https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AAחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T10:28:40Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97&diff=841854מלח2026-04-15T06:08:42Z<p>מלכות שבתפארת: הרחבה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מלח.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מלח]]<br />
'''מלח''' הוא חומר שמקורו ב[[מים]] ומשתמשים בו לתיבול מאכלים אחרים.<br />
<br />
== בסעודה ==<br />
ב[[סעודה]] יש עניין שיהיה מלח על השולחן כשמברכים המוציא<ref>רמ"א סימן קסז סעיף ה.</ref> עד אחרי ברכת המזון<ref>כף החיים סימן קפ אות ג.</ref>.<br />
<br />
לפני אכילת הדגים בכל סעודות יום-טוב, ואולי גם בכל פעם שאוכל דגים, הרבי מכסה את הדג בשכבת מלח עבה<ref>'אוצר מנהגי חב"ד' (מונדשיין) ניסן עמ' קפד אות קמ.</ref>.<br />
<br />
כאשר נשאל פעם לפשר הנהגה זו נראה היה הרבי כמתחמק, באומרו "כך ערֵב יותר" (ס'איז געשמאַקער אַזוי"<ref>מקדש מלך' כרך ב' עמ' 438.</ref>. שמועה נוספת מספרת כי פעם הסביר שבמהלך מלחמת העולם השנייה התחבא פעם במפעל מלח.<br />
<br />
ויש אומרים כי הרבי החל בהנהגה זו כשראה בספרו של הרב הקדוש ר' שמשון מאוסטרופולי כי יש לנהוג כן.<br />
<br />
'''בסיום הסעודה'''<br />
<br />
כתב אדמו"ר הזקן בשולחנו סימן קעט סעיף ח: "אחר כל אכילתך אכול מלח... אכל כל מאכל ולא אכל מלח... ידאג..." ["ועכשיו לא נהגו כלל באכילת מלח אחר הסעודה ואין ניזוקין מפני שנשתנו הטבעים"].<br />
<br />
אמנם כפי הנראה אכן נוהג הרבי לטבול תמיד [נוסף לתחילת הסעודה] גם בסיום הסעודה. וכך מובא בהנהגות שנרשמו בליל ב' דחג הסוכות תשי"א<ref>'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' שא.</ref>: בסיום הסעודה נוהג לטבול ג' חתיכות חלה במלח ג' פעמים. כך גם בזיכרונות מתשרי תשכ"א<ref>שם עמ' שח</ref>: בסוף כל סעודה אוכל כ"ק אדמו"ר שליט"א פרוסה קטנה של פת טבול במלח.<br />
<br />
==== בליל הסדר ====<br />
הרבי כותב ב'הגדה עם ליקוטי טעמים ומנהגים' לגבי טבילת המצה בליל הסדר במלח: "ואינו טובל במלח מפני חיבוב מצווה, שלא יהא תערובות טעם אחר כלל (מהרי"ל, שו"ע רבינו תעה, י) וכן הוא מנהג בית הרב". והרבי מקשה: "וצריך-עיון, שהרי כתב השל"ה שעל-פי כתבי האריז"ל יטבול במלח". וממשיך: "ולהעיר מלקוטי תורה, ביאור לדיבור-המתחיל ולא תשבית סעיף ח". [שם נאמר בין השאר: "בעניין חיוב אכילת מצה שהוא תחילת העבודה צריך להיות לחם עוני דווקא, שהוא בחינת אמונה ואתכפיא בלי שום טעם ודעת, ועל כן אין ליתן בה מלח.."].<br />
<br />
כל זה באכילת ה'כזיתים', אך בהמשך הסעודה – "היה כ"ק אדמו"ר טובל חתיכת מצה שלוש פעמים במלח ואוכלה... כדרכו בקודש בכל השנה"<ref>אוצר מנהגי חב"ד' ניסן עמ' קפה אות קמג. 'המלך במסיבו' ב' עמ' שכא</ref>.<br />
<br />
==בחסידות==<br />
שורש המלח הוא מ[[גבורות]] ד[[אבא]] (שהרי הוא יוצא מהמים שמורה על חכמה). ונתבאר ב[[קבלה]] כי גבורות דאבא כשנכנסים ל[[נה"י]] דאמא נהפכים הגבורות להיות [[חסדים]] ד[[אמא]], מכיון שבערך אמא הם נחשבים לחסדים, ולכן המלח ממתק את ה[[בשר]] שהוא בחינת אמא.<br />
<br />
וזהו ענין המלח, שהמלח מפליט ה[[דם]] (שהוא הפסולת) מן הבשר, שמברר הפסולת מן האוכל, לפי ששרשו מגבורות דאבא שהם המבררים את הרע מהטוב, כמו שכתוב בזוהר "[[בחכמה אתברירו]]" (שכל ה[[בירורים]] הם מכח [[ספירת החכמה]]), ולכן כמו שבענין הבירורים אין המברר נתהפך להיות מהות המתברר, כמו"כ במלח אף שבעצמו אין בו טעם עם כל זה הוא פועל טעם בהבשר{{נערה|לקוטי תורה פרשת ויקרא ד"ה ולא תשבית מלח}}.<br />
<br />
שורש המלח הוא בחינת שורש הגבורות, שהוא בחינת [[קו המדה]]{{הערה|[[בוצינא דקרדוניתא]] כי מלח בגימטריא [[מזל]]א, ואבא יונק ממזלא, ושרש מזלא נמשך מ[[מוחא סתימאה]] שבו מלובש [[גבורה]] ד[[עתיק יומין]] שנקרא בוצינא דקרדוניתא}}. וענין קו המדה שהוא המודד לכל המשכות האורות וכלים איך וכמה יומשך, ולכן צריכים להניח מלח על השולחן להגן מן היסורים כי מפני שהוא שרש כל הגבורות, על כן הוא ממתיק הדינים שאין הגבורות נמתקין אלא בשרשן.<br />
<br />
ב[[עבודת ה']] - כמו שהמלח גורם צמאון לאוכלו, כך המלח הרוחני שהם גבורות דאבא הוא הגורם צמאון ב[[נפש הבהמית]] ל[[אלקות]] ששורש צמאון זה הוא מחכמה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/4/4a&search=%D7%9E%D7%9C%D7%97 ליקוטי תורה פרשת ויקרא ד א]}}, והיא בחינת [[פנימיות התורה]] שגורמת צמאון לנפש הבהמית ומזכך אותה לאלקות, מלח [[אותיות]] חלם (מלשון רפואה){{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/14/51b&search=%D7%9E%D7%9C%D7%97 שם הוספות נא, א]}}.<br />
===מים התחתונים===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מים התחתונים]]}}<br />
מבואר במדרש כי כאשר הקב"ה חילק את המים התחתונים מהעליונים בכו המים התחתונים ורצו להיות דבוקים בשרשם העליון שהוא מידת החסד, ואז נכרת להם ברית מלח, דהיינו שיקריבו מהם על כל הקרבנות, כמו שנאמר {{ציטוטון|על כל קרבנך תקריב מלח}}.<br />
<br />
== הליכה על מלח ==<br />
כאשר יורד שלג בני יורק, ביקש הרבי שלא יפנו את השלג בדרך שהוא צריך לעבור באמצעות מלח, ע"מ שהוא לא ידרוך על המלח. בשנת תשפ"ב נבנה חימום תת-קרקעי יחודי בכניסה ל770 בית משיח, ע"מ להקל את פינוי השלג אף ללא השימוש במלח. מפי השמועה, שזה משום שבמהלך מלחמת העולם השנייה התחבא פעם במפעל מלח, והרבי מוקיר טובה כל כך.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[מליחת קרבנות]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* הרב יהודה שורפין, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4242428 למה טובלים את החלה במלח?]''' באתר 'בית חב"ד'<br />
* הרב מנחם רייצס, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3631271 מדוע טובלים את הלחם במלח 3 פעמים? ועוד רמזים וגימטריאות לפרשת ויקרא]''' באתר 'בית חב"ד'<br />
* נפתלי סילברברג, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/662747 "אפשר קצת מלח, בבקשה"?]''' באתר 'בית חב"ד'<br />
* '''[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8603&CategoryID=1627 "על כל קרבנך תקריב מלח", בגליון התקשרות 926, באתר COL].'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]<br />
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>מלכות שבתפארתhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%92&diff=841852שלג2026-04-15T05:56:41Z<p>מלכות שבתפארת: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלג1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלג]]<br />
'''שלג''' הוא משקע בצורת פתיתי קרח גבישיים ואווריריים, גדולים יחסית, הנופלים מהעננים לקרקע.<br />
==השלג בהלכה ובתורת חב"ד==<br />
[[קובץ:הרבי בשלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] נכנס ל-[[770]] ביום חורפי [[שלג|מושלג]]]]<br />
השלג מוזכר בתהלים כמקור ל[[התבוננות]] בגדלות השם יתברך {{ציטוטון|אש וברד '''שלג''' וקיטור רוח סערה עושה דברו}}.<br />
<br />
=== הלכה ===<br />
ההתייחסות לשלג בהלכה, אינה קבועה. בהלכות טומאה וטהרה, ההתייחסות אל שלג הוא כדבר שאינו לא משקה ולא אוכל. בדיני ה[[מקווה]] יש לשלג דין מים, וניתן היה לטבול בו לולי הבעיה שאין לו שם "מקווה" כאשר הוא קפוא ואין לו צורת מים. עם זאת, ניתן להפשירו ולעשות ממנו מקווה, ובידינו עדויות מרבותינו נשיאינו בנושא.<br />
<br />
אחת מעדויות אלו היא ממעשה של שאלה סבוכה שבאה לפני [[אדמו"ר הצמח צדק]], אודות מקווה שהתעוררו חששות בקשר לכשרותה, וייתכן שהיה לה דין של "מקווה שהמשיכוה בכולה", כלומר שרוב מימיה נוצרו על ידי המשכה (הכשרת [[מים]] שאובים על ידי המשכתם על הקרקע ג' טפחים לפני הטלתם אל המקווה), שיש הסוברים שהיא פסולה, אלא אם כן רוב מימיה הם [[מים]] כשרים, ורק מיעוטה הם מי שאובים שהמשיכום. ונשאלת השאלה כיצד ניתן לעשות מקווה חדש, במקום שאין בו גשמים, או במקום מקורה שלא ייתכן שהגשם ירד לתוכו ללא כלי הפוסל אותו והופך אותו ל[[מים שאובים]].<br />
<br />
=== חסידות ===<br />
בתניא (אגרת התשובה פ"א) מובא גהינום של שלג כסוג של גהינום חמור בעוון ביטול תורה. אך במאמרי חסידות אחרים ובראשם "ד"ה שובה ישראל רנ"ט" מובא השלג כסמל לרחמים ומידת החסד<br />
<br />
==פסק אדמו"ר הצמח צדק==<br />
הצמח צדק מברר את נושא עשיית מקווה משלג או קרח, ופוסק, שיטילו לתוך המקווה שלג או גליד שיעור מ' סאה. שהרי כתבו הרבה ראשונים, שאפילו עשה כל המקוה משלג או כפור או ברד שהביאו בכלי ועשה ממנו מקוה כשר{{הערה|הטור מביא זאת מדברי הרא"ש בהל' מקואות סימן י"ח. וכ"כ רי"ו נכ"ו חלק ה' וכ"ד ה[[ראב"ד]] בבעלי הנפש דף כ"ג סע"א וכן משמע מדברי [[רש"י]] ב[[שבת]] פרק חבית דקמ"ד ע"ב ד"ה רב פפא.}} אלא שהבית יוסף כותב, שמדברי ה[[רמב"ם]] נראה שרק בשלג עושין כן מקוה לכתחלה אך לא בקרח. ופוסק הצמח צדק, שמכיוון שרוב הראשונים חלוקים על כך, ניתן להביא קרח ולהטיל אל מימי המקווה, כל עוד אין שלג, ובכך להכשיר את המקווה, ולגרום לה שרוב מימיה יהיו [[מים]] כשרים לחלוטין.<br />
<br />
אם כי, הצמח צדק מסייג את הדברים, ופוסק כי מיד כאשר תהיה אפשרות להביא שלג למקווה בשיעור שכאשר ינמס יהיה ארבעים סאה, שהרי ייצור מקווה על ידי שלג מקובל לפי כל הראשונים. את השלג יש להטיל לבור המקווה, ולהפשירה על ידי חום המקווה עצמה ולא על ידי הטלת [[מים]] רותחים להפשרתה חלילה, דבר הפוסל את המקווה{{הערה|כמו שאיתא בפתחי תשובה סימן ר"א ס"ק י"ד בשם שו"ת תולדות יצחק סימן כ"ד (שם).}}.<br />
===הוראת אדמו"ר הזקן===<br />
[[קובץ:770 בשלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|770 ביום מושלג]]<br />
כחיזוק לדבריו, מביא אדמו"ר הצמח צדק, כי הוראה דומה הורה [[אדמו"ר הזקן]], לעשות מקוה בתחלה על ידי שהוציאו המים מהמקוה והביאו שלג והכניסו לתוך המקוה ריקנית. אחר כך חיממו המרחץ עד שנתפשר ונמס השלג והיה למים מ' סאה.<br />
<br />
אם כי, קיים חילוק בין עשיית המקווה על ידי שלג לבין עשיית המקווה על ידי קרח; כאשר עושים מקווה על ידי קרח, אין צורך להוציא את המקווה, מכיוון שקרח הוא היתר שכשרותו מוטלת בספק כאשר הוא נעשה באופן עצמאי ולא בהוספתו על מקווה קיים, ולפי [[הרמב"ם]] הוא פסול, ולכן מוטב להשליכו אל המקווה על המים הקודמים, שיש ספק בכשרותם, למרות שיש אחרים הסוברים שאין הדבר נעשה כראוי, מכיוון שבין כך ובין כך אין המקווה כשר כל כך לפי כל הדיעות, וצדדי הספק שווים. לעומת זאת, לפני הטלת השלג אל המקווה, שהוא מכשיר את המקווה לפי כל הראשונים, יש לרוקן את מימי המקווה לגמרי, ולהטיל את השלג לתוך הבור הריק{{הערה|1=[[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]] יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/175/1&search=%D7%A7%D7%98%D7%A4%D7%A8%D7%A1 סימן קסג א]}}.<br />
<br />
== תיעודים מהרבי==<br />
ישנו תיעוד מפורסם של רבינו פוסע בסופת שלג קשה שפקדה את העיר ניו יורק בשעה שתלמידי התמימים פלסו שביל מהכביש הראשי של שדרת איסטרען פארקווי בשבילו רבינו בסרטון ניתן לראות את רבינו מדלג מעל ערמות שלג גבוהות בתוך השביל שמגיע עד גובה הברכיים<br />
<br />
וכן ישנו תיעוד ידוע משנת תש"ל.<br />
<br />
=== פינוי השלג במלח ===<br />
כאשר יורד שלג בני יורק, ביקש הרבי שלא יפנו את השלג בדרך שהוא צריך לעבור באמצעות מלח, ע"מ שהוא לא ידרוך על המלח. ואכן בשנת תשפ"ב נבנה חימום תת-קרקעי יחודי בכניסה ל770 בית משיח, ע"מ להקל את פינוי השלג אף ללא השימוש במלח.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/in-focus/334898/ כשלג ילבינו: הרבי צועד בימי החורף] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:טבע הבריאה]]<br />
[[en:Snow]]</div>מלכות שבתפארתhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97&diff=841850מלח2026-04-15T05:53:46Z<p>מלכות שבתפארת: הוספתי בפסקה מסודרת את עניין מלח בסעודה, וכן את הנהגות הרבי לגבי השימוש במלח</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מלח.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מלח]]<br />
'''מלח''' הוא חומר שמקורו ב[[מים]] ומשתמשים בו לתיבול מאכלים אחרים.<br />
<br />
== בסעודה ==<br />
ב[[סעודה]] יש עניין שיהיה מלח על השולחן כשמברכים המוציא<ref>רמ"א סימן קסז סעיף ה.</ref> עד אחרי ברכת המזון<ref>כף החיים סימן קפ אות ג.</ref>.<br />
<br />
לפני אכילת הדגים בכל סעודות יום-טוב, ואולי גם בכל פעם שאוכל דגים, הרבי מכסה את הדג בשכבת מלח עבה<ref>'אוצר מנהגי חב"ד' (מונדשיין) ניסן עמ' קפד אות קמ.</ref>.<br />
<br />
כאשר נשאל פעם לפשר הנהגה זו נראה היה הרבי כמתחמק, באומרו "כך ערֵב יותר" (ס'איז געשמאַקער אַזוי"<ref>מקדש מלך' כרך ב' עמ' 438.</ref>. שמועה נוספת מספרת כי פעם הסביר שבמהלך מלחמת העולם השנייה התחבא פעם במפעל מלח.<br />
<br />
ויש אומרים כי הרבי החל בהנהגה זו כשראה בספרו של הרב הקדוש ר' שמשון מאוסטרופולי כי יש לנהוג כן.<br />
<br />
==בחסידות==<br />
שורש המלח הוא מ[[גבורות]] ד[[אבא]] (שהרי הוא יוצא מהמים שמורה על חכמה). ונתבאר ב[[קבלה]] כי גבורות דאבא כשנכנסים ל[[נה"י]] דאמא נהפכים הגבורות להיות [[חסדים]] ד[[אמא]], מכיון שבערך אמא הם נחשבים לחסדים, ולכן המלח ממתק את ה[[בשר]] שהוא בחינת אמא.<br />
<br />
וזהו ענין המלח, שהמלח מפליט ה[[דם]] (שהוא הפסולת) מן הבשר, שמברר הפסולת מן האוכל, לפי ששרשו מגבורות דאבא שהם המבררים את הרע מהטוב, כמו שכתוב בזוהר "[[בחכמה אתברירו]]" (שכל ה[[בירורים]] הם מכח [[ספירת החכמה]]), ולכן כמו שבענין הבירורים אין המברר נתהפך להיות מהות המתברר, כמו"כ במלח אף שבעצמו אין בו טעם עם כל זה הוא פועל טעם בהבשר{{נערה|לקוטי תורה פרשת ויקרא ד"ה ולא תשבית מלח}}.<br />
<br />
שורש המלח הוא בחינת שורש הגבורות, שהוא בחינת [[קו המדה]]{{הערה|[[בוצינא דקרדוניתא]] כי מלח בגימטריא [[מזל]]א, ואבא יונק ממזלא, ושרש מזלא נמשך מ[[מוחא סתימאה]] שבו מלובש [[גבורה]] ד[[עתיק יומין]] שנקרא בוצינא דקרדוניתא}}. וענין קו המדה שהוא המודד לכל המשכות האורות וכלים איך וכמה יומשך, ולכן צריכים להניח מלח על השולחן להגן מן היסורים כי מפני שהוא שרש כל הגבורות, על כן הוא ממתיק הדינים שאין הגבורות נמתקין אלא בשרשן.<br />
<br />
ב[[עבודת ה']] - כמו שהמלח גורם צמאון לאוכלו, כך המלח הרוחני שהם גבורות דאבא הוא הגורם צמאון ב[[נפש הבהמית]] ל[[אלקות]] ששורש צמאון זה הוא מחכמה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/4/4a&search=%D7%9E%D7%9C%D7%97 ליקוטי תורה פרשת ויקרא ד א]}}, והיא בחינת [[פנימיות התורה]] שגורמת צמאון לנפש הבהמית ומזכך אותה לאלקות, מלח [[אותיות]] חלם (מלשון רפואה){{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/14/51b&search=%D7%9E%D7%9C%D7%97 שם הוספות נא, א]}}.<br />
===מים התחתונים===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מים התחתונים]]}}<br />
מבואר במדרש כי כאשר הקב"ה חילק את המים התחתונים מהעליונים בכו המים התחתונים ורצו להיות דבוקים בשרשם העליון שהוא מידת החסד, ואז נכרת להם ברית מלח, דהיינו שיקריבו מהם על כל הקרבנות, כמו שנאמר {{ציטוטון|על כל קרבנך תקריב מלח}}.<br />
<br />
== הליכה על מלח ==<br />
כאשר יורד שלג בני יורק, ביקש הרבי שלא יפנו את השלג בדרך שהוא צריך לעבור באמצעות מלח, ע"מ שהוא לא ידרוך על המלח. בשנת תשפ"ב נבנה חימום תת-קרקעי יחודי בכניסה ל770 בית משיח, ע"מ להקל את פינוי השלג אף ללא השימוש במלח. מפי השמועה, שזה משום שבמהלך מלחמת העולם השנייה התחבא פעם במפעל מלח, והרבי מוקיר טובה כל כך.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[מליחת קרבנות]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* הרב יהודה שורפין, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4242428 למה טובלים את החלה במלח?]''' באתר 'בית חב"ד'<br />
* הרב מנחם רייצס, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3631271 מדוע טובלים את הלחם במלח 3 פעמים? ועוד רמזים וגימטריאות לפרשת ויקרא]''' באתר 'בית חב"ד'<br />
* נפתלי סילברברג, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/662747 "אפשר קצת מלח, בבקשה"?]''' באתר 'בית חב"ד'<br />
* '''[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8603&CategoryID=1627 "על כל קרבנך תקריב מלח", בגליון התקשרות 926, באתר COL].'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]<br />
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>מלכות שבתפארת