https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%95+%D7%91%D7%9B%D7%9C+%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%94 2026-04-18T20:34:37Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%90-%D7%9C&diff=624382 2023-08-15T12:24:23Z

<p>מלכותו בכל משלה: /* בתרגום חופשי */</p> <hr /> <div>ניגון באידיש על הפיוט &quot;אודה לאל&quot; הולחן על ידי הרב אלחנן זאב קלאגסבאלד מחסידי באבוב. <br /> <br /> ==אודות הניגון==<br /> הרב אלחנן זאב קלאגסבאלד [[שו&quot;ב]] בטשעבין מחסידי באבוב חיבר מילים באידיש והלחין ניגון על בתים מהפיוט אודה לאל שחיבר ר' שמעיה קסון ונדפס בסידור &quot;בית יעקב&quot;. תוכן הניגון - התחדשות ה[[נשמה]] בקומה משנתה בכל בוקר, הודיה להשי&quot;ת והגעגועים שלה למקור חוצבה.<br /> <br /> הניגון התקבל אצל הבחורים ב[[ליובאוויטש]], והיה מושר בהתוועדויות שם{{הערה|מפי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]}} (בעיקר בליל שישי{{הערה|מובא בספר '''זכרונותי''' של הרב [[שמריהו ששונקין]]}}). הניגון היה אהוב אצל ה[[משפיע]] ר' [[פרץ מוצקין]], ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] ועוד. כמו כן היו שרים אותו בתקופת [[פוקינג]] ובבית הכנסת ב[[תל אביב]] ברחוב &quot;נחלת בנימין&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] חיברו ר' [[יחזקאל סופר]] והרב [[שלמה זרחי]] גירסא חב&quot;דית לניגון על געגועי החסיד לרבי.<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> ===המילים המקוריות ב[[לשון הקודש]]===<br /> {{|<br /> | valign=&quot;top&quot; style = &quot;width:28em;&quot;|<br /> :{{יישור טקסט|שמאל|{{כתב גדול|'''ביידיש:'''}}| valign=&quot;top&quot; |<br /> :{{כתב גדול|'''בתרגום לעברית:'''}}<br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> '''פזמון:'''<br /> אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד [[כוכב]]י בוקר,{{ש}}<br /> <br /> ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.<br /> <br /> ;בית א:<br /> שימו לב אל ה[[נשמה]], לשם שבו ואחלמה,{{ש}}<br /> ואורה כאור ה[[חמה]], שבעתים כאור הבוקר.<br /> {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ב:<br /> מ[[כסא הכבוד|כסא כבוד]] חצבה, לגור בארץ ערבה,{{ש}}<br /> להצילה מלהבה, ולהאירה לפנות בוקר.{{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ג:<br /> עורו נא כי בכל [[לילה]], נשמתכם עולה למעלה,{{ש}}<br /> לתת דין וחשבון מפעלה, ליוצר ערב ובוקר.<br /> {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ד:<br /> ימצאה מטונפת, מעוונות ותוספת,{{ש}} <br /> כמו שפחה נחרפת, תמיד בבוקר בבוקר.<br /> {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ה:<br /> ימצאה מקושטת, ב[[טלית]] ו[[תפילין|טוטפת]],{{ש}}<br /> כמו כלה מקושטת, תמיד בבוקר בבוקר.<br /> {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ו:<br /> הנאמן בפקדונו, יחזירנה לו כרצונו,{{ש}}<br /> איש לא גוע בעונו, ויהי ערב ויהי בוקר.{{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ז:<br /> והחיו העניה, יחידה תמה ונקיה,{{ש}}<br /> ואשר נפשו חיה, יזכה לאור הבוקר.{{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> }}<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> '''פזמון:'''<br /> אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד [[כוכב]]י בוקר,{{ש}}<br /> <br /> ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.<br /> <br /> געלויבט ביסטו, קודשא בריך הוא, דו ווייסט דאך וואס יעדער טוט אין הארצן קלערן.<br /> <br /> איך לויב און דאנק, מיט מיין געזאנג, צוזאמען מיט אלע מארגן שטערן.<br /> <br /> ;בית א:<br /> נעם דיר נאר גוט אין אכט, אז די [[נשמה]] די שיינע פראכט,{{ש}}<br /> זאל נישט קומען צו קיין שאנד, ווייל זי איז א דימאנט א בריליאנט,{{ש}}<br /> דו מוזט דאך וויסן דערפון, אז זי לייכט ווי די זון,{{ש}}<br /> זיבן מאל מער ווי דער פרי באגין. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ב:<br /> איר שטאם איז לויטער און ריין, פון כסא הכבוד אליין,{{ש}}<br /> און מיט איר גרויסע ווערד, פלאטערט זי אויף דער ערד,{{ש}}<br /> דארף מען היטן זי, ווי פון פייער און א ברי,{{ש}}<br /> זי זאל שיינען און לייכטן יעדן מארגן פרי. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ג:<br /> וואך פון שלאף אויף, און נעם דיר גוט אין באטראכט,{{ש}}<br /> אז די נשמה גייט ארויף, אין הימל יעדע נאכט.<br /> <br /> דין וחשבון יעדן טאג, מוז זי געבן איר זאג,{{ש}}<br /> פאר דעם יוצר וואס האט באשאפן נאכט און טאג. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ד:<br /> אוי ווי נישט גוט, ווי שלעכט איז די מען ניט,{{ש}}<br /> אז זי ווערט פארט געווירט, באדעקט מיט זינט דין פארשמירט,<br /> <br /> א פנים האט זי רעכט, ווי א שפחה בא דעם קנעכט,{{ש}}<br /> ווען אין די אור דערצו - יעדער פרי. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ה:<br /> דער מענטש שפירט דאס גליק, ווען ער טוט דעם באשעפערס ווילן,{{ש}}<br /> קומט די נשמה צוריק, באקרוינט מיט [[טלית]] ותפילין,{{ש}}<br /> באצירט און באשיינט איז זי, ווי א כלה כמות שהיא,{{ש}}<br /> שטענדיג אלעמאל אינדערפרי. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ו:<br /> באגלייבט איז דער באשעפער און קראנט, מיטן משכון אין זיין האנט,{{ש}}<br /> זי צוריק שטעלן ריין, ווי דער מענטש וויל אליין,{{ש}}<br /> ער שטייט אויף פריש און געזונט, ער שטארבט נישט פון זיינע זינד,{{ש}}<br /> ווידער א נאכט ווידער א טאג אצינד. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ז:<br /> טוטס זיך טראכטן און קלערן, ווי אזוי די נשמה צו ערנערן,{{ש}}<br /> אז די נשמה אליין, זאל בלייבן שטענדיג ריין,{{ש}}<br /> ווייל דער וואס געט זיך די מי, ווי אזוי צו שוינען און היטן זי,{{ש}}<br /> וועט ער זוכה זיין צום ליכט פון דערפרי. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> אודה לאל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר.<br /> }}<br /> <br /> ==גירסא חב&quot;דית==<br /> <br /> בשנת תשכ&quot;ה כתבו התמימים [[שלמה זרחי]] ו[[יחזקאל סופר]] מילים חב&quot;דיות על ניגון זה, המבטאים את געגועיו של החסיד אל הרבי.<br /> <br /> ===מילות הניגון באידיש===<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר,{{ש}}<br /> ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.<br /> <br /> ;א.<br /> געלויבט ביסטו, מיין רעבעניו.{{ש}} <br /> דו פילסט וואס יעדער טוט אין הארצין טראכטין,{{ש}}<br /> איך לויב און דאנק, מיט מיין געדאנק,{{ש}}<br /> וואס דו האסט מיין נשמה פאריכטן.<br /> <br /> ;ב.<br /> עס בענקט זיך מיר, צו זעהן די טיר,{{ש}}<br /> וואו מ'גייט אריין צום רבי'ן אויף יחידות,{{ש}}<br /> זיך אויסוויינען דארט, און דערהערן א ווארט,{{ש}} <br /> פון רבי'נס א מאמר-חסידות.<br /> <br /> ;ג. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}<br /> לאמיר זיך נעמען, האנט ביי האנט,{{ש}}<br /> און [[פארברענגען]] נאכאנאנד, מיט [[משקה]] און מיט בראנד,{{ש}}<br /> [[סטאוו יא פיטו]], אוו פייאטניצו - און [[נייע זוריטשי]] חלאפטשי.<br /> <br /> ;ד. <br /> ווייל וואו מען גייט, און וואו מ'שטייט,{{ש}}<br /> איז א חסיד ווערט דאך קיינמאל ניט פארפאלן,{{ש}}<br /> דעם רעבינ'ס בליק, און זיין הייליקן קוק,{{ש}}<br /> שלעפט ארויס פון אלע שטורעמדיקע כוואלן.<br /> <br /> ;ה. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}<br /> לערנען חסידות אן א ברעג, ווייל שליחות איז דיין צוועק,<br /> דאס איז די ריכטיקע וועג,{{ש}}<br /> און אפילו מ'האט זיך באמאכט,{{ש}}<br /> איז קיין סאך נישט געטראכט, אפגעווישט און געגאנגען ווייטער.<br /> <br /> ;ו.<br /> אוי, ס'לויפט די צייט, מ'שפירט זיך ווייט,{{ש}}<br /> א וואו זיינע מיינע תמימות'דיקע יארן,{{ש}}<br /> מ'ליגט אין זאק, מיט א באלעבאטישן פראק,{{ש}}<br /> מ'דארף נאך אמאל, צום רבי'ן פארן.<br /> <br /> ;ז. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}<br /> גיי אריין צום רעבין צום טאטע, און שפירט זיך ווי א פיאטע,{{ש}} <br /> און היט זיך &quot;שמא יטה&quot;, פון דעם רבי'נס יחידות-הוראות,{{ש}}<br /> ווייל אז מ'גיט זיך נישט איבער גאנץ, בלייבט מען א שוואנץ{{ש}}<br /> און מ'שלאגט נישט אויס די הוצאות...}}<br /> <br /> ===בתרגום חופשי===<br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר,{{ש}}<br /> ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.<br /> <br /> ;א.<br /> מבורך אתה, רעבניו שלי.{{ש}} <br /> יודע אתה את כל מה שמתחולל במחשבותינו,{{ש}}<br /> אשבח אותך ואודה לך בכל דעתי,{{ש}}<br /> על שתקנת את נשמתי.<br /> <br /> ;ב.<br /> מתגעגע כולי, לראות את הדלת,{{ש}}<br /> היכן שנכנסים לרבי ליחידות,{{ש}}<br /> להשתפך שם ולקלוט איזו אמרה,{{ש}} <br /> מהרבי, מאמר חסידות.<br /> <br /> ;ג. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}<br /> הבה ניקח את עצמנו, יד ביד,{{ש}}<br /> ו[[פארברענגען|נתוועד]] ללא הפסק, עם [[משקה]] ועם ברנדי {{ש}}<br /> [[סטאוו יא פיטו]], אוו פייאטניצו - ו[[הניגון ניע זשוריצי כלופצ'י|נייע זוריטשי]] חלאפטשי.<br /> <br /> ;ד. <br /> כי להיכן שהולכים והיכן שעומדים{{ש}}<br /> חסיד לעולם אינו אבוד,{{ש}}<br /> מבט של הרבי, ראייתו הקדושה {{ש}}<br /> שולפת מכל ה'גלים הסוערים'.<br /> <br /> ;ה. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}<br /> ללמוד חסידות ללא הגבלה, כי שליחות היא מטרתך,<br /> זוהי הדרך הנכונה.{{ש}}<br /> ואפילו כשמתלכלכים,{{ש}}<br /> הרבה לא חושבים, מנגבים והלאה ממשיכים.<br /> <br /> ;ו.<br /> אוי, הזמן רץ, מרגישים רחוקים,{{ש}}<br /> היכן הם ה'שנים התמימות' שלי,{{ש}}<br /> נמצאים בשק, עם באלבטישע פראק {{ש}}<br /> צריכים לרבי שוב ליסוע.<br /> <br /> ;ז. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}<br /> כנס לרבי - לאביך, תרגיש עצמך כמו עקב,{{ש}}<br /> ותיזהר &quot;שמא יטה&quot;, מיחידות-הוראות של הרבי,{{ש}}<br /> כי אם לא מתמסרים לגמרי נשארים 'שוואנץ'{{ש}}<br /> ולא מכסים את ההוצאות...}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:ניגונים ביידיש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים== <br /> <br /> * [http://chabadpedia.co.il/images/5/5a/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%90-%D7%9C.mp3 הניגון אודה לקל] מושר עם המילים בעברית ובאידיש {{צליל}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: אודה לא-ל ניגון}}<br /> [[קטגוריה:ניגונים שונים]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים בלשון הקודש]]</div>

מלכותו בכל משלה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=614508 2023-07-23T12:26:32Z

<p>מלכותו בכל משלה: /* הפצת שיחות */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בן ציון שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בן ציון שם טוב]]<br /> [[קובץ:בנציון שמטוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שם טוב]]<br /> הרב '''בן ציון שם טוב''' ([[ט&quot;ז חשון]] [[תרס&quot;ב]] - [[ה' תמוז]] ה'[[תשל&quot;ה]]) היה [[שד&quot;ר]], התבלט בהתקשרותו בלב ובנפש ל{{ה|רבי}}. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל&quot;א]] ל&quot;בעל הבית&quot; על מדינת [[אנגליה]]{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#&quot;האו&quot;ם החסידי&quot;|&quot;האו&quot;ם החסידי&quot;]]}}. ניחן ב[[אהבת ישראל]] עד כדי מסירות נפש{{הערה|'''ספר השיחות תש&quot;ה''' עמ' 106.}}.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> הרב בנציון שמטוב נולד ב[[ט&quot;ז חשון]] [[תרס&quot;ב]] בעיר דרויא{{הערה|בברכת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, לאחר שלפניו נולדו תינוקות שלא האריכו ימים, ואדמו&quot;ר הרש&quot;ב הורה שילבש בגדי פשתן לבן עד גיל 7 ואיחל כי יאריך ימים מתוך בריאות.}} לאביו ר' [[כתריאל שמטוב (דרויע)|כתריאל]] ולאמו מרת בתיה. למד בישיבת [[תומכי תמימים פולטובה|תומכי תמימים בפולטבה]] משנת [[תרע&quot;ה]] עד שנת [[תרפ&quot;ה]]. ר' בנציון עשה חיל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים וכך כתב עליו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: &quot;בנציון שי' הוא בחור למדן וירא שמים בעל כשרון נעלה בלימוד הנגלה והדא&quot;ח, בקי בגמרא ובהרבה הלכות ביורה דעה וחושן משפט, ועתידות טובות בעילוי הלימוד ניבאו לו&quot;.<br /> <br /> נישא לגב' אסתר גולדה אחות המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]].<br /> <br /> ==== עסקנותו ושליחותו ====<br /> היה בין עשרת התמימים ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[מנין כריתת הברית|כרת איתם ברית]] להתמסר עד טיפת דמם האחרונה לעניני יהדות וחסידות. ומסר נפשו בפועל.<br /> <br /> בתחילת שנת [[תרפ&quot;ו]] שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את ר' בנציון ואברך נוסף לעיירות וואהלין, לחזק את היהודים שם בענייני תורה ומצוות. פלך וואהלין היה מקום שבו שלטה ה'[[יבסקציה]]' במלוא תוקפה, וברוב הערים לא היו [[תלמוד תורה|חדרים]] ומוסדות תורה, והיהודים פחדו לנהל שם חיי [[תורה]] ו[[מצוות]].<br /> <br /> ר' בנציון וחברו הגיעו למקום ו'הפכו' את וואהלין, וכך כתב עליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: {{ציטוטון|הוא הראשון אשר גילה דעתו, כי חפץ הוא בעבודה, וניתן לו פלך ואהלין, לעבדה לנסוע בהעיירות ולעורר על דבר חדרים, שיעורי לימוד ברבים, תיקוני [[מקווה|מקוואות]] ועוד. שתי שנים ומחצה עבד בעזה&quot;י בחריצות גדולה, וייסד הרבה עשיריות חדרים, ונשא נאומים נלהבים על דבר קביעות עתים לתורה, לייסד חברות לומדי [[גמרא]], [[משניות]] [[הלכה]] והגדה, תפארת בחורים, ודברי התעוררות על דבר טהרת בנות ישראל יחיו, ורוח אחרת לבשה וואהלין. בארבעה מקומות, נוסדו ישיבות גדולות (בחשאי) עם ראשי ישיבות מופלגי תורה, וכשלש מאות תלמידים למדו בהד' מקומות גמרא בעיון רב, ובהנהגה טובה}}<br /> <br /> בין השאר הוא גם היה מעורר על עריכת [[סעודה שלישית|שלוש סעודות]] והיה מספר [[סיפורי צדיקים]] וחיזק את החסידות בכלל. ובכל עיר שהיו מגיעים, היו מדווחים לרבי הריי&quot;צ בנוגע למצב הרבנים, החדרים, המקוואות ובתי הכנסת. פעם באמצע הפעילות אסרו אותו, וכאשר לא ענה על שאלותיהם ולא היה לו תעודה מזהה - שחררו אותו.<br /> <br /> ==== מאסרו ====<br /> בסוף שנת [[תרפ&quot;ז]] עלו אנשי ה[[יבסקציה]] על עקבותיו ואסרוהו, וכך כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: {{ציטוטון|כשלושה חדשים הרגיש, אשר יש לו צל השומר את עקבותיו, וסופר צעדיו, אמנם להיותו מסור ונתון לעבודתו, לא מצא די כח בעצמו לעזוב את המלאכה, ולנסוע על איזה חדשים בנגב אחר, ובאחד הימים בחודש אדר ראשון תרפ&quot;ז לכדוהו בעיר [[אוורוטש]], וישלחוהו אסור בכבלי ברזל בשמירה מעולה לעיר חרקוב, וישימוהו בכלא, ה[[תפילין]] נתנו לו, וישב שם כשני חדשים... וימלאו את בקשתו, לתת לו חופש על ימי החג... ובבואו חזרה אמרו לו אשר חפשי הוא לשבת בחרקוב עד אשר יתירו לו לנסוע כלה. חפצם היה לראות במה יתעסק בעת ההיא למען אשר על ידי זה יוכלו להיוודע עם מי הוא בא בדברים, ואם כי התעסק בענייני עבודתו, כמובן בסוד גמור, בכל זה ת&quot;ל לא יכלו למצוא דבר}}.<br /> <br /> כשלקחו את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] למאסר ב[[י&quot;ד בסיון]] [[תרפ&quot;ז]], באותו יום לקחו אותו בחזרה לכלא (אחרי ששחררו אותו בתנאי שישאר בחרקוב כנ&quot;ל) וחקרו אותו על הפעולות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והוא כמובן לא גילה כלום. <br /> <br /> ר' בנציון הוחזק בכלא חודש נוסף ושוב שחררו אותו בתנאי שישאר ב[[חרקוב]]. ב[[חשוון]] [[תרפ&quot;ח]] אסרוהו ושלחו אותו בשמירה מיוחדת למוסקבה, ושם הושיבו אותו במאסר, וגם [[תפילין]] לא נתנו לו. כאות מחאה עשה שביתת רעב וכשבעה ימים (!) לא בא אוכל לפיו עד שנתנו לו תפילין. ישב בכלא במאסר שלושה חדשים, ואז נידון לשלוש שנות גלות ב[[סיביר]]. לאחר ששוחרר, אחרי מסכת תלאות ארוכה, המשיך בפעולותיו בהפצת ה[[תורה]] והמצוות בקרב יהודי [[רוסיה]] וסביבותיה.<br /> <br /> ==== יציאתו מרוסיה ====<br /> עם תום המלחמה, כאשר ניתנה הרשות לאזרחי [[פולין]] שברחו ל[[רוסיה]], לחזור למדינתם, נוצרה האפשרות גם לאזרחי רוסיה, להצטייד בתעודות מזוייפות בתור אזרחים פולניים, ולצאת את רוסיה. ר' בנציון ניצל את ההזדמנות ויצא מרוסיה בשנת [[תש&quot;ז]] באחת מרכבות המשא שממשלת רוסיה הקצתה לפולניים. <br /> <br /> הגיע ל[[פולין]] ומשם המשיך ל[[אנגליה]] ושימש כ[[שד&quot;ר]] של [[הרבי]] שם. ידוע לכל, על דבר התמסרותו לרבי, במבצעיו הק', בפרסום תורתו, ובעיקר בהתמסרותו לשכנע את זקני חסידי חב&quot;ד באירופא שיקבלו על עצמם את נשיאותו של הרבי.<br /> <br /> היה מסור בלב ונפש לרבי.<br /> <br /> [[קובץ:מצבת בנצ שמטוב.jpg|ממוזער|מצבת ר' בנציון שמטוב]]<br /> ==הפצת שיחות==<br /> &quot;קאך&quot; מיוחד היה לו בלימוד והפצת שיחותיו הק' של הרבי, ועסק בכך במיוחד בשנותיו המאוחרות כאשר שהה תקופות ב[[ארצות הברית]] וב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> ממבססי המוסד '[[ועד להפצת שיחות]]' וסמוך לזמן פטירתו הקים את '[[מכון לוי יצחק]]' ב[[ארץ הקודש]] להדפסת ופרסום תורתו של הרבי בלשון הקודש.<br /> <br /> בתקופה האחרונה לחייו עלה לארץ הקודש וגר בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ר' בנציון נפגע קשות בתאונת דרכים ליד [[כפר חב&quot;ד]], ונפטר לאחר מספר ימים ביום שב&quot;ק [[ה' תמוז]] ה[[תשל&quot;ה]], מנוחתו כבוד ב[[בית העלמין הר הזיתים]].<br /> <br /> זכה להעמיד דור של חסידים, מקושרים, שלוחים של הרבי ברחבי תבל.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו<br /> * ר' [[אברהם יצחק שם טוב]] - שליח הרבי לפילדלפיה, פנסליבניה.<br /> * ר' [[ישראל שם טוב]] - עסקן חסידי תושב [[קראון הייטס]].<br /> * ר' [[מנחם מענדל שם טוב]] - עסקן חסידי תושב [[קראון הייטס]].<br /> * ר' [[שלום דובער שם טוב]] - שליח הרבי ל[[דטרויט]], מישיגן.<br /> ;חתניו<br /> * הרב [[נחמן סודאק]] - שליח הרבי ב[[לונדון]], אנגליה.<br /> * הרב [[שמואל אזימוב]] - שליח הרבי ב[[פריז]], [[צרפת]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/files/RavTsionChemTov.wma ר' בן ציון שר על ה[[מסירות נפש]] ברוסיה] {{אינפו}} {{שמע|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Aber-%20Shemtov%20-%20Sivan%208%2C%205775.pdf תשורה מנישואי שלום דובער וחיה מושקא אייבר, ח' סיון תשע&quot;ה] {{PDF}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilshansky-Shemtoiv-%209%20Nissan%205779.pdf סיפורים ותמונות מחיי הרב בן ציון שם טוב]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו {{PDF|}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_76.html מעניין: למה ר' בנציון שמטוב שמח מהמענה החריף שקיבל מהרבי?]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}<br /> *[https://col.org.il/news/141140 &quot;לא רפובליקה, יש לנו קיסר&quot;: וידאו היסטורי מהכתרת הרבנים בכפר חב&quot;ד; נאום היסטורי של הרב בן-ציון שם טוב {{וידאו}} {{col}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מנין כריתת הברית}}<br /> {{תבנית:חברי האו&quot;ם החסידי}}<br /> {{מיון רגיל:שמטוב, בן ציון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:חברי האו&quot;ם החסידי]]<br /> [[קטגוריה:שד&quot;רים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שמטוב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]</div>

מלכותו בכל משלה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=613899 2023-07-20T14:03:05Z

<p>מלכותו בכל משלה: /* השליחות בברזיל וההתקרבות לרבי */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים בנימיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בנימיני]]<br /> הרב '''חיים''' הלוי '''בנימיני''' ([[ג' בטבת]] [[ה'תרפ&quot;ג]] - [[כ&quot;ח בחשוון]] [[ה'תשפ&quot;ב]]) היה רב קהילת האורטודוקסית בקארצאג שבהונגריה והיה במשך עשרות שנים [[שליח]] [[הרבי]] בפטרופוליס [[ברזיל]], ומייסד וראש [[ישיבת מחנה ישראל]] - הישיבה הראשונה על אדמת ברזיל.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בבודפסט שב[[הונגריה]] ב[[ג' טבת]] [[תרפ&quot;ג]], לאביו הרב בנימין זאב פישר, ולאמו מרת חיה לאה.<br /> <br /> בילדותו למד בבית הספר היהודי בעיר הולדתו, ובגיל 14 נשלח על ידי אביו לישיבה בעיר טאב, שם למד תורה אצל ראש הישיבה ר' [[יוסף פרנקפורטר]] עד לפריצתה של [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[תרצ&quot;ט]], אז נשלח על ידי אביו לישיבה פעיר פאקש, בראשותו של ר' שמשון אלטמן.<br /> <br /> עם סגירת הישיבות מאימת המלחמה, המשיך את לימודיו אצל דודו, ר' יצחק צבי פאנט, רב העיר קונסנטמיקלוש, ואף קיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]], גויס לשירות אזרחי (כתחליף לשירות צבאי בצבא ההונגרי), ובאמצעות תחבולות שונות הצליח להישאר בסמיכות לבית הוריו. בשלב כל שהוא חש שהאדמה בוערת מתחת לרגליו, וניסה להתחמק מהשירות האזרחי.<br /> <br /> הוא ניצל את החוק ההונגרי שרבנים פטורים משירות אזרחי, והציע את עצמו כמועמד לרבנות הקהילה היהודית האורטודוקסית בעיר קארצאג, ולאחר שנערך לו מבחן קבלה, נבחר לכהן ברבנות מתוך 43 מועמדים.<br /> <br /> ===במחנות העבודה===<br /> עם פלישתם של הגרמנים להונגריה, גויס למחנות העבודה, וכאשר נוצרה האפשרות לצאת מגבולות הונגריה עם 'רכבת האלף' של קסטנר, לחץ על הוריו לעזוב את הונגריה, בעוד הוא עצמו נשאר לעבוד בשירות הגרמני.<br /> <br /> בחורף של שנת [[תש&quot;ה]] ערק ממחנה העבודה יחד עם בן משפחתו, והצליח להשיג שתי ויזות מהקונסוליה השוויצרית, וניסה להגיע אל מחנה הצבא האדום ששכן בשדות מחוץ לבודפסט, אך נתפס בדרכו על ידי הגרמנים, ונשלח ברכבת אל מחנה [[ברגן-בלזן]].<br /> <br /> כאשר כוחות הצבא האמריקאי התחילו לכבוש את האזור שבשליטת הגרמנים, הועלה יחד עם עוד 2500 יהודים על רכבת שעשתה את דרכה לתוככי גרמניה, ובראש חודש אייר, העמידו את אנשי הרכבת בסמיכות לנהר 'אלבה' על מנת להרוג אותם באמצעות מכונות יריה, אך ברגע האחרון הגיעו טנקים אמריקאים למקום, והוא ניצל.<br /> <br /> ===הנסיעה לארץ===<br /> בסיוע הצלב האדום, הגיע לפריז יחד עם קבוצה של 100 נערים נוספים, ומשם המשיך בהפלגה באניה ל[[ארץ ישראל]], אליה הגיע ב[[ז' מנחם אב]] [[תש&quot;ה]].<br /> <br /> כשהגיע לארץ, נשלח על פי בקשתו לקיבוץ יבנה, שם חבר לארגוני 'המזרחי', והצטרף לשורות 'ההגנה'. בעקבות פעילותו בסיוע לספינות מעפילים גורש לקפריסין, שם נותר עד לכינונה של מדינת ישראל בשנת [[תש&quot;ח]] ועסק בהכשרת העולים הצעירים שגורשו בספינות לאי קפריסין.<br /> <br /> כשהתאפשר לו הדבר מחדש, חזר להתגורר בקיבוץ יבנה, ובה' כסלו [[תשי&quot;א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רבקה לבית שטיינברג. בשנת [[תשי&quot;ב]] שהייתה שנת השמיטה, התעוררה בקיבוץ מחלוקת בקשר עם ההתייחסות להלכות שנת השמיטה, והוא עזב את הקיבוץ ועבר להתגורר בירושלים בסמיכות להוריו. בירושלים, החל לעסוק בעבודתו החינוכית כמדריך חקלאי-תורני בתלמוד תורה של 'המזרחי'.<br /> <br /> ===השליחות בברזיל וההתקרבות לרבי===<br /> בשנת [[תשט&quot;ו]] נשלח כנציג המחלקה התורנית של הסוכנות היהודית לריו-דה ז'נירו בברזיל, ועסק בחינוך במשך שלוש שנים, והקים מערכת מסועפת של פעילות תורנית כמו בית ספר &quot;בר אילן&quot;.<br /> <br /> עם סיום שליחותו, חזר לארץ, והתיישב במושבה 'משואות יצחק', שם החל הקשר הראשוני שלו עם [[חסידות חב&quot;ד]], בעקבות שבת מיוחדת שמספר בחורים צעירים מ[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|הישיבה בכפר חב&quot;ד]] עשו בקיבוץ (ביניהם: [[צבי אייזנבאך]] [[טוביה בלוי]], ו[[יוסף מרטון]]).<br /> <br /> הרב בנימיני התלהב מ[[התוועדות|ההתוועדויות]] מה[[ניגוני חב&quot;ד|ניגונים]] ומדברי התורה ששמע מהבחורים הצעירים, ובעקבות השבת - נוסד בקיבוץ שיעור שבועי ב[[ספר התניא]], בו החל להשתתף באופן קבוע, כשמזמן לזמן הקשר שלו עם [[חסידות חב&quot;ד]] הולך ומעמיק.<br /> <br /> בקיץ של שנת [[תשי&quot;ט]] כתב את מכתבו הראשון לרבי, ומאז החל להתייעץ עם [[הרבי]] על כל פרט בחייו.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ב]] זכה לנסוע לראשונה לרבי, ולהשתתף בהתוועדות חג הגאולה [[י&quot;ב תמוז]] בה ביאר הרבי באריכות את אמרתו המפורסמת של הרבי הרש&quot;ב &quot;חסיד הוא פנסאי&quot;, לימים סיפר שזה היה אחד מהדברים ש&quot;תפסו&quot; אותו, איך הרבי לוקח סיפור לכאורה פשוט, ומגלה עומק בכל פרט ופרט ממנו.<br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] התמנה לנהל את ישיבת 'אור עציון', ובשנת [[תשכ&quot;ג]] נאלץ לעזוב את ניהול הישיבה, ונשלח בפעם השניה לברזיל על ידי הסוכנות היהודית כשליח המחלקה התורנית.<br /> <br /> לאורך כל שליחותו בברזיל כתב לרבי והתייעץ עמו, וזכה לקבל עשרות מכתבים ובהם הוראות והדרכות מפורטות כיצד לנהוג, וכן דברי עידוד רבים מהרבי, שכיוונו אותו להמשיך בפעילותו על אף כל הקשיים שנערמו בדרכו.<br /> <br /> בברזיל, התחזק הקשר הפנימי שלו עם חסידי חב&quot;ד בכלל ועם הרבי ו[[תורת החסידות]] בפרט, והוא קבע שיעורים בחסידות עם חסידי חב&quot;ד בברזיל, הרב [[משה בלומינפל]], הרב [[צבי יחיאל גרונבלאט]], ר' פייביל גרינער, והרב [[שבתי אלפרין]].<br /> <br /> ===הישיבה בפטרופוליס===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] הקים את הישיבה בפטרופוליס.<br /> <br /> משפחתו נשארה בריו-ד'ה-ז'נירו, בעקבות החוזה של אשתו שהכריח אותה להמשיך לעבוד כמורה בתיכון במקומי עד לסיום השנה, ורק בשלב מאוחר יותר התאחדה המשפחה ועברה להתגורר בפטרופוליס.<br /> <br /> ישיבת 'מחנה ישראל' הייתה הישיבה הראשונה בברזיל, ורוב רבני ברזיל התחנכו במוסד חשוב זה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] העביר את ניהול הישיבה לבנו, אברהם דוד, ועבר להתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נפטר בגיל 98 ב[[כ&quot;ח בחשוון]] [[ה'תשפ&quot;ב]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו הרב [[אברהם דוד בנימיני]] - ראש ישיבת מחנה ישראל חב&quot;ד בפטרופוליס, [[ברזיל]].<br /> *חתנו הרב [[מנחם לרר]] - יו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]] (לשעבר), ומנכ&quot;ל מרכז ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש.<br /> *חתנו הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב&quot;ד, [[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]].<br /> <br /> ==מתלמידיו==<br /> *הרב [[שמאי ענדע]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] אהלי מנחם מענדל ורב קהילת חב&quot;ד [[פאולו]]<br /> *הרב [[יעקב שוויכה]] - [[ר&quot;מ]] ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[יצחק משען]], שליח ורב קהילת בית ברזיל.<br /> *הרב [[שניאור זלמן בלומנפלד]], שליח בלימה, פרו<br /> *הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]] - שליח הרבי ב[[ריו דה ז'נירו]]<br /> *הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] - משפיע ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> *הרב [[יעקב גרנשטט]] - שליח הרבי בברוקלין [[פאולו]]<br /> *הרב [[דישראלי זאגורי]] - שליח הרבי בבלם, [[ברזיל]]<br /> *הרב [[דוד אזולאי]] - שליח הרבי ב[[פאולו]]<br /> *הרב [[אברהם צבי בויטנר]] - שליח הרבי ב[[ריו]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''ישיבה של מעלה ביערות ברזיל''' - בעריכת הרב [[זושא וולף]], (600 עמ').<br /> * [http://www.chabad.info/images/notimage/55312_he_1.pdf '''הכפר של הרבי''', גליון 8], באתר {{אינפו}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59300 הונגריה וברזיל בהתוועדות מאוחדת] {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=23756&amp;lang=hebrew האיש שגידל דורות של שלוחים] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?id=27986&amp;section=news 'נשיונל גאוגרפיק' בכתבה על ישיבת חב&quot;ד בברזיל והעומד בראשה] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3212671 לא התראינו חמש עשרה שנה] {{וידאו}} {{בית חבד}} הרב בנימיני מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה [[jem]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/134556 שינה את פני ברזיל: כשהרב בנימיני ז&quot;ל שחזר את ההתחלה]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:בנימיני, חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]<br /> [[קטגוריה:אישים בברזיל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]</div>

מלכותו בכל משלה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=613898 2023-07-20T14:00:12Z

<p>מלכותו בכל משלה: /* השליחות בברזיל וההתקרבות לרבי */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים בנימיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בנימיני]]<br /> הרב '''חיים''' הלוי '''בנימיני''' ([[ג' בטבת]] [[ה'תרפ&quot;ג]] - [[כ&quot;ח בחשוון]] [[ה'תשפ&quot;ב]]) היה רב קהילת האורטודוקסית בקארצאג שבהונגריה והיה במשך עשרות שנים [[שליח]] [[הרבי]] בפטרופוליס [[ברזיל]], ומייסד וראש [[ישיבת מחנה ישראל]] - הישיבה הראשונה על אדמת ברזיל.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בבודפסט שב[[הונגריה]] ב[[ג' טבת]] [[תרפ&quot;ג]], לאביו הרב בנימין זאב פישר, ולאמו מרת חיה לאה.<br /> <br /> בילדותו למד בבית הספר היהודי בעיר הולדתו, ובגיל 14 נשלח על ידי אביו לישיבה בעיר טאב, שם למד תורה אצל ראש הישיבה ר' [[יוסף פרנקפורטר]] עד לפריצתה של [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[תרצ&quot;ט]], אז נשלח על ידי אביו לישיבה פעיר פאקש, בראשותו של ר' שמשון אלטמן.<br /> <br /> עם סגירת הישיבות מאימת המלחמה, המשיך את לימודיו אצל דודו, ר' יצחק צבי פאנט, רב העיר קונסנטמיקלוש, ואף קיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]], גויס לשירות אזרחי (כתחליף לשירות צבאי בצבא ההונגרי), ובאמצעות תחבולות שונות הצליח להישאר בסמיכות לבית הוריו. בשלב כל שהוא חש שהאדמה בוערת מתחת לרגליו, וניסה להתחמק מהשירות האזרחי.<br /> <br /> הוא ניצל את החוק ההונגרי שרבנים פטורים משירות אזרחי, והציע את עצמו כמועמד לרבנות הקהילה היהודית האורטודוקסית בעיר קארצאג, ולאחר שנערך לו מבחן קבלה, נבחר לכהן ברבנות מתוך 43 מועמדים.<br /> <br /> ===במחנות העבודה===<br /> עם פלישתם של הגרמנים להונגריה, גויס למחנות העבודה, וכאשר נוצרה האפשרות לצאת מגבולות הונגריה עם 'רכבת האלף' של קסטנר, לחץ על הוריו לעזוב את הונגריה, בעוד הוא עצמו נשאר לעבוד בשירות הגרמני.<br /> <br /> בחורף של שנת [[תש&quot;ה]] ערק ממחנה העבודה יחד עם בן משפחתו, והצליח להשיג שתי ויזות מהקונסוליה השוויצרית, וניסה להגיע אל מחנה הצבא האדום ששכן בשדות מחוץ לבודפסט, אך נתפס בדרכו על ידי הגרמנים, ונשלח ברכבת אל מחנה [[ברגן-בלזן]].<br /> <br /> כאשר כוחות הצבא האמריקאי התחילו לכבוש את האזור שבשליטת הגרמנים, הועלה יחד עם עוד 2500 יהודים על רכבת שעשתה את דרכה לתוככי גרמניה, ובראש חודש אייר, העמידו את אנשי הרכבת בסמיכות לנהר 'אלבה' על מנת להרוג אותם באמצעות מכונות יריה, אך ברגע האחרון הגיעו טנקים אמריקאים למקום, והוא ניצל.<br /> <br /> ===הנסיעה לארץ===<br /> בסיוע הצלב האדום, הגיע לפריז יחד עם קבוצה של 100 נערים נוספים, ומשם המשיך בהפלגה באניה ל[[ארץ ישראל]], אליה הגיע ב[[ז' מנחם אב]] [[תש&quot;ה]].<br /> <br /> כשהגיע לארץ, נשלח על פי בקשתו לקיבוץ יבנה, שם חבר לארגוני 'המזרחי', והצטרף לשורות 'ההגנה'. בעקבות פעילותו בסיוע לספינות מעפילים גורש לקפריסין, שם נותר עד לכינונה של מדינת ישראל בשנת [[תש&quot;ח]] ועסק בהכשרת העולים הצעירים שגורשו בספינות לאי קפריסין.<br /> <br /> כשהתאפשר לו הדבר מחדש, חזר להתגורר בקיבוץ יבנה, ובה' כסלו [[תשי&quot;א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רבקה לבית שטיינברג. בשנת [[תשי&quot;ב]] שהייתה שנת השמיטה, התעוררה בקיבוץ מחלוקת בקשר עם ההתייחסות להלכות שנת השמיטה, והוא עזב את הקיבוץ ועבר להתגורר בירושלים בסמיכות להוריו. בירושלים, החל לעסוק בעבודתו החינוכית כמדריך חקלאי-תורני בתלמוד תורה של 'המזרחי'.<br /> <br /> ===השליחות בברזיל וההתקרבות לרבי===<br /> בשנת [[תשט&quot;ו]] נשלח כנציג המחלקה התורנית של הסוכנות היהודית לריו-דה ז'נירו בברזיל, ועסק בחינוך במשך שלוש שנים, והקים מערכת מסועפת של פעילות תורנית כמו בית ספר &quot;בר אילן&quot;.<br /> <br /> עם סיום שליחותו, חזר לארץ, והתיישב במושבה 'משואות יצחק', שם החל הקשר הראשוני שלו עם [[חסידות חב&quot;ד]], בעקבות שבת מיוחדת שמספר בחורים צעירים מ[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|הישיבה בכפר חב&quot;ד]] עשו בקיבוץ (ביניהם: [[צבי אייזנבאך]] [[טוביה בלוי]], ו[[יוסף מרטון]]).<br /> <br /> הרב בנימיני התלהב מ[[התוועדות|ההתוועדויות]] מה[[ניגוני חב&quot;ד|ניגונים]] ומדברי התורה ששמע מהבחורים הצעירים, ובעקבות השבת - נוסד בקיבוץ שיעור שבועי ב[[ספר התניא]], בו החל להשתתף באופן קבוע, כשמזמן לזמן הקשר שלו עם [[חסידות חב&quot;ד]] הולך ומעמיק.<br /> <br /> בקיץ של שנת [[תשי&quot;ט]] כתב את מכתבו הראשון לרבי, ומאז החל להתייעץ עם [[הרבי]] על כל פרט בחייו.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ב]] זכה לנסוע לראשונה לרבי, ולהשתתף ההתוועדות חג הגאולה [[י&quot;ב תמוז]] בה ביאר הרבי באריכות את אמרתו המפורסמת של הרבי הרש&quot;ב &quot;חסיד הוא פנסאי&quot;, לימים סיפר שזה היה אחד מהדברים ש&quot;תפסו&quot; אותו, איך הרבי לוקח סיפור לכאורה פשוט, ומגחה עומק בכל פרט ופרט ממנו.<br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] התמנה לנהל את ישיבת 'אור עציון', ובשנת [[תשכ&quot;ג]] נאלץ לעזוב את ניהול הישיבה, ונשלח בפעם השניה לברזיל על ידי הסוכנות היהודית כשליח המחלקה התורנית.<br /> <br /> לאורך כל שליחותו בברזיל כתב לרבי והתייעץ עמו, וזכה לקבל עשרות מכתבים ובהם הוראות והדרכות מפורטות כיצד לנהוג, וכן דברי עידוד רבים מהרבי, שכיוונו אותו להמשיך בפעילותו על אף כל הקשיים שנערמו בדרכו.<br /> <br /> בברזיל, התחזק הקשר הפנימי שלו עם חסידי חב&quot;ד בכלל ועם הרבי ו[[תורת החסידות]] בפרט, והוא קבע שיעורים בחסידות עם חסידי חב&quot;ד בברזיל, הרב [[משה בלומינפל]], הרב [[צבי יחיאל גרונבלאט]], ר' פייביל גרינער, והרב [[שבתי אלפרין]].<br /> <br /> ===הישיבה בפטרופוליס===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] הקים את הישיבה בפטרופוליס.<br /> <br /> משפחתו נשארה בריו-ד'ה-ז'נירו, בעקבות החוזה של אשתו שהכריח אותה להמשיך לעבוד כמורה בתיכון במקומי עד לסיום השנה, ורק בשלב מאוחר יותר התאחדה המשפחה ועברה להתגורר בפטרופוליס.<br /> <br /> ישיבת 'מחנה ישראל' הייתה הישיבה הראשונה בברזיל, ורוב רבני ברזיל התחנכו במוסד חשוב זה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] העביר את ניהול הישיבה לבנו, אברהם דוד, ועבר להתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נפטר בגיל 98 ב[[כ&quot;ח בחשוון]] [[ה'תשפ&quot;ב]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו הרב [[אברהם דוד בנימיני]] - ראש ישיבת מחנה ישראל חב&quot;ד בפטרופוליס, [[ברזיל]].<br /> *חתנו הרב [[מנחם לרר]] - יו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]] (לשעבר), ומנכ&quot;ל מרכז ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש.<br /> *חתנו הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב&quot;ד, [[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]].<br /> <br /> ==מתלמידיו==<br /> *הרב [[שמאי ענדע]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] אהלי מנחם מענדל ורב קהילת חב&quot;ד [[פאולו]]<br /> *הרב [[יעקב שוויכה]] - [[ר&quot;מ]] ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[יצחק משען]], שליח ורב קהילת בית ברזיל.<br /> *הרב [[שניאור זלמן בלומנפלד]], שליח בלימה, פרו<br /> *הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]] - שליח הרבי ב[[ריו דה ז'נירו]]<br /> *הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] - משפיע ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> *הרב [[יעקב גרנשטט]] - שליח הרבי בברוקלין [[פאולו]]<br /> *הרב [[דישראלי זאגורי]] - שליח הרבי בבלם, [[ברזיל]]<br /> *הרב [[דוד אזולאי]] - שליח הרבי ב[[פאולו]]<br /> *הרב [[אברהם צבי בויטנר]] - שליח הרבי ב[[ריו]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''ישיבה של מעלה ביערות ברזיל''' - בעריכת הרב [[זושא וולף]], (600 עמ').<br /> * [http://www.chabad.info/images/notimage/55312_he_1.pdf '''הכפר של הרבי''', גליון 8], באתר {{אינפו}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59300 הונגריה וברזיל בהתוועדות מאוחדת] {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=23756&amp;lang=hebrew האיש שגידל דורות של שלוחים] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?id=27986&amp;section=news 'נשיונל גאוגרפיק' בכתבה על ישיבת חב&quot;ד בברזיל והעומד בראשה] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3212671 לא התראינו חמש עשרה שנה] {{וידאו}} {{בית חבד}} הרב בנימיני מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה [[jem]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/134556 שינה את פני ברזיל: כשהרב בנימיני ז&quot;ל שחזר את ההתחלה]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:בנימיני, חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]<br /> [[קטגוריה:אישים בברזיל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]</div>

מלכותו בכל משלה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=613894 2023-07-20T13:55:29Z

<p>מלכותו בכל משלה: /* הישיבה בפטרופוליס */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים בנימיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בנימיני]]<br /> הרב '''חיים''' הלוי '''בנימיני''' ([[ג' בטבת]] [[ה'תרפ&quot;ג]] - [[כ&quot;ח בחשוון]] [[ה'תשפ&quot;ב]]) היה רב קהילת האורטודוקסית בקארצאג שבהונגריה והיה במשך עשרות שנים [[שליח]] [[הרבי]] בפטרופוליס [[ברזיל]], ומייסד וראש [[ישיבת מחנה ישראל]] - הישיבה הראשונה על אדמת ברזיל.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בבודפסט שב[[הונגריה]] ב[[ג' טבת]] [[תרפ&quot;ג]], לאביו הרב בנימין זאב פישר, ולאמו מרת חיה לאה.<br /> <br /> בילדותו למד בבית הספר היהודי בעיר הולדתו, ובגיל 14 נשלח על ידי אביו לישיבה בעיר טאב, שם למד תורה אצל ראש הישיבה ר' [[יוסף פרנקפורטר]] עד לפריצתה של [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[תרצ&quot;ט]], אז נשלח על ידי אביו לישיבה פעיר פאקש, בראשותו של ר' שמשון אלטמן.<br /> <br /> עם סגירת הישיבות מאימת המלחמה, המשיך את לימודיו אצל דודו, ר' יצחק צבי פאנט, רב העיר קונסנטמיקלוש, ואף קיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]], גויס לשירות אזרחי (כתחליף לשירות צבאי בצבא ההונגרי), ובאמצעות תחבולות שונות הצליח להישאר בסמיכות לבית הוריו. בשלב כל שהוא חש שהאדמה בוערת מתחת לרגליו, וניסה להתחמק מהשירות האזרחי.<br /> <br /> הוא ניצל את החוק ההונגרי שרבנים פטורים משירות אזרחי, והציע את עצמו כמועמד לרבנות הקהילה היהודית האורטודוקסית בעיר קארצאג, ולאחר שנערך לו מבחן קבלה, נבחר לכהן ברבנות מתוך 43 מועמדים.<br /> <br /> ===במחנות העבודה===<br /> עם פלישתם של הגרמנים להונגריה, גויס למחנות העבודה, וכאשר נוצרה האפשרות לצאת מגבולות הונגריה עם 'רכבת האלף' של קסטנר, לחץ על הוריו לעזוב את הונגריה, בעוד הוא עצמו נשאר לעבוד בשירות הגרמני.<br /> <br /> בחורף של שנת [[תש&quot;ה]] ערק ממחנה העבודה יחד עם בן משפחתו, והצליח להשיג שתי ויזות מהקונסוליה השוויצרית, וניסה להגיע אל מחנה הצבא האדום ששכן בשדות מחוץ לבודפסט, אך נתפס בדרכו על ידי הגרמנים, ונשלח ברכבת אל מחנה [[ברגן-בלזן]].<br /> <br /> כאשר כוחות הצבא האמריקאי התחילו לכבוש את האזור שבשליטת הגרמנים, הועלה יחד עם עוד 2500 יהודים על רכבת שעשתה את דרכה לתוככי גרמניה, ובראש חודש אייר, העמידו את אנשי הרכבת בסמיכות לנהר 'אלבה' על מנת להרוג אותם באמצעות מכונות יריה, אך ברגע האחרון הגיעו טנקים אמריקאים למקום, והוא ניצל.<br /> <br /> ===הנסיעה לארץ===<br /> בסיוע הצלב האדום, הגיע לפריז יחד עם קבוצה של 100 נערים נוספים, ומשם המשיך בהפלגה באניה ל[[ארץ ישראל]], אליה הגיע ב[[ז' מנחם אב]] [[תש&quot;ה]].<br /> <br /> כשהגיע לארץ, נשלח על פי בקשתו לקיבוץ יבנה, שם חבר לארגוני 'המזרחי', והצטרף לשורות 'ההגנה'. בעקבות פעילותו בסיוע לספינות מעפילים גורש לקפריסין, שם נותר עד לכינונה של מדינת ישראל בשנת [[תש&quot;ח]] ועסק בהכשרת העולים הצעירים שגורשו בספינות לאי קפריסין.<br /> <br /> כשהתאפשר לו הדבר מחדש, חזר להתגורר בקיבוץ יבנה, ובה' כסלו [[תשי&quot;א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רבקה לבית שטיינברג. בשנת [[תשי&quot;ב]] שהייתה שנת השמיטה, התעוררה בקיבוץ מחלוקת בקשר עם ההתייחסות להלכות שנת השמיטה, והוא עזב את הקיבוץ ועבר להתגורר בירושלים בסמיכות להוריו. בירושלים, החל לעסוק בעבודתו החינוכית כמדריך חקלאי-תורני בתלמוד תורה של 'המזרחי'.<br /> <br /> ===השליחות בברזיל וההתקרבות לרבי===<br /> בשנת [[תשט&quot;ו]] נשלח כנציג המחלקה התורנית של הסוכנות היהודית לריו-דה ז'נירו בברזיל, ועסק בחינוך במשך שלוש שנים, והקים מערכת מסועפת של פעילות תורנית כמו בית ספר &quot;בר אילן&quot;.<br /> <br /> עם סיום שליחותו, חזר לארץ, והתיישב במושבה 'משואות יצחק', שם החל הקשר הראשוני שלו עם [[חסידות חב&quot;ד]], בעקבות שבת מיוחדת שמספר בחורים צעירים מ[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|הישיבה בכפר חב&quot;ד]] עשו בקיבוץ (ביניהם: [[צבי אייזנבאך]] [[טוביה בלוי]], ו[[יוסף מרטון]]).<br /> <br /> הרב בנימיני התלהב מ[[התוועדות|ההתוועדויות]] מה[[ניגוני חב&quot;ד|ניגונים]] ומדברי התורה ששמע מהבחורים הצעירים, ובעקבות השבת - נוסד בקיבוץ שיעור שבועי ב[[ספר התניא]], בו החל להשתתף באופן קבוע, כשמזמן לזמן הקשר שלו עם [[חסידות חב&quot;ד]] הולך ומעמיק.<br /> <br /> בקיץ של שנת [[תשי&quot;ט]] כתב את מכתבו הראשון לרבי, ומאז החל להתייעץ עם [[הרבי]] על כל פרט בחייו.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] התמנה לנהל את ישיבת 'אור עציון', ובשנת [[תשכ&quot;ג]] נאלץ לעזוב את ניהול הישיבה, ונשלח בפעם השניה לברזיל על ידי הסוכנות היהודית כשליח המחלקה התורנית.<br /> <br /> לאורך כל שליחותו בברזיל כתב לרבי והתייעץ עמו, וזכה לקבל עשרות מכתבים ובהם הוראות והדרכות מפורטות כיצד לנהוג, וכן דברי עידוד רבים מהרבי, שכיוונו אותו להמשיך בפעילותו על אף כל הקשיים שנערמו בדרכו.<br /> <br /> בברזיל, התחזק הקשר הפנימי שלו עם חסידי חב&quot;ד בכלל ועם הרבי ו[[תורת החסידות]] בפרט, והוא קבע שיעורים בחסידות עם חסידי חב&quot;ד בברזיל, הרב [[משה בלומינפל]], הרב [[צבי יחיאל גרונבלאט]], ר' פייביל גרינער, והרב [[שבתי אלפרין]].<br /> <br /> ===הישיבה בפטרופוליס===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] הקים את הישיבה בפטרופוליס.<br /> <br /> משפחתו נשארה בריו-ד'ה-ז'נירו, בעקבות החוזה של אשתו שהכריח אותה להמשיך לעבוד כמורה בתיכון במקומי עד לסיום השנה, ורק בשלב מאוחר יותר התאחדה המשפחה ועברה להתגורר בפטרופוליס.<br /> <br /> ישיבת 'מחנה ישראל' הייתה הישיבה הראשונה בברזיל, ורוב רבני ברזיל התחנכו במוסד חשוב זה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] העביר את ניהול הישיבה לבנו, אברהם דוד, ועבר להתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נפטר בגיל 98 ב[[כ&quot;ח בחשוון]] [[ה'תשפ&quot;ב]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו הרב [[אברהם דוד בנימיני]] - ראש ישיבת מחנה ישראל חב&quot;ד בפטרופוליס, [[ברזיל]].<br /> *חתנו הרב [[מנחם לרר]] - יו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]] (לשעבר), ומנכ&quot;ל מרכז ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש.<br /> *חתנו הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב&quot;ד, [[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]].<br /> <br /> ==מתלמידיו==<br /> *הרב [[שמאי ענדע]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] אהלי מנחם מענדל ורב קהילת חב&quot;ד [[פאולו]]<br /> *הרב [[יעקב שוויכה]] - [[ר&quot;מ]] ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[יצחק משען]], שליח ורב קהילת בית ברזיל.<br /> *הרב [[שניאור זלמן בלומנפלד]], שליח בלימה, פרו<br /> *הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]] - שליח הרבי ב[[ריו דה ז'נירו]]<br /> *הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] - משפיע ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> *הרב [[יעקב גרנשטט]] - שליח הרבי בברוקלין [[פאולו]]<br /> *הרב [[דישראלי זאגורי]] - שליח הרבי בבלם, [[ברזיל]]<br /> *הרב [[דוד אזולאי]] - שליח הרבי ב[[פאולו]]<br /> *הרב [[אברהם צבי בויטנר]] - שליח הרבי ב[[ריו]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''ישיבה של מעלה ביערות ברזיל''' - בעריכת הרב [[זושא וולף]], (600 עמ').<br /> * [http://www.chabad.info/images/notimage/55312_he_1.pdf '''הכפר של הרבי''', גליון 8], באתר {{אינפו}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59300 הונגריה וברזיל בהתוועדות מאוחדת] {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=23756&amp;lang=hebrew האיש שגידל דורות של שלוחים] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?id=27986&amp;section=news 'נשיונל גאוגרפיק' בכתבה על ישיבת חב&quot;ד בברזיל והעומד בראשה] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3212671 לא התראינו חמש עשרה שנה] {{וידאו}} {{בית חבד}} הרב בנימיני מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה [[jem]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/134556 שינה את פני ברזיל: כשהרב בנימיני ז&quot;ל שחזר את ההתחלה]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:בנימיני, חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]<br /> [[קטגוריה:אישים בברזיל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]</div>

מלכותו בכל משלה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=608961 2023-07-06T00:23:58Z

<p>מלכותו בכל משלה: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב שלמה זלמן הבלין<br /> |תמונה=הרב שלמה זלמן הבלין.jpg<br /> |כינוי=<br /> |תיאור= מקים ישיבות תורת אמת<br /> |תאריך לידה= [[תרל&quot;ז]]<br /> |מקום לידה= <br /> |תאריך פטירה=[[ט&quot;ז ניסן]] [[תרצ&quot;ו]]<br /> |מקום פטירה= <br /> |מקום פעילות=[[חברון]] [[ירושלים]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו= [[הרבי הרש&quot;ב]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> <br /> הרב '''שלמה זלמן הבלין''' ([[י' באלול]] [[תרל&quot;ז]] - [[ט&quot;ז בניסן]] [[תרצ&quot;ו]]) היה בא כוחם של רבותינו נשיאנו [[הרבי הרש&quot;ב]] ו[[הרבי הריי&quot;צ]] ושלוחם ל[[ארץ הקודש]]. מנהל ישיבת [[תומכי תמימים הורודישץ]], ומייסד ישיבות [[תורת אמת (חברון)|תורת אמת]] ב[[חברון]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] וחדר [[תורת אמת תל אביב יפו]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב הבלין נולד בעיר [[פאריטש]] ב[[י' באלול]] [[תרל&quot;ז]] לאביו הרב [[אליעזר הבלין|אליעזר]] ולאמו רחל.<br /> <br /> למד ב[[ליובאוויטש]] בשנים שקדמו להקמת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|ישיבת תומכי תמימים]], כאחד ה'[[יושבים]]'. בשנים [[תרנ&quot;ד]]-[[תרנ&quot;ה]] שימש כ'[[חוזר]]' של [[מאמר|מאמרי]] [[הרבי הרש&quot;ב]]{{הערה|התמים, חוברת ג', עמוד לו.}} ועם התייסדות ישיבת תומכי תמימים היה בין תלמידיה הראשונים.<br /> <br /> לאחר [[חג השבועות]] [[תרנ&quot;ח]] נשא את רעייתו מרת שיינא-יפה בת ר' דובער האריק מהעיר [[ז'מבין]], שהיה חתנו של החסיד ר' שלום כהן המכונה [[ר' שלום ר' הלל'ס]], ועבר לגור בעיר זו, שם ישב ולמד כשחמיו מפרנס אותו.<br /> <br /> ===תומכי תמימים הורודישץ===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים הורודישץ]]}}<br /> בשנת [[תרס&quot;א]] נקרא על ידי [[הרבי הריי&quot;צ]] לליובאוויטש, משם נשלח על ידי הרבי הרש&quot;ב לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים הורודישץ']] כסניף ל[[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|ישיבה המרכזית בליובאוויטש]]{{הערה|שם=כרם|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23672&amp;st=&amp;pgnum=182&amp;hilite= מחלקת האראדישץ], כרם חב&quot;ד, אלול תשמ&quot;ז, ע' 182 ואילך.}}. מטרת הסניף הייתה להכשיר בחורים שעוד אינם ראויים להכנס לישיבה המרכזית וצריכים השגחה ותשומת לב מיוחדת. ב[[כ' אייר]] תרס&quot;א הגיע לעיר ופתח את הישיבה.<br /> <br /> בסוף אותה שנה קיבל [[סמיכה לרבנות]] מהרב [[סעדיה באליטער]], הרב המקומי{{הערה|'המשפיע', ע' כא.}}.<br /> <br /> בתקופת כהונתו בהורודישץ קיבל פתק נוקב בתוכנו ובסגנונו מאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בו הוא תובע ממנו להוסיף בהשגחה ותשומת לב לבחורים ולא להסתפק בהתרוממות רוח וב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]]:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23672&amp;st=&amp;pgnum=185 כרם חב&quot;ד אלול תשמ&quot;ז, ע' 185]<br /> |תוכן=לידידי ר&quot;ז משגיח {{ש}}נתעלית במעלת העליונים והאצילים ([[התוועדות חסידית|צו פארבריינגען]] וכהאי גונא) ואין אתה משגיח בתחתונים. מאז הוסדה האראדישט הייתה הכוונה לאותן הדורשים השגחה והתעסקות פרטי, וכן היה מקודם כאשר שמת לבך ודעתך על זה. ועתה נתבטל הדבר כנ&quot;ל, והחסרון מורגש מאד. ומוכרח לתקן הדבר, ותשמור הכוונה האמיתית הנ&quot;ל}}<br /> <br /> בסוף שנת [[תרע&quot;א]] נקרא להגיע לליובאוויטש על מנת להתכונן לשליחותו ל[[ארץ הקודש]] (כדלהלן), ואז נסגר הסניף בהורודישץ'.<br /> <br /> ===תורת אמת===<br /> [[קובץ:תוא חברון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'בית רומנו' בחברון, בו הוקמה ישיבת תורת אמת]]<br /> [[קובץ:זלמן הבלין 2.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שלמה זלמן הבלין (במרכז) יחד עם צוות הישיבה]]<br /> <br /> ב[[ב' חשוון]] [[תער&quot;ב]] נשלח על ידי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב יחד עם קבוצה של שבעה מתלמידי הישיבה המובחרים על מנת לייסד ולנהל את ישיבת [[תורת אמת חברון]]. בשנת [[תרע&quot;ד]], בפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], שהה ב[[רוסיה]], ולא יכל לשוב בגלל שאזרחי רוסיה גורשו מהארץ שהייתה אז בשליטת הטורקים - אויבי רוסיה. בשנת [[תרפ&quot;ב]] חזר לארץ וייסד את ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], הפעם ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]] ייסד את 'חדר' וישיבת [[תורת אמת תל אביב יפו]].<br /> <br /> במהלך השנים יצא לשליחויות ב[[ארצות הברית]] על מנת להשיג תמיכה למוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש ולייסד משרד קבוע לתמיכה במוסדות. נסיעות אלו נוצלו על ידו גם כדי להשפיע ולקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]] את אלו שהתרחקו משרשיהם החב&quot;דיים בארצות הברית{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/arum/zikaron/28 זכרון לבני ישראל פרק כו].}}. באחת מנסיעותיו, בשנת [[תר&quot;צ]], שהה תקופה ארוכה עם [[הרבי הריי&quot;צ]] שעשה אז את [[מסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)|ביקורו הראשון בארצות הברית]].<br /> <br /> במהלך השנים סייע לחסידי חב&quot;ד מ[[ברית המועצות]] בצרכיהם, וכן במאבקם לצאת מ[[ברית המועצות]] ולקבל [[סרטיפיקטים]] לעליה ארצה.<br /> <br /> נפטר ב[[ט&quot;ז ניסן]] [[תרצ&quot;ו]].<br /> <br /> ===לאחר פטירתו===<br /> לאחר פטירתו, בנו ר' [[חנוך הענדל הבלין]] ניהל את ישיבת [[תורת אמת ירושלים]], עד שבשנת [[תשי&quot;ב]] החליף [[הרבי]] את הנהלת הישיבה.<br /> <br /> לאחר פטירתו ביקש הרבי כמה פעמים מבנו הנ&quot;ל, וכן מהרב [[משה גוראריה]], שישלחו את רשימותיו שבהן ביאורים על ה[[תניא]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/397.htm אגרות קודש חלק ב, אגרת שצז]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/416.htm חלק ג, אגרת תטז] ובהנסמן שם. [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/418.htm אגרת תיח].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] הוציא נכדו, החוקר פרופסור שלמה זלמן הבלין, ספר ביוגרפיה על הרב הבלין. בנוסף לכך כולל הספר נספח מיוחד על תולדות חב&quot;ד ב[[חברון]] וסקירה על התייסדות ישיבת תורת אמת בחברון ובירושלים. יצא לאור בירושלים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *ר' אליהו דוד הבלין<br /> *ר' [[חנוך הענדל הבלין]]<br /> *ר' [[שלום הבלין]]<br /> *ר' [[דוב אליעזר הבלין]]<br /> <br /> ;חתניו<br /> *הרב [[אלטר שימחוביץ]]<br /> *הרב [[יצחק פרץ ליפשיץ]]<br /> *הרב [[משה יהודה רייכמן]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורת אמת חברון]]<br /> *[[תורת אמת ירושלים]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''[[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]'''<br /> * '''[https://drive.google.com/file/d/1URxMNlWOE0_wIZAyZwbh2f2R3MyE00mv/view?usp=drivesdk המשפיע]'''<br /> * [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב&quot;ד)|יוסף אשכנזי]], '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> *רשימת סיפורים שכתב, בתוך תשורה מנישואי מרוזוב-פלטיאל, י&quot;ז כסלו תשפ&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * ר' לב לייבמן, '''[https://nichoach.blogspot.co.il/2017/05/blog-post_4.html ר' זלמן הבלין: ניגון שכולו כנפיים]''', אתר קיר הניגונים<br /> *'''[https://www.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4118820/jewish/Farewell-Gathering-for-the-Sixth-Rebbes-First-Visit-to-America.htm משתתף בהתוועדות בי&quot;ט תמוז תר&quot;צ]''' בביתו של [[חיים זלמן קרמר]] בברוקלין בעת [[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:הבלין שלמה זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הבלין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ו]]</div>

מלכותו בכל משלה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%95_%D7%91%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%94/%D7%A8%27_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A8%27_%D7%94%D7%9C%D7%9C%27%D7%A1&diff=608664 2023-07-05T11:15:20Z

<p>מלכותו בכל משלה: יצירת דף עם התוכן &quot;ר&#039; שולם כהן, היה מתלמידיו המובהקים של ר&#039; הלל מפאריטש עד כדי כך שונה על שמו: ר&#039; שלום ר&#039; הלל&#039;ס....&quot;</p> <hr /> <div>ר' שולם כהן, היה מתלמידיו המובהקים של ר' הלל מפאריטש עד כדי כך שונה על שמו: ר' שלום ר' הלל'ס.<br /> <br /> משלושת החסידים שעליהם כתב הרבי הריי&quot;צ שהשפיעו עליו ביותר בשנות ילדותו.<br /> <br /> חתנו:<br /> ר' דובער האריק, חמיו של המשפיע ר' זלמן האוולין.</div>

מלכותו בכל משלה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=608663 2023-07-05T11:11:21Z

<p>מלכותו בכל משלה: /* מתלמידיו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פלח הרמון.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ספר 'פלח הרימון']]<br /> רבי '''הלל הלוי מפאריטש''' ('''הלל מפאריץ'''', מכונה גם: '''הלל פאריטשער''' או '''הלל מאליסוב''') ([[תקנ&quot;ה]] - [[י&quot;א אב]] [[תרכ&quot;ד]]). היה מגדולי חסידי משפיעי חב&quot;ד לדורותיהם, היה חסיד של [[אדמו&quot;ר הזקן]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]].<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> נולד לאביו ר' מאיר הלוי מאליסאוו בשנת [[תקנ&quot;ה]]. ב[[עיירה]] ה[[רוסיה|רוסית]] חומץ.<br /> <br /> מילדותו שקד על לימוד ה[[תורה]] ונקרא &quot;העילוי מחומץ&quot;. למד אצל בעל ה&quot;בת עין&quot;. ע&quot;פ סיפורי חסידים, ר' הלל [[קטן שקידש|התחתן כאשר היה 'קטן']] לפני ה[[בר מצווה]] שלו ולכן כונה 'ה[[חול המועד]]'ניק', כיוון שהיה לו [[טלית]] לפני [[תפילין]]{{הערה|&quot;ראשי פרקים&quot; מתולדות ימי חייו (נדפס בספרי פלח הרמון ע&quot;ס בראשית ושמות בתחלתם) הערה 4}}. כבר בגיל 13 היה בקי ב[[ש&quot;ס]] ופוסקים, למד ספרי [[קבלה]] והיה בקי בכל כתבי ה[[אריז&quot;ל]], ונהג אף להתפלל בכוונותיו. וכמנהג המקובלים התנהג בפרישות ועסק ב[[תענית|תעניות]], גלויות וסיגופים. לאחר מכן, בעקבות אביו, נסע לרב ה[[קדוש]], רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] והחל ללכת ב[[דרכי החסידות]].<br /> <br /> נהגו לקרוא לו בשם חיבה '[[חול המועד]]' מפני שנהג להתעטף בטלית מגיל 11. ובחול המועד מתעטפים בטלית ללא תפילין.<br /> <br /> == מתקרב ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] ==<br /> ר' הלל היה חסיד [[טשרנוביל]], עד שיום אחד שמע חזרה על [[מאמר חסידות]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] מרבי [[זלמן זעזמער]] וזה תפס אותו חזק. מחשש לתגובת רבו, שאכן לימים הייתה קשה וחריפה, ברח מטשרנוביל והיה עובר [[עיירה]] אחר [[עיירה]] בה [[אדמו&quot;ר הזקן]] היה עובר בדרך נידודיו. אולם בכל [[עיירה]] אליה הגיע, אדמו&quot;ר הזקן כבר הקדימו ויצא את העיר. ומשום כך מעולם לא פגשו פנים מול פנים. באחת הפעמים החליט רבי הלל להתחכם והגיע ל[[עיירה]] מתוכננת, טרם בואו של אדמו&quot;ר הזקן, והתחבא תחת לשולחן שבו היה צפוי לדרוש ב[[חסידות]], תוך שבאמתחתו הכין שאלה חמורה שיבקש לתרץ ב[[מסכת ערכין]]. כאשר אדמו&quot;ר הזקן נכנס, שמע אותו אומר בניגונו הקדוש &quot;האברך שיש לו שאלה במסכת ערכין, שיעריך את עצמו תחילה, ורק אחר כך יבוא וישאל&quot;. כששמע זאת רבי הלל התעלף על מקומו תחת השולחן, וקם רק לאחר ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] סיים את דרשתו העמוקה בחסידות ואף כבר יצא את העיר. <br /> <br /> את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לא פגש ר' הלל אלא רק שמע את הד קולו{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תרח&quot;צ]] ע' 276. [[אגרות קודש]] [[הרבי]] חלק ג' ע' קלב}}.<br /> <br /> משכך זכה להתקשר רק עם [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ועם אדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]], כאשר רבי [[זלמן זעזמער]] נותר כמשפיעו הראשי. וביחס לשאלתו לגבי קפדתו של הרבי מטשרנוביל, השיב לו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שאם הוא (הרבי מטשרנוביל) באמת רבי בוודאי שהוא לא מקפיד. <br /> הוא החל ללמוד ב[[ספר התניא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] והחליט ללמוד וללמד את תורת [[חסידות חב&quot;ד]]. זכה ואצה לו הדרך וזכה להיות מגדולי משפיעי חב&quot;ד לדורותיה. הניח מאמרים רבים של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] והצמח-צדק עם ביאוריו והסבריו המאלפים, כדרך המשפיעים שעניינם היה לבאר את דברי רבותיהם בהרחבה ובסדר הגיוני.<br /> <br /> == עם [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ==<br /> <br /> 3 שנים עבד על מנת להגיע לדרגא של &quot;טוב באמת&quot; ולאחר הכנה זו נסע לראשונה בחודש [[אלול]] ל[[ליובאוויטש]] אל [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הבהרה|בחיי אדה&quot;ז נסע לאדמו&quot;ר האמצעי?}} ונשאר בסמוך אליו.<br /> <br /> משנת [[תקע&quot;ח]] החל לנדוד ביישובים קטנים על מנת לאסוף כספים ל[[פדיון שבויים]] ולהחזקת אנשי הצבא היהודים ([[קנטוניסטים]]) ב[[כשרות|מאכל כשר]], בהתאם להוראת אדמו&quot;ר האמצעי. במושבות אליהם היה מגיע בחבל חרסון, אמר בכל מקום חסידות אף לפני היהודים הפשוטים, שאינם יודעים קרוא וכתוב, וזאת כיון שאף ה[[נשמה]] מבינה.<br /> <br /> התיישב בעיר פאריטש ואנשי קהילת [[באברויסק]] הסמוכה קיבלו את ר' הלל כרב ואב&quot;ד. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר האמצעי]] מינה אותו ל[[משפיע]] ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. וזכה להיקרא עד היום &quot;גדול משפיעי חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> אדמו&quot;ר האמצעי מינה אותו לשלוחו ל[[המושבות היהודיות בפלך חרסון|מושבות היהודיות בפלך חרסון]], ונפטר באחת הנסיעות לשם.<br /> <br /> == עם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ==<br /> <br /> רבי [[אברהם דוד לאוואט]] (סב סבו של [[הרבי]]) פעל אצל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שר' הלל ייסע לערי [[רוסיה]] מדי שנה להחזקת התורה והיהדות ולהפצת תורת חב&quot;ד ור' הלל חיבב אותו ביותר.<br /> <br /> נהג להשמיע לתלמידיו סיפורים מחיי זקני החסידים והנהגתם תוך השמעת [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגונים]] בין הדברים. הלחין ניגון לפיוט שכתב [[האר&quot;י]] הקדוש &quot;[[אזמר בשבחין]]&quot;. <br /> <br /> רשם את כל אשר שמע מרבותיו והוסיף ביאורים משלו, התנהג בתכלית ה[[ענווה]] והשפלות ומסר נפשו גם על דקדוק קל של דברי סופרים ועל הנהגה טובה שהנהיג בנפשו. עד חצות היום לערך עסק בתורה ותפילה, לאחר מכן פתח את דלתות ביתו לכל דורש והשתדל מאוד לסייע ולהטיב לעניים. <br /> <br /> פעל על עצמו שיוכל לשלוט על הקורה עמו, בליל שבת כנהוג אצל רבותינו נשיאנו לישון כיון שזמן זה הוא זמן [[שינה]] למעלה, פעל ר' הלל כשיגיע זמן זה הוא ירדם, דוגמה נוספת מנהגו של ר' הלל היה לא לעבור על עגלה על גשר, כשהיו מגיעים לגשר היה ר' הלל מתעורר לבד.<br /> <br /> נהג להקפיד ברמה עצומה וב[[מסירות נפש]] על כל תג ואות, ואף על חומרות נוספות, לדוגמה לא היה נוסע בכבישים שנבנו על ידי הצאר, כן נהג לצום הרבה.<br /> <br /> בערוב ימיו לא נראתה הלבנה ל[[קידוש לבנה]], הכניס ר' הלל [[פ&quot;נ]] לאדמו&quot;ר הצמח צדק, וכמענה הבטיח לו הצמח צדק שתצא הלבנה, לאחר מכן כשנראתה הלבנה אמר שאינו יודע אם כוחותיו היו עומדים לו בגיל כזה לעמוד במקרה שלא תראה הלבנה.<br /> <br /> על חסיד שהתבטא פעם שהוא נוהג בחומרא מסוימת כי הינו תלמיד ר' הלל, אמר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]; ר' הלל זיכך את הטבע שלו במשך עשרים ושמונה שנים, גם על חסיד שהתבטא לפני [[הרבי]] כי ר' [[ניסן נעמנוב]] דומה לר' הלל, ענה הרבי בפליאה ר' הלל?!<br /> <br /> אחד מהפתגמים הידועים אודות ר' הלל, שלאדמו&quot;ר הצמח צדק היו שני חסידים וחצי, כשלהחצי הכוונה לר' הלל שהיה חצי רבי.<br /> <br /> ==כשד&quot;ר ל[[המושבות היהודיות בפלך חרסון|מושבות היהודיות בפלך חרסון]]==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[המושבות היהודיות בפלך חרסון]]}}<br /> אדמו&quot;ר האמצעי הבטיח ליהודים שעבדו עבודת קרקע בפלך [[חרסון]], שיבוא לבקרם, הרבי הגיע לבקרם פעם אחת, ואח&quot;כ מינה את ר' הלל לבא כוחו.<br /> <br /> כל שנה היה נוסע לפלך חרסון, ומוערר יהודים לעבודת ה', מתוכם היו יהודים פשוטים ביותר שלא היו שייכים להבין את דברי החסידות שר' הלל היה חוזר.<br /> <br /> סיפורים רבים כרוכים בנסעותיו, לדוגמה הי' לוקח אתו מנין שיכול להתפלל תמיד במנין, ובניהם היה כהן, מכיון שרצה שכל פעם יעלה כהן לוי ישראל.<br /> <br /> השפעתו גדלה מאוד על יהודי המושבות כמו היהודים בערים מסביב כגון העיר [[ניקולייב]], ועוד.<br /> <br /> ==עם רבי אייזק מהומיל==<br /> מקובל מפי חסידים כי חבירו הטוב והקרוב ביותר היה החסיד הגאון האדיר רבי יצחק אייזיק מהומיל'יע. מפורסם לומר כי רבי אייזיק מהומיל היה בגדר &quot;משכיל&quot; ואילו חבירו רבי הלל מפארטיש היה בגדר &quot;עובד&quot;. וביאר הרבי הריי&quot;צ, לא שחלילה זה היה עובד וזה היה משכיל ותו לא, אלא שזה התחלתו הייתה בהשכלה אבל גם היה עובד, וזה התחיל מעבודה אבל גם היה משכיל.<br /> <br /> ==[[הסתלקות]]ו==<br /> בשנת [[תרכ&quot;ד]] חל [[תשעה באב]] ביום חמישי. ר' הלל היה בעיר [[ניקולייב]] והרגיש חולשה. לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?' (שלא אסרו עליו לצום) וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר [[חרסון]] היות ונהג שלא לצאת לדרך ב[[יום שישי]]. לפני חצות יום השישי הגיע ל[[חרסון]] וביום ה[[שבת]] [[י&quot;א מנחם אב]] [[תרכ&quot;ד]] החזיר את נשמתו לבורא. מנ&quot;כ בעיר חרסון<br /> <br /> ראשי פרקים מתולדותיו כתב הרבי וזה נדפס בריש ספריו - [[פלח הרימון]] על ספרים בראשית ושמות - הוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> ==מתלמידיו==<br /> * הרב שלום כהן, המכונה: [[ר' שלום ר' הלל'ס]]<br /> * הרב [[לוי יצחק סימינובסקי]] הוציא לאור מתורתו של ר' הלל בספר אמרי נועם.<br /> * הרב [[ישראל איסר יעקב קלאצקין]].<br /> * הרב [[גרשון בער מפהר]].<br /> * הרב אשר גראסמן מניקולייב .<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''אמרי נועם''' - מאמרים על [[ראש השנה]], [[פורים]] ו[[שביעי של פסח]]. נדפס לראשונה ב[[וילנא]] בשנת [[תרל&quot;ו]] על ידי תלמידו הרב לוי יצחק סימינובסקי ובפעם השניה בשנת [[תשנ&quot;ה]] ב[[ניו יורק]].<br /> *'''ליקוטי ביאורים''': ביאור על הספרים [[קונטרס ההתפעלות]] ו[[נר מצוה ותורה אור]] (שכתב [[דובער שניאורי (אדמו&quot;ר האמצעי)|אדמו&quot;ר האמצעי]]). וכן כתב ביאור על הקדמת הספר [[דרך חיים]] ל[[דובער שניאורי (אדמו&quot;ר האמצעי)|אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> *'''מאמרי השתטחות'''.<br /> <br /> *'''[[פלח הרימון]]''' - על בראשית, שמות, ויקרא במדבר ושיר השירים.מאמרי תשרי <br /> *'''רמ&quot;ח אותיות''' - כתבו תלמידו הרשג&quot;א, כפי ששמע מפי קודשו.?????<br /> וכן יצאו מאמריו עניין שבת חזון. איתא בפסיקתא .איתא בספרי על הפסוק מי כה' . זכור. תחת אשר לא עבדת . אדנ-י שפתי . ויאכילך את המן.שמור את יום . תחת אשר .<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ניגוני ר' הלל מפאריטש]]}}<br /> רבי הלל הלחין קרוב לעשרים [[ניגונים]] שמתאפיינים בעמקות ה[[מחשבה]] כשהיא קשורה בהתרגשות והתפעלות הלב. אחד מדרכי ואופני חינוכו של ר' הלל את האברכים הצעירים אותם היו שולחים אליו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] וה[[צמח צדק]], היה ללמדם איך מנגנים [[ניגונים]] חסידיים בהרגש הלב.<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *חוברת '''ר' הלל מפאריטש''' יו&quot;ל ע&quot;י [[מרדכי ברוצקי]] - תשע&quot;ה (143 עמודים).<br /> *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 121-136.<br /> *זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 35-44.<br /> *'''[[אוצר חסידי חב&quot;ד]]''' חלק ב', עמוד 38.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו: ר' זלמן{{הערה|נפטר בחיי אביו, והשאיר אחריו בן רבי פנחס שגדל מאז אצל סבו.}}<br /> *חתנו, ר' [[רפאל מרדכי שניאורסון]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;ניגוניו<br /> * ניגוני ר' הלל מפאריטש, ב[http://www.chassidus.com/audio/nigun/ רשימת ניגוני חב&quot;ד], אתר 'היכל מנחם'. (דרושה תוכנת RealPlayer audio) {{שמע}}<br /> * לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/8/11/596220634060.html סקירת ניגוני ר' הלל מפאריטש]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] ח' [[מנחם אב]] תשע&quot;ו {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> ;שונות<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=63155 &quot;הצדיק מרוסיה הלבנה&quot; - ספר אודות ר' הלל מפאריטש]''' - {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/132556 חצי חסיד, חצי רבי]''', תולדות חייו {{COL}}<br /> *מנחם ברונפמן, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3018124 דמות של חסיד מיוחד במינו]''' {{בית חבד}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_8.html לקט ציטוטים מרבותינו נשיאנו על ר' הלל]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}<br /> ;ציונו<br /> * נתן אברהם, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56068 כך התגלה מקום קברו] באתר חב&quot;ד אינפו מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|105781|בלעדי: כך נראה הציון החדש של ר' הלל מפאריטש||י&quot;א אב תשע&quot;ז}} {{וידאו}} {{COL|}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=83&amp;lang=hebrew סיפורים על הרה&quot;צ רבי הלל מפאריטש, שכתב הרה&quot;ח ר' נפתלי יוניק] {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> ;מדיה<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99/73288/ אל תפספסו: תכנית הראלי המיוחדת על רבי הלל מפאריטש]''' {{וידפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:בעלי שמועה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבאברויסק]]</div>

מלכותו בכל משלה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=608662 2023-07-05T11:10:16Z

<p>מלכותו בכל משלה: /* מתלמידיו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פלח הרמון.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ספר 'פלח הרימון']]<br /> רבי '''הלל הלוי מפאריטש''' ('''הלל מפאריץ'''', מכונה גם: '''הלל פאריטשער''' או '''הלל מאליסוב''') ([[תקנ&quot;ה]] - [[י&quot;א אב]] [[תרכ&quot;ד]]). היה מגדולי חסידי משפיעי חב&quot;ד לדורותיהם, היה חסיד של [[אדמו&quot;ר הזקן]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]].<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> נולד לאביו ר' מאיר הלוי מאליסאוו בשנת [[תקנ&quot;ה]]. ב[[עיירה]] ה[[רוסיה|רוסית]] חומץ.<br /> <br /> מילדותו שקד על לימוד ה[[תורה]] ונקרא &quot;העילוי מחומץ&quot;. למד אצל בעל ה&quot;בת עין&quot;. ע&quot;פ סיפורי חסידים, ר' הלל [[קטן שקידש|התחתן כאשר היה 'קטן']] לפני ה[[בר מצווה]] שלו ולכן כונה 'ה[[חול המועד]]'ניק', כיוון שהיה לו [[טלית]] לפני [[תפילין]]{{הערה|&quot;ראשי פרקים&quot; מתולדות ימי חייו (נדפס בספרי פלח הרמון ע&quot;ס בראשית ושמות בתחלתם) הערה 4}}. כבר בגיל 13 היה בקי ב[[ש&quot;ס]] ופוסקים, למד ספרי [[קבלה]] והיה בקי בכל כתבי ה[[אריז&quot;ל]], ונהג אף להתפלל בכוונותיו. וכמנהג המקובלים התנהג בפרישות ועסק ב[[תענית|תעניות]], גלויות וסיגופים. לאחר מכן, בעקבות אביו, נסע לרב ה[[קדוש]], רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] והחל ללכת ב[[דרכי החסידות]].<br /> <br /> נהגו לקרוא לו בשם חיבה '[[חול המועד]]' מפני שנהג להתעטף בטלית מגיל 11. ובחול המועד מתעטפים בטלית ללא תפילין.<br /> <br /> == מתקרב ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] ==<br /> ר' הלל היה חסיד [[טשרנוביל]], עד שיום אחד שמע חזרה על [[מאמר חסידות]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] מרבי [[זלמן זעזמער]] וזה תפס אותו חזק. מחשש לתגובת רבו, שאכן לימים הייתה קשה וחריפה, ברח מטשרנוביל והיה עובר [[עיירה]] אחר [[עיירה]] בה [[אדמו&quot;ר הזקן]] היה עובר בדרך נידודיו. אולם בכל [[עיירה]] אליה הגיע, אדמו&quot;ר הזקן כבר הקדימו ויצא את העיר. ומשום כך מעולם לא פגשו פנים מול פנים. באחת הפעמים החליט רבי הלל להתחכם והגיע ל[[עיירה]] מתוכננת, טרם בואו של אדמו&quot;ר הזקן, והתחבא תחת לשולחן שבו היה צפוי לדרוש ב[[חסידות]], תוך שבאמתחתו הכין שאלה חמורה שיבקש לתרץ ב[[מסכת ערכין]]. כאשר אדמו&quot;ר הזקן נכנס, שמע אותו אומר בניגונו הקדוש &quot;האברך שיש לו שאלה במסכת ערכין, שיעריך את עצמו תחילה, ורק אחר כך יבוא וישאל&quot;. כששמע זאת רבי הלל התעלף על מקומו תחת השולחן, וקם רק לאחר ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] סיים את דרשתו העמוקה בחסידות ואף כבר יצא את העיר. <br /> <br /> את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לא פגש ר' הלל אלא רק שמע את הד קולו{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תרח&quot;צ]] ע' 276. [[אגרות קודש]] [[הרבי]] חלק ג' ע' קלב}}.<br /> <br /> משכך זכה להתקשר רק עם [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ועם אדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]], כאשר רבי [[זלמן זעזמער]] נותר כמשפיעו הראשי. וביחס לשאלתו לגבי קפדתו של הרבי מטשרנוביל, השיב לו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שאם הוא (הרבי מטשרנוביל) באמת רבי בוודאי שהוא לא מקפיד. <br /> הוא החל ללמוד ב[[ספר התניא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] והחליט ללמוד וללמד את תורת [[חסידות חב&quot;ד]]. זכה ואצה לו הדרך וזכה להיות מגדולי משפיעי חב&quot;ד לדורותיה. הניח מאמרים רבים של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] והצמח-צדק עם ביאוריו והסבריו המאלפים, כדרך המשפיעים שעניינם היה לבאר את דברי רבותיהם בהרחבה ובסדר הגיוני.<br /> <br /> == עם [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ==<br /> <br /> 3 שנים עבד על מנת להגיע לדרגא של &quot;טוב באמת&quot; ולאחר הכנה זו נסע לראשונה בחודש [[אלול]] ל[[ליובאוויטש]] אל [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הבהרה|בחיי אדה&quot;ז נסע לאדמו&quot;ר האמצעי?}} ונשאר בסמוך אליו.<br /> <br /> משנת [[תקע&quot;ח]] החל לנדוד ביישובים קטנים על מנת לאסוף כספים ל[[פדיון שבויים]] ולהחזקת אנשי הצבא היהודים ([[קנטוניסטים]]) ב[[כשרות|מאכל כשר]], בהתאם להוראת אדמו&quot;ר האמצעי. במושבות אליהם היה מגיע בחבל חרסון, אמר בכל מקום חסידות אף לפני היהודים הפשוטים, שאינם יודעים קרוא וכתוב, וזאת כיון שאף ה[[נשמה]] מבינה.<br /> <br /> התיישב בעיר פאריטש ואנשי קהילת [[באברויסק]] הסמוכה קיבלו את ר' הלל כרב ואב&quot;ד. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר האמצעי]] מינה אותו ל[[משפיע]] ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. וזכה להיקרא עד היום &quot;גדול משפיעי חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> אדמו&quot;ר האמצעי מינה אותו לשלוחו ל[[המושבות היהודיות בפלך חרסון|מושבות היהודיות בפלך חרסון]], ונפטר באחת הנסיעות לשם.<br /> <br /> == עם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ==<br /> <br /> רבי [[אברהם דוד לאוואט]] (סב סבו של [[הרבי]]) פעל אצל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שר' הלל ייסע לערי [[רוסיה]] מדי שנה להחזקת התורה והיהדות ולהפצת תורת חב&quot;ד ור' הלל חיבב אותו ביותר.<br /> <br /> נהג להשמיע לתלמידיו סיפורים מחיי זקני החסידים והנהגתם תוך השמעת [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגונים]] בין הדברים. הלחין ניגון לפיוט שכתב [[האר&quot;י]] הקדוש &quot;[[אזמר בשבחין]]&quot;. <br /> <br /> רשם את כל אשר שמע מרבותיו והוסיף ביאורים משלו, התנהג בתכלית ה[[ענווה]] והשפלות ומסר נפשו גם על דקדוק קל של דברי סופרים ועל הנהגה טובה שהנהיג בנפשו. עד חצות היום לערך עסק בתורה ותפילה, לאחר מכן פתח את דלתות ביתו לכל דורש והשתדל מאוד לסייע ולהטיב לעניים. <br /> <br /> פעל על עצמו שיוכל לשלוט על הקורה עמו, בליל שבת כנהוג אצל רבותינו נשיאנו לישון כיון שזמן זה הוא זמן [[שינה]] למעלה, פעל ר' הלל כשיגיע זמן זה הוא ירדם, דוגמה נוספת מנהגו של ר' הלל היה לא לעבור על עגלה על גשר, כשהיו מגיעים לגשר היה ר' הלל מתעורר לבד.<br /> <br /> נהג להקפיד ברמה עצומה וב[[מסירות נפש]] על כל תג ואות, ואף על חומרות נוספות, לדוגמה לא היה נוסע בכבישים שנבנו על ידי הצאר, כן נהג לצום הרבה.<br /> <br /> בערוב ימיו לא נראתה הלבנה ל[[קידוש לבנה]], הכניס ר' הלל [[פ&quot;נ]] לאדמו&quot;ר הצמח צדק, וכמענה הבטיח לו הצמח צדק שתצא הלבנה, לאחר מכן כשנראתה הלבנה אמר שאינו יודע אם כוחותיו היו עומדים לו בגיל כזה לעמוד במקרה שלא תראה הלבנה.<br /> <br /> על חסיד שהתבטא פעם שהוא נוהג בחומרא מסוימת כי הינו תלמיד ר' הלל, אמר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]; ר' הלל זיכך את הטבע שלו במשך עשרים ושמונה שנים, גם על חסיד שהתבטא לפני [[הרבי]] כי ר' [[ניסן נעמנוב]] דומה לר' הלל, ענה הרבי בפליאה ר' הלל?!<br /> <br /> אחד מהפתגמים הידועים אודות ר' הלל, שלאדמו&quot;ר הצמח צדק היו שני חסידים וחצי, כשלהחצי הכוונה לר' הלל שהיה חצי רבי.<br /> <br /> ==כשד&quot;ר ל[[המושבות היהודיות בפלך חרסון|מושבות היהודיות בפלך חרסון]]==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[המושבות היהודיות בפלך חרסון]]}}<br /> אדמו&quot;ר האמצעי הבטיח ליהודים שעבדו עבודת קרקע בפלך [[חרסון]], שיבוא לבקרם, הרבי הגיע לבקרם פעם אחת, ואח&quot;כ מינה את ר' הלל לבא כוחו.<br /> <br /> כל שנה היה נוסע לפלך חרסון, ומוערר יהודים לעבודת ה', מתוכם היו יהודים פשוטים ביותר שלא היו שייכים להבין את דברי החסידות שר' הלל היה חוזר.<br /> <br /> סיפורים רבים כרוכים בנסעותיו, לדוגמה הי' לוקח אתו מנין שיכול להתפלל תמיד במנין, ובניהם היה כהן, מכיון שרצה שכל פעם יעלה כהן לוי ישראל.<br /> <br /> השפעתו גדלה מאוד על יהודי המושבות כמו היהודים בערים מסביב כגון העיר [[ניקולייב]], ועוד.<br /> <br /> ==עם רבי אייזק מהומיל==<br /> מקובל מפי חסידים כי חבירו הטוב והקרוב ביותר היה החסיד הגאון האדיר רבי יצחק אייזיק מהומיל'יע. מפורסם לומר כי רבי אייזיק מהומיל היה בגדר &quot;משכיל&quot; ואילו חבירו רבי הלל מפארטיש היה בגדר &quot;עובד&quot;. וביאר הרבי הריי&quot;צ, לא שחלילה זה היה עובד וזה היה משכיל ותו לא, אלא שזה התחלתו הייתה בהשכלה אבל גם היה עובד, וזה התחיל מעבודה אבל גם היה משכיל.<br /> <br /> ==[[הסתלקות]]ו==<br /> בשנת [[תרכ&quot;ד]] חל [[תשעה באב]] ביום חמישי. ר' הלל היה בעיר [[ניקולייב]] והרגיש חולשה. לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?' (שלא אסרו עליו לצום) וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר [[חרסון]] היות ונהג שלא לצאת לדרך ב[[יום שישי]]. לפני חצות יום השישי הגיע ל[[חרסון]] וביום ה[[שבת]] [[י&quot;א מנחם אב]] [[תרכ&quot;ד]] החזיר את נשמתו לבורא. מנ&quot;כ בעיר חרסון<br /> <br /> ראשי פרקים מתולדותיו כתב הרבי וזה נדפס בריש ספריו - [[פלח הרימון]] על ספרים בראשית ושמות - הוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> ==מתלמידיו==<br /> * הרב [[שלום כהן]], המכונה: ר' שלום ר' הלל'ס<br /> * הרב [[לוי יצחק סימינובסקי]] הוציא לאור מתורתו של ר' הלל בספר אמרי נועם.<br /> * הרב [[ישראל איסר יעקב קלאצקין]].<br /> * הרב [[גרשון בער מפהר]].<br /> * הרב אשר גראסמן מניקולייב .<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''אמרי נועם''' - מאמרים על [[ראש השנה]], [[פורים]] ו[[שביעי של פסח]]. נדפס לראשונה ב[[וילנא]] בשנת [[תרל&quot;ו]] על ידי תלמידו הרב לוי יצחק סימינובסקי ובפעם השניה בשנת [[תשנ&quot;ה]] ב[[ניו יורק]].<br /> *'''ליקוטי ביאורים''': ביאור על הספרים [[קונטרס ההתפעלות]] ו[[נר מצוה ותורה אור]] (שכתב [[דובער שניאורי (אדמו&quot;ר האמצעי)|אדמו&quot;ר האמצעי]]). וכן כתב ביאור על הקדמת הספר [[דרך חיים]] ל[[דובער שניאורי (אדמו&quot;ר האמצעי)|אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> *'''מאמרי השתטחות'''.<br /> <br /> *'''[[פלח הרימון]]''' - על בראשית, שמות, ויקרא במדבר ושיר השירים.מאמרי תשרי <br /> *'''רמ&quot;ח אותיות''' - כתבו תלמידו הרשג&quot;א, כפי ששמע מפי קודשו.?????<br /> וכן יצאו מאמריו עניין שבת חזון. איתא בפסיקתא .איתא בספרי על הפסוק מי כה' . זכור. תחת אשר לא עבדת . אדנ-י שפתי . ויאכילך את המן.שמור את יום . תחת אשר .<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ניגוני ר' הלל מפאריטש]]}}<br /> רבי הלל הלחין קרוב לעשרים [[ניגונים]] שמתאפיינים בעמקות ה[[מחשבה]] כשהיא קשורה בהתרגשות והתפעלות הלב. אחד מדרכי ואופני חינוכו של ר' הלל את האברכים הצעירים אותם היו שולחים אליו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] וה[[צמח צדק]], היה ללמדם איך מנגנים [[ניגונים]] חסידיים בהרגש הלב.<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *חוברת '''ר' הלל מפאריטש''' יו&quot;ל ע&quot;י [[מרדכי ברוצקי]] - תשע&quot;ה (143 עמודים).<br /> *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 121-136.<br /> *זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 35-44.<br /> *'''[[אוצר חסידי חב&quot;ד]]''' חלק ב', עמוד 38.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו: ר' זלמן{{הערה|נפטר בחיי אביו, והשאיר אחריו בן רבי פנחס שגדל מאז אצל סבו.}}<br /> *חתנו, ר' [[רפאל מרדכי שניאורסון]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;ניגוניו<br /> * ניגוני ר' הלל מפאריטש, ב[http://www.chassidus.com/audio/nigun/ רשימת ניגוני חב&quot;ד], אתר 'היכל מנחם'. (דרושה תוכנת RealPlayer audio) {{שמע}}<br /> * לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/8/11/596220634060.html סקירת ניגוני ר' הלל מפאריטש]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] ח' [[מנחם אב]] תשע&quot;ו {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> ;שונות<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=63155 &quot;הצדיק מרוסיה הלבנה&quot; - ספר אודות ר' הלל מפאריטש]''' - {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/132556 חצי חסיד, חצי רבי]''', תולדות חייו {{COL}}<br /> *מנחם ברונפמן, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3018124 דמות של חסיד מיוחד במינו]''' {{בית חבד}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_8.html לקט ציטוטים מרבותינו נשיאנו על ר' הלל]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}<br /> ;ציונו<br /> * נתן אברהם, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56068 כך התגלה מקום קברו] באתר חב&quot;ד אינפו מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|105781|בלעדי: כך נראה הציון החדש של ר' הלל מפאריטש||י&quot;א אב תשע&quot;ז}} {{וידאו}} {{COL|}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=83&amp;lang=hebrew סיפורים על הרה&quot;צ רבי הלל מפאריטש, שכתב הרה&quot;ח ר' נפתלי יוניק] {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> ;מדיה<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99/73288/ אל תפספסו: תכנית הראלי המיוחדת על רבי הלל מפאריטש]''' {{וידפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:בעלי שמועה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבאברויסק]]</div>

מלכותו בכל משלה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=608661 2023-07-05T11:09:40Z

<p>מלכותו בכל משלה: /* מתלמידיו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פלח הרמון.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ספר 'פלח הרימון']]<br /> רבי '''הלל הלוי מפאריטש''' ('''הלל מפאריץ'''', מכונה גם: '''הלל פאריטשער''' או '''הלל מאליסוב''') ([[תקנ&quot;ה]] - [[י&quot;א אב]] [[תרכ&quot;ד]]). היה מגדולי חסידי משפיעי חב&quot;ד לדורותיהם, היה חסיד של [[אדמו&quot;ר הזקן]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]].<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> נולד לאביו ר' מאיר הלוי מאליסאוו בשנת [[תקנ&quot;ה]]. ב[[עיירה]] ה[[רוסיה|רוסית]] חומץ.<br /> <br /> מילדותו שקד על לימוד ה[[תורה]] ונקרא &quot;העילוי מחומץ&quot;. למד אצל בעל ה&quot;בת עין&quot;. ע&quot;פ סיפורי חסידים, ר' הלל [[קטן שקידש|התחתן כאשר היה 'קטן']] לפני ה[[בר מצווה]] שלו ולכן כונה 'ה[[חול המועד]]'ניק', כיוון שהיה לו [[טלית]] לפני [[תפילין]]{{הערה|&quot;ראשי פרקים&quot; מתולדות ימי חייו (נדפס בספרי פלח הרמון ע&quot;ס בראשית ושמות בתחלתם) הערה 4}}. כבר בגיל 13 היה בקי ב[[ש&quot;ס]] ופוסקים, למד ספרי [[קבלה]] והיה בקי בכל כתבי ה[[אריז&quot;ל]], ונהג אף להתפלל בכוונותיו. וכמנהג המקובלים התנהג בפרישות ועסק ב[[תענית|תעניות]], גלויות וסיגופים. לאחר מכן, בעקבות אביו, נסע לרב ה[[קדוש]], רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] והחל ללכת ב[[דרכי החסידות]].<br /> <br /> נהגו לקרוא לו בשם חיבה '[[חול המועד]]' מפני שנהג להתעטף בטלית מגיל 11. ובחול המועד מתעטפים בטלית ללא תפילין.<br /> <br /> == מתקרב ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] ==<br /> ר' הלל היה חסיד [[טשרנוביל]], עד שיום אחד שמע חזרה על [[מאמר חסידות]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] מרבי [[זלמן זעזמער]] וזה תפס אותו חזק. מחשש לתגובת רבו, שאכן לימים הייתה קשה וחריפה, ברח מטשרנוביל והיה עובר [[עיירה]] אחר [[עיירה]] בה [[אדמו&quot;ר הזקן]] היה עובר בדרך נידודיו. אולם בכל [[עיירה]] אליה הגיע, אדמו&quot;ר הזקן כבר הקדימו ויצא את העיר. ומשום כך מעולם לא פגשו פנים מול פנים. באחת הפעמים החליט רבי הלל להתחכם והגיע ל[[עיירה]] מתוכננת, טרם בואו של אדמו&quot;ר הזקן, והתחבא תחת לשולחן שבו היה צפוי לדרוש ב[[חסידות]], תוך שבאמתחתו הכין שאלה חמורה שיבקש לתרץ ב[[מסכת ערכין]]. כאשר אדמו&quot;ר הזקן נכנס, שמע אותו אומר בניגונו הקדוש &quot;האברך שיש לו שאלה במסכת ערכין, שיעריך את עצמו תחילה, ורק אחר כך יבוא וישאל&quot;. כששמע זאת רבי הלל התעלף על מקומו תחת השולחן, וקם רק לאחר ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] סיים את דרשתו העמוקה בחסידות ואף כבר יצא את העיר. <br /> <br /> את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לא פגש ר' הלל אלא רק שמע את הד קולו{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תרח&quot;צ]] ע' 276. [[אגרות קודש]] [[הרבי]] חלק ג' ע' קלב}}.<br /> <br /> משכך זכה להתקשר רק עם [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ועם אדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]], כאשר רבי [[זלמן זעזמער]] נותר כמשפיעו הראשי. וביחס לשאלתו לגבי קפדתו של הרבי מטשרנוביל, השיב לו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שאם הוא (הרבי מטשרנוביל) באמת רבי בוודאי שהוא לא מקפיד. <br /> הוא החל ללמוד ב[[ספר התניא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] והחליט ללמוד וללמד את תורת [[חסידות חב&quot;ד]]. זכה ואצה לו הדרך וזכה להיות מגדולי משפיעי חב&quot;ד לדורותיה. הניח מאמרים רבים של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] והצמח-צדק עם ביאוריו והסבריו המאלפים, כדרך המשפיעים שעניינם היה לבאר את דברי רבותיהם בהרחבה ובסדר הגיוני.<br /> <br /> == עם [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ==<br /> <br /> 3 שנים עבד על מנת להגיע לדרגא של &quot;טוב באמת&quot; ולאחר הכנה זו נסע לראשונה בחודש [[אלול]] ל[[ליובאוויטש]] אל [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הבהרה|בחיי אדה&quot;ז נסע לאדמו&quot;ר האמצעי?}} ונשאר בסמוך אליו.<br /> <br /> משנת [[תקע&quot;ח]] החל לנדוד ביישובים קטנים על מנת לאסוף כספים ל[[פדיון שבויים]] ולהחזקת אנשי הצבא היהודים ([[קנטוניסטים]]) ב[[כשרות|מאכל כשר]], בהתאם להוראת אדמו&quot;ר האמצעי. במושבות אליהם היה מגיע בחבל חרסון, אמר בכל מקום חסידות אף לפני היהודים הפשוטים, שאינם יודעים קרוא וכתוב, וזאת כיון שאף ה[[נשמה]] מבינה.<br /> <br /> התיישב בעיר פאריטש ואנשי קהילת [[באברויסק]] הסמוכה קיבלו את ר' הלל כרב ואב&quot;ד. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר האמצעי]] מינה אותו ל[[משפיע]] ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. וזכה להיקרא עד היום &quot;גדול משפיעי חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> אדמו&quot;ר האמצעי מינה אותו לשלוחו ל[[המושבות היהודיות בפלך חרסון|מושבות היהודיות בפלך חרסון]], ונפטר באחת הנסיעות לשם.<br /> <br /> == עם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ==<br /> <br /> רבי [[אברהם דוד לאוואט]] (סב סבו של [[הרבי]]) פעל אצל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שר' הלל ייסע לערי [[רוסיה]] מדי שנה להחזקת התורה והיהדות ולהפצת תורת חב&quot;ד ור' הלל חיבב אותו ביותר.<br /> <br /> נהג להשמיע לתלמידיו סיפורים מחיי זקני החסידים והנהגתם תוך השמעת [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגונים]] בין הדברים. הלחין ניגון לפיוט שכתב [[האר&quot;י]] הקדוש &quot;[[אזמר בשבחין]]&quot;. <br /> <br /> רשם את כל אשר שמע מרבותיו והוסיף ביאורים משלו, התנהג בתכלית ה[[ענווה]] והשפלות ומסר נפשו גם על דקדוק קל של דברי סופרים ועל הנהגה טובה שהנהיג בנפשו. עד חצות היום לערך עסק בתורה ותפילה, לאחר מכן פתח את דלתות ביתו לכל דורש והשתדל מאוד לסייע ולהטיב לעניים. <br /> <br /> פעל על עצמו שיוכל לשלוט על הקורה עמו, בליל שבת כנהוג אצל רבותינו נשיאנו לישון כיון שזמן זה הוא זמן [[שינה]] למעלה, פעל ר' הלל כשיגיע זמן זה הוא ירדם, דוגמה נוספת מנהגו של ר' הלל היה לא לעבור על עגלה על גשר, כשהיו מגיעים לגשר היה ר' הלל מתעורר לבד.<br /> <br /> נהג להקפיד ברמה עצומה וב[[מסירות נפש]] על כל תג ואות, ואף על חומרות נוספות, לדוגמה לא היה נוסע בכבישים שנבנו על ידי הצאר, כן נהג לצום הרבה.<br /> <br /> בערוב ימיו לא נראתה הלבנה ל[[קידוש לבנה]], הכניס ר' הלל [[פ&quot;נ]] לאדמו&quot;ר הצמח צדק, וכמענה הבטיח לו הצמח צדק שתצא הלבנה, לאחר מכן כשנראתה הלבנה אמר שאינו יודע אם כוחותיו היו עומדים לו בגיל כזה לעמוד במקרה שלא תראה הלבנה.<br /> <br /> על חסיד שהתבטא פעם שהוא נוהג בחומרא מסוימת כי הינו תלמיד ר' הלל, אמר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]; ר' הלל זיכך את הטבע שלו במשך עשרים ושמונה שנים, גם על חסיד שהתבטא לפני [[הרבי]] כי ר' [[ניסן נעמנוב]] דומה לר' הלל, ענה הרבי בפליאה ר' הלל?!<br /> <br /> אחד מהפתגמים הידועים אודות ר' הלל, שלאדמו&quot;ר הצמח צדק היו שני חסידים וחצי, כשלהחצי הכוונה לר' הלל שהיה חצי רבי.<br /> <br /> ==כשד&quot;ר ל[[המושבות היהודיות בפלך חרסון|מושבות היהודיות בפלך חרסון]]==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[המושבות היהודיות בפלך חרסון]]}}<br /> אדמו&quot;ר האמצעי הבטיח ליהודים שעבדו עבודת קרקע בפלך [[חרסון]], שיבוא לבקרם, הרבי הגיע לבקרם פעם אחת, ואח&quot;כ מינה את ר' הלל לבא כוחו.<br /> <br /> כל שנה היה נוסע לפלך חרסון, ומוערר יהודים לעבודת ה', מתוכם היו יהודים פשוטים ביותר שלא היו שייכים להבין את דברי החסידות שר' הלל היה חוזר.<br /> <br /> סיפורים רבים כרוכים בנסעותיו, לדוגמה הי' לוקח אתו מנין שיכול להתפלל תמיד במנין, ובניהם היה כהן, מכיון שרצה שכל פעם יעלה כהן לוי ישראל.<br /> <br /> השפעתו גדלה מאוד על יהודי המושבות כמו היהודים בערים מסביב כגון העיר [[ניקולייב]], ועוד.<br /> <br /> ==עם רבי אייזק מהומיל==<br /> מקובל מפי חסידים כי חבירו הטוב והקרוב ביותר היה החסיד הגאון האדיר רבי יצחק אייזיק מהומיל'יע. מפורסם לומר כי רבי אייזיק מהומיל היה בגדר &quot;משכיל&quot; ואילו חבירו רבי הלל מפארטיש היה בגדר &quot;עובד&quot;. וביאר הרבי הריי&quot;צ, לא שחלילה זה היה עובד וזה היה משכיל ותו לא, אלא שזה התחלתו הייתה בהשכלה אבל גם היה עובד, וזה התחיל מעבודה אבל גם היה משכיל.<br /> <br /> ==[[הסתלקות]]ו==<br /> בשנת [[תרכ&quot;ד]] חל [[תשעה באב]] ביום חמישי. ר' הלל היה בעיר [[ניקולייב]] והרגיש חולשה. לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?' (שלא אסרו עליו לצום) וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר [[חרסון]] היות ונהג שלא לצאת לדרך ב[[יום שישי]]. לפני חצות יום השישי הגיע ל[[חרסון]] וביום ה[[שבת]] [[י&quot;א מנחם אב]] [[תרכ&quot;ד]] החזיר את נשמתו לבורא. מנ&quot;כ בעיר חרסון<br /> <br /> ראשי פרקים מתולדותיו כתב הרבי וזה נדפס בריש ספריו - [[פלח הרימון]] על ספרים בראשית ושמות - הוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> ==מתלמידיו==<br /> * הרב שלום כהן, המכונה: ר' שלום ר' הלל'ס<br /> * הרב [[לוי יצחק סימינובסקי]] הוציא לאור מתורתו של ר' הלל בספר אמרי נועם.<br /> * הרב [[ישראל איסר יעקב קלאצקין]].<br /> * הרב [[גרשון בער מפהר]].<br /> * הרב אשר גראסמן מניקולייב .<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''אמרי נועם''' - מאמרים על [[ראש השנה]], [[פורים]] ו[[שביעי של פסח]]. נדפס לראשונה ב[[וילנא]] בשנת [[תרל&quot;ו]] על ידי תלמידו הרב לוי יצחק סימינובסקי ובפעם השניה בשנת [[תשנ&quot;ה]] ב[[ניו יורק]].<br /> *'''ליקוטי ביאורים''': ביאור על הספרים [[קונטרס ההתפעלות]] ו[[נר מצוה ותורה אור]] (שכתב [[דובער שניאורי (אדמו&quot;ר האמצעי)|אדמו&quot;ר האמצעי]]). וכן כתב ביאור על הקדמת הספר [[דרך חיים]] ל[[דובער שניאורי (אדמו&quot;ר האמצעי)|אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> *'''מאמרי השתטחות'''.<br /> <br /> *'''[[פלח הרימון]]''' - על בראשית, שמות, ויקרא במדבר ושיר השירים.מאמרי תשרי <br /> *'''רמ&quot;ח אותיות''' - כתבו תלמידו הרשג&quot;א, כפי ששמע מפי קודשו.?????<br /> וכן יצאו מאמריו עניין שבת חזון. איתא בפסיקתא .איתא בספרי על הפסוק מי כה' . זכור. תחת אשר לא עבדת . אדנ-י שפתי . ויאכילך את המן.שמור את יום . תחת אשר .<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ניגוני ר' הלל מפאריטש]]}}<br /> רבי הלל הלחין קרוב לעשרים [[ניגונים]] שמתאפיינים בעמקות ה[[מחשבה]] כשהיא קשורה בהתרגשות והתפעלות הלב. אחד מדרכי ואופני חינוכו של ר' הלל את האברכים הצעירים אותם היו שולחים אליו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] וה[[צמח צדק]], היה ללמדם איך מנגנים [[ניגונים]] חסידיים בהרגש הלב.<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *חוברת '''ר' הלל מפאריטש''' יו&quot;ל ע&quot;י [[מרדכי ברוצקי]] - תשע&quot;ה (143 עמודים).<br /> *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 121-136.<br /> *זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 35-44.<br /> *'''[[אוצר חסידי חב&quot;ד]]''' חלק ב', עמוד 38.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו: ר' זלמן{{הערה|נפטר בחיי אביו, והשאיר אחריו בן רבי פנחס שגדל מאז אצל סבו.}}<br /> *חתנו, ר' [[רפאל מרדכי שניאורסון]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;ניגוניו<br /> * ניגוני ר' הלל מפאריטש, ב[http://www.chassidus.com/audio/nigun/ רשימת ניגוני חב&quot;ד], אתר 'היכל מנחם'. (דרושה תוכנת RealPlayer audio) {{שמע}}<br /> * לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/8/11/596220634060.html סקירת ניגוני ר' הלל מפאריטש]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] ח' [[מנחם אב]] תשע&quot;ו {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> ;שונות<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=63155 &quot;הצדיק מרוסיה הלבנה&quot; - ספר אודות ר' הלל מפאריטש]''' - {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/132556 חצי חסיד, חצי רבי]''', תולדות חייו {{COL}}<br /> *מנחם ברונפמן, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3018124 דמות של חסיד מיוחד במינו]''' {{בית חבד}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_8.html לקט ציטוטים מרבותינו נשיאנו על ר' הלל]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}<br /> ;ציונו<br /> * נתן אברהם, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56068 כך התגלה מקום קברו] באתר חב&quot;ד אינפו מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|105781|בלעדי: כך נראה הציון החדש של ר' הלל מפאריטש||י&quot;א אב תשע&quot;ז}} {{וידאו}} {{COL|}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=83&amp;lang=hebrew סיפורים על הרה&quot;צ רבי הלל מפאריטש, שכתב הרה&quot;ח ר' נפתלי יוניק] {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> ;מדיה<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99/73288/ אל תפספסו: תכנית הראלי המיוחדת על רבי הלל מפאריטש]''' {{וידפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:בעלי שמועה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבאברויסק]]</div>

מלכותו בכל משלה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=573005 2022-11-26T22:04:12Z

<p>מלכותו בכל משלה: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{מפנה|אהרן בן ציון ירוסלבסקי|ירוסלבסקי (פירושונים)}}<br /> [[קובץ:אהרן-בנציון-ירוסלבסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בנציון ירוסלבסקי]]<br /> הרב '''אהרן בנציון ירוסלבסקי ''' הוא מו&quot;צ ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ומחנך בתלמוד תורה בנחלת הר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] ולאמו מרת שולמית בתו של הרב [[דב בעריש רוזנברג]].<br /> <br /> בהיותו בגיל 3 - בשנת [[תשכ&quot;ח]] ייסד [[הרבי]] את [[נחל'ה]]‏ ושלח את משפחתו להיות שם שלוחים, אהרון בן ציון היה הילד הראשון בנחל'ה, במכתבים ששלח הרבי עבור תושבי השכונה כתב, עבור &quot;האנשים והנשים ו'''הטף'''&quot; - בשעה שהיה הילד היחיד...<br /> <br /> בהיותו בגיל 11 לתשרי שנת [[תשל&quot;ח]] נסע לרבי לראשונה יחד עם סבו ר' [[משה זאב ירוסלבסקי]] על מנת שיסייע לו ב[[הכנסת אורחים]].<br /> באותו [[חודש תשרי]] זכה לקירובים מיוחדים מ[[הרבי]] {{הערה|בעיצומה של התוועדות [[ו' תשרי]] נתן לו הרבי פרוסת עוגה}}<br /> <br /> בהיותו בן 12 שנים, בשנת [[תשל&quot;ח]] נכנס ללמוד [[תומכי תמימים לוד|בישיבה בלוד]].<br /> <br /> בשנים [[תשמ&quot;ג]] - [[תשמ&quot;ד]] למד ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> משם נסע ל[[770]] לשנת ה[[קבוצה]] - [[תשמ&quot;ה]], שם נשאר ללמוד מספר שנים במחיצת הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] התחתן עם מרת אסתר בתו של הסופר ר' [[שלמה אהרון הניג]].<br /> <br /> משנת [[תש&quot;נ]] עד [[תשנ&quot;ד]] עבד כ[[ר&quot;מ]] בישיבה ב[[כפר חב&quot;ד]] ל[[ילדי טשרנוביל]].<br /> <br /> למד ספרות מחותנו הרב [[שלמה אהרון הניג]]. ובמהלך השנים כתב ספרי תורה, תפילין ומזוזות רבים ללשכת ההוראה וההגהה של הרב לנדא.<br /> <br /> משנת [[תשנ&quot;ח]] משמש כמחנך ב[[תלמוד תורה]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> ===פעילותו הציבורית===<br /> במשך השנים קיבל מהרבי מכתבים רבים להישאר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ולא להענות להצעות הרבות שקיבל לשמש כרב בערים בארץ ובעולם על מנת לעזור לאביו [[יצחק יהודא ירוסלבסקי|הרב]].<br /> <br /> בשנים האחרונות מינה אותו אביו להתערב בענייני הכשרות ב[[קריית מלאכי]], וכפוסק הלכה בענייני מראות.<br /> <br /> בכל פעם שאביו-הרב נעדר לנסיעות לחו&quot;ל, משמש כ[[מו&quot;צ]] ותושבי נחל'ה פונים אליו בשאלות הלכתיות.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו ר' משה מנחם מענדל פבזנר - ראש כולל לחסידות ברכסים ובחיפה.<br /> *בנו ר' שלום דובער ירוסלבסקי - [[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה בקריית גת]].<br /> *בנו ר' [[מנחם מענדל ירוסלבסקי|מענדי ירוסלבסקי]] - צייר וקריקטוריסט חסידי, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו ר' לוי מרינובסקי{{הערה|בן ר' [[משה מרינובסקי]]}} - מחנך בתלמוד תורה ב[[לוד]].<br /> *בנו ר' משה זאב ירוסלבסקי - שליח באיזור התעשייה ב[[קריית מלאכי]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[:קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ה]]<br /> [[:קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[:קטגוריה:מלמדים]]<br /> [[:קטגוריה:בוגרי ישיבות בארץ הקודש]]<br /> [[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[:קטגוריה:תפקידים בקהילה החב&quot;דית]]</div>

מלכותו בכל משלה