https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%97%D7%9B%D7%94+%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%90%D7%AA%D7%95 חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he] 2026-04-15T02:06:20Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%9D&diff=834321 תחיית המתים 2026-03-16T17:26:24Z <p>מחכה לביאתו: /* מי לא יהיה מהקמים לתחייה? */ עריכה</p> <hr /> <div>{{לשכתב|כל הערך=כן}}<br /> {{יג עיקרים}}<br /> [[קובץ:הר הזיתים 2.jpg|250px|ממוזער|הר הזיתים]]<br /> '''תחיית המתים''' היא אחת מהטובות המובטחות ל[[עם ישראל]], שתתרחש משך זמן לאחר [[ביאת המשיח]]. האמונה בתחיית המתים היא אחת מ[[י&quot;ג עיקרי האמונה|עיקרי האמונה היהודית]].<br /> <br /> ==מקורה וחיוב האמונה בה==<br /> ===בתורה===<br /> מקורה של תחיית המתים בתורה נידון באריכות ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|שם=סנהדרין|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב.}}. כמקור לכך מובאים כמה וכמה פסוקים:<br /> * מהפסוק{{הערה|במדבר יח, כח.}}: &quot;וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן&quot;. על פניו תמוה, שהרי מצוות תרומות ומעשרות קיומם הוא רק ב[[ארץ ישראל]], ו[[אהרן הכהן]] הרי לא היה בין הנכנסים לארץ? מכאן לומדים שעתיד לקום לתחיה ולהכנס לארץ.<br /> * מהפסוק{{הערה|וארא ו, ד.}}: &quot;וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ&quot; - &quot;'''לכם'''&quot; לא נאמר אלא &quot;'''להם'''&quot;, ומכאן משמע שהבטחת [[הקב&quot;ה]] הייתה לתת את הארץ ל[[אבות]] עצמם; ולכאורה, הם מתו והארץ ניתנה לבניהם? מכאן לומדים שעתידים לקום לתחיה ולקבל את הארץ.<br /> * מהפסוק{{הערה|וילך לא, טז.}}: &quot;הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה&quot; - שאמר [[הקב&quot;ה]] ל[[משה רבינו]] לפני מותו, והמילה &quot;וקם&quot; היא המשך תיאור קורותיו של משה: &quot;הנה אתה שוכב מת והנה אתה קם, שתחיה לעתיד לבוא&quot;{{הערה|רש&quot;י סנהדרין שם.}}.<br /> * מהפסוק{{הערה|עקב יא, כא.}}: &quot;לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם.. עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם&quot;.<br /> * מהפסוק{{הערה|דברים ד, ד.}}: &quot;וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם&quot;.<br /> * מהפסוק{{הערה|שלח טו, לא.}}: &quot;הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲו‍ֹנָה בָהּ&quot; - &quot;הכרת בעולם הזה, תכרת ל[[עולם הבא]]&quot;.<br /> בהמשך אומרת הגמרא:<br /> {{ציטוט|תוכן=תנו רבנן: &quot;אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה&quot; (האזינו ל, לב) יכול שתהא מיתה באחד וחיים באחד, כדרך שהעולם נוהג, (שזה מת וזה נולד; רש&quot;י). תלמוד לומר: &quot;מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא&quot; (המשך הפסוק דלעיל), מה מחיצה ורפואה באחד, אף מיתה וחיים באחד. מיכן תשובה לאומרין: אין תחיית המתים מן התורה. [[תניא]] אמר רבי מאיר: מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר &quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לה'&quot; שר לא נאמר אלא ישיר, מכאן לתחיית המתים מן התורה.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&amp;daf=91b&amp;format=text תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, צא, ב].}}<br /> <br /> אולם [[הרמב&quot;ם]] באגרת תחיית המתים טוען, כי אין מקור ברור בתורה לתחיית המתים, ודברי התנאים בגמרא הם רמזים נסתרים, עד שהחכמים עצמם נחלקים בזה - זה אומר פסוק זה והאחר אומר פסוק אחר. לדבריו, היות ותחיית המתים הוא אות ומופת ואינו טבעי, לא רצה ה' להודיעו במפורש בזמן משה רבנו מיד עם נתינת התורה בעת שהייתה רוח הכפירה בנבואה מקובלת אצל בני האדם. רק כעבור זמן זה בעת שהתפשטה נבואת הנביאים ומעשי הניסים בעולם הודיע [[הקב&quot;ה]] על יד הנביאים ייעוד ניסי זה.<br /> <br /> לעומתו הרב סעדיה גאון בספרו [[האמונות והדעות (ספר)|האמונות והדעות]] מאמר שביעי מבאר, כי מקור האמונה בתחיית המתים הוא מהפסוק בתורה (שהובא בדברי הגמרא לעיל): &quot;רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹקים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל&quot;. לשיטתו, פסוק זה שהובא בסיום [[שירת האזינו]] המיוסדת על סדר וקורות ימי ישראל ומצבם, הוא ה[[נבואה]] על תחיית המתים שתתרחש בעולם הזה לאחרי הגאולה השלימה. בפסוק ניבא משה רבינו את ביאת הגואל (&quot;ראו עתה כי אני אני הוא&quot;) ותחיית המתים (&quot;אני אמית ואחיה&quot;).<br /> <br /> גם [[רש&quot;י]] בפירושו על המשנה בסנהדרין מבאר כי חומרת מי שאינו מאמין בתחיית המתים שעונשו שאין לו חלק בעולם הבא (כמבואר במשנה) הוא &quot;אפילו יהא מודה ומאמין שיחיו המתים, אלא דלא רמיזא באורייתא, כופר הוא. הואיל ועוקר שיש תחיית המתים מן התורה..&quot; ומדבריו נראה שחולק על הרמב&quot;ם{{הערה|אלא שאפשר לומר שגם לשיטתו &quot;מקור&quot; הנבואה היא מהנביאים, אלא שיש לכך &quot;רמז&quot; בתורה (וצ&quot;ע).}}.<br /> <br /> ===בנביאים וכתובים===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[טל אורות טליך]]}}<br /> הנבואה אודות תחיית המתים מוזכרת במקומות רבים בספרי הנביאים{{הערה|שם=אגרת תחיית המתים|וכלשון הרמב&quot;ם &quot;רב זכרה בתפילות ובספורים ובתחינות אשר חברום הנביאים וגדולי החכמים, ימלא מהם התלמוד והמדרשות&quot;. אגרת תחיית המתים.}}. הגמרא בסנהדרין{{הערה|שם=סנהדרין}} מביאה מקורות רבים בנבואות הנביאים בהם מופיעה ומרומזת הנבואה אודות תחיית המתים.<br /> <br /> הנביא ישעיה ניבא:{{הערה|ישעיה כו, יט.}}: &quot;יִחְיוּ מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל&quot;. (&quot;אמר דרך תפילה ובקשה קרב יום יעמדו בתחיה אלו המומתים על קדוש שמך&quot;; מצודות דוד).<br /> הגמרא מבארת גם את נבואת &quot;העצמות היבשות&quot;{{הערה|[ יחזקאל לז].}} של הנביא יחזקאל כחלק מייעודי התחייה.<br /> גם ל[[דניאל]] הודיע ה' אודות תחיית המתים ואמר לו:{{ציטוט|תוכן=וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם..וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין.|מקור=ספר דניאל יב, ב-יג.}}<br /> הרמב&quot;ם באגרת תחיית המתים והרב סעדיה גאון ראו מפסוקים אלו את המקור הברור לתחיית המתים.<br /> כמו כן מובא הפסוק ב[[תהלים]]{{הערה|עב, טז.}}: &quot;וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ&quot;, (&quot;שעתידין ישראל לציץ ולפרוח מעיר ירושלים, וכדאמרינן (כתובות קיא.) [[הקב&quot;ה]] עושה להם מחילות לצדיקים והולכין ועולין לירושלים&quot;; [[רש&quot;י]] סנהדרין צ, ב.)<br /> <br /> ===ראיות===<br /> בגמרא{{הערה|סנהדרין צא, ב.}} מובאות ראיות שכליות שנתנו [[חז&quot;ל]] לתחיית המתים, כאשר ניהלו ויכוחים עם הכופרים בה. חלק מהמשלים מוכיחים את יכולת [[הקב&quot;ה]] להחיות מתים:<br /> * כשמשווים שני יוצרים, יוצר שעבודתו במים ויוצר שעבודתו בטיט, היוצר מהמים נחשב כיוצר יותר מומחה ומפליא&quot;. כך הקב&quot;ה שיכול ליצור אדם מן המים, ודאי שיכול להחיות את המתים מהעפר.<br /> * אם כשכלי זכוכית נשבר עדיין ניתן לתקנו, ודאי שאת האדם (אותו יצר הקב&quot;ה ולא אומן גשמי) ניתן 'לתקן' ולהחזיר לתחייה.<br /> הרבי מבאר שהשוני בין דוגמאות אלו מהווה [[נפקא מינה]] להלכה בגדרי טומאתו וטהרתו של האדם הקם לתחייה: לפי הדוגמה הראשונה - התחיה היא באופן שנשאר מהגוף הקודם - כיוון שמדובר על יצירה ממקור כפי שהיוצרים עושים את עבודתם ממים או מטיט (ו&quot;צר ממנו&quot; גוף חדש), באופן זה הטומאה שהיתה בגוף מקודם נשארת גם כשקם, אך לדוגמה מכלי זכוכית הגוף נחשב כמציאות חדשה, כשם שדינו של כלי זכוכית שנשבר הוא שהוא נטהר מטומאתו{{הערה|לקוטי שיחות חלק י&quot;ח ע' 8–247 (חוקת ב סעיף י-יא)}}{{הערה|ובספר [[ימות המשיח בהלכה]] מביא עוד נפק&quot;מ עיי&quot;ש חלק א' סימן נט- סא (עמוד רצ&quot;ה ואילך).}}.<br /> * משל ממלך שמצווה לעבדיו לבנות לו ארמון במקום ריק מחומרים של מים ועפר, העבדים בנו, אחרי שנים הארמון נפל, ציווה המלך על העבדים לבנות אמון חדש במקום עם חומרי בניה (מקום עם מים ועפר), אך העבדים סירבו, המלך הגיב להם בכעס, אם במקום ללא חומרים כלל הצלחתם לבנות, ודאי שעכשיו תוכלו לבנות, הנמשל הוא שפשוט שהקב&quot;ה שברא אדם מ[[טיפה]], וברא עולם שלם מ[[תוהו]] יכול להחיות את המתים מעפרם.<br /> <br /> ===חיוב האמונה בה===<br /> הכופר בתחיית המתים אין לו חלק ל[[עולם הבא]]{{הערה|משנה סנהדרין פרק י, משנה א.}}. וזאת כעונש [[מדה כנגד מדה|מידה כנגד מידה]], כיון שכפר בתחיית המתים - לא יהיה לו חלק בה{{הערה|סנהדרין צ, א.}}.<br /> לשיטת [[רש&quot;י]]{{הערה|סנהדרין שם.}} אפילו אדם המאמין בקיומה של תחיית המתים, אלא שאינו מאמין שרמוזה בתורה הרי הוא כופר, כלשונו: &quot;מה לנו ולאמונתו, וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא, הלכך כופר גמור הוא&quot;.<br /> <br /> האמונה בתחיית המתים נחשבת על פי דברי [[הרמב&quot;ם]] לאחת מ[[י&quot;ג עיקרי האמונה]]{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב&quot;ם, מסכת סנהדרין, הקדמה לפרק י.}}. היות והכפירה בתחייה והתפיסה שהיותה היא בלתי אפשרית, יסודה בכפירה באותות והמופתים ובהיותו של [[הקב&quot;ה]] שולט על הטבע והעדר האמונה בזה היא חסרון ביסודי הדת{{הערה|שם=אגרת תחיית המתים}}.<br /> <br /> ==פרטי התחיה==<br /> באגרת קודש ארוכה{{הערה|שם=אגרת|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר'].}} מבאר הרבי את ענין תחיית המתים ופרטיה כפי שהובאו ב[[חז&quot;ל]], ב[[קבלה]] וב[[תורת החסידות|חסידות]]:<br /> <br /> ===זמנה===<br /> {{ערך מורחב|עולם הבא}}<br /> תחיית המתים תתרחש לאחר בנין [[בית המקדש השלישי]] ולאחר [[קיבוץ גלויות]]. לפי שיטת הרמב&quot;ם{{הערה|ראה לקמן בפיסקא [[#עיקר השכר ותכלית הבריאה|עיקר השכר ותכלית הבריאה]].}} שתחיית המתים אינה זמן תכלית השכר, אלא היא חלק מ[[ימות המשיח]] - היא תתקיים ב[[ימות המשיח#שתי תקופות|תקופה השניה]] של ימות המשיח{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ&quot;ז שיחת בחוקותי א' סעיף ט'.}}. בספר ה[[זוהר]] מבואר שקיבוץ גלויות קודם לתחיית המתים ארבעים שנה{{הערה|זהר ח&quot;א קלט, א. וראה גם כן שם קלד, א.}}. אמנם, הרבי קובע שניתן לזכות לכך מיד בתחילת הגאולה{{הערה|1=שיחת ש&quot;פ ויקרא תשמ&quot;ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&amp;st=&amp;pgnum=455&amp;hilite= התוועדויות ח&quot;ב ע' 433]).}}, וביחס לדברי הזוהר התבטא שארבעים השנים יכולים להפוך גם לארבעים רגעים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&amp;st=ארבעים+שנה&amp;pgnum=119 שיחת ש&quot;פ בלק תשמ&quot;א]. נדפסה בתרגום ללה&quot;ק בשיחות קודש גאולה ומשיח, ע' 310.}}. כמו כן התבטא שהשאלה, אודות הצורך להמתין ארבעים שנה, תתורץ על ידי [[אליהו הנביא]]{{הערה|שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] [[תשמ&quot;ט]] (התוועדויות חלק ג' ע' 297), ע&quot;ש.}}.<br /> <br /> אמנם, זמן תחיית המתים זה הוא של כל ישראל; ומדברי חז&quot;ל{{הערה|[[מסכת יומא|יומא]] ה, ב.}}: &quot;לכשיבואו אהרן ובניו ומשה עמהם&quot;, מוכח כי צדיקים קמים מיד בתחילת ימות המשיח{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' ע' 518. חלק ו' ע' 294 בהערה. [[דבר מלכות]] ש&quot;פ וארא [[תשנ&quot;ב]] בקשר לפטירת ר' [[משה יצחק הכט]] סעיף ה'. ועוד. וראה גם שם הערה 65, ש&quot;הקיצו ורננו שוכני עפר&quot; נקל יותר אצל שוכני עפר שנפטרו זה עתה ורוח הנפש שורה עדיין על הגוף.}}. הרבי{{הערה|שיחת ש&quot;פ בחוקותי [[תשמ&quot;ו]] בסופה. ולהעיר שמדבר מלכות הנ&quot;ל עולה בבירור ש[[שליח]] [[הרבי]] נכלל בצדיקים הקמים מיד.}} מוסיף שבכך נכללים כל ישראל שנקראים{{הערה|ישעיה ס, כא.}} &quot;ועמך כולם צדיקים&quot;.<br /> <br /> ===סדרה===<br /> מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי [[חוץ לארץ]]{{הערה|[[ירושלמי]] כלאים פ&quot;ט ה&quot;ג.}} ואחר כך דור המדבר, ויש אומרים ה[[אבות]]{{הערה|1=[[זוהר]] חלק א' קיג, א.}}. ר' שמעון אומר מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי חוץ לארץ, ואחר כך ישני [[חברון]]. הטעם לכך הוא, כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה [[צדיקים]] ו[[חסידים]]{{הערה|ספר אבקת רוכל ספר שני ח&quot;ד.}}.<br /> <br /> צדיקים קמים תחלה ואחר כך שאר בני אדם{{הערה|זהר שם קמ, א.}}. מארי [[תורה]] ואחר כך מארי [[מצוות]]{{הערה|זוהר חלק א' קפב, א ובביאורי הזהר.}}. וב[[מדרש]] נאמר{{הערה|הובא בספר אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה.}} שיקומו ויקראו אותם על שמם על פי סדר [[אותיות האל&quot;ף בי&quot;ת|אותיות]] האל&quot;ף-בי&quot;ת, אבל מי שיש בו מדת [[ענוה]] יעמוד תחלה.<br /> <br /> ===אופנה===<br /> אותו ה[[גוף]] עצמו יקום לתחיה, ולא יברא גוף חדש. זאת על ידי עצם הלוז שנשארה מן הגוף, ובזמן התחיה [[הקדוש ברוך הוא]] מרככו ב[[טל תחיה]], והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף{{הערה|[[זוהר]] חלק ב' כח, ב. וראה שם חלק ג' קסט, סע&quot;א.}}.<br /> <br /> המתים יקומו בדיוק כפי שנקברו, ובאותם בגדים בהם נקברו{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב. [[מסכת כתובות|כתובות]] קיא, ב. [[ירושלמי]] כתובות פי&quot;ב ה&quot;ג. אמנם לגירסת התוס' כתובות שם לדעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] יקומו בבגדים אותם היו רגילים ללבוש בחייהם}}. אלו שיש בהם מום (עוורים, חרשים וכו') יקומו במומם ורק לאחר הקימה [[הקדוש ברוך הוא]] ירפא אותם על ידי כך שיוציא את החמה מנרתיקה, והיא תחמם ותרפא{{הערה|[[סנהדרין]] צא ב, [[מדרש רבה]] בראשית פרשה צ&quot;ה. [[זוהר]] ח&quot;א רג, ב. ח&quot;ג צא, א. וראה שם ח&quot;ב קצט, ב.}}.<br /> ====דיעה אחרת - שהתחיה אחרי שירקב גם עצם הלוז====<br /> בפרקי דרבי אליעזר כותב שהגוף יברא מ(&quot;מלא תרווד&quot;) רקב שנשאר מהגוף. ולכן מסיים &quot;ומעלה את כל הגוף בלא מום&quot; אבל יש{{הערה|אבקת רוכל ובעבודת הקודש - נסמן באג&quot;ק ח&quot;ב הנ&quot;ל סי&quot;א הע' 22}} שביארו דהיינו הך דעצם הלוז.<br /> <br /> ובהדרן על מסכת נדה{{הערה|לקוטי שיחות חי&quot;ח חוקת ב' סעי' יב ואילך.}} מבאר הרבי באריכות את הברייתא{{הערה|נדה ס&quot;ט ע&quot;ב.}} &quot;שלש דברי בורות שאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע בן חנניא וכו'&quot; והרבי מבאר בארוכה את העומק שבכל א' מהשאלות של אנשי אלכסנדריא והמענות של ריב&quot;ח, ולבסוף מבאר את השאלה האחרונה{{הערה|לפי ה&quot;איכא דאמרי&quot;. לאחרי שמחדש שם (בסעיף י-י&quot;א) שב&quot;נשמה בגוף&quot; יש כמה דרגות: 1)בגוף בפ&quot;ע אבל גוף חדש שלא נשאר שום מציאות מגופם הראשון. 2)שנשאר רקב מגופם הראשון אבל לא העצם (&quot;עצם הלוז&quot;) והו&quot;ל כמציאות חדשה לדיני טומאת מת. 3)שיחיו מעצם הלוז.}} &quot;מתים לעתיד לבוא צריכין הזאה שלישי ושביעי אמר להן . . לכשיבוא משה רבינו עמהם&quot;:<br /> <br /> ומבאר ששאלתם האחרון{{הערה|לפי ה&quot;איכא דאמרי&quot;.}} היה רק בנוגע דור המדבר (שבנוגע רוב בנ&quot;י קיי&quot;ל{{הערה|כמובא לקמן מר' יהושע בן חנניא בעצמו.}} שיקומו מ&quot;עצם הלוז&quot;) ששאלתם היתה האם גם דור המדבר יקומו מ&quot;עצם הלוז&quot; או שאצלם תהיה הקימה על ידי רקב הגוף וכמו גוף חדש, (וע&quot;ד המבואר{{הערה|ביאור הרבי שם, ומיוסד על מדרש תנחומא דלהלן, וכן לומד התוספות מהסיפור (ב&quot;ב עג,א תוד&quot;ה ודמו) שרבה ראה אותם שוכבין ונראים כשתויי יין, וראה זח&quot;א (קיג ב) (מהנ&quot;ע) זח&quot;ב (קנו סע&quot;א) וראה זח&quot;ג (קסה ב) ועוד.}} בביאור מחלוקת ר&quot;ע ור&quot;א אם לדור המדבר יש חלק לעוה&quot;ב, ששניהם מסכימים שיש להם חלק לעוה&quot;ב ורק שלר&quot;ע יירקב עצם הלוז שלהם ולאחר שייהפכו &quot;לתרווד רקב&quot; יקומו לתחה&quot;מ), שאם יקומו מ&quot;עצם הלוז&quot; אז יתטמא כל הגוף על ידי נגיעתם ב&quot;עצם הלוז&quot; ויתחייבו בהזאה{{הערה|ווכדין המשנה שכלי (שהיה טמא מת עד&quot;מ) שנשבר מקצתו ותקנו ואח&quot;כ נשבר עוד מקצת עד שנתחדש כל הכלי, הרי הכלי ירד מטומאתו הקודמת לטומאת מגע (עד&quot;מ מגע שמא מת), אבל כשנשבר כל הכלי בפעם אחת וחזר ותקנו הרי הכלי נטהר לגמרי. וכמ&quot;כ בהגוף שאם בניית הגוף היא מעצם הלוז הרי היא נטמאת במגע של הלוז שהיא אבי אבות הטומאות - וא&quot;כ הגוף הוא אב הטומאה וחייב בהזאה), אבל אם נרקב הגוף הקודם אז אין אין הגוף מיטמא ממציאותו הקודמת כיון שהיא כמציאות חדשה (כדין כלי שנשבר כולו).תחיית המתים - חלק מתכונת הגוף}} (כמו שאר בנ&quot;י), אבל אם יקומו מגוף חדש לא יצטרכו הזאה? ועל זה ענה ריב&quot;ח &quot;לכשיבוא משה רבינו עמהם&quot; דמכיון שמשה רבינו יקים אותם לעתיד לבוא כמבואר במדרש{{הערה|תנחומא (חוקת יו&quot;ד) &quot;משל למה הדבר דומה לרועה אחד שיצא לרעות צאנו של מלך ונשבית הצאן בקש הרועה ליכנם לפלטרין של מלך אמר לו המלך יאמרו שאתה השבית הצאן אף כך אמר לו הקב&quot;ה למשה שבחך הוא שהוצאת ששים רבוא וקברתם במדבר ואתה מכניס דור אחר עכשיו יאמרו אין למתי המדבר חלק לעוה&quot;ב אלא תהיה בצרן ותבא עמהם&quot;}} הרי בודאי שיקים אותם באותו אופן שהוא עצמו יקום (היינו בגופם הראשון מ&quot;עצם הלוז&quot;).<br /> <br /> ומסיים בהשיחה שאף שכל{{הערה|ששיחה זו הוא א' המקומות שכותב הרבי שכל נשמות יקומו נשמה בגוף ודלא כבשאר מקומות שמציין לשיחת מסעי חי&quot;ח (שרק הנשמה מוכרח שיקום, אבל הגוף יכו להישאר בחירת העצמות בהעלם בעצם הגוף (כמו שטמון באדמה), או להמכתב בנוגע נצחיות הנשמה, פה כותב הדבר בפשיטות, ו)הביאור בפשטות מפני שענין הזה הובא דרך אגב והקדמה למ&quot;ש בהמשך הסעי', אבל) אולי י&quot;ל ע&quot;ד הרמז דמכיון שהביא לפנ&quot;ז המדרש שאמר הקב&quot;ה למשה שצריך להישאר במדבר כדי ליוכל להקים את דורו עד&quot;ז הוא בנשיא של כל דור, וכמפורש בהוספות ללקו&quot;ש ח&quot;ד פרקי אבות פ&quot;ו שבכל דור מוכרח להיות צדיק א' שהוא שהוא יסוד עולם (וישנו רק צדיק אכזה בכל דור אבל מסיים שישנו דורות כמו רשב&quot;י וריב&quot;ל (שלא נראתה הקשת) שה&quot;צדיק יסוד עולם&quot; ירד לברר שאר הדור, ועפ&quot;ז אולי י&quot;ל הסיבה שמצינו כ&quot;כ הרבה לימוד זכות בנוגע ירבעם וחביריו על אף שכבר מפורש בירושלמי שיקומו לעוה&quot;ב נשמה בגוף, ואולי מפני שיש כמה דרגות בנשמה בגוף כדלעיל, ואכמ&quot;ל}}ישראל יקומו מעצם הלוז מ&quot;מ ע&quot;י לימוד התורה לא יצטרכו להזאת מי חטאת כי &quot;טל תורה&quot; יחיים.<br /> <br /> ===פעולת התחיה על ידי עצם הלוז===<br /> {{ציטוט|מקור=בראשית רבה פר' כ&quot;ח ג|מרכאות=כן|תוכן=<br /> אדריאנוס שאל את רבי יהושע בן חנניא אמר לו מהיכן הקב&quot;ה מציץ את האדם לעתיד לבא אמר לו מלוז של שדרה א&quot;ל מנין אתה יודע א&quot;ל איתיתיה לידי ואנא מודע לך טחנו ברחים ולא נטחן שרפו באש ולא נשרף נתנו במים ולא נמחה נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא חסר כלום}}<br /> <br /> והטעם לזה מבואר בקבלה מפני שה&quot;לוז&quot; לא נהנה מחטא עץ הדעת, וההסבר לזה מבואר בחסידות{{הערה|לקוטי שיחות ח&quot;ו ע 84 וחל&quot;ב ע 73}} מפני שבאמת בפנימיות כל הגוף לא נפגם בחטא עה&quot;ד רק שבחיצוניות הגוף כן הי' הנאה אבל ה&quot;לוז&quot; שהוא העצמיות של הגוף לא נהנה גם באופן גלוי.<br /> <br /> ומבואר במק&quot;א שלעצם הלוז יש גדר נצחי כמו הארון שנטמן בבית המקדש ומהוה המשך נצחי של בית המקדש{{הערה|לקוטי שיחות חכ&quot;א (סעי' ט) שנצחיות הוא בדוגמת נצחיות הארון שכמו שהארון (שהוא עיקר בנין הבית והעצם של בית המקדש) נשאר במקומו המיועד לו ע&quot;פ הלכה (ש&quot;בעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון . . ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה שנאמר וכו&quot; (רמב&quot;ם הל' בית הבחירה פ&quot;ד ה&quot;א) ומכח זה נבנה כל הבית, ומצד זה נחשב כאילו הבית נצחי (וחורבן הבית הראשון והשני הוא רק בחיצוניות הבית), כמו&quot;כ ע&quot;י שנשאר עצם הלוז שלם נחשב כל הגוף (שיבנה מעצם הלוז) נצחי.<br /> }}<br /> <br /> ===תכונת התחיה גם בשאר הגוף (לא רק בעצם הלוז)===<br /> בשו&quot;ת הלכות קטנות{{הערה|ח&quot;א סי' קל&quot;ח}} מבאר שתחיית המתים{{הערה|עבור אלו מבנ&quot;י שזכו לקבורה, משא&quot;כ אלו שלא זכו כתוב עליהם הלשון &quot;יקומון&quot; עיי&quot;ש ובנפש החיים.}} הוא ענין טבעי וכמארז&quot;ל &quot;דלא הוו - חיי, דהוי חיי לא כל שכן&quot;, ועפ&quot;ז מבאר הגר&quot;ח פאלאג'י{{הערה|נפש החיים מערכת ת' אות ח'}} לשון הפסוק &quot;יחיו מתיך&quot; ולא &quot;יקומון מתיך&quot;, מפני שטבע הגוף שיקום.<br /> <br /> וכבר העירו על זה בכמה ספרים (ועיין בארוכה בספר ימות המשיח בהלכה חלק א{{הערה|עמוד שו ואילך}} ), אבל הרבי{{הערה|לקו&quot;ש חי&quot;ח חוקת ב' הערה 88 - &quot;וההסברה בזה י&quot;ל במתים לעת&quot;ל מוכרח הדבר שיחיו אז (והרי תחה&quot;מ הוא עיקר באמונה) והיינו דמצד הגוף יש בו תכונה וכו' שיחיה וזהו סדר שבלול בהגוף (ולהעיר מאבות ספ&quot;ד &quot;הילודים למות והמתים לחיות&quot; וראה סנהדרין (צא,א): &quot;דלא הוה חייא דהוה חיי לא כ&quot;ש&quot;) . . משא&quot;כ בבן הצרפתית ובן השונמית שהתחי' הי' שלא ע&quot;פ סדר המוכרח בגוף זה כ&quot;א בדרך חידוש ונס דמצד עצמן היו מתים הרי נמצא דגוף החי אין לו שייכות והמשך לגוף המת ואין כאן נגיעה בעצמו&quot;.}} מסבירם בסגנון אחר שהנס דתחה&quot;מ אינו כשאר הניסים שטבע העולם אינו מוכרח מצד עצמו לנס, אלא לכתחילה נברא הגוף באופן כזה שמוכרח שיקום לתחיה (שהרי תחה&quot;מ הוא עיקר באמונה).<br /> <br /> והרבי מבאר על פי יסוד זה מדוע שאלת &quot;אנשי אלכסנדריה&quot; בסוגיית 'הזאת המתים'{{הערה|שאלתם היתה האם מתים הקמים לתחיה זקוקים להזאה מצד שתטהרם מטומאת מת או שקיבלו גוף חדש שאינו קשור לגוף המת וממילא פטורים.}} הייתה דוקא בנוגע למתים הקמים בתחיית המתים ולא בנוגע לנס תחיית בנה של השונמית{{הערה|כשאלת התוס' (תוד&quot;ה מתים נדה דף ע' סע&quot;ב)}}, משום שבבן השונמית התחיה התרחשה הודות לנס וממילא גופו של בנה של השונמית נחשב כגוף חדש, אך לעתיד לבוא תחיית גופם של בני ישראל תהיה באופן (טבעי) הקשור לגופם הישן (שמת){{הערה|לקו&quot;ש חי&quot;ח חוקת ב' הערה 88 - &quot;וההסברה בזה י&quot;ל במתים לעת&quot;ל מוכרח הדבר שיחיו אז (והרי תחה&quot;מ הוא עיקר באמונה) והיינו דמצד הגוף יש בו תכונה וכו' שיחיה וזהו סדר שבלול בהגוף ולהעיר מאבות ספ&quot;ד &quot;הילודים למות והמתים לחיות&quot; . . משא&quot;כ בבן הצרפתית ובן השונמית שהתחי' הי' שלא ע&quot;פ סדר המוכרח בגוף זה כ&quot;א בדרך חידוש ונס דמצד עצמן היו מתים הרי נמצא דגוף החי אין לו שייכות והמשך לגוף המת ואין כאן נגיעה בעצמו&quot;.}}.<br /> <br /> ====תכונת התחיה מצד בחירת העצמות====<br /> לצורך התחיה הקב&quot;ה ימשיך את בחינת [[רחמים רבים]] הבאה מ[[עצמות אור אין סוף]] (כמו שמרומז בברכת מחיה המתים במילים &quot;מחי' מתים ברחמים רבים&quot;), ובחינה זו יכולה לגרום למת לחיות כיוון שמצד דרגת עצמות אין חילוק בין חיים למות{{הערה|ד&quot;ה ג&quot;ח עת&quot;ר ד&quot;ה יחייגו מיומיים תש&quot;א ' ועוד}},<br /> <br /> ומכיוון ש[[בחירת העצמות בישראל]] היא בגוף הגשמי, וההמשכה שמצד עצמות שלגביו &quot;מות וחיים שוים&quot; שייכת להגוף ובפנימיותו, חיות הגוף באה מצד תכונתו של הגוף ולא רק מצד כח עליון{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ו (ע' 85 הערה 33) ומוסיף שהוא &quot;ע&quot;ד המבואר בלקו&quot;ש ח&quot;ה (ע' 246) ס&quot;ט בענין &quot;לשמש את קוני&quot; עיי&quot;ש&quot;.}}.<br /> <br /> ====תשובה ליצה&quot;ר====<br /> על פי המבואר שה&quot;לוז&quot; (שהיא עצם הגוף) נצחית, מתרץ הרבי{{הערה|לקוטי שיחות ח&quot;ו שיחת יו&quot;ד שבט סעי' ד-ה}} טענה שיכול היצה&quot;ר לטעון - מדוע עלי להתייגע לזכך את הגוף כאשר בסופו של דבר הגוף אינו מציאות אמיתית (ונצחית), שהרי סופו לחזור לעפר? ואף שיקום אחר כך לתחיה מ&quot;מ גדר הגוף (ע&quot;פ תורה{{הערה|(שמפני שעתה &quot;עפר אתה&quot; לכן &quot;ואל עפר תשוב&quot;) וכיון ש&quot;שינוי החוזר לברייתו לא שמיה שינוי&quot; לכן אין הוא מציאות אמיתית אף לפני ששב לעפרו}}) הוא &quot;עפר אתה (שלכן) ואל עפר תשוב&quot;?<br /> <br /> ומתרץ שלהיפך כיון ש&quot;עיקר שכינה בתחתונים היתה&quot; שלכן &quot;ובנו בחרת&quot; דוקא בגוף הגשמי, לפיכך הגוף הוא מציאות אמיתית שאין בו שום כליון והפסד. השינוי שנגרם לו על ידי חטא עץ הדעת שהוא תוצאה של ו&quot;אל עפר תשוב&quot; הוא בחיצוניות בלבד ולא בעצם מהותו. כי מעשי בני אדם אינו יכול לשנות ח&quot;ו את בחירת עצמותו יתברך אשר הוא בחר בגוף היהודי, וזהו ההסבר לכך שעצם הלוז שלא נהנתה מעץ הדעת אינה נפסדת לעולם כי זוהי עצמיות הגוף ובכך לא ייתכן חטא והפסד&quot;{{הערה|ומוסיף ד&quot;כיון ש&quot;ובנו בחרת&quot; הוא גם לגבי הגוף בכלל, מובן מכך שבפנימיות לא ייתכן כליון גם לגבי הגוף בכללותו, ולעתיד לבוא הוא נבנה מעצם הלוז מפני עצם מהותו כי יש לגביו בחירת עצמותו יתב' ולפי זה יוצא שאדרבה מפני ש&quot;שינוי החוזר לבריתו לא שמיה שינוי&quot; הרי גם עתה הוא מציאות אמיתית&quot;. ועיי&quot;ש שמבאר שכן הוא גם בכללות העולם שמציאותו האמיתי הוא &quot;בשביל התורה ובשביל ישראל&quot; ולכן אין להתפעל ממניעות לקיום התומ&quot;צ שמההעלמות והסתרים שהרי אינם מציאות אמיתי שכל תכליתם הוא כדי שהאדם יתגבר עליהם כמשל הזונה שבזוה&quot;ק}}.<br /> <br /> ===האנשים החיים בזמן תחיית המתים===<br /> ישנן כמה דעות מה יקרה בזמן תחיית המתים לאותם אנשים שיהיו אז חיים בעולם הזה.<br /> <br /> הרס&quot;ג{{הערה|בספר [[אמונות ודעות]] סוף מאמר ז'.}} מביא שלוש דעות: (א) שישארו חיים בגופם ויעברו לעולם הבא יחד עם הקמים לתחייה. (ב) יחיו זמן קצר, ימותו ויחיו שוב עם הקמים. (ג) יחיו זמן ארוך וימותו. הרס&quot;ג מצדד כדעה השלישית, בטענה שכל אותם שיקומו לתחייה יהיה זה כדי שיזכו לראות בעיניהם את זמן הישועה, אך אותם אלו שכבר ראו אותה לא יצטרכו לקום שוב.<br /> <br /> ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]]{{הערה|שם=אגרת}} מכריע הרבי כדעת ה[[זוהר]]{{הערה|חלק ב' קח, ב.}}, ש[[הקדוש ברוך הוא]] ימית אותם לשעה קלה ואז יקומו לתחייה. על ידי זה מתקיים גם בהם הפסוק{{הערה|בראשית ג, יט.}} &quot;ואל עפר תשוב&quot; שממנו לומדת ה[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] קנב, ב.}} שצדיקים חוזרים לעפרן &quot;שעה אחת קודם תחיית המתים&quot;. אמנם, בשיחה מאוחרת יותר{{הערה|ש&quot;פ בא [[תשמ&quot;ח]] (ספר השיחות חלק א' ע' 227). וכן הוא ב[[דבר מלכות]] ש&quot;פ תזריע מצורע [[תנש&quot;א]] הערה 58.}} קובע הרבי שניתן לצאת ידי חובת &quot;ואל עפר תשוב&quot; ברוחניות - על ידי הביטול, &quot;ונפשי כעפר לכל תהיה&quot;, ובפועל ישארו נשמות בגופים בחיים נצחיים<br /> <br /> '''מי הקמים לתחייה'''?<br /> :ידועה שיטת הרבי מלך המשיח, שכל עם ישראל יקומו לתחייה, ואפילו הרשעים!<br /> ר' דוד שטוקהאמער שואל את הרבי במכתב &lt;ref&gt;(איגרות קודש חלק ב' איגרת ר')&lt;/ref&gt; איך יכול להיות שככה הרבי אומר, הרי יש כמה וכמה מדרשי חז&quot;ל שאומרים שלרשעים &quot;אין חלק לעולם הבא&quot;?<br /> אז דבר ראשון לפני תשובת הרבי יש כמה תשובות של &quot;מפרשים&quot; על כך<br /> בעל ה&quot;עמק מלך&quot; מבאר זאת מסיבה פשוטה, היות וכל יהודי הוא ברייה של הקב&quot;ה ובריאה של הקב&quot;ה קיימת לעד, וגם רשעים גמורים נכללים ביציר כפיו של הקב&quot;ה לכן מובן שלא יכלו לנצח<br /> ומוכיח &quot;עמק מלך&quot; מן הפסוק &quot;ועמך כולם צדיקים&quot; שכולם צדיקים, השאלה היא כמה זמן ייקח לכל אחד להגיע לדרגת צדיק.<br /> גם ה&quot;מדרש תלפיות&quot; כותב שלכל יהודי יש חלק לעולם הבא ומסביר זאת, שכתוב על האפיקורסים שאין להם חלק לעולם הבא אומר ה&quot;מדרש תלפיות&quot; אין לו חלק, לאדם הזה אין חלק מצד הנשמה שלוו, אבל הם נהנים וניזונים מכמה וכמה אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו&quot;! - ובזכות אותם אוצרות יזכו לקום בתחיית המתים!<br /> ואיך יכול להיות שאדם יכול לקום לתחייה אם נמצא במצב שהוא, מצד עצמו לא זכאי?<br /> עונה הרבי: יש שלוש אפשרויות:1: יהודי מוכרח לשוב בתשובה יום אחד לפני מיתתו כמו שהרמב&quot;ם פוסק ש&quot;אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב, יש לו חלק לעולם הבא&quot;!<br /> 2: אם לאדם יש בן צדיק – זה מועיל לו שיהיה לו חלק לעולם הבא<br /> 3: ע&quot;י שאדם גם אם מדובר באדם שלא קשור אליו מתפלל עליו, מועיל הדבר כמו שהיה אצל אלישע בן אבויה<br /> 4:על ידי שנפרעים מן האדם לאחר המיתה על ידי גלגול או יסורים<br /> <br /> ===ועמך כולם צדיקים===<br /> <br /> {{ציטוט|מקור=סנהדרין פ&quot;י ה&quot;א|מרכאות=כן|תוכן=<br /> כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנא' ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר}} הסיבה לכך היא מפני שכל נשמה היא חלק אלוה ממעל ממש ואי אפשר שיפסד חלק ממנו יתברך{{הערה|ליקוטי ש&quot;ס לה[[אריז&quot;ל]] על אבות, [[עמק המלך]] (שער תקוני התשובה ספ&quot;ג וז&quot;ל &quot;ועתה בנים שמעו לי יראת ד' אלמדכם ואהבתו הק' עמנו בני א-ל חי למה לו כולי האי לטרוח עצמו ברשעים האלו המכעיסים אותו בכל עת ובכל רגע ב' תשובות בדבר התשובה הא' כו' אע&quot;פ שהם רשעים גמורים כו' ניצוצי קדושה בהם כו' שהם נצר מטעי כו' והיא חלק אלקה היא נצחי כו' והנשמות הם רושם אור עצמותו דכל הנופח מעצמותו הוא נופח כו' ועוד טעם שני מעשה ידי להתפאר כו' הקב&quot;ה ומעשה ידיו חיים וקיימים לעד ולעולמי עולמים ואי אפשר שתתבטל כו'&quot;), וכן מבואר ב[[מדרש שמואל (ספר)|מדרש שמואל]] באבות - (&quot;עולם הבא הנזכר כאן הוא עולם התחי' ולא ישא אלקים את נפש הרשע עד כי ברוב הימים ימצאנה מטוהרה ואז נגנזת במחיצת הצדיקים כו' וכן ע&quot;ז הדרך לכל הנשמות עד שיתוקנו כולם כו' וע&quot;ש הכתוב ועמך כולם צדיקים כלומר בהכרח יהיו כולם צדיקים לפי שהוא ית' חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח&quot; עכ&quot;ל, וכלשון האריז&quot;ל דלעיל &quot;סופם הוא להמנות עם הצדיקים&quot;.) וב[[משה אלשיך|אלשיך]] (פרשת שמיני) וב[[רמב&quot;ן]] (בשער הגמול פ&quot;ו &quot;הנפש שהיא עליונה *אי אפשר* שתהי' בטלה ואובדת&quot; וכך מפרש מה שמבואר בר&quot;ה (יז,א) &quot;פושעי ישראל בגופן כו' לאחר י&quot;ב חדש גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי צדיקים&quot; וז&quot;ל &quot;נשמתן נשרפת ונעשית אפר כלומר שנתבטל צורתה ממה שהיתה, כדבר הנשרף המושב לאפר, ורוח הק' ית' רוח הנחה ורצון מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים, כלומר במדרי' שהיא למטה מעונג הצדיקים ומנוחתן&quot;. ואף שמסיים בנוגע &quot;רשעים הגמורים (אפיקורסים וכדומה) שנדונין לדורי דורות&quot; היינו 1)רק החלק של הנשמה שמתלבש בגוף 2)סוף כל סוף יזכה גם הוא לעלות כמבואר בערך הבא.).}}.<br /> <br /> ומה שמבואר בהמשך המשנה שיש רשעים שאין להם חלק בעולם (וב[[רמב&quot;ם]]{{הערה|הל' תשובה פ&quot;ג.}} מוסיף עוד), היינו רק שהגוף לא יעמוד לתחיה אבל הנשמה יזכה לעוה&quot;ב ויעמוד בגוף אחר {{הערה|כמבואר במקורות דלעיל. ולפ&quot;ז הרי הבבא ואלו שאין להם חלק לעוה&quot;ב אינה בניגוד גמור לרישא דמתני' כל ישראל יש להם חלק כי ביחס לנשמתם הנה גם הנמנים באותם שאין להם חלק גם הם נשמתם יש לה חלק לעוה&quot;ב ובזה י&quot;ל דיוק לשון המשנה כל ישראל יש כו' ואלו שאין להם כו' אף שביטוי הרגיל בכגון זה במשנה והוא לשון קצרה הוא כל כו' חוץ ואין לומר שחוזר עוה&quot;פ ומבאר ואלו שאין להט חלק לעוה&quot;ב מפני שהפסיק בינתיים בהבאת הראי' שנאמר ועמך כו' להכלל כל ישראל כו' שהרי במשנה ריש זבחים ומנחות מפסיק ג&quot;כ בין הכלל והיוצא מן הכלל בביאור דיני הכלל (וראה ג&quot;כ יבמות פ&quot;ב מ&quot;ה) ובכ&quot;ז מסייס חוץ כו' כן אין לומר שהוא מפני דנפישין מילין דאלו שאין להם חלק לעוה&quot;ב שהרי כן הוא ג&quot;כ במשנה ריש חגיגה וזבחים ומנחות הנ&quot;ל אלא הטעם הוא שתיבת חוץ משמעותה חוץ ויוצא מן הכלל לגמרי משא&quot;כ הלשון ואלו כו'}}, אחרי שימורק בגיהנום ויהיה בדרגת צדיק גם בגלוי{{הערה|כמבואר בעמק המלך בשער או&quot;א ספמ&quot;ו - &quot;לבלתי ידח ממנו נדח כו' והם ילכו מחיל אל חיל עד הגיעם אחר זמן רב להמנות עם הצדיקים כו'&quot; וכן במדרש שמואל - &quot;כלומר בהכרח יהיו כולם צדיקים&quot;. ועפ&quot;ז מדוייק משארז&quot;ל (תענית ז,א) &quot;גדול יום גשמים מתחה&quot;מ דאלו תחה&quot;מ לצדיקים וגשמים לרשעים ולצדיקים&quot; ומובא ברמב&quot;ם להלכה (בפיה&quot;מ) שמדבר לא רק ב&quot;ועמך כולם צדיקים&quot; אלא גם ב(כל ישראל שיהיו) צדיקים בגלוי (ודוחק לפרש ש&quot;רשעים&quot; מדבר על רשעי ישראל דא&quot;כ יסתור המשנה דכל ישראל יש להם חלק ומוציא רק רשעים דסוג מסוים ולא שאר רשעים)).}} שהרי &quot;לא ידח ממנו נדח&quot;, וכן נפסק ל[[הלכה]]{{הערה|הל' ת&quot;ת לאדה&quot;ז פ&quot;ד ה&quot;ג.}} ש&quot;לעולם ילמוד אדם אפילו שלא לשמה&quot; אף שממשיך חיות התומ&quot;צ לקליפות כיון שודאי{{הערה|תניא סוף פל&quot;ט.}} סופו לעשות תשובה בגלגול זה או בגלגול אחר ויעלה החיות לקדושה.<br /> <br /> וגם לגוף יש תקנה על ידי שישובו בתשובה בסוף ימיהם{{הערה|רמב&quot;ם הל' תשובה פ&quot;ג הלכה י&quot;ד &quot;אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב יש לו חלק לעולם הבא&quot;}}, או ע&quot;י שיפרעו מהם (מגופם) מן השמים לאחר מיתתם{{הערה|כדאיתא ב[[סנהדרין (מסכת)]] (מז,א ודף קג,ב) ש[[יהויקים]] ראוי הי' למנותו עם [[ירבעם]] [[אחאב]] ו[[מנשה]] (ואדרבה הכעיס עוד יותר ממנשה) אלא שנתכפר לו ע&quot;י שנתבזה אחרי מיתתו, ועוד יותר מצינו בירושלמי (כלאים פ&quot;ט ה&quot;מ) דאפילו ירבעם וחבריו שמנו באותן שאין להם חלק לעוה&quot;ב הנה ע&quot;י שנשרף גופן נעשית בהם מדת הדין ובצירוף זכות הארץ יזכו לתחיה ועי' בארוכה באג&quot;ק ח&quot;א (ע' קמה) למה אינו פלוגתא עם מ&quot;ש בר&quot;ה (יז,א) &quot;כגון ירבעם כו' יורדין לגהנם ונדונין בה לדורי דורות&quot;)}},(ואולי גם ע&quot;י שאחרים ישתדלו בעבורם {{הערה|וכמו שמצינו (חגיגה טו, ב) שהועיל תפלתו של ר' יוחנן לאלישע אחר אף שלא היה קרובו ולא תלמידו וכן מצינו בספרי ס&quot;פ שופטים שלכל יוצאי מצרים שמתו כבר יש כפרה ע&quot;י שזקני בית דין דעיר אחת היו מביאין עגלה ערופה וראה בספר חסידים (תתשעא) והמפרש שם, ומובא להלכה כראי' לכך שמועיל צדקה למת (במת צדיק) אפילו כשאינו קרובו. (אבל לא מבואר בהמכתב שמועיל גם להגוף, ויל&quot;ע, ועי' בהע' הבאה)}}{{הערה|ואולי י&quot;ל הסיבה שמועיל התיקון גם ע&quot;י יהודי שאינו קרובו הוא ע&quot;ד שמצינו{{הערה|אמר ר' אושעיא תשל&quot;ט (סה&quot;מ מלוקט (דפו&quot;י) ח&quot;ד סוף עמ' צג-ד)}} שע&quot;י עסק התומ&quot;צ של צדיקים הרי זה מחזק את היהודים השבויים בידי יצרם{{הערה|וכסיפור עם הבית הלוי שאם יהיה חלישות אצל התלמידים המתמידים יגרום להמתבולל בגרמניה להמיר דתו רח&quot;ל}}, מצד זה שבכ&quot;א מישראל יש בהעלם נקודת היהדות ולכן כל הסוגים{{הערה|צדיקים בינונים רשעים ר&quot;ת צבו&quot;ר}} דבנ&quot;י הם מציאות א', (וכן שמועיל התומ&quot;צ התלוים בארץ עבור בני חו&quot;ל וכן מועיל תומ&quot;צ שעשו בזמן הבית עבור הדורות שלאחריהם ד&quot;אין ציבור מתה&quot;,(הוריות ו,א שלכן הקרבן שהקריבו בימי עזרא כיפר גם על ישראל שהיו בדורו של צדקיהו, וראה מכתבי תורה לה[[רוגוצובי]] מכתב קמז קמט) ומכיון שעצם הנשמה הוא העצם לא רק של הנשמה אלא גם של הגוף{{הערה|שלכן האהבת ישראל שמצד העצם הוא גם להענינים השייכים להגוף, עי' בארוכה ב[[[ואתה תצוה]] תשמ&quot;א סי&quot;א ובהערות שם}} מובן שמועיל התיקון גם עבור הגוף.}} (ובפרט כאשר הבן משתדל לאביו{{הערה|סנהדרין (קד, א) ברא מזכי אבא (כשהבן צדיק, והיינו אפי' אינו מתפלל עבורו).}})).<br /> <br /> ===רשעים הגדולים===<br /> <br /> ואפילו בנוגע כרת דע&quot;ז וכיו&quot;ב שאמרז&quot;ל {{הערה|סנהדרין סד,ב}} &quot;הכרת תכרת הנפש גו' הכרת בעוה&quot;ז ותכרת לעוה&quot;ב&quot; {{הערה|וכן פסק ברמב&quot;ם בהל' תשובה רפ&quot;ח}} (וכן המינים מסורות ואפקורסים ש&quot;יורדים לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות כו' גיהנם כלה והן אינן כלין&quot;){{הערה|ר&quot;ה (יז,א) וע&quot;ז מיוסד הרמב&quot;ן ש&quot;הרשעים הגמורים החמורים שנדונין לדורי דורות וכו'&quot;}} היינו: 1)רק החלק של הנשמה שמתלבש בגוף{{הערה|בלקו&quot;ת להאריז&quot;ל פ' בא ס' הליקוטים פ' לך לך ס' הגלגולים פ&quot;ו וז&quot;ל הענין של כרת אינו אלא בחלק הנפש כו' אמנם הרוח והנשמה כו' אין הם בכרת ויש להעיר גם מעמק המלך שער עולם התוהו}} 2)סוף כל סוף יזכו גם הם לעלות כמבואר בהערה{{הערה|מכיון שהדבר מוכרח כמבואר במקורות דלעיל. וכן מפורש בספר עשרה מאמרות (מאמר חקו&quot;ד ח&quot;ה פ&quot;א) שהולך ומונה שם ו' כתות ליום הדין והנ&quot;ל הם בכתה הששית ומסיים וז&quot;ל &quot;גיהנם ננעלת בפניהם ונדונין בה לדורי דורות כו' אחר דורי דורות כו' אפשר שיבחנו גם המה בחכמה נעלמה מן החושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח כו' ולקושטא דמילתא אין לך דבר נצחי אלא במדת הטוב משא&quot;כ יסורין וגיהנם כלים&quot; עכ&quot;ל. וככל הנ&quot;ל הוא גם בס' עמה&quot;מ ש' תקוני התשובה פ&quot;ג שכתב ברשעים חמורים ביותר וז&quot;ל &quot;נדחים לגמרי כו' עד עת בוא דברו ית' וית' שמו ברחמיו הגדולים והרבים שהוא עושה לבלתי ידח ממנו נדח ובא עת פקודתו ית' שמו מעלה אותן מעט מעט לתקן אותן ולצרפן מתחלה מגלגל כו' וכן סוד הכרת סלקא דעתך שהנשמה תקבל כלי' לגמרי ואינו כן אלא פירושו הוא שנכרתת ממקור החיים ומתגלגלת כו'&quot; ושם בשער קרית ארבע פקנ&quot;ב מוסיף ביאור וז&quot;ל &quot;אחר ימות המשיח יחדש הק' עולמו וגם מקום הגיהנם יטוהר ויתקדש ויהיה נוסף על גבולי הג&quot;ע עם הרשעים פושעי ישראל שבתוכה כו' חצי הגיהנם כלים ויתטהר בקדושת הגן ויהי' שם מחול הק' עם הצדיקים&quot;}}<br /> <br /> ומ&quot;ש בזהר{{הערה|כי תצא דף קז}} שאחרי שמתגלגל הרשע ג&quot;פ אין לו תקנה מבואר ב[[של&quot;ה]]{{הערה|(פ' כי תצא בחלק תו&quot;א) בשם מהר&quot;ש אלקב&quot;ץ וז&quot;ל - &quot;ואלה המתגלגלים כאשר לא שבו אל השם בג' פעמים כו' עוד לא יתגלגלו כי אם בחיות ובבהמות טהורות וטמאות הקל קל קודם וז&quot;ש פעמים שלש עם גבר משם והלאה בבהמה ומי שלא ירד לסוף דעת האלקי רשב&quot;י ע&quot;ה חשב שהוא ז&quot;ל הרחיקו והמתבונן בדבריו יבין כי הוא ז&quot;ל הקריב מציאותו&quot; עכ&quot;ל}}ובעשרה מאמרות{{הערה|(ש' תקוני התשובה פ&quot;א) &quot;כתב עם גבר דייקא שלא יבא עוד בגלגול בנ&quot;א עד שילך נע ונד בארץ ואז יתגלגל בדצח&quot;ם או בגלגול שדין ומזיקין כו' והיא תחת מקור החיים וז&quot;ש ונכרתה הנפש ההיא מלפני כו' שנגזר עליהם עונשין אחרים הקשין מהגיהנם ואח&quot;כ הם י&quot;ב חדש בגיהנם ויש תקוה לאחריתו אחר שקבל ענשו כי לא כלו רחמיו על כל בריותיו&quot; עכ&quot;ל}} שהיינו שאינו מתגלגל בבנ&quot;א אבל עדיין יש לו תקנה ע&quot;י גלגול בבהמות וכיו&quot;ב עד שיתוקן.<br /> <br /> ===אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו===<br /> בתחילה הוכיח הרבי שכל הנשמות יקומו לתחיה, אך במכתב{{הערה|אגרות קודש ח&quot;ב עמ' עג}} שכתב הרבי מאוחר יותר ציין הרבי למכתב הראשון והוסיף{{הערה|בהערה 15}} - &quot;זה עתה ראיתי במדרש תלפיות ענף חלק לעוה&quot;ב בשם ר' בחיי והריקנטי וז&quot;ל מה ששנינו ואלו שאין להם חלק לעוה&quot;ב פירוש אין להם חלק ידוע בפני עצמן אבל הם נהנים וניזונים מכמה אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו&quot;, ויש שלמדו שבמדרש זה רואים שגם הגופים יקומו{{הערה|שהרי בנוגע הנשמה הרי אחרי שמורק בגיהנם הרי הוא בדרגת צדיק (כלשון האריז&quot;ל והמד&quot;ש ועה&quot;מ) ואינו צריך להגיע ל&quot;אוצרות של צדקה&quot;, ועל כרחך שה&quot;אוצרות&quot; הוא עבור הגוף. אבל אין הדבר מוכרח דאפשר שהאוצרות של צדקה הוא עבור אלו שלא הספיקו לטהר הנשמות מכל וכל, או שגם בדרגת צדיק גופא אפשר להעלותם לדרגא נעלית יותר, אבל עפ&quot;י המבואר להלן שעיקר הענין דתחה&quot;מ הוא כשכר לקיום המצוות ששייך להגוף שבזה כל ישראל שוין ד&quot;אפי' פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון&quot; כדלהלן מובן שגם (ובעיקר) הגופים יקומו.}} ועכ&quot;פ מפה רואים אפשריות שגם הגופים יקומו (ושלא יסתור הסיפא ד&quot;אלו שאין להם חלק וכו'&quot;) וכפירוש הפשוט ב&quot;כל ישראל יש להם חלק וכו'&quot; - נשמה בגוף{{הערה|רובם של הדברים בפסקה זו מבוססים על מכתב באג&quot;ק ח&quot;א עמ'קמא-קנג}}.<br /> <br /> ===גם הגוף יקום===<br /> הפירוש הפשוט ד&quot;כל ישראל יש להם חלק לעוה&quot;ב&quot; הוא נשמות בגופים{{הערה|לקו&quot;ש חי&quot;ז בהוספות אבות - א, לקו&quot;ש חי&quot;ח עמוד 235 הע' 58 ועמוד 252 ועמוד 409 (סוף הערה 71) ובלקו&quot;ש חכ&quot;א עמ' 131 הע' 37, ולהעיר שבכל מקומות הנ&quot;ל מציין הרבי להשיחה בחי&quot;ח (דלקמן) שעל אף בחירת העצמות בהגוף מ&quot;מ הרשעים החמורים גופם כלה, או להמכתב (אג&quot;ק ח&quot;א) שמיוסד על נצחיות הנשמה, (ולא הגוף).}} וכן פירשו חלק ממפרשי המשנה{{הערה|לקו&quot;ש חכ&quot;א עמ' 131 הע' 37 (שמציין להמכתב דלעיל (אג&quot;ק ח&quot;א ע' קמא) ובפשטות כוונתו לשלול תחה&quot;מ ברשעים החמורים, אבל אולי הכוונה (למה שהובא בהמכתב מ)עמק המלך בתיקוני תשובה ספ&quot;ג. [וע&quot;ד הרמז אולי כוונתו למ&quot;ש בתחלת פ&quot;ד &quot;(ודוחק גדול) לומר אשר איש כזה שיהי' מן הסוג שאין לו חלק לעוה&quot;ב ולא יפרעו ממנו ולא יתפללו בעדו וכו' לא הי' ולא עתיד להיות, אף שבכמה ענינים ומהם גם כאלו שנתבארו בכתוב ובש&quot;ס באריכות אמרז&quot;ל עליהם שלא היו ואינם עתידים להיות (סנה' עא א)&quot; אשר גם קס&quot;ד בתורה הוא תורה וד&quot;ל ולהעיר מניחום אבלים יו&quot;ד אדר תשל&quot;ד המובא לקמן].}} הטעם &quot;שנאמר ועמך כולם צדיקים . . מעשי ידי להתפאר&quot; שהכפל &quot;נצר מטעי&quot; ו&quot;מעשי ידי&quot; הוא הנשמה והגוף.<br /> <br /> והביאור על פי המבואר שבחירת העצמות הוא דוקא בגוף{{הערה|תניא פמ&quot;ט תורת שלום ע' 120, ועי' בארוכה ספר השיחות פ' תולדות תשנ&quot;ב (עמוד 117), ד&quot;ה קומי אורי תשל&quot;ג ס&quot;ו-ז (ספר המאמרים מלוקט (בדפו&quot;ח) ח&quot;ד עמוד רס&quot;ט) ועיין ג&quot;כ כל ישראל תשל&quot;ג (בדפו&quot;ח ח&quot;ג עמוד ריז)}} ולא בהנשמה וזוהי הסיבה שכל ישראל יקומו אפילו כאלו שלא זכו לגן עדן כדלקמן.<br /> <br /> אבל מ&quot;מ יש חסרון בהגוף שהקשר העצמי שלה אינו מתייחס להגוף עצמו אלא מצד העצמות, ולכן כל זמן שלא נתגלה בה ע&quot;י קיום תומ&quot;צ אינו בגילוי בהגוף, משא&quot;כ הקשר של הנשמה הוא קשר גלוי בדוגמת בן שיש לו קשר גלוי עם האב ולכן דוקא בנוגע נש&quot;י אומרים שסוף כל סוף &quot;לא ידח ממנו נדח&quot; ועל פי זה מבאר הרבי{{הערה|לקו&quot;ש חי&quot;ח עמו' 409 הערה 71 ובשוה&quot;ג **}} וז&quot;ל &quot;וע&quot;פ הנ&quot;ל שגילוי הבחירה בהגוף הוא ע&quot;י הנשמה דוקא אולי יש לבאר זה שאלו שאין להם חלק לעוה&quot;ב במשנה שם היינו ש&quot;גופם כלה&quot; והרבי מציין לאג&quot;ק דלעיל{{הערה|אגרת פ&quot;ה ס&quot;דעמוד קמ&quot;ט שמוכיח שם ממאמר אדה&quot;ז ומשער הגלגולים ש&quot;אותן שמנו חכמים שאין להם חלק לעוה&quot;ב היינו שהגוף שלהם כלה ונאבד אבל הנשמה שהיא נצר מטעי כו' תקום לתחי' בגוף אחר&quot;}} והערה 5 שם{{הערה|&quot;...אבל פשטות הסוגיא בירושלמי משמעותה אשר ירבעם וחבריו גם גופם קם בתחה&quot;מ עיי&quot;ש, ובכל אופן שנפרש דעת הירושלמי הרי הסוגים שמנו חכמים שאין להם חלק לעוה&quot;ב גופם כלה אבל נשמתם קמה בתחה&quot;מ&quot;}},<br /> <br /> ולבסוף מציין לשיחת ש&quot;פ חוקת (הערות 52 ו58){{הערה|שהודפס כמה שבועות לפני כן, לקו&quot;ש חי&quot;ח שבגוף השיחה מבאר הרבי את המדרש בנוגע מצות פרה אדומה שמשה לא היה יכול להבין איך אפשר להיות טהרה מטומאת מת שמקור הטומאה ממת שנפסק הקשר שלה לנשמה{{הערה|ובפרט לפי המבואר בחסידות שהמיתה אצל יהודי נובע מכך שהנשמה נכרת ממקורה על ידי עבירות (ורק שבזמן הגלות אינו מת מיד) - אגה&quot;ת פ&quot;ד-ו}} ותירץ לו הקב&quot;ה &quot;זאת חוקת התורה&quot; שפעולת הנשמה בהגוף לגלות בחירת העצמות בהגוף (בהיות הנשמה נצחי) בכח התורה (שהוא נצחי) הוא פעולה נצחי ותמידי.}} ששם מבואר להיפך שע&quot;י פעולת הנשמה בהגוף נעשה גם הגוף נצחי{{הערה| ולהעיר מש&quot;ך על התורה (פרשת בהר עה&quot;פ והארץ לא תמכר לצמיתות (כ&quot;ה,כ&quot;ג)) &quot;...שכל אותם הגופים שנתגלגלה בהם הנשמה לא יהיו לבטלה כי לא יש גוף שלא נעשה בו מצוה ונהנית ממנה הנשמה א&quot;כ בתחה&quot;מ יקומו כל הגופים כי הנשמה נותנת כח והארה בהם&quot;}}, ומחדש{{הערה|בהערה 52}} ש &quot;על פי זה יש לומר דזה ש&quot;לא ידח ממנו נדח&quot; הוא (גם) מצד הגוף&quot;, ומוסיף{{הערה|בהערה 58}} &quot;וראה גם לקו&quot;ש ח&quot;ו{{הערה|עמו' 48}}ובהנסמן שם, שמצד בחירת הקב&quot;ה בהגוף{{הערה|תניא פמ&quot;ט תורת שלום ע' 120}} נעשה הגוף מצ&quot;ע ענין נצחי ודבר משנה הוא &quot;כל ישראל יש להם חלק לעוה&quot;ב נשמות בגופים&quot;&quot;. ע&quot;כ.<br /> <br /> ובכל מקרה{{הערה|בספר המלך במסיבו ח&quot;א ע' עז}} האמונה בתחיית המתים היא לא שהגוף יקום לתחי' אלא שהנשמה תקום לתחי' בגוף אך אינו מוכרח להיות בגוף זה.<br /> <br /> ועי' לעיל בערך [[תחיית המתים - חלק מתכונת הגוף]] ולקמן בערך [[כל ישראל לעוה&quot;ב מה שאין כן בגן עדן]]<br /> <br /> ===נשמות שכבר היו בעולם ב[[גלגול]]===<br /> הנשמות שכבר היו בעולם בגלגול יתלבשו בגופים נפרדים עם ניצוץ מהנשמה בזמן שהתגלגלה בעולם{{הערה|כך אומרים הרדב&quot;ז (מצודת דוד - טעמי המצוות לרדב&quot;ז ע' קצט), ש&quot;ך על התורה (פרשת בהר עה&quot;פ והארץ לא תמכר לצמיתות), המיוסד על הזהר (מובא בהמשך).}}.<br /> <br /> ואף שנשמה יכולה להתלבש ולהחיות גוף אחד בלבד, (ולאליהו הנביא שנמצא בשתי גופים בבריתות מילה - בגוף מלובש ניצוץ בלבד ולא כל הנשמה{{הערה| דמה שמצינו שאליהו נמצא בב' מקומות באותו זמן (בברית מילה (פרדר&quot;א פכ&quot;ט. וראה זח&quot;א צג, א) ובליל פסח) הוא רק ניצוץ מנשמת אליהו, אבל כשנשמתו היה מלובש בגוף לא היה יכול להיות בב' מקומות (כמו שמצינו{ (זוהר ח&quot;ג קמד, ב. ועד&quot;ז בב&quot;מ פה, ב: &quot;אליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי, יומא חד ריש ירחא הוה נגה לי' ולא אתא, א&quot;ל מ&quot;ט נגה לי' למר, א&quot;ל אדאוקימנא לאברהם ומשינא ידי' ומצלי ומגנינא לי' וכן ליצחק וכן ליעקב&quot;.) שאליהו לא הי' יכול לבקר את רשב&quot;י מפני שהי' עסוק להציל את ר' המנונא)?))<br /> ח&quot;א קלא, א.&quot;אינון גופין דאתנטיעו בנשמתא חדא (שהיתה תחילה בגוף אחד ואח&quot;כ באה בגוף שני) מה תהא מנייהו .. אינון גופין דלא זכו וכו', וגופא בתראה דאתנטע ואצלח ונטל שרשי' כדקא יאות יקום&quot;) מקשה כיצד נשמה יכולה להתלבש בב' גופים והרי הנשמה כמו שמלובש בגוף אינו יכול להחיות ב' גופים באותו זמן (כמבואר בחסידות - המשך תרס&quot;ו ע' קעח. תער&quot;ב ח&quot;א ע' קא. סה&quot;מ ה'ש&quot;ת ע' 62. תש&quot;א ע' 151.)}}.<br /> <br /> והזהר מתרץ שהנשמה תתלבש בגוף (האחרון) המזוכך ביותר.<br /> <br /> יש{{הערה|עי' קדושת לוי ואתחנן עה&quot;פ ושמרת}} שפרשו כפשוטו, שרק גוף א' יקום, אבל לדעת רוב{{הערה|מסקנת הקדושת לוי הנ&quot;ל, מגיד מישרים פרשת מקץ ומבאר שכוונת הזהר שעל ידי גוף האחרון יזכו כולם לקום (ומתאים לפסק אדה&quot;ז (הל' ת&quot;ת פ&quot;ג) שכל נשמה ונשמה צריכה להתגלגל כמה עד תשלים תרי&quot;ג מצוות במעשה דיבור ומחשבה), נועם אלימלך משפטים עה&quot;פ כי תקנה, וכן מוכרח לפרש במפרשים דלעיל (מצו&quot;ד ושך עה&quot;ת) תורת שלום (סה&quot;ש ע'211) וזלה&quot;ק (בתרגום מאידיש) &quot;בהגוף שהנשמה פעל בו איזה זיכוך אותו הגוף יעמוד&quot; ועוד}} המפרשים כל גוף יקום עם חלק הנשמה שהוא בירר, מכיוון שלכל חלק מהנשמה יש מהות שלמה (כמו שמצינו שבתחילת [[בריאתו של כל אדם ה&quot;ה חי רק מחלק ה[[נפש]] של הנשמה בלי הארבע חלקים{{הערה|כמבואר בזהר הנ&quot;ל (ח&quot;ב ק, א)}}, ורק כשזכה נותנים לו רוח ואם זכה נותנים לו גם נשמה, וכמו שנפש לבד יכול להחיות אדם שלם, כך גם בכל מצוה יש חלק שלם ומהות שלמה של נשמה שיכולה להחיות גוף שלם).<br /> <br /> כפי שמסביר ה[[זהר]] במקום אחר שמוכרחים לומר שכל גוף יקום כיון ש&quot;אין הקב&quot;ה מקפח שכר כל בריה&quot;{{הערה|ח&quot;ב ק, א, וז&quot;ל - &quot;ההוא גופא קדמאה דשבק מה אתעביד מני' .. גופא דא אע&quot;ג דלא אשתלים לאתרבאה ולמזכי ולמסגי בעלמא, פקודין אחרנין דאורייתא נטר דלא אתאבידו מני', וכי למגנא הוו .. וקב&quot;ה לא מקפח אגרא דשום בריין דברא כו'&quot;, ועכצ&quot;ל ש&quot;(קב&quot;ה) יתקין כלא ולא יתאביד כלום וכלא יקום&quot;. וראה זח&quot;ג שח, סע&quot;א. תקו&quot;ז תיקון מ' בסופו (פא, א).}}, וכן מבואר בכתבי ה[[אריז&quot;ל]]{{הערה|[[האריז&quot;ל]] בשער הגלגולים הקדמה ד.}} שנשמות שבאו ב[[גלגול]] בעולם הזה כמה פעמים, יקבל כל [[גוף]] את חלק ה[[נשמה]] שתוקן על ידו. אמנם אין הכוונה שלכל אחד יהיה רק &quot;חלק&quot; פרטי, כיוון שכל חלק כלול מכל החלקים. (לדוגמא: אדם שתקן את מידת אהבת ה' בנפשו. יהי' גם ירא מה' אבל בגלל שירא להיפרד מהאהוב וזו הסיבה שיהיה לו גם ידיעת ה' - כי רוצה לדעת על האהוב וכו').<br /> <br /> ולכן מסביר הרבי את דברי הזהר דלעיל: במקרה שבשני הגלגולים האדם התעסק באותה מצוה וברר את אותו חלק של הנשמה{{הערה|כמו בדוגמת הסיפור דלעיל שאליהו לא היה יכול להתחלק לב' מקומות מכיון שבב' המקומות היה צריך להתעסק באותו מצוה - שימוש ת&quot;ח.}}, באיזה גוף יתלבש חלק זה של הנשמה, ועל זה תשובת הזהר שאותו חלק של הנשמה תתלבש בגוף שפעל את עיקר הזיכוך{{הערה|מניחום אבלים לרש&quot;ג יו&quot;ד אדר תשל&quot;ד, שיחות קודש תשל&quot;ד בהוספות(ע' 444) ותורת מנחם תשל&quot;ד (ע' 254).}}.<br /> <br /> ===כל ישראל לעוה&quot;ב מה שאין כן בגן עדן===<br /> כל ישראל יקומו בתחיה<br /> משא&quot;כ בג&quot;ע יש כמה תנאים (אפילו ליכנס לג&quot;ע התחתון{{הערה|ד&quot;ה כי ישאלך עטר&quot;ת סה&quot;מ עטר&quot;ת ס&quot;ע שנא ואילך, סה&quot;מ ה'ש&quot;ת ס&quot;ע 44 ואילך. ולהעיר מחגיגה (סו ב) דלולי תפלת ר' מאיר לא הי' אחר נכנס לג&quot;ע לג&quot;ע התחתון.}}) הוא מפני שג&quot;ע הוא שכר עבור לימוד התורה (חלק הנשמה שבתורה) ששייך בעיקר להנשמה{{הערה|ראה תניא פל&quot;ה (מד סע&quot;א ואילך) ושם פל&quot;ז (מט א-ב) ובכ&quot;מ.}} שבאדם, ובנשמה שהוא ענין של גילויים יכול להיות חסרון{{הערה|&quot;ואף שגם שורש הנשמה הוא בהעצמות יש לומר דכיון שאהבת הקב&quot;ה לישראל היא כמו אהבה טבעית (כדלהלן בפנים) לכן לגבי הענין דבחירת העצמות בהגוף הוא דוגמת ענין הגילויים ועצ&quot;ע&quot; - כל ישראל תשל&quot;ג (הע' 33). ועיין להלן בערך ד*כל יזכו לגאולה משא&quot;כ ביצי&quot;מ* שמבאר שאחרי מ&quot;ת שנתחדש לבנ&quot;י ענין &quot;עבד&quot;{{הערה|&quot;אוזן ששמעה בהר סיני עבדי הם וכו&quot; ו&quot;תעבדון את האלקים וגגו'&quot;}} שהבחירה שלנו בה' הוא בחירה עצמית (שלמעלה מרצון טבעי שיש ל&quot;בן&quot;) אי אפשר להתנגד לקשר העצמי (רק באופן זמני כמו ביו&quot;כ אבל ב(גאולה שהוא) ענין כללי לא יועיל) שהרי כל הבחירה נועד בכדי ש&quot;לא ידח ממנו נדח&quot; (ולכן לא יהיה בזה בחירה חפשית, ואולי ע&quot;ד שבדברי הרשות אין בחירה חפשית, ועיין במכתב שכתב הרבי אחרי פטירת אחיו)}}, אבל קיום המצוות שייך להגוף שבזה הוא בחירת העצמות לכן הוא בכל ישראל, כמארז&quot;ל &quot;אפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון&quot;, ומפרש בחסידות שהמצוה{{הערה|היינו אפי' מצוה א' לכאו'}} שעושה היהודי ה&quot;ה ממלא את כל מציאותו, ועי&quot;ז יזכה לתחה&quot;מ &quot;ועי&quot;ז יתעלו (אח&quot;כ{{הערה|&quot;לאחרי שתתגלה להם ההמשכה שהמשיכו ע&quot;י קיום המצוות (ע&quot;ד שג&quot;ע הוא הקדמה לתחה&quot;מ שם הע' 46), ועפ&quot;ז יש לבאר הסדר שבכתוב &quot;ועמך כולם צדיקים &quot;, המעלה דישראל; לאח&quot;ז - &quot;לעולם יירשו ארץ&quot;; ולאח&quot;ז עוד מעלה &quot;נצר מטעי גו'&quot; די&quot;ל הביאור בזה שלאחרי שיירשו ארץ ותתגלה להם ההמשכה שהמשיכו ע&quot;י קיום המצוות ועמך כולם צדיקים אז דוקא יוכל להיות הגילוי ד&quot;נצר מטעי גו'&quot; (ד&quot;ה להבין ענין תחה&quot;מ תשמ&quot;ו (ספר המאמרים מלוקט (בדפו&quot;ח) ח&quot;ג עמוד רכא) הע' 19).}}) למדריגה נעלית יותר שתתגלה מעלתן של ישראל מצד עצמם שהם נצר מטעי מעשה ידי להתפאר שהוא למעלה יותר גם מההמשכה שנמשכת ע&quot;י קיום המצוות&quot;{{הערה|ד&quot;ה קומי אורי תשל&quot;ג ס&quot;ו-ז (ספר המאמרים מלוקט (בדפו&quot;ח) ח&quot;ד עמוד רס&quot;ט) ועיין ג&quot;כ כל ישראל תשל&quot;ג (בדפו&quot;ח ח&quot;ג עמוד ריז) דמוסיף &quot;דהגם שחיות הגוף הוא מהנשמה מ&quot;מ שורש הגוף הוא למעלה משורש הנשמה (וכמבואר לעיל בערך [[גם הגוף יקום]] שהאהבה וההתקשרות דהקב&quot;ה לישראל מצד נשמתם בנים אתם להוי' אלקיכם היא כמו אהבה טבעית כביכול ע&quot;ד אהבת אב לבנו היינו ששורש אהבה זו הוא ממדריגה ששייכת שם תפיסת מקום דהנאהב ואינה מעצמותו ממש משא&quot;כ האהבה וההתקשרות דהקב&quot;ה לישראל מצד הגוף שלהם היא לא מצד מעלת הגוף גם לא המעלה דבן מעלה עצמית אלא מצד זה שהקב&quot;ה בחר בהגוף דישראל בבחירה חפשית וכבחירה זו היא מעצמותו) וזה גופא שהנשמה נמשכת להחיות את הגוף הוא מפני העילוי של הגוף מצד שרשו בדוגמת זה שהתורה מפרשת ומבארת המצוות מפני שהמצוות הם למעלה מהתורה&quot;.}}.<br /> <br /> ובמק&quot;א אומר הרבי{{הערה|ניחום אבלים יו&quot;ד אדר תשל&quot;ד (תורת מנחם ע' 262).}}, שגן עדן תלוי בעבודת האדם, וישנם כמה תנאים כדי לזכות לג&quot;ע, משא&quot;כ עולם התחי' שייך לכאו&quot;א מישראל, &quot;כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא&quot;, מבלי הבט על מעמדו ומצבו בעבודת ה'.<br /> <br /> ובנוגע אלה שלא קיימו מצוות?<br /> <br /> אומר הרבי: לכל לראש – לא קיימת מציאות כזו, כמארז&quot;ל{{הערה|ברכות נז, א. עירובין יט, א. וש&quot;נ.}}&quot;אפילו ריקנין שבך (פושעי ישראל) מלאים מצוות כרימון&quot;.<br /> <br /> ויתירה מזה: איתא בגמרא{{הערה|סנהדרין קי, סע&quot;ב.}} &quot;קטן מאימתי בא לעוה&quot;ב .. משעה שנולד, שנאמר{{הערה|תהלים כב, לב.}}יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה&quot; [ויש דעה &quot;משעה שנזרע (אפילו הפילה אמו ונמחה{{הערה|פרש&quot;י סנהדרין שם.}}), דכתיב{{הערה|שם, לא.}}זרע יעבדנו&quot;] – אע&quot;פ ש&quot;בשעה שנולד&quot; אינו שייך עדיין לקיום מצוות, ועכצ&quot;ל, שהענין דתחה&quot;מ הוא מצד מציאות הגוף של איש הישראלי כשלעצמו.<br /> <br /> ===כל ישראל יצאו מה שאין כן ביציאת מצרים===<br /> <br /> ביציאת מצרים לא זכו כל ישראל לצאת כמבואר בחז&quot;ל{{הערה|שמות רבה (פ&quot;ג,ו)}} עה&quot;פ &quot;אהיה אשר אהיה&quot; שרק &quot;במרובים{{הערה|אע&quot;פ ש&quot;הללו עובדי ע&quot;ז וכו'&quot;}} אהיה (אמלוך עליהם) בעל כרחם&quot; אבל יחידים שיבחרו לפרוק עולי לא אהי' לאלוקים בעל כרחם, (וכמבואר במדרש{{הערה|שמו&quot;ר (פי&quot;ד, ג) תנחומא וארא יד פרש&quot;י בא (י, כב) וראה מכילתא ר&quot;פ בשלח}}שאותם הרשעים שלא רצו לצאת ממצרים מתו במכת חושך), אבל בגאולה העתידה יצאו גם יחידים וכמפורש בפירוש רש&quot;י על הכתוב &quot;ושב ה' אלקיך גו'&quot; שהכוונה בזה לכאו&quot;א בפרט{{הערה|ובלשון רש&quot;י &quot;אוחז בידיו ממש איש איש . . תלוקטו לאחד אחד בני ישראל&quot;}}{{הערה|מכיון ש&quot;סוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן&quot; ונפסק להלכה בהל' ת&quot;ת{{הערה|הל' ת&quot;ת לאדה&quot;ז פ&quot;ד ה&quot;ג}} שכולל כאו&quot;א מישראל}} וכמבואר בחסידות{{הערה|ד&quot;ה והי' ביום ההוא כו' תש&quot;ג (סה&quot;מ אידיש ע' 78) וראה ד&quot;ה הנ&quot;ל בלקו&quot;ת (דרושים לר&quot;ה ס, א)}}על הפסוק &quot;יתקע בשופר גדול ובאו האובדים . . והנדחים&quot; שכולל אפילו אלו שלא ירצו לצאת.<br /> <br /> הסיבה לזה הוא מפני שלפני מ&quot;ת היו בנ&quot;י רק &quot;בנים&quot; (&quot;בני בכורי ישראל&quot;) שב&quot;בן&quot; הרצון שלו לאלקות הוא טבעי ולכן אפשר ע&quot;י בחירה חפשית שלמעלה מרצון הנשמה{{הערה|כי הרי בחירה זו אצל האדם היא מצד זה ש&quot;הן האדם היה כאחד ממנו&quot; דומה להקב&quot;ה, ולכן &quot;אין מי שיעכב על ידו&quot;{{הערה|רמב&quot;ם הל' תשובה}} שאינו מוגדר בשום הגדרות ראו בלקו&quot;ש ח&quot;ד עמו' 1147. 1309.}} להתנגד, (וע&quot;ד{{הערה|ולא ממש שהרי דין זה הוא גם אחרי מ&quot;ת שלפי שעה אפשר להתנגד גם לקשר העצמי ד&quot;עבד&quot;}} שמצינו ביו&quot;כ שאם עבר על עבירה ביו&quot;כ שבבחירתו התנגד ל&quot;עיצומו של יום&quot; אין הקשר עצמי שמתגלה ביו&quot;כ מכפר (אפי' לדעת רבי שאי&quot;צ תשובה) כביאור הרוגוצובי{{הערה|&quot;דאין קטיגור נעשה סניגור&quot;, צפע&quot;נ הל' יבום ס&quot;ד ה&quot;כ בסופו, ועפ&quot;ז מיישב מדוע לא מתרצת הגמרא שם על הקושיא &quot;היכא משכחת לרבי כרת ביוה&quot;כ (אם לא נימא דמודה רבי בכרת דיומא דמשכחת באחטא ויוהכ&quot;פ מכפר שמודה רבי שאינו מכפר (יומא פז,א) אלא ששניהם (בכרת דיומא ואחטא ויוהכ&quot;פ מכפר) טעם אחד להם דאין קטיגור נעשה סניגור. ועד&quot;ז הוא באחטא ואשוב שאין מספיקין בידו לעשות תשובה (יומא פה,ב) &quot;הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא&quot; (אגה&quot;ת פי&quot;א). וזוהי הסיבה שביציאת מצרים אפילו עובדי ע&quot;ז יצאו כיון שהתגלה הקשר ד&quot;אבינו&quot; ש&quot;בין ובין כך בני הם&quot; אבל יהודים שהתנגדו לגילוי ההתקשרות ומיאנו לצאת לא יצאו}}).<br /> <br /> אבל לאחרי מ&quot;ת ש&quot;ובנו בחרת&quot;{{הערה|נוסח ברכה שניה דברכות קר&quot;ש דשחרית &quot;שכשיאמר ובנו בחרת מכל עם ולשון יזכור מ&quot;ת&quot;(שו&quot;ע אדה&quot;ז ס&quot;ס ס&quot;ד)}}(שבחירה אמיתית הוא שמצד רצונו וטבעו כביכול אין שום סיבה לבחור א' יותר מהשני ולכן מושרש בהעצם ממש) שעל ידי זה נשתרש בנש&quot;י ש (בפמנימיות) יש להם (לא רק רצון לאלקות כ&quot;בנים למקום&quot;) אלא גם תכונה של &quot;עבדים&quot;{{הערה|&quot;אזן ששמעה על הר סיני כי לי בנ&quot;י עבדים וכו'&quot;, &quot;בהוציאך את העם ממצרים תעבדון וגו'&quot;}} נעשה הקשר שלנו להקב&quot;ה כ&quot;עבד&quot; ש&quot;הוא מצ&quot;ע ובכח עצמו מתקשר כו׳&quot;{{הערה|ד&quot;ה ומקנה רב בתחלתו (עמ' שח-ט, ועמ' שיט). ולהעיר מהמבואר בד&quot;ה מרגלא בפומי' דרבא תשמ&quot;א בהמעלה דקב&quot;ע (של ה&quot;עבד&quot;) על רעותא דלבא (של ה&quot;בן&quot;) &quot;דרעו&quot;ד הוא רצון האדם וגם כשהרצון שלו הוא בביטול שאינו רוצה לעצמו כלל וכל רצונו הוא שיושלם רצון הקב&quot;ה מ&quot;מ גם רצון זה הוא הרצון של האדם - מציאות, והעבודה דקבלת עול שמקבל עליו לקיים ציווי השם גם כשהציווי הוא כנגד רצונו בדוגמת עבד שעבד הוא מוכרח לקיים רצון האדון הוא לא מצד המציאות רצון שלו אלא מצד עול מלכות שמים המוטל עליו&quot; שעפ&quot;ז אולי י&quot;ל עוד ביאור למה לע&quot;ל כולם יצאו שהוא לא רק מצד תכונת ה&quot;עבד&quot; שיש בנו (שהוא קשר יותר עמוק), אלא מפני שלא יהיה לנו בחירה כבן שיכול להתנגד אלא כ&quot;עבד&quot; ש&quot;מוכרח לקיים רצון אדונו . . מצד עול מלכות שמים המוטל עליו&quot; ויל&quot;ע אם יש לביאור כזה מקור מהרבי.}} שעי&quot;ז נעשה הרצון (הפנימי) לאלקות גם מצד העצם (-כח הבחירה) וכיון שהקשר הוא מצד העצם לכן סוכ&quot;ס יתגלה (עכ&quot;פ בענינים כלליים{{הערה|דמה שבנוגע ליוה&quot;כ אפשר לו לנגד להתקשרות זו (אפי' אחר מ&quot;ת) זהו רק לפי שעה וע&quot;ז ניתנה לו הבחירה אבל בנוגע ללעתיד לבא הרי זהו כל ענין הבחירה שנתחדש לאחר מ&quot;ת שסו&quot;ס לא יודח ממנו נדח (וראה גם תורת שלום שיחת פורים העת&quot;ר (עמוד 220) ובהערה 4 שם).}} כגון כש&quot;יתקע בשופר גדול&quot; דלע&quot;ל){{הערה|לקוטי שיחות חי&quot;א (שמות שיחה א)}}{{הערה|ועי' בשיחת ראה תשכ&quot;ב (נדפס בהוספות ללקו&quot;ש ח&quot;ד ע' 42–1339) שענין הבחירה ניתן להאדם כדי שהעליות בעבודת ה׳ יהיו בעבודתו ולכן אפשר להיות רצון בלעו&quot;ז עד מס&quot;נ, וכן למעלה שנתינת כח לרע גם בדרגא הכי גבוה ורק שמצד בחירה חפשית דעצמות ממש - &quot;ואוהב את יעקב&quot; וע&quot;י שהאדם בוחר ג&quot;כ בטוב מתגלה בו בחירת העצמות בגוף ועי&quot;ז בנשמה.<br /> היינו שבחי&quot;א הוא 1. הבחירה של ה' שעי&quot;ז נשתרש בנש&quot;י תכונה של &quot;עבדים&quot; 2. פעולת הרצון רק בנשמה, 3. שמצד רצון זה *סוכ&quot;ס* לא ידח.<br /> ובח&quot;ד הוא 1. הבחירה שלנו בפועל ממש, 2. מגלה בחירת העצמות (שהוא בעיקר בהגוף כמבואר במק&quot;א). (ומבאר שם הטעם - &quot;כי בשביל אפשריות הבחירה נתן הקב&quot;ה רשות להסטרא אחרא להגביה עצמה כנגד כל המדריגות שבקדושה גם נגד דרגת &quot;אנכי&quot; אלא דמכיון שהתוקף שבה אינה מצד עצמה ורק בכדי לעורר את האדם הרי ע&quot;י בחירת האדם היא מתבטלת עד שאין לה שום מציאות כלל&quot;).}}.<br /> <br /> ===[[אומות העולם]]===<br /> [[חסידי אומות העולם]] יקומו לתחיה, ואף חלק מהגילויים שיושפעו לבני ישראל בגאולה תלויים ב[[עבודת הבירורים|בירור]] האומות שיתרחש בגאולה{{הערה|צ,א ובגמ' קה,א בסנהדרין יש סתם משנה כדעת ר' יהושע שכל הגוים שאינם &quot;שכיחי אלוקים&quot; (היינו [[חסידי אומות העולם]]) יקומו לתחיה.<br /> וכן נפסק להלכה ([[רמב&quot;ם]] הל' תשובה פ&quot;ג ה&quot;ה (והל' מלכים פ&quot;ח הי&quot;א ומוסיף שם &quot;והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה כהן הקכ&quot;ה בתורה&quot;* &quot;חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא&quot; (אבל ישנם מקורות שלא יזכו לתחה&quot;מ (מצו&quot;ד דניאל יב,ה) ומבואר בזה (הדרך לתשובה (לר&quot;מ שטרנבוך) ע' לד ועוד*. שיהיה חילוק בדרגת הגילוי וכיו&quot;ב.) ומבואר ב[[חסידות]](מחר חודש תשכ&quot;ח (מלוקט ה) ס&quot;ו וס&quot;י) שחלק (ומ&quot;מ מקדים &quot;אלוקים יחננו&quot; לפני &quot;תשפוט עמים&quot; &quot;שעיקר הענין דיה&quot;מ הוא שאז יושפע שפע (בגו&quot;ר) לישראל אלא ששלימות השפע לישראל הוא ע&quot;י שיתקדש שמו בעולם&quot; {לשון המאמר שם) מהגילויים דלע&quot;ל תלוי דוקא בבירור האומות (&quot;כי תשפוט עמים מישור&quot;(=ביושר) שלכן מקדים &quot;מזמור&quot; (ד[[מלאכים]] שרש האומות) לפני &quot;שיר&quot; (ד[[בנ&quot;י (בני ישראל)|בנ&quot;י]])) שיהיה לע&quot;ל.}}.<br /> <br /> ==יום הדין אחר תחיית המתים==<br /> <br /> שלש דעות בענין זה:<br /> <br /> א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו{{הערה|1=[[רמב&quot;ן]] בספר הגמול ועוד.}}. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא<br /> בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה{{הערה|מהר&quot;י אברבנאל בספר מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.}}. - ג) דעת [[האריז&quot;ל]], וז&quot;ל: ואם תאמר מאחר שעברו על ה[[נשמה]] הזאת יום הכפורים ויסורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם{{הערה|עכ&quot;ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי&quot;ז.}}. ומוסיף על זה בספר נשמת חיים{{הערה|שם.}} זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או [[יסורים]] לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהיה איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ&quot;ל{{הערה|בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ&quot;ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).}}.<br /> <br /> ==תוכנה ותכליתה של זמן התחייה==<br /> ===עיקר השכר ותכלית הבריאה===<br /> {{להשלים|1. המבואר בהג&quot;ה בתניא שתכלית השכר הוא באלף השביעי. 2.להוסיף מ&quot;מ מורחבים יותר בתורתו של אדמו&quot;ר הזקן אודות הפסק כהרמב&quot;ן (כמדומה מאמר בתו&quot;א). 3. משמעות ומקור לכך שתורת החסיות &quot;פסקה&quot; כהרמב&quot;ן. 4.לחפש הרחבה אודות מצב העולם וזיכוכו ואם יש להוסיף פסקה או אפילו פרק.}}<br /> תחיית המתים הוא זמן קבלת השכר על עבודת האדם בעולם. על הפסוק{{הערה|דברים ז, יא.}}: &quot;אשר אנכי מצווך היום לעשותם&quot; דרשו חז&quot;ל{{הערה|מדרש תנחומא בראשית א, תלמוד בבלי עירובין כב, א, הובא בפרש&quot;י על הפסוק}}: &quot;היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם&quot;. נחלקו הרמב&quot;ן והרמב&quot;ם בייעוד זה, האם תכלית השכר יהיה בגן עדן או בזמן התחייה, בעוד [[הרמב&quot;ם]] טוען{{הערה|משנה תורה, הלכות תשובה פרקים ח-ט.}} שתכלית השכר היא לנשמות ללא גופים, ועיקרו בגן עדן. טוען לעומתו הרמב&quot;ן שעיקר השכר הוא לאחרי שיחיו המתים לנפש בגוף{{הערה|שער הגמול קרוב לסופו.}}.<br /> <br /> תורת החסידות מכריעה ופוסקת כדעת הרמב&quot;ן שעל אף שב'מחר' הכוונה הן ל[[גן עדן]] והן לזמן שלאחרי תחיית המתים. עיקר קבלת השכר היא בזמן התחייה{{הערה|שם=לקות|לקוטי תורה שלח מו, ד.}}.<br /> <br /> ובפרטיות, בתחיית המתים יהיה ה[[שכר ועונש|שכר]] לה[[גוף]], עבור קיום ה[[מצוות]] [[צדקה]], שמשום זה ועמך כולם [[צדיק]]ים] שעשה עם הגוף, (השכר ל[[נשמה]] עבור [[לימוד התורה]] הוא ב[[גן עדן]]). אך עיקר המעלה של תחיית המתים הוא גילוי מעלת ישראל עצמם{{הערה|ד&quot;ה להבין ענין תחה&quot;מ תשמ&quot;ו, סה&quot;מ מלוקט ג.}}.<br /> <br /> תחיית המתים הוא הזמן בו יגיע העולם לתכלית שלמותו. באותה התקופה תושלם מטרת הבריאה, שהיא כדברי המדרש{{הערה|מדרש תנחומא, נשא, טז.}}: &quot;לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]&quot;. לפי שיגיעו העולם והנבראים לדרגה נעלית. יהיו [[כלים]] לגילוי אלוקי, (זיכוך הנבראים ב[[עולם העשייה]] יהיה ככלים ד[[אצילות]], שהם אלקות ממש{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/783.htm המשך תערב חלק ב, עמוד תשפ&quot;ג].}}.) ודרגת האלוקות שתאיר בעולם תהיה דרגה הכי נעלית{{הערה|תניא, פרק לו.}}.<br /> <br /> שני העניינים האמורים משלימים זו את זו. לפי ששלמות השכר היא הדבקות בבורא העולם שהוא תכלית השלמות. וענין זה גופא נשלם בעת ובזמן התחייה כשיושלם מטרת הבריאה שתהיה &quot;דירה בתחתונים&quot;{{הערה|שם=אגרת}}.<br /> <br /> ===גילוי אלוקות: דרגתו ואופנו===<br /> ===דרגתו===<br /> {{להשלים|1.שייכות התואר &quot;ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים&quot;.}}<br /> בזמן התחייה יתגלה גילוי אלוקי מ[[עצמות ומהות|עצמות אין סוף]] כמו שהוא ללא שום הסתר ולבוש{{הערה|תניא פרק לו.}}. על גילוי זה נאמר:{{הערה|ישעיה ל, כ.}} &quot;וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ&quot; ופירש רש&quot;י: &quot;לא יתכסה ממך בכנף בגדיו כלומר לא יסתיר ממך פניו&quot;, הפלאת הגילוי לעתיד היא שלבד ההפלאה שכל הדברים המעלימים יבטלו, גם הגילוי עצמו שרשו יהיה בעצמות ממש שלמעלה מגדר 'גילוי' ו'אור'.<br /> <br /> המושגים 'עצם' ו'גילוי' מבטאים שני דרגות שמחד גיסא שייכים זה לזה אולם מאידך גיסא רחוקים זה מזה. ה'עצם' הוא הדבר כפי שהוא מאיר ונרגש לעצמו, לעומת המושג גילוי שהוא ההתגלות של הדבר אל מציאות אחרת שמחוץ לעצם אישיותו. ולכן הגילוי הוא דרגה פחותה יותר ואינו העצם עצמו אלא רק התפשטות שלו. להמחשת ההבדל מביאה תורת החסידות [[משל]] מ[[כוחות הנפש]], שלמרות שהכוחות כולם הם כוחות הנפש, יש בהם חילוקי דרגות, וישנם כוחות שפחות מבטאים את פשטותה של הנפש, וישנם כוחות קרובים ועצמיים יותר. (ולדוגמה: החילוק בין הכוחות המתלבשים באברים פרטיים, ובין הכוחות שאינם מתלבשים - ככוח ה[[רצון]] שמאיר בכל הגוף, והוא משום שהוא כח שמבטא את עצם הנפש). אולם עצם הנפש עצמה נעלית מכל הכוחות והיא עצמה לעולם אינה מתגלית כפי שהיא במהותה ועצמותה בכוחות, משום שהיא עצם רוחני מופשט מכל תואר והגדרה{{הערה|שם=אגרת}}{{הערה|ביאורי הרי&quot;כ על התניא מובא ביאור ממלך שאל העם מתגלה רק כוחותיו ומעלותיו אולם הוא עצמו נעלה מזה.}}.<br /> <br /> ולפי שהגילוי יהיה מ[[עצמות]] אין סוף עצמו שאינו מוגבל כלל, המשכתו לא תהיה מצד עבודת הנבראים אלא כהמשכה וגילוי מלמעלה למטה מצד [[הקב&quot;ה]] בלבד, (והנבראים לא יהיו כלים להמשכה זו מצד עצמם). וזו מעלת הגילוי של תחיית המתים על הגילויים שיהיו קודם לכן, אפילו הגילויים הנעלים ביותר שיהיו ב[[ימות המשיח]], על אף שיתגלה אז [[אור אין סוף]] בדרגתו הנעלית ביותר, והוא גילוי שאינו מוגבל, סוף סוף גם גילויים אלו הם בגדר [[אור]] וגילוי, וממילא יש להם שייכות אל הנבראים ונמשכים על ידי עבודתם{{הערה|שם=תערב ב|המשך תער&quot;ב חלק ב [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/779.htm עמוד תשע&quot;ט ואילך].}}.<br /> <br /> ===אופנו===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[טל אורות טליך]]}}<br /> תחיית המתים יהיה על ידי טל תחיה{{הערה|שבת (פח,ב)}} כמארז&quot;ל{{הערה|כתובות (יא,א)}} כל העוסק בתורה טל תורה מחייהו&quot; שזוהי דרגא נעלית באא&quot;ס, שהוא יתן לנו כח לקבל הגילויים דלעתיד לבוא{{הערה| תניא פל&quot;ו}}.<br /> <br /> ===גילוי תענוגו של הקב&quot;ה===<br /> {{ערך מורחב|עולם הבא}}<br /> ה[[עולם הבא]], יהיה אחר שיחיו המתים, ואין בו לא אכילה ולא שתיה ולא [[פריה ורביה]] ולא משא ומתן ולא [[קנאה]] ולא [[שנאה]] ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] יז, א.}} ואינן חוזרים לעפרם{{הערה|סנהדרין צב, א.}} וקיימים לעולמים.<br /> <br /> == כבר היה לעולמים ==<br /> {{הפניה לערך מורחב|כבר היה לעולמים}}<br /> * לאחר שפרחה נשמתן במעמד [[מתן תורה]], החזירה הקב&quot;ה על ידי [[טל תורה]]{{הערה|ראה ד&quot;ה אתה הראת, שבועות תשמ&quot;ו, סה&quot;מ מלוקט א.}}.<br /> * בן האישה הצרפית על ידי [[אליהו הנביא]]{{הערה|מלכים א פרק יז, פסוקים יז-כד.}}.<br /> * בן האישה מנשי בני הנביאים על ידי [[אלישע הנביא]]{{הערה|מלכים ב' פרק ד, פסוקים יח-לז.}}.<br /> * [[חזון העצמות היבשות]] על ידי [[יחזקאל הנביא]]{{הערה|בשייכותו להגאולה - ראה התוועדות אחש&quot;פ תש&quot;ל ס&quot;ט. הוראה נפלאה מכך ראה התוועדויות תשמ&quot;ו ח&quot;ג ע' 200.}}.<br /> <br /> == [[מעשינו ועבודתנו]] ==<br /> במקום אשר יחזרו לעפרן לפני תחיית המתים, אפשר להתקיים על ידי העבודה של [[ביטול]], ונפשי כעפר לכל תהי'{{הערה|סה&quot;ש תשמ&quot;ח ח&quot;א ע' 277–278 [ד&quot;ה בלע המוות תשכ&quot;ה, סה&quot;מ מלוקט ב הע' 36].}}.<br /> <br /> תחיית המתים ענינה גילוי אור הסובב - למע' מהשכל, זוכים לזה על ידי אמונה למעלה מהשכל{{הערה|תו&quot;מ ח&quot;ו ע' 112.}}.<br /> <br /> עבודת האדם על דרך זמן התחיי', התעסקות בעניני [[עולם הזה]] בלי הנאה בזה{{הערה|אג&quot;ק ח&quot;ד ע' תנב.}}.<br /> <br /> תחיית המתים ב[[עבודת האדם]] היא, כשה[[עקב (איבר)|עקב]] שב[[רגל]] - שהוא נקרא מלאך המוות שבאדם, ולמרות כך האדם פועל שיהיה רץ לדבר מצווה, הרי הוא פועל תחיית המתים{{הערה|ו' תשרי תש&quot;מ ס&quot;י.}}.<br /> <br /> ע&quot;י מצוות, שמגשמיות - הווה ונפסד - מת, ולמרות כך עושים עם זה ומזה מצווה - נצחי, חיות{{הערה|שם=לקוטי|לקוטי שיחות חלק ג' עמוד 1011.}}.<br /> <br /> ע&quot;י עבודת הבירורים, להעלות הניצוץ - שנפל מדרגי', אקרי' מית - לקדושה, תחה&quot;מ{{הערה|שם=לקוטי}}<br /> <br /> == טעימה, מעין, והתחלה ==<br /> חדשים לבקרים דוגמא לתה&quot;מ{{הערה|מדרש איכ&quot;ר ג, ח.}}, וגם עכשיו נשמות חדשות, דוגמא לזה מולד הלבנה{{הערה|ד&quot;ה ויאמר לו יהונתן ש&quot;פ תולדות תשל&quot;א.}}{{הערה|אחש&quot;פ תשי&quot;ט, שיחו&quot;ק החדש ע' 289.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חיים נצחיים (בלע המוות)]]<br /> *[[עולם הבא]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * הרב סעדיה גאון (הרס&quot;ג), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kapah/7-2.htm האמונות והדעות, מאמר שביעי]''', תרגם: ר&quot;י קאפח. הוצאת המכון למחקר סורא ירושלים, נוי יורק, (תש&quot;ל) באתר 'דעת'.<br /> * הרב משה בן מימון (הרמב&quot;ם), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/thiyat-2.htm אגרת תחיית המתים]''', ליפסיה (1860) באתר 'דעת'.<br /> * הרב משה טראני (המבי&quot;ט), '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14113&amp;st=&amp;pgnum=258 בית אלוקים, פרק נג ואילך]''', ורשה, (תרל&quot;ב).<br /> ====חסידות====<br /> *[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/85 אגרות קודש חלק א', אגרת פ&quot;ה]''' - כל אחד מישראל יזכה לתחיית המתים<br /> *הרבי, '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר']''' - ביאור ענין תחיית המתים ופרטיו<br /> *[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/209 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר&quot;ט]''' - פרטים נוספים בתחיית המתים<br /> <br /> ;מאמרים באתר {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *'''[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=75&amp;article=384 כל מה שרצית לדעת על תחיית המתים]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6193 בניית המקדש, קיבוץ גלויות, תחיית המתים]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=3350 תחייה ניסית ותחייה טבעית]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6264 ההתעלות שבחזרת הנשמות לגופים]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=5810 בין הגוף לנשמה בתחיית המתים]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6107 תחיית המתים - גם לגויים?]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6079 האם כל ישראל יקומו בתחיית המתים?]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6369 מראם של הקמים לתחיה]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=3852 אלמנה שנישאת בשנית - למי תחזור בתחיית המתים?]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=3318 הכוהנים שיקומו לתחייה - ישארו כוהנים?]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=5763 מצוות פרו ורבו לאחר התחייה]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=1785 הנישואין בתקופת הגאולה]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=1828 כיבוד הורים בתחיית המתים]'''<br /> <br /> ;כתבות באתר {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/22291.htm המוות - תאריך התפוגה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/22981.htm אלוקים לא מחפש שימותו עליו] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/about_hageula/23706.htm הסטטיסטיקה שלא רואה ממטר, בקרוב תיתן לכולנו חיי נצח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/vid/malkeinu/16955.htm י&quot;ב סיון / שיחת קודש • &quot;ומשה ואהרן עמהם&quot;] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *הרב סענדי ולישאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/724663/ מהותה של תחיית המתים • ענינו של משיח]''' {{וידפו}} מר חשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> *הרב מנחם מענדל הראל, בסדרת מאמרים באתר חב&quot;ד אינפו: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68511 מי יקום בתחיית המתים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68658 האם ימותו שוב לאחר התחיה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68861 עולם הבא בשיטת הרמב&quot;ם: נשמה ללא גוף] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69081 שיטת הרמב&quot;ן בנושא גן עדן ועולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69397 הכרעת תורת החסידות בנוגע לעולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69529 כיצד תספיק הארץ לכל הקמים בתחייה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69976 האם המתים יקומו חולים או בריאים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70950 קיום המצוות של הקמים בתחיית המתים] {{אינפו}} ה'תשע&quot;ב<br /> <br /> {{אבלות וימי זכרון}}<br /> {{גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:לעתיד לבוא]]<br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]<br /> [[קטגוריה:י&quot;ג עיקרי האמונה]]</div> מחכה לביאתו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%9D&diff=833869 שיחה:תחיית המתים 2026-03-15T10:06:31Z <p>מחכה לביאתו: /* צורך בסידור ועריכה דחופה של הערך */ תגובה</p> <hr /> <div>אין ערך?! או דילמא בעי' בקישורים. '''[[משיח]] נאו!''' '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]''' - '''היום כ&quot;ה באייר ה'תש&quot;ע מקבלים פני מלכינו!'''<br /> <br /> :אין. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ&quot;ה באייר ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 19:11, 9 במאי 2010 (UTC)<br /> ::מורא'דיק. '''[[משיח]] נאו!''' '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]''' - '''היום כ&quot;ה באייר ה'תש&quot;ע מקבלים פני מלכינו!'''<br /> <br /> :אשתדל בל&quot;נ לרגל תחיית המתים שתתרחש בקרוב. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ&quot;ה באייר ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 19:13, 9 במאי 2010 (UTC)<br /> ::ישר כח. אני כרגע הול, אז כדאי שתשים עין על ההוא שמכניס ערכים מויקיפדיה ככתבם וכלשוהנם יוצור באלאגן. '''[[משיח]] נאו!''' '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]''' - '''היום כ&quot;ה באייר ה'תש&quot;ע מקבלים פני מלכינו!'''<br /> <br /> ערך מצויין. האם יש למישהו את הספר 'הנה ימים באים'? יש שם הרבה חומר. כמו&quot;כ בס' [[ימות המשיח (ספר)]], המופיע הן ב[[אתר צעירי חב&quot;ד]] והן באתר החדש על הגאולה. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> ::אתר חדש? כוונתך ל[[חב&quot;ד בישראל]]? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ה' בתמוז ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 05:48, 17 ביוני 2010 (UTC)<br /> :::לא. אתר חדש שהעלו צא&quot;ח, בעריכת הרב אלישעוויץ. היו עליו פרשומות וקישורים באתרי חב&quot;ד. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> רשום בכותרת: האנשים שיהיו בזמן תחיית המתים <br /> <br /> כתב רבינו סעדיה גאון בעבור שהכתוב לא דבר בזה ולא רבותינו לא קבלו בזה קבלה, נחלקו בזה.<br /> אבל זה היה קודם דברי המהרח&quot;ו בשם האריז&quot;ל בשער הגלגולים. שם מבואר הענין וקיבל הדברים מפי אליהו הנביא ז&quot;ל.<br /> <br /> == בניין הערך ==<br /> <br /> <br /> לענ&quot;ד ערך זה צריך להיות בנוי כך:<br /> <br /> '''תחיית המתים''' הוא תהליך שעתיד להתרחש לעתיד לבוא, בו כל שוכני עפר יקומו לתחייה. האמונה בזה היא אחת מי&quot;ג העיקרים שמנה הרמב&quot;ם.<br /> ;הנבואות (או כיו&quot;ב)<br /> כאן צריכות לבוא הנבואות על תחיית המתים מהתורה ומהנביאים והכתובים עם הביאורים שהופיעו בגמ' וכו'.<br /> ;אופנה<br /> כיצד תתרחש תחיית המתים - מחלוקת בעצם הלוז או תרווד רקב, צדיקים וכו', ובזה נכלל האם יקומו בריאים או חולים ויתרפאו.<br /> ;מקומה<br /> בא&quot;י או בכל העולם<br /> ;מי הם הקמים<br /> האומרים כו' משנה בסנה', דברי הגמ' שמביא הרבי שכולם יקומו וכו'.<br /> ;מצב האדם<br /> כאשר יקומו יהיו בדרגא גבוהה - כאדה&quot;ר וכו', נשמות חדשות..<br /> ;יום הדין<br /> כתוב שכשיקומו, יהיה יום הדין - מי ישאר לחיות כו'.<br /> <br /> [אפשר להתייחס גם ל- האם ישארו קיימים, ולציין לערך מורחב - עולם הבא].<br /> <br /> כל זה מיועד לערך על תחיית המתים! ובערך נפרד על &quot;[[עולם התחייה]]&quot; צריך לכתוב:<br /> <br /> '''עולם התחייה''' הוא הזמן שלאחר תחיית המתים, בנוגע לזמן זה יש תיאורים מפליאים, והראשון שבהם הוא דברי הפסוק &quot;עין לא ראתה אלקים זולתך&quot;. כלומר, שכל מה שתיארו הנביאים לא מתקרב למה שיהיה אז.<br /> <br /> יש להמשיך, אך אין לי אפשרות כרגע, והמשך יבוא בלנ&quot;ד...• [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 06:51, 31 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> <br /> == הרחבת הערך ==<br /> <br /> {{ברכות}} מעומק הלב לגדול סוללי הדרך הישרה הקלה והמהירה בחב&quot;דפדיה - הרה&quot;ג הרה&quot;ח [[משתמש:הנחה]] - על התחלת העברת החומר לערך זה, שסוף סוף יזכה לכלול גם את התוכן העיקרי של תחיית המתים, ע&quot;פ חסידות. בתקווה להמשך וסיום העבודה תיכף ומיד ממש.<br /> <br /> שים לב - כרגע הערך נמצא במקום ה-60 בין הערכים הארוכים, עם 26,596 תוים. בזכות עבודתך יהיה בעז&quot;ה הערך מבין ה-20 הראשונים! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 12:02, 14 בפברואר 2016 (UTC)<br /> :תודה!..--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:22, 14 בפברואר 2016 (UTC)<br /> <br /> ==ההבדל בין השכר של תחיי המתים לשכר האלף השביעי==<br /> <br /> לדעתי יש לכתוב דבר מה בנושא זה.<br /> <br /> == צורך בסידור ועריכה דחופה של הערך ==<br /> <br /> נקלעתי בהשגח&quot;פ לערך, לפענ&quot;ד הוא ארוך מידי (ומפורט לעיתים בצורה מוגזמת - ערך בחבדפדיה אמור להיות תמציתי ולא פרטים ופרטי פרטים אא&quot;כ הדבר נצרך), כתוב לא ברור ומבלבל את הקורא.<br /> <br /> לצערי לא מצאתי זמן על מנת להתחיל לסדר את הערך בעצמי ומעלה כאן את הנושא ע&quot;מ שאם למישהו יש יכולת יפעל בעניין. ייש&quot;כ. [[משתמש:מחכה לביאתו|מחכה לביאתו]] - [[שיחת משתמש:מחכה לביאתו|שיחה]], 12:00, כ&quot;ו באדר, ה'תשפ&quot;ו 12:00, 15 במרץ 2026 (IST)<br /> <br /> :הוספתי תבנית לבקשת שכתוב בתחילת הערך [[משתמש:מחכה לביאתו|מחכה לביאתו]] - [[שיחת משתמש:מחכה לביאתו|שיחה]], 12:06, כ&quot;ו באדר, ה'תשפ&quot;ו 12:06, 15 במרץ 2026 (IST)</div> מחכה לביאתו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%9D&diff=833868 תחיית המתים 2026-03-15T10:04:32Z <p>מחכה לביאתו: עריכה, תקלדה</p> <hr /> <div>{{לשכתב}}<br /> {{יג עיקרים}}<br /> [[קובץ:הר הזיתים 2.jpg|250px|ממוזער|הר הזיתים]]{{עריכה|ערך זה מפורט יתר על המידה וכולל פרטים מיותרים המקשים על הקורא. בנוסף חלקים רבים בערך כתובים בצורה לא ברורה ויש לשפר את עריכתו בדחיפות|כל הערך=כן}}<br /> '''תחיית המתים''' היא אחת מהטובות המובטחות ל[[עם ישראל]], שתתרחש משך זמן לאחר [[ביאת המשיח]]. האמונה בתחיית המתים היא אחת מ[[י&quot;ג עיקרי האמונה|עיקרי האמונה היהודית]].<br /> <br /> ==מקורה וחיוב האמונה בה==<br /> ===בתורה===<br /> מקורה של תחיית המתים בתורה נידון באריכות ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|שם=סנהדרין|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב.}}. כמקור לכך מובאים כמה וכמה פסוקים:<br /> * מהפסוק{{הערה|במדבר יח, כח.}}: &quot;וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן&quot;. על פניו תמוה, שהרי מצוות תרומות ומעשרות קיומם הוא רק ב[[ארץ ישראל]], ו[[אהרן הכהן]] הרי לא היה בין הנכנסים לארץ? מכאן לומדים שעתיד לקום לתחיה ולהכנס לארץ.<br /> * מהפסוק{{הערה|וארא ו, ד.}}: &quot;וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ&quot; - &quot;'''לכם'''&quot; לא נאמר אלא &quot;'''להם'''&quot;, ומכאן משמע שהבטחת [[הקב&quot;ה]] הייתה לתת את הארץ ל[[אבות]] עצמם; ולכאורה, הם מתו והארץ ניתנה לבניהם? מכאן לומדים שעתידים לקום לתחיה ולקבל את הארץ.<br /> * מהפסוק{{הערה|וילך לא, טז.}}: &quot;הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה&quot; - שאמר [[הקב&quot;ה]] ל[[משה רבינו]] לפני מותו, והמילה &quot;וקם&quot; היא המשך תיאור קורותיו של משה: &quot;הנה אתה שוכב מת והנה אתה קם, שתחיה לעתיד לבוא&quot;{{הערה|רש&quot;י סנהדרין שם.}}.<br /> * מהפסוק{{הערה|עקב יא, כא.}}: &quot;לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם.. עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם&quot;.<br /> * מהפסוק{{הערה|דברים ד, ד.}}: &quot;וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם&quot;.<br /> * מהפסוק{{הערה|שלח טו, לא.}}: &quot;הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲו‍ֹנָה בָהּ&quot; - &quot;הכרת בעולם הזה, תכרת ל[[עולם הבא]]&quot;.<br /> בהמשך אומרת הגמרא:<br /> {{ציטוט|תוכן=תנו רבנן: &quot;אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה&quot; (האזינו ל, לב) יכול שתהא מיתה באחד וחיים באחד, כדרך שהעולם נוהג, (שזה מת וזה נולד; רש&quot;י). תלמוד לומר: &quot;מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא&quot; (המשך הפסוק דלעיל), מה מחיצה ורפואה באחד, אף מיתה וחיים באחד. מיכן תשובה לאומרין: אין תחיית המתים מן התורה. [[תניא]] אמר רבי מאיר: מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר &quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לה'&quot; שר לא נאמר אלא ישיר, מכאן לתחיית המתים מן התורה.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&amp;daf=91b&amp;format=text תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, צא, ב].}}<br /> <br /> אולם [[הרמב&quot;ם]] באגרת תחיית המתים טוען, כי אין מקור ברור בתורה לתחיית המתים, ודברי התנאים בגמרא הם רמזים נסתרים, עד שהחכמים עצמם נחלקים בזה - זה אומר פסוק זה והאחר אומר פסוק אחר. לדבריו, היות ותחיית המתים הוא אות ומופת ואינו טבעי, לא רצה ה' להודיעו במפורש בזמן משה רבנו מיד עם נתינת התורה בעת שהייתה רוח הכפירה בנבואה מקובלת אצל בני האדם. רק כעבור זמן זה בעת שהתפשטה נבואת הנביאים ומעשי הניסים בעולם הודיע [[הקב&quot;ה]] על יד הנביאים ייעוד ניסי זה.<br /> <br /> לעומתו הרב סעדיה גאון בספרו [[האמונות והדעות (ספר)|האמונות והדעות]] מאמר שביעי מבאר, כי מקור האמונה בתחיית המתים הוא מהפסוק בתורה (שהובא בדברי הגמרא לעיל): &quot;רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹקים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל&quot;. לשיטתו, פסוק זה שהובא בסיום [[שירת האזינו]] המיוסדת על סדר וקורות ימי ישראל ומצבם, הוא ה[[נבואה]] על תחיית המתים שתתרחש בעולם הזה לאחרי הגאולה השלימה. בפסוק ניבא משה רבינו את ביאת הגואל (&quot;ראו עתה כי אני אני הוא&quot;) ותחיית המתים (&quot;אני אמית ואחיה&quot;).<br /> <br /> גם [[רש&quot;י]] בפירושו על המשנה בסנהדרין מבאר כי חומרת מי שאינו מאמין בתחיית המתים שעונשו שאין לו חלק בעולם הבא (כמבואר במשנה) הוא &quot;אפילו יהא מודה ומאמין שיחיו המתים, אלא דלא רמיזא באורייתא, כופר הוא. הואיל ועוקר שיש תחיית המתים מן התורה..&quot; ומדבריו נראה שחולק על הרמב&quot;ם{{הערה|אלא שאפשר לומר שגם לשיטתו &quot;מקור&quot; הנבואה היא מהנביאים, אלא שיש לכך &quot;רמז&quot; בתורה (וצ&quot;ע).}}.<br /> <br /> ===בנביאים וכתובים===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[טל אורות טליך]]}}<br /> הנבואה אודות תחיית המתים מוזכרת במקומות רבים בספרי הנביאים{{הערה|שם=אגרת תחיית המתים|וכלשון הרמב&quot;ם &quot;רב זכרה בתפילות ובספורים ובתחינות אשר חברום הנביאים וגדולי החכמים, ימלא מהם התלמוד והמדרשות&quot;. אגרת תחיית המתים.}}. הגמרא בסנהדרין{{הערה|שם=סנהדרין}} מביאה מקורות רבים בנבואות הנביאים בהם מופיעה ומרומזת הנבואה אודות תחיית המתים.<br /> <br /> הנביא ישעיה ניבא:{{הערה|ישעיה כו, יט.}}: &quot;יִחְיוּ מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל&quot;. (&quot;אמר דרך תפילה ובקשה קרב יום יעמדו בתחיה אלו המומתים על קדוש שמך&quot;; מצודות דוד).<br /> הגמרא מבארת גם את נבואת &quot;העצמות היבשות&quot;{{הערה|[ יחזקאל לז].}} של הנביא יחזקאל כחלק מייעודי התחייה.<br /> גם ל[[דניאל]] הודיע ה' אודות תחיית המתים ואמר לו:{{ציטוט|תוכן=וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם..וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין.|מקור=ספר דניאל יב, ב-יג.}}<br /> הרמב&quot;ם באגרת תחיית המתים והרב סעדיה גאון ראו מפסוקים אלו את המקור הברור לתחיית המתים.<br /> כמו כן מובא הפסוק ב[[תהלים]]{{הערה|עב, טז.}}: &quot;וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ&quot;, (&quot;שעתידין ישראל לציץ ולפרוח מעיר ירושלים, וכדאמרינן (כתובות קיא.) [[הקב&quot;ה]] עושה להם מחילות לצדיקים והולכין ועולין לירושלים&quot;; [[רש&quot;י]] סנהדרין צ, ב.)<br /> <br /> ===ראיות===<br /> בגמרא{{הערה|סנהדרין צא, ב.}} מובאות ראיות שכליות שנתנו [[חז&quot;ל]] לתחיית המתים, כאשר ניהלו ויכוחים עם הכופרים בה. חלק מהמשלים מוכיחים את יכולת [[הקב&quot;ה]] להחיות מתים:<br /> * כשמשווים שני יוצרים, יוצר שעבודתו במים ויוצר שעבודתו בטיט, היוצר מהמים נחשב כיוצר יותר מומחה ומפליא&quot;. כך הקב&quot;ה שיכול ליצור אדם מן המים, ודאי שיכול להחיות את המתים מהעפר.<br /> * אם כשכלי זכוכית נשבר עדיין ניתן לתקנו, ודאי שאת האדם (אותו יצר הקב&quot;ה ולא אומן גשמי) ניתן 'לתקן' ולהחזיר לתחייה.<br /> הרבי מבאר שהשוני בין דוגמאות אלו מהווה [[נפקא מינה]] להלכה בגדרי טומאתו וטהרתו של האדם הקם לתחייה: לפי הדוגמה הראשונה - התחיה היא באופן שנשאר מהגוף הקודם - כיוון שמדובר על יצירה ממקור כפי שהיוצרים עושים את עבודתם ממים או מטיט (ו&quot;צר ממנו&quot; גוף חדש), באופן זה הטומאה שהיתה בגוף מקודם נשארת גם כשקם, אך לדוגמה מכלי זכוכית הגוף נחשב כמציאות חדשה, כשם שדינו של כלי זכוכית שנשבר הוא שהוא נטהר מטומאתו{{הערה|לקוטי שיחות חלק י&quot;ח ע' 8–247 (חוקת ב סעיף י-יא)}}{{הערה|ובספר [[ימות המשיח בהלכה]] מביא עוד נפק&quot;מ עיי&quot;ש חלק א' סימן נט- סא (עמוד רצ&quot;ה ואילך).}}.<br /> * משל ממלך שמצווה לעבדיו לבנות לו ארמון במקום ריק מחומרים של מים ועפר, העבדים בנו, אחרי שנים הארמון נפל, ציווה המלך על העבדים לבנות אמון חדש במקום עם חומרי בניה (מקום עם מים ועפר), אך העבדים סירבו, המלך הגיב להם בכעס, אם במקום ללא חומרים כלל הצלחתם לבנות, ודאי שעכשיו תוכלו לבנות, הנמשל הוא שפשוט שהקב&quot;ה שברא אדם מ[[טיפה]], וברא עולם שלם מ[[תוהו]] יכול להחיות את המתים מעפרם.<br /> <br /> ===חיוב האמונה בה===<br /> הכופר בתחיית המתים אין לו חלק ל[[עולם הבא]]{{הערה|משנה סנהדרין פרק י, משנה א.}}. וזאת כעונש [[מדה כנגד מדה|מידה כנגד מידה]], כיון שכפר בתחיית המתים - לא יהיה לו חלק בה{{הערה|סנהדרין צ, א.}}.<br /> לשיטת [[רש&quot;י]]{{הערה|סנהדרין שם.}} אפילו אדם המאמין בקיומה של תחיית המתים, אלא שאינו מאמין שרמוזה בתורה הרי הוא כופר, כלשונו: &quot;מה לנו ולאמונתו, וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא, הלכך כופר גמור הוא&quot;.<br /> <br /> האמונה בתחיית המתים נחשבת על פי דברי [[הרמב&quot;ם]] לאחת מ[[י&quot;ג עיקרי האמונה]]{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב&quot;ם, מסכת סנהדרין, הקדמה לפרק י.}}. היות והכפירה בתחייה והתפיסה שהיותה היא בלתי אפשרית, יסודה בכפירה באותות והמופתים ובהיותו של [[הקב&quot;ה]] שולט על הטבע והעדר האמונה בזה היא חסרון ביסודי הדת{{הערה|שם=אגרת תחיית המתים}}.<br /> <br /> ==פרטי התחיה==<br /> באגרת קודש ארוכה{{הערה|שם=אגרת|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר'].}} מבאר הרבי את ענין תחיית המתים ופרטיה כפי שהובאו ב[[חז&quot;ל]], ב[[קבלה]] וב[[תורת החסידות|חסידות]]:<br /> <br /> ===זמנה===<br /> {{ערך מורחב|עולם הבא}}<br /> תחיית המתים תתרחש לאחר בנין [[בית המקדש השלישי]] ולאחר [[קיבוץ גלויות]]. לפי שיטת הרמב&quot;ם{{הערה|ראה לקמן בפיסקא [[#עיקר השכר ותכלית הבריאה|עיקר השכר ותכלית הבריאה]].}} שתחיית המתים אינה זמן תכלית השכר, אלא היא חלק מ[[ימות המשיח]] - היא תתקיים ב[[ימות המשיח#שתי תקופות|תקופה השניה]] של ימות המשיח{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ&quot;ז שיחת בחוקותי א' סעיף ט'.}}. בספר ה[[זוהר]] מבואר שקיבוץ גלויות קודם לתחיית המתים ארבעים שנה{{הערה|זהר ח&quot;א קלט, א. וראה גם כן שם קלד, א.}}. אמנם, הרבי קובע שניתן לזכות לכך מיד בתחילת הגאולה{{הערה|1=שיחת ש&quot;פ ויקרא תשמ&quot;ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&amp;st=&amp;pgnum=455&amp;hilite= התוועדויות ח&quot;ב ע' 433]).}}, וביחס לדברי הזוהר התבטא שארבעים השנים יכולים להפוך גם לארבעים רגעים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&amp;st=ארבעים+שנה&amp;pgnum=119 שיחת ש&quot;פ בלק תשמ&quot;א]. נדפסה בתרגום ללה&quot;ק בשיחות קודש גאולה ומשיח, ע' 310.}}. כמו כן התבטא שהשאלה, אודות הצורך להמתין ארבעים שנה, תתורץ על ידי [[אליהו הנביא]]{{הערה|שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] [[תשמ&quot;ט]] (התוועדויות חלק ג' ע' 297), ע&quot;ש.}}.<br /> <br /> אמנם, זמן תחיית המתים זה הוא של כל ישראל; ומדברי חז&quot;ל{{הערה|[[מסכת יומא|יומא]] ה, ב.}}: &quot;לכשיבואו אהרן ובניו ומשה עמהם&quot;, מוכח כי צדיקים קמים מיד בתחילת ימות המשיח{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' ע' 518. חלק ו' ע' 294 בהערה. [[דבר מלכות]] ש&quot;פ וארא [[תשנ&quot;ב]] בקשר לפטירת ר' [[משה יצחק הכט]] סעיף ה'. ועוד. וראה גם שם הערה 65, ש&quot;הקיצו ורננו שוכני עפר&quot; נקל יותר אצל שוכני עפר שנפטרו זה עתה ורוח הנפש שורה עדיין על הגוף.}}. הרבי{{הערה|שיחת ש&quot;פ בחוקותי [[תשמ&quot;ו]] בסופה. ולהעיר שמדבר מלכות הנ&quot;ל עולה בבירור ש[[שליח]] [[הרבי]] נכלל בצדיקים הקמים מיד.}} מוסיף שבכך נכללים כל ישראל שנקראים{{הערה|ישעיה ס, כא.}} &quot;ועמך כולם צדיקים&quot;.<br /> <br /> ===סדרה===<br /> מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי [[חוץ לארץ]]{{הערה|[[ירושלמי]] כלאים פ&quot;ט ה&quot;ג.}} ואחר כך דור המדבר, ויש אומרים ה[[אבות]]{{הערה|1=[[זוהר]] חלק א' קיג, א.}}. ר' שמעון אומר מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי חוץ לארץ, ואחר כך ישני [[חברון]]. הטעם לכך הוא, כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה [[צדיקים]] ו[[חסידים]]{{הערה|ספר אבקת רוכל ספר שני ח&quot;ד.}}.<br /> <br /> צדיקים קמים תחלה ואחר כך שאר בני אדם{{הערה|זהר שם קמ, א.}}. מארי [[תורה]] ואחר כך מארי [[מצוות]]{{הערה|זוהר חלק א' קפב, א ובביאורי הזהר.}}. וב[[מדרש]] נאמר{{הערה|הובא בספר אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה.}} שיקומו ויקראו אותם על שמם על פי סדר [[אותיות האל&quot;ף בי&quot;ת|אותיות]] האל&quot;ף-בי&quot;ת, אבל מי שיש בו מדת [[ענוה]] יעמוד תחלה.<br /> <br /> ===אופנה===<br /> אותו ה[[גוף]] עצמו יקום לתחיה, ולא יברא גוף חדש. זאת על ידי עצם הלוז שנשארה מן הגוף, ובזמן התחיה [[הקדוש ברוך הוא]] מרככו ב[[טל תחיה]], והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף{{הערה|[[זוהר]] חלק ב' כח, ב. וראה שם חלק ג' קסט, סע&quot;א.}}.<br /> <br /> המתים יקומו בדיוק כפי שנקברו, ובאותם בגדים בהם נקברו{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב. [[מסכת כתובות|כתובות]] קיא, ב. [[ירושלמי]] כתובות פי&quot;ב ה&quot;ג. אמנם לגירסת התוס' כתובות שם לדעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] יקומו בבגדים אותם היו רגילים ללבוש בחייהם}}. אלו שיש בהם מום (עוורים, חרשים וכו') יקומו במומם ורק לאחר הקימה [[הקדוש ברוך הוא]] ירפא אותם על ידי כך שיוציא את החמה מנרתיקה, והיא תחמם ותרפא{{הערה|[[סנהדרין]] צא ב, [[מדרש רבה]] בראשית פרשה צ&quot;ה. [[זוהר]] ח&quot;א רג, ב. ח&quot;ג צא, א. וראה שם ח&quot;ב קצט, ב.}}.<br /> ====דיעה אחרת - שהתחיה אחרי שירקב גם עצם הלוז====<br /> בפרקי דרבי אליעזר כותב שהגוף יברא מ(&quot;מלא תרווד&quot;) רקב שנשאר מהגוף. ולכן מסיים &quot;ומעלה את כל הגוף בלא מום&quot; אבל יש{{הערה|אבקת רוכל ובעבודת הקודש - נסמן באג&quot;ק ח&quot;ב הנ&quot;ל סי&quot;א הע' 22}} שביארו דהיינו הך דעצם הלוז.<br /> <br /> ובהדרן על מסכת נדה{{הערה|לקוטי שיחות חי&quot;ח חוקת ב' סעי' יב ואילך.}} מבאר הרבי באריכות את הברייתא{{הערה|נדה ס&quot;ט ע&quot;ב.}} &quot;שלש דברי בורות שאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע בן חנניא וכו'&quot; והרבי מבאר בארוכה את העומק שבכל א' מהשאלות של אנשי אלכסנדריא והמענות של ריב&quot;ח, ולבסוף מבאר את השאלה האחרונה{{הערה|לפי ה&quot;איכא דאמרי&quot;. לאחרי שמחדש שם (בסעיף י-י&quot;א) שב&quot;נשמה בגוף&quot; יש כמה דרגות: 1)בגוף בפ&quot;ע אבל גוף חדש שלא נשאר שום מציאות מגופם הראשון. 2)שנשאר רקב מגופם הראשון אבל לא העצם (&quot;עצם הלוז&quot;) והו&quot;ל כמציאות חדשה לדיני טומאת מת. 3)שיחיו מעצם הלוז.}} &quot;מתים לעתיד לבוא צריכין הזאה שלישי ושביעי אמר להן . . לכשיבוא משה רבינו עמהם&quot;:<br /> <br /> ומבאר ששאלתם האחרון{{הערה|לפי ה&quot;איכא דאמרי&quot;.}} היה רק בנוגע דור המדבר (שבנוגע רוב בנ&quot;י קיי&quot;ל{{הערה|כמובא לקמן מר' יהושע בן חנניא בעצמו.}} שיקומו מ&quot;עצם הלוז&quot;) ששאלתם היתה האם גם דור המדבר יקומו מ&quot;עצם הלוז&quot; או שאצלם תהיה הקימה על ידי רקב הגוף וכמו גוף חדש, (וע&quot;ד המבואר{{הערה|ביאור הרבי שם, ומיוסד על מדרש תנחומא דלהלן, וכן לומד התוספות מהסיפור (ב&quot;ב עג,א תוד&quot;ה ודמו) שרבה ראה אותם שוכבין ונראים כשתויי יין, וראה זח&quot;א (קיג ב) (מהנ&quot;ע) זח&quot;ב (קנו סע&quot;א) וראה זח&quot;ג (קסה ב) ועוד.}} בביאור מחלוקת ר&quot;ע ור&quot;א אם לדור המדבר יש חלק לעוה&quot;ב, ששניהם מסכימים שיש להם חלק לעוה&quot;ב ורק שלר&quot;ע יירקב עצם הלוז שלהם ולאחר שייהפכו &quot;לתרווד רקב&quot; יקומו לתחה&quot;מ), שאם יקומו מ&quot;עצם הלוז&quot; אז יתטמא כל הגוף על ידי נגיעתם ב&quot;עצם הלוז&quot; ויתחייבו בהזאה{{הערה|ווכדין המשנה שכלי (שהיה טמא מת עד&quot;מ) שנשבר מקצתו ותקנו ואח&quot;כ נשבר עוד מקצת עד שנתחדש כל הכלי, הרי הכלי ירד מטומאתו הקודמת לטומאת מגע (עד&quot;מ מגע שמא מת), אבל כשנשבר כל הכלי בפעם אחת וחזר ותקנו הרי הכלי נטהר לגמרי. וכמ&quot;כ בהגוף שאם בניית הגוף היא מעצם הלוז הרי היא נטמאת במגע של הלוז שהיא אבי אבות הטומאות - וא&quot;כ הגוף הוא אב הטומאה וחייב בהזאה), אבל אם נרקב הגוף הקודם אז אין אין הגוף מיטמא ממציאותו הקודמת כיון שהיא כמציאות חדשה (כדין כלי שנשבר כולו).תחיית המתים - חלק מתכונת הגוף}} (כמו שאר בנ&quot;י), אבל אם יקומו מגוף חדש לא יצטרכו הזאה? ועל זה ענה ריב&quot;ח &quot;לכשיבוא משה רבינו עמהם&quot; דמכיון שמשה רבינו יקים אותם לעתיד לבוא כמבואר במדרש{{הערה|תנחומא (חוקת יו&quot;ד) &quot;משל למה הדבר דומה לרועה אחד שיצא לרעות צאנו של מלך ונשבית הצאן בקש הרועה ליכנם לפלטרין של מלך אמר לו המלך יאמרו שאתה השבית הצאן אף כך אמר לו הקב&quot;ה למשה שבחך הוא שהוצאת ששים רבוא וקברתם במדבר ואתה מכניס דור אחר עכשיו יאמרו אין למתי המדבר חלק לעוה&quot;ב אלא תהיה בצרן ותבא עמהם&quot;}} הרי בודאי שיקים אותם באותו אופן שהוא עצמו יקום (היינו בגופם הראשון מ&quot;עצם הלוז&quot;).<br /> <br /> ומסיים בהשיחה שאף שכל{{הערה|ששיחה זו הוא א' המקומות שכותב הרבי שכל נשמות יקומו נשמה בגוף ודלא כבשאר מקומות שמציין לשיחת מסעי חי&quot;ח (שרק הנשמה מוכרח שיקום, אבל הגוף יכו להישאר בחירת העצמות בהעלם בעצם הגוף (כמו שטמון באדמה), או להמכתב בנוגע נצחיות הנשמה, פה כותב הדבר בפשיטות, ו)הביאור בפשטות מפני שענין הזה הובא דרך אגב והקדמה למ&quot;ש בהמשך הסעי', אבל) אולי י&quot;ל ע&quot;ד הרמז דמכיון שהביא לפנ&quot;ז המדרש שאמר הקב&quot;ה למשה שצריך להישאר במדבר כדי ליוכל להקים את דורו עד&quot;ז הוא בנשיא של כל דור, וכמפורש בהוספות ללקו&quot;ש ח&quot;ד פרקי אבות פ&quot;ו שבכל דור מוכרח להיות צדיק א' שהוא שהוא יסוד עולם (וישנו רק צדיק אכזה בכל דור אבל מסיים שישנו דורות כמו רשב&quot;י וריב&quot;ל (שלא נראתה הקשת) שה&quot;צדיק יסוד עולם&quot; ירד לברר שאר הדור, ועפ&quot;ז אולי י&quot;ל הסיבה שמצינו כ&quot;כ הרבה לימוד זכות בנוגע ירבעם וחביריו על אף שכבר מפורש בירושלמי שיקומו לעוה&quot;ב נשמה בגוף, ואולי מפני שיש כמה דרגות בנשמה בגוף כדלעיל, ואכמ&quot;ל}}ישראל יקומו מעצם הלוז מ&quot;מ ע&quot;י לימוד התורה לא יצטרכו להזאת מי חטאת כי &quot;טל תורה&quot; יחיים.<br /> <br /> ===פעולת התחיה על ידי עצם הלוז===<br /> {{ציטוט|מקור=בראשית רבה פר' כ&quot;ח ג|מרכאות=כן|תוכן=<br /> אדריאנוס שאל את רבי יהושע בן חנניא אמר לו מהיכן הקב&quot;ה מציץ את האדם לעתיד לבא אמר לו מלוז של שדרה א&quot;ל מנין אתה יודע א&quot;ל איתיתיה לידי ואנא מודע לך טחנו ברחים ולא נטחן שרפו באש ולא נשרף נתנו במים ולא נמחה נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא חסר כלום}}<br /> <br /> והטעם לזה מבואר בקבלה מפני שה&quot;לוז&quot; לא נהנה מחטא עץ הדעת, וההסבר לזה מבואר בחסידות{{הערה|לקוטי שיחות ח&quot;ו ע 84 וחל&quot;ב ע 73}} מפני שבאמת בפנימיות כל הגוף לא נפגם בחטא עה&quot;ד רק שבחיצוניות הגוף כן הי' הנאה אבל ה&quot;לוז&quot; שהוא העצמיות של הגוף לא נהנה גם באופן גלוי.<br /> <br /> ומבואר במק&quot;א שלעצם הלוז יש גדר נצחי כמו הארון שנטמן בבית המקדש ומהוה המשך נצחי של בית המקדש{{הערה|לקוטי שיחות חכ&quot;א (סעי' ט) שנצחיות הוא בדוגמת נצחיות הארון שכמו שהארון (שהוא עיקר בנין הבית והעצם של בית המקדש) נשאר במקומו המיועד לו ע&quot;פ הלכה (ש&quot;בעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון . . ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה שנאמר וכו&quot; (רמב&quot;ם הל' בית הבחירה פ&quot;ד ה&quot;א) ומכח זה נבנה כל הבית, ומצד זה נחשב כאילו הבית נצחי (וחורבן הבית הראשון והשני הוא רק בחיצוניות הבית), כמו&quot;כ ע&quot;י שנשאר עצם הלוז שלם נחשב כל הגוף (שיבנה מעצם הלוז) נצחי.<br /> }}<br /> <br /> ===תכונת התחיה גם בשאר הגוף (לא רק בעצם הלוז)===<br /> בשו&quot;ת הלכות קטנות{{הערה|ח&quot;א סי' קל&quot;ח}} מבאר שתחיית המתים{{הערה|עבור אלו מבנ&quot;י שזכו לקבורה, משא&quot;כ אלו שלא זכו כתוב עליהם הלשון &quot;יקומון&quot; עיי&quot;ש ובנפש החיים.}} הוא ענין טבעי וכמארז&quot;ל &quot;דלא הוו - חיי, דהוי חיי לא כל שכן&quot;, ועפ&quot;ז מבאר הגר&quot;ח פאלאג'י{{הערה|נפש החיים מערכת ת' אות ח'}} לשון הפסוק &quot;יחיו מתיך&quot; ולא &quot;יקומון מתיך&quot;, מפני שטבע הגוף שיקום.<br /> <br /> וכבר העירו על זה בכמה ספרים (ועיין בארוכה בספר ימות המשיח בהלכה חלק א{{הערה|עמוד שו ואילך}} ), אבל הרבי{{הערה|לקו&quot;ש חי&quot;ח חוקת ב' הערה 88 - &quot;וההסברה בזה י&quot;ל במתים לעת&quot;ל מוכרח הדבר שיחיו אז (והרי תחה&quot;מ הוא עיקר באמונה) והיינו דמצד הגוף יש בו תכונה וכו' שיחיה וזהו סדר שבלול בהגוף (ולהעיר מאבות ספ&quot;ד &quot;הילודים למות והמתים לחיות&quot; וראה סנהדרין (צא,א): &quot;דלא הוה חייא דהוה חיי לא כ&quot;ש&quot;) . . משא&quot;כ בבן הצרפתית ובן השונמית שהתחי' הי' שלא ע&quot;פ סדר המוכרח בגוף זה כ&quot;א בדרך חידוש ונס דמצד עצמן היו מתים הרי נמצא דגוף החי אין לו שייכות והמשך לגוף המת ואין כאן נגיעה בעצמו&quot;.}} מסבירם בסגנון אחר שהנס דתחה&quot;מ אינו כשאר הניסים שטבע העולם אינו מוכרח מצד עצמו לנס, אלא לכתחילה נברא הגוף באופן כזה שמוכרח שיקום לתחיה (שהרי תחה&quot;מ הוא עיקר באמונה).<br /> <br /> והרבי מבאר על פי יסוד זה מדוע שאלת &quot;אנשי אלכסנדריה&quot; בסוגיית 'הזאת המתים'{{הערה|שאלתם היתה האם מתים הקמים לתחיה זקוקים להזאה מצד שתטהרם מטומאת מת או שקיבלו גוף חדש שאינו קשור לגוף המת וממילא פטורים.}} הייתה דוקא בנוגע למתים הקמים בתחיית המתים ולא בנוגע לנס תחיית בנה של השונמית{{הערה|כשאלת התוס' (תוד&quot;ה מתים נדה דף ע' סע&quot;ב)}}, משום שבבן השונמית התחיה התרחשה הודות לנס וממילא גופו של בנה של השונמית נחשב כגוף חדש, אך לעתיד לבוא תחיית גופם של בני ישראל תהיה באופן (טבעי) הקשור לגופם הישן (שמת){{הערה|לקו&quot;ש חי&quot;ח חוקת ב' הערה 88 - &quot;וההסברה בזה י&quot;ל במתים לעת&quot;ל מוכרח הדבר שיחיו אז (והרי תחה&quot;מ הוא עיקר באמונה) והיינו דמצד הגוף יש בו תכונה וכו' שיחיה וזהו סדר שבלול בהגוף ולהעיר מאבות ספ&quot;ד &quot;הילודים למות והמתים לחיות&quot; . . משא&quot;כ בבן הצרפתית ובן השונמית שהתחי' הי' שלא ע&quot;פ סדר המוכרח בגוף זה כ&quot;א בדרך חידוש ונס דמצד עצמן היו מתים הרי נמצא דגוף החי אין לו שייכות והמשך לגוף המת ואין כאן נגיעה בעצמו&quot;.}}.<br /> <br /> ====תכונת התחיה מצד בחירת העצמות====<br /> לצורך התחיה הקב&quot;ה ימשיך את בחינת [[רחמים רבים]] הבאה מ[[עצמות אור אין סוף]] (כמו שמרומז בברכת מחיה המתים במילים &quot;מחי' מתים ברחמים רבים&quot;), ובחינה זו יכולה לגרום למת לחיות כיוון שמצד דרגת עצמות אין חילוק בין חיים למות{{הערה|ד&quot;ה ג&quot;ח עת&quot;ר ד&quot;ה יחייגו מיומיים תש&quot;א ' ועוד}},<br /> <br /> ומכיוון ש[[בחירת העצמות בישראל]] היא בגוף הגשמי, וההמשכה שמצד עצמות שלגביו &quot;מות וחיים שוים&quot; שייכת להגוף ובפנימיותו, חיות הגוף באה מצד תכונתו של הגוף ולא רק מצד כח עליון{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ו (ע' 85 הערה 33) ומוסיף שהוא &quot;ע&quot;ד המבואר בלקו&quot;ש ח&quot;ה (ע' 246) ס&quot;ט בענין &quot;לשמש את קוני&quot; עיי&quot;ש&quot;.}}.<br /> <br /> ====תשובה ליצה&quot;ר====<br /> על פי המבואר שה&quot;לוז&quot; (שהיא עצם הגוף) נצחית, מתרץ הרבי{{הערה|לקוטי שיחות ח&quot;ו שיחת יו&quot;ד שבט סעי' ד-ה}} טענה שיכול היצה&quot;ר לטעון - מדוע עלי להתייגע לזכך את הגוף כאשר בסופו של דבר הגוף אינו מציאות אמיתית (ונצחית), שהרי סופו לחזור לעפר? ואף שיקום אחר כך לתחיה מ&quot;מ גדר הגוף (ע&quot;פ תורה{{הערה|(שמפני שעתה &quot;עפר אתה&quot; לכן &quot;ואל עפר תשוב&quot;) וכיון ש&quot;שינוי החוזר לברייתו לא שמיה שינוי&quot; לכן אין הוא מציאות אמיתית אף לפני ששב לעפרו}}) הוא &quot;עפר אתה (שלכן) ואל עפר תשוב&quot;?<br /> <br /> ומתרץ שלהיפך כיון ש&quot;עיקר שכינה בתחתונים היתה&quot; שלכן &quot;ובנו בחרת&quot; דוקא בגוף הגשמי, לפיכך הגוף הוא מציאות אמיתית שאין בו שום כליון והפסד. השינוי שנגרם לו על ידי חטא עץ הדעת שהוא תוצאה של ו&quot;אל עפר תשוב&quot; הוא בחיצוניות בלבד ולא בעצם מהותו. כי מעשי בני אדם אינו יכול לשנות ח&quot;ו את בחירת עצמותו יתברך אשר הוא בחר בגוף היהודי, וזהו ההסבר לכך שעצם הלוז שלא נהנתה מעץ הדעת אינה נפסדת לעולם כי זוהי עצמיות הגוף ובכך לא ייתכן חטא והפסד&quot;{{הערה|ומוסיף ד&quot;כיון ש&quot;ובנו בחרת&quot; הוא גם לגבי הגוף בכלל, מובן מכך שבפנימיות לא ייתכן כליון גם לגבי הגוף בכללותו, ולעתיד לבוא הוא נבנה מעצם הלוז מפני עצם מהותו כי יש לגביו בחירת עצמותו יתב' ולפי זה יוצא שאדרבה מפני ש&quot;שינוי החוזר לבריתו לא שמיה שינוי&quot; הרי גם עתה הוא מציאות אמיתית&quot;. ועיי&quot;ש שמבאר שכן הוא גם בכללות העולם שמציאותו האמיתי הוא &quot;בשביל התורה ובשביל ישראל&quot; ולכן אין להתפעל ממניעות לקיום התומ&quot;צ שמההעלמות והסתרים שהרי אינם מציאות אמיתי שכל תכליתם הוא כדי שהאדם יתגבר עליהם כמשל הזונה שבזוה&quot;ק}}.<br /> <br /> ===האנשים החיים בזמן תחיית המתים===<br /> ישנן כמה דעות מה יקרה בזמן תחיית המתים לאותם אנשים שיהיו אז חיים בעולם הזה.<br /> <br /> הרס&quot;ג{{הערה|בספר [[אמונות ודעות]] סוף מאמר ז'.}} מביא שלוש דעות: (א) שישארו חיים בגופם ויעברו לעולם הבא יחד עם הקמים לתחייה. (ב) יחיו זמן קצר, ימותו ויחיו שוב עם הקמים. (ג) יחיו זמן ארוך וימותו. הרס&quot;ג מצדד כדעה השלישית, בטענה שכל אותם שיקומו לתחייה יהיה זה כדי שיזכו לראות בעיניהם את זמן הישועה, אך אותם אלו שכבר ראו אותה לא יצטרכו לקום שוב.<br /> <br /> ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]]{{הערה|שם=אגרת}} מכריע הרבי כדעת ה[[זוהר]]{{הערה|חלק ב' קח, ב.}}, ש[[הקדוש ברוך הוא]] ימית אותם לשעה קלה ואז יקומו לתחייה. על ידי זה מתקיים גם בהם הפסוק{{הערה|בראשית ג, יט.}} &quot;ואל עפר תשוב&quot; שממנו לומדת ה[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] קנב, ב.}} שצדיקים חוזרים לעפרן &quot;שעה אחת קודם תחיית המתים&quot;. אמנם, בשיחה מאוחרת יותר{{הערה|ש&quot;פ בא [[תשמ&quot;ח]] (ספר השיחות חלק א' ע' 227). וכן הוא ב[[דבר מלכות]] ש&quot;פ תזריע מצורע [[תנש&quot;א]] הערה 58.}} קובע הרבי שניתן לצאת ידי חובת &quot;ואל עפר תשוב&quot; ברוחניות - על ידי הביטול, &quot;ונפשי כעפר לכל תהיה&quot;, ובפועל ישארו נשמות בגופים בחיים נצחיים<br /> <br /> '''מי הקמים לתחייה'''?<br /> :ידועה שיטת הרבי מלך המשיח, שכל עם ישראל יקומו לתחייה, ואפילו הרשעים!<br /> ר' דוד שטוקהאמער שואל את הרבי במכתב &lt;ref&gt;(איגרות קודש חלק ב' איגרת ר')&lt;/ref&gt; איך יכול להיות שככה הרבי אומר, הרי יש כמה וכמה מדרשי חז&quot;ל שאומרים שלרשעים &quot;אין חלק לעולם הבא&quot;?<br /> אז דבר ראשון לפני תשובת הרבי יש כמה תשובות של &quot;מפרשים&quot; על כך<br /> בעל ה&quot;עמק מלך&quot; מבאר זאת מסיבה פשוטה, היות וכל יהודי הוא ברייה של הקב&quot;ה ובריאה של הקב&quot;ה קיימת לעד, וגם רשעים גמורים נכללים ביציר כפיו של הקב&quot;ה לכן מובן שלא יכלו לנצח<br /> ומוכיח &quot;עמק מלך&quot; מן הפסוק &quot;ועמך כולם צדיקים&quot; שכולם צדיקים, השאלה היא כמה זמן ייקח לכל אחד להגיע לדרגת צדיק.<br /> גם ה&quot;מדרש תלפיות&quot; כותב שלכל יהודי יש חלק לעולם הבא ומסביר זאת, שכתוב על האפיקורסים שאין להם חלק לעולם הבא אומר ה&quot;מדרש תלפיות&quot; אין לו חלק, לאדם הזה אין חלק מצד הנשמה שלוו, אבל הם נהנים וניזונים מכמה וכמה אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו&quot;! - ובזכות אותם אוצרות יזכו לקום בתחיית המתים!<br /> ואיך יכול להיות שאדם יכול לקום לתחייה אם נמצא במצב שהוא, מצד עצמו לא זכאי?<br /> עונה הרבי: יש שלוש אפשרויות:1: יהודי מוכרח לשוב בתשובה יום אחד לפני מיתתו כמו שהרמב&quot;ם פוסק ש&quot;אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב, יש לו חלק לעולם הבא&quot;!<br /> 2: אם לאדם יש בן צדיק – זה מועיל לו שיהיה לו חלק לעולם הבא<br /> 3: ע&quot;י שאדם גם אם מדובר באדם שלא קשור אליו מתפלל עליו, מועיל הדבר כמו שהיה אצל אלישע בן אבויה<br /> 4:על ידי שנפרעים מן האדם לאחר המיתה על ידי גלגול או יסורים<br /> :[[מלך המשיח]] אינו יקום בתחיית המתים אדמו&quot;ר הזקן לומד זאת מהפסוק &quot;חיים שאל ממך נתת לו אורך ימים עולם ועד“ שזה קאי על מלך המשיח{{הערה|ראו [[חיים נצחיים (בלע המוות)]]}} וכפי שכותב הרמב&quot;ן שהטעם שהמשיח אינו יכול למות, כי המוות נתחדש בגין חטא עץ הדעת, ומ&quot;כיון שכולם מודים שחטאו ועונשו של אדם הראשון יתבטל לימות המשיח, על-כן, אחר שיבוא המשיח יהיה המוות בטל מכולנו, אבל במשיח עצמו בטל הוא לגמרי&quot;. הרמב&quot;ן מביא לראיה אף את הפסוק שמתייחס למשיח: &quot;חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימים עולם ועד&quot;. ב[[תורת החסידות]] מבואר הטעם הפנימי לכך ש[[מלך המשיח]] יחיה [[חיים נצחיים]], מאחר וחייו של [[מלך המשיח]] הם מ'האין סוף' (- האור האלוקי מהקב&quot;ה הבלתי מוגבל) בעצמו, לכן הם [[חיים נצחיים]] (-חיים ללא הגבלה) ולא שייך בהם מיתה והפסק.<br /> עוד מבואר ב[[חסידות]] שדברי [[חז&quot;ל]] &quot;דוד מלך ישראל חי וקיים&quot; נאמרו על [[משיח בן דוד]].<br /> <br /> ===ועמך כולם צדיקים===<br /> <br /> {{ציטוט|מקור=סנהדרין פ&quot;י ה&quot;א|מרכאות=כן|תוכן=<br /> כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנא' ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר}} הסיבה לכך היא מפני שכל נשמה היא חלק אלוה ממעל ממש ואי אפשר שיפסד חלק ממנו יתברך{{הערה|ליקוטי ש&quot;ס לה[[אריז&quot;ל]] על אבות, [[עמק המלך]] (שער תקוני התשובה ספ&quot;ג וז&quot;ל &quot;ועתה בנים שמעו לי יראת ד' אלמדכם ואהבתו הק' עמנו בני א-ל חי למה לו כולי האי לטרוח עצמו ברשעים האלו המכעיסים אותו בכל עת ובכל רגע ב' תשובות בדבר התשובה הא' כו' אע&quot;פ שהם רשעים גמורים כו' ניצוצי קדושה בהם כו' שהם נצר מטעי כו' והיא חלק אלקה היא נצחי כו' והנשמות הם רושם אור עצמותו דכל הנופח מעצמותו הוא נופח כו' ועוד טעם שני מעשה ידי להתפאר כו' הקב&quot;ה ומעשה ידיו חיים וקיימים לעד ולעולמי עולמים ואי אפשר שתתבטל כו'&quot;), וכן מבואר ב[[מדרש שמואל (ספר)|מדרש שמואל]] באבות - (&quot;עולם הבא הנזכר כאן הוא עולם התחי' ולא ישא אלקים את נפש הרשע עד כי ברוב הימים ימצאנה מטוהרה ואז נגנזת במחיצת הצדיקים כו' וכן ע&quot;ז הדרך לכל הנשמות עד שיתוקנו כולם כו' וע&quot;ש הכתוב ועמך כולם צדיקים כלומר בהכרח יהיו כולם צדיקים לפי שהוא ית' חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח&quot; עכ&quot;ל, וכלשון האריז&quot;ל דלעיל &quot;סופם הוא להמנות עם הצדיקים&quot;.) וב[[משה אלשיך|אלשיך]] (פרשת שמיני) וב[[רמב&quot;ן]] (בשער הגמול פ&quot;ו &quot;הנפש שהיא עליונה *אי אפשר* שתהי' בטלה ואובדת&quot; וכך מפרש מה שמבואר בר&quot;ה (יז,א) &quot;פושעי ישראל בגופן כו' לאחר י&quot;ב חדש גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי צדיקים&quot; וז&quot;ל &quot;נשמתן נשרפת ונעשית אפר כלומר שנתבטל צורתה ממה שהיתה, כדבר הנשרף המושב לאפר, ורוח הק' ית' רוח הנחה ורצון מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים, כלומר במדרי' שהיא למטה מעונג הצדיקים ומנוחתן&quot;. ואף שמסיים בנוגע &quot;רשעים הגמורים (אפיקורסים וכדומה) שנדונין לדורי דורות&quot; היינו 1)רק החלק של הנשמה שמתלבש בגוף 2)סוף כל סוף יזכה גם הוא לעלות כמבואר בערך הבא.).}}.<br /> <br /> ומה שמבואר בהמשך המשנה שיש רשעים שאין להם חלק בעולם (וב[[רמב&quot;ם]]{{הערה|הל' תשובה פ&quot;ג.}} מוסיף עוד), היינו רק שהגוף לא יעמוד לתחיה אבל הנשמה יזכה לעוה&quot;ב ויעמוד בגוף אחר {{הערה|כמבואר במקורות דלעיל. ולפ&quot;ז הרי הבבא ואלו שאין להם חלק לעוה&quot;ב אינה בניגוד גמור לרישא דמתני' כל ישראל יש להם חלק כי ביחס לנשמתם הנה גם הנמנים באותם שאין להם חלק גם הם נשמתם יש לה חלק לעוה&quot;ב ובזה י&quot;ל דיוק לשון המשנה כל ישראל יש כו' ואלו שאין להם כו' אף שביטוי הרגיל בכגון זה במשנה והוא לשון קצרה הוא כל כו' חוץ ואין לומר שחוזר עוה&quot;פ ומבאר ואלו שאין להט חלק לעוה&quot;ב מפני שהפסיק בינתיים בהבאת הראי' שנאמר ועמך כו' להכלל כל ישראל כו' שהרי במשנה ריש זבחים ומנחות מפסיק ג&quot;כ בין הכלל והיוצא מן הכלל בביאור דיני הכלל (וראה ג&quot;כ יבמות פ&quot;ב מ&quot;ה) ובכ&quot;ז מסייס חוץ כו' כן אין לומר שהוא מפני דנפישין מילין דאלו שאין להם חלק לעוה&quot;ב שהרי כן הוא ג&quot;כ במשנה ריש חגיגה וזבחים ומנחות הנ&quot;ל אלא הטעם הוא שתיבת חוץ משמעותה חוץ ויוצא מן הכלל לגמרי משא&quot;כ הלשון ואלו כו'}}, אחרי שימורק בגיהנום ויהיה בדרגת צדיק גם בגלוי{{הערה|כמבואר בעמק המלך בשער או&quot;א ספמ&quot;ו - &quot;לבלתי ידח ממנו נדח כו' והם ילכו מחיל אל חיל עד הגיעם אחר זמן רב להמנות עם הצדיקים כו'&quot; וכן במדרש שמואל - &quot;כלומר בהכרח יהיו כולם צדיקים&quot;. ועפ&quot;ז מדוייק משארז&quot;ל (תענית ז,א) &quot;גדול יום גשמים מתחה&quot;מ דאלו תחה&quot;מ לצדיקים וגשמים לרשעים ולצדיקים&quot; ומובא ברמב&quot;ם להלכה (בפיה&quot;מ) שמדבר לא רק ב&quot;ועמך כולם צדיקים&quot; אלא גם ב(כל ישראל שיהיו) צדיקים בגלוי (ודוחק לפרש ש&quot;רשעים&quot; מדבר על רשעי ישראל דא&quot;כ יסתור המשנה דכל ישראל יש להם חלק ומוציא רק רשעים דסוג מסוים ולא שאר רשעים)).}} שהרי &quot;לא ידח ממנו נדח&quot;, וכן נפסק ל[[הלכה]]{{הערה|הל' ת&quot;ת לאדה&quot;ז פ&quot;ד ה&quot;ג.}} ש&quot;לעולם ילמוד אדם אפילו שלא לשמה&quot; אף שממשיך חיות התומ&quot;צ לקליפות כיון שודאי{{הערה|תניא סוף פל&quot;ט.}} סופו לעשות תשובה בגלגול זה או בגלגול אחר ויעלה החיות לקדושה.<br /> <br /> וגם לגוף יש תקנה על ידי שישובו בתשובה בסוף ימיהם{{הערה|רמב&quot;ם הל' תשובה פ&quot;ג הלכה י&quot;ד &quot;אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב יש לו חלק לעולם הבא&quot;}}, או ע&quot;י שיפרעו מהם (מגופם) מן השמים לאחר מיתתם{{הערה|כדאיתא ב[[סנהדרין (מסכת)]] (מז,א ודף קג,ב) ש[[יהויקים]] ראוי הי' למנותו עם [[ירבעם]] [[אחאב]] ו[[מנשה]] (ואדרבה הכעיס עוד יותר ממנשה) אלא שנתכפר לו ע&quot;י שנתבזה אחרי מיתתו, ועוד יותר מצינו בירושלמי (כלאים פ&quot;ט ה&quot;מ) דאפילו ירבעם וחבריו שמנו באותן שאין להם חלק לעוה&quot;ב הנה ע&quot;י שנשרף גופן נעשית בהם מדת הדין ובצירוף זכות הארץ יזכו לתחיה ועי' בארוכה באג&quot;ק ח&quot;א (ע' קמה) למה אינו פלוגתא עם מ&quot;ש בר&quot;ה (יז,א) &quot;כגון ירבעם כו' יורדין לגהנם ונדונין בה לדורי דורות&quot;)}},(ואולי גם ע&quot;י שאחרים ישתדלו בעבורם {{הערה|וכמו שמצינו (חגיגה טו, ב) שהועיל תפלתו של ר' יוחנן לאלישע אחר אף שלא היה קרובו ולא תלמידו וכן מצינו בספרי ס&quot;פ שופטים שלכל יוצאי מצרים שמתו כבר יש כפרה ע&quot;י שזקני בית דין דעיר אחת היו מביאין עגלה ערופה וראה בספר חסידים (תתשעא) והמפרש שם, ומובא להלכה כראי' לכך שמועיל צדקה למת (במת צדיק) אפילו כשאינו קרובו. (אבל לא מבואר בהמכתב שמועיל גם להגוף, ויל&quot;ע, ועי' בהע' הבאה)}}{{הערה|ואולי י&quot;ל הסיבה שמועיל התיקון גם ע&quot;י יהודי שאינו קרובו הוא ע&quot;ד שמצינו{{הערה|אמר ר' אושעיא תשל&quot;ט (סה&quot;מ מלוקט (דפו&quot;י) ח&quot;ד סוף עמ' צג-ד)}} שע&quot;י עסק התומ&quot;צ של צדיקים הרי זה מחזק את היהודים השבויים בידי יצרם{{הערה|וכסיפור עם הבית הלוי שאם יהיה חלישות אצל התלמידים המתמידים יגרום להמתבולל בגרמניה להמיר דתו רח&quot;ל}}, מצד זה שבכ&quot;א מישראל יש בהעלם נקודת היהדות ולכן כל הסוגים{{הערה|צדיקים בינונים רשעים ר&quot;ת צבו&quot;ר}} דבנ&quot;י הם מציאות א', (וכן שמועיל התומ&quot;צ התלוים בארץ עבור בני חו&quot;ל וכן מועיל תומ&quot;צ שעשו בזמן הבית עבור הדורות שלאחריהם ד&quot;אין ציבור מתה&quot;,(הוריות ו,א שלכן הקרבן שהקריבו בימי עזרא כיפר גם על ישראל שהיו בדורו של צדקיהו, וראה מכתבי תורה לה[[רוגוצובי]] מכתב קמז קמט) ומכיון שעצם הנשמה הוא העצם לא רק של הנשמה אלא גם של הגוף{{הערה|שלכן האהבת ישראל שמצד העצם הוא גם להענינים השייכים להגוף, עי' בארוכה ב[[[ואתה תצוה]] תשמ&quot;א סי&quot;א ובהערות שם}} מובן שמועיל התיקון גם עבור הגוף.}} (ובפרט כאשר הבן משתדל לאביו{{הערה|סנהדרין (קד, א) ברא מזכי אבא (כשהבן צדיק, והיינו אפי' אינו מתפלל עבורו).}})).<br /> <br /> ===רשעים הגדולים===<br /> <br /> ואפילו בנוגע כרת דע&quot;ז וכיו&quot;ב שאמרז&quot;ל {{הערה|סנהדרין סד,ב}} &quot;הכרת תכרת הנפש גו' הכרת בעוה&quot;ז ותכרת לעוה&quot;ב&quot; {{הערה|וכן פסק ברמב&quot;ם בהל' תשובה רפ&quot;ח}} (וכן המינים מסורות ואפקורסים ש&quot;יורדים לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות כו' גיהנם כלה והן אינן כלין&quot;){{הערה|ר&quot;ה (יז,א) וע&quot;ז מיוסד הרמב&quot;ן ש&quot;הרשעים הגמורים החמורים שנדונין לדורי דורות וכו'&quot;}} היינו: 1)רק החלק של הנשמה שמתלבש בגוף{{הערה|בלקו&quot;ת להאריז&quot;ל פ' בא ס' הליקוטים פ' לך לך ס' הגלגולים פ&quot;ו וז&quot;ל הענין של כרת אינו אלא בחלק הנפש כו' אמנם הרוח והנשמה כו' אין הם בכרת ויש להעיר גם מעמק המלך שער עולם התוהו}} 2)סוף כל סוף יזכו גם הם לעלות כמבואר בהערה{{הערה|מכיון שהדבר מוכרח כמבואר במקורות דלעיל. וכן מפורש בספר עשרה מאמרות (מאמר חקו&quot;ד ח&quot;ה פ&quot;א) שהולך ומונה שם ו' כתות ליום הדין והנ&quot;ל הם בכתה הששית ומסיים וז&quot;ל &quot;גיהנם ננעלת בפניהם ונדונין בה לדורי דורות כו' אחר דורי דורות כו' אפשר שיבחנו גם המה בחכמה נעלמה מן החושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח כו' ולקושטא דמילתא אין לך דבר נצחי אלא במדת הטוב משא&quot;כ יסורין וגיהנם כלים&quot; עכ&quot;ל. וככל הנ&quot;ל הוא גם בס' עמה&quot;מ ש' תקוני התשובה פ&quot;ג שכתב ברשעים חמורים ביותר וז&quot;ל &quot;נדחים לגמרי כו' עד עת בוא דברו ית' וית' שמו ברחמיו הגדולים והרבים שהוא עושה לבלתי ידח ממנו נדח ובא עת פקודתו ית' שמו מעלה אותן מעט מעט לתקן אותן ולצרפן מתחלה מגלגל כו' וכן סוד הכרת סלקא דעתך שהנשמה תקבל כלי' לגמרי ואינו כן אלא פירושו הוא שנכרתת ממקור החיים ומתגלגלת כו'&quot; ושם בשער קרית ארבע פקנ&quot;ב מוסיף ביאור וז&quot;ל &quot;אחר ימות המשיח יחדש הק' עולמו וגם מקום הגיהנם יטוהר ויתקדש ויהיה נוסף על גבולי הג&quot;ע עם הרשעים פושעי ישראל שבתוכה כו' חצי הגיהנם כלים ויתטהר בקדושת הגן ויהי' שם מחול הק' עם הצדיקים&quot;}}<br /> <br /> ומ&quot;ש בזהר{{הערה|כי תצא דף קז}} שאחרי שמתגלגל הרשע ג&quot;פ אין לו תקנה מבואר ב[[של&quot;ה]]{{הערה|(פ' כי תצא בחלק תו&quot;א) בשם מהר&quot;ש אלקב&quot;ץ וז&quot;ל - &quot;ואלה המתגלגלים כאשר לא שבו אל השם בג' פעמים כו' עוד לא יתגלגלו כי אם בחיות ובבהמות טהורות וטמאות הקל קל קודם וז&quot;ש פעמים שלש עם גבר משם והלאה בבהמה ומי שלא ירד לסוף דעת האלקי רשב&quot;י ע&quot;ה חשב שהוא ז&quot;ל הרחיקו והמתבונן בדבריו יבין כי הוא ז&quot;ל הקריב מציאותו&quot; עכ&quot;ל}}ובעשרה מאמרות{{הערה|(ש' תקוני התשובה פ&quot;א) &quot;כתב עם גבר דייקא שלא יבא עוד בגלגול בנ&quot;א עד שילך נע ונד בארץ ואז יתגלגל בדצח&quot;ם או בגלגול שדין ומזיקין כו' והיא תחת מקור החיים וז&quot;ש ונכרתה הנפש ההיא מלפני כו' שנגזר עליהם עונשין אחרים הקשין מהגיהנם ואח&quot;כ הם י&quot;ב חדש בגיהנם ויש תקוה לאחריתו אחר שקבל ענשו כי לא כלו רחמיו על כל בריותיו&quot; עכ&quot;ל}} שהיינו שאינו מתגלגל בבנ&quot;א אבל עדיין יש לו תקנה ע&quot;י גלגול בבהמות וכיו&quot;ב עד שיתוקן.<br /> <br /> ===אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו===<br /> בתחילה הוכיח הרבי שכל הנשמות יקומו לתחיה, אך במכתב{{הערה|אגרות קודש ח&quot;ב עמ' עג}} שכתב הרבי מאוחר יותר ציין הרבי למכתב הראשון והוסיף{{הערה|בהערה 15}} - &quot;זה עתה ראיתי במדרש תלפיות ענף חלק לעוה&quot;ב בשם ר' בחיי והריקנטי וז&quot;ל מה ששנינו ואלו שאין להם חלק לעוה&quot;ב פירוש אין להם חלק ידוע בפני עצמן אבל הם נהנים וניזונים מכמה אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו&quot;, ויש שלמדו שבמדרש זה רואים שגם הגופים יקומו{{הערה|שהרי בנוגע הנשמה הרי אחרי שמורק בגיהנם הרי הוא בדרגת צדיק (כלשון האריז&quot;ל והמד&quot;ש ועה&quot;מ) ואינו צריך להגיע ל&quot;אוצרות של צדקה&quot;, ועל כרחך שה&quot;אוצרות&quot; הוא עבור הגוף. אבל אין הדבר מוכרח דאפשר שהאוצרות של צדקה הוא עבור אלו שלא הספיקו לטהר הנשמות מכל וכל, או שגם בדרגת צדיק גופא אפשר להעלותם לדרגא נעלית יותר, אבל עפ&quot;י המבואר להלן שעיקר הענין דתחה&quot;מ הוא כשכר לקיום המצוות ששייך להגוף שבזה כל ישראל שוין ד&quot;אפי' פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון&quot; כדלהלן מובן שגם (ובעיקר) הגופים יקומו.}} ועכ&quot;פ מפה רואים אפשריות שגם הגופים יקומו (ושלא יסתור הסיפא ד&quot;אלו שאין להם חלק וכו'&quot;) וכפירוש הפשוט ב&quot;כל ישראל יש להם חלק וכו'&quot; - נשמה בגוף{{הערה|רובם של הדברים בפסקה זו מבוססים על מכתב באג&quot;ק ח&quot;א עמ'קמא-קנג}}.<br /> <br /> ===גם הגוף יקום===<br /> הפירוש הפשוט ד&quot;כל ישראל יש להם חלק לעוה&quot;ב&quot; הוא נשמות בגופים{{הערה|לקו&quot;ש חי&quot;ז בהוספות אבות - א, לקו&quot;ש חי&quot;ח עמוד 235 הע' 58 ועמוד 252 ועמוד 409 (סוף הערה 71) ובלקו&quot;ש חכ&quot;א עמ' 131 הע' 37, ולהעיר שבכל מקומות הנ&quot;ל מציין הרבי להשיחה בחי&quot;ח (דלקמן) שעל אף בחירת העצמות בהגוף מ&quot;מ הרשעים החמורים גופם כלה, או להמכתב (אג&quot;ק ח&quot;א) שמיוסד על נצחיות הנשמה, (ולא הגוף).}} וכן פירשו חלק ממפרשי המשנה{{הערה|לקו&quot;ש חכ&quot;א עמ' 131 הע' 37 (שמציין להמכתב דלעיל (אג&quot;ק ח&quot;א ע' קמא) ובפשטות כוונתו לשלול תחה&quot;מ ברשעים החמורים, אבל אולי הכוונה (למה שהובא בהמכתב מ)עמק המלך בתיקוני תשובה ספ&quot;ג. [וע&quot;ד הרמז אולי כוונתו למ&quot;ש בתחלת פ&quot;ד &quot;(ודוחק גדול) לומר אשר איש כזה שיהי' מן הסוג שאין לו חלק לעוה&quot;ב ולא יפרעו ממנו ולא יתפללו בעדו וכו' לא הי' ולא עתיד להיות, אף שבכמה ענינים ומהם גם כאלו שנתבארו בכתוב ובש&quot;ס באריכות אמרז&quot;ל עליהם שלא היו ואינם עתידים להיות (סנה' עא א)&quot; אשר גם קס&quot;ד בתורה הוא תורה וד&quot;ל ולהעיר מניחום אבלים יו&quot;ד אדר תשל&quot;ד המובא לקמן].}} הטעם &quot;שנאמר ועמך כולם צדיקים . . מעשי ידי להתפאר&quot; שהכפל &quot;נצר מטעי&quot; ו&quot;מעשי ידי&quot; הוא הנשמה והגוף.<br /> <br /> והביאור על פי המבואר שבחירת העצמות הוא דוקא בגוף{{הערה|תניא פמ&quot;ט תורת שלום ע' 120, ועי' בארוכה ספר השיחות פ' תולדות תשנ&quot;ב (עמוד 117), ד&quot;ה קומי אורי תשל&quot;ג ס&quot;ו-ז (ספר המאמרים מלוקט (בדפו&quot;ח) ח&quot;ד עמוד רס&quot;ט) ועיין ג&quot;כ כל ישראל תשל&quot;ג (בדפו&quot;ח ח&quot;ג עמוד ריז)}} ולא בהנשמה וזוהי הסיבה שכל ישראל יקומו אפילו כאלו שלא זכו לגן עדן כדלקמן.<br /> <br /> אבל מ&quot;מ יש חסרון בהגוף שהקשר העצמי שלה אינו מתייחס להגוף עצמו אלא מצד העצמות, ולכן כל זמן שלא נתגלה בה ע&quot;י קיום תומ&quot;צ אינו בגילוי בהגוף, משא&quot;כ הקשר של הנשמה הוא קשר גלוי בדוגמת בן שיש לו קשר גלוי עם האב ולכן דוקא בנוגע נש&quot;י אומרים שסוף כל סוף &quot;לא ידח ממנו נדח&quot; ועל פי זה מבאר הרבי{{הערה|לקו&quot;ש חי&quot;ח עמו' 409 הערה 71 ובשוה&quot;ג **}} וז&quot;ל &quot;וע&quot;פ הנ&quot;ל שגילוי הבחירה בהגוף הוא ע&quot;י הנשמה דוקא אולי יש לבאר זה שאלו שאין להם חלק לעוה&quot;ב במשנה שם היינו ש&quot;גופם כלה&quot; והרבי מציין לאג&quot;ק דלעיל{{הערה|אגרת פ&quot;ה ס&quot;דעמוד קמ&quot;ט שמוכיח שם ממאמר אדה&quot;ז ומשער הגלגולים ש&quot;אותן שמנו חכמים שאין להם חלק לעוה&quot;ב היינו שהגוף שלהם כלה ונאבד אבל הנשמה שהיא נצר מטעי כו' תקום לתחי' בגוף אחר&quot;}} והערה 5 שם{{הערה|&quot;...אבל פשטות הסוגיא בירושלמי משמעותה אשר ירבעם וחבריו גם גופם קם בתחה&quot;מ עיי&quot;ש, ובכל אופן שנפרש דעת הירושלמי הרי הסוגים שמנו חכמים שאין להם חלק לעוה&quot;ב גופם כלה אבל נשמתם קמה בתחה&quot;מ&quot;}},<br /> <br /> ולבסוף מציין לשיחת ש&quot;פ חוקת (הערות 52 ו58){{הערה|שהודפס כמה שבועות לפני כן, לקו&quot;ש חי&quot;ח שבגוף השיחה מבאר הרבי את המדרש בנוגע מצות פרה אדומה שמשה לא היה יכול להבין איך אפשר להיות טהרה מטומאת מת שמקור הטומאה ממת שנפסק הקשר שלה לנשמה{{הערה|ובפרט לפי המבואר בחסידות שהמיתה אצל יהודי נובע מכך שהנשמה נכרת ממקורה על ידי עבירות (ורק שבזמן הגלות אינו מת מיד) - אגה&quot;ת פ&quot;ד-ו}} ותירץ לו הקב&quot;ה &quot;זאת חוקת התורה&quot; שפעולת הנשמה בהגוף לגלות בחירת העצמות בהגוף (בהיות הנשמה נצחי) בכח התורה (שהוא נצחי) הוא פעולה נצחי ותמידי.}} ששם מבואר להיפך שע&quot;י פעולת הנשמה בהגוף נעשה גם הגוף נצחי{{הערה| ולהעיר מש&quot;ך על התורה (פרשת בהר עה&quot;פ והארץ לא תמכר לצמיתות (כ&quot;ה,כ&quot;ג)) &quot;...שכל אותם הגופים שנתגלגלה בהם הנשמה לא יהיו לבטלה כי לא יש גוף שלא נעשה בו מצוה ונהנית ממנה הנשמה א&quot;כ בתחה&quot;מ יקומו כל הגופים כי הנשמה נותנת כח והארה בהם&quot;}}, ומחדש{{הערה|בהערה 52}} ש &quot;על פי זה יש לומר דזה ש&quot;לא ידח ממנו נדח&quot; הוא (גם) מצד הגוף&quot;, ומוסיף{{הערה|בהערה 58}} &quot;וראה גם לקו&quot;ש ח&quot;ו{{הערה|עמו' 48}}ובהנסמן שם, שמצד בחירת הקב&quot;ה בהגוף{{הערה|תניא פמ&quot;ט תורת שלום ע' 120}} נעשה הגוף מצ&quot;ע ענין נצחי ודבר משנה הוא &quot;כל ישראל יש להם חלק לעוה&quot;ב נשמות בגופים&quot;&quot;. ע&quot;כ.<br /> <br /> ובכל מקרה{{הערה|בספר המלך במסיבו ח&quot;א ע' עז}} האמונה בתחיית המתים היא לא שהגוף יקום לתחי' אלא שהנשמה תקום לתחי' בגוף אך אינו מוכרח להיות בגוף זה.<br /> <br /> ועי' לעיל בערך [[תחיית המתים - חלק מתכונת הגוף]] ולקמן בערך [[כל ישראל לעוה&quot;ב מה שאין כן בגן עדן]]<br /> <br /> ===נשמות שכבר היו בעולם ב[[גלגול]]===<br /> הנשמות שכבר היו בעולם בגלגול יתלבשו בגופים נפרדים עם ניצוץ מהנשמה בזמן שהתגלגלה בעולם{{הערה|כך אומרים הרדב&quot;ז (מצודת דוד - טעמי המצוות לרדב&quot;ז ע' קצט), ש&quot;ך על התורה (פרשת בהר עה&quot;פ והארץ לא תמכר לצמיתות), המיוסד על הזהר (מובא בהמשך).}}.<br /> <br /> ואף שנשמה יכולה להתלבש ולהחיות גוף אחד בלבד, (ולאליהו הנביא שנמצא בשתי גופים בבריתות מילה - בגוף מלובש ניצוץ בלבד ולא כל הנשמה{{הערה| דמה שמצינו שאליהו נמצא בב' מקומות באותו זמן (בברית מילה (פרדר&quot;א פכ&quot;ט. וראה זח&quot;א צג, א) ובליל פסח) הוא רק ניצוץ מנשמת אליהו, אבל כשנשמתו היה מלובש בגוף לא היה יכול להיות בב' מקומות (כמו שמצינו{ (זוהר ח&quot;ג קמד, ב. ועד&quot;ז בב&quot;מ פה, ב: &quot;אליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי, יומא חד ריש ירחא הוה נגה לי' ולא אתא, א&quot;ל מ&quot;ט נגה לי' למר, א&quot;ל אדאוקימנא לאברהם ומשינא ידי' ומצלי ומגנינא לי' וכן ליצחק וכן ליעקב&quot;.) שאליהו לא הי' יכול לבקר את רשב&quot;י מפני שהי' עסוק להציל את ר' המנונא)?))<br /> ח&quot;א קלא, א.&quot;אינון גופין דאתנטיעו בנשמתא חדא (שהיתה תחילה בגוף אחד ואח&quot;כ באה בגוף שני) מה תהא מנייהו .. אינון גופין דלא זכו וכו', וגופא בתראה דאתנטע ואצלח ונטל שרשי' כדקא יאות יקום&quot;) מקשה כיצד נשמה יכולה להתלבש בב' גופים והרי הנשמה כמו שמלובש בגוף אינו יכול להחיות ב' גופים באותו זמן (כמבואר בחסידות - המשך תרס&quot;ו ע' קעח. תער&quot;ב ח&quot;א ע' קא. סה&quot;מ ה'ש&quot;ת ע' 62. תש&quot;א ע' 151.)}}.<br /> <br /> והזהר מתרץ שהנשמה תתלבש בגוף (האחרון) המזוכך ביותר.<br /> <br /> יש{{הערה|עי' קדושת לוי ואתחנן עה&quot;פ ושמרת}} שפרשו כפשוטו, שרק גוף א' יקום, אבל לדעת רוב{{הערה|מסקנת הקדושת לוי הנ&quot;ל, מגיד מישרים פרשת מקץ ומבאר שכוונת הזהר שעל ידי גוף האחרון יזכו כולם לקום (ומתאים לפסק אדה&quot;ז (הל' ת&quot;ת פ&quot;ג) שכל נשמה ונשמה צריכה להתגלגל כמה עד תשלים תרי&quot;ג מצוות במעשה דיבור ומחשבה), נועם אלימלך משפטים עה&quot;פ כי תקנה, וכן מוכרח לפרש במפרשים דלעיל (מצו&quot;ד ושך עה&quot;ת) תורת שלום (סה&quot;ש ע'211) וזלה&quot;ק (בתרגום מאידיש) &quot;בהגוף שהנשמה פעל בו איזה זיכוך אותו הגוף יעמוד&quot; ועוד}} המפרשים כל גוף יקום עם חלק הנשמה שהוא בירר, מכיוון שלכל חלק מהנשמה יש מהות שלמה (כמו שמצינו שבתחילת [[בריאתו של כל אדם ה&quot;ה חי רק מחלק ה[[נפש]] של הנשמה בלי הארבע חלקים{{הערה|כמבואר בזהר הנ&quot;ל (ח&quot;ב ק, א)}}, ורק כשזכה נותנים לו רוח ואם זכה נותנים לו גם נשמה, וכמו שנפש לבד יכול להחיות אדם שלם, כך גם בכל מצוה יש חלק שלם ומהות שלמה של נשמה שיכולה להחיות גוף שלם).<br /> <br /> כפי שמסביר ה[[זהר]] במקום אחר שמוכרחים לומר שכל גוף יקום כיון ש&quot;אין הקב&quot;ה מקפח שכר כל בריה&quot;{{הערה|ח&quot;ב ק, א, וז&quot;ל - &quot;ההוא גופא קדמאה דשבק מה אתעביד מני' .. גופא דא אע&quot;ג דלא אשתלים לאתרבאה ולמזכי ולמסגי בעלמא, פקודין אחרנין דאורייתא נטר דלא אתאבידו מני', וכי למגנא הוו .. וקב&quot;ה לא מקפח אגרא דשום בריין דברא כו'&quot;, ועכצ&quot;ל ש&quot;(קב&quot;ה) יתקין כלא ולא יתאביד כלום וכלא יקום&quot;. וראה זח&quot;ג שח, סע&quot;א. תקו&quot;ז תיקון מ' בסופו (פא, א).}}, וכן מבואר בכתבי ה[[אריז&quot;ל]]{{הערה|[[האריז&quot;ל]] בשער הגלגולים הקדמה ד.}} שנשמות שבאו ב[[גלגול]] בעולם הזה כמה פעמים, יקבל כל [[גוף]] את חלק ה[[נשמה]] שתוקן על ידו. אמנם אין הכוונה שלכל אחד יהיה רק &quot;חלק&quot; פרטי, כיוון שכל חלק כלול מכל החלקים. (לדוגמא: אדם שתקן את מידת אהבת ה' בנפשו. יהי' גם ירא מה' אבל בגלל שירא להיפרד מהאהוב וזו הסיבה שיהיה לו גם ידיעת ה' - כי רוצה לדעת על האהוב וכו').<br /> <br /> ולכן מסביר הרבי את דברי הזהר דלעיל: במקרה שבשני הגלגולים האדם התעסק באותה מצוה וברר את אותו חלק של הנשמה{{הערה|כמו בדוגמת הסיפור דלעיל שאליהו לא היה יכול להתחלק לב' מקומות מכיון שבב' המקומות היה צריך להתעסק באותו מצוה - שימוש ת&quot;ח.}}, באיזה גוף יתלבש חלק זה של הנשמה, ועל זה תשובת הזהר שאותו חלק של הנשמה תתלבש בגוף שפעל את עיקר הזיכוך{{הערה|מניחום אבלים לרש&quot;ג יו&quot;ד אדר תשל&quot;ד, שיחות קודש תשל&quot;ד בהוספות(ע' 444) ותורת מנחם תשל&quot;ד (ע' 254).}}.<br /> <br /> ===כל ישראל לעוה&quot;ב מה שאין כן בגן עדן===<br /> כל ישראל יקומו בתחיה<br /> משא&quot;כ בג&quot;ע יש כמה תנאים (אפילו ליכנס לג&quot;ע התחתון{{הערה|ד&quot;ה כי ישאלך עטר&quot;ת סה&quot;מ עטר&quot;ת ס&quot;ע שנא ואילך, סה&quot;מ ה'ש&quot;ת ס&quot;ע 44 ואילך. ולהעיר מחגיגה (סו ב) דלולי תפלת ר' מאיר לא הי' אחר נכנס לג&quot;ע לג&quot;ע התחתון.}}) הוא מפני שג&quot;ע הוא שכר עבור לימוד התורה (חלק הנשמה שבתורה) ששייך בעיקר להנשמה{{הערה|ראה תניא פל&quot;ה (מד סע&quot;א ואילך) ושם פל&quot;ז (מט א-ב) ובכ&quot;מ.}} שבאדם, ובנשמה שהוא ענין של גילויים יכול להיות חסרון{{הערה|&quot;ואף שגם שורש הנשמה הוא בהעצמות יש לומר דכיון שאהבת הקב&quot;ה לישראל היא כמו אהבה טבעית (כדלהלן בפנים) לכן לגבי הענין דבחירת העצמות בהגוף הוא דוגמת ענין הגילויים ועצ&quot;ע&quot; - כל ישראל תשל&quot;ג (הע' 33). ועיין להלן בערך ד*כל יזכו לגאולה משא&quot;כ ביצי&quot;מ* שמבאר שאחרי מ&quot;ת שנתחדש לבנ&quot;י ענין &quot;עבד&quot;{{הערה|&quot;אוזן ששמעה בהר סיני עבדי הם וכו&quot; ו&quot;תעבדון את האלקים וגגו'&quot;}} שהבחירה שלנו בה' הוא בחירה עצמית (שלמעלה מרצון טבעי שיש ל&quot;בן&quot;) אי אפשר להתנגד לקשר העצמי (רק באופן זמני כמו ביו&quot;כ אבל ב(גאולה שהוא) ענין כללי לא יועיל) שהרי כל הבחירה נועד בכדי ש&quot;לא ידח ממנו נדח&quot; (ולכן לא יהיה בזה בחירה חפשית, ואולי ע&quot;ד שבדברי הרשות אין בחירה חפשית, ועיין במכתב שכתב הרבי אחרי פטירת אחיו)}}, אבל קיום המצוות שייך להגוף שבזה הוא בחירת העצמות לכן הוא בכל ישראל, כמארז&quot;ל &quot;אפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון&quot;, ומפרש בחסידות שהמצוה{{הערה|היינו אפי' מצוה א' לכאו'}} שעושה היהודי ה&quot;ה ממלא את כל מציאותו, ועי&quot;ז יזכה לתחה&quot;מ &quot;ועי&quot;ז יתעלו (אח&quot;כ{{הערה|&quot;לאחרי שתתגלה להם ההמשכה שהמשיכו ע&quot;י קיום המצוות (ע&quot;ד שג&quot;ע הוא הקדמה לתחה&quot;מ שם הע' 46), ועפ&quot;ז יש לבאר הסדר שבכתוב &quot;ועמך כולם צדיקים &quot;, המעלה דישראל; לאח&quot;ז - &quot;לעולם יירשו ארץ&quot;; ולאח&quot;ז עוד מעלה &quot;נצר מטעי גו'&quot; די&quot;ל הביאור בזה שלאחרי שיירשו ארץ ותתגלה להם ההמשכה שהמשיכו ע&quot;י קיום המצוות ועמך כולם צדיקים אז דוקא יוכל להיות הגילוי ד&quot;נצר מטעי גו'&quot; (ד&quot;ה להבין ענין תחה&quot;מ תשמ&quot;ו (ספר המאמרים מלוקט (בדפו&quot;ח) ח&quot;ג עמוד רכא) הע' 19).}}) למדריגה נעלית יותר שתתגלה מעלתן של ישראל מצד עצמם שהם נצר מטעי מעשה ידי להתפאר שהוא למעלה יותר גם מההמשכה שנמשכת ע&quot;י קיום המצוות&quot;{{הערה|ד&quot;ה קומי אורי תשל&quot;ג ס&quot;ו-ז (ספר המאמרים מלוקט (בדפו&quot;ח) ח&quot;ד עמוד רס&quot;ט) ועיין ג&quot;כ כל ישראל תשל&quot;ג (בדפו&quot;ח ח&quot;ג עמוד ריז) דמוסיף &quot;דהגם שחיות הגוף הוא מהנשמה מ&quot;מ שורש הגוף הוא למעלה משורש הנשמה (וכמבואר לעיל בערך [[גם הגוף יקום]] שהאהבה וההתקשרות דהקב&quot;ה לישראל מצד נשמתם בנים אתם להוי' אלקיכם היא כמו אהבה טבעית כביכול ע&quot;ד אהבת אב לבנו היינו ששורש אהבה זו הוא ממדריגה ששייכת שם תפיסת מקום דהנאהב ואינה מעצמותו ממש משא&quot;כ האהבה וההתקשרות דהקב&quot;ה לישראל מצד הגוף שלהם היא לא מצד מעלת הגוף גם לא המעלה דבן מעלה עצמית אלא מצד זה שהקב&quot;ה בחר בהגוף דישראל בבחירה חפשית וכבחירה זו היא מעצמותו) וזה גופא שהנשמה נמשכת להחיות את הגוף הוא מפני העילוי של הגוף מצד שרשו בדוגמת זה שהתורה מפרשת ומבארת המצוות מפני שהמצוות הם למעלה מהתורה&quot;.}}.<br /> <br /> ובמק&quot;א אומר הרבי{{הערה|ניחום אבלים יו&quot;ד אדר תשל&quot;ד (תורת מנחם ע' 262).}}, שגן עדן תלוי בעבודת האדם, וישנם כמה תנאים כדי לזכות לג&quot;ע, משא&quot;כ עולם התחי' שייך לכאו&quot;א מישראל, &quot;כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא&quot;, מבלי הבט על מעמדו ומצבו בעבודת ה'.<br /> <br /> ובנוגע אלה שלא קיימו מצוות?<br /> <br /> אומר הרבי: לכל לראש – לא קיימת מציאות כזו, כמארז&quot;ל{{הערה|ברכות נז, א. עירובין יט, א. וש&quot;נ.}}&quot;אפילו ריקנין שבך (פושעי ישראל) מלאים מצוות כרימון&quot;.<br /> <br /> ויתירה מזה: איתא בגמרא{{הערה|סנהדרין קי, סע&quot;ב.}} &quot;קטן מאימתי בא לעוה&quot;ב .. משעה שנולד, שנאמר{{הערה|תהלים כב, לב.}}יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה&quot; [ויש דעה &quot;משעה שנזרע (אפילו הפילה אמו ונמחה{{הערה|פרש&quot;י סנהדרין שם.}}), דכתיב{{הערה|שם, לא.}}זרע יעבדנו&quot;] – אע&quot;פ ש&quot;בשעה שנולד&quot; אינו שייך עדיין לקיום מצוות, ועכצ&quot;ל, שהענין דתחה&quot;מ הוא מצד מציאות הגוף של איש הישראלי כשלעצמו.<br /> <br /> ===כל ישראל יצאו מה שאין כן ביציאת מצרים===<br /> <br /> ביציאת מצרים לא זכו כל ישראל לצאת כמבואר בחז&quot;ל{{הערה|שמות רבה (פ&quot;ג,ו)}} עה&quot;פ &quot;אהיה אשר אהיה&quot; שרק &quot;במרובים{{הערה|אע&quot;פ ש&quot;הללו עובדי ע&quot;ז וכו'&quot;}} אהיה (אמלוך עליהם) בעל כרחם&quot; אבל יחידים שיבחרו לפרוק עולי לא אהי' לאלוקים בעל כרחם, (וכמבואר במדרש{{הערה|שמו&quot;ר (פי&quot;ד, ג) תנחומא וארא יד פרש&quot;י בא (י, כב) וראה מכילתא ר&quot;פ בשלח}}שאותם הרשעים שלא רצו לצאת ממצרים מתו במכת חושך), אבל בגאולה העתידה יצאו גם יחידים וכמפורש בפירוש רש&quot;י על הכתוב &quot;ושב ה' אלקיך גו'&quot; שהכוונה בזה לכאו&quot;א בפרט{{הערה|ובלשון רש&quot;י &quot;אוחז בידיו ממש איש איש . . תלוקטו לאחד אחד בני ישראל&quot;}}{{הערה|מכיון ש&quot;סוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן&quot; ונפסק להלכה בהל' ת&quot;ת{{הערה|הל' ת&quot;ת לאדה&quot;ז פ&quot;ד ה&quot;ג}} שכולל כאו&quot;א מישראל}} וכמבואר בחסידות{{הערה|ד&quot;ה והי' ביום ההוא כו' תש&quot;ג (סה&quot;מ אידיש ע' 78) וראה ד&quot;ה הנ&quot;ל בלקו&quot;ת (דרושים לר&quot;ה ס, א)}}על הפסוק &quot;יתקע בשופר גדול ובאו האובדים . . והנדחים&quot; שכולל אפילו אלו שלא ירצו לצאת.<br /> <br /> הסיבה לזה הוא מפני שלפני מ&quot;ת היו בנ&quot;י רק &quot;בנים&quot; (&quot;בני בכורי ישראל&quot;) שב&quot;בן&quot; הרצון שלו לאלקות הוא טבעי ולכן אפשר ע&quot;י בחירה חפשית שלמעלה מרצון הנשמה{{הערה|כי הרי בחירה זו אצל האדם היא מצד זה ש&quot;הן האדם היה כאחד ממנו&quot; דומה להקב&quot;ה, ולכן &quot;אין מי שיעכב על ידו&quot;{{הערה|רמב&quot;ם הל' תשובה}} שאינו מוגדר בשום הגדרות ראו בלקו&quot;ש ח&quot;ד עמו' 1147. 1309.}} להתנגד, (וע&quot;ד{{הערה|ולא ממש שהרי דין זה הוא גם אחרי מ&quot;ת שלפי שעה אפשר להתנגד גם לקשר העצמי ד&quot;עבד&quot;}} שמצינו ביו&quot;כ שאם עבר על עבירה ביו&quot;כ שבבחירתו התנגד ל&quot;עיצומו של יום&quot; אין הקשר עצמי שמתגלה ביו&quot;כ מכפר (אפי' לדעת רבי שאי&quot;צ תשובה) כביאור הרוגוצובי{{הערה|&quot;דאין קטיגור נעשה סניגור&quot;, צפע&quot;נ הל' יבום ס&quot;ד ה&quot;כ בסופו, ועפ&quot;ז מיישב מדוע לא מתרצת הגמרא שם על הקושיא &quot;היכא משכחת לרבי כרת ביוה&quot;כ (אם לא נימא דמודה רבי בכרת דיומא דמשכחת באחטא ויוהכ&quot;פ מכפר שמודה רבי שאינו מכפר (יומא פז,א) אלא ששניהם (בכרת דיומא ואחטא ויוהכ&quot;פ מכפר) טעם אחד להם דאין קטיגור נעשה סניגור. ועד&quot;ז הוא באחטא ואשוב שאין מספיקין בידו לעשות תשובה (יומא פה,ב) &quot;הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא&quot; (אגה&quot;ת פי&quot;א). וזוהי הסיבה שביציאת מצרים אפילו עובדי ע&quot;ז יצאו כיון שהתגלה הקשר ד&quot;אבינו&quot; ש&quot;בין ובין כך בני הם&quot; אבל יהודים שהתנגדו לגילוי ההתקשרות ומיאנו לצאת לא יצאו}}).<br /> <br /> אבל לאחרי מ&quot;ת ש&quot;ובנו בחרת&quot;{{הערה|נוסח ברכה שניה דברכות קר&quot;ש דשחרית &quot;שכשיאמר ובנו בחרת מכל עם ולשון יזכור מ&quot;ת&quot;(שו&quot;ע אדה&quot;ז ס&quot;ס ס&quot;ד)}}(שבחירה אמיתית הוא שמצד רצונו וטבעו כביכול אין שום סיבה לבחור א' יותר מהשני ולכן מושרש בהעצם ממש) שעל ידי זה נשתרש בנש&quot;י ש (בפמנימיות) יש להם (לא רק רצון לאלקות כ&quot;בנים למקום&quot;) אלא גם תכונה של &quot;עבדים&quot;{{הערה|&quot;אזן ששמעה על הר סיני כי לי בנ&quot;י עבדים וכו'&quot;, &quot;בהוציאך את העם ממצרים תעבדון וגו'&quot;}} נעשה הקשר שלנו להקב&quot;ה כ&quot;עבד&quot; ש&quot;הוא מצ&quot;ע ובכח עצמו מתקשר כו׳&quot;{{הערה|ד&quot;ה ומקנה רב בתחלתו (עמ' שח-ט, ועמ' שיט). ולהעיר מהמבואר בד&quot;ה מרגלא בפומי' דרבא תשמ&quot;א בהמעלה דקב&quot;ע (של ה&quot;עבד&quot;) על רעותא דלבא (של ה&quot;בן&quot;) &quot;דרעו&quot;ד הוא רצון האדם וגם כשהרצון שלו הוא בביטול שאינו רוצה לעצמו כלל וכל רצונו הוא שיושלם רצון הקב&quot;ה מ&quot;מ גם רצון זה הוא הרצון של האדם - מציאות, והעבודה דקבלת עול שמקבל עליו לקיים ציווי השם גם כשהציווי הוא כנגד רצונו בדוגמת עבד שעבד הוא מוכרח לקיים רצון האדון הוא לא מצד המציאות רצון שלו אלא מצד עול מלכות שמים המוטל עליו&quot; שעפ&quot;ז אולי י&quot;ל עוד ביאור למה לע&quot;ל כולם יצאו שהוא לא רק מצד תכונת ה&quot;עבד&quot; שיש בנו (שהוא קשר יותר עמוק), אלא מפני שלא יהיה לנו בחירה כבן שיכול להתנגד אלא כ&quot;עבד&quot; ש&quot;מוכרח לקיים רצון אדונו . . מצד עול מלכות שמים המוטל עליו&quot; ויל&quot;ע אם יש לביאור כזה מקור מהרבי.}} שעי&quot;ז נעשה הרצון (הפנימי) לאלקות גם מצד העצם (-כח הבחירה) וכיון שהקשר הוא מצד העצם לכן סוכ&quot;ס יתגלה (עכ&quot;פ בענינים כלליים{{הערה|דמה שבנוגע ליוה&quot;כ אפשר לו לנגד להתקשרות זו (אפי' אחר מ&quot;ת) זהו רק לפי שעה וע&quot;ז ניתנה לו הבחירה אבל בנוגע ללעתיד לבא הרי זהו כל ענין הבחירה שנתחדש לאחר מ&quot;ת שסו&quot;ס לא יודח ממנו נדח (וראה גם תורת שלום שיחת פורים העת&quot;ר (עמוד 220) ובהערה 4 שם).}} כגון כש&quot;יתקע בשופר גדול&quot; דלע&quot;ל){{הערה|לקוטי שיחות חי&quot;א (שמות שיחה א)}}{{הערה|ועי' בשיחת ראה תשכ&quot;ב (נדפס בהוספות ללקו&quot;ש ח&quot;ד ע' 42–1339) שענין הבחירה ניתן להאדם כדי שהעליות בעבודת ה׳ יהיו בעבודתו ולכן אפשר להיות רצון בלעו&quot;ז עד מס&quot;נ, וכן למעלה שנתינת כח לרע גם בדרגא הכי גבוה ורק שמצד בחירה חפשית דעצמות ממש - &quot;ואוהב את יעקב&quot; וע&quot;י שהאדם בוחר ג&quot;כ בטוב מתגלה בו בחירת העצמות בגוף ועי&quot;ז בנשמה.<br /> היינו שבחי&quot;א הוא 1. הבחירה של ה' שעי&quot;ז נשתרש בנש&quot;י תכונה של &quot;עבדים&quot; 2. פעולת הרצון רק בנשמה, 3. שמצד רצון זה *סוכ&quot;ס* לא ידח.<br /> ובח&quot;ד הוא 1. הבחירה שלנו בפועל ממש, 2. מגלה בחירת העצמות (שהוא בעיקר בהגוף כמבואר במק&quot;א). (ומבאר שם הטעם - &quot;כי בשביל אפשריות הבחירה נתן הקב&quot;ה רשות להסטרא אחרא להגביה עצמה כנגד כל המדריגות שבקדושה גם נגד דרגת &quot;אנכי&quot; אלא דמכיון שהתוקף שבה אינה מצד עצמה ורק בכדי לעורר את האדם הרי ע&quot;י בחירת האדם היא מתבטלת עד שאין לה שום מציאות כלל&quot;).}}.<br /> <br /> ===[[אומות העולם]]===<br /> [[חסידי אומות העולם]] יקומו לתחיה, ואף חלק מהגילויים שיושפעו לבני ישראל בגאולה תלויים ב[[עבודת הבירורים|בירור]] האומות שיתרחש בגאולה{{הערה|צ,א ובגמ' קה,א בסנהדרין יש סתם משנה כדעת ר' יהושע שכל הגוים שאינם &quot;שכיחי אלוקים&quot; (היינו [[חסידי אומות העולם]]) יקומו לתחיה.<br /> וכן נפסק להלכה ([[רמב&quot;ם]] הל' תשובה פ&quot;ג ה&quot;ה (והל' מלכים פ&quot;ח הי&quot;א ומוסיף שם &quot;והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה כהן הקכ&quot;ה בתורה&quot;* &quot;חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא&quot; (אבל ישנם מקורות שלא יזכו לתחה&quot;מ (מצו&quot;ד דניאל יב,ה) ומבואר בזה (הדרך לתשובה (לר&quot;מ שטרנבוך) ע' לד ועוד*. שיהיה חילוק בדרגת הגילוי וכיו&quot;ב.) ומבואר ב[[חסידות]](מחר חודש תשכ&quot;ח (מלוקט ה) ס&quot;ו וס&quot;י) שחלק (ומ&quot;מ מקדים &quot;אלוקים יחננו&quot; לפני &quot;תשפוט עמים&quot; &quot;שעיקר הענין דיה&quot;מ הוא שאז יושפע שפע (בגו&quot;ר) לישראל אלא ששלימות השפע לישראל הוא ע&quot;י שיתקדש שמו בעולם&quot; {לשון המאמר שם) מהגילויים דלע&quot;ל תלוי דוקא בבירור האומות (&quot;כי תשפוט עמים מישור&quot;(=ביושר) שלכן מקדים &quot;מזמור&quot; (ד[[מלאכים]] שרש האומות) לפני &quot;שיר&quot; (ד[[בנ&quot;י (בני ישראל)|בנ&quot;י]])) שיהיה לע&quot;ל.}}.<br /> <br /> ==יום הדין אחר תחיית המתים==<br /> <br /> שלש דעות בענין זה:<br /> <br /> א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו{{הערה|1=[[רמב&quot;ן]] בספר הגמול ועוד.}}. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא<br /> בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה{{הערה|מהר&quot;י אברבנאל בספר מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.}}. - ג) דעת [[האריז&quot;ל]], וז&quot;ל: ואם תאמר מאחר שעברו על ה[[נשמה]] הזאת יום הכפורים ויסורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם{{הערה|עכ&quot;ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי&quot;ז.}}. ומוסיף על זה בספר נשמת חיים{{הערה|שם.}} זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או [[יסורים]] לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהיה איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ&quot;ל{{הערה|בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ&quot;ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).}}.<br /> <br /> ==תוכנה ותכליתה של זמן התחייה==<br /> ===עיקר השכר ותכלית הבריאה===<br /> {{להשלים|1. המבואר בהג&quot;ה בתניא שתכלית השכר הוא באלף השביעי. 2.להוסיף מ&quot;מ מורחבים יותר בתורתו של אדמו&quot;ר הזקן אודות הפסק כהרמב&quot;ן (כמדומה מאמר בתו&quot;א). 3. משמעות ומקור לכך שתורת החסיות &quot;פסקה&quot; כהרמב&quot;ן. 4.לחפש הרחבה אודות מצב העולם וזיכוכו ואם יש להוסיף פסקה או אפילו פרק.}}<br /> תחיית המתים הוא זמן קבלת השכר על עבודת האדם בעולם. על הפסוק{{הערה|דברים ז, יא.}}: &quot;אשר אנכי מצווך היום לעשותם&quot; דרשו חז&quot;ל{{הערה|מדרש תנחומא בראשית א, תלמוד בבלי עירובין כב, א, הובא בפרש&quot;י על הפסוק}}: &quot;היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם&quot;. נחלקו הרמב&quot;ן והרמב&quot;ם בייעוד זה, האם תכלית השכר יהיה בגן עדן או בזמן התחייה, בעוד [[הרמב&quot;ם]] טוען{{הערה|משנה תורה, הלכות תשובה פרקים ח-ט.}} שתכלית השכר היא לנשמות ללא גופים, ועיקרו בגן עדן. טוען לעומתו הרמב&quot;ן שעיקר השכר הוא לאחרי שיחיו המתים לנפש בגוף{{הערה|שער הגמול קרוב לסופו.}}.<br /> <br /> תורת החסידות מכריעה ופוסקת כדעת הרמב&quot;ן שעל אף שב'מחר' הכוונה הן ל[[גן עדן]] והן לזמן שלאחרי תחיית המתים. עיקר קבלת השכר היא בזמן התחייה{{הערה|שם=לקות|לקוטי תורה שלח מו, ד.}}.<br /> <br /> ובפרטיות, בתחיית המתים יהיה ה[[שכר ועונש|שכר]] לה[[גוף]], עבור קיום ה[[מצוות]] [[צדקה]], שמשום זה ועמך כולם [[צדיק]]ים] שעשה עם הגוף, (השכר ל[[נשמה]] עבור [[לימוד התורה]] הוא ב[[גן עדן]]). אך עיקר המעלה של תחיית המתים הוא גילוי מעלת ישראל עצמם{{הערה|ד&quot;ה להבין ענין תחה&quot;מ תשמ&quot;ו, סה&quot;מ מלוקט ג.}}.<br /> <br /> תחיית המתים הוא הזמן בו יגיע העולם לתכלית שלמותו. באותה התקופה תושלם מטרת הבריאה, שהיא כדברי המדרש{{הערה|מדרש תנחומא, נשא, טז.}}: &quot;לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]&quot;. לפי שיגיעו העולם והנבראים לדרגה נעלית. יהיו [[כלים]] לגילוי אלוקי, (זיכוך הנבראים ב[[עולם העשייה]] יהיה ככלים ד[[אצילות]], שהם אלקות ממש{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/783.htm המשך תערב חלק ב, עמוד תשפ&quot;ג].}}.) ודרגת האלוקות שתאיר בעולם תהיה דרגה הכי נעלית{{הערה|תניא, פרק לו.}}.<br /> <br /> שני העניינים האמורים משלימים זו את זו. לפי ששלמות השכר היא הדבקות בבורא העולם שהוא תכלית השלמות. וענין זה גופא נשלם בעת ובזמן התחייה כשיושלם מטרת הבריאה שתהיה &quot;דירה בתחתונים&quot;{{הערה|שם=אגרת}}.<br /> <br /> ===גילוי אלוקות: דרגתו ואופנו===<br /> ===דרגתו===<br /> {{להשלים|1.שייכות התואר &quot;ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים&quot;.}}<br /> בזמן התחייה יתגלה גילוי אלוקי מ[[עצמות ומהות|עצמות אין סוף]] כמו שהוא ללא שום הסתר ולבוש{{הערה|תניא פרק לו.}}. על גילוי זה נאמר:{{הערה|ישעיה ל, כ.}} &quot;וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ&quot; ופירש רש&quot;י: &quot;לא יתכסה ממך בכנף בגדיו כלומר לא יסתיר ממך פניו&quot;, הפלאת הגילוי לעתיד היא שלבד ההפלאה שכל הדברים המעלימים יבטלו, גם הגילוי עצמו שרשו יהיה בעצמות ממש שלמעלה מגדר 'גילוי' ו'אור'.<br /> <br /> המושגים 'עצם' ו'גילוי' מבטאים שני דרגות שמחד גיסא שייכים זה לזה אולם מאידך גיסא רחוקים זה מזה. ה'עצם' הוא הדבר כפי שהוא מאיר ונרגש לעצמו, לעומת המושג גילוי שהוא ההתגלות של הדבר אל מציאות אחרת שמחוץ לעצם אישיותו. ולכן הגילוי הוא דרגה פחותה יותר ואינו העצם עצמו אלא רק התפשטות שלו. להמחשת ההבדל מביאה תורת החסידות [[משל]] מ[[כוחות הנפש]], שלמרות שהכוחות כולם הם כוחות הנפש, יש בהם חילוקי דרגות, וישנם כוחות שפחות מבטאים את פשטותה של הנפש, וישנם כוחות קרובים ועצמיים יותר. (ולדוגמה: החילוק בין הכוחות המתלבשים באברים פרטיים, ובין הכוחות שאינם מתלבשים - ככוח ה[[רצון]] שמאיר בכל הגוף, והוא משום שהוא כח שמבטא את עצם הנפש). אולם עצם הנפש עצמה נעלית מכל הכוחות והיא עצמה לעולם אינה מתגלית כפי שהיא במהותה ועצמותה בכוחות, משום שהיא עצם רוחני מופשט מכל תואר והגדרה{{הערה|שם=אגרת}}{{הערה|ביאורי הרי&quot;כ על התניא מובא ביאור ממלך שאל העם מתגלה רק כוחותיו ומעלותיו אולם הוא עצמו נעלה מזה.}}.<br /> <br /> ולפי שהגילוי יהיה מ[[עצמות]] אין סוף עצמו שאינו מוגבל כלל, המשכתו לא תהיה מצד עבודת הנבראים אלא כהמשכה וגילוי מלמעלה למטה מצד [[הקב&quot;ה]] בלבד, (והנבראים לא יהיו כלים להמשכה זו מצד עצמם). וזו מעלת הגילוי של תחיית המתים על הגילויים שיהיו קודם לכן, אפילו הגילויים הנעלים ביותר שיהיו ב[[ימות המשיח]], על אף שיתגלה אז [[אור אין סוף]] בדרגתו הנעלית ביותר, והוא גילוי שאינו מוגבל, סוף סוף גם גילויים אלו הם בגדר [[אור]] וגילוי, וממילא יש להם שייכות אל הנבראים ונמשכים על ידי עבודתם{{הערה|שם=תערב ב|המשך תער&quot;ב חלק ב [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/779.htm עמוד תשע&quot;ט ואילך].}}.<br /> <br /> ===אופנו===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[טל אורות טליך]]}}<br /> תחיית המתים יהיה על ידי טל תחיה{{הערה|שבת (פח,ב)}} כמארז&quot;ל{{הערה|כתובות (יא,א)}} כל העוסק בתורה טל תורה מחייהו&quot; שזוהי דרגא נעלית באא&quot;ס, שהוא יתן לנו כח לקבל הגילויים דלעתיד לבוא{{הערה| תניא פל&quot;ו}}.<br /> <br /> ===גילוי תענוגו של הקב&quot;ה===<br /> {{ערך מורחב|עולם הבא}}<br /> ה[[עולם הבא]], יהיה אחר שיחיו המתים, ואין בו לא אכילה ולא שתיה ולא [[פריה ורביה]] ולא משא ומתן ולא [[קנאה]] ולא [[שנאה]] ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] יז, א.}} ואינן חוזרים לעפרם{{הערה|סנהדרין צב, א.}} וקיימים לעולמים.<br /> <br /> == כבר היה לעולמים ==<br /> {{הפניה לערך מורחב|כבר היה לעולמים}}<br /> * לאחר שפרחה נשמתן במעמד [[מתן תורה]], החזירה הקב&quot;ה על ידי [[טל תורה]]{{הערה|ראה ד&quot;ה אתה הראת, שבועות תשמ&quot;ו, סה&quot;מ מלוקט א.}}.<br /> * בן האישה הצרפית על ידי [[אליהו הנביא]]{{הערה|מלכים א פרק יז, פסוקים יז-כד.}}.<br /> * בן האישה מנשי בני הנביאים על ידי [[אלישע הנביא]]{{הערה|מלכים ב' פרק ד, פסוקים יח-לז.}}.<br /> * [[חזון העצמות היבשות]] על ידי [[יחזקאל הנביא]]{{הערה|בשייכותו להגאולה - ראה התוועדות אחש&quot;פ תש&quot;ל ס&quot;ט. הוראה נפלאה מכך ראה התוועדויות תשמ&quot;ו ח&quot;ג ע' 200.}}.<br /> <br /> == [[מעשינו ועבודתנו]] ==<br /> במקום אשר יחזרו לעפרן לפני תחיית המתים, אפשר להתקיים על ידי העבודה של [[ביטול]], ונפשי כעפר לכל תהי'{{הערה|סה&quot;ש תשמ&quot;ח ח&quot;א ע' 277–278 [ד&quot;ה בלע המוות תשכ&quot;ה, סה&quot;מ מלוקט ב הע' 36].}}.<br /> <br /> תחיית המתים ענינה גילוי אור הסובב - למע' מהשכל, זוכים לזה על ידי אמונה למעלה מהשכל{{הערה|תו&quot;מ ח&quot;ו ע' 112.}}.<br /> <br /> עבודת האדם על דרך זמן התחיי', התעסקות בעניני [[עולם הזה]] בלי הנאה בזה{{הערה|אג&quot;ק ח&quot;ד ע' תנב.}}.<br /> <br /> תחיית המתים ב[[עבודת האדם]] היא, כשה[[עקב (איבר)|עקב]] שב[[רגל]] - שהוא נקרא מלאך המוות שבאדם, ולמרות כך האדם פועל שיהיה רץ לדבר מצווה, הרי הוא פועל תחיית המתים{{הערה|ו' תשרי תש&quot;מ ס&quot;י.}}.<br /> <br /> ע&quot;י מצוות, שמגשמיות - הווה ונפסד - מת, ולמרות כך עושים עם זה ומזה מצווה - נצחי, חיות{{הערה|שם=לקוטי|לקוטי שיחות חלק ג' עמוד 1011.}}.<br /> <br /> ע&quot;י עבודת הבירורים, להעלות הניצוץ - שנפל מדרגי', אקרי' מית - לקדושה, תחה&quot;מ{{הערה|שם=לקוטי}}<br /> <br /> == טעימה, מעין, והתחלה ==<br /> חדשים לבקרים דוגמא לתה&quot;מ{{הערה|מדרש איכ&quot;ר ג, ח.}}, וגם עכשיו נשמות חדשות, דוגמא לזה מולד הלבנה{{הערה|ד&quot;ה ויאמר לו יהונתן ש&quot;פ תולדות תשל&quot;א.}}{{הערה|אחש&quot;פ תשי&quot;ט, שיחו&quot;ק החדש ע' 289.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חיים נצחיים (בלע המוות)]]<br /> *[[עולם הבא]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * הרב סעדיה גאון (הרס&quot;ג), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kapah/7-2.htm האמונות והדעות, מאמר שביעי]''', תרגם: ר&quot;י קאפח. הוצאת המכון למחקר סורא ירושלים, נוי יורק, (תש&quot;ל) באתר 'דעת'.<br /> * הרב משה בן מימון (הרמב&quot;ם), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/thiyat-2.htm אגרת תחיית המתים]''', ליפסיה (1860) באתר 'דעת'.<br /> * הרב משה טראני (המבי&quot;ט), '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14113&amp;st=&amp;pgnum=258 בית אלוקים, פרק נג ואילך]''', ורשה, (תרל&quot;ב).<br /> ====חסידות====<br /> *[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/85 אגרות קודש חלק א', אגרת פ&quot;ה]''' - כל אחד מישראל יזכה לתחיית המתים<br /> *הרבי, '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר']''' - ביאור ענין תחיית המתים ופרטיו<br /> *[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/209 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר&quot;ט]''' - פרטים נוספים בתחיית המתים<br /> <br /> ;מאמרים באתר {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *'''[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=75&amp;article=384 כל מה שרצית לדעת על תחיית המתים]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6193 בניית המקדש, קיבוץ גלויות, תחיית המתים]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=3350 תחייה ניסית ותחייה טבעית]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6264 ההתעלות שבחזרת הנשמות לגופים]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=5810 בין הגוף לנשמה בתחיית המתים]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6107 תחיית המתים - גם לגויים?]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6079 האם כל ישראל יקומו בתחיית המתים?]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6369 מראם של הקמים לתחיה]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=3852 אלמנה שנישאת בשנית - למי תחזור בתחיית המתים?]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=3318 הכוהנים שיקומו לתחייה - ישארו כוהנים?]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=5763 מצוות פרו ורבו לאחר התחייה]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=1785 הנישואין בתקופת הגאולה]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=1828 כיבוד הורים בתחיית המתים]'''<br /> <br /> ;כתבות באתר {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/22291.htm המוות - תאריך התפוגה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/22981.htm אלוקים לא מחפש שימותו עליו] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/about_hageula/23706.htm הסטטיסטיקה שלא רואה ממטר, בקרוב תיתן לכולנו חיי נצח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/vid/malkeinu/16955.htm י&quot;ב סיון / שיחת קודש • &quot;ומשה ואהרן עמהם&quot;] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *הרב סענדי ולישאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/724663/ מהותה של תחיית המתים • ענינו של משיח]''' {{וידפו}} מר חשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> *הרב מנחם מענדל הראל, בסדרת מאמרים באתר חב&quot;ד אינפו: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68511 מי יקום בתחיית המתים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68658 האם ימותו שוב לאחר התחיה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68861 עולם הבא בשיטת הרמב&quot;ם: נשמה ללא גוף] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69081 שיטת הרמב&quot;ן בנושא גן עדן ועולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69397 הכרעת תורת החסידות בנוגע לעולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69529 כיצד תספיק הארץ לכל הקמים בתחייה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69976 האם המתים יקומו חולים או בריאים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70950 קיום המצוות של הקמים בתחיית המתים] {{אינפו}} ה'תשע&quot;ב<br /> <br /> {{אבלות וימי זכרון}}<br /> {{גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:לעתיד לבוא]]<br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]<br /> [[קטגוריה:י&quot;ג עיקרי האמונה]]</div> מחכה לביאתו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%9D&diff=833867 שיחה:תחיית המתים 2026-03-15T10:00:51Z <p>מחכה לביאתו: /* צורך בסידור ועריכה דחופה של הערך */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>אין ערך?! או דילמא בעי' בקישורים. '''[[משיח]] נאו!''' '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]''' - '''היום כ&quot;ה באייר ה'תש&quot;ע מקבלים פני מלכינו!'''<br /> <br /> :אין. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ&quot;ה באייר ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 19:11, 9 במאי 2010 (UTC)<br /> ::מורא'דיק. '''[[משיח]] נאו!''' '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]''' - '''היום כ&quot;ה באייר ה'תש&quot;ע מקבלים פני מלכינו!'''<br /> <br /> :אשתדל בל&quot;נ לרגל תחיית המתים שתתרחש בקרוב. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ&quot;ה באייר ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 19:13, 9 במאי 2010 (UTC)<br /> ::ישר כח. אני כרגע הול, אז כדאי שתשים עין על ההוא שמכניס ערכים מויקיפדיה ככתבם וכלשוהנם יוצור באלאגן. '''[[משיח]] נאו!''' '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]''' - '''היום כ&quot;ה באייר ה'תש&quot;ע מקבלים פני מלכינו!'''<br /> <br /> ערך מצויין. האם יש למישהו את הספר 'הנה ימים באים'? יש שם הרבה חומר. כמו&quot;כ בס' [[ימות המשיח (ספר)]], המופיע הן ב[[אתר צעירי חב&quot;ד]] והן באתר החדש על הגאולה. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> ::אתר חדש? כוונתך ל[[חב&quot;ד בישראל]]? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ה' בתמוז ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 05:48, 17 ביוני 2010 (UTC)<br /> :::לא. אתר חדש שהעלו צא&quot;ח, בעריכת הרב אלישעוויץ. היו עליו פרשומות וקישורים באתרי חב&quot;ד. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> רשום בכותרת: האנשים שיהיו בזמן תחיית המתים <br /> <br /> כתב רבינו סעדיה גאון בעבור שהכתוב לא דבר בזה ולא רבותינו לא קבלו בזה קבלה, נחלקו בזה.<br /> אבל זה היה קודם דברי המהרח&quot;ו בשם האריז&quot;ל בשער הגלגולים. שם מבואר הענין וקיבל הדברים מפי אליהו הנביא ז&quot;ל.<br /> <br /> == בניין הערך ==<br /> <br /> <br /> לענ&quot;ד ערך זה צריך להיות בנוי כך:<br /> <br /> '''תחיית המתים''' הוא תהליך שעתיד להתרחש לעתיד לבוא, בו כל שוכני עפר יקומו לתחייה. האמונה בזה היא אחת מי&quot;ג העיקרים שמנה הרמב&quot;ם.<br /> ;הנבואות (או כיו&quot;ב)<br /> כאן צריכות לבוא הנבואות על תחיית המתים מהתורה ומהנביאים והכתובים עם הביאורים שהופיעו בגמ' וכו'.<br /> ;אופנה<br /> כיצד תתרחש תחיית המתים - מחלוקת בעצם הלוז או תרווד רקב, צדיקים וכו', ובזה נכלל האם יקומו בריאים או חולים ויתרפאו.<br /> ;מקומה<br /> בא&quot;י או בכל העולם<br /> ;מי הם הקמים<br /> האומרים כו' משנה בסנה', דברי הגמ' שמביא הרבי שכולם יקומו וכו'.<br /> ;מצב האדם<br /> כאשר יקומו יהיו בדרגא גבוהה - כאדה&quot;ר וכו', נשמות חדשות..<br /> ;יום הדין<br /> כתוב שכשיקומו, יהיה יום הדין - מי ישאר לחיות כו'.<br /> <br /> [אפשר להתייחס גם ל- האם ישארו קיימים, ולציין לערך מורחב - עולם הבא].<br /> <br /> כל זה מיועד לערך על תחיית המתים! ובערך נפרד על &quot;[[עולם התחייה]]&quot; צריך לכתוב:<br /> <br /> '''עולם התחייה''' הוא הזמן שלאחר תחיית המתים, בנוגע לזמן זה יש תיאורים מפליאים, והראשון שבהם הוא דברי הפסוק &quot;עין לא ראתה אלקים זולתך&quot;. כלומר, שכל מה שתיארו הנביאים לא מתקרב למה שיהיה אז.<br /> <br /> יש להמשיך, אך אין לי אפשרות כרגע, והמשך יבוא בלנ&quot;ד...• [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 06:51, 31 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> <br /> == הרחבת הערך ==<br /> <br /> {{ברכות}} מעומק הלב לגדול סוללי הדרך הישרה הקלה והמהירה בחב&quot;דפדיה - הרה&quot;ג הרה&quot;ח [[משתמש:הנחה]] - על התחלת העברת החומר לערך זה, שסוף סוף יזכה לכלול גם את התוכן העיקרי של תחיית המתים, ע&quot;פ חסידות. בתקווה להמשך וסיום העבודה תיכף ומיד ממש.<br /> <br /> שים לב - כרגע הערך נמצא במקום ה-60 בין הערכים הארוכים, עם 26,596 תוים. בזכות עבודתך יהיה בעז&quot;ה הערך מבין ה-20 הראשונים! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 12:02, 14 בפברואר 2016 (UTC)<br /> :תודה!..--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:22, 14 בפברואר 2016 (UTC)<br /> <br /> ==ההבדל בין השכר של תחיי המתים לשכר האלף השביעי==<br /> <br /> לדעתי יש לכתוב דבר מה בנושא זה.<br /> <br /> == צורך בסידור ועריכה דחופה של הערך ==<br /> <br /> נקלעתי בהשגח&quot;פ לערך, לפענ&quot;ד הוא ארוך מידי (ומפורט לעיתים בצורה מוגזמת - ערך בחבדפדיה אמור להיות תמציתי ולא פרטים ופרטי פרטים אא&quot;כ הדבר נצרך), כתוב לא ברור ומבלבל את הקורא.<br /> <br /> לצערי לא מצאתי זמן על מנת להתחיל לסדר את הערך בעצמי ומעלה כאן את הנושא ע&quot;מ שאם למישהו יש יכולת יפעל בעניין. ייש&quot;כ. [[משתמש:מחכה לביאתו|מחכה לביאתו]] - [[שיחת משתמש:מחכה לביאתו|שיחה]], 12:00, כ&quot;ו באדר, ה'תשפ&quot;ו 12:00, 15 במרץ 2026 (IST)</div> מחכה לביאתו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99&diff=726214 חידון גאולה ומשיח הארצי 2024-12-29T10:52:21Z <p>מחכה לביאתו: קישורים פנימיים</p> <hr /> <div>{{לעריכה דחופה|סיבה=הערך הינו בעל חשיבות גבוהה מאד, ויחד עם זאת עריכתו ברמה נמוכה מאד והמידע המובא בו דל ולא מקיף.}}<br /> [[קובץ:חידון גאומ&quot;ש בארץ ישראל תשפ''ד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|החידון ב[[ארץ ישראל]] [[תשפ&quot;ד]]]]<br /> [[קובץ:הזוכים בחידון גאומ''ש בארץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזוכים בחידון ב[[ארץ ישראל]] (בשנת [[תשפ&quot;ד]])]]<br /> <br /> חידון גאולה ומשיח הארצי הוא אירוע חינוכי ורוחני משמעותי, שנערך על ידי [[את&quot;ה המרכזי 770|ארגון את&quot;ה העולמי]] ומוקדש ללימוד ענייני [[גאולה ומשיח]], על מנת לחזק את הלימוד בהם בקרב תלמידי התמימים ולהעצים את חשיבותם. האירוע, שמתקיים בכל שנה (החל [[תשפ&quot;ד|מתשפ&quot;ד]]), כולל תחרות ידע מקיפה בין תלמידי ישיבות [[ישיבת תומכי תמימים|תומכי תמימים]] מכל רחבי [[ארץ הקודש]]. <br /> <br /> נושא החידון משתנה משנה לשנה. בין הנושאים - שיחות ה'דבר מלכות', שיחות מרכזיות מ'ליקוטי שיחות גאולה ומשיח' וביאורי הרבי על פרקים י&quot;א וי&quot;ב בהלכות מלכים.<br /> == החידון הראשון - תשפ&quot;ד==<br /> '''ההכנה:''' לקראת החידון, התקיימה תקופת הכנה אינטנסיבית בישיבות תות&quot;ל באה&quot;ק, שכללה מבצע לימוד מקיף בשיחות ה[[דבר מלכות]], תרגול שאלות והכנות לקראת החידון. בתקופת המבצע נערכו מבחנים שלפי הציונים בהם נבחרו המתמודדים לחידון.<br /> <br /> אירוע הגמר של החידון התקיים בכ&quot;ג תמוז התשפ&quot;ד, יחד עם כינוס התמימים הארצי הראשון. הכינוס נערך באמפי וואהל בתל אביב, והשתתפו בו מאות תמימים, רבנים ומשפיעים.<br /> <br /> במהלך האירוע דיברו דוברים שונים, בהם משפיעים ורבנים, שעוררו את תלמידי התמימים על הצורך והחשיבות להשקיע בלימוד ענייני [[גאולה ומשיח]] ובשיחות ה[[דבר מלכות]] בפרט. כמו כן, באירוע הוקרנו מספר קטעי מולטימדיה מיוחדים שהופקו על ידי את&quot;ה העולמי ונערך סדר ניגונים המוני ומרגש שסחף את כל תלמידי התמימים ואנ&quot;ש שנכחו באירוע.<br /> <br /> מרכז האירוע היה מעמד הסיום הפומבי של החידון, אליו ניגשו 38 נציגי ישיבות תות&quot;ל באה&quot;ק. לאחר שלושה סבבים שכללו שאלות מכלל שיחות הדבר מלכות בכתב ובעל פה, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים ובמולטימדיה, הכריז חבר השופטים על הזוכים בחידון לשנת התשפ&quot;ד:<br /> <br /> * '''חתן הישיבות הקטנות:''' הת' לוי יצחק גבריאל <br /> * '''סגן הישיבות הקטנות:''' הת' אלחנן ניימן<br /> * '''חתן הישיבות הגדולות:''' הת' לוי יצחק רוזנבלט<br /> * '''סגן הישיבות הגדולות:''' הת' יוסף יצחק הרצל<br /> <br /> == חבר השופטים ==<br /> '''חבר השופטים בשנת התשפ&quot;ד:'''<br /> <br /> '''הרב [[חיים יוסף גינזבורג]]''' - שליח הרבי בשכונת רמת אביב וראש ישיבת תות&quot;ל רמת אביב.<br /> <br /> '''הרב [[שלמה הלפרן]]''' - רב קהילת חב&quot;ד תל אביב ומרבני מכון הלכה חב&quot;ד.<br /> <br /> '''הרב מנחם מענדל פרידמן -''' רב קהילת חב&quot;ד הדר גנים פתח תקווה ומשפיע בישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש.<br /> <br /> == ישיבות בארץ ישראל שמשתתפות בחידון ==<br /> <br /> === ישיבות קטנות ===<br /> <br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חח&quot;ל צפת]]<br /> <br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|חח&quot;ל נוף הגליל]]<br /> *[[תומכי תמימים נתניה|תות&quot;ל נתניה]]<br /> *[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|תות&quot;ל ראשון לציון]]<br /> *[[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד|תות&quot;ל בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תות&quot;ל בית שמש]]<br /> *[[ישיבת חנוך לנער|תות&quot;ל חנוך לנער]]<br /> *[[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תות&quot;ל אור יהודה]]<br /> *[[תומכי תמימים רחובות|תות&quot;ל רחובות]]<br /> *[[תומכי תמימים קריות|תות&quot;ל הקריות]]<br /> *[[ישיבה קטנה תורת אמת|תות&quot;ל תורת אמת]]<br /> <br /> === ישיבות גדולות ===<br /> <br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חח&quot;ל צפת]]<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (חיפה)|חח&quot;ל חיפה]]<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|חח&quot;ל נוף הגליל]]<br /> *[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תות&quot;ל ראשון לציון]]<br /> *[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תות&quot;ל בית שמש]]<br /> <br /> == צוות החידון ==<br /> <br /> * '''הרב [[מנחם מענדל ששון]]'''<br /> * '''הת' שלום רפאל מזרחי'''<br /> * '''הת' דוד גבריאל'''&lt;br /&gt;<br /> ==השפעת האירוע==<br /> חידון גאולה ומשיח הארצי תשפ&quot;ד נחשב להצלחה גדולה, עורר עניין רב בקרב תלמידי התמימים ובציבור הרחב וזכה לחשיפה עצומה באה&quot;ק ובעולם כולו. האירוע עורר חיות מחודשת בלימוד ה[[דבר מלכות]] בקרב תלמידי התמימים. כיום, נחשב החידון לאחד מהפרוייקטים הגדולים והמרכזיים ביותר של ארגון את&quot;ה העולמי.<br /> __חייב_תוכן_עניינים__<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[חידון גאולה ומשיח העולמי]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [https://chabad.info/tag/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9F-%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99/ תגית: &quot;חידון גאולה ומשיח הארצי&quot;] {{אינפו}}</div> מחכה לביאתו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99&diff=726213 חידון גאולה ומשיח הארצי 2024-12-29T10:41:55Z <p>מחכה לביאתו: </p> <hr /> <div>{{לעריכה דחופה|סיבה=הערך הינו בעל חשיבות גבוהה מאד, ויחד עם זאת עריכתו ברמה נמוכה מאד והמידע המובא בו דל ולא מקיף.}}<br /> [[קובץ:חידון גאומ&quot;ש בארץ ישראל תשפ''ד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|החידון ב[[ארץ ישראל]] [[תשפ&quot;ד]]]]<br /> [[קובץ:הזוכים בחידון גאומ''ש בארץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזוכים בחידון ב[[ארץ ישראל]] (בשנת [[תשפ&quot;ד]])]]<br /> <br /> חידון גאולה ומשיח הארצי הוא אירוע חינוכי ורוחני משמעותי, שנערך על ידי [[את&quot;ה המרכזי 770|ארגון את&quot;ה העולמי]] ומוקדש ללימוד ענייני [[גאולה ומשיח]], על מנת לחזק את הלימוד בהם בקרב תלמידי התמימים ולהעצים את חשיבותם. האירוע, שמתקיים בכל שנה (החל [[תשפ&quot;ד|מתשפ&quot;ד]]), כולל תחרות ידע מקיפה בין תלמידי ישיבות [[ישיבת תומכי תמימים|תומכי תמימים]] מכל רחבי [[ארץ הקודש]]. <br /> <br /> נושא החידון משתנה משנה לשנה. בין הנושאים - שיחות ה'דבר מלכות', שיחות מרכזיות מ'ליקוטי שיחות גאולה ומשיח' וביאורי הרבי על פרקים י&quot;א וי&quot;ב בהלכות מלכים.<br /> == החידון הראשון - תשפ&quot;ד==<br /> '''ההכנה:''' לקראת החידון, התקיימה תקופת הכנה אינטנסיבית בישיבות תות&quot;ל באה&quot;ק, שכללה מבצע לימוד מקיף בשיחות ה[[דבר מלכות]], תרגול שאלות והכנות לקראת החידון. בתקופת המבצע נערכו מבחנים שלפי הציונים בהם נבחרו המתמודדים לחידון.<br /> <br /> אירוע הגמר של החידון התקיים בכ&quot;ג תמוז התשפ&quot;ד, יחד עם כינוס התמימים הארצי הראשון. הכינוס נערך באמפי וואהל בתל אביב, והשתתפו בו מאות תמימים, רבנים ומשפיעים.<br /> <br /> במהלך האירוע דיברו דוברים שונים, בהם משפיעים ורבנים, שעוררו את תלמידי התמימים על הצורך והחשיבות להשקיע בלימוד ענייני גאולה ומשיח ובשיחות הדבר מלכות בפרט. כמו כן, באירוע הוקרנו מספר קטעי מולטימדיה מיוחדים שהופקו על ידי את&quot;ה העולמי ונערך סדר ניגונים המוני ומרגש שסחף את כל תלמידי התמימים ואנ&quot;ש שנכחו באירוע.<br /> <br /> מרכז האירוע היה מעמד הסיום הפומבי של החידון, אליו ניגשו 38 נציגי ישיבות תות&quot;ל באה&quot;ק. לאחר שלושה סבבים שכללו שאלות מכלל שיחות הדבר מלכות בכתב ובעל פה, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים ובמולטימדיה, הכריז חבר השופטים על הזוכים בחידון לשנת התשפ&quot;ד:<br /> <br /> * '''חתן הישיבות הקטנות:''' הת' לוי יצחק גבריאל<br /> * '''סגן הישיבות הקטנות:''' הת' אלחנן ניימן<br /> * '''חתן הישיבות הגדולות:''' הת' לוי יצחק רוזנבלט<br /> * '''סגן הישיבות הגדולות:''' הת' יוסף יצחק הרצל<br /> <br /> == חבר השופטים ==<br /> '''חבר השופטים בשנת התשפ&quot;ד:'''<br /> <br /> '''הרב חיים יוסף גינזבורג''' - שליח הרבי בשכונת רמת אביב וראש ישיבת תות&quot;ל רמת אביב.<br /> <br /> '''הרב שלמה הלפרן''' - רב קהילת חב&quot;ד תל אביב ומרבני מכון הלכה חב&quot;ד.<br /> <br /> '''הרב מנחם מענדל פרידמן -''' רב קהילת חב&quot;ד הדר גנים פתח תקווה ומשפיע בישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש.<br /> <br /> == ישיבות בארץ ישראל שמשתתפות בחידון ==<br /> <br /> === ישיבות קטנות ===<br /> <br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חח&quot;ל צפת]]<br /> <br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|חח&quot;ל נוף הגליל]]<br /> *[[תומכי תמימים נתניה|תות&quot;ל נתניה]]<br /> *[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|תות&quot;ל ראשון לציון]]<br /> *[[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד|תות&quot;ל בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תות&quot;ל בית שמש]]<br /> *[[ישיבת חנוך לנער|תות&quot;ל חנוך לנער]]<br /> *[[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תות&quot;ל אור יהודה]]<br /> *[[תומכי תמימים רחובות|תות&quot;ל רחובות]]<br /> *[[תומכי תמימים קריות|תות&quot;ל הקריות]]<br /> *[[ישיבה קטנה תורת אמת|תות&quot;ל תורת אמת]]<br /> <br /> === ישיבות גדולות ===<br /> <br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חח&quot;ל צפת]]<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (חיפה)|חח&quot;ל חיפה]]<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|חח&quot;ל נוף הגליל]]<br /> *[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תות&quot;ל ראשון לציון]]<br /> *[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תות&quot;ל בית שמש]]<br /> <br /> == צוות החידון ==<br /> <br /> * '''הרב מנחם מענדל ששון'''<br /> * '''הת' שלום רפאל מזרחי'''<br /> * '''הת' דוד גבריאל'''&lt;br /&gt;<br /> ==השפעת האירוע==<br /> חידון גאולה ומשיח הארצי תשפ&quot;ד נחשב להצלחה גדולה, עורר עניין רב בקרב תלמידי התמימים ובציבור הרחב וזכה לחשיפה עצומה באה&quot;ק ובעולם כולו. האירוע עורר חיות מחודשת בלימוד ה[[דבר מלכות]] בקרב תלמידי התמימים. כיום, נחשב החידון לאחד מהפרוייקטים הגדולים והמרכזיים ביותר של ארגון את&quot;ה העולמי.<br /> __חייב_תוכן_עניינים__<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[חידון גאולה ומשיח העולמי]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [https://chabad.info/tag/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9F-%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99/ תגית: &quot;חידון גאולה ומשיח הארצי&quot;] {{אינפו}}</div> מחכה לביאתו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99&diff=726212 חידון גאולה ומשיח הארצי 2024-12-29T10:41:12Z <p>מחכה לביאתו: הרחבה</p> <hr /> <div>{{לעריכה דחופה|סיבה=הערך הינו בעל חשיבות גבוהה מאד, ויחד עם זאת עריכתו ברמה נמוכה מאד והמידע המובא בו דל ולא מקיף.}}<br /> [[קובץ:חידון גאומ&quot;ש בארץ ישראל תשפ''ד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|החידון ב[[ארץ ישראל]] [[תשפ&quot;ד]]]]<br /> [[קובץ:הזוכים בחידון גאומ''ש בארץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזוכים בחידון ב[[ארץ ישראל]] (בשנת [[תשפ&quot;ד]])]]<br /> <br /> חידון גאולה ומשיח הארצי הוא אירוע חינוכי ורוחני משמעותי, שנערך על ידי [[את&quot;ה המרכזי 770|ארגון את&quot;ה העולמי]] ומוקדש ללימוד ענייני [[גאולה ומשיח]], על מנת לחזק את הלימוד בהם בקרב תלמידי התמימים ולהעצים את חשיבותם. האירוע, שמתקיים בכל שנה (החל [[תשפ&quot;ד|מתשפ&quot;ד]]), כולל תחרות ידע מקיפה בין תלמידי ישיבות [[ישיבת תומכי תמימים|תומכי תמימים]] מכל רחבי [[ארץ הקודש]]. <br /> <br /> נושא החידון משתנה משנה לשנה. בין הנושאים - שיחות ה'דבר מלכות', שיחות מרכזיות מ'ליקוטי שיחות גאולה ומשיח' וביאורי הרבי על פרקים י&quot;א וי&quot;ב בהלכות מלכים.<br /> == החידון הראשון - תשפ&quot;ד==<br /> '''ההכנה:''' לקראת החידון, התקיימה תקופת הכנה אינטנסיבית בישיבות תות&quot;ל באה&quot;ק, שכללה מבצע לימוד מקיף בשיחות ה[[דבר מלכות]], תרגול שאלות והכנות לקראת החידון. בתקופת המבצע נערכו מבחנים שלפי הציונים בהם נבחרו המתמודדים לחידון.<br /> <br /> אירוע הגמר של החידון התקיים בכ&quot;ג תמוז התשפ&quot;ד, יחד עם כינוס התמימים הארצי הראשון. הכינוס נערך באמפי וואהל בתל אביב, והשתתפו בו מאות תמימים, רבנים ומשפיעים.<br /> <br /> במהלך האירוע דיברו דוברים שונים, בהם משפיעים ורבנים, שעוררו את תלמידי התמימים על הצורך והחשיבות להשקיע בלימוד ענייני גאולה ומשיח ובשיחות הדבר מלכות בפרט. כמו כן, באירוע הוקרנו מספר קטעי מולטימדיה מיוחדים שהופקו על ידי את&quot;ה העולמי ונערך סדר ניגונים המוני ומרגש שסחף את כל תלמידי התמימים ואנ&quot;ש שנכחו באירוע.<br /> <br /> מרכז האירוע היה מעמד הסיום הפומבי של החידון, אליו ניגשו 38 נציגי ישיבות תות&quot;ל באה&quot;ק. לאחר שלושה סבבים שכללו שאלות מכלל שיחות הדבר מלכות בכתב ובעל פה, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים ובמולטימדיה, הכריז חבר השופטים על הזוכים בחידון לשנת התשפ&quot;ד:<br /> <br /> * '''חתן הישיבות הקטנות:''' הת' לוי יצחק גבריאל<br /> * '''סגן הישיבות הקטנות:''' הת' אלחנן ניימן<br /> * '''חתן הישיבות הגדולות:''' הת' לוי יצחק רוזנבלט<br /> * '''סגן הישיבות הגדולות:''' הת' יוסף יצחק הרצל<br /> <br /> == חבר השופטים ==<br /> '''חבר השופטים בשנת התשפ&quot;ד:'''<br /> <br /> '''הרב חיים יוסף גינזבורג''' - שליח הרבי בשכונת רמת אביב וראש ישיבת תות&quot;ל רמת אביב.<br /> <br /> '''הרב שלמה הלפרן''' - רב קהילת חב&quot;ד תל אביב ומרבני מכון הלכה חב&quot;ד.<br /> <br /> '''הרב מנחם מענדל פרידמן -''' רב קהילת חב&quot;ד הדר גנים פתח תקווה ומשפיע בישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש.<br /> <br /> == ישיבות בארץ ישראל שמשתתפות בחידון ==<br /> <br /> === ישיבות קטנות ===<br /> <br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חח&quot;ל צפת]]<br /> <br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|חח&quot;ל נוף הגליל]]<br /> *[[תומכי תמימים נתניה|תות&quot;ל נתניה]]<br /> *[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|תות&quot;ל ראשון לציון]]<br /> *[[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד|תות&quot;ל בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תות&quot;ל בית שמש]]<br /> *[[ישיבת חנוך לנער|תות&quot;ל חנוך לנער]]<br /> *[[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תות&quot;ל אור יהודה]]<br /> *[[תומכי תמימים רחובות|תות&quot;ל רחובות]]<br /> *[[תומכי תמימים קריות|תות&quot;ל הקריות]]<br /> *[[ישיבה קטנה תורת אמת|תות&quot;ל תורת אמת]]<br /> <br /> === ישיבות גדולות ===<br /> <br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חח&quot;ל צפת]]<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (חיפה)|חח&quot;ל חיפה]]<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|חח&quot;ל נוף הגליל]]<br /> *[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תות&quot;ל ראשון לציון]]<br /> *[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תות&quot;ל בית שמש]]<br /> <br /> == צוות החידון ==<br /> <br /> * '''הרב מנחם מענדל ששון'''<br /> * '''הת' שלום רפאל מזרחי'''<br /> * '''הת' דוד גבריאל'''&lt;br /&gt;<br /> =='''השפעת האירוע'''==<br /> חידון גאולה ומשיח הארצי תשפ&quot;ד נחשב להצלחה גדולה, עורר עניין רב בקרב תלמידי התמימים ובציבור הרחב וזכה לחשיפה עצומה באה&quot;ק ובעולם כולו. האירוע עורר חיות מחודשת בלימוד ה[[דבר מלכות]] בקרב תלמידי התמימים. כיום, נחשב החידון לאחד מהפרוייקטים הגדולים והמרכזיים ביותר של ארגון את&quot;ה העולמי.<br /> __חייב_תוכן_עניינים__<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[חידון גאולה ומשיח העולמי]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [https://chabad.info/tag/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9F-%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99/ תגית: &quot;חידון גאולה ומשיח הארצי&quot;] {{אינפו}}</div> מחכה לביאתו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99&diff=726208 שיחה:חידון גאולה ומשיח הארצי 2024-12-29T10:33:54Z <p>מחכה לביאתו: </p> <hr /> <div>משתמש [[משתמש:חב&quot;ד_בדרך_לגאולה|חב&quot;ד בדרך לגאולה]] היקר,<br /> החשיבות של החידון הארצי בגאולה ומשיח נוצרת מתוך השוואה לערך של החידון העולמי.<br /> מבחינת הנתונים בפועל. כמות המשתתפים בחידון הארצי (הן במבצע והן בכינוס) גבוהה פי כמה מהמשתתפים בחידון העולמי (אף על פי שנקרא עולמי)<br /> כדי לאמת את העובדה הנ&quot;ל מספיק לבחון את מקום עריכת הכינוס של החידון ה&quot;עולמי&quot; - באולם של הליובאוויטשער ישיבה - מול מקום עריכת הכינוס של החידון הארצי - אמפי וואהל בפארק הירקון.<br /> וכן רמת החומר הנלמד והיקפו, וצורת עריכת החידון, מתאימים הרבה יותר להגדרה של חידון מכובד שצריך לתפוס מקום. אופי החידון הארצי בשנה האחרונה (וכך לכאורה מתוכנן לשנים הבאות) היה ברמה גבוהה בדומה לחידונים מוכרים דגמת חידון התנ&quot;ך וכדו'. משא&quot;כ החידון העולמי נדמה יותר כחידון פנים ישיבתי.<br /> מומלץ לעקוב אחר הפרסומים והגלריות מהחידון הנ&quot;ל כדי להבין את הענין הנ&quot;ל.<br /> באופן אישי אני התרשמתי מאד מהחידון הזה וברור שמדובר בפריצת דרך משמעותית.<br /> לכן חשוב מאד שיהיה ערך מכובד על החידון. הערך שהיה ונמחק לא עונה על ההגדרה מכובד... אבל ברור שחייב שיהיה ערך נפרד שמסכם בצורה אנקלופדית את החידון הארצי כיחידה בפני עצמה (שבפשטות עולה בחשיבותה על החידון ה&quot;עולמי&quot;)<br /> תודה רבה מראש --[[משתמש:צו השעה|צו השעה]] - [[שיחת משתמש:צו השעה|שיחה]], 21:40, י&quot;ד באלול, ה'תשפ&quot;ד 21:40, 17 בספטמבר 2024 (IDT)<br /> <br /> :החזרתי כעת את הערך שהיה בהעדבק. חשוב שהערך הזה יהיה קיים כדי שימצא מישהו שיטפל בו. הכנסתי תבנית לעריכה דחופה. מי שיש לו יד ורגל בעניינים אלו מוזמן לעזור בעריכתו ובעריכת כל הערכים הנוגעים לפעילות בגאולה ומשיח שכפשוט הם הערכים החשובים והנצרכים ביותר בחבדפדיה. תודה --[[משתמש:צו השעה|צו השעה]] - [[שיחת משתמש:צו השעה|שיחה]], 22:00, י&quot;ד באלול, ה'תשפ&quot;ד 22:00, 17 בספטמבר 2024 (IDT)<br /> ::{{א|צו השעה}} אכן התרשמתי מדבריך שהערך נצרך אך עם זאת אשמח שתעבור על הערך בצורה מיטבית ותערוך אותו טוב. תודה רבה שהצטרפת לחב&quot;דפדיה! אשרינו שזכינו למשתמש כמוך! בברכה, [[משתמש:חב&quot;ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב&quot;ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 22:34, 17 בספטמבר 2024 (IDT)<br /> הוספתי כעת מספר פרטים לערך ושיפרתי את עריכתו. לשיקול דעתכם האם עדיין יש צורך בבקשת העריכה הדחופה.</div> מחכה לביאתו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99&diff=726206 שיחה:חידון גאולה ומשיח הארצי 2024-12-29T10:33:25Z <p>מחכה לביאתו: </p> <hr /> <div>משתמש [[משתמש:חב&quot;ד_בדרך_לגאולה|חב&quot;ד בדרך לגאולה]] היקר,<br /> החשיבות של החידון הארצי בגאולה ומשיח נוצרת מתוך השוואה לערך של החידון העולמי.<br /> מבחינת הנתונים בפועל. כמות המשתתפים בחידון הארצי (הן במבצע והן בכינוס) גבוהה פי כמה מהמשתתפים בחידון העולמי (אף על פי שנקרא עולמי)<br /> כדי לאמת את העובדה הנ&quot;ל מספיק לבחון את מקום עריכת הכינוס של החידון ה&quot;עולמי&quot; - באולם של הליובאוויטשער ישיבה - מול מקום עריכת הכינוס של החידון הארצי - אמפי וואהל בפארק הירקון.<br /> וכן רמת החומר הנלמד והיקפו, וצורת עריכת החידון, מתאימים הרבה יותר להגדרה של חידון מכובד שצריך לתפוס מקום. אופי החידון הארצי בשנה האחרונה (וכך לכאורה מתוכנן לשנים הבאות) היה ברמה גבוהה בדומה לחידונים מוכרים דגמת חידון התנ&quot;ך וכדו'. משא&quot;כ החידון העולמי נדמה יותר כחידון פנים ישיבתי.<br /> מומלץ לעקוב אחר הפרסומים והגלריות מהחידון הנ&quot;ל כדי להבין את הענין הנ&quot;ל.<br /> באופן אישי אני התרשמתי מאד מהחידון הזה וברור שמדובר בפריצת דרך משמעותית.<br /> לכן חשוב מאד שיהיה ערך מכובד על החידון. הערך שהיה ונמחק לא עונה על ההגדרה מכובד... אבל ברור שחייב שיהיה ערך נפרד שמסכם בצורה אנקלופדית את החידון הארצי כיחידה בפני עצמה (שבפשטות עולה בחשיבותה על החידון ה&quot;עולמי&quot;)<br /> תודה רבה מראש --[[משתמש:צו השעה|צו השעה]] - [[שיחת משתמש:צו השעה|שיחה]], 21:40, י&quot;ד באלול, ה'תשפ&quot;ד 21:40, 17 בספטמבר 2024 (IDT)<br /> <br /> :החזרתי כעת את הערך שהיה בהעדבק. חשוב שהערך הזה יהיה קיים כדי שימצא מישהו שיטפל בו. הכנסתי תבנית לעריכה דחופה. מי שיש לו יד ורגל בעניינים אלו מוזמן לעזור בעריכתו ובעריכת כל הערכים הנוגעים לפעילות בגאולה ומשיח שכפשוט הם הערכים החשובים והנצרכים ביותר בחבדפדיה. תודה --[[משתמש:צו השעה|צו השעה]] - [[שיחת משתמש:צו השעה|שיחה]], 22:00, י&quot;ד באלול, ה'תשפ&quot;ד 22:00, 17 בספטמבר 2024 (IDT)<br /> ::{{א|צו השעה}} אכן התרשמתי מדבריך שהערך נצרך אך עם זאת אשמח שתעבור על הערך בצורה מיטבית ותערוך אותו טוב. תודה רבה שהצטרפת לחב&quot;דפדיה! אשרינו שזכינו למשתמש כמוך! בברכה, [[משתמש:חב&quot;ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב&quot;ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 22:34, 17 בספטמבר 2024 (IDT)<br /> הוספתי כעת מספר פרטים לערך. לשיקול דעתכם האם עדיין יש צורך בבקשת העריכה הדחופה.</div> מחכה לביאתו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99&diff=726204 חידון גאולה ומשיח הארצי 2024-12-29T10:32:16Z <p>מחכה לביאתו: </p> <hr /> <div>{{לעריכה דחופה|סיבה=הערך הינו בעל חשיבות גבוהה מאד, ויחד עם זאת עריכתו ברמה נמוכה מאד והמידע המובא בו דל ולא מקיף.}}<br /> [[קובץ:חידון גאומ&quot;ש בארץ ישראל תשפ''ד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|החידון ב[[ארץ ישראל]] [[תשפ&quot;ד]]]]<br /> [[קובץ:הזוכים בחידון גאומ''ש בארץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזוכים בחידון ב[[ארץ ישראל]] (בשנת [[תשפ&quot;ד]])]]<br /> <br /> חידון גאולה ומשיח הארצי הוא אירוע חינוכי ורוחני משמעותי, שנערך על ידי [[את&quot;ה המרכזי 770|ארגון את&quot;ה העולמי]] ומוקדש ללימוד ענייני [[גאולה ומשיח]], על מנת לחזק את הלימוד בהם בקרב תלמידי התמימים ולהעצים את חשיבותם. האירוע, שמתקיים בכל שנה (החל [[תשפ&quot;ד|מתשפ&quot;ד]]), כולל תחרות ידע מקיפה בין תלמידי ישיבות [[ישיבת תומכי תמימים|תומכי תמימים]] מכל רחבי [[ארץ הקודש]]. <br /> <br /> נושא החידון משתנה משנה לשנה. בין הנושאים - שיחות ה'דבר מלכות', שיחות מרכזיות מ'ליקוטי שיחות גאולה ומשיח' וביאורי הרבי על פרקים י&quot;א וי&quot;ב בהלכות מלכים.<br /> == החידון הראשון - תשפ&quot;ד==<br /> '''ההכנה:''' לקראת החידון, התקיימה תקופת הכנה אינטנסיבית בישיבות תות&quot;ל באה&quot;ק, שכללה מבצע לימוד מקיף בשיחות ה[[דבר מלכות]], תרגול שאלות והכנות לקראת החידון. בתקופת המבצע נערכו מבחנים שלפי הציונים בהם נבחרו המתמודדים לחידון.<br /> <br /> אירוע הגמר של החידון התקיים בכ&quot;ג תמוז התשפ&quot;ד, יחד עם כינוס התמימים הארצי הראשון. הכינוס נערך באמפי וואהל בתל אביב, והשתתפו בו מאות תמימים, רבנים ומשפיעים.<br /> <br /> במהלך האירוע דיברו דוברים שונים, בהם משפיעים ורבנים, שעוררו את תלמידי התמימים על הצורך והחשיבות להשקיע בלימוד ענייני גאולה ומשיח ובשיחות הדבר מלכות בפרט. כמו כן, באירוע הוקרנו מספר קטעי מולטימדיה מיוחדים שהופקו על ידי את&quot;ה העולמי ונערך סדר ניגונים המוני ומרגש שסחף את כל תלמידי התמימים ואנ&quot;ש שנכחו באירוע.<br /> <br /> מרכז האירוע היה מעמד הסיום הפומבי של החידון, אליו ניגשו 38 נציגי ישיבות תות&quot;ל באה&quot;ק. לאחר שלושה סבבים שכללו שאלות מכלל שיחות הדבר מלכות בכתב ובעל פה, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים ובמולטימדיה, הכריז חבר השופטים על הזוכים בחידון לשנת התשפ&quot;ד:<br /> <br /> * '''חתן הישיבות הקטנות:''' הת' לוי יצחק גבריאל<br /> * '''סגן הישיבות הקטנות:''' הת' אלחנן ניימן<br /> * '''חתן הישיבות הגדולות:''' הת' לוי יצחק רוזנבלט<br /> * '''סגן הישיבות הגדולות:''' הת' יוסף יצחק הרצל<br /> <br /> == חבר השופטים ==<br /> '''חבר השופטים בשנת התשפ&quot;ד:'''<br /> <br /> '''הרב חיים יוסף גינזבורג''' - שליח הרבי בשכונת רמת אביב וראש ישיבת תות&quot;ל רמת אביב.<br /> <br /> '''הרב שלמה הלפרן''' - רב קהילת חב&quot;ד תל אביב ומרבני מכון הלכה חב&quot;ד.<br /> <br /> '''הרב מנחם מענדל פרידמן -''' רב קהילת חב&quot;ד הדר גנים פתח תקווה ומשפיע בישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש.<br /> <br /> == ישיבות בארץ ישראל שמשתתפות בחידון ==<br /> <br /> === ישיבות קטנות ===<br /> <br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חח&quot;ל צפת]]<br /> <br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|חח&quot;ל נוף הגליל]]<br /> *[[תומכי תמימים נתניה|תות&quot;ל נתניה]]<br /> *[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|תות&quot;ל ראשון לציון]]<br /> *[[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד|תות&quot;ל בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תות&quot;ל בית שמש]]<br /> *[[ישיבת חנוך לנער|תות&quot;ל חנוך לנער]]<br /> *[[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תות&quot;ל אור יהודה]]<br /> *[[תומכי תמימים רחובות|תות&quot;ל רחובות]]<br /> *[[תומכי תמימים קריות|תות&quot;ל הקריות]]<br /> *[[ישיבה קטנה תורת אמת|תות&quot;ל תורת אמת]]<br /> <br /> === ישיבות גדולות ===<br /> <br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חח&quot;ל צפת]]<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (חיפה)|חח&quot;ל חיפה]]<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|חח&quot;ל נוף הגליל]]<br /> *[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תות&quot;ל ראשון לציון]]<br /> *[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תות&quot;ל בית שמש]]<br /> <br /> <br /> =='''השפעת האירוע'''==<br /> חידון גאולה ומשיח הארצי תשפ&quot;ד נחשב להצלחה גדולה, עורר עניין רב בקרב תלמידי התמימים ובציבור הרחב וזכה לחשיפה עצומה באה&quot;ק ובעולם כולו. האירוע עורר חיות מחודשת בלימוד ה[[דבר מלכות]] בקרב תלמידי התמימים. כיום, נחשב החידון לאחד מהפרוייקטים הגדולים והמרכזיים ביותר של ארגון את&quot;ה העולמי.<br /> __חייב_תוכן_עניינים__<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[חידון גאולה ומשיח העולמי]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [https://chabad.info/tag/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9F-%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99/ תגית: &quot;חידון גאולה ומשיח הארצי&quot;] {{אינפו}}</div> מחכה לביאתו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99&diff=726192 חידון גאולה ומשיח הארצי 2024-12-29T10:11:42Z <p>מחכה לביאתו: הרחבה</p> <hr /> <div>{{לעריכה דחופה|סיבה=הערך הינו בעל חשיבות גבוהה מאד, ויחד עם זאת עריכתו ברמה נמוכה מאד והמידע המובא בו דל ולא מקיף.}}<br /> [[קובץ:חידון גאומ&quot;ש בארץ ישראל תשפ''ד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|החידון ב[[ארץ ישראל]] [[תשפ&quot;ד]]]]<br /> [[קובץ:הזוכים בחידון גאומ''ש בארץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזוכים בחידון ב[[ארץ ישראל]] (בשנת [[תשפ&quot;ד]])]]<br /> <br /> חידון גאולה ומשיח הארצי הוא אירוע חינוכי ורוחני משמעותי, שנערך על ידי [[את&quot;ה המרכזי 770|ארגון את&quot;ה העולמי]] ומוקדש ללימוד ענייני [[גאולה ומשיח]]. האירוע, שמתקיים בכל שנה (החל [[תשפ&quot;ד|מתשפ&quot;ד]]), כולל תחרות ידע מקיפה בין תלמידי ישיבות [[ישיבת תומכי תמימים|תומכי תמימים]] מכל רחבי [[ארץ הקודש]]. החידון נועד לעודד ולחזק את הלימוד והחיות בענייני גאולה ומשיח בקרב תלמידי התמימים.<br /> <br /> נושא החידון משתנה משנה לשנה, בין הנושאים - שיחות ה'דבר מלכות', שיחות מרכזיות מ'ליקוטי שיחות גאולה ומשיח' ובביאורי הרבי על פרקים י&quot;א וי&quot;ב בהלכות מלכים.<br /> <br /> <br /> <br /> == החידון הראשון - תשפ&quot;ד==<br /> '''ההכנה:''' לקראת החידון, התקיימה תקופת הכנה אינטנסיבית בישיבות תות&quot;ל באה&quot;ק, שכללה מבצע לימוד מקיף בשיחות ה[[דבר מלכות]], תרגול שאלות והכנות לקראת החידון. בתקופת המבצע נערכו מבחנים שלפי הציונים בהם נבחרו המתמודדים לחידון.<br /> <br /> '''מקום האירוע:''' הכינוס המרכזי נערך באמפי וואהל בתל אביב, והשתתפו בו מאות תמימים, רבנים ומשפיעים.<br /> <br /> '''תוכנית האירוע:''' האירוע כלל מספר שלבים:<br /> <br /> * '''פתיחה:''' האירוע נפתח בהקרנת וידיאו מיוחד מ[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]], בדבר חשיבות לימוד ענייני גאולה ומשיח.<br /> * '''הרצאות:''' הוזמנו דוברים שונים, בהם רבנים ומשפיעים, שנשאו הרצאות מרתקות על נושאים הקשורים ללימוד גאולה ומשיח.<br /> * '''סדר ניגונים:''' נערך [[סדר ניגונים]] המוני ומרגש, שבו השתתפו כל תלמידי התמימים ואנ&quot;ש שנכחו באירוע.<br /> * '''החידון:''' החלק המרכזי של האירוע היה החידון עצמו, שכלל מגוון שאלות מכלל שיחות הדבר מלכות, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים ובסרטונים. החידון נערך בשלבים, ובכל שלב עלו לשלב הבא המתמודדים המצטיינים ביותר.<br /> * '''סיום:''' האירוע הסתיים בהכרזה על הזוכים בחידון, וחלוקת פרסים.<br /> <br /> === '''הזוכים''' ===<br /> לשלב הגמר הגיעו ארבעה תמימים:<br /> <br /> * '''חתן הישיבות הקטנות:''' הת' לוי יצחק גבריאל<br /> * '''סגן הישיבות הקטנות:''' הת' אלחנן ניימן<br /> * '''חתן הישיבות הגדולות:''' הת' לוי יצחק רוזנבלט<br /> * '''סגן הישיבות הגדולות:''' הת' יוסף יצחק הרצל<br /> <br /> == ישיבות בארץ ישראל שמשתתפות בחידון ==<br /> <br /> === ישיבות קטנות ===<br /> <br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חח&quot;ל צפת]]<br /> <br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|חח&quot;ל נוף הגליל]]<br /> *[[תומכי תמימים נתניה|תות&quot;ל נתניה]]<br /> *[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|תות&quot;ל ראשון לציון]]<br /> *[[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד|תות&quot;ל בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תות&quot;ל בית שמש]]<br /> *[[ישיבת חנוך לנער|תות&quot;ל חנוך לנער]]<br /> *[[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תות&quot;ל אור יהודה]]<br /> *[[תומכי תמימים רחובות|תות&quot;ל רחובות]]<br /> *[[תומכי תמימים קריות|תות&quot;ל הקריות]]<br /> *[[ישיבה קטנה תורת אמת|תות&quot;ל תורת אמת]]<br /> <br /> === ישיבות גדולות ===<br /> <br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חח&quot;ל צפת]]<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (חיפה)|חח&quot;ל חיפה]]<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|חח&quot;ל נוף הגליל]]<br /> *[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תות&quot;ל ראשון לציון]]<br /> *[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תות&quot;ל בית שמש]]<br /> <br /> <br /> <br /> =='''השפעת האירוע'''==<br /> חידון גאולה ומשיח הארצי תשפ&quot;ד נחשב להצלחה גדולה, ועורר עניין רב בקרב תלמידי התמימים ובציבור הרחב. האירוע עורר חיות מחודשת בלימוד ה[[דבר מלכות]] בקרב תלמידי התמימים.<br /> __חייב_תוכן_עניינים__<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [https://chabad.info/tag/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9F-%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99/ תגית: &quot;חידון גאולה ומשיח הארצי&quot;] {{אינפו}}</div> מחכה לביאתו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=575667 הדפסת התניא 2022-12-23T03:38:51Z <p>מחכה לביאתו: /* הוראות להדפסה */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{מבצעי הרבי}}<br /> מבצע '''הדפסת התניא''' הינו בקשה נפשית{{דרוש מקור}} של [[הרבי]], לדאוג להדפסת ה[[תניא]] בכל מקום אפשרי, מתוך מטרה רוחנית להפוך כל פינה בעולם למקום שממנו מופץ אור ה[[חסידות]], ובכך להכשיר את העולם לקבלת פני [[משיח]].<br /> <br /> במסגרת המבצע הודפס התניא (נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]]) במעל 8,000 מהדורות במקומות שונים בעולם{{הערה|1=[https://chabad.info/seven-seventy/780330/ לרגל י”א ניסן: הדפסת התניא ה-8,000 בבית חיינו] {{אינפו}}}}, [[תרגומי התניא|תורגם]] לאחת עשרה שפות, ונחשב כספר השני שהודפס במספר המהדורות הגדול ביותר אחרי התנ&quot;ך.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ ב[[פיליפינים]] ([[כסלו]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> ביום [[כ&quot;ג באב]] שנת [[תשל&quot;ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י&quot;ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל&quot;ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ&quot;ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה&quot;מבצע&quot; באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ&quot;ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו&quot;ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י&quot;ד באדר א']]), [[פורים]] (י&quot;ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] [[תשד&quot;מ]] הזכיר הרבי את ה&quot;השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ו[[עיירה]] בה דרים יהודים&quot;{{הערה|נדפס ב[[ליקוטי שיחות]]}}<br /> צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשד&quot;מ, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י&quot;א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב [[ראש השנה]] [[תשמ&quot;ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשפ&quot;ג]]) הודפס ספר התניא ביותר משמונת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה{{הערה|1=אברהם רייניץ, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66987 מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?], [[שבועון בית משיח]], ל' שבט [[תשע&quot;ב]] (23.02.2012)}}.<br /> <br /> ההדפסות רוכזו אצל הרב [[שלום יעקבסאן]] מ[[קראון הייטס]], ממנו קיבלו רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס, לאחר פטירתו מנהל את ההדפסות בנו הרב שמואל יעקבסאן ב[[ארץ ישראל]] ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].<br /> <br /> הרב [[לייבל זאיינץ]] מ[[ברזיל]] הוא מראשי המתעסקים בהדפסת התניא ברחבי העולם בגופו ובממונו, ואלפי מהדורות הודפסו בסיועו וביוזמתו. הרב זאיינץ זכה לקבל על כך עידודים רבים מהרבי.<br /> <br /> ==הוראות להדפסה==<br /> בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{הערה| עיין בספר 'הוצאת ספרים קה&quot;ת' עמוד 449 ואילך (הפרט של 100 עותקים מובא להדפסה במצרים).}}:<br /> # על מנת שההדפסה תתקיים בצורה מסודרת, יש לקיימה אך ורק ברשות הנהלת [[קה&quot;ת]] (בעלי הזכות על הדפסת ספר ה[[תניא]]), כמו כן יש להתייעץ עם הנהלת [[קה&quot;ת]] על כמות העותקים שיודפסו בכל מקום.<br /> #להדפיס לפחות 100 עותקים.<br /> #להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.<br /> #ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.<br /> #במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.<br /> # אין לערוך הדפסות תניא למטרות רווח, ואפילו לא לצורך מוסדות.<br /> <br /> === מטרת ההדפסה===<br /> הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום הוסבר על ידי הרבי, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום [[תורת החסידות]] תבוא ה[[גאולה]]. ספר התניא הוא הרי ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] - שעל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] שהביא את [[תורת החסידות]] גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]]. מכך מובנת גודל המעלה שבהדפסת ספר-התניא בכל מקום.<br /> <br /> הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:<br /> <br /> #הדפסת הספר היא לא רק [[מים]] מה&quot;מעיין&quot;, אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם [[תניא]] ממקום אחר).<br /> #כאשר יהודי ישמע שמדפיסים [[תניא]] במקומו; בפרט באם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מהו הספר וילמד בו ביתר עניין.<br /> #בכל דבר יש [[מחשבה]], דיבור ומעשה. לכן, בנוסף ללימוד התניא בדיבור וה[[מחשבה]] וה[[התבוננות]] בו בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה; הדפסת התניא.<br /> <br /> ==התניא בבסיסי צה&quot;ל==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[צה&quot;ל#התניא בבסיסי צה&quot;ל|צה&quot;ל]]}}<br /> על פי הוראת הרבי, הודפס ספר התניא בעשרות מחנות צה&quot;ל{{הערה|רשימה חלקית של מהדורות התניא שהודפסו בבסיסי צה&quot;ל: א'צה - מחנה עוצבת השריון. א'צו - מחנה עוצבת סיני. א'שכד - מחנה רמון. א'שמה - מחנה צה&quot;ל תובלה, קריית מלאכי. א'תקמ - מפקדת כוחות שדה. א'תשמה - בסיסי חיל האויר בצריפין. א'תתקנב - בית דרס עוצבת הבזקה. א'תתקנג - בסיס חצור. א'תתקנד - יחידת רפואה מלאכי. ב'רי - מחנה עובדה. ב'ריא - מפקדת פיקוד דרום. ב'רלה - מחנה יחידות. ב'שכו - בסיס חיל האויר נבטים. ב'תקכא - צה&quot;ל, בית גוברין. ב'תקכב - מחנה צאלים. ב'תקכג - בסיס תל-נוף. ב'תקצב - בסיס חיל הים, אשדוד. ב'תקצג - מחנה ג'בליה.}}, ומספר פעמים אף שיגר הוראות ספציפיות להדפסת התניא באזורים שנכבשו על ידי צה&quot;ל במלחמות. כך אירע בעיצומה של [[מלחמת יום הכיפורים]] כשהורה להדפיס ספרי תניא וסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה&quot;ל הלוחמים בחזית, וכן ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות [[י&quot;ג תמוז]] כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה&quot;ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר. <br /> <br /> במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה&quot;ל, כגון: &quot;ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא&quot;{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד סב. וראה גם התוועדויות תשמ&quot;ב חלק ד' עמוד 1851.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1V8cGBb4RrCHphEmUjFySU6R32RAIK5vWTxgpqSJqOj4/edit?usp=drivesdk רשימת דפוסי התניא]'''<br /> *'''[https://karovel.co.il/הכתבה-המרכזית/מדפיסים-לביאת-המשיח/ מדפיסים לביאת המשיח]''' סקירת הדפסות התניא מסיב לעולם, [[עלון קרוב אליך]] פרשת בהעלותך תשע&quot;ו<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77605 חיים שטיינר חוזר להדפסות התניא הבלתי-נשכחות • מרגש]''' - {{אינפו|}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3527523 הדפסת ספר התניא ברחבי העולם]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]<br /> *'''[http://chabad.info/news/הדפסת-ה-אלף-השביעי-בקיבוץ-בית-אלפא-בעמק/ הודפסה המהדורה ה-7,000 של התניא]''', כ&quot;ד בטבת ה'תשע&quot;ח<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Hecht-%20Adar%2029%2C%205762.pdf מבצע הדפסת התניא במצרים בשנת תשמ&quot;ב] {{*}} '''[https://chabad.info/video/documentary/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/826406/ הדפסת התניא תחת אש]''', זכרונותיו של נהג הטנק ר' בן ציון כהן במושב מיוחד בישיבת קיץ חיילים בית דוד {{וידפו}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/Marinowsky-Chitrik%20-%20Kislev%209%2C%205774.pdf מבצע הדפסת התניא במזרח הרחוק בשנת תשל&quot;ח]<br /> *'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/646211/ הרב הבלין מספר על הדפסת התניא בדרום]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]</div> מחכה לביאתו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=575666 הדפסת התניא 2022-12-23T03:20:36Z <p>מחכה לביאתו: /* הוראות להדפסה */</p> <hr /> <div>{{מבצעי הרבי}}<br /> מבצע '''הדפסת התניא''' הינו בקשה נפשית{{דרוש מקור}} של [[הרבי]], לדאוג להדפסת ה[[תניא]] בכל מקום אפשרי, מתוך מטרה רוחנית להפוך כל פינה בעולם למקום שממנו מופץ אור ה[[חסידות]], ובכך להכשיר את העולם לקבלת פני [[משיח]].<br /> <br /> במסגרת המבצע הודפס התניא (נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]]) במעל 8,000 מהדורות במקומות שונים בעולם{{הערה|1=[https://chabad.info/seven-seventy/780330/ לרגל י”א ניסן: הדפסת התניא ה-8,000 בבית חיינו] {{אינפו}}}}, [[תרגומי התניא|תורגם]] לאחת עשרה שפות, ונחשב כספר השני שהודפס במספר המהדורות הגדול ביותר אחרי התנ&quot;ך.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ ב[[פיליפינים]] ([[כסלו]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> ביום [[כ&quot;ג באב]] שנת [[תשל&quot;ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י&quot;ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל&quot;ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ&quot;ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה&quot;מבצע&quot; באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ&quot;ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו&quot;ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י&quot;ד באדר א']]), [[פורים]] (י&quot;ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] [[תשד&quot;מ]] הזכיר הרבי את ה&quot;השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ו[[עיירה]] בה דרים יהודים&quot;{{הערה|נדפס ב[[ליקוטי שיחות]]}}<br /> צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשד&quot;מ, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י&quot;א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב [[ראש השנה]] [[תשמ&quot;ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשפ&quot;ג]]) הודפס ספר התניא ביותר משמונת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה{{הערה|1=אברהם רייניץ, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66987 מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?], [[שבועון בית משיח]], ל' שבט [[תשע&quot;ב]] (23.02.2012)}}.<br /> <br /> ההדפסות רוכזו אצל הרב [[שלום יעקבסאן]] מ[[קראון הייטס]], ממנו קיבלו רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס, לאחר פטירתו מנהל את ההדפסות בנו הרב שמואל יעקבסאן ב[[ארץ ישראל]] ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].<br /> <br /> הרב [[לייבל זאיינץ]] מ[[ברזיל]] הוא מראשי המתעסקים בהדפסת התניא ברחבי העולם בגופו ובממונו, ואלפי מהדורות הודפסו בסיועו וביוזמתו. הרב זאיינץ זכה לקבל על כך עידודים רבים מהרבי.<br /> <br /> ==הוראות להדפסה==<br /> בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{הערה| עיין בספר 'הוצאת ספרים קה&quot;ת' עמוד 449 ואילך (הפרט של 100 עותקים מובא להדפסה במצרים).}}:<br /> # על מנת שההדפסה תתקיים בצורה מסודרת, יש לקיימה אך ורק ברשות הנהלת [[קה&quot;ת]] (בעלי הזכות על הדפסת ספר ה[[תניא]]), כמו כן יש להתייעץ עם הנהלת [[קה&quot;ת]] על כמות העותקים שיודפסו בכל מקום.<br /> #להדפיס לפחות 100 עותקים.<br /> #ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם ה[[ועד להפצת שיחות]] שלקח על עצמו לסדר את כלל המהדורות.<br /> #להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.<br /> #ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.<br /> #במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה. <br /> <br /> === מטרת ההדפסה===<br /> הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום הוסבר על ידי הרבי, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום [[תורת החסידות]] תבוא ה[[גאולה]]. ספר התניא הוא הרי ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] - שעל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] שהביא את [[תורת החסידות]] גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]]. מכך מובנת גודל המעלה שבהדפסת ספר-התניא בכל מקום.<br /> <br /> הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:<br /> <br /> #הדפסת הספר היא לא רק [[מים]] מה&quot;מעיין&quot;, אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם [[תניא]] ממקום אחר).<br /> #כאשר יהודי ישמע שמדפיסים [[תניא]] במקומו; בפרט באם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מהו הספר וילמד בו ביתר עניין.<br /> #בכל דבר יש [[מחשבה]], דיבור ומעשה. לכן, בנוסף ללימוד התניא בדיבור וה[[מחשבה]] וה[[התבוננות]] בו בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה; הדפסת התניא.<br /> <br /> ==התניא בבסיסי צה&quot;ל==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[צה&quot;ל#התניא בבסיסי צה&quot;ל|צה&quot;ל]]}}<br /> על פי הוראת הרבי, הודפס ספר התניא בעשרות מחנות צה&quot;ל{{הערה|רשימה חלקית של מהדורות התניא שהודפסו בבסיסי צה&quot;ל: א'צה - מחנה עוצבת השריון. א'צו - מחנה עוצבת סיני. א'שכד - מחנה רמון. א'שמה - מחנה צה&quot;ל תובלה, קריית מלאכי. א'תקמ - מפקדת כוחות שדה. א'תשמה - בסיסי חיל האויר בצריפין. א'תתקנב - בית דרס עוצבת הבזקה. א'תתקנג - בסיס חצור. א'תתקנד - יחידת רפואה מלאכי. ב'רי - מחנה עובדה. ב'ריא - מפקדת פיקוד דרום. ב'רלה - מחנה יחידות. ב'שכו - בסיס חיל האויר נבטים. ב'תקכא - צה&quot;ל, בית גוברין. ב'תקכב - מחנה צאלים. ב'תקכג - בסיס תל-נוף. ב'תקצב - בסיס חיל הים, אשדוד. ב'תקצג - מחנה ג'בליה.}}, ומספר פעמים אף שיגר הוראות ספציפיות להדפסת התניא באזורים שנכבשו על ידי צה&quot;ל במלחמות. כך אירע בעיצומה של [[מלחמת יום הכיפורים]] כשהורה להדפיס ספרי תניא וסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה&quot;ל הלוחמים בחזית, וכן ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות [[י&quot;ג תמוז]] כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה&quot;ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר. <br /> <br /> במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה&quot;ל, כגון: &quot;ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא&quot;{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד סב. וראה גם התוועדויות תשמ&quot;ב חלק ד' עמוד 1851.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1V8cGBb4RrCHphEmUjFySU6R32RAIK5vWTxgpqSJqOj4/edit?usp=drivesdk רשימת דפוסי התניא]'''<br /> *'''[https://karovel.co.il/הכתבה-המרכזית/מדפיסים-לביאת-המשיח/ מדפיסים לביאת המשיח]''' סקירת הדפסות התניא מסיב לעולם, [[עלון קרוב אליך]] פרשת בהעלותך תשע&quot;ו<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77605 חיים שטיינר חוזר להדפסות התניא הבלתי-נשכחות • מרגש]''' - {{אינפו|}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3527523 הדפסת ספר התניא ברחבי העולם]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]<br /> *'''[http://chabad.info/news/הדפסת-ה-אלף-השביעי-בקיבוץ-בית-אלפא-בעמק/ הודפסה המהדורה ה-7,000 של התניא]''', כ&quot;ד בטבת ה'תשע&quot;ח<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Hecht-%20Adar%2029%2C%205762.pdf מבצע הדפסת התניא במצרים בשנת תשמ&quot;ב] {{*}} '''[https://chabad.info/video/documentary/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/826406/ הדפסת התניא תחת אש]''', זכרונותיו של נהג הטנק ר' בן ציון כהן במושב מיוחד בישיבת קיץ חיילים בית דוד {{וידפו}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/Marinowsky-Chitrik%20-%20Kislev%209%2C%205774.pdf מבצע הדפסת התניא במזרח הרחוק בשנת תשל&quot;ח]<br /> *'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/646211/ הרב הבלין מספר על הדפסת התניא בדרום]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]</div> מחכה לביאתו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=575665 הדפסת התניא 2022-12-23T03:20:18Z <p>מחכה לביאתו: /* הוראות להדפסה */הוספתי קישור</p> <hr /> <div>{{מבצעי הרבי}}<br /> מבצע '''הדפסת התניא''' הינו בקשה נפשית{{דרוש מקור}} של [[הרבי]], לדאוג להדפסת ה[[תניא]] בכל מקום אפשרי, מתוך מטרה רוחנית להפוך כל פינה בעולם למקום שממנו מופץ אור ה[[חסידות]], ובכך להכשיר את העולם לקבלת פני [[משיח]].<br /> <br /> במסגרת המבצע הודפס התניא (נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]]) במעל 8,000 מהדורות במקומות שונים בעולם{{הערה|1=[https://chabad.info/seven-seventy/780330/ לרגל י”א ניסן: הדפסת התניא ה-8,000 בבית חיינו] {{אינפו}}}}, [[תרגומי התניא|תורגם]] לאחת עשרה שפות, ונחשב כספר השני שהודפס במספר המהדורות הגדול ביותר אחרי התנ&quot;ך.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ ב[[פיליפינים]] ([[כסלו]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> ביום [[כ&quot;ג באב]] שנת [[תשל&quot;ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י&quot;ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל&quot;ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ&quot;ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה&quot;מבצע&quot; באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ&quot;ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו&quot;ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י&quot;ד באדר א']]), [[פורים]] (י&quot;ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] [[תשד&quot;מ]] הזכיר הרבי את ה&quot;השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ו[[עיירה]] בה דרים יהודים&quot;{{הערה|נדפס ב[[ליקוטי שיחות]]}}<br /> צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשד&quot;מ, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י&quot;א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב [[ראש השנה]] [[תשמ&quot;ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשפ&quot;ג]]) הודפס ספר התניא ביותר משמונת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה{{הערה|1=אברהם רייניץ, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66987 מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?], [[שבועון בית משיח]], ל' שבט [[תשע&quot;ב]] (23.02.2012)}}.<br /> <br /> ההדפסות רוכזו אצל הרב [[שלום יעקבסאן]] מ[[קראון הייטס]], ממנו קיבלו רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס, לאחר פטירתו מנהל את ההדפסות בנו הרב שמואל יעקבסאן ב[[ארץ ישראל]] ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].<br /> <br /> הרב [[לייבל זאיינץ]] מ[[ברזיל]] הוא מראשי המתעסקים בהדפסת התניא ברחבי העולם בגופו ובממונו, ואלפי מהדורות הודפסו בסיועו וביוזמתו. הרב זאיינץ זכה לקבל על כך עידודים רבים מהרבי.<br /> <br /> ==הוראות להדפסה==<br /> בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{הערה| עיין בספר 'הוצאת ספרים קה&quot;ת' עמוד 449 ואילך (הפרט של 100 עותקים מובא להדפסה במצרים).}}:<br /> # על מנת שההדפסה תתקיים בצורה מסודרת, יש לקיימה אך ורק ברשות הנהלת [[קה&quot;ת]] (בעלי הזכות על הדפסת ספר [[התניא]]), כמו כן יש להתייעץ עם הנהלת [[קה&quot;ת]] על כמות העותקים שיודפסו בכל מקום.<br /> #להדפיס לפחות 100 עותקים.<br /> #ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם ה[[ועד להפצת שיחות]] שלקח על עצמו לסדר את כלל המהדורות.<br /> #להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.<br /> #ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.<br /> #במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה. <br /> <br /> === מטרת ההדפסה===<br /> הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום הוסבר על ידי הרבי, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום [[תורת החסידות]] תבוא ה[[גאולה]]. ספר התניא הוא הרי ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] - שעל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] שהביא את [[תורת החסידות]] גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]]. מכך מובנת גודל המעלה שבהדפסת ספר-התניא בכל מקום.<br /> <br /> הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:<br /> <br /> #הדפסת הספר היא לא רק [[מים]] מה&quot;מעיין&quot;, אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם [[תניא]] ממקום אחר).<br /> #כאשר יהודי ישמע שמדפיסים [[תניא]] במקומו; בפרט באם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מהו הספר וילמד בו ביתר עניין.<br /> #בכל דבר יש [[מחשבה]], דיבור ומעשה. לכן, בנוסף ללימוד התניא בדיבור וה[[מחשבה]] וה[[התבוננות]] בו בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה; הדפסת התניא.<br /> <br /> ==התניא בבסיסי צה&quot;ל==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[צה&quot;ל#התניא בבסיסי צה&quot;ל|צה&quot;ל]]}}<br /> על פי הוראת הרבי, הודפס ספר התניא בעשרות מחנות צה&quot;ל{{הערה|רשימה חלקית של מהדורות התניא שהודפסו בבסיסי צה&quot;ל: א'צה - מחנה עוצבת השריון. א'צו - מחנה עוצבת סיני. א'שכד - מחנה רמון. א'שמה - מחנה צה&quot;ל תובלה, קריית מלאכי. א'תקמ - מפקדת כוחות שדה. א'תשמה - בסיסי חיל האויר בצריפין. א'תתקנב - בית דרס עוצבת הבזקה. א'תתקנג - בסיס חצור. א'תתקנד - יחידת רפואה מלאכי. ב'רי - מחנה עובדה. ב'ריא - מפקדת פיקוד דרום. ב'רלה - מחנה יחידות. ב'שכו - בסיס חיל האויר נבטים. ב'תקכא - צה&quot;ל, בית גוברין. ב'תקכב - מחנה צאלים. ב'תקכג - בסיס תל-נוף. ב'תקצב - בסיס חיל הים, אשדוד. ב'תקצג - מחנה ג'בליה.}}, ומספר פעמים אף שיגר הוראות ספציפיות להדפסת התניא באזורים שנכבשו על ידי צה&quot;ל במלחמות. כך אירע בעיצומה של [[מלחמת יום הכיפורים]] כשהורה להדפיס ספרי תניא וסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה&quot;ל הלוחמים בחזית, וכן ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות [[י&quot;ג תמוז]] כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה&quot;ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר. <br /> <br /> במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה&quot;ל, כגון: &quot;ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא&quot;{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד סב. וראה גם התוועדויות תשמ&quot;ב חלק ד' עמוד 1851.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1V8cGBb4RrCHphEmUjFySU6R32RAIK5vWTxgpqSJqOj4/edit?usp=drivesdk רשימת דפוסי התניא]'''<br /> *'''[https://karovel.co.il/הכתבה-המרכזית/מדפיסים-לביאת-המשיח/ מדפיסים לביאת המשיח]''' סקירת הדפסות התניא מסיב לעולם, [[עלון קרוב אליך]] פרשת בהעלותך תשע&quot;ו<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77605 חיים שטיינר חוזר להדפסות התניא הבלתי-נשכחות • מרגש]''' - {{אינפו|}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3527523 הדפסת ספר התניא ברחבי העולם]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]<br /> *'''[http://chabad.info/news/הדפסת-ה-אלף-השביעי-בקיבוץ-בית-אלפא-בעמק/ הודפסה המהדורה ה-7,000 של התניא]''', כ&quot;ד בטבת ה'תשע&quot;ח<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Hecht-%20Adar%2029%2C%205762.pdf מבצע הדפסת התניא במצרים בשנת תשמ&quot;ב] {{*}} '''[https://chabad.info/video/documentary/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/826406/ הדפסת התניא תחת אש]''', זכרונותיו של נהג הטנק ר' בן ציון כהן במושב מיוחד בישיבת קיץ חיילים בית דוד {{וידפו}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/Marinowsky-Chitrik%20-%20Kislev%209%2C%205774.pdf מבצע הדפסת התניא במזרח הרחוק בשנת תשל&quot;ח]<br /> *'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/646211/ הרב הבלין מספר על הדפסת התניא בדרום]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]</div> מחכה לביאתו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=575664 הדפסת התניא 2022-12-23T03:07:16Z <p>מחכה לביאתו: /* הוראות להדפסה */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{מבצעי הרבי}}<br /> מבצע '''הדפסת התניא''' הינו בקשה נפשית{{דרוש מקור}} של [[הרבי]], לדאוג להדפסת ה[[תניא]] בכל מקום אפשרי, מתוך מטרה רוחנית להפוך כל פינה בעולם למקום שממנו מופץ אור ה[[חסידות]], ובכך להכשיר את העולם לקבלת פני [[משיח]].<br /> <br /> במסגרת המבצע הודפס התניא (נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]]) במעל 8,000 מהדורות במקומות שונים בעולם{{הערה|1=[https://chabad.info/seven-seventy/780330/ לרגל י”א ניסן: הדפסת התניא ה-8,000 בבית חיינו] {{אינפו}}}}, [[תרגומי התניא|תורגם]] לאחת עשרה שפות, ונחשב כספר השני שהודפס במספר המהדורות הגדול ביותר אחרי התנ&quot;ך.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ ב[[פיליפינים]] ([[כסלו]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> ביום [[כ&quot;ג באב]] שנת [[תשל&quot;ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י&quot;ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל&quot;ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ&quot;ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה&quot;מבצע&quot; באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ&quot;ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו&quot;ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י&quot;ד באדר א']]), [[פורים]] (י&quot;ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] [[תשד&quot;מ]] הזכיר הרבי את ה&quot;השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ו[[עיירה]] בה דרים יהודים&quot;{{הערה|נדפס ב[[ליקוטי שיחות]]}}<br /> צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשד&quot;מ, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י&quot;א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב [[ראש השנה]] [[תשמ&quot;ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשפ&quot;ג]]) הודפס ספר התניא ביותר משמונת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה{{הערה|1=אברהם רייניץ, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66987 מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?], [[שבועון בית משיח]], ל' שבט [[תשע&quot;ב]] (23.02.2012)}}.<br /> <br /> ההדפסות רוכזו אצל הרב [[שלום יעקבסאן]] מ[[קראון הייטס]], ממנו קיבלו רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס, לאחר פטירתו מנהל את ההדפסות בנו הרב שמואל יעקבסאן ב[[ארץ ישראל]] ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].<br /> <br /> הרב [[לייבל זאיינץ]] מ[[ברזיל]] הוא מראשי המתעסקים בהדפסת התניא ברחבי העולם בגופו ובממונו, ואלפי מהדורות הודפסו בסיועו וביוזמתו. הרב זאיינץ זכה לקבל על כך עידודים רבים מהרבי.<br /> <br /> ==הוראות להדפסה==<br /> בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{הערה| עיין בספר 'הוצאת ספרים קה&quot;ת' עמוד 449 ואילך (הפרט של 100 עותקים מובא להדפסה במצרים).}}:<br /> # על מנת שההדפסה תתקיים בצורה מסודרת, יש לקיימה אך ורק ברשות הנהלת [[קה&quot;ת]] (בעלי הזכות על הדפסת ספר התניא), כמו כן יש להתייעץ עם הנהלת קה&quot;ת על כמות העותקים שיודפסו בכל מקום.<br /> #להדפיס לפחות 100 עותקים.<br /> #ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם ה[[ועד להפצת שיחות]] שלקח על עצמו לסדר את כלל המהדורות.<br /> #להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.<br /> #ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.<br /> #במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה. <br /> <br /> === מטרת ההדפסה===<br /> הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום הוסבר על ידי הרבי, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום [[תורת החסידות]] תבוא ה[[גאולה]]. ספר התניא הוא הרי ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] - שעל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] שהביא את [[תורת החסידות]] גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]]. מכך מובנת גודל המעלה שבהדפסת ספר-התניא בכל מקום.<br /> <br /> הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:<br /> <br /> #הדפסת הספר היא לא רק [[מים]] מה&quot;מעיין&quot;, אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם [[תניא]] ממקום אחר).<br /> #כאשר יהודי ישמע שמדפיסים [[תניא]] במקומו; בפרט באם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מהו הספר וילמד בו ביתר עניין.<br /> #בכל דבר יש [[מחשבה]], דיבור ומעשה. לכן, בנוסף ללימוד התניא בדיבור וה[[מחשבה]] וה[[התבוננות]] בו בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה; הדפסת התניא.<br /> <br /> ==התניא בבסיסי צה&quot;ל==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[צה&quot;ל#התניא בבסיסי צה&quot;ל|צה&quot;ל]]}}<br /> על פי הוראת הרבי, הודפס ספר התניא בעשרות מחנות צה&quot;ל{{הערה|רשימה חלקית של מהדורות התניא שהודפסו בבסיסי צה&quot;ל: א'צה - מחנה עוצבת השריון. א'צו - מחנה עוצבת סיני. א'שכד - מחנה רמון. א'שמה - מחנה צה&quot;ל תובלה, קריית מלאכי. א'תקמ - מפקדת כוחות שדה. א'תשמה - בסיסי חיל האויר בצריפין. א'תתקנב - בית דרס עוצבת הבזקה. א'תתקנג - בסיס חצור. א'תתקנד - יחידת רפואה מלאכי. ב'רי - מחנה עובדה. ב'ריא - מפקדת פיקוד דרום. ב'רלה - מחנה יחידות. ב'שכו - בסיס חיל האויר נבטים. ב'תקכא - צה&quot;ל, בית גוברין. ב'תקכב - מחנה צאלים. ב'תקכג - בסיס תל-נוף. ב'תקצב - בסיס חיל הים, אשדוד. ב'תקצג - מחנה ג'בליה.}}, ומספר פעמים אף שיגר הוראות ספציפיות להדפסת התניא באזורים שנכבשו על ידי צה&quot;ל במלחמות. כך אירע בעיצומה של [[מלחמת יום הכיפורים]] כשהורה להדפיס ספרי תניא וסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה&quot;ל הלוחמים בחזית, וכן ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות [[י&quot;ג תמוז]] כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה&quot;ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר. <br /> <br /> במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה&quot;ל, כגון: &quot;ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא&quot;{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד סב. וראה גם התוועדויות תשמ&quot;ב חלק ד' עמוד 1851.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1V8cGBb4RrCHphEmUjFySU6R32RAIK5vWTxgpqSJqOj4/edit?usp=drivesdk רשימת דפוסי התניא]'''<br /> *'''[https://karovel.co.il/הכתבה-המרכזית/מדפיסים-לביאת-המשיח/ מדפיסים לביאת המשיח]''' סקירת הדפסות התניא מסיב לעולם, [[עלון קרוב אליך]] פרשת בהעלותך תשע&quot;ו<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77605 חיים שטיינר חוזר להדפסות התניא הבלתי-נשכחות • מרגש]''' - {{אינפו|}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3527523 הדפסת ספר התניא ברחבי העולם]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]<br /> *'''[http://chabad.info/news/הדפסת-ה-אלף-השביעי-בקיבוץ-בית-אלפא-בעמק/ הודפסה המהדורה ה-7,000 של התניא]''', כ&quot;ד בטבת ה'תשע&quot;ח<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Hecht-%20Adar%2029%2C%205762.pdf מבצע הדפסת התניא במצרים בשנת תשמ&quot;ב] {{*}} '''[https://chabad.info/video/documentary/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/826406/ הדפסת התניא תחת אש]''', זכרונותיו של נהג הטנק ר' בן ציון כהן במושב מיוחד בישיבת קיץ חיילים בית דוד {{וידפו}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/Marinowsky-Chitrik%20-%20Kislev%209%2C%205774.pdf מבצע הדפסת התניא במזרח הרחוק בשנת תשל&quot;ח]<br /> *'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/646211/ הרב הבלין מספר על הדפסת התניא בדרום]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]</div> מחכה לביאתו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=575660 הדפסת התניא 2022-12-22T23:42:14Z <p>מחכה לביאתו: /* היסטוריה */עדכנתי את הערך</p> <hr /> <div>{{מבצעי הרבי}}<br /> מבצע '''הדפסת התניא''' הינו בקשה נפשית{{דרוש מקור}} של [[הרבי]], לדאוג להדפסת ה[[תניא]] בכל מקום אפשרי, מתוך מטרה רוחנית להפוך כל פינה בעולם למקום שממנו מופץ אור ה[[חסידות]], ובכך להכשיר את העולם לקבלת פני [[משיח]].<br /> <br /> במסגרת המבצע הודפס התניא (נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]]) במעל 8,000 מהדורות במקומות שונים בעולם{{הערה|1=[https://chabad.info/seven-seventy/780330/ לרגל י”א ניסן: הדפסת התניא ה-8,000 בבית חיינו] {{אינפו}}}}, [[תרגומי התניא|תורגם]] לאחת עשרה שפות, ונחשב כספר השני שהודפס במספר המהדורות הגדול ביותר אחרי התנ&quot;ך.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ ב[[פיליפינים]] ([[כסלו]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> ביום [[כ&quot;ג באב]] שנת [[תשל&quot;ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י&quot;ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל&quot;ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ&quot;ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה&quot;מבצע&quot; באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ&quot;ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו&quot;ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י&quot;ד באדר א']]), [[פורים]] (י&quot;ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] [[תשד&quot;מ]] הזכיר הרבי את ה&quot;השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ו[[עיירה]] בה דרים יהודים&quot;{{הערה|נדפס ב[[ליקוטי שיחות]]}}<br /> צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשד&quot;מ, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י&quot;א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב [[ראש השנה]] [[תשמ&quot;ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשפ&quot;ג]]) הודפס ספר התניא ביותר משמונת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה{{הערה|1=אברהם רייניץ, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66987 מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?], [[שבועון בית משיח]], ל' שבט [[תשע&quot;ב]] (23.02.2012)}}.<br /> <br /> ההדפסות רוכזו אצל הרב [[שלום יעקבסאן]] מ[[קראון הייטס]], ממנו קיבלו רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס, לאחר פטירתו מנהל את ההדפסות בנו הרב שמואל יעקבסאן ב[[ארץ ישראל]] ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].<br /> <br /> הרב [[לייבל זאיינץ]] מ[[ברזיל]] הוא מראשי המתעסקים בהדפסת התניא ברחבי העולם בגופו ובממונו, ואלפי מהדורות הודפסו בסיועו וביוזמתו. הרב זאיינץ זכה לקבל על כך עידודים רבים מהרבי.<br /> <br /> ==הוראות להדפסה==<br /> בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{הערה| עיין בספר 'הוצאת ספרים קה&quot;ת' עמוד 449 ואילך (הפרט של 100 עותקים מובא להדפסה במצרים).}}:<br /> #להדפיס לפחות 100 עותקים.<br /> #ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם ה[[ועד להפצת שיחות]] שלקח על עצמו לסדר את כלל המהדורות.<br /> #להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.<br /> #ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.<br /> #במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה. <br /> <br /> === מטרת ההדפסה===<br /> הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום הוסבר על ידי הרבי, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום [[תורת החסידות]] תבוא ה[[גאולה]]. ספר התניא הוא הרי ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] - שעל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] שהביא את [[תורת החסידות]] גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]]. מכך מובנת גודל המעלה שבהדפסת ספר-התניא בכל מקום.<br /> <br /> הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:<br /> <br /> #הדפסת הספר היא לא רק [[מים]] מה&quot;מעיין&quot;, אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם [[תניא]] ממקום אחר).<br /> #כאשר יהודי ישמע שמדפיסים [[תניא]] במקומו; בפרט באם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מהו הספר וילמד בו ביתר עניין.<br /> #בכל דבר יש [[מחשבה]], דיבור ומעשה. לכן, בנוסף ללימוד התניא בדיבור וה[[מחשבה]] וה[[התבוננות]] בו בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה; הדפסת התניא.<br /> <br /> ==התניא בבסיסי צה&quot;ל==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[צה&quot;ל#התניא בבסיסי צה&quot;ל|צה&quot;ל]]}}<br /> על פי הוראת הרבי, הודפס ספר התניא בעשרות מחנות צה&quot;ל{{הערה|רשימה חלקית של מהדורות התניא שהודפסו בבסיסי צה&quot;ל: א'צה - מחנה עוצבת השריון. א'צו - מחנה עוצבת סיני. א'שכד - מחנה רמון. א'שמה - מחנה צה&quot;ל תובלה, קריית מלאכי. א'תקמ - מפקדת כוחות שדה. א'תשמה - בסיסי חיל האויר בצריפין. א'תתקנב - בית דרס עוצבת הבזקה. א'תתקנג - בסיס חצור. א'תתקנד - יחידת רפואה מלאכי. ב'רי - מחנה עובדה. ב'ריא - מפקדת פיקוד דרום. ב'רלה - מחנה יחידות. ב'שכו - בסיס חיל האויר נבטים. ב'תקכא - צה&quot;ל, בית גוברין. ב'תקכב - מחנה צאלים. ב'תקכג - בסיס תל-נוף. ב'תקצב - בסיס חיל הים, אשדוד. ב'תקצג - מחנה ג'בליה.}}, ומספר פעמים אף שיגר הוראות ספציפיות להדפסת התניא באזורים שנכבשו על ידי צה&quot;ל במלחמות. כך אירע בעיצומה של [[מלחמת יום הכיפורים]] כשהורה להדפיס ספרי תניא וסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה&quot;ל הלוחמים בחזית, וכן ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות [[י&quot;ג תמוז]] כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה&quot;ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר. <br /> <br /> במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה&quot;ל, כגון: &quot;ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא&quot;{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד סב. וראה גם התוועדויות תשמ&quot;ב חלק ד' עמוד 1851.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1V8cGBb4RrCHphEmUjFySU6R32RAIK5vWTxgpqSJqOj4/edit?usp=drivesdk רשימת דפוסי התניא]'''<br /> *'''[https://karovel.co.il/הכתבה-המרכזית/מדפיסים-לביאת-המשיח/ מדפיסים לביאת המשיח]''' סקירת הדפסות התניא מסיב לעולם, [[עלון קרוב אליך]] פרשת בהעלותך תשע&quot;ו<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77605 חיים שטיינר חוזר להדפסות התניא הבלתי-נשכחות • מרגש]''' - {{אינפו|}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3527523 הדפסת ספר התניא ברחבי העולם]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]<br /> *'''[http://chabad.info/news/הדפסת-ה-אלף-השביעי-בקיבוץ-בית-אלפא-בעמק/ הודפסה המהדורה ה-7,000 של התניא]''', כ&quot;ד בטבת ה'תשע&quot;ח<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Hecht-%20Adar%2029%2C%205762.pdf מבצע הדפסת התניא במצרים בשנת תשמ&quot;ב] {{*}} '''[https://chabad.info/video/documentary/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/826406/ הדפסת התניא תחת אש]''', זכרונותיו של נהג הטנק ר' בן ציון כהן במושב מיוחד בישיבת קיץ חיילים בית דוד {{וידפו}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/Marinowsky-Chitrik%20-%20Kislev%209%2C%205774.pdf מבצע הדפסת התניא במזרח הרחוק בשנת תשל&quot;ח]<br /> *'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/646211/ הרב הבלין מספר על הדפסת התניא בדרום]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]</div> מחכה לביאתו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4_%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99)&diff=575224 קעמפ מחנה משיח (תשרי) 2022-12-20T05:54:55Z <p>מחכה לביאתו: /* היסטוריה */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:מחנה_משיח_סמל.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל קעמפ מחנה משיח]]<br /> [[קובץ:מחנה משיח ע''ו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה קבוצתית קעמפ מחנה משיח תשע&quot;ו]]<br /> קעמפ &quot;מחנה משיח&quot; הינו מסגרת של [[קעמפ]] לחיילי [[צבאות השם]] ה[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] ושוהים בחודש החגים במחיצת [[הרבי]] ב-[[770]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בתחילת שנות הסמ&quot;כים, בעקבות העלייה במספר [[נסיעה לרבי|הנוסעים לרבי]] לחודש החגים, נוצר צורך לתת מענה להורים שחפצו שילדיהם ישהו במשך החגים אצל הרבי, אך מצד שני חששו לשלוח את הילדים ללא אחריות ופיקוח. בתחילה, ההורים עצמם יזמו מסגרת קטנה, ודאגו למספר מדריכים שירכזו את הילדים, ידאגו להם למקום שינה מסודר, ארוחות מסודרות ותוכנית לימודים מתאימה. <br /> <br /> קבוצת הילדים מנתה אז קצת יותר מעשרה ילדים. המדריכים דאגו ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] מיוחדות עבורם, הוציאו אותם לטיול ודאגו להם לפעילויות חברתיות. במשך השנים ארגון &quot;[[אש&quot;ל הכנסת אורחים]]&quot; נטל על עצמו את האחריות לפעילות.<br /> <br /> לקראת [[חודש תשרי]] [[תשס&quot;ד]], החליטה הנהלת אש&quot;ל יחד עם הנהלת [[צבאות ה' (ישראל)]] - למסד את העניין ולהפוך את מה שהיה &quot;קבוצת הילדים&quot; לקעמפ. מספר &quot;[[תמימים]]&quot; מישיבת [[בית לוי יצחק]] - חח&quot;ל צפת, עמלו על הרכבת תכנית יום יומית מסודרת שכללה לימודים, טיולים, ופעילויות חסידיות, ואף &quot;מלחמת ופרצת&quot; (במשך יומיים מחולק הקעמפ לשתי קבוצות כשלכל אחת נושא בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]] אותו היא מדגישה בשלל אופנים). מספר החיילים בקעמפ הראשון היה למעלה משישים. כשלכל קבוצת גיל, היו שלושה מדריכים. <br /> <br /> מאז כבר מספר שנים בהם פועל הקעמפ באותה מתכונת, כשמספר הילדים הולך וגדל משנה לשנה. בשנת [[תשס&quot;ו]] כבר עבר מספר הבנים את המאה.<br /> בקעמפ שהתקיים בחודש [[תשרי]] תשע&quot;ו מנה ה[[קעמפ]] כ-124 ילדים.<br /> <br /> מכמה סיבות וביניהן הטרחה הרבה שבהפעלת הקעמפ במהלך החודש, הקעמפ חדל מהלתקיים בשנת התשע&quot;ח.<br /> <br /> ==מערכת [[תשרי]] לכל השנה==<br /> בשנים האחרונות הוקמה מערכת '[[תשרי]] לכל השנה', המופעלת על ידי מפקדי הקעמפ, ונועדה להזכיר לחיילים את האווירה המיוחדת של &quot;[[תשרי]]&quot; ו-[[770]], כשלצורך כך נערכת פעם בשנה &quot;שבת עם הקעמפ&quot;.<br /> <br /> ==הקעמפ לבנות==<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] נפתח קעמפ במתכונת דומה לקבוצת הבנות, וכבר בשנה הראשונה מספר המשתתפות בו עבר את הארבעים. <br /> <br /> גם מחלקה זו של הקעמפ עומדת תחת [[אש&quot;ל הכנסת אורחים|אש&quot;ל]] ו[[צבאות ה' (ישראל)]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/news/tishrei/%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ קעמפ מחנה משיח תשע&quot;ו]{{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/news/tishrei/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A2/ &quot;מחנה משיח&quot; מגיעים אל הרבי]{{אינפו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:נסיעה לרבי]]</div> מחכה לביאתו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9D&diff=575223 צבאות השם 2022-12-20T05:53:28Z <p>מחכה לביאתו: /* צבאות השם בארץ הקודש */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:ארגון צבאות השם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל &quot;צבאות השם&quot;]]<br /> '''צבאות השם''' הוא שמה של תנועת ילדים ונוער [[יהודי|יהודיים]] שמטרתו להחדיר בקרב הילדים את המודעות להגברת הצד ה[[טוב]] ולמלחמה בצד ה[[רע]]. נוסד בשנת [[תשמ&quot;א]] על ידי [[הרבי]]. סיסמת הארגון היא '''אנו רוצים [[משיח]] עכשיו'''!<br /> <br /> ==רקע==<br /> [[קובץ:צבאות השם הארצי פסח מא.jpeg|ממוזער|200px|'פקודת מבצע', עלון שהופץ בישראל לקראת פסח [[תשמ&quot;א]] (1981), בשנת הקמתו של הארגון]]<br /> ארגון &quot;צבאות השם&quot; נוסד על ידי [[הרבי]] בשנת [[תשמ&quot;א]] (1981), בכדי להתגבר על הקשיים הרבים בחינוך הילדים בעידן המודרני. הארגון מדמה את מלחמת [[יצר טוב|היצר הטוב]] ביצר הרע כצבא לכל דבר כשהמטרה היא, להחדיר לילדים את המודעות להגברת הצד ה[[טוב]] שלהם ועל ידי זה לרתום גם את ה[[רע]] הקיים בתוכם, לקדושה. זאת באמצעות ה[[חינוך]] הבלתי פורמלי בו הופכים הילדים לחיילים בצבא ה', המודרכים על ידי מפקדים הקרובים להלך רוחם, שהשפעתה לפעמים יותר מהמורה וההורה. <br /> <br /> שם הארגון מקורו בתורה{{הערה|[[ספר שמות]].}}: &quot;ויהי בעצם היום הזה יצאו כל '''צבאות השם''' מארץ מצרים&quot;{{הערה|שנים רבות קודם הקמת הארגון, במאמרי קבלת הנשיאות 'באתי לגני' ביאר הרבי בהרחבה פעמים רבות את תוכן השם 'צבאות' והקשר שלו להבאת הגאולה, ובפרט במאמר 'באתי לגני' הראשון שנאמר לאחר הקמת ארגון צבאות השם, ביו&quot;ד שבט תשמ&quot;א.}}. סיסמת הארגון כפי שניתנה על ידי הרבי{{מקור}}, בשפה ה[[אנגלית]] - &quot;ווי וואנט משיח נאו&quot;. הסיסמה מתורגמת לכל המדינות בהם יש לארגון סניף. ב[[עברית]] התרגום הוא: &quot;אנו רוצים משיח עכשיו&quot;.<br /> <br /> בשנה הראשונה ליסוד הארגון היו חברים בו כ-5,000 ילדים וכיום (נכון לשנת [[תשפ&quot;א]]) חברים בו כ-600,000 ילדים. חברי הארגון הינם ילדים מכל גווני הקשת, מהחרדים ביותר ועד לכאלו שהקשר שלהם עם ה[[יהדות]] הוא קלוש והוא פועל במדינות רבות בעולם כארגון בת של המוסדות החב&quot;דים המקומיים, המופעלים על ידי [[שליח|השלוחים]] המקומיים.<br /> <br /> הילדים החברים בארגון נקראים חיילים והם מקבלים מקבלים משימות חודשיות שמעלה את דרגתם{{הערה|1=בשנה בה הוקם הארגון (תשמ&quot;א) הורה הרבי לצבאות ה' להעלות ב'דרגה' ילד שלא הרגיש טוב והילד הבריא. המענה נדפס בספר [[אוצרות מלך|אוצרות מלך - אגרת החינוך]] עמוד 131. על דרך זה כשביקשו ברכה מהרבי עבור ילד שנרשם לצבאות השם ונפגע בתאונה, השיב הרבי: &quot;להעלותו בדרגא בצבאות השם ויתעלה גם בבריאות הגוף. אזכיר עה&quot;צ&quot;, &quot;יומן שנת הקהל ה'תשמ&quot;א בבית חיינו&quot; ע' 140.}}&quot;. כמו כן, זכו ה&quot;חיילים&quot; לקבל יחס מיוחד מהרבי שהיה עורך מידי תקופה, כינוסים במיוחד עבור חיילי צבאות השם וכן זכו לקבל ב[[שמחת תורה]] הקפה מיוחדת לילדי צבאות השם בו היו שרים את סיסמתם בניגון המקובל: &quot;אנו רוצים [[משיח עכשיו]]&quot;.<br /> <br /> הארגון פעל להפיכת התודעה אצל ילדים יהודים רבים בכל רחבי העולם, ובאמצעותם במעגלי השפעה נוספים במשפחה ובחברה{{הערה|הרב [[מרדכי אליהו]] התבטא על הארגון: &quot;שום תכנון שכלי ואנושי לא היה בכוחו לפעול שינוי שכזה בתודעתם של ילדי ישראל, ומהפך שכזה בקרב ההורים. רק בכוח המשלח, אביהם ורועם של ישראל, שבעיני הבדולח שלו ובדבר ה' אשר בפיהו מהלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד מבני ישראל להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם&quot;.}}.<br /> <br /> ==רקע הסמל==<br /> מיד לאחר הקמת הארגון ב[[חודש תשרי]] [[תשמ&quot;א]] פנה הרבי לצייר [[מיכאל שוורץ]] בבקשה שיצייר סמל לארגון &quot;צבאות השם&quot;, הצייר הסכים ולאחר מספר ימים הובא הסמל לפני הרבי להגהה, הרבי אמר לשנות ולמחוק את הירח והכוכבים שהיו בחצי הסמל שצבעו כחול ואת השמש האדומה מהחצי הצהוב, בין השאר עקב הדמיון בין הסמל לדגל מדינת [[יפן]]. לאחר מכן שינו את הצבע מצהוב לאדום וכך נוצר הסמל המוכר לנו כיום.<br /> <br /> את הכיתוב בעיגול מתחת לסמל &quot;אנו רוצים משיח עכשיו&quot; (ווי וונט משיח נאו). הכניסו בתור הצעה אנשי צבאות ה' ב[[ארצות הברית]] תקופה קצרה אחרי יסוד הארגון והרבי נתן את אישורו לשלבו בסמל בצורה קבועה.<br /> <br /> <br /> ==דרגות החיילים==<br /> כחלק מהקמת הארגון, דיבר הרבי על החשיבות שהחיילים יתקדמו בסולם הדרגות על פי ביצוע המשימות. הרבי ראה בכך ענין רוחני, שמשפיע אף בגשמיות, ומספר פעמים כאשר ביקשו מהרבי ברכה לילד חולה וכדומה, הורה הרבי לדאוג להעלות אותו בדרגה, וכן הרבי התעניין אודות דרגתם של ילדים{{הערה|1=[https://chabad.info/video/kids/stories/710074/ קליפ בהפקת צבאות השם ארץ הקודש בכיכובו של מיכאל וייגל, על התעניינותו של הרבי בדרגות, ועל תכנית הדרגות המשודרגת] {{וידפו}}}}.<br /> <br /> סדר הדרגות בצבאות השם{{הערה|1=[https://chabad.info/video/kids/stories/712733/ שיחת הרבי על העליה בדרגות בצבאות השם] {{וידפו}}}}:<br /> <br /> {{טורים|<br /> *טוראי<br /> *טוראי שני<br /> *רב טוראי<br /> *סמל<br /> *סמל ראשון<br /> *רב סמל<br /> *רב סמל ראשון<br /> *סגן משנה<br /> *סגן<br /> *סרן<br /> *רב סרן<br /> *סגן אלוף<br /> *אלוף משנה<br /> *תת אלוף<br /> *אלוף<br /> *אלוף 2 כוכבים<br /> *(המשך עליה בדרגות של אלוף עם כוכבים עד סוף המסלול בצבאות השם)<br /> }}<br /> <br /> לקראת שנת הפעילות [[תש&quot;פ]] השיק [[צבאות השם ארץ הקודש]] את מדי צבאות השם, ובשנת הפעילות [[תשפ&quot;ב]] החלו במבצע הדרגות כאשר כל חייל העולה בדרגה מקבל כומתה עם רקמה של הדרגה החדשה שלו, כיפה עם רקמה תואמת, וסמל למעמד יוקרתי ב[[חדר צבאות השם]].<br /> <br /> ==צבאות השם ניו יורק==<br /> [[קובץ:משיח טיימס.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אחד מעלוני 'משיח טיימס']]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[צבאות השם (ניו יורק)]]}}<br /> צבאות השם ב[[ארצות הברית]] מפיק [[עיתון]] חודשי בשפה האנגלית, בשם 'Moshiach Times' (בעברית: &quot;משיח טיימס&quot; - זמני המשיח), בעריכת הרב [[דוד שלום פייפ]]. באמצע שנות הסמ&quot;כים החל לצאת עלון חודשי נוסף בשם 'החייל'.<br /> <br /> משרדיו המרכזיים של הארגון ממוקמים בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ניו יורק]], בראשות ר' [[ירחמיאל בנימינסון (קראון הייטס)|ירחמיאל בנימינסון]] והרב [[שלום דובער בוימגרטן]]. מראשי הארגון מתחילת הווסדו הוא ר' [[גרשון אייכהורן]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] נכנס לארגון ר' [[שמריהו וויינבוים]] שהכניס תנופה ורוח חדשה וצעירה בארגון.<br /> כמו כן עובד בארגון ר' [[מיכאל אלבקראר]] בסדנאות יהדות. <br /> ר' נעמעס. <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] הקים הארגון את [[מוזיאון הילדים היהודי]] בעלות של למעלה מארבעים מליון דולר.<br /> [[קובץ:יום צבאות השם עו.jpg|ממוזער|300px|שמאל|רבבת חיילים ב'יום צבאות השם' שנערך על ידי התנועה בארץ הקודש]]<br /> <br /> ==צבאות השם בארץ הקודש==<br /> [[קובץ:כרטיס רישום לארגון צבאות השם מס 2 צד ב.jpeg|200px|ממוזער|כרטיס רישום לארגון בשנותיו הראשונות]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[צבאות השם (ישראל)]]}}<br /> '''צבאות השם בארץ ישראל''' הוא סניף של הארגון [[צבאות השם]] בארצות הברית. מרכז הארגון הוא ב[[נצרת עילית]]. צבאות השם ב[[ארץ הקודש]] נוסד בשנת [[תשמ&quot;א]] על ידי היו&quot;ר כיום הרב '''[[דוד נחשון]]'''. מנהל כללי, הרב לוי יצחק נחשון. מנהל הפעילות הארצי הינו הרב יוסף יצחק בן ציון.<br /> <br /> לצבאות השם כ-200 מוקדים ב[[ארץ ישראל]] המשמשים כמועדני פעילות שבועיות בהם משתתפים עשרות ילדים, בהתאם לדרישות האוכלוסייה במקום ועשרות אלפי ילדים מנויים לתוכנית המשפחתית של צבאות ה', הכוללת עלון שבועי לילדים בשם &quot;[[במחנה צבאות השם]]&quot;, עלון חודשי מיוחד לילדים צעירים בשם &quot;במחנה צבאות השם ג'וניור&quot;, מסלול דרגות מיוחד, דף משימות חודשי, כרטיס חיול, כניסה אוטומטית להגרלה דו חודשית על [[נסיעה לרבי|טיסה לרבי]], טלמסר מיוחד הוקם בשנת [[תשע&quot;ד]] להקל על צבירת נקודות למסלול הדרגות של צבאות ה' ותוכנית וירטואלית חודשית בשם '[[ראלי]]'.<br /> <br /> מחלקת ההוצאה לאור של צבאות השם בארץ הקודש מוציאה מידי שנה ספרון חינוכי המחולק ב[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]]. בעריכת הארגון יצאו לאור סדרת ספרי [[דבר מלכות לנוער]], [[דבר מלכות לילדים]] ו&quot;יום יום משיח וגאולה&quot;. הארגון מפיק גם מוצרי מדיה בעלי מסר חינוכי-חסידי ועשרות משחקים המכניסים לילדנו התקשרות לרבי שליט&quot;א מלך המשיח. כמו כן מוציאה מחלקת הסניפים חוברת פעילות מהודרת חודשית לכל מנהלי הסניפים ברחבי הארץ.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] הוחלט באישור הוועדה החינוכית של צבאות ה' לפתוח אתר [[אינטרנט]] המיועד לציבור הכללי בשם '[[תורה קיד]]' המכיל משחק ווירטואלי המכניס בתוכו המון תוכן יהודי וחסידי.<br /> <br /> מידי שנה מקיים הארגון מבצעים וכינוסים ארציים בהשתתפות אלפי ילדים. בנוסף ישנו מבצע שנתי קבוע נושא פרסים, המתקיים בשיתוף עם [[קרן דור דעה]] ו[[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח צדקנו]], וכולל במסגרתו לימוד של חוברת לימודים עיונית הנערכת על ידי אנשי מקצוע, [[תניא בעל פה|לימוד תניא ומשניות בעל פה]].<br /> <br /> כמו כן מקיים הארגון מידי שנה בתאריך [[י&quot;א ניסן]] '[[יום צבאות השם]]' המיועד לחיילי וחיילות צבאות ה' מכל רחבי ארץ הקודש, יום מלא בפעילויות חסידיות ומשחקים. בשנים האחרונות גולת הכותרת של יום צבאות ה' היא הופעת ה'[[ראלי]]'.<br /> <br /> ב'בין הזמנים' מקיים [[צבאות ה' (ישראל)]] את &quot;רשת מחנות הקיץ גן ישראל - [[אורו של משיח]]&quot; המיועד לילדי וילדות חסידי חב&quot;ד וקהילות בתי חב&quot;ד. 'אורו של משיח' הוא המחנה החב&quot;די הראשון מסוגו בארץ ישראל ולו סניפים ברחבי הארץ. נוסד בשנת תשנ&quot;ו על ידי הרב פרץ פרידמן והוא מחנה הקיץ החב&quot;די הגדול ביותר מבחינת מספר חניכים, עם קרוב לשבע מאות ילדים.<br /> <br /> עד ל[[חודש תשרי]] של שנת התשע&quot;ח, דאג הארגון למסגרת מסודרת עבור חיילי צבאות ה' הבאים לשהות ב-770 בחודש החגים, המסגרת נקראה בשם [[קעמפ מחנה משיח]] ובשנות פעילותו השתתפו בו כ - 100 חיילי צבאות ה'.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[צבאות ה' (ניו יורק)]]<br /> *[[צבאות ה' (ישראל)]]<br /> *[[חדר צבאות השם]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82262 מי אנחנו? - מסע מרתק בעקבות צבאות השם]''' - חוברת לימוד של [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם ארץ הקודש]] במסגרת [[קרן דור דעה]] {{אינפו}} י&quot;ג [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (11.06.2014)<br /> *'''חיי רבי''', סדרת כתבות ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] החל מגליון 1882 עמוד 34<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * '''[https://th770.co.il דף הבית של 'צבאות השם' בארץ הקודש]'''<br /> * '''[http://www.tzivos-hashem.org/ דף הבית של 'צבאות השם'] ב[[ארצות הברית]]''' (באנגלית)<br /> * [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1974172 &quot;החיילים חוזרים למשימה&quot;], דברי הרבי מליובאוויטש על צבאות ה'{{וידאו}}<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=64790 שירת ההמנון הראשון של צבאות ה' אצל הרבי]{{וידאו}}.<br /> * זלמן צרפתי, '''[http://chabad.info/special/%D7%9B%D7%9A-%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%94%D7%A7/ כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה&quot;ק]''', [[שבועון בית משיח]]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63353 עיתון 'דבר' מדווח: הרבי הקים צבא לילדים]<br /> *אוריה ג'ורי, '''[http://shturem.net/images/news/85801_news_11022016_1459.pdf מלחמה וגאולה]''', בתוך עלון 'החייל' חדר מנחם מוסקבה<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/10/21-10-2020-12-36-10-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94-%D7%A6%D7%90%D7%AA%D7%9B%D7%9D-%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93.pdf ארבעים שנה]''', מסמכים ודו&quot;חות משנות הבראשית של הארגון בקשר עם חגיגות יובל ה-40 להקמתו, בתוך קובץ בהוצאת 'ועד חיילי בית דוד' תשרי תשפ&quot;א, גליון ה' <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תנועות נוער]]<br /> [[קטגוריה:צבאות השם|*]]<br /> [[קטגוריה:צבא]]</div> מחכה לביאתו