https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%99%D7%93 חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he] 2026-04-15T03:06:22Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D&diff=819178 תקנת לימוד הרמב"ם 2026-01-18T06:52:24Z <p>מיד: </p> <hr /> <div>{{תקנות הרבי|}}<br /> [[קובץ:הרבי עם רמבם לעם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בפתח [[סוכת הרבי|סוכתו]] עם ספר [[הרמב&quot;ם]] ב[[משנה תורה לרמב&quot;ם#רמב&quot;ם לעם|מהדורת &quot;רמב&quot;ם לעם&quot;]] בידו]]<br /> '''תקנת לימוד הרמב&quot;ם''' היא תקנה ללימוד יומי בספר [[משנה תורה לרמב&quot;ם]]. [[הרבי]] ייסד את התקנה ב[[אחרון של פסח]] בשנת [[תשד&quot;מ]]. מטרת התקנה היא, לאחד את עם ישראל בלימוד ספר משנה תורה המקיף את כל ה[[תורה שבעל פה]], גם את דיני התורה אשר אינם מקויימים כיום.<br /> <br /> ==השתלשלות התקנה==<br /> [[קובץ:הרבי עם רמב&quot;ם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ספר הרמב&quot;ם ברכבו]]<br /> [[קובץ:הרב וואזנר בסיום הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רב]]נים ו[[אדמו&quot;ר]]ים ב[[סיום הרמב&quot;ם]], [[תשע&quot;ב]]. נראים יושבים על הבמה (משמאל לימין):הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב וואזנר (נואם), [[יהושע רוקח|האדמו&quot;ר]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה-בעלז]], האדמו&quot;ר מנדבורנא, האדמו&quot;ר מלעלוב ב&quot;ב, [[נחום בער ברייאר|האדמו&quot;ר מבויאן]]]]<br /> <br /> ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת [[וישב]], [[כ' כסלו]] [[תשד&quot;מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר [[הרבי]] ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה ל[[חלוקת הש&quot;ס]] בלימוד ספר [[משנה תורה]] לה[[רמב&quot;ם]]. ההוראה לא יושמה מידית, אך [[התלמידים השלוחים]] [[ישיבת חב&quot;ד קזבלנקה|בישיבת חב&quot;ד בקזבלנקה]] שב[[מרוקו]], מדינה בה התגורר [[הרמב&quot;ם]] מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין [[י' שבט]] יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]] עד ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י&quot;א ניסן]] ויום הולדתו של הרמב&quot;ם ב[[י&quot;ד ניסן]]. את &quot;הלכות שלוחין ושותפין&quot; לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. ב[[חודש אדר]] א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מהרבי שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: &quot;המכתב הדו&quot;ח והמצו&quot;ב נתקבל ות&quot;ח&quot;.<br /> <br /> בהתוועדות [[י&quot;א ניסן]] [[תשד&quot;מ]], ערך הרבי סיום על הרמב&quot;ם, אך לא קישר את הדבר במפורש לחלוקה שנעשתה במרוקו. אחד עשר יום לאחר מכן, בהתוועדות [[אחרון-של-פסח]] העלה הרבי שוב את היוזמה לחלוקה כללית של הרמב&quot;ם, אך באופן כללי שהלימוד יהיה על פי הסדר וייגמר &quot;בסמיכות&quot; ליום הולדתו של הרמב&quot;ם בי&quot;ד ניסן שנה לאחר מכן בשנת [[תשמ&quot;ה]] (בעקבות מילים אלו ערכו הבחורים את לוח המורה שיעור (שהתחיל בכ&quot;ז ניסן) כך שיסתיים בי&quot;א ניסן). דברים ברוח זו אמר הרבי גם ב[[יחידות]] הכללית לאורחים שהתקיימה ימים ספורים לאחר חג הפסח, בה מיקד הרבי את מסלול הלימוד ללימוד שלושה פרקים בכל יום. הרבי הוסיף וציין שכאשר כולם ילמדו את כל ההלכות יפעל הדבר אחדות נפלאה והדבר יוביל למציאת שפה לימודית משותפת בין הלומדים שיוכלו להתפלפל ולחדש באותו עניין.<br /> <br /> בתחילה לא היה מושג ברור מאין להתחיל ואיך בדיוק לערוך את חלוקת השיעורים. חברי ה[[וועד להפצת שיחות]] ערכו את החלוקה (ב&quot;פתח-דבר&quot; למורה שיעור לרמב&quot;ם כתוב שהרבי עשה את החלוקה) במסלול שלושת הפרקים והגישו לרבי את המורה שיעור להגהה ואישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=81512 פרסום ראשון: הגהות הרבי על המורה שיעור לרמב&quot;ם] {{אינפו}} כ&quot;ז [[ניסן]] התשע&quot;ד (27.04.2014)}}.<br /> <br /> ==מסלולי הלימוד==<br /> התקנה מחולקת לשלשה מסלולי לימוד:<br /> * '''שלשה פרקים ליום''' - סיום כל ספר משנה תורה תוך כאחד עשר חודשים (339 ימים).<br /> * '''פרק ליום''' - סיום כל ספר משנה תורה תוך כשנתיים ועשרה חודשים (1017 ימים).<br /> * '''לימוד [[ספר המצוות לרמב&quot;ם]]''' (במסלול זה נלמדות בכל יום המצוות העוסקות בנושא הנלמד באותו היום במסלול של שלשה פרקים, והוא מסתיים במקביל אליו). מסלול זה מיועד לנשים וילדים.<br /> <br /> עיקר התקנה הוא לימוד והבנת הרמב&quot;ם. אמנם יש אומרים שהרבי אמר שגם שמקיימים את התקנה גם באמירה בלבד.{{הערה|ראה לקו&quot;ש חכ&quot;ח ע' 286. וראה דיון בנושא ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-10-45-08-קובץ-הקנה-120-שנה.pdf קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש צפת חח&quot;ל צפת - י&quot;א ניסן תשפ&quot;ב] (עמוד 284)}} (וכן משמע להדיא בחסידות{{הערה|לקוטי תורה מצורע כה ג.}}, שכאשר הלימוד הוא ב'תנועה' של קבלת עול אזי לא יסולא בפז ערכו &quot;ואף על גב דמשכח, ואף על גב דלא ידע מאי קאמר. שנאמר גרסה נפשי לתאווה&quot;).<br /> <br /> לדעת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], עדיף להקשיב לשיעור על שלושה פרקים, מאשר ללמוד פרק אחד לבד{{הערה|1=[https://asktherav.com/28701-rambam-3-perakim-or-1-perek/ אתר 'שאל את הרב'].}}.<br /> <br /> ==זמן הלימוד==<br /> <br /> לגבי זמן הלימוד אומר הרבי{{הערה|שיחת ש&quot;פ וארא תשמ&quot;ט אות ו' - [[מוגה]]}} שמאחר והתורה היא למעלה מהזמן, ואף-על-פי-כן היא נמשכת ובאה בגדרי הזמן, שהרי חלק מסוים מהתורה שייך ליום זה דוקא, כמו, שיעור היומי ברמב&quot;ם, ועל-דרך-זה כשיוצא-לאור ספר חדש בענין לימוד התורה, הרי מצד גודל החביבות של דבר חדש, יש ללמוד את אותו ענין על-כל-פנים בספר חדש זה.<br /> <br /> ובהערה שם הרבי מפרט את הזמן המדוייק (בנוסף לכך שאומרים אותו באותו היום) בו אומרים את הרמב&quot;ם: יש להשתדל ללמוד את השיעורים היומיים במשך היום, ואם מאיזו סיבה לא הספיקו ללמדם במשך היום, יכולים וצריכים להשלימם בלילה עד חצות, ואם לא הספיקו להשלימם עד חצות, יכולים וצריכים להשלימם עד שיעלה עמוד השחר, כמו הקטר חלבים ואיברים ש&quot;משתדלין להקטיר הכל ביום, חביבה מצוה בשעתה&quot; ואם לא הספיק ביום - מצוותן עד שיעלה עמוד השחר והסיבה שאמרו חכמים עד חצות היא רק בכדי להרחיק את האדם מהעבירה.<br /> <br /> כאשר הנהלת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|הישיבה בקריית גת]] שאלו פעם את הרבי האם לעשות '[[סדר]]' מיוחד בישיבה ללימוד הרמב&quot;ם, תשובתו של הרבי היתה שלימוד הרמב&quot;ם של התמימים צריך להיות על חשבון זמנם הפנוי{{הערה|סיפר הרב [[מנחם מענדל גרונר]]}}.<br /> <br /> לפי מספר עדויות, היו הזדמנויות שראו את הרבי לומד את [[השיעור היומי ברמב&quot;ם]] כבר בלילה שלפני, ויש שניסו להוכיח זאת שבהתוועדויות ושיחות רבות בהן התייחס הרבי לשיעור הרמב&quot;ם היומי וביאר אותו, ביאר הרבי את השיעור של יום המחרת{{הערה|[[מעשה מלך (ספר)|מעשה מלך]] הוצאת תשע&quot;ג פרק י&quot;ג לימוד התורה, עמוד 59, הערה 9. קובץ מנהגי מלך הוצאת תשנ&quot;ו עמוד 12.}}.<br /> <br /> ==מהדורות רמב&quot;ם שיצאו בקשר לתקנה==<br /> [[קובץ:משנה תורה חזק.png|שמאל|ממוזער|250px|&quot;רמב&quot;ם השלם&quot; שבהוצאת [[מכון חזק]]]]<br /> [[קובץ:ספר המצוות חזק.png|שמאל|ממוזער|250px|&quot;ספר המצוות לרמב&quot;ם&quot; שבהוצאת [[מכון חזק]]]]<br /> [[קובץ:הרמב&quot;ם השלם של הרב וולפא.jpeg | <br /> שמאל|ממוזער|250px| &quot; מכון הרמב&quot;ם השלם של הרב וולפא&quot; ]]<br /> <br /> בהקשר עם התקנה, יצאו כמה הוצאות של רמב&quot;ם עם חלוקת ההלכות לפי סדר הלימוד.<br /> <br /> בהוצאות אלו מסומנים בעיקר כל השיעורים של שלושה פרקים בציון של שלוש כוכביות. והשיעורים של פרק אחד מסומנים בהקדמה, בחלוקת המצוות ובסדר התפילות.<br /> * רמב&quot;ם בגודל קטן בשמונה כרכים עם כריכה קשה בהוצאת [[שי למורא]].<br /> * '''משנה תורה השלם''' בהוצאת [[חזק]], עם מורה שיעור, ביאורים רבים במקומות הנצרכים, מקורות לפסקי הרמב&quot;ם וציונים לשינויים בפסיקת ה[[שולחן ערוך]] ונושאי כליו, ו&quot;עיטורי מלך&quot;, הפניות לביאורי הרבי על הרמב&quot;ם. בתחלת הספר בא מבוא נרחב בענין תולדות הרמב&quot;ם, תקנת הרמב&quot;ם ועוד, שנערך על-ידי הרב [[פרץ אוריאל בלוי]]<br /> * רמב&quot;ם בכרך אחד בהוצאת [[מפעל משנה תורה]] בנוסח הרב [[יוסף קאפח]].<br /> * רמב&quot;ם עם ביאור בהוצאת מפעל משנה תורה, בעריכת הרב יוחאי מקבילי. נוסח הרב [[יוסף קאפח]].<br /> * רמב&quot;ם עם ביאור בהוצאת מכון [[הרמב&quot;ם]] השלם.<br /> * רמב&quot;ם עם ביאור של הרב [[עדין אבן ישראל]], בהוצאת המכון שלו.<br /> * רמב&quot;ם עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת מאזנים.<br /> *ספר המצוות לרמב&quot;ם עם מורה שיעור - להקלת הלימוד ללומדים במסלול ספר המצוות לרמב&quot;ם, בהוצאת [[מכון חזק]].<br /> <br /> כמו כן מודפס [[הרמב&quot;ם]] בחוברת ה&quot;דבר מלכות&quot; בהוצאת חזק, בצירוף הלכה אחת לעיון. ביאורים אלו יצאו בשנת [[תשע&quot;ד]] בשני כרכים. בחוברת &quot;חיינו&quot; נדפס פרק אחד עם תרגום לאנגלית, ומשנת תשפ&quot;ב החלה לצאת מהדורה עם 'שלשה פרקים'.<br /> <br /> החל משנת תשע&quot;ד הוקם מכון הרמב&quot;ם המבואר והוא מוציא לאור רמב&quot;ם בהיר מבואר ומפורש בצורה מקיפה ביותר. הביאור כולל ביאור משולב בדברי הרמב&quot;ם עצמו וכן הערות תמציתיות. כמו כן מדור הלכה למעשה הסוקר בקיצור כל מקום שחולקים על הרמב&quot;ם בשו&quot;ע ונושאי כליו ואדמו&quot;ר הזקן בשולחן ערוך שלו ועד פוסקי זמננו. עוד כולל המהדורה בסוף כל ספר עיונים על כל פרק. המהדורה נקרא הרמב&quot;ם המבואר מהדורת חיטריק. נכון לשנת [[תש&quot;פ]] יצאו לאור מהסדרה 7 כרכים.<br /> <br /> החל משנת [[תשע&quot;ה]] החל [[ועד תלמידי התמימים]] להוציא לאור חלק מהרמב&quot;ם במסלול פרק אחד עם תרגום וביאור באנגלית.<br /> <br /> החל משנת [[תשע&quot;ט]] החל הרב מאיר אליטוב להוציא את סדרת '''פרדס המלך''', המתעתדת להקיף את כל ביאורי [[הרבי]] על ספר הי&quot;ד החזקה.<br /> <br /> ב[[סיום הרמב&quot;ם]] הארבעים ([[ג' תמוז]]) תשפ&quot;א התחיל הרב יוסף יצחק ליפסקער (קליפורניא) להוציא את ספרי &quot;אוצר המלך&quot; המתעדת להקיף את כל ביאורי [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בקיצור על [[משנה תורה]].<br /> <br /> ==תועלת הלימוד==<br /> הרב רייטשיק ביקש פעם ביקש ברכה מהרבי עבור אדם עם בעיות רפואיות מסויימות, והרבי אמר: &quot;אם הוא זקוק למופת - שילמד רמב&quot;ם, שהרי רמב&quot;ם הוא ראשי תיבות 'רבות מופתי בארץ מצרים'{{הערה|שבועון כפר חב&quot;ד 1939 עמוד 25.}}.<br /> <br /> ==ארגונים לעידוד לימוד הרמב&quot;ם היומי==<br /> לצד 'מטה הרמב&quot;ם היומי' של חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק, הוקמו לאורך השנים מספר ארגונים ששמו לעצמם למטרה להפיץ את התקנה בקרב מעגלים רחבים יותר, ולפרסם ולעודד את הלימוד.<br /> <br /> ===מטה הרמב&quot;ם היומי===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]], עם סיום המחזור השלישי בלימוד [[הרמב&quot;ם]] היומי וכהמשך לפעילות &quot;מטה חגיגות הרמב&quot;ם&quot;, נוסד &quot;מטה הרמב&quot;ם היומי&quot; במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראשם הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת תקנת לימוד הרמב&quot;ם, על-ידי חלוקת ספרי רמב&quot;ם ומורי שיעורים, עלוני הסברה בנושא, ועוד.<br /> <br /> המטה פועל תחת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צעירי אגודת חב&quot;ד]] ב[[ארץ ישראל]] ונוהל על ידי הרב [[נפתלי רוט]] והרב [[ישראל הלפרין]]. תקופה מסוימת היה גם הרב [[זמרוני ציק]] חבר במטה.<br /> <br /> כיום מנהל את המטה השליח הרב שלום דובער קוביטשעק והרב [[נחום גולדשמיד (נתניה)|נחום גולדשמיד]].<br /> <br /> ===הרמב&quot;ם היומי - חמ&quot;ד של תורה===<br /> [[קובץ:הרמבם היומי חמד של תורה.png|ממוזער|סמל הארגון 'הרמב&quot;ם היומי - חמ&quot;ד של תורה']]<br /> '''הרמב&quot;ם היומי''' היא תכנית יחודית שפותחה כדי לאפשר לכלל הציבור להקיף וללמוד את כל התורה כולה באמצעות ספר הרמב&quot;ם.<br /> <br /> ====היסטוריה====<br /> את הארגון הקים הרב [[חיים סבתו]] בשנת [[תשע&quot;ב]] בהנהלתו של המנכ&quot;ל יגאל גולד ובשיתוף פעולה עם העסקן החב&quot;די הרב [[משה שילת]]. בשנים הראשונות עסק הארגון בהכנסת תכנית לימוד הרמב&quot;ם במסלול של פרק אחד ליום בתיכונים וחטיבות הביניים של זרם החינוך הממלכתי דתי, ובהקמת שיעורי רמב&quot;ם יומיים בכל רחבי הארץ.<br /> <br /> הארגון העניק מעטפת רחבה של חוברות לימוד בחינם, שיעורים מוקלטים מפי הרב סבתו, בנק פרסומים, ועוד.<br /> <br /> כחלק מהפעולות להעצמת הלומדים והפיכת לימוד הרמב&quot;ם לטרנד שיסחוף אחריו לומדים רבים, דאג הארגון לקיום מעמדי סיום המוניים, ופעולות דומות.<br /> <br /> במשך השנים הרחיב הארגון את פעילותו ונכון לשנת [[תשפ&quot;ה]] לומדים במסגרת הארגון מעל ל-220,500 לומדים מבני הציונות הדתית, רובם בני שכבת הגיל הצעיר.<br /> <br /> בין היוזמות הנוספות שהפיק הארגון:<br /> *'''מגזין לנשמה''' – מגזין נשים ללימוד תרי&quot;ג המצוות לפי סדר הרמב&quot;ם, הכולל מדורים עיוניים וטורים אישיים של ידוענים וסופרים העוסקים בהשלכות ומשמעויות שונות של המצוות הנלמדות.<br /> *'''מסע מצוה''' – חוברות לימוד יומיות המיועדת לתלמידות החמ&quot;ד, כשלצד דברי הרמב&quot;ם מופיעים טורים ומאמרים העוסקים בחינוך, אמונה, הלכה ועוד.<br /> *'''אביטה''' – חוברות בכתיבתם של צבי אייל, המנגיש את משמעות המצוות בצורה חדשנית ומעוררת.<br /> *'''מדיה''' - אפליקציה ללימוד הרמב&quot;ם היומי, הכוללת לימוד עם פירוש הרב שטיינזלץ, שיעור מוקלט מאת הרב סבתו, סרטון לימוד הפרק היומי, תקציר הפרק הנלמד ועוד.<br /> <br /> ===שיננא===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שיננא]]}}<br /> ארגון 'שיננא' הוקם לאורך מחזור הלימוד ה-39 בשנת [[תש&quot;פ]] על ידי רבנים בולטים בציבור החרדי.<br /> <br /> לקראת פתיחת מחזור הלימוד המשותף החדש של כל שלושת המסלולים בחודש תמוז תש&quot;פ, יצא המכון בתכנית לימודים סדורה על פי מסלול פרק אחד ליום נושאת פרסים לבחורים ואברכים, במהלכה יוכלו הלומדים להיבחן על חומר הלימוד באמצעות מערכת הטלפון, וחלוקה חינמית של הכרך הראשון של הרמב&quot;ם לכל מי שיתחייב להצטרף למסלולי הלימוד.<br /> <br /> בין רבני המכון נמנים:<br /> *הרב [[חיים שמרלר]] - רב וראש ישיבה ב[[חסידות צאנז]]<br /> *הרב [[משה בראנדוספר]] - גאב&quot;ד [[היכל הוראה]], ומחבר שו&quot;ת 'היכל הוראה', ובנו של הרה&quot;ג רבי [[משה בראנדוספר]] ז&quot;ל - חבר הבד&quot;ץ [[עדה החרדית]]<br /> *הרב [[זושא הורביץ]] - אב&quot;ד קהילות החסידים ב[[אלעד]]<br /> *הרב ציון כהן - רב העיר אור יהודה<br /> *הרב דוד קדוש - ר&quot;מ בכולל חושן משפט 'דרכי תורה'<br /> <br /> ==מחזורי הלימוד==<br /> ===מסלול ג' פרקים ליום===<br /> {{טורים|<br /> *מחזור ה-1: כ&quot;ז ניסן תשד&quot;מ - י&quot;א ניסן תשמ&quot;ה<br /> *מחזור ה-2: י&quot;ב ניסן תשמ&quot;ה - כ&quot;ו אדר ראשון תשמ&quot;ו<br /> *מחזור ה-3: כ&quot;ז אדר ראשון תשמ&quot;ו - י' שבט תשמ&quot;ז (יחד עם סיום מחזור ה-1 במסלול פרק א' ליום)<br /> *מחזור ה-4: י&quot;א שבט תשמ&quot;ז - כ&quot;ד טבת תשמ&quot;ח<br /> *מחזור ה-5: כ&quot;ה טבת תשמ&quot;ח - י' טבת תשמ&quot;ט<br /> *מחזור ה-6: י&quot;א טבת תשמ&quot;ט - כ&quot;ד מרחשון תש&quot;נ (יחד עם סיום מחזור ה-2 במסלול פרק א' ליום)<br /> *מחזור ה-7: כ&quot;ה מרחשון תש&quot;נ - ח' מרחשון תנש&quot;א<br /> *מחזור ה-8: ט' מרחשון תנש&quot;א - שמחת תורה תשנ&quot;ב<br /> *מחזור ה-9: כ&quot;ד תשרי תשנ&quot;ב - ו' אלול תשנ&quot;ב (יחד עם סיום מחזור ה-3 במסלול פרק א' ליום)<br /> *מחזור ה-10: ז' אלול תשנ&quot;ב - כ&quot;ב מנחם אב תשנ&quot;ג<br /> *מחזור ה-11: כ&quot;ג מנחם אב תשנ&quot;ג - ו' מנחם אב תשנ&quot;ד (ציון עשור לייסוד התקנה)<br /> *מחזור ה-12: ז' מנחם אב תשנ&quot;ד - כ' סיון תשנ&quot;ה (יחד עם סיום מחזור ה-4 במסלול פרק א' ליום)<br /> *מחזור ה-13: כ&quot;א סיון תשנ&quot;ה - ד' סיון תשנ&quot;ו<br /> *מחזור ה-14: ה' סיון תשנ&quot;ו - י&quot;ט ניסן תשנ&quot;ז<br /> *מחזור ה-15: כ' ניסן תשנ&quot;ז - ד' ניסן תשנ&quot;ח (יחד עם סיום מחזור ה-5 במסלול פרק א' ליום)<br /> *מחזור ה-16: ה' ניסן תשנ&quot;ח - י&quot;ז אדר תשנ&quot;ט<br /> *מחזור ה-17: י&quot;ח אדר תשנ&quot;ט - א' אדר א' תש&quot;ס<br /> *מחזור ה-18: ב' אדר א' תש&quot;ס - ט&quot;ז טבת תשס&quot;א (יחד עם סיום מחזור ה-6 במסלול פרק א' ליום)<br /> *מחזור ה-19: י&quot;ז טבת תשס&quot;א - א' טבת תשס&quot;ב<br /> *מחזור ה-20: ב' טבת תשס&quot;ב - ט&quot;ו כסלו תשס&quot;ג<br /> *מחזור ה-21: ט&quot;ז כסלו תשס&quot;ג - כ&quot;ט תשרי תשס&quot;ד (יחד עם סיום מחזור ה-7 במסלול פרק א' ליום, וציון 20 שנה לייסוד התקנה)<br /> *מחזור ה-22: ל' תשרי תשס&quot;ד - י&quot;ג תשרי תשס&quot;ה<br /> *מחזור ה-23: י&quot;ד תשרי תשס&quot;ה - כ&quot;ח אב תשס&quot;ה<br /> *מחזור ה-24: כ&quot;ט אב תשס&quot;ה - י&quot;ג אב תשס&quot;ו (יחד עם סיום מחזור ה-8 במסלול פרק א' ליום)<br /> *מחזור ה-25: י&quot;ד אב תשס&quot;ו - כ&quot;ו תמוז תשס&quot;ז<br /> *מחזור ה-26: כ&quot;ז תמוז תשס&quot;ז - י&quot;ב סיון תשס&quot;ח<br /> *מחזור ה-27: י&quot;ג סיון תשס&quot;ח - כ&quot;ו אייר תשס&quot;ט (יחד עם סיום מחזור ה-9 במסלול פרק א' ליום)<br /> *מחזור ה-28: כ&quot;ז אייר תשס&quot;ט - י' אייר תש&quot;ע<br /> *מחזור ה-29: י&quot;א אייר תש&quot;ע - כ&quot;ג אדר ב' תשע&quot;א<br /> *מחזור ה-30: כ&quot;ד אדר ב' תשע&quot;א - ח' אדר תשע&quot;ב (יחד עם סיום מחזור ה-10 במסלול פרק א' ליום)<br /> *מחזור ה-31: ט' אדר תשע&quot;ב - כ&quot;ד שבט תשע&quot;ג<br /> *מחזור ה-32: כ&quot;ה שבט תשע&quot;ג - ח' שבט תשע&quot;ד (ציון 30 שנה לייסוד התקנה)<br /> *מחזור ה-33: ט' שבט תשע&quot;ד - כ&quot;ב כסלו תשע&quot;ה (יחד עם סיום מחזור ה-11 במסלול פרק א' ליום)<br /> *מחזור ה-34: כ&quot;ג כסלו תשע&quot;ה - ו' כסלו תשע&quot;ו<br /> *מחזור ה-35: ז' כסלו תשע&quot;ו - כ' תשרי תשע&quot;ז<br /> *מחזור ה-36: כ&quot;א בתשרי תשע&quot;ז – ו' בתשרי תשע&quot;ח (יחד עם סיום מחזור ה-12 במסלול פרק א' ליום)<br /> *מחזור ה-37: ז' בתשרי תשע&quot;ח - כ' אלול תשע&quot;ח<br /> *מחזור ה-38: כ&quot;א באלול תשע&quot;ח – ד' מנחם-אב תשע&quot;ט<br /> *מחזור ה-39: ה' מנחם אב תשע&quot;ט - י&quot;ז בתמוז תש&quot;פ (יחד עם סיום מחזור ה-13 במסלול פרק א' ליום)<br /> *מחזור ה-40: י&quot;ח בתמוז תש&quot;פ – ג' בתמוז תשפ&quot;א<br /> *מחזור ה-41: ד' בתמוז תשפ&quot;א – י&quot;ז אייר תשפ&quot;ב<br /> *מחזור ה-42: י&quot;ח באייר תשפ&quot;ב – א' באייר תשפ&quot;ג (יחד עם סיום מחזור ה-14 במסלול פרק א' ליום)<br /> *מחזור ה-43: ב' באייר תשפ&quot;ג - ט&quot;ז אדר שני תשפ&quot;ד (ציון 40 שנה לייסוד התקנה)<br /> *מחזור ה-44: י&quot;ז אדר שני תשפ&quot;ד - ל' שבט תשפ&quot;ה<br /> *מחזור ה-45: א' אדר תשפ&quot;ה - ט&quot;ו שבט תשפ&quot;ו (יחד עם סיום מחזור ה-15 במסלול פרק א' ליום)<br /> *מחזור ה-46: ט&quot;ז שבט תשפ&quot;ו - כ&quot;ח טבת תשפ&quot;ז<br /> }}<br /> <br /> ===מסלול פרק אחד ליום===<br /> {{טורים|<br /> *מחזור ה-1: כ&quot;ז ניסן תשד&quot;מ - י' שבט תשמ&quot;ז<br /> *מחזור ה-2: י&quot;א שבט תשמ&quot;ז - כ&quot;ד חשון תש&quot;נ<br /> *מחזור ה-3: כ&quot;ה חשון תש&quot;נ - ו' אלול תשנ&quot;ב<br /> *מחזור ה-4: ז' אלול תשנ&quot;ב - כ' סיון תשנ&quot;ה (שנת הקהל)<br /> *מחזור ה-5: כ&quot;א סיון תשנ&quot;ה - ד' ניסן תשנ&quot;ח<br /> *מחזור ה-6: ה' ניסן תשנ&quot;ח - ט&quot;ז טבת תשס&quot;א<br /> *מחזור ה-7: י&quot;ז טבת תשס&quot;א - כ&quot;ט תשרי תשס&quot;ד (ציון 20 שנה לייסוד התקנה)<br /> *מחזור ה-8: ל' תשרי תשס&quot;ד - י&quot;ג אב תשס&quot;ו<br /> *מחזור ה-9: י&quot;ד אב תשס&quot;ו - כ&quot;ו אייר תשס&quot;ט (שנת הקהל)<br /> *מחזור ה-10: כ&quot;ז אייר תשס&quot;ט - ח' אדר תשע&quot;ב<br /> *מחזור ה-11: ט' אדר תשע&quot;ב - כ&quot;ב כסלו תשע&quot;ה<br /> *מחזור ה-12: כ&quot;ג בכסלו תשע&quot;ה - ו' בתשרי תשע&quot;ח<br /> *מחזור ה-13: ז' בתשרי ה'תשע&quot;ח - י&quot;ז בתמוז תש&quot;פ<br /> *מחזור ה-14: י&quot;ח בתמוז תש&quot;פ - א' באייר תשפ&quot;ג (שנת הקהל)<br /> *מחזור ה-15: ב' באייר תשפ&quot;ג - ט&quot;ו בשבט תשפ&quot;ו<br /> *מחזור ה-16: ט&quot;ז שבט תשפ&quot;ו - כ&quot;ו חשון תשפ&quot;ט<br /> }}<br /> <br /> ===מחזורים מיוחדים===<br /> *מאז ייסוד התקנה ועד היום, אירע 3 פעמים שהתחילו וסיימו את תקנת הרמב&quot;ם באותה שנה, ובמילא באותה שנה נערכו 2 סיומי רמב&quot;ם, אחד בתחילתה ואחד בסיומה. קביעות כזו מתרחשת פעם ב-13 שנה, וזה אירע עד היום בשנים תשנ&quot;ב, תשס&quot;ה, תשע&quot;ח. הפעם הבאה שתחול קביעות כזו תהיה בשנת תשצ&quot;א.<br /> *מאז ייסוד התקנה ועד היום אירע 3 פעמים שהסיום של שלושת מסלולי הלימוד נפגשו יחד בשנת הקהל, בשנים תשנ&quot;ה, תשס&quot;ט, ותשפ&quot;ג (כל שנת הקהל בדילוג). הפעם הבאה שחגיגת סיום המחזור בשלושת המסלולים יחד תפגוש בשנת הקהל, תהיה בשנת תשצ&quot;ז.<br /> <br /> ==סיום הרמב&quot;ם==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[סיום הרמב&quot;ם]]}}<br /> [[קובץ:סיום רמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד סיום [[הרמב&quot;ם]] באולם '[[אהלי תורה]]' שב[[קראון הייטס]]]]<br /> בתום מחזורי לימוד ה[[רמב&quot;ם]], על פי תקנת הרבי, עורכים סיום במעמד קהל ועדה.<br /> <br /> לאורך השנים פיארו את מעמדי סיום הרמב&quot;ם גדולי ישראל מכל החוגים, שנשאו דברים בשבח התקנה ובשבח מייסד התקנה. בארץ, מתקיים מעמד הסיום המרכזי על ציון הרמב&quot;ם בטבריה.<br /> <br /> מלבד הסיום המרכזי בסיום מחזור הלימוד, על פי הוראת הרבי מקיימים החסידים חגיגה צנועה יותר לרגל כל סיום הלכות (83 פעמים בכל מחזור). הרבי העניק באופן קבוע בקבוק 'לחיים' כהשתתפות בסיומים אלו, וב-770 נערכים סיומים באופן קבוע מידי סיום הלכות על ידי הרב [[מנחם נחום גרליצקי]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ומלאה הארץ דעה את ה' (ניגון)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''משנה תורה''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1866 עמוד 42 {{*}} '''הרמב&quot;ם לא מתפעל ממופתים''', גליון 1959 עמוד 34<br /> *'''אחד משלוש''', מוסף שבועון בית משיח 'במחנה צבאות השם' עמוד 6.<br /> *'''היום בו החל בפעם הראשונה לימוד הרמב&quot;ם היומי''', שניאור זלמן לווין, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1311 ע' 28–31.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=22490 ליקוט הוראות מהרבי אודות סיום המרב&quot;ם] {{אינפו}}<br /> * [https://col.org.il/news/113143 היו ימים: סיום המחזור הראשון ברמב&quot;ם על קברו בטבריה] {{col}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=ctt_he השיעור היומי ברמב&quot;ם] {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1872 שיחת הרבי אודות עריכת סיומים] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * אפליקציות עזר ללימוד השיעור היומי ברמב&quot;ם למגוון מערכות הפעלה: [https://play.google.com/store/apps/details?id=com.ssa.dvarmalchus אנדרואיד], [http://jewishcontent.org/pda/ מערכות הפעלה מיושנות: BlackBerry, Palm, Pocket PC, Symbian]<br /> * הרב [[שלום בער וולף]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79836 הצעת דרך בלימוד הרמב&quot;ם היומי] {{אינפו}} י&quot;ג שבט התשע&quot;ד <br /> *הרב [[גרשון אבצן]], [https://chabad.info/blogs/1040388/#comment-122717 מסלול פרק אחד לבחורים הצעירים] {{אינפו}} ה׳ בטבת ה׳תשפ״ד.<br /> *[https://chabad.info/magazine/931082/ יחס מיוחד מהרבי: מאחורי הקלעים של ארגון סיומי הרמב&quot;ם {{אינפו}}]<br /> *'''[http://shturem.net/uploadfile/Rambam5777.pdf קובץ סיום הרמב&quot;ם]''' {{PDF}} בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] לקראת סיום מחזור הלימוד ברמב&quot;ם, כ' תשרי תשע&quot;ז<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/67185_he_3.pdf תקנת הרמב&quot;ם]''' {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=54365 חזק ונתחזק!]''' חוברת בהוצאת [[מכון חזק]] אודות לימוד הרמב&quot;ם וחשיבותו {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://chabadpedia.co.il/images/a/ad/סיום_הרמב%22ם.pdf סיום הרמב&quot;ם]''' בהוצאת איגוד התלמידים השלוחים ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] {{PDF}}<br /> *[http://chabadpedia.co.il/images/3/3e/רמבם_יומי.pdf עלון מידע] לציבור לומדי התורה על חשיבות לימוד הרמב&quot;ם {{PDF}}<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f0815ee02186_1594365422.pdf זכרו תורת משה]''' - מוסף מיוחד של עיתון 'המודיע' לרגל סיום מחזור הל&quot;ט, י&quot;ח תמוז ה'תש&quot;פ<br /> *'''[https://files.anash.org/uploads/2020/07/גיליון-על-הרמבם-מהמבשר.pdf דער הייליגער רמב&quot;ם]''', מוסף 'המבשר' לרגל סיום מחזור הל&quot;ט ברמב&quot;ם, פרשת פנחס ה'תש&quot;פ {{PDF}}<br /> *'''[https://anash.org/which-rambam-set-should-i-buy/ איזה רמב&quot;ם כדאי לי לקנות?]''', סקירת ההוצאות השונות על הרמב&quot;ם {{אנש}} (אנגלית)<br /> *'''[https://anash.org/the-unknown-story-behind-the-takanas-harambam/ הסיפור הלא ידוע מאחורי תקנת הרמב&quot;ם]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/963042 רבי יומי: לומדים רמב&quot;ם כפשוטו] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/12/blog-post_73.html 'אני עוסק ברמב&quot;ם בלהיטות רבה': כתבה מקיפה על תקנת לימוד הרמב&quot;ם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *'''[https://store.kehotonline.com/MorehShiur/HO-MORE3-5785.pdf להורדה: לוח מורה שיעור ללימוד הרמב&quot;ם - מחזור 45]''' {{קהת}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]<br /> [[קטגוריה:לימוד התורה]]<br /> [[קטגוריה:רמב&quot;ם]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%93&diff=817729 תומכי תמימים לוד 2026-01-08T06:48:17Z <p>מיד: /* כיום */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים לוד<br /> |תמונה=זאל תות&quot;ל לוד פ&quot;ה.jpg<br /> |כתובית=זאל הישיבה<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש&quot;ט]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[לוד]]<br /> |מייסד=ר' [[זושא וילימובסקי]]<br /> |ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]<br /> |מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]<br /> |משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]<br /> |מנהל כללי=<br /> |מספר תלמידים= 415<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש - תומכי תמימים לוד|תורה תמימה]]<br /> |אתר אינטרנט=https://tmimim.co.il/<br /> |מפה=<br /> |מנהל גשמי=הרב [[שלום בער חדד]]<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה קטנה, 'תומכי תמימים' בעיר לוד|אחר=ישיבה אחרת המכונה 'תומכי תמימים המרכזית'|ראו=תומכי תמימים המרכזית (פירושונים)}}<br /> ישיבת '''תומכי תמימים לוד''' היא [[ישיבה קטנה]] השוכנת ב[[לוד]]. הוקמה בחודש שבט [[תש&quot;ט]] על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] עבור החסידים שהגיעו לארץ הקודש לאחר [[היציאה מרוסיה]] והתיישבו בלוד, נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[אפרים וולף]] וכיום המנהל - הרב [[שלום בער חדד]] וראש הישיבה הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. הישיבה מתאפיינת בקפדנות בתחום הלימוד וההתנהגות החסידית ובכלל, החדרת מוטיבציה להישגיות. בעבר כונתה הישיבה &quot;ישיבת תומכי תמימים לעולי תימן ועולי רוסיה&quot;.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ===התייסדות הישיבה בפרדס===<br /> [[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס]]<br /> [[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]<br /> [[קובץ:מבנה תות&quot;ל לוד המרכזית החדש.jpg|ממוזער|מבנה הישיבה החדש, מייד אחר הקמתו]]<br /> בראשית שנת [[תש&quot;ט]], קבוצת חסידי חב&quot;ד אשר עלו ל[[ארץ הקודש]], בברכתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לאחר שהצליחו לצאת מ[[רוסיה]] הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה, ביקשו לגור במקום קבוע והגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ברוסיה בחירוף נפש את ילדיהם בדרכי היהדות והחסידות, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ישיבת &quot;[[אחי תמימים תל אביב]]&quot; בה למדו כמאה תלמידים מהם עולים טריים, וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת &quot;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]&quot;, אך בשתי מוסדות אלו היו התפוסה מלאה ולא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, ובתוכנית העתידית הקרובה - עליית חסידים נוספת.<br /> <br /> בתחילת [[חודש שבט]] תש&quot;ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב&quot;דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב&quot;ד ומוסדותיו.<br /> <br /> בימים בהם החלה ההתיישבות הגיע הת' [[זושא וילימובסקי]] מתלמידי אחי תמימים תל אביב, ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]] משמש כ[[ר&quot;מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם &quot;הפרדס&quot; מפני מיקומה במרכז פרדס תפוזים.<br /> <br /> כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ&quot;ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה שב[[מצרים]] ללוד בדרכו ל[[ירושלים]], הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], פרק ז - מייסד תומכי תמימים בלוד, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.<br /> וכך קמה ישיבה ובה נכללו גם תלמידים בגיל תלמוד תורה, ולמוסדות אלו התקבצו ובאו תלמידים חב&quot;דיים, עולים ואחרים מכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הורה להנהלת הישיבה והת&quot;ת לעמוד בקשר עם אנ&quot;ש במקומות אחרים באה&quot;ק, כדי להרחיב מספר התלמידים. אגרות קודש חלק י אגרת ג'תקלט}}, ותוך זמן קצר בישיבה ובתלמוד תורה למדו מאות תלמידים.<br /> <br /> האגרות הראשונות מאת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביחס להווסדות הישיבה בלוד, הן מיום י&quot;ט באדר תש&quot;ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב מיילך קפלן והאחרת אל הרב זושא וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק י ע' קכג, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.<br /> <br /> כך נוסדה ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; בלוד, אותה ניהל ר' זושא וילימובסקי וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה על פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה, פרק ז}}.<br /> <br /> ===המנהל ר' זושא וילימובסקי===<br /> חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב&quot;ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב&quot;ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}.<br /> <br /> ר' זושא התמסר בכל כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.<br /> <br /> ר' זושא וילימובסקי כתב לרבי, כיצד התמסר לישיבה ועל התפתחותה:<br /> &quot;עם עלייתם ארצה של אנ&quot;ש והתמימים שיחיו לארצנו הקדושה, התמסרתי לטובת הקמת והנהלת הישיבה ותלמוד תורה תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד. המתחנכים כעת בערך 250 תלמידים כן ירבו. הלימוד והדרכה נעשה לדוגמא בשדה החינוך בארץ ישראל. ונתרומם רוח החב&quot;די בארצנו הקדושה&quot;{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], עמוד 63}}.<br /> <br /> ===המנהל ר' אפרים וולף===<br /> בשלהי שנת [[תש&quot;ט]], הרב [[אפרים וולף]] מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]], שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]].<br /> <br /> מסירותו למען המוסדות בהכוונת וברכת רבותינו נשיאינו הייתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש&quot;ט]] עד [[תשי&quot;ג]] היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת תשי&quot;ג עבר עם משפחתו ללוד.<br /> את רשת המוסדות המפוארים ניהל במסירות גדולה במשך כיובל שנים{{הערה|מתוך הערך [[אפרים וולף]]}}.<br /> <br /> ===התפתחות הישיבה===<br /> עם פתיחת הישיבה היא התרחבה במהירות ובשלהי שנתה הראשונה של הישיבה, המנהלים הרב זושא וילימובסקי והרב אפרים וולף, כתבו דו&quot;ח לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובישרו בשורות משמחות על מצב הישיבה ועל הדו&quot;ח השיב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באגרת אל שני המנהלים ובה כתב: &quot;נעים היה לי להתוודע עם הדו&quot;ח המשמח מהחדר והישיבה בלוד&quot;{{הערה|אגרות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק י' אגרת ג'תקפז}}.<br /> <br /> בקיץ [[תשי&quot;א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.<br /> <br /> על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי&quot;א: &quot;מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות&quot;ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפני עצמם, וכולם יחד בערך ארבעים תלמידים כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה&quot;.<br /> <br /> ===פיצול ובניה===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב&quot;ד]] והישיבה הקטנה המשיכו ללמוד במבנה בפרדס. מעבר הלמידים הבוגרים לישיבה בכפר חב&quot;ד אפשר את הרחבת הישיבה בכדי לקלוט בה תלמידים נוספים.<br /> בערב י&quot;ט מרחשון [[תשכ&quot;ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט אשר מתוך מכתב [[הרבי]] משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור ה[[ישיבה]]. כחצי שנה אחר כך בט&quot;ו [[אייר]] [[תשכ&quot;ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.<br /> <br /> '''בשלב הראשון''' הוקם מבנה הפנימייה שבנייתו החלה בשלהי שנת [[תשכ&quot;ט]] והסתיימה לקראת סוף שנת [[תש&quot;ל]]. כאשר הושלם בניין הפנימייה החדש, עברו התלמידים אליו לאחר עשרים שנים שבהם היו בפרדס.<br /> חלק מהחדרים הוסבו לכיתות לימוד וחדרי עזר. בשנת [[תשל&quot;ד]] הושלמו בניית חדר האוכל, המטבח וקומת המשרדים של הישיבה. מנהל הישיבה, הרב [[אפרים וולף]] דיווח לרבי ב[[י&quot;ח באלול|ח&quot;י אלול]] תשל&quot;ד, שנערכה חנוכת המבנה, ונערך בו טקס חלוקת הפרסים לנבחני [[גמרא]] בעל פה.<br /> במקביל נבנו ה'[[זאל]]' וחדרי הכיתות שבנייתם הסתיימה בשנת [[תשל&quot;ח]]. באותה שנה בכ' [[סיוון]] עברו התלמידים לאולם הגדול, אשר לפני כן למדו בחדרי הפנימייה&lt;ref&gt;סדרת 'ימי תמימים'. מתוך התכתבות ההנהלה עם ה[[רבי]].&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> === המשך השינויים במבני הישיבה ===<br /> בשנים הבאות, עקב ריבוי התלמידים, הוסרו דלתות ההזזה אשר הפרידו בין הזאל לבין המרפסת, בכדי שתלמידים יוכלו לשבת וללמוד בה, ובכך הורחב האולם מצפון, מזרח ומערב. מרפסת זו מכונה עד היום 'התעלה' על שם תעלת הניקוז שעוברת בה. בשנת [[תשנ&quot;ח]] הסתיימה בניית בניין הכיתות החדש אשר היה אמור לשמש את התלמוד תורה אך הועבר לרשות הישיבה, ובתוך כך פונו שתי כיתות מקומת הזאל לבניין החדש, לטובת אוצר הספרים שעבר להשתכן שם במקום שני אלו. הכיתה השלישית בקומה נהפכה לחדר תאים. לאחר העברת [[ספרייה|אוצר הספרים]], נבנה במקומו הקודם כמה משרדים ביניהם חדר הרמי&quot;ם וחדרי ה[[משגיח]]ים.<br /> <br /> בהמשך נעשתה הרחבה נוספת לזאל על חשבון חדר הצילום. בסוף שנת [[תשפ&quot;ב]] נבנו תאי נוחיות במקום חדר התאים הסמוך לזאל, וכן שופצו חדרי הכיתות בקומת חדר האוכל. בשנת [[תשפ&quot;ג]] שופץ משמעותית מבנה משרדי ההנהלה הסמוכה לחדר האוכל. כמו כן נוספו חדרים בפנימייה בקומה הראשונה והשנייה. במקביל הורחב הזאל ואוצר הספרים על חשבון משרדי ה[[ראש מתיבתא|רמי&quot;ם]] והמשגיחים, והם הועברו לקומת חדר האוכל. המדריגות המובילות לזאל נבנו מחדש מחוץ למבנה הזאל. בשנת תשפ&quot;ד נוספו עוד חדרים לפנימייה, לקומה השלישית והרביעית.<br /> <br /> בתחילת ניסן [[ה'תשפ&quot;ה|תשפ&quot;ה]] (עם היציאה ל[[בין הזמנים]] [[פסח]]), החלה תוכנית השיפוץ הגדולה, במהלכה שופץ הזאל מהמסד ועד הטפחות ואף הורחב (על חשבון חדר-אוצר הספרים). במשך זמן זה עבר אולם לימוד הישיבה בתחילת חודש [[אייר]] לחדר האוכל, כשחדר האוכל עבר לאוהל שהוקם מאחורי מבנה הזאל.<br /> <br /> במהלך חודש [[אייר]] נפתח קמפיין התרמה גדול בקריאה לבוגרי הישיבה לנדב ממונם בשביל עתיד הישיבה. בכ&quot;ט באייר כונסו הורי התלמידים בתוך הזאל הנמצא תחת בנייה בקריאה לעידוד ההתרמה. היעד שהוצב היה בתחילה 5,000,000 ₪, לאחר שעמדו ביעד, הוצב יעד בונוס על סך 8,000,000 ₪, ולבסוף הגיעו לכמעט 12,500,000 ₪.<br /> <br /> בחודש אלול תשפ״ה, עם תחילת שנת הלימודים החדשה, הושלם שיפוץ הזאל והתלמידים חזרו ללמוד בו.<br /> <br /> ===תקופת קורונה===<br /> לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש&quot;פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב&quot;ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית הספר למלאכה|בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב&quot;ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ&quot;א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.<br /> <br /> ===כיום===<br /> [[קובץ:לוד ישיבה.jpg|ממוזער|חזית הישיבה עד [[תשפ&quot;ו]]]]<br /> [[קובץ:זאל לוד.jpeg|ממוזער|חזית הישיבה כיום]]<br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ו]] לומדים בישיבה 415 תמימים.<br /> <br /> הישיבה תאפיינת בקפדנות בתחום הלימוד הזמנים וההתנהגות החסידית ובכלל, החדרת מוטיבציה להישגיות. <br /> <br /> קבלת התלמידים השתנתה עם השנים, ואם בשנות ההקמה בהכוונת הרבי נקלטו תלמידים מכל העדות והחוגים ובכל רמה, הרי בשנים מאוחרות וכך נהוג כיום, מתקבלים תלמידים חזקים בלימוד והנהגה חסידית ורובם ככולם ממשפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> ===ארגונים בישיבה===<br /> בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.<br /> *'''את&quot;ה''' - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.<br /> *'''מטה [[לקוטי שיחות]]''' - תמימים הנבחרים ע&quot;י הנהלת הישיבה לניהול סדר לקוטי שיחות בכל ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות בלקוטי שיחות. מידי פעם יו&quot;ל קבצים להחדרת ה'קאך' בלקו&quot;ש וקבצי מפתח ותוכן עניינים ללקו&quot;ש.<br /> *'''מטה [[משיח וגאולה]]''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בעניני משיח וגאולה, על סדר משיח וגאולה המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר 'הכנה' ועל השיעורים היומיים לאחר התפילה, על מבחנים בענייני משיח וגאולה ועל שיעורי המשיח וגאולה השבועיים הנמסרים ע&quot;י אחד מרבני הישיבה, התלמידים השלוחים, או אורחים מבחוץ. המטה מפעיל מזמן לזמן מבצעים שונים.<br /> *'''[[הערות התמימים ואנ&quot;ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ&quot;ש]]''' - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה בחוברות תורה תמימה ועוד, והפצתם בישיבה ובכל ריכוזי אנ&quot;ש.<br /> *'''מטה די לעצטע שיחות''' - אחראי על לימוד [[דבר מלכות|השיחות משנת תנש&quot;א ותשנ&quot;ב]], ולהחדרת ה'קאך' בענין ע&quot;י מבצעים ומבחנים ועוד.<br /> *'''מטה [[לוח היום יום|היום יום]]''' - אחראי על הקראת ה'[[היום יום]]' וענייני '[[משיח וגאולה]]' בזאל לאחר [[תפילת שחרית]], על תליית דפי ה'היום יום' בשטח הישיבה ועל החדרת ה'קאך' בעניין.<br /> *'''מטה [[Wlcc]]''' - אחראי על הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', והקרנת קטעים יומיים ברחבת הישיבה.<br /> *'''מטה רמב&quot;ם''' - אחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי|בשיעור היומי ברמב&quot;ם]] המתקיים בכל יום לקראת סוף ההפסקה הגדולה.<br /> *'''מטה תניא''' - אחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני תפילת שחרית.<br /> *'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו&quot;ש|הלקו&quot;ש]] באידיש, והדפסת עלונים בנושא.<br /> *'''מטה א חסידשע פרשה''' - אחראי על סדר לימוד בשבת בבוקר בתורה אור ובלקוטי תורה, ולהחדרת ה'קאך' בעניין.<br /> *'''[[אות בספר התורה|מעשה בפועל]]''' - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע [[ספר התורה]] הכללי ושל ילדי ישראל.<br /> *'''מטה רשימות''' - בו לומדים כל מוצאי שבת בשבתות החורף וכל שבת בצהריים לפני מנחה בשבתות הקיץ מ&quot;[[רשימות הרבי|רשימות]]&quot; של הרבי .<br /> *'''מטה אגרות קודש''' מפרסם בכל יום אגרת יומית ומחזק את ה'קאך' בעניין.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> {{טורים<br /> | תוכן = ;ההנהלה הרוחנית:<br /> <br /> *הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי<br /> *הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני<br /> *הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח שיעור א'<br /> *הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח שיעור ב'<br /> *הרב [[שמואל גרשון ניסן מרוזוב]] - משגיח שיעור ג'<br /> <br /> ;ההנהלה הגשמית:<br /> *הרב [[שלום בער חדד]] - מנהל כללי<br /> *הרב [[אליקים וולף]] - חבר הנהלה<br /> *הרב [[מנחם לרר]] - חבר הנהלה<br /> *הרב [[אלעזר גלבשטיין]] - חבר הנהלה ומנהל חשבונות<br /> *הרב [[יצחק מאיר סוסובר]] - חבר הנהלה ומזכיר הוועדה הכללית<br /> *יהודה בן חיים - מזכיר<br /> *הרב [[יעקב מרטון]] - מנהל פרוייקטים<br /> *הרב [[ג'ובאני]] - רכז לימודי ה[[ליב&quot;ה]] בישיבה<br /> ;פנימייה:<br /> *הרב [[מנחם ישעיהו]] - מנהל הפנימייה<br /> *הרב [[שניאור זלמן מחפוץ]] - מדריך שיעור א'<br /> *הרב ציון אמיתי - מדריך שיעור ב'<br /> *הרב אהרן מירלשוילי - מדריך שיעור ג'<br /> *הרב יפת מדוויל - מדריך<br /> *הת' מענדי זרחיה - מדריך לילה<br /> *הת' ישראל מיכאלשווילי - מדריך לילה<br /> ;שיעור א':<br /> <br /> *הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח שיעור א'<br /> *הרב [[אריה קדם]] - [[ר&quot;מ]] ומג&quot;ש ב[[גמרא]] לגירסא<br /> *הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל פקטור]] - מג&quot;ש ב[[גמרא]] לגירסא<br /> * הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר&quot;מ]], מג&quot;ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'<br /> *הרב [[אליהו ליפש]] [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה'<br /> *הרב [[חיים שמעון נח קוט]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג&quot;ש ב[[גמרא]] לגירסא<br /> *הרב [[חנן בלינוב]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג&quot;ש ב[[גמרא]] לגירסא<br /> <br /> ;שיעור ב':<br /> <br /> *הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח שיעור ב'<br /> *הרב [[דב קוק (לוד)|דב קוק]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר גירסא'<br /> *הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר&quot;מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'<br /> *הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|זעליג אלטהויז]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[אברהם יצחק בראך]] משפיע ומשיב ב'סדר גירסא'<br /> *הרב [[מאיר מזרחי]] - מג&quot;ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'<br /> *הרב [[חננאל פנחס חדד]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[שמואל גרשון ניסן מרוזוב]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[לוי גולדשמיד]]- [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]] ויועץ חינוכי<br /> *הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר&quot;מ]]<br /> <br /> ;שיעור ג':<br /> <br /> *הרב [[שמואל גרשון ניסן מרוזוב]] - משגיח שיעור ג'<br /> *ראש הישיבה הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[חננאל פנחס חדד]] - משפיע<br /> *הרב [[דוד בייטש]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מגיד שיעור בחסידות בוקר<br /> *הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[משה גופין]] - [[משפיע]]<br /> <br /> ;[[משיב|משיבים]]:<br /> *הרב [[ראובן בראל]] - נו&quot;נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו&quot;ע הרב|שו&quot;ע]] ומשיב בסדר גמרא לגירסא<br /> *הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים בגמרא לגירסא של שיעור ב' ומשיב בסדר גמרא לגירסא<br /> *הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'<br /> *הרב [[נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר 'הכנה' ובסדר [[גמרא]] לגירסא<br /> *הרב [[עשהאל ישעיהו]] - משיב בסדר גמרא לגירסא<br /> *הרב [[מאיר מזרחי]] - מגיד שיעור בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא' ועורך המבחנים בגרסא לשיעור ג'<br /> *הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'<br /> }}<br /> <br /> ===צוות בעבר===<br /> {{טורים<br /> | תוכן = ====מנהלים====<br /> *הרב [[זושא וילימובסקי]] - מקים הישיבה<br /> *הרב [[אפרים וולף]] - מנהל<br /> *הרב [[אברהם דרייזין]] - מנהל<br /> *הרב [[מנשה חדד]] - מנהל<br /> <br /> ====ראשי הישיבה====<br /> * הרב [[שרגא מלך קפלן]]<br /> *הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]<br /> *הרב [[ישראל גרוסמן]]<br /> *הרב [[בנימין זאב סגל]]<br /> ====חברי הנהלה====<br /> *הרב [[שלום דובער וולף]]<br /> *הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> *הרב [[משה אשכנזי]]<br /> ====משפיעים====<br /> *הרב [[שלמה חיים קסלמן]]<br /> *הרב [[יעקב זכריה קטן]]<br /> *הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]<br /> *הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]<br /> <br /> ====ר&quot;מים====<br /> * הרב [[אברהם וינברג]]<br /> * הרב [[שרגא מלך קפלן]]<br /> * הרב [[משה דובער הלוי הבר]]<br /> * הרב [[ישראל תעיזי]]<br /> * הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]<br /> <br /> ====צוות====<br /> *הרב [[יעקב בלינוב]]<br /> *הרב [[אליעזר ברוד]]<br /> *הרב [[אהרון כהן]]<br /> *הרב [[חיים מנחם מענדל חפר]]<br /> *הרב [[משה הבר]]<br /> *הרב [[מרדכי שניאור]]<br /> *הרב [[זושא פוזנר]] - מזכיר, משגיח ומשפיע<br /> *הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]<br /> *הרב [[חיים אשכנזי]] - משגיח ראשי<br /> *הרב [[בנימין זאב סגל]] -ראש הישיבה<br /> *הרב [[מנחם יעקב רייניץ]] - מדריך<br /> *הרב [[ישראל משה דירינפלד]]<br /> *הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]<br /> *הרב [[יצחק מנדלזון]] - מדריך ומנהל מטבח<br /> *הרב [[שלמה ויגלר]] - מזכיר במשרד המנהל<br /> *הרב [[משה יהודה שלום וויס]] - מדריך ומנהל פנימיה<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]<br /> *[[הערות התמימים ואנ&quot;ש לוד|הערות התמימים - לוד]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[זושא וולף]], המנהל - תולדות הרב [[אפרים וולף]]<br /> *זושא וולף, '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס&quot;ד]]-[[תשע&quot;ב]].<br /> *[[זושא וולף]], '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס&quot;ט]].<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, [[תשע&quot;ב]].<br /> *שניאור זלמן ברגר, '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], פרק ז מייסד תומכי תמימים בלוד<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[https://tmimim.co.il/post/5446/ ישיבות תומכי תמימים - שנים ראשונות] סקירה נרחבת באתר הישיבה<br /> *'''[https://sinun770.org/הפרדס-סרט-שצולם-בשנת-תשסב-105-שנים-לתותל/ הפרדס – סרט שצולם בשנת תשסב- 105 שנים לתות&quot;ל]''' בערוץ היוטיוב דובי גורביץ באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=5616 תדהמה: ישיבות חב&quot;ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: &quot;הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'&quot;] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> * [https://www.kcm.co.il/אַלְפֵי-מְנַשֶּׁה/ אלפי מנשה - קוים לדמותו של ר' מנשה חדד] {{שבועון כפר חב&quot;ד}}<br /> *[https://col.org.il/news/164909 מודל חסידי: תמונות נדירות מהווי הישיבה בפרדס בלוד{{תמונה}}{{COL}}]<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: לוד}}<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=817011 מלחמת חרבות ברזל 2026-01-05T09:55:08Z <p>מיד: </p> <hr /> <div>{{אקטואלי|כל הערך=כן}}<br /> {{עריכה|חלקים רבים לא אנציקלופדים, נכתבו ככתבה}}<br /> [[קובץ:בארי2.jpeg|ממוזער|הרס בקיבוץ בארי לאחר שהותקף בידי מחבלי חמאס ימח שמם וזכרם]]<br /> [[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|בניינים בעזה שהופצצו ע&quot;י [[צה&quot;ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br /> '''מלחמת חרבות ברזל'''{{הערה|או '''מלחמת שמחת תורה'''}} היא מלחמה רב זירתית ממושכת שמנהלת [[מדינת ישראל|ישראל]] נגד שלטונו של חמאס ברצועת עזה, נגד ארגוני טרור נוספים ברצועה ובזירות נוספות ([[יהודה ושומרון]], [[לבנון]], [[סוריה]], [[איראן]], [[תימן]] ועיראק).<br /> <br /> המלחמה החלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס ואזרחי רצועת עזה נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה&quot;ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית של החמאס אותה מדמים לדאעש וה[[השואה|נאצים]], נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים הי&quot;ד, ועוד כ-251 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.<br /> <br /> בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו 393 יהודים. הי&quot;ד.<br /> <br /> במלחמה כולה נהרגו קרוב ל-2,000 יהודים, הי&quot;ד.<br /> <br /> המלחמה הופסקה כאשר הוחלט על הפסקת אש עם החמאס, בתמורה לעיסקת שבויים. עיסקאות השבויים נערכו במהלך המלחמה, ובסך הכל שוחררו אלפי מחבלים תמורת מאות יהודים, וזאת בניגוד לדעת הרבי, אשר עסקאות כאלו מסכנות את שלום העם היהודי בארץ הקודש. <br /> <br /> ==שלבי המלחמה==<br /> ===המתקפה===<br /> [[קובץ:המחבלים פורצים מגדר עזה לעבר ישראל.jpg|ממוזער|המחבלים פורצים לעבר ישראל]]<br /> מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ&quot;ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז&quot;ל &quot;הבא להרגך השכם להורגו&quot;.}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ&quot;ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה&quot;ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}{{הערה|ראו גם בקובץ '''המשיח וחרבות ברזל''' בהוצאת [[זמן הגאולה]]}}.<br /> [[קובץ:בארי 3.jpg|ממוזער|בית בקיבוץ בארי שנהרס בידי מחבלי חמאס בשמחת תורה]]<br /> בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה&quot;ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים{{הערה|בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000}} חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.<br /> <br /> מאחר וצה&quot;ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות {{הערה|בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'}} הותקפו, מספר מוצבי צה&quot;ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים ונחטפו 251 אזרחים בהם זקנים נשים ילדים ואף תינוקות.<br /> [[קובץ:רכבים.jpg|ממוזער|רכבים שנהרסו על ידי מחבלי חמאס]]<br /> צה&quot;ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו במסירות נפש ממש ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב&quot;דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב&quot;דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו&quot;ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות &quot;מה&quot; ו&quot;למה&quot;, בית משיח 1382).}}. צה&quot;ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים. למעלה מאלף חיילי מילואים או חיילים אחרי שירות הגיעו למקום במטרה להציל כמה שיותר מאחיהם.<br /> <br /> ===המלחמה===<br /> לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1016990/34 צה&quot;ל פתח במלחמת &quot;חרבות ברזל&quot;] {{אינפו}} }}, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ&quot;ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], [[ים המלח]] ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב&quot;ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.<br /> <br /> בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות ב[[תימן]] החלו גם הם לשגר טילים לכיוון [[אילת]]. צה&quot;ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.<br /> <br /> בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב&quot;ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי&quot;ג מרחשון, חיילי צה&quot;ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.<br /> <br /> במהלך המלחמה נצפו חגיגות הכנסת ספר תורה, כאשר החיילים פתחו בית כנסת מאולתר עם הקפות וריקודים{{הערה|'''תורת לחימה''', מתוך {{בית משיח}} גיליון מס' 1412 עמוד 32.}}.<br /> <br /> צה&quot;ל פשט גם על כפרי המחבלים ב[[יהודה ושומרון]] ובשאר חלקי המדינה, הרג עשרות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריקאית ושמאלנית לפעול מול &quot;אלימות המתנחלים&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1025031/ &quot;היעדר אכיפה&quot;: גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש&quot;י במשטרה].}} הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה&quot;ל החרים כלי נשק ממתיישבים בחוות. כמו כן ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד ארבע מתיישבים שלטענת האמריקאים תקפו באלימות פלסטינים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1053284/&quot;תקפו פלסטינים ביו&quot;ש&quot;: ביידן הטיל סנקציות על 4 מתנחלים]{{אינפו}}}}.<br /> <br /> בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, הייתה הפוגה באש צה&quot;ל למשך שבוע. ביום שישי י&quot;ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.<br /> <br /> ===רפיח===<br /> [[קובץ:ציר פילדלפי.jpeg|ממוזער|ציר פילדלפי הגובל בין [[מצרים]] לרפיח]]<br /> ממרחב המעבר בוצע ביום ראשון [[כ&quot;ז ניסן]], ירי פצמ&quot;רים לעבר מעבר כרם שלום, שכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה לוחמי צה&quot;ל ונפצעו חיילים נוספים.<br /> <br /> בגלל ירי הרקטות, התחיל צה&quot;ל את המבצע ברפיח.<br /> <br /> טרם תחילת הפעילות, התבצע תיאום מקדים עם הארגונים הבינלאומיים הפועלים במרחב בבקשה לנוע לעבר האזור ההומניטרי, זאת מתוך מאמץ פינוי האוכלוסייה.<br /> <br /> כוחות צה&quot;ל בהובלת אוגדה 162 החלו ביום [[כ&quot;ח ניסן]], בהכוונה מודיעינית של שב&quot;כ ואמ&quot;ן בפעילות ממוקדת ובאזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.<br /> <br /> במסגרת הפעילות השיגו כוחות מצוות הקרב של חטיבה 401 שליטה מבצעית במעבר רפיח בצידו העזתי, שבמזרח רפיח, בעקבות מידע מודיעיני כי מחבלים משתמשים במרחב המעבר לצרכי טרור.<br /> <br /> במסגרת הפעילות, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות חטיבת האש 215 תקפו והשמידו מטרות טרור של חמאס בניהן מבנים צבאיים, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות מהם חמאס פעל באזור רפיח. עד כה חוסלו כ-20 מחבלים במהלך הפעילות. הכוחות איתרו עד כה שלושה פירים מבצעיים במרחב.<br /> <br /> כוחות צוות הקרב החטיבתי 401 וצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי ממשיכים לפעול במרחב למול מחבלים ותשתיות טרור.<br /> ===הדפסת התניא===<br /> ביוזמת הרב [[איזי מורגנשטרן]] והרב [[אריה עמית]] המשרתים בימים אלה במילואים בצה&quot;ל, הודפס [[ספר התניא]] בתוך רפיח, תוך כדי פעילות מבצעית, בסייעתא דשמייא גדולה ובאישור מיוחד.<br /> <br /> ==החטופים==<br /> כ-251 אנשים נשים וטף, נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה&quot;ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.<br /> <br /> בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב&quot;דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}.<br /> <br /> בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או&quot;ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.<br /> <br /> ===חזרת חטופים===<br /> במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שחרר ארבע נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.<br /> <br /> ב[[ג']] [[אדר א']], [[צה&quot;ל]] שחרר 2 חטופים{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25607.htm החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי]{{הגאולה}}}} שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.<br /> <br /> באור לט' אייר תשפ&quot;ד נמצאו גופות של חטופים בג'בליה, שנרצחו ברעים ונחטפו לעזה.<br /> <br /> כמו כן באור לט&quot;ז אייר צה&quot;ל חילץ שלושה גופות: אוריון הרננדז, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום. ממידע מודיעיני שבידי כוחות הביטחון עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב[[שמחת תורה]] ונחטפו מעיקול מפלסים לעזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086898/ שלושת גופות החטופים שחזרו] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט תמוז]], חולצו גופותיהם של חמישה חטופים שנרצחו במהלך מתקפת הטרור.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו מנחם אב]] חולצו גופותיהם של שישה חטופים נוספים.<br /> <br /> ====מבצע ארנון====<br /> בשבת פרשת במדבר [[ב' סיון]], בשעה 11:00 בבוקר במבצע נועז בלב הרצועה, 246 ימים לאחר שנחטפו, נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר (21){{הערה|[https://chabad.info/news/1096855/ מרגש: הענקת חת&quot;ת וברכת כהנים לחטוף] {{אינפו}}}}, אנדרי קוזלוב (27) ושלומי זיו (40) שבו הביתה כשהם בריאים ושלמים. הארבעה, שנחטפו ממסיבת &quot;נובה&quot; ביום המתקפה, חולצו בניסי ניסים בחסדי ה', במבצע הרואי שבו לקחו חלק צה&quot;ל, שב&quot;כ והימ&quot;מ בלב נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. במהלך המבצע המחבלים ירו לעבר המחלצים מנשק קל וגם פצצות וטילים, הוזעקה עזרה מהיבשה מהים ומהאוויר, וכדי לחלץ בשלום את המחלצים והמחולצים, צה&quot;ל הפגיז בהתקפה חסרת תקדים, שלאחריה טען חמאס שנהרגו 210 עזתים.<br /> <br /> במבצע הנועז, מפקד בימ&quot;מ פקד ארנון זמורה נפל בקרב, הי&quot;ד והמבצע נקרא על שמו &quot;מבצע ארנון&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1094976/ ושבו בנים לגבולם: ארבעה חטופים חולצו מהשבי כשהם בריאים ושלמים] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> לאחר השחרור פורסם כי בתהלוכות ל&quot;ג בעומר ובהזדמנויות נוספות, התפללו על החטופים ששוחררו, ואביה של ארגמני קיבל דולר מהרבי בתהלוכת ל&quot;ג בעומר בנאות אפקה תל אביב{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095026/ אב החטופה מקבל דולר של הרבי] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===עסקאות החטופים===<br /> ====דעת הרבי====<br /> בניגוד מוחלט להלכה ולכל היגיון, במהלך המלחמה הממשלה &quot;ימין על מלא&quot; תפרה עסקאות שחרור כמויות ענק של מחבלים מסוכנים, כדי לשחרר שבויים.<br /> <br /> הרבי שלל זאת מכל וכל כבר בעסקה ההזויה בשנת תשל&quot;ט:<br /> <br /> &quot;..והתווסף עוד מעשה מבהיל שרואים זאת… אבל זה מראה עד היכן מגיעים הדברים. היה מעשה ביהודי שהיה בשבי ולא רצו להוציאו (מהשבי של הצד שכנגד) עד שהחליפו אותו בשבעים וכמה מהצד שכנגד. ומעשה זה היה באותו הזמן שארה&quot;ב חתמה חוזה דומה לזה עם ברית-המועצות, עם רוסיה והחליפו חמשה שבויים בשניים – וכאן החליפו אחד תמורת שבעים וכמה! אמנם נכון שבהלכה – ישנו מקום לוויכוח, מכיוון שמדובר אודות פיקוח נפש של יהודי אחד וכשצריכים לתת על כך פי-כמה-וכמה – אזי יש מקום להתווכח כיצד צריך להיות הדין.<br /> <br /> אבל בזה גופא נוסף עניין עיקרי: בגלוי אמרו שמכיוון שאין ברירה אחרת, ומכיוון שמדובר ביהודי בעל משפחה – אזי לא יכלו לחשבן כמה יצטרכו לשחרר עבור כך מבית-הסוהר ולכן עשו זאת. שאלו אותו: הרי ריבוי פעמים היו מעשים בפועל שלקחו בני-ערובה והטרוריסטים ציפו שישחררו את פלוני ופלוני, במספר שווה או פעמיים כך – אך לא פי-שבעים! והרי אתם עצמכם הכרזתם שזו נקודה עקרונית שלא ייכנעו לשום איום – עם טעם בצידו, טעם שיש לו מקור בהלכה ומקום בשכל הפשוט, ואפילו מקום בדיפלומטיה (שזה הרי הדבר שעליו בונים כעת: שאם יורו להם את הדרך שע&quot;י איום משחררים ופועלים איזה עניינים – זה יגרה אותם לרדוף בגלל זה אחרי בני-ערובה – במילא אין עצה אחרת ומוכרחים להראות להם שזה לא מועיל. ובשיטה זו החזיקו במשך שנים רצופות, אף על פי שזה הביא לקורבנות מהיהודים ששמותיהם כתובים, ואלו עניינים שבגלוי. וכאן התחרטו לפתע, ובאופן מבהיל, כאמור לעיל – אחד תמורת שבעים וכמה!! … אבל מאחר שאי-אפשר לרמות את העולם כל הזמן ובכל העניינים, אשר בין השבעים וכמה – כמעט חציים היו כאלה שהיו בבית-הסוהר לא על עניינים של מה-בכך – שאפילו כאשר היה זה על עניינים של מה-בכך, אחזו שנים רצופות בשיטה שלא להיכנע לאיומים של טרוריסטים, ושם היו קרוב לחציים (שלושים וכמה) מאלו שהתעסקו בפועל עם עניינים של חבלה, עד למעשה חבלה של אבדן נפשות של יהודים&quot;{{הערה|שיחת במדבר תשל&quot;ט, ספר השיחות תשל&quot;ט}}.<br /> <br /> ===עסקאות מסוכנות===<br /> בשבוע השישי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י&quot;א כסלו]].<br /> <br /> 35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושה שרים ממפלגת עוצמה יהודית שהצביעו נגד.<br /> <br /> העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל{{הערה|כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשל&quot;ט]].}}.<br /> <br /> [[קובץ:כיכר החטופים רחובות.jpg|ממוזער|כיכר החטופים בעיר [[רחובות]]]]<br /> <br /> עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. לעומת זאת הרב [[שלום דובער וולפא]] כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקה{{הערה|שם=בית משיח|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}. וכן אמרו רבנים נוספים{{מקור}}. בנוסף במוסף [[שבועון כפר חב&quot;ד]]{{הערה|שבועון כפר חב&quot;ד גיליון 2036.}}, רואיין ד&quot;ר נגל ראש המל&quot;ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.<br /> <br /> כלי התקשורת החב&quot;דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים?], בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35–37. שבועון כפר חב&quot;ד גיליון 2036.}}.<br /> <br /> הרב שלום בער וולפא, הנחשב מומחה וידען בענייני שלימות הארץ, פרש בבית משיח את עמדותיו בנושא עסקת החטופים והפסקת האש:<br /> &quot;לגבי העסקה שעשו לשחרור החטופים, כפי הנראה, אין זה בניגוד להוראותיו הק' של הרבי, כיון שלא היתה ברירה, בשעה שמדובר בנשים וילדים, ולאידך גיסא במחבלים המסוגלים למעשי זוועה לא אנושיים כפי שעשו בבוקר הטבח בשמחת תורה. לפי עניות דעתי, הרבי לא היה יוצא נגד העסקה הזאת&quot;. ומספר כי נשאל לגבי הפגנות נגד העסקה והורה לא להפגין. והוסיף בקשר להפסקת האש: &quot;לא היה זה נגד הוראות הרבי, שלא להפסיק באמצע הניתוח - שכן היה ברור, וכך הצהירו בתוקף, שמיד בסיום ההפוגה ממשיכים במלחמה במלוא התוקף. בנוסף, ידוע שניצלו את ההפוגה ללימוד כמה תכסיסי מלחמה על מנת שיוכלו להמשיך אחר כך ביתר שאת&quot;{{הערה|שם=בית משיח}}.<br /> <br /> לאחר עסקת החטופים, כמה מהמחבלים ששוחררו נתפסו או נהרגו בפעילות טרור נגד יהודים. יתכן שזו הסיבה לשינוי בדעת הרב וולפא, כפי שהציגה בשבועון בית משיח גיליון<br /> 1425:<br /> &quot;אתה פותח את הרדיו ושומע שאו-טו-טו כבר מגיעים לעסקה והמעיים מתהפכים לך, כיון שאתה יודע את ההמשך לזה, שמחר תישמע שוב על דם יהודי שנשפך, וכפי שהזהיר [[הרבי]] מה&quot;מ, שעצם הדיבורים והמשא ומתן עם הערבים, זה מה שגורם לקורבנות&quot;. הרב וולפא במבט לאחור, מסביר כי מיד בפרוץ המלחמה כאשר התברר על החטיפות, ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] היה צריך להורות להפגיז את כל [[עזה]] ותושביה, ומי שרוצה שנפסיק את ההפגזות, היה דואג להשבת החטופים. עוד מסביר כי חובה לכבוש את עזה ולהקים בה שלטון יהודי. וחותם את מאמרו במענה לדברי הרב [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, המצדד בעיסקה מטעם פיקוח נפש: &quot;וכי יש ספק בדבר, שמצוות פידיון שבויים היא מצוה חשובה מאוד? אבל השאלה היא, האם מותר לשחרר שבוי וכתוצאה מכך לגרום להחדרת אלפי רוצחים שירצחו עוד אלפי יהודים היל&quot;ת? מי לוקח אחריות על זה?&quot;{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1425}}.<br /> <br /> ===פורום תקוה===<br /> [[קובץ:רק נצחון ישחרר את כולם.jpeg|ממוזער|פרסום בעד נצחון שיביא לשחרור החטופים]]<br /> פורום תקווה הוא פורום של מספר משפחות של חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הפורום תומך בהגברת הלחץ הצבאי על החמאס ועל ארגוני הטרור ומתנגד לעסקת שחרור חטופים שלא כוללת את כלל החטופים. הפורום מתנגד גם לוויתור על הישגי המלחמה כגון שליטה בציר פילדלפי ובציר נצרים, או לסיום המלחמה טרם השגת כל מטרותיה.<br /> <br /> ===משפחות החטופים===<br /> משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.<br /> <br /> לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב&quot;ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל הקדוש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 דיווח על הביקור] באתר [[חב&quot;ד און ליין]]}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון די סי|וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום &quot;תקוה&quot; המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|ע&quot;פ ידיעה בערוץ 7.}}.<br /> <br /> בשבועות שלפני חג הפסח התפרסמה יוזמה להשארת כיסא ריק בליל הסדר, עבור החטופים הנמצאים בשבי החמאס ימ&quot;ש{{הערה|[https://chabad.info/news/1080184/ ראה מענה הרבי מה&quot;מ על השארת כיסא ריק] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===עסקה והפסקת אש טבת פ&quot;ה===<br /> בטבת תשפ&quot;ה נחתמה עיסקה בין ממשלת ישראל והטרוריסטים של חמאס, על [https://chabad.info/news/war/1172821/ עסקה להשבת 33 חטופים] מהם חיים ומהם הרוגים תמורת הפסקת הלחימה בעזה ושחרור למעלה מאלף מחבלים מהם רוצחים אכזריים ומסוכנים, שדם יהודי רב על ידיהם וחלקם רצחו יהודים במלחמת חרבות ברזל.<br /> <br /> ב[[שבועון בית משיח]] ובאתרי האינטרנט של חב&quot;ד התייחסו לעסקה כשופכת דמים ומסוכנת לעם ישראל בהתבסס על דברי הרבי בעסקה דומה בשנת [[תשל&quot;ט]].<br /> [[קובץ:פסק דין רבני חב&quot;ד נגד שחרור מחבלים.jpeg|ממוזער|שמאל|פסק רבני חב&quot;ד נגד שחרור מחבלים]]<br /> רבני חב&quot;ד פירסמו פסק דין נגד עיסקה בה משחררים טרוריסטים רוצחי יהודים. בין החותמים: הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], הרב [[גדליה אקסלרוד]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[יוסף גינזבורג]], הרב [[מנחם מנדל וילישנסקי]].<br /> <br /> בהמשך לפסק הראשון, יצא גם פסק מבי&quot;ד רבני חב&quot;ד באה&quot;ק נגד העסקה ועל הפסק חתומים הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי.<br /> <br /> צביקה מור, אביו של איתן מור החטוף בעזה, [https://chabad.info/magazine/1172155/| התראיין לבית משיח] והתריע על העסקה ההזויה שתביא שמחה לרגע ותגרום ח&quot;ו לשפיכות דמים המונית היל&quot;ת&lt;ref&gt;[https://chabad.info/magazine/1172155/]&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ====הפגנות====<br /> נגד העיסקה המסוכנת יצאו יהודים איכפתיים להפגנות בכל רחבי הארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1172799/ אלפים הפגינו בירושלים]}}.<br /> <br /> הפגנה נערכה בצומת כפר חב&quot;ד, בהשתתפות תושבי הכפר והתמימים.<br /> <br /> ===החלטת ממשלה על העסקה===<br /> ביום שישי י&quot;ז טבת התקיימה ישיבת ממשלה מיוחדת שנמשכה לתוך השבת ובה הצביעו על עסקת השבויים. 24 שרים בעד, 8 נגד.<br /> <br /> שרי הממשלה היו שותפים לצעדי המלחמה ועסקאות שחרור מחבלים וגם לשחרור מחבלים ובעסקה הזו היו שהחליטו להתנגד והם: שרי 'הציונות הדתית', שרי 'עוצמה יהודית', וגם שני שרי 'הליכוד'.<br /> <br /> עוצמה יהודית בראשות השר לשעבר איתמר בן גביר, החליטו להפסיק להבליג על עסקאות מסוכנות והודיעו על פרישה מהממשלה.<br /> <br /> השר איתמר בן גביר בראיון נרחב ל[[שבועון בית משיח]], הסביר כי העובדה הידועה שהתפרסמה על ידי גורמי הביטחון - 80% מהמחבלים ששוחררו בעיסקאות שבו לרצוח יהודים - הביאה אותו יחד עם חבריו לפרוש מהממשלה והקואליציה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1444}}.<br /> <br /> ===השחרור מהשבי והתפילין של החטוף===<br /> [[קובץ:החטוף ששוחרר עם תפילין.jpeg|ממוזער|החטוף ששוחרר מידי ארגון הטרור חמאס, סאשה טרופנוב עם תפילין שהרב לאזאר העניק לו לאחר השחרור.]]<br /> ביום י&quot;ז שבט השתחררו שלושה חטופים משבי ארגון הטרור [[חמאס]] וביניהם סאשה (אלכסנדר) טרופנוב, לאחר כיממה נפגש רבה של [[רוסיה]] הרב [[בערל לאזאר]] עם החטוף ששוחרר, הניח לו [[תפילין]] והעניק לו תפילין עם הציור של [[770]] על גביהם. אמו של סשה התחזקה במקביל בארץ עד לשחרורו מהשבי.<br /> <br /> הרב לאזאר התפרסם בכל כלי התקשורת הכלליים והחב&quot;דיים, כאשר הניח תפילין לשבוי עם שחרורו. ובשבועון בית משיח פורסמו דברי הרב לאזאר על שתדלנותו אצל פוטין שהביאה לשחרור:<br /> &quot;ברוך השם פעלנו אצל הנשיא פוטין, שלכל הפחות יוציאו את החטופים עם אזרחות רוסית מידי הרשעים שחטפו אותם&quot;{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1448}}.<br /> <br /> ==חסידי חב&quot;ד שנרצחו==<br /> * החייל החב&quot;די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת-שמחת תורה [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב&quot;ד: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי&quot;ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br /> *החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד, נרצח בידי מחבלים, בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי&quot;ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br /> *החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי&quot;ד, נכדו של הרה&quot;ח ר' יהודה רובין ז&quot;ל שליח הראשי ללב השומרון - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{COL}}}}.<br /> *החייל '''אביתר אוחיון''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד - נפל בשבת שמחת תורה, [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.<br /> *הקצין, '''יששכר נתן''' הי&quot;ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה&quot;ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב&quot;ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]], ישיבת [[בית הר&quot;מ]] נחלת הר חב&quot;ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ&quot;ח מרחשוון]] [[תשפ&quot;ד]] במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי&quot;ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב&quot;ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי&quot;ד}}.<br /> *הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי&quot;ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי&quot;ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב&quot;ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט&quot;א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב&quot;דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב&quot;דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי&quot;ד]}} ובוגר מוסדות חב&quot;ד ב[[צפת]].<br /> *סגן '''נתנאל מנחם איתן''' הי&quot;ד, חסיד חב&quot;ד משכונת רמות ב[[ירושלים]], נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב&quot;ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו ב[[כ&quot;ז כסלו]] לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי [[כ&quot;ה כסלו]] בקרב בצפון רצועת עזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1036866/ ירושלים: הלוחם החב&quot;די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי&quot;ד], חב&quot;ד אינפו}}.<br /> *החייל הת' '''ישראל אליהו סויסה''' ע&quot;ה, בן למשפחה חב&quot;דית מקנדה, בן 21 שנים בלבד. יצא להפוגה לאחר 150 ימי מילואים ברצועת עזה, ונהרג בתאונה קטלנית{{הערה|[https://col.org.il/news/160988 בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4: החייל אליהו סויסה], {{חב&quot;ד און ליין}}}}{{הבהרה}}.<br /> *רב&quot;ט '''אילן כהן''' הי&quot;ד חייל בודד מ[[ארגנטינה]], שנהרג בלחימה בעזה, בעת שטנק של צה&quot;ל ירה בטעות לכיוון החפ&quot;ק בו שהו. הוא נהרג עם עוד חמישה חיילים. בוגר המחלקה לדוברי ספרדית ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב&quot;ד במגדל העמק]]. הוא הגיע לישראל לאחר סיום לימודי התיכון בארגנטינה. תחילה למד בישיבת חב&quot;ד במגדל העמק ומאז החורף האחרון למד בישיבת הר ברכה, משם הגיע לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202.<br /> *סרן '''[[ישראל יודקין]]''' הי&quot;ד מ[[כפר חב&quot;ד]], נהרג ב[[י&quot;ד אייר]] [[תשפ&quot;ד]] בקרב בעזה. נכדם של הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] (נפטר 12 יום לפני שנכדו נרצח) והמשפיע הרב [[מיכה שטיינמץ]], צאצא המשפיע הרב [[שאול ברוק]] והרב [[יצחק גרשנטקורן]] מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]. בוגר ישיבות [[תומכי תמימים רחובות]] ו[[ישיבת דעת]] רחובות. שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה'{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093557/ לע&quot;נ החיילים החב&quot;דים הי&quot;ד: אירוע חיזוק לגדוד נצח יהודה] {{אינפו}}}}, נפל מירי מחבל-צלף ערבי ימ&quot;ש בעזה לאחר שלחם בחודשים האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת &quot;חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086276/ דיווח באתר {{אינפו}}]}}. לרגל יום הולדתו ה-23 של ישראל, שחל בערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשפ&quot;ד]], החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו{{הערה|[https://col.org.il/news/162997 הנשיא הרצוג בכתיבת ספר התורה לעילוי נשמת סרן ישראל יודקין] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. משפחתו ביקשה להוסיף בנוסח מצבתו לצד שמו את הכיתוב הי&quot;ד - [[ה' יקום דמו]] ומשרד הביטחון סירב. הנושא הפך למאבק המשפחה אליו הצטרפו חברי כנסת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (ממפלגת ישראל ביתנו) הגישה הצעת חוק לפיה תתאפשר כתיבת הי&quot;ד על מצבות חללי צה&quot;ל גם בבתי עלמין צבאיים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097474/ הצעת חוק: לאפשר כיתוב הי&quot;ד על מצבות חללי צה&quot;ל]}}{{הערה|לקריאה נוספת ראו '''ה' יקום דמו'''. ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1415 עמוד 46.}}. לאחר מאבק תקשורתי רחב היקף, המועצה הציבורית במשרד הביטחון הסכימה להוסיף &quot;הי&quot;ד&quot;.<br /> * '''אליהו אמסלם''' הי&quot;ד מרעננה{{הערה|ראו בכתבת '''בקרובי אקדש''' מתוך שבועון {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גיליון 2061 עמוד 44.}}. נהרג ב[[י&quot;ד באייר|י&quot;ד אייר]] [[תשפ&quot;ד]]. היה מקורב ל[[חב&quot;ד]] ב[[רעננה]], והיה אף מדריך בקעמפ [[גן ישראל]] של [[בית חב&quot;ד לדוברי צרפתית]] בעיר. נפטר מירי צלף, לאחר שניסה להציל את החייל ישראל יודקין. לאחר פטירתו נמצאו הדבר מלכות שאותם לקח למלחמה ששתי חורים של קליעי ירי מחוררים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086303/ מקהילת חב&quot;ד ברעננה: החייל אליהו אמסלם הי&quot;ד]}}.<br /> * '''סמל שניאור זלמן כהן''' הי&quot;ד מ[[יצהר]], נפל בקרב בעזה בר&quot;ח [[מרחשוון]] [[תשפ&quot;ה]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1147419/ אבל בחב&quot;ד: החייל הת' שניאור זלמן כהן הי&quot;ד נפל בעזה] {{אינפו}}}}. גדל כחסיד חב&quot;ד, להוריו ר' זאב ודינה כהן מיצהר. למד ב[[תומכי תמימים יצהר|ישיבת חב&quot;ד-מצפה יצהר]] ובשת [[תשפ&quot;ג]] כתלמיד קבוצה. ובעקבות פרוץ המלחמה התגייס לצבא ונהרג מפיצוץ רימון. הותיר אחריו הורים אחים ואחיות כולם חסידי חב&quot;ד. תיעוד קורות חייו ופועלו במבצעים ובבית חיינו פורסם ב[[שבועון בית משיח]] 1433.<br /> * הרב [[צבי קוגן]] שליח הרבי ב[[אבו דאבי]] - [[איחוד האמירויות]], בחודש [[חשון]] [[תשפ&quot;ה]], נחטף ונרצח על ידי חולית טרור כנראה בהכוונת [[אירן|איראן]] או ארגוני הטרור הפועלים בשמה.<br /> <br /> == פעילות חסידי חב&quot;ד ==<br /> === פרסום דעת הרבי ===<br /> חסידי חב&quot;ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]]:<br /> *עמידה בתוקף מול האויב.<br /> *הימנעות מהתחשבות במה יאמרו העולם{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.<br /> *גליונות [[שבועון בית משיח]] פורסמו בזמן המלחמה בשלמותם באתר [[חב&quot;ד אינפו]] ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ תגית בית משיח] באתר [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> *וועד [[אור החסידות]] פרסם עלון בשם '''&quot;השכם והערב עליהם&quot;''', הכולל פנינים מתוך רבות משיחותיו הק' של הרבי בעניני ארץ הקדש.<br /> *הספר &quot;קראתי ואין עונה&quot;, הכולל 770 עמודים בהם כל שיחותיו ואגרותיו של הרבי, כולל יחידויות וחלוקות דולרים שונות, נדפס במהדורה חדשה לרגל המצב, לאחר זמן רב שלא היה ניתן להשיגו בדפוס.<br /> <br /> ====הרב וולפא====<br /> הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים{{הערה|בשם: חמש הערות על המצב {{בית משיח}}}} ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1029725/ שבועון בית משיח, גיליון 1385].}}.<br /> <br /> הרב וולפא, אשר ידוע בדעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמרים נוקבים ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|1390 עמודים 30-31}} בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:<br /> *הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט.<br /> *לחימה במחבלים ללא פשרות.<br /> *לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות.<br /> *מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם.<br /> *עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.<br /> *ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1042703/ &quot;מלחמת השם&quot;? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.]}}.<br /> <br /> כאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת: &quot;אני בוחר להאמין לראש הממשלה&quot; ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1392}}.<br /> <br /> ואף הדפיסו את הספר [[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]] של הרב [[שלום בער וולפא]] במהדורה נוספת{{הערה|ראו ריאיון ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון מס' 2044.}}.<br /> <br /> כמו כן במהלך המלחמה מכון [[JEM]] הפיק סרטוני הסברה רבים.<br /> <br /> ====בכלי התקשורת====<br /> בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מ[[נחלת הר חב&quot;ד]] שכאיש זק&quot;א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב], שבועון בית משיח גיליון 1383.}}.<br /> <br /> ד&quot;ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט&quot;ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב&quot;דיים{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386.}} בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381].}}. ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ&quot;ד]] השתתף יחד עם אביו, כשהוא מבקר תכופות ב [[770]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/days_picture/25301.htm יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים'], באתר הגאולה.}}. כמו כן ביקר ב-770 גם בחודש אדר ב' באותה שנה.<br /> <br /> בראיון ל[[עמי מימון]] בתוכנית 'חידודון' הרב [[יגאל קירשנזפט]] [[שליח הרבי]] שליט&quot;א מלך המשיח לחבל עזה{{הערה|[[קובץ:הרב קירשנזפט בראיון על המלחמה Rabbi Kirschenzaft.mp3|הרב קירשנזפט על גוש קטיף]]}}. סיפר על התחושות בקרב המפונים מאז ועד היום, על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים, וכיצד בית חב&quot;ד נחלץ לסייע להם.<br /> <br /> ====ציור בחורבות עזה====<br /> במהלך שירות מילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נקלע ר' יחיאל אופנר לבית שנחרב במהלך מתקפת שמחת תורה, ומרוב התרגשות צייר על הקיר באמצעות הפיח שכיסהו. הציור קיבל הד רחב בכלי התקשורת, ולאחר מספר חודשים, מוזיאון ישראל עמל לעקור את הקיר עם הציור, ולהעבירו למוזיאון{{הערה|[https://col.org.il/news/163882 &quot;הציור הזה הוא שלי&quot;: יחיאל אופנר והציור שעל הקיר]}}.<br /> <br /> ====פעילות בקרב החיילים====<br /> [[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|מודעה שפרסם ארגון [[צעירי חב&quot;ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האויב]]<br /> בימי המלחמה, חסידי חב&quot;ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:<br /> * שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב&quot;ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה&quot;ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב&quot;ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.<br /> * [[ניידות חב&quot;ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב&quot;ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב&quot;ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב&quot;ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.<br /> * ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ&quot;ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה&quot;ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב&quot;ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת&quot;תים וחוברות לחיילים{{הערה|[https://www.kcm.co.il/משיבי-הרוח/ משיבי הרוח], שבועון כפר חב&quot;ד.}}.<br /> * חיילים חב&quot;דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב&quot;דיים.}}.<br /> * [[מרכז את&quot;ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת&quot;ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת&quot;ת].}}.<br /> * [[הדפסת התניא|הדפסת תניא]] בלב עזה על ידי הלוחם החב&quot;די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}<br /> * [[מבצע חנוכה]] תשפ&quot;ד - בימי חנוכה חסידי חב&quot;ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב&quot;ד, ניידות חב&quot;ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה&quot;ל בכל הארץ בכלל.<br /> * בחודש [[חודש אדר|אדר א']] תשפ&quot;ד ארגון ההפצה [[ממש]] השיקו חוברת כיס חדשה לחיילים עם מכתבי הרבי מה&quot;מ לחיילים, פרקי תהלים המתאימים למצב, תפילות, ברכות ומבצעי הקודש. מבוסס על החוברת שיצאה לאור עם דברי הרבי במלחמת יום הכיפורים.<br /> <br /> ====פעולות בערים מופגזות ומפונות====<br /> ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.<br /> <br /> הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.<br /> <br /> ====פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים====<br /> * בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב&quot;ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br /> * הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה&quot;ל, '''מי שברך לחיילי צה&quot;ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.<br /> * חסידי חב&quot;ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל &quot;סעודת שבת&quot; כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==התעוררות==<br /> ===הודאה על הניסים והנפלאות===<br /> [[קובץ:נסיך נפלאותיך מוסף בית משיח 1431.jpeg|ממוזער|ניסים במלחמת חרבות ברזל, מוסף בית משיח חג סוכות תשפ&quot;ה]]<br /> <br /> חרף הטרגדיות הנוראות, חסידי חב&quot;ד מבליטים במהלך המלחמה, את הניסים והנפלאות הרבים המתרחשים כל העת. כלי התקשורת של חב&quot;ד מפרסמים ידיעות על ניסים מיוחדים שהתרחשו במתקפה הגדולה בשמחת תורה תשפ&quot;ד, ובמהלך כל המלחמה.<br /> <br /> בתגובה לניסים גדולים שאירעו בארץ הקודש, במהלך חודש תשרי תשפ&quot;ה, האורחים מארץ הקודש בבית חיינו, פצחו בריקודי שמחה מחוץ לבית חיינו.<br /> <br /> לקראת שמחת תורה תשפ&quot;ה, [[שבועון בית משיח]] הפיק חוברת ייחודית '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''' - על הניסים והנפלאות שעשה לנו בורא עולם. את החוברת הפיק שבועון בית משיח וערך [[יוסי סלומון]]. החוברת צורפה לגיליון חג סוכות תשפ&quot;ה.<br /> <br /> ===התעוררות לאחדות===<br /> [[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|קריאה לכינוס מאוחד]]<br /> <br /> במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב&quot;ד וביניהם: הרב [[שמואל הנדל]] - יו&quot;ר [[מטה משיח בארץ הקודש]], הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו&quot;ר [[את&quot;ה בארץ הקודש]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]], הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב&quot;ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]] והרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] – משפיע ב[[תומכי תמימים אלעד]].<br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב [[לוי הלפרין]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]], הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ&quot;ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע (גדולה)|תומכי תמימים באר שבע]], ר' [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]].<br /> <br /> הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון אייזנבך]] שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] הקדיש את טורו השבועי באתר [[col]] בשבוע פרשת [[ויגש]] ל[[אחדות]] ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות{{הערה|[https://col.org.il/news/159464 כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה] {{COL}}}}.<br /> <br /> ====ראש הממשלה בתמונה עם תפילין בפעם הראשונה====<br /> בימי המלחמה חלה התעוררות רבה בענין מבצע תפילין והדים רבים התחוללו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ביום ראשון, ד' אייר תשפ&quot;ד, בעיצומו של המבצע ב[[רפיח]], תמונה כשהוא מניח [[תפילין]].<br /> <br /> נתניהו סיפר, כי הניח את התפילין של הלוחם מושיקו דוינו הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’ - לבקשת אימו רוחמה.<br /> <br /> ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מתועד עם תפילין. לאורך השנים חסידי חב&quot;ד רבים שעמדו עמו בקשר הניחו עימו תפילין{{הערה|הרב דוד נחשון סיפר לבית משיח שכמה פעמים הניח לראש הממשלה אך לא חשבו לצלם זאת}}, ההנחה הגיעה בעקבות הרב [[אור זיו]] שליח הרבי לקטמון ויחד עם שדרן בערוץ 14 [[שרון גל]] הביאו לראש הממשלה באחד מהביקורים את התפילין של מושיקו דוינו הי&quot;ד ואת מכתב האם וביקשו מראש הממשלה שיניח.<br /> <br /> ====התעוררות משיח====<br /> ר' [[אודי דוד בן דוד]], עיתונאי רדיו דרום, סיקר מקרוב את מלחמת חרבות ברזל, ואת התוצאות העקובות מדם כתוצאה מהתקפת המחבלים בשמחת תורה, ובמהלך השנה באמצעות טילים ואמצעים אחרים. ר' אודי שמע ניצולים מההתקפה ומהטילים, שוחח עם משפחות שכולות ונפגעים ברמות שונות. ולקראת סוף שנת תשפ&quot;ד שהחלה בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, חשף בבית משיח את רשמיו הלא פשוטים משנה של מלחמה והסיק כי חייבים לבקש [[מלך המשיח|משיח]]:<br /> &quot;עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש רק פתרון אחד לכל המצב הזה – משיח בן דוד שיבוא ויגאל אותנו. לאורך הדורות ניסו את כל הפטנטים השונים, אך שום דבר לא עזר. במשך השנים בטחנו בכל מיני פוליטיקאים אבל אלה לא הצליחו לעזור, ולהיפך. הם דורשים רק את טובתם. אנחנו צריכים להבין שאין שום פתרון, אלא רק ביאת משיח&quot;.<br /> ומוסיף כי חייבים להתעורר גם ב[[מבצע תפילין]]:<br /> &quot;אני קורא לאחיי מאנ&quot;ש: גם אם לא יוצאים מהבית ל'מבצעים', חשוב להשתדל לקחת איתנו את התפילין. תמיד אפשר לפגוש ביהודי נוסף שלא הניח תפילין ולזכות אותו. זה בדיוק הדבר שאנחנו צריכים בתקופה הזאת&quot;{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1132824/ ראיון עם יוסי סלומון, שבועון בית משיח 1426]}}.<br /> <br /> ====מבצע 7.10====<br /> הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]] סגן יו&quot;ר מרכז לענייני חינוך, יזם מבצע בו מקורבים לוקחים שם של הרוג ממלחמת חרבות ברזל, ועושים לזכותו אחד מ-10 המבצעים, לפחות 7 פעמים{{הערה|כפר חב&quot;ד 2081 ע' 72. ניתן לציין כי כמה שלוחים ומוסדות חב&quot;דיים ציינו באירועים מיוחדים את התאריך הלועזי של המתקפה}}.<br /> <br /> ==כינוס השלוחים העולמי==<br /> ===כינוס השלוחים תשפ&quot;ד===<br /> [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ&quot;ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב&quot;ד בארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו&quot;ל בעקבות הוראת [[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.<br /> <br /> לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.<br /> <br /> השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.<br /> *הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.<br /> <br /> ===כינוס השלוחים תשפ&quot;ה===<br /> ====קבלת פני משיח====<br /> [https://kinus.info/ כינוס השלוחים העולמי תשפ&quot;ה], בגין מלחמת חרבות ברזל בארץ הקודש וגילויי האנטישמיות בעולם - הוקדש לעיסוק במבצעי הקודש של הרבי מלך המשיח, לשמירה הגנה והצלה על בני ישראל בארץ הקודש ובכל העולם, ומתוך דגש על פעולות לסיום השליחות היחידה שהטיל הרבי מלך המשיח בכינוס השלוחים תשנ&quot;ב: הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!<br /> <br /> ====הכינוס לע&quot;נ השליח שנרצח====<br /> הבאנקעט המרכזי התקיים בסימן &quot;וישבתם לבטח בארצכם.. ואולך אתכם קוממיות&quot;.<br /> <br /> בערב הכינוס הוחלט להקדישו לעילוי נשמת השליח הרב [[צבי קוגן]] הי&quot;ד שליח באבו דאבי, שנרצח על ידי מחבלים ערבים, מספר ימים לפני פתיחת הכינוס.<br /> <br /> בבנקט השלוחים שהתקיים באולמי רז&quot;ג בקראון הייטס, הרב שפילמן חמיו של השליח הרב קוגן הי&quot;ד, אמר עם אלפי המשתתפים פרק תהלים לעילוי נשמת חתנו.<br /> <br /> ====שמחה רוטמן: לשמור על שלימות הארץ====<br /> <br /> ממשלת ישראל מדברת על נסיגות בצפון ובדרום כחלק מהסכמים עם חיזבאללה וחמאס, ובנושא זה חבר כנסת [[שמחה רוטמן]] יו&quot;ר ועדת חוקה ומשפט נאם בבנקט, נאום תקיף ונחרץ אודות ג' השלימויות ושם דגש על שלימות הארץ{{הערה|[<br /> https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155944/ שלושת השלימויות: נאומו של ח&quot;כ רוטמן בבאנקעט]}}.<br /> <br /> ====עיתונאים בפאנל ניסים====<br /> [[קובץ:פאנל ניסים מתי טוכפלד הלל ביטון רוזן.jpeg|ממוזער|פאנל ניסים]]<br /> בבנקט הוצג פאנל חי של כתב חדשות וביטחון של ערוץ 14 הלל ביטון-רוזן עם כתב רדיו גלי ישראל ר' [[מתי טוכפלד]] על ניסי המלחמה, אותם מראה הקב&quot;ה לעם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155719/?old פאנל ניסים בבנקט כינוס השלוחים תשפ&quot;ה]}}.<br /> <br /> ====שר הביטחון מודה על הניסים====<br /> בהתוועדות [[ראש חודש כסלו]] ב-[[770]] בהשתתפות אלפי שלוחים, אורח הכבוד היה [[יואב גלנט]] מי שכיהן כשר הביטחון בתחילת המלחמה ובנאומו דיבר בהרחבה על הניסים שעשה הקב&quot;ה במלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/1156214/ שר הביטחון לשעבר יואב גלנט הגיע להודות על הניסים ב-770]{{אינפו}}}}{{הערה|[https://www.kikar.co.il/security-news/snuoqm גלנט: הנהגתי את המלחמה כשליח של הקב&quot;ה, לא היה יכול להצליח בלי האמונה והתפילות]}}.<br /> <br /> ==גזרת הצפון==<br /> {{להשלים}}<br /> [[קובץ:טיל בקרית שמונה.png|ממוזער|זירת הבניין שנהרס מטיל ששוגר מלבנון לקרית שמונה.]]<br /> [[קובץ:השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב&quot;ד ר' מרדכי גבאי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מימין: השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב&quot;ד ר' מרדכי גבאי, ברקע ביתו של האחרון שספג פגיעה ישירה על הממ&quot;ד דקות לפני הצילום. באמצע בתמונה הקטנה: רסיס שחדר ל[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] עם תמונת [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו&quot;ר הזקן)|אדמו&quot;ר הזקן]], בביתו של ר' מרדכי.]]<br /> במהלך מלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור 'חיזבאללה' הממוקם ב[[לבנון]] החל במלחמה נגד ישראל. המלחמה מתאפיינת מצד מחבלי חיזבאלה בהתקפות טילים וכטבמי&quot;ם במטרה לגרום להרג וחורבן, ולעומתם צה&quot;ל מגיב בהתקפות אוויריות מינוריות בעצימות נמוכה וללא כניסה קרקעית. הסיבה לתגובה החלשה: חשש מכניסה לחזית נוספת.<br /> <br /> החיזבאללה תוקף יהודים באמצעות טילים וכטבמי&quot;ם מסוגים שונים מה שמפעיל אזעקות והתמגנות במרחבים גדולים ובהם במתחם רשב&quot;י ב[[מירון]], [[צפת]], [[מטולה]], [[קרית שמונה]], [[נוף הגליל]], [[עכו]] ועוד. היו גם מקרים של חדירת מחבלים, ובמספר מקרים יהודים נרצחו ואחרים נפצעו. ישראל הגיבה בהפגזת תשתיות טרור, וגם בפגיעה בשדות תעופה ומתקנים ביטחוניים ואזרחיים אחרים בלבנון וב[[סוריה]], הקשורים לארגון החיזבאללה.<br /> <br /> ב[[ה' באדר|ה' אדר א']] חיילת נהרגה{{הערה|הרוגה אותרה בסריקות במבנה שנפגע באזור צפת. }} ועוד שבעה בני אדם נפצעו{{הערה|בהם 3 במצב בינוני ו-4 קל עם חבלות בגפיים, כולם בהכרה מלאה.}} כתוצאה ממטח ששוגר לעבר העיר צפת. המטח הקטלני לצפון הוגדר בישראל כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגזרה.<br /> <br /> שלוחי הרבי באזור גבול הצפון, מסייעים לאזרחים שנותרו באיזורם וגם למפונים.<br /> השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות-תרשיחא|מעלות]] והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.<br /> <br /> בחודשי החורף של תשפ&quot;ד, גיזרת הצפון הלכה והתחממה, ועשרות אלפי מפונים נוספים התפנו ולא שבו לבתיהם.<br /> <br /> מחבלי חיזבללה שיגרו טילים רבים על בתי מטולה, קרית שמונה, בסיסי צה&quot;ל ובהם בסיס חיל האויר במירון ועוד.<br /> <br /> את רוב הטילים צה&quot;ל מצליח ליירט בחסדי ה', אך מכיון שיש איזורים בהם התושבים עזבו, לא מיירטים וכך איזורים שלימים בערי הצפון נפגעו ויש נזקים נרחבים לבתי התושבים.<br /> <br /> מחבלי חיזבאללה שיגרו כלי טיס בלתי מאויישים לעבר צפון ארץ הקודש, ובכל פעם נשמעו אזעקות במרחבים גדולים, ובדרך כלל חיל האוויר מצליח ליירט, אך היו מקרים של נזקים מורכבים ואף נפגעים והרוגים.<br /> <br /> ===ל&quot;ג בעומר תשפ&quot;ד===<br /> בימי מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חיזבאללה שיגרו מספר פעמים רב טילים מדוייקים אל בסיס חיל האוויר במרומי הר מירון, ובמקרים מסויימים הצליחו אף לפגוע ולגרום נזקים.<br /> [[קובץ:ביסטריצקי לג בעומר מירון איסור פתיחת המתחם.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ביסטריצקי קורא לציית להנחיות פיקוד העורף]]<br /> <br /> לקראת [[ז' אדר]] יום הילולא ד[[משה רבינו]], הודיע פיקוד העורף על ביטול ההילולא. ולקראת [[ל&quot;ג בעומר]] המליץ צה&quot;ל לממשלת ישראל לסגור את כל אזור [[מירון]] לימי ל&quot;ג בעומר, ולהכריז על מתחם רשב&quot;י וסביבותיו כשטח צבאי סגור, כדי לא לגרום חס ושלום לסכנת חיים מיידית במקרה של טילים לאיזור.<br /> החשש הקל - ירי טילים לבסיס חיל האויר, ואזי מאות האלפים ינסו לאתר מקומות מוגנים, אשר אינם במתחם רשב&quot;י, והמנוסה והבהלה עלולים לגרום נזקים.<br /> החשש הכבד היה שהחיזבאללה ינצל את קיבוץ מאות האלפים חס ושלום, ויטווח את מתחם רשב&quot;י.<br /> <br /> לאחר התייעצויות, הצבא ומשרד ירושלים האמון על הילולת רשב&quot;י, הודיעו על סגירת המתחם והכרזתו כשטח צבאי סגור, לקראת ל&quot;ג בעומר. הודיעו כי יתקיימו 3 הדלקות בהשתתפות עשרות חוגגים בלבד.<br /> <br /> רבנים ואישי ציבור, כמו גם משרד ירושלים של ממשלת ישראל, קראו לציבור לא להגיע למירון בל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> הפן החב&quot;די - מודעות של משרד ירושלים פורסמו בעיתונות החב&quot;דית, וב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבת חב&quot;ד בצפת]] החלו מיד בהתארגנות שונה מכל שנה לקראת ל&quot;ג בעומר, כאשר מדי שנה תמימים רבים מגיעים לפעילות סביב השעון במירון סביב ל&quot;ג בעומר, והשנה כולם יקדישו את זמנם לתהלוכות ברחבי ארץ הקודש.<br /> <br /> הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] רב קהילת חב&quot;ד בצפת חתם על כרוז משותף עם רבנים אחרים, על המלצה לפתוח את ה'כוללים' במתחם רשב&quot;י בימי ל&quot;ג בעומר, אך לאחר פרסום המכתב התברר כי משתמע ממנו שהרבנים מתנגדים להמלצות פיקוד העורף ואף שואפים לפתיחת המתחם כולו בל&quot;ג בעומר.<br /> בתגובה הוציא הרב ביסטריצקי מכתב הבהרה בו קובע כי יש לציית להמלצות פיקוד העורף על כל הפרטים.<br /> <br /> כך דיווח אתר ערוץ 7 על קריאת הרב ביסטריצקי לציית לפיקוד העורף:<br /> <br /> הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב&quot;ד בצפת ורב מחלקת הכשרות ברבנות צפת, התייחס במכתב ששלח הערב (חמישי) לניסיונות לעלות לקבר הרשב&quot;י בל&quot;ג בעומר, חרף המצב הביטחוני המורכב.<br /> <br /> &quot;אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העורף ללא כל ערעור, במידה ופיקוד העורף לא יאפשר את פתיחת הכוללים עקב הנחיות בטחון, חובה לשמוע ולא לנסות להפר את ההנחיות. עלינו לזכור כי ספק פיקוח נפש לחומרא&quot;, כתב הרב.<br /> <br /> הפנייה של הרב נעשתה בעקבות קריאה של רבנים וראשי כוללים מצפת לאפשר לאברכי הכוללים הלומדים במשך השנה בציון הרשב&quot;י להמשיך ללמוד תורה גם בימים בהם האתר יהיה סגור על מנת שלימוד התורה לא יפסק.<br /> <br /> &quot;היות ועיצוב המודעה כולל הבלטה של מילים מסוימות ופרשנות הדברים עשו רושם כאילו מטרת המכתב הייתה לפתוח האתר לגמרי למרות המצב הביטחוני אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העור ללא כל ערעור&quot;, כתב{{הערה|ערוץ 7 יום שישי ט' אייר תשפ&quot;ד}}.<br /> <br /> מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא פרסם הוראה מנומקת לציבור הרחב את המסקנות שבגללן קיבל את ההחלטה על ביטול האירועים ההמוניים במירון, הנערכים מדי שנה על ההר הקדוש, ואלה מתפרסמים לציבור באופן מותאם, עם הסבר על הצורך להקפיד על מצוות ונשמרתם, ולא לסמוך על הנס.<br /> <br /> בפיקוד העורף הסבירו כי קיים איום משמעותי מארגון הטרור חיזבאללה ומארגון הטרור חמאס בלבנון, באמצעות ירי תלול מסלול ונ&quot;ט, וכן בשיגור כלים אוויריים למרחב הר מירון – כפי שהיה בפועל מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים.<br /> <br /> מרחב ההר מאופיין בפערי מיגון משמעותיים, דבר המסכן את שלומם וביטחונם של הנוכחים בשטחי ההר בזמן ההתקפות מצד האויב. במקום לא קיים מיגון מספק באופן אשר יאפשר את כניסתם של כלל המשתתפים מידי שנה באירוע.<br /> <br /> באור ליום רביעי [[י&quot;ד באייר|י&quot;ד אייר]], מתחם מירון נסגר על ידי צה&quot;ל, והכניסה הותרה למורשים בלבד. בין העיתונאים המבקשים להיכנס למתחם תיערך הגרלה ולמתחם יכנסו נציגים שייאלצו לתעד עבור כלל התקשורת ללא קבלת זכויות יוצרים.<br /> <br /> ===התחממות גזרת הצפון בסיון תשפ&quot;ד===<br /> ב[[כ&quot;ו אייר]] גבול הצפון ספג עשרות שיגורים מלבנון וצוותי הכיבוי פעלו מהצהריים בשריפות שפרצו במרחב בשל נפילות רקטות{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093101/ לאחר כ-9 שעות הושגה שליטה על האש בצפון] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[חג השבועות]] תשפ&quot;ד ישראל חיסלה בכיר בחיזבאללה, שהגיב מצידו בתקיפות של יותר מ-200 טילים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095280/ חיזבאללה במטח לעבר ערי הצפון] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===פעולת פיצוץ הביפרים והתמרון הקרקעי===<br /> ב[[י&quot;ז אלול]] [[תשפ&quot;ד]] בצל הכנות לפתיחת מערכה עם לבנון, התפוצצו אלפי ביפרים בלבנון ובסוריה ופגעו בכ-4,000 מחבלי חיזבאללה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1133237/ 11 מחבלים מחוסלים ו-4,000 פצועים בפיצוצים בסוריה ולבנון] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ד באלול]] תשפ&quot;ד חיסל צה&quot;ל את מנהיג ארגון הטרור חיזבאללה חסן נסראללה ימ&quot;ש.<br /> <br /> הביפרים היוו מכת פתיחה למתקפה קרקעית בלבנון ובמהלכה צה&quot;ל פעל קרקעית בדרום לבנון ובאמצעות חיל האוויר פעל גם בביירות, צור ועוד.<br /> <br /> במתקפה המשולבת צה&quot;ל הצליח בחסדי הבורא לחסל את רוב צמרת חיזבאללה, מפקדות, מנהרות ומשגרים. תוך כדי מתקפה נחשף כי בחודשים שקדמו להתקפה הגדולה, צה&quot;ל פעל בחשאי בלבנון לניטרול ותיעוד מנהרות ובסיסי חיזבאללה.<br /> <br /> הרב [[שלום בער וולפא]] במוסף שבועון בית משיח לחג הסוכות &quot;ניסיך נפלאותך וטובותך&quot; שיבח את דרכי הפעולה של צה&quot;ל בלבנון בהכוונת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומסביר כי ראש הממשלה פועל בתוקף.<br /> <br /> ===הפסקת אש===<br /> בחשון [[תשפ&quot;ה]] החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.<br /> <br /> במסגרת ההסכם, ישראל תסיג את הלוחמים בצורה מדורגת בתקופה של עד 60 ימים. במקביל, [[ארה&quot;ב]] תקדם מו&quot;מ עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר.<br /> <br /> בין הסעיפים של ההסכם כוחות הביטחון והצבא הרשמיים של לבנון יהיו הקבוצות החמושות היחידות המורשות לשאת נשק או להפעיל כוחות בדרום לבנון. כל מכירה, אספקה וייצור של נשק או חומרים הקשורים לנשק ללבנון תהיה בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.<br /> <br /> השר בן גביר הדגיש כי הסכם הפסקת האש והנסיגה הוא סכנה מעשית: &quot;הסכם עם צבא לבנון הוא הסכם על הקרח. לצבא לבנון אין בכלל את הסמכות, ובטח לא את היכולת להתגבר על החיזבאללה.<br /> <br /> בשביל לצאת מלבנון חייבים שתהיה לנו רצועה ביטחון שלנו. כבר ראינו את זה, שאסור לנו לסמוך על אף אחד חוץ מעל עצמנו. אחרת, הטילים ישוגרו למנרה, לאביבים, לקרית שמונה, לכל הצפון ולכל מדינת ישראל, ולבסוף נצטרך לחזור שוב ללבנון&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1153415/ לאחר אישור הקבינט: הפסקת האש עם לבנון נכנסה לתוקף]}}.<br /> <br /> ====התנגדות ראשי רשויות בצפון====<br /> ראשי רשויות בצפון התנגדו באופן נחרץ להפסקת האש, העלולה להביא אסון נורא בטווח הקצר ועוד יותר במבט לזמן ארוך. ראש עיריית [[קרית שמונה]] אביחי שטרן, התראיין ב[[שבועון בית משיח]] והביע דיעה ברורה נגד הפסקת האש והסכנה המוחשית אליה נקלעים כעת תושבי הצפון לאחר הפסקת האש:<br /> &quot;ברגע שהם [המחבלים] חוזרים לבתים – כולל אלה בקו הראשון מול הגבול – אין שום דרך למנוע את ה–7 לאוקטובר הבא. הרי כולנו יודעים שאלה לא בתים, אלא מוצבי טרור קדמיים שיש להם ייעוד אחד: להתארגן לפשיטה עלינו, תושבי הגליל ועל בתינו&quot;{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1157425/ &quot;בחתימת ההסכם מול לבנון, נתניהו חותם על האסון הבא&quot;]{{בית משיח}}}}.<br /> <br /> ====כיבוש המורדים בסוריה====<br /> בתחילת [[כסלו]] [[תשפ&quot;ה]], המורדים ב[[סוריה]] פתחו במתקפת ענק ותוך כעשרה ימים השלימו את כיבוש סוריה, כאשר הצבא הסורי מתפורר וקורס לחלוטין.<br /> <br /> ראשי מערכת הביטחון בארץ הקודש, הגיבו כי נפילת סוריה היא התמוטטות מוחלטת של ציר הרשע האירני.<br /> <br /> [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] פירסמו את דברי הרבי על נחיצות [[רמת הגולן]] ובעת כזו אם הגולן היה בידי הסורים, הרי המורדים ובהם שונאי ישראל היו על שפת הכינרת{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1159321/ ניצחון הרבי בנושא רמת הגולן • הרב שבתי ויינטראוב]{{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==איראן==<br /> ===התקפת כטב&quot;מים===<br /> בשלהי חודש [[אדר ב']] [[תשפ&quot;ד]] חוסל אחד מהבכירים במשמרות המהפכה ובעקבות כך נרשם חשש לתגובה איראנית.<br /> בשעות הצהריים בשבת פרשת תזריע איראן ביצעה פעם נוספת פעולה טרור, כשהיא השתלטה וחטפה אוניה אזרחית מערבית.<br /> <br /> במוצאי שבת קודש [[ה' ניסן]] [[תשפ&quot;ד]] דו&quot;צ עדכן על הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף ולאחר מספר שעות באזור השעה 23:00 בלילה דו&quot;צ עדכן על שיגור מאות כטב&quot;מים מכיוון איראן לעבר שטח ישראל.<br /> <br /> שר הביטחון יואב גלנט מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|אנחנו עוקבים מקרוב אחר מתקפה מתוכננת של איראן ושלוחיה כנגד מדינת ישראל.}}.<br /> <br /> גם דובר צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|במהלך סוף השבוע קיימנו בצה&quot;ל הערכות מצב, ישורי תוכניות והיערכות לתקיפה מאיראן. כוחות צה&quot;ל ערוכים חזק מאוד בהתקפה, בהגנה ובפריסה רחבה.}}.<br /> <br /> בלילה שבין מוצ&quot;ש ליום ראשון, איראן תקפה את ישראל במאות טילים וכטבמי&quot;ם שחצו משטחה ישראל ירטה רבים מהטילים. ב[[נס]], הטילים לא פגעו או גרמו נזק ל[[יהודים]], ולפי דו&quot;צ 99% מהטילים והכטב&quot;מים ששוגרו לעבר ישראל יורטו בהצלחה.<br /> <br /> ===חיסול ראשי הטרור===<br /> בתמוז תשפ&quot;ד חוסלו שניים מראשי הטרור האירני - איסמעיל הניה ראש החמאס, ופואד שוכר רמטכ&quot;ל החיזבללה.<br /> <br /> אירן וגרורותיה, איימו בנקמה, ובארץ הקודש וגם צבאות של מדינות ידידותיות הועמדו בכוננות-על.<br /> <br /> במהלך תקופת הכוננות, [[שבועון בית משיח]] פורסם מאמר מחאה מאת [[שניאור זלמן לוין]] בו מביע תרעומת על מהלכי הצבא בציר פילדלפי, כאשר לאחרונה אותרו במקום מנהרות ענק בהן גם רכבים עוברים ובחלקו השני של המאמר מביא את דברי הרבי כי בקשר לארץ הקודש יש להרגיע ולא להפחיד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1421 ע' 28-30}}.<br /> <br /> באלול תשפ&quot;ד חוסל נסארללה ראש החיזבאללה, ובראש השנה חוסל גם ממלא מקומו ועוד בכירים.<br /> <br /> ===חיסולו של יחיא סינואר===<br /> בליל חג הסוכות [[ט&quot;ו תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] טנק של צה&quot;ל חיסל באופן לא מתוכנן את מנהיג ארגון הטרור חמאס יחיא סינואר ששהה במבנה בעיר רפיח שברצועת עזה.<br /> <br /> ===התקפת טילים ליל ערב ראש השנה תשפ&quot;ה===<br /> [[קובץ:פגיעה ישירה בית ספר חב&quot;ד גדרה.jpeg|ממוזער|פגיעה ישירה בבית ספר חב&quot;ד גדרה {{אינפו}}]]<br /> ב[[כ&quot;ח אלול]], [[ארצות הברית|ארה&quot;ב]] הודיעה לישראל על התקפה קרובה מאירן ובליל [[כ&quot;ט אלול]] קיבלו כלל תושבי ישראל הודעה לסלולרי כי עליהם להגיע למרחב מוגן ומספר דקות עברו והחלה מתקפת טילים בליסטיים בה נורו למעלה מ-180 טילים, ובכל אחד מאות קילו חומרי נפץ.<br /> <br /> נס גדול היה כאשר חיל האוויר הישראלי בסיוע צבאות ארצות הברית ירדן ועוד, הצליחו ליירט כמעט את כל הטילים, אך משברי היירוטים נהרג ערבי ביריחו. ושברים אחרים פגעו בבית ספר חב&quot;ד בגדרה, נגרם נזק, הבי&quot;ס בשעת ערב היה ריק ואין נפגעים.<br /> <br /> ===טיל בבית ספר שלהבות גדרה===<br /> [[קובץ:חני קרניאל ראיון בית משיח טיל בית ספר חב&quot;ד גדרה.jpeg|ממוזער|מנהלת בית הספר שלהבות חב&quot;ד, גב' חני קרניאל בראיון לבית משיח]]<br /> <br /> בהתקפת הטילים הגדולה של [[אירן|איראן]], בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשפ&quot;ה]], טיל בליסטי פגע בבית ספר שלהבות חב&quot;ד ב[[גדרה]] בהנהלת השלוחים הרב בנימין וחני קרניאל, הטיל גרם להרס במספר כיתות, ומפאת שעת הערב הבניין היה ריק ולא היו נפגעים.<br /> <br /> המועצה המקומית בגדרה פעלה במהירות שיא, והפגיעה לא הפריעה לשגרת הלימודים, וב[[צום גדליה]] למחרת ראש השנה, שבו התלמידים ללימודים כרגיל.<br /> <br /> הנהלת בית הספר פתחה בקמפיין צ'ארידי - גיוס המונים - במטרה לשקם את בית הספר.<br /> <br /> שר החינוך יואב קיש ערך ביקור רישמי בבית ספר ומנהלת בית הספר השליחה גב' חני קרניאל הסבירה לו על הנס העצום שהתחולל, כאשר שעות ספורות קודם פגיעת הטיל, בית הספר היה מלא במאות תלמידי בית ספר חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1137801/ פגיעה ישירה בבית ספר שלהבות חב&quot;ד בגדרה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> מנהלת בית הספר השליחה הגברת קרניאל התראיינה בראיון נרחב לעיתונאי יוסי סלומון, וגוללה את הפגיעה ותגובת השליחים, הצוות והתלמידים.<br /> <br /> הראיון פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון [[יום הכיפורים|יום כיפור]] [[תשפ&quot;ה]]{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1141202/ '''הטיל מאירן פגע בבית הספר פגיעה ישירה'''], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1430 ע' 38-41}} ובראיון חשפה גברת קרניאל את מימדי ההרס כפי שראתה זמן קצר אחרי פגיעת הטיל: &quot;המקום היה זרוע הרס רב. ארבע כיתות-אם הרוסות לחלוטין, ועוד שני חדרים יקרים הרוסים אף הם לחלוטין... הודיתי לה' שאף אחד לא נפגע. רק לחשוב מה היה קורה אם הטיל היה נופל בבוקר&quot;. על השיקום המהיר של בית הספר בחסות המועצה המקומית הסבירה גב' קרניאל בראיון: &quot;המועצה המקומית הייתה איתנו במקום עד כניסת החג וליוותה אותנו בכל פעולות ההתאוששות. כבר בהתחלה ניסינו לאמוד את גודל הנזק לבדוק מה ניתן לתקן... גם בצאת החג עבדו פועלים בזירה עד שעות הבוקר על מנת לעשות קירות גבס שיפרידו בין המקום הפגוע לבין המקומות שנותרו בשלימותם. הפועלים הספיקו לסגור את המקומות הפגועים במתחם, ואכן, ביום ראשון חזרנו ללימודים שגרתיים. זה היה ממש לא מובן מאיליו&quot;.<br /> <br /> ===מבצע ימי תשובה===<br /> ישראל הבטיחה נקמה וכוננות נרשמה בישראל וגם באירן. למעלה משלושה שבועות הזהירה ישראל את אירן מפני תגובה על פעולותיה במישרין ובעקיפין נגדה, תוך הזהרה שהתגובה תהיה חמורה.<br /> <br /> הפרשנים היו חלוקים בדיעותיהם, אם ישראל תגיב בצורה מינורית על מנת למנוע תגובת נגד, או שראש הממשלה בנימין נתניהו יפעל בתוקף להשמדת מתקני הנפט והגרעין.<br /> <br /> בשבת בראשית תשפ&quot;ה יצא לדרך מבצע &quot;ימי תשובה&quot;{{הערה| [https://chabad.info/news/war/1145566/<br /> אינפו]}} במהלכו חיל האוויר תקף במדינות ערב. היקף התקיפה שהתחלק לשלושה גלים בשיתוף מטוסי קרב, תדלוק ומודיעין, היה על מתקנים צבאיים, מפעלי יצור טילים וכטב&quot;מים ומערכות הגנה אוויריות באירן, סוריה ועירק (על פי פרסומים זרים).<br /> <br /> ראש הממשלה פרגן למבצע, ואילו השר [[איתמר בן גביר|בן גביר]] הגיב בציניות כי זוהי רק מכת פתיחה.<br /> <br /> ===רצח השליח הרב צבי קוגן===<br /> ביום חמישי [[כ' בחשוון|כ' חשוון]] [[תשפ&quot;ה]] השליח לאבו דאבי הרב [[צבי קוגן]] נעלם מבלי להשאיר אחריו עקבות, החשד החל כאשר לא הגיע לפגישות מתוכננות שהיו לו במהלך היום, לאחר שלא יצר קשר עם משפחתו פנתה אשתו לקב&quot;ט של בית חב&quot;ד שפנה לרשויות. המשטרה המקומית ו[[המוסד|המוסד הישראלי]] החלו לבדוק את הפרשה, והיעלמותו פורסמה בתקשורת העולמית.<br /> <br /> רכבו של הרב קוגן נמצא נטוש באזור העיר אל-עין, שבמרחק שעה וחצי נסיעה מדובאי. הטלפון שלו נמצא לאחר שכובה.<br /> <br /> כעבור כשלושה ימים, ביום ראשון [[כ&quot;ג מרחשוון]] אותרה גופתו ועליה סימני מאבק{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1152215 טרגדיה קשה: שליח הרבי הרב צבי קוגן הי&quot;ד נרצח] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> הרצח עורר תגובות וגינויים ברחבי העולם גם מאישי ממשל ובכירים אחרים{{הערה|{{קישור חבד אינפו|1152222|מכל גווני הקשת הפוליטית כואבים את הירצחו של שליח הרבי|אבריימקה אייזנשטיין|כ״ג במרחשוון ה'תשפ״ה}}}}.<br /> <br /> חוליית הטרור האירנית שביצעה את הרצח נלכדה ב[[טורקיה]] והוסגרה לאיחוד האמירויות.<br /> <br /> ===מבצע &quot;עם כלביא&quot;===<br /> באור ליום שישי [[י&quot;ז סיון]] [[תשפ&quot;ה]] בשעה 03:00 לפנות בוקר התחילה מתקפת המנע של [[מדינת ישראל|ישראל]] ב[[איראן]], רחפנים פוצצו טילים שהיוו איום על ישראל ומטוסי קרב חיסלו בכירים איראניים ותקפו את מתקני הגרעין{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1218269/ מבצע &quot;עם כלביא&quot;: ישראל יצאה למתקפת מנע באיראן] {{אינפו|}}}}, תקיפות שהביאו לנזק כבד למתקנים.<br /> <br /> במהלך ימי המבצע איראן שיגרה לעבר ישראל מאות טילים בליסטיים וכטב&quot;מבים. בחסדי שמים רובם יורטו, אך כתוצאה מהטילים שלא יורטו נהרגו 29 הרוגים (חלקם לא [[בני ישראל|יהודים]]).<br /> <br /> ב[[כ&quot;ו בסיוון|כ&quot;ו סיוון]] [[תשפ&quot;ה]], על פי הוראתו של נשיא [[ארצות הברית]] [[דונלד טראמפ]], הפציצו מפציצים אמריקאיים את שלושת מתקני הגרעין המשמעותיים של איראן, תקיפות שהביאו להשמדתם הכמעט מוחלטת.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ח בסיוון|כ&quot;ח סיוון]] [[תשפ&quot;ה]] - הוכרז על הפסקת אש.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''', [[יוסי סלומון]] - ניסי מלחמת חרבות ברזל, יצא במלאת שנה לפרוץ המלחמה, צורף ל[[שבועון בית משיח]], גיליון [[סוכות|חג הסוכות]] [[תשפ&quot;ה]] גיליון 1431<br /> *{{כפר||המעגל נסגר בציון הק'|2103|30|תשפ&quot;ה}} על ביקורו של שורד השבי אלי שרעבי באוהל הק'<br /> *{{כפר|ישראל אלפרוביץ|הבן יקיר לי|2108|72|תשפ&quot;ה}} ראיון עם אמו של הלוחם יקיר לוי<br /> *{{כפר|ישראל אלפרוביץ'|והחי יתן אל ליבו|2118|58|תשפ&quot;ה}} לדמותו של [[משה שמואל נול]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> <br /> ===המתקפה===<br /> * [https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי&quot;ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm &quot;הרבי הציל את חיי&quot;: השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה<br /> <br /> ===מהלך המלחמה===<br /> * [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה<br /> * [https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br /> * [https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - ראיון עם הרב [[שלמה זרחי]] - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו&quot;ל וכתבה אודות [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]<br /> * [https://chabad.info/news/1084690/ הרב אופן: • המנהיגים סובלים ממה יאמרו העמים] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/blogs/1087315/ המנהיגים ממה יאמרו הגויים • הרב יוסף גרליצקי] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/1095326/ להיות חייל של הרבי בשטח אש • ראיון עם הרב] [[אשר פיזם]] מ[[שדרות]] {{אינפו}}<br /> *[https://www.kcm.co.il/מסתערב-בשולחן-השבת/ מסתערב בשולחן השבת] {{שבועון כפר חב&quot;ד}}<br /> <br /> {{מלחמות ישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מלחמות ישראל]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=817010 ניסן פינסון 2026-01-05T09:46:46Z <p>מיד: </p> <hr /> <div>[[קובץ:פינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ניסן פינסון]]<br /> הרב '''ניסן פינסון''' ([[ג' מנחם אב]] [[תרע&quot;ח]]-[[כ&quot;ג כסלו]] [[תשס&quot;ח]]) היה שליח הרבי למעלה מיובל שנים. ב[[מרוקו]] עמד בראשות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה]], וב[[תוניסיה|תוניס]], בה כיהן כשליח ראשי והקים וניהל אימפרית מוסדות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> [[קובץ:Pinson, Nachum Yitzchok 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משפחת פינסון - [[תרצ&quot;ז]]-[[תרצ&quot;ח]]. בתמונה נראים: ההורים ר' נחום יצחק וזוגתו מרת חיה צערע, עם בניהם - ר' יחזקאל, ר' ניסן, מרת שרה (סוניה) קפלן, ר' תנחום ור' יהושע (משמאל למטה)]]<br /> [[קובץ:פינסון-עם-תלמידיו.jpeg|ממוזער|הרב פינסון עם תלמידיו]]<br /> נולד ביום [[ד' מנחם אב]] בשנת [[תרע&quot;ח]] לאביו הרב [[נחום יצחק פינסון]] ב[[סטרדוב]], היה מחשובי חסידי חב&quot;ד ב[[חרקוב]] בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוגלה על ידי השלטונות ל[[סיביר]] בה לא עמדו לו כוחותיו והלך לעולמו, הי&quot;ד.<br /> <br /> בצעירותו (משנת [[תרצ&quot;א]]) למד בישיבות [[תומכי תמימים ברדיטשוב]]{{הערה|[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] ע' שטז}}, [[תומכי תמימים זיטומיר]]{{הערה|תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית ע' שיב}}, תומכי תמימים [[קרלביץ]]{{הערה|תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית ע' שכד}}, [[תומכי תמימים קורסק]]{{הערה|תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}, [[תומכי תמימים וורוניז']]{{הערה|תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית ע' שכג}}{{הערה|על נדודיו בין ישיבות תומכי תמימים ראה גם ב[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' קצו ובכרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}.<br /> <br /> ב[[מלחמת העולם השניה]] ברח מאיזור הכיבוש, והגיע ל[[סמרקנד]] בה למד ולימד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב, כרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}<br /> <br /> נשא את רחל בת הרב [[יצחק רסקין]], את השידוך יזם הרב [[ניסן נמנוב]] ואת החתונה מימנה דודת הכלה [[שרה קצנלבויגן|מומע שרה]].<br /> <br /> ===ממנהלי תומכי תמימים בפוקינג===<br /> לאחר סיום המלחמה יחד עם בני משפחתו עזב את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|יציאה מרוסיה]] והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]] ב[[גרמניה]].<br /> והיה שותף לניהול ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]].<br /> <br /> מפוקינג עבר ל[[פריז]] בה שימש כשו&quot;ב וגם כמשגיח בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]{{הערה|תולדות חב&quot;ד במרוקו פרק נד}}.<br /> <br /> ==שליחות בצפון אפריקה==<br /> ===שליח הרבי למרוקו===<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ג]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]]. בחודש חשוון תשי&quot;ג קיבל הוראה מהרבי לצאת בשליחות למרוקו. הרב פינסון רעייתו וילדיו נסעו ל[[קזבלנקה]] והצטרפו לפעילות השליח הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[תולדות חב&quot;ד במרוקו]] פרק נד}}.<br /> <br /> שש שנים פעל בשליחות הרבי כראש ישיבת חב&quot;ד בקזבלנקה.<br /> <br /> ===שליח הרבי לתוניסיה===<br /> <br /> ב[[י&quot;א טבת]] [[תש&quot;כ]] נשלח למדינת תוניסיה, שם הקים אימפרייה חסידית: <br /> <br /> *ישיבת 'אהלי יוסף יצחק'<br /> *גן ילדים<br /> *בית-ספר<br /> *בית-הכנסת<br /> *ספרייה<br /> *[[מקוה]] טהרה <br /> <br /> ====ישיבה בג'רבא====<br /> הרב ניסן פינסון כאשר הגיע מ[[מרוקו]] למדינת תוניסיה, פתח את הפעילות שלו בעיר ג'רבא הידועה כמקום של רבנים ותלמידי חכמים ובחודש אדר תש&quot;כ נפגש לראשונה עם הגאון הדיין הרב [[מצליח מאזוז]] הי&quot;ד (אביו של הרב [[מאיר מזוז]]), והעניק לו [[תניא]] מהדורת כיס מתנה, והסביר כי בספר זה יש קבלה כ'דבר שכלי', ומיד למדו פרק א' מספר התניא, וכך נוצר הקשר הראשוני בין הרב פינסון למשפחת מזוז שהתקרבה לליובאוויטש, והיטתה כתף למוסדות חב&quot;ד בכל מקום בתוניס ובארץ הקודש.<br /> <br /> הרב פינסון הקים ישיבה בבית כנסת גדול, שהורחב כדי להכיל מספר גדול של תלמידים, ורבני העיר היו מגיעים ללמד בישיבה בה היו כיתות של גמרא ופוסקים, וגם כיתות צעירות בהם למדו א-ב וחומש{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br /> <br /> ====ישיבה בתוניס====<br /> בשנת תשכ&quot;ב, ייסד הרב פינסון ישיבת 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' בתוניס הבירה. <br /> הישיבה הלכה והתפתחה תוך זמן קצר, ולקראת סוף שנת תשכ&quot;ב היו בה כחמישים תלמידים וזה מלבד הישיבה בג'רבא שמנתה אז כ-200 תלמידים.<br /> אחד המגידי שיעורים הנכבדים בישיבה בתוניס, היה הרב [[מאיר מזוז]] וזאת על פי הוראת אביו הרב [[מצליח מאזוז]]. הרב פינסון לימד חסידות את תלמידי הישיבה{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br /> <br /> ===בית רבקה===<br /> בחורף תשכ&quot;ב ייסד בית רבקה בעיר תוניס, ברחוב בירטולון 13. <br /> <br /> ===הדפסת תניא===<br /> הרב פינסון הדפיס תניא בתוניס והקדישו לעילוי נשמת הוריו.<br /> <br /> ==== מקוואות ==== <br /> <br /> בנה מקווה חדשה בתוניס ונקרא 'בית מרחץ האריות'. וגם עסק בשיפוץ מקוואות. ובעת הצורך בגין מחסור במי גשמים, מילא מקווה מבלוקים של קרח, כנהוג במקרים שאין גשם. ובנושא זה התייעץ עם הרב [[מצליח מאזוז]], שכתב על כך בשו&quot;ת בספרו 'איש מצליח' {{הערה|כרך ג חיו&quot;ד סי' לא, תשובת מכ&quot;ג חשון תשכ&quot;א}}: <br /> &quot;ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי יצ&quot;ו מחסידי ליובאוויטש שדרכם תמיד לזכות את הרבים... ורצה לעשות פה מקווה טהרה... ובהיות שלא היה אז גשם רצו לעשות על ידי שלג [=קרח], וחפץ החכם יצ&quot;ו להניח השלג למעלה על הגג&quot;... בהמשך הדברים מזכיר הרב מזוז את ספר &quot;טהרת מים&quot; על הלכות מקוואות להרה&quot;ג ר' [[ניסן טלושקין]] זצ&quot;ל. ובסופו של דבר מסכים להרב פינסון בכל. <br /> <br /> <br /> ====קשרי תוניסיה מרוקו====<br /> בתקופת השליחות בתוניסיה עמד בקשר רצוף עם השליח למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]]. השלוחים שלחו משלוחים הדדיים של מצות, תשמישי קדושה וגם מכתבי עידוד ועדכונים על נסיעות לרבי והוראות מהרבי.<br /> <br /> לאחר שנים רבות של קשר הפכו למחותנים כאשר הרב [[יהודה לייב מטוסוב|יהודה לייב]] בן הרב שלמה מטוסוב התחתן עם שטערנא בת הרב ניסן פינסון{{הערה|תולדות חב&quot;ד במרוקו פרק נד}}.<br /> <br /> ====ספר תורה נגד הגזירה====<br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] נוצרה בעיה שאיימה על מוסדות חב&quot;ד, עד כדי סגירתם. כשהודיע הרב פינסון לרבי על כך, הורה הרבי שישלחו אליו [[ספר תורה]] ובזכות זה תתבטל הגזירה.<br /> <br /> הרבי אמר לוודא שבספר כתוב 'פצוע דכא' באל&quot;ף, ושאותיות שי&quot;ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ולאחר מכן הכניס בעצמו את ספר התורה ל-770, ולמחרת עלה לתורה בספר זה.<br /> <br /> ====הרבי הורה לא לעזוב====<br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] הקים ארגון הטרור אש&quot;ף את מפקדתו בעיר הבירה תוניס, והיא שכנה בסמיכות מקום לבית חב&quot;ד בעיר. בעקבות כך, התעורר חשש בקהילה היהודית כי אש&quot;ף יעשה פיגועים בקרב יהודי המדינה. <br /> <br /> ארגון הביון הישראלי, [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]], פנה לרב ניסן פינסון, וביקש ממנו עזרה בהעלאת יהודי תוניסיה לארץ ישראל, אך הוא סירב ואמר כי הרבי הורה שלא לעזוב. המוסד שלח אל הרבי את [[אפרים הלוי]] בנסיון לשכנע את הרבי להסכים לעליית יהודי תוניסיה לארץ, אך הרבי אמר לו כי לא נשקפת סכנה ליהודים המתגוררים שם. לימים אמר הלוי כי הרבי צדק והמוסד טעה.<br /> <br /> ====פרס קרן התרבות====<br /> ב[[תשס&quot;ב]] קיבל הרב פינסון פרס שנתי בנושא חינוך המוענק על ידי קרן התרבות היהודית בפאריז. ראשי הקרן העניקו את הפרס במשך עשרות שנים, למוסדות ואישים שתרמו לחינוך יהודי ב[[צרפת]]. אך בשנת תשס&quot;ב חרגו ראשי הקרן והחליטו להעניק את הפרס לרב פינסון על הקמת בית-הספר היהודי בעיר טוניס.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> ביום שלישי [[כ&quot;ד כסלו]] ערב [[חנוכה]] [[תשס&quot;ח]] נפטר בבית רפואה בעיר ניס בצרפת בגיל 89. במהלך הלוויה הספידו הגאון רבי [[מאיר מאזוז]], מורה דרכה של יהדות תוניס בשם קהילת יהודי תוניס, תיאר את מסירותו הגדולה של הרב פינסון למען יהודי תוניס, ב[[שליח]]ות ה[[רבי]].<br /> <br /> כיום הרב [[בנימין חטאב]] מנהל את פעילות חב&quot;ד בתוניס, בהכוונת השליחה גב' פינסון ובני משפחתה הנמצאים בצרפת.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אשתו, מרת רחל פינסון נולדה בשנת [[תרפ&quot;ד]] לאביה הרב [[יצחק רסקין]] הי&quot;ד ולאמה מרת צביה<br /> <br /> ;ילדיו:<br /> * בנו הרב [[יוסף יצחק פינסון]] - [[שליח]] בניס, [[צרפת]].<br /> * בנו הרב [[נחום פינסון]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ומנהל בית כנסת חב&quot;ד ב[[ברינוא]] צרפת.<br /> * בנו הרב שמואל פינסון - שליח וראש מכון הסמיכה לרבנות ב[[בריסל]], בלגיה.<br /> * בתו מרת פייגא צביה הכט - שליחה בניס, [[צרפת]].<br /> * בתו מרת טשערנא, רעיית הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - שליחה בקאן, צרפת.<br /> <br /> ;אחיו:<br /> * ר' תנחום פינסון.<br /> * ר' [[יחזקאל פינסון]] - מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> * ר' [[יהושע פינסון]] - היה גבאי במשך שנים ב-[[770]].<br /> <br /> ;אחותו:<br /> * מרת סוניא אשת הרב [[משה בנימין קפלן]] - [[ירושלים]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב&quot;ד במרוקו]] פרקים: ג, טז, נד<br /> *ר' [[יצחק גנזבורג]], [[ספר התמימים]] חלק א בערכו<br /> *ר' [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] לפי מפתח שמות<br /> *ר' [[אליהו מטוסוב]] ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[היציאה מרוסיה]] - פרק הרב ניסן פינסון<br /> *ר' [[נפתלי צבי גוטליב]], [[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]], פרק אודות אביו הרב נחום יצחק פינסון<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=32396 תמונות מחייו של הרב ניסן פינסון] {{קישור שבור}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34151 סרט על פעולותיו של הרב ניסן פינסון] {{col}} &lt;small&gt;הסרט אינו פעיל&lt;/small&gt; <br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון] {{col}}<br /> *[https://chabad.info/in-focus/157300/ בימים ההם, תמונות נדירות בהן נראה השליח בתוניס הרב ניסן פינסון בעת לימוד עם תלמידים בשנת תש&quot;כ{{אינפו}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פינסון, ניסן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פינסון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=817009 שיחה:שלום הבלין 2026-01-05T09:42:09Z <p>מיד: /* ערך מוזר */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>ממש ראוי לערך...[[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:59, 10 ביולי 2011 (UTC)<br /> :נמחק. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ח' בתמוז ה'תשע&quot;א 09:45, 10 ביולי 2011 (UTC)<br /> <br /> : איפה גר? [[משתמש:מיד|מיד קשר ישיר]] - [[שיחת משתמש:מיד|שיחה]], 21:44, כ&quot;ז בשבט, ה'תשפ&quot;ה 21:44, 25 בפברואר 2025 (IST)<br /> ::{{א|מיד}} לדעתי הערך לא בר חשיבות, מה גם שנמחק בעבר... בברכה, [[משתמש:חב&quot;ד בדרך לגאולה|חב&quot;ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב&quot;ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 22:05, 25 בפברואר 2025 (IST)<br /> :::גר בירושלים ובתל אביב. מה שנמחק בעבר היה כשה'ערך' כלל שורה בודדת, בלי פירוט מי אביו ומי ילדיו, מה עשה, מתי נולד, ומה ההקשר החב&quot;די הרחב. אני מסכים שבפני עצמו הוא אולי לא כל כך עומד, אבל אני כן חושב שכחוליה המקשרת בין דורות, הערך הזה משלים פאזל בהבנת ההיסטוריה החב&quot;דית הקשורה עם משפחת הבלין, ומה שקורה עם מי שלא מתבטל לנשיא הדור. ממשפחה שהיתה חוד החנית של חב&quot;ד בארץ הקודש ומונתה כנאמני רבותינו נשיאינו על חלקות, כספים, קופות והקדשים - נפרדו תוך דור אחד וכמעט ונעלמו בתהום הנשיה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:32, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;ה 00:32, 26 בפברואר 2025 (IST)<br /> ::::למה להגזים. הרב זלמן הבלין היה מנהל אחד הסניפים של תו&quot;ת ברוסיה, וניהל את תורת אמת בחברון ובירושלים. כל הפירוט הנ&quot;ל כלול בענייני הישיבה בלבד. מפאת התפקיד היו עוד קצת עניינים. אבל כל החלקות, והקדשים וכו' זה הכל מבנים של תורת אמת. אבל אין בהירות בערך מה מהותו של הבן שלום, ולמה צריך ערך, רק כי אבא שלו היה מנהל ישיבה [[משתמש:נתנוביץ|נתנוביץ]] - [[שיחת משתמש:נתנוביץ|שיחה]], 06:32, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;ה 06:32, 26 בפברואר 2025 (IST)<br /> ::::::אין בינינו מחלוקת בעובדות, אלא בפרשנות. נסה לחשוב כמה חסידים היו באותה תקופה בארץ הקודש, ומה הטעם ששלחו במיוחד מעבר לים, פעמיים, אישיות מסויימת בדווקא, ותקרא מי היו חתניו לוקחי בנותיו ותקרא על תולדות חייהם פעולתם והשפעתם. הוא בהחלט לא טיפל רק בעניני הישיבה (שלענ&quot;ד כנ&quot;ל הם בהחלט לא היו 'רק' אלא תפסו אחוז נכבד ומכריע מכלל עניני חב&quot;ד בארה&quot;ק באותה שעה), אלא גם בענינים נוספים דוגמת הסרטיפיקטים, היה מקורב מאוד לרבותינו נשיאינו, התלווה לאדמור הרייצ במסעו הראשון בארהב, ועוד ועוד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:40, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;ה 07:40, 26 בפברואר 2025 (IST)<br /> <br /> ==ויקיזציה==<br /> הערך דורש ויקיזציה. יתכן והוספת אינפורמציה תעצים את חשיבות הערך. ועם זאת להשמיט חלקים שאינם קשורים לערך ולכן מחקתי פרטים מיותרים בקשר לזיוו&quot;ש של רעייתו, כי אין לזה כל קשר לנשוא הערך. וגם מקורות בודאי לא יזיקו לערך [[משתמש:נתנוביץ|נתנוביץ]] - [[שיחת משתמש:נתנוביץ|שיחה]], 11:51, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;ה 11:51, 26 בפברואר 2025 (IST)<br /> <br /> == ערך מוזר ==<br /> <br /> לאחר כל הדיונים שהיו כבר. מביך לראות ערך שאין בו כמעט מידע. האיש למד בישיבה חב&quot;דית, ומטעמים פוליטיים משפחתו רשמה על שמו מבנה כלשהוא של חב&quot;ד. ולכן צריך לכתוב עליו מגילת אסתר? [[משתמש:מיד|מיד קשר ישיר]] - [[שיחת משתמש:מיד|שיחה]], 11:42, ט&quot;ז בטבת, ה'תשפ&quot;ו 11:42, 5 בינואר 2026 (IST)</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=743354 שלום הבלין 2025-02-25T19:49:24Z <p>מיד: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''שלום הבלין''', היה חבר קהילות חב&quot;ד ב[[ירושלים]] וב[[תל אביב]], ובמשך תקופה סייע לאביו כנציג הנהלת מוסדות תורת אמת בניהול סניף תורת אמת בתל אביב.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;ו]] ברוסיה, לאביו הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מחשובי החסידים של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, ולאמו מרת שיינא יפה רחל. בילדותו עלה עם הוריו לארץ הקודש, והתיישבו בחברון בה אביו הקים את ישיבת תורת אמת על פי הוראת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> ברישומים משנת [[תרפ&quot;ד]] מופיע כאחראי על נכסי הסניף של ישיבת תורת אמת המרכזית בתל אביב.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בשנת תרפ&quot;ט עם רעייתו מרת רינה (ריינא) דבורה, בת החסיד ר' [[אליהו מיכל היילפרין]]{{הערה|כמנהג הימים ההם, החתונה התקיימה בערב שבת, יום שישי ג' אדר שני בשעה 15:00 אחר הצהריים בבית הורי הכלה בשכונת בית ישראל, ואפילו הזמנות פרטיות לא נשלחו, כשהמחותנים הסתפקו בפרסום ידיעה בעיתונות. דואר היום מתאריך 15 במרץ 1929.}}.<br /> <br /> הזיווג לא עלה יפה{{הערה|1=ראו בספר [https://drive.google.com/file/d/1URxMNlWOE0_wIZAyZwbh2f2R3MyE00mv/view המשפיע עמוד שח ואילך], מכתבי עידוד מאביו בנושא זה.}}, ובני הזוג התגרשו, ורעייתו התחתנה בזיווג שני עם הרב שמואל עובדיה הומינר, איש מוסר מאנשי היישוב הישן, מחבר ספרים בתחום המוסר ושמירת הלשון (נכדו של הרב שמואל הומינר, מבוני שכונות ירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה), בעוד הוא עצמו התחתן בזיווג שני עם מרת בלהה, בת ר' אברהם יצחק (אייזיק) קרוסקל, רב בעיר פאלאנגא (נפטר בשם טוב ונטמן בירושלים){{הערה|במכתב מתאריך כ' טבת תרצ&quot;ד (התפרסם באתר 'מורשת' מכירות פומביות, מכירה מתאריך כ&quot;ז שבט ה'תשפ&quot;ה), כותב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ &quot;במענה על מכתבו, דבר נכון הוא לעשות איזה ענין של פרנסה, עם אחיו או עם שותף. והשם יתברך יזמין לו פרנסתו ויזמין לו השם יתברך שידוך טוב בגו&quot;ר . . בתנאי אשר יהי' לו קביעות בכל יום ללימוד הן בנגלה ובן בחסידות&quot;.}}.<br /> <br /> לאחר שבילה רוב חייו בשקידה על התורה והעבודה, נסיבות החיים אילצו אותו לשלוח ידו במסחר לצרכי פרנסה, ואף בשנים אלו לא פסק מיגיעתו בתורה.<br /> <br /> לאחר הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בני משפחת הבלין סירבו לרשום את הישיבה על שם תנועת ליובאוויטש בראשות הרבי, כפי שנהוג בכלל מוסדות חב&quot;ד. בעיות אלו הובילו לבסוף לדין תורה שהפקיע את הנהלת מוסדות תורת אמת מידי משפחת הבלין. אף שהיה מדובר באחיו, ולא בסכסוך ישיר שלו עם שאר החסידים, גרם הדבר באופן עקיף להתרחקות מסויימת שלו מעדת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> נפטר בגיל 56 ב[[ב' אדר]] [[תשל&quot;ב]] ונטמן בבית העלמין הר הזיתים בירושלים. על מצבתו נחקק: &quot;&quot;פ&quot;נ איש ישר דרך ומעולה במעשים כל ימיו עסק בתורה בחסידות ועבודת ה' ונהנה מיגיעו מוהר&quot;ר שלום בן הגאון החסיד רבינו שלמה זלמן זצ&quot;ל הבלין&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, חוקר התלמוד הרב '''שלמה זלמן הבלין''', מחבר ספר 'המשפיע' על זקנו המשפיע וראש הישיבה הרב שלמה זלמן הבלין<br /> *בנו, ר' צבי אליעזר הבלין<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:הבלין, שלום}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הבלין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין הר הזיתים]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=743353 שיחה:שלום הבלין 2025-02-25T19:44:08Z <p>מיד: </p> <hr /> <div>ממש ראוי לערך...[[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:59, 10 ביולי 2011 (UTC)<br /> :נמחק. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ח' בתמוז ה'תשע&quot;א 09:45, 10 ביולי 2011 (UTC)<br /> <br /> : איפה גר? [[משתמש:מיד|מיד קשר ישיר]] - [[שיחת משתמש:מיד|שיחה]], 21:44, כ&quot;ז בשבט, ה'תשפ&quot;ה 21:44, 25 בפברואר 2025 (IST)</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%A8%D7%93&diff=743295 שיחה:עזרא ערד 2025-02-25T16:10:33Z <p>מיד: </p> <hr /> <div>התמונה כאן אינה של ר' עזרא ערד.. ר' עזרא הוא נמצא בצד שמאל של התמונה שבקישור של התמונה הקיימת<br /> <br /> : תוקן, יישר כח. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 16:16, כ&quot;ו באלול, ה'תשפ&quot;ד 16:16, 29 בספטמבר 2024 (IDT)<br /> <br /> ==משב&quot;ק==<br /> חשוב להוסיף מקורות ונתונים על מהות תפקידו כמשב&quot;ק [[משתמש:מיד|מיד קשר ישיר]] - [[שיחת משתמש:מיד|שיחה]], 18:10, כ&quot;ז בשבט, ה'תשפ&quot;ה 18:10, 25 בפברואר 2025 (IST)</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=741292 אבא דוד גורביץ 2025-02-18T06:17:37Z <p>מיד: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב גורביץ.png|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ]]<br /> [[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ מפקח על משלוח ה[[מצות]] לאוזבקיסטן]]<br /> [[קובץ:הרב גורביץ 1.jpg|שמאל|ממוזער|]]<br /> הרב '''אבא דוד גורביץ''' ([[כ&quot;ח בכסלו]] [[תרצ&quot;ז]]-[[ט&quot;ז בשבט]] [[ה'תשפ&quot;ה]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] למדינת [[אוזבקיסטן]] והרב הראשי של כל אסיה התיכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ברית המועצות]] ב[[כ&quot;ח בכסלו]] [[תרצ&quot;ז]] לרב [[רפאל דובער גורביץ]]. בילדותו, למד במחתרת אצל החסיד ר' [[בערק'ה חן]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] זכה לאתר את המצבות של אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] ו[[הרבי המהר&quot;ש]] ב[[ליובאוויטש]], ולהקים סביבם גדר אחרי ההרס שהותירו הנאצים במקום, תוך חירוף נפש.<br /> <br /> יצא מ[[ברית המועצות]] בגל העלייה של שנת [[תשל&quot;א]].<br /> <br /> ==שליח באסיה התיכונה==<br /> <br /> הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=27898 ליל הסדר בטשקנט] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, והקים במקום בית ספר יהודי &quot;בית מנחם&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]{{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה. <br /> <br /> <br /> [[קובץ:אבא דוד גורביץ טשקנט.jpeg|ממוזער|שמאל|השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו]]<br /> <br /> בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב&quot;ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]], לאחר סדרת התנכלויות לרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=21299 אונסק&quot;ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38602 בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה] {{חב&quot;ד אינפו}}}} גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38917 בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63790 ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. מאז גירושו הוא שולח שליחים למדינה לחזק את הפעילות היהודית במקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64705 חשיפה: למרות ההתנכלויות - חב&quot;ד שבה לאוזבקיסטן], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70060 מנחלת הר חב&quot;ד לטשקנט, מסע שליחות] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. ב[[תשס&quot;ט]] מינתה הקהילה את השליח הרב דוד אברהם קולטון לרב הקהילה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44170 טשקנט: השליח מונה לרב הקהילה] {{חב&quot;ד אינפו}} }}. ולאחר זמן קצר גורש אף הוא.<br /> <br /> בשנים האחרונות היה גר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לאחר תקופה קצרה של מחלה נפטר ב[[ט&quot;ז שבט]] [[ה'תשפ&quot;ה]], הלוויתו יצאה בו ביום והוא נטמן בבית החיים בקריית מלאכי.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אביו, הרב [[רפאל דובער גורביץ]], ישב בגלות ב[[סיביר]] ביחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]].<br /> *אחיו, הרב [[שמואל גורביץ (כפר חב&quot;ד)|שמואל גורביץ]], מנהל ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *אחיו, הרב אברהם גורביץ - כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> *בנו, הרב ברוך גורביץ,שליח ב[[שיקגו]].<br /> *בנו, הרב יוסף יצחק גורביץ, שליח הרבי ב[[לוס אנג'לס]].<br /> *בתו, ברכה רעיית הרב [[אברהם שלמה גאנזבורג]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/1181413/ אבל בחב&quot;ד: השליח הרב אבא דוד גורביץ ע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=38991 נאלצתי לעזוב את מקום שליחותי ראיון] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=30412 יומן טיסה: מבצע תפילין בגובה 36,000 רגל] {{אינפו}}<br /> *שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e9/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%92%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5.pdf הקמת גדר מצבות רבותינו נשיאינו]''', ראיון עם הרב [[דוד אבא גורביץ']], שבועון בית משיח גליון ח' טבת תשס&quot;ג עמוד 24.<br /> *[https://chabad.info/bdh/1181416/ חיים של שליחות: תיעוד מחייו של השליח הרב גורביץ ע&quot;ה{{תמונה}}{{אינפו}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גורביץ, אבא דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=741291 אבא דוד גורביץ 2025-02-18T06:13:03Z <p>מיד: /* שליח באסיה התיכונה */ הועתק מערך טשקנט</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב גורביץ.png|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ]]<br /> [[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ מפקח על משלוח ה[[מצות]] לאוזבקיסטן]]<br /> [[קובץ:הרב גורביץ 1.jpg|שמאל|ממוזער|]]<br /> הרב '''אבא דוד גורביץ''' ([[כ&quot;ח בכסלו]] [[תרצ&quot;ז]]-[[ט&quot;ז בשבט]] [[ה'תשפ&quot;ה]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] למדינת [[אוזבקיסטן]] והרב הראשי של כל אסיה התיכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ברית המועצות]] ב[[כ&quot;ח בכסלו]] [[תרצ&quot;ז]] לרב [[רפאל דובער גורביץ]]. בילדותו, למד במחתרת אצל החסיד ר' [[בערק'ה חן]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] זכה לאתר את המצבות של אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] ו[[הרבי המהר&quot;ש]] ב[[ליובאוויטש]], ולהקים סביבם גדר אחרי ההרס שהותירו הנאצים במקום, תוך חירוף נפש.<br /> <br /> יצא מ[[ברית המועצות]] בגל העלייה של שנת [[תשל&quot;א]].<br /> <br /> ==שליח באסיה התיכונה==<br /> <br /> הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=27898 ליל הסדר בטשקנט] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, והקים במקום בית ספר יהודי &quot;בית מנחם&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]{{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה. <br /> <br /> <br /> [[קובץ:אבא דוד גורביץ טשקנט.jpeg|ממוזער|שמאל|השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו]]<br /> <br /> בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב&quot;ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת<br /> <br /> הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=27898 ליל הסדר בטשקנט]}}, והקים במקום בית ספר יהודי &quot;בית מנחם&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]], לאחר סדרת התנכלויות לרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=21299 אונסק&quot;ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38602 בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה] {{חב&quot;ד אינפו}}}} גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38917 בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63790 ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. מאז גירושו הוא שולח שליחים למדינה לחזק את הפעילות היהודית במקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64705 חשיפה: למרות ההתנכלויות - חב&quot;ד שבה לאוזבקיסטן], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70060 מנחלת הר חב&quot;ד לטשקנט, מסע שליחות] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. ב[[תשס&quot;ט]] מינתה הקהילה את השליח הרב דוד אברהם קולטון לרב הקהילה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44170 טשקנט: השליח מונה לרב הקהילה] {{חב&quot;ד אינפו}} }}. ולאחר זמן קצר גורש אף הוא.<br /> <br /> בשנים האחרונות היה גר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לאחר תקופה קצרה של מחלה נפטר ב[[ט&quot;ז שבט]] [[ה'תשפ&quot;ה]], הלוויתו יצאה בו ביום והוא נטמן בבית החיים בקריית מלאכי.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אביו, הרב [[רפאל דובער גורביץ]], ישב בגלות ב[[סיביר]] ביחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]].<br /> *אחיו, הרב [[שמואל גורביץ (כפר חב&quot;ד)|שמואל גורביץ]], מנהל ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *אחיו, הרב אברהם גורביץ - כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> *בנו, הרב ברוך גורביץ,שליח בשיקגו.<br /> *בנו, הרב יוסף יצחק גורביץ, שליח הרבי בלוס אנג'לס.<br /> *בתו, ברכה רעיית הרב [[אברהם שלמה גאנזבורג]], כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/1181413/ אבל בחב&quot;ד: השליח הרב אבא דוד גורביץ ע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=38991 נאלצתי לעזוב את מקום שליחותי ראיון] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=30412 יומן טיסה: מבצע תפילין בגובה 36,000 רגל] {{אינפו}}<br /> *שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e9/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%92%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5.pdf הקמת גדר מצבות רבותינו נשיאינו]''', ראיון עם הרב [[דוד אבא גורביץ']], שבועון בית משיח גליון ח' טבת תשס&quot;ג עמוד 24.<br /> *[https://chabad.info/bdh/1181416/ חיים של שליחות: תיעוד מחייו של השליח הרב גורביץ ע&quot;ה{{תמונה}}{{אינפו}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גורביץ, אבא דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=741290 אבא דוד גורביץ 2025-02-18T06:10:09Z <p>מיד: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב גורביץ.png|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ]]<br /> [[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ מפקח על משלוח ה[[מצות]] לאוזבקיסטן]]<br /> [[קובץ:הרב גורביץ 1.jpg|שמאל|ממוזער|]]<br /> הרב '''אבא דוד גורביץ''' ([[כ&quot;ח בכסלו]] [[תרצ&quot;ז]]-[[ט&quot;ז בשבט]] [[ה'תשפ&quot;ה]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] למדינת [[אוזבקיסטן]] והרב הראשי של כל אסיה התיכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ברית המועצות]] ב[[כ&quot;ח בכסלו]] [[תרצ&quot;ז]] לרב [[רפאל דובער גורביץ]]. בילדותו, למד במחתרת אצל החסיד ר' [[בערק'ה חן]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] זכה לאתר את המצבות של אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] ו[[הרבי המהר&quot;ש]] ב[[ליובאוויטש]], ולהקים סביבם גדר אחרי ההרס שהותירו הנאצים במקום, תוך חירוף נפש.<br /> <br /> יצא מ[[ברית המועצות]] בגל העלייה של שנת [[תשל&quot;א]].<br /> <br /> ==שליח באסיה התיכונה==<br /> <br /> הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=27898 ליל הסדר בטשקנט] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, והקים במקום בית ספר יהודי &quot;בית מנחם&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]{{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]], לאחר סדרת התנכלויות לרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=21299 אונסק&quot;ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38602 בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה] {{חב&quot;ד אינפו}}}} גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38917 בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63790 ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. מאז גירושו הוא שולח שליחים למדינה לחזק את הפעילות היהודית במקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64705 חשיפה: למרות ההתנכלויות - חב&quot;ד שבה לאוזבקיסטן], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70060 מנחלת הר חב&quot;ד לטשקנט, מסע שליחות] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. ב[[תשס&quot;ט]] מינתה הקהילה את השליח הרב דוד אברהם קולטון לרב הקהילה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44170 טשקנט: השליח מונה לרב הקהילה] {{חב&quot;ד אינפו}} }}. ולאחר זמן קצר גורש אף הוא.<br /> <br /> בשנים האחרונות היה גר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לאחר תקופה קצרה של מחלה נפטר ב[[ט&quot;ז שבט]] [[ה'תשפ&quot;ה]], הלוויתו יצאה בו ביום והוא נטמן בבית החיים בקריית מלאכי.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אביו, הרב [[רפאל דובער גורביץ]], ישב בגלות ב[[סיביר]] ביחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]].<br /> *אחיו, הרב [[שמואל גורביץ (כפר חב&quot;ד)|שמואל גורביץ]], מנהל ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *אחיו, הרב אברהם גורביץ - כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> *בנו, הרב ברוך גורביץ,שליח בשיקגו.<br /> *בנו, הרב יוסף יצחק גורביץ, שליח הרבי בלוס אנג'לס.<br /> *בתו, ברכה רעיית הרב [[אברהם שלמה גאנזבורג]], כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/1181413/ אבל בחב&quot;ד: השליח הרב אבא דוד גורביץ ע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=38991 נאלצתי לעזוב את מקום שליחותי ראיון] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=30412 יומן טיסה: מבצע תפילין בגובה 36,000 רגל] {{אינפו}}<br /> *שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e9/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%92%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5.pdf הקמת גדר מצבות רבותינו נשיאינו]''', ראיון עם הרב [[דוד אבא גורביץ']], שבועון בית משיח גליון ח' טבת תשס&quot;ג עמוד 24.<br /> *[https://chabad.info/bdh/1181416/ חיים של שליחות: תיעוד מחייו של השליח הרב גורביץ ע&quot;ה{{תמונה}}{{אינפו}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גורביץ, אבא דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27_(%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91)&diff=740773 מנחם מענדל אלפרוביץ' (מוגילוב) 2025-02-16T04:36:58Z <p>מיד: /* המרכז היהודי */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=שליח הרבי במוגילוב|אחר=משפיע בישיבת אהלי תמימים בכפר חב&quot;ד|ראו=מנחם מענדל אלפרוביץ (כפר חב&quot;ד)}}<br /> [[קובץ:הרב מנחם מענדל אלפרוביץ'.jpg|ממוזער|שליח הרבי במוגילוב מנחם מענדל אלפרוביץ']]<br /> הרב '''מנחם מענדל אלפרוביץ'''' (יליד שנת [[תש&quot;מ]]) הוא [[שליח הרבי]] למוגילוב (מאָהליב) שב[[בלארוס]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בי' אלול [[תש&quot;מ]] לאביו הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']] ה[[משפיע]] הראשי בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|תומכי תמימים קרית גת]]. למד בצעירותו בתלמוד תורה וישיבה ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ולישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] למד ב[[770]] במסגרת [[שנת הקבוצה]]. והמשיך ללמוד ב-770 עד שנת [[תשס&quot;ב]] אז חזר ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל [[נישואין]] נישא למרת רבקה בתו של ר' [[אברהם יצחק לסקר]].<br /> <br /> ==שליחות==<br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] יצא הרב אלפרוביץ' בשליחות הרבי למוגילוב שב[[בלארוס]].<br /> <br /> הרב מענדל ורבקה אלפרוביץ' פועלים כיום בשליחות במוגילוב עם 9 ילדיהם, זוכים לפעול עם מאות רבות של יהודים תושבי העיר ועוד רבים.<br /> <br /> ==מוסדות ופעילות==<br /> [[קובץ:המרכז יהודי במוגילוב.jpg|ממוזער|המרכז היהודי במוגילוב]]<br /> *גן ילדים.<br /> *בית ספר אור אבנר.<br /> *פרוייקט לימוד עם נוער.<br /> *סדנאות שבועיות ללימוד עם סטודנטים.<br /> *כוללי תורה לגברים ולנשים.<br /> *פעילות ענפה בשבתות ובחגים. <br /> <br /> ===המרכז היהודי===<br /> בשנת תשפ&quot;ה, חנך מרכז יהודי ענק שירכז את הפעילויות הרבות של חב&quot;ד מוגילוב. חנוכת המרכז פורסמה במדיה ובעיתונות החב&quot;דית. ב[[שבועון בית משיח]] פורסם מטרתו של המרכז היהודי-חב&quot;די: &quot;נחנך המרכז היהודי הגדול בעיר מוגילוב. הבנין ממוקם באחד המקומות הכי מרכזיים בעיר, כולל בתוכו בית כנסת מרווח, מטבח כשר ומאובזר, אולם אירועים, חדרי פעילות וכיתות לימוד לילדים ולנוער&quot;. בחנוכת הבית השתתפו ראשי הקהילה היהודית במוגילוב ועוד נכבדים מהעיר ומחוצה לה ובראשם השליח הרב [[בערל לאזאר]] השליח הראשי ורבה הראשי של רוסיה. את המבנה תרמו משפחת ראהר ועוד קרנות חב&quot;דיות ושלוחים חשובים מרחבי תבל{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1447 עמוד 61}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו, מרת חיה מוסיא, רעיית הרב מנחם מענדל הכהן קפלון.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [https://chabad.info/news/487165/ בלרוס: החלה בניית מרכז חינוכי קהילתי חדש בעיר מוגילב] {{אינפו}}.<br /> <br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;ס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלפרוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים בבלארוס]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=735086 אגודת חסידי חב"ד בישראל 2025-01-27T07:56:01Z <p>מיד: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב&quot;ד במדינה אחרת|ראו=[[אגודת חסידי חב&quot;ד (פירושונים)]]}}<br /> [[קובץ:סמל אגוח.png|שמאל|ממוזער|סמל אגו&quot;ח]]<br /> [[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|בית אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[כפר חב&quot;ד]]]]<br /> [[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|משלחת אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[חג הפורים]] [[תשס&quot;ג]] עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר [[יואב גלנט]] (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ארץ ישראל|ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]<br /> '''אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]]''' (מכונה ב[[ראשי תיבות|ר&quot;ת]] '''אַגוּ&quot;ח''') הוקמה על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כדי להוות ארגון-על של [[חסידות חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] (במקום ארגון [[כולל חב&quot;ד]]{{הערה|כולל חב&quot;ד היה עד אז ארגון על של חב&quot;ד באה&quot;ק. הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]], עמוד רפו. אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ח אגרת ב'תסה}}). מנהלי אגודת חסידי חב&quot;ד במהלך השנים, קיבלו הוראות פרטניות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] ותפקידה לייצג לפקח ולסייע למוסדות חינוך וחסד, ארגונים וחסידי חב&quot;ד בארץ הקודש, ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: הקמת ישובים חב&quot;דיים בארץ הקודש, גיוס משאבים וקשרים בחלונות הגבוהים, וגם לעורר את חסידי חב&quot;ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מיום י&quot;ט [[תמוז]] ה'[[תש&quot;א]]: &quot;נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ&quot;ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא&quot;ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. לאחר [[השואה]] ו[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|היציאה מרוסיה]], אגו&quot;ח הקימה את [[כפר חב&quot;ד]] וההתיישבות החב&quot;דית ב[[לוד]]. ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בהוראת הרבי אגו&quot;ח היתה מעורבת בהקמת [[צעירי אגודת חב&quot;ד (ישראל)|צעירי אגודת חב&quot;ד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב&quot;ד]], והקמת שכונות חב&quot;דיות: [[שיכון חב&quot;ד בלוד]], [[קרית חב&quot;ד בצפת]] ו[[נחלת הר חב&quot;ד]], ארגון טיסות לרבי (צ'רטרים), [[ספר תורה של משיח]] ועוד. במהלך השנים קיבלה אגו&quot;ח מ[[הרבי]] משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה להנהיג את אנ&quot;ש בארץ הקודש, בהנהגת (ועד) [[רבני חב&quot;ד]]{{הערה|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] על מכתבו מזאת [[חנוכה]] [[ה'תנש&quot;א]]: &quot;תוקף והנהגת וענין [[אנ&quot;ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו&quot;ח בארץ הקודש הוא בידי אגו&quot;ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ&quot;ש שי'&quot;}}. כיום פעילות אגו&quot;ח מתבצעת על-ידי [[מטה משיח]], [[התאחדות החסידים]] ו[[ועדת החינוך החב&quot;די]]{{הערה|ועדת החינוך החב&quot;די - מייצגת את ההורים ואת בעלי המקצוע החב&quot;די בארץ הקודש. הועדה נוסדה על-ידי יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] בשנת [[תשס&quot;א]] וליו&quot;ר הועדה מונה הרב [[זושא פויזנר]]. כיום ועדת החינוך החב&quot;די משמשת כאחת מזרועות הביצוע של אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל, וכל פעילות אגו&quot;ח מתואמת עימה}}.<br /> <br /> ==אגו&quot;ח בתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש&quot;א]] ייסד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; הרב [[שאול דב זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] מחשובי חסידי חב&quot;ד ב[[תל אביב]], לחברי הנהלת אגו&quot;ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב&quot;ד בכל רחבי ארץ ישראל{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}.<br /> <br /> ===ארגון הגג===<br /> לפי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אגודת חסידי חב&quot;ד הוקם כארגון גג למוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש, כולל כל הקהילות, ישיבות, כוללים, מוסדות חינוך וחסד וארגונים חב&quot;דיים.<br /> <br /> בדורות הראשונים היה המוסד &quot;[[כולל חב&quot;ד]]&quot; ארגון הגג של תנועת חב&quot;ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג &quot;כולל חב&quot;ד&quot;{{הערה|בשנת [[תער&quot;ב]] יסד [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב]] נ&quot;ע את ישיבת [[תורת אמת]], כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי &quot;כולל חב&quot;ד&quot;, אך למעשה מנהליו הראשיים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מנדל נאה]] היו ראשי כולל חב&quot;ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה &quot;תורת אמת&quot; ב[[ירושלים]], בשנת [[תרפ&quot;ב]], בניהולו של הרב [[זלמן הבלין]].<br /> בשנת [[תרח&quot;צ]] יסד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ נ&quot;ע את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בניהולו של הרב [[אליעזר קרסיק]], גם זה כמוסד בלתי תלוי במוסד הכללי &quot;[[כולל חב&quot;ד]]&quot;}}.<br /> <br /> אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש שיסד כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]], היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב&quot;ד עירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] באגרת מי&quot;ט [[מנחם אב]] [[תש&quot;ד]], אל הנהלת &quot;כולל חב&quot;ד&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ח&quot;ח אגרת ב'תסה}}:<br /> <br /> &quot;בזה הנני להודיעם אשר [[כולל חב&quot;ד]] וישיבת צמח צדק, מנהליהם ופקידיהם יחיו, ימלאו את כל פקודותי לאנ&quot;ש שי' על ידי אגודת חסידי חב&quot;ד הכללית באה&quot;ק ת&quot;ו ויהיו נשמעים להוראות אגודת חסידי חב&quot;ד הכללית באה&quot;ק ת&quot;ו ובכל תוקף עוז כחם יעזרו ויתמכו להביא את הפועל את הוראות אגודת חסידי חב&quot;ד הכללית באה&quot;ק ת&quot;ו&quot;{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]] פרק מג}}.<br /> <br /> ==אגו&quot;ח מתחדשת בעקבות [[היציאה מרוסיה]]==<br /> בשנים הבאות לצד פעולות נרחבות נערכו מספר שינויים בקרב חברי ההנהלה ובשנת [[תש&quot;ט]] לקראת הגעת החסידים שהיו באירופה לאחר [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|היציאה מרוסיה]], אגו&quot;ח התארגנה מחדש בראשות היו&quot;ר הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה להתיישבות החסידים ב[[לוד]] ו[[כפר חב&quot;ד]] ובנוסף דאגה להקמת [[ועד כפר חב&quot;ד]], מוסדות חינוך וארגון מתאימים בכפר חב&quot;ד ולוד.<br /> <br /> בחודש [[טבת]] [[תש&quot;ט]] ביוזמת הנגיד ר' [[שלמה פלמר]], התקיימה אסיפה היסטורית בה הוקמה אגו&quot;ח המתחדשת לקראת עליית החסידים. באסיפה נטלו חלק רבני ועסקני חב&quot;ד מכל רחבי ארץ הקודש. ליושב ראש האסיפה נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב&quot;ד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והוא פתח בדברים אודות פעילות אגו&quot;ח מהקמתה והסביר את מטרת חידוש אגו&quot;ח:<br /> <br /> &quot;עם התחדשות עליית התמימים מהגולה לארץ ההולכת ומתגברת, עלינו לחזק את האגודה בצורה מסודרת ובאחריות כדי שנצליח בפעולתנו והענין דחוף ביותר. מלבד זאת יש בארץ ישיבות ומוסדות שונים של חב&quot;ד... לרכז אותם בחטיבה אחת ובהנהלה משותפת&quot;{{הערה| [[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214}}.<br /> <br /> ===חברי מועצת אגודת חסידי חב&quot;ד===<br /> <br /> באסיפה נבחרה מועצה לאגודת חסידי חב&quot;ד, ועד הפועל ועוד תפקידים חשובים.<br /> <br /> חברי מועצת אגודת חסידי חב&quot;ד:<br /> *הרב [[שאול דובער זיסלין]]<br /> *הרב [[שלמה יוסף זווין]]<br /> *הרב [[יעקב לנדא]]<br /> *הרב [[גרשון חן]]<br /> *הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]<br /> *הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> *הרב [[נחום גולדשמיד]]<br /> *הרב [[פנחס אלטהויז]]<br /> *הרב [[משה גוראריה]]<br /> *הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]<br /> *הרב [[שמריה גוראריה]]<br /> *הרב [[אפרים וולף]]<br /> *הרב [[משה סגל]]<br /> *הרב [[אריה זאב ליפסקר]]<br /> *הרב [[אברהם דרייזין]]<br /> <br /> ===המנהלים===<br /> כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב [[משה גוראריה]] יו&quot;ר, הרב [[אליעזר קרסיק]] - מזכיר, הרב [[פנחס אלטהויז]] - גזבר.<br /> <br /> בפועל הרב [[אליעזר קרסיק]] כיהן כיו&quot;ר ומנהל אגו&quot;ח והשניים האחרים היו שותפים פעילים לניהול אגודת חסידי חב&quot;ד. ואילו אודות המועצה, מלבד בחירתה, אין מידע על פעילותה.<br /> <br /> המינויים ופעילות אגודת חסידי חב&quot;ד על ידי שלושה אלו, זכו לברכות עידודים והכוונות רבות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214-215}}.<br /> <br /> ==אגו&quot;ח וקבלת הנשיאות של הרבי==<br /> בעקבות הסתלקות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], מנהלי אגודת חסידי חב&quot;ד בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את חסידי חב&quot;ד סביב [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וכדי ליישם זאת בפועל, מנהלי אגו&quot;ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד ב[[ח&quot;י אלול]] יום הולדת ה[[בעש&quot;ט]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]], באולמי [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ובכינוס זה חשובי רבני חב&quot;ד לצד מנהלי אגו&quot;ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.<br /> <br /> זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי&quot;א [[שבט]] [[תשי&quot;א]], הגיע יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידות מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב -5–6 שעות ברציפות בכל פעם. במהלך יחידויות הללו, הרבי הורה והדריך את הרב קרסיק בענייני העסקנות החב&quot;דית בארץ ישראל בשפע רחב של נושאים. בין הדברים הרבי דיבר עם הרב קרסיק על החובה להקים עוד מוסדות חב&quot;דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו&quot;ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}.<br /> <br /> לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי&quot;א, מוסדות חב&quot;ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:<br /> <br /> לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. בתחילת ניסן תשי&quot;א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב&quot;ד, ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]], [[כולל חב&quot;ד]] ו[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.<br /> בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש:<br /> &quot;בטח קיבל כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א את המכתבים המבקשים לכ&quot;ק שליט&quot;א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ&quot;ק שליט&quot;א אבל בהעדר קבלה מכ&quot;ק שליט&quot;א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה&quot;.<br /> בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי&quot;ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי&quot;א.<br /> <br /> בחודש אייר תשי&quot;א התקיימה אסיפה של חברי ועד אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהשתתפות – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].<br /> באסיפה דנו בענין ההתמסרות לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב&quot;ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב&quot;ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 236}}.<br /> <br /> במהלך שנת תשי&quot;ב - הרבי קיבל נשיאות על המוסדות ברחבי תבל ובהם אגודת חסידי חב&quot;ד ומוסדות וארגונים חב&quot;ד בארץ הקודש. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו&quot;ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי&quot;א אגרות מיוחדות לאגו&quot;ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים – [[צעירי חב&quot;ד]], [[נשי חב&quot;ד]] ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות.{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב&quot;דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.<br /> <br /> === הרבי ממנה חברי ועד הפועל===<br /> בכסלו תשי&quot;ב הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב&quot;ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי [[צעירי אגודת חב&quot;ד|צא&quot;ח]], כולם חסידים ידועים ועסקנים נמרצים:<br /> *הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> *הרב [[אברהם דרייזין]]<br /> *הרב [[פנחס אלטהויז]]<br /> *הרב [[משה גוראריה]]<br /> *הרב [[נחום גולדשמיד]]<br /> *הרב [[שמר'ל גוראריה]]<br /> *הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]<br /> *הרב [[משה דובער גנזבורג]]<br /> *הרב [[יצחק גנזבורג]]<br /> *הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.<br /> <br /> שלושת מנהלי אגו&quot;ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב&quot;ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב&quot;ד]], [[נשי חב&quot;ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות תומכי תמימים בלוד וכפר חב&quot;ד, ישיבת תורת אמת וישיבות ומוסדות חב&quot;דיים נוספים וקהילות חב&quot;ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br /> <br /> במקביל עסקו באגו&quot;ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב&quot;ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br /> <br /> ===אגו&quot;ח והמוסדות===<br /> בשנת [[תשי&quot;א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צעירי אגודת חב&quot;ד]] כמחלקה של אגו&quot;ח והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]].<br /> <br /> אגו&quot;ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:<br /> *ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.<br /> *דאגה למשרות לאנ&quot;ש ושאר צרכיהם.<br /> *סיוע בהתפתחות [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר<br /> [[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת אגודת חסידי חב&quot;ד בבית הכנסת '[[נחלת בנימין]]' ב[[תל אביב]] בשנת תשי&quot;ב. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]]<br /> <br /> באגרות לאגו&quot;ח ולמוסדות חב&quot;ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב&quot;ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:<br /> *א. כלפי המוסדות - כל מוסד נחשב לאוטונומיה נפרדת ויעמוד בקשר עם אגודת חסידי חב&quot;ד באמצעות נציג.<br /> *ב. כלפי חוץ - יהיה נציג מטעם אגודת חסידי חב&quot;ד שייצג את כל מוסדות חב&quot;ד בארץ ישראל.<br /> *ג. התנהלות אגודת חסידי חב&quot;ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע&quot;ז-ע&quot;ח ועוד אגרות. וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי&quot;ב]]: &quot;הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ&quot;ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט&quot;ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו&quot;ד ו[[י&quot;ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ&quot;כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב&quot;ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך [[כ&quot;ג מנחם אב]] [[תשט&quot;ז]]. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב&quot;ד ו[[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ([[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק כ&quot;ה ע' קנ&quot;א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום [[כ&quot;ד סיון]] [[תשי&quot;א]])}}.<br /> <br /> ==תפקידי אגודת חסידי חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:אגוחח.jpg|שמאל|ממוזער|280px|אנשי אגו&quot;ח בביקור אצל אישי ציבור ([[טבת]] [[תש&quot;ע]])]]<br /> תפקידיה של אגודת חסידי חב&quot;ד נקבעו על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי&quot;א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] חלק ד' עמוד ת&quot;ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב&quot;ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:<br /> #לעורר את חסידי חב&quot;ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מיום י&quot;ט [[תמוז]] ה'[[תש&quot;א]]: &quot;נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ&quot;ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא&quot;ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. <br /> #ייצוג חסידי חב&quot;ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב&quot;די כלשהו.<br /> #תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.<br /> #פיקוח חיצוני על מוסדות חב&quot;ד ודיווח לרבי{{הערה|מכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל&quot;ז: &quot;תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד}}.<br /> #פיקוח כללי על הארגונים החב&quot;דיים החדשים (כגון, צא&quot;ח, איגוד נשי חב&quot;ד ועוד).<br /> #ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.<br /> #אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא&quot;ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב&quot;אגרות קודש&quot; חלק ה' עמוד רס&quot;א.}}.<br /> #הקמת מוסדות חב&quot;ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו&quot;ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב&quot;ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט&quot;ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק כ&quot;א ע' שי&quot;ד}}. עסקני חב&quot;ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו&quot;ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ&quot;ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: &quot;הקמת אגודות שייך לאגו&quot;ח באה&quot;ק, ולרבנים פוסקי דינים&quot;}}.<br /> #שמירה על צביונה של [[חסידות חב&quot;ד]] כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ&quot;א בסיוון]] שנת [[תשי&quot;ד]]}}<br /> #קשר עם אישי ציבור{{הערה|אגרות קודש חלק י' ע' קכ&quot;ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש&quot;ב}}.<br /> #דיווח לרבי מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב&quot;ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו&quot;ח מתאריך [[כ&quot;א בסיוון]] שנת [[תשי&quot;ד]] ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ&quot;ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ&quot;ח. }}.<br /> #שמירה על הנהגת בתי כנסת [[חב&quot;ד]] ופיתוחם.<br /> #ייצוג ופרסום חב&quot;די בעיתונות{{הערה|לדוגמה מכתב [[כ&quot;א בסיון]] שנת [[תשי&quot;ד]]ו אגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי&quot;ב]]}}.<br /> #אחריות להגדלת קהילת חב&quot;ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב&quot;ד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש&quot;ז.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק&quot;ד}}.<br /> #סיוע כספי לאנ&quot;ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמה באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי&quot;ב]]:וכן באגרת בחלק י' ע' ק&quot;ד}} (בניית [[מקווה חב&quot;ד|מקוואות חב&quot;ד]] על פי שיטת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערה|מכתב לאגו&quot;ח מתאריך [[י&quot;ג בניסן]] שנת [[תשי&quot;ג]]}}. ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט&quot;ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו של [[כפר חב&quot;ד]]}}).<br /> #השגת כתבי-יד מ[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ&quot;א בסיוון]] שנת [[תשי&quot;ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ&quot;ו-ז): &quot;בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מ[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא&quot;ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב}}.<br /> <br /> == פעולות אגודת חסידי חב&quot;ד ==<br /> <br /> מאז הקמת אגודת חסידי חב&quot;ד, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב&quot;ד. אגודת חסידי חב&quot;ד הייתה חלק מהקמת ופיתוח ההתיישבות החב&quot;דית בארץ הקודש מאז העליה לאחר היציאה מרוסיה ועד הקמת שכונות חב&quot;דיות ברחבי ארץ הקודש.<br /> <br /> אגו&quot;ח פעלה בכל דרך להגשת מעטפת סיוע וגיוס תקציבים תרומות וקשרים עם בכירים, למוסדות וארגונים חב&quot;דיים ארציים ומקומיים, ולמעשה אגו&quot;ח היא עמוד התווך המרכזי להתפתחות ושגשוג וגם ניהול וייצוג חסידות חב&quot;ד בארץ הקודש.<br /> <br /> במהלך השנים אגו&quot;ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.<br /> *הקמת ופיתוח [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br /> *פיתוח ותמיכה בישיבות תומכי תמימים לוד וכפר חב&quot;ד<br /> *הקמת ופיתוח [[צעירי חב&quot;ד]]<br /> *הקמת [[נשי חב&quot;ד]]<br /> *הקמת ופיתוח [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הקמת ופיתוח [[שיכון חב&quot;ד בלוד]], [[נחלת הר חב&quot;ד]], קרית חב&quot;ד בצפת<br /> *הקמת ושיפוץ מקוואות<br /> *המלחמה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]<br /> *מערכות למען [[שלימות הארץ]]<br /> *גיוס תורמים לטובת מוסדות<br /> *ייעוץ ארגון והתפתחות למוסדות חב&quot;ד<br /> <br /> ==הקמת כפר חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב&quot;ד]]}}<br /> בשנת [[תש&quot;ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב&quot;ד ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להקים התיישבות חב&quot;דית בארץ הקודש{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב&quot;די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב&quot;די!]''' {{COL}}}}.<br /> <br /> ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|יצאו חסידי חב&quot;ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו&quot;ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו&quot;ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש&quot;ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל&quot;יחידויות&quot; רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב&quot;ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז&quot;ר]] ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי&quot;צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב&quot;די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי&quot;צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב&quot;ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}.<br /> <br /> בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.<br /> <br /> בי&quot;ט כסלו [[תש&quot;ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב&quot;ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב&quot;ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו&quot;ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו&quot;ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ מ[[כ' בטבת]] [[תש&quot;ח]]{{מקור}}}}.<br /> ב[[כ&quot;ה באדר]] נתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי&quot;צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק &quot;רעיון הקמת המושבה החב&quot;דית&quot;.}}.<br /> לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב&quot;ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: &quot;לשכת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרב ר' יוסף יצחק שליט&quot;א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן&quot;. ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה&quot;מושבה חב&quot;דית&quot;, על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב&quot;ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}.<br /> <br /> בתקופה הבאה פעלו באגו&quot;ח להקמת כפר חב&quot;ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==הקמת שיכון חב&quot;ד בלוד==<br /> <br /> לאחר [[מלחמת העולם השניה]] והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו&quot;ח לפי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ פעלו להקמת כפר חב&quot;די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו&quot;ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש&quot;ט, דאגו אגו&quot;ח ליישב קבוצת חסידים<br /> בפאתי העיר [[לוד]].<br /> <br /> במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו&quot;ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן גם כיו&quot;ר אגו&quot;ח.<br /> <br /> בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו&quot;ח הקימו את שיכון חב&quot;ד.<br /> <br /> ==רשת אהלי יוסף יצחק==<br /> בקיץ [[תשי&quot;א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], פנה הרבי אל הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך &quot;אהלי יוסף יצחק&quot; על שם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל [[הרבי]] שלח ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ&quot;זרם בלתי-זרמי&quot; ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת &quot;זרם בלתי-זרמי&quot;{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] תשס&quot;ה, עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.<br /> <br /> אגודת חסידי חב&quot;ד באותה תקופה בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]], פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב&quot;ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה.<br /> <br /> ==הקמת מקוואות==<br /> אגו&quot;ח הקימה ושיפצה מקוואות טהרה ברחבי ארץ הקודש, על פי הוראות הרבי ובשיתוף פעולה עם מרכז הארצי למען טהרת המשפחה.<br /> <br /> הנה לדוגמה הוראה של הרבי על אחת המקוואות:<br /> ההוראה הגיעה במכתב לאגו&quot;ח מתאריך [[י&quot;ג בניסן]] שנת [[תשי&quot;ג]]:&quot;בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ&quot;ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו&quot;ח&quot;{{הערה|ראה ב[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 236–237: &quot;הקמת מקוואות טהרה&quot;}}.<br /> <br /> == מחלקות אגודת חסידי חב&quot;ד ==<br /> לפי הוראות הרבי, אגודת חסידי חב&quot;ד הקימה מחלקות לפי תחומי פעילות ואגו&quot;ח מסייעים למחלקות אלו.<br /> <br /> === [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל]] ===<br /> ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי&quot;א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו&quot;ח, בשם [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צעירי אגודת חב&quot;ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], כ&quot;ד [[סיון]] [[תשי&quot;א]]: &quot;לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ&quot;ש והקרובים לרוח [[חב&quot;ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו&quot;.}}.<br /> <br /> צעירי אגודת חב&quot;ד - צא&quot;ח - הוקם באסיפת ייסוד בי&quot;ז מנחם אב תשי&quot;א ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}}<br /> <br /> כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו&quot;ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב&quot;ד{{הערה|&quot;פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ&quot;ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בפ&quot;ע, וכן איגוד [[נשי חב&quot;ד]], שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ&quot;ע&quot;.}}.<br /> <br /> <br /> ===[[נשי ובנות חב&quot;ד]]===<br /> במקביל לייסוד &quot;צעירי אגודת חב&quot;ד&quot; ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב&quot;ד, בסגנון המתאים להם: &quot;לדעתי צריך היה לארגן באגו&quot;ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב&quot;ד ואת כל אלה אשר רוח חב&quot;ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו&quot;{{הערה|מכתב הרבי ב&quot;אגרות קודש&quot;, כ&quot;ד [[סיוון]] ה'תשי&quot;א}}.<br /> <br /> הארגון שהוקם בפועל על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]], נקרא &quot;נשי ובנות חב&quot;ד&quot;{{הערה|[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]''' פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב&quot;ד'}}.<br /> <br /> לאחר יותר משנה מאז הקמת הארגון, כתב הרבי לארגון &quot;נשי ובנות חב&quot;ד&quot; שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו&quot;ח{{הערה|מכתב מיום כ&quot;ח [[תמוז]] [[תשי&quot;ב]]: &quot;ארגון נשי ובנות חב&quot;ד מהווה חלק מאגודת חסידי חב&quot;ד באוטונומיה מיוחדת משלו&quot;.}}.<br /> <br /> ===770 כפר חב&quot;ד===<br /> לפי הוראת הרבי אגו&quot;ח בראשות הרב [[אפרים וולף]], בנתה בשנת תשמ&quot;ו את בניין 770 בכפר חב&quot;ד.<br /> [[קובץ:ברכת הרבי למיידנצ'יק יו&quot;ר אגו&quot;ח.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו&quot;ר אגו&quot;ח]]<br /> בשנת [[תש&quot;נ]] כאשר הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד ולתפקיד יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי. הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו&quot;ח בכפר חב&quot;ד. ומאז הרב מיידנצ'יק ניהל את 770 ביד רמה, מינה את ר' [[מאיר פרידמן]] לקבל אורחים ותיירים ובהמשך את בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]].<br /> <br /> כיום הרב [[מנחם לאטר]] מנהל את הבניין בכלל ואת ביקורי האורחים בפרט.<br /> <br /> ===[[איגוד המשפיעים]]===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] הקים הרב [[שמואל גרייזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו&quot;ח בארה&quot;ק.<br /> <br /> זכה האיגוד למענות ועידודים מהרבי. כבר בפעולות הראשונות, זכה האיגוד לעידוד מהרבי:<br /> <br /> על הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת &quot;איגוד המשפיעים&quot; לרבי מתאריך כ&quot;ג [[ניסן]] [[תשמ&quot;ז]] אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתב יד קודשו &quot;ואזכיר על [[האוהל|הציון]] לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב&quot;.<br /> <br /> לקראת הכינוס הראשון הוציאו את &quot;קובץ המשפיעים&quot; הכולל בתוכו קטעי [[שיחות]] של הרבי אודות תפקיד המשפיעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע.<br /> <br /> הקובץ נערך על ידי הרב משה מרינובסקי והוגה על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. על כך הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: &quot;בטח על ידי עוד א' מתאים. ועפ&quot;י מש&quot;כ על פי שניים גו'&quot;.<br /> <br /> כאשר הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]] - הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.<br /> <br /> ===מטה משיח===<br /> [[קובץ:מטה משיח.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער]]<br /> [[קובץ:מטה משיח באה&quot;ק.png|ממוזער|הודעת רבני חב&quot;ד על הקמת מטה משיח]]<br /> '''[[מטה משיח]]''' (שם רשמי: '''מטה משיח בארץ הקודש''') הוא ארגון שהוקם על ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק|אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל]], (ואף מוגדר כארגון חסות של האגודה) על מנת לפעול בלימוד והפצת נושאי [[הגאולה]] ו[[ביאת המשיח]]. הארגון מפיק פרסומים שבועיים ושנתיים ועורך שבתונים וכנסים בנושאי משיח וגאולה.<br /> <br /> ===ועדת החינוך החב&quot;די===<br /> '''[[ועדת החינוך החב&quot;די]]''' - אותה ניהל הרב [[זושא פויזנר]] עד לפטירתו, עוסקת באיתור דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ&quot;ש]] בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, ביקר ר' זושא במוסדות החינוך, וייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. נערכו ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו&quot;[[שבת]] חינוך&quot; אחת בשנה{{הבהרה|באיזה שנים בדיוק הייתה שבת החינוך?}}. תחת המחלקה פעל בעבר מכון [[הוצאה לאור]] שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב&quot;דיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/135.pdf 'חינוך בדרך המלך' גליון 14]. {{PDF}} {{אינפו}}}}.{{ש}}החל משנת [[תשע&quot;ג]] החלה [[הוצאה לאור]] מחודשת של ירחון חודשי הנקרא 'דרך המלך', העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב&quot;די. הירחון המחודש נערך על ידי הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] והרב [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|1=לצפיה בגליונות: [http://ih.chabad.info/upload/Derech01/index.html 1], [http://ih.chabad.info/upload/Derech02/Derech02/index.html 2], [http://www.chabad.info/images/notimage/77560_he_1.pdf 3].}}.<br /> <br /> ===[[יד לילד המיוחד]]===<br /> מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית תחת 'מחלקת החינוך'. יו&quot;ר המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בלניצקי]]. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.<br /> <br /> ===מחלקת מחנכים מייעצים===<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם &quot;מחנכים מייעצים&quot;, שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ&quot;ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל ייעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, לייעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.<br /> ===כולל יום שישי===<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] נפתח [[770 כפר חב&quot;ד|בבית אגודת חסידי חב&quot;ד]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט&quot;ו תמוז [[תשמ&quot;ה]] שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על [[הרמב&quot;ם]] הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].<br /> <br /> ===[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]===<br /> הוקם בשנת [[תשנ&quot;ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.<br /> <br /> למכון [http://www.otzar770.com/login/wizard_step_00.asp אתר אוצר 770] ובו מאגר ספרי חסידות.<br /> <br /> ===[[התאחדות החסידים]]===<br /> <br /> '''התאחדות החסידים לקבלת פני משיח''' <br /> הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס&quot;ד]] בהנחיית יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. מטרת הארגון - לפעול בין [[אנ&quot;ש]], כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'. מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית סביב מעגל השנה באמצעות מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי. כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב&quot;ד וע&quot;י חברי הנהלת הארגון.<br /> <br /> <br /> פעילות התאחדות החסידים לפי נושאים:<br /> <br /> *הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה <br /> *הכשרת פעילים חב&quot;דיים להפצת היהדות והמעיינות <br /> *איתור מקורות פרנסה <br /> *סיוע לנזקקים <br /> *הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא <br /> *הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה <br /> *הוצאה לאור <br /> *פעילות חסד <br /> *הפקות תוכן <br /> *שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה <br /> *מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה <br /> *התוועדויות ארציות ומקומיות <br /> *אגודת הידידים ורוממתנו <br /> *מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית <br /> *בשנת [[תשפ&quot;ג]] החלה פרוייקט רכישת בניין מפואר בעיר צפת שיהווה מרכז הארגון התאחדות החסידים.<br /> <br /> ===מחלקת ניהול===<br /> [[קובץ:מנהלים.jpg|שמאל|ממוזער|[[כנס מנהלי מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש|כנס המנהלים]], [[תשס&quot;ח]]]]<br /> <br /> נוסדה בשנת [[תשס&quot;ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב&quot;ד. רכז המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]. מדי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות ל[[כנס מנהלי מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש|כינוס שנתי]]. היא מסייעת <br /> למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ &quot;ניהול המוסדות&quot; המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[הרבי]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו&quot;ל ב[[תשס&quot;ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס&quot;ד]]. בשנת [[תשס&quot;ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.<br /> <br /> ===חסדי שלמה ומשה===<br /> '''מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס&quot;ז]] הכריזה אגודת חסידי חב&quot;ד על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ&quot;ש]] במציאת עבודה ועוד, על שם יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. מנכ&quot;ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].<br /> <br /> החל משנת [[תשע&quot;ח]] המרכז מופעל באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]].<br /> <br /> === בול חב&quot;ד ===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בול חב&quot;ד]]}}<br /> [[קובץ:בול חבד.jpg|שמאל|ממוזער|בול חב&quot;ד]] <br /> '''בול חב&quot;ד''' הונפק על ידי רשות הדואר של ישראל במחווה של כבוד לתנועת [[חב&quot;ד]] ול{{ה|רבי}}. הבול מופיע בגליון מקושט ומהודר של שמונה בולים. יום ההופעה של הבול היה ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח|כ&quot;ב שבט]] [[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> במלאת 100 שנה להולדת [[הרבי]] החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה ל[[רבי]] - להנפיק בול לכבודו.<br /> <br /> לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק י&quot;ח עמוד רכו.}}) - נענו לבקשתו של יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].<br /> <br /> במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול שהורכבה מחברי אגודת חסידי חב&quot;ד הפעילים, &quot;[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]&quot;, ובני משפחתו של הר&quot;ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> בראש הועדה להנפקת הבול עמד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].<br /> <br /> ===כינוסי תורה===<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב&quot;ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות חסידית]] עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].<br /> [[קובץ:כנס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|כינוס תורה, [[תשס&quot;ח]]]]<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;ד במלאת עשרים שנה לפטירת הרב מיידנצ'יק, נערך כינוס תורה בפורמט מיוחד ובשידור חי, בהשתתפות הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של [[תל אביב]] והרב הראשי לישראל לשעבר מידידיו הקרובים של הרב מיידנצ'יק{{הערה|[https://chabad.info/news/1080914/ כינוס תורה אגו&quot;ח שידור חוזר]}}.<br /> <br /> == חברי אגודת חסידי חב&quot;ד ==<br /> האגודה נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב&quot;ד בפרט כאגודת חסידי חב&quot;ד - אגודה שבה מיוצגים כל חסידי חב&quot;ד. ולא רק חסידי חב&quot;ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב&quot;ד, כפי שכותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במכתבו לועד המייסד של אגודת חסידי חב&quot;ד מתאריך י&quot;ט [[תמוז]] [[תש&quot;א]] ([[אגרות קודש]] שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב&quot;ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.{{הערה|על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותיה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.<br /> <br /> למעשה אין חברים מכלל עם ישראל באגו&quot;ח אלא חברי הנהלה}}.<br /> <br /> === תש&quot;א-תש&quot;נ ===<br /> הרבי קבע כי בהנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד יהיו חברים גם נציגי המוסדות. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגודת חסידי חב&quot;ד מתאריך ט' [[אלול]] ה'תשי&quot;א ([[אגרות קודש]] חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו&quot;ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב&quot;ד]], [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] וכו').<br /> <br /> וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י&quot;ג [[כסלו]] [[תשי&quot;ב]] ([[אגרות קודש]] חלק ה' ע' עח): כיון שאגו&quot;ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב&quot;ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו&quot;ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br /> <br /> או ב[[אגרות קודש]] חלק ה' ע' קלז: אגו&quot;ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב&quot;ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו&quot;ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br /> <br /> יושבי ראש ומינוי חברי אגו&quot;ח במשך השנים תש&quot;א-תש&quot;נ:<br /> * יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]], מינוי של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> * יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]], בשנת תש&quot;ט, הנהלת אגו&quot;ח נבחרה באסיפת רבני ועסקני חב&quot;ד ומאז הרב קרסיק כיהן כיו&quot;ר אגו&quot;ח בפועל. חברי מועצת אגו&quot;ח שנבחרו באסיפה בשנת תש&quot;ט (לא ידוע אם המועצה היתה פעילה): <br /> **הרב [[שאול דובער זיסלין]]<br /> **הרב [[שלמה יוסף זווין]]<br /> **הרב [[יעקב לנדא]]<br /> **הרב [[גרשון חן]]<br /> **הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]<br /> **הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> **הרב [[נחום גולדשמיד]]<br /> **הרב [[פנחס אלטהויז]]<br /> **הרב [[משה גוראריה]]<br /> **הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]<br /> **הרב [[שמריה גוראריה]]<br /> **הרב [[אפרים וולף]]<br /> **הרב [[משה סגל]]<br /> **הרב [[אריה זאב ליפסקר]]<br /> **הרב [[אברהם דרייזין]].<br /> <br /> * לאחר קבלת הנשיאות של הרבי, מונו עוד חברים לאגו&quot;ח בהסכמת הרבי והיו&quot;ר הרב אליעזר קרסיק המשיך בתפקידו. הנהלת אגו&quot;ח מאז תשי&quot;ב: <br /> **הרב [[אליעזר קרסיק]] יו&quot;ר<br /> **הרב [[אברהם דרייזין]]<br /> **הרב [[פנחס אלטהויז]]<br /> **הרב [[משה גוראריה]]<br /> **הרב [[נחום גולדשמיד]]<br /> **הרב [[שמר'ל גוראריה]]<br /> **הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]<br /> **הרב [[משה דובער גנזבורג]]<br /> **הרב [[יצחק גנזבורג]]<br /> **הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.<br /> * לאחר פטירת הרב אליעזר קרסיק בשנת תש&quot;כ, הרבי הורה כי חתנו הרב [[משה אשכנזי]] יירש את כל תפקידיו וכך נכנס לכהן כחבר אגודת חסידי חב&quot;ד (וגם כרב קהילת חב&quot;ד בתל אביב וחבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית בלוד).<br /> * יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד השלישי היה הרב [[אפרים וולף]]. אין אינפורמציה אודות זמן ואופן מינויו ליו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> === תש&quot;נ-תשס&quot;ב ===<br /> בשנת [[תש&quot;נ]] הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד. לתפקיד יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי: &quot;לקבל ובאופן דמוסיף והולך עד שלא בערך וכו' אזכיר על הציון&quot;. הרבי הורה למסור לרב מידנצ'יק את החותמות והבלנקים של אגו&quot;ח ובהוראה מיוחדת הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו&quot;ח בכפר חב&quot;ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%95%22%D7%A8_%D7%90%D7%92%D7%95%22%D7%97.jpeg ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו&quot;ר אגו&quot;ח]}}.<br /> <br /> הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] אז יו&quot;ר צעירי חב&quot;ד מונה לסגן יו&quot;ר אגו&quot;ח, ובהתאמה למענה הרבי, מינויו הוגבל בתנאי שבתפקידו באגו&quot;ח יעסוק רק במה שקשור לצא&quot;ח{{הערה|מכתב גרייזמן תשע&quot;ח}}.<br /> <br /> חברי אגו&quot;ח בהרכב החדש:<br /> *הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] - יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד<br /> * הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ&quot;ל [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] שמונה לסגן היו&quot;ר{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/12/5c2b96836b1c5_1546360451_news_images_gallery.jpg עפ&quot;י צילום מכתב הרב ירוסלבסקי בשם בית הדין מי&quot;א תמוז תש&quot;נ]}}.<br /> * הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]].<br /> * הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].<br /> * הרב [[שמואל חפר]] יו&quot;ר מכללת [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> * הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> * הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].<br /> * הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו&quot;ר [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> * הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה צפת|בית חנה]] ב[[צפת]].<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] צורפו החברים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{אינפו}} {{תמונה}}}}:<br /> * הרב [[זושא פויזנר]] [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> * הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> * הרב [[שמואל גרייזמן]] יו&quot;ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].<br /> * הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב&quot;ד [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> === תשס&quot;ב-תשס&quot;ד ===<br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] יזמו חלק מחסידי חב&quot;ד, בהנהגת אחד מחברי אגודת חסידי חב&quot;ד את מבצע &quot;נתניהו טוב ליהודים&quot;, יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו&quot;ח. יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגודת חסידי חב&quot;ד מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגודת חסידי חב&quot;ד, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס&quot;ב, ארבעה חברים חדשים:<br /> * הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]].<br /> * הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - מנכ&quot;ל מוסדות [[בית חנה צפת|בית חנה]] [[חב&quot;ד]] ב[[צפת]].<br /> * הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].<br /> * הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר&quot;מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]], למנהל בית אגודת חסידי חב&quot;ד הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br /> <br /> === לאחר שנת [[תשס&quot;ד]] ===<br /> ====מבקשים דיון הוגן====<br /> [[קובץ:אבג.jpg|שמאל|ממוזער|280px|כינוס אגודת חסידי חב&quot;ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: הרב [[מרדכי אשכנזי]], חברי אגודת חסידי חב&quot;ד: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגודת חסידי חב&quot;ד ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגודת חסידי חב&quot;ד הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בליניצקי]], מנהל [[770 כפר חב&quot;ד|בית אגודת חסידי חב&quot;ד]] הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], חבר אגודת חסידי חב&quot;ד הרב [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]]]] <br /> ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס&quot;ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק יו&quot;ר אגו&quot;ח. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגודת חסידי חב&quot;ד במכתב לרבני אנ&quot;ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל נוצרה דרישה לדיון הוגן בהשתתפות עסקנים מכל הצדדים ובני משפחת היו&quot;ר הנפטר. הרב [[משה אשכנזי]] הוציא מכתב קצר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו&quot;ח באה&quot;ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי בית דין רבני חב&quot;ד. <br /> <br /> בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב&quot;דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו&quot;ר [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארץ הקודש|צעירי חב&quot;ד]] ליו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).<br /> <br /> ====החלטת החמישה====<br /> בערב [[שביעי של פסח]] [[תשס&quot;ד]] - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי בית דין רבני חב&quot;ד, בו הם החליטו על מינויו של הרב אהרונוב ליו&quot;ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד. <br /> <br /> לעומתם, הרב [[יוסף הכט]] והרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - חברי בית דין רבני חב&quot;ד, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=5072 הרבנים גוראריה והכט: &quot;לאסיפה אין תוקף!&quot;] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]] רבה של נוף הגליל, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב&quot;ד בלוד, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] אב&quot;ד בחיפה, הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב&quot;ד מגדל העמק, הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב&quot;ד בקריות, הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.<br /> <br /> ====הליכים ודיונים====<br /> מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=69261 סקירה על המצב בעמותה כיום] {{אינפו}}}}. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע&quot;ג]] התקבלה ההחלטה הסופית כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו&quot;ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75556 פסיקת הבוררות]}}.<br /> <br /> ====הפשרה שלא יושמה====<br /> במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני [[בית דין רבני חב&quot;ד]], כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו&quot;ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.<br /> <br /> על פי הצעת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|שם=סכנת פירוק|[https://chabad.info/news/עמותת-אגודת-חסידי-חבד-באהק-בסכנת-פירו/ עמותת אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק בסכנת פירוק] {{אינפו}}}} באסיפת העמותה יוסיפו את ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), וכעבור חודשיים תתקיים אסיפה נוספת בה יוסיפו עוד ששה חברים שייבחרו על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] והרב [[יוסף גינזבורג]], וכך ישאר המצב בעמותה שקול ויוכל לתת ייצוג הולם לקהל אנ&quot;ש באה&quot;ק.<br /> <br /> מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על תואר היו&quot;ר לא ידונו בשלב זה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע&quot;ג לא הוזכר ענין היו&quot;ר.<br /> <br /> [[קובץ:Aguch5773.jpg|שמאל|ממוזער|ההחלטה מתשע&quot;ג]]<br /> הצעת הפשרה התקבלה, כך שיצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך [[כ&quot;ו סיוון]] [[ה'תשע&quot;ג]] (ראה תמונה), אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה.<br /> <br /> בפועל{{הערה|שם=סכנת פירוק}}, האסיפה השניה לא יושמה על אף פניות חוזרות ונשנות של הרב אשכנזי, וזאת בעקבות התגדותו של בעל השליטה בפועל בעמותה – הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].<br /> <br /> ====אסיפת מחטף====<br /> ב[[כ&quot;א שבט]] [[תשע&quot;ו]], יום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את הפשרה שנקבעה על ידי רבני חב&quot;ד בהסכמת שני הצדדים, נערכה אסיפת מחטף, בה הוחלט על צירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה שימנעו כל פשרה בעתיד, הלא הם: ר' [[אריאל למברג]], ר' [[נפתלי ליפסקר]], ר' מוטי הלפרין ור' [[חיים קפלן]]{{הערה|שלושת הראשונים הינם עובדים ב[[צא&quot;ח]], וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה לשמור על תפקיד היו&quot;ר.}}.<br /> <br /> לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר{{הערה|שם=סכנת פירוק}}.<br /> <br /> ====חבר אגו&quot;ח מבהיר תמונת מצב====<br /> בשנת [[תשע&quot;ח]], הרב [[שמואל גרייזמן]] שליח הרבי לארץ הקודש ומחברי אגודת חסידי חב&quot;ד, שלח [https://chabadpedia.co.il/images/2/28/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf מכתב ארוך ומנומק לבית דין רבני חב&quot;ד], ובו מתעד את השתלשלות מינוי הרב אהרונוב לחבר וסגן יו&quot;ר אגו&quot;ח בשנת תש&quot;נ, חרף הוראות הרבי שהמינוי לא יפריע לעבודתו כיושב ראש צעירי חב&quot;ד. ובמכתבו שואל ותמה, אם הרבי הבהיר שהעבודה בצא&quot;ח לא תפריע לאגו&quot;ח, כיצד זה מנסים למנות את הרב אהרונוב ליו&quot;ר אגו&quot;ח. במכתב בן למעלה מעשרה עמודים, מביא הרב גרייזמן מענות רבים של הרבי לאגו&quot;ח ולבי&quot;ד הקשורות למינוי חברי אגו&quot;ח חדשים, במיוחד לאחר פטירת היושב ראש הרב שלמה מיידנצ'יק.<br /> <br /> === החברים טרם פירוק ===<br /> <br /> באתרי העמותות של משרד המשפטים וכיו&quot;ב בהם מוצגים פרטי חברי העמותות - מובהר כי אגו&quot;ח בפירוק ואין נושאי משרה כלל.<br /> <br /> טרם הפירוק אלו היו חברי עמותה:<br /> *ועד העמותה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יעקב ליברמן]] (שהתפטר בהמשך).<br /> *החברים הוותיקים: הרב [[נתן וולף]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שמואל גרייזמאן]], הרב [[יהושע יוזביץ']].<br /> *מזכ&quot;ל (במינויו של הרב אהרונוב): הרב [[אריאל למברג]].<br /> *מזכיר (במינויו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]): הרב [[ראובן קופצ'יק]].<br /> *מנהל הפרוייקטים של אגו&quot;ח: הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br /> *מנהל [[770 כפר חב&quot;ד|בית אגו&quot;ח]] (מאז שנת תנש&quot;א, בהסכמת הרבי{{הערה|לקוטי מענות קודש קיץ נ&quot;ב, נ&quot;ג, נ&quot;ד - ליקוט נ&quot;ג.}}, וכהחלטת בית דין רבני חב&quot;ד משנת תשס&quot;ד): הרב [[ישראל מיידנצ'יק]].<br /> <br /> ====ועדת איתור====<br /> לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר תהליך הפירוק של עמותת אגו&quot;ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון [[כ' תמוז]] [[תשפ&quot;ג]], בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו&quot;ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב&quot;ד [[לוד]] ונציג רבני חב&quot;ד{{הערה|בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב&quot;ד ועשרות מוסדות חב&quot;דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב&quot;ד בועדה}}, ר' [[יצחק בלוי]] (בנו של ר' [[יוסף בלוי]]), עו&quot;ד משה אליה, עו&quot;ד אורי קידר (נציג בית דין רבני חב''ד), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין. <br /> ועדת האיתור הנ&quot;ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ&quot;ג על-מנת לבחור חברים חדשים לאגו&quot;ח, כשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו&quot;ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים{{הערה|להעיר שחלק מחברי אגו&quot;ח הנוכחיים שהתמנו על-ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו&quot;ח, והפעם באופן רשמי.}}{{הערה|'''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: אגודת חסידי חב&quot;ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}}}. לאחר הפסק, כתב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], שתמך במינוי אהרונוב ליו&quot;ר, מכתב מחאה חריף {{הערה|מכתב על טופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי&quot;ד}}, ובו קרא ל[[חסידי חב&quot;ד]] שלא לשתף פעולה כלל עם העסקנים שהובילו למהלך. בנוסף, כתבו חברי הבי&quot;ד מכתב חריף לעו&quot;ד ופרסמו אותו בין אנ&quot;ש{{הערה|[https://col.org.il/news/146694 מכתב חריף מהרב ירוסלבסקי על מינוי חברים לעמותת אגו&quot;ח].}}.<br /> <br /> בתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו&quot;ח, פנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו לחבר הועדה. בתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו.<br /> <br /> ===דיוני תשפ&quot;ד-תשפ&quot;ה===<br /> בחודשי חורף [[תשפ&quot;ד]] נערכו בבית המשפט דיונים מואצים ובסופם התבקשו כלל חסידי חב&quot;ד לחוות דעתם אודות מהות תפקידה של אגו&quot;ח ואופן הרצוי לקביעת חברי הנהלת אגו&quot;ח.<br /> <br /> עשרות רבנים, שלוחים ועסקנים - שיגרו חוות דעת לבית המשפט וברובם עסקו באופן בחירת חברי אגו&quot;ח ובהתמקדות על הפלונטר אם כלל חסידי חב&quot;ד אמורים להיות מיוצגים באגו&quot;ח, או רק עסקנים המקורבים ליו&quot;ר צא&quot;ח הרב אהרונוב.<br /> <br /> לקראת [[חודש ניסן]] תשפ&quot;ד השופטת דחתה את הערעורים של מקורבי אהרונוב ודבקה בהחלטתה הראשונה שבאגו&quot;ח אמורים להיות מיוצגים כלל חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק ולא רק קומץ מהם וקבעה שהצדדים צריכים לשבת ולקבוע ביניהם מי יהיו חברי ועדת האיתור, ואם לא יצליחו לקבוע אז יהיה דיון ביום כ&quot;ד ניסן תשפ&quot;ד בו השופטת תקבע בעצמה את זהות חברי ועדת האיתור. לאחר ההפסד של אנשי הרב אהרונוב בהליכים המשפטיים, יד ימינו [[אריאל למברג]], שלח בקשה לפירוק המוסד אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק ולמחיקתו מרשם העמותות, מהלך שגרר הלם וזעזוע רב בקרב חסידי חב&quot;ד{{הערה|<br /> <br /> <br /> ====אסיפת בי&quot;ד רבני חב&quot;ד====<br /> ביום שלישי כ&quot;ט [[ניסן]] [[תשפ&quot;ד]], נערכה ישיבת [[בית דין רבני חב&quot;ד]] חריגה, בה נטלו חלק שבעת חברי בית הדין, וכאשר שלושת רבני הערים שהתנגדו לעמדת הרב גלוכובסקי עזבו נכנס גם ר' יוסף יצחק אהרונוב לאסיפה. הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] סגן מזכיר הבי&quot;ד, סיכם את העשייה של אהרונוב במטרה לבחור באגו&quot;ח את אנשי אהרונוב לבדם, והציג את המצב המשפטי העדכני, בו הוחלט לאחר שמיעת הצדדים, על בחירת נציגים המייצגים את חב&quot;ד על כל גווניה.<br /> <br /> שלושת רבני הערים החברים בבית-הדין - הרב [[משה הבלין]], הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[יוסף הכט]] הביעו תמיהה רבתי על נקיטת צעדים למינויים חדשים באגו&quot;ח ללא אסיפות והתייעצויות עם חברי בית הדין, ורק בסיום ההליך המשפטי, אוספים את חברי הבי&quot;ד להתייעצות, הם נקטו בעמדה נחרצת שצריך לקבל את הפשרה שהציג בית המשפט ולא להוביל לקרע בקרב חסידי חב&quot;ד ולפירוק אגו&quot;ח. כמו כן תמיהתם התגברה שבעתיים כאשר בכל הליכי הדיון הרב מנחם מענדל גלוכובסקי (שהנו מקורב לאהרונוב) כתב - בניגוד לתקנון הבי&quot;ד והוראת הרבי - מכתבים בשם כלל חברי הבי&quot;ד ללא ידיעתם ושלח אותם לשופטת ולשלוחים ברחבי הארץ, בעוד הם כלל לא ידעו על מכתבים אלה אלא רק לאחר שליחתם.<br /> <br /> הדיון נקטע באיבו, כאשר השלושה סיימו את דבריהם ויצאו מהאסיפה ללא שהתקבלה החלטה.<br /> <br /> מיד לאחר שעזבו נכנס לחדר הישיבות ר' יוסף יצחק אהרונוב במטרה לשכנע את הרבנים הנותרים להביע עמדה ברורה נגד הפשרה שהתקבלה בבית המשפט במעמד כל הצדדים, כאשר ברור כי עמדה זו תוביל לפירוק אגו&quot;ח ולמכירת 770.<br /> <br /> ביום חמישי א' [[אייר]] [[תשפ&quot;ד]], הרב מנחם מענדל גלוכובסקי הוציא הודעה על בלאנק של &quot;מזכירות בית הדין&quot; כי רק בית הדין יקבע מי יהיו חברי אגו&quot;ח ובעצם הביע התנגדות להצעת הפשרה, וזאת למרות שבאסיפת בית הדין לא נקבעה תשובה סופית{{הערה|סיכום ההליכים האחרונים כפי שפירסם אחד מבני משפחת מיידנצ'יק באור לד' [[אייר]] [[תשפ&quot;ד]]: כידוע בעקבות הניהול הכושל שהחל לאחר פטירת יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב מיידנצ'יק, ומאסרו של אהרונוב, בית המשפט החליט על פירוק עמותת אגו&quot;ח.<br /> <br /> בגלל חשיבות העמותה, בית המשפט החליט לתת צ'אנס נוסף להבראתה והקים וועדת איתור<br /> <br /> <br /> לאחר שוועדת האיתור, בה חברים הרב יורקוביץ', עו&quot;ד קידר - נציג הרב גלוכובסקי, איציק בלוי, מר משה איליה - המפרק, ונציגת רשם העמותות. לא הצליחו להגיע לעמק השווה לגבי מהות 15 חברי אגו&quot;ח החדשים, מאחר ששוב ושוב עו&quot;ד קידר פוצץ את הישיבות בסירוב מוחלט לגבי כל חבר שלא מטעם הרב גלוכובסקי.<br /> <br /> לפני כעשרה ימים התקיים דיון בבית המשפט, בכדי להכריע מי יהיו חברי אגו&quot;ח. השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים.<br /> <br /> בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות הבאים:<br /> <br /> שישה נציגי הרב גלוכובסקי-אהרונוב:<br /> ר' נפתלי שטרן - גיס של מוטי הלפרין (יודאיקה)<br /> ר' ישראל הלפרין - אח של מוטי הלפרין<br /> ר' תמיר קסטיאל, שליח בקטמון<br /> ר' זלמן גורליק, שליח בבאר שבע<br /> ר' דוד קורץ, אגף הסניפים בצא&quot;ח<br /> ר' יהושע סלפושניק - עובד בצא&quot;ח<br /> <br /> שלושה נייטרלים (בלוי):<br /> ר' חיים לוריא, לוד<br /> ר' אלי שלוסברג, איש עסקים<br /> ר' עמי פייקובסקי, ירושלים<br /> <br /> שלשה של המפרק:<br /> ר' מתי טוכפלד, עיתונאי<br /> ד&quot;ר גיל שחר, לוד<br /> פרופ' שלמה קאליש<br /> <br /> שלושה של הרב יורקוביץ:<br /> ר' מ&quot;מ בליניצקי, מנכ&quot;ל עמותת יד לילד המיוחד<br /> ר' שניאור ליפסקר, מנכ&quot;ל מוסדות חנוך לנער<br /> הרב מאיר מאירי, רב קהילת חב&quot;ד שערי גאולה קרית גת<br /> <br /> לאחר דין ודברים ארוך, 4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב זה, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו&quot;ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך.<br /> <br /> השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר.<br /> <br /> ביום שלישי כ&quot;ט [[ניסן]] [[תשפ&quot;ד]] התקיימה אסיפת חברי בית הדין, כאשר אהרונוב נכח בחלקה (חיכה ששלושת רבני הערים יעזבו ואז נכנס) ודחק עם הרב גלוכובסקי ברבנים הנותרים לסרב לפשרה ולהביא ככל הנראה לפירוק העמותה<br /> <br /> שלוש רבני הערים, הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[יוסף העכט]] והרב [[משה הבלין]] התנגדו בכל תוקף להביא לקרע באנ&quot;ש, והתעקשו להביא את החלטת בית הדין להסכים לפשרה. יש לציין כי גם עורכי הדין שנכחו באסיפה צידדו בכך.<br /> <br /> נכון לרגע זה ידוע לי בוודאות שנשלח מכתב מהבית דין - עוד לא עלה לאתר. ההשערה המבוססת היא שנשלח מכתב ללא חתימות הרבנים אלא רק בשם &quot;מזכירות בית הדין&quot; כפי שהרב גלוכובסקי נוהג לעשות כאשר רוצה לכפות דעתו.<br /> <br /> נמשיך ונעדכן.}}<br /> <br /> [https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&amp;title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו&quot;ח]}}.<br /> <br /> ====בחירת 15 מועמדים====<br /> בתאריך כ&quot;ד ניסן [[תשפ&quot;ד]], נערך דיון בבית המשפט, כאשר כל הצדדים הציגו את טיעוניהם והצעותיהם בדבר הקמת אגו&quot;ח מחדש כדי להפעילה כרצון ולנחת רוח הרבי.<br /> <br /> השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים. בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות כדלהלן.<br /> 4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב המוצע, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו&quot;ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך. השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר.<br /> <br /> ====רשימת השופטת בהסכמת רוב ועדת האיתור====<br /> <br /> '''נייטרלים''' (שאינם מייצגים צד מסוים בחב&quot;ד): <br /> <br /> *ר' [[חיים לוריא]] - פסיכולוג קליני, שליח ב[[ז'יטומיר]] ו[[דונייצק]] בעבר, ועורכה הראשי של חב&quot;דפדיה בשנים תש&quot;ע-תשע&quot;ב (תחת הכינוי [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]]{{הערה| &quot;נו, אז מי אתה “חיים נהר”? נעים להכיר: ר' חיים לוריא, הוא אברך נעים הליכות, ידען ורחב אופקים, המסיים בימים אלה חמש שנות שליחות בעיר ז'יטומיר. הוא לא רק כתב וערך ערכים בחב&quot;פדיה, אלא אף הפעיל את המערכת וניווט את הכותבים ביד רמה, וניצח על השינויים הרבים המתבצעים במקום באינטנסיביות רבה&quot;. מתוך: [https://chabad.info/magazine/274305/ עשור למיזם הענק: הפנים שמאחורי מהפכת חב&quot;דפדיה]}})<br /> *ר' [[אליהו שלוסברג]] - איש עסקים. מייסד ומנכ&quot;ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרויקטים של התחדשות עירונית. מהתורמים החשובים למוסדות וארגוני חב&quot;ד בארץ ובעולם.<br /> *ר' [[מתי טוכפלד]] - כתב פוליטי של העיתון ישראל היום.<br /> <br /> '''אנשי המפרק''' (שידאגו שהעמותה לא תבוא לפירוק שוב): <br /> <br /> *ר' [[עמי פייקובסקי]] - איש עסקים. משמש כרב קבוצת הכדורגל בית&quot;ר ירושלים, ועומד בקשר קרוב עם אנשי תנועת הלח&quot;י, ומפיץ יהדות וחסידות בחוגי הידוענים ברחבי הארץ.<br /> *ד&quot;ר [[גיל שחר]] - רופא אלטרנטיבי.<br /> *ר' [[שלמה קאליש]] - איש עסקים. יו&quot;ר אגודת הידידים של מוסדות חב&quot;ד רבים מנכ&quot;ל ומייסד קבוצת &quot;ג'רוזלם גלובל ונצ'רס&quot;, מראשי כלכלת ההיי-טק ב[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> '''אנשי [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]]''': <br /> *ר' [[מענדי בלניצקי]] - עסקן חב&quot;די, נכד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מנכ&quot;ל [[יד לילד המיוחד]], מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], מנהל [[ועדת החינוך החב&quot;די]], חבר ועדה המייעצת של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח|התאחדות החסידים]], חבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש]], והעורך הראשי של [[קונטרס יחי המלך]].<br /> *הרב [[מאיר מאירי]] - רב [[בית הכנסת]] [[חב&quot;ד]] וראש [[כולל]] להוראה &quot;שערי גאולה&quot; ב[[קריית גת]].<br /> *ר' [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור ליפסקר]] - נכד הרב [[אריה זאב ליפסקר]] שהתמנה לחבר מועצת אגו&quot;ח בשנת תש&quot;ט. מנכ&quot;ל [[מוסדות חנוך לנער]] ב[[צפת]], יו&quot;ר סיעת חב&quot;ד, סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך בעיריית צפת.<br /> <br /> '''אנשי הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] (בא כוחו של ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]])''': <br /> *הרב [[תמיר קסטיאל]] - שליח הרבי ורב קהילת חב&quot;ד לשכונת קטמון,[[ירושלים]] ושליח הרבי ורב קהילת חב&quot;ד ב[[הרצליה]].<br /> *ר' נפתלי שטרן - {{הערה|בן הרב [[אליהו שטרן]], חתן הרב [[אהרן הלפרין]]}}<br /> *ר' ישראל הלפרין - איש עסקים. {{הערה|בן הרב [[אהרן הלפרין]], חתן הרב [[פתחיה ליפסקר]]}} <br /> *ר' [[דוד קורץ]] - אגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צא&quot;ח]], מחברי קהילת חב&quot;ד בבית דגן<br /> *ר׳ [[זלמן גורליק]] - שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד המרכזי ב[[באר שבע]]<br /> *ר' [[יהושע סלפושניק]] - מחלקת יוצאים לשליחות{{הערה|[https://col.org.il/news/144865 יוצאים לשליחות]}} באגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צא&quot;ח]] ושליח הרבי ב[[גבעתיים]].<br /> <br /> ביום ראשון, ד' [[אייר]] [[תשפ&quot;ד]], השופטת הודיעה כי המשך ההליכים יחד עם המפרק יסתיימו תוך כשלושה שבועות.<br /> <br /> בסוף אייר המפרק הזמני ורשם העמותות המליצו לשקול המתנה והידברות, והשופטת הסכימה.<br /> <br /> ===החלטות בית המשפט טבת תשפ&quot;ה===<br /> [[קובץ:רבני ערים לעוד קידר נגד פירוק טבת תשפה.jpg|ממוזער|שמאל|חברי בית הדין נגד פירוק אגודת חסידי חב&quot;ד]]<br /> <br /> בחודש טבת תשפ&quot;ה נערך דיון קריטי בבית המשפט במטרה להפיח רוח חדשה באגו&quot;ח באמצעות מינוי 15 חברים המייצגים את כל הדיעות בחב&quot;ד.<br /> <br /> הועלה רעיון למינוי-ניסוי; ימונו 15 החברים המוצעים לתקופת ניסיון של חצי שנה או שנה. עורך דינם של בית הדין ביקש זמן להתלבטות וגם הצהיר כי מצידו ניתן לפרק את אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> אישים שנכחו בבית המשפט הביעו תרעומת על אופציית סגירת אגודה שהוקמה ופעלה על ידי אדמו&quot;רי ליובאוויטש.<br /> <br /> לאחר דיון בין הצדדים הוחלט על ימי התלבטות ותגובות הצדדים יגיעו לבית המשפט עד כ&quot;ו טבת תשפ&quot;ה.<br /> <br /> התקשורת החב&quot;דית והכללית מתעלמות כליל מדיונים אלו.<br /> <br /> ====תגובות בית הדין====<br /> בכ&quot;ו טבת עו&quot;ד של בי&quot;ד מר קידר הודיע כי אין הוא מסכים לפשרה כלשהיא.<br /> <br /> שלושה חברי בי&quot;ד - הרב [[משה הבלין]], הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[יוסף הכט]] - שיגרו מכתב מחאה לעו&quot;ד של הבי&quot;ד על כך שקבע בשם הבי&quot;ד לפרק אגו&quot;ח, כאשר לא התקיים כלל דיון בנושא פירוק.<br /> <br /> שלושת הרבנים מציינים בתחתית מכתבם כי ביררו אצל חברי בית דין (הרב [[חיים קיז'נר]], הרב [[יעקב שוויכה]], הרב [[ישעיה הרצל]] והרב [[חיים שלמה דיסקין]]) והם אינם זוכרים דיון או החלטת בית דין לפרק את אגו&quot;ח. <br /> <br /> מכתב חברי בית הדין נשלח גם אל השופטת העוסקת בהבראת אגו&quot;ח.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] - תולדות יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> *[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]] - תולדות חבר אגו&quot;ח הרב [[יצחק גנזבורג]]<br /> *[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] - מסמכים מארכיון יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[אפרים וולף]]<br /> *שלומי חסקי, [[שלמה מיידנצ'יק|הקטר של חב&quot;ד]] - תולדות יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב שלמה מיידנצ'יק<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]], פרק מג - אגודת חסידי חב&quot;ד (תיעודים משנות ההקמה תש&quot;ב-תש&quot;ד)<br /> * [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש וקבלת הנשיאות<br /> <br /> *דבי ליפקין, '''לוקחים אחריות''' סקירת פעילות אנשי הרב יוסף יצחק אהרונוב חבר אגודת חסידי חב&quot;ד בשנת תשפ&quot;ד, בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] חג הסוכות תשפ&quot;ה, (הודפס בתוך מגזין ב' של גיליון 2081 עמוד 82)<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> === אתרי אגודת חסידי חב&quot;ד ===<br /> * [http://www.chabad.co.il/ דף הבית של '''חב&quot;ד בישראל''' מטעם אגו&quot;ח]<br /> * [http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב&quot;ד שעל ידי אגו&quot;ח] {{קישור שבור|ב' סיוון תשפ&quot;א}}<br /> <br /> === פעילות ===<br /> * '''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: עמותת אגודת חסידי חב&quot;ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69419 הרב אשכנזי מסביר: מדוע פניתי לערכאות?] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו&quot;ח] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&amp;url=newsnew_he&amp;mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו&quot;ח] {{אינפו}}<br /> <br /> === שונות ===<br /> * [http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/אגו%22ח_תפקידיה.pdf אגודת חסידי חב&quot;ד, מטרותיה, תפקידה ופעילותה {{PDF}}]<br /> * [http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות'] {{PDF}} {{קישור שבור|}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=69261 פרשיית החברים באגו&quot;ח] {{אינפו}}<br /> * מענדי שוחט, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו&quot;ח] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/blogs/756665/ מזכיר אגו&quot;ח בטור פרידה: ר' זושא - הלוחם שלא חת {{אינפו}}] {{קישור שבור|}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|*]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=735085 אגודת חסידי חב"ד בישראל 2025-01-27T07:54:42Z <p>מיד: /* תגובות בית הדין */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב&quot;ד במדינה אחרת|ראו=[[אגודת חסידי חב&quot;ד (פירושונים)]]}}<br /> [[קובץ:סמל אגוח.png|שמאל|ממוזער|סמל אגו&quot;ח]]<br /> [[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|בית אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[כפר חב&quot;ד]]]]<br /> [[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|משלחת אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[חג הפורים]] [[תשס&quot;ג]] עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר [[יואב גלנט]] (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ארץ ישראל|ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]<br /> '''אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]]''' (מכונה ב[[ראשי תיבות|ר&quot;ת]] '''אַגוּ&quot;ח''') הוקמה על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כדי להוות ארגון-על של [[חסידות חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] (במקום ארגון [[כולל חב&quot;ד]]{{הערה|כולל חב&quot;ד היה עד אז ארגון על של חב&quot;ד באה&quot;ק. הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]], עמוד רפו. אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ח אגרת ב'תסה}}). מנהלי אגודת חסידי חב&quot;ד במהלך השנים, קיבלו הוראות פרטניות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] ותפקידה לייצג לפקח ולסייע למוסדות חינוך וחסד, ארגונים וחסידי חב&quot;ד בארץ הקודש, ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: הקמת ישובים חב&quot;דיים בארץ הקודש, גיוס משאבים וקשרים בחלונות הגבוהים, וגם לעורר את חסידי חב&quot;ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מיום י&quot;ט [[תמוז]] ה'[[תש&quot;א]]: &quot;נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ&quot;ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא&quot;ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. לאחר [[השואה]] ו[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|היציאה מרוסיה]], אגו&quot;ח הקימה את [[כפר חב&quot;ד]] וההתיישבות החב&quot;דית ב[[לוד]]. ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בהוראת הרבי אגו&quot;ח היתה מעורבת בהקמת [[צעירי אגודת חב&quot;ד (ישראל)|צעירי אגודת חב&quot;ד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב&quot;ד]], והקמת שכונות חב&quot;דיות: [[שיכון חב&quot;ד בלוד]], [[קרית חב&quot;ד בצפת]] ו[[נחלת הר חב&quot;ד]], ארגון טיסות לרבי (צ'רטרים), [[ספר תורה של משיח]] ועוד. במהלך השנים קיבלה אגו&quot;ח מ[[הרבי]] משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה להנהיג את אנ&quot;ש בארץ הקודש, בהנהגת (ועד) [[רבני חב&quot;ד]]{{הערה|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] על מכתבו מזאת [[חנוכה]] [[ה'תנש&quot;א]]: &quot;תוקף והנהגת וענין [[אנ&quot;ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו&quot;ח בארץ הקודש הוא בידי אגו&quot;ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ&quot;ש שי'&quot;}}. כיום פעילות אגו&quot;ח מתבצעת על-ידי [[מטה משיח]], [[התאחדות החסידים]] ו[[ועדת החינוך החב&quot;די]]{{הערה|ועדת החינוך החב&quot;די - מייצגת את ההורים ואת בעלי המקצוע החב&quot;די בארץ הקודש. הועדה נוסדה על-ידי יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] בשנת [[תשס&quot;א]] וליו&quot;ר הועדה מונה הרב [[זושא פויזנר]]. כיום ועדת החינוך החב&quot;די משמשת כאחת מזרועות הביצוע של אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל, וכל פעילות אגו&quot;ח מתואמת עימה}}.<br /> <br /> ==אגו&quot;ח בתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש&quot;א]] ייסד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; הרב [[שאול דב זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] מחשובי חסידי חב&quot;ד ב[[תל אביב]], לחברי הנהלת אגו&quot;ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב&quot;ד בכל רחבי ארץ ישראל{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}.<br /> <br /> ===ארגון הגג===<br /> לפי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אגודת חסידי חב&quot;ד הוקם כארגון גג למוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש, כולל כל הקהילות, ישיבות, כוללים, מוסדות חינוך וחסד וארגונים חב&quot;דיים.<br /> <br /> בדורות הראשונים היה המוסד &quot;[[כולל חב&quot;ד]]&quot; ארגון הגג של תנועת חב&quot;ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג &quot;כולל חב&quot;ד&quot;{{הערה|בשנת [[תער&quot;ב]] יסד [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב]] נ&quot;ע את ישיבת [[תורת אמת]], כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי &quot;כולל חב&quot;ד&quot;, אך למעשה מנהליו הראשיים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מנדל נאה]] היו ראשי כולל חב&quot;ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה &quot;תורת אמת&quot; ב[[ירושלים]], בשנת [[תרפ&quot;ב]], בניהולו של הרב [[זלמן הבלין]].<br /> בשנת [[תרח&quot;צ]] יסד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ נ&quot;ע את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בניהולו של הרב [[אליעזר קרסיק]], גם זה כמוסד בלתי תלוי במוסד הכללי &quot;[[כולל חב&quot;ד]]&quot;}}.<br /> <br /> אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש שיסד כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]], היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב&quot;ד עירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] באגרת מי&quot;ט [[מנחם אב]] [[תש&quot;ד]], אל הנהלת &quot;כולל חב&quot;ד&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ח&quot;ח אגרת ב'תסה}}:<br /> <br /> &quot;בזה הנני להודיעם אשר [[כולל חב&quot;ד]] וישיבת צמח צדק, מנהליהם ופקידיהם יחיו, ימלאו את כל פקודותי לאנ&quot;ש שי' על ידי אגודת חסידי חב&quot;ד הכללית באה&quot;ק ת&quot;ו ויהיו נשמעים להוראות אגודת חסידי חב&quot;ד הכללית באה&quot;ק ת&quot;ו ובכל תוקף עוז כחם יעזרו ויתמכו להביא את הפועל את הוראות אגודת חסידי חב&quot;ד הכללית באה&quot;ק ת&quot;ו&quot;{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]] פרק מג}}.<br /> <br /> ==אגו&quot;ח מתחדשת בעקבות [[היציאה מרוסיה]]==<br /> בשנים הבאות לצד פעולות נרחבות נערכו מספר שינויים בקרב חברי ההנהלה ובשנת [[תש&quot;ט]] לקראת הגעת החסידים שהיו באירופה לאחר [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|היציאה מרוסיה]], אגו&quot;ח התארגנה מחדש בראשות היו&quot;ר הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה להתיישבות החסידים ב[[לוד]] ו[[כפר חב&quot;ד]] ובנוסף דאגה להקמת [[ועד כפר חב&quot;ד]], מוסדות חינוך וארגון מתאימים בכפר חב&quot;ד ולוד.<br /> <br /> בחודש [[טבת]] [[תש&quot;ט]] ביוזמת הנגיד ר' [[שלמה פלמר]], התקיימה אסיפה היסטורית בה הוקמה אגו&quot;ח המתחדשת לקראת עליית החסידים. באסיפה נטלו חלק רבני ועסקני חב&quot;ד מכל רחבי ארץ הקודש. ליושב ראש האסיפה נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב&quot;ד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והוא פתח בדברים אודות פעילות אגו&quot;ח מהקמתה והסביר את מטרת חידוש אגו&quot;ח:<br /> <br /> &quot;עם התחדשות עליית התמימים מהגולה לארץ ההולכת ומתגברת, עלינו לחזק את האגודה בצורה מסודרת ובאחריות כדי שנצליח בפעולתנו והענין דחוף ביותר. מלבד זאת יש בארץ ישיבות ומוסדות שונים של חב&quot;ד... לרכז אותם בחטיבה אחת ובהנהלה משותפת&quot;{{הערה| [[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214}}.<br /> <br /> ===חברי מועצת אגודת חסידי חב&quot;ד===<br /> <br /> באסיפה נבחרה מועצה לאגודת חסידי חב&quot;ד, ועד הפועל ועוד תפקידים חשובים.<br /> <br /> חברי מועצת אגודת חסידי חב&quot;ד:<br /> *הרב [[שאול דובער זיסלין]]<br /> *הרב [[שלמה יוסף זווין]]<br /> *הרב [[יעקב לנדא]]<br /> *הרב [[גרשון חן]]<br /> *הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]<br /> *הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> *הרב [[נחום גולדשמיד]]<br /> *הרב [[פנחס אלטהויז]]<br /> *הרב [[משה גוראריה]]<br /> *הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]<br /> *הרב [[שמריה גוראריה]]<br /> *הרב [[אפרים וולף]]<br /> *הרב [[משה סגל]]<br /> *הרב [[אריה זאב ליפסקר]]<br /> *הרב [[אברהם דרייזין]]<br /> <br /> ===המנהלים===<br /> כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב [[משה גוראריה]] יו&quot;ר, הרב [[אליעזר קרסיק]] - מזכיר, הרב [[פנחס אלטהויז]] - גזבר.<br /> <br /> בפועל הרב [[אליעזר קרסיק]] כיהן כיו&quot;ר ומנהל אגו&quot;ח והשניים האחרים היו שותפים פעילים לניהול אגודת חסידי חב&quot;ד. ואילו אודות המועצה, מלבד בחירתה, אין מידע על פעילותה.<br /> <br /> המינויים ופעילות אגודת חסידי חב&quot;ד על ידי שלושה אלו, זכו לברכות עידודים והכוונות רבות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214-215}}.<br /> <br /> ==אגו&quot;ח וקבלת הנשיאות של הרבי==<br /> בעקבות הסתלקות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], מנהלי אגודת חסידי חב&quot;ד בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את חסידי חב&quot;ד סביב [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וכדי ליישם זאת בפועל, מנהלי אגו&quot;ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד ב[[ח&quot;י אלול]] יום הולדת ה[[בעש&quot;ט]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]], באולמי [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ובכינוס זה חשובי רבני חב&quot;ד לצד מנהלי אגו&quot;ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.<br /> <br /> זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי&quot;א [[שבט]] [[תשי&quot;א]], הגיע יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידות מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב -5–6 שעות ברציפות בכל פעם. במהלך יחידויות הללו, הרבי הורה והדריך את הרב קרסיק בענייני העסקנות החב&quot;דית בארץ ישראל בשפע רחב של נושאים. בין הדברים הרבי דיבר עם הרב קרסיק על החובה להקים עוד מוסדות חב&quot;דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו&quot;ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}.<br /> <br /> לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי&quot;א, מוסדות חב&quot;ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:<br /> <br /> לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. בתחילת ניסן תשי&quot;א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב&quot;ד, ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]], [[כולל חב&quot;ד]] ו[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.<br /> בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש:<br /> &quot;בטח קיבל כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א את המכתבים המבקשים לכ&quot;ק שליט&quot;א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ&quot;ק שליט&quot;א אבל בהעדר קבלה מכ&quot;ק שליט&quot;א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה&quot;.<br /> בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי&quot;ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי&quot;א.<br /> <br /> בחודש אייר תשי&quot;א התקיימה אסיפה של חברי ועד אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהשתתפות – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].<br /> באסיפה דנו בענין ההתמסרות לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב&quot;ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב&quot;ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 236}}.<br /> <br /> במהלך שנת תשי&quot;ב - הרבי קיבל נשיאות על המוסדות ברחבי תבל ובהם אגודת חסידי חב&quot;ד ומוסדות וארגונים חב&quot;ד בארץ הקודש. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו&quot;ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי&quot;א אגרות מיוחדות לאגו&quot;ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים – [[צעירי חב&quot;ד]], [[נשי חב&quot;ד]] ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות.{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב&quot;דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.<br /> <br /> === הרבי ממנה חברי ועד הפועל===<br /> בכסלו תשי&quot;ב הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב&quot;ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי [[צעירי אגודת חב&quot;ד|צא&quot;ח]], כולם חסידים ידועים ועסקנים נמרצים:<br /> *הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> *הרב [[אברהם דרייזין]]<br /> *הרב [[פנחס אלטהויז]]<br /> *הרב [[משה גוראריה]]<br /> *הרב [[נחום גולדשמיד]]<br /> *הרב [[שמר'ל גוראריה]]<br /> *הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]<br /> *הרב [[משה דובער גנזבורג]]<br /> *הרב [[יצחק גנזבורג]]<br /> *הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.<br /> <br /> שלושת מנהלי אגו&quot;ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב&quot;ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב&quot;ד]], [[נשי חב&quot;ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות תומכי תמימים בלוד וכפר חב&quot;ד, ישיבת תורת אמת וישיבות ומוסדות חב&quot;דיים נוספים וקהילות חב&quot;ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br /> <br /> במקביל עסקו באגו&quot;ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב&quot;ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br /> <br /> ===אגו&quot;ח והמוסדות===<br /> בשנת [[תשי&quot;א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צעירי אגודת חב&quot;ד]] כמחלקה של אגו&quot;ח והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]].<br /> <br /> אגו&quot;ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:<br /> *ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.<br /> *דאגה למשרות לאנ&quot;ש ושאר צרכיהם.<br /> *סיוע בהתפתחות [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר<br /> [[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת אגודת חסידי חב&quot;ד בבית הכנסת '[[נחלת בנימין]]' ב[[תל אביב]] בשנת תשי&quot;ב. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]]<br /> <br /> באגרות לאגו&quot;ח ולמוסדות חב&quot;ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב&quot;ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:<br /> *א. כלפי המוסדות - כל מוסד נחשב לאוטונומיה נפרדת ויעמוד בקשר עם אגודת חסידי חב&quot;ד באמצעות נציג.<br /> *ב. כלפי חוץ - יהיה נציג מטעם אגודת חסידי חב&quot;ד שייצג את כל מוסדות חב&quot;ד בארץ ישראל.<br /> *ג. התנהלות אגודת חסידי חב&quot;ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע&quot;ז-ע&quot;ח ועוד אגרות. וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי&quot;ב]]: &quot;הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ&quot;ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט&quot;ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו&quot;ד ו[[י&quot;ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ&quot;כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב&quot;ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך [[כ&quot;ג מנחם אב]] [[תשט&quot;ז]]. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב&quot;ד ו[[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ([[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק כ&quot;ה ע' קנ&quot;א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום [[כ&quot;ד סיון]] [[תשי&quot;א]])}}.<br /> <br /> ==תפקידי אגודת חסידי חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:אגוחח.jpg|שמאל|ממוזער|280px|אנשי אגו&quot;ח בביקור אצל אישי ציבור ([[טבת]] [[תש&quot;ע]])]]<br /> תפקידיה של אגודת חסידי חב&quot;ד נקבעו על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי&quot;א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] חלק ד' עמוד ת&quot;ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב&quot;ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:<br /> #לעורר את חסידי חב&quot;ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מיום י&quot;ט [[תמוז]] ה'[[תש&quot;א]]: &quot;נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ&quot;ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא&quot;ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. <br /> #ייצוג חסידי חב&quot;ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב&quot;די כלשהו.<br /> #תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.<br /> #פיקוח חיצוני על מוסדות חב&quot;ד ודיווח לרבי{{הערה|מכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל&quot;ז: &quot;תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד}}.<br /> #פיקוח כללי על הארגונים החב&quot;דיים החדשים (כגון, צא&quot;ח, איגוד נשי חב&quot;ד ועוד).<br /> #ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.<br /> #אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא&quot;ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב&quot;אגרות קודש&quot; חלק ה' עמוד רס&quot;א.}}.<br /> #הקמת מוסדות חב&quot;ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו&quot;ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב&quot;ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט&quot;ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק כ&quot;א ע' שי&quot;ד}}. עסקני חב&quot;ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו&quot;ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ&quot;ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: &quot;הקמת אגודות שייך לאגו&quot;ח באה&quot;ק, ולרבנים פוסקי דינים&quot;}}.<br /> #שמירה על צביונה של [[חסידות חב&quot;ד]] כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ&quot;א בסיוון]] שנת [[תשי&quot;ד]]}}<br /> #קשר עם אישי ציבור{{הערה|אגרות קודש חלק י' ע' קכ&quot;ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש&quot;ב}}.<br /> #דיווח לרבי מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב&quot;ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו&quot;ח מתאריך [[כ&quot;א בסיוון]] שנת [[תשי&quot;ד]] ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ&quot;ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ&quot;ח. }}.<br /> #שמירה על הנהגת בתי כנסת [[חב&quot;ד]] ופיתוחם.<br /> #ייצוג ופרסום חב&quot;די בעיתונות{{הערה|לדוגמה מכתב [[כ&quot;א בסיון]] שנת [[תשי&quot;ד]]ו אגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי&quot;ב]]}}.<br /> #אחריות להגדלת קהילת חב&quot;ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב&quot;ד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש&quot;ז.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק&quot;ד}}.<br /> #סיוע כספי לאנ&quot;ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמה באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי&quot;ב]]:וכן באגרת בחלק י' ע' ק&quot;ד}} (בניית [[מקווה חב&quot;ד|מקוואות חב&quot;ד]] על פי שיטת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערה|מכתב לאגו&quot;ח מתאריך [[י&quot;ג בניסן]] שנת [[תשי&quot;ג]]}}. ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט&quot;ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו של [[כפר חב&quot;ד]]}}).<br /> #השגת כתבי-יד מ[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ&quot;א בסיוון]] שנת [[תשי&quot;ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ&quot;ו-ז): &quot;בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מ[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא&quot;ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב}}.<br /> <br /> == פעולות אגודת חסידי חב&quot;ד ==<br /> <br /> מאז הקמת אגודת חסידי חב&quot;ד, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב&quot;ד. אגודת חסידי חב&quot;ד הייתה חלק מהקמת ופיתוח ההתיישבות החב&quot;דית בארץ הקודש מאז העליה לאחר היציאה מרוסיה ועד הקמת שכונות חב&quot;דיות ברחבי ארץ הקודש.<br /> <br /> אגו&quot;ח פעלה בכל דרך להגשת מעטפת סיוע וגיוס תקציבים תרומות וקשרים עם בכירים, למוסדות וארגונים חב&quot;דיים ארציים ומקומיים, ולמעשה אגו&quot;ח היא עמוד התווך המרכזי להתפתחות ושגשוג וגם ניהול וייצוג חסידות חב&quot;ד בארץ הקודש.<br /> <br /> במהלך השנים אגו&quot;ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.<br /> *הקמת ופיתוח [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br /> *פיתוח ותמיכה בישיבות תומכי תמימים לוד וכפר חב&quot;ד<br /> *הקמת ופיתוח [[צעירי חב&quot;ד]]<br /> *הקמת [[נשי חב&quot;ד]]<br /> *הקמת ופיתוח [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הקמת ופיתוח [[שיכון חב&quot;ד בלוד]], [[נחלת הר חב&quot;ד]], קרית חב&quot;ד בצפת<br /> *הקמת ושיפוץ מקוואות<br /> *המלחמה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]<br /> *מערכות למען [[שלימות הארץ]]<br /> *גיוס תורמים לטובת מוסדות<br /> *ייעוץ ארגון והתפתחות למוסדות חב&quot;ד<br /> <br /> ==הקמת כפר חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב&quot;ד]]}}<br /> בשנת [[תש&quot;ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב&quot;ד ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להקים התיישבות חב&quot;דית בארץ הקודש{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב&quot;די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב&quot;די!]''' {{COL}}}}.<br /> <br /> ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|יצאו חסידי חב&quot;ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו&quot;ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו&quot;ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש&quot;ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל&quot;יחידויות&quot; רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב&quot;ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז&quot;ר]] ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי&quot;צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב&quot;די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי&quot;צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב&quot;ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}.<br /> <br /> בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.<br /> <br /> בי&quot;ט כסלו [[תש&quot;ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב&quot;ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב&quot;ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו&quot;ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו&quot;ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ מ[[כ' בטבת]] [[תש&quot;ח]]{{מקור}}}}.<br /> ב[[כ&quot;ה באדר]] נתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי&quot;צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק &quot;רעיון הקמת המושבה החב&quot;דית&quot;.}}.<br /> לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב&quot;ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: &quot;לשכת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרב ר' יוסף יצחק שליט&quot;א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן&quot;. ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה&quot;מושבה חב&quot;דית&quot;, על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב&quot;ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}.<br /> <br /> בתקופה הבאה פעלו באגו&quot;ח להקמת כפר חב&quot;ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==הקמת שיכון חב&quot;ד בלוד==<br /> <br /> לאחר [[מלחמת העולם השניה]] והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו&quot;ח לפי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ פעלו להקמת כפר חב&quot;די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו&quot;ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש&quot;ט, דאגו אגו&quot;ח ליישב קבוצת חסידים<br /> בפאתי העיר [[לוד]].<br /> <br /> במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו&quot;ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן גם כיו&quot;ר אגו&quot;ח.<br /> <br /> בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו&quot;ח הקימו את שיכון חב&quot;ד.<br /> <br /> ==רשת אהלי יוסף יצחק==<br /> בקיץ [[תשי&quot;א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], פנה הרבי אל הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך &quot;אהלי יוסף יצחק&quot; על שם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל [[הרבי]] שלח ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ&quot;זרם בלתי-זרמי&quot; ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת &quot;זרם בלתי-זרמי&quot;{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] תשס&quot;ה, עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.<br /> <br /> אגודת חסידי חב&quot;ד באותה תקופה בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]], פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב&quot;ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה.<br /> <br /> ==הקמת מקוואות==<br /> אגו&quot;ח הקימה ושיפצה מקוואות טהרה ברחבי ארץ הקודש, על פי הוראות הרבי ובשיתוף פעולה עם מרכז הארצי למען טהרת המשפחה.<br /> <br /> הנה לדוגמה הוראה של הרבי על אחת המקוואות:<br /> ההוראה הגיעה במכתב לאגו&quot;ח מתאריך [[י&quot;ג בניסן]] שנת [[תשי&quot;ג]]:&quot;בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ&quot;ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו&quot;ח&quot;{{הערה|ראה ב[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 236–237: &quot;הקמת מקוואות טהרה&quot;}}.<br /> <br /> == מחלקות אגודת חסידי חב&quot;ד ==<br /> לפי הוראות הרבי, אגודת חסידי חב&quot;ד הקימה מחלקות לפי תחומי פעילות ואגו&quot;ח מסייעים למחלקות אלו.<br /> <br /> === [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל]] ===<br /> ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי&quot;א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו&quot;ח, בשם [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צעירי אגודת חב&quot;ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], כ&quot;ד [[סיון]] [[תשי&quot;א]]: &quot;לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ&quot;ש והקרובים לרוח [[חב&quot;ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו&quot;.}}.<br /> <br /> צעירי אגודת חב&quot;ד - צא&quot;ח - הוקם באסיפת ייסוד בי&quot;ז מנחם אב תשי&quot;א ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}}<br /> <br /> כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו&quot;ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב&quot;ד{{הערה|&quot;פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ&quot;ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בפ&quot;ע, וכן איגוד [[נשי חב&quot;ד]], שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ&quot;ע&quot;.}}.<br /> <br /> <br /> ===[[נשי ובנות חב&quot;ד]]===<br /> במקביל לייסוד &quot;צעירי אגודת חב&quot;ד&quot; ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב&quot;ד, בסגנון המתאים להם: &quot;לדעתי צריך היה לארגן באגו&quot;ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב&quot;ד ואת כל אלה אשר רוח חב&quot;ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו&quot;{{הערה|מכתב הרבי ב&quot;אגרות קודש&quot;, כ&quot;ד [[סיוון]] ה'תשי&quot;א}}.<br /> <br /> הארגון שהוקם בפועל על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]], נקרא &quot;נשי ובנות חב&quot;ד&quot;{{הערה|[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]''' פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב&quot;ד'}}.<br /> <br /> לאחר יותר משנה מאז הקמת הארגון, כתב הרבי לארגון &quot;נשי ובנות חב&quot;ד&quot; שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו&quot;ח{{הערה|מכתב מיום כ&quot;ח [[תמוז]] [[תשי&quot;ב]]: &quot;ארגון נשי ובנות חב&quot;ד מהווה חלק מאגודת חסידי חב&quot;ד באוטונומיה מיוחדת משלו&quot;.}}.<br /> <br /> ===770 כפר חב&quot;ד===<br /> לפי הוראת הרבי אגו&quot;ח בראשות הרב [[אפרים וולף]], בנתה בשנת תשמ&quot;ו את בניין 770 בכפר חב&quot;ד.<br /> [[קובץ:ברכת הרבי למיידנצ'יק יו&quot;ר אגו&quot;ח.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו&quot;ר אגו&quot;ח]]<br /> בשנת [[תש&quot;נ]] כאשר הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד ולתפקיד יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי. הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו&quot;ח בכפר חב&quot;ד. ומאז הרב מיידנצ'יק ניהל את 770 ביד רמה, מינה את ר' [[מאיר פרידמן]] לקבל אורחים ותיירים ובהמשך את בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]].<br /> <br /> כיום הרב [[מנחם לאטר]] מנהל את הבניין בכלל ואת ביקורי האורחים בפרט.<br /> <br /> ===[[איגוד המשפיעים]]===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] הקים הרב [[שמואל גרייזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו&quot;ח בארה&quot;ק.<br /> <br /> זכה האיגוד למענות ועידודים מהרבי. כבר בפעולות הראשונות, זכה האיגוד לעידוד מהרבי:<br /> <br /> על הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת &quot;איגוד המשפיעים&quot; לרבי מתאריך כ&quot;ג [[ניסן]] [[תשמ&quot;ז]] אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתב יד קודשו &quot;ואזכיר על [[האוהל|הציון]] לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב&quot;.<br /> <br /> לקראת הכינוס הראשון הוציאו את &quot;קובץ המשפיעים&quot; הכולל בתוכו קטעי [[שיחות]] של הרבי אודות תפקיד המשפיעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע.<br /> <br /> הקובץ נערך על ידי הרב משה מרינובסקי והוגה על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. על כך הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: &quot;בטח על ידי עוד א' מתאים. ועפ&quot;י מש&quot;כ על פי שניים גו'&quot;.<br /> <br /> כאשר הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]] - הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.<br /> <br /> ===מטה משיח===<br /> [[קובץ:מטה משיח.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער]]<br /> [[קובץ:מטה משיח באה&quot;ק.png|ממוזער|הודעת רבני חב&quot;ד על הקמת מטה משיח]]<br /> '''[[מטה משיח]]''' (שם רשמי: '''מטה משיח בארץ הקודש''') הוא ארגון שהוקם על ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק|אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל]], (ואף מוגדר כארגון חסות של האגודה) על מנת לפעול בלימוד והפצת נושאי [[הגאולה]] ו[[ביאת המשיח]]. הארגון מפיק פרסומים שבועיים ושנתיים ועורך שבתונים וכנסים בנושאי משיח וגאולה.<br /> <br /> ===ועדת החינוך החב&quot;די===<br /> '''[[ועדת החינוך החב&quot;די]]''' - אותה ניהל הרב [[זושא פויזנר]] עד לפטירתו, עוסקת באיתור דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ&quot;ש]] בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, ביקר ר' זושא במוסדות החינוך, וייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. נערכו ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו&quot;[[שבת]] חינוך&quot; אחת בשנה{{הבהרה|באיזה שנים בדיוק הייתה שבת החינוך?}}. תחת המחלקה פעל בעבר מכון [[הוצאה לאור]] שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב&quot;דיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/135.pdf 'חינוך בדרך המלך' גליון 14]. {{PDF}} {{אינפו}}}}.{{ש}}החל משנת [[תשע&quot;ג]] החלה [[הוצאה לאור]] מחודשת של ירחון חודשי הנקרא 'דרך המלך', העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב&quot;די. הירחון המחודש נערך על ידי הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] והרב [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|1=לצפיה בגליונות: [http://ih.chabad.info/upload/Derech01/index.html 1], [http://ih.chabad.info/upload/Derech02/Derech02/index.html 2], [http://www.chabad.info/images/notimage/77560_he_1.pdf 3].}}.<br /> <br /> ===[[יד לילד המיוחד]]===<br /> מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית תחת 'מחלקת החינוך'. יו&quot;ר המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בלניצקי]]. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.<br /> <br /> ===מחלקת מחנכים מייעצים===<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם &quot;מחנכים מייעצים&quot;, שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ&quot;ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל ייעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, לייעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.<br /> ===כולל יום שישי===<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] נפתח [[770 כפר חב&quot;ד|בבית אגודת חסידי חב&quot;ד]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט&quot;ו תמוז [[תשמ&quot;ה]] שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על [[הרמב&quot;ם]] הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].<br /> <br /> ===[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]===<br /> הוקם בשנת [[תשנ&quot;ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.<br /> <br /> למכון [http://www.otzar770.com/login/wizard_step_00.asp אתר אוצר 770] ובו מאגר ספרי חסידות.<br /> <br /> ===[[התאחדות החסידים]]===<br /> <br /> '''התאחדות החסידים לקבלת פני משיח''' <br /> הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס&quot;ד]] בהנחיית יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. מטרת הארגון - לפעול בין [[אנ&quot;ש]], כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'. מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית סביב מעגל השנה באמצעות מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי. כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב&quot;ד וע&quot;י חברי הנהלת הארגון.<br /> <br /> <br /> פעילות התאחדות החסידים לפי נושאים:<br /> <br /> *הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה <br /> *הכשרת פעילים חב&quot;דיים להפצת היהדות והמעיינות <br /> *איתור מקורות פרנסה <br /> *סיוע לנזקקים <br /> *הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא <br /> *הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה <br /> *הוצאה לאור <br /> *פעילות חסד <br /> *הפקות תוכן <br /> *שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה <br /> *מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה <br /> *התוועדויות ארציות ומקומיות <br /> *אגודת הידידים ורוממתנו <br /> *מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית <br /> *בשנת [[תשפ&quot;ג]] החלה פרוייקט רכישת בניין מפואר בעיר צפת שיהווה מרכז הארגון התאחדות החסידים.<br /> <br /> ===מחלקת ניהול===<br /> [[קובץ:מנהלים.jpg|שמאל|ממוזער|[[כנס מנהלי מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש|כנס המנהלים]], [[תשס&quot;ח]]]]<br /> <br /> נוסדה בשנת [[תשס&quot;ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב&quot;ד. רכז המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]. מדי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות ל[[כנס מנהלי מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש|כינוס שנתי]]. היא מסייעת <br /> למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ &quot;ניהול המוסדות&quot; המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[הרבי]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו&quot;ל ב[[תשס&quot;ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס&quot;ד]]. בשנת [[תשס&quot;ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.<br /> <br /> ===חסדי שלמה ומשה===<br /> '''מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס&quot;ז]] הכריזה אגודת חסידי חב&quot;ד על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ&quot;ש]] במציאת עבודה ועוד, על שם יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. מנכ&quot;ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].<br /> <br /> החל משנת [[תשע&quot;ח]] המרכז מופעל באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]].<br /> <br /> === בול חב&quot;ד ===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בול חב&quot;ד]]}}<br /> [[קובץ:בול חבד.jpg|שמאל|ממוזער|בול חב&quot;ד]] <br /> '''בול חב&quot;ד''' הונפק על ידי רשות הדואר של ישראל במחווה של כבוד לתנועת [[חב&quot;ד]] ול{{ה|רבי}}. הבול מופיע בגליון מקושט ומהודר של שמונה בולים. יום ההופעה של הבול היה ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח|כ&quot;ב שבט]] [[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> במלאת 100 שנה להולדת [[הרבי]] החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה ל[[רבי]] - להנפיק בול לכבודו.<br /> <br /> לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק י&quot;ח עמוד רכו.}}) - נענו לבקשתו של יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].<br /> <br /> במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול שהורכבה מחברי אגודת חסידי חב&quot;ד הפעילים, &quot;[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]&quot;, ובני משפחתו של הר&quot;ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> בראש הועדה להנפקת הבול עמד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].<br /> <br /> ===כינוסי תורה===<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב&quot;ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות חסידית]] עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].<br /> [[קובץ:כנס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|כינוס תורה, [[תשס&quot;ח]]]]<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;ד במלאת עשרים שנה לפטירת הרב מיידנצ'יק, נערך כינוס תורה בפורמט מיוחד ובשידור חי, בהשתתפות הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של [[תל אביב]] והרב הראשי לישראל לשעבר מידידיו הקרובים של הרב מיידנצ'יק{{הערה|[https://chabad.info/news/1080914/ כינוס תורה אגו&quot;ח שידור חוזר]}}.<br /> <br /> == חברי אגודת חסידי חב&quot;ד ==<br /> האגודה נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב&quot;ד בפרט כאגודת חסידי חב&quot;ד - אגודה שבה מיוצגים כל חסידי חב&quot;ד. ולא רק חסידי חב&quot;ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב&quot;ד, כפי שכותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במכתבו לועד המייסד של אגודת חסידי חב&quot;ד מתאריך י&quot;ט [[תמוז]] [[תש&quot;א]] ([[אגרות קודש]] שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב&quot;ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.{{הערה|על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותיה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.<br /> <br /> למעשה אין חברים מכלל עם ישראל באגו&quot;ח אלא חברי הנהלה}}.<br /> <br /> === תש&quot;א-תש&quot;נ ===<br /> הרבי קבע כי בהנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד יהיו חברים גם נציגי המוסדות. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגודת חסידי חב&quot;ד מתאריך ט' [[אלול]] ה'תשי&quot;א ([[אגרות קודש]] חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו&quot;ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב&quot;ד]], [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] וכו').<br /> <br /> וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י&quot;ג [[כסלו]] [[תשי&quot;ב]] ([[אגרות קודש]] חלק ה' ע' עח): כיון שאגו&quot;ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב&quot;ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו&quot;ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br /> <br /> או ב[[אגרות קודש]] חלק ה' ע' קלז: אגו&quot;ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב&quot;ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו&quot;ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br /> <br /> יושבי ראש ומינוי חברי אגו&quot;ח במשך השנים תש&quot;א-תש&quot;נ:<br /> * יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]], מינוי של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> * יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]], בשנת תש&quot;ט, הנהלת אגו&quot;ח נבחרה באסיפת רבני ועסקני חב&quot;ד ומאז הרב קרסיק כיהן כיו&quot;ר אגו&quot;ח בפועל. חברי מועצת אגו&quot;ח שנבחרו באסיפה בשנת תש&quot;ט (לא ידוע אם המועצה היתה פעילה): <br /> **הרב [[שאול דובער זיסלין]]<br /> **הרב [[שלמה יוסף זווין]]<br /> **הרב [[יעקב לנדא]]<br /> **הרב [[גרשון חן]]<br /> **הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]<br /> **הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> **הרב [[נחום גולדשמיד]]<br /> **הרב [[פנחס אלטהויז]]<br /> **הרב [[משה גוראריה]]<br /> **הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]<br /> **הרב [[שמריה גוראריה]]<br /> **הרב [[אפרים וולף]]<br /> **הרב [[משה סגל]]<br /> **הרב [[אריה זאב ליפסקר]]<br /> **הרב [[אברהם דרייזין]].<br /> <br /> * לאחר קבלת הנשיאות של הרבי, מונו עוד חברים לאגו&quot;ח בהסכמת הרבי והיו&quot;ר הרב אליעזר קרסיק המשיך בתפקידו. הנהלת אגו&quot;ח מאז תשי&quot;ב: <br /> **הרב [[אליעזר קרסיק]] יו&quot;ר<br /> **הרב [[אברהם דרייזין]]<br /> **הרב [[פנחס אלטהויז]]<br /> **הרב [[משה גוראריה]]<br /> **הרב [[נחום גולדשמיד]]<br /> **הרב [[שמר'ל גוראריה]]<br /> **הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]<br /> **הרב [[משה דובער גנזבורג]]<br /> **הרב [[יצחק גנזבורג]]<br /> **הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.<br /> * לאחר פטירת הרב אליעזר קרסיק בשנת תש&quot;כ, הרבי הורה כי חתנו הרב [[משה אשכנזי]] יירש את כל תפקידיו וכך נכנס לכהן כחבר אגודת חסידי חב&quot;ד (וגם כרב קהילת חב&quot;ד בתל אביב וחבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית בלוד).<br /> * יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד השלישי היה הרב [[אפרים וולף]]. אין אינפורמציה אודות זמן ואופן מינויו ליו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> === תש&quot;נ-תשס&quot;ב ===<br /> בשנת [[תש&quot;נ]] הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד. לתפקיד יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי: &quot;לקבל ובאופן דמוסיף והולך עד שלא בערך וכו' אזכיר על הציון&quot;. הרבי הורה למסור לרב מידנצ'יק את החותמות והבלנקים של אגו&quot;ח ובהוראה מיוחדת הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו&quot;ח בכפר חב&quot;ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%95%22%D7%A8_%D7%90%D7%92%D7%95%22%D7%97.jpeg ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו&quot;ר אגו&quot;ח]}}.<br /> <br /> הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] אז יו&quot;ר צעירי חב&quot;ד מונה לסגן יו&quot;ר אגו&quot;ח, ובהתאמה למענה הרבי, מינויו הוגבל בתנאי שבתפקידו באגו&quot;ח יעסוק רק במה שקשור לצא&quot;ח{{הערה|מכתב גרייזמן תשע&quot;ח}}.<br /> <br /> חברי אגו&quot;ח בהרכב החדש:<br /> *הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] - יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד<br /> * הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ&quot;ל [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] שמונה לסגן היו&quot;ר{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/12/5c2b96836b1c5_1546360451_news_images_gallery.jpg עפ&quot;י צילום מכתב הרב ירוסלבסקי בשם בית הדין מי&quot;א תמוז תש&quot;נ]}}.<br /> * הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]].<br /> * הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].<br /> * הרב [[שמואל חפר]] יו&quot;ר מכללת [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> * הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> * הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].<br /> * הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו&quot;ר [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> * הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה צפת|בית חנה]] ב[[צפת]].<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] צורפו החברים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{אינפו}} {{תמונה}}}}:<br /> * הרב [[זושא פויזנר]] [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> * הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> * הרב [[שמואל גרייזמן]] יו&quot;ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].<br /> * הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב&quot;ד [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> === תשס&quot;ב-תשס&quot;ד ===<br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] יזמו חלק מחסידי חב&quot;ד, בהנהגת אחד מחברי אגודת חסידי חב&quot;ד את מבצע &quot;נתניהו טוב ליהודים&quot;, יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו&quot;ח. יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגודת חסידי חב&quot;ד מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגודת חסידי חב&quot;ד, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס&quot;ב, ארבעה חברים חדשים:<br /> * הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]].<br /> * הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - מנכ&quot;ל מוסדות [[בית חנה צפת|בית חנה]] [[חב&quot;ד]] ב[[צפת]].<br /> * הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].<br /> * הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר&quot;מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]], למנהל בית אגודת חסידי חב&quot;ד הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br /> <br /> === לאחר שנת [[תשס&quot;ד]] ===<br /> ====מבקשים דיון הוגן====<br /> [[קובץ:אבג.jpg|שמאל|ממוזער|280px|כינוס אגודת חסידי חב&quot;ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: הרב [[מרדכי אשכנזי]], חברי אגודת חסידי חב&quot;ד: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגודת חסידי חב&quot;ד ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגודת חסידי חב&quot;ד הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בליניצקי]], מנהל [[770 כפר חב&quot;ד|בית אגודת חסידי חב&quot;ד]] הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], חבר אגודת חסידי חב&quot;ד הרב [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]]]] <br /> ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס&quot;ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק יו&quot;ר אגו&quot;ח. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגודת חסידי חב&quot;ד במכתב לרבני אנ&quot;ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל נוצרה דרישה לדיון הוגן בהשתתפות עסקנים מכל הצדדים ובני משפחת היו&quot;ר הנפטר. הרב [[משה אשכנזי]] הוציא מכתב קצר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו&quot;ח באה&quot;ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי בית דין רבני חב&quot;ד. <br /> <br /> בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב&quot;דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו&quot;ר [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארץ הקודש|צעירי חב&quot;ד]] ליו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).<br /> <br /> ====החלטת החמישה====<br /> בערב [[שביעי של פסח]] [[תשס&quot;ד]] - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי בית דין רבני חב&quot;ד, בו הם החליטו על מינויו של הרב אהרונוב ליו&quot;ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד. <br /> <br /> לעומתם, הרב [[יוסף הכט]] והרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - חברי בית דין רבני חב&quot;ד, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=5072 הרבנים גוראריה והכט: &quot;לאסיפה אין תוקף!&quot;] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]] רבה של נוף הגליל, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב&quot;ד בלוד, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] אב&quot;ד בחיפה, הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב&quot;ד מגדל העמק, הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב&quot;ד בקריות, הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.<br /> <br /> ====הליכים ודיונים====<br /> מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=69261 סקירה על המצב בעמותה כיום] {{אינפו}}}}. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע&quot;ג]] התקבלה ההחלטה הסופית כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו&quot;ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75556 פסיקת הבוררות]}}.<br /> <br /> ====הפשרה שלא יושמה====<br /> במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני [[בית דין רבני חב&quot;ד]], כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו&quot;ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.<br /> <br /> על פי הצעת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|שם=סכנת פירוק|[https://chabad.info/news/עמותת-אגודת-חסידי-חבד-באהק-בסכנת-פירו/ עמותת אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק בסכנת פירוק] {{אינפו}}}} באסיפת העמותה יוסיפו את ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), וכעבור חודשיים תתקיים אסיפה נוספת בה יוסיפו עוד ששה חברים שייבחרו על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] והרב [[יוסף גינזבורג]], וכך ישאר המצב בעמותה שקול ויוכל לתת ייצוג הולם לקהל אנ&quot;ש באה&quot;ק.<br /> <br /> מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על תואר היו&quot;ר לא ידונו בשלב זה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע&quot;ג לא הוזכר ענין היו&quot;ר.<br /> <br /> [[קובץ:Aguch5773.jpg|שמאל|ממוזער|ההחלטה מתשע&quot;ג]]<br /> הצעת הפשרה התקבלה, כך שיצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך [[כ&quot;ו סיוון]] [[ה'תשע&quot;ג]] (ראה תמונה), אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה.<br /> <br /> בפועל{{הערה|שם=סכנת פירוק}}, האסיפה השניה לא יושמה על אף פניות חוזרות ונשנות של הרב אשכנזי, וזאת בעקבות התגדותו של בעל השליטה בפועל בעמותה – הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].<br /> <br /> ====אסיפת מחטף====<br /> ב[[כ&quot;א שבט]] [[תשע&quot;ו]], יום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את הפשרה שנקבעה על ידי רבני חב&quot;ד בהסכמת שני הצדדים, נערכה אסיפת מחטף, בה הוחלט על צירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה שימנעו כל פשרה בעתיד, הלא הם: ר' [[אריאל למברג]], ר' [[נפתלי ליפסקר]], ר' מוטי הלפרין ור' [[חיים קפלן]]{{הערה|שלושת הראשונים הינם עובדים ב[[צא&quot;ח]], וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה לשמור על תפקיד היו&quot;ר.}}.<br /> <br /> לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר{{הערה|שם=סכנת פירוק}}.<br /> <br /> ====חבר אגו&quot;ח מבהיר תמונת מצב====<br /> בשנת [[תשע&quot;ח]], הרב [[שמואל גרייזמן]] שליח הרבי לארץ הקודש ומחברי אגודת חסידי חב&quot;ד, שלח [https://chabadpedia.co.il/images/2/28/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf מכתב ארוך ומנומק לבית דין רבני חב&quot;ד], ובו מתעד את השתלשלות מינוי הרב אהרונוב לחבר וסגן יו&quot;ר אגו&quot;ח בשנת תש&quot;נ, חרף הוראות הרבי שהמינוי לא יפריע לעבודתו כיושב ראש צעירי חב&quot;ד. ובמכתבו שואל ותמה, אם הרבי הבהיר שהעבודה בצא&quot;ח לא תפריע לאגו&quot;ח, כיצד זה מנסים למנות את הרב אהרונוב ליו&quot;ר אגו&quot;ח. במכתב בן למעלה מעשרה עמודים, מביא הרב גרייזמן מענות רבים של הרבי לאגו&quot;ח ולבי&quot;ד הקשורות למינוי חברי אגו&quot;ח חדשים, במיוחד לאחר פטירת היושב ראש הרב שלמה מיידנצ'יק.<br /> <br /> === החברים טרם פירוק ===<br /> <br /> באתרי העמותות של משרד המשפטים וכיו&quot;ב בהם מוצגים פרטי חברי העמותות - מובהר כי אגו&quot;ח בפירוק ואין נושאי משרה כלל.<br /> <br /> טרם הפירוק אלו היו חברי עמותה:<br /> *ועד העמותה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יעקב ליברמן]] (שהתפטר בהמשך).<br /> *החברים הוותיקים: הרב [[נתן וולף]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שמואל גרייזמאן]], הרב [[יהושע יוזביץ']].<br /> *מזכ&quot;ל (במינויו של הרב אהרונוב): הרב [[אריאל למברג]].<br /> *מזכיר (במינויו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]): הרב [[ראובן קופצ'יק]].<br /> *מנהל הפרוייקטים של אגו&quot;ח: הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br /> *מנהל [[770 כפר חב&quot;ד|בית אגו&quot;ח]] (מאז שנת תנש&quot;א, בהסכמת הרבי{{הערה|לקוטי מענות קודש קיץ נ&quot;ב, נ&quot;ג, נ&quot;ד - ליקוט נ&quot;ג.}}, וכהחלטת בית דין רבני חב&quot;ד משנת תשס&quot;ד): הרב [[ישראל מיידנצ'יק]].<br /> <br /> ====ועדת איתור====<br /> לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר תהליך הפירוק של עמותת אגו&quot;ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון [[כ' תמוז]] [[תשפ&quot;ג]], בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו&quot;ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב&quot;ד [[לוד]] ונציג רבני חב&quot;ד{{הערה|בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב&quot;ד ועשרות מוסדות חב&quot;דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב&quot;ד בועדה}}, ר' [[יצחק בלוי]] (בנו של ר' [[יוסף בלוי]]), עו&quot;ד משה אליה, עו&quot;ד אורי קידר (נציג בית דין רבני חב''ד), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין. <br /> ועדת האיתור הנ&quot;ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ&quot;ג על-מנת לבחור חברים חדשים לאגו&quot;ח, כשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו&quot;ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים{{הערה|להעיר שחלק מחברי אגו&quot;ח הנוכחיים שהתמנו על-ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו&quot;ח, והפעם באופן רשמי.}}{{הערה|'''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: אגודת חסידי חב&quot;ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}}}. לאחר הפסק, כתב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], שתמך במינוי אהרונוב ליו&quot;ר, מכתב מחאה חריף {{הערה|מכתב על טופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי&quot;ד}}, ובו קרא ל[[חסידי חב&quot;ד]] שלא לשתף פעולה כלל עם העסקנים שהובילו למהלך. בנוסף, כתבו חברי הבי&quot;ד מכתב חריף לעו&quot;ד ופרסמו אותו בין אנ&quot;ש{{הערה|[https://col.org.il/news/146694 מכתב חריף מהרב ירוסלבסקי על מינוי חברים לעמותת אגו&quot;ח].}}.<br /> <br /> בתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו&quot;ח, פנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו לחבר הועדה. בתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו.<br /> <br /> ===דיוני תשפ&quot;ד-תשפ&quot;ה===<br /> בחודשי חורף [[תשפ&quot;ד]] נערכו בבית המשפט דיונים מואצים ובסופם התבקשו כלל חסידי חב&quot;ד לחוות דעתם אודות מהות תפקידה של אגו&quot;ח ואופן הרצוי לקביעת חברי הנהלת אגו&quot;ח.<br /> <br /> עשרות רבנים, שלוחים ועסקנים - שיגרו חוות דעת לבית המשפט וברובם עסקו באופן בחירת חברי אגו&quot;ח ובהתמקדות על הפלונטר אם כלל חסידי חב&quot;ד אמורים להיות מיוצגים באגו&quot;ח, או רק עסקנים המקורבים ליו&quot;ר צא&quot;ח הרב אהרונוב.<br /> <br /> לקראת [[חודש ניסן]] תשפ&quot;ד השופטת דחתה את הערעורים של מקורבי אהרונוב ודבקה בהחלטתה הראשונה שבאגו&quot;ח אמורים להיות מיוצגים כלל חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק ולא רק קומץ מהם וקבעה שהצדדים צריכים לשבת ולקבוע ביניהם מי יהיו חברי ועדת האיתור, ואם לא יצליחו לקבוע אז יהיה דיון ביום כ&quot;ד ניסן תשפ&quot;ד בו השופטת תקבע בעצמה את זהות חברי ועדת האיתור. לאחר ההפסד של אנשי הרב אהרונוב בהליכים המשפטיים, יד ימינו [[אריאל למברג]], שלח בקשה לפירוק המוסד אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק ולמחיקתו מרשם העמותות, מהלך שגרר הלם וזעזוע רב בקרב חסידי חב&quot;ד{{הערה|<br /> <br /> <br /> ====אסיפת בי&quot;ד רבני חב&quot;ד====<br /> ביום שלישי כ&quot;ט [[ניסן]] [[תשפ&quot;ד]], נערכה ישיבת [[בית דין רבני חב&quot;ד]] חריגה, בה נטלו חלק שבעת חברי בית הדין, וכאשר שלושת רבני הערים שהתנגדו לעמדת הרב גלוכובסקי עזבו נכנס גם ר' יוסף יצחק אהרונוב לאסיפה. הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] סגן מזכיר הבי&quot;ד, סיכם את העשייה של אהרונוב במטרה לבחור באגו&quot;ח את אנשי אהרונוב לבדם, והציג את המצב המשפטי העדכני, בו הוחלט לאחר שמיעת הצדדים, על בחירת נציגים המייצגים את חב&quot;ד על כל גווניה.<br /> <br /> שלושת רבני הערים החברים בבית-הדין - הרב [[משה הבלין]], הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[יוסף הכט]] הביעו תמיהה רבתי על נקיטת צעדים למינויים חדשים באגו&quot;ח ללא אסיפות והתייעצויות עם חברי בית הדין, ורק בסיום ההליך המשפטי, אוספים את חברי הבי&quot;ד להתייעצות, הם נקטו בעמדה נחרצת שצריך לקבל את הפשרה שהציג בית המשפט ולא להוביל לקרע בקרב חסידי חב&quot;ד ולפירוק אגו&quot;ח. כמו כן תמיהתם התגברה שבעתיים כאשר בכל הליכי הדיון הרב מנחם מענדל גלוכובסקי (שהנו מקורב לאהרונוב) כתב - בניגוד לתקנון הבי&quot;ד והוראת הרבי - מכתבים בשם כלל חברי הבי&quot;ד ללא ידיעתם ושלח אותם לשופטת ולשלוחים ברחבי הארץ, בעוד הם כלל לא ידעו על מכתבים אלה אלא רק לאחר שליחתם.<br /> <br /> הדיון נקטע באיבו, כאשר השלושה סיימו את דבריהם ויצאו מהאסיפה ללא שהתקבלה החלטה.<br /> <br /> מיד לאחר שעזבו נכנס לחדר הישיבות ר' יוסף יצחק אהרונוב במטרה לשכנע את הרבנים הנותרים להביע עמדה ברורה נגד הפשרה שהתקבלה בבית המשפט במעמד כל הצדדים, כאשר ברור כי עמדה זו תוביל לפירוק אגו&quot;ח ולמכירת 770.<br /> <br /> ביום חמישי א' [[אייר]] [[תשפ&quot;ד]], הרב מנחם מענדל גלוכובסקי הוציא הודעה על בלאנק של &quot;מזכירות בית הדין&quot; כי רק בית הדין יקבע מי יהיו חברי אגו&quot;ח ובעצם הביע התנגדות להצעת הפשרה, וזאת למרות שבאסיפת בית הדין לא נקבעה תשובה סופית{{הערה|סיכום ההליכים האחרונים כפי שפירסם אחד מבני משפחת מיידנצ'יק באור לד' [[אייר]] [[תשפ&quot;ד]]: כידוע בעקבות הניהול הכושל שהחל לאחר פטירת יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב מיידנצ'יק, ומאסרו של אהרונוב, בית המשפט החליט על פירוק עמותת אגו&quot;ח.<br /> <br /> בגלל חשיבות העמותה, בית המשפט החליט לתת צ'אנס נוסף להבראתה והקים וועדת איתור<br /> <br /> <br /> לאחר שוועדת האיתור, בה חברים הרב יורקוביץ', עו&quot;ד קידר - נציג הרב גלוכובסקי, איציק בלוי, מר משה איליה - המפרק, ונציגת רשם העמותות. לא הצליחו להגיע לעמק השווה לגבי מהות 15 חברי אגו&quot;ח החדשים, מאחר ששוב ושוב עו&quot;ד קידר פוצץ את הישיבות בסירוב מוחלט לגבי כל חבר שלא מטעם הרב גלוכובסקי.<br /> <br /> לפני כעשרה ימים התקיים דיון בבית המשפט, בכדי להכריע מי יהיו חברי אגו&quot;ח. השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים.<br /> <br /> בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות הבאים:<br /> <br /> שישה נציגי הרב גלוכובסקי-אהרונוב:<br /> ר' נפתלי שטרן - גיס של מוטי הלפרין (יודאיקה)<br /> ר' ישראל הלפרין - אח של מוטי הלפרין<br /> ר' תמיר קסטיאל, שליח בקטמון<br /> ר' זלמן גורליק, שליח בבאר שבע<br /> ר' דוד קורץ, אגף הסניפים בצא&quot;ח<br /> ר' יהושע סלפושניק - עובד בצא&quot;ח<br /> <br /> שלושה נייטרלים (בלוי):<br /> ר' חיים לוריא, לוד<br /> ר' אלי שלוסברג, איש עסקים<br /> ר' עמי פייקובסקי, ירושלים<br /> <br /> שלשה של המפרק:<br /> ר' מתי טוכפלד, עיתונאי<br /> ד&quot;ר גיל שחר, לוד<br /> פרופ' שלמה קאליש<br /> <br /> שלושה של הרב יורקוביץ:<br /> ר' מ&quot;מ בליניצקי, מנכ&quot;ל עמותת יד לילד המיוחד<br /> ר' שניאור ליפסקר, מנכ&quot;ל מוסדות חנוך לנער<br /> הרב מאיר מאירי, רב קהילת חב&quot;ד שערי גאולה קרית גת<br /> <br /> לאחר דין ודברים ארוך, 4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב זה, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו&quot;ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך.<br /> <br /> השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר.<br /> <br /> ביום שלישי כ&quot;ט [[ניסן]] [[תשפ&quot;ד]] התקיימה אסיפת חברי בית הדין, כאשר אהרונוב נכח בחלקה (חיכה ששלושת רבני הערים יעזבו ואז נכנס) ודחק עם הרב גלוכובסקי ברבנים הנותרים לסרב לפשרה ולהביא ככל הנראה לפירוק העמותה<br /> <br /> שלוש רבני הערים, הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[יוסף העכט]] והרב [[משה הבלין]] התנגדו בכל תוקף להביא לקרע באנ&quot;ש, והתעקשו להביא את החלטת בית הדין להסכים לפשרה. יש לציין כי גם עורכי הדין שנכחו באסיפה צידדו בכך.<br /> <br /> נכון לרגע זה ידוע לי בוודאות שנשלח מכתב מהבית דין - עוד לא עלה לאתר. ההשערה המבוססת היא שנשלח מכתב ללא חתימות הרבנים אלא רק בשם &quot;מזכירות בית הדין&quot; כפי שהרב גלוכובסקי נוהג לעשות כאשר רוצה לכפות דעתו.<br /> <br /> נמשיך ונעדכן.}}<br /> <br /> [https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&amp;title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו&quot;ח]}}.<br /> <br /> ====בחירת 15 מועמדים====<br /> בתאריך כ&quot;ד ניסן [[תשפ&quot;ד]], נערך דיון בבית המשפט, כאשר כל הצדדים הציגו את טיעוניהם והצעותיהם בדבר הקמת אגו&quot;ח מחדש כדי להפעילה כרצון ולנחת רוח הרבי.<br /> <br /> השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים. בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות כדלהלן.<br /> 4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב המוצע, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו&quot;ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך. השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר.<br /> <br /> ====רשימת השופטת בהסכמת רוב ועדת האיתור====<br /> <br /> '''נייטרלים''' (שאינם מייצגים צד מסוים בחב&quot;ד): <br /> <br /> *ר' [[חיים לוריא]] - פסיכולוג קליני, שליח ב[[ז'יטומיר]] ו[[דונייצק]] בעבר, ועורכה הראשי של חב&quot;דפדיה בשנים תש&quot;ע-תשע&quot;ב (תחת הכינוי [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]]{{הערה| &quot;נו, אז מי אתה “חיים נהר”? נעים להכיר: ר' חיים לוריא, הוא אברך נעים הליכות, ידען ורחב אופקים, המסיים בימים אלה חמש שנות שליחות בעיר ז'יטומיר. הוא לא רק כתב וערך ערכים בחב&quot;פדיה, אלא אף הפעיל את המערכת וניווט את הכותבים ביד רמה, וניצח על השינויים הרבים המתבצעים במקום באינטנסיביות רבה&quot;. מתוך: [https://chabad.info/magazine/274305/ עשור למיזם הענק: הפנים שמאחורי מהפכת חב&quot;דפדיה]}})<br /> *ר' [[אליהו שלוסברג]] - איש עסקים. מייסד ומנכ&quot;ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרויקטים של התחדשות עירונית. מהתורמים החשובים למוסדות וארגוני חב&quot;ד בארץ ובעולם.<br /> *ר' [[מתי טוכפלד]] - כתב פוליטי של העיתון ישראל היום.<br /> <br /> '''אנשי המפרק''' (שידאגו שהעמותה לא תבוא לפירוק שוב): <br /> <br /> *ר' [[עמי פייקובסקי]] - איש עסקים. משמש כרב קבוצת הכדורגל בית&quot;ר ירושלים, ועומד בקשר קרוב עם אנשי תנועת הלח&quot;י, ומפיץ יהדות וחסידות בחוגי הידוענים ברחבי הארץ.<br /> *ד&quot;ר [[גיל שחר]] - רופא אלטרנטיבי.<br /> *ר' [[שלמה קאליש]] - איש עסקים. יו&quot;ר אגודת הידידים של מוסדות חב&quot;ד רבים מנכ&quot;ל ומייסד קבוצת &quot;ג'רוזלם גלובל ונצ'רס&quot;, מראשי כלכלת ההיי-טק ב[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> '''אנשי [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]]''': <br /> *ר' [[מענדי בלניצקי]] - עסקן חב&quot;די, נכד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מנכ&quot;ל [[יד לילד המיוחד]], מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], מנהל [[ועדת החינוך החב&quot;די]], חבר ועדה המייעצת של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח|התאחדות החסידים]], חבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש]], והעורך הראשי של [[קונטרס יחי המלך]].<br /> *הרב [[מאיר מאירי]] - רב [[בית הכנסת]] [[חב&quot;ד]] וראש [[כולל]] להוראה &quot;שערי גאולה&quot; ב[[קריית גת]].<br /> *ר' [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור ליפסקר]] - נכד הרב [[אריה זאב ליפסקר]] שהתמנה לחבר מועצת אגו&quot;ח בשנת תש&quot;ט. מנכ&quot;ל [[מוסדות חנוך לנער]] ב[[צפת]], יו&quot;ר סיעת חב&quot;ד, סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך בעיריית צפת.<br /> <br /> '''אנשי הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] (בא כוחו של ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]])''': <br /> *הרב [[תמיר קסטיאל]] - שליח הרבי ורב קהילת חב&quot;ד לשכונת קטמון,[[ירושלים]] ושליח הרבי ורב קהילת חב&quot;ד ב[[הרצליה]].<br /> *ר' נפתלי שטרן - {{הערה|בן הרב [[אליהו שטרן]], חתן הרב [[אהרן הלפרין]]}}<br /> *ר' ישראל הלפרין - איש עסקים. {{הערה|בן הרב [[אהרן הלפרין]], חתן הרב [[פתחיה ליפסקר]]}} <br /> *ר' [[דוד קורץ]] - אגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צא&quot;ח]], מחברי קהילת חב&quot;ד בבית דגן<br /> *ר׳ [[זלמן גורליק]] - שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד המרכזי ב[[באר שבע]]<br /> *ר' [[יהושע סלפושניק]] - מחלקת יוצאים לשליחות{{הערה|[https://col.org.il/news/144865 יוצאים לשליחות]}} באגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צא&quot;ח]] ושליח הרבי ב[[גבעתיים]].<br /> <br /> ביום ראשון, ד' [[אייר]] [[תשפ&quot;ד]], השופטת הודיעה כי המשך ההליכים יחד עם המפרק יסתיימו תוך כשלושה שבועות.<br /> <br /> בסוף אייר המפרק הזמני ורשם העמותות המליצו לשקול המתנה והידברות, והשופטת הסכימה.<br /> <br /> ===החלטות בית המשפט טבת תשפ&quot;ה===<br /> בחודש טבת תשפ&quot;ה נערך דיון קריטי בבית המשפט במטרה להפיח רוח חדשה באגו&quot;ח באמצעות מינוי 15 חברים המייצגים את כל הדיעות בחב&quot;ד.<br /> <br /> הועלה רעיון למינוי-ניסוי; ימונו 15 החברים המוצעים לתקופת ניסיון של חצי שנה או שנה. עורך דינם של בית הדין ביקש זמן להתלבטות וגם הצהיר כי מצידו ניתן לפרק את אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> אישים שנכחו בבית המשפט הביעו תרעומת על אופציית סגירת אגודה שהוקמה ופעלה על ידי אדמו&quot;רי ליובאוויטש.<br /> <br /> לאחר דיון בין הצדדים הוחלט על ימי התלבטות ותגובות הצדדים יגיעו לבית המשפט עד כ&quot;ו טבת תשפ&quot;ה.<br /> <br /> התקשורת החב&quot;דית והכללית מתעלמות כליל מדיונים אלו.<br /> <br /> ====תגובות בית הדין====<br /> [[קובץ:רבני ערים לעוד קידר נגד פירוק טבת תשפה.jpg|ממוזער|שמאל|חברי בית הדין נגד פירוק אגודת חסידי חב&quot;ד]]<br /> בכ&quot;ו טבת עו&quot;ד של בי&quot;ד מר קידר הודיע כי אין הוא מסכים לפשרה כלשהיא.<br /> <br /> שלושה חברי בי&quot;ד - הרב [[משה הבלין]], הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[יוסף הכט]] - שיגרו מכתב מחאה לעו&quot;ד של הבי&quot;ד על כך שקבע בשם הבי&quot;ד לפרק אגו&quot;ח, כאשר לא התקיים כלל דיון בנושא פירוק.<br /> <br /> שלושת הרבנים מציינים בתחתית מכתבם כי ביררו אצל חברי בית דין (הרב [[חיים קיז'נר]], הרב [[יעקב שוויכה]], הרב [[ישעיה הרצל]] והרב [[חיים שלמה דיסקין]]) והם אינם זוכרים דיון או החלטת בית דין לפרק את אגו&quot;ח. <br /> <br /> מכתב חברי בית הדין נשלח גם אל השופטת העוסקת בהבראת אגו&quot;ח.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] - תולדות יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> *[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]] - תולדות חבר אגו&quot;ח הרב [[יצחק גנזבורג]]<br /> *[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] - מסמכים מארכיון יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[אפרים וולף]]<br /> *שלומי חסקי, [[שלמה מיידנצ'יק|הקטר של חב&quot;ד]] - תולדות יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב שלמה מיידנצ'יק<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]], פרק מג - אגודת חסידי חב&quot;ד (תיעודים משנות ההקמה תש&quot;ב-תש&quot;ד)<br /> * [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש וקבלת הנשיאות<br /> <br /> *דבי ליפקין, '''לוקחים אחריות''' סקירת פעילות אנשי הרב יוסף יצחק אהרונוב חבר אגודת חסידי חב&quot;ד בשנת תשפ&quot;ד, בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] חג הסוכות תשפ&quot;ה, (הודפס בתוך מגזין ב' של גיליון 2081 עמוד 82)<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> === אתרי אגודת חסידי חב&quot;ד ===<br /> * [http://www.chabad.co.il/ דף הבית של '''חב&quot;ד בישראל''' מטעם אגו&quot;ח]<br /> * [http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב&quot;ד שעל ידי אגו&quot;ח] {{קישור שבור|ב' סיוון תשפ&quot;א}}<br /> <br /> === פעילות ===<br /> * '''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: עמותת אגודת חסידי חב&quot;ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69419 הרב אשכנזי מסביר: מדוע פניתי לערכאות?] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו&quot;ח] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&amp;url=newsnew_he&amp;mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו&quot;ח] {{אינפו}}<br /> <br /> === שונות ===<br /> * [http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/אגו%22ח_תפקידיה.pdf אגודת חסידי חב&quot;ד, מטרותיה, תפקידה ופעילותה {{PDF}}]<br /> * [http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות'] {{PDF}} {{קישור שבור|}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=69261 פרשיית החברים באגו&quot;ח] {{אינפו}}<br /> * מענדי שוחט, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו&quot;ח] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/blogs/756665/ מזכיר אגו&quot;ח בטור פרידה: ר' זושא - הלוחם שלא חת {{אינפו}}] {{קישור שבור|}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|*]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=735083 אגודת חסידי חב"ד בישראל 2025-01-27T07:51:47Z <p>מיד: /* תגובות בית הדין */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב&quot;ד במדינה אחרת|ראו=[[אגודת חסידי חב&quot;ד (פירושונים)]]}}<br /> [[קובץ:סמל אגוח.png|שמאל|ממוזער|סמל אגו&quot;ח]]<br /> [[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|בית אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[כפר חב&quot;ד]]]]<br /> [[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|משלחת אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[חג הפורים]] [[תשס&quot;ג]] עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר [[יואב גלנט]] (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ארץ ישראל|ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]<br /> '''אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]]''' (מכונה ב[[ראשי תיבות|ר&quot;ת]] '''אַגוּ&quot;ח''') הוקמה על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כדי להוות ארגון-על של [[חסידות חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] (במקום ארגון [[כולל חב&quot;ד]]{{הערה|כולל חב&quot;ד היה עד אז ארגון על של חב&quot;ד באה&quot;ק. הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]], עמוד רפו. אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ח אגרת ב'תסה}}). מנהלי אגודת חסידי חב&quot;ד במהלך השנים, קיבלו הוראות פרטניות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] ותפקידה לייצג לפקח ולסייע למוסדות חינוך וחסד, ארגונים וחסידי חב&quot;ד בארץ הקודש, ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: הקמת ישובים חב&quot;דיים בארץ הקודש, גיוס משאבים וקשרים בחלונות הגבוהים, וגם לעורר את חסידי חב&quot;ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מיום י&quot;ט [[תמוז]] ה'[[תש&quot;א]]: &quot;נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ&quot;ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא&quot;ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. לאחר [[השואה]] ו[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|היציאה מרוסיה]], אגו&quot;ח הקימה את [[כפר חב&quot;ד]] וההתיישבות החב&quot;דית ב[[לוד]]. ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בהוראת הרבי אגו&quot;ח היתה מעורבת בהקמת [[צעירי אגודת חב&quot;ד (ישראל)|צעירי אגודת חב&quot;ד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב&quot;ד]], והקמת שכונות חב&quot;דיות: [[שיכון חב&quot;ד בלוד]], [[קרית חב&quot;ד בצפת]] ו[[נחלת הר חב&quot;ד]], ארגון טיסות לרבי (צ'רטרים), [[ספר תורה של משיח]] ועוד. במהלך השנים קיבלה אגו&quot;ח מ[[הרבי]] משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה להנהיג את אנ&quot;ש בארץ הקודש, בהנהגת (ועד) [[רבני חב&quot;ד]]{{הערה|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] על מכתבו מזאת [[חנוכה]] [[ה'תנש&quot;א]]: &quot;תוקף והנהגת וענין [[אנ&quot;ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו&quot;ח בארץ הקודש הוא בידי אגו&quot;ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ&quot;ש שי'&quot;}}. כיום פעילות אגו&quot;ח מתבצעת על-ידי [[מטה משיח]], [[התאחדות החסידים]] ו[[ועדת החינוך החב&quot;די]]{{הערה|ועדת החינוך החב&quot;די - מייצגת את ההורים ואת בעלי המקצוע החב&quot;די בארץ הקודש. הועדה נוסדה על-ידי יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] בשנת [[תשס&quot;א]] וליו&quot;ר הועדה מונה הרב [[זושא פויזנר]]. כיום ועדת החינוך החב&quot;די משמשת כאחת מזרועות הביצוע של אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל, וכל פעילות אגו&quot;ח מתואמת עימה}}.<br /> <br /> ==אגו&quot;ח בתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש&quot;א]] ייסד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; הרב [[שאול דב זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] מחשובי חסידי חב&quot;ד ב[[תל אביב]], לחברי הנהלת אגו&quot;ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב&quot;ד בכל רחבי ארץ ישראל{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}.<br /> <br /> ===ארגון הגג===<br /> לפי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אגודת חסידי חב&quot;ד הוקם כארגון גג למוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש, כולל כל הקהילות, ישיבות, כוללים, מוסדות חינוך וחסד וארגונים חב&quot;דיים.<br /> <br /> בדורות הראשונים היה המוסד &quot;[[כולל חב&quot;ד]]&quot; ארגון הגג של תנועת חב&quot;ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג &quot;כולל חב&quot;ד&quot;{{הערה|בשנת [[תער&quot;ב]] יסד [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב]] נ&quot;ע את ישיבת [[תורת אמת]], כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי &quot;כולל חב&quot;ד&quot;, אך למעשה מנהליו הראשיים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מנדל נאה]] היו ראשי כולל חב&quot;ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה &quot;תורת אמת&quot; ב[[ירושלים]], בשנת [[תרפ&quot;ב]], בניהולו של הרב [[זלמן הבלין]].<br /> בשנת [[תרח&quot;צ]] יסד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ נ&quot;ע את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בניהולו של הרב [[אליעזר קרסיק]], גם זה כמוסד בלתי תלוי במוסד הכללי &quot;[[כולל חב&quot;ד]]&quot;}}.<br /> <br /> אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש שיסד כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]], היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב&quot;ד עירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] באגרת מי&quot;ט [[מנחם אב]] [[תש&quot;ד]], אל הנהלת &quot;כולל חב&quot;ד&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ח&quot;ח אגרת ב'תסה}}:<br /> <br /> &quot;בזה הנני להודיעם אשר [[כולל חב&quot;ד]] וישיבת צמח צדק, מנהליהם ופקידיהם יחיו, ימלאו את כל פקודותי לאנ&quot;ש שי' על ידי אגודת חסידי חב&quot;ד הכללית באה&quot;ק ת&quot;ו ויהיו נשמעים להוראות אגודת חסידי חב&quot;ד הכללית באה&quot;ק ת&quot;ו ובכל תוקף עוז כחם יעזרו ויתמכו להביא את הפועל את הוראות אגודת חסידי חב&quot;ד הכללית באה&quot;ק ת&quot;ו&quot;{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]] פרק מג}}.<br /> <br /> ==אגו&quot;ח מתחדשת בעקבות [[היציאה מרוסיה]]==<br /> בשנים הבאות לצד פעולות נרחבות נערכו מספר שינויים בקרב חברי ההנהלה ובשנת [[תש&quot;ט]] לקראת הגעת החסידים שהיו באירופה לאחר [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|היציאה מרוסיה]], אגו&quot;ח התארגנה מחדש בראשות היו&quot;ר הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה להתיישבות החסידים ב[[לוד]] ו[[כפר חב&quot;ד]] ובנוסף דאגה להקמת [[ועד כפר חב&quot;ד]], מוסדות חינוך וארגון מתאימים בכפר חב&quot;ד ולוד.<br /> <br /> בחודש [[טבת]] [[תש&quot;ט]] ביוזמת הנגיד ר' [[שלמה פלמר]], התקיימה אסיפה היסטורית בה הוקמה אגו&quot;ח המתחדשת לקראת עליית החסידים. באסיפה נטלו חלק רבני ועסקני חב&quot;ד מכל רחבי ארץ הקודש. ליושב ראש האסיפה נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב&quot;ד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והוא פתח בדברים אודות פעילות אגו&quot;ח מהקמתה והסביר את מטרת חידוש אגו&quot;ח:<br /> <br /> &quot;עם התחדשות עליית התמימים מהגולה לארץ ההולכת ומתגברת, עלינו לחזק את האגודה בצורה מסודרת ובאחריות כדי שנצליח בפעולתנו והענין דחוף ביותר. מלבד זאת יש בארץ ישיבות ומוסדות שונים של חב&quot;ד... לרכז אותם בחטיבה אחת ובהנהלה משותפת&quot;{{הערה| [[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214}}.<br /> <br /> ===חברי מועצת אגודת חסידי חב&quot;ד===<br /> <br /> באסיפה נבחרה מועצה לאגודת חסידי חב&quot;ד, ועד הפועל ועוד תפקידים חשובים.<br /> <br /> חברי מועצת אגודת חסידי חב&quot;ד:<br /> *הרב [[שאול דובער זיסלין]]<br /> *הרב [[שלמה יוסף זווין]]<br /> *הרב [[יעקב לנדא]]<br /> *הרב [[גרשון חן]]<br /> *הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]<br /> *הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> *הרב [[נחום גולדשמיד]]<br /> *הרב [[פנחס אלטהויז]]<br /> *הרב [[משה גוראריה]]<br /> *הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]<br /> *הרב [[שמריה גוראריה]]<br /> *הרב [[אפרים וולף]]<br /> *הרב [[משה סגל]]<br /> *הרב [[אריה זאב ליפסקר]]<br /> *הרב [[אברהם דרייזין]]<br /> <br /> ===המנהלים===<br /> כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב [[משה גוראריה]] יו&quot;ר, הרב [[אליעזר קרסיק]] - מזכיר, הרב [[פנחס אלטהויז]] - גזבר.<br /> <br /> בפועל הרב [[אליעזר קרסיק]] כיהן כיו&quot;ר ומנהל אגו&quot;ח והשניים האחרים היו שותפים פעילים לניהול אגודת חסידי חב&quot;ד. ואילו אודות המועצה, מלבד בחירתה, אין מידע על פעילותה.<br /> <br /> המינויים ופעילות אגודת חסידי חב&quot;ד על ידי שלושה אלו, זכו לברכות עידודים והכוונות רבות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214-215}}.<br /> <br /> ==אגו&quot;ח וקבלת הנשיאות של הרבי==<br /> בעקבות הסתלקות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], מנהלי אגודת חסידי חב&quot;ד בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את חסידי חב&quot;ד סביב [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וכדי ליישם זאת בפועל, מנהלי אגו&quot;ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד ב[[ח&quot;י אלול]] יום הולדת ה[[בעש&quot;ט]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]], באולמי [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ובכינוס זה חשובי רבני חב&quot;ד לצד מנהלי אגו&quot;ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.<br /> <br /> זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי&quot;א [[שבט]] [[תשי&quot;א]], הגיע יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידות מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב -5–6 שעות ברציפות בכל פעם. במהלך יחידויות הללו, הרבי הורה והדריך את הרב קרסיק בענייני העסקנות החב&quot;דית בארץ ישראל בשפע רחב של נושאים. בין הדברים הרבי דיבר עם הרב קרסיק על החובה להקים עוד מוסדות חב&quot;דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו&quot;ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}.<br /> <br /> לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי&quot;א, מוסדות חב&quot;ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:<br /> <br /> לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. בתחילת ניסן תשי&quot;א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב&quot;ד, ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]], [[כולל חב&quot;ד]] ו[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.<br /> בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש:<br /> &quot;בטח קיבל כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א את המכתבים המבקשים לכ&quot;ק שליט&quot;א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ&quot;ק שליט&quot;א אבל בהעדר קבלה מכ&quot;ק שליט&quot;א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה&quot;.<br /> בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי&quot;ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי&quot;א.<br /> <br /> בחודש אייר תשי&quot;א התקיימה אסיפה של חברי ועד אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהשתתפות – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].<br /> באסיפה דנו בענין ההתמסרות לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב&quot;ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב&quot;ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 236}}.<br /> <br /> במהלך שנת תשי&quot;ב - הרבי קיבל נשיאות על המוסדות ברחבי תבל ובהם אגודת חסידי חב&quot;ד ומוסדות וארגונים חב&quot;ד בארץ הקודש. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו&quot;ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי&quot;א אגרות מיוחדות לאגו&quot;ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים – [[צעירי חב&quot;ד]], [[נשי חב&quot;ד]] ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות.{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב&quot;דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.<br /> <br /> === הרבי ממנה חברי ועד הפועל===<br /> בכסלו תשי&quot;ב הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב&quot;ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי [[צעירי אגודת חב&quot;ד|צא&quot;ח]], כולם חסידים ידועים ועסקנים נמרצים:<br /> *הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> *הרב [[אברהם דרייזין]]<br /> *הרב [[פנחס אלטהויז]]<br /> *הרב [[משה גוראריה]]<br /> *הרב [[נחום גולדשמיד]]<br /> *הרב [[שמר'ל גוראריה]]<br /> *הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]<br /> *הרב [[משה דובער גנזבורג]]<br /> *הרב [[יצחק גנזבורג]]<br /> *הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.<br /> <br /> שלושת מנהלי אגו&quot;ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב&quot;ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב&quot;ד]], [[נשי חב&quot;ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות תומכי תמימים בלוד וכפר חב&quot;ד, ישיבת תורת אמת וישיבות ומוסדות חב&quot;דיים נוספים וקהילות חב&quot;ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br /> <br /> במקביל עסקו באגו&quot;ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב&quot;ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br /> <br /> ===אגו&quot;ח והמוסדות===<br /> בשנת [[תשי&quot;א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צעירי אגודת חב&quot;ד]] כמחלקה של אגו&quot;ח והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]].<br /> <br /> אגו&quot;ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:<br /> *ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.<br /> *דאגה למשרות לאנ&quot;ש ושאר צרכיהם.<br /> *סיוע בהתפתחות [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר<br /> [[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת אגודת חסידי חב&quot;ד בבית הכנסת '[[נחלת בנימין]]' ב[[תל אביב]] בשנת תשי&quot;ב. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]]<br /> <br /> באגרות לאגו&quot;ח ולמוסדות חב&quot;ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב&quot;ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:<br /> *א. כלפי המוסדות - כל מוסד נחשב לאוטונומיה נפרדת ויעמוד בקשר עם אגודת חסידי חב&quot;ד באמצעות נציג.<br /> *ב. כלפי חוץ - יהיה נציג מטעם אגודת חסידי חב&quot;ד שייצג את כל מוסדות חב&quot;ד בארץ ישראל.<br /> *ג. התנהלות אגודת חסידי חב&quot;ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע&quot;ז-ע&quot;ח ועוד אגרות. וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי&quot;ב]]: &quot;הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ&quot;ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט&quot;ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו&quot;ד ו[[י&quot;ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ&quot;כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב&quot;ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך [[כ&quot;ג מנחם אב]] [[תשט&quot;ז]]. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב&quot;ד ו[[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ([[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק כ&quot;ה ע' קנ&quot;א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום [[כ&quot;ד סיון]] [[תשי&quot;א]])}}.<br /> <br /> ==תפקידי אגודת חסידי חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:אגוחח.jpg|שמאל|ממוזער|280px|אנשי אגו&quot;ח בביקור אצל אישי ציבור ([[טבת]] [[תש&quot;ע]])]]<br /> תפקידיה של אגודת חסידי חב&quot;ד נקבעו על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי&quot;א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] חלק ד' עמוד ת&quot;ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב&quot;ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:<br /> #לעורר את חסידי חב&quot;ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מיום י&quot;ט [[תמוז]] ה'[[תש&quot;א]]: &quot;נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ&quot;ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא&quot;ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. <br /> #ייצוג חסידי חב&quot;ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב&quot;די כלשהו.<br /> #תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.<br /> #פיקוח חיצוני על מוסדות חב&quot;ד ודיווח לרבי{{הערה|מכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל&quot;ז: &quot;תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד}}.<br /> #פיקוח כללי על הארגונים החב&quot;דיים החדשים (כגון, צא&quot;ח, איגוד נשי חב&quot;ד ועוד).<br /> #ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.<br /> #אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא&quot;ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב&quot;אגרות קודש&quot; חלק ה' עמוד רס&quot;א.}}.<br /> #הקמת מוסדות חב&quot;ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו&quot;ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב&quot;ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט&quot;ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק כ&quot;א ע' שי&quot;ד}}. עסקני חב&quot;ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו&quot;ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ&quot;ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: &quot;הקמת אגודות שייך לאגו&quot;ח באה&quot;ק, ולרבנים פוסקי דינים&quot;}}.<br /> #שמירה על צביונה של [[חסידות חב&quot;ד]] כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ&quot;א בסיוון]] שנת [[תשי&quot;ד]]}}<br /> #קשר עם אישי ציבור{{הערה|אגרות קודש חלק י' ע' קכ&quot;ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש&quot;ב}}.<br /> #דיווח לרבי מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב&quot;ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו&quot;ח מתאריך [[כ&quot;א בסיוון]] שנת [[תשי&quot;ד]] ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ&quot;ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ&quot;ח. }}.<br /> #שמירה על הנהגת בתי כנסת [[חב&quot;ד]] ופיתוחם.<br /> #ייצוג ופרסום חב&quot;די בעיתונות{{הערה|לדוגמה מכתב [[כ&quot;א בסיון]] שנת [[תשי&quot;ד]]ו אגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי&quot;ב]]}}.<br /> #אחריות להגדלת קהילת חב&quot;ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב&quot;ד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש&quot;ז.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק&quot;ד}}.<br /> #סיוע כספי לאנ&quot;ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמה באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי&quot;ב]]:וכן באגרת בחלק י' ע' ק&quot;ד}} (בניית [[מקווה חב&quot;ד|מקוואות חב&quot;ד]] על פי שיטת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערה|מכתב לאגו&quot;ח מתאריך [[י&quot;ג בניסן]] שנת [[תשי&quot;ג]]}}. ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט&quot;ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו של [[כפר חב&quot;ד]]}}).<br /> #השגת כתבי-יד מ[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ&quot;א בסיוון]] שנת [[תשי&quot;ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ&quot;ו-ז): &quot;בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מ[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא&quot;ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב}}.<br /> <br /> == פעולות אגודת חסידי חב&quot;ד ==<br /> <br /> מאז הקמת אגודת חסידי חב&quot;ד, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב&quot;ד. אגודת חסידי חב&quot;ד הייתה חלק מהקמת ופיתוח ההתיישבות החב&quot;דית בארץ הקודש מאז העליה לאחר היציאה מרוסיה ועד הקמת שכונות חב&quot;דיות ברחבי ארץ הקודש.<br /> <br /> אגו&quot;ח פעלה בכל דרך להגשת מעטפת סיוע וגיוס תקציבים תרומות וקשרים עם בכירים, למוסדות וארגונים חב&quot;דיים ארציים ומקומיים, ולמעשה אגו&quot;ח היא עמוד התווך המרכזי להתפתחות ושגשוג וגם ניהול וייצוג חסידות חב&quot;ד בארץ הקודש.<br /> <br /> במהלך השנים אגו&quot;ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.<br /> *הקמת ופיתוח [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br /> *פיתוח ותמיכה בישיבות תומכי תמימים לוד וכפר חב&quot;ד<br /> *הקמת ופיתוח [[צעירי חב&quot;ד]]<br /> *הקמת [[נשי חב&quot;ד]]<br /> *הקמת ופיתוח [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הקמת ופיתוח [[שיכון חב&quot;ד בלוד]], [[נחלת הר חב&quot;ד]], קרית חב&quot;ד בצפת<br /> *הקמת ושיפוץ מקוואות<br /> *המלחמה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]<br /> *מערכות למען [[שלימות הארץ]]<br /> *גיוס תורמים לטובת מוסדות<br /> *ייעוץ ארגון והתפתחות למוסדות חב&quot;ד<br /> <br /> ==הקמת כפר חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב&quot;ד]]}}<br /> בשנת [[תש&quot;ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב&quot;ד ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להקים התיישבות חב&quot;דית בארץ הקודש{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב&quot;די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב&quot;די!]''' {{COL}}}}.<br /> <br /> ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|יצאו חסידי חב&quot;ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו&quot;ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו&quot;ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש&quot;ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל&quot;יחידויות&quot; רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב&quot;ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז&quot;ר]] ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי&quot;צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב&quot;די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי&quot;צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב&quot;ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}.<br /> <br /> בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.<br /> <br /> בי&quot;ט כסלו [[תש&quot;ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב&quot;ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב&quot;ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו&quot;ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו&quot;ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ מ[[כ' בטבת]] [[תש&quot;ח]]{{מקור}}}}.<br /> ב[[כ&quot;ה באדר]] נתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי&quot;צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק &quot;רעיון הקמת המושבה החב&quot;דית&quot;.}}.<br /> לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב&quot;ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: &quot;לשכת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרב ר' יוסף יצחק שליט&quot;א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן&quot;. ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה&quot;מושבה חב&quot;דית&quot;, על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב&quot;ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}.<br /> <br /> בתקופה הבאה פעלו באגו&quot;ח להקמת כפר חב&quot;ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==הקמת שיכון חב&quot;ד בלוד==<br /> <br /> לאחר [[מלחמת העולם השניה]] והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו&quot;ח לפי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ פעלו להקמת כפר חב&quot;די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו&quot;ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש&quot;ט, דאגו אגו&quot;ח ליישב קבוצת חסידים<br /> בפאתי העיר [[לוד]].<br /> <br /> במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו&quot;ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן גם כיו&quot;ר אגו&quot;ח.<br /> <br /> בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו&quot;ח הקימו את שיכון חב&quot;ד.<br /> <br /> ==רשת אהלי יוסף יצחק==<br /> בקיץ [[תשי&quot;א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], פנה הרבי אל הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך &quot;אהלי יוסף יצחק&quot; על שם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל [[הרבי]] שלח ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ&quot;זרם בלתי-זרמי&quot; ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת &quot;זרם בלתי-זרמי&quot;{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] תשס&quot;ה, עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.<br /> <br /> אגודת חסידי חב&quot;ד באותה תקופה בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]], פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב&quot;ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה.<br /> <br /> ==הקמת מקוואות==<br /> אגו&quot;ח הקימה ושיפצה מקוואות טהרה ברחבי ארץ הקודש, על פי הוראות הרבי ובשיתוף פעולה עם מרכז הארצי למען טהרת המשפחה.<br /> <br /> הנה לדוגמה הוראה של הרבי על אחת המקוואות:<br /> ההוראה הגיעה במכתב לאגו&quot;ח מתאריך [[י&quot;ג בניסן]] שנת [[תשי&quot;ג]]:&quot;בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ&quot;ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו&quot;ח&quot;{{הערה|ראה ב[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 236–237: &quot;הקמת מקוואות טהרה&quot;}}.<br /> <br /> == מחלקות אגודת חסידי חב&quot;ד ==<br /> לפי הוראות הרבי, אגודת חסידי חב&quot;ד הקימה מחלקות לפי תחומי פעילות ואגו&quot;ח מסייעים למחלקות אלו.<br /> <br /> === [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל]] ===<br /> ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי&quot;א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו&quot;ח, בשם [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צעירי אגודת חב&quot;ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], כ&quot;ד [[סיון]] [[תשי&quot;א]]: &quot;לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ&quot;ש והקרובים לרוח [[חב&quot;ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו&quot;.}}.<br /> <br /> צעירי אגודת חב&quot;ד - צא&quot;ח - הוקם באסיפת ייסוד בי&quot;ז מנחם אב תשי&quot;א ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}}<br /> <br /> כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו&quot;ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב&quot;ד{{הערה|&quot;פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ&quot;ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בפ&quot;ע, וכן איגוד [[נשי חב&quot;ד]], שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ&quot;ע&quot;.}}.<br /> <br /> <br /> ===[[נשי ובנות חב&quot;ד]]===<br /> במקביל לייסוד &quot;צעירי אגודת חב&quot;ד&quot; ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב&quot;ד, בסגנון המתאים להם: &quot;לדעתי צריך היה לארגן באגו&quot;ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב&quot;ד ואת כל אלה אשר רוח חב&quot;ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו&quot;{{הערה|מכתב הרבי ב&quot;אגרות קודש&quot;, כ&quot;ד [[סיוון]] ה'תשי&quot;א}}.<br /> <br /> הארגון שהוקם בפועל על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]], נקרא &quot;נשי ובנות חב&quot;ד&quot;{{הערה|[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]''' פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב&quot;ד'}}.<br /> <br /> לאחר יותר משנה מאז הקמת הארגון, כתב הרבי לארגון &quot;נשי ובנות חב&quot;ד&quot; שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו&quot;ח{{הערה|מכתב מיום כ&quot;ח [[תמוז]] [[תשי&quot;ב]]: &quot;ארגון נשי ובנות חב&quot;ד מהווה חלק מאגודת חסידי חב&quot;ד באוטונומיה מיוחדת משלו&quot;.}}.<br /> <br /> ===770 כפר חב&quot;ד===<br /> לפי הוראת הרבי אגו&quot;ח בראשות הרב [[אפרים וולף]], בנתה בשנת תשמ&quot;ו את בניין 770 בכפר חב&quot;ד.<br /> [[קובץ:ברכת הרבי למיידנצ'יק יו&quot;ר אגו&quot;ח.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו&quot;ר אגו&quot;ח]]<br /> בשנת [[תש&quot;נ]] כאשר הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד ולתפקיד יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי. הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו&quot;ח בכפר חב&quot;ד. ומאז הרב מיידנצ'יק ניהל את 770 ביד רמה, מינה את ר' [[מאיר פרידמן]] לקבל אורחים ותיירים ובהמשך את בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]].<br /> <br /> כיום הרב [[מנחם לאטר]] מנהל את הבניין בכלל ואת ביקורי האורחים בפרט.<br /> <br /> ===[[איגוד המשפיעים]]===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] הקים הרב [[שמואל גרייזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו&quot;ח בארה&quot;ק.<br /> <br /> זכה האיגוד למענות ועידודים מהרבי. כבר בפעולות הראשונות, זכה האיגוד לעידוד מהרבי:<br /> <br /> על הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת &quot;איגוד המשפיעים&quot; לרבי מתאריך כ&quot;ג [[ניסן]] [[תשמ&quot;ז]] אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתב יד קודשו &quot;ואזכיר על [[האוהל|הציון]] לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב&quot;.<br /> <br /> לקראת הכינוס הראשון הוציאו את &quot;קובץ המשפיעים&quot; הכולל בתוכו קטעי [[שיחות]] של הרבי אודות תפקיד המשפיעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע.<br /> <br /> הקובץ נערך על ידי הרב משה מרינובסקי והוגה על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. על כך הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: &quot;בטח על ידי עוד א' מתאים. ועפ&quot;י מש&quot;כ על פי שניים גו'&quot;.<br /> <br /> כאשר הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]] - הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.<br /> <br /> ===מטה משיח===<br /> [[קובץ:מטה משיח.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער]]<br /> [[קובץ:מטה משיח באה&quot;ק.png|ממוזער|הודעת רבני חב&quot;ד על הקמת מטה משיח]]<br /> '''[[מטה משיח]]''' (שם רשמי: '''מטה משיח בארץ הקודש''') הוא ארגון שהוקם על ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק|אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל]], (ואף מוגדר כארגון חסות של האגודה) על מנת לפעול בלימוד והפצת נושאי [[הגאולה]] ו[[ביאת המשיח]]. הארגון מפיק פרסומים שבועיים ושנתיים ועורך שבתונים וכנסים בנושאי משיח וגאולה.<br /> <br /> ===ועדת החינוך החב&quot;די===<br /> '''[[ועדת החינוך החב&quot;די]]''' - אותה ניהל הרב [[זושא פויזנר]] עד לפטירתו, עוסקת באיתור דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ&quot;ש]] בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, ביקר ר' זושא במוסדות החינוך, וייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. נערכו ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו&quot;[[שבת]] חינוך&quot; אחת בשנה{{הבהרה|באיזה שנים בדיוק הייתה שבת החינוך?}}. תחת המחלקה פעל בעבר מכון [[הוצאה לאור]] שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב&quot;דיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/135.pdf 'חינוך בדרך המלך' גליון 14]. {{PDF}} {{אינפו}}}}.{{ש}}החל משנת [[תשע&quot;ג]] החלה [[הוצאה לאור]] מחודשת של ירחון חודשי הנקרא 'דרך המלך', העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב&quot;די. הירחון המחודש נערך על ידי הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] והרב [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|1=לצפיה בגליונות: [http://ih.chabad.info/upload/Derech01/index.html 1], [http://ih.chabad.info/upload/Derech02/Derech02/index.html 2], [http://www.chabad.info/images/notimage/77560_he_1.pdf 3].}}.<br /> <br /> ===[[יד לילד המיוחד]]===<br /> מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית תחת 'מחלקת החינוך'. יו&quot;ר המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בלניצקי]]. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.<br /> <br /> ===מחלקת מחנכים מייעצים===<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם &quot;מחנכים מייעצים&quot;, שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ&quot;ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל ייעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, לייעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.<br /> ===כולל יום שישי===<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] נפתח [[770 כפר חב&quot;ד|בבית אגודת חסידי חב&quot;ד]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט&quot;ו תמוז [[תשמ&quot;ה]] שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על [[הרמב&quot;ם]] הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].<br /> <br /> ===[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]===<br /> הוקם בשנת [[תשנ&quot;ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.<br /> <br /> למכון [http://www.otzar770.com/login/wizard_step_00.asp אתר אוצר 770] ובו מאגר ספרי חסידות.<br /> <br /> ===[[התאחדות החסידים]]===<br /> <br /> '''התאחדות החסידים לקבלת פני משיח''' <br /> הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס&quot;ד]] בהנחיית יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. מטרת הארגון - לפעול בין [[אנ&quot;ש]], כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'. מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית סביב מעגל השנה באמצעות מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי. כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב&quot;ד וע&quot;י חברי הנהלת הארגון.<br /> <br /> <br /> פעילות התאחדות החסידים לפי נושאים:<br /> <br /> *הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה <br /> *הכשרת פעילים חב&quot;דיים להפצת היהדות והמעיינות <br /> *איתור מקורות פרנסה <br /> *סיוע לנזקקים <br /> *הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא <br /> *הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה <br /> *הוצאה לאור <br /> *פעילות חסד <br /> *הפקות תוכן <br /> *שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה <br /> *מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה <br /> *התוועדויות ארציות ומקומיות <br /> *אגודת הידידים ורוממתנו <br /> *מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית <br /> *בשנת [[תשפ&quot;ג]] החלה פרוייקט רכישת בניין מפואר בעיר צפת שיהווה מרכז הארגון התאחדות החסידים.<br /> <br /> ===מחלקת ניהול===<br /> [[קובץ:מנהלים.jpg|שמאל|ממוזער|[[כנס מנהלי מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש|כנס המנהלים]], [[תשס&quot;ח]]]]<br /> <br /> נוסדה בשנת [[תשס&quot;ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב&quot;ד. רכז המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]. מדי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות ל[[כנס מנהלי מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש|כינוס שנתי]]. היא מסייעת <br /> למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ &quot;ניהול המוסדות&quot; המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[הרבי]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו&quot;ל ב[[תשס&quot;ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס&quot;ד]]. בשנת [[תשס&quot;ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.<br /> <br /> ===חסדי שלמה ומשה===<br /> '''מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס&quot;ז]] הכריזה אגודת חסידי חב&quot;ד על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ&quot;ש]] במציאת עבודה ועוד, על שם יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. מנכ&quot;ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].<br /> <br /> החל משנת [[תשע&quot;ח]] המרכז מופעל באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]].<br /> <br /> === בול חב&quot;ד ===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בול חב&quot;ד]]}}<br /> [[קובץ:בול חבד.jpg|שמאל|ממוזער|בול חב&quot;ד]] <br /> '''בול חב&quot;ד''' הונפק על ידי רשות הדואר של ישראל במחווה של כבוד לתנועת [[חב&quot;ד]] ול{{ה|רבי}}. הבול מופיע בגליון מקושט ומהודר של שמונה בולים. יום ההופעה של הבול היה ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח|כ&quot;ב שבט]] [[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> במלאת 100 שנה להולדת [[הרבי]] החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה ל[[רבי]] - להנפיק בול לכבודו.<br /> <br /> לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק י&quot;ח עמוד רכו.}}) - נענו לבקשתו של יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].<br /> <br /> במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול שהורכבה מחברי אגודת חסידי חב&quot;ד הפעילים, &quot;[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]&quot;, ובני משפחתו של הר&quot;ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> בראש הועדה להנפקת הבול עמד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].<br /> <br /> ===כינוסי תורה===<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב&quot;ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות חסידית]] עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].<br /> [[קובץ:כנס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|כינוס תורה, [[תשס&quot;ח]]]]<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;ד במלאת עשרים שנה לפטירת הרב מיידנצ'יק, נערך כינוס תורה בפורמט מיוחד ובשידור חי, בהשתתפות הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של [[תל אביב]] והרב הראשי לישראל לשעבר מידידיו הקרובים של הרב מיידנצ'יק{{הערה|[https://chabad.info/news/1080914/ כינוס תורה אגו&quot;ח שידור חוזר]}}.<br /> <br /> == חברי אגודת חסידי חב&quot;ד ==<br /> האגודה נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב&quot;ד בפרט כאגודת חסידי חב&quot;ד - אגודה שבה מיוצגים כל חסידי חב&quot;ד. ולא רק חסידי חב&quot;ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב&quot;ד, כפי שכותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במכתבו לועד המייסד של אגודת חסידי חב&quot;ד מתאריך י&quot;ט [[תמוז]] [[תש&quot;א]] ([[אגרות קודש]] שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב&quot;ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.{{הערה|על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותיה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.<br /> <br /> למעשה אין חברים מכלל עם ישראל באגו&quot;ח אלא חברי הנהלה}}.<br /> <br /> === תש&quot;א-תש&quot;נ ===<br /> הרבי קבע כי בהנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד יהיו חברים גם נציגי המוסדות. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגודת חסידי חב&quot;ד מתאריך ט' [[אלול]] ה'תשי&quot;א ([[אגרות קודש]] חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו&quot;ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב&quot;ד]], [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] וכו').<br /> <br /> וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י&quot;ג [[כסלו]] [[תשי&quot;ב]] ([[אגרות קודש]] חלק ה' ע' עח): כיון שאגו&quot;ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב&quot;ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו&quot;ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br /> <br /> או ב[[אגרות קודש]] חלק ה' ע' קלז: אגו&quot;ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב&quot;ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו&quot;ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br /> <br /> יושבי ראש ומינוי חברי אגו&quot;ח במשך השנים תש&quot;א-תש&quot;נ:<br /> * יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]], מינוי של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> * יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]], בשנת תש&quot;ט, הנהלת אגו&quot;ח נבחרה באסיפת רבני ועסקני חב&quot;ד ומאז הרב קרסיק כיהן כיו&quot;ר אגו&quot;ח בפועל. חברי מועצת אגו&quot;ח שנבחרו באסיפה בשנת תש&quot;ט (לא ידוע אם המועצה היתה פעילה): <br /> **הרב [[שאול דובער זיסלין]]<br /> **הרב [[שלמה יוסף זווין]]<br /> **הרב [[יעקב לנדא]]<br /> **הרב [[גרשון חן]]<br /> **הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]<br /> **הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> **הרב [[נחום גולדשמיד]]<br /> **הרב [[פנחס אלטהויז]]<br /> **הרב [[משה גוראריה]]<br /> **הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]<br /> **הרב [[שמריה גוראריה]]<br /> **הרב [[אפרים וולף]]<br /> **הרב [[משה סגל]]<br /> **הרב [[אריה זאב ליפסקר]]<br /> **הרב [[אברהם דרייזין]].<br /> <br /> * לאחר קבלת הנשיאות של הרבי, מונו עוד חברים לאגו&quot;ח בהסכמת הרבי והיו&quot;ר הרב אליעזר קרסיק המשיך בתפקידו. הנהלת אגו&quot;ח מאז תשי&quot;ב: <br /> **הרב [[אליעזר קרסיק]] יו&quot;ר<br /> **הרב [[אברהם דרייזין]]<br /> **הרב [[פנחס אלטהויז]]<br /> **הרב [[משה גוראריה]]<br /> **הרב [[נחום גולדשמיד]]<br /> **הרב [[שמר'ל גוראריה]]<br /> **הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]<br /> **הרב [[משה דובער גנזבורג]]<br /> **הרב [[יצחק גנזבורג]]<br /> **הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.<br /> * לאחר פטירת הרב אליעזר קרסיק בשנת תש&quot;כ, הרבי הורה כי חתנו הרב [[משה אשכנזי]] יירש את כל תפקידיו וכך נכנס לכהן כחבר אגודת חסידי חב&quot;ד (וגם כרב קהילת חב&quot;ד בתל אביב וחבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית בלוד).<br /> * יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד השלישי היה הרב [[אפרים וולף]]. אין אינפורמציה אודות זמן ואופן מינויו ליו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> === תש&quot;נ-תשס&quot;ב ===<br /> בשנת [[תש&quot;נ]] הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד. לתפקיד יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי: &quot;לקבל ובאופן דמוסיף והולך עד שלא בערך וכו' אזכיר על הציון&quot;. הרבי הורה למסור לרב מידנצ'יק את החותמות והבלנקים של אגו&quot;ח ובהוראה מיוחדת הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו&quot;ח בכפר חב&quot;ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%95%22%D7%A8_%D7%90%D7%92%D7%95%22%D7%97.jpeg ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו&quot;ר אגו&quot;ח]}}.<br /> <br /> הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] אז יו&quot;ר צעירי חב&quot;ד מונה לסגן יו&quot;ר אגו&quot;ח, ובהתאמה למענה הרבי, מינויו הוגבל בתנאי שבתפקידו באגו&quot;ח יעסוק רק במה שקשור לצא&quot;ח{{הערה|מכתב גרייזמן תשע&quot;ח}}.<br /> <br /> חברי אגו&quot;ח בהרכב החדש:<br /> *הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] - יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד<br /> * הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ&quot;ל [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] שמונה לסגן היו&quot;ר{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/12/5c2b96836b1c5_1546360451_news_images_gallery.jpg עפ&quot;י צילום מכתב הרב ירוסלבסקי בשם בית הדין מי&quot;א תמוז תש&quot;נ]}}.<br /> * הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]].<br /> * הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].<br /> * הרב [[שמואל חפר]] יו&quot;ר מכללת [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> * הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> * הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].<br /> * הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו&quot;ר [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> * הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה צפת|בית חנה]] ב[[צפת]].<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] צורפו החברים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{אינפו}} {{תמונה}}}}:<br /> * הרב [[זושא פויזנר]] [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> * הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> * הרב [[שמואל גרייזמן]] יו&quot;ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].<br /> * הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב&quot;ד [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> === תשס&quot;ב-תשס&quot;ד ===<br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] יזמו חלק מחסידי חב&quot;ד, בהנהגת אחד מחברי אגודת חסידי חב&quot;ד את מבצע &quot;נתניהו טוב ליהודים&quot;, יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו&quot;ח. יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגודת חסידי חב&quot;ד מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגודת חסידי חב&quot;ד, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס&quot;ב, ארבעה חברים חדשים:<br /> * הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]].<br /> * הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - מנכ&quot;ל מוסדות [[בית חנה צפת|בית חנה]] [[חב&quot;ד]] ב[[צפת]].<br /> * הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].<br /> * הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר&quot;מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]], למנהל בית אגודת חסידי חב&quot;ד הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br /> <br /> === לאחר שנת [[תשס&quot;ד]] ===<br /> ====מבקשים דיון הוגן====<br /> [[קובץ:אבג.jpg|שמאל|ממוזער|280px|כינוס אגודת חסידי חב&quot;ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: הרב [[מרדכי אשכנזי]], חברי אגודת חסידי חב&quot;ד: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגודת חסידי חב&quot;ד ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגודת חסידי חב&quot;ד הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בליניצקי]], מנהל [[770 כפר חב&quot;ד|בית אגודת חסידי חב&quot;ד]] הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], חבר אגודת חסידי חב&quot;ד הרב [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]]]] <br /> ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס&quot;ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק יו&quot;ר אגו&quot;ח. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגודת חסידי חב&quot;ד במכתב לרבני אנ&quot;ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל נוצרה דרישה לדיון הוגן בהשתתפות עסקנים מכל הצדדים ובני משפחת היו&quot;ר הנפטר. הרב [[משה אשכנזי]] הוציא מכתב קצר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו&quot;ח באה&quot;ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי בית דין רבני חב&quot;ד. <br /> <br /> בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב&quot;דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו&quot;ר [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארץ הקודש|צעירי חב&quot;ד]] ליו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).<br /> <br /> ====החלטת החמישה====<br /> בערב [[שביעי של פסח]] [[תשס&quot;ד]] - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי בית דין רבני חב&quot;ד, בו הם החליטו על מינויו של הרב אהרונוב ליו&quot;ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד. <br /> <br /> לעומתם, הרב [[יוסף הכט]] והרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - חברי בית דין רבני חב&quot;ד, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=5072 הרבנים גוראריה והכט: &quot;לאסיפה אין תוקף!&quot;] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]] רבה של נוף הגליל, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב&quot;ד בלוד, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] אב&quot;ד בחיפה, הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב&quot;ד מגדל העמק, הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב&quot;ד בקריות, הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.<br /> <br /> ====הליכים ודיונים====<br /> מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=69261 סקירה על המצב בעמותה כיום] {{אינפו}}}}. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע&quot;ג]] התקבלה ההחלטה הסופית כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו&quot;ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75556 פסיקת הבוררות]}}.<br /> <br /> ====הפשרה שלא יושמה====<br /> במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני [[בית דין רבני חב&quot;ד]], כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו&quot;ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.<br /> <br /> על פי הצעת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|שם=סכנת פירוק|[https://chabad.info/news/עמותת-אגודת-חסידי-חבד-באהק-בסכנת-פירו/ עמותת אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק בסכנת פירוק] {{אינפו}}}} באסיפת העמותה יוסיפו את ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), וכעבור חודשיים תתקיים אסיפה נוספת בה יוסיפו עוד ששה חברים שייבחרו על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] והרב [[יוסף גינזבורג]], וכך ישאר המצב בעמותה שקול ויוכל לתת ייצוג הולם לקהל אנ&quot;ש באה&quot;ק.<br /> <br /> מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על תואר היו&quot;ר לא ידונו בשלב זה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע&quot;ג לא הוזכר ענין היו&quot;ר.<br /> <br /> [[קובץ:Aguch5773.jpg|שמאל|ממוזער|ההחלטה מתשע&quot;ג]]<br /> הצעת הפשרה התקבלה, כך שיצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך [[כ&quot;ו סיוון]] [[ה'תשע&quot;ג]] (ראה תמונה), אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה.<br /> <br /> בפועל{{הערה|שם=סכנת פירוק}}, האסיפה השניה לא יושמה על אף פניות חוזרות ונשנות של הרב אשכנזי, וזאת בעקבות התגדותו של בעל השליטה בפועל בעמותה – הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].<br /> <br /> ====אסיפת מחטף====<br /> ב[[כ&quot;א שבט]] [[תשע&quot;ו]], יום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את הפשרה שנקבעה על ידי רבני חב&quot;ד בהסכמת שני הצדדים, נערכה אסיפת מחטף, בה הוחלט על צירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה שימנעו כל פשרה בעתיד, הלא הם: ר' [[אריאל למברג]], ר' [[נפתלי ליפסקר]], ר' מוטי הלפרין ור' [[חיים קפלן]]{{הערה|שלושת הראשונים הינם עובדים ב[[צא&quot;ח]], וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה לשמור על תפקיד היו&quot;ר.}}.<br /> <br /> לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר{{הערה|שם=סכנת פירוק}}.<br /> <br /> ====חבר אגו&quot;ח מבהיר תמונת מצב====<br /> בשנת [[תשע&quot;ח]], הרב [[שמואל גרייזמן]] שליח הרבי לארץ הקודש ומחברי אגודת חסידי חב&quot;ד, שלח [https://chabadpedia.co.il/images/2/28/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf מכתב ארוך ומנומק לבית דין רבני חב&quot;ד], ובו מתעד את השתלשלות מינוי הרב אהרונוב לחבר וסגן יו&quot;ר אגו&quot;ח בשנת תש&quot;נ, חרף הוראות הרבי שהמינוי לא יפריע לעבודתו כיושב ראש צעירי חב&quot;ד. ובמכתבו שואל ותמה, אם הרבי הבהיר שהעבודה בצא&quot;ח לא תפריע לאגו&quot;ח, כיצד זה מנסים למנות את הרב אהרונוב ליו&quot;ר אגו&quot;ח. במכתב בן למעלה מעשרה עמודים, מביא הרב גרייזמן מענות רבים של הרבי לאגו&quot;ח ולבי&quot;ד הקשורות למינוי חברי אגו&quot;ח חדשים, במיוחד לאחר פטירת היושב ראש הרב שלמה מיידנצ'יק.<br /> <br /> === החברים טרם פירוק ===<br /> <br /> באתרי העמותות של משרד המשפטים וכיו&quot;ב בהם מוצגים פרטי חברי העמותות - מובהר כי אגו&quot;ח בפירוק ואין נושאי משרה כלל.<br /> <br /> טרם הפירוק אלו היו חברי עמותה:<br /> *ועד העמותה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יעקב ליברמן]] (שהתפטר בהמשך).<br /> *החברים הוותיקים: הרב [[נתן וולף]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שמואל גרייזמאן]], הרב [[יהושע יוזביץ']].<br /> *מזכ&quot;ל (במינויו של הרב אהרונוב): הרב [[אריאל למברג]].<br /> *מזכיר (במינויו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]): הרב [[ראובן קופצ'יק]].<br /> *מנהל הפרוייקטים של אגו&quot;ח: הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br /> *מנהל [[770 כפר חב&quot;ד|בית אגו&quot;ח]] (מאז שנת תנש&quot;א, בהסכמת הרבי{{הערה|לקוטי מענות קודש קיץ נ&quot;ב, נ&quot;ג, נ&quot;ד - ליקוט נ&quot;ג.}}, וכהחלטת בית דין רבני חב&quot;ד משנת תשס&quot;ד): הרב [[ישראל מיידנצ'יק]].<br /> <br /> ====ועדת איתור====<br /> לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר תהליך הפירוק של עמותת אגו&quot;ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון [[כ' תמוז]] [[תשפ&quot;ג]], בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו&quot;ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב&quot;ד [[לוד]] ונציג רבני חב&quot;ד{{הערה|בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב&quot;ד ועשרות מוסדות חב&quot;דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב&quot;ד בועדה}}, ר' [[יצחק בלוי]] (בנו של ר' [[יוסף בלוי]]), עו&quot;ד משה אליה, עו&quot;ד אורי קידר (נציג בית דין רבני חב''ד), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין. <br /> ועדת האיתור הנ&quot;ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ&quot;ג על-מנת לבחור חברים חדשים לאגו&quot;ח, כשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו&quot;ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים{{הערה|להעיר שחלק מחברי אגו&quot;ח הנוכחיים שהתמנו על-ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו&quot;ח, והפעם באופן רשמי.}}{{הערה|'''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: אגודת חסידי חב&quot;ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}}}. לאחר הפסק, כתב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], שתמך במינוי אהרונוב ליו&quot;ר, מכתב מחאה חריף {{הערה|מכתב על טופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי&quot;ד}}, ובו קרא ל[[חסידי חב&quot;ד]] שלא לשתף פעולה כלל עם העסקנים שהובילו למהלך. בנוסף, כתבו חברי הבי&quot;ד מכתב חריף לעו&quot;ד ופרסמו אותו בין אנ&quot;ש{{הערה|[https://col.org.il/news/146694 מכתב חריף מהרב ירוסלבסקי על מינוי חברים לעמותת אגו&quot;ח].}}.<br /> <br /> בתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו&quot;ח, פנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו לחבר הועדה. בתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו.<br /> <br /> ===דיוני תשפ&quot;ד-תשפ&quot;ה===<br /> בחודשי חורף [[תשפ&quot;ד]] נערכו בבית המשפט דיונים מואצים ובסופם התבקשו כלל חסידי חב&quot;ד לחוות דעתם אודות מהות תפקידה של אגו&quot;ח ואופן הרצוי לקביעת חברי הנהלת אגו&quot;ח.<br /> <br /> עשרות רבנים, שלוחים ועסקנים - שיגרו חוות דעת לבית המשפט וברובם עסקו באופן בחירת חברי אגו&quot;ח ובהתמקדות על הפלונטר אם כלל חסידי חב&quot;ד אמורים להיות מיוצגים באגו&quot;ח, או רק עסקנים המקורבים ליו&quot;ר צא&quot;ח הרב אהרונוב.<br /> <br /> לקראת [[חודש ניסן]] תשפ&quot;ד השופטת דחתה את הערעורים של מקורבי אהרונוב ודבקה בהחלטתה הראשונה שבאגו&quot;ח אמורים להיות מיוצגים כלל חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק ולא רק קומץ מהם וקבעה שהצדדים צריכים לשבת ולקבוע ביניהם מי יהיו חברי ועדת האיתור, ואם לא יצליחו לקבוע אז יהיה דיון ביום כ&quot;ד ניסן תשפ&quot;ד בו השופטת תקבע בעצמה את זהות חברי ועדת האיתור. לאחר ההפסד של אנשי הרב אהרונוב בהליכים המשפטיים, יד ימינו [[אריאל למברג]], שלח בקשה לפירוק המוסד אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק ולמחיקתו מרשם העמותות, מהלך שגרר הלם וזעזוע רב בקרב חסידי חב&quot;ד{{הערה|<br /> <br /> <br /> ====אסיפת בי&quot;ד רבני חב&quot;ד====<br /> ביום שלישי כ&quot;ט [[ניסן]] [[תשפ&quot;ד]], נערכה ישיבת [[בית דין רבני חב&quot;ד]] חריגה, בה נטלו חלק שבעת חברי בית הדין, וכאשר שלושת רבני הערים שהתנגדו לעמדת הרב גלוכובסקי עזבו נכנס גם ר' יוסף יצחק אהרונוב לאסיפה. הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] סגן מזכיר הבי&quot;ד, סיכם את העשייה של אהרונוב במטרה לבחור באגו&quot;ח את אנשי אהרונוב לבדם, והציג את המצב המשפטי העדכני, בו הוחלט לאחר שמיעת הצדדים, על בחירת נציגים המייצגים את חב&quot;ד על כל גווניה.<br /> <br /> שלושת רבני הערים החברים בבית-הדין - הרב [[משה הבלין]], הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[יוסף הכט]] הביעו תמיהה רבתי על נקיטת צעדים למינויים חדשים באגו&quot;ח ללא אסיפות והתייעצויות עם חברי בית הדין, ורק בסיום ההליך המשפטי, אוספים את חברי הבי&quot;ד להתייעצות, הם נקטו בעמדה נחרצת שצריך לקבל את הפשרה שהציג בית המשפט ולא להוביל לקרע בקרב חסידי חב&quot;ד ולפירוק אגו&quot;ח. כמו כן תמיהתם התגברה שבעתיים כאשר בכל הליכי הדיון הרב מנחם מענדל גלוכובסקי (שהנו מקורב לאהרונוב) כתב - בניגוד לתקנון הבי&quot;ד והוראת הרבי - מכתבים בשם כלל חברי הבי&quot;ד ללא ידיעתם ושלח אותם לשופטת ולשלוחים ברחבי הארץ, בעוד הם כלל לא ידעו על מכתבים אלה אלא רק לאחר שליחתם.<br /> <br /> הדיון נקטע באיבו, כאשר השלושה סיימו את דבריהם ויצאו מהאסיפה ללא שהתקבלה החלטה.<br /> <br /> מיד לאחר שעזבו נכנס לחדר הישיבות ר' יוסף יצחק אהרונוב במטרה לשכנע את הרבנים הנותרים להביע עמדה ברורה נגד הפשרה שהתקבלה בבית המשפט במעמד כל הצדדים, כאשר ברור כי עמדה זו תוביל לפירוק אגו&quot;ח ולמכירת 770.<br /> <br /> ביום חמישי א' [[אייר]] [[תשפ&quot;ד]], הרב מנחם מענדל גלוכובסקי הוציא הודעה על בלאנק של &quot;מזכירות בית הדין&quot; כי רק בית הדין יקבע מי יהיו חברי אגו&quot;ח ובעצם הביע התנגדות להצעת הפשרה, וזאת למרות שבאסיפת בית הדין לא נקבעה תשובה סופית{{הערה|סיכום ההליכים האחרונים כפי שפירסם אחד מבני משפחת מיידנצ'יק באור לד' [[אייר]] [[תשפ&quot;ד]]: כידוע בעקבות הניהול הכושל שהחל לאחר פטירת יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב מיידנצ'יק, ומאסרו של אהרונוב, בית המשפט החליט על פירוק עמותת אגו&quot;ח.<br /> <br /> בגלל חשיבות העמותה, בית המשפט החליט לתת צ'אנס נוסף להבראתה והקים וועדת איתור<br /> <br /> <br /> לאחר שוועדת האיתור, בה חברים הרב יורקוביץ', עו&quot;ד קידר - נציג הרב גלוכובסקי, איציק בלוי, מר משה איליה - המפרק, ונציגת רשם העמותות. לא הצליחו להגיע לעמק השווה לגבי מהות 15 חברי אגו&quot;ח החדשים, מאחר ששוב ושוב עו&quot;ד קידר פוצץ את הישיבות בסירוב מוחלט לגבי כל חבר שלא מטעם הרב גלוכובסקי.<br /> <br /> לפני כעשרה ימים התקיים דיון בבית המשפט, בכדי להכריע מי יהיו חברי אגו&quot;ח. השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים.<br /> <br /> בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות הבאים:<br /> <br /> שישה נציגי הרב גלוכובסקי-אהרונוב:<br /> ר' נפתלי שטרן - גיס של מוטי הלפרין (יודאיקה)<br /> ר' ישראל הלפרין - אח של מוטי הלפרין<br /> ר' תמיר קסטיאל, שליח בקטמון<br /> ר' זלמן גורליק, שליח בבאר שבע<br /> ר' דוד קורץ, אגף הסניפים בצא&quot;ח<br /> ר' יהושע סלפושניק - עובד בצא&quot;ח<br /> <br /> שלושה נייטרלים (בלוי):<br /> ר' חיים לוריא, לוד<br /> ר' אלי שלוסברג, איש עסקים<br /> ר' עמי פייקובסקי, ירושלים<br /> <br /> שלשה של המפרק:<br /> ר' מתי טוכפלד, עיתונאי<br /> ד&quot;ר גיל שחר, לוד<br /> פרופ' שלמה קאליש<br /> <br /> שלושה של הרב יורקוביץ:<br /> ר' מ&quot;מ בליניצקי, מנכ&quot;ל עמותת יד לילד המיוחד<br /> ר' שניאור ליפסקר, מנכ&quot;ל מוסדות חנוך לנער<br /> הרב מאיר מאירי, רב קהילת חב&quot;ד שערי גאולה קרית גת<br /> <br /> לאחר דין ודברים ארוך, 4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב זה, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו&quot;ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך.<br /> <br /> השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר.<br /> <br /> ביום שלישי כ&quot;ט [[ניסן]] [[תשפ&quot;ד]] התקיימה אסיפת חברי בית הדין, כאשר אהרונוב נכח בחלקה (חיכה ששלושת רבני הערים יעזבו ואז נכנס) ודחק עם הרב גלוכובסקי ברבנים הנותרים לסרב לפשרה ולהביא ככל הנראה לפירוק העמותה<br /> <br /> שלוש רבני הערים, הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[יוסף העכט]] והרב [[משה הבלין]] התנגדו בכל תוקף להביא לקרע באנ&quot;ש, והתעקשו להביא את החלטת בית הדין להסכים לפשרה. יש לציין כי גם עורכי הדין שנכחו באסיפה צידדו בכך.<br /> <br /> נכון לרגע זה ידוע לי בוודאות שנשלח מכתב מהבית דין - עוד לא עלה לאתר. ההשערה המבוססת היא שנשלח מכתב ללא חתימות הרבנים אלא רק בשם &quot;מזכירות בית הדין&quot; כפי שהרב גלוכובסקי נוהג לעשות כאשר רוצה לכפות דעתו.<br /> <br /> נמשיך ונעדכן.}}<br /> <br /> [https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&amp;title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו&quot;ח]}}.<br /> <br /> ====בחירת 15 מועמדים====<br /> בתאריך כ&quot;ד ניסן [[תשפ&quot;ד]], נערך דיון בבית המשפט, כאשר כל הצדדים הציגו את טיעוניהם והצעותיהם בדבר הקמת אגו&quot;ח מחדש כדי להפעילה כרצון ולנחת רוח הרבי.<br /> <br /> השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים. בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות כדלהלן.<br /> 4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב המוצע, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו&quot;ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך. השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר.<br /> <br /> ====רשימת השופטת בהסכמת רוב ועדת האיתור====<br /> <br /> '''נייטרלים''' (שאינם מייצגים צד מסוים בחב&quot;ד): <br /> <br /> *ר' [[חיים לוריא]] - פסיכולוג קליני, שליח ב[[ז'יטומיר]] ו[[דונייצק]] בעבר, ועורכה הראשי של חב&quot;דפדיה בשנים תש&quot;ע-תשע&quot;ב (תחת הכינוי [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]]{{הערה| &quot;נו, אז מי אתה “חיים נהר”? נעים להכיר: ר' חיים לוריא, הוא אברך נעים הליכות, ידען ורחב אופקים, המסיים בימים אלה חמש שנות שליחות בעיר ז'יטומיר. הוא לא רק כתב וערך ערכים בחב&quot;פדיה, אלא אף הפעיל את המערכת וניווט את הכותבים ביד רמה, וניצח על השינויים הרבים המתבצעים במקום באינטנסיביות רבה&quot;. מתוך: [https://chabad.info/magazine/274305/ עשור למיזם הענק: הפנים שמאחורי מהפכת חב&quot;דפדיה]}})<br /> *ר' [[אליהו שלוסברג]] - איש עסקים. מייסד ומנכ&quot;ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרויקטים של התחדשות עירונית. מהתורמים החשובים למוסדות וארגוני חב&quot;ד בארץ ובעולם.<br /> *ר' [[מתי טוכפלד]] - כתב פוליטי של העיתון ישראל היום.<br /> <br /> '''אנשי המפרק''' (שידאגו שהעמותה לא תבוא לפירוק שוב): <br /> <br /> *ר' [[עמי פייקובסקי]] - איש עסקים. משמש כרב קבוצת הכדורגל בית&quot;ר ירושלים, ועומד בקשר קרוב עם אנשי תנועת הלח&quot;י, ומפיץ יהדות וחסידות בחוגי הידוענים ברחבי הארץ.<br /> *ד&quot;ר [[גיל שחר]] - רופא אלטרנטיבי.<br /> *ר' [[שלמה קאליש]] - איש עסקים. יו&quot;ר אגודת הידידים של מוסדות חב&quot;ד רבים מנכ&quot;ל ומייסד קבוצת &quot;ג'רוזלם גלובל ונצ'רס&quot;, מראשי כלכלת ההיי-טק ב[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> '''אנשי [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]]''': <br /> *ר' [[מענדי בלניצקי]] - עסקן חב&quot;די, נכד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מנכ&quot;ל [[יד לילד המיוחד]], מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], מנהל [[ועדת החינוך החב&quot;די]], חבר ועדה המייעצת של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח|התאחדות החסידים]], חבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש]], והעורך הראשי של [[קונטרס יחי המלך]].<br /> *הרב [[מאיר מאירי]] - רב [[בית הכנסת]] [[חב&quot;ד]] וראש [[כולל]] להוראה &quot;שערי גאולה&quot; ב[[קריית גת]].<br /> *ר' [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור ליפסקר]] - נכד הרב [[אריה זאב ליפסקר]] שהתמנה לחבר מועצת אגו&quot;ח בשנת תש&quot;ט. מנכ&quot;ל [[מוסדות חנוך לנער]] ב[[צפת]], יו&quot;ר סיעת חב&quot;ד, סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך בעיריית צפת.<br /> <br /> '''אנשי הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] (בא כוחו של ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]])''': <br /> *הרב [[תמיר קסטיאל]] - שליח הרבי ורב קהילת חב&quot;ד לשכונת קטמון,[[ירושלים]] ושליח הרבי ורב קהילת חב&quot;ד ב[[הרצליה]].<br /> *ר' נפתלי שטרן - {{הערה|בן הרב [[אליהו שטרן]], חתן הרב [[אהרן הלפרין]]}}<br /> *ר' ישראל הלפרין - איש עסקים. {{הערה|בן הרב [[אהרן הלפרין]], חתן הרב [[פתחיה ליפסקר]]}} <br /> *ר' [[דוד קורץ]] - אגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צא&quot;ח]], מחברי קהילת חב&quot;ד בבית דגן<br /> *ר׳ [[זלמן גורליק]] - שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד המרכזי ב[[באר שבע]]<br /> *ר' [[יהושע סלפושניק]] - מחלקת יוצאים לשליחות{{הערה|[https://col.org.il/news/144865 יוצאים לשליחות]}} באגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צא&quot;ח]] ושליח הרבי ב[[גבעתיים]].<br /> <br /> ביום ראשון, ד' [[אייר]] [[תשפ&quot;ד]], השופטת הודיעה כי המשך ההליכים יחד עם המפרק יסתיימו תוך כשלושה שבועות.<br /> <br /> בסוף אייר המפרק הזמני ורשם העמותות המליצו לשקול המתנה והידברות, והשופטת הסכימה.<br /> <br /> ===החלטות בית המשפט טבת תשפ&quot;ה===<br /> בחודש טבת תשפ&quot;ה נערך דיון קריטי בבית המשפט במטרה להפיח רוח חדשה באגו&quot;ח באמצעות מינוי 15 חברים המייצגים את כל הדיעות בחב&quot;ד.<br /> <br /> הועלה רעיון למינוי-ניסוי; ימונו 15 החברים המוצעים לתקופת ניסיון של חצי שנה או שנה. עורך דינם של בית הדין ביקש זמן להתלבטות וגם הצהיר כי מצידו ניתן לפרק את אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> אישים שנכחו בבית המשפט הביעו תרעומת על אופציית סגירת אגודה שהוקמה ופעלה על ידי אדמו&quot;רי ליובאוויטש.<br /> <br /> לאחר דיון בין הצדדים הוחלט על ימי התלבטות ותגובות הצדדים יגיעו לבית המשפט עד כ&quot;ו טבת תשפ&quot;ה.<br /> <br /> התקשורת החב&quot;דית והכללית מתעלמות כליל מדיונים אלו.<br /> <br /> ====תגובות בית הדין====<br /> [[קובץ:רבני ערים לעוד קידר נגד פירוק טבת תשפה.jpg|ממוזער|שמאל|חברי בית הדין נגד פירוק אגודת חסידי חב&quot;ד]]<br /> בכ&quot;ו טבת עו&quot;ד של בי&quot;ד מר קידר הודיע כי אין הוא מסכים לפשרה כלשהיא.<br /> <br /> שלושה חברי בי&quot;ד - הרב [[משה הבלין]], הרב [[יוחנן גורארי]] והרב [[יוסף הכט]] - שיגרו מכתב מחאה לעו&quot;ד של הבי&quot;ד על כך שקבע בשם הבי&quot;ד לפרק אגו&quot;ח, כאשר לא התקיים כלל דיון בנושא פירוק.<br /> <br /> שלושת הרבנים מציינים בתחתית מכתבם כי ביררו אצל חברי בית דין (הרב קיז'נר, הרב שוויכה, הרב הרצל והרב דיסקין) והם אינם זוכרים דיון או החלטת בית דין לפרק את אגו&quot;ח. <br /> <br /> מכתב חברי בית הדין נשלח גם אל השופטת העוסקת בהבראת אגו&quot;ח.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] - תולדות יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> *[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]] - תולדות חבר אגו&quot;ח הרב [[יצחק גנזבורג]]<br /> *[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] - מסמכים מארכיון יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[אפרים וולף]]<br /> *שלומי חסקי, [[שלמה מיידנצ'יק|הקטר של חב&quot;ד]] - תולדות יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב שלמה מיידנצ'יק<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]], פרק מג - אגודת חסידי חב&quot;ד (תיעודים משנות ההקמה תש&quot;ב-תש&quot;ד)<br /> * [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש וקבלת הנשיאות<br /> <br /> *דבי ליפקין, '''לוקחים אחריות''' סקירת פעילות אנשי הרב יוסף יצחק אהרונוב חבר אגודת חסידי חב&quot;ד בשנת תשפ&quot;ד, בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] חג הסוכות תשפ&quot;ה, (הודפס בתוך מגזין ב' של גיליון 2081 עמוד 82)<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> === אתרי אגודת חסידי חב&quot;ד ===<br /> * [http://www.chabad.co.il/ דף הבית של '''חב&quot;ד בישראל''' מטעם אגו&quot;ח]<br /> * [http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב&quot;ד שעל ידי אגו&quot;ח] {{קישור שבור|ב' סיוון תשפ&quot;א}}<br /> <br /> === פעילות ===<br /> * '''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: עמותת אגודת חסידי חב&quot;ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69419 הרב אשכנזי מסביר: מדוע פניתי לערכאות?] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו&quot;ח] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&amp;url=newsnew_he&amp;mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו&quot;ח] {{אינפו}}<br /> <br /> === שונות ===<br /> * [http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/אגו%22ח_תפקידיה.pdf אגודת חסידי חב&quot;ד, מטרותיה, תפקידה ופעילותה {{PDF}}]<br /> * [http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות'] {{PDF}} {{קישור שבור|}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=69261 פרשיית החברים באגו&quot;ח] {{אינפו}}<br /> * מענדי שוחט, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו&quot;ח] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/blogs/756665/ מזכיר אגו&quot;ח בטור פרידה: ר' זושא - הלוחם שלא חת {{אינפו}}] {{קישור שבור|}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|*]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=735081 אגודת חסידי חב"ד בישראל 2025-01-27T07:48:32Z <p>מיד: /* תגובות בית הדין */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב&quot;ד במדינה אחרת|ראו=[[אגודת חסידי חב&quot;ד (פירושונים)]]}}<br /> [[קובץ:סמל אגוח.png|שמאל|ממוזער|סמל אגו&quot;ח]]<br /> [[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|בית אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[כפר חב&quot;ד]]]]<br /> [[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|משלחת אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[חג הפורים]] [[תשס&quot;ג]] עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר [[יואב גלנט]] (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ארץ ישראל|ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]<br /> '''אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]]''' (מכונה ב[[ראשי תיבות|ר&quot;ת]] '''אַגוּ&quot;ח''') הוקמה על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כדי להוות ארגון-על של [[חסידות חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] (במקום ארגון [[כולל חב&quot;ד]]{{הערה|כולל חב&quot;ד היה עד אז ארגון על של חב&quot;ד באה&quot;ק. הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]], עמוד רפו. אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ח אגרת ב'תסה}}). מנהלי אגודת חסידי חב&quot;ד במהלך השנים, קיבלו הוראות פרטניות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] ותפקידה לייצג לפקח ולסייע למוסדות חינוך וחסד, ארגונים וחסידי חב&quot;ד בארץ הקודש, ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: הקמת ישובים חב&quot;דיים בארץ הקודש, גיוס משאבים וקשרים בחלונות הגבוהים, וגם לעורר את חסידי חב&quot;ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מיום י&quot;ט [[תמוז]] ה'[[תש&quot;א]]: &quot;נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ&quot;ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא&quot;ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. לאחר [[השואה]] ו[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|היציאה מרוסיה]], אגו&quot;ח הקימה את [[כפר חב&quot;ד]] וההתיישבות החב&quot;דית ב[[לוד]]. ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בהוראת הרבי אגו&quot;ח היתה מעורבת בהקמת [[צעירי אגודת חב&quot;ד (ישראל)|צעירי אגודת חב&quot;ד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב&quot;ד]], והקמת שכונות חב&quot;דיות: [[שיכון חב&quot;ד בלוד]], [[קרית חב&quot;ד בצפת]] ו[[נחלת הר חב&quot;ד]], ארגון טיסות לרבי (צ'רטרים), [[ספר תורה של משיח]] ועוד. במהלך השנים קיבלה אגו&quot;ח מ[[הרבי]] משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה להנהיג את אנ&quot;ש בארץ הקודש, בהנהגת (ועד) [[רבני חב&quot;ד]]{{הערה|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] על מכתבו מזאת [[חנוכה]] [[ה'תנש&quot;א]]: &quot;תוקף והנהגת וענין [[אנ&quot;ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו&quot;ח בארץ הקודש הוא בידי אגו&quot;ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ&quot;ש שי'&quot;}}. כיום פעילות אגו&quot;ח מתבצעת על-ידי [[מטה משיח]], [[התאחדות החסידים]] ו[[ועדת החינוך החב&quot;די]]{{הערה|ועדת החינוך החב&quot;די - מייצגת את ההורים ואת בעלי המקצוע החב&quot;די בארץ הקודש. הועדה נוסדה על-ידי יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] בשנת [[תשס&quot;א]] וליו&quot;ר הועדה מונה הרב [[זושא פויזנר]]. כיום ועדת החינוך החב&quot;די משמשת כאחת מזרועות הביצוע של אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל, וכל פעילות אגו&quot;ח מתואמת עימה}}.<br /> <br /> ==אגו&quot;ח בתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש&quot;א]] ייסד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; הרב [[שאול דב זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] מחשובי חסידי חב&quot;ד ב[[תל אביב]], לחברי הנהלת אגו&quot;ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב&quot;ד בכל רחבי ארץ ישראל{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}.<br /> <br /> ===ארגון הגג===<br /> לפי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אגודת חסידי חב&quot;ד הוקם כארגון גג למוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש, כולל כל הקהילות, ישיבות, כוללים, מוסדות חינוך וחסד וארגונים חב&quot;דיים.<br /> <br /> בדורות הראשונים היה המוסד &quot;[[כולל חב&quot;ד]]&quot; ארגון הגג של תנועת חב&quot;ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג &quot;כולל חב&quot;ד&quot;{{הערה|בשנת [[תער&quot;ב]] יסד [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב]] נ&quot;ע את ישיבת [[תורת אמת]], כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי &quot;כולל חב&quot;ד&quot;, אך למעשה מנהליו הראשיים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מנדל נאה]] היו ראשי כולל חב&quot;ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה &quot;תורת אמת&quot; ב[[ירושלים]], בשנת [[תרפ&quot;ב]], בניהולו של הרב [[זלמן הבלין]].<br /> בשנת [[תרח&quot;צ]] יסד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ נ&quot;ע את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בניהולו של הרב [[אליעזר קרסיק]], גם זה כמוסד בלתי תלוי במוסד הכללי &quot;[[כולל חב&quot;ד]]&quot;}}.<br /> <br /> אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש שיסד כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]], היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב&quot;ד עירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] באגרת מי&quot;ט [[מנחם אב]] [[תש&quot;ד]], אל הנהלת &quot;כולל חב&quot;ד&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ח&quot;ח אגרת ב'תסה}}:<br /> <br /> &quot;בזה הנני להודיעם אשר [[כולל חב&quot;ד]] וישיבת צמח צדק, מנהליהם ופקידיהם יחיו, ימלאו את כל פקודותי לאנ&quot;ש שי' על ידי אגודת חסידי חב&quot;ד הכללית באה&quot;ק ת&quot;ו ויהיו נשמעים להוראות אגודת חסידי חב&quot;ד הכללית באה&quot;ק ת&quot;ו ובכל תוקף עוז כחם יעזרו ויתמכו להביא את הפועל את הוראות אגודת חסידי חב&quot;ד הכללית באה&quot;ק ת&quot;ו&quot;{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]] פרק מג}}.<br /> <br /> ==אגו&quot;ח מתחדשת בעקבות [[היציאה מרוסיה]]==<br /> בשנים הבאות לצד פעולות נרחבות נערכו מספר שינויים בקרב חברי ההנהלה ובשנת [[תש&quot;ט]] לקראת הגעת החסידים שהיו באירופה לאחר [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|היציאה מרוסיה]], אגו&quot;ח התארגנה מחדש בראשות היו&quot;ר הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה להתיישבות החסידים ב[[לוד]] ו[[כפר חב&quot;ד]] ובנוסף דאגה להקמת [[ועד כפר חב&quot;ד]], מוסדות חינוך וארגון מתאימים בכפר חב&quot;ד ולוד.<br /> <br /> בחודש [[טבת]] [[תש&quot;ט]] ביוזמת הנגיד ר' [[שלמה פלמר]], התקיימה אסיפה היסטורית בה הוקמה אגו&quot;ח המתחדשת לקראת עליית החסידים. באסיפה נטלו חלק רבני ועסקני חב&quot;ד מכל רחבי ארץ הקודש. ליושב ראש האסיפה נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב&quot;ד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והוא פתח בדברים אודות פעילות אגו&quot;ח מהקמתה והסביר את מטרת חידוש אגו&quot;ח:<br /> <br /> &quot;עם התחדשות עליית התמימים מהגולה לארץ ההולכת ומתגברת, עלינו לחזק את האגודה בצורה מסודרת ובאחריות כדי שנצליח בפעולתנו והענין דחוף ביותר. מלבד זאת יש בארץ ישיבות ומוסדות שונים של חב&quot;ד... לרכז אותם בחטיבה אחת ובהנהלה משותפת&quot;{{הערה| [[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214}}.<br /> <br /> ===חברי מועצת אגודת חסידי חב&quot;ד===<br /> <br /> באסיפה נבחרה מועצה לאגודת חסידי חב&quot;ד, ועד הפועל ועוד תפקידים חשובים.<br /> <br /> חברי מועצת אגודת חסידי חב&quot;ד:<br /> *הרב [[שאול דובער זיסלין]]<br /> *הרב [[שלמה יוסף זווין]]<br /> *הרב [[יעקב לנדא]]<br /> *הרב [[גרשון חן]]<br /> *הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]<br /> *הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> *הרב [[נחום גולדשמיד]]<br /> *הרב [[פנחס אלטהויז]]<br /> *הרב [[משה גוראריה]]<br /> *הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]<br /> *הרב [[שמריה גוראריה]]<br /> *הרב [[אפרים וולף]]<br /> *הרב [[משה סגל]]<br /> *הרב [[אריה זאב ליפסקר]]<br /> *הרב [[אברהם דרייזין]]<br /> <br /> ===המנהלים===<br /> כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב [[משה גוראריה]] יו&quot;ר, הרב [[אליעזר קרסיק]] - מזכיר, הרב [[פנחס אלטהויז]] - גזבר.<br /> <br /> בפועל הרב [[אליעזר קרסיק]] כיהן כיו&quot;ר ומנהל אגו&quot;ח והשניים האחרים היו שותפים פעילים לניהול אגודת חסידי חב&quot;ד. ואילו אודות המועצה, מלבד בחירתה, אין מידע על פעילותה.<br /> <br /> המינויים ופעילות אגודת חסידי חב&quot;ד על ידי שלושה אלו, זכו לברכות עידודים והכוונות רבות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214-215}}.<br /> <br /> ==אגו&quot;ח וקבלת הנשיאות של הרבי==<br /> בעקבות הסתלקות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], מנהלי אגודת חסידי חב&quot;ד בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את חסידי חב&quot;ד סביב [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וכדי ליישם זאת בפועל, מנהלי אגו&quot;ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד ב[[ח&quot;י אלול]] יום הולדת ה[[בעש&quot;ט]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]], באולמי [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ובכינוס זה חשובי רבני חב&quot;ד לצד מנהלי אגו&quot;ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.<br /> <br /> זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי&quot;א [[שבט]] [[תשי&quot;א]], הגיע יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידות מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב -5–6 שעות ברציפות בכל פעם. במהלך יחידויות הללו, הרבי הורה והדריך את הרב קרסיק בענייני העסקנות החב&quot;דית בארץ ישראל בשפע רחב של נושאים. בין הדברים הרבי דיבר עם הרב קרסיק על החובה להקים עוד מוסדות חב&quot;דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו&quot;ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}.<br /> <br /> לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי&quot;א, מוסדות חב&quot;ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:<br /> <br /> לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. בתחילת ניסן תשי&quot;א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב&quot;ד, ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]], [[כולל חב&quot;ד]] ו[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.<br /> בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש:<br /> &quot;בטח קיבל כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א את המכתבים המבקשים לכ&quot;ק שליט&quot;א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ&quot;ק שליט&quot;א אבל בהעדר קבלה מכ&quot;ק שליט&quot;א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה&quot;.<br /> בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי&quot;ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי&quot;א.<br /> <br /> בחודש אייר תשי&quot;א התקיימה אסיפה של חברי ועד אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהשתתפות – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].<br /> באסיפה דנו בענין ההתמסרות לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב&quot;ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב&quot;ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 236}}.<br /> <br /> במהלך שנת תשי&quot;ב - הרבי קיבל נשיאות על המוסדות ברחבי תבל ובהם אגודת חסידי חב&quot;ד ומוסדות וארגונים חב&quot;ד בארץ הקודש. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו&quot;ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי&quot;א אגרות מיוחדות לאגו&quot;ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים – [[צעירי חב&quot;ד]], [[נשי חב&quot;ד]] ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות.{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב&quot;דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.<br /> <br /> === הרבי ממנה חברי ועד הפועל===<br /> בכסלו תשי&quot;ב הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב&quot;ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי [[צעירי אגודת חב&quot;ד|צא&quot;ח]], כולם חסידים ידועים ועסקנים נמרצים:<br /> *הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> *הרב [[אברהם דרייזין]]<br /> *הרב [[פנחס אלטהויז]]<br /> *הרב [[משה גוראריה]]<br /> *הרב [[נחום גולדשמיד]]<br /> *הרב [[שמר'ל גוראריה]]<br /> *הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]<br /> *הרב [[משה דובער גנזבורג]]<br /> *הרב [[יצחק גנזבורג]]<br /> *הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.<br /> <br /> שלושת מנהלי אגו&quot;ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב&quot;ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב&quot;ד]], [[נשי חב&quot;ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות תומכי תמימים בלוד וכפר חב&quot;ד, ישיבת תורת אמת וישיבות ומוסדות חב&quot;דיים נוספים וקהילות חב&quot;ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br /> <br /> במקביל עסקו באגו&quot;ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב&quot;ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br /> <br /> ===אגו&quot;ח והמוסדות===<br /> בשנת [[תשי&quot;א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צעירי אגודת חב&quot;ד]] כמחלקה של אגו&quot;ח והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]].<br /> <br /> אגו&quot;ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:<br /> *ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.<br /> *דאגה למשרות לאנ&quot;ש ושאר צרכיהם.<br /> *סיוע בהתפתחות [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר<br /> [[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת אגודת חסידי חב&quot;ד בבית הכנסת '[[נחלת בנימין]]' ב[[תל אביב]] בשנת תשי&quot;ב. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]]<br /> <br /> באגרות לאגו&quot;ח ולמוסדות חב&quot;ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב&quot;ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:<br /> *א. כלפי המוסדות - כל מוסד נחשב לאוטונומיה נפרדת ויעמוד בקשר עם אגודת חסידי חב&quot;ד באמצעות נציג.<br /> *ב. כלפי חוץ - יהיה נציג מטעם אגודת חסידי חב&quot;ד שייצג את כל מוסדות חב&quot;ד בארץ ישראל.<br /> *ג. התנהלות אגודת חסידי חב&quot;ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע&quot;ז-ע&quot;ח ועוד אגרות. וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי&quot;ב]]: &quot;הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ&quot;ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט&quot;ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו&quot;ד ו[[י&quot;ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ&quot;כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב&quot;ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך [[כ&quot;ג מנחם אב]] [[תשט&quot;ז]]. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב&quot;ד ו[[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ([[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק כ&quot;ה ע' קנ&quot;א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום [[כ&quot;ד סיון]] [[תשי&quot;א]])}}.<br /> <br /> ==תפקידי אגודת חסידי חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:אגוחח.jpg|שמאל|ממוזער|280px|אנשי אגו&quot;ח בביקור אצל אישי ציבור ([[טבת]] [[תש&quot;ע]])]]<br /> תפקידיה של אגודת חסידי חב&quot;ד נקבעו על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי&quot;א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] חלק ד' עמוד ת&quot;ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב&quot;ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:<br /> #לעורר את חסידי חב&quot;ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מיום י&quot;ט [[תמוז]] ה'[[תש&quot;א]]: &quot;נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ&quot;ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא&quot;ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. <br /> #ייצוג חסידי חב&quot;ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב&quot;די כלשהו.<br /> #תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.<br /> #פיקוח חיצוני על מוסדות חב&quot;ד ודיווח לרבי{{הערה|מכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל&quot;ז: &quot;תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד}}.<br /> #פיקוח כללי על הארגונים החב&quot;דיים החדשים (כגון, צא&quot;ח, איגוד נשי חב&quot;ד ועוד).<br /> #ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.<br /> #אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא&quot;ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב&quot;אגרות קודש&quot; חלק ה' עמוד רס&quot;א.}}.<br /> #הקמת מוסדות חב&quot;ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו&quot;ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב&quot;ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט&quot;ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק כ&quot;א ע' שי&quot;ד}}. עסקני חב&quot;ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו&quot;ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ&quot;ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: &quot;הקמת אגודות שייך לאגו&quot;ח באה&quot;ק, ולרבנים פוסקי דינים&quot;}}.<br /> #שמירה על צביונה של [[חסידות חב&quot;ד]] כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ&quot;א בסיוון]] שנת [[תשי&quot;ד]]}}<br /> #קשר עם אישי ציבור{{הערה|אגרות קודש חלק י' ע' קכ&quot;ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש&quot;ב}}.<br /> #דיווח לרבי מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב&quot;ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו&quot;ח מתאריך [[כ&quot;א בסיוון]] שנת [[תשי&quot;ד]] ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ&quot;ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ&quot;ח. }}.<br /> #שמירה על הנהגת בתי כנסת [[חב&quot;ד]] ופיתוחם.<br /> #ייצוג ופרסום חב&quot;די בעיתונות{{הערה|לדוגמה מכתב [[כ&quot;א בסיון]] שנת [[תשי&quot;ד]]ו אגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי&quot;ב]]}}.<br /> #אחריות להגדלת קהילת חב&quot;ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב&quot;ד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש&quot;ז.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק&quot;ד}}.<br /> #סיוע כספי לאנ&quot;ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמה באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי&quot;ב]]:וכן באגרת בחלק י' ע' ק&quot;ד}} (בניית [[מקווה חב&quot;ד|מקוואות חב&quot;ד]] על פי שיטת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערה|מכתב לאגו&quot;ח מתאריך [[י&quot;ג בניסן]] שנת [[תשי&quot;ג]]}}. ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט&quot;ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו של [[כפר חב&quot;ד]]}}).<br /> #השגת כתבי-יד מ[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ&quot;א בסיוון]] שנת [[תשי&quot;ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ&quot;ו-ז): &quot;בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מ[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא&quot;ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב}}.<br /> <br /> == פעולות אגודת חסידי חב&quot;ד ==<br /> <br /> מאז הקמת אגודת חסידי חב&quot;ד, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב&quot;ד. אגודת חסידי חב&quot;ד הייתה חלק מהקמת ופיתוח ההתיישבות החב&quot;דית בארץ הקודש מאז העליה לאחר היציאה מרוסיה ועד הקמת שכונות חב&quot;דיות ברחבי ארץ הקודש.<br /> <br /> אגו&quot;ח פעלה בכל דרך להגשת מעטפת סיוע וגיוס תקציבים תרומות וקשרים עם בכירים, למוסדות וארגונים חב&quot;דיים ארציים ומקומיים, ולמעשה אגו&quot;ח היא עמוד התווך המרכזי להתפתחות ושגשוג וגם ניהול וייצוג חסידות חב&quot;ד בארץ הקודש.<br /> <br /> במהלך השנים אגו&quot;ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.<br /> *הקמת ופיתוח [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br /> *פיתוח ותמיכה בישיבות תומכי תמימים לוד וכפר חב&quot;ד<br /> *הקמת ופיתוח [[צעירי חב&quot;ד]]<br /> *הקמת [[נשי חב&quot;ד]]<br /> *הקמת ופיתוח [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הקמת ופיתוח [[שיכון חב&quot;ד בלוד]], [[נחלת הר חב&quot;ד]], קרית חב&quot;ד בצפת<br /> *הקמת ושיפוץ מקוואות<br /> *המלחמה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]<br /> *מערכות למען [[שלימות הארץ]]<br /> *גיוס תורמים לטובת מוסדות<br /> *ייעוץ ארגון והתפתחות למוסדות חב&quot;ד<br /> <br /> ==הקמת כפר חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב&quot;ד]]}}<br /> בשנת [[תש&quot;ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב&quot;ד ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להקים התיישבות חב&quot;דית בארץ הקודש{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב&quot;די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב&quot;די!]''' {{COL}}}}.<br /> <br /> ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|יצאו חסידי חב&quot;ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו&quot;ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו&quot;ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש&quot;ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל&quot;יחידויות&quot; רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב&quot;ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז&quot;ר]] ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי&quot;צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב&quot;די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי&quot;צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב&quot;ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}.<br /> <br /> בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.<br /> <br /> בי&quot;ט כסלו [[תש&quot;ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב&quot;ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב&quot;ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו&quot;ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו&quot;ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ מ[[כ' בטבת]] [[תש&quot;ח]]{{מקור}}}}.<br /> ב[[כ&quot;ה באדר]] נתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי&quot;צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק &quot;רעיון הקמת המושבה החב&quot;דית&quot;.}}.<br /> לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב&quot;ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: &quot;לשכת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרב ר' יוסף יצחק שליט&quot;א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן&quot;. ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה&quot;מושבה חב&quot;דית&quot;, על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב&quot;ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}.<br /> <br /> בתקופה הבאה פעלו באגו&quot;ח להקמת כפר חב&quot;ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==הקמת שיכון חב&quot;ד בלוד==<br /> <br /> לאחר [[מלחמת העולם השניה]] והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו&quot;ח לפי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ פעלו להקמת כפר חב&quot;די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו&quot;ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש&quot;ט, דאגו אגו&quot;ח ליישב קבוצת חסידים<br /> בפאתי העיר [[לוד]].<br /> <br /> במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו&quot;ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן גם כיו&quot;ר אגו&quot;ח.<br /> <br /> בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו&quot;ח הקימו את שיכון חב&quot;ד.<br /> <br /> ==רשת אהלי יוסף יצחק==<br /> בקיץ [[תשי&quot;א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], פנה הרבי אל הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך &quot;אהלי יוסף יצחק&quot; על שם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל [[הרבי]] שלח ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ&quot;זרם בלתי-זרמי&quot; ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת &quot;זרם בלתי-זרמי&quot;{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] תשס&quot;ה, עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.<br /> <br /> אגודת חסידי חב&quot;ד באותה תקופה בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]], פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב&quot;ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה.<br /> <br /> ==הקמת מקוואות==<br /> אגו&quot;ח הקימה ושיפצה מקוואות טהרה ברחבי ארץ הקודש, על פי הוראות הרבי ובשיתוף פעולה עם מרכז הארצי למען טהרת המשפחה.<br /> <br /> הנה לדוגמה הוראה של הרבי על אחת המקוואות:<br /> ההוראה הגיעה במכתב לאגו&quot;ח מתאריך [[י&quot;ג בניסן]] שנת [[תשי&quot;ג]]:&quot;בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ&quot;ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו&quot;ח&quot;{{הערה|ראה ב[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 236–237: &quot;הקמת מקוואות טהרה&quot;}}.<br /> <br /> == מחלקות אגודת חסידי חב&quot;ד ==<br /> לפי הוראות הרבי, אגודת חסידי חב&quot;ד הקימה מחלקות לפי תחומי פעילות ואגו&quot;ח מסייעים למחלקות אלו.<br /> <br /> === [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל]] ===<br /> ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי&quot;א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו&quot;ח, בשם [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צעירי אגודת חב&quot;ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], כ&quot;ד [[סיון]] [[תשי&quot;א]]: &quot;לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ&quot;ש והקרובים לרוח [[חב&quot;ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו&quot;.}}.<br /> <br /> צעירי אגודת חב&quot;ד - צא&quot;ח - הוקם באסיפת ייסוד בי&quot;ז מנחם אב תשי&quot;א ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}}<br /> <br /> כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו&quot;ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב&quot;ד{{הערה|&quot;פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ&quot;ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בפ&quot;ע, וכן איגוד [[נשי חב&quot;ד]], שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ&quot;ע&quot;.}}.<br /> <br /> <br /> ===[[נשי ובנות חב&quot;ד]]===<br /> במקביל לייסוד &quot;צעירי אגודת חב&quot;ד&quot; ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב&quot;ד, בסגנון המתאים להם: &quot;לדעתי צריך היה לארגן באגו&quot;ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב&quot;ד ואת כל אלה אשר רוח חב&quot;ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו&quot;{{הערה|מכתב הרבי ב&quot;אגרות קודש&quot;, כ&quot;ד [[סיוון]] ה'תשי&quot;א}}.<br /> <br /> הארגון שהוקם בפועל על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]], נקרא &quot;נשי ובנות חב&quot;ד&quot;{{הערה|[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]''' פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב&quot;ד'}}.<br /> <br /> לאחר יותר משנה מאז הקמת הארגון, כתב הרבי לארגון &quot;נשי ובנות חב&quot;ד&quot; שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו&quot;ח{{הערה|מכתב מיום כ&quot;ח [[תמוז]] [[תשי&quot;ב]]: &quot;ארגון נשי ובנות חב&quot;ד מהווה חלק מאגודת חסידי חב&quot;ד באוטונומיה מיוחדת משלו&quot;.}}.<br /> <br /> ===770 כפר חב&quot;ד===<br /> לפי הוראת הרבי אגו&quot;ח בראשות הרב [[אפרים וולף]], בנתה בשנת תשמ&quot;ו את בניין 770 בכפר חב&quot;ד.<br /> [[קובץ:ברכת הרבי למיידנצ'יק יו&quot;ר אגו&quot;ח.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו&quot;ר אגו&quot;ח]]<br /> בשנת [[תש&quot;נ]] כאשר הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד ולתפקיד יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי. הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו&quot;ח בכפר חב&quot;ד. ומאז הרב מיידנצ'יק ניהל את 770 ביד רמה, מינה את ר' [[מאיר פרידמן]] לקבל אורחים ותיירים ובהמשך את בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]].<br /> <br /> כיום הרב [[מנחם לאטר]] מנהל את הבניין בכלל ואת ביקורי האורחים בפרט.<br /> <br /> ===[[איגוד המשפיעים]]===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] הקים הרב [[שמואל גרייזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו&quot;ח בארה&quot;ק.<br /> <br /> זכה האיגוד למענות ועידודים מהרבי. כבר בפעולות הראשונות, זכה האיגוד לעידוד מהרבי:<br /> <br /> על הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת &quot;איגוד המשפיעים&quot; לרבי מתאריך כ&quot;ג [[ניסן]] [[תשמ&quot;ז]] אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתב יד קודשו &quot;ואזכיר על [[האוהל|הציון]] לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב&quot;.<br /> <br /> לקראת הכינוס הראשון הוציאו את &quot;קובץ המשפיעים&quot; הכולל בתוכו קטעי [[שיחות]] של הרבי אודות תפקיד המשפיעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע.<br /> <br /> הקובץ נערך על ידי הרב משה מרינובסקי והוגה על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. על כך הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: &quot;בטח על ידי עוד א' מתאים. ועפ&quot;י מש&quot;כ על פי שניים גו'&quot;.<br /> <br /> כאשר הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]] - הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.<br /> <br /> ===מטה משיח===<br /> [[קובץ:מטה משיח.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער]]<br /> [[קובץ:מטה משיח באה&quot;ק.png|ממוזער|הודעת רבני חב&quot;ד על הקמת מטה משיח]]<br /> '''[[מטה משיח]]''' (שם רשמי: '''מטה משיח בארץ הקודש''') הוא ארגון שהוקם על ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק|אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל]], (ואף מוגדר כארגון חסות של האגודה) על מנת לפעול בלימוד והפצת נושאי [[הגאולה]] ו[[ביאת המשיח]]. הארגון מפיק פרסומים שבועיים ושנתיים ועורך שבתונים וכנסים בנושאי משיח וגאולה.<br /> <br /> ===ועדת החינוך החב&quot;די===<br /> '''[[ועדת החינוך החב&quot;די]]''' - אותה ניהל הרב [[זושא פויזנר]] עד לפטירתו, עוסקת באיתור דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ&quot;ש]] בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, ביקר ר' זושא במוסדות החינוך, וייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. נערכו ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו&quot;[[שבת]] חינוך&quot; אחת בשנה{{הבהרה|באיזה שנים בדיוק הייתה שבת החינוך?}}. תחת המחלקה פעל בעבר מכון [[הוצאה לאור]] שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב&quot;דיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/135.pdf 'חינוך בדרך המלך' גליון 14]. {{PDF}} {{אינפו}}}}.{{ש}}החל משנת [[תשע&quot;ג]] החלה [[הוצאה לאור]] מחודשת של ירחון חודשי הנקרא 'דרך המלך', העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב&quot;די. הירחון המחודש נערך על ידי הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] והרב [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|1=לצפיה בגליונות: [http://ih.chabad.info/upload/Derech01/index.html 1], [http://ih.chabad.info/upload/Derech02/Derech02/index.html 2], [http://www.chabad.info/images/notimage/77560_he_1.pdf 3].}}.<br /> <br /> ===[[יד לילד המיוחד]]===<br /> מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית תחת 'מחלקת החינוך'. יו&quot;ר המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בלניצקי]]. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.<br /> <br /> ===מחלקת מחנכים מייעצים===<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם &quot;מחנכים מייעצים&quot;, שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ&quot;ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל ייעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, לייעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.<br /> ===כולל יום שישי===<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] נפתח [[770 כפר חב&quot;ד|בבית אגודת חסידי חב&quot;ד]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט&quot;ו תמוז [[תשמ&quot;ה]] שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על [[הרמב&quot;ם]] הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].<br /> <br /> ===[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]===<br /> הוקם בשנת [[תשנ&quot;ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.<br /> <br /> למכון [http://www.otzar770.com/login/wizard_step_00.asp אתר אוצר 770] ובו מאגר ספרי חסידות.<br /> <br /> ===[[התאחדות החסידים]]===<br /> <br /> '''התאחדות החסידים לקבלת פני משיח''' <br /> הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס&quot;ד]] בהנחיית יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. מטרת הארגון - לפעול בין [[אנ&quot;ש]], כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'. מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית סביב מעגל השנה באמצעות מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי. כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב&quot;ד וע&quot;י חברי הנהלת הארגון.<br /> <br /> <br /> פעילות התאחדות החסידים לפי נושאים:<br /> <br /> *הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה <br /> *הכשרת פעילים חב&quot;דיים להפצת היהדות והמעיינות <br /> *איתור מקורות פרנסה <br /> *סיוע לנזקקים <br /> *הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא <br /> *הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה <br /> *הוצאה לאור <br /> *פעילות חסד <br /> *הפקות תוכן <br /> *שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה <br /> *מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה <br /> *התוועדויות ארציות ומקומיות <br /> *אגודת הידידים ורוממתנו <br /> *מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית <br /> *בשנת [[תשפ&quot;ג]] החלה פרוייקט רכישת בניין מפואר בעיר צפת שיהווה מרכז הארגון התאחדות החסידים.<br /> <br /> ===מחלקת ניהול===<br /> [[קובץ:מנהלים.jpg|שמאל|ממוזער|[[כנס מנהלי מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש|כנס המנהלים]], [[תשס&quot;ח]]]]<br /> <br /> נוסדה בשנת [[תשס&quot;ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב&quot;ד. רכז המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]. מדי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות ל[[כנס מנהלי מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש|כינוס שנתי]]. היא מסייעת <br /> למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ &quot;ניהול המוסדות&quot; המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[הרבי]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו&quot;ל ב[[תשס&quot;ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס&quot;ד]]. בשנת [[תשס&quot;ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.<br /> <br /> ===חסדי שלמה ומשה===<br /> '''מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס&quot;ז]] הכריזה אגודת חסידי חב&quot;ד על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ&quot;ש]] במציאת עבודה ועוד, על שם יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. מנכ&quot;ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].<br /> <br /> החל משנת [[תשע&quot;ח]] המרכז מופעל באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]].<br /> <br /> === בול חב&quot;ד ===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בול חב&quot;ד]]}}<br /> [[קובץ:בול חבד.jpg|שמאל|ממוזער|בול חב&quot;ד]] <br /> '''בול חב&quot;ד''' הונפק על ידי רשות הדואר של ישראל במחווה של כבוד לתנועת [[חב&quot;ד]] ול{{ה|רבי}}. הבול מופיע בגליון מקושט ומהודר של שמונה בולים. יום ההופעה של הבול היה ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח|כ&quot;ב שבט]] [[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> במלאת 100 שנה להולדת [[הרבי]] החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה ל[[רבי]] - להנפיק בול לכבודו.<br /> <br /> לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק י&quot;ח עמוד רכו.}}) - נענו לבקשתו של יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].<br /> <br /> במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול שהורכבה מחברי אגודת חסידי חב&quot;ד הפעילים, &quot;[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]&quot;, ובני משפחתו של הר&quot;ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> בראש הועדה להנפקת הבול עמד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].<br /> <br /> ===כינוסי תורה===<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב&quot;ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות חסידית]] עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].<br /> [[קובץ:כנס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|כינוס תורה, [[תשס&quot;ח]]]]<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;ד במלאת עשרים שנה לפטירת הרב מיידנצ'יק, נערך כינוס תורה בפורמט מיוחד ובשידור חי, בהשתתפות הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של [[תל אביב]] והרב הראשי לישראל לשעבר מידידיו הקרובים של הרב מיידנצ'יק{{הערה|[https://chabad.info/news/1080914/ כינוס תורה אגו&quot;ח שידור חוזר]}}.<br /> <br /> == חברי אגודת חסידי חב&quot;ד ==<br /> האגודה נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב&quot;ד בפרט כאגודת חסידי חב&quot;ד - אגודה שבה מיוצגים כל חסידי חב&quot;ד. ולא רק חסידי חב&quot;ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב&quot;ד, כפי שכותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במכתבו לועד המייסד של אגודת חסידי חב&quot;ד מתאריך י&quot;ט [[תמוז]] [[תש&quot;א]] ([[אגרות קודש]] שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב&quot;ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.{{הערה|על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותיה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.<br /> <br /> למעשה אין חברים מכלל עם ישראל באגו&quot;ח אלא חברי הנהלה}}.<br /> <br /> === תש&quot;א-תש&quot;נ ===<br /> הרבי קבע כי בהנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד יהיו חברים גם נציגי המוסדות. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגודת חסידי חב&quot;ד מתאריך ט' [[אלול]] ה'תשי&quot;א ([[אגרות קודש]] חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו&quot;ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב&quot;ד]], [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] וכו').<br /> <br /> וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י&quot;ג [[כסלו]] [[תשי&quot;ב]] ([[אגרות קודש]] חלק ה' ע' עח): כיון שאגו&quot;ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב&quot;ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו&quot;ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br /> <br /> או ב[[אגרות קודש]] חלק ה' ע' קלז: אגו&quot;ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב&quot;ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו&quot;ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br /> <br /> יושבי ראש ומינוי חברי אגו&quot;ח במשך השנים תש&quot;א-תש&quot;נ:<br /> * יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]], מינוי של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> * יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]], בשנת תש&quot;ט, הנהלת אגו&quot;ח נבחרה באסיפת רבני ועסקני חב&quot;ד ומאז הרב קרסיק כיהן כיו&quot;ר אגו&quot;ח בפועל. חברי מועצת אגו&quot;ח שנבחרו באסיפה בשנת תש&quot;ט (לא ידוע אם המועצה היתה פעילה): <br /> **הרב [[שאול דובער זיסלין]]<br /> **הרב [[שלמה יוסף זווין]]<br /> **הרב [[יעקב לנדא]]<br /> **הרב [[גרשון חן]]<br /> **הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]<br /> **הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> **הרב [[נחום גולדשמיד]]<br /> **הרב [[פנחס אלטהויז]]<br /> **הרב [[משה גוראריה]]<br /> **הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]<br /> **הרב [[שמריה גוראריה]]<br /> **הרב [[אפרים וולף]]<br /> **הרב [[משה סגל]]<br /> **הרב [[אריה זאב ליפסקר]]<br /> **הרב [[אברהם דרייזין]].<br /> <br /> * לאחר קבלת הנשיאות של הרבי, מונו עוד חברים לאגו&quot;ח בהסכמת הרבי והיו&quot;ר הרב אליעזר קרסיק המשיך בתפקידו. הנהלת אגו&quot;ח מאז תשי&quot;ב: <br /> **הרב [[אליעזר קרסיק]] יו&quot;ר<br /> **הרב [[אברהם דרייזין]]<br /> **הרב [[פנחס אלטהויז]]<br /> **הרב [[משה גוראריה]]<br /> **הרב [[נחום גולדשמיד]]<br /> **הרב [[שמר'ל גוראריה]]<br /> **הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]<br /> **הרב [[משה דובער גנזבורג]]<br /> **הרב [[יצחק גנזבורג]]<br /> **הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.<br /> * לאחר פטירת הרב אליעזר קרסיק בשנת תש&quot;כ, הרבי הורה כי חתנו הרב [[משה אשכנזי]] יירש את כל תפקידיו וכך נכנס לכהן כחבר אגודת חסידי חב&quot;ד (וגם כרב קהילת חב&quot;ד בתל אביב וחבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית בלוד).<br /> * יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד השלישי היה הרב [[אפרים וולף]]. אין אינפורמציה אודות זמן ואופן מינויו ליו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> === תש&quot;נ-תשס&quot;ב ===<br /> בשנת [[תש&quot;נ]] הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד. לתפקיד יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי: &quot;לקבל ובאופן דמוסיף והולך עד שלא בערך וכו' אזכיר על הציון&quot;. הרבי הורה למסור לרב מידנצ'יק את החותמות והבלנקים של אגו&quot;ח ובהוראה מיוחדת הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו&quot;ח בכפר חב&quot;ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%95%22%D7%A8_%D7%90%D7%92%D7%95%22%D7%97.jpeg ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו&quot;ר אגו&quot;ח]}}.<br /> <br /> הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] אז יו&quot;ר צעירי חב&quot;ד מונה לסגן יו&quot;ר אגו&quot;ח, ובהתאמה למענה הרבי, מינויו הוגבל בתנאי שבתפקידו באגו&quot;ח יעסוק רק במה שקשור לצא&quot;ח{{הערה|מכתב גרייזמן תשע&quot;ח}}.<br /> <br /> חברי אגו&quot;ח בהרכב החדש:<br /> *הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] - יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד<br /> * הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ&quot;ל [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] שמונה לסגן היו&quot;ר{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/12/5c2b96836b1c5_1546360451_news_images_gallery.jpg עפ&quot;י צילום מכתב הרב ירוסלבסקי בשם בית הדין מי&quot;א תמוז תש&quot;נ]}}.<br /> * הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]].<br /> * הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].<br /> * הרב [[שמואל חפר]] יו&quot;ר מכללת [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> * הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> * הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].<br /> * הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו&quot;ר [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> * הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה צפת|בית חנה]] ב[[צפת]].<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] צורפו החברים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{אינפו}} {{תמונה}}}}:<br /> * הרב [[זושא פויזנר]] [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> * הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> * הרב [[שמואל גרייזמן]] יו&quot;ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].<br /> * הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב&quot;ד [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> === תשס&quot;ב-תשס&quot;ד ===<br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] יזמו חלק מחסידי חב&quot;ד, בהנהגת אחד מחברי אגודת חסידי חב&quot;ד את מבצע &quot;נתניהו טוב ליהודים&quot;, יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו&quot;ח. יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגודת חסידי חב&quot;ד מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגודת חסידי חב&quot;ד, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס&quot;ב, ארבעה חברים חדשים:<br /> * הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]].<br /> * הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - מנכ&quot;ל מוסדות [[בית חנה צפת|בית חנה]] [[חב&quot;ד]] ב[[צפת]].<br /> * הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].<br /> * הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר&quot;מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]], למנהל בית אגודת חסידי חב&quot;ד הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br /> <br /> === לאחר שנת [[תשס&quot;ד]] ===<br /> ====מבקשים דיון הוגן====<br /> [[קובץ:אבג.jpg|שמאל|ממוזער|280px|כינוס אגודת חסידי חב&quot;ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: הרב [[מרדכי אשכנזי]], חברי אגודת חסידי חב&quot;ד: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגודת חסידי חב&quot;ד ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגודת חסידי חב&quot;ד הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בליניצקי]], מנהל [[770 כפר חב&quot;ד|בית אגודת חסידי חב&quot;ד]] הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], חבר אגודת חסידי חב&quot;ד הרב [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]]]] <br /> ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס&quot;ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק יו&quot;ר אגו&quot;ח. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגודת חסידי חב&quot;ד במכתב לרבני אנ&quot;ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל נוצרה דרישה לדיון הוגן בהשתתפות עסקנים מכל הצדדים ובני משפחת היו&quot;ר הנפטר. הרב [[משה אשכנזי]] הוציא מכתב קצר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו&quot;ח באה&quot;ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי בית דין רבני חב&quot;ד. <br /> <br /> בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב&quot;דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו&quot;ר [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארץ הקודש|צעירי חב&quot;ד]] ליו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).<br /> <br /> ====החלטת החמישה====<br /> בערב [[שביעי של פסח]] [[תשס&quot;ד]] - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי בית דין רבני חב&quot;ד, בו הם החליטו על מינויו של הרב אהרונוב ליו&quot;ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד. <br /> <br /> לעומתם, הרב [[יוסף הכט]] והרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - חברי בית דין רבני חב&quot;ד, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=5072 הרבנים גוראריה והכט: &quot;לאסיפה אין תוקף!&quot;] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]] רבה של נוף הגליל, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב&quot;ד בלוד, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] אב&quot;ד בחיפה, הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב&quot;ד מגדל העמק, הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב&quot;ד בקריות, הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.<br /> <br /> ====הליכים ודיונים====<br /> מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=69261 סקירה על המצב בעמותה כיום] {{אינפו}}}}. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע&quot;ג]] התקבלה ההחלטה הסופית כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו&quot;ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75556 פסיקת הבוררות]}}.<br /> <br /> ====הפשרה שלא יושמה====<br /> במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני [[בית דין רבני חב&quot;ד]], כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו&quot;ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.<br /> <br /> על פי הצעת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|שם=סכנת פירוק|[https://chabad.info/news/עמותת-אגודת-חסידי-חבד-באהק-בסכנת-פירו/ עמותת אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק בסכנת פירוק] {{אינפו}}}} באסיפת העמותה יוסיפו את ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), וכעבור חודשיים תתקיים אסיפה נוספת בה יוסיפו עוד ששה חברים שייבחרו על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] והרב [[יוסף גינזבורג]], וכך ישאר המצב בעמותה שקול ויוכל לתת ייצוג הולם לקהל אנ&quot;ש באה&quot;ק.<br /> <br /> מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על תואר היו&quot;ר לא ידונו בשלב זה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע&quot;ג לא הוזכר ענין היו&quot;ר.<br /> <br /> [[קובץ:Aguch5773.jpg|שמאל|ממוזער|ההחלטה מתשע&quot;ג]]<br /> הצעת הפשרה התקבלה, כך שיצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך [[כ&quot;ו סיוון]] [[ה'תשע&quot;ג]] (ראה תמונה), אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה.<br /> <br /> בפועל{{הערה|שם=סכנת פירוק}}, האסיפה השניה לא יושמה על אף פניות חוזרות ונשנות של הרב אשכנזי, וזאת בעקבות התגדותו של בעל השליטה בפועל בעמותה – הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].<br /> <br /> ====אסיפת מחטף====<br /> ב[[כ&quot;א שבט]] [[תשע&quot;ו]], יום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את הפשרה שנקבעה על ידי רבני חב&quot;ד בהסכמת שני הצדדים, נערכה אסיפת מחטף, בה הוחלט על צירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה שימנעו כל פשרה בעתיד, הלא הם: ר' [[אריאל למברג]], ר' [[נפתלי ליפסקר]], ר' מוטי הלפרין ור' [[חיים קפלן]]{{הערה|שלושת הראשונים הינם עובדים ב[[צא&quot;ח]], וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה לשמור על תפקיד היו&quot;ר.}}.<br /> <br /> לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר{{הערה|שם=סכנת פירוק}}.<br /> <br /> ====חבר אגו&quot;ח מבהיר תמונת מצב====<br /> בשנת [[תשע&quot;ח]], הרב [[שמואל גרייזמן]] שליח הרבי לארץ הקודש ומחברי אגודת חסידי חב&quot;ד, שלח [https://chabadpedia.co.il/images/2/28/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf מכתב ארוך ומנומק לבית דין רבני חב&quot;ד], ובו מתעד את השתלשלות מינוי הרב אהרונוב לחבר וסגן יו&quot;ר אגו&quot;ח בשנת תש&quot;נ, חרף הוראות הרבי שהמינוי לא יפריע לעבודתו כיושב ראש צעירי חב&quot;ד. ובמכתבו שואל ותמה, אם הרבי הבהיר שהעבודה בצא&quot;ח לא תפריע לאגו&quot;ח, כיצד זה מנסים למנות את הרב אהרונוב ליו&quot;ר אגו&quot;ח. במכתב בן למעלה מעשרה עמודים, מביא הרב גרייזמן מענות רבים של הרבי לאגו&quot;ח ולבי&quot;ד הקשורות למינוי חברי אגו&quot;ח חדשים, במיוחד לאחר פטירת היושב ראש הרב שלמה מיידנצ'יק.<br /> <br /> === החברים טרם פירוק ===<br /> <br /> באתרי העמותות של משרד המשפטים וכיו&quot;ב בהם מוצגים פרטי חברי העמותות - מובהר כי אגו&quot;ח בפירוק ואין נושאי משרה כלל.<br /> <br /> טרם הפירוק אלו היו חברי עמותה:<br /> *ועד העמותה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יעקב ליברמן]] (שהתפטר בהמשך).<br /> *החברים הוותיקים: הרב [[נתן וולף]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שמואל גרייזמאן]], הרב [[יהושע יוזביץ']].<br /> *מזכ&quot;ל (במינויו של הרב אהרונוב): הרב [[אריאל למברג]].<br /> *מזכיר (במינויו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]): הרב [[ראובן קופצ'יק]].<br /> *מנהל הפרוייקטים של אגו&quot;ח: הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br /> *מנהל [[770 כפר חב&quot;ד|בית אגו&quot;ח]] (מאז שנת תנש&quot;א, בהסכמת הרבי{{הערה|לקוטי מענות קודש קיץ נ&quot;ב, נ&quot;ג, נ&quot;ד - ליקוט נ&quot;ג.}}, וכהחלטת בית דין רבני חב&quot;ד משנת תשס&quot;ד): הרב [[ישראל מיידנצ'יק]].<br /> <br /> ====ועדת איתור====<br /> לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר תהליך הפירוק של עמותת אגו&quot;ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון [[כ' תמוז]] [[תשפ&quot;ג]], בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו&quot;ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב&quot;ד [[לוד]] ונציג רבני חב&quot;ד{{הערה|בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב&quot;ד ועשרות מוסדות חב&quot;דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב&quot;ד בועדה}}, ר' [[יצחק בלוי]] (בנו של ר' [[יוסף בלוי]]), עו&quot;ד משה אליה, עו&quot;ד אורי קידר (נציג בית דין רבני חב''ד), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין. <br /> ועדת האיתור הנ&quot;ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ&quot;ג על-מנת לבחור חברים חדשים לאגו&quot;ח, כשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו&quot;ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים{{הערה|להעיר שחלק מחברי אגו&quot;ח הנוכחיים שהתמנו על-ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו&quot;ח, והפעם באופן רשמי.}}{{הערה|'''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: אגודת חסידי חב&quot;ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}}}. לאחר הפסק, כתב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], שתמך במינוי אהרונוב ליו&quot;ר, מכתב מחאה חריף {{הערה|מכתב על טופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי&quot;ד}}, ובו קרא ל[[חסידי חב&quot;ד]] שלא לשתף פעולה כלל עם העסקנים שהובילו למהלך. בנוסף, כתבו חברי הבי&quot;ד מכתב חריף לעו&quot;ד ופרסמו אותו בין אנ&quot;ש{{הערה|[https://col.org.il/news/146694 מכתב חריף מהרב ירוסלבסקי על מינוי חברים לעמותת אגו&quot;ח].}}.<br /> <br /> בתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו&quot;ח, פנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו לחבר הועדה. בתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו.<br /> <br /> ===דיוני תשפ&quot;ד-תשפ&quot;ה===<br /> בחודשי חורף [[תשפ&quot;ד]] נערכו בבית המשפט דיונים מואצים ובסופם התבקשו כלל חסידי חב&quot;ד לחוות דעתם אודות מהות תפקידה של אגו&quot;ח ואופן הרצוי לקביעת חברי הנהלת אגו&quot;ח.<br /> <br /> עשרות רבנים, שלוחים ועסקנים - שיגרו חוות דעת לבית המשפט וברובם עסקו באופן בחירת חברי אגו&quot;ח ובהתמקדות על הפלונטר אם כלל חסידי חב&quot;ד אמורים להיות מיוצגים באגו&quot;ח, או רק עסקנים המקורבים ליו&quot;ר צא&quot;ח הרב אהרונוב.<br /> <br /> לקראת [[חודש ניסן]] תשפ&quot;ד השופטת דחתה את הערעורים של מקורבי אהרונוב ודבקה בהחלטתה הראשונה שבאגו&quot;ח אמורים להיות מיוצגים כלל חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק ולא רק קומץ מהם וקבעה שהצדדים צריכים לשבת ולקבוע ביניהם מי יהיו חברי ועדת האיתור, ואם לא יצליחו לקבוע אז יהיה דיון ביום כ&quot;ד ניסן תשפ&quot;ד בו השופטת תקבע בעצמה את זהות חברי ועדת האיתור. לאחר ההפסד של אנשי הרב אהרונוב בהליכים המשפטיים, יד ימינו [[אריאל למברג]], שלח בקשה לפירוק המוסד אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק ולמחיקתו מרשם העמותות, מהלך שגרר הלם וזעזוע רב בקרב חסידי חב&quot;ד{{הערה|<br /> <br /> <br /> ====אסיפת בי&quot;ד רבני חב&quot;ד====<br /> ביום שלישי כ&quot;ט [[ניסן]] [[תשפ&quot;ד]], נערכה ישיבת [[בית דין רבני חב&quot;ד]] חריגה, בה נטלו חלק שבעת חברי בית הדין, וכאשר שלושת רבני הערים שהתנגדו לעמדת הרב גלוכובסקי עזבו נכנס גם ר' יוסף יצחק אהרונוב לאסיפה. הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] סגן מזכיר הבי&quot;ד, סיכם את העשייה של אהרונוב במטרה לבחור באגו&quot;ח את אנשי אהרונוב לבדם, והציג את המצב המשפטי העדכני, בו הוחלט לאחר שמיעת הצדדים, על בחירת נציגים המייצגים את חב&quot;ד על כל גווניה.<br /> <br /> שלושת רבני הערים החברים בבית-הדין - הרב [[משה הבלין]], הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[יוסף הכט]] הביעו תמיהה רבתי על נקיטת צעדים למינויים חדשים באגו&quot;ח ללא אסיפות והתייעצויות עם חברי בית הדין, ורק בסיום ההליך המשפטי, אוספים את חברי הבי&quot;ד להתייעצות, הם נקטו בעמדה נחרצת שצריך לקבל את הפשרה שהציג בית המשפט ולא להוביל לקרע בקרב חסידי חב&quot;ד ולפירוק אגו&quot;ח. כמו כן תמיהתם התגברה שבעתיים כאשר בכל הליכי הדיון הרב מנחם מענדל גלוכובסקי (שהנו מקורב לאהרונוב) כתב - בניגוד לתקנון הבי&quot;ד והוראת הרבי - מכתבים בשם כלל חברי הבי&quot;ד ללא ידיעתם ושלח אותם לשופטת ולשלוחים ברחבי הארץ, בעוד הם כלל לא ידעו על מכתבים אלה אלא רק לאחר שליחתם.<br /> <br /> הדיון נקטע באיבו, כאשר השלושה סיימו את דבריהם ויצאו מהאסיפה ללא שהתקבלה החלטה.<br /> <br /> מיד לאחר שעזבו נכנס לחדר הישיבות ר' יוסף יצחק אהרונוב במטרה לשכנע את הרבנים הנותרים להביע עמדה ברורה נגד הפשרה שהתקבלה בבית המשפט במעמד כל הצדדים, כאשר ברור כי עמדה זו תוביל לפירוק אגו&quot;ח ולמכירת 770.<br /> <br /> ביום חמישי א' [[אייר]] [[תשפ&quot;ד]], הרב מנחם מענדל גלוכובסקי הוציא הודעה על בלאנק של &quot;מזכירות בית הדין&quot; כי רק בית הדין יקבע מי יהיו חברי אגו&quot;ח ובעצם הביע התנגדות להצעת הפשרה, וזאת למרות שבאסיפת בית הדין לא נקבעה תשובה סופית{{הערה|סיכום ההליכים האחרונים כפי שפירסם אחד מבני משפחת מיידנצ'יק באור לד' [[אייר]] [[תשפ&quot;ד]]: כידוע בעקבות הניהול הכושל שהחל לאחר פטירת יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב מיידנצ'יק, ומאסרו של אהרונוב, בית המשפט החליט על פירוק עמותת אגו&quot;ח.<br /> <br /> בגלל חשיבות העמותה, בית המשפט החליט לתת צ'אנס נוסף להבראתה והקים וועדת איתור<br /> <br /> <br /> לאחר שוועדת האיתור, בה חברים הרב יורקוביץ', עו&quot;ד קידר - נציג הרב גלוכובסקי, איציק בלוי, מר משה איליה - המפרק, ונציגת רשם העמותות. לא הצליחו להגיע לעמק השווה לגבי מהות 15 חברי אגו&quot;ח החדשים, מאחר ששוב ושוב עו&quot;ד קידר פוצץ את הישיבות בסירוב מוחלט לגבי כל חבר שלא מטעם הרב גלוכובסקי.<br /> <br /> לפני כעשרה ימים התקיים דיון בבית המשפט, בכדי להכריע מי יהיו חברי אגו&quot;ח. השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים.<br /> <br /> בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות הבאים:<br /> <br /> שישה נציגי הרב גלוכובסקי-אהרונוב:<br /> ר' נפתלי שטרן - גיס של מוטי הלפרין (יודאיקה)<br /> ר' ישראל הלפרין - אח של מוטי הלפרין<br /> ר' תמיר קסטיאל, שליח בקטמון<br /> ר' זלמן גורליק, שליח בבאר שבע<br /> ר' דוד קורץ, אגף הסניפים בצא&quot;ח<br /> ר' יהושע סלפושניק - עובד בצא&quot;ח<br /> <br /> שלושה נייטרלים (בלוי):<br /> ר' חיים לוריא, לוד<br /> ר' אלי שלוסברג, איש עסקים<br /> ר' עמי פייקובסקי, ירושלים<br /> <br /> שלשה של המפרק:<br /> ר' מתי טוכפלד, עיתונאי<br /> ד&quot;ר גיל שחר, לוד<br /> פרופ' שלמה קאליש<br /> <br /> שלושה של הרב יורקוביץ:<br /> ר' מ&quot;מ בליניצקי, מנכ&quot;ל עמותת יד לילד המיוחד<br /> ר' שניאור ליפסקר, מנכ&quot;ל מוסדות חנוך לנער<br /> הרב מאיר מאירי, רב קהילת חב&quot;ד שערי גאולה קרית גת<br /> <br /> לאחר דין ודברים ארוך, 4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב זה, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו&quot;ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך.<br /> <br /> השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר.<br /> <br /> ביום שלישי כ&quot;ט [[ניסן]] [[תשפ&quot;ד]] התקיימה אסיפת חברי בית הדין, כאשר אהרונוב נכח בחלקה (חיכה ששלושת רבני הערים יעזבו ואז נכנס) ודחק עם הרב גלוכובסקי ברבנים הנותרים לסרב לפשרה ולהביא ככל הנראה לפירוק העמותה<br /> <br /> שלוש רבני הערים, הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[יוסף העכט]] והרב [[משה הבלין]] התנגדו בכל תוקף להביא לקרע באנ&quot;ש, והתעקשו להביא את החלטת בית הדין להסכים לפשרה. יש לציין כי גם עורכי הדין שנכחו באסיפה צידדו בכך.<br /> <br /> נכון לרגע זה ידוע לי בוודאות שנשלח מכתב מהבית דין - עוד לא עלה לאתר. ההשערה המבוססת היא שנשלח מכתב ללא חתימות הרבנים אלא רק בשם &quot;מזכירות בית הדין&quot; כפי שהרב גלוכובסקי נוהג לעשות כאשר רוצה לכפות דעתו.<br /> <br /> נמשיך ונעדכן.}}<br /> <br /> [https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&amp;title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו&quot;ח]}}.<br /> <br /> ====בחירת 15 מועמדים====<br /> בתאריך כ&quot;ד ניסן [[תשפ&quot;ד]], נערך דיון בבית המשפט, כאשר כל הצדדים הציגו את טיעוניהם והצעותיהם בדבר הקמת אגו&quot;ח מחדש כדי להפעילה כרצון ולנחת רוח הרבי.<br /> <br /> השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים. בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות כדלהלן.<br /> 4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב המוצע, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו&quot;ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך. השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר.<br /> <br /> ====רשימת השופטת בהסכמת רוב ועדת האיתור====<br /> <br /> '''נייטרלים''' (שאינם מייצגים צד מסוים בחב&quot;ד): <br /> <br /> *ר' [[חיים לוריא]] - פסיכולוג קליני, שליח ב[[ז'יטומיר]] ו[[דונייצק]] בעבר, ועורכה הראשי של חב&quot;דפדיה בשנים תש&quot;ע-תשע&quot;ב (תחת הכינוי [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]]{{הערה| &quot;נו, אז מי אתה “חיים נהר”? נעים להכיר: ר' חיים לוריא, הוא אברך נעים הליכות, ידען ורחב אופקים, המסיים בימים אלה חמש שנות שליחות בעיר ז'יטומיר. הוא לא רק כתב וערך ערכים בחב&quot;פדיה, אלא אף הפעיל את המערכת וניווט את הכותבים ביד רמה, וניצח על השינויים הרבים המתבצעים במקום באינטנסיביות רבה&quot;. מתוך: [https://chabad.info/magazine/274305/ עשור למיזם הענק: הפנים שמאחורי מהפכת חב&quot;דפדיה]}})<br /> *ר' [[אליהו שלוסברג]] - איש עסקים. מייסד ומנכ&quot;ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרויקטים של התחדשות עירונית. מהתורמים החשובים למוסדות וארגוני חב&quot;ד בארץ ובעולם.<br /> *ר' [[מתי טוכפלד]] - כתב פוליטי של העיתון ישראל היום.<br /> <br /> '''אנשי המפרק''' (שידאגו שהעמותה לא תבוא לפירוק שוב): <br /> <br /> *ר' [[עמי פייקובסקי]] - איש עסקים. משמש כרב קבוצת הכדורגל בית&quot;ר ירושלים, ועומד בקשר קרוב עם אנשי תנועת הלח&quot;י, ומפיץ יהדות וחסידות בחוגי הידוענים ברחבי הארץ.<br /> *ד&quot;ר [[גיל שחר]] - רופא אלטרנטיבי.<br /> *ר' [[שלמה קאליש]] - איש עסקים. יו&quot;ר אגודת הידידים של מוסדות חב&quot;ד רבים מנכ&quot;ל ומייסד קבוצת &quot;ג'רוזלם גלובל ונצ'רס&quot;, מראשי כלכלת ההיי-טק ב[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> '''אנשי [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]]''': <br /> *ר' [[מענדי בלניצקי]] - עסקן חב&quot;די, נכד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מנכ&quot;ל [[יד לילד המיוחד]], מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], מנהל [[ועדת החינוך החב&quot;די]], חבר ועדה המייעצת של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח|התאחדות החסידים]], חבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש]], והעורך הראשי של [[קונטרס יחי המלך]].<br /> *הרב [[מאיר מאירי]] - רב [[בית הכנסת]] [[חב&quot;ד]] וראש [[כולל]] להוראה &quot;שערי גאולה&quot; ב[[קריית גת]].<br /> *ר' [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור ליפסקר]] - נכד הרב [[אריה זאב ליפסקר]] שהתמנה לחבר מועצת אגו&quot;ח בשנת תש&quot;ט. מנכ&quot;ל [[מוסדות חנוך לנער]] ב[[צפת]], יו&quot;ר סיעת חב&quot;ד, סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך בעיריית צפת.<br /> <br /> '''אנשי הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] (בא כוחו של ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]])''': <br /> *הרב [[תמיר קסטיאל]] - שליח הרבי ורב קהילת חב&quot;ד לשכונת קטמון,[[ירושלים]] ושליח הרבי ורב קהילת חב&quot;ד ב[[הרצליה]].<br /> *ר' נפתלי שטרן - {{הערה|בן הרב [[אליהו שטרן]], חתן הרב [[אהרן הלפרין]]}}<br /> *ר' ישראל הלפרין - איש עסקים. {{הערה|בן הרב [[אהרן הלפרין]], חתן הרב [[פתחיה ליפסקר]]}} <br /> *ר' [[דוד קורץ]] - אגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צא&quot;ח]], מחברי קהילת חב&quot;ד בבית דגן<br /> *ר׳ [[זלמן גורליק]] - שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד המרכזי ב[[באר שבע]]<br /> *ר' [[יהושע סלפושניק]] - מחלקת יוצאים לשליחות{{הערה|[https://col.org.il/news/144865 יוצאים לשליחות]}} באגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צא&quot;ח]] ושליח הרבי ב[[גבעתיים]].<br /> <br /> ביום ראשון, ד' [[אייר]] [[תשפ&quot;ד]], השופטת הודיעה כי המשך ההליכים יחד עם המפרק יסתיימו תוך כשלושה שבועות.<br /> <br /> בסוף אייר המפרק הזמני ורשם העמותות המליצו לשקול המתנה והידברות, והשופטת הסכימה.<br /> <br /> ===החלטות בית המשפט טבת תשפ&quot;ה===<br /> בחודש טבת תשפ&quot;ה נערך דיון קריטי בבית המשפט במטרה להפיח רוח חדשה באגו&quot;ח באמצעות מינוי 15 חברים המייצגים את כל הדיעות בחב&quot;ד.<br /> <br /> הועלה רעיון למינוי-ניסוי; ימונו 15 החברים המוצעים לתקופת ניסיון של חצי שנה או שנה. עורך דינם של בית הדין ביקש זמן להתלבטות וגם הצהיר כי מצידו ניתן לפרק את אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> אישים שנכחו בבית המשפט הביעו תרעומת על אופציית סגירת אגודה שהוקמה ופעלה על ידי אדמו&quot;רי ליובאוויטש.<br /> <br /> לאחר דיון בין הצדדים הוחלט על ימי התלבטות ותגובות הצדדים יגיעו לבית המשפט עד כ&quot;ו טבת תשפ&quot;ה.<br /> <br /> התקשורת החב&quot;דית והכללית מתעלמות כליל מדיונים אלו.<br /> <br /> ====תגובות בית הדין====<br /> [[קובץ:רבני ערים לעוד קידר נגד פירוק טבת תשפה.jpg|ממוזער|שמאל|חברי בית הדין נגד פירוק אגודת חסידי חב&quot;ד]]<br /> בכ&quot;ו טבת עו&quot;ד של בי&quot;ד הודיע כי אין הוא מסכים לפשרה כלשהיא.<br /> <br /> שלושה חברי בי&quot;ד - הרב משה הבלין, הרב יוחנן גורארי והרב יוסף הכט - שיגרו מכתב מחאה לעו&quot;ד של הבי&quot;ד על כך שקבע בשם הבי&quot;ד לפרק אגו&quot;ח, כאשר לא התקיים כלל דיון בנושא פירוק.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] - תולדות יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> *[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]] - תולדות חבר אגו&quot;ח הרב [[יצחק גנזבורג]]<br /> *[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] - מסמכים מארכיון יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[אפרים וולף]]<br /> *שלומי חסקי, [[שלמה מיידנצ'יק|הקטר של חב&quot;ד]] - תולדות יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב שלמה מיידנצ'יק<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]], פרק מג - אגודת חסידי חב&quot;ד (תיעודים משנות ההקמה תש&quot;ב-תש&quot;ד)<br /> * [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש וקבלת הנשיאות<br /> <br /> *דבי ליפקין, '''לוקחים אחריות''' סקירת פעילות אנשי הרב יוסף יצחק אהרונוב חבר אגודת חסידי חב&quot;ד בשנת תשפ&quot;ד, בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] חג הסוכות תשפ&quot;ה, (הודפס בתוך מגזין ב' של גיליון 2081 עמוד 82)<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> === אתרי אגודת חסידי חב&quot;ד ===<br /> * [http://www.chabad.co.il/ דף הבית של '''חב&quot;ד בישראל''' מטעם אגו&quot;ח]<br /> * [http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב&quot;ד שעל ידי אגו&quot;ח] {{קישור שבור|ב' סיוון תשפ&quot;א}}<br /> <br /> === פעילות ===<br /> * '''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: עמותת אגודת חסידי חב&quot;ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69419 הרב אשכנזי מסביר: מדוע פניתי לערכאות?] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו&quot;ח] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&amp;url=newsnew_he&amp;mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו&quot;ח] {{אינפו}}<br /> <br /> === שונות ===<br /> * [http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/אגו%22ח_תפקידיה.pdf אגודת חסידי חב&quot;ד, מטרותיה, תפקידה ופעילותה {{PDF}}]<br /> * [http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות'] {{PDF}} {{קישור שבור|}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=69261 פרשיית החברים באגו&quot;ח] {{אינפו}}<br /> * מענדי שוחט, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו&quot;ח] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/blogs/756665/ מזכיר אגו&quot;ח בטור פרידה: ר' זושא - הלוחם שלא חת {{אינפו}}] {{קישור שבור|}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|*]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%A8_%D7%A0%D7%92%D7%93_%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7_%D7%98%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%94.jpg&diff=735080 קובץ:רבני ערים לעוד קידר נגד פירוק טבת תשפה.jpg 2025-01-27T07:47:23Z <p>מיד: </p> <hr /> <div></div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%96%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9F&diff=735079 אוזבקיסטן 2025-01-27T07:46:20Z <p>מיד: /* בארצות הברית */ קשור לחב&quot;ד?</p> <hr /> <div>'''אוזבקסיטן''' היא מדינה ב[[אסיה]] התיכונה, שנקראה בעבר '''בוכרה''' על שם עיר המרכזית של האיזור בוכרה, בה פעלה קהילה יהודית גדולה, שאף השתמשה בשפה פנימית משלה{{הערה|השפה הבוכרית הינה שפה יהודית, ניב יהודי-פרסי.}}.<br /> <br /> רבותינו נשיאינו שיגרו [[שלוחים]] לחיזוק הקהילה היהודית המקומית ובהם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[אברהם חיים נאה]] הרב [[שמחה גורודצקי]] והרב [[אבא דוד גורביץ]]. לאחר נפילת מסך הברזל וקריסת ברית המועצות, היגרו רוב יהודי אוזבקיסטן ל[[ארצות הברית]] ול[[ישראל]] וכיום פועל בה השליח הרב חיים שייקביץ.<br /> <br /> בשנות [[השואה]] אלפי חסידי חב&quot;ד הגיעו ל[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]] הערים המרכזיות באוזבקיסטן ובערים אלו הוקמו קהילות חב&quot;דיות וישיבות תומכי תמימים. הקהילות הצטמצמו בזמן [[היציאה מרוסיה]], והמשיכו להתקיים עד שנות הל', אז עלו רוב בני הקהילות החב&quot;דיות בברית המועצות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ההתיישבות היהודית העיקרית בחבל בוכרה החל לפני כ-800 שנה, וראשיתו ביהודים ממוצא פרסי שהגיעו למקום.<br /> <br /> החל משנת [[תקנ&quot;ג]] החלו להגיע רבנים שונים לקהילה היהודית במקום, שהתיישבו בה וחיזקו את הצביון הרוחני המקומי, בהם הרב יוסף ממן, ששימש כרב הקהילה 61 שנה, הרב רפאל אוחנה, [[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון]], הרב [[יעקב מאיר]], ועוד.<br /> <br /> מבחינה כלכלית, בעבר עבדו יהודי בוכרה ב[[מסחר]] בדים, בענפים חקלאיים ככותנה, משי, צמר, פירות ומאוחר יותר גם במכונות [[חקלאות|חקלאיות]], ב[[כימיקלים]] ובתעשיות המתכת.<br /> <br /> בשל העובדה שהמדינה מוסלמית, מעמד הקהילה היהודית במדינה היה נחות והם נחשבו כאזרחים 'מדרגה שנייה', וחוו גזירות שונות, כגון החובה להניף סמרטוט מחוץ לבתיהם כדי להראות שהבית אינו בית מוסלמי, נאסר עליהם להיכנס לעיר לאחר שקיעת השמש, ונאסר עליהם לבנות בתים גבוהים, היו מחוייבים בחבישת כובע בצורה מסויימת, ועוד. עם זאת, למצב זה היו גם ייתרונות כגון הפטור מגיוס לצבא, ולצד זאת השלטונות שמרו על שלומם ובטחונם של בני הקהילה היהודית.<br /> <br /> בתקופתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כבר היו מאוגדים יהודי האזור בקהילות מאורגנות, שנוהלו על ידי 12 ממונים שעמדו לבחירה מחודשת כל שלושה חודשים ועליהם עמד ראש העדה - שהיה מכונה בשם 'קולונתאר', שפעל לצד רב ושני סגנים, אחד לכל שכונה.<br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] בוכרה סוחפה ל[[ברית המועצות]] ושמה הפך לאוזבקיסטן ובירתה טשקנט, דבר שגרר בעקבותיו רדיפת ודיכוי דת, אם כי בעצימות נמוכה יחסית לרוסיה ואוקראינה.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ה]] הקים ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]] את הקולחוז היהודי הראשון במטרה לאפשר ליהודים להימנע מחילול שבת כפי שנדרש מרוב העובדים ברחבי רוסיה, כאשר כפר העבודה הוקם במרחק של כעשרים קילומטר מסמרקנד{{הערה|נ. צ גוטליב,&quot;יהדות הדממה&quot;, 1984, עמודים 68-72. ד&quot;ר פוזיילוב, &quot;יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה&quot;, 2008, עמ' 300}}<br /> <br /> ==שלוחי רבותינו נשיאינו==<br /> [[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br /> <br /> במטרה לחזק את הקהילה היהודית המקומית, שיגר לאורך השנים [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מספר [[שלוחים]] שהתיישבו במקום והפכו לדמויות מפתח בקהילה, כשתלמידיהם ותלמידי תלמידיהם הפכו בעצמם אף הם למנהיגי הקהילות בבוכרה.<br /> ===הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב===<br /> <br /> ראשון השלוחים היה הרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]], שהיה מעמודי התווך של היישוב החב&quot;די ב[[חברון]], אשר נשלח בשנת תרנ&quot;ב (ואולי אף מספר שנים קודם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;hilite=53c35bed-4c07-40af-9fb0-f350b01ce0be&amp;st=אליעזרוב&amp;pgnum=180 תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש, עמוד קנב]}}) נסע לשליחות בפעם הראשונה לעיר [[סמרקנד]] מטעם העדה הספרדית בחברון ובברכת רבו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;hilite=ff456656-2d70-4ba3-99bc-5b97f1bd543d&amp;st=אליעזרוב&amp;pgnum=183 תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש, עמוד קנה]}}, שם שימש כרב העיר והקהילה הבוכרית לבקשת יהודי המקום שהכירו בגדלותו הרוחנית וביקשו שיישאר אצלם ויכהן כרבם.<br /> <br /> במשך זמן כהונתו פתח ישיבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&amp;st=&amp;pgnum=433 ממכתב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אליו, אגרות קודש עמוד תתכז]}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&amp;st=&amp;pgnum=503 ממכתב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אליו, אגרות קודש עמוד תתצז]}} ומקוואות והכשיר תלמידים לשחיטה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;hilite=b9930495-6c90-4220-815f-8ab1ffb74aac&amp;st=אליעזרוב&amp;pgnum=185 בדבר פתיחת בית מטבחיים לשחיטת עופות בסמרקנד]}}, לשם כך מינה את תלמידו הקרוב ה[[שוחט ובודק|שו&quot;ב]] מומחה הרב יונה אהרונוב כמדריך בית הספר ללימודי השחיטה שייסד, כדי להעמיד שוחטים מומחים שהיו נצרכים באותה עת. כמו כן פתח [[בית דין]] בסמרקנד, וכיהן בו כ[[דיין (הלכה)|דיין]] יחד עם הרב שלמה פנחסוב, הידוע בכינויו &quot;באבאג'אן כאבולי&quot;, הרב חיים פנחסוב (פילוסוף), והרב יוסף-חיים כימיאגרוב.<br /> <br /> הרב אליעזרוב המשיך לפקוד את המקום לפרקים עד סביבות שנת תר&quot;פ. בעקבות שהייתו שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (כשמות-משפחת יהודי המקום) שפירושו הוא בן אליעזר. לאחר מכן שב לחברון, ואת מקומו מילא הרב שלמה טאג'ר{{הערה|בין תלמידיו הקרובים של הרב אליעזרוב היה הרב [[חזקיהו קייקוב]], וכאשר הרב אליעזרוב השלים את שליחותו וחזר לארץ הקודש, ליווה אותו בדרכו, ומשהגיעו לגבול מנע ממנו הרב אליעזרוב להמשיך איתו לארץ ישראל והורה לו לחזור לסמרקנד היות וצריכים אותו שם, הוא התחתן עם בתו של ר' מרדכי פנחסוב, שימש כ[[סופר סת&quot;ם]] (והיה כותב על פי [[כתב אדמו&quot;ר הזקן|שיטתו של אדמו&quot;ר הזקן]]), כ[[שוחט]], וכמסדר גיטין וקידושין, ובהמשך התמנה כרב בית הכנסת הראשי של העיר סמרקנד, הגומבאז', כרב ומנהיג הקהילה הבוכרית המקומית, וכרב העיר כולה, ונותר להתגורר בסמרקנד עד לפטירתו בשנת תשכ&quot;ו, ונטמן בבית העלמין היהודי המקומי}}.<br /> <br /> ===הרב חיים נאה===<br /> [[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;א]], הרב [[חיים נאה]] שהיה אז בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב אליעזרוב, שהיה שליח הרבי הרש&quot;ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.<br /> <br /> עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבכורה כונה הרב נאה &quot;אברהם חיים מנדלוב נאה&quot; והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.<br /> <br /> ===הרב שמחה גורודצקי===<br /> חסיד נוסף שנשלחו לאורך השנים לפעול במקום היה הרב [[שמחה גורדצקי]]. <br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ו]] הקים הרב גורודצקי את סניף [[תפארת בחורים]] ותלמוד תורה ובשנות השיא למדו במוסדות אלו כאלף תלמידים.<br /> <br /> ==קהילות חב&quot;דיות==<br /> {{להשלים}}<br /> בקיץ תש&quot;א, במהלך [[מלחמת העולם השניה]] רבים מחסידי חב&quot;ד נמלטו מחזית בה הנאצים כבשו והתקדמו אל עומק שטח ברית המועצות, ורבים מהם התרכזו בטשקנט וסמרקנד שבאוזבקיסטן.<br /> בין הדמויות שפעלו באותה תקופה בבוכרה היה הרב [[ישראל פנחס שרייבר]] שנדד עם משפחתו ל[[סמרקנד]] בעקבות המלחמה, וסביבו התרכזה קבוצת תלמידים שבקשה ממנו לשמש להם מורה ומדריך ביהדות, והוא נענה לבקשתם. למד אתם את ספר ה&quot;[[תניא]]&quot; וערך אתם התועדויות. הערצתם אליו הייתה ללא גבול, הם ראו בו את רבם המובהק.<br /> <br /> ==תומכי תמימים==<br /> לאחר שהתהוו בערים טשקנט וסמרקנד קהילות חב&quot;דיות הקימו במקום ישיבות תומכי תמימים שפעלו במחתרת. <br /> <br /> ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] היה הרב [[מיכאל טייטלבוים]]. את עול האחזקה הגשמי נטלו על עצמם הרבנים [[אבא פליסקין]] ו[[מענדל פוטרפס|מנחם מענדל פוטרפס]]. המנהל הראשי של הישיבה היה הרב [[יונה כהן]], ובין מגידי השיעורים בישיבה זו היו גם הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] והרב [[משה רובינסון]]. הרב [[ניסן נמנוב]] כיהן כ[[משפיע]] הישיבה.<br /> <br /> מספר התלמידים המבוגרים הגיע לארבעים, ואילו מספר התלמידים הצעירים הגיע למאה. המחלקה בעיר זו המשיכה להתקיים עד אמצע הקיץ [[תש&quot;ו]], שאז [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|עזבו רוב חסידי חב&quot;ד]] את [[סמרקנד]] והיגרו מ[[רוסיה]].<br /> <br /> ==לאחר מלחמת העולם השניה==<br /> [[קובץ:Chamah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון]]<br /> [[קובץ:Chamah2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקמת ארגון חמ&quot;ה ברוסיה הסובייטית לפני למעלה מ50 שנה]]<br /> גם לאחר שרוב חסידי חב&quot;ד עזבו את המדינה, המשיכה הישיבה לפעול, למרות שמספר חסידי חב&quot;ד בעיר היה מועט, כאשר מעגל תלמידי הישיבה התרחב עם הזמן, והצטרפו אל הישיבה רבים מיהודי [[בוכרה]].<br /> <br /> בשנים אלו, הארגון תחתיו פעלו חסידי חב&quot;ד בבוכרה היה [[חבורת מזכי הרבים]], 'חמ&quot;ה', שהוקם על ידי הרב [[משה ניסלביץ]] הרב [[בערל זלצמן]], האחים שיף ומספר חסידים צעירים נוספים.<br /> <br /> לאחר שמשפחת ניסלביץ עזבה את ברית המועצות, עבר ניהול הארגון לידי צעירים בני העדה הבוכרית שהחזיקו את הארגון במשך השנים הבאות.<br /> <br /> בשנות הכ&quot;פים הישיבה הוקמה ישיבת תומכי תמימים סמרקנד מחדש במחתרת עם עשרה תמימים אותם לימד המשפיע הרב [[מיכאל מישולובין]].<br /> <br /> הישיבה נסגרה בתחילת שנות הלמ&quot;דים (שנות ה-70) עם גל העליה הגדול במסגרתו רוב חסידי חב&quot;ד ברוסיה קיבלו אשרות יציאה ועזבו את גבולות ברית המועצות.<br /> <br /> ==ניגוני חב&quot;ד שמקורם בבוכרה==<br /> בחג השבועות תשל&quot;ב, ביקש הרבי מהרב [[רפאל צמח חודיידטוב]] שינגן את הניגון [[שמעו בנים (ניגון)|שמעו בנים]], בעוד מבנו הרב [[משיח חודיידטוב]] ביקש הרבי שישיר את הניגון '[[עך טי זיעמליאק (ניגון)|עך טי זיעמליאק]]{{הערה|1=[http://teshura.com/Shochat-Levin%20-%20Sivan%2023%205776.pdf יומן משבועות תשל&quot;ב, עמוד 12 (תשורה שוחאט)].}}.<br /> <br /> ==חסידי חב&quot;ד אוזבקיסטן ==<br /> חלק מחסידי חב&quot;ד שהיו באוזבקיסטן בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא&quot;ב:<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[דוד אוקונוב]]<br /> *הרב [[יעקב בורושנסקי]]<br /> *הרב [[מרדכי גולדשמיד]]<br /> *הרב [[שלום דובער גורליק]]<br /> *הרב [[פייוויש גנקין]]<br /> *הרב [[חיים וואלאוויק]]<br /> *הרב [[דובער וילנקין]]<br /> *הרב [[אברהם זלצמן]]<br /> *הרב החזן [[חיים דובער זלצמן]]<br /> *הרב [[הלל זלצמן]]<br /> *הרב [[רפאל חודידייטוב]]<br /> *הרב [[בערקע חן]]<br /> *הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב&quot;ד בסמרקנד<br /> *הרב [[זלמן מרדכי לוין]]<br /> *הרב [[צבי הירש לרנר]]<br /> *הרב [[אברהם לבקיבקר]]<br /> *הרב [[אליעזר מישולובין]]<br /> *הרב [[דוד דב מישולובין]]<br /> *הרב [[חיים אליהו מישולובין]]<br /> *הרב [[מיכאל מישולובין]]<br /> *הרב [[יצחק מישולובין]]<br /> *הרב [[אשר אריה מקובצקי]]<br /> *הרב [[יעקב נוטיק]]<br /> *הרב [[משה ניסילעוויטש]]<br /> *הרב [[מענדל פוטרפס]]<br /> *ר' [[יעקב פיל]]<br /> *הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]<br /> *הרב [[חזקיהו קייקוב]] - רב העיר<br /> }}<br /> <br /> ==רבני חב&quot;ד באוזבקיסטן==<br /> *הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]<br /> *הרב [[חיים נאה]]<br /> *הרב [[חזקיהו קייקוב]]<br /> *הרב [[אליהו לוין]]<br /> <br /> == שלוחי הרבי לאוזבקיסטן ==<br /> <br /> ===הרב אבא דוד גורביץ===<br /> עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה. <br /> [[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ מפקח על משלוח ה[[מצות]] לאוזבקיסטן]]<br /> <br /> [[קובץ:אבא דוד גורביץ טשקנט.jpeg|ממוזער|שמאל|השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו]]<br /> <br /> בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב&quot;ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת<br /> <br /> הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=27898 ליל הסדר בטשקנט]}}, והקים במקום בית ספר יהודי &quot;בית מנחם&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]], לאחר סדרת התנכלויות לרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=21299 אונסק&quot;ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38602 בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה]}} גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38917 בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט].}}, יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63790 ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?]}}.<br /> <br /> עזב לבקשת השלטונות וגר בארץ הקודש.<br /> <br /> ===שלוחים===<br /> שלוחי הרבי בטשקנט בשנים הבאות:<br /> <br /> *הרב [[דב אקסלרוד]], <br /> *הרב דוד קולטון, <br /> *הרב ברוך אברמצ'ייב <br /> *כיום - הרב חיים שייקביץ, מנהל פעילות חב&quot;דית עניפה.<br /> <br /> ===שליח בסמרקנד===<br /> *הרב [[עמנואל שמעונוב]] - שליח ורב העיר סמרקנד בשנות הנ'.<br /> <br /> ==קהילות יהודי בוכרה בעולם==<br /> ===בארץ הקודש===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת הבוכרים]]}}<br /> לאורך השנים רוב יהודי בוכרה עזבו את ברית המועצות וחלק ניכר מהם היגר לארץ הקודש והתאגד סביב בתי כנסת בקהילות מאורגנות ששימרו את המסורת הבוכרית, עם השפה והמנטאליות הייחודיים של הקהילה.<br /> <br /> בחודש [[טבת]] [[תשל&quot;ג]] הוקמה [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ביוזמת [[חמ&quot;ה]]. הרב [[בערקע שיף]] מונה למנהל, ויחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] והרב [[שמואל חפר]] הוא התרחב והתבסס ולמדו בו אלפים רבים של תלמידים במשך השנים.<br /> <br /> בין החסידים שהתקרבו לרבותינו נשיאינו על ידי שלוחיהם בבוכרה, היה הרב [[אברהם חיים לדיוב]], ששימש כשוחט בבוכרה היה מראשי העוסקים במסירות נפש לשמירת הגחלת היהודית במקום, ובשנותיו האחרונות מראשי עדת הבוכרים בארץ הקודש, ומזקני קהילת חב&quot;ד ב[[נתניה]].<br /> <br /> עם התאקלמות משפחתו בארץ, ייסדו הוא וחבריו ר' ארי יצחקוב, ר' זבולון לויוב ור' גבריאל ניאזוב בית כנסת לעולי בוכרה בעיר נתניה שנקרא &quot;אסירי ציון&quot;.<br /> <br /> ב[[קרית מלאכי]] הוקם בית הכנסת לעולי בוכרה על ידי הרב [[רפאל צמח חודיידטוב]].<br /> <br /> הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] היה בין הפעילים המרכזיים לקליטתם של עולי בוכרה והכנסתם למוסדות חינוך על טהרת הקודש, כאשר בין השאר בעקבות פעילותו שונה הבלאנק הרישמי של כמה ממוסדות חב&quot;ד המרכזיים בארץ הקודש ונוסף בהם הכיתוב שהם מיועדים לעולי בוכרה, גיאורגיה ותימן.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> אחד המרכזים הגדולים אליהם היגרו בני הקהילה הבוכרית, הוא בארצות הברית. במהלך השנים פועל בקרב יוצאי בוכרה ארגון [[חמ&quot;ה]], וכן רשת החינוך<br /> והרווחה '[[אור אבנר]]' המפעילה רשת מסועפת של פעילות חינוכית.<br /> <br /> לקהילה מספר בתי כנסת מפוארים וקהילות גדולות בקווינס ובורו פארק.<br /> <br /> בשכונת בורו פארק בניו יורק, ייסד הרב שלמה חי ניאזוב שפעל רבות בסמרקמד לחזק תומ&quot;צ, תחת השלטון הקומוניסטי, את קהילת 'למען אחי בוכרים' המשתמש לבית כנסת ומרכז יהדות לקהילת הבוכרים עד היום הזה{{הבהרה}}.<br /> <br /> ===קהילת בוכרה כיום===<br /> כיום מאוגדות רוב קהילות הבוכרים תחת שני ארגונים מרכזיים: [[קונגרס יהודי בוכרה העולמי]] בנשיאותו של הפילנתרופ ואיש העסקים מר [[לב לבייב]] המפעילה גם את רשת בתי החינוך [[אור אבנר]] במדינות חבר העמים, ישראל, וארצות הברית, זאת לצד הארגון 'המרכז למורשת יהדות בוכרה'.<br /> <br /> בין הפעילים המרכזיים להקמת ארגון 'אור אבנר' ו'קונגרס יהודי בוכרה' היה הרב [[יוסף ישראל בלוי]], וכיום משמש כמנכ&quot;ל ארגונים אלו בנו הרב [[יהודה בלוי]] (החל משנת תשס&quot;ז){{הערה|קדם לו בתפקיד הרב [[אליהו וילהלם]].}}.<br /> <br /> הארגון מוציא לאור באופן קבוע פרסומים שונים, בראשם בטאון יהדות בוכרה 'מנורה', אותו ערכו במשך שנים ארוכות ר' [[יאיר בורוכוב]] ור' [[שימי סגל]].<br /> <br /> בעיר נתניה פועלת קהילה בוכרית גדולה, בראשה עומד חסיד חב&quot;ד הרב [[יהודה לויוב]], וכמה מבתי הכנסת של קהילת בוכרה בעיר משייכים את עצמם לחסידי חב&quot;ד, כך גם בעיר [[קרית גת]] פועלת קהילה בוכרית בראשות חסיד חב&quot;ד השליח הרב [[שמואל סעידוב]].<br /> <br /> ==דמויות חב&quot;דיות בולטות בקהילות הבוכריות כיום==<br /> *הרב [[ניסן לבייב]] - רבה של הקהילה הבוכרית במדינת [[רוסיה]]<br /> *הרב [[שלמה בביוב]] - הרב הראשי של הקהילה באוזבקיסטן<br /> *הרב [[דוד ארייב]] - רבה הראשי של הקהילה הבוכרית ׳אור אבנר׳ ושליח הרבי בעיר אורורה קולורדו [[ארה&quot;ב]]<br /> *הרב [[יונתן בורוכוב]] - רב העדה הבוכרית ב[[רחובות]] ראש כולל עטרת שלום ומחבר ספרי ההלכה מערכי המשפט<br /> *הרב [[יהודה לויוב]] - רב העדה הבוכרית ב[[נתניה]], ראש כולל ליבנו בתורתו ומראשי ישיבת 'אוהלי תמימים' ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[שלמה חי ניאזוב]] - רב בית כנסת 'למען אחי בוכרים' [[בורו פארק]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[גרוזיה]]<br /> *הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]<br /> *הרב [[חיים נאה]]<br /> *הרב [[שמחה גורודצקי]]<br /> *ר' [[לב לבייב]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אתם שלום''' - בעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]], [[תשע&quot;ו]]{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/e/e5/%D7%AA%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1_%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%90%D7%AA%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D.pdf תדפיס מהספר] {{PDF}}}}.<br /> * '''יהדות הדממה''', בעריכת [[נפתלי צבי גוטליב]], [[תשמ&quot;ד]]<br /> * [[נודע בשיעורים]]<br /> * '''מחזות ועלילות''', יוחנן בן אהרון חזק, הוצאת רחובות, [[תשמ&quot;א]]<br /> * '''יהדות בוכארה גדוליה ומנהגיה''', ד&quot;ר גיורא פוזיילוב, הוצאת משרד החינוך, [[תשס&quot;ח]]<br /> *זושא וולף, '''אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות בוכרה''', הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה, [[תשע&quot;ו]]<br /> *'''ככוכבים לעולם ועד''' - פרקים בתולדות יהודי בוכרה, עורך המהדורה בעברית<br /> *'''אוצר המוזיקה''' - פרקי נגינה מעולמה של יהדות בוכרה, עורך המהדורה בעברית<br /> *[[אברהם רייניץ]], [[הלל זלצמן]], '''מחתרת סמרקנד''', פעילות חמ&quot;ה בסמרקנד ובארץ הקודש<br /> *'''מסירות נפש של יהודי בוכרה ''', פעילות הרב שלמה חי ניאזוב בסמרקנד וניו יורק, והחיים של יהודי בוכרה, תש&quot;מ?, יצא לאור באנגלית defiance in Samarkand<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שניאור זלמן ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/שליחות_גרוזיה_ובוכרה.pdf מה לאדמו&quot;ר אשכנזי, ויהדות בוכרה, קווקז וגרוזיה?!...]''', [[שבועון בית משיח]] י&quot;ז חשון [[תש&quot;פ]] עמוד 28<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אוזבקיסטן]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=733353 מלחמת חרבות ברזל 2025-01-19T06:24:19Z <p>מיד: /* עסקאות החטופים */</p> <hr /> <div>{{אקטואלי|כל הערך=כן}}<br /> {{עריכה|חלקים רבים לא אנציקלופדים, נכתבו ככתבה}}<br /> [[קובץ:בארי2.jpeg|ממוזער|שמאל|הרס בקיבוץ בארי לאחר שהותקף בידי מחבלי חמאס ימח שמם וזכרם]]<br /> [[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע&quot;י [[צה&quot;ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br /> <br /> '''מלחמת חרבות ברזל'''{{הערה|או '''מלחמת שמחת תורה'''}} היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה&quot;ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית של החמאס אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים הי&quot;ד, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.<br /> <br /> בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו 393 יהודים. הי&quot;ד.<br /> <br /> המלחמה של ישראל נגד איראן וגרורותיה התפתחה לשבע חזיתות: עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, אירן תימן ועירק. במלחמה כולה נהרגו קרוב ל-2000 יהודים, הי&quot;ד.<br /> <br /> בחשון תשפ&quot;ה נחטף ונרצח באבו דאבי שליח הרבי הרב [[צבי קוגן]] הי&quot;ד.<br /> <br /> בחשון תשפ&quot;ה החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר. בהפסקת האש היו הפרות רבות.<br /> <br /> ==שלבי המלחמה==<br /> ===המתקפה===<br /> [[קובץ:המחבלים פורצים מגדר עזה לעבר ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|המחבלים פורצים לעבר ישראל]]<br /> מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ&quot;ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז&quot;ל &quot;הבא להרגך השכם להורגו&quot;.}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ&quot;ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה&quot;ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}{{הערה|ראו גם בקובץ '''המשיח וחרבות ברזל''' בהוצאת [[זמן הגאולה]]}}.<br /> [[קובץ:בארי 3.jpg|ממוזער|שמאל|בית בקיבוץ בארי שנהרס בידי מחבלי חמאס בשמחת תורה]]<br /> בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה&quot;ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים{{הערה|בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000}} חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.<br /> <br /> מאחר וצה&quot;ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות {{הערה|בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'}} הותקפו, מספר מוצבי צה&quot;ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.<br /> [[קובץ:רכבים.jpg|ממוזער|שמאל|רכבים שנהרסו על ידי מחבלי חמאס]]<br /> צה&quot;ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב&quot;דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב&quot;דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו&quot;ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות &quot;מה&quot; ו&quot;למה&quot;, בית משיח 1382).}}. צה&quot;ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.<br /> <br /> ===המלחמה===<br /> לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1016990/34 צה&quot;ל פתח במלחמת &quot;חרבות ברזל&quot;] {{אינפו}} }}, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ&quot;ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב&quot;ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.<br /> <br /> בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות ב[[תימן]] החלו גם הם לשגר טילים לכיוון [[אילת]]. צה&quot;ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.<br /> <br /> בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב&quot;ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי&quot;ג מרחשון, חיילי צה&quot;ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.<br /> <br /> במהלך המלחמה נצפו חגיגות הכנסת ספר תורה, כאשר החיילים פתחו בית כנסת מאולתר עם הקפות וריקודים{{הערה|'''תורת לחימה''', מתוך {{בית משיח}} גיליון מס' 1412 עמוד 32.}}.<br /> <br /> צה&quot;ל פשט גם על כפרי המחבלים ב[[יהודה ושומרון]] ובשאר חלקי המדינה, הרג עשרות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריקאית ושמאלנית לפעול מול &quot;אלימות המתנחלים&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1025031/ &quot;היעדר אכיפה&quot;: גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש&quot;י במשטרה].}} הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה&quot;ל החרים כלי נשק ממתיישבים בחוות. כמו כן ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד ארבע מתיישבים שלטענת האמריקאים תקפו באלימות פלסטינים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1053284/&quot;תקפו פלסטינים ביו&quot;ש&quot;: ביידן הטיל סנקציות על 4 מתנחלים]{{אינפו}}}}.<br /> <br /> בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, הייתה הפוגה באש צה&quot;ל למשך שבוע. ביום שישי י&quot;ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.<br /> <br /> ===רפיח===<br /> [[קובץ:ציר פילדלפי.jpeg|שמאל|ממוזער|ציר פילדלפי הגובל בין מצרים לרפיח]]<br /> ממרחב המעבר בוצע ביום ראשון [[כ&quot;ז ניסן]], ירי פצמ&quot;רים לעבר מעבר כרם שלום, שכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה לוחמי צה&quot;ל ונפצעו חיילים נוספים.<br /> <br /> בגלל ירי הרקטות, התחיל צה&quot;ל את המבצע ברפיח.<br /> <br /> טרם תחילת הפעילות, התבצע תיאום מקדים עם הארגונים הבינלאומיים הפועלים במרחב בבקשה לנוע לעבר האזור ההומניטרי, זאת מתוך מאמץ פינוי האוכלוסייה.<br /> <br /> כוחות צה&quot;ל בהובלת אוגדה 162 החלו ביום [[כ&quot;ח ניסן]], בהכוונה מודיעינית של שב&quot;כ ואמ&quot;ן בפעילות ממוקדת ובאזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.<br /> <br /> במסגרת הפעילות השיגו כוחות מצוות הקרב של חטיבה 401 שליטה מבצעית במעבר רפיח בצידו העזתי, שבמזרח רפיח, בעקבות מידע מודיעיני כי מחבלים משתמשים במרחב המעבר לצרכי טרור.<br /> <br /> במסגרת הפעילות, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות חטיבת האש 215 תקפו והשמידו מטרות טרור של חמאס בניהן מבנים צבאיים, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות מהם חמאס פעל באזור רפיח. עד כה חוסלו כ-20 מחבלים במהלך הפעילות. הכוחות איתרו עד כה שלושה פירים מבצעיים במרחב.<br /> <br /> כוחות צוות הקרב החטיבתי 401 וצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי ממשיכים לפעול במרחב למול מחבלים ותשתיות טרור.<br /> ===הדפסת התניא===<br /> ביוזמת הרב [[איזי מורגנשטרן]] והרב [[אריה עמית]] המשרתים בימים אלה במילואים בצה&quot;ל, הודפס [[ספר התניא]] בתוך רפיח, תוך כדי פעילות מבצעית, בסייעתא דשמייא גדולה ובאישור מיוחד.<br /> <br /> ==החטופים==<br /> כ-251 אנשים נשים וטף, נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה&quot;ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.<br /> <br /> בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב&quot;דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}.<br /> <br /> בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או&quot;ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.<br /> <br /> ===חזרת חטופים===<br /> <br /> במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שחרר ארבע נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.<br /> <br /> ב[[ג']] [[אדר א']], [[צה&quot;ל]] שחרר 2 חטופים{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25607.htm החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי]{{הגאולה}}}} שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.<br /> <br /> באור לט' אייר תשפ&quot;ד נמצאו גופות של חטופים בג'בליה, שנרצחו ברעים ונחטפו לעזה.<br /> <br /> כמו כן באור לט&quot;ז אייר צה&quot;ל חילץ שלושה גופות: אוריון הרננדז, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום. ממידע מודיעיני שבידי כוחות הביטחון עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב[[שמחת תורה]] ונחטפו מעיקול מפלסים לעזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086898/ שלושת גופות החטופים שחזרו] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט תמוז]], חולצו גופותיהם של חמישה חטופים שנרצחו במהלך מתקפת הטרור.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו מנחם אב]] חולצו גופותיהם של שישה חטופים נוספים.<br /> <br /> ====מבצע ארנון====<br /> בשבת פרשת במדבר [[ב' סיון]], בשעה 11:00 בבוקר במבצע נועז בלב הרצועה, 246 ימים לאחר שנחטפו, נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר (21){{הערה|[https://chabad.info/news/1096855/ מרגש: הענקת חת&quot;ת וברכת כהנים לחטוף] {{אינפו}}}}, אנדרי קוזלוב (27) ושלומי זיו (40) שבו הביתה כשהם בריאים ושלמים. הארבעה, שנחטפו ממסיבת &quot;נובה&quot; ביום המתקפה, חולצו בניסי ניסים בחסדי ה', במבצע הרואי שבו לקחו חלק צה&quot;ל, שב&quot;כ והימ&quot;מ בלב נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. במהלך המבצע המחבלים ירו לעבר המחלצים מנשק קל וגם פצצות וטילים, הוזעקה עזרה מהיבשה מהים ומהאוויר, וכדי לחלץ בשלום את המחלצים והמחולצים, צה&quot;ל הפגיז בהתקפה חסרת תקדים, שלאחריה טען חמאס שנהרגו 210 עזתים.<br /> <br /> במבצע הנועז, מפקד בימ&quot;מ פקד ארנון זמורה נפל בקרב, הי&quot;ד והמבצע נקרא על שמו &quot;מבצע ארנון&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1094976/ ושבו בנים לגבולם: ארבעה חטופים חולצו מהשבי כשהם בריאים ושלמים] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> לאחר השחרור פורסם כי בתהלוכות ל&quot;ג בעומר ובהזדמנויות נוספות, התפללו על החטופים ששוחררו, ואביה של ארגמני קיבל דולר מהרבי בתהלוכת ל&quot;ג בעומר בנאות אפקה תל אביב{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095026/ אב החטופה מקבל דולר של הרבי] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===עסקאות החטופים===<br /> <br /> ====דעת הרבי====<br /> בניגוד מוחלט להלכה ולכל היגיון, במהלך המלחמה הממשלה &quot;ימין על מלא&quot; תפרה עסקאות שחרור כמויות ענק של מחבלים מסוכנים, כדי לשחרר שבויים.<br /> <br /> הרבי שלל זאת מכל וכל כבר בעסקה ההזויה בשנת תשל&quot;ט:<br /> <br /> &quot;..והתווסף עוד מעשה מבהיל שרואים זאת… אבל זה מראה עד היכן מגיעים הדברים. היה מעשה ביהודי שהיה בשבי ולא רצו להוציאו (מהשבי של הצד שכנגד) עד שהחליפו אותו בשבעים וכמה מהצד שכנגד. ומעשה זה היה באותו הזמן שארה&quot;ב חתמה חוזה דומה לזה עם ברית-המועצות, עם רוסיה והחליפו חמשה שבויים בשניים – וכאן החליפו אחד תמורת שבעים וכמה! אמנם נכון שבהלכה – ישנו מקום לוויכוח, מכיוון שמדובר אודות פיקוח נפש של יהודי אחד וכשצריכים לתת על כך פי-כמה-וכמה – אזי יש מקום להתווכח כיצד צריך להיות הדין.<br /> <br /> אבל בזה גופא נוסף עניין עיקרי: בגלוי אמרו שמכיוון שאין ברירה אחרת, ומכיוון שמדובר ביהודי בעל משפחה – אזי לא יכלו לחשבן כמה יצטרכו לשחרר עבור כך מבית-הסוהר ולכן עשו זאת. שאלו אותו: הרי ריבוי פעמים היו מעשים בפועל שלקחו בני-ערובה והטרוריסטים ציפו שישחררו את פלוני ופלוני, במספר שווה או פעמיים כך – אך לא פי-שבעים! והרי אתם עצמכם הכרזתם שזו נקודה עקרונית שלא ייכנעו לשום איום – עם טעם בצידו, טעם שיש לו מקור בהלכה ומקום בשכל הפשוט, ואפילו מקום בדיפלומטיה (שזה הרי הדבר שעליו בונים כעת: שאם יורו להם את הדרך שע&quot;י איום משחררים ופועלים איזה עניינים – זה יגרה אותם לרדוף בגלל זה אחרי בני-ערובה – במילא אין עצה אחרת ומוכרחים להראות להם שזה לא מועיל. ובשיטה זו החזיקו במשך שנים רצופות, אף על פי שזה הביא לקורבנות מהיהודים ששמותיהם כתובים, ואלו עניינים שבגלוי. וכאן התחרטו לפתע, ובאופן מבהיל, כאמור לעיל – אחד תמורת שבעים וכמה!! … אבל מאחר שאי-אפשר לרמות את העולם כל הזמן ובכל העניינים, אשר בין השבעים וכמה – כמעט חציים היו כאלה שהיו בבית-הסוהר לא על עניינים של מה-בכך – שאפילו כאשר היה זה על עניינים של מה-בכך, אחזו שנים רצופות בשיטה שלא להיכנע לאיומים של טרוריסטים, ושם היו קרוב לחציים (שלושים וכמה) מאלו שהתעסקו בפועל עם עניינים של חבלה, עד למעשה חבלה של אבדן נפשות של יהודים&quot;{{הערה|שיחת במדבר תשל&quot;ט, ספר השיחות תשל&quot;ט}}.<br /> <br /> ===עסקאות מסוכנות===<br /> בשבוע השישי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י&quot;א כסלו]].<br /> <br /> 35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושה שרים ממפלגת עוצמה יהודית שהצביעו נגד.<br /> <br /> העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל{{הערה|כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשל&quot;ט]].}}.<br /> <br /> [[קובץ:כיכר החטופים רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|כיכר החטופים בעיר [[רחובות]]]]<br /> <br /> עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. לעומת זאת הרב [[שלום דובער וולפא]] כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקה{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}. וכן אמרו רבנים נוספים{{מקור}}. בנוסף במוסף [[שבועון כפר חב&quot;ד]]{{הערה|שבועון כפר חב&quot;ד גיליון 2036.}}, רואיין ד&quot;ר נגל ראש המל&quot;ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.<br /> <br /> כלי התקשורת החב&quot;דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים?], בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35–37. שבועון כפר חב&quot;ד גיליון 2036.}}.<br /> <br /> הרב שלום בער וולפא, הנחשב מומחה וידען בענייני שלימות הארץ, פרש בבית משיח את עמדותיו בנושא עסקת החטופים והפסקת האש:<br /> &quot;לגבי העסקה שעשו לשחרור החטופים, כפי הנראה, אין זה בניגוד להוראותיו הק' של הרבי, כיון שלא היתה ברירה, בשעה שמדובר בנשים וילדים, ולאידך גיסא במחבלים המסוגלים למעשי זוועה לא אנושיים כפי שעשו בבוקר הטבח בשמחת תורה. לפי עניות דעתי, הרבי לא היה יוצא נגד העסקה הזאת&quot;. ומספר כי נשאל לגבי הפגנות נגד העסקה והורה לא להפגין. והוסיף בקשר להפסקת האש: &quot;לא היה זה נגד הוראות הרבי, שלא להפסיק באמצע הניתוח - שכן היה ברור, וכך הצהירו בתוקף, שמיד בסיום ההפוגה ממשיכים במלחמה במלוא התוקף. בנוסף, ידוע שניצלו את ההפוגה ללימוד כמה תכסיסי מלחמה על מנת שיוכלו להמשיך אחר כך ביתר שאת&quot;.<br /> {{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}.<br /> <br /> לאחר עסקת החטופים, כמה מהמחבלים ששוחררו נתפסו או נהרגו בפעילות טרור נגד יהודים. יתכן שזו הסיבה לשינוי בדעת הרב וולפא, כפי שהציגה בשבועון בית משיח גיליון <br /> 1425:<br /> &quot;אתה פותח את הרדיו ושומע שאו-טו-טו כבר מגיעים לעסקה והמעיים מתהפכים לך, כיון שאתה יודע את ההמשך לזה, שמחר תישמע שוב על דם יהודי שנשפך, וכפי שהזהיר [[הרבי]] מה&quot;מ, שעצם הדיבורים והמשא ומתן עם הערבים, זה מה שגורם לקורבנות&quot;. הרב וולפא במבט לאחור, מסביר כי מיד בפרוץ המלחמה כאשר התברר על החטיפות, ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] היה צריך להורות להפגיז את כל [[עזה]] ותושביה, ומי שרוצה שנפסיק את ההפגזות, היה דואג להשבת החטופים. עוד מסביר כי חובה לכבוש את עזה ולהקים בה שלטון יהודי. וחותם את מאמרו במענה לדברי הרב [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, המצדד בעיסקה מטעם פיקוח נפש: &quot;וכי יש ספק בדבר, שמצוות פידיון שבויים היא מצוה חשובה מאוד? אבל השאלה היא, האם מותר לשחרר שבוי וכתוצאה מכך לגרום להחדרת אלפי רוצחים שירצחו עוד אלפי יהודים היל&quot;ת? מי לוקח אחריות על זה?&quot;{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1425}}.<br /> <br /> ===פורום תקוה===<br /> [[קובץ:רק נצחון ישחרר את כולם.jpeg|ממוזער|שמאל|פרסום בעד נצחון שיביא לשחרור החטופים]]<br /> פורום תקווה הוא פורום של מספר משפחות של חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הפורום תומך בהגברת הלחץ הצבאי על החמאס ועל ארגוני הטרור ומתנגד לעסקת שחרור חטופים שלא כוללת את כלל החטופים. הפורום מתנגד גם לוויתור על הישגי המלחמה כגון שליטה בציר פילדלפי ובציר נצרים, או לסיום המלחמה טרם השגת כל מטרותיה.<br /> <br /> ===משפחות החטופים===<br /> משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.<br /> <br /> לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב&quot;ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל הקדוש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 דיווח על הביקור] באתר [[חב&quot;ד און ליין]]}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום &quot;תקוה&quot; המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|ע&quot;פ ידיעה בערוץ 7.}}.<br /> <br /> בשבועות שלפני חג הפסח התפרסמה יוזמה להשארת כיסא ריק בליל הסדר, עבור החטופים הנמצאים בשבי החמאס ימ&quot;ש{{הערה|[https://chabad.info/news/1080184/ ראה מענה הרבי מה&quot;מ על השארת כיסא ריק] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===עסקה והפסקת אש טבת פ&quot;ה===<br /> בטבת תשפ&quot;ה נחתמה עיסקה בין ממשלת ישראל והטרוריסטים של חמאס, על [https://chabad.info/news/war/1172821/ עסקה להשבת 33 חטופים] מהם חיים ומהם הרוגים תמורת הפסקת הלחימה בעזה ושחרור למעלה מאלף מחבלים מהם רוצחים אכזריים ומסוכנים, שדם יהודי רב על ידיהם וחלקם רצחו יהודים במלחמת חרבות ברזל.<br /> <br /> ב[[שבועון בית משיח]] ובאתרי האינטרנט של חב&quot;ד התייחסו לעסקה כשופכת דמים ומסוכנת לעם ישראל בהתבסס על דברי הרבי בעסקה דומה בשנת [[תשל&quot;ט]].<br /> [[קובץ:פסק דין רבני חב&quot;ד נגד שחרור מחבלים.jpeg|ממוזער|שמאל|פסק רבני חב&quot;ד נגד שחרור מחבלים]]<br /> רבני חב&quot;ד פירסמו פסק דין נגד עיסקה בה משחררים טרוריסטים רוצחי יהודים. בין החותמים: הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], הרב [[גדליה אקסלרוד]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[יוסף גינזבורג]], הרב [[מנחם מנדל וילישנסקי]].<br /> <br /> בהמשך לפסק הראשון, יצא גם פסק מבי&quot;ד רבני חב&quot;ד באה&quot;ק נגד העסקה ועל הפסק חתומים הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי.<br /> <br /> צביקה מור אביו של אחד החטופים [https://chabad.info/magazine/1172155/| התראיין לבית משיח] והתריע על העסקה ההזויה שתביא שמחה לרגע ותגרום ח&quot;ו לשפיכות דמים המונית היל&quot;ת.<br /> <br /> ====הפגנות====<br /> נגד העיסקה המסוכנת יצאו יהודים איכפתיים להפגנות בכל רחבי הארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1172799/ אלפים הפגינו בירושלים]}}.<br /> <br /> הפגנה נערכה בצומת כפר חב&quot;ד, בהשתתפות תושבי הכפר והתמימים.<br /> <br /> ===החלטת ממשלה על העסקה===<br /> ביום שישי י&quot;ז טבת התקיימה ישיבת ממשלה מיוחדת שנמשכה לתוך השבת ובה הצביעו על עסקת השבויים. 24 שרים בעד, 8 נגד.<br /> <br /> שרי הממשלה היו שותפים לצעדי המלחמה ועסקאות שחרור מחבלים וגם מבצעים לשחרור מחבלים והפעם היו שהחליטו להתנגד והם: שרי הציונות הדתית ושרי עוצמה יהודית וגם שני שרי ליכוד.<br /> <br /> עוצמה יהודית בראשות השר בן גביר, החליטו להפסיק להבליג על עסקאות מסוכנות והודיעו על פרישה מהממשלה.<br /> <br /> ==חסידי חב&quot;ד שנרצחו==<br /> * החייל החב&quot;די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת-שמחת תורה [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב&quot;ד: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי&quot;ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br /> *החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד, נרצח בידי מחבלים, בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי&quot;ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br /> *החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי&quot;ד, נכדו של הרה&quot;ח ר' יהודה רובין ז&quot;ל שליח הראשי ללב השומרון - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{COL}}}}.<br /> *החייל '''אביתר אוחיון''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד - נפל בשבת שמחת תורה, [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.<br /> *הקצין, '''יששכר נתן''' הי&quot;ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה&quot;ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב&quot;ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]], ישיבת [[בית הר&quot;מ]] נחלת הר חב&quot;ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ&quot;ח מרחשוון]] [[תשפ&quot;ד]] במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי&quot;ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב&quot;ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי&quot;ד}}.<br /> *הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי&quot;ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי&quot;ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב&quot;ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט&quot;א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב&quot;דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב&quot;דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי&quot;ד]}} ובוגר מוסדות חב&quot;ד ב[[צפת]].<br /> *סגן '''נתנאל מנחם איתן''' הי&quot;ד, חסיד חב&quot;ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב&quot;ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ&quot;ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ&quot;ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1036866/ ירושלים: הלוחם החב&quot;די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי&quot;ד], חב&quot;ד אינפו}}.<br /> *החייל הת' '''ישראל אליהו סויסה''' ע&quot;ה, בן למשפחה חב&quot;דית מקנדה, בן 21 שנים בלבד. יצא להפוגה לאחר 150 ימי מילואים ברצועת עזה, ונהרג בתאונה קטלנית{{הערה|[https://col.org.il/news/160988 בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4: החייל אליהו סויסה], {{חב&quot;ד און ליין}}}}{{הבהרה}}.<br /> *רב&quot;ט '''אילן כהן''' הי&quot;ד חייל בודד מארגנטינה, שנהרג בלחימה בעזה, בעת שטנק של צה&quot;ל ירה בטעות לכיוון החפ&quot;ק בו שהו. הוא נהרג עם עוד חמשה חיילים. בוגר המחלקה לדוברי ספרדית בישיבת חב&quot;ד במגדל העמק. הוא הגיע לישראל לאחר סיום לימודי התיכון בארגנטינה. תחילה למד בישיבת חב&quot;ד במגדל העמק ומאז החורף האחרון למד בישיבת הר ברכה, משם הגיע לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202.<br /> *סרן '''[[ישראל יודקין]]''' הי&quot;ד מ[[כפר חב&quot;ד]], נהרג ב[[י&quot;ד אייר]] [[תשפ&quot;ד]] בקרב בעזה. נכדם של הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] (נפטר 12 יום לפני שנכדו נרצח) והמשפיע הרב [[מיכה שטיינמץ]], צאצא המשפיע הרב [[שאול ברוק]] והרב [[יצחק גרשנטקורן]] מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]. בוגר ישיבות [[תומכי תמימים רחובות]] ו[[ישיבת דעת]] רחובות. שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה'{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093557/ לע&quot;נ החיילים החב&quot;דים הי&quot;ד: אירוע חיזוק לגדוד נצח יהודה] {{אינפו}}}}, נפל מירי מחבל-צלף ערבי ימ&quot;ש בעזה לאחר שלחם בחודשים האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת &quot;חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086276/ דיווח באתר {{אינפו}}]}}. לרגל יום הולדתו ה-23 של ישראל, שחל בערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשפ&quot;ד]], החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו{{הערה|[https://col.org.il/news/162997 הנשיא הרצוג בכתיבת ספר התורה לעילוי נשמת סרן ישראל יודקין] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. משפחתו ביקשה להוסיף בנוסח מציבתו לצד שמו את הכיתוב הי&quot;ד - [[ה' יקום דמו]] ומשרד הביטחון סירב. הנושא הפך למאבק המשפחה אליו הצטרפו חברי כנסת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (מפלגת ישראל ביתנו) הגישה הצעת חוק לפיה תתאפשר כתיבת הי&quot;ד על מצבות חללי צה&quot;ל גם בבתי עלמין צבאיים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097474/ הצעת חוק: לאפשר כיתוב הי&quot;ד על מצבות חללי צה&quot;ל]}}{{הערה|לקריאה נוספת ראו '''ה' יקום דמו'''. ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1415 עמוד 46.}}. לאחר מאבק תקשורתי רחב היקף, המועצה הציבורית במשרד הביטחון הסכימה להוסיף &quot;הי&quot;ד&quot;.<br /> <br /> * '''אליהו אמסלם''' הי&quot;ד מרעננה{{הערה|ראו בכתבת '''בקרובי אקדש''' מתוך שבועון {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גיליון 2061 עמוד 44.}}. נהרג ב[[י&quot;ד]] [[אייר]] [[תשפ&quot;ד]]. היה מקורב ל[[חב&quot;ד]] ב[[רעננה]], והיה אף מדריך בקעמפ [[גן ישראל]] של [[בית חב&quot;ד לדוברי צרפתית]] בעיר. נפטר מירי צלף, לאחר שניסה להציל את החייל ישראל יודקין. לאחר פטירתו נמצאו הדבר מלכות שאותם לקח למלחמה ששתי חורים של קליעי ירי מחוררים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086303/ מקהילת חב&quot;ד ברעננה: החייל אליהו אמסלם הי&quot;ד]}}.<br /> * '''סמל שניאור זלמן כהן''' הי&quot;ד מיצהר, נפל בקרב בעזה ר&quot;ח מרחשוון תשפ&quot;ה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1147419/ אבל בחב&quot;ד: החייל הת' שניאור זלמן כהן הי&quot;ד נפל בעזה] {{אינפו}}}}. גדל כחסיד חב&quot;ד, להוריו ר' זאב ודינה כהן מיצהר. למד בישיבת חב&quot;ד-מצפה יצהר ובשת תשפ&quot;ג כתלמיד קבוצה. ובעקבות פרוץ המלחמה התגייס לצבא ונהרג מפיצוץ רימון. הותיר אחריו הורים אחים ואחיות כולם חסידי חב&quot;ד. תיעוד קורות חייו ופועלו במבצעים ובבית חיינו פורסם ב[[שבועון בית משיח]] 1433.<br /> * הרב [[צבי קוגן]] שליח הרבי ב[[אבו דאבי]] - [[איחוד האמירויות]], בחודש [[חשון]] [[תשפ&quot;ה]], נחטף ונרצח על ידי חולית טרור כנראה בהכוונת [[אירן]] או ארגוני הטרור הפועלים בשמה.<br /> <br /> == פעילות חסידי חב&quot;ד ==<br /> === פרסום דעת הרבי ===<br /> חסידי חב&quot;ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]]:<br /> *עמידה בתוקף מול האויב.<br /> *הימנעות מהתחשבות במה יאמרו העולם{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.<br /> *גליונות [[שבועון בית משיח]] פורסמו בזמן המלחמה בשלמותם באתר [[חב&quot;ד אינפו]] ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ תגית בית משיח] באתר [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> *וועד [[אור החסידות]] פרסם עלון בשם '''&quot;השכם והערב עליהם&quot;''', הכולל פנינים מתוך רבות משיחותיו הק' של הרבי בעניני ארץ הקדש.<br /> *הספר &quot;קראתי ואין עונה&quot;, הכולל 770 עמודים בהם כל שיחותיו ואגרותיו של הרבי, כולל יחידויות וחלוקות דולרים שונות, נדפס במהדורה חדשה לרגל המצב, לאחר זמן רב שלא היה ניתן להשיגו בדפוס.<br /> <br /> ====הרב וולפא====<br /> הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים{{הערה|בשם: חמש הערות על המצב {{בית משיח}}}} ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1029725/ שבועון בית משיח, גיליון 1385].}}.<br /> <br /> הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמרים נוקבים ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|1390 עמודים 30-31}} בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:<br /> *הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט.<br /> *לחימה במחבלים ללא פשרות.<br /> *לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות.<br /> *מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם.<br /> *עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.<br /> *ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1042703/ &quot;מלחמת השם&quot;? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.]}}.<br /> <br /> כאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת: &quot;אני בוחר להאמין לראש הממשלה&quot; ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1392}}.<br /> <br /> ואף הדפיסו את הספר [[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]] של הרב [[שלום בער וולפא]] במהדורה נוספת{{הערה|ראו ריאיון ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון מס' 2044.}}.<br /> <br /> כמו כן במהלך המלחמה מכון [[JEM]] הפיק סרטוני הסברה רבים.<br /> <br /> ====בכלי התקשורת====<br /> בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מ[[נחלת הר חב&quot;ד]] שכאיש זק&quot;א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב], שבועון בית משיח גיליון 1383.}}.<br /> <br /> ד&quot;ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט&quot;ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב&quot;דיים{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386.}} בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381].}}. ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ&quot;ד]] השתתף יחד עם אביו, כשהוא מבקר תכופות ב [[770]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/days_picture/25301.htm יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים'], באתר הגאולה.}}. כמו כן ביקר ב770 גם בחודש אדר ב' באותה שנה.<br /> <br /> בראיון ל[[עמי מימון]] בתוכנית 'חידודון' הרב [[יגאל קירשנזפט]] [[שליח הרבי]] שליט&quot;א מלך המשיח לחבל עזה{{הערה|[[קובץ:הרב קירשנזפט בראיון על המלחמה Rabbi Kirschenzaft.mp3|הרב קירשנזפט על גוש קטיף]]}}. סיפר על התחושות בקרב המפונים מאז ועד היום, על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים, וכיצד בית חב&quot;ד נחלץ לסייע להם.<br /> <br /> ====ציור בחורבות עזה====<br /> במהלך שירות מילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נקלע ר' יחיאל לבית שנחרב במהלך מתקפת שמחת תורה, ומרוב התרגשות צייר על הקיר באמצעות הפיח שכיסהו. הציור קיבל הד רחב בכלי התקשורת, ולאחר מספר חודשים, מוזיאון ישראל עמל לעקור את הקיר עם הציור, ולהעבירו למוזיאון{{הערה|[https://col.org.il/news/163882 &quot;הציור הזה הוא שלי&quot;: יחיאל אופנר והציור שעל הקיר]}}.<br /> <br /> ====פעילות בקרב החיילים====<br /> [[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפרסם ארגון [[צעירי חב&quot;ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האויב]]<br /> בימי המלחמה, חסידי חב&quot;ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:<br /> * שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב&quot;ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה&quot;ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב&quot;ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.<br /> * [[ניידות חב&quot;ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב&quot;ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב&quot;ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב&quot;ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.<br /> * ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ&quot;ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה&quot;ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב&quot;ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת&quot;תים וחוברות לחיילים{{הערה|[https://www.kcm.co.il/משיבי-הרוח/ משיבי הרוח], שבועון כפר חב&quot;ד.}}.<br /> * חיילים חב&quot;דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב&quot;דיים.}}.<br /> * [[מרכז את&quot;ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת&quot;ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת&quot;ת].}}.<br /> * הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב&quot;די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}<br /> * מבצע חנוכה תשפ&quot;ד - בימי חנוכה חסידי חב&quot;ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב&quot;ד, ניידות חב&quot;ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה&quot;ל בכל הארץ בכלל.<br /> * בחודש אדר א' תשפ&quot;ד ארגון ההפצה [[ממש]] השיקו חוברת כיס חדשה לחיילים עם מכתבי הרבי מה&quot;מ לחיילים, פרקי תהלים המתאימים למצב, תפילות, ברכות ומבצעי הקודש. מבוסס על החוברת שיצאה לאור עם דברי הרבי במלחמת יום הכיפורים.<br /> <br /> ====פעולות בערים מופגזות ומפונות====<br /> ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.<br /> <br /> הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.<br /> <br /> ====פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים====<br /> * בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב&quot;ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br /> * הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה&quot;ל, '''מי שברך לחיילי צה&quot;ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.<br /> * חסידי חב&quot;ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל &quot;סעודת שבת&quot; כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==התעוררות==<br /> <br /> ===הודאה על הניסים והנפלאות===<br /> [[קובץ:נסיך נפלאותיך מוסף בית משיח 1431.jpeg|ממוזער|שמאל|ניסים במלחמת חרבות ברזל, מוסף בית משיח חג סוכות תשפ&quot;ה]]<br /> <br /> חרף הטרגדיות הנוראות, חסידי חב&quot;ד מבליטים במהלך המלחמה, את הניסים והנפלאות הרבים המתרחשים כל העת. כלי התקשורת של חב&quot;ד מפרסמים ידיעות על ניסים מיוחדים שהתרחשו במתקפה הגדולה בשמחת תורה תשפ&quot;ד, ובמהלך כל המלחמה.<br /> <br /> בתגובה לניסים גדולים שאירעו בארץ הקודש, במהלך חודש תשרי תשפ&quot;ה, האורחים מארץ הקודש בבית חיינו, פצחו בריקודי שמחה מחוץ לבית חיינו.<br /> <br /> לקראת שמחת תורה תשפ&quot;ה, [[שבועון בית משיח]] הפיק חוברת ייחודית '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''' - על הניסים והנפלאות שעשה לנו בורא עולם. את החוברת הפיק שבועון בית משיח וערך [[יוסי סלומון]]. החוברת צורפה לגיליון חג סוכות תשפ&quot;ה.<br /> <br /> ===התעוררות לאחדות===<br /> [[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|קריאה לכינוס מאוחד]]<br /> <br /> במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב&quot;ד וביניהם: הרב [[שמואל הנדל]] - יו&quot;ר [[מטה משיח בארץ הקודש]], הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו&quot;ר [[את&quot;ה בארץ הקודש]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]], הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב&quot;ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]] והרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] – משפיע ב[[תומכי תמימים אלעד]].<br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב [[לוי הלפרין]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]], הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ&quot;ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ר' [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]].<br /> <br /> הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] הקדיש את טורו השבועי באתר [[col]] בשבוע פרשת [[ויגש]] ל[[אחדות]] ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות{{הערה|[https://col.org.il/news/159464 כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה] {{COL}}}}.<br /> <br /> ====ראש הממשלה בתמונה עם תפילין בפעם הראשונה====<br /> <br /> בימי המלחמה חלה התעוררות רבה בענין מבצע תפילין והדים רבים התחוללו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ביום ראשון, ד' אייר תשפ&quot;ד, בעיצומו של המבצע ב[[רפיח]], תמונה כשהוא מניח [[תפילין]].<br /> <br /> נתניהו סיפר, כי הניח את התפילין של הלוחם מושיקו דוינו הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’ - לבקשת אימו רוחמה.<br /> <br /> ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מתועד עם תפילין. לאורך השנים חסידי חב&quot;ד רבים שעמדו עמו בקשר הניחו עימו תפילין{{הערה|הרב דוד נחשון סיפר לבית משיח שכמה פעמים הניח לראש הממשלה אך לא חשבו לצלם זאת}}, ההנחה הגיעה בעקבות הרב [[אור זיו]] שליח הרבי לקטמון ויחד עם שדרן בערוץ 14 [[שרון גל]] הביאו לראש הממשלה באחד מהביקורים את התפילין של מושיקו דוינו הי&quot;ד ואת מכתב האם וביקשו מראש הממשלה שיניח.<br /> <br /> ====התעוררות משיח====<br /> ר' [[אודי דוד בן דוד]], עיתונאי רדיו דרום, סיקר מקרוב את מלחמת חרבות ברזל, ואת התוצאות העקובות מדם כתוצאה מהתקפת המחבלים בשמחת תורה, ובמהלך השנה באמצעות טילים ואמצעים אחרים. ר' אודי שמע ניצולים מההתקפה ומהטילים, שוחח עם משפחות שכולות ונפגעים ברמות שונות. ולקראת סוף שנת תשפ&quot;ד שהחלה בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, חשף בבית משיח את רשמיו הלא פשוטים משנה של מלחמה והסיק כי חייבים לבקש משיח:<br /> &quot;עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש רק פתרון אחד לכל המצב הזה – משיח בן דוד שיבוא ויגאל אותנו. לאורך הדורות ניסו את כל הפטנטים השונים, אך שום דבר לא עזר. במשך השנים בטחנו בכל מיני פוליטיקאים אבל אלה לא הצליחו לעזור, ולהיפך. הם דורשים רק את טובתם. אנחנו צריכים להבין שאין שום פתרון, אלא רק ביאת משיח&quot;.<br /> ומוסיף כי חייבים להתעורר גם במבצע תפילין:<br /> &quot;אני קורא לאחיי מאנ&quot;ש: גם אם לא יוצאים מהבית ל'מבצעים', חשוב להשתדל לקחת איתנו את התפילין. תמיד אפשר לפגוש ביהודי נוסף שלא הניח תפילין ולזכות אותו. זה בדיוק הדבר שאנחנו צריכים בתקופה הזאת&quot;{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1132824/ ראיון עם יוסי סלומון, שבועון בית משיח 1426]}}.<br /> <br /> ====מבצע 7.10====<br /> הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]] סגן יו&quot;ר מרכז לענייני חינוך, יזם מבצע בו מקורבים לוקחים שם של הרוג ממלחמת חרבות ברזל, ועושים לזכותו אחד מ-10 המבצעים, לפחות 7 פעמים{{הערה|כפר חב&quot;ד 2081 ע' 72. ניתן לציין כי כמה שלוחים ומוסדות חב&quot;דיים ציינו באירועים מיוחדים את התאריך הלועזי של המתקפה}}.<br /> <br /> ==כינוס השלוחים העולמי==<br /> ===כינוס השלוחים תשפ&quot;ד===<br /> [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ&quot;ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב&quot;ד בארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו&quot;ל בעקבות הוראת [[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.<br /> <br /> לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.<br /> <br /> השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.<br /> *הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.<br /> <br /> ===כינוס השלוחים תשפ&quot;ה===<br /> ====קבלת פני משיח====<br /> [https://kinus.info/ כינוס השלוחים העולמי תשפ&quot;ה], בגין מלחמת חרבות ברזל בארץ הקודש וגילויי האנטישמיות בעולם - הוקדש לעיסוק במבצעי הקודש של הרבי מלך המשיח, לשמירה הגנה והצלה על בני ישראל בארץ הקודש ובכל העולם, ומתוך דגש על פעולות לסיום השליחות היחידה שהטיל הרבי מלך המשיח בכינוס השלוחים תשנ&quot;ב: הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!<br /> <br /> ====הכינוס לע&quot;נ השליח שנרצח==== <br /> הבאנקעט המרכזי יתקיים בסימן &quot;וישבתם לבטח בארצכם.. ואולך אתכם קוממיות&quot;.<br /> <br /> בערב הכינוס הוחלט להקדישו לעילוי נשמת השליח הרב [[צבי קוגן]] הי&quot;ד שליח באבו דאבי, שנרצח על ידי מחבלים ערבים, מספר ימים לפני פתיחת הכינוס.<br /> <br /> בבנקט השלוחים שהתקיים באולמי רז&quot;ג בקראון הייטס, הרב שפילמן חמיו של השליח הרב קוגן הי&quot;ד, אמר עם אלפי המשתתפים פרק תהילים לעילוי נשמת חתנו.<br /> <br /> ====שמחה רוטמן: לשמור על שלימות הארץ====<br /> <br /> ממשלת ישראל מדברת על נסיגות בצפון ובדרום כחלק מהסכמים עם חיזבאללה וחמאס, ובנושא זה חבר כנסת [[שמחה רוטמן]] יו&quot;ר ועדת חוקה ומשפט נאם בבנקט, נאום תקיף ונחרץ אודות ג' השלימויות ושם דגש על שלימות הארץ{{הערה|[<br /> https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155944/ שלושת השלימויות: נאומו של ח&quot;כ רוטמן בבאנקעט]}}.<br /> <br /> ====עיתונאים בפאנל ניסים====<br /> [[קובץ:פאנל ניסים מתי טוכפלד הלל ביטון רוזן.jpeg|ממוזער|שמאל|פאנל ניסים]]<br /> בבנקט הוצג פאנל חי של כתב חדשות וביטחון של ערוץ 14 הלל ביטון-רוזן עם כתב רדיו גלי ישראל ר' [[מתי טוכפלד]] על ניסי המלחמה, אותם מראה הקב&quot;ה לעם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155719/?old פאנל ניסים בבנקט כינוס השלוחים תשפ&quot;ה]}}.<br /> <br /> ====שר הביטחון מודה על הניסים====<br /> בהתוועדות [[ראש חודש כסלו]] ב[[770]] בהשתתפות אלפי שלוחים, אורח הכבוד היה [[יואב גלנט]] מי שכיהן כשר הביטחון בתחילת המלחמה ובנאומו דיבר בהרחבה על הניסים שעשה הקב&quot;ה במלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/1156214/ שר הביטחון לשעבר יואב גלנט הגיע להודות על הניסים ב-770]{{אינפו}}}}{{הערה|[https://www.kikar.co.il/security-news/snuoqm גלנט: הנהגתי את המלחמה כשליח של הקב&quot;ה, לא היה יכול להצליח בלי האמונה והתפילות]}}.<br /> <br /> ==גזרת הצפון==<br /> {{להשלים}}<br /> [[קובץ:טיל בקרית שמונה.png|ממוזער|שמאל|250px|זירת הבניין שנהרס מטיל ששוגר מלבנון לקרית שמונה.]]<br /> [[קובץ:השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב&quot;ד ר' מרדכי גבאי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מימין: השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב&quot;ד ר' מרדכי גבאי, ברקע ביתו של האחרון שספג פגיעה ישירה על הממ&quot;ד דקות לפני הצילום. באמצע בתמונה הקטנה: רסיס שחדר לקופת הצדקה עם תמונת האדמו&quot;ר הזקן, בביתו של ר' מרדכי.]]<br /> במהלך מלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור 'חיזבאללה' החל במלחמה נגד ישראל. המלחמה מתאפיינת מצד מחבלי חיזבאלה בהתקפות טילים וכטבמי&quot;ם במטרה לגרום להרג וחורבן, ולעומתם צה&quot;ל מגיב בהתקפות אוויריות מינוריות בעצימות נמוכה וללא כניסה קרקעית. הסיבה לתגובה החלשה: חשש מכניסה לחזית נוספת.<br /> <br /> החיזבאללה תוקף יהודים באמצעות טילים וכטבמי&quot;ם מסוגים שונים מה שמפעיל אזעקות והתמגנות במרחבים גדולים ובהם במתחם רשב&quot;י ב[[מירון]], [[צפת]], [[מטולה]], [[קרית שמונה]], [[נוף הגליל]], [[עכו]] ועוד. היו גם מקרים של חדירת מחבלים, ובמספר מקרים יהודים נרצחו ואחרים נפצעו. ישראל הגיבה בהפגזת תשתיות טרור, וגם בפגיעה בשדות תעופה ומתקנים בטחוניים ואזרחיים אחרים בלבנון וסוריה, הקשורים לארגון החיזבאללה.<br /> <br /> בה' אדר א' חיילת נהרגה{{הערה|הרוגה אותרה בסריקות במבנה שנפגע באזור צפת. }} ועוד שבעה בני אדם נפצעו{{הערה|בהם 3 במצב בינוני ו-4 קל עם חבלות בגפיים, כולם בהכרה מלאה.}} כתוצאה ממטח ששוגר לעבר העיר צפת. המטח הקטלני לצפון הוגדר בישראל כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגזרה.<br /> <br /> שלוחי הרבי באזור גבול הצפון, מסייעים לאזרחים שנותרו באיזורם וגם למפונים.<br /> השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות-תרשיחא|מעלות]] והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.<br /> <br /> בחודשי החורף תשפ&quot;ד, גיזרת הצפון הלכה והתחממה, ועשרות אלפי מפונים נוספים התפנו ולא שבו לבתיהם.<br /> <br /> מחבלי חיזבללה שיגרו טילים רבים על בתי מטולה, קרית שמונה, בסיסי צה&quot;ל ובהם בסיס חיל האויר במירון ועוד.<br /> <br /> את רוב הטילים צה&quot;ל מצליח ליירט בחסדי ה', אך מכיון שיש איזורים בהם התושבים עזבו, לא מיירטים וכך איזורים שלימים בערי הצפון נפגעו ויש נזקים נרחבים לבתי התושבים.<br /> <br /> מחבלי חיזבללה שיגרו כלי טיס בלתי מאויישים לעבר צפון ארץ הקודש, ובכל פעם נשמעו אזעקות במרחבים גדולים, ובדרך כלל חיל האוויר מצליח ליירט, אך היו מקרים של נזקים מורכבים ואף נפגעים והרוגים.<br /> <br /> ===ל&quot;ג בעומר תשפ&quot;ד===<br /> <br /> בימי מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חיזבאללה שיגרו מספר פעמים רב טילים מדוייקים אל בסיס חיל האוויר במרומי הר מירון, ובמקרים מסויימים הצליחו אף לפגוע ולגרום נזקים.<br /> [[קובץ:ביסטריצקי לג בעומר מירון איסור פתיחת המתחם.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ביסטריצקי קורא לציית להנחיות פיקוד העורף]]<br /> <br /> לקראת ז' אדר יום הילולא דמשה רבנו, הודיע פיקוד העורף על ביטול ההילולא. ולקראת ל&quot;ג בעומר המליץ צה&quot;ל לממשלת ישראל לסגור את כל איזור מירון לימי ל&quot;ג בעומר, ולהכריז שטח צבאי על מתחם רשב&quot;י וסביבותיו, כדי לא לגרום חס ושלום לסכנת חיים מיידית במקרה של טילים לאיזור.<br /> החשש הקל - ירי טילים לבסיס חיל האויר, ואזי מאות האלפים ינסו לאתר מקומות מוגנים, אשר אינם במתחם רשב&quot;י, והמנוסה והבהלה עלולים לגרום נזקים.<br /> החשש הכבד - החיזבללה ינצל קיבוץ מאות אלפים חס ושלום, ויטווח את מתחם רשב&quot;י.<br /> <br /> לאחר התייעצויות, הצבא ומשרד ירושלים האמון על הילולת רשב&quot;י, הודיעו על סגירת המתחם והכרזתו כשטח צבאי סגור, לקראת ל&quot;ג בעומר. הודיעו כי יתקיימו 3 הדלקות בהשתתפות עשרות חוגגים בלבד.<br /> <br /> רבנים ואישי ציבור, כמו גם משרד ירושלים של ממשלת ישראל, קראו לציבור לא להגיע למירון בל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> הפן החב&quot;די - מודעות של משרד ירושלים פורסמו בעיתונות החב&quot;דית, ובישיבת חב&quot;ד בצפת החלו מיד בהתארגנות שונה מכל שנה לקראת ל&quot;ג בעומר, כאשר מדי שנה תמימים רבים מגיעים לפעילות סביב השעון במירון סביב ל&quot;ג בעומר, והשנה כולם יקדישו את זמנם לתהלוכות ברחבי ארץ הקודש.<br /> <br /> הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] רב קהילת חב&quot;ד בצפת חתם על כרוז משותף עם רבנים אחרים, על המלצה לפתוח את ה'כוללים' במתחם רשב&quot;י בימי ל&quot;ג בעומר, אך לאחר פרסום המכתב התברר כי משתמע ממנו שהרבנים מתנגדים להמלצות פיקוד העורף ואף שואפים לפתיחת המתחם כולו בל&quot;ג בעומר.<br /> בתגובה הוציא הרב ביסטריצקי מכתב הבהרה בו קובע כי יש לציית להמלצות פיקוד העורף על כל הפרטים.<br /> <br /> כך דיווח אתר ערוץ 7 על קריאת הרב ביסטריצקי לציית לפיקוד העורף:<br /> <br /> הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב&quot;ד בצפת ורב מחלקת הכשרות ברבנות צפת, התייחס במכתב ששלח הערב (חמישי) לניסיונות לעלות לקבר הרשב&quot;י בל&quot;ג בעומר, חרף המצב הביטחוני המורכב.<br /> <br /> &quot;אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העורף ללא כל ערעור, במידה ופיקוד העורף לא יאפשר את פתיחת הכוללים עקב הנחיות בטחון, חובה לשמוע ולא לנסות להפר את ההנחיות. עלינו לזכור כי ספק פיקוח נפש לחומרא&quot;, כתב הרב.<br /> <br /> הפנייה של הרב נעשתה בעקבות קריאה של רבנים וראשי כוללים מצפת לאפשר לאברכי הכוללים הלומדים במשך השנה בציון הרשב&quot;י להמשיך ללמוד תורה גם בימים בהם האתר יהיה סגור על מנת שלימוד התורה לא יפסק.<br /> <br /> &quot;היות ועיצוב המודעה כולל הבלטה של מילים מסוימות ופרשנות הדברים עשו רושם כאילו מטרת המכתב הייתה לפתוח האתר לגמרי למרות המצב הביטחוני אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העור ללא כל ערעור&quot;, כתב{{הערה|ערוץ 7 יום שישי ט' אייר תשפ&quot;ד}}.<br /> <br /> מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא פרסם הוראה מנומקת לציבור הרחב את המסקנות שבגללן קיבל את ההחלטה על ביטול האירועים ההמוניים במירון, הנערכים מדי שנה על ההר הקדוש, ואלה מתפרסמים לציבור באופן מותאם, עם הסבר על הצורך להקפיד על מצוות ונשמרתם, ולא לסמוך על הנס.<br /> <br /> בפיקוד העורף הסבירו כי קיים איום משמעותי מארגון הטרור חיזבאללה ומארגון הטרור חמאס בלבנון, באמצעות ירי תלול מסלול ונ&quot;ט, וכן בשיגור כלים אוויריים למרחב הר מירון – כפי שהיה בפועל מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים.<br /> <br /> מרחב ההר מאופיין בפערי מיגון משמעותיים, דבר המסכן את שלומם וביטחונם של הנוכחים בשטחי ההר בזמן ההתקפות מצד האויב. במקום לא קיים מיגון מספק באופן אשר יאפשר את כניסתם של כלל המשתתפים מידי שנה באירוע.<br /> <br /> באור ליום רביעי י&quot;ד אייר, מתחם מירון נסגר על ידי צה&quot;ל, והכניסה הותרה למורשים בלבד. בין העיתונאים המבקשים להיכנס למתחם תיערך הגרלה ולמתחם יכנסו נציגים שייאלצו לתעד עבור כלל התקשורת ללא קבלת זכויות יוצרים.<br /> <br /> ===התחממות גיזרת הצפון סיון תשפ&quot;ד===<br /> ב[[כ&quot;ו אייר]] גבול הצפון ספג עשרות שיגורים מלבנון וצוותי הכיבוי פעלו מהצהריים בשריפות שפרצו במרחב בשל נפילות רקטות{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093101/ לאחר כ-9 שעות הושגה שליטה על האש בצפון] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[חג השבועות]] תשפ&quot;ד ישראל חיסלה בכיר בחיזבאללה, והלבנונים הגיבו בתקיפות של יותר מ-200 טילים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095280/ חיזבאללה במטח לעבר ערי הצפון] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===התפוצצות הביפרים בלבנון===<br /> ב[[י&quot;ז אלול]] [[תשפ&quot;ד]] בצל הכנות לפתיחת מערכה עם לבנון, התפוצצו אלפי ביפרים בלבנון ובסוריה ופגעו בכ-4000 מחבלי חיזבאללה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1133237/ 11 מחבלים מחוסלים ו-4,000 פצועים בפיצוצים בסוריה ולבנון] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> הביפרים היוו מכת פתיחה למתקפה קרקעית בלבנון ובמהלכה צה&quot;ל פעל קרקעית בדרום לבנון ובאמצעות חיל האוויר פעל גם בביירות, צור ועוד.<br /> <br /> במתקפה המשולבת צה&quot;ל הצליח בחסדי הבורא לחסל את רוב צמרת חיזבאללה, מפקדות, מנהרות ומשגרים. תוך כדי מתקפה נחשף כי בחודשים שקדמו להתקפה הגדולה, צה&quot;ל פעל בחשאי בלבנון לניטרול ותיעוד מנהרות ובסיסי חיזבאללה.<br /> <br /> הרב [[שלום בער וולפא]] במוסף שבועון בית משיח לחג הסוכות &quot;נסיך נפלאותך וטובותך&quot; שיבח את דרכי הפעולה של צה&quot;ל בלבנון בהכוונת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומסביר כי ראש הממשלה פועל בתוקף.<br /> <br /> ===הפסקת אש===<br /> בחשון [[תשפ&quot;ה]] החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.<br /> <br /> במסגרת ההסכם, ישראל תסיג את הלוחמים בצורה מדורגת בתקופה של עד 60 ימים. במקביל, [[ארה&quot;ב]] תקדם מו&quot;מ עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר.<br /> <br /> בין הסעיפים של ההסכם כוחות הביטחון והצבא הרשמיים של לבנון יהיו הקבוצות החמושות היחידות המורשות לשאת נשק או להפעיל כוחות בדרום לבנון. כל מכירה, אספקה וייצור של נשק או חומרים הקשורים לנשק ללבנון תהיה בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.<br /> <br /> השר בן גביר הדגיש כי הסכם הפסקת האש והנסיגה הוא סכנה מעשית: &quot;הסכם עם צבא לבנון הוא הסכם על הקרח. לצבא לבנון אין בכלל את הסמכות, ובטח לא את היכולת להתגבר על החיזבאללה.<br /> <br /> בשביל לצאת מלבנון חייבים שתהיה לנו רצועה ביטחון שלנו. כבר ראינו את זה, שאסור לנו לסמוך על אף אחד חוץ מעל עצמנו. אחרת, הטילים ישוגרו למנרה, לאביבים, לקרית שמונה, לכל הצפון ולכל מדינת ישראל, ולבסוף נצטרך לחזור שוב ללבנון&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1153415/ לאחר אישור הקבינט: הפסקת האש עם לבנון נכנסה לתוקף]}}.<br /> <br /> ====התנגדות ראשי רשויות בצפון====<br /> ראשי רשויות בצפון התנגדו באופן נחרץ להפסקת האש, העלולה להביא אסון נורא בטווח הקצר ועוד יותר במבט לזמן ארוך. ראש עיריית [[קרית שמונה]] אביחי שטרן, התראיין ב[[שבועון בית משיח]] והביע דיעה ברורה נגד הפסקת האש והסכנה המוחשית אליה נקלעים כעת תושבי הצפון לאחר הפסקת האש:<br /> &quot;ברגע שהם [המחבלים] חוזרים לבתים – כולל אלה בקו הראשון מול הגבול – אין שום דרך למנוע את ה–7 לאוקטובר הבא. הרי כולנו יודעים שאלה לא בתים, אלא מוצבי טרור קדמיים שיש להם ייעוד אחד: להתארגן לפשיטה עלינו, תושבי הגליל ועל בתינו&quot;{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1157425/ &quot;בחתימת ההסכם מול לבנון, נתניהו חותם על האסון הבא&quot;]{{בית משיח}}}}.<br /> <br /> ====כיבוש המורדים בסוריה====<br /> בתחילת [[כסלו]] [[תשפ&quot;ה]], המורדים ב[[סוריה]] פתחו במתקפת ענק ותוך כעשרה ימים השלימו את כיבוש סוריה, כאשר הצבא הסורי מתפורר וקורס לחלוטין.<br /> <br /> ראשי מערכת הביטחון בארץ הקודש, הגיבו כי נפילת סוריה היא התמוטטות מוחלטת של ציר הרשע האירני.<br /> <br /> [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] פירסמו את דברי הרבי על נחיצות [[רמת הגולן]] ובעת כזו אם הגולן היה בידי הסורים, הרי המורדים ובהם שונאי ישראל היו על שפת הכינרת{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1159321/ ניצחון הרבי בנושא רמת הגולן • הרב שבתי ויינטראוב]{{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==איראן==<br /> ===התקפת כטב&quot;מים===<br /> בשלהי חודש [[אדר ב']] [[תשפ&quot;ד]] חוסל אחד מהבכירים במשמרות המהפכה ובעקבות כך נרשם חשש לתגובה איראנית.<br /> בשעות הצהריים בשבת פרשת תזריע איראן ביצעה פעם נוספת פעולה טרור, כשהיא השתלטה וחטפה אוניה אזרחית מערבית.<br /> <br /> במוצאי שבת קודש [[ה' ניסן]] [[תשפ&quot;ד]] דו&quot;צ עדכן על הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף ולאחר מספר שעות באזור השעה 23:00 בלילה דו&quot;צ עדכן על שיגור מאות כטב&quot;מים מכיוון איראן לעבר שטח ישראל.<br /> <br /> שר הביטחון יואב גלנט מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|אנחנו עוקבים מקרוב אחר מתקפה מתוכננת של איראן ושלוחיה כנגד מדינת ישראל.}}.<br /> <br /> גם דובר צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|במהלך סוף השבוע קיימנו בצה&quot;ל הערכות מצב, ישורי תוכניות והיערכות לתקיפה מאיראן. כוחות צה&quot;ל ערוכים חזק מאוד בהתקפה, בהגנה ובפריסה רחבה.}}.<br /> <br /> בלילה שבין מוצ&quot;ש ליום ראשון, איראן תקפה את ישראל במאות טילים וכטבמי&quot;ם שחצו משטחה ישראל ירטה רבים מהטילים. ב[[נס]], הטילים לא פגעו או גרמו נזק ל[[יהודים]], ולפי דו&quot;צ 99% מהטילים והכטב&quot;מים ששוגרו לעבר ישראל יורטו בהצלחה.<br /> <br /> ===חיסול ראשי הטרור===<br /> בתמוז תשפ&quot;ד חוסלו שניים מראשי הטרור האירני - איסמעיל הניה ראש החמאס, ופואד שוכר רמטכ&quot;ל החיזבללה. <br /> <br /> אירן וגרורותיה, איימו בנקמה, ובארץ הקודש וגם צבאות של מדינות ידידותיות הועמדו בכוננות-על.<br /> <br /> במהלך תקופת הכוננות, [[שבועון בית משיח]] פורסם מאמר מחאה מאת [[שניאור זלמן לוין]] בו מביע תרעומת על מהלכי הצבא בציר פילדלפי, כאשר לאחרונה אותרו במקום מנהרות ענק בהן גם רכבים עוברים ובחלקו השני של המאמר מביא את דברי הרבי כי בקשר לארץ הקודש יש להרגיע ולא להפחיד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1421 ע' 28-30}}.<br /> <br /> באלול תשפ&quot;ד חוסל נסארללה ראש החיזבאללה, ובראש השנה חוסל גם ממלא מקומו ועוד בכירים.<br /> <br /> ===חיסולו של יחיא סינואר===<br /> בליל חג הסוכות [[ט&quot;ו תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] טנק של צה&quot;ל חיסל את מנהיג ארגון הטרור חמאס יחיא סינואר ששהה במבנה בעיר רפיח שברצועת עזה.<br /> <br /> ===התקפת טילים ליל ערב ראש השנה תשפ&quot;ה===<br /> [[קובץ:פגיעה ישירה בית ספר חב&quot;ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|פגיעה ישירה בבית ספר חב&quot;ד גדרה {{אינפו}}]]<br /> בכ&quot;ח אלול, ארה&quot;ב הודיעה לישראל על התקפה קרובה מאירן ובליל כ&quot;ט אלול קיבלו מיליונים מתושבי ישראל הודעה לסלולרי כי עליהם להגיע למרחב מוגן ומספר דקות עברו והחלה מתקפת טילים בליסטיים בה נורו למעלה מ-180 טילים, ובכל אחד מאות קילו חומר נפץ. <br /> <br /> נס גדול היה כאשר חיל האוויר הישראלי בסיוע צבאות ארצות הברית ירדן ועוד, הצליחו ליירט כמעט את כל הטילים, אבל משברי טיל נהרג ערבי ביריחו. ושברים אחרים פגעו בבית ספר חב&quot;ד בגדרה, נגרם נזק, הבי&quot;ס בשעת ערב היה ריק ואין נפגעים.<br /> <br /> ===טיל בבית ספר שלהבות גדרה===<br /> [[קובץ:חני קרניאל ראיון בית משיח טיל בית ספר חב&quot;ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|מנהלת בית הספר שלהבות חב&quot;ד, גב' חני קרניאל בראיון לבית משיח]]<br /> <br /> בהתקפת הטילים הגדולה של [[אירן]], בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשפ&quot;ה]], טיל בליסטי פגע בבית ספר שלהבות חב&quot;ד ב[[גדרה]] בהנהלת השלוחים הרב בנימין וחני קרניאל, הטיל גרם להרס במספר כיתות, ומפאת שעת הערב הבניין היה ריק ולא היו נפגעים. <br /> <br /> המועצה המקומית בגדרה פעלה במהירות שיא, והפגיעה לא הפריעה לשגרת הלימודים, וב[[צום גדליה]] למחרת ראש השנה, שבו התלמידים ללימודים כרגיל.<br /> <br /> הנהלת בית הספר פתחה בקמפיין צ'ארידי - גיוס המונים - במטרה לשקם את בית הספר.<br /> <br /> שר החינוך יואב קיש ערך ביקור רישמי בבית ספר ומנהלת בית הספר השליחה גב' חני קרניאל הסבירה לו על הנס העצום שהתחולל, כאשר שעות ספורות קודם פגיעת הטיל, בית הספר היה מלא במאות תלמידי בית ספר חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1137801/ פגיעה ישירה בבית ספר שלהבות חב&quot;ד בגדרה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> מנהלת בית הספר השליחה גב' קרניאל התראיינה בראיון נרחב לעיתונאי יוסי סלומון, וגוללה את הפגיעה ותגובת השליחים, הצוות והתלמידים.<br /> <br /> הראיון פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון יום כיפור תשפ&quot;ה{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1141202/ '''הטיל מאירן פגע בבית הספר פגיעה ישירה'''], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1430 ע' 38-41}} ובראיון חשפה גברת קרניאל את מימדי ההרס כפי שראתה זמן קצר אחרי פגיעת הטיל: &quot;המקום היה זרוע הרס רב. ארבע כיתות-אם הרוסות לחלוטין, ועוד שני חדרים יקרים הרוסים אף הם לחלוטין... הודיתי לה' שאף אחד לא נפגע. רק לחשוב מה היה קורה אם הטיל היה נופל בבוקר&quot;. על השיקום המהיר של בית הספר בחסות המועצה המקומית הסבירה גב' קרניאל בראיון: &quot;המועצה המקומית הייתה איתנו במקום עד כניסת החג וליוותה אותנו בכל פעולות ההתאוששות. כבר בהתחלה ניסינו לאמוד את גודל הנזק לבדוק מה ניתן לתקן... גם בצאת החג עבדו פועלים בזירה עד שעות הבוקר על מנת לעשות קירות גבס שיפרידו בין המקום הפגוע לבין המקומות שנותרו בשלימותם. הפועלים הספיקו לסגור את המקומות הפגועים במתחם, ואכן, ביום ראשון חזרנו ללימודים שגרתיים. זה היה ממש לא מובן מאיליו&quot;.<br /> <br /> ===מבצע ימי תשובה===<br /> ישראל הבטיחה נקמה וכוננות נרשמה בישראל וגם באירן. למעלה משלושה שבועות הזהירה ישראל את אירן מפני תגובה על פעולותיה במישרין ובעקיפין נגדה, תוך הזהרה שהתגובה תהיה חמורה.<br /> <br /> הפרשנים היו חלוקים בדיעותיהם, אם ישראל תגיב בצורה מינורית על מנת למנוע תגובת נגד, או שראש הממשלה בנימין נתניהו יפעל בתוקף להשמדת מתקני הנפט והגרעין.<br /> <br /> בשבת בראשית תשפ&quot;ה יצא לדרך מבצע &quot;ימי תשובה&quot;{{הערה| [https://chabad.info/news/war/1145566/ <br /> אינפו]}} במהלכו חיל האוויר תקף במדינות ערב. היקף התקיפה שהתחלק לשלושה גלים בשיתוף מטוסי קרב, תדלוק ומודיעין, היה על מתקנים צבאיים, מפעלי יצור טילים וכתב&quot;מים ומערכות הגנה אוויריות באירן, סוריה ועירק (על פי פרסומים זרים).<br /> <br /> ראש הממשלה פירגן למבצע, ואילו השר בן גביר הגיב בציניות כי זוהי רק מכת פתיחה.<br /> <br /> ===רצח השליח הרב צבי קוגן===<br /> ביום חמישי כ' חשון [[תשפ&quot;ה]] השליח לאבו דאבי הרב [[צבי קוגן]] נעלם מבלי להשאיר אחריו עקבות, החשד החל כאשר לא הגיע לפגישות מתוכננות שהיו לו במהלך היום, לאחר שלא יצר קשר עם משפחתו פנתה אשתו לקב&quot;ט של בית חב&quot;ד שפנה לרשויות. המשטרה המקומית ו[[המוסד|המוסד הישראלי]] החלו לבדוק את הפרשה, והיעלמותו פורסמה בתקשורת העולמית. <br /> <br /> רכבו של קוגן נמצא נטוש באזור העיר אל-עין, שבמרחק שעה וחצי נסיעה מדובאי. הטלפון שלו נמצא לאחר שכובה. <br /> <br /> כעבור כשלושה ימים, ביום ראשון [[כ&quot;ג מרחשוון]] אותרה גופתו ועליה סימני מאבק{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1152215 טרגדיה קשה: שליח הרבי הרב צבי קוגן הי&quot;ד נרצח] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> הרצח עורר תגובות וגינויים ברחבי העולם גם מאישי ממשל ובכירים אחרים{{הערה|{{קישור חבד אינפו|1152222|מכל גווני הקשת הפוליטית כואבים את הירצחו של שליח הרבי|אבריימקה אייזנשטיין|כ״ג במרחשוון ה'תשפ״ה}}}}.<br /> <br /> חוליית הטרור האירנית שביצעה את הרצח נלכדה ב[[טורקיה]] והוסגרה לאיחוד האמירויות.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''', [[יוסי סלומון]] - ניסי מלחמת חרבות ברזל, יצא במלאת שנה לפרוץ המלחמה, צורף ל[[שבועון בית משיח]], גיליון חג הסוכות [[תשפ&quot;ה]] גיליון 1431<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> <br /> ===המתקפה===<br /> * [https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי&quot;ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm &quot;הרבי הציל את חיי&quot;: השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה<br /> <br /> ===מהלך המלחמה===<br /> * [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה<br /> * [https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br /> * [https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - ראיון עם הרב [[שלמה זרחי]] - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו&quot;ל וכתבה אודות [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]<br /> * [https://chabad.info/news/1084690/ הרב אופן: • המנהיגים סובלים ממה יאמרו העמים] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/blogs/1087315/ המנהיגים ממה יאמרו הגויים • הרב יוסף גרליצקי] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/1095326/ להיות חייל של הרבי בשטח אש • ראיון עם הרב [[אשר פיזם]] מ[[שדרות]]] {{אינפו}}<br /> *[https://www.kcm.co.il/מסתערב-בשולחן-השבת/ מסתערב בשולחן השבת] {{שבועון כפר חב&quot;ד}}<br /> <br /> {{מלחמות ישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מלחמות ישראל]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=733350 מלחמת חרבות ברזל 2025-01-19T06:05:13Z <p>מיד: /* עסקה והפסקת אש טבת פ&quot;ה */</p> <hr /> <div>{{אקטואלי|כל הערך=כן}}<br /> {{עריכה|חלקים רבים לא אנציקלופדים, נכתבו ככתבה}}<br /> [[קובץ:בארי2.jpeg|ממוזער|שמאל|הרס בקיבוץ בארי לאחר שהותקף בידי מחבלי חמאס ימח שמם וזכרם]]<br /> [[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע&quot;י [[צה&quot;ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br /> <br /> '''מלחמת חרבות ברזל'''{{הערה|או '''מלחמת שמחת תורה'''}} היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה&quot;ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית של החמאס אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים הי&quot;ד, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.<br /> <br /> בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו 393 יהודים. הי&quot;ד.<br /> <br /> המלחמה של ישראל נגד איראן וגרורותיה התפתחה לשבע חזיתות: עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, אירן תימן ועירק. במלחמה כולה נהרגו קרוב ל-2000 יהודים, הי&quot;ד.<br /> <br /> בחשון תשפ&quot;ה נחטף ונרצח באבו דאבי שליח הרבי הרב [[צבי קוגן]] הי&quot;ד.<br /> <br /> בחשון תשפ&quot;ה החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר. בהפסקת האש היו הפרות רבות.<br /> <br /> ==שלבי המלחמה==<br /> ===המתקפה===<br /> [[קובץ:המחבלים פורצים מגדר עזה לעבר ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|המחבלים פורצים לעבר ישראל]]<br /> מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ&quot;ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז&quot;ל &quot;הבא להרגך השכם להורגו&quot;.}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ&quot;ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה&quot;ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}{{הערה|ראו גם בקובץ '''המשיח וחרבות ברזל''' בהוצאת [[זמן הגאולה]]}}.<br /> [[קובץ:בארי 3.jpg|ממוזער|שמאל|בית בקיבוץ בארי שנהרס בידי מחבלי חמאס בשמחת תורה]]<br /> בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה&quot;ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים{{הערה|בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000}} חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.<br /> <br /> מאחר וצה&quot;ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות {{הערה|בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'}} הותקפו, מספר מוצבי צה&quot;ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.<br /> [[קובץ:רכבים.jpg|ממוזער|שמאל|רכבים שנהרסו על ידי מחבלי חמאס]]<br /> צה&quot;ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב&quot;דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב&quot;דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו&quot;ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות &quot;מה&quot; ו&quot;למה&quot;, בית משיח 1382).}}. צה&quot;ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.<br /> <br /> ===המלחמה===<br /> לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1016990/34 צה&quot;ל פתח במלחמת &quot;חרבות ברזל&quot;] {{אינפו}} }}, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ&quot;ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב&quot;ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.<br /> <br /> בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות ב[[תימן]] החלו גם הם לשגר טילים לכיוון [[אילת]]. צה&quot;ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.<br /> <br /> בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב&quot;ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי&quot;ג מרחשון, חיילי צה&quot;ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.<br /> <br /> במהלך המלחמה נצפו חגיגות הכנסת ספר תורה, כאשר החיילים פתחו בית כנסת מאולתר עם הקפות וריקודים{{הערה|'''תורת לחימה''', מתוך {{בית משיח}} גיליון מס' 1412 עמוד 32.}}.<br /> <br /> צה&quot;ל פשט גם על כפרי המחבלים ב[[יהודה ושומרון]] ובשאר חלקי המדינה, הרג עשרות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריקאית ושמאלנית לפעול מול &quot;אלימות המתנחלים&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1025031/ &quot;היעדר אכיפה&quot;: גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש&quot;י במשטרה].}} הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה&quot;ל החרים כלי נשק ממתיישבים בחוות. כמו כן ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד ארבע מתיישבים שלטענת האמריקאים תקפו באלימות פלסטינים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1053284/&quot;תקפו פלסטינים ביו&quot;ש&quot;: ביידן הטיל סנקציות על 4 מתנחלים]{{אינפו}}}}.<br /> <br /> בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, הייתה הפוגה באש צה&quot;ל למשך שבוע. ביום שישי י&quot;ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.<br /> <br /> ===רפיח===<br /> [[קובץ:ציר פילדלפי.jpeg|שמאל|ממוזער|ציר פילדלפי הגובל בין מצרים לרפיח]]<br /> ממרחב המעבר בוצע ביום ראשון [[כ&quot;ז ניסן]], ירי פצמ&quot;רים לעבר מעבר כרם שלום, שכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה לוחמי צה&quot;ל ונפצעו חיילים נוספים.<br /> <br /> בגלל ירי הרקטות, התחיל צה&quot;ל את המבצע ברפיח.<br /> <br /> טרם תחילת הפעילות, התבצע תיאום מקדים עם הארגונים הבינלאומיים הפועלים במרחב בבקשה לנוע לעבר האזור ההומניטרי, זאת מתוך מאמץ פינוי האוכלוסייה.<br /> <br /> כוחות צה&quot;ל בהובלת אוגדה 162 החלו ביום [[כ&quot;ח ניסן]], בהכוונה מודיעינית של שב&quot;כ ואמ&quot;ן בפעילות ממוקדת ובאזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.<br /> <br /> במסגרת הפעילות השיגו כוחות מצוות הקרב של חטיבה 401 שליטה מבצעית במעבר רפיח בצידו העזתי, שבמזרח רפיח, בעקבות מידע מודיעיני כי מחבלים משתמשים במרחב המעבר לצרכי טרור.<br /> <br /> במסגרת הפעילות, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות חטיבת האש 215 תקפו והשמידו מטרות טרור של חמאס בניהן מבנים צבאיים, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות מהם חמאס פעל באזור רפיח. עד כה חוסלו כ-20 מחבלים במהלך הפעילות. הכוחות איתרו עד כה שלושה פירים מבצעיים במרחב.<br /> <br /> כוחות צוות הקרב החטיבתי 401 וצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי ממשיכים לפעול במרחב למול מחבלים ותשתיות טרור.<br /> ===הדפסת התניא===<br /> ביוזמת הרב [[איזי מורגנשטרן]] והרב [[אריה עמית]] המשרתים בימים אלה במילואים בצה&quot;ל, הודפס [[ספר התניא]] בתוך רפיח, תוך כדי פעילות מבצעית, בסייעתא דשמייא גדולה ובאישור מיוחד.<br /> <br /> ==החטופים==<br /> כ-251 אנשים נשים וטף, נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה&quot;ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.<br /> <br /> בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב&quot;דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}.<br /> <br /> בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או&quot;ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.<br /> <br /> ===חזרת חטופים===<br /> <br /> במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שחרר ארבע נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.<br /> <br /> ב[[ג']] [[אדר א']], [[צה&quot;ל]] שחרר 2 חטופים{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25607.htm החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי]{{הגאולה}}}} שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.<br /> <br /> באור לט' אייר תשפ&quot;ד נמצאו גופות של חטופים בג'בליה, שנרצחו ברעים ונחטפו לעזה.<br /> <br /> כמו כן באור לט&quot;ז אייר צה&quot;ל חילץ שלושה גופות: אוריון הרננדז, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום. ממידע מודיעיני שבידי כוחות הביטחון עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב[[שמחת תורה]] ונחטפו מעיקול מפלסים לעזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086898/ שלושת גופות החטופים שחזרו] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט תמוז]], חולצו גופותיהם של חמישה חטופים שנרצחו במהלך מתקפת הטרור.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו מנחם אב]] חולצו גופותיהם של שישה חטופים נוספים.<br /> <br /> ====מבצע ארנון====<br /> בשבת פרשת במדבר [[ב' סיון]], בשעה 11:00 בבוקר במבצע נועז בלב הרצועה, 246 ימים לאחר שנחטפו, נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר (21){{הערה|[https://chabad.info/news/1096855/ מרגש: הענקת חת&quot;ת וברכת כהנים לחטוף] {{אינפו}}}}, אנדרי קוזלוב (27) ושלומי זיו (40) שבו הביתה כשהם בריאים ושלמים. הארבעה, שנחטפו ממסיבת &quot;נובה&quot; ביום המתקפה, חולצו בניסי ניסים בחסדי ה', במבצע הרואי שבו לקחו חלק צה&quot;ל, שב&quot;כ והימ&quot;מ בלב נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. במהלך המבצע המחבלים ירו לעבר המחלצים מנשק קל וגם פצצות וטילים, הוזעקה עזרה מהיבשה מהים ומהאוויר, וכדי לחלץ בשלום את המחלצים והמחולצים, צה&quot;ל הפגיז בהתקפה חסרת תקדים, שלאחריה טען חמאס שנהרגו 210 עזתים.<br /> <br /> במבצע הנועז, מפקד בימ&quot;מ פקד ארנון זמורה נפל בקרב, הי&quot;ד והמבצע נקרא על שמו &quot;מבצע ארנון&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1094976/ ושבו בנים לגבולם: ארבעה חטופים חולצו מהשבי כשהם בריאים ושלמים] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> לאחר השחרור פורסם כי בתהלוכות ל&quot;ג בעומר ובהזדמנויות נוספות, התפללו על החטופים ששוחררו, ואביה של ארגמני קיבל דולר מהרבי בתהלוכת ל&quot;ג בעומר בנאות אפקה תל אביב{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095026/ אב החטופה מקבל דולר של הרבי] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===עסקאות החטופים===<br /> בשבוע השישי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י&quot;א כסלו]].<br /> <br /> 35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושה שרים ממפלגת עוצמה יהודית שהצביעו נגד.<br /> <br /> העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל{{הערה|כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשל&quot;ט]].}}.<br /> <br /> [[קובץ:כיכר החטופים רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|כיכר החטופים בעיר [[רחובות]]]]<br /> <br /> עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. לעומת זאת הרב [[שלום דובער וולפא]] כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקה{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}. וכן אמרו רבנים נוספים{{מקור}}. בנוסף במוסף [[שבועון כפר חב&quot;ד]]{{הערה|שבועון כפר חב&quot;ד גיליון 2036.}}, רואיין ד&quot;ר נגל ראש המל&quot;ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.<br /> <br /> כלי התקשורת החב&quot;דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים?], בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35–37. שבועון כפר חב&quot;ד גיליון 2036.}}.<br /> <br /> הרב שלום בער וולפא, הנחשב מומחה וידען בענייני שלימות הארץ, פרש בבית משיח את עמדותיו בנושא עסקת החטופים והפסקת האש:<br /> &quot;לגבי העסקה שעשו לשחרור החטופים, כפי הנראה, אין זה בניגוד להוראותיו הק' של הרבי, כיון שלא היתה ברירה, בשעה שמדובר בנשים וילדים, ולאידך גיסא במחבלים המסוגלים למעשי זוועה לא אנושיים כפי שעשו בבוקר הטבח בשמחת תורה. לפי עניות דעתי, הרבי לא היה יוצא נגד העסקה הזאת&quot;. ומספר כי נשאל לגבי הפגנות נגד העסקה והורה לא להפגין. והוסיף בקשר להפסקת האש: &quot;לא היה זה נגד הוראות הרבי, שלא להפסיק באמצע הניתוח - שכן היה ברור, וכך הצהירו בתוקף, שמיד בסיום ההפוגה ממשיכים במלחמה במלוא התוקף. בנוסף, ידוע שניצלו את ההפוגה ללימוד כמה תכסיסי מלחמה על מנת שיוכלו להמשיך אחר כך ביתר שאת&quot;.<br /> {{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}.<br /> <br /> לאחר עסקת החטופים, כמה מהמחבלים ששוחררו נתפסו או נהרגו בפעילות טרור נגד יהודים. יתכן שזו הסיבה לשינוי בדעת הרב וולפא, כפי שהציגה בשבועון בית משיח גיליון <br /> 1425:<br /> &quot;אתה פותח את הרדיו ושומע שאו-טו-טו כבר מגיעים לעסקה והמעיים מתהפכים לך, כיון שאתה יודע את ההמשך לזה, שמחר תישמע שוב על דם יהודי שנשפך, וכפי שהזהיר [[הרבי]] מה&quot;מ, שעצם הדיבורים והמשא ומתן עם הערבים, זה מה שגורם לקורבנות&quot;. הרב וולפא במבט לאחור, מסביר כי מיד בפרוץ המלחמה כאשר התברר על החטיפות, ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] היה צריך להורות להפגיז את כל [[עזה]] ותושביה, ומי שרוצה שנפסיק את ההפגזות, היה דואג להשבת החטופים. עוד מסביר כי חובה לכבוש את עזה ולהקים בה שלטון יהודי. וחותם את מאמרו במענה לדברי הרב [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, המצדד בעיסקה מטעם פיקוח נפש: &quot;וכי יש ספק בדבר, שמצוות פידיון שבויים היא מצוה חשובה מאוד? אבל השאלה היא, האם מותר לשחרר שבוי וכתוצאה מכך לגרום להחדרת אלפי רוצחים שירצחו עוד אלפי יהודים היל&quot;ת? מי לוקח אחריות על זה?&quot;{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1425}}.<br /> <br /> ===פורום תקוה===<br /> [[קובץ:רק נצחון ישחרר את כולם.jpeg|ממוזער|שמאל|פרסום בעד נצחון שיביא לשחרור החטופים]]<br /> פורום תקווה הוא פורום של מספר משפחות של חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הפורום תומך בהגברת הלחץ הצבאי על החמאס ועל ארגוני הטרור ומתנגד לעסקת שחרור חטופים שלא כוללת את כלל החטופים. הפורום מתנגד גם לוויתור על הישגי המלחמה כגון שליטה בציר פילדלפי ובציר נצרים, או לסיום המלחמה טרם השגת כל מטרותיה.<br /> <br /> ===משפחות החטופים===<br /> משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.<br /> <br /> לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב&quot;ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל הקדוש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 דיווח על הביקור] באתר [[חב&quot;ד און ליין]]}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום &quot;תקוה&quot; המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|ע&quot;פ ידיעה בערוץ 7.}}.<br /> <br /> בשבועות שלפני חג הפסח התפרסמה יוזמה להשארת כיסא ריק בליל הסדר, עבור החטופים הנמצאים בשבי החמאס ימ&quot;ש{{הערה|[https://chabad.info/news/1080184/ ראה מענה הרבי מה&quot;מ על השארת כיסא ריק] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===עסקה והפסקת אש טבת פ&quot;ה===<br /> בטבת תשפ&quot;ה נחתמה עיסקה בין ממשלת ישראל והטרוריסטים של חמאס, על [https://chabad.info/news/war/1172821/ עסקה להשבת 33 חטופים] מהם חיים ומהם הרוגים תמורת הפסקת הלחימה בעזה ושחרור למעלה מאלף מחבלים מהם רוצחים אכזריים ומסוכנים, שדם יהודי רב על ידיהם וחלקם רצחו יהודים במלחמת חרבות ברזל.<br /> <br /> ב[[שבועון בית משיח]] ובאתרי האינטרנט של חב&quot;ד התייחסו לעסקה כשופכת דמים ומסוכנת לעם ישראל בהתבסס על דברי הרבי בעסקה דומה בשנת [[תשל&quot;ט]].<br /> [[קובץ:פסק דין רבני חב&quot;ד נגד שחרור מחבלים.jpeg|ממוזער|שמאל|פסק רבני חב&quot;ד נגד שחרור מחבלים]]<br /> רבני חב&quot;ד פירסמו פסק דין נגד עיסקה בה משחררים טרוריסטים רוצחי יהודים. בין החותמים: הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], הרב [[גדליה אקסלרוד]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[יוסף גינזבורג]], הרב [[מנחם מנדל וילישנסקי]].<br /> <br /> בהמשך לפסק הראשון, יצא גם פסק מבי&quot;ד רבני חב&quot;ד באה&quot;ק נגד העסקה ועל הפסק חתומים הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי.<br /> <br /> צביקה מור אביו של אחד החטופים [https://chabad.info/magazine/1172155/| התראיין לבית משיח] והתריע על העסקה ההזויה שתביא שמחה לרגע ותגרום ח&quot;ו לשפיכות דמים המונית היל&quot;ת.<br /> <br /> ====הפגנות====<br /> נגד העיסקה המסוכנת יצאו יהודים איכפתיים להפגנות בכל רחבי הארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1172799/ אלפים הפגינו בירושלים]}}.<br /> <br /> הפגנה נערכה בצומת כפר חב&quot;ד, בהשתתפות תושבי הכפר והתמימים.<br /> <br /> ===החלטת ממשלה על העסקה===<br /> ביום שישי י&quot;ז טבת התקיימה ישיבת ממשלה מיוחדת שנמשכה לתוך השבת ובה הצביעו על עסקת השבויים. 24 שרים בעד, 8 נגד.<br /> <br /> שרי הממשלה היו שותפים לצעדי המלחמה ועסקאות שחרור מחבלים וגם מבצעים לשחרור מחבלים והפעם היו שהחליטו להתנגד והם: שרי הציונות הדתית ושרי עוצמה יהודית וגם שני שרי ליכוד.<br /> <br /> עוצמה יהודית בראשות השר בן גביר, החליטו להפסיק להבליג על עסקאות מסוכנות והודיעו על פרישה מהממשלה.<br /> <br /> ==חסידי חב&quot;ד שנרצחו==<br /> * החייל החב&quot;די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת-שמחת תורה [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב&quot;ד: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי&quot;ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br /> *החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד, נרצח בידי מחבלים, בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי&quot;ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br /> *החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי&quot;ד, נכדו של הרה&quot;ח ר' יהודה רובין ז&quot;ל שליח הראשי ללב השומרון - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{COL}}}}.<br /> *החייל '''אביתר אוחיון''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד - נפל בשבת שמחת תורה, [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.<br /> *הקצין, '''יששכר נתן''' הי&quot;ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה&quot;ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב&quot;ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]], ישיבת [[בית הר&quot;מ]] נחלת הר חב&quot;ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ&quot;ח מרחשוון]] [[תשפ&quot;ד]] במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי&quot;ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב&quot;ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי&quot;ד}}.<br /> *הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי&quot;ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי&quot;ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב&quot;ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט&quot;א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב&quot;דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב&quot;דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי&quot;ד]}} ובוגר מוסדות חב&quot;ד ב[[צפת]].<br /> *סגן '''נתנאל מנחם איתן''' הי&quot;ד, חסיד חב&quot;ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב&quot;ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ&quot;ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ&quot;ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1036866/ ירושלים: הלוחם החב&quot;די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי&quot;ד], חב&quot;ד אינפו}}.<br /> *החייל הת' '''ישראל אליהו סויסה''' ע&quot;ה, בן למשפחה חב&quot;דית מקנדה, בן 21 שנים בלבד. יצא להפוגה לאחר 150 ימי מילואים ברצועת עזה, ונהרג בתאונה קטלנית{{הערה|[https://col.org.il/news/160988 בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4: החייל אליהו סויסה], {{חב&quot;ד און ליין}}}}{{הבהרה}}.<br /> *רב&quot;ט '''אילן כהן''' הי&quot;ד חייל בודד מארגנטינה, שנהרג בלחימה בעזה, בעת שטנק של צה&quot;ל ירה בטעות לכיוון החפ&quot;ק בו שהו. הוא נהרג עם עוד חמשה חיילים. בוגר המחלקה לדוברי ספרדית בישיבת חב&quot;ד במגדל העמק. הוא הגיע לישראל לאחר סיום לימודי התיכון בארגנטינה. תחילה למד בישיבת חב&quot;ד במגדל העמק ומאז החורף האחרון למד בישיבת הר ברכה, משם הגיע לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202.<br /> *סרן '''[[ישראל יודקין]]''' הי&quot;ד מ[[כפר חב&quot;ד]], נהרג ב[[י&quot;ד אייר]] [[תשפ&quot;ד]] בקרב בעזה. נכדם של הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] (נפטר 12 יום לפני שנכדו נרצח) והמשפיע הרב [[מיכה שטיינמץ]], צאצא המשפיע הרב [[שאול ברוק]] והרב [[יצחק גרשנטקורן]] מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]. בוגר ישיבות [[תומכי תמימים רחובות]] ו[[ישיבת דעת]] רחובות. שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה'{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093557/ לע&quot;נ החיילים החב&quot;דים הי&quot;ד: אירוע חיזוק לגדוד נצח יהודה] {{אינפו}}}}, נפל מירי מחבל-צלף ערבי ימ&quot;ש בעזה לאחר שלחם בחודשים האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת &quot;חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086276/ דיווח באתר {{אינפו}}]}}. לרגל יום הולדתו ה-23 של ישראל, שחל בערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשפ&quot;ד]], החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו{{הערה|[https://col.org.il/news/162997 הנשיא הרצוג בכתיבת ספר התורה לעילוי נשמת סרן ישראל יודקין] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. משפחתו ביקשה להוסיף בנוסח מציבתו לצד שמו את הכיתוב הי&quot;ד - [[ה' יקום דמו]] ומשרד הביטחון סירב. הנושא הפך למאבק המשפחה אליו הצטרפו חברי כנסת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (מפלגת ישראל ביתנו) הגישה הצעת חוק לפיה תתאפשר כתיבת הי&quot;ד על מצבות חללי צה&quot;ל גם בבתי עלמין צבאיים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097474/ הצעת חוק: לאפשר כיתוב הי&quot;ד על מצבות חללי צה&quot;ל]}}{{הערה|לקריאה נוספת ראו '''ה' יקום דמו'''. ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1415 עמוד 46.}}. לאחר מאבק תקשורתי רחב היקף, המועצה הציבורית במשרד הביטחון הסכימה להוסיף &quot;הי&quot;ד&quot;.<br /> <br /> * '''אליהו אמסלם''' הי&quot;ד מרעננה{{הערה|ראו בכתבת '''בקרובי אקדש''' מתוך שבועון {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גיליון 2061 עמוד 44.}}. נהרג ב[[י&quot;ד]] [[אייר]] [[תשפ&quot;ד]]. היה מקורב ל[[חב&quot;ד]] ב[[רעננה]], והיה אף מדריך בקעמפ [[גן ישראל]] של [[בית חב&quot;ד לדוברי צרפתית]] בעיר. נפטר מירי צלף, לאחר שניסה להציל את החייל ישראל יודקין. לאחר פטירתו נמצאו הדבר מלכות שאותם לקח למלחמה ששתי חורים של קליעי ירי מחוררים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086303/ מקהילת חב&quot;ד ברעננה: החייל אליהו אמסלם הי&quot;ד]}}.<br /> * '''סמל שניאור זלמן כהן''' הי&quot;ד מיצהר, נפל בקרב בעזה ר&quot;ח מרחשוון תשפ&quot;ה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1147419/ אבל בחב&quot;ד: החייל הת' שניאור זלמן כהן הי&quot;ד נפל בעזה] {{אינפו}}}}. גדל כחסיד חב&quot;ד, להוריו ר' זאב ודינה כהן מיצהר. למד בישיבת חב&quot;ד-מצפה יצהר ובשת תשפ&quot;ג כתלמיד קבוצה. ובעקבות פרוץ המלחמה התגייס לצבא ונהרג מפיצוץ רימון. הותיר אחריו הורים אחים ואחיות כולם חסידי חב&quot;ד. תיעוד קורות חייו ופועלו במבצעים ובבית חיינו פורסם ב[[שבועון בית משיח]] 1433.<br /> * הרב [[צבי קוגן]] שליח הרבי ב[[אבו דאבי]] - [[איחוד האמירויות]], בחודש [[חשון]] [[תשפ&quot;ה]], נחטף ונרצח על ידי חולית טרור כנראה בהכוונת [[אירן]] או ארגוני הטרור הפועלים בשמה.<br /> <br /> == פעילות חסידי חב&quot;ד ==<br /> === פרסום דעת הרבי ===<br /> חסידי חב&quot;ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]]:<br /> *עמידה בתוקף מול האויב.<br /> *הימנעות מהתחשבות במה יאמרו העולם{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.<br /> *גליונות [[שבועון בית משיח]] פורסמו בזמן המלחמה בשלמותם באתר [[חב&quot;ד אינפו]] ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ תגית בית משיח] באתר [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> *וועד [[אור החסידות]] פרסם עלון בשם '''&quot;השכם והערב עליהם&quot;''', הכולל פנינים מתוך רבות משיחותיו הק' של הרבי בעניני ארץ הקדש.<br /> *הספר &quot;קראתי ואין עונה&quot;, הכולל 770 עמודים בהם כל שיחותיו ואגרותיו של הרבי, כולל יחידויות וחלוקות דולרים שונות, נדפס במהדורה חדשה לרגל המצב, לאחר זמן רב שלא היה ניתן להשיגו בדפוס.<br /> <br /> ====הרב וולפא====<br /> הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים{{הערה|בשם: חמש הערות על המצב {{בית משיח}}}} ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1029725/ שבועון בית משיח, גיליון 1385].}}.<br /> <br /> הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמרים נוקבים ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|1390 עמודים 30-31}} בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:<br /> *הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט.<br /> *לחימה במחבלים ללא פשרות.<br /> *לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות.<br /> *מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם.<br /> *עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.<br /> *ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1042703/ &quot;מלחמת השם&quot;? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.]}}.<br /> <br /> כאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת: &quot;אני בוחר להאמין לראש הממשלה&quot; ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1392}}.<br /> <br /> ואף הדפיסו את הספר [[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]] של הרב [[שלום בער וולפא]] במהדורה נוספת{{הערה|ראו ריאיון ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון מס' 2044.}}.<br /> <br /> כמו כן במהלך המלחמה מכון [[JEM]] הפיק סרטוני הסברה רבים.<br /> <br /> ====בכלי התקשורת====<br /> בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מ[[נחלת הר חב&quot;ד]] שכאיש זק&quot;א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב], שבועון בית משיח גיליון 1383.}}.<br /> <br /> ד&quot;ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט&quot;ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב&quot;דיים{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386.}} בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381].}}. ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ&quot;ד]] השתתף יחד עם אביו, כשהוא מבקר תכופות ב [[770]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/days_picture/25301.htm יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים'], באתר הגאולה.}}. כמו כן ביקר ב770 גם בחודש אדר ב' באותה שנה.<br /> <br /> בראיון ל[[עמי מימון]] בתוכנית 'חידודון' הרב [[יגאל קירשנזפט]] [[שליח הרבי]] שליט&quot;א מלך המשיח לחבל עזה{{הערה|[[קובץ:הרב קירשנזפט בראיון על המלחמה Rabbi Kirschenzaft.mp3|הרב קירשנזפט על גוש קטיף]]}}. סיפר על התחושות בקרב המפונים מאז ועד היום, על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים, וכיצד בית חב&quot;ד נחלץ לסייע להם.<br /> <br /> ====ציור בחורבות עזה====<br /> במהלך שירות מילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נקלע ר' יחיאל לבית שנחרב במהלך מתקפת שמחת תורה, ומרוב התרגשות צייר על הקיר באמצעות הפיח שכיסהו. הציור קיבל הד רחב בכלי התקשורת, ולאחר מספר חודשים, מוזיאון ישראל עמל לעקור את הקיר עם הציור, ולהעבירו למוזיאון{{הערה|[https://col.org.il/news/163882 &quot;הציור הזה הוא שלי&quot;: יחיאל אופנר והציור שעל הקיר]}}.<br /> <br /> ====פעילות בקרב החיילים====<br /> [[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפרסם ארגון [[צעירי חב&quot;ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האויב]]<br /> בימי המלחמה, חסידי חב&quot;ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:<br /> * שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב&quot;ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה&quot;ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב&quot;ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.<br /> * [[ניידות חב&quot;ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב&quot;ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב&quot;ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב&quot;ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.<br /> * ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ&quot;ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה&quot;ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב&quot;ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת&quot;תים וחוברות לחיילים{{הערה|[https://www.kcm.co.il/משיבי-הרוח/ משיבי הרוח], שבועון כפר חב&quot;ד.}}.<br /> * חיילים חב&quot;דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב&quot;דיים.}}.<br /> * [[מרכז את&quot;ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת&quot;ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת&quot;ת].}}.<br /> * הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב&quot;די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}<br /> * מבצע חנוכה תשפ&quot;ד - בימי חנוכה חסידי חב&quot;ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב&quot;ד, ניידות חב&quot;ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה&quot;ל בכל הארץ בכלל.<br /> * בחודש אדר א' תשפ&quot;ד ארגון ההפצה [[ממש]] השיקו חוברת כיס חדשה לחיילים עם מכתבי הרבי מה&quot;מ לחיילים, פרקי תהלים המתאימים למצב, תפילות, ברכות ומבצעי הקודש. מבוסס על החוברת שיצאה לאור עם דברי הרבי במלחמת יום הכיפורים.<br /> <br /> ====פעולות בערים מופגזות ומפונות====<br /> ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.<br /> <br /> הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.<br /> <br /> ====פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים====<br /> * בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב&quot;ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br /> * הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה&quot;ל, '''מי שברך לחיילי צה&quot;ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.<br /> * חסידי חב&quot;ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל &quot;סעודת שבת&quot; כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==התעוררות==<br /> <br /> ===הודאה על הניסים והנפלאות===<br /> [[קובץ:נסיך נפלאותיך מוסף בית משיח 1431.jpeg|ממוזער|שמאל|ניסים במלחמת חרבות ברזל, מוסף בית משיח חג סוכות תשפ&quot;ה]]<br /> <br /> חרף הטרגדיות הנוראות, חסידי חב&quot;ד מבליטים במהלך המלחמה, את הניסים והנפלאות הרבים המתרחשים כל העת. כלי התקשורת של חב&quot;ד מפרסמים ידיעות על ניסים מיוחדים שהתרחשו במתקפה הגדולה בשמחת תורה תשפ&quot;ד, ובמהלך כל המלחמה.<br /> <br /> בתגובה לניסים גדולים שאירעו בארץ הקודש, במהלך חודש תשרי תשפ&quot;ה, האורחים מארץ הקודש בבית חיינו, פצחו בריקודי שמחה מחוץ לבית חיינו.<br /> <br /> לקראת שמחת תורה תשפ&quot;ה, [[שבועון בית משיח]] הפיק חוברת ייחודית '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''' - על הניסים והנפלאות שעשה לנו בורא עולם. את החוברת הפיק שבועון בית משיח וערך [[יוסי סלומון]]. החוברת צורפה לגיליון חג סוכות תשפ&quot;ה.<br /> <br /> ===התעוררות לאחדות===<br /> [[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|קריאה לכינוס מאוחד]]<br /> <br /> במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב&quot;ד וביניהם: הרב [[שמואל הנדל]] - יו&quot;ר [[מטה משיח בארץ הקודש]], הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו&quot;ר [[את&quot;ה בארץ הקודש]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]], הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב&quot;ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]] והרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] – משפיע ב[[תומכי תמימים אלעד]].<br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב [[לוי הלפרין]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]], הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ&quot;ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ר' [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]].<br /> <br /> הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] הקדיש את טורו השבועי באתר [[col]] בשבוע פרשת [[ויגש]] ל[[אחדות]] ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות{{הערה|[https://col.org.il/news/159464 כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה] {{COL}}}}.<br /> <br /> ====ראש הממשלה בתמונה עם תפילין בפעם הראשונה====<br /> <br /> בימי המלחמה חלה התעוררות רבה בענין מבצע תפילין והדים רבים התחוללו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ביום ראשון, ד' אייר תשפ&quot;ד, בעיצומו של המבצע ב[[רפיח]], תמונה כשהוא מניח [[תפילין]].<br /> <br /> נתניהו סיפר, כי הניח את התפילין של הלוחם מושיקו דוינו הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’ - לבקשת אימו רוחמה.<br /> <br /> ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מתועד עם תפילין. לאורך השנים חסידי חב&quot;ד רבים שעמדו עמו בקשר הניחו עימו תפילין{{הערה|הרב דוד נחשון סיפר לבית משיח שכמה פעמים הניח לראש הממשלה אך לא חשבו לצלם זאת}}, ההנחה הגיעה בעקבות הרב [[אור זיו]] שליח הרבי לקטמון ויחד עם שדרן בערוץ 14 [[שרון גל]] הביאו לראש הממשלה באחד מהביקורים את התפילין של מושיקו דוינו הי&quot;ד ואת מכתב האם וביקשו מראש הממשלה שיניח.<br /> <br /> ====התעוררות משיח====<br /> ר' [[אודי דוד בן דוד]], עיתונאי רדיו דרום, סיקר מקרוב את מלחמת חרבות ברזל, ואת התוצאות העקובות מדם כתוצאה מהתקפת המחבלים בשמחת תורה, ובמהלך השנה באמצעות טילים ואמצעים אחרים. ר' אודי שמע ניצולים מההתקפה ומהטילים, שוחח עם משפחות שכולות ונפגעים ברמות שונות. ולקראת סוף שנת תשפ&quot;ד שהחלה בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, חשף בבית משיח את רשמיו הלא פשוטים משנה של מלחמה והסיק כי חייבים לבקש משיח:<br /> &quot;עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש רק פתרון אחד לכל המצב הזה – משיח בן דוד שיבוא ויגאל אותנו. לאורך הדורות ניסו את כל הפטנטים השונים, אך שום דבר לא עזר. במשך השנים בטחנו בכל מיני פוליטיקאים אבל אלה לא הצליחו לעזור, ולהיפך. הם דורשים רק את טובתם. אנחנו צריכים להבין שאין שום פתרון, אלא רק ביאת משיח&quot;.<br /> ומוסיף כי חייבים להתעורר גם במבצע תפילין:<br /> &quot;אני קורא לאחיי מאנ&quot;ש: גם אם לא יוצאים מהבית ל'מבצעים', חשוב להשתדל לקחת איתנו את התפילין. תמיד אפשר לפגוש ביהודי נוסף שלא הניח תפילין ולזכות אותו. זה בדיוק הדבר שאנחנו צריכים בתקופה הזאת&quot;{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1132824/ ראיון עם יוסי סלומון, שבועון בית משיח 1426]}}.<br /> <br /> ====מבצע 7.10====<br /> הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]] סגן יו&quot;ר מרכז לענייני חינוך, יזם מבצע בו מקורבים לוקחים שם של הרוג ממלחמת חרבות ברזל, ועושים לזכותו אחד מ-10 המבצעים, לפחות 7 פעמים{{הערה|כפר חב&quot;ד 2081 ע' 72. ניתן לציין כי כמה שלוחים ומוסדות חב&quot;דיים ציינו באירועים מיוחדים את התאריך הלועזי של המתקפה}}.<br /> <br /> ==כינוס השלוחים העולמי==<br /> ===כינוס השלוחים תשפ&quot;ד===<br /> [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ&quot;ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב&quot;ד בארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו&quot;ל בעקבות הוראת [[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.<br /> <br /> לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.<br /> <br /> השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.<br /> *הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.<br /> <br /> ===כינוס השלוחים תשפ&quot;ה===<br /> ====קבלת פני משיח====<br /> [https://kinus.info/ כינוס השלוחים העולמי תשפ&quot;ה], בגין מלחמת חרבות ברזל בארץ הקודש וגילויי האנטישמיות בעולם - הוקדש לעיסוק במבצעי הקודש של הרבי מלך המשיח, לשמירה הגנה והצלה על בני ישראל בארץ הקודש ובכל העולם, ומתוך דגש על פעולות לסיום השליחות היחידה שהטיל הרבי מלך המשיח בכינוס השלוחים תשנ&quot;ב: הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!<br /> <br /> ====הכינוס לע&quot;נ השליח שנרצח==== <br /> הבאנקעט המרכזי יתקיים בסימן &quot;וישבתם לבטח בארצכם.. ואולך אתכם קוממיות&quot;.<br /> <br /> בערב הכינוס הוחלט להקדישו לעילוי נשמת השליח הרב [[צבי קוגן]] הי&quot;ד שליח באבו דאבי, שנרצח על ידי מחבלים ערבים, מספר ימים לפני פתיחת הכינוס.<br /> <br /> בבנקט השלוחים שהתקיים באולמי רז&quot;ג בקראון הייטס, הרב שפילמן חמיו של השליח הרב קוגן הי&quot;ד, אמר עם אלפי המשתתפים פרק תהילים לעילוי נשמת חתנו.<br /> <br /> ====שמחה רוטמן: לשמור על שלימות הארץ====<br /> <br /> ממשלת ישראל מדברת על נסיגות בצפון ובדרום כחלק מהסכמים עם חיזבאללה וחמאס, ובנושא זה חבר כנסת [[שמחה רוטמן]] יו&quot;ר ועדת חוקה ומשפט נאם בבנקט, נאום תקיף ונחרץ אודות ג' השלימויות ושם דגש על שלימות הארץ{{הערה|[<br /> https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155944/ שלושת השלימויות: נאומו של ח&quot;כ רוטמן בבאנקעט]}}.<br /> <br /> ====עיתונאים בפאנל ניסים====<br /> [[קובץ:פאנל ניסים מתי טוכפלד הלל ביטון רוזן.jpeg|ממוזער|שמאל|פאנל ניסים]]<br /> בבנקט הוצג פאנל חי של כתב חדשות וביטחון של ערוץ 14 הלל ביטון-רוזן עם כתב רדיו גלי ישראל ר' [[מתי טוכפלד]] על ניסי המלחמה, אותם מראה הקב&quot;ה לעם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155719/?old פאנל ניסים בבנקט כינוס השלוחים תשפ&quot;ה]}}.<br /> <br /> ====שר הביטחון מודה על הניסים====<br /> בהתוועדות [[ראש חודש כסלו]] ב[[770]] בהשתתפות אלפי שלוחים, אורח הכבוד היה [[יואב גלנט]] מי שכיהן כשר הביטחון בתחילת המלחמה ובנאומו דיבר בהרחבה על הניסים שעשה הקב&quot;ה במלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/1156214/ שר הביטחון לשעבר יואב גלנט הגיע להודות על הניסים ב-770]{{אינפו}}}}{{הערה|[https://www.kikar.co.il/security-news/snuoqm גלנט: הנהגתי את המלחמה כשליח של הקב&quot;ה, לא היה יכול להצליח בלי האמונה והתפילות]}}.<br /> <br /> ==גזרת הצפון==<br /> {{להשלים}}<br /> [[קובץ:טיל בקרית שמונה.png|ממוזער|שמאל|250px|זירת הבניין שנהרס מטיל ששוגר מלבנון לקרית שמונה.]]<br /> [[קובץ:השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב&quot;ד ר' מרדכי גבאי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מימין: השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב&quot;ד ר' מרדכי גבאי, ברקע ביתו של האחרון שספג פגיעה ישירה על הממ&quot;ד דקות לפני הצילום. באמצע בתמונה הקטנה: רסיס שחדר לקופת הצדקה עם תמונת האדמו&quot;ר הזקן, בביתו של ר' מרדכי.]]<br /> במהלך מלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור 'חיזבאללה' החל במלחמה נגד ישראל. המלחמה מתאפיינת מצד מחבלי חיזבאלה בהתקפות טילים וכטבמי&quot;ם במטרה לגרום להרג וחורבן, ולעומתם צה&quot;ל מגיב בהתקפות אוויריות מינוריות בעצימות נמוכה וללא כניסה קרקעית. הסיבה לתגובה החלשה: חשש מכניסה לחזית נוספת.<br /> <br /> החיזבאללה תוקף יהודים באמצעות טילים וכטבמי&quot;ם מסוגים שונים מה שמפעיל אזעקות והתמגנות במרחבים גדולים ובהם במתחם רשב&quot;י ב[[מירון]], [[צפת]], [[מטולה]], [[קרית שמונה]], [[נוף הגליל]], [[עכו]] ועוד. היו גם מקרים של חדירת מחבלים, ובמספר מקרים יהודים נרצחו ואחרים נפצעו. ישראל הגיבה בהפגזת תשתיות טרור, וגם בפגיעה בשדות תעופה ומתקנים בטחוניים ואזרחיים אחרים בלבנון וסוריה, הקשורים לארגון החיזבאללה.<br /> <br /> בה' אדר א' חיילת נהרגה{{הערה|הרוגה אותרה בסריקות במבנה שנפגע באזור צפת. }} ועוד שבעה בני אדם נפצעו{{הערה|בהם 3 במצב בינוני ו-4 קל עם חבלות בגפיים, כולם בהכרה מלאה.}} כתוצאה ממטח ששוגר לעבר העיר צפת. המטח הקטלני לצפון הוגדר בישראל כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגזרה.<br /> <br /> שלוחי הרבי באזור גבול הצפון, מסייעים לאזרחים שנותרו באיזורם וגם למפונים.<br /> השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות-תרשיחא|מעלות]] והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.<br /> <br /> בחודשי החורף תשפ&quot;ד, גיזרת הצפון הלכה והתחממה, ועשרות אלפי מפונים נוספים התפנו ולא שבו לבתיהם.<br /> <br /> מחבלי חיזבללה שיגרו טילים רבים על בתי מטולה, קרית שמונה, בסיסי צה&quot;ל ובהם בסיס חיל האויר במירון ועוד.<br /> <br /> את רוב הטילים צה&quot;ל מצליח ליירט בחסדי ה', אך מכיון שיש איזורים בהם התושבים עזבו, לא מיירטים וכך איזורים שלימים בערי הצפון נפגעו ויש נזקים נרחבים לבתי התושבים.<br /> <br /> מחבלי חיזבללה שיגרו כלי טיס בלתי מאויישים לעבר צפון ארץ הקודש, ובכל פעם נשמעו אזעקות במרחבים גדולים, ובדרך כלל חיל האוויר מצליח ליירט, אך היו מקרים של נזקים מורכבים ואף נפגעים והרוגים.<br /> <br /> ===ל&quot;ג בעומר תשפ&quot;ד===<br /> <br /> בימי מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חיזבאללה שיגרו מספר פעמים רב טילים מדוייקים אל בסיס חיל האוויר במרומי הר מירון, ובמקרים מסויימים הצליחו אף לפגוע ולגרום נזקים.<br /> [[קובץ:ביסטריצקי לג בעומר מירון איסור פתיחת המתחם.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ביסטריצקי קורא לציית להנחיות פיקוד העורף]]<br /> <br /> לקראת ז' אדר יום הילולא דמשה רבנו, הודיע פיקוד העורף על ביטול ההילולא. ולקראת ל&quot;ג בעומר המליץ צה&quot;ל לממשלת ישראל לסגור את כל איזור מירון לימי ל&quot;ג בעומר, ולהכריז שטח צבאי על מתחם רשב&quot;י וסביבותיו, כדי לא לגרום חס ושלום לסכנת חיים מיידית במקרה של טילים לאיזור.<br /> החשש הקל - ירי טילים לבסיס חיל האויר, ואזי מאות האלפים ינסו לאתר מקומות מוגנים, אשר אינם במתחם רשב&quot;י, והמנוסה והבהלה עלולים לגרום נזקים.<br /> החשש הכבד - החיזבללה ינצל קיבוץ מאות אלפים חס ושלום, ויטווח את מתחם רשב&quot;י.<br /> <br /> לאחר התייעצויות, הצבא ומשרד ירושלים האמון על הילולת רשב&quot;י, הודיעו על סגירת המתחם והכרזתו כשטח צבאי סגור, לקראת ל&quot;ג בעומר. הודיעו כי יתקיימו 3 הדלקות בהשתתפות עשרות חוגגים בלבד.<br /> <br /> רבנים ואישי ציבור, כמו גם משרד ירושלים של ממשלת ישראל, קראו לציבור לא להגיע למירון בל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> הפן החב&quot;די - מודעות של משרד ירושלים פורסמו בעיתונות החב&quot;דית, ובישיבת חב&quot;ד בצפת החלו מיד בהתארגנות שונה מכל שנה לקראת ל&quot;ג בעומר, כאשר מדי שנה תמימים רבים מגיעים לפעילות סביב השעון במירון סביב ל&quot;ג בעומר, והשנה כולם יקדישו את זמנם לתהלוכות ברחבי ארץ הקודש.<br /> <br /> הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] רב קהילת חב&quot;ד בצפת חתם על כרוז משותף עם רבנים אחרים, על המלצה לפתוח את ה'כוללים' במתחם רשב&quot;י בימי ל&quot;ג בעומר, אך לאחר פרסום המכתב התברר כי משתמע ממנו שהרבנים מתנגדים להמלצות פיקוד העורף ואף שואפים לפתיחת המתחם כולו בל&quot;ג בעומר.<br /> בתגובה הוציא הרב ביסטריצקי מכתב הבהרה בו קובע כי יש לציית להמלצות פיקוד העורף על כל הפרטים.<br /> <br /> כך דיווח אתר ערוץ 7 על קריאת הרב ביסטריצקי לציית לפיקוד העורף:<br /> <br /> הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב&quot;ד בצפת ורב מחלקת הכשרות ברבנות צפת, התייחס במכתב ששלח הערב (חמישי) לניסיונות לעלות לקבר הרשב&quot;י בל&quot;ג בעומר, חרף המצב הביטחוני המורכב.<br /> <br /> &quot;אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העורף ללא כל ערעור, במידה ופיקוד העורף לא יאפשר את פתיחת הכוללים עקב הנחיות בטחון, חובה לשמוע ולא לנסות להפר את ההנחיות. עלינו לזכור כי ספק פיקוח נפש לחומרא&quot;, כתב הרב.<br /> <br /> הפנייה של הרב נעשתה בעקבות קריאה של רבנים וראשי כוללים מצפת לאפשר לאברכי הכוללים הלומדים במשך השנה בציון הרשב&quot;י להמשיך ללמוד תורה גם בימים בהם האתר יהיה סגור על מנת שלימוד התורה לא יפסק.<br /> <br /> &quot;היות ועיצוב המודעה כולל הבלטה של מילים מסוימות ופרשנות הדברים עשו רושם כאילו מטרת המכתב הייתה לפתוח האתר לגמרי למרות המצב הביטחוני אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העור ללא כל ערעור&quot;, כתב{{הערה|ערוץ 7 יום שישי ט' אייר תשפ&quot;ד}}.<br /> <br /> מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא פרסם הוראה מנומקת לציבור הרחב את המסקנות שבגללן קיבל את ההחלטה על ביטול האירועים ההמוניים במירון, הנערכים מדי שנה על ההר הקדוש, ואלה מתפרסמים לציבור באופן מותאם, עם הסבר על הצורך להקפיד על מצוות ונשמרתם, ולא לסמוך על הנס.<br /> <br /> בפיקוד העורף הסבירו כי קיים איום משמעותי מארגון הטרור חיזבאללה ומארגון הטרור חמאס בלבנון, באמצעות ירי תלול מסלול ונ&quot;ט, וכן בשיגור כלים אוויריים למרחב הר מירון – כפי שהיה בפועל מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים.<br /> <br /> מרחב ההר מאופיין בפערי מיגון משמעותיים, דבר המסכן את שלומם וביטחונם של הנוכחים בשטחי ההר בזמן ההתקפות מצד האויב. במקום לא קיים מיגון מספק באופן אשר יאפשר את כניסתם של כלל המשתתפים מידי שנה באירוע.<br /> <br /> באור ליום רביעי י&quot;ד אייר, מתחם מירון נסגר על ידי צה&quot;ל, והכניסה הותרה למורשים בלבד. בין העיתונאים המבקשים להיכנס למתחם תיערך הגרלה ולמתחם יכנסו נציגים שייאלצו לתעד עבור כלל התקשורת ללא קבלת זכויות יוצרים.<br /> <br /> ===התחממות גיזרת הצפון סיון תשפ&quot;ד===<br /> ב[[כ&quot;ו אייר]] גבול הצפון ספג עשרות שיגורים מלבנון וצוותי הכיבוי פעלו מהצהריים בשריפות שפרצו במרחב בשל נפילות רקטות{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093101/ לאחר כ-9 שעות הושגה שליטה על האש בצפון] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[חג השבועות]] תשפ&quot;ד ישראל חיסלה בכיר בחיזבאללה, והלבנונים הגיבו בתקיפות של יותר מ-200 טילים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095280/ חיזבאללה במטח לעבר ערי הצפון] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===התפוצצות הביפרים בלבנון===<br /> ב[[י&quot;ז אלול]] [[תשפ&quot;ד]] בצל הכנות לפתיחת מערכה עם לבנון, התפוצצו אלפי ביפרים בלבנון ובסוריה ופגעו בכ-4000 מחבלי חיזבאללה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1133237/ 11 מחבלים מחוסלים ו-4,000 פצועים בפיצוצים בסוריה ולבנון] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> הביפרים היוו מכת פתיחה למתקפה קרקעית בלבנון ובמהלכה צה&quot;ל פעל קרקעית בדרום לבנון ובאמצעות חיל האוויר פעל גם בביירות, צור ועוד.<br /> <br /> במתקפה המשולבת צה&quot;ל הצליח בחסדי הבורא לחסל את רוב צמרת חיזבאללה, מפקדות, מנהרות ומשגרים. תוך כדי מתקפה נחשף כי בחודשים שקדמו להתקפה הגדולה, צה&quot;ל פעל בחשאי בלבנון לניטרול ותיעוד מנהרות ובסיסי חיזבאללה.<br /> <br /> הרב [[שלום בער וולפא]] במוסף שבועון בית משיח לחג הסוכות &quot;נסיך נפלאותך וטובותך&quot; שיבח את דרכי הפעולה של צה&quot;ל בלבנון בהכוונת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומסביר כי ראש הממשלה פועל בתוקף.<br /> <br /> ===הפסקת אש===<br /> בחשון [[תשפ&quot;ה]] החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.<br /> <br /> במסגרת ההסכם, ישראל תסיג את הלוחמים בצורה מדורגת בתקופה של עד 60 ימים. במקביל, [[ארה&quot;ב]] תקדם מו&quot;מ עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר.<br /> <br /> בין הסעיפים של ההסכם כוחות הביטחון והצבא הרשמיים של לבנון יהיו הקבוצות החמושות היחידות המורשות לשאת נשק או להפעיל כוחות בדרום לבנון. כל מכירה, אספקה וייצור של נשק או חומרים הקשורים לנשק ללבנון תהיה בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.<br /> <br /> השר בן גביר הדגיש כי הסכם הפסקת האש והנסיגה הוא סכנה מעשית: &quot;הסכם עם צבא לבנון הוא הסכם על הקרח. לצבא לבנון אין בכלל את הסמכות, ובטח לא את היכולת להתגבר על החיזבאללה.<br /> <br /> בשביל לצאת מלבנון חייבים שתהיה לנו רצועה ביטחון שלנו. כבר ראינו את זה, שאסור לנו לסמוך על אף אחד חוץ מעל עצמנו. אחרת, הטילים ישוגרו למנרה, לאביבים, לקרית שמונה, לכל הצפון ולכל מדינת ישראל, ולבסוף נצטרך לחזור שוב ללבנון&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1153415/ לאחר אישור הקבינט: הפסקת האש עם לבנון נכנסה לתוקף]}}.<br /> <br /> ====התנגדות ראשי רשויות בצפון====<br /> ראשי רשויות בצפון התנגדו באופן נחרץ להפסקת האש, העלולה להביא אסון נורא בטווח הקצר ועוד יותר במבט לזמן ארוך. ראש עיריית [[קרית שמונה]] אביחי שטרן, התראיין ב[[שבועון בית משיח]] והביע דיעה ברורה נגד הפסקת האש והסכנה המוחשית אליה נקלעים כעת תושבי הצפון לאחר הפסקת האש:<br /> &quot;ברגע שהם [המחבלים] חוזרים לבתים – כולל אלה בקו הראשון מול הגבול – אין שום דרך למנוע את ה–7 לאוקטובר הבא. הרי כולנו יודעים שאלה לא בתים, אלא מוצבי טרור קדמיים שיש להם ייעוד אחד: להתארגן לפשיטה עלינו, תושבי הגליל ועל בתינו&quot;{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1157425/ &quot;בחתימת ההסכם מול לבנון, נתניהו חותם על האסון הבא&quot;]{{בית משיח}}}}.<br /> <br /> ====כיבוש המורדים בסוריה====<br /> בתחילת [[כסלו]] [[תשפ&quot;ה]], המורדים ב[[סוריה]] פתחו במתקפת ענק ותוך כעשרה ימים השלימו את כיבוש סוריה, כאשר הצבא הסורי מתפורר וקורס לחלוטין.<br /> <br /> ראשי מערכת הביטחון בארץ הקודש, הגיבו כי נפילת סוריה היא התמוטטות מוחלטת של ציר הרשע האירני.<br /> <br /> [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] פירסמו את דברי הרבי על נחיצות [[רמת הגולן]] ובעת כזו אם הגולן היה בידי הסורים, הרי המורדים ובהם שונאי ישראל היו על שפת הכינרת{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1159321/ ניצחון הרבי בנושא רמת הגולן • הרב שבתי ויינטראוב]{{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==איראן==<br /> ===התקפת כטב&quot;מים===<br /> בשלהי חודש [[אדר ב']] [[תשפ&quot;ד]] חוסל אחד מהבכירים במשמרות המהפכה ובעקבות כך נרשם חשש לתגובה איראנית.<br /> בשעות הצהריים בשבת פרשת תזריע איראן ביצעה פעם נוספת פעולה טרור, כשהיא השתלטה וחטפה אוניה אזרחית מערבית.<br /> <br /> במוצאי שבת קודש [[ה' ניסן]] [[תשפ&quot;ד]] דו&quot;צ עדכן על הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף ולאחר מספר שעות באזור השעה 23:00 בלילה דו&quot;צ עדכן על שיגור מאות כטב&quot;מים מכיוון איראן לעבר שטח ישראל.<br /> <br /> שר הביטחון יואב גלנט מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|אנחנו עוקבים מקרוב אחר מתקפה מתוכננת של איראן ושלוחיה כנגד מדינת ישראל.}}.<br /> <br /> גם דובר צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|במהלך סוף השבוע קיימנו בצה&quot;ל הערכות מצב, ישורי תוכניות והיערכות לתקיפה מאיראן. כוחות צה&quot;ל ערוכים חזק מאוד בהתקפה, בהגנה ובפריסה רחבה.}}.<br /> <br /> בלילה שבין מוצ&quot;ש ליום ראשון, איראן תקפה את ישראל במאות טילים וכטבמי&quot;ם שחצו משטחה ישראל ירטה רבים מהטילים. ב[[נס]], הטילים לא פגעו או גרמו נזק ל[[יהודים]], ולפי דו&quot;צ 99% מהטילים והכטב&quot;מים ששוגרו לעבר ישראל יורטו בהצלחה.<br /> <br /> ===חיסול ראשי הטרור===<br /> בתמוז תשפ&quot;ד חוסלו שניים מראשי הטרור האירני - איסמעיל הניה ראש החמאס, ופואד שוכר רמטכ&quot;ל החיזבללה. <br /> <br /> אירן וגרורותיה, איימו בנקמה, ובארץ הקודש וגם צבאות של מדינות ידידותיות הועמדו בכוננות-על.<br /> <br /> במהלך תקופת הכוננות, [[שבועון בית משיח]] פורסם מאמר מחאה מאת [[שניאור זלמן לוין]] בו מביע תרעומת על מהלכי הצבא בציר פילדלפי, כאשר לאחרונה אותרו במקום מנהרות ענק בהן גם רכבים עוברים ובחלקו השני של המאמר מביא את דברי הרבי כי בקשר לארץ הקודש יש להרגיע ולא להפחיד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1421 ע' 28-30}}.<br /> <br /> באלול תשפ&quot;ד חוסל נסארללה ראש החיזבאללה, ובראש השנה חוסל גם ממלא מקומו ועוד בכירים.<br /> <br /> ===חיסולו של יחיא סינואר===<br /> בליל חג הסוכות [[ט&quot;ו תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] טנק של צה&quot;ל חיסל את מנהיג ארגון הטרור חמאס יחיא סינואר ששהה במבנה בעיר רפיח שברצועת עזה.<br /> <br /> ===התקפת טילים ליל ערב ראש השנה תשפ&quot;ה===<br /> [[קובץ:פגיעה ישירה בית ספר חב&quot;ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|פגיעה ישירה בבית ספר חב&quot;ד גדרה {{אינפו}}]]<br /> בכ&quot;ח אלול, ארה&quot;ב הודיעה לישראל על התקפה קרובה מאירן ובליל כ&quot;ט אלול קיבלו מיליונים מתושבי ישראל הודעה לסלולרי כי עליהם להגיע למרחב מוגן ומספר דקות עברו והחלה מתקפת טילים בליסטיים בה נורו למעלה מ-180 טילים, ובכל אחד מאות קילו חומר נפץ. <br /> <br /> נס גדול היה כאשר חיל האוויר הישראלי בסיוע צבאות ארצות הברית ירדן ועוד, הצליחו ליירט כמעט את כל הטילים, אבל משברי טיל נהרג ערבי ביריחו. ושברים אחרים פגעו בבית ספר חב&quot;ד בגדרה, נגרם נזק, הבי&quot;ס בשעת ערב היה ריק ואין נפגעים.<br /> <br /> ===טיל בבית ספר שלהבות גדרה===<br /> [[קובץ:חני קרניאל ראיון בית משיח טיל בית ספר חב&quot;ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|מנהלת בית הספר שלהבות חב&quot;ד, גב' חני קרניאל בראיון לבית משיח]]<br /> <br /> בהתקפת הטילים הגדולה של [[אירן]], בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשפ&quot;ה]], טיל בליסטי פגע בבית ספר שלהבות חב&quot;ד ב[[גדרה]] בהנהלת השלוחים הרב בנימין וחני קרניאל, הטיל גרם להרס במספר כיתות, ומפאת שעת הערב הבניין היה ריק ולא היו נפגעים. <br /> <br /> המועצה המקומית בגדרה פעלה במהירות שיא, והפגיעה לא הפריעה לשגרת הלימודים, וב[[צום גדליה]] למחרת ראש השנה, שבו התלמידים ללימודים כרגיל.<br /> <br /> הנהלת בית הספר פתחה בקמפיין צ'ארידי - גיוס המונים - במטרה לשקם את בית הספר.<br /> <br /> שר החינוך יואב קיש ערך ביקור רישמי בבית ספר ומנהלת בית הספר השליחה גב' חני קרניאל הסבירה לו על הנס העצום שהתחולל, כאשר שעות ספורות קודם פגיעת הטיל, בית הספר היה מלא במאות תלמידי בית ספר חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1137801/ פגיעה ישירה בבית ספר שלהבות חב&quot;ד בגדרה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> מנהלת בית הספר השליחה גב' קרניאל התראיינה בראיון נרחב לעיתונאי יוסי סלומון, וגוללה את הפגיעה ותגובת השליחים, הצוות והתלמידים.<br /> <br /> הראיון פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון יום כיפור תשפ&quot;ה{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1141202/ '''הטיל מאירן פגע בבית הספר פגיעה ישירה'''], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1430 ע' 38-41}} ובראיון חשפה גברת קרניאל את מימדי ההרס כפי שראתה זמן קצר אחרי פגיעת הטיל: &quot;המקום היה זרוע הרס רב. ארבע כיתות-אם הרוסות לחלוטין, ועוד שני חדרים יקרים הרוסים אף הם לחלוטין... הודיתי לה' שאף אחד לא נפגע. רק לחשוב מה היה קורה אם הטיל היה נופל בבוקר&quot;. על השיקום המהיר של בית הספר בחסות המועצה המקומית הסבירה גב' קרניאל בראיון: &quot;המועצה המקומית הייתה איתנו במקום עד כניסת החג וליוותה אותנו בכל פעולות ההתאוששות. כבר בהתחלה ניסינו לאמוד את גודל הנזק לבדוק מה ניתן לתקן... גם בצאת החג עבדו פועלים בזירה עד שעות הבוקר על מנת לעשות קירות גבס שיפרידו בין המקום הפגוע לבין המקומות שנותרו בשלימותם. הפועלים הספיקו לסגור את המקומות הפגועים במתחם, ואכן, ביום ראשון חזרנו ללימודים שגרתיים. זה היה ממש לא מובן מאיליו&quot;.<br /> <br /> ===מבצע ימי תשובה===<br /> ישראל הבטיחה נקמה וכוננות נרשמה בישראל וגם באירן. למעלה משלושה שבועות הזהירה ישראל את אירן מפני תגובה על פעולותיה במישרין ובעקיפין נגדה, תוך הזהרה שהתגובה תהיה חמורה.<br /> <br /> הפרשנים היו חלוקים בדיעותיהם, אם ישראל תגיב בצורה מינורית על מנת למנוע תגובת נגד, או שראש הממשלה בנימין נתניהו יפעל בתוקף להשמדת מתקני הנפט והגרעין.<br /> <br /> בשבת בראשית תשפ&quot;ה יצא לדרך מבצע &quot;ימי תשובה&quot;{{הערה| [https://chabad.info/news/war/1145566/ <br /> אינפו]}} במהלכו חיל האוויר תקף במדינות ערב. היקף התקיפה שהתחלק לשלושה גלים בשיתוף מטוסי קרב, תדלוק ומודיעין, היה על מתקנים צבאיים, מפעלי יצור טילים וכתב&quot;מים ומערכות הגנה אוויריות באירן, סוריה ועירק (על פי פרסומים זרים).<br /> <br /> ראש הממשלה פירגן למבצע, ואילו השר בן גביר הגיב בציניות כי זוהי רק מכת פתיחה.<br /> <br /> ===רצח השליח הרב צבי קוגן===<br /> ביום חמישי כ' חשון [[תשפ&quot;ה]] השליח לאבו דאבי הרב [[צבי קוגן]] נעלם מבלי להשאיר אחריו עקבות, החשד החל כאשר לא הגיע לפגישות מתוכננות שהיו לו במהלך היום, לאחר שלא יצר קשר עם משפחתו פנתה אשתו לקב&quot;ט של בית חב&quot;ד שפנה לרשויות. המשטרה המקומית ו[[המוסד|המוסד הישראלי]] החלו לבדוק את הפרשה, והיעלמותו פורסמה בתקשורת העולמית. <br /> <br /> רכבו של קוגן נמצא נטוש באזור העיר אל-עין, שבמרחק שעה וחצי נסיעה מדובאי. הטלפון שלו נמצא לאחר שכובה. <br /> <br /> כעבור כשלושה ימים, ביום ראשון [[כ&quot;ג מרחשוון]] אותרה גופתו ועליה סימני מאבק{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1152215 טרגדיה קשה: שליח הרבי הרב צבי קוגן הי&quot;ד נרצח] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> הרצח עורר תגובות וגינויים ברחבי העולם גם מאישי ממשל ובכירים אחרים{{הערה|{{קישור חבד אינפו|1152222|מכל גווני הקשת הפוליטית כואבים את הירצחו של שליח הרבי|אבריימקה אייזנשטיין|כ״ג במרחשוון ה'תשפ״ה}}}}.<br /> <br /> חוליית הטרור האירנית שביצעה את הרצח נלכדה ב[[טורקיה]] והוסגרה לאיחוד האמירויות.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''', [[יוסי סלומון]] - ניסי מלחמת חרבות ברזל, יצא במלאת שנה לפרוץ המלחמה, צורף ל[[שבועון בית משיח]], גיליון חג הסוכות [[תשפ&quot;ה]] גיליון 1431<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> <br /> ===המתקפה===<br /> * [https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי&quot;ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm &quot;הרבי הציל את חיי&quot;: השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה<br /> <br /> ===מהלך המלחמה===<br /> * [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה<br /> * [https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br /> * [https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - ראיון עם הרב [[שלמה זרחי]] - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו&quot;ל וכתבה אודות [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]<br /> * [https://chabad.info/news/1084690/ הרב אופן: • המנהיגים סובלים ממה יאמרו העמים] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/blogs/1087315/ המנהיגים ממה יאמרו הגויים • הרב יוסף גרליצקי] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/1095326/ להיות חייל של הרבי בשטח אש • ראיון עם הרב [[אשר פיזם]] מ[[שדרות]]] {{אינפו}}<br /> *[https://www.kcm.co.il/מסתערב-בשולחן-השבת/ מסתערב בשולחן השבת] {{שבועון כפר חב&quot;ד}}<br /> <br /> {{מלחמות ישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מלחמות ישראל]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%99&diff=731960 שלמה יהודה בארי 2025-01-12T06:26:33Z <p>מיד: /* פגישות עם חסידי חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הגאון הינוקא במהלך התוועדות י''ט כסלו תשפ''ד.jpeg|ממוזער|הגאון הינוקא במהלך התוועדות י&quot;ט כסלו תשפ&quot;ד]]<br /> [[קובץ:הגאון הינוקא נושא דברים בהתוועדות י''ט כסלו תשפ''ד.jpeg|ממוזער|הגאון הינוקא נושא דברים במהלך התוועדות י&quot;ט כסלו תשפ&quot;ד]]<br /> [[קובץ:הינוקא.jpg|ממוזער|הגאון הינוקא מעיין בקובץ [[דבר מלכות עם חידושים וביאורים]] (תשפ&quot;ג)]]<br /> הרב הגאון '''שלמה יהודה בארי''' (מכונה '''הינוקא''', נולד ב[[ט&quot;ו אייר]] [[תשמ&quot;ח]] 1988) הוא רב וגאון חרדי המפורסם בשל בקיאותו וזיכרונו בכל חלקי התורה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ארץ ישראל]] ובילדותו הוריו הגרו ל[[ספרד]] והתגוררו בתחילה בעיר גירונה ומאוחר יותר בעיר סבליה ובערים נוספות.<br /> <br /> כבר מילדות ניצל את זמנו ללימוד מעמיק וכתיבת חידושים. מגיל 15 החל למסור שיעורים. <br /> <br /> כיום מוסר שיעורים רבים ומשמש מנהיג רוחני ליהודים רבים. נוהג לשלב בחלק מדרשותיו קטעי נגינה אותן מבצע על אורגן.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> במהלך דרשותיו נוהג לחזור שיחות של הרבי ועל עניינים מ[[תורת החסידות]], ואף מנגן לעיתים ניגוני חב&quot;ד.<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר הזקן בחלום===<br /> בצעירותו למד מספר ספרי חסידות וערך עליהם סיום, בלילה שלאחר הסיום נגלה אליו ב[[חלום]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] ושאלו מדוע לא ערך סיום אף על [[ספר התניא]], למחרת העניק לו גבאי בית הכנסת בו התפלל ספר תניא שהתקבל מידי הרבי{{הערה|הינוקא סיפר זאת לרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] בעת שהזמין הרב הלפרין את הינוקא להתוועדות [[י&quot;ט כסלו]] ב[[כפר חב&quot;ד]], הרב הלפרין סיפר זאת בהתועדות, וידאו 'מהי אמונת חכמים? הגאון הינוקא בהתוועדות המרכזית י&quot;ט כסלו בכפר חב&quot;ד' דקה 2:17 בערוץ היוטיוב שיעורי הינוקא.}}.<br /> <br /> ===&quot;הרבי מלך המשיח===<br /> קיבל לביקור את הרב [[יצחק ליפש]], לפני מועד הביקור שלח הרב ליפש אל הינוקא את הספר [[ענינו של משיח]], במהלך הביקור העניק לו הרב ליפש את הספר [[זמן הגאולה (ספר)|זמן הגאולה]] ואת צילום ה[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], הינוקא אמר שיעיין בספר ובצילום במועד מאוחר יותר, תלמידיו של הינוקא פרסמו במספר פלטפורמות{{הבהרה|באלו פלפורמות הם פרסמו? הרב ליפש לא מפרט בתוכנית אוזניים לשמוע באלה, באינטרנט לא מופיע על כך מידע}} ומסרו לרב ליפש שבמהלך דרשות רבות אותן נושא הינוקא (בעיקר בשבתות ובחגים) הוא מתבטא: {{ציטוטון|&quot;הרבי מלך המשיח אמר&quot;}}, כך גם כשהגיעו תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]] ל[[הקהלת קהילות]] בבית מדרשו של הינוקא, הוא התרומם לכבודם והתבטא: {{ציטוטון|&quot;נקבל את התלמידים השלוחים של הרבי מלך המשיח}}{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1053873/ תוכנית הפודקאסט אוזניים לשמוע פרק 18, מאחורי הקלעים של הפסק-דין ההיסטורי, הרב יצחק ליפש] דקה 1:07:00, דקה 9:11 מהסוף.}}.<br /> <br /> ב[[אלול]] תשפ&quot;ג קיבל את הרב [[יחי המלך משיח מנחם מענדל עזגאווי]] ואת הרב [[אברהם מנחם מענדל וכטר]], במהלך הפגישה העניקו לו הרבנים החב&quot;דיים את הספר [[דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים]], והזמינוהו להשתתף בכינוס [[הקהל]] לחיזוק הלימוד בספר, הינוקא התבטא כשקיבל את הספר: {{ציטוטון|&quot;דבר מלכות על הלכות מלכים בסופם, בו מדובר אודות סימני המלך המשיח&quot;}}, בנוסף אמר שיצטרף בכתב ללמוד את הספר, ואיחל ברכת הצלחה בהפצת הספר ובזירוז והבאת [[המשיח]] בקרוב ממש{{הערה| [https://chabad.info/news/994916/ &quot;הינוקא&quot; קיבל את ספר הדבר מלכות עם חידושים וביאורים] {{אינפו}}}}{{הערה|וידאו 'הינוקא שליט&quot;א מקבל הספר דבר מלכות' בערוץ היוטיוב DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח.}}.<br /> <br /> ===תמונת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כסגולה===<br /> באחד משיעוריו חזר על דברי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשעה שסוכן [[ק.ג.ב.]]{{הערה|הינוקא בסיפורו אומר שמאורע התרחש עם הנאצים, בספרות החב&quot;דית המאורע מתואר עם סוכני הק.ג.ב.}} איים עליו תוך כדי שהוא מכוון אקדח שלוף לעברו, &quot;בעל שני קלים ועולם אחד מפחד מצעצוע זה, אך בעל קל אחד ושני עולמות לא מפחד מצעצוע זה&quot;, הינוקא הפליא במעלת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובמדרגות ה[[אמונה]] ו[[ביטחון]] בהם היה חדור, כשלאחר מכן הוא הפליא במעלת תואר פניו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וקרא לכל מי שבאפשרותו להחזיק את תמונת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בחיקו לעשות זאת{{הערה|[https://sinun770.org/הגאון-הינוקא-על-הרבי-הרייצ-מליובאוויט/ הגאון הינוקא על הרבי הריי&quot;צ מליובאוויטש - מהי הסגולה בתמונתו של הרבי? צפו] באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב}}.<br /> <br /> ב[[כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] קיבל לפגישה את הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], במהלך הפגישה שוחחו הרבנים על מראה פניו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], על הדמיון בין מראה פניו למראהו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], ועל הקדושה שמראה פניו, במהלך הפגישה התבטא הינוקא שאחת מתמונותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, תמונה משנותיו הצעירות גרמה לו לבכי, הוא התבטא שכך ראה מובא ב[[ליקוטי שיחות]], העיד שבמשך עשרים שנה (ממועד הפגישה) הוא מחזיק בשולחנו את תמונתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בסיום הפגישה התבטא הינוקא: {{ציטוטון|&quot;חב&quot;ד זה אור לגאולה&quot;}}{{הערה|{{קישור חבד און ליין|158934|התמונה שגרמה לרבי לבכות: הרב ירוסלבסקי בביקור אצל הינוקא||ט&quot;ו כסלו תשפ&quot;ד}}}}.<br /> <br /> ===אהבת ה' בתורת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב===<br /> בשיעור נוסף ציטט את דברי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] על אהבתו הגדולה של ה' אל [[בני ישראל]] המשולה לאהבת אב אל בן יחיד{{הערה|[https://sinun770.org/הגאון-הינוקא-מגלה-המשפט-האישי-והמרגש-ש/ הגאון הינוקא מגלה: המשפט האישי והמרגש שאמר הרבי הרש&quot;ב מחב&quot;ד ונוגע לכל אחד] דקה 0:20, באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב}}.<br /> <br /> כנשאל על ברכה ל[[שלום בית]] השיב שעל מבקש הברכה לשטוף כלים וציטט מספר צדיקים שהורו לנהוג כך כשמביניהם מנה את הרבי{{הערה|kolel.org/videos/599808 וידאו &quot;זו הסגולה הכי טובה לשלום בית&quot; ● הגאון הינוקא בקבלת קהל.}}.<br /> <br /> ===לימוד חסידות תיקון האדם===<br /> קיבל לביקור את הרב [[יעקב אטיאס]], הרב אטיאס ביקש את ברכת הינוקא לעמותת [[מחוברים לנשמה]] - עמותה הפועלת ל[[הפצת המעיינות]] בקרב תושבי העיר [[אלעד]], הינוקא העניק את ברכתו והתבטא שלימוד תורת החסידות הוא תיקונו של האדם, על ידו מתקרבים לה', הלימוד כולל את כל הטובות וההשפעות הראויים לאדם, הלימוד נחשב כתיקון ל[[פגם הברית]] לאדם, וכולל הן את פנימיות [[תורת הקבלה]] והן את תורת הקבלה עצמה, בהמשך התבטא במעלת [[ספר התניא]] ובהשפעות הנוצרות על ידי הלימוד בו, כך התבטא שלימוד של מספר שורות בודדות יכול להשפיע על כל עירו של הלומד, הוא אף ציטט את דברי [[אדמו&quot;ר הזקן]] שהספר נחשב לתחליף לדיבור ב[[יחידות]] עם אדמו&quot;ר הזקן, והתבטא במעלת הספר בכך שהוא מביא את הלומד לקיום מצוות [[אהבה ויראה]], בהמשך התבטא במעלת לימוד ספרי החסידות הכללית, וספרי [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]]{{הערה|[https://sinun770.org/הגאון-הינוקא-לימוד-בספר-התניא-מביא-יש/ הגאון הינוקא – &quot;לימוד בספר התניא מביא ישועות, ניסים והשפעות טובות וגם תיקון הברית&quot;] באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב}}.<br /> <br /> ===משתתף באירועים חב&quot;דיים===<br /> ב[[אב (חודש)|אב]] [[תשפ&quot;ג]] השתתף בארוע [[סיום הרמב&quot;ם]] שנערך בעיר [[אלעד]], הוא נאם אודות פועלו של הרמב&quot;ם וניגן יחד עם הקהל ניגוני חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/news/990861/ אלעד: אלפים במעמד סיום הרמב&quot;ם עוצמתי] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בהתוועדות [[י&quot;ט כסלו]] תשפ&quot;ד שנערכה על ידי ארגון צמאה בבנייני האומה הוזמן לנאום כאורח כבוד, במהלך ההתוועדות הוא חזר על דברי חסידות תוך כדי שהוא מפליא במעלתה, וניגן ניגוני חב&quot;ד רבים{{הערה|[https://sinun770.org/התוועדות-חג-הגאולה-יט-כסלו-עם-הגאון-הינ/ התוועדות חג הגאולה י&quot;ט כסלו עם הגאון הינוקא בבנייני האומה, שנת תשפ&quot;ד] באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב}}.<br /> <br /> ===פגישות עם חסידי חב&quot;ד===<br /> ב[[אדר]] [[תשפ&quot;ד]] קיבל לפגישה את שליח הרבי לגולדן ביטש מיאמי הרב [[שי עמר]], הרב עמר העניק לו את סט הספרים [[רמב&quot;ם פרדס המלך]] - מהדורת רמב&quot;ם הכוללת את ביאוריו של הרבי על הרמב&quot;ם, הינוקא הביע את התפעלותו מהסט ומהעבודה שהושקעה בו, ציטט בפני הרב עמר את מכתבו של הרבי ל[[יוסף רוזין|גאון הרוגצ'ובי]] במונח התלמודי 'טריפה חוזרת להכשרה הראשון'{{הערה|המכתב נדפס ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14950&amp;st=&amp;pgnum=322&amp;hilite= לקוטי שיחות חלק כז עמוד 308], הרבי כתב את המכתב בעודו בן 23, במכתב מוכיח הרבי מתוך יותר מ20 מקורות בדברי ה[[גמרא]] ובדברי הראשונים שטריפה חוזרת להכשרה הראשון.}}, עוד אמר שהוא לוקח על עצמו ללא התחייבות של נדר ללמוד את הרמב&quot;ם עם ביאורי הרבי, בנוסף נתן את ברכתו למשתתפים ב[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]] ובירכם שיזכו להתחיל ולסיים את כל ספר הרמב&quot;ם{{הערה|[https://chabad.info/news/1072383/ חידושי הרבי על הרמב&quot;ם לגדולי הרבנים הליטאים] {{אינפו}}}}{{הערה|וידאו 'הרה&quot;ג שלמה יהודה בארי שליט&quot;א - &quot;הינוקא&quot; מברך את כל לומדי הרמב&quot;ם' בערוץ היוטיוב SoulBoost.}}.<br /> <br /> ב[[תמוז]] תשפ&quot;ד קיבל לפגישה את הרב אברהם מנחם מענדל וכטר, הרב וכטר העניק לו את הספר האיר פני המזרח הסוקר את קשרי הרבי עם רבני יהדות המזרח, הינוקא התפעל מהספר וקרא: {{ציטוטון|&quot;גדול מרבן שמו&quot;}}{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/1108096/ המשפיע העניק לינוקא את הספר &quot;האיר פני המזרח&quot;] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בהתוועדות [[י&quot;ט כסלו]] [[תשפ&quot;ה]] ב[[כפר חב&quot;ד]] השתתף וערך סיום על ספר התניא{{הערה|[https://chabad.info/news/1162149/ חשיפה: 'הינוקא' ישתתף בהתוועדות י&quot;ט כסלו בכפר חב&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/1162978/ הדוברים בהתוועדות המרכזית לרגל חג הגאולה בכפר חב&quot;ד] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==הצגת חפצי רבותינו לקראת מכירה פומבית==<br /> ב[[כסלו]] תשפ&quot;ה ביקרו במעונו מנהלי בית המכירות תפארת יחד עם עסקנים חב&quot;דיים והציגו בפניו גמרא &quot;מבית אדמו&quot;ר הצמח צדק&quot; ועוד חפצים וכתבי יד &quot;של אדמו&quot;רי חב&quot;ד&quot;, וגם שתי תמונת מקוריות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ושורת פריטים של אדמו&quot;רי חב&quot;ד, הינוקא הביע את התפעלותו מהדברים והפליא במעלת קדושתם. הוא הראה למנהלי בית המכירות ספר עם תמונות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהם הוא מסתכל מזמן לזמן, כמו כן הציג בפניהם ספר תניא שהתקבל מידי הרבי ומונח על שולחנו תדיר{{הערה|{{קישור חבד און ליין|167021|הינוקא הביט בתמונותיו של הרבי הריי&quot;צ - וזה מה שגילה לאורחיו||א' טבת תשפ&quot;ה}}}}.<br /> <br /> חסידי חב&quot;ד העלו פקפוקים אודות אמינות החפצים שהוצגו בפני הינוקא, וטרוניות על מכירה פומבית של חפצי רבותנו, תוך ניסיון לערב את הינוקא כתוסף אמינות. <br /> <br /> הרב [[אברהם שם טוב]] הוציא מכתב מחאה חריף נגד מכירת חפצי רבותנו במכירה פומבית, במקום לדאוג להשיבם לספריה של הרבי.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *כרם שלמה - פסח<br /> *דברי שלמה - ענייני השעה <br /> *שו&quot;ת דעת שלמה<br /> *דגל מחנה יהודה<br /> *תפילה לשלמה<br /> *דעה את ה<br /> *מרום עינכם<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *מענדי ליפש, '''[https://www.hageula.com/sichat_hageula/wonders_now/26163.htm שיתוף פעולה שמיימי]''' {{הגאולה}} ז' טבת התשפ&quot;ה, 07.01.2025<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: בארי שלמה יהודה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%99&diff=731958 שלמה יהודה בארי 2025-01-12T06:24:33Z <p>מיד: /* קשריו עם חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הגאון הינוקא במהלך התוועדות י''ט כסלו תשפ''ד.jpeg|ממוזער|הגאון הינוקא במהלך התוועדות י&quot;ט כסלו תשפ&quot;ד]]<br /> [[קובץ:הגאון הינוקא נושא דברים בהתוועדות י''ט כסלו תשפ''ד.jpeg|ממוזער|הגאון הינוקא נושא דברים במהלך התוועדות י&quot;ט כסלו תשפ&quot;ד]]<br /> [[קובץ:הינוקא.jpg|ממוזער|הגאון הינוקא מעיין בקובץ [[דבר מלכות עם חידושים וביאורים]] (תשפ&quot;ג)]]<br /> הרב הגאון '''שלמה יהודה בארי''' (מכונה '''הינוקא''', נולד ב[[ט&quot;ו אייר]] [[תשמ&quot;ח]] 1988) הוא רב וגאון חרדי המפורסם בשל בקיאותו וזיכרונו בכל חלקי התורה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ארץ ישראל]] ובילדותו הוריו הגרו ל[[ספרד]] והתגוררו בתחילה בעיר גירונה ומאוחר יותר בעיר סבליה ובערים נוספות.<br /> <br /> כבר מילדות ניצל את זמנו ללימוד מעמיק וכתיבת חידושים. מגיל 15 החל למסור שיעורים. <br /> <br /> כיום מוסר שיעורים רבים ומשמש מנהיג רוחני ליהודים רבים. נוהג לשלב בחלק מדרשותיו קטעי נגינה אותן מבצע על אורגן.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> במהלך דרשותיו נוהג לחזור שיחות של הרבי ועל עניינים מ[[תורת החסידות]], ואף מנגן לעיתים ניגוני חב&quot;ד.<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר הזקן בחלום===<br /> בצעירותו למד מספר ספרי חסידות וערך עליהם סיום, בלילה שלאחר הסיום נגלה אליו ב[[חלום]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] ושאלו מדוע לא ערך סיום אף על [[ספר התניא]], למחרת העניק לו גבאי בית הכנסת בו התפלל ספר תניא שהתקבל מידי הרבי{{הערה|הינוקא סיפר זאת לרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] בעת שהזמין הרב הלפרין את הינוקא להתוועדות [[י&quot;ט כסלו]] ב[[כפר חב&quot;ד]], הרב הלפרין סיפר זאת בהתועדות, וידאו 'מהי אמונת חכמים? הגאון הינוקא בהתוועדות המרכזית י&quot;ט כסלו בכפר חב&quot;ד' דקה 2:17 בערוץ היוטיוב שיעורי הינוקא.}}.<br /> <br /> ===&quot;הרבי מלך המשיח===<br /> קיבל לביקור את הרב [[יצחק ליפש]], לפני מועד הביקור שלח הרב ליפש אל הינוקא את הספר [[ענינו של משיח]], במהלך הביקור העניק לו הרב ליפש את הספר [[זמן הגאולה (ספר)|זמן הגאולה]] ואת צילום ה[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], הינוקא אמר שיעיין בספר ובצילום במועד מאוחר יותר, תלמידיו של הינוקא פרסמו במספר פלטפורמות{{הבהרה|באלו פלפורמות הם פרסמו? הרב ליפש לא מפרט בתוכנית אוזניים לשמוע באלה, באינטרנט לא מופיע על כך מידע}} ומסרו לרב ליפש שבמהלך דרשות רבות אותן נושא הינוקא (בעיקר בשבתות ובחגים) הוא מתבטא: {{ציטוטון|&quot;הרבי מלך המשיח אמר&quot;}}, כך גם כשהגיעו תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]] ל[[הקהלת קהילות]] בבית מדרשו של הינוקא, הוא התרומם לכבודם והתבטא: {{ציטוטון|&quot;נקבל את התלמידים השלוחים של הרבי מלך המשיח}}{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1053873/ תוכנית הפודקאסט אוזניים לשמוע פרק 18, מאחורי הקלעים של הפסק-דין ההיסטורי, הרב יצחק ליפש] דקה 1:07:00, דקה 9:11 מהסוף.}}.<br /> <br /> ב[[אלול]] תשפ&quot;ג קיבל את הרב [[יחי המלך משיח מנחם מענדל עזגאווי]] ואת הרב [[אברהם מנחם מענדל וכטר]], במהלך הפגישה העניקו לו הרבנים החב&quot;דיים את הספר [[דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים]], והזמינוהו להשתתף בכינוס [[הקהל]] לחיזוק הלימוד בספר, הינוקא התבטא כשקיבל את הספר: {{ציטוטון|&quot;דבר מלכות על הלכות מלכים בסופם, בו מדובר אודות סימני המלך המשיח&quot;}}, בנוסף אמר שיצטרף בכתב ללמוד את הספר, ואיחל ברכת הצלחה בהפצת הספר ובזירוז והבאת [[המשיח]] בקרוב ממש{{הערה| [https://chabad.info/news/994916/ &quot;הינוקא&quot; קיבל את ספר הדבר מלכות עם חידושים וביאורים] {{אינפו}}}}{{הערה|וידאו 'הינוקא שליט&quot;א מקבל הספר דבר מלכות' בערוץ היוטיוב DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח.}}.<br /> <br /> ===תמונת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כסגולה===<br /> באחד משיעוריו חזר על דברי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשעה שסוכן [[ק.ג.ב.]]{{הערה|הינוקא בסיפורו אומר שמאורע התרחש עם הנאצים, בספרות החב&quot;דית המאורע מתואר עם סוכני הק.ג.ב.}} איים עליו תוך כדי שהוא מכוון אקדח שלוף לעברו, &quot;בעל שני קלים ועולם אחד מפחד מצעצוע זה, אך בעל קל אחד ושני עולמות לא מפחד מצעצוע זה&quot;, הינוקא הפליא במעלת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובמדרגות ה[[אמונה]] ו[[ביטחון]] בהם היה חדור, כשלאחר מכן הוא הפליא במעלת תואר פניו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וקרא לכל מי שבאפשרותו להחזיק את תמונת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בחיקו לעשות זאת{{הערה|[https://sinun770.org/הגאון-הינוקא-על-הרבי-הרייצ-מליובאוויט/ הגאון הינוקא על הרבי הריי&quot;צ מליובאוויטש - מהי הסגולה בתמונתו של הרבי? צפו] באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב}}.<br /> <br /> ב[[כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] קיבל לפגישה את הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], במהלך הפגישה שוחחו הרבנים על מראה פניו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], על הדמיון בין מראה פניו למראהו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], ועל הקדושה שמראה פניו, במהלך הפגישה התבטא הינוקא שאחת מתמונותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, תמונה משנותיו הצעירות גרמה לו לבכי, הוא התבטא שכך ראה מובא ב[[ליקוטי שיחות]], העיד שבמשך עשרים שנה (ממועד הפגישה) הוא מחזיק בשולחנו את תמונתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בסיום הפגישה התבטא הינוקא: {{ציטוטון|&quot;חב&quot;ד זה אור לגאולה&quot;}}{{הערה|{{קישור חבד און ליין|158934|התמונה שגרמה לרבי לבכות: הרב ירוסלבסקי בביקור אצל הינוקא||ט&quot;ו כסלו תשפ&quot;ד}}}}.<br /> <br /> ===אהבת ה' בתורת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב===<br /> בשיעור נוסף ציטט את דברי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] על אהבתו הגדולה של ה' אל [[בני ישראל]] המשולה לאהבת אב אל בן יחיד{{הערה|[https://sinun770.org/הגאון-הינוקא-מגלה-המשפט-האישי-והמרגש-ש/ הגאון הינוקא מגלה: המשפט האישי והמרגש שאמר הרבי הרש&quot;ב מחב&quot;ד ונוגע לכל אחד] דקה 0:20, באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב}}.<br /> <br /> כנשאל על ברכה ל[[שלום בית]] השיב שעל מבקש הברכה לשטוף כלים וציטט מספר צדיקים שהורו לנהוג כך כשמביניהם מנה את הרבי{{הערה|kolel.org/videos/599808 וידאו &quot;זו הסגולה הכי טובה לשלום בית&quot; ● הגאון הינוקא בקבלת קהל.}}.<br /> <br /> ===לימוד חסידות תיקון האדם===<br /> קיבל לביקור את הרב [[יעקב אטיאס]], הרב אטיאס ביקש את ברכת הינוקא לעמותת [[מחוברים לנשמה]] - עמותה הפועלת ל[[הפצת המעיינות]] בקרב תושבי העיר [[אלעד]], הינוקא העניק את ברכתו והתבטא שלימוד תורת החסידות הוא תיקונו של האדם, על ידו מתקרבים לה', הלימוד כולל את כל הטובות וההשפעות הראויים לאדם, הלימוד נחשב כתיקון ל[[פגם הברית]] לאדם, וכולל הן את פנימיות [[תורת הקבלה]] והן את תורת הקבלה עצמה, בהמשך התבטא במעלת [[ספר התניא]] ובהשפעות הנוצרות על ידי הלימוד בו, כך התבטא שלימוד של מספר שורות בודדות יכול להשפיע על כל עירו של הלומד, הוא אף ציטט את דברי [[אדמו&quot;ר הזקן]] שהספר נחשב לתחליף לדיבור ב[[יחידות]] עם אדמו&quot;ר הזקן, והתבטא במעלת הספר בכך שהוא מביא את הלומד לקיום מצוות [[אהבה ויראה]], בהמשך התבטא במעלת לימוד ספרי החסידות הכללית, וספרי [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]]{{הערה|[https://sinun770.org/הגאון-הינוקא-לימוד-בספר-התניא-מביא-יש/ הגאון הינוקא – &quot;לימוד בספר התניא מביא ישועות, ניסים והשפעות טובות וגם תיקון הברית&quot;] באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב}}.<br /> <br /> ===משתתף באירועים חב&quot;דיים===<br /> ב[[אב (חודש)|אב]] [[תשפ&quot;ג]] השתתף בארוע [[סיום הרמב&quot;ם]] שנערך בעיר [[אלעד]], הוא נאם אודות פועלו של הרמב&quot;ם וניגן יחד עם הקהל ניגוני חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/news/990861/ אלעד: אלפים במעמד סיום הרמב&quot;ם עוצמתי] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בהתוועדות [[י&quot;ט כסלו]] תשפ&quot;ד שנערכה על ידי ארגון צמאה בבנייני האומה הוזמן לנאום כאורח כבוד, במהלך ההתוועדות הוא חזר על דברי חסידות תוך כדי שהוא מפליא במעלתה, וניגן ניגוני חב&quot;ד רבים{{הערה|[https://sinun770.org/התוועדות-חג-הגאולה-יט-כסלו-עם-הגאון-הינ/ התוועדות חג הגאולה י&quot;ט כסלו עם הגאון הינוקא בבנייני האומה, שנת תשפ&quot;ד] באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב}}.<br /> <br /> ===פגישות עם חסידי חב&quot;ד===<br /> ב[[אדר]] [[תשפ&quot;ד]] קיבל לפגישה את שליח הרבי לגולדן ביטש מיאמי הרב [[שי עמר]], הרב עמר העניק לו את סט הספרים [[רמב&quot;ם פרדס המלך]] - מהדורת רמב&quot;ם הכוללת את ביאוריו של הרבי על הרמב&quot;ם, הינוקא הביע את התפעלותו מהסט ומהעבודה שהושקעה בו, ציטט בפני הרב עמר את מכתבו של הרבי ל[[יוסף רוזין|גאון הרוגצ'ובי]] במונח התלמודי 'טריפה חוזרת להכשרה הראשון'{{הערה|המכתב נדפס ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14950&amp;st=&amp;pgnum=322&amp;hilite= לקוטי שיחות חלק כז עמוד 308], הרבי כתב את המכתב בעודו בן 23, במכתב מוכיח הרבי מתוך יותר מ20 מקורות בדברי ה[[גמרא]] ובדברי הראשונים שטריפה חוזרת להכשרה הראשון.}}, עוד אמר שהוא לוקח על עצמו ללא התחייבות של נדר ללמוד את הרמב&quot;ם עם ביאורי הרבי, בנוסף נתן את ברכתו למשתתפים ב[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]] ובירכם שיזכו להתחיל ולסיים את כל ספר הרמב&quot;ם{{הערה|[https://chabad.info/news/1072383/ חידושי הרבי על הרמב&quot;ם לגדולי הרבנים הליטאים] {{אינפו}}}}{{הערה|וידאו 'הרה&quot;ג שלמה יהודה בארי שליט&quot;א - &quot;הינוקא&quot; מברך את כל לומדי הרמב&quot;ם' בערוץ היוטיוב SoulBoost.}}.<br /> <br /> ב[[תמוז]] תשפ&quot;ד קיבל לפגישה את הרב אברהם מנחם מענדל וכטר, הרב וכטר העניק לו את הספר האיר פני המזרח הסוקר את קשרי הרבי עם רבני יהדות המזרח, הינוקא התפעל מהספר וקרא: {{ציטוטון|&quot;גדול מרבן שמו&quot;}}{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/1108096/ המשפיע העניק לינוקא את הספר &quot;האיר פני המזרח&quot;] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בהתוועדות [[י&quot;ט כסלו]] [[תשפ&quot;ה]] ב[[כפר חב&quot;ד]] השתתף וערך סיום על ספר התניא{{הערה|[https://chabad.info/news/1162149/ חשיפה: 'הינוקא' ישתתף בהתוועדות י&quot;ט כסלו בכפר חב&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/1162978/ הדוברים בהתוועדות המרכזית לרגל חג הגאולה בכפר חב&quot;ד] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[כסלו]] תשפ&quot;ה ביקרו במעונו מנהלי בית המכירות תפארת יחד עם עסקנים חב&quot;דיים והציגו בפניו גמרא &quot;מבית אדמו&quot;ר הצמח צדק&quot; ועוד חפצים וכתבי יד &quot;של אדמו&quot;רי חב&quot;ד&quot;, וגם שתי תמונת מקוריות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ושורת פריטים של אדמו&quot;רי חב&quot;ד, הינוקא הביע את התפעלותו מהדברים והפליא במעלת קדושתם. הוא הראה למנהלי בית המכירות ספר עם תמונות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהם הוא מסתכל מזמן לזמן, כמו כן הציג בפניהם ספר תניא שהתקבל מידי הרבי ומונח על שולחנו תדיר{{הערה|{{קישור חבד און ליין|167021|הינוקא הביט בתמונותיו של הרבי הריי&quot;צ - וזה מה שגילה לאורחיו||א' טבת תשפ&quot;ה}}}}.<br /> <br /> חסידי חב&quot;ד העלו פקפוקים אודות אמינות החפצים שהוצגו בפני הינוקא, וטרוניות על מכירה פומבית של חפצי רבותנו, תוך ניסיון לערב את הינוקא כתוסף אמינות. <br /> <br /> הרב [[אברהם שם טוב]] הוציא מכתב מחאה חריף נגד מכירת חפצי רבותנו במכירה פומבית, במקום לדאוג להשיבם לספריה של הרבי.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *כרם שלמה - פסח<br /> *דברי שלמה - ענייני השעה <br /> *שו&quot;ת דעת שלמה<br /> *דגל מחנה יהודה<br /> *תפילה לשלמה<br /> *דעה את ה<br /> *מרום עינכם<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *מענדי ליפש, '''[https://www.hageula.com/sichat_hageula/wonders_now/26163.htm שיתוף פעולה שמיימי]''' {{הגאולה}} ז' טבת התשפ&quot;ה, 07.01.2025<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: בארי שלמה יהודה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%99&diff=731954 שלמה יהודה בארי 2025-01-12T06:14:47Z <p>מיד: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הגאון הינוקא במהלך התוועדות י''ט כסלו תשפ''ד.jpeg|ממוזער|הגאון הינוקא במהלך התוועדות י&quot;ט כסלו תשפ&quot;ד]]<br /> [[קובץ:הגאון הינוקא נושא דברים בהתוועדות י''ט כסלו תשפ''ד.jpeg|ממוזער|הגאון הינוקא נושא דברים במהלך התוועדות י&quot;ט כסלו תשפ&quot;ד]]<br /> [[קובץ:הינוקא.jpg|ממוזער|הגאון הינוקא מעיין בקובץ [[דבר מלכות עם חידושים וביאורים]] (תשפ&quot;ג)]]<br /> הרב הגאון '''שלמה יהודה בארי''' (מכונה '''הינוקא''', נולד ב[[ט&quot;ו אייר]] [[תשמ&quot;ח]] 1988) הוא רב וגאון חרדי המפורסם בשל בקיאותו וזיכרונו בכל חלקי התורה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ארץ ישראל]] ובילדותו הוריו הגרו ל[[ספרד]] והתגוררו בתחילה בעיר גירונה ומאוחר יותר בעיר סבליה ובערים נוספות.<br /> <br /> כבר מילדות ניצל את זמנו ללימוד מעמיק וכתיבת חידושים. מגיל 15 החל למסור שיעורים. <br /> <br /> כיום מוסר שיעורים רבים ומשמש מנהיג רוחני ליהודים רבים. נוהג לשלב בחלק מדרשותיו קטעי נגינה אותן מבצע על אורגן.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> במהלך דרשותיו נוהג לחזור שיחות של הרבי ועל עניינים מ[[תורת החסידות]], ואף מנגן לעיתים ניגוני חב&quot;ד.<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר הזן בחלום===<br /> בצעירותו למד מספר ספרי חסידות וערך עליהם סיום, בלילה שלאחר הסיום נגלה אליו ב[[חלום]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] ושאלו מדוע לא ערך סיום אף על [[ספר התניא]], למחרת העניק לו גבאי בית הכנסת בו התפלל ספר תניא שהתקבל מידי הרבי{{הערה|הינוקא סיפר זאת לרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] בעת שהזמין הרב הלפרין את הינוקא להתוועדות [[י&quot;ט כסלו]] ב[[כפר חב&quot;ד]], הרב הלפרין סיפר זאת בהתועדות, וידאו 'מהי אמונת חכמים? הגאון הינוקא בהתוועדות המרכזית י&quot;ט כסלו בכפר חב&quot;ד' דקה 2:17 בערוץ היוטיוב שיעורי הינוקא.}}.<br /> <br /> ===&quot;הרבי מלך המשיח===<br /> קיבל לביקור את הרב [[יצחק ליפש]], לפני מועד הביקור שלח הרב ליפש אל הינוקא את הספר [[ענינו של משיח]], במהלך הביקור העניק לו הרב ליפש את הספר [[זמן הגאולה (ספר)|זמן הגאולה]] ואת צילום ה[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], הינוקא אמר שיעיין בספר ובצילום במועד מאוחר יותר, תלמידיו של הינוקא פרסמו במספר פלטפורמות{{הבהרה|באלו פלפורמות הם פרסמו? הרב ליפש לא מפרט בתוכנית אוזניים לשמוע באלה, באינטרנט לא מופיע על כך מידע}} ומסרו לרב ליפש שבמהלך דרשות רבות אותן נושא הינוקא (בעיקר בשבתות ובחגים) הוא מתבטא: {{ציטוטון|&quot;הרבי מלך המשיח אמר&quot;}}, כך גם כשהגיעו תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]] ל[[הקהלת קהילות]] בבית מדרשו של הינוקא, הוא התרומם לכבודם והתבטא: {{ציטוטון|&quot;נקבל את התלמידים השלוחים של הרבי מלך המשיח}}{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1053873/ תוכנית הפודקאסט אוזניים לשמוע פרק 18, מאחורי הקלעים של הפסק-דין ההיסטורי, הרב יצחק ליפש] דקה 1:07:00, דקה 9:11 מהסוף.}}.<br /> <br /> ===תמונת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כסגולה===<br /> באחד משיעוריו חזר על דברי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשעה שסוכן [[ק.ג.ב.]]{{הערה|הינוקא בסיפורו אומר שמאורע התרחש עם הנאצים, בספרות החב&quot;דית המאורע מתואר עם סוכני הק.ג.ב.}} איים עליו תוך כדי שהוא מכוון אקדח שלוף לעברו, &quot;בעל שני קלים ועולם אחד מפחד מצעצוע זה, אך בעל קל אחד ושני עולמות לא מפחד מצעצוע זה&quot;, הינוקא הפליא במעלת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובמדרגות ה[[אמונה]] ו[[ביטחון]] בהם היה חדור, כשלאחר מכן הוא הפליא במעלת תואר פניו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וקרא לכל מי שבאפשרותו להחזיק את תמונת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בחיקו לעשות זאת{{הערה|[https://sinun770.org/הגאון-הינוקא-על-הרבי-הרייצ-מליובאוויט/ הגאון הינוקא על הרבי הריי&quot;צ מליובאוויטש - מהי הסגולה בתמונתו של הרבי? צפו] באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב}}.<br /> <br /> ב[[כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] קיבל לפגישה את הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], במהלך הפגישה שוחחו הרבנים על מראה פניו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], על הדמיון בין מראה פניו למראהו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], ועל הקדושה שמראה פניו, במהלך הפגישה התבטא הינוקא שאחת מתמונותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, תמונה משנותיו הצעירות גרמה לו לבכי, הוא התבטא שכך ראה מובא ב[[ליקוטי שיחות]], העיד שבמשך עשרים שנה (ממועד הפגישה) הוא מחזיק בשולחנו את תמונתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בסיום הפגישה התבטא הינוקא: {{ציטוטון|&quot;חב&quot;ד זה אור לגאולה&quot;}}{{הערה|{{קישור חבד און ליין|158934|התמונה שגרמה לרבי לבכות: הרב ירוסלבסקי בביקור אצל הינוקא||ט&quot;ו כסלו תשפ&quot;ד}}}}.<br /> <br /> ===אהבת ה' בתורת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב===<br /> בשיעור נוסף ציטט את דברי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] על אהבתו הגדולה של ה' אל [[בני ישראל]] המשולה לאהבת אב אל בן יחיד{{הערה|[https://sinun770.org/הגאון-הינוקא-מגלה-המשפט-האישי-והמרגש-ש/ הגאון הינוקא מגלה: המשפט האישי והמרגש שאמר הרבי הרש&quot;ב מחב&quot;ד ונוגע לכל אחד] דקה 0:20, באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב}}.<br /> <br /> כנשאל על ברכה ל[[שלום בית]] השיב שעל מבקש הברכה לשטוף כלים וציטט מספר צדיקים שהורו לנהוג כך כשמביניהם מנה את הרבי{{הערה|kolel.org/videos/599808 וידאו &quot;זו הסגולה הכי טובה לשלום בית&quot; ● הגאון הינוקא בקבלת קהל.}}.<br /> <br /> קיבל לביקור את הרב [[יעקב אטיאס]], הרב אטיאס ביקש את ברכת הינוקא לעמותת [[מחוברים לנשמה]] - עמותה הפועלת ל[[הפצת המעיינות]] בקרב תושבי העיר [[אלעד]], הינוקא העניק את ברכתו והתבטא שלימוד תורת החסידות הוא תיקונו של האדם, על ידו מתקרבים לה', הלימוד כולל את כל הטובות וההשפעות הראויים לאדם, הלימוד נחשב כתיקון ל[[פגם הברית]] לאדם, וכולל הן את פנימיות [[תורת הקבלה]] והן את תורת הקבלה עצמה, בהמשך התבטא במעלת [[ספר התניא]] ובהשפעות הנוצרות על ידי הלימוד בו, כך התבטא שלימוד של מספר שורות בודדות יכול להשפיע על כל עירו של הלומד, הוא אף ציטט את דברי [[אדמו&quot;ר הזקן]] שהספר נחשב לתחליף לדיבור ב[[יחידות]] עם אדמו&quot;ר הזקן, והתבטא במעלת הספר בכך שהוא מביא את הלומד לקיום מצוות [[אהבה ויראה]], בהמשך התבטא במעלת לימוד ספרי החסידות הכללית, וספרי [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]]{{הערה|[https://sinun770.org/הגאון-הינוקא-לימוד-בספר-התניא-מביא-יש/ הגאון הינוקא – &quot;לימוד בספר התניא מביא ישועות, ניסים והשפעות טובות וגם תיקון הברית&quot;] באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב}}.<br /> <br /> ב[[אב (חודש)|אב]] [[תשפ&quot;ג]] השתתף בארוע [[סיום הרמב&quot;ם]] שנערך בעיר [[אלעד]], הוא נאם אודות פועלו של הרמב&quot;ם וניגן יחד עם הקהל ניגוני חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/news/990861/ אלעד: אלפים במעמד סיום הרמב&quot;ם עוצמתי] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[אלול]] תשפ&quot;ג קיבל את הרב [[יחי המלך משיח מנחם מענדל עזגאווי]] ואת הרב [[אברהם מנחם מענדל וכטר]], במהלך הפגישה העניקו לו הרבנים החב&quot;דיים את הספר [[דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים]], והזמינוהו להשתתף בכינוס [[הקהל]] לחיזוק הלימוד בספר, הינוקא התבטא כשקיבל את הספר: {{ציטוטון|&quot;דבר מלכות על הלכות מלכים בסופם, בו מדובר אודות סימני המלך המשיח&quot;}}, בנוסף אמר שיצטרף בכתב ללמוד את הספר, ואיחל ברכת הצלחה בהפצת הספר ובזירוז והבאת [[המשיח]] בקרוב ממש{{הערה| [https://chabad.info/news/994916/ &quot;הינוקא&quot; קיבל את ספר הדבר מלכות עם חידושים וביאורים] {{אינפו}}}}{{הערה|וידאו 'הינוקא שליט&quot;א מקבל הספר דבר מלכות' בערוץ היוטיוב DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח.}}.<br /> <br /> <br /> <br /> בהתוועדות [[י&quot;ט כסלו]] תשפ&quot;ד שנערכה על ידי ארגון צמאה בבנייני האומה הוזמן לנאום כאורח כבוד, במהלך ההתוועדות הוא חזר על דברי חסידות תוך כדי שהוא מפליא במעלתה, וניגן ניגוני חב&quot;ד רבים{{הערה|[https://sinun770.org/התוועדות-חג-הגאולה-יט-כסלו-עם-הגאון-הינ/ התוועדות חג הגאולה י&quot;ט כסלו עם הגאון הינוקא בבנייני האומה, שנת תשפ&quot;ד] באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב}}.<br /> <br /> ב[[אדר]] [[תשפ&quot;ד]] קיבל לפגישה את שליח הרבי לגולדן ביטש מיאמי הרב [[שי עמר]], הרב עמר העניק לו את סט הספרים [[רמב&quot;ם פרדס המלך]] - מהדורת רמב&quot;ם הכוללת את ביאוריו של הרבי על הרמב&quot;ם, הינוקא הביע את התפעלותו מהסט ומהעבודה שהושקעה בו, ציטט בפני הרב עמר את מכתבו של הרבי ל[[יוסף רוזין|גאון הרוגצ'ובי]] במונח התלמודי 'טריפה חוזרת להכשרה הראשון'{{הערה|המכתב נדפס ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14950&amp;st=&amp;pgnum=322&amp;hilite= לקוטי שיחות חלק כז עמוד 308], הרבי כתב את המכתב בעודו בן 23, במכתב מוכיח הרבי מתוך יותר מ20 מקורות בדברי ה[[גמרא]] ובדברי הראשונים שטריפה חוזרת להכשרה הראשון.}}, עוד אמר שהוא לוקח על עצמו ללא התחייבות של נדר ללמוד את הרמב&quot;ם עם ביאורי הרבי, בנוסף נתן את ברכתו למשתתפים ב[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]] ובירכם שיזכו להתחיל ולסיים את כל ספר הרמב&quot;ם{{הערה|[https://chabad.info/news/1072383/ חידושי הרבי על הרמב&quot;ם לגדולי הרבנים הליטאים] {{אינפו}}}}{{הערה|וידאו 'הרה&quot;ג שלמה יהודה בארי שליט&quot;א - &quot;הינוקא&quot; מברך את כל לומדי הרמב&quot;ם' בערוץ היוטיוב SoulBoost.}}.<br /> <br /> ב[[תמוז]] תשפ&quot;ד קיבל לפגישה את הרב אברהם מנחם מענדל וכטר, הרב וכטר העניק לו את הספר האיר פני המזרח הסוקר את קשרי הרבי עם רבני יהדות המזרח, הינוקא התפעל מהספר וקרא: {{ציטוטון|&quot;גדול מרבן שמו&quot;}}{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/1108096/ המשפיע העניק לינוקא את הספר &quot;האיר פני המזרח&quot;] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בהתוועדות [[י&quot;ט כסלו]] [[תשפ&quot;ה]] ב[[כפר חב&quot;ד]] השתתף וערך סיום על ספר התניא{{הערה|[https://chabad.info/news/1162149/ חשיפה: 'הינוקא' ישתתף בהתוועדות י&quot;ט כסלו בכפר חב&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/1162978/ הדוברים בהתוועדות המרכזית לרגל חג הגאולה בכפר חב&quot;ד] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[טבת]] תשפ&quot;ה ביקרו במעונו מנהלי בית המכירות תפארת והציגו בפניו שתי תמוונת מקוריות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ושורת פריטים של אדמו&quot;רי חב&quot;ד, הינוקא הביע את התפעלותו מהדברים והפליא במעלת קדושתם, הוא הראה למנהלי בית המכירות ספר עם תמונות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהם הוא מסתכל מזמן לזמן, כמו כן הציג בפניהם ספר תניא שהתקבל מידי הרבי ומונח על שולחנו תדיר{{הערה|{{קישור חבד און ליין|167021|הינוקא הביט בתמונותיו של הרבי הריי&quot;צ - וזה מה שגילה לאורחיו||א' טבת תשפ&quot;ה}}}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *כרם שלמה - פסח<br /> *דברי שלמה - ענייני השעה <br /> *שו&quot;ת דעת שלמה<br /> *דגל מחנה יהודה<br /> *תפילה לשלמה<br /> *דעה את ה<br /> *מרום עינכם<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *מענדי ליפש, '''[https://www.hageula.com/sichat_hageula/wonders_now/26163.htm שיתוף פעולה שמיימי]''' {{הגאולה}} ז' טבת התשפ&quot;ה, 07.01.2025<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: בארי שלמה יהודה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=730903 פרשת הספרים 2025-01-05T06:28:33Z <p>מיד: /* מנהגי ה&#039; טבת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרים חוזרים ל[[770]], בתאריך [[ב' כסלו]] [[תשמ&quot;ח]]]]<br /> '''פרשת הספרים''' או '''משפט הספרים''' הוא כינויה של פרשיה שהתרחשה ב[[חסידות חב&quot;ד]] משנת [[תשמ&quot;ה]], כאשר ספרים אשר היו שייכים לרבותינו נשיאינו, נגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. <br /> <br /> הפרשיה הגיעה לבית משפט. [[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, וכן נתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב&quot;ד]] בדורנו.<br /> <br /> עיקר הפרשיה - &quot;[[דידן נצח]]&quot; - הסתיימה בשנת [[תשמ&quot;ז]] ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז|ה' טבת]] כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט. הפרשיה הסתיימה רק בשנת [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> ==רקע: תולדות הספרייה ==<br /> {{ערך מורחב|ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד}}<br /> מימיה הראשונים של [[חסידות חב&quot;ד]] היה קיים בידי האדמו&quot;ר אוסף ספרים וכתבי יד. כבר אצל ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] ידוע על אוסף של כ100 ספרים,{{מקור|חשוב לציין את המקור עליו מתבססים דברי בערל לוין}} כמות נכבדה ביחס למצב הכלכלי ב[[רוסיה]] באותם הימים. אצל [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ידוע על אוסף גדול יותר של כ611 ספרים. מאוחר יותר האדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]] יצר אוסף גדול של ספרים{{הערה|1=בעיקר מ&quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; מ[[מאמרים]] ששמע מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]], ביאורים ו[[מאמר|מאמרים]] שכתב בעצמו. ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&amp;st=&amp;pgnum=361 לקוטי שיחות חלק ד']).}} לפי המסורת היו לו כאחד עשר ארונות ספרים, שבעה בחדרו ששנים מהם היו סגורים ושמורים, בנוסף לעוד ששה ארונות נוספים שהיו בחדר סמוך{{הערה|[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשם סבו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר &quot;[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]&quot; עמוד 78).}} מכאן ואילך התרחבה הספרייה יותר ויותר על ידי האדמו&quot;רים ממלאי מקומו בדורות שאחריו. אוסף זה נשמר אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] עד לשנת [[תרע&quot;ו]]{{הערה|1=לדברי מרת [[חנה גוראריה]], ספריית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב תפסה &quot;שלושה חדרים על כל הקירות&quot; (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר &quot;[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]&quot; עמוד 78)}} אז הוכרח בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] לעבור מ[[ליובאוויטש]] לעיר [[רוסטוב]], בשל המעבר הפקיד את הספרים למשמרת במחסן במוסקבה, אולם אלו הוחרמו כעבור שנים אחדות על ידי הקומוניסטים בשנות המהפכה. <br /> <br /> מאחר שניסיונות פדיון הספרים לא צלחו, החל [[הרבי הריי&quot;צ]] בשנת [[תרפ&quot;ד]] באיסוף ספרים לספרייה חדשה. יסודו התבסס על אוסף של כ5,000 ספרים שקנה הרבי מיהודי בשם ר' שמואל וינר, ושוב הוסיף והרחיב את הספריה בספרים רבים. אחרי גאולת [[י&quot;ב-י&quot;ג תמוז]] בחורף [[תרפ&quot;ח]] הוכרח הרבי לצאת מגבולות מדינת [[רוסיה]], הוציא הרבי אתו גם את ספריה זו, ומכאן עברה למקום משכנה החדש של מרכז חב&quot;ד - ריגה. בהגיעו לשם פעל הרבי למען הרחבת הספרייה, במכתב ששלח לחסידים ולידידי חב&quot;ד באותם ימים מדרבן אותם הרבי לסייע ולתרום בפיתוח הספרייה. <br /> בהמשך{{הבהרה|באיזה שנה?}} עברה יחד עמו לעיר [[אוטווצק]] שפולין.<br /> בשלהי [[חודש אלול]] [[תרצ&quot;ט]] עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזב [[הרבי הריי&quot;צ]] את העיר אוטווצק לוורשה ומשם לריגה עד הגיעו (ב[[ט' באדר]] [[ה'ת&quot;ש]]) לארה&quot;ב. הספרים עצמם נארזו למשלוח ב110 ארגזים ונשארו באוטווצק. <br /> <br /> חילוץ הספרים מאירופה הכבושה היה טעון ביגיעה ועבודה רבה. להצלחת המבצע היה צורך בהתערבות בגורמים שאינם מעורבים במלחמה לצורך כך שלח [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגו&quot;ח ארצות הברית]] הצהרה ובקשה לממשלת ארה&quot;ב - שלא הייתה מעורבת במלחמה באותה העת - שהיות והספרייה היא רכושם מבקשים הם סיוע בחילוצה, הבקשה הובילה את התערבותה של הממשלה במשלוח שאודות לכך צלח המבצע. אולם בזאת לא פסקו העיכובים, בעקבות המלחמה נוצרו שיבושי דואר קשים שגרמו לעיכוב המשלוח, מלבד זאת התעורר חשש כי שהותם של הספרים עלולה להוביל שהספרים יפלו לידי ממשלת רוסיה. אולם אחרי השתדלות רבה הגיעו רוב הספרים (93 ארגזים) ב[[חודש סיוון]] [[תש&quot;א]] לארה&quot;ב, הנותרים (17 ארגזים) נשארו באירופה ואבדו עקבותיהם. מלבד ארגזים אלו היו עוד שלשה מזוודות שהכילו בעיקר כתבי יד של אדמו&quot;רי חב&quot;ד ואת [[סידור הבעש&quot;ט]]. - מזוודות אלו נהגו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקחת עמם לכל מקום, אותם נשאו (בתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] והרב [[חיים ליברמן]]{{הערה|1= בערי גוראריה, [[ה' טבת דידן נצח (ספר)]] עמוד 31.}} - המזוודות הוחרמו על ידי הרוסים ונמצאו כעבור שנים.<br /> [[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|125px|בקשת המזכירות להשגת ספרי מוסד הרב קוק וספריו של הרב קנייבסקי.]]<br /> <br /> כשהגיעו הספרים לארה&quot;ב החלה שיקומה של הספריה, הספרים עצמם שוכנו חלקם בחדרו של ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בקומה השנייה של [[770]], ורובם בקומת הקרקע של הבניין. כספרן הספרייה התמנה מזכירו של [[הרבי הריי&quot;צ]] ר' [[חיים ליברמן]].<br /> <br /> במקביל, [[הרבי]] שהגיע לארה&quot;ב בחודש סיוון תש&quot;א הקים מעצמו ספריה נוספת שתשרת את צרכי ה[[מרכז לענייני חינוך]] שתחת ניהולו. כעשר שנים לאחר מכן בשנת [[תש&quot;י]] [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)#קבלת הנשיאות|קיבל הרבי את הנשיאות]], ומני אז החלה תנופת ספריה זו, זאת בעזרת שלוחי הרבי וחסידיו ברחבי העולם. בעקבות התרבות הספרים נרכש בשנת [[תשכ&quot;ח]] הבנין הסמוך ל770 לצורך הספרייה. בסוף החורף של שנת [[תשל&quot;ז]] מונה הרב [[שלום דובער לוין]] למנהלה של ספריה זו מטעם המרכז לענייני חינוך.<br /> <br /> אחרי ה[[הסתלקות]] של [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[י' בשבט]] [[תש&quot;י]], היו מי שרצו לחלק את הספריה בין היורשים, אולם הרבי התנגד לכך. לטענת הרבי היות והספריה לא הייתה רכושו הפרטי, אין מקום לחלוקתה. בעקבות הויכוח נשאר מצב הספריה כפי שהיה ללא שינוי למרות השנים הרבות שעברו מ[[הסתלקות]]ו של הרבי הריי&quot;צ. הספרייה לא אוחדה עם הספרייה של המרכז לענייני חינוך שהתפתחה לבנתיים, את מפתחות הספרייה גם נשארו בידיהם של אלו שניהלוהו בחייו של הרבי הריי&quot;צ ר' חיים ליברמן ומרת [[חנה גוראריה]]. גם מצידו של הרבי היה יחס כזה. כך לדוגמה, בשעה שהרב שלום דובער לוין התבקש על ידי ר' חיים ליברמן, להצטרף לעבודתו בניהול ספריית הרבי הריי&quot;צ, התנגד לכך הרבי בתוקף, מחשש שיתפרש כמהלך פוליטי, ויתלו זאת בסכסוך הפנימי שהתחיל לאחרי ההסתלקות, ואכן נשארה הספרייה כמו שהייתה רק תחת פיקוחו של ר' חיים ליברמן.<br /> <br /> ==השתלשלות הפרשיה==<br /> ===הגניבה===<br /> {{להשלים|1. ביצוע הגניבה. 2. הספרים הגנובים: איזה, הכמות, הנעשה אתם. 3. השמועות מקוני הספרים ברחבי העולם. 4. התגובה.}}<br /> נכדו של [[הרבי הריי&quot;צ]] [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] בנה של בתו חנה לא היה שלם עם החלטה זו שאין לחלק את הספריה, בתחילת חורף [[תשמ&quot;ה]] החל בלקיחת ספרים על דעת עצמו מהספריה. תחילה לקח רק מהספרים שהיו בחדרו של [[הרבי הריי&quot;צ]] בקומה השניה של 770, ובהמשך החל לקחת גם משאר הספרים שהיו במרתף הבניין. בערי נהג להגיע מידי תקופה לאמו - שגרה באותה התקופה בקומה השלישית של 770 - עם מזוודות גדולות, בהם היה מכניס את הספרים שלקח. את הגניבה ביצע בדרך כלל בזמן ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] בעת שהספרייה הייתה ריקה.<br /> <br /> הגניבה אובחנה לראשונה בסביבות [[פורים]] באותה השנה, על ידי האחראי על הספריה הרב [[יצחק וילהלם]] שהבחין בחסרונם של ספרים שונים. בעקבות כך, הוחלט להתקין מערכת שמירה על הנכנסים לספרייה, אולם מערכת זו לא פעלה בשבתות וחגים, וכששוב בוצעה גניבה (ב[[אחרון של פסח]]), הותקנה מצלמה נסתרת במקום. בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] במוצאי [[חג השבועות]] שוב נכנס בערי גוראריה ולקח מהספרים וזו כמובן תועדה במצלמה. סיפור הגניבה החל להתפרסם בצבור, בעקבות התפשטותם של פרסומים אודות מכירת ספרים מהספריה ברחבי העולם.<br /> <br /> בסוד הדברים היו הרב [[שלום דובער לוין]] מנהל ספריתו של הרבי, הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] ממנהלי קופת 'בדק הבית' של 770, מזכירו של הרבי, הרב [[בנימין קליין]] הרב [[בערל יוניק]]. הידיעה נמסרה לידיעת הרבי באמצעות [[הרבנית חיה מושקא]].<br /> <br /> כמות הספרים המדויקת אותם הוציא מהספרייה אינה ברורה, והמקורות השונים המתייחסים לפרשה זו, מציגים מספרים שונים של הספרים שנגנבו, הספרן [[שלום דובער לוין|בערל לוין]] כותב כי סכום הספרים היה 456{{הערה|לוין בערל, [http://chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb13.htm ספריית ליובאויטש פרק יג].}} מקורות אחרים כתוב משמו שהיו כ-550{{הערה|לוין בערל, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf משפט הספרים - דידן נצח, עמוד י].}}, מתוכם מכר כ-100 ספרים.<br /> במשך תקופה הקצרה עד לגילוי הגניבה החל בערי במכירת הספרים שהספיק לגנוב מהספריה לסוחרי ספרים באירופה ישראל וארה&quot;ב, אלו גילו התעניינות רבה בקניית הספרים הללו. כך למשל, הגדה של פסח משנת [[תקי&quot;ז]] נמכרה בסך של 96,000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מכר את ההגדה הלאה לסוחר עתיקות תמורת 150,000$. מאוחר יותר נודע שכחלק מהצעותיו פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסייה במנהטן, אך מחשד שמדובר בסחורה גנובה שללו את העסקה.<br /> <br /> ===חשיפת הפרשיה===<br /> לאחר ששמע הרבי כי התברר שהגנב הינו בערי, ביקש מה[[רש&quot;ג]] לדבר על כך עם בערי. בערי טען כי קיבל אישור מאמו לקחת ככל שלבו חפץ מהספריה. והיות ולטענתו הספרים שייכים לו, תוכניתו למכור אותם לאספני ספרים תמורת סכומי כסף. הוא גם טען שדודתו ([[הרבנית חיה מושקא]]) נתנה לו אישור על כך, טענה שהוכחשה על ידי הרבנית עצמה, אמר הרבי לרש&quot;ג כי באם העניין לא יסתדר עד [[י&quot;ב תמוז]] ידבר על כך ברבים. [[הרבי]] התייחס לנושא לראשונה כבר בסדרת [[יחידות|יחידויות]] שקיים עם חברי [[אגו&quot;ח]] בחודש [[תמוז]] [[תשמ&quot;ה]]. הרבי התבטא בביטויים חריפים ביותר על המקרה, ואפילו העומדים מחוץ ל[[חדר הרבי|חדר]] יכלו לשמוע את קולו הקדוש בזעקות אודות הגניבה.<br /> <br /> לראשונה, התייחס לכך הרבי בפומבי בסדרת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] באותו חודש: ב[[י&quot;ב תמוז]], ב[[ט&quot;ו תמוז]] וב[[שבת]] פרשת פנחס. הרבי הקדיש לענין מספר שיחות ארוכות, הכוללות ביטויים חריפים. הרבי סיפר על הגניבה{{הערה|הרבי תיאר את התרחשות הגניבה וחשיפתה עם פרטים שונים {{הבהרה}}.}}, והסביר באריכות עד כמה היא חמורה, בהתחשב ביחס המיוחד של [[הרבי הריי&quot;צ]] לספריו הקדושים - ולכן כל ספר שנמצא מחוץ למקומו הוא כ&quot;פצצה חיה&quot; שעלולה להתפוצץ ולהזיק ח&quot;ו. בדבריו שלל הרבי מכל וכל את גישת הצד שכנגד, הטוענת ל&quot;ירושה&quot; מהרבי הריי&quot;צ, בעוד שלפי האמת הרבי חי בעולם הזה הגשמי, ומשנה לשנה נעשה יותר חי, בריא ורענן! כמו כן שלל את כוונתם של חסידים לקנות מהגנב את הספרים ולפתור את הבעיה בתשלום.<br /> <br /> כחלק מדבריו אודות כך שספריו של הרבי וכן ביתו אינם רכוש פרטי, אלא שייכים לכלל חסידי חב&quot;ד באמצעות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] - הורה הרבי לכתוב על חזית בנין [[770]] את הכיתוב: &quot;בית אגודת חסידי חב&quot;ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש&quot;.<br /> <br /> כמו כן, הורה להקים ב[[כפר חב&quot;ד]] בית שייקרא אף הוא בשם זה. מיד לאחר השיחה הוקדש אחד הבתים בכפר ל&quot;בית אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;, בו החלו להתקיים שיעורי תורה והתוועדויות. בהמשך לכך, הוקם בשנה שלאחר מכן - [[תשמ&quot;ו]] - בנין [[770 בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===הרבי מבקש פסק דין===<br /> מספר ימים אחר [[י&quot;ב תמוז]] (אז דיבר על כך הרבי לראשונה ברבים) סיפר הרב [[יהודה לייב גרונר]] לרב [[משה בוגומילסקי]] כי הרבי מעוניין בפסק דין למי שייכים הספרים על פי ההלכה, מרב שאינו [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;די]] ועדיף שבכתב. הרב בוגומילסקי פנה לרב אפרים פישל הרשקוביץ, שאמר שמכיוון שלא שמע את טענות שתי הצדדים אינו יכול לפסוק, אולם גם אם לא נכנסים לשאלה מהו רבי, אך גם אילו הרבי העביר בירושה את הספרים לבנותיו - הרי אלו [[נכסי מלוג]], ורק ה&quot;גוף&quot; - הספרים וה[[כתי&quot;ק]] - שייכים לנשים ואלו ה&quot;פירות&quot; - הרווח ממכירת הספרים וזכות הלימוד בהם - שייכת לבעלים (הרבי והרש&quot;ג), וכאשר זכאי בעל ה&quot;פירות&quot; להם -אין זכות לבעל ה&quot;גוף למנוע ממנו את זכותו. ומכיוון שכאן שני בעלים מתנגדים למכירת הספרים - '''הרי שאין לבערי גוראריה שום זכות בספרים, ולטענתו אין כל בסיס'''{{הערה|1=ע&quot;פ [[שולחן ערוך]] אבן העזר סימן צ' ס&quot;ט ברמ&quot;א, נדפס ב&quot;[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]&quot; עמוד 34.}}.<br /> <br /> == המשפט ==<br /> ===הכנה למשפט, עורכי הדין, עדויות וחקירות===<br /> {{להשלים}}<br /> לאחר שהנתבע סירב להפסיק את מכירת הספרים ולהשיבם, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשת [[אגו&quot;ח]], הועברה בקשה לבית המשפט למתן צו עיקול על הספרים הנתבע שהתנגד לעיקול, טען לבית המשפט כי לפי דיני ירושה חצי מהספרים שייכים לו והגיש בקשה למשפט בכך הועבר הדיון לשטח בית המשפט.<br /> (הדבר נעשה לאחר שבארי סירב להתדיין בבית דין רבני. הגאון הרב ישראל יצחק פיקארסקי הורה שמותר לפנות לבית המשפט בעניין זה {{הערה| כפר חב&quot;ד גליון 1990, ה'טבת תשפ&quot;ג, עמ' 24}}). <br /> לניהול המשפט נבחרו צוות המשפטנים שהורכב מעורכי דין מפורסמים מ[[ניו יורק]], וושינגנטון ופילדלפיה. בראש הצוות עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו&quot;ד)|נתן לוין]]. לוין היה היועץ המשפטי של נשיא [[ארצות הברית]] ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של [[ארצות הברית]] (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית. <br /> עורך דין נוסף היה יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו&quot;ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ[[ורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]].<br /> ובנוסף אליהם גם העורך דין שמחה (סעט) וואקסמאן (שהיה גם עוזרו של לוין).<br /> <br /> נציגי אגודת חסידי חב&quot;ד במשפט היו [[יהודה קרינסקי]] ו[[אברהם שמטוב]] נוספו עליהם הספרן בערל לוין ויצחק וילהלם שיחד אספו ועברו על עשרות מסמכים לחשיפת הוכחת הבעלות על הספריה.<br /> <br /> ההכנה למשפט בפועל נמשך במשך כמה חודשים מחודש תמוז תשמ&quot;ה עד למועד המשפט בכסלו תשמ&quot;ו. <br /> במהלך הכנת הראיות נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[יחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] על הספריה, על מכתבו של [[הרבי הריי&quot;צ]] לפרופ' אלכסנדר מארקס - מגדולי הספרנים בניו יורק, המכתב שנושא את התאריך חודש [[אדר ראשון]] [[תש&quot;ו]] כתוב בו בין השאר, ש&quot;הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב&quot;ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה&quot;. לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> משפט הספרים החל ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] [[תשמ&quot;ו]], ושמיעת העדויות החלה למחרת, [[כ' כסלו]].<br /> <br /> מידי יום מימי המשפט נסע הרבי על ה[[אוהל]] לציונו של הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ===פעולות רוחניות במהלך המשפט===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אלבום יהי אור]]}}<br /> [[קובץ:אלבום יהי אור.jpg|ממוזער|כריכת האלבום 'יהי אור']]<br /> כאשר נפתח [[משפט הספרים]] הצד השני טען שתנועת חב&quot;ד הפסיקה את פעילותה עם הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ומשכך כל הנכסים שהיו שייכים לו יכולים להתחלק בין היורשים.<br /> <br /> כתשובת נגד לטענה זו, קרא הרבי ב[[נר חמישי של חנוכה]] בשנת [[תשמ&quot;ו]] - כשבועיים לאחר שהחל שלב הדיונים בבית המשפט - למזכיר הר' [[חיים יהודה קרינסקי]], והורה לו להתקשר לכל השלוחים{{הערה|בהמשך לשיחה שנשא הרבי יום קודם להוסיף בפעולות כתשובת נגד רוחנית והוספת זכויות.}} לבקש מהם לתעד את ההדלקות הפומביות והאירועים בליל [[זאת חנוכה]] במוצאי שבת, ולשגר את התמונות במטרה לפרסם אותם באלבום מיוחד.<br /> <br /> את האלבום ערך הרב [[יוסף ברוך פרידמן]], ובמשך כל תקופת העריכה ביקש הרבי עדכונים שוטפים אודות הגעת התמונות והתקדמות ההוצאה לאור, ובסופו של דבר האלבום יצא לאור בשפה ה[[אנגלית]] לקראת י' שבט תחת השם: '''יהי אור - שלושים יום בחייהם של הפנסאים של חב&quot;ד-ליובאוויטש''' (בשפת המקור: '''Let There Be Light: Thirty Days in the Lives of the Chabad-Lubavitch Lamplighters''').<br /> <br /> ==פסק הדין==<br /> <br /> ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] בבוקר, התקבלה ב[[מזכירות]] הרבי הודעה מבית המשפט, שהשופט חתם על פסק הדין, ואפשר לבוא לקחת את הפסק. כעבור זמן קצר הוגש לרבי פסק הדין, המשתרע על 40 עמודים, ובסיכומו נאמר: <br /> <br /> &quot;לאחר שמיעת העדויות במשפט ולאחר [[התבוננות]] במסמכי הראיות המרובים שהוצגו על ידי שני הצדדים, הגעתי למסקנה שהספרייה לא הייתה חלק מרכושו הפרטי של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרב יוסף יצחק שניאורסאהן]] בשעת [[הסתלקות|הסתלקותו]]. בהתאם לזאת, התביעות שכנגד בטלות, מאחר שאין מחלוקת שחוץ מבתורת [[ירושה]] אין לנאשם שום זכויות על הספריה. לאגודת חסידי חב&quot;ד יש זכות בדין בתביעתה להחזרת הרכוש&quot;. <br /> <br /> כאשר הודיעו לרבי על הבשורה הטובה, צהבו פניו הק' של הרבי והוא נראה בחדווה גדולה. הרבי הורה לטלפן לעורכי-הדין ולהודות להם על מאמציהם, וכן לטלפן מיד לרבנית ולהודיע לה על פסק הדין.<br /> <br /> ===הרבי והספרים שייכים לחסידים===<br /> אחד המשפטים שהשפיעו רבות על השופט היה המשפט שאמרה [[הרבנית חיה מושקא]] לחוקר שתישאל אותה בקשר עם [[משפט הספרים]]: &quot;הרבי והספרים שייכים לחסידים&quot;. עו&quot;ד נתן לוין העיד כי: &quot;הרגע שבו הבנתי כי אנו הולכים לנצח, היה כאשר הרבנית אמרה משפט זה&quot;. במהלך עדותה של הרבנית נכח במקום [[בארי גוראריה]] נכדו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וברגע שבו אמרה הרבנית את המשפט נטש את המקום.<br /> <br /> ==הערעור==<br /> <br /> לאחר ה[[דידן נצח]] ב[[ה' טבת]], ערערו התובעים על פסק הדין. בתחלה - באותו בית משפט פדרלי עצמו, ולאחרי דחיית הערעור שם, פנו בערעור נוסף לבית המשפט לערעורים של מדינת ניו-יורק. <br /> <br /> לאחר דיונים ארוכים שנערכו בקיץ [[תשמ&quot;ז]], ניתן פסק-הדין המוחלט, על ידי שלושת השופטים של בית המשפט לערעורים - פה אחד: דחיית הערעור מכל וכל. הפסק ניתן ב[[כ&quot;ה חשוון תשמ&quot;ח]], ושלוש ימים אחר-כך ניתן הצו הסופי - להחזיר את הספרים שנלקחו מהספריה. החסידים חפצו לעשות אף ביום זה שבעה ימי משתה ושמחה כבדידן נצח הראשון, אולם הרבי לא הסכים לדבר זה. טוענים שהרבי התבטא שהלוחות הראשונות ניתנו ב[[קול]] רעש גדול, מה שאין כן לוחות האחרונות. בישיבות אשר ב[[קראון הייטס]], הקפידו מאד על הסדרים בימות אותו השבוע ועל ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] בלילות.<br /> <br /> ב[[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב&quot;ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;. כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי למזכיר הרב יהודה קרינסקי להוציא באקראי שלושה ספרים מאחד הארגזים, ולהדפיס אחד מהם מיד בהוצאת [[קה&quot;ת]], ולמוכרו במחיר של דולר אחד. והספר שיצא הינו הספר &quot;[[דרך אמונה (ספר קבלה)|דרך אמונה]]&quot; (ספרו של רבי מאיר ן' גבאי).<br /> <br /> ==התייחסויות הרבי לנושא==<br /> לאורך כל הפרשיה, ראו בבירור שהרבי לא מתייחס לכך כאל סכסוך כספי גרידא - אלא כמאבק רוחני שמיימי כנגד [[חסידות חב&quot;ד]]. ב[[יחידות]] לחברי [[אגו&quot;ח]] בראש חודש תמוז תשמ&quot;ה עם תחילת חשיפת הפרשיה, דיבר הרבי על כך שישנם קטרוגים על אגו&quot;ח 770 והספריה, באותה הזדמנות הורה הרבי לראשונה לבנות [[770 כפר חב&quot;ד|770]] גם בכפר חב&quot;ד, ובין הדברים התבטא{{מקור|על אף שמפורסם בכל אופן ראוי לחקור ולהביא את המקור הראשון}}: &quot;הוא [בערי גוראריה] לא מתכוון לספרים, הוא מתכוון לכסא! [כס הנשיאות]&quot;.<br /> <br /> במשך ימי המשפט מי&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו ועד לסיומו בח' שבט, נסע הרבי מידי יום ביומו ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> במהלך המשפט, נשמעה טענה מהצד הנגדי שתנועת חב&quot;ד איננה פעילה. בשיחותיו התייחס הרבי באריכות לטענה זו, שהיא בוודאי שטות גמורה, והסיבה שנשמעה היא רק בתור קטרוג על [[חסידות חב&quot;ד]] - על מנת לעורר את החסידים להגביר את הפעילות ולהוכיח שתנועת חב&quot;ד פעילה ביתר שאת ויתר עז. ב[[חנוכה]] [[תשמ&quot;ו]] הורה הרבי לאסוף מכל רחבי העולם תמונות מהפעילות הענפה של [[מבצע חנוכה]] ולהוציאם לאור ב[[אלבום יהי אור|אלבום מיוחד שיצא לאור תחת השם 'יהי אור']].<br /> <br /> לאחר הניצחון, הקדיש הרבי שיחות מיוחדות לנושא. בשבוע שלאחר ה' טבת - שנחגג על ידי החסידים כ&quot;שבעת ימי המשתה&quot; - אמר הרבי שיחה בכל יום, ובהם ביאר באריכות את העובדה שהמשפט היה קטרוג על החסידות, בדומה לקטרוג על [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[מאסר אדמו&quot;ר הזקן|מאסרו]]. הנצחון במשפט מהווה, איפוא, ניצחון הדרך של &quot;[[הפצת המעיינות|הפצת המעיינות חוצה]]&quot;.<br /> <br /> יום למחרת הניצחון, בו' טבת, אמר הרבי שיחה מיוחדת ובה אמר שזמן זה הוא עת רצון מיוחד לברכות בכל המצטרך. הרבי הציע לכל המעוניין לשלוח מכתבים ובקשות ברכה, אותם יקח איתו ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אוהל]]. למי שאין ביכלתו לשלוח את המכתב לרבי, הורה הרבי לפנות לציון של [[צדיק]] ו[[נשיא|נשיא בישראל]] הנמצא בסמיכות למקום מגוריו, ולבקש שם את הברכה. למחרת נסע הרבי לאוהל עם כ-12 שקים של מכתבי בקשות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79188 הרבי נוסע לאוהל לאחר דידן נצח] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[שבת]] שלאחר הניצחון - שבת פרשת ויגש - בהמשך לשיחה ארוכה אודות הנצחון ומשמעותו, הורה הרבי:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=שיחת שבת פרשת ויגש [[תשמ&quot;ז]], [[ספר השיחות]] חלק א' ע' 224‏ <br /> |תוכן=יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד — <br /> :וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר<br /> ::'''עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ&quot;ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא'''}}<br /> <br /> <br /> ==מנהגי ה' טבת==<br /> <br /> בחודש טבת תשמ&quot;ט עורר הרבי אודות רכישת ספרים על ידי כל אחד כהתעוררות מפרשת הספרים.<br /> <br /> הרבי חילק 2 דולרים, אחד לצדקה והשני השתתפות ברכישת ספרים.<br /> <br /> בימים הבאים חסידי חב&quot;ד בכל העולם רכשו ספרים ובחנויות החב&quot;דיות היו תורים היסטריים.<br /> <br /> ==='פרענומעראנטן' - מנויים ===<br /> <br /> בשבת ז' טבת תשנ&quot;ב בימים בהם ציינו את חג הספרים דידן נצח, דיבר הרבי בהתוועדות על מעלת רכישת הספרים והציע לעשות 'פרענומעראנטן' - מנויים מראש על ספרים.<br /> <br /> בסיום ההתוועדות הרב [[יעקב רייך]] מנהל קה&quot;ת עלה לקחת מהרבי בקבוק משקה והודיע כי לוקח לברכה עבור תוכנית ה'פרענומעראנטן'.<br /> <br /> שעתיים אחר צאת שבת נפתחה חנות קה&quot;ת ותוכנית ה'פרענומעראנטן' כבר החלה לפעול בניצוחו של הרב רייך{{הערה|בית משיח 1441 עמוד 30}}.<br /> ===מכירות ה' טבת===<br /> כדי לממש את הוראת הרבי אודות רכישת ספרים בקשר לה' טבת, עם השנים התפתחו ירידי ספרים, מכירות מיוחדות, השקות, הנחות ומבצעים במיוחד לרגל ה' טבת.<br /> <br /> ===הוראות ומנהגים===<br /> א. יש לזכור בכל שנה את המאורע, בין היתר על ידי קיום התוועדות ועוד.<br /> <br /> ב. להתחזק ב[[לימוד התורה]].<br /> <br /> ג. להוסיף בקביעות עתים לתורה, ובמיוחד לימוד ברבים, ובעיקר לימוד [[משנה|משניות]].<br /> <br /> ד. ללמוד בספרים שנפדו, לימוד ההלכות בספר הרמב&quot;ם, בשולחן ערוך ונושאי כליו, וב[[פנימיות התורה]] וב[[תורת החסידות]] שעל ידי זה יכולים לקיים המצוות שחיובן תמידי בכל רגע, [[אמונה בה'|אמונת ה']], יחודו [[אהבת ה'|אהבתו]] [[יראת ה'|ויראתו]] וכדומה.<br /> <br /> ה. לעורר רבים מישראל להוסיף בלימוד התורה, על פי הציווי &quot;[[ואהבת לרעך כמוך]]&quot;, שהינו כלל גדול בתורהו.<br /> <br /> ====רכישת ספרי קודש בכל בית פרטי====<br /> ו. בכל בית פרטי וגם בחדר האוכל של כל אחד ואחד מישראל צריכים להיות ספרי היסוד של יהדות נוסף לחומש, סידור, תהלים, ובבית חסידי - גם [[ספר התניא]] כולל ובמיוחד ספרי הלכה בענינים הנוגעים לחיי היום-יום, שילמדו בהם לעיתים קרובות, כדי לדעת את המעשה אשר יעשון.<br /> <br /> ז. וכן בנוגע לחתן-כלה שמתכוננים לבנות בית יהודי - שביחד עם ההשתדלות להכין כלי הבית, &quot;מטה וכסא ושולחן ומנורה&quot; יש להשתדל ואדרבה - לכל ראש שבבית יהיו ספרי קודש, שילמדו בהם, ועד שנעשה &quot;[[בית מלא ספרים]]&quot;.<br /> <br /> ח. לכל ילד וילדה גם הקטנים ביותר, שהגיעו לכלל הבנה, משהתינוק מתחיל לדבר יהיו ספרי קודש משלהם, כמו: סידור, חומש, ותהלים, [[תניא]] קטן, ספרים שיהיו ברשותם ואחריותם, ויניחום בחדרם.<br /> <br /> ט. ובוודאי יסבירו לילדים שלא יחששו מלהרבות בשימוש הספרים מחשש שיתקלקלו ויקרעו - מכיון שיבטיחו להם שיקנו להם ספרים חדשים ומהודרים עוד יותר.<br /> <br /> י. נוסף על זה שכל אחד ואחת יוסיף בהספריה שלו - יש לפרסם זאת גם בסביבתו, ולבאר את גודל הענין שבזה.<br /> <br /> ====הרחבת ספריות ציבוריות====<br /> בחגיגת שנערכה לציון השנה הראשונה לאחר הנצחון ב[[משפט הספרים]], הורה הרבי כחלק מההוראות, לציין את היום באמצעות הקמת והרחבת [[ספריות ציבוריות]]{{הערה|'התוועדויות' תשמ&quot;ח כרך ב עמוד 273: בכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית ציבורי לתורה, תפילה וצדקה, וכיו&quot;ב – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים, סידורים, חומשים, ספרי תהילים וכו', יהיו עוד הרבה ספרים – &quot;בית מלא ספרים&quot; – בכל מקצועות התורה, כלומר, להקים ספרייה תורנית (או להרחיב את הספרייה הקיימת) לתועלת הציבור כולו, שיוכלו להוסיף ולהרבות בלימוד התורה, הן בכמות והן האיכות, על-ידי העיון והלימוד בריבוי ספרים בכל מקצועות התורה.}}.<br /> <br /> ==המשפט האישי נגד הרבי==<br /> לאחר השיחות החריפות שנשא הרבי בחודש [[תמוז]] תשמ&quot;ה סביב משפט הספרים, ניגש אחד הבחורים, במהלך שבת [[פרשת פנחס]], [[כ&quot;ד תמוז]], נקש בדלת ביתה של חנה גוראריה, וכשהיא פתחה את הדלת, טרק הלה את הדלת בפניה שנחבלו כתוצאה מכך. בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] באותה שבת ניגש לרבי ה[[משב&quot;ק]] הרב [[בערל יוניק]] ואמר [[לחיים]] וביקש ברכה עבורה ושאל איך להודיע זאת לרש&quot;ג, והרבי ענה שיודיעו לו אחרי הבדלה ושיהיה נוכח רופא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/11q014O8oP0ZdBziCEEHker62Cbpx1m-z/view יומן התמים מרדכי גלזמן]}}. <br /> <br /> בערי ניצל את התקרית על מנת להגיש תביעה נגד הרבי על הסתה לאלימות וטרור, למרות גינוי הפעולה על ידי הרבי בעצמו. תביעתו של בערי הוגשה לאחר כשלונו במשפט הספרים. <br /> <br /> במהלך המשפט הוגשה בקשה מצד התובעים שהרבי יבוא להעיד בבית המשפט. בשונה מהמשפט הקודם בו ניתן היה בנקל יותר למנוע את הבקשה, במשפט הנוכחי שהיה קשור יותר לאישיותו של הרבי, התבקשו מאמצים גדולים יותר על מנת למנוע זאת. עורכי הדין מצד הרבי טענו שעדות מהרבי תזיק לבריאותו, אך הצד השני הביא קלטות והסרטות של הרבי עומד במשך שעות ומחלק דולרים לצדקה. לבסוף נדחתה הבקשה על ידי השופט, שפסק בתאריך [[כ&quot;ו תשרי]] [[תש&quot;נ]], כי הבאתו של הרבי לבית המשפט לא תוסיף מאומה למהלך המשפט.<br /> <br /> המשפט הסתיים ב&quot;דידן נצח&quot; נוסף, שנפסק ב[[י&quot;ט טבת]] [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> ==החזרת אחרוני הספרים==<br /> {{להשלים}}<br /> ==ראו גם==<br /> * [[ניגון דידן נצח]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:ה טבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'ה' טבת' - דידן נצח']]<br /> *'''משפט הספרים - דידן נצח''' - נכתב על ידי הרב [[שלום דובער לוין]], חוברת הכוללת את הפרטים ב[[משפט הספרים]] בהם הוא היה מעורב באופן אישי. סקירת השתלשלות המאורעות, ותצלומי התכתבויות ודיווחים בינו לבין [[הרבי]]. יצא לאור במהדורה ראשונה בשנת [[תשס&quot;ז]] ובמהדורה מורחבת בה' [[טבת]] [[תשס&quot;ח]].<br /> *הספר '''ה' טבת - דידן נצח - כך נפדו הספרים''' (באנגלית), חובר על ידי הרב משה בוגומילסקי, תושב שכונת [[קראון הייטס]], שבספר חדש שהוציא, חושף כיצד השיג רשימה מדוייקת של 400 ספרים שנגנבו מהספרייה וכיצד הצליח להגיע לאספנים שרכשו את הספרים. בנוסף, חושף הספר את הוראת [[הרבי]] לפנות לרב פוסק דינים מחוץ ל[[חסידות חב&quot;ד]] שיפסוק למי שייכים הספרים. בשנת ה'[[תשע&quot;ה]] תורגם הספר לעברית.<br /> *'''הרגע בו הודעתי לרבי על הנצחון''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1888 עמוד 20 (חלק ראשון) '''המאבק בערעור - סודות מהחדר''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1889 עמוד 24 (חלק שני)<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/7/7c/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf ירושת שררה]''', פרק העוסק בנידון משפט הספרים מנקודת המבט ההלכתית {{PDF}}<br /> *'''פרקים עלומים במשפט הספרים''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1992 עמוד 30<br /> <br /> *כפר חב&quot;ד, גליון 1990, ה' טבת תשפ&quot;ג (הגליון מוקדש למשפט הספרים).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[שיחה]] מדברי [[הרבי]] בנושא משפט הספרים: '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51978 אמירת השיחה]''' {{וידאו}}, טקסט השיחה שעבר את הגהתו של הרבי '''[http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm37.htm#1 פורמט טקסט]''', '''[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm37.pdf פורמט PDF]'''{{PDF}}. <br /> <br /> '''סיפור החג'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/134796 פסק הדין שפתח את שרשרת הניצחונות במשפט הספרים]''' - י&quot;ג כסלו תשמ&quot;ו {{COL}}<br /> *'''[http://chabadpedia.co.il/images/6/6d/Didannatzach.pdf דידן נצח]''' {{PDF}} - סקירת המאורעות, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שד&quot;ב לוין]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/update/331.pdf מגילת ה' טבת]''' {{תבנית:PDF}} - סיפור הפרשה מפי הרב יוסף קרסיק, בעריכת מערכת [[שבועון בית משיח]], עימוד ועיצוב [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]<br /> * מנחם זיגלבוים ואברהם רייניץ, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65873 כל פרשת הספרים והנצחון]''', [[שבועון בית משיח]]<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2707 הספרן מספר: כך התגלתה הגניבה]''' {{וידאו}}<br /> *[[חיים ברוך הלברשטאם]] '''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99_%D7%94'_%D7%98%D7%91%D7%AA_-_%D7%A8'_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D בראיון מיוחד: כך חשפנו את גנב הספרים]''', אתר 'יומנים מבית חיינו'.<br /> * סקירה: הפרשה שהסעירה את ליובאוויטש '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=241&amp;lang=hebrew פרק א']''', הרבנים מורים: ללכת לערכאות '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=243 פרק ב']''', &quot;המלך אינו מעיד...&quot; '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=244&amp;lang=hebrew פרק ג']''', המשפט '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=245 פרק ד']''', 'דידן נצח' [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=246 פרק ה'], אתר שטורעם<br /> *[[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/253778738618.html המתח, הכאב, הבטחון והשמחה]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *עורך הדין נתן לוין, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/830023865683.html מאחורי הקלעים של פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/467428944722-1.html לקסיקון פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/01/04-01-2017-16-42-53-5_Tevet_30-1.02_FINAL.pdf דידן נצח - שלושים שנה]''', לקט כתבות מארכיון [[שבועון בית משיח]], [[תשורה]] מהתוועדות דידן נצח ב-770, תשע&quot;ז<br /> *'''[http://chabad.info/magazine/%D7%90%D7%AA-%D7%94-%D7%98%D7%91%D7%AA-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%A9%D7%A0/ &quot;את ה' טבת צריך לזכור ולחיות מחדש בכל שנה&quot;]''' - התוועדות עם הרב [[ברל לזר]] על מאורעות ה' טבת, [[שבועון בית משיח]] כ&quot;ט כסלו תשע&quot;ט {{בית משיח}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/128318 המכתב המקורי ששוגר אל הרבי בו דווח על מכירת הספרים]''' {{COL}} טבת תשפ&quot;א<br /> *כתבות הסוקרות את משפט הספרים במגזין [[א חסידישע דערהער]]: '''[https://derher.org/wp-content/uploads/27-teves-5775-03.pdf מייסדים יום טוב]''' (טבת תשע&quot;ה) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/14-teves-5774-03.pdf ותחי רוח יעקב אביהם]''' (טבת תשע&quot;ד) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/76-Teves-5779-Hey-Teves-behind-the-scenes.pdf מאחורי הקלעים]''' (טבת תשע&quot;ט) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/39-teves-5776-08.pdf זמן מאתגר, ניצחון ניצחי]''' (טבת תשע&quot;ו) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/89-teves-5780-Rabbi-Yitzchok-Goldshmidt-recalls-5-Teves-5747.pdf הניצחון של הרבי]''' (טבת תש&quot;פ) {{PDF}} (אנגלית)<br /> <br /> '''מדיה'''<br /> *'''[https://anash.org/watch-how-the-rebbes-stolen-seforim-were-bought-back/ הרב פייביש וואגעל מספר: כיצד הוחזרו לספריה הספרים שנמכרו?]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br /> <br /> '''שונות'''<br /> * '''מדור [http://www.hageula.com/calendar/tevet/156.html ה' טבת]''', אתר הגאולה<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1232 ה' טבת תשמ&quot;ז]''' {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> * '''[http://www.hageula.com/vid/770/2912.html כך חגגו את דידן נצח]''' וידאו ויומן {{וידאו}} - אתר הגאולה<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65866 קובץ &quot;דידן נצח&quot;]''', שיחות, יומנים ועוד, הוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]]{{PDF}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2112 הספרים חוזרים - מה הייתה תגובת הרבי?]''' {{וידאו}} ווידאו ותמליל ב' כסלו תשמ&quot;ח<br /> *{{קישור חבד און ליין|87296|התגלית המדהימה של השופט האמריקאי ● הרב זושא וולף||ז' טבת תשע&quot;ה}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/128330 תיעוד נדיר: ספרי הספריה שהושארו בהוראת הרבי בכפר חב&quot;ד]''' {{COL}} טבת תשפ&quot;א<br /> *'''[https://col.org.il/news/143012 בכובע שטריימל: הידעתם שהרבי הריי&quot;צ והרש&quot;ב חגגו את ה טבת?]''' {{COL}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%94%27%20%D7%98%D7%91%D7%AA כתבות בנושא ה' טבת]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%96%22%D7%90&diff=730902 שיחה:מעיינות הרז"א 2025-01-05T06:19:22Z <p>מיד: יצירת דף עם התוכן &quot;נכתב בערך שיצא לאור ספר על צעירותו של הרב אבלסקי. לספר יש שם ומחבר? אולי גם שער. ומי שיש בידו כדאי להוסיף ~~~~&quot;</p> <hr /> <div>נכתב בערך שיצא לאור ספר על צעירותו של הרב אבלסקי. לספר יש שם ומחבר? אולי גם שער. ומי שיש בידו כדאי להוסיף [[משתמש:מיד|מיד קשר ישיר]] - [[שיחת משתמש:מיד|שיחה]], 08:19, ה' בטבת, ה'תשפ&quot;ה 08:19, 5 בינואר 2025 (IST)</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=730901 פרשת הספרים 2025-01-05T06:16:32Z <p>מיד: /* מנהגי ה&#039; טבת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרים חוזרים ל[[770]], בתאריך [[ב' כסלו]] [[תשמ&quot;ח]]]]<br /> '''פרשת הספרים''' או '''משפט הספרים''' הוא כינויה של פרשיה שהתרחשה ב[[חסידות חב&quot;ד]] משנת [[תשמ&quot;ה]], כאשר ספרים אשר היו שייכים לרבותינו נשיאינו, נגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. <br /> <br /> הפרשיה הגיעה לבית משפט. [[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, וכן נתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב&quot;ד]] בדורנו.<br /> <br /> עיקר הפרשיה - &quot;[[דידן נצח]]&quot; - הסתיימה בשנת [[תשמ&quot;ז]] ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז|ה' טבת]] כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט. הפרשיה הסתיימה רק בשנת [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> ==רקע: תולדות הספרייה ==<br /> {{ערך מורחב|ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד}}<br /> מימיה הראשונים של [[חסידות חב&quot;ד]] היה קיים בידי האדמו&quot;ר אוסף ספרים וכתבי יד. כבר אצל ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] ידוע על אוסף של כ100 ספרים,{{מקור|חשוב לציין את המקור עליו מתבססים דברי בערל לוין}} כמות נכבדה ביחס למצב הכלכלי ב[[רוסיה]] באותם הימים. אצל [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ידוע על אוסף גדול יותר של כ611 ספרים. מאוחר יותר האדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]] יצר אוסף גדול של ספרים{{הערה|1=בעיקר מ&quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; מ[[מאמרים]] ששמע מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]], ביאורים ו[[מאמר|מאמרים]] שכתב בעצמו. ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&amp;st=&amp;pgnum=361 לקוטי שיחות חלק ד']).}} לפי המסורת היו לו כאחד עשר ארונות ספרים, שבעה בחדרו ששנים מהם היו סגורים ושמורים, בנוסף לעוד ששה ארונות נוספים שהיו בחדר סמוך{{הערה|[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשם סבו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר &quot;[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]&quot; עמוד 78).}} מכאן ואילך התרחבה הספרייה יותר ויותר על ידי האדמו&quot;רים ממלאי מקומו בדורות שאחריו. אוסף זה נשמר אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] עד לשנת [[תרע&quot;ו]]{{הערה|1=לדברי מרת [[חנה גוראריה]], ספריית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב תפסה &quot;שלושה חדרים על כל הקירות&quot; (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר &quot;[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]&quot; עמוד 78)}} אז הוכרח בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] לעבור מ[[ליובאוויטש]] לעיר [[רוסטוב]], בשל המעבר הפקיד את הספרים למשמרת במחסן במוסקבה, אולם אלו הוחרמו כעבור שנים אחדות על ידי הקומוניסטים בשנות המהפכה. <br /> <br /> מאחר שניסיונות פדיון הספרים לא צלחו, החל [[הרבי הריי&quot;צ]] בשנת [[תרפ&quot;ד]] באיסוף ספרים לספרייה חדשה. יסודו התבסס על אוסף של כ5,000 ספרים שקנה הרבי מיהודי בשם ר' שמואל וינר, ושוב הוסיף והרחיב את הספריה בספרים רבים. אחרי גאולת [[י&quot;ב-י&quot;ג תמוז]] בחורף [[תרפ&quot;ח]] הוכרח הרבי לצאת מגבולות מדינת [[רוסיה]], הוציא הרבי אתו גם את ספריה זו, ומכאן עברה למקום משכנה החדש של מרכז חב&quot;ד - ריגה. בהגיעו לשם פעל הרבי למען הרחבת הספרייה, במכתב ששלח לחסידים ולידידי חב&quot;ד באותם ימים מדרבן אותם הרבי לסייע ולתרום בפיתוח הספרייה. <br /> בהמשך{{הבהרה|באיזה שנה?}} עברה יחד עמו לעיר [[אוטווצק]] שפולין.<br /> בשלהי [[חודש אלול]] [[תרצ&quot;ט]] עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזב [[הרבי הריי&quot;צ]] את העיר אוטווצק לוורשה ומשם לריגה עד הגיעו (ב[[ט' באדר]] [[ה'ת&quot;ש]]) לארה&quot;ב. הספרים עצמם נארזו למשלוח ב110 ארגזים ונשארו באוטווצק. <br /> <br /> חילוץ הספרים מאירופה הכבושה היה טעון ביגיעה ועבודה רבה. להצלחת המבצע היה צורך בהתערבות בגורמים שאינם מעורבים במלחמה לצורך כך שלח [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגו&quot;ח ארצות הברית]] הצהרה ובקשה לממשלת ארה&quot;ב - שלא הייתה מעורבת במלחמה באותה העת - שהיות והספרייה היא רכושם מבקשים הם סיוע בחילוצה, הבקשה הובילה את התערבותה של הממשלה במשלוח שאודות לכך צלח המבצע. אולם בזאת לא פסקו העיכובים, בעקבות המלחמה נוצרו שיבושי דואר קשים שגרמו לעיכוב המשלוח, מלבד זאת התעורר חשש כי שהותם של הספרים עלולה להוביל שהספרים יפלו לידי ממשלת רוסיה. אולם אחרי השתדלות רבה הגיעו רוב הספרים (93 ארגזים) ב[[חודש סיוון]] [[תש&quot;א]] לארה&quot;ב, הנותרים (17 ארגזים) נשארו באירופה ואבדו עקבותיהם. מלבד ארגזים אלו היו עוד שלשה מזוודות שהכילו בעיקר כתבי יד של אדמו&quot;רי חב&quot;ד ואת [[סידור הבעש&quot;ט]]. - מזוודות אלו נהגו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקחת עמם לכל מקום, אותם נשאו (בתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] והרב [[חיים ליברמן]]{{הערה|1= בערי גוראריה, [[ה' טבת דידן נצח (ספר)]] עמוד 31.}} - המזוודות הוחרמו על ידי הרוסים ונמצאו כעבור שנים.<br /> [[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|125px|בקשת המזכירות להשגת ספרי מוסד הרב קוק וספריו של הרב קנייבסקי.]]<br /> <br /> כשהגיעו הספרים לארה&quot;ב החלה שיקומה של הספריה, הספרים עצמם שוכנו חלקם בחדרו של ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בקומה השנייה של [[770]], ורובם בקומת הקרקע של הבניין. כספרן הספרייה התמנה מזכירו של [[הרבי הריי&quot;צ]] ר' [[חיים ליברמן]].<br /> <br /> במקביל, [[הרבי]] שהגיע לארה&quot;ב בחודש סיוון תש&quot;א הקים מעצמו ספריה נוספת שתשרת את צרכי ה[[מרכז לענייני חינוך]] שתחת ניהולו. כעשר שנים לאחר מכן בשנת [[תש&quot;י]] [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)#קבלת הנשיאות|קיבל הרבי את הנשיאות]], ומני אז החלה תנופת ספריה זו, זאת בעזרת שלוחי הרבי וחסידיו ברחבי העולם. בעקבות התרבות הספרים נרכש בשנת [[תשכ&quot;ח]] הבנין הסמוך ל770 לצורך הספרייה. בסוף החורף של שנת [[תשל&quot;ז]] מונה הרב [[שלום דובער לוין]] למנהלה של ספריה זו מטעם המרכז לענייני חינוך.<br /> <br /> אחרי ה[[הסתלקות]] של [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[י' בשבט]] [[תש&quot;י]], היו מי שרצו לחלק את הספריה בין היורשים, אולם הרבי התנגד לכך. לטענת הרבי היות והספריה לא הייתה רכושו הפרטי, אין מקום לחלוקתה. בעקבות הויכוח נשאר מצב הספריה כפי שהיה ללא שינוי למרות השנים הרבות שעברו מ[[הסתלקות]]ו של הרבי הריי&quot;צ. הספרייה לא אוחדה עם הספרייה של המרכז לענייני חינוך שהתפתחה לבנתיים, את מפתחות הספרייה גם נשארו בידיהם של אלו שניהלוהו בחייו של הרבי הריי&quot;צ ר' חיים ליברמן ומרת [[חנה גוראריה]]. גם מצידו של הרבי היה יחס כזה. כך לדוגמה, בשעה שהרב שלום דובער לוין התבקש על ידי ר' חיים ליברמן, להצטרף לעבודתו בניהול ספריית הרבי הריי&quot;צ, התנגד לכך הרבי בתוקף, מחשש שיתפרש כמהלך פוליטי, ויתלו זאת בסכסוך הפנימי שהתחיל לאחרי ההסתלקות, ואכן נשארה הספרייה כמו שהייתה רק תחת פיקוחו של ר' חיים ליברמן.<br /> <br /> ==השתלשלות הפרשיה==<br /> ===הגניבה===<br /> {{להשלים|1. ביצוע הגניבה. 2. הספרים הגנובים: איזה, הכמות, הנעשה אתם. 3. השמועות מקוני הספרים ברחבי העולם. 4. התגובה.}}<br /> נכדו של [[הרבי הריי&quot;צ]] [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] בנה של בתו חנה לא היה שלם עם החלטה זו שאין לחלק את הספריה, בתחילת חורף [[תשמ&quot;ה]] החל בלקיחת ספרים על דעת עצמו מהספריה. תחילה לקח רק מהספרים שהיו בחדרו של [[הרבי הריי&quot;צ]] בקומה השניה של 770, ובהמשך החל לקחת גם משאר הספרים שהיו במרתף הבניין. בערי נהג להגיע מידי תקופה לאמו - שגרה באותה התקופה בקומה השלישית של 770 - עם מזוודות גדולות, בהם היה מכניס את הספרים שלקח. את הגניבה ביצע בדרך כלל בזמן ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] בעת שהספרייה הייתה ריקה.<br /> <br /> הגניבה אובחנה לראשונה בסביבות [[פורים]] באותה השנה, על ידי האחראי על הספריה הרב [[יצחק וילהלם]] שהבחין בחסרונם של ספרים שונים. בעקבות כך, הוחלט להתקין מערכת שמירה על הנכנסים לספרייה, אולם מערכת זו לא פעלה בשבתות וחגים, וכששוב בוצעה גניבה (ב[[אחרון של פסח]]), הותקנה מצלמה נסתרת במקום. בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] במוצאי [[חג השבועות]] שוב נכנס בערי גוראריה ולקח מהספרים וזו כמובן תועדה במצלמה. סיפור הגניבה החל להתפרסם בצבור, בעקבות התפשטותם של פרסומים אודות מכירת ספרים מהספריה ברחבי העולם.<br /> <br /> בסוד הדברים היו הרב [[שלום דובער לוין]] מנהל ספריתו של הרבי, הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] ממנהלי קופת 'בדק הבית' של 770, מזכירו של הרבי, הרב [[בנימין קליין]] הרב [[בערל יוניק]]. הידיעה נמסרה לידיעת הרבי באמצעות [[הרבנית חיה מושקא]].<br /> <br /> כמות הספרים המדויקת אותם הוציא מהספרייה אינה ברורה, והמקורות השונים המתייחסים לפרשה זו, מציגים מספרים שונים של הספרים שנגנבו, הספרן [[שלום דובער לוין|בערל לוין]] כותב כי סכום הספרים היה 456{{הערה|לוין בערל, [http://chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb13.htm ספריית ליובאויטש פרק יג].}} מקורות אחרים כתוב משמו שהיו כ-550{{הערה|לוין בערל, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf משפט הספרים - דידן נצח, עמוד י].}}, מתוכם מכר כ-100 ספרים.<br /> במשך תקופה הקצרה עד לגילוי הגניבה החל בערי במכירת הספרים שהספיק לגנוב מהספריה לסוחרי ספרים באירופה ישראל וארה&quot;ב, אלו גילו התעניינות רבה בקניית הספרים הללו. כך למשל, הגדה של פסח משנת [[תקי&quot;ז]] נמכרה בסך של 96,000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מכר את ההגדה הלאה לסוחר עתיקות תמורת 150,000$. מאוחר יותר נודע שכחלק מהצעותיו פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסייה במנהטן, אך מחשד שמדובר בסחורה גנובה שללו את העסקה.<br /> <br /> ===חשיפת הפרשיה===<br /> לאחר ששמע הרבי כי התברר שהגנב הינו בערי, ביקש מה[[רש&quot;ג]] לדבר על כך עם בערי. בערי טען כי קיבל אישור מאמו לקחת ככל שלבו חפץ מהספריה. והיות ולטענתו הספרים שייכים לו, תוכניתו למכור אותם לאספני ספרים תמורת סכומי כסף. הוא גם טען שדודתו ([[הרבנית חיה מושקא]]) נתנה לו אישור על כך, טענה שהוכחשה על ידי הרבנית עצמה, אמר הרבי לרש&quot;ג כי באם העניין לא יסתדר עד [[י&quot;ב תמוז]] ידבר על כך ברבים. [[הרבי]] התייחס לנושא לראשונה כבר בסדרת [[יחידות|יחידויות]] שקיים עם חברי [[אגו&quot;ח]] בחודש [[תמוז]] [[תשמ&quot;ה]]. הרבי התבטא בביטויים חריפים ביותר על המקרה, ואפילו העומדים מחוץ ל[[חדר הרבי|חדר]] יכלו לשמוע את קולו הקדוש בזעקות אודות הגניבה.<br /> <br /> לראשונה, התייחס לכך הרבי בפומבי בסדרת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] באותו חודש: ב[[י&quot;ב תמוז]], ב[[ט&quot;ו תמוז]] וב[[שבת]] פרשת פנחס. הרבי הקדיש לענין מספר שיחות ארוכות, הכוללות ביטויים חריפים. הרבי סיפר על הגניבה{{הערה|הרבי תיאר את התרחשות הגניבה וחשיפתה עם פרטים שונים {{הבהרה}}.}}, והסביר באריכות עד כמה היא חמורה, בהתחשב ביחס המיוחד של [[הרבי הריי&quot;צ]] לספריו הקדושים - ולכן כל ספר שנמצא מחוץ למקומו הוא כ&quot;פצצה חיה&quot; שעלולה להתפוצץ ולהזיק ח&quot;ו. בדבריו שלל הרבי מכל וכל את גישת הצד שכנגד, הטוענת ל&quot;ירושה&quot; מהרבי הריי&quot;צ, בעוד שלפי האמת הרבי חי בעולם הזה הגשמי, ומשנה לשנה נעשה יותר חי, בריא ורענן! כמו כן שלל את כוונתם של חסידים לקנות מהגנב את הספרים ולפתור את הבעיה בתשלום.<br /> <br /> כחלק מדבריו אודות כך שספריו של הרבי וכן ביתו אינם רכוש פרטי, אלא שייכים לכלל חסידי חב&quot;ד באמצעות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] - הורה הרבי לכתוב על חזית בנין [[770]] את הכיתוב: &quot;בית אגודת חסידי חב&quot;ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש&quot;.<br /> <br /> כמו כן, הורה להקים ב[[כפר חב&quot;ד]] בית שייקרא אף הוא בשם זה. מיד לאחר השיחה הוקדש אחד הבתים בכפר ל&quot;בית אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;, בו החלו להתקיים שיעורי תורה והתוועדויות. בהמשך לכך, הוקם בשנה שלאחר מכן - [[תשמ&quot;ו]] - בנין [[770 בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===הרבי מבקש פסק דין===<br /> מספר ימים אחר [[י&quot;ב תמוז]] (אז דיבר על כך הרבי לראשונה ברבים) סיפר הרב [[יהודה לייב גרונר]] לרב [[משה בוגומילסקי]] כי הרבי מעוניין בפסק דין למי שייכים הספרים על פי ההלכה, מרב שאינו [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;די]] ועדיף שבכתב. הרב בוגומילסקי פנה לרב אפרים פישל הרשקוביץ, שאמר שמכיוון שלא שמע את טענות שתי הצדדים אינו יכול לפסוק, אולם גם אם לא נכנסים לשאלה מהו רבי, אך גם אילו הרבי העביר בירושה את הספרים לבנותיו - הרי אלו [[נכסי מלוג]], ורק ה&quot;גוף&quot; - הספרים וה[[כתי&quot;ק]] - שייכים לנשים ואלו ה&quot;פירות&quot; - הרווח ממכירת הספרים וזכות הלימוד בהם - שייכת לבעלים (הרבי והרש&quot;ג), וכאשר זכאי בעל ה&quot;פירות&quot; להם -אין זכות לבעל ה&quot;גוף למנוע ממנו את זכותו. ומכיוון שכאן שני בעלים מתנגדים למכירת הספרים - '''הרי שאין לבערי גוראריה שום זכות בספרים, ולטענתו אין כל בסיס'''{{הערה|1=ע&quot;פ [[שולחן ערוך]] אבן העזר סימן צ' ס&quot;ט ברמ&quot;א, נדפס ב&quot;[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]&quot; עמוד 34.}}.<br /> <br /> == המשפט ==<br /> ===הכנה למשפט, עורכי הדין, עדויות וחקירות===<br /> {{להשלים}}<br /> לאחר שהנתבע סירב להפסיק את מכירת הספרים ולהשיבם, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשת [[אגו&quot;ח]], הועברה בקשה לבית המשפט למתן צו עיקול על הספרים הנתבע שהתנגד לעיקול, טען לבית המשפט כי לפי דיני ירושה חצי מהספרים שייכים לו והגיש בקשה למשפט בכך הועבר הדיון לשטח בית המשפט.<br /> (הדבר נעשה לאחר שבארי סירב להתדיין בבית דין רבני. הגאון הרב ישראל יצחק פיקארסקי הורה שמותר לפנות לבית המשפט בעניין זה {{הערה| כפר חב&quot;ד גליון 1990, ה'טבת תשפ&quot;ג, עמ' 24}}). <br /> לניהול המשפט נבחרו צוות המשפטנים שהורכב מעורכי דין מפורסמים מ[[ניו יורק]], וושינגנטון ופילדלפיה. בראש הצוות עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו&quot;ד)|נתן לוין]]. לוין היה היועץ המשפטי של נשיא [[ארצות הברית]] ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של [[ארצות הברית]] (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית. <br /> עורך דין נוסף היה יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו&quot;ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ[[ורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]].<br /> ובנוסף אליהם גם העורך דין שמחה (סעט) וואקסמאן (שהיה גם עוזרו של לוין).<br /> <br /> נציגי אגודת חסידי חב&quot;ד במשפט היו [[יהודה קרינסקי]] ו[[אברהם שמטוב]] נוספו עליהם הספרן בערל לוין ויצחק וילהלם שיחד אספו ועברו על עשרות מסמכים לחשיפת הוכחת הבעלות על הספריה.<br /> <br /> ההכנה למשפט בפועל נמשך במשך כמה חודשים מחודש תמוז תשמ&quot;ה עד למועד המשפט בכסלו תשמ&quot;ו. <br /> במהלך הכנת הראיות נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[יחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] על הספריה, על מכתבו של [[הרבי הריי&quot;צ]] לפרופ' אלכסנדר מארקס - מגדולי הספרנים בניו יורק, המכתב שנושא את התאריך חודש [[אדר ראשון]] [[תש&quot;ו]] כתוב בו בין השאר, ש&quot;הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב&quot;ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה&quot;. לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> משפט הספרים החל ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] [[תשמ&quot;ו]], ושמיעת העדויות החלה למחרת, [[כ' כסלו]].<br /> <br /> מידי יום מימי המשפט נסע הרבי על ה[[אוהל]] לציונו של הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ===פעולות רוחניות במהלך המשפט===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אלבום יהי אור]]}}<br /> [[קובץ:אלבום יהי אור.jpg|ממוזער|כריכת האלבום 'יהי אור']]<br /> כאשר נפתח [[משפט הספרים]] הצד השני טען שתנועת חב&quot;ד הפסיקה את פעילותה עם הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ומשכך כל הנכסים שהיו שייכים לו יכולים להתחלק בין היורשים.<br /> <br /> כתשובת נגד לטענה זו, קרא הרבי ב[[נר חמישי של חנוכה]] בשנת [[תשמ&quot;ו]] - כשבועיים לאחר שהחל שלב הדיונים בבית המשפט - למזכיר הר' [[חיים יהודה קרינסקי]], והורה לו להתקשר לכל השלוחים{{הערה|בהמשך לשיחה שנשא הרבי יום קודם להוסיף בפעולות כתשובת נגד רוחנית והוספת זכויות.}} לבקש מהם לתעד את ההדלקות הפומביות והאירועים בליל [[זאת חנוכה]] במוצאי שבת, ולשגר את התמונות במטרה לפרסם אותם באלבום מיוחד.<br /> <br /> את האלבום ערך הרב [[יוסף ברוך פרידמן]], ובמשך כל תקופת העריכה ביקש הרבי עדכונים שוטפים אודות הגעת התמונות והתקדמות ההוצאה לאור, ובסופו של דבר האלבום יצא לאור בשפה ה[[אנגלית]] לקראת י' שבט תחת השם: '''יהי אור - שלושים יום בחייהם של הפנסאים של חב&quot;ד-ליובאוויטש''' (בשפת המקור: '''Let There Be Light: Thirty Days in the Lives of the Chabad-Lubavitch Lamplighters''').<br /> <br /> ==פסק הדין==<br /> <br /> ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] בבוקר, התקבלה ב[[מזכירות]] הרבי הודעה מבית המשפט, שהשופט חתם על פסק הדין, ואפשר לבוא לקחת את הפסק. כעבור זמן קצר הוגש לרבי פסק הדין, המשתרע על 40 עמודים, ובסיכומו נאמר: <br /> <br /> &quot;לאחר שמיעת העדויות במשפט ולאחר [[התבוננות]] במסמכי הראיות המרובים שהוצגו על ידי שני הצדדים, הגעתי למסקנה שהספרייה לא הייתה חלק מרכושו הפרטי של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרב יוסף יצחק שניאורסאהן]] בשעת [[הסתלקות|הסתלקותו]]. בהתאם לזאת, התביעות שכנגד בטלות, מאחר שאין מחלוקת שחוץ מבתורת [[ירושה]] אין לנאשם שום זכויות על הספריה. לאגודת חסידי חב&quot;ד יש זכות בדין בתביעתה להחזרת הרכוש&quot;. <br /> <br /> כאשר הודיעו לרבי על הבשורה הטובה, צהבו פניו הק' של הרבי והוא נראה בחדווה גדולה. הרבי הורה לטלפן לעורכי-הדין ולהודות להם על מאמציהם, וכן לטלפן מיד לרבנית ולהודיע לה על פסק הדין.<br /> <br /> ===הרבי והספרים שייכים לחסידים===<br /> אחד המשפטים שהשפיעו רבות על השופט היה המשפט שאמרה [[הרבנית חיה מושקא]] לחוקר שתישאל אותה בקשר עם [[משפט הספרים]]: &quot;הרבי והספרים שייכים לחסידים&quot;. עו&quot;ד נתן לוין העיד כי: &quot;הרגע שבו הבנתי כי אנו הולכים לנצח, היה כאשר הרבנית אמרה משפט זה&quot;. במהלך עדותה של הרבנית נכח במקום [[בארי גוראריה]] נכדו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וברגע שבו אמרה הרבנית את המשפט נטש את המקום.<br /> <br /> ==הערעור==<br /> <br /> לאחר ה[[דידן נצח]] ב[[ה' טבת]], ערערו התובעים על פסק הדין. בתחלה - באותו בית משפט פדרלי עצמו, ולאחרי דחיית הערעור שם, פנו בערעור נוסף לבית המשפט לערעורים של מדינת ניו-יורק. <br /> <br /> לאחר דיונים ארוכים שנערכו בקיץ [[תשמ&quot;ז]], ניתן פסק-הדין המוחלט, על ידי שלושת השופטים של בית המשפט לערעורים - פה אחד: דחיית הערעור מכל וכל. הפסק ניתן ב[[כ&quot;ה חשוון תשמ&quot;ח]], ושלוש ימים אחר-כך ניתן הצו הסופי - להחזיר את הספרים שנלקחו מהספריה. החסידים חפצו לעשות אף ביום זה שבעה ימי משתה ושמחה כבדידן נצח הראשון, אולם הרבי לא הסכים לדבר זה. טוענים שהרבי התבטא שהלוחות הראשונות ניתנו ב[[קול]] רעש גדול, מה שאין כן לוחות האחרונות. בישיבות אשר ב[[קראון הייטס]], הקפידו מאד על הסדרים בימות אותו השבוע ועל ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] בלילות.<br /> <br /> ב[[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב&quot;ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;. כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי למזכיר הרב יהודה קרינסקי להוציא באקראי שלושה ספרים מאחד הארגזים, ולהדפיס אחד מהם מיד בהוצאת [[קה&quot;ת]], ולמוכרו במחיר של דולר אחד. והספר שיצא הינו הספר &quot;[[דרך אמונה (ספר קבלה)|דרך אמונה]]&quot; (ספרו של רבי מאיר ן' גבאי).<br /> <br /> ==התייחסויות הרבי לנושא==<br /> לאורך כל הפרשיה, ראו בבירור שהרבי לא מתייחס לכך כאל סכסוך כספי גרידא - אלא כמאבק רוחני שמיימי כנגד [[חסידות חב&quot;ד]]. ב[[יחידות]] לחברי [[אגו&quot;ח]] בראש חודש תמוז תשמ&quot;ה עם תחילת חשיפת הפרשיה, דיבר הרבי על כך שישנם קטרוגים על אגו&quot;ח 770 והספריה, באותה הזדמנות הורה הרבי לראשונה לבנות [[770 כפר חב&quot;ד|770]] גם בכפר חב&quot;ד, ובין הדברים התבטא{{מקור|על אף שמפורסם בכל אופן ראוי לחקור ולהביא את המקור הראשון}}: &quot;הוא [בערי גוראריה] לא מתכוון לספרים, הוא מתכוון לכסא! [כס הנשיאות]&quot;.<br /> <br /> במשך ימי המשפט מי&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו ועד לסיומו בח' שבט, נסע הרבי מידי יום ביומו ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> במהלך המשפט, נשמעה טענה מהצד הנגדי שתנועת חב&quot;ד איננה פעילה. בשיחותיו התייחס הרבי באריכות לטענה זו, שהיא בוודאי שטות גמורה, והסיבה שנשמעה היא רק בתור קטרוג על [[חסידות חב&quot;ד]] - על מנת לעורר את החסידים להגביר את הפעילות ולהוכיח שתנועת חב&quot;ד פעילה ביתר שאת ויתר עז. ב[[חנוכה]] [[תשמ&quot;ו]] הורה הרבי לאסוף מכל רחבי העולם תמונות מהפעילות הענפה של [[מבצע חנוכה]] ולהוציאם לאור ב[[אלבום יהי אור|אלבום מיוחד שיצא לאור תחת השם 'יהי אור']].<br /> <br /> לאחר הניצחון, הקדיש הרבי שיחות מיוחדות לנושא. בשבוע שלאחר ה' טבת - שנחגג על ידי החסידים כ&quot;שבעת ימי המשתה&quot; - אמר הרבי שיחה בכל יום, ובהם ביאר באריכות את העובדה שהמשפט היה קטרוג על החסידות, בדומה לקטרוג על [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[מאסר אדמו&quot;ר הזקן|מאסרו]]. הנצחון במשפט מהווה, איפוא, ניצחון הדרך של &quot;[[הפצת המעיינות|הפצת המעיינות חוצה]]&quot;.<br /> <br /> יום למחרת הניצחון, בו' טבת, אמר הרבי שיחה מיוחדת ובה אמר שזמן זה הוא עת רצון מיוחד לברכות בכל המצטרך. הרבי הציע לכל המעוניין לשלוח מכתבים ובקשות ברכה, אותם יקח איתו ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אוהל]]. למי שאין ביכלתו לשלוח את המכתב לרבי, הורה הרבי לפנות לציון של [[צדיק]] ו[[נשיא|נשיא בישראל]] הנמצא בסמיכות למקום מגוריו, ולבקש שם את הברכה. למחרת נסע הרבי לאוהל עם כ-12 שקים של מכתבי בקשות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79188 הרבי נוסע לאוהל לאחר דידן נצח] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[שבת]] שלאחר הניצחון - שבת פרשת ויגש - בהמשך לשיחה ארוכה אודות הנצחון ומשמעותו, הורה הרבי:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=שיחת שבת פרשת ויגש [[תשמ&quot;ז]], [[ספר השיחות]] חלק א' ע' 224‏ <br /> |תוכן=יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד — <br /> :וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר<br /> ::'''עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ&quot;ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא'''}}<br /> <br /> <br /> ==מנהגי ה' טבת==<br /> <br /> בחודש טבת תשמ&quot;ט עורר הרבי אודות רכישת ספרים על ידי כל אחד כהתעוררות מפרשת הספרים.<br /> <br /> הרבי חילק 2 דולרים, אחד לצדקה והשני השתתפות ברכישת ספרים.<br /> <br /> בימים הבאים חסידי חב&quot;ד בכל העולם רכשו ספרים ובחנויות החב&quot;דיות היו תורים היסטריים.<br /> <br /> ===מכירות ה' טבת===<br /> כדי לממש את הוראת הרבי אודות רכישת ספרים בקשר לה' טבת, עם השנים התפתחו ירידי ספרים, מכירות מיוחדות, השקות, הנחות ומבצעים במיוחד לרגל ה' טבת.<br /> <br /> ===הוראות ומנהגים===<br /> א. יש לזכור בכל שנה את המאורע, בין היתר על ידי קיום התוועדות ועוד.<br /> <br /> ב. להתחזק ב[[לימוד התורה]].<br /> <br /> ג. להוסיף בקביעות עתים לתורה, ובמיוחד לימוד ברבים, ובעיקר לימוד [[משנה|משניות]].<br /> <br /> ד. ללמוד בספרים שנפדו, לימוד ההלכות בספר הרמב&quot;ם, בשולחן ערוך ונושאי כליו, וב[[פנימיות התורה]] וב[[תורת החסידות]] שעל ידי זה יכולים לקיים המצוות שחיובן תמידי בכל רגע, [[אמונה בה'|אמונת ה']], יחודו [[אהבת ה'|אהבתו]] [[יראת ה'|ויראתו]] וכדומה.<br /> <br /> ה. לעורר רבים מישראל להוסיף בלימוד התורה, על פי הציווי &quot;[[ואהבת לרעך כמוך]]&quot;, שהינו כלל גדול בתורהו.<br /> <br /> ====רכישת ספרי קודש בכל בית פרטי====<br /> ו. בכל בית פרטי וגם בחדר האוכל של כל אחד ואחד מישראל צריכים להיות ספרי היסוד של יהדות נוסף לחומש, סידור, תהלים, ובבית חסידי - גם [[ספר התניא]] כולל ובמיוחד ספרי הלכה בענינים הנוגעים לחיי היום-יום, שילמדו בהם לעיתים קרובות, כדי לדעת את המעשה אשר יעשון.<br /> <br /> ז. וכן בנוגע לחתן-כלה שמתכוננים לבנות בית יהודי - שביחד עם ההשתדלות להכין כלי הבית, &quot;מטה וכסא ושולחן ומנורה&quot; יש להשתדל ואדרבה - לכל ראש שבבית יהיו ספרי קודש, שילמדו בהם, ועד שנעשה &quot;[[בית מלא ספרים]]&quot;.<br /> <br /> ח. לכל ילד וילדה גם הקטנים ביותר, שהגיעו לכלל הבנה, משהתינוק מתחיל לדבר יהיו ספרי קודש משלהם, כמו: סידור, חומש, ותהלים, [[תניא]] קטן, ספרים שיהיו ברשותם ואחריותם, ויניחום בחדרם.<br /> <br /> ט. ובוודאי יסבירו לילדים שלא יחששו מלהרבות בשימוש הספרים מחשש שיתקלקלו ויקרעו - מכיון שיבטיחו להם שיקנו להם ספרים חדשים ומהודרים עוד יותר.<br /> <br /> י. נוסף על זה שכל אחד ואחת יוסיף בהספריה שלו - יש לפרסם זאת גם בסביבתו, ולבאר את גודל הענין שבזה.<br /> <br /> ====הרחבת ספריות ציבוריות====<br /> בחגיגת שנערכה לציון השנה הראשונה לאחר הנצחון ב[[משפט הספרים]], הורה הרבי כחלק מההוראות, לציין את היום באמצעות הקמת והרחבת [[ספריות ציבוריות]]{{הערה|'התוועדויות' תשמ&quot;ח כרך ב עמוד 273: בכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית ציבורי לתורה, תפילה וצדקה, וכיו&quot;ב – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים, סידורים, חומשים, ספרי תהילים וכו', יהיו עוד הרבה ספרים – &quot;בית מלא ספרים&quot; – בכל מקצועות התורה, כלומר, להקים ספרייה תורנית (או להרחיב את הספרייה הקיימת) לתועלת הציבור כולו, שיוכלו להוסיף ולהרבות בלימוד התורה, הן בכמות והן האיכות, על-ידי העיון והלימוד בריבוי ספרים בכל מקצועות התורה.}}.<br /> <br /> ==המשפט האישי נגד הרבי==<br /> לאחר השיחות החריפות שנשא הרבי בחודש [[תמוז]] תשמ&quot;ה סביב משפט הספרים, ניגש אחד הבחורים, במהלך שבת [[פרשת פנחס]], [[כ&quot;ד תמוז]], נקש בדלת ביתה של חנה גוראריה, וכשהיא פתחה את הדלת, טרק הלה את הדלת בפניה שנחבלו כתוצאה מכך. בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] באותה שבת ניגש לרבי ה[[משב&quot;ק]] הרב [[בערל יוניק]] ואמר [[לחיים]] וביקש ברכה עבורה ושאל איך להודיע זאת לרש&quot;ג, והרבי ענה שיודיעו לו אחרי הבדלה ושיהיה נוכח רופא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/11q014O8oP0ZdBziCEEHker62Cbpx1m-z/view יומן התמים מרדכי גלזמן]}}. <br /> <br /> בערי ניצל את התקרית על מנת להגיש תביעה נגד הרבי על הסתה לאלימות וטרור, למרות גינוי הפעולה על ידי הרבי בעצמו. תביעתו של בערי הוגשה לאחר כשלונו במשפט הספרים. <br /> <br /> במהלך המשפט הוגשה בקשה מצד התובעים שהרבי יבוא להעיד בבית המשפט. בשונה מהמשפט הקודם בו ניתן היה בנקל יותר למנוע את הבקשה, במשפט הנוכחי שהיה קשור יותר לאישיותו של הרבי, התבקשו מאמצים גדולים יותר על מנת למנוע זאת. עורכי הדין מצד הרבי טענו שעדות מהרבי תזיק לבריאותו, אך הצד השני הביא קלטות והסרטות של הרבי עומד במשך שעות ומחלק דולרים לצדקה. לבסוף נדחתה הבקשה על ידי השופט, שפסק בתאריך [[כ&quot;ו תשרי]] [[תש&quot;נ]], כי הבאתו של הרבי לבית המשפט לא תוסיף מאומה למהלך המשפט.<br /> <br /> המשפט הסתיים ב&quot;דידן נצח&quot; נוסף, שנפסק ב[[י&quot;ט טבת]] [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> ==החזרת אחרוני הספרים==<br /> {{להשלים}}<br /> ==ראו גם==<br /> * [[ניגון דידן נצח]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:ה טבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'ה' טבת' - דידן נצח']]<br /> *'''משפט הספרים - דידן נצח''' - נכתב על ידי הרב [[שלום דובער לוין]], חוברת הכוללת את הפרטים ב[[משפט הספרים]] בהם הוא היה מעורב באופן אישי. סקירת השתלשלות המאורעות, ותצלומי התכתבויות ודיווחים בינו לבין [[הרבי]]. יצא לאור במהדורה ראשונה בשנת [[תשס&quot;ז]] ובמהדורה מורחבת בה' [[טבת]] [[תשס&quot;ח]].<br /> *הספר '''ה' טבת - דידן נצח - כך נפדו הספרים''' (באנגלית), חובר על ידי הרב משה בוגומילסקי, תושב שכונת [[קראון הייטס]], שבספר חדש שהוציא, חושף כיצד השיג רשימה מדוייקת של 400 ספרים שנגנבו מהספרייה וכיצד הצליח להגיע לאספנים שרכשו את הספרים. בנוסף, חושף הספר את הוראת [[הרבי]] לפנות לרב פוסק דינים מחוץ ל[[חסידות חב&quot;ד]] שיפסוק למי שייכים הספרים. בשנת ה'[[תשע&quot;ה]] תורגם הספר לעברית.<br /> *'''הרגע בו הודעתי לרבי על הנצחון''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1888 עמוד 20 (חלק ראשון) '''המאבק בערעור - סודות מהחדר''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1889 עמוד 24 (חלק שני)<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/7/7c/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf ירושת שררה]''', פרק העוסק בנידון משפט הספרים מנקודת המבט ההלכתית {{PDF}}<br /> *'''פרקים עלומים במשפט הספרים''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1992 עמוד 30<br /> <br /> *כפר חב&quot;ד, גליון 1990, ה' טבת תשפ&quot;ג (הגליון מוקדש למשפט הספרים).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[שיחה]] מדברי [[הרבי]] בנושא משפט הספרים: '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51978 אמירת השיחה]''' {{וידאו}}, טקסט השיחה שעבר את הגהתו של הרבי '''[http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm37.htm#1 פורמט טקסט]''', '''[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm37.pdf פורמט PDF]'''{{PDF}}. <br /> <br /> '''סיפור החג'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/134796 פסק הדין שפתח את שרשרת הניצחונות במשפט הספרים]''' - י&quot;ג כסלו תשמ&quot;ו {{COL}}<br /> *'''[http://chabadpedia.co.il/images/6/6d/Didannatzach.pdf דידן נצח]''' {{PDF}} - סקירת המאורעות, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שד&quot;ב לוין]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/update/331.pdf מגילת ה' טבת]''' {{תבנית:PDF}} - סיפור הפרשה מפי הרב יוסף קרסיק, בעריכת מערכת [[שבועון בית משיח]], עימוד ועיצוב [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]<br /> * מנחם זיגלבוים ואברהם רייניץ, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65873 כל פרשת הספרים והנצחון]''', [[שבועון בית משיח]]<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2707 הספרן מספר: כך התגלתה הגניבה]''' {{וידאו}}<br /> *[[חיים ברוך הלברשטאם]] '''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99_%D7%94'_%D7%98%D7%91%D7%AA_-_%D7%A8'_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D בראיון מיוחד: כך חשפנו את גנב הספרים]''', אתר 'יומנים מבית חיינו'.<br /> * סקירה: הפרשה שהסעירה את ליובאוויטש '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=241&amp;lang=hebrew פרק א']''', הרבנים מורים: ללכת לערכאות '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=243 פרק ב']''', &quot;המלך אינו מעיד...&quot; '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=244&amp;lang=hebrew פרק ג']''', המשפט '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=245 פרק ד']''', 'דידן נצח' [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=246 פרק ה'], אתר שטורעם<br /> *[[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/253778738618.html המתח, הכאב, הבטחון והשמחה]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *עורך הדין נתן לוין, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/830023865683.html מאחורי הקלעים של פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/467428944722-1.html לקסיקון פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/01/04-01-2017-16-42-53-5_Tevet_30-1.02_FINAL.pdf דידן נצח - שלושים שנה]''', לקט כתבות מארכיון [[שבועון בית משיח]], [[תשורה]] מהתוועדות דידן נצח ב-770, תשע&quot;ז<br /> *'''[http://chabad.info/magazine/%D7%90%D7%AA-%D7%94-%D7%98%D7%91%D7%AA-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%A9%D7%A0/ &quot;את ה' טבת צריך לזכור ולחיות מחדש בכל שנה&quot;]''' - התוועדות עם הרב [[ברל לזר]] על מאורעות ה' טבת, [[שבועון בית משיח]] כ&quot;ט כסלו תשע&quot;ט {{בית משיח}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/128318 המכתב המקורי ששוגר אל הרבי בו דווח על מכירת הספרים]''' {{COL}} טבת תשפ&quot;א<br /> *כתבות הסוקרות את משפט הספרים במגזין [[א חסידישע דערהער]]: '''[https://derher.org/wp-content/uploads/27-teves-5775-03.pdf מייסדים יום טוב]''' (טבת תשע&quot;ה) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/14-teves-5774-03.pdf ותחי רוח יעקב אביהם]''' (טבת תשע&quot;ד) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/76-Teves-5779-Hey-Teves-behind-the-scenes.pdf מאחורי הקלעים]''' (טבת תשע&quot;ט) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/39-teves-5776-08.pdf זמן מאתגר, ניצחון ניצחי]''' (טבת תשע&quot;ו) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/89-teves-5780-Rabbi-Yitzchok-Goldshmidt-recalls-5-Teves-5747.pdf הניצחון של הרבי]''' (טבת תש&quot;פ) {{PDF}} (אנגלית)<br /> <br /> '''מדיה'''<br /> *'''[https://anash.org/watch-how-the-rebbes-stolen-seforim-were-bought-back/ הרב פייביש וואגעל מספר: כיצד הוחזרו לספריה הספרים שנמכרו?]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br /> <br /> '''שונות'''<br /> * '''מדור [http://www.hageula.com/calendar/tevet/156.html ה' טבת]''', אתר הגאולה<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1232 ה' טבת תשמ&quot;ז]''' {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> * '''[http://www.hageula.com/vid/770/2912.html כך חגגו את דידן נצח]''' וידאו ויומן {{וידאו}} - אתר הגאולה<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65866 קובץ &quot;דידן נצח&quot;]''', שיחות, יומנים ועוד, הוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]]{{PDF}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2112 הספרים חוזרים - מה הייתה תגובת הרבי?]''' {{וידאו}} ווידאו ותמליל ב' כסלו תשמ&quot;ח<br /> *{{קישור חבד און ליין|87296|התגלית המדהימה של השופט האמריקאי ● הרב זושא וולף||ז' טבת תשע&quot;ה}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/128330 תיעוד נדיר: ספרי הספריה שהושארו בהוראת הרבי בכפר חב&quot;ד]''' {{COL}} טבת תשפ&quot;א<br /> *'''[https://col.org.il/news/143012 בכובע שטריימל: הידעתם שהרבי הריי&quot;צ והרש&quot;ב חגגו את ה טבת?]''' {{COL}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%94%27%20%D7%98%D7%91%D7%AA כתבות בנושא ה' טבת]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=730900 פרשת הספרים 2025-01-05T06:15:33Z <p>מיד: /* מנהגי ה&#039; טבת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרים חוזרים ל[[770]], בתאריך [[ב' כסלו]] [[תשמ&quot;ח]]]]<br /> '''פרשת הספרים''' או '''משפט הספרים''' הוא כינויה של פרשיה שהתרחשה ב[[חסידות חב&quot;ד]] משנת [[תשמ&quot;ה]], כאשר ספרים אשר היו שייכים לרבותינו נשיאינו, נגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. <br /> <br /> הפרשיה הגיעה לבית משפט. [[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, וכן נתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב&quot;ד]] בדורנו.<br /> <br /> עיקר הפרשיה - &quot;[[דידן נצח]]&quot; - הסתיימה בשנת [[תשמ&quot;ז]] ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז|ה' טבת]] כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט. הפרשיה הסתיימה רק בשנת [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> ==רקע: תולדות הספרייה ==<br /> {{ערך מורחב|ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד}}<br /> מימיה הראשונים של [[חסידות חב&quot;ד]] היה קיים בידי האדמו&quot;ר אוסף ספרים וכתבי יד. כבר אצל ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] ידוע על אוסף של כ100 ספרים,{{מקור|חשוב לציין את המקור עליו מתבססים דברי בערל לוין}} כמות נכבדה ביחס למצב הכלכלי ב[[רוסיה]] באותם הימים. אצל [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ידוע על אוסף גדול יותר של כ611 ספרים. מאוחר יותר האדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]] יצר אוסף גדול של ספרים{{הערה|1=בעיקר מ&quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; מ[[מאמרים]] ששמע מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]], ביאורים ו[[מאמר|מאמרים]] שכתב בעצמו. ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&amp;st=&amp;pgnum=361 לקוטי שיחות חלק ד']).}} לפי המסורת היו לו כאחד עשר ארונות ספרים, שבעה בחדרו ששנים מהם היו סגורים ושמורים, בנוסף לעוד ששה ארונות נוספים שהיו בחדר סמוך{{הערה|[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשם סבו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר &quot;[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]&quot; עמוד 78).}} מכאן ואילך התרחבה הספרייה יותר ויותר על ידי האדמו&quot;רים ממלאי מקומו בדורות שאחריו. אוסף זה נשמר אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] עד לשנת [[תרע&quot;ו]]{{הערה|1=לדברי מרת [[חנה גוראריה]], ספריית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב תפסה &quot;שלושה חדרים על כל הקירות&quot; (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר &quot;[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]&quot; עמוד 78)}} אז הוכרח בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] לעבור מ[[ליובאוויטש]] לעיר [[רוסטוב]], בשל המעבר הפקיד את הספרים למשמרת במחסן במוסקבה, אולם אלו הוחרמו כעבור שנים אחדות על ידי הקומוניסטים בשנות המהפכה. <br /> <br /> מאחר שניסיונות פדיון הספרים לא צלחו, החל [[הרבי הריי&quot;צ]] בשנת [[תרפ&quot;ד]] באיסוף ספרים לספרייה חדשה. יסודו התבסס על אוסף של כ5,000 ספרים שקנה הרבי מיהודי בשם ר' שמואל וינר, ושוב הוסיף והרחיב את הספריה בספרים רבים. אחרי גאולת [[י&quot;ב-י&quot;ג תמוז]] בחורף [[תרפ&quot;ח]] הוכרח הרבי לצאת מגבולות מדינת [[רוסיה]], הוציא הרבי אתו גם את ספריה זו, ומכאן עברה למקום משכנה החדש של מרכז חב&quot;ד - ריגה. בהגיעו לשם פעל הרבי למען הרחבת הספרייה, במכתב ששלח לחסידים ולידידי חב&quot;ד באותם ימים מדרבן אותם הרבי לסייע ולתרום בפיתוח הספרייה. <br /> בהמשך{{הבהרה|באיזה שנה?}} עברה יחד עמו לעיר [[אוטווצק]] שפולין.<br /> בשלהי [[חודש אלול]] [[תרצ&quot;ט]] עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזב [[הרבי הריי&quot;צ]] את העיר אוטווצק לוורשה ומשם לריגה עד הגיעו (ב[[ט' באדר]] [[ה'ת&quot;ש]]) לארה&quot;ב. הספרים עצמם נארזו למשלוח ב110 ארגזים ונשארו באוטווצק. <br /> <br /> חילוץ הספרים מאירופה הכבושה היה טעון ביגיעה ועבודה רבה. להצלחת המבצע היה צורך בהתערבות בגורמים שאינם מעורבים במלחמה לצורך כך שלח [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגו&quot;ח ארצות הברית]] הצהרה ובקשה לממשלת ארה&quot;ב - שלא הייתה מעורבת במלחמה באותה העת - שהיות והספרייה היא רכושם מבקשים הם סיוע בחילוצה, הבקשה הובילה את התערבותה של הממשלה במשלוח שאודות לכך צלח המבצע. אולם בזאת לא פסקו העיכובים, בעקבות המלחמה נוצרו שיבושי דואר קשים שגרמו לעיכוב המשלוח, מלבד זאת התעורר חשש כי שהותם של הספרים עלולה להוביל שהספרים יפלו לידי ממשלת רוסיה. אולם אחרי השתדלות רבה הגיעו רוב הספרים (93 ארגזים) ב[[חודש סיוון]] [[תש&quot;א]] לארה&quot;ב, הנותרים (17 ארגזים) נשארו באירופה ואבדו עקבותיהם. מלבד ארגזים אלו היו עוד שלשה מזוודות שהכילו בעיקר כתבי יד של אדמו&quot;רי חב&quot;ד ואת [[סידור הבעש&quot;ט]]. - מזוודות אלו נהגו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקחת עמם לכל מקום, אותם נשאו (בתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] והרב [[חיים ליברמן]]{{הערה|1= בערי גוראריה, [[ה' טבת דידן נצח (ספר)]] עמוד 31.}} - המזוודות הוחרמו על ידי הרוסים ונמצאו כעבור שנים.<br /> [[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|125px|בקשת המזכירות להשגת ספרי מוסד הרב קוק וספריו של הרב קנייבסקי.]]<br /> <br /> כשהגיעו הספרים לארה&quot;ב החלה שיקומה של הספריה, הספרים עצמם שוכנו חלקם בחדרו של ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בקומה השנייה של [[770]], ורובם בקומת הקרקע של הבניין. כספרן הספרייה התמנה מזכירו של [[הרבי הריי&quot;צ]] ר' [[חיים ליברמן]].<br /> <br /> במקביל, [[הרבי]] שהגיע לארה&quot;ב בחודש סיוון תש&quot;א הקים מעצמו ספריה נוספת שתשרת את צרכי ה[[מרכז לענייני חינוך]] שתחת ניהולו. כעשר שנים לאחר מכן בשנת [[תש&quot;י]] [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)#קבלת הנשיאות|קיבל הרבי את הנשיאות]], ומני אז החלה תנופת ספריה זו, זאת בעזרת שלוחי הרבי וחסידיו ברחבי העולם. בעקבות התרבות הספרים נרכש בשנת [[תשכ&quot;ח]] הבנין הסמוך ל770 לצורך הספרייה. בסוף החורף של שנת [[תשל&quot;ז]] מונה הרב [[שלום דובער לוין]] למנהלה של ספריה זו מטעם המרכז לענייני חינוך.<br /> <br /> אחרי ה[[הסתלקות]] של [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[י' בשבט]] [[תש&quot;י]], היו מי שרצו לחלק את הספריה בין היורשים, אולם הרבי התנגד לכך. לטענת הרבי היות והספריה לא הייתה רכושו הפרטי, אין מקום לחלוקתה. בעקבות הויכוח נשאר מצב הספריה כפי שהיה ללא שינוי למרות השנים הרבות שעברו מ[[הסתלקות]]ו של הרבי הריי&quot;צ. הספרייה לא אוחדה עם הספרייה של המרכז לענייני חינוך שהתפתחה לבנתיים, את מפתחות הספרייה גם נשארו בידיהם של אלו שניהלוהו בחייו של הרבי הריי&quot;צ ר' חיים ליברמן ומרת [[חנה גוראריה]]. גם מצידו של הרבי היה יחס כזה. כך לדוגמה, בשעה שהרב שלום דובער לוין התבקש על ידי ר' חיים ליברמן, להצטרף לעבודתו בניהול ספריית הרבי הריי&quot;צ, התנגד לכך הרבי בתוקף, מחשש שיתפרש כמהלך פוליטי, ויתלו זאת בסכסוך הפנימי שהתחיל לאחרי ההסתלקות, ואכן נשארה הספרייה כמו שהייתה רק תחת פיקוחו של ר' חיים ליברמן.<br /> <br /> ==השתלשלות הפרשיה==<br /> ===הגניבה===<br /> {{להשלים|1. ביצוע הגניבה. 2. הספרים הגנובים: איזה, הכמות, הנעשה אתם. 3. השמועות מקוני הספרים ברחבי העולם. 4. התגובה.}}<br /> נכדו של [[הרבי הריי&quot;צ]] [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] בנה של בתו חנה לא היה שלם עם החלטה זו שאין לחלק את הספריה, בתחילת חורף [[תשמ&quot;ה]] החל בלקיחת ספרים על דעת עצמו מהספריה. תחילה לקח רק מהספרים שהיו בחדרו של [[הרבי הריי&quot;צ]] בקומה השניה של 770, ובהמשך החל לקחת גם משאר הספרים שהיו במרתף הבניין. בערי נהג להגיע מידי תקופה לאמו - שגרה באותה התקופה בקומה השלישית של 770 - עם מזוודות גדולות, בהם היה מכניס את הספרים שלקח. את הגניבה ביצע בדרך כלל בזמן ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] בעת שהספרייה הייתה ריקה.<br /> <br /> הגניבה אובחנה לראשונה בסביבות [[פורים]] באותה השנה, על ידי האחראי על הספריה הרב [[יצחק וילהלם]] שהבחין בחסרונם של ספרים שונים. בעקבות כך, הוחלט להתקין מערכת שמירה על הנכנסים לספרייה, אולם מערכת זו לא פעלה בשבתות וחגים, וכששוב בוצעה גניבה (ב[[אחרון של פסח]]), הותקנה מצלמה נסתרת במקום. בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] במוצאי [[חג השבועות]] שוב נכנס בערי גוראריה ולקח מהספרים וזו כמובן תועדה במצלמה. סיפור הגניבה החל להתפרסם בצבור, בעקבות התפשטותם של פרסומים אודות מכירת ספרים מהספריה ברחבי העולם.<br /> <br /> בסוד הדברים היו הרב [[שלום דובער לוין]] מנהל ספריתו של הרבי, הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] ממנהלי קופת 'בדק הבית' של 770, מזכירו של הרבי, הרב [[בנימין קליין]] הרב [[בערל יוניק]]. הידיעה נמסרה לידיעת הרבי באמצעות [[הרבנית חיה מושקא]].<br /> <br /> כמות הספרים המדויקת אותם הוציא מהספרייה אינה ברורה, והמקורות השונים המתייחסים לפרשה זו, מציגים מספרים שונים של הספרים שנגנבו, הספרן [[שלום דובער לוין|בערל לוין]] כותב כי סכום הספרים היה 456{{הערה|לוין בערל, [http://chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb13.htm ספריית ליובאויטש פרק יג].}} מקורות אחרים כתוב משמו שהיו כ-550{{הערה|לוין בערל, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf משפט הספרים - דידן נצח, עמוד י].}}, מתוכם מכר כ-100 ספרים.<br /> במשך תקופה הקצרה עד לגילוי הגניבה החל בערי במכירת הספרים שהספיק לגנוב מהספריה לסוחרי ספרים באירופה ישראל וארה&quot;ב, אלו גילו התעניינות רבה בקניית הספרים הללו. כך למשל, הגדה של פסח משנת [[תקי&quot;ז]] נמכרה בסך של 96,000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מכר את ההגדה הלאה לסוחר עתיקות תמורת 150,000$. מאוחר יותר נודע שכחלק מהצעותיו פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסייה במנהטן, אך מחשד שמדובר בסחורה גנובה שללו את העסקה.<br /> <br /> ===חשיפת הפרשיה===<br /> לאחר ששמע הרבי כי התברר שהגנב הינו בערי, ביקש מה[[רש&quot;ג]] לדבר על כך עם בערי. בערי טען כי קיבל אישור מאמו לקחת ככל שלבו חפץ מהספריה. והיות ולטענתו הספרים שייכים לו, תוכניתו למכור אותם לאספני ספרים תמורת סכומי כסף. הוא גם טען שדודתו ([[הרבנית חיה מושקא]]) נתנה לו אישור על כך, טענה שהוכחשה על ידי הרבנית עצמה, אמר הרבי לרש&quot;ג כי באם העניין לא יסתדר עד [[י&quot;ב תמוז]] ידבר על כך ברבים. [[הרבי]] התייחס לנושא לראשונה כבר בסדרת [[יחידות|יחידויות]] שקיים עם חברי [[אגו&quot;ח]] בחודש [[תמוז]] [[תשמ&quot;ה]]. הרבי התבטא בביטויים חריפים ביותר על המקרה, ואפילו העומדים מחוץ ל[[חדר הרבי|חדר]] יכלו לשמוע את קולו הקדוש בזעקות אודות הגניבה.<br /> <br /> לראשונה, התייחס לכך הרבי בפומבי בסדרת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] באותו חודש: ב[[י&quot;ב תמוז]], ב[[ט&quot;ו תמוז]] וב[[שבת]] פרשת פנחס. הרבי הקדיש לענין מספר שיחות ארוכות, הכוללות ביטויים חריפים. הרבי סיפר על הגניבה{{הערה|הרבי תיאר את התרחשות הגניבה וחשיפתה עם פרטים שונים {{הבהרה}}.}}, והסביר באריכות עד כמה היא חמורה, בהתחשב ביחס המיוחד של [[הרבי הריי&quot;צ]] לספריו הקדושים - ולכן כל ספר שנמצא מחוץ למקומו הוא כ&quot;פצצה חיה&quot; שעלולה להתפוצץ ולהזיק ח&quot;ו. בדבריו שלל הרבי מכל וכל את גישת הצד שכנגד, הטוענת ל&quot;ירושה&quot; מהרבי הריי&quot;צ, בעוד שלפי האמת הרבי חי בעולם הזה הגשמי, ומשנה לשנה נעשה יותר חי, בריא ורענן! כמו כן שלל את כוונתם של חסידים לקנות מהגנב את הספרים ולפתור את הבעיה בתשלום.<br /> <br /> כחלק מדבריו אודות כך שספריו של הרבי וכן ביתו אינם רכוש פרטי, אלא שייכים לכלל חסידי חב&quot;ד באמצעות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] - הורה הרבי לכתוב על חזית בנין [[770]] את הכיתוב: &quot;בית אגודת חסידי חב&quot;ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש&quot;.<br /> <br /> כמו כן, הורה להקים ב[[כפר חב&quot;ד]] בית שייקרא אף הוא בשם זה. מיד לאחר השיחה הוקדש אחד הבתים בכפר ל&quot;בית אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;, בו החלו להתקיים שיעורי תורה והתוועדויות. בהמשך לכך, הוקם בשנה שלאחר מכן - [[תשמ&quot;ו]] - בנין [[770 בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===הרבי מבקש פסק דין===<br /> מספר ימים אחר [[י&quot;ב תמוז]] (אז דיבר על כך הרבי לראשונה ברבים) סיפר הרב [[יהודה לייב גרונר]] לרב [[משה בוגומילסקי]] כי הרבי מעוניין בפסק דין למי שייכים הספרים על פי ההלכה, מרב שאינו [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;די]] ועדיף שבכתב. הרב בוגומילסקי פנה לרב אפרים פישל הרשקוביץ, שאמר שמכיוון שלא שמע את טענות שתי הצדדים אינו יכול לפסוק, אולם גם אם לא נכנסים לשאלה מהו רבי, אך גם אילו הרבי העביר בירושה את הספרים לבנותיו - הרי אלו [[נכסי מלוג]], ורק ה&quot;גוף&quot; - הספרים וה[[כתי&quot;ק]] - שייכים לנשים ואלו ה&quot;פירות&quot; - הרווח ממכירת הספרים וזכות הלימוד בהם - שייכת לבעלים (הרבי והרש&quot;ג), וכאשר זכאי בעל ה&quot;פירות&quot; להם -אין זכות לבעל ה&quot;גוף למנוע ממנו את זכותו. ומכיוון שכאן שני בעלים מתנגדים למכירת הספרים - '''הרי שאין לבערי גוראריה שום זכות בספרים, ולטענתו אין כל בסיס'''{{הערה|1=ע&quot;פ [[שולחן ערוך]] אבן העזר סימן צ' ס&quot;ט ברמ&quot;א, נדפס ב&quot;[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]&quot; עמוד 34.}}.<br /> <br /> == המשפט ==<br /> ===הכנה למשפט, עורכי הדין, עדויות וחקירות===<br /> {{להשלים}}<br /> לאחר שהנתבע סירב להפסיק את מכירת הספרים ולהשיבם, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשת [[אגו&quot;ח]], הועברה בקשה לבית המשפט למתן צו עיקול על הספרים הנתבע שהתנגד לעיקול, טען לבית המשפט כי לפי דיני ירושה חצי מהספרים שייכים לו והגיש בקשה למשפט בכך הועבר הדיון לשטח בית המשפט.<br /> (הדבר נעשה לאחר שבארי סירב להתדיין בבית דין רבני. הגאון הרב ישראל יצחק פיקארסקי הורה שמותר לפנות לבית המשפט בעניין זה {{הערה| כפר חב&quot;ד גליון 1990, ה'טבת תשפ&quot;ג, עמ' 24}}). <br /> לניהול המשפט נבחרו צוות המשפטנים שהורכב מעורכי דין מפורסמים מ[[ניו יורק]], וושינגנטון ופילדלפיה. בראש הצוות עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו&quot;ד)|נתן לוין]]. לוין היה היועץ המשפטי של נשיא [[ארצות הברית]] ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של [[ארצות הברית]] (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית. <br /> עורך דין נוסף היה יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו&quot;ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ[[ורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]].<br /> ובנוסף אליהם גם העורך דין שמחה (סעט) וואקסמאן (שהיה גם עוזרו של לוין).<br /> <br /> נציגי אגודת חסידי חב&quot;ד במשפט היו [[יהודה קרינסקי]] ו[[אברהם שמטוב]] נוספו עליהם הספרן בערל לוין ויצחק וילהלם שיחד אספו ועברו על עשרות מסמכים לחשיפת הוכחת הבעלות על הספריה.<br /> <br /> ההכנה למשפט בפועל נמשך במשך כמה חודשים מחודש תמוז תשמ&quot;ה עד למועד המשפט בכסלו תשמ&quot;ו. <br /> במהלך הכנת הראיות נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[יחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] על הספריה, על מכתבו של [[הרבי הריי&quot;צ]] לפרופ' אלכסנדר מארקס - מגדולי הספרנים בניו יורק, המכתב שנושא את התאריך חודש [[אדר ראשון]] [[תש&quot;ו]] כתוב בו בין השאר, ש&quot;הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב&quot;ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה&quot;. לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> משפט הספרים החל ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] [[תשמ&quot;ו]], ושמיעת העדויות החלה למחרת, [[כ' כסלו]].<br /> <br /> מידי יום מימי המשפט נסע הרבי על ה[[אוהל]] לציונו של הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ===פעולות רוחניות במהלך המשפט===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אלבום יהי אור]]}}<br /> [[קובץ:אלבום יהי אור.jpg|ממוזער|כריכת האלבום 'יהי אור']]<br /> כאשר נפתח [[משפט הספרים]] הצד השני טען שתנועת חב&quot;ד הפסיקה את פעילותה עם הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ומשכך כל הנכסים שהיו שייכים לו יכולים להתחלק בין היורשים.<br /> <br /> כתשובת נגד לטענה זו, קרא הרבי ב[[נר חמישי של חנוכה]] בשנת [[תשמ&quot;ו]] - כשבועיים לאחר שהחל שלב הדיונים בבית המשפט - למזכיר הר' [[חיים יהודה קרינסקי]], והורה לו להתקשר לכל השלוחים{{הערה|בהמשך לשיחה שנשא הרבי יום קודם להוסיף בפעולות כתשובת נגד רוחנית והוספת זכויות.}} לבקש מהם לתעד את ההדלקות הפומביות והאירועים בליל [[זאת חנוכה]] במוצאי שבת, ולשגר את התמונות במטרה לפרסם אותם באלבום מיוחד.<br /> <br /> את האלבום ערך הרב [[יוסף ברוך פרידמן]], ובמשך כל תקופת העריכה ביקש הרבי עדכונים שוטפים אודות הגעת התמונות והתקדמות ההוצאה לאור, ובסופו של דבר האלבום יצא לאור בשפה ה[[אנגלית]] לקראת י' שבט תחת השם: '''יהי אור - שלושים יום בחייהם של הפנסאים של חב&quot;ד-ליובאוויטש''' (בשפת המקור: '''Let There Be Light: Thirty Days in the Lives of the Chabad-Lubavitch Lamplighters''').<br /> <br /> ==פסק הדין==<br /> <br /> ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] בבוקר, התקבלה ב[[מזכירות]] הרבי הודעה מבית המשפט, שהשופט חתם על פסק הדין, ואפשר לבוא לקחת את הפסק. כעבור זמן קצר הוגש לרבי פסק הדין, המשתרע על 40 עמודים, ובסיכומו נאמר: <br /> <br /> &quot;לאחר שמיעת העדויות במשפט ולאחר [[התבוננות]] במסמכי הראיות המרובים שהוצגו על ידי שני הצדדים, הגעתי למסקנה שהספרייה לא הייתה חלק מרכושו הפרטי של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרב יוסף יצחק שניאורסאהן]] בשעת [[הסתלקות|הסתלקותו]]. בהתאם לזאת, התביעות שכנגד בטלות, מאחר שאין מחלוקת שחוץ מבתורת [[ירושה]] אין לנאשם שום זכויות על הספריה. לאגודת חסידי חב&quot;ד יש זכות בדין בתביעתה להחזרת הרכוש&quot;. <br /> <br /> כאשר הודיעו לרבי על הבשורה הטובה, צהבו פניו הק' של הרבי והוא נראה בחדווה גדולה. הרבי הורה לטלפן לעורכי-הדין ולהודות להם על מאמציהם, וכן לטלפן מיד לרבנית ולהודיע לה על פסק הדין.<br /> <br /> ===הרבי והספרים שייכים לחסידים===<br /> אחד המשפטים שהשפיעו רבות על השופט היה המשפט שאמרה [[הרבנית חיה מושקא]] לחוקר שתישאל אותה בקשר עם [[משפט הספרים]]: &quot;הרבי והספרים שייכים לחסידים&quot;. עו&quot;ד נתן לוין העיד כי: &quot;הרגע שבו הבנתי כי אנו הולכים לנצח, היה כאשר הרבנית אמרה משפט זה&quot;. במהלך עדותה של הרבנית נכח במקום [[בארי גוראריה]] נכדו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וברגע שבו אמרה הרבנית את המשפט נטש את המקום.<br /> <br /> ==הערעור==<br /> <br /> לאחר ה[[דידן נצח]] ב[[ה' טבת]], ערערו התובעים על פסק הדין. בתחלה - באותו בית משפט פדרלי עצמו, ולאחרי דחיית הערעור שם, פנו בערעור נוסף לבית המשפט לערעורים של מדינת ניו-יורק. <br /> <br /> לאחר דיונים ארוכים שנערכו בקיץ [[תשמ&quot;ז]], ניתן פסק-הדין המוחלט, על ידי שלושת השופטים של בית המשפט לערעורים - פה אחד: דחיית הערעור מכל וכל. הפסק ניתן ב[[כ&quot;ה חשוון תשמ&quot;ח]], ושלוש ימים אחר-כך ניתן הצו הסופי - להחזיר את הספרים שנלקחו מהספריה. החסידים חפצו לעשות אף ביום זה שבעה ימי משתה ושמחה כבדידן נצח הראשון, אולם הרבי לא הסכים לדבר זה. טוענים שהרבי התבטא שהלוחות הראשונות ניתנו ב[[קול]] רעש גדול, מה שאין כן לוחות האחרונות. בישיבות אשר ב[[קראון הייטס]], הקפידו מאד על הסדרים בימות אותו השבוע ועל ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] בלילות.<br /> <br /> ב[[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב&quot;ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;. כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי למזכיר הרב יהודה קרינסקי להוציא באקראי שלושה ספרים מאחד הארגזים, ולהדפיס אחד מהם מיד בהוצאת [[קה&quot;ת]], ולמוכרו במחיר של דולר אחד. והספר שיצא הינו הספר &quot;[[דרך אמונה (ספר קבלה)|דרך אמונה]]&quot; (ספרו של רבי מאיר ן' גבאי).<br /> <br /> ==התייחסויות הרבי לנושא==<br /> לאורך כל הפרשיה, ראו בבירור שהרבי לא מתייחס לכך כאל סכסוך כספי גרידא - אלא כמאבק רוחני שמיימי כנגד [[חסידות חב&quot;ד]]. ב[[יחידות]] לחברי [[אגו&quot;ח]] בראש חודש תמוז תשמ&quot;ה עם תחילת חשיפת הפרשיה, דיבר הרבי על כך שישנם קטרוגים על אגו&quot;ח 770 והספריה, באותה הזדמנות הורה הרבי לראשונה לבנות [[770 כפר חב&quot;ד|770]] גם בכפר חב&quot;ד, ובין הדברים התבטא{{מקור|על אף שמפורסם בכל אופן ראוי לחקור ולהביא את המקור הראשון}}: &quot;הוא [בערי גוראריה] לא מתכוון לספרים, הוא מתכוון לכסא! [כס הנשיאות]&quot;.<br /> <br /> במשך ימי המשפט מי&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו ועד לסיומו בח' שבט, נסע הרבי מידי יום ביומו ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> במהלך המשפט, נשמעה טענה מהצד הנגדי שתנועת חב&quot;ד איננה פעילה. בשיחותיו התייחס הרבי באריכות לטענה זו, שהיא בוודאי שטות גמורה, והסיבה שנשמעה היא רק בתור קטרוג על [[חסידות חב&quot;ד]] - על מנת לעורר את החסידים להגביר את הפעילות ולהוכיח שתנועת חב&quot;ד פעילה ביתר שאת ויתר עז. ב[[חנוכה]] [[תשמ&quot;ו]] הורה הרבי לאסוף מכל רחבי העולם תמונות מהפעילות הענפה של [[מבצע חנוכה]] ולהוציאם לאור ב[[אלבום יהי אור|אלבום מיוחד שיצא לאור תחת השם 'יהי אור']].<br /> <br /> לאחר הניצחון, הקדיש הרבי שיחות מיוחדות לנושא. בשבוע שלאחר ה' טבת - שנחגג על ידי החסידים כ&quot;שבעת ימי המשתה&quot; - אמר הרבי שיחה בכל יום, ובהם ביאר באריכות את העובדה שהמשפט היה קטרוג על החסידות, בדומה לקטרוג על [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[מאסר אדמו&quot;ר הזקן|מאסרו]]. הנצחון במשפט מהווה, איפוא, ניצחון הדרך של &quot;[[הפצת המעיינות|הפצת המעיינות חוצה]]&quot;.<br /> <br /> יום למחרת הניצחון, בו' טבת, אמר הרבי שיחה מיוחדת ובה אמר שזמן זה הוא עת רצון מיוחד לברכות בכל המצטרך. הרבי הציע לכל המעוניין לשלוח מכתבים ובקשות ברכה, אותם יקח איתו ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אוהל]]. למי שאין ביכלתו לשלוח את המכתב לרבי, הורה הרבי לפנות לציון של [[צדיק]] ו[[נשיא|נשיא בישראל]] הנמצא בסמיכות למקום מגוריו, ולבקש שם את הברכה. למחרת נסע הרבי לאוהל עם כ-12 שקים של מכתבי בקשות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79188 הרבי נוסע לאוהל לאחר דידן נצח] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[שבת]] שלאחר הניצחון - שבת פרשת ויגש - בהמשך לשיחה ארוכה אודות הנצחון ומשמעותו, הורה הרבי:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=שיחת שבת פרשת ויגש [[תשמ&quot;ז]], [[ספר השיחות]] חלק א' ע' 224‏ <br /> |תוכן=יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד — <br /> :וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר<br /> ::'''עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ&quot;ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא'''}}<br /> <br /> <br /> ===מנהגי ה' טבת===<br /> <br /> בחודש טבת תשמ&quot;ט עורר הרבי אודות רכישת ספרים על ידי כל אחד כהתעוררות מפרשת הספרים.<br /> <br /> הרבי חילק 2 דולרים, אחד לצדקה והשני השתתפות ברכישת ספרים.<br /> <br /> בימים הבאים חסידי חב&quot;ד בכל העולם רכשו ספרים ובחנויות החב&quot;דיות היו תורים היסטריים.<br /> <br /> ====מכירות ה' טבת====<br /> כדי לממש את הוראת הרבי אודות רכישת ספרים בקשר לה' טבת, עם השנים התפתחו ירידי ספרים, מכירות מיוחדות, השקות, הנחות ומבצעים במיוחד לרגל ה' טבת.<br /> <br /> ====הוראות ומנהגים====<br /> א. יש לזכור בכל שנה את המאורע, בין היתר על ידי קיום התוועדות ועוד.<br /> <br /> ב. להתחזק ב[[לימוד התורה]].<br /> <br /> ג. להוסיף בקביעות עתים לתורה, ובמיוחד לימוד ברבים, ובעיקר לימוד [[משנה|משניות]].<br /> <br /> ד. ללמוד בספרים שנפדו, לימוד ההלכות בספר הרמב&quot;ם, בשולחן ערוך ונושאי כליו, וב[[פנימיות התורה]] וב[[תורת החסידות]] שעל ידי זה יכולים לקיים המצוות שחיובן תמידי בכל רגע, [[אמונה בה'|אמונת ה']], יחודו [[אהבת ה'|אהבתו]] [[יראת ה'|ויראתו]] וכדומה.<br /> <br /> ה. לעורר רבים מישראל להוסיף בלימוד התורה, על פי הציווי &quot;[[ואהבת לרעך כמוך]]&quot;, שהינו כלל גדול בתורהו.<br /> <br /> ====רכישת ספרי קודש בכל בית פרטי====<br /> ו. בכל בית פרטי וגם בחדר האוכל של כל אחד ואחד מישראל צריכים להיות ספרי היסוד של יהדות נוסף לחומש, סידור, תהלים, ובבית חסידי - גם [[ספר התניא]] כולל ובמיוחד ספרי הלכה בענינים הנוגעים לחיי היום-יום, שילמדו בהם לעיתים קרובות, כדי לדעת את המעשה אשר יעשון.<br /> <br /> ז. וכן בנוגע לחתן-כלה שמתכוננים לבנות בית יהודי - שביחד עם ההשתדלות להכין כלי הבית, &quot;מטה וכסא ושולחן ומנורה&quot; יש להשתדל ואדרבה - לכל ראש שבבית יהיו ספרי קודש, שילמדו בהם, ועד שנעשה &quot;[[בית מלא ספרים]]&quot;.<br /> <br /> ח. לכל ילד וילדה גם הקטנים ביותר, שהגיעו לכלל הבנה, משהתינוק מתחיל לדבר יהיו ספרי קודש משלהם, כמו: סידור, חומש, ותהלים, [[תניא]] קטן, ספרים שיהיו ברשותם ואחריותם, ויניחום בחדרם.<br /> <br /> ט. ובוודאי יסבירו לילדים שלא יחששו מלהרבות בשימוש הספרים מחשש שיתקלקלו ויקרעו - מכיון שיבטיחו להם שיקנו להם ספרים חדשים ומהודרים עוד יותר.<br /> <br /> י. נוסף על זה שכל אחד ואחת יוסיף בהספריה שלו - יש לפרסם זאת גם בסביבתו, ולבאר את גודל הענין שבזה.<br /> <br /> ====הרחבת ספריות ציבוריות====<br /> בחגיגת שנערכה לציון השנה הראשונה לאחר הנצחון ב[[משפט הספרים]], הורה הרבי כחלק מההוראות, לציין את היום באמצעות הקמת והרחבת [[ספריות ציבוריות]]{{הערה|'התוועדויות' תשמ&quot;ח כרך ב עמוד 273: בכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית ציבורי לתורה, תפילה וצדקה, וכיו&quot;ב – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים, סידורים, חומשים, ספרי תהילים וכו', יהיו עוד הרבה ספרים – &quot;בית מלא ספרים&quot; – בכל מקצועות התורה, כלומר, להקים ספרייה תורנית (או להרחיב את הספרייה הקיימת) לתועלת הציבור כולו, שיוכלו להוסיף ולהרבות בלימוד התורה, הן בכמות והן האיכות, על-ידי העיון והלימוד בריבוי ספרים בכל מקצועות התורה.}}.<br /> <br /> ==המשפט האישי נגד הרבי==<br /> לאחר השיחות החריפות שנשא הרבי בחודש [[תמוז]] תשמ&quot;ה סביב משפט הספרים, ניגש אחד הבחורים, במהלך שבת [[פרשת פנחס]], [[כ&quot;ד תמוז]], נקש בדלת ביתה של חנה גוראריה, וכשהיא פתחה את הדלת, טרק הלה את הדלת בפניה שנחבלו כתוצאה מכך. בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] באותה שבת ניגש לרבי ה[[משב&quot;ק]] הרב [[בערל יוניק]] ואמר [[לחיים]] וביקש ברכה עבורה ושאל איך להודיע זאת לרש&quot;ג, והרבי ענה שיודיעו לו אחרי הבדלה ושיהיה נוכח רופא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/11q014O8oP0ZdBziCEEHker62Cbpx1m-z/view יומן התמים מרדכי גלזמן]}}. <br /> <br /> בערי ניצל את התקרית על מנת להגיש תביעה נגד הרבי על הסתה לאלימות וטרור, למרות גינוי הפעולה על ידי הרבי בעצמו. תביעתו של בערי הוגשה לאחר כשלונו במשפט הספרים. <br /> <br /> במהלך המשפט הוגשה בקשה מצד התובעים שהרבי יבוא להעיד בבית המשפט. בשונה מהמשפט הקודם בו ניתן היה בנקל יותר למנוע את הבקשה, במשפט הנוכחי שהיה קשור יותר לאישיותו של הרבי, התבקשו מאמצים גדולים יותר על מנת למנוע זאת. עורכי הדין מצד הרבי טענו שעדות מהרבי תזיק לבריאותו, אך הצד השני הביא קלטות והסרטות של הרבי עומד במשך שעות ומחלק דולרים לצדקה. לבסוף נדחתה הבקשה על ידי השופט, שפסק בתאריך [[כ&quot;ו תשרי]] [[תש&quot;נ]], כי הבאתו של הרבי לבית המשפט לא תוסיף מאומה למהלך המשפט.<br /> <br /> המשפט הסתיים ב&quot;דידן נצח&quot; נוסף, שנפסק ב[[י&quot;ט טבת]] [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> ==החזרת אחרוני הספרים==<br /> {{להשלים}}<br /> ==ראו גם==<br /> * [[ניגון דידן נצח]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:ה טבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'ה' טבת' - דידן נצח']]<br /> *'''משפט הספרים - דידן נצח''' - נכתב על ידי הרב [[שלום דובער לוין]], חוברת הכוללת את הפרטים ב[[משפט הספרים]] בהם הוא היה מעורב באופן אישי. סקירת השתלשלות המאורעות, ותצלומי התכתבויות ודיווחים בינו לבין [[הרבי]]. יצא לאור במהדורה ראשונה בשנת [[תשס&quot;ז]] ובמהדורה מורחבת בה' [[טבת]] [[תשס&quot;ח]].<br /> *הספר '''ה' טבת - דידן נצח - כך נפדו הספרים''' (באנגלית), חובר על ידי הרב משה בוגומילסקי, תושב שכונת [[קראון הייטס]], שבספר חדש שהוציא, חושף כיצד השיג רשימה מדוייקת של 400 ספרים שנגנבו מהספרייה וכיצד הצליח להגיע לאספנים שרכשו את הספרים. בנוסף, חושף הספר את הוראת [[הרבי]] לפנות לרב פוסק דינים מחוץ ל[[חסידות חב&quot;ד]] שיפסוק למי שייכים הספרים. בשנת ה'[[תשע&quot;ה]] תורגם הספר לעברית.<br /> *'''הרגע בו הודעתי לרבי על הנצחון''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1888 עמוד 20 (חלק ראשון) '''המאבק בערעור - סודות מהחדר''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1889 עמוד 24 (חלק שני)<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/7/7c/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf ירושת שררה]''', פרק העוסק בנידון משפט הספרים מנקודת המבט ההלכתית {{PDF}}<br /> *'''פרקים עלומים במשפט הספרים''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1992 עמוד 30<br /> <br /> *כפר חב&quot;ד, גליון 1990, ה' טבת תשפ&quot;ג (הגליון מוקדש למשפט הספרים).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[שיחה]] מדברי [[הרבי]] בנושא משפט הספרים: '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51978 אמירת השיחה]''' {{וידאו}}, טקסט השיחה שעבר את הגהתו של הרבי '''[http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm37.htm#1 פורמט טקסט]''', '''[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm37.pdf פורמט PDF]'''{{PDF}}. <br /> <br /> '''סיפור החג'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/134796 פסק הדין שפתח את שרשרת הניצחונות במשפט הספרים]''' - י&quot;ג כסלו תשמ&quot;ו {{COL}}<br /> *'''[http://chabadpedia.co.il/images/6/6d/Didannatzach.pdf דידן נצח]''' {{PDF}} - סקירת המאורעות, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שד&quot;ב לוין]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/update/331.pdf מגילת ה' טבת]''' {{תבנית:PDF}} - סיפור הפרשה מפי הרב יוסף קרסיק, בעריכת מערכת [[שבועון בית משיח]], עימוד ועיצוב [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]<br /> * מנחם זיגלבוים ואברהם רייניץ, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65873 כל פרשת הספרים והנצחון]''', [[שבועון בית משיח]]<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2707 הספרן מספר: כך התגלתה הגניבה]''' {{וידאו}}<br /> *[[חיים ברוך הלברשטאם]] '''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99_%D7%94'_%D7%98%D7%91%D7%AA_-_%D7%A8'_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D בראיון מיוחד: כך חשפנו את גנב הספרים]''', אתר 'יומנים מבית חיינו'.<br /> * סקירה: הפרשה שהסעירה את ליובאוויטש '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=241&amp;lang=hebrew פרק א']''', הרבנים מורים: ללכת לערכאות '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=243 פרק ב']''', &quot;המלך אינו מעיד...&quot; '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=244&amp;lang=hebrew פרק ג']''', המשפט '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=245 פרק ד']''', 'דידן נצח' [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=246 פרק ה'], אתר שטורעם<br /> *[[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/253778738618.html המתח, הכאב, הבטחון והשמחה]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *עורך הדין נתן לוין, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/830023865683.html מאחורי הקלעים של פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/467428944722-1.html לקסיקון פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/01/04-01-2017-16-42-53-5_Tevet_30-1.02_FINAL.pdf דידן נצח - שלושים שנה]''', לקט כתבות מארכיון [[שבועון בית משיח]], [[תשורה]] מהתוועדות דידן נצח ב-770, תשע&quot;ז<br /> *'''[http://chabad.info/magazine/%D7%90%D7%AA-%D7%94-%D7%98%D7%91%D7%AA-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%A9%D7%A0/ &quot;את ה' טבת צריך לזכור ולחיות מחדש בכל שנה&quot;]''' - התוועדות עם הרב [[ברל לזר]] על מאורעות ה' טבת, [[שבועון בית משיח]] כ&quot;ט כסלו תשע&quot;ט {{בית משיח}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/128318 המכתב המקורי ששוגר אל הרבי בו דווח על מכירת הספרים]''' {{COL}} טבת תשפ&quot;א<br /> *כתבות הסוקרות את משפט הספרים במגזין [[א חסידישע דערהער]]: '''[https://derher.org/wp-content/uploads/27-teves-5775-03.pdf מייסדים יום טוב]''' (טבת תשע&quot;ה) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/14-teves-5774-03.pdf ותחי רוח יעקב אביהם]''' (טבת תשע&quot;ד) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/76-Teves-5779-Hey-Teves-behind-the-scenes.pdf מאחורי הקלעים]''' (טבת תשע&quot;ט) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/39-teves-5776-08.pdf זמן מאתגר, ניצחון ניצחי]''' (טבת תשע&quot;ו) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/89-teves-5780-Rabbi-Yitzchok-Goldshmidt-recalls-5-Teves-5747.pdf הניצחון של הרבי]''' (טבת תש&quot;פ) {{PDF}} (אנגלית)<br /> <br /> '''מדיה'''<br /> *'''[https://anash.org/watch-how-the-rebbes-stolen-seforim-were-bought-back/ הרב פייביש וואגעל מספר: כיצד הוחזרו לספריה הספרים שנמכרו?]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br /> <br /> '''שונות'''<br /> * '''מדור [http://www.hageula.com/calendar/tevet/156.html ה' טבת]''', אתר הגאולה<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1232 ה' טבת תשמ&quot;ז]''' {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> * '''[http://www.hageula.com/vid/770/2912.html כך חגגו את דידן נצח]''' וידאו ויומן {{וידאו}} - אתר הגאולה<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65866 קובץ &quot;דידן נצח&quot;]''', שיחות, יומנים ועוד, הוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]]{{PDF}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2112 הספרים חוזרים - מה הייתה תגובת הרבי?]''' {{וידאו}} ווידאו ותמליל ב' כסלו תשמ&quot;ח<br /> *{{קישור חבד און ליין|87296|התגלית המדהימה של השופט האמריקאי ● הרב זושא וולף||ז' טבת תשע&quot;ה}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/128330 תיעוד נדיר: ספרי הספריה שהושארו בהוראת הרבי בכפר חב&quot;ד]''' {{COL}} טבת תשפ&quot;א<br /> *'''[https://col.org.il/news/143012 בכובע שטריימל: הידעתם שהרבי הריי&quot;צ והרש&quot;ב חגגו את ה טבת?]''' {{COL}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%94%27%20%D7%98%D7%91%D7%AA כתבות בנושא ה' טבת]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA&diff=730210 מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית 2024-12-31T21:38:20Z <p>מיד: </p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> [[קובץ:חסידים שנאסרו.jpg|שמאל|ממוזער|350px|חסידים שנאסרו (התמונות מתקופת מאסרם)]]<br /> '''מאסרי החסידים ברוסיה הסובייטית''' בוצעו הן בבודדים והן בגלי מאסרים מרכזיים, ובהם גל המאסרים ב[[לנינגרד]] ב[[תר&quot;צ]], במוסקבה ב[[אלול]] [[תרצ&quot;ה]], בלנינגרד בשנת [[תרצ&quot;ח]] ולאחר היציאה מרוסיה בשנים [[תש&quot;ח]]-[[תשי&quot;א]]. הנאסרים הוגלו או נרצחו זמן קצר לאחר מכן, כאשר האשמה המרכזית היא בעוון [[הפצת יהדות]].<br /> <br /> ==רקע==<br /> שנים אחדות קודם, החלו אנשי ה'[[יבסקציה]]' להעלות את הרדיפות נגד חסידים שהתגוררו בערים השונות ברחבי [[רוסיה]]. למרות ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עזב את [[רוסיה]], הפעילות להפצת תורה ויהדות ב[[רוסיה]] לא פסקה. ה[[חסידים]] וה[[תמימים]] המשיכו לעסוק בהרבצת תורה לילדי ישראל ולמבוגרים<br /> <br /> אנשי היבסקציה שידעו על פועלם של החסידים החליטו להילחם אחת ולתמיד נגד עדת החסידים שנשארה ברוסיה.<br /> <br /> ==גל המאסרים בלנינגרד - תר&quot;צ==<br /> בלנינגרד היו מאסרים בודדים וגם גלי מאסרים גדולים. הרב [[שמעון לזרוב]] רב הקהילה החסידית בנו הרב גרשון אליעזר והרב [[ניסן נמנוב]] ראש ישיבת תומכי תמימים המקומית, נאסרו בשנת [[תר&quot;צ]], ונגזר דינם לעשר שנות גלות. לאחר זמן הוקל עונשם לשלוש שנים, אלא שכוחותיו של הרב לזרוב לא עמדו לו והוא נפטר זמן קצר לאחר סיום גלותו.<br /> <br /> ==גל המאסרים במוסקבה - אלול תרצ&quot;ה==<br /> [[קובץ:כתב אישום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב אישום של ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב מאסקאליק]] מיום ט&quot;ז תמוז תרצ&quot;ה]]<br /> בחודש [[אלול]] [[תרצ&quot;ה]], החלו אנשי הנ.ק.וו.ד. בגל מעצרים נרחב ב[[מוסקבה]] ופרבריה. ראשון שנעצר היה החסיד ר' [[אברהם דרייזין|אברהם מאיור]] שהיה מנהל ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]]. את ר' אברהם מאיור אמנם לא הצליחו לעצור אז, אבל באותו גל המעצרים נעצרו שבעה מחשובי החסידים שהיו קשורים לייסוד, ניהול ולימוד בתלמודי התורה המחתרתיים שהוקמו בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב מאסקאליק]] (הידוע בכינויו ר' יענק'ל ז'וראוויצער), ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[יצחק גולדין]], ר' [[אבא לוין]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], בנו ר' [[מנחם מענדל גורליק]], ור' [[שלמה מטוסוב]].<br /> <br /> כל העצורים הועברו למטה [[המשטרה החשאית]] 'לוביאנקה' שב[[מוסקבה]], שם עונו על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד., אלו תבעו מהם לספק מידע מי אודות הקמת הישיבות, בתום החקירות הועברו לכלא 'בוטירקה' שם המתינו עד למתן גזר הדין.<br /> <br /> לאחר שבועות ארוכים של המתנה הוכן כתב האשמה: {{ציטוטון|האשמים ארגנו לילדים ולנערים צעירים לימודים הנקראים 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. הלימודים התקיימו בדירות של קונטרבלוציונים (כך נקראו אלו שפעלו נגד המהפכה הקומוניסטית). הם אספו צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו [[תלמוד]] ואת [[מצוות|מצוות הדת]] השונות}}<br /> <br /> בכתב האשמה המתפרס על ששה עמודים שנועד לבסס את האשמה הסופית: סעיף 85, דהיינו 'בגידה במולדת'. משמעותה של אשמה זו הייתה: מוות בירייה. לבסוף, קיבלו כולם עונש &quot;קל&quot; יחסית: שלוש שנות גלות ב[[קזחסטן]].<br /> <br /> הנאשמים סבלו רבות בגלותם אך הצליחו לשרוד - מלבד הרב [[יעקב מאסקאליק]] שעקבותיו &quot;נעלמו&quot;, בקזחסטן.<br /> <br /> המאסר ההמוני הבא היה בעיר [[רוסטוב]]. החל מליל א' ד[[ראש השנה]], נאסרו חסידים רבים, ובהם החסיד הרב [[לייזער ננס]] הרב [[דוד לאבאק]], הרב [[שמואל מענדל הלפרין]], הרב [[מרדכי אהרן פרידמן]] הרב [[שמאי ויגאן]] ועוד.<br /> <br /> באותה תקופה, הריכוז החב&quot;די הגדול ביותר היה ב[[לנינגרד]], שם הייתה קהילה רבת-חסידים, שלמרות הכול המשיכו להתפלל יחד, להתוועד ולשמור על אורח חיים חסידי. וגם לשם הגיע גל המעצרים. החל מחודש [[אלול]] [[תרצ&quot;ז]] ועד סוף החורף נאסרו עשרות רבות של חסידים, אשר חלקם נשפטו לתקופה של 10 שנים, אם יותר ואם פחות; חלקם חזרו לאחר תום תקופת הגלייתם, ואחדים מהם שלא יכלו לשאת את הסבל הנורא - נפחו את נשמותיהם מקור וכפור, עינויים והכאות, תשישות ואפיסת כוחות.<br /> <br /> ==גל המאסרים בלנינגרד - אדר תרח&quot;צ==<br /> גל המאסרים המפורסם והקשה ביותר אירע בחורף [[תרח&quot;צ]] ב[[לנינגרד]].<br /> <br /> הלילה של [[עשרת הרוגי מלכות]] - כך כינו החסידים את אותו לילה בו בוצעו רוב המעצרים.<br /> <br /> לאחר חצות הלילה, שבין יום רביעי א' אדר ראשון [[תרח&quot;צ]] ליום חמישי ב' אדר ראשון, נעצרו עשרים וחמשה יהודים רובם חסידים, וביניהם: ר' [[משה ששונקין]], ר' [[חיים ששונקין]]; ר' הירשל זובין; ר' מאיר צינמן; ר' שאול פרידמן; ר' ישעיה; ר' [[אברהם ישעיה סברדלוב]]; הרב [[נחום טרבניק]]; ר' משה ליין; ר' [[ישראל יעקב לוקשין|י&quot;י לוקשין]], ועוד גדולים ורבים. <br /> <br /> העצורים היו בעלי תפקיד בקהילה היהודית-חב&quot;דית, חלקם השתתפו בארגון &quot;[[תפארת בחורים]]&quot;. [[המשטרה החשאית]] הצליחה לשתול בתוך הארגון, איש משלה, והוא שהסגיר את שמות החברים. באור לב' אדר ראשון תרח&quot;צ, נעצרו חברי הארגון ועוד מחשובי החסידים בלנינגרד.<br /> <br /> בכתב אישום של כמה מהחסידים שנעצרו, נכתב: <br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=''&quot;הנאשמים: [[אלחנן דב מרוזוב|מורזוב אלחנן]] - פבזנר ב. ל. [ר' חונייע מרוזוב החזיק פספורט על שם פבזנר], [[יצחק רסקין|רסקין יצחק]], [[פנחס אלטהויז|אלטהויז פנחס]] - נאשמים בתקנה 85 [בגידה].. קבוצת קונטרבלוציונרים לאומניים.. פעולתם המיוחדת הייתה ארגון פעילות קונטרבלוציונית לאומנית עם צעירים דתיים. לארגון קוראים 'תפארת בחורים'.. קיבלו סיוע מחוץ לארץ&quot;. }}<br /> <br /> 12 מהעצורים הוצאו להורג. <br /> <br /> בהמשך השנה נעצרו עוד עשרות חסידים.<br /> ===הנרצחים===<br /> [[קובץ:מסמכים.jpg|שמאל|ממוזער|275px|מסמכים המוגדרים &quot;סודי&quot;, המעידים על הוצאתם להרוג של חשובי חסידי חב&quot;ד המכונים 'עשרה הרוגי מלכות']]<br /> * ר' [[פנחס אלטהויז (חסיד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|פנחס אלטהויז]] - החסיד ר' פנחס אלטהויז - או כפי שכונה בפי אחיו החסידים &quot;פיני'ע&quot; - היה בנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]]. ר' פיני'ע כמו אביו, היה ידיד ונאמן בית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הוא נאסר בגיל צעיר, כאשר היה בן שלושים וחמש שנים בלבד{{הערה|לאחר שר' פיני'ע נאסר, ברחה אשתו מביתה יחד עם הילדים, בפחדה פן יאסרו גם אותה. לימים סיפרה רעייתו, כי בנה ביקר אצל אנשי הנ.ק.וו.ד. בלנינגרד והתעניין אצלם לדעת מה עלה בגורל אביו - מאחר שאין לו ממנו כל ידיעה. הבכירים שבהם ענו לו, כי אין לו מה להתענין, מאחר שהרגו אותו ביריה - יחד עם כל אנשי קבוצת שניאורסאהן שנאסרו באותו יום, ואשר חיסלו אותם ביריה אחד לאחד!כעבור שנים, סיפרה מרת בת שבע אלטהויז, שלימים פגשה את אחד החסידים שהתגורר בנעוול, שאף הוא היה במאסר באותה תקופה. אותו חסיד סיפר לה, שכשהיה במאסר, הוציאו אותו באחד הימים מתאו על מנת להעבירו לתא אחר. עד שהתא השני פונה, העמידו אותו בקצה המסדרון עם הפנים אל הקיר, בעומדו שם ממתין, שמע צעקות רמות מתוך חדר סמוך: &quot;אתה מוכן לדבר?&quot; צעק אחד החוקרים ששהה בחדר. לאחר שתיקה קצרה, נשמעו לפתע צליפות שוט מחרידות. &quot;הבנתי כי הנחקר הוא אחד מהחסידים&quot;, סיפר החסיד.כמה דקות לאחר מכן נפתחה הדלת, ואנשי הנ.ק. וו, ד. יצאו החוצה עם הנחקר. &quot;לא התאפקתי&quot;, הוסיף האיש לספר, &quot;והפנתי את ראשי לראות מיהו הנחקר וראיתי את דמותו של ר' פיני'ע אלטהויז כשהוא כולו חבול, מלא דם. לפי מצבו, נראה שלא היה צריך אפילו לירות בו כדי להרגו...}}.<br /> * ר' [[פייביש אסתרין]] - ר' פייביש היה הגבאי של [[בית הכנסת]] בלנינגרד{{הערה|שבוע לפני מאסרו קיבל הודעה מטעם ה[[ק.ג.ב.]] כי הוא מוזמן לבוא אליהם, יחד עם החסיד ר' [[דובער קוזניצוב]], אשר היה מנהל את המקוה. הם ביקשום למסור בידם את המפתחות של המקוה, אך ר' פייביש יחד עם ר' דובער, ענו להם בתוקף רב: &quot;לא ניתן לכם את המפתחות של המקוה על מנת שתסגרו אותה! רצונכם לסגור את המקוה - עשו כרצונכם, אך אנחנו את המפתחות לא ניתן בשום אופן! יותר טוב שתסגרו את [[בית הכנסת]] - ולא את המקוה!&quot; אחד מאנשי ה[[ק.ג.ב.]] בשמעו את דבריו התקיפים, ענה להם בזעם: - &quot;עוד תשלמו היטב בעד העקשנות שלכם!&quot;למחרת הגיע למקוה צעיר אחד, כבן 18, וביקש ממנו למסור לו את מפתחות המקוה. כאשר שאלו לזהותו - ענה לו כי הוא חבר הקומסומול וביקשו שוב להביא לו את המפתחות. ר' פייביש התעניין אצלו על כתובת הוריו והלך אל אמו, שהייתה אשה דתית, וסיפר לה על מעשה בנה. &quot;אם רצונך שלא יהיו לו צרות בחיים שלו - אמר לה בתוקף רב - הרי כאשר שולחים אותו לקבל את המפתחות מהמקוה על מנת לסגרה - בל ילך!&quot;פרצה האשה בבכי, ספקה את כפיה ביאוש וקראה: ומה יכולה אני לעשות כאשר נגזר עלי לראות כזאת מבניי!לא ארכו הימים, והקלגסים הלמו בדלת ביתו באישון לילה, אסרוהו ונטלוהו לבית המאסר, ומאז נעלמו עקבותיו עד עצם היום הזה.}}.<br /> * ר' [[שאול קצנלבויגן]].<br /> * ר' [[מאיר פרידמן (לנינגרד)]]{{הערה|החסיד ר' מאיר פרידמן במשך השנים שמר על קשר מכתבים עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובמאסרו התגלה בביתו פתקאות שקיבל מהרבי. הוא הואשם בכך שהיה שייך לאותה תנועה נוראה של &quot;אנשי שניאורסאהן - אויבים מספר אחד של המלוכה&quot;.לאחר מאסרו, ניסו בני משפחתו לברר מה עלה בגורלו. לא ארכו הימים, והתברר כי ירו בו המרצחים ללא דין ומשפט. את משפחתו גרשו מלנינגרד והגלו לקסטראמא, כיון שאסור היה להם להוסיף ולהתגורר בעיר.}}.<br /> * ר' [[יצחק רסקין]]{{הערה| לאחר מאסרו ניסו בני משפחתו לברר את אשר עלה בגורלו. רק לאחר שלושה חודשים סיפרו להם כי נגזר עליו 10 שנים עבודת פרך ב[[סיביר]], מבלי רשות לכתוב לבני משפחתו, מאז לא נראה ולא נודע מאום אודות מקומו. אולם כעבור שנים ארוכות, ביררה בתו, גב' שרה רסקין את אשר עלה בגורלו, ואז נודע כי כלל לא נשלח למאסר, וכי הוא נשפט במשפט מהיר ונידון לגזר דין מוות. ב[[חודש ניסן]] [[תרח&quot;ץ]] נורה למוות במרתפי הנ.ק.וו. ד האפלים, ונקבר בבית-קברות סמוך ללנינגרד. בן ארבעים-ושש בלבד היה כשנהרג.}}.<br /> * ר' [[אלחנן דוב מרוזוב]]{{הערה|לאחר שעצרו אותו, ניסו לעצור גם את שתי בניו, אך אחד מהם, ר' [[פנחס מרוזוב]] הספיק להתחמק ולברוח.}}.<br /> * ר' [[אלחנן עפשטיין]].<br /> * ר' [[שייע גולד]]{{הערה|אודות ר' ישעיהו גולד לא ידוע הרבה. רק זאת ידוע כי היה לר' ישעיהו קשר הדוק עם החסידים והיה עסקן ציבור גדול. הוא היה חשוך בנים, אבל היה ידוע במידת ה[[צדקה]] והחסד שעשה עם אנשים רבים. אף הוא נאסר עקב היותו קשור לחסידי חב&quot;ד, וסופו היה כשאר חבריו אשר נרצחו על קידוש השם על ידי המרצחים.}}.<br /> * ר' [[דובער קוזניצוב]]{{הערה| באותו לילה, פשטו מלאכי המשחית לביתו, החרימו כתבי יד וחפצי ערך יקרים שהיו בבית כמו מכתבים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ועוד כתבים יקרים, לאחר מכן פקדו עליו להתלוות אתם, והושיבוהו במעצר &quot;בעוון&quot; היותו קשור ל&quot;תנועת השניאורסאהנים&quot;.}}.<br /> * ר' [[יעקב שמואל גולובציק]]<br /> * ר' [[שמואל מרוזוב]].<br /> * ר' אליהו בלקינד{{הערה|נרצח ביום [[ח' בניסן]] [[תרצ&quot;ח|תרח&quot;צ]]. מסופר כי זמן קצר לאחר מאסרו, ירו בו המרצחים לעיני אביו הצדיק, למען הרבות צערו ויסורי נפשו! ר' אליהו בלקינד השתייך ככל הנראה אף הוא לקבוצה זו. במסמכים שלו שכחו, משום מה, לציין תאריכים מדוייקים, אך גם הוא נעצר באותו חודש בו נעצרה הקבוצה והוצא להורג בחודש בו הוצאו להורג שאר חברי הקבוצה.}}.<br /> (ר' [[שמואל נימוטין]] נעצר והוצא להורג חצי שנה קודם. הוא נעצר באור לא' ב[[אלול]] [[תרצ&quot;ז]], והוצא להורג עשרים יום לאחר מכן, [[כ' באלול]] [[תרצ&quot;ז]]).<br /> <br /> האמת אודות הוצאתם להורג של אותם חסידים לא נודעה לבני המשפחות במשך שנים רבות. כל אימת שבני המשפחות באו למטה [[המשטרה החשאית]] כדי לברר את אשר עלה בגורל יקיריהם, נענו כי יקירם נשפט לעשר שנות גלות.<br /> <br /> בשנת 1959 (תשי&quot;ט) שלח ה[[ק.ג.ב.]] למשפחת קוזניצוב תעודה המעידה כי הוא נפטר בשנת 1943 (תש&quot;ג), אולם תעודה זו הייתה שקרית מיסודה, שכן כאמור, כולם נרצחו ב-‏9 באפריל 1938 ([[ח' ניסן]] [[תרצ&quot;ח|תרח&quot;צ]]).<br /> <br /> ==גל המאסרים לאחר היציאה מרוסיה - תש&quot;ח-תשי&quot;א==<br /> בתחילת שנת [[תש&quot;ח]] נעצרו שישה מחשובי החסידים במוסקבה: ר' [[יונה כהן]] (קגן), ר' [[בערל ריקמן]], ר' [[מרדכי גוראריה]], ר' [[דובער לברטוב|בערל לברטוב]], ר' [[משה דוברוסקין]] ור' [[חיים אליעזר גורביץ]]. כולם הואשמו באשמה אחת מרכזית: ניסיון בריחה מברית המועצות דרך לבוב.<br /> <br /> כל החסידים הללו נשלחו לגלות ממושכת. חמשה שבו מהגלות שבורים ורצוצים בגופם, בעוד הרב יונה כהן, ממנהלי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות, נפטר בגלות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[נתן קוק]]<br /> *[[חיים אליעזר גורביץ]]<br /> *[[מאיר אבצן]]<br /> *[[שלמה מטוסוב]]<br /> *[[דובער לברטוב]]<br /> *[[אלחנן דב מרוזוב]]<br /> *[[מענדל פוטרפאס]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית - כל גלי המאסרים<br /> * יהדות הדממה - גל המאסרים תרח&quot;צ <br /> * תולדות חב&quot;ד בפטרבורג - גלי המאסרים תר&quot;צ, תרח&quot;צ ותש&quot;ח<br /> * פעילות חוצה גבולות - המאסרים לאחר היציאה מרוסיה<br /> * ר' מענדל - האמסרים לאחר היציאה מרוסיה<br /> * ר' ניסן - גל המאסרים תר&quot;צ<br /> *'''[[שבועון בית משיח]]''' גליונות 266 ו-561.<br /> *'''[[אוצר החסידים]] בפולין וברית המועצות''' - [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב&quot;ד)|יוסף אשכנזי]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/9/16/338857368835.html אלול השחור של החסידים במוסקבה]''' {{בית משיח}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=21688 חשיפה: חומר החקירות הסודי של הק. ג. ב.] באתר {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%96%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9F&diff=729997 אוזבקיסטן 2024-12-30T20:45:43Z <p>מיד: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>אוזבקסיטן, היא מדינה באסיה התיכונה, שנקראה בעבר '''בוכרה''' על שם עיר המרכזית של האיזור בוכרה, בה פעלה קהילה יהודית גדולה, שאף השתמשה בשפה פנימית משלה{{הערה|השפה הבוכרית הינה שפה יהודית, ניב יהודי-פרסי.}}.<br /> <br /> רבותינו נשיאינו שיגרו [[שלוחים]] לחיזוק הקהילה היהודית המקומית ובהם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[אברהם חיים נאה]] הרב [[שמחה גורודצקי]] והרב [[אבא דוד גורביץ]]. לאחר נפילת מסך הברזל וקריסת ברית המועצות, היגרו רוב יהודי אוזבקיסטן ל[[ארצות הברית]] ול[[ישראל]] וכיום פועל בה השליח הרב חיים שייקביץ.<br /> <br /> בשנות [[השואה]] אלפי חסידי חב&quot;ד הגיעו ל[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]] הערים המרכזיות באוזבקיסטן ובערים אלו הוקמו קהילות חב&quot;דיות וישיבות תומכי תמימים. הקהילות הצטמצמו בזמן [[היציאה מרוסיה]], והמשיכו להתקיים עד שנות הל', אז עלו רוב בני הקהילות החב&quot;דיות בברית המועצות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ההתיישבות היהודית העיקרית בחבל בוכרה החל לפני כ-800 שנה, וראשיתו ביהודים ממוצא פרסי שהגיעו למקום.<br /> <br /> החל משנת [[תקנ&quot;ג]] החלו להגיע רבנים שונים לקהילה היהודית במקום, שהתיישבו בה וחיזקו את הצביון הרוחני המקומי, בהם הרב יוסף ממן, ששימש כרב הקהילה 61 שנה, הרב רפאל אוחנה, [[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון]], הרב [[יעקב מאיר]], ועוד.<br /> <br /> מבחינה כלכלית, בעבר עבדו יהודי בוכרה ב[[מסחר]] בדים, בענפים חקלאיים ככותנה, משי, צמר, פירות ומאוחר יותר גם במכונות [[חקלאות|חקלאיות]], ב[[כימיקלים]] ובתעשיות המתכת.<br /> <br /> בשל העובדה שהמדינה מוסלמית, מעמד הקהילה היהודית במדינה היה נחות והם נחשבו כאזרחים 'מדרגה שנייה', וחוו גזירות שונות, כגון החובה להניף סמרטוט מחוץ לבתיהם כדי להראות שהבית אינו בית מוסלמי, נאסר עליהם להיכנס לעיר לאחר שקיעת השמש, ונאסר עליהם לבנות בתים גבוהים, היו מחוייבים בחבישת כובע בצורה מסויימת, ועוד. עם זאת, למצב זה היו גם ייתרונות כגון הפטור מגיוס לצבא, ולצד זאת השלטונות שמרו על שלומם ובטחונם של בני הקהילה היהודית.<br /> <br /> בתקופתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כבר היו מאוגדים יהודי האזור בקהילות מאורגנות, שנוהלו על ידי 12 ממונים שעמדו לבחירה מחודשת כל שלושה חודשים ועליהם עמד ראש העדה - שהיה מכונה בשם 'קולונתאר', שפעל לצד רב ושני סגנים, אחד לכל שכונה.<br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] בוכרה סוחפה ל[[ברית המועצות]] ושמה הפך לאוזבקיסטן ובירתה טשקנט, דבר שגרר בעקבותיו רדיפת ודיכוי דת, אם כי בעצימות נמוכה יחסית לרוסיה ואוקראינה.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ה]] הקים ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]] את הקולחוז היהודי הראשון במטרה לאפשר ליהודים להימנע מחילול שבת כפי שנדרש מרוב העובדים ברחבי רוסיה, כאשר כפר העבודה הוקם במרחק של כעשרים קילומטר מסמרקנד{{הערה|נ. צ גוטליב,&quot;יהדות הדממה&quot;, 1984, עמודים 68-72. ד&quot;ר פוזיילוב, &quot;יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה&quot;, 2008, עמ' 300}}<br /> <br /> ==שלוחי רבותינו נשיאינו==<br /> [[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br /> <br /> במטרה לחזק את הקהילה היהודית המקומית, שיגר לאורך השנים [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מספר [[שלוחים]] שהתיישבו במקום והפכו לדמויות מפתח בקהילה, כשתלמידיהם ותלמידי תלמידיהם הפכו בעצמם אף הם למנהיגי הקהילות בבוכרה.<br /> ===הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב===<br /> <br /> ראשון השלוחים היה הרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]], שהיה מעמודי התווך של היישוב החב&quot;די ב[[חברון]], אשר נשלח בשנת תרנ&quot;ב (ואולי אף מספר שנים קודם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;hilite=53c35bed-4c07-40af-9fb0-f350b01ce0be&amp;st=אליעזרוב&amp;pgnum=180 תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש, עמוד קנב]}}) נסע לשליחות בפעם הראשונה לעיר [[סמרקנד]] מטעם העדה הספרדית בחברון ובברכת רבו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;hilite=ff456656-2d70-4ba3-99bc-5b97f1bd543d&amp;st=אליעזרוב&amp;pgnum=183 תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש, עמוד קנה]}}, שם שימש כרב העיר והקהילה הבוכרית לבקשת יהודי המקום שהכירו בגדלותו הרוחנית וביקשו שיישאר אצלם ויכהן כרבם.<br /> <br /> במשך זמן כהונתו פתח ישיבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&amp;st=&amp;pgnum=433 ממכתב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אליו, אגרות קודש עמוד תתכז]}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&amp;st=&amp;pgnum=503 ממכתב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אליו, אגרות קודש עמוד תתצז]}} ומקוואות והכשיר תלמידים לשחיטה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;hilite=b9930495-6c90-4220-815f-8ab1ffb74aac&amp;st=אליעזרוב&amp;pgnum=185 בדבר פתיחת בית מטבחיים לשחיטת עופות בסמרקנד]}}, לשם כך מינה את תלמידו הקרוב ה[[שוחט ובודק|שו&quot;ב]] מומחה הרב יונה אהרונוב כמדריך בית הספר ללימודי השחיטה שייסד, כדי להעמיד שוחטים מומחים שהיו נצרכים באותה עת. כמו כן פתח [[בית דין]] בסמרקנד, וכיהן בו כ[[דיין (הלכה)|דיין]] יחד עם הרב שלמה פנחסוב, הידוע בכינויו &quot;באבאג'אן כאבולי&quot;, הרב חיים פנחסוב (פילוסוף), והרב יוסף-חיים כימיאגרוב.<br /> <br /> הרב אליעזרוב המשיך לפקוד את המקום לפרקים עד סביבות שנת תר&quot;פ. בעקבות שהייתו שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (כשמות-משפחת יהודי המקום) שפירושו הוא בן אליעזר. לאחר מכן שב לחברון, ואת מקומו מילא הרב שלמה טאג'ר{{הערה|בין תלמידיו הקרובים של הרב אליעזרוב היה הרב [[חזקיהו קייקוב]], וכאשר הרב אליעזרוב השלים את שליחותו וחזר לארץ הקודש, ליווה אותו בדרכו, ומשהגיעו לגבול מנע ממנו הרב אליעזרוב להמשיך איתו לארץ ישראל והורה לו לחזור לסמרקנד היות וצריכים אותו שם, הוא התחתן עם בתו של ר' מרדכי פנחסוב, שימש כ[[סופר סת&quot;ם]] (והיה כותב על פי [[כתב אדמו&quot;ר הזקן|שיטתו של אדמו&quot;ר הזקן]]), כ[[שוחט]], וכמסדר גיטין וקידושין, ובהמשך התמנה כרב בית הכנסת הראשי של העיר סמרקנד, הגומבאז', כרב ומנהיג הקהילה הבוכרית המקומית, וכרב העיר כולה, ונותר להתגורר בסמרקנד עד לפטירתו בשנת תשכ&quot;ו, ונטמן בבית העלמין היהודי המקומי}}.<br /> <br /> ===הרב חיים נאה===<br /> [[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;א]], הרב [[חיים נאה]] שהיה אז בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב אליעזרוב, שהיה שליח הרבי הרש&quot;ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.<br /> <br /> עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבכורה כונה הרב נאה &quot;אברהם חיים מנדלוב נאה&quot; והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.<br /> <br /> ===הרב שמחה גורודצקי===<br /> חסיד נוסף שנשלחו לאורך השנים לפעול במקום היה הרב [[שמחה גורדצקי]]. <br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ו]] הקים הרב גורודצקי את סניף [[תפארת בחורים]] ותלמוד תורה ובשנות השיא למדו במוסדות אלו כאלף תלמידים.<br /> <br /> ==קהילות חב&quot;דיות==<br /> {{להשלים}}<br /> בקיץ תש&quot;א, במהלך [[מלחמת העולם השניה]] רבים מחסידי חב&quot;ד נמלטו מחזית בה הנאצים כבשו והתקדמו אל עומק שטח ברית המועצות, ורבים מהם התרכזו בטשקנט וסמרקנד שבאוזבקיסטן.<br /> בין הדמויות שפעלו באותה תקופה בבוכרה היה הרב [[ישראל פנחס שרייבר]] שנדד עם משפחתו ל[[סמרקנד]] בעקבות המלחמה, וסביבו התרכזה קבוצת תלמידים שבקשה ממנו לשמש להם מורה ומדריך ביהדות, והוא נענה לבקשתם. למד אתם את ספר ה&quot;[[תניא]]&quot; וערך אתם התועדויות. הערצתם אליו הייתה ללא גבול, הם ראו בו את רבם המובהק.<br /> <br /> ==תומכי תמימים==<br /> לאחר שהתהוו בערים טשקנט וסמרקנד קהילות חב&quot;דיות הקימו במקום ישיבות תומכי תמימים שפעלו במחתרת. <br /> <br /> ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] היה הרב [[מיכאל טייטלבוים]]. את עול האחזקה הגשמי נטלו על עצמם הרבנים [[אבא פליסקין]] ו[[מענדל פוטרפס|מנחם מענדל פוטרפס]]. המנהל הראשי של הישיבה היה הרב [[יונה כהן]], ובין מגידי השיעורים בישיבה זו היו גם הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] והרב [[משה רובינסון]]. הרב [[ניסן נמנוב]] כיהן כ[[משפיע]] הישיבה.<br /> <br /> מספר התלמידים המבוגרים הגיע לארבעים, ואילו מספר התלמידים הצעירים הגיע למאה. המחלקה בעיר זו המשיכה להתקיים עד אמצע הקיץ [[תש&quot;ו]], שאז [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|עזבו רוב חסידי חב&quot;ד]] את [[סמרקנד]] והיגרו מ[[רוסיה]].<br /> <br /> ==לאחר מלחמת העולם השניה==<br /> [[קובץ:Chamah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון]]<br /> [[קובץ:Chamah2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקמת ארגון חמ&quot;ה ברוסיה הסובייטית לפני למעלה מ50 שנה]]<br /> גם לאחר שרוב חסידי חב&quot;ד עזבו את המדינה, המשיכה הישיבה לפעול, למרות שמספר חסידי חב&quot;ד בעיר היה מועט, כאשר מעגל תלמידי הישיבה התרחב עם הזמן, והצטרפו אל הישיבה רבים מיהודי [[בוכרה]].<br /> <br /> בשנים אלו, הארגון תחתיו פעלו חסידי חב&quot;ד בבוכרה היה [[חבורת מזכי הרבים]], 'חמ&quot;ה', שהוקם על ידי הרב [[משה ניסלביץ]] הרב [[בערל זלצמן]], האחים שיף ומספר חסידים צעירים נוספים.<br /> <br /> לאחר שמשפחת ניסלביץ עזבה את ברית המועצות, עבר ניהול הארגון לידי צעירים בני העדה הבוכרית שהחזיקו את הארגון במשך השנים הבאות.<br /> <br /> בשנות הכ&quot;פים הישיבה הוקמה ישיבת תומכי תמימים סמרקנד מחדש במחתרת עם עשרה תמימים אותם לימד המשפיע הרב [[מיכאל מישולובין]].<br /> <br /> הישיבה נסגרה בתחילת שנות הלמ&quot;דים (שנות ה-70) עם גל העליה הגדול במסגרתו רוב חסידי חב&quot;ד ברוסיה קיבלו אשרות יציאה ועזבו את גבולות ברית המועצות.<br /> <br /> ==ניגוני חב&quot;ד שמקורם בבוכרה==<br /> בחג השבועות תשל&quot;ב, ביקש הרבי מהרב [[רפאל צמח חודיידטוב]] שינגן את הניגון [[שמעו בנים (ניגון)|שמעו בנים]], בעוד מבנו הרב [[משיח חודיידטוב]] ביקש הרבי שישיר את הניגון '[[עך טי זיעמליאק (ניגון)|עך טי זיעמליאק]]{{הערה|1=[http://teshura.com/Shochat-Levin%20-%20Sivan%2023%205776.pdf יומן משבועות תשל&quot;ב, עמוד 12 (תשורה שוחאט)].}}.<br /> <br /> ==חסידי חב&quot;ד אוזבקיסטן ==<br /> חלק מחסידי חב&quot;ד שהיו באוזבקיסטן בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא&quot;ב:<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[דוד אוקונוב]]<br /> *הרב [[יעקב בורושנסקי]]<br /> *הרב [[מרדכי גולדשמיד]]<br /> *הרב [[שלום דובער גורליק]]<br /> *הרב [[פייוויש גנקין]]<br /> *הרב [[חיים וואלאוויק]]<br /> *הרב [[דובער וילנקין]]<br /> *הרב [[אברהם זלצמן]]<br /> *הרב החזן [[חיים דובער זלצמן]]<br /> *הרב [[הלל זלצמן]]<br /> *הרב [[רפאל חודידייטוב]]<br /> *הרב [[בערקע חן]]<br /> *הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב&quot;ד בסמרקנד<br /> *הרב [[זלמן מרדכי לוין]]<br /> *הרב [[צבי הירש לרנר]]<br /> *הרב [[אברהם לבקיבקר]]<br /> *הרב [[אליעזר מישולובין]]<br /> *הרב [[דוד דב מישולובין]]<br /> *הרב [[חיים אליהו מישולובין]]<br /> *הרב [[מיכאל מישולובין]]<br /> *הרב [[יצחק מישולובין]]<br /> *הרב [[אשר אריה מקובצקי]]<br /> *הרב [[יעקב נוטיק]]<br /> *הרב [[משה ניסילעוויטש]]<br /> *הרב [[מענדל פוטרפס]]<br /> *ר' [[יעקב פיל]]<br /> *הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]<br /> *הרב [[חזקיהו קייקוב]] - רב העיר<br /> }}<br /> <br /> ==רבני חב&quot;ד באוזבקיסטן==<br /> *הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]<br /> *הרב [[חיים נאה]]<br /> *הרב [[חזקיהו קייקוב]]<br /> *הרב [[אליהו לוין]]<br /> <br /> == שלוחי הרבי לאוזבקיסטן ==<br /> <br /> ===הרב אבא דוד גורביץ===<br /> עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה. <br /> [[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ מפקח על משלוח ה[[מצות]] לאוזבקיסטן]]<br /> <br /> [[קובץ:אבא דוד גורביץ טשקנט.jpeg|ממוזער|שמאל|השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו]]<br /> <br /> בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב&quot;ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת<br /> <br /> הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=27898 ליל הסדר בטשקנט]}}, והקים במקום בית ספר יהודי &quot;בית מנחם&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]], לאחר סדרת התנכלויות לרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=21299 אונסק&quot;ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38602 בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה]}} גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38917 בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט].}}, יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63790 ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?]}}.<br /> <br /> עזב לבקשת השלטונות וגר בארץ הקודש.<br /> <br /> ===שלוחים===<br /> שלוחי הרבי בטשקנט בשנים הבאות:<br /> <br /> *הרב [[דב אקסלרוד]], <br /> *הרב דוד קולטון, <br /> *הרב ברוך אברמצ'ייב <br /> *כיום - הרב חיים שייקביץ, מנהל פעילות חב&quot;דית עניפה.<br /> <br /> ===שליח בסמרקנד===<br /> *הרב [[עמנואל שמעונוב]] - שליח ורב העיר סמרקנד בשנות הנ'.<br /> <br /> ==קהילות יהודי בוכרה בעולם==<br /> ===בארץ הקודש===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת הבוכרים]]}}<br /> לאורך השנים רוב יהודי בוכרה עזבו את ברית המועצות וחלק ניכר מהם היגר לארץ הקודש והתאגד סביב בתי כנסת בקהילות מאורגנות ששימרו את המסורת הבוכרית, עם השפה והמנטאליות הייחודיים של הקהילה.<br /> <br /> בחודש [[טבת]] [[תשל&quot;ג]] הוקמה [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ביוזמת [[חמ&quot;ה]]. הרב [[בערקע שיף]] מונה למנהל, ויחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] והרב [[שמואל חפר]] הוא התרחב והתבסס ולמדו בו אלפים רבים של תלמידים במשך השנים.<br /> <br /> בין החסידים שהתקרבו לרבותינו נשיאינו על ידי שלוחיהם בבוכרה, היה הרב [[אברהם חיים לדיוב]], ששימש כשוחט בבוכרה היה מראשי העוסקים במסירות נפש לשמירת הגחלת היהודית במקום, ובשנותיו האחרונות מראשי עדת הבוכרים בארץ הקודש, ומזקני קהילת חב&quot;ד ב[[נתניה]].<br /> <br /> עם התאקלמות משפחתו בארץ, ייסדו הוא וחבריו ר' ארי יצחקוב, ר' זבולון לויוב ור' גבריאל ניאזוב בית כנסת לעולי בוכרה בעיר נתניה שנקרא &quot;אסירי ציון&quot;.<br /> <br /> ב[[קרית מלאכי]] הוקם בית הכנסת לעולי בוכרה על ידי הרב [[רפאל צמח חודיידטוב]].<br /> <br /> הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] היה בין הפעילים המרכזיים לקליטתם של עולי בוכרה והכנסתם למוסדות חינוך על טהרת הקודש, כאשר בין השאר בעקבות פעילותו שונה הבלאנק הרישמי של כמה ממוסדות חב&quot;ד המרכזיים בארץ הקודש ונוסף בהם הכיתוב שהם מיועדים לעולי בוכרה, גיאורגיה ותימן.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> אחד המרכזים הגדולים אליהם היגרו בני הקהילה הבוכרית, הוא בארצות הברית. במהלך השנים פועל בקרב יוצאי בוכרה ארגון [[חמ&quot;ה]], וכן רשת החינוך<br /> והרווחה '[[אור אבנר]]' המפעילה רשת מסועפת של פעילות חינוכית.<br /> <br /> לקהילה מספר בתי כנסת מפוארים וקהילות גדולות בקווינס ובורו פארק.<br /> <br /> ===קהילת בוכרה כיום===<br /> כיום מאוגדות רוב קהילות הבוכרים תחת שני ארגונים מרכזיים: [[קונגרס יהודי בוכרה העולמי]] בנשיאותו של הפילנתרופ ואיש העסקים מר [[לב לבייב]] המפעילה גם את רשת בתי החינוך [[אור אבנר]] במדינות חבר העמים, ישראל, וארצות הברית, זאת לצד הארגון 'המרכז למורשת יהדות בוכרה'.<br /> <br /> בין הפעילים המרכזיים להקמת ארגון 'אור אבנר' ו'קונגרס יהודי בוכרה' היה הרב [[יוסף ישראל בלוי]], וכיום משמש כמנכ&quot;ל ארגונים אלו בנו הרב [[יהודה בלוי]] (החל משנת תשס&quot;ז){{הערה|קדם לו בתפקיד הרב [[אליהו וילהלם]].}}.<br /> <br /> הארגון מוציא לאור באופן קבוע פרסומים שונים, בראשם בטאון יהדות בוכרה 'מנורה', אותו ערכו במשך שנים ארוכות ר' [[יאיר בורוכוב]] ור' [[שימי סגל]].<br /> <br /> בעיר נתניה פועלת קהילה בוכרית גדולה, בראשה עומד חסיד חב&quot;ד הרב [[יהודה לויוב]], וכמה מבתי הכנסת של קהילת בוכרה בעיר משייכים את עצמם לחסידי חב&quot;ד, כך גם בעיר [[קרית גת]] פועלת קהילה בוכרית בראשות חסיד חב&quot;ד השליח הרב [[שמואל סעידוב]].<br /> <br /> ==דמויות חב&quot;דיות בולטות בקהילות הבוכריות כיום==<br /> *הרב [[ניסן לבייב]] - רבה של הקהילה הבוכרית במדינת [[רוסיה]]<br /> *הרב [[שלמה בביוב]] - הרב הראשי של הקהילה באוזבקיסטן<br /> *הרב [[דוד ארייב]] - רבה הראשי של הקהילה הבוכרית ׳אור אבנר׳ ושליח הרבי בעיר אורורה קולורדו [[ארה&quot;ב]]<br /> *הרב [[יונתן בורוכוב]] - רב העדה הבוכרית ב[[רחובות]] ראש כולל עטרת שלום ומחבר ספרי ההלכה מערכי המשפט<br /> *הרב [[יהודה לויוב]] - רב העדה הבוכרית ב[[נתניה]], ראש כולל ליבנו בתורתו ומראשי ישיבת 'אוהלי תמימים' ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[שלמה חי ניאזוב]] - רב בית כנסת 'למען אחי בוכרים' [[בורו פארק]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[גרוזיה]]<br /> *הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]<br /> *הרב [[חיים נאה]]<br /> *הרב [[שמחה גורודצקי]]<br /> *ר' [[לב לבייב]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אתם שלום''' - בעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]], [[תשע&quot;ו]]{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/e/e5/%D7%AA%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1_%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%90%D7%AA%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D.pdf תדפיס מהספר] {{PDF}}}}.<br /> * '''יהדות הדממה''', בעריכת [[נפתלי צבי גוטליב]], [[תשמ&quot;ד]]<br /> * [[נודע בשיעורים]]<br /> * '''מחזות ועלילות''', יוחנן בן אהרון חזק, הוצאת רחובות, [[תשמ&quot;א]]<br /> * '''יהדות בוכארה גדוליה ומנהגיה''', ד&quot;ר גיורא פוזיילוב, הוצאת משרד החינוך, [[תשס&quot;ח]]<br /> *זושא וולף, '''אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות בוכרה''', הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה, [[תשע&quot;ו]]<br /> *'''ככוכבים לעולם ועד''' - פרקים בתולדות יהודי בוכרה, עורך המהדורה בעברית<br /> *'''אוצר המוזיקה''' - פרקי נגינה מעולמה של יהדות בוכרה, עורך המהדורה בעברית<br /> *[[אברהם רייניץ]], [[הלל זלצמן]], '''מחתרת סמרקנד''', פעילות חמ&quot;ה בסמרקנד ובארץ הקודש<br /> *'''מסירות נפש של יהודי בוכרה ''', פעילות הרב שלמה חי ניאזוב בסמרקנד וניו יורק, והחיים של יהודי בוכרה, תש&quot;מ?, יצא לאור באנגלית defiance in Samarkand<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שניאור זלמן ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/שליחות_גרוזיה_ובוכרה.pdf מה לאדמו&quot;ר אשכנזי, ויהדות בוכרה, קווקז וגרוזיה?!...]''', [[שבועון בית משיח]] י&quot;ז חשון [[תש&quot;פ]] עמוד 28<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:גיאוגרפיה]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%96%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9F&diff=729996 אוזבקיסטן 2024-12-30T20:43:53Z <p>מיד: /* שליח בסמרקנד */</p> <hr /> <div>אוזבקסיטן, היא מדינה באסיה התיכונה, שנקראה בעבר '''בוכרה''' על שם עיר המרכזית של האיזור בוכרה, בה פעלה קהילה יהודית גדולה, שאף השתמשה בשפה פנימית משלה{{הערה|השפה הבוכרית הינה שפה יהודית, ניב יהודי-פרסי.}}.<br /> <br /> רבותינו נשיאינו שיגרו [[שלוחים]] לחיזוק הקהילה היהודית המקומית ובהם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[אברהם חיים נאה]] הרב [[שמחה גורודצקי]] והרב [[אבא דוד גורביץ]]. לאחר נפילת מסך הברזל וקריסת ברית המועצות, היגרו רוב יהודי אוזבקיסטן ל[[ארצות הברית]] ול[[ישראל]] וכיום פועל בה השליח הרב חיים שייקביץ.<br /> <br /> בשנות [[השואה]] אלפי חסידי חב&quot;ד הגיעו ל[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]] הערים המרכזיות באוזבקיסטן ובערים אלו הוקמו קהילות חב&quot;דיות וישיבות תומכי תמימים. הקהילות הצטמצמו בזמן [[היציאה מרוסיה]], והמשיכו להתקיים עד שנות הל', אז עלו רוב בני הקהילות החב&quot;דיות בברית המועצות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ההתיישבות היהודית העיקרית בחבל בוכרה החל לפני כ-800 שנה, וראשיתו ביהודים ממוצא פרסי שהגיעו למקום.<br /> <br /> החל משנת [[תקנ&quot;ג]] החלו להגיע רבנים שונים לקהילה היהודית במקום, שהתיישבו בה וחיזקו את הצביון הרוחני המקומי, בהם הרב יוסף ממן, ששימש כרב הקהילה 61 שנה, הרב רפאל אוחנה, [[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון]], הרב [[יעקב מאיר]], ועוד.<br /> <br /> מבחינה כלכלית, בעבר עבדו יהודי בוכרה ב[[מסחר]] בדים, בענפים חקלאיים ככותנה, משי, צמר, פירות ומאוחר יותר גם במכונות [[חקלאות|חקלאיות]], ב[[כימיקלים]] ובתעשיות המתכת.<br /> <br /> בשל העובדה שהמדינה מוסלמית, מעמד הקהילה היהודית במדינה היה נחות והם נחשבו כאזרחים 'מדרגה שנייה', וחוו גזירות שונות, כגון החובה להניף סמרטוט מחוץ לבתיהם כדי להראות שהבית אינו בית מוסלמי, נאסר עליהם להיכנס לעיר לאחר שקיעת השמש, ונאסר עליהם לבנות בתים גבוהים, היו מחוייבים בחבישת כובע בצורה מסויימת, ועוד. עם זאת, למצב זה היו גם ייתרונות כגון הפטור מגיוס לצבא, ולצד זאת השלטונות שמרו על שלומם ובטחונם של בני הקהילה היהודית.<br /> <br /> בתקופתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כבר היו מאוגדים יהודי האזור בקהילות מאורגנות, שנוהלו על ידי 12 ממונים שעמדו לבחירה מחודשת כל שלושה חודשים ועליהם עמד ראש העדה - שהיה מכונה בשם 'קולונתאר', שפעל לצד רב ושני סגנים, אחד לכל שכונה.<br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] בוכרה סוחפה ל[[ברית המועצות]] ושמה הפך לאוזבקיסטן ובירתה טשקנט, דבר שגרר בעקבותיו רדיפת ודיכוי דת, אם כי בעצימות נמוכה יחסית לרוסיה ואוקראינה.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ה]] הקים ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]] את הקולחוז היהודי הראשון במטרה לאפשר ליהודים להימנע מחילול שבת כפי שנדרש מרוב העובדים ברחבי רוסיה, כאשר כפר העבודה הוקם במרחק של כעשרים קילומטר מסמרקנד{{הערה|נ. צ גוטליב,&quot;יהדות הדממה&quot;, 1984, עמודים 68-72. ד&quot;ר פוזיילוב, &quot;יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה&quot;, 2008, עמ' 300}}<br /> <br /> ==שלוחי רבותינו נשיאינו==<br /> [[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br /> <br /> במטרה לחזק את הקהילה היהודית המקומית, שיגר לאורך השנים [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מספר [[שלוחים]] שהתיישבו במקום והפכו לדמויות מפתח בקהילה, כשתלמידיהם ותלמידי תלמידיהם הפכו בעצמם אף הם למנהיגי הקהילות בבוכרה.<br /> ===הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב===<br /> <br /> ראשון השלוחים היה הרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]], שהיה מעמודי התווך של היישוב החב&quot;די ב[[חברון]], אשר נשלח בשנת תרנ&quot;ב (ואולי אף מספר שנים קודם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;hilite=53c35bed-4c07-40af-9fb0-f350b01ce0be&amp;st=אליעזרוב&amp;pgnum=180 תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש, עמוד קנב]}}) נסע לשליחות בפעם הראשונה לעיר [[סמרקנד]] מטעם העדה הספרדית בחברון ובברכת רבו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;hilite=ff456656-2d70-4ba3-99bc-5b97f1bd543d&amp;st=אליעזרוב&amp;pgnum=183 תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש, עמוד קנה]}}, שם שימש כרב העיר והקהילה הבוכרית לבקשת יהודי המקום שהכירו בגדלותו הרוחנית וביקשו שיישאר אצלם ויכהן כרבם.<br /> <br /> במשך זמן כהונתו פתח ישיבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&amp;st=&amp;pgnum=433 ממכתב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אליו, אגרות קודש עמוד תתכז]}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&amp;st=&amp;pgnum=503 ממכתב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אליו, אגרות קודש עמוד תתצז]}} ומקוואות והכשיר תלמידים לשחיטה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;hilite=b9930495-6c90-4220-815f-8ab1ffb74aac&amp;st=אליעזרוב&amp;pgnum=185 בדבר פתיחת בית מטבחיים לשחיטת עופות בסמרקנד]}}, לשם כך מינה את תלמידו הקרוב ה[[שוחט ובודק|שו&quot;ב]] מומחה הרב יונה אהרונוב כמדריך בית הספר ללימודי השחיטה שייסד, כדי להעמיד שוחטים מומחים שהיו נצרכים באותה עת. כמו כן פתח [[בית דין]] בסמרקנד, וכיהן בו כ[[דיין (הלכה)|דיין]] יחד עם הרב שלמה פנחסוב, הידוע בכינויו &quot;באבאג'אן כאבולי&quot;, הרב חיים פנחסוב (פילוסוף), והרב יוסף-חיים כימיאגרוב.<br /> <br /> הרב אליעזרוב המשיך לפקוד את המקום לפרקים עד סביבות שנת תר&quot;פ. בעקבות שהייתו שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (כשמות-משפחת יהודי המקום) שפירושו הוא בן אליעזר. לאחר מכן שב לחברון, ואת מקומו מילא הרב שלמה טאג'ר{{הערה|בין תלמידיו הקרובים של הרב אליעזרוב היה הרב [[חזקיהו קייקוב]], וכאשר הרב אליעזרוב השלים את שליחותו וחזר לארץ הקודש, ליווה אותו בדרכו, ומשהגיעו לגבול מנע ממנו הרב אליעזרוב להמשיך איתו לארץ ישראל והורה לו לחזור לסמרקנד היות וצריכים אותו שם, הוא התחתן עם בתו של ר' מרדכי פנחסוב, שימש כ[[סופר סת&quot;ם]] (והיה כותב על פי [[כתב אדמו&quot;ר הזקן|שיטתו של אדמו&quot;ר הזקן]]), כ[[שוחט]], וכמסדר גיטין וקידושין, ובהמשך התמנה כרב בית הכנסת הראשי של העיר סמרקנד, הגומבאז', כרב ומנהיג הקהילה הבוכרית המקומית, וכרב העיר כולה, ונותר להתגורר בסמרקנד עד לפטירתו בשנת תשכ&quot;ו, ונטמן בבית העלמין היהודי המקומי}}.<br /> <br /> ===הרב חיים נאה===<br /> [[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;א]], הרב [[חיים נאה]] שהיה אז בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב אליעזרוב, שהיה שליח הרבי הרש&quot;ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.<br /> <br /> עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבכורה כונה הרב נאה &quot;אברהם חיים מנדלוב נאה&quot; והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.<br /> <br /> ===הרב שמחה גורודצקי===<br /> חסיד נוסף שנשלחו לאורך השנים לפעול במקום היה הרב [[שמחה גורדצקי]]. <br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ו]] הקים הרב גורודצקי את סניף [[תפארת בחורים]] ותלמוד תורה ובשנות השיא למדו במוסדות אלו כאלף תלמידים.<br /> <br /> ==קהילות חב&quot;דיות==<br /> {{להשלים}}<br /> בקיץ תש&quot;א, במהלך [[מלחמת העולם השניה]] רבים מחסידי חב&quot;ד נמלטו מחזית בה הנאצים כבשו והתקדמו אל עומק שטח ברית המועצות, ורבים מהם התרכזו בטשקנט וסמרקנד שבאוזבקיסטן.<br /> בין הדמויות שפעלו באותה תקופה בבוכרה היה הרב [[ישראל פנחס שרייבר]] שנדד עם משפחתו ל[[סמרקנד]] בעקבות המלחמה, וסביבו התרכזה קבוצת תלמידים שבקשה ממנו לשמש להם מורה ומדריך ביהדות, והוא נענה לבקשתם. למד אתם את ספר ה&quot;[[תניא]]&quot; וערך אתם התועדויות. הערצתם אליו הייתה ללא גבול, הם ראו בו את רבם המובהק.<br /> <br /> ==תומכי תמימים==<br /> לאחר שהתהוו בערים טשקנט וסמרקנד קהילות חב&quot;דיות הקימו במקום ישיבות תומכי תמימים שפעלו במחתרת. <br /> <br /> ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] היה הרב [[מיכאל טייטלבוים]]. את עול האחזקה הגשמי נטלו על עצמם הרבנים [[אבא פליסקין]] ו[[מענדל פוטרפס|מנחם מענדל פוטרפס]]. המנהל הראשי של הישיבה היה הרב [[יונה כהן]], ובין מגידי השיעורים בישיבה זו היו גם הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] והרב [[משה רובינסון]]. הרב [[ניסן נמנוב]] כיהן כ[[משפיע]] הישיבה.<br /> <br /> מספר התלמידים המבוגרים הגיע לארבעים, ואילו מספר התלמידים הצעירים הגיע למאה. המחלקה בעיר זו המשיכה להתקיים עד אמצע הקיץ [[תש&quot;ו]], שאז [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|עזבו רוב חסידי חב&quot;ד]] את [[סמרקנד]] והיגרו מ[[רוסיה]].<br /> <br /> ==לאחר מלחמת העולם השניה==<br /> [[קובץ:Chamah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון]]<br /> [[קובץ:Chamah2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקמת ארגון חמ&quot;ה ברוסיה הסובייטית לפני למעלה מ50 שנה]]<br /> גם לאחר שרוב חסידי חב&quot;ד עזבו את המדינה, המשיכה הישיבה לפעול, למרות שמספר חסידי חב&quot;ד בעיר היה מועט, כאשר מעגל תלמידי הישיבה התרחב עם הזמן, והצטרפו אל הישיבה רבים מיהודי [[בוכרה]].<br /> <br /> בשנים אלו, הארגון תחתיו פעלו חסידי חב&quot;ד בבוכרה היה [[חבורת מזכי הרבים]], 'חמ&quot;ה', שהוקם על ידי הרב [[משה ניסלביץ]] הרב [[בערל זלצמן]], האחים שיף ומספר חסידים צעירים נוספים.<br /> <br /> לאחר שמשפחת ניסלביץ עזבה את ברית המועצות, עבר ניהול הארגון לידי צעירים בני העדה הבוכרית שהחזיקו את הארגון במשך השנים הבאות.<br /> <br /> בשנות הכ&quot;פים הישיבה הוקמה ישיבת תומכי תמימים סמרקנד מחדש במחתרת עם עשרה תמימים אותם לימד המשפיע הרב [[מיכאל מישולובין]].<br /> <br /> הישיבה נסגרה בתחילת שנות הלמ&quot;דים (שנות ה-70) עם גל העליה הגדול במסגרתו רוב חסידי חב&quot;ד ברוסיה קיבלו אשרות יציאה ועזבו את גבולות ברית המועצות.<br /> <br /> ==ניגוני חב&quot;ד שמקורם בבוכרה==<br /> בחג השבועות תשל&quot;ב, ביקש הרבי מהרב [[רפאל צמח חודיידטוב]] שינגן את הניגון [[שמעו בנים (ניגון)|שמעו בנים]], בעוד מבנו הרב [[משיח חודיידטוב]] ביקש הרבי שישיר את הניגון '[[עך טי זיעמליאק (ניגון)|עך טי זיעמליאק]]{{הערה|1=[http://teshura.com/Shochat-Levin%20-%20Sivan%2023%205776.pdf יומן משבועות תשל&quot;ב, עמוד 12 (תשורה שוחאט)].}}.<br /> <br /> ==חסידי חב&quot;ד אוזבקיסטן ==<br /> חלק מחסידי חב&quot;ד שהיו באוזבקיסטן בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא&quot;ב:<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[דוד אוקונוב]]<br /> *הרב [[יעקב בורושנסקי]]<br /> *הרב [[מרדכי גולדשמיד]]<br /> *הרב [[שלום דובער גורליק]]<br /> *הרב [[פייוויש גנקין]]<br /> *הרב [[חיים וואלאוויק]]<br /> *הרב [[דובער וילנקין]]<br /> *הרב [[אברהם זלצמן]]<br /> *הרב החזן [[חיים דובער זלצמן]]<br /> *הרב [[הלל זלצמן]]<br /> *הרב [[רפאל חודידייטוב]]<br /> *הרב [[בערקע חן]]<br /> *הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב&quot;ד בסמרקנד<br /> *הרב [[זלמן מרדכי לוין]]<br /> *הרב [[צבי הירש לרנר]]<br /> *הרב [[אברהם לבקיבקר]]<br /> *הרב [[אליעזר מישולובין]]<br /> *הרב [[דוד דב מישולובין]]<br /> *הרב [[חיים אליהו מישולובין]]<br /> *הרב [[מיכאל מישולובין]]<br /> *הרב [[יצחק מישולובין]]<br /> *הרב [[אשר אריה מקובצקי]]<br /> *הרב [[יעקב נוטיק]]<br /> *הרב [[משה ניסילעוויטש]]<br /> *הרב [[מענדל פוטרפס]]<br /> *ר' [[יעקב פיל]]<br /> *הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]<br /> *הרב [[חזקיהו קייקוב]] - רב העיר<br /> }}<br /> <br /> ==רבני חב&quot;ד באוזבקיסטן==<br /> *הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]<br /> *הרב [[חיים נאה]]<br /> *הרב [[חזקיהו קייקוב]]<br /> *הרב [[אליהו לוין]]<br /> <br /> == שלוחי הרבי לאוזבקיסטן ==<br /> <br /> ===הרב אבא דוד גורביץ===<br /> עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה. <br /> [[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ מפקח על משלוח ה[[מצות]] לאוזבקיסטן]]<br /> <br /> [[קובץ:אבא דוד גורביץ טשקנט.jpeg|ממוזער|שמאל|השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו]]<br /> <br /> בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב&quot;ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת<br /> <br /> הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=27898 ליל הסדר בטשקנט]}}, והקים במקום בית ספר יהודי &quot;בית מנחם&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]], לאחר סדרת התנכלויות לרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=21299 אונסק&quot;ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38602 בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה]}} גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38917 בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט].}}, יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63790 ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?]}}.<br /> <br /> עזב לבקשת השלטונות וגר בארץ הקודש.<br /> <br /> ===שלוחים===<br /> שלוחי הרבי בטשקנט בשנים הבאות:<br /> <br /> *הרב [[דב אקסלרוד]], <br /> *הרב דוד קולטון, <br /> *הרב ברוך אברמצ'ייב <br /> *כיום - הרב חיים שייקביץ, מנהל פעילות חב&quot;דית עניפה.<br /> <br /> ===שליח בסמרקנד===<br /> *הרב [[עמנואל שמעונוב]] - שליח ורב העיר סמרקנד בשנות הנ'.<br /> <br /> ==קהילות יהודי בוכרה בעולם==<br /> ===בארץ הקודש===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת הבוכרים]]}}<br /> לאורך השנים רוב יהודי בוכרה עזבו את ברית המועצות וחלק ניכר מהם היגר לארץ הקודש והתאגד סביב בתי כנסת בקהילות מאורגנות ששימרו את המסורת הבוכרית, עם השפה והמנטאליות הייחודיים של הקהילה.<br /> <br /> בחודש [[טבת]] [[תשל&quot;ג]] הוקמה [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ביוזמת [[חמ&quot;ה]]. הרב [[בערקע שיף]] מונה למנהל, ויחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] והרב [[שמואל חפר]] הוא התרחב והתבסס ולמדו בו אלפים רבים של תלמידים במשך השנים.<br /> <br /> בין החסידים שהתקרבו לרבותינו נשיאינו על ידי שלוחיהם בבוכרה, היה הרב [[אברהם חיים לדיוב]], ששימש כשוחט בבוכרה היה מראשי העוסקים במסירות נפש לשמירת הגחלת היהודית במקום, ובשנותיו האחרונות מראשי עדת הבוכרים בארץ הקודש, ומזקני קהילת חב&quot;ד ב[[נתניה]].<br /> <br /> עם התאקלמות משפחתו בארץ, ייסדו הוא וחבריו ר' ארי יצחקוב, ר' זבולון לויוב ור' גבריאל ניאזוב בית כנסת לעולי בוכרה בעיר נתניה שנקרא &quot;אסירי ציון&quot;.<br /> <br /> ב[[קרית מלאכי]] הוקם בית הכנסת לעולי בוכרה על ידי הרב [[רפאל צמח חודיידטוב]].<br /> <br /> הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] היה בין הפעילים המרכזיים לקליטתם של עולי בוכרה והכנסתם למוסדות חינוך על טהרת הקודש, כאשר בין השאר בעקבות פעילותו שונה הבלאנק הרישמי של כמה ממוסדות חב&quot;ד המרכזיים בארץ הקודש ונוסף בהם הכיתוב שהם מיועדים לעולי בוכרה, גיאורגיה ותימן.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> אחד המרכזים הגדולים אליהם היגרו בני הקהילה הבוכרית, הוא בארצות הברית. במהלך השנים פועל בקרב יוצאי בוכרה ארגון [[חמ&quot;ה]], וכן רשת החינוך<br /> והרווחה '[[אור אבנר]]' המפעילה רשת מסועפת של פעילות חינוכית.<br /> <br /> לקהילה מספר בתי כנסת מפוארים וקהילות גדולות בקווינס ובורו פארק.<br /> <br /> ===קהילת בוכרה כיום===<br /> כיום מאוגדות רוב קהילות הבוכרים תחת שני ארגונים מרכזיים: [[קונגרס יהודי בוכרה העולמי]] בנשיאותו של הפילנתרופ ואיש העסקים מר [[לב לבייב]] המפעילה גם את רשת בתי החינוך [[אור אבנר]] במדינות חבר העמים, ישראל, וארצות הברית, זאת לצד הארגון 'המרכז למורשת יהדות בוכרה'.<br /> <br /> בין הפעילים המרכזיים להקמת ארגון 'אור אבנר' ו'קונגרס יהודי בוכרה' היה הרב [[יוסף ישראל בלוי]], וכיום משמש כמנכ&quot;ל ארגונים אלו בנו הרב [[יהודה בלוי]] (החל משנת תשס&quot;ז){{הערה|קדם לו בתפקיד הרב [[אליהו וילהלם]].}}.<br /> <br /> הארגון מוציא לאור באופן קבוע פרסומים שונים, בראשם בטאון יהדות בוכרה 'מנורה', אותו ערכו במשך שנים ארוכות ר' [[יאיר בורוכוב]] ור' [[שימי סגל]].<br /> <br /> בעיר נתניה פועלת קהילה בוכרית גדולה, בראשה עומד חסיד חב&quot;ד הרב [[יהודה לויוב]], וכמה מבתי הכנסת של קהילת בוכרה בעיר משייכים את עצמם לחסידי חב&quot;ד, כך גם בעיר [[קרית גת]] פועלת קהילה בוכרית בראשות חסיד חב&quot;ד השליח הרב [[שמואל סעידוב]].<br /> <br /> ==דמויות חב&quot;דיות בולטות בקהילות הבוכריות כיום==<br /> *הרב [[ניסן לבייב]] - רבה של הקהילה הבוכרית במדינת [[רוסיה]]<br /> *הרב [[שלמה בביוב]] - הרב הראשי של הקהילה באוזבקיסטן<br /> *הרב [[דוד ארייב]] - רבה הראשי של הקהילה הבוכרית ׳אור אבנר׳ ושליח הרבי בעיר אורורה קולורדו [[ארה&quot;ב]]<br /> *הרב [[יונתן בורוכוב]] - רב העדה הבוכרית ב[[רחובות]] ראש כולל עטרת שלום ומחבר ספרי ההלכה מערכי המשפט<br /> *הרב [[יהודה לויוב]] - רב העדה הבוכרית ב[[נתניה]], ראש כולל ליבנו בתורתו ומראשי ישיבת 'אוהלי תמימים' ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[שלמה חי ניאזוב]] - רב בית כנסת 'למען אחי בוכרים' [[בורו פארק]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[גרוזיה]]<br /> *הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אתם שלום''' - בעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]], [[תשע&quot;ו]]{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/e/e5/%D7%AA%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1_%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%90%D7%AA%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D.pdf תדפיס מהספר] {{PDF}}}}.<br /> * '''יהדות הדממה''', בעריכת [[נפתלי צבי גוטליב]], [[תשמ&quot;ד]]<br /> * [[נודע בשיעורים]]<br /> * '''מחזות ועלילות''', יוחנן בן אהרון חזק, הוצאת רחובות, [[תשמ&quot;א]]<br /> * '''יהדות בוכארה גדוליה ומנהגיה''', ד&quot;ר גיורא פוזיילוב, הוצאת משרד החינוך, [[תשס&quot;ח]]<br /> *זושא וולף, '''אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות בוכרה''', הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה, [[תשע&quot;ו]]<br /> *'''ככוכבים לעולם ועד''' - פרקים בתולדות יהודי בוכרה, עורך המהדורה בעברית<br /> *'''אוצר המוזיקה''' - פרקי נגינה מעולמה של יהדות בוכרה, עורך המהדורה בעברית<br /> *[[אברהם רייניץ]], [[הלל זלצמן]], '''מחתרת סמרקנד''', פעילות חמ&quot;ה בסמרקנד ובארץ הקודש<br /> *'''מסירות נפש של יהודי בוכרה ''', פעילות הרב שלמה חי ניאזוב בסמרקנד וניו יורק, והחיים של יהודי בוכרה, תש&quot;מ?, יצא לאור באנגלית defiance in Samarkand<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שניאור זלמן ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/שליחות_גרוזיה_ובוכרה.pdf מה לאדמו&quot;ר אשכנזי, ויהדות בוכרה, קווקז וגרוזיה?!...]''', [[שבועון בית משיח]] י&quot;ז חשון [[תש&quot;פ]] עמוד 28<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:גיאוגרפיה]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%96%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9F&diff=729995 אוזבקיסטן 2024-12-30T20:43:08Z <p>מיד: /* קהילות יהודי בוכרה בעולם */</p> <hr /> <div>אוזבקסיטן, היא מדינה באסיה התיכונה, שנקראה בעבר '''בוכרה''' על שם עיר המרכזית של האיזור בוכרה, בה פעלה קהילה יהודית גדולה, שאף השתמשה בשפה פנימית משלה{{הערה|השפה הבוכרית הינה שפה יהודית, ניב יהודי-פרסי.}}.<br /> <br /> רבותינו נשיאינו שיגרו [[שלוחים]] לחיזוק הקהילה היהודית המקומית ובהם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[אברהם חיים נאה]] הרב [[שמחה גורודצקי]] והרב [[אבא דוד גורביץ]]. לאחר נפילת מסך הברזל וקריסת ברית המועצות, היגרו רוב יהודי אוזבקיסטן ל[[ארצות הברית]] ול[[ישראל]] וכיום פועל בה השליח הרב חיים שייקביץ.<br /> <br /> בשנות [[השואה]] אלפי חסידי חב&quot;ד הגיעו ל[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]] הערים המרכזיות באוזבקיסטן ובערים אלו הוקמו קהילות חב&quot;דיות וישיבות תומכי תמימים. הקהילות הצטמצמו בזמן [[היציאה מרוסיה]], והמשיכו להתקיים עד שנות הל', אז עלו רוב בני הקהילות החב&quot;דיות בברית המועצות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ההתיישבות היהודית העיקרית בחבל בוכרה החל לפני כ-800 שנה, וראשיתו ביהודים ממוצא פרסי שהגיעו למקום.<br /> <br /> החל משנת [[תקנ&quot;ג]] החלו להגיע רבנים שונים לקהילה היהודית במקום, שהתיישבו בה וחיזקו את הצביון הרוחני המקומי, בהם הרב יוסף ממן, ששימש כרב הקהילה 61 שנה, הרב רפאל אוחנה, [[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון]], הרב [[יעקב מאיר]], ועוד.<br /> <br /> מבחינה כלכלית, בעבר עבדו יהודי בוכרה ב[[מסחר]] בדים, בענפים חקלאיים ככותנה, משי, צמר, פירות ומאוחר יותר גם במכונות [[חקלאות|חקלאיות]], ב[[כימיקלים]] ובתעשיות המתכת.<br /> <br /> בשל העובדה שהמדינה מוסלמית, מעמד הקהילה היהודית במדינה היה נחות והם נחשבו כאזרחים 'מדרגה שנייה', וחוו גזירות שונות, כגון החובה להניף סמרטוט מחוץ לבתיהם כדי להראות שהבית אינו בית מוסלמי, נאסר עליהם להיכנס לעיר לאחר שקיעת השמש, ונאסר עליהם לבנות בתים גבוהים, היו מחוייבים בחבישת כובע בצורה מסויימת, ועוד. עם זאת, למצב זה היו גם ייתרונות כגון הפטור מגיוס לצבא, ולצד זאת השלטונות שמרו על שלומם ובטחונם של בני הקהילה היהודית.<br /> <br /> בתקופתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כבר היו מאוגדים יהודי האזור בקהילות מאורגנות, שנוהלו על ידי 12 ממונים שעמדו לבחירה מחודשת כל שלושה חודשים ועליהם עמד ראש העדה - שהיה מכונה בשם 'קולונתאר', שפעל לצד רב ושני סגנים, אחד לכל שכונה.<br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] בוכרה סוחפה ל[[ברית המועצות]] ושמה הפך לאוזבקיסטן ובירתה טשקנט, דבר שגרר בעקבותיו רדיפת ודיכוי דת, אם כי בעצימות נמוכה יחסית לרוסיה ואוקראינה.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ה]] הקים ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]] את הקולחוז היהודי הראשון במטרה לאפשר ליהודים להימנע מחילול שבת כפי שנדרש מרוב העובדים ברחבי רוסיה, כאשר כפר העבודה הוקם במרחק של כעשרים קילומטר מסמרקנד{{הערה|נ. צ גוטליב,&quot;יהדות הדממה&quot;, 1984, עמודים 68-72. ד&quot;ר פוזיילוב, &quot;יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה&quot;, 2008, עמ' 300}}<br /> <br /> ==שלוחי רבותינו נשיאינו==<br /> [[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br /> <br /> במטרה לחזק את הקהילה היהודית המקומית, שיגר לאורך השנים [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מספר [[שלוחים]] שהתיישבו במקום והפכו לדמויות מפתח בקהילה, כשתלמידיהם ותלמידי תלמידיהם הפכו בעצמם אף הם למנהיגי הקהילות בבוכרה.<br /> ===הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב===<br /> <br /> ראשון השלוחים היה הרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]], שהיה מעמודי התווך של היישוב החב&quot;די ב[[חברון]], אשר נשלח בשנת תרנ&quot;ב (ואולי אף מספר שנים קודם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;hilite=53c35bed-4c07-40af-9fb0-f350b01ce0be&amp;st=אליעזרוב&amp;pgnum=180 תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש, עמוד קנב]}}) נסע לשליחות בפעם הראשונה לעיר [[סמרקנד]] מטעם העדה הספרדית בחברון ובברכת רבו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;hilite=ff456656-2d70-4ba3-99bc-5b97f1bd543d&amp;st=אליעזרוב&amp;pgnum=183 תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש, עמוד קנה]}}, שם שימש כרב העיר והקהילה הבוכרית לבקשת יהודי המקום שהכירו בגדלותו הרוחנית וביקשו שיישאר אצלם ויכהן כרבם.<br /> <br /> במשך זמן כהונתו פתח ישיבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&amp;st=&amp;pgnum=433 ממכתב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אליו, אגרות קודש עמוד תתכז]}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&amp;st=&amp;pgnum=503 ממכתב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אליו, אגרות קודש עמוד תתצז]}} ומקוואות והכשיר תלמידים לשחיטה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;hilite=b9930495-6c90-4220-815f-8ab1ffb74aac&amp;st=אליעזרוב&amp;pgnum=185 בדבר פתיחת בית מטבחיים לשחיטת עופות בסמרקנד]}}, לשם כך מינה את תלמידו הקרוב ה[[שוחט ובודק|שו&quot;ב]] מומחה הרב יונה אהרונוב כמדריך בית הספר ללימודי השחיטה שייסד, כדי להעמיד שוחטים מומחים שהיו נצרכים באותה עת. כמו כן פתח [[בית דין]] בסמרקנד, וכיהן בו כ[[דיין (הלכה)|דיין]] יחד עם הרב שלמה פנחסוב, הידוע בכינויו &quot;באבאג'אן כאבולי&quot;, הרב חיים פנחסוב (פילוסוף), והרב יוסף-חיים כימיאגרוב.<br /> <br /> הרב אליעזרוב המשיך לפקוד את המקום לפרקים עד סביבות שנת תר&quot;פ. בעקבות שהייתו שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (כשמות-משפחת יהודי המקום) שפירושו הוא בן אליעזר. לאחר מכן שב לחברון, ואת מקומו מילא הרב שלמה טאג'ר{{הערה|בין תלמידיו הקרובים של הרב אליעזרוב היה הרב [[חזקיהו קייקוב]], וכאשר הרב אליעזרוב השלים את שליחותו וחזר לארץ הקודש, ליווה אותו בדרכו, ומשהגיעו לגבול מנע ממנו הרב אליעזרוב להמשיך איתו לארץ ישראל והורה לו לחזור לסמרקנד היות וצריכים אותו שם, הוא התחתן עם בתו של ר' מרדכי פנחסוב, שימש כ[[סופר סת&quot;ם]] (והיה כותב על פי [[כתב אדמו&quot;ר הזקן|שיטתו של אדמו&quot;ר הזקן]]), כ[[שוחט]], וכמסדר גיטין וקידושין, ובהמשך התמנה כרב בית הכנסת הראשי של העיר סמרקנד, הגומבאז', כרב ומנהיג הקהילה הבוכרית המקומית, וכרב העיר כולה, ונותר להתגורר בסמרקנד עד לפטירתו בשנת תשכ&quot;ו, ונטמן בבית העלמין היהודי המקומי}}.<br /> <br /> ===הרב חיים נאה===<br /> [[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;א]], הרב [[חיים נאה]] שהיה אז בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב אליעזרוב, שהיה שליח הרבי הרש&quot;ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.<br /> <br /> עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבכורה כונה הרב נאה &quot;אברהם חיים מנדלוב נאה&quot; והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.<br /> <br /> ===הרב שמחה גורודצקי===<br /> חסיד נוסף שנשלחו לאורך השנים לפעול במקום היה הרב [[שמחה גורדצקי]]. <br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ו]] הקים הרב גורודצקי את סניף [[תפארת בחורים]] ותלמוד תורה ובשנות השיא למדו במוסדות אלו כאלף תלמידים.<br /> <br /> ==קהילות חב&quot;דיות==<br /> {{להשלים}}<br /> בקיץ תש&quot;א, במהלך [[מלחמת העולם השניה]] רבים מחסידי חב&quot;ד נמלטו מחזית בה הנאצים כבשו והתקדמו אל עומק שטח ברית המועצות, ורבים מהם התרכזו בטשקנט וסמרקנד שבאוזבקיסטן.<br /> בין הדמויות שפעלו באותה תקופה בבוכרה היה הרב [[ישראל פנחס שרייבר]] שנדד עם משפחתו ל[[סמרקנד]] בעקבות המלחמה, וסביבו התרכזה קבוצת תלמידים שבקשה ממנו לשמש להם מורה ומדריך ביהדות, והוא נענה לבקשתם. למד אתם את ספר ה&quot;[[תניא]]&quot; וערך אתם התועדויות. הערצתם אליו הייתה ללא גבול, הם ראו בו את רבם המובהק.<br /> <br /> ==תומכי תמימים==<br /> לאחר שהתהוו בערים טשקנט וסמרקנד קהילות חב&quot;דיות הקימו במקום ישיבות תומכי תמימים שפעלו במחתרת. <br /> <br /> ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] היה הרב [[מיכאל טייטלבוים]]. את עול האחזקה הגשמי נטלו על עצמם הרבנים [[אבא פליסקין]] ו[[מענדל פוטרפס|מנחם מענדל פוטרפס]]. המנהל הראשי של הישיבה היה הרב [[יונה כהן]], ובין מגידי השיעורים בישיבה זו היו גם הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] והרב [[משה רובינסון]]. הרב [[ניסן נמנוב]] כיהן כ[[משפיע]] הישיבה.<br /> <br /> מספר התלמידים המבוגרים הגיע לארבעים, ואילו מספר התלמידים הצעירים הגיע למאה. המחלקה בעיר זו המשיכה להתקיים עד אמצע הקיץ [[תש&quot;ו]], שאז [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|עזבו רוב חסידי חב&quot;ד]] את [[סמרקנד]] והיגרו מ[[רוסיה]].<br /> <br /> ==לאחר מלחמת העולם השניה==<br /> [[קובץ:Chamah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון]]<br /> [[קובץ:Chamah2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקמת ארגון חמ&quot;ה ברוסיה הסובייטית לפני למעלה מ50 שנה]]<br /> גם לאחר שרוב חסידי חב&quot;ד עזבו את המדינה, המשיכה הישיבה לפעול, למרות שמספר חסידי חב&quot;ד בעיר היה מועט, כאשר מעגל תלמידי הישיבה התרחב עם הזמן, והצטרפו אל הישיבה רבים מיהודי [[בוכרה]].<br /> <br /> בשנים אלו, הארגון תחתיו פעלו חסידי חב&quot;ד בבוכרה היה [[חבורת מזכי הרבים]], 'חמ&quot;ה', שהוקם על ידי הרב [[משה ניסלביץ]] הרב [[בערל זלצמן]], האחים שיף ומספר חסידים צעירים נוספים.<br /> <br /> לאחר שמשפחת ניסלביץ עזבה את ברית המועצות, עבר ניהול הארגון לידי צעירים בני העדה הבוכרית שהחזיקו את הארגון במשך השנים הבאות.<br /> <br /> בשנות הכ&quot;פים הישיבה הוקמה ישיבת תומכי תמימים סמרקנד מחדש במחתרת עם עשרה תמימים אותם לימד המשפיע הרב [[מיכאל מישולובין]].<br /> <br /> הישיבה נסגרה בתחילת שנות הלמ&quot;דים (שנות ה-70) עם גל העליה הגדול במסגרתו רוב חסידי חב&quot;ד ברוסיה קיבלו אשרות יציאה ועזבו את גבולות ברית המועצות.<br /> <br /> ==ניגוני חב&quot;ד שמקורם בבוכרה==<br /> בחג השבועות תשל&quot;ב, ביקש הרבי מהרב [[רפאל צמח חודיידטוב]] שינגן את הניגון [[שמעו בנים (ניגון)|שמעו בנים]], בעוד מבנו הרב [[משיח חודיידטוב]] ביקש הרבי שישיר את הניגון '[[עך טי זיעמליאק (ניגון)|עך טי זיעמליאק]]{{הערה|1=[http://teshura.com/Shochat-Levin%20-%20Sivan%2023%205776.pdf יומן משבועות תשל&quot;ב, עמוד 12 (תשורה שוחאט)].}}.<br /> <br /> ==חסידי חב&quot;ד אוזבקיסטן ==<br /> חלק מחסידי חב&quot;ד שהיו באוזבקיסטן בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא&quot;ב:<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[דוד אוקונוב]]<br /> *הרב [[יעקב בורושנסקי]]<br /> *הרב [[מרדכי גולדשמיד]]<br /> *הרב [[שלום דובער גורליק]]<br /> *הרב [[פייוויש גנקין]]<br /> *הרב [[חיים וואלאוויק]]<br /> *הרב [[דובער וילנקין]]<br /> *הרב [[אברהם זלצמן]]<br /> *הרב החזן [[חיים דובער זלצמן]]<br /> *הרב [[הלל זלצמן]]<br /> *הרב [[רפאל חודידייטוב]]<br /> *הרב [[בערקע חן]]<br /> *הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב&quot;ד בסמרקנד<br /> *הרב [[זלמן מרדכי לוין]]<br /> *הרב [[צבי הירש לרנר]]<br /> *הרב [[אברהם לבקיבקר]]<br /> *הרב [[אליעזר מישולובין]]<br /> *הרב [[דוד דב מישולובין]]<br /> *הרב [[חיים אליהו מישולובין]]<br /> *הרב [[מיכאל מישולובין]]<br /> *הרב [[יצחק מישולובין]]<br /> *הרב [[אשר אריה מקובצקי]]<br /> *הרב [[יעקב נוטיק]]<br /> *הרב [[משה ניסילעוויטש]]<br /> *הרב [[מענדל פוטרפס]]<br /> *ר' [[יעקב פיל]]<br /> *הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]<br /> *הרב [[חזקיהו קייקוב]] - רב העיר<br /> }}<br /> <br /> ==רבני חב&quot;ד באוזבקיסטן==<br /> *הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]<br /> *הרב [[חיים נאה]]<br /> *הרב [[חזקיהו קייקוב]]<br /> *הרב [[אליהו לוין]]<br /> <br /> == שלוחי הרבי לאוזבקיסטן ==<br /> <br /> ===הרב אבא דוד גורביץ===<br /> עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה. <br /> [[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ מפקח על משלוח ה[[מצות]] לאוזבקיסטן]]<br /> <br /> [[קובץ:אבא דוד גורביץ טשקנט.jpeg|ממוזער|שמאל|השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו]]<br /> <br /> בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב&quot;ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת<br /> <br /> הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=27898 ליל הסדר בטשקנט]}}, והקים במקום בית ספר יהודי &quot;בית מנחם&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]], לאחר סדרת התנכלויות לרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=21299 אונסק&quot;ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38602 בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה]}} גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38917 בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט].}}, יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63790 ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?]}}.<br /> <br /> עזב לבקשת השלטונות וגר בארץ הקודש.<br /> <br /> ===שלוחים===<br /> שלוחי הרבי בטשקנט בשנים הבאות:<br /> <br /> *הרב [[דב אקסלרוד]], <br /> *הרב דוד קולטון, <br /> *הרב ברוך אברמצ'ייב <br /> *כיום - הרב חיים שייקביץ, מנהל פעילות חב&quot;דית עניפה.<br /> <br /> ===שליח בסמרקנד===<br /> *הרב [[עמנואל שמעונוב]] - שליח ורב העיר סמרקנד בשנות הנ'.<br /> <br /> והרווחה '[[אור אבנר]]' המפעילה רשת מסועפת של פעילות חינוכית.<br /> <br /> לקהילה מספר בתי כנסת מפוארים וקהילות גדולות בקווינס ובורו פארק.<br /> <br /> ===קהילת בוכרה כיום===<br /> כיום מאוגדות רוב קהילות הבוכרים תחת שני ארגונים מרכזיים: [[קונגרס יהודי בוכרה העולמי]] בנשיאותו של הפילנתרופ ואיש העסקים מר [[לב לבייב]] המפעילה גם את רשת בתי החינוך [[אור אבנר]] במדינות חבר העמים, ישראל, וארצות הברית, זאת לצד הארגון 'המרכז למורשת יהדות בוכרה'.<br /> <br /> בין הפעילים המרכזיים להקמת ארגון 'אור אבנר' ו'קונגרס יהודי בוכרה' היה הרב [[יוסף ישראל בלוי]], וכיום משמש כמנכ&quot;ל ארגונים אלו בנו הרב [[יהודה בלוי]] (החל משנת תשס&quot;ז){{הערה|קדם לו בתפקיד הרב [[אליהו וילהלם]].}}.<br /> <br /> הארגון מוציא לאור באופן קבוע פרסומים שונים, בראשם בטאון יהדות בוכרה 'מנורה', אותו ערכו במשך שנים ארוכות ר' [[יאיר בורוכוב]] ור' [[שימי סגל]].<br /> <br /> בעיר נתניה פועלת קהילה בוכרית גדולה, בראשה עומד חסיד חב&quot;ד הרב [[יהודה לויוב]], וכמה מבתי הכנסת של קהילת בוכרה בעיר משייכים את עצמם לחסידי חב&quot;ד, כך גם בעיר [[קרית גת]] פועלת קהילה בוכרית בראשות חסיד חב&quot;ד השליח הרב [[שמואל סעידוב]].<br /> <br /> ==דמויות חב&quot;דיות בולטות בקהילות הבוכריות כיום==<br /> *הרב [[ניסן לבייב]] - רבה של הקהילה הבוכרית במדינת [[רוסיה]]<br /> *הרב [[שלמה בביוב]] - הרב הראשי של הקהילה באוזבקיסטן<br /> *הרב [[דוד ארייב]] - רבה הראשי של הקהילה הבוכרית ׳אור אבנר׳ ושליח הרבי בעיר אורורה קולורדו [[ארה&quot;ב]]<br /> *הרב [[יונתן בורוכוב]] - רב העדה הבוכרית ב[[רחובות]] ראש כולל עטרת שלום ומחבר ספרי ההלכה מערכי המשפט<br /> *הרב [[יהודה לויוב]] - רב העדה הבוכרית ב[[נתניה]], ראש כולל ליבנו בתורתו ומראשי ישיבת 'אוהלי תמימים' ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[שלמה חי ניאזוב]] - רב בית כנסת 'למען אחי בוכרים' [[בורו פארק]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[גרוזיה]]<br /> *הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אתם שלום''' - בעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]], [[תשע&quot;ו]]{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/e/e5/%D7%AA%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1_%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%90%D7%AA%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D.pdf תדפיס מהספר] {{PDF}}}}.<br /> * '''יהדות הדממה''', בעריכת [[נפתלי צבי גוטליב]], [[תשמ&quot;ד]]<br /> * [[נודע בשיעורים]]<br /> * '''מחזות ועלילות''', יוחנן בן אהרון חזק, הוצאת רחובות, [[תשמ&quot;א]]<br /> * '''יהדות בוכארה גדוליה ומנהגיה''', ד&quot;ר גיורא פוזיילוב, הוצאת משרד החינוך, [[תשס&quot;ח]]<br /> *זושא וולף, '''אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות בוכרה''', הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה, [[תשע&quot;ו]]<br /> *'''ככוכבים לעולם ועד''' - פרקים בתולדות יהודי בוכרה, עורך המהדורה בעברית<br /> *'''אוצר המוזיקה''' - פרקי נגינה מעולמה של יהדות בוכרה, עורך המהדורה בעברית<br /> *[[אברהם רייניץ]], [[הלל זלצמן]], '''מחתרת סמרקנד''', פעילות חמ&quot;ה בסמרקנד ובארץ הקודש<br /> *'''מסירות נפש של יהודי בוכרה ''', פעילות הרב שלמה חי ניאזוב בסמרקנד וניו יורק, והחיים של יהודי בוכרה, תש&quot;מ?, יצא לאור באנגלית defiance in Samarkand<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שניאור זלמן ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/שליחות_גרוזיה_ובוכרה.pdf מה לאדמו&quot;ר אשכנזי, ויהדות בוכרה, קווקז וגרוזיה?!...]''', [[שבועון בית משיח]] י&quot;ז חשון [[תש&quot;פ]] עמוד 28<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:גיאוגרפיה]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%96%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9F&diff=729994 אוזבקיסטן 2024-12-30T20:41:47Z <p>מיד: </p> <hr /> <div>אוזבקסיטן, היא מדינה באסיה התיכונה, שנקראה בעבר '''בוכרה''' על שם עיר המרכזית של האיזור בוכרה, בה פעלה קהילה יהודית גדולה, שאף השתמשה בשפה פנימית משלה{{הערה|השפה הבוכרית הינה שפה יהודית, ניב יהודי-פרסי.}}.<br /> <br /> רבותינו נשיאינו שיגרו [[שלוחים]] לחיזוק הקהילה היהודית המקומית ובהם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[אברהם חיים נאה]] הרב [[שמחה גורודצקי]] והרב [[אבא דוד גורביץ]]. לאחר נפילת מסך הברזל וקריסת ברית המועצות, היגרו רוב יהודי אוזבקיסטן ל[[ארצות הברית]] ול[[ישראל]] וכיום פועל בה השליח הרב חיים שייקביץ.<br /> <br /> בשנות [[השואה]] אלפי חסידי חב&quot;ד הגיעו ל[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]] הערים המרכזיות באוזבקיסטן ובערים אלו הוקמו קהילות חב&quot;דיות וישיבות תומכי תמימים. הקהילות הצטמצמו בזמן [[היציאה מרוסיה]], והמשיכו להתקיים עד שנות הל', אז עלו רוב בני הקהילות החב&quot;דיות בברית המועצות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ההתיישבות היהודית העיקרית בחבל בוכרה החל לפני כ-800 שנה, וראשיתו ביהודים ממוצא פרסי שהגיעו למקום.<br /> <br /> החל משנת [[תקנ&quot;ג]] החלו להגיע רבנים שונים לקהילה היהודית במקום, שהתיישבו בה וחיזקו את הצביון הרוחני המקומי, בהם הרב יוסף ממן, ששימש כרב הקהילה 61 שנה, הרב רפאל אוחנה, [[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון]], הרב [[יעקב מאיר]], ועוד.<br /> <br /> מבחינה כלכלית, בעבר עבדו יהודי בוכרה ב[[מסחר]] בדים, בענפים חקלאיים ככותנה, משי, צמר, פירות ומאוחר יותר גם במכונות [[חקלאות|חקלאיות]], ב[[כימיקלים]] ובתעשיות המתכת.<br /> <br /> בשל העובדה שהמדינה מוסלמית, מעמד הקהילה היהודית במדינה היה נחות והם נחשבו כאזרחים 'מדרגה שנייה', וחוו גזירות שונות, כגון החובה להניף סמרטוט מחוץ לבתיהם כדי להראות שהבית אינו בית מוסלמי, נאסר עליהם להיכנס לעיר לאחר שקיעת השמש, ונאסר עליהם לבנות בתים גבוהים, היו מחוייבים בחבישת כובע בצורה מסויימת, ועוד. עם זאת, למצב זה היו גם ייתרונות כגון הפטור מגיוס לצבא, ולצד זאת השלטונות שמרו על שלומם ובטחונם של בני הקהילה היהודית.<br /> <br /> בתקופתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כבר היו מאוגדים יהודי האזור בקהילות מאורגנות, שנוהלו על ידי 12 ממונים שעמדו לבחירה מחודשת כל שלושה חודשים ועליהם עמד ראש העדה - שהיה מכונה בשם 'קולונתאר', שפעל לצד רב ושני סגנים, אחד לכל שכונה.<br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] בוכרה סוחפה ל[[ברית המועצות]] ושמה הפך לאוזבקיסטן ובירתה טשקנט, דבר שגרר בעקבותיו רדיפת ודיכוי דת, אם כי בעצימות נמוכה יחסית לרוסיה ואוקראינה.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ה]] הקים ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]] את הקולחוז היהודי הראשון במטרה לאפשר ליהודים להימנע מחילול שבת כפי שנדרש מרוב העובדים ברחבי רוסיה, כאשר כפר העבודה הוקם במרחק של כעשרים קילומטר מסמרקנד{{הערה|נ. צ גוטליב,&quot;יהדות הדממה&quot;, 1984, עמודים 68-72. ד&quot;ר פוזיילוב, &quot;יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה&quot;, 2008, עמ' 300}}<br /> <br /> ==שלוחי רבותינו נשיאינו==<br /> [[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br /> <br /> במטרה לחזק את הקהילה היהודית המקומית, שיגר לאורך השנים [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מספר [[שלוחים]] שהתיישבו במקום והפכו לדמויות מפתח בקהילה, כשתלמידיהם ותלמידי תלמידיהם הפכו בעצמם אף הם למנהיגי הקהילות בבוכרה.<br /> ===הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב===<br /> <br /> ראשון השלוחים היה הרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]], שהיה מעמודי התווך של היישוב החב&quot;די ב[[חברון]], אשר נשלח בשנת תרנ&quot;ב (ואולי אף מספר שנים קודם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;hilite=53c35bed-4c07-40af-9fb0-f350b01ce0be&amp;st=אליעזרוב&amp;pgnum=180 תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש, עמוד קנב]}}) נסע לשליחות בפעם הראשונה לעיר [[סמרקנד]] מטעם העדה הספרדית בחברון ובברכת רבו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;hilite=ff456656-2d70-4ba3-99bc-5b97f1bd543d&amp;st=אליעזרוב&amp;pgnum=183 תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש, עמוד קנה]}}, שם שימש כרב העיר והקהילה הבוכרית לבקשת יהודי המקום שהכירו בגדלותו הרוחנית וביקשו שיישאר אצלם ויכהן כרבם.<br /> <br /> במשך זמן כהונתו פתח ישיבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&amp;st=&amp;pgnum=433 ממכתב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אליו, אגרות קודש עמוד תתכז]}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&amp;st=&amp;pgnum=503 ממכתב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אליו, אגרות קודש עמוד תתצז]}} ומקוואות והכשיר תלמידים לשחיטה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;hilite=b9930495-6c90-4220-815f-8ab1ffb74aac&amp;st=אליעזרוב&amp;pgnum=185 בדבר פתיחת בית מטבחיים לשחיטת עופות בסמרקנד]}}, לשם כך מינה את תלמידו הקרוב ה[[שוחט ובודק|שו&quot;ב]] מומחה הרב יונה אהרונוב כמדריך בית הספר ללימודי השחיטה שייסד, כדי להעמיד שוחטים מומחים שהיו נצרכים באותה עת. כמו כן פתח [[בית דין]] בסמרקנד, וכיהן בו כ[[דיין (הלכה)|דיין]] יחד עם הרב שלמה פנחסוב, הידוע בכינויו &quot;באבאג'אן כאבולי&quot;, הרב חיים פנחסוב (פילוסוף), והרב יוסף-חיים כימיאגרוב.<br /> <br /> הרב אליעזרוב המשיך לפקוד את המקום לפרקים עד סביבות שנת תר&quot;פ. בעקבות שהייתו שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (כשמות-משפחת יהודי המקום) שפירושו הוא בן אליעזר. לאחר מכן שב לחברון, ואת מקומו מילא הרב שלמה טאג'ר{{הערה|בין תלמידיו הקרובים של הרב אליעזרוב היה הרב [[חזקיהו קייקוב]], וכאשר הרב אליעזרוב השלים את שליחותו וחזר לארץ הקודש, ליווה אותו בדרכו, ומשהגיעו לגבול מנע ממנו הרב אליעזרוב להמשיך איתו לארץ ישראל והורה לו לחזור לסמרקנד היות וצריכים אותו שם, הוא התחתן עם בתו של ר' מרדכי פנחסוב, שימש כ[[סופר סת&quot;ם]] (והיה כותב על פי [[כתב אדמו&quot;ר הזקן|שיטתו של אדמו&quot;ר הזקן]]), כ[[שוחט]], וכמסדר גיטין וקידושין, ובהמשך התמנה כרב בית הכנסת הראשי של העיר סמרקנד, הגומבאז', כרב ומנהיג הקהילה הבוכרית המקומית, וכרב העיר כולה, ונותר להתגורר בסמרקנד עד לפטירתו בשנת תשכ&quot;ו, ונטמן בבית העלמין היהודי המקומי}}.<br /> <br /> ===הרב חיים נאה===<br /> [[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;א]], הרב [[חיים נאה]] שהיה אז בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב אליעזרוב, שהיה שליח הרבי הרש&quot;ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.<br /> <br /> עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבכורה כונה הרב נאה &quot;אברהם חיים מנדלוב נאה&quot; והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.<br /> <br /> ===הרב שמחה גורודצקי===<br /> חסיד נוסף שנשלחו לאורך השנים לפעול במקום היה הרב [[שמחה גורדצקי]]. <br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ו]] הקים הרב גורודצקי את סניף [[תפארת בחורים]] ותלמוד תורה ובשנות השיא למדו במוסדות אלו כאלף תלמידים.<br /> <br /> ==קהילות חב&quot;דיות==<br /> {{להשלים}}<br /> בקיץ תש&quot;א, במהלך [[מלחמת העולם השניה]] רבים מחסידי חב&quot;ד נמלטו מחזית בה הנאצים כבשו והתקדמו אל עומק שטח ברית המועצות, ורבים מהם התרכזו בטשקנט וסמרקנד שבאוזבקיסטן.<br /> בין הדמויות שפעלו באותה תקופה בבוכרה היה הרב [[ישראל פנחס שרייבר]] שנדד עם משפחתו ל[[סמרקנד]] בעקבות המלחמה, וסביבו התרכזה קבוצת תלמידים שבקשה ממנו לשמש להם מורה ומדריך ביהדות, והוא נענה לבקשתם. למד אתם את ספר ה&quot;[[תניא]]&quot; וערך אתם התועדויות. הערצתם אליו הייתה ללא גבול, הם ראו בו את רבם המובהק.<br /> <br /> ==תומכי תמימים==<br /> לאחר שהתהוו בערים טשקנט וסמרקנד קהילות חב&quot;דיות הקימו במקום ישיבות תומכי תמימים שפעלו במחתרת. <br /> <br /> ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] היה הרב [[מיכאל טייטלבוים]]. את עול האחזקה הגשמי נטלו על עצמם הרבנים [[אבא פליסקין]] ו[[מענדל פוטרפס|מנחם מענדל פוטרפס]]. המנהל הראשי של הישיבה היה הרב [[יונה כהן]], ובין מגידי השיעורים בישיבה זו היו גם הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] והרב [[משה רובינסון]]. הרב [[ניסן נמנוב]] כיהן כ[[משפיע]] הישיבה.<br /> <br /> מספר התלמידים המבוגרים הגיע לארבעים, ואילו מספר התלמידים הצעירים הגיע למאה. המחלקה בעיר זו המשיכה להתקיים עד אמצע הקיץ [[תש&quot;ו]], שאז [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|עזבו רוב חסידי חב&quot;ד]] את [[סמרקנד]] והיגרו מ[[רוסיה]].<br /> <br /> ==לאחר מלחמת העולם השניה==<br /> [[קובץ:Chamah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון]]<br /> [[קובץ:Chamah2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקמת ארגון חמ&quot;ה ברוסיה הסובייטית לפני למעלה מ50 שנה]]<br /> גם לאחר שרוב חסידי חב&quot;ד עזבו את המדינה, המשיכה הישיבה לפעול, למרות שמספר חסידי חב&quot;ד בעיר היה מועט, כאשר מעגל תלמידי הישיבה התרחב עם הזמן, והצטרפו אל הישיבה רבים מיהודי [[בוכרה]].<br /> <br /> בשנים אלו, הארגון תחתיו פעלו חסידי חב&quot;ד בבוכרה היה [[חבורת מזכי הרבים]], 'חמ&quot;ה', שהוקם על ידי הרב [[משה ניסלביץ]] הרב [[בערל זלצמן]], האחים שיף ומספר חסידים צעירים נוספים.<br /> <br /> לאחר שמשפחת ניסלביץ עזבה את ברית המועצות, עבר ניהול הארגון לידי צעירים בני העדה הבוכרית שהחזיקו את הארגון במשך השנים הבאות.<br /> <br /> בשנות הכ&quot;פים הישיבה הוקמה ישיבת תומכי תמימים סמרקנד מחדש במחתרת עם עשרה תמימים אותם לימד המשפיע הרב [[מיכאל מישולובין]].<br /> <br /> הישיבה נסגרה בתחילת שנות הלמ&quot;דים (שנות ה-70) עם גל העליה הגדול במסגרתו רוב חסידי חב&quot;ד ברוסיה קיבלו אשרות יציאה ועזבו את גבולות ברית המועצות.<br /> <br /> ==קהילות יהודי בוכרה בעולם==<br /> ===בארץ הקודש===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת הבוכרים]]}}<br /> לאורך השנים רוב יהודי בוכרה עזבו את ברית המועצות וחלק ניכר מהם היגר לארץ הקודש והתאגד סביב בתי כנסת בקהילות מאורגנות ששימרו את המסורת הבוכרית, עם השפה והמנטאליות הייחודיים של הקהילה.<br /> <br /> בחודש [[טבת]] [[תשל&quot;ג]] הוקמה [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ביוזמת [[חמ&quot;ה]]. הרב [[בערקע שיף]] מונה למנהל, ויחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] והרב [[שמואל חפר]] הוא התרחב והתבסס ולמדו בו אלפים רבים של תלמידים במשך השנים.<br /> <br /> בין החסידים שהתקרבו לרבותינו נשיאינו על ידי שלוחיהם בבוכרה, היה הרב [[אברהם חיים לדיוב]], ששימש כשוחט בבוכרה היה מראשי העוסקים במסירות נפש לשמירת הגחלת היהודית במקום, ובשנותיו האחרונות מראשי עדת הבוכרים בארץ הקודש, ומזקני קהילת חב&quot;ד ב[[נתניה]].<br /> <br /> עם התאקלמות משפחתו בארץ, ייסדו הוא וחבריו ר' ארי יצחקוב, ר' זבולון לויוב ור' גבריאל ניאזוב בית כנסת לעולי בוכרה בעיר נתניה שנקרא &quot;אסירי ציון&quot;.<br /> <br /> ב[[קרית מלאכי]] הוקם בית הכנסת לעולי בוכרה על ידי הרב [[רפאל צמח חודיידטוב]].<br /> <br /> הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] היה בין הפעילים המרכזיים לקליטתם של עולי בוכרה והכנסתם למוסדות חינוך על טהרת הקודש, כאשר בין השאר בעקבות פעילותו שונה הבלאנק הרישמי של כמה ממוסדות חב&quot;ד המרכזיים בארץ הקודש ונוסף בהם הכיתוב שהם מיועדים לעולי בוכרה, גיאורגיה ותימן.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> אחד המרכזים הגדולים אליהם היגרו בני הקהילה הבוכרית, הוא בארצות הברית. במהלך השנים פועל בקרב יוצאי בוכרה ארגון [[חמ&quot;ה]], וכן רשת החינוך <br /> <br /> ==ניגוני חב&quot;ד שמקורם בבוכרה==<br /> בחג השבועות תשל&quot;ב, ביקש הרבי מהרב [[רפאל צמח חודיידטוב]] שינגן את הניגון [[שמעו בנים (ניגון)|שמעו בנים]], בעוד מבנו הרב [[משיח חודיידטוב]] ביקש הרבי שישיר את הניגון '[[עך טי זיעמליאק (ניגון)|עך טי זיעמליאק]]{{הערה|1=[http://teshura.com/Shochat-Levin%20-%20Sivan%2023%205776.pdf יומן משבועות תשל&quot;ב, עמוד 12 (תשורה שוחאט)].}}.<br /> <br /> ==חסידי חב&quot;ד אוזבקיסטן ==<br /> חלק מחסידי חב&quot;ד שהיו באוזבקיסטן בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא&quot;ב:<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[דוד אוקונוב]]<br /> *הרב [[יעקב בורושנסקי]]<br /> *הרב [[מרדכי גולדשמיד]]<br /> *הרב [[שלום דובער גורליק]]<br /> *הרב [[פייוויש גנקין]]<br /> *הרב [[חיים וואלאוויק]]<br /> *הרב [[דובער וילנקין]]<br /> *הרב [[אברהם זלצמן]]<br /> *הרב החזן [[חיים דובער זלצמן]]<br /> *הרב [[הלל זלצמן]]<br /> *הרב [[רפאל חודידייטוב]]<br /> *הרב [[בערקע חן]]<br /> *הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב&quot;ד בסמרקנד<br /> *הרב [[זלמן מרדכי לוין]]<br /> *הרב [[צבי הירש לרנר]]<br /> *הרב [[אברהם לבקיבקר]]<br /> *הרב [[אליעזר מישולובין]]<br /> *הרב [[דוד דב מישולובין]]<br /> *הרב [[חיים אליהו מישולובין]]<br /> *הרב [[מיכאל מישולובין]]<br /> *הרב [[יצחק מישולובין]]<br /> *הרב [[אשר אריה מקובצקי]]<br /> *הרב [[יעקב נוטיק]]<br /> *הרב [[משה ניסילעוויטש]]<br /> *הרב [[מענדל פוטרפס]]<br /> *ר' [[יעקב פיל]]<br /> *הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]<br /> *הרב [[חזקיהו קייקוב]] - רב העיר<br /> }}<br /> <br /> ==רבני חב&quot;ד באוזבקיסטן==<br /> *הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]<br /> *הרב [[חיים נאה]]<br /> *הרב [[חזקיהו קייקוב]]<br /> *הרב [[אליהו לוין]]<br /> <br /> == שלוחי הרבי לאוזבקיסטן ==<br /> <br /> ===הרב אבא דוד גורביץ===<br /> עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה. <br /> [[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ מפקח על משלוח ה[[מצות]] לאוזבקיסטן]]<br /> <br /> [[קובץ:אבא דוד גורביץ טשקנט.jpeg|ממוזער|שמאל|השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו]]<br /> <br /> בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב&quot;ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת<br /> <br /> הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=27898 ליל הסדר בטשקנט]}}, והקים במקום בית ספר יהודי &quot;בית מנחם&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]], לאחר סדרת התנכלויות לרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=21299 אונסק&quot;ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38602 בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה]}} גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38917 בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט].}}, יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63790 ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?]}}.<br /> <br /> עזב לבקשת השלטונות וגר בארץ הקודש.<br /> <br /> ===שלוחים===<br /> שלוחי הרבי בטשקנט בשנים הבאות:<br /> <br /> *הרב [[דב אקסלרוד]], <br /> *הרב דוד קולטון, <br /> *הרב ברוך אברמצ'ייב <br /> *כיום - הרב חיים שייקביץ, מנהל פעילות חב&quot;דית עניפה.<br /> <br /> ===שליח בסמרקנד===<br /> *הרב [[עמנואל שמעונוב]] - שליח ורב העיר סמרקנד בשנות הנ'.<br /> <br /> והרווחה '[[אור אבנר]]' המפעילה רשת מסועפת של פעילות חינוכית.<br /> <br /> לקהילה מספר בתי כנסת מפוארים וקהילות גדולות בקווינס ובורו פארק.<br /> <br /> ===קהילת בוכרה כיום===<br /> כיום מאוגדות רוב קהילות הבוכרים תחת שני ארגונים מרכזיים: [[קונגרס יהודי בוכרה העולמי]] בנשיאותו של הפילנתרופ ואיש העסקים מר [[לב לבייב]] המפעילה גם את רשת בתי החינוך [[אור אבנר]] במדינות חבר העמים, ישראל, וארצות הברית, זאת לצד הארגון 'המרכז למורשת יהדות בוכרה'.<br /> <br /> בין הפעילים המרכזיים להקמת ארגון 'אור אבנר' ו'קונגרס יהודי בוכרה' היה הרב [[יוסף ישראל בלוי]], וכיום משמש כמנכ&quot;ל ארגונים אלו בנו הרב [[יהודה בלוי]] (החל משנת תשס&quot;ז){{הערה|קדם לו בתפקיד הרב [[אליהו וילהלם]].}}.<br /> <br /> הארגון מוציא לאור באופן קבוע פרסומים שונים, בראשם בטאון יהדות בוכרה 'מנורה', אותו ערכו במשך שנים ארוכות ר' [[יאיר בורוכוב]] ור' [[שימי סגל]].<br /> <br /> בעיר נתניה פועלת קהילה בוכרית גדולה, בראשה עומד חסיד חב&quot;ד הרב [[יהודה לויוב]], וכמה מבתי הכנסת של קהילת בוכרה בעיר משייכים את עצמם לחסידי חב&quot;ד, כך גם בעיר [[קרית גת]] פועלת קהילה בוכרית בראשות חסיד חב&quot;ד השליח הרב [[שמואל סעידוב]].<br /> <br /> ==דמויות חב&quot;דיות בולטות בקהילות הבוכריות כיום==<br /> *הרב [[ניסן לבייב]] - רבה של הקהילה הבוכרית במדינת [[רוסיה]]<br /> *הרב [[שלמה בביוב]] - הרב הראשי של הקהילה באוזבקיסטן<br /> *הרב [[דוד ארייב]] - רבה הראשי של הקהילה הבוכרית ׳אור אבנר׳ ושליח הרבי בעיר אורורה קולורדו [[ארה&quot;ב]]<br /> *הרב [[יונתן בורוכוב]] - רב העדה הבוכרית ב[[רחובות]] ראש כולל עטרת שלום ומחבר ספרי ההלכה מערכי המשפט<br /> *הרב [[יהודה לויוב]] - רב העדה הבוכרית ב[[נתניה]], ראש כולל ליבנו בתורתו ומראשי ישיבת 'אוהלי תמימים' ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[שלמה חי ניאזוב]] - רב בית כנסת 'למען אחי בוכרים' [[בורו פארק]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[גרוזיה]]<br /> *הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אתם שלום''' - בעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]], [[תשע&quot;ו]]{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/e/e5/%D7%AA%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1_%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%90%D7%AA%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D.pdf תדפיס מהספר] {{PDF}}}}.<br /> * '''יהדות הדממה''', בעריכת [[נפתלי צבי גוטליב]], [[תשמ&quot;ד]]<br /> * [[נודע בשיעורים]]<br /> * '''מחזות ועלילות''', יוחנן בן אהרון חזק, הוצאת רחובות, [[תשמ&quot;א]]<br /> * '''יהדות בוכארה גדוליה ומנהגיה''', ד&quot;ר גיורא פוזיילוב, הוצאת משרד החינוך, [[תשס&quot;ח]]<br /> *זושא וולף, '''אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות בוכרה''', הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה, [[תשע&quot;ו]]<br /> *'''ככוכבים לעולם ועד''' - פרקים בתולדות יהודי בוכרה, עורך המהדורה בעברית<br /> *'''אוצר המוזיקה''' - פרקי נגינה מעולמה של יהדות בוכרה, עורך המהדורה בעברית<br /> *[[אברהם רייניץ]], [[הלל זלצמן]], '''מחתרת סמרקנד''', פעילות חמ&quot;ה בסמרקנד ובארץ הקודש<br /> *'''מסירות נפש של יהודי בוכרה ''', פעילות הרב שלמה חי ניאזוב בסמרקנד וניו יורק, והחיים של יהודי בוכרה, תש&quot;מ?, יצא לאור באנגלית defiance in Samarkand<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שניאור זלמן ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/שליחות_גרוזיה_ובוכרה.pdf מה לאדמו&quot;ר אשכנזי, ויהדות בוכרה, קווקז וגרוזיה?!...]''', [[שבועון בית משיח]] י&quot;ז חשון [[תש&quot;פ]] עמוד 28<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:גיאוגרפיה]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%96%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9F&diff=729993 אוזבקיסטן 2024-12-30T20:39:27Z <p>מיד: /* רבני חב&quot;ד באוזבקיסטן */</p> <hr /> <div>אוזבקסיטן, היא מדינה באסיה התיכונה, שנקראה בעבר '''בוכרה''' על שם עיר המרכזית של האיזור בוכרה, בה פעלה קהילה יהודית גדולה, שאף השתמשה בשפה פנימית משלה{{הערה|השפה הבוכרית הינה שפה יהודית, ניב יהודי-פרסי.}}.<br /> <br /> רבותינו נשיאינו שיגרו [[שלוחים]] לחיזוק הקהילה היהודית המקומית ובהם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[אברהם חיים נאה]] הרב [[שמחה גורודצקי]] והרב [[אבא דוד גורביץ]]. לאחר נפילת מסך הברזל וקריסת ברית המועצות, היגרו רוב יהודי אוזבקיסטן ל[[ארצות הברית]] ול[[ישראל]] וכיום פועל בה השליח הרב חיים שייקביץ.<br /> <br /> בשנות [[השואה]] אלפי חסידי חב&quot;ד הגיעו ל[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]] הערים המרכזיות באוזבקיסטן ובערים אלו הוקמו קהילות חב&quot;דיות וישיבות תומכי תמימים. הקהילות הצטמצמו בזמן [[היציאה מרוסיה]], והמשיכו להתקיים עד שנות הל', אז עלו רוב בני הקהילות החב&quot;דיות בברית המועצות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ההתיישבות היהודית העיקרית בחבל בוכרה החל לפני כ-800 שנה, וראשיתו ביהודים ממוצא פרסי שהגיעו למקום.<br /> <br /> החל משנת [[תקנ&quot;ג]] החלו להגיע רבנים שונים לקהילה היהודית במקום, שהתיישבו בה וחיזקו את הצביון הרוחני המקומי, בהם הרב יוסף ממן, ששימש כרב הקהילה 61 שנה, הרב רפאל אוחנה, [[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון]], הרב [[יעקב מאיר]], ועוד.<br /> <br /> מבחינה כלכלית, בעבר עבדו יהודי בוכרה ב[[מסחר]] בדים, בענפים חקלאיים ככותנה, משי, צמר, פירות ומאוחר יותר גם במכונות [[חקלאות|חקלאיות]], ב[[כימיקלים]] ובתעשיות המתכת.<br /> <br /> בשל העובדה שהמדינה מוסלמית, מעמד הקהילה היהודית במדינה היה נחות והם נחשבו כאזרחים 'מדרגה שנייה', וחוו גזירות שונות, כגון החובה להניף סמרטוט מחוץ לבתיהם כדי להראות שהבית אינו בית מוסלמי, נאסר עליהם להיכנס לעיר לאחר שקיעת השמש, ונאסר עליהם לבנות בתים גבוהים, היו מחוייבים בחבישת כובע בצורה מסויימת, ועוד. עם זאת, למצב זה היו גם ייתרונות כגון הפטור מגיוס לצבא, ולצד זאת השלטונות שמרו על שלומם ובטחונם של בני הקהילה היהודית.<br /> <br /> בתקופתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כבר היו מאוגדים יהודי האזור בקהילות מאורגנות, שנוהלו על ידי 12 ממונים שעמדו לבחירה מחודשת כל שלושה חודשים ועליהם עמד ראש העדה - שהיה מכונה בשם 'קולונתאר', שפעל לצד רב ושני סגנים, אחד לכל שכונה.<br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] בוכרה סוחפה ל[[ברית המועצות]] ושמה הפך לאוזבקיסטן ובירתה טשקנט, דבר שגרר בעקבותיו רדיפת ודיכוי דת, אם כי בעצימות נמוכה יחסית לרוסיה ואוקראינה.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ה]] הקים ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]] את הקולחוז היהודי הראשון במטרה לאפשר ליהודים להימנע מחילול שבת כפי שנדרש מרוב העובדים ברחבי רוסיה, כאשר כפר העבודה הוקם במרחק של כעשרים קילומטר מסמרקנד{{הערה|נ. צ גוטליב,&quot;יהדות הדממה&quot;, 1984, עמודים 68-72. ד&quot;ר פוזיילוב, &quot;יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה&quot;, 2008, עמ' 300}}<br /> <br /> ==שלוחי רבותינו נשיאינו==<br /> [[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br /> <br /> במטרה לחזק את הקהילה היהודית המקומית, שיגר לאורך השנים [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מספר [[שלוחים]] שהתיישבו במקום והפכו לדמויות מפתח בקהילה, כשתלמידיהם ותלמידי תלמידיהם הפכו בעצמם אף הם למנהיגי הקהילות בבוכרה.<br /> ===הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב===<br /> <br /> ראשון השלוחים היה הרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]], שהיה מעמודי התווך של היישוב החב&quot;די ב[[חברון]], אשר נשלח בשנת תרנ&quot;ב (ואולי אף מספר שנים קודם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;hilite=53c35bed-4c07-40af-9fb0-f350b01ce0be&amp;st=אליעזרוב&amp;pgnum=180 תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש, עמוד קנב]}}) נסע לשליחות בפעם הראשונה לעיר [[סמרקנד]] מטעם העדה הספרדית בחברון ובברכת רבו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;hilite=ff456656-2d70-4ba3-99bc-5b97f1bd543d&amp;st=אליעזרוב&amp;pgnum=183 תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש, עמוד קנה]}}, שם שימש כרב העיר והקהילה הבוכרית לבקשת יהודי המקום שהכירו בגדלותו הרוחנית וביקשו שיישאר אצלם ויכהן כרבם.<br /> <br /> במשך זמן כהונתו פתח ישיבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&amp;st=&amp;pgnum=433 ממכתב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אליו, אגרות קודש עמוד תתכז]}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&amp;st=&amp;pgnum=503 ממכתב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אליו, אגרות קודש עמוד תתצז]}} ומקוואות והכשיר תלמידים לשחיטה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;hilite=b9930495-6c90-4220-815f-8ab1ffb74aac&amp;st=אליעזרוב&amp;pgnum=185 בדבר פתיחת בית מטבחיים לשחיטת עופות בסמרקנד]}}, לשם כך מינה את תלמידו הקרוב ה[[שוחט ובודק|שו&quot;ב]] מומחה הרב יונה אהרונוב כמדריך בית הספר ללימודי השחיטה שייסד, כדי להעמיד שוחטים מומחים שהיו נצרכים באותה עת. כמו כן פתח [[בית דין]] בסמרקנד, וכיהן בו כ[[דיין (הלכה)|דיין]] יחד עם הרב שלמה פנחסוב, הידוע בכינויו &quot;באבאג'אן כאבולי&quot;, הרב חיים פנחסוב (פילוסוף), והרב יוסף-חיים כימיאגרוב.<br /> <br /> הרב אליעזרוב המשיך לפקוד את המקום לפרקים עד סביבות שנת תר&quot;פ. בעקבות שהייתו שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (כשמות-משפחת יהודי המקום) שפירושו הוא בן אליעזר. לאחר מכן שב לחברון, ואת מקומו מילא הרב שלמה טאג'ר{{הערה|בין תלמידיו הקרובים של הרב אליעזרוב היה הרב [[חזקיהו קייקוב]], וכאשר הרב אליעזרוב השלים את שליחותו וחזר לארץ הקודש, ליווה אותו בדרכו, ומשהגיעו לגבול מנע ממנו הרב אליעזרוב להמשיך איתו לארץ ישראל והורה לו לחזור לסמרקנד היות וצריכים אותו שם, הוא התחתן עם בתו של ר' מרדכי פנחסוב, שימש כ[[סופר סת&quot;ם]] (והיה כותב על פי [[כתב אדמו&quot;ר הזקן|שיטתו של אדמו&quot;ר הזקן]]), כ[[שוחט]], וכמסדר גיטין וקידושין, ובהמשך התמנה כרב בית הכנסת הראשי של העיר סמרקנד, הגומבאז', כרב ומנהיג הקהילה הבוכרית המקומית, וכרב העיר כולה, ונותר להתגורר בסמרקנד עד לפטירתו בשנת תשכ&quot;ו, ונטמן בבית העלמין היהודי המקומי}}.<br /> <br /> ===הרב חיים נאה===<br /> [[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;א]], הרב [[חיים נאה]] שהיה אז בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב אליעזרוב, שהיה שליח הרבי הרש&quot;ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.<br /> <br /> עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבכורה כונה הרב נאה &quot;אברהם חיים מנדלוב נאה&quot; והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.<br /> <br /> ===הרב שמחה גורודצקי===<br /> חסיד נוסף שנשלחו לאורך השנים לפעול במקום היה הרב [[שמחה גורדצקי]]. <br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ו]] הקים הרב גורודצקי את סניף [[תפארת בחורים]] ותלמוד תורה ובשנות השיא למדו במוסדות אלו כאלף תלמידים.<br /> <br /> ==קהילות חב&quot;דיות==<br /> {{להשלים}}<br /> בקיץ תש&quot;א, במהלך [[מלחמת העולם השניה]] רבים מחסידי חב&quot;ד נמלטו מחזית בה הנאצים כבשו והתקדמו אל עומק שטח ברית המועצות, ורבים מהם התרכזו בטשקנט וסמרקנד שבאוזבקיסטן.<br /> בין הדמויות שפעלו באותה תקופה בבוכרה היה הרב [[ישראל פנחס שרייבר]] שנדד עם משפחתו ל[[סמרקנד]] בעקבות המלחמה, וסביבו התרכזה קבוצת תלמידים שבקשה ממנו לשמש להם מורה ומדריך ביהדות, והוא נענה לבקשתם. למד אתם את ספר ה&quot;[[תניא]]&quot; וערך אתם התועדויות. הערצתם אליו הייתה ללא גבול, הם ראו בו את רבם המובהק.<br /> <br /> ==תומכי תמימים==<br /> לאחר שהתהוו בערים טשקנט וסמרקנד קהילות חב&quot;דיות הקימו במקום ישיבות תומכי תמימים שפעלו במחתרת. <br /> <br /> ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] היה הרב [[מיכאל טייטלבוים]]. את עול האחזקה הגשמי נטלו על עצמם הרבנים [[אבא פליסקין]] ו[[מענדל פוטרפס|מנחם מענדל פוטרפס]]. המנהל הראשי של הישיבה היה הרב [[יונה כהן]], ובין מגידי השיעורים בישיבה זו היו גם הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] והרב [[משה רובינסון]]. הרב [[ניסן נמנוב]] כיהן כ[[משפיע]] הישיבה.<br /> <br /> מספר התלמידים המבוגרים הגיע לארבעים, ואילו מספר התלמידים הצעירים הגיע למאה. המחלקה בעיר זו המשיכה להתקיים עד אמצע הקיץ [[תש&quot;ו]], שאז [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|עזבו רוב חסידי חב&quot;ד]] את [[סמרקנד]] והיגרו מ[[רוסיה]].<br /> <br /> ==לאחר מלחמת העולם השניה==<br /> [[קובץ:Chamah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון]]<br /> [[קובץ:Chamah2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקמת ארגון חמ&quot;ה ברוסיה הסובייטית לפני למעלה מ50 שנה]]<br /> גם לאחר שרוב חסידי חב&quot;ד עזבו את המדינה, המשיכה הישיבה לפעול, למרות שמספר חסידי חב&quot;ד בעיר היה מועט, כאשר מעגל תלמידי הישיבה התרחב עם הזמן, והצטרפו אל הישיבה רבים מיהודי [[בוכרה]].<br /> <br /> בשנים אלו, הארגון תחתיו פעלו חסידי חב&quot;ד בבוכרה היה [[חבורת מזכי הרבים]], 'חמ&quot;ה', שהוקם על ידי הרב [[משה ניסלביץ]] הרב [[בערל זלצמן]], האחים שיף ומספר חסידים צעירים נוספים.<br /> <br /> לאחר שמשפחת ניסלביץ עזבה את ברית המועצות, עבר ניהול הארגון לידי צעירים בני העדה הבוכרית שהחזיקו את הארגון במשך השנים הבאות.<br /> <br /> בשנות הכ&quot;פים הישיבה הוקמה ישיבת תומכי תמימים סמרקנד מחדש במחתרת עם עשרה תמימים אותם לימד המשפיע הרב [[מיכאל מישולובין]].<br /> <br /> הישיבה נסגרה בתחילת שנות הלמ&quot;דים (שנות ה-70) עם גל העליה הגדול במסגרתו רוב חסידי חב&quot;ד ברוסיה קיבלו אשרות יציאה ועזבו את גבולות ברית המועצות.<br /> <br /> ==קהילות יהודי בוכרה בעולם==<br /> ===בארץ הקודש===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת הבוכרים]]}}<br /> לאורך השנים רוב יהודי בוכרה עזבו את ברית המועצות וחלק ניכר מהם היגר לארץ הקודש והתאגד סביב בתי כנסת בקהילות מאורגנות ששימרו את המסורת הבוכרית, עם השפה והמנטאליות הייחודיים של הקהילה.<br /> <br /> בחודש [[טבת]] [[תשל&quot;ג]] הוקמה [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ביוזמת [[חמ&quot;ה]]. הרב [[בערקע שיף]] מונה למנהל, ויחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] והרב [[שמואל חפר]] הוא התרחב והתבסס ולמדו בו אלפים רבים של תלמידים במשך השנים.<br /> <br /> בין החסידים שהתקרבו לרבותינו נשיאינו על ידי שלוחיהם בבוכרה, היה הרב [[אברהם חיים לדיוב]], ששימש כשוחט בבוכרה היה מראשי העוסקים במסירות נפש לשמירת הגחלת היהודית במקום, ובשנותיו האחרונות מראשי עדת הבוכרים בארץ הקודש, ומזקני קהילת חב&quot;ד ב[[נתניה]].<br /> <br /> עם התאקלמות משפחתו בארץ, ייסדו הוא וחבריו ר' ארי יצחקוב, ר' זבולון לויוב ור' גבריאל ניאזוב בית כנסת לעולי בוכרה בעיר נתניה שנקרא &quot;אסירי ציון&quot;.<br /> <br /> ב[[קרית מלאכי]] הוקם בית הכנסת לעולי בוכרה על ידי הרב [[רפאל צמח חודיידטוב]].<br /> <br /> הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] היה בין הפעילים המרכזיים לקליטתם של עולי בוכרה והכנסתם למוסדות חינוך על טהרת הקודש, כאשר בין השאר בעקבות פעילותו שונה הבלאנק הרישמי של כמה ממוסדות חב&quot;ד המרכזיים בארץ הקודש ונוסף בהם הכיתוב שהם מיועדים לעולי בוכרה, גיאורגיה ותימן.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> אחד המרכזים הגדולים אליהם היגרו בני הקהילה הבוכרית, הוא בארצות הברית. במהלך השנים פועל בקרב יוצאי בוכרה ארגון [[חמ&quot;ה]], וכן רשת החינוך והרווחה '[[אור אבנר]]' המפעילה רשת מסועפת של פעילות חינוכית.<br /> <br /> לקהילה מספר בתי כנסת מפוארים וקהילות גדולות בקווינס ובורו פארק.<br /> <br /> ===קהילת בוכרה כיום===<br /> כיום מאוגדות רוב קהילות הבוכרים תחת שני ארגונים מרכזיים: [[קונגרס יהודי בוכרה העולמי]] בנשיאותו של הפילנתרופ ואיש העסקים מר [[לב לבייב]] המפעילה גם את רשת בתי החינוך [[אור אבנר]] במדינות חבר העמים, ישראל, וארצות הברית, זאת לצד הארגון 'המרכז למורשת יהדות בוכרה'.<br /> <br /> בין הפעילים המרכזיים להקמת ארגון 'אור אבנר' ו'קונגרס יהודי בוכרה' היה הרב [[יוסף ישראל בלוי]], וכיום משמש כמנכ&quot;ל ארגונים אלו בנו הרב [[יהודה בלוי]] (החל משנת תשס&quot;ז){{הערה|קדם לו בתפקיד הרב [[אליהו וילהלם]].}}.<br /> <br /> הארגון מוציא לאור באופן קבוע פרסומים שונים, בראשם בטאון יהדות בוכרה 'מנורה', אותו ערכו במשך שנים ארוכות ר' [[יאיר בורוכוב]] ור' [[שימי סגל]].<br /> <br /> בעיר נתניה פועלת קהילה בוכרית גדולה, בראשה עומד חסיד חב&quot;ד הרב [[יהודה לויוב]], וכמה מבתי הכנסת של קהילת בוכרה בעיר משייכים את עצמם לחסידי חב&quot;ד, כך גם בעיר [[קרית גת]] פועלת קהילה בוכרית בראשות חסיד חב&quot;ד השליח הרב [[שמואל סעידוב]].<br /> <br /> ==ניגוני חב&quot;ד שמקורם בבוכרה==<br /> בחג השבועות תשל&quot;ב, ביקש הרבי מהרב [[רפאל צמח חודיידטוב]] שינגן את הניגון [[שמעו בנים (ניגון)|שמעו בנים]], בעוד מבנו הרב [[משיח חודיידטוב]] ביקש הרבי שישיר את הניגון '[[עך טי זיעמליאק (ניגון)|עך טי זיעמליאק]]{{הערה|1=[http://teshura.com/Shochat-Levin%20-%20Sivan%2023%205776.pdf יומן משבועות תשל&quot;ב, עמוד 12 (תשורה שוחאט)].}}.<br /> <br /> ==חסידי חב&quot;ד אוזבקיסטן ==<br /> חלק מחסידי חב&quot;ד שהיו באוזבקיסטן בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא&quot;ב:<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[דוד אוקונוב]]<br /> *הרב [[יעקב בורושנסקי]]<br /> *הרב [[מרדכי גולדשמיד]]<br /> *הרב [[שלום דובער גורליק]]<br /> *הרב [[פייוויש גנקין]]<br /> *הרב [[חיים וואלאוויק]]<br /> *הרב [[דובער וילנקין]]<br /> *הרב [[אברהם זלצמן]]<br /> *הרב החזן [[חיים דובער זלצמן]]<br /> *הרב [[הלל זלצמן]]<br /> *הרב [[רפאל חודידייטוב]]<br /> *הרב [[בערקע חן]]<br /> *הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב&quot;ד בסמרקנד<br /> *הרב [[זלמן מרדכי לוין]]<br /> *הרב [[צבי הירש לרנר]]<br /> *הרב [[אברהם לבקיבקר]]<br /> *הרב [[אליעזר מישולובין]]<br /> *הרב [[דוד דב מישולובין]]<br /> *הרב [[חיים אליהו מישולובין]]<br /> *הרב [[מיכאל מישולובין]]<br /> *הרב [[יצחק מישולובין]]<br /> *הרב [[אשר אריה מקובצקי]]<br /> *הרב [[יעקב נוטיק]]<br /> *הרב [[משה ניסילעוויטש]]<br /> *הרב [[מענדל פוטרפס]]<br /> *ר' [[יעקב פיל]]<br /> *הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]<br /> *הרב [[חזקיהו קייקוב]] - רב העיר<br /> }}<br /> <br /> ==רבני חב&quot;ד באוזבקיסטן==<br /> *הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]<br /> *הרב [[חיים נאה]]<br /> *הרב [[חזקיהו קייקוב]]<br /> *הרב [[אליהו לוין]]<br /> <br /> == שלוחי הרבי לאוזבקיסטן ==<br /> <br /> ===הרב אבא דוד גורביץ===<br /> עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה. <br /> [[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ מפקח על משלוח ה[[מצות]] לאוזבקיסטן]]<br /> <br /> [[קובץ:אבא דוד גורביץ טשקנט.jpeg|ממוזער|שמאל|השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו]]<br /> <br /> בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב&quot;ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת<br /> <br /> הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=27898 ליל הסדר בטשקנט]}}, והקים במקום בית ספר יהודי &quot;בית מנחם&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]], לאחר סדרת התנכלויות לרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=21299 אונסק&quot;ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38602 בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה]}} גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38917 בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט].}}, יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63790 ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?]}}.<br /> <br /> עזב לבקשת השלטונות וגר בארץ הקודש.<br /> <br /> ===שלוחים===<br /> שלוחי הרבי בטשקנט בשנים הבאות:<br /> <br /> *הרב [[דב אקסלרוד]], <br /> *הרב דוד קולטון, <br /> *הרב ברוך אברמצ'ייב <br /> *כיום - הרב חיים שייקביץ, מנהל פעילות חב&quot;דית עניפה.<br /> <br /> ===שליח בסמרקנד===<br /> *הרב [[עמנואל שמעונוב]] - שליח ורב העיר סמרקנד בשנות הנ'.<br /> <br /> ==דמויות חב&quot;דיות בולטות בקהילות הבוכריות כיום==<br /> *הרב [[ניסן לבייב]] - רבה של הקהילה הבוכרית במדינת [[רוסיה]]<br /> *הרב [[שלמה בביוב]] - הרב הראשי של הקהילה באוזבקיסטן<br /> *הרב [[דוד ארייב]] - רבה הראשי של הקהילה הבוכרית ׳אור אבנר׳ ושליח הרבי בעיר אורורה קולורדו [[ארה&quot;ב]]<br /> *הרב [[יונתן בורוכוב]] - רב העדה הבוכרית ב[[רחובות]] ראש כולל עטרת שלום ומחבר ספרי ההלכה מערכי המשפט<br /> *הרב [[יהודה לויוב]] - רב העדה הבוכרית ב[[נתניה]], ראש כולל ליבנו בתורתו ומראשי ישיבת 'אוהלי תמימים' ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[שלמה חי ניאזוב]] - רב בית כנסת 'למען אחי בוכרים' [[בורו פארק]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[גרוזיה]]<br /> *הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אתם שלום''' - בעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]], [[תשע&quot;ו]]{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/e/e5/%D7%AA%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1_%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%90%D7%AA%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D.pdf תדפיס מהספר] {{PDF}}}}.<br /> * '''יהדות הדממה''', בעריכת [[נפתלי צבי גוטליב]], [[תשמ&quot;ד]]<br /> * [[נודע בשיעורים]]<br /> * '''מחזות ועלילות''', יוחנן בן אהרון חזק, הוצאת רחובות, [[תשמ&quot;א]]<br /> * '''יהדות בוכארה גדוליה ומנהגיה''', ד&quot;ר גיורא פוזיילוב, הוצאת משרד החינוך, [[תשס&quot;ח]]<br /> *זושא וולף, '''אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות בוכרה''', הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה, [[תשע&quot;ו]]<br /> *'''ככוכבים לעולם ועד''' - פרקים בתולדות יהודי בוכרה, עורך המהדורה בעברית<br /> *'''אוצר המוזיקה''' - פרקי נגינה מעולמה של יהדות בוכרה, עורך המהדורה בעברית<br /> *[[אברהם רייניץ]], [[הלל זלצמן]], '''מחתרת סמרקנד''', פעילות חמ&quot;ה בסמרקנד ובארץ הקודש<br /> *'''מסירות נפש של יהודי בוכרה ''', פעילות הרב שלמה חי ניאזוב בסמרקנד וניו יורק, והחיים של יהודי בוכרה, תש&quot;מ?, יצא לאור באנגלית defiance in Samarkand<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שניאור זלמן ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/שליחות_גרוזיה_ובוכרה.pdf מה לאדמו&quot;ר אשכנזי, ויהדות בוכרה, קווקז וגרוזיה?!...]''', [[שבועון בית משיח]] י&quot;ז חשון [[תש&quot;פ]] עמוד 28<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:גיאוגרפיה]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=726173 אגודת חסידי חב"ד בישראל 2024-12-29T06:03:40Z <p>מיד: /* תפקידי אגודת חסידי חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב&quot;ד במדינה אחרת|ראו=[[אגודת חסידי חב&quot;ד (פירושונים)]]}}<br /> [[קובץ:סמל אגוח.png|שמאל|ממוזער|סמל אגו&quot;ח]]<br /> [[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|בית אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[כפר חב&quot;ד]]]]<br /> [[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|משלחת אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[חג הפורים]] [[תשס&quot;ג]] עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר [[יואב גלנט]] (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ארץ ישראל|ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]<br /> '''אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]]''' (מכונה ב[[ראשי תיבות|ר&quot;ת]] '''אַגוּ&quot;ח''') הוקמה על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כדי להוות ארגון-על של [[חסידות חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] (במקום ארגון [[כולל חב&quot;ד]]{{הערה|כולל חב&quot;ד היה עד אז ארגון על של חב&quot;ד באה&quot;ק. הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]], עמוד רפו. אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ח אגרת ב'תסה}}). מנהלי אגודת חסידי חב&quot;ד במהלך השנים, קיבלו הוראות פרטניות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] ותפקידה לייצג לפקח ולסייע למוסדות חינוך וחסד, ארגונים וחסידי חב&quot;ד בארץ הקודש, ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: הקמת ישובים חב&quot;דיים בארץ הקודש, גיוס משאבים וקשרים בחלונות הגבוהים, וגם לעורר את חסידי חב&quot;ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מיום י&quot;ט [[תמוז]] ה'[[תש&quot;א]]: &quot;נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ&quot;ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא&quot;ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. לאחר [[השואה]] ו[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|היציאה מרוסיה]], אגו&quot;ח הקימה את [[כפר חב&quot;ד]] וההתיישבות החב&quot;דית ב[[לוד]]. ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בהוראת הרבי אגו&quot;ח היתה מעורבת בהקמת [[צעירי אגודת חב&quot;ד (ישראל)|צעירי אגודת חב&quot;ד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב&quot;ד]], והקמת שכונות חב&quot;דיות: [[שיכון חב&quot;ד בלוד]], [[קרית חב&quot;ד בצפת]] ו[[נחלת הר חב&quot;ד]], ארגון טיסות לרבי (צ'רטרים), [[ספר תורה של משיח]] ועוד. במהלך השנים קיבלה אגו&quot;ח מ[[הרבי]] משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה להנהיג את אנ&quot;ש בארץ הקודש, בהנהגת (ועד) [[רבני חב&quot;ד]]{{הערה|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] על מכתבו מזאת [[חנוכה]] [[ה'תנש&quot;א]]: &quot;תוקף והנהגת וענין [[אנ&quot;ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו&quot;ח בארץ הקודש הוא בידי אגו&quot;ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ&quot;ש שי'&quot;}}. כיום פעילות אגו&quot;ח מתבצעת על-ידי [[מטה משיח]], [[התאחדות החסידים]] ו[[ועדת החינוך החב&quot;די]]{{הערה|ועדת החינוך החב&quot;די - מייצגת את ההורים ואת בעלי המקצוע החב&quot;די בארץ הקודש. הועדה נוסדה על-ידי יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] בשנת [[תשס&quot;א]] וליו&quot;ר הועדה מונה הרב [[זושא פויזנר]]. כיום ועדת החינוך החב&quot;די משמשת כאחת מזרועות הביצוע של אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל, וכל פעילות אגו&quot;ח מתואמת עימה}}.<br /> <br /> ==אגו&quot;ח בתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש&quot;א]] ייסד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; הרב [[שאול דב זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] מחשובי חסידי חב&quot;ד ב[[תל אביב]], לחברי הנהלת אגו&quot;ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב&quot;ד בכל רחבי ארץ ישראל{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}.<br /> <br /> ===ארגון הגג===<br /> לפי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אגודת חסידי חב&quot;ד הוקם כארגון גג למוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש, כולל כל הקהילות, ישיבות, כוללים, מוסדות חינוך וחסד וארגונים חב&quot;דיים.<br /> <br /> בדורות הראשונים היה המוסד &quot;[[כולל חב&quot;ד]]&quot; ארגון הגג של תנועת חב&quot;ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג &quot;כולל חב&quot;ד&quot;{{הערה|בשנת [[תער&quot;ב]] יסד [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב]] נ&quot;ע את ישיבת [[תורת אמת]], כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי &quot;כולל חב&quot;ד&quot;, אך למעשה מנהליו הראשיים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מנדל נאה]] היו ראשי כולל חב&quot;ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה &quot;תורת אמת&quot; ב[[ירושלים]], בשנת [[תרפ&quot;ב]], בניהולו של הרב [[זלמן הבלין]].<br /> בשנת [[תרח&quot;צ]] יסד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ נ&quot;ע את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בניהולו של הרב [[אליעזר קרסיק]], גם זה כמוסד בלתי תלוי במוסד הכללי &quot;[[כולל חב&quot;ד]]&quot;}}.<br /> <br /> אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש שיסד כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]], היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב&quot;ד עירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] באגרת מי&quot;ט [[מנחם אב]] [[תש&quot;ד]], אל הנהלת &quot;כולל חב&quot;ד&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ח&quot;ח אגרת ב'תסה}}:<br /> <br /> &quot;בזה הנני להודיעם אשר [[כולל חב&quot;ד]] וישיבת צמח צדק, מנהליהם ופקידיהם יחיו, ימלאו את כל פקודותי לאנ&quot;ש שי' על ידי אגודת חסידי חב&quot;ד הכללית באה&quot;ק ת&quot;ו ויהיו נשמעים להוראות אגודת חסידי חב&quot;ד הכללית באה&quot;ק ת&quot;ו ובכל תוקף עוז כחם יעזרו ויתמכו להביא את הפועל את הוראות אגודת חסידי חב&quot;ד הכללית באה&quot;ק ת&quot;ו&quot;{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]] פרק מג}}.<br /> <br /> ==אגו&quot;ח מתחדשת בעקבות [[היציאה מרוסיה]]==<br /> בשנים הבאות לצד פעולות נרחבות נערכו מספר שינויים בקרב חברי ההנהלה ובשנת [[תש&quot;ט]] לקראת הגעת החסידים שהיו באירופה לאחר [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|היציאה מרוסיה]], אגו&quot;ח התארגנה מחדש בראשות היו&quot;ר הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה להתיישבות החסידים ב[[לוד]] ו[[כפר חב&quot;ד]] ובנוסף דאגה להקמת [[ועד כפר חב&quot;ד]], מוסדות חינוך וארגון מתאימים בכפר חב&quot;ד ולוד.<br /> <br /> בחודש [[טבת]] [[תש&quot;ט]] ביוזמת הנגיד ר' [[שלמה פלמר]], התקיימה אסיפה היסטורית בה הוקמה אגו&quot;ח המתחדשת לקראת עליית החסידים. באסיפה נטלו חלק רבני ועסקני חב&quot;ד מכל רחבי ארץ הקודש. ליושב ראש האסיפה נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב&quot;ד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והוא פתח בדברים אודות פעילות אגו&quot;ח מהקמתה והסביר את מטרת חידוש אגו&quot;ח:<br /> <br /> &quot;עם התחדשות עליית התמימים מהגולה לארץ ההולכת ומתגברת, עלינו לחזק את האגודה בצורה מסודרת ובאחריות כדי שנצליח בפעולתנו והענין דחוף ביותר. מלבד זאת יש בארץ ישיבות ומוסדות שונים של חב&quot;ד... לרכז אותם בחטיבה אחת ובהנהלה משותפת&quot;{{הערה| [[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214}}.<br /> <br /> ===חברי מועצת אגודת חסידי חב&quot;ד===<br /> <br /> באסיפה נבחרה מועצה לאגודת חסידי חב&quot;ד, ועד הפועל ועוד תפקידים חשובים.<br /> <br /> חברי מועצת אגודת חסידי חב&quot;ד:<br /> *הרב [[שאול דובער זיסלין]]<br /> *הרב [[שלמה יוסף זווין]]<br /> *הרב [[יעקב לנדא]]<br /> *הרב [[גרשון חן]]<br /> *הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]<br /> *הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> *הרב [[נחום גולדשמיד]]<br /> *הרב [[פנחס אלטהויז]]<br /> *הרב [[משה גוראריה]]<br /> *הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]<br /> *הרב [[שמריה גוראריה]]<br /> *הרב [[אפרים וולף]]<br /> *הרב [[משה סגל]]<br /> *הרב [[אריה זאב ליפסקר]]<br /> *הרב [[אברהם דרייזין]]<br /> <br /> ===המנהלים===<br /> כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב [[משה גוראריה]] יו&quot;ר, הרב [[אליעזר קרסיק]] - מזכיר, הרב [[פנחס אלטהויז]] - גזבר.<br /> <br /> בפועל הרב [[אליעזר קרסיק]] כיהן כיו&quot;ר ומנהל אגו&quot;ח והשניים האחרים היו שותפים פעילים לניהול אגודת חסידי חב&quot;ד. ואילו אודות המועצה, מלבד בחירתה, אין מידע על פעילותה.<br /> <br /> המינויים ופעילות אגודת חסידי חב&quot;ד על ידי שלושה אלו, זכו לברכות עידודים והכוונות רבות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214-215}}.<br /> <br /> ==אגו&quot;ח וקבלת הנשיאות של הרבי==<br /> בעקבות הסתלקות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], מנהלי אגודת חסידי חב&quot;ד בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את חסידי חב&quot;ד סביב [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וכדי ליישם זאת בפועל, מנהלי אגו&quot;ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד ב[[ח&quot;י אלול]] יום הולדת ה[[בעש&quot;ט]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]], באולמי [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ובכינוס זה חשובי רבני חב&quot;ד לצד מנהלי אגו&quot;ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.<br /> <br /> זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי&quot;א [[שבט]] [[תשי&quot;א]], הגיע יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידות מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב -5–6 שעות ברציפות בכל פעם. במהלך יחידויות הללו, הרבי הורה והדריך את הרב קרסיק בענייני העסקנות החב&quot;דית בארץ ישראל בשפע רחב של נושאים. בין הדברים הרבי דיבר עם הרב קרסיק על החובה להקים עוד מוסדות חב&quot;דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו&quot;ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}.<br /> <br /> לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי&quot;א, מוסדות חב&quot;ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:<br /> <br /> לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. בתחילת ניסן תשי&quot;א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב&quot;ד, ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]], [[כולל חב&quot;ד]] ו[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.<br /> בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש:<br /> &quot;בטח קיבל כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א את המכתבים המבקשים לכ&quot;ק שליט&quot;א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ&quot;ק שליט&quot;א אבל בהעדר קבלה מכ&quot;ק שליט&quot;א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה&quot;.<br /> בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי&quot;ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי&quot;א.<br /> <br /> בחודש אייר תשי&quot;א התקיימה אסיפה של חברי ועד אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהשתתפות – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].<br /> באסיפה דנו בענין ההתמסרות לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב&quot;ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב&quot;ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 236}}.<br /> <br /> במהלך שנת תשי&quot;ב - הרבי קיבל נשיאות על המוסדות ברחבי תבל ובהם אגודת חסידי חב&quot;ד ומוסדות וארגונים חב&quot;ד בארץ הקודש. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו&quot;ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי&quot;א אגרות מיוחדות לאגו&quot;ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים – [[צעירי חב&quot;ד]], [[נשי חב&quot;ד]] ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות.{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב&quot;דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.<br /> <br /> === הרבי ממנה חברי ועד הפועל===<br /> בכסלו תשי&quot;ב הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב&quot;ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי [[צעירי אגודת חב&quot;ד|צא&quot;ח]], כולם חסידים ידועים ועסקנים נמרצים:<br /> *הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> *הרב [[אברהם דרייזין]]<br /> *הרב [[פנחס אלטהויז]]<br /> *הרב [[משה גוראריה]]<br /> *הרב [[נחום גולדשמיד]]<br /> *הרב [[שמר'ל גוראריה]]<br /> *הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]<br /> *הרב [[משה דובער גנזבורג]]<br /> *הרב [[יצחק גנזבורג]]<br /> *הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.<br /> <br /> שלושת מנהלי אגו&quot;ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב&quot;ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב&quot;ד]], [[נשי חב&quot;ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות תומכי תמימים בלוד וכפר חב&quot;ד, ישיבת תורת אמת וישיבות ומוסדות חב&quot;דיים נוספים וקהילות חב&quot;ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br /> <br /> במקביל עסקו באגו&quot;ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב&quot;ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br /> <br /> ===אגו&quot;ח והמוסדות===<br /> בשנת [[תשי&quot;א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צעירי אגודת חב&quot;ד]] כמחלקה של אגו&quot;ח והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]].<br /> <br /> אגו&quot;ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:<br /> *ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.<br /> *דאגה למשרות לאנ&quot;ש ושאר צרכיהם.<br /> *סיוע בהתפתחות [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר<br /> [[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת אגודת חסידי חב&quot;ד בבית הכנסת '[[נחלת בנימין]]' ב[[תל אביב]] בשנת תשי&quot;ב. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]]<br /> <br /> באגרות לאגו&quot;ח ולמוסדות חב&quot;ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב&quot;ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:<br /> *א. כלפי המוסדות - כל מוסד נחשב לאוטונומיה נפרדת ויעמוד בקשר עם אגודת חסידי חב&quot;ד באמצעות נציג.<br /> *ב. כלפי חוץ - יהיה נציג מטעם אגודת חסידי חב&quot;ד שייצג את כל מוסדות חב&quot;ד בארץ ישראל.<br /> *ג. התנהלות אגודת חסידי חב&quot;ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע&quot;ז-ע&quot;ח ועוד אגרות. וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי&quot;ב]]: &quot;הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ&quot;ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט&quot;ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו&quot;ד ו[[י&quot;ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ&quot;כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב&quot;ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך [[כ&quot;ג מנחם אב]] [[תשט&quot;ז]]. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב&quot;ד ו[[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ([[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק כ&quot;ה ע' קנ&quot;א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום [[כ&quot;ד סיון]] [[תשי&quot;א]])}}.<br /> <br /> ==תפקידי אגודת חסידי חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:אגוחח.jpg|שמאל|ממוזער|280px|אנשי אגו&quot;ח בביקור אצל אישי ציבור ([[טבת]] [[תש&quot;ע]])]]<br /> תפקידיה של אגודת חסידי חב&quot;ד נקבעו על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי&quot;א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] חלק ד' עמוד ת&quot;ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב&quot;ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:<br /> #לעורר את חסידי חב&quot;ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מיום י&quot;ט [[תמוז]] ה'[[תש&quot;א]]: &quot;נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ&quot;ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא&quot;ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. <br /> #ייצוג חסידי חב&quot;ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב&quot;די כלשהו.<br /> #תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.<br /> #פיקוח חיצוני על מוסדות חב&quot;ד ודיווח לרבי{{הערה|מכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל&quot;ז: &quot;תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד}}.<br /> #פיקוח כללי על הארגונים החב&quot;דיים החדשים (כגון, צא&quot;ח, איגוד נשי חב&quot;ד ועוד).<br /> #ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.<br /> #אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא&quot;ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב&quot;אגרות קודש&quot; חלק ה' עמוד רס&quot;א.}}.<br /> #הקמת מוסדות חב&quot;ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו&quot;ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב&quot;ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט&quot;ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק כ&quot;א ע' שי&quot;ד}}. עסקני חב&quot;ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו&quot;ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ&quot;ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: &quot;הקמת אגודות שייך לאגו&quot;ח באה&quot;ק, ולרבנים פוסקי דינים&quot;}}.<br /> #שמירה על צביונה של [[חסידות חב&quot;ד]] כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ&quot;א בסיוון]] שנת [[תשי&quot;ד]]}}<br /> #קשר עם אישי ציבור{{הערה|אגרות קודש חלק י' ע' קכ&quot;ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש&quot;ב}}.<br /> #דיווח לרבי מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב&quot;ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו&quot;ח מתאריך [[כ&quot;א בסיוון]] שנת [[תשי&quot;ד]] ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ&quot;ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ&quot;ח. }}.<br /> #שמירה על הנהגת בתי כנסת [[חב&quot;ד]] ופיתוחם.<br /> #ייצוג ופרסום חב&quot;די בעיתונות{{הערה|לדוגמה מכתב [[כ&quot;א בסיון]] שנת [[תשי&quot;ד]]ו אגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי&quot;ב]]}}.<br /> #אחריות להגדלת קהילת חב&quot;ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב&quot;ד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש&quot;ז.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק&quot;ד}}.<br /> #סיוע כספי לאנ&quot;ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמה באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי&quot;ב]]:וכן באגרת בחלק י' ע' ק&quot;ד}} (בניית [[מקווה חב&quot;ד|מקוואות חב&quot;ד]] על פי שיטת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערה|מכתב לאגו&quot;ח מתאריך [[י&quot;ג בניסן]] שנת [[תשי&quot;ג]]}}. ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט&quot;ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו של [[כפר חב&quot;ד]]}}).<br /> #השגת כתבי-יד מ[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ&quot;א בסיוון]] שנת [[תשי&quot;ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ&quot;ו-ז): &quot;בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מ[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא&quot;ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב}}.<br /> <br /> == פעולות אגודת חסידי חב&quot;ד ==<br /> <br /> מאז הקמת אגודת חסידי חב&quot;ד, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב&quot;ד. אגודת חסידי חב&quot;ד הייתה חלק מהקמת ופיתוח ההתיישבות החב&quot;דית בארץ הקודש מאז העליה לאחר היציאה מרוסיה ועד הקמת שכונות חב&quot;דיות ברחבי ארץ הקודש.<br /> <br /> אגו&quot;ח פעלה בכל דרך להגשת מעטפת סיוע וגיוס תקציבים תרומות וקשרים עם בכירים, למוסדות וארגונים חב&quot;דיים ארציים ומקומיים, ולמעשה אגו&quot;ח היא עמוד התווך המרכזי להתפתחות ושגשוג וגם ניהול וייצוג חסידות חב&quot;ד בארץ הקודש.<br /> <br /> במהלך השנים אגו&quot;ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.<br /> *הקמת ופיתוח [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br /> *פיתוח ותמיכה בישיבות תומכי תמימים לוד וכפר חב&quot;ד<br /> *הקמת ופיתוח [[צעירי חב&quot;ד]]<br /> *הקמת [[נשי חב&quot;ד]]<br /> *הקמת ופיתוח [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הקמת ופיתוח [[שיכון חב&quot;ד בלוד]], [[נחלת הר חב&quot;ד]], קרית חב&quot;ד בצפת<br /> *הקמת ושיפוץ מקוואות<br /> *המלחמה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]<br /> *מערכות למען [[שלימות הארץ]]<br /> *גיוס תורמים לטובת מוסדות<br /> *ייעוץ ארגון והתפתחות למוסדות חב&quot;ד<br /> <br /> ==הקמת כפר חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב&quot;ד]]}}<br /> בשנת [[תש&quot;ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב&quot;ד ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להקים התיישבות חב&quot;דית בארץ הקודש{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב&quot;די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב&quot;די!]''' {{COL}}}}.<br /> <br /> ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|יצאו חסידי חב&quot;ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו&quot;ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו&quot;ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש&quot;ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל&quot;יחידויות&quot; רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב&quot;ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז&quot;ר]] ליחידות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי&quot;צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב&quot;די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי&quot;צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב&quot;ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}.<br /> <br /> בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.<br /> <br /> בי&quot;ט כסלו [[תש&quot;ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב&quot;ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב&quot;ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו&quot;ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו&quot;ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ מ[[כ' בטבת]] [[תש&quot;ח]]{{מקור}}}}.<br /> ב[[כ&quot;ה באדר]] נתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי&quot;צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק &quot;רעיון הקמת המושבה החב&quot;דית&quot;.}}.<br /> לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב&quot;ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: &quot;לשכת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרב ר' יוסף יצחק שליט&quot;א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן&quot;. ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה&quot;מושבה חב&quot;דית&quot;, על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב&quot;ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}.<br /> <br /> בתקופה הבאה פעלו באגו&quot;ח להקמת כפר חב&quot;ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==הקמת שיכון חב&quot;ד בלוד==<br /> <br /> לאחר [[מלחמת העולם השניה]] והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו&quot;ח לפי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ פעלו להקמת כפר חב&quot;די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו&quot;ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש&quot;ט, דאגו אגו&quot;ח ליישב קבוצת חסידים<br /> בפאתי העיר [[לוד]].<br /> <br /> במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו&quot;ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן גם כיו&quot;ר אגו&quot;ח.<br /> <br /> בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו&quot;ח הקימו את שיכון חב&quot;ד.<br /> <br /> ==רשת אהלי יוסף יצחק==<br /> בקיץ [[תשי&quot;א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], פנה הרבי אל הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך &quot;אהלי יוסף יצחק&quot; על שם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל [[הרבי]] שלח ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ&quot;זרם בלתי-זרמי&quot; ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת &quot;זרם בלתי-זרמי&quot;{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] תשס&quot;ה, עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.<br /> <br /> אגודת חסידי חב&quot;ד באותה תקופה בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]], פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב&quot;ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה.<br /> <br /> ==הקמת מקוואות==<br /> אגו&quot;ח הקימה ושיפצה מקוואות טהרה ברחבי ארץ הקודש, על פי הוראות הרבי ובשיתוף פעולה עם מרכז הארצי למען טהרת המשפחה.<br /> <br /> הנה לדוגמה הוראה של הרבי על אחת המקוואות:<br /> ההוראה הגיעה במכתב לאגו&quot;ח מתאריך [[י&quot;ג בניסן]] שנת [[תשי&quot;ג]]:&quot;בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ&quot;ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו&quot;ח&quot;{{הערה|ראה ב[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 236–237: &quot;הקמת מקוואות טהרה&quot;}}.<br /> <br /> == מחלקות אגודת חסידי חב&quot;ד ==<br /> לפי הוראות הרבי, אגודת חסידי חב&quot;ד הקימה מחלקות לפי תחומי פעילות ואגו&quot;ח מסייעים למחלקות אלו.<br /> <br /> === [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל]] ===<br /> ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי&quot;א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו&quot;ח, בשם [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צעירי אגודת חב&quot;ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], כ&quot;ד [[סיון]] [[תשי&quot;א]]: &quot;לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ&quot;ש והקרובים לרוח [[חב&quot;ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו&quot;.}}.<br /> <br /> צעירי אגודת חב&quot;ד - צא&quot;ח - הוקם באסיפת ייסוד בי&quot;ז מנחם אב תשי&quot;א ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}}<br /> <br /> כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו&quot;ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב&quot;ד{{הערה|&quot;פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ&quot;ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בפ&quot;ע, וכן איגוד [[נשי חב&quot;ד]], שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ&quot;ע&quot;.}}.<br /> <br /> <br /> ===[[נשי ובנות חב&quot;ד]]===<br /> במקביל לייסוד &quot;צעירי אגודת חב&quot;ד&quot; ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב&quot;ד, בסגנון המתאים להם: &quot;לדעתי צריך היה לארגן באגו&quot;ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב&quot;ד ואת כל אלה אשר רוח חב&quot;ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו&quot;{{הערה|מכתב הרבי ב&quot;אגרות קודש&quot;, כ&quot;ד [[סיוון]] ה'תשי&quot;א}}.<br /> <br /> הארגון שהוקם בפועל על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]], נקרא &quot;נשי ובנות חב&quot;ד&quot;{{הערה|[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]''' פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב&quot;ד'}}.<br /> <br /> לאחר יותר משנה מאז הקמת הארגון, כתב הרבי לארגון &quot;נשי ובנות חב&quot;ד&quot; שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו&quot;ח{{הערה|מכתב מיום כ&quot;ח [[תמוז]] [[תשי&quot;ב]]: &quot;ארגון נשי ובנות חב&quot;ד מהווה חלק מאגודת חסידי חב&quot;ד באוטונומיה מיוחדת משלו&quot;.}}.<br /> <br /> ===770 כפר חב&quot;ד===<br /> לפי הוראת הרבי אגו&quot;ח בראשות הרב [[אפרים וולף]], בנתה בשנת תשמ&quot;ו את בניין 770 בכפר חב&quot;ד.<br /> [[קובץ:ברכת הרבי למיידנצ'יק יו&quot;ר אגו&quot;ח.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו&quot;ר אגו&quot;ח]]<br /> בשנת [[תש&quot;נ]] כאשר הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד ולתפקיד יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי. הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו&quot;ח בכפר חב&quot;ד. ומאז הרב מיידנצ'יק ניהל את 770 ביד רמה, מינה את ר' [[מאיר פרידמן]] לקבל אורחים ותיירים ובהמשך את בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]].<br /> <br /> כיום הרב [[מנחם לאטר]] מנהל את הבניין בכלל ואת ביקורי האורחים בפרט.<br /> <br /> ===[[איגוד המשפיעים]]===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] הקים הרב [[שמואל גרייזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו&quot;ח בארה&quot;ק.<br /> <br /> זכה האיגוד למענות ועידודים מהרבי. כבר בפעולות הראשונות, זכה האיגוד לעידוד מהרבי:<br /> <br /> על הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת &quot;איגוד המשפיעים&quot; לרבי מתאריך כ&quot;ג [[ניסן]] [[תשמ&quot;ז]] אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתב יד קודשו &quot;ואזכיר על [[האוהל|הציון]] לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב&quot;.<br /> <br /> לקראת הכינוס הראשון הוציאו את &quot;קובץ המשפיעים&quot; הכולל בתוכו קטעי [[שיחות]] של הרבי אודות תפקיד המשפיעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע.<br /> <br /> הקובץ נערך על ידי הרב משה מרינובסקי והוגה על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. על כך הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: &quot;בטח על ידי עוד א' מתאים. ועפ&quot;י מש&quot;כ על פי שניים גו'&quot;.<br /> <br /> כאשר הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]] - הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.<br /> <br /> ===מטה משיח===<br /> [[קובץ:מטה משיח.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער]]<br /> [[קובץ:מטה משיח באה&quot;ק.png|ממוזער|הודעת רבני חב&quot;ד על הקמת מטה משיח]]<br /> '''[[מטה משיח]]''' (שם רשמי: '''מטה משיח בארץ הקודש''') הוא ארגון שהוקם על ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק|אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל]], (ואף מוגדר כארגון חסות של האגודה) על מנת לפעול בלימוד והפצת נושאי [[הגאולה]] ו[[ביאת המשיח]]. הארגון מפיק פרסומים שבועיים ושנתיים ועורך שבתונים וכנסים בנושאי משיח וגאולה.<br /> <br /> ===ועדת החינוך החב&quot;די===<br /> '''[[ועדת החינוך החב&quot;די]]''' - אותה ניהל הרב [[זושא פויזנר]] עד לפטירתו, עוסקת באיתור דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ&quot;ש]] בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, ביקר ר' זושא במוסדות החינוך, וייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. נערכו ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו&quot;[[שבת]] חינוך&quot; אחת בשנה{{הבהרה|באיזה שנים בדיוק הייתה שבת החינוך?}}. תחת המחלקה פעל בעבר מכון [[הוצאה לאור]] שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב&quot;דיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/135.pdf 'חינוך בדרך המלך' גליון 14]. {{PDF}} {{אינפו}}}}.{{ש}}החל משנת [[תשע&quot;ג]] החלה [[הוצאה לאור]] מחודשת של ירחון חודשי הנקרא 'דרך המלך', העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב&quot;די. הירחון המחודש נערך על ידי הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] והרב [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|1=לצפיה בגליונות: [http://ih.chabad.info/upload/Derech01/index.html 1], [http://ih.chabad.info/upload/Derech02/Derech02/index.html 2], [http://www.chabad.info/images/notimage/77560_he_1.pdf 3].}}.<br /> <br /> ===[[יד לילד המיוחד]]===<br /> מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית תחת 'מחלקת החינוך'. יו&quot;ר המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בלניצקי]]. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.<br /> <br /> ===מחלקת מחנכים מייעצים===<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם &quot;מחנכים מייעצים&quot;, שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ&quot;ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל ייעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, לייעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.<br /> ===כולל יום שישי===<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] נפתח [[770 כפר חב&quot;ד|בבית אגודת חסידי חב&quot;ד]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט&quot;ו תמוז [[תשמ&quot;ה]] שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על [[הרמב&quot;ם]] הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].<br /> <br /> ===[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]===<br /> הוקם בשנת [[תשנ&quot;ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.<br /> <br /> למכון [http://www.otzar770.com/login/wizard_step_00.asp אתר אוצר 770] ובו מאגר ספרי חסידות.<br /> <br /> ===[[התאחדות החסידים]]===<br /> <br /> '''התאחדות החסידים לקבלת פני משיח''' <br /> הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס&quot;ד]] בהנחיית יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. מטרת הארגון - לפעול בין [[אנ&quot;ש]], כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'. מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית סביב מעגל השנה באמצעות מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי. כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב&quot;ד וע&quot;י חברי הנהלת הארגון.<br /> <br /> <br /> פעילות התאחדות החסידים לפי נושאים:<br /> <br /> *הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה <br /> *הכשרת פעילים חב&quot;דיים להפצת היהדות והמעיינות <br /> *איתור מקורות פרנסה <br /> *סיוע לנזקקים <br /> *הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא <br /> *הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה <br /> *הוצאה לאור <br /> *פעילות חסד <br /> *הפקות תוכן <br /> *שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה <br /> *מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה <br /> *התוועדויות ארציות ומקומיות <br /> *אגודת הידידים ורוממתנו <br /> *מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית <br /> *בשנת [[תשפ&quot;ג]] החלה פרוייקט רכישת בניין מפואר בעיר צפת שיהווה מרכז הארגון התאחדות החסידים.<br /> <br /> ===מחלקת ניהול===<br /> [[קובץ:מנהלים.jpg|שמאל|ממוזער|[[כנס מנהלי מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש|כנס המנהלים]], [[תשס&quot;ח]]]]<br /> <br /> נוסדה בשנת [[תשס&quot;ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב&quot;ד. רכז המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]. מדי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות ל[[כנס מנהלי מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש|כינוס שנתי]]. היא מסייעת <br /> למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ &quot;ניהול המוסדות&quot; המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[הרבי]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו&quot;ל ב[[תשס&quot;ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס&quot;ד]]. בשנת [[תשס&quot;ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.<br /> <br /> ===חסדי שלמה ומשה===<br /> '''מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס&quot;ז]] הכריזה אגודת חסידי חב&quot;ד על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ&quot;ש]] במציאת עבודה ועוד, על שם יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. מנכ&quot;ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].<br /> <br /> החל משנת [[תשע&quot;ח]] המרכז מופעל באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]].<br /> <br /> === בול חב&quot;ד ===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בול חב&quot;ד]]}}<br /> [[קובץ:בול חבד.jpg|שמאל|ממוזער|בול חב&quot;ד]] <br /> '''בול חב&quot;ד''' הונפק על ידי רשות הדואר של ישראל במחווה של כבוד לתנועת [[חב&quot;ד]] ול{{ה|רבי}}. הבול מופיע בגליון מקושט ומהודר של שמונה בולים. יום ההופעה של הבול היה ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח|כ&quot;ב שבט]] [[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> במלאת 100 שנה להולדת [[הרבי]] החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה ל[[רבי]] - להנפיק בול לכבודו.<br /> <br /> לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק י&quot;ח עמוד רכו.}}) - נענו לבקשתו של יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].<br /> <br /> במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול שהורכבה מחברי אגודת חסידי חב&quot;ד הפעילים, &quot;[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]&quot;, ובני משפחתו של הר&quot;ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> בראש הועדה להנפקת הבול עמד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].<br /> <br /> ===כינוסי תורה===<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב&quot;ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות חסידית]] עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].<br /> [[קובץ:כנס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|כינוס תורה, [[תשס&quot;ח]]]]<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;ד במלאת עשרים שנה לפטירת הרב מיידנצ'יק, נערך כינוס תורה בפורמט מיוחד ובשידור חי, בהשתתפות הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של [[תל אביב]] והרב הראשי לישראל לשעבר מידידיו הקרובים של הרב מיידנצ'יק{{הערה|[https://chabad.info/news/1080914/ כינוס תורה אגו&quot;ח שידור חוזר]}}.<br /> <br /> == חברי אגודת חסידי חב&quot;ד ==<br /> האגודה נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב&quot;ד בפרט כאגודת חסידי חב&quot;ד - אגודה שבה מיוצגים כל חסידי חב&quot;ד. ולא רק חסידי חב&quot;ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב&quot;ד, כפי שכותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במכתבו לועד המייסד של אגודת חסידי חב&quot;ד מתאריך י&quot;ט [[תמוז]] [[תש&quot;א]] ([[אגרות קודש]] שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב&quot;ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.{{הערה|על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותיה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.<br /> <br /> למעשה אין חברים מכלל עם ישראל באגו&quot;ח אלא חברי הנהלה}}.<br /> <br /> === תש&quot;א-תש&quot;נ ===<br /> הרבי קבע כי בהנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד יהיו חברים גם נציגי המוסדות. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגודת חסידי חב&quot;ד מתאריך ט' [[אלול]] ה'תשי&quot;א ([[אגרות קודש]] חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו&quot;ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב&quot;ד]], [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] וכו').<br /> <br /> וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י&quot;ג [[כסלו]] [[תשי&quot;ב]] ([[אגרות קודש]] חלק ה' ע' עח): כיון שאגו&quot;ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב&quot;ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו&quot;ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br /> <br /> או ב[[אגרות קודש]] חלק ה' ע' קלז: אגו&quot;ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב&quot;ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו&quot;ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br /> <br /> יושבי ראש ומינוי חברי אגו&quot;ח במשך השנים תש&quot;א-תש&quot;נ:<br /> * יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]], מינוי של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> * יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]], בשנת תש&quot;ט, הנהלת אגו&quot;ח נבחרה באסיפת רבני ועסקני חב&quot;ד ומאז הרב קרסיק כיהן כיו&quot;ר אגו&quot;ח בפועל. חברי מועצת אגו&quot;ח שנבחרו באסיפה בשנת תש&quot;ט (לא ידוע אם המועצה היתה פעילה): <br /> **הרב [[שאול דובער זיסלין]]<br /> **הרב [[שלמה יוסף זווין]]<br /> **הרב [[יעקב לנדא]]<br /> **הרב [[גרשון חן]]<br /> **הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]<br /> **הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> **הרב [[נחום גולדשמיד]]<br /> **הרב [[פנחס אלטהויז]]<br /> **הרב [[משה גוראריה]]<br /> **הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]<br /> **הרב [[שמריה גוראריה]]<br /> **הרב [[אפרים וולף]]<br /> **הרב [[משה סגל]]<br /> **הרב [[אריה זאב ליפסקר]]<br /> **הרב [[אברהם דרייזין]].<br /> <br /> * לאחר קבלת הנשיאות של הרבי, מונו עוד חברים לאגו&quot;ח בהסכמת הרבי והיו&quot;ר הרב אליעזר קרסיק המשיך בתפקידו. הנהלת אגו&quot;ח מאז תשי&quot;ב: <br /> **הרב [[אליעזר קרסיק]] יו&quot;ר<br /> **הרב [[אברהם דרייזין]]<br /> **הרב [[פנחס אלטהויז]]<br /> **הרב [[משה גוראריה]]<br /> **הרב [[נחום גולדשמיד]]<br /> **הרב [[שמר'ל גוראריה]]<br /> **הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]<br /> **הרב [[משה דובער גנזבורג]]<br /> **הרב [[יצחק גנזבורג]]<br /> **הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.<br /> * לאחר פטירת הרב אליעזר קרסיק בשנת תש&quot;כ, הרבי הורה כי חתנו הרב [[משה אשכנזי]] יירש את כל תפקידיו וכך נכנס לכהן כחבר אגודת חסידי חב&quot;ד (וגם כרב קהילת חב&quot;ד בתל אביב וחבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית בלוד).<br /> * יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד השלישי היה הרב [[אפרים וולף]]. אין אינפורמציה אודות זמן ואופן מינויו ליו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> === תש&quot;נ-תשס&quot;ב ===<br /> בשנת [[תש&quot;נ]] הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד. לתפקיד יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי: &quot;לקבל ובאופן דמוסיף והולך עד שלא בערך וכו' אזכיר על הציון&quot;. הרבי הורה למסור לרב מידנצ'יק את החותמות והבלנקים של אגו&quot;ח ובהוראה מיוחדת הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו&quot;ח בכפר חב&quot;ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%95%22%D7%A8_%D7%90%D7%92%D7%95%22%D7%97.jpeg ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו&quot;ר אגו&quot;ח]}}.<br /> <br /> הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] אז יו&quot;ר צעירי חב&quot;ד מונה לסגן יו&quot;ר אגו&quot;ח, ובהתאמה למענה הרבי, מינויו הוגבל בתנאי שבתפקידו באגו&quot;ח יעסוק רק במה שקשור לצא&quot;ח{{הערה|מכתב גרייזמן תשע&quot;ח}}.<br /> <br /> חברי אגו&quot;ח בהרכב החדש:<br /> *הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] - יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד<br /> * הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ&quot;ל [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] שמונה לסגן היו&quot;ר{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/12/5c2b96836b1c5_1546360451_news_images_gallery.jpg עפ&quot;י צילום מכתב הרב ירוסלבסקי בשם בית הדין מי&quot;א תמוז תש&quot;נ]}}.<br /> * הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]].<br /> * הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].<br /> * הרב [[שמואל חפר]] יו&quot;ר מכללת [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> * הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> * הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].<br /> * הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו&quot;ר [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> * הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה צפת|בית חנה]] ב[[צפת]].<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] צורפו החברים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{אינפו}} {{תמונה}}}}:<br /> * הרב [[זושא פויזנר]] [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> * הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> * הרב [[שמואל גרייזמן]] יו&quot;ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].<br /> * הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב&quot;ד [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> === תשס&quot;ב-תשס&quot;ד ===<br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] יזמו חלק מחסידי חב&quot;ד, בהנהגת אחד מחברי אגודת חסידי חב&quot;ד את מבצע &quot;נתניהו טוב ליהודים&quot;, יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו&quot;ח. יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגודת חסידי חב&quot;ד מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגודת חסידי חב&quot;ד, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס&quot;ב, ארבעה חברים חדשים:<br /> * הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]].<br /> * הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - מנכ&quot;ל מוסדות [[בית חנה צפת|בית חנה]] [[חב&quot;ד]] ב[[צפת]].<br /> * הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].<br /> * הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר&quot;מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]], למנהל בית אגודת חסידי חב&quot;ד הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br /> <br /> === לאחר שנת [[תשס&quot;ד]] ===<br /> ====מבקשים דיון הוגן====<br /> [[קובץ:אבג.jpg|שמאל|ממוזער|280px|כינוס אגודת חסידי חב&quot;ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: הרב [[מרדכי אשכנזי]], חברי אגודת חסידי חב&quot;ד: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגודת חסידי חב&quot;ד ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגודת חסידי חב&quot;ד הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בליניצקי]], מנהל [[770 כפר חב&quot;ד|בית אגודת חסידי חב&quot;ד]] הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], חבר אגודת חסידי חב&quot;ד הרב [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]]]] <br /> ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס&quot;ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק יו&quot;ר אגו&quot;ח. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגודת חסידי חב&quot;ד במכתב לרבני אנ&quot;ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל נוצרה דרישה לדיון הוגן בהשתתפות עסקנים מכל הצדדים ובני משפחת היו&quot;ר הנפטר. הרב [[משה אשכנזי]] הוציא מכתב קצר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו&quot;ח באה&quot;ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי בית דין רבני חב&quot;ד. <br /> <br /> בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב&quot;דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו&quot;ר [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארץ הקודש|צעירי חב&quot;ד]] ליו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).<br /> <br /> ====החלטת החמישה====<br /> בערב [[שביעי של פסח]] [[תשס&quot;ד]] - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי בית דין רבני חב&quot;ד, בו הם החליטו על מינויו של הרב אהרונוב ליו&quot;ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד. <br /> <br /> לעומתם, הרב [[יוסף הכט]] והרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - חברי בית דין רבני חב&quot;ד, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=5072 הרבנים גוראריה והכט: &quot;לאסיפה אין תוקף!&quot;] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]] רבה של נוף הגליל, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב&quot;ד בלוד, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] אב&quot;ד בחיפה, הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב&quot;ד מגדל העמק, הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב&quot;ד בקריות, הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.<br /> <br /> ====הליכים ודיונים====<br /> מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=69261 סקירה על המצב בעמותה כיום] {{אינפו}}}}. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע&quot;ג]] התקבלה ההחלטה הסופית כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו&quot;ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75556 פסיקת הבוררות]}}.<br /> <br /> ====הפשרה שלא יושמה====<br /> במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני [[בית דין רבני חב&quot;ד]], כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו&quot;ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.<br /> <br /> על פי הצעת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|שם=סכנת פירוק|[https://chabad.info/news/עמותת-אגודת-חסידי-חבד-באהק-בסכנת-פירו/ עמותת אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק בסכנת פירוק] {{אינפו}}}} באסיפת העמותה יוסיפו את ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), וכעבור חודשיים תתקיים אסיפה נוספת בה יוסיפו עוד ששה חברים שייבחרו על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] והרב [[יוסף גינזבורג]], וכך ישאר המצב בעמותה שקול ויוכל לתת ייצוג הולם לקהל אנ&quot;ש באה&quot;ק.<br /> <br /> מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על תואר היו&quot;ר לא ידונו בשלב זה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע&quot;ג לא הוזכר ענין היו&quot;ר.<br /> <br /> [[קובץ:Aguch5773.jpg|שמאל|ממוזער|ההחלטה מתשע&quot;ג]]<br /> הצעת הפשרה התקבלה, כך שיצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך [[כ&quot;ו סיוון]] [[ה'תשע&quot;ג]] (ראה תמונה), אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה.<br /> <br /> בפועל{{הערה|שם=סכנת פירוק}}, האסיפה השניה לא יושמה על אף פניות חוזרות ונשנות של הרב אשכנזי, וזאת בעקבות התגדותו של בעל השליטה בפועל בעמותה – הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].<br /> <br /> ====אסיפת מחטף====<br /> ב[[כ&quot;א שבט]] [[תשע&quot;ו]], יום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את הפשרה שנקבעה על ידי רבני חב&quot;ד בהסכמת שני הצדדים, נערכה אסיפת מחטף, בה הוחלט על צירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה שימנעו כל פשרה בעתיד, הלא הם: ר' [[אריאל למברג]], ר' [[נפתלי ליפסקר]], ר' מוטי הלפרין ור' [[חיים קפלן]]{{הערה|שלושת הראשונים הינם עובדים ב[[צא&quot;ח]], וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה לשמור על תפקיד היו&quot;ר.}}.<br /> <br /> לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר{{הערה|שם=סכנת פירוק}}.<br /> <br /> ====חבר אגו&quot;ח מבהיר תמונת מצב====<br /> בשנת [[תשע&quot;ח]], הרב [[שמואל גרייזמן]] שליח הרבי לארץ הקודש ומחברי אגודת חסידי חב&quot;ד, שלח [https://chabadpedia.co.il/images/2/28/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf מכתב ארוך ומנומק לבית דין רבני חב&quot;ד], ובו מתעד את השתלשלות מינוי הרב אהרונוב לחבר וסגן יו&quot;ר אגו&quot;ח בשנת תש&quot;נ, חרף הוראות הרבי שהמינוי לא יפריע לעבודתו כיושב ראש צעירי חב&quot;ד. ובמכתבו שואל ותמה, אם הרבי הבהיר שהעבודה בצא&quot;ח לא תפריע לאגו&quot;ח, כיצד זה מנסים למנות את הרב אהרונוב ליו&quot;ר אגו&quot;ח. במכתב בן למעלה מעשרה עמודים, מביא הרב גרייזמן מענות רבים של הרבי לאגו&quot;ח ולבי&quot;ד הקשורות למינוי חברי אגו&quot;ח חדשים, במיוחד לאחר פטירת היושב ראש הרב שלמה מיידנצ'יק.<br /> <br /> === החברים טרם פירוק ===<br /> <br /> באתרי העמותות של משרד המשפטים וכיו&quot;ב בהם מוצגים פרטי חברי העמותות - מובהר כי אגו&quot;ח בפירוק ואין נושאי משרה כלל.<br /> <br /> טרם הפירוק אלו היו חברי עמותה:<br /> *ועד העמותה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יעקב ליברמן]] (שהתפטר בהמשך).<br /> *החברים הוותיקים: הרב [[נתן וולף]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שמואל גרייזמאן]], הרב [[יהושע יוזביץ']].<br /> *מזכ&quot;ל (במינויו של הרב אהרונוב): הרב [[אריאל למברג]].<br /> *מזכיר (במינויו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]): הרב [[ראובן קופצ'יק]].<br /> *מנהל הפרוייקטים של אגו&quot;ח: הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br /> *מנהל [[770 כפר חב&quot;ד|בית אגו&quot;ח]] (מאז שנת תנש&quot;א, בהסכמת הרבי{{הערה|לקוטי מענות קודש קיץ נ&quot;ב, נ&quot;ג, נ&quot;ד - ליקוט נ&quot;ג.}}, וכהחלטת בית דין רבני חב&quot;ד משנת תשס&quot;ד): הרב [[ישראל מיידנצ'יק]].<br /> <br /> ====ועדת איתור====<br /> לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר תהליך הפירוק של עמותת אגו&quot;ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון [[כ' תמוז]] [[תשפ&quot;ג]], בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו&quot;ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב&quot;ד [[לוד]] ונציג רבני חב&quot;ד{{הערה|בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב&quot;ד ועשרות מוסדות חב&quot;דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב&quot;ד בועדה}}, ר' [[יצחק בלוי]] (בנו של ר' [[יוסף בלוי]]), עו&quot;ד משה אליה, עו&quot;ד אורי קידר (נציג בית דין רבני חב''ד), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין. <br /> ועדת האיתור הנ&quot;ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ&quot;ג על-מנת לבחור חברים חדשים לאגו&quot;ח, כשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו&quot;ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים{{הערה|להעיר שחלק מחברי אגו&quot;ח הנוכחיים שהתמנו על-ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו&quot;ח, והפעם באופן רשמי.}}{{הערה|'''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: אגודת חסידי חב&quot;ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}}}. לאחר הפסק, כתב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], שתמך במינוי אהרונוב ליו&quot;ר, מכתב מחאה חריף {{הערה|מכתב על טופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי&quot;ד}}, ובו קרא ל[[חסידי חב&quot;ד]] שלא לשתף פעולה כלל עם העסקנים שהובילו למהלך. בנוסף, כתבו חברי הבי&quot;ד מכתב חריף לעו&quot;ד ופרסמו אותו בין אנ&quot;ש{{הערה|[https://col.org.il/news/146694 מכתב חריף מהרב ירוסלבסקי על מינוי חברים לעמותת אגו&quot;ח].}}.<br /> <br /> בתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו&quot;ח, פנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו לחבר הועדה. בתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו.<br /> <br /> ===דיוני תשפ&quot;ד===<br /> בחודשי חורף [[תשפ&quot;ד]] נערכו בבית המשפט דיונים מואצים ובסופם התבקשו כלל חסידי חב&quot;ד לחוות דעתם אודות מהות תפקידה של אגו&quot;ח ואופן הרצוי לקביעת חברי הנהלת אגו&quot;ח.<br /> <br /> עשרות רבנים, שלוחים ועסקנים - שיגרו חוות דעת לבית המשפט וברובם עסקו באופן בחירת חברי אגו&quot;ח ובהתמקדות על הפלונטר אם כלל חסידי חב&quot;ד אמורים להיות מיוצגים באגו&quot;ח, או רק עסקנים המקורבים ליו&quot;ר צא&quot;ח הרב אהרונוב.<br /> <br /> לקראת [[חודש ניסן]] תשפ&quot;ד השופטת דחתה את הערעורים של מקורבי אהרונוב ודבקה בהחלטתה הראשונה שבאגו&quot;ח אמורים להיות מיוצגים כלל חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק ולא רק קומץ מהם וקבעה שהצדדים צריכים לשבת ולקבוע ביניהם מי יהיו חברי ועדת האיתור, ואם לא יצליחו לקבוע אז יהיה דיון ביום כ&quot;ד ניסן תשפ&quot;ד בו השופטת תקבע בעצמה את זהות חברי ועדת האיתור. לאחר ההפסד של אנשי הרב אהרונוב בהליכים המשפטיים, יד ימינו [[אריאל למברג]], שלח בקשה לפירוק המוסד אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק ולמחיקתו מרשם העמותות, מהלך שגרר הלם וזעזוע רב בקרב חסידי חב&quot;ד{{הערה|<br /> <br /> <br /> ====אסיפת בי&quot;ד רבני חב&quot;ד====<br /> ביום שלישי כ&quot;ט [[ניסן]] [[תשפ&quot;ד]], נערכה ישיבת [[בית דין רבני חב&quot;ד]] חריגה, בה נטלו חלק שבעת חברי בית הדין, וכאשר שלושת רבני הערים שהתנגדו לעמדת הרב גלוכובסקי עזבו נכנס גם ר' יוסף יצחק אהרונוב לאסיפה. הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] סגן מזכיר הבי&quot;ד, סיכם את העשייה של אהרונוב במטרה לבחור באגו&quot;ח את אנשי אהרונוב לבדם, והציג את המצב המשפטי העדכני, בו הוחלט לאחר שמיעת הצדדים, על בחירת נציגים המייצגים את חב&quot;ד על כל גווניה.<br /> <br /> שלושת רבני הערים החברים בבית-הדין - הרב [[משה הבלין]], הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[יוסף הכט]] הביעו תמיהה רבתי על נקיטת צעדים למינויים חדשים באגו&quot;ח ללא אסיפות והתייעצויות עם חברי בית הדין, ורק בסיום ההליך המשפטי, אוספים את חברי הבי&quot;ד להתייעצות, הם נקטו בעמדה נחרצת שצריך לקבל את הפשרה שהציג בית המשפט ולא להוביל לקרע בקרב חסידי חב&quot;ד ולפירוק אגו&quot;ח. כמו כן תמיהתם התגברה שבעתיים כאשר בכל הליכי הדיון הרב מנחם מענדל גלוכובסקי (שהנו מקורב לאהרונוב) כתב - בניגוד לתקנון הבי&quot;ד והוראת הרבי - מכתבים בשם כלל חברי הבי&quot;ד ללא ידיעתם ושלח אותם לשופטת ולשלוחים ברחבי הארץ, בעוד הם כלל לא ידעו על מכתבים אלה אלא רק לאחר שליחתם.<br /> <br /> הדיון נקטע באיבו, כאשר השלושה סיימו את דבריהם ויצאו מהאסיפה ללא שהתקבלה החלטה.<br /> <br /> מיד לאחר שעזבו נכנס לחדר הישיבות ר' יוסף יצחק אהרונוב במטרה לשכנע את הרבנים הנותרים להביע עמדה ברורה נגד הפשרה שהתקבלה בבית המשפט במעמד כל הצדדים, כאשר ברור כי עמדה זו תוביל לפירוק אגו&quot;ח ולמכירת 770.<br /> <br /> ביום חמישי א' [[אייר]] [[תשפ&quot;ד]], הרב מנחם מענדל גלוכובסקי הוציא הודעה על בלאנק של &quot;מזכירות בית הדין&quot; כי רק בית הדין יקבע מי יהיו חברי אגו&quot;ח ובעצם הביע התנגדות להצעת הפשרה, וזאת למרות שבאסיפת בית הדין לא נקבעה תשובה סופית{{הערה|סיכום ההליכים האחרונים כפי שפירסם אחד מבני משפחת מיידנצ'יק באור לד' [[אייר]] [[תשפ&quot;ד]]: כידוע בעקבות הניהול הכושל שהחל לאחר פטירת יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב מיידנצ'יק, ומאסרו של אהרונוב, בית המשפט החליט על פירוק עמותת אגו&quot;ח.<br /> <br /> בגלל חשיבות העמותה, בית המשפט החליט לתת צ'אנס נוסף להבראתה והקים וועדת איתור<br /> <br /> <br /> לאחר שוועדת האיתור, בה חברים הרב יורקוביץ', עו&quot;ד קידר - נציג הרב גלוכובסקי, איציק בלוי, מר משה איליה - המפרק, ונציגת רשם העמותות. לא הצליחו להגיע לעמק השווה לגבי מהות 15 חברי אגו&quot;ח החדשים, מאחר ששוב ושוב עו&quot;ד קידר פוצץ את הישיבות בסירוב מוחלט לגבי כל חבר שלא מטעם הרב גלוכובסקי.<br /> <br /> לפני כעשרה ימים התקיים דיון בבית המשפט, בכדי להכריע מי יהיו חברי אגו&quot;ח. השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים.<br /> <br /> בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות הבאים:<br /> <br /> שישה נציגי הרב גלוכובסקי-אהרונוב:<br /> ר' נפתלי שטרן - גיס של מוטי הלפרין (יודאיקה)<br /> ר' ישראל הלפרין - אח של מוטי הלפרין<br /> ר' תמיר קסטיאל, שליח בקטמון<br /> ר' זלמן גורליק, שליח בבאר שבע<br /> ר' דוד קורץ, אגף הסניפים בצא&quot;ח<br /> ר' יהושע סלפושניק - עובד בצא&quot;ח<br /> <br /> שלושה נייטרלים (בלוי):<br /> ר' חיים לוריא, לוד<br /> ר' אלי שלוסברג, איש עסקים<br /> ר' עמי פייקובסקי, ירושלים<br /> <br /> שלשה של המפרק:<br /> ר' מתי טוכפלד, עיתונאי<br /> ד&quot;ר גיל שחר, לוד<br /> פרופ' שלמה קאליש<br /> <br /> שלושה של הרב יורקוביץ:<br /> ר' מ&quot;מ בליניצקי, מנכ&quot;ל עמותת יד לילד המיוחד<br /> ר' שניאור ליפסקר, מנכ&quot;ל מוסדות חנוך לנער<br /> הרב מאיר מאירי, רב קהילת חב&quot;ד שערי גאולה קרית גת<br /> <br /> לאחר דין ודברים ארוך, 4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב זה, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו&quot;ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך.<br /> <br /> השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר.<br /> <br /> ביום שלישי כ&quot;ט [[ניסן]] [[תשפ&quot;ד]] התקיימה אסיפת חברי בית הדין, כאשר אהרונוב נכח בחלקה (חיכה ששלושת רבני הערים יעזבו ואז נכנס) ודחק עם הרב גלוכובסקי ברבנים הנותרים לסרב לפשרה ולהביא ככל הנראה לפירוק העמותה<br /> <br /> שלוש רבני הערים, הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[יוסף העכט]] והרב [[משה הבלין]] התנגדו בכל תוקף להביא לקרע באנ&quot;ש, והתעקשו להביא את החלטת בית הדין להסכים לפשרה. יש לציין כי גם עורכי הדין שנכחו באסיפה צידדו בכך.<br /> <br /> נכון לרגע זה ידוע לי בוודאות שנשלח מכתב מהבית דין - עוד לא עלה לאתר. ההשערה המבוססת היא שנשלח מכתב ללא חתימות הרבנים אלא רק בשם &quot;מזכירות בית הדין&quot; כפי שהרב גלוכובסקי נוהג לעשות כאשר רוצה לכפות דעתו.<br /> <br /> נמשיך ונעדכן.}}<br /> <br /> [https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&amp;title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו&quot;ח]}}.<br /> <br /> ====בחירת 15 מועמדים====<br /> בתאריך כ&quot;ד ניסן [[תשפ&quot;ד]], נערך דיון בבית המשפט, כאשר כל הצדדים הציגו את טיעוניהם והצעותיהם בדבר הקמת אגו&quot;ח מחדש כדי להפעילה כרצון ולנחת רוח הרבי.<br /> <br /> השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים. בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות כדלהלן.<br /> 4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב המוצע, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו&quot;ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך. השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר.<br /> <br /> ====רשימת השופטת בהסכמת רוב ועדת האיתור====<br /> <br /> '''נייטרלים''' (שאינם מייצגים צד מסוים בחב&quot;ד): <br /> <br /> *ר' [[חיים לוריא]] - פסיכולוג קליני, שליח ב[[ז'יטומיר]] ו[[דונייצק]] בעבר, ועורכה הראשי של חב&quot;דפדיה בשנים תש&quot;ע-תשע&quot;ב (תחת הכינוי [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]]{{הערה| &quot;נו, אז מי אתה “חיים נהר”? נעים להכיר: ר' חיים לוריא, הוא אברך נעים הליכות, ידען ורחב אופקים, המסיים בימים אלה חמש שנות שליחות בעיר ז'יטומיר. הוא לא רק כתב וערך ערכים בחב&quot;פדיה, אלא אף הפעיל את המערכת וניווט את הכותבים ביד רמה, וניצח על השינויים הרבים המתבצעים במקום באינטנסיביות רבה&quot;. מתוך: [https://chabad.info/magazine/274305/ עשור למיזם הענק: הפנים שמאחורי מהפכת חב&quot;דפדיה]}})<br /> *ר' [[אליהו שלוסברג]] - איש עסקים. מייסד ומנכ&quot;ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרויקטים של התחדשות עירונית. מהתורמים החשובים למוסדות וארגוני חב&quot;ד בארץ ובעולם.<br /> *ר' [[מתי טוכפלד]] - כתב פוליטי של העיתון ישראל היום.<br /> <br /> '''אנשי המפרק''' (שידאגו שהעמותה לא תבוא לפירוק שוב): <br /> <br /> *ר' [[עמי פייקובסקי]] - איש עסקים. משמש כרב קבוצת הכדורגל בית&quot;ר ירושלים, ועומד בקשר קרוב עם אנשי תנועת הלח&quot;י, ומפיץ יהדות וחסידות בחוגי הידוענים ברחבי הארץ.<br /> *ד&quot;ר [[גיל שחר]] - רופא אלטרנטיבי.<br /> *ר' [[שלמה קאליש]] - איש עסקים. יו&quot;ר אגודת הידידים של מוסדות חב&quot;ד רבים מנכ&quot;ל ומייסד קבוצת &quot;ג'רוזלם גלובל ונצ'רס&quot;, מראשי כלכלת ההיי-טק ב[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> '''אנשי [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]]''': <br /> *ר' [[מענדי בלניצקי]] - עסקן חב&quot;די, נכד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מנכ&quot;ל [[יד לילד המיוחד]], מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], מנהל [[ועדת החינוך החב&quot;די]], חבר ועדה המייעצת של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח|התאחדות החסידים]], חבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש]], והעורך הראשי של [[קונטרס יחי המלך]].<br /> *הרב [[מאיר מאירי]] - רב [[בית הכנסת]] [[חב&quot;ד]] וראש [[כולל]] להוראה &quot;שערי גאולה&quot; ב[[קריית גת]].<br /> *ר' [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור ליפסקר]] - נכד הרב [[אריה זאב ליפסקר]] שהתמנה לחבר מועצת אגו&quot;ח בשנת תש&quot;ט. מנכ&quot;ל [[מוסדות חנוך לנער]] ב[[צפת]], יו&quot;ר סיעת חב&quot;ד, סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך בעיריית צפת.<br /> <br /> '''אנשי הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] (בא כוחו של ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]])''': <br /> *הרב [[תמיר קסטיאל]] - שליח הרבי ורב קהילת חב&quot;ד לשכונת קטמון,[[ירושלים]] ושליח הרבי ורב קהילת חב&quot;ד ב[[הרצליה]].<br /> *ר' נפתלי שטרן - {{הערה|בן הרב [[אליהו שטרן]], חתן הרב [[אהרן הלפרין]]}}<br /> *ר' ישראל הלפרין - איש עסקים. {{הערה|בן הרב [[אהרן הלפרין]], חתן הרב [[פתחיה ליפסקר]]}} <br /> *ר' [[דוד קורץ]] - אגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צא&quot;ח]], מחברי קהילת חב&quot;ד בבית דגן<br /> *ר׳ [[זלמן גורליק]] - שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד המרכזי ב[[באר שבע]]<br /> *ר' [[יהושע סלפושניק]] - מחלקת יוצאים לשליחות{{הערה|[https://col.org.il/news/144865 יוצאים לשליחות]}} באגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צא&quot;ח]] ושליח הרבי ב[[גבעתיים]].<br /> <br /> ביום ראשון, ד' [[אייר]] [[תשפ&quot;ד]], השופטת הודיעה כי המשך ההליכים יחד עם המפרק יסתיימו תוך כשלושה שבועות.<br /> <br /> בסוף אייר המפרק הזמני ורשם העמותות המליצו לשקול המתנה והידברות, והשופטת הסכימה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] - תולדות יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> *[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]] - תולדות חבר אגו&quot;ח הרב [[יצחק גנזבורג]]<br /> *[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] - מסמכים מארכיון יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב [[אפרים וולף]]<br /> *שלומי חסקי, [[שלמה מיידנצ'יק|הקטר של חב&quot;ד]] - תולדות יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב שלמה מיידנצ'יק<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]], פרק מג - אגודת חסידי חב&quot;ד (תיעודים משנות ההקמה תש&quot;ב-תש&quot;ד)<br /> * [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש וקבלת הנשיאות<br /> <br /> *דבי ליפקין, '''לוקחים אחריות''' סקירת פעילות אנשי הרב יוסף יצחק אהרונוב חבר אגודת חסידי חב&quot;ד בשנת תשפ&quot;ד, בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] חג הסוכות תשפ&quot;ה, (הודפס בתוך מגזין ב' של גיליון 2081 עמוד 82)<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> === אתרי אגודת חסידי חב&quot;ד ===<br /> * [http://www.chabad.co.il/ דף הבית של '''חב&quot;ד בישראל''' מטעם אגו&quot;ח]<br /> * [http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב&quot;ד שעל ידי אגו&quot;ח] {{קישור שבור|ב' סיוון תשפ&quot;א}}<br /> <br /> === פעילות ===<br /> * '''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: עמותת אגודת חסידי חב&quot;ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69419 הרב אשכנזי מסביר: מדוע פניתי לערכאות?] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו&quot;ח] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&amp;url=newsnew_he&amp;mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו&quot;ח] {{אינפו}}<br /> <br /> === שונות ===<br /> * [http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/אגו%22ח_תפקידיה.pdf אגודת חסידי חב&quot;ד, מטרותיה, תפקידה ופעילותה {{PDF}}]<br /> * [http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות'] {{PDF}} {{קישור שבור|}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=69261 פרשיית החברים באגו&quot;ח] {{אינפו}}<br /> * מענדי שוחט, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו&quot;ח] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/blogs/756665/ מזכיר אגו&quot;ח בטור פרידה: ר' זושא - הלוחם שלא חת {{אינפו}}] {{קישור שבור|}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|*]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_(%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8)&diff=725491 אורות (בית הוצאה לאור) 2024-12-24T06:10:23Z <p>מיד: /* עובדים ושותפים */</p> <hr /> <div>'''בית ההוצאה לאור 'אורות'''' הוא מכון חב&quot;די העוסק בעריכה והוצאה לאור של מגוון ספרי קריאה והדרכה, בדגש על ספרי ילדים.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בית ההוצאה לאור נוסד בשנת [[תשע&quot;ז]] על ידי הרב [[שניאור זלמן כהן (באר טוביה)|שניאור זלמן כהן]], שליח הרבי במרכז כפרי עזר שבבאר טוביה.<br /> <br /> כפי שמצויין בלוגו של המכון, המאפיין העיקרי של בית ההוצאה לאור הוא דגש על ספרי איכות ברמה הגבוהה ביותר, כשלצורך כך מעסיק המכון את אנשי המקצוע האיכותיים ביותר, וכל הספרים עוברים הגהה קפדנית ודקדקנית.<br /> <br /> הספרים הראשונים שיצאו לאור היו ספרי ילדים מאויירים לגיל הרך על טהרת הקודש, ובהמשך התרחב קהל היעד עם הוצאה לאור של ספרי הדרכה, ספרי קומיקס, ספרי קריאה לנוער, וספרי מחשבה והגות חסידית, ועיבורי חסידות לקהל הרחב.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ד]] יצאו לאור על ידי המכון מעל ל-300 כותרים בארבע שפות שונות.<br /> <br /> ==סדרות==<br /> המכון הפיק מספר סדרות ספרים פופולריות:<br /> *הסדרה החסידית לקטנטנים<br /> *נצחונות קטנטנים<br /> *המקושר הצעיר<br /> *ארי ושרי<br /> *מקשיבים ללב<br /> *קומיקס התולדות<br /> *האנציקלופדיה החסידית<br /> *הרבי מספר, בקומיקס<br /> *מול משטר האימה<br /> *גבורה יהודית<br /> *שיחות הרבי לעם (5 כרכים)<br /> <br /> ==עובדים ושותפים==<br /> הצוות המקצועי של בית ההוצאה לאור מונה קרוב ל-40 אנשי מקצוע, בהם:<br /> *הרב [[שניאור זלמן כהן (באר טוביה)|שניאור זלמן כהן]] - יוזם, מייסד ומנהל<br /> *[[מענדי ירוסלבסקי]] - צייר<br /> *[[נדב כהן]] - סופר<br /> * הגב' מורן קורס - סופרת<br /> * הגב' [[יפה קדוש]] - סופרת<br /> * הרב [[משה מרינובסקי]] - סופר ועורך<br /> * הרב [[לוי יצחק אפשטיין]] - סופר ועורך<br /> * הרב יוסי וויספיש - גרפיקאי<br /> * הרב [[יאיר בורוכוב]] - סופר<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[orot-books.co.il אתר בית ההוצאה לאור]'''<br /> <br /> [[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב&quot;ד]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%94%D7%9F_(%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94)&diff=725490 שניאור זלמן כהן (באר טוביה) 2024-12-24T06:08:10Z <p>מיד: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=שליח בבאר טוביה, ומנהל בית ההוצאה לאור 'אורות'|ראו=[[שניאור זלמן כהן]]}}<br /> [[קובץ:הרב שניאור זלמן כהן (באר טוביה).jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב שניאור זלמן כהן עם השר שיקלי ביריד החסידות בבנייני האומה ירושלים, כסלו תשפ&quot;ה]]<br /> הרב '''שניאור זלמן כהן''' (נולד ב[[י&quot;ד תמוז]] [[תשמ&quot;ט]], 17 ביולי 1987) הוא שליח הרבי במרכז כפרי עזר שבמועצה איזורית באר טוביה, ומייסד ומנהל הוצאת '[[אורות (בית הוצאה לאור)|אורות]]' המפיקה ומשווקת ספרי חב&quot;ד בעלי מסר חינוכי ישיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כפר חב&quot;ד]] לרב [[יצחק כהן]] ולמרת תמר. אביו הינו מנהל חנות והוצאה לאור ופרצת.<br /> <br /> בבחרותו למד ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] ובשנת תשס&quot;ח למד ב-[[770]] במסגרת [[קבוצה]].<br /> <br /> לאחר נישואיו גר בנחלת הר חב&quot;ד ולמד ב[[כולל אברכים]] החל לפעול בשליחות הרבי להפצת יהדות במרכז כפרי עזר שבבאר טוביה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] ייסד את בית ההוצאה לאור '[[אורות (בית הוצאה לאור)|אורות]]'. בשנים הראשונות רוב הספרים שיצאו לאור היו מיועדים לילדים ולצעירים חב&quot;דיים, ובהמשך כשראה את הצורך מהשטח, החל לעסוק גם בהוצאה לאור של ספרים המנגישים רעיונות יהודיים וחסידיים בשפה עממית ובצורה נאה, שיבואו לידי שימוש על ידי שלוחים, ובשנת תשפ&quot;ב החל לעסוק גם בהוצאה לאור של ספרי תוכן למבוגרים.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ג]] יצאו לאור בהפקתו מעל ל-250 כותרים בארבע שפות, כשבית ההוצאה לאור בראשותו עובד עם מעל 40 אנשי מקצוע שונים, ונחשב לאחד מבתי ההוצאה לאור המובילים בחב&quot;ד והספרים שמפיק זוכים לביקוש גבוה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/shishi-info-magazine/885095/ מביאים את הרבי לכולם: מנהל הוצאת ‘אורות’ • בעל עסק חסידי]''' {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:כהן, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי בתי הוצאה לאור]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%94&diff=725487 יבסקציה 2024-12-24T05:53:14Z <p>מיד: </p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> ה'''יֶבְסֶקְצְיָה''' (מרוסית: '''ЕвСекция''', קיצור של '''Еврейская секция''' [=סקציה יהודית]) הייתה המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, שהוקמה במטרה לדכא את ה[[יהדות]] ו&quot;הלאומנות הבורגנית&quot; בקרב היהודים, ולהחליף את התרבות היהודית המסורתית ב&quot;תרבות {{מונחון|פרולטרית|כלומר של מעמד פועלים}}&quot; ובמטרה לכפות את רעיונות הקומוניזם על היהודים. יעד חשוב של היבסקציה היה להוריד את חשיבות העולם היהודי בעיני היהודים, ולהעלות את חשיבות השלטון הקומוניסטי.<br /> <br /> ==הקמת היבסקציה==<br /> עם הקמת הממשלה הסובייטית נאסרו התכנסויות ציבוריות מחשש לארגון מרד בשלטון הסובייטי, ונאסר חינוכם של נערים צעירים שיועדו להתחנך על ברכי המפלגה הקומוניסטית.<br /> <br /> לצורך השלטת דעותיהם של אנשי הממשל, הוקמה מחלקה יהודית מיוחדת במפלגה בולשביקית, שתפקידה היה לגדוע כל פעילות יהודית, להלשין על המארגנים לאו.ג.פ.או. ולדאוג שאלה לא יוכלו לחזור ולפעול.<br /> <br /> הוועידה הראשונה של היבסקציה נערכה ב[[חשון]] [[תרע&quot;ט]] (אוקטובר 1918). מרבית אנשיה היו יהודים, ובמשך רוב זמן קיומה הונהגה היבסקציה בידי [[שמעון דימנשטיין]]. היבסקציה פורקה בשנת [[תרפ&quot;ט]] (1929) לאחר יצירת 'האזור היהודי האוטונומי'. רבים מחברי היבסקציה חוסלו יחד עם מקביליהם הלא יהודים, במהלך 'הטיהורים הגדולים' שביצע סטלין בשנת [[תרח&quot;צ]] (1938).<br /> <br /> ==רדיפת החסידים==<br /> אנשי המחלקה שהיו יהודים בעצמם, רדפו את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואת [[שלוחים|שלוחיו]], <br /> כמו כן לא אחת - אנשי היבסקציה היו המרגלי חרש שנכחו בהתוועדויות החסידיות שנערכו ברוסיה.<br /> <br /> אולם למרות זאת רשת ה[[ישיבה|ישיבות]] המחתרתיות ה[[תלמוד תורה|חדרים]] המחתרתיים וה[[מקווה|מקוואות]] שהוקמו בחשאי בכל רחבי [[רוסיה]], המשיכו להתקיים על אף פעולות המשטרה החשאית.<br /> <br /> == במאסר הרבי הריי&quot;צ ==<br /> היבסקציה ביצעה את מאסר הרבי הריי&quot;צ. לולב ונחמנסון שאסרו את הרבי הריי&quot;צ היו אנשי היבסקציה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ק.ג.ב.]]<br /> * [[ברית המועצות]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * אתר צעירי חב&quot;ד, זהות יהודית, מהיכן מגיעה השנאה העצמית<br /> <br /> [[קטגוריה:ברית המועצות]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99_%D7%96%D7%94%D7%91&diff=725199 צבי משי זהב 2024-12-19T17:19:26Z <p>מיד: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> | שם =<br /> | תמונה =<br /> | תיאור =<br /> | כינוי =<br /> | תאריך לידה = [[כ&quot;ה מנחם אב]] [[תרצ&quot;ט]]<br /> | מקום לידה =<br /> | תאריך פטירה = [[י&quot;ב כסלו]] [[תשפ&quot;ה]]<br /> | מקום פטירה =<br /> | מקום קבורה =<br /> | מדינה =<br /> | השכלה =<br /> | מקום מגורים =<br /> | שנות הפעילות =<br /> | התחלת הפעילות =<br /> | סיום הפעילות =<br /> | השתייכות =<br /> | תחומי עיסוק =<br /> | תפקידים נוספים =<br /> | רבותיו =<br /> | תלמידיו =<br /> | בני דורו =<br /> | חיבוריו =<br /> | בת זוג =<br /> | אב =<br /> | אם =<br /> | צאצאים =<br /> | מספר צאצאים =<br /> | אתר אינטרנט =<br /> | פרסים והוקרה =<br /> | חתימה =<br /> }}<br /> [[קובץ:צבי משי זהב.jpeg|ממוזער|בהתוועדות בשיכון חב&quot;ד בירושלים]]<br /> הרב '''צבי משי זהב''' ([[כ&quot;ה מנחם אב]] [[תרצ&quot;ט]], 1939 - [[י&quot;ב כסלו]] [[תשפ&quot;ה]]) היה גבאי ושמש בית הכנסת &quot;היכל לוי יצחק&quot; ב[[שיכון חב&quot;ד בירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בירושלים ב[[כ&quot;ה מנחם אב]] [[תרצ&quot;ט]] לאביו הרב חיים דוד משי זהב ולאמו מרת פריבה, סבו היה המקובל הרב ישראל יצחק משי זהב שזכה ליחידות באורך שעתיים עם הרבי הריי&quot;צ{{מקור}}.<br /> <br /> גדל בשכונת [[מאה שערים]], בצעירותו התחנך במוסדות החינוך בירושלים, לאחר מכן עבר לישיבת &quot;חכמי לובלין&quot; בראשות הרב [[שמואל וואזנר]] ב[[בני ברק]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל ישיבה גדולה החל ללמוד ב[[תורת אמת]], ונהפך ל[[חסיד חב&quot;ד]]. ב[[תשכ&quot;ב]] נרשם ל[[ספר החסידים]].<br /> <br /> [[קובץ:משה יהודה רייכמן - צבי משי זהב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב צבי משי זהב בשמחת הווארט שלו לצד המשפיע הרב [[משה יהודה רייכמן]]]]<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] נשא את רעייתו בתו של הרב אשר זעליג ברקוביץ' בברכת הרבי וגר בשיכון חב&quot;ד. בתחילה עבד ב[[אוניברסיטה]] העברית ב[[ירושלים]], ובהמשך בתור איש צוות ב[[תורת אמת]].<br /> <br /> את ילדיו הכניס ללמוד במוסדות חב&quot;ד, ובמשך שנים בנותיו ערכו בביתו בכל יום שישי בכניסת השבת, אמירת תהילים 12 הפסוקים ו&quot;קבלת שבת&quot; לכל ילדות השיכון.<br /> <br /> שימש כגבאי ראשי ומנהל המקווה בבית כנסת שיכון חב&quot;ד בירושלים.<br /> <br /> נפטר י&quot;ב כסלו תשפ&quot;ה בשיבה טובה, והוא בן 85 לחייו, כשהוא מותיר אחריו דורות ישרים מבורכים, שלוחי הרבי ומקושרים.<br /> <br /> ===אצל הרבי===<br /> בחודש [[תשרי]] [[תש&quot;מ]] זכה להיות לראשונה אצל [[הרבי]], וכן נכנס ל[[יחידות]] פרטית.<br /> <br /> בחודש [[שבט]] [[תש&quot;נ]] זכה להגיע בפעם השנייה, ביום ראשון ל' [[שבט]] עבר ב[[חלוקת דולרים]], הרב [[יהודה לייב גרונר|גרונר]] הציגו בפני הרבי, וכאשר ביקש ברכה להוריו, אמר הרבי בחיוך, ובהרימו את ידו השמאלית הק' מעט: &quot;משי זהב איז דאָך אַ גרויסע משפחה דאָרטן! משי זהב איז דאָך אַ סימן אויף אַ מנין אידן&quot;, [ = &quot;משי זהב היא הרי משפחה גדולה שם! משי זהב הרי זה סימן על מנין יהודים&quot;.] ונתן לו דולר נוסף באומרו: &quot;זאָל זיין בשורות טובות פאַר די גאַנצע משפחה&quot; [ = &quot;שיהיו בשו&quot;ט בשביל כל המשפחה&quot;.]<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה מהפעילים בדוכן התפילין שהוקם ב{{ה|כותל המערבי}}.<br /> <br /> במשך שנים רבות היה גבאי ראשי בבית כנסת חב&quot;ד בשיכון חב&quot;ד בירושלים וגם מנהל ה[[מקווה]] חב&quot;ד וכן כ[[בעל קורא]] של המניין המרכזי.<br /> <br /> המשיך לכהן כשמש וגבאי בית הכנסת [[שיכון חב&quot;ד בירושלים]] יחד עם בנו ר' יוסי והרב [[גבריאל הלפרין]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אביו, הרב חיים דוד משי זהב - נפטר ח' טבת תשנ&quot;ב.<br /> <br /> אמו, מרת פריבה משי זהב - נפטרה כ&quot;א מרחשון תשנ&quot;ו.<br /> <br /> סבו, הרב ישראל יצחק משי זהב - נפטר י&quot;ג מנחם אב תשל&quot;ד.<br /> <br /> סבתו, מרת לאה משי זהב - נפטרה י&quot;ח אלול תשי&quot;ג. <br /> <br /> *בנו בכורו, הרב משה אהרון משי זהב - משפיע בישיבת מעיינות בירושלים.<br /> *בנו, ר' יוסף משי זהב - שמש שיכון חב&quot;ד-ליובאוויטש בירושלים.<br /> *חתנו, הרב [[יוסף קורנט]] - שליח הרבי ל[[פרדס חנה]] ומוהל.<br /> *חתנו, הרב [[חיים ציק]] - משפיע ושליח הרבי לבת ים ויו&quot;ר האגודה למען הגאולה.<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל משי זהב]] - שליח הרבי ומנהל הספרייה החסידית בקריית גת.<br /> *חתנו, מנחם ברנד - [[נתיבות]] - בעל משרד הפרסום Mברנד ויו&quot;ר ארגון 'מעבר חציה'.<br /> *בנו, ר' ישראל יצחק משי זהב - [[ביתר עילית]].<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן משי זהב - שליח הרבי לשכונת ארנונה-תלפיות בירושלים.<br /> *חתנו, ר' איציק בלוי - מחנך בתלמוד תורה ב[[קריית גת]].<br /> *חתנו, ר' יוסף הולצברג - קריית מלאכי.<br /> *חתנו, ר' ישראל בלוי - מחנך ב[[ביתר עילית]].<br /> *בנו, ר' מוטי משי זהב - [[קריית מלאכי]].<br /> *בנו, הרב [[אברהם משי זהב]] - שליח הרבי ל[[רמת השרון]].<br /> *בנו, הרב שמואל מאיר משי זהב - ביתר עילית, ומשלוחי הרבי לשכונת ארנונה-תלפיות בירושלים.<br /> *בנו, הרב לוי משי זהב - קריית גת.<br /> <br /> *אחיו, הרב מנחם מענדל משי זהב ע&quot;ה - מחבר ספרים ומאנשי היישוב הישן בירושלים.<br /> *אחיו, הרב אברהם משי זהב - מקובל ומחשובי חסידי צאנז בירושלים עיה&quot;ק.<br /> *גיסו, הרב שלמה אהרן הניג ע&quot;ה{{הערה|בן ר' מרדכי.}} - מחשובי חסידי פינסק קרלין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *תולדותיו, [[שבועון בית משיח]] 1439<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:משי זהב, צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשיכון חב&quot;ד ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת משי זהב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ה]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%92%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=725197 פרץ פייגנסון 2024-12-19T17:14:42Z <p>מיד: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פרץ פייגנסון.jpg|ממוזער|הרב פייגנסון בבית הכנסת הקבוע בו מתפלל בקראון הייטס ([[תשפ&quot;ג]])]]<br /> הרב '''פרץ פייגנסון'''{{הערה|מאויית גם '''פייגענסאהן''' או '''פייגינסון'''. באנגלית: Rabbi Peretz Feigenson.}} (יליד שנת [[תרצ&quot;ו]], 1936) נפטר י&quot;ב כסליו התשפ&quot;ה היה מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]], שימש כיו&quot;ר ועדת שיעורי תורה בארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בקארלוויץ שברוסיה בשנת [[תרצ&quot;ו]] לאביו ר' יצחק ולאמו מרת חנה פייגנסון.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ו]] נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ולמד בסניפים השונים עד שנת תש&quot;כ.<br /> <br /> בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], היה מבחירי התלמידים ונמנה על הקבוצה הראשונה של [[שבעת קני המנורה]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת בת שבע, בתו של החסיד ר' [[אריה זאב ליפסקר]].<br /> <br /> במשך השנים עבד לפרנסתו כצורף זהב.<br /> <br /> נמנה על ידידיו הקרובים של ר' [[דוד רסקין]], ופעל לצידו במספר יוזמות, כך לדוגמא בשנת [[תשל&quot;ז]] לאחר שהרבי עורר על החובה למנות [[עשה לך רב|משפיעים]] בכל קהילה חב&quot;דית, הצטרף לרב רסקין וערך יחד איתו את האסיפות שהובילו לבחירתם של המשפיעים בקראון הייטס, וכן התמנה כיו&quot;ר ועדת שיעורי תורה שעל ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית]].<br /> <br /> מסר באופן קבוע שיעורי תורה ב[[אידיש]] ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> רעייתו מרת בת שבע נפטרה בא' תמוז תשע&quot;ז.<br /> ר' פרץ נפטר בי&quot;ב כסליו התשפ&quot;ה<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' זלמן מנחם מענדל פייגנסון - שוגרלנד, טקסס<br /> *בנו, ר' יוסף פייגנסון - קראון הייטס<br /> *בנו, ר' לוי פייגנסון - קראון הייטס<br /> *בנו, ר' יצחק פייגנסון - קראון הייטס<br /> *בתו, מרת חיה לאה מרינובסקי - יוסטון, טקסס,<br /> *בתו, מרת שרה רבקה דונין - קראון הייטס<br /> *בתו מרת מרים, רעיית ר' יצחק הרצוג - לונדון, אנגליה<br /> *בתו, מרת אסתר נמנוב - קראון הייטס<br /> *בתו, מרת איידא פינסון - קראון הייטס<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *קווים לדמותו של הרב פייגינסון [[שבועון בית משיח]] 1439<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פייגנסון, פרץ}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br /> [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]<br /> [[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%92%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=725196 פרץ פייגנסון 2024-12-19T17:13:22Z <p>מיד: </p> <hr /> <div>[[קובץ:פרץ פייגנסון.jpg|ממוזער|הרב פייגנסון בבית הכנסת הקבוע בו מתפלל בקראון הייטס ([[תשפ&quot;ג]])]]<br /> הרב '''פרץ פייגנסון'''{{הערה|מאויית גם '''פייגענסאהן''' או '''פייגינסון'''. באנגלית: Rabbi Peretz Feigenson.}} (יליד שנת [[תרצ&quot;ו]], 1936) נפטר י&quot;ב כסליו התשפ&quot;ה היה מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]], שימש כיו&quot;ר ועדת שיעורי תורה בארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בקארלוויץ שברוסיה בשנת [[תרצ&quot;ו]] לאביו ר' יצחק ולאמו מרת חנה פייגנסון.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ו]] נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ולמד בסניפים השונים עד שנת תש&quot;כ.<br /> <br /> בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], היה מבחירי התלמידים ונמנה על הקבוצה הראשונה של [[שבעת קני המנורה]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת בת שבע, בתו של החסיד ר' [[אריה זאב ליפסקר]].<br /> <br /> במשך השנים עבד לפרנסתו כצורף זהב.<br /> <br /> נמנה על ידידיו הקרובים של ר' [[דוד רסקין]], ופעל לצידו במספר יוזמות, כך לדוגמא בשנת [[תשל&quot;ז]] לאחר שהרבי עורר על החובה למנות [[עשה לך רב|משפיעים]] בכל קהילה חב&quot;דית, הצטרף לרב רסקין וערך יחד איתו את האסיפות שהובילו לבחירתם של המשפיעים בקראון הייטס, וכן התמנה כיו&quot;ר ועדת שיעורי תורה שעל ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית]].<br /> <br /> מסר באופן קבוע שיעורי תורה ב[[אידיש]] ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> רעייתו מרת בת שבע נפטרה בא' תמוז תשע&quot;ז.<br /> ר' פרץ נפטר בי&quot;ב כסליו התשפ&quot;ה<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' זלמן מנחם מענדל פייגנסון - שוגרלנד, טקסס<br /> *בנו, ר' יוסף פייגנסון - קראון הייטס<br /> *בנו, ר' לוי פייגנסון - קראון הייטס<br /> *בנו, ר' יצחק פייגנסון - קראון הייטס<br /> *בתו, מרת חיה לאה מרינובסקי - יוסטון, טקסס,<br /> *בתו, מרת שרה רבקה דונין - קראון הייטס<br /> *בתו מרת מרים, רעיית ר' יצחק הרצוג - לונדון, אנגליה<br /> *בתו, מרת אסתר נמנוב - קראון הייטס<br /> *בתו, מרת איידא פינסון - קראון הייטס<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *קווים לדמותו של הרב פייגינסון [[שבועון בית משיח]] 1439<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פייגנסון, פרץ}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br /> [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]<br /> [[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%96%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=725194 שאול דובער זיסלין 2024-12-19T17:10:44Z <p>מיד: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=שאול דובער זיסלין<br /> |תמונה=Zislin, Shaiel Ber 03.jpg<br /> |תאריך לידה=[[תרמ&quot;א]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ב סיוון]] [[תשכ&quot;ד]]<br /> |תפקידים נוספים=ממייסדי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> הרב '''שאול דובער זיסלין''' ([[תרמ&quot;א]] - [[י&quot;ב סיון]] [[תשכ&quot;ד]]), היה מחשובי [[רבני חב&quot;ד]] מזקני ה[[חסיד]]ים וה[[משפיע]]ים ב[[ארץ ישראל]], וממייסדי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיירה [[קריסלבה]] ב[[לטביה]] לאיטה ור' ניסן אפרים זיסלין.<br /> <br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים]] שב[[ליובאוויטש]] יחד עם הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]], את ביאוריו על ספר התניא מאותם שנים, היה רושם על הספר התניא שלו וחלק מזה הועלה על הכתב אחרי שנים{{הערה|והם נדפסו בספר התניא בצירוף מ&quot;מ (מראי מקומות), ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות, ניו יורק [[ה'תשל&quot;ג]] בשישה כרכים, בעריכת הרב [[אהרן חיטריק]].}}, בהמשך פרסם את זכרונותיו מהישיבה ב[[בטאון חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ע]] התמנה למנהל ומשפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[שצעדרין]]. שם חינך ביחס מיוחד עשרות מתלמידי התמימים, ביניהם נמנים הרב [[שלמה חיים קסלמן]], הרב [[אליעזר קרסיק]], והרב [[ישראל ג'ייקובסון]].<br /> <br /> משנת [[תרע&quot;ז]] שימש כרב בקהילות טשרניקא, בערעזין פלך מינסק ומשנת תרפ&quot;ג ברבנות העיר [[אורשה]].<br /> <br /> ב[[ז' סיוון]] [[תרצ&quot;ד]] עלה לישראל ונתמנה לרב שכונת מאה שערים ב[[תל אביב]]. רב בית הכנסת &quot;בית שלמה&quot;. כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב, ומשנת [[תש&quot;א]] חבר בבית הדין הרבני בתל אביב. היה גם מנהל מחלקת המקוואות בעיר.<br /> <br /> היה ממייסדי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל]], בתקופה הראשונה להקמת אגו&quot;ח אף כיהן כיו&quot;ר.<br /> <br /> נחשב לאחד מראשי רבני קהילת חב&quot;ד בישראל בכלל ובתל אביב בפרט, חבר בהנהלת תלמוד תורה 'בני תמימים', ישיבת &quot;אחי תמימים&quot; בתל אביב ו[[כולל חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת תשכ&quot;ג הוציא קונטרס{{הערה|{{HebrewBooks|ש. זיסלין|ביאור פרשת גדולת י&quot;ט כסלו|43702}}.}} בהם רשימה מהתוועדות שלו ב[[חג הגאולה|י&quot;ט בכסלו]] ת&quot;ש בבית כנסת בית שלמה.<br /> <br /> ===פטירתו ועזבונו===<br /> נפטר בליל שבת י&quot;ב בסיוון תשכ&quot;ד בבית הרפואה איכילוב בגיל 83. בצוואתו ביקש שלא יספידוהו, ולא לקוברו מחוץ לעיר תל אביב, לא לעשות מסגרת סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. במוצאי שבת הובא לביתו, שם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב&quot;ד וקהל שקראו תהילים במשך כל הלילה, ביום ראשון יצא הלוייתו מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב. הרב [[איסר יהודה אונטרמן]] נכח בהלוויה. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.<br /> <br /> לאחר פטירתו ביקש [[הרבי]] מהרב [[עזריאל זליג סלונים]]{{הערה|ספר &quot;עבד מלך&quot; עמוד 343.}}, שכתבי היד של הרב זיסלין יעברו ל[[ספריית חב&quot;ד]], בחלק מהספרים שהותיר אחריו הרב זיסלין נמצאו הערות בכתב ידו שנדפסו עם השנים בבמות שונות. ספרייתו הועברה ל[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> היה נשוי לרחל בת ר׳ לימא מינקוביץ , ולהם בן (נהרג ב[[מלחמת העולם השנייה]]) ובת. במשך שנים הפעיל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קשרים על מנת שבנו ונכדיו יעלו לישראל, נכדו [[נפתלי זיסלין]] היה פרופסור בהפקולטה למדעי החקלאות ברחובות.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''אוצר החסידים - ארץ הקודש''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד, עמודים 151–164, בעריכת יוסף אשכנזי, [[תשע&quot;ב]]<br /> * הרב [[יואל כהן]] '''בדרכי החסידים''' - מאמרים על דרכי החסידות ועולמה, עמודים 364 ואילך, בהוצאת יחד, תשע&quot;ה<br /> * תמליל התוועדות הרב זיסליו, י&quot;ט כסלו בתל אביב, [[שבועון בית משיח]] 1439<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * קונטרס [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53100&amp;pgnum=1 רמ&quot;ח אותיות], להערכת [[יהושע מונדשיין]] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23672&amp;st=&amp;pgnum=238 כרם חב&quot;ד 3 עמ' 240 הערה 3]) הוא מרשימותיו של הרב שאול דוב זיסלין<br /> * כ. מאירוביץ', [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=67384 התוועדות י&quot;ט כסלו בתל אביב, לפני 77 שנים] אתר שטורעם כסלו תשע&quot;ד<br /> * [[יהושע מונדשיין|י.ד. לבנון]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=372 למה אנחנו לומדים באידיש?] אתר שטורעם אדר תשס&quot;ו<br /> * שניאור ברגר, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/10/354589495860.html מסע הצלה בניגוד לכל הסיכויים] עיתון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] סיוון תשע&quot;ז<br /> * [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/10/29/272576359714.html אגרת המשפיע] מכתב של הרב זיסלין על הגדרה של דמותו של משפיע, עיתון בית משיח גיליון 993<br /> *[http://chabad.info/bmnew/view.php?id=66 גנזי הרב זיסלין - בעיתון בית משיח]<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=583 הבריחה מזעבין לליובאוויטש] - מזכרונות הרב זיסלין, [[בטאון חב&quot;ד]], חוברת ו' ([[שטורעם נט]]).<br /> *'''[http://www.scribd.com/doc/287936930/993 אגרת המשפיע]''' מכתב של הרב זיסלין בו מגדיר את דמותו של [[משפיע]] חב&quot;די {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 993 עמוד 42<br /> *שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/10/354589495860.html מסע הצלה בניגוד לכל הסיכויים]''' {{בית משיח}} שבועון בית משיח סיון תשע&quot;ז<br /> *'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/122516 מכתבו של הרבי לרב זיסלין מזאת חנוכה תשכ&quot;ב]''', באתר בית המכירות קדם<br /> *[https://col.org.il/news/141622 &quot;מזקני הרבנים בא&quot;י&quot;: הידיעה שפרסם העיתון עם פטירת הרב זיסלין{{col}}]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|הבא=[[חיים אליעזר קרסיק]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|יושב ראש אגו&quot;ח]]|שנה=[[תש&quot;א]] - [[תשכ&quot;ד]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:זיסלין, שאול דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים שצעדרין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשצעדרין]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99_%D7%96%D7%94%D7%91&diff=725193 צבי משי זהב 2024-12-19T17:09:10Z <p>מיד: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> | שם =<br /> | תמונה =<br /> | תיאור =<br /> | כינוי =<br /> | תאריך לידה = [[כ&quot;ה מנחם אב]] [[תרצ&quot;ט]]<br /> | מקום לידה =<br /> | תאריך פטירה = [[י&quot;ב כסלו]] [[תשפ&quot;ה]]<br /> | מקום פטירה =<br /> | מקום קבורה =<br /> | מדינה =<br /> | השכלה =<br /> | מקום מגורים =<br /> | שנות הפעילות =<br /> | התחלת הפעילות =<br /> | סיום הפעילות =<br /> | השתייכות =<br /> | תחומי עיסוק =<br /> | תפקידים נוספים =<br /> | רבותיו =<br /> | תלמידיו =<br /> | בני דורו =<br /> | חיבוריו =<br /> | בת זוג =<br /> | אב =<br /> | אם =<br /> | צאצאים =<br /> | מספר צאצאים =<br /> | אתר אינטרנט =<br /> | פרסים והוקרה =<br /> | חתימה =<br /> }}<br /> [[קובץ:צבי משי זהב.jpeg|ממוזער|בהתוועדות בשיכון חב&quot;ד בירושלים]]<br /> הרב '''צבי משי זהב''' ([[כ&quot;ה מנחם אב]] [[תרצ&quot;ט]], 1939 - [[י&quot;ב כסלו]] [[תשפ&quot;ה]]) היה גבאי ושמש בית הכנסת &quot;היכל לוי יצחק&quot; ב[[שיכון חב&quot;ד בירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בירושלים ב[[כ&quot;ה מנחם אב]] [[תרצ&quot;ט]] לאביו הרב חיים דוד משי זהב ולאמו מרת פריבה, סבו היה המקובל הרב ישראל יצחק משי זהב שזכה ליחידות שעתיים עם הרבי הריי&quot;צ{{מקור}}.<br /> <br /> גדל בשכונת [[מאה שערים]], בצעירותו התחנך במוסדות החינוך בירושלים, לאחר מכן עבר לישיבת &quot;חכמי לובלין&quot; בראשות הרב [[שמואל וואזנר]] ב[[בני ברק]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל ישיבה גדולה החל ללמוד ב[[תורת אמת]], ונהפך ל[[חסיד חב&quot;ד]] ב[[תשכ&quot;ב]] נרשם ל[[ספר החסידים]].<br /> <br /> [[קובץ:משה יהודה רייכמן - צבי משי זהב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב צבי משי זהב בשמחת הווארט שלו לצד המשפיע הרב [[משה יהודה רייכמן]]]]<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] נשא את רעייתו בתו של הרב אשר זעליג ברקוביץ' בברכת הרבי. בתחילה עבד ב[[אוניברסיטה]] העברית ב[[ירושלים]], ובהמשך בתור איש צוות ב[[תורת אמת]].<br /> <br /> היה מראשוני [[אנ&quot;ש]] בירושלים שרשמו את ילדיהם למוסדות חב&quot;ד, ובמשך שנים בנותיו ערכו בביתו בכל יום שישי בכניסת השבת, אמירת תהילים 12 הפסוקים ו&quot;קבלת שבת&quot; לכל ילדות השכונה.<br /> <br /> נפטר י&quot;ב כסלו תשפ&quot;ה בשיבה טובה, והוא בן 85 לחייו, כשהוא מותיר אחריו דורות ישרים מבורכים, שלוחי הרבי ומקושרים.<br /> <br /> ===אצל הרבי===<br /> בחודש [[תשרי]] [[תש&quot;מ]] זכה להיות לראשונה אצל [[הרבי]], וכן נכנס ל[[יחידות]] פרטית.<br /> <br /> בחודש [[שבט]] [[תש&quot;נ]] זכה להגיע בפעם השנייה, ביום ראשון ל' [[שבט]] עבר ב[[חלוקת דולרים]], הרב [[יהודה לייב גרונר|גרונר]] הציגו בפני הרבי, וכאשר ביקש ברכה להוריו, אמר הרבי בחיוך, ובהרימו את ידו השמאלית הק' מעט: &quot;משי זהב איז דאָך אַ גרויסע משפחה דאָרטן! משי זהב איז דאָך אַ סימן אויף אַ מנין אידן&quot;, [ = &quot;משי זהב היא הרי משפחה גדולה שם! משי זהב הרי זה סימן על מנין יהודים&quot;.] ונתן לו דולר נוסף באומרו: &quot;זאָל זיין בשורות טובות פאַר די גאַנצע משפחה&quot; [ = &quot;שיהיו בשו&quot;ט בשביל כל המשפחה&quot;.]<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה מהפעילים בדוכן התפילין שהוקם ב{{ה|כותל המערבי}}.<br /> <br /> במשך שנים רבות היה אחראי על ה[[מקווה]] חב&quot;ד וכן כ[[בעל קורא]] של המניין המרכזי, וכן דאג לשיפוץ המקווה לאחר השריפה שהייתה עקב אחסון קרשי [[ל&quot;ג בעומר]].<br /> <br /> המשיך לכהן כשמש וגבאי בית הכנסת [[שיכון חב&quot;ד בירושלים]] יחד עם בנו ר' יוסי והרב [[גבריאל הלפרין]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אביו, הרב חיים דוד משי זהב - נפטר ח' טבת תשנ&quot;ב.<br /> <br /> אמו, מרת פריבה משי זהב - נפטרה כ&quot;א מרחשון תשנ&quot;ו.<br /> <br /> סבו, הרב ישראל יצחק משי זהב - נפטר י&quot;ג מנחם אב תשל&quot;ד.<br /> <br /> סבתו, מרת לאה משי זהב - נפטרה י&quot;ח אלול תשי&quot;ג. <br /> <br /> *בנו בכורו, הרב משה אהרון משי זהב - משפיע בישיבת מעיינות בירושלים.<br /> *בנו, ר' יוסף משי זהב - שמש שיכון חב&quot;ד-ליובאוויטש בירושלים.<br /> *חתנו, הרב [[יוסף קורנט]] - שליח הרבי ל[[פרדס חנה]] ומוהל.<br /> *חתנו, הרב [[חיים ציק]] - משפיע ושליח הרבי לבת ים ויו&quot;ר האגודה למען הגאולה.<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל משי זהב]] - שליח הרבי ומנהל הספרייה החסידית בקריית גת.<br /> *חתנו, מנחם ברנד - [[נתיבות]] - בעל משרד הפרסום Mברנד ויו&quot;ר ארגון 'מעבר חציה'.<br /> *בנו, ר' ישראל יצחק משי זהב - [[ביתר עילית]].<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן משי זהב - שליח הרבי לשכונת ארנונה-תלפיות בירושלים.<br /> *חתנו, ר' איציק בלוי - מחנך בתלמוד תורה ב[[קריית גת]].<br /> *חתנו, ר' יוסף הולצברג - קריית מלאכי.<br /> *חתנו, ר' ישראל בלוי - מחנך ב[[ביתר עילית]].<br /> *בנו, ר' מוטי משי זהב - [[קריית מלאכי]].<br /> *בנו, הרב [[אברהם משי זהב]] - שליח הרבי ל[[רמת השרון]].<br /> *בנו, הרב שמואל מאיר משי זהב - ביתר עילית, ומשלוחי הרבי לשכונת ארנונה-תלפיות בירושלים.<br /> *בנו, הרב לוי משי זהב - קריית גת.<br /> <br /> *אחיו, הרב מנחם מענדל משי זהב ע&quot;ה - מחבר ספרים ומאנשי היישוב הישן בירושלים.<br /> *אחיו, הרב אברהם משי זהב - מקובל ומחשובי חסידי צאנז בירושלים עיה&quot;ק.<br /> *גיסו, הרב שלמה אהרן הניג ע&quot;ה{{הערה|בן ר' מרדכי.}} - מחשובי חסידי פינסק קרלין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *תולדותיו, [[שבועון בית משיח]] 1439<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:משי זהב, צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשיכון חב&quot;ד ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת משי זהב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ה]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%98%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=725171 אליעזר ליכטשטיין 2024-12-19T14:57:23Z <p>מיד: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אליעזר ליכטנשטיין.jpg|ממוזער|הרב ליכטשטיין (במרכז, שני מימין) ב[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] המרכזית ב'כיכר השבת' בירושלים]]<br /> הרב '''אליעזר ליכטשטיין''' הוא איש חינוך וותיק, מפעילי חב&quot;ד הבולטים ב[[ירושלים]], ו[[מדריך חתנים]], שעסק במשך שנים רבות בריכוז השידורים מ[[שיחה|שיחות]] ו[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] [[הרבי מלך המשיח]], וריכז את מענות ותשובות [[הרבי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד כבן למשפחה ליטאית מיוחסת לאביו הרב אשר ששימש כראש ישיבת קמניץ,כנינו של הגאון ר' [[ברוך בער ליבוביץ']], מבכירי תלמידיו של ר' [[חיים מבריסק]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת קמניץ ב[[ירושלים]], ובשנת [[תשכ&quot;ט]] החל להתקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]] בעקבות השתתפות בשיעורי ה[[תניא]] בביתו של הרב [[יוסף צבי סגל]], וקשר קרוב עם המשפיע הרב [[חיים שלום דייטש]].<br /> <br /> בהמשך, החל להשתתף בסדרי החסידות בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]{{הערה|בעקבות הוראת הרבי, השתתפותו הקבועה הותנה בכך שהדבר יהיה בידיעת ההורים.}}, ואף החל לעסוק בפעילות חב&quot;דית בארגון ישיבת ערב ומסיבות שבת בבית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה{{הערה|המסיבות שבת התקיימו לבנים בלבד, ובשנת [[תשל&quot;ד]] שיגר הרבי סכום של 500$ כדי שיפתחו במקום סניף של פעילות גם לבנות.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] בא בקשרי השידוכין, וב[[כ&quot;ח שבט]] של אותה שנה זכה להיכנס לראשונה ל[[יחידות]].<br /> <br /> בסמוך לחתונתו, פעל לחידוש ארגון השידורים בארץ, ומוקד השידורים עבר לירושלים, שם הופקד בידי הרב ליכטנשטיין.<br /> <br /> בשנות המ&quot;מים, בעקבות סיוע לארגון [[כולל חב&quot;ד]] קיבל מכשיר פקס מהמנהל הרב [[שלום דוכמן]], שהיה באותה עת מכשיר נדיר, והיה מהבודדים בכל ירושלים. בעקבות זאת החלו אנשים להגיע לביתו על מנת לשלוח מכתבים ושאלות לרבי, ועם הזמן זרם הפונים הלך וגבר והוא החל להקדיש זמן ארוך יותר מידי יום כדי להתקשר ולמסור לאנשים את תשובות הרבי, בהמשך, סייע לו בעבודה זו הרב [[חיים שלום סגל]], משלוחי הרבי ב[[עפולה]].[[קובץ:66cc524901e78 1724666441 news images gallery.jpg|ממוזער|הרב ליכטשטיין (קיץ תשפ&quot;ד)]]כיום משמש כמשפיע קהילת חב&quot;ד בשכונת [[הר נוף]] ב[[ירושלים]]. <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, השליח ר' מנחם מענדל ליכטשטיין,[[אוקראינה]].<br /> *חתנו - השליח ר' צבי שטראה,[[ניו יורק]].<br /> *חתנו - הרב משה פיש,[[ביתר עילית]].<br /> *חתנו הרב משה אלפנביין,[[ירושלים]].<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * מנחם כהנא, זכרונותיו ותולדות חייו הנדירים של הרב אליעזר-לייזר ליכטשטיין, [https://chabadpedia.co.il/images/f/f3/54_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_1431_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%94.pdf התמים גיליון נ&quot;ד, מוסף בית משיח גיליון סוכות תשפ&quot;ה 1431]<br /> *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2019/11/231.-Vayeira-5780.pdf לעשות נחת לרבי]''', הרב ליכטשטיין מתראיין לעלון השבועי 'הסיפור שלי' של חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]]<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%97%d7%9f-%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%9a-%d7%9e%d7%94%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%97%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%9d/ שולחן ערוך מהדורת חתנים]'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/128908 כשמשרדו של הרב מאיר יהודה גץ הפך ל'חדר השידורים' בכותל]''' {{COL}} י' שבט תשפ&quot;א<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * כך הגיע הרב ליכטשטיין לחב&quot;ד [[שבועון בית משיח]] 1439<br /> *'''מתי השקיעה אצלכם?''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1854 עמוד 44<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ליכטשטיין, אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מדריכי חתנים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת קמניץ]]<br /> [[קטגוריה:צוות השידורים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשכונת הר נוף]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=725170 מרדכי צבי אלפנביין 2024-12-19T14:56:14Z <p>מיד: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי צבי אלפנביין]]<br /> '''הרב מרדכי צבי אלפנביין''' ([[כ' באדר א']] [[תש&quot;ח]] - [[י&quot;א באדר א']] [[תשע&quot;א]]) היה [[חסיד]] [[חב&quot;ד]] מושפע של הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. התגורר בסוף ימיו ביישוב 'הדר ביתר'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין עם שלמה חיים קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפנביין (משמאל) עם ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]]]<br /> <br /> נולד ב[[כ' אדר א']] [[תש&quot;ח]] ב[[עיירה]] טרנוגרוד שב[[פולין]] לר' יחיאל וגולדה בינה אלפנביין. בגיל שנתיים עלה עם הוריו ל[[ארץ הקודש]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה|ישיבת]] &quot;[[קול תורה]]&quot; ב[[ירושלים]] בראשות הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. מיד כשנכנס לישיבה תפס את מקומו ב&quot;כותל המזרח&quot; ונחשב היה לאחד הבחורים המצטיינים ביותר. ראש הישיבה, הגאון הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], חיבב והעריך אותו מאוד. כפי שהתבטא בביטוי מיוחד, לאחר שעבר ללמוד בכפר חב&quot;ד, '''&quot;על דבר אחד איני יכול לסלוח לחב&quot;ד - על שלקחו ממני את אלפנביין&quot;'''. <br /> <br /> בשנה החמישית בישיבה ([[תשכ&quot;ו]]) הצטרף לשיעורי ה[[תניא]] שנמסרו בסתר על ידי ר' [[יוסף צבי סגל]] (כיום ראש [[כולל אברכים|כולל]] &quot;[[צמח צדק]]&quot; ב[[ירושלים]] עיה&quot;ק). תורת [[חסידות חב&quot;ד]] מצאה חן בעיניו והוא החל לחזור מרעיונותיה בפני תלמידי הישיבה. לאחר זמן לא רב עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] שם נהיה למקבל של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].<br /> <br /> בהיותו בישיבה התקשה לקבל את ההנהגה של תפילה לאחר זמנה. כשהוא שוחח על כך עם ה[[משפיע]], הרב קסלמן, אמר לו שאת ה&quot;עבירה&quot; באיחור זמן התפילה הוא לוקח על עצמו. מאז החל ללמוד חסידות כהכנה לתפילה, למרות שזה על חשבון זמן תפילה. לאחר [[הסתלקות]]ו של הרב קסלמן דחה הרב אלפנביין את לימוד החסידות לאחר התפילה.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] כאשר פרצה [[מלחמת ששת הימים]] כשהכריז [[הרבי]] על [[מבצע תפילין]], נרתם במלוא מרצו לצאת ל'מבצעים' בימי שישי אחר הצהריים. היה נוסע לעמוד על משמרתו ברחוב אלנבי ב[[תל אביב]], שלא כל הטיפוסים שהסתובבו בו בשנים ההן היו מקבלים באהדה ובחיבה את ההצעה להניח תפילין. ומהם שהיו מסוגלים לתקוף את החב&quot;דניק אם בגערות או אף בהכאה. אך הוא לא חשש ולא פחד, והמשיך לצאת ל'מבצעים' בכל יום שישי.<br /> <br /> לקראת [[פסח]] שנת [[תשכ&quot;ח]] נסע ל-[[770]] לשנת ה[[קבוצה]] שנמשכה עד לאחר ה[[פסח]] שנת [[תשכ&quot;ט]]. במהלכה נמנה על אחד מה&quot;קנים&quot; - [[שבעת קני המנורה]] של [[הרבי]].<br /> הוא זכה להשתתף בארבעה סדרי פסח שערך הרבי בחדר דירת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. היה מתאר בהתרגשות את הסדרים שהיה בהם והשתדל להדר בעצמו בכל ההידורים שראה אצל [[הרבי]]. <br /> <br /> בחורף שנת [[תש&quot;ל]] הרב אלפנביין [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה שרה לבית ר' [[שרגא מלך קפלן]], והם גרו בנחל'ה ולאחר שנתיים עברו להתגורר ב[[שיכון חב&quot;ד לוד]] על ידי חמיו. ביום [[ג' בניסן]] שנת [[תשד&quot;מ]] נפטרה אשתו.<br /> [[קובץ:הרב מרדכי צבי אלפנביין לומד בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפנביין לומד בכולל בצעירותו]]<br /> לאחר פטירת אשתו עבר להתגורר בעיר בני ברק שם חי עד לאחר נישואי בתו ובנו הבכור שרכשו דירה ב[[ביתר עילית]] שהייתה אז בתחלת בנייתה, ואז עבר לגור ביישוב [[הדר ביתר]] שליד העיר.<br /> <br /> ==הפטירה==<br /> במוצאי [[שבת]] [[פרשת תצוה]], כשחזר מביקורו בבית חתנו בביתר עילית עבר אז התקף לב {{דרוש מקור}}. למחרת הורע מצבו והוא פונה ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] &quot;שערי צדק&quot;{{הערה|כשהיה ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] כתב בנו הרב [[ישראל יהודה אלפנביין|ישראל]], לרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] והתשובה הופיעה בכרך ד' אגרת איד: {{ציטוטון|נהניתי לשמוע אשר גם מכאן ולהבא ישתדל בזה, למרות האבדה הגדולה שאבד עם ישראל - הוא קברניטו הוד כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע. ויותר נכון, לא למרות האבדה, אלא אדרבה, שאחר האבדה הגדולה, הנה גדלה כמה פעמים האחריות המוטלת על כל אחד ואחד מאתנו, להחזיק מעמד ביתר שאת נגד כל ההעלמות וההסתרים, ובפרט העלם והסתר זה, אשר קשה סלוקן של צדיקים יותר מחורבן ביהמ&quot;ק}}}} וביום שלישי, [[י&quot;א באדר א']] [[תשע&quot;א]] אחר הצהרים נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בשבועות האחרונים לחייו התחיל להכין מחברת של &quot;דרשות ל[[פורים]]&quot; וביקש מנכדיו שיקלידו את הדברים כדי להפיצם בקרב בני המשפחה, דבר שלא עשה מעולם. כשנשאל מדוע הוא מזדרז לעסוק בזה, השיב שרוצה שיהיה מוכן כדי שיוכלו להשתמש בזה ב[[פורים]]… ניבא ולא ידע מה ניבא.<br /> לאחר פטירתו התפרסמו חידושי תורתו בקבצי [[הערות התמימים ואנ&quot;ש|הערות]] של [[הערות התמימים ואנ&quot;ש - צפת|מערכת הישיבה בצפת]] ושל [[הערות התמימים ואנ&quot;ש 770|מערכת הישיבה ב-770]], בהוספת ציונים ומראי מקומות.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו, הרב [[ישראל אלפנביין]], [[נתניה]].<br /> *בנו, ר' לוי יצחק אלפנביין,[[ ראשון לציון ]]<br /> *בנו, ר' אשר אלפנביין, [[מגדל העמק]].<br /> *בתו חיה יעקובוביץ', אשת ר' מרדכי יעקובוביץ, [[ביתר עלית]].<br /> *בתו רבקה יעקובוביץ', אשת ר' אהרן יעקובוביץ, [[נתיבות]].<br /> *בתו ציפורה שטרסברג, אשת ר' גבריאל שטרסברג, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו אסתר קיי, אשת ר' עמוס קיי, [[קרית גת]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[שבועון בית משיח]] 1439<br /> *'''[[קובץ:העקשן ינצח שבועון כפר חבד 1898 עמוד 65 .pdf|העקשן ינצח''', שבועון כפר חב&quot;ד 1898 עמוד 65]] {{שבועון כפר חב&quot;ד}}<br /> *'''אבא, שבועון {{שבועון כפר חב&quot;ד}} משנת [[תשע&quot;א]] לאחר פטירתו עמוד 32.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/60076 ביתר-עלית: נפטר הרב מרדכי-צבי אלפנביין ע&quot;ה] {{COL}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלפנביין, מרדכי צבי}}<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קפלן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלפנביין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=725169 ישראל יהודה אלפנביין 2024-12-19T14:54:50Z <p>מיד: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רלי אלפנביין.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ישראל אלפנביין מוסר שיעור ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] (תשפ&quot;ד)]]<br /> הרב '''ישראל יהודה אלפנביין''' (יליד שנת [[תשל&quot;א]], 1971) הינו סופר חב&quot;די, [[רב]] ב[[בית הכנסת]] [[חב&quot;ד]] ברחוב סמילנסקי ב[[נתניה]], ו[[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], בעבר כיהן כ[[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ח תמוז]] [[תשל&quot;א]] (1971) ב[[לוד]], לאביו הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]] (חתנו של הרב [[שרגא מלך קפלן|מלך קפלן]]) ולאמו מרת חנה שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת הרב [[שלום דובער קסלמן|בערל קסלמן]].<br /> <br /> ל[[ישיבה]] נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת &quot;היישוב החדש&quot; ב[[תל אביב]], ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. על השיבה לחב&quot;ד סיפר בראיון ל[[שבועון בית משיח]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1439}} לקראת י&quot;ט כסלו תשפ&quot;ה.<br /> <br /> לקראת שנת [[תנש&quot;א]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]]. ב[[קיץ]] [[תנש&quot;א]] סייע למשך ארבעה שבועות{{הערה|משבת פרשת [[פנחס]]}} בכתיבת המראי מקומות בשיחות שהוכנסו לרבי ע&quot;י [[ועד הנחות התמימים]] להגהה. כמו כן בברכת הרבי הצטרף בקיץ זה למערכת [[גליון בית חיינו]] כאחראי על הכתיבה ועל השיחות כשבקשר לכך השיב הרבי בברכה: {{ציטוטון|ילכו מחיל אל חיל גו'}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/27-09-2020-16-51-02-קובץ-ב-בין-כסה-לעשור-עימוד.pdf קובץ 'בין כסה לעשור'] מבית [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשפ&quot;א (ע' 40 - 41) {{אינפו}}}}.<br /> <br /> באלול תשנ&quot;ב החל לעבוד בברכת הרבי בכתיבה ב[[עיתון כפר חב&quot;ד]].<br /> [[קובץ:ישראל אלפנביין2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל יהודה אלפנביין]]<br /> ב[[י&quot;ג סיון]] [[תשנ&quot;ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה, בת ר' [[ראובן שלמה שניאורסון]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והחל לכהן כ[[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה|תומכי תמימים]] בעיר. בשנת [[תש&quot;פ]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבה בשיעור ב'.<br /> <br /> אחר פטירתו של הרב [[נתנאל דרייפוס]] התמנה (בשנת [[תשע&quot;ג]]) למלא את מקומו כ[[רב]] ו[[משפיע]] [[בית כנסת]] [[חב&quot;ד]] ברחוב סמילנסקי ב[[נתניה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73642 הרב אלפנביין הוכתר כ[[רב]] ביהכ&quot;נ חב&quot;ד במרכז נתניה].}}, ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו בישיבה.<br /> <br /> בשנים [[תש&quot;פ]] - [[תשפ&quot;ב]] שימש כמשפיע בשיעור ב' בישיבה. בעקבות כך התוועד בישיבה בתדירות גבוהה והתוועדויותיו נהפכו לאהובות בקרב התלמידים.<br /> <br /> ב[[שבט]] תשפ&quot;ב לאחר שנים בהם לא היה נציג מהישיבה בנתניה בוועד הנהלת [[את&quot;ה המרכזי]] מונה הרב אלפנביין על-ידי ראש הישיבה לשמש כנציג הישיבה בוועד.<br /> <br /> לאחר [[חודש תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] עזב את עבודתו בישיבה ב[[נתניה]].<br /> <br /> בשנת הלימודים [[תשפ&quot;ה]] החל לכהן כר&quot;מ בישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה){{הערה|[https://chabad.info/special/1128749/ בלעדי: סקירה מקיפה של מפת הישיבות החב&quot;דית בארץ הקודש] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==כתיבה ופרסומים==<br /> ב[[אלול]] תשנ&quot;ב השיב הרבי בחיוב על שאלתו על ההצעה שיתחיל לכתוב כתבות ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]]{{הערה|על פי טור של הרב אלפנביין בשבועון כפר חב&quot;ד לרגל ארבעים שנה להופעת העיתון - כפ&quot;ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFKu/view גל' 1863] (ע' 97)}} .<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] עבד ביחד עם הרב [[שניאור זלמן הרצל]] והרב [[מנחם מענדל הנדל]] על ההוצאה לאור של הספר פניני גאולה, בו מובאים רעיונות לפרשת שבוע והקשר לגאולה. פרויקט ההוצאה לאור של הספר היתה כחלק ממיזם שמטרתו היתה להביא את תורת [[הגאולה]] לציבור הדתי והחרדי בשפה נעימה וקולחת. בעקבות מניעות ועיכובים הפרויקט לא יצא לכדי פועל.<br /> <br /> כתב בקביעות ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] במספר מדורים, כמו: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית על [[חסיד]] מסויים ומדור &quot;סיפורי חסידים&quot;. תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים מ[[שיחות קודש]] על [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]]. <br /> כתבותיו פורסמו לסירוגין תחת שמות העט: י. שנהב, י. יהודה וא. ישראל. בעבר כתב גם תחת השם &quot;ישראל שנהב&quot;.<br /> <br /> החל משנת [[תשע&quot;ג]] הופסקה כתיבתו בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם התפרסמו כתבות ישנות שלו. <br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] חזר לכתוב בקביעות בעיתון במדור &quot;חיי רבי&quot; בשנת תשע&quot;ח החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' בו שו&quot;ת עם משפיעי [[חב&quot;ד]] שונים.<br /> <br /> ===ספר ר' מענדל פוטרפס===<br /> במשך מספר שנים עוסק במחקר אודות ר' [[מענדל פוטרפס]] יחד עם צאצאי ר' מענדל ובני משפחתו העניפה, כדי להוציא ספר שיתעד את תולדותיו.<br /> <br /> במהלך עבודת המחקר ואיסוף החומר, מפרסם מפעם לפעם, קטעים נבחרים מתיק החקירה וסיפורי חסידים - ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], [[שבועון בית משיח]] ו[[התמים (בית משיח)]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> הרב אלפנביין כתב וערך ספרים רבים, ומהם:<br /> *'''פניני הגאולה''' - ליקוט שיחות בענייני גאולה ומשיח.<br /> *'''אות בספר תורה''' - סקירה מקיפה אודות כתיבת [[ספר התורה של ילדי ישראל]].<br /> *'''פארבריינגען''' - קטעי התוועדויות שונים ממשפיעי חב&quot;ד בעבר ובהווה.<br /> *'''[[חסידים הראשונים]]''' (2 כרכים) - סיפורים על חסידים שונים, [[תשס&quot;ד]]-[[תשס&quot;ה]].<br /> *'''יראת ה' אוצרו''' - תולדות חייו של הרב [[יצחק הורביץ]] - הידוע בשם &quot;איצ'ה דער מתמיד&quot;, הוצאת [[שבועון כפר חב&quot;ד]] [[תשס&quot;ו]].<br /> *'''סיפורים חסידיים''' - [[סיפורי חסידים]] מחולקים לפי נושאים.<br /> *'''הטרקטוריסט של הרבי''' (עורך-שותף) - תולדותיו של ר' [[ראובן דונין]], [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''[[ר' ניסן (ספר)|ר' ניסן]]''' - תולדות חייו של ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]], [[תשע&quot;ג]].<br /> *'''המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן''' - על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], [[תשע&quot;ג]] (2 כרכים).<br /> *'''אתם שלום''' - תולדות חייו של החסיד ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]], תשע&quot;ו.<br /> *'''ר' מענדל פוטרפס''' - תולדות ר' [[מענדל פוטרפס]], משליו ואמרותיו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו ר' [[יחיאל אלפנביין]] - משגיח ומנהל סדרי חסידות ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה בקריית גת]]<br /> * בנו ר' [[שניאור זלמן אלפנביין]] - מעורכי אתר [[חב&quot;ד אינפו]] וחבר הנהלה ב[[מטה יציאה לשליחות]]<br /> * בנו ר' חיים משה בנימין אלפנביין<br /> *חתנו, ר' אהרון קוביטשעק - [[שליח]] הרבי לשכונת אחוזת דניה ב[[חדרה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב אלפנביין מספר על השיבה לחב&quot;ד, [[שבועון בית משיח]] 1439 ע' 20<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/09/blog-post_85.html שאו מרום עיניכם: קורס וידאו מקצועי וראיון ישיר על הדרך לשדרוג התפילה עם הרב ישראל אלפנביין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br /> *'''[https://chabad.info/tag/הרב-ישראל-אלפנביין/ תגית: הרב ישראל אלפנביין]''' באתר {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/22-02-2022-12-42-47-תשורה-אלפנביין-לפרסום.pdf תשורה משמחת הנישואין אלפנביין-רייניץ] - באתר {{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/files/old/files/0.33451045104_6321280.pdf תשורה משמחת הנישואין אלפנביין - הבר ] באתר {{COL}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2021/12/blog-post_3.html בכדי להפנים חסידות - צריך להתפלל באריכות • מסה מאלפת של הרב אלפנביין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלפנביין ישראל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים נתניה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תנש&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנתניה]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=725156 יהודה זרחיה סגל 2024-12-19T06:28:49Z <p>מיד: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סגל''' ([[תרפ&quot;ד]]-[[תשס&quot;א]]), היה [[רב]] ואב&quot;ד בקריית שלום ב[[תל אביב]]. שלח מכתבים רבים לרבי בענייני קבלה לצד נושאים פרטיים וזכה לקבל מענות, מהם שנדפסו באגרות קודש,בשמן ששון מחבריך, מנחם משיב נפשי וחלקם פורסמו על ידי בית המכירות תפארת.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> <br /> נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרפ&quot;ד]] לאביו הגאון רבי שפטיה שעפטל סגל, מצאצאי [[השל&quot;ה]] הקדוש. <br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ג]] נתמנה לרב ואב&quot;ד בשכונת קריית שלום בדרום תל אביב. <br /> <br /> ניהל קשרים הדוקים עם רבני [[חב&quot;ד]] ב[[תל אביב]], הרב [[יהושע זאב שוורצמן]], הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]], הרב [[לוי גרוסמן]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], והרב [[משה אריה לייב שפירא]] ראש ישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> היו זמנים שמסר שיעורים במאמרי [[תורת החסידות]] בבית הכנסת &quot;פועלי אגודת ישראל&quot; בשכונת קריית שלום ב[[תל אביב]].<br /> <br /> לא זכה לילדים.<br /> <br /> נפטר ב[[ט' אדר]] [[תשס&quot;א]] ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> == קשריו עם הרבי ==<br /> <br /> זכה לקבל [[אגרות קודש]] רבות מה[[רבי]] במשך השנים, בענייני הנהגת הרבנות ב[[תל אביב]], ותשובות וביאורים בענייני [[הלכה]], ב[[חסידות]],קבלה ונושאים פרטיים.<br /> <br /> בהזדמנויות רבות בספריו והרצאותיו השונות הזכיר ושיבח רבות את כ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ שליט&quot;א והנה דוגמה אחת מיני רבות{{הערה|פירסם מאמרים בספרי הר המלך שיצאו לאור לרגל חגיגות סיום הרמב&quot;ם}}:<br /> <br /> ב[[ט' ניסן]] בשנת [[תשל&quot;ב]] כתב (בהקשר לשנת השבעים שחגג [[הרבי שליט&quot;א]] בשנה זו) במאמרו בעיתון 'שערים': <br /> <br /> &quot;דברי חז&quot;ל ידועים שחביבין השביעיות, משה רבנו הוא השביעי לאברהם אבינו, ובין נשיאי חב&quot;ד הנה מרן אדמו&quot;ר הוא הנר השביעי. ולכן כיון שהוא בבחינת שבת במילואו, ממנו מתברכין כל שיתא היומין, כלומר, היקף פעלו משתרע על כל ששת קצות התבל. ארבע הרוחות של הכדור, ומעלה - בקצה סיביר, ומטה - בדרום אוסטרליה ועוד. ושלוחיו החסידים הנאמנים מקרבים לבבות לאבינו שבשמים בכל אתר ואתר. והנו ניצב על משמרת היהדות הכללית בתבל, בכבוד. ומגיב על המתרחש בכל פינה בחלד.&quot;<br /> <br /> &quot;..זאת ועוד, התפיסה הפינומינלית שלו וזכרונו הנדיר, ומוחו הבהיר והקדוש, הרימו אותו לדרגא עילאית שקנה שביתה בכל היקפי מיכמני התורה הקדושה בנגלה ובנסתר. הש&quot;ס'ים בבלי ירושלמי והמדרשים, הרמב&quot;ם והשו&quot;ע וכו', הפסקים והשו&quot;ת, הזוהר הקדוש וכתבי האר&quot;י וגדולי המקובלים, הספרות החבדי&quot;ת העניפה לרבות שיחות וסיפורים מכל המתבוננים בדא&quot;ח, גם מתלמידי בית חב&quot;ד - חרוטים בדייקנות על לוח לבבו, שחורש בהם חרישה מיוחדת, ומנחה את שומעי לקחו בעל פה ובכתב לפיהן.&quot;<br /> <br /> &quot;גם שבילי מילי דעלמא נהירין לו על בוריין, וכוחו המדעי גם הוא מבין הגדולים שבדורנו. גם התמדתו ומרצו הם בלתי נדלים, ממש כמעט ללא מנוח יום ולילה באופן רצוף. מרן הרבי עמד כסולם מוצב ארצה, בין המלומדים העוסקים בחיי העולם הזה, וראשו הגיע תמיד השמימה, בהתבוננו במעמקי החסידות, ופנימיות נפשו דבק תמיד בלהט בקונו. הוא קירב רבבות רבות לעבודת הבורא, בדרכים מיוחדות של זירוז וחיבה, בדרך החסד של אברהם אבינו.&quot;<br /> <br /> ונוסף לכל אלה, הנה מרן הוא בעצמו גם חסיד של אדמו&quot;ר כל ימיו, שוטח ומריץ את הבקשות והתפילות המופנות אליו לחמיו אדמו&quot;ר, ועל קברו קורא וצובר את כל הפתקאות. וצדיקים במיתתם קרוים חיים, הנה המנוח אדמו&quot;ר הוא הצנור, ודרכו מזרים הרבי את ברכתו ועצתו לחסידים&quot;.<br /> <br /> ועוד כתב במאמר הנ&quot;ל: &quot;נדמה לנו שהנה אדמו&quot;ר הגאון אדמו&quot;ר הצמח צדק - בעל ה&quot;צמח צדק&quot; (הנושא את אותו השם), מופיע שנית על במת החסידות לפנינו, במהדורא בתרא, החובקת זרועות עולם. אשר בגאונותו ההלכתית המוכרת, בתשובותיו ובחידושיו, ובחושיו הקדושים ובעומק נר&quot;נ שלו, עיצב פירוש על הדרושים של רבנו אור עולם אדמו&quot;ר הזקן ועכי&quot;א (בלקוטי תורה ותורה אור), והחיה את הדורות במתיקות נועם קדושת התורה.&quot;<br /> <br /> &quot;..כן גם אדמו&quot;ר הגאון האמיתי שליט&quot;א, נוסך בהנהגתו הנבונה בנפש החסידים, פירוש חדש לכל תורותיהם של נשיאי חב&quot;ד - בתתו את ההדגמה המעשית, של הצלת כל נפש יהודי מלכידה בידי הסטרא אחרא, מתוך אהבת ישראל אמיתית, יחד עם הדחף להשתקעות נפלאה בעמלה של תורה, ואהבת שמים חסידית בדחילו ורחימו ברצוא ושוב. וכולנו מאחלים לו שיבה טובה ובריות גופא, ובימיו ובימינו יבוא בן דוד&quot;.<br /> <br /> ==מכתביו אל הרבי==<br /> אגרות הרבי אל הרב סגל מתועדות בכרכי אגרות קודש ובספרים שמן ששון מחבריך ומנחם משיב נפשי. אגרות נוספות ומכתבים מאת רבי יהודה זרחיה סגל, ששלח אל הרבי מליובאוויטש נחשפו בשנת תשפ&quot;ה בבית המכירות תפארת. <br /> <br /> הרב סגל כתב כל חייו אל הרבי מליובאוויטש כתלמיד הכותב אל רבו המובהק. הרב סגל היה קשור אל הרבי, בעבותות אהבה, בקשר נשמתי עליון ונשגב.<br /> ההתכתבות במכתבים היו בעניינים אישיים של הרב סגל, בענייני הרבנות הראשית בכלל ורבנות תל אביב בפרט, בענייני ציבור, ובעיקר בחידושי תורה בהלכה ואגדה, חסידות קבלה ועבודת ה', ומעל הכל בענייני סוד ה' ליראיו מענייני נשמות, עלייתם, תיקונם והתגלותם.<br /> <br /> להלן מספר ציטוטים חלקיים מהמכתבים שנחשפו בתפארת בחודש כסלו תשפ&quot;ה, המראים את הקשר הנשמתי שהיה להרב סגל עם הרבי: &quot;היום יום הולדתי, וכדרכי בכל שנה כן השנה אני כ' לאדמו&quot;ר שלי', ובכל שנה כתב אלי: 'לסדר כפי הנצרך באותו יום', ולא ידעתי בכל שנה אל מה ירמזון מליו הק'… ואיני מבין הרמזים בחלומות כו', ואם יש לאדמו&quot;ר שליט&quot;א הרשות להדריך אותי ובצורה שאוכל לקבל&quot; (שושן פורים תשכ&quot;ד); &quot;אתחנן אל כ&quot;ק לזכות אותי להתעורר כראוי ולהעלותי מדרגה לדרגה… והן כמה וכמה פעמים ראיתי כ&quot;ק מעוררני בחלומותי… ובפרט שהוא מזכה ישראל להיות עטורים במוחין דתפילין… ואימתי יהא הארה הזה שידבקו ישראל בשכינתא&quot; (י' שבט תשכ&quot;ט); &quot;שלום עליך רבי ומורי, ואקוה גם 'אבי אבי', אבי ואמי. אשמח אם אדע כי המכתבים ששלחתי הגיעו, כי יש חששות כבדים, ומשה רעיא מהימנא חס על הצאן&quot; (תמוז תשל&quot;ד ?); &quot;למנהיג דורנו ופארו עמודא דנהורא בכל פנות תבל אדמו&quot;ר מרן הגאון האמיתי כקש&quot;ת בגלוי ובסתר בנגלה ובנסתר שליט&quot;א. כתלמיד זעיר לרבו אברכנהו…<br /> ויזכה להמנות בין שבעה הרועים ושמונה נסיכי אדם… בחבורתם… ומשיח הוא זה שבו בוחר השי&quot;ת ברגע הנחוץ ומשרה עליו פתאום רוח הקודש… ומקויים בו ונחה עליו רוח ד'… &quot; (סיון תשמ&quot;ט). <br /> <br /> לצרור המכתבים שלפנינו מצורף מכתב, משבט תשט&quot;ו, ששלח לידידו רבי ברוך שלמה רבינוביץ, בו מספר בהרחבה על משרת הרבנות שקיבל כבר בשנת תשי&quot;ג. בעמוד האחורי הוא מספר דברים מופלאים על השידוך שלו. בין הדברים הוא מספר לו דבר פלא:<br /> &quot;גם פלא שמרן האדמו&quot;ר מליובאוויטש נ&quot;י כתב לי מכתב מזל טוב תיכף ומיד אחר הארוסין מבלי שהודעתי לו&quot;{{הערה|בית המכירות תפארת, מכירת ה' טבת תשפ&quot;ה}}.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> * '''צמח יהודה''' – על הש&quot;ס והשולחן ערוך (ה' כרכים)<br /> * '''משפטי החן''' – על התורה<br /> * '''דורשי ה' ''' – מוסר<br /> * '''ראשית העבודה''' – מוסר וחסידות<br /> * '''חידושי רבי יהודה זרחיה''' - על הש&quot;ס<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * בית המכירות תפארת, מכירת ה' טבת תשפ&quot;ה - מכתבי הרב סגל זצ&quot;ל אל הרבי<br /> * כפר חב&quot;ד 2089 <br /> * מסכת חייו וקשריו עם הרבי של הרב יהודה זרחיה סגל - [[שמן ששון מחבריך]] חלק ג' ע' 151-160<br /> * יחידויות ואגרות מהרבי - בסוד שיח ע' 260<br /> *אגרות של הרבי אל הרב יהודה זרחיה סגל - מנחם משיב נפשי ע' 632-635<br /> <br /> ===מאמרי הרב סגל בפרסומים חב&quot;דיים===<br /> * כבוד חכמים עטרת פז ע' שעב<br /> *הר המלך א, ג, ד, ה, ו, ז, ח<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15947&amp;st=&amp;pgnum=615 למפתח אגרות קודש שקיבל מהרבי שליט&quot;א] באתר [[היברו בוקס]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:סגל, יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;א]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%AA&diff=725068 ברית המועצות 2024-12-18T06:33:22Z <p>מיד: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=רפובליקה הסובייטית שהתקיימה משנת ה'[[תרפ&quot;ג]] עד שנת ה'[[תשנ&quot;ב]]|אחר=מדינת רוסיה|ראו=[[רוסיה]]}}<br /> '''ברית המועצות''' (ברוסית '''סוֹיוּז סוֹבְיֶצְקִיך סוֹצְיָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק'''{{הערה|בכתיב רוסי: '''Сою́з Сове́тских Социалисти́ческих Респу́блик'''.}}; ידועה גם בראשי התיבות '''ס.ס.ס.ר'''{{הערה|בכתב הקרילי, האותיות ס.ס.ס.ר הינם '''.С.С.С.Р'''. חסידים ברוסיה נהגו לומר, שהערך המספרי של ס.ס.ס.ר. הוא בגימטריה 380 כמניין 'מצרים'}} בתרגום לעברית: '''ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות'''{{הערה|פירוש המילה סובייט ברוסית הוא מועצה.}}) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני מזרח אירופה, וצפון-מרכז אסיה. תחתיה חיו כמחצית מה[[יהודים]] בעולם. בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית, ושלטונה התאפיין ברדיפת ודיכוי הדת היהודית. יהודים ובהם חסידי חב&quot;ד רבים [[מסירות נפש|מסרו את נפשם]] על [[קידוש ה']] בימי ברית המועצות, במסגרת המאבק המתמיד מול השלטון על שמירת הזהות היהודית וקיום התורה והמצוות.<br /> ==רקע==<br /> ברית המועצות הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם ומובילת האידיאולוגיה הקומוניסטית הכופרת בכל דת. היא הוקמה ב-[[י&quot;א טבת]], ה'[[תרפ&quot;ג]] (30 בדצמבר 1922) בעקבות ניצחון הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה, כאיחוד בין רוסיה הסובייטית לרפובליקות הסובייטיות של עבר הקווקז, [[אוקראינה]] הסובייטית, ובלארוס הסובייטית, שהוקמו אף הן בזמן המלחמה. לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה ברית המועצות לאחת משתי מעצמות-העל בעולם (במקביל עם [[ארצות הברית]]). בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הורכבה מ-15 מדינות משנה שנקראו &quot;רפובליקות סוציאליסטיות&quot;, שחלקן נכבשו בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]].<br /> <br /> ===רפובליקות ברית המועצות===<br /> #[[רוסיה]]<br /> #[[אוקראינה]]<br /> #ביילורוסיה<br /> #מולדביה<br /> #אזרביג'ן<br /> #אוזבקיסטן<br /> #קזחסטן<br /> #טג'קיסטן<br /> #קריגיזיה<br /> #טורקמניסטן<br /> #מולדביה<br /> #גרוזיה<br /> #ליטא<br /> #לטביה<br /> #אסטוניה<br /> <br /> ===כלכלת בריה&quot;מ===<br /> מקומה של ברית המועצות במוסדות הבינלאומיים, לרבות ב[[אומות המאוחדות]], נתפס על ידי [[רוסיה]], שהייתה הגדולה ברפובליקות והיוותה את מרכזה הפוליטי והתרבותי של ברית המועצות.<br /> <br /> השיטה הקומוניסטית מורכבת משיטת המרקסיזם. כלומר, שוויון זכויות מוחלט בין כלל האזרחים. וכיון שכך לא יכול להיות מעמד עליון ומעמד נמוך אלא כולם שווים. לצורך זה נישלו את רכושם של עשירי המדינה בעוד שאותם הרגו או שילחו לסיביר. את ה[[מזון]] היו מקבלים בתלושים, ולא באמצעות כסף, בעקבות כך פרח שוק שחור ובו היו משיגים מזון ופריטים אחרים באופן לא חוקי.<br /> <br /> השלטונות פעלו למחוק את ההבדלים בין הדתות ורדפו כל דבר שהתקשר לדת.<br /> <br /> בברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, כיום מוערך מספר היהודים החיים בהם במיליונים בודדים{{מקור}}.<br /> <br /> ==דיכוי הדת==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[יבסקציה]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]], [[מאסר חסידים תרצ&quot;ח]]}}<br /> <br /> הקומוניסטים דגלו באתאיזם, כלומר, אמונה שאין מציאות עליונה (רח&quot;ל), ולכן עם המהפכה, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על כל הדתות, ובעיקר על היהדות{{מקור}}. <br /> <br /> בין החוקים שנודעו לפגוע בשמירה על מצוות היהדות היו: <br /> <br /> *איסור על מתן חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד במקביל לחוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, איסור זה נועד למנוע חינוך יהודי לילדים. <br /> <br /> *פגיעה משמעותית נוספת בשומרי המצוות היה האיסור על סגירת מפעלים בשבת, כתוצאה מכך שומרי השבת איבדו את פרנסתם והיה זה בלתי אפשרי עבורם לעבוד במקומות העבודה הרגילים. יוצאים מן הכלל היו בעלי עסקים פרטיים שנוהלו מהבית. <br /> <br /> *נסגרו בתי כנסת ומקוואות רבים על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה.<br /> <br /> לצורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. ([[המשטרה החשאית]] של רוסיה{{הערה|במהלך השנים החליפה [[המשטרה החשאית]] מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד [[תרצ&quot;ד]] נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ&quot;ד עד [[תש&quot;ג]]: נ.ק.וו. ד, מאז עד מותו של סטלין ב[[תשי&quot;ג]]: מ. ג. ב, מאז עד [[תנש&quot;א]]: הק.ג.ב.}}) את ה[[יבסקציה]] (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללו סתמו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השרותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות ב[[סיביר]] עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל&quot;מסוכנים&quot; יותר הוצאו להורג. המצב החמיר כשעלה סטלין לשלטון אחרי מותו של לנין בשנת [[תרפ&quot;ד]] והחל ברודנות קשה כלפי כל מתנגדיו. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח &quot;[[תלמוד תורה|חדרים]]&quot; מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים (ה&quot;שקאלעס&quot;) עקב הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כן, פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. בתקופה ההיא הוטל &quot;מסך הברזל&quot;{{הערה|1=את המונח טבע ראש ממשלת אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל. אמנם, בשיחותיו אמר הרבי כמה פעמים שהוא אינו גורס את השימוש במונח זה, כיוון שמסך זה אינו אלא מסך של דמיון - ראו למשל [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4335 משיחת [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] תשל&quot;ב]{{וידאו}}.}} (איסור כניסה ויציאה) שהפך את ברית המועצות לכלא אחד גדול ומנע כל אפשרות לעזוב את המדינה.<br /> <br /> בעקבות כך [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|נאסר]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תרפ&quot;ז]] ונגזר עליו גזר דין מוות, לאחר מערכה דיפלומטית הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף, שוחרר לחופשי בי&quot;ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת [[תרפ&quot;ח]].<br /> <br /> ביום הראשון לבואו לריגא ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף, [[מזון]] ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים לנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, החסידים היו מקבלים באמצעות שלוחים שונים חפצים יקרים שעל ידי מכירתם בשוק השחור הרוויחו כסף לתפעול רשת הישיבות וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתית. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] ערך הנ.ק.וו. ד [[מאסר חסידים תרצ&quot;ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי&quot;א.}}. במהלך השנים הבאות (תרצ&quot;ה - [[תרצ&quot;ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}} ששיאן בגל המאסרים ב[[תרצ&quot;ח]] שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן &quot;ליל עשרת הרוגי מלכות&quot;, שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125. [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]. [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]]}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ&quot;ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}.<br /> <br /> ==מלחמת העולם השנייה==<br /> <br /> במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו יהודים רבים מקו החזית לערים [[טשקנט]] ו[[סמרקנד]], שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנימיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ&quot;ש שמתו ברעב, לאחר מכן באו שנים בהן הייתה הפרנסה מצוייה ברווח יותר{{הערה|על הבריחה ועל החיים והרעב ב[[סמרקנד]] שם פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.}}. בתקופה ההיא עסק [[הרבי הריי&quot;צ]] במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח{{הערה|שם פרק נ, עמ' רכה.}}.<br /> <br /> ==היציאה מרוסיה==<br /> {{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש&quot;ו}}<br /> לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת [[תש&quot;ו]] נוצרה הזדמנות נדירה [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|לעזוב את רוסיה]], רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו ל[[סיביר]] ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור [[הרבי הריי&quot;צ]] הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה &quot;הרכבת משפחות&quot; כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' [[מענדל פוטרפס]]. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם ל[[ניו יורק]] ול[[ארץ ישראל]]{{הערה|על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] פרק צט, עמ' של&quot;ט עד סוף הספר. פעילות חוצה גבולות. [[היציאה מרוסיה (ספר)]]}}.<br /> <br /> במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות{{מקור}} על [[לימוד התורה]] ושמירת המצוות. גם לאחר [[תש&quot;ז]] נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.<br /> <br /> ==בדור השביעי==<br /> ===סיוע ליהודי ברית המועצות===<br /> [[הרבי]] פעל כל השנים בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי רשת של סוכנים אשר נכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים, ובאמצעותם החדיר הרבי [[תפילין]], [[מזוזות]] ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות{{הערה|ראו למשל [http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%9A-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/ התקשרות של אהבה מאחורי מסך הברזל], [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]].}}.<br /> <br /> עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה{{הערה|ש&quot;פ צו תש&quot;ל, שיחות קודש [[תש&quot;ל]] חלק א' עמ' 658, בעברית - דיעדושקה עמ' 125, 127.}} עד כדי כך שאחרי אחת ההפגנות אמר הרבי שההפגנות מנעו יציאה של כמאה משפחות מברית המועצות{{הערה|שם, עמ' 128.}}.<br /> <br /> עקב קשריו הרבים של הרבי עם יהודי ברית המועצות ופעולותיו לעזרתם, שלח ה[[ק.ג.ב.]] חוקרים ל-770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות{{הערה|1=דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55836 עיתון המבשר].}}.<br /> <br /> ===נבואת התפרקות ברית המועצות===<br /> ביום ב' של חג ה[[שבועות]] [[תשכ&quot;ד]] בסוף ה[[התוועדות]] אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה{{הערה|[[תורת מנחם התוועדויות]] כרך מ' עמ' 84.}}.<br /> <br /> בו' [[תשרי]] בשנת [[תשכ&quot;ז]], כשאף אחד לא חלם על כך, הודיע הרבי ב[[נבואה]] שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תש&quot;מ]] ב[[פאראד]] דיבר הרבי אודות ההיתר על פי חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות ל[[ארץ ישראל]] בעקבות פתיחת מסך הברזל. בעקבות דברי הרבי נבנה שיכון [[שמי&quot;ר]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==התפרקות ברית המועצות==<br /> ‏{{ערך מורחב|התפרקות ברית המועצות}}<br /> בסוף שנות המ&quot;מים החלו להפציע סדקים ב&quot;מסך הברזל&quot; של ברית המועצות. בשנת [[תשמ&quot;ז]] הודיע מנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב על תכנית ה&quot;פרסטרויקה&quot; (=בנייה מחדש) וה&quot;גלאסנוסט&quot; (=פתיחות), שהפחיתו את הדיכוי הקומוניסטי והביאו חופש יחסי לברית המועצות. בשנת [[תשמ&quot;ט]] חתם גורבצ'וב על הסכם עם ג'ורג בוש, מנהיג [[ארצות הברית]], שבישר את סיום המלחמה הקרה הממושכת בין המעצמות וצמצום משמעותי בפיתוח הנשק{{הערה|יצויין שבמסגרת הסכם זה, ירד עד שנת [[תשס&quot;א]] הקף ייצור הנשק האטומי בכ-80 אחוז.}}.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה. על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיונות הפיכה שהביאו להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה.<br /> <br /> עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה. כל ההגבלות שהיו על היהודים הוסרו, ומאז התאפשר לנהל חיי יהדות בגלוי. בשנים אלו החלו [[שלוחי הרבי]] להגיע בהמוניהם לערי ברית המועצות, ולשקם את חיי היהדות שהיו שוממים במשך שנים כה ארוכות.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] [[תנש&quot;א]] ניסו אנשי המפלגה הקומוניסטית וה[[ק.ג.ב.]] לערוך ניסיון הפיכה מחדש ולהשתלט על בניני הממשל ב[[מוסקבה]]. הדבר עורר בהלה גדולה בין האזרחים, ורבים משלוחי הרבי ששהו במדינות ברית המועצות באותה תקופה (ביניהם בחורים שנשלחו לערוך את מחנות הקיץ) פנו לרבי בשאלה בהולה מה לעשות. מענה הרבי היה: {{ציטוטון|בתמהון הכי גדול קבלתי השאלה - כפשוט ימשיכו בכל התכניות שלהם, כולל הקייטנות, עד גמירא, וה' יצליחם ויבשרו טוב}}. תוך יומיים, הצליחה הממשלה לעצור את המהפכנים וניסיון ההפיכה נמנע ללא שפיכות דמים.<br /> <br /> ב-[[ט' טבת]], ה'[[תשנ&quot;ב]], (16 בדצמבר 1991), התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למדינות עצמאיות, בעלות כלכלה קפיטליסטית ורובן בעלות משטר המוצהר כדמוקרטי או כדמוקרטי למחצה. ומהן אשר השלטון מתנהג בדיקטטורה חלקית.<br /> ===התייחסויות הרבי לנושא===<br /> פעמים רבות בשנים [[תש&quot;נ]], [[תנש&quot;א]] ו[[תשנ&quot;ב]] התייחס הרבי להפיכת ברית המועצות כתהליך גאולתי, שנפעל בכוחו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כ[[משיח שבדור]]{{הערה|שיחות ה[[דבר מלכות]] ש&quot;פ בלק, ואתחנן, עקב תנש&quot;א. בא, משפטים תשנ&quot;ב. ועוד}}.<br /> <br /> ב[[חודש מנחם אב]] נערך ב[[מוסקבה]] כינוס השלוחים במדינות ברית המועצות, במהלכו השתטחו על [[אוהל (קבר הצדיק)|ציוני]] רבותינו נשיאנו ב[[ליובאוויטש]] ועל ציון [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אבי הרבי]] ב[[אלמא אטא]]. בשיחת שבת פרשת ואתחנן התייחס לכך הרבי ואמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן<br /> |תוכן=כולל גם ה&quot;פלא&quot; שמתרחש בימים אלו ממש: כינוס אנ&quot;ש והשלוחים שיחיו במדינת רוסיא.. שמאורע זה הוא ענין של &quot;נפלאות&quot;, שאותה מדינה '''שלחמה''' נגד פעולותיו של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו (ועל דרך זה בנוגע לפעולותיו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|בעל ההילולא דעשירי באב]]) בהפצת התורה והמעיינות חוצה, '''מארחת ומכבדת''' את תלמידיו ושלוחיו וההולכים בדרכיו ואורחותיו בהפצת התורה והמעיינות חוצה -<br /> <br /> ש&quot;נפלאות&quot; אלו (שכבר ראו בפועל) מעוררים ומדגישים שתיכף ומיד רואים את הפלא הכי גדול - גאולה האמיתית והשלימה עליה נאמר &quot;כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות&quot;}}<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תשנ&quot;ב]] חתמה ברית המועצות על הסכם סיום המלחמה הקרה עם [[ארצות הברית]] ועל צמצום ההוצאות על ייצור הנשק. הרבי הקדיש לכך [[שיחה]] מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד &quot;[[וכתתו חרבותם לאיתים]]&quot; שיתממש ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] ש&quot;פ משפטים תשנ&quot;ב.}}.<br /> <br /> הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם ל[[ארץ ישראל]] כטעימה מייעוד הגאולה של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|שיחות הדבר מלכות כ&quot;ו [[ניסן]] תנש&quot;א, ש&quot;פ ויקהל [[תשנ&quot;ב]] ועוד.}}.<br /> <br /> ==כיום==<br /> בעקבות נפילת המשטר הקומניסטי והקמת ממשל דמוקרטי המתיר לימודי [[יהדות]] ואף תומך בהם פועלים מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומניסטית.<br /> <br /> על פי הנתונים הרשמיים חיים כיום ברוסיה ומדינות ברית המועצות לשעבר כ-205,000 יהודים ומומחים מעריכים שישנם עוד למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם{{מקור}}. באותם מדינות פועלים מאות שלוחי הרבי במסגרת מספר ארגונים, ביניהם הארגון הוותיק [[לשכת עזרת אחים]] חב&quot;ד ליובאוויטש, ארגון [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]]. ארגון [[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]] ובמקביל פועלים ארגונים יהודים שונים נוספים העובדים בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br /> <br /> ברחבי מדינות ברית המועצות לשעבר, פועלות גם קרנות סיוע כמו [[אור אבנר]], [[עזרת אחים ליהדות מולדובה]], [[ידידי יהדות קזחסטן]], [[קרן המצווה]], [[קרן עזרת משה]] ו[[כולל חב&quot;ד]]. העוזרות רבות לשלוחים ולמוסדות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[רוסיה]]<br /> *[[ק.ג.ב.]]<br /> *[[שלוחים חשאיים לרוסיה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ט]]<br /> *הרב [[נפתלי צבי גוטליב]],[[יהדות הדממה]]<br /> *הרב [[זושא וולף]], '''דיעדושקא''' - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה, [[אור אבנר]], [[תשס&quot;ז]].<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''סוערות בדממה''' - נשות החסידים ברוסיה הסובייטית (ב' כרכים), [[תשס&quot;ה]].<br /> *הרב [[מנחם זלמנוב]], '''מי ארמיא אדמורא''' - שיחות הרבי ומפעל השליחות בחבר העמים, [[עזרת אחים]], [[תשע&quot;ד]].<br /> *'''יהודי רוסיה יקרים לליבי מאוד''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב&quot;ד 1949 עמוד 50<br /> *'''שלוחי החרש שחוללו מהפכה שקטה ביהדות רוסיה''', שבועון בית משיח ח' תמוז תשפ&quot;א עמוד 14<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63653 20 שנה לניסי המהפכה ברוסיה ● סקירה מרתקת] - {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%20%D7%A9%D7%99%D7%B3.pdf המדינה ההיא]''', בתוך תשורה מנישואי תמרין-מרגליות, י&quot;ב אדר תשפ&quot;א<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/06/649ac271eaa80_1687863921.pdf אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת]''', גליון כי קרוב פרשת בלק ה'תשפ&quot;ג<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מדינות ברית המועצות לשעבר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ברית המועצות]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&diff=724858 קראון הייטס 2024-12-16T06:24:57Z <p>מיד: /* ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס */</p> <hr /> <div>{{קראון הייטס|<br /> |שם=קראון הייטס<br /> |תמונה=[[קובץ:קראון הייטס.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]<br /> |כתובית=צומת רחובות &quot;[[קינגסטון]]&quot; ו&quot;[[איסטרן פארקווי]]&quot; בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)<br /> |עיר=[[ניו יורק]]<br /> |רובע=[[ברוקלין]]<br /> |עיר תאומה=[[כפר חב&quot;ד]], [[ישראל]]. [[מונטריאול]], [[קנדה]]<br /> |מייסד הקהילה=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |[[רב מורה הוראה|רבני]] השכונה=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> |משפיעים בשכונה=<br /> |מוסדות וגופים=[[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[נשי חב&quot;ד]], [[די אידישע היים]], [[שבועון בית משיח]], [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[פר&quot;י]], [[הוצאת הספרים קה&quot;ת]], [[צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב&quot;ד המרכזית - 770]] [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], ועוד<br /> |מוסדות הקהילה=[[בד&quot;צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]], ועוד<br /> |בתי כנסת=כ-75 [[בית כנסת|בתי כנסת]]<br /> |מקוואות= 15 [[מקווה|מקוואות]]<br /> |מס' משפחות=5,000 משפחות אנ&quot;ש<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בשכונה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס|אישים בקראון הייטס]]<br /> |משפיעים ורבנים בשכונה (קטגוריה)=<br /> |מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס|מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]<br /> }}<br /> <br /> '''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, בה ממוקם הבנין המפורסם [[770]]. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]]. ואילו קינגסטון הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב&quot;דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים בקינגסטון.<br /> <br /> קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]],[[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו&quot;רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ&quot;פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות]], כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב&quot;ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב&quot;ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.<br /> <br /> בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב. בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב&quot;ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים. בשכונה 75 בתי כנסת ו-15 מקוואות. <br /> <br /> בקראון הייטס ארגונים חב&quot;דיים מרכזיים ומוסדות חינוך גדולים, ארגוני צדקה וחסד ובהם:<br /> [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[נשי חב&quot;ד]], [[די אידישע היים]], [[שבועון בית משיח]], [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[פר&quot;י]],[[הוצאת הספרים קה&quot;ת]], [[צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב&quot;ד המרכזית - 770]] [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], [[בד&quot;צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]].<br /> <br /> ==מרכז חב&quot;ד העולמי==<br /> [[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 770]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}<br /> בשנת [[ת&quot;ש]], בזמן ש[[הרבי הריי&quot;צ]] התגורר בבית מלון ברובע [[מנהטן]], חיפשו מקום מגורים מתאים לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו &quot;בתוך עמי אנכי יושב&quot;, כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה&quot;איסט סייד&quot; שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה.<br /> <br /> לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לדרישות לבית הרבי, מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר&quot;צ בעלות $30,000, מאז ועד היום 770 משמש כמרכז חב&quot;ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב&quot;ד]] בעולם כולו.<br /> <br /> ==המאבק על צביון השכונה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]}}<br /> צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו&quot;רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מערך חיים יהודי שלם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]] החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בניינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.<br /> <br /> הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.<br /> <br /> כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.<br /> <br /> כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההיצע של הדירות בשכונת קראון הייטס.<br /> <br /> ==מהומות קראון הייטס==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] התפתחו מהומות אנטישמיות בהם תושבי השכונה השחורים פגעו באכזריות בחסידים וברכושם. המהומות כונו &quot;מהומות קראון הייטס&quot; או &quot;פוגרום קראון הייטס&quot;.<br /> <br /> בחודש [[אלול]] [[תנש&quot;א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ&quot;ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (של &quot;הצלה&quot;) הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.<br /> <br /> במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות אנטישמיות סדיסטיות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר אודות בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.<br /> <br /> בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי.<br /> <br /> במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה בגלל הסתה של אישים שחורים אשר ניצלו את המהומות להסתה אנטישמית בין גזעית.<br /> <br /> ==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==<br /> [[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]<br /> *'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה&quot;ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.<br /> *[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304.<br /> *770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.<br /> *770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.<br /> *השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא &quot;יתיב ביני עניי&quot;.<br /> <br /> כשהגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה&quot;ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב&quot;ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.<br /> <br /> הרבי הבהיר על מי מוטלת האחריות לביטחון שכונת קראון הייטס:<br /> {{ציטוטון|אי אפשר לענות עוד הפעם ועוד הפעם!!אחת ולעתיד לבוא - כהנ&quot;ל השייך לעניני בטחון השכונה (ובמילא להעיר כולה דבני ישראל שם) על אחריות (אחריות דפיקוח נפש) דהארגונים ובמילא על רבניהם (ובמילא על ועד הרבנים) שלהם.}}{{מקור|}}<br /> <br /> עם השנים התגשמו הוראות הרבי ומספר התושבים חסידי חב&quot;ד הולך וגדל ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.<br /> <br /> ==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==<br /> ===בית דין===<br /> [[קובץ:Chk לוגו ברור.png|250|שמאל|ממוזער|250px|חותמת ה[[כשרות]] של הבד&quot;ץ]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}<br /> בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה.<br /> <br /> משרדי בית הדין נמצאים במרכז השכונה ב[[רחוב קינגסטון]], בין הרחובות קראון ומונטגומרי.<br /> <br /> ====כשרות רבני קראון הייטס====<br /> לבית הדין קיימת מערכת כשרות הידועה בשם &quot;CHK&quot; (ראשי התיבות: [[קראון הייטס]] כשר), המופעלת על ידי שני חברי הבד&quot;ץ הרב [[אברהם אזדבא]], והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]. מנהל מערכת הכשרות הוא הרב [[דובער לברטוב (קראון הייטס)|דובער לברטוב]].<br /> <br /> מערכת כשרות מכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות ומפעלים בשכונה וסביבותיה.<br /> <br /> ===ועד הקהל===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}<br /> את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד&quot;ר אליהו רוזן.<br /> <br /> ===מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח===<br /> [[קובץ:סמל מרכז חב&quot;ד העולמי.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|סמל '''מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח''']]<br /> '''מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח''' - הינו ארגון שהוקם בשנת [[תשנ&quot;ו]] במטרה לרכז את כל פעולות [[חסידות חב&quot;ד]] בנושא [[משיח]]: [[בשורת הגאולה]], [[פרסום גאולה ומשיח]] ולהטות כתף לכל אירוע או פרוויקט העוסק בגאולה ומשיח.<br /> <br /> מנהל המרכז הינו הרב [[מנחם מענדל הנדל]]. המרכז מתנהל בכפוף לוועדה רוחנית בה חברים משפיעים ועסקנים משכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ===ארגוני חסד===<br /> [[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]<br /> *[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].<br /> *[[שמירה קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ&quot;ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מטרת הארגון עם הקמתו: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל&quot;ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.<br /> *[[שומרים קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.<br /> *[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם.<br /> *חסדי ברכה - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.<br /> *[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.<br /> *[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים ואורחים המגיעים מחוץ לארה&quot;ב, הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.<br /> * תן יד - הכנסת כלה לתושבי קראון הייטס ואחרים.<br /> *[[חברת שמחת שבת ויום טוב]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות בקראון הייטס לצרכי שבת וחג.<br /> * [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]] - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. ב[[חודש תשרי]] מנהל אירוח לינה סעודות ואירועים, שיעורים והתוועדויות לאלפי האורחים - אנ&quot;ש, תמימים, נשים, בנות וטף. ובמהלך השנה מנהל מערך אירוח בבניין אש&quot;ל.<br /> * אגודת גדליה - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת ה[[קורונה]]. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.<br /> <br /> ===מוסדות חינוך===<br /> [[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]<br /> [[קובץ:בנין אור מנחם קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]<br /> *[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב&quot;ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב&quot;ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי&quot;צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]].<br /> *[[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט&quot;ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו&quot;ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[וועד להפצת שיחות]].<br /> <br /> ;מוסדות לבנים:<br /> * [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] 647 [[איסטערן פארקווי]].<br /> * [[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.<br /> * [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]] 1729 פרזידנט.<br /> * חיידר 'אהלי יוסף יצחק' 333 אלבני אוו.<br /> * דרכי מנחם 438 רוטלנד.<br /> * [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.<br /> * [[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.<br /> <br /> ;מוסדות לבנות<br /> * [[בית חיה מושקא קראון הייטס|בית חי' מושקא]] קארול וטרוי.<br /> * [[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.<br /> * [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] לפרץ וקראון.<br /> * עטרת חי'.<br /> * אהלי יוסף יצחק - בנות.<br /> * מכון ליהדות - בנות אנ&quot;ש (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.<br /> <br /> ===מוסדות להפצת היהדות===<br /> * [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב&quot;ד]] בעולם. יו&quot;ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> * [[חב&quot;ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI);<br /> * JNET<br /> * משרד השלוחים<br /> * [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב&quot;ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט&quot;ו]] על ידי [[הרבי]]. יו&quot;ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].<br /> *[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי&quot;צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש&quot;ס]] המרכזית ב[[י&quot;ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש&quot;א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, ומהם חי עד היום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].<br /> * [[של&quot;ה (ארגון)]] - ארגון של&quot;ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא &quot;ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר&quot;, מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> *[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר&quot;י]] - הפצת יהדות וחסידות בקרב משפחות יוצאי רוסיה. ולהם בית כנסת ומרכז פעילות ברחוב פרזידנט ובמקומות אחרים בניו יורק.<br /> <br /> ===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===<br /> [[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]]<br /> *[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב&quot;ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב&quot;ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].<br /> *[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב&quot;ד]] - גוף האמור לייצג את חב&quot;ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו&quot;ר, אך בשנים האחרונות לא נערכות בחירות.<br /> * [[צבאות השם (ניו יורק)]].<br /> * [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.<br /> * [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).<br /> * כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].<br /> * קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל<br /> * [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.<br /> <br /> ===הוצאה לאור===<br /> * [[קה&quot;ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב&quot;ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק&quot;ה], שנת הלידה של [[אדמו&quot;ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב&quot;ד]]. ההוצאה קמה בשנת [תש&quot;ב] על ידי הרבי הריי&quot;צ. לקה&quot;ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה&quot;ת במגוון שפות.<br /> * [[ועד הנחות התמימים]]<br /> * [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]<br /> * [[ועד להפצת שיחות]]<br /> * [[אוצר ספרי ליובאוויטש]]<br /> <br /> ==כלי תקשורת==<br /> [[קובץ:בית משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער בית משיח בעברית]]<br /> [[קובץ:BM.png|ממוזער|לוגו בית משיח במהדורה האנגלית]]<br /> [[קובץ:חבד אינפו מתקדם.png|ממוזער|שמאל|250px|לוגו חב&quot;ד אינפו]]<br /> [[קובץ:לוגו אנש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו אנ&quot;ש]]<br /> ===עיתונים===<br /> <br /> ==== קראון הייטס====<br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] החל לצאות עיתון בשם &quot;קראון הייטס&quot; במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.<br /> <br /> ====שבועון בית משיח====<br /> '''שבועון בית משיח''', הינו שבועון חב&quot;ד עולמי להפצת בשורת הגאולה המשווק באלפי עותקים ברחבי העולם, באמצעות דיוור ישיר למנויים והפצה בחנויות ברחבי תבל. <br /> <br /> יוצא לאור על ידי [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]]. בגיליון ומוספיו, מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, חדשות וחשיפות ובהם אגרות קודש מסמכים וכתבי יד מאדמו&quot;רי חב&quot;ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו (על פי הגדרת המוציא לאור) הוא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון [[הרבי]]). השבועון יוצא מידי שבוע בשתי מהדורות - בעברית ובאנגלית, ולכל מהדורה מערכת וצוות כותבים בפני עצמו. לשבועון מוספי נשים וילדים, וגם מוסף ייחודי - &quot;התמים&quot; העוסק בעולמם של תלמידי הישיבות החב&quot;דיים.<br /> <br /> בית משיח מהווה פלטפורמת פירסום חשובה לשלוחי הרבי ומוסדות חב&quot;ד בכל העולם.<br /> <br /> ====בית משיח באנגלית====<br /> <br /> המהדורה האנגלית יוצאת לאור כמגזין נפרד - 64 עמודים, ונשלח למנויי המהדורה העברית לפי ביקוש ובמקביל יש למהדורה האנגלית מערכת מנויים ומכירות עצמאית המשווקת אלפי גיליונות בשבוע, בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם.<br /> <br /> ====[[התמים (בית משיח)|התמים]]====<br /> מוסף תקופתי עבור ה[[תמימים]] - בהוצאת [[את&quot;ה העולמי]] ו[[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]]. יוצא לאור במהדורות שונות בעברית ובאנגלית.<br /> <br /> ====ספרים בהוצאת 'בית משיח'====<br /> לאורך השנים התפרסם בבית משיח חומר איכותי ורב ערך במדורים השונים. חלקים מחומרים אלו נערכו ונדפסו מחדש בספרים, חלקם בהוצאת מערכת שבועון בית משיח, וחלקם בהוצאת הכותבים עצמם.<br /> <br /> ====אתרים====<br /> *[[חב&quot;ד און ליין]] אנגלית -בשנת [[תשס&quot;ח]] הוקם האתר: &quot;COLlive&quot;. האתר הוקם בשיתוף פעולה עם האתר COL בעברית אך מופעל באופן עצמאי על ידי ר' [[יהודה לייב צייטלין]], שליח הרבי בטוסון שבאריזונה, המשמש גם כעורך הראשי של האתר.<br /> *[[חב&quot;ד אינפו]] - '''חב&quot;ד אינפו''' ('''chabad.info''') הינו אתר חדשות חב&quot;די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בארץ ובעולם. <br /> הוקם בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי ר' [[שרגא קרומבי]]. האתר מביא מידי יום חדשות משלוחי הרבי וקהילות חב&quot;ד בכל רחבי תבל, ומרבה לפרסם תמונות, מסמכים וחומרים שונים בפרסום ראשון. כמו כן חב&quot;ד אינפו מפרסם כתבות מתוך [[שבועון בית משיח]].<br /> [https://chabadinfo.com/ אתר חב&quot;ד אינפו - בשפה האנגלית] - האתר המקביל לחב&quot;ד אינפו בעברית, מביא חדשות חב&quot;דיות מכל העולם בשפה האנגלית.<br /> *[[חב&quot;דפדיה]] - אנציקלופדיה החב&quot;דית ברשת ה[[אינטרנט]] הפועלת בחסותם של חב&quot;ד אינפו ו[[אתר חב&quot;ד בישראל]]. האנציקלופדיה פועלת באמצעות תוכנת מדיה-ויקי לאנציקלופדיות אינטרנטיות{{הערה|שדרכה פועלים עוד אתרי ויקי}}, ומביאה לפני הקורא את כל הידע הקיים על חסידות חב&quot;ד, מנהיגיה ותורתה, תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח. כמו כן, הינה עוסקת גם בנושאים אחרים הקשורים בחסידות חב&quot;ד, וביהדות בכלל.<br /> *[[חב&quot;ד שופ]] - האתר מפעיל חנות וירטואלית בה נמכרים אלפי מוצרי יהדות וחסידות ומהם: ספרי חב&quot;ד, תשמישי קדושה, מוצרי גאולה ומשיח ועוד. החנות משמשת את אנ&quot;ש והשלוחים בכל העולם כמו גם מקורבים רבים הקונים דרכה מוצרי יהדות.<br /> *[[ אנ&quot;ש (אתר)]], האתר '''אנ&quot;ש אורג''', הינו אתר חדשות חב&quot;די בשפה האנגלית, שהוקם בשנת [[תשע&quot;ט]].<br /> *[[קראון הייטס אינפו]]<br /> <br /> ===בתי כנסת===<br /> {{טורים<br /> | תוכן = *'''[[770]]''', הגבאים הם: [[זלמן ליפסקר]], [[יוסף יצחק לאש]], [[אברהם הולצברג]].<br /> *'''בית הכנסת בית בנימין''' - על שם ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש&quot;ס]]. גבאי [[בית הכנסת]] הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.<br /> *'''בית שמואל''' - ע&quot;ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ&quot;נ הוא ר' משה פינסון הרב '''[[לוי יצחק גרליק]]'''. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.<br /> *'''אגודת ישראל''' - ביהכ&quot;נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.<br /> *'''כתב סופר''' - אמפייר, רב ביהכ&quot;נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].<br /> *'''בית אליעזר יצחק''' מעל [[מקווה]] מאיר - על שם הרב אליעזר יצחק ליווי. רב ביהכנ&quot;ס הוא הרב [[קלמן ויינפלד]].<br /> *בית הכנסת '''&quot;חסידים ואנשי מעשה&quot;''' בבייסמנט של 1466 יוניון.<br /> *'''&quot;ר' מיכאל'ס מנין&quot;''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.<br /> *&quot;אהבת אחים&quot; -&quot;'''אמפייר שטיבל'''&quot; - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.<br /> *בית הכנסת '''&quot;אהבת משה&quot;''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.<br /> *בית הכנסת '''&quot;שיין שול&quot;''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.<br /> *בית הכנסת '''&quot;געצעל שול&quot;''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע&quot;ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.<br /> *בית הכנסת '''&quot;אנשי לובאוו קהל חסידים&quot;''' &quot;באומגרטין שול&quot;.<br /> *בית הכנסת &quot;'''רעים אהובים'''&quot; 1614 קארול סט. הרב משה קליין.<br /> *בית הכנסת '''&quot;פרנקל'ס שול&quot;''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.<br /> *בית הכנסת &quot;'''אנשי רובשוב'''&quot; של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.<br /> *בית הכנסת &quot;בית המדרש '''&quot;אהל נתן&quot;''' 580 קראון סט&quot;.<br /> *בית הכנסת '''&quot;דער שטיבל&quot;''' בשלום סנטר אלבני.<br /> *בית הכנסת '''&quot;די שול&quot;''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.<br /> *בית הכנסת &quot;'''אליהו נחום'''&quot; 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.<br /> *בית הכנסת &quot;'''בית לוי יצחק'''&quot; שול 556 קראון קומה שניה.<br /> *בית הכנסת '''&quot;די בינוני שול&quot;''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.<br /> *בית הכנסת '''&quot;מעיינות&quot;''' קינגסטון. הרב סילווער.<br /> *בית הכנסת '''&quot;בית מנחם מענדל&quot;''' 770 לפרץ הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].<br /> *בית הכנסת '''&quot;כולל מנחם&quot;''' 303 קינגסטון, הרב [[יוסף אברהם הלר]].<br /> *בית הכנסת '''המנין של המל&quot;ח&quot;''' [[788 איסטערן פארקווי]], במשרדי [[המרכז לעניני חינוך]].<br /> *בית הכנסת 770 בזאל הקטן.<br /> *בית הכנסת &quot;'''עלייה שול'''&quot; איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.<br /> *בית הכנסת &quot;'''בית רבקה'''&quot; 310 קראון סט הרב '''משה בוגמילסקי'''.<br /> *בית הכנסת '''&quot;בית דוד&quot;''' 450 ניו יורק &quot;נוסח אשכנז&quot; הרב דוד גרשון.<br /> *בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב '''לייזר אבצן'''.<br /> *בית הכנסת ספרדים '''&quot;נימני&quot;''' הרב נימני אמפייר.<br /> *בית הכנסת &quot;'''נתן שול'''&quot; מידווד וברוקלין הרב '''חיים ישראל וילהלם'''.<br /> *בית הכנסת '''&quot;די בעשט&quot;''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.<br /> *בית הכנסת '''&quot;קול ישראל&quot;''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.<br /> *בית הכנסת &quot;'''בית בנציון'''&quot; - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).<br /> *בית הכנסת &quot;'''מורפי שול'''&quot; חובבי תורה למטה.<br /> *בית הכנסת '''&quot;אהל נתן&quot;''' אלבני.<br /> *בית הכנסת &quot;'''מרכז דוברי עברית'''&quot; 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.<br /> *בית הכנסת קהילת '''&quot;אנשי ליובאוויטש&quot;''', הרב [[יוסף גרליק]], 578 אלבני.<br /> *בית הכנסת '''&quot;חברה אהבת ישראל&quot;''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.<br /> *בית הכנסת '''&quot;ריינס שול&quot;''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן.<br /> *בית הכנסת '''&quot;חברת ש&quot;ס&quot;''' קינגסטון מונטגומרי.<br /> *בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.<br /> *בית הכנסת '''&quot;משכן מנחם&quot;''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.<br /> *בית הכנסת '''&quot;F.R.E.E.&quot;''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.<br /> *בית הכנסת '''&quot;אנשי משה&quot;''' בבייסמנט של ר' [[מנחם מענדל יוזביץ]] בלינקולן פלייס.<br /> *בית הכנסת '''&quot;מרכז אברכים&quot;''' 466 אלבני בביסמנט הרב [[אפרים פישל אסטער]].<br /> *בית הכנסת '''&quot;בית גימפל חיים&quot;''' ע&quot;ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.<br /> *בית הכנסת '''בית כנסת אנ&quot;ש''' ('''פישר שול'''), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.<br /> }}<br /> <br /> ===היכלי לימוד===<br /> בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]<br /> *היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין).<br /> *היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה).<br /> *בית המדרש 580 קראון סט.<br /> *'''&quot;היכל הלימוד יגדיל תורה&quot;''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.<br /> *היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון.<br /> * היכל הלימוד [[רעים אהובים]] בקומה השנייה ברחוב קארול וסקנקטדי.<br /> <br /> ===מקוואות טהרה===<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> ====מקוואות גברים:====<br /> *&quot;[[מקווה ישראל]]&quot; - [[749]] [[איסטערן פארקווי]] (בין [[קינגסטון (רחוב)|רחוב קינגסטון]] ל[[ברוקלין]]). על שם [[ישראל דרייזין]].<br /> *&quot;[[מקווה מאיר]]&quot; - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם ר' [[מאיר ראבקין]] (הגדול והמפואר ביותר).<br /> *&quot;פרנקל'ס מקווה&quot; - 1699 [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] (בין יוטיקה ורוג'רס).<br /> *&quot;לפרץ מקווה&quot; - 672 לפרץ.<br /> *&quot;אמפייר שטיבל מקווה&quot; - 469 אמפייר.<br /> *&quot;מקווה שעל ידי בית כנסת אנ&quot;ש&quot; - 770 מונטגומרי.<br /> *&quot;טייטלבוים'ס מקווה&quot; - 340 איסט 52.<br /> *&quot;רעים אהובים&quot; - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.<br /> *&quot;אנשי ליובאוויטש&quot; - 578 אלבני.<br /> <br /> ====מקוואות פרטיים:====<br /> *בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].<br /> *בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].<br /> *בבית ר' יעקב עלבערג.<br /> <br /> ====מקוואות נשים:====<br /> *1506 יוניון (פינת אולבני).<br /> *'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).<br /> *קארול וטרוי.}}<br /> <br /> ==רחובות בשכונה==<br /> {{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}<br /> * '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770]]<br /> * '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב&quot;דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.<br /> * '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].<br /> * '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, המשמש לעיתים לצורכי חצר הרבי.<br /> <br /> ==תחבורה==<br /> קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.<br /> <br /> בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות [[בורו פארק]], ו[[פלטבוש]] וכן קו מיוחד המחבר בין [[מונטריאול]] שב[[קנדה]] לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==כלכלה==<br /> בשכונה פועלים מרכולים, חנויות ל[[מזון]] כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות [[חלב]]יות ובשריות, חנויות [[יין]], יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.<br /> <br /> ==ערים תאומות==<br /> לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב&quot;ד]] ב[[ארץ ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *חברה מחזיקי השכונה, [https://tablet.otzar.org/#/b/146415/p/-1/t/1658357592425/fs/2EGpvRGNNvoRi3xEye5uTe2omJEGGWsbuvBefO6imqnn/start/74/end/76/c כאן ציווה ה' את הברכה - בענין חיזוק וביסוס השכונה] - ליקוט קטעי שיחות בנידון מהשנים תשכ&quot;ט - תשל&quot;ה. בתוך אתר [[אוצר החכמה]].<br /> *אברהם בער, '''ירושלים דאמריקה''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג<br /> *אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י&quot;ב תשרי תשע&quot;ח עמוד 326<br /> *מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1911 עמוד 46<br /> *'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב&quot;ד, חג סוכות תשפ&quot;ב, ע' 52–62<br /> *ישראל אלפנביין, '''נשיא דורנו נמצא גם עכשיו בשכונה זו''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2029 עמוד 28 {{*}} גליון 2030 עמוד 36 {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/aa/Kcm2063.pdf גליון 2063]''' {{PDF}}<br /> *[[שרגא קרומבי]] [https://drive.google.com/file/d/1SebgWz6f8g1vZ4-sWF93os6NCt9ivFVX/view?usp=drivesdk '''בחירת ומינוי רבני השכונה'''] - שלושים שנה לבחירות בקראון הייטס. [[שבועון בית משיח]] 1024 עמוד 22<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[https://chabad.info/category/crown_heights/ עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר חב&quot;ד אינפו {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}<br /> *[http://chabad.info/crown_heights/כך-זה-נראה-השכונה-לפני-מאה-שנים/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים {{col}}{{תמונה}}]<br /> <br /> [[קטגוריה:קראון הייטס|*]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&diff=724857 קראון הייטס 2024-12-16T06:21:18Z <p>מיד: /* בית דין */</p> <hr /> <div>{{קראון הייטס|<br /> |שם=קראון הייטס<br /> |תמונה=[[קובץ:קראון הייטס.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]<br /> |כתובית=צומת רחובות &quot;[[קינגסטון]]&quot; ו&quot;[[איסטרן פארקווי]]&quot; בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)<br /> |עיר=[[ניו יורק]]<br /> |רובע=[[ברוקלין]]<br /> |עיר תאומה=[[כפר חב&quot;ד]], [[ישראל]]. [[מונטריאול]], [[קנדה]]<br /> |מייסד הקהילה=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |[[רב מורה הוראה|רבני]] השכונה=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> |משפיעים בשכונה=<br /> |מוסדות וגופים=[[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[נשי חב&quot;ד]], [[די אידישע היים]], [[שבועון בית משיח]], [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[פר&quot;י]], [[הוצאת הספרים קה&quot;ת]], [[צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב&quot;ד המרכזית - 770]] [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], ועוד<br /> |מוסדות הקהילה=[[בד&quot;צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]], ועוד<br /> |בתי כנסת=כ-75 [[בית כנסת|בתי כנסת]]<br /> |מקוואות= 15 [[מקווה|מקוואות]]<br /> |מס' משפחות=5,000 משפחות אנ&quot;ש<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בשכונה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס|אישים בקראון הייטס]]<br /> |משפיעים ורבנים בשכונה (קטגוריה)=<br /> |מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס|מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]<br /> }}<br /> <br /> '''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, בה ממוקם הבנין המפורסם [[770]]. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]]. ואילו קינגסטון הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב&quot;דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים בקינגסטון.<br /> <br /> קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]],[[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו&quot;רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ&quot;פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות]], כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב&quot;ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב&quot;ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.<br /> <br /> בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב. בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב&quot;ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים. בשכונה 75 בתי כנסת ו-15 מקוואות. <br /> <br /> בקראון הייטס ארגונים חב&quot;דיים מרכזיים ומוסדות חינוך גדולים, ארגוני צדקה וחסד ובהם:<br /> [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[נשי חב&quot;ד]], [[די אידישע היים]], [[שבועון בית משיח]], [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[פר&quot;י]],[[הוצאת הספרים קה&quot;ת]], [[צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב&quot;ד המרכזית - 770]] [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], [[בד&quot;צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]].<br /> <br /> ==מרכז חב&quot;ד העולמי==<br /> [[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 770]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}<br /> בשנת [[ת&quot;ש]], בזמן ש[[הרבי הריי&quot;צ]] התגורר בבית מלון ברובע [[מנהטן]], חיפשו מקום מגורים מתאים לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו &quot;בתוך עמי אנכי יושב&quot;, כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה&quot;איסט סייד&quot; שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה.<br /> <br /> לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לדרישות לבית הרבי, מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר&quot;צ בעלות $30,000, מאז ועד היום 770 משמש כמרכז חב&quot;ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב&quot;ד]] בעולם כולו.<br /> <br /> ==המאבק על צביון השכונה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]}}<br /> צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו&quot;רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מערך חיים יהודי שלם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]] החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בניינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.<br /> <br /> הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.<br /> <br /> כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.<br /> <br /> כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההיצע של הדירות בשכונת קראון הייטס.<br /> <br /> ==מהומות קראון הייטס==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] התפתחו מהומות אנטישמיות בהם תושבי השכונה השחורים פגעו באכזריות בחסידים וברכושם. המהומות כונו &quot;מהומות קראון הייטס&quot; או &quot;פוגרום קראון הייטס&quot;.<br /> <br /> בחודש [[אלול]] [[תנש&quot;א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ&quot;ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (של &quot;הצלה&quot;) הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.<br /> <br /> במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות אנטישמיות סדיסטיות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר אודות בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.<br /> <br /> בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי.<br /> <br /> במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה בגלל הסתה של אישים שחורים אשר ניצלו את המהומות להסתה אנטישמית בין גזעית.<br /> <br /> ==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==<br /> [[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]<br /> *'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה&quot;ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.<br /> *[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304.<br /> *770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.<br /> *770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.<br /> *השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא &quot;יתיב ביני עניי&quot;.<br /> <br /> כשהגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה&quot;ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב&quot;ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.<br /> <br /> הרבי הבהיר על מי מוטלת האחריות לביטחון שכונת קראון הייטס:<br /> {{ציטוטון|אי אפשר לענות עוד הפעם ועוד הפעם!!אחת ולעתיד לבוא - כהנ&quot;ל השייך לעניני בטחון השכונה (ובמילא להעיר כולה דבני ישראל שם) על אחריות (אחריות דפיקוח נפש) דהארגונים ובמילא על רבניהם (ובמילא על ועד הרבנים) שלהם.}}{{מקור|}}<br /> <br /> עם השנים התגשמו הוראות הרבי ומספר התושבים חסידי חב&quot;ד הולך וגדל ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.<br /> <br /> ==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==<br /> ===בית דין===<br /> [[קובץ:Chk לוגו ברור.png|250|שמאל|ממוזער|250px|חותמת ה[[כשרות]] של הבד&quot;ץ]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}<br /> בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה.<br /> <br /> משרדי בית הדין נמצאים במרכז השכונה ב[[רחוב קינגסטון]], בין הרחובות קראון ומונטגומרי.<br /> <br /> ====כשרות רבני קראון הייטס====<br /> לבית הדין קיימת מערכת כשרות הידועה בשם &quot;CHK&quot; (ראשי התיבות: [[קראון הייטס]] כשר), המופעלת על ידי שני חברי הבד&quot;ץ הרב [[אברהם אזדבא]], והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]. מנהל מערכת הכשרות הוא הרב [[דובער לברטוב (קראון הייטס)|דובער לברטוב]].<br /> <br /> מערכת כשרות מכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות ומפעלים בשכונה וסביבותיה.<br /> <br /> ===ועד הקהל===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}<br /> את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד&quot;ר אליהו רוזן.<br /> <br /> ===ארגוני חסד===<br /> [[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]<br /> *[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].<br /> *[[שמירה קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ&quot;ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מטרת הארגון עם הקמתו: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל&quot;ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.<br /> *[[שומרים קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.<br /> *[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם.<br /> *חסדי ברכה - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.<br /> *[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.<br /> *[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים ואורחים המגיעים מחוץ לארה&quot;ב, הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.<br /> * תן יד - הכנסת כלה לתושבי קראון הייטס ואחרים.<br /> *[[חברת שמחת שבת ויום טוב]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות בקראון הייטס לצרכי שבת וחג.<br /> * [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]] - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. ב[[חודש תשרי]] מנהל אירוח לינה סעודות ואירועים, שיעורים והתוועדויות לאלפי האורחים - אנ&quot;ש, תמימים, נשים, בנות וטף. ובמהלך השנה מנהל מערך אירוח בבניין אש&quot;ל.<br /> * אגודת גדליה - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת ה[[קורונה]]. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.<br /> <br /> ===מוסדות חינוך===<br /> [[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]<br /> [[קובץ:בנין אור מנחם קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]<br /> *[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב&quot;ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב&quot;ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי&quot;צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]].<br /> *[[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט&quot;ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו&quot;ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[וועד להפצת שיחות]].<br /> <br /> ;מוסדות לבנים:<br /> * [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] 647 [[איסטערן פארקווי]].<br /> * [[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.<br /> * [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]] 1729 פרזידנט.<br /> * חיידר 'אהלי יוסף יצחק' 333 אלבני אוו.<br /> * דרכי מנחם 438 רוטלנד.<br /> * [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.<br /> * [[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.<br /> <br /> ;מוסדות לבנות<br /> * [[בית חיה מושקא קראון הייטס|בית חי' מושקא]] קארול וטרוי.<br /> * [[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.<br /> * [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] לפרץ וקראון.<br /> * עטרת חי'.<br /> * אהלי יוסף יצחק - בנות.<br /> * מכון ליהדות - בנות אנ&quot;ש (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.<br /> <br /> ===מוסדות להפצת היהדות===<br /> * [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב&quot;ד]] בעולם. יו&quot;ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> * [[חב&quot;ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI);<br /> * JNET<br /> * משרד השלוחים<br /> * [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב&quot;ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט&quot;ו]] על ידי [[הרבי]]. יו&quot;ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].<br /> *[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי&quot;צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש&quot;ס]] המרכזית ב[[י&quot;ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש&quot;א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, ומהם חי עד היום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].<br /> * [[של&quot;ה (ארגון)]] - ארגון של&quot;ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא &quot;ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר&quot;, מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> *[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר&quot;י]] - הפצת יהדות וחסידות בקרב משפחות יוצאי רוסיה. ולהם בית כנסת ומרכז פעילות ברחוב פרזידנט ובמקומות אחרים בניו יורק.<br /> <br /> ===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===<br /> [[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]]<br /> *[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב&quot;ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב&quot;ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].<br /> *[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב&quot;ד]] - גוף האמור לייצג את חב&quot;ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו&quot;ר, אך בשנים האחרונות לא נערכות בחירות.<br /> * [[צבאות השם (ניו יורק)]].<br /> * [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.<br /> * [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).<br /> * כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].<br /> * קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל<br /> * [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.<br /> <br /> ===הוצאה לאור===<br /> * [[קה&quot;ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב&quot;ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק&quot;ה], שנת הלידה של [[אדמו&quot;ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב&quot;ד]]. ההוצאה קמה בשנת [תש&quot;ב] על ידי הרבי הריי&quot;צ. לקה&quot;ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה&quot;ת במגוון שפות.<br /> * [[ועד הנחות התמימים]]<br /> * [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]<br /> * [[ועד להפצת שיחות]]<br /> * [[אוצר ספרי ליובאוויטש]]<br /> <br /> ==כלי תקשורת==<br /> [[קובץ:בית משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער בית משיח בעברית]]<br /> [[קובץ:BM.png|ממוזער|לוגו בית משיח במהדורה האנגלית]]<br /> [[קובץ:חבד אינפו מתקדם.png|ממוזער|שמאל|250px|לוגו חב&quot;ד אינפו]]<br /> [[קובץ:לוגו אנש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו אנ&quot;ש]]<br /> ===עיתונים===<br /> <br /> ==== קראון הייטס====<br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] החל לצאות עיתון בשם &quot;קראון הייטס&quot; במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.<br /> <br /> ====שבועון בית משיח====<br /> '''שבועון בית משיח''', הינו שבועון חב&quot;ד עולמי להפצת בשורת הגאולה המשווק באלפי עותקים ברחבי העולם, באמצעות דיוור ישיר למנויים והפצה בחנויות ברחבי תבל. <br /> <br /> יוצא לאור על ידי [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]]. בגיליון ומוספיו, מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, חדשות וחשיפות ובהם אגרות קודש מסמכים וכתבי יד מאדמו&quot;רי חב&quot;ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו (על פי הגדרת המוציא לאור) הוא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון [[הרבי]]). השבועון יוצא מידי שבוע בשתי מהדורות - בעברית ובאנגלית, ולכל מהדורה מערכת וצוות כותבים בפני עצמו. לשבועון מוספי נשים וילדים, וגם מוסף ייחודי - &quot;התמים&quot; העוסק בעולמם של תלמידי הישיבות החב&quot;דיים.<br /> <br /> בית משיח מהווה פלטפורמת פירסום חשובה לשלוחי הרבי ומוסדות חב&quot;ד בכל העולם.<br /> <br /> ====בית משיח באנגלית====<br /> <br /> המהדורה האנגלית יוצאת לאור כמגזין נפרד - 64 עמודים, ונשלח למנויי המהדורה העברית לפי ביקוש ובמקביל יש למהדורה האנגלית מערכת מנויים ומכירות עצמאית המשווקת אלפי גיליונות בשבוע, בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם.<br /> <br /> ====[[התמים (בית משיח)|התמים]]====<br /> מוסף תקופתי עבור ה[[תמימים]] - בהוצאת [[את&quot;ה העולמי]] ו[[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]]. יוצא לאור במהדורות שונות בעברית ובאנגלית.<br /> <br /> ====ספרים בהוצאת 'בית משיח'====<br /> לאורך השנים התפרסם בבית משיח חומר איכותי ורב ערך במדורים השונים. חלקים מחומרים אלו נערכו ונדפסו מחדש בספרים, חלקם בהוצאת מערכת שבועון בית משיח, וחלקם בהוצאת הכותבים עצמם.<br /> <br /> ====אתרים====<br /> *[[חב&quot;ד און ליין]] אנגלית -בשנת [[תשס&quot;ח]] הוקם האתר: &quot;COLlive&quot;. האתר הוקם בשיתוף פעולה עם האתר COL בעברית אך מופעל באופן עצמאי על ידי ר' [[יהודה לייב צייטלין]], שליח הרבי בטוסון שבאריזונה, המשמש גם כעורך הראשי של האתר.<br /> *[[חב&quot;ד אינפו]] - '''חב&quot;ד אינפו''' ('''chabad.info''') הינו אתר חדשות חב&quot;די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בארץ ובעולם. <br /> הוקם בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי ר' [[שרגא קרומבי]]. האתר מביא מידי יום חדשות משלוחי הרבי וקהילות חב&quot;ד בכל רחבי תבל, ומרבה לפרסם תמונות, מסמכים וחומרים שונים בפרסום ראשון. כמו כן חב&quot;ד אינפו מפרסם כתבות מתוך [[שבועון בית משיח]].<br /> [https://chabadinfo.com/ אתר חב&quot;ד אינפו - בשפה האנגלית] - האתר המקביל לחב&quot;ד אינפו בעברית, מביא חדשות חב&quot;דיות מכל העולם בשפה האנגלית.<br /> *[[חב&quot;דפדיה]] - אנציקלופדיה החב&quot;דית ברשת ה[[אינטרנט]] הפועלת בחסותם של חב&quot;ד אינפו ו[[אתר חב&quot;ד בישראל]]. האנציקלופדיה פועלת באמצעות תוכנת מדיה-ויקי לאנציקלופדיות אינטרנטיות{{הערה|שדרכה פועלים עוד אתרי ויקי}}, ומביאה לפני הקורא את כל הידע הקיים על חסידות חב&quot;ד, מנהיגיה ותורתה, תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח. כמו כן, הינה עוסקת גם בנושאים אחרים הקשורים בחסידות חב&quot;ד, וביהדות בכלל.<br /> *[[חב&quot;ד שופ]] - האתר מפעיל חנות וירטואלית בה נמכרים אלפי מוצרי יהדות וחסידות ומהם: ספרי חב&quot;ד, תשמישי קדושה, מוצרי גאולה ומשיח ועוד. החנות משמשת את אנ&quot;ש והשלוחים בכל העולם כמו גם מקורבים רבים הקונים דרכה מוצרי יהדות.<br /> *[[ אנ&quot;ש (אתר)]], האתר '''אנ&quot;ש אורג''', הינו אתר חדשות חב&quot;די בשפה האנגלית, שהוקם בשנת [[תשע&quot;ט]].<br /> *[[קראון הייטס אינפו]]<br /> <br /> ===בתי כנסת===<br /> {{טורים<br /> | תוכן = *'''[[770]]''', הגבאים הם: [[זלמן ליפסקר]], [[יוסף יצחק לאש]], [[אברהם הולצברג]].<br /> *'''בית הכנסת בית בנימין''' - על שם ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש&quot;ס]]. גבאי [[בית הכנסת]] הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.<br /> *'''בית שמואל''' - ע&quot;ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ&quot;נ הוא ר' משה פינסון הרב '''[[לוי יצחק גרליק]]'''. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.<br /> *'''אגודת ישראל''' - ביהכ&quot;נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.<br /> *'''כתב סופר''' - אמפייר, רב ביהכ&quot;נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].<br /> *'''בית אליעזר יצחק''' מעל [[מקווה]] מאיר - על שם הרב אליעזר יצחק ליווי. רב ביהכנ&quot;ס הוא הרב [[קלמן ויינפלד]].<br /> *בית הכנסת '''&quot;חסידים ואנשי מעשה&quot;''' בבייסמנט של 1466 יוניון.<br /> *'''&quot;ר' מיכאל'ס מנין&quot;''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.<br /> *&quot;אהבת אחים&quot; -&quot;'''אמפייר שטיבל'''&quot; - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.<br /> *בית הכנסת '''&quot;אהבת משה&quot;''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.<br /> *בית הכנסת '''&quot;שיין שול&quot;''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.<br /> *בית הכנסת '''&quot;געצעל שול&quot;''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע&quot;ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.<br /> *בית הכנסת '''&quot;אנשי לובאוו קהל חסידים&quot;''' &quot;באומגרטין שול&quot;.<br /> *בית הכנסת &quot;'''רעים אהובים'''&quot; 1614 קארול סט. הרב משה קליין.<br /> *בית הכנסת '''&quot;פרנקל'ס שול&quot;''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.<br /> *בית הכנסת &quot;'''אנשי רובשוב'''&quot; של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.<br /> *בית הכנסת &quot;בית המדרש '''&quot;אהל נתן&quot;''' 580 קראון סט&quot;.<br /> *בית הכנסת '''&quot;דער שטיבל&quot;''' בשלום סנטר אלבני.<br /> *בית הכנסת '''&quot;די שול&quot;''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.<br /> *בית הכנסת &quot;'''אליהו נחום'''&quot; 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.<br /> *בית הכנסת &quot;'''בית לוי יצחק'''&quot; שול 556 קראון קומה שניה.<br /> *בית הכנסת '''&quot;די בינוני שול&quot;''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.<br /> *בית הכנסת '''&quot;מעיינות&quot;''' קינגסטון. הרב סילווער.<br /> *בית הכנסת '''&quot;בית מנחם מענדל&quot;''' 770 לפרץ הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].<br /> *בית הכנסת '''&quot;כולל מנחם&quot;''' 303 קינגסטון, הרב [[יוסף אברהם הלר]].<br /> *בית הכנסת '''המנין של המל&quot;ח&quot;''' [[788 איסטערן פארקווי]], במשרדי [[המרכז לעניני חינוך]].<br /> *בית הכנסת 770 בזאל הקטן.<br /> *בית הכנסת &quot;'''עלייה שול'''&quot; איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.<br /> *בית הכנסת &quot;'''בית רבקה'''&quot; 310 קראון סט הרב '''משה בוגמילסקי'''.<br /> *בית הכנסת '''&quot;בית דוד&quot;''' 450 ניו יורק &quot;נוסח אשכנז&quot; הרב דוד גרשון.<br /> *בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב '''לייזר אבצן'''.<br /> *בית הכנסת ספרדים '''&quot;נימני&quot;''' הרב נימני אמפייר.<br /> *בית הכנסת &quot;'''נתן שול'''&quot; מידווד וברוקלין הרב '''חיים ישראל וילהלם'''.<br /> *בית הכנסת '''&quot;די בעשט&quot;''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.<br /> *בית הכנסת '''&quot;קול ישראל&quot;''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.<br /> *בית הכנסת &quot;'''בית בנציון'''&quot; - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).<br /> *בית הכנסת &quot;'''מורפי שול'''&quot; חובבי תורה למטה.<br /> *בית הכנסת '''&quot;אהל נתן&quot;''' אלבני.<br /> *בית הכנסת &quot;'''מרכז דוברי עברית'''&quot; 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.<br /> *בית הכנסת קהילת '''&quot;אנשי ליובאוויטש&quot;''', הרב [[יוסף גרליק]], 578 אלבני.<br /> *בית הכנסת '''&quot;חברה אהבת ישראל&quot;''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.<br /> *בית הכנסת '''&quot;ריינס שול&quot;''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן.<br /> *בית הכנסת '''&quot;חברת ש&quot;ס&quot;''' קינגסטון מונטגומרי.<br /> *בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.<br /> *בית הכנסת '''&quot;משכן מנחם&quot;''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.<br /> *בית הכנסת '''&quot;F.R.E.E.&quot;''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.<br /> *בית הכנסת '''&quot;אנשי משה&quot;''' בבייסמנט של ר' [[מנחם מענדל יוזביץ]] בלינקולן פלייס.<br /> *בית הכנסת '''&quot;מרכז אברכים&quot;''' 466 אלבני בביסמנט הרב [[אפרים פישל אסטער]].<br /> *בית הכנסת '''&quot;בית גימפל חיים&quot;''' ע&quot;ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.<br /> *בית הכנסת '''בית כנסת אנ&quot;ש''' ('''פישר שול'''), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.<br /> }}<br /> <br /> ===היכלי לימוד===<br /> בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]<br /> *היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין).<br /> *היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה).<br /> *בית המדרש 580 קראון סט.<br /> *'''&quot;היכל הלימוד יגדיל תורה&quot;''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.<br /> *היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון.<br /> * היכל הלימוד [[רעים אהובים]] בקומה השנייה ברחוב קארול וסקנקטדי.<br /> <br /> ===מקוואות טהרה===<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> ====מקוואות גברים:====<br /> *&quot;[[מקווה ישראל]]&quot; - [[749]] [[איסטערן פארקווי]] (בין [[קינגסטון (רחוב)|רחוב קינגסטון]] ל[[ברוקלין]]). על שם [[ישראל דרייזין]].<br /> *&quot;[[מקווה מאיר]]&quot; - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם ר' [[מאיר ראבקין]] (הגדול והמפואר ביותר).<br /> *&quot;פרנקל'ס מקווה&quot; - 1699 [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] (בין יוטיקה ורוג'רס).<br /> *&quot;לפרץ מקווה&quot; - 672 לפרץ.<br /> *&quot;אמפייר שטיבל מקווה&quot; - 469 אמפייר.<br /> *&quot;מקווה שעל ידי בית כנסת אנ&quot;ש&quot; - 770 מונטגומרי.<br /> *&quot;טייטלבוים'ס מקווה&quot; - 340 איסט 52.<br /> *&quot;רעים אהובים&quot; - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.<br /> *&quot;אנשי ליובאוויטש&quot; - 578 אלבני.<br /> <br /> ====מקוואות פרטיים:====<br /> *בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].<br /> *בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].<br /> *בבית ר' יעקב עלבערג.<br /> <br /> ====מקוואות נשים:====<br /> *1506 יוניון (פינת אולבני).<br /> *'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).<br /> *קארול וטרוי.}}<br /> <br /> ==רחובות בשכונה==<br /> {{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}<br /> * '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770]]<br /> * '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב&quot;דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.<br /> * '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].<br /> * '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, המשמש לעיתים לצורכי חצר הרבי.<br /> <br /> ==תחבורה==<br /> קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.<br /> <br /> בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות [[בורו פארק]], ו[[פלטבוש]] וכן קו מיוחד המחבר בין [[מונטריאול]] שב[[קנדה]] לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==כלכלה==<br /> בשכונה פועלים מרכולים, חנויות ל[[מזון]] כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות [[חלב]]יות ובשריות, חנויות [[יין]], יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.<br /> <br /> ==ערים תאומות==<br /> לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב&quot;ד]] ב[[ארץ ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *חברה מחזיקי השכונה, [https://tablet.otzar.org/#/b/146415/p/-1/t/1658357592425/fs/2EGpvRGNNvoRi3xEye5uTe2omJEGGWsbuvBefO6imqnn/start/74/end/76/c כאן ציווה ה' את הברכה - בענין חיזוק וביסוס השכונה] - ליקוט קטעי שיחות בנידון מהשנים תשכ&quot;ט - תשל&quot;ה. בתוך אתר [[אוצר החכמה]].<br /> *אברהם בער, '''ירושלים דאמריקה''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג<br /> *אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י&quot;ב תשרי תשע&quot;ח עמוד 326<br /> *מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1911 עמוד 46<br /> *'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב&quot;ד, חג סוכות תשפ&quot;ב, ע' 52–62<br /> *ישראל אלפנביין, '''נשיא דורנו נמצא גם עכשיו בשכונה זו''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2029 עמוד 28 {{*}} גליון 2030 עמוד 36 {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/aa/Kcm2063.pdf גליון 2063]''' {{PDF}}<br /> *[[שרגא קרומבי]] [https://drive.google.com/file/d/1SebgWz6f8g1vZ4-sWF93os6NCt9ivFVX/view?usp=drivesdk '''בחירת ומינוי רבני השכונה'''] - שלושים שנה לבחירות בקראון הייטס. [[שבועון בית משיח]] 1024 עמוד 22<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[https://chabad.info/category/crown_heights/ עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר חב&quot;ד אינפו {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}<br /> *[http://chabad.info/crown_heights/כך-זה-נראה-השכונה-לפני-מאה-שנים/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים {{col}}{{תמונה}}]<br /> <br /> [[קטגוריה:קראון הייטס|*]]</div> מיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&diff=724856 קראון הייטס 2024-12-16T06:18:31Z <p>מיד: /* בית דין */</p> <hr /> <div>{{קראון הייטס|<br /> |שם=קראון הייטס<br /> |תמונה=[[קובץ:קראון הייטס.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]<br /> |כתובית=צומת רחובות &quot;[[קינגסטון]]&quot; ו&quot;[[איסטרן פארקווי]]&quot; בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)<br /> |עיר=[[ניו יורק]]<br /> |רובע=[[ברוקלין]]<br /> |עיר תאומה=[[כפר חב&quot;ד]], [[ישראל]]. [[מונטריאול]], [[קנדה]]<br /> |מייסד הקהילה=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |[[רב מורה הוראה|רבני]] השכונה=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> |משפיעים בשכונה=<br /> |מוסדות וגופים=[[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[נשי חב&quot;ד]], [[די אידישע היים]], [[שבועון בית משיח]], [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[פר&quot;י]], [[הוצאת הספרים קה&quot;ת]], [[צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב&quot;ד המרכזית - 770]] [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], ועוד<br /> |מוסדות הקהילה=[[בד&quot;צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]], ועוד<br /> |בתי כנסת=כ-75 [[בית כנסת|בתי כנסת]]<br /> |מקוואות= 15 [[מקווה|מקוואות]]<br /> |מס' משפחות=5,000 משפחות אנ&quot;ש<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בשכונה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס|אישים בקראון הייטס]]<br /> |משפיעים ורבנים בשכונה (קטגוריה)=<br /> |מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס|מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]<br /> }}<br /> <br /> '''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, בה ממוקם הבנין המפורסם [[770]]. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]]. ואילו קינגסטון הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב&quot;דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים בקינגסטון.<br /> <br /> קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]],[[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו&quot;רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ&quot;פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות]], כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב&quot;ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב&quot;ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.<br /> <br /> בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב. בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב&quot;ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים. בשכונה 75 בתי כנסת ו-15 מקוואות. <br /> <br /> בקראון הייטס ארגונים חב&quot;דיים מרכזיים ומוסדות חינוך גדולים, ארגוני צדקה וחסד ובהם:<br /> [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[נשי חב&quot;ד]], [[די אידישע היים]], [[שבועון בית משיח]], [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[פר&quot;י]],[[הוצאת הספרים קה&quot;ת]], [[צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב&quot;ד המרכזית - 770]] [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], [[בד&quot;צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]].<br /> <br /> ==מרכז חב&quot;ד העולמי==<br /> [[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 770]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}<br /> בשנת [[ת&quot;ש]], בזמן ש[[הרבי הריי&quot;צ]] התגורר בבית מלון ברובע [[מנהטן]], חיפשו מקום מגורים מתאים לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו &quot;בתוך עמי אנכי יושב&quot;, כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה&quot;איסט סייד&quot; שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה.<br /> <br /> לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לדרישות לבית הרבי, מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר&quot;צ בעלות $30,000, מאז ועד היום 770 משמש כמרכז חב&quot;ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב&quot;ד]] בעולם כולו.<br /> <br /> ==המאבק על צביון השכונה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]}}<br /> צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו&quot;רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מערך חיים יהודי שלם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]] החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בניינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.<br /> <br /> הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.<br /> <br /> כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.<br /> <br /> כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההיצע של הדירות בשכונת קראון הייטס.<br /> <br /> ==מהומות קראון הייטס==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] התפתחו מהומות אנטישמיות בהם תושבי השכונה השחורים פגעו באכזריות בחסידים וברכושם. המהומות כונו &quot;מהומות קראון הייטס&quot; או &quot;פוגרום קראון הייטס&quot;.<br /> <br /> בחודש [[אלול]] [[תנש&quot;א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ&quot;ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (של &quot;הצלה&quot;) הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.<br /> <br /> במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות אנטישמיות סדיסטיות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר אודות בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.<br /> <br /> בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי.<br /> <br /> במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה בגלל הסתה של אישים שחורים אשר ניצלו את המהומות להסתה אנטישמית בין גזעית.<br /> <br /> ==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==<br /> [[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]<br /> *'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה&quot;ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.<br /> *[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304.<br /> *770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.<br /> *770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.<br /> *השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא &quot;יתיב ביני עניי&quot;.<br /> <br /> כשהגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה&quot;ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב&quot;ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.<br /> <br /> הרבי הבהיר על מי מוטלת האחריות לביטחון שכונת קראון הייטס:<br /> {{ציטוטון|אי אפשר לענות עוד הפעם ועוד הפעם!!אחת ולעתיד לבוא - כהנ&quot;ל השייך לעניני בטחון השכונה (ובמילא להעיר כולה דבני ישראל שם) על אחריות (אחריות דפיקוח נפש) דהארגונים ובמילא על רבניהם (ובמילא על ועד הרבנים) שלהם.}}{{מקור|}}<br /> <br /> עם השנים התגשמו הוראות הרבי ומספר התושבים חסידי חב&quot;ד הולך וגדל ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.<br /> <br /> ==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==<br /> ===בית דין===<br /> [[קובץ:Chk לוגו ברור.png|250|שמאל|ממוזער|250px|חותמת ה[[כשרות]] של הבד&quot;ץ]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}<br /> בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.<br /> <br /> ===ועד הקהל===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}<br /> את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד&quot;ר אליהו רוזן.<br /> <br /> ===ארגוני חסד===<br /> [[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]<br /> *[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].<br /> *[[שמירה קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ&quot;ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מטרת הארגון עם הקמתו: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל&quot;ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.<br /> *[[שומרים קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.<br /> *[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם.<br /> *חסדי ברכה - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.<br /> *[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.<br /> *[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים ואורחים המגיעים מחוץ לארה&quot;ב, הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.<br /> * תן יד - הכנסת כלה לתושבי קראון הייטס ואחרים.<br /> *[[חברת שמחת שבת ויום טוב]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות בקראון הייטס לצרכי שבת וחג.<br /> * [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]] - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. ב[[חודש תשרי]] מנהל אירוח לינה סעודות ואירועים, שיעורים והתוועדויות לאלפי האורחים - אנ&quot;ש, תמימים, נשים, בנות וטף. ובמהלך השנה מנהל מערך אירוח בבניין אש&quot;ל.<br /> * אגודת גדליה - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת ה[[קורונה]]. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.<br /> <br /> ===מוסדות חינוך===<br /> [[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]<br /> [[קובץ:בנין אור מנחם קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]<br /> *[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב&quot;ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב&quot;ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי&quot;צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]].<br /> *[[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט&quot;ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו&quot;ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[וועד להפצת שיחות]].<br /> <br /> ;מוסדות לבנים:<br /> * [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] 647 [[איסטערן פארקווי]].<br /> * [[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.<br /> * [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]] 1729 פרזידנט.<br /> * חיידר 'אהלי יוסף יצחק' 333 אלבני אוו.<br /> * דרכי מנחם 438 רוטלנד.<br /> * [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.<br /> * [[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.<br /> <br /> ;מוסדות לבנות<br /> * [[בית חיה מושקא קראון הייטס|בית חי' מושקא]] קארול וטרוי.<br /> * [[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.<br /> * [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] לפרץ וקראון.<br /> * עטרת חי'.<br /> * אהלי יוסף יצחק - בנות.<br /> * מכון ליהדות - בנות אנ&quot;ש (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.<br /> <br /> ===מוסדות להפצת היהדות===<br /> * [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב&quot;ד]] בעולם. יו&quot;ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> * [[חב&quot;ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI);<br /> * JNET<br /> * משרד השלוחים<br /> * [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב&quot;ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט&quot;ו]] על ידי [[הרבי]]. יו&quot;ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].<br /> *[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי&quot;צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש&quot;ס]] המרכזית ב[[י&quot;ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש&quot;א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, ומהם חי עד היום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].<br /> * [[של&quot;ה (ארגון)]] - ארגון של&quot;ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא &quot;ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר&quot;, מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> *[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר&quot;י]] - הפצת יהדות וחסידות בקרב משפחות יוצאי רוסיה. ולהם בית כנסת ומרכז פעילות ברחוב פרזידנט ובמקומות אחרים בניו יורק.<br /> <br /> ===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===<br /> [[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]]<br /> *[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב&quot;ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב&quot;ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].<br /> *[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב&quot;ד]] - גוף האמור לייצג את חב&quot;ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו&quot;ר, אך בשנים האחרונות לא נערכות בחירות.<br /> * [[צבאות השם (ניו יורק)]].<br /> * [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.<br /> * [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).<br /> * כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].<br /> * קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל<br /> * [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.<br /> <br /> ===הוצאה לאור===<br /> * [[קה&quot;ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב&quot;ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק&quot;ה], שנת הלידה של [[אדמו&quot;ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב&quot;ד]]. ההוצאה קמה בשנת [תש&quot;ב] על ידי הרבי הריי&quot;צ. לקה&quot;ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה&quot;ת במגוון שפות.<br /> * [[ועד הנחות התמימים]]<br /> * [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]<br /> * [[ועד להפצת שיחות]]<br /> * [[אוצר ספרי ליובאוויטש]]<br /> <br /> ==כלי תקשורת==<br /> [[קובץ:בית משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער בית משיח בעברית]]<br /> [[קובץ:BM.png|ממוזער|לוגו בית משיח במהדורה האנגלית]]<br /> [[קובץ:חבד אינפו מתקדם.png|ממוזער|שמאל|250px|לוגו חב&quot;ד אינפו]]<br /> [[קובץ:לוגו אנש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו אנ&quot;ש]]<br /> ===עיתונים===<br /> <br /> ==== קראון הייטס====<br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] החל לצאות עיתון בשם &quot;קראון הייטס&quot; במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.<br /> <br /> ====שבועון בית משיח====<br /> '''שבועון בית משיח''', הינו שבועון חב&quot;ד עולמי להפצת בשורת הגאולה המשווק באלפי עותקים ברחבי העולם, באמצעות דיוור ישיר למנויים והפצה בחנויות ברחבי תבל. <br /> <br /> יוצא לאור על ידי [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]]. בגיליון ומוספיו, מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, חדשות וחשיפות ובהם אגרות קודש מסמכים וכתבי יד מאדמו&quot;רי חב&quot;ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו (על פי הגדרת המוציא לאור) הוא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון [[הרבי]]). השבועון יוצא מידי שבוע בשתי מהדורות - בעברית ובאנגלית, ולכל מהדורה מערכת וצוות כותבים בפני עצמו. לשבועון מוספי נשים וילדים, וגם מוסף ייחודי - &quot;התמים&quot; העוסק בעולמם של תלמידי הישיבות החב&quot;דיים.<br /> <br /> בית משיח מהווה פלטפורמת פירסום חשובה לשלוחי הרבי ומוסדות חב&quot;ד בכל העולם.<br /> <br /> ====בית משיח באנגלית====<br /> <br /> המהדורה האנגלית יוצאת לאור כמגזין נפרד - 64 עמודים, ונשלח למנויי המהדורה העברית לפי ביקוש ובמקביל יש למהדורה האנגלית מערכת מנויים ומכירות עצמאית המשווקת אלפי גיליונות בשבוע, בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם.<br /> <br /> ====[[התמים (בית משיח)|התמים]]====<br /> מוסף תקופתי עבור ה[[תמימים]] - בהוצאת [[את&quot;ה העולמי]] ו[[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]]. יוצא לאור במהדורות שונות בעברית ובאנגלית.<br /> <br /> ====ספרים בהוצאת 'בית משיח'====<br /> לאורך השנים התפרסם בבית משיח חומר איכותי ורב ערך במדורים השונים. חלקים מחומרים אלו נערכו ונדפסו מחדש בספרים, חלקם בהוצאת מערכת שבועון בית משיח, וחלקם בהוצאת הכותבים עצמם.<br /> <br /> ====אתרים====<br /> *[[חב&quot;ד און ליין]] אנגלית -בשנת [[תשס&quot;ח]] הוקם האתר: &quot;COLlive&quot;. האתר הוקם בשיתוף פעולה עם האתר COL בעברית אך מופעל באופן עצמאי על ידי ר' [[יהודה לייב צייטלין]], שליח הרבי בטוסון שבאריזונה, המשמש גם כעורך הראשי של האתר.<br /> *[[חב&quot;ד אינפו]] - '''חב&quot;ד אינפו''' ('''chabad.info''') הינו אתר חדשות חב&quot;די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בארץ ובעולם. <br /> הוקם בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי ר' [[שרגא קרומבי]]. האתר מביא מידי יום חדשות משלוחי הרבי וקהילות חב&quot;ד בכל רחבי תבל, ומרבה לפרסם תמונות, מסמכים וחומרים שונים בפרסום ראשון. כמו כן חב&quot;ד אינפו מפרסם כתבות מתוך [[שבועון בית משיח]].<br /> [https://chabadinfo.com/ אתר חב&quot;ד אינפו - בשפה האנגלית] - האתר המקביל לחב&quot;ד אינפו בעברית, מביא חדשות חב&quot;דיות מכל העולם בשפה האנגלית.<br /> *[[חב&quot;דפדיה]] - אנציקלופדיה החב&quot;דית ברשת ה[[אינטרנט]] הפועלת בחסותם של חב&quot;ד אינפו ו[[אתר חב&quot;ד בישראל]]. האנציקלופדיה פועלת באמצעות תוכנת מדיה-ויקי לאנציקלופדיות אינטרנטיות{{הערה|שדרכה פועלים עוד אתרי ויקי}}, ומביאה לפני הקורא את כל הידע הקיים על חסידות חב&quot;ד, מנהיגיה ותורתה, תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח. כמו כן, הינה עוסקת גם בנושאים אחרים הקשורים בחסידות חב&quot;ד, וביהדות בכלל.<br /> *[[חב&quot;ד שופ]] - האתר מפעיל חנות וירטואלית בה נמכרים אלפי מוצרי יהדות וחסידות ומהם: ספרי חב&quot;ד, תשמישי קדושה, מוצרי גאולה ומשיח ועוד. החנות משמשת את אנ&quot;ש והשלוחים בכל העולם כמו גם מקורבים רבים הקונים דרכה מוצרי יהדות.<br /> *[[ אנ&quot;ש (אתר)]], האתר '''אנ&quot;ש אורג''', הינו אתר חדשות חב&quot;די בשפה האנגלית, שהוקם בשנת [[תשע&quot;ט]].<br /> *[[קראון הייטס אינפו]]<br /> <br /> ===בתי כנסת===<br /> {{טורים<br /> | תוכן = *'''[[770]]''', הגבאים הם: [[זלמן ליפסקר]], [[יוסף יצחק לאש]], [[אברהם הולצברג]].<br /> *'''בית הכנסת בית בנימין''' - על שם ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש&quot;ס]]. גבאי [[בית הכנסת]] הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.<br /> *'''בית שמואל''' - ע&quot;ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ&quot;נ הוא ר' משה פינסון הרב '''[[לוי יצחק גרליק]]'''. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.<br /> *'''אגודת ישראל''' - ביהכ&quot;נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.<br /> *'''כתב סופר''' - אמפייר, רב ביהכ&quot;נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].<br /> *'''בית אליעזר יצחק''' מעל [[מקווה]] מאיר - על שם הרב אליעזר יצחק ליווי. רב ביהכנ&quot;ס הוא הרב [[קלמן ויינפלד]].<br /> *בית הכנסת '''&quot;חסידים ואנשי מעשה&quot;''' בבייסמנט של 1466 יוניון.<br /> *'''&quot;ר' מיכאל'ס מנין&quot;''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.<br /> *&quot;אהבת אחים&quot; -&quot;'''אמפייר שטיבל'''&quot; - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.<br /> *בית הכנסת '''&quot;אהבת משה&quot;''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.<br /> *בית הכנסת '''&quot;שיין שול&quot;''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.<br /> *בית הכנסת '''&quot;געצעל שול&quot;''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע&quot;ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.<br /> *בית הכנסת '''&quot;אנשי לובאוו קהל חסידים&quot;''' &quot;באומגרטין שול&quot;.<br /> *בית הכנסת &quot;'''רעים אהובים'''&quot; 1614 קארול סט. הרב משה קליין.<br /> *בית הכנסת '''&quot;פרנקל'ס שול&quot;''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.<br /> *בית הכנסת &quot;'''אנשי רובשוב'''&quot; של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.<br /> *בית הכנסת &quot;בית המדרש '''&quot;אהל נתן&quot;''' 580 קראון סט&quot;.<br /> *בית הכנסת '''&quot;דער שטיבל&quot;''' בשלום סנטר אלבני.<br /> *בית הכנסת '''&quot;די שול&quot;''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.<br /> *בית הכנסת &quot;'''אליהו נחום'''&quot; 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.<br /> *בית הכנסת &quot;'''בית לוי יצחק'''&quot; שול 556 קראון קומה שניה.<br /> *בית הכנסת '''&quot;די בינוני שול&quot;''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.<br /> *בית הכנסת '''&quot;מעיינות&quot;''' קינגסטון. הרב סילווער.<br /> *בית הכנסת '''&quot;בית מנחם מענדל&quot;''' 770 לפרץ הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].<br /> *בית הכנסת '''&quot;כולל מנחם&quot;''' 303 קינגסטון, הרב [[יוסף אברהם הלר]].<br /> *בית הכנסת '''המנין של המל&quot;ח&quot;''' [[788 איסטערן פארקווי]], במשרדי [[המרכז לעניני חינוך]].<br /> *בית הכנסת 770 בזאל הקטן.<br /> *בית הכנסת &quot;'''עלייה שול'''&quot; איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.<br /> *בית הכנסת &quot;'''בית רבקה'''&quot; 310 קראון סט הרב '''משה בוגמילסקי'''.<br /> *בית הכנסת '''&quot;בית דוד&quot;''' 450 ניו יורק &quot;נוסח אשכנז&quot; הרב דוד גרשון.<br /> *בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב '''לייזר אבצן'''.<br /> *בית הכנסת ספרדים '''&quot;נימני&quot;''' הרב נימני אמפייר.<br /> *בית הכנסת &quot;'''נתן שול'''&quot; מידווד וברוקלין הרב '''חיים ישראל וילהלם'''.<br /> *בית הכנסת '''&quot;די בעשט&quot;''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.<br /> *בית הכנסת '''&quot;קול ישראל&quot;''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.<br /> *בית הכנסת &quot;'''בית בנציון'''&quot; - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).<br /> *בית הכנסת &quot;'''מורפי שול'''&quot; חובבי תורה למטה.<br /> *בית הכנסת '''&quot;אהל נתן&quot;''' אלבני.<br /> *בית הכנסת &quot;'''מרכז דוברי עברית'''&quot; 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.<br /> *בית הכנסת קהילת '''&quot;אנשי ליובאוויטש&quot;''', הרב [[יוסף גרליק]], 578 אלבני.<br /> *בית הכנסת '''&quot;חברה אהבת ישראל&quot;''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.<br /> *בית הכנסת '''&quot;ריינס שול&quot;''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן.<br /> *בית הכנסת '''&quot;חברת ש&quot;ס&quot;''' קינגסטון מונטגומרי.<br /> *בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.<br /> *בית הכנסת '''&quot;משכן מנחם&quot;''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.<br /> *בית הכנסת '''&quot;F.R.E.E.&quot;''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.<br /> *בית הכנסת '''&quot;אנשי משה&quot;''' בבייסמנט של ר' [[מנחם מענדל יוזביץ]] בלינקולן פלייס.<br /> *בית הכנסת '''&quot;מרכז אברכים&quot;''' 466 אלבני בביסמנט הרב [[אפרים פישל אסטער]].<br /> *בית הכנסת '''&quot;בית גימפל חיים&quot;''' ע&quot;ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.<br /> *בית הכנסת '''בית כנסת אנ&quot;ש''' ('''פישר שול'''), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.<br /> }}<br /> <br /> ===היכלי לימוד===<br /> בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]<br /> *היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין).<br /> *היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה).<br /> *בית המדרש 580 קראון סט.<br /> *'''&quot;היכל הלימוד יגדיל תורה&quot;''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.<br /> *היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון.<br /> * היכל הלימוד [[רעים אהובים]] בקומה השנייה ברחוב קארול וסקנקטדי.<br /> <br /> ===מקוואות טהרה===<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> ====מקוואות גברים:====<br /> *&quot;[[מקווה ישראל]]&quot; - [[749]] [[איסטערן פארקווי]] (בין [[קינגסטון (רחוב)|רחוב קינגסטון]] ל[[ברוקלין]]). על שם [[ישראל דרייזין]].<br /> *&quot;[[מקווה מאיר]]&quot; - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם ר' [[מאיר ראבקין]] (הגדול והמפואר ביותר).<br /> *&quot;פרנקל'ס מקווה&quot; - 1699 [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] (בין יוטיקה ורוג'רס).<br /> *&quot;לפרץ מקווה&quot; - 672 לפרץ.<br /> *&quot;אמפייר שטיבל מקווה&quot; - 469 אמפייר.<br /> *&quot;מקווה שעל ידי בית כנסת אנ&quot;ש&quot; - 770 מונטגומרי.<br /> *&quot;טייטלבוים'ס מקווה&quot; - 340 איסט 52.<br /> *&quot;רעים אהובים&quot; - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.<br /> *&quot;אנשי ליובאוויטש&quot; - 578 אלבני.<br /> <br /> ====מקוואות פרטיים:====<br /> *בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].<br /> *בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].<br /> *בבית ר' יעקב עלבערג.<br /> <br /> ====מקוואות נשים:====<br /> *1506 יוניון (פינת אולבני).<br /> *'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).<br /> *קארול וטרוי.}}<br /> <br /> ==רחובות בשכונה==<br /> {{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}<br /> * '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770]]<br /> * '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב&quot;דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.<br /> * '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].<br /> * '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, המשמש לעיתים לצורכי חצר הרבי.<br /> <br /> ==תחבורה==<br /> קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.<br /> <br /> בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות [[בורו פארק]], ו[[פלטבוש]] וכן קו מיוחד המחבר בין [[מונטריאול]] שב[[קנדה]] לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==כלכלה==<br /> בשכונה פועלים מרכולים, חנויות ל[[מזון]] כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות [[חלב]]יות ובשריות, חנויות [[יין]], יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.<br /> <br /> ==ערים תאומות==<br /> לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב&quot;ד]] ב[[ארץ ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *חברה מחזיקי השכונה, [https://tablet.otzar.org/#/b/146415/p/-1/t/1658357592425/fs/2EGpvRGNNvoRi3xEye5uTe2omJEGGWsbuvBefO6imqnn/start/74/end/76/c כאן ציווה ה' את הברכה - בענין חיזוק וביסוס השכונה] - ליקוט קטעי שיחות בנידון מהשנים תשכ&quot;ט - תשל&quot;ה. בתוך אתר [[אוצר החכמה]].<br /> *אברהם בער, '''ירושלים דאמריקה''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג<br /> *אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י&quot;ב תשרי תשע&quot;ח עמוד 326<br /> *מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1911 עמוד 46<br /> *'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב&quot;ד, חג סוכות תשפ&quot;ב, ע' 52–62<br /> *ישראל אלפנביין, '''נשיא דורנו נמצא גם עכשיו בשכונה זו''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2029 עמוד 28 {{*}} גליון 2030 עמוד 36 {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/aa/Kcm2063.pdf גליון 2063]''' {{PDF}}<br /> *[[שרגא קרומבי]] [https://drive.google.com/file/d/1SebgWz6f8g1vZ4-sWF93os6NCt9ivFVX/view?usp=drivesdk '''בחירת ומינוי רבני השכונה'''] - שלושים שנה לבחירות בקראון הייטס. [[שבועון בית משיח]] 1024 עמוד 22<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[https://chabad.info/category/crown_heights/ עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר חב&quot;ד אינפו {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}<br /> *[http://chabad.info/crown_heights/כך-זה-נראה-השכונה-לפני-מאה-שנים/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים {{col}}{{תמונה}}]<br /> <br /> [[קטגוריה:קראון הייטס|*]]</div> מיד