חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שלמה יהודה סגל (עפולה)

2020-08-17T18:03:13Z

מלכותשבמלכות: /* משפחתו */

[[קובץ:סגל עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סגל (מימין) במבצע [[חנוכה]] יחד עם אחיו, הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]]]]
הרב '''שלמה יהודה סגל''' (יליד שנת [[תשי"ח]], 1958) הינו [[שליח]] [[הרבי]] ב[[עפולה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ו' אייר]] [[תשי"ח]] לר' [[מרדכי זלמן סגל|מרדכי זלמן]] ובלומה סגל, והוא דור שביעי ל[[אדמו"ר הזקן]], ונקרא על שם זקנו.

בצעירותו למד בישיבות חסידיות בירושלים, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]], שם התחנך אצל ה[[משפיע]] החסידי הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

בשנת [[תשל"ו]] נסע אל [[הרבי]] לשנת ה'[[קבוצה]]', ולמד בחצר הרבי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], כבר אז החל בפעילותו לקירוב יהודים, והצליח לקרב שלושה בעלי עסקים{{הערה|ראו גם כתבתו של חיים ברוק: [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/3/13/991525579121.html מדוע החל הרבי לדבר על שמירת שבת בעיצומה של [[התוועדות]] [[פורים]] תש"מ] בתוך [[שבועון בית משיח]].}}.

כשסיים את מסלול לימודיו, התחתן עם רעייתו מרת מלכה בתו של [[דוד זושא אלכסנדר קעניג]] מ[[ירושלים]], בתשמ"א נשלח ע"י הרבי לעפולה לפעול ביחד עם אחיו בסופו של דבר ב[[עפולה]], והקים את בית חב"ד המקומי יחד עם אחיו המבוגר הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]], .

מלבד הפעילות בתחומי עפולה עצמה, היה צורך לפעול גם ברחבי האזור, היות ועד אז כמעט ולא הייתה התיישבות חב"דית באזור הצפון, והחב"דניקים היחידים בכל אזור עמק יזרעאל היו תושבי עפולה.

פעילותו גרמה להדים רבים, וכאשר רצו מטעם הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד]] להכשיר [[שלוחים]] לפעילות, שלחו אותם להצטרף לפעילות של השלוחים ב[[עפולה]] למספר ימים, על מנת לקבל את הרוח וההתלהבות של השלוחים{{הערה|כך לדוגמא העיד הרב [[יעקב שמולביץ]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[בית שאן]].}}.

כיום הרב סגל מנהל את פעילות בית חב"ד, המתמקדת בעיקר בפעילות עם שכבות האוכלוסיה השונות, והוא מפעיל תחתיו שלוחים:
* הרב לוי קרץ - שכונת גבעת המורה
* בנו, הרב יוסף יצחק סגל - שכונת רובע יזרעאל ורב מרכז רפואי העמק
* הרב יוסף מנחם הרשקופ - בשכונה המערבית
* הרב יהודה אנקווה בשכונת c1
* הרב מנחם מענדל לסקר - עפולה עלית.

==משפחתו==
;אחיו:
* הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[עפולה]].
* הרב [[יעקב ראובן סגל]] - מנהל ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]].
* הרב [[שייע סגל]] - מנהל חנות הספרים [[קה"ת]] ב[[כפר חב"ד]].
* לאה הרשברג, [[ירושלים]].
* חיה צביה קורנט, [[ביתר עלית]].
* שרה שפרה ויסנשטרן, [[ירושלים]].
;חתניו:
* הרב גלעד מזרחי, כפר חבד.
* הרב שלום דובער בינשטוק - [[שליח]] [[הרבי]] בוולנסיה, ספרד.
* הרב שלום בער וולפא - [[שליח|משלוחי]] [[הרבי]] ב[[נתניה]].
* הרב יוסף הרשקופ, עפולה.
* הרב יואל לסקר, עפולה.
* הרב שמוליק ינקוביץ, רחובות.
* הרב חנניה יוסף הלפרין, חולון.
* ר' מענדי שאבי - רמלה.
;בניו:
* הרב מנחם מענדל סגל, [[לוד]].
* הרב יוסף יצחק סגל - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת 'רובע יזרעאל', [[עפולה]] ורב המרכז הרפואי העמק בעיר.
* שמואל סגל.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3894 השליח בעפולה בנאום מרגש בהפגנה בעקבות הרצח של ילידת העיר]''' {{וידאו}} {{אינפו}} י"ד [[אייר]] התשע"ד (14.05.2014)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סגל, שלמה יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בעפולה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]
[[קטגוריה:משפחת סגל]]
[[קטגוריה:משפחת קעניג]]

חיים שלום סגל (עפולה)

2020-08-17T18:02:29Z

מלכותשבמלכות: /* משפחתו */

[[קובץ:חשס_עפולה_1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שלום סגל עומד על יד [[הרבי]] בעת [[קריאת התורה]] ב-[[770]] (קיצוני משמאל)]]
הרב '''חיים שלום סגל''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הינו שליח הרבי ל[[עפולה]], גבאי '[[בית הכנסת]] חב"ד - בעלי מלאכה' בעיר, וחבר מקהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

==תולדות חיים==
[[קובץ:חש_סגל_מקהלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בהופעה ב[[התוועדות]] המרכזית לרגל [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] [[תשע"א]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] יחד עם חבריו במקהלת חב"ד (רביעי מימין)]]
הרב חיים שלום סגל נולד ב[[ד' טבת]] [[תשי"א]] לר' [[מרדכי זלמן סגל|מרדכי זלמן]] ובלומה, ב[[ירושלים]].

בצעירותו למד בישיבות חסידיות בירושלים, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]], שם התחנך אצל ה[[משפיע]] החסידי הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

בשנת [[תשל"א]] נסע יחד עם חברי כיתתו לשנת ה'[[קבוצה]]' בחצר הרבי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

לאחר חתונתו עם רעייתו מרת חדוה, התיישב ב[[תענך]], שם סייע להתפתחות בית הספר החב"די האזורי, שפעל תחת הנהלת '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' ופתח את בית חב"ד השני בארץ בעפולה בסיוע של הרב יצחק ידגר .

לאחר מספר שנים ביקש מהרבי רשות לעבור ל[[עפולה]], ולאחר שקיבל את ברכתו למעבר, המשיך לפעול כשליח הרבי בעפולה בתשמ"ב אחיו הצעיר, הרב [[שלמה סגל (עפולה)|שלמה סגל]] עבר לעפולה בשליחות הרבי ופיתח את בית חב"ד הראשון באזור עמק יזרעאל, שפעל באזור כולו.

==גבאי [[בית הכנסת]] חב"ד בעפולה==
[[קובץ:חשס_עפולה_2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוסק בעבודתו כ[[גבאי]] [[בית הכנסת]] חב"ד ב[[עפולה]]]]
במקביל לעבודתו בהפצת יהדות בעיר, ובעשרות ביקורי בית שקיים מידי יום, הובילו פעולותיו של הרב סגל לפעול לביסוס המנין החב"די בבית כנסת 'בעלי מלאכה' במרכז העיר עפולה, שהיה באותן שנים שמם. תחילה שימש כ[[שליח ציבור|חזן]] [[בית הכנסת]] בשבתות ובימים הנוראים, בהמשך השתלב בהנהלת [[בית הכנסת]] עד שנבחר על ידי מקימי בית כנסת למלאכה לשמש כגבאי הרשמי של בית הכנסת.

עם השנים, הפך בית כנסת זה לבית התפילה המרכזי בעפולה, ההומה ממתפללים ומלומדים בכל שעות היממה, ומפיץ את אורה של [[חסידות חב"ד]] לכל תושבי העיר. בשנת [[תשע"ג]] עבר [[בית הכנסת]] שיפוץ והרחבה יסודית.

==עסקנות ציבורית==
עם חתונתו התיישב יחד עם רעייתו בתענ"ך, ורעייתו עסקה בבית ספר חב"ד בתענ"ך. והוא עסק בהפצת המעיינות.

===מרכז את שדורי הרבי===
בין פעולותיו הייתה ההתעסקות בשידורים של הרבי לאנ"ש בתענ"ך שהיו מתרכזים בביתו בכל עת שהה שידור מהרבי, וכן אנ"ש מרחבי הצפון.

לאחר מכן כאשר העתיק דירתו לעפולה, הקים מעין חדר שידורים בביתו, והי' אחראי על העברת קו השידור שהגיע מבית מדרשו של הרבי ב 770 לרחבי ארץ הקודש (יחד עם ידידיו ר' [[אליעזר לייכשטיין]] שהיה המרכז הראשי של השידורים בארץ הקודש).

כמו כן עסק בהפצת הקונטרסים השיחות והמאמרים שהיו מגיעים מחצר הרבי.

===מרכז את תשובות הרבי===
עם התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] למימדיה הנוכחיים, לא היה אפשרי להשיב לכל השואלים מכתבים מפורטים על שאלותיהם, ובשנות המ"מים הפסיק הרבי (בכללות) לשלוח מענות מפורטים על שאלות שנשלחו אליו, והיה עונה ב'מענות' קצרות.

בכל אזור בארץ היה חסיד אחד שהחזיק בביתו מכשיר פקס, והיה עומד בקשר טלפוני תדיר עם [[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בניו יורק, והיה שולח את שאלותיהם של האנשים, והרבי היה שולח דרכו את התשובות.

בשנים אלו, מכשיר הפאקס העיקרי באזור הצפון היה בביתו של הרב סגל, וכל שאלותיהם של החסידים והמקורבים והתשובות שהרבי השיב להם היו עוברות תחת ידיו, והוא זכה לחזות במופתים גלויים{{הערה|1=בשנת [[תש"ע]] שלח את מכשיר הפאקס הישן שבביתו לחברה המתמחה בשחזור חומרים, והצליחו לשחזר את רוב דפי הפאקס שנפלטו מהמכשיר במהלך השנים.}}.

===מקהלת חסידי חב"ד===
עם הקמתה של מקהלת חסידי חב"ד, נבחר ליטול חלק בהקמת המקהלה, ובכינוסים הרשמיים של [[צעירי חב"ד]] מנגן יחד עם חברי המקהלה.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
:*הרב [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה סגל]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[עפולה]].
:*הרב יעקב ראובן סגל - מנהל ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]].
:*הרב [[שייע סגל]] - מנהל חנות הספרים [[קה"ת]] ב[[כפר חב"ד]] וחבר וועד כפר חב"ד
:*לאה הרשברג - [[ירושלים]].
:*חיה צביה קורנט - [[ביתר עלית]].
:*שרה שפרה ויסנשטרן - [[ירושלים]].

'''חתניו:'''
:*הרב [[אליהו וולף]] - [[שליח]] [[הרבי]], מוסדות '[[אור אבנר]]', [[מוסקבה]].
:*הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - מרצה ומחנך, [[מגדל העמק]].
:*הרב [[משה רייבין]] - [[שליח]] [[הרבי]] במיאמי, [[פלורידה]].

'''בניו:'''
:*יוסף יצחק סגל - [[כפר חב"ד]].
:*מנחם מענדל סגל - [[כפר חב"ד]].

==לקריאה נוספת==
*'''הפקס מהרבי הגיע'''{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|98105|החסיד שבאמצעותו הועברו אלפי מכתבים מהרבי בראיון מיוחד||א' תמוז תשע"ו}} - חלק מהכתבה בשבועון כפר חב"ד.}} - כתבה המסקרת את אלפי התשובות שעברו דרך מכשיר הפקס שבביתו במשך למעלה מעשור שנים, [[שבועון כפר חב"ד]] ג' תמוז תשע"ו

==קישורים חיצוניים==
*הרב סגל מתארח במדור '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69056 מילה של חסיד]''', {{שטורעם}} ט"ז שבט תשע"ד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סגל, חיים שלום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בעפולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]
[[קטגוריה:משפחת סגל]]

יעקב אריה שמולביץ

2020-08-17T17:59:40Z

מלכותשבמלכות: /* שליחותו בבית שאן */

[[קובץ:יעקב שמולביץ 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב שמולביץ]]
הרב '''יעקב אריה שמולביץ''' ([[כ"ג טבת]] [[תשכ"ד]]-[[ח' שבט]] [[תשע"ד]]) היה [[שליח]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[בית שאן]] ורב בתי הספר בעיר. היה אהוד על כלל חסידי חב"ד, השתתף בכתיבת [[שבועון בית משיח]], ועסק בפרסום [[בשורת הגאולה]] של הרבי.
[[תמונה:הרב יעקב שמולאביץ.jpg|left|thumb|250px|הרב שמולביץ נואם במוצאי [[מטה משיח (ישראל)#מפעולות הארגון|שבת שכולה משיח]]]]
==תולדות חיים==
[[קובץ:שמולביץ בצעירותו.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמולביץ בצעירותו]]
נולד בבלגיה ב[[כ"ג טבת]] [[תשכ"ד]] לאביו הרב [[קלמן שמולביץ]] ולאמו מרת רחל. בגיל 4 עלה יחד עם הוריו לארץ, ובצעירותו למד בישיבת 'איתרי' בשכונת 'תלפיות' בירושלים. בישיבה התוודע ל[[תורת החסידות|תורת חסידות]] [[חב"ד]] באמצעות ה[[התוועדות|התוועדויות]] ושיעורי ה[[תניא]] שנמסרו במחתרת מפי הרב בערל שור{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24475 "כך למדנו תניא במחתרת"] - הרב שמולביץ מספר בסדרת כתבות ב[[שבועון בית משיח]] על התקרבותו לחב"ד.}}. בעקבות ההתוועדויות והשיעורים החל לנהוג ב[[מנהגי חב"ד]], ובתוכם הליכה ל[[מקווה]] מידי בוקר. למקווה היה הולך יחד עם חברים נוספים בכפר הערבי בית צפפא.

בסיום שיעור ג' רצה לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] אך התלבט קשות, ושאל את [[הרבי]] כיצד לנהוג. במכתב ענה לו הרבי: {{ציטוטון|ההכרח ללמוד ה[[חסידות]] בזמננו הרי מובא באריכות ב[[קונטרס עץ החיים]] ובכ"מ [{{=}}ובכמה מקומות]}}. המילה האחרונה "ובכ"מ" עוררה ויכוח במשפחה מה הכוונה. ההורים טענו כי המשמעות היא "ובכל מקום", שלא חייבים ללמוד חסידות דווקא בתומכי תמימים.

בשנת [[תש"מ]] למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולאחר מכן בשנת [[תשמ"ד]] למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם היה ליד ימינו של [[מזכירות הרבי|מזכיר הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] והתמנה לחבר ב[[ועד המסדר]].

במהלך השנים התקרבו גם הוריו ואחיו אליעזר, כיום שליח ב[[אור עקיבא]].

===שליחותו בבית שאן===
את החלטתו להצטרף לשלוחי הרבי, קיבל ב[[שמחת תורה]] של שנת [[תשד"מ]] (כאשר שהה ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'), בעקבות דבריו המרעישים של הרבי {{הערה|{{ציטוטון|ובחנוני נא בזאת, כל מי "שימסור" את עצמו, מתוך מסירה ונתינה, לעבודת השליחות דהפצת התורה והיהדות והמעיינות על ידי (השתתפות ב)הקמת בתי חב"ד - יווכח ויראה בעצמו בפועל ממש, בהתכוונו על מידת ההצלחה עליה דיבר רגע קודם, בכל מקום שיקימו בו "בית חב"ד", מובטחת הצלחה רבה ומופלגה בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה}}.}} החליט לקבל על עצמו לצאת ל[[שליחות]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24362 הרב שמולביץ ושני שלוחים נוספים מספרים על יציאתם לשליחות] בראיון ל'בית משיח'}}. כאשר חזר לארץ ריכז את הקייטנה של ילדי אנ"ש ב[[צפת]].

מיד אחרי שבא בקשרי השידוכין, כתב יחד עם רעייתו לעתיד, לרבי מלך המשיח שברצונם לצאת לשליחות. במכתב הוצגו כמה אופציות, ביניהם גם אפשרות של לימוד ב[[כולל]]. תשובת הרבי הגיעה לאחר כמה ימים: הרבי הקיף בעגול את "בית שאן" והוסיף: {{ציטוטון|אזכיר על הציון. שיהיה בשעה טובה ומוצלחת בהרחבה בגשמיות וברוחניות}}. לאחר שיצאו לשליחות הם קיבלו עידוד כספי ונפשי מהרבי במשך זמן רב.

בתקופה הראשונה שלו בשליחות, קיבל סיוע רב משלוחי הרבי ב[[עפולה]] הרב [[שלמה סגל|שלמה יהודה סגל]] ואחיו הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]], והמשיך להכיר להם טובה על כך גם שנים רבות לאחר שהתבסס בשליחותו.

במהלך שנות שליחותו בבית שאן, התמנה כרב בתי הספר, ויצר קשר אישי קרוב עם אנשי העיר והתחבב על כולם.

במשך השנים [[תשס"ז]] - [[תשע"א]] כתב הרב שמולביץ מדור קבוע, ב[[שבועון בית משיח]], בשם "סיפורים מבית חב"ד" - בהם כתב סיפורים של [[שלוחים]] ברחבי העולם{{הערה|הסיפורים נערכו מחדש ויצאו לאור בשני כרכים, הראשון כ'תשורה' מחגיגת [[בר מצווה]] של בנו, והשני בנישואי ביתו בשנת תשע"ג.}}.

בשנת [[תשס"ט]] כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[חמרה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=41786 ראש הישיבה בחמרה] {{אינפו}}.}}.

===פטירתו===
ב[[תשע"א]] חלה הרב שמולביץ במחלה ממארת ולאחר טיפולים החלים ממנה{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63102 השליח שניצח את המחלה הנוראה] הרב יעקב שמולביץ במונולוג מטלטל ל'בית משיח'}}{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64030 מסיבת ההודיה של הרב שמולביץ] {{תמונה}}}}. שנה לאחר מכן תקפה אותו המחלה פעם נוספת, ובבוקר [[ח' בשבט]] [[תשע"ד]] השיב הרב שמולביץ את נשמתו ליוצרה לאחר שנזדכך בייסורים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79736 ברוך דיין האמת: השליח הרב יעקב אריה שמולביץ] {{אינפו}}}}.

בימים בהם נלחם במחלה הוכרז על הקמת [[מקווה חב"ד]] בבית שאן לרפואתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73811 בית שאן: מקווה חב"די לזכות השליח] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.

עם פטירתו פירסמה עיריית בית שאן מודעת אבל אחר מיטתו:
{{ציטוט|גרשיים=כן|תוכן=עיריית בין שאן, עובדיה ותושביה משתתפים באבלה הכבד של משפחת שמולביץ הנכבדה על פטירתו של ראש המשפחה, איש החסד ומידות טובות אשר מסר נפשו להפצת היהדות, אהבת האדם והארץ במשך שלושים שנה כשליח חב"ד בבית שאן הרב יעקב שמולביץ.{{ש}}כולנו בוכים על [[הסתלקות]]ו בטרם עת של אחד מאבני היסוד ומעמודי התווך של העיר בית שאן, ממקימי עולה של חסד ונתינה אין סופית בעירנו, איש שהרבה בשמחה והביא אור לקרובים והרחוקים. בית שאן מבכה את מותו של חבר יקר, שהפך לסמל ודוגמא באהבת הזולת ו[[אהבת ישראל]] ששימשו שקעה אך אורו בוקע כזוהר הכוכבים.}}

במקביל, המועצה הדתית בבית שאן הוציאה גם היא מודעת אבל עם הכותרת {{ציטוטון|אבד צדיק מן הארץ}}. ההערכה אליו חצתה עדות ומגזרים, ותושבי העיר התגייסו לעזרת המשפחה, ובראשם רב העיר הרב יוסף יצחק לסרי, שיצא בקול קורא מיוחד בו העלה על הכתב את התרשמותו העמוקה ממסירות נפשו של השליח שהמשיך לעסוק בפעולותיו גם ברגעים הקשים ביותר{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69124 מכתבו המלא של רב העיר בית שאן] {{שטורעם}}}}.

עם סיום השבעה, התקיימה ועידה טלפונים של שלוחי הרבי בארץ, מתוך מטרה להעלות על נס את פועלו, ולהתחזק בהתמסרות לעניניו של הרבי ולאהבת הזולת כפי שהקרין על כל מי שנפגש עימו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5_80460.html דיווח באתר col]}}.

=== הנצחה ===
[[קובץ:מקווה בית שאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט ההנצחה על גבי קיר ה[[מקווה]]]]

ב[[ז' באדר א']] נחנך [[מקווה חב"ד]] בעיר, לעילוי נשמת הרב [[יעקב שמולביץ]], שהמקווה נבנה ביוזמתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80224 בית שאן: נחנך המקווה שהקים הרב שמולביץ]}}.

ב[[י' באדר א']], לציון ה'שלושים' אורגן כנס זיכרון לתושבי בית שאן. בכנס השתתפו מאות מתושבי העיר, ו"הראשון לציון" הרב [[יצחק יוסף]].

במהלך הכנס הודיע ראש העיר מר רפאל בן שיטרית כי העיריה החליטה להקצות שטח לבניין בית חב"ד בצורת [[770#העתקים|770]] שיונצח לזכרו, ועל פתיחת גני חב"ד בעיר. כמו כן הוכרז כי בנו, הרב [[שלום בער שמולביץ]] ימלא את מקומו בשליחות בעיר.

באירוע חולק '[[תשורה]]' קונטרס "זכר זאת ליעקב"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80327 להורדת הקובץ]}} בו מקבץ מאמרים תורניים, דברי חיזוק וזכרונות לדמותו של השליח, שהעלו על הכתב רבנים, ידידים ובני משפחה. בסוף הקונטרס צורף מכתב מיוחד של הרבי לרב שמולביץ עם הסיפור שמאחורי המכתב, שיחה של הרבי ומאמר מרטיט פרי עטו של הרב שמולביץ.

אירוע נוסף נערך לנשים בו השתתפו מעל 300 נשים{{הערה|1=[http://www.neshei.com/2014/01/26/300-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%90%D7%9F/ 300 נשים בערב עוצמתי בבית שאן] באתר [[נשי חב"ד (אתר)|נשי חב"ד]]}}.

בתי ספר רבים ברחבי בית שאן והסביבה שהרב שמולביץ כיהן כרבם הקדישו ויזמו פעילויות רבות לזכרו והנצחתו.
בבית הספר הממלכתי דתי "קשת יונתן" וב[[תלמוד תורה]] האזורי פתחו לעילוי נשמתו במבצע לימוד [[משניות בעל פה]]. בנוסף הוקדש קיר הנצחה בבתי הספר, ובאתר נפתח פורום 'זכרונות מהרב יעקב' בו מספרים הילדים על חוויותיהם סביב מעגל השנה וסיפורים ששמעו מהרב יעקב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80077 בית הספר "קשת יונתן" זוכר את הרב שמולביץ]}}.
בבית הספר "תחכמוני" החלו לארגן ערבי נשים והפרשות חלה לעילוי נשמתו.

במלאות שנה לפטירתו תכננה עיריית בית שאן לקרוא כיכר מרכזית בעיר על שמו "כיכר הרב שמולביץ". לבקשת המשפחה הכיכר נקראה "כיכר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח לע"נ שליח הרבי לבית שאן הרב יעקב שמולביץ". הכיכר נמצאת על כביש 90 קרוב לבית משפחת שמולביץ.

==משפחתו==
[[קובץ:סיפורים מבית חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סט הספרים '''סיפורים מבית חב"ד''']]
===ילדיו===
*הרב [[שלום בער שמולביץ|שלום בער]] - לשעבר [[ר"מ]] ו[[משפיע]] ב[[ישיבת חב"ד נווה צדק|ישיבת חב"ד בנווה צדק]], [[תל אביב]], כיום ממלא מקום אביו בבית שאן.
*ר' מנחם מענדל - שליח הרבי לכפר יחזקאל.
*ר' שניאור זלמן - שליח הרבי לזנזיבר, טנזניה אפריקה.
*יוסף יצחק.
*שלמה חיים.

===חתניו===
*הרב שמואל אופן.
*הרב שלום דובער בלוי - משלוחי הרבי בבית שאן.
*הרב [[יעקב לנדא (צפת)|יעקב לנדא]] - [[ר"מ]] ב[[חח"ל צפת]].
*הרב מנחם מענדל לנג - משלוחי הרבי בבית שאן.
*הרב שלמה דיקשטיין - משלוחי הרבי בבית שאן.

==ספריו==
*'''סיפורים מבית חב"ד''', ד' כרכים. יצאו לאור לראשונה כתשורות לשמחות [[בר מצווה]] ו[[חתונה]] במשפחתו, ולקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשע"ו]], הודפסו בהוצאה חדשה ונמכרו כסט{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%A1%D7%98-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA/ לקראת הכינוס: הושלמה הסדרה של 'סיפורים מבית חב"ד'] - {{אינפו}}}}.

== לקריאה נוספת ==
* [[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79881 קורות חייו של שליח שלא ישכח]''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 911.
*אברהם זלמנוב, '''העגלון של המשיח''', [[שבועון כפר חב"ד]], פרשת יתרו תשע"ד
*[[אליעזר שמולביץ]], '''אחי הגדול''', [[שבועון כפר חב"ד]], פרשת כי תשא תשע"ד

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24475 "כך למדנו תניא במחתרת"] - הרב שמולביץ מספר בסדרת כתבות ב[[שבועון בית משיח]] על התקרבותו לחב"ד - {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24362 הרב שמולביץ ושני שלוחים נוספים מספרים על יציאתם לשליחות] בראיון ל'בית משיח' - {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63102 השליח שניצח את המחלה הנוראה] הרב יעקב שמולביץ במונולוג מטלטל ל'בית משיח' - {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/images/news/69001_news_15012014_4609.mp4 ה[[התוועדות]] האחרונה של הרב שמולביץ] {{וידאו}} {{שטורעם}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3710 הריקוד של הרב שמולביץ עם חבריו מהקבוצה] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%9A_%D7%93%D7%90%D7%92_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5_%D7%A2%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%95_80502.html הרב שמולביץ מוסר שיעור לתלמידי בתי הספר בבית שאן באמצעות וידאו בתקופת מחלתו] {{וידאו}} {{COL}} ח"י שבט תשע"ד

===טורי פרידה אחר מיטתו===
*הרב [[משה מרינובסקי]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68851 אמרת יעקב שמולביץ, אמרת קבוצה תי"ו שי"ן מ"ם דל"ת]''' {{שטורעם}} ח' שבט תשע"ד
*ביתו חיה מושקא בלוי, '''[http://www.neshei.com/2014/01/12/%D7%90%D7%99%D7%91%D7%93%D7%AA%D7%99-%D7%90%D7%91%D7%90-%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%E2%80%A2-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%90-%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%AA/ איבדתי אבא ענק]''', באתר לנשי ובנות חב"ד.
*הרב [[ירמיהו זלמנוב]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69000 עצוב לי, פשוט עצוב]''' {{שטורעם}} י"ד בשבט תשע"ד
*הרב [[זושא וולף]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68994 בית שאן לתמיד]''', {{שטורעם}} י"ד שבט תשע"ד
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79881 אמת ליעקב]''', מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} ט"ז שבט התשע"ד (17.01.2014)
*ישראל גליס, '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%94%D7%99%D7%A7%D7%A8_%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%9E%D7%9C%D7%91_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%97_80464.html מכתב מלב מורתח]''', {{col}} ט"ו שבט תשע"ד

=== אירועים לזכרו ===
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80266 ב'שלושים' לשליח: כנס התעוררות ענק בבית שאן] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80278 ב'שלושים' הוכרז: בן הרב שמולביץ ימלא מקום אביו] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80245 לרגל השלושים: קובץ לזכרו של הרב שמלוביץ] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80077 מבצע לימוד [[משניות]] בעל פה בבית הספר קשת יונתן] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
* [http://www.neshei.com/2014/01/26/300-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%90%D7%9F/ 300 נשים באירוע עוצמתי בבית שאן] באתר [[נשי חב"ד (אתר)|נשי חב"ד]] {{נשי}}
* [http://www.neshei.com/2014/01/30/%D7%91%D7%91%D7%99%D7%94%D7%A1-%D7%AA%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%90-%D7%A9%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99/ נשות תחכמוני לא שוכחות את הרב שמולביץ] באתר [[נשי חב"ד (אתר)|נשי חב"ד]] {{נשי}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שמולביץ יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:קבוצה תשד"מ]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת איתרי]]
[[קטגוריה:משפחת ליסון]]

יקותיאל מנחם ראפ

2020-08-17T17:46:33Z

מלכותשבמלכות: /* פעילות ציבורית */

[[קובץ:קותי ראפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קותי ראפ מנצח על ריקודי השמחה ב770]]
הרב '''יקותיאל מנחם ראפ''' ([[ט' אב]] [[תש"ח]] - [[י"ב תמוז]] [[תשע"ה]]) היה מנהל בית חב"ד שדה התעופה JFK שבניו-יורק, יו"ר [[ועד המחנכים]], [[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], וחבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ו[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] יו"ר מטה שירה וזמרה העולמי.

==תולדות חיים==
נולד ביישוב 'יסודות' ב[[ט' מנחם אב]] [[תש"ח]] להוריו ציפורה ושרגא ראפ.

למד בצעירותו בישיבה הליטאית "קול תורה" ב[[ירושלים]], והתקרב לחסידות בעקבות שיעורים ב[[ספר התניא]] שנמסרו על ידי הרב [[יוסף צבי סגל]], ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)]]. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והיה לאחד ממושפעיו של הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

בשנת [[תשכ"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
[[תמונה:הרב ראפ.jpg|left|thumb|250px|הרב ראפ ב[[התוועדות]] [[סיום הרמב"ם]] ב[[770]]]]
[[קובץ:הרב ראפ משלוח מצות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ראפ אחראי על משלוח המצות מהרבי לארץ הקודש]]
===פעילות ציבורית===
עוד בהיותו בחור החל לעסוק בפעילות '[[מבצעים]]' עם חברי אל-על בשדה התעופה JFK על-שם קנדי. מאז, בזכות קשריו הענפים הביא אורחים ואישים מכובדים רבים אל הרבי ל[[חלוקת דולרים]] ובהזדמנויות נוספות.

עקב פעילותו נותר הרב ראפ בחצר הרבי ולא חזר לארץ בסיום שנת ה'קבוצה', והוא התמנה על ידי הרב [[דוד רסקין]] מנהל הישיבה והרב [[מרדכי מנטליק]] ראש הישיבה להיות [[משגיח]] על נוכחות הבחורים בסדרי הישיבה, והמשיך בתפקיד זה גם לאחר חתונתו כשעם השנים הוטלו עליו גם תפקידי השפעה על הבחורים.

בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]] התבקש על ידי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] להקים את '[[ועד המחנכים]]' שתפקידו יהיה לכנס את מחנכי ו[[משפיע|משפיעי]] חב"ד בהגיעם ל[[770]] לחודש החגים, ובכל אסיפה כזו יהיו [[החלטות טובות]] בנוגע לחינוך הבחורים שיוגשו כדו"ח ל{{ה|רבי}}.

ביוזמת הועד, מתקיים בכל שנה ב[[חודש תשרי]] כינוס לתלמידי התמימים הנמצאים ב-[[770]] ובו מדברים הרבנים והמשפיעים בפני הבחורים כיצד עליהם להתנהג כ'[[תמימים]]' הלומדים בישיבה של הרבי. כינוס זה נקרא בשם "[[כינוס התמימים העולמי]]". על פי הוראת הרבי, מידי שנה בסיום הכינוס חילק הרב ראפ '[[משקה]]' למשתתפים.

עמד בראש "[[מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח]]", שדאג בכל [[יומא דפגרא]] ובימי [[חודש אדר]] לארגן ריקודי שמחה בליווי תזמורת ב-770, זאת לאור [[שיחה|שיחותיו]] ומענותיו הקדושים של [[הרבי]] בנושא ה[[שמחה]] בטהרתה לקבלת פני [[משיח]] צדקנו.

נמנה לאורך כל השנים על המשתתפים הקבועים ב[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]] ב-770 הנערכים על-ידי הרב [[מנחם נחום גערליצקי]], שקיבל על כך עידודים רבים מהרבי. בכל סיום כובד לדבר וקישר את ההלכות הנלמדות ברמב"ם ל[[חת"ת (תקנה)|שיעורים השבועיים]] והזמן, ול[[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|ענייני גאולה ומשיח]] ש"הזמן גרמא". הרבי הורה{{מקור}} לרב ראפ להדפיס את הדברים אותם אמר בסיומים אלו, והם נדפסו מידי שבוע בעלון שהוציא לאור בשם "תקות מנחם" על המשקל של שמו - יקותיאל מנחם. חלק גדול מתוכן עלונים אלו נדפס בספריו [http://www.tikvasmenachem.com/ 'תקוות מנחם'].

שימש כחבר הנהלת "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" בראשות הרב [[שלום דובער וולפא]], ווזם מאבקים רבים לשלימות [[ארץ הקודש]] ואף עורר על כך בכל הזדמנות.

בשעות אחר הצהריים של [[י"ב תמוז]] [[תשע"ה]] נדרס על ידי אפרו-אמריקאי, ולאחר שעה קלה הלך לעולמו, והוא בן שישים ושבע שנים. הלוויתו התקיימה למחרת והוא נטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.

בהלוויה הוכרז כי בנו יוסף יצחק ימלא את מקומו בניהול בית חב"ד בשדה התעופה{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%96-%D7%91%D7%A0%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A8%D7%90%D7%A4-%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95/ בהלוויה הוכרז: בנו של הרב ראפ ימלא מקומו בשליחות] - {{אינפו}}}}.

מטה שירה וזמרה ממשיך לארגן ריקודי שמחה ב770.

כמו כן העלון "תקוות מנחם" ממשיך לצאת מזמן לזמן על ידי תלמידו שניאור זלמן ציק והרב יוסף יצחק שגלוב בעידודה של הרבנית ראפ.

==משפחתו==
* זוגתו מרת פייגי.
;ילדיו
*חיה מושקא, אשת ר' '''יוסף חיים מוסקוביץ'''', קראון הייטס.
;אחיותיו
*אחותו, רחל לאה, אשת הרב חיים ברויער, מנהל ישיבת תפרת בחורים, תפרח.
*אחותו, אסתר, אשת הרב שלמה פרוביין, ד"ר לתנ"ך, ירושלים.

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.tikvasmenachem.com/ האתר של הרב ראפ 'תקוות מנחם']
*'''[http://chabad.info/blogs/%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D-3/ דור השביעי'סט]''' - טור זכרון להולכים, אחר פטירתו. אוהד בר סלע, [[שבועון בית משיח]]
*חיים ברוק, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68015 מצות בשחקים]''', סקירה על משלוחי המנות לארץ הקודש בארגונו של הרב ראפ, בתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} י"ב [[ניסן]] התשע"ב (04.04.2012)
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A8%D7%90%D7%A4-%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%9D/ הרב ראפ במשלוח המצות וחלוקת הדולרים] {{וידיאו}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ראפ, יקותיאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]

יקותיאל מנחם ראפ

2020-08-17T17:45:58Z

מלכותשבמלכות: /* פעילות ציבורית */

[[קובץ:קותי ראפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קותי ראפ מנצח על ריקודי השמחה ב770]]
הרב '''יקותיאל מנחם ראפ''' ([[ט' אב]] [[תש"ח]] - [[י"ב תמוז]] [[תשע"ה]]) היה מנהל בית חב"ד שדה התעופה JFK שבניו-יורק, יו"ר [[ועד המחנכים]], [[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], וחבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ו[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] יו"ר מטה שירה וזמרה העולמי.

==תולדות חיים==
נולד ביישוב 'יסודות' ב[[ט' מנחם אב]] [[תש"ח]] להוריו ציפורה ושרגא ראפ.

למד בצעירותו בישיבה הליטאית "קול תורה" ב[[ירושלים]], והתקרב לחסידות בעקבות שיעורים ב[[ספר התניא]] שנמסרו על ידי הרב [[יוסף צבי סגל]], ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)]]. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והיה לאחד ממושפעיו של הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

בשנת [[תשכ"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
[[תמונה:הרב ראפ.jpg|left|thumb|250px|הרב ראפ ב[[התוועדות]] [[סיום הרמב"ם]] ב[[770]]]]
[[קובץ:הרב ראפ משלוח מצות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ראפ אחראי על משלוח המצות מהרבי לארץ הקודש]]
===פעילות ציבורית===
עוד בהיותו בחור החל לעסוק בפעילות '[[מבצעים]]' עם חברי אל-על בשדה התעופה JFK על-שם קנדי. מאז, בזכות קשריו הענפים הביא אורחים ואישים מכובדים רבים אל הרבי ל[[חלוקת דולרים]] ובהזדמנויות נוספות.

עקב פעילותו נותר הרב ראפ בחצר הרבי ולא חזר לארץ בסיום שנת ה'קבוצה', והוא התמנה על ידי הרב [[דוד רסקין]] מנהל הישיבה והרב [[מרדכי מנטליק]] ראש הישיבה להיות [[משגיח]] על נוכחות הבחורים בסדרי הישיבה, והמשיך בתפקיד זה גם לאחר חתונתו כשעם השנים הוטלו עליו גם תפקידי השפעה על הבחורים.

בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]] התבקש על ידי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] להקים את '[[ועד המחנכים]]' שתפקידו יהיה לכנס את מחנכי ו[[משפיע|משפיעי]] חב"ד בהגיעם ל[[770]] לחודש החגים, ובכל אסיפה כזו יהיו [[החלטות טובות]] בנוגע לחינוך הבחורים שיוגשו כדו"ח ל{{ה|רבי}}.

ביוזמת הועד, מתקיים בכל שנה ב[[חודש תשרי]] כינוס לתלמידי התמימים הנמצאים ב-[[770]] ובו מדברים הרבנים והמשפיעים בפני הבחורים כיצד עליהם להתנהג כ'[[תמימים]]' הלומדים בישיבה של הרבי. כינוס זה נקרא בשם "[[כינוס התמימים העולמי]]". על פי הוראת הרבי, מידי שנה בסיום הכינוס חילק הרב ראפ '[[משקה]]' למשתתפים.

עמד בראש "[[מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח]]", שדאג בכל [[יומא דפגרא]] ובימי [[חודש אדר]] לארגן ריקודי שמחה בליווי תזמורת ב-770, זאת לאור [[שיחה|שיחותיו]] ומענותיו הקדושים של [[הרבי]] בנושא ה[[שמחה]] בטהרתה לקבלת פני [[משיח]] צדקנו.

נמנה לאורך כל השנים על המשתתפים הקבועים ב[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]] ב-770 הנערכים על-ידי הרב [[מנחם נחום גערליצקי]], שקיבל על כך עידודים רבים מהרבי. בכל סיום כובד לדבר וקישר את ההלכות הנלמדות ברמב"ם ל[[חת"ת (תקנה)|שיעורים השבועיים]] והזמן, ול[[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|ענייני גאולה ומשיח]] ש"הזמן גרמא". הרבי הורה{{מקור}} לרב ראפ להדפיס את הדברים אותם אמר בסיומים אלו, והם נדפסו מידי שבוע בעלון שהוציא לאור בשם "תקות מנחם" על המשקל של שמו יקותיאל מנחם. חלק גדול מתוכן עלונים אלו נדפס בספריו [http://www.tikvasmenachem.com/ 'תקוות מנחם'].

שימש כחבר הנהלת "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" בראשות הרב [[שלום דובער וולפא]], ווזם מאבקים רבים לשלימות [[ארץ הקודש]] ואף עורר על כך בכל הזדמנות.

בשעות אחר הצהריים של [[י"ב תמוז]] [[תשע"ה]] נדרס על ידי אפרו-אמריקאי, ולאחר שעה קלה הלך לעולמו, והוא בן שישים ושבע שנים. הלוויתו התקיימה למחרת והוא נטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.

בהלוויה הוכרז כי בנו יוסף יצחק ימלא את מקומו בניהול בית חב"ד בשדה התעופה{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%96-%D7%91%D7%A0%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A8%D7%90%D7%A4-%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95/ בהלוויה הוכרז: בנו של הרב ראפ ימלא מקומו בשליחות] - {{אינפו}}}}.

מטה שירה וזמרה ממשיך לארגן ריקודי שמחה ב770.

כמו כן העלון "תקוות מנחם" ממשיך לצאת מזמן לזמן על ידי תלמידו שניאור זלמן ציק והרב יוסף יצחק שגלוב בעידודה של הרבנית ראפ.

==משפחתו==
* זוגתו מרת פייגי.
;ילדיו
*חיה מושקא, אשת ר' '''יוסף חיים מוסקוביץ'''', קראון הייטס.
;אחיותיו
*אחותו, רחל לאה, אשת הרב חיים ברויער, מנהל ישיבת תפרת בחורים, תפרח.
*אחותו, אסתר, אשת הרב שלמה פרוביין, ד"ר לתנ"ך, ירושלים.

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.tikvasmenachem.com/ האתר של הרב ראפ 'תקוות מנחם']
*'''[http://chabad.info/blogs/%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D-3/ דור השביעי'סט]''' - טור זכרון להולכים, אחר פטירתו. אוהד בר סלע, [[שבועון בית משיח]]
*חיים ברוק, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68015 מצות בשחקים]''', סקירה על משלוחי המנות לארץ הקודש בארגונו של הרב ראפ, בתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} י"ב [[ניסן]] התשע"ב (04.04.2012)
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A8%D7%90%D7%A4-%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%9D/ הרב ראפ במשלוח המצות וחלוקת הדולרים] {{וידיאו}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ראפ, יקותיאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]

פנחס קארף

2020-08-17T17:41:27Z

מלכותשבמלכות: /* משפחתו */

[[קובץ:ר' פינייע קארף.jpg|left|thumb|200px|הרב קארף ב-[[770]]]]
[[קובץ:פיניע עם תלמיד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ר' פיניע בשיחה עם תלמיד]]
[[תמונה:קארף.jpg|left|thumb|200px|]]
הרב '''רפאל פנחס קארף''' (מכונה '''פינייע''') הינו [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], חבר ב{{ה|מטה העולמי להבאת המשיח}}, ומה[[משפיעים]] הבולטים והמוערכים בשכונת המלך, [[קראון הייטס]]. בשנת [[תשע"ד]] התמנה כ[[משפיע]] [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] כממלא מקומו של הרב [[יצחק שפרינגר]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[חרקוב]] שב[[רוסיה]] בכ' [[אייר]] [[תרצ"ה]] לאביו ה[[משפיע]] הרב [[יהושע קארף]]. בשנת [[תש"ז]] יצא יחד עם משפחתו ב[[יציאת רוסיה]]. משפחתו התיישבה ב[[פוקינג]] והוא היה מהתלמידים הראשונים ב[[תומכי תמימים פוקינג]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים ברינוא]], שם למד אצל ר' [[ניסן נמנוב]]. בשנת [[תשי"ג]] נסע ללמוד ב[[770]] במחיצת [[הרבי]].

בשנת [[תשי"ד]] נכנס [[הרבי]] בבוקרו של יום שישי ח"י [[אלול]] ל[[זאל]] של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] בשעת סדר [[חסידות]] ובמקום נכח רק הרב קארף בלבד. פנה אליו הרבי בחיוך ואמר לו: {{ציטוטון|א בן יחיד פון תומכי תמימים? (בן יחיד של תומכי תמימים?)}}.

בשלהי שנות הכ', בעת שקרא שם לביתו נחמה דינה, אשת הרב שמואל נמירובסקי מ[[קראון הייסט]] בשחרית של שבת במניין של [[הרבי]] ב[[770]], הכריז הגבאי "נחמה דינה בת רב פנחס". הרבי הסתובב לעבר הבימה, והורה לגבאי להכריז "הרב פנחס!".

פעם כשעבר בחלוקת דולרים, שאל אותו הרבי אודות בנו יוסף "וואס מיט יוסף יצחק?". מאז הוא נקרא כמובן יוסף יצחק.

בבחרותו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים במונטריאול.

===פעילות ציבורית===
לאחר [[נישואין|נישואיו]] היה [[משגיח]] בישיבת תומכי תמימים בנוארק, ואחר כך נסע למונטריאול להיות [[משגיח]] בישיבת תומכי תמימים.

בשנת [[תש"ל]] עבר להתגורר ב[[קראון הייטס]] ומונה ל[[משפיע]] בישיבת אהלי תורה. בד בבד, פעל רבות בארוגנים שונים של הפצת [[יהדות]] ו[[חסידות]], ביניהם [[צעירי אגודת חב"ד ניו יורק]] (במסגרתם מסר שיעורי חסידות רבים בשכונות ניו יורק), [[מבצע מזוזה]] ו[[פר"י]].

בחודש סיון [[תשמ"ג]], בדרכו לשיעור [[תניא]] שמסר הרב קארף ב[[וויליאמסבורג]], הוכה על ידי כמה מחסידי [[סאטמר]] שהתנגדו לקיום שיעורים בלימוד החסידות. הוא נפצע וזקנו נגזז באכזריות. ב[[י"ז בתמוז]] של אותה שנה נשא [[הרבי]] שיחה מיוחדת בה התייחס בחריפות לאירוע וקישר אותו עם שמו של הרב קארף, 'פנחס'. בהנחת השיחה נקודה זו לא נכתבה, ובהגהה - הרבי כתב למניחים להוסיף את העניין הזה.

הרבי קרא בשיחתו לרבני סאטמר להביע מחאה כנגד האירוע (וכן כנגד דקירתו של הרב [[מענדל ווכטר]] לאחר כשבועיים), ומשסירבו לעשות כן, הטיל [[בד"ץ קראון הייטס]] בראשות הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] חרם על מוצרים בהכשר בית הדין של חסידי סאטמר.

בעקבות פטירתו של [[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] הרב [[יצחק שפרינגר]], נקרא בשנת [[תשע"ד]] למלא את מקומו.

==משפחתו==

* אחיו, הרב [[גדליה קארף]] - היה מראשי ארגון עזרת אחים מוסד שעזר ברוחניות ובגשמיות ליהודי [[רוסיה]] בזמן השלטון הקומניסטי.
* אחיו, הרב [[אברהם קארף]] - שליח ראשי למדינת [[פלורידה]].
* גיסו, הרב [[שלום דובער שם טוב]] - שליח ראשי למדינת מישיגן.
;בניו
* יוסף יצחק (ראה לעיל אודות שמו השני).
* הרב מנחם מענדל - שליח הרבי לטורונטו, [[קנדה]].
* הרב יהודה אריה ליב - שליח הרבי בקליפורניה.
* הרב בן ציון - מנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים מיאמי]].
* הרב פתחיה, [[קראון הייטס]].
* הרב שלום דובער - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מנצ'סטר]].
;חתניו
* הרב [[שמואל גרוזמן]] - [[שליח]] הרבי ל[[מגדל]].
* הרב [[משה מרינובסקי]] [[שליח]] הרבי לכפר דניאל.
* הרב ישראל לנדא - [[שליח]] ל[[מרכז דוברי עברית]] בטרונטו קנדה.
* הרב שמואל נמירובסקי, קראון הייטס.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60499 נס שאירע במשפחת קארף] {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2403949 הרפואה מובטחת]''' - הרב קארף מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}

{{מיון רגיל:קארף, פנחס}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת קארף]]

ישיבת אהלי תורה קראון הייטס

2020-08-17T17:38:45Z

מלכותשבמלכות: /* הסטוריית הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=אהלי תורה
|תמונה=[[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|250px]]
|כתובית=מבנה התלמוד תורה והישיבה הגדולה
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]], [[תלמוד תורה]]
|תאריך יסוד=[[תשט"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[קראון הייטס]]
|מייסד=הרב [[מיכאל טייטלבוים]]
|ראש הישיבה=הרב ישראל פרידמן (ישי"ג)
|משגיח ראשי=הרב אלחנן לשס (ישי"ג)
|משפיע ראשי=הרב [[נחמן שפירא]] (ישי"ג)
|מנהל גשמי=הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]]
|מספר תלמידים=300 (ישי"ג)
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות וביאורים|קובץ הערות וביאורים]], קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים.
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה|אחר=תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|ראו=[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]}}
ישיבת '''אהלי תורה - אהלי מנחם''' הינה מוסד לימוד חב"די על [[חינוך על טהרת הקודש|טהרת הקודש]], נכון לשנת [[תשע"ג]] (2013) לומדים בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.

==הסטוריית הישיבה==
[[קובץ:זאל אהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה]]

לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל{{הערה|בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.}}, ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב [[מיכאל טייטלבוים]], יחד עם ידידו הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן).

השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"[[מרכז לענייני חינוך]]" שבהנהלת הרב [[חודקוב]], ולא תחת הנהלת "תומכי תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה ([[הרש"ג]]). השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה ב[[השגחה פרטית]]. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מידי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.

משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת [[קראון הייטס]] החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.

לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתחו שכבה נוספת - 'שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, והעומד בראשה הוא הרב [[אברהם חיים שטערן]].

==יחס הרבי לישיבה==
המוסד קיבל יחס מיוחד מהרבי מיום יסודו, והרבי קראו "מיין ישיבה" (הישיבה שלי), ובמשך תקופה ארוכה היו ישיבות קבועות של הרב [[חמ"א חדוקוב]], ראש המזכירות של הרבי עם הנהלת הישיבה.

לדינר השנתי של הישיבה, הרבי כתב מכתב מיוחד ברכה להמשתתפים בדינר.

הרב טייטלבוים רצה לשנות את השם של הישיבה ל"אהלי מנחם" אך הרבי אמר שעדיין לא הגיע הזמן, ובשנת תשנ"ה הוסיף הרב טייטלבוים את השם אהלי מנחם לשם הישיבה ומאז נקרא "אהלי תורה אהלי מנחם".

==הוצאה לאור==
*משנת תשל"ט הישיבה מוציאה כל שנה ספר פלפולים
*מאז תש"מ יוצא על ידי הישיבה קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]] בראשות הרב [[אברהם ברוך גרילצקי]]
*בשנים תשנ"ה-תשנ"ט, הישיבה הוצאה קובץ הערות בשם [[אהלי תורה]].

==מבני הישיבה==

הישיבה נפתחה בשנת [[תשכ"ב]], בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).

לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.

בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב [[איסטערן פארקווי]] פינת ברוקלין, רחוב אחד מ[[מרכז חב"ד העולמי 770]] {{הערה|הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב [[צבי הירש חיטריק]] שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה<ref>בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.</ref>.}}.

בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבנין האדום", באותו שנה קנתה הישיבה את הבנין הסמוך, ובתשע"ט קנת הישיבה את בנין נוסף.

לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.

לישיבה תוכניות להתפתחות נוספות.

==ועד הישיבה==

בהוראת הרבי הרב [[דוד שלמה דייטש]] נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד.

{{להשלים}}

==צוות הישיבה גדולה==
[[תמונה:סמל אוהלי תורה.JPG|left|thumb|250px|סמל המוסד]]
*הרב [[נחמן שפירא]] - [[משפיע]] ראשי.
*הרב אלחנן לשס - [[משגיח]] ראשי ומנהל רוחני.
* הרב מאיר שלמה גורדון - משגיח
*הרב [[פנחס קארף|רפאל פנחס קארף]] - [[משפיע]].
*הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]] - [[משפיע]].
*הרב [[יקותיאל פלדמן]] - [[משפיע]].
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - [[משפיע]].
*הרב שמואל שור - [[משפיע]].
*הרב שניאור זלמן וילנקין - [[משפיע]].
*הרב לוי יצחק מטוסוב - [[משפיע]].
*הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] - [[ר"מ]].
*הרב שלמה קפלן - [[ר"מ]].
*הרב אברהם הרץ - [[ר"מ]].
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ]].
*הרב אפרים פישל אסטער - [[ר"מ]].
*הרב יום טוב ליפמן הלר - [[ר"מ]].
*הרב שלמה הורביץ - [[ר"מ]].

;צוות הישיבה בעבר:
*הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - [[משפיע]] וזקן חסידי חב"ד (עד פטירתו - [[תשע"ח]]).
*הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] - כיהן כ[[ר"מ]] עד - [[תשע"ט]].
*הרב [[ישראל פרידמן]] - ראש הישיבה (עד פטירתו - [[תש"פ]]).
*הרב [[אליהו חיים רויטבלט]]
*הרב [[אהרן ליב רסקין]]
*הרב [[יעקב יהודה ליב אלטיין]]
*הרב [[זעליג כצמן]]
*הרב שמואל הבר

==ראו גם==
*[[מוסדות אהלי תורה (קראון הייטס)]]
*[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]

==קישורים חיצונים==
*[http://www.OholeiTorah.com אהלי תורה - Org]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58959 תמונות מארכיון המוסד] {{*}} [http://www.chabadinfo.com/?url=article_en&id=25793 גלריה נוספת] {{תמונה}} {{אינפו}}

==לקריאה נוספת==
*א. דשן, '''המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח''', [[שבועון בית משיח]] גליון 118 עמוד 15 ואילך

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל אהלי תורה}}
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]

קריית גת

2020-08-16T18:09:03Z

מלכותשבמלכות: /* התייסדות קהילת חב"ד בעיר */

[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]] [[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]]

'''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תשע''ה]], 51,483 תושבים.

בעיר קיימת קהילה חב"דית גדולה המונה מעל למאתיים משפחות, והיא מהווה כח משמעותי ו[[משפיע]] בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו חסיד חב"ד.

==התייסדות קהילת חב"ד בעיר==
הרב [[זלמן אבלסקי]], היה ממייסדי מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, משנת [[תשי"ט]] עד שנת תשמ"ט{{הערה|בשנת תשמ"ט, טס בברכת הרבי לפעול בקישינוב בירת [[מולדובה]].}}.

בשנים הראשונות להקמת מוסדות חב"ד בעיר, הוא ניהל וייסד את בית הספר. עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים.

{{פסקה חסרה|סיבה=איך היא התייסדה?}}

==מפתח העיר==
[[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]]
קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. ב[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], מייסד ישיבת חב"ד בעיר, אשר יזם את הרעיון. במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ"ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר.

בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]], שלח ראש העיר אלברט ארז העתק נוסף של המפתח.

==ספר תורה מהרבי==
ראש מועצת קרית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת 'תומכי תמימים' בקרית גת, שהה בקיץ [[תשכ"א]] ב[[ארצות הברית]], במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.

עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.

ב[[ט"ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות [[ערב חב"ד]] בקרית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:

"בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על-ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר ב[[ארץ הקודש]] ת"ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר"{{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] חלק כ"ב אגרת ח'שפח}}.

ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקרית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי ה[[עיירה]] הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.

==מוסדות חב"ד בעיר==
בעיר מתגוררים כ-200 משפחות חב"דיות.
*[[כולל אברכים]] חב"ד - מנוהל על ידי הרב נח בלניצקי.
*רשת קייטנות ומועדני צ"ה חב"ד, רשת שיעורי תורה לגברים ולנשים, ודיי קעמפ גן ישראל לבנים ולבנות - מנוהלים על ידי הרב אהרון בוטבול.
*מרכז איגרות קודש - מנהל: הרב שלמה בוטבול.
*רשת גני ילדים ומעונות חב"ד - בניהול הרב ראובן שניאורסאהן.
*[[תומכי תמימים קריית גת]] - [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]] בניהולו של הרב [[לוי יצחק הבלין]].
*[[תלמוד תורה]] בנים ומתיבתא המכינה נערים לישיבה - בניהולו של טוביה חבקין.
*בית ספר יסודי - בנות.
*בית ספר על יסודי חב"ד תפארת חיה - בניהול של הגברת עדי קדוש.
*ספריית החסידות בקריה החרדית המפעילה שיעורים קבועים בחסידות ומכירת ספרי חסידות - מנוהלת על ידי הרב מנחם מענדל משי-זהב והרב יעקב מויאל.
*בית ספר 'בית דוד' - מסגרת לימודים לנערים מתקשים בשילוב מקצועות חול - מנוהל על ידי הרב בוני.

==בתי חב"ד בעיר==
*בית חב"ד המרכזי, ממוקם במרכז מסחרי 81. שירות [[בדיקת תפילין]] ומזוזות מהיום להיום, יודיאקה, משרדים, דוכן תפילין, מרכז איגרות קודש - יו"ר: הרב שלמה בוטבול{{הערה|ראו '''[[:קובץ:הרב ירוסלבסקי אודות הרב בוטבול.jpg|מכתב]]''' הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אודות התייחסותו של הרבי לבית חב"ד בקריית גת}}, מנכ"ל: הרב אהרון בוטבול.
*בית חב"ד ברחוב אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות/ מכון סת"ם. משרדי המנכ"ל הרב אהרון בוטבול.
*בית חב"ד באיזור התעשיה, מנוהל על ידי השליח הרב מנחם מענדל בוטבול.
*בית חב"ד רובע הבנים מנוהל ע"י השליח הרב ראובן שניאורסון.
*בית חב"ד רובע הפרחים מנוהל ע"י הרב שניאור זלמן רבינוביץ.

==בתי כנסת חב"ד==
*בית כנסת חב"ד המרכזי - רב הקהילה: הרב [[יעקב סינגאוי]]
*בית הכנסת "שערי גאולה", רב הקהילה: הרב מאיר מאירי.
*בית כנסת חב"ד 'חידקל' (הגדול) - רב הקהילה: הרב [[משה הבלין]].
*בית הכנסת 'חסדי שי' - מניינים ופעילות יהודית יומית עבור קהילת יהודי יוצאי רוסיה - בניהולו של הרב יצחק אלישביץ.
*קהילת יהודי יוצאי [[רוסיה]] - מניינים בשבתות ובחגים מנוהל על ידי הרב מנחם מענדל אלחרר.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב"ד קריית גת]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קרית גת]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

גבריאל נח ורבקה הולצברג

2020-05-19T11:23:19Z

מלכותשבמלכות: /* ראו גם */

[[תמונה:הולצברג.jpg|left|thumb|250px|הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה]]
[[תמונה:לווית_הולצברג.jpg|left|thumb|250px|הלוויה של הזוג הולצברג בכפר חב"ד]]
הרב '''גבריאל נח''' ומרת '''רבקה הולצברג''' היו [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בעיר [[בומביי]] שב[[הודו]] עד [[הפיגוע בבית חב"ד בומביי|הטבח הנורא בבית חב"ד בבומביי]] בו נרצחו על קידוש ה'.

הרב הולצברג נולד ב[[נחלת הר חב"ד]] לר' [[נחמן הולצברג]] ובילדותו עברה המשפחה ל[[ניו יורק]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בניו יורק ו[[תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. גב' הולצברג נולדה בעפולה לר' [[שמעון רוזנברג|שמעון ויהודית רוזנברג]]. למדה והתחנכה במוסדות חב"ד, במסגרתה גם נסעה לשליחות בעיר [[ריגא]]. לאחר נישואיהם התגוררו ב[[מגדל העמק]].

==השליחות בהודו==
בשנת [[תשס"ג]] יצאו הרב גבי ורבקי ל[[שליחות]] בעיר [[בומביי]] שבהודו. בתחילה פתחו את [[בית חב"ד]] במבנה קטן, ורק לאחר תקופה ארוכה, הצליח לרכוש בניין בן חמש קומות בשם "בית נרימאן". כמו כן הקימו מקוה באחד מבתי הכנסת בעיר. בכ"ח [[חשוון]] תשס"ט, התרחשה מתקפת טרור על הודו כשאחד ממוקדי הפיגוע היה [[בית חב"ד בומביי]], במהלכה התבצרו הטרוריסטים בבית חב"ד והחזיקו באנשים ששהו בבית כבני ערובה. לאחר שלושה ימים, בא' כסלו, השתלט הקומנדו ההודי על הבית ונמצאו בו שישה הרוגים, ביניהם הזוג הולצברג. בנם הקטן, משה צבי הולצברג, ששהה בבית בזמן התקפת המחבלים, ניצל על ידי המטפלת שלו.

ביום שלישי, ה' כסלו, נערכה ההלוויה, שיצאה מ[[כפר חב"ד]] לירושלים. בהלויה נטלו חלק נשיא המדינה, שרים ורבנים בכירים.

לזכרם של השלוחים שנרצחו יוקם מבנה הדומה בצורתו ל-[[770]] בשם '''בית מעשים טובים - גבי ורבקי'''. המבנה יוקם על ידי ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג. ביום ח' [[ניסן]] [[תשס"ט]] הונחה אבן הפינה בהשתתפות בני המשפחה וידידים.

==משה צבי הולצברג==
[[קובץ:הולצברג_מוישי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוישי עם [[שמעון רוזנברג|סבו]] ב[[770]]]]
[[קובץ:190984.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוישי בטקס אזכרה להוריו, בוכה "אמא-אמא"]]
[[תמונה:מוישי הולצברג.jpg|left|thumb|250px|מוישי בסוכת סבו בעפולה, [[סוכות]] [[תש"ע]]]]
'''משה צבי הולצברג''' הוא בנם של הזוג הולצברג שניצל בנס ממתקפת הטרור על [[בית חב"ד בומביי]]. הנס המופלא הביא לפרסום אדיר, ולקידוש ה' גדול כאשר נראה הילד יוצא בנס מבית חב"ד הנצור.

משה צבי נולד בב' כסלו [[תשס"ז]] בארץ ישראל, ויקרא על שם אב סבו הגה"ח ר' משה צבי הולצברג, מחבר הספר "אמרי משה" על התורה וראש ישיבות "בית אהרן וישראל" קרלין בירושלים, "קדושת ציון" באבוב בבת-ים, ור"מ ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד, צאצאו של הרה"ק רבי ברוך ממעז׳יבוז׳ בנה של הרבנית אדל בתו של הבעל שם-טוב הקדוש, ומצאצאי הרה"ק רבי יוסף מיאמפולי בנו הגדול של הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, כמו כן היה מצאצאיו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק, הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן והרה"ק רבי משה צבי מסאווראן.

===הצלתו===
עד היום לא ברור כיצד בדיוק הצליח מוישי להינצל. לדברי המטפלת, סנדרה סמואל (אם לשניים), מוישי ישן במיטתו בקומה החמישית עוד לפני שהחלה המתקפה על בית חב"ד. בזמן ההתקפה היא התחבאה במשך כל הלילה בקומה הראשונה, ובבוקר היא שמעה את מוישי קורא לה. היא עלתה במהירות לעבר מיטתו של מוישי והיא מצאה אותו בקומה השניה, ליד הוריו המוטלים על הרצפה. היא מיהרה לקחת אותו ורצה עמו במהירות החוצה, שם היא התקבלה על ידי כוחות הבטחון וההצלה.

תחילה נלקחו השניים לתחנת משטרה מקומית ולאחר מכן לבית אחד מעובדי השגרירות הישראלית. למחרת ביום שישי בצהרים הגיעו סבו וסבתו של מוישי, הרב שמעון ויהודית רוזנברג, ויחד עם המטפלת, סנדרה, המשיכו לטפל בו עד ליציאת כל בני המשפחה מבומביי יחד עם גופות ההרוגים ובהם הוריו של מוישי, הרב גבריאל ורבקה הולצברג.

לפני חזרת בני המשפחה לארץ הקודש, נערך טקס אשכבה בבית כנסת מקומי. במהלך הטקס זעק מוישי "אמא אמא", וזעקותיו שודרו בכל העולם. כיום, גדל מוישי בבית סבו וסבתו בעפולה. המטפלת סנדרה קיבלה אישור מיוחד להגיע לארץ הקודש כדי להמשיך ולטפל במוישי.

== בתקשורת ==
פיגוע הטרור וסיפור הצלתו של מוישי גרם להדים בעולם ובכלי התקשורת. מספר חודשים לאחר הפיגוע הנפיקה הטלויזיה הישראלית סרט אודותיו ואודות הסתדרותו בארץ בשם "מי מחבק את מוישי", כמו כן נכתבו בעיתונות הכללית כמה כתבות אודותיו. הזמר החסידי ליפא שמעלצר הוציא על מוישי שיר מלווה בקליפ על סיפור חייו של מוישי. אירוע מסוקר נוסף התרחש בתמוז תשע"ז, עת ביקר בארץ ראש ממשלת הודו מודי, ונפגש עם מוישי וסבו.

==ראו גם==
*[[הפיגוע בבית חב"ד בומביי]]

==לקריאה נוספת==
* ליאור אלפרוביץ, [[השליחות האחרונה (ספר)|השליחות האחרונה]]- סיפור חייהם של גבי ורבקי, אחוזת בית, [[תשע"ב]] (2012).

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42578 ראיון עם רבקה הולצברג למוסף 'עטרת חיה' ב'בית משיח']
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44118 מעשיית מוישי - וידאו (CNN)]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42740 תוכנית 'הבית היהודי' על השלוחים - וידאו (ערוץ 1)]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43190 מוישי מדליק את חנוכיית אביו - וידאו (ערוץ 2)]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45194 מי מחבק את מוישי - וידאו (ערוץ 10)]

{{מיון רגיל:הולצברג}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|הולצברג גבריאל נח]]
[[קטגוריה:נשים|הולצברג רבקה]]
[[קטגוריה:שלוחים במזרח הרחוק]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:נפגעי פעולות איבה]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]

גבריאל נח ורבקה הולצברג

2020-05-19T11:21:03Z

מלכותשבמלכות:

[[תמונה:הולצברג.jpg|left|thumb|250px|הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה]]
[[תמונה:לווית_הולצברג.jpg|left|thumb|250px|הלוויה של הזוג הולצברג בכפר חב"ד]]
הרב '''גבריאל נח''' ומרת '''רבקה הולצברג''' היו [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בעיר [[בומביי]] שב[[הודו]] עד [[הפיגוע בבית חב"ד בומביי|הטבח הנורא בבית חב"ד בבומביי]] בו נרצחו על קידוש ה'.

הרב הולצברג נולד ב[[נחלת הר חב"ד]] לר' [[נחמן הולצברג]] ובילדותו עברה המשפחה ל[[ניו יורק]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בניו יורק ו[[תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. גב' הולצברג נולדה בעפולה לר' [[שמעון רוזנברג|שמעון ויהודית רוזנברג]]. למדה והתחנכה במוסדות חב"ד, במסגרתה גם נסעה לשליחות בעיר [[ריגא]]. לאחר נישואיהם התגוררו ב[[מגדל העמק]].

==השליחות בהודו==
בשנת [[תשס"ג]] יצאו הרב גבי ורבקי ל[[שליחות]] בעיר [[בומביי]] שבהודו. בתחילה פתחו את [[בית חב"ד]] במבנה קטן, ורק לאחר תקופה ארוכה, הצליח לרכוש בניין בן חמש קומות בשם "בית נרימאן". כמו כן הקימו מקוה באחד מבתי הכנסת בעיר. בכ"ח [[חשוון]] תשס"ט, התרחשה מתקפת טרור על הודו כשאחד ממוקדי הפיגוע היה [[בית חב"ד בומביי]], במהלכה התבצרו הטרוריסטים בבית חב"ד והחזיקו באנשים ששהו בבית כבני ערובה. לאחר שלושה ימים, בא' כסלו, השתלט הקומנדו ההודי על הבית ונמצאו בו שישה הרוגים, ביניהם הזוג הולצברג. בנם הקטן, משה צבי הולצברג, ששהה בבית בזמן התקפת המחבלים, ניצל על ידי המטפלת שלו.

ביום שלישי, ה' כסלו, נערכה ההלוויה, שיצאה מ[[כפר חב"ד]] לירושלים. בהלויה נטלו חלק נשיא המדינה, שרים ורבנים בכירים.

לזכרם של השלוחים שנרצחו יוקם מבנה הדומה בצורתו ל-[[770]] בשם '''בית מעשים טובים - גבי ורבקי'''. המבנה יוקם על ידי ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג. ביום ח' [[ניסן]] [[תשס"ט]] הונחה אבן הפינה בהשתתפות בני המשפחה וידידים.

==משה צבי הולצברג==
[[קובץ:הולצברג_מוישי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוישי עם [[שמעון רוזנברג|סבו]] ב[[770]]]]
[[קובץ:190984.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוישי בטקס אזכרה להוריו, בוכה "אמא-אמא"]]
[[תמונה:מוישי הולצברג.jpg|left|thumb|250px|מוישי בסוכת סבו בעפולה, [[סוכות]] [[תש"ע]]]]
'''משה צבי הולצברג''' הוא בנם של הזוג הולצברג שניצל בנס ממתקפת הטרור על [[בית חב"ד בומביי]]. הנס המופלא הביא לפרסום אדיר, ולקידוש ה' גדול כאשר נראה הילד יוצא בנס מבית חב"ד הנצור.

משה צבי נולד בב' כסלו [[תשס"ז]] בארץ ישראל, ויקרא על שם אב סבו הגה"ח ר' משה צבי הולצברג, מחבר הספר "אמרי משה" על התורה וראש ישיבות "בית אהרן וישראל" קרלין בירושלים, "קדושת ציון" באבוב בבת-ים, ור"מ ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד, צאצאו של הרה"ק רבי ברוך ממעז׳יבוז׳ בנה של הרבנית אדל בתו של הבעל שם-טוב הקדוש, ומצאצאי הרה"ק רבי יוסף מיאמפולי בנו הגדול של הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, כמו כן היה מצאצאיו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק, הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן והרה"ק רבי משה צבי מסאווראן.

===הצלתו===
עד היום לא ברור כיצד בדיוק הצליח מוישי להינצל. לדברי המטפלת, סנדרה סמואל (אם לשניים), מוישי ישן במיטתו בקומה החמישית עוד לפני שהחלה המתקפה על בית חב"ד. בזמן ההתקפה היא התחבאה במשך כל הלילה בקומה הראשונה, ובבוקר היא שמעה את מוישי קורא לה. היא עלתה במהירות לעבר מיטתו של מוישי והיא מצאה אותו בקומה השניה, ליד הוריו המוטלים על הרצפה. היא מיהרה לקחת אותו ורצה עמו במהירות החוצה, שם היא התקבלה על ידי כוחות הבטחון וההצלה.

תחילה נלקחו השניים לתחנת משטרה מקומית ולאחר מכן לבית אחד מעובדי השגרירות הישראלית. למחרת ביום שישי בצהרים הגיעו סבו וסבתו של מוישי, הרב שמעון ויהודית רוזנברג, ויחד עם המטפלת, סנדרה, המשיכו לטפל בו עד ליציאת כל בני המשפחה מבומביי יחד עם גופות ההרוגים ובהם הוריו של מוישי, הרב גבריאל ורבקה הולצברג.

לפני חזרת בני המשפחה לארץ הקודש, נערך טקס אשכבה בבית כנסת מקומי. במהלך הטקס זעק מוישי "אמא אמא", וזעקותיו שודרו בכל העולם. כיום, גדל מוישי בבית סבו וסבתו בעפולה. המטפלת סנדרה קיבלה אישור מיוחד להגיע לארץ הקודש כדי להמשיך ולטפל במוישי.

== בתקשורת ==
פיגוע הטרור וסיפור הצלתו של מוישי גרם להדים בעולם ובכלי התקשורת. מספר חודשים לאחר הפיגוע הנפיקה הטלויזיה הישראלית סרט אודותיו ואודות הסתדרותו בארץ בשם "מי מחבק את מוישי", כמו כן נכתבו בעיתונות הכללית כמה כתבות אודותיו. הזמר החסידי ליפא שמעלצר הוציא על מוישי שיר מלווה בקליפ על סיפור חייו של מוישי. אירוע מסוקר נוסף התרחש בתמוז תשע"ז, עת ביקר בארץ ראש ממשלת הודו מודי, ונפגש עם מוישי וסבו.

==ראו גם==
*[[בית חב"ד בומביי]]

==לקריאה נוספת==
* ליאור אלפרוביץ, [[השליחות האחרונה (ספר)|השליחות האחרונה]]- סיפור חייהם של גבי ורבקי, אחוזת בית, [[תשע"ב]] (2012).

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42578 ראיון עם רבקה הולצברג למוסף 'עטרת חיה' ב'בית משיח']
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44118 מעשיית מוישי - וידאו (CNN)]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42740 תוכנית 'הבית היהודי' על השלוחים - וידאו (ערוץ 1)]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43190 מוישי מדליק את חנוכיית אביו - וידאו (ערוץ 2)]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45194 מי מחבק את מוישי - וידאו (ערוץ 10)]

{{מיון רגיל:הולצברג}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|הולצברג גבריאל נח]]
[[קטגוריה:נשים|הולצברג רבקה]]
[[קטגוריה:שלוחים במזרח הרחוק]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:נפגעי פעולות איבה]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]

גבריאל נח ורבקה הולצברג

2020-05-19T11:20:39Z

מלכותשבמלכות:

[[תמונה:הולצברג.jpg|left|thumb|250px|הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה]]
[[תמונה:לווית_הולצברג.jpg|left|thumb|250px|הלוויה של הזוג הולצברג בכפר חב"ד]]
הרב '''גבריאל נח''' ומרת '''רבקה הולצברג''' היו [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בעיר [[בומביי]] שב[[הודו]] עד [[הפיגוע בבית חב"ד בומביי
|הטבח הנורא בבית חב"ד בבומביי]] בו נרצחו על קידוש ה'.

הרב הולצברג נולד ב[[נחלת הר חב"ד]] לר' [[נחמן הולצברג]] ובילדותו עברה המשפחה ל[[ניו יורק]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בניו יורק ו[[תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. גב' הולצברג נולדה בעפולה לר' [[שמעון רוזנברג|שמעון ויהודית רוזנברג]]. למדה והתחנכה במוסדות חב"ד, במסגרתה גם נסעה לשליחות בעיר [[ריגא]]. לאחר נישואיהם התגוררו ב[[מגדל העמק]].

==השליחות בהודו==
בשנת [[תשס"ג]] יצאו הרב גבי ורבקי ל[[שליחות]] בעיר [[בומביי]] שבהודו. בתחילה פתחו את [[בית חב"ד]] במבנה קטן, ורק לאחר תקופה ארוכה, הצליח לרכוש בניין בן חמש קומות בשם "בית נרימאן". כמו כן הקימו מקוה באחד מבתי הכנסת בעיר. בכ"ח [[חשוון]] תשס"ט, התרחשה מתקפת טרור על הודו כשאחד ממוקדי הפיגוע היה [[בית חב"ד בומביי]], במהלכה התבצרו הטרוריסטים בבית חב"ד והחזיקו באנשים ששהו בבית כבני ערובה. לאחר שלושה ימים, בא' כסלו, השתלט הקומנדו ההודי על הבית ונמצאו בו שישה הרוגים, ביניהם הזוג הולצברג. בנם הקטן, משה צבי הולצברג, ששהה בבית בזמן התקפת המחבלים, ניצל על ידי המטפלת שלו.

ביום שלישי, ה' כסלו, נערכה ההלוויה, שיצאה מ[[כפר חב"ד]] לירושלים. בהלויה נטלו חלק נשיא המדינה, שרים ורבנים בכירים.

לזכרם של השלוחים שנרצחו יוקם מבנה הדומה בצורתו ל-[[770]] בשם '''בית מעשים טובים - גבי ורבקי'''. המבנה יוקם על ידי ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג. ביום ח' [[ניסן]] [[תשס"ט]] הונחה אבן הפינה בהשתתפות בני המשפחה וידידים.

==משה צבי הולצברג==
[[קובץ:הולצברג_מוישי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוישי עם [[שמעון רוזנברג|סבו]] ב[[770]]]]
[[קובץ:190984.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוישי בטקס אזכרה להוריו, בוכה "אמא-אמא"]]
[[תמונה:מוישי הולצברג.jpg|left|thumb|250px|מוישי בסוכת סבו בעפולה, [[סוכות]] [[תש"ע]]]]
'''משה צבי הולצברג''' הוא בנם של הזוג הולצברג שניצל בנס ממתקפת הטרור על [[בית חב"ד בומביי]]. הנס המופלא הביא לפרסום אדיר, ולקידוש ה' גדול כאשר נראה הילד יוצא בנס מבית חב"ד הנצור.

משה צבי נולד בב' כסלו [[תשס"ז]] בארץ ישראל, ויקרא על שם אב סבו הגה"ח ר' משה צבי הולצברג, מחבר הספר "אמרי משה" על התורה וראש ישיבות "בית אהרן וישראל" קרלין בירושלים, "קדושת ציון" באבוב בבת-ים, ור"מ ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד, צאצאו של הרה"ק רבי ברוך ממעז׳יבוז׳ בנה של הרבנית אדל בתו של הבעל שם-טוב הקדוש, ומצאצאי הרה"ק רבי יוסף מיאמפולי בנו הגדול של הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, כמו כן היה מצאצאיו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק, הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן והרה"ק רבי משה צבי מסאווראן.

===הצלתו===
עד היום לא ברור כיצד בדיוק הצליח מוישי להינצל. לדברי המטפלת, סנדרה סמואל (אם לשניים), מוישי ישן במיטתו בקומה החמישית עוד לפני שהחלה המתקפה על בית חב"ד. בזמן ההתקפה היא התחבאה במשך כל הלילה בקומה הראשונה, ובבוקר היא שמעה את מוישי קורא לה. היא עלתה במהירות לעבר מיטתו של מוישי והיא מצאה אותו בקומה השניה, ליד הוריו המוטלים על הרצפה. היא מיהרה לקחת אותו ורצה עמו במהירות החוצה, שם היא התקבלה על ידי כוחות הבטחון וההצלה.

תחילה נלקחו השניים לתחנת משטרה מקומית ולאחר מכן לבית אחד מעובדי השגרירות הישראלית. למחרת ביום שישי בצהרים הגיעו סבו וסבתו של מוישי, הרב שמעון ויהודית רוזנברג, ויחד עם המטפלת, סנדרה, המשיכו לטפל בו עד ליציאת כל בני המשפחה מבומביי יחד עם גופות ההרוגים ובהם הוריו של מוישי, הרב גבריאל ורבקה הולצברג.

לפני חזרת בני המשפחה לארץ הקודש, נערך טקס אשכבה בבית כנסת מקומי. במהלך הטקס זעק מוישי "אמא אמא", וזעקותיו שודרו בכל העולם. כיום, גדל מוישי בבית סבו וסבתו בעפולה. המטפלת סנדרה קיבלה אישור מיוחד להגיע לארץ הקודש כדי להמשיך ולטפל במוישי.

== בתקשורת ==
פיגוע הטרור וסיפור הצלתו של מוישי גרם להדים בעולם ובכלי התקשורת. מספר חודשים לאחר הפיגוע הנפיקה הטלויזיה הישראלית סרט אודותיו ואודות הסתדרותו בארץ בשם "מי מחבק את מוישי", כמו כן נכתבו בעיתונות הכללית כמה כתבות אודותיו. הזמר החסידי ליפא שמעלצר הוציא על מוישי שיר מלווה בקליפ על סיפור חייו של מוישי. אירוע מסוקר נוסף התרחש בתמוז תשע"ז, עת ביקר בארץ ראש ממשלת הודו מודי, ונפגש עם מוישי וסבו.

==ראו גם==
*[[בית חב"ד בומביי]]

==לקריאה נוספת==
* ליאור אלפרוביץ, [[השליחות האחרונה (ספר)|השליחות האחרונה]]- סיפור חייהם של גבי ורבקי, אחוזת בית, [[תשע"ב]] (2012).

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42578 ראיון עם רבקה הולצברג למוסף 'עטרת חיה' ב'בית משיח']
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44118 מעשיית מוישי - וידאו (CNN)]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42740 תוכנית 'הבית היהודי' על השלוחים - וידאו (ערוץ 1)]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43190 מוישי מדליק את חנוכיית אביו - וידאו (ערוץ 2)]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45194 מי מחבק את מוישי - וידאו (ערוץ 10)]

{{מיון רגיל:הולצברג}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|הולצברג גבריאל נח]]
[[קטגוריה:נשים|הולצברג רבקה]]
[[קטגוריה:שלוחים במזרח הרחוק]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:נפגעי פעולות איבה]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]

חסידות סאטמר

2020-05-19T11:14:59Z

מלכותשבמלכות: /* הקשר עם חב"ד */

[[קובץ:טיטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משה טייטלבוים]]
[[קובץ:כפר חב"ד על וכטר וקארף.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 110) בו מדווח על הרב [[פנחס קארף]] והרב [[מנחם מענדל וכטר]] ([[אלול]] [[תשמ"ג]])]]

'''חסידות סאטמר''' היא חצר הונגרית בסגנון חסידי שהפכה בארצות-הברית להיות מהגדולה שבחצרות, שמקורה בעיר 'סאטו מארה' שב[[רומניה]]. מייסדה היה הרב [[יואל טייטלבוים]] ואחריו הנהיג את החצר אחיינו, הרב [[משה טייטלבוים]], ששימש גם כנשיא [[העדה החרדית]]. לאחר פטירתו בשנת [[תשס"ו]] התפצלה החצר בין שני בניו, הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה זלמן לייב). מרכזי החצר היום הם ב[[וויליאמסבורג]]. חסידי סאטמר גרים גם ב[[ארץ ישראל]], בעיקר ב[[ירושלים]] וב[[בני ברק]] (ב"שיכון סאטמר" בעיר, שבו מתגוררות כ-250 משפחות).

==הקשר עם חב"ד==
רבי משה היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין ה[[ציונים]]. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. ב[[התוועדות]] שנערכה לאחר מכן ב[[י"ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]}}.

בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין [[חסידות חב"ד]] וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ופעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו ל[[אוהל]] והביאו לשם פגר של 'דבר אחר'. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאוהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}.

בקיץ [[תשמ"ג]] הרב [[אברהם מענדל וכטר]] - חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד והשפיע גם על אחרים לעשות כמוהו- הוכה קשות על ידי בריונים מחסידי סאטמר, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות הראש|פיאותיו]] נגזזו, ולבסוף הושלך על ידם מחוסר [[בגד|בגדים]], לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא ב[[ויליאמסבורג]], נגזז זקנו. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. הרבי התייחס לכך בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] באותה שנה, ומחה בחריפות נגד עושי המעשה (בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]] - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי"צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו), נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&st=&pgnum=48&hilite= התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752].}}.

בעקבות אירועים אלו, הורו רבני חב"ד שלא לסמוך על מאכלים המיוצרים תחת הכשרות של חסידי סאטמר, וכן הרבי אמר שיש לחשוש האם לצרף למניין יהודים כאלו שאין להם בושת פנים לנהוג כך, היות ומסימני עם ישראל הוא "ביישנים רחמנים וגומלי חסדים".

בשנת [[תשמ"ה]], בעקבות דברי זלזול ו[[ליצנות]] שנכתבו ב[[עיתון]] "[[דער איד]]" שבהוצאת סאטמר כנגד לימוד [[הרמב"ם היומי]], [[מים אחרונים]] ונצחיות [[תורת החסידות]] ו[[הפצת המעיינות|הפצתה]], הורה הרבי שלא לקרוא בעיתון משום [[ביטול תורה]], [[ליצנות|מושב לצים]] וחשש לחלישות באמונה בתורת החסידות{{הערה|1={{ציטוטון|בהמשך למדובר לעיל אודות אלו שעושים "[[ליצנות]]" מלימוד [[הרמב"ם]] וכיוצא בו – יש צורך להבהיר ולהזהיר שלא יכנסו עמהם לוויכוחים כלל ועיקר, לא בכתב ובדפוס ולא בעל פה, ולא יהיה עסק עמהם כלל וכלל – "לא מהם ולא מהמונם"!{{ש}}
ומה שמדובר אודותם – אין זה אלא מפני שבעוונותינו הרבים ישנם יהודים תמימים שמתפעלים ומתבלבלים מדבריהם, בחשבם: "למה עשה ה' ככה" שיכתבו דברים כאלה על ידי יהודי עטור ב[[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]]?!{{ש}}
כנראה שכחו שאותם יהודים עטורי [[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]] – גזזו את זקנו ופאותיו של יהודים אחרים!{{ש}}
ולכן, לא יהיה לאף אחד עסק עמהם – "לא מהם ולא מהמונם", ופשיטא שלא יקראו ה"עיתונים" שלהם , שכן נוסף על ה"[[ביטול תורה]]" שבדבר, יש בזה איסור גמור: "ובמושב לצים לא ישב"!{{ש}}
ו"מצוה" גוררת "מצוה" - מדברי ליצנות לדברים שעלולים לגרום לחלישות באמונה ב[[תורת החסידות]], בין אם זו ה"סיסמא" ש"נשתכחה תורת [[הבעל שם טוב]]" או הטענה ש[[אדמו"ר הזקן]] כתב את דבריו עבור "[[אנ"ש|אנשי שלומנו]]" בלבד – דברים שהם '''שקר גמור!'''...{{ש}}
ואף על פי כן בא אותו '''"מחוצף"''' וכותב ומדפיס '''דברי שקר!'''{{ש}}
ולא עוד, אלא שמנסה לתלות עצמו באילן גדול, בה בשעה שאין כל יסוד לכך, ואדרבה, על ידי זה מושך את רבו למקום שבו הוא נמצא – "מגלין רבו עימו" – למקום הליצנות!{{ש}}
ובכל אופן, מכיון שהקריאה ב"עיתונים" שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רציות – הרי קריאה זו היא '''איסור גמור!'''}} [[תורת מנחם התוועדויות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=210 תשמ"ה חלק ד' עמוד 2227 והילך] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=202וראה שם עמוד 2219])(ההדגשות והגרשיים במקור)}}. כמו"כ הזכיר הרבי מלך המשיח שלא ילכו לבתי כנסת שלהם ולא ינסו לקרב אותם ו"יבוא בעל הכרם ויטול את כרמו".

כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד{{הערה|1=ראו גם [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב"ד אצל אדמו"רי סאטמר{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}.

בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] ומרבני בית דין רבני חב"ד, כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.{{הערה|1=בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.}}

==רבי אהרן טייטלבוים==
{{דמות
|שם=רבי אהרן טייטלבוים
|תמונה= [[קובץ:אהרן טייטלבוים.jpg|מרכז|250px]]
|כינוי=האדמו"ר מסאטמר
|תיאור=רבי אהרן טייטלבוים אצל ה[[שליח]] במרילנד, הרב לוי שמטוב ([[שבט]] [[תשע"א]])
|תאריך לידה=
|מקום לידה=[[ו' חשוון]] [[תש"ח]]
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=העיירה קריית יואל, פלח מונרו שבניו יורק
|תפקידים נוספים=[[רב]] ו[[אב"ד]] קריית יואל ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבות]] סאטמר שבה
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=כ-27 ספרי שו"ת דרשות וחידושים
|השתייכות=חסידות סאטמר
}}

רבי '''אהרן טייטלבוים''' הוא האדמו"ר מסאטמר-קריית יואל ומכהן גם כרבה ו[[ראש ישיבה|כראש]] [[ישיבה|ישיבות]] סאטמר שבה.
===תולדות חיים===
נולד ב[[ניו יורק]] [[ו' חשוון]] [[תש"ח]] לאביו הרב משה טייטלבוים{{הערה|שאז כיהן כאדמו"ר של חסידות סיגעט כממשיך לאחיו רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים שניספה בשואה ועל שמו נקרא בנו השני רבי[[יקותיאל יהודה טייטלבוים]]}} ולאימו מרת פעסיל לאה{{הערה|בתו של הרב אהרן טייטלבוים ששימש כרב ואב"ד בערים וואלווא ונירבטור שעל שמו נקרא}}, כ[[:קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן|דור שמיני]] ל[[אדמו"ר הזקן]] דרך אביו{{הערה|1=ייחוסו של אביו לאדמו"ר הזקן ב[[ספר הצאצאים]] (מספר 123) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&st=&pgnum=342&hilite= עמוד 389]}}.

לאחר שלמד בבחרותו בישיבת 'עצי חיים-סיגעט', נשא בשנות הכ"פים את מרת סאשה, ביתו של האדמו"ר מ[[ויז'ניץ]]-[[בני ברק]] - רבי [[משה יהושע הגר]], אז התיישב בבני ברק ולמד ב'כולל [[חזון איש]]'. בשנת [[תשכ"ז]] נשלח על ידי אביו לשמש כ[[ר"מ]] בישיבת סיגעט שב[[ניו יורק]].

בשנת [[תש"מ]] מונה לראש ישיבות סאטמר בקריית יואל{{הערה|קריית יואל הייתה אחת משלושת העיירות המרכיבות את העיר מונרו בניו יורק, שנוסדה על ידי חסידי סאטמר בשנת [[תשל"ז]] בעקבות הוראת רבי [[יואל טייטלבוים]] לייסד יישוב עבור קהילת חסידי סאטמר שיהיה מנותק מהשפעת העולם על חסידיו, מתוך התרשמות מיוזמת [[חסידות סקווירא]] - העיירה "ניו סקוור" ("סקווירא החדשה"). בשנת [[תשע"ח]] הוחלט לאחר [[משאל עם]] להפריד את קריית יואל ממונרו ולהפוך אותה לעיר עצמאית, שתקרא בשם "טאון פאלם טרי" - ב[[אנגלית]]:"עצי דקל" - פרוש שם משפחתם של האדמו"רים "טייטלבוים" - "עצי [[דקל]]", בה ראש העיר יהיה כפוף למנהיגות האדמו"ר}}, ובשנת [[תשמ"ג]] התמנה לרבה של העיירה. במשך שנים רבות שימש כדיין בית הדין של "התאחדות הרבנים דארצות הברית וקנדא".

לאחר פטירת רבי משה בשנת [[תשס"ו]], חלה להתנהל מחלוקת בין תומכיו כממשיך אביו כהאדמו"ר של חסידות סאטמר, רבי יקותיאל יהודה, על רקע שני צוואות סותרות של רבי משה, כשהראשונה שבהם (משנת [[תשנ"ו]]) מייעדת את רבי אהרן כממשיך, בעוד שהצוואה השנייה שנכתבה (משנת [[תשס"ב]]) מייעדת לכך את רבי יקותיאל, כמו גם החזרת רבי יקותיאל מכהונתו כרבה של קהילת סאטמר בירושלים ולמנותו לרב בשכונת [[ויליאמסבורג]] (בשנת [[תשנ"ט]]). בפועל, שני הבנים מנהלים את שני זרמי החסידות בשני המקומות בהם שימשו כרבנים לפני כן: רבי אהרן מכהן כהאדמו"ר מסאטמר-קריית יואל, בנוסף לשלושת אלפים מתוך שמונת אלפים חסידי סאטמר שב[[ויליאמסבורג]], ואילו ר' יקותיאל יהודה מכהן כאדמו"ר לכחמשת אלפים מתוך שמונת אלפים חסידי סאטמר שב[[ויליאמסבורג]]{{הערה|ר' משה אף התבטא פעם:'''"יש לי שני בנים הראויים לכהן בקודש, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה. את הרבנות נותן אני לשניהם. לגבי האדמו"רות - שכל אחד יפנה לאן שליבו חפץ, שכן אינני יכול לכפות דבר"'''}}.

===קשריו לחב"ד===
רבי אהרן טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר, נפגש ב[[חודש אייר]] בשנת [[תשס"ח]] עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו"ר ספר בנושא [[גאולה ומשיח]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38133 השליח בפרינסטון, הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטון, הרב חיים שפירא בפגישה עם האדמו"ר מסאטמר] - {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשס"ט]], בעקבות [[הפיגוע בבית חב"ד בומביי]], דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא {{ציטוטון|בית חב"ד הוא מקום קדוש}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42890 האדמו"ר מסאטמר: "בית חב"ד הוא מקום קדוש"] - {{אינפו}}.}} ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב"ד בעולם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44254 רבי אהרן יחד עם האדמו"ר מפאפא בבית חב"ד בפלאם ספרינגרס]. [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59484 רבי אהרן טיילבוים בבית חב"ד במרילנד] וכן ב[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 בפאלם ספרינקס, קליפורניה] -{{אינפו}}.}}.

ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, ומשלחת רבני ועסקני חב"ד באו לנחמו. המשלחת הייתה בראשות המרא דאתרא וחבר ה[[בד"צ בקראון הייטס]], הרב [[אהרון יעקב שווי]] ומזכירו של [[הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] יחד עם שלוחים ועסקנים חב"דים{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 חב"ד אינפו].}}.

כששמע במהלך ראיון כי המראיין{{הערה|בראיון לר' [[אריה ארליך]], בראיון לעיתון 'משפחה'. גליון מס' 1254}} מקורב ל[[ליובאוויטש]] אמר:"אגיד לך סוד -אני ליובאוויטשער אייניקל (היינו, [[ספר הצאצאים|צאצא]] ל[[אדמו"ר הזקן]])"

==רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים==
[[קובץ:גרונר אצל סאטמאר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[לייבל גרונר]] (עומד מימין) בניחום אבלים אצל האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה מסאטמר]]

רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר השתתף במספר התוועדויות של הרבי בשנים [[תשכ"ד]] ו[[תשכ"ה]]. גבאו של האדמו"ר העיד כי רבו עוסק בקביעות בספרי חב"ד, ולומד [[תניא]], [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]].

ב[[חודש סיון]] שנת [[תשס"ט]] ביקר ב[[עיירה]] ווטרבורי בקונטיקט, שם נפגש עם השליח במקום, הרב יוסי אייזנבך שאף העניק לאדמו"ר [[ספר המאמרים (אדמו"ר הזקן)|ספר מאמרים מהאדמו"ר הזקן]] וכן מגילת ייחוסין בה נראה ייחוסו של האדמו"ר מסאטמר דור אחרי דור עד ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46612 חב"ד אינפו]}}.

ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים]]. משלחת חבדי"ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרבי ומספר מעסקני חב"ד הגיעה לנחמו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 חב"ד אינפו].}}.

לאחרונה ביקש שיביאו לו בשביל חג הפסח יין שמיוצר ע"י חסידי ליובאוויטש דוקא {{דרוש מקור}}

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 האדמו"ר מסאטמר מדבר על אדמו"ר הזקן]{{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 האדמו"ר מסאטמר ביקר את הרב החב"די]{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24543 האדמו"ר מסאטמר בביקור בביתו של הרב לנדא]{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166 האדמו"ר מסאטמר בספר הצאצאים של האדמו"ר הזקן]{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55681 האדמו"ר מסאטמר במכתב עידוד לרובאשקין]{{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%95/ האדמו"ר ר' [[אהרן טייטלבוים|אהרן מסאטמר]] מתפעל מהתמימים ב[[פוסטוויל אייווה]]].
*[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-317/ האדמו"ר ר' [[אהרן טייטלבוים|אהרן מסאטמר]] עורך '[[מבצעים]]' בבית חב"ד בפאלם ספרינג]{{אינפו}}
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/31/322933771710.html המשלחת הסודית מסאטמר לליובאוויטש]{{בית משיח}}

== ראו גם ==
*[[יואל טייטלבוים]]
*[[מונרו]]
*[[ויליאמסבורג]]

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
{{סדרה|הקודם=-האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים]] מסאטמר|רשימה=אדמו"רי [[סאטמר]]|שנה=?|הבא=-}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר|*]]

מזכירות הרבי

2020-05-19T11:01:23Z

מלכותשבמלכות: /* חדר המזכירות */

[[קובץ:מזכירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המזכירים בעבודתם. נראים בתמונה מימין לשמאל: [[חיים יהודה קרינסקי]], [[בנימין קליין]], [[יהודה לייב גרונר]] ו[[חיים ליברמן]]]]
'''מזכירות אדמו"ר שליט"א''' ניהלה את הקשר מבנין [[770]] בין [[הרבי]] לכלל ה[[עולם]]; היא הייתה אחראית על הגישה אל הרבי ועל העברת הוראותיו בנוגע לפעילותה של [[חסידות חב"ד]] בכל רחבי העולם.

==חדר המזכירות==
בעת שבניין [[770]] היה שייך לרופא שבנה אותו, הוא שימש כחדר המתנה למטופליו. עם רכישת הבניין על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]], החדר שבקידמת הבניין בקומה הראשונה זה הועבר למחלקה הצעירה של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בניהולו של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], עד שבשנת [[תש"ז]] עברה כיתת הלימוד עברה למבנה אחר ברחוב אלבני בהוראתו של [[הרבי הריי"צ]], אז הפך למשרדי ה[[מל"ח]], ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי|התמנותו של הרבי לנשיא]] - לחדר המזכירות שלו. בשנות היודי"ם נקבע בחדר שולחן ובקצהו קיר נמוך שהפריד בין חברי המזכירות לקהל המבקרים. כשנכנס הרבי לחדר לאחר הקמת הקיר, שאל את המזכיר [[אליהו קווינט]] מה מטרתו של הקיר, והרב קווינט השיב שהיא נועדה להבדיל "בין קודש לחול", והרבי תיקן את דבריו בחיוך "בין קודש לקודש הקודשים".

בשנים הראשונות בהם היה עורך הרבי הריי"צ [[התוועדות|התוועדויות]] ואת תפילות הימים הנוראים בזאל הקטן, היו פותחים את שתי הדלתות הגדולות המחברות בין החדר לזאל, על מנת לאפשר השתתפות של מאות אנשים בתפילות. נוהג זה הופסק עם העברת משרדי המל"ח לחדר בשנת תש"ז{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמודים 11-12]}}.

בנוסף לחדר המזכירות הראשי בקדמת 770 בקומה הראשונה, לכמה מחברי המזכירות היו משרדים נפרדים בקומה זו, לרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] בסוף מסדרון הקומה הראשונה, ומשרד לרב [[יהודה לייב גרונר]] בסוף [[גן עדן התחתון]] מעל החניה שנסתמה בצד ימין של 770. כן ישנו חדר המשמש כארכיון למזכירות, ששימש בעבר למשרדם של הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] והרב גרונר (שתיקתק שם את המכתבים שניסח לו הרבי) עד לבניית משרדו, אז הפך לחדר ארכיון בלבד. חלק מהעתק ממכתבי הרבי שנשמר במזכירות אוכסנו בחדר הארכיון עליו הופקד המזכיר הרב [[שלום מנחם מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94.jpg ראו במפה]. חדר המזכירות הראשי ממוספר כ-8, משרדו של הרב חדקוב ממוספר כ-38, ארכיון הרב סימפסון כ-21, וארכיון המזכירות ממוספר כ-35. משרדו של הרב גרונר לא מופיע במפה זו כיוון ונבנה לאחר סגירת החניה כהוספה לקומה.}}.

==פעילות המזכירות==
מזכירי הרבי היו אחראים על הכניסה ל[[חדר הרבי]] ל[[יחידות]], ולא היה ניתן להיכנס ללא רשותם.

הם היו המתווכים והמקשרים בין ראשי ממשלות שרצו להעביר מסרים חסויים לרבי, שהצנעה יפה להם. הם היו אנשי סוד, והיו שומרים על כל המידע שנחשפו לו.

==כולל אברכים==
{{ערך מורחב|ערך=[[כולל אברכים (קראון הייטס)]]}}
המזכירות הפעילה גם מוסדות שונים ופעילויות שונים שהופעלו על ידי הרבי בעצמו, כגון [[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]]. על ידי הכולל יצאו במשך השנים ספרים וקובצים שונים. ערכו את הביאורים והמראי מקומות לספר [[ליקוטי תורה]], הוציאו לאור את קובץ [[יגדיל תורה (קובץ - ניו יורק)|יגדיל תורה]]. בשנת [[תשנ"ד]] שונה שמו ל'כולל מנחם'; ראש הכולל כיום הוא הרב [[יוסף אברהם הלר]].

==חברי המזכירות==
בין המזכירים נמנו הרבנים:
*[[מאיר ליבר קלר]] - לפני הנשיאות.
*[[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] - המזכיר הראשי.
*[[יהודה לייב גרונר]] - המזכיר האישי.
*[[ירחמיאל בנימין קליין]] - מזכירו של הרב חודקוב ונהג.
*[[חיים יהודה קרינסקי]] - נהג ואחראי על ענייני תקשורת.
*[[שלום מנחם מנדל סימפסון]] - מכתבים.
*[[אליהו קווינט]] - מכתבים.
*[[משה לייב רודשטיין]] - מכתבים.
*[[ניסן מינדל]] - מכתבים באנגלית.

==לקריאה נוספת==
* [[מנחם זיגלבוים]], '''סיפורים מחדר הרבי'''
{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]

חיים שלום סגל (עפולה)

2020-05-19T10:59:34Z

מלכותשבמלכות: /* מרכז את שדורי הרבי */

[[קובץ:חשס_עפולה_1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שלום סגל עומד על יד [[הרבי]] בעת [[קריאת התורה]] ב-[[770]] (קיצוני משמאל)]]
הרב '''חיים שלום סגל''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הינו שליח הרבי ל[[עפולה]], גבאי '[[בית הכנסת]] חב"ד - בעלי מלאכה' בעיר, וחבר מקהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

==תולדות חיים==
[[קובץ:חש_סגל_מקהלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בהופעה ב[[התוועדות]] המרכזית לרגל [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] [[תשע"א]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] יחד עם חבריו במקהלת חב"ד (רביעי מימין)]]
הרב חיים שלום סגל נולד ב[[ד' טבת]] [[תשי"א]] לר' [[מרדכי זלמן סגל|מרדכי זלמן]] ובלומה, ב[[ירושלים]].

בצעירותו למד בישיבות חסידיות בירושלים, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]], שם התחנך אצל ה[[משפיע]] החסידי הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

בשנת [[תשל"א]] נסע יחד עם חברי כיתתו לשנת ה'[[קבוצה]]' בחצר הרבי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

לאחר חתונתו עם רעייתו מרת חדוה, התיישב ב[[תענך]], שם סייע להתפתחות בית הספר החב"די האזורי, שפעל תחת הנהלת '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' ופתח את בית חב"ד השני בארץ בעפולה בסיוע של הרב יצחק ידגר .

לאחר מספר שנים ביקש מהרבי רשות לעבור ל[[עפולה]], ולאחר שקיבל את ברכתו למעבר, המשיך לפעול כשליח הרבי בעפולה בתשמ"ב אחיו הצעיר, הרב [[שלמה סגל (עפולה)|שלמה סגל]] עבר לעפולה בשליחות הרבי ופיתח את בית חב"ד הראשון באזור עמק יזרעאל, שפעל באזור כולו.

==גבאי [[בית הכנסת]] חב"ד בעפולה==
[[קובץ:חשס_עפולה_2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוסק בעבודתו כ[[גבאי]] [[בית הכנסת]] חב"ד ב[[עפולה]]]]
במקביל לעבודתו בהפצת יהדות בעיר, ובעשרות ביקורי בית שקיים מידי יום, הובילו פעולותיו של הרב סגל לפעול לביסוס המנין החב"די בבית כנסת 'בעלי מלאכה' במרכז העיר עפולה, שהיה באותן שנים שמם. תחילה שימש כ[[שליח ציבור|חזן]] [[בית הכנסת]] בשבתות ובימים הנוראים, בהמשך השתלב בהנהלת [[בית הכנסת]] עד שנבחר על ידי מקימי בית כנסת למלאכה לשמש כגבאי הרשמי של בית הכנסת.

עם השנים, הפך בית כנסת זה לבית התפילה המרכזי בעפולה, ההומה ממתפללים ומלומדים בכל שעות היממה, ומפיץ את אורה של [[חסידות חב"ד]] לכל תושבי העיר. בשנת [[תשע"ג]] עבר [[בית הכנסת]] שיפוץ והרחבה יסודית.

==עסקנות ציבורית==
עם חתונתו התיישב יחד עם רעייתו בתענ"ך, ורעייתו עסקה בבית ספר חב"ד בתענ"ך. והוא עסק בהפצת המעיינות.

===מרכז את שדורי הרבי===
בין פעולותיו הייתה ההתעסקות בשידורים של הרבי לאנ"ש בתענ"ך שהיו מתרכזים בביתו בכל עת שהה שידור מהרבי, וכן אנ"ש מרחבי הצפון.

לאחר מכן כאשר העתיק דירתו לעפולה, הקים מעין חדר שידורים בביתו, והי' אחראי על העברת קו השידור שהגיע מבית מדרשו של הרבי ב 770 לרחבי ארץ הקודש (יחד עם ידידיו ר' [[אליעזר לייכשטיין]] שהיה המרכז הראשי של השידורים בארץ הקודש).

כמו כן עסק בהפצת הקונטרסים השיחות והמאמרים שהיו מגיעים מחצר הרבי.

===מרכז את תשובות הרבי===
עם התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] למימדיה הנוכחיים, לא היה אפשרי להשיב לכל השואלים מכתבים מפורטים על שאלותיהם, ובשנות המ"מים הפסיק הרבי (בכללות) לשלוח מענות מפורטים על שאלות שנשלחו אליו, והיה עונה ב'מענות' קצרות.

בכל אזור בארץ היה חסיד אחד שהחזיק בביתו מכשיר פקס, והיה עומד בקשר טלפוני תדיר עם [[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בניו יורק, והיה שולח את שאלותיהם של האנשים, והרבי היה שולח דרכו את התשובות.

בשנים אלו, מכשיר הפאקס העיקרי באזור הצפון היה בביתו של הרב סגל, וכל שאלותיהם של החסידים והמקורבים והתשובות שהרבי השיב להם היו עוברות תחת ידיו, והוא זכה לחזות במופתים גלויים{{הערה|1=בשנת [[תש"ע]] שלח את מכשיר הפאקס הישן שבביתו לחברה המתמחה בשחזור חומרים, והצליחו לשחזר את רוב דפי הפאקס שנפלטו מהמכשיר במהלך השנים.}}.

===מקהלת חסידי חב"ד===
עם הקמתה של מקהלת חסידי חב"ד, נבחר ליטול חלק בהקמת המקהלה, ובכינוסים הרשמיים של [[צעירי חב"ד]] מנגן יחד עם חברי המקהלה.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
:*הרב [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה סגל]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[עפולה]].
:*הרב יעקב ראובן סגל - מנהל ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]].
:*הרב [[שייע סגל]] - מנהל חנות הספרים [[קה"ת]] ב[[כפר חב"ד]].וחבר וועד כפר חב"ד
:*לאה הרשברג - [[ירושלים]].
:*חיה צביה קורנט - [[ביתר עלית]].
:*שרה שפרה ויסנשטרן - [[ירושלים]].

'''חתניו:'''
:*הרב [[אליהו וולף]] - [[שליח]] [[הרבי]], מוסדות '[[אור אבנר]]', [[מוסקבה]].
:*הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - מרצה ומחנך, [[מגדל העמק]].
:*הרב [[משה רייבין]] - [[שליח]] [[הרבי]] במיאמי, [[פלורידה]].

'''בניו:'''
:*יוסף יצחק סגל - שליח הרבי ורב המרכז הרפואי העמק בעפולה.
:*מנחם מענדל סגל - [[כפר חב"ד]].

==לקריאה נוספת==
*'''הפקס מהרבי הגיע'''{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|98105|החסיד שבאמצעותו הועברו אלפי מכתבים מהרבי בראיון מיוחד||א' תמוז תשע"ו}} - חלק מהכתבה בשבועון כפר חב"ד.}} - כתבה המסקרת את אלפי התשובות שעברו דרך מכשיר הפקס שבביתו במשך למעלה מעשור שנים, [[שבועון כפר חב"ד]] ג' תמוז תשע"ו

==קישורים חיצוניים==
*הרב סגל מתארח במדור '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69056 מילה של חסיד]''', {{שטורעם}} ט"ז שבט תשע"ד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סגל, חיים שלום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד עפולה: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]

עפולה

2020-05-19T10:57:55Z

מלכותשבמלכות: /* בתי חב"ד בעיר */

[[קובץ:עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חנוכיה ציבורית]] בכניסה לעיר עפולה]]עפולה היא עיר במחוז הצפון ב[[ישראל]]. עפולה שוכנת במרכז [[עמק יזרעאל]], על כביש 65, בין הערים [[חדרה]] ו[[טבריה]] ומכונה גם "בירת העמק". היא הוכרזה כעיר בשנת [[תשל"ב]], ונכון לשנת [[תשע"ט]], העיר מונה כחמישים אלף תושבים.
בעיר קיימת קהילת חב"דית גדולה ומתפתחת.

== היסטוריה ==
===ביקור הרבי הריי"צ===
[[קובץ:בית מלון שפירא עפולה.jpg|ממוזער|בית מלון 'שפירא' בו שהה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בביקורו בעפולה.]]
ב[[ב' במנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]]. ב[[ה' במנחם אב]] נסעה שיירת הרבי לעיר [[צפת]] ובאמצע הדרך עצרה בעפולה, במלון שפירא. בעיר נערך טקס קבלת פנים במשך שעה לכבוד הרבי. משם המשיך הרבי לעיר [[צפת]].

גם בדרך חזור התעכב [[אדמו"ר הריי"צ]] לשעה קלה בעיר, וקיבל את פניהם של הפועלים הכפריים מהיישובים הסמוכים.

קהילת חב"ד ניסת לקנות את הבנין שבו התאכסן הרבי הקודם אך המאמצים לא הצליחו, ובסוף שנות הנו'ן נהרס הבניין.

===התייסדות הקהילה===
בהתוועדות י"א ניסן תשל"ב לרגל שנת השבעים של הרבי, הודיע הרבי על הקמת ע"א מסודות, אנ"ש שרובם היו מאוגדים סביב בית הספר של [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] חב"ד בתענ"ך, שמעו את השידור, שכרו באותו היום מחסן קטן באיזור שבין תחנת המשטרה בעיר לבית התחנה המרכזית, ופתחו את '''צא"ח עפולה''', ובעצם כנראה הקימו את המוסד הראשון שקם בפועל ממש, כאחד מ[[ע"א מוסדות]] לרגל שנת השביעים. על ניירות חשבון הבנק היו כתובים ר' [[אברהם דונין]], ר' [[שמעון רוזברג]] ור' [[חיים שלום סגל]]. ורבים נוספים לקחו חלק בפעילות כהמשפיע ר' [[דוד קרץ]], ר' [[אברהם יצחק ששונקין]] ועוד.

מהיווסדה ובמשך השנים גרו בעיר חסידי חב"ד, ומקרובים לאדמו"רי חב"ד, אך הדבר לא הגיע לידי קהילה מגובשת.

הקהילה החב"דית המרכזית בעיר התחילה להיווסד בתחילת שנות הל"מדים.

החב"דניק הראשון שקבע את מגוריו בעיר מהקהילה היה הרב [[שמעון רוזנברג]] ואחריו הגיעו חסידי חב"ד נוספים. החסידים שהתיישבו בעיר נמנו על הצוות החינוכי של סניף [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ביישוב [[תענך]], והתגוררו בעיר מטעמי נוחות.

הקיהלה הקהילה הקטנה חיזוק משמעותי כאשר הרבי שלח לעיר את האחים [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]] ולאחר מכן בתחילת שנות הממס' [[שלמה סגל (עפולה)|שלמה]] סגל, על מנת שיפעלו לחזיקו צביונה היהודי של העיר ויחזקו את הקשר של התושבים לעניני תורה ומצוות.

עם הגעו של הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]], לעיר יחד איתו עבר המרכז שידוריו שח הרבי מתענ"ך, לעפולה, והעיר הייתה למרכז המקשר בין בית מדרשו של הרבי ב 770 לרבים מקהילות חב"ד ברחבי הארץ.

בשנת תשל"ט הגיע החסיד בעל מרץ ר' [[דוד קרץ]] אחר שנתיים של שליחות בבית ספר חב"ד ב[[ברוש]], חזר לאיזור והיווה רוח חיה בפעילות הקהילה. הרב קרץ שעסק בהפצת המעיינות ובקירות יהודים לרבי בהצלחה מבחרותו, הביא איתו רוח סוערת של פעילות רבה בשיעורים התוועדיות והפצת המעיינות.

בשנות הממס' הקהילה מנחה כמנין חסידים אך פעלה רבות ונוצורת בעניני הפצת המעיינות וקירבה יהודים רבים לרבי ולחסידות.

==בית כנסת חב"ד==
בתחילה הי' לקהילת חב"ד מנין בבית חב"ד במרכז העיר סמוך לכיכר המרכזי בעיר פינת רחוב הנשיא, מול המשטרה.

על פי בקשת מתפללים המקרובים לחב"ד, מבית הכנסת 'בעלי מלאכה' ששכון גם במרכז העיר, שרוב המתפללים בו באותם שנים היו שרידים מעטים בלבד מהמתפללים הוותיקים שייסדו את בית הכנסת, ששמחו לקבל לשורות [[בית הכנסת]] אנשים צעירים בעלי מרץ שידאגו לתפעול המקום ויחזקו את מנייני התפילות.

מיד עם כניסת חסידי חב"ד לבית הכנסת מונה ר' [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] לגבאי יחד עם צוות הגבאים הוותיקים, שחיו באחוה ושלום ושמירת כבוד הדדי. אך לא הסכימו להכניס את אנשי חב"ד לחברים בוועד הרשמי של בית הכנסת. דבר שהביא לצרות בשהות העינ'ס. היו מאנשי קהילת החסידים (כהמשפיע ר' דוד קרץ ועוד) שטענו שאין להתמסר לפיתוח בית הכנסת עד שיכנסו אנשי חב"ד בועד, אך לא עלה בידם לפעול השינוי בפועל.

תכף בבאם של החסידים לבית הכנסת, גייסו משאבים ותקנו ושכללות את בית הכנסת, הבנין הישן הי' במצב של התפוררות והיה זקוק לשיפוץ נרחב. עבר שיפור והתייעלות והחלפת תאורה ועוד.

בהדרגה ובאיטיות עבר [[בית הכנסת]] לשליטה מלאה של קהילת חב"ד, והניהול המלא עבר לידים חב"דיות של הרב שהתמנה כגבאי בית הכנסת. בהמשך, הוחלף הריהוט הפנימי של [[בית הכנסת]] ובתוכו בימת קריאת התורה המוגבהת שהייתה במקום כפי מנהג הספרדים, והוקמה סוכה בחצר, על מנת לאפשר קיומם של מניני תפילה נוספים.
[[קובץ:בית הכנסת חבד עפולה.jpg|ממוזער|הרב [[משה קורנוויץ]] מתוועד בבית כנסת חב"ד עפולה]]

במאמץ משותף וביוזמתו של [[משפיע]] הקהילה הרב [[דוד קרץ]], נרכשו ספרי קודש חב"דיים לבית הכנסת, ונפתחו בו שיעורי תורה קבועים לקהלי יעד שונים, והגרעין החב"די של הקהילה התמקם סביב פעילות [[בית הכנסת]] שהפך להיות המרכז הקהילתי של אנשי הקהילה.

==פעילות חב"דית==
הקהילה החב"דית שמרכזה היית בתענ"ך, היוותה את אחת הקהילות הפעילות ביותר בארץ הקודש, בשנות הכ"ף והלמ"ד, והפעילות החב"דית השפיעה על כל צפון ארץ הקודש, מחמת שהמקום היה יחידי עם קהילה חב"דית פעילה בשנות הכ'פס', (עד שהגיע הרב [[לייבל קפלן]] לעיר צפת, וכן התחלת הקהמת קהילת חב"ד בנצרת עלית). מחמת שכן, אנ"ש בתענ"ך-עפולה פעלו בכל איזור הצפון, כולל בכל הצבא עד הגבול, מספר מועט של אנשים שעשו פעילות עניפה.

עד כדי כך שכשאר ביקש השליח ר' [[יעקב שמולביץ]] לפתות בית חב"ד בבית שאן, הורה לו הרבי לקבל אישור מהפועלים בעפולה.

מצב היהודות בעיר היה קשה, שלא בערים אחרות, קהילת חב"ד עפולה היוותה כקהילה החרדית היחידה בעיר במשך שנים רבות (עד שנות העינס'), דבר שהקשה מאוד על הבאת מאכלים עם הכשרים מהודרים לעיר, דבר שקהילת חב"ד היית צריכה ליטול על שכמה, וכמו כן תקופה ארוכה המקוה גברים, הוחזק על ידי הקהילה, מפני שהממונים על עניני הדת בעיר לא ראו צורך במקוה זו.

כמו כן סבלו אנ"ש מהצקות בלתי פוסקות ממספר מתנגדי לחסידות, נושאי משרות בעיר שרדפו את הקהילה ופעולתיה. במהלך השנים רבים מתוכם הפסיקו את התנגדותם והתקרבו לעדת החסידים.

מחמת היות העיר והקהלה מרכז לישובי העמק, פעלו אנ"ש ברבים מהמושבים והקיבוצים באיזור, וקרבו רבים מבני הישובים והקיבוצים ליהדות (כבר בשנות הלמסד' והמ"מ לפני שהיו ארגונים מחוץ לחב"ד שעסקו בזה).

זכו אנ"ש ונשותיהם קהילת ליובאוויטש להיות מהמעוררים למטה ב' ממבצעי קודש של הרבי<ref>אף שבהוראות פרטיות הורה הרבי על המבצעים קודם התחלת המבצעים לכלל אנ"ש, פעילות אנ"ש בפועל לכאורה הביאה שכ"ק אדמו"ר שליט"א ראה שכבר ראויה השעה שאנ"ש יתחילו לעסוק בזה באופן רחב.</ref>.

[[מבצע מזוזה]] שדיווחו לרבי על הפצת מזוזות כשורות, ובדיקת מזוזות על ידי ר' סעדי'ה ג'רופי, ולאחר מכן הכריז הרבי על מבצע מזוזה. וכמו כן זכו של הפרסום הראשון על המבצע נעשה על ידם הגיה הרבי.

[[מבצע נש"ק]] פעילות של נשות חב"ד עפולה שדווחה בבטאון חב"ד, מספר שנים עוד קודם שהתחיל המבצע בפועל.
[[קובץ:מבצע נש"ק חב"ד עפולה.jpg|ממוזער|[[מבצע נש"ק]] פעילות של נשות חב"ד עפולה שדווחה בבטאון חב"ד, מספר שנים עוד קודם שהתחיל המבצע בפועל.]]

===פעילות שונות===
אנ"ש בהנהגת השלוחים פעלו במהלך השנים
*קייטנת חב"ד
*פעילות של"ה (הנקרא קטיינייות)
*מסיבות שבת
*כינוסי תורה
*דוכני מבצע תפלין
*פעילות צבאות ה'
*מבצע חנוכה נרחב
*כינוסי ילדים
*אירועים לעולים מרוסיה
*לילות סדר ציבוריים.
*קריאת התורה לילדים בחג השבועות
*שיעורי נשים
*שיעורי חסידות
*כולל חסידות ברחבי העיר
*מבצע מזוזה (בעיקר על ידי הרב חיים שלום סגל והרב [[מיכאל דורון]])
*מבצע טהרת המשפחה
*מבצע נש"ק
*מכירות מיוחדות של לבוש צנוע
*הפצת שיחות הרבי ועליוני חב"ד (בעיקר על ידי המשפיע הרב [[דוד קרץ]])
*התוועדיות בימי דפגרא חב"דיים
*הדפסות תניא, בעיר ובסביבה.
*פעילות עניפה בבסיסי ומצובי צה"ל.

===קובץ שושנת המעמקים===
ע"פ הוראת הרבי להדפיס חידושי תורה יצא לאור קובץ "שושנת המעמקים" על ידי הקהילה.

===ספר תורה לשלום תושבי העיר===
בעקבות גל פגועי טרור שפקדו את העיר, החליט בית חב"ד לכתוב ספר תורה לזכות תושבי העיר, שבה נמכרו האותיות אחת לאחת לתושבי העיר, את האחריות על התעודות על רכזת האויות ריכז ר' דוד קרץ, ובתאריך ? נכנס הס"ת ומשתמשים בו בבית כנסת חב"ד.

== בתי חב"ד בעיר ==
[[קובץ:סגל עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה]] ו[[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] ב[[מבצע חנוכה]] בעיר]]
[[קובץ:תחנה_מרכזית_עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלטי פרסום חב"דיים בתחנה המרכזית בעפולה]]
'''בית חב"ד המרכזי''' - השליח הרב [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה סגל]]. בית חב"ד פועל עם כלל האוכלוסיה לרבות מגזר העולים החדשים, וב'מרכז הרפואי העמק'{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8300 בעפולה דואגים לחולים] {{אינפו}}}}.
ב[[חג הפסח]] בית חב"ד עוזר למשפחות נזקקות בסיוע במוצרים לכבוד החג{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=25013 בעפולה דואגים (גם) לגשמיות התושבים] {{אינפו}}}}.
*'''רובע יזרעאל''' - כשנה לאחר חתונתו - בשלהי שנת [[תשע"א]] - הצטרף הרב יוסף יצחק סגל אל אביו הרב שלמה סגל, העתיק את מקום מגוריו לעפולה, והחל לפעול בשכונה החדשה שהוקמה בצפון העיר.
*'''גבעת המורה''' - מנהל: הרב לוי אריה קרץ.
*'''בית-משיח עפולה עילית''' - מנהל: הרב אפרים קמינקר.
*'''בית חב"ד ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] העמק''' - פעילות עונתית וגמ"ח סעודות שבת לחולים וחדרי שינה, שפרה ופועה, מנוהל על ידי הרב יוסף יצחק סגל (כמו כן משמש כרב בבית הרפואה).
*'''שכונת c1''' - בשנת תשע"ט הגיע שליח חדש לעיר והוא מפעיל את בית חב"ד והפצת המעינות בשכונת c1 השליח : הרב יהודה אנקווה.
*'''שכונה מערבית''' - בשנת תשע"ט הגיע שליח חדש לעיר והוא מפעיל את בית חב"ד והפצת המעינות בשכונת המערבית ואת המשרד המרכזי ברחוב הכנסת 25 עפולה השליח: הרב יוסף הרשקופ.

== קהילת חב"ד ==
[[קובץ:בית גבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט במקום בו יבנה 'בית מעשים טובים' בעפולה]]
קהילת חב"ד בעפולה שוקקת חיים חסידיים, והיא מונה כמאה משפחות, המתפללים בשני בתי הכנסת, ופועלים ב[[הפצת המעיינות]] בכל רחבי העיר.

בני קהילת חב"ד בעפולה נוסעים לתלמודי התורה החב"דיים [[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|במגדל העמק]][[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|ובנצרת עלית]] והבנות נוסעות לבית הספר החב"דיים במושב אביטל, בנצרת עלית ובמגדל העמק.

בית הכנסת החב"די העירוני{{הערת שוליים|בית הכנסת מנוהל על ידי הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]].}}, ממוקם בשדרה המרכזית של העיר, ומושך אליו יהודים מכל קצות הקשת. משעות הבוקר המוקדמות ועד שעת חצות, [[בית הכנסת]] הומה ממתפללים, אנ"ש, ויהודים נוספים המוצאים בבית הכנסת מקום שקט ונוח ללימוד.

בית הכנסת פתוח במשך כל שעות היממה וקירותיו מכוסים בארונות ספרים לרוב, תודות להשתדלותו של ר' [[דוד קרץ]] [[משפיע]] הקהילה, שטרח ועמל רבות בהשגת המימון לרכישת הספרים, על מנת שאכן [[בית הכנסת]] יהווה מרכז יהדות של ממש וימשוך אליו יהודים רבים מכל רחבי העיר והאזור.

כ[[משפיע]] הקהילה, כיהן הרב [[דוד קרץ]] עד לפטירתו ב[[כ"ג אדר]] [[תשע"א]], כשאת מקומו ממלא כעת בנו, הרב [[שמואל קרץ]].

בעפולה גדלה השליחה [[רבקה הולצברג|רבקה]] לאביה הרב שמעון ויהודית רוזנברג. רבקה נישאה לבעלה [[גבריאל נח הולצברג]] ויחד יצאו לשליחות בעיר [[בומביי]] שב[[הודו]]. ב[[א' בכסלו]] [[תשס"ט]] במהלך מתקפת טרור על [[בית חב"ד]] [[בומביי]] נרצחו זוג ה[[שלוחים]]. ב[[ח' בניסן]] שנת [[תשס"ט]] הונח אבן הפינה למבנה הדומה בצורתו ל-[[770]], שיקרא בשם '[[בית גבי ורבקי|בית מעשים טובים - גבי ורבקי]]', לזכרם של השלוחים שנרצחו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45520 הונחה אבן פינה לבית גבי ורבקי] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, ביוזמת ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג{{הערה|נכון לשנת תשע"ג, עדיין לא הותחל בבניית המבנה.}}. ב[[ה' בכסלו]] [[תש"ע]] התקיימה הכנסת [[ספר תורה]] שנכתב לעילוי נשמת הקדושים הרב גבריאל ורבקה הולצברג, בנדבת ליבו של ר' לוי יצחק סממה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51275 עפולה הכניסה ספר תורה לע"נ הקדושים] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.

===מבני ובנות הקהילה המשמשים בקודש ברחבי תבל===
*ר' אורי למברג, משפיע בישיבת חב"ד חיפה
*ר' אריאל למברג, באגו"ח ארץ הקודש.
*ר' מנחם מענדל קמינקר, שליח בניו ג'רסי, ומנהל אתר 'בית חב"ד'
*ר' [[יוסף יצחק קרץ]], משב"ק בבית חיינו 770
*ר' לוי יצחק קרץ - שליח בשכונת גבעת המורה, עפולה
*ר' יוסף יצחק גלדציילר - שליח בגבעת האלה
*ר' יוסף יצחק רוזנברג - משלוחי הרבי בחיפה
*ר' שמואל רוזנברג - משלוחי הרבי בכפר תבור
*ר' יוסף יצחק סגל - שליח ברובע יזרעאל ובמרכז הרפואי העמק בעפולה

*הרבנית נחמה דינה גינזבורג (רוזנברג) - שליחה ברמת אביב
*הרבנית חנה דונין (רוזנברג) - שליחה בחיפה

====השליחה רבקה הולצברג====
{{ערך מורחב|גבריאל נח ורבקה הולצברג}}

===מקורבים מפורסמים===
*ר' [[גדעון שרון]]
*ר' [[משה הנדי]], מראשי בית חב"ד בשדה התעופה
*ר' [[אלכסנדר לוגוב]]
*ר' [[מיכאל דורון]]

== מוסדות ==
* '''[[בית כנסת]] חב"ד''' בעיר משמש מאות יהודים מידי יום ל[[תפילה]] ושיעורי [[חסידות]].
* '''[[נשי ובנות חב"ד עפולה]]''', מנהלת גברת חדוה סגל, על פי הוראת הרבי.
[[קובץ:לוי קרץ בונה מקוה.jpg|ממוזער|השליח הרב לוי ארי'ה קרץ (שמאל) והרב יוסף הענדל ממגדל העמק (במרכז) במהלך בדיקת מקוה.]]
* '''גני חב"ד''', פועל בשכונת 'שיכון עובדים'.
* בעיר פועלים ארבעה [[מקווה|מקוואות]] לנשים לפי [[בור על גבי בור|שיטת חב"ד]].
* ב[[חודש סיון]] [[תש"ע]] חנך [[כולל חב"ד]] מרפאת שיניים בשכונת גבעת המורה, שנועדה לסייע לילדים ממשפחות חסרות אמצעים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54959 "כולל חב"ד" ו"לוטוס" חנכו מרפאה נוספת בעפולה] {{אינפו}}}}.

==לקריאה נוספת==
[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/688.pdf שבועון 'בית משיח' גליון 688] - הרב [[יעקב שמולביץ]] בתיאור אותנטי משבת בקהילה (עמ' 32).

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

חיים שלום סגל (עפולה)

2020-05-19T10:56:54Z

מלכותשבמלכות: /* משפחתו */

[[קובץ:חשס_עפולה_1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שלום סגל עומד על יד [[הרבי]] בעת [[קריאת התורה]] ב-[[770]] (קיצוני משמאל)]]
הרב '''חיים שלום סגל''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הינו שליח הרבי ל[[עפולה]], גבאי '[[בית הכנסת]] חב"ד - בעלי מלאכה' בעיר, וחבר מקהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

==תולדות חיים==
[[קובץ:חש_סגל_מקהלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בהופעה ב[[התוועדות]] המרכזית לרגל [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] [[תשע"א]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] יחד עם חבריו במקהלת חב"ד (רביעי מימין)]]
הרב חיים שלום סגל נולד ב[[ד' טבת]] [[תשי"א]] לר' [[מרדכי זלמן סגל|מרדכי זלמן]] ובלומה, ב[[ירושלים]].

בצעירותו למד בישיבות חסידיות בירושלים, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]], שם התחנך אצל ה[[משפיע]] החסידי הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

בשנת [[תשל"א]] נסע יחד עם חברי כיתתו לשנת ה'[[קבוצה]]' בחצר הרבי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

לאחר חתונתו עם רעייתו מרת חדוה, התיישב ב[[תענך]], שם סייע להתפתחות בית הספר החב"די האזורי, שפעל תחת הנהלת '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' ופתח את בית חב"ד השני בארץ בעפולה בסיוע של הרב יצחק ידגר .

לאחר מספר שנים ביקש מהרבי רשות לעבור ל[[עפולה]], ולאחר שקיבל את ברכתו למעבר, המשיך לפעול כשליח הרבי בעפולה בתשמ"ב אחיו הצעיר, הרב [[שלמה סגל (עפולה)|שלמה סגל]] עבר לעפולה בשליחות הרבי ופיתח את בית חב"ד הראשון באזור עמק יזרעאל, שפעל באזור כולו.

==גבאי [[בית הכנסת]] חב"ד בעפולה==
[[קובץ:חשס_עפולה_2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוסק בעבודתו כ[[גבאי]] [[בית הכנסת]] חב"ד ב[[עפולה]]]]
במקביל לעבודתו בהפצת יהדות בעיר, ובעשרות ביקורי בית שקיים מידי יום, הובילו פעולותיו של הרב סגל לפעול לביסוס המנין החב"די בבית כנסת 'בעלי מלאכה' במרכז העיר עפולה, שהיה באותן שנים שמם. תחילה שימש כ[[שליח ציבור|חזן]] [[בית הכנסת]] בשבתות ובימים הנוראים, בהמשך השתלב בהנהלת [[בית הכנסת]] עד שנבחר על ידי מקימי בית כנסת למלאכה לשמש כגבאי הרשמי של בית הכנסת.

עם השנים, הפך בית כנסת זה לבית התפילה המרכזי בעפולה, ההומה ממתפללים ומלומדים בכל שעות היממה, ומפיץ את אורה של [[חסידות חב"ד]] לכל תושבי העיר. בשנת [[תשע"ג]] עבר [[בית הכנסת]] שיפוץ והרחבה יסודית.

==עסקנות ציבורית==
עם חתונתו התיישב יחד עם רעייתו בתענ"ך, ורעייתו עסקה בבית ספר חב"ד בתענ"ך. והוא עסק בהפצת המעיינות.

===מרכז את שדורי הרבי===
בין פעולתיו היית התעסקות בשידורים של הרבי, לאנ"ש בתענ"ך שהיו מתרכזים בביתו בכל עת שהה שידור מהרבי, וכן אנ"ש מרחבי הצפון.

לאחר מכן כאשר העתיק דירתו לעפולה, הקים מעין חדר שידורים בביתו, והי' אחראי על העברת קו השידור שהגיע מבית מדרשו של הרבי ב 770 לרחבי ארץ הקודש (יחד עם ידידיו ר' [[אליעזר לייכשטיין]] שהיה המרכז הראשי של השידורים בארץ הקודש).

כמו כן עסק בהפצת הקונטרסים השיחות והמאמרים שהיו מגיעים מחצר הרבי.

===מרכז את תשובות הרבי===
עם התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] למימדיה הנוכחיים, לא היה אפשרי להשיב לכל השואלים מכתבים מפורטים על שאלותיהם, ובשנות המ"מים הפסיק הרבי (בכללות) לשלוח מענות מפורטים על שאלות שנשלחו אליו, והיה עונה ב'מענות' קצרות.

בכל אזור בארץ היה חסיד אחד שהחזיק בביתו מכשיר פקס, והיה עומד בקשר טלפוני תדיר עם [[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בניו יורק, והיה שולח את שאלותיהם של האנשים, והרבי היה שולח דרכו את התשובות.

בשנים אלו, מכשיר הפאקס העיקרי באזור הצפון היה בביתו של הרב סגל, וכל שאלותיהם של החסידים והמקורבים והתשובות שהרבי השיב להם היו עוברות תחת ידיו, והוא זכה לחזות במופתים גלויים{{הערה|1=בשנת [[תש"ע]] שלח את מכשיר הפאקס הישן שבביתו לחברה המתמחה בשחזור חומרים, והצליחו לשחזר את רוב דפי הפאקס שנפלטו מהמכשיר במהלך השנים.}}.

===מקהלת חסידי חב"ד===
עם הקמתה של מקהלת חסידי חב"ד, נבחר ליטול חלק בהקמת המקהלה, ובכינוסים הרשמיים של [[צעירי חב"ד]] מנגן יחד עם חברי המקהלה.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
:*הרב [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה סגל]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[עפולה]].
:*הרב יעקב ראובן סגל - מנהל ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]].
:*הרב [[שייע סגל]] - מנהל חנות הספרים [[קה"ת]] ב[[כפר חב"ד]].וחבר וועד כפר חב"ד
:*לאה הרשברג - [[ירושלים]].
:*חיה צביה קורנט - [[ביתר עלית]].
:*שרה שפרה ויסנשטרן - [[ירושלים]].

'''חתניו:'''
:*הרב [[אליהו וולף]] - [[שליח]] [[הרבי]], מוסדות '[[אור אבנר]]', [[מוסקבה]].
:*הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - מרצה ומחנך, [[מגדל העמק]].
:*הרב [[משה רייבין]] - [[שליח]] [[הרבי]] במיאמי, [[פלורידה]].

'''בניו:'''
:*יוסף יצחק סגל - שליח הרבי ורב המרכז הרפואי העמק בעפולה.
:*מנחם מענדל סגל - [[כפר חב"ד]].

==לקריאה נוספת==
*'''הפקס מהרבי הגיע'''{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|98105|החסיד שבאמצעותו הועברו אלפי מכתבים מהרבי בראיון מיוחד||א' תמוז תשע"ו}} - חלק מהכתבה בשבועון כפר חב"ד.}} - כתבה המסקרת את אלפי התשובות שעברו דרך מכשיר הפקס שבביתו במשך למעלה מעשור שנים, [[שבועון כפר חב"ד]] ג' תמוז תשע"ו

==קישורים חיצוניים==
*הרב סגל מתארח במדור '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69056 מילה של חסיד]''', {{שטורעם}} ט"ז שבט תשע"ד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סגל, חיים שלום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד עפולה: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]

חיים שלום סגל (עפולה)

2020-05-19T10:56:32Z

מלכותשבמלכות: /* משפחתו */

[[קובץ:חשס_עפולה_1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שלום סגל עומד על יד [[הרבי]] בעת [[קריאת התורה]] ב-[[770]] (קיצוני משמאל)]]
הרב '''חיים שלום סגל''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הינו שליח הרבי ל[[עפולה]], גבאי '[[בית הכנסת]] חב"ד - בעלי מלאכה' בעיר, וחבר מקהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

==תולדות חיים==
[[קובץ:חש_סגל_מקהלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בהופעה ב[[התוועדות]] המרכזית לרגל [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] [[תשע"א]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] יחד עם חבריו במקהלת חב"ד (רביעי מימין)]]
הרב חיים שלום סגל נולד ב[[ד' טבת]] [[תשי"א]] לר' [[מרדכי זלמן סגל|מרדכי זלמן]] ובלומה, ב[[ירושלים]].

בצעירותו למד בישיבות חסידיות בירושלים, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]], שם התחנך אצל ה[[משפיע]] החסידי הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

בשנת [[תשל"א]] נסע יחד עם חברי כיתתו לשנת ה'[[קבוצה]]' בחצר הרבי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

לאחר חתונתו עם רעייתו מרת חדוה, התיישב ב[[תענך]], שם סייע להתפתחות בית הספר החב"די האזורי, שפעל תחת הנהלת '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' ופתח את בית חב"ד השני בארץ בעפולה בסיוע של הרב יצחק ידגר .

לאחר מספר שנים ביקש מהרבי רשות לעבור ל[[עפולה]], ולאחר שקיבל את ברכתו למעבר, המשיך לפעול כשליח הרבי בעפולה בתשמ"ב אחיו הצעיר, הרב [[שלמה סגל (עפולה)|שלמה סגל]] עבר לעפולה בשליחות הרבי ופיתח את בית חב"ד הראשון באזור עמק יזרעאל, שפעל באזור כולו.

==גבאי [[בית הכנסת]] חב"ד בעפולה==
[[קובץ:חשס_עפולה_2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוסק בעבודתו כ[[גבאי]] [[בית הכנסת]] חב"ד ב[[עפולה]]]]
במקביל לעבודתו בהפצת יהדות בעיר, ובעשרות ביקורי בית שקיים מידי יום, הובילו פעולותיו של הרב סגל לפעול לביסוס המנין החב"די בבית כנסת 'בעלי מלאכה' במרכז העיר עפולה, שהיה באותן שנים שמם. תחילה שימש כ[[שליח ציבור|חזן]] [[בית הכנסת]] בשבתות ובימים הנוראים, בהמשך השתלב בהנהלת [[בית הכנסת]] עד שנבחר על ידי מקימי בית כנסת למלאכה לשמש כגבאי הרשמי של בית הכנסת.

עם השנים, הפך בית כנסת זה לבית התפילה המרכזי בעפולה, ההומה ממתפללים ומלומדים בכל שעות היממה, ומפיץ את אורה של [[חסידות חב"ד]] לכל תושבי העיר. בשנת [[תשע"ג]] עבר [[בית הכנסת]] שיפוץ והרחבה יסודית.

==עסקנות ציבורית==
עם חתונתו התיישב יחד עם רעייתו בתענ"ך, ורעייתו עסקה בבית ספר חב"ד בתענ"ך. והוא עסק בהפצת המעיינות.

===מרכז את שדורי הרבי===
בין פעולתיו היית התעסקות בשידורים של הרבי, לאנ"ש בתענ"ך שהיו מתרכזים בביתו בכל עת שהה שידור מהרבי, וכן אנ"ש מרחבי הצפון.

לאחר מכן כאשר העתיק דירתו לעפולה, הקים מעין חדר שידורים בביתו, והי' אחראי על העברת קו השידור שהגיע מבית מדרשו של הרבי ב 770 לרחבי ארץ הקודש (יחד עם ידידיו ר' [[אליעזר לייכשטיין]] שהיה המרכז הראשי של השידורים בארץ הקודש).

כמו כן עסק בהפצת הקונטרסים השיחות והמאמרים שהיו מגיעים מחצר הרבי.

===מרכז את תשובות הרבי===
עם התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] למימדיה הנוכחיים, לא היה אפשרי להשיב לכל השואלים מכתבים מפורטים על שאלותיהם, ובשנות המ"מים הפסיק הרבי (בכללות) לשלוח מענות מפורטים על שאלות שנשלחו אליו, והיה עונה ב'מענות' קצרות.

בכל אזור בארץ היה חסיד אחד שהחזיק בביתו מכשיר פקס, והיה עומד בקשר טלפוני תדיר עם [[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בניו יורק, והיה שולח את שאלותיהם של האנשים, והרבי היה שולח דרכו את התשובות.

בשנים אלו, מכשיר הפאקס העיקרי באזור הצפון היה בביתו של הרב סגל, וכל שאלותיהם של החסידים והמקורבים והתשובות שהרבי השיב להם היו עוברות תחת ידיו, והוא זכה לחזות במופתים גלויים{{הערה|1=בשנת [[תש"ע]] שלח את מכשיר הפאקס הישן שבביתו לחברה המתמחה בשחזור חומרים, והצליחו לשחזר את רוב דפי הפאקס שנפלטו מהמכשיר במהלך השנים.}}.

===מקהלת חסידי חב"ד===
עם הקמתה של מקהלת חסידי חב"ד, נבחר ליטול חלק בהקמת המקהלה, ובכינוסים הרשמיים של [[צעירי חב"ד]] מנגן יחד עם חברי המקהלה.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
:*הרב [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה סגל]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[עפולה]].
:*הרב יעקב ראובן סגל - מנהל ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]].
:*הרב [[שייע סגל]] - מנהל חנות הספרים [[קה"ת]] ב[[כפר חב"ד]].וחבר וועד כפר חב"ד
:*לאה הרשברג - [[ירושלים]].
:*חיה צביה קורנט - [[ביתר עלית]].
:*שרה שפרה ויסנשטרן - [[ירושלים]].

'''חתניו:'''
:*הרב [[אליהו וולף]] - [[שליח]] [[הרבי]], מוסדות '[[אור אבנר]]', [[מוסקבה]].
:*הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - מרצה ומחנך, [[מגדל העמק]].
:*הרב [[משה רייבין]] - [[שליח]] [[הרבי]] במיאמי, [[פלורידה]].

'''בניו:'''
:*[[יוסף יצחק סגל]] - שליח הרבי ורב המרכז הרפואי העמק בעפולה.
:*מנחם מענדל סגל - [[כפר חב"ד]].

==לקריאה נוספת==
*'''הפקס מהרבי הגיע'''{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|98105|החסיד שבאמצעותו הועברו אלפי מכתבים מהרבי בראיון מיוחד||א' תמוז תשע"ו}} - חלק מהכתבה בשבועון כפר חב"ד.}} - כתבה המסקרת את אלפי התשובות שעברו דרך מכשיר הפקס שבביתו במשך למעלה מעשור שנים, [[שבועון כפר חב"ד]] ג' תמוז תשע"ו

==קישורים חיצוניים==
*הרב סגל מתארח במדור '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69056 מילה של חסיד]''', {{שטורעם}} ט"ז שבט תשע"ד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סגל, חיים שלום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד עפולה: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]

עפולה

2020-05-19T10:56:19Z

מלכותשבמלכות: /* בתי חב"ד בעיר */

[[קובץ:עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חנוכיה ציבורית]] בכניסה לעיר עפולה]]עפולה היא עיר במחוז הצפון ב[[ישראל]]. עפולה שוכנת במרכז [[עמק יזרעאל]], על כביש 65, בין הערים [[חדרה]] ו[[טבריה]] ומכונה גם "בירת העמק". היא הוכרזה כעיר בשנת [[תשל"ב]], ונכון לשנת [[תשע"ט]], העיר מונה כחמישים אלף תושבים.
בעיר קיימת קהילת חב"דית גדולה ומתפתחת.

== היסטוריה ==
===ביקור הרבי הריי"צ===
[[קובץ:בית מלון שפירא עפולה.jpg|ממוזער|בית מלון 'שפירא' בו שהה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בביקורו בעפולה.]]
ב[[ב' במנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]]. ב[[ה' במנחם אב]] נסעה שיירת הרבי לעיר [[צפת]] ובאמצע הדרך עצרה בעפולה, במלון שפירא. בעיר נערך טקס קבלת פנים במשך שעה לכבוד הרבי. משם המשיך הרבי לעיר [[צפת]].

גם בדרך חזור התעכב [[אדמו"ר הריי"צ]] לשעה קלה בעיר, וקיבל את פניהם של הפועלים הכפריים מהיישובים הסמוכים.

קהילת חב"ד ניסת לקנות את הבנין שבו התאכסן הרבי הקודם אך המאמצים לא הצליחו, ובסוף שנות הנו'ן נהרס הבניין.

===התייסדות הקהילה===
בהתוועדות י"א ניסן תשל"ב לרגל שנת השבעים של הרבי, הודיע הרבי על הקמת ע"א מסודות, אנ"ש שרובם היו מאוגדים סביב בית הספר של [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] חב"ד בתענ"ך, שמעו את השידור, שכרו באותו היום מחסן קטן באיזור שבין תחנת המשטרה בעיר לבית התחנה המרכזית, ופתחו את '''צא"ח עפולה''', ובעצם כנראה הקימו את המוסד הראשון שקם בפועל ממש, כאחד מ[[ע"א מוסדות]] לרגל שנת השביעים. על ניירות חשבון הבנק היו כתובים ר' [[אברהם דונין]], ר' [[שמעון רוזברג]] ור' [[חיים שלום סגל]]. ורבים נוספים לקחו חלק בפעילות כהמשפיע ר' [[דוד קרץ]], ר' [[אברהם יצחק ששונקין]] ועוד.

מהיווסדה ובמשך השנים גרו בעיר חסידי חב"ד, ומקרובים לאדמו"רי חב"ד, אך הדבר לא הגיע לידי קהילה מגובשת.

הקהילה החב"דית המרכזית בעיר התחילה להיווסד בתחילת שנות הל"מדים.

החב"דניק הראשון שקבע את מגוריו בעיר מהקהילה היה הרב [[שמעון רוזנברג]] ואחריו הגיעו חסידי חב"ד נוספים. החסידים שהתיישבו בעיר נמנו על הצוות החינוכי של סניף [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ביישוב [[תענך]], והתגוררו בעיר מטעמי נוחות.

הקיהלה הקהילה הקטנה חיזוק משמעותי כאשר הרבי שלח לעיר את האחים [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]] ולאחר מכן בתחילת שנות הממס' [[שלמה סגל (עפולה)|שלמה]] סגל, על מנת שיפעלו לחזיקו צביונה היהודי של העיר ויחזקו את הקשר של התושבים לעניני תורה ומצוות.

עם הגעו של הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]], לעיר יחד איתו עבר המרכז שידוריו שח הרבי מתענ"ך, לעפולה, והעיר הייתה למרכז המקשר בין בית מדרשו של הרבי ב 770 לרבים מקהילות חב"ד ברחבי הארץ.

בשנת תשל"ט הגיע החסיד בעל מרץ ר' [[דוד קרץ]] אחר שנתיים של שליחות בבית ספר חב"ד ב[[ברוש]], חזר לאיזור והיווה רוח חיה בפעילות הקהילה. הרב קרץ שעסק בהפצת המעיינות ובקירות יהודים לרבי בהצלחה מבחרותו, הביא איתו רוח סוערת של פעילות רבה בשיעורים התוועדיות והפצת המעיינות.

בשנות הממס' הקהילה מנחה כמנין חסידים אך פעלה רבות ונוצורת בעניני הפצת המעיינות וקירבה יהודים רבים לרבי ולחסידות.

==בית כנסת חב"ד==
בתחילה הי' לקהילת חב"ד מנין בבית חב"ד במרכז העיר סמוך לכיכר המרכזי בעיר פינת רחוב הנשיא, מול המשטרה.

על פי בקשת מתפללים המקרובים לחב"ד, מבית הכנסת 'בעלי מלאכה' ששכון גם במרכז העיר, שרוב המתפללים בו באותם שנים היו שרידים מעטים בלבד מהמתפללים הוותיקים שייסדו את בית הכנסת, ששמחו לקבל לשורות [[בית הכנסת]] אנשים צעירים בעלי מרץ שידאגו לתפעול המקום ויחזקו את מנייני התפילות.

מיד עם כניסת חסידי חב"ד לבית הכנסת מונה ר' [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] לגבאי יחד עם צוות הגבאים הוותיקים, שחיו באחוה ושלום ושמירת כבוד הדדי. אך לא הסכימו להכניס את אנשי חב"ד לחברים בוועד הרשמי של בית הכנסת. דבר שהביא לצרות בשהות העינ'ס. היו מאנשי קהילת החסידים (כהמשפיע ר' דוד קרץ ועוד) שטענו שאין להתמסר לפיתוח בית הכנסת עד שיכנסו אנשי חב"ד בועד, אך לא עלה בידם לפעול השינוי בפועל.

תכף בבאם של החסידים לבית הכנסת, גייסו משאבים ותקנו ושכללות את בית הכנסת, הבנין הישן הי' במצב של התפוררות והיה זקוק לשיפוץ נרחב. עבר שיפור והתייעלות והחלפת תאורה ועוד.

בהדרגה ובאיטיות עבר [[בית הכנסת]] לשליטה מלאה של קהילת חב"ד, והניהול המלא עבר לידים חב"דיות של הרב שהתמנה כגבאי בית הכנסת. בהמשך, הוחלף הריהוט הפנימי של [[בית הכנסת]] ובתוכו בימת קריאת התורה המוגבהת שהייתה במקום כפי מנהג הספרדים, והוקמה סוכה בחצר, על מנת לאפשר קיומם של מניני תפילה נוספים.
[[קובץ:בית הכנסת חבד עפולה.jpg|ממוזער|הרב [[משה קורנוויץ]] מתוועד בבית כנסת חב"ד עפולה]]

במאמץ משותף וביוזמתו של [[משפיע]] הקהילה הרב [[דוד קרץ]], נרכשו ספרי קודש חב"דיים לבית הכנסת, ונפתחו בו שיעורי תורה קבועים לקהלי יעד שונים, והגרעין החב"די של הקהילה התמקם סביב פעילות [[בית הכנסת]] שהפך להיות המרכז הקהילתי של אנשי הקהילה.

==פעילות חב"דית==
הקהילה החב"דית שמרכזה היית בתענ"ך, היוותה את אחת הקהילות הפעילות ביותר בארץ הקודש, בשנות הכ"ף והלמ"ד, והפעילות החב"דית השפיעה על כל צפון ארץ הקודש, מחמת שהמקום היה יחידי עם קהילה חב"דית פעילה בשנות הכ'פס', (עד שהגיע הרב [[לייבל קפלן]] לעיר צפת, וכן התחלת הקהמת קהילת חב"ד בנצרת עלית). מחמת שכן, אנ"ש בתענ"ך-עפולה פעלו בכל איזור הצפון, כולל בכל הצבא עד הגבול, מספר מועט של אנשים שעשו פעילות עניפה.

עד כדי כך שכשאר ביקש השליח ר' [[יעקב שמולביץ]] לפתות בית חב"ד בבית שאן, הורה לו הרבי לקבל אישור מהפועלים בעפולה.

מצב היהודות בעיר היה קשה, שלא בערים אחרות, קהילת חב"ד עפולה היוותה כקהילה החרדית היחידה בעיר במשך שנים רבות (עד שנות העינס'), דבר שהקשה מאוד על הבאת מאכלים עם הכשרים מהודרים לעיר, דבר שקהילת חב"ד היית צריכה ליטול על שכמה, וכמו כן תקופה ארוכה המקוה גברים, הוחזק על ידי הקהילה, מפני שהממונים על עניני הדת בעיר לא ראו צורך במקוה זו.

כמו כן סבלו אנ"ש מהצקות בלתי פוסקות ממספר מתנגדי לחסידות, נושאי משרות בעיר שרדפו את הקהילה ופעולתיה. במהלך השנים רבים מתוכם הפסיקו את התנגדותם והתקרבו לעדת החסידים.

מחמת היות העיר והקהלה מרכז לישובי העמק, פעלו אנ"ש ברבים מהמושבים והקיבוצים באיזור, וקרבו רבים מבני הישובים והקיבוצים ליהדות (כבר בשנות הלמסד' והמ"מ לפני שהיו ארגונים מחוץ לחב"ד שעסקו בזה).

זכו אנ"ש ונשותיהם קהילת ליובאוויטש להיות מהמעוררים למטה ב' ממבצעי קודש של הרבי<ref>אף שבהוראות פרטיות הורה הרבי על המבצעים קודם התחלת המבצעים לכלל אנ"ש, פעילות אנ"ש בפועל לכאורה הביאה שכ"ק אדמו"ר שליט"א ראה שכבר ראויה השעה שאנ"ש יתחילו לעסוק בזה באופן רחב.</ref>.

[[מבצע מזוזה]] שדיווחו לרבי על הפצת מזוזות כשורות, ובדיקת מזוזות על ידי ר' סעדי'ה ג'רופי, ולאחר מכן הכריז הרבי על מבצע מזוזה. וכמו כן זכו של הפרסום הראשון על המבצע נעשה על ידם הגיה הרבי.

[[מבצע נש"ק]] פעילות של נשות חב"ד עפולה שדווחה בבטאון חב"ד, מספר שנים עוד קודם שהתחיל המבצע בפועל.
[[קובץ:מבצע נש"ק חב"ד עפולה.jpg|ממוזער|[[מבצע נש"ק]] פעילות של נשות חב"ד עפולה שדווחה בבטאון חב"ד, מספר שנים עוד קודם שהתחיל המבצע בפועל.]]

===פעילות שונות===
אנ"ש בהנהגת השלוחים פעלו במהלך השנים
*קייטנת חב"ד
*פעילות של"ה (הנקרא קטיינייות)
*מסיבות שבת
*כינוסי תורה
*דוכני מבצע תפלין
*פעילות צבאות ה'
*מבצע חנוכה נרחב
*כינוסי ילדים
*אירועים לעולים מרוסיה
*לילות סדר ציבוריים.
*קריאת התורה לילדים בחג השבועות
*שיעורי נשים
*שיעורי חסידות
*כולל חסידות ברחבי העיר
*מבצע מזוזה (בעיקר על ידי הרב חיים שלום סגל והרב [[מיכאל דורון]])
*מבצע טהרת המשפחה
*מבצע נש"ק
*מכירות מיוחדות של לבוש צנוע
*הפצת שיחות הרבי ועליוני חב"ד (בעיקר על ידי המשפיע הרב [[דוד קרץ]])
*התוועדיות בימי דפגרא חב"דיים
*הדפסות תניא, בעיר ובסביבה.
*פעילות עניפה בבסיסי ומצובי צה"ל.

===קובץ שושנת המעמקים===
ע"פ הוראת הרבי להדפיס חידושי תורה יצא לאור קובץ "שושנת המעמקים" על ידי הקהילה.

===ספר תורה לשלום תושבי העיר===
בעקבות גל פגועי טרור שפקדו את העיר, החליט בית חב"ד לכתוב ספר תורה לזכות תושבי העיר, שבה נמכרו האותיות אחת לאחת לתושבי העיר, את האחריות על התעודות על רכזת האויות ריכז ר' דוד קרץ, ובתאריך ? נכנס הס"ת ומשתמשים בו בבית כנסת חב"ד.

== בתי חב"ד בעיר ==
[[קובץ:סגל עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה]] ו[[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] ב[[מבצע חנוכה]] בעיר]]
[[קובץ:תחנה_מרכזית_עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלטי פרסום חב"דיים בתחנה המרכזית בעפולה]]
'''בית חב"ד המרכזי''' - השליח הרב [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה סגל]]. בית חב"ד פועל עם כלל האוכלוסיה לרבות מגזר העולים החדשים, וב'מרכז הרפואי העמק'{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8300 בעפולה דואגים לחולים] {{אינפו}}}}.
ב[[חג הפסח]] בית חב"ד עוזר למשפחות נזקקות בסיוע במוצרים לכבוד החג{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=25013 בעפולה דואגים (גם) לגשמיות התושבים] {{אינפו}}}}.
*'''רובע יזרעאל''' - כשנה לאחר חתונתו - בשלהי שנת [[תשע"א]] - הצטרף הרב יוסף יצחק סגל אל אביו הרב שלמה סגל, העתיק את מקום מגוריו לעפולה, והחל לפעול בשכונה החדשה שהוקמה בצפון העיר.
*'''גבעת המורה''' - מנהל: הרב לוי אריה קרץ.
*'''בית-משיח עפולה עילית''' - מנהל: הרב אפרים קמינקר.
*'''בית חב"ד ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] העמק''' - פעילות עונתית וגמ"ח סעודות שבת לחולים וחדרי שינה, שפרה ופועה, מנוהל על ידי הרב יוסף יצחק סגל (כמו כן משמש כרב בבית הרפואה).
*'''שכונת c1''' - בשנת תשע"ט הגיע שליח חדש לעיר והוא מפעיל את בית חב"ד והפצת המעינות בשכונת c1 השליח : הרב יהודה אנקווה.
*'''שכונה מערבית''' - בשנת תשע"ט הגיע שליח חדש לעיר והוא מפעיל את בית חב"ד והפצת המעינות בשכונת המערבית ואת המשרד המרכזי ברחוב הכנסת 25 עפולה השליח : הרב יוסף הרשקופ.

== קהילת חב"ד ==
[[קובץ:בית גבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט במקום בו יבנה 'בית מעשים טובים' בעפולה]]
קהילת חב"ד בעפולה שוקקת חיים חסידיים, והיא מונה כמאה משפחות, המתפללים בשני בתי הכנסת, ופועלים ב[[הפצת המעיינות]] בכל רחבי העיר.

בני קהילת חב"ד בעפולה נוסעים לתלמודי התורה החב"דיים [[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|במגדל העמק]][[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|ובנצרת עלית]] והבנות נוסעות לבית הספר החב"דיים במושב אביטל, בנצרת עלית ובמגדל העמק.

בית הכנסת החב"די העירוני{{הערת שוליים|בית הכנסת מנוהל על ידי הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]].}}, ממוקם בשדרה המרכזית של העיר, ומושך אליו יהודים מכל קצות הקשת. משעות הבוקר המוקדמות ועד שעת חצות, [[בית הכנסת]] הומה ממתפללים, אנ"ש, ויהודים נוספים המוצאים בבית הכנסת מקום שקט ונוח ללימוד.

בית הכנסת פתוח במשך כל שעות היממה וקירותיו מכוסים בארונות ספרים לרוב, תודות להשתדלותו של ר' [[דוד קרץ]] [[משפיע]] הקהילה, שטרח ועמל רבות בהשגת המימון לרכישת הספרים, על מנת שאכן [[בית הכנסת]] יהווה מרכז יהדות של ממש וימשוך אליו יהודים רבים מכל רחבי העיר והאזור.

כ[[משפיע]] הקהילה, כיהן הרב [[דוד קרץ]] עד לפטירתו ב[[כ"ג אדר]] [[תשע"א]], כשאת מקומו ממלא כעת בנו, הרב [[שמואל קרץ]].

בעפולה גדלה השליחה [[רבקה הולצברג|רבקה]] לאביה הרב שמעון ויהודית רוזנברג. רבקה נישאה לבעלה [[גבריאל נח הולצברג]] ויחד יצאו לשליחות בעיר [[בומביי]] שב[[הודו]]. ב[[א' בכסלו]] [[תשס"ט]] במהלך מתקפת טרור על [[בית חב"ד]] [[בומביי]] נרצחו זוג ה[[שלוחים]]. ב[[ח' בניסן]] שנת [[תשס"ט]] הונח אבן הפינה למבנה הדומה בצורתו ל-[[770]], שיקרא בשם '[[בית גבי ורבקי|בית מעשים טובים - גבי ורבקי]]', לזכרם של השלוחים שנרצחו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45520 הונחה אבן פינה לבית גבי ורבקי] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, ביוזמת ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג{{הערה|נכון לשנת תשע"ג, עדיין לא הותחל בבניית המבנה.}}. ב[[ה' בכסלו]] [[תש"ע]] התקיימה הכנסת [[ספר תורה]] שנכתב לעילוי נשמת הקדושים הרב גבריאל ורבקה הולצברג, בנדבת ליבו של ר' לוי יצחק סממה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51275 עפולה הכניסה ספר תורה לע"נ הקדושים] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.

===מבני ובנות הקהילה המשמשים בקודש ברחבי תבל===
*ר' אורי למברג, משפיע בישיבת חב"ד חיפה
*ר' אריאל למברג, באגו"ח ארץ הקודש.
*ר' מנחם מענדל קמינקר, שליח בניו ג'רסי, ומנהל אתר 'בית חב"ד'
*ר' [[יוסף יצחק קרץ]], משב"ק בבית חיינו 770
*ר' לוי יצחק קרץ - שליח בשכונת גבעת המורה, עפולה
*ר' יוסף יצחק גלדציילר - שליח בגבעת האלה
*ר' יוסף יצחק רוזנברג - משלוחי הרבי בחיפה
*ר' שמואל רוזנברג - משלוחי הרבי בכפר תבור
*ר' יוסף יצחק סגל - שליח ברובע יזרעאל ובמרכז הרפואי העמק בעפולה

*הרבנית נחמה דינה גינזבורג (רוזנברג) - שליחה ברמת אביב
*הרבנית חנה דונין (רוזנברג) - שליחה בחיפה

====השליחה רבקה הולצברג====
{{ערך מורחב|גבריאל נח ורבקה הולצברג}}

===מקורבים מפורסמים===
*ר' [[גדעון שרון]]
*ר' [[משה הנדי]], מראשי בית חב"ד בשדה התעופה
*ר' [[אלכסנדר לוגוב]]
*ר' [[מיכאל דורון]]

== מוסדות ==
* '''[[בית כנסת]] חב"ד''' בעיר משמש מאות יהודים מידי יום ל[[תפילה]] ושיעורי [[חסידות]].
* '''[[נשי ובנות חב"ד עפולה]]''', מנהלת גברת חדוה סגל, על פי הוראת הרבי.
[[קובץ:לוי קרץ בונה מקוה.jpg|ממוזער|השליח הרב לוי ארי'ה קרץ (שמאל) והרב יוסף הענדל ממגדל העמק (במרכז) במהלך בדיקת מקוה.]]
* '''גני חב"ד''', פועל בשכונת 'שיכון עובדים'.
* בעיר פועלים ארבעה [[מקווה|מקוואות]] לנשים לפי [[בור על גבי בור|שיטת חב"ד]].
* ב[[חודש סיון]] [[תש"ע]] חנך [[כולל חב"ד]] מרפאת שיניים בשכונת גבעת המורה, שנועדה לסייע לילדים ממשפחות חסרות אמצעים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54959 "כולל חב"ד" ו"לוטוס" חנכו מרפאה נוספת בעפולה] {{אינפו}}}}.

==לקריאה נוספת==
[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/688.pdf שבועון 'בית משיח' גליון 688] - הרב [[יעקב שמולביץ]] בתיאור אותנטי משבת בקהילה (עמ' 32).

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

חיים שלום סגל (עפולה)

2020-05-19T10:55:50Z

מלכותשבמלכות: /* משפחתו */

[[קובץ:חשס_עפולה_1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שלום סגל עומד על יד [[הרבי]] בעת [[קריאת התורה]] ב-[[770]] (קיצוני משמאל)]]
הרב '''חיים שלום סגל''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הינו שליח הרבי ל[[עפולה]], גבאי '[[בית הכנסת]] חב"ד - בעלי מלאכה' בעיר, וחבר מקהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

==תולדות חיים==
[[קובץ:חש_סגל_מקהלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בהופעה ב[[התוועדות]] המרכזית לרגל [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] [[תשע"א]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] יחד עם חבריו במקהלת חב"ד (רביעי מימין)]]
הרב חיים שלום סגל נולד ב[[ד' טבת]] [[תשי"א]] לר' [[מרדכי זלמן סגל|מרדכי זלמן]] ובלומה, ב[[ירושלים]].

בצעירותו למד בישיבות חסידיות בירושלים, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]], שם התחנך אצל ה[[משפיע]] החסידי הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

בשנת [[תשל"א]] נסע יחד עם חברי כיתתו לשנת ה'[[קבוצה]]' בחצר הרבי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

לאחר חתונתו עם רעייתו מרת חדוה, התיישב ב[[תענך]], שם סייע להתפתחות בית הספר החב"די האזורי, שפעל תחת הנהלת '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' ופתח את בית חב"ד השני בארץ בעפולה בסיוע של הרב יצחק ידגר .

לאחר מספר שנים ביקש מהרבי רשות לעבור ל[[עפולה]], ולאחר שקיבל את ברכתו למעבר, המשיך לפעול כשליח הרבי בעפולה בתשמ"ב אחיו הצעיר, הרב [[שלמה סגל (עפולה)|שלמה סגל]] עבר לעפולה בשליחות הרבי ופיתח את בית חב"ד הראשון באזור עמק יזרעאל, שפעל באזור כולו.

==גבאי [[בית הכנסת]] חב"ד בעפולה==
[[קובץ:חשס_עפולה_2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוסק בעבודתו כ[[גבאי]] [[בית הכנסת]] חב"ד ב[[עפולה]]]]
במקביל לעבודתו בהפצת יהדות בעיר, ובעשרות ביקורי בית שקיים מידי יום, הובילו פעולותיו של הרב סגל לפעול לביסוס המנין החב"די בבית כנסת 'בעלי מלאכה' במרכז העיר עפולה, שהיה באותן שנים שמם. תחילה שימש כ[[שליח ציבור|חזן]] [[בית הכנסת]] בשבתות ובימים הנוראים, בהמשך השתלב בהנהלת [[בית הכנסת]] עד שנבחר על ידי מקימי בית כנסת למלאכה לשמש כגבאי הרשמי של בית הכנסת.

עם השנים, הפך בית כנסת זה לבית התפילה המרכזי בעפולה, ההומה ממתפללים ומלומדים בכל שעות היממה, ומפיץ את אורה של [[חסידות חב"ד]] לכל תושבי העיר. בשנת [[תשע"ג]] עבר [[בית הכנסת]] שיפוץ והרחבה יסודית.

==עסקנות ציבורית==
עם חתונתו התיישב יחד עם רעייתו בתענ"ך, ורעייתו עסקה בבית ספר חב"ד בתענ"ך. והוא עסק בהפצת המעיינות.

===מרכז את שדורי הרבי===
בין פעולתיו היית התעסקות בשידורים של הרבי, לאנ"ש בתענ"ך שהיו מתרכזים בביתו בכל עת שהה שידור מהרבי, וכן אנ"ש מרחבי הצפון.

לאחר מכן כאשר העתיק דירתו לעפולה, הקים מעין חדר שידורים בביתו, והי' אחראי על העברת קו השידור שהגיע מבית מדרשו של הרבי ב 770 לרחבי ארץ הקודש (יחד עם ידידיו ר' [[אליעזר לייכשטיין]] שהיה המרכז הראשי של השידורים בארץ הקודש).

כמו כן עסק בהפצת הקונטרסים השיחות והמאמרים שהיו מגיעים מחצר הרבי.

===מרכז את תשובות הרבי===
עם התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] למימדיה הנוכחיים, לא היה אפשרי להשיב לכל השואלים מכתבים מפורטים על שאלותיהם, ובשנות המ"מים הפסיק הרבי (בכללות) לשלוח מענות מפורטים על שאלות שנשלחו אליו, והיה עונה ב'מענות' קצרות.

בכל אזור בארץ היה חסיד אחד שהחזיק בביתו מכשיר פקס, והיה עומד בקשר טלפוני תדיר עם [[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בניו יורק, והיה שולח את שאלותיהם של האנשים, והרבי היה שולח דרכו את התשובות.

בשנים אלו, מכשיר הפאקס העיקרי באזור הצפון היה בביתו של הרב סגל, וכל שאלותיהם של החסידים והמקורבים והתשובות שהרבי השיב להם היו עוברות תחת ידיו, והוא זכה לחזות במופתים גלויים{{הערה|1=בשנת [[תש"ע]] שלח את מכשיר הפאקס הישן שבביתו לחברה המתמחה בשחזור חומרים, והצליחו לשחזר את רוב דפי הפאקס שנפלטו מהמכשיר במהלך השנים.}}.

===מקהלת חסידי חב"ד===
עם הקמתה של מקהלת חסידי חב"ד, נבחר ליטול חלק בהקמת המקהלה, ובכינוסים הרשמיים של [[צעירי חב"ד]] מנגן יחד עם חברי המקהלה.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
:*הרב [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה סגל]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[עפולה]].
:*הרב יעקב ראובן סגל - מנהל ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]].
:*הרב [[שייע סגל]] - מנהל חנות הספרים [[קה"ת]] ב[[כפר חב"ד]].וחבר וועד כפר חב"ד
:*לאה הרשברג - [[ירושלים]].
:*חיה צביה קורנט - [[ביתר עלית]].
:*שרה שפרה ויסנשטרן - [[ירושלים]].

'''חתניו:'''
:*הרב [[אליהו וולף]] - [[שליח]] [[הרבי]], מוסדות '[[אור אבנר]]', [[מוסקבה]].
:*הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - מרצה ומחנך, [[מגדל העמק]].
:*הרב [[משה רייבין]] - [[שליח]] [[הרבי]] במיאמי, [[פלורידה]].

'''בניו:'''
:*יוסף יצחק סגל - שליח הרבי ורב המרכז הרפואי העמק בעפולה.
:*מנחם מענדל סגל - [[כפר חב"ד]].

==לקריאה נוספת==
*'''הפקס מהרבי הגיע'''{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|98105|החסיד שבאמצעותו הועברו אלפי מכתבים מהרבי בראיון מיוחד||א' תמוז תשע"ו}} - חלק מהכתבה בשבועון כפר חב"ד.}} - כתבה המסקרת את אלפי התשובות שעברו דרך מכשיר הפקס שבביתו במשך למעלה מעשור שנים, [[שבועון כפר חב"ד]] ג' תמוז תשע"ו

==קישורים חיצוניים==
*הרב סגל מתארח במדור '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69056 מילה של חסיד]''', {{שטורעם}} ט"ז שבט תשע"ד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סגל, חיים שלום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד עפולה: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]

שיחה:חיים שלום סגל (עפולה)

2020-05-19T10:52:53Z

מלכותשבמלכות: /* מקהלת חסידי חב"ד */ פסקה חדשה

== מקהלת חסידי חב"ד ==

יש ערך על הנושא הזה? מדובר בניחח?--[[משתמש:מלכותשבמלכות|מלכותשבמלכות]] - [[שיחת משתמש:מלכותשבמלכות|שיחה]], 11:52, כ"ה באייר, ה'תש"ף 11:52, 19 במאי 2020 (IST)

בנימין וולף

2020-05-19T10:48:01Z

מלכותשבמלכות: /* פטירתו */

[[קובץ:הרב בנימין וולף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בנימין וולף]]
הרב '''בנימין (בני) וולף''' ([[תשל"ו]] - [[ל' ניסן]] [[תש"פ]]), כיהן כ[[שליח]] הרבי ורב העיר הנובר, [[גרמניה]].

==תולדות חייו ==
נולד בשנת [[תשל"ו]] לאביו הרב [[מנחם מענדל (מני) וולף]] בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]].

למד בישיבות [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים קרית גת]]; משם עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תשנ"ו]] היה ב[[שנת הקבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

לאחר מכן [[סמיכה|נסמך לרבנות]] ב[[מכון סמיכה]] ב[[יוסטון]] שב[[טקסס]], שם שילב גם עיסוק ב[[שליחות]].

בשנת [[תש"ס]], נשא את ביתו של הרב [[משה גרינברג]], ולאחר חתונתם נסעו ל[[שליחות]] ב[[אודסה]] שב[[אוקראינה]], ובשנת [[תשס"ה]] עברו להנובר שב[[גרמניה]].

בתחילה, היו קשיים רבים בהנובר בעיקר מצד תושבי המקום, אולם כעבור שנים ספורות הצליח להתחבב על כולם, ונעשה הדמות הדומיננטית והמגשרת בין הקבוצות בעיר.

===פטירתו===
במהלך [[מגיפת הקורנה]] ב[[י"א ניסן]] [[תש"פ]] התגלה כי נדבק בנגיף כשהוא נלקח לאשפוז ומצבו הלך והתדרדר. רבים התפללו לרפואתו השלימה ובליל [[שבת קודש]] פרשת [[תזריע מצורע]], [[ל' ניסן]], נלקח לבית עולמו.

ביציאת הנשמה נכחו אשתו, הרב שלמה ביסטריצקי והרב [[יהודה טייכטל]] שלוחים ב[[גרמניה]] הלוויתו נערכה ביום ראשון בהשתתפותם הווירטואלית של אלפי [[חסידים]], משפחה ומקורבים ונטמן בעיר שליחותו.

השאיר אחריו את רעייתו גב' שטערני ו8 ילדים כשהגדולה בת 19-20.

בעקבות פטירתו ופטירת חסידים נוספים נוצרה התעוררות ל[[אחדות]] בין [[חסידי חב"ד]] כשעל ההתעוררות הגדולה מנצח שליח הרבי ורבה הראשי של[[רוסיה]] הרב [[בערל לאזאר]].

==קישורים חיצוניים==
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4729984 "מעולם לא ראיתי דבר כזה. הוא היה חבר של כל יהודי בעיר"] ב[[בית חב"ד (אתר)|אתר בית חב"ד]] {{בית חב"ד}}
* '''[https://chabad.info/blogs/595875/ "אם כולם היו כאלה…" • מי יתנך כאח לי]''', הרב שלום בער וולף, בטור פרידה מאחיו {{אינפו}}
* '''[https://chabad.info/meoravut/595112/ "יתגדל ויתקדש שמיה רבא" • קריאה מלב דומע],''' אחיו הרב אלי וולף בטור דומע {{אינפו}}
* '''[https://chabad.info/bdh/594870/ בכאב ובדמעות: השליח הרב בנימין וולף ע"ה הובא למנוחות]''', תיעוד דומע מהלוויתו בשידור חי לעיני אלפים {{אינפו}}
* '''[https://chabad.info/bdh/594657/ טרגדיה בגרמניה: השליח הרב בנימין וולף ע"ה]''' {{אינפו}}

[[קטגוריה:משפחת וולף]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

משה אורנשטיין

2020-05-18T11:46:14Z

מלכותשבמלכות: /* תולדות חיים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}
[[קובץ:מאנ.jpg|שמאל|250px|ממוזער|הרב משה אורנשטיין]]
הרב '''משה אורנשטיין''' (יליד שנת [[תשכ"ט]], 1969) הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]]. בנוסף לתפקידו כראש ישיבה, מכהן כרב [[בית הכנסת]] וקהילת 'ישורון' בשכונת דורא בעיר [[נתניה]], וכסופר חסידי.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח תמוז]] [[תשכ"ט]] לאביו, עורך הדין ר' מאיר אורנשטיין, מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

היה שותף פעיל בשחרור חלק מ[[הגניזה החרסונית]] והבאתה לספריית הרבי בשנת [[תנש"א]], והיה מהבחורים הפעילים שהפיצו את הוראת הרבי להשקיע בלימוד עניני גאולה ומשיח כפי שהורה הרבי בקיץ של אותה שנה.

בשנת תשנ"ג שימש כ[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בכפר חב"ד]].

לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[בן ציון וישצקי]], נקרא על ידי הרב [[מנחם וולפא]] לעמוד בראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]], ומאז הוא עומד בראשה.
הנהיג כמה עניינים חשובים בעולם ה[[תומכי תמימים]], כגון: אי לימוד לימודי חול, גם כשהדבר גובל בהעדר תקצוב מהמדינה, הקפדה על שלוש שעות לימוד חסידות מידי יום בכל מצב, כפי שננהג על ידי רבותינו נשיאנו בתומכי תמימים בליובאוויטש.

===משפחתו===
* חתנו, ר' מנחם מענדל גורליק - משפיע ב[[תומכי תמימים אור יהודה]]
* בנו, ר' אברהם אורנשטיין - [[נו"נ]] ב[[תומכי תמימים נתניה]]
* בנו, ר' מנחם מענדל אורנשטיין, [[כפר חב"ד]]
* בנו, הת' אהרון ישראל אורנשטיין - מנהל גשמי בתומכי תמימים נתניה

===פעילות ספרותית===
עוד בהיותו בחור החל לעסוק בכתיבה, ובמשך תקופה היה כותב יומן מהמתרחש במחיצת הרבי ב-[[770]].

כמו כן העלה על גבי הכתב סיפורי מופת מ[[הרבי]] - 'בדידי הווה עובדא', שהתפרסמו לרוב ב[[שבועון כפר חב"ד]] תחת שם העט "ארי סמית". לימים, קובצו חלק מהסיפורים ונדפסו בספרים.

==ספריו==
*'''[[האמונה השלימה]]''' - תשובה לספר 'יתבררו ויתלבנו' של הרב [[יחזקאל סופר]], [[מכון אורו של משיח]], [[תשנ"ו]].
*'''[[רבות מופתי]]''' - סיפורי מופתים על [[הרבי]], [[ג' בתמוז]] [[תשס"ד]].
*'''אבא''' - [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשע"ב]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/news/tishrei/532718/ו' תשרי: הרב אורנשטיין התוועד אל תוך הלילה]''', התוועדות ב770 לרגל ו' תשרי, יום היא"צ של 'אם המלכות' - תיעוד ב{{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/595472/ אחדות בחב"ד • על הפרשייה המרתקת לפני כ-30 שנה]''', הרב אורנשטיין בסיפור מיוחד בעקבות התעוררות אנ"ש לאחדות - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/blogs/595096/ מסתורין ב'טיילר' • סיפור מטלטל]''', סיפור מרגש בקשר עם טרגדיית פטירתו של השליח הרב בנימין וולף ע"ה - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/593382/לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי]''', לרגל ח"י ניסן, סיפור ובו עדות על גבורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/593372/'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק]''', צרור סיפורים מרתקים על הנהגותיו של אביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון, מפי עדויות שונות - באתר {{חב"ד אינפו}}

{{מיון רגיל:אורנשטיין משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים נתניה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נתניה: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]

משה אורנשטיין

2020-05-18T11:45:55Z

מלכותשבמלכות: /* תולדות חיים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}
[[קובץ:מאנ.jpg|שמאל|250px|ממוזער|הרב משה אורנשטיין]]
הרב '''משה אורנשטיין''' (יליד שנת [[תשכ"ט]], 1969) הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]]. בנוסף לתפקידו כראש ישיבה, מכהן כרב [[בית הכנסת]] וקהילת 'ישורון' בשכונת דורא בעיר [[נתניה]], וכסופר חסידי.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח תמוז]] [[תשכ"ט]] לאביו, עורך הדין ר' מאיר אורנשטיין, מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

היה שותף פעיל בשחרור חלק מ[[הגניזה החרסונית]] והבאתה לספריית הרבי בשנת [[תנש"א]], והיה מהבחורים הפעילים שהפיצו את הוראת הרבי להשקיע בלימוד עניני גאולה ומשיח כפי שהורה הרבי בקיץ של אותה שנה.

בשנת תשנ"ג שימש כר[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בכפר חב"ד]].

לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[בן ציון וישצקי]], נקרא על ידי הרב [[מנחם וולפא]] לעמוד בראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]], ומאז הוא עומד בראשה.
הנהיג כמה עניינים חשובים בעולם ה[[תומכי תמימים]], כגון: אי לימוד לימודי חול, גם כשהדבר גובל בהעדר תקצוב מהמדינה, הקפדה על שלוש שעות לימוד חסידות מידי יום בכל מצב, כפי שננהג על ידי רבותינו נשיאנו בתומכי תמימים בליובאוויטש.

===משפחתו===
* חתנו, ר' מנחם מענדל גורליק - משפיע ב[[תומכי תמימים אור יהודה]]
* בנו, ר' אברהם אורנשטיין - [[נו"נ]] ב[[תומכי תמימים נתניה]]
* בנו, ר' מנחם מענדל אורנשטיין, [[כפר חב"ד]]
* בנו, הת' אהרון ישראל אורנשטיין - מנהל גשמי בתומכי תמימים נתניה

===פעילות ספרותית===
עוד בהיותו בחור החל לעסוק בכתיבה, ובמשך תקופה היה כותב יומן מהמתרחש במחיצת הרבי ב-[[770]].

כמו כן העלה על גבי הכתב סיפורי מופת מ[[הרבי]] - 'בדידי הווה עובדא', שהתפרסמו לרוב ב[[שבועון כפר חב"ד]] תחת שם העט "ארי סמית". לימים, קובצו חלק מהסיפורים ונדפסו בספרים.

==ספריו==
*'''[[האמונה השלימה]]''' - תשובה לספר 'יתבררו ויתלבנו' של הרב [[יחזקאל סופר]], [[מכון אורו של משיח]], [[תשנ"ו]].
*'''[[רבות מופתי]]''' - סיפורי מופתים על [[הרבי]], [[ג' בתמוז]] [[תשס"ד]].
*'''אבא''' - [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשע"ב]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/news/tishrei/532718/ו' תשרי: הרב אורנשטיין התוועד אל תוך הלילה]''', התוועדות ב770 לרגל ו' תשרי, יום היא"צ של 'אם המלכות' - תיעוד ב{{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/595472/ אחדות בחב"ד • על הפרשייה המרתקת לפני כ-30 שנה]''', הרב אורנשטיין בסיפור מיוחד בעקבות התעוררות אנ"ש לאחדות - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/blogs/595096/ מסתורין ב'טיילר' • סיפור מטלטל]''', סיפור מרגש בקשר עם טרגדיית פטירתו של השליח הרב בנימין וולף ע"ה - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/593382/לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי]''', לרגל ח"י ניסן, סיפור ובו עדות על גבורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/593372/'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק]''', צרור סיפורים מרתקים על הנהגותיו של אביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון, מפי עדויות שונות - באתר {{חב"ד אינפו}}

{{מיון רגיל:אורנשטיין משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים נתניה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נתניה: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)

2020-05-18T11:39:07Z

מלכותשבמלכות: /* צוות הישיבה */

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה גדולה]]|אחר=[[ישיבה קטנה]]|ראו=[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]}}
{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש
|תמונה=[[קובץ:בוגרי צפת תשרי הקהל עו.jpg|250px]]
|כתובית=חלק מבוגרי הישיבה בתמונה על רקע [[770]] {{ש}}([[תשרי]] [[תשע"ו]] - [[שנת הקהל]])
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]
|תאריך יסוד=[[אייר]] [[תשל"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[צפת]]
|מייסד ומנהל ראשון=הרב [[אליהו פרידמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[ירון יחזקאל נאמן]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[יוסף יצחק אופן]]
|מספר תלמידים=430 (נכון לתשע"ח)
|ספר פלפולים=שערי ישיבה
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|הערות התמימים ואנ"ש]]
|אתר אינטרנט=http://chabadzefat.com/
|מפה=
}}
[[תמונה:לוגו ישיבה צפת.jpg|left|thumb|150px|סמל הישיבה]]
[[קובץ:הרב ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה - הרב וילשנסקי]]
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[חסידי חב"ד]] [[ליובאוויטש]] [[צפת]]''' הינה 'ישיבה גדולה' המיועדת ל[[תמים|תמימים]] ממשפחות [[אנ"ש]], ולתמימים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב"ד ברחבי הארץ, נוסדה בשנת [[תשל"ז]] על ידי הרב [[אליהו אריה פרידמן]] כמנהל גשמי וע"י [[יוסף יצחק וילשנסקי|הרב ווילשאנסקי]] והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר|לבקיבקר]] בעיר הקודש [[צפת]] וכחלק מעבודת השליחות. הישיבה מתאפיינת בחיות מיוחדת ב[[לימוד גאולה ומשיח|לימוד ענייני הגאולה]] ואמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|מלך המשיח]]. בישיבה לומדים נכון לשנת [[תש"פ]] ארבע מאות ושלושים [[תמימים]].

== שם הישיבה ==
הישיבות ש[[הרבי]] הקים במשך שנות נשיאותו (עד לפטירתו של [[הרש"ג]]) לא נקראו "[[תומכי תמימים]]" באופן רשמי.

יוצאי דופן הישיבות שהוקמו, בתור סניפים לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] או ב[[ארץ הקודש]], שנקראו גם הם "תומכי תמימים".

בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות [[צפת]], עליהם אמר הרבי (לרב [[אריה לייב קפלן]]){{מקור}}: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי).

חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים.

בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת".

==היסטוריה==
===ימי בראשית===
[[תמונה:צפתי.jpg|left|thumb|250px|בניין הפנימיה]][[קובץ:כללית צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה. [[תשע"ב]]]]
בערך בשנת [[תשל"ז]] הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום.

הרב אריה לייב קפלן העלה את ההצעה בפני [[הרבי]], באמצעות הרב [[חודקוב]], וההסכמה לא איחרה לבוא.

הרב [[אליהו אריה פרידמן]], מראשוני המתיישבים החב"דיים בצפת, נטל על עצמו את המלאכה לנהל את הישיבה, ולאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בחודש [[אייר]] [[תשל"ז|ה'תשל"ז]] ישיבת חב"ד בצפת. בצוות ניהול משרד הישיבה בתחילתה היתה מרת [[יוכבד זלמנוב]] בסיוע בנה הרב [[משה זלמנוב]] שניהל את המשק עד לשנת תש"מ. בשנת תשל"ט מונה הרב [[יוחנן גוראריה]] למנהל גשמי ולאחריו מונה הרב [[רחמים אנטיאן]].

הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - אז ראש ישיבה ו[[משפיע]], וכיום ראש הישיבה, והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - אז ראש ישיבה ו[[משפיע]] וכיום אחד מראשי הישיבה ר"מ ו[[משגיח]] ראשי.

ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב שלמה זלמן לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.

בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], בתור [[משפיע]] בישיבה. הרב ארנשטיין, שהתחיל את דרכו בישיבה כ[[משפיע]], כיהן במשך שנים רבות כ[[משפיע]] הראשי של הישיבה. גם בשנותיו האחרונות - למרות עיסוקיו הרבים המשיך הרב ארנשטיין למסור את שיעור ה[[תניא]] המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד, למסור שיעורי חסידות שבועיים ול[[התוועדות|התוועד]] עם התמימים אחת לכמה [[שבת|שבתות]].

===התפתחות הישיבה===
החל משנת [[תשמ"ז]], החלה הישיבה להתבסס ולמשוך אליה צעירים מכל רחבי הארץ. בהתפתחות הדרגתית, מספר תלמידי הישיבה הלך וגדל, ואיתו אנשי הצוות החינוכי שהועסקו בישיבה.

הישיבה קנתה לעצמה שם טוב בחינוך ל[[התקשרות]] פנימית לרבי, והתאפיינה בלהט חסידי שהיא מעניקה לתלמידיה בכל פעולה שהם עושים.

תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים בישיבה מעל למאה תלמידים, דבר שהוביל לפיצול כיתות התלמידים, וזירז את מעברה של הישיבה לבניין קבע.

===כניסה למבני קבע===
[[קובץ:זאל צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה]]
הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים וחדר האוכל, ה[[זאל]] שכן בבתי המדרש של "וויז'ניץ טוניס", "קרלין סטולין" ו"קוסוב" בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה, עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה.

גם בית המדרש זכה בשנת [[תשמ"א]] (1981) לאכסניה של קבע. [[בית הכנסת]] של הרידב"ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב"ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.

ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה, ובין בהוראות והדרכות פרטיות.

אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא "מכון סמיכה", או את הקורס לספרות סת"ם בהדרכתו של ר' ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת"ם. כמו כן הישיבה פתחה ישיבה חב"ד ראשונה מסוגה בארץ, המשלבת לימודי מקצועות ביחד עם לימודי הקודש.
[[תמונה:הזאל בצפתPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה]]

===הישיבה כיום===
בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי נוחיות.

בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מידי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.

‏הישיבה מוציאה לאור מזמן לזמן (על פי רוב - פעם בחודש) [[קובץ הערות]] עם חידושי תורה מתלמידי ורבני הישיבה, וכן מזמן לזמן (על פי רוב - פעם או פעמיים בשנה) ספר פלפולים.

הישיבה מתייחדת גם במספר העצום של ארגונים המפעילים תלמידיה, בהם נמנים: [[קעמפ אורו של משיח]], [[יהדודס]] - מועדוניות יהדות לילדים שאינם שומרים תומ"צ לע"ע בסגנון פעילות ארגון [[של"ה]], ארגון [[ופרצת קוממיות]] - הפצת יהדות בישובי הדרום, ארגון [[ופרצת צפונה]] - הפצת יהדות בישובי הצפון, בית חב"ד בהילולות הצדיקים (הפעיל בעיקר עם העולים לציונו של הרשב"י), ארגון [[צבאות ה']] ב[[צפת]] המפעיל גם את קעמפ [[גן ישראל צפת]], שבתות צבאות השם, [[מקהלת צבאות השם]], קייטנות (דיי קעמפ) חב"ד בפריסה ארצית כשהגדולות שבהן הן ב[[ביתר עלית]], [[נחלת הר חב"ד]] וב[[תל אביב]], שיעורי תורה בטלפון ועוד.

===מבנה הפנימיה===
בשלהי שנת [[תשד"מ]] עברה הפנימיה למבנה ששימש קודם לכן כמלון רקפת - בתחילה בשכירות, ולאחר מכן נרכש המבנה בסיועו של הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], ונערך שיפוץ נוסף. בשל הקשיים בתשלום המשכנתא על המקום, נמצא תורם שהשתתף בעלות המשכנתא, אך כתנאי לכך רשם את המבנה על שמו. לאחר שנים נקלע התורם לקשיים ומכר את המבנה. מאז פתחה הישיבה במאבק משפטי על מנת להציל את המבנה ולהשאירו בידי הישיבה. במקביל ניסתה הישיבה לנהל משא ומתן על רכישת המבנה, ללא הצלחה.

בתחילת שנת [[תשע"ח]] הוצא צו פינוי מאת ההוצאה לפועל המורה לפנות את הפנימיה עד [[ג' בטבת]]. יום לפני הפינוי המיועד הודיע אילן שוחט, ראש העיר צפת על השהיית הפינוי{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%A6%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%95-%D7%9C%D7%90-%D7%91%D7%95%D7%98%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%94%D7%94/ ראש העיר צפת: "הצו לא בוטל, הפינוי הושהה"] {{אינפו}}}}. בהמשך לכך הצליחה הישיבה להגיע להסדר על מנת לרכוש את המבנה, אך לשם כך נדרש ממנה לגייס 24 מליון ש"ח עד ל[[י"ב שבט]]. בחודש טבת תשע"ח פתחה הישיבה בקמפיין גיוס כספים על מנת להגיע ליעד{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%E2%80%A2-%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%A8/ המערכה הגורלית על עתיד הישיבה • כל הפרטים] {{אינפו}}}} ובתוך שבועיים השיגו את הסכום הנדרש וקנו את בנין הפנימיה.

==צוות הישיבה==
הישיבה בצפת מתייחדת בקשר האישי של אנשי ההנהלה עם התלמידים, והסגל החינוכי בישיבה מונה כארבעים אנשי צוות, העומדים בקשר רציף עם התלמידים וההורים, ומקיימים פגישות תקופתיות עם ההורים כדי לשפר את הקשר עם התלמידים, ללמוד על צרכיהם, ולהעצים את ההשפעה החינוכית על החניכים. בין היתר מתקיים יום הורים מידי שנה למטרה זו.

*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]].
*[[משגיח| משגיחים]] ראשיים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]].
*מנהל: הרב זאב פרידמן והרב שניאור זלמן לבקיבקר.

{{טורים|מספר=3|תוכן=
===משפיעים:===
*שיעור א': הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[מאיר וילשנסקי]], הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]], הרב שניאור זלמן מטוסוב, הרב שמעון בן מוחא.
*שיעור ב': הרב זאב פרידמן, הרב משה עבאד, הרב משה מישולובין, והרב [[יהודה ליפסקר]].
*שיעור ג': הרב [[יוסף יצחק אופן]], הרב ירון יחזקאל נאמן, הרב מאיר טרגר.
*בעלי תשובה: הרב יוסף דניאל והרב ירון יחזקאל נאמן.
*דוברי אנגלית: הרב יונתן הסופר והרב יהודה ליפסקר.

===רמי"ם בנגלה:===
*שיעור א': הרב [[מאיר וילשנסקי]]. הרב שלמה זלמן לבקיבקר, הרב יוסף חיים רוזנבלט, הרב מנחם מענדל כהן, הרב משה מישולובין והרב אברהם קופצ'יק.
*שיעור ב': הרב אלעזר שמחה וילהלם והרב חיים שמריהו סגל. הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] נושא בתפקיד משנת תשע"ז (בעבר שימש כר"מ הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] עד לפטירתו הפתאומית של אביו, אז התמנה ל[[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]]).
*שיעור ג': הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], הרב יעקב לנדא. (הרב עופר מיודובניק שימש כר"מ עד שנת [[תשע"ב]] והרבנים אייל פלד ו[[שלמה הלפרן]] שימשו כר"מים עד סיום שנת הלימודים תשע"ג).
*[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'): הרב אברהם קופצ'יק.
*דוברי אנגלית: הרב לוי וילשנסקי והרב יונתן הסופר.

===רמי"ם בהלכה:===
*הרב שבתי יונה פרידמן.
*סמיכה: הרב אריה לייב טייטלבוים.
*[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'): הרב [[שמעון גרליק]] והרב מנחם מענדל הראל.

===רמי"ם בגאולה ומשיח:===
*שיעור א': הרב מנחם מענדל הראל.
*שיעורים ב-ג': הרב שלום דובער וולף.

===משיבים:===
*הרב שבתי פרידמן.
*הרב משה מישולובין.
*הרב מנחם מענדל הלפרין.
*הרב אברהם קופצ'יק.
*הרב אריה טייטלבוים.
*הרב התמים אביחי קופציק.
*הרב שלום דובער וולף.
*הרב אשר גרשוביץ.
*הרב חיים שמריהו סגל.
*הרב שמואל גינזבורג.
*הת' שלום דובער טל.

===צוות ההשגחה:===
*הרב שלמה זלמן לבקיבקר.
*הרב ירון יחזקאל נאמן.
*הרב חיים הלל שפרינגר.
*הרב מאיר טרגר.
*הרב אלעזר שמחה וילהלם.
*הרב שלמה בנישתי.
*הרב יוסף חיים אביטבול.
*הרב יהודה רוזנברג.
*הרב מנחם מענדל הראל.
*הרב מנחם מענדל נפרסטק.
*הרב שלום דובער שארף.
}}

==סניפים ומחלקות==
*'''כולל לאברכים''' - פועל בתוך תחומי הישיבה גדולה, האברכים בכולל עובדים בשיתוף פעולה עם אנשי הצוות החינוכי, ומעניקים סיוע פדגוגי למתקשים.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]''' - סניף הישיבה בצפת שהוקם בעקבות הוראת הרבי לדאוג להקמת סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בכל עיר. מידי חצי שנה שולחת הנהלת הישיבה קבוצת בחורים מהשיעור האמצעי בישיבה, השוהים בסניף במשך מספר חודשים, ופועלים עם תושבי העיר במקביל ללימודים בישיבה.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה, חסידי חב"ד ליובאוויטש]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תש"ע.
*'''[[ישיבת חנוך לנער]]''' - [[ישיבה קטנה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.
*'''[[מכון תורני-טכנולוגי]]''' -[[ישיבה גדולה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.

==בוגרי הישיבה==
במשך השנה מתקיימות התוועדויות ומפגשים לבוגרי הישיבה על ידי ארגון הבוגרים. בעבר ארגון הבוגרים נקרא 'אביחי"ל' (ארגון בוגרי ישיבת חח"ל) ונוהל על ידי רונן גרידיש, כיום ארגון הבוגרים מנוהל על ידי שניאור בורקיס.
ראוי לציון כי בוגרי הישיבה מהווים החל משנות העי"ן רוב מנין ורוב בנין של ה[[קבוצה]] - שנה בה התמימים שוהים אצל הרבי ב-770.

*בשנת [[תשע"ד]] קיים הארגון התרמה לישיבה לקראת [[י' שבט]] תחת הכותרת 'יוד צפת', ההתרמה נהפכה למסורת קבועה מידי שנה לקראת תאריך זה. בשנת [[תשע"ו]] שהיא השנה השלישית להתרמה זו, הסלוגן הוא "יוד תלת".
*בשנת [[תשע"ה]] קיים ארגון הבוגרים יום מיוחד בישיבה לרגל כ' חשון (תחת הסלוגן 'פשוט תהיה תמים!'), שכלל שיעורים והתוועדויות עם רבני הישיבה. בשנת תשע"ו-שנת הקהל, התקיים שוב יום במתכונת זו (תחת הסלוגן 'עולים לזאל'). בתשרי של שנת הקהל, נהגו להצטלם כל בוגרי הישיבה על רקע 770.
*בשנת [[תשע"ו]] לרגל 40 שנה להקמת הישיבה התקיים כינוס לכל בוגרי הישיבה באולם הענק האנגר 11 בתל אביב בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, בכינוס השתתפו כ-2,500 איש {{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%A2-%D7%A6%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%96%D7%90/ גלריה מהכינוס]}}.
*בנוסף לאירועים המתקיימים על ידי הארגון, מתקיימות שבתות אחדות רבות והתוועדויות לבוגרי הישיבה לפי שנות הקבוצה, המאורגנות על ידי הבוגרים עצמם. בדרך כלל, רבני הישיבה משתתפים ומתוועדים.

==ראו גם==
*[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת]].
*[[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]] - [[ישיבה קטנה]] שפעלה בצפת בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ט]].

==קישורים חיצונים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=62243&tag=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9 ידיעות הקשורות עם הישיבה]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55615 שר המשפטים מר יעקב נאמן בביקורו בישיבה (תמוז תש"ע)]{{תמונה}}
*'''גלריות תמונות - "ישיבה בעדשה"''' ([[אלול]] [[תשע"א]]): [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63921 סדר נגלה] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63945 [[התוועדות]] ט"ו באלול] | [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63983 ריקודי ט"ו באלול]{{תמונה}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/16/2500.html 2,500 צפתים צוזאמען]''', סקירה על כנס הקהל במלאות ארבעים שנה להקמת הישיבה {{בית משיח}} פרשת בהעלותך תשע"ו

*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74747 גלריה ישיבה קטנה חח"ל צפת]
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1293 כך בונים ישיבה • וידאו] - תיאור ימי הבראשית בישיבה {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79717 בוגרים מספרים: הישיבה בצפת שינתה את חיי • וידאו חלק א'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3703 חלק ב'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3704 חלק ג'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3707 חלק ד'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3709 חלק ה'] {{וידאו}} {{אינפו}} שבט התשע"ד (01.2014)

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל:צפת}}
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת|*]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: מוסדות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)

2020-05-18T11:37:39Z

מלכותשבמלכות: /* הישיבה כיום */

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה גדולה]]|אחר=[[ישיבה קטנה]]|ראו=[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]}}
{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש
|תמונה=[[קובץ:בוגרי צפת תשרי הקהל עו.jpg|250px]]
|כתובית=חלק מבוגרי הישיבה בתמונה על רקע [[770]] {{ש}}([[תשרי]] [[תשע"ו]] - [[שנת הקהל]])
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]
|תאריך יסוד=[[אייר]] [[תשל"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[צפת]]
|מייסד ומנהל ראשון=הרב [[אליהו פרידמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[ירון יחזקאל נאמן]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[יוסף יצחק אופן]]
|מספר תלמידים=430 (נכון לתשע"ח)
|ספר פלפולים=שערי ישיבה
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|הערות התמימים ואנ"ש]]
|אתר אינטרנט=http://chabadzefat.com/
|מפה=
}}
[[תמונה:לוגו ישיבה צפת.jpg|left|thumb|150px|סמל הישיבה]]
[[קובץ:הרב ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה - הרב וילשנסקי]]
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[חסידי חב"ד]] [[ליובאוויטש]] [[צפת]]''' הינה 'ישיבה גדולה' המיועדת ל[[תמים|תמימים]] ממשפחות [[אנ"ש]], ולתמימים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב"ד ברחבי הארץ, נוסדה בשנת [[תשל"ז]] על ידי הרב [[אליהו אריה פרידמן]] כמנהל גשמי וע"י [[יוסף יצחק וילשנסקי|הרב ווילשאנסקי]] והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר|לבקיבקר]] בעיר הקודש [[צפת]] וכחלק מעבודת השליחות. הישיבה מתאפיינת בחיות מיוחדת ב[[לימוד גאולה ומשיח|לימוד ענייני הגאולה]] ואמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|מלך המשיח]]. בישיבה לומדים נכון לשנת [[תש"פ]] ארבע מאות ושלושים [[תמימים]].

== שם הישיבה ==
הישיבות ש[[הרבי]] הקים במשך שנות נשיאותו (עד לפטירתו של [[הרש"ג]]) לא נקראו "[[תומכי תמימים]]" באופן רשמי.

יוצאי דופן הישיבות שהוקמו, בתור סניפים לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] או ב[[ארץ הקודש]], שנקראו גם הם "תומכי תמימים".

בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות [[צפת]], עליהם אמר הרבי (לרב [[אריה לייב קפלן]]){{מקור}}: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי).

חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים.

בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת".

==היסטוריה==
===ימי בראשית===
[[תמונה:צפתי.jpg|left|thumb|250px|בניין הפנימיה]][[קובץ:כללית צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה. [[תשע"ב]]]]
בערך בשנת [[תשל"ז]] הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום.

הרב אריה לייב קפלן העלה את ההצעה בפני [[הרבי]], באמצעות הרב [[חודקוב]], וההסכמה לא איחרה לבוא.

הרב [[אליהו אריה פרידמן]], מראשוני המתיישבים החב"דיים בצפת, נטל על עצמו את המלאכה לנהל את הישיבה, ולאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בחודש [[אייר]] [[תשל"ז|ה'תשל"ז]] ישיבת חב"ד בצפת. בצוות ניהול משרד הישיבה בתחילתה היתה מרת [[יוכבד זלמנוב]] בסיוע בנה הרב [[משה זלמנוב]] שניהל את המשק עד לשנת תש"מ. בשנת תשל"ט מונה הרב [[יוחנן גוראריה]] למנהל גשמי ולאחריו מונה הרב [[רחמים אנטיאן]].

הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - אז ראש ישיבה ו[[משפיע]], וכיום ראש הישיבה, והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - אז ראש ישיבה ו[[משפיע]] וכיום אחד מראשי הישיבה ר"מ ו[[משגיח]] ראשי.

ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב שלמה זלמן לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.

בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], בתור [[משפיע]] בישיבה. הרב ארנשטיין, שהתחיל את דרכו בישיבה כ[[משפיע]], כיהן במשך שנים רבות כ[[משפיע]] הראשי של הישיבה. גם בשנותיו האחרונות - למרות עיסוקיו הרבים המשיך הרב ארנשטיין למסור את שיעור ה[[תניא]] המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד, למסור שיעורי חסידות שבועיים ול[[התוועדות|התוועד]] עם התמימים אחת לכמה [[שבת|שבתות]].

===התפתחות הישיבה===
החל משנת [[תשמ"ז]], החלה הישיבה להתבסס ולמשוך אליה צעירים מכל רחבי הארץ. בהתפתחות הדרגתית, מספר תלמידי הישיבה הלך וגדל, ואיתו אנשי הצוות החינוכי שהועסקו בישיבה.

הישיבה קנתה לעצמה שם טוב בחינוך ל[[התקשרות]] פנימית לרבי, והתאפיינה בלהט חסידי שהיא מעניקה לתלמידיה בכל פעולה שהם עושים.

תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים בישיבה מעל למאה תלמידים, דבר שהוביל לפיצול כיתות התלמידים, וזירז את מעברה של הישיבה לבניין קבע.

===כניסה למבני קבע===
[[קובץ:זאל צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה]]
הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים וחדר האוכל, ה[[זאל]] שכן בבתי המדרש של "וויז'ניץ טוניס", "קרלין סטולין" ו"קוסוב" בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה, עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה.

גם בית המדרש זכה בשנת [[תשמ"א]] (1981) לאכסניה של קבע. [[בית הכנסת]] של הרידב"ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב"ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.

ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה, ובין בהוראות והדרכות פרטיות.

אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא "מכון סמיכה", או את הקורס לספרות סת"ם בהדרכתו של ר' ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת"ם. כמו כן הישיבה פתחה ישיבה חב"ד ראשונה מסוגה בארץ, המשלבת לימודי מקצועות ביחד עם לימודי הקודש.
[[תמונה:הזאל בצפתPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה]]

===הישיבה כיום===
בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי נוחיות.

בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מידי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.

‏הישיבה מוציאה לאור מזמן לזמן (על פי רוב - פעם בחודש) [[קובץ הערות]] עם חידושי תורה מתלמידי ורבני הישיבה, וכן מזמן לזמן (על פי רוב - פעם או פעמיים בשנה) ספר פלפולים.

הישיבה מתייחדת גם במספר העצום של ארגונים המפעילים תלמידיה, בהם נמנים: [[קעמפ אורו של משיח]], [[יהדודס]] - מועדוניות יהדות לילדים שאינם שומרים תומ"צ לע"ע בסגנון פעילות ארגון [[של"ה]], ארגון [[ופרצת קוממיות]] - הפצת יהדות בישובי הדרום, ארגון [[ופרצת צפונה]] - הפצת יהדות בישובי הצפון, בית חב"ד בהילולות הצדיקים (הפעיל בעיקר עם העולים לציונו של הרשב"י), ארגון [[צבאות ה']] ב[[צפת]] המפעיל גם את קעמפ [[גן ישראל צפת]], שבתות צבאות השם, [[מקהלת צבאות השם]], קייטנות (דיי קעמפ) חב"ד בפריסה ארצית כשהגדולות שבהן הן ב[[ביתר עלית]], [[נחלת הר חב"ד]] וב[[תל אביב]], שיעורי תורה בטלפון ועוד.

===מבנה הפנימיה===
בשלהי שנת [[תשד"מ]] עברה הפנימיה למבנה ששימש קודם לכן כמלון רקפת - בתחילה בשכירות, ולאחר מכן נרכש המבנה בסיועו של הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], ונערך שיפוץ נוסף. בשל הקשיים בתשלום המשכנתא על המקום, נמצא תורם שהשתתף בעלות המשכנתא, אך כתנאי לכך רשם את המבנה על שמו. לאחר שנים נקלע התורם לקשיים ומכר את המבנה. מאז פתחה הישיבה במאבק משפטי על מנת להציל את המבנה ולהשאירו בידי הישיבה. במקביל ניסתה הישיבה לנהל משא ומתן על רכישת המבנה, ללא הצלחה.

בתחילת שנת [[תשע"ח]] הוצא צו פינוי מאת ההוצאה לפועל המורה לפנות את הפנימיה עד [[ג' בטבת]]. יום לפני הפינוי המיועד הודיע אילן שוחט, ראש העיר צפת על השהיית הפינוי{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%A6%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%95-%D7%9C%D7%90-%D7%91%D7%95%D7%98%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%94%D7%94/ ראש העיר צפת: "הצו לא בוטל, הפינוי הושהה"] {{אינפו}}}}. בהמשך לכך הצליחה הישיבה להגיע להסדר על מנת לרכוש את המבנה, אך לשם כך נדרש ממנה לגייס 24 מליון ש"ח עד ל[[י"ב שבט]]. בחודש טבת תשע"ח פתחה הישיבה בקמפיין גיוס כספים על מנת להגיע ליעד{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%E2%80%A2-%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%A8/ המערכה הגורלית על עתיד הישיבה • כל הפרטים] {{אינפו}}}} ובתוך שבועיים השיגו את הסכום הנדרש וקנו את בנין הפנימיה.

==צוות הישיבה==
הישיבה בצפת מתייחדת בקשר האישי של אנשי ההנהלה עם התלמידים, והסגל החינוכי בישיבה מונה כארבעים אנשי צוות, העומדים בקשר רציף עם התלמידים וההורים, ומקיימים פגישות תקופתיות עם ההורים כדי לשפר את הקשר עם התלמידים, ללמוד על צרכיהם, ולהעצים את ההשפעה החינוכית על החניכים. בין היתר מתקיים יום הורים מידי שנה למטרה זו.

*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]].
*[[משגיח| משגיחים]] ראשיים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]].
*מנהל: הרב זאב פרידמן והרב שניאור זלמן לבקיבקר.

{{טורים|מספר=3|תוכן=
===משפיעים:===
*שיעור א': הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[מאיר וילשנסקי]], הרב [[שלום דובער וולף]], הרב שניאור זלמן מטוסוב, הרב שמעון בן מוחא.
*שיעור ב': הרב זאב פרידמן, הרב משה עבאד, הרב משה מישולובין, והרב [[יהודה ליפסקר]].
*שיעור ג': הרב [[יוסף יצחק אופן]], הרב ירון יחזקאל נאמן, הרב מאיר טרגר.
*בעלי תשובה: הרב יוסף דניאל והרב ירון יחזקאל נאמן.
*דוברי אנגלית: הרב יונתן הסופר והרב יהודה ליפסקר.

===רמי"ם בנגלה:===
*שיעור א': הרב [[מאיר וילשנסקי]]. הרב שלמה זלמן לבקיבקר, הרב יוסף חיים רוזנבלט, הרב מנחם מענדל כהן, הרב משה מישולובין והרב אברהם קופצ'יק.
*שיעור ב': הרב אלעזר שמחה וילהלם והרב חיים שמריהו סגל. הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] נושא בתפקיד משנת תשע"ז (בעבר שימש כר"מ הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] עד לפטירתו הפתאומית של אביו, אז התמנה ל[[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]]).
*שיעור ג': הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], הרב יעקב לנדא. (הרב עופר מיודובניק שימש כר"מ עד שנת [[תשע"ב]] והרבנים אייל פלד ו[[שלמה הלפרן]] שימשו כר"מים עד סיום שנת הלימודים תשע"ג).
*[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'): הרב אברהם קופצ'יק.
*דוברי אנגלית: הרב לוי וילשנסקי והרב יונתן הסופר.

===רמי"ם בהלכה:===
*הרב שבתי יונה פרידמן.
*סמיכה: הרב אריה לייב טייטלבוים.
*[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'): הרב [[שמעון גרליק]] והרב מנחם מענדל הראל.

===רמי"ם בגאולה ומשיח:===
*שיעור א': הרב מנחם מענדל הראל.
*שיעורים ב-ג': הרב שלום דובער וולף.

===משיבים:===
*הרב שבתי פרידמן.
*הרב משה מישולובין.
*הרב מנחם מענדל הלפרין.
*הרב אברהם קופצ'יק.
*הרב אריה טייטלבוים.
*הרב התמים אביחי קופציק.
*הרב שלום דובער וולף.
*הרב אשר גרשוביץ.
*הרב חיים שמריהו סגל.
*הרב שמואל גינזבורג.
*הת' שלום דובער טל.

===צוות ההשגחה:===
*הרב שלמה זלמן לבקיבקר.
*הרב ירון יחזקאל נאמן.
*הרב חיים הלל שפרינגר.
*הרב מאיר טרגר.
*הרב אלעזר שמחה וילהלם.
*הרב שלמה בנישתי.
*הרב יוסף חיים אביטבול.
*הרב יהודה רוזנברג.
*הרב מנחם מענדל הראל.
*הרב מנחם מענדל נפרסטק.
*הרב שלום דובער שארף.
}}

==סניפים ומחלקות==
*'''כולל לאברכים''' - פועל בתוך תחומי הישיבה גדולה, האברכים בכולל עובדים בשיתוף פעולה עם אנשי הצוות החינוכי, ומעניקים סיוע פדגוגי למתקשים.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]''' - סניף הישיבה בצפת שהוקם בעקבות הוראת הרבי לדאוג להקמת סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בכל עיר. מידי חצי שנה שולחת הנהלת הישיבה קבוצת בחורים מהשיעור האמצעי בישיבה, השוהים בסניף במשך מספר חודשים, ופועלים עם תושבי העיר במקביל ללימודים בישיבה.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה, חסידי חב"ד ליובאוויטש]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תש"ע.
*'''[[ישיבת חנוך לנער]]''' - [[ישיבה קטנה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.
*'''[[מכון תורני-טכנולוגי]]''' -[[ישיבה גדולה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.

==בוגרי הישיבה==
במשך השנה מתקיימות התוועדויות ומפגשים לבוגרי הישיבה על ידי ארגון הבוגרים. בעבר ארגון הבוגרים נקרא 'אביחי"ל' (ארגון בוגרי ישיבת חח"ל) ונוהל על ידי רונן גרידיש, כיום ארגון הבוגרים מנוהל על ידי שניאור בורקיס.
ראוי לציון כי בוגרי הישיבה מהווים החל משנות העי"ן רוב מנין ורוב בנין של ה[[קבוצה]] - שנה בה התמימים שוהים אצל הרבי ב-770.

*בשנת [[תשע"ד]] קיים הארגון התרמה לישיבה לקראת [[י' שבט]] תחת הכותרת 'יוד צפת', ההתרמה נהפכה למסורת קבועה מידי שנה לקראת תאריך זה. בשנת [[תשע"ו]] שהיא השנה השלישית להתרמה זו, הסלוגן הוא "יוד תלת".
*בשנת [[תשע"ה]] קיים ארגון הבוגרים יום מיוחד בישיבה לרגל כ' חשון (תחת הסלוגן 'פשוט תהיה תמים!'), שכלל שיעורים והתוועדויות עם רבני הישיבה. בשנת תשע"ו-שנת הקהל, התקיים שוב יום במתכונת זו (תחת הסלוגן 'עולים לזאל'). בתשרי של שנת הקהל, נהגו להצטלם כל בוגרי הישיבה על רקע 770.
*בשנת [[תשע"ו]] לרגל 40 שנה להקמת הישיבה התקיים כינוס לכל בוגרי הישיבה באולם הענק האנגר 11 בתל אביב בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, בכינוס השתתפו כ-2,500 איש {{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%A2-%D7%A6%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%96%D7%90/ גלריה מהכינוס]}}.
*בנוסף לאירועים המתקיימים על ידי הארגון, מתקיימות שבתות אחדות רבות והתוועדויות לבוגרי הישיבה לפי שנות הקבוצה, המאורגנות על ידי הבוגרים עצמם. בדרך כלל, רבני הישיבה משתתפים ומתוועדים.

==ראו גם==
*[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת]].
*[[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]] - [[ישיבה קטנה]] שפעלה בצפת בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ט]].

==קישורים חיצונים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=62243&tag=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9 ידיעות הקשורות עם הישיבה]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55615 שר המשפטים מר יעקב נאמן בביקורו בישיבה (תמוז תש"ע)]{{תמונה}}
*'''גלריות תמונות - "ישיבה בעדשה"''' ([[אלול]] [[תשע"א]]): [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63921 סדר נגלה] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63945 [[התוועדות]] ט"ו באלול] | [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63983 ריקודי ט"ו באלול]{{תמונה}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/16/2500.html 2,500 צפתים צוזאמען]''', סקירה על כנס הקהל במלאות ארבעים שנה להקמת הישיבה {{בית משיח}} פרשת בהעלותך תשע"ו

*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74747 גלריה ישיבה קטנה חח"ל צפת]
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1293 כך בונים ישיבה • וידאו] - תיאור ימי הבראשית בישיבה {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79717 בוגרים מספרים: הישיבה בצפת שינתה את חיי • וידאו חלק א'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3703 חלק ב'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3704 חלק ג'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3707 חלק ד'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3709 חלק ה'] {{וידאו}} {{אינפו}} שבט התשע"ד (01.2014)

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל:צפת}}
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת|*]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: מוסדות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)

2020-05-18T11:32:02Z

מלכותשבמלכות:

{{מפנה|תומכי תמימים חיפה|ישיבת תומכי תמימים חיפה מ[[שנות היו"דים]]|תומכי תמימים חיפה (נסגר)}}
{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש
|תמונה=[[תמונה:ישיבת חב"ד חיפה.jpg|left|thumb|150px]]
|כתובית=שלט ענק הנושא את תמונתו של [[הרבי שליט"א]] על חזית הישיבה לעבר הכביש הראשי
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]
|תאריך יסוד=[[חשון]] [[תש"ס]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[חיפה]] רחוב [[ארלוזורוב]] 6
|מייסד =הרב [[ירמיה יהודה לייב שילדקרויט|שילדקרוייט]]
|ראש הישיבה=הרב [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]]
|מספר תלמידים= 30 (נכון לתשע"ט)
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש]]
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
בכ' [[חשוון]] בשנת [[תש"ס]] הוחלט על ידי הרב [[ירמיה יהודה לייב שילדקרויט]] על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[חיפה]].

את הניהול הכלכלי של הישיבה נטל על עצמו הרב שילדקרויט, כאשר הצד הרוחני מופקד בידי הנהלת ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת]], בראשות הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]. לתפקיד [[ראש הישיבה]] נבחר בנו, הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]].

בישיבה זו לומדים כ-30 [[תמים|תמימים]] שבאים ל[[שליחות]] בישיבה למשך כחצי שנה, ובכל חצי שנה מגיעה קבוצה אחרת של תמימים מ[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)|הישיבה הגדולה בצפת]] הנבחרים בקפידות ע"י הנהלת הישיבה בצפת בכדי לחזק את תושבי העיר חיפה.
כיום הסדר הוא שבחצי שנה הראשונה נמצאים בישיבה בחורים הלומדים בשיעור ג, ובחצי שנה השניה בחורים הלומדים בשיעור ב.

המוסד פועל במתכונת ישיבתית לכל דבר, הכוללת בחינות מדוקדקות על הסוגיות הנלמדות, [[נגלה דתורה|נגלה]], [[חסידות]], [[גאולה ומשיח]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך הרב]]. יחד עם זאת, המקום הפך למוקד של השפעה יהודית ו[[חסידות|חסידית]] לכל הסביבה, וע"כ בישיבה זו יוצאים מידי יום ל[[מבצע תפילין]] וכמידי חודש ל[[מבצע מזוזה]] ובכך מחזקים את תושבי העיר בקיום התורה והמצוות.

נכון לשנת [[תשע"ח]] יצאו לאור ט"ו קובצי [[הערות התמימים ואנ"ש|הערות]] שכתבו [[התלמידים השלוחים]] בישיבה, רבני הישיבה ו[[שלוחים]] באיזור.

כפעמיים בשנה, אוספים ה[[תמימים]] את [[בעל תשובה|מקורביהם]] לכינוס מיוחד הנערך בישיבה או מחוצה לה, ו[[התוועדות חסידית|מתוועדים]] איתם לתוך הלילה עם משפיע מיוחד וכך מביאים אותם לישיבה וללימוד החסידות.

==צוות הישיבה==
* הרב [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].
* הרב [[אסף חנוך פרומר]] - [[משפיע]] ראשי.
* הרב יהושע ליפש - [[משגיח]] ראשי.
* הרב שלום בער לנצ'נר - [[משגיח]].
* הרב דוד טסלר - [[ר"מ]].
* הרב דוד מינסקי - [[ר"מ]].
* הרב דוד משה ברדריאן - [[נו"נ]].
*הרב הילו מנחם סקולניק - [[נו"נ]] ו[[משגיח]].

==ראו גם==
*[[תומכי תמימים חיפה (נסגר)]]

{{תבנית:תומכי תמימים}}

{{מיון רגיל:חיפה}}
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חיפה: מוסדות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

אות בספר התורה לילדי ישראל

2020-05-18T11:26:14Z

מלכותשבמלכות:

{{מבצעי הרבי}}[[תמונה:אות בספר התורה.jpg|left|thumb|250px|לוגו מטה "אות בספר התורה של ילדי ישראל"]]
מבצע כתיבת '''ספר התורה של ילדי ישראל''' הוא מבצע שיזם [[הרבי]] על מנת לאחד את כלל ילדי ישראל מרחבי העולם, כשכל ילד או ילדה מתחת לגיל מצוות רוכשים אות אחת בספר התורה במחיר סימלי, ומקבלים תעודה בה רשום היכן נמצאת האות 'שלו' בספר התורה. נכון לשנת [[תשע"ו]] נכתבו שישה ספרי תורה המאחדים למעלה ממליון ושמונה מאות אלף ילדים שהתאחדו סביב ספרי התורה.

==היסטוריית המבצע==
בי"א [[ניסן]] בשנת [[תשמ"א]] ביקש הרבי לאחד את כל ילדי ישראל - בנים לפני [[בר מצווה]] ובנות לפני [[בת מצווה]] - בספר תורה מיוחד שאת אותיותיו יקנו ילדי ישראל מכל קצוות תבל, כדי לחזק את הקשר שלהם עם התורה ובכדי לאחד את כל ילדי ישראל סביב תורתנו הקדושה.

בשנת [[תשמ"ב]] הועברו ענייני הספר לוועד לעניני ספר התורה של ילדי ישראל שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]] בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]].

במבצע זה, כמו בשאר [[עשרת המבצעים|מבצעיו הקדושים]], הרבי "פתח" דרך וכיוון, ומאז נפוץ המנהג בקהילות יהודיות רבות בארץ ישראל ובתפוצות, למכור אותיות בספר תורה; אך עדיין מיוחד ומופלא [[ספר תורה]] זה, בכך שהוא מאחד מאות אלפי ילדי ישראל בספר תורה אחד ומיוחד.
[[קובץ:שמואל גרייזמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרייזמאן במשרדי המטה]]
הרבי הסביר כי על ידי כתיבת [[ספר תורה]] משותף, נוצרת [[אחדות]] בין כל חלקי עם ישראל{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=4a087f1a-5bb1-432f-abc7-75b3143dd870&st=%u05e0%u05e8%u05d5%u05ea+%u05e9%u05d1%u05ea&pgnum=400 התוועדויות [[תשמ"ג]] ח"א]}}.

בנוסף התבטא הרבי כי מצוות כתיבת [[ספר תורה]] היא המצווה האחרונה בתרי"ג המצוות, ובוודאי כאשר כלל ילדי ישראל מקיימים את המצווה האחרונה, מחישים וממהרים את ביאת ה[[גאולה]] האמתית והשלימה בקרוב ממש.

רבנים ואדמו"רים רבים הצטרפו לקריאתו של הרבי, רכשו אות בספר התורה לצאצאיהם, ואף נטלו חלק במעמדי הסיום של כתיבת הספרי תורה.
נכון לשנת [[תשע"ד]], למעלה ממליון וחצי ילדי ישראל קנו אותיות בספרי התורה המיוחדים של ילדי ישראל! לפי אומדנים שונים, מדובר על יותר משליש מילדי ישראל בעולם כולו שזכו להתחבר ולהתאחד בתורה ולקיים את הוראת הרבי.

על פי הוראת הרבי, כל אחד מהילדים הרוכש אות מקבל לביתו תעודה מעוצבת ומסוגננת, בה רשום שמו הפרטי והפרשה בה מופיעה האות אותה רכש, אך לא מצויין באיזו מילה או באיזה פסוק מופיעה האות מכיוון שלחלק מהפסוקים יש משמעות שלילית ויש מי שעלול להיפגע מכך.

בכל פעם בה נשלמת כתיבתו של אחד מספרי התורה, נערכת תהלוכה חגיגית ומסיבת שמחה מיוחדת בהשתתפות ילדי ישראל, ולאחר מכן על פי הוראת הרבי{{מקור}} מועברים הספרים ל[[בית הכנסת צמח צדק]] בירושלים. מסיבות הסיום לגמרה של תורה נערכות בד"כ בתאריך כ' מנחם אב, יום היארצייט של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי.

==הוראות המבצע==

בי"ג ניסן תשמ"א הורה הרבי שאת הבקשה בכתב, ברכישת האות יכתוב הילד בעצמו, או לפחות חלק מהמכתב, והסביר בצורה 'ציורית' ומרתקת – כיצד ילד כותב מכתב...<ref>"כשהילד מתיישב לכתוב, הוא מוציא את לשונו מבין שיניו ומתבונן, מפשיל את שרוולו, ואחר-כך מסתכל על העט או על העפרון שבו הוא כותב, וחושב כיצד לסובב את העט, ואחר-כך הוא מתייגע כדי שצורת האותיות תהיה כראוי, בנוסף לכך, ישנם ילדים שמהדרים ורוצים שהחתימה שלהם תהיה נאה."ולכן, במקום לעשות סתם חתימה, הם מציירים ציור עם קישוט וכו', ולפי עניינם – הרי זה עניין הקשור ב'התנאה לפניו במצוות' וזה מעורר חביבות גדולה למעלה"... </ref>הרבי הוסיף, שכמדובר בתינוקות ובפעוטות שעדיין לא כותבים – כדאי למלא את הטופס בנכחותם, ויש לכך השפעה אפילו לתינוק בן יומו...

בכ' אייר תשמ"א בשיחה לנשי ובנות חב"ד הורה הרבי שאת דמי הרישום לספר התורה יתנו ההורים במתנה לילד, כך שהכסף יהיה שלו, ולאחר מכן למסור את הכסף בשליחותו.

==תאריכים בהם הוכנסו ספרי התורה==
*ספר התורה הראשון - [[כ' מנחם אב]] [[תשמ"א]]
*ספר התורה השני - [[כ' מנחם אב]] [[תשמ"ו]]
*ספר התורה השלישי - [[כ"ו אלול]] [[תשנ"ה]]
*ספר התורה הרביעי - [[כ' מנחם אב]] [[תשס"ה]]
*ספר התורה החמישי - [[כ' מנחם אב]] [[תשע"ב]]
*ספר התורה השישי - [[כ' מנחם אב]] [[תשע"ו]]

== לרכישת אות בספר התורה ==
*'''דואר''': ספר התורה לילדי ישראל, ת. ד. 8 [[כפר חב"ד]], מיקוד 72915.
*'''רשת''': [http://www.kidstorah.org/Default_cdo/lang/he אתר האינטרנט]

==ראו גם==
*[[ספר תורה הכללי]]
*[[ספר תורה לחיילי צה"ל]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''', אלבום תיעודי שיצא לאור לקראת שנת השלושים ליסוד המבצע בהוצאת הועד לכתיבת [[ספר תורה]] לילדי ישראל, [[ניסן]] תשס"ט

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://kidstorahorg.clhosting.org/kids/torah/default_cdo/aid/3135828/lang/he רכישת אות בספר התורה באמצעות האינטרנט]'''
* '''[http://www.he.chabad.org/kids/torah/default_cdo/aid/992381 ספר התורה של ילדי ישראל]''' - דף הנחתה מיוחד באתר בית חב"ד הכולל מידע על המבצע ואפשרויות הרשמה
* [http://www.kidstorah.org/Default_cdo/lang/he אתר מבצע אות בספר התורה (עברית ואנגלית)]
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62675_he_1.pdf לכל ילד וילדה אות בספר התורה]{{PDF}} עלון פרסומי - {{אינפו}}
* '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/736.pdf שלוש התוועדויות בערב חג הפסח]''' סקירה ממצה על מבצע אות בספר תורה בליווי תצלומים נדירים, בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 736 עמוד 80
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70816 ההוראות למעיל לס"ת של ילדי ישראל ● כתי"ק] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70819 הרבי שולח עידוד למצטיינים: קורצוויל, ציק ונחשון] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70844 הכנסת ספר התורה הראשון ● יומן מרתק] - {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71808 מדהים: הרבי חוזה את הפצצת הכור האטומי בעיראק ● כתבה על התקופה ופרטים רבים] - {{שטורעם}}
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/05/257.-Behar-Bechukosai-5780.pdf הדרך לחזק את שלום העולם]''' {{PDF}} ראיון בעלון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]], פרשת בהר-בחוקותי תש"פ

;וידיאו
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2969758 אחדות ישראל על ידי ספר התורה]''' - שיחת הרבי, י"א ניסן תשמ"א {{בית חבד}}
*'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%95/ סרטון אנימציה על מבצע אות בספר התורה]''' {{וידאו}} {{אינפו}} ג' אדר שני תשע"ו
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70737 קליפ לרגל סיום ספר התורה לילדי ישראל ● לצפיה] {{וידיאו}} {{אינפו}}
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2969761 כוחה של אות אחת - חלק ראשון] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2971933 חלק שני]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} ראיון עם הרב גרייזמן בתכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]]
*'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99/%D7%A8%D7%A7-%D7%91%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95-%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%9C%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%94/ מבצע אות בספר התורה]''' {{וידפו}} מתוך תכנית הראלי של [[צבאות השם בארץ הקודש]]
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%94%d6%b8%d7%90%d7%95%d6%b9%d7%aa-%d7%94%d6%b7%d7%9e%d6%bc%d6%b0%d7%99%d6%bb%d7%97%d6%b6%d7%93%d6%b6%d7%aa-%d7%a9%d7%81%d6%b6%d7%9c%d6%bc/ רבי לילדים: הָאוֹת הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁלִּי]''' {{וידפו}}

;תמונות
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70884 הרובע היהודי רקד משמחה ● גלריה] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70876 רבבת חסידים במפגן אדיר של אחדות ● גלריה] - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

אות בספר התורה לילדי ישראל

2020-05-18T11:25:35Z

מלכותשבמלכות:

{{מבצעי הרבי}}[[תמונה:אות בספר התורה.jpg|left|thumb|250px|לוגו מטה "אות בספר התורה של ילדי ישראל"]]
מבצע כתיבת '''ספר התורה של ילדי ישראל''' הוא פרוייקט שיזם [[הרבי]] על מנת לאחד את כלל ילדי ישראל מרחבי העולם, כשכל ילד או ילדה מתחת לגיל מצוות רוכשים אות אחת בספר התורה במחיר סימלי, ומקבל תעודה בה רשום היכן נמצאת האות 'שלו' בספר התורה. נכון לשנת [[תשע"ו]] נכתבו שישה ספרי תורה המאחדים למעלה ממליון ושמונה מאות אלף ילדים שהתאחדו סביב ספרי התורה.

==היסטוריית המבצע==
בי"א [[ניסן]] בשנת [[תשמ"א]] ביקש הרבי לאחד את כל ילדי ישראל - בנים לפני [[בר מצווה]] ובנות לפני [[בת מצווה]] - בספר תורה מיוחד שאת אותיותיו יקנו ילדי ישראל מכל קצוות תבל, כדי לחזק את הקשר שלהם עם התורה ובכדי לאחד את כל ילדי ישראל סביב תורתנו הקדושה.

בשנת [[תשמ"ב]] הועברו ענייני הספר לוועד לעניני ספר התורה של ילדי ישראל שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]] בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]].

במבצע זה, כמו בשאר [[עשרת המבצעים|מבצעיו הקדושים]], הרבי "פתח" דרך וכיוון, ומאז נפוץ המנהג בקהילות יהודיות רבות בארץ ישראל ובתפוצות, למכור אותיות בספר תורה; אך עדיין מיוחד ומופלא [[ספר תורה]] זה, בכך שהוא מאחד מאות אלפי ילדי ישראל בספר תורה אחד ומיוחד.
[[קובץ:שמואל גרייזמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרייזמאן במשרדי המטה]]
הרבי הסביר כי על ידי כתיבת [[ספר תורה]] משותף, נוצרת [[אחדות]] בין כל חלקי עם ישראל{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=4a087f1a-5bb1-432f-abc7-75b3143dd870&st=%u05e0%u05e8%u05d5%u05ea+%u05e9%u05d1%u05ea&pgnum=400 התוועדויות [[תשמ"ג]] ח"א]}}.

בנוסף התבטא הרבי כי מצוות כתיבת [[ספר תורה]] היא המצווה האחרונה בתרי"ג המצוות, ובוודאי כאשר כלל ילדי ישראל מקיימים את המצווה האחרונה, מחישים וממהרים את ביאת ה[[גאולה]] האמתית והשלימה בקרוב ממש.

רבנים ואדמו"רים רבים הצטרפו לקריאתו של הרבי, רכשו אות בספר התורה לצאצאיהם, ואף נטלו חלק במעמדי הסיום של כתיבת הספרי תורה.
נכון לשנת [[תשע"ד]], למעלה ממליון וחצי ילדי ישראל קנו אותיות בספרי התורה המיוחדים של ילדי ישראל! לפי אומדנים שונים, מדובר על יותר משליש מילדי ישראל בעולם כולו שזכו להתחבר ולהתאחד בתורה ולקיים את הוראת הרבי.

על פי הוראת הרבי, כל אחד מהילדים הרוכש אות מקבל לביתו תעודה מעוצבת ומסוגננת, בה רשום שמו הפרטי והפרשה בה מופיעה האות אותה רכש, אך לא מצויין באיזו מילה או באיזה פסוק מופיעה האות מכיוון שלחלק מהפסוקים יש משמעות שלילית ויש מי שעלול להיפגע מכך.

בכל פעם בה נשלמת כתיבתו של אחד מספרי התורה, נערכת תהלוכה חגיגית ומסיבת שמחה מיוחדת בהשתתפות ילדי ישראל, ולאחר מכן על פי הוראת הרבי{{מקור}} מועברים הספרים ל[[בית הכנסת צמח צדק]] בירושלים. מסיבות הסיום לגמרה של תורה נערכות בד"כ בתאריך כ' מנחם אב, יום היארצייט של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי.

==הוראות המבצע==

בי"ג ניסן תשמ"א הורה הרבי שאת הבקשה בכתב, ברכישת האות יכתוב הילד בעצמו, או לפחות חלק מהמכתב, והסביר בצורה 'ציורית' ומרתקת – כיצד ילד כותב מכתב...<ref>"כשהילד מתיישב לכתוב, הוא מוציא את לשונו מבין שיניו ומתבונן, מפשיל את שרוולו, ואחר-כך מסתכל על העט או על העפרון שבו הוא כותב, וחושב כיצד לסובב את העט, ואחר-כך הוא מתייגע כדי שצורת האותיות תהיה כראוי, בנוסף לכך, ישנם ילדים שמהדרים ורוצים שהחתימה שלהם תהיה נאה."ולכן, במקום לעשות סתם חתימה, הם מציירים ציור עם קישוט וכו', ולפי עניינם – הרי זה עניין הקשור ב'התנאה לפניו במצוות' וזה מעורר חביבות גדולה למעלה"... </ref>הרבי הוסיף, שכמדובר בתינוקות ובפעוטות שעדיין לא כותבים – כדאי למלא את הטופס בנכחותם, ויש לכך השפעה אפילו לתינוק בן יומו...

בכ' אייר תשמ"א בשיחה לנשי ובנות חב"ד הורה הרבי שאת דמי הרישום לספר התורה יתנו ההורים במתנה לילד, כך שהכסף יהיה שלו, ולאחר מכן למסור את הכסף בשליחותו.

==תאריכים בהם הוכנסו ספרי התורה==
*ספר התורה הראשון - [[כ' מנחם אב]] [[תשמ"א]]
*ספר התורה השני - [[כ' מנחם אב]] [[תשמ"ו]]
*ספר התורה השלישי - [[כ"ו אלול]] [[תשנ"ה]]
*ספר התורה הרביעי - [[כ' מנחם אב]] [[תשס"ה]]
*ספר התורה החמישי - [[כ' מנחם אב]] [[תשע"ב]]
*ספר התורה השישי - [[כ' מנחם אב]] [[תשע"ו]]

== לרכישת אות בספר התורה ==
*'''דואר''': ספר התורה לילדי ישראל, ת. ד. 8 [[כפר חב"ד]], מיקוד 72915.
*'''רשת''': [http://www.kidstorah.org/Default_cdo/lang/he אתר האינטרנט]

==ראו גם==
*[[ספר תורה הכללי]]
*[[ספר תורה לחיילי צה"ל]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''', אלבום תיעודי שיצא לאור לקראת שנת השלושים ליסוד המבצע בהוצאת הועד לכתיבת [[ספר תורה]] לילדי ישראל, [[ניסן]] תשס"ט

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://kidstorahorg.clhosting.org/kids/torah/default_cdo/aid/3135828/lang/he רכישת אות בספר התורה באמצעות האינטרנט]'''
* '''[http://www.he.chabad.org/kids/torah/default_cdo/aid/992381 ספר התורה של ילדי ישראל]''' - דף הנחתה מיוחד באתר בית חב"ד הכולל מידע על המבצע ואפשרויות הרשמה
* [http://www.kidstorah.org/Default_cdo/lang/he אתר מבצע אות בספר התורה (עברית ואנגלית)]
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62675_he_1.pdf לכל ילד וילדה אות בספר התורה]{{PDF}} עלון פרסומי - {{אינפו}}
* '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/736.pdf שלוש התוועדויות בערב חג הפסח]''' סקירה ממצה על מבצע אות בספר תורה בליווי תצלומים נדירים, בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 736 עמוד 80
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70816 ההוראות למעיל לס"ת של ילדי ישראל ● כתי"ק] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70819 הרבי שולח עידוד למצטיינים: קורצוויל, ציק ונחשון] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70844 הכנסת ספר התורה הראשון ● יומן מרתק] - {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71808 מדהים: הרבי חוזה את הפצצת הכור האטומי בעיראק ● כתבה על התקופה ופרטים רבים] - {{שטורעם}}
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/05/257.-Behar-Bechukosai-5780.pdf הדרך לחזק את שלום העולם]''' {{PDF}} ראיון בעלון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]], פרשת בהר-בחוקותי תש"פ

;וידיאו
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2969758 אחדות ישראל על ידי ספר התורה]''' - שיחת הרבי, י"א ניסן תשמ"א {{בית חבד}}
*'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%95/ סרטון אנימציה על מבצע אות בספר התורה]''' {{וידאו}} {{אינפו}} ג' אדר שני תשע"ו
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70737 קליפ לרגל סיום ספר התורה לילדי ישראל ● לצפיה] {{וידיאו}} {{אינפו}}
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2969761 כוחה של אות אחת - חלק ראשון] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2971933 חלק שני]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} ראיון עם הרב גרייזמן בתכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]]
*'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99/%D7%A8%D7%A7-%D7%91%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95-%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%9C%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%94/ מבצע אות בספר התורה]''' {{וידפו}} מתוך תכנית הראלי של [[צבאות השם בארץ הקודש]]
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%94%d6%b8%d7%90%d7%95%d6%b9%d7%aa-%d7%94%d6%b7%d7%9e%d6%bc%d6%b0%d7%99%d6%bb%d7%97%d6%b6%d7%93%d6%b6%d7%aa-%d7%a9%d7%81%d6%b6%d7%9c%d6%bc/ רבי לילדים: הָאוֹת הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁלִּי]''' {{וידפו}}

;תמונות
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70884 הרובע היהודי רקד משמחה ● גלריה] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70876 רבבת חסידים במפגן אדיר של אחדות ● גלריה] - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

שלום דובער לוין

2020-05-18T10:50:09Z

מלכותשבמלכות: /* חיבוריו */

[[קובץ:שלום דובער לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלום בער לוין]]
הרב '''שלום דובער לוין''' (מכונה '''בערל לוין''') (נולד ב[[תש"ח]] (1948)) הינו הספרן הראשי ב[[ספרית ליובאוויטש]] ועורך ספרים רבים בהוצאת [[קה"ת]]. חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] וב[[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]. מתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:יצחק וילהלם ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוין במהלך עבודת איסוף החומר לצורך העדויות ב[[משפט הספרים]] לצד הספרן הרב [[יצחק שרגא פייביש וילהלם]]]]

הרב לוין הוא בנו של ר' [[ישראל יהודה לוין]]. נולד ב[[פריז]] כשהמשפחה ברחה מ[[רוסיה]]. בילדותו גדל ב[[כפר חב"ד]] ולאחרי ה[[בר מצווה]] הגיע ל[[ישיבה]] ב[[קראון הייטס]]. בצעירותו התייתם מאימו.

התחתן עם רעייתו מיכלא לבית ר' יואל איידלמן.

בחודש [[מנחם אב]] [[תשל"ו]] החל הרב לוין לעבוד בריכוז חידושי רבותינו נשיאנו ו[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[תורת הנגלה]] ובעריכת הקובץ [[יגדיל תורה]], בתחילה במסגרת לימודיו ב[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]] ולאחר מכן מטעם ה[[מרכז לענייני חינוך]].

בד בבד, החל בחורף [[תשל"ח]] בעריכת קטלוג לספריית [[המרכז לענייני חינוך]] - אוסף [[הרבי]].

ב[[קיץ]] [[תש"מ]] נתבקש להיות ספרן גם ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] - אוסף [[אדמו"ר הריי"צ]], אלא ש[[הרבי]] התנגד למינוי וביקש שלא לערב בין שתי הספריות{{הערת שוליים|תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - משפט הספרים - דידן נצח (חוברת) עמ' ה', וראה גם עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש ע' קכח}}.

בחורף [[תש"מ]] החל לעבוד בעריכת סדרת [[אגרות קודש]] של רבותינו נשיאנו.
למחרת פורים [[תשמ"ז]] קיבל הוראה מהרבי שהועברה ע"י המזכירות להתחיל להתעסק בהדפסת אגרות קודש של כ"ק אדמו'ר נשיא דורנו כשבא' ניסן אותה השנה יצא לאור החלק הראשון כשעד ג' תמוז יצאו לאור 22 כרכים.

בשנת [[תשמ"ה]] עסק על פי בקשת [[הרבי]], כספרן וכחוקר ההיסטוריה החב"דית, בהכנת החומר לתביעת [[אגו"ח]] ב[[משפט הספרים]]. עם סיום המשפט, ב[[ה' טבת תשמ"ז]], אוחדו ספריות אגודת חסידי חב"ד והמרכז לענייני חינוך והרב לוין מונה לספרן ראשי בספריה המאוחדת.

בחודש [[טבת]] [[תשמ"ח]] נשלח על ידי הרבי (יחד עם הרבנים [[ניסן מינדל]] ו[[שלמה קונין]]) לחפש אחר ספרי [[רבותינו נשיאנו]] שב[[רוסיה]] ([[אוסף שניאורסון]]), במסגרת הביקור איתר הרב לוין את מיקום האוסף. מספר ימים לפני כ"ב [[שבט]] [[תשמ"ח]] חזר ל[[ארצות הברית]]. ב[[כסלו]] [[תנש"א]] נסע בפעם השניה (ביחד עם הרבנים [[שלמה קונין]], [[יצחק קוגן]] ו[[יוסף יצחק אהרונוב]]) לנסות לחלץ את האוסף. ברוסיה שהה (בהפסקות) עד שנת [[תשנ"ד]]. במסגרת שהותו שם היה לחבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד ברוסיה]]. לאחר חזרתו ל[[ניו יורק]] ממשיך לפעול בדרכים דיפלומטיות להחזרת הספרים לספריית הרבי.

==חיבוריו==
הרב לוין מחבר ספרים רבים ורובם קשורים בתולדות ותורת רבותינו נשיאינו.

*'''דובר שלום''' - חידושים וביאורים ב[[שולחן ערוך הרב]] בעת עריכת המהדורה החדשה של [[שולחן ערוך הרב]]. יצא לאור בהוצאת [[קה"ת]], [[ח"י אלול]] [[תשס"ג]].
*'''הגהות לסידור רבינו הזקן''' - הגהות שרשם [[הרבי]] על הסידור בין השנים [[תש"א]]-[[תשט"ז]]. בעריכה השתתף גם ר' [[יצחק וילהלם]]. יצא לאור על ידי [[קה"ת]], [[תשרי]] [[תשס"ז]].
*'''ארגון חב"ד ברוסיה''' - סקירת תולדות [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] מאז הקמתה ועד שנת [[תשנ"ט]]. יצא לאור בשנת [[תש"ס]] על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]].
*'''זכרון הרש"ז גוראריה''' - התכתבות [[רבותינו נשיאנו]] עם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]].
*'''זכרונותיי''' - תיעוד זכרונותיו של ר' [[ישראל יהודה לוין]] מ[[כפר חב"ד]]. בין הזכרונות, לימודיו ב[[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה]], פעילותו המחתרתית למען הפצת היהדות ברוסיא וקשיי התפתחות של [[כפר חב"ד]] בין השנים [[תש"ט]] - [[תשכ"ד]]. יצא לאור ב[[תשנ"ו]].
*'''משפט הספרים - דידן נצח''' - חוברת הכוללת את הפרטים ב[[משפט הספרים]] בהם הוא היה מעורב באופן אישית. סקירת השתלשלות המאורעות, ותצלומי התכתבויות ודיווחים בינו לבין [[הרבי]]. יצא לאור במהדורה ראשונה ב[[תשס"ז]] ובמהדורה מורחבת בה' [[טבת]] [[תשס"ח]].
*'''ספריית אגודת חסידי חב"ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש''' - חוברת סקירה קצרה על [[ספריית ליובאוויטש]], תולדותיה, מחלקותיה, אוספיה ופעילותה. יצאה לאור בשנת [[תשנ"ח]]. מחולק כשי למבקרי הספרייה.
*'''עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש''' - ליקוט של מאות "פתקים" ומענות שקיבל בנושאים שונים (ניהול [[ספריית חב"ד|הספרייה]], קובץ [[יגדיל תורה (קובץ)|יגדיל תורה]], עבודת [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] ועוד ועוד). יצא לאור בשנת [[תשנ"ה]].
*'''תולדות אברהם חיים''' - ביוגרפיה של ר' [[אברהם חיים רוזנבוים]] מ[[פלעשצניץ]]. כולל גם את התכתבותו עם [[אדמו"ר הרש"ב]], החסיד ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]], החסיד ה[[משפיע]] ר' [[הענדל קוגל]] ועוד. נערך על פי הארכיון של הרב רוזנבוים שב[[ספריית ליובאוויטש]] ויצא לאור על ידי [[אוצר החסידים]] בשנת [[תשנ"ח]].
*'''ספר הזכרונות - דברי הימים''' - בשנת [[תש"ד]], שלח הרב [[מאיר גורקוב]] את זכרונותיו אל [[קובץ ליובאוויטש]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנת [[תשל"ג]], הוא מסר את זה לעריכה לנכדו, הרב לוין ששלחו אל הרבי להגהה. בשנת [[תשל"ז]], בפתאומיות, הוציא הרבי את הספר מוגה ונתן להדפסה. כיוון שזה היה כבר לאחר פטירתו, כתב הרבי שיצרפו לספר זה את תולדות חייו.
*'''הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד בזמן המלחמה''' - התכתבות של [[אדמו"ר הריי"צ]] עם מלכת הולנד, שר המשפטים, ועד לעניני היתומים והקהילה היהודית, על מנת שיוציאו ילדים יהודיים מידי מאמציהם הגויים. הספר נערך על ידי ר' [[שלום בער לוין]] ויצא לאור כ[[תשורה]] לחתונת בנו.
*'''קונטרס נרות שבת קודש''' - על מצוות [[הדלקת נרות שבת]] קודש. יצא לאור בהוראתו הקדושה של הרבי להסברת [[מבצע נרות שבת קודש]] בשנים [[תשל"ה]] - [[תשל"ו]] בשני חלקים: א': ביאור מצוות [[נרות שבת]] קודש ותוכנה, הלכותיה, מנהגיה ופלפולים בדיניה של הדלקתה על ידי רווקה, כתקנת [[הרבי]]. '''ב'''': בירור זמן ההדלקה האמיתי של נרות שבת על פי דעת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב]].
*'''מבית הגנזים''' - אלבום כרומו צבעוני, המציג תצלומים נדירים מתוך האוסף הארכיוני של [[ספריית ליובאוויטש]] לצד דברי הסבר קצרים, בספר מוצגים 154 פריטים מאוצרות הספריה. הספר ב[[עברית]] ובאנגלית, תשע"א.
*'''מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי''' - מסמכי תיק המאסר של אדמו"ר האמצעי, [[תשנ"ח]].
*'''[[פרקים בתולדות חב"ד]]''', אסופת מאמרים בתולדות חב"ד שפורסמו בבמות שונות, [[תשס"ה]].
*'''[[ארכיון לוי יצחק]]''', שלושים מכתבים מארכיונו של אביו של הרבי רבי לוי יצחק, [[תשס"ד]].
*'''[[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]]''', מהדורה חדשה, [[תשס"ז]].
*'''[[סדר מכירת חמץ לפי תקנת רבותינו]], [[תשס"ז]].
*'''[[שארית יהודה]]''', שו"ת בשו"ע מהמהרי"ל מיאנוביץ - אחי אדמו"ר הזקן, מהדורה חדשה, [[תשס"ט]].
*'''[[יומן השליחות המיוחדת]]''' - יומן של שליחותו של הרבי לרוסיה לאיתור ופדיית ספרייתו של אדמו"ר הריי"צ, [[תשס"ב]].
*'''[[ליובאוויטש (ספר)|ליובאוויטש]]''' - תולדות ה[[עיירה]] ליובאוויטש, [[תשס"א]].
*'''[[תיקוני מקוואות]]''' - לפי תקנות רבותינו נשיאינו, [[תשנ"ח]].
*'''[[זכרון לבני ישראל]]''' - זכרונותיו של הר' [[ישראל ג'ייקובסון]], [[תשנ"ב]].
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[תשמ"ח]].
*'''[[תולדות חב"ד בארצות הברית]]''', תשמ"ח.
*'''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[תשמ"ט]].
*'''[[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]''', [[תש"ע]]
*'''[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]''', [[תשע"א]]
*'''[[אמירה לנכרי (ספר)|אמירה לנכרי]]''' - ליקוט אודות דיני אמירה לנכרי בשו"ע אדמו"ר הזקן, [[תשס"ז]].
*'''[[קונטרס סדר מכירת חמץ עם ביאורים]]''' - חיבור של [[אדמו"ר הזקן]] שכתב כפי הנראה בתקופת השנים [[תק"נ]]-[[תקנ"ח]], [[תשע"ד]].
* ערך את ה'''[[אגרות קודש]]''' של רבותינו נשיאנו.
* ערך את ה'''[[שלחן ערוך]]''' דרבינו הזקן.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69069&tag=%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D+%D7%91%D7%A2%D7%A8+%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F כתבות הקשורות עם הרב לוין] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}

===ספריו===
*[https://www.chabadlibrary.org/books/pdf/ חלק מספריו בקובץ PDF] באתר [[ספריית ליובאוויטש (אתר)|ספריית ליובאוויטש]]
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/doverslm.pdf הספר 'דובר שלום']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/hagahot.pdf הספר 'הגהות לסידור רבינו הזקן']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rashaz.pdf החוברת זכרון הרש"ז גורארי']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mem.pdf הספר 'זכרונותיי']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf החוברת 'משפט הספרים - דידן נצח']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/library.pdf החוברת 'ספריית אגו"ח']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/avodat.pdf הספר 'עבודת הקודש']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rznbm.pdf הספר 'תולדות אברהם חיים']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/exhibit/sample2.pdf חלקים מהספר 'מבית הגנזים']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/tshura.pdf הספר 'הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד בזמן המלחמה']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/neshek1.pdf קונטרס 'נרות שבת קודש' חלק א']{{PDF}}
[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/neshek2.pdf חלק ב']{{PDF}}

===וידאו===
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2707 כך התגלתה הגניבה]''', סיפור מאורעות [[משפט הספרים]] בשנת [[תשמ"ז]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*עם הרצל קוסאשווילי כתב [[חב"ד און ליין]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%9CCOL_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%90_%D7%A8%D7%A6%D7%94_%D7%A1%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_80324.html הרבי לא רוצה סטנדר מפואר]''' {{וידאו}} - ט' שבט תשע"ד
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82376 אמירת א-ל ארך אפים בימים שאין אומרים תחנון]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] {{וידאו}} {{אינפו}} י"ח [[סיוון]] [[תשע"ד]] (16.06.2014)
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760282 יציאה מפריז]''' - הרב לוין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לוין שלום בער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

שלום דובער גוראריה

2020-05-18T10:23:07Z

מלכותשבמלכות: /* משפט הספרים */

[[קובץ:בארי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום דובער גוראריה (מימין) בילדותו עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
[[קובץ:חנה גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בארי עומד ליד אמו בביקור אצל האדמו"ר מסטמר]]

'''בארי גוראריה''' (שלום דב-בער גוראריה) ([[תרפ"ג]] - [[תשס"ה]]), היה בנו של הרב [[שמריהו גוראריה]] חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]], והיה נכדו היחיד. בצעירותו היה חביב מאוד על זקנו הריי"צ ועל דודו הרבי, אך בשנים מאוחרות יותר מעל בספרים שהיו בבעלות [[ספריית ליובאוויטש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ה שבט]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב [[שמריהו גוראריה]] ולאמו הרבנית [[חנה גוראריה]], ביתו וחתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

הן בסעודת ה[[שלום זכר]]{{הערה|1=[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?145761&$201404210150640 שיחות קודש מאדמו"ר הריי"צ, [[כפר חב"ד]] תשמ"א] עמוד 16 ואילך.}}, הן בסעודת ה[[ברית]] והן בסעודת ה[[בר מצווה]]{{הערה|1=ה[[התוועדות]] נערכה ב[[וורשה]] ב[[כ"ה שבט]] [[תרצ"ו]] כשלצורך החגיגה [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע במיוחד לעיר. תוכן ה[[התוועדות]] נדפס בשלושה חלקים ב[[לקוטי דיבורים]]. לעיון בשיחות כפי שתורגמו ל[[לשון הקודש]]: [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=25 חלק א'], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=45 חלק ב'], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=75&hilite= חלק ג'].}} סבו [[אדמו"ר הריי"צ]] [[התוועדות|התוועד]] עם המשתתפים בשמחה ונשא [[שיחה|שיחות קודש]].

על פי השמועה, לרגל שמחת ה[[בר מצווה]] קיבל כמתנה מצלמה משוכללת מאת [[הרבי]] ו[[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ורוב התמונות המצויות בידינו כיום מ[[אדמו"ר הריי"צ]] צולמו על ידו.

בצעירותו למד ב[[ישיבת תורה ודעת]] ב[[ברוקלין]] ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך שם לרבנות]]. בהמשך למד פיזיקה ושימש כחוקר באוניברסיטת ג'ונס הופקינס אוניברסיטת קולומביה.

בשנת [[תש"י]] לאחר פטירת סבו [[אדמו"ר הריי"צ]] ניתק את קשריו עם [[חסידות חב"ד]] ועם דודו [[הרבי]]. באותה תקופה עבר ל[[ניו ג'רזי]].

בי' [[סיוון]] [[תשי"ג]] נשא בארי לאישה את מרת מינה, בת הרב [[אלתר דובער חסקינד]]{{הערת שוליים|1=על-פי דרישתה של [[חנה גוראריה (בת אדמו"ר הריי"צ)|אמו]], לא השתתף [[הרבי]] בחתונה, ובעקבות כך גם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] ([http://yomanim.com/index.php?title=%D7%A8%27_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F_-_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%99%E2%80%9D%D7%92 מיומני] הרב [[יואל כהן]]).}}.

נפטר [[ד' באדר|ד' אדר א']] [[תשס"ה]].

==משפט הספרים==
{{ערך מורחב|פרשת הספרים}}
בשנת [[תשמ"ה]] התגלה על ידי חסידי חב"ד, שבארי נוטל ספרים רבים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34223 "כך חשפנו את גנב הספרים"]. {{אינפו}}}} ומכר מהם לסוחרים. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים.

לאחר שסירב בארי להתדיין בבית דין רבני, תבעה אותו אגודת חסידי חב"ד בבית משפט פדראלי ב[[ניו יורק]]. במשפט, שכונה [[משפט הספרים]], טענו האגודה והרבי שהספרייה איננה רכושו הפרטי של ה[[אדמו"ר]] אלא של [[אגודת חסידי חב"ד]]. השופט צ´ארלס סימפטון פסק ב-[[תשמ"ז]] לטובת האגודה והספרים הוחזרו לספרייה. מאז מצוין יום הזכייה ([[ה' בטבת]], "דידן נצח" - ארמית: "שלנו ניצח") בין חסידי חב"ד כיום של שמחה, וכהוראת הרבי קונים בו החסידים ספרים או מוסרים את ספריהם לכריכה ותיקון.

לאחר ניצחונו של הרבי עירער בארי על פסק הדין אך הערעור נדחה. הספרים הוחזרו לידי אגודת חסידי חב"ד.

==לקריאה נוספת==
* הרב [[שלום דובער לוין]], "[http://www.chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb13.htm משפט הספרים]", פרק י"ג מתוך '''ספריית ליובאוויטש - סקירת תולדותיה על פי מכתבים תעודות וזכרונות''', [[ברוקלין]], [[תשנ"ג]] - באתר [[ספריית חב"ד]].
* '''דידן נצח''' הרב שמואל לובעצקי, הוצאת [[ועד תלמידי התמימים]] העולמי (הוצאה ראשונה תשס"ו. הוצאה שני' תשס"ז).
* '''דידן נצח''' הרב משה בוגמילסקי, (ב[[אנגלית]] תשס"ז. ב[[עברית]] תשס"ח).

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ|גוראריה שלום דובער]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה|ג]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

חיים ליברמן

2020-05-18T10:19:50Z

מלכותשבמלכות: /* שנותיו האחרונות */

[[קובץ:חיים ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים ליברמן]]

הרב '''חיים ליברמן''' ([[כ"ו בתמוז]] [[תרנ"ב]] (1892) - [[כ"ו סיוון]] [[תנש"א]] (1991)) היה מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], וממנהלי [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] היה חוקר חסידות, ביביליוגרף, והוציא לאור ספר בשם "אוהל רח"ל" בן שלושה כרכים.

==קורות חייו==
הרב חיים ליברמן נולד ב[[כ"ו תמוז]] [[תרנ"ב]] ב[[עיירה]] [[פלשניץ]] (הסמוכה לבוריסוב), [[רוסיה]] לאביו ר' [[ראובן ליברמן]], שהיה ה[[שוחט]] החסידי של ה[[עיירה]].

למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומאוחר יותר החל לשמש כמזכירו של [[הרבי הריי"צ]]. במאסרו של [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], נעצר עמו הרב ליברמן, והם השתחררו יחד (לאחר מכן נתמנה הרב [[יחזקאל פייגין]] להיות עוזרו). הרב ליברמן עזב את [[רוסיה]] יחד עם [[הרבי הריי"צ]] ושימש אותו בנסיעתו ל[[פולין]], שם החל הרב ליברמן את עבודתו כספרן וכמנהל ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] מיום הקמתה.

כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] נלכד בוורשה הבוערת, הבין הרב ליברמן כי מוכרחים להפעיל לחצים דיפלומטיים, ולהודיע לחסידי באמריקה על מצבו של הרבי. היות ומתוך וורשה הנצורה הדבר היה בלתי אפשרי, הרב ליברמן החליט לקחת על עצמו את המשימה וניחם את עצמו שגם אם ייפגע הוא לא יאמלל אף אחד היות והוא איש ערירי. הוא יצא ללא להודיע לאדמו"ר הריי"צ, לאחר תלאות שונות הוא הצליח לצאת את גבולות הכיבוש הנאצי ויצר קשר עם החסידים בארצות החופש, מה שהוביל להצלתו של הרבי{{הערה|ראו בהרחבה [[תשורה]] מנישואי הר' מנחם מענדל חנין, [[שושן פורים]] תשס"ה.}}.

ב[[ט' אדר]] [[ת"ש]] הגיע עם [[הרבי הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] והמשיך לכהן כספרן, כשבמקביל היה מזכירו האישי של [[הרבי הריי"צ]] ושימש אותו בשנותיו האחרונות ב[[ניו יורק]], בסוף ימיו בשנת [[תש"מ]] צירף אליו את הרב [[יצחק וילהלם]] לעזרה לניהול הספריה{{הערה|הרב שלום דובער לוין, משפט הספרים-דידן נצח, עמוד ה.}}. את הספריה ניהל ליברמן עד לפרישתו בתקופה הסמוכה ל[[משפט הספרים]], וכיום מנהל הספריה הוא הרב [[שלום דובער לוין]].

ליברמן מעולם לא נישא. הוא בא בקשרי התנאים עם אשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו), שנרצחה ב[[השואה|שואה]] לפני שהספיקו להתחתן, מייחסים זאת לעובדה שהוא מסר את כל חייו לשירות [[אדמו"ר הריי"צ]] ולתחזוק הספריה.

בארצות הברית, התגורר ב[[770]]. היתה תקופה, בה הרב ליברמן נכנס לחדר של הרבי מידי יום שלישי לשיחה בעניני ספרים וסיפרות.

בשנים מאוחרות יותר, הרבי הורה לרב [[שניאור זלמן חנין]] מנהל ה[[ועד להפצת שיחות]] לסייע לו בהדפסת ספריו המחקריים, מבלי שיידע שסיוע זה מגיע בעקבות הוראתו של הרבי. בתור הוקרת תודה על העזרה בהוצאה לאור, העניק לו הרב ליברמן מכתבים מקוריים שקיבל מהרבי והרבנית בזמן שהותם בפריז{{הערה|המכתבים התפרסמו ב[[תשורה]] מחתונת בנו הרב אייזיק חאנין בכ"ג אדר תשע"ג.}}.

==משפט הספרים==
{{ערך מורחב|פרשת הספרים}}
[[קובץ:ליברמן עם הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליברמן לצד [[הרבי הריי"צ]] ב[[פולין]] ([[תרצ"ד]])]]
בחורף [[תשמ"ה]] נגנבו 400 ספרים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] השוכנת ב-[[770]] דירתו של [[הרבי הריי"צ]], על ידי נכדו של [[הרבי הריי"צ]], [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]]. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של [[אדמו"ר הריי"צ]], ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים. היתה זו תחילתה של פרשה ארוכה ומסעירה בתולדות ליובאוויטש. לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני, הגיעה הפרשיה לבית משפט, ו[[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, ונתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע ל[[משפט הספרים|משפט]]. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב"ד]] בדורנו.

במשפט היה הרב ליברמן היחיד מתוך חסידי חב"ד שעמד לצִדו של [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]], ואף העיד לטובתו במשפט ובחקירה נגדית. [[הרבי]] התייחס לכך בשיחה ואמר כי עצם זה שהרב ליברמן נלחם כנגד הספרייה זהו "מעשה שטן שאין כדוגמתו".

בהמשך המשפט, לאחר גילוי מסמכים וחקירות העו"ד, התערערעה נאמנותו לאחר שהוא עצמו סיפר בעדותו כי במשך 35 שנה היה אוכל על שולחנה של [[חנה גוראריה]].

דבר נוסף: הטיעון העיקרי שלו נבע מהעובדה שכ[[מזכיר]] של הרבי, שכתב, לטענתו, את כל המכתבים של הרבי, הוא העיד שאת המכתב המפורסם של [[הרבי הריי"צ]] שעליו נסב אחת הראיות של הצד של הרבי לד"ר מרק משנת [[תש"ו]], בו כתב לו הרבי בפירוש שהספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד]], הרי לפי עדותו, הרבי לא התכוון לזה והוא כתב את זה מחוסר ברירה. הוא העיד את זה כמי שכתב את כל מכתבי הרבי. אלא שבימים האחרונים כשהועלה לחקירה נגדית הוכיח העו"ד של הרבי לפי כמה סימנים ברורים שכלל לא הוא כתב את המכתב אלא מזכיר אחר הרב [[משה לייב רודשטיין]]. להרב ליברמן לא נותרה כל ברירה והוא הודה שכך אכן היה והוא כלל לא ידע על המכתב.

אך ההפתעה הגדולה ביותר הייתה כאשר ליברמן בעצמו הודה ששרף והשמיד כמה וכמה מסמכים המראים בבירור על שייכות אגו"ח לספריה{{הערת שוליים|1=http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=245}}.

מאז ניתק ליברמן לתקופה את קשריו עם החסידות. יש אומרים, כי ברבות הימים חזר בו הרב חיים ליברמן{{מקור}}.

==שנותיו האחרונות==
בשנים האחרונות לחייו הרב ליברמן שהה בבית אבות 'אשל אברהם' ב[[ויליאמסבורג]], וכמה אברכי [[חסידות סאטמר|סאטמר]] דאגו לו. הוא פעם שלח אחד מהם לבקש ברכה עבורו אצל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]].

נפטר ב[[כ"ו בסיוון]] [[תנש"א]] ונטמן בהר-הזיתים ב[[ירושלים]].

==משפחתו==
*אביו, הרב '''[[ראובן ליברמן]]''' - היה ה[[שוחט]] החסידי של ה[[עיירה]] פלשניץ.
*אחיו, הרב '''[[מנחם מענדל ליברמן]]''' - [[בוריסוב]].
*אחיו, הרב '''[[צבי ליברמן]] - [[כפר חב"ד]].

==חיבוריו==
[[תמונה:ליברמן.jpg|left|thumb|250px|הרב ליברמן (משמאל) עם הרבנים [[יהודה לייב גרונר]] ו[[בנימין קליין]] מעיינים בספרים עתיקים]]

הרב ליברמן כתב מאמרים רבים ב[[לשון הקודש]] וב[[יידיש]]. מחקריו עסקו בתולדות הדפוס העברי, ספרות יידיש, זיהוי מחבריהם של ספרים תורניים שונים, תנועת החסידות, מחקרים ביבליוגרפיים ונושאים קרובים.

מחקריו פורסמו בכתבי עת רבים, כגון 'קרית ספר' של הספרייה הלאומית, 'עלי ספר', 'סיני', 'יידישע שפראך', 'אידישער קעמפער' ועוד. ישראל מהלמן יזם הוצאה לאור של כרך ממאמריו בהוצאת בית הספרים הלאומי שהסכים לכך, ותוכנית דומה הגה נשיא המדינה, זלמן [[שז"ר]]. שתי התוכניות לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל.{{הערת שוליים|ראו אצל דוד אסף, נספח ביבליוגרפי, בתוך: גרשם שלום, '''השלב האחרון''', מחקרי החסידות של גרשם שלום, עורכים דוד אסף ואסתר ליבס, הוצאת ספרים עם עובד ומאגנס, ירושלים, תשס"ט-2008 (להלן: "שלום, השלב האחרון"), עמ' 89 - 90.}}

===אוהל רח"ל===
לימים כינס הרב ליברמן עצמו את מאמריו בשלושה כרכים הנקראים '''[[אהל רח"ל]]''' (ראשי תיבות של שמו, ושמה של כלתו שנרצחה).{{הערת שוליים|חלק א: מסביב לחסידות - ביבליוגרפיא: א. על דפוסים--ב. על ספרים--ג. על ספרי יידיש, אישים, שונות, נספח: מעשה ר' בירך. [10], 582 ע. ניו יורק, 1980. חלק ב: אין פרוזדור פון חסידות, ליטערארישע-היסטארישע ענינים, אין פעלד פון יידיש ענינים, הוספה לחלק א. [8], 568 ע'. ‬ניו יורק, 1981. חלק ג: מסביב לחסידות, עניני ספרות-הסטורית בשדה חקר שפת יידיש, הוספות לחלקא זוטות, צילומי שערים, מפתחות לכרכים א-ג.,XIII 749 ע'. ניו יורק, 1984.}} הכרך הראשון כלל את מאמריו ב[[עברית]] והכרך השני ביידיש (למעט חלקו האחרון). הכרך השלישי הוא תרגום ל[[עברית]] מיידיש של הכרך השני, ומצורפת לו הקדמה מאת פרופ' דב סדן, על חיים ליברמן ודרכו במחקר.

הוצאת הספר הייתה בהוראתו של [[הרבי]], שהורה לר' [[זלמן חאנין]] לשלם לר' חיים ליברמן כדי שיעבוד על הספר ואף על הוצאות הדפוס, והרבי בעצמו שילם אחר כך לזלמן חאנין את הכסף.

פעמים רבות בטרם נסיעתו של הרבי לאוהל, ביקש מ[[זלמן חאנין]] דו"ח, בנוגע להתקדמות בעריכת הספר.

==ראו גם==
* [[פרשת הספרים]]
* [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]
* [[שלום דובער גוראריה]]

==לקריאה נוספת==
*[[יהושע ד. לבנון]], '''תולדות אדם: ר' חיים ליברמן, האיש ומחקריו''', בתוך כתב-העת לביבליוגרפיה היוצא מטעם אוניברסיטת בר-אילן שהוקדש לכבודו לרגל יום הולדתו ה-85

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.hebrewbooks.org/24647 ספר אוהל רח"ל חלק א' באתר 'היברו בוקס']
;מכתבי הרבניות לרב ליברמן
* [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=29470&ord_tguva=invert דאגת הרבי והרבנית, מכתבים בפרסום ראשון], כ"ז [[סיוון]] ה'תשס"ז (13.06.2007) {{אינפו}}
* [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=32055 פרסום ראשון: מכתבי הרבניות], י"ג [[תשרי]] ה'תשס"ח (25.09.2007) {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליברמן חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

שיחה:חיים יהודה קרינסקי

2020-05-18T09:58:56Z

מלכותשבמלכות: /* 2 נקודות */

==דיונים שונים==

==2 נקודות==

2 נקודות
עצם העניין, שעוד נדון בו.
בפירוש בין חסידים היו נזהרים [בנפרד מאה"ק ורוסיה] לא לקרא לעצמם יו"ר אגוח מכמה סיבות והרז"ג היה חותם מאותה סיבה =" ממונה מאדמור להנהלה ראשית" כל "היו"ר" הגיע מש"ט לאחר שהעלים הצוואה" ועוד חזון
בשביל שלא יגידו בגת הרי זה ברור שגם המחנ"י ומרכז הרבי הוא הנשיא לא שמישהוא אומר אחרת רק לעשות בטוח ...[ראה היום יום]
:אני לא יודע. בדידי הווי עובדא - ראיתי בתקנון אגו"ח ארה"ב (פורסם בעבר בבי"מ) יש רשימת חלוקת התפקידים באגו"ח, ובמפורש הרבי מופיע שם כנשיא - וחודקוב (או רש"ג?) מופיע כיוש-בראש. בקריאות שפירסמה אגו"ח חתום חודקוב כיו"ר. במכתב ששלח חודקוב לרבי (ופורסם לפני כמה שנים) לאחר כ"ח סיוון נ"א הוא חתום כיו"ר. ועוד דוגמאות יש - ורבים מספור המה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
::חסיד, אולי שתנעל את הערך בפני מי שאינו חבדפד ותיק, כל שני וחמישי מגיע פה איזה צרוע וזב שתוחב את אפו בחורים לא רצויים--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 04:59, 20 אוגוסט 2009 (IDT)
:::הנה לך חסיד, נאלצתי למחוק איזו עריכה של מאן דהו, ושוב כשיטתי מאז (ולתמיד), מותר לכתוב את האמת גם כשהיא כואבת (לא צריך, מותר) אולם אסור להתעלם מהיבטים נוספים של אותה מצאות. וזו היא הדוגמא: כתב הכותב שחי"ק מסר בחורים - אפשר להתווכח - לכן מחקתי כליל. עוד כתב שקרינסקי מסורב - אמת ויציב - אבל שכח משום מה שכמה רבנים הורו לו לעשות כך, אז שינתי. ושוב חוזר אני על בקשתי מקדם, אם אפשר לנעול ערך בפני מי שאינו משתמש משך זמן מסוים?--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 16:42, 24 בנובמבר 2009 (UTC)

::::ערכיתך מעולה, פרט לעובדה שרחי"ק אינו "מוסר" כי אם נכתב עליו במכתב הבי"ד (שהיה תלוי כעשור בלוח המודעות ב-770), שהינו "לא צייתא לדינא" ותו לא. תוקן בגוף הערך. ערך ננעל רק כאשר מושחת וחוזר ומושחת. ערך זה לא עונה על קריטריון זה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 17:02, 24 בנובמבר 2009 (UTC)
:::::בסדר. רק באם תוכל להפנות אל מקור לנושא. תודה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 10:22, 31 בדצמבר 2009 (UTC)

== לצורך דיון ==
[[קובץ:1 210.jpg|ממוזער|שמאל]]
כמובן שמכתת זה אינו "כתב סירוב" כפי שמנסים לצייר כו"כ, ראשית מן הטעם הפשוט שלא חתומים עליו שלשה רבנים כמתבקש על פי ההלכה, שנית המכתב מיועד לנתבעים ולא לציבור כפי שאמור להיות ב"כתב סירוב", והניסוח הינו מתפתל ובכל מקרה הרבנים (כפה"נ בכוונת מכוון) לא כתבו בשום צורה שעל הנתבעים חל דין של "מסורב".
:כמובן וגם פשוט שאי"ז כתב סירוב. המכתב הובא בכדי להוכיח שסמכותו של קרינסקי באגו"ח, אינה מוחלטת, כפי שניסה מאן דהו לומר. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:41, 7 בפברואר 2010 (UTC)
::בשונה מסמכותו על נכסיו של הרבי כשעליהם אין חולק שמונה ע"י הרבי - בצוואה החתומה ע"י עו"ד - לאפוטרופוס כשהבעלות היא של אגו"ח, (אגב, המחלוקת בעניין אגו"ח, אינה נוגעת לרחי"ק שאינו חבר באגו"ח, אלא לראי"ש, רחי"ק הוזכר בקשר למל"ח)
:::מלשון המכתב לא נראה לחלק ולפי דבריך יוצא שאדרבא, כלל אין לי"ק דעה על נכסיו האישיים של הרבי, שהרי הוא בבעלות אי"ש (לטענתו, לכאורה). --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:39, 7 בפברואר 2010 (UTC)
::::חוששני שפשוט אינך שולט מספיק בחומר. ישנם שתי צוואות שכתב הרבי אחת מהם נוגעת לחפציו האישיים, אותם כותב הרבי לאגו"ח, יחד עם זאת ממנה הרבי באותה צוואה את ר' יוד'ל קרינסקי לאפוטרופוס על חפציו, (למרות שכלל אינו חבר באגו"ח), על צואה זו אין חולק ומעולם לא נטען נגדה כלום, מאחר והיא נחתמה ע"י הרבי עצמו ועו"ד. חוץ מצוואה זו, ישנה צוואה הנוגעת לניהול המוסדות, (שכמובן לא נחתמה ע"י עו"ד), בצוואה זו ממנה הרבי את רש"מ סימפסון ור' ניסן מינדל להנהלת המל"ח, את רחי"ק רנ"מ ורחמ"א חודקוב להנהלת מחנ"י, ולאגו"ח את רחמ"א רש"ז גוראריה, ור"ד רסקין, צוואה זו אינה חתומה ע"י הרבי (מקום החתימה ריק) ולכן טענו רחי"ק וראי"ש שאין לה תוקף והיא טיוטה בלבד שהוצעה ע"י הרחמ"א חודקוב (אגב, אכן ישנו נוסח אחר שנכתב ע"י הרחמ"א ורנ"מ שבו שתיהם אחראים על כל המוסדות, שעליו אין חולק שלא התקבל ע"י הרבי), לטענת רחי"ק וראי"ש המינויים של תש"ן הם הקובעים ובאו במקום הצוואה שנדחתה ע"י הרבי, על נושא זה דנו הרבנים ועל זה מדובר במכתב המדובר, כמובן שאין בין זה וביען הצוואה הראשונה דבר.
:::::אכן, איני שולט בחומר. ובכל זאת נראה לי שבנוגע למקום החתימה הריק טוענים שזהו העתק נוסף של הצוואה כשהמקורי הוא כן חתום. הלא כן? --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 22:10, 8 בפברואר 2010 (UTC)
::::::זו המחלוקת, רשמ"ס ורז"ג טענו שישנו עותק נוסף חתום, לעומתם טענו רחי"ק וראי"ש כי הטיוטה נדחתה ע"י הרבי, כפי שנדחתה הטיוטה הראשונה.
:::::::נו, על זה יצא הקצף.. בכל אופן יוצא מן האמור שסמכותו על חפציו האישיים של הרבי אכן אינה מוטלת בספק (בהקשר לדיון [[שיחה:דיוני הרשימות#האם אכן "לא הייתה הכרעה מגורם מוסמך"????|זה]]) ובא לציון גואל (בעז"ה). --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 22:20, 8 בפברואר 2010 (UTC)
::::::::בושה שיש מקום לדעה כזאת אפילו בדף שיחה באנציקלופדיה הזאת, ועוד שאחד המנהלים כאן שבעצמו מודה שלא מבין בענין כלום כותב שעל פי זה אכן יוכרע הערך. הרי על טענה כזאת בדיוק כתב הרבי שהאומר כך הרי צריך להטיל עליו חרם. זו הרי היתה טענת בערי במשפט הספרים, שטען שמדובר בחפצים פרטיים של הרבי הריי"צ. האם יעלה על הדעת שמישהו יאמר שהרשימות של הרבי הינם חפצים פרטיים? שומו שמים!
::::::::זה כמובן לא שייך כלום לענין הדיון האם לפרסם את הרשימות או לא, ובודאי שלא שייך לדיון האם לאחר הפרסום יש ללמוד בהם שבכך רוב מוחלט של חסידי חב"ד כולל ראשי המשיחיסטים אכן טוענים שצריך ללמוד אותם (ביניהם הרי"י וילשאנסקי, הרשד"ב וולפא, הרש"י חזן ועוד).
:::::::::נחפזת לצווח. הדיון היה בנוגע להשלכות על המשתמע מנוסח הצוואה ומכתב '''הרבנים''' בנושא ולכן אין שייך אפי' לנסות לחבר בין שמיטה להר סיני (טענת ב"ג על בעלותו האישית כיורש משפחתי). כמו כן, אין לזה קשר ישיר לשום הכרעה בערך מסויים, אלא על סמכויותיו הכלליות של י"ק (עיין היטב בדף השיחה לערך המדובר) כנ"ל. חשוב גם לציין ש'''אינני''' בשום פנים ואופן אחד המנהלים כאן (הלוואי והיה לי הזכות..) המקום מנוהל ע"י ועדה גשמית ורוחנית. אני תורם בדיוק כמוך (פרט לאנונימיותך) שהכירו בכנות כוונותי והעניקו לי אופציות נוספות שיקלו לי על מלאכה שיפור ושיכלול הפצת המעיינות ברשת האינטרנט. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:53, 9 בפברואר 2010 (UTC)
::::::::::כפשוט, מאחר וטרח רבינו לשכור עו"ד לכתיבת הצוואה, כוונתו הייתה שיהיה לה מעמד חוקי, ועל כן ברור שכל השלכה חוקית של הצוואה הרי היא הוראה מרבינו, אשמח אם יועיל הטוען להסביר על מה חלה צוואתו של הרבי הנוגעת לרכושו הפרטי.
:::::::::::אגב, לא הבנתי את הטענה והראיה מ"ראשי המשיחיסטים" (הגדרה שטעונה בירור ודיון, האם קיים דבר כזה בכלל), וכי במה דעתם גדולה יותר מדעתם של "ראשי האנטי משיחיסטים"?
::::::::::::הייתי עונה לשניכם באריכות (שכנראה לא קראתם מה כתבתי) אבל נראה לי שזה הופך לפורום ולא למקום של דיון רציני אז אעדיף שאקצר.
::::::::::::אין שום ראיה מראשי המשיחיסטים יותר מראשי האנטים. בסך הכל אמרתי שהדיון הוא לא חשוב כיון שבמילא כמעט כולם לומדים בפועל ברשימות, אז לשם מה לעורר את העסק שוב.
::::::::::::לחיים נהר, כנראה אינך מודע כלל למה שאתה כותב בנושא. ברור שמכתב הרבנים לא שייך לצוואה בנוגע לרכושו הפרטי, אבל אתה כתבת "בכל אופן יוצא מן האמור שסמכותו על חפציו האישיים של הרבי אכן אינה מוטלת בספק (בהקשר לדיון [[שיחה:דיוני הרשימות#האם אכן "לא הייתה הכרעה מגורם מוסמך"????|זה]]) ובא לציון גואל. ועל כך צווחתי שכפשוט בנוגע לאותו דיון אין שום קשר כלל לצוואה, ומי שמנסה לחבר את זה ה"ה הולך בדרכו של בערי.
::::::::::::התוקף החוקי הוא שהבית וכל חפציו של הרבי הינם באחריות חוקית של הרחי"ק (ואם לא היתה צוואה כזאת, היה הכל הולך לעיזבון הממשלתי). השאלה האם זה נותן לו זכות לפתוח את גנזיו של הרבי ואת ביתו של הרבי ולעשות בו כאוות נפשו. על כך כפשוט ישנה שאלה. הרי אם הוא היה מחליט למכור למשל את הבית ולהשתמש בכסף, כולם היו מסכימים שלא לכך ניתנה לו האחריות, אז עבור מה כן ניתנה האחריות? על כך ניתן לחלוק ולהתדיין, ולכן הכתיבה המתאימה בערך על הרשימות היא (למרות שאני מסכים שצריך לפרסמם) שלא היתה הכרעה מגורם מוסמך.
:::::::::::::אפוטרופוס כמוהו כבעל הנכס, והמינוי הרי הוא הבעת אמון של בעל הנכס באפוטרופוס.
ואם כמעט כולם לומדים ברשימות, מדוע אין ב770 (כמו בכמה ישיבות) ולו סט אחד לרפואה של הרשימות???
:כיון שהסכמת שלי"ק האחריות החוקית על חפציו האישיים של הרבי, הרי חזרת על המוסכם בדיון. האם הוא יכול לעשות בזה כאוות נפשו? זה נתון להחלטתו, כולל עם מי להתייעץ בנושא ועל כך ראה בערך [[דיוני הרשימות]]. הדיון התייחס לרמת הסמכותיות של האסיפה שכינס (הוא לא עשה "כאוות נפשו", אלא כינס משפיעים וכו') ועד כמה ניתן לראות בהחלטותיהם כהחלטת הגורם המוסמך שיכריע בסוגיה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:09, 10 בפברואר 2010 (UTC)

== לא מסתדר לי כלום... ==

איך יכול להיות שהוא הסתמך על פסיקה של [[ועד רבני ליובאוויטש]] שלא תואמת את פסיקתם של [[בד"ץ קראון הייטס]], הרי לפחות שלושה מדייני הועד המפואר הם דייני הבית דין. תשובה יש למישהו? (רק מתוך ידע)--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 20:20, 21 באפריל 2010 (UTC)
:מכיוון שעקב הסערות הפוליטיות של רז"ג בנ"ג עזבו-הועזבו רוב חברי ור"ל, למעט בודדים. בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::לא ראוי להוסיף על זה מילה בערך [[ועד רבני ליובאוויטש]]?--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 01:48, 26 באפריל 2010 (UTC)

== לוטה בערפל ==

מתוך הערך:בשנת תשמ"ז עזב בפקודת הרבי את תפקיד המזכירות ואת תפקיד הנהיגה לשבוע אחד בלבד עקב בעיות שהתעוררו, ולאחר בירורים החזירו הרבי לשמש כמזכיר וכנהג.

או שתכתבו מה הבעיות שהתעוררו או שתמחקו את השורה. מה הקטע לתת לאנשים לדמיין דברים

מתוך הערך:בכ"ב אייר תשנ"ד, בעקבות עתירתם של חלק מחברי אגו"ח לערכאות, הוציאו אחד עשר רבני אנ"ש[1] מכתב בו הם כותבים שהם "לא ציית לדינא" ו"עליהם מוטלת האחריות הנוראה של חילול השם[מקור?].

לא נראה לכם שמתאים לכתוב רקע למה עתרו לערכאות? זה בדיחה לכתוב את זה ככה כאילו זה מיועד רק לחב"דניקים מבפנים שיודעים כבר את כל הסיפור. אם זה לאנשים מבחוץ אז לא מבינים כלום --[[מיוחד:תרומות/87.68.158.121|87.68.158.121]] 06:47, 26 באפריל 2010 (UTC)
:צודק, יש להרחיב בעניין, מי שיודע - מוזמן.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 07:06, 26 באפריל 2010 (UTC)
::העובדות הן עובדות והן כתובות. כמובן שאפשר להוסיף, אך אין שום צורך להסיר את הקיים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 15:53, 26 באפריל 2010 (UTC)
:::אף אחד לא חשב להסיר את הקיים, אך מי שיודע את העובדות, חשוב לכתוב אותם.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 00:07, 27 באפריל 2010 (UTC)
::::לא ניתן להשאיר את הקיים ללא מקור.
::::אינני יכול לכתוב בערך את הסיפור כפי שמוכר לי (מכיוון שגם לי אין מקור ברור, כ"א שמעתיו מא' מתושבי השכונה שהי' מעורב בנעשה, אך אין לי מקור ע"מ להעלות זאת לחב"דפדיה), אכתוב כאן בקצרה: בשנת תשמ"ז אמר לו הרבי דבר מה וביקש שהדבר יישמר בסוד. כעבור זמן מה שמע הרבי שיש אנשים נוספים שיודעים ע"כ, ושאלו האם הדבר קשור אליו. הרב קרינסקי אמר לרבי שהוא לא אמר זאת לאיש, אך הוסיף שאינו רוצה שלרבי יהיה מזכיר שהוא חושד בו, ועל כן הוא מתפטר זמנית - עד שיתבררו הדברים [ובמשך שבועיים שירת את הרבנית, והתבטא שזמן זה זכור לו לטובה, כאשר ניהל שיחות ארוכות עם הרבנית ונוכח בחכמתה וכו']. לאחר שבועיים נודע מיהו העסקן שהעביר את הדברים, והרב קרינסקי חזר לתפקידו. ע"כ כפי שידוע לי, ומעודי לא שמעתי אחרת (וההוספה ע"ד בקשתם של מזכירים אחרים מגבירה את החשד שהסיפור כולו הוא עורבא פרח ע"מ לקדם פוליטיקות וכו', וד"ל).--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ד' בחשוון ה'תשע"ז, שנת [[הקהל]] 23:01, 5 בנובמבר 2016 (UTC)

== באם אפשר ==

אבקש ממי שיוכל לסכם לי בקצרה את כל הסיפור של קרינסקי, שם-טוב, מל"ח, אגו"ח, הצוואה-ות, ועוד. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 14:22, 15 בינואר 2012 (UTC)

== תארים ==

להלן העברה מהדף [[חב"דפדיה:אולם דיונים]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בסיוון ה'תשע"ד 08:05, 9 ביוני 2014 (UTC)

ב"ה

אנציקלופדיה אינה מקום לניגוח, והעובדה שאנשים מסויימים מופיעים בקביעות ללא תואר "רב" רק בגלל שכמה מצורעים החליטו, זה לא הוגן.

אם מחליטים שכל המזכירים אינם רבנים - אזי יש להוריד לכולם את התואר, אבל אי אפשר להוריד התואר רק לקרינסקי שמטוב וקוטלרסקי.
:עקרונית אני מסכים איתך בנוגע לתוארים אבל יש דרך להעביר ביקורת. זה לא הגיוני שאתה משמיץ באותו משפט שאתה מבקש לא להשמיץ. תחשוב רגע בהגיון ותקלוט שבאופן כזה שום ביקורת לא תתקבל. [[משתמש:נגאלים מהעצלות|נגאלים מהעצלות]] - [[שיחת משתמש:נגאלים מהעצלות|שיחה]] 18:02, 30 במאי 2014 (UTC)

::להעיר שגם דפי השיחה אינם מקום לניגוח ולא משנה של איזה צד במפה... [[משתמש:נגאלים מהעצלות|נגאלים מהעצלות]] - [[שיחת משתמש:נגאלים מהעצלות|שיחה]] 18:03, 30 במאי 2014 (UTC)
:::אכן אחד מעקרונות חב"דפדיה היא הזהירות הגדולה מדברים של לשון הרע ורכילות, והכותבים באתר נזהרים בזה כמו מאש. לדוגמא טובה [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&curid=32222&diff=180730&oldid=180708 תוכל לראות מהשבוע האחרון].
:::לגבי ר' או 'הרב' אני יכול להבין את הרגש שמונע מהמשתמשים לציין על איש זה את התואר 'רב', אך לא ניכנס לנושא על גבי בימה זו. אך אציין, שעל גדולי החסידים, שעליהם אין אף חולק שהיו יהודים יראי שמים בתכלית, רבנים בהכשרתם וחסידים גדולים יותר מהנזכרים, לא מצוין 'הרב' כי אם ר', שכן כך מקובל אצל חסידים. כן מקפידים לכנות 'הרב' אנשים המשמשים ברבנות בפועל ושלוחים שמן הכבוד הראוי להם, שאדם מבחוץ שיקרא אודותם ימצא את התואר 'הרב'. בכל אופן אין בזה מדיניות ברורה ויש מקרים לכאן ולכאן. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ב' בסיוון ה'תשע"ד 19:17, 31 במאי 2014 (UTC)
::::אכן לא מתאים להשמיט תואר זה מהאיש על אף דעותי(נו) השליליות כלפיו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:25, 1 ביוני 2014 (UTC)
:::::אשתמש בדוגמה חריפה. איש לא יעלה על הדעת, אם היינו נאלצים להזכירו כאן, שיש לכנות האיש מבני ברק בתואר רב. כך גם לגבי קרינסקי, איש שמפרסם את עצמו כ'מנהיג תנועת חב"ד', כמפורט בערך עליו, (ולמי שרוצה לדייק, הוא לא אומר את זה בפירוש, '''רק''' מניח שיפרסמו את זה עליו שנה אחרי שנה בעיתונות). מורד במלך בפומבי, לא יעלה על הדעת שנכבדו בתואר כלשהו. זו רק דעתי, ואני מתנגד להזכרת התואר רק על קרינסקי ולא על אף אחד אחר. הסיבה שבפסקה מסוימת השמטתי התואר גם מהחסידים שנזכרו לצידו, היא כדי שזה לא 'יצעק' ההבדל בינו לבינם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בסיוון ה'תשע"ד 19:30, 1 ביוני 2014 (UTC)
::::::מצטער. דוגמא חריפה אך לא קשורה. אנחנו לא ממונים על הכנסת והוצאת אנשים מחב"ד, ולא עלינו לעשות דין שמים או לדון אותו לפני שהגענו למקומו. בעמדת הכח שהוא נמצא ובשנים הרבות שצבר בשירות הרבי - לטוב ולמוטב - וממרומי גילו המופלג, אי אפשר לדון אותו, בטח לא להטיח בו האשמות לפני שביררו איתו פנים בפנים מדוע הוא אינו מוחה. ייתכן ויש לו תירוץ המניח את דעתו (את דעתי הוא לא יצליח להניח בכל מקרה, אבל לאו דווקא שהוא עושה את זה כמרידה. לא כל מי שטועה הוא פסול משוקץ ומתועב, וגם אם כן - לאו דווקא שאני זה שצריך להכריז את זה בשער בת רבים). ולגופו של עניין, גם אם נניח שהצדק איתך, וגם אם משמיטים את התואר מחסידים אחרים המוזכרים בסמיכות אליו, זה עדיין צועק וצורם, ובתום עמי אנוכי יושבת, וזה מבריח מכאן המון המון אנשים וגורם לתדמית שלילית. אצל רבים מאנ"ש הוא קודש קודשים ונחשב למזכיר הכי אמין והכי מסור - ובכמה פרטים אכן כך הם פני הדברים, עכ"פ במשך רוב שנות כהונתו בשירות הרבי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:38, 2 ביוני 2014 (UTC)
:אם אדם יניח שיפרסמו עליו בפומבי שהוא בורא עולם ר"ל, ברור לכולם מה צריך להיות היחס אליו. גם כאן שום תירוץ לא יכפר על עובדה שמפורסמת במשך שנים בפומגי. בכל אופן אני לא המחליט כאן, הקול שלי נספר כמו כל קול אחר ואפשר לעשות הצבעה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בסיוון ה'תשע"ד 14:27, 8 ביוני 2014 (UTC)
::אני די (בצירה) עם שיע. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י' בסיוון ה'תשע"ד 16:08, 8 ביוני 2014 (UTC)
:::כמה שזה כואב, להצלחת חב"דפדיה כדאי להכניס את הנושא לפרופורציות. שיהודי יכריז על עצמו כבורא עולם, זהו איסור גמור וכפירה נוראה. גם אין שום תירוץ המתקבל על הדעת שאפשר להמליץ טוב על אותו טועה ומתעה. בשונה מכך שיהודי יכריז על עצמו - עפר לפיו, {{כתב קטן|וכלשונו של הרשדב"ו: "אם הייתי יכול הייתי דוחס עוד קילו של עפר לפיו"...}}- שהוא המנהיג בהווה של תנועת ליובאוויטש, הרי: א) למרות הכיעור שבדבר והעובדה שזה מצביע על 'גודל' התקשרותו - הוא לא עבר על שום איסור. ב) אפשר להידחק ולתרץ שהוא חושב שכך זה "אופן המתקבל", שזה מביא כסף לליובאוויטש, ועוד טענות שונות ומשונות, שתוכנם אינו משנה כהוא זה, אלא העובדה שאפשר לדון לכף זכות.
:::אכפול דברי, שאינני טוען ח"ו שהוא צדיק/ישר/צודק (מחק את כולם...), אבל בכל הנוגע לייצוג שלו בדפי האתר, כיוון שזה '''מאוד''' צורם ל'''ריבוי''' אנשים, מותר לנו להעלים עין ולמצוא את הנוסח שבו השוני בתוארים בינו לבין שאר החסידים המופיעים לצידו לא יהיה כל כך בוטה ומרתיע אנשים שעברו שטיפת מח. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:12, 8 ביוני 2014 (UTC)
::::התרפסות נוראה. אני לא אומר שצריך להדגיש בכל דרך את גודל עוונו ותיעובו. אבל בהחלט לא להעלים את זה, ואדרבה, לנסות לשטוף את הסירחון ששטף מוחם של אנשים. לא צריך להיות צעקני, צריך להיות אמיתי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י' בסיוון ה'תשע"ד 22:52, 8 ביוני 2014 (UTC)
:::::תמשיך לצעוק את האמת, ותשאר בודד במערכה. למרות שאני חושב שהצדק איתנו, אני גם מנסה לעשות חישוב של רווח מול הפסד, ובתור אחד שנמצא במגע יום-יומי עם אחב"י שליט"א, אני מזהה בצורה מפורשת וברורה שזה אחד מהחסמים העיקריים של תרומות בפני אוכלוסיה זו, וממילא טוען שאין שום ענין לכתוב את זה אם זה לא מועיל. השמטת תואר או הוספתו לא תשכנע אף אחד בהשקפתו ובייחסו כלפי אותה אישיות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 23:06, 8 ביוני 2014 (UTC)
סוף העברה מהדף [[חב"דפדיה:אולם דיונים]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בסיוון ה'תשע"ד 08:05, 9 ביוני 2014 (UTC)
===המשך דיון בנושא תארים===
:לא דיברתי על התואר רב כשאלו שלידו כן מכונים כך. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בסיוון ה'תשע"ד 08:10, 9 ביוני 2014 (UTC)
::להתראות, אני בהחלט מסכים שחשוב לשמור על תדמית מכובדת של האתר שלנו. אתה באמת חושב שזה כ"כ צורם שהוא לא מכונה כאן רב? הרי הוא לא רב בפועל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בסיוון ה'תשע"ד 15:19, 11 ביוני 2014 (UTC)
:::הרבה יותר מחושב. בטוח במאת האחוזים. אני לא מפסיק לשמוע טענות על זה, ובהתחשב בשטיפת מוח שעברו - אני בהחלט מבין אותם. אם אתה רוצה רשימת שמות של אנשים שזכו אצלנו לתואר רב למרות שאינם רבנים בפועל ורמת המשכל שלהם וסך פעולותיהם בשדה העסקנות 'קצת' יותר נמוכה משלו, אני יכול בקלות לצרף... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:41, 11 ביוני 2014 (UTC)
::::ועפ"ז שיניתי בפנים הערך. בעיקר כאשר במהלך שיטוטיי נתקלתי בערך [[חיים ליברמן]], שלכל הדעות גרם עגמ"נ גדולה בהרבה לכ"ק אדמו"ר, והוא דווקא זוכה בתואר "הרב".{{שכח|5778}}
:::::שינית ללא הסכמה בדף השיחה, ונראה לי שגם לא ברוב דעות {{כתב קטן|ובכל מקרה קשה להסתמך על דעותיהם של משתמשים מן העבר הרחוק.}} שחזרתי, ואם קשה לך עם חיים ליברמן, פתח דיון בדף השיחה שלו. אגב, אם צריך אני מצרף את דעתי נגד התואר כאן. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:10, ו' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
::::::מצטרף ל[[משתמש:להתראות|להתראות]]. השמטת התואר 'רב' היא צעד בוטה שאיננה שייכת לרבנות בפועל. כיום, היא בערך זכר להיות הנושא בתואר מהול... [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 08:36, 7 בנובמבר 2016 (UTC)

רק להעיר - מבלי לחוות דיעה לכאן או לכאן - אשר בניגוד לדברי כמה משתמשים כאן אשר התואר הנ"ל מיועד לרבנים, הרי שאחד מהראשונים (כמדומני הרשב"א) כותב בתשובה מפורסמת שהתואר הוא ליהודים רבניים (בניגוד ליהודים קראים). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 23:52, 19 ביוני 2017 (UTC)

== לכותבי הערך ==

הלוואי והייתם מגיעים לקרסוליים של הרב הזה לדעתי ערך זה צריך להינתן לאנשים החבדניקים (או בלשונכם "אנטים") שישכתבו אותו שוב{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/164.138.125.184|164.138.125.184]] 20:01, 19 במאי 2015 (UTC)

== לא ציית לדינא ==

לאחרונה כתבתי בנושא בנוגע לרב ש"ט, והתיקונים אכן התבצעו. אני משנה גם כאן.

==מאיפה יודעים את כל הדברים האלה, מחב"ד אינפו שיוצאים נגד מזכיר הרבי?==

לתגובה 1 אני מסכים אתך שזה הרבי, אך בפועל זה הרב קרינסקי והרב שמטוב ובעבר הרב חודקוב!

מנחם מענדל גרונר

2020-05-18T09:54:33Z

מלכותשבמלכות:

[[קובץ:גרונר 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל גרונר ב[[התוועדות]]]]
הרב '''מנחם מענדל גרונר''' (יליד שנת [[תשט"ז]], 1956) הוא מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומשמש כ[[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]].

==תולדות חיים==
הרב גרונר נולד ב[[ה' כסלו]] [[תשט"ז]] ב[[קראון הייטס]] יחד עם אחיו התאום ר' [[יוסף יצחק גרונר]] (כיום, שליח הרבי בצפון ודרום קרוליינה) לאמו מרת יהודית ולאביו הרב [[יהודה לייב גרונר]], [[מזכיר]]ו של הרבי.

לאחר נישואיו עם רעייתו אסתר בת הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]], נשלח בשנת [[תשל"ח]] על-ידי הרבי במסגרת [[השלוחים לארץ הקודש]] ל[[ירושלים]] ובשנת [[תשל"ט]] הצטרף יחד עם ידידו הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']] לצוות ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]].

==משפחתו==
;בניו
* ר' מרדכי אברהם ישעי' שליח הרבי בקלגרי קנדה
* ר' [[לוי יצחק גרונר]] - מנהל כללי ב[[תומכי תמימים קרית גת]], סופר חב"די ומנכ"ל [[מלכות הכתר (בית הוצאה לאור)]]
* ר' שלום דובער גרונר - קריית גת
* ר' שניאור זלמן
;חתניו
* ר' מנחם מענדל כהן
* ר' יוסף יצחק פרוס
* ר' מנחם מענדל קנייבסקי
* ר' מנחם מענדל פולק
* ר' שלום דובער גרשוביץ
* ר' חנן הלוי לוין

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.shturem.net/index.php?mod=print&section=news&id=27285 ראיון עם הרב גרונר] {{שטורעם}}
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf יחס של תמים לרבי]''' התוועדות חסידית עם הרב גרונר, [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/5/24/036940700360.html מה כאב לרבי כשהביט מחלון חדרו?]'''
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3880680 ד"ר וחסיד]''' - הרב גרונר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}

{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:גרונר, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קרית גת]]
[[קטגוריה:משפחת גרונר]]

ישראל אריה לייב שניאורסון

2020-05-18T08:05:33Z

מלכותשבמלכות: /* מדברי הרבי על אחיו */

[[תמונה:ישראל_אריה_ליב.jpg|left|thumb|250px|קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]'''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (כונה '''לייבל''', וכן בראשי התיבות '''ריא"ל'''. השתמש גם בכינוי '''מרק גורארי'''<ref>עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]]; מאותו הטעם השתמש בשם זה גם [[הרבי]]{{מקור}}.</ref>; [[ג' בסיוון|ג' (?) בסיוון]] [[תרס"ט]]{{הערה|ראה בהמשך לגבי תאריך לידתו.}} - [[י"ג באייר]] [[תשי"ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].

==תולדות חיים==
===לידתו וילדותו===
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]
ר' ישראל אריה לייב נולד, כנראה, ב[[ג' בסיוון]] [[תרס"ט]]{{הערת שוליים|1=בפתח דבר לקונטרס י"ג אייר תנש"א, וכן בהערה 85 ב[[דבר מלכות]] [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM שיחת ש"פ אחרי קדושים תנש"א], שהוגהו על ידי הרבי - מופיע התאריך: "'''ג' (?) [[סיוון]] תרס"ט'''". גרסאות נוספות לתאריך הלידה: [[כ"א באייר]]{{הערה |על פי מסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]]}} ו[[כ"ח באייר]] [[תרס"ו]], [[ד' בסיוון]] ו[[ט"ז בסיוון]] [[תרס"ט]] (גירסה זו מופיעה בקובץ "[[י"ג אייר]] - ארבעים שנה").}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב ישראל לייב ינובסקי, שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב ישראל לייב ינובסקי, ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערת שוליים|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.

בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן, בעל זכרון מעולה ולמדן מתמיד. בעיתון לילדים "[[האח (עיתון ילדים)|האח]]" שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב נחום גורלניק, שבהיותו בחור, בשנת [[תרע"ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, מרת חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: "יש לו את הראש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]"{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ".}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.

בשנת [[תרע"ה]] אמר סבו של ר' ישראל אריה לייב, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] שאל: "כמה שנים יש לו?" והסב השיב: "בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים".

הרב [[יואל כהן]] שהכירו בתל אביב נוהג לספר:

שכאשר היו ר' לוי יצחק, הרבי, ור' ישראל ארי'ה ליב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של קבלה, הרבי באותיות ובסגנון של חסידות, ור' ישראל ארי' ליב, בסגנון של חקירה.

עוד מספר: שר' ישראל ארי' ליב הי' נוהג לקחת קופסת גפורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכו',

===בחרותו===
[[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז"ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]
[[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע"ב]])]]
בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב שמחה גורודצקי שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ"ה]] ו[[ב"ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ"ה וב"ן, אבל [[מהות]] המ"ה וב"ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].}}.

בשנת [[תרפ"ד]], לאחר שאדמו"ר הריי"צ עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר אצל אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו. אדמו"ר הריי"צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מידי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ר' ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו"ר הריי"צ מלענות לו{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14950 שני סיפורים לי"ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}.

ר' אריה לייב התרועע עם [[חסידי חב"ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי הישיבה מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקיא בכל '[[המשך]]' [[תרס"ו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב"די "[[תפארת בחורים]]" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.

בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי גוראריה" שהיה בחור חב"די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בים. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרק גוראריה". בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.

בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]].

באותה תקופה עבר ל[[פריז]] [[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך הם היה זקוק למסמכים מגרמניה בה שההקודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.

במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר מציאת שידוך עבורו.

===בארץ ישראל===
בשנת [[תרצ"ד]] עלו ל[[ארץ ישראל]] וגרו בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) כשבמקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נישא למרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז').

בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]].

בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]],
שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}.

ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].

ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול, שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.

===חיבורו המדעי===
חיבורו המדעי על מתמטיקה נמסר על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א לפרופסור פסח רוזנבלום ממיניסוטה שיכין את זה לדפוס, ויצא לאור בדפוס. בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשל"ה]] בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שריא"ל אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לזה.

==פטירתו==
[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד עולים לקברו של ר' ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב. פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהילים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י"ג אייר}}. אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות"ח ת"ח'''}}. בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שי' "ותעשינה הכל"'''}}]]

בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי"ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. כעבור שבוע, ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]] נפטר, בהיותו בן ארבעים ושלוש שנה{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו.}}.

עוד באותו יום קיבלו חסידי חב"ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב "אחי בליברפול מת", והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שיווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר - בית משיח גליון 1211}}.

הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב"די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ"ש.

כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ"ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא המשיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.

ר' ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] היה אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.

את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].

===העברת ארונו לארץ הקודש===
לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב"ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו"ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]]. את הארון מברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב"ד.

כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.

===עליה לקברו===
החל משנת [[תש"ל]]{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1680 על פי ההוראה שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב"ד לציונו של ר' ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס"ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון "התאחדות החסידים" (אייר תשע"א)]{{תמונה}}}}.

לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי"ל לקראת י"ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש"נ]] ענה הרבי:"נתקבל ות"ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ"ג פסח שני [[ל"ג בעומר]] אעה"צ"{{הערת שוליים|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.

כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"}}.

===דאגה למצבו של הקבר===
הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.

ב[[י"א באב]] [[תשל"א]], לפני נסיעה של הרב [[יצחק דוד גרונר]], הוא התבקש לבוא ל[[חדר הרבי]], ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל [[כ' במנחם אב]]{{הערה|יום [[הסתלקותו של רבי לוי יצחק]], אביהם של הרבי ור' ישראל אריה לייב.}}, וכשענה שיהיה ב[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בבכיה: {{ציטוטון|איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין [[טבריה|טבריא]]{{הערה|כך אמר הרבי, למרות שר' ישראל אריה לייב קבור ב[[צפת]].}}; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל}} (=יש לי אח המונח בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת [[מיהו יהודי]] ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב [[דו"ח]] מפורט לרבי{{הערת שוליים|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע"ד]}}.

במענה לדו"ח על ביקור בקבר:"נת[קבל] ות"ח כמו"כ [=ותושואת חן] כן יבש"ט [=יבשר טוב] מהמשך טוב בכ"ז [=בכל זה].
המצבה דאחי – צריכה איזה תיקון?"

===הנצחתו===
לזכרו הוקם מכון ריא"ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי), בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק.

הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=257 דיווח מהכנס של שנת תש"ע] {{חב"ד בישראל}}}}.

מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית [[קריית אונו]] היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו ע"י הקמת [[תלמוד תורה]] בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ב[[יחידות]] ובהתקרב מועד הנחת [[אבן הפינה]] שנערכה ב[[ל"ג בעומר]] [[תשכ"ד]] ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב [[שמואל חפר]] בנמקו כי חותנו הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] הכיר את ר' ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ב[[רוסיה]] וכן אח"כ ב[[ארץ הקודש]] והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ג אגרת ח'תתיד}} באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים{{הערה|תשורה חפר, תשע"ה}}.

רבים מאנ"ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.

==מדברי הרבי על אחיו==
בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תנש"א]] ביאר הרבי ב[[שיחה]] את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי [[תורת החסידות]] וההוראה ב[[עבודת השם]] הנלמדת מכך{{הערת שוליים|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}}:

*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.

*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.

*'''לייב''' - תרגום לועזי של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.

בשנת [[תשנ"ב]] הודפס קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו רוכזו שיחותיו של הרבי שנאמרו בהקשר לאחיו.

==משפחתו==
* '''אשתו''': גב' דבורה (גניה) (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).
* '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], היתה נשואה לאבנר רוטמן.
*'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).
* '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)]].
* '''אחיו''': [[הרבי]].

==לקריאה נוספת==
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/special/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%97/ מכתב נדיר מהרבי על פטירת אחיו ע"ה] {{אינפו|}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68627 הדו"ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL
*'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י"ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]
*'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%92-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8/ ליקוט מענות קודש - י"ג אייר]'''
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]

ישראל אריה לייב שניאורסון

2020-05-18T08:02:17Z

מלכותשבמלכות: /* פטירתו */

[[תמונה:ישראל_אריה_ליב.jpg|left|thumb|250px|קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]'''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (כונה '''לייבל''', וכן בראשי התיבות '''ריא"ל'''. השתמש גם בכינוי '''מרק גורארי'''<ref>עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]]; מאותו הטעם השתמש בשם זה גם [[הרבי]]{{מקור}}.</ref>; [[ג' בסיוון|ג' (?) בסיוון]] [[תרס"ט]]{{הערה|ראה בהמשך לגבי תאריך לידתו.}} - [[י"ג באייר]] [[תשי"ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].

==תולדות חיים==
===לידתו וילדותו===
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]
ר' ישראל אריה לייב נולד, כנראה, ב[[ג' בסיוון]] [[תרס"ט]]{{הערת שוליים|1=בפתח דבר לקונטרס י"ג אייר תנש"א, וכן בהערה 85 ב[[דבר מלכות]] [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM שיחת ש"פ אחרי קדושים תנש"א], שהוגהו על ידי הרבי - מופיע התאריך: "'''ג' (?) [[סיוון]] תרס"ט'''". גרסאות נוספות לתאריך הלידה: [[כ"א באייר]]{{הערה |על פי מסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]]}} ו[[כ"ח באייר]] [[תרס"ו]], [[ד' בסיוון]] ו[[ט"ז בסיוון]] [[תרס"ט]] (גירסה זו מופיעה בקובץ "[[י"ג אייר]] - ארבעים שנה").}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב ישראל לייב ינובסקי, שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב ישראל לייב ינובסקי, ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערת שוליים|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.

בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן, בעל זכרון מעולה ולמדן מתמיד. בעיתון לילדים "[[האח (עיתון ילדים)|האח]]" שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב נחום גורלניק, שבהיותו בחור, בשנת [[תרע"ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, מרת חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: "יש לו את הראש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]"{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ".}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.

בשנת [[תרע"ה]] אמר סבו של ר' ישראל אריה לייב, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] שאל: "כמה שנים יש לו?" והסב השיב: "בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים".

הרב [[יואל כהן]] שהכירו בתל אביב נוהג לספר:

שכאשר היו ר' לוי יצחק, הרבי, ור' ישראל ארי'ה ליב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של קבלה, הרבי באותיות ובסגנון של חסידות, ור' ישראל ארי' ליב, בסגנון של חקירה.

עוד מספר: שר' ישראל ארי' ליב הי' נוהג לקחת קופסת גפורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכו',

===בחרותו===
[[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז"ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]
[[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע"ב]])]]
בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב שמחה גורודצקי שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ"ה]] ו[[ב"ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ"ה וב"ן, אבל [[מהות]] המ"ה וב"ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].}}.

בשנת [[תרפ"ד]], לאחר שאדמו"ר הריי"צ עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר אצל אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו. אדמו"ר הריי"צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מידי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ר' ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו"ר הריי"צ מלענות לו{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14950 שני סיפורים לי"ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}.

ר' אריה לייב התרועע עם [[חסידי חב"ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי הישיבה מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקיא בכל '[[המשך]]' [[תרס"ו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב"די "[[תפארת בחורים]]" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.

בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי גוראריה" שהיה בחור חב"די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בים. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרק גוראריה". בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.

בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]].

באותה תקופה עבר ל[[פריז]] [[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך הם היה זקוק למסמכים מגרמניה בה שההקודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.

במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר מציאת שידוך עבורו.

===בארץ ישראל===
בשנת [[תרצ"ד]] עלו ל[[ארץ ישראל]] וגרו בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) כשבמקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נישא למרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז').

בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]].

בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]],
שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}.

ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].

ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול, שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.

===חיבורו המדעי===
חיבורו המדעי על מתמטיקה נמסר על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א לפרופסור פסח רוזנבלום ממיניסוטה שיכין את זה לדפוס, ויצא לאור בדפוס. בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשל"ה]] בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שריא"ל אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לזה.

==פטירתו==
[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד עולים לקברו של ר' ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב. פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהילים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י"ג אייר}}. אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות"ח ת"ח'''}}. בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שי' "ותעשינה הכל"'''}}]]

בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי"ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. כעבור שבוע, ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]] נפטר, בהיותו בן ארבעים ושלוש שנה{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו.}}.

עוד באותו יום קיבלו חסידי חב"ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב "אחי בליברפול מת", והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שיווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר - בית משיח גליון 1211}}.

הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב"די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ"ש.

כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ"ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא המשיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.

ר' ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] היה אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.

את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].

===העברת ארונו לארץ הקודש===
לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב"ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו"ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]]. את הארון מברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב"ד.

כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.

===עליה לקברו===
החל משנת [[תש"ל]]{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1680 על פי ההוראה שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב"ד לציונו של ר' ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס"ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון "התאחדות החסידים" (אייר תשע"א)]{{תמונה}}}}.

לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי"ל לקראת י"ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש"נ]] ענה הרבי:"נתקבל ות"ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ"ג פסח שני [[ל"ג בעומר]] אעה"צ"{{הערת שוליים|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.

כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"}}.

===דאגה למצבו של הקבר===
הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.

ב[[י"א באב]] [[תשל"א]], לפני נסיעה של הרב [[יצחק דוד גרונר]], הוא התבקש לבוא ל[[חדר הרבי]], ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל [[כ' במנחם אב]]{{הערה|יום [[הסתלקותו של רבי לוי יצחק]], אביהם של הרבי ור' ישראל אריה לייב.}}, וכשענה שיהיה ב[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בבכיה: {{ציטוטון|איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין [[טבריה|טבריא]]{{הערה|כך אמר הרבי, למרות שר' ישראל אריה לייב קבור ב[[צפת]].}}; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל}} (=יש לי אח המונח בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת [[מיהו יהודי]] ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב [[דו"ח]] מפורט לרבי{{הערת שוליים|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע"ד]}}.

במענה לדו"ח על ביקור בקבר:"נת[קבל] ות"ח כמו"כ [=ותושואת חן] כן יבש"ט [=יבשר טוב] מהמשך טוב בכ"ז [=בכל זה].
המצבה דאחי – צריכה איזה תיקון?"

===הנצחתו===
לזכרו הוקם מכון ריא"ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי), בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק.

הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=257 דיווח מהכנס של שנת תש"ע] {{חב"ד בישראל}}}}.

מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית [[קריית אונו]] היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו ע"י הקמת [[תלמוד תורה]] בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ב[[יחידות]] ובהתקרב מועד הנחת [[אבן הפינה]] שנערכה ב[[ל"ג בעומר]] [[תשכ"ד]] ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב [[שמואל חפר]] בנמקו כי חותנו הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] הכיר את ר' ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ב[[רוסיה]] וכן אח"כ ב[[ארץ הקודש]] והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ג אגרת ח'תתיד}} באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים{{הערה|תשורה חפר, תשע"ה}}.

רבים מאנ"ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.

==מדברי הרבי על אחיו==
בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תשנ"א]] ביאר הרבי ב[[שיחה]] את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי [[תורת החסידות]] וההוראה ב[[עבודת השם]] הנלמדת מכך{{הערת שוליים|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}}:

*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.

*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.

*'''לייב''' - תרגום לועזי של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.

בשנת [[תשנ"ב]] הודפס קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו רוכזו שיחותיו של הרבי שנאמרו בהקשר לאחיו.

==משפחתו==
* '''אשתו''': גב' דבורה (גניה) (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).
* '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], היתה נשואה לאבנר רוטמן.
*'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).
* '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)]].
* '''אחיו''': [[הרבי]].

==לקריאה נוספת==
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/special/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%97/ מכתב נדיר מהרבי על פטירת אחיו ע"ה] {{אינפו|}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68627 הדו"ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL
*'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י"ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]
*'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%92-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8/ ליקוט מענות קודש - י"ג אייר]'''
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]

ישראל אריה לייב שניאורסון

2020-05-18T07:58:49Z

מלכותשבמלכות: /* חיבורו המדעי */

[[תמונה:ישראל_אריה_ליב.jpg|left|thumb|250px|קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]'''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (כונה '''לייבל''', וכן בראשי התיבות '''ריא"ל'''. השתמש גם בכינוי '''מרק גורארי'''<ref>עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]]; מאותו הטעם השתמש בשם זה גם [[הרבי]]{{מקור}}.</ref>; [[ג' בסיוון|ג' (?) בסיוון]] [[תרס"ט]]{{הערה|ראה בהמשך לגבי תאריך לידתו.}} - [[י"ג באייר]] [[תשי"ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].

==תולדות חיים==
===לידתו וילדותו===
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]
ר' ישראל אריה לייב נולד, כנראה, ב[[ג' בסיוון]] [[תרס"ט]]{{הערת שוליים|1=בפתח דבר לקונטרס י"ג אייר תנש"א, וכן בהערה 85 ב[[דבר מלכות]] [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM שיחת ש"פ אחרי קדושים תנש"א], שהוגהו על ידי הרבי - מופיע התאריך: "'''ג' (?) [[סיוון]] תרס"ט'''". גרסאות נוספות לתאריך הלידה: [[כ"א באייר]]{{הערה |על פי מסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]]}} ו[[כ"ח באייר]] [[תרס"ו]], [[ד' בסיוון]] ו[[ט"ז בסיוון]] [[תרס"ט]] (גירסה זו מופיעה בקובץ "[[י"ג אייר]] - ארבעים שנה").}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב ישראל לייב ינובסקי, שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב ישראל לייב ינובסקי, ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערת שוליים|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.

בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן, בעל זכרון מעולה ולמדן מתמיד. בעיתון לילדים "[[האח (עיתון ילדים)|האח]]" שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב נחום גורלניק, שבהיותו בחור, בשנת [[תרע"ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, מרת חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: "יש לו את הראש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]"{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ".}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.

בשנת [[תרע"ה]] אמר סבו של ר' ישראל אריה לייב, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] שאל: "כמה שנים יש לו?" והסב השיב: "בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים".

הרב [[יואל כהן]] שהכירו בתל אביב נוהג לספר:

שכאשר היו ר' לוי יצחק, הרבי, ור' ישראל ארי'ה ליב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של קבלה, הרבי באותיות ובסגנון של חסידות, ור' ישראל ארי' ליב, בסגנון של חקירה.

עוד מספר: שר' ישראל ארי' ליב הי' נוהג לקחת קופסת גפורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכו',

===בחרותו===
[[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז"ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]
[[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע"ב]])]]
בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב שמחה גורודצקי שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ"ה]] ו[[ב"ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ"ה וב"ן, אבל [[מהות]] המ"ה וב"ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].}}.

בשנת [[תרפ"ד]], לאחר שאדמו"ר הריי"צ עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר אצל אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו. אדמו"ר הריי"צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מידי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ר' ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו"ר הריי"צ מלענות לו{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14950 שני סיפורים לי"ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}.

ר' אריה לייב התרועע עם [[חסידי חב"ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי הישיבה מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקיא בכל '[[המשך]]' [[תרס"ו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב"די "[[תפארת בחורים]]" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.

בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי גוראריה" שהיה בחור חב"די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בים. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרק גוראריה". בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.

בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]].

באותה תקופה עבר ל[[פריז]] [[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך הם היה זקוק למסמכים מגרמניה בה שההקודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.

במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר מציאת שידוך עבורו.

===בארץ ישראל===
בשנת [[תרצ"ד]] עלו ל[[ארץ ישראל]] וגרו בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) כשבמקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נישא למרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז').

בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]].

בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]],
שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}.

ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].

ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול, שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.

===חיבורו המדעי===
חיבורו המדעי על מתמטיקה נמסר על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א לפרופסור פסח רוזנבלום ממיניסוטה שיכין את זה לדפוס, ויצא לאור בדפוס. בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשל"ה]] בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שריא"ל אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לזה.

==פטירתו==
[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד עולים לקברו של ר' ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב. פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהילים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י"ג אייר}}. אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות"ח ת"ח'''}}. בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שי' "ותעשינה הכל"'''}}]]

בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי"ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. כעבור שבוע, ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]] נפטר, בהיותו בן ארבעים ושלוש שנה{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו.}}.

עוד באותו יום קיבלו חסידי חב"ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב "אחי בליברפול מת", והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שיווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר - בית משיח גליון 1211}}.

הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב"די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ"ש.

כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ"ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא משיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.

ר' ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] היה אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.

את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].

===העברת ארונו לארץ הקודש===
לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב"ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו"ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]]. את הארון מברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה. ומנין חסידי חב"ד.

כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.

===עליה לקברו===
החל משנת [[תש"ל]]{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1680 על פי ההוראה שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב"ד לציונו של ר' ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס"ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון "התאחדות החסידים" (אייר תשע"א)]{{תמונה}}}}.

לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי"ל לקראת י"ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש"נ]] ענה הרבי:"נתקבל ות"ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ"ג פסח שני [[ל"ג בעומר]] אעה"צ"{{הערת שוליים|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.

כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"}}.

===דאגה למצבו של הקבר===
הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.

ב[[י"א באב]] [[תשל"א]], לפני נסיעה של הרב [[יצחק דוד גרונר]], הוא התבקש לבוא ל[[חדר הרבי]], ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל [[כ' במנחם אב]]{{הערה|יום [[הסתלקותו של רבי לוי יצחק]], אביהם של הרבי ור' ישראל אריה לייב.}}, וכשענה שיהיה ב[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בבכיה: {{ציטוטון|איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין [[טבריה|טבריא]]{{הערה|כך אמר הרבי, למרות שר' ישראל אריה לייב קבור ב[[צפת]].}}; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל}} (=יש לי אח המונח בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת [[מיהו יהודי]] ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב [[דו"ח]] מפורט לרבי{{הערת שוליים|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע"ד]}}.

במענה לדו"ח על ביקור בקבר:"נת[קבל] ות"ח כמו"כ [=ותושואת חן] כן יבש"ט [=יבשר טוב] מהמשך טוב בכ"ז [=בכל זה].
המצבה דאחי – צריכה איזה תיקון?"

===הנצחתו===
לזכרו הוקם מכון ריא"ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי), בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק.

הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=257 דיווח מהכנס של שנת תש"ע] {{חב"ד בישראל}}}}.

מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית [[קריית אונו]] היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו ע"י הקמת [[תלמוד תורה]] בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ב[[יחידות]] ובהתקרב מועד הנחת [[אבן הפינה]] שנערכה ב[[ל"ג בעומר]] [[תשכ"ד]] ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב [[שמואל חפר]] בנמקו כי חותנו הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] הכיר את ר' ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ב[[רוסיה]] וכן אח"כ ב[[ארץ הקודש]] והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ג אגרת ח'תתיד}} באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים{{הערה|תשורה חפר, תשע"ה}}.

רבים מאנ"ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.

==מדברי הרבי על אחיו==
בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תשנ"א]] ביאר הרבי ב[[שיחה]] את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי [[תורת החסידות]] וההוראה ב[[עבודת השם]] הנלמדת מכך{{הערת שוליים|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}}:

*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.

*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.

*'''לייב''' - תרגום לועזי של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.

בשנת [[תשנ"ב]] הודפס קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו רוכזו שיחותיו של הרבי שנאמרו בהקשר לאחיו.

==משפחתו==
* '''אשתו''': גב' דבורה (גניה) (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).
* '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], היתה נשואה לאבנר רוטמן.
*'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).
* '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)]].
* '''אחיו''': [[הרבי]].

==לקריאה נוספת==
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/special/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%97/ מכתב נדיר מהרבי על פטירת אחיו ע"ה] {{אינפו|}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68627 הדו"ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL
*'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י"ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]
*'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%92-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8/ ליקוט מענות קודש - י"ג אייר]'''
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]

ישראל אריה לייב שניאורסון

2020-05-18T07:58:23Z

מלכותשבמלכות: /* חיבורו המדעי */

[[תמונה:ישראל_אריה_ליב.jpg|left|thumb|250px|קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]'''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (כונה '''לייבל''', וכן בראשי התיבות '''ריא"ל'''. השתמש גם בכינוי '''מרק גורארי'''<ref>עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]]; מאותו הטעם השתמש בשם זה גם [[הרבי]]{{מקור}}.</ref>; [[ג' בסיוון|ג' (?) בסיוון]] [[תרס"ט]]{{הערה|ראה בהמשך לגבי תאריך לידתו.}} - [[י"ג באייר]] [[תשי"ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].

==תולדות חיים==
===לידתו וילדותו===
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]
ר' ישראל אריה לייב נולד, כנראה, ב[[ג' בסיוון]] [[תרס"ט]]{{הערת שוליים|1=בפתח דבר לקונטרס י"ג אייר תנש"א, וכן בהערה 85 ב[[דבר מלכות]] [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM שיחת ש"פ אחרי קדושים תנש"א], שהוגהו על ידי הרבי - מופיע התאריך: "'''ג' (?) [[סיוון]] תרס"ט'''". גרסאות נוספות לתאריך הלידה: [[כ"א באייר]]{{הערה |על פי מסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]]}} ו[[כ"ח באייר]] [[תרס"ו]], [[ד' בסיוון]] ו[[ט"ז בסיוון]] [[תרס"ט]] (גירסה זו מופיעה בקובץ "[[י"ג אייר]] - ארבעים שנה").}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב ישראל לייב ינובסקי, שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב ישראל לייב ינובסקי, ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערת שוליים|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.

בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן, בעל זכרון מעולה ולמדן מתמיד. בעיתון לילדים "[[האח (עיתון ילדים)|האח]]" שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב נחום גורלניק, שבהיותו בחור, בשנת [[תרע"ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, מרת חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: "יש לו את הראש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]"{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ".}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.

בשנת [[תרע"ה]] אמר סבו של ר' ישראל אריה לייב, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] שאל: "כמה שנים יש לו?" והסב השיב: "בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים".

הרב [[יואל כהן]] שהכירו בתל אביב נוהג לספר:

שכאשר היו ר' לוי יצחק, הרבי, ור' ישראל ארי'ה ליב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של קבלה, הרבי באותיות ובסגנון של חסידות, ור' ישראל ארי' ליב, בסגנון של חקירה.

עוד מספר: שר' ישראל ארי' ליב הי' נוהג לקחת קופסת גפורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכו',

===בחרותו===
[[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז"ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]
[[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע"ב]])]]
בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב שמחה גורודצקי שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ"ה]] ו[[ב"ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ"ה וב"ן, אבל [[מהות]] המ"ה וב"ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].}}.

בשנת [[תרפ"ד]], לאחר שאדמו"ר הריי"צ עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר אצל אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו. אדמו"ר הריי"צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מידי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ר' ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו"ר הריי"צ מלענות לו{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14950 שני סיפורים לי"ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}.

ר' אריה לייב התרועע עם [[חסידי חב"ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי הישיבה מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקיא בכל '[[המשך]]' [[תרס"ו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב"די "[[תפארת בחורים]]" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.

בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי גוראריה" שהיה בחור חב"די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בים. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרק גוראריה". בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.

בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]].

באותה תקופה עבר ל[[פריז]] [[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך הם היה זקוק למסמכים מגרמניה בה שההקודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.

במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר מציאת שידוך עבורו.

===בארץ ישראל===
בשנת [[תרצ"ד]] עלו ל[[ארץ ישראל]] וגרו בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) כשבמקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נישא למרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז').

בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]].

בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]],
שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}.

ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].

ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול, שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.

===חיבורו המדעי===
חיבורו המדעי על מתמטיקה נמסר על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א לפרופסור פסח רוזנבלום ממיניסוטה שיכין את זה לדפוס, ויצא לאור בדפוס. (בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשל"ה]]) בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שריא"ל אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לזה.

==פטירתו==
[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד עולים לקברו של ר' ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב. פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהילים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י"ג אייר}}. אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות"ח ת"ח'''}}. בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שי' "ותעשינה הכל"'''}}]]

בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי"ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. כעבור שבוע, ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]] נפטר, בהיותו בן ארבעים ושלוש שנה{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו.}}.

עוד באותו יום קיבלו חסידי חב"ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב "אחי בליברפול מת", והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שיווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר - בית משיח גליון 1211}}.

הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב"די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ"ש.

כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ"ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא משיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.

ר' ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] היה אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.

את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].

===העברת ארונו לארץ הקודש===
לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב"ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו"ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]]. את הארון מברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה. ומנין חסידי חב"ד.

כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.

===עליה לקברו===
החל משנת [[תש"ל]]{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1680 על פי ההוראה שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב"ד לציונו של ר' ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס"ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון "התאחדות החסידים" (אייר תשע"א)]{{תמונה}}}}.

לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי"ל לקראת י"ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש"נ]] ענה הרבי:"נתקבל ות"ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ"ג פסח שני [[ל"ג בעומר]] אעה"צ"{{הערת שוליים|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.

כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"}}.

===דאגה למצבו של הקבר===
הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.

ב[[י"א באב]] [[תשל"א]], לפני נסיעה של הרב [[יצחק דוד גרונר]], הוא התבקש לבוא ל[[חדר הרבי]], ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל [[כ' במנחם אב]]{{הערה|יום [[הסתלקותו של רבי לוי יצחק]], אביהם של הרבי ור' ישראל אריה לייב.}}, וכשענה שיהיה ב[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בבכיה: {{ציטוטון|איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין [[טבריה|טבריא]]{{הערה|כך אמר הרבי, למרות שר' ישראל אריה לייב קבור ב[[צפת]].}}; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל}} (=יש לי אח המונח בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת [[מיהו יהודי]] ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב [[דו"ח]] מפורט לרבי{{הערת שוליים|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע"ד]}}.

במענה לדו"ח על ביקור בקבר:"נת[קבל] ות"ח כמו"כ [=ותושואת חן] כן יבש"ט [=יבשר טוב] מהמשך טוב בכ"ז [=בכל זה].
המצבה דאחי – צריכה איזה תיקון?"

===הנצחתו===
לזכרו הוקם מכון ריא"ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי), בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק.

הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=257 דיווח מהכנס של שנת תש"ע] {{חב"ד בישראל}}}}.

מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית [[קריית אונו]] היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו ע"י הקמת [[תלמוד תורה]] בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ב[[יחידות]] ובהתקרב מועד הנחת [[אבן הפינה]] שנערכה ב[[ל"ג בעומר]] [[תשכ"ד]] ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב [[שמואל חפר]] בנמקו כי חותנו הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] הכיר את ר' ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ב[[רוסיה]] וכן אח"כ ב[[ארץ הקודש]] והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ג אגרת ח'תתיד}} באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים{{הערה|תשורה חפר, תשע"ה}}.

רבים מאנ"ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.

==מדברי הרבי על אחיו==
בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תשנ"א]] ביאר הרבי ב[[שיחה]] את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי [[תורת החסידות]] וההוראה ב[[עבודת השם]] הנלמדת מכך{{הערת שוליים|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}}:

*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.

*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.

*'''לייב''' - תרגום לועזי של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.

בשנת [[תשנ"ב]] הודפס קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו רוכזו שיחותיו של הרבי שנאמרו בהקשר לאחיו.

==משפחתו==
* '''אשתו''': גב' דבורה (גניה) (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).
* '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], היתה נשואה לאבנר רוטמן.
*'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).
* '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)]].
* '''אחיו''': [[הרבי]].

==לקריאה נוספת==
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/special/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%97/ מכתב נדיר מהרבי על פטירת אחיו ע"ה] {{אינפו|}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68627 הדו"ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL
*'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י"ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]
*'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%92-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8/ ליקוט מענות קודש - י"ג אייר]'''
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]

ישראל אריה לייב שניאורסון

2020-05-18T07:55:38Z

מלכותשבמלכות: /* בארץ ישראל */

[[תמונה:ישראל_אריה_ליב.jpg|left|thumb|250px|קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]'''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (כונה '''לייבל''', וכן בראשי התיבות '''ריא"ל'''. השתמש גם בכינוי '''מרק גורארי'''<ref>עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]]; מאותו הטעם השתמש בשם זה גם [[הרבי]]{{מקור}}.</ref>; [[ג' בסיוון|ג' (?) בסיוון]] [[תרס"ט]]{{הערה|ראה בהמשך לגבי תאריך לידתו.}} - [[י"ג באייר]] [[תשי"ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].

==תולדות חיים==
===לידתו וילדותו===
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]
ר' ישראל אריה לייב נולד, כנראה, ב[[ג' בסיוון]] [[תרס"ט]]{{הערת שוליים|1=בפתח דבר לקונטרס י"ג אייר תנש"א, וכן בהערה 85 ב[[דבר מלכות]] [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM שיחת ש"פ אחרי קדושים תנש"א], שהוגהו על ידי הרבי - מופיע התאריך: "'''ג' (?) [[סיוון]] תרס"ט'''". גרסאות נוספות לתאריך הלידה: [[כ"א באייר]]{{הערה |על פי מסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]]}} ו[[כ"ח באייר]] [[תרס"ו]], [[ד' בסיוון]] ו[[ט"ז בסיוון]] [[תרס"ט]] (גירסה זו מופיעה בקובץ "[[י"ג אייר]] - ארבעים שנה").}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב ישראל לייב ינובסקי, שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב ישראל לייב ינובסקי, ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערת שוליים|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.

בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן, בעל זכרון מעולה ולמדן מתמיד. בעיתון לילדים "[[האח (עיתון ילדים)|האח]]" שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב נחום גורלניק, שבהיותו בחור, בשנת [[תרע"ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, מרת חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: "יש לו את הראש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]"{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ".}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.

בשנת [[תרע"ה]] אמר סבו של ר' ישראל אריה לייב, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] שאל: "כמה שנים יש לו?" והסב השיב: "בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים".

הרב [[יואל כהן]] שהכירו בתל אביב נוהג לספר:

שכאשר היו ר' לוי יצחק, הרבי, ור' ישראל ארי'ה ליב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של קבלה, הרבי באותיות ובסגנון של חסידות, ור' ישראל ארי' ליב, בסגנון של חקירה.

עוד מספר: שר' ישראל ארי' ליב הי' נוהג לקחת קופסת גפורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכו',

===בחרותו===
[[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז"ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]
[[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע"ב]])]]
בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב שמחה גורודצקי שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ"ה]] ו[[ב"ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ"ה וב"ן, אבל [[מהות]] המ"ה וב"ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].}}.

בשנת [[תרפ"ד]], לאחר שאדמו"ר הריי"צ עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר אצל אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו. אדמו"ר הריי"צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מידי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ר' ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו"ר הריי"צ מלענות לו{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14950 שני סיפורים לי"ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}.

ר' אריה לייב התרועע עם [[חסידי חב"ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי הישיבה מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקיא בכל '[[המשך]]' [[תרס"ו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב"די "[[תפארת בחורים]]" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.

בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי גוראריה" שהיה בחור חב"די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בים. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרק גוראריה". בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.

בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]].

באותה תקופה עבר ל[[פריז]] [[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך הם היה זקוק למסמכים מגרמניה בה שההקודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.

במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר מציאת שידוך עבורו.

===בארץ ישראל===
בשנת [[תרצ"ד]] עלו ל[[ארץ ישראל]] וגרו בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) כשבמקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נישא למרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז').

בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]].

בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]],
שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}.

ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].

ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול, שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.

===חיבורו המדעי===
חיבורו המדעי על מתמטיקה נמסר על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א (בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשל"ה]]) לפרופסור פסח רוזנבלום ממיניסוטה שיכין את זה לדפוס, ויצא לאור בדפוס. הרבי אמר לפרופסור שריא"ל אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לזה.

==פטירתו==
[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד עולים לקברו של ר' ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב. פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהילים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י"ג אייר}}. אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות"ח ת"ח'''}}. בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שי' "ותעשינה הכל"'''}}]]

בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי"ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. כעבור שבוע, ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]] נפטר, בהיותו בן ארבעים ושלוש שנה{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו.}}.

עוד באותו יום קיבלו חסידי חב"ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב "אחי בליברפול מת", והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שיווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר - בית משיח גליון 1211}}.

הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב"די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ"ש.

כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ"ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא משיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.

ר' ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] היה אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.

את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].

===העברת ארונו לארץ הקודש===
לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב"ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו"ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]]. את הארון מברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה. ומנין חסידי חב"ד.

כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.

===עליה לקברו===
החל משנת [[תש"ל]]{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1680 על פי ההוראה שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב"ד לציונו של ר' ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס"ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון "התאחדות החסידים" (אייר תשע"א)]{{תמונה}}}}.

לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי"ל לקראת י"ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש"נ]] ענה הרבי:"נתקבל ות"ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ"ג פסח שני [[ל"ג בעומר]] אעה"צ"{{הערת שוליים|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.

כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"}}.

===דאגה למצבו של הקבר===
הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.

ב[[י"א באב]] [[תשל"א]], לפני נסיעה של הרב [[יצחק דוד גרונר]], הוא התבקש לבוא ל[[חדר הרבי]], ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל [[כ' במנחם אב]]{{הערה|יום [[הסתלקותו של רבי לוי יצחק]], אביהם של הרבי ור' ישראל אריה לייב.}}, וכשענה שיהיה ב[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בבכיה: {{ציטוטון|איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין [[טבריה|טבריא]]{{הערה|כך אמר הרבי, למרות שר' ישראל אריה לייב קבור ב[[צפת]].}}; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל}} (=יש לי אח המונח בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת [[מיהו יהודי]] ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב [[דו"ח]] מפורט לרבי{{הערת שוליים|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע"ד]}}.

במענה לדו"ח על ביקור בקבר:"נת[קבל] ות"ח כמו"כ [=ותושואת חן] כן יבש"ט [=יבשר טוב] מהמשך טוב בכ"ז [=בכל זה].
המצבה דאחי – צריכה איזה תיקון?"

===הנצחתו===
לזכרו הוקם מכון ריא"ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי), בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק.

הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=257 דיווח מהכנס של שנת תש"ע] {{חב"ד בישראל}}}}.

מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית [[קריית אונו]] היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו ע"י הקמת [[תלמוד תורה]] בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ב[[יחידות]] ובהתקרב מועד הנחת [[אבן הפינה]] שנערכה ב[[ל"ג בעומר]] [[תשכ"ד]] ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב [[שמואל חפר]] בנמקו כי חותנו הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] הכיר את ר' ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ב[[רוסיה]] וכן אח"כ ב[[ארץ הקודש]] והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ג אגרת ח'תתיד}} באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים{{הערה|תשורה חפר, תשע"ה}}.

רבים מאנ"ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.

==מדברי הרבי על אחיו==
בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תשנ"א]] ביאר הרבי ב[[שיחה]] את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי [[תורת החסידות]] וההוראה ב[[עבודת השם]] הנלמדת מכך{{הערת שוליים|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}}:

*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.

*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.

*'''לייב''' - תרגום לועזי של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.

בשנת [[תשנ"ב]] הודפס קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו רוכזו שיחותיו של הרבי שנאמרו בהקשר לאחיו.

==משפחתו==
* '''אשתו''': גב' דבורה (גניה) (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).
* '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], היתה נשואה לאבנר רוטמן.
*'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).
* '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)]].
* '''אחיו''': [[הרבי]].

==לקריאה נוספת==
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/special/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%97/ מכתב נדיר מהרבי על פטירת אחיו ע"ה] {{אינפו|}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68627 הדו"ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL
*'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י"ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]
*'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%92-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8/ ליקוט מענות קודש - י"ג אייר]'''
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]

שלום דובער וולפא

2020-05-17T19:50:53Z

מלכותשבמלכות: /* קורות חייו */

[[תמונה:הרב שלום דובער וולפא.jpg|left|thumb|250px|הרב שלום דובער הלוי וולפא]]
הרב '''שלום דובער הלוי וולפא''' הוא מרבני חב"ד בארה"ק, ראש [[מכון הרמב"ם השלם]], יושב ראש עמותת 'ארץ ישראל שלנו', [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] ומראשי הפעילים ב[[חב"ד]] למען [[שלימות הארץ]]. ראש [[כולל]] "זכרון יוסף" ב[[ירושלים]].

==קורות חייו==
הרב שלום דובער וולפא נולד ב[[י"א באדר|י"א באדר א]] שנת [[תש"ח]] (1948) ב[[ירושלים]] לרב [[יצחק זאב וולפא]] (מצאצאי [[הגר"א]]) ומרת שיינדל מושקא (לבית ר' [[עזריאל זעליג סלונים]]) וולפא. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]] ובישיבות ליטאיות, במהלכם היה תלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. לאחר מכן עבר לישיבות חב"ד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב'קבוצה' [[תשכ"ו]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].

על פי הוראת [[הרבי]], עבר לאחר נישואיו להתגורר ב[[קרית גת]] וניהל בה את [[ישיבת חב"ד קרית גת]] עד שבשנת [[תשנ"ב]] תוך כדי משבר כספי שהיה בישיבה עזב הרב וולפא את ניהולה. בשנת [[תש"ע]] עבר לגור ב[[ביתר עילית]] על מנת לחזק את ישובי [[יהודה ושומרון]] ולנהל מקרוב את [[מכון הרמב"ם השלם]].

בשנת [[תשע"ח]] מונה הרב וולפא לשמש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]] במסגרת עבודה זו הוא מוסר בין פעם לפעמים בשבוע לשיעורים ב' וג' שיעור ב[[חסידות]].

== פעילותו הציבורית ==
===שלימות הארץ===
[[קובץ:שלום וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום דובער וולפא מקבל [[כוס של ברכה]] מהרבי]]
בשנת [[תש"מ]] (1979) קיבל הוראה מהרבי להוציא ספר שיסכם את דעת התורה בנושא שלימות הארץ. הספר נקרא בשם "[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]]". כמו הורה לו הרבי להתגייס למאבק בנושא, במהלכו, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים נגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום.

בשנת [[תשמ"ב]] (1982) הוציא לאור את ספרו "[[שלום שלום ואין שלום]]" בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.

בשנת [[תשנ"ח]] הקים את "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" יחד עם עמיתו הרב [[יקותיאל ראפ]] מארצות הברית, בשנת [[תשס"ה]] עמד בראש המאבק של [[חסידות חב"ד]] נגד [[תוכנית ההתנתקות]] ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב [[ספר תורה]] לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו כן יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההתנתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמים. על משתתפים בתוכנית ההתנתקות לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשים כגון אלו.

ב[[חודש חשוון]] [[תשס"ט]] רשם יחד עם [[ברוך מרזל]] אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ". הקמת המפלגה שהתרחשה שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, עוררה פולמוסים רבים בקרב חסידי חב"ד. לבסוף הוחלט לאחד את המפלגה עם מפלגת 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי הוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' [[מיכאל בן ארי]], אשר נבחר לכנסת.

לקראת הבחירות לממשלה בשנת [[תשע"ג]] עזבו חבר הכנסת מיכאל בן ארי, ברוך מרזל את מפלגת ארץ ישראל שלנו עקב חילוקי דעות, הרב וולפא ביקש לרוץ במשותף עם מפלגות 'הבית היהודי' ו'האיחוד הלאומי', אך משנכשלו המגעים, הודיע הרב וולפא על תמיכתו במפלגת 'הבית היהודי' בראשות נפתלי בנט{{הערה|1= ראו לדוגמה [http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&id=74296 תוצאות האמת בכפר חב"ד], יב שבט ה'תשע"ג (23.01.2013), אתר [[חב"ד אינפו]]}}. בבחירות [[תשע"ה]] חזר בו הרב וולפא בתוכנית ברדיו אצל מוטי לביא ואמר שם שהורה בכתב ובעל פה להצביע למפלגת יחד בראשות [[אלי ישי]].

=== הרבי ופרסומו כמלך המשיח ===
בין השנים [[תשמ"ג]]-[[תשמ"ט]] ערך הרב וולפא מאבק עיקש למען שמירת כבודו של הרבי, לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות דיבר והשמיץ את חסידי חב"ד. כחלק מהמאבק הוציא את הספרים; "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"[[ידבר שלום]]".

בשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]] כשנושא זיהויו של הרבי כמלך המשיח צבר תאוצה, הוציא את הספרים; "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]", "יחי המלך המשיח" ו"קבלת פני משיח צדקינו". בספרים אלו הוא מסביר את [[הרבי כמלך המשיח|אמונתם של חסידי חב"ד ברבם כמלך המשיח]].

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הוציא הרב וולפא את הספרים "הנסיון האחרון" ו"ספר סופר וסיפור" בהם הוא מסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.

בשנת [[תשנ"ו]] כתב הרב [[מנשה קליין]] מכתב נגד אמונת החסידים ברבי כמלך המשיח גם לאחר ג' תמוז ושלחו לחברי [[בד"ץ קראון הייטס]]. הרב וולפא השיב לו מכתב ארוך בנושא. מכתב התשובה לא פורסם. בשנת [[תשס"ט]] הדפיס הרב קליין את תוכן מכתבו בהקדמה לספרו "משנה הלכות", דבר שגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב"דית.

=== ביתר ===
בשנת [[תשס"ו]] (2006) הקים ביישוב החרדי [[ביתר עלית]] את [[מכון הרמב"ם השלם]].

בשנת [[תשס"ז]] הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של [[הרמב"ם השלם]] במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד.

בשנת [[תש"ע]] כהזדהות עם יושבי גבולות ארץ ישראל, עבר הרב וולפא לגור בגבול ההקפאה ביישוב ביתר עלית ובכך גם יהיה קרוב יותר למכון הרמב"ם.

== מספריו ==
[[תמונה:פרדס שלום.jpg|left|thumb|250px|הספר 'פרד"ס שלום - שער החסידות']]
*'''[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]]''' - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא [[שלימות הארץ]], תש"מ.
*'''[[שלום שלום ואין שלום]]''', תשמ"א.
*'''גדולי תורה על החזרת שטחים''' - ליקוט דברי גדולי ישראל שנאמרו בכנסיה הגדולה הראשונה והשניה בקשר לזכותו של העם היהודי על [[ארץ הקודש]] וכן ליקוט דברי גדולי ישראל נוספים בעניין [[שלמות הארץ]]. יצא לאור בשנת [[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי]] לרב וולפא. שם המחבר לא הוזכר כלל בספר, כנראה בהוראת הרבי.
*'''[[ידבר שלום]]''' (ב"כ) - ביאורים ופלפולים, על ספרי יד החזקה של הרמב"ם. [[תשמ"ז]]-[[תנש"א]].
*'''רודף ובא במחתרת''' - עיונים בסוגיית "רודף ובא במחתרת" שבספר [[הרמב"ם]]. יצא לאור ב[[קרית גת]] בשנת [[תשמ"ז]].
*'''ובערת הרע מקרבך''' - עיונים בסוגיית "ובערת הרע מקרבך" שבספר [[הרמב"ם]]. יצא לאור ב[[קרית גת]] בשנת [[תשמ"ח]].
*'''[[כי הם חיינו (ספר)|כי הם חיינו]]''' - מושגים ביהדות. [[תנש"א]].
*'''[[יחי המלך (ספר)]]''', [[תשנ"ב]].
*'''קבלת פני משיח צדקנו''', שאלות ותשובות בשיחות [[הרבי]] מהשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]. [[ניסן]] [[תשנ"ב]].
*'''יחי המלך המשיח''' - ביאור גדרו ההלכתי של [[הרבי כמלך המשיח]] - על יסוד סימני [[בחזקת משיח]] המופיעים ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]. יצא לאור בחודש [[חשוון]] [[תשנ"ג]], בהסכמתם של הרבנים [[עובדיה יוסף]], [[מרדכי אליהו]], [[פנחס הירשפרונג]], [[משה שטרן]], [[מאיר מזוז]], [[בד"ץ קראון הייטס]] ושל כל [[רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].. הרבי אישר תרגום פרקים מספר זה לשפות שונות.
*'''מבשר טוב''' - שאלות ותשובות בנושאי [[משיח]] ו[[גאולה]] במשנת [[הרבי]]. הספר מורכב מתשובות לשאלות שנשאלו על ידי אברכים שאינם חסידי חב"ד באמצעות קו הטלפון של [[נחייג ונשמע]]. יצא לאור בחודש [[חשון]] [[תשנ"ד]].
*'''הנסיון האחרון''' - קונטרס של שאלות ותשובות בעניין חייו הנצחיים של הרבי לאחר ג' תמוז. יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ד]] ב[[קרית גת]].
*'''ספר סופר וסיפור''' - תשובה לספר [[יתבררו ויתלבנו]] של הרב [[יחזקאל סופר]], [[תשנ"ו]].
*'''[[שמן ששון מחבריך]]''' (ארבעה כרכים - [[תשנ"ח]]-[[תשע"א]]).
*'''פרדס שלום - שער ההלכה''' - שאלות ותשובות בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] וביאורים בש"ס וברמב"ם בהלכות [[שבת]], הלכות [[פסח]], בשר בחלב ועוד. במבוא כותב הרב ווולפא על "רבנות ללא הכשרה" והנזקים החמורים שנגרמים מכך לתורת ישראל. בספר 283 עמודים.
*'''פרדס שלום - שער החסידות''' - עיונים במצות [[אחדות ה']] על פי תורת החסידות. בין הנושאים: אמיתת המצאו, [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], [[עולם האצילות]], [[חומר]] ו[[צורה]] ב[[נברא|נבראים]]. בנוסף לכך מחקרים מעניינים בספרי היסוד של [[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא והשולחן ערוך. בספר 153 עמודים.
*'''אוצר חידושים בש"ס''' - ליקוט חידושים וביאורים על הש"ס מתורת[[הרבי]] נערך על ידי הרב וולפא עם צוות כולל [[אוהל מייטא - זכרון יוסף]]. עד עתה יצא כרך אחד על שישה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. יצא לאור על ידי [[קה"ת]], בשנת [[תשנ"ט]].
[[קובץ:לקט שכחת הפאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר לקט שכחת הפאה]]
*'''[[לקט שכחת הפאה]]''' - יסודות ומקורת לחובת לבישת [[פאה נכרית]] - תשובה לרב [[מאיר מאזוז]], [[תשנ"ט]].
*'''[[ותורה יבקשו מפיהו]]''' - מקורות ל[[מנהגי חב"ד]] ולשיחות הרבי, תשובה לרב [[מאיר מזוז]], [[תש"ס]].
*'''המותר בפיך''' - ביאור ב[[תניא]] פרק ל"ז - תשובה לרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], [[תשס"ב]].
*'''[[יקם שערה לדממה]]''' - בירור בדין הפיאות הנכריות מהודו - [[תשס"ד]].
*'''[[בין אור לחושך (ספר)|בין אור לחושך]]''' - שיטת חב"ד בנושא [[אתחלתא דגאולה]] והמדינה. יצא לאור בעקבות פינוי גוש קטיף. [[תשס"ו]].
*'''[[הרמב"ם השלם]]''' על הלכות שבת (שבעה כרכים). [[תשס"ז]]-[[תשע"ט]].
*'''עבד מלך''' - ביוגרפיה של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], סבו של הרב וולפא. יצא לאור על ידי המשפחה בי"ג [[סיוון]] [[תשס"ח]].
*'''[[תומת ישרים תנחם]]'''{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72553 סקירה על הספר] {{אינפו}}}} תגובה לספר במאי קמיפלגי מאת [[יחזקאל סופר]].
*'''משמיע שלום''' - ספר שיצא לקראת חתונת בנו{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/לרגל-חתונת-בנו-משמיע-שלום-ספר-חדש-לרב-ו לרגל חתונת בנו: "משמיע שלום" ספר חדש לרב וולפא] {{אינפו}}}}.

==משפחתו==
;בניו:
*הרב צבי הירש וולפא
*הרב יהוסף גדליה וולפא
*הרב עזריאל זעליג וולפא
;חתניו:
*ר' אהרון סלומון, ביתר
*הרב [[נחמיה וילהלם]], שליח הרבי בבנגקוק, תאילנד
*הרב בנימין זאב גנדל, [[משפיע]] בישיבת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]]
*הרב דובער פרבר, ר"מ ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריות]]
*הרב [[אסף חנוך פרומר]], [[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים חיפה]]
*הרב יונתן שפיצר שליח בעין כרם

== לקריאה נוספת ==
*'''מוסף 'התמים' ב[[שבועון בית משיח]]''', גיליון לחודשים [[ניסן]]-[[אייר]] [[תש"ע]]. "מהישוב החדש לתומכי תמימים" - הדרך לליובאויטש של הרב וולפא.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Halperin-Fromer%20-%20Sivan%2024%2C%205778.pdf מקבץ של מכתבים הוראות תשובות ומענות שקיבל מהרבי, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו]'''
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5894 מאמר תגובה של הרב וולפא] למאמר הרב [[טוביה בלוי]] בענין [[זהות משיח]] - מתוך [[חב"ד אינפו]].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28430 "הרבי מינה אותי - אמשיך לפעול"] - ראיון נוקב ב[[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46509 מכתב התשובה של הרב וולפא לר' מנשה קליין] - אתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61948 כמעיין המתגבר] יצחק שטיינר, כתבת פרופיל בעיתון [[המבשר]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46854 שיעור של הרב וולפא בהלכות שבת] {{שמע}}

;וידאו
*{{קישור VOD|wolpooogmail-com}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1387 הרבי מברך את אביו של הרב וולפא מקבל מהרבי ברכה לבנו: "שיתקיים כאשר יענו אותו כן יפרוץ"] {{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63264 הרבי נותן לרב וולפא בקבוק [[משקה]] שיעביר ללבנון (כ' ב[[מנחם אב]] תשמ"ב)]{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51924 הרב וולפא משכנע חיילים לסרב פקודה] ערב תוכנית ההתנתקות {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50808 הרב וולפא מציג: טקס זכרון לרבין ולעוד 1000 נרצחי אוסלו] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1707 הרב וולפא בתכניתו של אברי גלעד בטלויזיה] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55697 מתנחל חדש בביתר עילית] {{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63827 הרב וולפא מכריז על הקמת 'רשות יהודית' ביו"ש ([[אלול]] תשע"א)]{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:וולפא, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ביתר עלית: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת וולפא]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

כפר חב"ד

2020-05-16T21:36:39Z

מלכותשבמלכות: /* ועד כפר חב"ד */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב בארץ הקודש|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}}
[[קובץ: כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כפר חב"ד במבט אוירי. במרכז: בנין [[770]]]]
[[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg ‏|שמאל|ממוזער|250px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]]
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר [[תל אביב]] וצפונית לעיר [[לוד]], ונמצא תחת שיפוט המועצה האיזורית שדות דן (בעבר עמק לוד). בכפר מתגורר הריכוז הגדול בישראל, והשני בגודלו בעולם של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ומוסדות חב"ד, והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל. בכפר גרים נכון לשנת [[תש"פ]] כ-2,500 משפחות.

הישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת אדמו"ר הריי"צ כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום [[מלחמת העולם השניה]]{{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}}. הוא נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים.
[[תמונה:הקפות שניות כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]

== היסטוריה ==

===ייסוד הכפר===
[[תמונה:כפר חבד תשט.jpg|left|thumb|250px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] [[תש"ט]].]]
להקמת כפר חב"ד קדמה יזמה להקמת ישוב חב"די שהחלה בשנת [[תש"ד]], אז הציע הרב [[אליעזר קרסיק]] להקים ישוב בו יגורו חסידי חב"ד, שיפתחו מפעלים ויעבדו בחקלאות ועל ידי הרווחים יממנו את המוסדות שיוקמו בישוב.

ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] ובשלהי שנת [[תש"ז]] נסע הרב קרסיק למחנות העקורים באירופה, בדק את הלך הרוח אצל החסידים שברחו מברית המועצות ולאחר מכן נסע אל [[הרבי הריי"צ]] ויחד עם גיסו הרב [[משה גוראריה]], שניהם מראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], נכנסו ליחידויות רבות במהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]]. בסוף חודש זה נקרא מר [[שניאור זלמן שזר]] ל[[יחידות]] בה הציע לו אדמו"ר הריי"צ את הקמת הישוב החב"די.

זמן רב ארך עד שהוקם הישוב, וב[[י"ט כסלו]] [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת הישוב ובעקבות שיחה זו הפגישם שזר עם מר אברהם הרצפלד ועוד בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה. ראשי אגו"ח פעלו כל העת יחד עם שזר ובהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], וכדי לעזר להם נשלחו הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]].

ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]], פעלו בכדי לאתר שטח מתאים, והוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] התיישבו החסידים בישוב הערבי ספריא, וב[[כ"א אייר]] [[תש"ט]] הוקם היישוב באופן רשמי, כאשר חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ. תחילה התיישבו החסידים בבתים הנטושים של ספריא ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.

בערב [[שבת קודש]] פרשת בהר [[תש"ט]] שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על [[ספר תורה]] שנשלח אליהם.

במשך השנים [[תש"ט]]-[[תש"י]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד.
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר.

====רעיון ההקמה====
בכ"ח [[סיוון]] [[תש"ד]] - חמש שנים לפני [[יציאת רוסיה תש"ו|העלייה המסיבית]] של חסידי חב"ד שנמלטו מרוסיה - הציע הרב [[אליעזר קרסיק]] לרבי הריי"צ, במכתב שהופץ גם בין החסידים, להקים משק או קריה חב"דית.

כעבור כחצי שנה, בכ"ט אדר [[תש"ה]], פנה שוב אל הרבי הריי"צ, וכתב שבארץ הקודש ישנם עשרות חסידי חב"ד, אולם משום שהם מפוזרים יכולת השפעתם חלשה. ולכן כדאי להקים קרן חב"דית שמטרתה תהיה לסייע בסידור בוגרי ישיבות חב"ד בארץ הקודש, כשהמימון לקרן יגיע ממגביות שייערכו במקביל, הן בארץ והן ב[[ארצות הברית]].

כמו כן יש צורך לעבד תוכנית מפורטת מאופני הבניינים של בתי חרושת ומשקים וכדומה שיתאימו לסידור את כל הנצרכים מאנ"ש. אך לכל לראש, מציע הרב קרסיק, יש צורך ברכישת שטח קרקע שיתאים להתיישבות של מאות משפחות, ומקום זה יהיה מרכז למוסדות הרוחניים כמו ישיבה וגם בנייני בתי חרושת ראשונים.

הרב קרסיק כתב לרבי את הטעמים להצעתו:
א. אין אצלנו עדיין די כוחות אנושיים להתפשט בהרבה מקומות. ב. בריכוז של כוחותינו במקום מיוחד נהיה חופשיים מהשפעות וגורמי חוץ. ג. כשנתרכז במקום אחד נחזק איש את רעהו. ד. באופן כזה יוקטן באופן ניכר התקציב הכספי, ראשית מפני הריכוז, ושנית מפני הוזלת הקרקע הנצרכת לזה (כי ברכישת מקום בלתי מיושב עדיין, יעלה הקרקע לשליש ולרביע מהמחירים שבמקום מיושב). ה. בזה התבלט באופן ניכר אופני הפעולות שלנו בפנים הארץ ובחוץ לארץ".

את מכתבו מסיים הרב קרסיק, כי התנאי הראשון המובן מאליו להקמת הישוב החב"די הוא הסכמתו של הרבי.

זמן מה לאחר מכן נסתיימה מלחמת העולם הראשונה, וחסידים רבים יצאו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]. עובדה שזירזה את תוכניתו של הרב קרסיק, שפנה אל חברי [[תל אביב|קהילת חב"ד בתל אביב]] בבקשת סיוע.

בחודש תשרי ה'תש"ח נסע הרב קרסיק אל הרבי הריי"צ, ושטח בפניו את תוכניתו לפרטיה.
[[קובץ:מכתב הרבי הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב [[הרבי הריי"צ]] לעולים הראשונים לישוב, כשהוא מצרף את מכתבו ל[[ספר תורה]] מיוחד שנשלח ללוות אותם]]

====ה[[יחידות]] של מר שז"ר====
[[קובץ:שזר מבקר בכפר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מר שזר בביקור בכפר בשנותיו הראשנות]]

אחת הפעולות הראשונות שעשה הרבי בנושא, היתה שיחה מיוחדת עם מר זלמן שזר ששהה באותה תקופה בארצות הברית.

ה'יחידות' של מר שזר ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו [[הרבי הריי"צ]] את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע [[הרבי הריי"צ]] למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש.

באותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות.

====ועד לסידור פליטים====
[[קובץ:עולים חדשים מגיעים לכפר בשנים הראשונות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עולים חדשים מגיעים לכפר בשנים הראשונות]]
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב אליעזר קרסיק, הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של ועד זה היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן".

ועד זה פעל במלוא המרץ ובדרכים שונות למען העולים ולמען ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור.

ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תש"ט]] בבית כנסת חב"ד בתל אביב השתתף מר שזר, וחברי הוועד ניצלו הזדמנות זו כדי לדבר עם האורח בעניין הקמת המושבה החב"דית בארץ ישראל, והוא הזמינם לפגישה מסודרת.

על ה[[התוועדות]] והפגישות שנולדו כתוצאה מהשיחה, סיפרו חברי הוועד במכתב שכתבו בכ' טבת אל אדמו"ר הריי"צ:

"בישיבתנו אתו (הרב [[שאול דובער זיסלין|זיסלין]], הרב [[חיים אליעזר קרסיק|קרסיק]], הרב [[פנחס אלטהויז]] והרב [[משה גוראריה]]) סיפר לנו שכבר פנה בנידון זה להראשים הממונים לחלוקת הקרקעות וסידור ההתיישבות והבטיחו לו להתעניין בזה במיוחד. מר שזר אמר לנו שכעת האפשרויות יותר גדולות מכמו בעבר, שקרקעות הקרן הקיימת היו מצומצמים, כעת יש אפשרות גדולה לבחירת מקומות מתאימים. גם בדירות מוכנות, הצריכות רק תיקון, וגם קרקעות מעובדים, אפשר לסדר אותם באופן שיתופי או שלכל אחד יקצו שטח במקום ויעבוד באופן נפרד. אפשר לסדר אותם בחקלאות או במשק מעורב, גם אפשר לשתף להמשקים עבודה על מכונות אריגה, טוויה וכדומה".

המקצוע האחרון הוצע מכיוון שרבים מחסידי חב"ד יוצאי ברית המועצות עסקו באריגה וטוויה בביתם, בכדי לא לחלל שבת.

מר שז"ר הציע לערוך מגבית בארצות הברית לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד [[צפת]] או [[מירון]]. שז"ר ביקש לדעת האם אכן תגיע בזמן הקרוב מסה גדולה של חסידים, שהרי באם יגיעו בודדים, איש לא יוכל לעזור להם כקבוצה.

לאחר מכן ביקש להפגישם עם "ראש הראשים" - כך נכתב במכתב ללא פירוט, אך הכוונה כנראה היתה למר [[דוד בן גוריון]].

ארבעת חברי הוועד דחו את ההצעה, כך הם ממשיכים במכתבם לרבי, מתוך חשש פן החסידים לא יגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] בקבוצה גדולה, ואז הדבר לא ייצא לפועל; ולסכם עם אישיות כה חשובה סיכומים שבסופם יתבדה ברוח, זהו צעד לא נבון בעליל.

אולם מר שזר "כפה" עליהם פגישה עם מר אברהם הרצפלד, שעמד במרכז הפעילות ההתיישבותית בארץ ישראל ובמוקד הקמתם של ישובים חדשים.

מר הרצפלד הביע התעניינות בנושא, ודבריו היו כמעט זהים להסבריו של מר שזר. אבל הרצפלד לא הזכיר את הצורך במגבית. שינוי נוסף היה ליישב את החסידים מ[[רוסיה]] באזור [[ירושלים]], שם כבר מוכן המקום עם בתים ושדות. חברי הוועד הציעו מצידם להקים את המושב באיזור תל אביב, והרצפלד הגיב שזו הצעה לא מופרכת בכלל. העיקר הוא, כך אמר, שיבואו לכל הפחות חמישים משפחות, ושאחד מכל משפחה מסוגל לעבוד.

לסיכום כותבים חברי הוועד, כי הסיכום העומד על הפרק כרגע הוא הטוב ביותר שאפשר להשיג בתנאים הנוכחיים. לאחר ששטחו את כל השתלשלות העניינים, שואלים הם את פי הרבי לחוות דעתו הקדושה, ושאם התשובה מצד הרבי היא חיובית, צריך לסדר ועד שיהיה אחראי על זה, וכן לסדר מגבית.

====בקשות לעזרה====

בחודש טבת [[תש"ט]] הגיעו לארץ הקודש שלוש עשרה משפחות חב"דיות, ממחנה עקורים בגרמניה. ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד דאגו ליישבם בשטח הנושק לערים [[רמלה]] ו[[לוד]]. התיישבות שהיוותה את אבן היסוד ל[[שיכון חב"ד לוד|שיכון החב"די]] הגדול והתוסס בלוד. חברי ועד הפועל של אגו"ח פנו לרב [[בנימין גורודצקי]], שהיה אותה עת בפריז, וביקשו ממנו שישתדל אצל הג'וינט שיתרמו כספים עבור העולים המגיעים ארצה. ההיגיון היה כזה: מאחר שמעתה ואילך, ארגון הג'וינט שהחזיקם בפריז, מסיר את ידיו מעליהם, אם כן, יהיה זה סביר שהארגון ימשיך לפרוס את חסותו על העקורים לעוד זמן לא רב, כך שתחילת דרכם בארץ הקודש תצלח.

ובתקופה מאוחרת יותר, חברי ועד הפועל של אגו"ח אף שטחו בפני מנהל הג'וינט באירופה, ד"ר שוורץ, בקשה מיוחדת לקבל עזרה לסיוע בהקמת וביסוס כפר חב"ד.

אולם בפועל, התקציבים התמהמהו מלבוא, בעוד שמאידך גיסא העולים ממשיכים להגיע. באמצע [[חודש שבט]] הגיעו מפריז שלושים משפחות נוספות, שמנו יחדיו כמאה נפשות. בשלב זה, הפנו אותם מטעם הסוכנות למחנות עולים, בעוד חברי ועד הפועל מושיטים להם סיוע בכל המצטרך להם.

אל כוח הפעולה הזה, הצטרף מעבר לים הרב [[שמואל זלמנוב]] שנעשה מזכירו של [[הרבי הריי"צ]] לענייני פליטים. מתוקף תפקידו עמד הרב זלמנוב בקשר עם ראשי אגו"ח בנושא קליטת העולים, ועשה כל שביכולתו להצטרף למסייעים.

מפריז המשיכו להגיע עולים נוספים, ומספר הנפשות שעלו משם כבר הגיע למאתיים. הטיפול במשפחות מפריז היה עתה בראש סדר עדיפויות של חברי אגודת חב"ד. כל משאביהם הופנו לעברה של מטרה זו, והם עבדו ללא לאות כדי להגיש להם סיוע רב ככל שניתן.

====ועד מטעם הפליטים====
[[קובץ:השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות]]
בשלהי [[חודש אדר]] תש"ט, נתן [[הרבי הריי"צ]] את הסכמתו הסופית לייסוד כפר חב"ד. במכתב לשניים מראשי אגודתחסידיחב"ד הרב זיסלין והרב משה גוראריה כתב הרבי הריי"צ:

'''"בתור מענה כללי על הצעתם לייסד מושבה בעד פליטי אנש בארץ הקדושה תבנה ותכונן ובמענה על מכתבו של מר זלמן שי' רובאשוו [מר שזר] בעניין זה הנני להשיבם אשר בכלל הנני מסכים להצעה זו בשביל אלו מפליטי אנ"ש שרצונם בכך"'''

הרבי הריי"צ הורה באותם ימים, שהמקום המועדף להקים עליו את המושבה החב"דית יהיה במרכז הארץ דווקא, מקום ממנו יוכלו החסידים להשפיע על הסביבה כולה.

כעת נבחר מקרב העולים החב"דיים '''ועד שיפעל למען הקמתה של המושבה'''. ליושב ראש נבחר הרב '''[[זלמן פלדמן]]''', והיו בו חמישה חברים נוספים: ר' '''[[זלמן ברונשטיין]]''', ר' '''[[יצחק מאיר גרינברג]]''', ר' '''[[אברהם שמואל גרליק]]''', ר' '''[[דוד חן]]''' ור' '''[[זלמן סודקביץ']]'''.

בכוחות משותפים, חדשים גם ישנים, הוועד לסידור פליטים שעל ידי אגו"ח והוועד שנבחר מקרב העולים החדשים - החלה ההתדיינות עם ראשי הסוכנות והג'וינט בניסיון לממש את הוראת הרבי הריי"צ, ולמצוא יישוב במרכז הארץ שיתאים למגורים ולחקלאות.

תוך כדי דיבור, בעיצומו של המשא ומתן, פנו אנשי '[[המזרחי]]' - יו"ר התנועה מר חזני ומר סטקולובסקי שעסק בנושאי ההתיישבות - והציעו לחסידים שטח מתאים להתיישבות העונה על כל דרישותיהם. אך יש תנאי בדבר, והוא: שהמתיישבים החב"דיים יצטרפו כחברים מן המניין למפלגתם, מפלגת המזרחי. המקום המוצע היה כפר ערבי בשם '[[ספריא]]' שננטש על ידי תושביו במהלך [[מלחמת השחרור]], ומיקומו היה נח בהיותו סמוך ל[[צריפין]] ול[[בית דגן]], לא רחוק מ[[רמלה]].

חברי אגודת חסידי חב"ד טענו בתוקף שאסור לקחת את פנקסי המפלגה, כלומר שאין שום מקום ל[[מחשבה]] לקבל את התנאי. הם ניסו בכל כוח השתדלנות האפשרי בסוכנות היהודית, במשרד החקלאות ובמקומות רלוונטיים נוספים לקבל את השטח מבלי שהמתיישבים ייאלצו להיות חברי מפלגה. בינתיים פלשו לשטח של 'ספריא' אנשי המזרחי, שלא בתיאום עם הרשויות המוסמכות והתיישבו בחלק מהבתים. משנעשה מעשה, ראשי אגו"ח החלו לוחצים לקבל שטח חלופי להקמת כפר עבור העולים החב"דיים.

====הפלישה לספריא====
אולם דבר לא התקדם. זמן עבר, ושטח אחר עבור הכפר החב"די לא נראה באופק. החסידים החליטו אף הם לעשות מעשה.

באמצע [[חודש אייר]] [[תש"ט]] התיישבו קבוצה גדולה של עולים חסידי חב"ד בכפר הערבי המטוש 'ספריא'.

במקביל לפלישה, עסקו ראשי אגו"ח - יחד עם חתנו של הרבי, [[הרש"ג]], ששהה באותו זמן בארץ לצורך סיוע לעולים - במשא ומתן אינטנסיבי עם ראשי הסוכנות היהודית לקבלת כפר ספריא לידיהם באופן רשמי. המאמצים אכן צלחו, ובכ"ג אייר, ימים ספורים אחרי הפלישה החב"דית המעשית, העניק ראש המחלקה להתיישבות בסוכנות מר [[לוי אשכול]] את האישור להתיישבות מאה משפחות חב"דיות בכפר ספריא:

בהתאם לבקשת אגו"ח והרש"ג, התחייב מר אשכול לצייד את התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדש.

====המאבק עם ה'מזרחי'====
[[קובץ:תוחלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב המיתולוגי של ר' ישראל קוק (לאש) בכפר שעליו השלט 'תוחלת']]
את תיאור המאבק עם תנועת המזרחי וההתיישבות החסידית שהתגשמה והפכה לעובדה, כתב הרב קרסיק, בשם אגודת חסידי חב"ד, אל הנגיד מר שלמה פלמר - האיש שסייע רבות בהכנות ובמאמצים להתיישבות בכפר חב"ד:

"הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה', וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר".

החלוקה היתה כך שאנשי המזרחי התיישבו מצד אחד של הכביש, וחסידי חב"ד מצידו השני. לאזור בו התיישבו אנשי המזרחי קראו 'תוחלת', ולאחר כמה שנים עזבו רוב תושבי 'תוחלת' את המקום, אולם כמה מתושבי 'תוחלת' התעקשו לחיות במעין אוטונומיה בתוככי כפר חב"ד.

הבתים בהם התיישבו העולים, לא היו במצב טוב בלשון המעטה, אבל אגו"ח דאגו שאנשי הסוכנות יתחילו מיד בשיפוץ הבתים. בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ואילו שלושים משפחות שהגיעו לאחר [[חג השבועות]] התיישבו בכפר בשלב מאוחר יותר, לאחר ששופצו הבתים אליהם היו אמורים להיכנס.

הרב [[איצ'ה מענדל ליס]], מזכירו הראשון של כפר חב"ד, שנמנה על הקבוצה השנייה שהתיישבה בכפר, תיאר בזיכרונותיו את ה'קבלת פנים' שציפתה למתיישבים החדשים:

"לאחר כמה חודשים במעברה, הגענו לכפר ספריא הנטוש. במרכז הכפר היה מגרש גדול, כעין עמק, ובאמצע היתה משאבת מים, ממנה שאבנו [[מים]] בראשית התיישבותנו. הכול היה עזוב ונטוש: בתי חימר עלובים, ללא גגות או חלונות. כאן, במקום הזה היינו אמורים להתיישב ולהתארגן למושב עובדים.
מצאנו קבוצת בתים הראויים למגורים, ובהם שיכנו את כל שבעים המשפחות הראשונות. כל משפחה, קיבלה מהסוכנות היהודית ציוד ראשוני דהיינו מיטות [[ברזל]] ומזרונים וסדינים, וכל משפחה סיבבה את עצמה עם סדינים. רק המאושרים בינינו, כמו משפחות גדולות, זכו לקבל אוהל מבד".

כפר חב"ד נחנך רשמית בחג הגאולה י"ב תמוז תש"ט. באותו יום ערכו ראשי אגודת חסידי חב"ד מסיבה גדולה, והרש"ג נטל חלק במסיבה.

הקמתו של הכפר היה שלב חשוב ויסודי בהתפתחותה של קהילת חב"ד בישראל, אבל בהחלט לא אחרון, עוד פעולות רבות זקוקות היו להיעשות. באמצעות ערוץ קשר מיוחד ואינטימי שהתרקם בין כמה מהעסקנים, עם בכירים במוסדות המדינה דוגמת מר שזר, מר הרצפלד ועוד מידידי חב"ד, הצליחו לפעול גדולות ונצורות למען ענייני חב"ד בכלל וכפר חב"ד בפרט.

=== הפיגוע בבית הספר למלאכה ===
{{ערך מורחב|רצח יד החמישה}}
בליל יום חמישי, אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר החקלאי בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' [[שמחה זילברשטרום]] וארבעה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.

== ציוני דרך ==
{{פסקה חסרה}}
==התייחסויות מהרבי==
{{פסקה חסרה|}}

== גאוגרפיה ==
[[קובץ:יט כסלו בבית מנחם1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] ב[[בית מנחם]], בימים עברו]]
[[קובץ: יט כסלו בבית מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] בבית מנחם, ב[[תש"ע]]]]
שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם, נכון לשנת [[תש"פ]] אכלוסיית הכפר מונה למעלה מ2,000 בתי אב וכ8,500 נפשות כ"י. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית שדות דן. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. כמו כן בכפר יש את קהילת חב"ד הגדולה בישראל והשנייה בגודלה בעולם (לאחר [[קראון הייטס]]).

=== שכונות ורחובות===
בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, "שכונת לוי יצחק" א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלשת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תש"פ).

בשנת [[תשע"ו]] קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (צפת)|מאיר אשכנזי]] גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי [[הרבי]] לרב [[יצחק מענדל ליס]] שהציע ב'יחידות' לתת שמות לרחובות הכפר: {{הדגשה|אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר}}.

הרב אשכנזי ציין ש{{ציטוטון|בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות}}, והוסיף ש{{ציטוטון|הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו}}{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9A-%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%99%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%95-%D7%A9/ הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות] {{אינפו}}}}.

הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. וב[[ג' אייר]] פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי [[לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]] וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר ע"ה. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של [[עשרת המבצעים]] שהכריז הרבי{{הערה|[http://chabad.info/news/%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%97%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מפת הכפר] {{אינפו}}}}.

== מוסדות וגופים השוכנים בכפר ==
[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית בניין 770 בכפר]]
*בית אגודת חסידי חב"ד [[770 כפר חב"ד]].
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*[[סניף קה"ת בארץ הקודש]].
*[[אור אבנר]].
*איגוד תלמידי הישיבות - [[את"ה המרכזי - 770]].
*[[אשנב לחב"ד]].
*[[מטה משיח באה"ק]].
*משרדי "[[התאחדות החסידים]]".
*[[יד לילד המיוחד]].
*[[מכון לוי יצחק]].
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]].
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*[[רשת אהלי יוסף יצחק]].
*[[הפנסאים]], תנועת נוער בארה"ק.
*[[שבועון בית משיח]].
*[[שבועון כפר חב"ד]].
*[[מרכז את"ה בארץ הקודש]].
*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]].
* משרדי חב"ד שופ (מכירת ספרי קודש ומוצרי יודיאקה של האתר [[חב"ד אינפו]])

=== בתי כנסת ===
*[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]. ע"ש [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] הגדול והמרכזי בכפר, בו מתקיימות ה[[התוועדות|התוועדויות]] המרכזיות בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[י"א ניסן]] ועוד.
*"מניין זושא" - מרתף בית מנחם.
*[[בית כנסת 'המרכזי']].
*בית הכנסת "אהל יעקב".
*בית מרדכי שמואל. ע"ש הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של כפר חב"ד.
*נחום יצחק. ע"ש הרב [[נחום יצחק פינסון]].
*"[[770 בכפר חב"ד|770]]".
*ר' מענדל'ס שול. ע"ש הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ו[[משפיע]] בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]].
*ישראל אריה לייב. ע"ש [[ישראל אריה לייב|אחיו של הרבי]]. רב ביהכ"נ: הרב [[אליעזר ברוד]]. [[משפיע]] ביהכ"נ: הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].
*רייטשיק שול. ע"ש הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]]. רב ביהכ"נ: הרב אשר אייזנבאך.
*ברק'ה שול. ע"ש הרב שלום דובער ליפסקר{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}.
*יעקב אבינו.
*שערי אליהו.
*בית כנסת בבית משפחת גינדי.
*בית הכנסת גבעת ליובאוויטש לצעירים. רב ביהכ"נ: הרב [[שמעון גופין]].
*בית הכנסת בכפר חב"ד ב'.

=== מוסדות חינוך ===
[[תמונה:ישיבה כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]
*גני ילדים.
*תלמוד תורה.
*[[אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]].
* [[חדר ליובאוויטש]].
*[[בית ספר למלאכה]].
*[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]]
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*ישיבת [[אור תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן גפני]].
*מוסדות [[אור שמחה]].
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]].

=== מבני ציבור ===
* משרדי [[ועד כפר חב"ד]].
* המועצה האזורית שדות דן.
* מעיינות - מתנ"ס כפר חב"ד.
* מרפאת "שירותי בריאות - כללית" ו"טיפת חלב".
* מרפאת קופת "מאוחדת".
* אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' (הוקם ב[[תשס"ג]])
* אולם אירועים ב[[כפר חב"ד ב']] (החל לפעול ב[[תשע"ג]]). באולמות אלו מתקיימות רובם של החתונות החב"דיות ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]].
*אולם התלמוד תורה.
*אולם הפנסאים.

===שונות===
* "מאחורי הדבש" - מרכז לימודי-חווייתי על פעילות הדבורה וייצור הדבש
* ברכה נפרדת - במתחם בית הספר למלאכה

=== מקוואות ===
* המקוה המרכזי
* מקוה בית מנחם
* מקוה נחום יצחק
* מקווה 'רייטשיק שול'
* 'יענקל'ס מקווה'

== כלכלה ==
רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי הדר.

בכפר יש 3 צרכניות, חנויות [[בגד|בגדים]], תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד [[עור]] ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.

=== דואר ישראל ===

== תחבורה ==
רוב התחבורה לכפר וממנו נעשית על ידי רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד ומשמשת את כלל יישובי הסביבה, כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, סופרבוס ודן.
*'''קו 354''' מכפר חב"ד ל[[בני ברק]] וחזרה (תחנה ראשונה ואחרונה בישוב באר יעקב) פועל כל ימי החול וגם במוצאי שבת.
* '''קו 357''' - מכפר חב"ד ל[[ירושלים]] וחזרה. פועל בימי חמישי ושישי ו[[מוצאי שבת]].
*'''קו 131''' - מכפר חב"ד ל[[ביתר עילית]] וחזרה (הקו עובר גם באלעד).
* '''קו 548''' - מ[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קרית מלאכי]] לכפר חב"ד וחזרה. הקו יוצא מ[[נחלת הר חב"ד]] לכפר חב"ד בבוקר, וחוזר בערב. פועל רק בחלק מימי השבוע ובשעות שונות. קו תלמידים.
*'''קו 174''' ל[[אלעד]] וחזרה.

=== תחנת הרכבת ===
{{ערך מורחב|תחנת הרכבת כפר חב"ד}}
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.

עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת ל[[ירושלים]]. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.

ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה]] - [[רחובות]].

== ועד כפר חב"ד ==
[[תמונה:רבני כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]
{{ערך מורחב|ועד כפר חב"ד}}
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, וע"פ הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז|פיניע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.

בשנת [[תש"כ]] מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן הרב [[מנחם לרר]] ואחריו הרב [[בנימין ליפשיץ]]. אחריו כיהן הרב [[שמעון רבינוביץ']], כיום מכהן בתפקיד היו"ר הרב [[נחמן רייכמן]].

לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל ללא לאות בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. הרב ברוך גופין, הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]]. הרב [[מאיר פריימן]] ששימש בתור מזכיר הועד לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]].

ב[[חודש שבט]] [[תשע"ו]] נערכו בכפר חב"ד בחירות לחברי הוועד של כפר חב"ד, ר' [[שמעון רבינוביץ]] קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב [[י' שבט]] עם תום ספירת הקולות, בנוכחות המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח, נבחר הרב רבינוביץ על ידי כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.
בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חב"ד לנחת רוח [[הרבי]].

ב[[חודש אדר]] [[תשע"ח]] נערכו בחירות נוספות לוועד הכפר, מערכת הבחירות היתה סוערת בעיקר בגלל התערבות הרב [[מאיר אשכנזי]] שתמך בוועד החדש. באסיפה שקיים בכ' אדר שאל הרב שאלות נוקבות ביותר על התנהלותו המלאה של הועד הקודם בראשות ר' [[שמעון רבינוביץ]] והראה חוסר שביעות רצון מריצה נוספת של רוב חברי הוועד. בעקבות ריצתו של הוועד חרף נאומו של הרב, הדגיש הרב לתושבים את גודל האחריות וחילול השם היכול להיגרם ותמך באופן בולט בוועד החדש.
ביום חמישי כ"ח אדר נערכו הבחירות ונבחר הוועד החדש בראשות ר' [[נחמן רייכמן]].

בשנת [[תשע"ט]] נערכו בחירות נוספות לוועד המקומי. בחירות אלו שנויים במחלוקת עקב היותם הפעם הראשונה בה שתי הוועדים של הכפר, המונציפלי ווועד האגודה עומדים להתפצל עקב הוראתו של הרבי בנושא.

אף שהרב תמך ברשימה בראשות ר'[[נחמן רייכמן]] - יו"ר ועד האגודה, נבחר בסופו של דבר לראשות הועד ר' [[שמעון רבינוביץ']].

== רבני כפר חב"ד ==
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.
* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו מונה לרבו של כפר חב"ד.
* הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות כפר חב"ד מאז פטירתו בשנת [[תשע"ה]].

== כפר חב"ד ב' ==
[[תמונה:כפר חבד ב.jpg|left|thumb|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד ב']]}}
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקרית החינוך לומדות כ 800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב [[שמואל חפר]] ובהקמה נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].

בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו [[בית כנסת]] ומקווה טהרה לנשים. הרב [[חיים הלל רסקין]] מכהן כרב בית הכנסת.
{{ניווט|
|כותרת=[[קובץ:תבנית גלריה מוסתרת.png|20px|ימין]]גלריית צילומי אוויר של ישראל ברדוגו
|תוכן=<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="8">
קובץ:כפר חבד ב ברדוגו.jpg|כפר חב"ד ב' במבט מהאויר
קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלום אווירי
קובץ:שכונת בנה ביתך ברדוגו.jpg|השכונה החדשה 'בנה ביתך' בצפון כפר חב"ד
קובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|בנייני המועצה האזורית עמק לוד, וועד כפר חב"ד
</gallery>
| הסתרה = לא
| מוסתר = לא
}}

== לקריאה נוספת ==
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ז]].
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', [[תשנ"ט]].
*שניאור זלמן ברגר, '''[[הפרטיזן]]''', [[תשס"ה]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].
*[[שניאור זלמן רודרמן]], '''[[70 פנים לכפר חב"ד]]''', [[תשע"ח]].

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://kfar-chabad.com/ אתר הבית]''' של [[ועד כפר חב"ד]]
;מדיה
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת [[תשכ"א]] - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר - [[חב"ד און ליין]]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68851 חוברת על 'מראות כפר חב"ד' בשנת הכ"פים] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80207 כפר חב"ד בתצלום מהאוויר] {{אינפו}}
*{{קישור חבד און ליין|95522|בסרטון חדש: ציורים מכפר חב"ד פרי מכחולו של יחיאל אופנר||כ"ג אדר תשע"ו}}

;כתבות היסטוריות
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%94%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%B4%D7%93_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - [[חב"ד און ליין]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב"ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים] {{אינפו}}
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/432953421071.html תחנת כפר חב"ד סניף וילנה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] אייר תשע"ו
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]

כפר חב"ד

2020-05-16T21:29:28Z

מלכותשבמלכות: /* תחבורה */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב בארץ הקודש|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}}
[[קובץ: כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כפר חב"ד במבט אוירי. במרכז: בנין [[770]]]]
[[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg ‏|שמאל|ממוזער|250px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]]
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר [[תל אביב]] וצפונית לעיר [[לוד]], ונמצא תחת שיפוט המועצה האיזורית שדות דן (בעבר עמק לוד). בכפר מתגורר הריכוז הגדול בישראל, והשני בגודלו בעולם של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ומוסדות חב"ד, והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל. בכפר גרים נכון לשנת [[תש"פ]] כ-2,500 משפחות.

הישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת אדמו"ר הריי"צ כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום [[מלחמת העולם השניה]]{{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}}. הוא נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים.
[[תמונה:הקפות שניות כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]

== היסטוריה ==

===ייסוד הכפר===
[[תמונה:כפר חבד תשט.jpg|left|thumb|250px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] [[תש"ט]].]]
להקמת כפר חב"ד קדמה יזמה להקמת ישוב חב"די שהחלה בשנת [[תש"ד]], אז הציע הרב [[אליעזר קרסיק]] להקים ישוב בו יגורו חסידי חב"ד, שיפתחו מפעלים ויעבדו בחקלאות ועל ידי הרווחים יממנו את המוסדות שיוקמו בישוב.

ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] ובשלהי שנת [[תש"ז]] נסע הרב קרסיק למחנות העקורים באירופה, בדק את הלך הרוח אצל החסידים שברחו מברית המועצות ולאחר מכן נסע אל [[הרבי הריי"צ]] ויחד עם גיסו הרב [[משה גוראריה]], שניהם מראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], נכנסו ליחידויות רבות במהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]]. בסוף חודש זה נקרא מר [[שניאור זלמן שזר]] ל[[יחידות]] בה הציע לו אדמו"ר הריי"צ את הקמת הישוב החב"די.

זמן רב ארך עד שהוקם הישוב, וב[[י"ט כסלו]] [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת הישוב ובעקבות שיחה זו הפגישם שזר עם מר אברהם הרצפלד ועוד בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה. ראשי אגו"ח פעלו כל העת יחד עם שזר ובהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], וכדי לעזר להם נשלחו הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]].

ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]], פעלו בכדי לאתר שטח מתאים, והוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] התיישבו החסידים בישוב הערבי ספריא, וב[[כ"א אייר]] [[תש"ט]] הוקם היישוב באופן רשמי, כאשר חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ. תחילה התיישבו החסידים בבתים הנטושים של ספריא ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.

בערב [[שבת קודש]] פרשת בהר [[תש"ט]] שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על [[ספר תורה]] שנשלח אליהם.

במשך השנים [[תש"ט]]-[[תש"י]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד.
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר.

====רעיון ההקמה====
בכ"ח [[סיוון]] [[תש"ד]] - חמש שנים לפני [[יציאת רוסיה תש"ו|העלייה המסיבית]] של חסידי חב"ד שנמלטו מרוסיה - הציע הרב [[אליעזר קרסיק]] לרבי הריי"צ, במכתב שהופץ גם בין החסידים, להקים משק או קריה חב"דית.

כעבור כחצי שנה, בכ"ט אדר [[תש"ה]], פנה שוב אל הרבי הריי"צ, וכתב שבארץ הקודש ישנם עשרות חסידי חב"ד, אולם משום שהם מפוזרים יכולת השפעתם חלשה. ולכן כדאי להקים קרן חב"דית שמטרתה תהיה לסייע בסידור בוגרי ישיבות חב"ד בארץ הקודש, כשהמימון לקרן יגיע ממגביות שייערכו במקביל, הן בארץ והן ב[[ארצות הברית]].

כמו כן יש צורך לעבד תוכנית מפורטת מאופני הבניינים של בתי חרושת ומשקים וכדומה שיתאימו לסידור את כל הנצרכים מאנ"ש. אך לכל לראש, מציע הרב קרסיק, יש צורך ברכישת שטח קרקע שיתאים להתיישבות של מאות משפחות, ומקום זה יהיה מרכז למוסדות הרוחניים כמו ישיבה וגם בנייני בתי חרושת ראשונים.

הרב קרסיק כתב לרבי את הטעמים להצעתו:
א. אין אצלנו עדיין די כוחות אנושיים להתפשט בהרבה מקומות. ב. בריכוז של כוחותינו במקום מיוחד נהיה חופשיים מהשפעות וגורמי חוץ. ג. כשנתרכז במקום אחד נחזק איש את רעהו. ד. באופן כזה יוקטן באופן ניכר התקציב הכספי, ראשית מפני הריכוז, ושנית מפני הוזלת הקרקע הנצרכת לזה (כי ברכישת מקום בלתי מיושב עדיין, יעלה הקרקע לשליש ולרביע מהמחירים שבמקום מיושב). ה. בזה התבלט באופן ניכר אופני הפעולות שלנו בפנים הארץ ובחוץ לארץ".

את מכתבו מסיים הרב קרסיק, כי התנאי הראשון המובן מאליו להקמת הישוב החב"די הוא הסכמתו של הרבי.

זמן מה לאחר מכן נסתיימה מלחמת העולם הראשונה, וחסידים רבים יצאו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]. עובדה שזירזה את תוכניתו של הרב קרסיק, שפנה אל חברי [[תל אביב|קהילת חב"ד בתל אביב]] בבקשת סיוע.

בחודש תשרי ה'תש"ח נסע הרב קרסיק אל הרבי הריי"צ, ושטח בפניו את תוכניתו לפרטיה.
[[קובץ:מכתב הרבי הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב [[הרבי הריי"צ]] לעולים הראשונים לישוב, כשהוא מצרף את מכתבו ל[[ספר תורה]] מיוחד שנשלח ללוות אותם]]

====ה[[יחידות]] של מר שז"ר====
[[קובץ:שזר מבקר בכפר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מר שזר בביקור בכפר בשנותיו הראשנות]]

אחת הפעולות הראשונות שעשה הרבי בנושא, היתה שיחה מיוחדת עם מר זלמן שזר ששהה באותה תקופה בארצות הברית.

ה'יחידות' של מר שזר ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו [[הרבי הריי"צ]] את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע [[הרבי הריי"צ]] למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש.

באותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות.

====ועד לסידור פליטים====
[[קובץ:עולים חדשים מגיעים לכפר בשנים הראשונות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עולים חדשים מגיעים לכפר בשנים הראשונות]]
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב אליעזר קרסיק, הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של ועד זה היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן".

ועד זה פעל במלוא המרץ ובדרכים שונות למען העולים ולמען ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור.

ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תש"ט]] בבית כנסת חב"ד בתל אביב השתתף מר שזר, וחברי הוועד ניצלו הזדמנות זו כדי לדבר עם האורח בעניין הקמת המושבה החב"דית בארץ ישראל, והוא הזמינם לפגישה מסודרת.

על ה[[התוועדות]] והפגישות שנולדו כתוצאה מהשיחה, סיפרו חברי הוועד במכתב שכתבו בכ' טבת אל אדמו"ר הריי"צ:

"בישיבתנו אתו (הרב [[שאול דובער זיסלין|זיסלין]], הרב [[חיים אליעזר קרסיק|קרסיק]], הרב [[פנחס אלטהויז]] והרב [[משה גוראריה]]) סיפר לנו שכבר פנה בנידון זה להראשים הממונים לחלוקת הקרקעות וסידור ההתיישבות והבטיחו לו להתעניין בזה במיוחד. מר שזר אמר לנו שכעת האפשרויות יותר גדולות מכמו בעבר, שקרקעות הקרן הקיימת היו מצומצמים, כעת יש אפשרות גדולה לבחירת מקומות מתאימים. גם בדירות מוכנות, הצריכות רק תיקון, וגם קרקעות מעובדים, אפשר לסדר אותם באופן שיתופי או שלכל אחד יקצו שטח במקום ויעבוד באופן נפרד. אפשר לסדר אותם בחקלאות או במשק מעורב, גם אפשר לשתף להמשקים עבודה על מכונות אריגה, טוויה וכדומה".

המקצוע האחרון הוצע מכיוון שרבים מחסידי חב"ד יוצאי ברית המועצות עסקו באריגה וטוויה בביתם, בכדי לא לחלל שבת.

מר שז"ר הציע לערוך מגבית בארצות הברית לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד [[צפת]] או [[מירון]]. שז"ר ביקש לדעת האם אכן תגיע בזמן הקרוב מסה גדולה של חסידים, שהרי באם יגיעו בודדים, איש לא יוכל לעזור להם כקבוצה.

לאחר מכן ביקש להפגישם עם "ראש הראשים" - כך נכתב במכתב ללא פירוט, אך הכוונה כנראה היתה למר [[דוד בן גוריון]].

ארבעת חברי הוועד דחו את ההצעה, כך הם ממשיכים במכתבם לרבי, מתוך חשש פן החסידים לא יגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] בקבוצה גדולה, ואז הדבר לא ייצא לפועל; ולסכם עם אישיות כה חשובה סיכומים שבסופם יתבדה ברוח, זהו צעד לא נבון בעליל.

אולם מר שזר "כפה" עליהם פגישה עם מר אברהם הרצפלד, שעמד במרכז הפעילות ההתיישבותית בארץ ישראל ובמוקד הקמתם של ישובים חדשים.

מר הרצפלד הביע התעניינות בנושא, ודבריו היו כמעט זהים להסבריו של מר שזר. אבל הרצפלד לא הזכיר את הצורך במגבית. שינוי נוסף היה ליישב את החסידים מ[[רוסיה]] באזור [[ירושלים]], שם כבר מוכן המקום עם בתים ושדות. חברי הוועד הציעו מצידם להקים את המושב באיזור תל אביב, והרצפלד הגיב שזו הצעה לא מופרכת בכלל. העיקר הוא, כך אמר, שיבואו לכל הפחות חמישים משפחות, ושאחד מכל משפחה מסוגל לעבוד.

לסיכום כותבים חברי הוועד, כי הסיכום העומד על הפרק כרגע הוא הטוב ביותר שאפשר להשיג בתנאים הנוכחיים. לאחר ששטחו את כל השתלשלות העניינים, שואלים הם את פי הרבי לחוות דעתו הקדושה, ושאם התשובה מצד הרבי היא חיובית, צריך לסדר ועד שיהיה אחראי על זה, וכן לסדר מגבית.

====בקשות לעזרה====

בחודש טבת [[תש"ט]] הגיעו לארץ הקודש שלוש עשרה משפחות חב"דיות, ממחנה עקורים בגרמניה. ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד דאגו ליישבם בשטח הנושק לערים [[רמלה]] ו[[לוד]]. התיישבות שהיוותה את אבן היסוד ל[[שיכון חב"ד לוד|שיכון החב"די]] הגדול והתוסס בלוד. חברי ועד הפועל של אגו"ח פנו לרב [[בנימין גורודצקי]], שהיה אותה עת בפריז, וביקשו ממנו שישתדל אצל הג'וינט שיתרמו כספים עבור העולים המגיעים ארצה. ההיגיון היה כזה: מאחר שמעתה ואילך, ארגון הג'וינט שהחזיקם בפריז, מסיר את ידיו מעליהם, אם כן, יהיה זה סביר שהארגון ימשיך לפרוס את חסותו על העקורים לעוד זמן לא רב, כך שתחילת דרכם בארץ הקודש תצלח.

ובתקופה מאוחרת יותר, חברי ועד הפועל של אגו"ח אף שטחו בפני מנהל הג'וינט באירופה, ד"ר שוורץ, בקשה מיוחדת לקבל עזרה לסיוע בהקמת וביסוס כפר חב"ד.

אולם בפועל, התקציבים התמהמהו מלבוא, בעוד שמאידך גיסא העולים ממשיכים להגיע. באמצע [[חודש שבט]] הגיעו מפריז שלושים משפחות נוספות, שמנו יחדיו כמאה נפשות. בשלב זה, הפנו אותם מטעם הסוכנות למחנות עולים, בעוד חברי ועד הפועל מושיטים להם סיוע בכל המצטרך להם.

אל כוח הפעולה הזה, הצטרף מעבר לים הרב [[שמואל זלמנוב]] שנעשה מזכירו של [[הרבי הריי"צ]] לענייני פליטים. מתוקף תפקידו עמד הרב זלמנוב בקשר עם ראשי אגו"ח בנושא קליטת העולים, ועשה כל שביכולתו להצטרף למסייעים.

מפריז המשיכו להגיע עולים נוספים, ומספר הנפשות שעלו משם כבר הגיע למאתיים. הטיפול במשפחות מפריז היה עתה בראש סדר עדיפויות של חברי אגודת חב"ד. כל משאביהם הופנו לעברה של מטרה זו, והם עבדו ללא לאות כדי להגיש להם סיוע רב ככל שניתן.

====ועד מטעם הפליטים====
[[קובץ:השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות]]
בשלהי [[חודש אדר]] תש"ט, נתן [[הרבי הריי"צ]] את הסכמתו הסופית לייסוד כפר חב"ד. במכתב לשניים מראשי אגודתחסידיחב"ד הרב זיסלין והרב משה גוראריה כתב הרבי הריי"צ:

'''"בתור מענה כללי על הצעתם לייסד מושבה בעד פליטי אנש בארץ הקדושה תבנה ותכונן ובמענה על מכתבו של מר זלמן שי' רובאשוו [מר שזר] בעניין זה הנני להשיבם אשר בכלל הנני מסכים להצעה זו בשביל אלו מפליטי אנ"ש שרצונם בכך"'''

הרבי הריי"צ הורה באותם ימים, שהמקום המועדף להקים עליו את המושבה החב"דית יהיה במרכז הארץ דווקא, מקום ממנו יוכלו החסידים להשפיע על הסביבה כולה.

כעת נבחר מקרב העולים החב"דיים '''ועד שיפעל למען הקמתה של המושבה'''. ליושב ראש נבחר הרב '''[[זלמן פלדמן]]''', והיו בו חמישה חברים נוספים: ר' '''[[זלמן ברונשטיין]]''', ר' '''[[יצחק מאיר גרינברג]]''', ר' '''[[אברהם שמואל גרליק]]''', ר' '''[[דוד חן]]''' ור' '''[[זלמן סודקביץ']]'''.

בכוחות משותפים, חדשים גם ישנים, הוועד לסידור פליטים שעל ידי אגו"ח והוועד שנבחר מקרב העולים החדשים - החלה ההתדיינות עם ראשי הסוכנות והג'וינט בניסיון לממש את הוראת הרבי הריי"צ, ולמצוא יישוב במרכז הארץ שיתאים למגורים ולחקלאות.

תוך כדי דיבור, בעיצומו של המשא ומתן, פנו אנשי '[[המזרחי]]' - יו"ר התנועה מר חזני ומר סטקולובסקי שעסק בנושאי ההתיישבות - והציעו לחסידים שטח מתאים להתיישבות העונה על כל דרישותיהם. אך יש תנאי בדבר, והוא: שהמתיישבים החב"דיים יצטרפו כחברים מן המניין למפלגתם, מפלגת המזרחי. המקום המוצע היה כפר ערבי בשם '[[ספריא]]' שננטש על ידי תושביו במהלך [[מלחמת השחרור]], ומיקומו היה נח בהיותו סמוך ל[[צריפין]] ול[[בית דגן]], לא רחוק מ[[רמלה]].

חברי אגודת חסידי חב"ד טענו בתוקף שאסור לקחת את פנקסי המפלגה, כלומר שאין שום מקום ל[[מחשבה]] לקבל את התנאי. הם ניסו בכל כוח השתדלנות האפשרי בסוכנות היהודית, במשרד החקלאות ובמקומות רלוונטיים נוספים לקבל את השטח מבלי שהמתיישבים ייאלצו להיות חברי מפלגה. בינתיים פלשו לשטח של 'ספריא' אנשי המזרחי, שלא בתיאום עם הרשויות המוסמכות והתיישבו בחלק מהבתים. משנעשה מעשה, ראשי אגו"ח החלו לוחצים לקבל שטח חלופי להקמת כפר עבור העולים החב"דיים.

====הפלישה לספריא====
אולם דבר לא התקדם. זמן עבר, ושטח אחר עבור הכפר החב"די לא נראה באופק. החסידים החליטו אף הם לעשות מעשה.

באמצע [[חודש אייר]] [[תש"ט]] התיישבו קבוצה גדולה של עולים חסידי חב"ד בכפר הערבי המטוש 'ספריא'.

במקביל לפלישה, עסקו ראשי אגו"ח - יחד עם חתנו של הרבי, [[הרש"ג]], ששהה באותו זמן בארץ לצורך סיוע לעולים - במשא ומתן אינטנסיבי עם ראשי הסוכנות היהודית לקבלת כפר ספריא לידיהם באופן רשמי. המאמצים אכן צלחו, ובכ"ג אייר, ימים ספורים אחרי הפלישה החב"דית המעשית, העניק ראש המחלקה להתיישבות בסוכנות מר [[לוי אשכול]] את האישור להתיישבות מאה משפחות חב"דיות בכפר ספריא:

בהתאם לבקשת אגו"ח והרש"ג, התחייב מר אשכול לצייד את התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדש.

====המאבק עם ה'מזרחי'====
[[קובץ:תוחלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב המיתולוגי של ר' ישראל קוק (לאש) בכפר שעליו השלט 'תוחלת']]
את תיאור המאבק עם תנועת המזרחי וההתיישבות החסידית שהתגשמה והפכה לעובדה, כתב הרב קרסיק, בשם אגודת חסידי חב"ד, אל הנגיד מר שלמה פלמר - האיש שסייע רבות בהכנות ובמאמצים להתיישבות בכפר חב"ד:

"הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה', וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר".

החלוקה היתה כך שאנשי המזרחי התיישבו מצד אחד של הכביש, וחסידי חב"ד מצידו השני. לאזור בו התיישבו אנשי המזרחי קראו 'תוחלת', ולאחר כמה שנים עזבו רוב תושבי 'תוחלת' את המקום, אולם כמה מתושבי 'תוחלת' התעקשו לחיות במעין אוטונומיה בתוככי כפר חב"ד.

הבתים בהם התיישבו העולים, לא היו במצב טוב בלשון המעטה, אבל אגו"ח דאגו שאנשי הסוכנות יתחילו מיד בשיפוץ הבתים. בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ואילו שלושים משפחות שהגיעו לאחר [[חג השבועות]] התיישבו בכפר בשלב מאוחר יותר, לאחר ששופצו הבתים אליהם היו אמורים להיכנס.

הרב [[איצ'ה מענדל ליס]], מזכירו הראשון של כפר חב"ד, שנמנה על הקבוצה השנייה שהתיישבה בכפר, תיאר בזיכרונותיו את ה'קבלת פנים' שציפתה למתיישבים החדשים:

"לאחר כמה חודשים במעברה, הגענו לכפר ספריא הנטוש. במרכז הכפר היה מגרש גדול, כעין עמק, ובאמצע היתה משאבת מים, ממנה שאבנו [[מים]] בראשית התיישבותנו. הכול היה עזוב ונטוש: בתי חימר עלובים, ללא גגות או חלונות. כאן, במקום הזה היינו אמורים להתיישב ולהתארגן למושב עובדים.
מצאנו קבוצת בתים הראויים למגורים, ובהם שיכנו את כל שבעים המשפחות הראשונות. כל משפחה, קיבלה מהסוכנות היהודית ציוד ראשוני דהיינו מיטות [[ברזל]] ומזרונים וסדינים, וכל משפחה סיבבה את עצמה עם סדינים. רק המאושרים בינינו, כמו משפחות גדולות, זכו לקבל אוהל מבד".

כפר חב"ד נחנך רשמית בחג הגאולה י"ב תמוז תש"ט. באותו יום ערכו ראשי אגודת חסידי חב"ד מסיבה גדולה, והרש"ג נטל חלק במסיבה.

הקמתו של הכפר היה שלב חשוב ויסודי בהתפתחותה של קהילת חב"ד בישראל, אבל בהחלט לא אחרון, עוד פעולות רבות זקוקות היו להיעשות. באמצעות ערוץ קשר מיוחד ואינטימי שהתרקם בין כמה מהעסקנים, עם בכירים במוסדות המדינה דוגמת מר שזר, מר הרצפלד ועוד מידידי חב"ד, הצליחו לפעול גדולות ונצורות למען ענייני חב"ד בכלל וכפר חב"ד בפרט.

=== הפיגוע בבית הספר למלאכה ===
{{ערך מורחב|רצח יד החמישה}}
בליל יום חמישי, אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר החקלאי בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' [[שמחה זילברשטרום]] וארבעה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.

== ציוני דרך ==
{{פסקה חסרה}}
==התייחסויות מהרבי==
{{פסקה חסרה|}}

== גאוגרפיה ==
[[קובץ:יט כסלו בבית מנחם1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] ב[[בית מנחם]], בימים עברו]]
[[קובץ: יט כסלו בבית מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] בבית מנחם, ב[[תש"ע]]]]
שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם, נכון לשנת [[תש"פ]] אכלוסיית הכפר מונה למעלה מ2,000 בתי אב וכ8,500 נפשות כ"י. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית שדות דן. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. כמו כן בכפר יש את קהילת חב"ד הגדולה בישראל והשנייה בגודלה בעולם (לאחר [[קראון הייטס]]).

=== שכונות ורחובות===
בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, "שכונת לוי יצחק" א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלשת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תש"פ).

בשנת [[תשע"ו]] קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (צפת)|מאיר אשכנזי]] גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי [[הרבי]] לרב [[יצחק מענדל ליס]] שהציע ב'יחידות' לתת שמות לרחובות הכפר: {{הדגשה|אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר}}.

הרב אשכנזי ציין ש{{ציטוטון|בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות}}, והוסיף ש{{ציטוטון|הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו}}{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9A-%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%99%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%95-%D7%A9/ הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות] {{אינפו}}}}.

הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. וב[[ג' אייר]] פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי [[לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]] וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר ע"ה. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של [[עשרת המבצעים]] שהכריז הרבי{{הערה|[http://chabad.info/news/%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%97%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מפת הכפר] {{אינפו}}}}.

== מוסדות וגופים השוכנים בכפר ==
[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית בניין 770 בכפר]]
*בית אגודת חסידי חב"ד [[770 כפר חב"ד]].
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*[[סניף קה"ת בארץ הקודש]].
*[[אור אבנר]].
*איגוד תלמידי הישיבות - [[את"ה המרכזי - 770]].
*[[אשנב לחב"ד]].
*[[מטה משיח באה"ק]].
*משרדי "[[התאחדות החסידים]]".
*[[יד לילד המיוחד]].
*[[מכון לוי יצחק]].
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]].
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*[[רשת אהלי יוסף יצחק]].
*[[הפנסאים]], תנועת נוער בארה"ק.
*[[שבועון בית משיח]].
*[[שבועון כפר חב"ד]].
*[[מרכז את"ה בארץ הקודש]].
*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]].
* משרדי חב"ד שופ (מכירת ספרי קודש ומוצרי יודיאקה של האתר [[חב"ד אינפו]])

=== בתי כנסת ===
*[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]. ע"ש [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] הגדול והמרכזי בכפר, בו מתקיימות ה[[התוועדות|התוועדויות]] המרכזיות בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[י"א ניסן]] ועוד.
*"מניין זושא" - מרתף בית מנחם.
*[[בית כנסת 'המרכזי']].
*בית הכנסת "אהל יעקב".
*בית מרדכי שמואל. ע"ש הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של כפר חב"ד.
*נחום יצחק. ע"ש הרב [[נחום יצחק פינסון]].
*"[[770 בכפר חב"ד|770]]".
*ר' מענדל'ס שול. ע"ש הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ו[[משפיע]] בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]].
*ישראל אריה לייב. ע"ש [[ישראל אריה לייב|אחיו של הרבי]]. רב ביהכ"נ: הרב [[אליעזר ברוד]]. [[משפיע]] ביהכ"נ: הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].
*רייטשיק שול. ע"ש הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]]. רב ביהכ"נ: הרב אשר אייזנבאך.
*ברק'ה שול. ע"ש הרב שלום דובער ליפסקר{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}.
*יעקב אבינו.
*שערי אליהו.
*בית כנסת בבית משפחת גינדי.
*בית הכנסת גבעת ליובאוויטש לצעירים. רב ביהכ"נ: הרב [[שמעון גופין]].
*בית הכנסת בכפר חב"ד ב'.

=== מוסדות חינוך ===
[[תמונה:ישיבה כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]
*גני ילדים.
*תלמוד תורה.
*[[אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]].
* [[חדר ליובאוויטש]].
*[[בית ספר למלאכה]].
*[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]]
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*ישיבת [[אור תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן גפני]].
*מוסדות [[אור שמחה]].
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]].

=== מבני ציבור ===
* משרדי [[ועד כפר חב"ד]].
* המועצה האזורית שדות דן.
* מעיינות - מתנ"ס כפר חב"ד.
* מרפאת "שירותי בריאות - כללית" ו"טיפת חלב".
* מרפאת קופת "מאוחדת".
* אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' (הוקם ב[[תשס"ג]])
* אולם אירועים ב[[כפר חב"ד ב']] (החל לפעול ב[[תשע"ג]]). באולמות אלו מתקיימות רובם של החתונות החב"דיות ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]].
*אולם התלמוד תורה.
*אולם הפנסאים.

===שונות===
* "מאחורי הדבש" - מרכז לימודי-חווייתי על פעילות הדבורה וייצור הדבש
* ברכה נפרדת - במתחם בית הספר למלאכה

=== מקוואות ===
* המקוה המרכזי
* מקוה בית מנחם
* מקוה נחום יצחק
* מקווה 'רייטשיק שול'
* 'יענקל'ס מקווה'

== כלכלה ==
רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי הדר.

בכפר יש 3 צרכניות, חנויות [[בגד|בגדים]], תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד [[עור]] ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.

=== דואר ישראל ===

== תחבורה ==
רוב התחבורה לכפר וממנו נעשית על ידי רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד ומשמשת את כלל יישובי הסביבה, כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, סופרבוס ודן.
*'''קו 354''' מכפר חב"ד ל[[בני ברק]] וחזרה (תחנה ראשונה ואחרונה בישוב באר יעקב) פועל כל ימי החול וגם במוצאי שבת.
* '''קו 357''' - מכפר חב"ד ל[[ירושלים]] וחזרה. פועל בימי חמישי ושישי ו[[מוצאי שבת]].
*'''קו 131''' - מכפר חב"ד ל[[ביתר עילית]] וחזרה (הקו עובר גם באלעד).
* '''קו 548''' - מ[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קרית מלאכי]] לכפר חב"ד וחזרה. הקו יוצא מ[[נחלת הר חב"ד]] לכפר חב"ד בבוקר, וחוזר בערב. פועל רק בחלק מימי השבוע ובשעות שונות. קו תלמידים.
*'''קו 174''' ל[[אלעד]] וחזרה.

=== תחנת הרכבת ===
{{ערך מורחב|תחנת הרכבת כפר חב"ד}}
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.

עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת ל[[ירושלים]]. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.

ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה]] - [[רחובות]].

== ועד כפר חב"ד ==
[[תמונה:רבני כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]
{{ערך מורחב|ועד כפר חב"ד}}
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, וע"פ הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז|פיניע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.

בשנת [[תש"כ]] מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן הרב [[מנחם לרר]] ואחריו הרב [[בנימין ליפשיץ]]. אחריו כיהן הרב [[שמעון רבינוביץ']], כיום מכהן בתפקיד היו"ר הרב [[נחמן רייכמן]].

לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל ללא לאות בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. הרב ברוך גופין, הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]]. הרב [[מאיר פריימן]] ששימש בתור מזכיר הועד לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]].

ב[[חודש שבט]] [[תשע"ו]] נערכו בכפר חב"ד בחירות לחברי הוועד של כפר חב"ד, ר' [[שמעון רבינוביץ]] קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב [[י' שבט]] עם תום ספירת הקולות, בנוכחות המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח, נבחר הרב רבינוביץ על ידי כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.
בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חב"ד לנחת רוח [[הרבי]].

ב[[חודש אדר]] [[תשע"ח]] נערכו בחירות נוספות לוועד הכפר, מערכת הבחירות היתה סוערת בעיקר בגלל התערבות הרב [[מאיר אשכנזי]] שתמך בוועד החדש. באסיפה שקיים בכ' אדר שאל הרב שאלות נוקבות ביותר על התנהלותו המלאה של הועד הקודם בראשות ר' [[שמעון רבינוביץ]] והראה חוסר שביעות רצון מריצה נוספת של רוב חברי הוועד. בעקבות ריצתו של הוועד חרף נאומו של הרב, הדגיש הרב לתושבים את גודל האחריות וחילול השם היכול להיגרם ותמך באופן בולט בוועד החדש.
ביום חמישי כ"ח אדר נערכו הבחירות ונבחר הוועד החדש בראשות ר' [[נחמן רייכמן]].

== רבני כפר חב"ד ==
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.
* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו מונה לרבו של כפר חב"ד.
* הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות כפר חב"ד מאז פטירתו בשנת [[תשע"ה]].

== כפר חב"ד ב' ==
[[תמונה:כפר חבד ב.jpg|left|thumb|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד ב']]}}
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקרית החינוך לומדות כ 800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב [[שמואל חפר]] ובהקמה נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].

בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו [[בית כנסת]] ומקווה טהרה לנשים. הרב [[חיים הלל רסקין]] מכהן כרב בית הכנסת.
{{ניווט|
|כותרת=[[קובץ:תבנית גלריה מוסתרת.png|20px|ימין]]גלריית צילומי אוויר של ישראל ברדוגו
|תוכן=<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="8">
קובץ:כפר חבד ב ברדוגו.jpg|כפר חב"ד ב' במבט מהאויר
קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלום אווירי
קובץ:שכונת בנה ביתך ברדוגו.jpg|השכונה החדשה 'בנה ביתך' בצפון כפר חב"ד
קובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|בנייני המועצה האזורית עמק לוד, וועד כפר חב"ד
</gallery>
| הסתרה = לא
| מוסתר = לא
}}

== לקריאה נוספת ==
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ז]].
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', [[תשנ"ט]].
*שניאור זלמן ברגר, '''[[הפרטיזן]]''', [[תשס"ה]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].
*[[שניאור זלמן רודרמן]], '''[[70 פנים לכפר חב"ד]]''', [[תשע"ח]].

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://kfar-chabad.com/ אתר הבית]''' של [[ועד כפר חב"ד]]
;מדיה
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת [[תשכ"א]] - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר - [[חב"ד און ליין]]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68851 חוברת על 'מראות כפר חב"ד' בשנת הכ"פים] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80207 כפר חב"ד בתצלום מהאוויר] {{אינפו}}
*{{קישור חבד און ליין|95522|בסרטון חדש: ציורים מכפר חב"ד פרי מכחולו של יחיאל אופנר||כ"ג אדר תשע"ו}}

;כתבות היסטוריות
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%94%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%B4%D7%93_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - [[חב"ד און ליין]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב"ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים] {{אינפו}}
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/432953421071.html תחנת כפר חב"ד סניף וילנה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] אייר תשע"ו
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]

כפר חב"ד

2020-05-16T21:16:27Z

מלכותשבמלכות:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב בארץ הקודש|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}}
[[קובץ: כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כפר חב"ד במבט אוירי. במרכז: בנין [[770]]]]
[[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg ‏|שמאל|ממוזער|250px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]]
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר [[תל אביב]] וצפונית לעיר [[לוד]], ונמצא תחת שיפוט המועצה האיזורית שדות דן (בעבר עמק לוד). בכפר מתגורר הריכוז הגדול בישראל, והשני בגודלו בעולם של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ומוסדות חב"ד, והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל. בכפר גרים נכון לשנת [[תש"פ]] כ-1,300 משפחות.

הישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת אדמו"ר הריי"צ כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום [[מלחמת העולם השניה]]{{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}}. הוא נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים.
[[תמונה:הקפות שניות כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]

== היסטוריה ==

===ייסוד הכפר===
[[תמונה:כפר חבד תשט.jpg|left|thumb|250px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] [[תש"ט]].]]
להקמת כפר חב"ד קדמה יזמה להקמת ישוב חב"די שהחלה בשנת [[תש"ד]], אז הציע הרב [[אליעזר קרסיק]] להקים ישוב בו יגורו חסידי חב"ד, שיפתחו מפעלים ויעבדו בחקלאות ועל ידי הרווחים יממנו את המוסדות שיוקמו בישוב.

ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] ובשלהי שנת [[תש"ז]] נסע הרב קרסיק למחנות העקורים באירופה, בדק את הלך הרוח אצל החסידים שברחו מברית המועצות ולאחר מכן נסע אל [[הרבי הריי"צ]] ויחד עם גיסו הרב [[משה גוראריה]], שניהם מראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], נכנסו ליחידויות רבות במהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]]. בסוף חודש זה נקרא מר [[שניאור זלמן שזר]] ל[[יחידות]] בה הציע לו אדמו"ר הריי"צ את הקמת הישוב החב"די.

זמן רב ארך עד שהוקם הישוב, וב[[י"ט כסלו]] [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת הישוב ובעקבות שיחה זו הפגישם שזר עם מר אברהם הרצפלד ועוד בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה. ראשי אגו"ח פעלו כל העת יחד עם שזר ובהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], וכדי לעזר להם נשלחו הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]].

ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]], פעלו בכדי לאתר שטח מתאים, והוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] התיישבו החסידים בישוב הערבי ספריא, וב[[כ"א אייר]] [[תש"ט]] הוקם היישוב באופן רשמי, כאשר חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ. תחילה התיישבו החסידים בבתים הנטושים של ספריא ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.

בערב [[שבת קודש]] פרשת בהר [[תש"ט]] שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על [[ספר תורה]] שנשלח אליהם.

במשך השנים [[תש"ט]]-[[תש"י]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד.
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר.

====רעיון ההקמה====
בכ"ח [[סיוון]] [[תש"ד]] - חמש שנים לפני [[יציאת רוסיה תש"ו|העלייה המסיבית]] של חסידי חב"ד שנמלטו מרוסיה - הציע הרב [[אליעזר קרסיק]] לרבי הריי"צ, במכתב שהופץ גם בין החסידים, להקים משק או קריה חב"דית.

כעבור כחצי שנה, בכ"ט אדר [[תש"ה]], פנה שוב אל הרבי הריי"צ, וכתב שבארץ הקודש ישנם עשרות חסידי חב"ד, אולם משום שהם מפוזרים יכולת השפעתם חלשה. ולכן כדאי להקים קרן חב"דית שמטרתה תהיה לסייע בסידור בוגרי ישיבות חב"ד בארץ הקודש, כשהמימון לקרן יגיע ממגביות שייערכו במקביל, הן בארץ והן ב[[ארצות הברית]].

כמו כן יש צורך לעבד תוכנית מפורטת מאופני הבניינים של בתי חרושת ומשקים וכדומה שיתאימו לסידור את כל הנצרכים מאנ"ש. אך לכל לראש, מציע הרב קרסיק, יש צורך ברכישת שטח קרקע שיתאים להתיישבות של מאות משפחות, ומקום זה יהיה מרכז למוסדות הרוחניים כמו ישיבה וגם בנייני בתי חרושת ראשונים.

הרב קרסיק כתב לרבי את הטעמים להצעתו:
א. אין אצלנו עדיין די כוחות אנושיים להתפשט בהרבה מקומות. ב. בריכוז של כוחותינו במקום מיוחד נהיה חופשיים מהשפעות וגורמי חוץ. ג. כשנתרכז במקום אחד נחזק איש את רעהו. ד. באופן כזה יוקטן באופן ניכר התקציב הכספי, ראשית מפני הריכוז, ושנית מפני הוזלת הקרקע הנצרכת לזה (כי ברכישת מקום בלתי מיושב עדיין, יעלה הקרקע לשליש ולרביע מהמחירים שבמקום מיושב). ה. בזה התבלט באופן ניכר אופני הפעולות שלנו בפנים הארץ ובחוץ לארץ".

את מכתבו מסיים הרב קרסיק, כי התנאי הראשון המובן מאליו להקמת הישוב החב"די הוא הסכמתו של הרבי.

זמן מה לאחר מכן נסתיימה מלחמת העולם הראשונה, וחסידים רבים יצאו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]. עובדה שזירזה את תוכניתו של הרב קרסיק, שפנה אל חברי [[תל אביב|קהילת חב"ד בתל אביב]] בבקשת סיוע.

בחודש תשרי ה'תש"ח נסע הרב קרסיק אל הרבי הריי"צ, ושטח בפניו את תוכניתו לפרטיה.
[[קובץ:מכתב הרבי הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב [[הרבי הריי"צ]] לעולים הראשונים לישוב, כשהוא מצרף את מכתבו ל[[ספר תורה]] מיוחד שנשלח ללוות אותם]]

====ה[[יחידות]] של מר שז"ר====
[[קובץ:שזר מבקר בכפר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מר שזר בביקור בכפר בשנותיו הראשנות]]

אחת הפעולות הראשונות שעשה הרבי בנושא, היתה שיחה מיוחדת עם מר זלמן שזר ששהה באותה תקופה בארצות הברית.

ה'יחידות' של מר שזר ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו [[הרבי הריי"צ]] את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע [[הרבי הריי"צ]] למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש.

באותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות.

====ועד לסידור פליטים====
[[קובץ:עולים חדשים מגיעים לכפר בשנים הראשונות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עולים חדשים מגיעים לכפר בשנים הראשונות]]
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב אליעזר קרסיק, הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של ועד זה היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן".

ועד זה פעל במלוא המרץ ובדרכים שונות למען העולים ולמען ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור.

ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תש"ט]] בבית כנסת חב"ד בתל אביב השתתף מר שזר, וחברי הוועד ניצלו הזדמנות זו כדי לדבר עם האורח בעניין הקמת המושבה החב"דית בארץ ישראל, והוא הזמינם לפגישה מסודרת.

על ה[[התוועדות]] והפגישות שנולדו כתוצאה מהשיחה, סיפרו חברי הוועד במכתב שכתבו בכ' טבת אל אדמו"ר הריי"צ:

"בישיבתנו אתו (הרב [[שאול דובער זיסלין|זיסלין]], הרב [[חיים אליעזר קרסיק|קרסיק]], הרב [[פנחס אלטהויז]] והרב [[משה גוראריה]]) סיפר לנו שכבר פנה בנידון זה להראשים הממונים לחלוקת הקרקעות וסידור ההתיישבות והבטיחו לו להתעניין בזה במיוחד. מר שזר אמר לנו שכעת האפשרויות יותר גדולות מכמו בעבר, שקרקעות הקרן הקיימת היו מצומצמים, כעת יש אפשרות גדולה לבחירת מקומות מתאימים. גם בדירות מוכנות, הצריכות רק תיקון, וגם קרקעות מעובדים, אפשר לסדר אותם באופן שיתופי או שלכל אחד יקצו שטח במקום ויעבוד באופן נפרד. אפשר לסדר אותם בחקלאות או במשק מעורב, גם אפשר לשתף להמשקים עבודה על מכונות אריגה, טוויה וכדומה".

המקצוע האחרון הוצע מכיוון שרבים מחסידי חב"ד יוצאי ברית המועצות עסקו באריגה וטוויה בביתם, בכדי לא לחלל שבת.

מר שז"ר הציע לערוך מגבית בארצות הברית לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד [[צפת]] או [[מירון]]. שז"ר ביקש לדעת האם אכן תגיע בזמן הקרוב מסה גדולה של חסידים, שהרי באם יגיעו בודדים, איש לא יוכל לעזור להם כקבוצה.

לאחר מכן ביקש להפגישם עם "ראש הראשים" - כך נכתב במכתב ללא פירוט, אך הכוונה כנראה היתה למר [[דוד בן גוריון]].

ארבעת חברי הוועד דחו את ההצעה, כך הם ממשיכים במכתבם לרבי, מתוך חשש פן החסידים לא יגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] בקבוצה גדולה, ואז הדבר לא ייצא לפועל; ולסכם עם אישיות כה חשובה סיכומים שבסופם יתבדה ברוח, זהו צעד לא נבון בעליל.

אולם מר שזר "כפה" עליהם פגישה עם מר אברהם הרצפלד, שעמד במרכז הפעילות ההתיישבותית בארץ ישראל ובמוקד הקמתם של ישובים חדשים.

מר הרצפלד הביע התעניינות בנושא, ודבריו היו כמעט זהים להסבריו של מר שזר. אבל הרצפלד לא הזכיר את הצורך במגבית. שינוי נוסף היה ליישב את החסידים מ[[רוסיה]] באזור [[ירושלים]], שם כבר מוכן המקום עם בתים ושדות. חברי הוועד הציעו מצידם להקים את המושב באיזור תל אביב, והרצפלד הגיב שזו הצעה לא מופרכת בכלל. העיקר הוא, כך אמר, שיבואו לכל הפחות חמישים משפחות, ושאחד מכל משפחה מסוגל לעבוד.

לסיכום כותבים חברי הוועד, כי הסיכום העומד על הפרק כרגע הוא הטוב ביותר שאפשר להשיג בתנאים הנוכחיים. לאחר ששטחו את כל השתלשלות העניינים, שואלים הם את פי הרבי לחוות דעתו הקדושה, ושאם התשובה מצד הרבי היא חיובית, צריך לסדר ועד שיהיה אחראי על זה, וכן לסדר מגבית.

====בקשות לעזרה====

בחודש טבת [[תש"ט]] הגיעו לארץ הקודש שלוש עשרה משפחות חב"דיות, ממחנה עקורים בגרמניה. ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד דאגו ליישבם בשטח הנושק לערים [[רמלה]] ו[[לוד]]. התיישבות שהיוותה את אבן היסוד ל[[שיכון חב"ד לוד|שיכון החב"די]] הגדול והתוסס בלוד. חברי ועד הפועל של אגו"ח פנו לרב [[בנימין גורודצקי]], שהיה אותה עת בפריז, וביקשו ממנו שישתדל אצל הג'וינט שיתרמו כספים עבור העולים המגיעים ארצה. ההיגיון היה כזה: מאחר שמעתה ואילך, ארגון הג'וינט שהחזיקם בפריז, מסיר את ידיו מעליהם, אם כן, יהיה זה סביר שהארגון ימשיך לפרוס את חסותו על העקורים לעוד זמן לא רב, כך שתחילת דרכם בארץ הקודש תצלח.

ובתקופה מאוחרת יותר, חברי ועד הפועל של אגו"ח אף שטחו בפני מנהל הג'וינט באירופה, ד"ר שוורץ, בקשה מיוחדת לקבל עזרה לסיוע בהקמת וביסוס כפר חב"ד.

אולם בפועל, התקציבים התמהמהו מלבוא, בעוד שמאידך גיסא העולים ממשיכים להגיע. באמצע [[חודש שבט]] הגיעו מפריז שלושים משפחות נוספות, שמנו יחדיו כמאה נפשות. בשלב זה, הפנו אותם מטעם הסוכנות למחנות עולים, בעוד חברי ועד הפועל מושיטים להם סיוע בכל המצטרך להם.

אל כוח הפעולה הזה, הצטרף מעבר לים הרב [[שמואל זלמנוב]] שנעשה מזכירו של [[הרבי הריי"צ]] לענייני פליטים. מתוקף תפקידו עמד הרב זלמנוב בקשר עם ראשי אגו"ח בנושא קליטת העולים, ועשה כל שביכולתו להצטרף למסייעים.

מפריז המשיכו להגיע עולים נוספים, ומספר הנפשות שעלו משם כבר הגיע למאתיים. הטיפול במשפחות מפריז היה עתה בראש סדר עדיפויות של חברי אגודת חב"ד. כל משאביהם הופנו לעברה של מטרה זו, והם עבדו ללא לאות כדי להגיש להם סיוע רב ככל שניתן.

====ועד מטעם הפליטים====
[[קובץ:השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות]]
בשלהי [[חודש אדר]] תש"ט, נתן [[הרבי הריי"צ]] את הסכמתו הסופית לייסוד כפר חב"ד. במכתב לשניים מראשי אגודתחסידיחב"ד הרב זיסלין והרב משה גוראריה כתב הרבי הריי"צ:

'''"בתור מענה כללי על הצעתם לייסד מושבה בעד פליטי אנש בארץ הקדושה תבנה ותכונן ובמענה על מכתבו של מר זלמן שי' רובאשוו [מר שזר] בעניין זה הנני להשיבם אשר בכלל הנני מסכים להצעה זו בשביל אלו מפליטי אנ"ש שרצונם בכך"'''

הרבי הריי"צ הורה באותם ימים, שהמקום המועדף להקים עליו את המושבה החב"דית יהיה במרכז הארץ דווקא, מקום ממנו יוכלו החסידים להשפיע על הסביבה כולה.

כעת נבחר מקרב העולים החב"דיים '''ועד שיפעל למען הקמתה של המושבה'''. ליושב ראש נבחר הרב '''[[זלמן פלדמן]]''', והיו בו חמישה חברים נוספים: ר' '''[[זלמן ברונשטיין]]''', ר' '''[[יצחק מאיר גרינברג]]''', ר' '''[[אברהם שמואל גרליק]]''', ר' '''[[דוד חן]]''' ור' '''[[זלמן סודקביץ']]'''.

בכוחות משותפים, חדשים גם ישנים, הוועד לסידור פליטים שעל ידי אגו"ח והוועד שנבחר מקרב העולים החדשים - החלה ההתדיינות עם ראשי הסוכנות והג'וינט בניסיון לממש את הוראת הרבי הריי"צ, ולמצוא יישוב במרכז הארץ שיתאים למגורים ולחקלאות.

תוך כדי דיבור, בעיצומו של המשא ומתן, פנו אנשי '[[המזרחי]]' - יו"ר התנועה מר חזני ומר סטקולובסקי שעסק בנושאי ההתיישבות - והציעו לחסידים שטח מתאים להתיישבות העונה על כל דרישותיהם. אך יש תנאי בדבר, והוא: שהמתיישבים החב"דיים יצטרפו כחברים מן המניין למפלגתם, מפלגת המזרחי. המקום המוצע היה כפר ערבי בשם '[[ספריא]]' שננטש על ידי תושביו במהלך [[מלחמת השחרור]], ומיקומו היה נח בהיותו סמוך ל[[צריפין]] ול[[בית דגן]], לא רחוק מ[[רמלה]].

חברי אגודת חסידי חב"ד טענו בתוקף שאסור לקחת את פנקסי המפלגה, כלומר שאין שום מקום ל[[מחשבה]] לקבל את התנאי. הם ניסו בכל כוח השתדלנות האפשרי בסוכנות היהודית, במשרד החקלאות ובמקומות רלוונטיים נוספים לקבל את השטח מבלי שהמתיישבים ייאלצו להיות חברי מפלגה. בינתיים פלשו לשטח של 'ספריא' אנשי המזרחי, שלא בתיאום עם הרשויות המוסמכות והתיישבו בחלק מהבתים. משנעשה מעשה, ראשי אגו"ח החלו לוחצים לקבל שטח חלופי להקמת כפר עבור העולים החב"דיים.

====הפלישה לספריא====
אולם דבר לא התקדם. זמן עבר, ושטח אחר עבור הכפר החב"די לא נראה באופק. החסידים החליטו אף הם לעשות מעשה.

באמצע [[חודש אייר]] [[תש"ט]] התיישבו קבוצה גדולה של עולים חסידי חב"ד בכפר הערבי המטוש 'ספריא'.

במקביל לפלישה, עסקו ראשי אגו"ח - יחד עם חתנו של הרבי, [[הרש"ג]], ששהה באותו זמן בארץ לצורך סיוע לעולים - במשא ומתן אינטנסיבי עם ראשי הסוכנות היהודית לקבלת כפר ספריא לידיהם באופן רשמי. המאמצים אכן צלחו, ובכ"ג אייר, ימים ספורים אחרי הפלישה החב"דית המעשית, העניק ראש המחלקה להתיישבות בסוכנות מר [[לוי אשכול]] את האישור להתיישבות מאה משפחות חב"דיות בכפר ספריא:

בהתאם לבקשת אגו"ח והרש"ג, התחייב מר אשכול לצייד את התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדש.

====המאבק עם ה'מזרחי'====
[[קובץ:תוחלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב המיתולוגי של ר' ישראל קוק (לאש) בכפר שעליו השלט 'תוחלת']]
את תיאור המאבק עם תנועת המזרחי וההתיישבות החסידית שהתגשמה והפכה לעובדה, כתב הרב קרסיק, בשם אגודת חסידי חב"ד, אל הנגיד מר שלמה פלמר - האיש שסייע רבות בהכנות ובמאמצים להתיישבות בכפר חב"ד:

"הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה', וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר".

החלוקה היתה כך שאנשי המזרחי התיישבו מצד אחד של הכביש, וחסידי חב"ד מצידו השני. לאזור בו התיישבו אנשי המזרחי קראו 'תוחלת', ולאחר כמה שנים עזבו רוב תושבי 'תוחלת' את המקום, אולם כמה מתושבי 'תוחלת' התעקשו לחיות במעין אוטונומיה בתוככי כפר חב"ד.

הבתים בהם התיישבו העולים, לא היו במצב טוב בלשון המעטה, אבל אגו"ח דאגו שאנשי הסוכנות יתחילו מיד בשיפוץ הבתים. בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ואילו שלושים משפחות שהגיעו לאחר [[חג השבועות]] התיישבו בכפר בשלב מאוחר יותר, לאחר ששופצו הבתים אליהם היו אמורים להיכנס.

הרב [[איצ'ה מענדל ליס]], מזכירו הראשון של כפר חב"ד, שנמנה על הקבוצה השנייה שהתיישבה בכפר, תיאר בזיכרונותיו את ה'קבלת פנים' שציפתה למתיישבים החדשים:

"לאחר כמה חודשים במעברה, הגענו לכפר ספריא הנטוש. במרכז הכפר היה מגרש גדול, כעין עמק, ובאמצע היתה משאבת מים, ממנה שאבנו [[מים]] בראשית התיישבותנו. הכול היה עזוב ונטוש: בתי חימר עלובים, ללא גגות או חלונות. כאן, במקום הזה היינו אמורים להתיישב ולהתארגן למושב עובדים.
מצאנו קבוצת בתים הראויים למגורים, ובהם שיכנו את כל שבעים המשפחות הראשונות. כל משפחה, קיבלה מהסוכנות היהודית ציוד ראשוני דהיינו מיטות [[ברזל]] ומזרונים וסדינים, וכל משפחה סיבבה את עצמה עם סדינים. רק המאושרים בינינו, כמו משפחות גדולות, זכו לקבל אוהל מבד".

כפר חב"ד נחנך רשמית בחג הגאולה י"ב תמוז תש"ט. באותו יום ערכו ראשי אגודת חסידי חב"ד מסיבה גדולה, והרש"ג נטל חלק במסיבה.

הקמתו של הכפר היה שלב חשוב ויסודי בהתפתחותה של קהילת חב"ד בישראל, אבל בהחלט לא אחרון, עוד פעולות רבות זקוקות היו להיעשות. באמצעות ערוץ קשר מיוחד ואינטימי שהתרקם בין כמה מהעסקנים, עם בכירים במוסדות המדינה דוגמת מר שזר, מר הרצפלד ועוד מידידי חב"ד, הצליחו לפעול גדולות ונצורות למען ענייני חב"ד בכלל וכפר חב"ד בפרט.

=== הפיגוע בבית הספר למלאכה ===
{{ערך מורחב|רצח יד החמישה}}
בליל יום חמישי, אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר החקלאי בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' [[שמחה זילברשטרום]] וארבעה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.

== ציוני דרך ==
{{פסקה חסרה}}
==התייחסויות מהרבי==
{{פסקה חסרה|}}

== גאוגרפיה ==
[[קובץ:יט כסלו בבית מנחם1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] ב[[בית מנחם]], בימים עברו]]
[[קובץ: יט כסלו בבית מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] בבית מנחם, ב[[תש"ע]]]]
שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם, נכון לשנת [[תש"פ]] אכלוסיית הכפר מונה למעלה מ2,000 בתי אב וכ8,500 נפשות כ"י. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית שדות דן. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. כמו כן בכפר יש את קהילת חב"ד הגדולה בישראל והשנייה בגודלה בעולם (לאחר [[קראון הייטס]]).

=== שכונות ורחובות===
בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, "שכונת לוי יצחק" א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלשת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תש"פ).

בשנת [[תשע"ו]] קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (צפת)|מאיר אשכנזי]] גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי [[הרבי]] לרב [[יצחק מענדל ליס]] שהציע ב'יחידות' לתת שמות לרחובות הכפר: {{הדגשה|אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר}}.

הרב אשכנזי ציין ש{{ציטוטון|בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות}}, והוסיף ש{{ציטוטון|הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו}}{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9A-%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%99%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%95-%D7%A9/ הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות] {{אינפו}}}}.

הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. וב[[ג' אייר]] פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי [[לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]] וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר ע"ה. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של [[עשרת המבצעים]] שהכריז הרבי{{הערה|[http://chabad.info/news/%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%97%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מפת הכפר] {{אינפו}}}}.

== מוסדות וגופים השוכנים בכפר ==
[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית בניין 770 בכפר]]
*בית אגודת חסידי חב"ד [[770 כפר חב"ד]].
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*[[סניף קה"ת בארץ הקודש]].
*[[אור אבנר]].
*איגוד תלמידי הישיבות - [[את"ה המרכזי - 770]].
*[[אשנב לחב"ד]].
*[[מטה משיח באה"ק]].
*משרדי "[[התאחדות החסידים]]".
*[[יד לילד המיוחד]].
*[[מכון לוי יצחק]].
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]].
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*[[רשת אהלי יוסף יצחק]].
*[[הפנסאים]], תנועת נוער בארה"ק.
*[[שבועון בית משיח]].
*[[שבועון כפר חב"ד]].
*[[מרכז את"ה בארץ הקודש]].
*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]].
* משרדי חב"ד שופ (מכירת ספרי קודש ומוצרי יודיאקה של האתר [[חב"ד אינפו]])

=== בתי כנסת ===
*[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]. ע"ש [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] הגדול והמרכזי בכפר, בו מתקיימות ה[[התוועדות|התוועדויות]] המרכזיות בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[י"א ניסן]] ועוד.
*"מניין זושא" - מרתף בית מנחם.
*[[בית כנסת 'המרכזי']].
*בית הכנסת "אהל יעקב".
*בית מרדכי שמואל. ע"ש הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של כפר חב"ד.
*נחום יצחק. ע"ש הרב [[נחום יצחק פינסון]].
*"[[770 בכפר חב"ד|770]]".
*ר' מענדל'ס שול. ע"ש הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ו[[משפיע]] בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]].
*ישראל אריה לייב. ע"ש [[ישראל אריה לייב|אחיו של הרבי]]. רב ביהכ"נ: הרב [[אליעזר ברוד]]. [[משפיע]] ביהכ"נ: הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].
*רייטשיק שול. ע"ש הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]]. רב ביהכ"נ: הרב אשר אייזנבאך.
*ברק'ה שול. ע"ש הרב שלום דובער ליפסקר{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}.
*יעקב אבינו.
*שערי אליהו.
*בית כנסת בבית משפחת גינדי.
*בית הכנסת גבעת ליובאוויטש לצעירים. רב ביהכ"נ: הרב [[שמעון גופין]].
*בית הכנסת בכפר חב"ד ב'.

=== מוסדות חינוך ===
[[תמונה:ישיבה כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]
*גני ילדים.
*תלמוד תורה.
*[[אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]].
* [[חדר ליובאוויטש]].
*[[בית ספר למלאכה]].
*[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]]
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*ישיבת [[אור תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן גפני]].
*מוסדות [[אור שמחה]].
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]].

=== מבני ציבור ===
* משרדי [[ועד כפר חב"ד]].
* המועצה האזורית שדות דן.
* מעיינות - מתנ"ס כפר חב"ד.
* מרפאת "שירותי בריאות - כללית" ו"טיפת חלב".
* מרפאת קופת "מאוחדת".
* אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' (הוקם ב[[תשס"ג]])
* אולם אירועים ב[[כפר חב"ד ב']] (החל לפעול ב[[תשע"ג]]). באולמות אלו מתקיימות רובם של החתונות החב"דיות ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]].
*אולם התלמוד תורה.
*אולם הפנסאים.

===שונות===
* "מאחורי הדבש" - מרכז לימודי-חווייתי על פעילות הדבורה וייצור הדבש
* ברכה נפרדת - במתחם בית הספר למלאכה

=== מקוואות ===
* המקוה המרכזי
* מקוה בית מנחם
* מקוה נחום יצחק
* מקווה 'רייטשיק שול'
* 'יענקל'ס מקווה'

== כלכלה ==
רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי הדר.

בכפר יש 3 צרכניות, חנויות [[בגד|בגדים]], תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד [[עור]] ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.

=== דואר ישראל ===

== תחבורה ==
רוב התחבורה לכפר וממנו נעשית על ידי רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד ומשמשת את כלל יישובי הסביבה, כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, סופרבוס ודן.
*'''קו 354''' מכפר חב"ד ל[[בני ברק]] וחזרה (תחנה ראשונה ואחרונה בישוב באר יעקב) פועל כל ימי החול וגם במוצאי שבת.
* '''קו 357''' - מכפר חב"ד ל[[ירושלים]] וחזרה. פועל בימי חמישי ושישי ו[[מוצאי שבת]].
* '''קו 548''' - מ[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קרית מלאכי]] לכפר חב"ד וחזרה. הקו יוצא מ[[נחלת הר חב"ד]] לכפר חב"ד בבוקר, וחוזר בערב. פועל רק בחלק מימי השבוע ובשעות שונות. קו תלמידים.

=== תחנת הרכבת ===
{{ערך מורחב|תחנת הרכבת כפר חב"ד}}
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.

עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת ל[[ירושלים]]. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.

ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה]] - [[רחובות]].

== ועד כפר חב"ד ==
[[תמונה:רבני כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]
{{ערך מורחב|ועד כפר חב"ד}}
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, וע"פ הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז|פיניע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.

בשנת [[תש"כ]] מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן הרב [[מנחם לרר]] ואחריו הרב [[בנימין ליפשיץ]]. אחריו כיהן הרב [[שמעון רבינוביץ']], כיום מכהן בתפקיד היו"ר הרב [[נחמן רייכמן]].

לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל ללא לאות בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. הרב ברוך גופין, הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]]. הרב [[מאיר פריימן]] ששימש בתור מזכיר הועד לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]].

ב[[חודש שבט]] [[תשע"ו]] נערכו בכפר חב"ד בחירות לחברי הוועד של כפר חב"ד, ר' [[שמעון רבינוביץ]] קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב [[י' שבט]] עם תום ספירת הקולות, בנוכחות המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח, נבחר הרב רבינוביץ על ידי כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.
בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חב"ד לנחת רוח [[הרבי]].

ב[[חודש אדר]] [[תשע"ח]] נערכו בחירות נוספות לוועד הכפר, מערכת הבחירות היתה סוערת בעיקר בגלל התערבות הרב [[מאיר אשכנזי]] שתמך בוועד החדש. באסיפה שקיים בכ' אדר שאל הרב שאלות נוקבות ביותר על התנהלותו המלאה של הועד הקודם בראשות ר' [[שמעון רבינוביץ]] והראה חוסר שביעות רצון מריצה נוספת של רוב חברי הוועד. בעקבות ריצתו של הוועד חרף נאומו של הרב, הדגיש הרב לתושבים את גודל האחריות וחילול השם היכול להיגרם ותמך באופן בולט בוועד החדש.
ביום חמישי כ"ח אדר נערכו הבחירות ונבחר הוועד החדש בראשות ר' [[נחמן רייכמן]].

== רבני כפר חב"ד ==
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.
* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו מונה לרבו של כפר חב"ד.
* הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות כפר חב"ד מאז פטירתו בשנת [[תשע"ה]].

== כפר חב"ד ב' ==
[[תמונה:כפר חבד ב.jpg|left|thumb|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד ב']]}}
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקרית החינוך לומדות כ 800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב [[שמואל חפר]] ובהקמה נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].

בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו [[בית כנסת]] ומקווה טהרה לנשים. הרב [[חיים הלל רסקין]] מכהן כרב בית הכנסת.
{{ניווט|
|כותרת=[[קובץ:תבנית גלריה מוסתרת.png|20px|ימין]]גלריית צילומי אוויר של ישראל ברדוגו
|תוכן=<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="8">
קובץ:כפר חבד ב ברדוגו.jpg|כפר חב"ד ב' במבט מהאויר
קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלום אווירי
קובץ:שכונת בנה ביתך ברדוגו.jpg|השכונה החדשה 'בנה ביתך' בצפון כפר חב"ד
קובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|בנייני המועצה האזורית עמק לוד, וועד כפר חב"ד
</gallery>
| הסתרה = לא
| מוסתר = לא
}}

== לקריאה נוספת ==
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ז]].
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', [[תשנ"ט]].
*שניאור זלמן ברגר, '''[[הפרטיזן]]''', [[תשס"ה]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].
*[[שניאור זלמן רודרמן]], '''[[70 פנים לכפר חב"ד]]''', [[תשע"ח]].

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://kfar-chabad.com/ אתר הבית]''' של [[ועד כפר חב"ד]]
;מדיה
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת [[תשכ"א]] - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר - [[חב"ד און ליין]]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68851 חוברת על 'מראות כפר חב"ד' בשנת הכ"פים] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80207 כפר חב"ד בתצלום מהאוויר] {{אינפו}}
*{{קישור חבד און ליין|95522|בסרטון חדש: ציורים מכפר חב"ד פרי מכחולו של יחיאל אופנר||כ"ג אדר תשע"ו}}

;כתבות היסטוריות
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%94%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%B4%D7%93_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - [[חב"ד און ליין]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב"ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים] {{אינפו}}
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/432953421071.html תחנת כפר חב"ד סניף וילנה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] אייר תשע"ו
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]

צעירי אגודת חב"ד בישראל

2020-05-15T15:08:43Z

מלכותשבמלכות: /* חברי האגודה כיום */

{{לעריכה|תוכן לא ערוך}}
[[קובץ:מיתוג צא''ח.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון]]
[[תמונה:צאח.gif|left|thumb|250px|הסמל הישן]]
[[קובץ:סמל צא'ח הישן.jpg|left|thumb|250px|סמל ישן של הארגון, ש[[מוגה|הוגה]] על ידי [[הרבי]]]]
ארגון '''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''' נוסד בהוראת הרבי בשנת [[תשי"א]] כמחלקת הצעירים ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

מטרת המחלקה היא לפעול למען הפצת היהדות בארץ הקודש. ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]] מיום כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]] ששלח הרבי לחברי אגו"ח כתב: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין '''הצעירים''' מאנ"ש והקרובים לרוח חב"ד". באותה איגרת מוסיף הרבי שמטרת ההקמה היא לחזק את אגודת חסידי חב"ד וכדי לפעול יותר בקרב הנוער הישראלי.

בחודש [[תשרי]] [[תשי"ב]] הוקמה הנהלת הארגון והחלה פעילותו.

בחודשים הראשונים של פעילותה, פעלה האגודה בעזרת [[יד לאחים|פעילים יד לאחים]].

ממכתבי הרבי בתקופת היווסדה, ברור כי צעירי חב"ד צריכים להיות בפיקוח והכוונה של [[אגודת חסידי חב"ד]].

== מטרתה ==
את מטרת האגודה קובע [[הרבי]] באופן ברור באגרותיו: "חיזוק היהדות וקירוב ליבן של ישראל לאביהן שבשמיים".

== מחלקותיה ==

===אגף הסניפים===
בשנת [[תשמ"ו]] הורה הרבי על הקמת והרחבת בתי חב"ד בארה"ק.

יו"ר צעירי חב"ד הרב [[ישראל לייבוב]] מינה את הרב [[נחום כהן]] להקים ולבסס את אגף הסניפים בכל רחבי הארץ מדן ועד אילת.

מטרת האגף הוא האחריות על פתיחת סניפים חדשים ושלוחים לערי ישראל. ניהול ושירות לסניפים, היינו בתי חב"ד בארץ. במסגרת שירות זה, נערכים ימי עיון, נציגי צעירי חב"ד מבקרים בבתי חב"ד, מייעצים ומתווים דרך.

האחראי על אגף זה כיום הוא הרב [[נפתלי ליפסקר]], שעומד בקשר רציף עם השלוחים ומשתדל לסייע להם במסגרת האפשרויות העומדות לרשותו, ומשתתף בשמחותיהם המשפחתיות של השלוחים ברחבי הארץ.

=== מטה [[הרמב"ם]] היומי ===
מטה [[הרמב"ם]] היומי נוסד בשנת [[תשמ"ח]] עם סיום המחזור השלישי של [[רמב"ם (תקנה)|הרמב"ם היומי]] - כהמשך לפעילות [[מטה חגיגות הרמב"ם]]. במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת לימוד הרמב"ם, חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, חלוקת עלוני הסברה בנושא, ועוד.

המטה מנוהל על ידי הרב [[נפתלי רוט]] והרב [[ישראל הלפרין]].

=== מרכז חינוכי חסידותי ===
[[תמונה:מחנך.jpg|left|thumb|300px|המשתתפים בכינוס של "מרכז חינוכי חסידותי"]]
[[מרכז חינוכי חסידותי]] נוסד ב[[ירושלים]] בשנת [[תשמ"ח]] בברכת [[הרבי]], על מנת לרכז את הפעילות של [[חב"ד]] בנושא [[חינוך]] - במסגרת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], ובאישור [[מרכז לענייני חינוך]].

בראש המרכז עומד הרב [[נפתלי רוט]] מאז היווסדו.

=== מכון ליובאוויטש ===
מכון ליובאוויטש נוסד בשנת [[תשל"ו]], בראשות הרב [[אברהם מייזליש]] והרב [[דובער קרסיק]]. משנת [[תש"נ]] הוא באחריות צא"ח, בראשות ר' [[מנחם מענדל ברוד]].

המכון הוציא לאור וערך ספרים וחוברות רבים, כ'[[ימות המשיח (ספר)|ימות המשיח]]' ו'[[ממעייני החסידות]]'. הוא אף מוציא לאור את כתב העת השבועי '[[התקשרות (עלון)|התקשרות]]'.

=== ילדי צ'רנוביל ===
{{ערך מורחב|ערך=[[ילדי צ'רנוביל]]}}
פרוייקט הבאת ילדי צ'רנוביל, החל על ידי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לאחר התקלה בשנת [[תשמ"ו]] בכור הגרעיני בצפון מערב [[אוקראינה]] שגרמה להתפשטות קרינה רדיואקטיבית שהעמידה בסכנה את תושבי האזור. הפרוייקט המשיך במסגרת צעירי אגודת חב"ד, ובמשך השנים הועלו במסגרתו מאות ילדים שנכנסו ללמוד במוסדות חינוך שהוקמו במיוחד בעבורם, כשפעילי הארגון דואגים ללוות אותם לכל אורך הדרך עד לנישואיהם.

בעבר הובאו קבוצות גדולות של ילדים בפרקי זמן קרובים, אך במשך הזמן התמעטה הפעילות בנושא זה, וכיום קצה ההעלאה של ילדי צ'רנוביל נע בקבוצות הכוללות בין עשר לעשרים ילדים, ומאורגנות בהפרשים של מעל לחצי שנה.

כמה מבוגרי צ'רנוביל, בנו בתים חסידיים חב"דיים, והשתלבו בקהילות החסידיות הפזורות בארץ. אחדים מהם אף הצטרפו לצבא השלוחים.

===האגף לפרוייקטים מיוחדים===
====חב"ד בקמפוס====
{{ערך מורחב|ערך=[[חב"ד בקמפוס (ישראל)|חב"ד בקמפוס]]}}
בשנת [[תשע"ב]] החל האגף לפרוייקטים מיוחדים ליזום הכשרת שלוחים צעירים לפעול עם סטודנטים במכללות אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה, ותוך שנים ספורות צירף האגף בניהולו של הרב דוד קורץ כ-30 אברכים למעגל השלוחים הפועלים באוניברסיטאות.

במהלך השנה מארגן האגף ימי עיון ארציים לשלוחים, כנסי תרבות ושבתונים, ומערך שיעורי לימוד ייחודי נושא מלגות.

====פעילי חב"ד====
בחודש [[אלול]] [[תשע"ג]] הודיעה הנהלת הארגון יחד עם מנחם מענדל דיסקין על מיזם חדש בשם '''פעילי חב"ד''', שנועד להפוך כל אחד מחסידי חב"ד המתגוררים בארץ הקודש כשלוחים הפועלים תחת הנהלת השליח הראשי בעירם, עם מטרות מוגדרות כל אחד כפי האפשרויות והזמן העומדים לרשותו.

המיזם מציע שלושה מסלולי פעילות:

*'''אזורי שליחות''' - הפעיל מקבל מהשליח הראשי בעירו אזור שליחות מוגדר בתוך העיר, עליו הוא מופקד, והוא אחראי לדאוג לתושבים המתגוררים בשטח זה לכל עניני היהדות, מעין בית חב"ד מקומי החולש על אזור ספציפי בתוך העיר.

*'''מסלול משפחות''' - השליח הראשי מקשר את הפעיל עם משפחות ספציפיות איתם יעמוד בקשר אישי ויעסוק עמהם בשיעורי לימוד וסיפוק צרכי היהדות של המשפחות.

*'''מסלול עצמאי''' - יד חופשית לפעיל למצוא בכוחות עצמו את המשפחות אליהם הוא מתחבר ואיתם הוא עומד בקשר, עם עדיפות ראשונה למכרים, שכנים, וידידי המשפחה הקרובה.

המטה הראשי של המיזם מפיק ערכות מיוחדות מידי חג, עם כמות מורחבת של חומרי עזר לפעילים שיסופקו במחיר מוזל במיוחד. כספתח לפעילות, הופק בטאון שנקרא בשם 'פעילי חב"ד', המרכז כתבות ומאמרי הגות של משפיעים ושלוחים מרחבי הארץ, הקוראים לחסידי חב"ד ברחבי הארץ להצטרף למיזם{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.5889058905_1348426.pdf בטאון פעילי חב"ד, אלול תשע"ג] - אתר col.}}.

=== מצה לתלמיד ===
[[תמונה:מצה לתלמיד.jpg|left|thumb|250px|מצה לתלמיד]]
מצה לתלמיד הינו פרוייקט אותו ייסד הרב [[יצחק גנזבורג]] בשנת תשט"ו. במסגרת הפרוייקט מגיעים בכל שנה, עשרות אלפי ילדים לסיור בכפר חב"ד ללמוד ולחזות בתהליך אפיית המצות במאפייה המקומית. בהמשך צופים הילדים במצגת הקשורה לנושא. ולבסוף מקבל כל ילד 'כזית' מצה - תוצרת המאפייה.

באחד השנים ביקרה משלחת ממשרד החינוך בכפר חב"ד והשתתפה בסיור של 'מצה לתלמיד'. המשלחת התרשמה בצורה מאד מיוחדת מהביקור ודאגה להמליץ ב'חוזר משרד החינוך' לכל מנהלי מוסדות החינוך בישראל, לבקר עם תלמידיהם במקום.

==אתר צעירי חב"ד==
'''אתר צעירי חב"ד''' נוסד בשנת [[תשנ"ו]] במטרה להפיץ יהדות, תורה בפרט ותורת [[הרבי]] בכלל. כמו כן מדווח האתר על פעילות [[צעירי חב"ד]] ועוד פעולות חב"דיות.

באתר יש מאמרים רבים בנושאים מגוונים כמו: משנת החסידות, משיח וגאולה באור החסידות, [[הרבי]], תולדות החסידות, מאמרי השקפה, שיעורי חסידות בפרשת השבוע, מאמרים בנושאי חגים, קטעי שיחות מ[[הרבי]] בנושאי גאולה ומשיח, ועוד מאמרים מגוונים.

באתר ניתן לראות את עלוני '[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]', '[[שיחת השבוע]]' ו'צעירי חב"ד', ניתן לשאול שאלות את הרב או להגיב בפורום.

עורך האתר: שרון גושן. עורך תוכני: [[מנחם מענדל יצחק ברוד|מנחם ברוד]].

הרבנים המשיבים על שאלותיהם ההלכתיות של הגולשים: הרב [[ברוך שלמה בליז'ינסקי]], הרב יוסי שטיינברג (שאלות בעניני [[כשרות]]), הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], הרב יהושע ירחי והרב [[מנחם ברוד]].

==הנהלת הארגון==
===יושבי ראש ===
*הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]] -במשך תקופה קצרה מיד לאחר הקמת הארגון.
*הרב [[ישראל לייבוב]] - חודשים ספורים לאחר הקמת הארגון ועד שנת [[תשנ"ד]].
*הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] - משנת [[תשנ"ד]]

=== חברי האגודה שכיהנו במשך השנים===
*[[זלמן טוביה אבלסקי]]
*[[אברהם גודין]]
*[[ברק'ה וולף]] - דובר חב"ד
*[[ישראל יצחק זלמנוב]]
*[[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]
*[[יוסף יצחק רייטשיק]]
*[[ג'יי ליטווין]]
*[[מאיר פרידמן]]
*[[יצחק גנזבורג]]
*[[שמעון בקרמן]]
*[[טוביה בלוי]]
*[[נחום כהן]]
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]]
*[[ישראל ברוך בוטמן]]
*[[מנחם ברוד]] - דובר

=== חברי האגודה כיום ===
*יוסף יצחק לבנהרץ - סגן
*[[מוני אנדר]] - ראש אגף הדוברות
*[[נפתלי ליפסקר]] - מנהל אגף הסניפים
*דב לוויטין
*[[נפתלי רוט]]
* מרטון - לוד
*[[יהודה בוטמן]].

==הוצאה לאור==
===גיליון "התקשרות"===
{{ערך מורחב|ערך=[[התקשרות (גליון)]]}}
גליון "התקשרות" הינו שבועון היוצא לאור על ידי מכון ליובאוויטש שעל ידי [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]], ומטרתו - לחזק את ה[[התקשרות]] של החסידים אל הרבי. הגיליון מכיל לקט מתורתו של הרבי על פרשת השבוע; בנושא הגאולה וביאת המשיח; הוראות, הלכות ומנהגי השבוע הנהוגים בחסידות חב"ד; "ניצוצי רבי" - תחקיר שבועי על התייחסות הרבי לנושא בהווי היהודי והחסידי, כמו גם הנהגות והתייחסויות של הרבי למגוון נושאים, בירור וליבון נושאים בהלכה ומנהג בקרב חסידי חב"ד.

===עלון תורתך שעשועי===
'''תורתך שעשועי''' הינו שבועון לילדים שיצא לאור על ידי צעירי אגודת חב"ד. השבועון היה מיועד לילדים בגילאי שש עד שלש-עשרה, והודפס בפורמט כרומו צבעוני.

עורך השבועון - הרב [[נפתלי רוט]].
בשנת [[תשע"ב]] פסק השבועון מלצאת, ובמקומו יוצא לאור עלון בשם "ממתק לשבת" שהוא המשך לעלון שי"ל על ידי בית חב"ד בבאר שבע

===אלבומים===
"אלבום [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]" הוא ספר הכולל סקירה ותמונות מפעילות צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש. במשך השנים יצאו לאור מספר אלבומים:
*'''תש"נ''' - נערך על ידי הרב [[מנחם ברוד]], בחסות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].
{{פסקה חסרה}}

===הפקות נוספות===
*'''הגדה של פסח לילדי ישראל'''{{הערה|1=*הרב לאופר, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16151&CategoryID=2489 טעמי ההגדה לילדי ישראל]''', סיפורה של ההגדה של פסח לילדים בהוצאת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, גליון התקשרות חג הפסח ה'תש"פ.}}

== לקריאה נוספת ==
*[[מנחם מענדל ברוד]] והרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], '''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''', [[מכון ליובאוויטש]], [[כפר חב"ד]], [[תשס"ד]].

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.org.il/ אתר הבית של צעירי-אגודת-חב"ד]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות]]

צעירי אגודת חב"ד בישראל

2020-05-15T15:08:13Z

מלכותשבמלכות: /* חברי האגודה שכיהנו במשך השנים */

{{לעריכה|תוכן לא ערוך}}
[[קובץ:מיתוג צא''ח.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון]]
[[תמונה:צאח.gif|left|thumb|250px|הסמל הישן]]
[[קובץ:סמל צא'ח הישן.jpg|left|thumb|250px|סמל ישן של הארגון, ש[[מוגה|הוגה]] על ידי [[הרבי]]]]
ארגון '''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''' נוסד בהוראת הרבי בשנת [[תשי"א]] כמחלקת הצעירים ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

מטרת המחלקה היא לפעול למען הפצת היהדות בארץ הקודש. ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]] מיום כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]] ששלח הרבי לחברי אגו"ח כתב: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין '''הצעירים''' מאנ"ש והקרובים לרוח חב"ד". באותה איגרת מוסיף הרבי שמטרת ההקמה היא לחזק את אגודת חסידי חב"ד וכדי לפעול יותר בקרב הנוער הישראלי.

בחודש [[תשרי]] [[תשי"ב]] הוקמה הנהלת הארגון והחלה פעילותו.

בחודשים הראשונים של פעילותה, פעלה האגודה בעזרת [[יד לאחים|פעילים יד לאחים]].

ממכתבי הרבי בתקופת היווסדה, ברור כי צעירי חב"ד צריכים להיות בפיקוח והכוונה של [[אגודת חסידי חב"ד]].

== מטרתה ==
את מטרת האגודה קובע [[הרבי]] באופן ברור באגרותיו: "חיזוק היהדות וקירוב ליבן של ישראל לאביהן שבשמיים".

== מחלקותיה ==

===אגף הסניפים===
בשנת [[תשמ"ו]] הורה הרבי על הקמת והרחבת בתי חב"ד בארה"ק.

יו"ר צעירי חב"ד הרב [[ישראל לייבוב]] מינה את הרב [[נחום כהן]] להקים ולבסס את אגף הסניפים בכל רחבי הארץ מדן ועד אילת.

מטרת האגף הוא האחריות על פתיחת סניפים חדשים ושלוחים לערי ישראל. ניהול ושירות לסניפים, היינו בתי חב"ד בארץ. במסגרת שירות זה, נערכים ימי עיון, נציגי צעירי חב"ד מבקרים בבתי חב"ד, מייעצים ומתווים דרך.

האחראי על אגף זה כיום הוא הרב [[נפתלי ליפסקר]], שעומד בקשר רציף עם השלוחים ומשתדל לסייע להם במסגרת האפשרויות העומדות לרשותו, ומשתתף בשמחותיהם המשפחתיות של השלוחים ברחבי הארץ.

=== מטה [[הרמב"ם]] היומי ===
מטה [[הרמב"ם]] היומי נוסד בשנת [[תשמ"ח]] עם סיום המחזור השלישי של [[רמב"ם (תקנה)|הרמב"ם היומי]] - כהמשך לפעילות [[מטה חגיגות הרמב"ם]]. במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת לימוד הרמב"ם, חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, חלוקת עלוני הסברה בנושא, ועוד.

המטה מנוהל על ידי הרב [[נפתלי רוט]] והרב [[ישראל הלפרין]].

=== מרכז חינוכי חסידותי ===
[[תמונה:מחנך.jpg|left|thumb|300px|המשתתפים בכינוס של "מרכז חינוכי חסידותי"]]
[[מרכז חינוכי חסידותי]] נוסד ב[[ירושלים]] בשנת [[תשמ"ח]] בברכת [[הרבי]], על מנת לרכז את הפעילות של [[חב"ד]] בנושא [[חינוך]] - במסגרת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], ובאישור [[מרכז לענייני חינוך]].

בראש המרכז עומד הרב [[נפתלי רוט]] מאז היווסדו.

=== מכון ליובאוויטש ===
מכון ליובאוויטש נוסד בשנת [[תשל"ו]], בראשות הרב [[אברהם מייזליש]] והרב [[דובער קרסיק]]. משנת [[תש"נ]] הוא באחריות צא"ח, בראשות ר' [[מנחם מענדל ברוד]].

המכון הוציא לאור וערך ספרים וחוברות רבים, כ'[[ימות המשיח (ספר)|ימות המשיח]]' ו'[[ממעייני החסידות]]'. הוא אף מוציא לאור את כתב העת השבועי '[[התקשרות (עלון)|התקשרות]]'.

=== ילדי צ'רנוביל ===
{{ערך מורחב|ערך=[[ילדי צ'רנוביל]]}}
פרוייקט הבאת ילדי צ'רנוביל, החל על ידי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לאחר התקלה בשנת [[תשמ"ו]] בכור הגרעיני בצפון מערב [[אוקראינה]] שגרמה להתפשטות קרינה רדיואקטיבית שהעמידה בסכנה את תושבי האזור. הפרוייקט המשיך במסגרת צעירי אגודת חב"ד, ובמשך השנים הועלו במסגרתו מאות ילדים שנכנסו ללמוד במוסדות חינוך שהוקמו במיוחד בעבורם, כשפעילי הארגון דואגים ללוות אותם לכל אורך הדרך עד לנישואיהם.

בעבר הובאו קבוצות גדולות של ילדים בפרקי זמן קרובים, אך במשך הזמן התמעטה הפעילות בנושא זה, וכיום קצה ההעלאה של ילדי צ'רנוביל נע בקבוצות הכוללות בין עשר לעשרים ילדים, ומאורגנות בהפרשים של מעל לחצי שנה.

כמה מבוגרי צ'רנוביל, בנו בתים חסידיים חב"דיים, והשתלבו בקהילות החסידיות הפזורות בארץ. אחדים מהם אף הצטרפו לצבא השלוחים.

===האגף לפרוייקטים מיוחדים===
====חב"ד בקמפוס====
{{ערך מורחב|ערך=[[חב"ד בקמפוס (ישראל)|חב"ד בקמפוס]]}}
בשנת [[תשע"ב]] החל האגף לפרוייקטים מיוחדים ליזום הכשרת שלוחים צעירים לפעול עם סטודנטים במכללות אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה, ותוך שנים ספורות צירף האגף בניהולו של הרב דוד קורץ כ-30 אברכים למעגל השלוחים הפועלים באוניברסיטאות.

במהלך השנה מארגן האגף ימי עיון ארציים לשלוחים, כנסי תרבות ושבתונים, ומערך שיעורי לימוד ייחודי נושא מלגות.

====פעילי חב"ד====
בחודש [[אלול]] [[תשע"ג]] הודיעה הנהלת הארגון יחד עם מנחם מענדל דיסקין על מיזם חדש בשם '''פעילי חב"ד''', שנועד להפוך כל אחד מחסידי חב"ד המתגוררים בארץ הקודש כשלוחים הפועלים תחת הנהלת השליח הראשי בעירם, עם מטרות מוגדרות כל אחד כפי האפשרויות והזמן העומדים לרשותו.

המיזם מציע שלושה מסלולי פעילות:

*'''אזורי שליחות''' - הפעיל מקבל מהשליח הראשי בעירו אזור שליחות מוגדר בתוך העיר, עליו הוא מופקד, והוא אחראי לדאוג לתושבים המתגוררים בשטח זה לכל עניני היהדות, מעין בית חב"ד מקומי החולש על אזור ספציפי בתוך העיר.

*'''מסלול משפחות''' - השליח הראשי מקשר את הפעיל עם משפחות ספציפיות איתם יעמוד בקשר אישי ויעסוק עמהם בשיעורי לימוד וסיפוק צרכי היהדות של המשפחות.

*'''מסלול עצמאי''' - יד חופשית לפעיל למצוא בכוחות עצמו את המשפחות אליהם הוא מתחבר ואיתם הוא עומד בקשר, עם עדיפות ראשונה למכרים, שכנים, וידידי המשפחה הקרובה.

המטה הראשי של המיזם מפיק ערכות מיוחדות מידי חג, עם כמות מורחבת של חומרי עזר לפעילים שיסופקו במחיר מוזל במיוחד. כספתח לפעילות, הופק בטאון שנקרא בשם 'פעילי חב"ד', המרכז כתבות ומאמרי הגות של משפיעים ושלוחים מרחבי הארץ, הקוראים לחסידי חב"ד ברחבי הארץ להצטרף למיזם{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.5889058905_1348426.pdf בטאון פעילי חב"ד, אלול תשע"ג] - אתר col.}}.

=== מצה לתלמיד ===
[[תמונה:מצה לתלמיד.jpg|left|thumb|250px|מצה לתלמיד]]
מצה לתלמיד הינו פרוייקט אותו ייסד הרב [[יצחק גנזבורג]] בשנת תשט"ו. במסגרת הפרוייקט מגיעים בכל שנה, עשרות אלפי ילדים לסיור בכפר חב"ד ללמוד ולחזות בתהליך אפיית המצות במאפייה המקומית. בהמשך צופים הילדים במצגת הקשורה לנושא. ולבסוף מקבל כל ילד 'כזית' מצה - תוצרת המאפייה.

באחד השנים ביקרה משלחת ממשרד החינוך בכפר חב"ד והשתתפה בסיור של 'מצה לתלמיד'. המשלחת התרשמה בצורה מאד מיוחדת מהביקור ודאגה להמליץ ב'חוזר משרד החינוך' לכל מנהלי מוסדות החינוך בישראל, לבקר עם תלמידיהם במקום.

==אתר צעירי חב"ד==
'''אתר צעירי חב"ד''' נוסד בשנת [[תשנ"ו]] במטרה להפיץ יהדות, תורה בפרט ותורת [[הרבי]] בכלל. כמו כן מדווח האתר על פעילות [[צעירי חב"ד]] ועוד פעולות חב"דיות.

באתר יש מאמרים רבים בנושאים מגוונים כמו: משנת החסידות, משיח וגאולה באור החסידות, [[הרבי]], תולדות החסידות, מאמרי השקפה, שיעורי חסידות בפרשת השבוע, מאמרים בנושאי חגים, קטעי שיחות מ[[הרבי]] בנושאי גאולה ומשיח, ועוד מאמרים מגוונים.

באתר ניתן לראות את עלוני '[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]', '[[שיחת השבוע]]' ו'צעירי חב"ד', ניתן לשאול שאלות את הרב או להגיב בפורום.

עורך האתר: שרון גושן. עורך תוכני: [[מנחם מענדל יצחק ברוד|מנחם ברוד]].

הרבנים המשיבים על שאלותיהם ההלכתיות של הגולשים: הרב [[ברוך שלמה בליז'ינסקי]], הרב יוסי שטיינברג (שאלות בעניני [[כשרות]]), הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], הרב יהושע ירחי והרב [[מנחם ברוד]].

==הנהלת הארגון==
===יושבי ראש ===
*הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]] -במשך תקופה קצרה מיד לאחר הקמת הארגון.
*הרב [[ישראל לייבוב]] - חודשים ספורים לאחר הקמת הארגון ועד שנת [[תשנ"ד]].
*הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] - משנת [[תשנ"ד]]

=== חברי האגודה שכיהנו במשך השנים===
*[[זלמן טוביה אבלסקי]]
*[[אברהם גודין]]
*[[ברק'ה וולף]] - דובר חב"ד
*[[ישראל יצחק זלמנוב]]
*[[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]
*[[יוסף יצחק רייטשיק]]
*[[ג'יי ליטווין]]
*[[מאיר פרידמן]]
*[[יצחק גנזבורג]]
*[[שמעון בקרמן]]
*[[טוביה בלוי]]
*[[נחום כהן]]
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]]
*[[ישראל ברוך בוטמן]]
*[[מנחם ברוד]] - דובר

=== חברי האגודה כיום ===
*יוסף יצחק לבנהרץ - סגן
*[[מנחם ברוד]] - דובר
*[[נפתלי ליפסקר]] - מנהל אגף הסניפים
*דב לוויטין
*[[נפתלי רוט]]
* מרטון - לוד
*[[יהודה בוטמן]].

==הוצאה לאור==
===גיליון "התקשרות"===
{{ערך מורחב|ערך=[[התקשרות (גליון)]]}}
גליון "התקשרות" הינו שבועון היוצא לאור על ידי מכון ליובאוויטש שעל ידי [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]], ומטרתו - לחזק את ה[[התקשרות]] של החסידים אל הרבי. הגיליון מכיל לקט מתורתו של הרבי על פרשת השבוע; בנושא הגאולה וביאת המשיח; הוראות, הלכות ומנהגי השבוע הנהוגים בחסידות חב"ד; "ניצוצי רבי" - תחקיר שבועי על התייחסות הרבי לנושא בהווי היהודי והחסידי, כמו גם הנהגות והתייחסויות של הרבי למגוון נושאים, בירור וליבון נושאים בהלכה ומנהג בקרב חסידי חב"ד.

===עלון תורתך שעשועי===
'''תורתך שעשועי''' הינו שבועון לילדים שיצא לאור על ידי צעירי אגודת חב"ד. השבועון היה מיועד לילדים בגילאי שש עד שלש-עשרה, והודפס בפורמט כרומו צבעוני.

עורך השבועון - הרב [[נפתלי רוט]].
בשנת [[תשע"ב]] פסק השבועון מלצאת, ובמקומו יוצא לאור עלון בשם "ממתק לשבת" שהוא המשך לעלון שי"ל על ידי בית חב"ד בבאר שבע

===אלבומים===
"אלבום [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]" הוא ספר הכולל סקירה ותמונות מפעילות צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש. במשך השנים יצאו לאור מספר אלבומים:
*'''תש"נ''' - נערך על ידי הרב [[מנחם ברוד]], בחסות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].
{{פסקה חסרה}}

===הפקות נוספות===
*'''הגדה של פסח לילדי ישראל'''{{הערה|1=*הרב לאופר, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16151&CategoryID=2489 טעמי ההגדה לילדי ישראל]''', סיפורה של ההגדה של פסח לילדים בהוצאת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, גליון התקשרות חג הפסח ה'תש"פ.}}

== לקריאה נוספת ==
*[[מנחם מענדל ברוד]] והרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], '''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''', [[מכון ליובאוויטש]], [[כפר חב"ד]], [[תשס"ד]].

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.org.il/ אתר הבית של צעירי-אגודת-חב"ד]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות]]

צעירי אגודת חב"ד בישראל

2020-05-15T15:06:57Z

מלכותשבמלכות: /* מחלקותיה */

{{לעריכה|תוכן לא ערוך}}
[[קובץ:מיתוג צא''ח.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון]]
[[תמונה:צאח.gif|left|thumb|250px|הסמל הישן]]
[[קובץ:סמל צא'ח הישן.jpg|left|thumb|250px|סמל ישן של הארגון, ש[[מוגה|הוגה]] על ידי [[הרבי]]]]
ארגון '''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''' נוסד בהוראת הרבי בשנת [[תשי"א]] כמחלקת הצעירים ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

מטרת המחלקה היא לפעול למען הפצת היהדות בארץ הקודש. ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]] מיום כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]] ששלח הרבי לחברי אגו"ח כתב: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין '''הצעירים''' מאנ"ש והקרובים לרוח חב"ד". באותה איגרת מוסיף הרבי שמטרת ההקמה היא לחזק את אגודת חסידי חב"ד וכדי לפעול יותר בקרב הנוער הישראלי.

בחודש [[תשרי]] [[תשי"ב]] הוקמה הנהלת הארגון והחלה פעילותו.

בחודשים הראשונים של פעילותה, פעלה האגודה בעזרת [[יד לאחים|פעילים יד לאחים]].

ממכתבי הרבי בתקופת היווסדה, ברור כי צעירי חב"ד צריכים להיות בפיקוח והכוונה של [[אגודת חסידי חב"ד]].

== מטרתה ==
את מטרת האגודה קובע [[הרבי]] באופן ברור באגרותיו: "חיזוק היהדות וקירוב ליבן של ישראל לאביהן שבשמיים".

== מחלקותיה ==

===אגף הסניפים===
בשנת [[תשמ"ו]] הורה הרבי על הקמת והרחבת בתי חב"ד בארה"ק.

יו"ר צעירי חב"ד הרב [[ישראל לייבוב]] מינה את הרב [[נחום כהן]] להקים ולבסס את אגף הסניפים בכל רחבי הארץ מדן ועד אילת.

מטרת האגף הוא האחריות על פתיחת סניפים חדשים ושלוחים לערי ישראל. ניהול ושירות לסניפים, היינו בתי חב"ד בארץ. במסגרת שירות זה, נערכים ימי עיון, נציגי צעירי חב"ד מבקרים בבתי חב"ד, מייעצים ומתווים דרך.

האחראי על אגף זה כיום הוא הרב [[נפתלי ליפסקר]], שעומד בקשר רציף עם השלוחים ומשתדל לסייע להם במסגרת האפשרויות העומדות לרשותו, ומשתתף בשמחותיהם המשפחתיות של השלוחים ברחבי הארץ.

=== מטה [[הרמב"ם]] היומי ===
מטה [[הרמב"ם]] היומי נוסד בשנת [[תשמ"ח]] עם סיום המחזור השלישי של [[רמב"ם (תקנה)|הרמב"ם היומי]] - כהמשך לפעילות [[מטה חגיגות הרמב"ם]]. במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת לימוד הרמב"ם, חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, חלוקת עלוני הסברה בנושא, ועוד.

המטה מנוהל על ידי הרב [[נפתלי רוט]] והרב [[ישראל הלפרין]].

=== מרכז חינוכי חסידותי ===
[[תמונה:מחנך.jpg|left|thumb|300px|המשתתפים בכינוס של "מרכז חינוכי חסידותי"]]
[[מרכז חינוכי חסידותי]] נוסד ב[[ירושלים]] בשנת [[תשמ"ח]] בברכת [[הרבי]], על מנת לרכז את הפעילות של [[חב"ד]] בנושא [[חינוך]] - במסגרת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], ובאישור [[מרכז לענייני חינוך]].

בראש המרכז עומד הרב [[נפתלי רוט]] מאז היווסדו.

=== מכון ליובאוויטש ===
מכון ליובאוויטש נוסד בשנת [[תשל"ו]], בראשות הרב [[אברהם מייזליש]] והרב [[דובער קרסיק]]. משנת [[תש"נ]] הוא באחריות צא"ח, בראשות ר' [[מנחם מענדל ברוד]].

המכון הוציא לאור וערך ספרים וחוברות רבים, כ'[[ימות המשיח (ספר)|ימות המשיח]]' ו'[[ממעייני החסידות]]'. הוא אף מוציא לאור את כתב העת השבועי '[[התקשרות (עלון)|התקשרות]]'.

=== ילדי צ'רנוביל ===
{{ערך מורחב|ערך=[[ילדי צ'רנוביל]]}}
פרוייקט הבאת ילדי צ'רנוביל, החל על ידי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לאחר התקלה בשנת [[תשמ"ו]] בכור הגרעיני בצפון מערב [[אוקראינה]] שגרמה להתפשטות קרינה רדיואקטיבית שהעמידה בסכנה את תושבי האזור. הפרוייקט המשיך במסגרת צעירי אגודת חב"ד, ובמשך השנים הועלו במסגרתו מאות ילדים שנכנסו ללמוד במוסדות חינוך שהוקמו במיוחד בעבורם, כשפעילי הארגון דואגים ללוות אותם לכל אורך הדרך עד לנישואיהם.

בעבר הובאו קבוצות גדולות של ילדים בפרקי זמן קרובים, אך במשך הזמן התמעטה הפעילות בנושא זה, וכיום קצה ההעלאה של ילדי צ'רנוביל נע בקבוצות הכוללות בין עשר לעשרים ילדים, ומאורגנות בהפרשים של מעל לחצי שנה.

כמה מבוגרי צ'רנוביל, בנו בתים חסידיים חב"דיים, והשתלבו בקהילות החסידיות הפזורות בארץ. אחדים מהם אף הצטרפו לצבא השלוחים.

===האגף לפרוייקטים מיוחדים===
====חב"ד בקמפוס====
{{ערך מורחב|ערך=[[חב"ד בקמפוס (ישראל)|חב"ד בקמפוס]]}}
בשנת [[תשע"ב]] החל האגף לפרוייקטים מיוחדים ליזום הכשרת שלוחים צעירים לפעול עם סטודנטים במכללות אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה, ותוך שנים ספורות צירף האגף בניהולו של הרב דוד קורץ כ-30 אברכים למעגל השלוחים הפועלים באוניברסיטאות.

במהלך השנה מארגן האגף ימי עיון ארציים לשלוחים, כנסי תרבות ושבתונים, ומערך שיעורי לימוד ייחודי נושא מלגות.

====פעילי חב"ד====
בחודש [[אלול]] [[תשע"ג]] הודיעה הנהלת הארגון יחד עם מנחם מענדל דיסקין על מיזם חדש בשם '''פעילי חב"ד''', שנועד להפוך כל אחד מחסידי חב"ד המתגוררים בארץ הקודש כשלוחים הפועלים תחת הנהלת השליח הראשי בעירם, עם מטרות מוגדרות כל אחד כפי האפשרויות והזמן העומדים לרשותו.

המיזם מציע שלושה מסלולי פעילות:

*'''אזורי שליחות''' - הפעיל מקבל מהשליח הראשי בעירו אזור שליחות מוגדר בתוך העיר, עליו הוא מופקד, והוא אחראי לדאוג לתושבים המתגוררים בשטח זה לכל עניני היהדות, מעין בית חב"ד מקומי החולש על אזור ספציפי בתוך העיר.

*'''מסלול משפחות''' - השליח הראשי מקשר את הפעיל עם משפחות ספציפיות איתם יעמוד בקשר אישי ויעסוק עמהם בשיעורי לימוד וסיפוק צרכי היהדות של המשפחות.

*'''מסלול עצמאי''' - יד חופשית לפעיל למצוא בכוחות עצמו את המשפחות אליהם הוא מתחבר ואיתם הוא עומד בקשר, עם עדיפות ראשונה למכרים, שכנים, וידידי המשפחה הקרובה.

המטה הראשי של המיזם מפיק ערכות מיוחדות מידי חג, עם כמות מורחבת של חומרי עזר לפעילים שיסופקו במחיר מוזל במיוחד. כספתח לפעילות, הופק בטאון שנקרא בשם 'פעילי חב"ד', המרכז כתבות ומאמרי הגות של משפיעים ושלוחים מרחבי הארץ, הקוראים לחסידי חב"ד ברחבי הארץ להצטרף למיזם{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.5889058905_1348426.pdf בטאון פעילי חב"ד, אלול תשע"ג] - אתר col.}}.

=== מצה לתלמיד ===
[[תמונה:מצה לתלמיד.jpg|left|thumb|250px|מצה לתלמיד]]
מצה לתלמיד הינו פרוייקט אותו ייסד הרב [[יצחק גנזבורג]] בשנת תשט"ו. במסגרת הפרוייקט מגיעים בכל שנה, עשרות אלפי ילדים לסיור בכפר חב"ד ללמוד ולחזות בתהליך אפיית המצות במאפייה המקומית. בהמשך צופים הילדים במצגת הקשורה לנושא. ולבסוף מקבל כל ילד 'כזית' מצה - תוצרת המאפייה.

באחד השנים ביקרה משלחת ממשרד החינוך בכפר חב"ד והשתתפה בסיור של 'מצה לתלמיד'. המשלחת התרשמה בצורה מאד מיוחדת מהביקור ודאגה להמליץ ב'חוזר משרד החינוך' לכל מנהלי מוסדות החינוך בישראל, לבקר עם תלמידיהם במקום.

==אתר צעירי חב"ד==
'''אתר צעירי חב"ד''' נוסד בשנת [[תשנ"ו]] במטרה להפיץ יהדות, תורה בפרט ותורת [[הרבי]] בכלל. כמו כן מדווח האתר על פעילות [[צעירי חב"ד]] ועוד פעולות חב"דיות.

באתר יש מאמרים רבים בנושאים מגוונים כמו: משנת החסידות, משיח וגאולה באור החסידות, [[הרבי]], תולדות החסידות, מאמרי השקפה, שיעורי חסידות בפרשת השבוע, מאמרים בנושאי חגים, קטעי שיחות מ[[הרבי]] בנושאי גאולה ומשיח, ועוד מאמרים מגוונים.

באתר ניתן לראות את עלוני '[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]', '[[שיחת השבוע]]' ו'צעירי חב"ד', ניתן לשאול שאלות את הרב או להגיב בפורום.

עורך האתר: שרון גושן. עורך תוכני: [[מנחם מענדל יצחק ברוד|מנחם ברוד]].

הרבנים המשיבים על שאלותיהם ההלכתיות של הגולשים: הרב [[ברוך שלמה בליז'ינסקי]], הרב יוסי שטיינברג (שאלות בעניני [[כשרות]]), הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], הרב יהושע ירחי והרב [[מנחם ברוד]].

==הנהלת הארגון==
===יושבי ראש ===
*הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]] -במשך תקופה קצרה מיד לאחר הקמת הארגון.
*הרב [[ישראל לייבוב]] - חודשים ספורים לאחר הקמת הארגון ועד שנת [[תשנ"ד]].
*הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] - משנת [[תשנ"ד]]

=== חברי האגודה שכיהנו במשך השנים===
*[[זלמן טוביה אבלסקי]]
*[[אברהם גודין]]
*[[ברק'ה וולף]] - דובר חב"ד
*[[ישראל יצחק זלמנוב]]
*[[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]
*[[יוסף יצחק רייטשיק]]
*[[ג'יי ליטווין]]
*[[מאיר פרידמן]]
*[[יצחק גנזבורג]]
*[[שמעון בקרמן]]
*[[טוביה בלוי]]
*[[נחום כהן]]
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]].
*[[ישראל ברוך בוטמן]].

=== חברי האגודה כיום ===
*יוסף יצחק לבנהרץ - סגן
*[[מנחם ברוד]] - דובר
*[[נפתלי ליפסקר]] - מנהל אגף הסניפים
*דב לוויטין
*[[נפתלי רוט]]
* מרטון - לוד
*[[יהודה בוטמן]].

==הוצאה לאור==
===גיליון "התקשרות"===
{{ערך מורחב|ערך=[[התקשרות (גליון)]]}}
גליון "התקשרות" הינו שבועון היוצא לאור על ידי מכון ליובאוויטש שעל ידי [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]], ומטרתו - לחזק את ה[[התקשרות]] של החסידים אל הרבי. הגיליון מכיל לקט מתורתו של הרבי על פרשת השבוע; בנושא הגאולה וביאת המשיח; הוראות, הלכות ומנהגי השבוע הנהוגים בחסידות חב"ד; "ניצוצי רבי" - תחקיר שבועי על התייחסות הרבי לנושא בהווי היהודי והחסידי, כמו גם הנהגות והתייחסויות של הרבי למגוון נושאים, בירור וליבון נושאים בהלכה ומנהג בקרב חסידי חב"ד.

===עלון תורתך שעשועי===
'''תורתך שעשועי''' הינו שבועון לילדים שיצא לאור על ידי צעירי אגודת חב"ד. השבועון היה מיועד לילדים בגילאי שש עד שלש-עשרה, והודפס בפורמט כרומו צבעוני.

עורך השבועון - הרב [[נפתלי רוט]].
בשנת [[תשע"ב]] פסק השבועון מלצאת, ובמקומו יוצא לאור עלון בשם "ממתק לשבת" שהוא המשך לעלון שי"ל על ידי בית חב"ד בבאר שבע

===אלבומים===
"אלבום [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]" הוא ספר הכולל סקירה ותמונות מפעילות צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש. במשך השנים יצאו לאור מספר אלבומים:
*'''תש"נ''' - נערך על ידי הרב [[מנחם ברוד]], בחסות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].
{{פסקה חסרה}}

===הפקות נוספות===
*'''הגדה של פסח לילדי ישראל'''{{הערה|1=*הרב לאופר, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16151&CategoryID=2489 טעמי ההגדה לילדי ישראל]''', סיפורה של ההגדה של פסח לילדים בהוצאת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, גליון התקשרות חג הפסח ה'תש"פ.}}

== לקריאה נוספת ==
*[[מנחם מענדל ברוד]] והרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], '''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''', [[מכון ליובאוויטש]], [[כפר חב"ד]], [[תשס"ד]].

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.org.il/ אתר הבית של צעירי-אגודת-חב"ד]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות]]

יוסף יצחק גורביץ'

2020-05-15T14:54:06Z

מלכותשבמלכות: /* תולדות חיים */

[[קובץ:גורעוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ' בכנס [[נשי ובנות חב"ד]] ([[תש"ע]])]]
'''[[הרב]] יוסף יצחק גורביץ'''' (יליד שנת [[תשי"ג]], 1953) הוא מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], המכהן כ[[משפיע]] ראשי ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ' אייר]] [[תשי"ג]] ב[[ברינוא]] לאביו הרב [[יששכר דב גורביץ]], מנהל סמינר בית רבקה ביער. בגיל 10 נשלח על ידי אביו ללמוד ב[[תומכי תמימים ברינואה]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]], והיה לתלמידו המובהק.

בשנת [[תשל"ב]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] ולאחר מספר שנים [[נישואין|נשא]] את רעייתו נחמה (שמנהלת את בית הספר לבנות בעיר
), בתו של העסקן ר' [[חיים זליג אלטהויז]].

בשנת [[תשל"ו]] היה מהקבוצה הראשונה שנבחרה על ידי [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|להישלח לארץ הקודש]], בהתחלה הוא נשלח יחד עם עוד עשרה בחורים "לכבוש את [[ירושלים]]", לאחר חתונתו ובעקבות בקשת ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטערפאס]] עבר ב[[תשל"ט]] ל[[מגדל העמק]], שם מונה ל[[ר"מ]] בנגלה. כיום הוא משמש כמשפיע הראשי של הישיבה ומוסר שיעורים בחסידות לשיעור ג'.

בין השנים [[תשמ"ז]] - [[תשנ"ב]] כיהן כחבר בוועד [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].

==משפחתו==
*בנו, הרב מנחם מענדל הלוי גורביץ - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
;חתניו:
*הרב [[יוסף ירחמיאל הבלין]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים פרנקפורט דמיין]], [[גרמניה]].
*הרב ישכר דובער וולף - [[נחלת הר חב"ד]].
*הרב שלום דוב בער רבינוביץ - מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] לבאד המבורג, [[גרמניה]].
*הרב תנחום ריבקין - [[שליח]] [[הרבי]] באוניברסיטת חיפה.
*הרב שמואל הלוי סגל.
*הרב מנחם מענדל מישולבין משיב בישיבת תות"ל מגדל העמק

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42539 נאום של הרב גורביץ] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389393.jpg טור של הרב גורביץ'] - על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}
*[http://Myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/01/Hasipur-Sheli-1-15-2016.pdf הרב גורביץ מתראיין לעלון השבועי ב[[עברית]] של חברת jem] {{PDF}}
*{{קישור שטורעם|86287|news|נס פורים אישי: מחסום אבנים בדרך לקו האש ● צפו|מערכת שטורעם|כ"ה באדר א' תשע"ו}}
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4074487 דיאטה בריאה]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} הרב גורביץ בראיון לחברת המדיה החב"דית [[jem]]

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:גורביץ', יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]

בית משיח (שבועון)

2020-05-15T13:14:45Z

מלכותשבמלכות: /* מדורים */

[[קובץ:שבועון_בית_משיח.PNG|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד הגליונות]]
'''שבועון בית משיח''', הינו שבועון חב"ד עולמי להפצת בשורת הגאולה המשווק באלפי עותקים ברחבי העולם. בדרך כלל מתפרסם ה[[עיתון]] גם בגירסה מקוונת באתר העיתון.

בגיליון מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, חדשות, חשיפות וכן מסמכים וכתבי יד מאדמו"רי חב"ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו (על פי הגדרת המוציא לאור) הוא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון [[הרבי]]).

==היסטוריה והוצאה לאור==
העיתון החל לצאת ב[[חודש מנחם אב]] [[תשנ"ד]], על - ידי הרב [[זלמן הרצל]] והת' [[שלמה הלפרין]] (כיום רב אנ"ש ב[[תל אביב]]) ומטרתו הוגדרה בכותרת המשנה של שמו "שבועון בית משיח - שבועון עולמי להפצת בשורת הגאולה"{{הערת שוליים|בתחילה קראו לו שבועון בית משיח -בימה לתלמידי התמימים ואנ"ש ולאחר מספר שנים שינו את שמו לשם דלעיל}}.

העיתון הוקם בתגובה לשינויים שחל בשבועון הותיק [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]]; הסרת ה"[[יחי]]" מעמוד השער (בניגוד לפסק הדין של ועד רבני חב"ד שלא להסירה{{הערת שוליים|[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93.jpg צילום המכתב] בו כותב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] למערכת [[שבועון כפר חב"ד]] כי: "ענין הדפסת יחי אדוננו וכו' כמו שהי' עד היום בעיתון כפר חב"ד, הוחלט על דבר הרוב לא לשנות ולהמשיך להדפיס כן גם עתה ללא שינויים" {{תמונה}}}}), הפסקת העיסוק בנושאי זהות [[משיח]] וזלזול בחסידים שהמשיכו להאמין בחייו הנצחיים של הרבי. ואף הופסקה כתיבת טורים שבועיים בנושא זה.

הגיליונות הראשונים של העיתון הזכירו את גיליונות [[גיליון בית חיינו|בית חיינו]] שהיו יוצאים בין השנים תשמ"ט- תשנ"ב, ובהם דיווחים על הנעשה ב- [[770]]. בהדרגה התפתח הגיליון הדק, לגיליון גדוש בכתבות ראיונות וחשיפות מהמדריגה הראשונה. בשנת [[תשנ"ו]], בעקבות תרומתו הנדיבה של הנגיד החסידי הרב [[רחמים אנטיאן]]), התבסס העיתון; הן מבחינה השקפתית והן מבחינה כלכלית. כן באותה עת השתנתה מערכת השבועון וכיום נערך העיתון על ידי הרב [[מנחם מענדל הנדל]] והרב [[שלום יעקב חזן]].
בתקופה הראשונה להוצאת הגליון לאור, התעסקו בעריכתו ובהדפסתו הרב עמוס כהן, הרב שלום פלמן, הרב אריה ברוך בלוך, ובתקופה מאוחרת יותר הרב [[מנחם זיגלבוים]], הרב [[שמשון גולדשטיין]], והרב [[אברהם רייניץ]].

==חלקים ומוספים==
[[קובץ:בתוקף_ובנועם.PNG|שמאל|ממוזער|250px|מוסף נושא שיצא לאור לקראת י' שבט תשע"ב]]
* '''גיליון בית משיח מפורסם בשני גליונות''' - האחת בעברית, לדוברי [[עברית]] והשניה באנגלית, לדוברי אנגלית. שניהם כוללים בתוכם גם מוסף לילדים [[במחנה צבאות השם]].

*'''עטרת חיה''' - מוסף שבועי ל[[נשים]] ובנות חב"ד.

*'''[[התמים (בית משיח)|התמים]]''' - מוסף תקופתי עבור ה[[תמימים]] - בהוצאת [[את"ה העולמי]]. יצא לאור באופן סדיר בשנים תשס"א-תשס"ד, ובשנים מאוחרות יותר יצא לסירוגין (בין היתר בתשס"ט ובתש"ע). מאז [[חודש ניסן]] [[תשע"ה]] החל לצאת שוב באופן סדיר.

*'''[[עולמות (מגזין)|עולמות]]''' - מגזין חודשי למקורבים. המגזין מודפס בצבע מלא ומכיל בין שלושים לארבעים עמודי תוכן. החל לצאת ב[[חודש ניסן]] תשע"ד{{הערה|1=[http://ih.chabad.info/upload/Olamot%2001/index.html מגזין [[חודש ניסן]] תשע"ד] {{*}} [http://ih.chabad.info/upload/Olamot%2002/index.html מגזין חודש אייר] {{אינפו}}}}.

==מערכת בית משיח==

*מו"ל: הרב [[מנחם מענדל הענדל]], יו"ר [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].
*עורך ראשי: הרב [[שלום יעקב חזן]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]], מטובי הכותבים וחוקרי ההיסטוריה החב"דיים. מעורכי סדרת ה[[אגרות קודש]] ספרי [[מאמרי חסידות]] ועוד.
*רכז מערכת ומנהל מחלקת עיצוב: הרב [[אברהם רייניץ]], סופר ומו"ל.
*כותבים קבועים: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסף קרסיק]], הרב [[שניאור זלמן ברגר]], הרב [[מנחם זיגלבוים]], הרב [[אסף חנוך פרומר]] (א. אברהם), ר' נתן אברהם, הרב [[נפתלי אסטולין]], הרב שניאור חביב, הרב [[שלום בער וולפא]], הרב [[הלל זלצמן]], הרב [[זלמן חנין]], הרב [[משיח פרידמן]] ועוד.
*כותבים בעבר: הרב [[יהושע דובראווסקי]], הרב [[חיים אשכנזי]], ר' [[משה סלונים]], הרב [[יצחק גנזבורג]], הרב [[שמואל קראוס]], ר' [[שבתי וינטרוב]] (שי גפן), ר' מנחם מענדל ערד (מענדל צפתמן), הרב [[יעקב שמולביץ]], הרב [[יוסף אברהם פיזם]] ועוד.

==סדרות מיוחדות==

במשך השנים הופיעו ומופיעים ב"בית משיח" סדרות מיוחדות ופופולריות:

*זכרונות ר' [[יצחק גנזבורג]] - בעריכת [[אברהם ישעיה רייניץ]]. נדפסו לאחר מכן בספר "[[חייל בשירות הרבי]]".
*זכרונות הרב [[יצחק מישלובין]].
*ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] - (סדרות שונות).
*[[אלה תולדות פרץ]] - מאת הרב [[יהושע דובראווסקי]] על ה[[משפיע]] ר' [[פרץ מוצ'קין]].
*תולדות הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]] מאת [[מנחם זיגלבוים]] (בתום הסדרה הודפס [[מרומם ואיש עלייה|בספר]]).
*זכרונות הרב [[חייקל חאנין]] מאת בנו הרב [[שניאור זלמן יצחק יהושע חאנין]].
*[[חב"ד בשואה]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
*[[אדמו"ר הריי"צ]] בילדותו מאת [[מנחם זיגלבוים]] (הודפס כספר "הנסיך השישי").
*מדינות המלך - [[בתי חב"ד]] בדרום אמריקה מאת ר' בן ציון ששון.
* בתי חב"ד תיירותיים ב[[ארץ הקודש]] - מאת ר' מנחם מענדל ערד
*קשרים של רבנים ואדמו"רים עם הרבי - מאת הרב [[שלום בער וולפא]] (חלק הודפס בשנית בספר [[שמן ששון מחבריך]]).
*גדולי ישראל והגאולה - סקירה על גדולי ישראל בדורות עברו והקשר המיוחד שלהם לגאולה, מאת יהושע קעניג.
*ביקור [[הרבי הריי"צ]] באמריקה - מאת שניאור זלמן ברגר.
*זכרונות הרב [[הלל זלצמן]].

== מדורים ==
*דבר מלכות - [[הרבי]].
*Letters from the Rebbe - מכתבים מהרבי בתרגום מ[[אנגלית]] בפרסום ראשון{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/3/958157529400.html מדור חדש בבית משיח, אגרות קודש מהרבי בפרסום ראשון].}}.
*הפרשה החסידית - ליקוט דברי [[רבותינו נשיאנו]] על הפרשה. בעריכת הרב [[יוסף אברהם פיזם]].
*[[מאוצר המלך]] - כתבי יד מאוצר המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]] ומקורות נוספים (נכון לשנת [[תשע"ד]] יצאו לאור שני כרכים המאגדים את הכתבי יד שפורסמו במדור זה).
*"לוח שבועי" - זמני השבוע ומורה שיעור ל[[רמב"ם (תקנה)|רמב"ם היומי]].
*דבר המערכת - נכתב על ידי העורך המייסד - הרב [[שלמה הלפרן]].
*"סיפור חיים" של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] - נתן אברהם.
*"הגות וואך" - מאמרי הגות שבועיים מאת א. אברהם (הרב [[אסף חנוך פרומר]]).
*"אימון אישי" - אימון אישי בסיגנון חב"די מאת מנחם זגלבוים.
*"שולחן שבת" - מאמרים בקבלה ובחסידות מאת הרב [[יוסף קרסיק]] - יצא לאחר מכן במספר ספרים בשמות שונים.
*"יומנו של [[תמים]] ב[[770]]" - יומן יומי מהמתרחש ב[[770]], נכתב בכל שנה על ידי תלמיד ה[[קבוצה]].
*"מהנעשה והנשמע" - מדור חדשות, באדיבות אתר החדשות [[חב"ד אינפו]].
*"חסידים איין משפחה" - מדור שמחות ב[[אנ"ש]].

===מדורים בעבר===
*סיפורים מ[[בית חב"ד]] - הרב [[יעקב שמולביץ]].
*"פנסאי בעיר" - פעילותם הבלתי רשמית של שלוחים במקומותיהם מאת ש. מלאכי.
* ווראט א- לאך מאת הרב [[אליעזר זלמנוב]].
*תקוות חוט השני מאת הרב [[יקותיאל ראפ]].
*[[התוועדות]] חסידותית - סיפורים וקטעי שיחות עם מסרים חסידיים אקטואליים - הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
*[[שלימות הארץ]] - טור בענינים שלימות הארץ העומדים על הפרק מאת [[שלום בער קרומבי]].

== חשיפות במשך השנים ==

*תמונה נדירה של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].
*תמונה נדירה של [[הרבי]] באוניברסיטה בברלין - על ידי ר' [[דניאל גולדברג]].
*[[ההתייסדות אגודת ישראל]] - חיבור מיוחד שחיבר [[אדמו"ר הריי"צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] (גליון 388).
*שיקום ה[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] - על ידי הרב [[דוד אבא גורביץ]] ובנו בן התשע. נחשף על ידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 394).
*גלותם לצ'אילי של [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון ובן דודו [[לוי יצחק שניאורסון (הקטן)]]. נחשף על ידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 427).
*לקט מכתבי הרב [[אברהם שניאורסון]] לביתו [[הרבנית נחמה דינה]] - ביניהם ההצעה ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יעבור לגור ב[[ארצות הברית]] - כבר בשנת [[תר"צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]]. (גליון 433).
*מסמך סודי שנשלח מה[[ק.ג.ב.]] המקומי למרכז שלו ב[[לנינגרד]] בנוגע להצתת בית כנסת [[חב"ד]] מלחובקה ב[[תש"כ]]. נחשף על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 509).
*חילוץ כתבי היד של [[רבותינו נשיאנו]] אשר היו ביד [[חסיד]]ים ב[[רוסיה]] - על ידי הרב [[הלל זלצמן]]. נחשף על ידי הרב [[אברהם רייניץ]]. (גליון 601).
*סקירה על פעולות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] שנשלחה למשרד החינוך, מאת הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. נחשף מ[[גנזך המדינה]] על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 615).
* המחתרת - סיפורה של המחתרת החסידית בישיבת אתרי, מאת הרב [[יעקב שמולביץ]] - חבר המחתרת.

==מוספי חג==
בשנת ה'תשע"ב החל שבועון 'בית משיח' להוציא לאור מוספי חג לכבוד תאריכים חסידיים המצורפים לשבועון.

*'''השליחות היחידה''', יצא לקראת [[כינוס השלוחים]] ה'[[תשע"ב]].
*'''בתוקף ובנועם'''{{הערה|[http://www.chabad.info/htdocs/bmpdf/betokef/Betokef%20U'benoam.html להורדת המוסף] {{אינפו}}}}, יצא לקראת [[י' שבט]] ה'[[תשע"ב]].
*'''עומק חסיד - רבי''', יצא לקראת [[י"א ניסן]] ה'[[תשע"ב]].
*'''תורתו אמת''', יצא לקראת [[שמחת תורה]] ה'[[תשע"ג]].
*'''בך בחר''', יצא לקראת [[יו"ד שבט]] ה'[[תשע"ג]].
*'''(אין לנו מלך) אלא אתה''', יצא בין כסה לעשור [[תשע"ד]].
*'''ארבעים לנבואה''', יצא לקראת [[יום כיפור]] [[תשע"ד]]. ולציון ארבעים שנה לנבואת [[מלחמת יום הכיפורים]].
*''' משיחי - חינוך הילדים בדור הגאולה'''{{הערה|[http://ih.chabad.info/upload/Musaf03/index.html להורדת המוסף] {{אינפו}}}}, יצא בחג הפסח [[תשע"ד]].
*'''הבשורה''' - מוסף ייחודי ונדיר המאגד קטעי עיתונות כללית על בשורת הגאולה, יצא ב[[ג' תמוז]] [[תשע"ד]].
*'''תשרי עם הרבי''' - חשיבות [[נסיעה לרבי|הנסיעה אל הרבי]] והענינים הכרוכים בכך, יצא ב[[תשרי]] [[תשע"ה]].
*'''מה עשיתי ומה אני עושה''', יצא ב[[ג' תמוז]] [[תשע"ו]].
*'''זמן אחים''' - אחים ביולוגיים מגוללים זיכרונות ילדות ומסכת הקירובים לרבי ולחב"ד, יצא בסוכות [[תשע"ז]].
*'''במענה למכתבו''', יצא ב[[ג' תמוז]] [[תשע"ז]].
*'''ד' אמות''' - מוסף הגות על אופי הנסיעה והשהות אצל הרבי בימינו, יצא בחודש תשרי [[תשע"ח]].
*'''זמן אחים ב'''' - אחים חסידים מספרים על עשייה משותפת, יצא בסוכות [[תשע"ח]].

==ספרים בהוצאת 'בית משיח'==
לאורך השנים התפרסם בבית משיח חומר איכותי ורב ערך במדורים השונים. חלקים מחומרים אלו נערכו ונדפסו מחדש בספרים, חלקם בהוצאת מערכת שבועון בית משיח, וחלקם בהוצאת הכותבים עצמם.

*'''הנסיך השישי''', מנחם זיגלבוים -
*'''דרכים''', אברימי גבירץ (א. גץ) - תשע"ו
*'''[[התוועדות]] חסידית''', חיים לוי יצחק גינזבורג - תשס"ו, ארבעה כרכים
*'''אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה''', חיים לוי יצחק גינזבורג - תשס"ו
*'''מאוצר המלך''', שבועון בית משיח - תשס"ה-תשע"ה, שלושה כרכים
*'''ניצוצי אור'''
*'''סיפורים מבית חב"ד''', בהוצאת משפחת שמולביץ - תשרי תשע"ו, ארבעה כרכים.
*'''תשמעו סיפור''', ה' טבת תשע"ו{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8/ ידיעה על ההו"ל של הספר] {{אינפו}}}}
*'''שליחויות''' - מבחר סיפורים על שלוחים ברחבי העולם, ה' טבת תשע"ו{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA/ ידיעה על ההו"ל של הספר] {{אינפו}}}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot ארכיון כתבות וגיליונות] החל מגיליון 830 והלאה, כולל גיליון עדכני, ב{{מונחון|לשון הקודש|עברית}} {{PDF}}, אתר בית משיח
*ארכיון גליונות בית משיח החל מגיליון 383 עד גליון 827. [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/ בעברית], [http://beismoshiach.org/pdf.htm באנגלית] {{PDF}}, אתר בית משיח
* [https://www.scribd.com/boruchmerkur/documents?sort_by=newest ארכיון גליונות 830 והלאה] באתר scribd, {{PDF}}
*[https://drive.google.com/open?id=1avuHhw0spDwMvi4Zx5AABfhn6X7VWf4k ארכיון גליונות בית משיח מגליון 1 ועד 1095 בעברית], [https://drive.google.com/open?id=1ay_GjL51CmCEKkLWV_7u7x5LjRB1w7FV לארכיון באנגלית] {{PDF}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E1%E9%FA%20%EE%F9%E9%E7 כתבות מתוך השבועון] בפורמט טקסט - באתר החדשות {{אינפו}}
* [http://beismoshiachmagazine.org ארכיון גליונות בית משיח בשפה האנגלית], בפורמט טקסט ובפורמט PDF. אתר בית משיח

;טורים הקשורים עם ההוצאה לאור
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/7/753915147066.html משימה אחת]''' - דבר המערכת לרגל מלאות עשרים שנה להדפסת העיתון {{בית משיח}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/16/514913821542.html התקשרות ואמונה עכשוויים]''' - פאנל עם חברי הועד הרוחני של העיתון לרגל גליון האלף {{בית משיח}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/16/196435422544.html חברי המערכת - הפנים שמאחורי בית משיח]''' {{בית משיח}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבועון בית משיח|*]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

בית משיח (שבועון)

2020-05-15T13:13:54Z

מלכותשבמלכות: /* מדורים בעבר */

[[קובץ:שבועון_בית_משיח.PNG|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד הגליונות]]
'''שבועון בית משיח''', הינו שבועון חב"ד עולמי להפצת בשורת הגאולה המשווק באלפי עותקים ברחבי העולם. בדרך כלל מתפרסם ה[[עיתון]] גם בגירסה מקוונת באתר העיתון.

בגיליון מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, חדשות, חשיפות וכן מסמכים וכתבי יד מאדמו"רי חב"ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו (על פי הגדרת המוציא לאור) הוא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון [[הרבי]]).

==היסטוריה והוצאה לאור==
העיתון החל לצאת ב[[חודש מנחם אב]] [[תשנ"ד]], על - ידי הרב [[זלמן הרצל]] והת' [[שלמה הלפרין]] (כיום רב אנ"ש ב[[תל אביב]]) ומטרתו הוגדרה בכותרת המשנה של שמו "שבועון בית משיח - שבועון עולמי להפצת בשורת הגאולה"{{הערת שוליים|בתחילה קראו לו שבועון בית משיח -בימה לתלמידי התמימים ואנ"ש ולאחר מספר שנים שינו את שמו לשם דלעיל}}.

העיתון הוקם בתגובה לשינויים שחל בשבועון הותיק [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]]; הסרת ה"[[יחי]]" מעמוד השער (בניגוד לפסק הדין של ועד רבני חב"ד שלא להסירה{{הערת שוליים|[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93.jpg צילום המכתב] בו כותב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] למערכת [[שבועון כפר חב"ד]] כי: "ענין הדפסת יחי אדוננו וכו' כמו שהי' עד היום בעיתון כפר חב"ד, הוחלט על דבר הרוב לא לשנות ולהמשיך להדפיס כן גם עתה ללא שינויים" {{תמונה}}}}), הפסקת העיסוק בנושאי זהות [[משיח]] וזלזול בחסידים שהמשיכו להאמין בחייו הנצחיים של הרבי. ואף הופסקה כתיבת טורים שבועיים בנושא זה.

הגיליונות הראשונים של העיתון הזכירו את גיליונות [[גיליון בית חיינו|בית חיינו]] שהיו יוצאים בין השנים תשמ"ט- תשנ"ב, ובהם דיווחים על הנעשה ב- [[770]]. בהדרגה התפתח הגיליון הדק, לגיליון גדוש בכתבות ראיונות וחשיפות מהמדריגה הראשונה. בשנת [[תשנ"ו]], בעקבות תרומתו הנדיבה של הנגיד החסידי הרב [[רחמים אנטיאן]]), התבסס העיתון; הן מבחינה השקפתית והן מבחינה כלכלית. כן באותה עת השתנתה מערכת השבועון וכיום נערך העיתון על ידי הרב [[מנחם מענדל הנדל]] והרב [[שלום יעקב חזן]].
בתקופה הראשונה להוצאת הגליון לאור, התעסקו בעריכתו ובהדפסתו הרב עמוס כהן, הרב שלום פלמן, הרב אריה ברוך בלוך, ובתקופה מאוחרת יותר הרב [[מנחם זיגלבוים]], הרב [[שמשון גולדשטיין]], והרב [[אברהם רייניץ]].

==חלקים ומוספים==
[[קובץ:בתוקף_ובנועם.PNG|שמאל|ממוזער|250px|מוסף נושא שיצא לאור לקראת י' שבט תשע"ב]]
* '''גיליון בית משיח מפורסם בשני גליונות''' - האחת בעברית, לדוברי [[עברית]] והשניה באנגלית, לדוברי אנגלית. שניהם כוללים בתוכם גם מוסף לילדים [[במחנה צבאות השם]].

*'''עטרת חיה''' - מוסף שבועי ל[[נשים]] ובנות חב"ד.

*'''[[התמים (בית משיח)|התמים]]''' - מוסף תקופתי עבור ה[[תמימים]] - בהוצאת [[את"ה העולמי]]. יצא לאור באופן סדיר בשנים תשס"א-תשס"ד, ובשנים מאוחרות יותר יצא לסירוגין (בין היתר בתשס"ט ובתש"ע). מאז [[חודש ניסן]] [[תשע"ה]] החל לצאת שוב באופן סדיר.

*'''[[עולמות (מגזין)|עולמות]]''' - מגזין חודשי למקורבים. המגזין מודפס בצבע מלא ומכיל בין שלושים לארבעים עמודי תוכן. החל לצאת ב[[חודש ניסן]] תשע"ד{{הערה|1=[http://ih.chabad.info/upload/Olamot%2001/index.html מגזין [[חודש ניסן]] תשע"ד] {{*}} [http://ih.chabad.info/upload/Olamot%2002/index.html מגזין חודש אייר] {{אינפו}}}}.

==מערכת בית משיח==

*מו"ל: הרב [[מנחם מענדל הענדל]], יו"ר [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].
*עורך ראשי: הרב [[שלום יעקב חזן]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]], מטובי הכותבים וחוקרי ההיסטוריה החב"דיים. מעורכי סדרת ה[[אגרות קודש]] ספרי [[מאמרי חסידות]] ועוד.
*רכז מערכת ומנהל מחלקת עיצוב: הרב [[אברהם רייניץ]], סופר ומו"ל.
*כותבים קבועים: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסף קרסיק]], הרב [[שניאור זלמן ברגר]], הרב [[מנחם זיגלבוים]], הרב [[אסף חנוך פרומר]] (א. אברהם), ר' נתן אברהם, הרב [[נפתלי אסטולין]], הרב שניאור חביב, הרב [[שלום בער וולפא]], הרב [[הלל זלצמן]], הרב [[זלמן חנין]], הרב [[משיח פרידמן]] ועוד.
*כותבים בעבר: הרב [[יהושע דובראווסקי]], הרב [[חיים אשכנזי]], ר' [[משה סלונים]], הרב [[יצחק גנזבורג]], הרב [[שמואל קראוס]], ר' [[שבתי וינטרוב]] (שי גפן), ר' מנחם מענדל ערד (מענדל צפתמן), הרב [[יעקב שמולביץ]], הרב [[יוסף אברהם פיזם]] ועוד.

==סדרות מיוחדות==

במשך השנים הופיעו ומופיעים ב"בית משיח" סדרות מיוחדות ופופולריות:

*זכרונות ר' [[יצחק גנזבורג]] - בעריכת [[אברהם ישעיה רייניץ]]. נדפסו לאחר מכן בספר "[[חייל בשירות הרבי]]".
*זכרונות הרב [[יצחק מישלובין]].
*ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] - (סדרות שונות).
*[[אלה תולדות פרץ]] - מאת הרב [[יהושע דובראווסקי]] על ה[[משפיע]] ר' [[פרץ מוצ'קין]].
*תולדות הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]] מאת [[מנחם זיגלבוים]] (בתום הסדרה הודפס [[מרומם ואיש עלייה|בספר]]).
*זכרונות הרב [[חייקל חאנין]] מאת בנו הרב [[שניאור זלמן יצחק יהושע חאנין]].
*[[חב"ד בשואה]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
*[[אדמו"ר הריי"צ]] בילדותו מאת [[מנחם זיגלבוים]] (הודפס כספר "הנסיך השישי").
*מדינות המלך - [[בתי חב"ד]] בדרום אמריקה מאת ר' בן ציון ששון.
* בתי חב"ד תיירותיים ב[[ארץ הקודש]] - מאת ר' מנחם מענדל ערד
*קשרים של רבנים ואדמו"רים עם הרבי - מאת הרב [[שלום בער וולפא]] (חלק הודפס בשנית בספר [[שמן ששון מחבריך]]).
*גדולי ישראל והגאולה - סקירה על גדולי ישראל בדורות עברו והקשר המיוחד שלהם לגאולה, מאת יהושע קעניג.
*ביקור [[הרבי הריי"צ]] באמריקה - מאת שניאור זלמן ברגר.
*זכרונות הרב [[הלל זלצמן]].

== מדורים ==
*דבר מלכות - [[הרבי]].
*Letters from the Rebbe - מכתבים מהרבי בתרגום מ[[אנגלית]] בפרסום ראשון{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/3/958157529400.html מדור חדש בבית משיח, אגרות קודש מהרבי בפרסום ראשון].}}.
*הפרשה החסידית - ליקוט דברי [[רבותינו נשיאנו]] על הפרשה. בעריכת הרב [[יוסף אברהם פיזם]].
*[[מאוצר המלך]] - כתבי יד מאוצר המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]] ומקורות נוספים (נכון לשנת [[תשע"ד]] יצאו לאור שני כרכים המאגדים את הכתבי יד שפורסמו במדור זה).
*"לוח שבועי" - זמני השבוע ומורה שיעור ל[[רמב"ם (תקנה)|רמב"ם היומי]].
*דבר המערכת - נכתב על ידי העורך המייסד - הרב [[שלמה הלפרן]].
*"סיפור חיים" של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] - נתן אברהם.
*"הגות וואך" - מאמרי הגות שבועיים מאת א. אברהם (הרב [[אסף חנוך פרומר]]).
*"אימון אישי" - אימון אישי בסיגנון חב"די מאת מנחם זגלבוים.
*"שולחן שבת" - מאמרים בקבלה ובחסידות מאת הרב [[יוסף קרסיק]] - יצא לאחר מכן במספר ספרים בשמות שונים.
*"יומנו של [[תמים]] ב[[770]]" - יומן יומי מהמתרחש ב[[770]], נכתב בכל שנה על ידי תלמיד ה[[קבוצה]].
*[[שלימות הארץ]] - טור בענינים שלימות הארץ העומדים על הפרק מאת [[שלום בער קרומבי]].
*"מהנעשה והנשמע" - מדור חדשות, באדיבות אתר החדשות [[חב"ד אינפו]].
*"חסידים איין משפחה" - מדור שמחות ב[[אנ"ש]].

===מדורים בעבר===
*סיפורים מ[[בית חב"ד]] - הרב [[יעקב שמולביץ]].
*"פנסאי בעיר" - פעילותם הבלתי רשמית של שלוחים במקומותיהם מאת ש. מלאכי.
* ווראט א- לאך מאת הרב [[אליעזר זלמנוב]].
*תקוות חוט השני מאת הרב [[יקותיאל ראפ]].
*[[התוועדות]] חסידותית - סיפורים וקטעי שיחות עם מסרים חסידיים אקטואליים - הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].

== חשיפות במשך השנים ==

*תמונה נדירה של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].
*תמונה נדירה של [[הרבי]] באוניברסיטה בברלין - על ידי ר' [[דניאל גולדברג]].
*[[ההתייסדות אגודת ישראל]] - חיבור מיוחד שחיבר [[אדמו"ר הריי"צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] (גליון 388).
*שיקום ה[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] - על ידי הרב [[דוד אבא גורביץ]] ובנו בן התשע. נחשף על ידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 394).
*גלותם לצ'אילי של [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון ובן דודו [[לוי יצחק שניאורסון (הקטן)]]. נחשף על ידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 427).
*לקט מכתבי הרב [[אברהם שניאורסון]] לביתו [[הרבנית נחמה דינה]] - ביניהם ההצעה ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יעבור לגור ב[[ארצות הברית]] - כבר בשנת [[תר"צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]]. (גליון 433).
*מסמך סודי שנשלח מה[[ק.ג.ב.]] המקומי למרכז שלו ב[[לנינגרד]] בנוגע להצתת בית כנסת [[חב"ד]] מלחובקה ב[[תש"כ]]. נחשף על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 509).
*חילוץ כתבי היד של [[רבותינו נשיאנו]] אשר היו ביד [[חסיד]]ים ב[[רוסיה]] - על ידי הרב [[הלל זלצמן]]. נחשף על ידי הרב [[אברהם רייניץ]]. (גליון 601).
*סקירה על פעולות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] שנשלחה למשרד החינוך, מאת הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. נחשף מ[[גנזך המדינה]] על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 615).
* המחתרת - סיפורה של המחתרת החסידית בישיבת אתרי, מאת הרב [[יעקב שמולביץ]] - חבר המחתרת.

==מוספי חג==
בשנת ה'תשע"ב החל שבועון 'בית משיח' להוציא לאור מוספי חג לכבוד תאריכים חסידיים המצורפים לשבועון.

*'''השליחות היחידה''', יצא לקראת [[כינוס השלוחים]] ה'[[תשע"ב]].
*'''בתוקף ובנועם'''{{הערה|[http://www.chabad.info/htdocs/bmpdf/betokef/Betokef%20U'benoam.html להורדת המוסף] {{אינפו}}}}, יצא לקראת [[י' שבט]] ה'[[תשע"ב]].
*'''עומק חסיד - רבי''', יצא לקראת [[י"א ניסן]] ה'[[תשע"ב]].
*'''תורתו אמת''', יצא לקראת [[שמחת תורה]] ה'[[תשע"ג]].
*'''בך בחר''', יצא לקראת [[יו"ד שבט]] ה'[[תשע"ג]].
*'''(אין לנו מלך) אלא אתה''', יצא בין כסה לעשור [[תשע"ד]].
*'''ארבעים לנבואה''', יצא לקראת [[יום כיפור]] [[תשע"ד]]. ולציון ארבעים שנה לנבואת [[מלחמת יום הכיפורים]].
*''' משיחי - חינוך הילדים בדור הגאולה'''{{הערה|[http://ih.chabad.info/upload/Musaf03/index.html להורדת המוסף] {{אינפו}}}}, יצא בחג הפסח [[תשע"ד]].
*'''הבשורה''' - מוסף ייחודי ונדיר המאגד קטעי עיתונות כללית על בשורת הגאולה, יצא ב[[ג' תמוז]] [[תשע"ד]].
*'''תשרי עם הרבי''' - חשיבות [[נסיעה לרבי|הנסיעה אל הרבי]] והענינים הכרוכים בכך, יצא ב[[תשרי]] [[תשע"ה]].
*'''מה עשיתי ומה אני עושה''', יצא ב[[ג' תמוז]] [[תשע"ו]].
*'''זמן אחים''' - אחים ביולוגיים מגוללים זיכרונות ילדות ומסכת הקירובים לרבי ולחב"ד, יצא בסוכות [[תשע"ז]].
*'''במענה למכתבו''', יצא ב[[ג' תמוז]] [[תשע"ז]].
*'''ד' אמות''' - מוסף הגות על אופי הנסיעה והשהות אצל הרבי בימינו, יצא בחודש תשרי [[תשע"ח]].
*'''זמן אחים ב'''' - אחים חסידים מספרים על עשייה משותפת, יצא בסוכות [[תשע"ח]].

==ספרים בהוצאת 'בית משיח'==
לאורך השנים התפרסם בבית משיח חומר איכותי ורב ערך במדורים השונים. חלקים מחומרים אלו נערכו ונדפסו מחדש בספרים, חלקם בהוצאת מערכת שבועון בית משיח, וחלקם בהוצאת הכותבים עצמם.

*'''הנסיך השישי''', מנחם זיגלבוים -
*'''דרכים''', אברימי גבירץ (א. גץ) - תשע"ו
*'''[[התוועדות]] חסידית''', חיים לוי יצחק גינזבורג - תשס"ו, ארבעה כרכים
*'''אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה''', חיים לוי יצחק גינזבורג - תשס"ו
*'''מאוצר המלך''', שבועון בית משיח - תשס"ה-תשע"ה, שלושה כרכים
*'''ניצוצי אור'''
*'''סיפורים מבית חב"ד''', בהוצאת משפחת שמולביץ - תשרי תשע"ו, ארבעה כרכים.
*'''תשמעו סיפור''', ה' טבת תשע"ו{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8/ ידיעה על ההו"ל של הספר] {{אינפו}}}}
*'''שליחויות''' - מבחר סיפורים על שלוחים ברחבי העולם, ה' טבת תשע"ו{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA/ ידיעה על ההו"ל של הספר] {{אינפו}}}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot ארכיון כתבות וגיליונות] החל מגיליון 830 והלאה, כולל גיליון עדכני, ב{{מונחון|לשון הקודש|עברית}} {{PDF}}, אתר בית משיח
*ארכיון גליונות בית משיח החל מגיליון 383 עד גליון 827. [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/ בעברית], [http://beismoshiach.org/pdf.htm באנגלית] {{PDF}}, אתר בית משיח
* [https://www.scribd.com/boruchmerkur/documents?sort_by=newest ארכיון גליונות 830 והלאה] באתר scribd, {{PDF}}
*[https://drive.google.com/open?id=1avuHhw0spDwMvi4Zx5AABfhn6X7VWf4k ארכיון גליונות בית משיח מגליון 1 ועד 1095 בעברית], [https://drive.google.com/open?id=1ay_GjL51CmCEKkLWV_7u7x5LjRB1w7FV לארכיון באנגלית] {{PDF}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E1%E9%FA%20%EE%F9%E9%E7 כתבות מתוך השבועון] בפורמט טקסט - באתר החדשות {{אינפו}}
* [http://beismoshiachmagazine.org ארכיון גליונות בית משיח בשפה האנגלית], בפורמט טקסט ובפורמט PDF. אתר בית משיח

;טורים הקשורים עם ההוצאה לאור
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/7/753915147066.html משימה אחת]''' - דבר המערכת לרגל מלאות עשרים שנה להדפסת העיתון {{בית משיח}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/16/514913821542.html התקשרות ואמונה עכשוויים]''' - פאנל עם חברי הועד הרוחני של העיתון לרגל גליון האלף {{בית משיח}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/16/196435422544.html חברי המערכת - הפנים שמאחורי בית משיח]''' {{בית משיח}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבועון בית משיח|*]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

בית משיח (שבועון)

2020-05-15T13:13:40Z

מלכותשבמלכות: /* מדורים */

[[קובץ:שבועון_בית_משיח.PNG|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד הגליונות]]
'''שבועון בית משיח''', הינו שבועון חב"ד עולמי להפצת בשורת הגאולה המשווק באלפי עותקים ברחבי העולם. בדרך כלל מתפרסם ה[[עיתון]] גם בגירסה מקוונת באתר העיתון.

בגיליון מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, חדשות, חשיפות וכן מסמכים וכתבי יד מאדמו"רי חב"ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו (על פי הגדרת המוציא לאור) הוא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון [[הרבי]]).

==היסטוריה והוצאה לאור==
העיתון החל לצאת ב[[חודש מנחם אב]] [[תשנ"ד]], על - ידי הרב [[זלמן הרצל]] והת' [[שלמה הלפרין]] (כיום רב אנ"ש ב[[תל אביב]]) ומטרתו הוגדרה בכותרת המשנה של שמו "שבועון בית משיח - שבועון עולמי להפצת בשורת הגאולה"{{הערת שוליים|בתחילה קראו לו שבועון בית משיח -בימה לתלמידי התמימים ואנ"ש ולאחר מספר שנים שינו את שמו לשם דלעיל}}.

העיתון הוקם בתגובה לשינויים שחל בשבועון הותיק [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]]; הסרת ה"[[יחי]]" מעמוד השער (בניגוד לפסק הדין של ועד רבני חב"ד שלא להסירה{{הערת שוליים|[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93.jpg צילום המכתב] בו כותב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] למערכת [[שבועון כפר חב"ד]] כי: "ענין הדפסת יחי אדוננו וכו' כמו שהי' עד היום בעיתון כפר חב"ד, הוחלט על דבר הרוב לא לשנות ולהמשיך להדפיס כן גם עתה ללא שינויים" {{תמונה}}}}), הפסקת העיסוק בנושאי זהות [[משיח]] וזלזול בחסידים שהמשיכו להאמין בחייו הנצחיים של הרבי. ואף הופסקה כתיבת טורים שבועיים בנושא זה.

הגיליונות הראשונים של העיתון הזכירו את גיליונות [[גיליון בית חיינו|בית חיינו]] שהיו יוצאים בין השנים תשמ"ט- תשנ"ב, ובהם דיווחים על הנעשה ב- [[770]]. בהדרגה התפתח הגיליון הדק, לגיליון גדוש בכתבות ראיונות וחשיפות מהמדריגה הראשונה. בשנת [[תשנ"ו]], בעקבות תרומתו הנדיבה של הנגיד החסידי הרב [[רחמים אנטיאן]]), התבסס העיתון; הן מבחינה השקפתית והן מבחינה כלכלית. כן באותה עת השתנתה מערכת השבועון וכיום נערך העיתון על ידי הרב [[מנחם מענדל הנדל]] והרב [[שלום יעקב חזן]].
בתקופה הראשונה להוצאת הגליון לאור, התעסקו בעריכתו ובהדפסתו הרב עמוס כהן, הרב שלום פלמן, הרב אריה ברוך בלוך, ובתקופה מאוחרת יותר הרב [[מנחם זיגלבוים]], הרב [[שמשון גולדשטיין]], והרב [[אברהם רייניץ]].

==חלקים ומוספים==
[[קובץ:בתוקף_ובנועם.PNG|שמאל|ממוזער|250px|מוסף נושא שיצא לאור לקראת י' שבט תשע"ב]]
* '''גיליון בית משיח מפורסם בשני גליונות''' - האחת בעברית, לדוברי [[עברית]] והשניה באנגלית, לדוברי אנגלית. שניהם כוללים בתוכם גם מוסף לילדים [[במחנה צבאות השם]].

*'''עטרת חיה''' - מוסף שבועי ל[[נשים]] ובנות חב"ד.

*'''[[התמים (בית משיח)|התמים]]''' - מוסף תקופתי עבור ה[[תמימים]] - בהוצאת [[את"ה העולמי]]. יצא לאור באופן סדיר בשנים תשס"א-תשס"ד, ובשנים מאוחרות יותר יצא לסירוגין (בין היתר בתשס"ט ובתש"ע). מאז [[חודש ניסן]] [[תשע"ה]] החל לצאת שוב באופן סדיר.

*'''[[עולמות (מגזין)|עולמות]]''' - מגזין חודשי למקורבים. המגזין מודפס בצבע מלא ומכיל בין שלושים לארבעים עמודי תוכן. החל לצאת ב[[חודש ניסן]] תשע"ד{{הערה|1=[http://ih.chabad.info/upload/Olamot%2001/index.html מגזין [[חודש ניסן]] תשע"ד] {{*}} [http://ih.chabad.info/upload/Olamot%2002/index.html מגזין חודש אייר] {{אינפו}}}}.

==מערכת בית משיח==

*מו"ל: הרב [[מנחם מענדל הענדל]], יו"ר [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].
*עורך ראשי: הרב [[שלום יעקב חזן]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]], מטובי הכותבים וחוקרי ההיסטוריה החב"דיים. מעורכי סדרת ה[[אגרות קודש]] ספרי [[מאמרי חסידות]] ועוד.
*רכז מערכת ומנהל מחלקת עיצוב: הרב [[אברהם רייניץ]], סופר ומו"ל.
*כותבים קבועים: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסף קרסיק]], הרב [[שניאור זלמן ברגר]], הרב [[מנחם זיגלבוים]], הרב [[אסף חנוך פרומר]] (א. אברהם), ר' נתן אברהם, הרב [[נפתלי אסטולין]], הרב שניאור חביב, הרב [[שלום בער וולפא]], הרב [[הלל זלצמן]], הרב [[זלמן חנין]], הרב [[משיח פרידמן]] ועוד.
*כותבים בעבר: הרב [[יהושע דובראווסקי]], הרב [[חיים אשכנזי]], ר' [[משה סלונים]], הרב [[יצחק גנזבורג]], הרב [[שמואל קראוס]], ר' [[שבתי וינטרוב]] (שי גפן), ר' מנחם מענדל ערד (מענדל צפתמן), הרב [[יעקב שמולביץ]], הרב [[יוסף אברהם פיזם]] ועוד.

==סדרות מיוחדות==

במשך השנים הופיעו ומופיעים ב"בית משיח" סדרות מיוחדות ופופולריות:

*זכרונות ר' [[יצחק גנזבורג]] - בעריכת [[אברהם ישעיה רייניץ]]. נדפסו לאחר מכן בספר "[[חייל בשירות הרבי]]".
*זכרונות הרב [[יצחק מישלובין]].
*ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] - (סדרות שונות).
*[[אלה תולדות פרץ]] - מאת הרב [[יהושע דובראווסקי]] על ה[[משפיע]] ר' [[פרץ מוצ'קין]].
*תולדות הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]] מאת [[מנחם זיגלבוים]] (בתום הסדרה הודפס [[מרומם ואיש עלייה|בספר]]).
*זכרונות הרב [[חייקל חאנין]] מאת בנו הרב [[שניאור זלמן יצחק יהושע חאנין]].
*[[חב"ד בשואה]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
*[[אדמו"ר הריי"צ]] בילדותו מאת [[מנחם זיגלבוים]] (הודפס כספר "הנסיך השישי").
*מדינות המלך - [[בתי חב"ד]] בדרום אמריקה מאת ר' בן ציון ששון.
* בתי חב"ד תיירותיים ב[[ארץ הקודש]] - מאת ר' מנחם מענדל ערד
*קשרים של רבנים ואדמו"רים עם הרבי - מאת הרב [[שלום בער וולפא]] (חלק הודפס בשנית בספר [[שמן ששון מחבריך]]).
*גדולי ישראל והגאולה - סקירה על גדולי ישראל בדורות עברו והקשר המיוחד שלהם לגאולה, מאת יהושע קעניג.
*ביקור [[הרבי הריי"צ]] באמריקה - מאת שניאור זלמן ברגר.
*זכרונות הרב [[הלל זלצמן]].

== מדורים ==
*דבר מלכות - [[הרבי]].
*Letters from the Rebbe - מכתבים מהרבי בתרגום מ[[אנגלית]] בפרסום ראשון{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/3/958157529400.html מדור חדש בבית משיח, אגרות קודש מהרבי בפרסום ראשון].}}.
*הפרשה החסידית - ליקוט דברי [[רבותינו נשיאנו]] על הפרשה. בעריכת הרב [[יוסף אברהם פיזם]].
*[[מאוצר המלך]] - כתבי יד מאוצר המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]] ומקורות נוספים (נכון לשנת [[תשע"ד]] יצאו לאור שני כרכים המאגדים את הכתבי יד שפורסמו במדור זה).
*"לוח שבועי" - זמני השבוע ומורה שיעור ל[[רמב"ם (תקנה)|רמב"ם היומי]].
*דבר המערכת - נכתב על ידי העורך המייסד - הרב [[שלמה הלפרן]].
*"סיפור חיים" של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] - נתן אברהם.
*"הגות וואך" - מאמרי הגות שבועיים מאת א. אברהם (הרב [[אסף חנוך פרומר]]).
*"אימון אישי" - אימון אישי בסיגנון חב"די מאת מנחם זגלבוים.
*"שולחן שבת" - מאמרים בקבלה ובחסידות מאת הרב [[יוסף קרסיק]] - יצא לאחר מכן במספר ספרים בשמות שונים.
*"יומנו של [[תמים]] ב[[770]]" - יומן יומי מהמתרחש ב[[770]], נכתב בכל שנה על ידי תלמיד ה[[קבוצה]].
*[[שלימות הארץ]] - טור בענינים שלימות הארץ העומדים על הפרק מאת [[שלום בער קרומבי]].
*"מהנעשה והנשמע" - מדור חדשות, באדיבות אתר החדשות [[חב"ד אינפו]].
*"חסידים איין משפחה" - מדור שמחות ב[[אנ"ש]].

===מדורים בעבר===
*סיפורים מ[[בית חב"ד]] - הרב [[יעקב שמולביץ]].
*"פנסאי בעיר" - פעילותם הבלתי רשמית של שלוחים במקומותיהם מאת ש. מלאכי.
* ווראט א- לאך מאת הרב [[אליעזר זלמנוב]].
*תקוות חוט השני מאת הרב [[יקותיאל ראפ]].

== חשיפות במשך השנים ==

*תמונה נדירה של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].
*תמונה נדירה של [[הרבי]] באוניברסיטה בברלין - על ידי ר' [[דניאל גולדברג]].
*[[ההתייסדות אגודת ישראל]] - חיבור מיוחד שחיבר [[אדמו"ר הריי"צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] (גליון 388).
*שיקום ה[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] - על ידי הרב [[דוד אבא גורביץ]] ובנו בן התשע. נחשף על ידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 394).
*גלותם לצ'אילי של [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון ובן דודו [[לוי יצחק שניאורסון (הקטן)]]. נחשף על ידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 427).
*לקט מכתבי הרב [[אברהם שניאורסון]] לביתו [[הרבנית נחמה דינה]] - ביניהם ההצעה ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יעבור לגור ב[[ארצות הברית]] - כבר בשנת [[תר"צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]]. (גליון 433).
*מסמך סודי שנשלח מה[[ק.ג.ב.]] המקומי למרכז שלו ב[[לנינגרד]] בנוגע להצתת בית כנסת [[חב"ד]] מלחובקה ב[[תש"כ]]. נחשף על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 509).
*חילוץ כתבי היד של [[רבותינו נשיאנו]] אשר היו ביד [[חסיד]]ים ב[[רוסיה]] - על ידי הרב [[הלל זלצמן]]. נחשף על ידי הרב [[אברהם רייניץ]]. (גליון 601).
*סקירה על פעולות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] שנשלחה למשרד החינוך, מאת הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. נחשף מ[[גנזך המדינה]] על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 615).
* המחתרת - סיפורה של המחתרת החסידית בישיבת אתרי, מאת הרב [[יעקב שמולביץ]] - חבר המחתרת.

==מוספי חג==
בשנת ה'תשע"ב החל שבועון 'בית משיח' להוציא לאור מוספי חג לכבוד תאריכים חסידיים המצורפים לשבועון.

*'''השליחות היחידה''', יצא לקראת [[כינוס השלוחים]] ה'[[תשע"ב]].
*'''בתוקף ובנועם'''{{הערה|[http://www.chabad.info/htdocs/bmpdf/betokef/Betokef%20U'benoam.html להורדת המוסף] {{אינפו}}}}, יצא לקראת [[י' שבט]] ה'[[תשע"ב]].
*'''עומק חסיד - רבי''', יצא לקראת [[י"א ניסן]] ה'[[תשע"ב]].
*'''תורתו אמת''', יצא לקראת [[שמחת תורה]] ה'[[תשע"ג]].
*'''בך בחר''', יצא לקראת [[יו"ד שבט]] ה'[[תשע"ג]].
*'''(אין לנו מלך) אלא אתה''', יצא בין כסה לעשור [[תשע"ד]].
*'''ארבעים לנבואה''', יצא לקראת [[יום כיפור]] [[תשע"ד]]. ולציון ארבעים שנה לנבואת [[מלחמת יום הכיפורים]].
*''' משיחי - חינוך הילדים בדור הגאולה'''{{הערה|[http://ih.chabad.info/upload/Musaf03/index.html להורדת המוסף] {{אינפו}}}}, יצא בחג הפסח [[תשע"ד]].
*'''הבשורה''' - מוסף ייחודי ונדיר המאגד קטעי עיתונות כללית על בשורת הגאולה, יצא ב[[ג' תמוז]] [[תשע"ד]].
*'''תשרי עם הרבי''' - חשיבות [[נסיעה לרבי|הנסיעה אל הרבי]] והענינים הכרוכים בכך, יצא ב[[תשרי]] [[תשע"ה]].
*'''מה עשיתי ומה אני עושה''', יצא ב[[ג' תמוז]] [[תשע"ו]].
*'''זמן אחים''' - אחים ביולוגיים מגוללים זיכרונות ילדות ומסכת הקירובים לרבי ולחב"ד, יצא בסוכות [[תשע"ז]].
*'''במענה למכתבו''', יצא ב[[ג' תמוז]] [[תשע"ז]].
*'''ד' אמות''' - מוסף הגות על אופי הנסיעה והשהות אצל הרבי בימינו, יצא בחודש תשרי [[תשע"ח]].
*'''זמן אחים ב'''' - אחים חסידים מספרים על עשייה משותפת, יצא בסוכות [[תשע"ח]].

==ספרים בהוצאת 'בית משיח'==
לאורך השנים התפרסם בבית משיח חומר איכותי ורב ערך במדורים השונים. חלקים מחומרים אלו נערכו ונדפסו מחדש בספרים, חלקם בהוצאת מערכת שבועון בית משיח, וחלקם בהוצאת הכותבים עצמם.

*'''הנסיך השישי''', מנחם זיגלבוים -
*'''דרכים''', אברימי גבירץ (א. גץ) - תשע"ו
*'''[[התוועדות]] חסידית''', חיים לוי יצחק גינזבורג - תשס"ו, ארבעה כרכים
*'''אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה''', חיים לוי יצחק גינזבורג - תשס"ו
*'''מאוצר המלך''', שבועון בית משיח - תשס"ה-תשע"ה, שלושה כרכים
*'''ניצוצי אור'''
*'''סיפורים מבית חב"ד''', בהוצאת משפחת שמולביץ - תשרי תשע"ו, ארבעה כרכים.
*'''תשמעו סיפור''', ה' טבת תשע"ו{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8/ ידיעה על ההו"ל של הספר] {{אינפו}}}}
*'''שליחויות''' - מבחר סיפורים על שלוחים ברחבי העולם, ה' טבת תשע"ו{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA/ ידיעה על ההו"ל של הספר] {{אינפו}}}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot ארכיון כתבות וגיליונות] החל מגיליון 830 והלאה, כולל גיליון עדכני, ב{{מונחון|לשון הקודש|עברית}} {{PDF}}, אתר בית משיח
*ארכיון גליונות בית משיח החל מגיליון 383 עד גליון 827. [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/ בעברית], [http://beismoshiach.org/pdf.htm באנגלית] {{PDF}}, אתר בית משיח
* [https://www.scribd.com/boruchmerkur/documents?sort_by=newest ארכיון גליונות 830 והלאה] באתר scribd, {{PDF}}
*[https://drive.google.com/open?id=1avuHhw0spDwMvi4Zx5AABfhn6X7VWf4k ארכיון גליונות בית משיח מגליון 1 ועד 1095 בעברית], [https://drive.google.com/open?id=1ay_GjL51CmCEKkLWV_7u7x5LjRB1w7FV לארכיון באנגלית] {{PDF}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E1%E9%FA%20%EE%F9%E9%E7 כתבות מתוך השבועון] בפורמט טקסט - באתר החדשות {{אינפו}}
* [http://beismoshiachmagazine.org ארכיון גליונות בית משיח בשפה האנגלית], בפורמט טקסט ובפורמט PDF. אתר בית משיח

;טורים הקשורים עם ההוצאה לאור
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/7/753915147066.html משימה אחת]''' - דבר המערכת לרגל מלאות עשרים שנה להדפסת העיתון {{בית משיח}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/16/514913821542.html התקשרות ואמונה עכשוויים]''' - פאנל עם חברי הועד הרוחני של העיתון לרגל גליון האלף {{בית משיח}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/16/196435422544.html חברי המערכת - הפנים שמאחורי בית משיח]''' {{בית משיח}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבועון בית משיח|*]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

חיים לוי יצחק גינזבורג

2020-05-15T13:07:49Z

מלכותשבמלכות: /* תולדות חיים */

[[תמונה:גינזבורג1.jpg|left|thumb|300px|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]]
הרב '''חיים לוי יצחק גינזבורג''' ([[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] – [[ט"ז בתמוז]] [[תשע"ט]]) היה [[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים ראשון לציון]], חבר הנהלת [[מטה משיח]], מחבר סדרת [[פניני התניא]] וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ג בניסן]] [[תשי"ח]] לרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה. בשעת ה[[ברית]] קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]{{הערה|כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב [[לוי יצחק נחשון]], הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי [[יהודה החסיד|צוואת רבי יהודה החסיד]].}}.

בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן ע"פ פסק היתר שקיבל מהרב [[עובדיה יוסף]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
[[תמונה:גינזבורג שיעור.jpg|left|thumb|250px|הרב גינזבורג מוסר שיעור לאורחים בחודש תשרי ב-770]]
בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] התחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.

בשנת [[תשל"ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד{{הערה| [[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[אברהם משה]], [[יצחק גרוזמן]], [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[שמשון הלפרין]], [[חיים שלמה דיסקין]], ו[[שלמה זלמן לנדא]]}}.

לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}.
במהלך הקבוצה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].

לאחר נישואיו עם רעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]], החל לשמש בהוראת הרבי כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונשא בתפקיד כעשרים שנה. לאחר מכן עבר לישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] בה שימש כמשפיע עד שעבר לשמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].

בשנת תשע"ה, לאחר פטירת ה[[משפיע]] הרב [[אברהם בן ציון מייזליש]], מונה למלא את מקומו כ[[משפיע ראשי]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].

ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"[[דבר מלכות]]". כתב טור בשבועון [[כפר חב"ד]] במשך שנים רבות ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע -"[[התוועדות]] חסידותית", כן שימש כחבר הנהלת [[מטה משיח בארץ הקודש]].

מידי יום שישי התייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]].

בעבר, עמד בראש "[[מטה הקהל]]" ו"[[מבצע יום הולדת]]" ב[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
[[תמונה:גינזבורג פניני.jpg|left|thumb|250px|מעיין באחד מספרי פניני התניא]]
בר"ח תמוז תשע"ט לקה באירוע מוחי ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שבת) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, ונטמן באחיעזר.

==ספריו==
*'''משיח עכשיו''' - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת [[חסידות חב"ד]] ושיטתה. בחלק ד' מתייחס הספר לאמונת ה[[חסידים]] לאחר [[ג' בתמוז]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ה]] והודפס בכמה מהדורות.
*'''פניני התניא''' - סדרה (שלושה עשר כרכים) המבארים בסגנון של [[התוועדות]] את [[ספר התניא]]. הכרך הראשון י"ל בשנת ה'תשנ"ב על ידי מערכת 'ופרצת'. והאחרון אשר התחיל לבאר את פרקי [[שער היחוד והאמונה]] י"ל ב[[דידן נצח]] [[תשע"ח]].
*'''בחירתו של הפיקח''' - ביאור על ארבעה מאמרים יסודיים של [[הרבי]]. יצא לאור על-ידי מערכת 'ופרצת'.
*'''אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה''' - סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר' [[מענדל פוטרפס]], שיחות של [[הרבי]] ומסרים והוראות ב[[עבודת ה']], תוך הדגשת הקשר ל[[גאולה ומשיח]]. המאמרים פורסמו בקביעות ב[[שבועון בית משיח]] וסודרו בספר לפי מעגל השנה. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]].
*'''[[התוועדות]] חסידותית''' - מאמרי הרב גינזבורג כפי שפורסמו בשבועון 'בית משיח'.
*'''המשפיע''' - סיפוריו של ר' ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]], הוצאת 'ופרצת'.
{{גלריה חלויצ}}‏

==משפחתו==
*חתנו, הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל]] ומנהל [[צבאות השם ארץ הקודש]].
*אחיו, הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] - רב היישוב "עומר".
*אחיו, הרב [[משה דב גינזבורג]] - מנהל צעירי אגו"ח בחיפה ושליח לשכונת שפרינצק בחיפה.

==קישורים חיצונים==
*{{קישור VOD|ginz}}
*[http://www.770live.com/heb770/dm/index.html שיעוריו ב'דבר מלכות'] {{אודיו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2779 סדר ההשתלשלות] - {{וידפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/15/835651844819.html שנים עשר כרכים שמביאים את המשיח]''' {{בית משיח}} כתבה לרגל השלמת סדרת 'פניני התניא', כסלו תשע"ז
*[http://hageula.com/uploads/source/rechimi/החייל%2027.pdf עיתון החייל לזיכרו]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]