חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

דוד המלך

2022-06-23T11:26:24Z

מזרחי וורדיגר:

[[קובץ:דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציון של דוד]]
'''דוד המלך''' היה מלך ישראל לאחר [[שאול המלך]]. הוכתר למלך על פי נבואתו של [[שמואל הנביא]] עוד בחיי [[שאול המלך]]. [[מלך המשיח]] שיגאל את [[עם ישראל]] יהיה מצאצאיו. חיבר את ספר ה[[תהילים]].
==תולדות חיים==
נולד לאביו [[ישי]] מ[[בית לחם]]. בעקבות חשד שהועלה כלפיו שהוא [[ממזר]], שימש דוד כרועה צאן רחוק ממשפחתו. לאחר ש[[שאול המלך]] לא שמע בקול ה', הקב"ה שלח את [[שמואל הנביא]] שימשח למלך את אחד מבני ישי. שמואל הנביא לא ידע איזה בן למשוח, והקב"ה אמר לו שיעבור אחד אחד עד שהקב"ה יורה לו. שמואל הנביא עובר בין כל הבנים, אך על אף אחד לא אומר לו הקב"ה למשוח, בסוף נזכרים הבנים בדוד, והם מביאים אותו, ואז מורה הקב"ה לשמואל הנביא למשוח את דוד.

בעקבות הריגתו של גוליית הפלישתי על ידי דוד שזרק אבן שפגעה במצחו של גוליית, דוד עולה לגדולה בחצר [[שאול המלך]]. בארמון שאול המלך, מתיידד דוד עם [[יהונתן בן שאול]] וכורת עימו ברית. בעקבות הצלחתו של דוד, מקנא בו שאול המלך, והוא מנסה להורגו. בעקבות כך נאלץ דוד לברוח.

לאחר מות [[שאול המלך]] במלחמה מול פלשתים (כפי שניבא [[שמואל הנביא]], דוד מתמנה למלך על [[שבט יהודה]], ולאחר מות אבנר בן נר, הוא ממונה למלך על כל ישראל. דוד רצה לבנות את [[בית המקדש]], אך בשל המלחמות הרבות שערך, והדמים ששפך, לא הותר לו לבנות. דוד מלך 40 שנה. נפטר ב[[חג השבועות]] ב'תקכ"ד. את מקומו מילא בנו [[שלמה]].
==ספר התהילים==
[[קובץ:תהלים 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם [[ספר תהלים]] שחיבר דוד המלך]]
{{ערך מורחב|ספר התהילים}}
{{להשלים}}
==צאצאיו==
החל מבנו שלמה, צאצאיו של דוד במשך תקופה ארוכה שימשו כ[[מלכות בית דוד|מלכים]] ב[[ישראל]]. לאחר [[חורבן בית המקדש הראשון]] הופסקה המלכות, אך היא עתידה לחזור ב[[ימות המשיח]], כאשר [[מלך המשיח]] יהיה מצאצאי דוד.
=== רבותינו נשיאינו ===

[[רבותינו נשיאינו]] שייכים לדוד המלך, הן מצד ענין ה[[נשיאות]] בכלל ששייך לדוד המלך, והן מצד זה ש[[אדמו"ר הזקן]] הוא מזרע דוד המלך, ולכן יש לרבותינו נשיאינו ניצוץ של דוד המלך, והם ממלאי מקומו.{{הערה|1=[[הרבי]], [[תורת מנחם]] ז, [[תשי"ג]] חלק ראשון, שיחת שבת פרשת בראשית, [[מבה"ח]] וע[[ר"ח]] [[מרחשון]] [[תשי"ג]].}}

[[הרבי הרש"ב]] העיד על עצמו ועל אדמו"רי [[חב"ד]] בשיחתו שהם מזרע דוד - וזה לשונו הקדוש (מ[[אידיש]]): "שלא יכבה נרו לעולם ועד, כי אור [[הבעל שם טוב]] מאיר תמיד, [[חסידות]] תהיה בלי ספק עד משיח, שהרי דוד מלך ישראל חי וקיים, שזה היה [[הבעל שם טוב]], ו[[המגיד]] (ממעזריטש), והרבי ([[אדמו"ר הזקן]]), וכן הלאה (אדמו"רי חב"ד), שהרי אנחנו מזרע דוד, וזה ימשיך הלאה עד [[משיח]]".{{הערה|1=[[תורת שלום]] עמ' 176.}}

עובדה זו זוכה להדגשה מיוחדת לאור העיסוק בזהותו של [[הרבי כמלך המשיח]], שאחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא {{ציטוטון|מלך מבית דוד}}{{הערה|הלכות מלכים ומלחמות ומלך המשיח, פרק יא הלכה ד.}}, כלומר צאצא של דוד המלך. תנאי זה מתקיים ב[[רבי]] ובשאר רבותינו נשיאנו, כדבריו{{הערה|שיחת [[דבר מלכות]] [[שבת]] [[פרשת שמות]] [[תשנ"ב]].}}: {{ציטוטון|רבותינו נשיאנו, שהינם מיוחסים לבית דוד מ[[שבט יהודה]]}}.
{{תבנית:שלשלת יחוס המשיח}}
==בתורת החסידות==
=== נשמתו של דוד המלך ===

נשמתו של דוד המלך היא [[נשמה כללית]], ולכך כמה סיבות:

א. נשמתו של דוד המלך קשורה עם נשמתו של [[אדם הראשון]], (שהרי חייו של
דוד המלך ניתנו לו מ[[אדם הראשון]]{{הערה|1=זח"א קסח. א. במדב"ר פי"ד, יב. וש"נ.}}, ולכן, כשם שנשמת [[אדם הראשון]] כוללת את כל
[[נשמה|נשמות ישראל]]{{הערה|1= [[אגרת הקודש - סימן ז']]. [[ספר הערכים - חב"ד]] חלק א' ס" קסז ואילך וש"נ.}}, כן הוא בנוגע לנשמתו של דוד המלך.

ב. ענינו של ה'מלך' קיים בדוד המלך, שענינו כללות ספירת
ה[[מלכות]]{{הערה|1=לעומת זאת [[שלמה המלך]] הוא ספירה אחת במלכות, [[חכמה]] שבמלכות), [[דרך מצותיך|ספר המצוות להצמח צדק]] - מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך).}}. ענין המלכות הוא, "אשר יוציאם ואשר יביאם"{{הערה|1= פנחס כז.
ח.}}, עד שמציאותם של אנשי המדינה אינה אלא מציאותו של המלך{{הערה|1= ראה [[חגיגה]] ה, ב. ובארוכה - [[לקו"ש]] חלק ד' ע' 1050 ואילך.}}.

כן הוא גם לפי דברי [[הרמב"ם]]{{הערה|1= הלכות מלכים פ"ו ה"ג.}} שהמלך הוא "[[לב]] כל קהל ישראל", והרי ענינו של הלב - שממנו נמשך "הדם הוא הנפש"{{הערה|1=ראה יב, כג.}} בכל אברי הגוף, "ליבא פליג לכל שייפין"{{הערה|1=ראה זח"ג רכא, ב.}}, ועד שבו נמצא כללות ועצם הנפש עוד יותר מהמוח שבראש, כמבואר בדרושי חסידות{{הערה|1= המשך [[תער"ב]] חלק א' ע' נט.}} שבחינת "נקודה העצמית (יחידה) שבנפש" שייכת ללב דוקא (ולא למוח).

גם היום נשמתו של דוד המלך כוללת את [[נשמה|נשמות]] ישראל, וכפי שאומר כל אחד מישראל ב[[קידוש לבנה]] מידי חודש בחדשו "דוד מלך ישראל חי וקיים", היינו, שהוא "חי וקיים" בתור "מלך ישראל", בכל זמן ובכל מקום, והרי דבר זה נדפס ב"סידור", דבר השוה לכל [[נפש]]...
נמצא, שהוא ה'לב' (הכלל והעצם) דכל ישראל במשך כל הדורות.{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&hilite=64a92984-6135-4387-9551-5795f745af8c&st=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A&pgnum=534 התוועדויות עמ' 1918 (534)]}}
==דוד המלך וחמיו שאול המלך==
רבי [[מנחם עזריה מפאנו]] שהיה פרשן קבלה איטלקי מפורסם, כותב בספרו שלפי דוד המלך, שאול המלך חמיו היה משיח ראשון לישראל, וזו לשונו; מרגלא בפומיה דדוד המלך על שאול המלך חמיו: "שאול בחיר השם, משיח יהוה, וצדיק גמור, ושכינה עמו" (הרמ"ע מפאנו מאמר מאה קשיטה אות צ"ג).

=== ענין הביטול ===
ענין המלך הוא, שישנן [[נשמה|נשמות]] נמוכות יותר, הזקוקות למלך, ועל ידי ביטולן למלך שהוא עצמו בטל כליל להקב"ה, הם מתבטלים להקב"ה{{הערה|לעומת זאת ישנן גם [[נשמה|נשמות]] גבוהות תלמידי חכמים שיכולים להתבטל מעצמן להקב"ה. מסיבה זו לא רצה שמואל ה[[נביא]] שיהיה מלך על ישראל מכיוון שרצה שכל ישראל יגיעו למדריגה זו, ולכן כעס על ישראל כאשר ביקשו למנות להם מלך.}} מסיבה זו ניתנה המלוכה לדוד המלך עליו השלום, מכיון שהוא היה במדריגה זו של ביטול גמור להשי"ת, עד שאמר על עצמו "אם לא שויתי ודוממתי נפשי", כלומר שנפשו הייתה בביטול גמור כל כך ל[[הקב"ה]] עד שאפילו אבריו הגשמיים לא יכלו לנוע ללא רצון השי"ת{{הערה|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[דרך מצוותיך]], מצוות מינוי מלך.}}.

=== בסעודה דלעתיד לבוא ===
בסיומה של '[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודת הלווייתן שור הבר ויין המשומר]]' שתיערך בימות המשיח, אומר [[הקב"ה]] לדוד המלך [[זימון|לזמן]] - 'טול (כוס של ברכה) וברך', דוד נענה ואומר 'אני אברך ולי נאה לברך שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא' (לאחרי שאברהם, יצחק, יעקב, משה ויהושע אומרים 'איני מברך' - כל א' מסיבתו הוא).{{הערה|1=פסחים קי"ט, ב. [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=119b&format=pdf לצורת הדף באתר היברו בוקס]}} את ענין זה הזכיר וציטט הרבי מלך המשיח כמה פעמים בשיחותיו, ולדוגמה בסיום שיחת ה[[דבר מלכות]] לפרשת וירא{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/0B4mWfMamtZnjQVl2UVhIVzBBTDg/view שיחת דבר מלכות וירא בארכיון גאולה ומשיח.]}} ובסיום שיחת הדבר מלכות לפרשת ויחי.{{הערה|1= [https://drive.google.com/file/d/0B4mWfMamtZnjRU8xd2dMaUJNQjA/view שיחת דבר מלכות ויחי בארכיון גאולה ומשיח.]}}

== ראו גם ==
*[[תהלים]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 הרבי מיוחס לדוד המלך: גם בן אחר בן וגם בן אחר בת - הרב שלום דובער וולפא, בית משיח - {{אינפו}}]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלכים]]

שאול המלך

2022-06-23T11:18:27Z

מזרחי וורדיגר: /* גודל מעלת נשמת שאול משיח השם האמיתי */

'''[[שאול]] המלך''' היה אחד ממלכי ישראל שהיה [[צדיק]] גמור, הוכתר למלך על ידי [[שמואל הנביא]]. כונה על ידי דוד המלך הרבה פעמים בתואר "משיח הוי"ה"{{הערה|בעיקר בשמואל א' כד ו, ובשמואל א כו ט-יא}}.

שרשו ממידת ה[[יסוד]] ד[[עולם התוהו]], הנרמז בשבעת המלכים בשם "[[שאול]] מרחובות הנהר".

==מלכותו והדחתו==
[[שאול]] המלך נבחר בדבר ה', על ידי שמואל הנביא, אך מלכותו נלקחה ממנו לאחר שחס על בהמות [[עמלק]] ולא הרגם כנדרש, ובכך גרם להצלת עמלקים רבים שהתחפשו בכשפיהם לבעלי חיים.

באותה שעה התקיים הויכוח של שמואל הנביא ע"ה עם [[שאול]] המלך ע"ה, כאשר שמואל הנביא אמר לו בדבר ה' {{ציטוטון|כה אמר ה' צבאות פקדתי את אשר עשה לך [[עמלק]] כו' והחרמת כו'}}, וכשחמל העם על מיטיב הצאן התבונן [[שאול]] בטעם המצוה שעיקרה להאביד את [[עמלק]] מן העולם, ומסיבה זאת הותיר ממיטיב הצאן "למען זבוח לה'", כדי לתקנם בעולות וזבחים, בחשבו: כי מה בכך שיהרגם או כשיזבחם לה' בעולות שבין כך ובין כך יאבדו מן העולם, ועל כך אמר [[שאול]] {{ציטוטון|הקימותי את דבר ה'}}.

על כך השיב לו שמואל: {{ציטוטון|החפץ לה' בעולות וזבחים כו' כי שמוע מזבח טוב כו'}} ומבאר [[אדמו"ר הזקן]] כי תיבת "החפץ" באה לרמז על כך שיש לקיים את המצוה לא רק מתוך טעמה הפשוט, אלא גם ודווקא לקיים רצונו הפשוט בלי שום טעם ומענה כלל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/45/763&search=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב] נוסח שני: ביאור על התורה תשסד}}

==ענינו ברוחניות==
מדריגת ושורש שאול הוא מפנימיות ה[[בינה]] שלמעלה מהתלבשות ב[[עולם (בחסידות)|עולם]]{{הערה|שם=ראה|מאמר ש"פ ראה תשי"ז}}, שזה הוא שכתוב עליו{{הערה|[[שמואל]] א ט כב}} {{ציטוטון|ונחבא אל הכלים}}, דהיינו שהוא למעלה מהתלבשות ב[[כלים]] דהעולם, ולכן ריחם על אגג שלא היה ראוי.

ומכיון{{הערה|שם=ראה}} שהיה מבחינת בינה שעל פי טעם ודעת לכן הקריב [[קרבן|קרבנות]] מהשלל של [[עמלק]], כי בדרגתו השיג את גודל מעלת הקרבנות שעולה עד [[אין סוף]]{{הערה|[[זהר]] חלק ב רלט א}}, וחשב שכמה שמגיע מהתחתון יותר, כך יעלה למעלה יותר. ולכן אמר ל[[שמואל]]: {{ציטוטון|הקימותי את דבר ה'}} היינו שרצה לגרום קימה ועליה ב[[ספירת המלכות]] הנקראת "דבר [[הוי']]", על ידי בירור התחתון.

אך האמת הייתה (כמו שאמר לו שמואל), שמכיון שזה היפך רצון ה' אין זה פועל שום עליה אלא להיפך.

מלכותו של שאול נועדה להיות הכנה למלכותו של [[דוד המלך]]{{הערה|עץ חיים שער הנקודים}}.
==גודל מעלת נשמת שאול משיח השם האמיתי==
רבי [[מנחם עזריה מפאנו]] שהיה מקובל אלוקי ופרשן קבלה איטלקי מפורסם, כותב בספרו על גודל מעלת נשמת שאול המלך, כי לפי דוד המלך, שאול המלך חמיו היה משיח השם ראש וראשון לישראל, וזו לשונו; '''מרגלא בפומיה דדוד המלך על שאול המלך חמיו: "שאול בחיר השם, משיח יהוה, וצדיק גמור, ושכינה עמו"''' (הרמ"ע מפאנו מאמר מאה קשיטה אות צ"ג).

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מלכים]]

שאול המלך

2022-06-23T11:18:09Z

מזרחי וורדיגר:

'''[[שאול]] המלך''' היה אחד ממלכי ישראל שהיה [[צדיק]] גמור, הוכתר למלך על ידי [[שמואל הנביא]]. כונה על ידי דוד המלך הרבה פעמים בתואר "משיח הוי"ה"{{הערה|בעיקר בשמואל א' כד ו, ובשמואל א כו ט-יא}}.

שרשו ממידת ה[[יסוד]] ד[[עולם התוהו]], הנרמז בשבעת המלכים בשם "[[שאול]] מרחובות הנהר".

==מלכותו והדחתו==
[[שאול]] המלך נבחר בדבר ה', על ידי שמואל הנביא, אך מלכותו נלקחה ממנו לאחר שחס על בהמות [[עמלק]] ולא הרגם כנדרש, ובכך גרם להצלת עמלקים רבים שהתחפשו בכשפיהם לבעלי חיים.

באותה שעה התקיים הויכוח של שמואל הנביא ע"ה עם [[שאול]] המלך ע"ה, כאשר שמואל הנביא אמר לו בדבר ה' {{ציטוטון|כה אמר ה' צבאות פקדתי את אשר עשה לך [[עמלק]] כו' והחרמת כו'}}, וכשחמל העם על מיטיב הצאן התבונן [[שאול]] בטעם המצוה שעיקרה להאביד את [[עמלק]] מן העולם, ומסיבה זאת הותיר ממיטיב הצאן "למען זבוח לה'", כדי לתקנם בעולות וזבחים, בחשבו: כי מה בכך שיהרגם או כשיזבחם לה' בעולות שבין כך ובין כך יאבדו מן העולם, ועל כך אמר [[שאול]] {{ציטוטון|הקימותי את דבר ה'}}.

על כך השיב לו שמואל: {{ציטוטון|החפץ לה' בעולות וזבחים כו' כי שמוע מזבח טוב כו'}} ומבאר [[אדמו"ר הזקן]] כי תיבת "החפץ" באה לרמז על כך שיש לקיים את המצוה לא רק מתוך טעמה הפשוט, אלא גם ודווקא לקיים רצונו הפשוט בלי שום טעם ומענה כלל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/45/763&search=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב] נוסח שני: ביאור על התורה תשסד}}

==ענינו ברוחניות==
מדריגת ושורש שאול הוא מפנימיות ה[[בינה]] שלמעלה מהתלבשות ב[[עולם (בחסידות)|עולם]]{{הערה|שם=ראה|מאמר ש"פ ראה תשי"ז}}, שזה הוא שכתוב עליו{{הערה|[[שמואל]] א ט כב}} {{ציטוטון|ונחבא אל הכלים}}, דהיינו שהוא למעלה מהתלבשות ב[[כלים]] דהעולם, ולכן ריחם על אגג שלא היה ראוי.

ומכיון{{הערה|שם=ראה}} שהיה מבחינת בינה שעל פי טעם ודעת לכן הקריב [[קרבן|קרבנות]] מהשלל של [[עמלק]], כי בדרגתו השיג את גודל מעלת הקרבנות שעולה עד [[אין סוף]]{{הערה|[[זהר]] חלק ב רלט א}}, וחשב שכמה שמגיע מהתחתון יותר, כך יעלה למעלה יותר. ולכן אמר ל[[שמואל]]: {{ציטוטון|הקימותי את דבר ה'}} היינו שרצה לגרום קימה ועליה ב[[ספירת המלכות]] הנקראת "דבר [[הוי']]", על ידי בירור התחתון.

אך האמת הייתה (כמו שאמר לו שמואל), שמכיון שזה היפך רצון ה' אין זה פועל שום עליה אלא להיפך.

מלכותו של שאול נועדה להיות הכנה למלכותו של [[דוד המלך]]{{הערה|עץ חיים שער הנקודים}}.
==גודל מעלת נשמת שאול משיח השם האמיתי==
רבי [[מנחם עזריה מפאנו]] שהיה פרשן קבלה איטלקי מפורסם, כותב בספרו על גודל מעלת נשמת שאול המלך, כי לפי דוד המלך, שאול המלך חמיו היה משיח השם ראש וראשון לישראל, וזו לשונו; '''מרגלא בפומיה דדוד המלך על שאול המלך חמיו: "שאול בחיר השם, משיח יהוה, וצדיק גמור, ושכינה עמו"''' (הרמ"ע מפאנו מאמר מאה קשיטה אות צ"ג).

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מלכים]]

שאול המלך

2022-06-23T11:17:53Z

מזרחי וורדיגר:

'''[[שאול]] המלך''' היה אחד ממלכי ישראל שהיה [[צדיק]] גמור, הוכתר למלך על ידי [[שמואל הנביא]]. כונה על ידי דוד המלך הרבה פעמים בתואר "משיח הוי"ה"{{הערה|בעיקר בשמואל א' כד ו, ובשמואל א כו ט-יא}}.

שרשו ממידת ה[[יסוד]] ד[[עולם התוהו]], הנרמז בשבעת המלכים בשם "[[שאול]] מרחובות הנהר".

==מלכותו והדחתו==
[[שאול]] המלך נבחר בדבר ה', על ידי שמואל הנביא, אך מלכותו נלקחה ממנו לאחר שחס על בהמות [[עמלק]] ולא הרגם כנדרש, ובכך גרם להצלת עמלקים רבים שהתחפשו בכשפיהם לבעלי חיים.

באותה שעה התקיים הויכוח של שמואל הנביא ע"ה עם [[שאול]] המלך ע"ה, כאשר שמואל הנביא אמר לו בדבר ה' {{ציטוטון|כה אמר ה' צבאות פקדתי את אשר עשה לך [[עמלק]] כו' והחרמת כו'}}, וכשחמל העם על מיטיב הצאן התבונן [[שאול]] בטעם המצוה שעיקרה להאביד את [[עמלק]] מן העולם, ומסיבה זאת הותיר ממיטיב הצאן "למען זבוח לה'", כדי לתקנם בעולות וזבחים, בחשבו: כי מה בכך שיהרגם או כשיזבחם לה' בעולות שבין כך ובין כך יאבדו מן העולם, ועל כך אמר [[שאול]] {{ציטוטון|הקימותי את דבר ה'}}.

על כך השיב לו שמואל: {{ציטוטון|החפץ לה' בעולות וזבחים כו' כי שמוע מזבח טוב כו'}} ומבאר [[אדמו"ר הזקן]] כי תיבת "החפץ" באה לרמז על כך שיש לקיים את המצוה לא רק מתוך טעמה הפשוט, אלא גם ודווקא לקיים רצונו הפשוט בלי שום טעם ומענה כלל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/45/763&search=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב] נוסח שני: ביאור על התורה תשסד}}

==ענינו ברוחניות==
מדריגת ושורש שאול הוא מפנימיות ה[[בינה]] שלמעלה מהתלבשות ב[[עולם (בחסידות)|עולם]]{{הערה|שם=ראה|מאמר ש"פ ראה תשי"ז}}, שזה הוא שכתוב עליו{{הערה|[[שמואל]] א ט כב}} {{ציטוטון|ונחבא אל הכלים}}, דהיינו שהוא למעלה מהתלבשות ב[[כלים]] דהעולם, ולכן ריחם על אגג שלא היה ראוי.

ומכיון{{הערה|שם=ראה}} שהיה מבחינת בינה שעל פי טעם ודעת לכן הקריב [[קרבן|קרבנות]] מהשלל של [[עמלק]], כי בדרגתו השיג את גודל מעלת הקרבנות שעולה עד [[אין סוף]]{{הערה|[[זהר]] חלק ב רלט א}}, וחשב שכמה שמגיע מהתחתון יותר, כך יעלה למעלה יותר. ולכן אמר ל[[שמואל]]: {{ציטוטון|הקימותי את דבר ה'}} היינו שרצה לגרום קימה ועליה ב[[ספירת המלכות]] הנקראת "דבר [[הוי']]", על ידי בירור התחתון.

אך האמת הייתה (כמו שאמר לו שמואל), שמכיון שזה היפך רצון ה' אין זה פועל שום עליה אלא להיפך.

מלכותו של שאול נועדה להיות הכנה למלכותו של [[דוד המלך]]{{הערה|עץ חיים שער הנקודים}}.
==גודל מעלת נשמת שאול משיח השם האמיתי==
==שאול כמשיח==
רבי [[מנחם עזריה מפאנו]] שהיה פרשן קבלה איטלקי מפורסם, כותב בספרו על גודל מעלת נשמת שאול המלך, כי לפי דוד המלך, שאול המלך חמיו היה משיח השם ראש וראשון לישראל, וזו לשונו; '''מרגלא בפומיה דדוד המלך על שאול המלך חמיו: "שאול בחיר השם, משיח יהוה, וצדיק גמור, ושכינה עמו"''' (הרמ"ע מפאנו מאמר מאה קשיטה אות צ"ג).

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מלכים]]

חיים זאנוויל אברמוביץ

2022-06-23T07:39:17Z

מזרחי וורדיגר:

[[קובץ:מרדכי בן דוד עם ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מריבניץ בהדלקת נרות חנוכה בחג החנוכה [[תשל"ה]], מאחוריו [[מרדכי בן דוד]]]]
[[קובץ:ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו]]
הרב חיים זאנוויל אברמוביץ (מכונה '''הרבי מריבניץ''' או "הריבניצער" [[תרנ"ח]]?{{הערה|שנת הולדתו אינה ידועה, וראה את הדעות בנוגע לכך [כאן]}} - [[כ"ד תשרי]] [[תשנ"ו]]) היה ממוסרי הנפש ב[[ברית המועצות]] והיה בקשרים קרובים עם [[הרבי]] ועם חסידי חב"ד, ובעיקר עם ידידו ר' [[מענדל פוטרפס]].

==תולדות חיים==
הרב חיים זאנוויל אברמוביץ נולד בבוטושאן שברומניה בשנת [[תרנ"ח]] לאביו ר' משה, שהיה תלמידו של אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט. בגיל שנתיים וחצי התייתם מאביו, ועבר להתגורר בבית הרבי משטפנשט.

הריבניצער סיפר כי למד מרבו את כל התורה מממש, ובגיל 18 ידע את כל ה[[ש"ס]] עם [[רש"י]].

בעת חוליו של הרבי משטפנש אמר לו הרבי:"שלושה דברים אני מעביר לך: את ה[[רוח הקודש]] שלי, את הצורה שלי, ואת החן שלי". בשעת פטירת הרב משטפנשט, שאל מי עומד מאחורי ראשו, כששמע את שמו של הריביניצער התבטא "חיים זנוויל איז א חידוש"(="חיים זנוויל הוא חידוש").

לאחר הסתלקות רבו, קיבל היתר הוראה מהרב [[יהודה לייב צירלסון]], ועבר לשאץ. לאחר חתונתו גר ביאס – ליד חותנו.

לאחר [[השואה]] נשאר תחת ה[[ברית המועצות|שלטון הקמוניסטי]] ו[[ברית מילה|מהל]] ו[[שחיטה|שחט]] ב[[מסירות נפש]] – יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]]{{הערה|ר' מענדל סיפר כי באחת ההזדמניות ראה נס של "תחית המתים" על ידי הריבניצער}}. בעקבות כך, היה נתון תמיד תחת מעקב ה[[ק.ג.ב.]] בק.ג.ב. – ממנו ניצל באופן ניסי{{הערה|השופטים התבטאו כי על כל "פשעיו" צריך הוא למות 10 פעמים...}}.

היה ידוע בהקפדתו על טבילה ב[[מקווה]] במסירות נפש בקרח, וכן בעריכת [[תיקון חצות]] באריכות גדולה ובבכיות – לפעמים אף כ-12 שעות. היה הולך עם שק תחת בגדיו, והרבה בתעניות (ראה דברי הרבי על זאת בהמשך).

עזב את [[רוסיה]] בשנת [[תשל"ג]] ועבר לקריית באבוב ב[[בת ים]] ואחר כך ל[[ירושלים]] ונודע בכל הציבורים כקדוש עליון ובעל מופתים למעלה מגדרי הטבע, ובשנת תשל"ד עבר לארצות הברית, ו[[נפטר]] במונסי באיסרו חג [[סוכות]] שנת [[תשנ"ו]]

==קשריו עם הרבי==
כשהיה הריבניצער ב[[רוסיה]], שלח לו הרבי [[סידור תהילת השם]], בו היה הריבינצער אומר מדי יום פרק [[תהלים]] ולקח אותו לכל מקום. בשעה ששהה הריבניצער בבית רפואה, נשכח הסידור. כשראה הגבאי את צערו של הרבי, שאל האם לחזור ולקחת את הסידור. הריבניצער אמר שאין צורך, משום ש"היא עוד תשיבו אלינו". כעבור זמן מה עברה אשת המשמש טיפול באותו בית רפואה, וקבלה מאחות גוייה "[[סידור]] תפילה יהודי שנמצא במקום" – שהושב לריבניצער ששמח במציאתו.

ב[[כ"ו תמוז]] [[תשל"ד]] היה הריבניצער אצל הרבי ב'[[יחידות]]'{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/29/627522524318.html בית משיח]}} ודיבר עם הרבי אודות מצב יהודי [[רוסיה]], ואיך יוכלו לצאת משם בקלות.

כעבור קרוב לשעה{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/29/627522524318.html] בית משיח].}} נכנס הרב [[יהודה לייב גרונר]] והעיר כי ה"ריבניצער" בצום ויש לדאוג לו לאוכל, ומשום כך נסתיימה ה'[[יחידות]]' רק כעבור שעתיים{{הערה|'משפחה' גליון 1254}}. בסיום ה'יחידות' העיר הרבי לחסידי הריבניצער כי "הם צריכים לדאוג שיאכל, אלא שהוא עניו ואינו רוצה" – והמשיך:" כמובן שאם רוצה אין צורך באוורענען" [לדאוג]...

בתגובה על בקשתו של הרב [[יהודה לייב גרונר|גרונר]] אמר הריבניצער לאחר מכן בשהותו בבורו פארק, '''"איך האב דאך גיהאט אזא חיות (תענוג) רוחני מ'האט גיקענט אפזיצן אסאך לענגער"'''{{הערה|'''"הייתה לי כזאת חיות (תענוג) רוחני, שיכולתי לשבת הרבה יותר] ומי זה היונגערמאן שהפריע באמצע?"'''}}...

בשנת [[תשנ"ב]] עבר עבר [[משמש בקודש|המשב"ק]] של הריבניצער לפני הרבי ב"[[חלוקת דולרים]]" וביקש ברכה לרפואת רבו. כששמע זאת הרבי אמר '''"הלא הוא יהודי של מסירות נפש ומליץ טוב על ישראל!"'''.
==משמשיו בקודש במסירות גדולה==
משמשיו בקודש בארצות הברית וקנדה היו; הרב משה ברכואוויץ, והרב יואל (יואלי'ש) קרויס שעלה לישראל והתגורר בירושלים{{הערה|רבי יואל זוסמן קרויס בן רבי שלמה אריה קרויס ומרת שרה קרויס, היה ירושלמער צ'למר איד, מתפלל בדבקות והתלהבות גדולה, אוהב ישראל, מכניס אורחים גדול מכל סוגי אנשים בשבתות אצלו לבית, והיה מספר עובדות והנהגות על מורו ורבו מריבניץ, זכה לעלות לא"י והתגורר בירושלים ברחוב אביתר הכהן ליד רחוב בר אילן עד לפטירתו בחודש טבת שנת תשס"ז, תולדותיו בספר מעשה אבות סימן לבנים ב' חלקים (יצא לאור על ידי בנו רבי שמואל קרויס, ירושלים ה'תשס"ח)}}. והזמר החסידי רבי [[מרדכי בן דוד וורדיגר]] שהיה משמשו בביתו, והיה מקורב אליו ביותר, פעם כשביקש [[מרדכי בן דוד]] להפסיק להופיע בציבור כזמר, אמר לו רבו האדמו"ר מריבניץ כי כשרון השירה היא מתנה מן השמים, ואין לו רשות להפסיק לשיר (לאחר פטירתו הלחין ר' מרדכי שיר 'אוי רבי'. שיר באידיש המתאר את הגעגועים אליו){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837 הרבי בירך: "שתזכה לשמח עד ביאת גואל"] - ראיון עם מרדכי בן דוד על הקשר שלו עם הרבי וחב"ד}}.

==לקריאה נוספת==
*שבועון 'משפחה' גליון מספר 1254 עמוד 232
*'''יכולתי לשבת הרבה יותר''', שבועון בית משיח גליון פרשת ויגש י' טבת תשפ"א עמוד 28

==קישורים חיצוניים==
*[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50136&st=&pgnum=15&hilite= "אידישע ווארט" גליון 328עמוד 15].
*[https://col.org.il/news/50168 "איך היו לו כל כך הרבה דמעות"]{{שטורעם}}.
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/29/627522524318.html בית משיח: היחידות של האדמו"ר מריבניץ שהסתיימה באופן בלתי צפוי]{{בית משיח}}.
*'''[https://chabad.info/magazine/645141/ הקשר השמיימי בין האדמו"ר מריבניץ לרבי]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תשפ"א עמוד 28 {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]

חיים זאנוויל אברמוביץ

2022-06-23T07:38:44Z

מזרחי וורדיגר:

[[קובץ:מרדכי בן דוד עם ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מריבניץ בהדלקת נרות חנוכה בחג החנוכה [[תשל"ה]], מאחוריו [[מרדכי בן דוד]]]]
[[קובץ:ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו]]
הרב חיים זאנוויל אברמוביץ (מכונה '''הרבי מריבניץ''' או "הריבניצער" [[תרנ"ח]]?{{הערה|שנת הולדתו אינה ידועה, וראה את הדעות בנוגע לכך [כאן]}} - [[כ"ד תשרי]] [[תשנ"ו]]) היה ממוסרי הנפש ב[[ברית המועצות]] והיה בקשרים קרובים עם [[הרבי]] ועם חסידי חב"ד, ובעיקר עם ידידו ר' [[מענדל פוטרפס]].

==תולדות חיים==
הרב חיים זאנוויל אברמוביץ נולד בבוטושאן שברומניה בשנת [[תרנ"ח]] לאביו ר' משה, שהיה תלמידו של אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט. בגיל שנתיים וחצי התייתם מאביו, ועבר להתגורר בבית הרבי משטפנשט.

הריבניצער סיפר כי למד מרבו את כל התורה מממש, ובגיל 18 ידע את כל ה[[ש"ס]] עם [[רש"י]].

בעת חוליו של הרבי משטפנש אמר לו הרבי:"שלושה דברים אני מעביר לך: את ה[[רוח הקודש]] שלי, את הצורה שלי, ואת החן שלי". בשעת פטירת הרב משטפנשט, שאל מי עומד מאחורי ראשו, כששמע את שמו של הריביניצער התבטא "חיים זנוויל איז א חידוש"(="חיים זנוויל הוא חידוש").

לאחר הסתלקות רבו, קיבל היתר הוראה מהרב [[יהודה לייב צירלסון]], ועבר לשאץ. לאחר חתונתו גר ביאס – ליד חותנו.

לאחר [[השואה]] נשאר תחת ה[[ברית המועצות|שלטון הקמוניסטי]] ו[[ברית מילה|מהל]] ו[[שחיטה|שחט]] ב[[מסירות נפש]] – יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]]{{הערה|ר' מענדל סיפר כי באחת ההזדמניות ראה נס של "תחית המתים" על ידי הריבניצער}}. בעקבות כך, היה נתון תמיד תחת מעקב ה[[ק.ג.ב.]] בק.ג.ב. – ממנו ניצל באופן ניסי{{הערה|השופטים התבטאו כי על כל "פשעיו" צריך הוא למות 10 פעמים...}}.

היה ידוע בהקפדתו על טבילה ב[[מקווה]] במסירות נפש בקרח, וכן בעריכת [[תיקון חצות]] באריכות גדולה ובבכיות – לפעמים אף כ-12 שעות. היה הולך עם שק תחת בגדיו, והרבה בתעניות (ראה דברי הרבי על זאת בהמשך).

עזב את [[רוסיה]] בשנת [[תשל"ג]] ועבר לקריית באבוב ב[[בת ים]] ואחר כך ל[[ירושלים]] ונודע בכל הציבורים כקדוש עליון ובעל מופתים למעלה מגדרי הטבע, ובשנת תשל"ד עבר לארצות הברית, ו[[נפטר]] במונסי באיסרו חג [[סוכות]] שנת [[תשנ"ו]]

==קשריו עם הרבי==
כשהיה הריבניצער ב[[רוסיה]], שלח לו הרבי [[סידור תהילת השם]], בו היה הריבינצער אומר מדי יום פרק [[תהלים]] ולקח אותו לכל מקום. בשעה ששהה הריבניצער בבית רפואה, נשכח הסידור. כשראה הגבאי את צערו של הרבי, שאל האם לחזור ולקחת את הסידור. הריבניצער אמר שאין צורך, משום ש"היא עוד תשיבו אלינו". כעבור זמן מה עברה אשת המשמש טיפול באותו בית רפואה, וקבלה מאחות גוייה "[[סידור]] תפילה יהודי שנמצא במקום" – שהושב לריבניצער ששמח במציאתו.

ב[[כ"ו תמוז]] [[תשל"ד]] היה הריבניצער אצל הרבי ב'[[יחידות]]'{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/29/627522524318.html בית משיח]}} ודיבר עם הרבי אודות מצב יהודי [[רוסיה]], ואיך יוכלו לצאת משם בקלות.

כעבור קרוב לשעה{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/29/627522524318.html] בית משיח].}} נכנס הרב [[יהודה לייב גרונר]] והעיר כי ה"ריבניצער" בצום ויש לדאוג לו לאוכל, ומשום כך נסתיימה ה'[[יחידות]]' רק כעבור שעתיים{{הערה|'משפחה' גליון 1254}}. בסיום ה'יחידות' העיר הרבי לחסידי הריבניצער כי "הם צריכים לדאוג שיאכל, אלא שהוא עניו ואינו רוצה" – והמשיך:" כמובן שאם רוצה אין צורך באוורענען" [לדאוג]...

בתגובה על בקשתו של הרב [[יהודה לייב גרונר|גרונר]] אמר הריבניצער לאחר מכן בשהותו בבורו פארק, '''"איך האב דאך גיהאט אזא חיות (תענוג) רוחני מ'האט גיקענט אפזיצן אסאך לענגער"'''{{הערה|'''"הייתה לי כזאת חיות (תענוג) רוחני, שיכולתי לשבת הרבה יותר] ומי זה היונגערמאן שהפריע באמצע?"'''}}...

בשנת [[תשנ"ב]] עבר עבר [[משמש בקודש|המשב"ק]] של הריבניצער לפני הרבי ב"[[חלוקת דולרים]]" וביקש ברכה לרפואת רבו. כששמע זאת הרבי אמר '''"הלא הוא יהודי של מסירות נפש ומליץ טוב על ישראל!"'''.
==משמשיו בקודש במסירות גדולה==
משמשיו בקודש בארצות הברית וקנדה היו; הרב משה ברכואוויץ, והרב יואל (יואלי'ש) קרויס שעלה לישראל והתגורר בירושלים{{הערה|רבי יואל זוסמן קרויס בן רבי שלמה אריה קרויס ומרת שרה קרויס, היה ירושלמער צ'למר איד, מתפלל בדבקות והתלהבות גדולה, אוהב ישראל, מכניס אורחים גדול מכל סוגי אנשים בשבתות אצלו לבית, והיה מספר עובדות והנהגות על מורו ורבו מריבניץ, זכה לעלות לא"י והתגורר בירושלים ברחוב אביתר הכהן ליד רחוב בר אילן עד לפטירתו בחודש טבת שנת תשס"ז, תולדותיו בספר מעשה אבות סימן לבנים ב' חלקים (יצא לאור על ידי בנו רבי שמואל קרויס, ירושלים ה'תשס"ח)}}. והזמר החסידי רבי [[מרדכי בן דוד וורדיגר]] שהיה משמשו בביתו, והיה מקורב אליו ביותר, פעם כשביקש להפסיק להופיע בציבור כזמר, אמר לו רבו האדמו"ר מריבניץ כי כשרון השירה היא מתנה מן השמים, ואין לו רשות להפסיק לשיר (לאחר פטירתו הלחין ר' מרדכי שיר 'אוי רבי'. שיר באידיש המתאר את הגעגועים אליו){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837 הרבי בירך: "שתזכה לשמח עד ביאת גואל"] - ראיון עם מרדכי בן דוד על הקשר שלו עם הרבי וחב"ד}}.

==לקריאה נוספת==
*שבועון 'משפחה' גליון מספר 1254 עמוד 232
*'''יכולתי לשבת הרבה יותר''', שבועון בית משיח גליון פרשת ויגש י' טבת תשפ"א עמוד 28

==קישורים חיצוניים==
*[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50136&st=&pgnum=15&hilite= "אידישע ווארט" גליון 328עמוד 15].
*[https://col.org.il/news/50168 "איך היו לו כל כך הרבה דמעות"]{{שטורעם}}.
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/29/627522524318.html בית משיח: היחידות של האדמו"ר מריבניץ שהסתיימה באופן בלתי צפוי]{{בית משיח}}.
*'''[https://chabad.info/magazine/645141/ הקשר השמיימי בין האדמו"ר מריבניץ לרבי]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תשפ"א עמוד 28 {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]

חיים זאנוויל אברמוביץ

2022-06-23T07:36:15Z

מזרחי וורדיגר:

[[קובץ:מרדכי בן דוד עם ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מריבניץ בהדלקת נרות חנוכה בחג החנוכה [[תשל"ה]], מאחוריו [[מרדכי בן דוד]]]]
[[קובץ:ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו]]
הרב חיים זאנוויל אברמוביץ (מכונה '''הרבי מריבניץ''' או "הריבניצער" [[תרנ"ח]]?{{הערה|שנת הולדתו אינה ידועה, וראה את הדעות בנוגע לכך [כאן]}} - [[כ"ד תשרי]] [[תשנ"ו]]) היה ממוסרי הנפש ב[[ברית המועצות]] והיה בקשרים קרובים עם [[הרבי]] ועם חסידי חב"ד, ובעיקר עם ידידו ר' [[מענדל פוטרפס]].

==תולדות חיים==
הרב חיים זאנוויל אברמוביץ נולד בבוטושאן שברומניה בשנת [[תרנ"ח]] לאביו ר' משה, שהיה תלמידו של אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט. בגיל שנתיים וחצי התייתם מאביו, ועבר להתגורר בבית הרבי משטפנשט.

הריבניצער סיפר כי למד מרבו את כל התורה מממש, ובגיל 18 ידע את כל ה[[ש"ס]] עם [[רש"י]].

בעת חוליו של הרבי משטפנש אמר לו הרבי:"שלושה דברים אני מעביר לך: את ה[[רוח הקודש]] שלי, את הצורה שלי, ואת החן שלי". בשעת פטירת הרב משטפנשט, שאל מי עומד מאחורי ראשו, כששמע את שמו של הריביניצער התבטא "חיים זנוויל איז א חידוש"(="חיים זנוויל הוא חידוש").

לאחר הסתלקות רבו, קיבל היתר הוראה מהרב [[יהודה לייב צירלסון]], ועבר לשאץ. לאחר חתונתו גר ביאס – ליד חותנו.

לאחר [[השואה]] נשאר תחת ה[[ברית המועצות|שלטון הקמוניסטי]] ו[[ברית מילה|מהל]] ו[[שחיטה|שחט]] ב[[מסירות נפש]] – יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]]{{הערה|ר' מענדל סיפר כי באחת ההזדמניות ראה נס של "תחית המתים" על ידי הריבניצער}}. בעקבות כך, היה נתון תמיד תחת מעקב ה[[ק.ג.ב.]] בק.ג.ב. – ממנו ניצל באופן ניסי{{הערה|השופטים התבטאו כי על כל "פשעיו" צריך הוא למות 10 פעמים...}}.

היה ידוע בהקפדתו על טבילה ב[[מקווה]] במסירות נפש בקרח, וכן בעריכת [[תיקון חצות]] באריכות גדולה ובבכיות – לפעמים אף כ-12 שעות. היה הולך עם שק תחת בגדיו, והרבה בתעניות (ראה דברי הרבי על זאת בהמשך).

עזב את [[רוסיה]] בשנת [[תשל"ג]] ועבר לקריית באבוב ב[[בת ים]] ואחר כך ל[[ירושלים]] ונודע בכל הציבורים כקדוש עליון ובעל מופתים למעלה מגדרי הטבע, ובשנת תשל"ד עבר לארצות הברית, ו[[נפטר]] במונסי באיסרו חג [[סוכות]] שנת [[תשנ"ו]]

==קשריו עם הרבי==
כשהיה הריבניצער ב[[רוסיה]], שלח לו הרבי [[סידור תהילת השם]], בו היה הריבינצער אומר מדי יום פרק [[תהלים]] ולקח אותו לכל מקום. בשעה ששהה הריבניצער בבית רפואה, נשכח הסידור. כשראה הגבאי את צערו של הרבי, שאל האם לחזור ולקחת את הסידור. הריבניצער אמר שאין צורך, משום ש"היא עוד תשיבו אלינו". כעבור זמן מה עברה אשת המשמש טיפול באותו בית רפואה, וקבלה מאחות גוייה "[[סידור]] תפילה יהודי שנמצא במקום" – שהושב לריבניצער ששמח במציאתו.

ב[[כ"ו תמוז]] [[תשל"ד]] היה הריבניצער אצל הרבי ב'[[יחידות]]'{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/29/627522524318.html בית משיח]}} ודיבר עם הרבי אודות מצב יהודי [[רוסיה]], ואיך יוכלו לצאת משם בקלות.

כעבור קרוב לשעה{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/29/627522524318.html] בית משיח].}} נכנס הרב [[יהודה לייב גרונר]] והעיר כי ה"ריבניצער" בצום ויש לדאוג לו לאוכל, ומשום כך נסתיימה ה'[[יחידות]]' רק כעבור שעתיים{{הערה|'משפחה' גליון 1254}}. בסיום ה'יחידות' העיר הרבי לחסידי הריבניצער כי "הם צריכים לדאוג שיאכל, אלא שהוא עניו ואינו רוצה" – והמשיך:" כמובן שאם רוצה אין צורך באוורענען" [לדאוג]...

בתגובה על בקשתו של הרב [[יהודה לייב גרונר|גרונר]] אמר הריבניצער לאחר מכן בשהותו בבורו פארק, '''"איך האב דאך גיהאט אזא חיות (תענוג) רוחני מ'האט גיקענט אפזיצן אסאך לענגער"'''{{הערה|'''"הייתה לי כזאת חיות (תענוג) רוחני, שיכולתי לשבת הרבה יותר] ומי זה היונגערמאן שהפריע באמצע?"'''}}...

בשנת [[תשנ"ב]] עבר עבר [[משמש בקודש|המשב"ק]] של הריבניצער לפני הרבי ב"[[חלוקת דולרים]]" וביקש ברכה לרפואת רבו. כששמע זאת הרבי אמר '''"הלא הוא יהודי של מסירות נפש ומליץ טוב על ישראל!"'''.
==משמשיו בקודש במסירות גדולה==
משמשיו בקודש בארצות הברית וקנדה היו; הרב משה ברכואוויץ, והרב יואל (יואלי'ש) קרויס שעלה לישראל והתגורר בירושלים{{הערה|רבי יואל זוסמן קרויס בן רבי שלמה אריה קרויס ומרת שרה קרויס, היה ירושלמער צ'למר איד, מתפלל בדבקות והתלהבות גדולה, אוהב ישראל, מכניס אורחים גדול מכל סוגי אנשים בשבתות אצלו לבית, והיה מספר עובדות והנהגות על מורו ורבו מריבניץ, זכה לעלות לא"י והתגורר בירושלים ברחוב אביתר הכהן ליד רחוב בר אילן עד לפטירתו בחודש טבת שנת תשס"ז, תולדותיו בספר מעשה אבות סימן לבנים ב' חלקים (יצא לאור על ידי בנו רבי שמואל קרויס, ירושלים ה'תשס"ח)}}. והזמר החסידי רבי [[מרדכי בן דוד וורדיגר]] שהיה משמשו בביתו, והיה מקורב אליו ביותר, פעם כשביקש להפסיק להופיע בציבור כזמר, אמר לו רבו האדמו"ר מריבניץ כי כשרון השירה היא מתנה מן השמים, ואין לו רשות להפסיק לשיר (לאחר פטירתו הלחין ר' מרדכי שיר 'אוי רבי'. שיר באידיש המתאר את הגעגועים אליו).

==לקריאה נוספת==
*שבועון 'משפחה' גליון מספר 1254 עמוד 232
*'''יכולתי לשבת הרבה יותר''', שבועון בית משיח גליון פרשת ויגש י' טבת תשפ"א עמוד 28

==קישורים חיצוניים==
*[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50136&st=&pgnum=15&hilite= "אידישע ווארט" גליון 328עמוד 15].
*[https://col.org.il/news/50168 "איך היו לו כל כך הרבה דמעות"]{{שטורעם}}.
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/29/627522524318.html בית משיח: היחידות של האדמו"ר מריבניץ שהסתיימה באופן בלתי צפוי]{{בית משיח}}.
*'''[https://chabad.info/magazine/645141/ הקשר השמיימי בין האדמו"ר מריבניץ לרבי]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תשפ"א עמוד 28 {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]

יצחק כדורי

2019-03-19T15:00:37Z

מזרחי וורדיגר: /* מעורבותו בפוליטיקה */

[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אצל [[הרבי]] נראים בתמונה: מימין [[הרבי]], משמאל הרב [[יצחק כדורי]], בתווך הנכד ר' [[יוסי כדורי]], אחרי שלושתם עם משקפיים רובו ככולו מוסתר ר' [[דוד כדורי]], ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]
הרב '''יצחק כדורי''', נולד ביום [[שבת קודש]] [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]] (שנת הלידה משוערת) - נפטר במוצאי [[שבת קודש]] [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]], כונה "זקן המקובלים" בדורו{{הערה| הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים}}, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.

==תולדות חיים==
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה{{הערה| ולכך קרא לספרו '''פתחי עולם''' לכבוד שם אמו '''תופאחה''' גימטריה '''פתחי'''}}. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ"ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.

אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.

בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]] אצל הרב [[עזרא עטייה]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".

עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ברחוב דוד 19 שב[[שכונת הבוכרים]] ב[[ירושלים]], שנוסדה על ידי בנו הרב דוד מאיר כדורי על פי דרך רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]] מ[[צפת]], ועל פי דרך ה[[קבלה|מקובל]] ראש המכוונים רבי [[שלום מזרחי (דידיע) שרעבי]] מ[[ירושלים]] [[הרש"ש]] הנקרא '''אור השמ"ש'''{{הערה|והיו נוהגים כל שנה לעשות בישיבה הילולא וסעודה מכובדת לכבוד הרש"ש ביום הילולתו [[י' בשבט]]}}.

עד להקמת [[ש"ס]] ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]] והעריך והוקיר מאד את העסקן הישיש הרב [[מנחם פרוש]], לאחר הקמת [[ש"ס]] צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.

היה רגיל רבבות פעמים לברך את הפונה אליו לברכה בפסוקים אלו: '''ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה| שמואל, א, כה, ו}}... יהו"ה עוז לעמו יתן יהו"ה יברך את עמו בשלום'''{{הערה| תהלים, כט, יא}} כדברי חז"ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה| סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב"ם}} עושה שלום ובורא את הכל{{הערה| נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור}}.

הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע בליל [[כ"ט טבת]] ה'[[תשס"ו]] ערב [[ראש חודש]] [[שבט]] מוצאי [[שבת קודש]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים, ונטמן ב[[הר המנוחות]] בליל [[ראש חודש]] [[שבט]] בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, אשכנזים וספרדים, תימנים ליטאים וחסידים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, וכל ערוצי התקשורת בארץ תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול בארץ ובעולם מחדשות ערוץ 2 ערוץ 10, קשת, רשת, גלגלצ, גלי צה"ל, ועוד, בהלוויתו השתתפו אפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בכבוד גדול בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים.

בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון ר' [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון ר' [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון ר' [[שלמה משה עמאר]], ר' [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, ר' [[דוד שלום בצרי]], ר' [[יהודה עדס]] ובנו בכורו [[ר' יעקב עדס]], ר' [[ראובן אלבז]], ר' [[יעקב הלל]], ר' [[בניהו שמואלי]], ועוד.

==ספרי ביוגרפיה==
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש"ס בזמנו){{הערה|כיום שמו של השבועון '''הדרך'''}} יצא לאור ב[[שבט]] ה'[[תשס"ו]] [[2006]], קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם א. סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| נדפס בשפות [[עברית]] ב[[אנגלית]] וב[[צרפתית]]}} המוציא לְאוֹר עוֹלָם הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת [[הרב מאיר דוד מלכא]] נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה|נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''' מ[[צפת]]-מושב [[עלמה]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל ר' '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת '''נחלת יצחק'''}}, ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת נחלת יצחק ב[[ירושלים]]}}, ועוד.

==משפחה==
זקן המקובלים יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת שנת [[ה'תרפ"ז]]{{הערה| קרוב לגיל 40}} לרעייתו בזיווג ראשון '''שרה שד'ירה'''{{הערה| בת יחזקאל נקאש}} לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו לוי ומתגוררים בירושלים{{הערה| שכונת נחלאות}}, ובנו ר' דוד מאיר כדורי{{הערה| התגורר בשכונת הבוכרים רח' דוד 19}} מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים.
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.
בשנת [[תשנ"ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ"ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי העיר [[קובנא]] במדינת [[ליטא]] עירו של מסכת אצילות הנערץ רשכבה"ג הרב רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק, מעין יצחק, ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה עד לפטירתו.

==מעורבותו בפוליטיקה==
בין הבאים לקבלת עצתו וברכתו היו, אנשי ציבור, [[פוליטיקאי]]ם, [[קצין|קציני]] [[צבא]] ו[[משטרה]], בין הבאים היו נשיא מדינת ישראל [[עזר וייצמן]], וכן ראשי הממשלה של ישראל [[לוי אשכול]], [[מנחם בגין]], [[יצחק רבין]]{{הערה| הגיע לחנוכת הבית של ישיבת נחלת יצחק}}, ו[[בנימין נתניהו]]{{הערה| שהגיע פעמים רבות אליו ואף שלח לו אגרות שנה טובה, ועוד}}, ורבים אחרים באו אל ביתו לקבל את ברכתו. הוא רשם בצורה מסודרת את שמו ושם אמו של כל מי שפנה אליו לברכה ולעצה. הרשימות הצטברו לעשרות מחברות, קונטרסים ויומנים.

בשנת [[1996]], יום לפני [[הבחירות לכנסת ה-14]] שבהן זכה [[בנימין נתניהו]] בהתמודדות מול [[שמעון פרס]], בא נתניהו לבקש את ברכתו של הרב כדורי, שהבטיח לו "מחר תהיה אתה ראש הממשלה". בשנת [[1997]], בעת ביקור נוסף של נתניהו בערב הבחירות כ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] אצל הרב כדורי, הוא נשמע אומר לו: "אנשי ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] שכחו מה זה להיות יהודים, הם חושבים שהם ייתנו נשק לערבים, והערבים ישמרו עלינו". הרב כדורי לא הגיב לדברים{{הערה| ynet| אילנה קוריאל|גבאי: השמאל שכח מה זה להיות יהודי. 14 בנובמבר 2017}}אך ניכר בעליל שלא הייתה דעתו נוחה מכך.

== ביקורו אצל הרבי ==
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].

הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש"ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}

== מוחה על כבוד החסידות ==
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".

== מזרז את הגאולה ==

הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}

==ראו גם==
*[[ישראל אבוחצירא]]

== לקריאה נוספת ==
*[[שיח שרפי קודש]]
*[[שמן ששון מחבריך]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]

יצחק כדורי

2019-03-19T14:57:26Z

מזרחי וורדיגר:

[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אצל [[הרבי]] נראים בתמונה: מימין [[הרבי]], משמאל הרב [[יצחק כדורי]], בתווך הנכד ר' [[יוסי כדורי]], אחרי שלושתם עם משקפיים רובו ככולו מוסתר ר' [[דוד כדורי]], ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]
הרב '''יצחק כדורי''', נולד ביום [[שבת קודש]] [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]] (שנת הלידה משוערת) - נפטר במוצאי [[שבת קודש]] [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]], כונה "זקן המקובלים" בדורו{{הערה| הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים}}, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.

==תולדות חיים==
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה{{הערה| ולכך קרא לספרו '''פתחי עולם''' לכבוד שם אמו '''תופאחה''' גימטריה '''פתחי'''}}. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ"ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.

אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.

בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]] אצל הרב [[עזרא עטייה]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".

עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ברחוב דוד 19 שב[[שכונת הבוכרים]] ב[[ירושלים]], שנוסדה על ידי בנו הרב דוד מאיר כדורי על פי דרך רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]] מ[[צפת]], ועל פי דרך ה[[קבלה|מקובל]] ראש המכוונים רבי [[שלום מזרחי (דידיע) שרעבי]] מ[[ירושלים]] [[הרש"ש]] הנקרא '''אור השמ"ש'''{{הערה|והיו נוהגים כל שנה לעשות בישיבה הילולא וסעודה מכובדת לכבוד הרש"ש ביום הילולתו [[י' בשבט]]}}.

עד להקמת [[ש"ס]] ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]] והעריך והוקיר מאד את העסקן הישיש הרב [[מנחם פרוש]], לאחר הקמת [[ש"ס]] צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.

היה רגיל רבבות פעמים לברך את הפונה אליו לברכה בפסוקים אלו: '''ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה| שמואל, א, כה, ו}}... יהו"ה עוז לעמו יתן יהו"ה יברך את עמו בשלום'''{{הערה| תהלים, כט, יא}} כדברי חז"ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה| סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב"ם}} עושה שלום ובורא את הכל{{הערה| נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור}}.

הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע בליל [[כ"ט טבת]] ה'[[תשס"ו]] ערב [[ראש חודש]] [[שבט]] מוצאי [[שבת קודש]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים, ונטמן ב[[הר המנוחות]] בליל [[ראש חודש]] [[שבט]] בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, אשכנזים וספרדים, תימנים ליטאים וחסידים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, וכל ערוצי התקשורת בארץ תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול בארץ ובעולם מחדשות ערוץ 2 ערוץ 10, קשת, רשת, גלגלצ, גלי צה"ל, ועוד, בהלוויתו השתתפו אפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בכבוד גדול בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים.

בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון ר' [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון ר' [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון ר' [[שלמה משה עמאר]], ר' [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, ר' [[דוד שלום בצרי]], ר' [[יהודה עדס]] ובנו בכורו [[ר' יעקב עדס]], ר' [[ראובן אלבז]], ר' [[יעקב הלל]], ר' [[בניהו שמואלי]], ועוד.

==ספרי ביוגרפיה==
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש"ס בזמנו){{הערה|כיום שמו של השבועון '''הדרך'''}} יצא לאור ב[[שבט]] ה'[[תשס"ו]] [[2006]], קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם א. סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| נדפס בשפות [[עברית]] ב[[אנגלית]] וב[[צרפתית]]}} המוציא לְאוֹר עוֹלָם הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת [[הרב מאיר דוד מלכא]] נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה|נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''' מ[[צפת]]-מושב [[עלמה]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל ר' '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת '''נחלת יצחק'''}}, ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת נחלת יצחק ב[[ירושלים]]}}, ועוד.

==משפחה==
זקן המקובלים יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת שנת [[ה'תרפ"ז]]{{הערה| קרוב לגיל 40}} לרעייתו בזיווג ראשון '''שרה שד'ירה'''{{הערה| בת יחזקאל נקאש}} לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו לוי ומתגוררים בירושלים{{הערה| שכונת נחלאות}}, ובנו ר' דוד מאיר כדורי{{הערה| התגורר בשכונת הבוכרים רח' דוד 19}} מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים.
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.
בשנת [[תשנ"ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ"ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי העיר [[קובנא]] במדינת [[ליטא]] עירו של מסכת אצילות הנערץ רשכבה"ג הרב רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק, מעין יצחק, ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה עד לפטירתו.

==מעורבותו בפוליטיקה==
בין הבאים לקבלת עצתו וברכתו היו, אנשי ציבור, [[פוליטיקאי]]ם, [[קצין|קציני]] [[צבא]] ו[[משטרה]], בין הבאים היו נשיאי מדינת ישראל [[יצחק נבון]], [[עזר וייצמן]], וכן ראשי הממשלה של ישראל [[לוי אשכול]], [[מנחם בגין]], [[יצחק רבין]]{{הערה| הגיע לחנוכת הבית של ישיבת נחלת יצחק}}, ו[[בנימין נתניהו]]{{הערה| שהגיע פעמים רבות אליו ואף שלח לו אגרות שנה טובה, ועוד}}, ורבים אחרים באו אל ביתו לקבל את ברכתו. הוא רשם בצורה מסודרת את שמו ושם אמו של כל מי שפנה אליו לברכה ולעצה. הרשימות הצטברו לעשרות מחברות, קונטרסים ויומנים.

בשנת [[1996]], יום לפני [[הבחירות לכנסת ה-14]] שבהן זכה [[בנימין נתניהו]] בהתמודדות מול [[שמעון פרס]], בא נתניהו לבקש את ברכתו של הרב כדורי, שהבטיח לו "מחר תהיה אתה ראש הממשלה". בשנת [[1997]], בעת ביקור נוסף של נתניהו בערב הבחירות כ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] אצל הרב כדורי, הוא נשמע אומר לו: "אנשי ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] שכחו מה זה להיות יהודים, הם חושבים שהם ייתנו נשק לערבים, והערבים ישמרו עלינו". הרב כדורי לא הגיב לדברים{{הערה| ynet| אילנה קוריאל|גבאי: השמאל שכח מה זה להיות יהודי. 14 בנובמבר 2017}}אך ניכר בעליל שלא הייתה דעתו נוחה מכך.

== ביקורו אצל הרבי ==
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].

הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש"ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}

== מוחה על כבוד החסידות ==
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".

== מזרז את הגאולה ==

הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}

==ראו גם==
*[[ישראל אבוחצירא]]

== לקריאה נוספת ==
*[[שיח שרפי קודש]]
*[[שמן ששון מחבריך]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]

יצחק כדורי

2019-03-19T14:56:46Z

מזרחי וורדיגר:

[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אצל [[הרבי]] נראים בתמונה: מימין [[הרבי]], משמאל הרב [[יצחק כדורי]], בתווך הנכד ר' [[יוסי כדורי]], אחרי שלושתם עם משקפיים רובו ככולו מוסתר ר' [[דוד מאיר כדורי]], ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]
הרב '''יצחק כדורי''', נולד ביום [[שבת קודש]] [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]] (שנת הלידה משוערת) - נפטר במוצאי [[שבת קודש]] [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]], כונה "זקן המקובלים" בדורו{{הערה| הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים}}, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.

==תולדות חיים==
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה{{הערה| ולכך קרא לספרו '''פתחי עולם''' לכבוד שם אמו '''תופאחה''' גימטריה '''פתחי'''}}. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ"ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.

אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.

בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]] אצל הרב [[עזרא עטייה]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".

עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ברחוב דוד 19 שב[[שכונת הבוכרים]] ב[[ירושלים]], שנוסדה על ידי בנו הרב דוד מאיר כדורי על פי דרך רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]] מ[[צפת]], ועל פי דרך ה[[קבלה|מקובל]] ראש המכוונים רבי [[שלום מזרחי (דידיע) שרעבי]] מ[[ירושלים]] [[הרש"ש]] הנקרא '''אור השמ"ש'''{{הערה|והיו נוהגים כל שנה לעשות בישיבה הילולא וסעודה מכובדת לכבוד הרש"ש ביום הילולתו [[י' בשבט]]}}.

עד להקמת [[ש"ס]] ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]] והעריך והוקיר מאד את העסקן הישיש הרב [[מנחם פרוש]], לאחר הקמת [[ש"ס]] צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.

היה רגיל רבבות פעמים לברך את הפונה אליו לברכה בפסוקים אלו: '''ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה| שמואל, א, כה, ו}}... יהו"ה עוז לעמו יתן יהו"ה יברך את עמו בשלום'''{{הערה| תהלים, כט, יא}} כדברי חז"ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה| סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב"ם}} עושה שלום ובורא את הכל{{הערה| נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור}}.

הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע בליל [[כ"ט טבת]] ה'[[תשס"ו]] ערב [[ראש חודש]] [[שבט]] מוצאי [[שבת קודש]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים, ונטמן ב[[הר המנוחות]] בליל [[ראש חודש]] [[שבט]] בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, אשכנזים וספרדים, תימנים ליטאים וחסידים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, וכל ערוצי התקשורת בארץ תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול בארץ ובעולם מחדשות ערוץ 2 ערוץ 10, קשת, רשת, גלגלצ, גלי צה"ל, ועוד, בהלוויתו השתתפו אפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בכבוד גדול בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים.

בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון ר' [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון ר' [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון ר' [[שלמה משה עמאר]], ר' [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, ר' [[דוד שלום בצרי]], ר' [[יהודה עדס]] ובנו בכורו [[ר' יעקב עדס]], ר' [[ראובן אלבז]], ר' [[יעקב הלל]], ר' [[בניהו שמואלי]], ועוד.

==ספרי ביוגרפיה==
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש"ס בזמנו){{הערה|כיום שמו של השבועון '''הדרך'''}} יצא לאור ב[[שבט]] ה'[[תשס"ו]] [[2006]], קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם א. סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| נדפס בשפות [[עברית]] ב[[אנגלית]] וב[[צרפתית]]}} המוציא לְאוֹר עוֹלָם הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת [[הרב מאיר דוד מלכא]] נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה|נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''' מ[[צפת]]-מושב [[עלמה]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל ר' '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת '''נחלת יצחק'''}}, ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת נחלת יצחק ב[[ירושלים]]}}, ועוד.

==משפחה==
זקן המקובלים יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת שנת [[ה'תרפ"ז]]{{הערה| קרוב לגיל 40}} לרעייתו בזיווג ראשון '''שרה שד'ירה'''{{הערה| בת יחזקאל נקאש}} לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו לוי ומתגוררים בירושלים{{הערה| שכונת נחלאות}}, ובנו ר' דוד מאיר כדורי{{הערה| התגורר בשכונת הבוכרים רח' דוד 19}} מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים.
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.
בשנת [[תשנ"ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ"ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי העיר [[קובנא]] במדינת [[ליטא]] עירו של מסכת אצילות הנערץ רשכבה"ג הרב רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק, מעין יצחק, ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה עד לפטירתו.

==מעורבותו בפוליטיקה==
בין הבאים לקבלת עצתו וברכתו היו, אנשי ציבור, [[פוליטיקאי]]ם, [[קצין|קציני]] [[צבא]] ו[[משטרה]], בין הבאים היו נשיאי מדינת ישראל [[יצחק נבון]], [[עזר וייצמן]], וכן ראשי הממשלה של ישראל [[לוי אשכול]], [[מנחם בגין]], [[יצחק רבין]]{{הערה| הגיע לחנוכת הבית של ישיבת נחלת יצחק}}, ו[[בנימין נתניהו]]{{הערה| שהגיע פעמים רבות אליו ואף שלח לו אגרות שנה טובה, ועוד}}, ורבים אחרים באו אל ביתו לקבל את ברכתו. הוא רשם בצורה מסודרת את שמו ושם אמו של כל מי שפנה אליו לברכה ולעצה. הרשימות הצטברו לעשרות מחברות, קונטרסים ויומנים.

בשנת [[1996]], יום לפני [[הבחירות לכנסת ה-14]] שבהן זכה [[בנימין נתניהו]] בהתמודדות מול [[שמעון פרס]], בא נתניהו לבקש את ברכתו של הרב כדורי, שהבטיח לו "מחר תהיה אתה ראש הממשלה". בשנת [[1997]], בעת ביקור נוסף של נתניהו בערב הבחירות כ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] אצל הרב כדורי, הוא נשמע אומר לו: "אנשי ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] שכחו מה זה להיות יהודים, הם חושבים שהם ייתנו נשק לערבים, והערבים ישמרו עלינו". הרב כדורי לא הגיב לדברים{{הערה| ynet| אילנה קוריאל|גבאי: השמאל שכח מה זה להיות יהודי. 14 בנובמבר 2017}}אך ניכר בעליל שלא הייתה דעתו נוחה מכך.

== ביקורו אצל הרבי ==
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].

הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש"ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}

== מוחה על כבוד החסידות ==
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".

== מזרז את הגאולה ==

הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}

==ראו גם==
*[[ישראל אבוחצירא]]

== לקריאה נוספת ==
*[[שיח שרפי קודש]]
*[[שמן ששון מחבריך]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]