https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99+%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%92%D7%A8חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T07:43:23Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=564881ארצות הברית2022-09-14T06:50:47Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:בולטימור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש עיריית בולטימור מר בראנינג מקבל את פני [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[מסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)|ביקורו הראשון בארצות הברית]]]]<br />
[[קובץ:דגל ישראל לצד דגל ארצות הברית.jpeg|ימין|ממוזער|דגל ארצות הברית לצד דגל ישראל]]<br />
'''ארצות הברית''' היא {{מונחון|פדרציה|כלומר: איגוד של אזורים או ארצות ריבוניות למחצה תחת ממשל מרכזי}} של חמישים מדינות המונות יחדיו מעל שלוש מאות שלושים מיליון תושבים. מדינות אלו נמצאות ברובן בחלק הצפוני של יבשת אמריקה.<br />
<br />
[[נשיא הדור]] - [[הרבי]] והאוכלוסיה היהודית השנייה בגודלה בעולם לאחר [[מדינת ישראל|ישראל]], מתגוררים בארצות הברית. [[770]] - המרכז העולמי של חסידות חב"ד, נמצא ב[[ניו-יורק]], העיר המאוכלסת ביותר בארצות הברית.<br />
<br />
[[הרבי]] קורא לארצות הברית "מלכות של חסד"{{הערה|התוועדויות, תשנ"א, חלק ג, עמ' 188.}}.<br />
<br />
==קהילת חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|התייסדות קהילת חב"ד בארצות הברית}}<br />
'''התייסדות קהילת חב"ד בארצות הברית''' החלה עם התחלת הפוגרמים ב[[רוסיה]] שגרמה להגירה גדולה של חסידים לארצות הברית, כיום קהילת חב"ד בארצות הברית הינה מן הקהילות החשובות ביותר בחב"ד ובה נמצא [[מרכז חב"ד העולמי 770]].<br />
<br />
== משכן מרכז חסידות חב"ד במדינה ==<br />
<br />
ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אותו הוציא [[הרבי]] לאור בשנת [[תשנ"ב]], כתוב ש[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] קבע מקומו דווקא ב[[חצי כדור התחתון]] שבו לא היה [[מתן תורה]], בכדי להפיץ שמה את מעיינות תורת החסידות. <br />
<br />
סיבה נוספת לקביעת משכנו של [[נשיא הדור]] דווקא בארצות הברית, היא היותה היבשת בה נמצאים רוב מנין ובניין של בני ישראל בדורנו זה. <br />
<br />
הרבי גם מביא באותו קונטרס את פתגם [[אדמו"ר הריי"צ]] '[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש]]' כשגלות אמריקה היא הגלות האחרונה ממנה נעבור לבית המקדש בירושלים הבנויה.<br />
<br />
== הגעת רבותינו למדינה ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)]]}}<br />
הפעם הראשונה שהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית, הייתה בשנת [[תר"צ]], לאחר הביקור ב[[ארץ ישראל]], שהה אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית כחצי שנה, ונפגש עם נשיא ארצות הברית דאז.<br />
<br />
הפעם השנייה שהגיע אדמו"ר הריי"צ לאמריקה, הייתה כבר להתיישבות קבע, ב[[ט' אדר ב' ת"ש]], עקב מאורעות מלחמת העולם השנייה. באותה תקופה נשאר הרבי ב[[צרפת]], עד שב[[כ"ח סיון תש"א]], הצליח הרבי להגיע לארצות הברית.<br />
<br />
עם בואו של אדמו"ר הריי"צ לאמריקה, הייתה אמריקה אז בשיא שנות ה[[כפירה]] לכל ענין שריח של [[יהדות]] יוצא ממנו, ואז יצא אדמו"ר הריי"צ בהכרזה ש"אמריקה איז נישט אנדערש" [=[[אדמו"ר הריי"צ#אמריקה איננה שונה|אמריקה איננה שונה]]. תחת סיסמא זו פעלה כל [[הפצת המעיינות]] של חסידות חב"ד דאז, עד לטביעת החותמת של "[[ופרצת]]" כסיסמת הפעילות של ליובאוויטש.<br />
<br />
==יסוד תומכי תמימים==<br />
בי' [[אדר ב']] בשנת [[ת"ש]] החלו הלימודים בישיבות [[תומכי תמימים]] בארצות הברית. היה זה יום לאחר בואו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית ב[[ט' אדר ת"ש]] אז הכריז על יסוד ישיבת תומכי תמימים בארצות הברית.<br />
<br />
בהכרזתו על הקמת הישיבה, אמר [[אדמו"ר הריי"צ]]: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אנו המהגרים - יותר נכון המובאים הנה - הובאו לכאן לשם עבודה במסירות נפש, לעשות את אמריקה למקום תורה. יודע אני היטב אילו כוחות [[מסירות נפש]] זקוקים לכך, אך בטוחני כי בזכות אבות קדושים נצליח במסירות הנפש שלנו לתורה ומצוות בדרכי החסידות.<br />
<br />
תוך זמן מסויים תהי' ישיבת "[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]" הישיבה הגדולה ביותר, ותלמידי הישיבה יאירו את הבתים היהודיים ויתנו הגבהת רוח לרבנים המקומיים שיתמסרו להרבצת התורה...<br />
<br />
מובטחני בזכות אבותי הקדושים כי תוך זמן קצר מאד תהא ישיבת "[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]" לא רק הישיבה הגדולה והמסועפת במדינה, כי אם גם - אור המאיר וכח המעורר ומורה דרך ההתעסקות לרבנים וראשי הישיבות וה' יצליח לנו בגשמיות וברוחניות...}} <br />
<br />
ואכן, למחרת בואו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית, החלו קומץ של תלמידים את לימודיהם בישיבת "[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]". הבטחתו של אדמו"ר הריי"צ התקיימה במלואה, וישיבת "תומכי תמימים" הפכה תוך זמן קצר לישיבה הגדולה ביותר בארצות הברית.<br />
<br />
==נשיאי ארצות הברית==<br />
{{ערך מורחב|נשיאי ארצות הברית}}<br />
במשך השנים כיהנו בארצות הברית כמה וכמה נשיאים שהטיבו עם חב"ד והרבי, כ[[נשיאי ארצות הברית#גימ'י קרטר|גימ'י קרטר]] שחקק את [[יום החינוך]] ו[[נשיאי ארצות הברית#רונלד רייגן|רונלד רייגן]] שחקק את [[רגע של שתיקה]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חצי כדור התחתון]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/133192 התפילה 'בעד שלום המדינה' שכתב אדמו"ר הריי"צ • מיוחד]''' {{COL}}<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*'''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=850 שיחת הרבי]''' על גילוי ארצות הברית (י"ב תמוז תשמ"ד).<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1858&CategoryID=1085 משיחות] הרבי''' אודות ארצות הברית.<br />
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארצות הברית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ארצות הברית|*]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=564879ארצות הברית2022-09-14T06:41:17Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:בולטימור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש עיריית בולטימור מר בראנינג מקבל את פני [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[מסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)|ביקורו הראשון בארצות הברית]]]]<br />
[[קובץ:דגל ישראל לצד דגל ארצות הברית.jpeg|ימין|ממוזער|דגל ארצות הברית בבנין משרדי לצד דגל ישראל]]<br />
'''ארצות הברית''' היא {{מונחון|פדרציה|כלומר: איגוד של אזורים או ארצות ריבוניות למחצה תחת ממשל מרכזי}} של חמישים מדינות המונות יחדיו מעל שלוש מאות שלושים מיליון תושבים. מדינות אלו נמצאות ברובן בחלק הצפוני של יבשת אמריקה.<br />
<br />
[[נשיא הדור]] - [[הרבי]] והאוכלוסיה היהודית השנייה בגודלה בעולם לאחר [[מדינת ישראל|ישראל]], מתגוררים בארצות הברית. [[770]] - המרכז העולמי של חסידות חב"ד, נמצא ב[[ניו-יורק]], העיר המאוכלסת ביותר בארצות הברית.<br />
<br />
[[הרבי]] קורא לארצות הברית "מלכות של חסד"{{הערה|התוועדויות, תשנ"א, חלק ג, עמ' 188.}}.<br />
<br />
==קהילת חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|התייסדות קהילת חב"ד בארצות הברית}}<br />
'''התייסדות קהילת חב"ד בארצות הברית''' החלה עם התחלת הפוגרמים ב[[רוסיה]] שגרמה להגירה גדולה של חסידים לארצות הברית, כיום קהילת חב"ד בארצות הברית הינה מן הקהילות החשובות ביותר בחב"ד ובה נמצא [[מרכז חב"ד העולמי 770]].<br />
<br />
== משכן מרכז חסידות חב"ד במדינה ==<br />
<br />
ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אותו הוציא [[הרבי]] לאור בשנת [[תשנ"ב]], כתוב ש[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] קבע מקומו דווקא ב[[חצי כדור התחתון]] שבו לא היה [[מתן תורה]], בכדי להפיץ שמה את מעיינות תורת החסידות. <br />
<br />
סיבה נוספת לקביעת משכנו של [[נשיא הדור]] דווקא בארצות הברית, היא היותה היבשת בה נמצאים רוב מנין ובניין של בני ישראל בדורנו זה. <br />
<br />
הרבי גם מביא באותו קונטרס את פתגם [[אדמו"ר הריי"צ]] '[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש]]' כשגלות אמריקה היא הגלות האחרונה ממנה נעבור לבית המקדש בירושלים הבנויה.<br />
<br />
== הגעת רבותינו למדינה ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)]]}}<br />
הפעם הראשונה שהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית, הייתה בשנת [[תר"צ]], לאחר הביקור ב[[ארץ ישראל]], שהה אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית כחצי שנה, ונפגש עם נשיא ארצות הברית דאז.<br />
<br />
הפעם השנייה שהגיע אדמו"ר הריי"צ לאמריקה, הייתה כבר להתיישבות קבע, ב[[ט' אדר ב' ת"ש]], עקב מאורעות מלחמת העולם השנייה. באותה תקופה נשאר הרבי ב[[צרפת]], עד שב[[כ"ח סיון תש"א]], הצליח הרבי להגיע לארצות הברית.<br />
<br />
עם בואו של אדמו"ר הריי"צ לאמריקה, הייתה אמריקה אז בשיא שנות ה[[כפירה]] לכל ענין שריח של [[יהדות]] יוצא ממנו, ואז יצא אדמו"ר הריי"צ בהכרזה ש"אמריקה איז נישט אנדערש" [=[[אדמו"ר הריי"צ#אמריקה איננה שונה|אמריקה איננה שונה]]. תחת סיסמא זו פעלה כל [[הפצת המעיינות]] של חסידות חב"ד דאז, עד לטביעת החותמת של "[[ופרצת]]" כסיסמת הפעילות של ליובאוויטש.<br />
<br />
==יסוד תומכי תמימים==<br />
בי' [[אדר ב']] בשנת [[ת"ש]] החלו הלימודים בישיבות [[תומכי תמימים]] בארצות הברית. היה זה יום לאחר בואו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית ב[[ט' אדר ת"ש]] אז הכריז על יסוד ישיבת תומכי תמימים בארצות הברית.<br />
<br />
בהכרזתו על הקמת הישיבה, אמר [[אדמו"ר הריי"צ]]: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אנו המהגרים - יותר נכון המובאים הנה - הובאו לכאן לשם עבודה במסירות נפש, לעשות את אמריקה למקום תורה. יודע אני היטב אילו כוחות [[מסירות נפש]] זקוקים לכך, אך בטוחני כי בזכות אבות קדושים נצליח במסירות הנפש שלנו לתורה ומצוות בדרכי החסידות.<br />
<br />
תוך זמן מסויים תהי' ישיבת "[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]" הישיבה הגדולה ביותר, ותלמידי הישיבה יאירו את הבתים היהודיים ויתנו הגבהת רוח לרבנים המקומיים שיתמסרו להרבצת התורה...<br />
<br />
מובטחני בזכות אבותי הקדושים כי תוך זמן קצר מאד תהא ישיבת "[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]" לא רק הישיבה הגדולה והמסועפת במדינה, כי אם גם - אור המאיר וכח המעורר ומורה דרך ההתעסקות לרבנים וראשי הישיבות וה' יצליח לנו בגשמיות וברוחניות...}} <br />
<br />
ואכן, למחרת בואו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית, החלו קומץ של תלמידים את לימודיהם בישיבת "[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]". הבטחתו של אדמו"ר הריי"צ התקיימה במלואה, וישיבת "תומכי תמימים" הפכה תוך זמן קצר לישיבה הגדולה ביותר בארצות הברית.<br />
<br />
==נשיאי ארצות הברית==<br />
{{ערך מורחב|נשיאי ארצות הברית}}<br />
במשך השנים כיהנו בארצות הברית כמה וכמה נשיאים שהטיבו עם חב"ד והרבי, כ[[נשיאי ארצות הברית#גימ'י קרטר|גימ'י קרטר]] שחקק את [[יום החינוך]] ו[[נשיאי ארצות הברית#רונלד רייגן|רונלד רייגן]] שחקק את [[רגע של שתיקה]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חצי כדור התחתון]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/133192 התפילה 'בעד שלום המדינה' שכתב אדמו"ר הריי"צ • מיוחד]''' {{COL}}<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*'''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=850 שיחת הרבי]''' על גילוי ארצות הברית (י"ב תמוז תשמ"ד).<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1858&CategoryID=1085 משיחות] הרבי''' אודות ארצות הברית.<br />
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארצות הברית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ארצות הברית|*]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=564878מדינת ישראל2022-09-14T06:39:21Z<p>מזרחי ורדיגר: ש"ח יש כאן 2 משפטים של הרבי שללא ניקוד יש להם משמעות אחרת לכן ניקדתי</p>
<hr />
<div>'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית שנוסדה על ידי ראשי ה[[ציונות]] באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' אייר|ה' באייר יום העצמאות]] שנת [[תש"ח]] על ידי התנועה הציונית, סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.<br />
[[קובץ:הכנסת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת, בית המחוקקים של מדינת ישראל]]<br />
<br />
==היחס למדינה==<br />
===שלילית עצם קיום המדינה===<br />
{{חלונית<br />
|כותרת=קִיּוּם מְדִינָה יְהוּדִית <br />
|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - חלק כ"ז - שנת תש"כ - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].<br />
|תוכן=<br />
בִּשְׁנַת [[תש"כ|תַּשְׁ"כַּ]] נִשְׁאַל הָרַבִּי, הַאִם יֵשׁ קִיּוּם לָאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּתוֹר מְדִינָה פּוֹלִיטִית? כַּאֲשֶׁר הָרַבִּי שָׁמַע אֶת הַשְּׁאֵלָה הוּא הֵעִיר, שֶׁשְּׁאֵלָה זוֹ יְכוֹלָה לִהְיוֹת מג' בְּחִינוֹת - מִבְּחִינַת הַשְׁקָפַת הַדָּת, מִבְּחִינָה כַּלְכָּלִית, וּמִבְּחִינָה פּוֹלִיטִית, וּמַהִי כַּוָּנַת הַשּׁוֹאֵל. וְכַאֲשֶׁר עָנָה הַשּׁוֹאֵל, שֶׁכַּוָּנָתוֹ אִם יְכוֹלָה לִהְיוֹת הַתְאָמָה בֵּין הַבְּחִינָה הַדָּתִית וְהַפּוֹלִיטִית, אָמַר הָרַבִּי (בְּבַת-שְׂחוֹק), שֶׁזֶּהוּ מַעֲנֶה "דִּיפְּלוֹמָטִי" שֶׁאֵינוֹ עוֹנֶה עַל הַשְּׁאֵלָה...<br />
<br />
עַל הַשְּׁאֵלָה עָצְמָה, הֵשִׁיב הָרַבִּי עַל פִּי מָשָׁל: מְכוֹנָה, אוֹ כֹּל מַעֲרֶכֶת שֶׁהִיא, יְכוֹלָה לִפְעוֹל בִּדְרָגוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל יְעִילוּת - הֵחֵל מִבִּיצּוּעַ מְלָאכוֹת קַלּוֹת, וְעַד לְבִיצּוּעַ מְלָאכָה בִּקְנֵה-מִידָּה גָּדוֹל, עַל יְדֵי נִיצּוּל מַקְסִימוּם הַכֹּחַ שֶׁבָּהּ. וּמוּבָן, שֶׁאַף שֶׁגַּם בָּאוֹפֶן הא' נֶעֶשְׂתָה כָּאן מְלָאכָה עַל יְדֵי הַמְּכוֹנָה, בְּכָל זֹאת, אוֹתָהּ מְלָאכָה שֶׁהָיְיתָה יְכוֹלָה לְּהֵיעַשׂוֹת בְּהֶתְאֵם לְמְלוֹא כֹּחָהּ שֶׁל הַמְּכוֹנָה - לֹא נֶעֶשְׂתָה. וְלָכֵן, כַּאֲשֶׁר מְכִינִים תָּכְנִית כְּדֵי לִפְעוֹל וּלְהַשְׁפִּיעַ בְּעִנְיָן מְסוּיָּים - מִשְׁתַּדְּלִים לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּאוֹפֶן שֶׁכָּל הָעִנְיָנִים שֶׁבַּתָּכְנִית יִפְעֲלוּ בְּמְלוֹא כֹּחָם.<br />
עַל דֶּרֶךְ זֶה בְּעִנְיָנְנוּ: אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל יְכוֹלָה לִהְיוֹת בב' אוֹפָנִים: "מְדִינָה שֶׁל יְהוּדִים" גְרֵידַא, אוֹ "מְדִינָה יְהוּדִית". אִם תִּהֵי'ה זוֹ "מִדִּינָהּ שֶׁל יְהוּדִים" בִּלְבַד - הֲרֵי אֵינָהּ אֶלָּא מְדִינָה "לְוַונְטִינִיתּ" נוֹסֶפֶת, כְּשֵׁם שְּׁסוּרְיַא הִיא מְדִינָה שֶׁל סוּרִים {{הערה| וְעַל דֶּרֶךְ זֶה לְבָנוֹן, מֶקְסִיקוֹ, אַרְצוֹת הַבְּרִית וְכוּ'}}, וּבְאוֹפֶן כָּזֶה אֵינָהּ מְנוּצֶּלֶת בִּמְלוֹא יְכָלְתָּהּ; מָה שֶׁאֵין כֵּן אִם תֵּיעַשֵׂה "מְדִינָה יְהוּדִית" - הֲרֵי זֶה עִנְיָן מְיוּחָד וְיוֹצֵא מִן הַכְּלָל כו'. אָמְנָם, כְּדֵי שֶׁתְּהֵי'ה "מְדִינָה יְהוּדִית", הַמְּנוּצֶּלֶת בִּמְלוֹא יְכָלְתָּהּ - הֲרֵי זֶה דַּוְקָא עַל יְדֵי זֶה שֶׁאוֹפֶן הַנְהָגַת הַמְּדִינָה הוּא עַל פִּי הַתּוֹרָה וּמָסוֹרֶת יִשְׂרָאֵל. (וּמוּבָן שֶׁאֵין זוֹ סְתִירָה לְכָךְ שְּׁתְּהֵי'ה מְדִינָה "נוֹרְמָלִית", שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִשְׁפָּחוֹת הַכּוֹלְלוֹת אֲנָשִׁים נָשִׁים וְטַף, מוֹסְדוֹת וְכוּ' - כִּי גַּם עַל פִּי תּוֹרָה לֹא צְרִיכָה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת עִנְיָין רוּחָנִי וּמוּפְשָׁט, אֶלָּא אֶרֶץ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כָּל הָעִנְיָנִים כְּמוֹ בִּמְדִינוֹת אֲחֵרוֹת). וְדַוְקָא בְּאוֹפֶן זֶה תְּהֵי'ה אָכֵן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל "מִדִּינָה יְהוּדִית", מְדִינָה יִיחוּדִית הַשּׁוֹנָה מִשְּׁאַר הַמְּדִינוֹת, בְּכָךְ שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּמַדְּרֵיגַה נַעַלֵיתּ יוֹתֵר וְעוֹסֶקֶת (וּמַשְׁפִּיעָה בְּזֶה גַּם עַל סְבִיבָתָהּ) בַּמַּטָּרוֹת נַעַלוֹתּ יוֹתֵר.}}<br />
<br />
רבותינו נשיאינו התייחסו והתנגדו לעצם קיום מדינה ושללו אותה בעיקר מהסיבות:<br />
*טעמם ההלכתי: משם איסור [[שלושת השבועות]], ש[[הקב"ה]] השביע את ישראל שלושה שבועות שלא ינסו להביא את ה[[גאולה]] בכוחות עצמם, על ידי קיבוץ עם ישראל לארץ ישראל, [[אדמו"ר הרש"ב]] היה הראשון מבין כל גדולי ישראל שהעיר על נושא זה וכן כתב:{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים".}}<br />
*חשש משום התבוללות, לדעת אדמו"ר הרש"ב, הציונות מסוכנת יותר ממהשכלה וההתבוללות, משום שהמחזיקים בה רואים את עצמם כיהודים כשרים, ורוצים לשנות את המסורת היהודית, אף על פי ש"כל דתם היא לאומיות". דבר זה אכן קרה בראשית הקמת המדינה. בשנת [[תש"ג]] עסק [[אדמו"ר הריי"צ]] בפרשת [[ילדי טהרן]], אשר נלקחו בידי הציונים שרצו להעבירם מדתם, אדמו"ר הריי"צ התאמץ בכל כוחו שהילדים יגיעו לידיים הנכונות.<br />
*אחת הבעיות הן שהציונות לא ראתה חשיבות בארץ ישראל, בתורת ישראל או בעם, אלא הציונים רק רצו מדינה משלהם, שיהיה "פיתרון לבעיית היהודים"{{הערה|ע"פ הגדרתו של [[הרצל]]}}, או כפי שאמר [[דוד בן גוריון]] שהציונות באה: "לשנות את מהותו של כלל ישראל!", בזמן השואה בשעה שהעם היהודי היה נתון במחנות ההשמדה, מה שעניין את הציונים הייתה המדינה. כששלחו מכתב לאחד מראשי הציונות אודות ה[[שואה]] הוא ענה:"מסרתי את מכתבך לחיים (ווייצמאן). הוא ישמח מאוד. זה יועיל לנו להשיג מדינה..." (עדות א. גיטלין {{הערה|(=הרב אוריאל צימר)}} כפי ששמע מהרב וייסמנדל, מובא במאמרו יהדות התורה והמדינה, אות יב), ובאחת הפעמים הם אמרו: "כל העמים שפכו את דם בניהם במאמץ המלחמתי. אנו רוצים במדינה יהודית ו"רק בדם תהיה לנו הארץ.." על הוגי הציונות כתב [[אדמו"ר הריי"צ]]:{{ציטוטון|העומדים בראש תנועה גדולה כה ציונות הם מוסרים ומלשינים}}{{הערה|אגרות קודש, כרך י"ז ו'שס}}, הוגה הרעיון הציוני בנימין זאב הרצל הגה בתחילה רעיון לקחת את כל היהודים ולהעבירם על דתם לנצרות רח"ל (וכך לפתור את בעיית היהודים רח"ל. - במשך הזמן חזר בו מהרעיון). וכן ישנם שירי כפירה של הציונות, כדוגמת "התקווה" אשר בו אומר המשורר שהגענו לארץ ישראל כדי להיות עם חופשי - ללא התורה והמצוות דווקא.<br />
*בעייה נוספת במדינת ישראל היא הצד המעשי שבו היא מקדמת חוקים שפוגעים בקודשי ישראל, כגון החוק של [[מיהו יהודי]] גיוס נשים ובני ישיבות, מסירת שטחים ואי שמירה על [[שלושת השלמויות]], באחת הפעמים הגדיר ד"ר [[יצחק ברייער]] את מדינת ישראל:{{ציטוטון|בית לאומי לעבודה זרה עם חדר קטן עבור הקב"ה}}<br />
<br />
בשל כך התנגדו רבותינו נשיאנו והרבי לרעיון הציוני, וכן גם היחס היה למדינת ישראל (שמדינת ישראל היה תולדה מהרעיון הציוני), כך שעצם קיום מדינת ישראל אסור.<br />
<br />
למרות ההתנגדות החריפה לרעיון העקרוני שבהקמת המדינה, ובעולות שנלוו להגשמתו על ידי החלשת שמירת התורה והמצוות בקרב עם ישראל, בדיעבד, לא התנגדו בסופו של דבר [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] בהקמת המדינה, בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש"ח עם ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, שדוחה את איסור שלושת השבועות{{הערה|מובא בספר "[[בין אור לחושך]]" עמוד 23.}}. יש הטוענים כי בהקשר זה השתמש הרבי בביוטי כי ההכרה והתמיכה במדינה היא "דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [[פרדס חב"ד]], גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; [[לקט ופרט]], חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב [[אוריאל צימר]], בחוברת [[יהדות התורה והמדינה]] [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm פרק יז] שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר [[יצחק ברויאר]], מהוגי הדעות של [[אגודת ישראל]]}}.<br />
<br />
מסיבה זו שלל הרבי [[מסירת שטחים]], שכן היות ומדובר בסכנה של פיקוח נפש - קובעת ההלכה כי פיקוח נפש דוחה את איסור שלושת השבועות, ובכללם את איסור התגרות באומות{{הערה|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ שו"ע כשיש מצב של פיקוח-נפש — אסור למסור אף שעל מארץ ישראל, ופלא שישנם הפוסקים פס"ד שפיקוח-נפש דוחה שטחים, שעצם פסק זה הוא פיקוח-נפש!"|מקור=מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט}}}}.<br />
<br />
כפועל יוצא, ראה הרבי בבטחון שמעניקה המדינה ליהודים ובמבצעים שנעשו על ידי כוחות [[צה"ל]] (כמו [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מבצע אנטבה]]) ניסים שנפעלו על ידי הקדוש ברוך הוא. דעה זו גררה חיכוכים עם [[חסידות סאטמר]], שדגלה בדעה כי פעולות אלו הן "מעשה שטן" ולא ניסים.<br />
<br />
===ציונות דתית===<br />
{{ערך מורחב|ערכים=[[ציונות דתית]] ו[[אתחלתא דגאולה]]}}<br />
הרבי התנגד בחריפות להשקפת ה[[ציונות דתית]] הסוברת שהקמת מדינה ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה', עד שבין השאר כינה הרב [[אברהם יצחק קוק]] את הרצל '''עקבא דמשיח בן יוסף'''. במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. מאחר והמצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, וממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}}: "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו שניצולו מ[[השואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל", (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''.<br />
<br />
אך למרות זאת סבר [[הרבי]] שמדינת ישראל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה אך לא ביום הקמת המדינה. וכך כותב הרבי{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.<br />
<br />
משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ו]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=העצמאות חלק י"א] ע' פ"ה}}<br />
<br />
==יום העצמאות==<br />
[[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, מר [[שניאור זלמן רובשוב]] עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]]<br />
<br />
הרבי שלל את אמירת ההלל ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, אף על פי שברור היה לכולם כי מדובר ב[[ניסים]] גלויים:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' הייתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&search=העצמאות כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}}<br />
<br />
לאחר [[ה' אייר]] [[תש"ח]] התבטא הרבי בכאב בקשר לאמירה כי הקמת המדינה היא [[אתחלתא דגאולה]]: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]].}}? בהזדמנות אמר [[הרבי]] בנוגע ליום הכרזת העצמאות: {{ציטוטון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים "[[יום העצמאות]]" שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]], והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו ישן|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[יהושע דוברבסקי]]|ו' אייר ה'תשע"א}}.}}.<br />
<br />
לקראת חגיגות "[[יום העצמאות]]" שנת [[תשע"א]], מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזכרון את הרב [[שמעון רוזנברג]], אביה של [[רבקי הולצברג]] שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.<br />
<br />
הרב [[מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]] ורב קהילת חב"ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב"ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61346 רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב"ד אינפו]]}}. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: "הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל".<br />
<br />
===תארי המדינה===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[פרזידנט (תואר כבוד)]]}}<br />
הרבי הסתייג משימוש בשם "מדינת ישראל" והעדיף על פניו את התואר המוזכר בתורה 'ארץ ישראל', שכן מלבד היותו השם שנקבע בתורה, שימוש בשם מדינה יוצר תדמית של קשר חדש למדינה שנוצר רק בעת יסוד המדינה, בעוד שהשם הקדום ארץ ישראל מראה על הקשר בין עם ישראל לארץ על פי ההבטחה האלוקית שניתנה לו מהקדוש ברוך הוא{{הערה|1=ראו לדוגמה: [https://chabad.info/magazine/595436/ פרסום ראשון: ארץ ישראל או מדינת ישראל?]''' {{אינפו}}}}. עם זאת בכמה הזדמנויות כן השתמש הרבי בשם זה{{הערה|לדוגמה ב[[ראלי]] חג הסוכות [[תשנ"ב]] - [[דברי משיח]] ע' 141.}}.<br />
<br />
הרבי גם הסתייג משימוש בתואר "נשיא המדינה", ולחילופין השתמש במונח "[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]" ב[[אנגלית]] ונימק כי מאז הליכתו ללימודים בקטנותו ואף בתקופה מוקדמת יותר מצטייר בדמיונו ומחשבתו [[בית המקדש]] וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן הוא אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm ממכתבו למר יצחק בן צבי].}}.<br />
<br />
==שר בממשלה==<br />
[[קובץ:ממשלה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ממשלת ישראל הראשונה, משמאל לימין: אליעזר קפלן, יצחק גרינבוים, בכור שטרית, [[דוד בן-גוריון]], מזכיר הממשלה זאב שרף, פנחס רוזן, [[חיים משה שפירא]], הרב [[יצחק מאיר לוין]], הרב [[יהודה לייב מימון]], פרץ (פריץ) ברנשטיין.]]<br />
{{ערך מורחב|השתתפות בממשלת ישראל}}<br />
לפי גישתו של [[הרבי]], חל איסור להשתתף בממשלה בתפקיד שר.<br />
<br />
הרבי מתיר את השתתפות שר בממשלה, אך ורק באם המשרה נטולת כל שלטון, ותפקידו הוא רק לבצע משימות (וכפי שהרבי הגדיר זאת{{הערה|ביחידות לשני בחורים. ראה בהרחבה בעלון בין כסה לעשור, מוסף ועד חיילי בית דוד לחודש תשרי תשפ"א}}, "כמנקה רחובות").<br />
<br />
אך אם יש לו זכות להביע דעה ואינו מביעה במחאה על ההתנגדות וחוסר קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], זה נוגד את הנאמר ב[[שולחן ערוך]]. ואם הוא מייצג ציבור, אפילו איש אחד בלבד, הוא שליח לדבר עבירה. אלא אם הוא מוחה על כל המוצע בממשלה שנוגד לדעת התורה, באופן שיוזמים הצעות והוא מבטל{{הערה|דומה להשתתפות באופזיציה}} - אז אפשר. ואם אין לו יכולת למחות והוא אינו מסוגל לכך, הרי הוא כמכריז על '[[אתחלתא דגאולה]]'. הרבי מבהיר שעשיה של הפצת היהדות ראויה ורצויה, אך להצטרף לממשלה בתפקיד ממלכתי, אסור ביותר. את הבחירות הרבי מתיר וזאת משום שההצבעה מביאה תועלת לענייני יהדות וכדומה.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה השישי של [[מדינת ישראל]] מנחם בגין ב[[יחידות]] ב[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]]]<br />
[[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה ה11 של [[מדינת ישראל]] מר [[אריאל שרון]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ: יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה החמישי של [[מדינת ישראל]] [[יצחק רבין]] בביקור חיזוק בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]]]<br />
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]<br />
[[קובץ:קצב.jpg|שמאל|ממוזער|250px| ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[משה קצב]] אצל הרבי]]<br />
<br />
===הקמת המדינה===<br />
עם תחילת הרעיון הציוני היה [[אדמו"ר הרש"ב]] ממתנגדיו הגדולים ביותר וכבר אז הוא הזהיר מהקמת מדינה וכתב:<br />
<br />
{{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}}<br />
<br />
אך התנגדותו העיקרית של [[אדמו"ר הרש"ב]] לציונות הייתה בגלל רצונם של חבריה לפעול לקירוב הגאולה בדרכים מעשיות. במכתבו הוזכרו לראשונה שלוש השבועות כנימוק נגד הפעילות הציונית. וכך כתב:<br />
{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהַגָלוּת הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים"{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61. יש להזכיר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] התנגד בתוקף מטעמים אלה ל"אגודת ישראל" ולכל ארגון יהודי.}}}}. גם [[אדמו"ר הריי"צ]] התנגד לכך בכל תוקף, ולא השתתף בכל הדיונים של גדולי הדור אודות הקמת מדינה{{הערה|בעיקר אחרי ועידת פיל}}.<br />
<br />
אולם כאשר סיפרו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] אודות הצבעת ה[[או"ם]] ב[[ט"ז כסלו]] [[תש"ח]] בו הוא מאשר את הקמת מדינה יהודית, הוא השיב על כך בחיוב{{הערה|מפי הרב [[עדין אבן ישראל]]}}, וכן בעת [[מלחמת השחרור]] הוא כתב מכתב בו קרא לאנשי אצ"ל והלח"י {{ציטוטון|אנשים שמוסרים את נפש}}.<br />
<br />
===[[תש"ח]] - [[תש"כ]]===<br />
*הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת [[מדינת ישראל]] התקיימו ב[[כ"ד בטבת]] [[תש"ט]]. לקראת בחירות אלו, התייחס [[הרבי הריי"צ]] לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: {{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=59 חלק י', עמ' לב].}}, בבחירות אלו נבחר [[דוד בן גוריון]].<br />
*בשנת [[תש"ט]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את הישוב החבד"י [[כפר חב"ד]] בעזרתה של [[מדינת ישראל]].<br />
*בשנת [[תשי"ב]] נחתם הסכם שילומים בין ישראל ל[[גרמניה]], בחלק מכספי השילומים, ובהצעת [[שז"ר|מר שז"ר]], יצא לאור [[ספר הערכים חב"ד]].<br />
*בשנת [[תשט"ו]] שלח בן גוריון מכתב לרבי בו הוא שואל אותו אודות הגדת [[מיהו יהודי]].<br />
*בשנת [[תשט"ז]] יוצאת ישראל ב[[מבצע סיני]].<br />
<br />
===[[תש"כ]] - [[תש"ל]]===<br />
*בשנת [[תשכ"ג]] מר [[שז"ר]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת [[תשכ"ז]] פורצת [[מלחמת ששת הימים]].<br />
*בשנת [[תשכ"ט]] פורצת [[מלחמת ההתשה]].<br />
<br />
===[[תש"ל]] - [[תש"מ]]===<br />
*בשנת תש"ל הרבי מתחיל בפומבי במאבק מול חוק [[מיהו יהודי]].<br />
*בשנת [[תשל"ג]] מר [[אפרים קציר]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת [[תשל"ד]] פורצת [[מלחמת יום כיפור]].<br />
*בשנת [[תשל"ז]] נבחר מר [[מנחם בגין]] לראשות הממשלה.<br />
<br />
===[[תש"מ]] - [[תש"נ]] ===<br />
*בשנת [[תשמ"א]] מר [[יצחק שמיר]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשמ"ב]] פורצת [[מלחמת שלום הגליל]].<br />
*בשנת מ"ב הרבי מעורר שחיילי צה"ל יקנו [[ספר תורה לחיילי צה"ל|אות בספר תורה מיוחד שנכתב עבורם]].<br />
*בשנת [[תשמ"ד]]{{הערה|כחלק ממשלת האחדות}} מר [[שמעון פרס]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשמ"ט]] באופן חד פעמי מורה הרבי [[בחירות תשמ"ט|לבחור]] במפלגת ג'.<br />
*בשנת [[תש"נ]] מתרחש [[התרגיל המסריח]].<br />
<br />
===[[תש"נ]] - [[תש"ס]]===<br />
*בשנת [[תנש"א]] פורצת [[מלחמת המפרץ]].<br />
*בשנת [[תשנ"ב]] מר [[יצחק שמיר]] יוצא לועידת מדריד.<br />
*בשנת תשנ"ב מר [[יצחק רבין]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשנ"ד]] נחתמים [[הסכמי אוסלו]].<br />
*בשנת [[תשנ"ו]] מר [[בנימין נתניהו]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
<br />
===[[תש"ס]] - [[תש"ע]]===<br />
*בשנת תש"ס מר [[משה קצב]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת [[תשס"א]] מר [[אריאל שרון]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשס"ה]] נחתמת [[תכנית ההתנתקות]].<br />
*בשנת [[תשס"ו]] פורצת [[מלחמת לבנון השניה]].<br />
*בשנת תשס"ו מר [[שמעון פרס]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת [[תשס"ט]] מר [[בנימין נתניהו]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
<br />
===[[תש"ע]] - [[תש"פ]]===<br />
*בשנת [[תשע"ד]] מר [[רובי ריבלין]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
<br />
===[[תש"פ]] - תש"צ===<br />
*בשנת תשפ"א מר [[בוז'י הרצוג]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת תשפ"א מר [[נפתלי בנט]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשפ"ב]] התפטר [[נפתלי בנט]] מתפקידו ו[[יאיר לפיד]] החל לכהן כראש ממשלה עד לבחירות.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[בין אור לחושך]] - הרב [[שלום דובער וולפא]] [[תשס"ו]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב גרשון אבצן, '''[https://anash.org/should-we-mark-israel-independence-day/ האם בחב"ד מציינים את יום העצמאות?]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=563993פאה נכרית2022-09-06T08:02:11Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית נחמה דינה (יושבת ליד השולחן שנייה מימין) לבושה פאה, לצידה כמה נשות חב"ד לבושות פיאות]]<br />
[[קובץ:הרבי כנס נשי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי נושא [[שיחה]] בכנס נשי ובנות חב"ד כהכנה ל[[חג השבועות]] ([[כ"ח אייר]] [[תנש"א]]) כפי הוראת הרבי הנשים נראות לבושות בפאות על ראשן כפי שהורה הרבי הלכה למעשה לא לחוש לשום דעה האוסרת אלא לכתחילה ילבשו פאות]]<br />
[[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ"ב, הרבנים הראשיים לישראל, הרב שלמה גורן בשעת כהונתו כהרה"ר האשכנזי עם רעייתו לשמאלו מרת [[צפיה גורן]] כשהיא לבושה פאה נכרית לראשה שדעתו כדעת המתירים את הפאה נכרית (נראה עם עמיתו משמאל הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]] הרה"ר הספרדי שדעתו כדעת האוסרים את הפאה נכרית)]]<br />
'''פאה נכרית''', היא [[כיסוי ראש]] העשוי משיער אנושי טבעי או סינתטי. רוב הנשים במגזר החרדי, נוהגות לקיים בזה את המצוה האמורה בתורה, שאשה נשואה צריכה לכסות את ראשה.<br />
<br />
==יסוד מצוות כיסוי הראש לנשים==<br />
הגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} לומדת מהפסוק "ופרע את ראש האשה", שראשה של האשה היה מכוסה מלכתחילה, ומכאן שמנהג בנות ישראל לכסות את ראשן{{הערה|רש"י שם, בביאורו השני והעיקרי}}. הגמרא בעירובין{{הערה|דף ק'.}} מביאה את הטעם לכך, והוא שחוה נענשה על חטאה בעץ הדעת והתקללה מספר קללות, ביניהן "שתהא עטופה כאבל". יש המביאים גם טעם על פי הסוד, שנשואה צריכה לכסות ראשה{{הערה|הזכיר זאת בספר מאורי אור: "על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה". וכן הגאון רבי נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה, בתשובה על שיער מהודו ביאר את ההבדל בין שיער תלוש למחובר: "בזמן הנישואין בצירופא דמדת החסד מצד האיש ומדת הדין מצד האשה, אז על האשה שהיא ככלה תעדה כליה משוך חוט של חסד, שעל ידה יבואו כל החסדים שבאים לעולם, ואז היא מכסה שערות ראשה שהדינים יהיו מכוסים ונכנעים והרחמים מנצח את הדין, ועל ידי זה היא משפיעה החסד לכל העולם... ואחר אודיעך כל זאת בין תבין, ביסוד השערה מסטרא דדינין היא השערה היונקת מהגומה שלה, אבל כאשר פסקה יניקתה של השערה, ובפרט כאשר היא מעם הדומה לחמור, שוב לית לן בה, ואדרבה מאחר ונגזר יניקתה נשברו הדינים, והבן".}}.<br />
<br />
לפי רוב הפוסקים, איסור גילוי הראש הוא מדאורייתא, למרות שלא נכלל במניין המצוות, והראיה לכך היא מהגמרא בכתובות, ששם הלשון הוא "דאורייתא היא". אמנם תרומת הדשן{{הערה|סימן רמ"ב.}} בשם הרמב"ם כתב שהאיסור הוא מדרבנן, ודאורייתא היא פירוש הדבר "רמז מדאורייתא יש לה". יש פוסקים נוספים שסברו כך, והגאון רבי יוסף משאש, רבה של חיפה, טען שיסוד הדין הוא מנהג ולא איסור דאורייתא, ולכן הוא משתנה לפי הזמן והמקום. אולם כאמור, רוב ככל הפוסקים סוברים שיש בגילוי הראש איסור דאורייתא, והזוהר האריך בחומרת האיסור.<br />
<br />
בימינו יש שכתבו שטעם כיסוי הראש הוא משום צניעות, היות וצריך להצניע את השיער. אולם אין לזה מקור בחז"ל או בראשונים, והיכן שנזכר בראשונים לשון של צניעות או פריצות, הוא לאחר שכבר פשט המנהג, וממילא הפורצת גדר היא פרוצה, אבל לא כתבו זאת כטעם התורה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע יש חילוק בין נשואה לרווקה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע אשה קירחת אסורה לצאת לרשות הרבים. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע השיער היוצא מחוץ לכיסוי ("שיער שחוץ לצמתה") הוא מותר בגילוי לפי הראשונים, ואין בו ערווה כיוון שרגילות לגלותו. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע הרמב"ם והרי"ף סוברים שמותר ללמוד או לקרוא ק"ש מול שיער אשה נשואה. <br />
<br />
בגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} נאסר כיסוי "קלתה" מדין "דת יהודית". הרמב"ם החליף להלכה את "קלתה" במטפחת, ופסק שהיוצאת במטפחת מצווה לגרשה ואין לה כתובה, אלא חייבת ללבוש רדיד המכסה את ראשה ורוב גופה. כך גם פסק השולחן ערוך: "יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אף על פי ששערה מכוסה במטפחת... בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה... אין כופין אותו להוציאה, מכל מקום מצוה עליו שיוציאנה"{{הערה|אבן העזר, סימן קט"ו.}}.<br />
<br />
בימינו כתבו הפוסקים להתיר בדיעבד את כיסוי הראש במטפחת או כובע, למרות האיסור המפורש בשו"ע, וביארו שדין "דת יהודית" משתנה לפי הזמן והמקום. פוסקים בודדים התירו אף גילוי "שיעור שתי אצבעות" (3-4 ס"מ) מהראש, תוך הסתמכות על מהר"ם אלשקר{{הערה|בשו"ת מהר"ם אלשקר סימן ל"ה.}}. אבל רוב הפוסקים חלקו עליהם בחריפות, והוכיחו כי מהר"ם אלשקר לא דיבר על הראש עצמו אלא על שערות היוצאות מחוץ לכיסוי{{הערה|ראו בתשובת הגר"מ שטרנבוך, ספר דת והלכה סימן א.}}. לגבי פאה נכרית, נחלקו הפוסקים.<br />
<br />
==פולמוס הפיאה==<br />
הפוסקים הראשונים והעיקריים שכתבו לאסור פאה, שהם מהר"י קצנלנבוגן, באר שבע ויעב"ץ, סברו שיש חיוב ע"פ הרמב"ם לכסות את הראש בשני כיסויים, ולכן חובה ללבוש רדיד, ואסור לחבוש מטפחת או פאה. היעב"ץ אף אסר לרווקות ללכת בגילוי ראש. ואי אפשר להסתמך עליהם כדי לאסור חבישת פאה, ובד בבד להתעלם מדבריהם אודות חבישת מטפחת.<br />
<br />
וגם הגאונים בעל שו"ת "שואל ומשיב" ובעל "מאמר מרדכי"{{הערה|בספרם "מגן גיבורים" או"ח סימן ע"ה}}, שהם נכדיו של מהר"י קצנלנבוגן, כתבו להתיר פאה נכרית, וביארו שמהר"י אסר רק בזמנו ובמקומו, שהיה זה בגדר פירצה חדשה. וזה לשונם שם: "וגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו הייתה לשם שמים, בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא".<br />
<br />
ואכן, הטעמים שכתבו רוב הפוסקים לאסור חבישת פאה, אינם שייכים בימינו כיום.{{הערה| ראה בבשו"ת "שמש ומגן" חלק ב' אה"ע סימן ט"ו והלאה., בספרו "אום אני חומה" דף צ"ד.,מח"ס "נטעי גבריאל", במאמר בקובץ "אור ישראל" ל"ז.,}}<br />
<br />
והגאון רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר, לשעבר רב ומו"צ בנתיבות ואחר כך רב ומו"צ בשכונת רוממה בירושלים, כתב{{הערה|בספרו "אבני ישפה" חלק ה' סימן קמ"ה.}}:''' {{ציטוטון|בזמננו יש מודעות רחוב שבני אדם תולים ברחובות על האיסור של הפאה הנכרית, וכמה הדבר חמור. אבל כפי מה שהוכחנו שכיום הדבר ברור שאין כאן מראית העין, לא שייכים דברי הפוסקים שאסרו הפאה משום מראית העין, כי היום השתנתה המציאות. ולכן מי שתולה מודעה על חומר האיסור, הוא מטעה את הרבים, כי יש על מה לסמוך.}}<br />
<br />
הראשון שעורר על חשש ע"ז שיש בפאות, היה הרב [[משה שטרנבוך]], בשנת [[תש"ל]]. ובשנה זו הוציא לאור את ספרו "דת והלכה", ושם יצא נגד המתנגדים ללבישת פאה, ובסוף דבריו עורר על חשש ע"ז בפאה, והסיק על הפאות המסופקות הבאות מאירופה: {{ציטוטון|"ומיהו כיון דאיסור משהו בע"ז אינו אלא דרבנן ולא ברור, וכן אי שערות חשיבי ולא בטלי, ויש בזה עוד צדדים וספקות, לא נוכל להורות בזה דאסור... אמנם אף שלענ"ד ראוי להימנע מפאות כאלו, מכל מקום עדיף פאה כי האי ממטפחת רפויה שמתגלין בה מקצת שערות, שבזה אסור מעיקר הדין".}}<br />
<br />
ובתשובתו לרב יעקב אהרן שפירא שנכתבה בשנת תשס"ד, כתב במסקנתו על פאות הודו: "למעשה אין בידי להתיר בחשש איסור דאורייתא החמורות שבחמורות, ובידוע או אפשר לברר בנקל שרשום בתוכה שזהו מהודו אין דעתי להתיר, ורק באין ידוע כל דפריש מרובא פריש ובסתמא לא חיישינן".<br />
<br />
לאחר עשרים שנה, בשנת [[תש"נ]], התעורר הענין שוב, והרב רבי יעקב אהרן שפירא נדרש אז לבאר את הענין בפני גדולי הרבנים בארץ ובחו"ל, וע"פ דבריו התירו גדולי ישראל הרב יוסף שלום אלישיב והרב שלמה זלמן אויערבאך את הפאות מהודו (ועוד מגדולי הרבנים שלא נקב בשמם), וגם גדולי חו"ל ובתוכם הרב משה פיינשטיין.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] התעורר הענין שוב, וחזר בו הרב [[יוסף שלום אלישיב]] בעקבות עדות שקיבל מהרב אהרן דוד דונר על אופן הפעולה המעשית במתחם הע"ז בהודו, ובעקבות נתונים שקיבל, לפיהם רוב השיער הנמכר בארץ מקורו בהודו (אמנם הרבנים מצאו הרבה פירכות בעדותו של הרב דונר, והביאו עדויות רבות הסותרות לגמרי את עדותו, והוכיחו שהכניס פרשנות אישית לדבריו). וכך כתב הרב יוסף אפרתי ביום כ"ב באייר תשס"ד בשם הגרי"ש אלישיב:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ המידע העכשווי, רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות בארץ הקודש, מקורם בשיער ממדינת הודו, גם אם הייצור נעשה במדינה אחרת, ולכן כל פאה שאין ידוע מקורה, אסורה בשימוש... בארצות אחרות, אם רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות במקומות אלה אינם משיער הודי, הרי פאה שאין ידוע מקורה אינה נאסרת, מדין כל דפריש, אך חובה לברר את מקור הפאה".}}<br />
<br />
ולאחר כל זאת, יעץ הרב [[יוסף שלום אלישיב]] להקים הכשר על מנת לייבא פאות כשרות לפי שיטתו, והרב מרדכי גרוס לקח על עצמו את הענין ובמאמצים רבים הקים הכשר המפקח על מקור השיער.<br />
<br />
רוב הפוסקים חלקו על הרב אלישיב וסברו שאין כלל צורך בהכשר, וכתבו תשובות להוכיח שאין בשיער ההודי משום עבודה זרה. מהם הרב וואזנר (שיצא בקריאה פושרת יחד עם הרב ניסים קרליץ, ובה נאמר לנשים "להשתדל" להחליף את השיער ההודי, ועל השיער המסופק לא נאמר כלום) שדעתו הובאה בהרחבה ע" בנו, הרב בן ציון הלוי וואזנר, אב"ד דבד"ץ ובית הוראה שבט הלוי במונסי{{הערה|ראה קובץ "אור ישראל" ל"ו}}, ובה פסק שכל פאה שספק מהיכן באה, מותרת, ופאה שידוע שהגיעה ממקום הע"ז בהודו, יש להשתדל להחליפה, ובשעת הדחק מותר ללבשה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] הוציאו לעז על הכשרו של הרב מרדכי גרוס, כביכול אינו מפקח על השיער כראוי, והמציאו שרוב השיער בעולם הוא מהודו. כמו כן, אחד העדים שנשלח בשנת תשס"ד, נשלח שוב להודו. הרב משה שטרנבוך קיבל את עדותו יחד עם כמה רבני שכונות בירושלים, ונוכח שם גם הרב יצחק מרדכי רובין, רבה של קהילת בני תורה בהר נוף, וחבר ביה"ד של הרב ניסים קרליץ, ומחבר ספר "ארחות שבת". הרב רובין שאל שאלות נוקבות, ולא קיבל תשובות מספקות לשאלותיו. בין היתר שאל את העד, האם יודע מה טעם מורידים לילדים את השערות בל"ג בעומר במירון ('חלאקה') ולא ידע להשיב. ואמר לו, אם אינך יודע טעם למנהג שנהוג בישראל מזה שנים רבות, ומסתבר שעוד אלפי יהודים נוהגים כך ואינם יודעים, למרות שטעמי המנהג הם פשוטים וכתובים בספרי האחרונים, מנין לך שכל ההודים המתגלחים בטמפל הע"ז יודעים מדוע הם עושים זאת. <br />
<br />
ביום [[י"ז אייר]] [[תשע"ח]] הלך הרב גרשון וועסט מארה"ב ושהה כמה ימים בהודו, וניסה לחקור שוב את הענין (בשליחותו של הגאון רבי חיים יוסף דוד ווייס), והעלה את עדותו על הכתב. מסקנתו הייתה שלהודים אין מושג מה הם עושים, והם משקרים ועונים לשאלות לפי רצונו של השואל. "מצד טבעם ומהותם כמעט ואין מכחישים ושוללים בשום דבר שאומרים להם, ואם יגידו לפניהם איזה הנחה או מציאות, בדרך כלל יסכימו בהנהון ראש או באמירת הן, ולפעמים אף יחזרו להגיד בעצמם הדברים שנאמרו אליהם, על אף שתיכף קודם לזה אמרו בעצמם אחרת, או שיודעים שהדברים אינם נכונים. רק מספר פעמים בודדים אירע ששללו או הכחישו בדברים שאמרתי להם".<br />
<br />
"כשבאתי להודו והתחלתי לדבר שם עם אנשים מכל החוגים, מתגלחים ומגלחים וכומרים, נוכחתי לדעת שכמעט רובם ככולם הם אנשים כפריים וטפשים, גרועים פשוטים וגסים מאוד מאוד, כרחוק מזרח ממערב ממדינות המערב המתקדמות בהשכלה והבנה, וממילא כמעט אין להם שום הבנה ועומק במעשיהם, ואם אמנם אדוקים הם בלב ונפש לאמונתם כמו שהזכרתי לעיל, הרי זה רק בהשגה פשוטה ביותר, ובדרך כלל לא עלה על לבם מעולם להתעמק בטעמי מנהגיהם ומקורות עבודותיהם".<br />
<br />
הרב אשר שוורץ שכתב מאמר מקיף בנושא השיער ההודי, הביא במאמרו שצבי וייסמן מקליפורניה, ואבי כהן מירושלים (בעל תשובה), ובנימין קלוגר (כומר הינדו שהתגייר) גרו באיזור הטמפל זמן רב, נכחו במאות התגלחויות ורכשו בקיאות ב"תורתם", והם העידו בפני גדולי הדור ש"אין שום גוי שמחשיב את השערות לתקרובת, אלא הכנעה עצמית". ותמה על הרב דונר שהעדיף להאמין להינדים אנונימיים שקיבל דבריהם על ידי מתורגמן, אף על פי שלהלכה אין לגוי נאמנות כלל. והתמיהה תגדל לאחר שהרב דונר בעצמו הצהיר שקיבל פעמיים עדויות סותרות מהגויים ההודים, ומפני זה הגיע למסקנה שהם אינם אמינים כלל. וכמו כן הוכיח במאמרו שהשיער אינו תקרובת: ראשית, השערות אינן מוזכרות ברשימת מיני התקרובת הנמצאת בספרי ההינדו. שנית, אין הם טובלים לפני הגילוח, אלא דוקא לאחריו, ומשמע שפעולה זו נחשבת לטמאה אצלם ואינה נחשבת ל"עבודה". שלישית, המתגלחים יודעים ששערותיהם הולכות למסחר, ואינם מוחים על כך שאין השיער מוקרב לאליל. רביעית, הכמרים עצמם אינם מתגלחים לעולם.<br />
<br />
===אוסרי הפאה בימינו===<br />
כיום רוב הפוסקים התירו לבישת פאה{{הערה|ראו ספר [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד] שהביא רשימה של עשרות פוסקים מדורנו}} אולם יש האוסרים פאה, והבולט שביניהם הוא הרב [[עובדיה יוסף]] שאסר פאה בספריו ובדרשותיו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" מצביע המחבר על סתירות רבות בתשובתו של הרב עובדיה יוסף{{הערה|ראו שו"ת יביע אומר חלק ה' אבן העזר סימן ה'}}, ביניהן:<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם 'בחוקותיהם לא תלכו', ומאידך בענין היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שהאיסור הוא רק כאשר מתכוונים להידמות אליהם, ובנדון הפאה אין ניסיון להידמות אל הגויות אלא לנשים רווקות יהודיות, וכמו כן בימינו אין הגויות חובשות פאה באורח קבע וכבר הורגלו היהודיות לחבוש פאה. כמו כן כתב עוד שהאיסור 'בחוקותיהם' נוגע רק לדבר הנעשה משום אמונתם ועבודתם.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שגורמת הרהורי עבירה, ומאידך לגבי היתר אמירת דבר שבקדושה כנגד שיער נשים נשואות שאין דרכן לכסות ראשן, כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ו' או"ח סי' י"ג}} שאין הרהור בימינו בראיית שיער, כיוון שנשים רבות יוצאות בגילוי ראש, וכמו כן אינו דומה גילוי סתם ערוה באשה שנאסר גם לרווקות, לגילוי שיער שהותר לרווקות, ולכן לא מצוי הרהור בזה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם מראית העין, ומאידך לגבי היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שלא גוזרים גזירות של מראית העין לאחר חתימת הש"ס, ולא גוזרים משום מראית העין כאשר נפוץ מנהג של היתר והרואה יכול לתלות בהיתר ולא לחשוד, וכמובן שהרואה בימינו אשה חרדית איננו חושד בה שהולכת בגילוי ראש כי נפוץ המנהג של חבישת פאה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם דת יהודית, ומאידך לגבי כיסוי המטפחת כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק חלק ד' אה"ע סי' ג'}} שרק עצם הכיסוי הוא דאורייתא ואינו משתנה, אבל סוג הכיסוי משתנה בהתאם למנהג המקום, והיות ונהגו לחבוש מטפחת, בא המנהג החדש ומבטל את המנהג הראשון. ולכאורה, אין הבדל בין מטפחת לפאה בענין זה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה למרות שספק דרבנן לקולא, מטעם שעיקר האיסור דאורייתא, ולמרות שרוב ככל האוסרים את הפאה אסרו רק מדרבנן. ומאידך כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}} שאומרים ספק דרבנן לקולא גם בדבר שעיקרו מדאורייתא, ובמחלוקת הפוסקים על דבר האסור מדרבנן אומרים ספק דרבנן לקולא והולכים אחר המקילים{{הערה|ראה בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}}.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם חרם ההפלאה, ומאידך גיסא כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' אה"ע סימן ג'}} להתיר מטפחת המגלה מקצת שערות, ולא חש לחרם החריף שנעשה בנדון והובא בספר דת והלכה בשם שדי חמד{{הערה|ראו החרם במלואו, בספר משא חיים להגר"ח פלאג'י, מנהגים מע' נ' אות ק"נ}}: "בשנת תר"כ בעיר גדולה סלוניקי ראו רבני העיר ובראשם הרב הגדול מהר"א קובה שהתחילו ללבוש איזה לבוש, ועל ידי זה באו לגלות חלק מהשערות, וגזרו בחרם גמור בגזירת נח"ש, ובאו על החתום כל החכמים ורבנים וטובי העיר שלא לשנות כלל לא בענין המלבושים ולא בגילוי שיער ואפי' קצת חוץ לצמתן, ואשר יעשה בזדון ולבבו פונה היום באמרו כי אין איסור בזה הרי הוא מופרש ומובדל מעדת ישראל ומין ואפיקורס הוא, ולא יאבה ה' סלוח לו".<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שהתחשב בלשונו החריף של "עצי ארזים", שכתב שהמורים היתר בזה יתנו את הדין על כך. ומאידך כתב{{הערה|בספר הליכות עולם חלק א' פרשת לך לך הלכה ה'}} להתיר להכניס טלית קטן תחת הבגדים, ולא לגלות הציציות, כיוון שכך המנהג. ואע"פ שהמשנה ברורה כתב שאלה המכניסים ציציותיהם עתידים ליתן את הדין, לא התחשב בדבריו ופסק אחרת ממנו.<br />
<br />
*הוא דחה את היתר הרמ"א, בטענה שדיבר על ק"ש ולא על יציאה לרחוב עם פאה. אולם מאידך כתב בתחילת תשובתו{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ה' אה"ע סימן ה'}} שרווקה מותרת לצאת בגילוי ראש, והביא ראיה מאותם ראשונים שכתבו שמותר לקרוא ק"ש כנגד הרווקות - ראבי"ה, ארחות חיים, מאירי, מרדכי ורא"ש.<br />
<br />
ואמנם, יש לציין כי גם הרב עובדיה יוסף התיר פאה לנשואות במקרים פרטיים שהגיעו לפניו: לדוגמא, אם האשה אינה מוצאת חן בעיני הבעל עם מטפחת שאז התיר פאה, או בגלל שיש לה לחץ נפשי מכך שחברותיה חובשות פאה והיא לא{{הערה|ראה ספר מעיין אומר חלק ט'.}}.<br />
<br />
==בחב"ד==<br />
הפוסקים נחלקו האם כיסוי ראש זה מועיל, או שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה "רדיד" (=שאל). רוב הפוסקים קבעו כי פאה נחשבת לכיסוי ראש, ובכללם היה [[אדמו"ר הזקן]], [[בעל התניא]], שכתב בספרו "שולחן ערוך הרב":<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן="שיער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה על דרך שנתבאר, אפילו היא אשתו. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן בקצת ארצות, מותר לקרות כנגדן, שכיון שרגילין בהן אינן מביאין לידי הרהור. ופאה נכרית, אפילו דרכה לכסותה, מותר לקרות כנגדה, '''וגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע''', שהוא אסור מן התורה באשת איש".|מרכאות=כן|מקור=או"ח, סימן ע"ה סעיף ד'}}<br />
<br />
חלק ניכר מגדולי פוסקי ההלכה, הורו גם שפאה נכרית היא כיסוי ראש עדיף מבחינה הלכתית - מאחר ובימינו לא נהוג ללבוש "רדיד", והמטפחת הנפוצה אינה מכסה את השיער כראוי.<br />
<br />
נשיאי חב"ד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], הורו באופן חד משמעי שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא. דוגמאות לדבריהם:<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ כותב: {{ציטוטון|אשת תלמיד [[תומכי תמימים|תו"ת]] צריכה לשאת {{מונחון|פאריק|פאה}} כמה שלא יכבד לה דבר זה אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות}}{{הערה|{{היברובוקס||אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, כרך ו'|31606|עמ' תי"א|עמוד=451}} וראה מילים דומות בעמ' הבא תי"ב}}.<br />
<br />
הרבי כותב: "מהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה"{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע, תרגום מאידיש.}}. כמו כן כתב: "בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי"ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צריך להיות אשר אשת תלמיד תומכי תמימים צריכה לשאת פאה, כמה שלא יכבד לה דבר זה, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצור, אשר זוגתו תחיה '''צריכה לשאת פאה נכרית, ואחרת אי אפשר"{{הערה|"ספר התולדות" פרק י"א - אגרות קודש דף רכ"ז, וכן בספר "אגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג}}.<br />
<br />
הסיבה העיקרית לכך היא שבמטפחת קשה לכסות את השיער, וזהו איסור חמור, וכך ביאר הרבי בכמה הזדמנויות: {{ציטוטון|"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי '''רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה''', על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע"{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה.}}.}}<br />
<br />
סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת, היא שאפשר להורידה או להסיטה למעלה, ובפאה אין הדבר אפשרי. {{ציטוטון|"בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי"}}{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח.}}.<br />
<br />
הרבי הורה לכל נשות [[חסידות חב"ד]] ללבוש פאה, בכל מקום שהן, ללא יוצא מן הכלל{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים}}. כמו כן [[הרבי]] גו הורה שכל אישה תשכנע את חברה לעשות כן{{הערה|אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'}}.הרבי אמר כי גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג}}.הרבי גם דיבר על פאה שהיא יותר יפה מהשיער הטבעי{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח [[אלול]] תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך}}.<br />
<br />
וכך כתב הרבי באיגרת לרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]]{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ג'קע"א, מתאריך ו' טבת ה'תשט"ו.}}: <br />
<br />
"מצער אותי ביותר מה שכנראה בענין הפאות נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב וכו', הנה האמנם אי אפשר היה להשיג הלוואות בקופות גמ"ח של אנ"ש, שכפי הנודע לי הנה ישנה ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חב"ד]] שעל ידי כת"ר אצל הוו"ח כו' [[משה דובער גנזבורג|הר"ד גנזבורג]] ושנים או שלשה בירושלים עיה"ק ת"ו".<br />
<br />
לאחד מחסידי חב"ד ב[[אוסטרליה]] הרבי כתב שהקשיים בפרנסה מתעוררים לא בגלל סיבות [[גשמיות]] אלא בגלל שהנשים אינן מכסות את הראש בפאה{{הערה|1=זלמן דובינסקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82083 בעיות פרנסה לאנ"ש? בגלל חסרון בענין הפאה! {{*}} מכתב מהרבי בפרסום ראשון]''' {{אינפו}} כ"ט [[אייר]] [[תשע"ד]] (29.05.2014)}}.<br />
<br />
אחד התנאים להסכמת הרבי לערוך [[קידושין]] היא שה[[כלה]] תלבש כל חייה [[פאה נוכרית]] ולא [[מטפחת]].<br />
<br />
==דעות נוספות של פוסקי הלכה==<br />
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה - טקס קבלת האזרחות.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ט"ז אדר [[תש"ט]], הרבנית נחמה דינה שניאורסון בטקס קבלת האזרחות האמריקאית נראית עם פאה נכרית, קיצוני מימין עומד חתנה [[הרבי]] בצעירותו]]<br />
עשרות רבנים מכל החוגים והעדות, כתבו להעדיף לבישת פאה על מטפחת או כובע, ודבריהם עולים בקנה אחד עם דברי [[הרבי]], ביניהם:<br />
<br />
הגאון בעל "חזון איש",{{הערה|חלק ב' פ"ח אות ט'.}}הגאון רבי חיים קניבסקי,{{הערה|דף רי"ד, וכן נהגה ולבשה פאה יפה ומכובד רעייתו ומחברתו הטהורה מרת בת שבע אסתר קנייבסקי זצ"ל.}}הגאון רבי בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים,{{הערה|חלק א' סימן י"א וחלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז, וכן נהגה ולבשה פאה יפה ומכובדת רעייתו ומחברתו הטהורה מרת הדסה מסעודה אבא שאול זצ"ל}}, הגאון רבי מרדכי אליהו הראשון לציון{{הערה|וכן נהגה מחברתו הטהורה עד היום מרת צביה אליהו}}, הגאון בעל הבן איש חי{{הערה|בן איש חי פרשת ויקהל אות יג}}, הגאון רבי יעקב שלום סופר (בנו של ה"מחנה חיים"), דיין ומו"צ בעיר פעסט{{הערה|בספרו "תורת חיים" על השו"ע (סי' ע"ה ס"ק ז'. נדפס בשנת תרנ"ז), כותב שההלכה כהמג"א אבל יש להחמיר כהבאר שבע}}, הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (רב דק"ק ברלין וראש בית המדרש לרבנים בגרמניה, תלמידו המובהק של בעל ה"ערוך לנר") בשו"ת רבי עזריאל (חלק ב', אה"ע סי' ל"ו, נדפס בשנת תרנ"ט), הגאון רבי אליהו סלימאן מני ראב"ד חברון, בספרו "שיח יצחק"{{הערה|(דיני ק"ש סעיף ע'. נדפס בשנת תרס"ב), וכן בספר זכרונות אליהו (חלק א' מערכת פ' אות ג')}}, הגאון רבי יעקב חיים סופר, מחכמי המקובלים בישיבת "בית אל", המאסף לכל הפוסקים הספרדים, בספרו "כף החיים" (על השו"ע סימן ע"ה ס"ק י"ט וס"ק כ'. נדפס בשנת תרס"ה), ובסימן ש"ג (ס"ק נ"ה וס"ק נ"ח), הגאון רבי חיים יעקב הלוי קרוייזר (רב דק"ק דאלינא) בספרו "באר יעקב" על שולחן ערוך (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נכתב בשנת תרס"ו), הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים, אמר שמעיקר הדין פאה נכרית מותרת, ורק תקנה היתה בירושלים באותו הזמן, שלא ללבוש פאה נכרית (כן העיד רבי חיים קניבסקי בשם אביו, רבי ישראל יעקב קניבסקי, כמובא בספר "אורחות רבנו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ב)), הגאון רבי יצחק בלאזר, הידוע בשם רבי איצלה פטרבורגר (מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט, רבה של פטרבורג, ואביה הרוחני של ישיבת "קלם" לאחר פטירתו של ה"סבא מקלם"), עמד על כך שאשתו תלבש פאה נכרית, נגד מנהג ירושלים בזמן ההוא (כן העיד הגר"ח קיינבסקי בשם אביו בספר הנ"ל וכן העיד חמיו הגרי"ש אלישיב), הגאון רבי שלום משאש, יליד העיר מקנס במרוקו, ראב"ד והרב הראשי הספרדי של [[ירושלים]] ורבה הראשי של יהדות מרוקו{{הערה|בספריו תבואות שמש אה"ע סימן קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סימן ט"ו-י"ז.}}, הגאון רבי בנימין זילבר, חבר מועצת גדולי התורה{{הערה|אז נדבר,חלק י"ב סימן מ"א.}}, הגאון רבי חיים כסאר, מגדולי חכמי תימן בדורנו, בשו"ת "החיים והשלום" (אבן העזר סי' ג') כתב שאין איסור לנשים ללבוש פאה{{הערה| והוכיח כן מהגמ': "שאל השואל, שיש מי שאומר שאיסור חמור הוא ללבוש פאה, והיא בסוג עוברת על דת יהודית ותצא בלא כתובה. מה נאמר היום שחלק גדול מן הנשים הנשואות אפילו מהספרדים לובשות פאה נכרית?... תשובה: לענין פאה נכרית אין בה איסור מצד עצמה, אלא שיש מחמירין לענין שבת שלא לצאת בה לרה"ר כמו שכתב מרן ז"ל בסימן ש"ג. דאם איתא דאסורה מצד עצמה, למה אמרו חז"ל יוצאה אשה בפאה נכרית לחצר, תיפוק לי דאסורה מצד עצמה. אלא ודאי אין בה איסור מצד עצמה, וכמו שכתבתי לעיל לענ"ד. '''וזה שהורה שאיסור חמור הוא וכו', הפליג על זה יותר מדאי'''. ולפיכך לא נכנס מ"ש בזה עוברת על דת, ויש לה כתובה. ופוק חזי מאי עמא דבר מזמן קדמון".}}, הגאון רבי משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית האשכנזית, בספרו "דת והלכה"{{הערה| דת והלכה, סימן א'.}}הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז', {{הערה| קובץ" בית הלל", קובץ י"ט.}}הגאון רבי משה ווינער, מרבני ארה"ב, {{הערה|בספר "כבודה של בת מלך"}}הגאון רבי יצחק עבאדי, ראש כולל "אוהל תורה" בלייקווד ובירושלים,{{הערה|אור יצחק, אה"ע סימן ג'.}},הגאון רבי יהודה טשזנר, אב"ד ומו"צ באופקים, {{הערה|כתב בספרו שערי תורת הבית}}הגאון רבי מרדכי גרוס, אב"ד חניכי הישיבות, {{הערה|בספר "והיה מחניך קדוש"}}הגאון רבי גבריאל ציננער, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", {{הערה|כתב בקובץ "אור ישראל" ל"ו-ל"ז.}}הגאון רבי יוסף קאפח, מגדולי חכמי תימן בדורינו, {{הערה|בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר', עמ' מ'.}}הגאון רבי שלמה אליעזר שיק, מגדולי רבני חסידות ברסלב{{מקור}}הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, לפי עדות חתנו הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי, משגיח בישיבת קול תורה, וראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים{{הערה|ראו עדותו בספר "חן וכבוד" שנמסרה על ידי הרב יואל שילה מתוך שיחה מוקלטת.}}. הגאון רבי יהודה שפירא, ראש כולל 'חזון איש', ומתלמידיו המובהקים של החזון איש, {{הערה|בספרו "דעת יהודה" (תשובות בהלכה ובהנהגה)}}, הגאון רבי יהודה אריה דינר, רב בית המדרש דברי שיר בב"ב, {{הערה|בכנס חיזוק מרכזי לאברכים מוצ"ש פרשת וארא תשע"ו, מתוך החוברת "בהתאסף ראשי עם",}} הגאון רבי פנחס ברונפמן, אב"ד בבית דינו של הגר"מ גרוס,{{הערה|תמצית דרשתו בפסח תשע"ח}}וכן פסק הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], אב"ד ורב [[כפר חב"ד]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= "ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. על פי הוראות הרבי, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: '''אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה''', והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שעל ידי חבישת הפאה זוכים ל[[בני חיי ומזוני]] ולפרנסה".}}<br />
<br />
==ספרים בנושא==<br />
[[קובץ:פאה.jpg|250px|ממוזער|הספר "לקט שכחה הפאה"]]<br />
כאשר אחד מחשובי הרבנים מחה כנגד [[חסידות חב"ד]] על שנשיהם לבושים בפאה נכרית, דבר הנידון בשאלה בפוסקים, הוציא הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[לקט שכחת הפאה]]"''' בו הוא מוכיח מעשרות פוסקי ההלכה ראשונים כ[[מלאכים]] ואחרונים כולל גדולי רבני עדות המזרח כי מותר ואף חובה לחבוש דווקא פאה נכרית. בספר גם שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל השאלות העולות לגבי הפאה הנכרית.<br />
<br />
לאחר מכן יצא לאור הספר '''"ותשקט הארץ"''', על ידי הרב יואל שילה, רב ומו"צ בעיר רכסים. בספר יש בירור נרחב בסוגיית הפאה. הספר עבר עריכה מחדש בשנת תשע"ז, ונוספו בו מקורות רבים ע"פ הספר "חן וכבוד".<br />
<br />
הספר '''"חן וכבוד"''' יצא לאור על ידי הרב ליאור עזרן, ראש כולל "משכן יצחק" ב[[אופקים]]. הספר כולל את תשובות כל הפוסקים המתירים, כל אחד בפרק נפרד, ובפרק הראשון מובאת רשימת המתירים המלאה עם דבריהם בקצרה. לספר ישנן כעשרים הסכמות נלהבות מגדולי הרבנים, והוא זכה לפרסום נרחב. הספר נוגע בכל הנקודות האפשריות בפולמוס הפאה, ומביא כמעט כל מי שדיבר בענין זה. מחבר הספר מציג בהקדמתו ביאור חדשני בסוגיות הגמרא, לפיו מתיישבות כל הקושיות והטענות של המתירים והאוסרים גם יחד.<br />
<br />
כאשר בשנת [[תשס"ד]] פורסם בעיתונות על עדים שנסעו להודו והעידו כי הפאות שמקורן בהודו אסורות בהנאה משום תקרובת עבודה זרה, והגרי"ש אלישיב הוציא איסור על הפאות, חיבר הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[יקם שערה לדממה]]"''', אשר סוקר את הנושא מנקודת מבט הלכתית, כולל עדויות ותיאור מפורט של נושא התגלחת בטירופאטי שבהודו. הוא מסכם את צדדי השאלה בהלכה, ומוכיח כי אין חשש איסור עבודה זרה בחבישת הפאות מהודו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" פרק י"ח אפשר למצוא את רוב תשובות הרבנים המתירים את השיער ההודי, כולל ניתוח נתוני האו"ם המעודכנים ועדויות אנשי הממשל בהודו על כמות השיער ההודי המסתובבת בשוק.<br />
<br />
כמו כן, בשנת תשפ"א יצא לאור הספר "הכצעקתה"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Ro9KuTzYz_w2xGfrrsa99RPzNzq2Xns7/view?usp=sharing לקריאת הספר].}}, ע"י הרב יואל שילה וצוות של אחד עשר ת"ח, ובו מבורר ההיתר של הפאות מהודו, גם מבחינה מציאותית.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [[יקם שערה לדממה]]<br />
*הרבנית סימה אשכנזי, '''עטרת תפארת''', מצוות כיסוי הראש חומרתה ושכרה, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1892 עמוד 22 {{*}} '''מקור הברכה''', גליון 1894 עמוד 28<br />
*'''נוגע לבנים ולבני בנים, לפרנסה ולבריאות''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1914 עמוד 38<br />
*'''סערה בשערה''', מענדי דיקשטיין, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1323 עמוד 32-36.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
;ספרים תורניים העוסקים בפאה נוכרית<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [https://drive.google.com/file/d/1zxhB2lh15SNDmtxJyP0kYRxPaufK1wk8/view לקט שכחת הפאה]<br />
* הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1KSsMvpI3I40eIpR0-4lYDDhcDwtRclz2/view ותשקט הארץ]<br />
* הרב ליאור עזרן, [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד]<br />
<br />
;קונטרסים ופרסומים שונים<br />
* [[הרבי]], '''[http://www.sheitel.org/sheitel/ פאה נכרית דוקא]''' סדרת [[אגרות קודש]] בנושא, באתר sheitel<br />
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1291 ראיון]''' ב[[שבועון בית משיח]], [[תשס"ג]] - {{אינפו}}<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5761 '''"פתח דבר"''' לספר "ויקם שערה לדממה"], [[תשס"ד]] - {{אינפו}}<br />
* הרב משה שטרנבוך [http://www.kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/SHTRANBUCH.pdf תשובה הלכתית], מתוך ספרו "דת והלכה"<br />
*'''[https://wig-or-kerchief.site123.me פאה או מטפחת?]''' שאלות ותשובות בנושא חבישת פאה וקישור לספרים העוסקים בנושא ובהם ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] 'לקט שכחת הפאה'<br />
*[https://lior-azran.site123.me '''אתר תלמידי הרב ליאור עזרן'''], הספר "חן וכבוד" ושו"ת<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/757288/ מעלת חבישת הפאה: סדרת שיעורים עם הרב שאול סילם]''' {{וידפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:יורה דעה]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=563814פאה נכרית2022-09-05T01:19:15Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית נחמה דינה (יושבת ליד השולחן שנייה מימין) לבושה פאה, לצידה כמה נשות חב"ד לבושות פיאות]]<br />
[[קובץ:הרבי כנס נשי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי נושא [[שיחה]] בכנס נשי ובנות חב"ד כהכנה ל[[חג השבועות]] ([[כ"ח אייר]] [[תנש"א]]) כפי הוראת הרבי הנשים נראות לבושות בפאות על ראשן כפי שהורה הרבי הלכה למעשה לא לחוש לשום דעה האוסרת אלא לכתחילה ילבשו פאות]]<br />
'''פאה נכרית''', היא [[כיסוי ראש]] העשוי משיער אנושי טבעי או סינתטי. רוב הנשים במגזר החרדי, נוהגות לקיים בזה את המצוה האמורה בתורה, שאשה נשואה צריכה לכסות את ראשה.<br />
<br />
==יסוד מצוות כיסוי הראש לנשים==<br />
הגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} לומדת מהפסוק "ופרע את ראש האשה", שראשה של האשה היה מכוסה מלכתחילה, ומכאן שמנהג בנות ישראל לכסות את ראשן{{הערה|רש"י שם, בביאורו השני והעיקרי}}. הגמרא בעירובין{{הערה|דף ק'.}} מביאה את הטעם לכך, והוא שחוה נענשה על חטאה בעץ הדעת והתקללה מספר קללות, ביניהן "שתהא עטופה כאבל". יש המביאים גם טעם על פי הסוד, שנשואה צריכה לכסות ראשה{{הערה|הזכיר זאת בספר מאורי אור: "על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה". וכן הגאון רבי נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה, בתשובה על שיער מהודו ביאר את ההבדל בין שיער תלוש למחובר: "בזמן הנישואין בצירופא דמדת החסד מצד האיש ומדת הדין מצד האשה, אז על האשה שהיא ככלה תעדה כליה משוך חוט של חסד, שעל ידה יבואו כל החסדים שבאים לעולם, ואז היא מכסה שערות ראשה שהדינים יהיו מכוסים ונכנעים והרחמים מנצח את הדין, ועל ידי זה היא משפיעה החסד לכל העולם... ואחר אודיעך כל זאת בין תבין, ביסוד השערה מסטרא דדינין היא השערה היונקת מהגומה שלה, אבל כאשר פסקה יניקתה של השערה, ובפרט כאשר היא מעם הדומה לחמור, שוב לית לן בה, ואדרבה מאחר ונגזר יניקתה נשברו הדינים, והבן".}}.<br />
<br />
לפי רוב הפוסקים, איסור גילוי הראש הוא מדאורייתא, למרות שלא נכלל במניין המצוות, והראיה לכך היא מהגמרא בכתובות, ששם הלשון הוא "דאורייתא היא". אמנם תרומת הדשן{{הערה|סימן רמ"ב.}} בשם הרמב"ם כתב שהאיסור הוא מדרבנן, ודאורייתא היא פירוש הדבר "רמז מדאורייתא יש לה". יש פוסקים נוספים שסברו כך, והגאון רבי יוסף משאש, רבה של חיפה, טען שיסוד הדין הוא מנהג ולא איסור דאורייתא, ולכן הוא משתנה לפי הזמן והמקום. אולם כאמור, רוב ככל הפוסקים סוברים שיש בגילוי הראש איסור דאורייתא, והזוהר האריך בחומרת האיסור.<br />
<br />
בימינו יש שכתבו שטעם כיסוי הראש הוא משום צניעות, היות וצריך להצניע את השיער. אולם אין לזה מקור בחז"ל או בראשונים, והיכן שנזכר בראשונים לשון של צניעות או פריצות, הוא לאחר שכבר פשט המנהג, וממילא הפורצת גדר היא פרוצה, אבל לא כתבו זאת כטעם התורה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע יש חילוק בין נשואה לרווקה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע אשה קירחת אסורה לצאת לרשות הרבים. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע השיער היוצא מחוץ לכיסוי ("שיער שחוץ לצמתה") הוא מותר בגילוי לפי הראשונים, ואין בו ערווה כיוון שרגילות לגלותו. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע הרמב"ם והרי"ף סוברים שמותר ללמוד או לקרוא ק"ש מול שיער אשה נשואה. <br />
<br />
בגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} נאסר כיסוי "קלתה" מדין "דת יהודית". הרמב"ם החליף להלכה את "קלתה" במטפחת, ופסק שהיוצאת במטפחת מצווה לגרשה ואין לה כתובה, אלא חייבת ללבוש רדיד המכסה את ראשה ורוב גופה. כך גם פסק השולחן ערוך: "יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אף על פי ששערה מכוסה במטפחת... בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה... אין כופין אותו להוציאה, מכל מקום מצוה עליו שיוציאנה"{{הערה|אבן העזר, סימן קט"ו.}}.<br />
<br />
בימינו כתבו הפוסקים להתיר בדיעבד את כיסוי הראש במטפחת או כובע, למרות האיסור המפורש בשו"ע, וביארו שדין "דת יהודית" משתנה לפי הזמן והמקום. פוסקים בודדים התירו אף גילוי "שיעור שתי אצבעות" (3-4 ס"מ) מהראש, תוך הסתמכות על מהר"ם אלשקר{{הערה|בשו"ת מהר"ם אלשקר סימן ל"ה.}}. אבל רוב הפוסקים חלקו עליהם בחריפות, והוכיחו כי מהר"ם אלשקר לא דיבר על הראש עצמו אלא על שערות היוצאות מחוץ לכיסוי{{הערה|ראו בתשובת הגר"מ שטרנבוך, ספר דת והלכה סימן א.}}. לגבי פאה נכרית, נחלקו הפוסקים.<br />
<br />
==פולמוס הפיאה==<br />
הפוסקים הראשונים והעיקריים שכתבו לאסור פאה, שהם מהר"י קצנלנבוגן, באר שבע ויעב"ץ, סברו שיש חיוב ע"פ הרמב"ם לכסות את הראש בשני כיסויים, ולכן חובה ללבוש רדיד, ואסור לחבוש מטפחת או פאה. היעב"ץ אף אסר לרווקות ללכת בגילוי ראש. ואי אפשר להסתמך עליהם כדי לאסור חבישת פאה, ובד בבד להתעלם מדבריהם אודות חבישת מטפחת.<br />
<br />
וגם הגאונים בעל שו"ת "שואל ומשיב" ובעל "מאמר מרדכי"{{הערה|בספרם "מגן גיבורים" או"ח סימן ע"ה}}, שהם נכדיו של מהר"י קצנלנבוגן, כתבו להתיר פאה נכרית, וביארו שמהר"י אסר רק בזמנו ובמקומו, שהיה זה בגדר פירצה חדשה. וזה לשונם שם: "וגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו הייתה לשם שמים, בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא".<br />
<br />
ואכן, הטעמים שכתבו רוב הפוסקים לאסור חבישת פאה, אינם שייכים בימינו כיום.{{הערה| ראה בבשו"ת "שמש ומגן" חלק ב' אה"ע סימן ט"ו והלאה., בספרו "אום אני חומה" דף צ"ד.,מח"ס "נטעי גבריאל", במאמר בקובץ "אור ישראל" ל"ז.,}}<br />
<br />
והגאון רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר, לשעבר רב ומו"צ בנתיבות ואחר כך רב ומו"צ בשכונת רוממה בירושלים, כתב{{הערה|בספרו "אבני ישפה" חלק ה' סימן קמ"ה.}}:''' {{ציטוטון|בזמננו יש מודעות רחוב שבני אדם תולים ברחובות על האיסור של הפאה הנכרית, וכמה הדבר חמור. אבל כפי מה שהוכחנו שכיום הדבר ברור שאין כאן מראית העין, לא שייכים דברי הפוסקים שאסרו הפאה משום מראית העין, כי היום השתנתה המציאות. ולכן מי שתולה מודעה על חומר האיסור, הוא מטעה את הרבים, כי יש על מה לסמוך.}}<br />
<br />
הראשון שעורר על חשש ע"ז שיש בפאות, היה הרב [[משה שטרנבוך]], בשנת [[תש"ל]]. ובשנה זו הוציא לאור את ספרו "דת והלכה", ושם יצא נגד המתנגדים ללבישת פאה, ובסוף דבריו עורר על חשש ע"ז בפאה, והסיק על הפאות המסופקות הבאות מאירופה: {{ציטוטון|"ומיהו כיון דאיסור משהו בע"ז אינו אלא דרבנן ולא ברור, וכן אי שערות חשיבי ולא בטלי, ויש בזה עוד צדדים וספקות, לא נוכל להורות בזה דאסור... אמנם אף שלענ"ד ראוי להימנע מפאות כאלו, מכל מקום עדיף פאה כי האי ממטפחת רפויה שמתגלין בה מקצת שערות, שבזה אסור מעיקר הדין".}}<br />
<br />
ובתשובתו לרב יעקב אהרן שפירא שנכתבה בשנת תשס"ד, כתב במסקנתו על פאות הודו: "למעשה אין בידי להתיר בחשש איסור דאורייתא החמורות שבחמורות, ובידוע או אפשר לברר בנקל שרשום בתוכה שזהו מהודו אין דעתי להתיר, ורק באין ידוע כל דפריש מרובא פריש ובסתמא לא חיישינן".<br />
<br />
לאחר עשרים שנה, בשנת [[תש"נ]], התעורר הענין שוב, והרב רבי יעקב אהרן שפירא נדרש אז לבאר את הענין בפני גדולי הרבנים בארץ ובחו"ל, וע"פ דבריו התירו גדולי ישראל הרב יוסף שלום אלישיב והרב שלמה זלמן אויערבאך את הפאות מהודו (ועוד מגדולי הרבנים שלא נקב בשמם), וגם גדולי חו"ל ובתוכם הרב משה פיינשטיין.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] התעורר הענין שוב, וחזר בו הרב [[יוסף שלום אלישיב]] בעקבות עדות שקיבל מהרב אהרן דוד דונר על אופן הפעולה המעשית במתחם הע"ז בהודו, ובעקבות נתונים שקיבל, לפיהם רוב השיער הנמכר בארץ מקורו בהודו (אמנם הרבנים מצאו הרבה פירכות בעדותו של הרב דונר, והביאו עדויות רבות הסותרות לגמרי את עדותו, והוכיחו שהכניס פרשנות אישית לדבריו). וכך כתב הרב יוסף אפרתי ביום כ"ב באייר תשס"ד בשם הגרי"ש אלישיב:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ המידע העכשווי, רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות בארץ הקודש, מקורם בשיער ממדינת הודו, גם אם הייצור נעשה במדינה אחרת, ולכן כל פאה שאין ידוע מקורה, אסורה בשימוש... בארצות אחרות, אם רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות במקומות אלה אינם משיער הודי, הרי פאה שאין ידוע מקורה אינה נאסרת, מדין כל דפריש, אך חובה לברר את מקור הפאה".}}<br />
<br />
ולאחר כל זאת, יעץ הרב [[יוסף שלום אלישיב]] להקים הכשר על מנת לייבא פאות כשרות לפי שיטתו, והרב מרדכי גרוס לקח על עצמו את הענין ובמאמצים רבים הקים הכשר המפקח על מקור השיער.<br />
<br />
רוב הפוסקים חלקו על הרב אלישיב וסברו שאין כלל צורך בהכשר, וכתבו תשובות להוכיח שאין בשיער ההודי משום עבודה זרה. מהם הרב וואזנר (שיצא בקריאה פושרת יחד עם הרב ניסים קרליץ, ובה נאמר לנשים "להשתדל" להחליף את השיער ההודי, ועל השיער המסופק לא נאמר כלום) שדעתו הובאה בהרחבה ע" בנו, הרב בן ציון הלוי וואזנר, אב"ד דבד"ץ ובית הוראה שבט הלוי במונסי{{הערה|ראה קובץ "אור ישראל" ל"ו}}, ובה פסק שכל פאה שספק מהיכן באה, מותרת, ופאה שידוע שהגיעה ממקום הע"ז בהודו, יש להשתדל להחליפה, ובשעת הדחק מותר ללבשה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] הוציאו לעז על הכשרו של הרב מרדכי גרוס, כביכול אינו מפקח על השיער כראוי, והמציאו שרוב השיער בעולם הוא מהודו. כמו כן, אחד העדים שנשלח בשנת תשס"ד, נשלח שוב להודו. הרב משה שטרנבוך קיבל את עדותו יחד עם כמה רבני שכונות בירושלים, ונוכח שם גם הרב יצחק מרדכי רובין, רבה של קהילת בני תורה בהר נוף, וחבר ביה"ד של הרב ניסים קרליץ, ומחבר ספר "ארחות שבת". הרב רובין שאל שאלות נוקבות, ולא קיבל תשובות מספקות לשאלותיו. בין היתר שאל את העד, האם יודע מה טעם מורידים לילדים את השערות בל"ג בעומר במירון ('חלאקה') ולא ידע להשיב. ואמר לו, אם אינך יודע טעם למנהג שנהוג בישראל מזה שנים רבות, ומסתבר שעוד אלפי יהודים נוהגים כך ואינם יודעים, למרות שטעמי המנהג הם פשוטים וכתובים בספרי האחרונים, מנין לך שכל ההודים המתגלחים בטמפל הע"ז יודעים מדוע הם עושים זאת. <br />
<br />
ביום [[י"ז אייר]] [[תשע"ח]] הלך הרב גרשון וועסט מארה"ב ושהה כמה ימים בהודו, וניסה לחקור שוב את הענין (בשליחותו של הגאון רבי חיים יוסף דוד ווייס), והעלה את עדותו על הכתב. מסקנתו הייתה שלהודים אין מושג מה הם עושים, והם משקרים ועונים לשאלות לפי רצונו של השואל. "מצד טבעם ומהותם כמעט ואין מכחישים ושוללים בשום דבר שאומרים להם, ואם יגידו לפניהם איזה הנחה או מציאות, בדרך כלל יסכימו בהנהון ראש או באמירת הן, ולפעמים אף יחזרו להגיד בעצמם הדברים שנאמרו אליהם, על אף שתיכף קודם לזה אמרו בעצמם אחרת, או שיודעים שהדברים אינם נכונים. רק מספר פעמים בודדים אירע ששללו או הכחישו בדברים שאמרתי להם".<br />
<br />
"כשבאתי להודו והתחלתי לדבר שם עם אנשים מכל החוגים, מתגלחים ומגלחים וכומרים, נוכחתי לדעת שכמעט רובם ככולם הם אנשים כפריים וטפשים, גרועים פשוטים וגסים מאוד מאוד, כרחוק מזרח ממערב ממדינות המערב המתקדמות בהשכלה והבנה, וממילא כמעט אין להם שום הבנה ועומק במעשיהם, ואם אמנם אדוקים הם בלב ונפש לאמונתם כמו שהזכרתי לעיל, הרי זה רק בהשגה פשוטה ביותר, ובדרך כלל לא עלה על לבם מעולם להתעמק בטעמי מנהגיהם ומקורות עבודותיהם".<br />
<br />
הרב אשר שוורץ שכתב מאמר מקיף בנושא השיער ההודי, הביא במאמרו שצבי וייסמן מקליפורניה, ואבי כהן מירושלים (בעל תשובה), ובנימין קלוגר (כומר הינדו שהתגייר) גרו באיזור הטמפל זמן רב, נכחו במאות התגלחויות ורכשו בקיאות ב"תורתם", והם העידו בפני גדולי הדור ש"אין שום גוי שמחשיב את השערות לתקרובת, אלא הכנעה עצמית". ותמה על הרב דונר שהעדיף להאמין להינדים אנונימיים שקיבל דבריהם על ידי מתורגמן, אף על פי שלהלכה אין לגוי נאמנות כלל. והתמיהה תגדל לאחר שהרב דונר בעצמו הצהיר שקיבל פעמיים עדויות סותרות מהגויים ההודים, ומפני זה הגיע למסקנה שהם אינם אמינים כלל. וכמו כן הוכיח במאמרו שהשיער אינו תקרובת: ראשית, השערות אינן מוזכרות ברשימת מיני התקרובת הנמצאת בספרי ההינדו. שנית, אין הם טובלים לפני הגילוח, אלא דוקא לאחריו, ומשמע שפעולה זו נחשבת לטמאה אצלם ואינה נחשבת ל"עבודה". שלישית, המתגלחים יודעים ששערותיהם הולכות למסחר, ואינם מוחים על כך שאין השיער מוקרב לאליל. רביעית, הכמרים עצמם אינם מתגלחים לעולם.<br />
<br />
===אוסרי הפאה בימינו===<br />
כיום רוב הפוסקים התירו לבישת פאה{{הערה|ראו ספר [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד] שהביא רשימה של עשרות פוסקים מדורנו}} אולם יש האוסרים פאה, והבולט שביניהם הוא הרב [[עובדיה יוסף]] שאסר פאה בספריו ובדרשותיו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" מצביע המחבר על סתירות רבות בתשובתו של הרב עובדיה יוסף{{הערה|ראו שו"ת יביע אומר חלק ה' אבן העזר סימן ה'}}, ביניהן:<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם 'בחוקותיהם לא תלכו', ומאידך בענין היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שהאיסור הוא רק כאשר מתכוונים להידמות אליהם, ובנדון הפאה אין ניסיון להידמות אל הגויות אלא לנשים רווקות יהודיות, וכמו כן בימינו אין הגויות חובשות פאה באורח קבע וכבר הורגלו היהודיות לחבוש פאה. כמו כן כתב עוד שהאיסור 'בחוקותיהם' נוגע רק לדבר הנעשה משום אמונתם ועבודתם.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שגורמת הרהורי עבירה, ומאידך לגבי היתר אמירת דבר שבקדושה כנגד שיער נשים נשואות שאין דרכן לכסות ראשן, כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ו' או"ח סי' י"ג}} שאין הרהור בימינו בראיית שיער, כיוון שנשים רבות יוצאות בגילוי ראש, וכמו כן אינו דומה גילוי סתם ערוה באשה שנאסר גם לרווקות, לגילוי שיער שהותר לרווקות, ולכן לא מצוי הרהור בזה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם מראית העין, ומאידך לגבי היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שלא גוזרים גזירות של מראית העין לאחר חתימת הש"ס, ולא גוזרים משום מראית העין כאשר נפוץ מנהג של היתר והרואה יכול לתלות בהיתר ולא לחשוד, וכמובן שהרואה בימינו אשה חרדית איננו חושד בה שהולכת בגילוי ראש כי נפוץ המנהג של חבישת פאה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם דת יהודית, ומאידך לגבי כיסוי המטפחת כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק חלק ד' אה"ע סי' ג'}} שרק עצם הכיסוי הוא דאורייתא ואינו משתנה, אבל סוג הכיסוי משתנה בהתאם למנהג המקום, והיות ונהגו לחבוש מטפחת, בא המנהג החדש ומבטל את המנהג הראשון. ולכאורה, אין הבדל בין מטפחת לפאה בענין זה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה למרות שספק דרבנן לקולא, מטעם שעיקר האיסור דאורייתא, ולמרות שרוב ככל האוסרים את הפאה אסרו רק מדרבנן. ומאידך כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}} שאומרים ספק דרבנן לקולא גם בדבר שעיקרו מדאורייתא, ובמחלוקת הפוסקים על דבר האסור מדרבנן אומרים ספק דרבנן לקולא והולכים אחר המקילים{{הערה|ראה בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}}.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם חרם ההפלאה, ומאידך גיסא כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' אה"ע סימן ג'}} להתיר מטפחת המגלה מקצת שערות, ולא חש לחרם החריף שנעשה בנדון והובא בספר דת והלכה בשם שדי חמד{{הערה|ראו החרם במלואו, בספר משא חיים להגר"ח פלאג'י, מנהגים מע' נ' אות ק"נ}}: "בשנת תר"כ בעיר גדולה סלוניקי ראו רבני העיר ובראשם הרב הגדול מהר"א קובה שהתחילו ללבוש איזה לבוש, ועל ידי זה באו לגלות חלק מהשערות, וגזרו בחרם גמור בגזירת נח"ש, ובאו על החתום כל החכמים ורבנים וטובי העיר שלא לשנות כלל לא בענין המלבושים ולא בגילוי שיער ואפי' קצת חוץ לצמתן, ואשר יעשה בזדון ולבבו פונה היום באמרו כי אין איסור בזה הרי הוא מופרש ומובדל מעדת ישראל ומין ואפיקורס הוא, ולא יאבה ה' סלוח לו".<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שהתחשב בלשונו החריף של "עצי ארזים", שכתב שהמורים היתר בזה יתנו את הדין על כך. ומאידך כתב{{הערה|בספר הליכות עולם חלק א' פרשת לך לך הלכה ה'}} להתיר להכניס טלית קטן תחת הבגדים, ולא לגלות הציציות, כיוון שכך המנהג. ואע"פ שהמשנה ברורה כתב שאלה המכניסים ציציותיהם עתידים ליתן את הדין, לא התחשב בדבריו ופסק אחרת ממנו.<br />
<br />
*הוא דחה את היתר הרמ"א, בטענה שדיבר על ק"ש ולא על יציאה לרחוב עם פאה. אולם מאידך כתב בתחילת תשובתו{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ה' אה"ע סימן ה'}} שרווקה מותרת לצאת בגילוי ראש, והביא ראיה מאותם ראשונים שכתבו שמותר לקרוא ק"ש כנגד הרווקות - ראבי"ה, ארחות חיים, מאירי, מרדכי ורא"ש.<br />
<br />
ואמנם, יש לציין כי גם הרב עובדיה יוסף התיר פאה לנשואות במקרים פרטיים שהגיעו לפניו: לדוגמא, אם האשה אינה מוצאת חן בעיני הבעל עם מטפחת שאז התיר פאה, או בגלל שיש לה לחץ נפשי מכך שחברותיה חובשות פאה והיא לא{{הערה|ראה ספר מעיין אומר חלק ט'.}}.<br />
<br />
==בחב"ד==<br />
הפוסקים נחלקו האם כיסוי ראש זה מועיל, או שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה "רדיד" (=שאל). רוב הפוסקים קבעו כי פאה נחשבת לכיסוי ראש, ובכללם היה [[אדמו"ר הזקן]], [[בעל התניא]], שכתב בספרו "שולחן ערוך הרב":<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן="שיער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה על דרך שנתבאר, אפילו היא אשתו. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן בקצת ארצות, מותר לקרות כנגדן, שכיון שרגילין בהן אינן מביאין לידי הרהור. ופאה נכרית, אפילו דרכה לכסותה, מותר לקרות כנגדה, '''וגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע''', שהוא אסור מן התורה באשת איש".|מרכאות=כן|מקור=או"ח, סימן ע"ה סעיף ד'}}<br />
<br />
חלק ניכר מגדולי פוסקי ההלכה, הורו גם שפאה נכרית היא כיסוי ראש עדיף מבחינה הלכתית - מאחר ובימינו לא נהוג ללבוש "רדיד", והמטפחת הנפוצה אינה מכסה את השיער כראוי.<br />
<br />
נשיאי חב"ד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], הורו באופן חד משמעי שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא. דוגמאות לדבריהם:<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ כותב: {{ציטוטון|אשת תלמיד [[תומכי תמימים|תו"ת]] צריכה לשאת {{מונחון|פאריק|פאה}} כמה שלא יכבד לה דבר זה אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות}}{{הערה|{{היברובוקס||אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, כרך ו'|31606|עמ' תי"א|עמוד=451}} וראה מילים דומות בעמ' הבא תי"ב}}.<br />
<br />
הרבי כותב: "מהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה"{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע, תרגום מאידיש.}}. כמו כן כתב: "בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי"ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צריך להיות אשר אשת תלמיד תומכי תמימים צריכה לשאת פאה, כמה שלא יכבד לה דבר זה, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצור, אשר זוגתו תחיה '''צריכה לשאת פאה נכרית, ואחרת אי אפשר"{{הערה|"ספר התולדות" פרק י"א - אגרות קודש דף רכ"ז, וכן בספר "אגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג}}.<br />
<br />
הסיבה העיקרית לכך היא שבמטפחת קשה לכסות את השיער, וזהו איסור חמור, וכך ביאר הרבי בכמה הזדמנויות: {{ציטוטון|"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי '''רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה''', על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע"{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה.}}.}}<br />
<br />
סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת, היא שאפשר להורידה או להסיטה למעלה, ובפאה אין הדבר אפשרי. {{ציטוטון|"בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי"}}{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח.}}.<br />
<br />
הרבי הורה לכל נשות [[חסידות חב"ד]] ללבוש פאה, בכל מקום שהן, ללא יוצא מן הכלל{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים}}. כמו כן [[הרבי]] גו הורה שכל אישה תשכנע את חברה לעשות כן{{הערה|אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'}}.הרבי אמר כי גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג}}.הרבי גם דיבר על פאה שהיא יותר יפה מהשיער הטבעי{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח [[אלול]] תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך}}.<br />
<br />
וכך כתב הרבי באיגרת לרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]]{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ג'קע"א, מתאריך ו' טבת ה'תשט"ו.}}: <br />
<br />
"מצער אותי ביותר מה שכנראה בענין הפאות נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב וכו', הנה האמנם אי אפשר היה להשיג הלוואות בקופות גמ"ח של אנ"ש, שכפי הנודע לי הנה ישנה ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חב"ד]] שעל ידי כת"ר אצל הוו"ח כו' [[משה דובער גנזבורג|הר"ד גנזבורג]] ושנים או שלשה בירושלים עיה"ק ת"ו".<br />
<br />
לאחד מחסידי חב"ד ב[[אוסטרליה]] הרבי כתב שהקשיים בפרנסה מתעוררים לא בגלל סיבות [[גשמיות]] אלא בגלל שהנשים אינן מכסות את הראש בפאה{{הערה|1=זלמן דובינסקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82083 בעיות פרנסה לאנ"ש? בגלל חסרון בענין הפאה! {{*}} מכתב מהרבי בפרסום ראשון]''' {{אינפו}} כ"ט [[אייר]] [[תשע"ד]] (29.05.2014)}}.<br />
<br />
אחד התנאים להסכמת הרבי לערוך [[קידושין]] היא שה[[כלה]] תלבש כל חייה [[פאה נוכרית]] ולא [[מטפחת]].<br />
<br />
==דעות נוספות של פוסקי הלכה==<br />
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה - טקס קבלת האזרחות.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ט"ז אדר [[תש"ט]], הרבנית נחמה דינה שניאורסון בטקס קבלת האזרחות האמריקאית נראית עם פאה נכרית, קיצוני מימין עומד חתנה [[הרבי]] בצעירותו]]<br />
עשרות רבנים מכל החוגים והעדות, כתבו להעדיף לבישת פאה על מטפחת או כובע, ודבריהם עולים בקנה אחד עם דברי [[הרבי]], ביניהם:<br />
<br />
הגאון בעל "חזון איש",{{הערה|חלק ב' פ"ח אות ט'.}}הגאון רבי חיים קניבסקי,{{הערה|דף רי"ד, וכן נהגה ולבשה פאה יפה ומכובד רעייתו ומחברתו הטהורה מרת בת שבע אסתר קנייבסקי זצ"ל.}}הגאון רבי בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים,{{הערה|חלק א' סימן י"א וחלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז, וכן נהגה ולבשה פאה יפה ומכובדת רעייתו ומחברתו הטהורה מרת הדסה מסעודה אבא שאול זצ"ל}}, הגאון רבי מרדכי אליהו הראשון לציון{{הערה|וכן נהגה מחברתו הטהורה עד היום מרת צביה אליהו}}, הגאון בעל הבן איש חי{{הערה|בן איש חי פרשת ויקהל אות יג}}, הגאון רבי יעקב שלום סופר (בנו של ה"מחנה חיים"), דיין ומו"צ בעיר פעסט{{הערה|בספרו "תורת חיים" על השו"ע (סי' ע"ה ס"ק ז'. נדפס בשנת תרנ"ז), כותב שההלכה כהמג"א אבל יש להחמיר כהבאר שבע}}, הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (רב דק"ק ברלין וראש בית המדרש לרבנים בגרמניה, תלמידו המובהק של בעל ה"ערוך לנר") בשו"ת רבי עזריאל (חלק ב', אה"ע סי' ל"ו, נדפס בשנת תרנ"ט), הגאון רבי אליהו סלימאן מני ראב"ד חברון, בספרו "שיח יצחק"{{הערה|(דיני ק"ש סעיף ע'. נדפס בשנת תרס"ב), וכן בספר זכרונות אליהו (חלק א' מערכת פ' אות ג')}}, הגאון רבי יעקב חיים סופר, מחכמי המקובלים בישיבת "בית אל", המאסף לכל הפוסקים הספרדים, בספרו "כף החיים" (על השו"ע סימן ע"ה ס"ק י"ט וס"ק כ'. נדפס בשנת תרס"ה), ובסימן ש"ג (ס"ק נ"ה וס"ק נ"ח), הגאון רבי חיים יעקב הלוי קרוייזר (רב דק"ק דאלינא) בספרו "באר יעקב" על שולחן ערוך (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נכתב בשנת תרס"ו), הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים, אמר שמעיקר הדין פאה נכרית מותרת, ורק תקנה היתה בירושלים באותו הזמן, שלא ללבוש פאה נכרית (כן העיד רבי חיים קניבסקי בשם אביו, רבי ישראל יעקב קניבסקי, כמובא בספר "אורחות רבנו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ב)), הגאון רבי יצחק בלאזר, הידוע בשם רבי איצלה פטרבורגר (מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט, רבה של פטרבורג, ואביה הרוחני של ישיבת "קלם" לאחר פטירתו של ה"סבא מקלם"), עמד על כך שאשתו תלבש פאה נכרית, נגד מנהג ירושלים בזמן ההוא (כן העיד הגר"ח קיינבסקי בשם אביו בספר הנ"ל וכן העיד חמיו הגרי"ש אלישיב), הגאון רבי שלום משאש, יליד העיר מקנס במרוקו, ראב"ד והרב הראשי הספרדי של [[ירושלים]] ורבה הראשי של יהדות מרוקו{{הערה|בספריו תבואות שמש אה"ע סימן קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סימן ט"ו-י"ז.}}, הגאון רבי בנימין זילבר, חבר מועצת גדולי התורה{{הערה|אז נדבר,חלק י"ב סימן מ"א.}}, הגאון רבי חיים כסאר, מגדולי חכמי תימן בדורנו, בשו"ת "החיים והשלום" (אבן העזר סי' ג') כתב שאין איסור לנשים ללבוש פאה{{הערה| והוכיח כן מהגמ': "שאל השואל, שיש מי שאומר שאיסור חמור הוא ללבוש פאה, והיא בסוג עוברת על דת יהודית ותצא בלא כתובה. מה נאמר היום שחלק גדול מן הנשים הנשואות אפילו מהספרדים לובשות פאה נכרית?... תשובה: לענין פאה נכרית אין בה איסור מצד עצמה, אלא שיש מחמירין לענין שבת שלא לצאת בה לרה"ר כמו שכתב מרן ז"ל בסימן ש"ג. דאם איתא דאסורה מצד עצמה, למה אמרו חז"ל יוצאה אשה בפאה נכרית לחצר, תיפוק לי דאסורה מצד עצמה. אלא ודאי אין בה איסור מצד עצמה, וכמו שכתבתי לעיל לענ"ד. '''וזה שהורה שאיסור חמור הוא וכו', הפליג על זה יותר מדאי'''. ולפיכך לא נכנס מ"ש בזה עוברת על דת, ויש לה כתובה. ופוק חזי מאי עמא דבר מזמן קדמון".}}, הגאון רבי משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית האשכנזית, בספרו "דת והלכה"{{הערה| דת והלכה, סימן א'.}}הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז', {{הערה| קובץ" בית הלל", קובץ י"ט.}}הגאון רבי משה ווינער, מרבני ארה"ב, {{הערה|בספר "כבודה של בת מלך"}}הגאון רבי יצחק עבאדי, ראש כולל "אוהל תורה" בלייקווד ובירושלים,{{הערה|אור יצחק, אה"ע סימן ג'.}},הגאון רבי יהודה טשזנר, אב"ד ומו"צ באופקים, {{הערה|כתב בספרו שערי תורת הבית}}הגאון רבי מרדכי גרוס, אב"ד חניכי הישיבות, {{הערה|בספר "והיה מחניך קדוש"}}הגאון רבי גבריאל ציננער, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", {{הערה|כתב בקובץ "אור ישראל" ל"ו-ל"ז.}}הגאון רבי יוסף קאפח, מגדולי חכמי תימן בדורינו, {{הערה|בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר', עמ' מ'.}}הגאון רבי שלמה אליעזר שיק, מגדולי רבני חסידות ברסלב{{מקור}}הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, לפי עדות חתנו הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי, משגיח בישיבת קול תורה, וראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים{{הערה|ראו עדותו בספר "חן וכבוד" שנמסרה על ידי הרב יואל שילה מתוך שיחה מוקלטת.}}. הגאון רבי יהודה שפירא, ראש כולל 'חזון איש', ומתלמידיו המובהקים של החזון איש, {{הערה|בספרו "דעת יהודה" (תשובות בהלכה ובהנהגה)}}, הגאון רבי יהודה אריה דינר, רב בית המדרש דברי שיר בב"ב, {{הערה|בכנס חיזוק מרכזי לאברכים מוצ"ש פרשת וארא תשע"ו, מתוך החוברת "בהתאסף ראשי עם",}} הגאון רבי פנחס ברונפמן, אב"ד בבית דינו של הגר"מ גרוס,{{הערה|תמצית דרשתו בפסח תשע"ח}}וכן פסק הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], אב"ד ורב [[כפר חב"ד]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= "ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. על פי הוראות הרבי, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: '''אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה''', והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שעל ידי חבישת הפאה זוכים ל[[בני חיי ומזוני]] ולפרנסה".}}<br />
<br />
==ספרים בנושא==<br />
[[קובץ:פאה.jpg|250px|ממוזער|הספר "לקט שכחה הפאה"]]<br />
כאשר אחד מחשובי הרבנים מחה כנגד [[חסידות חב"ד]] על שנשיהם לבושים בפאה נכרית, דבר הנידון בשאלה בפוסקים, הוציא הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[לקט שכחת הפאה]]"''' בו הוא מוכיח מעשרות פוסקי ההלכה ראשונים כ[[מלאכים]] ואחרונים כולל גדולי רבני עדות המזרח כי מותר ואף חובה לחבוש דווקא פאה נכרית. בספר גם שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל השאלות העולות לגבי הפאה הנכרית.<br />
<br />
לאחר מכן יצא לאור הספר '''"ותשקט הארץ"''', על ידי הרב יואל שילה, רב ומו"צ בעיר רכסים. בספר יש בירור נרחב בסוגיית הפאה. הספר עבר עריכה מחדש בשנת תשע"ז, ונוספו בו מקורות רבים ע"פ הספר "חן וכבוד".<br />
<br />
הספר '''"חן וכבוד"''' יצא לאור על ידי הרב ליאור עזרן, ראש כולל "משכן יצחק" ב[[אופקים]]. הספר כולל את תשובות כל הפוסקים המתירים, כל אחד בפרק נפרד, ובפרק הראשון מובאת רשימת המתירים המלאה עם דבריהם בקצרה. לספר ישנן כעשרים הסכמות נלהבות מגדולי הרבנים, והוא זכה לפרסום נרחב. הספר נוגע בכל הנקודות האפשריות בפולמוס הפאה, ומביא כמעט כל מי שדיבר בענין זה. מחבר הספר מציג בהקדמתו ביאור חדשני בסוגיות הגמרא, לפיו מתיישבות כל הקושיות והטענות של המתירים והאוסרים גם יחד.<br />
<br />
כאשר בשנת [[תשס"ד]] פורסם בעיתונות על עדים שנסעו להודו והעידו כי הפאות שמקורן בהודו אסורות בהנאה משום תקרובת עבודה זרה, והגרי"ש אלישיב הוציא איסור על הפאות, חיבר הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[יקם שערה לדממה]]"''', אשר סוקר את הנושא מנקודת מבט הלכתית, כולל עדויות ותיאור מפורט של נושא התגלחת בטירופאטי שבהודו. הוא מסכם את צדדי השאלה בהלכה, ומוכיח כי אין חשש איסור עבודה זרה בחבישת הפאות מהודו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" פרק י"ח אפשר למצוא את רוב תשובות הרבנים המתירים את השיער ההודי, כולל ניתוח נתוני האו"ם המעודכנים ועדויות אנשי הממשל בהודו על כמות השיער ההודי המסתובבת בשוק.<br />
<br />
כמו כן, בשנת תשפ"א יצא לאור הספר "הכצעקתה"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Ro9KuTzYz_w2xGfrrsa99RPzNzq2Xns7/view?usp=sharing לקריאת הספר].}}, ע"י הרב יואל שילה וצוות של אחד עשר ת"ח, ובו מבורר ההיתר של הפאות מהודו, גם מבחינה מציאותית.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [[יקם שערה לדממה]]<br />
*הרבנית סימה אשכנזי, '''עטרת תפארת''', מצוות כיסוי הראש חומרתה ושכרה, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1892 עמוד 22 {{*}} '''מקור הברכה''', גליון 1894 עמוד 28<br />
*'''נוגע לבנים ולבני בנים, לפרנסה ולבריאות''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1914 עמוד 38<br />
*'''סערה בשערה''', מענדי דיקשטיין, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1323 עמוד 32-36.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
;ספרים תורניים העוסקים בפאה נוכרית<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [https://drive.google.com/file/d/1zxhB2lh15SNDmtxJyP0kYRxPaufK1wk8/view לקט שכחת הפאה]<br />
* הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1KSsMvpI3I40eIpR0-4lYDDhcDwtRclz2/view ותשקט הארץ]<br />
* הרב ליאור עזרן, [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד]<br />
<br />
;קונטרסים ופרסומים שונים<br />
* [[הרבי]], '''[http://www.sheitel.org/sheitel/ פאה נכרית דוקא]''' סדרת [[אגרות קודש]] בנושא, באתר sheitel<br />
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1291 ראיון]''' ב[[שבועון בית משיח]], [[תשס"ג]] - {{אינפו}}<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5761 '''"פתח דבר"''' לספר "ויקם שערה לדממה"], [[תשס"ד]] - {{אינפו}}<br />
* הרב משה שטרנבוך [http://www.kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/SHTRANBUCH.pdf תשובה הלכתית], מתוך ספרו "דת והלכה"<br />
*'''[https://wig-or-kerchief.site123.me פאה או מטפחת?]''' שאלות ותשובות בנושא חבישת פאה וקישור לספרים העוסקים בנושא ובהם ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] 'לקט שכחת הפאה'<br />
*[https://lior-azran.site123.me '''אתר תלמידי הרב ליאור עזרן'''], הספר "חן וכבוד" ושו"ת<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/757288/ מעלת חבישת הפאה: סדרת שיעורים עם הרב שאול סילם]''' {{וידפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:יורה דעה]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=563813פאה נכרית2022-09-05T01:18:52Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית נחמה דינה (יושבת ליד השולחן שנייה מימין) לבושה פאה, לצידה כמה נשות חב"ד לבושות פיאות]]<br />
[[קובץ:הרבי כנס נשי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] הרבי נושא [[שיחה]] בכנס נשי ובנות חב"ד כהכנה ל[[חג השבועות]] ([[כ"ח אייר]] [[תנש"א]]) כפי הוראת הרבי הנשים נראות לבושות בפאות על ראשן כפי שהורה הרבי הלכה למעשה לא לחוש לשום דעה האוסרת אלא לכתחילה ילבשו פאות]]<br />
'''פאה נכרית''', היא [[כיסוי ראש]] העשוי משיער אנושי טבעי או סינתטי. רוב הנשים במגזר החרדי, נוהגות לקיים בזה את המצוה האמורה בתורה, שאשה נשואה צריכה לכסות את ראשה.<br />
<br />
==יסוד מצוות כיסוי הראש לנשים==<br />
הגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} לומדת מהפסוק "ופרע את ראש האשה", שראשה של האשה היה מכוסה מלכתחילה, ומכאן שמנהג בנות ישראל לכסות את ראשן{{הערה|רש"י שם, בביאורו השני והעיקרי}}. הגמרא בעירובין{{הערה|דף ק'.}} מביאה את הטעם לכך, והוא שחוה נענשה על חטאה בעץ הדעת והתקללה מספר קללות, ביניהן "שתהא עטופה כאבל". יש המביאים גם טעם על פי הסוד, שנשואה צריכה לכסות ראשה{{הערה|הזכיר זאת בספר מאורי אור: "על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה". וכן הגאון רבי נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה, בתשובה על שיער מהודו ביאר את ההבדל בין שיער תלוש למחובר: "בזמן הנישואין בצירופא דמדת החסד מצד האיש ומדת הדין מצד האשה, אז על האשה שהיא ככלה תעדה כליה משוך חוט של חסד, שעל ידה יבואו כל החסדים שבאים לעולם, ואז היא מכסה שערות ראשה שהדינים יהיו מכוסים ונכנעים והרחמים מנצח את הדין, ועל ידי זה היא משפיעה החסד לכל העולם... ואחר אודיעך כל זאת בין תבין, ביסוד השערה מסטרא דדינין היא השערה היונקת מהגומה שלה, אבל כאשר פסקה יניקתה של השערה, ובפרט כאשר היא מעם הדומה לחמור, שוב לית לן בה, ואדרבה מאחר ונגזר יניקתה נשברו הדינים, והבן".}}.<br />
<br />
לפי רוב הפוסקים, איסור גילוי הראש הוא מדאורייתא, למרות שלא נכלל במניין המצוות, והראיה לכך היא מהגמרא בכתובות, ששם הלשון הוא "דאורייתא היא". אמנם תרומת הדשן{{הערה|סימן רמ"ב.}} בשם הרמב"ם כתב שהאיסור הוא מדרבנן, ודאורייתא היא פירוש הדבר "רמז מדאורייתא יש לה". יש פוסקים נוספים שסברו כך, והגאון רבי יוסף משאש, רבה של חיפה, טען שיסוד הדין הוא מנהג ולא איסור דאורייתא, ולכן הוא משתנה לפי הזמן והמקום. אולם כאמור, רוב ככל הפוסקים סוברים שיש בגילוי הראש איסור דאורייתא, והזוהר האריך בחומרת האיסור.<br />
<br />
בימינו יש שכתבו שטעם כיסוי הראש הוא משום צניעות, היות וצריך להצניע את השיער. אולם אין לזה מקור בחז"ל או בראשונים, והיכן שנזכר בראשונים לשון של צניעות או פריצות, הוא לאחר שכבר פשט המנהג, וממילא הפורצת גדר היא פרוצה, אבל לא כתבו זאת כטעם התורה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע יש חילוק בין נשואה לרווקה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע אשה קירחת אסורה לצאת לרשות הרבים. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע השיער היוצא מחוץ לכיסוי ("שיער שחוץ לצמתה") הוא מותר בגילוי לפי הראשונים, ואין בו ערווה כיוון שרגילות לגלותו. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע הרמב"ם והרי"ף סוברים שמותר ללמוד או לקרוא ק"ש מול שיער אשה נשואה. <br />
<br />
בגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} נאסר כיסוי "קלתה" מדין "דת יהודית". הרמב"ם החליף להלכה את "קלתה" במטפחת, ופסק שהיוצאת במטפחת מצווה לגרשה ואין לה כתובה, אלא חייבת ללבוש רדיד המכסה את ראשה ורוב גופה. כך גם פסק השולחן ערוך: "יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אף על פי ששערה מכוסה במטפחת... בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה... אין כופין אותו להוציאה, מכל מקום מצוה עליו שיוציאנה"{{הערה|אבן העזר, סימן קט"ו.}}.<br />
<br />
בימינו כתבו הפוסקים להתיר בדיעבד את כיסוי הראש במטפחת או כובע, למרות האיסור המפורש בשו"ע, וביארו שדין "דת יהודית" משתנה לפי הזמן והמקום. פוסקים בודדים התירו אף גילוי "שיעור שתי אצבעות" (3-4 ס"מ) מהראש, תוך הסתמכות על מהר"ם אלשקר{{הערה|בשו"ת מהר"ם אלשקר סימן ל"ה.}}. אבל רוב הפוסקים חלקו עליהם בחריפות, והוכיחו כי מהר"ם אלשקר לא דיבר על הראש עצמו אלא על שערות היוצאות מחוץ לכיסוי{{הערה|ראו בתשובת הגר"מ שטרנבוך, ספר דת והלכה סימן א.}}. לגבי פאה נכרית, נחלקו הפוסקים.<br />
<br />
==פולמוס הפיאה==<br />
הפוסקים הראשונים והעיקריים שכתבו לאסור פאה, שהם מהר"י קצנלנבוגן, באר שבע ויעב"ץ, סברו שיש חיוב ע"פ הרמב"ם לכסות את הראש בשני כיסויים, ולכן חובה ללבוש רדיד, ואסור לחבוש מטפחת או פאה. היעב"ץ אף אסר לרווקות ללכת בגילוי ראש. ואי אפשר להסתמך עליהם כדי לאסור חבישת פאה, ובד בבד להתעלם מדבריהם אודות חבישת מטפחת.<br />
<br />
וגם הגאונים בעל שו"ת "שואל ומשיב" ובעל "מאמר מרדכי"{{הערה|בספרם "מגן גיבורים" או"ח סימן ע"ה}}, שהם נכדיו של מהר"י קצנלנבוגן, כתבו להתיר פאה נכרית, וביארו שמהר"י אסר רק בזמנו ובמקומו, שהיה זה בגדר פירצה חדשה. וזה לשונם שם: "וגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו הייתה לשם שמים, בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא".<br />
<br />
ואכן, הטעמים שכתבו רוב הפוסקים לאסור חבישת פאה, אינם שייכים בימינו כיום.{{הערה| ראה בבשו"ת "שמש ומגן" חלק ב' אה"ע סימן ט"ו והלאה., בספרו "אום אני חומה" דף צ"ד.,מח"ס "נטעי גבריאל", במאמר בקובץ "אור ישראל" ל"ז.,}}<br />
<br />
והגאון רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר, לשעבר רב ומו"צ בנתיבות ואחר כך רב ומו"צ בשכונת רוממה בירושלים, כתב{{הערה|בספרו "אבני ישפה" חלק ה' סימן קמ"ה.}}:''' {{ציטוטון|בזמננו יש מודעות רחוב שבני אדם תולים ברחובות על האיסור של הפאה הנכרית, וכמה הדבר חמור. אבל כפי מה שהוכחנו שכיום הדבר ברור שאין כאן מראית העין, לא שייכים דברי הפוסקים שאסרו הפאה משום מראית העין, כי היום השתנתה המציאות. ולכן מי שתולה מודעה על חומר האיסור, הוא מטעה את הרבים, כי יש על מה לסמוך.}}<br />
<br />
הראשון שעורר על חשש ע"ז שיש בפאות, היה הרב [[משה שטרנבוך]], בשנת [[תש"ל]]. ובשנה זו הוציא לאור את ספרו "דת והלכה", ושם יצא נגד המתנגדים ללבישת פאה, ובסוף דבריו עורר על חשש ע"ז בפאה, והסיק על הפאות המסופקות הבאות מאירופה: {{ציטוטון|"ומיהו כיון דאיסור משהו בע"ז אינו אלא דרבנן ולא ברור, וכן אי שערות חשיבי ולא בטלי, ויש בזה עוד צדדים וספקות, לא נוכל להורות בזה דאסור... אמנם אף שלענ"ד ראוי להימנע מפאות כאלו, מכל מקום עדיף פאה כי האי ממטפחת רפויה שמתגלין בה מקצת שערות, שבזה אסור מעיקר הדין".}}<br />
<br />
ובתשובתו לרב יעקב אהרן שפירא שנכתבה בשנת תשס"ד, כתב במסקנתו על פאות הודו: "למעשה אין בידי להתיר בחשש איסור דאורייתא החמורות שבחמורות, ובידוע או אפשר לברר בנקל שרשום בתוכה שזהו מהודו אין דעתי להתיר, ורק באין ידוע כל דפריש מרובא פריש ובסתמא לא חיישינן".<br />
<br />
לאחר עשרים שנה, בשנת [[תש"נ]], התעורר הענין שוב, והרב רבי יעקב אהרן שפירא נדרש אז לבאר את הענין בפני גדולי הרבנים בארץ ובחו"ל, וע"פ דבריו התירו גדולי ישראל הרב יוסף שלום אלישיב והרב שלמה זלמן אויערבאך את הפאות מהודו (ועוד מגדולי הרבנים שלא נקב בשמם), וגם גדולי חו"ל ובתוכם הרב משה פיינשטיין.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] התעורר הענין שוב, וחזר בו הרב [[יוסף שלום אלישיב]] בעקבות עדות שקיבל מהרב אהרן דוד דונר על אופן הפעולה המעשית במתחם הע"ז בהודו, ובעקבות נתונים שקיבל, לפיהם רוב השיער הנמכר בארץ מקורו בהודו (אמנם הרבנים מצאו הרבה פירכות בעדותו של הרב דונר, והביאו עדויות רבות הסותרות לגמרי את עדותו, והוכיחו שהכניס פרשנות אישית לדבריו). וכך כתב הרב יוסף אפרתי ביום כ"ב באייר תשס"ד בשם הגרי"ש אלישיב:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ המידע העכשווי, רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות בארץ הקודש, מקורם בשיער ממדינת הודו, גם אם הייצור נעשה במדינה אחרת, ולכן כל פאה שאין ידוע מקורה, אסורה בשימוש... בארצות אחרות, אם רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות במקומות אלה אינם משיער הודי, הרי פאה שאין ידוע מקורה אינה נאסרת, מדין כל דפריש, אך חובה לברר את מקור הפאה".}}<br />
<br />
ולאחר כל זאת, יעץ הרב [[יוסף שלום אלישיב]] להקים הכשר על מנת לייבא פאות כשרות לפי שיטתו, והרב מרדכי גרוס לקח על עצמו את הענין ובמאמצים רבים הקים הכשר המפקח על מקור השיער.<br />
<br />
רוב הפוסקים חלקו על הרב אלישיב וסברו שאין כלל צורך בהכשר, וכתבו תשובות להוכיח שאין בשיער ההודי משום עבודה זרה. מהם הרב וואזנר (שיצא בקריאה פושרת יחד עם הרב ניסים קרליץ, ובה נאמר לנשים "להשתדל" להחליף את השיער ההודי, ועל השיער המסופק לא נאמר כלום) שדעתו הובאה בהרחבה ע" בנו, הרב בן ציון הלוי וואזנר, אב"ד דבד"ץ ובית הוראה שבט הלוי במונסי{{הערה|ראה קובץ "אור ישראל" ל"ו}}, ובה פסק שכל פאה שספק מהיכן באה, מותרת, ופאה שידוע שהגיעה ממקום הע"ז בהודו, יש להשתדל להחליפה, ובשעת הדחק מותר ללבשה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] הוציאו לעז על הכשרו של הרב מרדכי גרוס, כביכול אינו מפקח על השיער כראוי, והמציאו שרוב השיער בעולם הוא מהודו. כמו כן, אחד העדים שנשלח בשנת תשס"ד, נשלח שוב להודו. הרב משה שטרנבוך קיבל את עדותו יחד עם כמה רבני שכונות בירושלים, ונוכח שם גם הרב יצחק מרדכי רובין, רבה של קהילת בני תורה בהר נוף, וחבר ביה"ד של הרב ניסים קרליץ, ומחבר ספר "ארחות שבת". הרב רובין שאל שאלות נוקבות, ולא קיבל תשובות מספקות לשאלותיו. בין היתר שאל את העד, האם יודע מה טעם מורידים לילדים את השערות בל"ג בעומר במירון ('חלאקה') ולא ידע להשיב. ואמר לו, אם אינך יודע טעם למנהג שנהוג בישראל מזה שנים רבות, ומסתבר שעוד אלפי יהודים נוהגים כך ואינם יודעים, למרות שטעמי המנהג הם פשוטים וכתובים בספרי האחרונים, מנין לך שכל ההודים המתגלחים בטמפל הע"ז יודעים מדוע הם עושים זאת. <br />
<br />
ביום [[י"ז אייר]] [[תשע"ח]] הלך הרב גרשון וועסט מארה"ב ושהה כמה ימים בהודו, וניסה לחקור שוב את הענין (בשליחותו של הגאון רבי חיים יוסף דוד ווייס), והעלה את עדותו על הכתב. מסקנתו הייתה שלהודים אין מושג מה הם עושים, והם משקרים ועונים לשאלות לפי רצונו של השואל. "מצד טבעם ומהותם כמעט ואין מכחישים ושוללים בשום דבר שאומרים להם, ואם יגידו לפניהם איזה הנחה או מציאות, בדרך כלל יסכימו בהנהון ראש או באמירת הן, ולפעמים אף יחזרו להגיד בעצמם הדברים שנאמרו אליהם, על אף שתיכף קודם לזה אמרו בעצמם אחרת, או שיודעים שהדברים אינם נכונים. רק מספר פעמים בודדים אירע ששללו או הכחישו בדברים שאמרתי להם".<br />
<br />
"כשבאתי להודו והתחלתי לדבר שם עם אנשים מכל החוגים, מתגלחים ומגלחים וכומרים, נוכחתי לדעת שכמעט רובם ככולם הם אנשים כפריים וטפשים, גרועים פשוטים וגסים מאוד מאוד, כרחוק מזרח ממערב ממדינות המערב המתקדמות בהשכלה והבנה, וממילא כמעט אין להם שום הבנה ועומק במעשיהם, ואם אמנם אדוקים הם בלב ונפש לאמונתם כמו שהזכרתי לעיל, הרי זה רק בהשגה פשוטה ביותר, ובדרך כלל לא עלה על לבם מעולם להתעמק בטעמי מנהגיהם ומקורות עבודותיהם".<br />
<br />
הרב אשר שוורץ שכתב מאמר מקיף בנושא השיער ההודי, הביא במאמרו שצבי וייסמן מקליפורניה, ואבי כהן מירושלים (בעל תשובה), ובנימין קלוגר (כומר הינדו שהתגייר) גרו באיזור הטמפל זמן רב, נכחו במאות התגלחויות ורכשו בקיאות ב"תורתם", והם העידו בפני גדולי הדור ש"אין שום גוי שמחשיב את השערות לתקרובת, אלא הכנעה עצמית". ותמה על הרב דונר שהעדיף להאמין להינדים אנונימיים שקיבל דבריהם על ידי מתורגמן, אף על פי שלהלכה אין לגוי נאמנות כלל. והתמיהה תגדל לאחר שהרב דונר בעצמו הצהיר שקיבל פעמיים עדויות סותרות מהגויים ההודים, ומפני זה הגיע למסקנה שהם אינם אמינים כלל. וכמו כן הוכיח במאמרו שהשיער אינו תקרובת: ראשית, השערות אינן מוזכרות ברשימת מיני התקרובת הנמצאת בספרי ההינדו. שנית, אין הם טובלים לפני הגילוח, אלא דוקא לאחריו, ומשמע שפעולה זו נחשבת לטמאה אצלם ואינה נחשבת ל"עבודה". שלישית, המתגלחים יודעים ששערותיהם הולכות למסחר, ואינם מוחים על כך שאין השיער מוקרב לאליל. רביעית, הכמרים עצמם אינם מתגלחים לעולם.<br />
<br />
===אוסרי הפאה בימינו===<br />
כיום רוב הפוסקים התירו לבישת פאה{{הערה|ראו ספר [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד] שהביא רשימה של עשרות פוסקים מדורנו}} אולם יש האוסרים פאה, והבולט שביניהם הוא הרב [[עובדיה יוסף]] שאסר פאה בספריו ובדרשותיו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" מצביע המחבר על סתירות רבות בתשובתו של הרב עובדיה יוסף{{הערה|ראו שו"ת יביע אומר חלק ה' אבן העזר סימן ה'}}, ביניהן:<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם 'בחוקותיהם לא תלכו', ומאידך בענין היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שהאיסור הוא רק כאשר מתכוונים להידמות אליהם, ובנדון הפאה אין ניסיון להידמות אל הגויות אלא לנשים רווקות יהודיות, וכמו כן בימינו אין הגויות חובשות פאה באורח קבע וכבר הורגלו היהודיות לחבוש פאה. כמו כן כתב עוד שהאיסור 'בחוקותיהם' נוגע רק לדבר הנעשה משום אמונתם ועבודתם.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שגורמת הרהורי עבירה, ומאידך לגבי היתר אמירת דבר שבקדושה כנגד שיער נשים נשואות שאין דרכן לכסות ראשן, כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ו' או"ח סי' י"ג}} שאין הרהור בימינו בראיית שיער, כיוון שנשים רבות יוצאות בגילוי ראש, וכמו כן אינו דומה גילוי סתם ערוה באשה שנאסר גם לרווקות, לגילוי שיער שהותר לרווקות, ולכן לא מצוי הרהור בזה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם מראית העין, ומאידך לגבי היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שלא גוזרים גזירות של מראית העין לאחר חתימת הש"ס, ולא גוזרים משום מראית העין כאשר נפוץ מנהג של היתר והרואה יכול לתלות בהיתר ולא לחשוד, וכמובן שהרואה בימינו אשה חרדית איננו חושד בה שהולכת בגילוי ראש כי נפוץ המנהג של חבישת פאה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם דת יהודית, ומאידך לגבי כיסוי המטפחת כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק חלק ד' אה"ע סי' ג'}} שרק עצם הכיסוי הוא דאורייתא ואינו משתנה, אבל סוג הכיסוי משתנה בהתאם למנהג המקום, והיות ונהגו לחבוש מטפחת, בא המנהג החדש ומבטל את המנהג הראשון. ולכאורה, אין הבדל בין מטפחת לפאה בענין זה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה למרות שספק דרבנן לקולא, מטעם שעיקר האיסור דאורייתא, ולמרות שרוב ככל האוסרים את הפאה אסרו רק מדרבנן. ומאידך כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}} שאומרים ספק דרבנן לקולא גם בדבר שעיקרו מדאורייתא, ובמחלוקת הפוסקים על דבר האסור מדרבנן אומרים ספק דרבנן לקולא והולכים אחר המקילים{{הערה|ראה בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}}.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם חרם ההפלאה, ומאידך גיסא כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' אה"ע סימן ג'}} להתיר מטפחת המגלה מקצת שערות, ולא חש לחרם החריף שנעשה בנדון והובא בספר דת והלכה בשם שדי חמד{{הערה|ראו החרם במלואו, בספר משא חיים להגר"ח פלאג'י, מנהגים מע' נ' אות ק"נ}}: "בשנת תר"כ בעיר גדולה סלוניקי ראו רבני העיר ובראשם הרב הגדול מהר"א קובה שהתחילו ללבוש איזה לבוש, ועל ידי זה באו לגלות חלק מהשערות, וגזרו בחרם גמור בגזירת נח"ש, ובאו על החתום כל החכמים ורבנים וטובי העיר שלא לשנות כלל לא בענין המלבושים ולא בגילוי שיער ואפי' קצת חוץ לצמתן, ואשר יעשה בזדון ולבבו פונה היום באמרו כי אין איסור בזה הרי הוא מופרש ומובדל מעדת ישראל ומין ואפיקורס הוא, ולא יאבה ה' סלוח לו".<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שהתחשב בלשונו החריף של "עצי ארזים", שכתב שהמורים היתר בזה יתנו את הדין על כך. ומאידך כתב{{הערה|בספר הליכות עולם חלק א' פרשת לך לך הלכה ה'}} להתיר להכניס טלית קטן תחת הבגדים, ולא לגלות הציציות, כיוון שכך המנהג. ואע"פ שהמשנה ברורה כתב שאלה המכניסים ציציותיהם עתידים ליתן את הדין, לא התחשב בדבריו ופסק אחרת ממנו.<br />
<br />
*הוא דחה את היתר הרמ"א, בטענה שדיבר על ק"ש ולא על יציאה לרחוב עם פאה. אולם מאידך כתב בתחילת תשובתו{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ה' אה"ע סימן ה'}} שרווקה מותרת לצאת בגילוי ראש, והביא ראיה מאותם ראשונים שכתבו שמותר לקרוא ק"ש כנגד הרווקות - ראבי"ה, ארחות חיים, מאירי, מרדכי ורא"ש.<br />
<br />
ואמנם, יש לציין כי גם הרב עובדיה יוסף התיר פאה לנשואות במקרים פרטיים שהגיעו לפניו: לדוגמא, אם האשה אינה מוצאת חן בעיני הבעל עם מטפחת שאז התיר פאה, או בגלל שיש לה לחץ נפשי מכך שחברותיה חובשות פאה והיא לא{{הערה|ראה ספר מעיין אומר חלק ט'.}}.<br />
<br />
==בחב"ד==<br />
הפוסקים נחלקו האם כיסוי ראש זה מועיל, או שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה "רדיד" (=שאל). רוב הפוסקים קבעו כי פאה נחשבת לכיסוי ראש, ובכללם היה [[אדמו"ר הזקן]], [[בעל התניא]], שכתב בספרו "שולחן ערוך הרב":<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן="שיער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה על דרך שנתבאר, אפילו היא אשתו. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן בקצת ארצות, מותר לקרות כנגדן, שכיון שרגילין בהן אינן מביאין לידי הרהור. ופאה נכרית, אפילו דרכה לכסותה, מותר לקרות כנגדה, '''וגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע''', שהוא אסור מן התורה באשת איש".|מרכאות=כן|מקור=או"ח, סימן ע"ה סעיף ד'}}<br />
<br />
חלק ניכר מגדולי פוסקי ההלכה, הורו גם שפאה נכרית היא כיסוי ראש עדיף מבחינה הלכתית - מאחר ובימינו לא נהוג ללבוש "רדיד", והמטפחת הנפוצה אינה מכסה את השיער כראוי.<br />
<br />
נשיאי חב"ד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], הורו באופן חד משמעי שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא. דוגמאות לדבריהם:<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ כותב: {{ציטוטון|אשת תלמיד [[תומכי תמימים|תו"ת]] צריכה לשאת {{מונחון|פאריק|פאה}} כמה שלא יכבד לה דבר זה אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות}}{{הערה|{{היברובוקס||אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, כרך ו'|31606|עמ' תי"א|עמוד=451}} וראה מילים דומות בעמ' הבא תי"ב}}.<br />
<br />
הרבי כותב: "מהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה"{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע, תרגום מאידיש.}}. כמו כן כתב: "בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי"ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צריך להיות אשר אשת תלמיד תומכי תמימים צריכה לשאת פאה, כמה שלא יכבד לה דבר זה, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצור, אשר זוגתו תחיה '''צריכה לשאת פאה נכרית, ואחרת אי אפשר"{{הערה|"ספר התולדות" פרק י"א - אגרות קודש דף רכ"ז, וכן בספר "אגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג}}.<br />
<br />
הסיבה העיקרית לכך היא שבמטפחת קשה לכסות את השיער, וזהו איסור חמור, וכך ביאר הרבי בכמה הזדמנויות: {{ציטוטון|"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי '''רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה''', על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע"{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה.}}.}}<br />
<br />
סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת, היא שאפשר להורידה או להסיטה למעלה, ובפאה אין הדבר אפשרי. {{ציטוטון|"בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי"}}{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח.}}.<br />
<br />
הרבי הורה לכל נשות [[חסידות חב"ד]] ללבוש פאה, בכל מקום שהן, ללא יוצא מן הכלל{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים}}. כמו כן [[הרבי]] גו הורה שכל אישה תשכנע את חברה לעשות כן{{הערה|אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'}}.הרבי אמר כי גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג}}.הרבי גם דיבר על פאה שהיא יותר יפה מהשיער הטבעי{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח [[אלול]] תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך}}.<br />
<br />
וכך כתב הרבי באיגרת לרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]]{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ג'קע"א, מתאריך ו' טבת ה'תשט"ו.}}: <br />
<br />
"מצער אותי ביותר מה שכנראה בענין הפאות נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב וכו', הנה האמנם אי אפשר היה להשיג הלוואות בקופות גמ"ח של אנ"ש, שכפי הנודע לי הנה ישנה ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חב"ד]] שעל ידי כת"ר אצל הוו"ח כו' [[משה דובער גנזבורג|הר"ד גנזבורג]] ושנים או שלשה בירושלים עיה"ק ת"ו".<br />
<br />
לאחד מחסידי חב"ד ב[[אוסטרליה]] הרבי כתב שהקשיים בפרנסה מתעוררים לא בגלל סיבות [[גשמיות]] אלא בגלל שהנשים אינן מכסות את הראש בפאה{{הערה|1=זלמן דובינסקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82083 בעיות פרנסה לאנ"ש? בגלל חסרון בענין הפאה! {{*}} מכתב מהרבי בפרסום ראשון]''' {{אינפו}} כ"ט [[אייר]] [[תשע"ד]] (29.05.2014)}}.<br />
<br />
אחד התנאים להסכמת הרבי לערוך [[קידושין]] היא שה[[כלה]] תלבש כל חייה [[פאה נוכרית]] ולא [[מטפחת]].<br />
<br />
==דעות נוספות של פוסקי הלכה==<br />
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה - טקס קבלת האזרחות.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ט"ז אדר [[תש"ט]], הרבנית נחמה דינה שניאורסון בטקס קבלת האזרחות האמריקאית נראית עם פאה נכרית, קיצוני מימין עומד חתנה [[הרבי]] בצעירותו]]<br />
עשרות רבנים מכל החוגים והעדות, כתבו להעדיף לבישת פאה על מטפחת או כובע, ודבריהם עולים בקנה אחד עם דברי [[הרבי]], ביניהם:<br />
<br />
הגאון בעל "חזון איש",{{הערה|חלק ב' פ"ח אות ט'.}}הגאון רבי חיים קניבסקי,{{הערה|דף רי"ד, וכן נהגה ולבשה פאה יפה ומכובד רעייתו ומחברתו הטהורה מרת בת שבע אסתר קנייבסקי זצ"ל.}}הגאון רבי בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים,{{הערה|חלק א' סימן י"א וחלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז, וכן נהגה ולבשה פאה יפה ומכובדת רעייתו ומחברתו הטהורה מרת הדסה מסעודה אבא שאול זצ"ל}}, הגאון רבי מרדכי אליהו הראשון לציון{{הערה|וכן נהגה מחברתו הטהורה עד היום מרת צביה אליהו}}, הגאון בעל הבן איש חי{{הערה|בן איש חי פרשת ויקהל אות יג}}, הגאון רבי יעקב שלום סופר (בנו של ה"מחנה חיים"), דיין ומו"צ בעיר פעסט{{הערה|בספרו "תורת חיים" על השו"ע (סי' ע"ה ס"ק ז'. נדפס בשנת תרנ"ז), כותב שההלכה כהמג"א אבל יש להחמיר כהבאר שבע}}, הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (רב דק"ק ברלין וראש בית המדרש לרבנים בגרמניה, תלמידו המובהק של בעל ה"ערוך לנר") בשו"ת רבי עזריאל (חלק ב', אה"ע סי' ל"ו, נדפס בשנת תרנ"ט), הגאון רבי אליהו סלימאן מני ראב"ד חברון, בספרו "שיח יצחק"{{הערה|(דיני ק"ש סעיף ע'. נדפס בשנת תרס"ב), וכן בספר זכרונות אליהו (חלק א' מערכת פ' אות ג')}}, הגאון רבי יעקב חיים סופר, מחכמי המקובלים בישיבת "בית אל", המאסף לכל הפוסקים הספרדים, בספרו "כף החיים" (על השו"ע סימן ע"ה ס"ק י"ט וס"ק כ'. נדפס בשנת תרס"ה), ובסימן ש"ג (ס"ק נ"ה וס"ק נ"ח), הגאון רבי חיים יעקב הלוי קרוייזר (רב דק"ק דאלינא) בספרו "באר יעקב" על שולחן ערוך (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נכתב בשנת תרס"ו), הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים, אמר שמעיקר הדין פאה נכרית מותרת, ורק תקנה היתה בירושלים באותו הזמן, שלא ללבוש פאה נכרית (כן העיד רבי חיים קניבסקי בשם אביו, רבי ישראל יעקב קניבסקי, כמובא בספר "אורחות רבנו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ב)), הגאון רבי יצחק בלאזר, הידוע בשם רבי איצלה פטרבורגר (מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט, רבה של פטרבורג, ואביה הרוחני של ישיבת "קלם" לאחר פטירתו של ה"סבא מקלם"), עמד על כך שאשתו תלבש פאה נכרית, נגד מנהג ירושלים בזמן ההוא (כן העיד הגר"ח קיינבסקי בשם אביו בספר הנ"ל וכן העיד חמיו הגרי"ש אלישיב), הגאון רבי שלום משאש, יליד העיר מקנס במרוקו, ראב"ד והרב הראשי הספרדי של [[ירושלים]] ורבה הראשי של יהדות מרוקו{{הערה|בספריו תבואות שמש אה"ע סימן קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סימן ט"ו-י"ז.}}, הגאון רבי בנימין זילבר, חבר מועצת גדולי התורה{{הערה|אז נדבר,חלק י"ב סימן מ"א.}}, הגאון רבי חיים כסאר, מגדולי חכמי תימן בדורנו, בשו"ת "החיים והשלום" (אבן העזר סי' ג') כתב שאין איסור לנשים ללבוש פאה{{הערה| והוכיח כן מהגמ': "שאל השואל, שיש מי שאומר שאיסור חמור הוא ללבוש פאה, והיא בסוג עוברת על דת יהודית ותצא בלא כתובה. מה נאמר היום שחלק גדול מן הנשים הנשואות אפילו מהספרדים לובשות פאה נכרית?... תשובה: לענין פאה נכרית אין בה איסור מצד עצמה, אלא שיש מחמירין לענין שבת שלא לצאת בה לרה"ר כמו שכתב מרן ז"ל בסימן ש"ג. דאם איתא דאסורה מצד עצמה, למה אמרו חז"ל יוצאה אשה בפאה נכרית לחצר, תיפוק לי דאסורה מצד עצמה. אלא ודאי אין בה איסור מצד עצמה, וכמו שכתבתי לעיל לענ"ד. '''וזה שהורה שאיסור חמור הוא וכו', הפליג על זה יותר מדאי'''. ולפיכך לא נכנס מ"ש בזה עוברת על דת, ויש לה כתובה. ופוק חזי מאי עמא דבר מזמן קדמון".}}, הגאון רבי משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית האשכנזית, בספרו "דת והלכה"{{הערה| דת והלכה, סימן א'.}}הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז', {{הערה| קובץ" בית הלל", קובץ י"ט.}}הגאון רבי משה ווינער, מרבני ארה"ב, {{הערה|בספר "כבודה של בת מלך"}}הגאון רבי יצחק עבאדי, ראש כולל "אוהל תורה" בלייקווד ובירושלים,{{הערה|אור יצחק, אה"ע סימן ג'.}},הגאון רבי יהודה טשזנר, אב"ד ומו"צ באופקים, {{הערה|כתב בספרו שערי תורת הבית}}הגאון רבי מרדכי גרוס, אב"ד חניכי הישיבות, {{הערה|בספר "והיה מחניך קדוש"}}הגאון רבי גבריאל ציננער, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", {{הערה|כתב בקובץ "אור ישראל" ל"ו-ל"ז.}}הגאון רבי יוסף קאפח, מגדולי חכמי תימן בדורינו, {{הערה|בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר', עמ' מ'.}}הגאון רבי שלמה אליעזר שיק, מגדולי רבני חסידות ברסלב{{מקור}}הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, לפי עדות חתנו הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי, משגיח בישיבת קול תורה, וראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים{{הערה|ראו עדותו בספר "חן וכבוד" שנמסרה על ידי הרב יואל שילה מתוך שיחה מוקלטת.}}. הגאון רבי יהודה שפירא, ראש כולל 'חזון איש', ומתלמידיו המובהקים של החזון איש, {{הערה|בספרו "דעת יהודה" (תשובות בהלכה ובהנהגה)}}, הגאון רבי יהודה אריה דינר, רב בית המדרש דברי שיר בב"ב, {{הערה|בכנס חיזוק מרכזי לאברכים מוצ"ש פרשת וארא תשע"ו, מתוך החוברת "בהתאסף ראשי עם",}} הגאון רבי פנחס ברונפמן, אב"ד בבית דינו של הגר"מ גרוס,{{הערה|תמצית דרשתו בפסח תשע"ח}}וכן פסק הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], אב"ד ורב [[כפר חב"ד]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= "ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. על פי הוראות הרבי, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: '''אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה''', והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שעל ידי חבישת הפאה זוכים ל[[בני חיי ומזוני]] ולפרנסה".}}<br />
<br />
==ספרים בנושא==<br />
[[קובץ:פאה.jpg|250px|ממוזער|הספר "לקט שכחה הפאה"]]<br />
כאשר אחד מחשובי הרבנים מחה כנגד [[חסידות חב"ד]] על שנשיהם לבושים בפאה נכרית, דבר הנידון בשאלה בפוסקים, הוציא הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[לקט שכחת הפאה]]"''' בו הוא מוכיח מעשרות פוסקי ההלכה ראשונים כ[[מלאכים]] ואחרונים כולל גדולי רבני עדות המזרח כי מותר ואף חובה לחבוש דווקא פאה נכרית. בספר גם שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל השאלות העולות לגבי הפאה הנכרית.<br />
<br />
לאחר מכן יצא לאור הספר '''"ותשקט הארץ"''', על ידי הרב יואל שילה, רב ומו"צ בעיר רכסים. בספר יש בירור נרחב בסוגיית הפאה. הספר עבר עריכה מחדש בשנת תשע"ז, ונוספו בו מקורות רבים ע"פ הספר "חן וכבוד".<br />
<br />
הספר '''"חן וכבוד"''' יצא לאור על ידי הרב ליאור עזרן, ראש כולל "משכן יצחק" ב[[אופקים]]. הספר כולל את תשובות כל הפוסקים המתירים, כל אחד בפרק נפרד, ובפרק הראשון מובאת רשימת המתירים המלאה עם דבריהם בקצרה. לספר ישנן כעשרים הסכמות נלהבות מגדולי הרבנים, והוא זכה לפרסום נרחב. הספר נוגע בכל הנקודות האפשריות בפולמוס הפאה, ומביא כמעט כל מי שדיבר בענין זה. מחבר הספר מציג בהקדמתו ביאור חדשני בסוגיות הגמרא, לפיו מתיישבות כל הקושיות והטענות של המתירים והאוסרים גם יחד.<br />
<br />
כאשר בשנת [[תשס"ד]] פורסם בעיתונות על עדים שנסעו להודו והעידו כי הפאות שמקורן בהודו אסורות בהנאה משום תקרובת עבודה זרה, והגרי"ש אלישיב הוציא איסור על הפאות, חיבר הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[יקם שערה לדממה]]"''', אשר סוקר את הנושא מנקודת מבט הלכתית, כולל עדויות ותיאור מפורט של נושא התגלחת בטירופאטי שבהודו. הוא מסכם את צדדי השאלה בהלכה, ומוכיח כי אין חשש איסור עבודה זרה בחבישת הפאות מהודו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" פרק י"ח אפשר למצוא את רוב תשובות הרבנים המתירים את השיער ההודי, כולל ניתוח נתוני האו"ם המעודכנים ועדויות אנשי הממשל בהודו על כמות השיער ההודי המסתובבת בשוק.<br />
<br />
כמו כן, בשנת תשפ"א יצא לאור הספר "הכצעקתה"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Ro9KuTzYz_w2xGfrrsa99RPzNzq2Xns7/view?usp=sharing לקריאת הספר].}}, ע"י הרב יואל שילה וצוות של אחד עשר ת"ח, ובו מבורר ההיתר של הפאות מהודו, גם מבחינה מציאותית.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [[יקם שערה לדממה]]<br />
*הרבנית סימה אשכנזי, '''עטרת תפארת''', מצוות כיסוי הראש חומרתה ושכרה, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1892 עמוד 22 {{*}} '''מקור הברכה''', גליון 1894 עמוד 28<br />
*'''נוגע לבנים ולבני בנים, לפרנסה ולבריאות''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1914 עמוד 38<br />
*'''סערה בשערה''', מענדי דיקשטיין, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1323 עמוד 32-36.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
;ספרים תורניים העוסקים בפאה נוכרית<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [https://drive.google.com/file/d/1zxhB2lh15SNDmtxJyP0kYRxPaufK1wk8/view לקט שכחת הפאה]<br />
* הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1KSsMvpI3I40eIpR0-4lYDDhcDwtRclz2/view ותשקט הארץ]<br />
* הרב ליאור עזרן, [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד]<br />
<br />
;קונטרסים ופרסומים שונים<br />
* [[הרבי]], '''[http://www.sheitel.org/sheitel/ פאה נכרית דוקא]''' סדרת [[אגרות קודש]] בנושא, באתר sheitel<br />
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1291 ראיון]''' ב[[שבועון בית משיח]], [[תשס"ג]] - {{אינפו}}<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5761 '''"פתח דבר"''' לספר "ויקם שערה לדממה"], [[תשס"ד]] - {{אינפו}}<br />
* הרב משה שטרנבוך [http://www.kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/SHTRANBUCH.pdf תשובה הלכתית], מתוך ספרו "דת והלכה"<br />
*'''[https://wig-or-kerchief.site123.me פאה או מטפחת?]''' שאלות ותשובות בנושא חבישת פאה וקישור לספרים העוסקים בנושא ובהם ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] 'לקט שכחת הפאה'<br />
*[https://lior-azran.site123.me '''אתר תלמידי הרב ליאור עזרן'''], הספר "חן וכבוד" ושו"ת<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/757288/ מעלת חבישת הפאה: סדרת שיעורים עם הרב שאול סילם]''' {{וידפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:יורה דעה]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=563784מדינת ישראל2022-09-04T21:38:20Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית שנוסדה על ידי ראשי ה[[ציונות]] באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' אייר|ה' באייר יום העצמאות]] שנת [[תש"ח]] על ידי התנועה הציונית, סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.<br />
[[קובץ:הכנסת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת, בית המחוקקים של מדינת ישראל]]<br />
<br />
==היחס למדינה==<br />
===שלילית עצם קיום המדינה===<br />
{{חלונית<br />
|כותרת=קִיּוּם מְדִינָה יְהוּדִית <br />
|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - חלק כ"ז - שנת תש"כ - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].<br />
|תוכן=<br />
בִּשְׁנַת [[תש"כ|תַּשְׁ"כַּ]] נִשְׁאַל הָרַבִּי, הַאִם יֵשׁ קִיּוּם לָאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּתוֹר מְדִינָה פּוֹלִיטִית? כַּאֲשֶׁר הָרַבִּי שָׁמַע אֶת הַשְּׁאֵלָה הוּא הֵעִיר, שֶׁשְּׁאֵלָה זוֹ יְכוֹלָה לִהְיוֹת מג' בְּחִינוֹת - מִבְּחִינַת הַשְׁקָפַת הַדָּת, מִבְּחִינָה כַּלְכָּלִית, וּמִבְּחִינָה פּוֹלִיטִית, וּמֵהֵי כַּוָּנַת הַשּׁוֹאֵל. וְכַאֲשֶׁר עָנָה הַשּׁוֹאֵל שֶׁכַּוָּנָתוֹ אִם יְכוֹלָה לִהְיוֹת הַתְאָמָה בֵּין הַבְּחִינָה הַדָּתִית וְהַפּוֹלִיטִית, אָמַר הָרַבִּי (בְּבַת-שְׂחוֹק), שֶׁזֶּהוּ מַעֲנֶה "דִּיפְּלוֹמָטִי" שֶׁאֵינוֹ עוֹנֶה עַל הַשְּׁאֵלָה...<br />
<br />
עַל הַשְּׁאֵלָה עָצְמָה, הֵשִׁיב הָרַבִּי עַל פִּי מָשָׁל: מְכוֹנָה, אוֹ כֹּל מַעֲרֶכֶת שֶׁהִיא, יְכוֹלָה לִפְעוֹל בִּדְרָגוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל יְעִילוּת - הֵחֵל מִבִּיצּוּעַ מְלָאכוֹת קַלּוֹת, וְעַד לְבִיצּוּעַ מְלָאכָה בִּקְנֵה-מִידָּה גָּדוֹל, עַל יְדֵי נִיצּוּל מַקְסִימוּם הַכֹּחַ שֶׁבָּהּ. וּמוּבָן, שֶׁאַף שֶׁגַּם בָּאוֹפֶן הא' נֶעֶשְׂתָה כָּאן מְלָאכָה עַל יְדֵי הַמְּכוֹנָה, בְּכָל זֹאת, אוֹתָהּ מְלָאכָה שֶׁהָיְיתָה יְכוֹלָה לְּהֵיעַשׂוֹת בְּהֶתְאֵם לְמְלוֹא כֹּחָהּ שֶׁל הַמְּכוֹנָה - לֹא נֶעֶשְׂתָה. וְלָכֵן, כַּאֲשֶׁר מְכִינִים תָּכְנִית כְּדֵי לִפְעוֹל וּלְהַשְׁפִּיעַ בְּעִנְיָן מְסוּיָּים - מִשְׁתַּדְּלִים לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּאוֹפֶן שֶׁכָּל הָעִנְיָנִים שֶׁבַּתָּכְנִית יִפְעֲלוּ בְּמְלוֹא כֹּחָם.<br />
עַל דֶּרֶךְ זֶה בְּעִנְיָנְנוּ: אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל יְכוֹלָה לִהְיוֹת בב' אוֹפָנִים: "מְדִינָה שֶׁל יְהוּדִים" גְרֵידַא, אוֹ "מְדִינָה יְהוּדִית". אִם תִּהֵי' זוֹ "מִדִּינָהּ שֶׁל יְהוּדִים" בִּלְבַד - הֲרֵי אֵינָהּ אֶלָּא מְדִינָה "לְוַונְטִינִיתּ" נוֹסֶפֶת, כְּשֵׁם שְּׁסוּרְיַא הִיא מְדִינָה שֶׁל סוּרִים {{הערה| וְעַל דֶּרֶךְ זֶה לְבָנוֹן, מֶקְסִיקוֹ, אַרְצוֹת הַבְּרִית וְכוּ'}}, וּבְאוֹפֶן כָּזֶה אֵינָהּ מְנוּצֶּלֶת בִּמְלוֹא יְכָלְתָּהּ; מָה שֶׁאֵין כֵּן אִם תֵּיעַשֵׂה "מְדִינָה יְהוּדִית" - הֲרֵי זֶה עִנְיָן מְיוּחָד וְיוֹצֵא מִן הַכְּלָל כו'. אָמְנָם, כְּדֵי שֶׁתְּהֵי' "מְדִינָה יְהוּדִית", הַמְּנוּצֶּלֶת בִּמְלוֹא יְכָלְתָּהּ - הֲרֵי זֶה דַּוְקָא עַל יְדֵי זֶה שֶׁאוֹפֶן הַנְהָגַת הַמְּדִינָה הוּא עַל פִּי הַתּוֹרָה וּמָסוֹרֶת יִשְׂרָאֵל. (וּמוּבָן שֶׁאֵין זוֹ סְתִירָה לְכָךְ שְּׁתְּהֵי'ה מְדִינָה "נוֹרְמָלִית", שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִשְׁפָּחוֹת הַכּוֹלְלוֹת אֲנָשִׁים נָשִׁים וְטַף, מוֹסְדוֹת וְכוּ' - כִּי גַּם עַל פִּי תּוֹרָה לֹא צְרִיכָה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת עִנְיָין רוּחָנִי וּמוּפְשָׁט, אֶלָּא אֶרֶץ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כָּל הָעִנְיָנִים כְּמוֹ בִּמְדִינוֹת אֲחֵרוֹת). וְדַוְקָא בְּאוֹפֶן זֶה תְּהֵי' אָכֵן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל "מִדִּינָה יְהוּדִית", מְדִינָה יִיחוּדִית הַשּׁוֹנָה מִשְּׁאַר הַמְּדִינוֹת, בְּכָךְ שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּמַדְּרֵיגַה נַעַלֵיתּ יוֹתֵר וְעוֹסֶקֶת (וּמַשְׁפִּיעָה בְּזֶה גַּם עַל סְבִיבָתָהּ) בַּמַּטָּרוֹת נַעַלוֹתּ יוֹתֵר.}}<br />
<br />
רבותינו נשיאינו התייחסו והתנגדו לעצם קיום מדינה ושללו אותה בעיקר מהסיבות:<br />
*טעמם ההלכתי: משם איסור [[שלושת השבועות]], ש[[הקב"ה]] השביע את ישראל שלושה שבועות שלא ינסו להביא את ה[[גאולה]] בכוחות עצמם, על ידי קיבוץ עם ישראל לארץ ישראל, [[אדמו"ר הרש"ב]] היה הראשון מבין כל גדולי ישראל שהעיר על נושא זה וכן כתב:{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים".}}<br />
*חשש משום התבוללות, לדעת אדמו"ר הרש"ב, הציונות מסוכנת יותר ממהשכלה וההתבוללות, משום שהמחזיקים בה רואים את עצמם כיהודים כשרים, ורוצים לשנות את המסורת היהודית, אף על פי ש"כל דתם היא לאומיות". דבר זה אכן קרה בראשית הקמת המדינה. בשנת [[תש"ג]] עסק [[אדמו"ר הריי"צ]] בפרשת [[ילדי טהרן]], אשר נלקחו בידי הציונים שרצו להעבירם מדתם, אדמו"ר הריי"צ התאמץ בכל כוחו שהילדים יגיעו לידיים הנכונות.<br />
*אחת הבעיות הן שהציונות לא ראתה חשיבות בארץ ישראל, בתורת ישראל או בעם, אלא הציונים רק רצו מדינה משלהם, שיהיה "פיתרון לבעיית היהודים"{{הערה|ע"פ הגדרתו של [[הרצל]]}}, או כפי שאמר [[דוד בן גוריון]] שהציונות באה: "לשנות את מהותו של כלל ישראל!", בזמן השואה בשעה שהעם היהודי היה נתון במחנות ההשמדה, מה שעניין את הציונים הייתה המדינה. כששלחו מכתב לאחד מראשי הציונות אודות ה[[שואה]] הוא ענה:"מסרתי את מכתבך לחיים (ווייצמאן). הוא ישמח מאוד. זה יועיל לנו להשיג מדינה..." (עדות א. גיטלין {{הערה|(=הרב אוריאל צימר)}} כפי ששמע מהרב וייסמנדל, מובא במאמרו יהדות התורה והמדינה, אות יב), ובאחת הפעמים הם אמרו: "כל העמים שפכו את דם בניהם במאמץ המלחמתי. אנו רוצים במדינה יהודית ו"רק בדם תהיה לנו הארץ.." על הוגי הציונות כתב [[אדמו"ר הריי"צ]]:{{ציטוטון|העומדים בראש תנועה גדולה כה ציונות הם מוסרים ומלשינים}}{{הערה|אגרות קודש, כרך י"ז ו'שס}}, הוגה הרעיון הציוני בנימין זאב הרצל הגה בתחילה רעיון לקחת את כל היהודים ולהעבירם על דתם לנצרות רח"ל (וכך לפתור את בעיית היהודים רח"ל. - במשך הזמן חזר בו מהרעיון). וכן ישנם שירי כפירה של הציונות, כדוגמת "התקווה" אשר בו אומר המשורר שהגענו לארץ ישראל כדי להיות עם חופשי - ללא התורה והמצוות דווקא.<br />
*בעייה נוספת במדינת ישראל היא הצד המעשי שבו היא מקדמת חוקים שפוגעים בקודשי ישראל, כגון החוק של [[מיהו יהודי]] גיוס נשים ובני ישיבות, מסירת שטחים ואי שמירה על [[שלושת השלמויות]], באחת הפעמים הגדיר ד"ר [[יצחק ברייער]] את מדינת ישראל:{{ציטוטון|בית לאומי לעבודה זרה עם חדר קטן עבור הקב"ה}}<br />
<br />
בשל כך התנגדו רבותינו נשיאנו והרבי לרעיון הציוני, וכן גם היחס היה למדינת ישראל (שמדינת ישראל היה תולדה מהרעיון הציוני), כך שעצם קיום מדינת ישראל אסור.<br />
<br />
למרות ההתנגדות החריפה לרעיון העקרוני שבהקמת המדינה, ובעולות שנלוו להגשמתו על ידי החלשת שמירת התורה והמצוות בקרב עם ישראל, בדיעבד, לא התנגדו בסופו של דבר [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] בהקמת המדינה, בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש"ח עם ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, שדוחה את איסור שלושת השבועות{{הערה|מובא בספר "[[בין אור לחושך]]" עמוד 23.}}. יש הטוענים כי בהקשר זה השתמש הרבי בביוטי כי ההכרה והתמיכה במדינה היא "דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [[פרדס חב"ד]], גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; [[לקט ופרט]], חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב [[אוריאל צימר]], בחוברת [[יהדות התורה והמדינה]] [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm פרק יז] שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר [[יצחק ברויאר]], מהוגי הדעות של [[אגודת ישראל]]}}.<br />
<br />
מסיבה זו שלל הרבי [[מסירת שטחים]], שכן היות ומדובר בסכנה של פיקוח נפש - קובעת ההלכה כי פיקוח נפש דוחה את איסור שלושת השבועות, ובכללם את איסור התגרות באומות{{הערה|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ שו"ע כשיש מצב של פיקוח-נפש — אסור למסור אף שעל מארץ ישראל, ופלא שישנם הפוסקים פס"ד שפיקוח-נפש דוחה שטחים, שעצם פסק זה הוא פיקוח-נפש!"|מקור=מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט}}}}.<br />
<br />
כפועל יוצא, ראה הרבי בבטחון שמעניקה המדינה ליהודים ובמבצעים שנעשו על ידי כוחות [[צה"ל]] (כמו [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מבצע אנטבה]]) ניסים שנפעלו על ידי הקדוש ברוך הוא. דעה זו גררה חיכוכים עם [[חסידות סאטמר]], שדגלה בדעה כי פעולות אלו הן "מעשה שטן" ולא ניסים.<br />
<br />
===ציונות דתית===<br />
{{ערך מורחב|ערכים=[[ציונות דתית]] ו[[אתחלתא דגאולה]]}}<br />
הרבי התנגד בחריפות להשקפת ה[[ציונות דתית]] הסוברת שהקמת מדינה ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה', עד שבין השאר כינה הרב [[אברהם יצחק קוק]] את הרצל '''עקבא דמשיח בן יוסף'''. במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. מאחר והמצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, וממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}}: "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו שניצולו מ[[השואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל", (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''.<br />
<br />
אך למרות זאת סבר [[הרבי]] שמדינת ישראל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה אך לא ביום הקמת המדינה. וכך כותב הרבי{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.<br />
<br />
משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ו]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=העצמאות חלק י"א] ע' פ"ה}}<br />
<br />
==יום העצמאות==<br />
[[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, מר [[שניאור זלמן רובשוב]] עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]]<br />
<br />
הרבי שלל את אמירת ההלל ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, אף על פי שברור היה לכולם כי מדובר ב[[ניסים]] גלויים:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' הייתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&search=העצמאות כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}}<br />
<br />
לאחר [[ה' אייר]] [[תש"ח]] התבטא הרבי בכאב בקשר לאמירה כי הקמת המדינה היא [[אתחלתא דגאולה]]: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]].}}? בהזדמנות אמר [[הרבי]] בנוגע ליום הכרזת העצמאות: {{ציטוטון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים "[[יום העצמאות]]" שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]], והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו ישן|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[יהושע דוברבסקי]]|ו' אייר ה'תשע"א}}.}}.<br />
<br />
לקראת חגיגות "[[יום העצמאות]]" שנת [[תשע"א]], מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזכרון את הרב [[שמעון רוזנברג]], אביה של [[רבקי הולצברג]] שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.<br />
<br />
הרב [[מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]] ורב קהילת חב"ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב"ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61346 רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב"ד אינפו]]}}. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: "הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל".<br />
<br />
===תארי המדינה===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[פרזידנט (תואר כבוד)]]}}<br />
הרבי הסתייג משימוש בשם "מדינת ישראל" והעדיף על פניו את התואר המוזכר בתורה 'ארץ ישראל', שכן מלבד היותו השם שנקבע בתורה, שימוש בשם מדינה יוצר תדמית של קשר חדש למדינה שנוצר רק בעת יסוד המדינה, בעוד שהשם הקדום ארץ ישראל מראה על הקשר בין עם ישראל לארץ על פי ההבטחה האלוקית שניתנה לו מהקדוש ברוך הוא{{הערה|1=ראו לדוגמה: [https://chabad.info/magazine/595436/ פרסום ראשון: ארץ ישראל או מדינת ישראל?]''' {{אינפו}}}}. עם זאת בכמה הזדמנויות כן השתמש הרבי בשם זה{{הערה|לדוגמה ב[[ראלי]] חג הסוכות [[תשנ"ב]] - [[דברי משיח]] ע' 141.}}.<br />
<br />
הרבי גם הסתייג משימוש בתואר "נשיא המדינה", ולחילופין השתמש במונח "[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]" ב[[אנגלית]] ונימק כי מאז הליכתו ללימודים בקטנותו ואף בתקופה מוקדמת יותר מצטייר בדמיונו ומחשבתו [[בית המקדש]] וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן הוא אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm ממכתבו למר יצחק בן צבי].}}.<br />
<br />
==שר בממשלה==<br />
[[קובץ:ממשלה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ממשלת ישראל הראשונה, משמאל לימין: אליעזר קפלן, יצחק גרינבוים, בכור שטרית, [[דוד בן-גוריון]], מזכיר הממשלה זאב שרף, פנחס רוזן, [[חיים משה שפירא]], הרב [[יצחק מאיר לוין]], הרב [[יהודה לייב מימון]], פרץ (פריץ) ברנשטיין.]]<br />
{{ערך מורחב|השתתפות בממשלת ישראל}}<br />
לפי גישתו של [[הרבי]], חל איסור להשתתף בממשלה בתפקיד שר.<br />
<br />
הרבי מתיר את השתתפות שר בממשלה, אך ורק באם המשרה נטולת כל שלטון, ותפקידו הוא רק לבצע משימות (וכפי שהרבי הגדיר זאת{{הערה|ביחידות לשני בחורים. ראה בהרחבה בעלון בין כסה לעשור, מוסף ועד חיילי בית דוד לחודש תשרי תשפ"א}}, "כמנקה רחובות").<br />
<br />
אך אם יש לו זכות להביע דעה ואינו מביעה במחאה על ההתנגדות וחוסר קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], זה נוגד את הנאמר ב[[שולחן ערוך]]. ואם הוא מייצג ציבור, אפילו איש אחד בלבד, הוא שליח לדבר עבירה. אלא אם הוא מוחה על כל המוצע בממשלה שנוגד לדעת התורה, באופן שיוזמים הצעות והוא מבטל{{הערה|דומה להשתתפות באופזיציה}} - אז אפשר. ואם אין לו יכולת למחות והוא אינו מסוגל לכך, הרי הוא כמכריז על '[[אתחלתא דגאולה]]'. הרבי מבהיר שעשיה של הפצת היהדות ראויה ורצויה, אך להצטרף לממשלה בתפקיד ממלכתי, אסור ביותר. את הבחירות הרבי מתיר וזאת משום שההצבעה מביאה תועלת לענייני יהדות וכדומה.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה השישי של [[מדינת ישראל]] מנחם בגין ב[[יחידות]] ב[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]]]<br />
[[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה ה11 של [[מדינת ישראל]] מר [[אריאל שרון]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ: יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה החמישי של [[מדינת ישראל]] [[יצחק רבין]] בביקור חיזוק בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]]]<br />
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]<br />
[[קובץ:קצב.jpg|שמאל|ממוזער|250px| ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[משה קצב]] אצל הרבי]]<br />
<br />
===הקמת המדינה===<br />
עם תחילת הרעיון הציוני היה [[אדמו"ר הרש"ב]] ממתנגדיו הגדולים ביותר וכבר אז הוא הזהיר מהקמת מדינה וכתב:<br />
<br />
{{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}}<br />
<br />
אך התנגדותו העיקרית של [[אדמו"ר הרש"ב]] לציונות הייתה בגלל רצונם של חבריה לפעול לקירוב הגאולה בדרכים מעשיות. במכתבו הוזכרו לראשונה שלוש השבועות כנימוק נגד הפעילות הציונית. וכך כתב:<br />
{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהַגָלוּת הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים"{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61. יש להזכיר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] התנגד בתוקף מטעמים אלה ל"אגודת ישראל" ולכל ארגון יהודי.}}}}. גם [[אדמו"ר הריי"צ]] התנגד לכך בכל תוקף, ולא השתתף בכל הדיונים של גדולי הדור אודות הקמת מדינה{{הערה|בעיקר אחרי ועידת פיל}}.<br />
<br />
אולם כאשר סיפרו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] אודות הצבעת ה[[או"ם]] ב[[ט"ז כסלו]] [[תש"ח]] בו הוא מאשר את הקמת מדינה יהודית, הוא השיב על כך בחיוב{{הערה|מפי הרב [[עדין אבן ישראל]]}}, וכן בעת [[מלחמת השחרור]] הוא כתב מכתב בו קרא לאנשי אצ"ל והלח"י {{ציטוטון|אנשים שמוסרים את נפש}}.<br />
<br />
===[[תש"ח]] - [[תש"כ]]===<br />
*הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת [[מדינת ישראל]] התקיימו ב[[כ"ד בטבת]] [[תש"ט]]. לקראת בחירות אלו, התייחס [[הרבי הריי"צ]] לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: {{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=59 חלק י', עמ' לב].}}, בבחירות אלו נבחר [[דוד בן גוריון]].<br />
*בשנת [[תש"ט]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את הישוב החבד"י [[כפר חב"ד]] בעזרתה של [[מדינת ישראל]].<br />
*בשנת [[תשי"ב]] נחתם הסכם שילומים בין ישראל ל[[גרמניה]], בחלק מכספי השילומים, ובהצעת [[שז"ר|מר שז"ר]], יצא לאור [[ספר הערכים חב"ד]].<br />
*בשנת [[תשט"ו]] שלח בן גוריון מכתב לרבי בו הוא שואל אותו אודות הגדת [[מיהו יהודי]].<br />
*בשנת [[תשט"ז]] יוצאת ישראל ב[[מבצע סיני]].<br />
<br />
===[[תש"כ]] - [[תש"ל]]===<br />
*בשנת [[תשכ"ג]] מר [[שז"ר]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת [[תשכ"ז]] פורצת [[מלחמת ששת הימים]].<br />
*בשנת [[תשכ"ט]] פורצת [[מלחמת ההתשה]].<br />
<br />
===[[תש"ל]] - [[תש"מ]]===<br />
*בשנת תש"ל הרבי מתחיל בפומבי במאבק מול חוק [[מיהו יהודי]].<br />
*בשנת [[תשל"ג]] מר [[אפרים קציר]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת [[תשל"ד]] פורצת [[מלחמת יום כיפור]].<br />
*בשנת [[תשל"ז]] נבחר מר [[מנחם בגין]] לראשות הממשלה.<br />
<br />
===[[תש"מ]] - [[תש"נ]] ===<br />
*בשנת [[תשמ"א]] מר [[יצחק שמיר]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשמ"ב]] פורצת [[מלחמת שלום הגליל]].<br />
*בשנת מ"ב הרבי מעורר שחיילי צה"ל יקנו [[ספר תורה לחיילי צה"ל|אות בספר תורה מיוחד שנכתב עבורם]].<br />
*בשנת [[תשמ"ד]]{{הערה|כחלק ממשלת האחדות}} מר [[שמעון פרס]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשמ"ט]] באופן חד פעמי מורה הרבי [[בחירות תשמ"ט|לבחור]] במפלגת ג'.<br />
*בשנת [[תש"נ]] מתרחש [[התרגיל המסריח]].<br />
<br />
===[[תש"נ]] - [[תש"ס]]===<br />
*בשנת [[תנש"א]] פורצת [[מלחמת המפרץ]].<br />
*בשנת [[תשנ"ב]] מר [[יצחק שמיר]] יוצא לועידת מדריד.<br />
*בשנת תשנ"ב מר [[יצחק רבין]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשנ"ד]] נחתמים [[הסכמי אוסלו]].<br />
*בשנת [[תשנ"ו]] מר [[בנימין נתניהו]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
<br />
===[[תש"ס]] - [[תש"ע]]===<br />
*בשנת תש"ס מר [[משה קצב]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת [[תשס"א]] מר [[אריאל שרון]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשס"ה]] נחתמת [[תכנית ההתנתקות]].<br />
*בשנת [[תשס"ו]] פורצת [[מלחמת לבנון השניה]].<br />
*בשנת תשס"ו מר [[שמעון פרס]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת [[תשס"ט]] מר [[בנימין נתניהו]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
<br />
===[[תש"ע]] - [[תש"פ]]===<br />
*בשנת [[תשע"ד]] מר [[רובי ריבלין]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
<br />
===[[תש"פ]] - תש"צ===<br />
*בשנת תשפ"א מר [[בוז'י הרצוג]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת תשפ"א מר [[נפתלי בנט]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשפ"ב]] התפטר [[נפתלי בנט]] מתפקידו ו[[יאיר לפיד]] החל לכהן כראש ממשלה עד לבחירות.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[בין אור לחושך]] - הרב [[שלום דובער וולפא]] [[תשס"ו]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב גרשון אבצן, '''[https://anash.org/should-we-mark-israel-independence-day/ האם בחב"ד מציינים את יום העצמאות?]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=563783מדינת ישראל2022-09-04T21:35:44Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית שנוסדה על ידי ראשי ה[[ציונות]] באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' אייר|ה' באייר יום העצמאות]] שנת [[תש"ח]] על ידי התנועה הציונית, סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.<br />
[[קובץ:הכנסת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת, בית המחוקקים של מדינת ישראל]]<br />
<br />
==היחס למדינה==<br />
===שלילית עצם קיום המדינה===<br />
{{חלונית<br />
|כותרת=קיום מדינה יהודית<br />
|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - חלק כ"ז - שנת תש"כ - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].<br />
|תוכן=<br />
בִּשְׁנַת תש"כ נִשְׁאַל הָרַבִּי, הַאִם יֵשׁ קִיּוּם לָאָרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּתוֹר מְדִינָה פּוֹלִיטִית? כַּאֲשֶׁר הָרַבִּי שָׁמַע אֶת הַשְּׁאֵלָה הוּא הֵעִיר, שֶׁשְּׁאֵלָה זוֹ יְכוֹלָה לִהְיוֹת מג' בְּחִינוֹת - מִבְּחִינַת הַשְׁקָפַת הַדָּת, מִבְּחִינָה כַּלְכָּלִית, וּמִבְּחִינָה פּוֹלִיטִית, וּמֵהֵי כַּוָּנַת הַשּׁוֹאֵל. וְכַאֲשֶׁר עָנָה הַשּׁוֹאֵל שֶׁכַּוָּנָתוֹ אִם יְכוֹלָה לִהְיוֹת הַתְאָמָה בֵּין הַבְּחִינָה הַדָּתִית וְהַפּוֹלִיטִית, אָמַר הָרַבִּי (בְּבַת-שְׂחוֹק), שֶׁזֶּהוּ מַעֲנֶה "דִּיפְּלוֹמָטִי" שֶׁאֵינוֹ עוֹנֶה עַל הַשְּׁאֵלָה...<br />
<br />
עַל הַשְּׁאֵלָה עָצְמָה, הֵשִׁיב הָרַבִּי עַל פִּי מָשָׁל: מְכוֹנָה, אוֹ כֹּל מַעֲרֶכֶת שֶׁהִיא, יְכוֹלָה לִפְעוֹל בִּדְרָגוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל יְעִילוּת - הֵחֵל מִבִּיצּוּעַ מְלָאכוֹת קַלּוֹת, וְעַד לְבִיצּוּעַ מְלָאכָה בִּקְנֵה-מִידָּה גָּדוֹל, עַל יְדֵי נִיצּוּל מַקְסִימוּם הַכֹּחַ שֶׁבָּהּ. וּמוּבָן, שֶׁאַף שֶׁגַּם בָּאוֹפֶן הא' נֶעֶשְׂתָה כָּאן מְלָאכָה עַל יְדֵי הַמְּכוֹנָה, בְּכָל זֹאת, אוֹתָהּ מְלָאכָה שֶׁהָיְיתָה יְכוֹלָה לְּהֵיעַשׂוֹת בְּהֶתְאֵם לְמְלוֹא כֹּחָהּ שֶׁל הַמְּכוֹנָה - לֹא נֶעֶשְׂתָה. וְלָכֵן, כַּאֲשֶׁר מְכִינִים תָּכְנִית כְּדֵי לִפְעוֹל וּלְהַשְׁפִּיעַ בְּעִנְיָן מְסוּיָּים - מִשְׁתַּדְּלִים לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּאוֹפֶן שֶׁכָּל הָעִנְיָנִים שֶׁבַּתָּכְנִית יִפְעֲלוּ בְּמְלוֹא כֹּחָם.<br />
עַל דֶּרֶךְ זֶה בְּעִנְיָנְנוּ: אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל יְכוֹלָה לִהְיוֹת בב' אוֹפָנִים: "מְדִינָה שֶׁל יְהוּדִים" גְרֵידַא, אוֹ "מְדִינָה יְהוּדִית". אִם תִּהֵי' זוֹ "מִדִּינָהּ שֶׁל יְהוּדִים" בִּלְבַד - הֲרֵי אֵינָהּ אֶלָּא מְדִינָה "לְוַונְטִינִיתּ" נוֹסֶפֶת, כְּשֵׁם שְּׁסוּרְיַא הִיא מְדִינָה שֶׁל סוּרִים {{הערה| וְעַל דֶּרֶךְ זֶה לְבָנוֹן, מֶקְסִיקוֹ, אַרְצוֹת הַבְּרִית וְכוּ'}}, וּבְאוֹפֶן כָּזֶה אֵינָהּ מְנוּצֶּלֶת בִּמְלוֹא יְכָלְתָּהּ; מָה שֶׁאֵין כֵּן אִם תֵּיעַשֵׂה "מְדִינָה יְהוּדִית" - הֲרֵי זֶה עִנְיָן מְיוּחָד וְיוֹצֵא מִן הַכְּלָל כו'. אָמְנָם, כְּדֵי שֶׁתְּהֵי' "מְדִינָה יְהוּדִית", הַמְּנוּצֶּלֶת בִּמְלוֹא יְכָלְתָּהּ - הֲרֵי זֶה דַּוְקָא עַל יְדֵי זֶה שֶׁאוֹפֶן הַנְהָגַת הַמְּדִינָה הוּא עַל פִּי הַתּוֹרָה וּמָסוֹרֶת יִשְׂרָאֵל. (וּמוּבָן שֶׁאֵין זוֹ סְתִירָה לְכָךְ שְּׁתְּהֵי'ה מְדִינָה "נוֹרְמָלִית", שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִשְׁפָּחוֹת הַכּוֹלְלוֹת אֲנָשִׁים נָשִׁים וְטַף, מוֹסְדוֹת וְכוּ' - כִּי גַּם עַל פִּי תּוֹרָה לֹא צְרִיכָה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת עִנְיָין רוּחָנִי וּמוּפְשָׁט, אֶלָּא אֶרֶץ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כָּל הָעִנְיָנִים כְּמוֹ בִּמְדִינוֹת אֲחֵרוֹת). וְדַוְקָא בְּאוֹפֶן זֶה תְּהֵי' אָכֵן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל "מִדִּינָה יְהוּדִית", מְדִינָה יִיחוּדִית הַשּׁוֹנָה מִשְּׁאַר הַמְּדִינוֹת, בְּכָךְ שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּמַדְּרֵיגַה נַעַלֵיתּ יוֹתֵר וְעוֹסֶקֶת (וּמַשְׁפִּיעָה בְּזֶה גַּם עַל סְבִיבָתָהּ) בַּמַּטָּרוֹת נַעַלוֹתּ יוֹתֵר.}}<br />
<br />
רבותינו נשיאינו התייחסו והתנגדו לעצם קיום מדינה ושללו אותה בעיקר מהסיבות:<br />
*טעמם ההלכתי: משם איסור [[שלושת השבועות]], ש[[הקב"ה]] השביע את ישראל שלושה שבועות שלא ינסו להביא את ה[[גאולה]] בכוחות עצמם, על ידי קיבוץ עם ישראל לארץ ישראל, [[אדמו"ר הרש"ב]] היה הראשון מבין כל גדולי ישראל שהעיר על נושא זה וכן כתב:{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים".}}<br />
*חשש משום התבוללות, לדעת אדמו"ר הרש"ב, הציונות מסוכנת יותר ממהשכלה וההתבוללות, משום שהמחזיקים בה רואים את עצמם כיהודים כשרים, ורוצים לשנות את המסורת היהודית, אף על פי ש"כל דתם היא לאומיות". דבר זה אכן קרה בראשית הקמת המדינה. בשנת [[תש"ג]] עסק [[אדמו"ר הריי"צ]] בפרשת [[ילדי טהרן]], אשר נלקחו בידי הציונים שרצו להעבירם מדתם, אדמו"ר הריי"צ התאמץ בכל כוחו שהילדים יגיעו לידיים הנכונות.<br />
*אחת הבעיות הן שהציונות לא ראתה חשיבות בארץ ישראל, בתורת ישראל או בעם, אלא הציונים רק רצו מדינה משלהם, שיהיה "פיתרון לבעיית היהודים"{{הערה|ע"פ הגדרתו של [[הרצל]]}}, או כפי שאמר [[דוד בן גוריון]] שהציונות באה: "לשנות את מהותו של כלל ישראל!", בזמן השואה בשעה שהעם היהודי היה נתון במחנות ההשמדה, מה שעניין את הציונים הייתה המדינה. כששלחו מכתב לאחד מראשי הציונות אודות ה[[שואה]] הוא ענה:"מסרתי את מכתבך לחיים (ווייצמאן). הוא ישמח מאוד. זה יועיל לנו להשיג מדינה..." (עדות א. גיטלין {{הערה|(=הרב אוריאל צימר)}} כפי ששמע מהרב וייסמנדל, מובא במאמרו יהדות התורה והמדינה, אות יב), ובאחת הפעמים הם אמרו: "כל העמים שפכו את דם בניהם במאמץ המלחמתי. אנו רוצים במדינה יהודית ו"רק בדם תהיה לנו הארץ.." על הוגי הציונות כתב [[אדמו"ר הריי"צ]]:{{ציטוטון|העומדים בראש תנועה גדולה כה ציונות הם מוסרים ומלשינים}}{{הערה|אגרות קודש, כרך י"ז ו'שס}}, הוגה הרעיון הציוני בנימין זאב הרצל הגה בתחילה רעיון לקחת את כל היהודים ולהעבירם על דתם לנצרות רח"ל (וכך לפתור את בעיית היהודים רח"ל. - במשך הזמן חזר בו מהרעיון). וכן ישנם שירי כפירה של הציונות, כדוגמת "התקווה" אשר בו אומר המשורר שהגענו לארץ ישראל כדי להיות עם חופשי - ללא התורה והמצוות דווקא.<br />
*בעייה נוספת במדינת ישראל היא הצד המעשי שבו היא מקדמת חוקים שפוגעים בקודשי ישראל, כגון החוק של [[מיהו יהודי]] גיוס נשים ובני ישיבות, מסירת שטחים ואי שמירה על [[שלושת השלמויות]], באחת הפעמים הגדיר ד"ר [[יצחק ברייער]] את מדינת ישראל:{{ציטוטון|בית לאומי לעבודה זרה עם חדר קטן עבור הקב"ה}}<br />
<br />
בשל כך התנגדו רבותינו נשיאנו והרבי לרעיון הציוני, וכן גם היחס היה למדינת ישראל (שמדינת ישראל היה תולדה מהרעיון הציוני), כך שעצם קיום מדינת ישראל אסור.<br />
<br />
למרות ההתנגדות החריפה לרעיון העקרוני שבהקמת המדינה, ובעולות שנלוו להגשמתו על ידי החלשת שמירת התורה והמצוות בקרב עם ישראל, בדיעבד, לא התנגדו בסופו של דבר [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] בהקמת המדינה, בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש"ח עם ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, שדוחה את איסור שלושת השבועות{{הערה|מובא בספר "[[בין אור לחושך]]" עמוד 23.}}. יש הטוענים כי בהקשר זה השתמש הרבי בביוטי כי ההכרה והתמיכה במדינה היא "דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [[פרדס חב"ד]], גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; [[לקט ופרט]], חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב [[אוריאל צימר]], בחוברת [[יהדות התורה והמדינה]] [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm פרק יז] שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר [[יצחק ברויאר]], מהוגי הדעות של [[אגודת ישראל]]}}.<br />
<br />
מסיבה זו שלל הרבי [[מסירת שטחים]], שכן היות ומדובר בסכנה של פיקוח נפש - קובעת ההלכה כי פיקוח נפש דוחה את איסור שלושת השבועות, ובכללם את איסור התגרות באומות{{הערה|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ שו"ע כשיש מצב של פיקוח-נפש — אסור למסור אף שעל מארץ ישראל, ופלא שישנם הפוסקים פס"ד שפיקוח-נפש דוחה שטחים, שעצם פסק זה הוא פיקוח-נפש!"|מקור=מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט}}}}.<br />
<br />
כפועל יוצא, ראה הרבי בבטחון שמעניקה המדינה ליהודים ובמבצעים שנעשו על ידי כוחות [[צה"ל]] (כמו [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מבצע אנטבה]]) ניסים שנפעלו על ידי הקדוש ברוך הוא. דעה זו גררה חיכוכים עם [[חסידות סאטמר]], שדגלה בדעה כי פעולות אלו הן "מעשה שטן" ולא ניסים.<br />
<br />
===ציונות דתית===<br />
{{ערך מורחב|ערכים=[[ציונות דתית]] ו[[אתחלתא דגאולה]]}}<br />
הרבי התנגד בחריפות להשקפת ה[[ציונות דתית]] הסוברת שהקמת מדינה ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה', עד שבין השאר כינה הרב [[אברהם יצחק קוק]] את הרצל '''עקבא דמשיח בן יוסף'''. במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. מאחר והמצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, וממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}}: "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו שניצולו מ[[השואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל", (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''.<br />
<br />
אך למרות זאת סבר [[הרבי]] שמדינת ישראל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה אך לא ביום הקמת המדינה. וכך כותב הרבי{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.<br />
<br />
משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ו]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=העצמאות חלק י"א] ע' פ"ה}}<br />
<br />
==יום העצמאות==<br />
[[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, מר [[שניאור זלמן רובשוב]] עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]]<br />
<br />
הרבי שלל את אמירת ההלל ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, אף על פי שברור היה לכולם כי מדובר ב[[ניסים]] גלויים:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' הייתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&search=העצמאות כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}}<br />
<br />
לאחר [[ה' אייר]] [[תש"ח]] התבטא הרבי בכאב בקשר לאמירה כי הקמת המדינה היא [[אתחלתא דגאולה]]: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]].}}? בהזדמנות אמר [[הרבי]] בנוגע ליום הכרזת העצמאות: {{ציטוטון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים "[[יום העצמאות]]" שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]], והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו ישן|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[יהושע דוברבסקי]]|ו' אייר ה'תשע"א}}.}}.<br />
<br />
לקראת חגיגות "[[יום העצמאות]]" שנת [[תשע"א]], מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזכרון את הרב [[שמעון רוזנברג]], אביה של [[רבקי הולצברג]] שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.<br />
<br />
הרב [[מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]] ורב קהילת חב"ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב"ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61346 רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב"ד אינפו]]}}. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: "הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל".<br />
<br />
===תארי המדינה===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[פרזידנט (תואר כבוד)]]}}<br />
הרבי הסתייג משימוש בשם "מדינת ישראל" והעדיף על פניו את התואר המוזכר בתורה 'ארץ ישראל', שכן מלבד היותו השם שנקבע בתורה, שימוש בשם מדינה יוצר תדמית של קשר חדש למדינה שנוצר רק בעת יסוד המדינה, בעוד שהשם הקדום ארץ ישראל מראה על הקשר בין עם ישראל לארץ על פי ההבטחה האלוקית שניתנה לו מהקדוש ברוך הוא{{הערה|1=ראו לדוגמה: [https://chabad.info/magazine/595436/ פרסום ראשון: ארץ ישראל או מדינת ישראל?]''' {{אינפו}}}}. עם זאת בכמה הזדמנויות כן השתמש הרבי בשם זה{{הערה|לדוגמה ב[[ראלי]] חג הסוכות [[תשנ"ב]] - [[דברי משיח]] ע' 141.}}.<br />
<br />
הרבי גם הסתייג משימוש בתואר "נשיא המדינה", ולחילופין השתמש במונח "[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]" ב[[אנגלית]] ונימק כי מאז הליכתו ללימודים בקטנותו ואף בתקופה מוקדמת יותר מצטייר בדמיונו ומחשבתו [[בית המקדש]] וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן הוא אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm ממכתבו למר יצחק בן צבי].}}.<br />
<br />
==שר בממשלה==<br />
[[קובץ:ממשלה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ממשלת ישראל הראשונה, משמאל לימין: אליעזר קפלן, יצחק גרינבוים, בכור שטרית, [[דוד בן-גוריון]], מזכיר הממשלה זאב שרף, פנחס רוזן, [[חיים משה שפירא]], הרב [[יצחק מאיר לוין]], הרב [[יהודה לייב מימון]], פרץ (פריץ) ברנשטיין.]]<br />
{{ערך מורחב|השתתפות בממשלת ישראל}}<br />
לפי גישתו של [[הרבי]], חל איסור להשתתף בממשלה בתפקיד שר.<br />
<br />
הרבי מתיר את השתתפות שר בממשלה, אך ורק באם המשרה נטולת כל שלטון, ותפקידו הוא רק לבצע משימות (וכפי שהרבי הגדיר זאת{{הערה|ביחידות לשני בחורים. ראה בהרחבה בעלון בין כסה לעשור, מוסף ועד חיילי בית דוד לחודש תשרי תשפ"א}}, "כמנקה רחובות").<br />
<br />
אך אם יש לו זכות להביע דעה ואינו מביעה במחאה על ההתנגדות וחוסר קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], זה נוגד את הנאמר ב[[שולחן ערוך]]. ואם הוא מייצג ציבור, אפילו איש אחד בלבד, הוא שליח לדבר עבירה. אלא אם הוא מוחה על כל המוצע בממשלה שנוגד לדעת התורה, באופן שיוזמים הצעות והוא מבטל{{הערה|דומה להשתתפות באופזיציה}} - אז אפשר. ואם אין לו יכולת למחות והוא אינו מסוגל לכך, הרי הוא כמכריז על '[[אתחלתא דגאולה]]'. הרבי מבהיר שעשיה של הפצת היהדות ראויה ורצויה, אך להצטרף לממשלה בתפקיד ממלכתי, אסור ביותר. את הבחירות הרבי מתיר וזאת משום שההצבעה מביאה תועלת לענייני יהדות וכדומה.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה השישי של [[מדינת ישראל]] מנחם בגין ב[[יחידות]] ב[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]]]<br />
[[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה ה11 של [[מדינת ישראל]] מר [[אריאל שרון]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ: יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה החמישי של [[מדינת ישראל]] [[יצחק רבין]] בביקור חיזוק בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]]]<br />
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]<br />
[[קובץ:קצב.jpg|שמאל|ממוזער|250px| ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[משה קצב]] אצל הרבי]]<br />
<br />
===הקמת המדינה===<br />
עם תחילת הרעיון הציוני היה [[אדמו"ר הרש"ב]] ממתנגדיו הגדולים ביותר וכבר אז הוא הזהיר מהקמת מדינה וכתב:<br />
<br />
{{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}}<br />
<br />
אך התנגדותו העיקרית של [[אדמו"ר הרש"ב]] לציונות הייתה בגלל רצונם של חבריה לפעול לקירוב הגאולה בדרכים מעשיות. במכתבו הוזכרו לראשונה שלוש השבועות כנימוק נגד הפעילות הציונית. וכך כתב:<br />
{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהַגָלוּת הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים"{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61. יש להזכיר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] התנגד בתוקף מטעמים אלה ל"אגודת ישראל" ולכל ארגון יהודי.}}}}. גם [[אדמו"ר הריי"צ]] התנגד לכך בכל תוקף, ולא השתתף בכל הדיונים של גדולי הדור אודות הקמת מדינה{{הערה|בעיקר אחרי ועידת פיל}}.<br />
<br />
אולם כאשר סיפרו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] אודות הצבעת ה[[או"ם]] ב[[ט"ז כסלו]] [[תש"ח]] בו הוא מאשר את הקמת מדינה יהודית, הוא השיב על כך בחיוב{{הערה|מפי הרב [[עדין אבן ישראל]]}}, וכן בעת [[מלחמת השחרור]] הוא כתב מכתב בו קרא לאנשי אצ"ל והלח"י {{ציטוטון|אנשים שמוסרים את נפש}}.<br />
<br />
===[[תש"ח]] - [[תש"כ]]===<br />
*הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת [[מדינת ישראל]] התקיימו ב[[כ"ד בטבת]] [[תש"ט]]. לקראת בחירות אלו, התייחס [[הרבי הריי"צ]] לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: {{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=59 חלק י', עמ' לב].}}, בבחירות אלו נבחר [[דוד בן גוריון]].<br />
*בשנת [[תש"ט]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את הישוב החבד"י [[כפר חב"ד]] בעזרתה של [[מדינת ישראל]].<br />
*בשנת [[תשי"ב]] נחתם הסכם שילומים בין ישראל ל[[גרמניה]], בחלק מכספי השילומים, ובהצעת [[שז"ר|מר שז"ר]], יצא לאור [[ספר הערכים חב"ד]].<br />
*בשנת [[תשט"ו]] שלח בן גוריון מכתב לרבי בו הוא שואל אותו אודות הגדת [[מיהו יהודי]].<br />
*בשנת [[תשט"ז]] יוצאת ישראל ב[[מבצע סיני]].<br />
<br />
===[[תש"כ]] - [[תש"ל]]===<br />
*בשנת [[תשכ"ג]] מר [[שז"ר]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת [[תשכ"ז]] פורצת [[מלחמת ששת הימים]].<br />
*בשנת [[תשכ"ט]] פורצת [[מלחמת ההתשה]].<br />
<br />
===[[תש"ל]] - [[תש"מ]]===<br />
*בשנת תש"ל הרבי מתחיל בפומבי במאבק מול חוק [[מיהו יהודי]].<br />
*בשנת [[תשל"ג]] מר [[אפרים קציר]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת [[תשל"ד]] פורצת [[מלחמת יום כיפור]].<br />
*בשנת [[תשל"ז]] נבחר מר [[מנחם בגין]] לראשות הממשלה.<br />
<br />
===[[תש"מ]] - [[תש"נ]] ===<br />
*בשנת [[תשמ"א]] מר [[יצחק שמיר]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשמ"ב]] פורצת [[מלחמת שלום הגליל]].<br />
*בשנת מ"ב הרבי מעורר שחיילי צה"ל יקנו [[ספר תורה לחיילי צה"ל|אות בספר תורה מיוחד שנכתב עבורם]].<br />
*בשנת [[תשמ"ד]]{{הערה|כחלק ממשלת האחדות}} מר [[שמעון פרס]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשמ"ט]] באופן חד פעמי מורה הרבי [[בחירות תשמ"ט|לבחור]] במפלגת ג'.<br />
*בשנת [[תש"נ]] מתרחש [[התרגיל המסריח]].<br />
<br />
===[[תש"נ]] - [[תש"ס]]===<br />
*בשנת [[תנש"א]] פורצת [[מלחמת המפרץ]].<br />
*בשנת [[תשנ"ב]] מר [[יצחק שמיר]] יוצא לועידת מדריד.<br />
*בשנת תשנ"ב מר [[יצחק רבין]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשנ"ד]] נחתמים [[הסכמי אוסלו]].<br />
*בשנת [[תשנ"ו]] מר [[בנימין נתניהו]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
<br />
===[[תש"ס]] - [[תש"ע]]===<br />
*בשנת תש"ס מר [[משה קצב]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת [[תשס"א]] מר [[אריאל שרון]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשס"ה]] נחתמת [[תכנית ההתנתקות]].<br />
*בשנת [[תשס"ו]] פורצת [[מלחמת לבנון השניה]].<br />
*בשנת תשס"ו מר [[שמעון פרס]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת [[תשס"ט]] מר [[בנימין נתניהו]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
<br />
===[[תש"ע]] - [[תש"פ]]===<br />
*בשנת [[תשע"ד]] מר [[רובי ריבלין]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
<br />
===[[תש"פ]] - תש"צ===<br />
*בשנת תשפ"א מר [[בוז'י הרצוג]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת תשפ"א מר [[נפתלי בנט]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשפ"ב]] התפטר [[נפתלי בנט]] מתפקידו ו[[יאיר לפיד]] החל לכהן כראש ממשלה עד לבחירות.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[בין אור לחושך]] - הרב [[שלום דובער וולפא]] [[תשס"ו]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב גרשון אבצן, '''[https://anash.org/should-we-mark-israel-independence-day/ האם בחב"ד מציינים את יום העצמאות?]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=563782מדינת ישראל2022-09-04T21:33:11Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית שנוסדה על ידי ראשי ה[[ציונות]] באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' אייר|ה' באייר יום העצמאות]] שנת [[תש"ח]] על ידי התנועה הציונית, סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.<br />
[[קובץ:הכנסת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת, בית המחוקקים של מדינת ישראל]]<br />
<br />
==היחס למדינה==<br />
===שלילית עצם קיום המדינה===<br />
{{חלונית<br />
|כותרת=קיום מדינה יהודית<br />
|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - חלק כ"ז - שנת תש"כ - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].<br />
|תוכן=<br />
בִּשְׁנַת תש"כ נִשְׁאַל הָרַבִּי, הַאִם יֵשׁ קִיּוּם לָאָרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּתוֹר מְדִינָה פּוֹלִיטִית? כַּאֲשֶׁר הָרַבִּי שָׁמַע אֶת הַשְּׁאֵלָה הוּא הֵעִיר, שֶׁשְּׁאֵלָה זוֹ יְכוֹלָה לִהְיוֹת מג' בְּחִינוֹת - מִבְּחִינַת הַשְׁקָפַת הַדָּת, מִבְּחִינָה כַּלְכָּלִית, וּמִבְּחִינָה פּוֹלִיטִית, וּמֵהֵי כַּוָּנַת הַשּׁוֹאֵל. וְכַאֲשֶׁר עָנָה הַשּׁוֹאֵל שֶׁכַּוָּנָתוֹ אִם יְכוֹלָה לִהְיוֹת הַתְאָמָה בֵּין הַבְּחִינָה הַדָּתִית וְהַפּוֹלִיטִית, אָמַר הָרַבִּי (בְּבַת-שְׂחוֹק), שֶׁזֶּהוּ מַעֲנֶה "דִּיפְּלוֹמָטִי" שֶׁאֵינוֹ עוֹנֶה עַל הַשְּׁאֵלָה...<br />
<br />
עַל הַשְּׁאֵלָה עָצְמָה, הֵשִׁיב הָרַבִּי עַל פִּי מָשָׁל: מְכוֹנָה, אוֹ כֹּל מַעֲרֶכֶת שֶׁהִיא, יְכוֹלָה לִפְעוֹל בִּדְרָגוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל יְעִילוּת - הֵחֵל מִבִּיצּוּעַ מְלָאכוֹת קַלּוֹת, וְעַד לְבִיצּוּעַ מְלָאכָה בִּקְנֵה-מִידָּה גָּדוֹל, עַל יְדֵי נִיצּוּל מַקְסִימוּם הַכֹּחַ שֶׁבָּהּ. וּמוּבָן, שֶׁאַף שֶׁגַּם בָּאוֹפֶן הא' נֶעֶשְׂתָה כָּאן מְלָאכָה עַל יְדֵי הַמְּכוֹנָה, בְּכָל זֹאת, אוֹתָהּ מְלָאכָה שֶׁהָיְיתָה יְכוֹלָה לְּהֵיעַשׂוֹת בְּהֶתְאֵם לְמְלוֹא כֹּחָהּ שֶׁל הַמְּכוֹנָה - לֹא נֶעֶשְׂתָה. וְלָכֵן, כַּאֲשֶׁר מְכִינִים תָּכְנִית כְּדֵי לִפְעוֹל וּלְהַשְׁפִּיעַ בְּעִנְיָן מְסוּיָּים - מִשְׁתַּדְּלִים לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּאוֹפֶן שֶׁכָּל הָעִנְיָנִים שֶׁבַּתָּכְנִית יִפְעֲלוּ בְּמְלוֹא כֹּחָם.<br />
עַל דֶּרֶךְ זֶה בְּעִנְיָנְנוּ: אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל יְכוֹלָה לִהְיוֹת בב' אוֹפָנִים: "מְדִינָה שֶׁל יְהוּדִים" גְרֵידַא, אוֹ "מְדִינָה יְהוּדִית". אִם תִּהֵי' זוֹ "מִדִּינָהּ שֶׁל יְהוּדִים" בִּלְבַד - הֲרֵי אֵינָהּ אֶלָּא מְדִינָה "לְוַונְטִינִיתּ" נוֹסֶפֶת, כְּשֵׁם שְּׁסוּרְיַא הִיא מְדִינָה שֶׁל סוּרִים {{הֶעָרָה| וְעַל דֶּרֶךְ זֶה לְבָנוֹן, מֶקְסִיקוֹ, אַרְצוֹת הַבְּרִית וְכוּ'}}, וּבְאוֹפֶן כָּזֶה אֵינָהּ מְנוּצֶּלֶת בִּמְלוֹא יְכָלְתָּהּ; מָה שֶׁאֵין כֵּן אִם תֵּיעַשֵׂה "מְדִינָה יְהוּדִית" - הֲרֵי זֶה עִנְיָן מְיוּחָד וְיוֹצֵא מִן הַכְּלָל כו'. אָמְנָם, כְּדֵי שֶׁתְּהֵי' "מְדִינָה יְהוּדִית", הַמְּנוּצֶּלֶת בִּמְלוֹא יְכָלְתָּהּ - הֲרֵי זֶה דַּוְקָא עַל יְדֵי זֶה שֶׁאוֹפֶן הַנְהָגַת הַמְּדִינָה הוּא עַל פִּי הַתּוֹרָה וּמָסוֹרֶת יִשְׂרָאֵל. (וּמוּבָן שֶׁאֵין זוֹ סְתִירָה לְכָךְ שְּׁתְּהֵי'ה מְדִינָה "נוֹרְמָלִית", שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִשְׁפָּחוֹת הַכּוֹלְלוֹת אֲנָשִׁים נָשִׁים וְטַף, מוֹסְדוֹת וְכוּ' - כִּי גַּם עַל פִּי תּוֹרָה לֹא צְרִיכָה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת עִנְיָין רוּחָנִי וּמוּפְשָׁט, אֶלָּא אֶרֶץ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כָּל הָעִנְיָנִים כְּמוֹ בִּמְדִינוֹת אֲחֵרוֹת). וְדַוְקָא בְּאוֹפֶן זֶה תְּהֵי' אָכֵן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל "מִדִּינָה יְהוּדִית", מְדִינָה יִיחוּדִית הַשּׁוֹנָה מִשְּׁאַר הַמְּדִינוֹת, בְּכָךְ שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּמַדְּרֵיגַה נַעַלֵיתּ יוֹתֵר וְעוֹסֶקֶת (וּמַשְׁפִּיעָה בְּזֶה גַּם עַל סְבִיבָתָהּ) בַּמַּטָּרוֹת נַעַלוֹתּ יוֹתֵר.}}<br />
<br />
רבותינו נשיאינו התייחסו והתנגדו לעצם קיום מדינה ושללו אותה בעיקר מהסיבות:<br />
*טעמם ההלכתי: משם איסור [[שלושת השבועות]], ש[[הקב"ה]] השביע את ישראל שלושה שבועות שלא ינסו להביא את ה[[גאולה]] בכוחות עצמם, על ידי קיבוץ עם ישראל לארץ ישראל, [[אדמו"ר הרש"ב]] היה הראשון מבין כל גדולי ישראל שהעיר על נושא זה וכן כתב:{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים".}}<br />
*חשש משום התבוללות, לדעת אדמו"ר הרש"ב, הציונות מסוכנת יותר ממהשכלה וההתבוללות, משום שהמחזיקים בה רואים את עצמם כיהודים כשרים, ורוצים לשנות את המסורת היהודית, אף על פי ש"כל דתם היא לאומיות". דבר זה אכן קרה בראשית הקמת המדינה. בשנת [[תש"ג]] עסק [[אדמו"ר הריי"צ]] בפרשת [[ילדי טהרן]], אשר נלקחו בידי הציונים שרצו להעבירם מדתם, אדמו"ר הריי"צ התאמץ בכל כוחו שהילדים יגיעו לידיים הנכונות.<br />
*אחת הבעיות הן שהציונות לא ראתה חשיבות בארץ ישראל, בתורת ישראל או בעם, אלא הציונים רק רצו מדינה משלהם, שיהיה "פיתרון לבעיית היהודים"{{הערה|ע"פ הגדרתו של [[הרצל]]}}, או כפי שאמר [[דוד בן גוריון]] שהציונות באה: "לשנות את מהותו של כלל ישראל!", בזמן השואה בשעה שהעם היהודי היה נתון במחנות ההשמדה, מה שעניין את הציונים הייתה המדינה. כששלחו מכתב לאחד מראשי הציונות אודות ה[[שואה]] הוא ענה:"מסרתי את מכתבך לחיים (ווייצמאן). הוא ישמח מאוד. זה יועיל לנו להשיג מדינה..." (עדות א. גיטלין {{הערה|(=הרב אוריאל צימר)}} כפי ששמע מהרב וייסמנדל, מובא במאמרו יהדות התורה והמדינה, אות יב), ובאחת הפעמים הם אמרו: "כל העמים שפכו את דם בניהם במאמץ המלחמתי. אנו רוצים במדינה יהודית ו"רק בדם תהיה לנו הארץ.." על הוגי הציונות כתב [[אדמו"ר הריי"צ]]:{{ציטוטון|העומדים בראש תנועה גדולה כה ציונות הם מוסרים ומלשינים}}{{הערה|אגרות קודש, כרך י"ז ו'שס}}, הוגה הרעיון הציוני בנימין זאב הרצל הגה בתחילה רעיון לקחת את כל היהודים ולהעבירם על דתם לנצרות רח"ל (וכך לפתור את בעיית היהודים רח"ל. - במשך הזמן חזר בו מהרעיון). וכן ישנם שירי כפירה של הציונות, כדוגמת "התקווה" אשר בו אומר המשורר שהגענו לארץ ישראל כדי להיות עם חופשי - ללא התורה והמצוות דווקא.<br />
*בעייה נוספת במדינת ישראל היא הצד המעשי שבו היא מקדמת חוקים שפוגעים בקודשי ישראל, כגון החוק של [[מיהו יהודי]] גיוס נשים ובני ישיבות, מסירת שטחים ואי שמירה על [[שלושת השלמויות]], באחת הפעמים הגדיר ד"ר [[יצחק ברייער]] את מדינת ישראל:{{ציטוטון|בית לאומי לעבודה זרה עם חדר קטן עבור הקב"ה}}<br />
<br />
בשל כך התנגדו רבותינו נשיאנו והרבי לרעיון הציוני, וכן גם היחס היה למדינת ישראל (שמדינת ישראל היה תולדה מהרעיון הציוני), כך שעצם קיום מדינת ישראל אסור.<br />
<br />
למרות ההתנגדות החריפה לרעיון העקרוני שבהקמת המדינה, ובעולות שנלוו להגשמתו על ידי החלשת שמירת התורה והמצוות בקרב עם ישראל, בדיעבד, לא התנגדו בסופו של דבר [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] בהקמת המדינה, בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש"ח עם ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, שדוחה את איסור שלושת השבועות{{הערה|מובא בספר "[[בין אור לחושך]]" עמוד 23.}}. יש הטוענים כי בהקשר זה השתמש הרבי בביוטי כי ההכרה והתמיכה במדינה היא "דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [[פרדס חב"ד]], גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; [[לקט ופרט]], חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב [[אוריאל צימר]], בחוברת [[יהדות התורה והמדינה]] [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm פרק יז] שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר [[יצחק ברויאר]], מהוגי הדעות של [[אגודת ישראל]]}}.<br />
<br />
מסיבה זו שלל הרבי [[מסירת שטחים]], שכן היות ומדובר בסכנה של פיקוח נפש - קובעת ההלכה כי פיקוח נפש דוחה את איסור שלושת השבועות, ובכללם את איסור התגרות באומות{{הערה|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ שו"ע כשיש מצב של פיקוח-נפש — אסור למסור אף שעל מארץ ישראל, ופלא שישנם הפוסקים פס"ד שפיקוח-נפש דוחה שטחים, שעצם פסק זה הוא פיקוח-נפש!"|מקור=מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט}}}}.<br />
<br />
כפועל יוצא, ראה הרבי בבטחון שמעניקה המדינה ליהודים ובמבצעים שנעשו על ידי כוחות [[צה"ל]] (כמו [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מבצע אנטבה]]) ניסים שנפעלו על ידי הקדוש ברוך הוא. דעה זו גררה חיכוכים עם [[חסידות סאטמר]], שדגלה בדעה כי פעולות אלו הן "מעשה שטן" ולא ניסים.<br />
<br />
===ציונות דתית===<br />
{{ערך מורחב|ערכים=[[ציונות דתית]] ו[[אתחלתא דגאולה]]}}<br />
הרבי התנגד בחריפות להשקפת ה[[ציונות דתית]] הסוברת שהקמת מדינה ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה', עד שבין השאר כינה הרב [[אברהם יצחק קוק]] את הרצל '''עקבא דמשיח בן יוסף'''. במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. מאחר והמצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, וממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}}: "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו שניצולו מ[[השואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל", (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''.<br />
<br />
אך למרות זאת סבר [[הרבי]] שמדינת ישראל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה אך לא ביום הקמת המדינה. וכך כותב הרבי{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.<br />
<br />
משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ו]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=העצמאות חלק י"א] ע' פ"ה}}<br />
<br />
==יום העצמאות==<br />
[[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, מר [[שניאור זלמן רובשוב]] עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]]<br />
<br />
הרבי שלל את אמירת ההלל ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, אף על פי שברור היה לכולם כי מדובר ב[[ניסים]] גלויים:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' הייתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&search=העצמאות כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}}<br />
<br />
לאחר [[ה' אייר]] [[תש"ח]] התבטא הרבי בכאב בקשר לאמירה כי הקמת המדינה היא [[אתחלתא דגאולה]]: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]].}}? בהזדמנות אמר [[הרבי]] בנוגע ליום הכרזת העצמאות: {{ציטוטון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים "[[יום העצמאות]]" שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]], והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו ישן|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[יהושע דוברבסקי]]|ו' אייר ה'תשע"א}}.}}.<br />
<br />
לקראת חגיגות "[[יום העצמאות]]" שנת [[תשע"א]], מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזכרון את הרב [[שמעון רוזנברג]], אביה של [[רבקי הולצברג]] שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.<br />
<br />
הרב [[מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]] ורב קהילת חב"ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב"ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61346 רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב"ד אינפו]]}}. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: "הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל".<br />
<br />
===תארי המדינה===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[פרזידנט (תואר כבוד)]]}}<br />
הרבי הסתייג משימוש בשם "מדינת ישראל" והעדיף על פניו את התואר המוזכר בתורה 'ארץ ישראל', שכן מלבד היותו השם שנקבע בתורה, שימוש בשם מדינה יוצר תדמית של קשר חדש למדינה שנוצר רק בעת יסוד המדינה, בעוד שהשם הקדום ארץ ישראל מראה על הקשר בין עם ישראל לארץ על פי ההבטחה האלוקית שניתנה לו מהקדוש ברוך הוא{{הערה|1=ראו לדוגמה: [https://chabad.info/magazine/595436/ פרסום ראשון: ארץ ישראל או מדינת ישראל?]''' {{אינפו}}}}. עם זאת בכמה הזדמנויות כן השתמש הרבי בשם זה{{הערה|לדוגמה ב[[ראלי]] חג הסוכות [[תשנ"ב]] - [[דברי משיח]] ע' 141.}}.<br />
<br />
הרבי גם הסתייג משימוש בתואר "נשיא המדינה", ולחילופין השתמש במונח "[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]" ב[[אנגלית]] ונימק כי מאז הליכתו ללימודים בקטנותו ואף בתקופה מוקדמת יותר מצטייר בדמיונו ומחשבתו [[בית המקדש]] וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן הוא אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm ממכתבו למר יצחק בן צבי].}}.<br />
<br />
==שר בממשלה==<br />
[[קובץ:ממשלה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ממשלת ישראל הראשונה, משמאל לימין: אליעזר קפלן, יצחק גרינבוים, בכור שטרית, [[דוד בן-גוריון]], מזכיר הממשלה זאב שרף, פנחס רוזן, [[חיים משה שפירא]], הרב [[יצחק מאיר לוין]], הרב [[יהודה לייב מימון]], פרץ (פריץ) ברנשטיין.]]<br />
{{ערך מורחב|השתתפות בממשלת ישראל}}<br />
לפי גישתו של [[הרבי]], חל איסור להשתתף בממשלה בתפקיד שר.<br />
<br />
הרבי מתיר את השתתפות שר בממשלה, אך ורק באם המשרה נטולת כל שלטון, ותפקידו הוא רק לבצע משימות (וכפי שהרבי הגדיר זאת{{הערה|ביחידות לשני בחורים. ראה בהרחבה בעלון בין כסה לעשור, מוסף ועד חיילי בית דוד לחודש תשרי תשפ"א}}, "כמנקה רחובות").<br />
<br />
אך אם יש לו זכות להביע דעה ואינו מביעה במחאה על ההתנגדות וחוסר קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], זה נוגד את הנאמר ב[[שולחן ערוך]]. ואם הוא מייצג ציבור, אפילו איש אחד בלבד, הוא שליח לדבר עבירה. אלא אם הוא מוחה על כל המוצע בממשלה שנוגד לדעת התורה, באופן שיוזמים הצעות והוא מבטל{{הערה|דומה להשתתפות באופזיציה}} - אז אפשר. ואם אין לו יכולת למחות והוא אינו מסוגל לכך, הרי הוא כמכריז על '[[אתחלתא דגאולה]]'. הרבי מבהיר שעשיה של הפצת היהדות ראויה ורצויה, אך להצטרף לממשלה בתפקיד ממלכתי, אסור ביותר. את הבחירות הרבי מתיר וזאת משום שההצבעה מביאה תועלת לענייני יהדות וכדומה.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה השישי של [[מדינת ישראל]] מנחם בגין ב[[יחידות]] ב[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]]]<br />
[[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה ה11 של [[מדינת ישראל]] מר [[אריאל שרון]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ: יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה החמישי של [[מדינת ישראל]] [[יצחק רבין]] בביקור חיזוק בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]]]<br />
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]<br />
[[קובץ:קצב.jpg|שמאל|ממוזער|250px| ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[משה קצב]] אצל הרבי]]<br />
<br />
===הקמת המדינה===<br />
עם תחילת הרעיון הציוני היה [[אדמו"ר הרש"ב]] ממתנגדיו הגדולים ביותר וכבר אז הוא הזהיר מהקמת מדינה וכתב:<br />
<br />
{{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}}<br />
<br />
אך התנגדותו העיקרית של [[אדמו"ר הרש"ב]] לציונות הייתה בגלל רצונם של חבריה לפעול לקירוב הגאולה בדרכים מעשיות. במכתבו הוזכרו לראשונה שלוש השבועות כנימוק נגד הפעילות הציונית. וכך כתב:<br />
{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהַגָלוּת הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים"{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61. יש להזכיר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] התנגד בתוקף מטעמים אלה ל"אגודת ישראל" ולכל ארגון יהודי.}}}}. גם [[אדמו"ר הריי"צ]] התנגד לכך בכל תוקף, ולא השתתף בכל הדיונים של גדולי הדור אודות הקמת מדינה{{הערה|בעיקר אחרי ועידת פיל}}.<br />
<br />
אולם כאשר סיפרו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] אודות הצבעת ה[[או"ם]] ב[[ט"ז כסלו]] [[תש"ח]] בו הוא מאשר את הקמת מדינה יהודית, הוא השיב על כך בחיוב{{הערה|מפי הרב [[עדין אבן ישראל]]}}, וכן בעת [[מלחמת השחרור]] הוא כתב מכתב בו קרא לאנשי אצ"ל והלח"י {{ציטוטון|אנשים שמוסרים את נפש}}.<br />
<br />
===[[תש"ח]] - [[תש"כ]]===<br />
*הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת [[מדינת ישראל]] התקיימו ב[[כ"ד בטבת]] [[תש"ט]]. לקראת בחירות אלו, התייחס [[הרבי הריי"צ]] לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: {{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=59 חלק י', עמ' לב].}}, בבחירות אלו נבחר [[דוד בן גוריון]].<br />
*בשנת [[תש"ט]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את הישוב החבד"י [[כפר חב"ד]] בעזרתה של [[מדינת ישראל]].<br />
*בשנת [[תשי"ב]] נחתם הסכם שילומים בין ישראל ל[[גרמניה]], בחלק מכספי השילומים, ובהצעת [[שז"ר|מר שז"ר]], יצא לאור [[ספר הערכים חב"ד]].<br />
*בשנת [[תשט"ו]] שלח בן גוריון מכתב לרבי בו הוא שואל אותו אודות הגדת [[מיהו יהודי]].<br />
*בשנת [[תשט"ז]] יוצאת ישראל ב[[מבצע סיני]].<br />
<br />
===[[תש"כ]] - [[תש"ל]]===<br />
*בשנת [[תשכ"ג]] מר [[שז"ר]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת [[תשכ"ז]] פורצת [[מלחמת ששת הימים]].<br />
*בשנת [[תשכ"ט]] פורצת [[מלחמת ההתשה]].<br />
<br />
===[[תש"ל]] - [[תש"מ]]===<br />
*בשנת תש"ל הרבי מתחיל בפומבי במאבק מול חוק [[מיהו יהודי]].<br />
*בשנת [[תשל"ג]] מר [[אפרים קציר]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת [[תשל"ד]] פורצת [[מלחמת יום כיפור]].<br />
*בשנת [[תשל"ז]] נבחר מר [[מנחם בגין]] לראשות הממשלה.<br />
<br />
===[[תש"מ]] - [[תש"נ]] ===<br />
*בשנת [[תשמ"א]] מר [[יצחק שמיר]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשמ"ב]] פורצת [[מלחמת שלום הגליל]].<br />
*בשנת מ"ב הרבי מעורר שחיילי צה"ל יקנו [[ספר תורה לחיילי צה"ל|אות בספר תורה מיוחד שנכתב עבורם]].<br />
*בשנת [[תשמ"ד]]{{הערה|כחלק ממשלת האחדות}} מר [[שמעון פרס]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשמ"ט]] באופן חד פעמי מורה הרבי [[בחירות תשמ"ט|לבחור]] במפלגת ג'.<br />
*בשנת [[תש"נ]] מתרחש [[התרגיל המסריח]].<br />
<br />
===[[תש"נ]] - [[תש"ס]]===<br />
*בשנת [[תנש"א]] פורצת [[מלחמת המפרץ]].<br />
*בשנת [[תשנ"ב]] מר [[יצחק שמיר]] יוצא לועידת מדריד.<br />
*בשנת תשנ"ב מר [[יצחק רבין]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשנ"ד]] נחתמים [[הסכמי אוסלו]].<br />
*בשנת [[תשנ"ו]] מר [[בנימין נתניהו]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
<br />
===[[תש"ס]] - [[תש"ע]]===<br />
*בשנת תש"ס מר [[משה קצב]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת [[תשס"א]] מר [[אריאל שרון]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשס"ה]] נחתמת [[תכנית ההתנתקות]].<br />
*בשנת [[תשס"ו]] פורצת [[מלחמת לבנון השניה]].<br />
*בשנת תשס"ו מר [[שמעון פרס]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת [[תשס"ט]] מר [[בנימין נתניהו]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
<br />
===[[תש"ע]] - [[תש"פ]]===<br />
*בשנת [[תשע"ד]] מר [[רובי ריבלין]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
<br />
===[[תש"פ]] - תש"צ===<br />
*בשנת תשפ"א מר [[בוז'י הרצוג]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת תשפ"א מר [[נפתלי בנט]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשפ"ב]] התפטר [[נפתלי בנט]] מתפקידו ו[[יאיר לפיד]] החל לכהן כראש ממשלה עד לבחירות.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[בין אור לחושך]] - הרב [[שלום דובער וולפא]] [[תשס"ו]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב גרשון אבצן, '''[https://anash.org/should-we-mark-israel-independence-day/ האם בחב"ד מציינים את יום העצמאות?]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=563781מדינת ישראל2022-09-04T21:31:24Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית שנוסדה על ידי ראשי ה[[ציונות]] באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' אייר|ה' באייר יום העצמאות]] שנת [[תש"ח]] על ידי התנועה הציונית, סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.<br />
[[קובץ:הכנסת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת, בית המחוקקים של מדינת ישראל]]<br />
<br />
==היחס למדינה==<br />
===שלילית עצם קיום המדינה===<br />
{{חלונית<br />
|כותרת=קיום מדינה יהודית<br />
|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - חלק כ"ז - שנת תש"כ - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].<br />
|תוכן=<br />
בִּשְׁנַת תש"כ נִשְׁאַל הָרַבִּי, הַאִם יֵשׁ קִיּוּם לָאָרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּתוֹר מְדִינָה פּוֹלִיטִית? כַּאֲשֶׁר הָרַבִּי שָׁמַע אֶת הַשְּׁאֵלָה הוּא הֵעִיר, שֶׁשְּׁאֵלָה זוֹ יְכוֹלָה לִהְיוֹת מג' בְּחִינוֹת - מִבְּחִינַת הַשְׁקָפַת הַדָּת, מִבְּחִינָה כַּלְכָּלִית, וּמִבְּחִינָה פּוֹלִיטִית, וּמֵהֵי כַּוָּנַת הַשּׁוֹאֵל. וְכַאֲשֶׁר עָנָה הַשּׁוֹאֵל שֶׁכַּוָּנָתוֹ אִם יְכוֹלָה לִהְיוֹת הַתְאָמָה בֵּין הַבְּחִינָה הַדָּתִית וְהַפּוֹלִיטִית, אָמַר הָרַבִּי (בְּבַת-שְׂחוֹק), שֶׁזֶּהוּ מַעֲנֶה "דִּיפְּלוֹמָטִי" שֶׁאֵינוֹ עוֹנֶה עַל הַשְּׁאֵלָה...<br />
<br />
עַל הַשְּׁאֵלָה עָצְמָה, הֵשִׁיב הָרַבִּי עַל פִּי מָשָׁל: מְכוֹנָה, אוֹ כֹּל מַעֲרֶכֶת שֶׁהִיא, יְכוֹלָה לִפְעוֹל בִּדְרָגוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל יְעִילוּת - הֵחֵל מִבִּיצּוּעַ מְלָאכוֹת קַלּוֹת, וְעַד לְבִיצּוּעַ מְלָאכָה בִּקְנֵה-מִידָּה גָּדוֹל, עַל יְדֵי נִיצּוּל מַקְסִימוּם הַכֹּחַ שָׁבָה. וּמוּבָן, שֶׁאַף שֶׁגַּם בָּאוֹפֶן הא' נֶעֶשְׂתָה כָּאן מְלָאכָה עַל יְדֵי הַמְּכוֹנָה, בְּכָל זֹאת, אוֹתָהּ מְלָאכָה שֶׁהָיְיתָה יְכוֹלָה לְּהֵיעַשׂוֹת בְּהֶתְאֵם לְמְלוֹא כֹּחָהּ שֶׁל הַמְּכוֹנָה - לֹא נֶעֶשְׂתָה. וְלָכֵן, כַּאֲשֶׁר מְכִינִים תָּכְנִית כְּדֵי לִפְעוֹל וּלְהַשְׁפִּיעַ בְּעִנְיָן מְסוּיָּים - מִשְׁתַּדְּלִים לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּאוֹפֶן שֶׁכָּל הָעִנְיָנִים שֶׁבַּתָּכְנִית יִפְעֲלוּ בְּמְלוֹא כֹּחָם.<br />
עַל דֶּרֶךְ זֶה בְּעִנְיָנְנוּ: אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל יְכוֹלָה לִהְיוֹת בב' אוֹפָנִים: "מְדִינָה שֶׁל יְהוּדִים" גְרֵידַא, אוֹ "מְדִינָה יְהוּדִית". אִם תִּהֵי' זוֹ "מִדִּינָהּ שֶׁל יְהוּדִים" בִּלְבַד - הֲרֵי אֵינָהּ אֶלָּא מְדִינָה "לְוַונְטִינִיתּ" נוֹסֶפֶת, כְּשֵׁם שְּׁסוּרְיַא הִיא מְדִינָה שֶׁל סוּרִים {{הֶעָרָה| וְעַל דֶּרֶךְ זֶה לְבָנוֹן, מֶקְסִיקוֹ, אַרְצוֹת הַבְּרִית וְכוּ'}}, וּבְאוֹפֶן כָּזֶה אֵינָהּ מְנוּצֶּלֶת בִּמְלוֹא יְכָלְתָּהּ; מָה שֶׁאֵין כֵּן אִם תֵּיעַשֵׂה "מְדִינָה יְהוּדִית" - הֲרֵי זֶה עִנְיָן מְיוּחָד וְיוֹצֵא מִן הַכְּלָל כו'. אָמְנָם, כְּדֵי שֶׁתְּהֵי' "מְדִינָה יְהוּדִית", הַמְּנוּצֶּלֶת בִּמְלוֹא יְכָלְתָּהּ - הֲרֵי זֶה דַּוְקָא עַל יְדֵי זֶה שֶׁאוֹפֶן הַנְהָגַת הַמְּדִינָה הוּא עַל פִּי הַתּוֹרָה וּמָסוֹרֶת יִשְׂרָאֵל. (וּמוּבָן שֶׁאֵין זוֹ סְתִירָה לְכָךְ שְּׁתְּהֵי' מְדִינָה "נוֹרְמָלִית", שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִשְׁפָּחוֹת הַכּוֹלְלוֹת אֲנָשִׁים נָשִׁים וְטַף, מוֹסְדוֹת וְכוּ' - כִּי גַּם עַל פִּי תּוֹרָה לֹא צְרִיכָה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת עִנְיָין רוּחָנִי וּמוּפְשָׁט, אֶלָּא אֶרֶץ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כָּל הָעִנְיָנִים כְּמוֹ בִּמְדִינוֹת אֲחֵרוֹת). וְדַוְקָא בְּאוֹפֶן זֶה תְּהֵי' אָכֵן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל "מִדִּינָה יְהוּדִית", מְדִינָה יִיחוּדִית הַשּׁוֹנָה מִשְּׁאַר הַמְּדִינוֹת, בְּכָךְ שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּמַדְּרֵיגַה נַעַלֵיתּ יוֹתֵר וְעוֹסֶקֶת (וּמַשְׁפִּיעָה בְּזֶה גַּם עַל סְבִיבָתָהּ) בַּמַּטָּרוֹת נַעַלוֹתּ יוֹתֵר.}}<br />
<br />
רבותינו נשיאינו התייחסו והתנגדו לעצם קיום מדינה ושללו אותה בעיקר מהסיבות:<br />
*טעמם ההלכתי: משם איסור [[שלושת השבועות]], ש[[הקב"ה]] השביע את ישראל שלושה שבועות שלא ינסו להביא את ה[[גאולה]] בכוחות עצמם, על ידי קיבוץ עם ישראל לארץ ישראל, [[אדמו"ר הרש"ב]] היה הראשון מבין כל גדולי ישראל שהעיר על נושא זה וכן כתב:{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים".}}<br />
*חשש משום התבוללות, לדעת אדמו"ר הרש"ב, הציונות מסוכנת יותר ממהשכלה וההתבוללות, משום שהמחזיקים בה רואים את עצמם כיהודים כשרים, ורוצים לשנות את המסורת היהודית, אף על פי ש"כל דתם היא לאומיות". דבר זה אכן קרה בראשית הקמת המדינה. בשנת [[תש"ג]] עסק [[אדמו"ר הריי"צ]] בפרשת [[ילדי טהרן]], אשר נלקחו בידי הציונים שרצו להעבירם מדתם, אדמו"ר הריי"צ התאמץ בכל כוחו שהילדים יגיעו לידיים הנכונות.<br />
*אחת הבעיות הן שהציונות לא ראתה חשיבות בארץ ישראל, בתורת ישראל או בעם, אלא הציונים רק רצו מדינה משלהם, שיהיה "פיתרון לבעיית היהודים"{{הערה|ע"פ הגדרתו של [[הרצל]]}}, או כפי שאמר [[דוד בן גוריון]] שהציונות באה: "לשנות את מהותו של כלל ישראל!", בזמן השואה בשעה שהעם היהודי היה נתון במחנות ההשמדה, מה שעניין את הציונים הייתה המדינה. כששלחו מכתב לאחד מראשי הציונות אודות ה[[שואה]] הוא ענה:"מסרתי את מכתבך לחיים (ווייצמאן). הוא ישמח מאוד. זה יועיל לנו להשיג מדינה..." (עדות א. גיטלין {{הערה|(=הרב אוריאל צימר)}} כפי ששמע מהרב וייסמנדל, מובא במאמרו יהדות התורה והמדינה, אות יב), ובאחת הפעמים הם אמרו: "כל העמים שפכו את דם בניהם במאמץ המלחמתי. אנו רוצים במדינה יהודית ו"רק בדם תהיה לנו הארץ.." על הוגי הציונות כתב [[אדמו"ר הריי"צ]]:{{ציטוטון|העומדים בראש תנועה גדולה כה ציונות הם מוסרים ומלשינים}}{{הערה|אגרות קודש, כרך י"ז ו'שס}}, הוגה הרעיון הציוני בנימין זאב הרצל הגה בתחילה רעיון לקחת את כל היהודים ולהעבירם על דתם לנצרות רח"ל (וכך לפתור את בעיית היהודים רח"ל. - במשך הזמן חזר בו מהרעיון). וכן ישנם שירי כפירה של הציונות, כדוגמת "התקווה" אשר בו אומר המשורר שהגענו לארץ ישראל כדי להיות עם חופשי - ללא התורה והמצוות דווקא.<br />
*בעייה נוספת במדינת ישראל היא הצד המעשי שבו היא מקדמת חוקים שפוגעים בקודשי ישראל, כגון החוק של [[מיהו יהודי]] גיוס נשים ובני ישיבות, מסירת שטחים ואי שמירה על [[שלושת השלמויות]], באחת הפעמים הגדיר ד"ר [[יצחק ברייער]] את מדינת ישראל:{{ציטוטון|בית לאומי לעבודה זרה עם חדר קטן עבור הקב"ה}}<br />
<br />
בשל כך התנגדו רבותינו נשיאנו והרבי לרעיון הציוני, וכן גם היחס היה למדינת ישראל (שמדינת ישראל היה תולדה מהרעיון הציוני), כך שעצם קיום מדינת ישראל אסור.<br />
<br />
למרות ההתנגדות החריפה לרעיון העקרוני שבהקמת המדינה, ובעולות שנלוו להגשמתו על ידי החלשת שמירת התורה והמצוות בקרב עם ישראל, בדיעבד, לא התנגדו בסופו של דבר [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] בהקמת המדינה, בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש"ח עם ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, שדוחה את איסור שלושת השבועות{{הערה|מובא בספר "[[בין אור לחושך]]" עמוד 23.}}. יש הטוענים כי בהקשר זה השתמש הרבי בביוטי כי ההכרה והתמיכה במדינה היא "דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [[פרדס חב"ד]], גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; [[לקט ופרט]], חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב [[אוריאל צימר]], בחוברת [[יהדות התורה והמדינה]] [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm פרק יז] שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר [[יצחק ברויאר]], מהוגי הדעות של [[אגודת ישראל]]}}.<br />
<br />
מסיבה זו שלל הרבי [[מסירת שטחים]], שכן היות ומדובר בסכנה של פיקוח נפש - קובעת ההלכה כי פיקוח נפש דוחה את איסור שלושת השבועות, ובכללם את איסור התגרות באומות{{הערה|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ שו"ע כשיש מצב של פיקוח-נפש — אסור למסור אף שעל מארץ ישראל, ופלא שישנם הפוסקים פס"ד שפיקוח-נפש דוחה שטחים, שעצם פסק זה הוא פיקוח-נפש!"|מקור=מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט}}}}.<br />
<br />
כפועל יוצא, ראה הרבי בבטחון שמעניקה המדינה ליהודים ובמבצעים שנעשו על ידי כוחות [[צה"ל]] (כמו [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מבצע אנטבה]]) ניסים שנפעלו על ידי הקדוש ברוך הוא. דעה זו גררה חיכוכים עם [[חסידות סאטמר]], שדגלה בדעה כי פעולות אלו הן "מעשה שטן" ולא ניסים.<br />
<br />
===ציונות דתית===<br />
{{ערך מורחב|ערכים=[[ציונות דתית]] ו[[אתחלתא דגאולה]]}}<br />
הרבי התנגד בחריפות להשקפת ה[[ציונות דתית]] הסוברת שהקמת מדינה ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה', עד שבין השאר כינה הרב [[אברהם יצחק קוק]] את הרצל '''עקבא דמשיח בן יוסף'''. במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. מאחר והמצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, וממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}}: "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו שניצולו מ[[השואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל", (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''.<br />
<br />
אך למרות זאת סבר [[הרבי]] שמדינת ישראל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה אך לא ביום הקמת המדינה. וכך כותב הרבי{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.<br />
<br />
משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ו]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=העצמאות חלק י"א] ע' פ"ה}}<br />
<br />
==יום העצמאות==<br />
[[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, מר [[שניאור זלמן רובשוב]] עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]]<br />
<br />
הרבי שלל את אמירת ההלל ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, אף על פי שברור היה לכולם כי מדובר ב[[ניסים]] גלויים:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' הייתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&search=העצמאות כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}}<br />
<br />
לאחר [[ה' אייר]] [[תש"ח]] התבטא הרבי בכאב בקשר לאמירה כי הקמת המדינה היא [[אתחלתא דגאולה]]: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]].}}? בהזדמנות אמר [[הרבי]] בנוגע ליום הכרזת העצמאות: {{ציטוטון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים "[[יום העצמאות]]" שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]], והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו ישן|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[יהושע דוברבסקי]]|ו' אייר ה'תשע"א}}.}}.<br />
<br />
לקראת חגיגות "[[יום העצמאות]]" שנת [[תשע"א]], מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזכרון את הרב [[שמעון רוזנברג]], אביה של [[רבקי הולצברג]] שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.<br />
<br />
הרב [[מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]] ורב קהילת חב"ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב"ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61346 רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב"ד אינפו]]}}. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: "הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל".<br />
<br />
===תארי המדינה===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[פרזידנט (תואר כבוד)]]}}<br />
הרבי הסתייג משימוש בשם "מדינת ישראל" והעדיף על פניו את התואר המוזכר בתורה 'ארץ ישראל', שכן מלבד היותו השם שנקבע בתורה, שימוש בשם מדינה יוצר תדמית של קשר חדש למדינה שנוצר רק בעת יסוד המדינה, בעוד שהשם הקדום ארץ ישראל מראה על הקשר בין עם ישראל לארץ על פי ההבטחה האלוקית שניתנה לו מהקדוש ברוך הוא{{הערה|1=ראו לדוגמה: [https://chabad.info/magazine/595436/ פרסום ראשון: ארץ ישראל או מדינת ישראל?]''' {{אינפו}}}}. עם זאת בכמה הזדמנויות כן השתמש הרבי בשם זה{{הערה|לדוגמה ב[[ראלי]] חג הסוכות [[תשנ"ב]] - [[דברי משיח]] ע' 141.}}.<br />
<br />
הרבי גם הסתייג משימוש בתואר "נשיא המדינה", ולחילופין השתמש במונח "[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]" ב[[אנגלית]] ונימק כי מאז הליכתו ללימודים בקטנותו ואף בתקופה מוקדמת יותר מצטייר בדמיונו ומחשבתו [[בית המקדש]] וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן הוא אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm ממכתבו למר יצחק בן צבי].}}.<br />
<br />
==שר בממשלה==<br />
[[קובץ:ממשלה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ממשלת ישראל הראשונה, משמאל לימין: אליעזר קפלן, יצחק גרינבוים, בכור שטרית, [[דוד בן-גוריון]], מזכיר הממשלה זאב שרף, פנחס רוזן, [[חיים משה שפירא]], הרב [[יצחק מאיר לוין]], הרב [[יהודה לייב מימון]], פרץ (פריץ) ברנשטיין.]]<br />
{{ערך מורחב|השתתפות בממשלת ישראל}}<br />
לפי גישתו של [[הרבי]], חל איסור להשתתף בממשלה בתפקיד שר.<br />
<br />
הרבי מתיר את השתתפות שר בממשלה, אך ורק באם המשרה נטולת כל שלטון, ותפקידו הוא רק לבצע משימות (וכפי שהרבי הגדיר זאת{{הערה|ביחידות לשני בחורים. ראה בהרחבה בעלון בין כסה לעשור, מוסף ועד חיילי בית דוד לחודש תשרי תשפ"א}}, "כמנקה רחובות").<br />
<br />
אך אם יש לו זכות להביע דעה ואינו מביעה במחאה על ההתנגדות וחוסר קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], זה נוגד את הנאמר ב[[שולחן ערוך]]. ואם הוא מייצג ציבור, אפילו איש אחד בלבד, הוא שליח לדבר עבירה. אלא אם הוא מוחה על כל המוצע בממשלה שנוגד לדעת התורה, באופן שיוזמים הצעות והוא מבטל{{הערה|דומה להשתתפות באופזיציה}} - אז אפשר. ואם אין לו יכולת למחות והוא אינו מסוגל לכך, הרי הוא כמכריז על '[[אתחלתא דגאולה]]'. הרבי מבהיר שעשיה של הפצת היהדות ראויה ורצויה, אך להצטרף לממשלה בתפקיד ממלכתי, אסור ביותר. את הבחירות הרבי מתיר וזאת משום שההצבעה מביאה תועלת לענייני יהדות וכדומה.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה השישי של [[מדינת ישראל]] מנחם בגין ב[[יחידות]] ב[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]]]<br />
[[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה ה11 של [[מדינת ישראל]] מר [[אריאל שרון]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ: יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה החמישי של [[מדינת ישראל]] [[יצחק רבין]] בביקור חיזוק בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]]]<br />
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]<br />
[[קובץ:קצב.jpg|שמאל|ממוזער|250px| ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[משה קצב]] אצל הרבי]]<br />
<br />
===הקמת המדינה===<br />
עם תחילת הרעיון הציוני היה [[אדמו"ר הרש"ב]] ממתנגדיו הגדולים ביותר וכבר אז הוא הזהיר מהקמת מדינה וכתב:<br />
<br />
{{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}}<br />
<br />
אך התנגדותו העיקרית של [[אדמו"ר הרש"ב]] לציונות הייתה בגלל רצונם של חבריה לפעול לקירוב הגאולה בדרכים מעשיות. במכתבו הוזכרו לראשונה שלוש השבועות כנימוק נגד הפעילות הציונית. וכך כתב:<br />
{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהַגָלוּת הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים"{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61. יש להזכיר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] התנגד בתוקף מטעמים אלה ל"אגודת ישראל" ולכל ארגון יהודי.}}}}. גם [[אדמו"ר הריי"צ]] התנגד לכך בכל תוקף, ולא השתתף בכל הדיונים של גדולי הדור אודות הקמת מדינה{{הערה|בעיקר אחרי ועידת פיל}}.<br />
<br />
אולם כאשר סיפרו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] אודות הצבעת ה[[או"ם]] ב[[ט"ז כסלו]] [[תש"ח]] בו הוא מאשר את הקמת מדינה יהודית, הוא השיב על כך בחיוב{{הערה|מפי הרב [[עדין אבן ישראל]]}}, וכן בעת [[מלחמת השחרור]] הוא כתב מכתב בו קרא לאנשי אצ"ל והלח"י {{ציטוטון|אנשים שמוסרים את נפש}}.<br />
<br />
===[[תש"ח]] - [[תש"כ]]===<br />
*הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת [[מדינת ישראל]] התקיימו ב[[כ"ד בטבת]] [[תש"ט]]. לקראת בחירות אלו, התייחס [[הרבי הריי"צ]] לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: {{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=59 חלק י', עמ' לב].}}, בבחירות אלו נבחר [[דוד בן גוריון]].<br />
*בשנת [[תש"ט]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את הישוב החבד"י [[כפר חב"ד]] בעזרתה של [[מדינת ישראל]].<br />
*בשנת [[תשי"ב]] נחתם הסכם שילומים בין ישראל ל[[גרמניה]], בחלק מכספי השילומים, ובהצעת [[שז"ר|מר שז"ר]], יצא לאור [[ספר הערכים חב"ד]].<br />
*בשנת [[תשט"ו]] שלח בן גוריון מכתב לרבי בו הוא שואל אותו אודות הגדת [[מיהו יהודי]].<br />
*בשנת [[תשט"ז]] יוצאת ישראל ב[[מבצע סיני]].<br />
<br />
===[[תש"כ]] - [[תש"ל]]===<br />
*בשנת [[תשכ"ג]] מר [[שז"ר]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת [[תשכ"ז]] פורצת [[מלחמת ששת הימים]].<br />
*בשנת [[תשכ"ט]] פורצת [[מלחמת ההתשה]].<br />
<br />
===[[תש"ל]] - [[תש"מ]]===<br />
*בשנת תש"ל הרבי מתחיל בפומבי במאבק מול חוק [[מיהו יהודי]].<br />
*בשנת [[תשל"ג]] מר [[אפרים קציר]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת [[תשל"ד]] פורצת [[מלחמת יום כיפור]].<br />
*בשנת [[תשל"ז]] נבחר מר [[מנחם בגין]] לראשות הממשלה.<br />
<br />
===[[תש"מ]] - [[תש"נ]] ===<br />
*בשנת [[תשמ"א]] מר [[יצחק שמיר]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשמ"ב]] פורצת [[מלחמת שלום הגליל]].<br />
*בשנת מ"ב הרבי מעורר שחיילי צה"ל יקנו [[ספר תורה לחיילי צה"ל|אות בספר תורה מיוחד שנכתב עבורם]].<br />
*בשנת [[תשמ"ד]]{{הערה|כחלק ממשלת האחדות}} מר [[שמעון פרס]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשמ"ט]] באופן חד פעמי מורה הרבי [[בחירות תשמ"ט|לבחור]] במפלגת ג'.<br />
*בשנת [[תש"נ]] מתרחש [[התרגיל המסריח]].<br />
<br />
===[[תש"נ]] - [[תש"ס]]===<br />
*בשנת [[תנש"א]] פורצת [[מלחמת המפרץ]].<br />
*בשנת [[תשנ"ב]] מר [[יצחק שמיר]] יוצא לועידת מדריד.<br />
*בשנת תשנ"ב מר [[יצחק רבין]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשנ"ד]] נחתמים [[הסכמי אוסלו]].<br />
*בשנת [[תשנ"ו]] מר [[בנימין נתניהו]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
<br />
===[[תש"ס]] - [[תש"ע]]===<br />
*בשנת תש"ס מר [[משה קצב]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת [[תשס"א]] מר [[אריאל שרון]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשס"ה]] נחתמת [[תכנית ההתנתקות]].<br />
*בשנת [[תשס"ו]] פורצת [[מלחמת לבנון השניה]].<br />
*בשנת תשס"ו מר [[שמעון פרס]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת [[תשס"ט]] מר [[בנימין נתניהו]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
<br />
===[[תש"ע]] - [[תש"פ]]===<br />
*בשנת [[תשע"ד]] מר [[רובי ריבלין]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
<br />
===[[תש"פ]] - תש"צ===<br />
*בשנת תשפ"א מר [[בוז'י הרצוג]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].<br />
*בשנת תשפ"א מר [[נפתלי בנט]] נבחר לראשות הממשלה.<br />
*בשנת [[תשפ"ב]] התפטר [[נפתלי בנט]] מתפקידו ו[[יאיר לפיד]] החל לכהן כראש ממשלה עד לבחירות.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[בין אור לחושך]] - הרב [[שלום דובער וולפא]] [[תשס"ו]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב גרשון אבצן, '''[https://anash.org/should-we-mark-israel-independence-day/ האם בחב"ד מציינים את יום העצמאות?]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%95&diff=563777יוסף קארו2022-09-04T21:09:24Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
| שם = רבי יוסף קארו<br />
| כינוי = ה'בית יוסף'<br />
| תמונה=[[קובץ:ציור עתיק על גוויל המיוחס למרן רבינו יוסף בן אפרים קארו.jpg|מרכז|ממוזער| ציור עתיק ומכובד של תואר הוד פני מרן רבי יוסף בן אפרים קארו בעל הבית יוסף וספר שולחן ערוך]]<br />
| מקום לידה = ספרד<br />
| מקום פטירה = [[צפת]], [[ארץ הקודש]]<br />
| תאריך לידה = רמ"ח<br />
| תאריך פטירה = י"ג ניסן של"ה<br />
| מקום פעילות = טורקיה, [[צפת]]<br />
| תקופת פעילות = תחלת תקופת ה[[אחרונים]]<br />
| רבותיו = רבי יעקב בירב<br />
| בני דורו = [[הרמ"א]], רבי [[שלמה לוריא]] המהרש"ל<br />
| חיבוריו = בית יוסף, [[שולחן ערוך]], כסף משנה, בדק הבית, מגיד מישרים, ועוד<br />
| צאצאים = רבי יהודה<br />
| חתימת ידו = <br />
}}<br />
<br />
רבי '''יוסף קארו''', מכונה בשם '''"הבית יוסף"''' על שם חיבורו ההלכתי, (רמ"ח - של"ה) היה אחד מפוסקי ההלכה הגדולים ביותר שקמו בעולם היהודי. ידוע בעיקר בשל ספרו "[[שולחן ערוך]]", המהווה את ספר היסוד לפסיקה ההלכתית בקרב כל עדות ישראל בחמש מאות השנים האחרונות.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
<br />
רבי יוסף קארו נולד בשנת ה'רמ"ח לאביו רבי אפרים קארו במדינת [[ספרד]]. בשנת רנ"ב גורשה משפחתו יחד עם יהודי ספרד, ועברה לגור בעיר ליסבון שבפורטוגל, עד שלאחר ארבע שנים גורשו גם משם עם יהודי המקום.<br />
<br />
משפחתו הגיעה לעיר קושטא שבטורקיה, אביו רבי אפרים נפטר לאחר זמן קצר. לאחר פטירת אביו הוא עבר להתגורר בבית דודו רבי יצחק קארו לאחר פטירת דודו עבר מקושטא לאדריאנופול והתחתן עם בתו של רבי חיים איבן אלבלג, שנפטרה זמן קצר לאחר מכן. לאחר זמן התחתן שוב עם בתו של רבי יצחק סבע.<br />
<br />
בשנים הבאות הוא עבר לעיר ניקופול שבבולגריה, פתח שם ישיבה, והחל בכתיבת ספרו המפורסם על ה'טור' - הבית יוסף. הוא למד תורה אצל מגיד משמים, שהורה לו לעבור להתגורר ב[[צפת]] שב[[ארץ ישראל]], בהגיעו לארץ ישראל הוא נהפך לתלמידו של [[רבי יעקב בירב]], וזכה להיות הראשון מבין ארבעת התלמידים שהוסמכו על ידו עם חידוש הסמיכה.<br />
<br />
בזקנותו נפטרה אשתו השניה, והוא התחתן בשלישית, אז נולד בנו יהודה.<br />
<br />
נפטר ב[[צפת]] ב[[י"ג ניסן]] ה'של"ה בגיל שמונים ושבע, ומנוחתו כבוד בבית העלמין העתיק שבצפת{{הערה|סמוך לקבריהם של [[האר"י]], [[הרמ"ק]] וגדולי צפת באותו דור.}}.<br />
<br />
=== קשריו עם גדולי דורו===<br />
<br />
רבי יוסף קארו היה מחותן עם [[האר"י הקדוש]] שחתן את בתו, עם בנו של הבית יוסף.<br />
<br />
רבי יוסף קארו רצה ללמוד [[קבלה]] מהאר"י אך [[האר"י]] סירב באומרו שמהשמים הועידו לו (לבית יוסף) את העיסוק בתורת [[הקבלה]] על פי שיטת [[הרמ"ק]]. רבי יוסף קארו המשיך להפציר בו עד שיום אחד בא האריז"ל ללמד את רבי יוסף קארו [[קבלה]] ובדיוק כשהתחיל נרדם רבי יוסף קארו, ואז אמר לו [[האר"י]] שמהשמים הראו לו (לרבי יוסף קארו) שאינו ראוי ללמוד [[קבלה]] משיטתו אלא משיטת [[הרמ"ק]].<br />
<br />
היה ידידו של רבי שלמה אלקבץ, הוא גם היה רבו של [[הרמ"ק]] ב[[נגלה]] ותלמידו של [[הרמ"ק]] ב[[קבלה]].<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
===בית יוסף===<br />
<br />
לאחר שפורסם ספרו של רבי יעקב בן הרא"ש - ה[[טור]], הוא נהפך לספר העיקרי שפוסק הלכות, אמנם, רבי יעקב פסק בעיקר כדעת אביו [[הרא"ש]], שפסקיו היו לפי דעת [[בעל התוספות]], אמנם פוסקי ספרד שבדור זה, היו צריכים ספר שיפסוק בעיקר לפי פסקי בני ספרד. לכן כתב ה"בית יוסף" את ספרו זה, כפירוש לטור, בו הוא מביא בתחלה את דברי הגמרא והראשונים, ואח"כ פוסק לפי דעתו, ע"פ הכרעה בין שלשת הפוסקים, בדרך כלל כשניים מהם או כפשרה שמביא.<br />
<br />
אמנם על שיטה זו חלקו חכמי אשכנז שבדור ההוא, ובעיקר [[הרמ"א]] שלכן כתב את ספרו "המפה" על השולחן ערוך, מכיוון שהבית יוסף פסק יותר כ[[הרי"ף]] ו[[הרמב"ם]] הספרדים ופחות כ[[הרא"ש]] האשכנזי.<br />
<br />
===בדק הבית===<br />
<br />
כמה שנים לאחר כתיבת ה"בית יוסף", החליט רבי יוסף קארו לתקנו ולשפרו, בחיבור נוסף שחיבר עליו בשם "בדק הבית", שכלל תיקונים והגהות ל"בית יוסף".<br />
<br />
===שולחן ערוך===<br />
{{ערך מורחב|שולחן ערוך}}<br />
[[קובץ:שו''ע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק אבן העזר משולחן ערוך של הבית יוסף שנדפס בקפוסט תקע"ג]]<br />
לאחר שחיבר את ספרו ה'''בית יוסף''', שנכתב על סדר ה'ארבעה טורים', לרבי יעקב בן הרא"ש, וכלל פסיקות הלכתיות במחלוקות שבין [[הרי"ף]], [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]] לפי דעת הרוב מביניהם, חיבר הבית יוסף 'קיצור' לספרו, וקראו בשם '''[[שולחן ערוך]]''', במשך השנים נעשה קיצור זה כעיקר, ועיקר לימוד ההלכה בדורות האחרונים נלמד בו.<br />
<br />
לאחר שהתפרסם השולחן ערוך, בו הייתה עיקר הפסיקה לפי פסקי ה[[ראשונים]] הספרדים, כתב [[הרמ"א]]{{הערה|רבי משה איסרליש, שהיה רבה של העיר קראקא ב[[פולין]].}} השגות והגהות על השולחן ערוך, ובהם תיקן פסקים מסויימים לפי פסקי ה[[ראשונים]] השאכנזים ובעלי התוספות, בני אשכנז נוהגים לפסוק לפי הרמ"א, ובמה שהרמ"א לא חלק על ה'בית יוסף' הם פוסקים כ'בית יוסף'.<br />
<br />
===כסף משנה===<br />
<br />
חיבור שכתב ה"בית יוסף" על [[הרמב"ם]], מטרתו הייתה בעיקר לענות על כל השגות [[הראב"ד]] ורבי משה מלוניל, כמו כן הוא גם הסביר קטעים מסוימים קשים ברמב"ם, הבהיר שאלות שהיו יכולות להשאל, והסביר את מקורותיו של הרמב"ם.<br />
<br />
===מגיד מישרים===<br />
<br />
מאמרים בקבלה, ערוכים ע"פ פרשיות השבוע, אותם למד ה"בית יוסף" מפי רבו ה"מגיד" שהתגלה אליו מן השמים.<br />
<br />
===אבקת רוכל===<br />
<br />
שאלות ותשובות מה"בית יוסף".<br />
<br />
== אצל [[רבותינו נשיאנו]] ==<br />
<br />
אדמו"ר הזקן חיבר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]] על בסיס ה[[שולחן ערוך]] של הבית יוסף, בקונטרס אחרון שבשולחנו מזכיר [[אדמו"ר הזקן]] מאות פעמים את הבית יוסף, ומסביר את דעתו במחלוקות מסויימות.<br />
<br />
גם אדמו"ר הצ"צ מפנה מאות פעמים בספר השו"ת שלו לעיין בבית יוסף, כפי שניתן לראות במפתחות לספרי השו"ת שלו.<br />
<br />
===אצל הרבי===<br />
<br />
[[הרבי]] הזכיר בשיחותיו עשרות פעמים את הבית יוסף:<br />
<br />
כמה פעמים{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"א עמ' 176 ובהערה 35 באריכות מסופר אודות הבית יוסף, ועוד הרבה שיחות (ש"פ [[עקב]] [[תשי"ג]], ש"פ צו תשי"ד, פורים תשט"ו, ש"פ חיי שרה תשכ"ב, ש"פ אחרי תשכ"ב, ועוד...).}} הזכיר הרבי, שהבית יוסף היה צריך לזכות לענין [[מסירות נפש]] ולהשרף על [[קידוש ה']], ולאחר מכן נטלו זכות זו ממנו מפני סיבה כלשהי, ובכל-זאת זכה הבית יוסף במקום זה לכתוב את חיבורו - ה[[שולחן ערוך]], {{ציטוטון|שממנו תצא תורה והוראה לכל ישראל{{הערה|כך הלשון בלקו"ש שם. ופעם אחרת התבטא הרבי: {{ציטוטון|הוסיף ונתעלה בלימוד התורה עד שנעשה "פוסק" של כל ישראל בדורו ולדורותיו אחריו}}.}}}}.<br />
<br />
עוד התבטא [[הרבי]]{{הערה|לקו"ש חלק ל"ט עמ' 347.}} שהשולחן ערוך שחיבר הבית יוסף הוא היסוד ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], כשם ש[[הטור]] הוא היסוד לה[[בית יוסף]].<br />
<br />
הרבי סיפר{{הערה|בסעודת ליל שמיני עצרת [[תשכ"ז]]}} פעם כי: {{ציטוטון|מצינו שכאשר הופיע חיבורו של הבית-יוסף (שהביא את כל המקורות כו'), התרעם אחד מחבריו וטען "שספר זה ממעט הבקיאות", ולכן "גזר על תלמידיו שלא ילמדו כו'", עד שאירע שנעלם ממנו ענין מסויים שלמד בעבר, ולא היה יכול למוצאו, ובסופו של דבר מצאו ב"בית-יוסף", ואז התיר לתלמידיו לעיין בו, בראותו ש"מן השמים רוצים שספר בית יוסף יתפשט בעולם"}}.<br />
<br />
הרבי הזכיר{{הערה|ש"פ עקב כ' מנחם אב תשי"ג.}} גם את בדורו של הבית יוסף היו שלשה גדולי ישראל שהיו ראויים לזכות לחבר את השולחן ערוך, ומתוכם נבחר דווקא הבית יוסף{{הערה|שם הגדולים ל[[החיד"א]] מערך ספרים ערך בית יוסף.}}.<br />
<br />
בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף ו[[הרמ"א]], מחברי השולחן ערוך: "לאורם נלך עד משיח צדקנו"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&hilite=39bd6739-48b3-433a-a9dc-25a85c9e55ac&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&pgnum=557 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק א' עמ' 552.]}}.<br />
<br />
בשבת פרשת ויגש [[תשמ"ח]], דבר הרבי אודות הבית יוסף, והזכיר שזוהי שנת החמש מאות להולדתו, ואמר שיהי רצון שתהיה בזה התעוררות, ויש להוסיף בלימוד ספריו הן ה"בית יוסף" והן ה"שלחן ערוך", הרבי התבטא ש"יש לעורר על כך בכל מקום ומקום", ושהלימוד צריך להביא לידי מעשה{{הערה|ראה באריכות בהתוועדויות תשמ"ח ח"ב עמ' 170, ס"ח ואילך.}}.<br />
==הנצחתו של מרן הבית יוסף בארץ ישראל==<br />
על שמו נקראו רחובות ברבים [[ערים בישראל|ערי ישראל]]{{הערה|באור יהודה, אשדוד, אופקים, אשקלון, אלעד, בית שמש, ביתר עלית, דימונה, פתח תקוה, קרית אתא, רעננה, רמת גן, שדרות, תל אביב-יפו, וב[[ירושלים]] ששם רחוב הרב יוסף קארו מחובר ל[[שכונת שמואל הנביא|רחוב שמואל הנביא]] וחלקו השני מחובר ל[[רחוב יואל]] שב[[שכונת בית ישראל]]}}, מספר בתי כנסת, וכן [[בית ספר]] על שמו ב[[באר שבע]], וכן [[בד"ץ]] כשרות על מוצרי מזון הנקרא [[בד"ץ בית יוסף]].<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: יוסף, קארו}}<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:פוסקים]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%95&diff=563776יוסף קארו2022-09-04T21:00:11Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
| שם = רבי יוסף קארו<br />
| כינוי = ה'בית יוסף'<br />
| תמונה=[[קובץ:ציור עתיק על גוויל המיוחס למרן רבינו יוסף בן אפרים קארו.jpg|מרכז|ממוזער| ציור עתיק ומכובד של תואר הוד פני מרן רבי יוסף בן אפרים קארו בעל הבית יוסף וספר שולחן ערוך]]<br />
| מקום לידה = ספרד<br />
| מקום פטירה = [[צפת]], [[ארץ הקודש]]<br />
| תאריך לידה = רמ"ח<br />
| תאריך פטירה = י"ג ניסן של"ה<br />
| מקום פעילות = טורקיה, [[צפת]]<br />
| תקופת פעילות = תחלת תקופת ה[[אחרונים]]<br />
| רבותיו = רבי יעקב בירב<br />
| בני דורו = [[הרמ"א]], רבי [[שלמה לוריא]] המהרש"ל<br />
| חיבוריו = בית יוסף, [[שולחן ערוך]], כסף משנה, בדק הבית, מגיד מישרים, ועוד<br />
| צאצאים = רבי יהודה<br />
| חתימת ידו = <br />
}}<br />
<br />
רבי '''יוסף קארו''', מכונה בשם '''"הבית יוסף"''' על שם חיבורו ההלכתי, (רמ"ח - של"ה) היה אחד מפוסקי ההלכה הגדולים ביותר שקמו בעולם היהודי. ידוע בעיקר בשל ספרו "[[שולחן ערוך]]", המהווה את ספר היסוד לפסיקה ההלכתית בקרב כל עדות ישראל בחמש מאות השנים האחרונות.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
<br />
רבי יוסף קארו נולד בשנת ה'רמ"ח לאביו רבי אפרים קארו במדינת [[ספרד]]. בשנת רנ"ב גורשה משפחתו יחד עם יהודי ספרד, ועברה לגור בעיר ליסבון שבפורטוגל, עד שלאחר ארבע שנים גורשו גם משם עם יהודי המקום.<br />
<br />
משפחתו הגיעה לעיר קושטא שבטורקיה, אביו רבי אפרים נפטר לאחר זמן קצר. לאחר פטירת אביו הוא עבר להתגורר בבית דודו רבי יצחק קארו לאחר פטירת דודו עבר מקושטא לאדריאנופול והתחתן עם בתו של רבי חיים איבן אלבלג, שנפטרה זמן קצר לאחר מכן. לאחר זמן התחתן שוב עם בתו של רבי יצחק סבע.<br />
<br />
בשנים הבאות הוא עבר לעיר ניקופול שבבולגריה, פתח שם ישיבה, והחל בכתיבת ספרו המפורסם על ה'טור' - הבית יוסף. הוא למד תורה אצל מגיד משמים, שהורה לו לעבור להתגורר ב[[צפת]] שב[[ארץ ישראל]], בהגיעו לארץ ישראל הוא נהפך לתלמידו של [[רבי יעקב בירב]], וזכה להיות הראשון מבין ארבעת התלמידים שהוסמכו על ידו עם חידוש הסמיכה.<br />
<br />
בזקנותו נפטרה אשתו השניה, והוא התחתן בשלישית, אז נולד בנו יהודה.<br />
<br />
נפטר ב[[צפת]] ב[[י"ג ניסן]] ה'של"ה בגיל שמונים ושבע, ומנוחתו כבוד בבית העלמין העתיק שבצפת{{הערה|סמוך לקבריהם של [[האר"י]], [[הרמ"ק]] וגדולי צפת באותו דור.}}.<br />
<br />
=== קשריו עם גדולי דורו===<br />
<br />
רבי יוסף קארו היה מחותן עם [[האר"י הקדוש]] שחתן את בתו, עם בנו של הבית יוסף.<br />
<br />
רבי יוסף קארו רצה ללמוד [[קבלה]] מהאר"י אך [[האר"י]] סירב באומרו שמהשמים הועידו לו (לבית יוסף) את העיסוק בתורת [[הקבלה]] על פי שיטת [[הרמ"ק]]. רבי יוסף קארו המשיך להפציר בו עד שיום אחד בא האריז"ל ללמד את רבי יוסף קארו [[קבלה]] ובדיוק כשהתחיל נרדם רבי יוסף קארו, ואז אמר לו [[האר"י]] שמהשמים הראו לו (לרבי יוסף קארו) שאינו ראוי ללמוד [[קבלה]] משיטתו אלא משיטת [[הרמ"ק]].<br />
<br />
היה ידידו של רבי שלמה אלקבץ, הוא גם היה רבו של [[הרמ"ק]] ב[[נגלה]] ותלמידו של [[הרמ"ק]] ב[[קבלה]].<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
===בית יוסף===<br />
<br />
לאחר שפורסם ספרו של רבי יעקב בן הרא"ש - ה[[טור]], הוא נהפך לספר העיקרי שפוסק הלכות, אמנם, רבי יעקב פסק בעיקר כדעת אביו [[הרא"ש]], שפסקיו היו לפי דעת [[בעל התוספות]], אמנם פוסקי ספרד שבדור זה, היו צריכים ספר שיפסוק בעיקר לפי פסקי בני ספרד. לכן כתב ה"בית יוסף" את ספרו זה, כפירוש לטור, בו הוא מביא בתחלה את דברי הגמרא והראשונים, ואח"כ פוסק לפי דעתו, ע"פ הכרעה בין שלשת הפוסקים, בדרך כלל כשניים מהם או כפשרה שמביא.<br />
<br />
אמנם על שיטה זו חלקו חכמי אשכנז שבדור ההוא, ובעיקר [[הרמ"א]] שלכן כתב את ספרו "המפה" על השולחן ערוך, מכיוון שהבית יוסף פסק יותר כ[[הרי"ף]] ו[[הרמב"ם]] הספרדים ופחות כ[[הרא"ש]] האשכנזי.<br />
<br />
===בדק הבית===<br />
<br />
כמה שנים לאחר כתיבת ה"בית יוסף", החליט רבי יוסף קארו לתקנו ולשפרו, בחיבור נוסף שחיבר עליו בשם "בדק הבית", שכלל תיקונים והגהות ל"בית יוסף".<br />
<br />
===שולחן ערוך===<br />
{{ערך מורחב|שולחן ערוך}}<br />
[[קובץ:שו''ע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק אבן העזר משולחן ערוך של הבית יוסף שנדפס בקפוסט תקע"ג]]<br />
לאחר שחיבר את ספרו ה'''בית יוסף''', שנכתב על סדר ה'ארבעה טורים', לרבי יעקב בן הרא"ש, וכלל פסיקות הלכתיות במחלוקות שבין [[הרי"ף]], [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]] לפי דעת הרוב מביניהם, חיבר הבית יוסף 'קיצור' לספרו, וקראו בשם '''[[שולחן ערוך]]''', במשך השנים נעשה קיצור זה כעיקר, ועיקר לימוד ההלכה בדורות האחרונים נלמד בו.<br />
<br />
לאחר שהתפרסם השולחן ערוך, בו הייתה עיקר הפסיקה לפי פסקי ה[[ראשונים]] הספרדים, כתב [[הרמ"א]]{{הערה|רבי משה איסרליש, שהיה רבה של העיר קראקא ב[[פולין]].}} השגות והגהות על השולחן ערוך, ובהם תיקן פסקים מסויימים לפי פסקי ה[[ראשונים]] השאכנזים ובעלי התוספות, בני אשכנז נוהגים לפסוק לפי הרמ"א, ובמה שהרמ"א לא חלק על ה'בית יוסף' הם פוסקים כ'בית יוסף'.<br />
<br />
===כסף משנה===<br />
<br />
חיבור שכתב ה"בית יוסף" על [[הרמב"ם]], מטרתו הייתה בעיקר לענות על כל השגות [[הראב"ד]] ורבי משה מלוניל, כמו כן הוא גם הסביר קטעים מסוימים קשים ברמב"ם, הבהיר שאלות שהיו יכולות להשאל, והסביר את מקורותיו של הרמב"ם.<br />
<br />
===מגיד מישרים===<br />
<br />
מאמרים בקבלה, ערוכים ע"פ פרשיות השבוע, אותם למד ה"בית יוסף" מפי רבו ה"מגיד" שהתגלה אליו מן השמים.<br />
<br />
===אבקת רוכל===<br />
<br />
שאלות ותשובות מה"בית יוסף".<br />
<br />
== אצל [[רבותינו נשיאנו]] ==<br />
<br />
אדמו"ר הזקן חיבר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]] על בסיס ה[[שולחן ערוך]] של הבית יוסף, בקונטרס אחרון שבשולחנו מזכיר [[אדמו"ר הזקן]] מאות פעמים את הבית יוסף, ומסביר את דעתו במחלוקות מסויימות.<br />
<br />
גם אדמו"ר הצ"צ מפנה מאות פעמים בספר השו"ת שלו לעיין בבית יוסף, כפי שניתן לראות במפתחות לספרי השו"ת שלו.<br />
<br />
===אצל הרבי===<br />
<br />
[[הרבי]] הזכיר בשיחותיו עשרות פעמים את הבית יוסף:<br />
<br />
כמה פעמים{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"א עמ' 176 ובהערה 35 באריכות מסופר אודות הבית יוסף, ועוד הרבה שיחות (ש"פ [[עקב]] [[תשי"ג]], ש"פ צו תשי"ד, פורים תשט"ו, ש"פ חיי שרה תשכ"ב, ש"פ אחרי תשכ"ב, ועוד...).}} הזכיר הרבי, שהבית יוסף היה צריך לזכות לענין [[מסירות נפש]] ולהשרף על [[קידוש ה']], ולאחר מכן נטלו זכות זו ממנו מפני סיבה כלשהי, ובכל-זאת זכה הבית יוסף במקום זה לכתוב את חיבורו - ה[[שולחן ערוך]], {{ציטוטון|שממנו תצא תורה והוראה לכל ישראל{{הערה|כך הלשון בלקו"ש שם. ופעם אחרת התבטא הרבי: {{ציטוטון|הוסיף ונתעלה בלימוד התורה עד שנעשה "פוסק" של כל ישראל בדורו ולדורותיו אחריו}}.}}}}.<br />
<br />
עוד התבטא [[הרבי]]{{הערה|לקו"ש חלק ל"ט עמ' 347.}} שהשולחן ערוך שחיבר הבית יוסף הוא היסוד ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], כשם ש[[הטור]] הוא היסוד לה[[בית יוסף]].<br />
<br />
הרבי סיפר{{הערה|בסעודת ליל שמיני עצרת [[תשכ"ז]]}} פעם כי: {{ציטוטון|מצינו שכאשר הופיע חיבורו של הבית-יוסף (שהביא את כל המקורות כו'), התרעם אחד מחבריו וטען "שספר זה ממעט הבקיאות", ולכן "גזר על תלמידיו שלא ילמדו כו'", עד שאירע שנעלם ממנו ענין מסויים שלמד בעבר, ולא היה יכול למוצאו, ובסופו של דבר מצאו ב"בית-יוסף", ואז התיר לתלמידיו לעיין בו, בראותו ש"מן השמים רוצים שספר בית יוסף יתפשט בעולם"}}.<br />
<br />
הרבי הזכיר{{הערה|ש"פ עקב כ' מנחם אב תשי"ג.}} גם את בדורו של הבית יוסף היו שלשה גדולי ישראל שהיו ראויים לזכות לחבר את השולחן ערוך, ומתוכם נבחר דווקא הבית יוסף{{הערה|שם הגדולים ל[[החיד"א]] מערך ספרים ערך בית יוסף.}}.<br />
<br />
בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף ו[[הרמ"א]], מחברי השולחן ערוך: "לאורם נלך עד משיח צדקנו"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&hilite=39bd6739-48b3-433a-a9dc-25a85c9e55ac&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&pgnum=557 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק א' עמ' 552.]}}.<br />
<br />
בשבת פרשת ויגש [[תשמ"ח]], דבר הרבי אודות הבית יוסף, והזכיר שזוהי שנת החמש מאות להולדתו, ואמר שיהי רצון שתהיה בזה התעוררות, ויש להוסיף בלימוד ספריו הן ה"בית יוסף" והן ה"שלחן ערוך", הרבי התבטא ש"יש לעורר על כך בכל מקום ומקום", ושהלימוד צריך להביא לידי מעשה{{הערה|ראה באריכות בהתוועדויות תשמ"ח ח"ב עמ' 170, ס"ח ואילך.}}.<br />
<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: יוסף, קארו}}<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:פוסקים]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%95&diff=563775יוסף קארו2022-09-04T20:59:15Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
| שם = רבי יוסף קארו<br />
| כינוי = ה'בית יוסף'<br />
| תמונה=[[קובץ:ציור עתיק על גוויל המיוחס למרן רבינו יוסף בן אפרים קארו.jpg|מרכז|ממוזער| ציור עתיק ומכובד של תואר הוד פני מרן רבי יוסף בן אפרים קארו בעל הבית יוסף וספר שולחן ערוך]]<br />
| מקום לידה = ספרד<br />
| מקום פטירה = [[צפת]], [[ארץ הקודש]]<br />
| תאריך לידה = רמ"ח<br />
| תאריך פטירה = י"ג ניסן של"ה<br />
| מקום פעילות = טורקיה, [[צפת]]<br />
| תקופת פעילות = תחלת תקופת ה[[אחרונים]]<br />
| רבותיו = רבי יעקב בירב<br />
| בני דורו = [[הרמ"א]], רבי [[שלמה לוריא]] המהרש"ל<br />
| חיבוריו = בית יוסף, [[שולחן ערוך]], כסף משנה, בדק הבית, מגיד מישרים, ועוד<br />
| צאצאים = רבי יהודה<br />
}}<br />
<br />
רבי '''יוסף קארו''', מכונה בשם '''"הבית יוסף"''' על שם חיבורו ההלכתי, (רמ"ח - של"ה) היה אחד מפוסקי ההלכה הגדולים ביותר שקמו בעולם היהודי. ידוע בעיקר בשל ספרו "[[שולחן ערוך]]", המהווה את ספר היסוד לפסיקה ההלכתית בקרב כל עדות ישראל בחמש מאות השנים האחרונות.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
<br />
רבי יוסף קארו נולד בשנת ה'רמ"ח לאביו רבי אפרים קארו במדינת [[ספרד]]. בשנת רנ"ב גורשה משפחתו יחד עם יהודי ספרד, ועברה לגור בעיר ליסבון שבפורטוגל, עד שלאחר ארבע שנים גורשו גם משם עם יהודי המקום.<br />
<br />
משפחתו הגיעה לעיר קושטא שבטורקיה, אביו רבי אפרים נפטר לאחר זמן קצר. לאחר פטירת אביו הוא עבר להתגורר בבית דודו רבי יצחק קארו לאחר פטירת דודו עבר מקושטא לאדריאנופול והתחתן עם בתו של רבי חיים איבן אלבלג, שנפטרה זמן קצר לאחר מכן. לאחר זמן התחתן שוב עם בתו של רבי יצחק סבע.<br />
<br />
בשנים הבאות הוא עבר לעיר ניקופול שבבולגריה, פתח שם ישיבה, והחל בכתיבת ספרו המפורסם על ה'טור' - הבית יוסף. הוא למד תורה אצל מגיד משמים, שהורה לו לעבור להתגורר ב[[צפת]] שב[[ארץ ישראל]], בהגיעו לארץ ישראל הוא נהפך לתלמידו של [[רבי יעקב בירב]], וזכה להיות הראשון מבין ארבעת התלמידים שהוסמכו על ידו עם חידוש הסמיכה.<br />
<br />
בזקנותו נפטרה אשתו השניה, והוא התחתן בשלישית, אז נולד בנו יהודה.<br />
<br />
נפטר ב[[צפת]] ב[[י"ג ניסן]] ה'של"ה בגיל שמונים ושבע, ומנוחתו כבוד בבית העלמין העתיק שבצפת{{הערה|סמוך לקבריהם של [[האר"י]], [[הרמ"ק]] וגדולי צפת באותו דור.}}.<br />
<br />
=== קשריו עם גדולי דורו===<br />
<br />
רבי יוסף קארו היה מחותן עם [[האר"י הקדוש]] שחתן את בתו, עם בנו של הבית יוסף.<br />
<br />
רבי יוסף קארו רצה ללמוד [[קבלה]] מהאר"י אך [[האר"י]] סירב באומרו שמהשמים הועידו לו (לבית יוסף) את העיסוק בתורת [[הקבלה]] על פי שיטת [[הרמ"ק]]. רבי יוסף קארו המשיך להפציר בו עד שיום אחד בא האריז"ל ללמד את רבי יוסף קארו [[קבלה]] ובדיוק כשהתחיל נרדם רבי יוסף קארו, ואז אמר לו [[האר"י]] שמהשמים הראו לו (לרבי יוסף קארו) שאינו ראוי ללמוד [[קבלה]] משיטתו אלא משיטת [[הרמ"ק]].<br />
<br />
היה ידידו של רבי שלמה אלקבץ, הוא גם היה רבו של [[הרמ"ק]] ב[[נגלה]] ותלמידו של [[הרמ"ק]] ב[[קבלה]].<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
===בית יוסף===<br />
<br />
לאחר שפורסם ספרו של רבי יעקב בן הרא"ש - ה[[טור]], הוא נהפך לספר העיקרי שפוסק הלכות, אמנם, רבי יעקב פסק בעיקר כדעת אביו [[הרא"ש]], שפסקיו היו לפי דעת [[בעל התוספות]], אמנם פוסקי ספרד שבדור זה, היו צריכים ספר שיפסוק בעיקר לפי פסקי בני ספרד. לכן כתב ה"בית יוסף" את ספרו זה, כפירוש לטור, בו הוא מביא בתחלה את דברי הגמרא והראשונים, ואח"כ פוסק לפי דעתו, ע"פ הכרעה בין שלשת הפוסקים, בדרך כלל כשניים מהם או כפשרה שמביא.<br />
<br />
אמנם על שיטה זו חלקו חכמי אשכנז שבדור ההוא, ובעיקר [[הרמ"א]] שלכן כתב את ספרו "המפה" על השולחן ערוך, מכיוון שהבית יוסף פסק יותר כ[[הרי"ף]] ו[[הרמב"ם]] הספרדים ופחות כ[[הרא"ש]] האשכנזי.<br />
<br />
===בדק הבית===<br />
<br />
כמה שנים לאחר כתיבת ה"בית יוסף", החליט רבי יוסף קארו לתקנו ולשפרו, בחיבור נוסף שחיבר עליו בשם "בדק הבית", שכלל תיקונים והגהות ל"בית יוסף".<br />
<br />
===שולחן ערוך===<br />
{{ערך מורחב|שולחן ערוך}}<br />
[[קובץ:שו''ע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק אבן העזר משולחן ערוך של הבית יוסף שנדפס בקפוסט תקע"ג]]<br />
לאחר שחיבר את ספרו ה'''בית יוסף''', שנכתב על סדר ה'ארבעה טורים', לרבי יעקב בן הרא"ש, וכלל פסיקות הלכתיות במחלוקות שבין [[הרי"ף]], [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]] לפי דעת הרוב מביניהם, חיבר הבית יוסף 'קיצור' לספרו, וקראו בשם '''[[שולחן ערוך]]''', במשך השנים נעשה קיצור זה כעיקר, ועיקר לימוד ההלכה בדורות האחרונים נלמד בו.<br />
<br />
לאחר שהתפרסם השולחן ערוך, בו הייתה עיקר הפסיקה לפי פסקי ה[[ראשונים]] הספרדים, כתב [[הרמ"א]]{{הערה|רבי משה איסרליש, שהיה רבה של העיר קראקא ב[[פולין]].}} השגות והגהות על השולחן ערוך, ובהם תיקן פסקים מסויימים לפי פסקי ה[[ראשונים]] השאכנזים ובעלי התוספות, בני אשכנז נוהגים לפסוק לפי הרמ"א, ובמה שהרמ"א לא חלק על ה'בית יוסף' הם פוסקים כ'בית יוסף'.<br />
<br />
===כסף משנה===<br />
<br />
חיבור שכתב ה"בית יוסף" על [[הרמב"ם]], מטרתו הייתה בעיקר לענות על כל השגות [[הראב"ד]] ורבי משה מלוניל, כמו כן הוא גם הסביר קטעים מסוימים קשים ברמב"ם, הבהיר שאלות שהיו יכולות להשאל, והסביר את מקורותיו של הרמב"ם.<br />
<br />
===מגיד מישרים===<br />
<br />
מאמרים בקבלה, ערוכים ע"פ פרשיות השבוע, אותם למד ה"בית יוסף" מפי רבו ה"מגיד" שהתגלה אליו מן השמים.<br />
<br />
===אבקת רוכל===<br />
<br />
שאלות ותשובות מה"בית יוסף".<br />
<br />
== אצל [[רבותינו נשיאנו]] ==<br />
<br />
אדמו"ר הזקן חיבר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]] על בסיס ה[[שולחן ערוך]] של הבית יוסף, בקונטרס אחרון שבשולחנו מזכיר [[אדמו"ר הזקן]] מאות פעמים את הבית יוסף, ומסביר את דעתו במחלוקות מסויימות.<br />
<br />
גם אדמו"ר הצ"צ מפנה מאות פעמים בספר השו"ת שלו לעיין בבית יוסף, כפי שניתן לראות במפתחות לספרי השו"ת שלו.<br />
<br />
===אצל הרבי===<br />
<br />
[[הרבי]] הזכיר בשיחותיו עשרות פעמים את הבית יוסף:<br />
<br />
כמה פעמים{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"א עמ' 176 ובהערה 35 באריכות מסופר אודות הבית יוסף, ועוד הרבה שיחות (ש"פ [[עקב]] [[תשי"ג]], ש"פ צו תשי"ד, פורים תשט"ו, ש"פ חיי שרה תשכ"ב, ש"פ אחרי תשכ"ב, ועוד...).}} הזכיר הרבי, שהבית יוסף היה צריך לזכות לענין [[מסירות נפש]] ולהשרף על [[קידוש ה']], ולאחר מכן נטלו זכות זו ממנו מפני סיבה כלשהי, ובכל-זאת זכה הבית יוסף במקום זה לכתוב את חיבורו - ה[[שולחן ערוך]], {{ציטוטון|שממנו תצא תורה והוראה לכל ישראל{{הערה|כך הלשון בלקו"ש שם. ופעם אחרת התבטא הרבי: {{ציטוטון|הוסיף ונתעלה בלימוד התורה עד שנעשה "פוסק" של כל ישראל בדורו ולדורותיו אחריו}}.}}}}.<br />
<br />
עוד התבטא [[הרבי]]{{הערה|לקו"ש חלק ל"ט עמ' 347.}} שהשולחן ערוך שחיבר הבית יוסף הוא היסוד ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], כשם ש[[הטור]] הוא היסוד לה[[בית יוסף]].<br />
<br />
הרבי סיפר{{הערה|בסעודת ליל שמיני עצרת [[תשכ"ז]]}} פעם כי: {{ציטוטון|מצינו שכאשר הופיע חיבורו של הבית-יוסף (שהביא את כל המקורות כו'), התרעם אחד מחבריו וטען "שספר זה ממעט הבקיאות", ולכן "גזר על תלמידיו שלא ילמדו כו'", עד שאירע שנעלם ממנו ענין מסויים שלמד בעבר, ולא היה יכול למוצאו, ובסופו של דבר מצאו ב"בית-יוסף", ואז התיר לתלמידיו לעיין בו, בראותו ש"מן השמים רוצים שספר בית יוסף יתפשט בעולם"}}.<br />
<br />
הרבי הזכיר{{הערה|ש"פ עקב כ' מנחם אב תשי"ג.}} גם את בדורו של הבית יוסף היו שלשה גדולי ישראל שהיו ראויים לזכות לחבר את השולחן ערוך, ומתוכם נבחר דווקא הבית יוסף{{הערה|שם הגדולים ל[[החיד"א]] מערך ספרים ערך בית יוסף.}}.<br />
<br />
בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף ו[[הרמ"א]], מחברי השולחן ערוך: "לאורם נלך עד משיח צדקנו"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&hilite=39bd6739-48b3-433a-a9dc-25a85c9e55ac&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&pgnum=557 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק א' עמ' 552.]}}.<br />
<br />
בשבת פרשת ויגש [[תשמ"ח]], דבר הרבי אודות הבית יוסף, והזכיר שזוהי שנת החמש מאות להולדתו, ואמר שיהי רצון שתהיה בזה התעוררות, ויש להוסיף בלימוד ספריו הן ה"בית יוסף" והן ה"שלחן ערוך", הרבי התבטא ש"יש לעורר על כך בכל מקום ומקום", ושהלימוד צריך להביא לידי מעשה{{הערה|ראה באריכות בהתוועדויות תשמ"ח ח"ב עמ' 170, ס"ח ואילך.}}.<br />
<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: יוסף, קארו}}<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:פוסקים]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%95&diff=563774יוסף קארו2022-09-04T20:58:36Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
| שם = רבי יוסף קארו<br />
| כינוי = ה'בית יוסף'<br />
| תמונה=[[קובץ:ציור עתיק על גוויל המיוחס למרן רבינו יוסף בן אפרים קארו.jpg|ציור עתיק ומכובד של תואר הוד פני מרן רבי יוסף בן אפרים קארו בעל הבית יוסף וספר שולחן ערוך]]<br />
| מקום לידה = ספרד<br />
| מקום פטירה = [[צפת]], [[ארץ הקודש]]<br />
| תאריך לידה = רמ"ח<br />
| תאריך פטירה = י"ג ניסן של"ה<br />
| מקום פעילות = טורקיה, [[צפת]]<br />
| תקופת פעילות = תחלת תקופת ה[[אחרונים]]<br />
| רבותיו = רבי יעקב בירב<br />
| בני דורו = [[הרמ"א]], רבי [[שלמה לוריא]] המהרש"ל<br />
| חיבוריו = בית יוסף, [[שולחן ערוך]], כסף משנה, בדק הבית, מגיד מישרים, ועוד<br />
| צאצאים = רבי יהודה<br />
}}<br />
<br />
רבי '''יוסף קארו''', מכונה בשם '''"הבית יוסף"''' על שם חיבורו ההלכתי, (רמ"ח - של"ה) היה אחד מפוסקי ההלכה הגדולים ביותר שקמו בעולם היהודי. ידוע בעיקר בשל ספרו "[[שולחן ערוך]]", המהווה את ספר היסוד לפסיקה ההלכתית בקרב כל עדות ישראל בחמש מאות השנים האחרונות.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
<br />
רבי יוסף קארו נולד בשנת ה'רמ"ח לאביו רבי אפרים קארו במדינת [[ספרד]]. בשנת רנ"ב גורשה משפחתו יחד עם יהודי ספרד, ועברה לגור בעיר ליסבון שבפורטוגל, עד שלאחר ארבע שנים גורשו גם משם עם יהודי המקום.<br />
<br />
משפחתו הגיעה לעיר קושטא שבטורקיה, אביו רבי אפרים נפטר לאחר זמן קצר. לאחר פטירת אביו הוא עבר להתגורר בבית דודו רבי יצחק קארו לאחר פטירת דודו עבר מקושטא לאדריאנופול והתחתן עם בתו של רבי חיים איבן אלבלג, שנפטרה זמן קצר לאחר מכן. לאחר זמן התחתן שוב עם בתו של רבי יצחק סבע.<br />
<br />
בשנים הבאות הוא עבר לעיר ניקופול שבבולגריה, פתח שם ישיבה, והחל בכתיבת ספרו המפורסם על ה'טור' - הבית יוסף. הוא למד תורה אצל מגיד משמים, שהורה לו לעבור להתגורר ב[[צפת]] שב[[ארץ ישראל]], בהגיעו לארץ ישראל הוא נהפך לתלמידו של [[רבי יעקב בירב]], וזכה להיות הראשון מבין ארבעת התלמידים שהוסמכו על ידו עם חידוש הסמיכה.<br />
<br />
בזקנותו נפטרה אשתו השניה, והוא התחתן בשלישית, אז נולד בנו יהודה.<br />
<br />
נפטר ב[[צפת]] ב[[י"ג ניסן]] ה'של"ה בגיל שמונים ושבע, ומנוחתו כבוד בבית העלמין העתיק שבצפת{{הערה|סמוך לקבריהם של [[האר"י]], [[הרמ"ק]] וגדולי צפת באותו דור.}}.<br />
<br />
=== קשריו עם גדולי דורו===<br />
<br />
רבי יוסף קארו היה מחותן עם [[האר"י הקדוש]] שחתן את בתו, עם בנו של הבית יוסף.<br />
<br />
רבי יוסף קארו רצה ללמוד [[קבלה]] מהאר"י אך [[האר"י]] סירב באומרו שמהשמים הועידו לו (לבית יוסף) את העיסוק בתורת [[הקבלה]] על פי שיטת [[הרמ"ק]]. רבי יוסף קארו המשיך להפציר בו עד שיום אחד בא האריז"ל ללמד את רבי יוסף קארו [[קבלה]] ובדיוק כשהתחיל נרדם רבי יוסף קארו, ואז אמר לו [[האר"י]] שמהשמים הראו לו (לרבי יוסף קארו) שאינו ראוי ללמוד [[קבלה]] משיטתו אלא משיטת [[הרמ"ק]].<br />
<br />
היה ידידו של רבי שלמה אלקבץ, הוא גם היה רבו של [[הרמ"ק]] ב[[נגלה]] ותלמידו של [[הרמ"ק]] ב[[קבלה]].<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
===בית יוסף===<br />
<br />
לאחר שפורסם ספרו של רבי יעקב בן הרא"ש - ה[[טור]], הוא נהפך לספר העיקרי שפוסק הלכות, אמנם, רבי יעקב פסק בעיקר כדעת אביו [[הרא"ש]], שפסקיו היו לפי דעת [[בעל התוספות]], אמנם פוסקי ספרד שבדור זה, היו צריכים ספר שיפסוק בעיקר לפי פסקי בני ספרד. לכן כתב ה"בית יוסף" את ספרו זה, כפירוש לטור, בו הוא מביא בתחלה את דברי הגמרא והראשונים, ואח"כ פוסק לפי דעתו, ע"פ הכרעה בין שלשת הפוסקים, בדרך כלל כשניים מהם או כפשרה שמביא.<br />
<br />
אמנם על שיטה זו חלקו חכמי אשכנז שבדור ההוא, ובעיקר [[הרמ"א]] שלכן כתב את ספרו "המפה" על השולחן ערוך, מכיוון שהבית יוסף פסק יותר כ[[הרי"ף]] ו[[הרמב"ם]] הספרדים ופחות כ[[הרא"ש]] האשכנזי.<br />
<br />
===בדק הבית===<br />
<br />
כמה שנים לאחר כתיבת ה"בית יוסף", החליט רבי יוסף קארו לתקנו ולשפרו, בחיבור נוסף שחיבר עליו בשם "בדק הבית", שכלל תיקונים והגהות ל"בית יוסף".<br />
<br />
===שולחן ערוך===<br />
{{ערך מורחב|שולחן ערוך}}<br />
[[קובץ:שו''ע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק אבן העזר משולחן ערוך של הבית יוסף שנדפס בקפוסט תקע"ג]]<br />
לאחר שחיבר את ספרו ה'''בית יוסף''', שנכתב על סדר ה'ארבעה טורים', לרבי יעקב בן הרא"ש, וכלל פסיקות הלכתיות במחלוקות שבין [[הרי"ף]], [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]] לפי דעת הרוב מביניהם, חיבר הבית יוסף 'קיצור' לספרו, וקראו בשם '''[[שולחן ערוך]]''', במשך השנים נעשה קיצור זה כעיקר, ועיקר לימוד ההלכה בדורות האחרונים נלמד בו.<br />
<br />
לאחר שהתפרסם השולחן ערוך, בו הייתה עיקר הפסיקה לפי פסקי ה[[ראשונים]] הספרדים, כתב [[הרמ"א]]{{הערה|רבי משה איסרליש, שהיה רבה של העיר קראקא ב[[פולין]].}} השגות והגהות על השולחן ערוך, ובהם תיקן פסקים מסויימים לפי פסקי ה[[ראשונים]] השאכנזים ובעלי התוספות, בני אשכנז נוהגים לפסוק לפי הרמ"א, ובמה שהרמ"א לא חלק על ה'בית יוסף' הם פוסקים כ'בית יוסף'.<br />
<br />
===כסף משנה===<br />
<br />
חיבור שכתב ה"בית יוסף" על [[הרמב"ם]], מטרתו הייתה בעיקר לענות על כל השגות [[הראב"ד]] ורבי משה מלוניל, כמו כן הוא גם הסביר קטעים מסוימים קשים ברמב"ם, הבהיר שאלות שהיו יכולות להשאל, והסביר את מקורותיו של הרמב"ם.<br />
<br />
===מגיד מישרים===<br />
<br />
מאמרים בקבלה, ערוכים ע"פ פרשיות השבוע, אותם למד ה"בית יוסף" מפי רבו ה"מגיד" שהתגלה אליו מן השמים.<br />
<br />
===אבקת רוכל===<br />
<br />
שאלות ותשובות מה"בית יוסף".<br />
<br />
== אצל [[רבותינו נשיאנו]] ==<br />
<br />
אדמו"ר הזקן חיבר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]] על בסיס ה[[שולחן ערוך]] של הבית יוסף, בקונטרס אחרון שבשולחנו מזכיר [[אדמו"ר הזקן]] מאות פעמים את הבית יוסף, ומסביר את דעתו במחלוקות מסויימות.<br />
<br />
גם אדמו"ר הצ"צ מפנה מאות פעמים בספר השו"ת שלו לעיין בבית יוסף, כפי שניתן לראות במפתחות לספרי השו"ת שלו.<br />
<br />
===אצל הרבי===<br />
<br />
[[הרבי]] הזכיר בשיחותיו עשרות פעמים את הבית יוסף:<br />
<br />
כמה פעמים{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"א עמ' 176 ובהערה 35 באריכות מסופר אודות הבית יוסף, ועוד הרבה שיחות (ש"פ [[עקב]] [[תשי"ג]], ש"פ צו תשי"ד, פורים תשט"ו, ש"פ חיי שרה תשכ"ב, ש"פ אחרי תשכ"ב, ועוד...).}} הזכיר הרבי, שהבית יוסף היה צריך לזכות לענין [[מסירות נפש]] ולהשרף על [[קידוש ה']], ולאחר מכן נטלו זכות זו ממנו מפני סיבה כלשהי, ובכל-זאת זכה הבית יוסף במקום זה לכתוב את חיבורו - ה[[שולחן ערוך]], {{ציטוטון|שממנו תצא תורה והוראה לכל ישראל{{הערה|כך הלשון בלקו"ש שם. ופעם אחרת התבטא הרבי: {{ציטוטון|הוסיף ונתעלה בלימוד התורה עד שנעשה "פוסק" של כל ישראל בדורו ולדורותיו אחריו}}.}}}}.<br />
<br />
עוד התבטא [[הרבי]]{{הערה|לקו"ש חלק ל"ט עמ' 347.}} שהשולחן ערוך שחיבר הבית יוסף הוא היסוד ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], כשם ש[[הטור]] הוא היסוד לה[[בית יוסף]].<br />
<br />
הרבי סיפר{{הערה|בסעודת ליל שמיני עצרת [[תשכ"ז]]}} פעם כי: {{ציטוטון|מצינו שכאשר הופיע חיבורו של הבית-יוסף (שהביא את כל המקורות כו'), התרעם אחד מחבריו וטען "שספר זה ממעט הבקיאות", ולכן "גזר על תלמידיו שלא ילמדו כו'", עד שאירע שנעלם ממנו ענין מסויים שלמד בעבר, ולא היה יכול למוצאו, ובסופו של דבר מצאו ב"בית-יוסף", ואז התיר לתלמידיו לעיין בו, בראותו ש"מן השמים רוצים שספר בית יוסף יתפשט בעולם"}}.<br />
<br />
הרבי הזכיר{{הערה|ש"פ עקב כ' מנחם אב תשי"ג.}} גם את בדורו של הבית יוסף היו שלשה גדולי ישראל שהיו ראויים לזכות לחבר את השולחן ערוך, ומתוכם נבחר דווקא הבית יוסף{{הערה|שם הגדולים ל[[החיד"א]] מערך ספרים ערך בית יוסף.}}.<br />
<br />
בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף ו[[הרמ"א]], מחברי השולחן ערוך: "לאורם נלך עד משיח צדקנו"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&hilite=39bd6739-48b3-433a-a9dc-25a85c9e55ac&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&pgnum=557 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק א' עמ' 552.]}}.<br />
<br />
בשבת פרשת ויגש [[תשמ"ח]], דבר הרבי אודות הבית יוסף, והזכיר שזוהי שנת החמש מאות להולדתו, ואמר שיהי רצון שתהיה בזה התעוררות, ויש להוסיף בלימוד ספריו הן ה"בית יוסף" והן ה"שלחן ערוך", הרבי התבטא ש"יש לעורר על כך בכל מקום ומקום", ושהלימוד צריך להביא לידי מעשה{{הערה|ראה באריכות בהתוועדויות תשמ"ח ח"ב עמ' 170, ס"ח ואילך.}}.<br />
<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: יוסף, קארו}}<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:פוסקים]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8_%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7_%D7%A2%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A1_%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%95.jpg&diff=563772קובץ:ציור עתיק על גוויל המיוחס למרן רבינו יוסף בן אפרים קארו.jpg2022-09-04T20:54:11Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div></div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%92%D7%A8&diff=563693שיחת משתמש:מזרחי ורדיגר2022-09-04T14:40:27Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 09:09, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ב 09:09, 23 ביוני 2022 (UTC)<br />
<br />
== בת עמי (רשת בתי כנסת ושיעורי תורה) ==<br />
<br />
{{הועבר לארגז חול|בת עמי (רשת בתי כנסת ושיעורי תורה)}}בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג בתמוז ה'תשפ"ב • 18:06, 12 ביולי 2022 (UTC)<br />
<br />
== אזהרה ==<br />
<br />
{{אזהרה 2|אריאל שרון}} --[[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">זינגען א ניגן</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">הדברן החסידי</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] , [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 18:46, 12 ביולי 2022 (UTC)<br />
<br />
== תחשוב טוב יהיה טוב ==<br />
<br />
לא נהוג להכניס לפתגמים חסידים דברים מהסוג הזה . ובכלל לא נהוג לערב חרדים במושגים חב"דים --[[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">זינגען א ניגן</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">הדברן החסידי</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] , [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 15:22, 13 ביולי 2022 (UTC)<br />
==אם הייתי==<br />
אם הייתי מפעיל מערכת הייתי מוחק אותך מזמןןןןןןןןןןןןן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחת משתמש]] ~ <font size="2"><span style="color:#0000FF;"> יחי המלך המשיח!</span></font> 13:58, 4 בספטמבר 2022 (UTC)<br />
::אני יודע שהאמת כואבת תתרגל לקבל האמת [[משתמש:מזרחי ורדיגר|מזרחי ורדיגר]] - [[שיחת משתמש:מזרחי ורדיגר|שיחה]], 14:00, ח' באלול, ה'תשפ"ב 14:00, 4 בספטמבר 2022 (UTC)מזרחי ורדיגר<br />
:::חחח בר יעקוב. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחת משתמש]] ~ <font size="2"><span style="color:#0000FF;"> יחי המלך המשיח!</span></font> 14:02, 4 בספטמבר 2022 (UTC)<br />
:::בר יעקוב . אני מסכים עם בן מלמד ואני מזהיר אותך . עוד חריגה . והקטנה ביותר . מהכללים . נחסמת לחודש . --- [[משתמש:לוחם חב"די|<font face="Guttman vilna">לוחם חב"די</font>]] - [[שיחת משתמש:לוחם חב"די|<font face="Guttman vilna">יצאנו למלחמה</font>]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|<font face="Guttman vilna">הקרב על הגדלת חב"דפדיה</font>]] 14:16, 4 בספטמבר 2022 (UTC)<br />
:::::לוחם. איפה ראית שאני חורג מהכללים תיקנתי את אברג'ל לאברז'ל כפי המקור, זה חריגה מהכללים, סתם יוסף בן מלמד מחפש אותי מהקנאה ועין צרה שלו. שילמד לפרגן. בברכה [[משתמש:מזרחי ורדיגר|מזרחי ורדיגר]] - [[שיחת משתמש:מזרחי ורדיגר|שיחה]], 14:20, ח' באלול, ה'תשפ"ב 14:20, 4 בספטמבר 2022 (UTC)מזרחי ורדיגר<br />
::::::א. אנחנו לא מדברים על העריכה הזו ספציפית אלא בכלל על ה'תיקונים' שלך בנושא הפאות לדוגמא. כאן אין מקום ל'תיקונים' מעין אלו! ב. בנוגע ל[[יורם אברז'ל]] לא צריך לשנות את השם, יש קישור מאברז'ל לאברג'ל וזה מספיק. ג. אני בעד שתכתוב אבל בצורה מכבדת וללא עבירה על הכללים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחת משתמש]] ~ <font size="2"><span style="color:#0000FF;"> יחי המלך המשיח!</span></font> 14:25, 4 בספטמבר 2022 (UTC)<br />
:::::::עכשיו שהסברת לי בסבלנות אני מבין תודה רבה, ב. לא הבנתי בענין הפאה הנראית מה הבעיה איפה לא כתבתי טוב תסביר לי תודה. בברכה [[משתמש:מזרחי ורדיגר|מזרחי ורדיגר]] - [[שיחת משתמש:מזרחי ורדיגר|שיחה]], 14:27, ח' באלול, ה'תשפ"ב 14:27, 4 בספטמבר 2022 (UTC)מזרחי ורדיגר<br />
::::::::א.בשמחה! ב. למשל העריכה ה[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%AA/563651 זאת] שמחקת את המילה 'הרבנית'. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחת משתמש]] ~ <font size="2"><span style="color:#0000FF;"> יחי המלך המשיח!</span></font> 14:34, 4 בספטמבר 2022 (UTC)<br />
::: מרת יותר מכובד פי כמה מהרבנית ראה שו"ת הרשב"א החדשות בהוספות, אבל לא אתווכח איתך. תודה. [[משתמש:מזרחי ורדיגר|מזרחי ורדיגר]] - [[שיחת משתמש:מזרחי ורדיגר|שיחה]], 14:40, ח' באלול, ה'תשפ"ב 14:40, 4 בספטמבר 2022 (UTC)מזרחי ורדיגר<br />
<br />
==זה בשבילך==<br />
[[יורם אברז'ל|הקישור שרצית!]] ([[יורם אברז'ל]]). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחת משתמש]] ~ <font size="2"><span style="color:#0000FF;"> יחי המלך המשיח!</span></font> 14:18, 4 בספטמבר 2022 (UTC)</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%92%D7%A8&diff=563689שיחת משתמש:מזרחי ורדיגר2022-09-04T14:27:46Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 09:09, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ב 09:09, 23 ביוני 2022 (UTC)<br />
<br />
== בת עמי (רשת בתי כנסת ושיעורי תורה) ==<br />
<br />
{{הועבר לארגז חול|בת עמי (רשת בתי כנסת ושיעורי תורה)}}בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג בתמוז ה'תשפ"ב • 18:06, 12 ביולי 2022 (UTC)<br />
<br />
== אזהרה ==<br />
<br />
{{אזהרה 2|אריאל שרון}} --[[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">זינגען א ניגן</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">הדברן החסידי</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] , [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 18:46, 12 ביולי 2022 (UTC)<br />
<br />
== תחשוב טוב יהיה טוב ==<br />
<br />
לא נהוג להכניס לפתגמים חסידים דברים מהסוג הזה . ובכלל לא נהוג לערב חרדים במושגים חב"דים --[[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">זינגען א ניגן</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">הדברן החסידי</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] , [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 15:22, 13 ביולי 2022 (UTC)<br />
==אם הייתי==<br />
אם הייתי מפעיל מערכת הייתי מוחק אותך מזמןןןןןןןןןןןןן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחת משתמש]] ~ <font size="2"><span style="color:#0000FF;"> יחי המלך המשיח!</span></font> 13:58, 4 בספטמבר 2022 (UTC)<br />
::אני יודע שהאמת כואבת תתרגל לקבל האמת [[משתמש:מזרחי ורדיגר|מזרחי ורדיגר]] - [[שיחת משתמש:מזרחי ורדיגר|שיחה]], 14:00, ח' באלול, ה'תשפ"ב 14:00, 4 בספטמבר 2022 (UTC)מזרחי ורדיגר<br />
:::חחח בר יעקוב. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחת משתמש]] ~ <font size="2"><span style="color:#0000FF;"> יחי המלך המשיח!</span></font> 14:02, 4 בספטמבר 2022 (UTC)<br />
:::בר יעקוב . אני מסכים עם בן מלמד ואני מזהיר אותך . עוד חריגה . והקטנה ביותר . מהכללים . נחסמת לחודש . --- [[משתמש:לוחם חב"די|<font face="Guttman vilna">לוחם חב"די</font>]] - [[שיחת משתמש:לוחם חב"די|<font face="Guttman vilna">יצאנו למלחמה</font>]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|<font face="Guttman vilna">הקרב על הגדלת חב"דפדיה</font>]] 14:16, 4 בספטמבר 2022 (UTC)<br />
:::::לוחם. איפה ראית שאני חורג מהכללים תיקנתי את אברג'ל לאברז'ל כפי המקור, זה חריגה מהכללים, סתם יוסף בן מלמד מחפש אותי מהקנאה ועין צרה שלו. שילמד לפרגן. בברכה [[משתמש:מזרחי ורדיגר|מזרחי ורדיגר]] - [[שיחת משתמש:מזרחי ורדיגר|שיחה]], 14:20, ח' באלול, ה'תשפ"ב 14:20, 4 בספטמבר 2022 (UTC)מזרחי ורדיגר<br />
::::::א. אנחנו לא מדברים על העריכה הזו ספציפית אלא בכלל על ה'תיקונים' שלך בנושא הפאות לדוגמא. כאן אין מקום ל'תיקונים' מעין אלו! ב. בנוגע ל[[יורם אברז'ל]] לא צריך לשנות את השם, יש קישור מאברז'ל לאברג'ל וזה מספיק. ג. אני בעד שתכתוב אבל בצורה מכבדת וללא עבירה על הכללים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחת משתמש]] ~ <font size="2"><span style="color:#0000FF;"> יחי המלך המשיח!</span></font> 14:25, 4 בספטמבר 2022 (UTC)<br />
::::עכשיו שהסברת לי בסבלנות אני מבין תודה רבה, ב. לא הבנתי בענין הפאה הנראית מה הבעיה איפה לא כתבתי טוב תסביר לי תודה. בברכה [[משתמש:מזרחי ורדיגר|מזרחי ורדיגר]] - [[שיחת משתמש:מזרחי ורדיגר|שיחה]], 14:27, ח' באלול, ה'תשפ"ב 14:27, 4 בספטמבר 2022 (UTC)מזרחי ורדיגר<br />
<br />
==זה בשבילך==<br />
[[יורם אברז'ל|הקישור שרצית!]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחת משתמש]] ~ <font size="2"><span style="color:#0000FF;"> יחי המלך המשיח!</span></font> 14:18, 4 בספטמבר 2022 (UTC)</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%92%D7%A8&diff=563685שיחת משתמש:מזרחי ורדיגר2022-09-04T14:20:40Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 09:09, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ב 09:09, 23 ביוני 2022 (UTC)<br />
<br />
== בת עמי (רשת בתי כנסת ושיעורי תורה) ==<br />
<br />
{{הועבר לארגז חול|בת עמי (רשת בתי כנסת ושיעורי תורה)}}בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג בתמוז ה'תשפ"ב • 18:06, 12 ביולי 2022 (UTC)<br />
<br />
== אזהרה ==<br />
<br />
{{אזהרה 2|אריאל שרון}} --[[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">זינגען א ניגן</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">הדברן החסידי</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] , [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 18:46, 12 ביולי 2022 (UTC)<br />
<br />
== תחשוב טוב יהיה טוב ==<br />
<br />
לא נהוג להכניס לפתגמים חסידים דברים מהסוג הזה . ובכלל לא נהוג לערב חרדים במושגים חב"דים --[[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">זינגען א ניגן</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">הדברן החסידי</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] , [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 15:22, 13 ביולי 2022 (UTC)<br />
==אם הייתי==<br />
אם הייתי מפעיל מערכת הייתי מוחק אותך מזמןןןןןןןןןןןןן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחת משתמש]] ~ <font size="2"><span style="color:#0000FF;"> יחי המלך המשיח!</span></font> 13:58, 4 בספטמבר 2022 (UTC)<br />
::אני יודע שהאמת כואבת תתרגל לקבל האמת [[משתמש:מזרחי ורדיגר|מזרחי ורדיגר]] - [[שיחת משתמש:מזרחי ורדיגר|שיחה]], 14:00, ח' באלול, ה'תשפ"ב 14:00, 4 בספטמבר 2022 (UTC)מזרחי ורדיגר<br />
:::חחח בר יעקוב. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחת משתמש]] ~ <font size="2"><span style="color:#0000FF;"> יחי המלך המשיח!</span></font> 14:02, 4 בספטמבר 2022 (UTC)<br />
:::בר יעקוב . אני מסכים עם בן מלמד ואני מזהיר אותך . עוד חריגה . והקטנה ביותר . מהכללים . נחסמת לחודש . --- [[משתמש:לוחם חב"די|<font face="Guttman vilna">לוחם חב"די</font>]] - [[שיחת משתמש:לוחם חב"די|<font face="Guttman vilna">יצאנו למלחמה</font>]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|<font face="Guttman vilna">הקרב על הגדלת חב"דפדיה</font>]] 14:16, 4 בספטמבר 2022 (UTC)<br />
:::::לוחם. איפה ראית שאני חורג מהכללים תיקנתי את אברג'ל לאברז'ל כפי המקור, זה חריגה מהכללים, סתם יוסף בן מלמד מחפש אותי מהקנאה ועין צרה שלו. שילמד לפרגן. בברכה [[משתמש:מזרחי ורדיגר|מזרחי ורדיגר]] - [[שיחת משתמש:מזרחי ורדיגר|שיחה]], 14:20, ח' באלול, ה'תשפ"ב 14:20, 4 בספטמבר 2022 (UTC)מזרחי ורדיגר<br />
<br />
==זה בשבילך==<br />
[[יורם אברז'ל|הקישור שרצית!]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחת משתמש]] ~ <font size="2"><span style="color:#0000FF;"> יחי המלך המשיח!</span></font> 14:18, 4 בספטמבר 2022 (UTC)</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%92%D7%A8&diff=563684שיחת משתמש:מזרחי ורדיגר2022-09-04T14:20:15Z<p>מזרחי ורדיגר: /* אם הייתי */</p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 09:09, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ב 09:09, 23 ביוני 2022 (UTC)<br />
<br />
== בת עמי (רשת בתי כנסת ושיעורי תורה) ==<br />
<br />
{{הועבר לארגז חול|בת עמי (רשת בתי כנסת ושיעורי תורה)}}בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג בתמוז ה'תשפ"ב • 18:06, 12 ביולי 2022 (UTC)<br />
<br />
== אזהרה ==<br />
<br />
{{אזהרה 2|אריאל שרון}} --[[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">זינגען א ניגן</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">הדברן החסידי</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] , [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 18:46, 12 ביולי 2022 (UTC)<br />
<br />
== תחשוב טוב יהיה טוב ==<br />
<br />
לא נהוג להכניס לפתגמים חסידים דברים מהסוג הזה . ובכלל לא נהוג לערב חרדים במושגים חב"דים --[[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">זינגען א ניגן</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">הדברן החסידי</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] , [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 15:22, 13 ביולי 2022 (UTC)<br />
==אם הייתי==<br />
אם הייתי מפעיל מערכת הייתי מוחק אותך מזמןןןןןןןןןןןןן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחת משתמש]] ~ <font size="2"><span style="color:#0000FF;"> יחי המלך המשיח!</span></font> 13:58, 4 בספטמבר 2022 (UTC)<br />
::אני יודע שהאמת כואבת תתרגל לקבל האמת [[משתמש:מזרחי ורדיגר|מזרחי ורדיגר]] - [[שיחת משתמש:מזרחי ורדיגר|שיחה]], 14:00, ח' באלול, ה'תשפ"ב 14:00, 4 בספטמבר 2022 (UTC)מזרחי ורדיגר<br />
:::חחח בר יעקוב. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחת משתמש]] ~ <font size="2"><span style="color:#0000FF;"> יחי המלך המשיח!</span></font> 14:02, 4 בספטמבר 2022 (UTC)<br />
:::בר יעקוב . אני מסכים עם בן מלמד ואני מזהיר אותך . עוד חריגה . והקטנה ביותר . מהכללים . נחסמת לחודש . --- [[משתמש:לוחם חב"די|<font face="Guttman vilna">לוחם חב"די</font>]] - [[שיחת משתמש:לוחם חב"די|<font face="Guttman vilna">יצאנו למלחמה</font>]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|<font face="Guttman vilna">הקרב על הגדלת חב"דפדיה</font>]] 14:16, 4 בספטמבר 2022 (UTC)<br />
לוחם. איפה ראית שאני חורג מהכללים תיקנתי את אברג'ל לאברז'ל כפי המקור, זה חריגה מהכללים, סתם יוסף בן מלמד מחפש אותי מהקנאה ועין צרה שלו. שילמד לפרגן. בברכה [[משתמש:מזרחי ורדיגר|מזרחי ורדיגר]] - [[שיחת משתמש:מזרחי ורדיגר|שיחה]], 14:20, ח' באלול, ה'תשפ"ב 14:20, 4 בספטמבר 2022 (UTC)מזרחי ורדיגר<br />
<br />
==זה בשבילך==<br />
[[יורם אברז'ל|הקישור שרצית!]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחת משתמש]] ~ <font size="2"><span style="color:#0000FF;"> יחי המלך המשיח!</span></font> 14:18, 4 בספטמבר 2022 (UTC)</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%92%D7%A8&diff=563675שיחת משתמש:מזרחי ורדיגר2022-09-04T14:00:34Z<p>מזרחי ורדיגר: /* אם הייתי */</p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 09:09, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ב 09:09, 23 ביוני 2022 (UTC)<br />
<br />
== בת עמי (רשת בתי כנסת ושיעורי תורה) ==<br />
<br />
{{הועבר לארגז חול|בת עמי (רשת בתי כנסת ושיעורי תורה)}}בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג בתמוז ה'תשפ"ב • 18:06, 12 ביולי 2022 (UTC)<br />
<br />
== אזהרה ==<br />
<br />
{{אזהרה 2|אריאל שרון}} --[[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">זינגען א ניגן</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">הדברן החסידי</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] , [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 18:46, 12 ביולי 2022 (UTC)<br />
<br />
== תחשוב טוב יהיה טוב ==<br />
<br />
לא נהוג להכניס לפתגמים חסידים דברים מהסוג הזה . ובכלל לא נהוג לערב חרדים במושגים חב"דים --[[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">זינגען א ניגן</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">הדברן החסידי</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] , [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 15:22, 13 ביולי 2022 (UTC)<br />
==אם הייתי==<br />
אם הייתי מפעיל מערכת הייתי מוחק אותך מזמןןןןןןןןןןןןן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחת משתמש]] ~ <font size="2"><span style="color:#0000FF;"> יחי המלך המשיח!</span></font> 13:58, 4 בספטמבר 2022 (UTC)<br />
:::אני יודע שהאמת כואבת תתרגל לקבל האמת [[משתמש:מזרחי ורדיגר|מזרחי ורדיגר]] - [[שיחת משתמש:מזרחי ורדיגר|שיחה]], 14:00, ח' באלול, ה'תשפ"ב 14:00, 4 בספטמבר 2022 (UTC)מזרחי ורדיגר</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%92%D7%A8&diff=563674שיחת משתמש:מזרחי ורדיגר2022-09-04T14:00:19Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 09:09, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ב 09:09, 23 ביוני 2022 (UTC)<br />
<br />
== בת עמי (רשת בתי כנסת ושיעורי תורה) ==<br />
<br />
{{הועבר לארגז חול|בת עמי (רשת בתי כנסת ושיעורי תורה)}}בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג בתמוז ה'תשפ"ב • 18:06, 12 ביולי 2022 (UTC)<br />
<br />
== אזהרה ==<br />
<br />
{{אזהרה 2|אריאל שרון}} --[[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">זינגען א ניגן</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">הדברן החסידי</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] , [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 18:46, 12 ביולי 2022 (UTC)<br />
<br />
== תחשוב טוב יהיה טוב ==<br />
<br />
לא נהוג להכניס לפתגמים חסידים דברים מהסוג הזה . ובכלל לא נהוג לערב חרדים במושגים חב"דים --[[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">זינגען א ניגן</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">הדברן החסידי</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] , [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 15:22, 13 ביולי 2022 (UTC)<br />
==אם הייתי==<br />
אם הייתי מפעיל מערכת הייתי מוחק אותך מזמןןןןןןןןןןןןן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחת משתמש]] ~ <font size="2"><span style="color:#0000FF;"> יחי המלך המשיח!</span></font> 13:58, 4 בספטמבר 2022 (UTC)<br />
:::אני יודע שהאמת כואבת תתרגל לקבל האמת[[משתמש:מזרחי ורדיגר|מזרחי ורדיגר]] - [[שיחת משתמש:מזרחי ורדיגר|שיחה]], 14:00, ח' באלול, ה'תשפ"ב 14:00, 4 בספטמבר 2022 (UTC)מזרחי ורדיגר</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%92%D7%A8&diff=563673שיחת משתמש:מזרחי ורדיגר2022-09-04T13:59:45Z<p>מזרחי ורדיגר: /* אם הייתי */</p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 09:09, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ב 09:09, 23 ביוני 2022 (UTC)<br />
<br />
== בת עמי (רשת בתי כנסת ושיעורי תורה) ==<br />
<br />
{{הועבר לארגז חול|בת עמי (רשת בתי כנסת ושיעורי תורה)}}בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג בתמוז ה'תשפ"ב • 18:06, 12 ביולי 2022 (UTC)<br />
<br />
== אזהרה ==<br />
<br />
{{אזהרה 2|אריאל שרון}} --[[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">זינגען א ניגן</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">הדברן החסידי</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] , [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 18:46, 12 ביולי 2022 (UTC)<br />
<br />
== תחשוב טוב יהיה טוב ==<br />
<br />
לא נהוג להכניס לפתגמים חסידים דברים מהסוג הזה . ובכלל לא נהוג לערב חרדים במושגים חב"דים --[[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">זינגען א ניגן</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|<font face="Guttman stam">הדברן החסידי</font>]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] , [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 15:22, 13 ביולי 2022 (UTC)<br />
==אם הייתי==<br />
אם הייתי מפעיל מערכת הייתי מוחק אותך מזמןןןןןןןןןןןןן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחת משתמש]] ~ <font size="2"><span style="color:#0000FF;"> יחי המלך המשיח!</span></font> 13:58, 4 בספטמבר 2022 (UTC)<br />
:::אני יודע שהאמת כואבת תתרגל לקבל האמת</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%92%27%D7%9C&diff=563671יורם אברג'ל2022-09-04T13:58:44Z<p>מזרחי ורדיגר: במקור אברזל</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אברגיל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורם אברז'ל]]<br />
ה[[קבלה|מקובל]] [[הרב]] '''יורם מיכאל אברג'ל''' ([[י"ז בסיוון]] [[תשי"ז]] - [[כ"ז בתשרי]] [[תשע"ו]]), היה ראש מוסדות רב פעלים ב[[נתיבות]], המקורב לחסידות חב"ד ונחשב לתלמיד של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ ובעל מופתים גדול.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ז סיון]] [[תשי"ז]] במושב ברוש להוריו חנניה ורינה, בילדותו למד ב[[בית ספר חב"ד ברוש|בית ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק במושב]], והיה בקשר עם הרב [[ישבעם סגל]] מנהל בית הספר ו[[שליח]] הרבי במקום.<br />
<br />
בצעירותו, למד בישיבת בני עקיבא בכפר מימון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות 'חברון' וישיבת 'הנגב' של ר' יששכר מאיר. עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, החל לעסוק בהפצת תורה ויהדות בסביבתו. ולאחר חתונתו עם זוגתו גאולה, עבר להתגורר ב[[נתיבות]], שם התקרב לרב ישראל אבוחצירא ה'[[בבא סאלי]]' ואף שימשו בחמש שנותיו האחרונות, הקשר בינו לבין הבבא סאלי היה חזק מאוד אפשר למצוא רמז לכך ממה שסיפר "קודם פטירתו של הרב (הבבא סאלי) זכינו שהוא הבטיח לנו בפי קודשו: "לית נגר ולא בר נגר דיפרקינה" (ע"פ לשון הגמרא בעבודה זרה נ, ב), כלומר שלא יהיה שום נגר או בן נגר, ובכלל, שום אדם בעולם, שיוכל להפריד את דביקות האהבה שיש בינינו.<br />
<br />
ב[[כ"ח אדר]] [[תשס"ו]], ביקר הרב אברג'ל בבית משיח – [[770]] והתוועד במקום עם [[תמים|תלמידי התמימים]]. במהלך הביקור ביקש לנצל את ההזדמנות וחתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]]. בהזדמנות זו הוא בירך את הנוכחים ואמר כי "זוהי זכות גדולה להיות בבית מדרשו של קודש הקודשים מלך-המשיח". הרב [[חיים ששון]] הגיש לו את ספרו "ויקרב משיחיה" המלקט עצות מ[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] כיצד לקרב את ה[[גאולה]].<br />
<br />
לאחר התמודדות עם מחלה קשה נפטר בליל ש"ק פרשת בראשית -[[כ"ז בתשרי]] [[תשע"ו]], בן 58. בניו, הרב חיים יוסף דוד והרב ישראל, הוכתרו כממשיכי דרכו.<br />
<br />
==פעילות ציבורית וקירבתו לחב"ד==<br />
ב[[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי]] החל למסור שיעורים בהלכה וב[[חסידות]], ובשנת [[תשמ"ה]] הקים ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם "קול רינה רב פעלים", שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך של גנים ובתי-ספר, לצד [[כולל]]ים לאברכים ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים את רשת החינוך "באר [[מים]] חיים", הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - "בניהו" בנתיבות ו"באר [[מים]] חיים" בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות "יבוא ברינה" (על שם אמו), תיכון לבנות "שפתי רננות" וישיבה קטנה "תפארת בחורים". הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה (כוללי יום, כוללי חצות וכוללי נץ) בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד "ברכת יוסף ופעולת צדיק" המחלק [[מזון]] למשפחות נזקקות.<br />
<br />
בכל בוקר היה מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור [[תניא]] זה הוא אחד משיעורי [[תניא]] הקבועים הגדולים ביותר. בנוסף לכך היה מוסר בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ.<br />
<br />
שימש כראש מוסדות 'רב פעלים', במסגרתם הוא דאג ל-4,000 אברכי כולל. הוא החשיב עצמו לחלק בלתי נפרד מחסידות חב"ד, חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], דאג שכל אחד מאלפי האברכים הספרדים והליטאים שתחתיו יעסקו בתורת חסידות חב"ד. מי שלא עמד בכך, לא יכל להמשיך בלימודיו במוסדות.<br />
<br />
העסיק את אנשי הכולל שבראשותו במעשי חסד כאשר חלק מהסדר השבועי היה אריזת וחלוקת מצרכי מזון לנזקקים.<br />
<br />
מסופר{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/95485/ הרב אברג'ל למי שדיבר נגד הרבי: תכין תכריכים] {{אינפו}}}} שפעם אחת, התקשר ראש ישיבה ליטאי חשוב למזכירות בכדי למחות על ביטול התורה הנגרם לאברכים בגין העיסוק במעשה החסד, כאשר שמע את הדברים, אמר למזכירו שימסור ש"אנחנו חסידים של הרבי מליובאוויטש" אחר כך הסביר למזכירו<br />
'במקום ללכת סחור סחור, נגשתי מיד לתורף הדברים', 'בתור חסידים של הרבי, ברור לנו שכל יהודי מחויב לתת מכוחו ומרצו למען הזולת ולא רק שאין בזה פחיתות כבוד, אלא ההפך הוא הנכון".<br />
באחד הפעמים כשראה רב שדיבר נגד הרבי, אמר לו "אני ממליץ לך לחזור בך לפני השקיעה ואם לא, טוב תעשה אם תכין תכריכים!" הוא גם אמר לאחד מבני משפחתו כי כל ירידתו לעולם היא כדי לרומם ולפאר את שמו של הרבי בעולם. באחת השנים שהיה הרבה רעש סביב דיבורים נגד הרבי הצהיר בפומבי "כל מי שידבר נגד הרבי נשיא דורנו אין לו חלק לעולם הבא!". במעמד הכנסת ספר תורה לילדי ישראל בכותל חתם את דבריו "שנזכה שהרבי נשיא דורנו יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש!" "כמה וכמה פעמים הוא התבטא בפירוש: תפקידי בעולם הזה הוא להגן על כבוד החכמים והצדיקים, ובפרט על כבודו של נשיא הדור הרבי מליובאוויטש" {{הערה|אתר המאיר לארץ סיפור "הווי זהיר בגחלתן של חכמים}}.<br />
<br />
==ספריו==<br />
בשנת [[תשס"ז]] החל להדפיס את סדרת הספרים '''בצור ירום''' המבארים את '[[ספר התניא]]'. הסדרה מבוססת על שיעוריו היומיים בתניא. בשנת תשע"ו, יצאה מהדורה שלמה הכוללת עשרה כרכים. תשעה מפרי עטו, והעשירי המשלים את ספר התניא הוא על פי שיעוריו. הסדרה מונה אחת עשרה כרכים.<br />
בנוסף שיחות הרב על הפרשיות ומועדי השנה יצאו לאור בסדרת הספרים "אמרי נעם", ד' חלקים.<br />
כחלק מהוצאתיו לאור הוציא הרב סידור תפילה בשם 'קול רינה' כאשר מיד בתחילתו עוד לפני הפסקה 'מודה אני' ציין הרב לדברי הרבי ב'היום יום' אודות 'מודה אני' של יהודי.<br />
כתבם על לוח ליבך - פתגמים מלוקטים משיעורי הרב, בסגנון לוח היום יום של חב"ד, לוקט על ידי תלמידו הרב דן.<br />
==חיים אישיים==<br />
נשא לאשה את גאולה דדון, במהלך השנים נולדו לו שישה בנים, מתוכם שנים הם בניו ממשיכי דרכו, הרב [[ישראל אברג'ל]], הרב [[חיים יוסף דוד אברג'ל]] שממשיכים בהחזקת תורה ושיעורי תורה כמנהג אביהם.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19721 ביקורו של הרב בבית חיינו]''' -{{אינפו}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79535 "כל מי שקם על חב"ד - קרס. רק הם נשארו!"]''' - הרב אברג'ל בשיחה מיוחדת לתלמידיו. כ"ג טבת [[תשע"ד]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39534 "הרב אברג'ל אירח משלחת חסידי חב"ד]''' וקיבל את הספר [[שיח שרפי קודש]] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אברג'ל, יורם}}<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנתיבות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%96_%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=563668כ"ז בתשרי2022-09-04T13:57:05Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{חודש תשרי}}<br />
'''כ"ז בתשרי''' הוא היום העשרים ושבעה ב[[חודש תשרי]].<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ד'תתקמ"ט (27/10/1188 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבינו יצחק בן רבי שמואל (ר"י הזקן), מבעלי התוספות, נפטר.<br />
*ה'[[ש"ג]] (17/10/1542 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי אברהם קרא, אב"ד פראג, נפטר.<br />
*ה'[[תק"ב]] (07/10/1741 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי אלעזר רוקח, מחבר ספר 'מעשה רוקח', נפטר.<br />
*ה'[[תרל"ח]] (04/10/1877 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי דוד חי מאיר יוסף ניסים מבגדד, נפטר.<br />
*ה'[[תשנ"ה]] (02/10/1994 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי מאיר מאלין, ראש ישיבת כנסת יהודה–[[ירושלים]], נפטר.<br />
*ה'[[תשע"ו]] - הרב [[יורם אברג'ל|יורם אברז'ל]] מחשובי רבני קהילות הספרדים בארץ הקודש. מסר שנים רבות שיעורים בספר ה[[תניא]] אליהם נהרו רבים שאינם נמנים על חסידי חב"ד לעת עתה, נפטר.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===[[יום הולדת|נולדו]]===<br />
*ה'[[תרנ"ד]] (07/10/1893 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[ישראל זוסמן דבורץ]], מגיד שיעור ב[[בית הכנסת המרכזי (כפר חב"ד)|בית הכנסת המרכזי]] וב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
*ה'[[תרע"ג]] - הרב [[משה וישצקי]], איש מסירות נפש ו[[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
*ה'[[תרצ"ג]] (27/10/1932 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[אברהם מייזליש]], חבר ב[[ועד כפר חב"ד|ועד הרוחני של כפר חב"ד]], חבר באיגוד המשפיעים של אגו"ח בארץ הקודש ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]<br />
*ה'[[תש"ט]] (30/10/1948 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[נטע שלמה וילהלם]], מאנשי קהילת חב"ד ב[[ירושלים]], מפעילי [[מבצע מזוזה]] וחבר ב[[כולל צמח צדק]] בעיר.<br />
*ה'[[תש"י]] (20/10/1949 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[זלמן אהרן גרוסבאום]], שליח הרבי לקנדה, וחבר הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]].<br />
<br />
{{להיום יום|כ"ז|תשרי}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב כז]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%96_%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=563667כ"ז בתשרי2022-09-04T13:56:43Z<p>מזרחי ורדיגר: /* אירועים ביהדות */בן מלמד במקור אברז'ל</p>
<hr />
<div>{{חודש תשרי}}<br />
'''כ"ז בתשרי''' הוא היום העשרים ושבעה ב[[חודש תשרי]].<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ד'תתקמ"ט (27/10/1188 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבינו יצחק בן רבי שמואל (ר"י הזקן), מבעלי התוספות, נפטר.<br />
*ה'[[ש"ג]] (17/10/1542 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי אברהם קרא, אב"ד פראג, נפטר.<br />
*ה'[[תק"ב]] (07/10/1741 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי אלעזר רוקח, מחבר ספר 'מעשה רוקח', נפטר.<br />
*ה'[[תרל"ח]] (04/10/1877 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי דוד חי מאיר יוסף ניסים מבגדד, נפטר.<br />
*ה'[[תשנ"ה]] (02/10/1994 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי מאיר מאלין, ראש ישיבת כנסת יהודה–[[ירושלים]], נפטר.<br />
*ה'[[תשע"ו]] - הרב [[יורם אברז'ל]] מחשובי רבני קהילות הספרדים בארץ הקודש. מסר שנים רבות שיעורים בספר ה[[תניא]] אליהם נהרו רבים שאינם נמנים על חסידי חב"ד לעת עתה, נפטר.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===[[יום הולדת|נולדו]]===<br />
*ה'[[תרנ"ד]] (07/10/1893 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[ישראל זוסמן דבורץ]], מגיד שיעור ב[[בית הכנסת המרכזי (כפר חב"ד)|בית הכנסת המרכזי]] וב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
*ה'[[תרע"ג]] - הרב [[משה וישצקי]], איש מסירות נפש ו[[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
*ה'[[תרצ"ג]] (27/10/1932 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[אברהם מייזליש]], חבר ב[[ועד כפר חב"ד|ועד הרוחני של כפר חב"ד]], חבר באיגוד המשפיעים של אגו"ח בארץ הקודש ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]<br />
*ה'[[תש"ט]] (30/10/1948 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[נטע שלמה וילהלם]], מאנשי קהילת חב"ד ב[[ירושלים]], מפעילי [[מבצע מזוזה]] וחבר ב[[כולל צמח צדק]] בעיר.<br />
*ה'[[תש"י]] (20/10/1949 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[זלמן אהרן גרוסבאום]], שליח הרבי לקנדה, וחבר הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]].<br />
<br />
{{להיום יום|כ"ז|תשרי}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב כז]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%92%27%D7%9C&diff=563664יורם אברג'ל2022-09-04T13:54:14Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:אברגיל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורם אברז'ל]]<br />
ה[[קבלה|מקובל]] [[הרב]] '''יורם מיכאל אברג'ל''' ([[י"ז בסיוון]] [[תשי"ז]] - [[כ"ז בתשרי]] [[תשע"ו]]), היה ראש מוסדות רב פעלים ב[[נתיבות]], המקורב לחסידות חב"ד ונחשב לתלמיד של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ ובעל מופתים גדול.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ז סיון]] [[תשי"ז]] במושב ברוש להוריו חנניה ורינה, בילדותו למד ב[[בית ספר חב"ד ברוש|בית ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק במושב]], והיה בקשר עם הרב [[ישבעם סגל]] מנהל בית הספר ו[[שליח]] הרבי במקום.<br />
<br />
בצעירותו, למד בישיבת בני עקיבא בכפר מימון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות 'חברון' וישיבת 'הנגב' של ר' יששכר מאיר. עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, החל לעסוק בהפצת תורה ויהדות בסביבתו. ולאחר חתונתו עם זוגתו גאולה, עבר להתגורר ב[[נתיבות]], שם התקרב לרב ישראל אבוחצירא ה'[[בבא סאלי]]' ואף שימשו בחמש שנותיו האחרונות, הקשר בינו לבין הבבא סאלי היה חזק מאוד אפשר למצוא רמז לכך ממה שסיפר "קודם פטירתו של הרב (הבבא סאלי) זכינו שהוא הבטיח לנו בפי קודשו: "לית נגר ולא בר נגר דיפרקינה" (ע"פ לשון הגמרא בעבודה זרה נ, ב), כלומר שלא יהיה שום נגר או בן נגר, ובכלל, שום אדם בעולם, שיוכל להפריד את דביקות האהבה שיש בינינו.<br />
<br />
ב[[כ"ח אדר]] [[תשס"ו]], ביקר הרב אברג'ל בבית משיח – [[770]] והתוועד במקום עם [[תמים|תלמידי התמימים]]. במהלך הביקור ביקש לנצל את ההזדמנות וחתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]]. בהזדמנות זו הוא בירך את הנוכחים ואמר כי "זוהי זכות גדולה להיות בבית מדרשו של קודש הקודשים מלך-המשיח". הרב [[חיים ששון]] הגיש לו את ספרו "ויקרב משיחיה" המלקט עצות מ[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] כיצד לקרב את ה[[גאולה]].<br />
<br />
לאחר התמודדות עם מחלה קשה נפטר בליל ש"ק פרשת בראשית -[[כ"ז בתשרי]] [[תשע"ו]], בן 58. בניו, הרב חיים יוסף דוד והרב ישראל, הוכתרו כממשיכי דרכו.<br />
<br />
==פעילות ציבורית וקירבתו לחב"ד==<br />
ב[[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי]] החל למסור שיעורים בהלכה וב[[חסידות]], ובשנת [[תשמ"ה]] הקים ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם "קול רינה רב פעלים", שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך של גנים ובתי-ספר, לצד [[כולל]]ים לאברכים ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים את רשת החינוך "באר [[מים]] חיים", הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - "בניהו" בנתיבות ו"באר [[מים]] חיים" בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות "יבוא ברינה" (על שם אמו), תיכון לבנות "שפתי רננות" וישיבה קטנה "תפארת בחורים". הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה (כוללי יום, כוללי חצות וכוללי נץ) בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד "ברכת יוסף ופעולת צדיק" המחלק [[מזון]] למשפחות נזקקות.<br />
<br />
בכל בוקר היה מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור [[תניא]] זה הוא אחד משיעורי [[תניא]] הקבועים הגדולים ביותר. בנוסף לכך היה מוסר בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ.<br />
<br />
שימש כראש מוסדות 'רב פעלים', במסגרתם הוא דאג ל-4,000 אברכי כולל. הוא החשיב עצמו לחלק בלתי נפרד מחסידות חב"ד, חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], דאג שכל אחד מאלפי האברכים הספרדים והליטאים שתחתיו יעסקו בתורת חסידות חב"ד. מי שלא עמד בכך, לא יכל להמשיך בלימודיו במוסדות.<br />
<br />
העסיק את אנשי הכולל שבראשותו במעשי חסד כאשר חלק מהסדר השבועי היה אריזת וחלוקת מצרכי מזון לנזקקים.<br />
<br />
מסופר{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/95485/ הרב אברג'ל למי שדיבר נגד הרבי: תכין תכריכים] {{אינפו}}}} שפעם אחת, התקשר ראש ישיבה ליטאי חשוב למזכירות בכדי למחות על ביטול התורה הנגרם לאברכים בגין העיסוק במעשה החסד, כאשר שמע את הדברים, אמר למזכירו שימסור ש"אנחנו חסידים של הרבי מליובאוויטש" אחר כך הסביר למזכירו<br />
'במקום ללכת סחור סחור, נגשתי מיד לתורף הדברים', 'בתור חסידים של הרבי, ברור לנו שכל יהודי מחויב לתת מכוחו ומרצו למען הזולת ולא רק שאין בזה פחיתות כבוד, אלא ההפך הוא הנכון".<br />
באחד הפעמים כשראה רב שדיבר נגד הרבי, אמר לו "אני ממליץ לך לחזור בך לפני השקיעה ואם לא, טוב תעשה אם תכין תכריכים!" הוא גם אמר לאחד מבני משפחתו כי כל ירידתו לעולם היא כדי לרומם ולפאר את שמו של הרבי בעולם. באחת השנים שהיה הרבה רעש סביב דיבורים נגד הרבי הצהיר בפומבי "כל מי שידבר נגד הרבי נשיא דורנו אין לו חלק לעולם הבא!". במעמד הכנסת ספר תורה לילדי ישראל בכותל חתם את דבריו "שנזכה שהרבי נשיא דורנו יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש!" "כמה וכמה פעמים הוא התבטא בפירוש: תפקידי בעולם הזה הוא להגן על כבוד החכמים והצדיקים, ובפרט על כבודו של נשיא הדור הרבי מליובאוויטש" {{הערה|אתר המאיר לארץ סיפור "הווי זהיר בגחלתן של חכמים}}.<br />
<br />
==ספריו==<br />
בשנת [[תשס"ז]] החל להדפיס את סדרת הספרים '''בצור ירום''' המבארים את '[[ספר התניא]]'. הסדרה מבוססת על שיעוריו היומיים בתניא. בשנת תשע"ו, יצאה מהדורה שלמה הכוללת עשרה כרכים. תשעה מפרי עטו, והעשירי המשלים את ספר התניא הוא על פי שיעוריו. הסדרה מונה אחת עשרה כרכים.<br />
בנוסף שיחות הרב על הפרשיות ומועדי השנה יצאו לאור בסדרת הספרים "אמרי נעם", ד' חלקים.<br />
כחלק מהוצאתיו לאור הוציא הרב סידור תפילה בשם 'קול רינה' כאשר מיד בתחילתו עוד לפני הפסקה 'מודה אני' ציין הרב לדברי הרבי ב'היום יום' אודות 'מודה אני' של יהודי.<br />
כתבם על לוח ליבך - פתגמים מלוקטים משיעורי הרב, בסגנון לוח היום יום של חב"ד, לוקט על ידי תלמידו הרב דן.<br />
==חיים אישיים==<br />
נשא לאשה את גאולה דדון, במהלך השנים נולדו לו שישה בנים, מתוכם שנים הם בניו ממשיכי דרכו, הרב [[ישראל אברג'ל]], הרב [[חיים יוסף דוד אברג'ל]] שממשיכים בהחזקת תורה ושיעורי תורה כמנהג אביהם.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19721 ביקורו של הרב בבית חיינו]''' -{{אינפו}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79535 "כל מי שקם על חב"ד - קרס. רק הם נשארו!"]''' - הרב אברג'ל בשיחה מיוחדת לתלמידיו. כ"ג טבת [[תשע"ד]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39534 "הרב אברג'ל אירח משלחת חסידי חב"ד]''' וקיבל את הספר [[שיח שרפי קודש]] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אברג'ל, יורם}}<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנתיבות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%96_%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=563656כ"ז בתשרי2022-09-04T13:26:17Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{חודש תשרי}}<br />
'''כ"ז בתשרי''' הוא היום העשרים ושבעה ב[[חודש תשרי]].<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ד'תתקמ"ט (27/10/1188 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבינו יצחק בן רבי שמואל (ר"י הזקן), מבעלי התוספות, נפטר.<br />
*ה'[[ש"ג]] (17/10/1542 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי אברהם קרא, אב"ד פראג, נפטר.<br />
*ה'[[תק"ב]] (07/10/1741 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי אלעזר רוקח, מחבר ספר 'מעשה רוקח', נפטר.<br />
*ה'[[תרל"ח]] (04/10/1877 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי דוד חי מאיר יוסף ניסים מבגדד, נפטר.<br />
*ה'[[תשנ"ה]] (02/10/1994 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי מאיר מאלין, ראש ישיבת כנסת יהודה–[[ירושלים]], נפטר.<br />
*ה'[[תשע"ו]] - הרב [[יורם אברג'ל|יורם אברז'יל]] מחשובי רבני קהילות הספרדים בארץ הקודש. מסר שנים רבות שיעורים בספר ה[[תניא]] אליהם נהרו רבים שאינם נמנים על חסידי חב"ד לעת עתה, נפטר.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===[[יום הולדת|נולדו]]===<br />
*ה'[[תרנ"ד]] (07/10/1893 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[ישראל זוסמן דבורץ]], מגיד שיעור ב[[בית הכנסת המרכזי (כפר חב"ד)|בית הכנסת המרכזי]] וב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
*ה'[[תרע"ג]] - הרב [[משה וישצקי]], איש מסירות נפש ו[[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
*ה'[[תרצ"ג]] (27/10/1932 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[אברהם מייזליש]], חבר ב[[ועד כפר חב"ד|ועד הרוחני של כפר חב"ד]], חבר באיגוד המשפיעים של אגו"ח בארץ הקודש ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]<br />
*ה'[[תש"ט]] (30/10/1948 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[נטע שלמה וילהלם]], מאנשי קהילת חב"ד ב[[ירושלים]], מפעילי [[מבצע מזוזה]] וחבר ב[[כולל צמח צדק]] בעיר.<br />
*ה'[[תש"י]] (20/10/1949 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[זלמן אהרן גרוסבאום]], שליח הרבי לקנדה, וחבר הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]].<br />
<br />
{{להיום יום|כ"ז|תשרי}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב כז]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%96_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=563654י"ז בסיוון2022-09-04T13:24:39Z<p>מזרחי ורדיגר: /* נולדו */</p>
<hr />
<div>{{חודש סיוון}}<br />
'''י"ז בסיוון''' הוא היום השבעה עשר ב[[חודש סיוון]].<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*א'תרנ"ו- [[תיבת נח]] נחה על הרי אררט לאחר ה[[מבול]].<br />
*[[תקפ"ו]] – רבי אלעזר פלקלס, בעל שו"ת 'תשובה מאהבה', נפטר.<br />
*[[תרל"ב]] – רבי אהרן פרלוב, ה[[אדמו"ר]] מ[[קרלין]] ומחבר הספר 'בית אהרן', נפטר.<br />
*[[תרע"ג]] – רבי צבי הירש ברוידא מקלם, נפטר.<br />
*[[תש"ד]] – רבי משה מרדכי טגר, מחבר ספר 'מגד שמים', נפטר.<br />
*[[תש"ד]] – רבי משה פרהנד ממקווא, מחבר הספר 'אהל משה', נפטר.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
*[[תש"א]] – [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] עלו על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל לכיון [[ניו יורק]], אליה הגיעו ב[[כ"ח בסיוון]].<br />
*[[תש"ע]] – הושק [[חב"ד בישראל (אתר)|אתר הבית של חב"ד בישראל]].<br />
===[[יום הולדת|נולדו]]===<br />
*[[תרע"ט]] – הרב [[דב בעריש רוזנברג]], [[משפיע]] שיכון חב"ד ב[[לוד]].<br />
*[[תשי"ז]] – הרב [[יורם אברג'יל|יורם אברז'ל]], ראש מוסדות רב פעלים על שם [[הבן איש חי]] ב[[נתיבות]] ומגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ.<br />
*[[תשל"ט]] – הרב [[אפרים מלוב]], מנכל מוסדות חב"ד ב[[עמנואל]] וסגן ראש העיר.<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*[[תשל"ה]] – ה[[חסיד]] רבי [[ישראל ג'ייקובסון]], מחשובי עסקני חב"ד בארצות הברית.<br />
*[[תשע"ד]] – הרב [[נחמן סודק]], [[שליח]] וראש מוסדות חב"ד ב[[אנגליה]].<br />
<br />
{{להיום יום|י"ז|סיון}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש סיון|ב יז]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%96_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=563653י"ז בסיוון2022-09-04T13:23:54Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{חודש סיוון}}<br />
'''י"ז בסיוון''' הוא היום השבעה עשר ב[[חודש סיוון]].<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*א'תרנ"ו- [[תיבת נח]] נחה על הרי אררט לאחר ה[[מבול]].<br />
*[[תקפ"ו]] – רבי אלעזר פלקלס, בעל שו"ת 'תשובה מאהבה', נפטר.<br />
*[[תרל"ב]] – רבי אהרן פרלוב, ה[[אדמו"ר]] מ[[קרלין]] ומחבר הספר 'בית אהרן', נפטר.<br />
*[[תרע"ג]] – רבי צבי הירש ברוידא מקלם, נפטר.<br />
*[[תש"ד]] – רבי משה מרדכי טגר, מחבר ספר 'מגד שמים', נפטר.<br />
*[[תש"ד]] – רבי משה פרהנד ממקווא, מחבר הספר 'אהל משה', נפטר.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
*[[תש"א]] – [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] עלו על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל לכיון [[ניו יורק]], אליה הגיעו ב[[כ"ח בסיוון]].<br />
*[[תש"ע]] – הושק [[חב"ד בישראל (אתר)|אתר הבית של חב"ד בישראל]].<br />
===[[יום הולדת|נולדו]]===<br />
*[[תרע"ט]] – הרב [[דב בעריש רוזנברג]], [[משפיע]] שיכון חב"ד ב[[לוד]].<br />
*[[תשי"ז]] – הרב [[יורם אברג'יל|יורם אברז'ל]], ראש מוסדות רב פעלים ב[[נתיבות]] ומגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ.<br />
*[[תשל"ט]] – הרב [[אפרים מלוב]], מנכל מוסדות חב"ד ב[[עמנואל]] וסגן ראש העיר.<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*[[תשל"ה]] – ה[[חסיד]] רבי [[ישראל ג'ייקובסון]], מחשובי עסקני חב"ד בארצות הברית.<br />
*[[תשע"ד]] – הרב [[נחמן סודק]], [[שליח]] וראש מוסדות חב"ד ב[[אנגליה]].<br />
<br />
{{להיום יום|י"ז|סיון}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש סיון|ב יז]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=563651פאה נכרית2022-09-04T13:19:45Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת נחמה דינה שניאורסון אשת [[הריי"צ]] (יושבת ליד השולחן שנייה מימין) עם פאה וכמה נשות בית חב"ד עם פיאות]]<br />
'''פאה נכרית''', היא [[כיסוי ראש]] העשוי משיער אנושי טבעי או סינתטי. רוב הנשים במגזר החרדי, נוהגות לקיים בזה את המצוה האמורה בתורה, שאשה נשואה צריכה לכסות את ראשה.<br />
<br />
==יסוד מצוות כיסוי הראש לנשים==<br />
הגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} לומדת מהפסוק "ופרע את ראש האשה", שראשה של האשה היה מכוסה מלכתחילה, ומכאן שמנהג בנות ישראל לכסות את ראשן{{הערה|רש"י שם, בביאורו השני והעיקרי}}. הגמרא בעירובין{{הערה|דף ק'.}} מביאה את הטעם לכך, והוא שחוה נענשה על חטאה בעץ הדעת והתקללה מספר קללות, ביניהן "שתהא עטופה כאבל". יש המביאים גם טעם על פי הסוד, שנשואה צריכה לכסות ראשה{{הערה|הזכיר זאת בספר מאורי אור: "על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה". וכן הגאון רבי נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה, בתשובה על שיער מהודו ביאר את ההבדל בין שיער תלוש למחובר: "בזמן הנישואין בצירופא דמדת החסד מצד האיש ומדת הדין מצד האשה, אז על האשה שהיא ככלה תעדה כליה משוך חוט של חסד, שעל ידה יבואו כל החסדים שבאים לעולם, ואז היא מכסה שערות ראשה שהדינים יהיו מכוסים ונכנעים והרחמים מנצח את הדין, ועל ידי זה היא משפיעה החסד לכל העולם... ואחר אודיעך כל זאת בין תבין, ביסוד השערה מסטרא דדינין היא השערה היונקת מהגומה שלה, אבל כאשר פסקה יניקתה של השערה, ובפרט כאשר היא מעם הדומה לחמור, שוב לית לן בה, ואדרבה מאחר ונגזר יניקתה נשברו הדינים, והבן".}}.<br />
<br />
לפי רוב הפוסקים, איסור גילוי הראש הוא מדאורייתא, למרות שלא נכלל במניין המצוות, והראיה לכך היא מהגמרא בכתובות, ששם הלשון הוא "דאורייתא היא". אמנם תרומת הדשן{{הערה|סימן רמ"ב.}} בשם הרמב"ם כתב שהאיסור הוא מדרבנן, ודאורייתא היא פירוש הדבר "רמז מדאורייתא יש לה". יש פוסקים נוספים שסברו כך, והגאון רבי יוסף משאש, רבה של חיפה, טען שיסוד הדין הוא מנהג ולא איסור דאורייתא, ולכן הוא משתנה לפי הזמן והמקום. אולם כאמור, רוב ככל הפוסקים סוברים שיש בגילוי הראש איסור דאורייתא, והזוהר האריך בחומרת האיסור.<br />
<br />
בימינו יש שכתבו שטעם כיסוי הראש הוא משום צניעות, היות וצריך להצניע את השיער. אולם אין לזה מקור בחז"ל או בראשונים, והיכן שנזכר בראשונים לשון של צניעות או פריצות, הוא לאחר שכבר פשט המנהג, וממילא הפורצת גדר היא פרוצה, אבל לא כתבו זאת כטעם התורה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע יש חילוק בין נשואה לרווקה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע אשה קירחת אסורה לצאת לרשות הרבים. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע השיער היוצא מחוץ לכיסוי ("שיער שחוץ לצמתה") הוא מותר בגילוי לפי הראשונים, ואין בו ערווה כיוון שרגילות לגלותו. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע הרמב"ם והרי"ף סוברים שמותר ללמוד או לקרוא ק"ש מול שיער אשה נשואה. <br />
<br />
בגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} נאסר כיסוי "קלתה" מדין "דת יהודית". הרמב"ם החליף להלכה את "קלתה" במטפחת, ופסק שהיוצאת במטפחת מצווה לגרשה ואין לה כתובה, אלא חייבת ללבוש רדיד המכסה את ראשה ורוב גופה. כך גם פסק השולחן ערוך: "יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אף על פי ששערה מכוסה במטפחת... בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה... אין כופין אותו להוציאה, מכל מקום מצוה עליו שיוציאנה"{{הערה|אבן העזר, סימן קט"ו.}}.<br />
<br />
בימינו כתבו הפוסקים להתיר בדיעבד את כיסוי הראש במטפחת או כובע, למרות האיסור המפורש בשו"ע, וביארו שדין "דת יהודית" משתנה לפי הזמן והמקום. פוסקים בודדים התירו אף גילוי "שיעור שתי אצבעות" (3-4 ס"מ) מהראש, תוך הסתמכות על מהר"ם אלשקר{{הערה|בשו"ת מהר"ם אלשקר סימן ל"ה.}}. אבל רוב הפוסקים חלקו עליהם בחריפות, והוכיחו כי מהר"ם אלשקר לא דיבר על הראש עצמו אלא על שערות היוצאות מחוץ לכיסוי{{הערה|ראו בתשובת הגר"מ שטרנבוך, ספר דת והלכה סימן א.}}. לגבי פאה נכרית, נחלקו הפוסקים.<br />
<br />
==פולמוס הפיאה==<br />
הפוסקים הראשונים והעיקריים שכתבו לאסור פאה, שהם מהר"י קצנלנבוגן, באר שבע ויעב"ץ, סברו שיש חיוב ע"פ הרמב"ם לכסות את הראש בשני כיסויים, ולכן חובה ללבוש רדיד, ואסור לחבוש מטפחת או פאה. היעב"ץ אף אסר לרווקות ללכת בגילוי ראש. ואי אפשר להסתמך עליהם כדי לאסור חבישת פאה, ובד בבד להתעלם מדבריהם אודות חבישת מטפחת.<br />
<br />
וגם הגאונים בעל שו"ת "שואל ומשיב" ובעל "מאמר מרדכי"{{הערה|בספרם "מגן גיבורים" או"ח סימן ע"ה}}, שהם נכדיו של מהר"י קצנלנבוגן, כתבו להתיר פאה נכרית, וביארו שמהר"י אסר רק בזמנו ובמקומו, שהיה זה בגדר פירצה חדשה. וזה לשונם שם: "וגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו הייתה לשם שמים, בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא".<br />
<br />
ואכן, הטעמים שכתבו רוב הפוסקים לאסור חבישת פאה, אינם שייכים בימינו כיום.{{הערה| ראה בבשו"ת "שמש ומגן" חלק ב' אה"ע סימן ט"ו והלאה., בספרו "אום אני חומה" דף צ"ד.,מח"ס "נטעי גבריאל", במאמר בקובץ "אור ישראל" ל"ז.,}}<br />
<br />
והגאון רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר, לשעבר רב ומו"צ בנתיבות ואחר כך רב ומו"צ בשכונת רוממה בירושלים, כתב{{הערה|בספרו "אבני ישפה" חלק ה' סימן קמ"ה.}}:''' {{ציטוטון|בזמננו יש מודעות רחוב שבני אדם תולים ברחובות על האיסור של הפאה הנכרית, וכמה הדבר חמור. אבל כפי מה שהוכחנו שכיום הדבר ברור שאין כאן מראית העין, לא שייכים דברי הפוסקים שאסרו הפאה משום מראית העין, כי היום השתנתה המציאות. ולכן מי שתולה מודעה על חומר האיסור, הוא מטעה את הרבים, כי יש על מה לסמוך.}}<br />
<br />
הראשון שעורר על חשש ע"ז שיש בפאות, היה הרב [[משה שטרנבוך]], בשנת [[תש"ל]]. ובשנה זו הוציא לאור את ספרו "דת והלכה", ושם יצא נגד המתנגדים ללבישת פאה, ובסוף דבריו עורר על חשש ע"ז בפאה, והסיק על הפאות המסופקות הבאות מאירופה: {{ציטוטון|"ומיהו כיון דאיסור משהו בע"ז אינו אלא דרבנן ולא ברור, וכן אי שערות חשיבי ולא בטלי, ויש בזה עוד צדדים וספקות, לא נוכל להורות בזה דאסור... אמנם אף שלענ"ד ראוי להימנע מפאות כאלו, מכל מקום עדיף פאה כי האי ממטפחת רפויה שמתגלין בה מקצת שערות, שבזה אסור מעיקר הדין".}}<br />
<br />
ובתשובתו לרב יעקב אהרן שפירא שנכתבה בשנת תשס"ד, כתב במסקנתו על פאות הודו: "למעשה אין בידי להתיר בחשש איסור דאורייתא החמורות שבחמורות, ובידוע או אפשר לברר בנקל שרשום בתוכה שזהו מהודו אין דעתי להתיר, ורק באין ידוע כל דפריש מרובא פריש ובסתמא לא חיישינן".<br />
<br />
לאחר עשרים שנה, בשנת [[תש"נ]], התעורר הענין שוב, והרב רבי יעקב אהרן שפירא נדרש אז לבאר את הענין בפני גדולי הרבנים בארץ ובחו"ל, וע"פ דבריו התירו גדולי ישראל הרב יוסף שלום אלישיב והרב שלמה זלמן אויערבאך את הפאות מהודו (ועוד מגדולי הרבנים שלא נקב בשמם), וגם גדולי חו"ל ובתוכם הרב משה פיינשטיין.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] התעורר הענין שוב, וחזר בו הרב [[יוסף שלום אלישיב]] בעקבות עדות שקיבל מהרב אהרן דוד דונר על אופן הפעולה המעשית במתחם הע"ז בהודו, ובעקבות נתונים שקיבל, לפיהם רוב השיער הנמכר בארץ מקורו בהודו (אמנם הרבנים מצאו הרבה פירכות בעדותו של הרב דונר, והביאו עדויות רבות הסותרות לגמרי את עדותו, והוכיחו שהכניס פרשנות אישית לדבריו). וכך כתב הרב יוסף אפרתי ביום כ"ב באייר תשס"ד בשם הגרי"ש אלישיב:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ המידע העכשווי, רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות בארץ הקודש, מקורם בשיער ממדינת הודו, גם אם הייצור נעשה במדינה אחרת, ולכן כל פאה שאין ידוע מקורה, אסורה בשימוש... בארצות אחרות, אם רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות במקומות אלה אינם משיער הודי, הרי פאה שאין ידוע מקורה אינה נאסרת, מדין כל דפריש, אך חובה לברר את מקור הפאה".}}<br />
<br />
ולאחר כל זאת, יעץ הרב [[יוסף שלום אלישיב]] להקים הכשר על מנת לייבא פאות כשרות לפי שיטתו, והרב מרדכי גרוס לקח על עצמו את הענין ובמאמצים רבים הקים הכשר המפקח על מקור השיער.<br />
<br />
רוב הפוסקים חלקו על הרב אלישיב וסברו שאין כלל צורך בהכשר, וכתבו תשובות להוכיח שאין בשיער ההודי משום עבודה זרה. מהם הרב וואזנר (שיצא בקריאה פושרת יחד עם הרב ניסים קרליץ, ובה נאמר לנשים "להשתדל" להחליף את השיער ההודי, ועל השיער המסופק לא נאמר כלום) שדעתו הובאה בהרחבה ע" בנו, הרב בן ציון הלוי וואזנר, אב"ד דבד"ץ ובית הוראה שבט הלוי במונסי{{הערה|ראה קובץ "אור ישראל" ל"ו}}, ובה פסק שכל פאה שספק מהיכן באה, מותרת, ופאה שידוע שהגיעה ממקום הע"ז בהודו, יש להשתדל להחליפה, ובשעת הדחק מותר ללבשה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] הוציאו לעז על הכשרו של הרב מרדכי גרוס, כביכול אינו מפקח על השיער כראוי, והמציאו שרוב השיער בעולם הוא מהודו. כמו כן, אחד העדים שנשלח בשנת תשס"ד, נשלח שוב להודו. הרב משה שטרנבוך קיבל את עדותו יחד עם כמה רבני שכונות בירושלים, ונוכח שם גם הרב יצחק מרדכי רובין, רבה של קהילת בני תורה בהר נוף, וחבר ביה"ד של הרב ניסים קרליץ, ומחבר ספר "ארחות שבת". הרב רובין שאל שאלות נוקבות, ולא קיבל תשובות מספקות לשאלותיו. בין היתר שאל את העד, האם יודע מה טעם מורידים לילדים את השערות בל"ג בעומר במירון ('חלאקה') ולא ידע להשיב. ואמר לו, אם אינך יודע טעם למנהג שנהוג בישראל מזה שנים רבות, ומסתבר שעוד אלפי יהודים נוהגים כך ואינם יודעים, למרות שטעמי המנהג הם פשוטים וכתובים בספרי האחרונים, מנין לך שכל ההודים המתגלחים בטמפל הע"ז יודעים מדוע הם עושים זאת. <br />
<br />
ביום [[י"ז אייר]] [[תשע"ח]] הלך הרב גרשון וועסט מארה"ב ושהה כמה ימים בהודו, וניסה לחקור שוב את הענין (בשליחותו של הגאון רבי חיים יוסף דוד ווייס), והעלה את עדותו על הכתב. מסקנתו הייתה שלהודים אין מושג מה הם עושים, והם משקרים ועונים לשאלות לפי רצונו של השואל. "מצד טבעם ומהותם כמעט ואין מכחישים ושוללים בשום דבר שאומרים להם, ואם יגידו לפניהם איזה הנחה או מציאות, בדרך כלל יסכימו בהנהון ראש או באמירת הן, ולפעמים אף יחזרו להגיד בעצמם הדברים שנאמרו אליהם, על אף שתיכף קודם לזה אמרו בעצמם אחרת, או שיודעים שהדברים אינם נכונים. רק מספר פעמים בודדים אירע ששללו או הכחישו בדברים שאמרתי להם".<br />
<br />
"כשבאתי להודו והתחלתי לדבר שם עם אנשים מכל החוגים, מתגלחים ומגלחים וכומרים, נוכחתי לדעת שכמעט רובם ככולם הם אנשים כפריים וטפשים, גרועים פשוטים וגסים מאוד מאוד, כרחוק מזרח ממערב ממדינות המערב המתקדמות בהשכלה והבנה, וממילא כמעט אין להם שום הבנה ועומק במעשיהם, ואם אמנם אדוקים הם בלב ונפש לאמונתם כמו שהזכרתי לעיל, הרי זה רק בהשגה פשוטה ביותר, ובדרך כלל לא עלה על לבם מעולם להתעמק בטעמי מנהגיהם ומקורות עבודותיהם".<br />
<br />
הרב אשר שוורץ שכתב מאמר מקיף בנושא השיער ההודי, הביא במאמרו שצבי וייסמן מקליפורניה, ואבי כהן מירושלים (בעל תשובה), ובנימין קלוגר (כומר הינדו שהתגייר) גרו באיזור הטמפל זמן רב, נכחו במאות התגלחויות ורכשו בקיאות ב"תורתם", והם העידו בפני גדולי הדור ש"אין שום גוי שמחשיב את השערות לתקרובת, אלא הכנעה עצמית". ותמה על הרב דונר שהעדיף להאמין להינדים אנונימיים שקיבל דבריהם על ידי מתורגמן, אף על פי שלהלכה אין לגוי נאמנות כלל. והתמיהה תגדל לאחר שהרב דונר בעצמו הצהיר שקיבל פעמיים עדויות סותרות מהגויים ההודים, ומפני זה הגיע למסקנה שהם אינם אמינים כלל. וכמו כן הוכיח במאמרו שהשיער אינו תקרובת: ראשית, השערות אינן מוזכרות ברשימת מיני התקרובת הנמצאת בספרי ההינדו. שנית, אין הם טובלים לפני הגילוח, אלא דוקא לאחריו, ומשמע שפעולה זו נחשבת לטמאה אצלם ואינה נחשבת ל"עבודה". שלישית, המתגלחים יודעים ששערותיהם הולכות למסחר, ואינם מוחים על כך שאין השיער מוקרב לאליל. רביעית, הכמרים עצמם אינם מתגלחים לעולם.<br />
<br />
===אוסרי הפאה בימינו===<br />
כיום רוב הפוסקים התירו לבישת פאה{{הערה|ראו ספר [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד] שהביא רשימה של עשרות פוסקים מדורנו}} אולם יש האוסרים פאה, והבולט שביניהם הוא הרב [[עובדיה יוסף]] שאסר פאה בספריו ובדרשותיו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" מצביע המחבר על סתירות רבות בתשובתו של הרב עובדיה יוסף{{הערה|ראו שו"ת יביע אומר חלק ה' אבן העזר סימן ה'}}, ביניהן:<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם 'בחוקותיהם לא תלכו', ומאידך בענין היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שהאיסור הוא רק כאשר מתכוונים להידמות אליהם, ובנדון הפאה אין ניסיון להידמות אל הגויות אלא לנשים רווקות יהודיות, וכמו כן בימינו אין הגויות חובשות פאה באורח קבע וכבר הורגלו היהודיות לחבוש פאה. כמו כן כתב עוד שהאיסור 'בחוקותיהם' נוגע רק לדבר הנעשה משום אמונתם ועבודתם.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שגורמת הרהורי עבירה, ומאידך לגבי היתר אמירת דבר שבקדושה כנגד שיער נשים נשואות שאין דרכן לכסות ראשן, כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ו' או"ח סי' י"ג}} שאין הרהור בימינו בראיית שיער, כיוון שנשים רבות יוצאות בגילוי ראש, וכמו כן אינו דומה גילוי סתם ערוה באשה שנאסר גם לרווקות, לגילוי שיער שהותר לרווקות, ולכן לא מצוי הרהור בזה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם מראית העין, ומאידך לגבי היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שלא גוזרים גזירות של מראית העין לאחר חתימת הש"ס, ולא גוזרים משום מראית העין כאשר נפוץ מנהג של היתר והרואה יכול לתלות בהיתר ולא לחשוד, וכמובן שהרואה בימינו אשה חרדית איננו חושד בה שהולכת בגילוי ראש כי נפוץ המנהג של חבישת פאה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם דת יהודית, ומאידך לגבי כיסוי המטפחת כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק חלק ד' אה"ע סי' ג'}} שרק עצם הכיסוי הוא דאורייתא ואינו משתנה, אבל סוג הכיסוי משתנה בהתאם למנהג המקום, והיות ונהגו לחבוש מטפחת, בא המנהג החדש ומבטל את המנהג הראשון. ולכאורה, אין הבדל בין מטפחת לפאה בענין זה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה למרות שספק דרבנן לקולא, מטעם שעיקר האיסור דאורייתא, ולמרות שרוב ככל האוסרים את הפאה אסרו רק מדרבנן. ומאידך כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}} שאומרים ספק דרבנן לקולא גם בדבר שעיקרו מדאורייתא, ובמחלוקת הפוסקים על דבר האסור מדרבנן אומרים ספק דרבנן לקולא והולכים אחר המקילים{{הערה|ראה בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}}.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם חרם ההפלאה, ומאידך גיסא כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' אה"ע סימן ג'}} להתיר מטפחת המגלה מקצת שערות, ולא חש לחרם החריף שנעשה בנדון והובא בספר דת והלכה בשם שדי חמד{{הערה|ראו החרם במלואו, בספר משא חיים להגר"ח פלאג'י, מנהגים מע' נ' אות ק"נ}}: "בשנת תר"כ בעיר גדולה סלוניקי ראו רבני העיר ובראשם הרב הגדול מהר"א קובה שהתחילו ללבוש איזה לבוש, ועל ידי זה באו לגלות חלק מהשערות, וגזרו בחרם גמור בגזירת נח"ש, ובאו על החתום כל החכמים ורבנים וטובי העיר שלא לשנות כלל לא בענין המלבושים ולא בגילוי שיער ואפי' קצת חוץ לצמתן, ואשר יעשה בזדון ולבבו פונה היום באמרו כי אין איסור בזה הרי הוא מופרש ומובדל מעדת ישראל ומין ואפיקורס הוא, ולא יאבה ה' סלוח לו".<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שהתחשב בלשונו החריף של "עצי ארזים", שכתב שהמורים היתר בזה יתנו את הדין על כך. ומאידך כתב{{הערה|בספר הליכות עולם חלק א' פרשת לך לך הלכה ה'}} להתיר להכניס טלית קטן תחת הבגדים, ולא לגלות הציציות, כיוון שכך המנהג. ואע"פ שהמשנה ברורה כתב שאלה המכניסים ציציותיהם עתידים ליתן את הדין, לא התחשב בדבריו ופסק אחרת ממנו.<br />
<br />
*הוא דחה את היתר הרמ"א, בטענה שדיבר על ק"ש ולא על יציאה לרחוב עם פאה. אולם מאידך כתב בתחילת תשובתו{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ה' אה"ע סימן ה'}} שרווקה מותרת לצאת בגילוי ראש, והביא ראיה מאותם ראשונים שכתבו שמותר לקרוא ק"ש כנגד הרווקות - ראבי"ה, ארחות חיים, מאירי, מרדכי ורא"ש.<br />
<br />
ואמנם, יש לציין כי גם הרב עובדיה יוסף התיר פאה לנשואות במקרים פרטיים שהגיעו לפניו: לדוגמא, אם האשה אינה מוצאת חן בעיני הבעל עם מטפחת שאז התיר פאה, או בגלל שיש לה לחץ נפשי מכך שחברותיה חובשות פאה והיא לא{{הערה|ראה ספר מעיין אומר חלק ט'.}}.<br />
<br />
==בחב"ד==<br />
הפוסקים נחלקו האם כיסוי ראש זה מועיל, או שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה "רדיד" (=שאל). רוב הפוסקים קבעו כי פאה נחשבת לכיסוי ראש, ובכללם היה [[אדמו"ר הזקן]], [[בעל התניא]], שכתב בספרו "שולחן ערוך הרב":<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן="שיער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה על דרך שנתבאר, אפילו היא אשתו. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן בקצת ארצות, מותר לקרות כנגדן, שכיון שרגילין בהן אינן מביאין לידי הרהור. ופאה נכרית, אפילו דרכה לכסותה, מותר לקרות כנגדה, '''וגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע''', שהוא אסור מן התורה באשת איש".|מרכאות=כן|מקור=או"ח, סימן ע"ה סעיף ד'}}<br />
<br />
חלק ניכר מגדולי פוסקי ההלכה, הורו גם שפאה נכרית היא כיסוי ראש עדיף מבחינה הלכתית - מאחר ובימינו לא נהוג ללבוש "רדיד", והמטפחת הנפוצה אינה מכסה את השיער כראוי.<br />
<br />
נשיאי חב"ד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], הורו באופן חד משמעי שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא. דוגמאות לדבריהם:<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ כותב: {{ציטוטון|אשת תלמיד [[תומכי תמימים|תו"ת]] צריכה לשאת {{מונחון|פאריק|פאה}} כמה שלא יכבד לה דבר זה אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות}}{{הערה|{{היברובוקס||אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, כרך ו'|31606|עמ' תי"א|עמוד=451}} וראה מילים דומות בעמ' הבא תי"ב}}.<br />
<br />
הרבי כותב: "מהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה"{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע, תרגום מאידיש.}}. כמו כן כתב: "בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי"ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צריך להיות אשר אשת תלמיד תומכי תמימים צריכה לשאת פאה, כמה שלא יכבד לה דבר זה, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצור, אשר זוגתו תחיה '''צריכה לשאת פאה נכרית, ואחרת אי אפשר"{{הערה|"ספר התולדות" פרק י"א - אגרות קודש דף רכ"ז, וכן בספר "אגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג}}.<br />
<br />
הסיבה העיקרית לכך היא שבמטפחת קשה לכסות את השיער, וזהו איסור חמור, וכך ביאר הרבי בכמה הזדמנויות: {{ציטוטון|"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי '''רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה''', על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע"{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה.}}.}}<br />
<br />
סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת, היא שאפשר להורידה או להסיטה למעלה, ובפאה אין הדבר אפשרי. {{ציטוטון|"בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי"}}{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח.}}.<br />
<br />
הרבי הורה לכל נשות [[חסידות חב"ד]] ללבוש פאה, בכל מקום שהן, ללא יוצא מן הכלל{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים}}. כמו כן [[הרבי]] גו הורה שכל אישה תשכנע את חברה לעשות כן{{הערה|אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'}}.הרבי אמר כי גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג}}.הרבי גם דיבר על פאה שהיא יותר יפה מהשיער הטבעי{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח [[אלול]] תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך}}.<br />
<br />
וכך כתב הרבי באיגרת לרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]]{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ג'קע"א, מתאריך ו' טבת ה'תשט"ו.}}: <br />
<br />
"מצער אותי ביותר מה שכנראה בענין הפאות נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב וכו', הנה האמנם אי אפשר היה להשיג הלוואות בקופות גמ"ח של אנ"ש, שכפי הנודע לי הנה ישנה ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חב"ד]] שעל ידי כת"ר אצל הוו"ח כו' [[משה דובער גנזבורג|הר"ד גנזבורג]] ושנים או שלשה בירושלים עיה"ק ת"ו".<br />
<br />
לאחד מחסידי חב"ד ב[[אוסטרליה]] הרבי כתב שהקשיים בפרנסה מתעוררים לא בגלל סיבות [[גשמיות]] אלא בגלל שהנשים אינן מכסות את הראש בפאה{{הערה|1=זלמן דובינסקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82083 בעיות פרנסה לאנ"ש? בגלל חסרון בענין הפאה! {{*}} מכתב מהרבי בפרסום ראשון]''' {{אינפו}} כ"ט [[אייר]] [[תשע"ד]] (29.05.2014)}}.<br />
<br />
אחד התנאים להסכמת הרבי לערוך [[קידושין]] היא שה[[כלה]] תלבש כל חייה [[פאה נוכרית]] ולא [[מטפחת]].<br />
<br />
==דעות פוסקי הלכה להתיר את הפאה==<br />
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה - טקס קבלת האזרחות.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ט"ז אדר [[תש"ט]], מרת נחמה דינה שניאורסון בטקס קבלת האזרחות האמריקאית נראית עם פאה נכרית נאה ומכובדת, קיצוני מימין עומד חתנה [[הרבי]] בצעירותו]]<br />
עשרות רבנים מכל החוגים והעדות, כתבו להעדיף לבישת פאה על מטפחת או כובע, ודבריהם עולים בקנה אחד עם דברי [[הרבי]], ביניהם:<br />
<br />
הגאון בעל "חזון איש",{{הערה|חלק ב' פ"ח אות ט'.}}הגאון רבי חיים קניבסקי,{{הערה|דף רי"ד, וכן נהגה ולבשה פאה יפה ומכובדת רעייתו ומחברתו הטהורה מרת בת שבע אסתר קנייבסקי זצ"ל.}}הגאון רבי בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים,{{הערה|חלק א' סימן י"א וחלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז, וכן נהגה ולבשה פאה יפה ומכובדת רעייתו ומחברתו הטהורה מרת הדסה מסעודה אבא שאול זצ"ל}}, הגאון רבי מרדכי אליהו הראשון לציון{{הערה|וכן נהגה מחברתו הטהורה עד היום מרת צביה אליהו}}, הגאון בעל הבן איש חי{{הערה|בן איש חי פרשת ויקהל אות יג}}, הגאון רבי יעקב שלום סופר (בנו של ה"מחנה חיים"), דיין ומו"צ בעיר פעסט{{הערה|בספרו "תורת חיים" על השו"ע (סי' ע"ה ס"ק ז'. נדפס בשנת תרנ"ז), כותב שההלכה כהמג"א אבל יש להחמיר כהבאר שבע}}, הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (רב דק"ק ברלין וראש בית המדרש לרבנים בגרמניה, תלמידו המובהק של בעל ה"ערוך לנר") בשו"ת רבי עזריאל (חלק ב', אה"ע סי' ל"ו, נדפס בשנת תרנ"ט), הגאון רבי אליהו סלימאן מני ראב"ד חברון, בספרו "שיח יצחק"{{הערה|(דיני ק"ש סעיף ע'. נדפס בשנת תרס"ב), וכן בספר זכרונות אליהו (חלק א' מערכת פ' אות ג')}}, הגאון רבי יעקב חיים סופר, מחכמי המקובלים בישיבת "בית אל", המאסף לכל הפוסקים הספרדים, בספרו "כף החיים" (על השו"ע סימן ע"ה ס"ק י"ט וס"ק כ'. נדפס בשנת תרס"ה), ובסימן ש"ג (ס"ק נ"ה וס"ק נ"ח), הגאון רבי חיים יעקב הלוי קרוייזר (רב דק"ק דאלינא) בספרו "באר יעקב" על שולחן ערוך (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נכתב בשנת תרס"ו), הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים, אמר שמעיקר הדין פאה נכרית מותרת, ורק תקנה היתה בירושלים באותו הזמן, שלא ללבוש פאה נכרית (כן העיד רבי חיים קניבסקי בשם אביו, רבי ישראל יעקב קניבסקי, כמובא בספר "אורחות רבנו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ב)), הגאון רבי יצחק בלאזר, הידוע בשם רבי איצלה פטרבורגר (מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט, רבה של פטרבורג, ואביה הרוחני של ישיבת "קלם" לאחר פטירתו של ה"סבא מקלם"), עמד על כך שאשתו תלבש פאה נכרית, נגד מנהג ירושלים בזמן ההוא (כן העיד הגר"ח קיינבסקי בשם אביו בספר הנ"ל וכן העיד חמיו הגרי"ש אלישיב), הגאון רבי שלום משאש, יליד העיר מקנס במרוקו, ראב"ד והרב הראשי הספרדי של [[ירושלים]] ורבה הראשי של יהדות מרוקו{{הערה|בספריו תבואות שמש אה"ע סימן קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סימן ט"ו-י"ז.}}, הגאון רבי בנימין זילבר, חבר מועצת גדולי התורה{{הערה|אז נדבר,חלק י"ב סימן מ"א.}}, הגאון רבי חיים כסאר, מגדולי חכמי תימן בדורנו, בשו"ת "החיים והשלום" (אבן העזר סי' ג') כתב שאין איסור לנשים ללבוש פאה{{הערה| והוכיח כן מהגמ': "שאל השואל, שיש מי שאומר שאיסור חמור הוא ללבוש פאה, והיא בסוג עוברת על דת יהודית ותצא בלא כתובה. מה נאמר היום שחלק גדול מן הנשים הנשואות אפילו מהספרדים לובשות פאה נכרית?... תשובה: לענין פאה נכרית אין בה איסור מצד עצמה, אלא שיש מחמירין לענין שבת שלא לצאת בה לרה"ר כמו שכתב מרן ז"ל בסימן ש"ג. דאם איתא דאסורה מצד עצמה, למה אמרו חז"ל יוצאה אשה בפאה נכרית לחצר, תיפוק לי דאסורה מצד עצמה. אלא ודאי אין בה איסור מצד עצמה, וכמו שכתבתי לעיל לענ"ד. '''וזה שהורה שאיסור חמור הוא וכו', הפליג על זה יותר מדאי'''. ולפיכך לא נכנס מ"ש בזה עוברת על דת, ויש לה כתובה. ופוק חזי מאי עמא דבר מזמן קדמון".}}, הגאון רבי משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית האשכנזית, בספרו "דת והלכה"{{הערה| דת והלכה, סימן א'.}}הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז', {{הערה| קובץ" בית הלל", קובץ י"ט.}}הגאון רבי משה ווינער, מרבני ארה"ב, {{הערה|בספר "כבודה של בת מלך"}}הגאון רבי יצחק עבאדי, ראש כולל "אוהל תורה" בלייקווד ובירושלים,{{הערה|אור יצחק, אה"ע סימן ג'.}},הגאון רבי יהודה טשזנר, אב"ד ומו"צ באופקים, {{הערה|כתב בספרו שערי תורת הבית}}הגאון רבי מרדכי גרוס, אב"ד חניכי הישיבות, {{הערה|בספר "והיה מחניך קדוש"}}הגאון רבי גבריאל ציננער, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", {{הערה|כתב בקובץ "אור ישראל" ל"ו-ל"ז.}}הגאון רבי יוסף קאפח, מגדולי חכמי תימן בדורינו, {{הערה|בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר', עמ' מ'.}}הגאון רבי שלמה אליעזר שיק, מגדולי רבני חסידות ברסלב{{מקור}}הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, לפי עדות חתנו הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי, משגיח בישיבת קול תורה, וראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים{{הערה|ראו עדותו בספר "חן וכבוד" שנמסרה על ידי הרב יואל שילה מתוך שיחה מוקלטת.}}. הגאון רבי יהודה שפירא, ראש כולל 'חזון איש', ומתלמידיו המובהקים של החזון איש, {{הערה|בספרו "דעת יהודה" (תשובות בהלכה ובהנהגה)}}, הגאון רבי יהודה אריה דינר, רב בית המדרש דברי שיר בב"ב, {{הערה|בכנס חיזוק מרכזי לאברכים מוצ"ש פרשת וארא תשע"ו, מתוך החוברת "בהתאסף ראשי עם",}} הגאון רבי פנחס ברונפמן, אב"ד בבית דינו של הגר"מ גרוס,{{הערה|תמצית דרשתו בפסח תשע"ח}}וכן פסק הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], אב"ד ורב [[כפר חב"ד]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= "ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. על פי הוראות הרבי, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: '''אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה''', והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שעל ידי חבישת הפאה זוכים ל[[בני חיי ומזוני]] ולפרנסה".}}<br />
<br />
==ספרים בנושא==<br />
[[קובץ:פאה.jpg|250px|ממוזער|הספר "לקט שכחה הפאה"]]<br />
כאשר אחד מחשובי הרבנים מחה כנגד [[חסידות חב"ד]] על שנשיהם לבושים בפאה נכרית, דבר הנידון בשאלה בפוסקים, הוציא הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[לקט שכחת הפאה]]"''' בו הוא מוכיח מעשרות פוסקי ההלכה ראשונים כ[[מלאכים]] ואחרונים כולל גדולי רבני עדות המזרח כי מותר ואף חובה לחבוש דווקא פאה נכרית. בספר גם שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל השאלות העולות לגבי הפאה הנכרית.<br />
<br />
לאחר מכן יצא לאור הספר '''"ותשקט הארץ"''', על ידי הרב יואל שילה, רב ומו"צ בעיר רכסים. בספר יש בירור נרחב בסוגיית הפאה. הספר עבר עריכה מחדש בשנת תשע"ז, ונוספו בו מקורות רבים ע"פ הספר "חן וכבוד".<br />
<br />
הספר '''"חן וכבוד"''' יצא לאור על ידי הרב ליאור עזרן, ראש כולל "משכן יצחק" ב[[אופקים]]. הספר כולל את תשובות כל הפוסקים המתירים, כל אחד בפרק נפרד, ובפרק הראשון מובאת רשימת המתירים המלאה עם דבריהם בקצרה. לספר ישנן כעשרים הסכמות נלהבות מגדולי הרבנים, והוא זכה לפרסום נרחב. הספר נוגע בכל הנקודות האפשריות בפולמוס הפאה, ומביא כמעט כל מי שדיבר בענין זה. מחבר הספר מציג בהקדמתו ביאור חדשני בסוגיות הגמרא, לפיו מתיישבות כל הקושיות והטענות של המתירים והאוסרים גם יחד.<br />
<br />
כאשר בשנת [[תשס"ד]] פורסם בעיתונות על עדים שנסעו להודו והעידו כי הפאות שמקורן בהודו אסורות בהנאה משום תקרובת עבודה זרה, והגרי"ש אלישיב הוציא איסור על הפאות, חיבר הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[יקם שערה לדממה]]"''', אשר סוקר את הנושא מנקודת מבט הלכתית, כולל עדויות ותיאור מפורט של נושא התגלחת בטירופאטי שבהודו. הוא מסכם את צדדי השאלה בהלכה, ומוכיח כי אין חשש איסור עבודה זרה בחבישת הפאות מהודו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" פרק י"ח אפשר למצוא את רוב תשובות הרבנים המתירים את השיער ההודי, כולל ניתוח נתוני האו"ם המעודכנים ועדויות אנשי הממשל בהודו על כמות השיער ההודי המסתובבת בשוק.<br />
<br />
כמו כן, בשנת תשפ"א יצא לאור הספר "הכצעקתה"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Ro9KuTzYz_w2xGfrrsa99RPzNzq2Xns7/view?usp=sharing לקריאת הספר].}}, ע"י הרב יואל שילה וצוות של אחד עשר ת"ח, ובו מבורר ההיתר של הפאות מהודו, גם מבחינה מציאותית.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [[יקם שערה לדממה]]<br />
*הרבנית סימה אשכנזי, '''עטרת תפארת''', מצוות כיסוי הראש חומרתה ושכרה, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1892 עמוד 22 {{*}} '''מקור הברכה''', גליון 1894 עמוד 28<br />
*'''נוגע לבנים ולבני בנים, לפרנסה ולבריאות''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1914 עמוד 38<br />
*'''סערה בשערה''', מענדי דיקשטיין, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1323 עמוד 32-36.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
;ספרים תורניים העוסקים בפאה נוכרית<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [https://drive.google.com/file/d/1zxhB2lh15SNDmtxJyP0kYRxPaufK1wk8/view לקט שכחת הפאה]<br />
* הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1KSsMvpI3I40eIpR0-4lYDDhcDwtRclz2/view ותשקט הארץ]<br />
* הרב ליאור עזרן, [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד]<br />
<br />
;קונטרסים ופרסומים שונים<br />
* [[הרבי]], '''[http://www.sheitel.org/sheitel/ פאה נכרית דוקא]''' סדרת [[אגרות קודש]] בנושא, באתר sheitel<br />
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1291 ראיון]''' ב[[שבועון בית משיח]], [[תשס"ג]] - {{אינפו}}<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5761 '''"פתח דבר"''' לספר "ויקם שערה לדממה"], [[תשס"ד]] - {{אינפו}}<br />
* הרב משה שטרנבוך [http://www.kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/SHTRANBUCH.pdf תשובה הלכתית], מתוך ספרו "דת והלכה"<br />
*'''[https://wig-or-kerchief.site123.me פאה או מטפחת?]''' שאלות ותשובות בנושא חבישת פאה וקישור לספרים העוסקים בנושא ובהם ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] 'לקט שכחת הפאה'<br />
*[https://lior-azran.site123.me '''אתר תלמידי הרב ליאור עזרן'''], הספר "חן וכבוד" ושו"ת<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/757288/ מעלת חבישת הפאה: סדרת שיעורים עם הרב שאול סילם]''' {{וידפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:יורה דעה]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=563650פאה נכרית2022-09-04T13:18:36Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית נחמה דינה (יושבת ליד השולחן שנייה מימין) עם פאה וכמה נשות בית חב"ד עם פיאות]]<br />
'''פאה נכרית''', היא [[כיסוי ראש]] העשוי משיער אנושי טבעי או סינתטי. רוב הנשים במגזר החרדי, נוהגות לקיים בזה את המצוה האמורה בתורה, שאשה נשואה צריכה לכסות את ראשה.<br />
<br />
==יסוד מצוות כיסוי הראש לנשים==<br />
הגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} לומדת מהפסוק "ופרע את ראש האשה", שראשה של האשה היה מכוסה מלכתחילה, ומכאן שמנהג בנות ישראל לכסות את ראשן{{הערה|רש"י שם, בביאורו השני והעיקרי}}. הגמרא בעירובין{{הערה|דף ק'.}} מביאה את הטעם לכך, והוא שחוה נענשה על חטאה בעץ הדעת והתקללה מספר קללות, ביניהן "שתהא עטופה כאבל". יש המביאים גם טעם על פי הסוד, שנשואה צריכה לכסות ראשה{{הערה|הזכיר זאת בספר מאורי אור: "על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה". וכן הגאון רבי נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה, בתשובה על שיער מהודו ביאר את ההבדל בין שיער תלוש למחובר: "בזמן הנישואין בצירופא דמדת החסד מצד האיש ומדת הדין מצד האשה, אז על האשה שהיא ככלה תעדה כליה משוך חוט של חסד, שעל ידה יבואו כל החסדים שבאים לעולם, ואז היא מכסה שערות ראשה שהדינים יהיו מכוסים ונכנעים והרחמים מנצח את הדין, ועל ידי זה היא משפיעה החסד לכל העולם... ואחר אודיעך כל זאת בין תבין, ביסוד השערה מסטרא דדינין היא השערה היונקת מהגומה שלה, אבל כאשר פסקה יניקתה של השערה, ובפרט כאשר היא מעם הדומה לחמור, שוב לית לן בה, ואדרבה מאחר ונגזר יניקתה נשברו הדינים, והבן".}}.<br />
<br />
לפי רוב הפוסקים, איסור גילוי הראש הוא מדאורייתא, למרות שלא נכלל במניין המצוות, והראיה לכך היא מהגמרא בכתובות, ששם הלשון הוא "דאורייתא היא". אמנם תרומת הדשן{{הערה|סימן רמ"ב.}} בשם הרמב"ם כתב שהאיסור הוא מדרבנן, ודאורייתא היא פירוש הדבר "רמז מדאורייתא יש לה". יש פוסקים נוספים שסברו כך, והגאון רבי יוסף משאש, רבה של חיפה, טען שיסוד הדין הוא מנהג ולא איסור דאורייתא, ולכן הוא משתנה לפי הזמן והמקום. אולם כאמור, רוב ככל הפוסקים סוברים שיש בגילוי הראש איסור דאורייתא, והזוהר האריך בחומרת האיסור.<br />
<br />
בימינו יש שכתבו שטעם כיסוי הראש הוא משום צניעות, היות וצריך להצניע את השיער. אולם אין לזה מקור בחז"ל או בראשונים, והיכן שנזכר בראשונים לשון של צניעות או פריצות, הוא לאחר שכבר פשט המנהג, וממילא הפורצת גדר היא פרוצה, אבל לא כתבו זאת כטעם התורה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע יש חילוק בין נשואה לרווקה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע אשה קירחת אסורה לצאת לרשות הרבים. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע השיער היוצא מחוץ לכיסוי ("שיער שחוץ לצמתה") הוא מותר בגילוי לפי הראשונים, ואין בו ערווה כיוון שרגילות לגלותו. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע הרמב"ם והרי"ף סוברים שמותר ללמוד או לקרוא ק"ש מול שיער אשה נשואה. <br />
<br />
בגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} נאסר כיסוי "קלתה" מדין "דת יהודית". הרמב"ם החליף להלכה את "קלתה" במטפחת, ופסק שהיוצאת במטפחת מצווה לגרשה ואין לה כתובה, אלא חייבת ללבוש רדיד המכסה את ראשה ורוב גופה. כך גם פסק השולחן ערוך: "יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אף על פי ששערה מכוסה במטפחת... בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה... אין כופין אותו להוציאה, מכל מקום מצוה עליו שיוציאנה"{{הערה|אבן העזר, סימן קט"ו.}}.<br />
<br />
בימינו כתבו הפוסקים להתיר בדיעבד את כיסוי הראש במטפחת או כובע, למרות האיסור המפורש בשו"ע, וביארו שדין "דת יהודית" משתנה לפי הזמן והמקום. פוסקים בודדים התירו אף גילוי "שיעור שתי אצבעות" (3-4 ס"מ) מהראש, תוך הסתמכות על מהר"ם אלשקר{{הערה|בשו"ת מהר"ם אלשקר סימן ל"ה.}}. אבל רוב הפוסקים חלקו עליהם בחריפות, והוכיחו כי מהר"ם אלשקר לא דיבר על הראש עצמו אלא על שערות היוצאות מחוץ לכיסוי{{הערה|ראו בתשובת הגר"מ שטרנבוך, ספר דת והלכה סימן א.}}. לגבי פאה נכרית, נחלקו הפוסקים.<br />
<br />
==פולמוס הפיאה==<br />
הפוסקים הראשונים והעיקריים שכתבו לאסור פאה, שהם מהר"י קצנלנבוגן, באר שבע ויעב"ץ, סברו שיש חיוב ע"פ הרמב"ם לכסות את הראש בשני כיסויים, ולכן חובה ללבוש רדיד, ואסור לחבוש מטפחת או פאה. היעב"ץ אף אסר לרווקות ללכת בגילוי ראש. ואי אפשר להסתמך עליהם כדי לאסור חבישת פאה, ובד בבד להתעלם מדבריהם אודות חבישת מטפחת.<br />
<br />
וגם הגאונים בעל שו"ת "שואל ומשיב" ובעל "מאמר מרדכי"{{הערה|בספרם "מגן גיבורים" או"ח סימן ע"ה}}, שהם נכדיו של מהר"י קצנלנבוגן, כתבו להתיר פאה נכרית, וביארו שמהר"י אסר רק בזמנו ובמקומו, שהיה זה בגדר פירצה חדשה. וזה לשונם שם: "וגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו הייתה לשם שמים, בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא".<br />
<br />
ואכן, הטעמים שכתבו רוב הפוסקים לאסור חבישת פאה, אינם שייכים בימינו כיום.{{הערה| ראה בבשו"ת "שמש ומגן" חלק ב' אה"ע סימן ט"ו והלאה., בספרו "אום אני חומה" דף צ"ד.,מח"ס "נטעי גבריאל", במאמר בקובץ "אור ישראל" ל"ז.,}}<br />
<br />
והגאון רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר, לשעבר רב ומו"צ בנתיבות ואחר כך רב ומו"צ בשכונת רוממה בירושלים, כתב{{הערה|בספרו "אבני ישפה" חלק ה' סימן קמ"ה.}}:''' {{ציטוטון|בזמננו יש מודעות רחוב שבני אדם תולים ברחובות על האיסור של הפאה הנכרית, וכמה הדבר חמור. אבל כפי מה שהוכחנו שכיום הדבר ברור שאין כאן מראית העין, לא שייכים דברי הפוסקים שאסרו הפאה משום מראית העין, כי היום השתנתה המציאות. ולכן מי שתולה מודעה על חומר האיסור, הוא מטעה את הרבים, כי יש על מה לסמוך.}}<br />
<br />
הראשון שעורר על חשש ע"ז שיש בפאות, היה הרב [[משה שטרנבוך]], בשנת [[תש"ל]]. ובשנה זו הוציא לאור את ספרו "דת והלכה", ושם יצא נגד המתנגדים ללבישת פאה, ובסוף דבריו עורר על חשש ע"ז בפאה, והסיק על הפאות המסופקות הבאות מאירופה: {{ציטוטון|"ומיהו כיון דאיסור משהו בע"ז אינו אלא דרבנן ולא ברור, וכן אי שערות חשיבי ולא בטלי, ויש בזה עוד צדדים וספקות, לא נוכל להורות בזה דאסור... אמנם אף שלענ"ד ראוי להימנע מפאות כאלו, מכל מקום עדיף פאה כי האי ממטפחת רפויה שמתגלין בה מקצת שערות, שבזה אסור מעיקר הדין".}}<br />
<br />
ובתשובתו לרב יעקב אהרן שפירא שנכתבה בשנת תשס"ד, כתב במסקנתו על פאות הודו: "למעשה אין בידי להתיר בחשש איסור דאורייתא החמורות שבחמורות, ובידוע או אפשר לברר בנקל שרשום בתוכה שזהו מהודו אין דעתי להתיר, ורק באין ידוע כל דפריש מרובא פריש ובסתמא לא חיישינן".<br />
<br />
לאחר עשרים שנה, בשנת [[תש"נ]], התעורר הענין שוב, והרב רבי יעקב אהרן שפירא נדרש אז לבאר את הענין בפני גדולי הרבנים בארץ ובחו"ל, וע"פ דבריו התירו גדולי ישראל הרב יוסף שלום אלישיב והרב שלמה זלמן אויערבאך את הפאות מהודו (ועוד מגדולי הרבנים שלא נקב בשמם), וגם גדולי חו"ל ובתוכם הרב משה פיינשטיין.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] התעורר הענין שוב, וחזר בו הרב [[יוסף שלום אלישיב]] בעקבות עדות שקיבל מהרב אהרן דוד דונר על אופן הפעולה המעשית במתחם הע"ז בהודו, ובעקבות נתונים שקיבל, לפיהם רוב השיער הנמכר בארץ מקורו בהודו (אמנם הרבנים מצאו הרבה פירכות בעדותו של הרב דונר, והביאו עדויות רבות הסותרות לגמרי את עדותו, והוכיחו שהכניס פרשנות אישית לדבריו). וכך כתב הרב יוסף אפרתי ביום כ"ב באייר תשס"ד בשם הגרי"ש אלישיב:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ המידע העכשווי, רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות בארץ הקודש, מקורם בשיער ממדינת הודו, גם אם הייצור נעשה במדינה אחרת, ולכן כל פאה שאין ידוע מקורה, אסורה בשימוש... בארצות אחרות, אם רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות במקומות אלה אינם משיער הודי, הרי פאה שאין ידוע מקורה אינה נאסרת, מדין כל דפריש, אך חובה לברר את מקור הפאה".}}<br />
<br />
ולאחר כל זאת, יעץ הרב [[יוסף שלום אלישיב]] להקים הכשר על מנת לייבא פאות כשרות לפי שיטתו, והרב מרדכי גרוס לקח על עצמו את הענין ובמאמצים רבים הקים הכשר המפקח על מקור השיער.<br />
<br />
רוב הפוסקים חלקו על הרב אלישיב וסברו שאין כלל צורך בהכשר, וכתבו תשובות להוכיח שאין בשיער ההודי משום עבודה זרה. מהם הרב וואזנר (שיצא בקריאה פושרת יחד עם הרב ניסים קרליץ, ובה נאמר לנשים "להשתדל" להחליף את השיער ההודי, ועל השיער המסופק לא נאמר כלום) שדעתו הובאה בהרחבה ע" בנו, הרב בן ציון הלוי וואזנר, אב"ד דבד"ץ ובית הוראה שבט הלוי במונסי{{הערה|ראה קובץ "אור ישראל" ל"ו}}, ובה פסק שכל פאה שספק מהיכן באה, מותרת, ופאה שידוע שהגיעה ממקום הע"ז בהודו, יש להשתדל להחליפה, ובשעת הדחק מותר ללבשה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] הוציאו לעז על הכשרו של הרב מרדכי גרוס, כביכול אינו מפקח על השיער כראוי, והמציאו שרוב השיער בעולם הוא מהודו. כמו כן, אחד העדים שנשלח בשנת תשס"ד, נשלח שוב להודו. הרב משה שטרנבוך קיבל את עדותו יחד עם כמה רבני שכונות בירושלים, ונוכח שם גם הרב יצחק מרדכי רובין, רבה של קהילת בני תורה בהר נוף, וחבר ביה"ד של הרב ניסים קרליץ, ומחבר ספר "ארחות שבת". הרב רובין שאל שאלות נוקבות, ולא קיבל תשובות מספקות לשאלותיו. בין היתר שאל את העד, האם יודע מה טעם מורידים לילדים את השערות בל"ג בעומר במירון ('חלאקה') ולא ידע להשיב. ואמר לו, אם אינך יודע טעם למנהג שנהוג בישראל מזה שנים רבות, ומסתבר שעוד אלפי יהודים נוהגים כך ואינם יודעים, למרות שטעמי המנהג הם פשוטים וכתובים בספרי האחרונים, מנין לך שכל ההודים המתגלחים בטמפל הע"ז יודעים מדוע הם עושים זאת. <br />
<br />
ביום [[י"ז אייר]] [[תשע"ח]] הלך הרב גרשון וועסט מארה"ב ושהה כמה ימים בהודו, וניסה לחקור שוב את הענין (בשליחותו של הגאון רבי חיים יוסף דוד ווייס), והעלה את עדותו על הכתב. מסקנתו הייתה שלהודים אין מושג מה הם עושים, והם משקרים ועונים לשאלות לפי רצונו של השואל. "מצד טבעם ומהותם כמעט ואין מכחישים ושוללים בשום דבר שאומרים להם, ואם יגידו לפניהם איזה הנחה או מציאות, בדרך כלל יסכימו בהנהון ראש או באמירת הן, ולפעמים אף יחזרו להגיד בעצמם הדברים שנאמרו אליהם, על אף שתיכף קודם לזה אמרו בעצמם אחרת, או שיודעים שהדברים אינם נכונים. רק מספר פעמים בודדים אירע ששללו או הכחישו בדברים שאמרתי להם".<br />
<br />
"כשבאתי להודו והתחלתי לדבר שם עם אנשים מכל החוגים, מתגלחים ומגלחים וכומרים, נוכחתי לדעת שכמעט רובם ככולם הם אנשים כפריים וטפשים, גרועים פשוטים וגסים מאוד מאוד, כרחוק מזרח ממערב ממדינות המערב המתקדמות בהשכלה והבנה, וממילא כמעט אין להם שום הבנה ועומק במעשיהם, ואם אמנם אדוקים הם בלב ונפש לאמונתם כמו שהזכרתי לעיל, הרי זה רק בהשגה פשוטה ביותר, ובדרך כלל לא עלה על לבם מעולם להתעמק בטעמי מנהגיהם ומקורות עבודותיהם".<br />
<br />
הרב אשר שוורץ שכתב מאמר מקיף בנושא השיער ההודי, הביא במאמרו שצבי וייסמן מקליפורניה, ואבי כהן מירושלים (בעל תשובה), ובנימין קלוגר (כומר הינדו שהתגייר) גרו באיזור הטמפל זמן רב, נכחו במאות התגלחויות ורכשו בקיאות ב"תורתם", והם העידו בפני גדולי הדור ש"אין שום גוי שמחשיב את השערות לתקרובת, אלא הכנעה עצמית". ותמה על הרב דונר שהעדיף להאמין להינדים אנונימיים שקיבל דבריהם על ידי מתורגמן, אף על פי שלהלכה אין לגוי נאמנות כלל. והתמיהה תגדל לאחר שהרב דונר בעצמו הצהיר שקיבל פעמיים עדויות סותרות מהגויים ההודים, ומפני זה הגיע למסקנה שהם אינם אמינים כלל. וכמו כן הוכיח במאמרו שהשיער אינו תקרובת: ראשית, השערות אינן מוזכרות ברשימת מיני התקרובת הנמצאת בספרי ההינדו. שנית, אין הם טובלים לפני הגילוח, אלא דוקא לאחריו, ומשמע שפעולה זו נחשבת לטמאה אצלם ואינה נחשבת ל"עבודה". שלישית, המתגלחים יודעים ששערותיהם הולכות למסחר, ואינם מוחים על כך שאין השיער מוקרב לאליל. רביעית, הכמרים עצמם אינם מתגלחים לעולם.<br />
<br />
===אוסרי הפאה בימינו===<br />
כיום רוב הפוסקים התירו לבישת פאה{{הערה|ראו ספר [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד] שהביא רשימה של עשרות פוסקים מדורנו}} אולם יש האוסרים פאה, והבולט שביניהם הוא הרב [[עובדיה יוסף]] שאסר פאה בספריו ובדרשותיו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" מצביע המחבר על סתירות רבות בתשובתו של הרב עובדיה יוסף{{הערה|ראו שו"ת יביע אומר חלק ה' אבן העזר סימן ה'}}, ביניהן:<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם 'בחוקותיהם לא תלכו', ומאידך בענין היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שהאיסור הוא רק כאשר מתכוונים להידמות אליהם, ובנדון הפאה אין ניסיון להידמות אל הגויות אלא לנשים רווקות יהודיות, וכמו כן בימינו אין הגויות חובשות פאה באורח קבע וכבר הורגלו היהודיות לחבוש פאה. כמו כן כתב עוד שהאיסור 'בחוקותיהם' נוגע רק לדבר הנעשה משום אמונתם ועבודתם.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שגורמת הרהורי עבירה, ומאידך לגבי היתר אמירת דבר שבקדושה כנגד שיער נשים נשואות שאין דרכן לכסות ראשן, כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ו' או"ח סי' י"ג}} שאין הרהור בימינו בראיית שיער, כיוון שנשים רבות יוצאות בגילוי ראש, וכמו כן אינו דומה גילוי סתם ערוה באשה שנאסר גם לרווקות, לגילוי שיער שהותר לרווקות, ולכן לא מצוי הרהור בזה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם מראית העין, ומאידך לגבי היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שלא גוזרים גזירות של מראית העין לאחר חתימת הש"ס, ולא גוזרים משום מראית העין כאשר נפוץ מנהג של היתר והרואה יכול לתלות בהיתר ולא לחשוד, וכמובן שהרואה בימינו אשה חרדית איננו חושד בה שהולכת בגילוי ראש כי נפוץ המנהג של חבישת פאה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם דת יהודית, ומאידך לגבי כיסוי המטפחת כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק חלק ד' אה"ע סי' ג'}} שרק עצם הכיסוי הוא דאורייתא ואינו משתנה, אבל סוג הכיסוי משתנה בהתאם למנהג המקום, והיות ונהגו לחבוש מטפחת, בא המנהג החדש ומבטל את המנהג הראשון. ולכאורה, אין הבדל בין מטפחת לפאה בענין זה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה למרות שספק דרבנן לקולא, מטעם שעיקר האיסור דאורייתא, ולמרות שרוב ככל האוסרים את הפאה אסרו רק מדרבנן. ומאידך כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}} שאומרים ספק דרבנן לקולא גם בדבר שעיקרו מדאורייתא, ובמחלוקת הפוסקים על דבר האסור מדרבנן אומרים ספק דרבנן לקולא והולכים אחר המקילים{{הערה|ראה בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}}.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם חרם ההפלאה, ומאידך גיסא כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' אה"ע סימן ג'}} להתיר מטפחת המגלה מקצת שערות, ולא חש לחרם החריף שנעשה בנדון והובא בספר דת והלכה בשם שדי חמד{{הערה|ראו החרם במלואו, בספר משא חיים להגר"ח פלאג'י, מנהגים מע' נ' אות ק"נ}}: "בשנת תר"כ בעיר גדולה סלוניקי ראו רבני העיר ובראשם הרב הגדול מהר"א קובה שהתחילו ללבוש איזה לבוש, ועל ידי זה באו לגלות חלק מהשערות, וגזרו בחרם גמור בגזירת נח"ש, ובאו על החתום כל החכמים ורבנים וטובי העיר שלא לשנות כלל לא בענין המלבושים ולא בגילוי שיער ואפי' קצת חוץ לצמתן, ואשר יעשה בזדון ולבבו פונה היום באמרו כי אין איסור בזה הרי הוא מופרש ומובדל מעדת ישראל ומין ואפיקורס הוא, ולא יאבה ה' סלוח לו".<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שהתחשב בלשונו החריף של "עצי ארזים", שכתב שהמורים היתר בזה יתנו את הדין על כך. ומאידך כתב{{הערה|בספר הליכות עולם חלק א' פרשת לך לך הלכה ה'}} להתיר להכניס טלית קטן תחת הבגדים, ולא לגלות הציציות, כיוון שכך המנהג. ואע"פ שהמשנה ברורה כתב שאלה המכניסים ציציותיהם עתידים ליתן את הדין, לא התחשב בדבריו ופסק אחרת ממנו.<br />
<br />
*הוא דחה את היתר הרמ"א, בטענה שדיבר על ק"ש ולא על יציאה לרחוב עם פאה. אולם מאידך כתב בתחילת תשובתו{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ה' אה"ע סימן ה'}} שרווקה מותרת לצאת בגילוי ראש, והביא ראיה מאותם ראשונים שכתבו שמותר לקרוא ק"ש כנגד הרווקות - ראבי"ה, ארחות חיים, מאירי, מרדכי ורא"ש.<br />
<br />
ואמנם, יש לציין כי גם הרב עובדיה יוסף התיר פאה לנשואות במקרים פרטיים שהגיעו לפניו: לדוגמא, אם האשה אינה מוצאת חן בעיני הבעל עם מטפחת שאז התיר פאה, או בגלל שיש לה לחץ נפשי מכך שחברותיה חובשות פאה והיא לא{{הערה|ראה ספר מעיין אומר חלק ט'.}}.<br />
<br />
==בחב"ד==<br />
הפוסקים נחלקו האם כיסוי ראש זה מועיל, או שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה "רדיד" (=שאל). רוב הפוסקים קבעו כי פאה נחשבת לכיסוי ראש, ובכללם היה [[אדמו"ר הזקן]], [[בעל התניא]], שכתב בספרו "שולחן ערוך הרב":<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן="שיער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה על דרך שנתבאר, אפילו היא אשתו. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן בקצת ארצות, מותר לקרות כנגדן, שכיון שרגילין בהן אינן מביאין לידי הרהור. ופאה נכרית, אפילו דרכה לכסותה, מותר לקרות כנגדה, '''וגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע''', שהוא אסור מן התורה באשת איש".|מרכאות=כן|מקור=או"ח, סימן ע"ה סעיף ד'}}<br />
<br />
חלק ניכר מגדולי פוסקי ההלכה, הורו גם שפאה נכרית היא כיסוי ראש עדיף מבחינה הלכתית - מאחר ובימינו לא נהוג ללבוש "רדיד", והמטפחת הנפוצה אינה מכסה את השיער כראוי.<br />
<br />
נשיאי חב"ד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], הורו באופן חד משמעי שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא. דוגמאות לדבריהם:<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ כותב: {{ציטוטון|אשת תלמיד [[תומכי תמימים|תו"ת]] צריכה לשאת {{מונחון|פאריק|פאה}} כמה שלא יכבד לה דבר זה אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות}}{{הערה|{{היברובוקס||אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, כרך ו'|31606|עמ' תי"א|עמוד=451}} וראה מילים דומות בעמ' הבא תי"ב}}.<br />
<br />
הרבי כותב: "מהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה"{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע, תרגום מאידיש.}}. כמו כן כתב: "בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי"ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צריך להיות אשר אשת תלמיד תומכי תמימים צריכה לשאת פאה, כמה שלא יכבד לה דבר זה, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצור, אשר זוגתו תחיה '''צריכה לשאת פאה נכרית, ואחרת אי אפשר"{{הערה|"ספר התולדות" פרק י"א - אגרות קודש דף רכ"ז, וכן בספר "אגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג}}.<br />
<br />
הסיבה העיקרית לכך היא שבמטפחת קשה לכסות את השיער, וזהו איסור חמור, וכך ביאר הרבי בכמה הזדמנויות: {{ציטוטון|"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי '''רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה''', על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע"{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה.}}.}}<br />
<br />
סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת, היא שאפשר להורידה או להסיטה למעלה, ובפאה אין הדבר אפשרי. {{ציטוטון|"בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי"}}{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח.}}.<br />
<br />
הרבי הורה לכל נשות [[חסידות חב"ד]] ללבוש פאה, בכל מקום שהן, ללא יוצא מן הכלל{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים}}. כמו כן [[הרבי]] גו הורה שכל אישה תשכנע את חברה לעשות כן{{הערה|אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'}}.הרבי אמר כי גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג}}.הרבי גם דיבר על פאה שהיא יותר יפה מהשיער הטבעי{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח [[אלול]] תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך}}.<br />
<br />
וכך כתב הרבי באיגרת לרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]]{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ג'קע"א, מתאריך ו' טבת ה'תשט"ו.}}: <br />
<br />
"מצער אותי ביותר מה שכנראה בענין הפאות נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב וכו', הנה האמנם אי אפשר היה להשיג הלוואות בקופות גמ"ח של אנ"ש, שכפי הנודע לי הנה ישנה ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חב"ד]] שעל ידי כת"ר אצל הוו"ח כו' [[משה דובער גנזבורג|הר"ד גנזבורג]] ושנים או שלשה בירושלים עיה"ק ת"ו".<br />
<br />
לאחד מחסידי חב"ד ב[[אוסטרליה]] הרבי כתב שהקשיים בפרנסה מתעוררים לא בגלל סיבות [[גשמיות]] אלא בגלל שהנשים אינן מכסות את הראש בפאה{{הערה|1=זלמן דובינסקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82083 בעיות פרנסה לאנ"ש? בגלל חסרון בענין הפאה! {{*}} מכתב מהרבי בפרסום ראשון]''' {{אינפו}} כ"ט [[אייר]] [[תשע"ד]] (29.05.2014)}}.<br />
<br />
אחד התנאים להסכמת הרבי לערוך [[קידושין]] היא שה[[כלה]] תלבש כל חייה [[פאה נוכרית]] ולא [[מטפחת]].<br />
<br />
==דעות פוסקי הלכה להתיר את הפאה==<br />
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה - טקס קבלת האזרחות.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ט"ז אדר [[תש"ט]], מרת נחמה דינה שניאורסון בטקס קבלת האזרחות האמריקאית נראית עם פאה נכרית נאה ומכובדת, קיצוני מימין עומד חתנה [[הרבי]] בצעירותו]]<br />
עשרות רבנים מכל החוגים והעדות, כתבו להעדיף לבישת פאה על מטפחת או כובע, ודבריהם עולים בקנה אחד עם דברי [[הרבי]], ביניהם:<br />
<br />
הגאון בעל "חזון איש",{{הערה|חלק ב' פ"ח אות ט'.}}הגאון רבי חיים קניבסקי,{{הערה|דף רי"ד, וכן נהגה ולבשה פאה יפה ומכובדת רעייתו ומחברתו הטהורה מרת בת שבע אסתר קנייבסקי זצ"ל.}}הגאון רבי בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים,{{הערה|חלק א' סימן י"א וחלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז, וכן נהגה ולבשה פאה יפה ומכובדת רעייתו ומחברתו הטהורה מרת הדסה מסעודה אבא שאול זצ"ל}}, הגאון רבי מרדכי אליהו הראשון לציון{{הערה|וכן נהגה מחברתו הטהורה עד היום מרת צביה אליהו}}, הגאון בעל הבן איש חי{{הערה|בן איש חי פרשת ויקהל אות יג}}, הגאון רבי יעקב שלום סופר (בנו של ה"מחנה חיים"), דיין ומו"צ בעיר פעסט{{הערה|בספרו "תורת חיים" על השו"ע (סי' ע"ה ס"ק ז'. נדפס בשנת תרנ"ז), כותב שההלכה כהמג"א אבל יש להחמיר כהבאר שבע}}, הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (רב דק"ק ברלין וראש בית המדרש לרבנים בגרמניה, תלמידו המובהק של בעל ה"ערוך לנר") בשו"ת רבי עזריאל (חלק ב', אה"ע סי' ל"ו, נדפס בשנת תרנ"ט), הגאון רבי אליהו סלימאן מני ראב"ד חברון, בספרו "שיח יצחק"{{הערה|(דיני ק"ש סעיף ע'. נדפס בשנת תרס"ב), וכן בספר זכרונות אליהו (חלק א' מערכת פ' אות ג')}}, הגאון רבי יעקב חיים סופר, מחכמי המקובלים בישיבת "בית אל", המאסף לכל הפוסקים הספרדים, בספרו "כף החיים" (על השו"ע סימן ע"ה ס"ק י"ט וס"ק כ'. נדפס בשנת תרס"ה), ובסימן ש"ג (ס"ק נ"ה וס"ק נ"ח), הגאון רבי חיים יעקב הלוי קרוייזר (רב דק"ק דאלינא) בספרו "באר יעקב" על שולחן ערוך (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נכתב בשנת תרס"ו), הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים, אמר שמעיקר הדין פאה נכרית מותרת, ורק תקנה היתה בירושלים באותו הזמן, שלא ללבוש פאה נכרית (כן העיד רבי חיים קניבסקי בשם אביו, רבי ישראל יעקב קניבסקי, כמובא בספר "אורחות רבנו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ב)), הגאון רבי יצחק בלאזר, הידוע בשם רבי איצלה פטרבורגר (מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט, רבה של פטרבורג, ואביה הרוחני של ישיבת "קלם" לאחר פטירתו של ה"סבא מקלם"), עמד על כך שאשתו תלבש פאה נכרית, נגד מנהג ירושלים בזמן ההוא (כן העיד הגר"ח קיינבסקי בשם אביו בספר הנ"ל וכן העיד חמיו הגרי"ש אלישיב), הגאון רבי שלום משאש, יליד העיר מקנס במרוקו, ראב"ד והרב הראשי הספרדי של [[ירושלים]] ורבה הראשי של יהדות מרוקו{{הערה|בספריו תבואות שמש אה"ע סימן קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סימן ט"ו-י"ז.}}, הגאון רבי בנימין זילבר, חבר מועצת גדולי התורה{{הערה|אז נדבר,חלק י"ב סימן מ"א.}}, הגאון רבי חיים כסאר, מגדולי חכמי תימן בדורנו, בשו"ת "החיים והשלום" (אבן העזר סי' ג') כתב שאין איסור לנשים ללבוש פאה{{הערה| והוכיח כן מהגמ': "שאל השואל, שיש מי שאומר שאיסור חמור הוא ללבוש פאה, והיא בסוג עוברת על דת יהודית ותצא בלא כתובה. מה נאמר היום שחלק גדול מן הנשים הנשואות אפילו מהספרדים לובשות פאה נכרית?... תשובה: לענין פאה נכרית אין בה איסור מצד עצמה, אלא שיש מחמירין לענין שבת שלא לצאת בה לרה"ר כמו שכתב מרן ז"ל בסימן ש"ג. דאם איתא דאסורה מצד עצמה, למה אמרו חז"ל יוצאה אשה בפאה נכרית לחצר, תיפוק לי דאסורה מצד עצמה. אלא ודאי אין בה איסור מצד עצמה, וכמו שכתבתי לעיל לענ"ד. '''וזה שהורה שאיסור חמור הוא וכו', הפליג על זה יותר מדאי'''. ולפיכך לא נכנס מ"ש בזה עוברת על דת, ויש לה כתובה. ופוק חזי מאי עמא דבר מזמן קדמון".}}, הגאון רבי משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית האשכנזית, בספרו "דת והלכה"{{הערה| דת והלכה, סימן א'.}}הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז', {{הערה| קובץ" בית הלל", קובץ י"ט.}}הגאון רבי משה ווינער, מרבני ארה"ב, {{הערה|בספר "כבודה של בת מלך"}}הגאון רבי יצחק עבאדי, ראש כולל "אוהל תורה" בלייקווד ובירושלים,{{הערה|אור יצחק, אה"ע סימן ג'.}},הגאון רבי יהודה טשזנר, אב"ד ומו"צ באופקים, {{הערה|כתב בספרו שערי תורת הבית}}הגאון רבי מרדכי גרוס, אב"ד חניכי הישיבות, {{הערה|בספר "והיה מחניך קדוש"}}הגאון רבי גבריאל ציננער, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", {{הערה|כתב בקובץ "אור ישראל" ל"ו-ל"ז.}}הגאון רבי יוסף קאפח, מגדולי חכמי תימן בדורינו, {{הערה|בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר', עמ' מ'.}}הגאון רבי שלמה אליעזר שיק, מגדולי רבני חסידות ברסלב{{מקור}}הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, לפי עדות חתנו הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי, משגיח בישיבת קול תורה, וראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים{{הערה|ראו עדותו בספר "חן וכבוד" שנמסרה על ידי הרב יואל שילה מתוך שיחה מוקלטת.}}. הגאון רבי יהודה שפירא, ראש כולל 'חזון איש', ומתלמידיו המובהקים של החזון איש, {{הערה|בספרו "דעת יהודה" (תשובות בהלכה ובהנהגה)}}, הגאון רבי יהודה אריה דינר, רב בית המדרש דברי שיר בב"ב, {{הערה|בכנס חיזוק מרכזי לאברכים מוצ"ש פרשת וארא תשע"ו, מתוך החוברת "בהתאסף ראשי עם",}} הגאון רבי פנחס ברונפמן, אב"ד בבית דינו של הגר"מ גרוס,{{הערה|תמצית דרשתו בפסח תשע"ח}}וכן פסק הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], אב"ד ורב [[כפר חב"ד]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= "ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. על פי הוראות הרבי, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: '''אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה''', והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שעל ידי חבישת הפאה זוכים ל[[בני חיי ומזוני]] ולפרנסה".}}<br />
<br />
==ספרים בנושא==<br />
[[קובץ:פאה.jpg|250px|ממוזער|הספר "לקט שכחה הפאה"]]<br />
כאשר אחד מחשובי הרבנים מחה כנגד [[חסידות חב"ד]] על שנשיהם לבושים בפאה נכרית, דבר הנידון בשאלה בפוסקים, הוציא הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[לקט שכחת הפאה]]"''' בו הוא מוכיח מעשרות פוסקי ההלכה ראשונים כ[[מלאכים]] ואחרונים כולל גדולי רבני עדות המזרח כי מותר ואף חובה לחבוש דווקא פאה נכרית. בספר גם שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל השאלות העולות לגבי הפאה הנכרית.<br />
<br />
לאחר מכן יצא לאור הספר '''"ותשקט הארץ"''', על ידי הרב יואל שילה, רב ומו"צ בעיר רכסים. בספר יש בירור נרחב בסוגיית הפאה. הספר עבר עריכה מחדש בשנת תשע"ז, ונוספו בו מקורות רבים ע"פ הספר "חן וכבוד".<br />
<br />
הספר '''"חן וכבוד"''' יצא לאור על ידי הרב ליאור עזרן, ראש כולל "משכן יצחק" ב[[אופקים]]. הספר כולל את תשובות כל הפוסקים המתירים, כל אחד בפרק נפרד, ובפרק הראשון מובאת רשימת המתירים המלאה עם דבריהם בקצרה. לספר ישנן כעשרים הסכמות נלהבות מגדולי הרבנים, והוא זכה לפרסום נרחב. הספר נוגע בכל הנקודות האפשריות בפולמוס הפאה, ומביא כמעט כל מי שדיבר בענין זה. מחבר הספר מציג בהקדמתו ביאור חדשני בסוגיות הגמרא, לפיו מתיישבות כל הקושיות והטענות של המתירים והאוסרים גם יחד.<br />
<br />
כאשר בשנת [[תשס"ד]] פורסם בעיתונות על עדים שנסעו להודו והעידו כי הפאות שמקורן בהודו אסורות בהנאה משום תקרובת עבודה זרה, והגרי"ש אלישיב הוציא איסור על הפאות, חיבר הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[יקם שערה לדממה]]"''', אשר סוקר את הנושא מנקודת מבט הלכתית, כולל עדויות ותיאור מפורט של נושא התגלחת בטירופאטי שבהודו. הוא מסכם את צדדי השאלה בהלכה, ומוכיח כי אין חשש איסור עבודה זרה בחבישת הפאות מהודו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" פרק י"ח אפשר למצוא את רוב תשובות הרבנים המתירים את השיער ההודי, כולל ניתוח נתוני האו"ם המעודכנים ועדויות אנשי הממשל בהודו על כמות השיער ההודי המסתובבת בשוק.<br />
<br />
כמו כן, בשנת תשפ"א יצא לאור הספר "הכצעקתה"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Ro9KuTzYz_w2xGfrrsa99RPzNzq2Xns7/view?usp=sharing לקריאת הספר].}}, ע"י הרב יואל שילה וצוות של אחד עשר ת"ח, ובו מבורר ההיתר של הפאות מהודו, גם מבחינה מציאותית.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [[יקם שערה לדממה]]<br />
*הרבנית סימה אשכנזי, '''עטרת תפארת''', מצוות כיסוי הראש חומרתה ושכרה, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1892 עמוד 22 {{*}} '''מקור הברכה''', גליון 1894 עמוד 28<br />
*'''נוגע לבנים ולבני בנים, לפרנסה ולבריאות''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1914 עמוד 38<br />
*'''סערה בשערה''', מענדי דיקשטיין, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1323 עמוד 32-36.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
;ספרים תורניים העוסקים בפאה נוכרית<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [https://drive.google.com/file/d/1zxhB2lh15SNDmtxJyP0kYRxPaufK1wk8/view לקט שכחת הפאה]<br />
* הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1KSsMvpI3I40eIpR0-4lYDDhcDwtRclz2/view ותשקט הארץ]<br />
* הרב ליאור עזרן, [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד]<br />
<br />
;קונטרסים ופרסומים שונים<br />
* [[הרבי]], '''[http://www.sheitel.org/sheitel/ פאה נכרית דוקא]''' סדרת [[אגרות קודש]] בנושא, באתר sheitel<br />
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1291 ראיון]''' ב[[שבועון בית משיח]], [[תשס"ג]] - {{אינפו}}<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5761 '''"פתח דבר"''' לספר "ויקם שערה לדממה"], [[תשס"ד]] - {{אינפו}}<br />
* הרב משה שטרנבוך [http://www.kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/SHTRANBUCH.pdf תשובה הלכתית], מתוך ספרו "דת והלכה"<br />
*'''[https://wig-or-kerchief.site123.me פאה או מטפחת?]''' שאלות ותשובות בנושא חבישת פאה וקישור לספרים העוסקים בנושא ובהם ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] 'לקט שכחת הפאה'<br />
*[https://lior-azran.site123.me '''אתר תלמידי הרב ליאור עזרן'''], הספר "חן וכבוד" ושו"ת<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/757288/ מעלת חבישת הפאה: סדרת שיעורים עם הרב שאול סילם]''' {{וידפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:יורה דעה]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=563649פאה נכרית2022-09-04T13:17:43Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית נחמה דינה (יושבת ליד השולחן שנייה מימין) עם פאה וכמה נשות בית חב"ד עם פיאות]]<br />
'''פאה נכרית''', היא [[כיסוי ראש]] העשוי משיער אנושי טבעי או סינתטי. רוב הנשים במגזר החרדי, נוהגות לקיים בזה את המצוה האמורה בתורה, שאשה נשואה צריכה לכסות את ראשה.<br />
<br />
==יסוד מצוות כיסוי הראש לנשים==<br />
הגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} לומדת מהפסוק "ופרע את ראש האשה", שראשה של האשה היה מכוסה מלכתחילה, ומכאן שמנהג בנות ישראל לכסות את ראשן{{הערה|רש"י שם, בביאורו השני והעיקרי}}. הגמרא בעירובין{{הערה|דף ק'.}} מביאה את הטעם לכך, והוא שחוה נענשה על חטאה בעץ הדעת והתקללה מספר קללות, ביניהן "שתהא עטופה כאבל". יש המביאים גם טעם על פי הסוד, שנשואה צריכה לכסות ראשה{{הערה|הזכיר זאת בספר מאורי אור: "על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה". וכן הגאון רבי נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה, בתשובה על שיער מהודו ביאר את ההבדל בין שיער תלוש למחובר: "בזמן הנישואין בצירופא דמדת החסד מצד האיש ומדת הדין מצד האשה, אז על האשה שהיא ככלה תעדה כליה משוך חוט של חסד, שעל ידה יבואו כל החסדים שבאים לעולם, ואז היא מכסה שערות ראשה שהדינים יהיו מכוסים ונכנעים והרחמים מנצח את הדין, ועל ידי זה היא משפיעה החסד לכל העולם... ואחר אודיעך כל זאת בין תבין, ביסוד השערה מסטרא דדינין היא השערה היונקת מהגומה שלה, אבל כאשר פסקה יניקתה של השערה, ובפרט כאשר היא מעם הדומה לחמור, שוב לית לן בה, ואדרבה מאחר ונגזר יניקתה נשברו הדינים, והבן".}}.<br />
<br />
לפי רוב הפוסקים, איסור גילוי הראש הוא מדאורייתא, למרות שלא נכלל במניין המצוות, והראיה לכך היא מהגמרא בכתובות, ששם הלשון הוא "דאורייתא היא". אמנם תרומת הדשן{{הערה|סימן רמ"ב.}} בשם הרמב"ם כתב שהאיסור הוא מדרבנן, ודאורייתא היא פירוש הדבר "רמז מדאורייתא יש לה". יש פוסקים נוספים שסברו כך, והגאון רבי יוסף משאש, רבה של חיפה, טען שיסוד הדין הוא מנהג ולא איסור דאורייתא, ולכן הוא משתנה לפי הזמן והמקום. אולם כאמור, רוב ככל הפוסקים סוברים שיש בגילוי הראש איסור דאורייתא, והזוהר האריך בחומרת האיסור.<br />
<br />
בימינו יש שכתבו שטעם כיסוי הראש הוא משום צניעות, היות וצריך להצניע את השיער. אולם אין לזה מקור בחז"ל או בראשונים, והיכן שנזכר בראשונים לשון של צניעות או פריצות, הוא לאחר שכבר פשט המנהג, וממילא הפורצת גדר היא פרוצה, אבל לא כתבו זאת כטעם התורה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע יש חילוק בין נשואה לרווקה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע אשה קירחת אסורה לצאת לרשות הרבים. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע השיער היוצא מחוץ לכיסוי ("שיער שחוץ לצמתה") הוא מותר בגילוי לפי הראשונים, ואין בו ערווה כיוון שרגילות לגלותו. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע הרמב"ם והרי"ף סוברים שמותר ללמוד או לקרוא ק"ש מול שיער אשה נשואה. <br />
<br />
בגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} נאסר כיסוי "קלתה" מדין "דת יהודית". הרמב"ם החליף להלכה את "קלתה" במטפחת, ופסק שהיוצאת במטפחת מצווה לגרשה ואין לה כתובה, אלא חייבת ללבוש רדיד המכסה את ראשה ורוב גופה. כך גם פסק השולחן ערוך: "יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אף על פי ששערה מכוסה במטפחת... בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה... אין כופין אותו להוציאה, מכל מקום מצוה עליו שיוציאנה"{{הערה|אבן העזר, סימן קט"ו.}}.<br />
<br />
בימינו כתבו הפוסקים להתיר בדיעבד את כיסוי הראש במטפחת או כובע, למרות האיסור המפורש בשו"ע, וביארו שדין "דת יהודית" משתנה לפי הזמן והמקום. פוסקים בודדים התירו אף גילוי "שיעור שתי אצבעות" (3-4 ס"מ) מהראש, תוך הסתמכות על מהר"ם אלשקר{{הערה|בשו"ת מהר"ם אלשקר סימן ל"ה.}}. אבל רוב הפוסקים חלקו עליהם בחריפות, והוכיחו כי מהר"ם אלשקר לא דיבר על הראש עצמו אלא על שערות היוצאות מחוץ לכיסוי{{הערה|ראו בתשובת הגר"מ שטרנבוך, ספר דת והלכה סימן א.}}. לגבי פאה נכרית, נחלקו הפוסקים.<br />
<br />
==פולמוס הפיאה==<br />
הפוסקים הראשונים והעיקריים שכתבו לאסור פאה, שהם מהר"י קצנלנבוגן, באר שבע ויעב"ץ, סברו שיש חיוב ע"פ הרמב"ם לכסות את הראש בשני כיסויים, ולכן חובה ללבוש רדיד, ואסור לחבוש מטפחת או פאה. היעב"ץ אף אסר לרווקות ללכת בגילוי ראש. ואי אפשר להסתמך עליהם כדי לאסור חבישת פאה, ובד בבד להתעלם מדבריהם אודות חבישת מטפחת.<br />
<br />
וגם הגאונים בעל שו"ת "שואל ומשיב" ובעל "מאמר מרדכי"{{הערה|בספרם "מגן גיבורים" או"ח סימן ע"ה}}, שהם נכדיו של מהר"י קצנלנבוגן, כתבו להתיר פאה נכרית, וביארו שמהר"י אסר רק בזמנו ובמקומו, שהיה זה בגדר פירצה חדשה. וזה לשונם שם: "וגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו הייתה לשם שמים, בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא".<br />
<br />
ואכן, הטעמים שכתבו רוב הפוסקים לאסור חבישת פאה, אינם שייכים בימינו כיום.{{הערה| ראה בבשו"ת "שמש ומגן" חלק ב' אה"ע סימן ט"ו והלאה., בספרו "אום אני חומה" דף צ"ד.,מח"ס "נטעי גבריאל", במאמר בקובץ "אור ישראל" ל"ז.,}}<br />
<br />
והגאון רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר, לשעבר רב ומו"צ בנתיבות ואחר כך רב ומו"צ בשכונת רוממה בירושלים, כתב{{הערה|בספרו "אבני ישפה" חלק ה' סימן קמ"ה.}}:''' {{ציטוטון|בזמננו יש מודעות רחוב שבני אדם תולים ברחובות על האיסור של הפאה הנכרית, וכמה הדבר חמור. אבל כפי מה שהוכחנו שכיום הדבר ברור שאין כאן מראית העין, לא שייכים דברי הפוסקים שאסרו הפאה משום מראית העין, כי היום השתנתה המציאות. ולכן מי שתולה מודעה על חומר האיסור, הוא מטעה את הרבים, כי יש על מה לסמוך.}}<br />
<br />
הראשון שעורר על חשש ע"ז שיש בפאות, היה הרב [[משה שטרנבוך]], בשנת [[תש"ל]]. ובשנה זו הוציא לאור את ספרו "דת והלכה", ושם יצא נגד המתנגדים ללבישת פאה, ובסוף דבריו עורר על חשש ע"ז בפאה, והסיק על הפאות המסופקות הבאות מאירופה: {{ציטוטון|"ומיהו כיון דאיסור משהו בע"ז אינו אלא דרבנן ולא ברור, וכן אי שערות חשיבי ולא בטלי, ויש בזה עוד צדדים וספקות, לא נוכל להורות בזה דאסור... אמנם אף שלענ"ד ראוי להימנע מפאות כאלו, מכל מקום עדיף פאה כי האי ממטפחת רפויה שמתגלין בה מקצת שערות, שבזה אסור מעיקר הדין".}}<br />
<br />
ובתשובתו לרב יעקב אהרן שפירא שנכתבה בשנת תשס"ד, כתב במסקנתו על פאות הודו: "למעשה אין בידי להתיר בחשש איסור דאורייתא החמורות שבחמורות, ובידוע או אפשר לברר בנקל שרשום בתוכה שזהו מהודו אין דעתי להתיר, ורק באין ידוע כל דפריש מרובא פריש ובסתמא לא חיישינן".<br />
<br />
לאחר עשרים שנה, בשנת [[תש"נ]], התעורר הענין שוב, והרב רבי יעקב אהרן שפירא נדרש אז לבאר את הענין בפני גדולי הרבנים בארץ ובחו"ל, וע"פ דבריו התירו גדולי ישראל הרב יוסף שלום אלישיב והרב שלמה זלמן אויערבאך את הפאות מהודו (ועוד מגדולי הרבנים שלא נקב בשמם), וגם גדולי חו"ל ובתוכם הרב משה פיינשטיין.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] התעורר הענין שוב, וחזר בו הרב [[יוסף שלום אלישיב]] בעקבות עדות שקיבל מהרב אהרן דוד דונר על אופן הפעולה המעשית במתחם הע"ז בהודו, ובעקבות נתונים שקיבל, לפיהם רוב השיער הנמכר בארץ מקורו בהודו (אמנם הרבנים מצאו הרבה פירכות בעדותו של הרב דונר, והביאו עדויות רבות הסותרות לגמרי את עדותו, והוכיחו שהכניס פרשנות אישית לדבריו). וכך כתב הרב יוסף אפרתי ביום כ"ב באייר תשס"ד בשם הגרי"ש אלישיב:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ המידע העכשווי, רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות בארץ הקודש, מקורם בשיער ממדינת הודו, גם אם הייצור נעשה במדינה אחרת, ולכן כל פאה שאין ידוע מקורה, אסורה בשימוש... בארצות אחרות, אם רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות במקומות אלה אינם משיער הודי, הרי פאה שאין ידוע מקורה אינה נאסרת, מדין כל דפריש, אך חובה לברר את מקור הפאה".}}<br />
<br />
ולאחר כל זאת, יעץ הרב [[יוסף שלום אלישיב]] להקים הכשר על מנת לייבא פאות כשרות לפי שיטתו, והרב מרדכי גרוס לקח על עצמו את הענין ובמאמצים רבים הקים הכשר המפקח על מקור השיער.<br />
<br />
רוב הפוסקים חלקו על הרב אלישיב וסברו שאין כלל צורך בהכשר, וכתבו תשובות להוכיח שאין בשיער ההודי משום עבודה זרה. מהם הרב וואזנר (שיצא בקריאה פושרת יחד עם הרב ניסים קרליץ, ובה נאמר לנשים "להשתדל" להחליף את השיער ההודי, ועל השיער המסופק לא נאמר כלום) שדעתו הובאה בהרחבה ע" בנו, הרב בן ציון הלוי וואזנר, אב"ד דבד"ץ ובית הוראה שבט הלוי במונסי{{הערה|ראה קובץ "אור ישראל" ל"ו}}, ובה פסק שכל פאה שספק מהיכן באה, מותרת, ופאה שידוע שהגיעה ממקום הע"ז בהודו, יש להשתדל להחליפה, ובשעת הדחק מותר ללבשה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] הוציאו לעז על הכשרו של הרב מרדכי גרוס, כביכול אינו מפקח על השיער כראוי, והמציאו שרוב השיער בעולם הוא מהודו. כמו כן, אחד העדים שנשלח בשנת תשס"ד, נשלח שוב להודו. הרב משה שטרנבוך קיבל את עדותו יחד עם כמה רבני שכונות בירושלים, ונוכח שם גם הרב יצחק מרדכי רובין, רבה של קהילת בני תורה בהר נוף, וחבר ביה"ד של הרב ניסים קרליץ, ומחבר ספר "ארחות שבת". הרב רובין שאל שאלות נוקבות, ולא קיבל תשובות מספקות לשאלותיו. בין היתר שאל את העד, האם יודע מה טעם מורידים לילדים את השערות בל"ג בעומר במירון ('חלאקה') ולא ידע להשיב. ואמר לו, אם אינך יודע טעם למנהג שנהוג בישראל מזה שנים רבות, ומסתבר שעוד אלפי יהודים נוהגים כך ואינם יודעים, למרות שטעמי המנהג הם פשוטים וכתובים בספרי האחרונים, מנין לך שכל ההודים המתגלחים בטמפל הע"ז יודעים מדוע הם עושים זאת. <br />
<br />
ביום [[י"ז אייר]] [[תשע"ח]] הלך הרב גרשון וועסט מארה"ב ושהה כמה ימים בהודו, וניסה לחקור שוב את הענין (בשליחותו של הגאון רבי חיים יוסף דוד ווייס), והעלה את עדותו על הכתב. מסקנתו הייתה שלהודים אין מושג מה הם עושים, והם משקרים ועונים לשאלות לפי רצונו של השואל. "מצד טבעם ומהותם כמעט ואין מכחישים ושוללים בשום דבר שאומרים להם, ואם יגידו לפניהם איזה הנחה או מציאות, בדרך כלל יסכימו בהנהון ראש או באמירת הן, ולפעמים אף יחזרו להגיד בעצמם הדברים שנאמרו אליהם, על אף שתיכף קודם לזה אמרו בעצמם אחרת, או שיודעים שהדברים אינם נכונים. רק מספר פעמים בודדים אירע ששללו או הכחישו בדברים שאמרתי להם".<br />
<br />
"כשבאתי להודו והתחלתי לדבר שם עם אנשים מכל החוגים, מתגלחים ומגלחים וכומרים, נוכחתי לדעת שכמעט רובם ככולם הם אנשים כפריים וטפשים, גרועים פשוטים וגסים מאוד מאוד, כרחוק מזרח ממערב ממדינות המערב המתקדמות בהשכלה והבנה, וממילא כמעט אין להם שום הבנה ועומק במעשיהם, ואם אמנם אדוקים הם בלב ונפש לאמונתם כמו שהזכרתי לעיל, הרי זה רק בהשגה פשוטה ביותר, ובדרך כלל לא עלה על לבם מעולם להתעמק בטעמי מנהגיהם ומקורות עבודותיהם".<br />
<br />
הרב אשר שוורץ שכתב מאמר מקיף בנושא השיער ההודי, הביא במאמרו שצבי וייסמן מקליפורניה, ואבי כהן מירושלים (בעל תשובה), ובנימין קלוגר (כומר הינדו שהתגייר) גרו באיזור הטמפל זמן רב, נכחו במאות התגלחויות ורכשו בקיאות ב"תורתם", והם העידו בפני גדולי הדור ש"אין שום גוי שמחשיב את השערות לתקרובת, אלא הכנעה עצמית". ותמה על הרב דונר שהעדיף להאמין להינדים אנונימיים שקיבל דבריהם על ידי מתורגמן, אף על פי שלהלכה אין לגוי נאמנות כלל. והתמיהה תגדל לאחר שהרב דונר בעצמו הצהיר שקיבל פעמיים עדויות סותרות מהגויים ההודים, ומפני זה הגיע למסקנה שהם אינם אמינים כלל. וכמו כן הוכיח במאמרו שהשיער אינו תקרובת: ראשית, השערות אינן מוזכרות ברשימת מיני התקרובת הנמצאת בספרי ההינדו. שנית, אין הם טובלים לפני הגילוח, אלא דוקא לאחריו, ומשמע שפעולה זו נחשבת לטמאה אצלם ואינה נחשבת ל"עבודה". שלישית, המתגלחים יודעים ששערותיהם הולכות למסחר, ואינם מוחים על כך שאין השיער מוקרב לאליל. רביעית, הכמרים עצמם אינם מתגלחים לעולם.<br />
<br />
===אוסרי הפאה בימינו===<br />
כיום רוב הפוסקים התירו לבישת פאה{{הערה|ראו ספר [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד] שהביא רשימה של עשרות פוסקים מדורנו}} אולם יש האוסרים פאה, והבולט שביניהם הוא הרב [[עובדיה יוסף]] שאסר פאה בספריו ובדרשותיו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" מצביע המחבר על סתירות רבות בתשובתו של הרב עובדיה יוסף{{הערה|ראו שו"ת יביע אומר חלק ה' אבן העזר סימן ה'}}, ביניהן:<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם 'בחוקותיהם לא תלכו', ומאידך בענין היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שהאיסור הוא רק כאשר מתכוונים להידמות אליהם, ובנדון הפאה אין ניסיון להידמות אל הגויות אלא לנשים רווקות יהודיות, וכמו כן בימינו אין הגויות חובשות פאה באורח קבע וכבר הורגלו היהודיות לחבוש פאה. כמו כן כתב עוד שהאיסור 'בחוקותיהם' נוגע רק לדבר הנעשה משום אמונתם ועבודתם.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שגורמת הרהורי עבירה, ומאידך לגבי היתר אמירת דבר שבקדושה כנגד שיער נשים נשואות שאין דרכן לכסות ראשן, כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ו' או"ח סי' י"ג}} שאין הרהור בימינו בראיית שיער, כיוון שנשים רבות יוצאות בגילוי ראש, וכמו כן אינו דומה גילוי סתם ערוה באשה שנאסר גם לרווקות, לגילוי שיער שהותר לרווקות, ולכן לא מצוי הרהור בזה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם מראית העין, ומאידך לגבי היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שלא גוזרים גזירות של מראית העין לאחר חתימת הש"ס, ולא גוזרים משום מראית העין כאשר נפוץ מנהג של היתר והרואה יכול לתלות בהיתר ולא לחשוד, וכמובן שהרואה בימינו אשה חרדית איננו חושד בה שהולכת בגילוי ראש כי נפוץ המנהג של חבישת פאה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם דת יהודית, ומאידך לגבי כיסוי המטפחת כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק חלק ד' אה"ע סי' ג'}} שרק עצם הכיסוי הוא דאורייתא ואינו משתנה, אבל סוג הכיסוי משתנה בהתאם למנהג המקום, והיות ונהגו לחבוש מטפחת, בא המנהג החדש ומבטל את המנהג הראשון. ולכאורה, אין הבדל בין מטפחת לפאה בענין זה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה למרות שספק דרבנן לקולא, מטעם שעיקר האיסור דאורייתא, ולמרות שרוב ככל האוסרים את הפאה אסרו רק מדרבנן. ומאידך כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}} שאומרים ספק דרבנן לקולא גם בדבר שעיקרו מדאורייתא, ובמחלוקת הפוסקים על דבר האסור מדרבנן אומרים ספק דרבנן לקולא והולכים אחר המקילים{{הערה|ראה בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}}.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם חרם ההפלאה, ומאידך גיסא כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' אה"ע סימן ג'}} להתיר מטפחת המגלה מקצת שערות, ולא חש לחרם החריף שנעשה בנדון והובא בספר דת והלכה בשם שדי חמד{{הערה|ראו החרם במלואו, בספר משא חיים להגר"ח פלאג'י, מנהגים מע' נ' אות ק"נ}}: "בשנת תר"כ בעיר גדולה סלוניקי ראו רבני העיר ובראשם הרב הגדול מהר"א קובה שהתחילו ללבוש איזה לבוש, ועל ידי זה באו לגלות חלק מהשערות, וגזרו בחרם גמור בגזירת נח"ש, ובאו על החתום כל החכמים ורבנים וטובי העיר שלא לשנות כלל לא בענין המלבושים ולא בגילוי שיער ואפי' קצת חוץ לצמתן, ואשר יעשה בזדון ולבבו פונה היום באמרו כי אין איסור בזה הרי הוא מופרש ומובדל מעדת ישראל ומין ואפיקורס הוא, ולא יאבה ה' סלוח לו".<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שהתחשב בלשונו החריף של "עצי ארזים", שכתב שהמורים היתר בזה יתנו את הדין על כך. ומאידך כתב{{הערה|בספר הליכות עולם חלק א' פרשת לך לך הלכה ה'}} להתיר להכניס טלית קטן תחת הבגדים, ולא לגלות הציציות, כיוון שכך המנהג. ואע"פ שהמשנה ברורה כתב שאלה המכניסים ציציותיהם עתידים ליתן את הדין, לא התחשב בדבריו ופסק אחרת ממנו.<br />
<br />
*הוא דחה את היתר הרמ"א, בטענה שדיבר על ק"ש ולא על יציאה לרחוב עם פאה. אולם מאידך כתב בתחילת תשובתו{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ה' אה"ע סימן ה'}} שרווקה מותרת לצאת בגילוי ראש, והביא ראיה מאותם ראשונים שכתבו שמותר לקרוא ק"ש כנגד הרווקות - ראבי"ה, ארחות חיים, מאירי, מרדכי ורא"ש.<br />
<br />
ואמנם, יש לציין כי גם הרב עובדיה יוסף התיר פאה לנשואות במקרים פרטיים שהגיעו לפניו: לדוגמא, אם האשה אינה מוצאת חן בעיני הבעל עם מטפחת שאז התיר פאה, או בגלל שיש לה לחץ נפשי מכך שחברותיה חובשות פאה והיא לא{{הערה|ראה ספר מעיין אומר חלק ט'.}}.<br />
<br />
==בחב"ד==<br />
הפוסקים נחלקו האם כיסוי ראש זה מועיל, או שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה "רדיד" (=שאל). רוב הפוסקים קבעו כי פאה נחשבת לכיסוי ראש, ובכללם היה [[אדמו"ר הזקן]], [[בעל התניא]], שכתב בספרו "שולחן ערוך הרב":<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן="שיער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה על דרך שנתבאר, אפילו היא אשתו. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן בקצת ארצות, מותר לקרות כנגדן, שכיון שרגילין בהן אינן מביאין לידי הרהור. ופאה נכרית, אפילו דרכה לכסותה, מותר לקרות כנגדה, '''וגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע''', שהוא אסור מן התורה באשת איש".|מרכאות=כן|מקור=או"ח, סימן ע"ה סעיף ד'}}<br />
<br />
חלק ניכר מגדולי פוסקי ההלכה, הורו גם שפאה נכרית היא כיסוי ראש עדיף מבחינה הלכתית - מאחר ובימינו לא נהוג ללבוש "רדיד", והמטפחת הנפוצה אינה מכסה את השיער כראוי.<br />
<br />
נשיאי חב"ד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], הורו באופן חד משמעי שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא. דוגמאות לדבריהם:<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ כותב: {{ציטוטון|אשת תלמיד [[תומכי תמימים|תו"ת]] צריכה לשאת {{מונחון|פאריק|פאה}} כמה שלא יכבד לה דבר זה אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות}}{{הערה|{{היברובוקס||אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, כרך ו'|31606|עמ' תי"א|עמוד=451}} וראה מילים דומות בעמ' הבא תי"ב}}.<br />
<br />
הרבי כותב: "מהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה"{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע, תרגום מאידיש.}}. כמו כן כתב: "בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי"ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צריך להיות אשר אשת תלמיד תומכי תמימים צריכה לשאת פאה, כמה שלא יכבד לה דבר זה, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצור, אשר זוגתו תחיה '''צריכה לשאת פאה נכרית, ואחרת אי אפשר"{{הערה|"ספר התולדות" פרק י"א - אגרות קודש דף רכ"ז, וכן בספר "אגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג}}.<br />
<br />
הסיבה העיקרית לכך היא שבמטפחת קשה לכסות את השיער, וזהו איסור חמור, וכך ביאר הרבי בכמה הזדמנויות: {{ציטוטון|"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי '''רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה''', על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע"{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה.}}.}}<br />
<br />
סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת, היא שאפשר להורידה או להסיטה למעלה, ובפאה אין הדבר אפשרי. {{ציטוטון|"בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי"}}{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח.}}.<br />
<br />
הרבי הורה לכל נשות [[חסידות חב"ד]] ללבוש פאה, בכל מקום שהן, ללא יוצא מן הכלל{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים}}. כמו כן [[הרבי]] גו הורה שכל אישה תשכנע את חברה לעשות כן{{הערה|אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'}}.הרבי אמר כי גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג}}.הרבי גם דיבר על פאה שהיא יותר יפה מהשיער הטבעי{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח [[אלול]] תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך}}.<br />
<br />
וכך כתב הרבי באיגרת לרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]]{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ג'קע"א, מתאריך ו' טבת ה'תשט"ו.}}: <br />
<br />
"מצער אותי ביותר מה שכנראה בענין הפאות נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב וכו', הנה האמנם אי אפשר היה להשיג הלוואות בקופות גמ"ח של אנ"ש, שכפי הנודע לי הנה ישנה ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חב"ד]] שעל ידי כת"ר אצל הוו"ח כו' [[משה דובער גנזבורג|הר"ד גנזבורג]] ושנים או שלשה בירושלים עיה"ק ת"ו".<br />
<br />
לאחד מחסידי חב"ד ב[[אוסטרליה]] הרבי כתב שהקשיים בפרנסה מתעוררים לא בגלל סיבות [[גשמיות]] אלא בגלל שהנשים אינן מכסות את הראש בפאה{{הערה|1=זלמן דובינסקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82083 בעיות פרנסה לאנ"ש? בגלל חסרון בענין הפאה! {{*}} מכתב מהרבי בפרסום ראשון]''' {{אינפו}} כ"ט [[אייר]] [[תשע"ד]] (29.05.2014)}}.<br />
<br />
אחד התנאים להסכמת הרבי לערוך [[קידושין]] היא שה[[כלה]] תלבש כל חייה [[פאה נוכרית]] ולא [[מטפחת]].<br />
<br />
==דעות פוסקי הלכה להתיר את הפאה==<br />
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה - טקס קבלת האזרחות.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ט"ז אדר [[תש"ט]], הרבנית מרת נחמה דינה בטקס קבלת האזרחות האמריקאית נראית עם פאה נכרית נאה ומכובדת, קיצוני מימין עומד חתנה [[הרבי]] בצעירותו]]<br />
עשרות רבנים מכל החוגים והעדות, כתבו להעדיף לבישת פאה על מטפחת או כובע, ודבריהם עולים בקנה אחד עם דברי [[הרבי]], ביניהם:<br />
<br />
הגאון בעל "חזון איש",{{הערה|חלק ב' פ"ח אות ט'.}}הגאון רבי חיים קניבסקי,{{הערה|דף רי"ד, וכן נהגה ולבשה פאה יפה ומכובדת רעייתו ומחברתו הטהורה מרת בת שבע אסתר קנייבסקי זצ"ל.}}הגאון רבי בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים,{{הערה|חלק א' סימן י"א וחלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז, וכן נהגה ולבשה פאה יפה ומכובדת רעייתו ומחברתו הטהורה מרת הדסה מסעודה אבא שאול זצ"ל}}, הגאון רבי מרדכי אליהו הראשון לציון{{הערה|וכן נהגה מחברתו הטהורה עד היום מרת צביה אליהו}}, הגאון בעל הבן איש חי{{הערה|בן איש חי פרשת ויקהל אות יג}}, הגאון רבי יעקב שלום סופר (בנו של ה"מחנה חיים"), דיין ומו"צ בעיר פעסט{{הערה|בספרו "תורת חיים" על השו"ע (סי' ע"ה ס"ק ז'. נדפס בשנת תרנ"ז), כותב שההלכה כהמג"א אבל יש להחמיר כהבאר שבע}}, הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (רב דק"ק ברלין וראש בית המדרש לרבנים בגרמניה, תלמידו המובהק של בעל ה"ערוך לנר") בשו"ת רבי עזריאל (חלק ב', אה"ע סי' ל"ו, נדפס בשנת תרנ"ט), הגאון רבי אליהו סלימאן מני ראב"ד חברון, בספרו "שיח יצחק"{{הערה|(דיני ק"ש סעיף ע'. נדפס בשנת תרס"ב), וכן בספר זכרונות אליהו (חלק א' מערכת פ' אות ג')}}, הגאון רבי יעקב חיים סופר, מחכמי המקובלים בישיבת "בית אל", המאסף לכל הפוסקים הספרדים, בספרו "כף החיים" (על השו"ע סימן ע"ה ס"ק י"ט וס"ק כ'. נדפס בשנת תרס"ה), ובסימן ש"ג (ס"ק נ"ה וס"ק נ"ח), הגאון רבי חיים יעקב הלוי קרוייזר (רב דק"ק דאלינא) בספרו "באר יעקב" על שולחן ערוך (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נכתב בשנת תרס"ו), הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים, אמר שמעיקר הדין פאה נכרית מותרת, ורק תקנה היתה בירושלים באותו הזמן, שלא ללבוש פאה נכרית (כן העיד רבי חיים קניבסקי בשם אביו, רבי ישראל יעקב קניבסקי, כמובא בספר "אורחות רבנו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ב)), הגאון רבי יצחק בלאזר, הידוע בשם רבי איצלה פטרבורגר (מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט, רבה של פטרבורג, ואביה הרוחני של ישיבת "קלם" לאחר פטירתו של ה"סבא מקלם"), עמד על כך שאשתו תלבש פאה נכרית, נגד מנהג ירושלים בזמן ההוא (כן העיד הגר"ח קיינבסקי בשם אביו בספר הנ"ל וכן העיד חמיו הגרי"ש אלישיב), הגאון רבי שלום משאש, יליד העיר מקנס במרוקו, ראב"ד והרב הראשי הספרדי של [[ירושלים]] ורבה הראשי של יהדות מרוקו{{הערה|בספריו תבואות שמש אה"ע סימן קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סימן ט"ו-י"ז.}}, הגאון רבי בנימין זילבר, חבר מועצת גדולי התורה{{הערה|אז נדבר,חלק י"ב סימן מ"א.}}, הגאון רבי חיים כסאר, מגדולי חכמי תימן בדורנו, בשו"ת "החיים והשלום" (אבן העזר סי' ג') כתב שאין איסור לנשים ללבוש פאה{{הערה| והוכיח כן מהגמ': "שאל השואל, שיש מי שאומר שאיסור חמור הוא ללבוש פאה, והיא בסוג עוברת על דת יהודית ותצא בלא כתובה. מה נאמר היום שחלק גדול מן הנשים הנשואות אפילו מהספרדים לובשות פאה נכרית?... תשובה: לענין פאה נכרית אין בה איסור מצד עצמה, אלא שיש מחמירין לענין שבת שלא לצאת בה לרה"ר כמו שכתב מרן ז"ל בסימן ש"ג. דאם איתא דאסורה מצד עצמה, למה אמרו חז"ל יוצאה אשה בפאה נכרית לחצר, תיפוק לי דאסורה מצד עצמה. אלא ודאי אין בה איסור מצד עצמה, וכמו שכתבתי לעיל לענ"ד. '''וזה שהורה שאיסור חמור הוא וכו', הפליג על זה יותר מדאי'''. ולפיכך לא נכנס מ"ש בזה עוברת על דת, ויש לה כתובה. ופוק חזי מאי עמא דבר מזמן קדמון".}}, הגאון רבי משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית האשכנזית, בספרו "דת והלכה"{{הערה| דת והלכה, סימן א'.}}הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז', {{הערה| קובץ" בית הלל", קובץ י"ט.}}הגאון רבי משה ווינער, מרבני ארה"ב, {{הערה|בספר "כבודה של בת מלך"}}הגאון רבי יצחק עבאדי, ראש כולל "אוהל תורה" בלייקווד ובירושלים,{{הערה|אור יצחק, אה"ע סימן ג'.}},הגאון רבי יהודה טשזנר, אב"ד ומו"צ באופקים, {{הערה|כתב בספרו שערי תורת הבית}}הגאון רבי מרדכי גרוס, אב"ד חניכי הישיבות, {{הערה|בספר "והיה מחניך קדוש"}}הגאון רבי גבריאל ציננער, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", {{הערה|כתב בקובץ "אור ישראל" ל"ו-ל"ז.}}הגאון רבי יוסף קאפח, מגדולי חכמי תימן בדורינו, {{הערה|בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר', עמ' מ'.}}הגאון רבי שלמה אליעזר שיק, מגדולי רבני חסידות ברסלב{{מקור}}הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, לפי עדות חתנו הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי, משגיח בישיבת קול תורה, וראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים{{הערה|ראו עדותו בספר "חן וכבוד" שנמסרה על ידי הרב יואל שילה מתוך שיחה מוקלטת.}}. הגאון רבי יהודה שפירא, ראש כולל 'חזון איש', ומתלמידיו המובהקים של החזון איש, {{הערה|בספרו "דעת יהודה" (תשובות בהלכה ובהנהגה)}}, הגאון רבי יהודה אריה דינר, רב בית המדרש דברי שיר בב"ב, {{הערה|בכנס חיזוק מרכזי לאברכים מוצ"ש פרשת וארא תשע"ו, מתוך החוברת "בהתאסף ראשי עם",}} הגאון רבי פנחס ברונפמן, אב"ד בבית דינו של הגר"מ גרוס,{{הערה|תמצית דרשתו בפסח תשע"ח}}וכן פסק הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], אב"ד ורב [[כפר חב"ד]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= "ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. על פי הוראות הרבי, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: '''אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה''', והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שעל ידי חבישת הפאה זוכים ל[[בני חיי ומזוני]] ולפרנסה".}}<br />
<br />
==ספרים בנושא==<br />
[[קובץ:פאה.jpg|250px|ממוזער|הספר "לקט שכחה הפאה"]]<br />
כאשר אחד מחשובי הרבנים מחה כנגד [[חסידות חב"ד]] על שנשיהם לבושים בפאה נכרית, דבר הנידון בשאלה בפוסקים, הוציא הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[לקט שכחת הפאה]]"''' בו הוא מוכיח מעשרות פוסקי ההלכה ראשונים כ[[מלאכים]] ואחרונים כולל גדולי רבני עדות המזרח כי מותר ואף חובה לחבוש דווקא פאה נכרית. בספר גם שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל השאלות העולות לגבי הפאה הנכרית.<br />
<br />
לאחר מכן יצא לאור הספר '''"ותשקט הארץ"''', על ידי הרב יואל שילה, רב ומו"צ בעיר רכסים. בספר יש בירור נרחב בסוגיית הפאה. הספר עבר עריכה מחדש בשנת תשע"ז, ונוספו בו מקורות רבים ע"פ הספר "חן וכבוד".<br />
<br />
הספר '''"חן וכבוד"''' יצא לאור על ידי הרב ליאור עזרן, ראש כולל "משכן יצחק" ב[[אופקים]]. הספר כולל את תשובות כל הפוסקים המתירים, כל אחד בפרק נפרד, ובפרק הראשון מובאת רשימת המתירים המלאה עם דבריהם בקצרה. לספר ישנן כעשרים הסכמות נלהבות מגדולי הרבנים, והוא זכה לפרסום נרחב. הספר נוגע בכל הנקודות האפשריות בפולמוס הפאה, ומביא כמעט כל מי שדיבר בענין זה. מחבר הספר מציג בהקדמתו ביאור חדשני בסוגיות הגמרא, לפיו מתיישבות כל הקושיות והטענות של המתירים והאוסרים גם יחד.<br />
<br />
כאשר בשנת [[תשס"ד]] פורסם בעיתונות על עדים שנסעו להודו והעידו כי הפאות שמקורן בהודו אסורות בהנאה משום תקרובת עבודה זרה, והגרי"ש אלישיב הוציא איסור על הפאות, חיבר הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[יקם שערה לדממה]]"''', אשר סוקר את הנושא מנקודת מבט הלכתית, כולל עדויות ותיאור מפורט של נושא התגלחת בטירופאטי שבהודו. הוא מסכם את צדדי השאלה בהלכה, ומוכיח כי אין חשש איסור עבודה זרה בחבישת הפאות מהודו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" פרק י"ח אפשר למצוא את רוב תשובות הרבנים המתירים את השיער ההודי, כולל ניתוח נתוני האו"ם המעודכנים ועדויות אנשי הממשל בהודו על כמות השיער ההודי המסתובבת בשוק.<br />
<br />
כמו כן, בשנת תשפ"א יצא לאור הספר "הכצעקתה"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Ro9KuTzYz_w2xGfrrsa99RPzNzq2Xns7/view?usp=sharing לקריאת הספר].}}, ע"י הרב יואל שילה וצוות של אחד עשר ת"ח, ובו מבורר ההיתר של הפאות מהודו, גם מבחינה מציאותית.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [[יקם שערה לדממה]]<br />
*הרבנית סימה אשכנזי, '''עטרת תפארת''', מצוות כיסוי הראש חומרתה ושכרה, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1892 עמוד 22 {{*}} '''מקור הברכה''', גליון 1894 עמוד 28<br />
*'''נוגע לבנים ולבני בנים, לפרנסה ולבריאות''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1914 עמוד 38<br />
*'''סערה בשערה''', מענדי דיקשטיין, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1323 עמוד 32-36.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
;ספרים תורניים העוסקים בפאה נוכרית<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [https://drive.google.com/file/d/1zxhB2lh15SNDmtxJyP0kYRxPaufK1wk8/view לקט שכחת הפאה]<br />
* הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1KSsMvpI3I40eIpR0-4lYDDhcDwtRclz2/view ותשקט הארץ]<br />
* הרב ליאור עזרן, [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד]<br />
<br />
;קונטרסים ופרסומים שונים<br />
* [[הרבי]], '''[http://www.sheitel.org/sheitel/ פאה נכרית דוקא]''' סדרת [[אגרות קודש]] בנושא, באתר sheitel<br />
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1291 ראיון]''' ב[[שבועון בית משיח]], [[תשס"ג]] - {{אינפו}}<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5761 '''"פתח דבר"''' לספר "ויקם שערה לדממה"], [[תשס"ד]] - {{אינפו}}<br />
* הרב משה שטרנבוך [http://www.kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/SHTRANBUCH.pdf תשובה הלכתית], מתוך ספרו "דת והלכה"<br />
*'''[https://wig-or-kerchief.site123.me פאה או מטפחת?]''' שאלות ותשובות בנושא חבישת פאה וקישור לספרים העוסקים בנושא ובהם ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] 'לקט שכחת הפאה'<br />
*[https://lior-azran.site123.me '''אתר תלמידי הרב ליאור עזרן'''], הספר "חן וכבוד" ושו"ת<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/757288/ מעלת חבישת הפאה: סדרת שיעורים עם הרב שאול סילם]''' {{וידפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:יורה דעה]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=563648פאה נכרית2022-09-04T13:15:51Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית נחמה דינה (יושבת ליד השולחן שנייה מימין) עם פאה וכמה נשות בית חב"ד עם פיאות]]<br />
'''פאה נכרית''', היא [[כיסוי ראש]] העשוי משיער אנושי טבעי או סינתטי. רוב הנשים במגזר החרדי, נוהגות לקיים בזה את המצוה האמורה בתורה, שאשה נשואה צריכה לכסות את ראשה.<br />
<br />
==יסוד מצוות כיסוי הראש לנשים==<br />
הגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} לומדת מהפסוק "ופרע את ראש האשה", שראשה של האשה היה מכוסה מלכתחילה, ומכאן שמנהג בנות ישראל לכסות את ראשן{{הערה|רש"י שם, בביאורו השני והעיקרי}}. הגמרא בעירובין{{הערה|דף ק'.}} מביאה את הטעם לכך, והוא שחוה נענשה על חטאה בעץ הדעת והתקללה מספר קללות, ביניהן "שתהא עטופה כאבל". יש המביאים גם טעם על פי הסוד, שנשואה צריכה לכסות ראשה{{הערה|הזכיר זאת בספר מאורי אור: "על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה". וכן הגאון רבי נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה, בתשובה על שיער מהודו ביאר את ההבדל בין שיער תלוש למחובר: "בזמן הנישואין בצירופא דמדת החסד מצד האיש ומדת הדין מצד האשה, אז על האשה שהיא ככלה תעדה כליה משוך חוט של חסד, שעל ידה יבואו כל החסדים שבאים לעולם, ואז היא מכסה שערות ראשה שהדינים יהיו מכוסים ונכנעים והרחמים מנצח את הדין, ועל ידי זה היא משפיעה החסד לכל העולם... ואחר אודיעך כל זאת בין תבין, ביסוד השערה מסטרא דדינין היא השערה היונקת מהגומה שלה, אבל כאשר פסקה יניקתה של השערה, ובפרט כאשר היא מעם הדומה לחמור, שוב לית לן בה, ואדרבה מאחר ונגזר יניקתה נשברו הדינים, והבן".}}.<br />
<br />
לפי רוב הפוסקים, איסור גילוי הראש הוא מדאורייתא, למרות שלא נכלל במניין המצוות, והראיה לכך היא מהגמרא בכתובות, ששם הלשון הוא "דאורייתא היא". אמנם תרומת הדשן{{הערה|סימן רמ"ב.}} בשם הרמב"ם כתב שהאיסור הוא מדרבנן, ודאורייתא היא פירוש הדבר "רמז מדאורייתא יש לה". יש פוסקים נוספים שסברו כך, והגאון רבי יוסף משאש, רבה של חיפה, טען שיסוד הדין הוא מנהג ולא איסור דאורייתא, ולכן הוא משתנה לפי הזמן והמקום. אולם כאמור, רוב ככל הפוסקים סוברים שיש בגילוי הראש איסור דאורייתא, והזוהר האריך בחומרת האיסור.<br />
<br />
בימינו יש שכתבו שטעם כיסוי הראש הוא משום צניעות, היות וצריך להצניע את השיער. אולם אין לזה מקור בחז"ל או בראשונים, והיכן שנזכר בראשונים לשון של צניעות או פריצות, הוא לאחר שכבר פשט המנהג, וממילא הפורצת גדר היא פרוצה, אבל לא כתבו זאת כטעם התורה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע יש חילוק בין נשואה לרווקה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע אשה קירחת אסורה לצאת לרשות הרבים. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע השיער היוצא מחוץ לכיסוי ("שיער שחוץ לצמתה") הוא מותר בגילוי לפי הראשונים, ואין בו ערווה כיוון שרגילות לגלותו. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע הרמב"ם והרי"ף סוברים שמותר ללמוד או לקרוא ק"ש מול שיער אשה נשואה. <br />
<br />
בגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} נאסר כיסוי "קלתה" מדין "דת יהודית". הרמב"ם החליף להלכה את "קלתה" במטפחת, ופסק שהיוצאת במטפחת מצווה לגרשה ואין לה כתובה, אלא חייבת ללבוש רדיד המכסה את ראשה ורוב גופה. כך גם פסק השולחן ערוך: "יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אף על פי ששערה מכוסה במטפחת... בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה... אין כופין אותו להוציאה, מכל מקום מצוה עליו שיוציאנה"{{הערה|אבן העזר, סימן קט"ו.}}.<br />
<br />
בימינו כתבו הפוסקים להתיר בדיעבד את כיסוי הראש במטפחת או כובע, למרות האיסור המפורש בשו"ע, וביארו שדין "דת יהודית" משתנה לפי הזמן והמקום. פוסקים בודדים התירו אף גילוי "שיעור שתי אצבעות" (3-4 ס"מ) מהראש, תוך הסתמכות על מהר"ם אלשקר{{הערה|בשו"ת מהר"ם אלשקר סימן ל"ה.}}. אבל רוב הפוסקים חלקו עליהם בחריפות, והוכיחו כי מהר"ם אלשקר לא דיבר על הראש עצמו אלא על שערות היוצאות מחוץ לכיסוי{{הערה|ראו בתשובת הגר"מ שטרנבוך, ספר דת והלכה סימן א.}}. לגבי פאה נכרית, נחלקו הפוסקים.<br />
<br />
==פולמוס הפיאה==<br />
הפוסקים הראשונים והעיקריים שכתבו לאסור פאה, שהם מהר"י קצנלנבוגן, באר שבע ויעב"ץ, סברו שיש חיוב ע"פ הרמב"ם לכסות את הראש בשני כיסויים, ולכן חובה ללבוש רדיד, ואסור לחבוש מטפחת או פאה. היעב"ץ אף אסר לרווקות ללכת בגילוי ראש. ואי אפשר להסתמך עליהם כדי לאסור חבישת פאה, ובד בבד להתעלם מדבריהם אודות חבישת מטפחת.<br />
<br />
וגם הגאונים בעל שו"ת "שואל ומשיב" ובעל "מאמר מרדכי"{{הערה|בספרם "מגן גיבורים" או"ח סימן ע"ה}}, שהם נכדיו של מהר"י קצנלנבוגן, כתבו להתיר פאה נכרית, וביארו שמהר"י אסר רק בזמנו ובמקומו, שהיה זה בגדר פירצה חדשה. וזה לשונם שם: "וגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו הייתה לשם שמים, בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא".<br />
<br />
ואכן, הטעמים שכתבו רוב הפוסקים לאסור חבישת פאה, אינם שייכים בימינו כיום.{{הערה| ראה בבשו"ת "שמש ומגן" חלק ב' אה"ע סימן ט"ו והלאה., בספרו "אום אני חומה" דף צ"ד.,מח"ס "נטעי גבריאל", במאמר בקובץ "אור ישראל" ל"ז.,}}<br />
<br />
והגאון רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר, לשעבר רב ומו"צ בנתיבות ואחר כך רב ומו"צ בשכונת רוממה בירושלים, כתב{{הערה|בספרו "אבני ישפה" חלק ה' סימן קמ"ה.}}:''' {{ציטוטון|בזמננו יש מודעות רחוב שבני אדם תולים ברחובות על האיסור של הפאה הנכרית, וכמה הדבר חמור. אבל כפי מה שהוכחנו שכיום הדבר ברור שאין כאן מראית העין, לא שייכים דברי הפוסקים שאסרו הפאה משום מראית העין, כי היום השתנתה המציאות. ולכן מי שתולה מודעה על חומר האיסור, הוא מטעה את הרבים, כי יש על מה לסמוך.}}<br />
<br />
הראשון שעורר על חשש ע"ז שיש בפאות, היה הרב [[משה שטרנבוך]], בשנת [[תש"ל]]. ובשנה זו הוציא לאור את ספרו "דת והלכה", ושם יצא נגד המתנגדים ללבישת פאה, ובסוף דבריו עורר על חשש ע"ז בפאה, והסיק על הפאות המסופקות הבאות מאירופה: {{ציטוטון|"ומיהו כיון דאיסור משהו בע"ז אינו אלא דרבנן ולא ברור, וכן אי שערות חשיבי ולא בטלי, ויש בזה עוד צדדים וספקות, לא נוכל להורות בזה דאסור... אמנם אף שלענ"ד ראוי להימנע מפאות כאלו, מכל מקום עדיף פאה כי האי ממטפחת רפויה שמתגלין בה מקצת שערות, שבזה אסור מעיקר הדין".}}<br />
<br />
ובתשובתו לרב יעקב אהרן שפירא שנכתבה בשנת תשס"ד, כתב במסקנתו על פאות הודו: "למעשה אין בידי להתיר בחשש איסור דאורייתא החמורות שבחמורות, ובידוע או אפשר לברר בנקל שרשום בתוכה שזהו מהודו אין דעתי להתיר, ורק באין ידוע כל דפריש מרובא פריש ובסתמא לא חיישינן".<br />
<br />
לאחר עשרים שנה, בשנת [[תש"נ]], התעורר הענין שוב, והרב רבי יעקב אהרן שפירא נדרש אז לבאר את הענין בפני גדולי הרבנים בארץ ובחו"ל, וע"פ דבריו התירו גדולי ישראל הרב יוסף שלום אלישיב והרב שלמה זלמן אויערבאך את הפאות מהודו (ועוד מגדולי הרבנים שלא נקב בשמם), וגם גדולי חו"ל ובתוכם הרב משה פיינשטיין.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] התעורר הענין שוב, וחזר בו הרב [[יוסף שלום אלישיב]] בעקבות עדות שקיבל מהרב אהרן דוד דונר על אופן הפעולה המעשית במתחם הע"ז בהודו, ובעקבות נתונים שקיבל, לפיהם רוב השיער הנמכר בארץ מקורו בהודו (אמנם הרבנים מצאו הרבה פירכות בעדותו של הרב דונר, והביאו עדויות רבות הסותרות לגמרי את עדותו, והוכיחו שהכניס פרשנות אישית לדבריו). וכך כתב הרב יוסף אפרתי ביום כ"ב באייר תשס"ד בשם הגרי"ש אלישיב:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ המידע העכשווי, רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות בארץ הקודש, מקורם בשיער ממדינת הודו, גם אם הייצור נעשה במדינה אחרת, ולכן כל פאה שאין ידוע מקורה, אסורה בשימוש... בארצות אחרות, אם רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות במקומות אלה אינם משיער הודי, הרי פאה שאין ידוע מקורה אינה נאסרת, מדין כל דפריש, אך חובה לברר את מקור הפאה".}}<br />
<br />
ולאחר כל זאת, יעץ הרב [[יוסף שלום אלישיב]] להקים הכשר על מנת לייבא פאות כשרות לפי שיטתו, והרב מרדכי גרוס לקח על עצמו את הענין ובמאמצים רבים הקים הכשר המפקח על מקור השיער.<br />
<br />
רוב הפוסקים חלקו על הרב אלישיב וסברו שאין כלל צורך בהכשר, וכתבו תשובות להוכיח שאין בשיער ההודי משום עבודה זרה. מהם הרב וואזנר (שיצא בקריאה פושרת יחד עם הרב ניסים קרליץ, ובה נאמר לנשים "להשתדל" להחליף את השיער ההודי, ועל השיער המסופק לא נאמר כלום) שדעתו הובאה בהרחבה ע" בנו, הרב בן ציון הלוי וואזנר, אב"ד דבד"ץ ובית הוראה שבט הלוי במונסי{{הערה|ראה קובץ "אור ישראל" ל"ו}}, ובה פסק שכל פאה שספק מהיכן באה, מותרת, ופאה שידוע שהגיעה ממקום הע"ז בהודו, יש להשתדל להחליפה, ובשעת הדחק מותר ללבשה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] הוציאו לעז על הכשרו של הרב מרדכי גרוס, כביכול אינו מפקח על השיער כראוי, והמציאו שרוב השיער בעולם הוא מהודו. כמו כן, אחד העדים שנשלח בשנת תשס"ד, נשלח שוב להודו. הרב משה שטרנבוך קיבל את עדותו יחד עם כמה רבני שכונות בירושלים, ונוכח שם גם הרב יצחק מרדכי רובין, רבה של קהילת בני תורה בהר נוף, וחבר ביה"ד של הרב ניסים קרליץ, ומחבר ספר "ארחות שבת". הרב רובין שאל שאלות נוקבות, ולא קיבל תשובות מספקות לשאלותיו. בין היתר שאל את העד, האם יודע מה טעם מורידים לילדים את השערות בל"ג בעומר במירון ('חלאקה') ולא ידע להשיב. ואמר לו, אם אינך יודע טעם למנהג שנהוג בישראל מזה שנים רבות, ומסתבר שעוד אלפי יהודים נוהגים כך ואינם יודעים, למרות שטעמי המנהג הם פשוטים וכתובים בספרי האחרונים, מנין לך שכל ההודים המתגלחים בטמפל הע"ז יודעים מדוע הם עושים זאת. <br />
<br />
ביום [[י"ז אייר]] [[תשע"ח]] הלך הרב גרשון וועסט מארה"ב ושהה כמה ימים בהודו, וניסה לחקור שוב את הענין (בשליחותו של הגאון רבי חיים יוסף דוד ווייס), והעלה את עדותו על הכתב. מסקנתו הייתה שלהודים אין מושג מה הם עושים, והם משקרים ועונים לשאלות לפי רצונו של השואל. "מצד טבעם ומהותם כמעט ואין מכחישים ושוללים בשום דבר שאומרים להם, ואם יגידו לפניהם איזה הנחה או מציאות, בדרך כלל יסכימו בהנהון ראש או באמירת הן, ולפעמים אף יחזרו להגיד בעצמם הדברים שנאמרו אליהם, על אף שתיכף קודם לזה אמרו בעצמם אחרת, או שיודעים שהדברים אינם נכונים. רק מספר פעמים בודדים אירע ששללו או הכחישו בדברים שאמרתי להם".<br />
<br />
"כשבאתי להודו והתחלתי לדבר שם עם אנשים מכל החוגים, מתגלחים ומגלחים וכומרים, נוכחתי לדעת שכמעט רובם ככולם הם אנשים כפריים וטפשים, גרועים פשוטים וגסים מאוד מאוד, כרחוק מזרח ממערב ממדינות המערב המתקדמות בהשכלה והבנה, וממילא כמעט אין להם שום הבנה ועומק במעשיהם, ואם אמנם אדוקים הם בלב ונפש לאמונתם כמו שהזכרתי לעיל, הרי זה רק בהשגה פשוטה ביותר, ובדרך כלל לא עלה על לבם מעולם להתעמק בטעמי מנהגיהם ומקורות עבודותיהם".<br />
<br />
הרב אשר שוורץ שכתב מאמר מקיף בנושא השיער ההודי, הביא במאמרו שצבי וייסמן מקליפורניה, ואבי כהן מירושלים (בעל תשובה), ובנימין קלוגר (כומר הינדו שהתגייר) גרו באיזור הטמפל זמן רב, נכחו במאות התגלחויות ורכשו בקיאות ב"תורתם", והם העידו בפני גדולי הדור ש"אין שום גוי שמחשיב את השערות לתקרובת, אלא הכנעה עצמית". ותמה על הרב דונר שהעדיף להאמין להינדים אנונימיים שקיבל דבריהם על ידי מתורגמן, אף על פי שלהלכה אין לגוי נאמנות כלל. והתמיהה תגדל לאחר שהרב דונר בעצמו הצהיר שקיבל פעמיים עדויות סותרות מהגויים ההודים, ומפני זה הגיע למסקנה שהם אינם אמינים כלל. וכמו כן הוכיח במאמרו שהשיער אינו תקרובת: ראשית, השערות אינן מוזכרות ברשימת מיני התקרובת הנמצאת בספרי ההינדו. שנית, אין הם טובלים לפני הגילוח, אלא דוקא לאחריו, ומשמע שפעולה זו נחשבת לטמאה אצלם ואינה נחשבת ל"עבודה". שלישית, המתגלחים יודעים ששערותיהם הולכות למסחר, ואינם מוחים על כך שאין השיער מוקרב לאליל. רביעית, הכמרים עצמם אינם מתגלחים לעולם.<br />
<br />
===אוסרי הפאה בימינו===<br />
כיום רוב הפוסקים התירו לבישת פאה{{הערה|ראו ספר [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד] שהביא רשימה של עשרות פוסקים מדורנו}} אולם יש האוסרים פאה, והבולט שביניהם הוא הרב [[עובדיה יוסף]] שאסר פאה בספריו ובדרשותיו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" מצביע המחבר על סתירות רבות בתשובתו של הרב עובדיה יוסף{{הערה|ראו שו"ת יביע אומר חלק ה' אבן העזר סימן ה'}}, ביניהן:<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם 'בחוקותיהם לא תלכו', ומאידך בענין היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שהאיסור הוא רק כאשר מתכוונים להידמות אליהם, ובנדון הפאה אין ניסיון להידמות אל הגויות אלא לנשים רווקות יהודיות, וכמו כן בימינו אין הגויות חובשות פאה באורח קבע וכבר הורגלו היהודיות לחבוש פאה. כמו כן כתב עוד שהאיסור 'בחוקותיהם' נוגע רק לדבר הנעשה משום אמונתם ועבודתם.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שגורמת הרהורי עבירה, ומאידך לגבי היתר אמירת דבר שבקדושה כנגד שיער נשים נשואות שאין דרכן לכסות ראשן, כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ו' או"ח סי' י"ג}} שאין הרהור בימינו בראיית שיער, כיוון שנשים רבות יוצאות בגילוי ראש, וכמו כן אינו דומה גילוי סתם ערוה באשה שנאסר גם לרווקות, לגילוי שיער שהותר לרווקות, ולכן לא מצוי הרהור בזה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם מראית העין, ומאידך לגבי היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שלא גוזרים גזירות של מראית העין לאחר חתימת הש"ס, ולא גוזרים משום מראית העין כאשר נפוץ מנהג של היתר והרואה יכול לתלות בהיתר ולא לחשוד, וכמובן שהרואה בימינו אשה חרדית איננו חושד בה שהולכת בגילוי ראש כי נפוץ המנהג של חבישת פאה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם דת יהודית, ומאידך לגבי כיסוי המטפחת כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק חלק ד' אה"ע סי' ג'}} שרק עצם הכיסוי הוא דאורייתא ואינו משתנה, אבל סוג הכיסוי משתנה בהתאם למנהג המקום, והיות ונהגו לחבוש מטפחת, בא המנהג החדש ומבטל את המנהג הראשון. ולכאורה, אין הבדל בין מטפחת לפאה בענין זה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה למרות שספק דרבנן לקולא, מטעם שעיקר האיסור דאורייתא, ולמרות שרוב ככל האוסרים את הפאה אסרו רק מדרבנן. ומאידך כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}} שאומרים ספק דרבנן לקולא גם בדבר שעיקרו מדאורייתא, ובמחלוקת הפוסקים על דבר האסור מדרבנן אומרים ספק דרבנן לקולא והולכים אחר המקילים{{הערה|ראה בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}}.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם חרם ההפלאה, ומאידך גיסא כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' אה"ע סימן ג'}} להתיר מטפחת המגלה מקצת שערות, ולא חש לחרם החריף שנעשה בנדון והובא בספר דת והלכה בשם שדי חמד{{הערה|ראו החרם במלואו, בספר משא חיים להגר"ח פלאג'י, מנהגים מע' נ' אות ק"נ}}: "בשנת תר"כ בעיר גדולה סלוניקי ראו רבני העיר ובראשם הרב הגדול מהר"א קובה שהתחילו ללבוש איזה לבוש, ועל ידי זה באו לגלות חלק מהשערות, וגזרו בחרם גמור בגזירת נח"ש, ובאו על החתום כל החכמים ורבנים וטובי העיר שלא לשנות כלל לא בענין המלבושים ולא בגילוי שיער ואפי' קצת חוץ לצמתן, ואשר יעשה בזדון ולבבו פונה היום באמרו כי אין איסור בזה הרי הוא מופרש ומובדל מעדת ישראל ומין ואפיקורס הוא, ולא יאבה ה' סלוח לו".<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שהתחשב בלשונו החריף של "עצי ארזים", שכתב שהמורים היתר בזה יתנו את הדין על כך. ומאידך כתב{{הערה|בספר הליכות עולם חלק א' פרשת לך לך הלכה ה'}} להתיר להכניס טלית קטן תחת הבגדים, ולא לגלות הציציות, כיוון שכך המנהג. ואע"פ שהמשנה ברורה כתב שאלה המכניסים ציציותיהם עתידים ליתן את הדין, לא התחשב בדבריו ופסק אחרת ממנו.<br />
<br />
*הוא דחה את היתר הרמ"א, בטענה שדיבר על ק"ש ולא על יציאה לרחוב עם פאה. אולם מאידך כתב בתחילת תשובתו{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ה' אה"ע סימן ה'}} שרווקה מותרת לצאת בגילוי ראש, והביא ראיה מאותם ראשונים שכתבו שמותר לקרוא ק"ש כנגד הרווקות - ראבי"ה, ארחות חיים, מאירי, מרדכי ורא"ש.<br />
<br />
ואמנם, יש לציין כי גם הרב עובדיה יוסף התיר פאה לנשואות במקרים פרטיים שהגיעו לפניו: לדוגמא, אם האשה אינה מוצאת חן בעיני הבעל עם מטפחת שאז התיר פאה, או בגלל שיש לה לחץ נפשי מכך שחברותיה חובשות פאה והיא לא{{הערה|ראה ספר מעיין אומר חלק ט'.}}.<br />
<br />
==בחב"ד==<br />
הפוסקים נחלקו האם כיסוי ראש זה מועיל, או שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה "רדיד" (=שאל). רוב הפוסקים קבעו כי פאה נחשבת לכיסוי ראש, ובכללם היה [[אדמו"ר הזקן]], [[בעל התניא]], שכתב בספרו "שולחן ערוך הרב":<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן="שיער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה על דרך שנתבאר, אפילו היא אשתו. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן בקצת ארצות, מותר לקרות כנגדן, שכיון שרגילין בהן אינן מביאין לידי הרהור. ופאה נכרית, אפילו דרכה לכסותה, מותר לקרות כנגדה, '''וגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע''', שהוא אסור מן התורה באשת איש".|מרכאות=כן|מקור=או"ח, סימן ע"ה סעיף ד'}}<br />
<br />
חלק ניכר מגדולי פוסקי ההלכה, הורו גם שפאה נכרית היא כיסוי ראש עדיף מבחינה הלכתית - מאחר ובימינו לא נהוג ללבוש "רדיד", והמטפחת הנפוצה אינה מכסה את השיער כראוי.<br />
<br />
נשיאי חב"ד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], הורו באופן חד משמעי שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא. דוגמאות לדבריהם:<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ כותב: {{ציטוטון|אשת תלמיד [[תומכי תמימים|תו"ת]] צריכה לשאת {{מונחון|פאריק|פאה}} כמה שלא יכבד לה דבר זה אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות}}{{הערה|{{היברובוקס||אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, כרך ו'|31606|עמ' תי"א|עמוד=451}} וראה מילים דומות בעמ' הבא תי"ב}}.<br />
<br />
הרבי כותב: "מהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה"{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע, תרגום מאידיש.}}. כמו כן כתב: "בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי"ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צריך להיות אשר אשת תלמיד תומכי תמימים צריכה לשאת פאה, כמה שלא יכבד לה דבר זה, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצור, אשר זוגתו תחיה '''צריכה לשאת פאה נכרית, ואחרת אי אפשר"{{הערה|"ספר התולדות" פרק י"א - אגרות קודש דף רכ"ז, וכן בספר "אגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג}}.<br />
<br />
הסיבה העיקרית לכך היא שבמטפחת קשה לכסות את השיער, וזהו איסור חמור, וכך ביאר הרבי בכמה הזדמנויות: {{ציטוטון|"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי '''רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה''', על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע"{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה.}}.}}<br />
<br />
סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת, היא שאפשר להורידה או להסיטה למעלה, ובפאה אין הדבר אפשרי. {{ציטוטון|"בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי"}}{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח.}}.<br />
<br />
הרבי הורה לכל נשות [[חסידות חב"ד]] ללבוש פאה, בכל מקום שהן, ללא יוצא מן הכלל{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים}}. כמו כן [[הרבי]] גו הורה שכל אישה תשכנע את חברה לעשות כן{{הערה|אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'}}.הרבי אמר כי גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג}}.הרבי גם דיבר על פאה שהיא יותר יפה מהשיער הטבעי{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח [[אלול]] תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך}}.<br />
<br />
וכך כתב הרבי באיגרת לרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]]{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ג'קע"א, מתאריך ו' טבת ה'תשט"ו.}}: <br />
<br />
"מצער אותי ביותר מה שכנראה בענין הפאות נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב וכו', הנה האמנם אי אפשר היה להשיג הלוואות בקופות גמ"ח של אנ"ש, שכפי הנודע לי הנה ישנה ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חב"ד]] שעל ידי כת"ר אצל הוו"ח כו' [[משה דובער גנזבורג|הר"ד גנזבורג]] ושנים או שלשה בירושלים עיה"ק ת"ו".<br />
<br />
לאחד מחסידי חב"ד ב[[אוסטרליה]] הרבי כתב שהקשיים בפרנסה מתעוררים לא בגלל סיבות [[גשמיות]] אלא בגלל שהנשים אינן מכסות את הראש בפאה{{הערה|1=זלמן דובינסקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82083 בעיות פרנסה לאנ"ש? בגלל חסרון בענין הפאה! {{*}} מכתב מהרבי בפרסום ראשון]''' {{אינפו}} כ"ט [[אייר]] [[תשע"ד]] (29.05.2014)}}.<br />
<br />
אחד התנאים להסכמת הרבי לערוך [[קידושין]] היא שה[[כלה]] תלבש כל חייה [[פאה נוכרית]] ולא [[מטפחת]].<br />
<br />
==דעות פוסקי הלכה להתיר את הפאה==<br />
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה - טקס קבלת האזרחות.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ט"ז אדר [[תש"ט]], הרבנית מרת נחמה דינה בטקס קבלת האזרחות האמריקאית נראית עם פאה נכרית, קיצוני מימין עומד חתנה [[הרבי]] בצעירותו]]<br />
עשרות רבנים מכל החוגים והעדות, כתבו להעדיף לבישת פאה על מטפחת או כובע, ודבריהם עולים בקנה אחד עם דברי [[הרבי]], ביניהם:<br />
<br />
הגאון בעל "חזון איש",{{הערה|חלק ב' פ"ח אות ט'.}}הגאון רבי חיים קניבסקי,{{הערה|דף רי"ד, וכן נהגה ולבשה פאה יפה ומכובדת רעייתו ומחברתו הטהורה מרת בת שבע אסתר קנייבסקי זצ"ל.}}הגאון רבי בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים,{{הערה|חלק א' סימן י"א וחלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז, וכן נהגה ולבשה פאה יפה ומכובדת רעייתו ומחברתו הטהורה מרת הדסה מסעודה אבא שאול זצ"ל}}, הגאון רבי מרדכי אליהו הראשון לציון{{הערה|וכן נהגה מחברתו הטהורה עד היום מרת צביה אליהו}}, הגאון בעל הבן איש חי{{הערה|בן איש חי פרשת ויקהל אות יג}}, הגאון רבי יעקב שלום סופר (בנו של ה"מחנה חיים"), דיין ומו"צ בעיר פעסט{{הערה|בספרו "תורת חיים" על השו"ע (סי' ע"ה ס"ק ז'. נדפס בשנת תרנ"ז), כותב שההלכה כהמג"א אבל יש להחמיר כהבאר שבע}}, הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (רב דק"ק ברלין וראש בית המדרש לרבנים בגרמניה, תלמידו המובהק של בעל ה"ערוך לנר") בשו"ת רבי עזריאל (חלק ב', אה"ע סי' ל"ו, נדפס בשנת תרנ"ט), הגאון רבי אליהו סלימאן מני ראב"ד חברון, בספרו "שיח יצחק"{{הערה|(דיני ק"ש סעיף ע'. נדפס בשנת תרס"ב), וכן בספר זכרונות אליהו (חלק א' מערכת פ' אות ג')}}, הגאון רבי יעקב חיים סופר, מחכמי המקובלים בישיבת "בית אל", המאסף לכל הפוסקים הספרדים, בספרו "כף החיים" (על השו"ע סימן ע"ה ס"ק י"ט וס"ק כ'. נדפס בשנת תרס"ה), ובסימן ש"ג (ס"ק נ"ה וס"ק נ"ח), הגאון רבי חיים יעקב הלוי קרוייזר (רב דק"ק דאלינא) בספרו "באר יעקב" על שולחן ערוך (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נכתב בשנת תרס"ו), הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים, אמר שמעיקר הדין פאה נכרית מותרת, ורק תקנה היתה בירושלים באותו הזמן, שלא ללבוש פאה נכרית (כן העיד רבי חיים קניבסקי בשם אביו, רבי ישראל יעקב קניבסקי, כמובא בספר "אורחות רבנו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ב)), הגאון רבי יצחק בלאזר, הידוע בשם רבי איצלה פטרבורגר (מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט, רבה של פטרבורג, ואביה הרוחני של ישיבת "קלם" לאחר פטירתו של ה"סבא מקלם"), עמד על כך שאשתו תלבש פאה נכרית, נגד מנהג ירושלים בזמן ההוא (כן העיד הגר"ח קיינבסקי בשם אביו בספר הנ"ל וכן העיד חמיו הגרי"ש אלישיב), הגאון רבי שלום משאש, יליד העיר מקנס במרוקו, ראב"ד והרב הראשי הספרדי של [[ירושלים]] ורבה הראשי של יהדות מרוקו{{הערה|בספריו תבואות שמש אה"ע סימן קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סימן ט"ו-י"ז.}}, הגאון רבי בנימין זילבר, חבר מועצת גדולי התורה{{הערה|אז נדבר,חלק י"ב סימן מ"א.}}, הגאון רבי חיים כסאר, מגדולי חכמי תימן בדורנו, בשו"ת "החיים והשלום" (אבן העזר סי' ג') כתב שאין איסור לנשים ללבוש פאה{{הערה| והוכיח כן מהגמ': "שאל השואל, שיש מי שאומר שאיסור חמור הוא ללבוש פאה, והיא בסוג עוברת על דת יהודית ותצא בלא כתובה. מה נאמר היום שחלק גדול מן הנשים הנשואות אפילו מהספרדים לובשות פאה נכרית?... תשובה: לענין פאה נכרית אין בה איסור מצד עצמה, אלא שיש מחמירין לענין שבת שלא לצאת בה לרה"ר כמו שכתב מרן ז"ל בסימן ש"ג. דאם איתא דאסורה מצד עצמה, למה אמרו חז"ל יוצאה אשה בפאה נכרית לחצר, תיפוק לי דאסורה מצד עצמה. אלא ודאי אין בה איסור מצד עצמה, וכמו שכתבתי לעיל לענ"ד. '''וזה שהורה שאיסור חמור הוא וכו', הפליג על זה יותר מדאי'''. ולפיכך לא נכנס מ"ש בזה עוברת על דת, ויש לה כתובה. ופוק חזי מאי עמא דבר מזמן קדמון".}}, הגאון רבי משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית האשכנזית, בספרו "דת והלכה"{{הערה| דת והלכה, סימן א'.}}הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז', {{הערה| קובץ" בית הלל", קובץ י"ט.}}הגאון רבי משה ווינער, מרבני ארה"ב, {{הערה|בספר "כבודה של בת מלך"}}הגאון רבי יצחק עבאדי, ראש כולל "אוהל תורה" בלייקווד ובירושלים,{{הערה|אור יצחק, אה"ע סימן ג'.}},הגאון רבי יהודה טשזנר, אב"ד ומו"צ באופקים, {{הערה|כתב בספרו שערי תורת הבית}}הגאון רבי מרדכי גרוס, אב"ד חניכי הישיבות, {{הערה|בספר "והיה מחניך קדוש"}}הגאון רבי גבריאל ציננער, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", {{הערה|כתב בקובץ "אור ישראל" ל"ו-ל"ז.}}הגאון רבי יוסף קאפח, מגדולי חכמי תימן בדורינו, {{הערה|בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר', עמ' מ'.}}הגאון רבי שלמה אליעזר שיק, מגדולי רבני חסידות ברסלב{{מקור}}הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, לפי עדות חתנו הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי, משגיח בישיבת קול תורה, וראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים{{הערה|ראו עדותו בספר "חן וכבוד" שנמסרה על ידי הרב יואל שילה מתוך שיחה מוקלטת.}}. הגאון רבי יהודה שפירא, ראש כולל 'חזון איש', ומתלמידיו המובהקים של החזון איש, {{הערה|בספרו "דעת יהודה" (תשובות בהלכה ובהנהגה)}}, הגאון רבי יהודה אריה דינר, רב בית המדרש דברי שיר בב"ב, {{הערה|בכנס חיזוק מרכזי לאברכים מוצ"ש פרשת וארא תשע"ו, מתוך החוברת "בהתאסף ראשי עם",}} הגאון רבי פנחס ברונפמן, אב"ד בבית דינו של הגר"מ גרוס,{{הערה|תמצית דרשתו בפסח תשע"ח}}וכן פסק הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], אב"ד ורב [[כפר חב"ד]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= "ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. על פי הוראות הרבי, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: '''אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה''', והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שעל ידי חבישת הפאה זוכים ל[[בני חיי ומזוני]] ולפרנסה".}}<br />
<br />
==ספרים בנושא==<br />
[[קובץ:פאה.jpg|250px|ממוזער|הספר "לקט שכחה הפאה"]]<br />
כאשר אחד מחשובי הרבנים מחה כנגד [[חסידות חב"ד]] על שנשיהם לבושים בפאה נכרית, דבר הנידון בשאלה בפוסקים, הוציא הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[לקט שכחת הפאה]]"''' בו הוא מוכיח מעשרות פוסקי ההלכה ראשונים כ[[מלאכים]] ואחרונים כולל גדולי רבני עדות המזרח כי מותר ואף חובה לחבוש דווקא פאה נכרית. בספר גם שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל השאלות העולות לגבי הפאה הנכרית.<br />
<br />
לאחר מכן יצא לאור הספר '''"ותשקט הארץ"''', על ידי הרב יואל שילה, רב ומו"צ בעיר רכסים. בספר יש בירור נרחב בסוגיית הפאה. הספר עבר עריכה מחדש בשנת תשע"ז, ונוספו בו מקורות רבים ע"פ הספר "חן וכבוד".<br />
<br />
הספר '''"חן וכבוד"''' יצא לאור על ידי הרב ליאור עזרן, ראש כולל "משכן יצחק" ב[[אופקים]]. הספר כולל את תשובות כל הפוסקים המתירים, כל אחד בפרק נפרד, ובפרק הראשון מובאת רשימת המתירים המלאה עם דבריהם בקצרה. לספר ישנן כעשרים הסכמות נלהבות מגדולי הרבנים, והוא זכה לפרסום נרחב. הספר נוגע בכל הנקודות האפשריות בפולמוס הפאה, ומביא כמעט כל מי שדיבר בענין זה. מחבר הספר מציג בהקדמתו ביאור חדשני בסוגיות הגמרא, לפיו מתיישבות כל הקושיות והטענות של המתירים והאוסרים גם יחד.<br />
<br />
כאשר בשנת [[תשס"ד]] פורסם בעיתונות על עדים שנסעו להודו והעידו כי הפאות שמקורן בהודו אסורות בהנאה משום תקרובת עבודה זרה, והגרי"ש אלישיב הוציא איסור על הפאות, חיבר הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[יקם שערה לדממה]]"''', אשר סוקר את הנושא מנקודת מבט הלכתית, כולל עדויות ותיאור מפורט של נושא התגלחת בטירופאטי שבהודו. הוא מסכם את צדדי השאלה בהלכה, ומוכיח כי אין חשש איסור עבודה זרה בחבישת הפאות מהודו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" פרק י"ח אפשר למצוא את רוב תשובות הרבנים המתירים את השיער ההודי, כולל ניתוח נתוני האו"ם המעודכנים ועדויות אנשי הממשל בהודו על כמות השיער ההודי המסתובבת בשוק.<br />
<br />
כמו כן, בשנת תשפ"א יצא לאור הספר "הכצעקתה"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Ro9KuTzYz_w2xGfrrsa99RPzNzq2Xns7/view?usp=sharing לקריאת הספר].}}, ע"י הרב יואל שילה וצוות של אחד עשר ת"ח, ובו מבורר ההיתר של הפאות מהודו, גם מבחינה מציאותית.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [[יקם שערה לדממה]]<br />
*הרבנית סימה אשכנזי, '''עטרת תפארת''', מצוות כיסוי הראש חומרתה ושכרה, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1892 עמוד 22 {{*}} '''מקור הברכה''', גליון 1894 עמוד 28<br />
*'''נוגע לבנים ולבני בנים, לפרנסה ולבריאות''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1914 עמוד 38<br />
*'''סערה בשערה''', מענדי דיקשטיין, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1323 עמוד 32-36.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
;ספרים תורניים העוסקים בפאה נוכרית<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [https://drive.google.com/file/d/1zxhB2lh15SNDmtxJyP0kYRxPaufK1wk8/view לקט שכחת הפאה]<br />
* הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1KSsMvpI3I40eIpR0-4lYDDhcDwtRclz2/view ותשקט הארץ]<br />
* הרב ליאור עזרן, [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד]<br />
<br />
;קונטרסים ופרסומים שונים<br />
* [[הרבי]], '''[http://www.sheitel.org/sheitel/ פאה נכרית דוקא]''' סדרת [[אגרות קודש]] בנושא, באתר sheitel<br />
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1291 ראיון]''' ב[[שבועון בית משיח]], [[תשס"ג]] - {{אינפו}}<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5761 '''"פתח דבר"''' לספר "ויקם שערה לדממה"], [[תשס"ד]] - {{אינפו}}<br />
* הרב משה שטרנבוך [http://www.kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/SHTRANBUCH.pdf תשובה הלכתית], מתוך ספרו "דת והלכה"<br />
*'''[https://wig-or-kerchief.site123.me פאה או מטפחת?]''' שאלות ותשובות בנושא חבישת פאה וקישור לספרים העוסקים בנושא ובהם ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] 'לקט שכחת הפאה'<br />
*[https://lior-azran.site123.me '''אתר תלמידי הרב ליאור עזרן'''], הספר "חן וכבוד" ושו"ת<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/757288/ מעלת חבישת הפאה: סדרת שיעורים עם הרב שאול סילם]''' {{וידפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:יורה דעה]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=563647פאה נכרית2022-09-04T13:13:26Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית נחמה דינה (יושבת ליד השולחן שנייה מימין) עם פאה וכמה נשות בית חב"ד עם פיאות]]<br />
'''פאה נכרית''', היא [[כיסוי ראש]] העשוי משיער אנושי טבעי או סינתטי. רוב הנשים במגזר החרדי, נוהגות לקיים בזה את המצוה האמורה בתורה, שאשה נשואה צריכה לכסות את ראשה.<br />
<br />
==יסוד מצוות כיסוי הראש לנשים==<br />
הגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} לומדת מהפסוק "ופרע את ראש האשה", שראשה של האשה היה מכוסה מלכתחילה, ומכאן שמנהג בנות ישראל לכסות את ראשן{{הערה|רש"י שם, בביאורו השני והעיקרי}}. הגמרא בעירובין{{הערה|דף ק'.}} מביאה את הטעם לכך, והוא שחוה נענשה על חטאה בעץ הדעת והתקללה מספר קללות, ביניהן "שתהא עטופה כאבל". יש המביאים גם טעם על פי הסוד, שנשואה צריכה לכסות ראשה{{הערה|הזכיר זאת בספר מאורי אור: "על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה". וכן הגאון רבי נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה, בתשובה על שיער מהודו ביאר את ההבדל בין שיער תלוש למחובר: "בזמן הנישואין בצירופא דמדת החסד מצד האיש ומדת הדין מצד האשה, אז על האשה שהיא ככלה תעדה כליה משוך חוט של חסד, שעל ידה יבואו כל החסדים שבאים לעולם, ואז היא מכסה שערות ראשה שהדינים יהיו מכוסים ונכנעים והרחמים מנצח את הדין, ועל ידי זה היא משפיעה החסד לכל העולם... ואחר אודיעך כל זאת בין תבין, ביסוד השערה מסטרא דדינין היא השערה היונקת מהגומה שלה, אבל כאשר פסקה יניקתה של השערה, ובפרט כאשר היא מעם הדומה לחמור, שוב לית לן בה, ואדרבה מאחר ונגזר יניקתה נשברו הדינים, והבן".}}.<br />
<br />
לפי רוב הפוסקים, איסור גילוי הראש הוא מדאורייתא, למרות שלא נכלל במניין המצוות, והראיה לכך היא מהגמרא בכתובות, ששם הלשון הוא "דאורייתא היא". אמנם תרומת הדשן{{הערה|סימן רמ"ב.}} בשם הרמב"ם כתב שהאיסור הוא מדרבנן, ודאורייתא היא פירוש הדבר "רמז מדאורייתא יש לה". יש פוסקים נוספים שסברו כך, והגאון רבי יוסף משאש, רבה של חיפה, טען שיסוד הדין הוא מנהג ולא איסור דאורייתא, ולכן הוא משתנה לפי הזמן והמקום. אולם כאמור, רוב ככל הפוסקים סוברים שיש בגילוי הראש איסור דאורייתא, והזוהר האריך בחומרת האיסור.<br />
<br />
בימינו יש שכתבו שטעם כיסוי הראש הוא משום צניעות, היות וצריך להצניע את השיער. אולם אין לזה מקור בחז"ל או בראשונים, והיכן שנזכר בראשונים לשון של צניעות או פריצות, הוא לאחר שכבר פשט המנהג, וממילא הפורצת גדר היא פרוצה, אבל לא כתבו זאת כטעם התורה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע יש חילוק בין נשואה לרווקה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע אשה קירחת אסורה לצאת לרשות הרבים. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע השיער היוצא מחוץ לכיסוי ("שיער שחוץ לצמתה") הוא מותר בגילוי לפי הראשונים, ואין בו ערווה כיוון שרגילות לגלותו. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע הרמב"ם והרי"ף סוברים שמותר ללמוד או לקרוא ק"ש מול שיער אשה נשואה. <br />
<br />
בגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} נאסר כיסוי "קלתה" מדין "דת יהודית". הרמב"ם החליף להלכה את "קלתה" במטפחת, ופסק שהיוצאת במטפחת מצווה לגרשה ואין לה כתובה, אלא חייבת ללבוש רדיד המכסה את ראשה ורוב גופה. כך גם פסק השולחן ערוך: "יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אף על פי ששערה מכוסה במטפחת... בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה... אין כופין אותו להוציאה, מכל מקום מצוה עליו שיוציאנה"{{הערה|אבן העזר, סימן קט"ו.}}.<br />
<br />
בימינו כתבו הפוסקים להתיר בדיעבד את כיסוי הראש במטפחת או כובע, למרות האיסור המפורש בשו"ע, וביארו שדין "דת יהודית" משתנה לפי הזמן והמקום. פוסקים בודדים התירו אף גילוי "שיעור שתי אצבעות" (3-4 ס"מ) מהראש, תוך הסתמכות על מהר"ם אלשקר{{הערה|בשו"ת מהר"ם אלשקר סימן ל"ה.}}. אבל רוב הפוסקים חלקו עליהם בחריפות, והוכיחו כי מהר"ם אלשקר לא דיבר על הראש עצמו אלא על שערות היוצאות מחוץ לכיסוי{{הערה|ראו בתשובת הגר"מ שטרנבוך, ספר דת והלכה סימן א.}}. לגבי פאה נכרית, נחלקו הפוסקים.<br />
<br />
==פולמוס הפיאה==<br />
הפוסקים הראשונים והעיקריים שכתבו לאסור פאה, שהם מהר"י קצנלנבוגן, באר שבע ויעב"ץ, סברו שיש חיוב ע"פ הרמב"ם לכסות את הראש בשני כיסויים, ולכן חובה ללבוש רדיד, ואסור לחבוש מטפחת או פאה. היעב"ץ אף אסר לרווקות ללכת בגילוי ראש. ואי אפשר להסתמך עליהם כדי לאסור חבישת פאה, ובד בבד להתעלם מדבריהם אודות חבישת מטפחת.<br />
<br />
וגם הגאונים בעל שו"ת "שואל ומשיב" ובעל "מאמר מרדכי"{{הערה|בספרם "מגן גיבורים" או"ח סימן ע"ה}}, שהם נכדיו של מהר"י קצנלנבוגן, כתבו להתיר פאה נכרית, וביארו שמהר"י אסר רק בזמנו ובמקומו, שהיה זה בגדר פירצה חדשה. וזה לשונם שם: "וגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו הייתה לשם שמים, בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא".<br />
<br />
ואכן, הטעמים שכתבו רוב הפוסקים לאסור חבישת פאה, אינם שייכים בימינו כיום.{{הערה| ראה בבשו"ת "שמש ומגן" חלק ב' אה"ע סימן ט"ו והלאה., בספרו "אום אני חומה" דף צ"ד.,מח"ס "נטעי גבריאל", במאמר בקובץ "אור ישראל" ל"ז.,}}<br />
<br />
והגאון רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר, לשעבר רב ומו"צ בנתיבות ואחר כך רב ומו"צ בשכונת רוממה בירושלים, כתב{{הערה|בספרו "אבני ישפה" חלק ה' סימן קמ"ה.}}:''' {{ציטוטון|בזמננו יש מודעות רחוב שבני אדם תולים ברחובות על האיסור של הפאה הנכרית, וכמה הדבר חמור. אבל כפי מה שהוכחנו שכיום הדבר ברור שאין כאן מראית העין, לא שייכים דברי הפוסקים שאסרו הפאה משום מראית העין, כי היום השתנתה המציאות. ולכן מי שתולה מודעה על חומר האיסור, הוא מטעה את הרבים, כי יש על מה לסמוך.}}<br />
<br />
הראשון שעורר על חשש ע"ז שיש בפאות, היה הרב [[משה שטרנבוך]], בשנת [[תש"ל]]. ובשנה זו הוציא לאור את ספרו "דת והלכה", ושם יצא נגד המתנגדים ללבישת פאה, ובסוף דבריו עורר על חשש ע"ז בפאה, והסיק על הפאות המסופקות הבאות מאירופה: {{ציטוטון|"ומיהו כיון דאיסור משהו בע"ז אינו אלא דרבנן ולא ברור, וכן אי שערות חשיבי ולא בטלי, ויש בזה עוד צדדים וספקות, לא נוכל להורות בזה דאסור... אמנם אף שלענ"ד ראוי להימנע מפאות כאלו, מכל מקום עדיף פאה כי האי ממטפחת רפויה שמתגלין בה מקצת שערות, שבזה אסור מעיקר הדין".}}<br />
<br />
ובתשובתו לרב יעקב אהרן שפירא שנכתבה בשנת תשס"ד, כתב במסקנתו על פאות הודו: "למעשה אין בידי להתיר בחשש איסור דאורייתא החמורות שבחמורות, ובידוע או אפשר לברר בנקל שרשום בתוכה שזהו מהודו אין דעתי להתיר, ורק באין ידוע כל דפריש מרובא פריש ובסתמא לא חיישינן".<br />
<br />
לאחר עשרים שנה, בשנת [[תש"נ]], התעורר הענין שוב, והרב רבי יעקב אהרן שפירא נדרש אז לבאר את הענין בפני גדולי הרבנים בארץ ובחו"ל, וע"פ דבריו התירו גדולי ישראל הרב יוסף שלום אלישיב והרב שלמה זלמן אויערבאך את הפאות מהודו (ועוד מגדולי הרבנים שלא נקב בשמם), וגם גדולי חו"ל ובתוכם הרב משה פיינשטיין.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] התעורר הענין שוב, וחזר בו הרב [[יוסף שלום אלישיב]] בעקבות עדות שקיבל מהרב אהרן דוד דונר על אופן הפעולה המעשית במתחם הע"ז בהודו, ובעקבות נתונים שקיבל, לפיהם רוב השיער הנמכר בארץ מקורו בהודו (אמנם הרבנים מצאו הרבה פירכות בעדותו של הרב דונר, והביאו עדויות רבות הסותרות לגמרי את עדותו, והוכיחו שהכניס פרשנות אישית לדבריו). וכך כתב הרב יוסף אפרתי ביום כ"ב באייר תשס"ד בשם הגרי"ש אלישיב:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ המידע העכשווי, רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות בארץ הקודש, מקורם בשיער ממדינת הודו, גם אם הייצור נעשה במדינה אחרת, ולכן כל פאה שאין ידוע מקורה, אסורה בשימוש... בארצות אחרות, אם רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות במקומות אלה אינם משיער הודי, הרי פאה שאין ידוע מקורה אינה נאסרת, מדין כל דפריש, אך חובה לברר את מקור הפאה".}}<br />
<br />
ולאחר כל זאת, יעץ הרב [[יוסף שלום אלישיב]] להקים הכשר על מנת לייבא פאות כשרות לפי שיטתו, והרב מרדכי גרוס לקח על עצמו את הענין ובמאמצים רבים הקים הכשר המפקח על מקור השיער.<br />
<br />
רוב הפוסקים חלקו על הרב אלישיב וסברו שאין כלל צורך בהכשר, וכתבו תשובות להוכיח שאין בשיער ההודי משום עבודה זרה. מהם הרב וואזנר (שיצא בקריאה פושרת יחד עם הרב ניסים קרליץ, ובה נאמר לנשים "להשתדל" להחליף את השיער ההודי, ועל השיער המסופק לא נאמר כלום) שדעתו הובאה בהרחבה ע" בנו, הרב בן ציון הלוי וואזנר, אב"ד דבד"ץ ובית הוראה שבט הלוי במונסי{{הערה|ראה קובץ "אור ישראל" ל"ו}}, ובה פסק שכל פאה שספק מהיכן באה, מותרת, ופאה שידוע שהגיעה ממקום הע"ז בהודו, יש להשתדל להחליפה, ובשעת הדחק מותר ללבשה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] הוציאו לעז על הכשרו של הרב מרדכי גרוס, כביכול אינו מפקח על השיער כראוי, והמציאו שרוב השיער בעולם הוא מהודו. כמו כן, אחד העדים שנשלח בשנת תשס"ד, נשלח שוב להודו. הרב משה שטרנבוך קיבל את עדותו יחד עם כמה רבני שכונות בירושלים, ונוכח שם גם הרב יצחק מרדכי רובין, רבה של קהילת בני תורה בהר נוף, וחבר ביה"ד של הרב ניסים קרליץ, ומחבר ספר "ארחות שבת". הרב רובין שאל שאלות נוקבות, ולא קיבל תשובות מספקות לשאלותיו. בין היתר שאל את העד, האם יודע מה טעם מורידים לילדים את השערות בל"ג בעומר במירון ('חלאקה') ולא ידע להשיב. ואמר לו, אם אינך יודע טעם למנהג שנהוג בישראל מזה שנים רבות, ומסתבר שעוד אלפי יהודים נוהגים כך ואינם יודעים, למרות שטעמי המנהג הם פשוטים וכתובים בספרי האחרונים, מנין לך שכל ההודים המתגלחים בטמפל הע"ז יודעים מדוע הם עושים זאת. <br />
<br />
ביום [[י"ז אייר]] [[תשע"ח]] הלך הרב גרשון וועסט מארה"ב ושהה כמה ימים בהודו, וניסה לחקור שוב את הענין (בשליחותו של הגאון רבי חיים יוסף דוד ווייס), והעלה את עדותו על הכתב. מסקנתו הייתה שלהודים אין מושג מה הם עושים, והם משקרים ועונים לשאלות לפי רצונו של השואל. "מצד טבעם ומהותם כמעט ואין מכחישים ושוללים בשום דבר שאומרים להם, ואם יגידו לפניהם איזה הנחה או מציאות, בדרך כלל יסכימו בהנהון ראש או באמירת הן, ולפעמים אף יחזרו להגיד בעצמם הדברים שנאמרו אליהם, על אף שתיכף קודם לזה אמרו בעצמם אחרת, או שיודעים שהדברים אינם נכונים. רק מספר פעמים בודדים אירע ששללו או הכחישו בדברים שאמרתי להם".<br />
<br />
"כשבאתי להודו והתחלתי לדבר שם עם אנשים מכל החוגים, מתגלחים ומגלחים וכומרים, נוכחתי לדעת שכמעט רובם ככולם הם אנשים כפריים וטפשים, גרועים פשוטים וגסים מאוד מאוד, כרחוק מזרח ממערב ממדינות המערב המתקדמות בהשכלה והבנה, וממילא כמעט אין להם שום הבנה ועומק במעשיהם, ואם אמנם אדוקים הם בלב ונפש לאמונתם כמו שהזכרתי לעיל, הרי זה רק בהשגה פשוטה ביותר, ובדרך כלל לא עלה על לבם מעולם להתעמק בטעמי מנהגיהם ומקורות עבודותיהם".<br />
<br />
הרב אשר שוורץ שכתב מאמר מקיף בנושא השיער ההודי, הביא במאמרו שצבי וייסמן מקליפורניה, ואבי כהן מירושלים (בעל תשובה), ובנימין קלוגר (כומר הינדו שהתגייר) גרו באיזור הטמפל זמן רב, נכחו במאות התגלחויות ורכשו בקיאות ב"תורתם", והם העידו בפני גדולי הדור ש"אין שום גוי שמחשיב את השערות לתקרובת, אלא הכנעה עצמית". ותמה על הרב דונר שהעדיף להאמין להינדים אנונימיים שקיבל דבריהם על ידי מתורגמן, אף על פי שלהלכה אין לגוי נאמנות כלל. והתמיהה תגדל לאחר שהרב דונר בעצמו הצהיר שקיבל פעמיים עדויות סותרות מהגויים ההודים, ומפני זה הגיע למסקנה שהם אינם אמינים כלל. וכמו כן הוכיח במאמרו שהשיער אינו תקרובת: ראשית, השערות אינן מוזכרות ברשימת מיני התקרובת הנמצאת בספרי ההינדו. שנית, אין הם טובלים לפני הגילוח, אלא דוקא לאחריו, ומשמע שפעולה זו נחשבת לטמאה אצלם ואינה נחשבת ל"עבודה". שלישית, המתגלחים יודעים ששערותיהם הולכות למסחר, ואינם מוחים על כך שאין השיער מוקרב לאליל. רביעית, הכמרים עצמם אינם מתגלחים לעולם.<br />
<br />
===אוסרי הפאה בימינו===<br />
כיום רוב הפוסקים התירו לבישת פאה{{הערה|ראו ספר [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד] שהביא רשימה של עשרות פוסקים מדורנו}} אולם יש האוסרים פאה, והבולט שביניהם הוא הרב [[עובדיה יוסף]] שאסר פאה בספריו ובדרשותיו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" מצביע המחבר על סתירות רבות בתשובתו של הרב עובדיה יוסף{{הערה|ראו שו"ת יביע אומר חלק ה' אבן העזר סימן ה'}}, ביניהן:<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם 'בחוקותיהם לא תלכו', ומאידך בענין היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שהאיסור הוא רק כאשר מתכוונים להידמות אליהם, ובנדון הפאה אין ניסיון להידמות אל הגויות אלא לנשים רווקות יהודיות, וכמו כן בימינו אין הגויות חובשות פאה באורח קבע וכבר הורגלו היהודיות לחבוש פאה. כמו כן כתב עוד שהאיסור 'בחוקותיהם' נוגע רק לדבר הנעשה משום אמונתם ועבודתם.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שגורמת הרהורי עבירה, ומאידך לגבי היתר אמירת דבר שבקדושה כנגד שיער נשים נשואות שאין דרכן לכסות ראשן, כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ו' או"ח סי' י"ג}} שאין הרהור בימינו בראיית שיער, כיוון שנשים רבות יוצאות בגילוי ראש, וכמו כן אינו דומה גילוי סתם ערוה באשה שנאסר גם לרווקות, לגילוי שיער שהותר לרווקות, ולכן לא מצוי הרהור בזה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם מראית העין, ומאידך לגבי היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שלא גוזרים גזירות של מראית העין לאחר חתימת הש"ס, ולא גוזרים משום מראית העין כאשר נפוץ מנהג של היתר והרואה יכול לתלות בהיתר ולא לחשוד, וכמובן שהרואה בימינו אשה חרדית איננו חושד בה שהולכת בגילוי ראש כי נפוץ המנהג של חבישת פאה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם דת יהודית, ומאידך לגבי כיסוי המטפחת כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק חלק ד' אה"ע סי' ג'}} שרק עצם הכיסוי הוא דאורייתא ואינו משתנה, אבל סוג הכיסוי משתנה בהתאם למנהג המקום, והיות ונהגו לחבוש מטפחת, בא המנהג החדש ומבטל את המנהג הראשון. ולכאורה, אין הבדל בין מטפחת לפאה בענין זה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה למרות שספק דרבנן לקולא, מטעם שעיקר האיסור דאורייתא, ולמרות שרוב ככל האוסרים את הפאה אסרו רק מדרבנן. ומאידך כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}} שאומרים ספק דרבנן לקולא גם בדבר שעיקרו מדאורייתא, ובמחלוקת הפוסקים על דבר האסור מדרבנן אומרים ספק דרבנן לקולא והולכים אחר המקילים{{הערה|ראה בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}}.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם חרם ההפלאה, ומאידך גיסא כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' אה"ע סימן ג'}} להתיר מטפחת המגלה מקצת שערות, ולא חש לחרם החריף שנעשה בנדון והובא בספר דת והלכה בשם שדי חמד{{הערה|ראו החרם במלואו, בספר משא חיים להגר"ח פלאג'י, מנהגים מע' נ' אות ק"נ}}: "בשנת תר"כ בעיר גדולה סלוניקי ראו רבני העיר ובראשם הרב הגדול מהר"א קובה שהתחילו ללבוש איזה לבוש, ועל ידי זה באו לגלות חלק מהשערות, וגזרו בחרם גמור בגזירת נח"ש, ובאו על החתום כל החכמים ורבנים וטובי העיר שלא לשנות כלל לא בענין המלבושים ולא בגילוי שיער ואפי' קצת חוץ לצמתן, ואשר יעשה בזדון ולבבו פונה היום באמרו כי אין איסור בזה הרי הוא מופרש ומובדל מעדת ישראל ומין ואפיקורס הוא, ולא יאבה ה' סלוח לו".<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שהתחשב בלשונו החריף של "עצי ארזים", שכתב שהמורים היתר בזה יתנו את הדין על כך. ומאידך כתב{{הערה|בספר הליכות עולם חלק א' פרשת לך לך הלכה ה'}} להתיר להכניס טלית קטן תחת הבגדים, ולא לגלות הציציות, כיוון שכך המנהג. ואע"פ שהמשנה ברורה כתב שאלה המכניסים ציציותיהם עתידים ליתן את הדין, לא התחשב בדבריו ופסק אחרת ממנו.<br />
<br />
*הוא דחה את היתר הרמ"א, בטענה שדיבר על ק"ש ולא על יציאה לרחוב עם פאה. אולם מאידך כתב בתחילת תשובתו{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ה' אה"ע סימן ה'}} שרווקה מותרת לצאת בגילוי ראש, והביא ראיה מאותם ראשונים שכתבו שמותר לקרוא ק"ש כנגד הרווקות - ראבי"ה, ארחות חיים, מאירי, מרדכי ורא"ש.<br />
<br />
ואמנם, יש לציין כי גם הרב עובדיה יוסף התיר פאה לנשואות במקרים פרטיים שהגיעו לפניו: לדוגמא, אם האשה אינה מוצאת חן בעיני הבעל עם מטפחת שאז התיר פאה, או בגלל שיש לה לחץ נפשי מכך שחברותיה חובשות פאה והיא לא{{הערה|ראה ספר מעיין אומר חלק ט'.}}.<br />
<br />
==בחב"ד==<br />
הפוסקים נחלקו האם כיסוי ראש זה מועיל, או שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה "רדיד" (=שאל). רוב הפוסקים קבעו כי פאה נחשבת לכיסוי ראש, ובכללם היה [[אדמו"ר הזקן]], [[בעל התניא]], שכתב בספרו "שולחן ערוך הרב":<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן="שיער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה על דרך שנתבאר, אפילו היא אשתו. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן בקצת ארצות, מותר לקרות כנגדן, שכיון שרגילין בהן אינן מביאין לידי הרהור. ופאה נכרית, אפילו דרכה לכסותה, מותר לקרות כנגדה, '''וגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע''', שהוא אסור מן התורה באשת איש".|מרכאות=כן|מקור=או"ח, סימן ע"ה סעיף ד'}}<br />
<br />
חלק ניכר מגדולי פוסקי ההלכה, הורו גם שפאה נכרית היא כיסוי ראש עדיף מבחינה הלכתית - מאחר ובימינו לא נהוג ללבוש "רדיד", והמטפחת הנפוצה אינה מכסה את השיער כראוי.<br />
<br />
נשיאי חב"ד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], הורו באופן חד משמעי שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא. דוגמאות לדבריהם:<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ כותב: {{ציטוטון|אשת תלמיד [[תומכי תמימים|תו"ת]] צריכה לשאת {{מונחון|פאריק|פאה}} כמה שלא יכבד לה דבר זה אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות}}{{הערה|{{היברובוקס||אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, כרך ו'|31606|עמ' תי"א|עמוד=451}} וראה מילים דומות בעמ' הבא תי"ב}}.<br />
<br />
הרבי כותב: "מהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה"{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע, תרגום מאידיש.}}. כמו כן כתב: "בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי"ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צריך להיות אשר אשת תלמיד תומכי תמימים צריכה לשאת פאה, כמה שלא יכבד לה דבר זה, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצור, אשר זוגתו תחיה '''צריכה לשאת פאה נכרית, ואחרת אי אפשר"{{הערה|"ספר התולדות" פרק י"א - אגרות קודש דף רכ"ז, וכן בספר "אגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג}}.<br />
<br />
הסיבה העיקרית לכך היא שבמטפחת קשה לכסות את השיער, וזהו איסור חמור, וכך ביאר הרבי בכמה הזדמנויות: {{ציטוטון|"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי '''רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה''', על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע"{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה.}}.}}<br />
<br />
סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת, היא שאפשר להורידה או להסיטה למעלה, ובפאה אין הדבר אפשרי. {{ציטוטון|"בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי"}}{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח.}}.<br />
<br />
הרבי הורה לכל נשות [[חסידות חב"ד]] ללבוש פאה, בכל מקום שהן, ללא יוצא מן הכלל{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים}}. כמו כן [[הרבי]] גו הורה שכל אישה תשכנע את חברה לעשות כן{{הערה|אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'}}.הרבי אמר כי גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג}}.הרבי גם דיבר על פאה שהיא יותר יפה מהשיער הטבעי{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח [[אלול]] תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך}}.<br />
<br />
וכך כתב הרבי באיגרת לרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]]{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ג'קע"א, מתאריך ו' טבת ה'תשט"ו.}}: <br />
<br />
"מצער אותי ביותר מה שכנראה בענין הפאות נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב וכו', הנה האמנם אי אפשר היה להשיג הלוואות בקופות גמ"ח של אנ"ש, שכפי הנודע לי הנה ישנה ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חב"ד]] שעל ידי כת"ר אצל הוו"ח כו' [[משה דובער גנזבורג|הר"ד גנזבורג]] ושנים או שלשה בירושלים עיה"ק ת"ו".<br />
<br />
לאחד מחסידי חב"ד ב[[אוסטרליה]] הרבי כתב שהקשיים בפרנסה מתעוררים לא בגלל סיבות [[גשמיות]] אלא בגלל שהנשים אינן מכסות את הראש בפאה{{הערה|1=זלמן דובינסקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82083 בעיות פרנסה לאנ"ש? בגלל חסרון בענין הפאה! {{*}} מכתב מהרבי בפרסום ראשון]''' {{אינפו}} כ"ט [[אייר]] [[תשע"ד]] (29.05.2014)}}.<br />
<br />
אחד התנאים להסכמת הרבי לערוך [[קידושין]] היא שה[[כלה]] תלבש כל חייה [[פאה נוכרית]] ולא [[מטפחת]].<br />
<br />
==דעות פוסקי הלכה להתיר את הפאה==<br />
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה - טקס קבלת האזרחות.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ט"ז אדר [[תש"ט]], הרבנית מרת נחמה דינה בטקס קבלת האזרחות האמריקאית נראית עם פאה נכרית, קיצוני מימין עומד חתנה [[הרבי]] בצעירותו]]<br />
עשרות רבנים מכל החוגים והעדות, כתבו להעדיף לבישת פאה על מטפחת או כובע, ודבריהם עולים בקנה אחד עם דברי [[הרבי]], ביניהם:<br />
<br />
הגאון בעל "חזון איש",{{הערה|חלק ב' פ"ח אות ט'.}}הגאון רבי חיים קניבסקי,{{הערה|דף רי"ד, וכן נהגה ולבשה פאה יפה ומכובדת רעייתו ומחברתו הטהורה מרת בת שבע אסתר קנייבסקי זצ"ל.}}הגאון רבי בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים,{{הערה|חלק א' סימן י"א וחלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז, וכן נהגה ולבשה פאה יפה ומכובדת רעייתו ומחברתו הטהורה מרת הדסה מסעודה אבא שאול זצ"ל}}, הגאון רבי מרדכי אליהו הראשון לציון{{הערה|וכן נהגה מחברתו הטהורה עד היום מרת צביה אליהו}}, הגאון בעל הבן איש חי{{הערה|בן איש חי פרשת ויקהל אות יג}}, הגאון רבי יעקב שלום סופר (בנו של ה"מחנה חיים"), דיין ומו"צ בעיר פעסט{{הערה|בספרו "תורת חיים" על השו"ע (סי' ע"ה ס"ק ז'. נדפס בשנת תרנ"ז), כותב שההלכה כהמג"א אבל יש להחמיר כהבאר שבע}}, הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (רב דק"ק ברלין וראש בית המדרש לרבנים בגרמניה, תלמידו המובהק של בעל ה"ערוך לנר") בשו"ת רבי עזריאל (חלק ב', אה"ע סי' ל"ו, נדפס בשנת תרנ"ט), הגאון רבי אליהו סלימאן מני ראב"ד חברון, בספרו "שיח יצחק"{{הערה|(דיני ק"ש סעיף ע'. נדפס בשנת תרס"ב), וכן בספר זכרונות אליהו (חלק א' מערכת פ' אות ג')}}, הגאון רבי יעקב חיים סופר, מחכמי המקובלים בישיבת "בית אל", המאסף לכל הפוסקים הספרדים, בספרו "כף החיים" (על השו"ע סימן ע"ה ס"ק י"ט וס"ק כ'. נדפס בשנת תרס"ה), ובסימן ש"ג (ס"ק נ"ה וס"ק נ"ח), הגאון רבי חיים יעקב הלוי קרוייזר (רב דק"ק דאלינא) בספרו "באר יעקב" על שולחן ערוך (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נכתב בשנת תרס"ו), הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים, אמר שמעיקר הדין פאה נכרית מותרת, ורק תקנה היתה בירושלים באותו הזמן, שלא ללבוש פאה נכרית (כן העיד רבי חיים קניבסקי בשם אביו, רבי ישראל יעקב קניבסקי, כמובא בספר "אורחות רבנו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ב)), הגאון רבי יצחק בלאזר, הידוע בשם רבי איצלה פטרבורגר (מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט, רבה של פטרבורג, ואביה הרוחני של ישיבת "קלם" לאחר פטירתו של ה"סבא מקלם"), עמד על כך שאשתו תלבש פאה נכרית, נגד מנהג ירושלים בזמן ההוא (כן העיד הגר"ח קיינבסקי בשם אביו בספר הנ"ל וכן העיד חמיו הגרי"ש אלישיב), הגאון רבי שלום משאש, יליד העיר מקנס במרוקו, ראב"ד ואהבה הספרדי של [[ירושלים]] ורבה הראשי של יהדות מרוקו{{הערה|בספריו תבואות שמש אה"ע סימן קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סימן ט"ו-י"ז.}}, הגאון רבי בנימין זילבר, חבר מועצת גדולי התורה{{הערה|אז נדבר,חלק י"ב סימן מ"א.}}, הגאון רבי חיים כסאר, מגדולי חכמי תימן בדורנו, בשו"ת "החיים והשלום" (אבן העזר סי' ג') כתב שאין איסור לנשים ללבוש פאה{{הערה| והוכיח כן מהגמ': "שאל השואל, שיש מי שאומר שאיסור חמור הוא ללבוש פאה, והיא בסוג עוברת על דת יהודית ותצא בלא כתובה. מה נאמר היום שחלק גדול מן הנשים הנשואות אפילו מהספרדים לובשות פאה נכרית?... תשובה: לענין פאה נכרית אין בה איסור מצד עצמה, אלא שיש מחמירין לענין שבת שלא לצאת בה לרה"ר כמו שכתב מרן ז"ל בסימן ש"ג. דאם איתא דאסורה מצד עצמה, למה אמרו חז"ל יוצאה אשה בפאה נכרית לחצר, תיפוק לי דאסורה מצד עצמה. אלא ודאי אין בה איסור מצד עצמה, וכמו שכתבתי לעיל לענ"ד. '''וזה שהורה שאיסור חמור הוא וכו', הפליג על זה יותר מדאי'''. ולפיכך לא נכנס מ"ש בזה עוברת על דת, ויש לה כתובה. ופוק חזי מאי עמא דבר מזמן קדמון".}}, הגאון רבי משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית האשכנזית, בספרו "דת והלכה"{{הערה| דת והלכה, סימן א'.}}הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז', {{הערה| קובץ" בית הלל", קובץ י"ט.}}הגאון רבי משה ווינער, מרבני ארה"ב, {{הערה|בספר "כבודה של בת מלך"}}הגאון רבי יצחק עבאדי, ראש כולל "אוהל תורה" בלייקווד ובירושלים,{{הערה|אור יצחק, אה"ע סימן ג'.}},הגאון רבי יהודה טשזנר, אב"ד ומו"צ באופקים, {{הערה|כתב בספרו שערי תורת הבית}}הגאון רבי מרדכי גרוס, אב"ד חניכי הישיבות, {{הערה|בספר "והיה מחניך קדוש"}}הגאון רבי גבריאל ציננער, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", {{הערה|כתב בקובץ "אור ישראל" ל"ו-ל"ז.}}הגאון רבי יוסף קאפח, מגדולי חכמי תימן בדורינו, {{הערה|בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר', עמ' מ'.}}הגאון רבי שלמה אליעזר שיק, מגדולי רבני חסידות ברסלב{{מקור}}הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, לפי עדות חתנו הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי, משגיח בישיבת קול תורה, וראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים{{הערה|ראו עדותו בספר "חן וכבוד" שנמסרה על ידי הרב יואל שילה מתוך שיחה מוקלטת.}}. הגאון רבי יהודה שפירא, ראש כולל 'חזון איש', ומתלמידיו המובהקים של החזון איש, {{הערה|בספרו "דעת יהודה" (תשובות בהלכה ובהנהגה)}}, הגאון רבי יהודה אריה דינר, רב בית המדרש דברי שיר בב"ב, {{הערה|בכנס חיזוק מרכזי לאברכים מוצ"ש פרשת וארא תשע"ו, מתוך החוברת "בהתאסף ראשי עם",}} הגאון רבי פנחס ברונפמן, אב"ד בבית דינו של הגר"מ גרוס,{{הערה|תמצית דרשתו בפסח תשע"ח}}וכן פסק הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], אב"ד ורב [[כפר חב"ד]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= "ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. על פי הוראות הרבי, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: '''אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה''', והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שעל ידי חבישת הפאה זוכים ל[[בני חיי ומזוני]] ולפרנסה".}}<br />
<br />
==ספרים בנושא==<br />
[[קובץ:פאה.jpg|250px|ממוזער|הספר "לקט שכחה הפאה"]]<br />
כאשר אחד מחשובי הרבנים מחה כנגד [[חסידות חב"ד]] על שנשיהם לבושים בפאה נכרית, דבר הנידון בשאלה בפוסקים, הוציא הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[לקט שכחת הפאה]]"''' בו הוא מוכיח מעשרות פוסקי ההלכה ראשונים כ[[מלאכים]] ואחרונים כולל גדולי רבני עדות המזרח כי מותר ואף חובה לחבוש דווקא פאה נכרית. בספר גם שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל השאלות העולות לגבי הפאה הנכרית.<br />
<br />
לאחר מכן יצא לאור הספר '''"ותשקט הארץ"''', על ידי הרב יואל שילה, רב ומו"צ בעיר רכסים. בספר יש בירור נרחב בסוגיית הפאה. הספר עבר עריכה מחדש בשנת תשע"ז, ונוספו בו מקורות רבים ע"פ הספר "חן וכבוד".<br />
<br />
הספר '''"חן וכבוד"''' יצא לאור על ידי הרב ליאור עזרן, ראש כולל "משכן יצחק" ב[[אופקים]]. הספר כולל את תשובות כל הפוסקים המתירים, כל אחד בפרק נפרד, ובפרק הראשון מובאת רשימת המתירים המלאה עם דבריהם בקצרה. לספר ישנן כעשרים הסכמות נלהבות מגדולי הרבנים, והוא זכה לפרסום נרחב. הספר נוגע בכל הנקודות האפשריות בפולמוס הפאה, ומביא כמעט כל מי שדיבר בענין זה. מחבר הספר מציג בהקדמתו ביאור חדשני בסוגיות הגמרא, לפיו מתיישבות כל הקושיות והטענות של המתירים והאוסרים גם יחד.<br />
<br />
כאשר בשנת [[תשס"ד]] פורסם בעיתונות על עדים שנסעו להודו והעידו כי הפאות שמקורן בהודו אסורות בהנאה משום תקרובת עבודה זרה, והגרי"ש אלישיב הוציא איסור על הפאות, חיבר הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[יקם שערה לדממה]]"''', אשר סוקר את הנושא מנקודת מבט הלכתית, כולל עדויות ותיאור מפורט של נושא התגלחת בטירופאטי שבהודו. הוא מסכם את צדדי השאלה בהלכה, ומוכיח כי אין חשש איסור עבודה זרה בחבישת הפאות מהודו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" פרק י"ח אפשר למצוא את רוב תשובות הרבנים המתירים את השיער ההודי, כולל ניתוח נתוני האו"ם המעודכנים ועדויות אנשי הממשל בהודו על כמות השיער ההודי המסתובבת בשוק.<br />
<br />
כמו כן, בשנת תשפ"א יצא לאור הספר "הכצעקתה"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Ro9KuTzYz_w2xGfrrsa99RPzNzq2Xns7/view?usp=sharing לקריאת הספר].}}, ע"י הרב יואל שילה וצוות של אחד עשר ת"ח, ובו מבורר ההיתר של הפאות מהודו, גם מבחינה מציאותית.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [[יקם שערה לדממה]]<br />
*הרבנית סימה אשכנזי, '''עטרת תפארת''', מצוות כיסוי הראש חומרתה ושכרה, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1892 עמוד 22 {{*}} '''מקור הברכה''', גליון 1894 עמוד 28<br />
*'''נוגע לבנים ולבני בנים, לפרנסה ולבריאות''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1914 עמוד 38<br />
*'''סערה בשערה''', מענדי דיקשטיין, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1323 עמוד 32-36.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
;ספרים תורניים העוסקים בפאה נוכרית<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [https://drive.google.com/file/d/1zxhB2lh15SNDmtxJyP0kYRxPaufK1wk8/view לקט שכחת הפאה]<br />
* הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1KSsMvpI3I40eIpR0-4lYDDhcDwtRclz2/view ותשקט הארץ]<br />
* הרב ליאור עזרן, [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד]<br />
<br />
;קונטרסים ופרסומים שונים<br />
* [[הרבי]], '''[http://www.sheitel.org/sheitel/ פאה נכרית דוקא]''' סדרת [[אגרות קודש]] בנושא, באתר sheitel<br />
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1291 ראיון]''' ב[[שבועון בית משיח]], [[תשס"ג]] - {{אינפו}}<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5761 '''"פתח דבר"''' לספר "ויקם שערה לדממה"], [[תשס"ד]] - {{אינפו}}<br />
* הרב משה שטרנבוך [http://www.kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/SHTRANBUCH.pdf תשובה הלכתית], מתוך ספרו "דת והלכה"<br />
*'''[https://wig-or-kerchief.site123.me פאה או מטפחת?]''' שאלות ותשובות בנושא חבישת פאה וקישור לספרים העוסקים בנושא ובהם ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] 'לקט שכחת הפאה'<br />
*[https://lior-azran.site123.me '''אתר תלמידי הרב ליאור עזרן'''], הספר "חן וכבוד" ושו"ת<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/757288/ מעלת חבישת הפאה: סדרת שיעורים עם הרב שאול סילם]''' {{וידפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:יורה דעה]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93&diff=562677תלמוד2022-08-28T03:48:52Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br />
[[קובץ:שס חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמוד בבלי]]<br />
ה'''תלמוד''' (נקרא גם '''גמרא''' וכן '''ש"ס''' וכן '''תלמוד בבלי''' ובפי פרשני התלמוד '''ים התלמוד''' או '''תלמודה של בבל'''{{הערה|ראה סנהדרין כד, א}}) הוא פירושם של ה[[אמוראים]] בהלכות שאמרו ה[[תנאים]] ב[[משנה]] וב[[ברייתא]], והוא אחד מעיקרי ה[[תורה שבעל פה]]. קיימים שני חיבורים המקבצים בתוכם את חידושי ושיעורי בתי המדרש של האמוראים: [[תלמוד בבלי]] שנכתב על ידי האמוראים שישבו ב[[בבל]] ו[[תלמוד ירושלמי]] הנכתב על ידי היושבים ב[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
== דרך התלמוד ==<br />
ה[[משנה]] נכתבה על ידי [[רבי יהודה הנשיא]] והתנאים בקיצור גדול. ולכן ה[[אמוראים]] למדו את דברי המשנה בעיון וביארו אותה בבתי המדרש שלהם. על ידי הדיון וה[[פלפול]] התחדשו דינים רבים מתוך המשנה והברייתא.<br />
<br />
למרות שהיו פלפולים רבים בבית מדרשם של החכמים, לא כולם נסדרו בגמרא, והמשא והמתן המובא בגמרא הוא רק מה שנוגע ישירות להבנת הסוגיא וההלכה המעשית{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14946&st=&pgnum=156&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' 141]}}.<br />
<br />
==תלמוד בבלי==<br />
התלמוד הבבלי נכתב על ידי בני בבל, ובו ביאורי ה[[משנה]] ותורתם של בני בבל. דרכו של תלמוד הבבלי הוא [[פלפול]] וליבון ההלכה על ידי קושיות ותירוצים ("הוויות אביי ורבא"). ולכן אמרו חז"ל ש"במחשכים הושיבני" הכוונה לתלמוד בבלי, שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת, ולכן נאמר "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי, שלא יכלו לעמוד על המיצוע.<br />
<br />
מובא ב[[תורת החסידות]] שמעלת התלמוד בבלי הוא בבחינת [[אור חוזר]] (לעומת [[תלמוד ירושלמי]] שהוא בבחינת [[אור ישר]]). ולכן תלמוד בבלי מברר גם את [[קליפת נוגה]] של [[ארץ העמים]]. ועל ידי ריבוי ה[[פלפול]] בקושיות ותירוצים בבחינת [[אור חוזר]] מגיע לבחינת העלם ההיולי הגבוה יותר מן ההעלם של הגילוי המתגלה על ידי [[אור ישר]] של תלמוד ירושלמי.<br />
[[קובץ:שס.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כרכי התלמוד בבלי]]<br />
==תלמוד ירושלמי==<br />
{{ערך מורחב|תלמוד ירושלמי}}<br />
<br />
התלמוד הירושלמי נכתב ב[[ארץ ישראל]] ובו ביאורי ה[[משנה]] כפי שנלמדו על ידי בני ארץ ישראל. מן האמוראים המרכזיים שתורתם בתלמוד ירושלמי הם [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]].<br />
<br />
מבואר כי מעלתו של [[תלמוד ירושלמי]] גבוהה יותר מתלמוד בבלי והוא בבחינת [[אור ישר]] ללא ריבוי קושיות ופילפולים. ולכן אמרו חז"ל על רבי זירא שצם מאה תעניות על מנת לשכוח את תלמודה של בבל, כדי שיכול ללמוד את תלמודה של ארץ ישראל. כמו כן, מובא שהיו נוחים זה לזה בהלכה, ולא שהיו מסכימים זה לזה אלא שהיו נוחים זה לזה לקבל כל אחד סברת מי שחולק עליו. ועל כרחך יוצא מבין שניהם דבר ממוצע.<br />
<br />
==מחלוקות התלמודים==<br />
בהרבה מקומות התלמוד הבבלי והירושלמי חלוקים ביניהם. [[הרבי]] אומר על כך: {{ציטוטון|ידוע הכלל שיש להשתדל שלא לאפושי ב[[מחלוקת]]. והמדובר אפילו אודות תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי – היינו, למרות שדרך הלימוד דתלמוד ירושלמי '''שונה''' מדרך הלימוד דתלמוד בבלי, ועד שאמרו חז"ל שצריכים '''לשכוח''' את התלמוד בבלי כדי שיוכלו להגיע לדרך הלימוד דתלמוד ירושלמי, אף-על-פי-כן, יש להשתדל למעט במחלוקת בין תלמוד בבלי לתלמוד ירושלמי, אפילו כאשר הדבר קשור עם ביאור בדוחק בלבד}}{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16028&st=&pgnum=175 שיחת ש"פ שמיני תשמ"ב].}}<br />
<br />
==ענינו ומעלתו==<br />
מבואר ב[[פרי עץ חיים]] ש[[קבלה]] הוא ב[[אצילות]], תלמוד הוא ב[[בריאה]], [[משנה]] הוא ב[[יצירה]], ו[[מקרא]] הוא ב[[עשיה]]. מבואר במאמר זה שענין שתלמוד הוא בבריאה הוא שנמשכת התורה גם בבריאה, שתלמוד בא בהשגת המהות, מה שאין כן ב[[קבלה]] שהוא בעולם ה[[אצילות]] שאין מושג בהשגת המהות. אבל שונה הוא התלמוד מן המקרא, שמקרא נמשך עד לעולם העשייה, שעיקר המקרא הוא שנכתב על ספר ובדיו, מה שאין כן תלמוד שעיקרו הוא השכלה ויכול לבוא באותיות שונות (ו"[[תורה שבעל פה|דברים שבעל פה]] אי אתה רשאי לאומרם בכתב" מה שאין כן [[תורה שבכתב]]).<br />
<br />
==לימוד הגמרא==<br />
[[אדמו"ר הזקן]] תיקן [[חלוקת הש"ס]] עבור חסידי חב"ד, באופן שכל קהילה חסידית תסיים יחד את הש"ס כולו - כולל מסכתות ה[[משנה|משניות]] שאין עליהן גמרא - במשך שנה אחת{{הערה|קונטרס אחרון דיבור המתחיל הוכח תוכיח שבסיום ספר התניא.}}. כיום נוהגים לערוך את חלוקת הש"ס ב[[י"ט כסלו]].<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא: "לא מתאים ליהודי בעל בית שלא ללמוד גמרא בכל יום"{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת בתרגום ללה"ק עמוד קמה.}}, וקבע ש"לכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16041&st=&pgnum=263&hilite= ספר המאמרים 'תורת שמואל' תרל"ח עמוד רנ"ה]. נעתק ב[[תבנית:היום יום/י"ח אדר ב'|'לוח היום יום' ח"י אדר שני]].}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] הורה שעל כל חסיד לקבוע שיעור בלימוד הגמרא לעיון בכל יום. [[הרבי]] הסביר זאת, כיוון שאדם בעל יכולת לימוד בעיון שלא עושה זאת, נחשב הדבר כ[[ביטול תורה]] בדקות, כיוון שאינו מנצל את '''כל''' כוחות [[שכל|שכלו]] לטובת [[לימוד התורה]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ב, עמוד 566}}.<br />
<br />
==ביאורי הרבי==<br />
<br />
===הדרנים על הש"ס===<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
=== כללים בש"ס ומפרשיו ===<br />
<br />
*'''בבלי וירושלמי''' החילוק בין דרך הלימוד לבבלי והירושלמי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=&pgnum=334 התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק ד' עמ' 2080 (עמ' 334)]<br />
*'''בית שמאי ובית הלל''' יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=126&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 114 (עמ' 126)]<br />
*'''רב ושמואל.''' יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=5a92c091-5830-479c-b74d-b70b4a424eb3&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=16 לקוטי שיחות חלק ט"ז עמ' 1 (עמ' 16)]<br />
{{להשלים}}<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*אנציקלופדיה "אוצר ישראל", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2590&pgnum=274 '''תלמוד''']<br />
*הרב ישראל יצחק זלמנוב בראיון עם הרב [[ישעיהו וובר]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76360 כל ילד מסוגל ללמוד גמרא!], מתוך המגזין 'דרך המלך' {{אינפו}} כ"ו [[סיוון]] התשע"ג (04.06.2013)<br />
*עדין אבן ישראל, '''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3590888#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מהו בעצם התלמוד?]''' {{בית חבד}}<br />
*שבתי ויינטרוב, '''[https://col.org.il/news/122533 הרבי הריי"צ דרש שילמדו עמוד גמרא ביום]''', לקט התייחסויות מרבותינו נשיאינו אודות לימוד הגמרא {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/133926 צורת-הדף: מי החליט איך יראה עמוד הגמרא שלנו?]''' {{COL}}<br />
<br />
{{שס}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תורה]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%97%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9&diff=556149החוט המשולש2022-07-22T06:23:13Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי= החוט המשולש (אירגון)|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[חוט המשולש (פירושונים)]]}}<br />
[[קובץ:החוט.jpg|שמאל|ממוזער|280px|מרכז "החוט המשולש" ב[[ירושלים]]]]<br />
'''החוט המשולש''' הינו מרכז [[חב"ד]]י בשכונת 'נחלת שבעה' ב[[ירושלים]] המתנהל על ידי ר' יגאל גולדשטיין, יגאל אורן ור' יוני קדם - חסידי חב"ד ש[[בעל תשובה|חזרו בתשובה]].<br />
<br />
השיחה שהביאה את השלושה לפתוח את המרכז היא [[השיחה הידועה|שיחתו הידועה]] של [[הרבי]] מיום [[כ"ח בניסן]] בשנת [[תנש"א]] בה קובע הרבי שמספיקים אפילו שלושה כדי להביא את המשיח. למטרה זו הוקם מרכז "החוט המשולש".<br />
<br />
==תוכנית הפעילות==<br />
תוכנית הפעילות מתקדמת כל העת. התמקדות הפעילות היא בעיקר בלילות, כך שהתוכניות סובבות סביב השיעור או ה[[התוועדות חסידית|התוועדות]] הלילית. ביום ראשון יש תוכנית לנשים הנקראת 'פנימה', וכך כל יום תוכנית נוספת. <br />
<br />
ביום שלישי מגיע הרב רון קולטון ומעביר שיעור של מוזיקה משולב בחסידות, ויש לו קהל מאזינים גדול. ביום חמישי ישנה [[התוועדות חסידית|התוועדות]] עם הרב [[נועם הרפז]], הנמשכת עד השעות המאוחרות. <br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%99_(%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94)&diff=556148בת עמי (רשת בתי כנסת ושיעורי תורה)2022-07-22T06:04:37Z<p>מזרחי ורדיגר: /* עיצוב בית הכנסת והספרייה */</p>
<hr />
<div>{{מקורות|רמה=אין}}<br />
{{אין תמונה| בית כנסת}}<br />
בית המדרש ובית הכנסת [[אגד]] - '''בת עמי''' היא רשת [[בית כנסת|בתי כנסת]] המשמשים ל[[תפילה (יהדות)|תפילה]] במספר [[תחנה מרכזית|תחנות מרכזיות]] ברחבי ישראל, בכל ימות השבוע מעלות השחר עד שעות הלילה המוקדמות.<br />
<br />
==מיוחדתו וחשיבותו של בית הכנסת==<br />
לרשת בתי הכנסת סניפים ב[[ירושלים]] (הסניף המרכזי), [[באר שבע]], [[חיפה]] ב[[מרכזית חוף הכרמל|חוף הכרמל]], [[טבריה]], ו[[תל אביב]].<br />
<br />
רשת בתי הכנסת משמשת לנוסעים ולנוסעות ולנהגות ולנהגי האוטובוס במשך רוב שעות היממה ומתקיימים בהם גם שיעורי תורה יומיומיים.<br />
<br />
==הסניף הירושלמי==<br />
בית הכנסת "אגד"-"בת עמי" הירושלמי מתנהל כשאר הסניפים הקטנים יותר הפזורים ברחבי הארץ, בצמוד לו [[עזרת נשים (בית כנסת)|עזרת נשים]] בחדר הסמוך לו המיועד להנוסעות המבקשות להתפלל. בירושלים בית הכנסת ממוקם בקומה השלישית של התחנה, בקרבת השירותים הציבוריים.<br />
<br />
רב בית הכנסת עוסק בהחזקת המקום וכן בדאגה ל[[תפילין]] למי שחסר לו. שעות פתיחת [[בית הכנסת]] הן מנץ החמה עד השקיעה, ובערבי שבתות וחגים עד כשעתיים לפני [[כניסת השבת]]. ב[[עשרת ימי תשובה]] נוהגים מנהג ישראל [[פדיון כפרות]] להחזקת בית הכנסת והוצאות השוטפות, וכן נתינת [[זכר למחצית השקל]].<br />
<br />
==עיצוב בית הכנסת והספרייה==<br />
חברת [[אגד]] רכשה את הריהוט לבית הכנסת והיא זאת הנושאת גם בעול אחזקת בית הכנסת המיועד למתפללות ולמתפללים המזדמנים מכיוון שאינם קבועים כמעט ואינו נבנה מתרומתם. במקום נבנתה ספריה גדולה תורנית מעץ אלון לעילוי נשמת חללי [[צה"ל]], וכן נבנו שם 2 ספריות אחת לכבוד הרב [[נעים בן אליהו]] אח הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו|מרדכי בן אליהו]], ו[[הרב רבינוביץ]] רבה הראשון של אגד.<br />
<br />
== נוסח התפילה ופעילויות נוספות ==<br />
במקום מתקיימים [[שיעורי תורה]] ופעילויות חסד, שיעור הלכה כל בוקר לאחר תפילת [[שחרית]], שיעור [[גמרא]], ושיעור ב[[חסידות]] בימים שני וחמישי לאחר תפילת ערבית. נוסח התפילה משתנה ממנין למניין, בהתאמה לשליח הציבור היורד לפני התיבה. גם מספר המשתתפים בשיעורי התורה הקבועים הנמסרים במקום על ידי שליח חב"ד לאגד הרב [[מנחם מנדל וילהלם]] ושליח חב"ד לרכבת ישראל הרב [[ישעיהו וייס]], לאחר תפילת שחרית וערבית - ומשתנים מיום ליום.<br />
<br />
==מספר המתפללים==<br />
כ-2,000 איש{{מקור}}, מכל העדות והחוגים, פוקדים כל יום את [[בית הכנסת]] הממוקם במרומי בית האבן והזכוכית של התחנה.<br />
<br />
==לוחות שנה==<br />
מדי שנה מתחלק על ידי בית הכנסת לוחות שנה ייחודיים שערוכים על ידי בית הכנסת אגד-בית עמי. הלוחות לפי נוסח [[חב"ד]] ומכילים מתורתו של [[שולחן ערוך הרב]] רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] וכן מ[[האדמו"ר]] מחב"ד רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] וכן מנהגי חב"ד וימי זכרון של רבני חב"ד ונשות חב"ד.<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/1438 הרב מנדל מנחם וילהלם רב אגד בדברי חיזוק לקראת ראש השנה לנהגי אגד]<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48401 "אני שליח הרבי, ואינני מייצג אף גורם רשמי מחוץ לחב"ד"] {{col}}<br />
<br />
==הערות שוליים==</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%92%D7%A8/%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%99_(%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94)&diff=556147משתמש:מזרחי ורדיגר/בת עמי (רשת בתי כנסת ושיעורי תורה)2022-07-22T06:03:40Z<p>מזרחי ורדיגר: מזרחי ורדיגר העביר את הדף משתמש:מזרחי ורדיגר/בת עמי (רשת בתי כנסת ושיעורי תורה) לשם בת עמי (רשת בתי כנסת ושיעורי תורה): בשל</p>
<hr />
<div>#הפניה [[בת עמי (רשת בתי כנסת ושיעורי תורה)]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%99_(%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94)&diff=556146בת עמי (רשת בתי כנסת ושיעורי תורה)2022-07-22T06:03:40Z<p>מזרחי ורדיגר: מזרחי ורדיגר העביר את הדף משתמש:מזרחי ורדיגר/בת עמי (רשת בתי כנסת ושיעורי תורה) לשם בת עמי (רשת בתי כנסת ושיעורי תורה): בשל</p>
<hr />
<div>{{מקורות|רמה=אין}}<br />
{{אין תמונה| בית כנסת}}<br />
בית המדרש ובית הכנסת [[אגד]] - '''בת עמי''' היא רשת [[בית כנסת|בתי כנסת]] המשמשים ל[[תפילה (יהדות)|תפילה]] במספר [[תחנה מרכזית|תחנות מרכזיות]] ברחבי ישראל, בכל ימות השבוע מעלות השחר עד שעות הלילה המוקדמות.<br />
<br />
==מיוחדתו וחשיבותו של בית הכנסת==<br />
לרשת בתי הכנסת סניפים ב[[ירושלים]] (הסניף המרכזי), [[באר שבע]], [[חיפה]] ב[[מרכזית חוף הכרמל|חוף הכרמל]], [[טבריה]], ו[[תל אביב]].<br />
<br />
רשת בתי הכנסת משמשת לנוסעים ולנוסעות ולנהגות ולנהגי האוטובוס במשך רוב שעות היממה ומתקיימים בהם גם שיעורי תורה יומיומיים.<br />
<br />
==הסניף הירושלמי==<br />
בית הכנסת "אגד"-"בת עמי" הירושלמי מתנהל כשאר הסניפים הקטנים יותר הפזורים ברחבי הארץ, בצמוד לו [[עזרת נשים (בית כנסת)|עזרת נשים]] בחדר הסמוך לו המיועד להנוסעות המבקשות להתפלל. בירושלים בית הכנסת ממוקם בקומה השלישית של התחנה, בקרבת השירותים הציבוריים.<br />
<br />
רב בית הכנסת עוסק בהחזקת המקום וכן בדאגה ל[[תפילין]] למי שחסר לו. שעות פתיחת [[בית הכנסת]] הן מנץ החמה עד השקיעה, ובערבי שבתות וחגים עד כשעתיים לפני [[כניסת השבת]]. ב[[עשרת ימי תשובה]] נוהגים מנהג ישראל [[פדיון כפרות]] להחזקת בית הכנסת והוצאות השוטפות, וכן נתינת [[זכר למחצית השקל]].<br />
<br />
==עיצוב בית הכנסת והספרייה==<br />
חברת [[אגד]] רכשה את הריהוט לבית הכנסת והיא זאת הנושאת גם בעול אחזקת בית הכנסת המיועד למתפללות ולמתפללים המזדמנים מכיוון שאינם קבועים כמעט ואינו נבנה מתרומתם. במקום נבנתה ספריה גדולה תורנית מעץ אלון לעילוי נשמת חללי [[צה"ל]], וכן נבנו שם 2 ספריות אחת לכבוד הרב [[נעים בן אליהו]] אח הראשון לציון, ו[[הרב רבינוביץ]] רבה הראשון של אגד.<br />
<br />
== נוסח התפילה ופעילויות נוספות ==<br />
במקום מתקיימים [[שיעורי תורה]] ופעילויות חסד, שיעור הלכה כל בוקר לאחר תפילת [[שחרית]], שיעור [[גמרא]], ושיעור ב[[חסידות]] בימים שני וחמישי לאחר תפילת ערבית. נוסח התפילה משתנה ממנין למניין, בהתאמה לשליח הציבור היורד לפני התיבה. גם מספר המשתתפים בשיעורי התורה הקבועים הנמסרים במקום על ידי שליח חב"ד לאגד הרב [[מנחם מנדל וילהלם]] ושליח חב"ד לרכבת ישראל הרב [[ישעיהו וייס]], לאחר תפילת שחרית וערבית - ומשתנים מיום ליום.<br />
<br />
==מספר המתפללים==<br />
כ-2,000 איש{{מקור}}, מכל העדות והחוגים, פוקדים כל יום את [[בית הכנסת]] הממוקם במרומי בית האבן והזכוכית של התחנה.<br />
<br />
==לוחות שנה==<br />
מדי שנה מתחלק על ידי בית הכנסת לוחות שנה ייחודיים שערוכים על ידי בית הכנסת אגד-בית עמי. הלוחות לפי נוסח [[חב"ד]] ומכילים מתורתו של [[שולחן ערוך הרב]] רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] וכן מ[[האדמו"ר]] מחב"ד רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] וכן מנהגי חב"ד וימי זכרון של רבני חב"ד ונשות חב"ד.<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/1438 הרב מנדל מנחם וילהלם רב אגד בדברי חיזוק לקראת ראש השנה לנהגי אגד]<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48401 "אני שליח הרבי, ואינני מייצג אף גורם רשמי מחוץ לחב"ד"] {{col}}<br />
<br />
==הערות שוליים==</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%98_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=555085כ"ט בסיוון2022-07-17T16:04:13Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{חודש סיוון}}<br />
'''כ"ט בסיוון''' הוא היום העשרים ותשעה ב[[חודש סיוון]].<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תמ"ט – ה[[מרגלים]] נשלחו על ידי [[משה רבינו]] לתור את [[ארץ ישראל]].<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===[[יום הולדת|נולדו]]===<br />
*[[תשכ"ה]] – הרב [[יצחק יהונתן שוחט]], מרבני חב"ד ב[[אנגליה]].<br />
*[[תשל"ב]] – הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]], מצוות ה[[חוזר|חוזרים]] של [[הרבי]], ו[[משפיע]] בישיבת [[חובבי תורה]] ב[[קראון הייטס]].<br />
* [[תשד"מ]] – הרב [[שמואל גוראריה]] שליח הרבי ורב הקהילה הישראלית [[בולטימור]].<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*[[תרנ"ג]] – הרב [[שמעון מנשה חייקין]], רב חסידי חב"ד ועדת האשכנזים ב[[חברון]].<br />
*[[תשל"ב]] – הרב [[חיים אליהו מישולובין]], בעל [[מסירות נפש]] שפעל להחזקת היהדות ב[[רוסיה הסובייטית]], וחסיד [[בעל שמועה]].<br />
*[[תשע"ד]] – הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[קריית גת]] ולאחר מכן ב[[מולדובה]].<br />
<br />
{{להיום יום|כ"ט|סיון}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש סיון|ב כט]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=555075ישראל מאיר הכהן2022-07-17T15:34:03Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי ישראל מאיר הכהן<br />
|תמונה=[[קובץ:החפץ חיים.jpg|250px]]<br />
|תיאור=תמונה צבועה של "החפץ חיים"<br />
|תאריך לידה=[[תקצ"ח]]<br />
|תאריך פטירה=[[כ"ד אלול]] [[תרצ"ג]]<br />
}}<br />
[[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חתום על קול קורא יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]]]]<br />
רבי '''ישראל מאיר הכהן מראדין''', (מפרוסם בכינויו על שם ספריו '''החפץ חיים''' וכן '''המשנה ברורה'''; ה'[[תקצ"ח]] - [[כ"ד באלול]] [[ה'תרצ"ג]]), ידוע בכינוי '''החפץ חיים''', בעל ה'משנה ברורה', נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[עיירה]] ז'עטיל ב[[מחוז הורדנה]] (כיום ב[[בלארוס]]) להרב [[אריה זאב הכהן]] ולמרת דובורושה. <br />
<br />
בשנים הראשונות שלאחר חתונתו התגורר ב[[ראדין]] בה חי אביו החורג רבי [[שמעון הלוי אפשטיין]] ואכל על שולחנו. כאשר נקלע האב החורג לקשיים כלכליים פתחה אשתו חנות, כשהחפץ חיים במקביל לומד בעצמו ומלמד נערים כשלעיתים קיבל על כך תשלום. מונה לרבה של ראדין אך כעבור תקופה התפטר מתפקידו. <br />
<br />
בשנת [[תרכ"ט]] הקים בראדין ישיבה ש[[ראש ישיבה|בראשותה עמד]], ובתקופה הראשונה לקיומה אף ניהל אותה בעצמו.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] מזכירו במכתב משנת [[תרס"א]] שיצטרף לאסיפה מסוימת, "אם כי איננו מפורסם ואיננו עסקן, יכול להצטרף עמהם".{{הערה|1=[[אגרות קודש - אדמו"ר הרש"ב]], [http://ww.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&hilite=12721d4b-ced5-4f86-8177-f9b503ef9412&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D חלק ג' עמ' רסא]}}<br />
<br />
עם פרוץ המהפכה הקמוניסטית, צידד בשיטה כי אין להשאר בתחום שלטון הקמוניסטים שמנעו את קיום התורה והמצוות, וברח יחד עם תלמידיו אל מחוץ לגבולות בהם שלטו הקמוניסטים.<br />
<br />
== ספרו המשנה ברורה ==<br />
הוא חיבר את ספר המשנה ברורה, שנתקבל בכל תפוצות ישראל. [[הרבי]] הסביר{{מקור}} שזכה לכך מכיון שלא היה [[מתנגד]].<br />
<br />
המשנה ברורה מזכיר רבות את ה[[אדמו"ר הזקן]] ומכנהו הגר"ז ולא שו"ע הרב או בעל התניא (כדי להשוותו ל[[גר"א]]). כאשר בא לחלוק על אדמו"ר הזקן אינו מזכירו בשמו כבשער הציון בסי' רמ"ב בנושא ריבית. הגאון רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] הסביר כי החפץ חיים הסביר שעשה זאת לאחר שחשבו שהוא [[מתנגד]], ובדרך זו רצה לבטא שאצלו [[הגר"א]] ובעל התניא הם באותה דרגא ולכן בחר לכתוב הגר"ז.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799 מפי הגאון רבי חיים קנייבסקי].}}<br />
<br />
[[הרבי]] הורה ללמוד בספר. היה זה במלאת חמש מאות שנה לפטירת [[הבית יוסף]], אז אמר הרבי כי יש להתחיל במבצע לעסוק בספרי [[השולחן ערוך]], ובנושאי הכלים, וא"צ לומר ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], ובעניני אורח חיים בכלל - חיבורו של המשנה ברורה, אשר, להיותו "האיש החפץ חיים", זכה שנתקבל חיבורו בתפוצות<br />
ישראל.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&pgnum=168 התוועדויות [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 171 (עמ' 168)]}}<br />
<br />
הרבי אמר: מי לנו גדול כהחפץ חיים, בשלילת הנהגה של היפך אהבת ישראל, ודיבורים לא טובים על כלל ישראל.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd&pgnum=168 שם עמ' 177]}}<br />
<br />
== עם רבותינו נשיאינו ==<br />
החפץ חיים עמד בקשרים תמידיים עם נשיאי חב"ד, ה[[אדמו"ר הרש"ב]] וה[[אדמו"ר הריי"צ]], ובין היתר השתתף באסיפות שאורגנו על ידם, וחתם על כרוזים פרי יוזמתם.{{הערה|אגרות קודש לאדמו"ר הרש"ב, אגרת תצ"א עמוד תתס"ו. ועוד רבות. אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] כרך ב' עמודים קפג - קפה, עמוד קנ"ב אגרת תכג, עמודים קסח - קסט. עמוד רל אגרת תסט שנת תר"ץ, עמוד רלז, אגרת תעב שנת תר"ץ, עמוד תסא, כרך ה': עמוד שלז אגרת אתכח. (ויקפידיה)}}<br />
<br />
ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] והחפץ חיים צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר"ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר"ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו, והוא אכן בא{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ו]] ייסד את וועד ההצלה האירופאי לטובת יהודי [[רוסיה]], יחד עם הגאון רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], על פי בקשת אדמו"ר הריי"צ.{{הערה|1=אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=f80673b9-214b-40be-8235-9788ad7cf100&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd עמ' קעח (197)]}}<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ב]] ביקר בישיבת [[תומכי תמימים לודז (פולין)]] והביע את התרשמותו והתפעלותו מהישיבה ולומדיה.<br />
<br />
מסופר{{הערה|ראה "ספר הזוהר מאלף צדיקים"}}, שבהזדמנות כלשהי, הביע בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] את פליאתו מכך כי בישיבת [[תומכי תמימים]] שהקים פשוט שאין מגלחים את ה[[זקן]], הרבי הרש"ב הפטיר שאין בכך שום חידוש, משום שזה הכוח של לימוד [[פנימיות התורה]]. ששמע זאת החפץ-חיים, אמר בהתפעלות:"כך?! אז צריך להכניס את לימוד פנימיות התורה לישיבות!".<br />
<br />
[[הרבי]] סיפר, כי אחד מתלמידיו של החפץ חיים בא לשאול בעצתו כיצד להתנהג במשרת הרבנות שהכתירוהו. החפץ חיים יעץ לו ששלא כנהוג, יצווה שלא ימתינו לו עם גמר [[תפילת שמונה עשרה]]. הסיבה לכך היא מכיון שדבר זה יכול לגרום למצב של שוחד, שירצה למצוא חן בעיני הבעלי בתים שלו, בשביל הכבוד שמקבל מהם.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=80ccfd79-341e-4f20-bf06-be2f622b637c&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&pgnum=317 עמ' 11 (317)]}}<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]], אמר הרבי בשיחה עם [[יוחנן טברסקי|האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריבקא]]: "החפץ חיים היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. [[אדמו"ר הריי"צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש"ט]] לא פחות ממשנה ברורה". <br />
<br />
סיפר ר' [[אביגדור מילר]] בשמו של החפץ חיים שאמר בקשר לטענות ש[[החסידים]] מתפללים לאחר [[זמן תפילה]]: "הם מתפללים מאוחר אבל ה[[מתנגדים]] אינם מתפללים כלל..."<br />
==תפילתו==<br />
החפץ חיים תיקן תפילה קצרה וקלה לשמירת הלשון לאומרה כל יום בבוקר, וזו נוסחתה;<br />
<br />
'''רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, שֶׁתְּזַכֵּנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לִשְׁמֹר פִּי וּלְשׁוֹנִי לִבְלִי לְהִלָּכֵד בְּדִבּוּרִים אֲסוּרִים, דְהַיְנוּ מֵעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע, כְּדִכְתִיב: "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא", וּקְרִי בֵּהּ לֹא תַשִּׂיא, שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה לְסַפֵּר וּלְקַבֵּל, וְגַם מֵעֲוֹן רְכִילוּת כְּדִכְתִיב: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ"'''. '''וְאֶהְיֶה זָהִיר מִלְּדַבֵּר אֲפִילוּ עַל אִישׁ יְחִידִי, וְכָל שֶׁכֵּן מִלְּדַבֵּר דֵּלָטוֹרְיָא [-לשון הרע] עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲוֹנוֹ חָמוּר מְאֹד'''. '''וְכָל שֶׁכֵּן לְהִזָּהֵר מִלְּהִתְרַעֵם עַל מִדוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא עָוֹן חָמוּר יוֹתֵר מִן הַכֹּל, וּכְדִכְתִיב בְּפָרָשַׁת חֻקַּת: "וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדֶּרֶךְ וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹקִים וּבְמֹשֶה", וַעֲבוּר זֶה נִשְׁלְחוּ עֲלֵיהֶם הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וכו' "וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ, כִּי דִּבַּרְנוּ בַּה' וָבָךְ"'''. '''וּמִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי שֶׁקֶר, כְּמוֹ דִּכְתִיב: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק"'''. '''וּמִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי חֲנֻפָּה, שֶׁמְּיַפֶּה לְאִישׁ עוֹל עַוְלוֹתָיו בְּפָנָיו, כְּמוֹ דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת מַסְעֵי: "וְלֹא תַחֲנִיפוּ"'''. '''וּמִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי לֵיצָנוּת, כְּמוֹ דִּכְתִיב: "וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ, פֶּן יֶחֶזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם"'''. '''וּמִלֵּישֵׁב בֵּין לֵיצָנִים, כְּדִכְתִיב: "וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב"'''. '''וְלִהְיוֹת זָהִיר מֵאוֹנָאַת דְּבָרִים, כְּמוֹ דִּכְתִיב: "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ", וְקִּבְּלוּ חֲזַ"ל, שֶׁהוּא קָאֵי [-שכוונת הפסוק] עַל אוֹנָאַת דְּבָרִים'''. '''וְלִהְיוֹת זָהִיר מֵהַלְבָּנַת פָּנִים, אֲפִילוּ בִּשְׁעַת תּוֹכָחָה כְּמוֹ דִּכְתִיב: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא"'''. '''וְלִהְיוֹת זָהִיר מִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי גַּאֲוָה, כְּמוֹ דִּכְתִיב: "הִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ", וְקִבְּלוּ חֲזַ"ל, שֶׁהוּא אַזְהָרָה לְגַסֵּי הָרוּחַ, וּכְמוֹ דִּכְתִיב: "וְרָם לְבָבְךָ וְשָׁכַחְתָּ", וְכִדְאִיתָא [-וכמובא] בַּגְּמָרָא: "גַאֲוָה, אֲפִלּוּ בַּלֵּב אָסוּר, כְּדִכְתִיב: "תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב"'''. '''וְכֵן מִלְּדַבֵּר דִבְרֵי מַחֲלֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא יִהְיֶה כְּקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ", וְכִדְאִיתָא בַּגְּמָרָא, שֶׁהוּא אַזְהָרָה, שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת: "וְכֵן מִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי כַּעַס, שֶׁהוּא גַּם כֵּן עָוֹן חָמוּר מְאֹד בְּעַצְמוֹ, וְגַם מֵבִיא לִידֵי מַחֲלֹקֶת וּשְׁאָר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים''', '''וְאָמְרוּ חֲזַ"ל. כָּל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה'''. '''וְזַכֵּנִי שֶׁלֹּא לְדַבֵּר, כִּי אִם דָּבָר הַצָּרִיךְ לְעִנְיְנֵי גּוּפִי אוֹ לְנַפְשִׁי, וְשֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשַׂי וְדִבּוּרַי לְשֵׁם שָׁמַיִם'''.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מי האיש החפץ משיח?''', 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 6<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=mscatalog&mode=details&volno=730&limit=0&field=TITLE&search=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94&search_mode=simple עותק נדיר ומקורי של המשנה ברורה בכתב יד - באתר ספריית ליובאוויטש]<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בתקופת אדמו"ר הריי"צ|צ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ג]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=555069ישראל מאיר הכהן2022-07-17T15:32:47Z<p>מזרחי ורדיגר: /* עם רבותינו נשיאינו */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי ישראל מאיר הכהן<br />
|תמונה=[[קובץ:החפץ חיים.jpg|250px]]<br />
|תיאור=תמונה צבועה של "החפץ חיים"<br />
|תאריך לידה=[[תקצ"ח]]<br />
|תאריך פטירה=[[כ"ד אלול]] [[תרצ"ג]]<br />
}}<br />
[[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חתום על קול קורא יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]]]]<br />
רבי '''ישראל מאיר הכהן מראדין''', (מפרוסם בכינויו על שם ספריו '''החפץ חיים''' וכן '''המשנה ברורה'''; ה'[[תקצ"ח]] - [[כ"ד באלול]] [[ה'תרצ"ג]]), ידוע בכינוי '''החפץ חיים''', בעל ה'משנה ברורה', נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[עיירה]] ז'עטיל ב[[מחוז הורדנה]] (כיום ב[[בלארוס]]) להרב [[אריה זאב הכהן]] ולמרת דובורושה. <br />
<br />
בשנים הראשונות שלאחר חתונתו התגורר ב[[ראדין]] בה חי אביו החורג רבי [[שמעון הלוי אפשטיין]] ואכל על שולחנו. כאשר נקלע האב החורג לקשיים כלכליים פתחה אשתו חנות, כשהחפץ חיים במקביל לומד בעצמו ומלמד נערים כשלעיתים קיבל על כך תשלום. מונה לרבה של ראדין אך כעבור תקופה התפטר מתפקידו. <br />
<br />
בשנת [[תרכ"ט]] הקים בראדין ישיבה ש[[ראש ישיבה|בראשותה עמד]], ובתקופה הראשונה לקיומה אף ניהל אותה בעצמו.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] מזכירו במכתב משנת [[תרס"א]] שיצטרף לאסיפה מסוימת, "אם כי איננו מפורסם ואיננו עסקן, יכול להצטרף עמהם".{{הערה|1=[[אגרות קודש - אדמו"ר הרש"ב]], [http://ww.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&hilite=12721d4b-ced5-4f86-8177-f9b503ef9412&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D חלק ג' עמ' רסא]}}<br />
<br />
עם פרוץ המהפכה הקמוניסטית, צידד בשיטה כי אין להשאר בתחום שלטון הקמוניסטים שמנעו את קיום התורה והמצוות, וברח יחד עם תלמידיו אל מחוץ לגבולות בהם שלטו הקמוניסטים.<br />
<br />
== ספרו המשנה ברורה ==<br />
הוא חיבר את ספר המשנה ברורה, שנתקבל בכל תפוצות ישראל. [[הרבי]] הסביר{{מקור}} שזכה לכך מכיון שלא היה [[מתנגד]].<br />
<br />
המשנה ברורה מזכיר רבות את ה[[אדמו"ר הזקן]] ומכנהו הגר"ז ולא שו"ע הרב או בעל התניא (כדי להשוותו ל[[גר"א]]). כאשר בא לחלוק על אדמו"ר הזקן אינו מזכירו בשמו כבשער הציון בסי' רמ"ב בנושא ריבית. הגאון רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] הסביר כי החפץ חיים הסביר שעשה זאת לאחר שחשבו שהוא [[מתנגד]], ובדרך זו רצה לבטא שאצלו [[הגר"א]] ובעל התניא הם באותה דרגא ולכן בחר לכתוב הגר"ז.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799 מפי הגאון רבי חיים קנייבסקי].}}<br />
<br />
[[הרבי]] הורה ללמוד בספר. היה זה במלאת חמש מאות שנה לפטירת [[הבית יוסף]], אז אמר הרבי כי יש להתחיל במבצע לעסוק בספרי [[השולחן ערוך]], ובנושאי הכלים, וא"צ לומר ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], ובעניני אורח חיים בכלל - חיבורו של המשנה ברורה, אשר, להיותו "האיש החפץ חיים", זכה שנתקבל חיבורו בתפוצות<br />
ישראל.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&pgnum=168 התוועדויות [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 171 (עמ' 168)]}}<br />
<br />
הרבי אמר: מי לנו גדול כהחפץ חיים, בשלילת הנהגה של היפך אהבת ישראל, ודיבורים לא טובים על כלל ישראל.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd&pgnum=168 שם עמ' 177]}}<br />
<br />
== עם רבותינו נשיאינו ==<br />
החפץ חיים עמד בקשרים תמידיים עם נשיאי חב"ד, ה[[אדמו"ר הרש"ב]] וה[[אדמו"ר הריי"צ]], ובין היתר השתתף באסיפות שאורגנו על ידם, וחתם על כרוזים פרי יוזמתם.{{הערה|אגרות קודש לאדמו"ר הרש"ב, אגרת תצ"א עמוד תתס"ו. ועוד רבות. אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] כרך ב' עמודים קפג - קפה, עמוד קנ"ב אגרת תכג, עמודים קסח - קסט. עמוד רל אגרת תסט שנת תר"ץ, עמוד רלז, אגרת תעב שנת תר"ץ, עמוד תסא, כרך ה': עמוד שלז אגרת אתכח. (ויקפידיה)}}<br />
<br />
ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] והחפץ חיים צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר"ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר"ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו, והוא אכן בא{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ו]] ייסד את וועד ההצלה האירופאי לטובת יהודי [[רוסיה]], יחד עם הגאון רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], על פי בקשת אדמו"ר הריי"צ.{{הערה|1=אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=f80673b9-214b-40be-8235-9788ad7cf100&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd עמ' קעח (197)]}}<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ב]] ביקר בישיבת [[תומכי תמימים לודז (פולין)]] והביע את התרשמותו והתפעלותו מהישיבה ולומדיה.<br />
<br />
מסופר{{הערה|ראה "ספר הזוהר מאלף צדיקים"}}, שבהזדמנות כלשהי, הביע בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] את פליאתו מכך כי בישיבת [[תומכי תמימים]] שהקים פשוט שאין מגלחים את ה[[זקן]], הרבי הרש"ב הפטיר שאין בכך שום חידוש, משום שזה הכוח של לימוד [[פנימיות התורה]]. ששמע זאת החפץ-חיים, אמר בהתפעלות:"כך?! אז צריך להכניס את לימוד פנימיות התורה לישיבות!".<br />
<br />
[[הרבי]] סיפר, כי אחד מתלמידיו של החפץ חיים בא לשאול בעצתו כיצד להתנהג במשרת הרבנות שהכתירוהו. החפץ חיים יעץ לו ששלא כנהוג, יצווה שלא ימתינו לו עם גמר [[תפילת שמונה עשרה]]. הסיבה לכך היא מכיון שדבר זה יכול לגרום למצב של שוחד, שירצה למצוא חן בעיני הבעלי בתים שלו, בשביל הכבוד שמקבל מהם.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=80ccfd79-341e-4f20-bf06-be2f622b637c&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&pgnum=317 עמ' 11 (317)]}}<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]], אמר הרבי בשיחה עם [[יוחנן טברסקי|האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריבקא]]: "החפץ חיים היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. [[אדמו"ר הריי"צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש"ט]] לא פחות ממשנה ברורה". <br />
<br />
סיפר ר' [[אביגדור מילר]] בשמו של החפץ חיים שאמר בקשר לטענות ש[[החסידים]] מתפללים לאחר [[זמן תפילה]]: "הם מתפללים מאוחר אבל ה[[מתנגדים]] אינם מתפללים כלל..."<br />
==תפילתו==<br />
החפץ חיים תיקן תפילה לשמירת הלשון לאומרה כל יום בבוקר, וזו נוסחתה;<br />
'''רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, שֶׁתְּזַכֵּנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לִשְׁמֹר פִּי וּלְשׁוֹנִי לִבְלִי לְהִלָּכֵד בְּדִבּוּרִים אֲסוּרִים, דְהַיְנוּ מֵעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע, כְּדִכְתִיב: "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא", וּקְרִי בֵּהּ לֹא תַשִּׂיא, שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה לְסַפֵּר וּלְקַבֵּל, וְגַם מֵעֲוֹן רְכִילוּת כְּדִכְתִיב: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ"'''. '''וְאֶהְיֶה זָהִיר מִלְּדַבֵּר אֲפִילוּ עַל אִישׁ יְחִידִי, וְכָל שֶׁכֵּן מִלְּדַבֵּר דֵּלָטוֹרְיָא [-לשון הרע] עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲוֹנוֹ חָמוּר מְאֹד'''. '''וְכָל שֶׁכֵּן לְהִזָּהֵר מִלְּהִתְרַעֵם עַל מִדוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא עָוֹן חָמוּר יוֹתֵר מִן הַכֹּל, וּכְדִכְתִיב בְּפָרָשַׁת חֻקַּת: "וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדֶּרֶךְ וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹקִים וּבְמֹשֶה", וַעֲבוּר זֶה נִשְׁלְחוּ עֲלֵיהֶם הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וכו' "וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ, כִּי דִּבַּרְנוּ בַּה' וָבָךְ"'''. '''וּמִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי שֶׁקֶר, כְּמוֹ דִּכְתִיב: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק"'''. '''וּמִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי חֲנֻפָּה, שֶׁמְּיַפֶּה לְאִישׁ עוֹל עַוְלוֹתָיו בְּפָנָיו, כְּמוֹ דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת מַסְעֵי: "וְלֹא תַחֲנִיפוּ"'''. '''וּמִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי לֵיצָנוּת, כְּמוֹ דִּכְתִיב: "וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ, פֶּן יֶחֶזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם"'''. '''וּמִלֵּישֵׁב בֵּין לֵיצָנִים, כְּדִכְתִיב: "וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב"'''. '''וְלִהְיוֹת זָהִיר מֵאוֹנָאַת דְּבָרִים, כְּמוֹ דִּכְתִיב: "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ", וְקִּבְּלוּ חֲזַ"ל, שֶׁהוּא קָאֵי [-שכוונת הפסוק] עַל אוֹנָאַת דְּבָרִים'''. '''וְלִהְיוֹת זָהִיר מֵהַלְבָּנַת פָּנִים, אֲפִילוּ בִּשְׁעַת תּוֹכָחָה כְּמוֹ דִּכְתִיב: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא"'''. '''וְלִהְיוֹת זָהִיר מִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי גַּאֲוָה, כְּמוֹ דִּכְתִיב: "הִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ", וְקִבְּלוּ חֲזַ"ל, שֶׁהוּא אַזְהָרָה לְגַסֵּי הָרוּחַ, וּכְמוֹ דִּכְתִיב: "וְרָם לְבָבְךָ וְשָׁכַחְתָּ", וְכִדְאִיתָא [-וכמובא] בַּגְּמָרָא: "גַאֲוָה, אֲפִלּוּ בַּלֵּב אָסוּר, כְּדִכְתִיב: "תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב"'''. '''וְכֵן מִלְּדַבֵּר דִבְרֵי מַחֲלֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא יִהְיֶה כְּקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ", וְכִדְאִיתָא בַּגְּמָרָא, שֶׁהוּא אַזְהָרָה, שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת: "וְכֵן מִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי כַּעַס, שֶׁהוּא גַּם כֵּן עָוֹן חָמוּר מְאֹד בְּעַצְמוֹ, וְגַם מֵבִיא לִידֵי מַחֲלֹקֶת וּשְׁאָר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים''', '''וְאָמְרוּ חֲזַ"ל. כָּל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה'''. '''וְזַכֵּנִי שֶׁלֹּא לְדַבֵּר, כִּי אִם דָּבָר הַצָּרִיךְ לְעִנְיְנֵי גּוּפִי אוֹ לְנַפְשִׁי, וְשֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשַׂי וְדִבּוּרַי לְשֵׁם שָׁמַיִם'''.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מי האיש החפץ משיח?''', 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 6<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=mscatalog&mode=details&volno=730&limit=0&field=TITLE&search=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94&search_mode=simple עותק נדיר ומקורי של המשנה ברורה בכתב יד - באתר ספריית ליובאוויטש]<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בתקופת אדמו"ר הריי"צ|צ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ג]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=555052ישראל מאיר הכהן2022-07-17T15:25:49Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי ישראל מאיר הכהן<br />
|תמונה=[[קובץ:החפץ חיים.jpg|250px]]<br />
|תיאור=תמונה צבועה של "החפץ חיים"<br />
|תאריך לידה=[[תקצ"ח]]<br />
|תאריך פטירה=[[כ"ד אלול]] [[תרצ"ג]]<br />
}}<br />
[[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חתום על קול קורא יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]]]]<br />
רבי '''ישראל מאיר הכהן מראדין''', (מפרוסם בכינויו על שם ספריו '''החפץ חיים''' וכן '''המשנה ברורה'''; ה'[[תקצ"ח]] - [[כ"ד באלול]] [[ה'תרצ"ג]]), ידוע בכינוי '''החפץ חיים''', בעל ה'משנה ברורה', נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[עיירה]] ז'עטיל ב[[מחוז הורדנה]] (כיום ב[[בלארוס]]) להרב [[אריה זאב הכהן]] ולמרת דובורושה. <br />
<br />
בשנים הראשונות שלאחר חתונתו התגורר ב[[ראדין]] בה חי אביו החורג רבי [[שמעון הלוי אפשטיין]] ואכל על שולחנו. כאשר נקלע האב החורג לקשיים כלכליים פתחה אשתו חנות, כשהחפץ חיים במקביל לומד בעצמו ומלמד נערים כשלעיתים קיבל על כך תשלום. מונה לרבה של ראדין אך כעבור תקופה התפטר מתפקידו. <br />
<br />
בשנת [[תרכ"ט]] הקים בראדין ישיבה ש[[ראש ישיבה|בראשותה עמד]], ובתקופה הראשונה לקיומה אף ניהל אותה בעצמו.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] מזכירו במכתב משנת [[תרס"א]] שיצטרף לאסיפה מסוימת, "אם כי איננו מפורסם ואיננו עסקן, יכול להצטרף עמהם".{{הערה|1=[[אגרות קודש - אדמו"ר הרש"ב]], [http://ww.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&hilite=12721d4b-ced5-4f86-8177-f9b503ef9412&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D חלק ג' עמ' רסא]}}<br />
<br />
עם פרוץ המהפכה הקמוניסטית, צידד בשיטה כי אין להשאר בתחום שלטון הקמוניסטים שמנעו את קיום התורה והמצוות, וברח יחד עם תלמידיו אל מחוץ לגבולות בהם שלטו הקמוניסטים.<br />
<br />
== ספרו המשנה ברורה ==<br />
הוא חיבר את ספר המשנה ברורה, שנתקבל בכל תפוצות ישראל. [[הרבי]] הסביר{{מקור}} שזכה לכך מכיון שלא היה [[מתנגד]].<br />
<br />
המשנה ברורה מזכיר רבות את ה[[אדמו"ר הזקן]] ומכנהו הגר"ז ולא שו"ע הרב או בעל התניא (כדי להשוותו ל[[גר"א]]). כאשר בא לחלוק על אדמו"ר הזקן אינו מזכירו בשמו כבשער הציון בסי' רמ"ב בנושא ריבית. הגאון רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] הסביר כי החפץ חיים הסביר שעשה זאת לאחר שחשבו שהוא [[מתנגד]], ובדרך זו רצה לבטא שאצלו [[הגר"א]] ובעל התניא הם באותה דרגא ולכן בחר לכתוב הגר"ז.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799 מפי הגאון רבי חיים קנייבסקי].}}<br />
<br />
[[הרבי]] הורה ללמוד בספר. היה זה במלאת חמש מאות שנה לפטירת [[הבית יוסף]], אז אמר הרבי כי יש להתחיל במבצע לעסוק בספרי [[השולחן ערוך]], ובנושאי הכלים, וא"צ לומר ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], ובעניני אורח חיים בכלל - חיבורו של המשנה ברורה, אשר, להיותו "האיש החפץ חיים", זכה שנתקבל חיבורו בתפוצות<br />
ישראל.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&pgnum=168 התוועדויות [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 171 (עמ' 168)]}}<br />
<br />
הרבי אמר: מי לנו גדול כהחפץ חיים, בשלילת הנהגה של היפך אהבת ישראל, ודיבורים לא טובים על כלל ישראל.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd&pgnum=168 שם עמ' 177]}}<br />
<br />
== עם רבותינו נשיאינו ==<br />
החפץ חיים עמד בקשרים תמידיים עם נשיאי חב"ד, ה[[אדמו"ר הרש"ב]] וה[[אדמו"ר הריי"צ]], ובין היתר השתתף באסיפות שאורגנו על ידם, וחתם על כרוזים פרי יוזמתם.{{הערה|אגרות קודש לאדמו"ר הרש"ב, אגרת תצ"א עמוד תתס"ו. ועוד רבות. אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] כרך ב' עמודים קפג - קפה, עמוד קנ"ב אגרת תכג, עמודים קסח - קסט. עמוד רל אגרת תסט שנת תר"ץ, עמוד רלז, אגרת תעב שנת תר"ץ, עמוד תסא, כרך ה': עמוד שלז אגרת אתכח. (ויקפידיה)}}<br />
<br />
ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] והחפץ חיים צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר"ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר"ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו, והוא אכן בא{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ו]] ייסד את וועד ההצלה האירופאי לטובת יהודי [[רוסיה]], יחד עם הגאון רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], על פי בקשת אדמו"ר הריי"צ.{{הערה|1=אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=f80673b9-214b-40be-8235-9788ad7cf100&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd עמ' קעח (197)]}}<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ב]] ביקר בישיבת [[תומכי תמימים לודז (פולין)]] והביע את התרשמותו והתפעלותו מהישיבה ולומדיה.<br />
<br />
מסופר{{הערה|ראה "ספר הזוהר מאלף צדיקים"}}, שבהזדמנות כלשהי, הביע בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] את פליאתו מכך כי בישיבת [[תומכי תמימים]] שהקים פשוט שאין מגלחים את ה[[זקן]], הרבי הרש"ב הפטיר שאין בכך שום חידוש, משום שזה הכוח של לימוד [[פנימיות התורה]]. ששמע זאת החפץ-חיים, אמר בהתפעלות:"כך?! אז צריך להכניס את לימוד פנימיות התורה לישיבות!".<br />
<br />
[[הרבי]] סיפר, כי אחד מתלמידיו של החפץ חיים בא לשאול בעצתו כיצד להתנהג במשרת הרבנות שהכתירוהו. החפץ חיים יעץ לו ששלא כנהוג, יצווה שלא ימתינו לו עם גמר [[תפילת שמונה עשרה]]. הסיבה לכך היא מכיון שדבר זה יכול לגרום למצב של שוחד, שירצה למצוא חן בעיני הבעלי בתים שלו, בשביל הכבוד שמקבל מהם.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=80ccfd79-341e-4f20-bf06-be2f622b637c&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&pgnum=317 עמ' 11 (317)]}}<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]], אמר הרבי בשיחה עם [[יוחנן טברסקי|האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריבקא]]: "החפץ חיים היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. [[אדמו"ר הריי"צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש"ט]] לא פחות ממשנה ברורה". <br />
<br />
סיפר ר' [[אביגדור מילר]] בשמו של החפץ חיים שאמר בקשר לטענות ש[[החסידים]] מתפללים לאחר [[זמן תפילה]]: "הם מתפללים מאוחר אבל ה[[מתנגדים]] אינם מתפללים כלל..."<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מי האיש החפץ משיח?''', 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 6<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=mscatalog&mode=details&volno=730&limit=0&field=TITLE&search=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94&search_mode=simple עותק נדיר ומקורי של המשנה ברורה בכתב יד - באתר ספריית ליובאוויטש]<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בתקופת אדמו"ר הריי"צ|צ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ג]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=555047ישראל מאיר הכהן2022-07-17T15:24:01Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי ישראל מאיר הכהן<br />
|תמונה=[[קובץ:החפץ חיים.jpg|250px]]<br />
|תיאור=תמונה צבועה של "החפץ חיים"<br />
|תאריך לידה=[[תקצ"ח]]<br />
|תאריך פטירה=[[כ"ד אלול]] [[תרצ"ג]]<br />
}}<br />
[[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חתום על קול קורא יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]]]]<br />
רבי '''ישראל מאיר הכהן מראדין''', (מפרוסם בכינויו על שם ספריו '''החפץ חיים''' וכן '''המשנה ברורה'''; ה'[[תקצ"ח]] - [[כ"ד באלול]] [[ה'תרצ"ג]]), ידוע בכינוי '''החפץ חיים''', בעל ה'משנה ברורה', נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[עיירה]] ז'עטיל ב[[מחוז הורדנה]] (כיום ב[[בלארוס]]) להרב אריה זאב ולמרת דובורושה. <br />
<br />
בשנים הראשונות שלאחר חתונתו התגורר ב[[ראדין]] בה חי אביו החורג ואכל על שולחנו. כאשר נקלע האב החורג לקשיים כלכליים פתחה אשתו חנות, כשהחפץ חיים במקביל לומד בעצמו ומלמד נערים כשלעיתים קיבל על כך תשלום. מונה לרבה של ראדין אך כעבור תקופה התפטר מתפקידו. <br />
<br />
בשנת [[תרכ"ט]] הקים בראדין ישיבה ש[[ראש ישיבה|בראשותה עמד]], ובתקופה הראשונה לקיומה אף ניהל אותה בעצמו.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] מזכירו במכתב משנת [[תרס"א]] שיצטרף לאסיפה מסוימת, "אם כי איננו מפורסם ואיננו עסקן, יכול להצטרף עמהם".{{הערה|1=[[אגרות קודש - אדמו"ר הרש"ב]], [http://ww.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&hilite=12721d4b-ced5-4f86-8177-f9b503ef9412&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D חלק ג' עמ' רסא]}}<br />
<br />
עם פרוץ המהפכה הקמוניסטית, צידד בשיטה כי אין להשאר בתחום שלטון הקמוניסטים שמנעו את קיום התורה והמצוות, וברח יחד עם תלמידיו אל מחוץ לגבולות בהם שלטו הקמוניסטים.<br />
<br />
== ספרו המשנה ברורה ==<br />
הוא חיבר את ספר המשנה ברורה, שנתקבל בכל תפוצות ישראל. [[הרבי]] הסביר{{מקור}} שזכה לכך מכיון שלא היה [[מתנגד]].<br />
<br />
המשנה ברורה מזכיר רבות את ה[[אדמו"ר הזקן]] ומכנהו הגר"ז ולא שו"ע הרב או בעל התניא (כדי להשוותו ל[[גר"א]]). כאשר בא לחלוק על אדמו"ר הזקן אינו מזכירו בשמו כבשער הציון בסי' רמ"ב בנושא ריבית. הגאון רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] הסביר כי החפץ חיים הסביר שעשה זאת לאחר שחשבו שהוא [[מתנגד]], ובדרך זו רצה לבטא שאצלו [[הגר"א]] ובעל התניא הם באותה דרגא ולכן בחר לכתוב הגר"ז.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799 מפי הגאון רבי חיים קנייבסקי].}}<br />
<br />
[[הרבי]] הורה ללמוד בספר. היה זה במלאת חמש מאות שנה לפטירת [[הבית יוסף]], אז אמר הרבי כי יש להתחיל במבצע לעסוק בספרי [[השולחן ערוך]], ובנושאי הכלים, וא"צ לומר ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], ובעניני אורח חיים בכלל - חיבורו של המשנה ברורה, אשר, להיותו "האיש החפץ חיים", זכה שנתקבל חיבורו בתפוצות<br />
ישראל.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&pgnum=168 התוועדויות [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 171 (עמ' 168)]}}<br />
<br />
הרבי אמר: מי לנו גדול כהחפץ חיים, בשלילת הנהגה של היפך אהבת ישראל, ודיבורים לא טובים על כלל ישראל.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd&pgnum=168 שם עמ' 177]}}<br />
<br />
== עם רבותינו נשיאינו ==<br />
החפץ חיים עמד בקשרים תמידיים עם נשיאי חב"ד, ה[[אדמו"ר הרש"ב]] וה[[אדמו"ר הריי"צ]], ובין היתר השתתף באסיפות שאורגנו על ידם, וחתם על כרוזים פרי יוזמתם.{{הערה|אגרות קודש לאדמו"ר הרש"ב, אגרת תצ"א עמוד תתס"ו. ועוד רבות. אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] כרך ב' עמודים קפג - קפה, עמוד קנ"ב אגרת תכג, עמודים קסח - קסט. עמוד רל אגרת תסט שנת תר"ץ, עמוד רלז, אגרת תעב שנת תר"ץ, עמוד תסא, כרך ה': עמוד שלז אגרת אתכח. (ויקפידיה)}}<br />
<br />
ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] והחפץ חיים צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר"ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר"ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו, והוא אכן בא{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ו]] ייסד את וועד ההצלה האירופאי לטובת יהודי [[רוסיה]], יחד עם הגאון רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], על פי בקשת אדמו"ר הריי"צ.{{הערה|1=אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=f80673b9-214b-40be-8235-9788ad7cf100&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd עמ' קעח (197)]}}<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ב]] ביקר בישיבת [[תומכי תמימים לודז (פולין)]] והביע את התרשמותו והתפעלותו מהישיבה ולומדיה.<br />
<br />
מסופר{{הערה|ראה "ספר הזוהר מאלף צדיקים"}}, שבהזדמנות כלשהי, הביע בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] את פליאתו מכך כי בישיבת [[תומכי תמימים]] שהקים פשוט שאין מגלחים את ה[[זקן]], הרבי הרש"ב הפטיר שאין בכך שום חידוש, משום שזה הכוח של לימוד [[פנימיות התורה]]. ששמע זאת החפץ-חיים, אמר בהתפעלות:"כך?! אז צריך להכניס את לימוד פנימיות התורה לישיבות!".<br />
<br />
[[הרבי]] סיפר, כי אחד מתלמידיו של החפץ חיים בא לשאול בעצתו כיצד להתנהג במשרת הרבנות שהכתירוהו. החפץ חיים יעץ לו ששלא כנהוג, יצווה שלא ימתינו לו עם גמר [[תפילת שמונה עשרה]]. הסיבה לכך היא מכיון שדבר זה יכול לגרום למצב של שוחד, שירצה למצוא חן בעיני הבעלי בתים שלו, בשביל הכבוד שמקבל מהם.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=80ccfd79-341e-4f20-bf06-be2f622b637c&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&pgnum=317 עמ' 11 (317)]}}<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]], אמר הרבי בשיחה עם [[יוחנן טברסקי|האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריבקא]]: "החפץ חיים היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. [[אדמו"ר הריי"צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש"ט]] לא פחות ממשנה ברורה". <br />
<br />
סיפר ר' [[אביגדור מילר]] בשמו של החפץ חיים שאמר בקשר לטענות ש[[החסידים]] מתפללים לאחר [[זמן תפילה]]: "הם מתפללים מאוחר אבל ה[[מתנגדים]] אינם מתפללים כלל..."<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מי האיש החפץ משיח?''', 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 6<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=mscatalog&mode=details&volno=730&limit=0&field=TITLE&search=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94&search_mode=simple עותק נדיר ומקורי של המשנה ברורה בכתב יד - באתר ספריית ליובאוויטש]<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בתקופת אדמו"ר הריי"צ|צ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ג]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=555044ישראל מאיר הכהן2022-07-17T15:23:28Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי ישראל מאיר הכהן<br />
|תמונה=[[קובץ:החפץ חיים.jpg|250px]]<br />
|תיאור=תמונה צבועה של "החפץ חיים"<br />
|תאריך לידה=[[תקצ"ח]]<br />
|תאריך פטירה=[[כ"ד אלול]] [[תרצ"ג]]<br />
}}<br />
[[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חתום על קול קורא יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]]]]<br />
רבי '''ישראל מאיר הכהן מראדין''', (מפרוסם בכינוי שזכה וניתן לו על שם ספרו '''החפץ חיים''' וכן בכינוי '''המשנה ברורה'''; ה'[[תקצ"ח]] - [[כ"ד באלול]] [[ה'תרצ"ג]]), ידוע בכינוי '''החפץ חיים''', בעל ה'משנה ברורה', נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[עיירה]] ז'עטיל ב[[מחוז הורדנה]] (כיום ב[[בלארוס]]) להרב אריה זאב ולמרת דובורושה. <br />
<br />
בשנים הראשונות שלאחר חתונתו התגורר ב[[ראדין]] בה חי אביו החורג ואכל על שולחנו. כאשר נקלע האב החורג לקשיים כלכליים פתחה אשתו חנות, כשהחפץ חיים במקביל לומד בעצמו ומלמד נערים כשלעיתים קיבל על כך תשלום. מונה לרבה של ראדין אך כעבור תקופה התפטר מתפקידו. <br />
<br />
בשנת [[תרכ"ט]] הקים בראדין ישיבה ש[[ראש ישיבה|בראשותה עמד]], ובתקופה הראשונה לקיומה אף ניהל אותה בעצמו.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] מזכירו במכתב משנת [[תרס"א]] שיצטרף לאסיפה מסוימת, "אם כי איננו מפורסם ואיננו עסקן, יכול להצטרף עמהם".{{הערה|1=[[אגרות קודש - אדמו"ר הרש"ב]], [http://ww.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&hilite=12721d4b-ced5-4f86-8177-f9b503ef9412&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D חלק ג' עמ' רסא]}}<br />
<br />
עם פרוץ המהפכה הקמוניסטית, צידד בשיטה כי אין להשאר בתחום שלטון הקמוניסטים שמנעו את קיום התורה והמצוות, וברח יחד עם תלמידיו אל מחוץ לגבולות בהם שלטו הקמוניסטים.<br />
<br />
== ספרו המשנה ברורה ==<br />
הוא חיבר את ספר המשנה ברורה, שנתקבל בכל תפוצות ישראל. [[הרבי]] הסביר{{מקור}} שזכה לכך מכיון שלא היה [[מתנגד]].<br />
<br />
המשנה ברורה מזכיר רבות את ה[[אדמו"ר הזקן]] ומכנהו הגר"ז ולא שו"ע הרב או בעל התניא (כדי להשוותו ל[[גר"א]]). כאשר בא לחלוק על אדמו"ר הזקן אינו מזכירו בשמו כבשער הציון בסי' רמ"ב בנושא ריבית. הגאון רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] הסביר כי החפץ חיים הסביר שעשה זאת לאחר שחשבו שהוא [[מתנגד]], ובדרך זו רצה לבטא שאצלו [[הגר"א]] ובעל התניא הם באותה דרגא ולכן בחר לכתוב הגר"ז.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799 מפי הגאון רבי חיים קנייבסקי].}}<br />
<br />
[[הרבי]] הורה ללמוד בספר. היה זה במלאת חמש מאות שנה לפטירת [[הבית יוסף]], אז אמר הרבי כי יש להתחיל במבצע לעסוק בספרי [[השולחן ערוך]], ובנושאי הכלים, וא"צ לומר ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], ובעניני אורח חיים בכלל - חיבורו של המשנה ברורה, אשר, להיותו "האיש החפץ חיים", זכה שנתקבל חיבורו בתפוצות<br />
ישראל.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&pgnum=168 התוועדויות [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 171 (עמ' 168)]}}<br />
<br />
הרבי אמר: מי לנו גדול כהחפץ חיים, בשלילת הנהגה של היפך אהבת ישראל, ודיבורים לא טובים על כלל ישראל.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd&pgnum=168 שם עמ' 177]}}<br />
<br />
== עם רבותינו נשיאינו ==<br />
החפץ חיים עמד בקשרים תמידיים עם נשיאי חב"ד, ה[[אדמו"ר הרש"ב]] וה[[אדמו"ר הריי"צ]], ובין היתר השתתף באסיפות שאורגנו על ידם, וחתם על כרוזים פרי יוזמתם.{{הערה|אגרות קודש לאדמו"ר הרש"ב, אגרת תצ"א עמוד תתס"ו. ועוד רבות. אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] כרך ב' עמודים קפג - קפה, עמוד קנ"ב אגרת תכג, עמודים קסח - קסט. עמוד רל אגרת תסט שנת תר"ץ, עמוד רלז, אגרת תעב שנת תר"ץ, עמוד תסא, כרך ה': עמוד שלז אגרת אתכח. (ויקפידיה)}}<br />
<br />
ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] והחפץ חיים צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר"ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר"ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו, והוא אכן בא{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ו]] ייסד את וועד ההצלה האירופאי לטובת יהודי [[רוסיה]], יחד עם הגאון רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], על פי בקשת אדמו"ר הריי"צ.{{הערה|1=אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=f80673b9-214b-40be-8235-9788ad7cf100&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd עמ' קעח (197)]}}<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ב]] ביקר בישיבת [[תומכי תמימים לודז (פולין)]] והביע את התרשמותו והתפעלותו מהישיבה ולומדיה.<br />
<br />
מסופר{{הערה|ראה "ספר הזוהר מאלף צדיקים"}}, שבהזדמנות כלשהי, הביע בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] את פליאתו מכך כי בישיבת [[תומכי תמימים]] שהקים פשוט שאין מגלחים את ה[[זקן]], הרבי הרש"ב הפטיר שאין בכך שום חידוש, משום שזה הכוח של לימוד [[פנימיות התורה]]. ששמע זאת החפץ-חיים, אמר בהתפעלות:"כך?! אז צריך להכניס את לימוד פנימיות התורה לישיבות!".<br />
<br />
[[הרבי]] סיפר, כי אחד מתלמידיו של החפץ חיים בא לשאול בעצתו כיצד להתנהג במשרת הרבנות שהכתירוהו. החפץ חיים יעץ לו ששלא כנהוג, יצווה שלא ימתינו לו עם גמר [[תפילת שמונה עשרה]]. הסיבה לכך היא מכיון שדבר זה יכול לגרום למצב של שוחד, שירצה למצוא חן בעיני הבעלי בתים שלו, בשביל הכבוד שמקבל מהם.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=80ccfd79-341e-4f20-bf06-be2f622b637c&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&pgnum=317 עמ' 11 (317)]}}<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]], אמר הרבי בשיחה עם [[יוחנן טברסקי|האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריבקא]]: "החפץ חיים היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. [[אדמו"ר הריי"צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש"ט]] לא פחות ממשנה ברורה". <br />
<br />
סיפר ר' [[אביגדור מילר]] בשמו של החפץ חיים שאמר בקשר לטענות ש[[החסידים]] מתפללים לאחר [[זמן תפילה]]: "הם מתפללים מאוחר אבל ה[[מתנגדים]] אינם מתפללים כלל..."<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מי האיש החפץ משיח?''', 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 6<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=mscatalog&mode=details&volno=730&limit=0&field=TITLE&search=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94&search_mode=simple עותק נדיר ומקורי של המשנה ברורה בכתב יד - באתר ספריית ליובאוויטש]<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בתקופת אדמו"ר הריי"צ|צ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ג]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%92%D7%A8&diff=555037משתמש:מזרחי ורדיגר2022-07-17T15:07:14Z<p>מזרחי ורדיגר: הסרת כל התוכן מהדף</p>
<hr />
<div></div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%98%D7%A8&diff=554999חיים בן עטר2022-07-17T13:56:21Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:אור החיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתפללים בציונו]]<br />
רבי '''חיים בן משה אבן עטר''' הידוע בכינויי '''"אור החיים" הקדוש''' ([[ה'תנ"ו]] - [[ט"ו תמוז]] [[תק"ג]]), מחבר הפירוש "אור החיים" על ה[[תורה]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
<br />
נולד בשנת ה'תנ"ו במרוקו, לאביו רבי משה. בשנת ה'תס"ח הוא עבר לעיר סאלי, חותנו פרנסו, והוא ישב במנוחה על התורה והעבודה. בשנת ה'תפ"ה נפטר חותנו, ואז נלקחו ממנו ביתו ונכסיו על ידי הממשלה, והוא עבר קשיים רבים. הוא מתאונן בספרו "חפץ ה'" על המסירה שעבר באותה עת. הוא ישב בבית האסורים, ולאחרי השתדלויות הוא השתחרר, ואז החליט לעזוב את עירו ולעבור ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
הוא יצא לדרך, ודרכו ארכה שנים מספר. במהלכה הגיע לעיר פאס שם הקים ישיבה וניהל אותה במשך תקופה, עד שהתחיל רעב בעיר. הוא עבר לעיר תיטואן, ומשך המשיך לאלזשיר.<br />
<br />
בחודש [[סיוון]] ה'תצ"ט הוא הגיע לעיר ליוורנו שבאיטליה, שם זכה לכבוד מלכים, והתיישב במקום במשך תקופה לבקשת תושבי העיר. במהלכה לימד תורה לתלמידים, ובשנים המאוחרות יותר יצא לאור הספר "אור החיים" מתוכן הדרשות אותם אמר במקום ונרשמו על ידי תלמידים של רבי משה פראנקא{{הערה|ראה בהקדמת הספר אודות שהותו של האור החיים בעיר.}} בעיר ליווארנו החל את תוכניותיו להקים ישיבה בירושלים בשם "מדרש כנסת ישראל", ולצורך כך הוא הקים וועידת גבירים בעיר ליוורנו, שקיבלו על עצמם להחזיק את הישיבה.<br />
ב[[א' במנחם אב|ראש חודש מנחם אב]] [[תק"א]] הוא עזב את העיר ועלה עם שלושים מתלמידיו ובני ביתם ל[[ארץ ישראל]]. הם נסעו באוניה לעיר מעסינא, ומשם המשיכו לאלכסנדריה שבמצרים, משם תכננו להמשיך ליפו, שממנה תתכננוללכת ברגלם לירושלים. בפועלהגיעה הספינה לעכו ב[[ט"ו אלול]] תק"א, והם התיישבו בעיר, מכיוון שהדרך משם לירושלים הייתה מסוכנת, ובזכות כך ניצלו מהמגיפה שהשתוללה באותה עת בירושלים וביפו. בראש [[חודש חשוון]] [[תק"ב]] הוא הקים את ישיבתו במקום.<br />
<br />
בסוף שנת תק"ב עלה ל[[ירושלים]] שם הקים שתי ישיבות, אחת ל[[תורת הנגלה]] ואחת לתורת ה[[נסתר]]. רבי חיים אבועלפיה ניסה לשכנעו לעבור לעיר [[טבריה]] ושם לקבוע את ישיבתו, ולצורך כך אף שלח מכתבים לגבירים שיסכימו לכך. אך האור החיים החליט לנסוע לשנת נסיון ל[[ירושלים]], ואז ישקול שוב מה יעשה. במהלך אותה שנה פרצה מלחמה בעיר טבריה, ואז ראה האור החיים בכך אות משמים שאין מקומו בעיר.<br />
<br />
את דרך הלימוד בישיבתו קבע על פי דרכו של [[הרמב"ם]]{{הערה|כך כתב במכתב לגבירים, תומכי הישיבה.}}.<br />
<br />
נפטר ב[[מוצאי שבת]] אור ל[[ט"ו בתמוז]] [[תק"ג]] והוא בן 47 שנה בלבד, פחות משנה לאחר עלייתו לירושלים.<br />
<br />
=== קשריו עם הבעל שם טוב ===<br />
<br />
למרות שהתגורר רוב שנותיו ב[[מרוקו]] וב[[ארץ ישראל]], מקובל שקשריו עם ה[[בעש"ט]], אותו לא ראה מעולם, היו הדוקים. מקובל, שהבעש"ט קרע קריעה בעת יציאת [[נשמה|נשמתו]], על אף שלא היה נוכח שם ב[[גשמיות]]. מסופר שלטענות שהועלו כנגדו{{הערה|1=[[הנודע ביהודה]].}} שדבר זה הוא היפך ההלכה, ענה להם: מה אעשה ואני הייתי שם (הכוונה ברוחניות, אך באופן מוחשי).<br />
<br />
קרבתו לבעל שם טוב, הייתה גם בקשר רוחני, מכיון שיחד הם היוו את [[נפש]] ד[[דוד]] ו[[רוח]] דדוד{{הערה|שם=תשל"ו|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= שיחות קודש תשל"ו].}}.<br />
<br />
כאשר נסע רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] ל[[ארץ ישראל]] אמר לו הבעל שם טוב שיפגש עם ה[[אור החיים]] וימסור לו דרישת שלום מהבעל שם טוב, שראה אותו בהיכל [[משיח]], ועל כסא המשיח, תוך עיון בספר אור החיים. כשבא רבי גרשון מקיטוב לאור החיים ושוחח עימו הורה לו האור החיים שיבוא שוב למחר. כאשר בא למחר שוב אמר לו האור החיים: ראיתי את רבכם (הבעש"ט) והנה הוא חכם גדול, ובמילה "גדול" האריך מאוד (-כלומר - גדול מאוד.) כאשר סיפר לו רבי גרשון את הד"ש שקיבל מהבעש"ט, הגיב האור החיים בפשטות: אכן, אך לשם מה צריך הוא להודיע לי זאת, כאשר הדבר ידוע לי כבר?<br />
<br />
אחת מהשאלות שאותן שאל רבי [[גרשון מקיטוב]] את האור החיים באותה הזדמנות, הייתה: מדוע האור החיים לומד עם אנשים בעל [[נשמה|נשמות]] נמוכות כל כך. השיב לו האור החיים: כך היא דרכי, להוציא יקר מזולל. באותו מעמד התבטא לפני רבי גרשון: גדולה שליטתו של השטן על פולין, רואה אני את הס"מ עומד כאשר רגלו האחת היא על [[פולין]] ורגלו האחרת על שאר העולם{{הערה|כתבי הר"ר יאשיה שו"ב עמ' פ"ו.}}.<br />
<br />
=== חיבורו אור החיים ===<br />
את חיבורו אור החיים חיבר כאשר למד עם בנותיו חומש עם [[רש"י]] ופשט{{הערה|1=[[אדמו"ר הרש"ב]]. מובא בקובצי [[התמים]]. שיחת ט"ו תמוז ה'תש"כ במחנה קיץ "אמונה" (תורת מנחם חכ"ח ע' 249).}}.<br />
כאשר הדפיס זאת הרבי בקובץ התמים, הגיעו פניות למערכת, שמקובל שלאור החיים לא היו ילדים, על כך ענה [[אדמו"ר הריי"צ]], '''כן קיבלתי'''. (יש שסוברים שמכיון שלא הי' לאור החיים בנים זכרים, השתבשה המסורת).<br />
<br />
בפירושו, נרמז שהוא ה[[מלך המשיח]] שבדורו, ובלשונו{{הערה|1=בפירושו לדברים טו, ז בפרשת ראה.}} "משיח ה' ושמו חיים"{{הערה|1=יש המקשים על כך שרומז על עצמו, שהרי באותו קטע כותב כי [[מלך המשיח]] עיבורו ולידתו ב[[ארץ הקודש]], דבר שאינו מתאים לו עצמו, עם זאת החיד"א אומר שהאור החיים הקדוש רמז זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו שהוא המלך המשיח בדורו.}}.<br />
<br />
בעיר [[שקלוב]] היה מוציא לאור ושמו אשר, שנתפס להשכלה. בשנת תקמ"ה הדפיס חומש עם פירוש אור החיים, ומכיוון שהפריע לו שהאור החיים כתב על עצמו שהוא המשיח, השמיט את המילים "ושמו חיים". כשנודע הדבר לרבי [[ישראל מרוז'ין]]{{הערה|1=במקום אחר כתוב שזה היה רבי פנחס מקוריץ.}}.קרא לו ואמר: "אתה השמטת את שמו מן הספר והוא הכניס את שמך", ואחר זמן התגלה שבמקום הכיתוב הנכון שאמור היה להיות בפרשת סוטה בפירוש רש"י (במדבר, ה, כב) על המילים בפסוק "ואמרה האשה אמן אמן" : אמן מאיש זה אמן מאיש אחר. נדפס (במהדורתו הנ"ל בה השמיט את המילים ושמו חיים) בטעות אמן מאיש זה אמן מאיש אשר. ואכן נודע שאיש זה נכשל בגילוי עריות.<br />
<br />
ב[[גניזה החרסונית]] מסופר אודות מכתבים ששלח הבעש"ט לאור החיים, על ידי גיסו ר' [[גרשון מקיטוב]].<br />
<br />
מנהג רבותינו נשיאינו להזכירו בצירוף המילה "הקדוש", הן בכתב והן בעל פה{{הערה|שם=תשל"ו}}.<br />
<br />
הבעל שם טוב אמר שכל דבריו של אור החיים הם ב[[רוח הקודש]] וב[[נבואה]] וכל פעם שומע תורה מ[[הקב"ה]] בעצמו וקדושתו אי אפשר לכתוב.<br />
<br />
היה נשיא הדור ומשיח שבדור לפני הבעש"ט, וכשהסתלק אור החיים נהיה הבעש"ט נשיא הדור ומשיח שבדור.<br />
<br />
מקובל שישנו סוד נטילת ידיים שרק צדיק אחד בכל דור יודע אותו ובדורו היה "אור החיים", הבעש"ט רצה לדעת את הסוד אך משמיים לא גילו לו אותו, עד שב[[שבת]] בזמן הסעודה שלישית, התגלה לו הסוד ואז הבין ש"אור החיים" הקדוש הסתלק.<br />
<br />
==הדפסת אור החיים בסאלוויטא==<br />
כפי המובא בספה"ק הרה"ק רבי פנחס מקאריץ התבטא פעם ואמר כי לימוד בספר אור החיים מסוגל הוא לנשמה כמו לימוד הזוהר הקדוש כי רשב"י היה נשמת משיח בדורו וכן האור החיים היה נשמת משיח בדורו אי לכך פקד הרה"ק רבי פנחס על בניו שידפיסו בכל שנה את הספר הקדוש אור החיים ואז ינצלו מכל פגע רע ואכן הם קיימו את פקודתו אך אחר שנתרבו כל כך ספרי אור החיים עד שלא נמצא להם קונים חדלו בניו להדפיסם ובאותה שנה שהפסיקו להדפיס את ספרי האור החיים העלילו עליהם את העלילה ונאסרו במאסר{{הערה|[[מגדל עז]] עמ' רסח.}}.<br />
<br />
ואכן ידועות היום מהדורות רבות של חומש עם אור החיים דפוס סלאוויטא הראשונה נדפסה בשנת תקנ"א שהיא שנת יסוד הדפוס בסלאוויטא משערים כי הוא הספר הראשון שהדפיסו בסלאוויטא.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*'''[https://col.org.il/news/131995 "כבה נר המערבי" • דמותו הפלאית של ה'אור החיים' הקדוש]''' {{COL}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47339 הרבי בשיחה אודות האור החיים - וידאו]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= הרבי בשיחה אודות האור החיים - שיחות קודש תשל"ו עמ' 477]<br />
*ישראל שוחט, '''[https://karovel.co.il/wp-content/uploads/2022/07/Karov-425-E.pdf?utm_source=InforuMail&utm_medium=email&utm_campaign=%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9A++-+425 ניצוץ במשנת החסידות]''', גליון קרוב אליך 425 פרשת בלק תשפ"ב עמוד 20<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%91&diff=554739תשל"ב2022-07-16T22:44:00Z<p>מזרחי ורדיגר: /* נולדו */</p>
<hr />
<div>{{פתיח שנה|5732}}<br />
<br />
[[קובץ:תשלב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]], תשל"ב. במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[זאל הגדול]]]]<br />
==מניין השנה==<br />
{{מניין השנה|5732}}<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===אירועים===<br />
*[[הרבי]] מייסד את "[[ועד ע"א מוסדות]]".<br />
*הרבי מייסד את [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]] (כהמשך לעבודת החינוך מאחורי מסך הברזל).<br />
*הרבי מייסד את [[ישיבה גדולה מיאמי]] בפלורידה.<br />
==נולדו==<br />
*[[כ"ט סיון]] ー הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] נואם אורתודקסי אמריקאי בולט, עורך עיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]] ורב קהילת "[[אור החיים]]" על שם הרב [[חיים בן עטר]] במונסי, חסיד חב"ד, רב אורתודקסי, ומשפיע אמריקני, ואיש [[תלמוד]], נואם בשפות אנגלית, יידיש, ועברית.<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*[[י"ח בתשרי]] ー הרב [[עזריאל זליג סלונים]], מראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש וממנהלי כולל חב"ד.<br />
*[[כ"ג בתשרי]] ー הרב [[דוד יונגרייז]], [[ראב"ד]] [[העדה החרדית]], <br />
*[[כ"ב בכסלו]] ー הרב [[יוסף חיים סלווין]], מנהל בית רבקה [[מונטריאול]].<br />
*[[ח' בשבט]] ー [[יצחק דמיאל]], סופר, התקרב ל[[חסידות חב"ד]] ול[[הרבי|רבי]] על ידי ה[[רב]] [[מאיר בליז'ינסקי]].<br />
*[[ט"ז באייר]] ー הרב [[מנחם מענדל מסקליק]], נהרג על ידי ה[[קג"ב]] ב[[מוסקבה]].<br />
*[[י' בסיון]] ー הרב [[משה אריה לייב שפירא]], ראש ישיבת [[תורת אמת]] ורב שכונת בית ישראל בירושלים.<br />
*[[כ"ט בסיוון]] ー הרב [[חיים אליהו מישולובין]], בעל [[מסירות נפש]] למען החזקת והפצת ה[[יהדות]] ב[[סמרקנד]].<br />
*[[כ"ח באב]] ー הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]], מכונה הרב הנזיר.<br />
*[...] ー הרב [[יעקב הוניקבצ'ר]], צייר ופסל חב"די שזכה להכרה בינלאומית.<br />
<br />
==לוח שנה==<br />
<!----------------------------------------------------------><br />
{{כותרת לוח שנה עברי|5732}}<br />
{{MIHY|תשרי|1971|9|20|1971|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br />
{{MIHY|חשוון|1971|10|20|1971|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|כסלו|1971|11|19|1971|1|11111|11113|11111|11133|11114|44444}}<br />
{{MIHY|טבת|1971|12|19|1971|0|44111|11112|11111|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|שבט|1972|1|17|1972|1|11111|11113|31114|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|אדר|1972|2|16|1972|0|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|ניסן|1972|3|16|1972|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br />
{{MIHY|אייר|1972|4|15|1972|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br />
{{MIHY|סיוון|1972|5|14|1972|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|תמוז|1972|6|13|1972|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|אב|1972|7|12|1972|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|אלול|1972|8|11|1972|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br />
{{תחתית לוח שנה עברי}}<br />
<!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------></div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%91&diff=554737תשל"ב2022-07-16T22:41:44Z<p>מזרחי ורדיגר: /* אירועים */</p>
<hr />
<div>{{פתיח שנה|5732}}<br />
<br />
[[קובץ:תשלב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]], תשל"ב. במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[זאל הגדול]]]]<br />
==מניין השנה==<br />
{{מניין השנה|5732}}<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===אירועים===<br />
*[[הרבי]] מייסד את "[[ועד ע"א מוסדות]]".<br />
*הרבי מייסד את [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]] (כהמשך לעבודת החינוך מאחורי מסך הברזל).<br />
*הרבי מייסד את [[ישיבה גדולה מיאמי]] בפלורידה.<br />
==נולדו==<br />
*[[כ"ט סיון]] הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] נואם אורתודקסי אמריקאי בולט, עורך עיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]] ורב קהילת "[[אור החיים]]" על שם הרב [[חיים בן עטר]] במונסי, חסיד חב"ד, רב אורתודקסי, ומשפיע אמריקני, ואיש [[תלמוד]], נואם בשפות אנגלית, יידיש, ועברית.<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*[[י"ח בתשרי]] - הרב [[עזריאל זליג סלונים]], מראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש וממנהלי כולל חב"ד.<br />
*[[כ"ג בתשרי]] - הרב [[דוד יונגרייז]], [[ראב"ד]] [[העדה החרדית]], <br />
*[[כ"ב בכסלו]] - הרב [[יוסף חיים סלווין]], מנהל בית רבקה [[מונטריאול]].<br />
*[[ח' בשבט]] - [[יצחק דמיאל]], סופר, התקרב ל[[חסידות חב"ד]] ול[[הרבי|רבי]] על ידי ה[[רב]] [[מאיר בליז'ינסקי]].<br />
*[[ט"ז באייר]] - הרב [[מנחם מענדל מסקליק]], נהרג על ידי ה[[קג"ב]] ב[[מוסקבה]].<br />
*[[י' בסיון]] - הרב [[משה אריה לייב שפירא]], ראש ישיבת [[תורת אמת]] ורב שכונת בית ישראל בירושלים.<br />
*[[כ"ט בסיוון]] - הרב [[חיים אליהו מישולובין]], בעל [[מסירות נפש]] למען החזקת והפצת ה[[יהדות]] ב[[סמרקנד]].<br />
*[[כ"ח באב]] - הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]], מכונה הרב הנזיר.<br />
*? - הרב [[יעקב הוניקבצ'ר]], צייר ופסל חב"די שזכה להכרה בינלאומית.<br />
<br />
==לוח שנה==<br />
<!----------------------------------------------------------><br />
{{כותרת לוח שנה עברי|5732}}<br />
{{MIHY|תשרי|1971|9|20|1971|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br />
{{MIHY|חשוון|1971|10|20|1971|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|כסלו|1971|11|19|1971|1|11111|11113|11111|11133|11114|44444}}<br />
{{MIHY|טבת|1971|12|19|1971|0|44111|11112|11111|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|שבט|1972|1|17|1972|1|11111|11113|31114|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|אדר|1972|2|16|1972|0|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|ניסן|1972|3|16|1972|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br />
{{MIHY|אייר|1972|4|15|1972|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br />
{{MIHY|סיוון|1972|5|14|1972|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|תמוז|1972|6|13|1972|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|אב|1972|7|12|1972|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|אלול|1972|8|11|1972|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br />
{{תחתית לוח שנה עברי}}<br />
<!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------></div>מזרחי ורדיגרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=554601שאר ישוב כהן2022-07-16T18:52:41Z<p>מזרחי ורדיגר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שאר ישוב הכהן אצל הרבי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שאר ישוב כהן עובר אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]<br />
הרב '''אליהו יוסף שאר ישוב כהן''' ([[ט' חשוון]] ה'[[תרפ"ח]] - [[ג' אלול]] ה'[[תשע"ו]]) היה רבה האשכנזי של העיר [[חיפה]] ומרבניה הבולטים של [[הציונות הדתית]]. היה בידידות גדולה עם [[הרבי]] ועם [[שליח|שלוחיו]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] המכונה "הרב הנזיר" ולאמו מרת שרה (לבית אטקין) ב[[ירושלים]] ברחוב עמוס בבנין בו גר הרב [[משולם דוד הלוי סולובייציק]] ראש ישיבת בריסק ובנו של [[הרב מבריסק]]. מלידתו אביו ייעד אותו להיות [[נזיר]] ואכן נהג בנזירות עד שהגיע לגיל 16 אז עמד מול הרכב רבני ב[[ירושלים]] שהתירו לו את נזירותו.<br />
<br />
למד ב[[תלמוד תורה]] גאולה, ולאחר מכן בישיבות "תורת ירושלים", "מרכז הרב", ו"עץ חיים". את עיקר תורתו למד אצל אביו, אצל הרב [[צבי יהודה קוק]] - ראש ישיבת מרכז הרב, ואצל הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]].<br />
<br />
היה חבר פעיל ב[[הגנה]]. ועמד בראש חבורת צעירים שנלחמו במסגרת החי"ש והקים עם חבריו גרעין של קבוצה דתית לוחמת.<br />
<br />
במלחמת השחרור נלחם במסגרת ה[[אצ"ל]]. הוא ליווה שיירות לירושלים ולגוש עציון ונלחם על הגנת הגוש. בעת שהגן על העיר העתיקה נפצע קשה בקרב, ועם נפילת הרובע היהודי נפל בשבי הלגיון הערבי הירדני. יחד עם יתר מגני הרובע היהודי הועבר לעמאן ואחר כך למחנה השבויים במפרק. בשבי נותח ברגלו אך נותר נכה.<br />
<br />
לאחר שחרורו מהשבי שירת ב[[צה"ל]] שבע שנים והגיע לדרגת סא"ל. השתתף במשא ומתן עם הירדנים על החזרת עצמותיהם של חללי גוש עציון, השתתף במשלחת צה"ל ל[[ארצות הברית]]. כיהן כרב צבאי פיקודי ורבו הראשי של חיל האוויר.<br />
<br />
למד בפקולטה למשפטים של ה[[אוניברסיטה]] העברית וקיבל תואר מוסמך בהצטיינות. לאחר לימודיו התמחה בייעוץ משפטי לשיפוט רבני.<br />
<br />
בשנות הכ"פים כיהן כסגן ראש עיריית ירושלים מטעם [[המפד"ל]], ושימש בתפקיד זה בעת שחרור העיר ב[[מלחמת ששת הימים]]. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] התנדב לשמש רב באוגדה שצלחה את תעלת סואץ.<br />
<br />
משנת [[תשל"ה]] ועד [[תשע"א]] שימש כרבה האשכנזי של העיר חיפה, ובנוסף כיהן כראש אבות בתי הדין בעיר. כיהן כנשיא "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה". מכון זה נוסד בשנת [[תרצ"ב]] במימונו של הנדיב ישראל אהרון פישל הנודע בכינוי "הרי פישל". בהמשך הקים הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], את "מכון משפט התורה" וכך נוצר שמו המלא של המכון כפי שמופיע בספרים הרבים וכתבי יד של [[ראשונים]] שיצאו לאור והוהדרו על ידי המכון ורבניו ועל ידי מאות רבנים ודיינים שהוכשרו במסגרת המכון. <br />
בנוסף, ייסד את ה"מדרשה הגבוהה לתורה" ומוסדות אריאל בירושלים ועמד בראש מוסדות אלה.<br />
==חיים אישיים==<br />
הרב שאר ישוב כהן נשא לאשה את ד"ר נעמי כהן{{הערה|בתו של הרב ד"ר חיים שמשון גולדשטיין, שהיה נשיא הסתדרות הרבנים דאמריקה, ונכדתו של הנדיב ישראל אהרן פישל המכונה '''הארי פישל'''}}, ולהם בת אחת - אלירז קראוס, שניהלה את אגף חברה ורוח במזכירות הפדגוגית במשרד החינוך עד שנת 2021. אחותו היא מרת [[צפיה גורן]], אשתו של הרב [[שלמה גורן]].<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
[[קובץ:הרבי שזר שאר ישוב כהן.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שאר ישוב (מימין) בפמליית הפרזידנט זלמן שזר אצל הרבי]]<br />
בתקופת מאסרו של [[אדמו"ר הריי"צ]], חתנו, [[הרבי]], נאלץ להסתתר ולעבור למחתרת עד יעבור זעם. באותה תקופה הסתתר הרבי בדירת הרב [[חנוך הענין אטקין]] שהיה הרב של [[לוגא]] שם שהה הרבי תקופה ארוכה. בתו של הרב אטקין נישאה עם הרב הנזיר והיא אמו של הרב שאר ישוב.<br />
<br />
ב[[יחידות]] שהייתה לו אצל הרבי, הרבי הזכיר לו את העניין ואמר לו שלסביו הייתה מעלה. והיא שהיה עני והבולשת לא חיפשו אחריו וכך היה ניתן להסתתר בביתו.<br />
<br />
<br />
על היחידות כתב הרב שאר ישוב עצמו את גרסתו כך: <br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ידידות מיוחדת נקשרה בין בית אבי מורי זצ"ל ובין רבם של ישראל כ"ק האדמו"ר מליובאביטש שליט"א שמצא מקלט בימי צעירותו בבית סבי הצדיק הרב ר' העניך אטקין זצ"ל רבה של לוגה שליד לנינגרד, שהתחבא בביתו מחמת המציק אחרי המהפכה הבולשביסטית. בזכות אבות זו זכיתי להתקבל כמה פעמים ע"י האדמו"ר שליט"א לשיחות יחידות שנתמשכו שעה ארוכה. באחת מן היחידות הללו עלה נושא הצמחונות לבירור, ואז אמר כ"ק האדמו"ר שליט"א בערך בדברים הבאים: "מילא אתכם אני מבין ואין עליכם קושיא, מעשה אבותיכם בידכם, אבל על אביכם הצדיק והקדוש תמיהני כיצד הוא פוטר עצמו מעבודת הקודש של העלאת הניצוצות?"<br />
<br />
ברגע זה זכיתי להארה מיוחדת להגן על דרך הקודש של אבא מארי זצ"ל (שאז עוד היה בחיים חיותו), שעלה בדעתי מיד, ושאלתי עם כל הכבוד את כ"ק האדמו"ר האם יש כאן הספר "שדי חמד?" נעניתי מיד במאור פנים: "בוודאי, הרי אנחנו הוצאנו אותו לאור במהדורה מיוחדת". <br />
אחרי שכ"ק האדמו"ר שליט"א בירר לאיזה חלק אני מתכוון, קם בזריזות ממושבו, ניגש ממקומו אל ארון הספרים, והוציא את הכרך הכולל את הערך "אכילת בשר" ומסרו בידי. דפדפתי ומצאתי את הדברים הבאים ב"שדי חמד", מערכת אכילה, מה שכתב בעניין זה משם כמה גדולים שהתירו אכילת בשר בזמן הזה בדיעבד, ואחרי זה כתב: "אבל אשרי מי שיוכל למנוע עצמו, ובייחוד מ"ש הרב אות היא לעולם, עמוד ס"ו, והדברים הבאים מתלמידי האר"י הקדוש: מזה למדנו סעד וסמך לחד מינן מומחה ופקיע וכו', שזה כמה שנים נהג בעצמו פרישות שלא לאכול בשר כלל, וכבר כתבו בשם הרב האר"י: אשרי מי שאפשר לו לפרוש כל השבוע מבשר ויין, ובשבת וכו' הרי הוא רשות ולא חובה שהרי אמרו עשה שבתך חול וכו', וכ"כ הדרכי משה ביו"ד סי' אש"ם. ובראשית חכמה... האריך שלא לאכול שום בעל חי, ובשבילי מוסר ד' קצ"ב כתב שלא הותר בשר אלא לצדיק גמור וכו', ועם עם כל זה משנת חסידים היא, וחלילה לאסור לכל אדם אכילת בשר, מ"מ למדנו כי נכון הדבר למי שיוכל לסגף עצמו, חסין קדוש יאמר לו. וע"ע בכרם שלמה על יו"ד סימן א' שהאריך להביא שאין חוב לאדם לאכול בשר ויין אפילו בשבת ויו"ט".... [עיין במקור במכתב הרב שאר ישוב, שם מובאים הדברים משדי חמד בהרחבה]. כ"ק האדמו"ר שליט"א עיין בדברים הנ"ל וחיוך של נהרה נשתפך על פניו, ופנה אליי ואמר: "נצחוני בני".<br />
<br />
- [הערת הרב שאר ישוב:] שהרי כל עיקר העניין נתייסד על פי רבותינו בעלי הקבלה, והם עצמם, אבות העולם, שיבחו את הנמנעים מכך. השיחה נסתיימה בדברי ברכה מיוחדים שנתבקשתי למסור לכ"ק אאמו"ר זצ"ל מן יבלחט"א האדמו"ר מליובאביטש שליט"א. אכן דברי השיחה הזו נתפרסמו בקרב אנשי חב"ד וביניהם כמה צמחונים מובהקים שנמנעו מאכילת בשר כמו ידידי ואלוף נעוריי גיבור ישראל הרב החסיד ר' משה סגל זצ"ל שהיה פרוש מכל אכילת דבר מן החי".|מקור= הרב שאר ישוב במאמר "ההימנעות מאכילת בע"ח - משנת חסידים", שפורסם בספר חייתו ארץ, מאת מנחם סליי, ירושלים תשמ"ח.}}<br />
<br />
בצעירותו הגיע הרב שאר ישוב לשיעור יומי בבית הרב [[שלמה יוסף זוין]] שפתח לו צוהר והטעימו מ[[תורת חסידות חב"ד]].<br />
<br />
גם לאחר שהתירו לו את נזירותו הרב שאר ישוב נמנע מאכילת [[בשר]] ונהג ב[[צמחונות]]. ב[[יחידות]] שהייתה לו אצל הרבי בשנת [[תשכ"ג]]{{הערה|פורסמה ב'ספר היחידות', גליצנשטיין עמ' 235}}, אמר לו הרבי:<br />
<br />
צמחונות איננה לא על פי [[חסידות]] ולא על פי [[קבלה]], כי על ידי זה חסר ב[[עבודת הבירורים|בירורים]], שכן אינו מברר את הדברים שאינו אוכל. ומה שנאמר ב'[[שדי חמד]]' שלא להלעיג על הצמחונים (=שם, במערכת אכילה כותב בשדי חמד על אחד מתלמידי ה[[אריז"ל]] "שזה כמה שנים נהג בעצמו פרישות שלא לאכול בשר כלל וחלילה ללגלג עליו ואשרי חלקו") הרי זה (=פרישות זו) רק ליחידי סגולה!<br />
<br />
במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשכ"ה]] ניגש אל הרבי ושאל מדוע לא השיב לו על מכתבו. הרבי השיב: מפני כיבוד אב – של אביו הרב דוד הכהן, שנוהג בצמחונות ואינו אוכל בשר: "רציתי להסביר במכתב מדוע יש עניין דווקא באכילת בשר – במענה לשאלתו – אך נמנעתי מלעשות כן כדי לא להתיר לו דבר בניגוד לדעת אביו שליט"א".<br />
<br />
<br />
הרב שאר ישוב היה איש הקשר בין הרבי לבין הרב הנזיר. והרבי מסר דרכו פרישת שלום לאביו כמה וכמה פעמים.<br />
<br />
לפני פטירת [[הרב הנזיר]], הוא ציווה לבני ביתו שאם יהיה להם התלבטות רוחנית וכדומה, שיפנו לרבי מליובאוויטש. הרב שאר ישוב הזכיר את הדבר לפני הרבי ב[[יחידות]], בתקופה שלאחר פטירת אביו.<br />
<br />
מתוקף תפקידו כנשיא מכון הרי פישל, הרבי כתב לו על כך שבאותה תקופה משרד המשפטים הקים ועדה של משפטנים שהוטל עליהם "להציע סדרת חוקים אשר תחליף את החוק האזרחי, בשטח דיני חוזים, מקח וממכר, שכירות וכדומה, הקיימים כעת באה"ק ת"ו משרידי המשטרים הקודמים…". הרבי הציע שאנשי 'מכון משפט התורה' העוסקים ממילא בתחום, יוציאו מתוך [[חושן משפט]] את דיני התורה וה[[הלכה]], ויציעו זאת כחלופה של הממשלה לאותם חוקים בריטיים שדינם היה לעבור מן העולם.<br />
<br />
למכון שבראשותו של הרב שאר ישוב, קמו בשלב מסוים מתנגדים בין [[ראש ישיבה|ראשי הישיבות]] באותה תקופה, הרבי שעודד ותמך במכון ובפעולותיו דן בעניין הילדות ארוכה עם הרב שאר ישוב שאת רשימה העלה על הכתב: "ד' אדר תשל"ב.. אצל האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א הייתי לשיחה ממושכת ולבבית מאז רק ביום ראשון זה – הוא בכל ליבו ודעתו הרחבה תומך בנו.<br />
<br />
"דיבר הרבה על הצורך להציל את העולם היהודי על ידי הכשרת רבנים אמיתיים ומוכשרים והביע את תקוותו שגם ראשי הישיבות שהתנגדו לנו, ישמחו לשלוח אלינו את תלמידיהם. שהרי הם מתנגדים ללמד הוראה ורבנות בישיבותיהם, ואנו למעשה רק כולל המקבל יוצאי הישיבות. ולמה יתנגדו?<br />
<br />
"אחרי שהסברתי לו כל פרטי העניין, הציע שנשנה את שם המוסד כגון במקום "מדרשה" ל"ישיבה גבוהה לתורה" או "מתיבתא" "בית מדרש" וכדומה. למעשה נפרדנו בשל השעה המאוחרת, והבטיח לחשוב על השם.<br />
<br />
כמובן הבטיח שאם אודיע לו שהמוסד שלנו הסכים לשינוי זה (בלי שום שינוי במטרת המוסד וכו' ואף לא וועדות ושינויים בתכנית הלימודים) הוא יודיע לאנ"ש בארץ עמדתו ושיפעלו למעננו ולמען השלום. "עזבתי את הפגישה מלא שמחה".<br />
<br />
בהמשך מוסיף הרב שאר ישוב ומספר: "אמש חלה התפתחות. [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חדקוב]] נאמנו של הרבי טלפן לביתי ומסר שהיות והרבי קיבל ידיעות שהמתנגדים החליטו להמשיך במלחמה עמנו (וזאת בניגוד לרושם שהיה לו, שגם הם מבקשים מוצא של כבוד) וזאת .. שיחתנו בליל יום שני, הרי שכל ההצעה שהציע בדבר שינוי השם נופלת ואין לה מקום.<br />
<br />
"שאלתי: ובכן מה הצעתו? לזאת לא היה בידי הרב חדקוב תשובה. ביקשתיו לשאול מה עצתו ומה דעתו של הרבי שליט"א לאור מצב חדש זה. ועל כך אני מצפה לתשובה עוד היום בערב בעז"ה. בערב אתקשר בעז"ה עם האדמו"ר".<br />
<br />
הפגישה עם הרבי הותירה בו רושם בל יימחה, ומאז קבע לעצמו חוק להשתדל להיכנס אל הרבי בכל פעם בה הגיע ל[[ניו יורק]]. בין אותם פעמים זכה גם לשליחויות שונות שעברו דרכו, כמו המסר לחג ה[[חנוכה]] שפורסם על ידי [[צא"ח]] ב[[כ"ג כסלו]] [[תשל"א]] תחת הכותרת "דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א שביקש מהרב שאר ישוב כהן למוסרם לחסידי חב"ד באה"ק".<br />
<br />
מספר שבועות מאוחר יותר כותב הרב למזכירו "ממש קשה לתאר.. תיאור קצר על השבוע האחרון פגישה עם הרבי מליובאוויטש שנמשכה שלוש שעות וחצי, מ–10:00 עד 1:30 אחה"צ – נידונו כל השאלות האקטואליות והרוחניות המוסריות בעולמנו הגדול ובעולמנו הקטן. אגב, הרבי קיבלני בשעות שאינו מקבל אדם בימי החנוכה, והרגשתי ידידות נפלאה מצדו, ממש כדבר איש אל אחיו או אל רעהו".<br />
<br />
את ביקורו אצל הרבי יחד עם מר [[שז"ר]], היה הרב שאר ישוב מרבה לתאר בראיונות עמו כאשר נתבקש לספר על קשריו עם הרבי. היה זה בעת הביקור המפורסם ב[[פורים]] [[תשל"א]], כאשר הרב שאר ישוב הצטרף לפמלייתו של שז"ר. בהגיעם ל–[[770]], שאל שז"ר את הרבי "איר קענט דעם יונגערמאן?" (המכירים אתם את האברך הזה?) כשהוא מצביע לכיוונו של הרב שאר ישוב. הרבי הסתכל עליו והשיב "וואס הייסט? מיר זיינען אלטע גוטע פריינד" (מה זאת אומרת? הרי אנחנו ידידים וותיקים וטובים).<br />
<br />
גם בשנים שלאחר מכן, הרבה להתייעץ עם הרבי. למשל בשנת [[תשמ"ג]], הוא פונה במכתב אל הרבי: "לכבוד רב האי גאון רבן של כל בני הגולה מאיר עיני חכמים בהוראותיו לאמיתה של תורה כקש"ת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, ניו יורק.<br />
<br />
רומעכ"ק האדמו"ר שליט"א הנני לפנות למע"כ הדר"ג ולבקשו להשיבני חוות דעתו הגדולה דעת תורה…"<br />
<br />
אל מסכת הקירובים שזכה במהלך השנים נוספו קירובים מיוחדים בעת [[חלוקת הדולרים]] כשהרבי מקבלו במאור פנים ומשוחח עמו בארוכה בנושאים שונים.<br />
<br />
הרב [[שניאור זלמן ליברוב]] שהיה אחראי על מערכת [[הערות התמימים]], מספר שבאחד הקבצים העיר מאן דהו על נושא מסויים. באותו שבוע ביקר הרב שאר ישוב אצל הרבי. כשהגיע אותו קובץ לרבי, כתב הרבי ליד הערה זו "בארוכה בשיחת הרב שאר ישוב הכהן".<br />
<br />
==קשריו עם שלוחי הרבי==<br />
[[קובץ:שאר ישוב הכהן.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שאר ישוב הכהן נואם בהתוועדות [[י"ט כסלו]] בבית חב"ד בחיפה]]<br />
היה בקשרי ידידות עם [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] וקהילת חב"ד ב[[חיפה]] שם כיהן כרב האשכנזי לעיר ובנוסף כיהן כראש אבות בתי הדין בעיר והיה בקשרי ידידות עם רב קהילת חב"ד בחיפה הרב [[גדליה אקסלרוד]] ששימש כאב"ד בעיר.<br />
<br />
השתתף באופן קבוע באירועים של חב"ד כמו ב[[סיומי הרמב"ם]], [[התוועדות|התוועדויות]] [[י"ט כסלו]] ועוד.<br />
<br />
היה מגיע ב[[פורים]] דמוקפין ל[[חח"ל חיפה|ישיבת חב"ד בחיפה]] כדי לשמוע את [[קריאת המגילה]] בשנית כדעת הרבי.<br />
<br />
ביום [[ג' אלול]] [[תשע"ו]], בהיותו בן 89 שנים, נפטר. בהלוויתו נראתה נציגות נכבדה של [[שלוחי הרבי]] ואנ"ש שנעזרו בו במשך השנים. נטמן סמוך לאביו ב'חלקת הנביאים' שבהר הזיתים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/magazine/296826/ הקשר המיוחד בין "הנזיר" ובנו לרבי] שבועון בית משיח<br />
*[https://chabad.info/video/rebbe/%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99/182456/ הרב שאר ישוב אצל הרבי] {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
*[https://chabad.info/beis-medrash/183184/ מכתבו של הרב שאר ישוב לרבי] {{אינפו}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=925 "אמרתי לרבי שיעלה את 'עצמות יוסף' ועיניו דמעו"] ראיון עם הרב שאר ישוב {{שטורעם}}<br />
*'''[yiddishevinkel.com/wp-content/uploads/2020/03/%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8.pdf לא נוטש את הספינה]''', בראיון לגליון השבועי של 'הסיפור שלי', פרשת כי תשא תש"פ<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: כהן, אליהו יוסף שאר ישוב}}<br />
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]</div>מזרחי ורדיגר