https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C+%D7%90 2026-04-19T13:51:41Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%90&diff=28574 2009-07-02T08:15:26Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>{{בה}} --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:40, 8 יוני 2009 (EDT)<br /> <br /> == תאריך לועזי ==<br /> <br /> ר' מיכאל. ראשית - תודה על תרומתך החשובות. אמנם אעיר אשר לא נהוג (ואפי' לא רצוי) להשתמש בשנים לועזיים.<br /> :בברכה להצלחה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> וואלה, העדפתי שלא להשתמש - אך חשבתי שדוקא כן רצוי כיון שזה מיועד גם לאנשים מבחוץ שלא תמיד יודעים מה השנה העברית וכו'.<br /> עכ&quot;פ, תודה על ההערה. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> ::אני מסכים לגמרי עם [משתמש:מיכאל א|]]. גם לדעתי תמיד כדאי ואפילו רצוי להוסיף תאריך לועזי - אולי בסוגריים - אחרי התאריך העברי. כמעט ולא עשיתי את זה בגלל עצלות, לא בגלל סיבה אחרת. [[משתמש:חסיד|חסיד]] אתה חושב על סיבה ספציפית למה זה לא כדאי? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:56, 9 יוני 2009 (EDT)<br /> :::כן, מבחינה הלכתית זה בעייתי מאד וחלק מהפוסקים רואים בזה חשש &quot;אביזריהו דעבודה זרה&quot;!. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :::מבחינה הלכתית זה אולי בעייתי בעיני חלק מהפוסקים, אך מעשה רב איתא לן, דחזינן כמעשה דבכל יומא נפיק איגרתא מבי מלכא בתאריך לועזי כדבר הרגיל.<br /> :::כאמור, הרבי לא חשש כלל להוציא מכתבים עם תאריך לועזי. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> <br /> ==תרומות יפות מאוד==<br /> יש לציין כי תרומותיך יפות, ערכיות ותוכניות מאוד. הלוואי וכל החב&quot;דפדים ישכילו לתרום בתחומים שהינך תורם בהם. ברכותיי להמשך הצלחה ועבודה פוריה ומועילה לכולנו. [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> :מצטרף ל[[משתמש:יואל|יואל]] הצלחה רבה בהמשך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:58, 9 יוני 2009 (EDT)<br /> ::תודה רבה לשניכם! [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> <br /> == הרשאות להעלת תמונה ==<br /> בירכותי, קיבלת הרשאות להעלות תמונות ל[[חב&quot;דפדיה]]. בהצלחה רבה בהמשך! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:35, 10 יוני 2009 (EDT)<br /> <br /> == הבהרה... ==<br /> <br /> אם הייתי מוסר לך כל הכבוד על כל משהו שעית שיעורר את התפעלותי - היית צריך לארכב את דף השיחה שלך מזמן.<br /> <br /> אז כיוון שאיני יכול כך - אני מוסר לך משהו אחד על העבר, הווה והעתיד:<br /> <br /> '''יישר כח'''!. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> ==ערכים מהותיים==<br /> שלום לך, מיכאל א.<br /> <br /> יש לציין שאתה עושה עבודה א א, והלוואי על כולנו. במיוחד שמתי לב ושמחתי לראות שהתחלת להתעסק עם '''התחום הכי חשוב והכי נחוץ באמת כאן בחב&quot;דפדיה''' - כתיבת ושכתוב ערכים מהותיים (וכוונתי בעיקר לקטגוריה ערכים בחסידות, אך גם לערכים בדוגמת אלו בקטגוריות אחרות על פני כל החב&quot;דפדיה).<br /> <br /> כפי הנראה תהיה לנו עבודה משותפת בזה יחדיו, כי הלא כל עניינה של האנציקלופדיה החב&quot;דית היא בעיקר (כפי שאני רואה זאת מנקודת מבטי) - להביא את ה&quot;מעיינות&quot;, הפנימיות של תורת החסידות, העשירות וההרחבה של תורת החסידות, העבודה הנכונה וכו' וכו' - לכל מי שמעוניין ומחפש את זה כאן, ב&quot;חוצה שאין חוצה יותר ממנו&quot; - רשת האינטרנט.<br /> <br /> נכון, אנחנו אמנם לא יכולים לעשות זאת בצורה הכי טובה שאפשר, בסך הכל אנחנו בלי הסמכה ממישהו (ולכן גם כן הכתיבה שלנו נתונה לעריכה בידי משתמשים שונים), אבל בסך הכל הכללי - אנחנו צריכים להתאמץ '''להגיע למקסימום מצידנו''' ולעודד את כל מי שמצטרף לעבודה זו. זמן רב תהיתי כיצד ויחד עם מי ניתן לעשות זאת (וידועה האמרה: יותר קל ששתיים יסחבו משא כבד), והנה - ב&quot;ה נרתמת לענין. ועל כך מגיע לך יישר כח גדול, ועידוד מהתחלה - לא להתייאש ולהמשיך הלאה, כי זו העבודה העיקרית כאן ובשבילה הוקמה החב&quot;דפדיה (מאוד נוח לכתוב על אירועים אקטואליים מתחלפים, או על חסידים של הרבי בדור זה, עם כל חשיבותם וכבודם ורוב פעולותיהם הכבירות, אבל העיקר הוא להכניס כאן את העניינים העיקריים של חסידות חב&quot;ד, עם כל היופי הפנימי שלהם ובצורה מוסברת ככל הניתן). יש לעודד ולכוון גם חב&quot;דפדים אחרים, בעיקר את הפעילים ביניהם, לכתוב בערכים אלו, ויחד נצליח להכניס ערכים חדשים ולערוך את כל הקיימים כבר בצורה נורמלית.<br /> <br /> הבעיה העיקרית היא, לעניות דעתי, שאנחנו לא יודעים כל כך מיהו קהל היעד שלנו (שהרי, חב&quot;דניקים לא יחפשו ללמוד כאן חסידות...). ולכן חושבני שהקהל העיקרי (גם אם לא העכשווי, אלא העתידי) הוא קהל שאינו נמנה לעת-עתה בצורה גלויה על השורות החב&quot;דיות, ועל כן כדאי מאוד לחשוב כאילו הערך נכתב למישהו שאין לו טיפת מושג וידע בנושא הנוכחי, כל שכן לא במונחים וקודים מסויימים בהם אנו רגילים להשתמש, וכך לכתוב. ובמקרים שההסבר הנדרש גולש מתוכן הערך אותו אנו כותבים - לפתוח ערך חדש ולהפנות אליו, ואם הערך קיים אז להפנות אליו ולהרחיב במקומו את הדרוש, כפי מה שנוגע.<br /> <br /> זו דעתי בקיצור רב. אשמח לראות את דעתך בענין, ואקווה ששורות אלו, שהם מעט המחזיק את המרובה, יספיקו להתחיל את העבודה כמו שצריך, כל אחד כיכולותיו ואפשרויותיו. '''בהצלחה רבה.''' [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> :תודה רבה על העידוד.<br /> :גם אני חושב שהערכים צריכים להיות כתובים בצורה השוה לכל נפש, ואדרבה - שיהיו מובנים גם למי שנתקל במושגים אלה לראשונה בחייו.<br /> :לפעמים אנשים כערכנו שוכחים שאנחנו חיים בדור שאמנם אף-אחד לא עם-הארץ עד כדי שלא ידע אלף-בית, אבל הרבה מאוד לא יודעים שום-דבר מעבר לאלף-בית...<br /> :אני בהחלט מנסה לכתוב בלשון מובנת לכל אדם, אך לפעמים מלאכה זו קשה מאוד. בתור מי שעסק כמה פעמים בתרגום משפות שונות, אני מכיר את זה טוב.<br /> :אך היא הנותנת - דוקא עקב היות מקום זה פתוח לעריכה, אפשר לכתוב ערך במקסימום שאני מסוגל, ולעצור היכן שאני כבר לא - ולתת לאחרים שיכולים להמשיך ולעשות את המלאכה.<br /> :בהצלחה לכולנו בהמשך. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :::מצטרף להנ&quot;ל. לדעתי האישית (וכפי שאני יודע מכו&quot;כ) שגם [[אנ&quot;ש]] נכנסים לכאן כדי לקבל מידע על ערכים בחסידות, בעיקר (וכפי ששמעתי וראיתי אצל כו&quot;כ שלוחים), שהקהל שנכנס לערכים אלו הוא מקורבים-מתעניינים-בעלי תשובה.<br /> ::על כן, גם לדעתי - עלינו להשקיע כמה שיותר בכתיבת ערכים אלו, וכפי שכתב יואל - בשפה קלה, ברורה ופשוטה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> == תמונה מהציון הק' ==<br /> <br /> מאחר ואתה פעיל בהעלאת תמונות שלוחה אליך בקשתי' באם אפשר להעלות תמונה מהאוהל הק' של כ&quot;ק אדמו&quot;ר נשיא דורנו וכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ זי&quot;ע (או לפי ה[[בדיחב&quot;דפדיה]] [[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]) -- [[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]<br /> <br /> ::הלואי ונזכה שלא היה מה להעלות, מאחר ומשיח כבר היה מגיע והרבי הקודם כמו גם הרבי היו איתנו באופן ברור לעיני כולם, והיו חוסכים מאיתנו את שנאת האחים שאתה כ&quot;כ אוהב להפיץ (ולא רק אתה, אבל כאן - זה רק אתה). [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9D&diff=28405 2009-06-27T20:29:55Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>'''ספר המנהגים''' הוא ספר המלקט דיני ומנהגי חב&quot;ד שנלקטו מכתבי רבותינו נשיאנו אדמו&quot;רי חב&quot;ד או ממה שהורו בעל-פה - בעיקר וברובם אלו שיש בהם משום חידוש.<br /> <br /> חלק גדול מדינים אלו כבר נדפסו קודם במקומות שונים, אך זה היה המקום הראשון המקבצם לכדי ספר אחד.<br /> <br /> לא נכנסו בספר זה פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשו&quot;ע שלו או בסידור שחיבר, אלא אם כן יש שינוי בין המנהג לבין הכתוב שם.<br /> <br /> המנהגים לוקטו וסודרו ע&quot;י הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] והרב [[יהודה לייב גרונר]].<br /> <br /> [[קטגוריה: ספרות חב&quot;ד]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&diff=28404 2009-06-27T20:24:25Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>'''צדיק''' הוא כינוי ליהודי שהגיע לדרגא מסוימת בעבודת ה'.<br /> <br /> הרמב&quot;ם מתאר את הצדיק כמי שאם ישקלו את זכויותיו אל מול חובותיו, יִמָּצֵא כי זכויותיו מרובים על חובותיו. זאת-אומרת, שהיהודי נקרא צדיק באם עשה במשך חייו יותר מצוות מאשר עברות.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] מבאר בספר ה[[תניא]] כי הגדרה זו של הרמב&quot;ם איננה ההגדרה האמיתית שדל הצדיק, אלא כינוי בלבד למצב אותו מתאר הרמב&quot;ם, מאחר ואותו יהודי הינו &quot;צדיק בדינו&quot; לאחר שזכה בדין ונמצא כי זכויותיו מרובים על עוונותיו.<br /> <br /> לעומת זאת מסביר [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי הצדיק הוא באופן כללי יהודי שהגיע לאחת משתי הדרגות - או שהפך את נפש הבהמית שלו לטוב, וגרם לה להיות בצד של הקדושה (צדיק זה נקרא &quot;צדיק וטוב לו&quot;, מאחר שהפך את שני הפנים באישיותו ה[[נפש אלוקית]] וה[[נפש בהמית]] לטוב) או שביטל והעלים את נפש הבהמית שלו (צדיק זה נקרא &quot;צדיק ורע לו&quot; מאחר והרע שבו רק כפוף ובטל לטוב שבו, ולא חלף ועבר לו לגמרי כמו ה&quot;צדיק וטוב לו&quot;.)<br /> <br /> [[קטגוריה: ערכים בלימוד החסידות]]<br /> <br /> [[קטגוריה: ערכים חב&quot;דים]]<br /> <br /> [[קטגוריה: ערכים במבט החסידות]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A9_%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=28403 2009-06-27T20:03:08Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>'''משב&quot;ק'''. ראשי-תיבות &quot;משמש בקודש&quot; הוא כינוי בחסידויות רבות, כולל גם בחסידות חב&quot;ד, למי שמשמש אישית את האדמו&quot;ר בביתו בצרכיו הפרטיים וכדומה, כגון נקיון הבית, בישול המזון, וכיוצא בזה.<br /> <br /> [[קטגוריה: מושגים בחסידות חב&quot;ד]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%94&diff=28355 2009-06-24T12:35:55Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> <br /> '''קבלה''' היא כינוי בספרות היהודית-תורנית הן לנבואות (כך הן מכונות אצל הרמב&quot;ם), אך בעיקר מתכוונים בד&quot;כ לתורת הנסתר.<br /> <br /> ישנם ספרי קבלה קדומים מאוד, כמו ספר יצירה שמיוחס ל[[אדם הראשון]], ועוד.<br /> <br /> ספר הקבלה המרכזי, כך אפשר לומר, הוא ספר הזוהר.<br /> <br /> ספר הזוהר לא היה ידוע ומפורסם, והועבר מדור לדור על-פי המסורת, עד שרבי משה די-לאון בספרד של לפני כשבע-מאות שנים גילה אותו לרבים.<br /> <br /> ספר הזוהר מיוחס ברובו לתנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, מחכמי המשנה, למעט חלק אחד ממנו הנקרא בשם &quot;רעיא מהימנא&quot;, המיוחס למשה רבינו ע&quot;ה.<br /> <br /> לספר הזוהר ולדברים שהוא מלמד קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו הרמח&quot;ל - רבי משה חיים לוצאטו, הרמ&quot;ק - רבי משה קורדובירו, האריז&quot;ל - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ועוד.<br /> <br /> מדובר בשיטות שונות בהבנת תורת הקבלה.<br /> <br /> תורת החסידות גילתה שהגיעה העת ללמד את יסודות תורת הקבלה לכל העם, ולא רק ליחידי סגולה כפי שהיה עד אז.<br /> <br /> [[תורת החסידות]] אינה סבורה כי יש להשקיע בלימוד הקבלה עצמה, שהיא עדיין נשארה עד היום לימוד שלא כל אחד יכול לגשת אליו ללא הכנה מתאימה, אלא היא מלמדת יסודות ממנה ומפרשת אותם בצורה שכל אחד יכול להבינם, ומבלי לטעות חלילה בנושאים העדינים המוזכרים, אשר טעות בהבנה בהם עלולה לגרום לסטיה חמורה מהאמונה הטהורה.<br /> <br /> תורת החסידות גם הביאה את היסודות המופשטים מתורת הקבלה למושגים מובנים, ומתרגמת אותם לעבודת ה' היום יומית, ולא מסתפקת בהשארתם במישור העיוני בלבד.<br /> <br /> [[קטגוריה: ערכים במבט החסידות]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%94&diff=28354 2009-06-24T12:24:12Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>א. המשפט: &quot;ענינה של ה'קליפה' נעוץ בהנחה כי היקום כולו מלא באור אין סוף, באלוקים שברא העולם&quot; אינו ברור כלל וכלל. אודה למי שיסבירו לי בטוב. יישר כח. ב. ה&quot;קליפה&quot; אינה בריאה של הקדוש ברוך הוא, כי הרי אי אפשר למשש אותה בידיים!!! כמו שלהבדיל, הקדושה אינה בריאה של הקדוש ברוך הוא, אלא שייכת מעל העולם וחודרת בצורה מסויימת (לא כבריאה) בכל פרט בעולם, כמו כן הסטרא אחרא חודרת בצורה מסויימת בכל דבר בעולם (אי אפשר לראות את הקליפה. אלא אפשר לראות מהי פעולתה של הקליפה על ברואים ועל מעשים שונים). תקוותי שהובנתי, ואפשר לתקן את המשפט הזה. תודה. [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> : אדרבה, אם תמצא לשון מדויקת יותר, אשמח לראותה.<br /> : מאוד התקשיתי בהסברת העניין בלשון קלה, אשמח מאוד להצעות. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> ::ערכתי קלות. אשמח שתשפר ותייעל. ייתכן ואמשיך אחר כך עוד, כעת לא אוכל לצערי להמשיך. השארתי הרבה ערכים אדומים, מתוך כוונה שעלינו לשכתב אותם בדחיפות, כי רק כך נוכל להתחיל באופן בסיסי בערכים חשובים אלו. [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> :::קראתי, נהניתי, אך גם נבהלתי.<br /> :::אתה מן-הסתם אינך בקי בתיאולוגיה הנוצרית, אך יש לי קצת ידע בתחום הזה.<br /> :::בתאולוגיה הנוצרית העולם המקביל להבדיל למה שאנו קוראים &quot;קליפות&quot; קיים גם-כן, רק בשם אחר. אך יש הבדל תהומי מאוד בין התיאולוגיה הנוצרית והיהודית בנושא זה.<br /> :::הנוצרים מאמינים שהצד הלא-טהור נוצר עקב מלאכים שמרדו בבורא, והפכו לכוחות החושך והטומאה. יש איזה מלאך שהם קוראים לו 'לוּצִיפֶר', שנפל מהשמים, ונהיה מורד בבורא, ועוד כל מיני קשקשת מן הסוג הזה.<br /> :::הייתי מרחיב, אבל ממש אין כאן מקומו, להבדיל בין הטמא לטהור.<br /> :::תורף דבריי הוא, שחייבים להדגיש בערך, שאנשים שכן מבינים בתיאולוגיה הנוצרית (המקובלת בסרטים וכו', ומוכרת יותר לקהל הרחב מאשר התיאולוגיה שלנו במקרים רבים) לא יבינו בטעות שגם אנחנו מאמינים שהקליםות עושות כרצונם מתוך מרידה בהקב&quot;ה, עד יום הדין אז ילחם בהם הקב&quot;ה, ושאר חלומות.<br /> :::חייבים להדגיש שם שהקליפות בהחלט נוצרו על ידי הקב&quot;ה מתוך כוונה שתהיה כאן בחירה חפשית וכד'.<br /> :::כתבת שלא מתאים לכתוב שהקב&quot;ה '''ברא''' אותם, אך כפי שהסברתי כאן, יש צורך חשוב להבהיר את הנקודה הזאת.<br /> :::יש לך הצעה כיצד? [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=28353 2009-06-24T12:12:34Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>תמונות לא מספיק איכותיות. כדאי להוריד את ה&quot;פלש&quot; ואז לצלם (אני מניח שאלו תמונות מקוריות שלך - יישר כח). את הדפים אפשר לצלם במכונת צילום ולסרוק, או מלכתחילה לסרוק בסקאנר איכותי. בהצלחה. [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> :אכן, תמונות שלי ממדורת תש&quot;א שנמצאת ברשותי. אנסה בהמשך לשפר את התמונות.<br /> :תודה על העצות.[[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> ::העליתי את התמונות מחדש, אני מקוה שהן ברורות מספיק הפעם. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=28352 2009-06-24T12:11:46Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>את '''סידור תורה אור''' חיבר הרב [[אברהם דוד לאוואט]] שעסק במשך ימיו בסידור סידורים והלכות תפילה. עיקר מלאכתו היתה לסדר את סידור '''תורה אור''' שכולל את נוסח התפילה יחד עם [[דרך החיים]] ו[[שער הכולל]] - הלכות ומנהגי התפילה, יחד עם מקורות לנוסח [[אדמו&quot;ר הזקן]] שחיבר.<br /> <br /> ==מהדורות הסידור==<br /> מהדורות שונות בשמות שונים יצאו לסידור זה, אולם המהדורה המרכזית והכוללת, יצאה לאור שש שנים אחר פטירתו של הרב לאווט - בשנת [[תרנ&quot;ו]].<br /> <br /> [[תמונה:Sidur.JPG|thumb|Description]]<br /> <br /> [[תמונה:Krikha.JPG|thumb|Description]]<br /> <br /> [[תמונה:Makhzor.JPG|thumb|Description]]<br /> <br /> ב[[אלול]] [[תש&quot;א]] הדפיסה [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] את הסידור מחדש. מהדורה זו נתן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במתנה ל[[הרבי שליט&quot;א|רבי]], בה השתמש הרבי בכל יום.<br /> <br /> מהדורות נוספות הודפסו ב[[תשמ&quot;ז]] וב[[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> על סידור זה רשם הרבי את [[הגהות לסידור תורה אור]].<br /> <br /> == שינוים במהדורות ==<br /> <br /> ישנם שינויים קלים בין מהדורת תש&quot;א בה השתמש הרבי למהדורות שבאו אחר-כך.<br /> <br /> ניתן לומר כי הבולטת שבהם היא, שבסוף מהדורת תש&quot;א בא חלק נוסף מיוחד לראש-השנה ויום הכיפורים, והוא כולל את כל הפיוטים וחזרת הש&quot;ץ לימים הנוראים שאינם באים בד&quot;כ בסידור התפילה, אלא במחזור לימים הנוראים.<br /> <br /> בסידור 'תורה אור' (וכן ב[[סידור תהילת ה']]), כמו בסידורים הספרדים, אין כלל ציון של קהל/חזן בקדושה אלא רק נקודה לפני תיבות אלו.<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:סידורים]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Makhzor.JPG&diff=28351 2009-06-24T12:08:15Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div></div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Krikha.JPG&diff=28350 2009-06-24T12:06:31Z

<p>מיכאל א: כריכת סידור תורה אור מהוצאת שנת תש&quot;א, ההוצאה בה השתמש הרבי</p> <hr /> <div>כריכת סידור תורה אור מהוצאת שנת תש&quot;א, ההוצאה בה השתמש הרבי</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Sidur.JPG&diff=28349 2009-06-24T12:04:52Z

<p>מיכאל א: דף השער של סידור תורה אור מהוצאת שנת תש&quot;א, ההוצאה בה השתמש הרבי.</p> <hr /> <div>דף השער של סידור תורה אור מהוצאת שנת תש&quot;א, ההוצאה בה השתמש הרבי.</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%90&diff=28343 2009-06-24T11:41:59Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>{{בה}} --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:40, 8 יוני 2009 (EDT)<br /> <br /> == תאריך לועזי ==<br /> <br /> ר' מיכאל. ראשית - תודה על תרומתך החשובות. אמנם אעיר אשר לא נהוג (ואפי' לא רצוי) להשתמש בשנים לועזיים.<br /> :בברכה להצלחה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> וואלה, העדפתי שלא להשתמש - אך חשבתי שדוקא כן רצוי כיון שזה מיועד גם לאנשים מבחוץ שלא תמיד יודעים מה השנה העברית וכו'.<br /> עכ&quot;פ, תודה על ההערה. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> ::אני מסכים לגמרי עם [משתמש:מיכאל א|]]. גם לדעתי תמיד כדאי ואפילו רצוי להוסיף תאריך לועזי - אולי בסוגריים - אחרי התאריך העברי. כמעט ולא עשיתי את זה בגלל עצלות, לא בגלל סיבה אחרת. [[משתמש:חסיד|חסיד]] אתה חושב על סיבה ספציפית למה זה לא כדאי? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:56, 9 יוני 2009 (EDT)<br /> :::כן, מבחינה הלכתית זה בעייתי מאד וחלק מהפוסקים רואים בזה חשש &quot;אביזריהו דעבודה זרה&quot;!. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :::מבחינה הלכתית זה אולי בעייתי בעיני חלק מהפוסקים, אך מעשה רב איתא לן, דחזינן כמעשה דבכל יומא נפיק איגרתא מבי מלכא בתאריך לועזי כדבר הרגיל.<br /> :::כאמור, הרבי לא חשש כלל להוציא מכתבים עם תאריך לועזי. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> <br /> ==תרומות יפות מאוד==<br /> יש לציין כי תרומותיך יפות, ערכיות ותוכניות מאוד. הלוואי וכל החב&quot;דפדים ישכילו לתרום בתחומים שהינך תורם בהם. ברכותיי להמשך הצלחה ועבודה פוריה ומועילה לכולנו. [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> :מצטרף ל[[משתמש:יואל|יואל]] הצלחה רבה בהמשך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:58, 9 יוני 2009 (EDT)<br /> ::תודה רבה לשניכם! [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> <br /> == הרשאות להעלת תמונה ==<br /> בירכותי, קיבלת הרשאות להעלות תמונות ל[[חב&quot;דפדיה]]. בהצלחה רבה בהמשך! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:35, 10 יוני 2009 (EDT)<br /> <br /> == הבהרה... ==<br /> <br /> אם הייתי מוסר לך כל הכבוד על כל משהו שעית שיעורר את התפעלותי - היית צריך לארכב את דף השיחה שלך מזמן.<br /> <br /> אז כיוון שאיני יכול כך - אני מוסר לך משהו אחד על העבר, הווה והעתיד:<br /> <br /> '''יישר כח'''!. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> ==ערכים מהותיים==<br /> שלום לך, מיכאל א.<br /> <br /> יש לציין שאתה עושה עבודה א א, והלוואי על כולנו. במיוחד שמתי לב ושמחתי לראות שהתחלת להתעסק עם '''התחום הכי חשוב והכי נחוץ באמת כאן בחב&quot;דפדיה''' - כתיבת ושכתוב ערכים מהותיים (וכוונתי בעיקר לקטגוריה ערכים בחסידות, אך גם לערכים בדוגמת אלו בקטגוריות אחרות על פני כל החב&quot;דפדיה).<br /> <br /> כפי הנראה תהיה לנו עבודה משותפת בזה יחדיו, כי הלא כל עניינה של האנציקלופדיה החב&quot;דית היא בעיקר (כפי שאני רואה זאת מנקודת מבטי) - להביא את ה&quot;מעיינות&quot;, הפנימיות של תורת החסידות, העשירות וההרחבה של תורת החסידות, העבודה הנכונה וכו' וכו' - לכל מי שמעוניין ומחפש את זה כאן, ב&quot;חוצה שאין חוצה יותר ממנו&quot; - רשת האינטרנט.<br /> <br /> נכון, אנחנו אמנם לא יכולים לעשות זאת בצורה הכי טובה שאפשר, בסך הכל אנחנו בלי הסמכה ממישהו (ולכן גם כן הכתיבה שלנו נתונה לעריכה בידי משתמשים שונים), אבל בסך הכל הכללי - אנחנו צריכים להתאמץ '''להגיע למקסימום מצידנו''' ולעודד את כל מי שמצטרף לעבודה זו. זמן רב תהיתי כיצד ויחד עם מי ניתן לעשות זאת (וידועה האמרה: יותר קל ששתיים יסחבו משא כבד), והנה - ב&quot;ה נרתמת לענין. ועל כך מגיע לך יישר כח גדול, ועידוד מהתחלה - לא להתייאש ולהמשיך הלאה, כי זו העבודה העיקרית כאן ובשבילה הוקמה החב&quot;דפדיה (מאוד נוח לכתוב על אירועים אקטואליים מתחלפים, או על חסידים של הרבי בדור זה, עם כל חשיבותם וכבודם ורוב פעולותיהם הכבירות, אבל העיקר הוא להכניס כאן את העניינים העיקריים של חסידות חב&quot;ד, עם כל היופי הפנימי שלהם ובצורה מוסברת ככל הניתן). יש לעודד ולכוון גם חב&quot;דפדים אחרים, בעיקר את הפעילים ביניהם, לכתוב בערכים אלו, ויחד נצליח להכניס ערכים חדשים ולערוך את כל הקיימים כבר בצורה נורמלית.<br /> <br /> הבעיה העיקרית היא, לעניות דעתי, שאנחנו לא יודעים כל כך מיהו קהל היעד שלנו (שהרי, חב&quot;דניקים לא יחפשו ללמוד כאן חסידות...). ולכן חושבני שהקהל העיקרי (גם אם לא העכשווי, אלא העתידי) הוא קהל שאינו נמנה לעת-עתה בצורה גלויה על השורות החב&quot;דיות, ועל כן כדאי מאוד לחשוב כאילו הערך נכתב למישהו שאין לו טיפת מושג וידע בנושא הנוכחי, כל שכן לא במונחים וקודים מסויימים בהם אנו רגילים להשתמש, וכך לכתוב. ובמקרים שההסבר הנדרש גולש מתוכן הערך אותו אנו כותבים - לפתוח ערך חדש ולהפנות אליו, ואם הערך קיים אז להפנות אליו ולהרחיב במקומו את הדרוש, כפי מה שנוגע.<br /> <br /> זו דעתי בקיצור רב. אשמח לראות את דעתך בענין, ואקווה ששורות אלו, שהם מעט המחזיק את המרובה, יספיקו להתחיל את העבודה כמו שצריך, כל אחד כיכולותיו ואפשרויותיו. '''בהצלחה רבה.''' [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> :תודה רבה על העידוד.<br /> :גם אני חושב שהערכים צריכים להיות כתובים בצורה השוה לכל נפש, ואדרבה - שיהיו מובנים גם למי שנתקל במושגים אלה לראשונה בחייו.<br /> :לפעמים אנשים כערכנו שוכחים שאנחנו חיים בדור שאמנם אף-אחד לא עם-הארץ עד כדי שלא ידע אלף-בית, אבל הרבה מאוד לא יודעים שום-דבר מעבר לאלף-בית...<br /> :אני בהחלט מנסה לכתוב בלשון מובנת לכל אדם, אך לפעמים מלאכה זו קשה מאוד. בתור מי שעסק כמה פעמים בתרגום משפות שונות, אני מכיר את זה טוב.<br /> :אך היא הנותנת - דוקא עקב היות מקום זה פתוח לעריכה, אפשר לכתוב ערך במקסימום שאני מסוגל, ולעצור היכן שאני כבר לא - ולתת לאחרים שיכולים להמשיך ולעשות את המלאכה.<br /> :בהצלחה לכולנו בהמשך. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%94&diff=28338 2009-06-24T11:36:39Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>רבי '''אהרן הלוי מסטרשלה''' היה מגדולי [[חסיד|חסידיו]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> [[תמונה:CIMG6070.JPG|thumb|Description]]<br /> <br /> הוא הגיע מכפר קטן בבלרוס (רוסיה הלבנה) שנקרא &quot;סטאַראָיעֶ-סעֶלעֶ&quot; שפירושו &quot;כפר ישן&quot;, ובעקבות שיבוש המבטא של יהודי האיזור נקרא הכפר בפיהם &quot;סְטְרַשֶׁלֶה&quot;.<br /> <br /> רבי אהרן הופקד על ידי אדמו&quot;ר הזקן להדרכת החסידים המבוגרים, (לעומת [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהיה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים).<br /> <br /> במשך שנות חייו של אדמו&quot;ר הזקן היה ידיד נפש של אדמו&quot;ר האמצעי, ולמד איתו בצוותא פעמים רבות.<br /> <br /> בגלל סיבות מסוימות פרצה מחלוקת בינו לבין אדמו&quot;ר הזקן, ומאז הוא הגיע רק לעתים רחוקות.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הזקן החלה מחלוקת עצומה בינו לבין ממלא מקומו של אדמו&quot;ר הזקן - אדמו&quot;ר האמצעי, ר' אהרון ראה עצמו כממלא מקומו של אדמו&quot;ר הזקן והחל לנהוג במנהגי [[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רות]]. <br /> <br /> הרבה מגדולי חסידי רבינו הזקן נהו אחריו, אך רוב חסידי אדמו&quot;ר הזקן כפפו עצמם לאדמו&quot;ר האמצעי. <br /> <br /> עבודת ה' שלו היתה מתוך התלהבות גדולה.<br /> <br /> כתב כמה ספרים המבארים את תורת אדמו&quot;ר הזקן, ספריו מבטאים עמקות עצומה בתורת החסידות בכלל ושל אדמו&quot;ר הזקן בפרט.<br /> <br /> באחת הסעודות בביתו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] ביקש הרבי להוציא את ספריו לאור.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> *[[שערי היחוד והאמונה]] - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]].<br /> *[[עבודת הלוי]] - דרושים על פרשיות השבוע.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:CIMG6070.JPG&diff=28334 2009-06-24T11:33:10Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div></div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%94&diff=28323 2009-06-24T11:11:32Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>א. המשפט: &quot;ענינה של ה'קליפה' נעוץ בהנחה כי היקום כולו מלא באור אין סוף, באלוקים שברא העולם&quot; אינו ברור כלל וכלל. אודה למי שיסבירו לי בטוב. יישר כח. ב. ה&quot;קליפה&quot; אינה בריאה של הקדוש ברוך הוא, כי הרי אי אפשר למשש אותה בידיים!!! כמו שלהבדיל, הקדושה אינה בריאה של הקדוש ברוך הוא, אלא שייכת מעל העולם וחודרת בצורה מסויימת (לא כבריאה) בכל פרט בעולם, כמו כן הסטרא אחרא חודרת בצורה מסויימת בכל דבר בעולם (אי אפשר לראות את הקליפה. אלא אפשר לראות מהי פעולתה של הקליפה על ברואים ועל מעשים שונים). תקוותי שהובנתי, ואפשר לתקן את המשפט הזה. תודה. [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> : אדרבה, אם תמצא לשון מדויקת יותר, אשמח לראותה.<br /> : מאוד התקשיתי בהסברת העניין בלשון קלה, אשמח מאוד להצעות. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%A9&diff=28321 2009-06-24T11:09:47Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>'''נשמה''' היא כינוי כללי לישות רוחנית המחיה את האדם באשר הוא אדם, בין אם הוא יהודי ובין אם לאו.<br /> <br /> ==מבנה הנשמה לדעת גדולי ישראל==<br /> <br /> ישנה מחלוקת בין גדולי-ישראל באם מדובר בנשמה אחת בעלת חלקים שונים, או שמא מדובר בכמה נשמות, שלכל אחת פעולה נפרדת.<br /> הרמב&quot;ם סובר שמדובר בנשמה אחת, המחולקת לג' פעולות. הרמב&quot;ן סובר שמדובר בשלוש נשמות ממש.<br /> שלושת החלקים או הפעולות נקראות בשם &quot;נפש השכלית&quot;, &quot;נפש החיונית&quot;, ו&quot;נפש הטבעית&quot;.<br /> <br /> ==מבנה הנשמה לדעת החסידות==<br /> <br /> בחסידות מוסבר שיש ליהודי שתי נשמות, ולנכרי נפש אחת.<br /> <br /> ליהודי יש שתי נשמות, נפש אחת נקראת [[נפש הבהמית]] והנפש השניה [[נפש אלוקית]].<br /> <br /> ה[[נפש בהמית]] ביהודי היא מ[[קליפת נוגה]] וה[[נפש אלוקית]] היא חלק אלוקה ממעל ממש.<br /> <br /> לפי מה שמוסבר בחסידות, ללא-יהודי יש נפש אחת בלבד, והיא [[נפש הבהמית]].<br /> <br /> היא אינה מ[[קליפת נוגה]] כמו ב[[יהודי]], אלא מ[[ג' קליפות הטמאות]].<br /> <br /> כאשר גר נתגייר, התברר למפרע כי נפשו הבהמית לא היתה מג' קליפות הטמאות כבכל הנכרים, אלא מ[[קליפת נוגה]] כמו היהודי.<br /> <br /> ==דעת החסידות במחלוקת הרמב&quot;ם והרמב&quot;ן==<br /> <br /> בנוגע למבנה הנפש לדעת הרמב&quot;ם והרמב&quot;ן שהובאו לעיל, החסידות פוסקת כדעת הרמב&quot;ם ואומרת שנפש השכלית והנפש הטבעית הם חלקים של הנפש הבהמית. <br /> במקום אחר בחסידות מוסבר שהנפש השכלית היא ממוצע בין הנפש הבהמית לנפש האלוקית. מוסבר כי הנפש השכלית היא גם מ[[קליפת נוגה]] אך היא [[מוחין]] ולא [[מידות]] כמו הנפש הבהמית, והיא מהדרגות העליונות שב[[קליפת נוגה]].<br /> <br /> ==מקורות לעיון:==<br /> <br /> 1. דעת הרמב&quot;ם: ריש פרק א' מ&quot;שמונה פרקים להרמב&quot;ם&quot; - הקדמת הרמב&quot;ם לפירושו על פרקי-אבות.<br /> <br /> 2. דעת הרמב&quot;ן: פירושו על התורה בספר בראשית פרק ב' פס' ז'.<br /> <br /> 3. דעת החסידות:<br /> <br /> ספר-המאמרים קיץ ה'ש&quot;ת ד&quot;ה &quot;אשרינו מה טוב חלקנו&quot; אות ו'.<br /> <br /> ספר המאמרים קיץ ה'ש&quot;ת ד&quot;ה אם בחקותי תלכו&quot; אות ו' ואות ז'.<br /> <br /> ספר המאמרים קיץ ה'ש&quot;ת ד&quot;ה &quot;חביב אדם&quot; אות ג' ואות ד'.<br /> <br /> ד&quot;ה &quot;כי ישאלך בנך&quot; אור לי&quot;א ניסן ה'תש&quot;מ<br /> <br /> [[קטגוריה: ערכים בלימוד החסידות]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%A9&diff=28316 2009-06-24T11:02:37Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>'''נשמה''' היא כינוי כללי לישות רוחנית המחיה את האדם באשר הוא אדם, בין אם הוא יהודי ובין אם לאו.<br /> <br /> ==מבנה הנשמה לדעת גדולי ישראל==<br /> <br /> ישנה מחלוקת בין גדולי-ישראל באם מדובר בנשמה אחת בעלת חלקים שונים, או שמא מדובר בכמה נשמות, שלכל אחת פעולה נפרדת.<br /> הרמב&quot;ם סובר שמדובר בנשמה אחת, המחולקת לג' פעולות. הרמב&quot;ן סובר שמדובר בשלוש נשמות ממש.<br /> שלושת החלקים או הפעולות נקראות בשם &quot;נפש השכלית&quot;, &quot;נפש החיונית&quot;, ו&quot;נפש הטבעית&quot;.<br /> <br /> ==מבנה הנשמה לדעת החסידות==<br /> <br /> בחסידות מוסבר שיש ליהודי שתי נשמות, ולנכרי נפש אחת.<br /> <br /> ליהודי יש שתי נשמות, נפש אחת נקראת [[נפש הבהמית]] והנפש השניה [[נפש אלוקית]].<br /> <br /> ה[[נפש בהמית]] ביהודי היא מ[[קליפת נוגה]] וה[[נפש אלוקית]] היא חלק אלוקה ממעל ממש.<br /> <br /> לפי מה שמוסבר בחסידות, ללא-יהודי יש נפש אחת בלבד, והיא [[נפש הבהמית]].<br /> <br /> היא אינה מ[[קליפת נוגה]] כמו ב[[יהודי]], אלא מ[[ג' קליפות הטמאות]].<br /> <br /> כאשר גר נתגייר, התברר למפרע כי נפשו הבהמית לא היתה מג' קליפות הטמאות כבכל הנכרים, אלא מ[[קליפת נוגה]] כמו היהודי.<br /> <br /> ==דעת החסידות במחלוקת הרמב&quot;ם והרמב&quot;ן==<br /> <br /> בנוגע למבנה הנפש לדעת הרמב&quot;ם והרמב&quot;ן שהובאו לעיל, החסידות פוסקת כדעת הרמב&quot;ם ואומרת שנפש השכלית והנפש הטבעית הם חלקים של הנפש הבהמית. <br /> במקום אחר בחסידות מוסבר שהנפש השכלית היא ממוצע בין הנפש הבהמית לנפש האלוקית. מוסבר כי הנפש השכלית היא גם מ[[קליפת נוגה]] אך היא [[מוחין]] ולא [[מידות]] כמו הנפש הבהמית, והיא מהדרגות העליונות שב[[קליפת נוגה]].<br /> <br /> [[קטגוריה: ערכים בלימוד החסידות]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%9C_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=28303 2009-06-23T22:39:01Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>{{פירושונים|<br /> *[[משכיל(תנועת ה'השכלה')]]<br /> *[[משכיל(תורת החסידות)]]<br /> }}</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94_(%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA)&diff=28302 2009-06-23T22:38:46Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>'''משכיל''' הינו כינוי חסידי למי שהצטיין בידיעת מאמרי השכלה מ[[תורת החסידות]].<br /> <br /> זאת-אומרת שהוא הצטיין בידע במאמרים בתורת החסידות השייכים יותר לשטח הידע במושגי תורת החסידות ובניתוחם, ואשר פחות עוסקים בתרגום ידע זה לעבודת ה' יום-יומית.<br /> <br /> [[קטגוריה: ערכים חב&quot;דים]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94&diff=28301 2009-06-23T22:35:28Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>'''משכיל''' הינו כינוי למי שהשתייך ל[[תנועת ההשכלה]] ופרק מעצמו עול תורה ומצוות.<br /> <br /> היו אלה יהודים שפרקו מעליהם עול תורה ומצוות ודגלו בהשכלה כללית, לפעמים גם באצטלא דאגנית כלפי פרנסת היהודים בעולם המתפתח וכדומה.<br /> <br /> אדמו&quot;רי חב&quot;ד נלחמו ב'משכילים' בכל האמצעים שעמדו לרשותם, לבל יפריעו את העם ממלאכת הקודש, עבודת ה' ולימוד תורתו הקדושה.<br /> <br /> [[קטגוריה: ערכים חב&quot;דים]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=28296 2009-06-23T22:10:06Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>'''סעודת משיח''' היא סעודה שנערכת כסעודה שלישית ביום אחרון של פסח (בחו&quot;ל. בארץ-הקודש זה נעשה ביום שביעי של פסח).<br /> <br /> זוהי סעודה שנתקנה ע&quot;י מורנו [[הבעל שם טוב]] הקדוש, והיא קשורה קשר ישיר לגאולה הקרובה, ולהתגלות משיח.<br /> <br /> כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע תיקן שבסעודת משיח ישתו ארבע כוסות יין, כמו בליל-הסדר.<br /> <br /> [[הרבי]] הורה שיכוונו בשתיית כל אחת מהכוסות שכוס זאת שייכת לגאולה הקרובה וע&quot;י זה לקרב ביאת משיח בפועל, ובאם מישהו לא כיוון בדעתו כנ&quot;ל בשעת שתיית הכוס, עליו לשתות אחרת במקומה ולכוון אז.<br /> <br /> [[קטגוריה: מנהגי חב&quot;ד]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&diff=28295 2009-06-23T21:59:31Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>מקורות למה שכתבתי:<br /> <br /> דעת הרמב&quot;ם: מו&quot;נ ח&quot;ב פל&quot;ב<br /> <br /> דעת המלבי&quot;ם: פירוש המלבי&quot;ם בספר עמוס פ&quot;א פס&quot;א<br /> <br /> דעת דא&quot;ח: ד&quot;ה ונחה עליו אחש&quot;פ תשכ&quot;ה אות ו'. נמצא בספה&quot;מ מלוקט ח&quot;ב עמ' נ.<br /> ראה גם בלקו&quot;ש חי&quot;ז שיחה א' לפר' שמיני עמ' 94 הערה 20.--[[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]] 17:59, 23 יוני 2009 (EDT)</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&diff=28294 2009-06-23T21:59:14Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>מקורות למה שכתבתי:<br /> <br /> דעת הרמב&quot;ם: מו&quot;נ ח&quot;ב פל&quot;ב<br /> <br /> דעת המלבי&quot;ם: פירוש המלבי&quot;ם בספר עמוס פ&quot;א פס&quot;א<br /> <br /> דעת דא&quot;ח: ד&quot;ה ונחה עליו אחש&quot;פ תשכ&quot;ה אות ו'. נמצא בספה&quot;מ מלוקט ח&quot;ב עמ' נ.<br /> ראה גם בלקו&quot;ש חי&quot;ז שיחה א' לפר' שמיני עמ' 94 הערה 20.</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&diff=28293 2009-06-23T21:55:20Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>'''נבואה''' היא הגדרת מצב בו הקב&quot;ה מדבר כביכול עם בן-אנוש.<br /> <br /> ==מחלוקת במצב הנבואה==<br /> <br /> ישנה מחלוקת בין גדולי ישראל באם נבואה תיתכן בכל אדם בין אם הוא בדרגה המתאימה לכך ובין אם לאו. הרמב&quot;ם סבור שנבואה תיתכן רק באדם הראוי לכך ואשר התעלה למדרגה המתאימה לכך, וגם אז, במצב בו אדם ראוי לנבואה, היא אינה מוכרחה לבוא אלא אם יחפוץ בכך הקב&quot;ה.<br /> <br /> גדולי ישראל אחרים כמו המלבי&quot;ם סבורים שנבואה תיתכן בכל אדם גם בכזה שאינו מוכן לכך מצד דרגתו, ובלבד שיהיה לעם ישראל צורך בנבואתו.<br /> <br /> ==הכרעת [[תורת החסידות]] במחלוקת הנ&quot;ל==<br /> <br /> [[תורת החסידות]] מכריעה כדעת הרמב&quot;ם, שנבואה תיתכן רק באדם שהכין עצמו והתעלה לדרגה הראויה לכך, אך כל זה רק בזמן הגלות.<br /> <br /> ==נבואה לאחר הגאולה==<br /> <br /> אחרי ביאת משיח ותחילת הגאולה, תהיה נבואה בכל אחד ואחד מישראל - כפי דעת גדולי ישראל אחרים, דלא כהרמב&quot;ם.<br /> <br /> ==נבואה בזמננו==<br /> <br /> למרות שנאמר בגמרא שכבר הפסיקה נבואה מישראל מאז החורבן, כותב הרמב&quot;ם באגרת תימן, על-סמך חישוב שעשה לפי נבואת בלעם, שנבואה אמורה לחזור לישראל כבר בשנת ד' אלפים תתנ&quot;ו, לפני כשמונה מאות שנה.<br /> <br /> בזמננו הכריז הרבי כי יש נביא בישראל ומצוה לפרסם לכל אנשי הדור שהקב&quot;ה בחר ומינה נביא, ונבואתו העיקרית היא ש&quot;הנה הנה משיח בא&quot;.<br /> <br /> [[קטגוריה: ערכים במבט החסידות]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%AA_%D7%A0%D7%95%D7%92%D7%94&diff=28292 2009-06-23T21:36:13Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>'''קליפת נוגה''' מוזכרת לראשונה בנביא, ספר יחזקאל פרק א' פסוק ד'.<br /> <br /> ב[[תורת החסידות]] מוסבר כי ה[[קליפה|קליפות]] מחולקות לארבע, כאשר שלוש מהן הן [[ג' קליפות הטמאות]] והאחרונה שבהם היא קליפת נוגה.<br /> <br /> קליפת נוגה היא כזו שאינה שייכת לקדושה מחד, אך אינה כלואה לגמרי בצד היפך הקדושה, וניתן להעלות לקדושה ע&quot;י עבודת ה' את מה ששייך לקליפת נוגה.<br /> <br /> מה שלא ניתן לעשות בדברים השייכים ל[[ג' קליפות הטמאות]].<br /> <br /> למשל:<br /> <br /> דברי מאכל שהינם מותרים על-פי ההלכה היהודית, שייכים לקליפת נוגה.<br /> <br /> כאשר יהודי מברך קודם אכילתם, ועובד את ה' בכח האכילה ההיא - הרי הוא מוציא את [[ניצוצות הקדושה]] משייכותם עד אותה עת לקליפת נוגה, ומעלה אותם לקדושה.<br /> <br /> [[קטגוריה: ערכים בלימוד החסידות]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%94&diff=28291 2009-06-23T21:35:52Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>'''קליפה''' הינה מושג שמקורו בתורת הקבלה, והינו מובא פעמים רבות ומבואר ב[[תורת החסידות|תורת חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> ענינה של ה'קליפה' נעוץ בהנחה כי היקום כולו מלא ב[[אור אין סוף]], באלוקים שברא העולם.<br /> <br /> הקליפה היא כוח שאינו טהור, בריאה שברא הקב&quot;ה בכדי לכסות על האלוקות ולגרום שהיא לא תורגש בכדי שלברואים בעולם-הזה תהיה בחירה-חופשית לבחור בין הטוב לבין הפכו.<br /> <br /> ה'קליפה' נמצאת בדרגות שונות, ובאופן כללי היא מחולקת לשני חלקים עיקריים, [[ג' קליפות הטמאות]] ו[[קליפת נוגה]].<br /> <br /> [[קטגוריה: ערכים בלימוד החסידות]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A0%D7%AA%D7%9D_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=28147 2009-06-22T10:21:04Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div></div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%96%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&diff=28138 2009-06-21T18:54:32Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>&quot;מיסודי הדת שהא-ל מנבא את בני האדם&quot;, ה[[נבואה]] מבטאת את<br /> התכלית של כל התורה והמצוות - &quot;[[דירה בתחתונים]]&quot;, שהקב&quot;ה יתגלה כאן<br /> בעולם הזה הגשמי דווקא. <br /> <br /> ולכן לא מספיק הקשר עם הקב&quot;ה עצמו, אלא<br /> צריך שיהיה יהודי בשר ודם שעל ידו יתגלה הקב&quot;ה , ו&quot;אליו תשמעון&quot;.<br /> <br /> נאמר בגמרא &quot;משמתו חגי זכריה ומלאכי נסתלקה [[רוח הקודש]]<br /> מישראל&quot;, אך הרמב&quot;ם פוסק להלכה את התנאים לגילוי הנבואה, ומובן<br /> שזוהי הלכה לדורות, ונוגעת לבני ישראל גם בזמן הגלות, לכן ברור שאין<br /> כוונת הגמרא שנסתלקה לגמרי, שאז היה מתאים הלשון 'בטלה' או 'פסקה',<br /> אלא רק שאינה מצויה כמקודם לפי שאין אנשים רבים הראויים להשראת<br /> השכינה, אלא רק בחכמי הדור, כנאמר בגמרא &quot;מיום שחרב בית המקדש<br /> ניטלה הנבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים&quot;.<br /> <br /> נוסף לכך, הרמב&quot;ם כותב ב'אגרת תימן', על-פי חישוב שעושה מנבואת בלעם שמשנת ד'תתקע&quot;ו(לפני כ 800- שנה) - תחזור הנבואה לישראל! ואין ספק שחזרת הנבואה היא הקדמת משיח! <br /> <br /> ואכן באותה תקופה חיו כמה וכמה אנשי מופת בעלי רוח<br /> הקודש, עד לגילוי חכמי הקבלה - האריז&quot;ל, הרמ&quot;ק ועוד.<br /> <br /> עם התגלותה של החסידות, וזריחת הגאולה בעולם, שוב מתגלה חזרת<br /> הנבואה לישראל בכל עוצמתה בנשיאי החסידות, החל מ[[הבעל שם טוב]]<br /> הקדוש שהיו נראים על ידו ניסים היוצאים מהטבע, והיה רואה בעיניו ממש<br /> מסוף העולם ועד סופו, והמשך [[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|בנשיאי חסידות חב&quot;ד]], שענו לשואלים<br /> בעצות גשמיות, שזה נמסר רק לנביאים ממש, וגילו מופתים למעלה מהטבע לגמרי ובלי הגבלה כלל. <br /> <br /> ובעיקר מתגלית הנבואה אצל [[מלך המשיח]] עוד קודם הגאולה, כמעין גילוי שלימות הנבואה בגאולה.<br /> <br /> ומכיון שנשיא החסידות הוא נביא ה', מקבל כל נושא הנהגתו וחיוב הציות<br /> אליו משמעות של חובה הלכתית. כיון שנתקיימו בו התנאים שמונה<br /> הרמב&quot;ם, שיהיה ראוי לכך בחכמתו ובמעשיו, ואמר דברים העתידים להיות<br /> ונאמנו דבריו - חל על עם ישראל חיוב הלכתי לציית לכל אשר יאמר. ולא<br /> מפני האותות שהראה, אלא מפני ציווי הקב&quot;ה בתורה.<br /> <br /> [[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%91%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=28137 2009-06-21T18:33:19Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>בהלכות מלך המשיח פסק הרמב&quot;ם: &quot;וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו<br /> מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה<br /> רבינו&quot;.<br /> <br /> ישנם פוסקים הקובעים כי האמונה והציפיה ל[[גאולה]] היא חלק בלתי נפרד<br /> מהדיבור הראשון של עשרת הדברות &quot;אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ<br /> מצרים&quot; - &quot;כך יש לנו להאמין שה' עתיד לקבץ אותנו ולהושיענו על ידי<br /> . משיח צדקנו&quot; (סמ&quot;ק מ&quot;ע א').<br /> <br /> ה&quot;חפץ החיים&quot; מגדיר את האמונה בביאת המשיח כ-&quot;עיקר כל<br /> העיקרים&quot; ובתורת החסידות מחדדת את הנקודה כי נושא זה הוא העניין הכי כללי ביהדות.<br /> <br /> מכך שהרמב&quot;ם מביא בסוף &quot;הלכות מלכים ומלחמות&quot; שחיבר בסוף ספרו ההלכתי &quot;היד החזקה&quot; את סימני הזיהוי ל&quot;חזקת משיח&quot; ו&quot;משיח ודאי&quot;, למדים כי הרמב&quot;ם סבור שיש אפשרות וגם חיוב הלכתי לזהות את מלך-המשיח לפי הסימנים שהביא עוד בזמן הגלות, עוד טרם שהתגלה בפועל ככזה.<br /> <br /> [[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A6%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F&diff=28136 2009-06-21T18:20:25Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>אוי סליחה, מחקתי ממש בטעות.. מתנצל. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :ערכתי את הערך החשוב הזה עד כמה שידי מגעת.<br /> :בנוגע למה שכתבתי שיש ארבע שיטות בצמצום - ישנו ויכוח על זה בעולם האקדמי וגם בעוסקים בתורת הקבלה בתוך העולם היהודי אורתודוכסי.<br /> :במכתב שכתב למשל ר' איטשע דער מתמיד לר&quot;א דסלר בעהמח&quot;ס &quot;מכתב מאליהו&quot; בסקירת השיטות בצמצום, כותב ר' איטשע דער מתמיד שההבדל בין שיטת הגר&quot;א לשיטת החסידות בזה היא דקה מאוד.<br /> :הרבי לעומת-זאת כותב שההבדל הוא מן הקצה אל הקצה, והוא זה שכותב שיש בזה ארבע שיטות.<br /> :ערך חשוב זה נערך על-ידִי על-אף שלא היה ביכלתי להרחיב בו כראוי לערך חשוב שכזה, מפאת קוצר ידיעותיי יחסית בנושא זה.<br /> :אך בכל-זאת ערכתי מאחר והוא חייב להתקיים, וגם בכדי לאתגר את המשתתפים ולהמריצם להרחיב בזה, למי שיודע ויכול.<br /> : ניתן לקרוא על-זה עוד כאן - http://he.wikipedia.org/wiki/תורת_הצמצום<br /> :--[[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]] 14:20, 21 יוני 2009 (EDT)</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F&diff=28135 2009-06-21T18:15:16Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> <br /> '''צמצום''' הוא מושג קבלי שמוזכר לראשונה בכתבי [[האריז&quot;ל]].<br /> בשפה פשוטה, הכוונה היא שבבריאת העולם הקב&quot;ה היה מלא את כל העולמות, ומאחר והבורא הינו בלתי בעל גבול לחלוטין, על-כן צמצם עצמו כביכול הבורא בכדי שיוכל להיברא ממנו עולם מוגבל.<br /> <br /> על הביטוי &quot;צמצם את עצמו&quot; בכתבי האריז&quot;ל ישנו ויכוח בעולם היהודי ובאופן כללי קיימים בפירוש מילים אלה ארבע שיטות מרכזיות.<br /> <br /> הויכוח נסוב בעיקר סביב הקביעה אם ה&quot;צמום כפשוטו&quot; או &quot;לא כפשוטו&quot;.<br /> שיטת חב&quot;ד היא אשר הצמצום אינו כפשוטו, וגם הוא רק באור אין-סוף בדרגה האחרונה שלפני הצמצום.<br /> <br /> פירוש קביעה זו היא, שהקב&quot;ה נמצא בעולם הזה הגשמי בדיוק כמו לפני הבריאה ולפני הצמצום, אלא שהסתיר את הראיה באלקות, וגרם שהבריאה תסתיר על האלוקות שבה וזאת בכדי שתוכל להתקיים כבריאה גשמית מוגבלת.<br /> <br /> [[קטגוריה: ערכים בלימוד החסידות]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=28134 2009-06-21T18:04:21Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>ערך זה זקוק ודאי לעריכה.<br /> <br /> המשתתפים מוזמנים בזאת לערוך ולהוסיף עד כמה שידם מגעת, ובעיקר - להרחיב. <br /> <br /> בהצלחה.--[[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]] 14:04, 21 יוני 2009 (EDT)</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=28133 2009-06-21T18:03:23Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> <br /> '''תורת החסידות''' היא שיטה בעבודת ה' שהתיסדה ע&quot;י ה[[בעל שם טוב]].<br /> <br /> ראשיתה בתנועת ה[[חסידות]] שיסד ה[[בעל שם טוב|בעש&quot;ט]].<br /> <br /> תנועה זו ייסדה שיטה בעבודת ה', שבאה בנוסף לשתי שיטות מרכזיות ביהדות שקדמו לה. <br /> <br /> ==שלוש שיטות ביהדות - שיטת החקירה==<br /> <br /> ב[[שיטת החקירה]] אנו מכירים ספרים כגון ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי, מורה הנבוכים להרמב&quot;ם, ועוד.<br /> <br /> ספרים אלה דנים במציאות הבורא והוכחות לקיומו, הוכחות לעיקרים ביהדות כגון אחדות הבורא, תורה מן השמים, אמיתות התורה-שבעל-פה ועוד.<br /> <br /> מחברי הספרים האלה משתמשים בראיות הנובעות מן השכל האנושי, ומכוונות להיכנס אל השכל האנושי של הקורא, בכדי שראיות אלה יכנסו לשכל הקורא, ויאמתו אצלו בהבנה שכלית ברורה כִּרְאִיָּה מוחשית את הדברים שברצונם להעביר לו.<br /> <br /> קרי, חכמה זו, חכמת החקירה משתמשת בכלי השכל האנושי, ומתעסקת אך ורק עמו.<br /> <br /> ==שלוש שיטת ביהדות - שטת המוסר==<br /> <br /> שיטת המוסר לעומת-זאת, מתעסקת בתיקון המידות, בדומה לשיטת הרפואה הראשונה שהבאתי בהקדמה.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרבי הקודם מליובאוויטש, רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זי&quot;ע]] מסביר את עניינה של שיטת המוסר ב&quot;קונטרס תורת החסידות&quot; אות י&quot;ב:<br /> <br /> &quot;...והאדם כשהוא מתנהג כבעל-חי, הנה הוא גרוע יותר מבעל-חי. דהבעל-חי אין לו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת-הגוף ותאוותיו. אבל האדם שיש בו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת-הגוף, כמו במעלת המדות-טובות, ובמעלת המושכלות, ובוחר בתאוות גופניות הוא גרוע ומזוהם יותר מכמו, להבדיל, הבעל-חי.<br /> <br /> וחכמת ביטול החומר הבא ע&quot;י הוראת מיאוסם שקוצם ותיעובם של תענוגות ותאוות גופניות, וגודל העונש ביסורי גיהנם והדומה, אשר יענש האדם בגלל המשכתו אחר תאוות הגוף, היא חכמת המוסר&quot;.<br /> <br /> תורת המוסר אם-כן, עוסקת ב&quot;חבישת הפצעים החיצוניים&quot;, בתיקון מידת הגאוה, העצלות, הכעס וכד'. דוגמא מצוינת לקו הזה נמצא בספר &quot;מסילת-ישרים&quot; להרמח&quot;ל, למשל.<br /> <br /> ==שלוש שיטות ביהדות - שיטת החסידות==<br /> <br /> תורת החסידות לא באה לבטל את עניינם של שתי השיטות שקדמו לה, שיטת המוסר ו[[שיטת החקירה]], אלא להוסיף עליהן.<br /> <br /> תורת החסידות טוענת שאין להסתפק בפניה אל השכל האנושי והתעסקות איתו בלבד, כמו גם אין להתעסק ב&quot;חבישת הפצעים החיצוניים&quot; לבד.<br /> <br /> אודות תורת החסידות, כותב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרבי הקודם]] בקונטרס הנ&quot;ל אות א':<br /> <br /> &quot;...וביחוד תורת חסידות חב&quot;ד, עם היותה חקירה אלוקית עיונית בעומק נפלא, הנה בכל-זאת מבארת כל השכלה עיונית בביאור רחב בדוגמאות ומשלים קרובי ההשגה, ומסברת בעין יפה עד אשר יהיה מובן ומושג גם לקטני ההשגה.<br /> <br /> כאורח לימודי המושכלות מן הקל אל החמור, הנה כן הוא גם בלימוד תורת החסידות, אשר מוליך הוא משליבה לשליבה, בסולם החכמה והמדע&quot;.<br /> <br /> הוי-אומר, שאף החסידות מתעסקת עם שכל האדם, אולם לא בסגנון של חכמת החקירה.<br /> <br /> חכמת החקירה מביאה רעיונות וראיות שאף מקורן הן בשכל אנושי, ואינן פונות אלא רק לשכל האנושי.<br /> <br /> תורת החב&quot;ד (שעל-כן נקרא שמה חב&quot;ד – חכמה בינה ודעת, שהרי זהו חידושה על ה[[חסידות הכללית]], עיון שכלי בהדרגה בחכמות אלוקיות, ולא הסתפקות בהלהבת מידות-הלב לבד) אמנם פונה אל השכל האנושי ודורשת שהוא יקבל בשכלו בהבנה ברורה ועיונית את המושכלות שתורת החסידות מציעה לפניו, אך המושכלות עצמן אין מקורן בשכל אנושי, כי אם אלוקי. בתורת החסידות מבוארים דרגות אלוקיות כפי שהם משתלשלים מהעולמות העליונים עדל מטה, בסדר מסודר ובהיר, עם משלים שמקפידים שהאדם לא יְגַשֵּׁם ח&quot;ו את הדברים והדרגות האלוקיות עליהן הוא לומד לדברים גשמיים, ועם-זה ירגיש שייכות לחומר הנלמד עד שזה יפעל עליו את פעולתו. שכן תורת החסידות לא מתעסקת עם השכל לבדו, כי אם שואפת ודורשת מהאדם שיוריד מושכלות אלו ויתקע בהן מחשבתו בדעתו, עד שיפעלו על הרגש-הלב ממש. כפי שממשיך וכותב הרבי הקודם:<br /> <br /> &quot;אמנם יתרון לתורת החסידות בזה, אשר מעוררת גם רגשי הלב להתפעל באותה המידה שבלב המחויבת מידיעתה והשכלתה של ההשכלה ההיא, אשר למד בתורת החסידות&quot;.<br /> <br /> ==שלמות העיסוק באישיות האדם==<br /> <br /> תורת החסידות היא בעצם תורה שכלית, שמטרתה להשפיע על רגשי הלב עד שיפעלו שינוי באדם ובמידותיו. <br /> <br /> אומר הרבי הקודם באחת משיחותיו:<br /> <br /> &quot;חסידות כוללת שני עניינים עיקריים:<br /> <br /> א) הבנת כל הלכה בשרשה ומקורה העצמי ברוחניות, כלומר בספירות ומדריגות בכל עולם ועולם לפי עניינו כמבואר בדא&quot;ח (דא&quot;ח – דברי אלקים חיים – כינוי למאמרי החסידות בז'רגון החב&quot;די).<br /> <br /> ב) הבנת כל עניין בעבודה (קרי – עבודת ה'), היינו אף שהיא חכמה ושכל אלוקי ודין התורה, מכל-מקום יש למצוא בזה עניין בעבודה בהנהגת האדם בחיי עולם-הזה&quot;.<br /> <br /> קשה לבני השיטת האחרות להבין כיצד אפשר להתעסק עם שני קצוות קיצוניים כ&quot;כ באישיות האדם, השכל הקר והלב החם ולדרוש שזה ישפיע על זה.<br /> <br /> בשנת תרנ&quot;ה (1895) ישבו קבוצה אצל ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אדמו&quot;ר החמישי של חב&quot;ד, רבי שלום דובער שניאורסאהן זי&quot;ע מליובאוויטש]]. ואחת משאלותיהם אל הרבי היתה:<br /> <br /> &quot;תורת החסידות מהי? מצד אחד – אמרו – נראה שתורת החסידות היא פילוסופיה דתית עמוקה העוסקת ומוצאת הסברה מקיפה על העניינים העמוקים של מציאות הבורא ובריאת העולם.<br /> <br /> מאידך גיסא – תורת חב&quot;ד מדליקה בלב האדם להב-שלהבת בשעת קיום מצווה ומביאה את האדם לאהבת-ישראל. תורת חב&quot;ד – הטעימו – כוללת שני קטבים נוגדים לכאורה: הבנה קרה ורגש לוהט.<br /> <br /> אכן – ענה להם הרבי הרש&quot;ב – זוהי חסידות. הרגש הלוהט והנלהב בתוך ההבנה השכלית בלווית בחינה מסוימת.<br /> <br /> (הבחינה היא:) מתי ההבנה החסידית אמיתית? כשהמבין מתפלל עם אותה הבנה שהבין והשיג, התפילה הנלהבת היא הבחינה של ההבנה האמיתית! ומתי תפילה אמיתית? כשאחרי התפילה מתנהגים במידות טובות&quot;.<br /> <br /> [[קטגוריה: ערכים חב&quot;דים]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=28132 2009-06-21T18:02:48Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>'''תורת החסידות''' היא שיטה בעבודת ה' שהתיסדה ע&quot;י ה[[בעל שם טוב]]].<br /> <br /> ראשיתה בתנועת ה[[חסידות]] שיסד ה[[בעל שם טוב|בעש&quot;ט]].<br /> <br /> תנועה זו ייסדה שיטה בעבודת ה', שבאה בנוסף לשתי שיטות מרכזיות ביהדות שקדמו לה. <br /> <br /> ==שלוש שיטות ביהדות - שיטת החקירה==<br /> <br /> ב[[שיטת החקירה]] אנו מכירים ספרים כגון ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי, מורה הנבוכים להרמב&quot;ם, ועוד.<br /> <br /> ספרים אלה דנים במציאות הבורא והוכחות לקיומו, הוכחות לעיקרים ביהדות כגון אחדות הבורא, תורה מן השמים, אמיתות התורה-שבעל-פה ועוד.<br /> <br /> מחברי הספרים האלה משתמשים בראיות הנובעות מן השכל האנושי, ומכוונות להיכנס אל השכל האנושי של הקורא, בכדי שראיות אלה יכנסו לשכל הקורא, ויאמתו אצלו בהבנה שכלית ברורה כִּרְאִיָּה מוחשית את הדברים שברצונם להעביר לו.<br /> <br /> קרי, חכמה זו, חכמת החקירה משתמשת בכלי השכל האנושי, ומתעסקת אך ורק עמו.<br /> <br /> ==שלוש שיטת ביהדות - שטת המוסר==<br /> <br /> שיטת המוסר לעומת-זאת, מתעסקת בתיקון המידות, בדומה לשיטת הרפואה הראשונה שהבאתי בהקדמה.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרבי הקודם מליובאוויטש, רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זי&quot;ע]] מסביר את עניינה של שיטת המוסר ב&quot;קונטרס תורת החסידות&quot; אות י&quot;ב:<br /> <br /> &quot;...והאדם כשהוא מתנהג כבעל-חי, הנה הוא גרוע יותר מבעל-חי. דהבעל-חי אין לו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת-הגוף ותאוותיו. אבל האדם שיש בו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת-הגוף, כמו במעלת המדות-טובות, ובמעלת המושכלות, ובוחר בתאוות גופניות הוא גרוע ומזוהם יותר מכמו, להבדיל, הבעל-חי.<br /> <br /> וחכמת ביטול החומר הבא ע&quot;י הוראת מיאוסם שקוצם ותיעובם של תענוגות ותאוות גופניות, וגודל העונש ביסורי גיהנם והדומה, אשר יענש האדם בגלל המשכתו אחר תאוות הגוף, היא חכמת המוסר&quot;.<br /> <br /> תורת המוסר אם-כן, עוסקת ב&quot;חבישת הפצעים החיצוניים&quot;, בתיקון מידת הגאוה, העצלות, הכעס וכד'. דוגמא מצוינת לקו הזה נמצא בספר &quot;מסילת-ישרים&quot; להרמח&quot;ל, למשל.<br /> <br /> ==שלוש שיטות ביהדות - שיטת החסידות==<br /> <br /> תורת החסידות לא באה לבטל את עניינם של שתי השיטות שקדמו לה, שיטת המוסר ו[[שיטת החקירה]], אלא להוסיף עליהן.<br /> <br /> תורת החסידות טוענת שאין להסתפק בפניה אל השכל האנושי והתעסקות איתו בלבד, כמו גם אין להתעסק ב&quot;חבישת הפצעים החיצוניים&quot; לבד.<br /> <br /> אודות תורת החסידות, כותב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרבי הקודם]] בקונטרס הנ&quot;ל אות א':<br /> <br /> &quot;...וביחוד תורת חסידות חב&quot;ד, עם היותה חקירה אלוקית עיונית בעומק נפלא, הנה בכל-זאת מבארת כל השכלה עיונית בביאור רחב בדוגמאות ומשלים קרובי ההשגה, ומסברת בעין יפה עד אשר יהיה מובן ומושג גם לקטני ההשגה.<br /> <br /> כאורח לימודי המושכלות מן הקל אל החמור, הנה כן הוא גם בלימוד תורת החסידות, אשר מוליך הוא משליבה לשליבה, בסולם החכמה והמדע&quot;.<br /> <br /> הוי-אומר, שאף החסידות מתעסקת עם שכל האדם, אולם לא בסגנון של חכמת החקירה.<br /> <br /> חכמת החקירה מביאה רעיונות וראיות שאף מקורן הן בשכל אנושי, ואינן פונות אלא רק לשכל האנושי.<br /> <br /> תורת החב&quot;ד (שעל-כן נקרא שמה חב&quot;ד – חכמה בינה ודעת, שהרי זהו חידושה על ה[[חסידות הכללית]], עיון שכלי בהדרגה בחכמות אלוקיות, ולא הסתפקות בהלהבת מידות-הלב לבד) אמנם פונה אל השכל האנושי ודורשת שהוא יקבל בשכלו בהבנה ברורה ועיונית את המושכלות שתורת החסידות מציעה לפניו, אך המושכלות עצמן אין מקורן בשכל אנושי, כי אם אלוקי. בתורת החסידות מבוארים דרגות אלוקיות כפי שהם משתלשלים מהעולמות העליונים עדל מטה, בסדר מסודר ובהיר, עם משלים שמקפידים שהאדם לא יְגַשֵּׁם ח&quot;ו את הדברים והדרגות האלוקיות עליהן הוא לומד לדברים גשמיים, ועם-זה ירגיש שייכות לחומר הנלמד עד שזה יפעל עליו את פעולתו. שכן תורת החסידות לא מתעסקת עם השכל לבדו, כי אם שואפת ודורשת מהאדם שיוריד מושכלות אלו ויתקע בהן מחשבתו בדעתו, עד שיפעלו על הרגש-הלב ממש. כפי שממשיך וכותב הרבי הקודם:<br /> <br /> &quot;אמנם יתרון לתורת החסידות בזה, אשר מעוררת גם רגשי הלב להתפעל באותה המידה שבלב המחויבת מידיעתה והשכלתה של ההשכלה ההיא, אשר למד בתורת החסידות&quot;.<br /> <br /> ==שלמות העיסוק באישיות האדם==<br /> <br /> תורת החסידות היא בעצם תורה שכלית, שמטרתה להשפיע על רגשי הלב עד שיפעלו שינוי באדם ובמידותיו. <br /> <br /> אומר הרבי הקודם באחת משיחותיו:<br /> <br /> &quot;חסידות כוללת שני עניינים עיקריים:<br /> <br /> א) הבנת כל הלכה בשרשה ומקורה העצמי ברוחניות, כלומר בספירות ומדריגות בכל עולם ועולם לפי עניינו כמבואר בדא&quot;ח (דא&quot;ח – דברי אלקים חיים – כינוי למאמרי החסידות בז'רגון החב&quot;די).<br /> <br /> ב) הבנת כל עניין בעבודה (קרי – עבודת ה'), היינו אף שהיא חכמה ושכל אלוקי ודין התורה, מכל-מקום יש למצוא בזה עניין בעבודה בהנהגת האדם בחיי עולם-הזה&quot;.<br /> <br /> קשה לבני השיטת האחרות להבין כיצד אפשר להתעסק עם שני קצוות קיצוניים כ&quot;כ באישיות האדם, השכל הקר והלב החם ולדרוש שזה ישפיע על זה.<br /> <br /> בשנת תרנ&quot;ה (1895) ישבו קבוצה אצל ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אדמו&quot;ר החמישי של חב&quot;ד, רבי שלום דובער שניאורסאהן זי&quot;ע מליובאוויטש]]. ואחת משאלותיהם אל הרבי היתה:<br /> <br /> &quot;תורת החסידות מהי? מצד אחד – אמרו – נראה שתורת החסידות היא פילוסופיה דתית עמוקה העוסקת ומוצאת הסברה מקיפה על העניינים העמוקים של מציאות הבורא ובריאת העולם.<br /> <br /> מאידך גיסא – תורת חב&quot;ד מדליקה בלב האדם להב-שלהבת בשעת קיום מצווה ומביאה את האדם לאהבת-ישראל. תורת חב&quot;ד – הטעימו – כוללת שני קטבים נוגדים לכאורה: הבנה קרה ורגש לוהט.<br /> <br /> אכן – ענה להם הרבי הרש&quot;ב – זוהי חסידות. הרגש הלוהט והנלהב בתוך ההבנה השכלית בלווית בחינה מסוימת.<br /> <br /> (הבחינה היא:) מתי ההבנה החסידית אמיתית? כשהמבין מתפלל עם אותה הבנה שהבין והשיג, התפילה הנלהבת היא הבחינה של ההבנה האמיתית! ומתי תפילה אמיתית? כשאחרי התפילה מתנהגים במידות טובות&quot;.<br /> <br /> [[קטגוריה: ערכים חב&quot;דים]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A4%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1_%D7%A2%D7%92%D7%95%D7%9C&diff=28051 2009-06-18T12:54:31Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>לא בטוח שיש מקום לערך בתור &quot;מנהג חב&quot;ד&quot;, כאשר המקור הוא חסיד (גדול ככל שיהיה) ולא [[רבותינו נשיאנו]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:53, 21 אפריל 2009 (EDT)<br /> :מצטער, יתכן שלא הבהרתי את עצמי מספיק בגוף הערך, הרב לנדא כתב שכך ראה בעיירות ליובאוויטש. (והוא לא נחשד שקרן :)). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[פורטל:הקהל|בעוד שלושה ימים מגיע הרגע - רוצו להשלים את הפורטל!]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> ::ואם הוא ראה כך בליובאוויטש? זה אומר שהקפידו על זה בתור &quot;ענין&quot;? מוזר... ערך מיותר, לדעתי [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> :::כן. הקפידו על כך (עפ&quot;י דבריו) ולכן זה ראוי לצורך מנהג, הרי למרות ש[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לא הי' מתערב בגבאות, הרי בכ&quot;ז [[הרבי]] אימץ את מנהגי ליובאוויטש וכולנו נוהגים כך (כאקדמות). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[פורטל:הקהל|בעוד שלושה ימים מגיע הרגע - רוצו להשלים את הפורטל!]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> :::: אוהו, חב&quot;דניק - פתחת כאן ויכוח עתיק יומין.<br /> ::::האם חסידי חב&quot;ד שמקורם בקראסנאלוקי שברוסיה-הלבנה (מקום הולדתו של ר' יודל חיטריק) צריכים להמשיך במנהגיהם, גם אם בחלקם לא נוהגים כלל אנ&quot;ש?<br /> ::::האם מנהגים שהיו נהוגים אצל חסידים על-אף שהרביים לא נהגו כך, או לא דיברו ע&quot;ז כלל נחשבים למנהגי אנ&quot;ש?<br /> ::::האם צריכים להקפיד בכל דבר שהרבי עשה בציבור?<br /> ::::האם כל מה שהרבי עשה בציבור הופך אוטומטית למנהג חב&quot;ד אא&quot;כ הוא אמר אחרת, או שמא זהו מנהג שחסידים מאמצים מחמת חביבות מנהג רבם, ולא מצד מנהגי אנ&quot;ש? יש בזה נפק&quot;מ גדולה מאוד.<br /> ::::וכן הלאה וכן הלאה. לחלק מהדברים יש תשובות ברורות, על חלק יש ויכוח עד היום.<br /> :::: בכל-אופן, כדאי להכניס דברים כאלה כפי שיש בערך הזה, והחסיד המצוי יעשה כטוב בעיניו ובעיני המשפיע שלו. --[[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]] 08:54, 18 יוני 2009 (EDT)</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%27_%D7%A9%D7%91%D7%98_%D7%AA%D7%A9%22%D7%99&diff=27979 2009-06-16T18:21:00Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>בי' שבט בשנת [[תש&quot;י]] הסתלק כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נ&quot;ע.<br /> <br /> היה זה שבת פרשת בא בשעה שמונה בבוקר. במשך כעשרים שנה סבל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ממחלות וייסורים, ובכל אופן הפטירה היתה פתאומית לחלוטין, והדבר גרם להלם וזעזוע.<br /> <br /> ההלויה התקיימה ביום ראשון י&quot;א שבט. מנוחתו כבוד ב[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אוהל שבבית הקברות מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק]].<br /> <br /> ברחבי תבל נערכו ביום ראשון ובימים הבאים, כינוסי אבל ומעמדי קריעה.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] מבאר (ב[[שבת]] פרשת בשלח, וש&quot;פ יתרו וכ&quot;ב שבט [[תשנ&quot;ב]]), כי על פי פנימיות התורה המספרים יו&quot;ד וי&quot;א רומזים לדרגת ה[[סדר השתלשלות|השתלשלות]] והדרגה ש[[למעלה מהשתלשלות]], ויו&quot;ד-י&quot;א בחודש הי&quot;א, רומזים לשלבים המכריעים בחדירת הגילוי שלמעלה מהשתלשלות, בהשתלשלות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[יום הילולא (מנהגים)|מנהגי יום ההילולא]]<br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ה י]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%AA%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=27963 2009-06-16T17:41:05Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>כתבתי מעט בערך הזה מאחר ובטוחני שהוא חיוני ונצרך.<br /> <br /> אולם אני מרגיש שהוא חסר, ואתם מוזמנים לפתחו ככל שניתן.[[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%AA%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=27962 2009-06-16T17:40:22Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> <br /> '''דירה בתחתונים''' הוא מושג שנטבע ע&quot;י [[אדמו&quot;ר הזקן]] בספר ה[[תניא]], כביטוי לרצונו של הקב&quot;ה ל'דירה בתחתונים'.<br /> <br /> בעולם הזה התחתון שנקרא [[עולם העשיה]] לא מורגש הקב&quot;ה בפועל לכאורה, ונראה העולם כאילו הוא מתנהל מעצמו ללא סיבה ומסובב.<br /> <br /> לכן נראה כאילו הקב&quot;ה 'אורח' בעולם הזה, ואינו שורר בו כבביתו.<br /> <br /> ע&quot;י המצוות שנתן הקב&quot;ה לעם-ישראל הם מורידים ומשפיעים בתוך גדרי העולם הזה אלקות, עד ביאת משיח - אז יורגש במוחש אלקות בעולם, ויבוא לידי ביטוי מושלם לעיני כל בשר גשמי שעולם הזה גם-כן הוא דירה ומכון שבתו של הקב&quot;ה.<br /> <br /> [[קטגוריה: ערכים בלימוד החסידות]]<br /> [[קטגוריה: ערכים חב&quot;דים]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=27960 2009-06-16T17:10:45Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>ש בעי' להכניס את משפחתו? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :בתור משפחתו בוודאי שלא. בתור ערכים בפני עצמם, מה שנראה לך. אם יכתב ערך כזה בצורה שמתאימה לחב&quot;דפדיה, לא נמחק. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:46, 4 מאי 2009 (EDT)<br /> תמללתי עד כמה שיכלתי את השיר המצורף. יש שם כמה מילים ספורות שלא הצלחתי לפענח.<br /> <br /> אכתוב אותם כאן, תגידו לי אם כדאי להכניס זאת בערך עליו, ובאיזה אופן.<br /> <br /> מיר זײנען אין רוסלאנד <br /> <br /> אין טיורמע געזעסן <br /> <br /> מיר וועלן דאס אין לעבן <br /> <br /> קיין מאל נישט פארגעסן<br /> <br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> <br /> ניסים האט געשעהן <br /> <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> <br /> ארום אונדז <br /> <br /> האט א פײער געברענט <br /> <br /> די פעלד פון ליובאוויטש <br /> <br /> אין זיכערע הענט<br /> <br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> <br /> ניסים האט געשעהן <br /> <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> <br /> ישיבות זײנען געוועזן <br /> <br /> שטענדיק פארבראכט <br /> <br /> זיי האבן געלערנט <br /> <br /> בײ טאג און בײ נאכט<br /> <br /> <br /> <br /> ווען אין איינע פון די ישיבות <br /> <br /> האט עפעס געטראפן <br /> <br /> באלד איז אהין געוואר (?) געלאפן.<br /> <br /> <br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> <br /> ניסים האט געשעהן <br /> <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> <br /> <br /> ווען די געהיימע פאליציי <br /> <br /> האט א מלמד צוגענומען <br /> <br /> באלד איז אויף זײן ארט <br /> <br /> א צווייטער געקומען<br /> <br /> <br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> <br /> ניסים האט געשעהן <br /> <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> <br /> <br /> אז זיי זײנען געגאנגען <br /> <br /> טעג און יארן <br /> <br /> ביז אונדזערע קינדער <br /> <br /> זײנען קאלטער (?) געווארן.<br /> <br /> <br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> <br /> ניסים האָט געשעהן <br /> <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> <br /> <br /> מיר זײנען געוועזן <br /> <br /> שטענדיק גרייט <br /> <br /> סײ אויפן לעבן און סײ אויפן טויט<br /> <br /> <br /> <br /> אזוי האבן מיר געקוקט <br /> <br /> מיט אפענע אויגן <br /> <br /> מיר האבן אונדזערע קעפ <br /> <br /> פאר קיינעם ניט געבויגן<br /> <br /> <br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> <br /> ניסים האט געשעהן <br /> <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> <br /> <br /> צו אונדזערע ישועה <br /> <br /> איז א ברעג געקומען <br /> <br /> מיר האבן פון רבי'ן <br /> <br /> א לעטער באקומען<br /> <br /> <br /> <br /> קינדער טײערע <br /> <br /> נאט אײך בײם האנט <br /> <br /> קומט צו מיר <br /> <br /> אין א פרײער לאנד<br /> <br /> <br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> <br /> ניסים האט געשעהן <br /> <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> <br /> <br /> מיר האבן געענטפערט <br /> <br /> אלע ווי איינער <br /> <br /> עס האט בײ אונדז געצווייפלט <br /> <br /> פון אונדז קיינער<br /> <br /> <br /> <br /> רבי מיר גייען <br /> <br /> מיר זעען שוין דעם וועג <br /> <br /> מיר ווארפן אפ אלעס אויפן וועג<br /> <br /> <br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> <br /> ניסים האט געשעהן <br /> <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> <br /> <br /> ווען מיר זײנען אלע <br /> <br /> צום גרענעץ געקומען <br /> <br /> באלד האט די וואכט <br /> <br /> אנגעפאנגען ברומען<br /> <br /> <br /> <br /> אידן וואס טוט זיך <br /> <br /> וואס איז דא געשעהן <br /> <br /> איר זײט נאר העכט נעכטן <br /> <br /> אין סיביר דאך געוועזן<br /> <br /> <br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> <br /> ניסים האט געשעהן <br /> <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> <br /> <br /> מיר האבן זיי געענטפערט <br /> <br /> פעסט און זיכער <br /> <br /> הערט אויף צו קוקן <br /> <br /> די אלטע ביכער<br /> <br /> <br /> <br /> אלעס וואס מיר האבן <br /> <br /> וועלן מיר אײך געבן <br /> <br /> מיר געבן אונדזערע לעבן <br /> <br /> מיר גייען צום רבי'ן<br /> <br /> <br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> <br /> ניסים האט געשעהן <br /> <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :אולי פשוט כניגון נפרד?<br /> ::ותודה על התרגומים מרוסית ומ[[אידיש]]...[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :::זה דוקא רעיון.<br /> :::יש באמתחתי כמה ניגונים ששמעתי ואינם ניגונים &quot;רשמיים&quot;,<br /> :::אחד או שניים מהם שמעתי מיהודים זקנים כשהייתי בשליחות ברוסיה ואוקראינה.<br /> :::מה דעתך, לפתוח קטגוריה חדשה לניגונים שאינם &quot;רשמיים&quot;? איך לקרוא לקטגוריה כזאת?<br /> :::אגב, מילא התרגומים מרוסית. דבר אחד רק אינני מבין - <br /> :::איך זה שיש מי שכותב על ניגון כל שהוא שהוא ב&quot;רוסית&quot; בשעה שאין לכותב שום ידע ברוסית, וזה יכול להיות אפילו בבוכרית והוא לא ידע...?<br /> :::שיניתי כבר בכמה וכמה ערכים את שפת הניגון מרוסית ל&quot;שפת רוסיה הלבנה&quot;, &quot;אוקראינית&quot;, וכד', לפי הצורך. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A7&diff=27959 2009-06-16T17:03:36Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>למישהו יש בנמצא תמונת הרח&quot;ש? אין בידי כרגע סורק...[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> : בבקשה: [[תמונה:PlTi2570418.jpg|thumb|Description]] [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PlTi2570418.jpg&diff=27958 2009-06-16T17:01:20Z

<p>מיכאל א: ר&#039; חיים שאול ברוק</p> <hr /> <div>ר' חיים שאול ברוק</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=27931 2009-06-16T11:57:31Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>'''רמת יצחק''' שכונה [[ברמת גן]] שסופחה אליה [[בה'תש&quot;ד]] (1943). בתחילה. בשנת [[ה'תרצ&quot;ג]] (1933), נוסדה כישוב עירוני עצמאי על ידי מר בורשטיין שקראה על שם אביו.<br /> קהילת [[חב&quot;ד]] ברמת יצחק נוסדה בתקופת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. ראשוני המתישבים [[בה'תרצ&quot;ט]] היו: הרה&quot;ח ר' [[נחמן שלום שכנא הרטמן]], הרה&quot;ח ר' [[חיים משה אלפרוביץ]] וחתנו הרה&quot;ח ר' [[דוד גרין]].<br /> בשנת [[ה'תשט&quot;ו]] מנתה הקהילה כעשרים משפחות והורגש צורך [[בבית כנסת]] חב&quot;ד. המגרש נתרם על ידי הר' מנחם יצחק קלואונר וביום הבהיר [[ח&quot;י אלול]] נחנך הבנין בטקס רב רושם. לאחר שנים נקרא שמו [[&quot;היכל מרדכי&quot;]] על שם הגבאי הראשון הרה&quot;ח הר' [[מרדכי גרוזמן]] ז&quot;ל, ממיסדיו.<br /> [[המשפיע]] הרה&quot;ח ר' [[מאיר בליזינסקי]] התוועד בהתוועדויות הרבות שהתקיימו במקום ומסר שעורי חסידות רבים.<br /> חסידי חב&quot;ד שהתפללו בצעירותם בבית הכנסת הם:<br /> הרב [[מאיר גרוזמן]], הרב [[שלום דב ליפשיץ]], הרב [[רפאל צבי הרטמן]], הרב [[יוסף הרטמן]], הרב [[יקותיאל גרין]], הרב [[יצחק ידגר]], הר' אברהם טאובר.<br /> <br /> == '''קרא עוד''' ==<br /> [[בטאון חב&quot;ד]] מס' 10, תשט&quot;ז, עמ' 31-32 על חגיגת חנוכת ביהכנ&quot;ס.<br /> <br /> [[רמת גן]]<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=27926 2009-06-16T11:37:55Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>ש בעי' להכניס את משפחתו? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :בתור משפחתו בוודאי שלא. בתור ערכים בפני עצמם, מה שנראה לך. אם יכתב ערך כזה בצורה שמתאימה לחב&quot;דפדיה, לא נמחק. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:46, 4 מאי 2009 (EDT)<br /> תמללתי עד כמה שיכלתי את השיר המצורף. יש שם כמה מילים ספורות שלא הצלחתי לפענח.<br /> <br /> אכתוב אותם כאן, תגידו לי אם כדאי להכניס זאת בערך עליו, ובאיזה אופן.<br /> <br /> מיר זײנען אין רוסלאנד <br /> <br /> אין טיורמע געזעסן <br /> <br /> מיר וועלן דאס אין לעבן <br /> <br /> קיין מאל נישט פארגעסן<br /> <br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> <br /> ניסים האט געשעהן <br /> <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> <br /> ארום אונדז <br /> <br /> האט א פײער געברענט <br /> <br /> די פעלד פון ליובאוויטש <br /> <br /> אין זיכערע הענט<br /> <br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> <br /> ניסים האט געשעהן <br /> <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> <br /> ישיבות זײנען געוועזן <br /> <br /> שטענדיק פארבראכט <br /> <br /> זיי האבן געלערנט <br /> <br /> בײ טאג און בײ נאכט<br /> <br /> <br /> <br /> ווען אין איינע פון די ישיבות <br /> <br /> האט עפעס געטראפן <br /> <br /> באלד איז אהין געוואר (?) געלאפן.<br /> <br /> <br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> <br /> ניסים האט געשעהן <br /> <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> <br /> <br /> ווען די געהיימע פאליציי <br /> <br /> האט א מלמד צוגענומען <br /> <br /> באלד איז אויף זײן ארט <br /> <br /> א צווייטער געקומען<br /> <br /> <br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> <br /> ניסים האט געשעהן <br /> <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> <br /> <br /> אז זיי זײנען געגאנגען <br /> <br /> טעג און יארן <br /> <br /> ביז אונדזערע קינדער <br /> <br /> זײנען קאלטער (?) געווארן.<br /> <br /> <br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> <br /> ניסים האָט געשעהן <br /> <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> <br /> <br /> מיר זײנען געוועזן <br /> <br /> שטענדיק גרייט <br /> <br /> סײ אויפן לעבן און סײ אויפן טויט<br /> <br /> <br /> <br /> אזוי האבן מיר געקוקט <br /> <br /> מיט אפענע אויגן <br /> <br /> מיר האבן אונדזערע קעפ <br /> <br /> פאר קיינעם ניט געבויגן<br /> <br /> <br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> <br /> ניסים האט געשעהן <br /> <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> <br /> <br /> צו אונדזערע ישועה <br /> <br /> איז א ברעג געקומען <br /> <br /> מיר האבן פון רבי'ן <br /> <br /> א לעטער באקומען<br /> <br /> <br /> <br /> קינדער טײערע <br /> <br /> נאט אײך בײם האנט <br /> <br /> קומט צו מיר <br /> <br /> אין א פרײער לאנד<br /> <br /> <br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> <br /> ניסים האט געשעהן <br /> <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> <br /> <br /> מיר האבן געענטפערט <br /> <br /> אלע ווי איינער <br /> <br /> עס האט בײ אונדז געצווייפלט <br /> <br /> פון אונדז קיינער<br /> <br /> <br /> <br /> רבי מיר גייען <br /> <br /> מיר זעען שוין דעם וועג <br /> <br /> מיר ווארפן אפ אלעס אויפן וועג<br /> <br /> <br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> <br /> ניסים האט געשעהן <br /> <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> <br /> <br /> ווען מיר זײנען אלע <br /> <br /> צום גרענעץ געקומען <br /> <br /> באלד האט די וואכט <br /> <br /> אנגעפאנגען ברומען<br /> <br /> <br /> <br /> אידן וואס טוט זיך <br /> <br /> וואס איז דא געשעהן <br /> <br /> איר זײט נאר העכט נעכטן <br /> <br /> אין סיביר דאך געוועזן<br /> <br /> <br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> <br /> ניסים האט געשעהן <br /> <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> <br /> <br /> מיר האבן זיי געענטפערט <br /> <br /> פעסט און זיכער <br /> <br /> הערט אויף צו קוקן <br /> <br /> די אלטע ביכער<br /> <br /> <br /> <br /> אלעס וואס מיר האבן <br /> <br /> וועלן מיר אײך געבן <br /> <br /> מיר געבן אונדזערע לעבן <br /> <br /> מיר גייען צום רבי'ן<br /> <br /> <br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> <br /> ניסים האט געשעהן <br /> <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=27925 2009-06-16T11:36:14Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>ש בעי' להכניס את משפחתו? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :בתור משפחתו בוודאי שלא. בתור ערכים בפני עצמם, מה שנראה לך. אם יכתב ערך כזה בצורה שמתאימה לחב&quot;דפדיה, לא נמחק. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:46, 4 מאי 2009 (EDT)<br /> ::תמללתי עד כמה שיכלתי את השיר המצורף. יש שם כמה מילים ספורות שלא הצלחתי לפענח.<br /> אכתוב אותם כאן, תגידו לי אם כדאי להכניס זאת בערך עליו, ובאיזה אופן.<br /> <br /> מיר זײנען אין רוסלאנד <br /> אין טיורמע געזעסן <br /> מיר וועלן דאס אין לעבן <br /> קיין מאל נישט פארגעסן<br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> ניסים האט געשעהן <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> ארום אונדז <br /> האט א פײער געברענט <br /> די פעלד פון ליובאוויטש <br /> אין זיכערע הענט<br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> ניסים האט געשעהן <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> ישיבות זײנען געוועזן <br /> שטענדיק פארבראכט <br /> זיי האבן געלערנט <br /> בײ טאג און בײ נאכט<br /> <br /> ווען אין איינע פון די ישיבות <br /> האט עפעס געטראפן <br /> באלד איז אהין געוואר (?) געלאפן.<br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> ניסים האט געשעהן <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> ווען די געהיימע פאליציי <br /> האט א מלמד צוגענומען <br /> באלד איז אויף זײן ארט <br /> א צווייטער געקומען<br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> ניסים האט געשעהן <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> אז זיי זײנען געגאנגען <br /> טעג און יארן <br /> ביז אונדזערע קינדער <br /> זײנען קאלטער (?) געווארן.<br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> ניסים האָט געשעהן <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> מיר זײנען געוועזן <br /> שטענדיק גרייט <br /> סײ אויפן לעבן און סײ אויפן טויט<br /> <br /> אזוי האבן מיר געקוקט <br /> מיט אפענע אויגן <br /> מיר האבן אונדזערע קעפ <br /> פאר קיינעם ניט געבויגן<br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> ניסים האט געשעהן <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> צו אונדזערע ישועה <br /> איז א ברעג געקומען <br /> מיר האבן פון רבי'ן <br /> א לעטער באקומען<br /> <br /> קינדער טײערע <br /> נאט אײך בײם האנט <br /> קומט צו מיר <br /> אין א פרײער לאנד<br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> ניסים האט געשעהן <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> מיר האבן געענטפערט <br /> אלע ווי איינער <br /> עס האט בײ אונדז געצווייפלט <br /> פון אונדז קיינער<br /> <br /> רבי מיר גייען <br /> מיר זעען שוין דעם וועג <br /> מיר ווארפן אפ אלעס אויפן וועג<br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> ניסים האט געשעהן <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> ווען מיר זײנען אלע <br /> צום גרענעץ געקומען <br /> באלד האט די וואכט <br /> אנגעפאנגען ברומען<br /> <br /> אידן וואס טוט זיך <br /> וואס איז דא געשעהן <br /> איר זײט נאר העכט נעכטן <br /> אין סיביר דאך געוועזן<br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> ניסים האט געשעהן <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.<br /> <br /> מיר האבן זיי געענטפערט <br /> פעסט און זיכער <br /> הערט אויף צו קוקן <br /> די אלטע ביכער<br /> <br /> אלעס וואס מיר האבן <br /> וועלן מיר אײך געבן <br /> מיר געבן אונדזערע לעבן <br /> מיר גייען צום רבי'ן<br /> <br /> ניסים, ניסים <br /> ניסים האט געשעהן <br /> ווער עס וויל קען וויסן <br /> און ווער עס וויל קען זעהן.</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%90_%D7%A8%D7%A2%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%95_(%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%98_%D7%90_%D7%90%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%9C%D7%A2)&diff=27923 2009-06-16T10:59:28Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>ה[[ניגון]] '''זא רעקאיו''' הינו ניגון בשפת רוסיה הלבנה המבטא צעקת [[בעל תשובה]] שמרגיש בנפשו שעומד עדיין בעומק רע וצועק ומבקש את אביו שבשמים לעזרו ולהצילו. מילות הניגון ממשילות בן כפר רוסי המוליך ומושך בחבל בספינה הטובעת בנהר [[דונאי]] ואין לו שום דבר שיוכל לאחוז בו וגם חסר לו הכח להנצל וצועק במר נפשו: &quot;אבא, הצילוני&quot;. ואביו מרחם עליו ומצילו.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון קי&quot;ג ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/113.rm&amp;gif=113 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=531 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%95%D7%90&diff=27922 2009-06-16T10:58:21Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>ה[[ניגון]] '''אדיר הוא''' הוא על-פי סדר האל&quot;ף בי&quot;ת ומושר ב[[לשון הקודש]] ובתרגומו ל[[אידיש]]. הניגון מביע אחדות הבורא.<br /> <br /> '''מילות הניגון הם''':<br /> <br /> אדיר הוא בעליונים, בחור הוא בתחתונים <br /> <br /> בעליונים, בתחתונים, כולם מודים ומאמינים, כי הוי' אחד ושמו אחד<br /> <br /> א שטארקער ביסטו פון אויבן, אן אויסדערוויילטער ביסטו פון אונטן <br /> <br /> און פון אויבן און פון אונטן <br /> <br /> אלע לויבן, אלע גלויבן <br /> <br /> אז דו ביסט איינער און חוץ דיר ניטא קיינער.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ק&quot;ו ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/106.rm&amp;gif=106 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=524 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=38 לשמיעת הניגון מתוך &quot;ניחח&quot;]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A4%D7%9C%D7%A1&diff=27920 2009-06-16T10:23:19Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>[[תמונה:יעקב פלסPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ר' יעקב פלס]]<br /> החסיד '''יעקב פלס''' נולד בשנת [[תרפ&quot;ג]] בעיירה טלנשט שבבסרביה (שטח שעבר בתקופות שונות בין השלטונות הרומניים והרוסיים, עד לנפילת ברית-המועצות אז הסתפח לרפובליקת מולדובה) לאביו הרב טוביה ע”ה ולאמו מרת פרומה. הרב פלס קיבל חינוך על טהרת הקודש בבית הכנסת המקומי שבעיירתו. כשבגר, נסע לקישינב, שם היתה ישיבה גדולה, ושם למד במשך מספר שנים. <br /> <br /> חסיד תוסס וצעיר היה הרב יעקב פלס ע”ה. למרות שנותיו הרבות, ניתן היה לראותו עד יומו האחרון פוסע ברחובות הכפר מפעילות אחת לחברתה, והיה מעורר את השתאותם של צעירים ממנו בשנים רבות איש חסיד ורב פעלים שמאחוריו עבר עשיר ומרתק של עסקנות ציבורית בהפצת תורה, החל בקבלת פני העולים החדשים בשנות הכ”פים, ממשיך בהקמת ישיבת ‘[[תומכי תמימים]]’ בקרית גת וכן את ישיבת ‘[[אחי תמימים ראשון לציון]]’, וכלה בפעולותיו בשנים האחרונות להפיץ שם שמים בכל מקום ומקום.<br /> <br /> ב[[שבת]] קודש [[פרשת יתרו]] בשנת [[תשס&quot;ג]], השיב את נשמתו לבוראה, והוא בן 80 לגבורה.<br /> <br /> ==ימי צעירותו==<br /> <br /> זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, נסגרה הישיבה בקישנב, שם למד, והוא חזר לבית הוריו בטלנשט. אולם זמן קצר לאחר מכן, פרצה המלחמה, והסובייטים כבשו את אזור מגוריו. בעקבות זאת החל לנדוד בדרכים מעיר לעיר, כדי למצוא מקלט לנפשו. מאורעות המלחמה הביאו אותו עד לסיביר הרחוקה, שם שהה עד סוף ימי המלחמה. בסיביר עבד בהקמת בתי חרושת שהועברו ממרכזה של רוסיה. <br /> <br /> הרב פלס זכה לצאת מהתופת, ולצאת את עמק הבכא. הוא הבריח יחד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] את גבול רוסיה והגיע אל העיר סירעט שברומניה, ומשם המשיך לנדוד עד שהגיע לאיטליה. למרות היותו שבור ורצוץ, החל לפעול באיטליה יחד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[זלמן לוין]] למען תורת ישראל. הוא הקים בית כנסת, ודאג לשיעורי תורה למבוגרים. <br /> <br /> על פעולותיו כתב לאדמו”ר הריי”צ שהשיב לו במכתב תשובה, ובין השאר כתב לו “אודה לה’ על חסדו הגדול אשר הציל אתכם מיד הזדים, ומברך אני אתכם בברכת מזל טוב מזל טוב”. בהמשך המכתב מציין הרבי הריי”צ: “בטח תתאמצו למלא השליחות הקדושה אשר השי”ת מסר לכם בחיזוק התורה והיהדות בכלל, והחינוך הכשר בפרט, וליבכם יהיה חזק בבטחון בה’ אשר ימלא לכם את כל מחסורכם בגשמיות וברוחניות”. <br /> <br /> לאחר שהות של כחצי שנה באיטליה, ארגן הרב פלס קבוצה בת חמישים אנשים בשם “לב אריה”, ועלה ארצה באניה ‘וינגייט’ שלמים קיבלה את השם ‘ברכה פולד’. באוניה היו גם שני ידידיו ר' זושא ור' זלמן. באונייה נשבעו שלושתם כי מטרת עלייתם לארץ-הקודש היא לעסוק בחינוך ילדי ישראל. היה זה שלושה שבועות לפני חג החרות תש”ו.<br /> <br /> ==בארץ הקודש== <br /> <br /> עם בואו לארץ נכנס ללמוד בישיבת חב”ד בתל-אביב אצל הרב [[חיים שאול ברוק]] ע”ה, ובזמנו הפנוי החל לעסוק במרץ בלתי-נלאה בקירוב ילדים ובני-נוער, מתוך מחנות עולים והמעברות, לתורה ומצוות. <br /> <br /> לאחר נישואיו עם מרת רחל (לבית מלוב) הקים את ביתו בתל-אביב ועסק רוב ימיו בחינוך. הוא החל זאת בעבודת הוראה בבית הספר ‘סיני’, ומאז מסר את עצמו לחינוכם של ילדי ונערי ישראל לתורה ומצוות. <br /> <br /> לאחר ששמע כי [[הרבי]] כותב לעסקני חב”ד בארץ מכתבים תכופים ובהם דרישה חד משמעית שהפעילות החב”דית צריכה להתרחב יותר ויותר, התחיל לפעול במרץ, ומאז, במשך שנים רבות כיתת רגליו ממושב למושב, מקיבוץ לקיבוץ ומעיר לעיר מהצפון עד לדרום להפצת היהדות ומעיינות החסידות. <br /> <br /> פעילותו הממוסדת הראשונה הייתה בהקמת ישיבת ‘[[אחי תמימים]]’ חב”ד בראשון-לציון. לאחר מכן החל לבנות את ישיבת ‘[[תומכי תמימים קרית גת]] (בשנת תשי”ט).<br /> <br /> כאשר ביקר הרב פלס בפעם הראשונה אצל הרבי בשנת תשכ”ב, כיבד אותו הרבי לדבר בפני הציבור - עובדה נדירה ביותר! הרב פלס עלה על הבמה ואמר מילים קצרות “הרבי הצליח לשבור את כל המחיצות בין יהודי ליהודי”. קהל החסידים ראה בחוש כיצד הדברים גרמו נחת רוח עצום לרבי. <br /> <br /> מאז קיבל על עצמו הרב פלס לפעול לשבירת כל המחיצות בין יהודי ליהודי, מתוך מטרה ברורה לזרז ולהביא להתגלותו של [[משיח]] צדקנו <br /> <br /> הרב פלס היה הראשון בהיסטוריה שפעל להביא לרבי מה”מ מפתח של עיר בישראל - מנהג שהפך במשך השנים לנפוץ. כיון שעסק רבות בענייני הישיבה בקריית גת, רקם מערכת קשרים הדוקה עם ראש העיר דאז מר גדעון נאור, ור’ יעקב שכנעו להעניק את מפתח העיר לרבי. בטקס רב רושם שהתקיים בח”י אלול תשכ”ב, העניק ראש העיר את המפתח לידי הרב פלס, שזמן קצר לאחר נסע לרבי, והגישו בעיצומה של [[התוועדות]] חסידים, קבל עם ועולם. הרבי קיבל את המפתח בקורת רוח מרובה. <br /> <br /> ==הרבי משתתף בהדפסת ספרו== <br /> <br /> הרב יעקב פלס היה עסקן דגול, ונתברך בכשרונות רבים. אפשר לומר כי הקדיש את חייו למען הכלל, לא רק בתחומי פעולתו בעניני חינוך, אלא גם בכל שטחי העסקנות הציבורית על כל גווניה, הדינמיים והציבוריים. הוא גם היה נואם באופן שהקשיבו לדבריו, והיה מושך בעט סופרים. תמיד היה עשיר ברעיונות ושופע פניני מחשבה למכביר. <br /> <br /> ר’ יעקב היה איש של חידושים. לבו היה פתוח תמיד לכל רעיון חדש ואזנו קשובה למתרחש סביבו ולכל חידוש ולו גם הזעיר ביותר. <br /> <br /> הוא עצמו איש צנוע וענו החי בתנאי דוחק וצמצום ביותר. פשטותו וצניעותו הם לשם דבר, מכריו אומרים עליו כי זה אופיו, וגם בבית הכנסת הרי מקום מושבו הוא בסוף המחנה, מתוך צניעות וענווה יתירה. את כל עבודתו ופעילותו הציבורית הוא מנהל לבדו, ללא מערכת משומנת של משרדים, עוזרים ומזכירים. <br /> <br /> הרב פלס עסק רבות בהפצת הקריאה הגדולה של “בית יעקב נלכו ונלכה באור ה’” - פסוק שהאמין כי יכול להעיר ולהצית שלהבות בלבבות רבבות ישראל באשר הם. הוא תמיד זעק והתריע, לעורר את הלבבות. “עלינו לכבות את השריפה באופן של ‘עשו כל אשר ביכולתכם’” - אמר פעם הרב פלס - “וכפי שכתב לי הרבי “אפילו מאה פעמים בלי גוזמא”. <br /> <br /> את דבריו אלו פירסם כבר מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים. הוא קרא לכל העם לצאת משאננותו, לפקוח את העינים ולמצוא את האמת של חיי התורה והמצוות ולהתקדש אל אור היהדות והחסידות. <br /> <br /> הרב פלס אף זכה לקירובים מיוחדים מהרבי מה”מ, ובין השאר ביקשו הרבי כמה פעמים לקרוא ולשיר את שיריו במעמד אלפי חסידים בהתוועדויות שערך. כאשר הרבי קיבל את ספר השירים שלו “אחרי מלחמת יום הכפורים” שלח לרב פלס סכום של אלף דולר כהשתתפות בהוצאות. רק אנשים מעטים זכו לתגובות חמות מעין זו. <br /> <br /> מעניין כי בספרו זה רמז הרב פלס כבר אז, לפני עשרות שנים, על כך שהרבי הוא האיש שעתיד להתגלות כמשיח וכגואל לעם ישראל, עוד הרבה בטרם החל הענין להתגלגל בגלוי בקרב אנ”ש חסידי חב”ד. למעשה הרב פלס הוא הראשון שפרסם ענין נשגב זה ואף קיבל על כך את הסכמתו וברכתו של הרבי על-ידי ההשתתפות בהוצאת הספר לאור עולם. <br /> <br /> לפני [[ג’ תמוז תשנ&quot;ד]] אף פרסם פתק בנושא זהותו של המלך המשיח: “מאחר שזכינו בדורנו זה לנשמה כה גדולה, בבחינת ‘לך דומיה תהלה’, יהודי שכל התנהגותו, כל חייו הם למעלה מדרך הטבע, ורואים בו כל המעלות שהרמב”ם מפרט איך צריך להיראות משיח, גם שמו ויחוסו ממלכות בית דוד, לכן אנו מתפללים ומתחננים לפני הקב”ה שיזרז את התגלותה של נשמה זו...” <br /> <br /> בשנת תשמ”ח, זמן קצר לאחר פטירתה של [[הרבנית חיה מושקא]] ע”ה, עמד הרב פלס בהתוועדות הגדולה מול פני הקודש, והכריז בפאתוס האופייני לו כי היות והרבי הוא זה שעומד להתגלות בתור משיח, הרי כעת הדבר תלוי בנו, החסידים, ואנו צריכים לבקש ממנו להתגלות... <br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> בשבת קודש פרשת ‘יתרו’, השתתף בשיעור חסידות שהתקיים ב’בית מנחם’ ב[[כפר חב”ד]]. עם תום השיעור חזר לבית חתנו הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] שי’, שם התגורר, כדי לנוח מעט. הוא עלה על משכבו, נרדם ולא התעורר.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''בנו''': <br /> *הרב [[טוביה פלס]] מכפר-חב&quot;ד. <br /> '''חתניו''': <br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - מראשי ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]. <br /> *הרב [[אברהם גולדברג]] ע&quot;ה - ממנהלי '[[בית חנה]]' בצפת. <br /> *הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר-חב&quot;ד]]. <br /> *הרב [[מנחם פרלשטיין]] כפר-חב&quot;ד, יו&quot;ר ארגון &quot;אור חב&quot;ד&quot;-את&quot;ה המרכזי באה&quot;ק.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|פלס יעקב]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A4%D7%9C%D7%A1&diff=27919 2009-06-16T10:21:51Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>[[תמונה:יעקב פלסPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ר' יעקב פלס]]<br /> החסיד '''יעקב פלס''' נולד בשנת [[תרפ&quot;ג]] בעיירה טלנשנט שבבסרביה (שטח שעבר בתקופות שונות בין השלטונות הרומניים והרוסיים, עד לנפילת ברית-המועצות אז הסתפח לרפובליקת מולדובה) לאביו הרב טוביה ע”ה ולאמו מרת פרומה. הרב פלס קיבל חינוך על טהרת הקודש בבית הכנסת המקומי שבעיירתו. כשבגר, נסע לקישינוב, שם היתה ישיבה גדולה, ושם למד במשך מספר שנים. <br /> <br /> חסיד תוסס וצעיר היה הרב יעקב פלס ע”ה. למרות שנותיו הרבות, ניתן היה לראותו עד יומו האחרון פוסע ברחובות הכפר מפעילות אחת לחברתה, והיה מעורר את השתאותם של צעירים ממנו בשנים רבות איש חסיד ורב פעלים שמאחוריו עבר עשיר ומרתק של עסקנות ציבורית בהפצת תורה, החל בקבלת פני העולים החדשים בשנות הכ”פים, ממשיך בהקמת ישיבת ‘[[תומכי תמימים]]’ בקרית גת וכן את ישיבת ‘[[אחי תמימים ראשון לציון]]’, וכלה בפעולותיו בשנים האחרונות להפיץ שם שמים בכל מקום ומקום.<br /> <br /> ב[[שבת]] קודש [[פרשת יתרו]] בשנת [[תשס&quot;ג]], השיב את נשמתו לבוראה, והוא בן 80 לגבורה.<br /> <br /> ==ימי צעירותו==<br /> <br /> זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, נסגרה הישיבה בקישנוב, שם למד, והוא חזר לבית הוריו בטלשנטי. אולם זמן קצר לאחר מכן, פרצה המלחמה, והסובייטים כבשו את אזור מגוריו. בעקבות זאת החל לנדוד בדרכים מעיר לעיר, כדי למצוא מקלט לנפשו. מאורעות המלחמה הביאו אותו עד לסיביר הרחוקה, שם שהה עד סוף ימי המלחמה. בסיביר עבד בהקמת בתי חרושת שהועברו ממרכזה של רוסיה. <br /> <br /> הרב פלס זכה לצאת מהתופת, ולצאת את עמק הבכא. הוא הבריח יחד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] את גבול רוסיה והגיע אל העיר סירעט שברומניה, ומשם המשיך לנדוד עד שהגיע לאיטליה. למרות היותו שבור ורצוץ, החל לפעול באיטליה יחד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[זלמן לוין]] למען תורת ישראל. הוא הקים בית כנסת, ודאג לשיעורי תורה למבוגרים. <br /> <br /> על פעולותיו כתב לאדמו”ר הריי”צ שהשיב לו במכתב תשובה, ובין השאר כתב לו “אודה לה’ על חסדו הגדול אשר הציל אתכם מיד הזדים, ומברך אני אתכם בברכת מזל טוב מזל טוב”. בהמשך המכתב מציין הרבי הריי”צ: “בטח תתאמצו למלא השליחות הקדושה אשר השי”ת מסר לכם בחיזוק התורה והיהדות בכלל, והחינוך הכשר בפרט, וליבכם יהיה חזק בבטחון בה’ אשר ימלא לכם את כל מחסורכם בגשמיות וברוחניות”. <br /> <br /> לאחר שהות של כחצי שנה באיטליה, ארגן הרב פלס קבוצה בת חמישים אנשים בשם “לב אריה”, ועלה ארצה באניה ‘וינגייט’ שלמים קיבלה את השם ‘ברכה פולד’. באוניה היו גם שני ידידיו ר' זושא ור' זלמן. באונייה נשבעו שלושתם כי מטרת עלייתם לארץ-הקודש היא לעסוק בחינוך ילדי ישראל. היה זה שלושה שבועות לפני חג החרות תש”ו.<br /> <br /> ==בארץ הקודש== <br /> <br /> עם בואו לארץ נכנס ללמוד בישיבת חב”ד בתל-אביב אצל הרב [[חיים שאול ברוק]] ע”ה, ובזמנו הפנוי החל לעסוק במרץ בלתי-נלאה בקירוב ילדים ובני-נוער, מתוך מחנות עולים והמעברות, לתורה ומצוות. <br /> <br /> לאחר נישואיו עם מרת רחל (לבית מלוב) הקים את ביתו בתל-אביב ועסק רוב ימיו בחינוך. הוא החל זאת בעבודת הוראה בבית הספר ‘סיני’, ומאז מסר את עצמו לחינוכם של ילדי ונערי ישראל לתורה ומצוות. <br /> <br /> לאחר ששמע כי [[הרבי]] כותב לעסקני חב”ד בארץ מכתבים תכופים ובהם דרישה חד משמעית שהפעילות החב”דית צריכה להתרחב יותר ויותר, התחיל לפעול במרץ, ומאז, במשך שנים רבות כיתת רגליו ממושב למושב, מקיבוץ לקיבוץ ומעיר לעיר מהצפון עד לדרום להפצת היהדות ומעיינות החסידות. <br /> <br /> פעילותו הממוסדת הראשונה הייתה בהקמת ישיבת ‘[[אחי תמימים]]’ חב”ד בראשון-לציון. לאחר מכן החל לבנות את ישיבת ‘[[תומכי תמימים קרית גת]] (בשנת תשי”ט).<br /> <br /> כאשר ביקר הרב פלס בפעם הראשונה אצל הרבי בשנת תשכ”ב, כיבד אותו הרבי לדבר בפני הציבור - עובדה נדירה ביותר! הרב פלס עלה על הבמה ואמר מילים קצרות “הרבי הצליח לשבור את כל המחיצות בין יהודי ליהודי”. קהל החסידים ראה בחוש כיצד הדברים גרמו נחת רוח עצום לרבי. <br /> <br /> מאז קיבל על עצמו הרב פלס לפעול לשבירת כל המחיצות בין יהודי ליהודי, מתוך מטרה ברורה לזרז ולהביא להתגלותו של [[משיח]] צדקנו <br /> <br /> הרב פלס היה הראשון בהיסטוריה שפעל להביא לרבי מה”מ מפתח של עיר בישראל - מנהג שהפך במשך השנים לנפוץ. כיון שעסק רבות בענייני הישיבה בקריית גת, רקם מערכת קשרים הדוקה עם ראש העיר דאז מר גדעון נאור, ור’ יעקב שכנעו להעניק את מפתח העיר לרבי. בטקס רב רושם שהתקיים בח”י אלול תשכ”ב, העניק ראש העיר את המפתח לידי הרב פלס, שזמן קצר לאחר נסע לרבי, והגישו בעיצומה של [[התוועדות]] חסידים, קבל עם ועולם. הרבי קיבל את המפתח בקורת רוח מרובה. <br /> <br /> ==הרבי משתתף בהדפסת ספרו== <br /> <br /> הרב יעקב פלס היה עסקן דגול, ונתברך בכשרונות רבים. אפשר לומר כי הקדיש את חייו למען הכלל, לא רק בתחומי פעולתו בעניני חינוך, אלא גם בכל שטחי העסקנות הציבורית על כל גווניה, הדינמיים והציבוריים. הוא גם היה נואם באופן שהקשיבו לדבריו, והיה מושך בעט סופרים. תמיד היה עשיר ברעיונות ושופע פניני מחשבה למכביר. <br /> <br /> ר’ יעקב היה איש של חידושים. לבו היה פתוח תמיד לכל רעיון חדש ואזנו קשובה למתרחש סביבו ולכל חידוש ולו גם הזעיר ביותר. <br /> <br /> הוא עצמו איש צנוע וענו החי בתנאי דוחק וצמצום ביותר. פשטותו וצניעותו הם לשם דבר, מכריו אומרים עליו כי זה אופיו, וגם בבית הכנסת הרי מקום מושבו הוא בסוף המחנה, מתוך צניעות וענווה יתירה. את כל עבודתו ופעילותו הציבורית הוא מנהל לבדו, ללא מערכת משומנת של משרדים, עוזרים ומזכירים. <br /> <br /> הרב פלס עסק רבות בהפצת הקריאה הגדולה של “בית יעקב נלכו ונלכה באור ה’” - פסוק שהאמין כי יכול להעיר ולהצית שלהבות בלבבות רבבות ישראל באשר הם. הוא תמיד זעק והתריע, לעורר את הלבבות. “עלינו לכבות את השריפה באופן של ‘עשו כל אשר ביכולתכם’” - אמר פעם הרב פלס - “וכפי שכתב לי הרבי “אפילו מאה פעמים בלי גוזמא”. <br /> <br /> את דבריו אלו פירסם כבר מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים. הוא קרא לכל העם לצאת משאננותו, לפקוח את העינים ולמצוא את האמת של חיי התורה והמצוות ולהתקדש אל אור היהדות והחסידות. <br /> <br /> הרב פלס אף זכה לקירובים מיוחדים מהרבי מה”מ, ובין השאר ביקשו הרבי כמה פעמים לקרוא ולשיר את שיריו במעמד אלפי חסידים בהתוועדויות שערך. כאשר הרבי קיבל את ספר השירים שלו “אחרי מלחמת יום הכפורים” שלח לרב פלס סכום של אלף דולר כהשתתפות בהוצאות. רק אנשים מעטים זכו לתגובות חמות מעין זו. <br /> <br /> מעניין כי בספרו זה רמז הרב פלס כבר אז, לפני עשרות שנים, על כך שהרבי הוא האיש שעתיד להתגלות כמשיח וכגואל לעם ישראל, עוד הרבה בטרם החל הענין להתגלגל בגלוי בקרב אנ”ש חסידי חב”ד. למעשה הרב פלס הוא הראשון שפרסם ענין נשגב זה ואף קיבל על כך את הסכמתו וברכתו של הרבי על-ידי ההשתתפות בהוצאת הספר לאור עולם. <br /> <br /> לפני [[ג’ תמוז תשנ&quot;ד]] אף פרסם פתק בנושא זהותו של המלך המשיח: “מאחר שזכינו בדורנו זה לנשמה כה גדולה, בבחינת ‘לך דומיה תהלה’, יהודי שכל התנהגותו, כל חייו הם למעלה מדרך הטבע, ורואים בו כל המעלות שהרמב”ם מפרט איך צריך להיראות משיח, גם שמו ויחוסו ממלכות בית דוד, לכן אנו מתפללים ומתחננים לפני הקב”ה שיזרז את התגלותה של נשמה זו...” <br /> <br /> בשנת תשמ”ח, זמן קצר לאחר פטירתה של [[הרבנית חיה מושקא]] ע”ה, עמד הרב פלס בהתוועדות הגדולה מול פני הקודש, והכריז בפאתוס האופייני לו כי היות והרבי הוא זה שעומד להתגלות בתור משיח, הרי כעת הדבר תלוי בנו, החסידים, ואנו צריכים לבקש ממנו להתגלות... <br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> בשבת קודש פרשת ‘יתרו’, השתתף בשיעור חסידות שהתקיים ב’בית מנחם’ ב[[כפר חב”ד]]. עם תום השיעור חזר לבית חתנו הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] שי’, שם התגורר, כדי לנוח מעט. הוא עלה על משכבו, נרדם ולא התעורר.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''בנו''': <br /> *הרב [[טוביה פלס]] מכפר-חב&quot;ד. <br /> '''חתניו''': <br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - מראשי ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]. <br /> *הרב [[אברהם גולדברג]] ע&quot;ה - ממנהלי '[[בית חנה]]' בצפת. <br /> *הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר-חב&quot;ד]]. <br /> *הרב [[מנחם פרלשטיין]] כפר-חב&quot;ד, יו&quot;ר ארגון &quot;אור חב&quot;ד&quot;-את&quot;ה המרכזי באה&quot;ק.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|פלס יעקב]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=27917 2009-06-16T10:07:52Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>[[תמונה:זוסיק רבקיןPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ר' זוסיק רבקין ברפת]]<br /> ר' '''זוסמן (זוסיק) רבקין''' נולד בעיר גומיל (הומיל) שבבלרוס בשנת [[תרפ&quot;ט]] להורים [[חסיד|חסידי חב&quot;ד]]. <br /> <br /> כשהגרמנים פלשו לרוסיה היה בן 12. אביו גויס לצבא האדום ושאר בני המשפחה ברחו מזרחה, עד [[טשקנט]]. אחרי המלחמה, נדדה המשפחה למחנות עקורים באוסטריה ובצרפת, שם התאחדו עם האב ששב מהצבא, והגיעו ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תש&quot;ט]] (1949) למעברת פרדס חנה, משם עברו ל[[כפר חב&quot;ד]], שאז הוקם. <br /> <br /> לאחר חתונתו קיבל ר' זוסמן הוראה מ[[הרבי]] לעסוק בחקלאות. ועל פי הוראה זו הקים רפת בכפר חב&quot;ד. במשך השנים הפך להיות מסמלי הכפר הבולטים. <br /> <br /> ארבע שנים מאוחר יותר נשא לאשה את יהודית ונולדו להם שני בנים ושלושה בנות. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] נפטרה בתו הקטנה צביה ז&quot;ל. <br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], לאחר 36 שנות נישואים, חלתה אשתו יהודית ונפטרה. <br /> <br /> שנתיים אחרי שהתאלמן נישא בנישואים שניים לגברת אוריאלה. ר' זוסמן שימש בעבר במשך 22 שנה כרב&quot;ש (רכז ביטחון שוטף) של כפר חב&quot;ד ובשנות ה-‏50 שירת ב[[צה&quot;ל]] כמקלען פלוגתי במבצע קדש. <br /> <br /> בכ' [[תמוז]] [[תשס&quot;ז]] נפטר בבית הרפואה תל השומר. <br /> <br /> בניו ובנותיו: הגב' עדינה אלינסון, ר' יצחק ריבקין, ר' נפתלי ריבקין, הגב' רחל זבדי.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ריבקין זוסמן]]</div>

מיכאל א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C&diff=27916 2009-06-16T10:06:29Z

<p>מיכאל א: </p> <hr /> <div>'''שער הכולל''' הוא ספר שכתב הרב [[אברהם דוד לאוואט|הרב אברהם דוד לאוואוט]] סבו של [[הרבי]].<br /> <br /> הספר מחולק לפרקים רבים, וכולל ראיות ומקורות לנוסח חב&quot;ד בתפילה שיסד [[אדמו&quot;ר הזקן]] על-פי קבלת ה[[אריז&quot;ל]].<br /> <br /> הספר נקרא [[שער הכולל]] על-שם המסורת החסידית, לפיה ישנם שנים-עשר שערים לנוסחים בתפילה, כל שער לפי שורש שבט אחד משנים-עשר השבטים, המיוחד לו,<br /> <br /> וישנו שער אחד שנקרא [[שער הכולל]] אשר מתאים לכל אחד ואחד מישראל.<br /> <br /> הנוסח אשר בחר ויסד [[אדמו&quot;ר הזקן]], נבחר על-ידו עבור כל אחד ואחד מישראל.<br /> <br /> [[קטגוריה: ספרות חב&quot;ד]]</div>

מיכאל א