https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%97%D7%9Cחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-12T06:46:39Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=708070יקותיאל זלמן לוין2024-08-14T21:18:10Z<p>מחל: פרטים ביחידות הראשונה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ר' יקותיאל זלמן לוין (קורסק'ער).jpeg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יקותיאל זלמן לוין]]<br />
הרב '''יקותיאל זלמן לוין''' (''''זלמן קורסק'ער'''', [[ב' אייר]] [[תרע"ה]]-[[כ"ט אדר]] [[תשמ"ז]]) היה מחשובי התמימים ב[[רוסיה]], שלמד תורה ברבים ונהנה מיגיע כפיו כל ימיו, נאסר והוגלה לעשר שנות עבודת פרך במחנה עבודה, ולאחר יציאתו מרוסיה, מנכבדי קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]] וב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[קייב]] ב[[ב' אייר]] [[תרע"ה]] לאביו ר' [[יהודה לוין]] ולאמו מרת מיכלא רחל{{הערה|בת ר' נחום דוב ומרת רעסיע מקנובצקי, מחסידי צ'רנוביל, שהיתה ידועה למשפחה יראת שמים ומדקדקת במצוות וכאשר ר' הלל מפאריטש היה עובר בדרכו במסעותיו דרך העיירה, היה נוהג לאכול רק בביתם.}}, במשפחה שהשתייכה במקורה לחסידות הארנסטייפל, שהיתה בעלת זיקה חזקה לחסידות חב"ד-ליובאוויטש, ובהמשך התקרבו לחסידות חב"ד{{הערה|כשאביו היה נער, רצה להיכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים אך האדמו"ר מהארנסטייפל שלל זאת באומרו "הוא ישאר יהודי ירא שמים גם ככה", ואכן הוא לא למד בתומכי תמימים אך במשך השנים הפך לחסיד חב"ד נלהב.}}.<br />
<br />
בהיותו כבן שנתיים וחצי, פרצה המהפכה הקומוניסטית, ולאורך כל שנות ילדותו ונערותו נאלץ ללמוד במחתרת. למד בסניף ישיבת תומכי תמימים שייסדו ר' [[בנימין אליהו גורודצקי]], ור' [[ישראל לוין]]{{הבהרה}}.<br />
<br />
במשך השנים, עברה משפחתו להתגורר ב[[קורסק]], בעוד הוא עצמו המשיך ללמוד בישיבות המחתרתיות ברחבי רוסיה, ודבק בו הכינוי 'זלמן קורסק'ער'.<br />
<br />
בתקופת לימודיו בישיבה למד לצד רבי [[משולם זוסיא טברסקי]] שלימים התמנה כאדמו"ר לחסידי צ'רנוביל, ולאורך כל השנים שמרו על ידידות עמוקה, גם לאחר שהגיעו לארץ הקודש.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ב]], בעקבות הרדיפות מצד השלטונות, נאלץ לעזוב את משפחתו ועבר להתגורר ב[[מוסקבה]], שם נאלץ יחד עם חבריו לשלב בין לימוד תורה לבין עבודה מועטת כדי שיהיה להם ממה לחיות ולהתפרנס.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ה]] עבר ל[[לנינגרד]] והתגורר אצל אחות אמו, רעיית ר' [[סנדר פרידמן]].<br />
<br />
על פי הצעת אחיו ר' מרדכי זאב בן ציון לוין, בא בקשרי השידוכין עם מרת שרה, בתו הצעירה של הרב משה חיים מויזעס רבה של העיר טורוב, והחתונה התקיימה בראש חודש אלול [[תרצ"ט]] ב[[אודסה]], ולאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בלנינגרד.<br />
<br />
זמן קצר לאחר החתונה, פרצה [[מלחמת העולם השניה]], וכשנתיים לאחר מכן [[גרמניה]] פלשה לרוסיה ובניסים גדולים הצליח לבסוף להימלט מלנינגרד הבוערת למרות המצור שהטילו עליה חיילי צבא גרמניה, כשהוא ורעייתו הצליחו לעלות על הרכבת האחרונה, וכעבור שבוע הגיעו ל[[סמרקנד]].<br />
<br />
בשל רדיפות המשטרה החשאית, נמלט לבסוף מסמרקנד ל[[טשקנט]], ובקיץ של שנת [[תש"י]] נדדו לפרלובקה שבפרברי [[מוסקבה]].<br />
<br />
לאורך כל השנים מסר את נפשו על שמירת השבת{{הערה|כך לדוגמא כשהגיעו לסמרקנד בעיצומה של השבת, סירב לרדת מהרכבת, ורק ברגע האחרון לאחר שנראו שלושה כוכבים כשהרכבת כבר החלה בנסיעתה, קפץ מהרכבת לרציף.}}, ולצד ידיעותיו הרחבות בכל תחומי התורה כולל חכמת התכונה וכדומה, היה בעל מלאכה מוכשר שידע לעשות מלאכות רבות דוגמת נגרות, בישול, תפירה ועוד.<br />
<br />
במשך שנים ארוכות לאחר החתונה לא נולדו לו ולרעייתו ילדים, וידידיהם שכבר יצאו מברית המועצות לארץ הקודש וארצות הברית, ביקשו עבורם ברכה אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ואצל [[הרבי]], ואכן הרבי הריי"צ בירך אותם{{הערה|ביחידות למרת אסתר לנגזם.}} "יהיו להם ילדים חיים ובריאים". ואכן ב[[ב' תמוז]] [[תשי"ב]] לאחר 13 שנים של ציפיה זכו ונולדו להם זוג תאומים.<br />
<br />
בשנת תשט"ז בהשתדלותו של ר' [[מולע פרוס]] קיבל משרה קבוע במפעל בעיירה קטנה בשם טוקומס בו הובטח לו על ידי מנהל המפעל היהודי שלא ידרוש ממנו לעבוד בשבתות, ובעקבות כך עבר עם משפחתו להתגורר בעיירה זו.<br />
<br />
לאחר פטירת אביו, החל לארגן מנייני תפילה בעיירה כדי שיהיה לו כיצד לומר קדיש וכשהדבר נודע לאנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] הם החלו להצר את צעדיו ולבסוף בי"ב אדר תשי"ח בשעה 2 בלילה אסרו אותו והוא ישב במאסר בריגא במשך 11 חודשים והמתין למשפט, ולבסוף נגזרו עליו עשר שנות עבודת פרך.<br />
<br />
בזמן שהוא עבר בין מחנות שונים, עברה רעייתו בקיץ של שנת תש"כ להתגורר בריגא, במטרה שהילדים יגדלו לצד קהילה חסידית שתשפיע עליהם לטובה, וכן על מנת להיות קרובה יותר למחנות העבודה אליהם נשלח ר' זלמן{{הערה|ואכן מכיון שמחנה העבודה היה בסגנון של 'התיישבות חופשית' התאפשר לר' זלמן לקבל באופן חופשי יותר חבילות מבני משפחתו וידידיו החסידים, ואף הצליח לברוח מספר פעמים לביתו למספר שעות ובאחת ההזדמנויות אפילו כיוון את הבריחה לתאריך י"ט כסלו וניצל זאת להתוועדות רעים עם חבריו החסידים.}}.<br />
<br />
בג' אדר תשכ"ח השלים ר' זלמן את עשר שנות הגלות שנגזרו עליו, והוא חזר להתאחד עם משפחתו בריגא, ומצא עבודה כמסגר, שאיפשרה לו להמשיך להישמר מחילול שבת. בריגא, החל לקבוע שיעורים עם פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שרצה להתקרב ליהדות, וכן מסר שיעור קבוע ב[[עין יעקב]].<br />
<br />
חלפו עוד ארבע שנים, ובשנת [[תשל"ב]], לאחר שקיבלו את ברכתו של הרבי - הצליחו לאחר תלאות רבות להשיג אישור יציאה מרוסיה, ובכ"ז חשון תשל"ב יצא עם משפחתו מברית המועצות ולאחר תחנת עצירה שנמשכה שלושה ימים בוינה, הגיעו לארץ הקודש בר"ח כסלו והתיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]], ותקופה קצרה לאחר מכן נסע לראשונה לרבי וזכה ליחידות ארוכה שנמשכה 23 דקות, במהלכה התעניין הרבי בכל התלאות שעברו עליו, ובנוסף, הביע את רצונו לשלם את העלות של כרטיסי הטיסה שלהם. כשזוגתו אמרה לרבי שבעלה הולך עם חבילה קשה על הלב, ענה הרבי עם חיוך: "שישאיר את ה'פעקל' ("החבילה") שלו פה בחדר, פה כולם משאירים את "החבילות" שלהם, וגם לי זה לא יזיק, פה הם נימוחים". וגם הרבי אמר: אתם הרי ראיתם את הנס שקרא איתכם (בנוגע להיתר יציאה מרוסיא).<br />
<br />
בארץ הקודש, החל לעבוד במפעל ביבנה, וסירב למשרה תורנית בישיבה החב"דית בקרית מלאכי או בארגון שמי"ר, אך סייע בעריכת ספר התניא והחומש המתורגם שהוציא מכון שמי"ר בשפה הרוסית וזכה לקבל על כך הוראות מהרבי.<br />
<br />
לאחר פטירת אמו בח' שבט תשמ"ג, עבר להתגורר בקראון הייטס על יד בני משפחתו{{הערה|כאשר הגיעו לרבי לאחר היציאה מרוסיה, שאל הרבי היכן רצונם לגור, וכשאמרו לרבי היכן שהרבי יאמר, השיב להם הרבי שהיות והסבתא מרת מיכלא לא ראתה את אחיה חמישים שנה, שיגורו בארץ הקודש. מה שכבר לא היה שייך לאחר פטירתה.}}, ונכנס ללמוד ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]], ומזמן לזמן גם מסר שיעורים.<br />
<br />
הפעם האחרונה בה נשא דברים בציבור היה בסיום הרמב"ם בבית הכנסת 'כתב סופר' ברחוב אמפייר.<br />
<br />
בסוף הקיץ של שנת תשמ"ו חלה, ובשלושה החודשים האחרונים לחייו היה מאושפז בבית הרפואה וסבל ייסורים קשים.<br />
<br />
על פי הוראת הרבי, לקראת [[שבת מברכים]] [[חודש ניסן]] תשמ"ז הוצא מבית הרפואה וביום ראשון כ"ח אדר הובא לרבי וזכה לקבל דולר בשליחות צדקה. הרבי איחל לילדיו שיהיה פסח שמח.<br />
<br />
נפטר אור ל[[כ"ט אדר]] [[תשמ"ז]] והוא בן 71 שנים, ונטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי, סמוך לאוהל אדמו"ר הריי"צ. ילדיו הכניסו לרבי את נוסח המצבה וזכו שהרבי יגיה אותה{{הערה|הרבי ענה: "מהיר. בהסכמת החברא קדישא. ומסיימים בטוב".}}, בה נכתב: "מחשובי התמימים ברוסיא. זך וישר פעלו מתהלך בתומו והצנע לכת את אלקיו. בעל מדות תרומיות ואהוב לבריות. עסק בתומ"צ ביראת ה' טהורה. וחינך ילדיו בדרכי החסידות במס"נ ממש. נאסר והוגלה לעשר שנות עבודת פרך. למד תורה ברבים ונהנה מיגיע כפיו כל ימיו. מקושר לבית חיינו עד יומו האחרון".<br />
<br />
רעייתו מרת שרה נותרה להתגורר בקראון הייטס ועסקה רבות בהכנסת כלה עד לפטירתה בשיבה טובה בכ"ה טבת תשס"ה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[משה חיים לוין]] - משלוחי הרבי בניו יורק<br />
*בתו מרת לאה - קראון הייטס, בלנית במקווה נשים ברחוב יוניון{{הערה|היתה נשואה לר' אהרן יחיאלוב.}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ארי רובין, [[שבועון בית משיח]] גיליון 1401, '''זלמן מאוד חולה''', תולדות הרב יקותיאל זלמן לוין<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*מנחם מענדל אדלר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/56/%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F.pdf ר' זלמן קורסק'ער]''', תשורה מנישואי צאצאיו, לוין-בלינוב אדר ראשון תשפ"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לוין, יקותיאל זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בריגא]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]</div>מחלhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=708066יקותיאל זלמן לוין2024-08-14T21:11:29Z<p>מחל: תיקונים קטנים</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ר' יקותיאל זלמן לוין (קורסק'ער).jpeg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יקותיאל זלמן לוין]]<br />
הרב '''יקותיאל זלמן לוין''' (''''זלמן קורסק'ער'''', [[ב' אייר]] [[תרע"ה]]-[[כ"ט אדר]] [[תשמ"ז]]) היה מחשובי התמימים ב[[רוסיה]], שלמד תורה ברבים ונהנה מיגיע כפיו כל ימיו, נאסר והוגלה לעשר שנות עבודת פרך במחנה עבודה, ולאחר יציאתו מרוסיה, מנכבדי קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]] וב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[קייב]] ב[[ב' אייר]] [[תרע"ה]] לאביו ר' [[יהודה לוין]] ולאמו מרת מיכלא רחל{{הערה|בת ר' נחום דוב ומרת רעסיע מקנובצקי, מחסידי צ'רנוביל, שהיתה ידועה למשפחה יראת שמים ומדקדקת במצוות וכאשר ר' הלל מפאריטש היה עובר בדרכו במסעותיו דרך העיירה, היה נוהג לאכול רק בביתם.}}, במשפחה שהשתייכה במקורה לחסידות הארנסטייפל, שהיתה בעלת זיקה חזקה לחסידות חב"ד-ליובאוויטש, ובהמשך התקרבו לחסידות חב"ד{{הערה|כשאביו היה נער, רצה להיכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים אך האדמו"ר מהארנסטייפל שלל זאת באומרו "הוא ישאר יהודי ירא שמים גם ככה", ואכן הוא לא למד בתומכי תמימים אך במשך השנים הפך לחסיד חב"ד נלהב.}}.<br />
<br />
בהיותו כבן שנתיים וחצי, פרצה המהפכה הקומוניסטית, ולאורך כל שנות ילדותו ונערותו נאלץ ללמוד במחתרת. למד בסניף ישיבת תומכי תמימים שייסדו ר' [[בנימין אליהו גורודצקי]], ור' [[ישראל לוין]]{{הבהרה}}.<br />
<br />
במשך השנים, עברה משפחתו להתגורר ב[[קורסק]], בעוד הוא עצמו המשיך ללמוד בישיבות המחתרתיות ברחבי רוסיה, ודבק בו הכינוי 'זלמן קורסק'ער'.<br />
<br />
בתקופת לימודיו בישיבה למד לצד רבי [[משולם זוסיא טברסקי]] שלימים התמנה כאדמו"ר לחסידי צ'רנוביל, ולאורך כל השנים שמרו על ידידות עמוקה, גם לאחר שהגיעו לארץ הקודש.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ב]], בעקבות הרדיפות מצד השלטונות, נאלץ לעזוב את משפחתו ועבר להתגורר ב[[מוסקבה]], שם נאלץ יחד עם חבריו לשלב בין לימוד תורה לבין עבודה מועטת כדי שיהיה להם ממה לחיות ולהתפרנס.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ה]] עבר ל[[לנינגרד]] והתגורר אצל אחות אמו, רעיית ר' [[סנדר פרידמן]].<br />
<br />
על פי הצעת אחיו ר' מרדכי זאב בן ציון לוין, בא בקשרי השידוכין עם מרת שרה, בתו הצעירה של הרב משה חיים מויזעס רבה של העיר טורוב, והחתונה התקיימה בראש חודש אלול [[תרצ"ט]] ב[[אודסה]], ולאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בלנינגרד.<br />
<br />
זמן קצר לאחר החתונה, פרצה [[מלחמת העולם השניה]], וכשנתיים לאחר מכן [[גרמניה]] פלשה לרוסיה ובניסים גדולים הצליח לבסוף להימלט מלנינגרד הבוערת למרות המצור שהטילו עליה חיילי צבא גרמניה, כשהוא ורעייתו הצליחו לעלות על הרכבת האחרונה, וכעבור שבוע הגיעו ל[[סמרקנד]].<br />
<br />
בשל רדיפות המשטרה החשאית, נמלט לבסוף מסמרקנד ל[[טשקנט]], ובקיץ של שנת [[תש"י]] נדדו לפרלובקה שבפרברי [[מוסקבה]].<br />
<br />
לאורך כל השנים מסר את נפשו על שמירת השבת{{הערה|כך לדוגמא כשהגיעו לסמרקנד בעיצומה של השבת, סירב לרדת מהרכבת, ורק ברגע האחרון לאחר שנראו שלושה כוכבים כשהרכבת כבר החלה בנסיעתה, קפץ מהרכבת לרציף.}}, ולצד ידיעותיו הרחבות בכל תחומי התורה כולל חכמת התכונה וכדומה, היה בעל מלאכה מוכשר שידע לעשות מלאכות רבות דוגמת נגרות, בישול, תפירה ועוד.<br />
<br />
במשך שנים ארוכות לאחר החתונה לא נולדו לו ולרעייתו ילדים, וידידיהם שכבר יצאו מברית המועצות לארץ הקודש וארצות הברית, ביקשו עבורם ברכה אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ואצל [[הרבי]], ואכן הרבי הריי"צ בירך אותם{{הערה|ביחידות למרת אסתר לנגזם.}} "יהיו להם ילדים חיים ובריאים". ואכן ב[[ב' תמוז]] [[תשי"ב]] לאחר 13 שנים של ציפיה זכו ונולדו להם זוג תאומים.<br />
<br />
בשנת תשט"ז בהשתדלותו של ר' [[מולע פרוס]] קיבל משרה קבוע במפעל בעיירה קטנה בשם טוקומס בו הובטח לו על ידי מנהל המפעל היהודי שלא ידרוש ממנו לעבוד בשבתות, ובעקבות כך עבר עם משפחתו להתגורר בעיירה זו.<br />
<br />
לאחר פטירת אביו, החל לארגן מנייני תפילה בעיירה כדי שיהיה לו כיצד לומר קדיש וכשהדבר נודע לאנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] הם החלו להצר את צעדיו ולבסוף בי"ב אדר תשי"ח בשעה 2 בלילה אסרו אותו והוא ישב במאסר בריגא במשך 11 חודשים והמתין למשפט, ולבסוף נגזרו עליו עשר שנות עבודת פרך.<br />
<br />
בזמן שהוא עבר בין מחנות שונים, עברה רעייתו בקיץ של שנת תש"כ להתגורר בריגא, במטרה שהילדים יגדלו לצד קהילה חסידית שתשפיע עליהם לטובה, וכן על מנת להיות קרובה יותר למחנות העבודה אליהם נשלח ר' זלמן{{הערה|ואכן מכיון שמחנה העבודה היה בסגנון של 'התיישבות חופשית' התאפשר לר' זלמן לקבל באופן חופשי יותר חבילות מבני משפחתו וידידיו החסידים, ואף הצליח לברוח מספר פעמים לביתו למספר שעות ובאחת ההזדמנויות אפילו כיוון את הבריחה לתאריך י"ט כסלו וניצל זאת להתוועדות רעים עם חבריו החסידים.}}.<br />
<br />
בג' אדר תשכ"ח השלים ר' זלמן את עשר שנות הגלות שנגזרו עליו, והוא חזר להתאחד עם משפחתו בריגא, ומצא עבודה כמסגר, שאיפשרה לו להמשיך להישמר מחילול שבת. בריגא, החל לקבוע שיעורים עם פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שרצה להתקרב ליהדות, וכן מסר שיעור קבוע ב[[עין יעקב]].<br />
<br />
חלפו עוד ארבע שנים, ובשנת [[תשל"ב]], לאחר שקיבלו את ברכתו של הרבי - הצליחו לאחר תלאות רבות להשיג אישור יציאה מרוסיה, ובכ"ז חשון תשל"ב יצא עם משפחתו מברית המועצות ולאחר תחנת עצירה שנמשכה שלושה ימים בוינה, הגיעו לארץ הקודש בר"ח כסלו והתיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]], ותקופה קצרה לאחר מכן נסע לראשונה לרבי וזכה ליחידות ארוכה שנמשכה 23 דקות, במהלכה התעניין הרבי בכל התלאות שעברו עליו, ובנוסף, הביע את רצונו לשלם את העלות של כרטיסי הטיסה שלהם.<br />
<br />
בארץ הקודש, החל לעבוד במפעל ביבנה, וסירב למשרה תורנית בישיבה החב"דית בקרית מלאכי או בארגון שמי"ר, אך סייע בעריכת ספר התניא והחומש המתורגם שהוציא מכון שמי"ר בשפה הרוסית וזכה לקבל על כך הוראות מהרבי.<br />
<br />
לאחר פטירת אמו בח' שבט תשמ"ג, עבר להתגורר בקראון הייטס על יד בני משפחתו{{הערה|כאשר הגיעו לרבי לאחר היציאה מרוסיה, שאל הרבי היכן רצונם לגור, וכשאמרו לרבי היכן שהרבי יאמר, השיב להם הרבי שהיות והסבתא מרת מיכלא לא ראתה את אחיה חמישים שנה, שיגורו בארץ הקודש. מה שכבר לא היה שייך לאחר פטירתה.}}, ונכנס ללמוד ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]], ומזמן לזמן גם מסר שיעורים.<br />
<br />
הפעם האחרונה בה נשא דברים בציבור היה בסיום הרמב"ם בבית הכנסת 'כתב סופר' ברחוב אמפייר.<br />
<br />
בסוף הקיץ של שנת תשמ"ו חלה, ובשלושה החודשים האחרונים לחייו היה מאושפז בבית הרפואה וסבל ייסורים קשים.<br />
<br />
על פי הוראת הרבי, לקראת [[שבת מברכים]] [[חודש ניסן]] תשמ"ז הוצא מבית הרפואה וביום ראשון כ"ח אדר הובא לרבי וזכה לקבל דולר בשליחות צדקה. הרבי איחל לילדיו שיהיה פסח שמח.<br />
<br />
נפטר אור ל[[כ"ט אדר]] [[תשמ"ז]] והוא בן 71 שנים, ונטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי, סמוך לאוהל אדמו"ר הריי"צ. ילדיו הכניסו לרבי את נוסח המצבה וזכו שהרבי יגיה אותה{{הערה|הרבי ענה: "מהיר. בהסכמת החברא קדישא. ומסיימים בטוב".}}, בה נכתב: "מחשובי התמימים ברוסיא. זך וישר פעלו מתהלך בתומו והצנע לכת את אלקיו. בעל מדות תרומיות ואהוב לבריות. עסק בתומ"צ ביראת ה' טהורה. וחינך ילדיו בדרכי החסידות במס"נ ממש. נאסר והוגלה לעשר שנות עבודת פרך. למד תורה ברבים ונהנה מיגיע כפיו כל ימיו. מקושר לבית חיינו עד יומו האחרון".<br />
<br />
רעייתו מרת שרה נותרה להתגורר בקראון הייטס ועסקה רבות בהכנסת כלה עד לפטירתה בשיבה טובה בכ"ה טבת תשס"ה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[משה חיים לוין]] - משלוחי הרבי בניו יורק<br />
*בתו מרת לאה - קראון הייטס, בלנית במקווה נשים ברחוב יוניון{{הערה|היתה נשואה לר' אהרן יחיאלוב.}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ארי רובין, [[שבועון בית משיח]] גיליון 1401, '''זלמן מאוד חולה''', תולדות הרב יקותיאל זלמן לוין<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*מנחם מענדל אדלר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/56/%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F.pdf ר' זלמן קורסק'ער]''', תשורה מנישואי צאצאיו, לוין-בלינוב אדר ראשון תשפ"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לוין, יקותיאל זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בריגא]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]</div>מחלhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=708058יהודה לוין2024-08-14T20:29:52Z<p>מחל: מ"כ בפרלובקה</p>
<hr />
<div>{{מפנה|יהודה לוין}}<br />
הרב '''יהודה לוין''' (''''יודל דער שוסטער'''', סביבות [[תרמ"ז]] - [[י"א אדר תשט"ז]]) היה יהודי חסידי, מאנשי הקהילה החב"דית בקייב, בקורסק, בסמרקנד ובמוסקבה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו ר' חיים דוב לוין ולאמו מרת רייזל בעיירה קובישצ'א, במשפחה שהשתייכה לחסידות הארנסטייפל, אך הייתה בעלת זיקה חב"דית.<br />
<br />
כנער, רצה אביו לשלוח אותו ללמוד בישיבת תומכי תמימים אך האדמו"ר מהארנסטייפל שלל זאת באומרו "הוא ישאר יהודי ירא שמים גם ככה", ואכן הוא לא למד בתומכי תמימים אך במשך השנים הפך לחסיד חב"ד נלהב.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת מיכלא רחל{{הערה|נולדה בשבעה עשר בתמוז תרמ"ז בעיירה בראהין}} בת ר' נחום דוב ומרת רעסיע מקנוביצקי, מחסידי צ'רנוביל, שהיתה ידועה למשפחה יראת שמים ומדקדקת במצוות וכאשר ר' הלל מפאריטש היה עובר בדרכו במסעותיו דרך העיירה, היה נוהג לאכול רק בביתם.<br />
<br />
לאחר החתונה, קבעו את מגוריהם ב[[קייב]], ובמשך תקופה משמעותית אף אירחו בביתם במסירות נפש את ה'חיידר' החסידי שהקים ר' [[בנימין אליהו גורודצקי]].<br />
<br />
בסביבות שנת [[תר"צ]] עבר להתגורר בקורסק, וגם שם שימש ביתו כמקום לינה ואכילה עבור תלמידי ישיבת תומכי תמימים המחתרתית שהוקמה בעיירה.<br />
<br />
כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]], דרבן אותם ר' [[דוד הורודוקער]] להימלט לעומק רוסיה{{הערה|תחילה לא רצה לעשות זאת הן בשל הקושי הכלכלי, והן בשל העובדה <br />
שאביו נפטר בקורסק זמן קצר קודם לכן. בשנת תש"א}}, ולאחר נידודים ותלאות רבות הגיעו ל[[סמרקנד]] והצטרפו לקהילת חב"ד שהתהוותה במקום.<br />
<br />
בסמרקנד, החל לעבוד לפרנסתו כסנדלר, ובשל כך קיבל את הכינוי 'יודל דער שוסטער', והתמסר בצניעות לעזרה לזולת כאשר למי שלא היה את האפשרות לשלם, היה מתקן את הנעליים בחינם.<br />
<br />
בשנת תש"י נדד שוב בעקבות בנו ר' זלמן לפרלובקה שבפרברי מוסקבה, שם השתדל לסייע לבנו וכלתו בגידול הילדים.<br />
<br />
נפטר כבן שבעים, בשנת [[תשט"ז]] ומ"כ בפרלובקה שבמוסקבה.<br />
<br />
זמן קצר לאחר פטירתו נאסר בנו ר' יקותיאל זלמן, ורעייתו מרת מיכלא התלוותה לכלתה בנידודיה וסייעה לה בגידול הילדים, וכעבור תקופה, ר' [[מולע פרוס]] שהיה ידיד המשפחה רכש עבורם דירה על שמה, כאשר את הכסף שהוציא עבור רכישת הדירה, קיבל בארץ הקודש מאחיה של מרת מיכלא, ר' מרדכי זלמן מקנוביצקי, שהיגר לתל אביב כבר בשנת תרפ"א.<br />
<br />
בשנת תשל"ב יצאה רעייתו עם בנה כלתה והנכדים, והם קבעו את מגוריהם בנחלת הר חב"ד{{הערה|כאשר בנה ר' יקותיאל זלמן הגיע לרבי לאחר היציאה מרוסיה, שאל הרבי היכן רצונם לגור, וכשאמרו לרבי היכן שהרבי יאמר, השיב להם הרבי שהיות והסבתא מרת מיכלא רחל לא ראתה את אחיה חמישים שנה, שיגורו בארץ הקודש.}}, שם התגוררה עד לפטירתה בשיבה טובה ובאריכות ימים קרוב לגיל מאה, בח' שבט תשמ"ג.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' [[יקותיאל זלמן לוין]]<br />
*בנו, ר' [[מרדכי זאב בן ציון לוין]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*מנחם מענדל אדלר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/56/%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F.pdf ר' זלמן קורסק'ער]''', תשורה מנישואי צאצאיו, לוין-בלינוב אדר ראשון תשפ"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לוין, יהודה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ז]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]</div>מחלhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=580975משה חיים לוין2023-02-10T04:32:41Z<p>מחל: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה חיים לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוין (משמאל)]]<br />
הרב '''משה חיים לוין''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] במרכז [[ברוקלין]], הפועל בשכונת קנזינגטון והשכונות הסמוכות לה. עסק בתרגום והוצאה לאור של פרורספקטים שונים בשפה הרוסית וזכה להדרכות רבות מהרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בב' תמוז תשי"ב ב[[מוסקבה]] לאביו הרב [[יקותיאל זלמן לוין]] ואימו מרת שרה בת הרה"ג הרה"ח ר' [[משה חיים מויזס]], הרב מטורוב. להוריו לא היו ילדים שלוש עשרה שנה אחרי חתונתם, ובברכת כ"ק אדמו"ר מהוריי"ץ נ"ע נולדו להם תאומים - בן, שנקרא על שם סבו, ובת לאה.<br />
<br />
בהיותו בן שלוש עברה משפחתו לגור לעיירה קטנה טוקומס שבלטבי', ששם מצא אביו עבודה שהבטיחה לו שמירת השבת. <br />
<br />
בהיותו בן חמש וחצי נאסר אביו על פעילותו לקיום המחתרת היהודית ונשלח לעשר שנות עבודת פרך. אז עברה משפחתו לגור לעיר [[ריגה]], ששם הייתה קהילה חסידית, וגם להיות קרוב יותר למחנות האסירים שבהם הי' אביו, בכדי שיהי' אפשרות להביא לו מידי חודש חבילות מזון כשר ולהתראות איתו בזמנים מסוימים שהנהלת הבתי סוהר נתנה רשות ע"ז. <br />
<br />
בעודו ילד למד בביתו עם מלמד פרטי בשם ר' נחום בסר, שאמא שלו שכרה כדי שידאג לחינוך בנה. המלמד הי' מגיע כל יום לכמה בתים של אנ"ש, ולמד תורה עם ילדיהם.<br />
<br />
החסידים ב[[סמרקנד]] החליטו לקחת חסות על הבן שיקבל חינוך חסידי, וכך הגיע ר' [[ישראל פבזנר]] ושכנע את האמא לשלוח את בנה לסניף ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]], שם קיבל חינוך חסידי הרחק מהוריו.<br />
<br />
בראש חודש כסלו שנת [[תשל"ב]] יצא עם משפחתו מרוסי' באופן ניסי גלוי, הודות ברכתו הק' של הרבי, ולקראת י"א ניסן הגדול, שנת השבעים, הגיע לרבי. למד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br />
<br />
ביחידות הראשונה, בתמוז תשל"ב, קיבל הוראה מהרבי "להתעסק ולהשפיע על בחורים, ובפרט אלו, שיצאו מאחורי מסך הברזל ומדינות הסמוכות לה", והתחיל לעסוק עוד בבחרותו במסגרת אירגון "פרי" במבצעים בממדים רחבים בכל איזורי ניו יורק רבתי, וכן בתרגום והוצאה לאור של חוברות ופרוספקטים שונים בשפה הרוסית, וזכה להדרכות מפורטות מהרבי ש[[הגהה|הגיה]] את הפרוספקטים שערך.<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת דאבא, בת החסיד הרב [[שואל משה קליין]] מ[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
בשבוע שאחרי חתונתו [[תשמ"א]] קיבל הוראות מפורטות מהרבי לייסד אירגון עצמאי הנקרא "סוועט" ("אור"), והתחיל להוציא לאור ירחון בשפה הרוסית. הירחון היה חביב מאד בעיני הרבי, שהביע יחס מיוחד וברכות והוראות הק' במשך כל הדרך.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] עם תחילת [[נפילת מסך הברזל]] נשלח מטעם [[עזרת אחים]] כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לסדר הפעילויות שם ולהיות איש הקשר בין העסקנים דשם והנהלת עזרת אחים, והיה גם אחראי ליסוד וביסוס מקומות השליחות עבור הרבנים שהגיעו לשמש כשלוחי הרבי בעיירות שונות ברחבי [[בריה"מ]], כמו [[קיוב]], [[אודסה]], [[דניפרו]], [[חרקוב]], [[מינסק]] ועוד. בשנות [[תש"נ]] ו[[תנש"א]] אירגן הפעלת שידור ה[[סאטלייט]] העולמי של חג החנוכה במרכז מוסקבה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"א]] נסע בברכת הרבי לעיירות שונות ברוסיה, אוקראינה ובלרוס להדפיס ספרי התניא.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] יצא בברכת הרבי לפעול להפצת יהדות וחסידות בשכונת קנזינגטון וסביבותיה, וכיום משמש כרב קהילה ומנהל את מערך הפעילות החב"דית באזור.<br />
<br />
חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו מרת חנה ראדא, אשת ר' צבי הירש הרצל - פוסטוויל<br />
*בנו הרב יהודה לוין - משלוחי הרבי במרכז [[ברוקלין]]<br />
*בתו מרת חיה, רעיית הרב שמואל גוראריה - משלוחי הרבי ב[[בולטימור]]<br />
*בתו מרת מיכלא רחל, רעיית הרב מנחם מענדל לוין - משפיע בישיבת ליובאוויטש וסטצ'סטר שב[[ניו יורק]]<br />
*בתו מרת רבקה, אשת ר' לוי יצחק יוזביץ - פוסטוויל<br />
*בתו מרת עלקא, רעיית הרב רפאל נחמן דובוב - משפיע במתיבתא אהלי תורה<br />
*בנו הרב יקותיאל זלמן לוין - משלוחי הרבי ב[[קלגרי]] שב[[קנדה]]<br />
*בנו הרב מנחם מענדל לוין - מנהל צבאות השם בישיבה אהלי תורה<br />
*בתו מרת מושקא, רעיית הרב ישראל לנגזם - משלוחי הרבי במרכז ברוקלין<br />
*בתו מרת נחמה מרים, רעיית הרב דניאל משה שוחט - מלמד בישיבה אהלי תורה<br />
*בתו מרת דבורה, רעיית הרב מנחם מענדל מייזליש - משלוחי הרבי ב[[מקסיקו]] סיטי<br />
*בתו מרת אסתר, אשת ר' מנחם מענדל כצמן - קראון הייטס<br />
*בתו מרת שיינא ברכה, אשת הרב מנחם מענדל שמוקלער - קראון הייטס<br />
*בנו הת' לוי יצחק לוין<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[www.chabadcentralbrooklyn.com/ אתר בית חב"ד מרכז ברוקלין - בראשות הרב לוין]'''<br />
*יומנים שכתב בזמן שהותו כבחור אצל הרבי: '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ב]''' {{*}} '''[http://yomanim.com/images/9/98/מנחם-אב_תשל%22ב_-_ר'_משה_חיים_לוין.pdf מנחם אב תשל"ב]''' {{*}} '''[http://yomanim.com/images/d/d3/אלול_תשל%22ב_-_ר'_משה_חיים_לוין.pdf אלול תשל"ב]''' {{*}} '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77805 תשרי תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf אדר ראשון ואדר שני תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf שבט ואדר תשל"ה]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן-אייר תשל"ה]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ו]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ז]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ח]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ט]'''<br />
*'''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf הגהות הרבי על דברי הדפוס שהוציא לאור הרב לוין]''' {{PDF}}<br />
*[https://chabad.info/video/news-video/kinus/732468/ נזכרים ונעשים: כשהרבי השתתף בבאנקעט כינוס השלוחים]{{וידפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:לוין, משה חיים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בניו יורק]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>מחלhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=580974משה חיים לוין2023-02-10T04:29:15Z<p>מחל: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה חיים לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוין (משמאל)]]<br />
הרב '''משה חיים לוין''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] במרכז [[ברוקלין]], הפועל בשכונת קנזינגטון והשכונות הסמוכות לה. עסק בתרגום והוצאה לאור של פרורספקטים שונים בשפה הרוסית וזכה להדרכות רבות מהרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בב' תמוז תשי"ב ב[[מוסקבה]] לאביו הרב [[יקותיאל זלמן לוין]] ואימו מרת שרה בת הרה"ג הרה"ח ר' [[משה חיים מויזס]], הרב מטורוב. להוריו לא היו ילדים שלוש עשרה שנה אחרי חתונתם, ובברכת כ"ק אדמו"ר מהוריי"ץ נ"ע נולדו להם תאומים - בן, שנקרא על שם סבו, ובת לאה.<br />
<br />
בהיותו בן שלוש עברה משפחתו לגור לעיירה קטנה טוקומס שבלטבי', ששם מצא אביו עבודה שהבטיחה לו שמירת השבת. <br />
<br />
בהיותו בן חמש וחצי נאסר אביו על פעילותו לקיום המחתרת היהודית ונשלח לעשר שנות עבודת פרך. אז עברה משפחתו לגור לעיר [[ריגה]], ששם הייתה קהילה חסידית, וגם להיות קרוב יותר למחנות האסירים שבהם הי' אביו, בכדי שיהי' אפשרות להביא לו מידי חודש חבילות מזון כשר ולהתראות איתו בזמנים מסוימים שהנהלת הבתי סוהר נתנה רשות ע"ז. <br />
<br />
בעודו ילד למד בביתו עם מלמד פרטי בשם ר' נחום בסר, שאמא שלו שכרה כדי שידאג לחינוך בנה. המלמד הי' מגיע כל יום לכמה בתים של אנ"ש, ולמד תורה עם ילדיהם.<br />
<br />
החסידים ב[[סמרקנד]] החליטו לקחת חסות על הבן שיקבל חינוך חסידי, וכך הגיע ר' [[ישראל פבזנר]] ושכנע את האמא לשלוח את בנה לסניף ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]], שם קיבל חינוך חסידי הרחק מהוריו.<br />
<br />
בראש חודש כסלו שנת [[תשל"ב]] יצא עם משפחתו מרוסי' באופן ניסי גלוי, הודות ברכתו הק' של הרבי, ולקראת י"א ניסן הגדול, שנת השבעים, הגיע לרבי. למד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br />
<br />
ביחידות הראשונה, בתמוז תשל"ב, קיבל הוראה מהרבי "להתעסק ולהשפיע על בחורים, ובפרט אלו, שיצאו מאחורי מסך הברזל ומדינות הסמוכות לה", והתחיל לעסוק עוד בבחרותו במסגרת אירגון "פרי" במבצעים בממדים רחבים בכל איזורי ניו יורק רבתי, וכן בתרגום והוצאה לאור של חוברות ופרוספקטים שונים בשפה הרוסית, וזכה להדרכות מפורטות מהרבי ש[[הגהה|הגיה]] את הפרוספקטים שערך.<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת דאבא, בת החסיד הרב [[שואל משה קליין]] מ[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
בשבוע שאחרי חתונתו [[תשמ"א]] קיבל הוראות מפורטות מהרבי לייסד אירגון עצמאי הנקרא "סוועט" ("אור"), והתחיל להוציא לאור ירחון בשפה הרוסית. הירחון היה חביב מאד בעיני הרבי, שהביע יחס מיוחד וברכות והוראות הק' במשך כל הדרך.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] עם תחילת [[נפילת מסך הברזל]] נשלח מטעם [[עזרת אחים]] כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לסדר הפעילויות שם ולהיות איש הקשר בין העסקנים דשם והנהלת עזרת אחים, והיה גם אחראי ליסוד וביסוס מקומות השליחות עבור הרבנים שהגיעו לשמש כשלוחי הרבי בעיירות שונות ברחבי [[בריה"מ]], כמו [[קיוב]], [[אודסה]], [[דניפרו]] [[חרקוב]], [[מינסק]] ועוד. בשנות [[תש"נ]] ו[[תנש"א]] אירגן הפעלת שידור ה[[סאטלייט]] העולמי של חג החנוכה במרכז מוסקבה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"א]] נסע בברכת הרבי לעיירות שונות ברוסיה, אוקראינה ובלרוס להדפיס ספרי התניא.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] יצא בברכת הרבי לפעול להפצת יהדות וחסידות בשכונת קנזינגטון וסביבותיה, וכיום משמש כרב קהילה ומנהל את מערך הפעילות החב"דית באזור.<br />
<br />
חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו מרת חנה ראדא, אשת ר' צבי הירש הרצל - פוסטוויל<br />
*בנו הרב יהודה לוין - משלוחי הרבי במרכז [[ברוקלין]]<br />
*בתו מרת חיה, רעיית הרב שמואל גוראריה - משלוחי הרבי ב[[בולטימור]]<br />
*בתו מרת מיכלא רחל, רעיית הרב מנחם מענדל לוין - משפיע בישיבת ליובאוויטש וסטצ'סטר שב[[ניו יורק]]<br />
*בתו מרת רבקה, אשת ר' לוי יצחק יוזביץ - פוסטוויל<br />
*בתו מרת עלקא, רעיית הרב רפאל נחמן דובוב - משפיע במתיבתא אהלי תורה<br />
*בנו הרב יקותיאל זלמן לוין - משלוחי הרבי ב[[קלגרי]] שב[[קנדה]]<br />
*בנו הרב מנחם מענדל לוין - מנהל צבאות השם בישיבה אהלי תורה<br />
*בתו מרת מושקא, רעיית הרב ישראל לנגזם - משלוחי הרבי במרכז ברוקלין<br />
*בתו מרת נחמה מרים, רעיית הרב דניאל משה שוחט - מלמד בישיבה אהלי תורה<br />
*בתו מרת דבורה, רעיית הרב מנחם מענדל מייזליש - משלוחי הרבי ב[[מקסיקו]] סיטי<br />
*בתו מרת אסתר, אשת ר' מנחם מענדל כצמן - קראון הייטס<br />
*בתו מרת שיינא ברכה, אשת הרב מנחם מענדל שמוקלער - קראון הייטס<br />
*בנו הת' לוי יצחק לוין<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[www.chabadcentralbrooklyn.com/ אתר בית חב"ד מרכז ברוקלין - בראשות הרב לוין]'''<br />
*יומנים שכתב בזמן שהותו כבחור אצל הרבי: '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ב]''' {{*}} '''[http://yomanim.com/images/9/98/מנחם-אב_תשל%22ב_-_ר'_משה_חיים_לוין.pdf מנחם אב תשל"ב]''' {{*}} '''[http://yomanim.com/images/d/d3/אלול_תשל%22ב_-_ר'_משה_חיים_לוין.pdf אלול תשל"ב]''' {{*}} '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77805 תשרי תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf אדר ראשון ואדר שני תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf שבט ואדר תשל"ה]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן-אייר תשל"ה]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ו]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ז]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ח]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ט]'''<br />
*'''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf הגהות הרבי על דברי הדפוס שהוציא לאור הרב לוין]''' {{PDF}}<br />
*[https://chabad.info/video/news-video/kinus/732468/ נזכרים ונעשים: כשהרבי השתתף בבאנקעט כינוס השלוחים]{{וידפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:לוין, משה חיים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בניו יורק]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>מחלhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=580973משה חיים לוין2023-02-10T04:17:29Z<p>מחל: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה חיים לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוין (משמאל)]]<br />
הרב '''משה חיים לוין''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] במרכז [[ברוקלין]], הפועל בשכונת קנזינגטון והשכונות הסמוכות לה. עסק בתרגום והוצאה לאור של פרורספקטים שונים בשפה הרוסית וזכה להדרכות רבות מהרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בב' תמוז תשי"ב ב[[מוסקבה]] לאביו הרב [[יקותיאל זלמן לוין]] ואימו מרת שרה בת הרה"ג הרה"ח ר' [[משה חיים מויזס]], הרב מטורוב. להוריו לא היו ילדים שלוש עשרה שנה אחרי חתונתם, ובברכת כ"ק אדמו"ר מהוריי"ץ נ"ע נולדו להם תאומים - בן, שנקרא על שם סבו, ובת לאה.<br />
<br />
בהיותו בן שלוש עברה משפחתו לגור לעיירה קטנה טוקומס שבלטבי', ששם מצא אביו עבודה שהבטיחה לו שמירת השבת. <br />
<br />
בהיותו בן חמש וחצי נאסר אביו על פעילותו לקיום המחתרת היהודית ונשלח לעשר שנות עבודת פרך. אז עברה משפחתו לגור לעיר [[ריגה]], ששם הייתה קהילה חסידית, וגם להיות קרוב יותר למחנות האסירים שבהם הי' אביו, בכדי שיהי' אפשרות להביא לו מידי חודש חבילות מזון כשר ולהתראות איתו בזמנים מסוימים שהנהלת הבתי סוהר נתנה רשות ע"ז. <br />
<br />
בעודו ילד למד בביתו עם מלמד פרטי בשם ר' נחום בסר, שאמא שלו שכרה כדי שידאג לחינוך בנה. המלמד הי' מגיע כל יום לכמה בתים של אנ"ש, ולמד תורה עם ילדיהם.<br />
<br />
החסידים ב[[סמרקנד]] החליטו לקחת חסות על הבן שיקבל חינוך חסידי, וכך הגיע ר' [[ישראל פבזנר]] ושכנע את האמא לשלוח את בנה לסניף ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]], שם קיבל חינוך חסידי הרחק מהוריו.<br />
<br />
בראש חודש כסלו שנת [[תשל"ב]] יצא עם משפחתו מרוסי' באופן ניסי גלוי, הודות ברכתו הק' של הרבי, ולקראת י"א ניסן הגדול, שנת השבעים, הגיע לרבי. למד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br />
<br />
ביחידות הראשונה, בתמוז תשל"ב, קיבל הוראה מהרבי "להתעסק ולהשפיע על בחורים, ובפרט אלו, שיצאו מאחורי מסך הברזל ומדינות הסמוכות לה", והתחיל לעסוק עוד בבחרותו במסגרת אירגון "פרי" במבצעים בממדים רחבים בכל איזורי ניו יורק רבתי, וכן בתרגום והוצאה לאור של חוברות ופרוספקטים שונים בשפה הרוסית, וזכה להדרכות מפורטות מהרבי ש[[הגהה|הגיה]] את הפרוספקטים שערך.<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת דאבא, בת החסיד הרב [[שואל משה קליין]] מ[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
בשבוע שאחרי חתונתו [[תשמ"א]] קיבל הוראות מפורטות מהרבי לייסד אירגון עצמאי הנקרא "סוועט" ("אור"), והתחיל להוציא לאור ירחון בשפה הרוסית. הירחון היה חביב מאד בעיני הרבי, שהביע יחס מיוחד וברכות והוראות הק' במשך כל הדרך.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] עם תחילת [[נפילת מסך הברזל]] נשלח מטעם [[עזרת אחים]] כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לסדר הפעילויות שם ולהיות איש הקשר בין העסקנים דשם והנהלת עזרת אחים, והיה גם אחראי ליסוד וביסוס מקומות השליחות עבור הרבנים שהגיעו לשמש כשלוחי הרבי בעיירות שונות ברחבי [[בריה"מ]], כמו [[קיוב]], [[אודסה]], [[דניפרו]] [[חרקוב]], [[מינסק]] ועוד. בשנות [[תש"נ]] ו[[תנש"א]] אירגן הפעלת שידור ה[[סאטלייט]] העולמי של חג החנוכה במרכז מוסקבה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"א]] נסע בברכת הרבי לעיירות שונות ברוסיה, אוקראינה ובלרוס להדפיס ספרי התניא.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] יצא בברכת הרבי לפעול להפצת יהדות וחסידות בשכונת קנזינגטון וסביבותיה, וכיום משמש כרב קהילה ומנהל את מערך הפעילות החב"דית באזור.<br />
<br />
חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב יהודה לוין - משלוחי הרבי במרכז [[ברוקלין]]<br />
*בנו, הרב מענדל לוין - משלוחי הרבי במרכז ברוקלין<br />
*בתו מרת עלקא, רעייתו הרב רפאל נחמן דובוב - משפיע במתיבתא אהלי תורה<br />
*בתו מרת חיה, רעיית הרב שמואל גוראריה - משלוחי הרבי ב[[בולטימור]]<br />
*בתו מרת דבורה, רעיית הרב מנחם מענדל מייזליש - משלוחי הרבי ב[[מקסיקו]] סיטי<br />
*בתו מרת מושקא, רעיית הרב ישראל לנגזם - משלוחי הרבי במרכז ברוקלין<br />
*בתו מרת מיכלא רחל, רעיית הרב מנחם מענדל לוין - משפיע בישיבת בליובאוויטש וסטצ'סטר שב[[ניו יורק]]<br />
*בתו מרת אסתר, אשת ר' מנחם מענדל כצמן<br />
*בתו מרת שיינא ברכה, אשת הרב מנחם מענדל שמוקלער - קראון הייטס<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[www.chabadcentralbrooklyn.com/ אתר בית חב"ד מרכז ברוקלין - בראשות הרב לוין]'''<br />
*יומנים שכתב בזמן שהותו כבחור אצל הרבי: '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ב]''' {{*}} '''[http://yomanim.com/images/9/98/מנחם-אב_תשל%22ב_-_ר'_משה_חיים_לוין.pdf מנחם אב תשל"ב]''' {{*}} '''[http://yomanim.com/images/d/d3/אלול_תשל%22ב_-_ר'_משה_חיים_לוין.pdf אלול תשל"ב]''' {{*}} '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77805 תשרי תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf אדר ראשון ואדר שני תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf שבט ואדר תשל"ה]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן-אייר תשל"ה]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ו]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ז]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ח]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ט]'''<br />
*'''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf הגהות הרבי על דברי הדפוס שהוציא לאור הרב לוין]''' {{PDF}}<br />
*[https://chabad.info/video/news-video/kinus/732468/ נזכרים ונעשים: כשהרבי השתתף בבאנקעט כינוס השלוחים]{{וידפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:לוין, משה חיים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בניו יורק]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>מחל