חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

משתמש:מטומטם

2023-08-15T20:40:01Z

מטומטם:

'''"מחמת האריכות, אפשר שיאבדו השומעים את הנקודה העיקרית, ולא יבחינו מהו העיקר וכו' - ולכן חוזרים על כך שוב: מכיוון שישנו העניין של 'בואו ונחשוב חשבונו של עולם', חשבונו של אדם. אם זה צריך 'לעבור', או כאשר זה צריך 'לעבור', או שיישאר בשני האופנים – על דרך שמצינו במשה רבנו שעוד בחייו (ואפילו לפני מתן תורה, כשימשה קיבל תורה מסיני) הוא מסר את העניין של ייצא הלחם בעמלקי לתלמידו יהושע בן נון.'''

'''"...הרי המענה ברור שיש לשאול שלושה רבנים חסידיים (אם על-ידי אחד מהם או על-ידי שלושתם בבת אחת), והגדול שבהם (או שלושתם יחד) מוסר את ההחלטה. כלומר: נוסף על מה שדובר לאחרונה אודות קיום דברי המשנה "עשה לך רבי' ועל-דרך-זה יותשועה ברוב יועץ", ובענייני רפואה, לשאול את הרופאים, כמאמר חז"ל על הפסוק יורפא ירפאי – שהוראות אלו אינן שייכות לעניין של יבואו ונחשוב חשבונו של עולם' - הרי על-דרך זה, ואדרבה, ביתר שאת וביתר עוז, לעניין יבואו ונחשוב חשבונו של עולם' – שהמענה ברור ובאופן שלא נותר שום ספק בדבר, שהעניין שייך לשלושה רבנים חסידיים. והיות שהמדובר הוא אודות כמה עיירות וכמה מדינות, ובכל מקום ומקום ישנו ה'ועד' של הרבנים החסידיים של אותו מקום (או עיר, או שכונה או כל המדינה) ו"נהרא נהרא ופשטי'" - בכל מקום שיש בו שלושה רבנים חסידיים, הרי הם עצמם בית-דין', ובמקום שיש פחות משלושה, יכולים לצרף עמם רבנים ממקום אחר (על-דרך מה שכתוב אפילו לעניין סנהדרי גדולה) - הרי מוסרים את הדבר למוחם של אלה, והם מקבלים את התפקיד והשליחות והנתינת-כוח, למסור את הפסק-דין האמור במקומם הם, בשמחה ובטוב לבב.'''

'''"...וכאמור לעיל, אומרים זאת באופן ברור, שאינו מותיר מקום לשום ספק (אפילו ספק דקדושה), ואין מקום אפילו לחזור ולשאול אודות עניין זה. הדבר כבר נמסר, והרי זה כאילו כבר עשו את ההחלטה בדבר. ויהיה דבר ברור כיצד צריכים לנהוג לאורך ימים ושנים טובות, ולא לתת מקום לשום עניינים של בלבולים. ואם יש למישהו עוד איזו שאלה בדבר, יהיה מה שיהיה, בעניינים אלה - הרי כבר מוכן מלכתחילה המענה על-ידי רבנים חסידיים, בתור בית-דין".'''

'''''מוצאי שבת תרומה אור לב' אדר תשמ"ח'''''

משתמש:מטומטם

2023-08-15T20:39:31Z

מטומטם: יצירת דף עם התוכן "'''"מחמת האריכות, אפשר שיאבדו השומעים את הנקודה העיקרית, ולא יבחינו מהו העיקר וכו' - ולכן חו..."

'''"מחמת האריכות, אפשר שיאבדו השומעים את הנקודה העיקרית, ולא יבחינו מהו העיקר וכו' - ולכן חוזרים על כך שוב: מכיוון שישנו העניין של 'בואו ונחשוב חשבונו של עולם', חשבונו של אדם. אם זה צריך 'לעבור', או כאשר זה צריך 'לעבור', או שיישאר בשני האופנים – על דרך שמצינו במשה רבנו שעוד בחייו (ואפילו לפני מתן תורה, כשימשה קיבל תורה מסיני) הוא מסר את העניין של ייצא הלחם בעמלקי לתלמידו יהושע בן נון.'''

'''"...הרי המענה ברור שיש לשאול שלושה רבנים חסידיים (אם על-ידי אחד מהם או על-ידי שלושתם בבת אחת), והגדול שבהם (או שלושתם יחד) מוסר את ההחלטה. כלומר: נוסף על מה שדובר לאחרונה אודות קיום דברי המשנה "עשה לך רבי' ועל-דרך-זה יותשועה ברוב יועץ", ובענייני רפואה, לשאול את הרופאים, כמאמר חז"ל על הפסוק יורפא ירפאי – שהוראות אלו אינן שייכות לעניין של יבואו ונחשוב חשבונו של עולם' - הרי על-דרך זה, ואדרבה, ביתר שאת וביתר עוז, לעניין יבואו ונחשוב חשבונו של עולם' – שהמענה ברור ובאופן שלא נותר שום ספק בדבר, שהעניין שייך לשלושה רבנים חסידיים. והיות שהמדובר הוא אודות כמה עיירות וכמה מדינות, ובכל מקום ומקום ישנו ה'ועד' של הרבנים החסידיים של אותו מקום (או עיר, או שכונה או כל המדינה) ו"נהרא נהרא ופשטי'" - בכל מקום שיש בו שלושה רבנים חסידיים, הרי הם עצמם בית-דין', ובמקום שיש פחות משלושה, יכולים לצרף עמם רבנים ממקום אחר (על-דרך מה שכתוב אפילו לעניין סנהדרי גדולה) - הרי מוסרים את הדבר למוחם של אלה, והם מקבלים את התפקיד והשליחות והנתינת-כוח, למסור את הפסק-דין האמור במקומם הם, בשמחה ובטוב לבב.'''

'''"...וכאמור לעיל, אומרים זאת באופן ברור, שאינו מותיר מקום לשום ספק (אפילו ספק דקדושה), ואין מקום אפילו לחזור ולשאול אודות עניין זה. הדבר כבר נמסר, והרי זה כאילו כבר עשו את ההחלטה בדבר. ויהיה דבר ברור כיצד צריכים לנהוג לאורך ימים ושנים טובות, ולא לתת מקום לשום עניינים של בלבולים. ואם יש למישהו עוד איזו שאלה בדבר, יהיה מה שיהיה, בעניינים אלה - הרי כבר מוכן מלכתחילה המענה על-ידי רבנים חסידיים, בתור בית-דין".'''

'''מוצאי שבת תרומה אור לב' אדר תשמ"ח
'''''טקסט נטוי''

יצחק וולפוביץ'

2023-08-15T20:16:27Z

מטומטם: /* נישואין ומעבר למוסקבה */

הרב '''יצחק וולפוביץ''' ([[ט"ו בשבט]] [[תרנ"ט]] - [[ט"ז תמוז]] [[תשל"ב]]) היה תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש{{הערה|ספר התמימים כרך א' עמוד קל"ח.}}, ומחסידי חב"ד במוסקבה.
==תולדות חייו==

הרב יצחק נולד בעיירה קריוקוב פרבר של העיר קרמנצ'וג לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל וואלפאוויץ']] רבה של קריוקוב, ולאמו הרבנית יענטע פערל וואלפאוויץ אחותו של הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] רבה של העיר קרמנצ'וג,
כבר מילדותו ניכרו בו כישרונות גדולים ולראייה לכך ניתן לראות פתרון חידה שהוא פתר מעט לפני גיל בר מצווה בגיליון האח שיצא בליובאוויטש{{הערה|האח גליון מס' 14 כ"ו טבת תער"ב.}}.
===לימודיו בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש===

על אופן קבלתו לישיבה הרב יצחק סיפר שנים רבות אחר כך בעת שביקר בבית משפחת מרינובסקי בטשקנט שהיו שארי בשרו: סבתו חנה גיטל טרשצ'אנסקי הייתה בתו של רבה של קרמנצ'וג הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]], באותה העת כיהנו בקרמנצ'וג שני רבני ערים במקביל, רבה השני של של העיר הרב [[אהרן זסלבסקי]] שהיה נכדו של [[אדמו"ר הזקן]] גידל בביתו (בחלק מהזמן) את [[הרבנית רבקה]] בתו החורגת מאשתו הרבנית שרה בת [[אדמו"ר האמצעי]], ובנותיהם של רבני העיר חנה גיטל ורבקה היו חברות טובות והיו נפגשות מידי שבת לאמירת ספר תהלים ושמרו על ידידותן זו לאורך השנים, לימים בשנת תרד"ע כשהגיע שעתו של הרב יצחק נכדה של הרבנית חנה גיטל לנסוע לליובאוויטש כדי לנסות להתקבל לישיבת תומכי תמימים ציידה אותו סבתו במכתב המלצה לחברתה הרבנית רבקה שתדאג לו לצרכיו בישיבה ותסייע בקבלתו לשם{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 179 הערה 2.}}, דרך זו לקבלה לישיבה הייתה מאוד נפוצה בימים ההם וכפי שהעיד על כך הרב ישראל ג'ייקובסון בספרו{{הערה|זכרון לבני ישראל עמוד יג.}}.
הרב יצחק הוסמך במהלך לימודיו בישיבה לרבנות{{הערה|שמועה מאחיינו הרב שלום בער לבקובסקי מכפר חב"ד.}}.

===נישואין ומעבר למוסקבה===

לאחר חוק לימודיו בישיבת תומכי תמימים היה אמור הרב יצחק להתנות לממלא מקומו של אביו כרב העיירה קריקוב{{הערה|שמועה מאת אחיינו הרב שלום בער לבקובסקי מכפר חב"ד.}} אבל הדבר נמנע בשל המהפכה הבולשביקית שהתחוללה בימים ההם ברוסיה.

ב[[י"ד אדר א']] [[תרפ"ד]] נשא את מרת שפרה איידלאה (למשפחת לבקובסקי) בתו של החסיד הרב ישראל לבקובסקי מקרמנצ'וג ואחותו של המשגיח הרב [[נחום לבקובסקי]] שאחר כך שימש כמשגיח בישיבות תומכי תמימים ביקטרינוסלב, וברינואה שבצרפת.
לאחר נישואיהם עברו הרב יצחק ורעייתו להתגורר במוסקבה בסמיכות לבית הכנסת מרינה רושצ'ה החב"די.
ביתו של הרב יצחק היה פתוח לרווחה לכל יהודי ורבים מאנ"ש סיפרו שהם היו מגיעים להתפלל בדירתו הקטנה (יחידת דיור בת שני חדרים) ומתוועדים שם בשבתות ובימים טובים{{הערה|כפי שסיפרו לימים החסידים ר' ישראל פינסקי ור' וועלוועל רפפורט מירושלים שהעידו שהם התפללו שם לעיתים.}}, ולעיתים הצטופפו שם עשרות אנשים בעיקר בחגי ישראל{{הערה|לפי עדות של נכדתו יהודית ליבא גיטוביץ מירושלים.}}.

היהודים שהתגוררו בסביבתו העידו שהיה לו ראש חריף ביותר ושהוא ידע לענות על שאלות סבוכות בהלכה לעיתים אפילו ללא עין כלשהו{{הערה|לפי עדות של אחיינו ר' יעקב (יאן) רוגאצקי מקראון הייטס שהתגורר בסמיכות אליו בימים הללו.}}, וכמו כן היה לומד את הספר מורה נבוכים למרות שבחב"ד לא נהגו ללומדו, אך עליו לא שאלו על כך מפני בקיאותו הרבה בנגלה בהלכה ובחסידות{{הערה|לפי עדות של אחיינו הרב [[ישראל לבקובסקי]] ראש ישיבת חובבי תורה בקראון הייטס}}.
חודשיים לפני פטירתו הספיק לערוך חופה וקידושין לקרובי משפחתו, הרב יצחק נפטר בט"ז תמוז תשל"ב ונטמן בבית החיים במלחובקה במוסקבה על מצבתו נרשם: ''' הרב ר' יצחק בהרב מנחם מענדיל מורה הוראה בעל צדקה '''.

==משפחתו==

* בתו מרת חנה גיטל פינסקי - אשת ר' זלמן נטע פינסקי ממוסקבה.

* בנו ר' דוד וולפוביץ'.

* גיסו הרב [[נחום לבקובסקי]] - שהיה משגיח במשך שנים רבות בישיבת תומכי תמימים בברינואה בצרפת.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]

חיים משה אלפרוביץ'

2023-08-15T19:04:23Z

מטומטם: /* משפחתו */

[[קובץ:חיים משה אלפרוביץ.JPG|שמאל|ממוזער|400px|]]
החסיד ר' [[חיים משה אלפרוביץ']] ([[י"ד אדר]] [[תרנ"ט]] - [[כ"ג שבט]] [[תשל"ז]]) היה תלמיד [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאויטש]] ו[[משפיע]] ב[[רמת גן]].

==תולדות חיים==

נולד בעיירה וויעזנא שבפלך [[ווילנא]] ב[[חג הפורים]] [[תרנ"ט]] לאביו ר' עוזר ולאמו מרת צירל. שהיו אחת משתי המשפחות החסידיות היחידות בעיירה. עד גיל 12 למד ב"חיידר" שבעיירה ובהגיעו לגיל [[בר מצווה]] לקחו אביו ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאויטש]]. תחלה למד ב'חדרים' שעל יד הישיבה ולאחר תקופה בישיבה עצמה. לימודיו ב[[ליובאויטש]] נמשכו כשש שנים עד שנת [[תרע"ז]] שאז נדד יחד עם כל הישיבה ל[[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]].

כבר אז ניכרו בו כוחות התמדה ושינון אדירים, כל מה שלמד היה משנן כמה פעמים עד שהיה יודע בעל פה, [[גמרא]], [[מאמרי חסידות]] וכן פרקי [[תהלים]].

באותו זמן של המלחמה הצליח אביו להשיג אישורי הגירה עבור כל המשפחה, אך מכיון שלא הצליחו לאתר את חיים משה עקב השיבושים בתקשורת בגלל המלחמה, נסע במקומו ילד יתום מאב ואם.

זמן קצר לאחר שעבר ל[[רוסטוב]], ב[[ב' ניסן תר"פ]], הסתלק [[אדמו"ר הרש"ב]]. ר' חיים משה [[התקשרות|התקשר]] מיד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ושימש בין השנים [[תר"פ]]-[[תרפ"ב]] כ[[משמש בקודש]] כאשר התגורר בחדר שעל יד חדר הרבי.

בשנת [[תרפ"ב]] שאל את הרבי האם לנסוע לעיירה דלהינוב או וויעזנא שבשתיהם היו לו קרובי משפחה ומחמת גילו המתבגר רצה לדאוג לעתידו, אך הרבי ענה לו שיסע לעיירה [[ז'עמבין]] ולהתארח בבית רב העיירה, שבאמת דאג לו לכל צרכיו ואף שידך אותו עם בתו של ר' יחזקאל רובין, שהיה [[שוחט]] העיירה ומנהל בית חרושת ליין. לאחר חתונתם פרסמו בעיתון יהודי ב[[ארצות הברית]] שמחפשים את משפחת אלפרוביץ' מוויעזנא מכיוון שבנם התחתן וגר כעת בז'עמבין, ואכן משפחתו ראו את המודעה וחידשו איתו את הקשר.

לפרנסתו שימש כ[[שוחט]] בכמה מקומות בתחילה ב[[נעוועל]] אחר כך גם ב[[מוסקבה]] והסביבה.

לאחר כמה וכמה שנים שניסו לקבל אישורי יציאה סוף סוף קיבלו והחליטו לעלות ל[[ארץ ישראל]], בדרך עברו ב[[ורשה]] שם נכנסו אל [[אדמו"ר הריי"צ]] להתברך. [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש מהם שילונו לילה בביתו אך הוא סירב ואמר שיש לו פה קרובי משפחה. אדמו"ר הריי"צ בירך את ילדיו ברפואה שלימה, ואחד מהם, שהיה במצב רפואי קשה, החלים כליל.

עם עלייתו ל[[ארץ ישראל]] ב[[י"ג אייר]] [[תרצ"ה]] החל לשמש כ[[שוחט]] ב[[ירושלים]] שמו נודע כשוחט טוב ו[[ירא שמיים]] ורוב תושבי העיר החלו שוחטים אצלו, דבר שפגע בפרנסתם של שאר השוחטים. כאשר נודעה עובדה זו לר' חיים משה, עזב את פרנסתו כשוחט והחל לעבוד במפעלי ים המלח.

שמו של ר' חיים משה נודע כ[[עובד]] ה' שהשקיע כוחות אדירים להיות כפי רצון [[רבותינו נשיאנו]]. במהלך השנים הקפיד ר' חיים משה לעבוד בעבודת כפיים דווקא ולא בעבודה שתתבע ממנו [[מחשבה]], כיוון שאת ראשו רצה להשאיר פנוי לחשוב [[חסידות]] בשעת העבודה.

את מגוריו קבע בשכונת [[רמת יצחק]] ב[[רמת גן]], והיה ממיסדי [[בית הכנסת]] חב"ד ברח' עוזיאל. בבית הכנסת שימש כ[[משפיע]], וקירב יהודים רבים שהתגוררו בסביבת [[בית הכנסת]] ל[[חסידות]] ול[[הרבי|רבי]].

ב[[אלול]] [[תשט"ו]] נסע לראשונה ל[[הרבי|רבי]] לרגל חתונת בנו ר' שלום דובער שהתקיימה בארצות הברית ונשאר אצל הרבי למשך כל חודש תשרי,
בחול המועד סוכות בעת הועידה העולמית של [[צא"ח]] ביקשו ממנו לנאום, הוא עלה לבמה תפס את הרמקול ואמר כמה מילים: "שמענו עכשיו ב[[מאמר]] של [[הרבי]] אודות [[טמטום המוח]] ו[[טמטום הלב]], עלינו לעבוד לנקות את הלב והמוח ולהסיר את הטמטום" וירד מהבמה.

נפטר ב[[כ"ג שבט]] [[תשל"ז]] ונטמן בבית החיים בבני ברק. על מצבתו נכתב בהסכמת [[הרבי]] "היה זהיר במחשבה דיבור ומעשה כל ימי חייו".

==משפחתו==

;בניו
* ר' [[שלום דובער אלפרוביץ']].
* ר' גרשון אלפרוביץ' (סבו של ה[[משפיע]] הרב שי סוקניק מכפר חב"ד).נולד [[ט' תשרי]] [[תרפ"ג]] - נפטר [[י' אלול]] [[תשנ"ט]].
* ר' [[ירחמיאל אלפרוביץ']].
* ר' אפרים אלפרוביץ'.נפטר כ"ו תשרי תשפ"ג.
;בנותיו וחתניו
*מרת שרה- נפטרה י"ד אדר תשנ"ט, ובעלה ר' דוד גרין (הוריהם של הרב [[יקותיאל גרין]] ושל הרב [[חנן גרין]] ).
* מרת רוחמה רבקה ובעלה ר' שלמה זלמן דרורי. בנם הרב עוזר דרורי - נפטר ממגפת הקורונה בתאריך י סיוון [[תש"פ]].

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* [[בדרכי החסידים (ספר)|בדרכי החסידים]], (זכרונות מהרב יואל כהן) עמודים 370-374

==קישורים חיצוניים==
* מנחם מענדל אוירכמן, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Alperovitz-Oirechman%20-%20Teves%2015,%205765.pdf תמים בכל מעשיו - תולדות חייו ומקבץ סיפורים של הרב חיים משה אלפרוביץ]''', טבת [[תשס"ה]] {{PDF}}
*'''[http://www.scribd.com/doc/124197580/868 זהיר במחשבה דיבור ומעשה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 868
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94.pdf מקבץ סיפורים מתולדות חייו]''', בתוך תשורה משמחת צאצאיו, אב ה'תשע"ט
*הרב [[יואל כהן]], [http://chabadpedia.co.il/images/2/2d/חיים_משה.pdf "תמימות מנצחת"], '''[[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]]''', גיליון 303, י"ג טבת תש"פ

{{מיון רגיל: אלפרוביץ', חיים משה}}
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת אלפרוביץ']]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים ברמת גן]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ז]]