חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

תל אביב-יפו

2012-05-08T06:36:22Z

מוסיף:

[[תמונה:תא.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] [[חסיד]]ית בתל אביב]]
'''תל אביב''' נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]]. כיום היא העיר השנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]].
קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת [[כפר חב"ד]] בשנת תש"ט, התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב וירושלים. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, והיו בקשר הדוק עם [[אדמו"ר הריי"צ]].

לאחר הקמת כפר חב"ד, מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים והם מתפללים בבית כנסת חב"ד במדרחוב נחלת בנימין. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות שהתיישבו במרכז תל אביב. מלבד זאת, הוקמו בתי חב"ד רבים ברחבי העיר, אשר הרימו את דגל חב"ד בעיר העברית הראשונה.

==התייסדות==
[[קובץ:ארון קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארון הקודש בבית-הכנסת "גאולת ישראל חב"ד -בית משה"]]
בשנת [[תרכ"ו]] התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת [[תר"ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה. ב[[ט"ז במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר. היה זה בין השעות 8:00 - 10:00 בבוקר, בדרכו ל[[מצרים]].

בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את בית הכנסת הראשון של הקהילה - ברחוב "עין יעקב". בשנת [[תרצ"ה]] הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תושב תל אביב. בין השנים [[תרצ"ו]]-[[תרח"צ]] שכן במקום 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת [[ת"ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי [[בברויסק]] בשנת [[תרצ"ה]]) ברחוב "נחלת בנימין", שם הוא קיים עד היום. מניין נוסף פעל עד [[תשכ"א]] בבנין ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]]. משנת [[תש"מ]] אז החלו להגיע השלוחים לעיר, התרבו בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר.
== מוסדות חב"ד בתל אביב ==
[[תמונה:רמת אביב זאל.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות ]] ב[[זאל]] של הישיבה ברמת אביב]]

*'''תורת אמת תל אביב יפו''' - בשנת [[תרפ"ד]], בפקודת [[אדמו"ר הריי"צ]], פתח הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מנהל [[תורת אמת]], סניף לתורת אמת בתל אביב. כראש הישיבה שימש הרב [[יעקב מלכוב]]. בשנת [[תרפ"ט]] מונה לראש הישיבה הרב [[אליהו נחום שקלאר]]. הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה באותה שנה.

*'''[[בני תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תרצ"ו]], פתח הרב [[אליעזר קרסיק]] 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]] עבור ילדי קהילת חב"ד בתל אביב. כמלמד שימש הרב [[רפאל נחמן כהן]].

*'''[[אחי תמימים תל אביב]]''' - בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב"דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וביקשו רשות מה[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה ישיבה. בשנת [[תרצ"ח]] אישר אדמו"ר הריי"צ הקמת ישיבה והורה לקוראה בשם "אחי תמימים". כמו כן הודיע שנציגו למוסדות "בני תמימים ו"אחי תמימים" יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]], רבה של קהילת חב"ד בתל אביב באותה תקופה. ראש חודש [[אייר]] החלו הלימודים בישיבה. מאוחר יותר, עברה הישיבה ל[[תומכי תמימים לוד|לוד]].

*'''[[תומכי תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תש"ו]] נפתחה בעיר גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "[[תומכי תמימים]]". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הים (כיום הרב קוק), ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.

*'''[[תומכי תמימים רמת אביב]]''' - ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הקומה ישיבת תומכי תמימים המיועדת בעיקר עבור ל[[בעלי תשובה]] בשכונת רמת אביב שבצפון תל אביב. הישיבה בראשות הרב [[חיים יוסף גינזבורג]].

*'''[[מכללת פנימיות רמת אביב]]''' - ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]] נפתח מכללה עבור בנות בעלות תשובה.

*'''ישיבת [[חזון אליהו תל אביב]]''' - יישיבה לבעלי תשובה שעל ידי [[מרכז חב"ד תל אביב]]. ראש הישיבה הוא הרב אריה שמרלינג והמנהל הוא ר' לוי וולף.

*'''ישיבת נווה צדק''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב אברהם קלי.

*'''בית חדש למדרש''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב דוד עזיזה.

== ארגונים חב"דים בתל אביב ==
*'''[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]''' - מאז הקמתה בשנת תש"א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב"ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ. ובשנת תש"כ כאשר מונה הרב אפרים וולף ליו"ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד ובהמשך עברו משרדי האגודה לבניין 770 בכפר חב"ד.
*'''[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תשי"א]] ייסד [[הרבי שליט"א]] את [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב{{הערה|הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד}}.}}.

*'''[[ועדת ההגרלה]]''' - בשנת [[תשי"ג]] הקים הרב [[רפאל נחמן כהן]] 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי [[אנ"ש]] על נסיעה ל[[הרבי|רבי]] ל-[[770]].

*'''גמ"ח חב"ד תל אביב''' - הגמ"ח נוסד ונוהל ע"י הרב דובער גנזבורג ולאחר פטירתו הועבר הניהול להרב [[שלום חסקינד]] את גמ"ח עבור חסידי חב"ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו.
==שכונת רמת אביב==
[[תמונה:רמת אביב.jpg|left|thumb|250px|מאהל לתפילות חגי [[חודש תשרי]] שהוקם ברמת אביב ג']]
'''רמת אביב''' הינה שכונת יוקרה בצפון העיר תל אביב. הרב [[יוסף גינזבורג]], שהתגורר במקור ב[[כפר חב"ד]], הגיע לשכונה על מנת לחלק משלוחי מנות ב[[פרים]] בבתי המגורים בשכונה. עם הזמן הגביר את פעילותו ולאחר נישואיו אף עבר לגור בשכונה. הרב גינזבורג היה מזמין יהודים לסעודות שבת וחג אצלו בבית וכך נתוודעו לקיומה של היהדות. עם הזמן גבר הדרישה לשיעורי תורה והוקם 'מרכז שיעורי תורה' ו"בית כנסת" בסלון של תושב פרטי ברמת אביב.

ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הוקמה ישיבת תומכי תמימים בשכונה הפועל עד היום. הישיבה מיועדת בעיקר עבור בעלי תשובה ובראשה עומד הרב גינזבורג. ב[[חג הפורים]] שנת [[תשנ"ז]] קיימו תלמידי הישיבה פעילות יהודית ברחבי השכונה והעיתונות המקומית והארצית התייחסה לעניין, חלקם בשלילה. ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]], עם התגברות הפעילות החב"דית בשכונה, הוקמה [[מכללת פנימיות]] עבור בנות בעלות תשובה.

כיום מונה קהילת חב"ד ברמת אביב כארבעים משפחות, רובם בוגרי הישיבה.

== בתי חב"ד בעיר ==
עשרות [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] קיימים בעיר, בראשות השליח הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], המכהן גם כרב בית הכנסת "גאולת ישראל" ויו"ר "מרכז חב"ד תל אביב".

*אפקה א' - מנהל: הרב שמעון גדסי.
*הדר יוסף - מנהל: הרב גד פדלון
*התקוה - מנהל: הרב אפי דגן
*יד אליהו - מנהל: הרב יוסף סיגמן.
*[[ממעל ממש (מרכז חב"ד)|ממעל ממש]] - מנהל: טל זיו.
*נאות אפקה-צהלה - מנהל: הרב עידו רהב.
*נווה עופר - מנהל: הרב שמואל מחפוץ.
*נחלת יצחק - מנהל: הרב אשר גליס.
*קרית שלום - מנהל: הרב חנניה לביוב.
*רמת אביב - מנהל: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב דוד אושקי.
*רמת אביב ג' - מנהל: הרב שניאור זלמן חביב.
*שיכון בבלי - מנהל: הרב שלום גליצנשטיין.

בשנת [[תשס"ט]] הוקמה בעיר [[החנוכיה הגדולה בעולם|החנוכיה הגדולה בארץ]].

== חסידים בתל אביב-יפו ==
*'''רבנים''' - הרב [[דובער טקץ]]. הרב [[לוי גרוסמן]]. הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]]. הרב [[שניאור זלמן סלונים]] - רב ביפו עד פטירתו ב[[י"א באלול]] [[תרצ"ו]]. הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] - רב ביפו.

*'''רבני קהילת חב"ד''' - הרב [[שלמה יוסף זווין]] - עד עלייתו ל[[ירושלים]] ב[[תרצ"ז]]. חתנו הרב [[אליעזר קרסיק]] - עד פטירתו ב[[תש"כ]]. חתנו הרב [[משה אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תשס"ז]]. בנו הרב [[חיים אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תש"ע]]. חתנו הרב [[שלמה הלפרן]] - כיום.

*'''משפיעים''' - הרב [[משה גוראריה]] - עד פטירתו ב[[תשל"ג]]. הרב [[ישראל צבי הבר]] - מ[[תשל"ז]] עד שיצא לשליחות ברומניה - [[תשמ"א]]. הרב [[שלום בער בוטמן]] - מ[[תשל"ז]] עד היום.

*'''חסידים מפורסמים''' - הרב [[שניאור זלמן סלונים]], הרב [[ברוך פריז]], הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[זלמן משה היצחקי]], הרב [[נחום גולדשמיד]], הנגיד הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]
* [[עבד אברהם אנכי]]
* [[חייל בשירות הרבי]]

==קישורים חיצוניים==
=== אתרים ===
*[http://www.chabadaviv.com אתר בית חב"ד ברמת אביב]
*[http://www.chabadtlv.org/ אתר מרכז חב"ד תל אביב]
*[http://www.chabadnorthtelaviv.org.il/ אתר בית חב"ד שכונות הצפון החדש, תל אביב]
*[http://www.kshalom.com/ אתר בית חב"ד קרית שלום, תל אביב]
*[http://www.chabadbavli.org/ אתר בית חב"ד שכונת בבלי, תל אביב]

=== קישורים נוספים ===
חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב"ד בתל אביב ויפו פורסמו ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]:
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2943 מכתב אדמו"ר הריי"צ לאנ"ש שהתיישבו בתל אביב בשנת תרצ"ה]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 כתבה שפורסמה בשבועון בית משיח, המסקרת בצורה מקיפה את חיי ישיבת אחי תמימים תל אביב]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת אחי תמימים תל אביב כותבת אל הסוכנות היהודית]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28874 תל אביב של מעלה - ראיון מיוחד עם הרב חיים אשכנזי על חיי החסידים בתל אביב]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62846 המסתורין סביב ביכנ"ס חב"ד האטום בשכנות 'נווה צדק' בתל-אביב]

=== סדרת חב"ד בתל אביב ===
סדרת כתבות בעיתון בית משיח, תחת הכותרת: "חסידות חב"ד בתל אביב".

*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46645 כתבה ראשונה בסדרה - בתי כנסת חב"ד]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46751 כתבה שנייה בסדרה - רבני חב"ד]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46990 כתבה רביעית בסדרה - הרב מיכאל דבורקין והרב זלמן משה היצחקי]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

יחיאל צבי גוראריה

2012-05-08T06:30:51Z

מוסיף: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:Gurary, Hirshel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הערשל גוראריה]]
הרה"ח ר' '''יחיאל צבי (הערשל) גוראריה''' - בנו הבכור של הרה"ח ר' [[נתן גוראריה]] וחתנו של האדמו"ר רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]]. מראשוני ה[[תמים|תמימים]] בישיבת [[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]].

נחשב ל'עובד' גדול ו'משכיל' נפלא בחסידות. מהמקורבים ביותר ל'בית רבי'.

נולד והתגורר בקרעמנצ'וג אוקראינה, שם ניהל יחד עם אחיו מפעל לטבק ועסקים נוספים, מהם היה לגביר נכבד בעמיו.

עם פרוץ המהפיכה הקומוניסטית נישלוהו השלטונות מכל נכסיו והוא ברח עם משפחתו לוורשה. גם פה היה מן הבולטים בעשייה והיה מראשי חסידי חב"ד בפולין ומחברי הנהלת 'תומכי תמימים' בוורשה.

זכה ובימי המלחמה התארח אדמו"ר הריי"צ בביתו.

בימי השבעה על [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר [[הרבי]] [[מלך המשיח]], כי בכדי להניח ד' זוגות תפילין יש צורך בגוף נקי ביותר. הרבי אף מנה אלו שבדורות קודמים הניחו ד' זוגות, ולאחר מכן אף הוסיף ומנה שניים מהדור האחרון בציינו: "היו בדורנו חסידים שנהגו להניח ארבע זוגות תפילין כגון ר' [[יצחק מתמיד]], ר' צבי הירש גוראריה ועוד". הרבי אמר שהוא עצמו חשש להניח ד' זוגות עד שאמר לו אדמו"ר הריי"צ לעשות כן.

ר' יחיאל צבי נספה עם כל בני משפחתו על קידוש השם בגיטו וורשה, הי"ד. מכל משפחתו ניצלה רק בתו מרת חיה דבורה (רעיית החסיד הנודע הרה"ח ר' [[נחום גולדשמיד]]).

==לקריאה נוספת==
* [[עבד אברהם אנכי]]
* [[בכל ביתי נאמן הוא]]

[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|גוראריה יחיאל]]
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|גוראריה יחיאל]]

ישראל אלתר

2012-05-08T06:29:52Z

מוסיף:

[[תמונה:בית ישראל.jpg|left|thumb|250px|האדמו"ר רבי ישראל מגור]]
כ"ק אדמו"ר '''רבי ישראל אלתר מ[[גור]]''' נולד בפולין באסרו [[חג הסוכות]] כ"ד [[תשרי]] [[תרנ"ה]]. בנו השלישי לאביו רבי [[אברהם מרדכי אלתר]]. כיהן כ[[אדמו"ר]] אחריו.
==תולדותיו==
עד גיל עשר למד אצל סבו רבי [[יהודה אריה לייב אלתר]] ונודע כעילוי. היה ידוע בייחוד בהקפדתו על זמנים - כאביו ה'אמרי אמת'. התחתן בגיל שלש עשרה עם בתו של רבי יעקב מאיר בידרמן, ונולד להם בן - לייבל הי"ד, ובת - רבקה יוכבד שהתחתנה עם ר' אהרן רפפורט הי"ד מביליץ.

בזמן השואה ברח מפולין לארץ ישראל בסיוע אדמו"ר הריי"צ, אך בני משפחתו הקרובה נרצחו כולם בידי הנאצים כמו גם רוב ה[[חסיד]]ים שהתגוררו בפולניה. לאחר פטירת אביו נתמנה ב[[ארץ ישראל]] לאדמו"ר ושיקם את חסידות גור. הוא נישא בשנית לרבנית מרת פערל, אך לא נולדו להם ילדים.

נפטר בב' [[אדר]] ה'[[תשל"ז]]. אחרי פטירתו הוכתר לאדמו"ר אחיו רבי [[שמחה בונם אלתר]].

== יחסו לחב"ד ==
רבי ישראל התבטא בהזדמנות: [[הרבי|הרבי מליובאוויטש שליט"א]] הוא המנהיג הגדול ביותר בדורנו. כאשר התלוננו לפניו על שאומרים, שהרבי הוא [[משיח]], אמר: "העיקר שיבוא כבר".

אהדתו ל[[ספר התניא]] היתה יוצאת מן הכלל. באחד ההזדמנויות אמר כי על כל אחד ללמוד את [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו|פרק כ"ו]] של ספר התניא (בו מדובר על דרך העבודה ב[[שמחה]] שהיא האפשרות היחידה לנצח את ה[[יצר הרע]]). מספרים כי פעם הגיע למקום מסויים בו ראה את [[ספר התניא]] מונח על השולחן. אמר: "את הספר הזה למדתי שלוש מאות פעמים"! (לגירסא אחרת נקב במספר אלף).

תורתו מלוקטת בספר "בית ישראל על התורה" (5 כרכים).

== מתפלל ב[[סידור תהילת ה']] ==
האדמורי"ם<REF>[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew חלק זה מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר, שטורעם נט.]</REF>
לבית גור (וכן יחידי סגולה מקרב חסידיהם) מתפללים ב[[סידור]] שע"פ נוסח [[אדמו"ר הזקן]]<REF>יהושע מונדשיין. עיתון 'כפר חב"ד' גליון 100 עמ' 88.</REF>. וכן<REF>שמן ששון מחבריך' ח"א עמ' 75.</REF> גם האדמו"ר ה'בית ישראל' מגור התפלל בנוסח אדה"ז. אך יש אומרים{{הערת שוליים|שם "שוב העירני הרי"מ: "הנה אני שמעתי מחסידי גור בני-סמכא, ה"ה הרה"ח בנש"ק ר' יצחק מאיר אלתר שליט"א".}} שגם ה'בית ישראל' לא התפלל בנוסח זה, אלא רק השתמש בסידור 'תורה אור' בגלל שבו נדפס שם הוי"ה ככתבו,<REF>שמעתי מצדיקים שהיו מדקדקים להתפלל מתוך סידור שכ' בו שם הוי' בשלימות" (שו"ת 'ארץ צבי' סוף סי' מה).</REF> ואחרי שנדפסו סידורים רגילים בשם הוי"ה, עבר להתפלל בסידורים רגילים."

לפי גרסא אחת{{הערת שוליים|שם, מפי הרב [[יוסף ברקוביץ]].}}, בשנותיו הראשונות להנהגה היה מתפלל מתוך סידור תהלת ה', ואח"כ החליף ל'תיקון מאיר'<REF>שנדפס על-ידי 'היבריו פאבלישינג קאמפאני' בניו יארק.</REF> מפני החסידים, שלא התפללו בנוסח הרב אלא כמנהג חסידי פולין – נוסח ספרד<REF>וב'הערות וביאורים' גליון תתנח עמ' 133 העיר ע"ז ר"י מונדשיין: "ומה שהביא להלן שבשנות הנהגתו הראשונות היה מתפלל מהסידור תהלת ה' ואח"כ החליף לסידור תיקון-מאיר, הנה זה שהחליף לסידור תיקון-מאיר (ולא סתם 'סידורים רגילים' כמו שכתבתי לעיל), כך אמנם שמעתי מהרה"ח הנ"ל [ר' יצחק מאיר אלתר שליט"א]. אבל יודעני בבירור שלפני כן היה מתפלל בסידור תורה-אור, ואת סידור התורה אור שממנו התפלל ראיתי אצל הרה"ח ר' אליעזר ביין ע"ה".</REF> אמנם כשהתפלל כשליח-ציבור ביארצייט של אמו ע"ה, התפלל כנוסח הרב למעט שינויים קלים{{הערת שוליים|אמנם הרב אפרים גראסבערגער העיד: כשהיה ה'בית ישראל' מתפלל כשליח ציבור פעם אחד בשנה, לרגל היארצייט של אמו ע"ה, היו מבחינים שכל שנה היה נוסח התפילה שונה.}}. [יש בנותן טעם לצטט מה שאומרים בשמו שהתבטא פעם, כדרכו להסביר הנהגותיו בחריפות קוצקאית אופיינית, שהנו מתפלל בסידור הרב כי זה קצר…] כמו"כ רבינו ה'פני מנחם' זי"ע התפלל מתוך סידור אחר, אבל כנוסח הרב{{הערת שוליים|שם, "כפי ששמעתי בעצמי כו"כ פעמים."}}.

== קשריו עם הרבי ==
בין הבית ישראל לרבי שרר קשר עמוק. וניתן לציין כמה אנקדוטות בעניין:

כשהכריז הרבי על [[מבצע תפילין]], הורה ה'בית ישראל' שיכריזו בבית-המדרש שלו על החובה לסייע למבצע באמצעות תרומות כספיות. הוא עצמו תרם סכום נכבד לרכישת זוגות תפילין עבור הפעילים המניחים תפילין ליד [[הכותל המערבי]]. נוסף לכך הביע את הערכתו כלפי הרבי "שכוחו גדול לשלוח את חסידיו לעשות זאת ברשות הרבים". הוא אף נזף באלה שיצאו נגד המבצע, וכאשר באו לבקשו שיצרף את חתימתו למכתב שהוציאו נגד המבצע, נסערה רוחו מאוד והוא קרא: "אינני רוצה לראותם כלל! שלא יעזו לדרוך על מפתן הבית שלי!".

כן, ידוע כי ה'בית ישראל' השתתף אישית בחתונתו של הרבי בוורשה, בי"ד כסלו תרפ"ט, בשליחות אביו בעל ה'אמרי אמת'. אז מסר לחתן שי מאת אביו. בין חסידי גור מתהלכת שמועה כי באותה הזדמנות הביט ה'בית ישראל' בעין בוחנת על החתן ולאחר מכן התבטא באוזני מי שליווה אותו: "ממני הוא לא יכול להסתתר"...

עוד מסופר. בביקורם של שליחי חב"ד בישראל בקיץ תשט"ז, כאשר נכנסו אל ה'בית ישראל', ציווה להביא יין ומזונות, וחתך בעצמו את המזונות ומזג להם את היין. בתוך הדברים התעניין מדוע הרבי אינו מבקר בארץ, והשליחים ענו לו שהטעם הפשוט הוא מרוב עומס העבודה המוטלת על כתפיו. כשסיפרו לו שמטרת שליחותם היא הפצת המעיינות חוצה, אמר: "דאס דארף מען דא מעודד זיין און מעורר זיין" (את זה צריכים כאן לעודד ולעורר), ולקראת סיום איחל להם שיצליחו בשליחותם. אחר ביקש למסור דרישת-שלום לרבי, ואחד השליחים שמע אותו אומר בלחש: "יעזור השם יתברך, שנוכל לומר לרבי בעצמו 'ברוכים הבאים'".<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27232 חב"ד און ליין]</REF>

==לקריאה נוספת==
* [[שמן ששון מחבריך]]
* [[נשיאי חב"ד ובני דורם]]
* [[מנחם משיב נפשי]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי גור]]

שיחה:ישראל אלתר

2012-05-08T06:28:04Z

מוסיף:

יש סיפורים מדהימים הוא עם הרבי. אני צריר לברר אצל אבי שיחיה. --[[משתמש:שלום|שלום]] 16:43, 17 בינואר 2010 (UTC)

אולי יש בשמן ששון מחבריך. --[[משתמש:שלום|שלום]] 16:43, 17 בינואר 2010 (UTC)
::למי שהוסיף "נשיא דורינו" הרי גם חסידי גור לא הוסיפו לו תואר זה, אז לשם מה זה? [[משתמש:מוסיף|מוסיף]] - [[שיחת משתמש:מוסיף|שיחה]] 09:27, 8 במאי 2012 (IDT)

שיחה:ישראל אלתר

2012-05-08T06:27:43Z

מוסיף:

יש סיפורים מדהימים הוא עם הרבי. אני צריר לברר אצל אבי שיחיה. --[[משתמש:שלום|שלום]] 16:43, 17 בינואר 2010 (UTC)

אולי יש בשמן ששון מחבריך. --[[משתמש:שלום|שלום]] 16:43, 17 בינואר 2010 (UTC)
למי שהוסיף "נשיא דורינו" הרי גם חסידי גור לא הוסיפו לו תואר זה, אז לשם מה זה? [[משתמש:מוסיף|מוסיף]] - [[שיחת משתמש:מוסיף|שיחה]] 09:27, 8 במאי 2012 (IDT)

נחמן יוסף טברסקי

2012-05-08T06:26:20Z

מוסיף:

[[תמונה:נחמן יוסף.jpg|left|thumb|250px|הרב נחמן יוסף טווערסקי ב[[התוועדות]] ([[י"ט כסלו]] [[תש"ע]], [[כפר חב"ד]])]]
רבי '''נחמן יוסף טברסקי''' נולד ב[[ירושלים]] שב[[ארץ הקודש]] לאביו כ"ק ה[[אדמו"ר]] רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] מ[[רחמסטריבקא]] ולאמו הרבנית מרת שרה גרינא.

בשנת [[תשל"ב]] נתקרב ל[[חסידות חב"ד]] והתחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] ובשנת [[תשל"ג]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]. בתקופת לימודו בישיבה התעסק גם בהנחת השיחות של שיחות קודש ועד הנחות התמימים.

בשנת [[תשל"ז]] סיים את לימודיו ונישא לרבנית [[אסתר טברסקי]], בת הרב [[משה אשכנזי]] ונכדת הרב [[אליעזר קרסיק]], רבני קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] לאחר נישואיו למד שנתיים ב[[כולל מנחם]] - שע"י [[מזכירות כ"ק אדמו"ר]]. בשנת [[תשל"ט]] יצא ל[[שליחות]] ל[[דטרויט]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=784&hilite=a57e92e0-8b17-4da7-877d-9dc4e8a5ef87 שיחות קודש תשל"ט ח"ג (784)].}}. בתקופה מאוחרת יותר שימש כחבר ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].

כיום הוא מתגורר ב[[קראון הייטס]] ומשמש כרב ומשפיע בקהילת בית הכנסת בית מנחם מענדל בקראוון הייטס, שרבים נוהרים לשמוע אותו בהתוועדויות ביומי דפגרא. וכן כר"מ בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ידוע כבעל גישה מיוחדת להנחלת לימוד הגמרא מתוך תענוג מעמיד תלמידים רבים לומדי תורה באמת.

נוהג ליסוע לשבועות למעז'יבוז' שם נפגש עם רבים שאינם חסידי חב"ד ומתוועד ביום פטירת הבעל שם טוב יום ראשון של שבועות. להתוועדות שלו מגיעים המונים שאינם חסידי חב"ד ושותים בשקיקה דברי חסידות ושיחות של הרבי.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|טברסקי נחמן]]

יוסף יצחק וילשאנסקי

2012-05-08T06:23:23Z

מוסיף:

[[תמונה:וילשנסקי 1.jpg|left|thumb|250px|הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי]]
[[הרב]] '''יוסף יצחק ווילשאנסקי''' הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבות]] [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] וסניפיה. חבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וב[[מטה משיח]].

== ביוגרפיה ==
[[קובץ:אלכסנדר מנקין ונכדיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ווילשאנסקי (מימין) בילדותו, יחד עם אחיו וסבם]]

הרב נולד לרב [[רפאל ווילשאנסקי]], מזכיר [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], ביום [[ג' באדר]] שנת [[תשי"א]] ב[[צרפת]]. בהיותו כבן שלוש נפטרה אימו והוא גודל על ידי סבו, ה[[שד"ר]] הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]] מ[[פריז]]. בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]]. ב[[תשל"ג]] נשלח על ידי [[מרכז לענייני חינוך]] ל[[אוסטרליה]]. נישא לגב' מלכה לבית הרב [[משה אשכנזי]], ונכדת הרב [[אליעזר קרסיק]] רבני קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]. בשנת [[תשל"ו]] נשלח על ידי [[הרבי]] כ[[שליח]] ל[[ארץ ישראל]], בתוך קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] ששלח הרבי לארץ באותה שנה.

עומד בראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת שבהוראת הרבי משלבת במסגרת הלימודים תלמידים מבתים חב"דיים לצד בעלי תשובה. הישיבה כיום היא ישיבת חב"ד הגדולה בעולם. לישיבה שלוחות ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]] ו[[חסידי חב"ד ליבואוויטש נצרת עילית|נצרת עלית]] וכן [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], וישיבת "[[חנוך לנער צפת]]" המיועדת לתלמידים הזקוקים למסגרת נוחה יותר. כמו כן, הקים ותרם להקמתם של מוסדות חינוך רבים בארץ.

בשנת [[תשס"א]] צירף הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], את הרב ווילשאנסקי לחבר בהנהלת אגו"ח. [[בית דין רבני חב"ד]] אישר את המינוי ומזכיר הבי"ד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אף השתתף באסיפת העמותה בה נתקבלה ההחלטה ובירך על כך בשם ביה"ד. לאחר כשנה נתקבל מכתב מביה"ד ובו הודעה כי המינוי בטל. הרב [[מרדכי אשכנזי]] והרב [[יוסף הכט]] הודיעו להנהלת אגו"ח כי אין תוקף הלכתי ומעשי למכתב זה וכי עליהם להמשיך לפעול כרגיל. לאחר פטירת הרב מיידנצ'יק, בשנת [[תשס"ד]], אישרו שוב כל חברי בית הדין את צירופו לעמותה.

בהוראת [[הרבי]] הוא מנחה מידי שנה את [[סיום הרמב"ם]] המרכזי ב[[טבריה]].

==משפחתו==
'''רעייתו''': מלכה (לבית הרב [[משה אשכנזי]]).

===בניו===
*הרב מנחם מענדל ווילשאנסקי - מנהל רוחני בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
*הרב מאיר ווילשאנסקי - [[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי - ראש ישיבת [[חנוך לנער צפת]].
*הרב שמואל אלכסנדר סענדר ווילשאנסקי - מנהל מכון הסמיכה ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]].
*הרב ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי - מגיד שיעור בישיבה קטנה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש]].
*הרב בצלאל ווילשנאסקי.

===חתניו===
*הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[מגדל העמק]].
*הרב לוי יצחק ניסלביץ' - [[משפיע]] ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה - חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

==ראו גם==
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
* [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ווילשאנסקי יוסף]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח|ווילשאנסקי יוסף]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|ווילשנסקי יוסף]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|ווילישאנסקי יוסף]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד|ו]]

חיים אליעזר קרסיק

2012-05-08T06:21:24Z

מוסיף: /* בני משפחתו */

[[תמונה:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו וצאצאיו]]
הרב '''אליעזר קרסיק''' רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מייסד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], [[חסיד]] ומקושר בלב ונפש לשלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]].

==ביוגרפיה==
נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, בחודש טבת [[תרנ"ח]] ובבחרותו למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. תקופה זו תיעד במאמרים שפירסם ב[[ביטאון חב"ד]] ובשנית פורסמו בספר אודותו [[עבד אברהם אנכי]].

חתונת הרב קרסיק התקיימה ב[[י"ב בתשרי]] [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר [[קידושין]].

==רב ברוסיה ובתל אביב==
כיהן כרב בעיירה [[שצעדרין]] ונובוסקולניקי, ובהוראת אדמו"ר הריי"צ, בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ולאחר תקופה קצרה מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב בעידודו של אדמו"ר הריי"צ.

כרב הקהילה כיהן במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב [[שלמה יוסף זווין]] עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב [[דובער חסקינד]] שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב"ד שיעורי תורה כיד ה' הטובה עליו, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק ללא לאות בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די מפואר כהוראת הרבי הריי"צ.

==מנהל [[אחי תמימים תל אביב]]==

בשנת תרצ"ו ייסד את חדר [[בני תמימים תל אביב]] ובהוראת אדמו"ר הריי"צ ייסד בשנת תרח"צ את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ובעת הייסוד התאחדו החדר והישיבה תחת הנהלת הרב קרסיק.

==יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]==

במשך שנים רבות נשא בתפקיד '''יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]'''. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי ההתיישבות החב"דית בלוד, וממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]]. מלבד זאת מונה על ידי הרבי למבקר [[רשת אהלי יוסף יצחק (ישראל)]], מבקר וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובא כח הרבי ב[[בית ספר למלאכה]] בכפר חב"ד.

ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.

==ממלא מקום==

בליל שבת אור לה' ב[[ניסן]] [[תש"כ]], ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. לאחר סעודת שבת אמר לנכדו [[חיים אשכנזי]] (שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל) "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, כשלפתע, באישון לילה לקה בהתקף לב חמור במיוחד. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום והוא הזריק זריקה חזקה, אך דבר לא עזר. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה, כשמכל משפחתו הענפה עומד לידו נכדו חיים בן האחת עשרה, הנכד שזכה לאחר ארבעים ושבע שנים למלא את מקום סביו ברבנות קהילת חב"ד בתל אביב.

לאחר פטירתו, בהוראת הרבי חתנו הרב [[משה אשכנזי]], שב לארץ הקודש ומילא את מקומו כרב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וחבר הנהלת תומכי תמימים לוד.

==בני משפחתו==

* רעייתו: הרבנית [[לאה קרסיק]] בתו של הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] מ[[קרמנצ'וג]], אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]]

* בתו: הרבנית [[דבורה אשכנזי]] התחתנה עם הרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב.

* בתו: מרת [[טעמא גוראריה]] שתחי', התחתנה עם בן דודה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] ע"ה בנו של הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].

* בתו: מרת רבקה חיטריק, התחתנה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]] בנו של הרב [[יהודה חיטריק]].

* הנכדים והנכדות הנינים והנינות כולם הולכים בדרכי הסבא הגדול - הרב קרסיק - בדרך התורה והחסידות. ומהם רבנים ושלוחים. והמפורסמים שבהם: הרב [[מרדכי אשכנזי]] רבו של [[כפר חב"ד]], המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]] ע"ה, שליחת הרבי בצפת מרת מלכה ווילשאנסקי, אשת הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] ראש ישיבות חב"ד בצפת. מרת אסתר טברסקי מחנכת דגולה מקראון הייטס, אשת הרב [[נחמן יוסף טברסקי]]. הרב [[יוחנן גוראריה]] רבה של חולון, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] ועוד.

==לקריאה נוספת==
* [[עבד אברהם אנכי]], תולדות הרב אליעזר קרסיק, ר' שניאור זלמן ברגר, מכון אהלי שם, תשע"ב.

* זכרונות מימי שבתו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], פורסמו בשנת [[תשי"ב]] ב[[ביטאון חב"ד]].

* [[ימי תמימים]]

* [[חייל בשירות הרבי]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67523 פריחת חב"ד בארץ הקודש בספר חדש]- סקירה על הספר עבד אברהם אנכי
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67883 פטירת אחד המיוחד - חב"ד אינפו בסקירה על פטירת הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67842 מכתבו בענין קבלת הנשיאות במטוס שנשרף]
* [http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=53693&lang=he הרבי: להפגש עם ראש ישיבת פונוביז' - לקט אגרות הרבי אל הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=766&ArticleID=2394&SearchParam=קרסיק הרב קרסיק בשתדלנות להשגת אישור ליבוא אתרוגי קלבריה הנהוגים בחב"ד]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3404&hilite=701dcaf5-7def-4fc9-b135-e18582129d3e&st=%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7קרסיק חבר בית דין להעברת ציון [[אדמו"ר הרש"ב]]]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 אם הישיבות החב"דיות - אחי תמימים בתל אביב בניהולו של קרסיק]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1481 סקירה על הקמת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]]
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/236784725794.html הרב קרסיק מדווח לרבי על קבורת ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] וסקירה על מעורבות הרב קרסיק בקבלת הנשיאות בארץ הקודש]

===שאלות ותשובות בהלכה===
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30516&pgnum=8 שו"ת הלכתי הרב קרסיק והרב שלמה יוסף זווין]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26106&hilite=5747ed03-0cc5-4cd2-81cb-218114bdf64a&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7&pgnum=31 מכתבו אל הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] בענין עיבוד קלף לכתיבת ספר תורה]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30489&hilite=31d6df40-f780-435d-8d02-7d741cf0b5a4&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7 גדר דין יאוש בסוגיה המפורסמת יאוש שלא מדעת]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|קרסיק אליעזר]]

חיים אליעזר קרסיק

2012-05-08T06:21:13Z

מוסיף: /* בני משפחתו */

[[תמונה:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו וצאצאיו]]
הרב '''אליעזר קרסיק''' רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מייסד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], [[חסיד]] ומקושר בלב ונפש לשלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]].

==ביוגרפיה==
נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, בחודש טבת [[תרנ"ח]] ובבחרותו למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. תקופה זו תיעד במאמרים שפירסם ב[[ביטאון חב"ד]] ובשנית פורסמו בספר אודותו [[עבד אברהם אנכי]].

חתונת הרב קרסיק התקיימה ב[[י"ב בתשרי]] [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר [[קידושין]].

==רב ברוסיה ובתל אביב==
כיהן כרב בעיירה [[שצעדרין]] ונובוסקולניקי, ובהוראת אדמו"ר הריי"צ, בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ולאחר תקופה קצרה מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב בעידודו של אדמו"ר הריי"צ.

כרב הקהילה כיהן במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב [[שלמה יוסף זווין]] עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב [[דובער חסקינד]] שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב"ד שיעורי תורה כיד ה' הטובה עליו, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק ללא לאות בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די מפואר כהוראת הרבי הריי"צ.

==מנהל [[אחי תמימים תל אביב]]==

בשנת תרצ"ו ייסד את חדר [[בני תמימים תל אביב]] ובהוראת אדמו"ר הריי"צ ייסד בשנת תרח"צ את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ובעת הייסוד התאחדו החדר והישיבה תחת הנהלת הרב קרסיק.

==יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]==

במשך שנים רבות נשא בתפקיד '''יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]'''. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי ההתיישבות החב"דית בלוד, וממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]]. מלבד זאת מונה על ידי הרבי למבקר [[רשת אהלי יוסף יצחק (ישראל)]], מבקר וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובא כח הרבי ב[[בית ספר למלאכה]] בכפר חב"ד.

ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.

==ממלא מקום==

בליל שבת אור לה' ב[[ניסן]] [[תש"כ]], ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. לאחר סעודת שבת אמר לנכדו [[חיים אשכנזי]] (שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל) "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, כשלפתע, באישון לילה לקה בהתקף לב חמור במיוחד. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום והוא הזריק זריקה חזקה, אך דבר לא עזר. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה, כשמכל משפחתו הענפה עומד לידו נכדו חיים בן האחת עשרה, הנכד שזכה לאחר ארבעים ושבע שנים למלא את מקום סביו ברבנות קהילת חב"ד בתל אביב.

לאחר פטירתו, בהוראת הרבי חתנו הרב [[משה אשכנזי]], שב לארץ הקודש ומילא את מקומו כרב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וחבר הנהלת תומכי תמימים לוד.

==בני משפחתו==

* רעייתו: הרבנית [[לאה קרסיק]] בתו של הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] מ[[קרמנצ'וג]], אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]]

* בתו: הרבנית [[דבורה אשכנזי]] התחתנה עם הרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב.

* בתו: מרת [[טעמא גוראריה]] שתחי', התחתנה עם בן דודה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] ע"ה בנו של הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].

* בתו: מרת רבקה חיטריק, התחתנה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]] בנו של הרב [[יהודה חיטריק]].

* הנכדים והנכדות הנינים והנינות כולם הולכים בדרכי הסבא הגדול - הרב קרסיק - בדרך התורה והחסידות. ומהם רבנים ושלוחים. והמפורסמים שבהם: הרב [[מרדכי אשכנזי]] רבו של [[כפר חב"ד]], המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]] ע"ה, שליחת הרבי בצפת מרת מלכה ווילשאנסקי, אשת הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] ראש ישיבות חב"ד בצפת.
מרת אסתר טברסקי מחנכת דגולה מקראון הייטס, אשת הרב [[נחמן יוסף טברסקי]]. הרב [[יוחנן גוראריה]] רבה של חולון, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] ועוד.

==לקריאה נוספת==
* [[עבד אברהם אנכי]], תולדות הרב אליעזר קרסיק, ר' שניאור זלמן ברגר, מכון אהלי שם, תשע"ב.

* זכרונות מימי שבתו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], פורסמו בשנת [[תשי"ב]] ב[[ביטאון חב"ד]].

* [[ימי תמימים]]

* [[חייל בשירות הרבי]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67523 פריחת חב"ד בארץ הקודש בספר חדש]- סקירה על הספר עבד אברהם אנכי
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67883 פטירת אחד המיוחד - חב"ד אינפו בסקירה על פטירת הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67842 מכתבו בענין קבלת הנשיאות במטוס שנשרף]
* [http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=53693&lang=he הרבי: להפגש עם ראש ישיבת פונוביז' - לקט אגרות הרבי אל הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=766&ArticleID=2394&SearchParam=קרסיק הרב קרסיק בשתדלנות להשגת אישור ליבוא אתרוגי קלבריה הנהוגים בחב"ד]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3404&hilite=701dcaf5-7def-4fc9-b135-e18582129d3e&st=%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7קרסיק חבר בית דין להעברת ציון [[אדמו"ר הרש"ב]]]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 אם הישיבות החב"דיות - אחי תמימים בתל אביב בניהולו של קרסיק]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1481 סקירה על הקמת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]]
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/236784725794.html הרב קרסיק מדווח לרבי על קבורת ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] וסקירה על מעורבות הרב קרסיק בקבלת הנשיאות בארץ הקודש]

===שאלות ותשובות בהלכה===
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30516&pgnum=8 שו"ת הלכתי הרב קרסיק והרב שלמה יוסף זווין]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26106&hilite=5747ed03-0cc5-4cd2-81cb-218114bdf64a&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7&pgnum=31 מכתבו אל הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] בענין עיבוד קלף לכתיבת ספר תורה]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30489&hilite=31d6df40-f780-435d-8d02-7d741cf0b5a4&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7 גדר דין יאוש בסוגיה המפורסמת יאוש שלא מדעת]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|קרסיק אליעזר]]

חיים אליעזר קרסיק

2012-05-08T06:18:33Z

מוסיף: /* יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש */

[[תמונה:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו וצאצאיו]]
הרב '''אליעזר קרסיק''' רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מייסד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], [[חסיד]] ומקושר בלב ונפש לשלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]].

==ביוגרפיה==
נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, בחודש טבת [[תרנ"ח]] ובבחרותו למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. תקופה זו תיעד במאמרים שפירסם ב[[ביטאון חב"ד]] ובשנית פורסמו בספר אודותו [[עבד אברהם אנכי]].

חתונת הרב קרסיק התקיימה ב[[י"ב בתשרי]] [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר [[קידושין]].

==רב ברוסיה ובתל אביב==
כיהן כרב בעיירה [[שצעדרין]] ונובוסקולניקי, ובהוראת אדמו"ר הריי"צ, בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ולאחר תקופה קצרה מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב בעידודו של אדמו"ר הריי"צ.

כרב הקהילה כיהן במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב [[שלמה יוסף זווין]] עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב [[דובער חסקינד]] שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב"ד שיעורי תורה כיד ה' הטובה עליו, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק ללא לאות בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די מפואר כהוראת הרבי הריי"צ.

==מנהל [[אחי תמימים תל אביב]]==

בשנת תרצ"ו ייסד את חדר [[בני תמימים תל אביב]] ובהוראת אדמו"ר הריי"צ ייסד בשנת תרח"צ את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ובעת הייסוד התאחדו החדר והישיבה תחת הנהלת הרב קרסיק.

==יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]==

במשך שנים רבות נשא בתפקיד '''יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]'''. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי ההתיישבות החב"דית בלוד, וממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]]. מלבד זאת מונה על ידי הרבי למבקר [[רשת אהלי יוסף יצחק (ישראל)]], מבקר וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובא כח הרבי ב[[בית ספר למלאכה]] בכפר חב"ד.

ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.

==ממלא מקום==

בליל שבת אור לה' ב[[ניסן]] [[תש"כ]], ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. לאחר סעודת שבת אמר לנכדו [[חיים אשכנזי]] (שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל) "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, כשלפתע, באישון לילה לקה בהתקף לב חמור במיוחד. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום והוא הזריק זריקה חזקה, אך דבר לא עזר. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה, כשמכל משפחתו הענפה עומד לידו נכדו חיים בן האחת עשרה, הנכד שזכה לאחר ארבעים ושבע שנים למלא את מקום סביו ברבנות קהילת חב"ד בתל אביב.

לאחר פטירתו, בהוראת הרבי חתנו הרב [[משה אשכנזי]], שב לארץ הקודש ומילא את מקומו כרב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וחבר הנהלת תומכי תמימים לוד.

==בני משפחתו==

* רעייתו: הרבנית [[לאה קרסיק]] בתו של הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] מ[[קרמנצ'וג]], אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]]

* בתו: הרבנית [[דבורה אשכנזי]] התחתנה עם הרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב.

* בתו: מרת [[טעמא גוראריה]] שתחי', התחתנה עם בן דודה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] ע"ה בנו של הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].

* בתו: מרת רבקה חיטריק, התחתנה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]] בנו של הרב [[יהודה חיטריק]].

* הנכדים והנכדות הנינים והנינות כולם הולכים בדרכי הסבא הגדול - הרב קרסיק - בדרך התורה והחסידות. ומהם רבנים ושלוחים. והמפורסמים שבהם: הרב [[מרדכי אשכנזי]] רבו של [[כפר חב"ד]], המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]] ע"ה, הרב [[יוחנן גוראריה]] רבה של חולון, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] ועוד.

==לקריאה נוספת==
* [[עבד אברהם אנכי]], תולדות הרב אליעזר קרסיק, ר' שניאור זלמן ברגר, מכון אהלי שם, תשע"ב.

* זכרונות מימי שבתו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], פורסמו בשנת [[תשי"ב]] ב[[ביטאון חב"ד]].

* [[ימי תמימים]]

* [[חייל בשירות הרבי]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67523 פריחת חב"ד בארץ הקודש בספר חדש]- סקירה על הספר עבד אברהם אנכי
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67883 פטירת אחד המיוחד - חב"ד אינפו בסקירה על פטירת הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67842 מכתבו בענין קבלת הנשיאות במטוס שנשרף]
* [http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=53693&lang=he הרבי: להפגש עם ראש ישיבת פונוביז' - לקט אגרות הרבי אל הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=766&ArticleID=2394&SearchParam=קרסיק הרב קרסיק בשתדלנות להשגת אישור ליבוא אתרוגי קלבריה הנהוגים בחב"ד]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3404&hilite=701dcaf5-7def-4fc9-b135-e18582129d3e&st=%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7קרסיק חבר בית דין להעברת ציון [[אדמו"ר הרש"ב]]]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 אם הישיבות החב"דיות - אחי תמימים בתל אביב בניהולו של קרסיק]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1481 סקירה על הקמת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]]
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/236784725794.html הרב קרסיק מדווח לרבי על קבורת ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] וסקירה על מעורבות הרב קרסיק בקבלת הנשיאות בארץ הקודש]

===שאלות ותשובות בהלכה===
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30516&pgnum=8 שו"ת הלכתי הרב קרסיק והרב שלמה יוסף זווין]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26106&hilite=5747ed03-0cc5-4cd2-81cb-218114bdf64a&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7&pgnum=31 מכתבו אל הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] בענין עיבוד קלף לכתיבת ספר תורה]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30489&hilite=31d6df40-f780-435d-8d02-7d741cf0b5a4&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7 גדר דין יאוש בסוגיה המפורסמת יאוש שלא מדעת]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|קרסיק אליעזר]]

חיים אליעזר קרסיק

2012-05-08T06:17:53Z

מוסיף:

[[תמונה:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו וצאצאיו]]
הרב '''אליעזר קרסיק''' רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מייסד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], [[חסיד]] ומקושר בלב ונפש לשלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]].

==ביוגרפיה==
נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, בחודש טבת [[תרנ"ח]] ובבחרותו למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. תקופה זו תיעד במאמרים שפירסם ב[[ביטאון חב"ד]] ובשנית פורסמו בספר אודותו [[עבד אברהם אנכי]].

חתונת הרב קרסיק התקיימה ב[[י"ב בתשרי]] [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר [[קידושין]].

==רב ברוסיה ובתל אביב==
כיהן כרב בעיירה [[שצעדרין]] ונובוסקולניקי, ובהוראת אדמו"ר הריי"צ, בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ולאחר תקופה קצרה מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב בעידודו של אדמו"ר הריי"צ.

כרב הקהילה כיהן במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב [[שלמה יוסף זווין]] עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב [[דובער חסקינד]] שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב"ד שיעורי תורה כיד ה' הטובה עליו, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק ללא לאות בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די מפואר כהוראת הרבי הריי"צ.

==מנהל [[אחי תמימים תל אביב]]==

בשנת תרצ"ו ייסד את חדר [[בני תמימים תל אביב]] ובהוראת אדמו"ר הריי"צ ייסד בשנת תרח"צ את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ובעת הייסוד התאחדו החדר והישיבה תחת הנהלת הרב קרסיק.

==יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]==

במשך שנים רבות נשא בתפקיד '''יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]'''. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי ההתיישבות החב"דית בלוד, וממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]]. מלבד זאת מונה על ידי הרבי למבקר [[רשת אהלי יוסף יצחק (ישראל]]), מבקר וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובא כח הרבי ב[[בית ספר למלאכה]] בכפר חב"ד.

ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.

==ממלא מקום==

בליל שבת אור לה' ב[[ניסן]] [[תש"כ]], ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. לאחר סעודת שבת אמר לנכדו [[חיים אשכנזי]] (שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל) "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, כשלפתע, באישון לילה לקה בהתקף לב חמור במיוחד. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום והוא הזריק זריקה חזקה, אך דבר לא עזר. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה, כשמכל משפחתו הענפה עומד לידו נכדו חיים בן האחת עשרה, הנכד שזכה לאחר ארבעים ושבע שנים למלא את מקום סביו ברבנות קהילת חב"ד בתל אביב.

לאחר פטירתו, בהוראת הרבי חתנו הרב [[משה אשכנזי]], שב לארץ הקודש ומילא את מקומו כרב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וחבר הנהלת תומכי תמימים לוד.

==בני משפחתו==

* רעייתו: הרבנית [[לאה קרסיק]] בתו של הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] מ[[קרמנצ'וג]], אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]]

* בתו: הרבנית [[דבורה אשכנזי]] התחתנה עם הרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב.

* בתו: מרת [[טעמא גוראריה]] שתחי', התחתנה עם בן דודה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] ע"ה בנו של הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].

* בתו: מרת רבקה חיטריק, התחתנה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]] בנו של הרב [[יהודה חיטריק]].

* הנכדים והנכדות הנינים והנינות כולם הולכים בדרכי הסבא הגדול - הרב קרסיק - בדרך התורה והחסידות. ומהם רבנים ושלוחים. והמפורסמים שבהם: הרב [[מרדכי אשכנזי]] רבו של [[כפר חב"ד]], המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]] ע"ה, הרב [[יוחנן גוראריה]] רבה של חולון, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] ועוד.

==לקריאה נוספת==
* [[עבד אברהם אנכי]], תולדות הרב אליעזר קרסיק, ר' שניאור זלמן ברגר, מכון אהלי שם, תשע"ב.

* זכרונות מימי שבתו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], פורסמו בשנת [[תשי"ב]] ב[[ביטאון חב"ד]].

* [[ימי תמימים]]

* [[חייל בשירות הרבי]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67523 פריחת חב"ד בארץ הקודש בספר חדש]- סקירה על הספר עבד אברהם אנכי
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67883 פטירת אחד המיוחד - חב"ד אינפו בסקירה על פטירת הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67842 מכתבו בענין קבלת הנשיאות במטוס שנשרף]
* [http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=53693&lang=he הרבי: להפגש עם ראש ישיבת פונוביז' - לקט אגרות הרבי אל הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=766&ArticleID=2394&SearchParam=קרסיק הרב קרסיק בשתדלנות להשגת אישור ליבוא אתרוגי קלבריה הנהוגים בחב"ד]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3404&hilite=701dcaf5-7def-4fc9-b135-e18582129d3e&st=%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7קרסיק חבר בית דין להעברת ציון [[אדמו"ר הרש"ב]]]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 אם הישיבות החב"דיות - אחי תמימים בתל אביב בניהולו של קרסיק]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1481 סקירה על הקמת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]]
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/236784725794.html הרב קרסיק מדווח לרבי על קבורת ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] וסקירה על מעורבות הרב קרסיק בקבלת הנשיאות בארץ הקודש]

===שאלות ותשובות בהלכה===
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30516&pgnum=8 שו"ת הלכתי הרב קרסיק והרב שלמה יוסף זווין]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26106&hilite=5747ed03-0cc5-4cd2-81cb-218114bdf64a&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7&pgnum=31 מכתבו אל הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] בענין עיבוד קלף לכתיבת ספר תורה]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30489&hilite=31d6df40-f780-435d-8d02-7d741cf0b5a4&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7 גדר דין יאוש בסוגיה המפורסמת יאוש שלא מדעת]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|קרסיק אליעזר]]

חיים אליעזר קרסיק

2012-05-08T06:15:03Z

מוסיף: /* יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש */

[[תמונה:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו וצאצאיו]]
הרב '''אליעזר קרסיק''' רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מייסד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], [[חסיד]] ומקושר בלב ונפש לשלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]].

==ביוגרפיה==
נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, בחודש טבת [[תרנ"ח]] ובבחרותו למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. תקופה זו תיעד במאמרים שפירסם ב[[ביטאון חב"ד]] ובשנית פורסמו בספר אודותו [[עבד אברהם אנכי]].

חתונת הרב קרסיק התקיימה ב[[י"ב בתשרי]] [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר [[קידושין]].

==רב ברוסיה ובתל אביב==
כיהן כרב בעיירה [[שצעדרין]] ונובוסקולניקי, ובהוראת אדמו"ר הריי"צ, בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ולאחר תקופה קצרה מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב בעידודו של אדמו"ר הריי"צ.

כרב הקהילה כיהן במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב [[שלמה יוסף זווין]] עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב [[דובער חסקינד]] שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב"ד שיעורי תורה כיד ה' הטובה עליו, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק ללא לאות בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די מפואר כהוראת הרבי הריי"צ.

==מנהל אחי תמימים תל אביב==

בשנת תרצ"ו ייסד את חדר [[בני תמימים תל אביב]] ובהוראת אדמו"ר הריי"צ ייסד בשנת תרח"צ את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ובעת הייסוד התאחדו החדר והישיבה תחת הנהלת הרב קרסיק.

==יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]==

במשך שנים רבות נשא בתפקיד '''יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]'''. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי ההתיישבות החב"דית בלוד, וממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]]. מלבד זאת מונה על ידי הרבי למבקר [[רשת אהלי יוסף יצחק (ישראל]]), מבקר וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובא כח הרבי ב[[בית ספר למלאכה]] בכפר חב"ד.

ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.

==פטירתו==

בליל שבת אור לה' ב[[ניסן]] [[תש"כ]], ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. לאחר סעודת שבת אמר לנכדו [[חיים אשכנזי]] (שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל) "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, כשלפתע, באישון לילה לקה בהתקף לב חמור במיוחד. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום והוא הזריק זריקה חזקה, אך דבר לא עזר. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה, כשמכל משפחתו הענפה עומד לידו נכדו חיים בן האחת עשרה, הנכד שזכה לאחר ארבעים ושבע שנים למלא את מקום סביו ברבנות קהילת חב"ד בתל אביב.

==בני משפחתו==

* רעייתו: הרבנית [[לאה קרסיק]] בתו של הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] מ[[קרמנצ'וג]], אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]]

* בתו: הרבנית [[דבורה אשכנזי]] התחתנה עם הרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב.

* בתו: מרת [[טעמא גוראריה]] שתחי', התחתנה עם בן דודה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] ע"ה בנו של הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].

* בתו: מרת רבקה חיטריק, התחתנה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]] בנו של הרב [[יהודה חיטריק]].

* הנכדים והנכדות הנינים והנינות כולם הולכים בדרכי הסבא הגדול - הרב קרסיק - בדרך התורה והחסידות. ומהם רבנים ושלוחים. והמפורסמים שבהם: הרב [[מרדכי אשכנזי]] רבו של [[כפר חב"ד]], המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]] ע"ה, הרב [[יוחנן גוראריה]] רבה של חולון, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] ועוד.

==לקריאה נוספת==
* [[עבד אברהם אנכי]], תולדות הרב אליעזר קרסיק, ר' שניאור זלמן ברגר, מכון אהלי שם, תשע"ב.

* זכרונות מימי שבתו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], פורסמו בשנת [[תשי"ב]] ב[[ביטאון חב"ד]].

* [[ימי תמימים]]

* [[חייל בשירות הרבי]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67523 פריחת חב"ד בארץ הקודש בספר חדש]- סקירה על הספר עבד אברהם אנכי
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67883 פטירת אחד המיוחד - חב"ד אינפו בסקירה על פטירת הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67842 מכתבו בענין קבלת הנשיאות במטוס שנשרף]
* [http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=53693&lang=he הרבי: להפגש עם ראש ישיבת פונוביז' - לקט אגרות הרבי אל הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=766&ArticleID=2394&SearchParam=קרסיק הרב קרסיק בשתדלנות להשגת אישור ליבוא אתרוגי קלבריה הנהוגים בחב"ד]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3404&hilite=701dcaf5-7def-4fc9-b135-e18582129d3e&st=%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7קרסיק חבר בית דין להעברת ציון [[אדמו"ר הרש"ב]]]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 אם הישיבות החב"דיות - אחי תמימים בתל אביב בניהולו של קרסיק]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1481 סקירה על הקמת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]]
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/236784725794.html הרב קרסיק מדווח לרבי על קבורת ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] וסקירה על מעורבות הרב קרסיק בקבלת הנשיאות בארץ הקודש]

===שאלות ותשובות בהלכה===
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30516&pgnum=8 שו"ת הלכתי הרב קרסיק והרב שלמה יוסף זווין]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26106&hilite=5747ed03-0cc5-4cd2-81cb-218114bdf64a&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7&pgnum=31 מכתבו אל הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] בענין עיבוד קלף לכתיבת ספר תורה]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30489&hilite=31d6df40-f780-435d-8d02-7d741cf0b5a4&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7 גדר דין יאוש בסוגיה המפורסמת יאוש שלא מדעת]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|קרסיק אליעזר]]

חיים אליעזר קרסיק

2012-05-07T07:05:34Z

מוסיף: /* קישורים חיצוניים */

[[תמונה:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו וצאצאיו]]
הרב '''אליעזר קרסיק''' רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מייסד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], [[חסיד]] ומקושר בלב ונפש לשלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]].

==ביוגרפיה==
נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, בחודש טבת [[תרנ"ח]] ובבחרותו למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. תקופה זו תיעד במאמרים שפירסם ב[[ביטאון חב"ד]] ובשנית פורסמו בספר אודותו [[עבד אברהם אנכי]].

חתונת הרב קרסיק התקיימה ב[[י"ב בתשרי]] [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר [[קידושין]].

==רב ברוסיה ובתל אביב==
כיהן כרב בעיירה [[שצעדרין]] ונובוסקולניקי, ובהוראת אדמו"ר הריי"צ, בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ולאחר תקופה קצרה מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב בעידודו של אדמו"ר הריי"צ.

כרב הקהילה כיהן במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב [[שלמה יוסף זווין]] עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב [[דובער חסקינד]] שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב"ד שיעורי תורה כיד ה' הטובה עליו, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק ללא לאות בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די מפואר כהוראת הרבי הריי"צ.

==מנהל אחי תמימים תל אביב==

בשנת תרצ"ו ייסד את חדר [[בני תמימים תל אביב]] ובהוראת אדמו"ר הריי"צ ייסד בשנת תרח"צ את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ובעת הייסוד התאחדו החדר והישיבה תחת הנהלת הרב קרסיק.

==יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]==

במשך שנים רבות נשא בתפקיד '''יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]'''. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי ההתיישבות החב"דית בלוד, וממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]]. מלבד זאת מונה על ידי הרבי למבקר ברשת אוהלי יוסף יצחק, מבקר וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים לוד, ובא כח הרבי בבית ספר למלאכה בכפר חב"ד.

ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.

==פטירתו==

בליל שבת אור לה' ב[[ניסן]] [[תש"כ]], ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. לאחר סעודת שבת אמר לנכדו [[חיים אשכנזי]] (שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל) "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, כשלפתע, באישון לילה לקה בהתקף לב חמור במיוחד. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום והוא הזריק זריקה חזקה, אך דבר לא עזר. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה, כשמכל משפחתו הענפה עומד לידו נכדו חיים בן האחת עשרה, הנכד שזכה לאחר ארבעים ושבע שנים למלא את מקום סביו ברבנות קהילת חב"ד בתל אביב.

==בני משפחתו==

* רעייתו: הרבנית [[לאה קרסיק]] בתו של הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] מ[[קרמנצ'וג]], אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]]

* בתו: הרבנית [[דבורה אשכנזי]] התחתנה עם הרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב.

* בתו: מרת [[טעמא גוראריה]] שתחי', התחתנה עם בן דודה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] ע"ה בנו של הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].

* בתו: מרת רבקה חיטריק, התחתנה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]] בנו של הרב [[יהודה חיטריק]].

* הנכדים והנכדות הנינים והנינות כולם הולכים בדרכי הסבא הגדול - הרב קרסיק - בדרך התורה והחסידות. ומהם רבנים ושלוחים. והמפורסמים שבהם: הרב [[מרדכי אשכנזי]] רבו של [[כפר חב"ד]], המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]] ע"ה, הרב [[יוחנן גוראריה]] רבה של חולון, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] ועוד.

==לקריאה נוספת==
* [[עבד אברהם אנכי]], תולדות הרב אליעזר קרסיק, ר' שניאור זלמן ברגר, מכון אהלי שם, תשע"ב.

* זכרונות מימי שבתו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], פורסמו בשנת [[תשי"ב]] ב[[ביטאון חב"ד]].

* [[ימי תמימים]]

* [[חייל בשירות הרבי]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67523 פריחת חב"ד בארץ הקודש בספר חדש]- סקירה על הספר עבד אברהם אנכי
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67883 פטירת אחד המיוחד - חב"ד אינפו בסקירה על פטירת הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67842 מכתבו בענין קבלת הנשיאות במטוס שנשרף]
* [http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=53693&lang=he הרבי: להפגש עם ראש ישיבת פונוביז' - לקט אגרות הרבי אל הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=766&ArticleID=2394&SearchParam=קרסיק הרב קרסיק בשתדלנות להשגת אישור ליבוא אתרוגי קלבריה הנהוגים בחב"ד]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3404&hilite=701dcaf5-7def-4fc9-b135-e18582129d3e&st=%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7קרסיק חבר בית דין להעברת ציון [[אדמו"ר הרש"ב]]]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 אם הישיבות החב"דיות - אחי תמימים בתל אביב בניהולו של קרסיק]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1481 סקירה על הקמת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]]
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/236784725794.html הרב קרסיק מדווח לרבי על קבורת ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] וסקירה על מעורבות הרב קרסיק בקבלת הנשיאות בארץ הקודש]

===שאלות ותשובות בהלכה===
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30516&pgnum=8 שו"ת הלכתי הרב קרסיק והרב שלמה יוסף זווין]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26106&hilite=5747ed03-0cc5-4cd2-81cb-218114bdf64a&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7&pgnum=31 מכתבו אל הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] בענין עיבוד קלף לכתיבת ספר תורה]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30489&hilite=31d6df40-f780-435d-8d02-7d741cf0b5a4&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7 גדר דין יאוש בסוגיה המפורסמת יאוש שלא מדעת]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|קרסיק אליעזר]]

עבד אברהם אנכי

2012-05-07T07:04:10Z

מוסיף: /* קישורים חיצוניים */

[[תמונה:עבד.jpg|left|thumb|200px|שער הספר]]
הספר '''עבד אברהם אנכי''' - הוא סיפור חייו של הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], רב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]] ומנהל [[אחי תמימים תל אביב]]. ספר חשוב בהיסטוריה החב"דית בארץ הקודש בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תש"כ]]. פריחתה של חב"ד בארץ הקודש, ותיאורם המיוחד משולב בגילויים רבים בפרסום ראשון, מקופלים בתוך הספר שיצא לאור בשנת [[תשע"ב]], על ידי מכון [[אהלי שם]] ומשפחות אשכנזי, גורארי' וחיטריק צאצאי הרב קרסיק. הספר מכיל 441 עמודים.

מחבר הספר ר' [[שניאור זלמן ברגר]], עמל רבות על מחקר מקיף ובמהלך הכנת הספר איתר חומרים נדירים השופכים אור חדש על הקמת מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהוראת רבותינו נשיאנו{{הערת שוליים|כאשר הספר יצא לאור סיפר המחבר בכלי התקשורת החב"דיים, על עבודת המחקר וחיבור הספר: "במהלך הכנת הספר, שאפתי להתחקות אחר פועלו הרב-תחומי של הרב קרסיק, בשל כך נברתי במסמכים רבים שמסרו לידי צאצאי הרב קרסיק, ובמקביל ביליתי ימים ארוכים בספריות וארכיונים, וכהשלמה לכל אלו ראיינתי מכרים ובני משפחה ובראשם את בנות הרב קרסיק הרבנית [[דבורה אשכנזי]] ע"ה, גב' טעמא גורארי' וגב' רבקה חיטריק. לאחר עבודה רבה ומייגעת, נבנתה מסכת חייו המרתקת וגדושת הפעלים של הרב קרסיק, השזורה בהיסטוריה של חב"ד בארץ הקודש בין השנים תרצ"ה- תש"כ}}.

במבוא לספר – זכרונות הרב קרסיק מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
בפרקים הראשונים – סקירה על תולדות חייו ותקופה בה כיהן ברבנות בעיירות רוסיה
עיקר הספר מוקדש לתיאור תקופת כהונתו כרב קהילת חב"ד בתל אביב וחלקו החשוב בניהול [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], והקמת [[כפר חב"ד]], [[אחי תמימים תל אביב]], [[תומכי תמימים לוד]], [[בית ספר למלאכה]].
פרק מיוחד מוקדש לתיאור אישיותו החסידית האוטנטית.
בפרקי תולדותיו שזורים תולדות בני משפחתו ובהם אחיו הרב [[יעקב ברוך קרסיק]] שכיהן כמשגיח ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

רעייתו הרבנית [[לאה קרסיק]] היא ממשפחת גוראריה המפורסמת, ובפרק אודות אישיותה, מסופר על ייחוסה של משפחת גוראריה, וכן תולדות חייהם של אביה הרב [[נתן גוראריה]] אחיו: הרב [[מנחם מענדל גוראריה]] והרב [[שמואל גוראריה]] וכן קיצור תולדות אחיה שהיו בעלי תפקידים חשובים בחב"ד בארץ הקודש, פולין וארצות הברית: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]].

החלק האחרון של הספר – כתבים ובהם רשימותיו, קטעי עיתונות המספרים על ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ואגרות רבותינו נשיאינו אל הרב קרסיק והרבנית קרסיק.
את הספר חותם לקט תמונות מיוחד מחיי חסידי חב"ד בתל אביב ולוד בדור הקודם.

==ראו גם==
* הרב [[אליעזר קרסיק]]
* [[אחי תמימים תל אביב]]
* [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=68445 כך הוקם כפר חב"ד - כפר חב"ד מפרסם מתוך הספר]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=67644 מבצע פורים תרח"צ - הקמת אחי תמימים תל אביב] חב"ד און ליין מדווח מתוך הספר
* [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/236784725794.html קבורת ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] וקבלת הנשיאות בארץ הקודש] בית משיח, מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]]
[[קטגוריה:תולדות חסידים]]
{{הערות שוליים|טורים=כן}}

שניאור זלמן גוראריה

2012-05-07T06:57:34Z

מוסיף: /* קישורים חיצוניים */

{{לעריכה|פרטים מיותרים}}
[[תמונה:גוראירה.jpg|left|thumb|280px|הרב גוראריה מקבל דולר לברכה מהרבי]]
[[קובץ:בכל ביתי נאמן הוא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'בכל ביתי נאמן הוא' שנכתב על הרב גוראריה]]
'''ר' שניאור זלמן גוראריה''' (כונה '''גי'מי''') ([[כ"ה בכסלו]] [[תרע"ב]] - [[א' בתשרי]] [[תשס"ד]]) היה יו"ר מועצת המנהלים של [[מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממנהלי הוצאת ספרים [[קה"ת]] וממונה מטעם [[הרבי]] להנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].

==ילדותו==
נולד לר' [[נתן גוראריה]] ומרת אסתר גוראריה ב[[קרמנצ'וג]], בנר ראשון של [[חנוכה]] [[תער"ב]].

בערב [[יום הכיפורים]] [[תרע"ז]], בהיותו בגיל 4, זכה לראות ולהתברך לראשונה מ[[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], בעיירת המרפא "סלאוויאנסק", שם שהה הרבי הרש"ב באותה תקופה.

בחורף שנת [[תר"פ]] נאלצה משפחת גוראריה לברוח מקרמנצ’וג, מפחד הבולשביקים המתקרבים לעיר, כנופיות שהשתוללו בסביבה ותנאי קיום קשים.

הדרכים היו מסוכנות, ואמצעי התחבורה היחיד באותם התנאים היה רכבת משא ישירה לרוסטוב, אליה הועתק ביתו של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע ארבע שנים קודם לכן. כדי להגן על עצמם מן הגייסות שבדרכים שכרו אנשי צבא שליוו אותם בנסיעתם ושמרו על בטחונם. שניאור זלמן, צעיר בני המשפחה, היה ילד קרוב לגיל שמונה בעת שהגיע עם משפחתו ל[[רוסטוב]], עירו של הרבי.

לאביו ר’ נתן הייתה [[מסירות נפש]] על חינוך ילדיו. הוא היה מוכר יהלומים שהיו שייכים לזוגתו, ובכסף זה היה משלם למלמד שתים ושלוש שמיניות הפונט. זה היה בזמן רעב, ובכסף זה היה המלמד (ר' [[ישראל לוין]]) מפרנס את שמונת ילדיו בהרחבה, בזמן שכולם היו רעבים.

חודשים מספר לאחר בואם [[הסתלקות|נסתלק]] הרבי הרש"ב. כשביקר בבית הרבי ברוסטוב ב[[תשס"ב]] סיפר כי בשבת בבוקר (האחרון בחיים חיותו בעלמא דין), הגיעו כמה חסידים לבית הוריו כדי לקחת מיטה טובה עבור הרבי.

==עם אדמו"ר הריי"צ==

בשנת [[תרפ"א]] התייתם ר’ זלמן מאביו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו לקח על אחריותו את הדאגה לחינוכו של ר’ זלמן. המלמד שלו היה החסיד הידוע ר’ [[משה רוזנבלום]], מ[[מזכיר|מזכירי]] הרבי הרש"ב והריי"צ. פעם אמר אדמו"ר הריי"צ לרב [[יעקב לנדא]] שיבחן את ר’ זלמן. ר’ יעקב בחן אותו בבית הרבי, בחדר האוכל, שבאחד הקירות הייתה קבועה דלת שהובילה לחדר הרבי הריי"צ. בעת המבחן התהלך ר’ יעקב הלוך ושוב, ועבר הרבה פעמים ליד דלת חדרו של הרבי הריי"צ. ר’ זלמן לא ידע שהרבי יושב בחדרו ומאזין למבחן. לאחר המבחן הורה הרבי לפטר את המלמד שלו, היות ומלמד רק לבקיאות ולא לעיונא. והורה הרבי שיקחו את ר’ [[יחיאל קמיסר]] להיות המלמד.

ר’ זלמן זכה לקירובים מיוחדים מהרבי הריי"צ, פעם ב[[שמחת תורה]], באמצע ה[[התוועדות]], הושיב אותו הרבי על ברכיו של הת’ זלמן פאליק’ס גורארי’ שהיה אז נער. כעבור זמן תש כוחו של זלמן פאליק’ס והרבי נטל אותו והושיבו על ברכיו הק’. בצלחתו של הרבי היה בשר עם לפתן גזר "מערן צימעס". הרבי נטל מים ויצק לתוך ה’צימעס’ שבצלחתו ואחר-כך הגישם אל פיו של ר’ זלמן. האוכל לא ערב לחיכו, והרבי אמר לו: "עס און ברעך, וועסטו בלייבן א חסיד" [=תאכל ותקיא, ואז תשאר חסיד].

בתרפ"ב, זכה להיות בחתונת בתו הבכורה של הרבי הריי"צ עם בן דודו הרה"ג [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו"ר הריי"צ)]]. יצויין, כי ר’ זלמן היה מהחסידים הבודדים שזכה להשתתף בחתונות של שלושת בנותיו של הרבי הריי"צ.

כאשר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נסע מ[[רוסטוב]] ל[[לנינגרד]], בשנת [[תרפ"ד]], הצטרפה אחר כך גם משפחת גורארי’. בלנינגרד לא היה מלמד לר’ זלמן, והרבי הריי"צ שלח אותו ל[[נעוועל]], אל החסיד ר’ [[מאיר שמחה חן]], ובמקביל שלח לרב חן מכתב בו הוא מבקשו להשיג לר’ זלמן מלמד.

הרב חן לא הצליח למצוא לו מלמד פרטי בנעוול, וניסה להכניס אותו לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]]. בתחילה לא הסכימה ההנהלה לקבלו בגלל גילו הצעיר, עד שהרבי הריי"צ שלח את [[מזכיר|מזכירו]], הרב [[יחזקאל פייגין]], שידאג להכניסו לישיבה. עד שנכנס לישיבה, למד איתו הרב חן בין השאר את פתח השער של "[[אמרי בינה]]"-הקדמה ארוכה המורכבת מחסידות עמוקה ביותר.

[[קובץ:הרב גוראריה בוורשה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גוראריה (משמאל) מוסר שיעור לפני תלמידי הישיבה בוורשה]]בשנת [[תרפ"ה]] היגרה משפחת גורארי’ ל[[פולין]], ור’ זלמן נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים וורשה]]. באותה תקופה זכה לאגרות מהרבי הריי"צ, בהן הדריך אותו הרבי במה ללמוד וכו’. בין השאר הורה לו הרבי ללמוד "[[דרך חיים]]" ל[[אדמו"ר האמצעי]]. בדאגתו לחינוכו, ירד הרבי לפרטים הקטנים ביותר, ופעם אף הורה לו ללמוד דקדוק כדי לשפר את הכתיבה, ולהשתדל לשפר את כתב ידו.

ב[[קיץ]] [[תרפ"ז]], בהיותו בן חמש עשרה, לקה בדלקת התוספתן (אפנדיציט), והרופאים אמרו שעליו לעבור ניתוח. הוא אמר לרופאים שאינו יכול לבצע את הניתוח ללא הסכמתו של הרבי, ומכיוון שבאותה תקופה היה הרבי במאסר, ולא היה שייך לשאול אותו, לכן אמר ר’ זלמן לרופאים שאינו מוכן שינתחו אותו. לפועל הם לא ניתחו, ובדרך נס הבריא ר’ זלמן ללא ניתוח.

לקראת [[ראש השנה]] [[תרפ"ט]], עשה ר’ זלמן מאמצים רבים להגיע אל הרבי הריי"צ, ששהה אז ב[[ריגא]]. למרות הקושי הכספי והקשיים בהשגת רשיונות הנסיעה, הצליח ר’ זלמן להגיע לרבי ולשהות במחיצתו בחודש החגים. מאז ועד פטירתו, זכה ר’ זלמן להיות בכל ראש-השנה אצל [[רבותינו נשיאינו]] -מלבד ראש השנה [[תר"צ]], שאז שהה הרבי הריי"צ ב[[ארצות הברית]], וראש השנה [[ת"ש]], אז שהה הרבי הריי"צ ב[[וורשה]] המופגזת ור’ זלמן היה בריגא.

בחודש [[כסלו]] תרפ"ט זכה להיות נוכח בחתונת [[הרבי]] [[מלך המשיח]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה.

כאשר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע עמד לנסוע ל[[ארץ ישראל]], נסע הרבי אל מחוץ לעיר לפני י"ז ב[[תמוז]], כדי להתחיל את הנסיעה לפני [[בין המצרים]]. ר’ זלמן זכה להצטרף לרבי בנסיעתו מחוץ לעיר.

==שליחות מיוחדת==

בשנת [[תרצ"א]] רקם כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע תוכנית להרחבת רשת הישיבות החב"דיות. לשליחות מיוחדת זו נבחר ר’ זלמן גורארי’, שנסע לבדוק את מצב הישיבות בערים שונות בגליל וואהלין, לחזק את לימוד החסידות בעיירות ולייסד ישיבות חדשות במקומות המתאימים בין העיירות שנשלח היו [[קאוועל]], [[לודמיר]], [[לוקאטש]], [[מאציוב]], [[קארעץ]], [[ראוונא]] ו[[מזריטש]].

לפני שיצא ל[[שליחות]], קרא לו הרבי ל"[[יחידות]]", ואמר: כששולחים שליח, החכמות [=ההצלחות] - הם על שם השליח, והשטויות - על שם המשלח. "אל תעשה שטויות, כך שלא ייזקפו על שמי" והמשיך הרבי, "מהי שליחותך? שליחותך היא לעשות חסידים. כיצד עושים חסידים? כשהשליח בעצמו חסיד, אז הוא מסוגל לעשות חסידים ["ווען מען איז אליין אחסיד, קען מען מאכן חסידים"]".

במהלך שליחות זו, קיבל הרב גורארי’ הוראות מפורטות בעשרות אגרות מהרבי הריי"צ {{הערת שוליים|שנדפסו מכבר ב"[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]]" חלק י"א, ובחלק ט"ז}}. במהלך השליחות שיגר ר’ זלמן עשרות מכתבים לרבי הריי"צ, בהם הוא מוסר דו"ח מפורט מעבודתו. העתקים ממכתבים אלו, שנשמרו בארכיונו של הרבי הריי"צ, הגיעו בשנים האחרונות לידיו של הרב גורארי’, והוא מסר אותם לפירסום ב[[שבועון בית משיח]].

שליחותו של ר’ זלמן, שהוסיף לנסוע לעיירות נוספות, נמשכה גם בשנת [[תרצ"ב]].

במסגרת השליחות מסר שיעורים רבים ובנגלה ובחסידות, ונפגש עם כמה וכמה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות. לאחר שסיים את השליחות, חזר ר’ זלמן לוורשה, שם שימש כמגיד-שיעור במכינה של ישיבת תומכי תמימים. גם בתקופה זו ניכר היחס האישי המיוחד מהרבי הריי"צ, שהיה אחראי באופן אישי למשכורתו.

=="שר החצר"==

בתרצ"ב זכה ר’ זלמן להיות נוכח בחתונת הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)]] הי"ד עם בתו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית שיינא]] הי"ד.

בהיותו בעיר דרוזקניק (עיירת מרפא), על גבול פולין וליטא, שהה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ במלון, והיה זקוק למניין. על ר’ זלמן הוטל לדאוג לספר תורה, אך דא עקא שבעיר זו היה בנמצא רק ספר תורה שהיה כתוב בו "פצוע דכה" בה"א, שלא כמנהג חב"ד.

ר’ זלמן שאל את כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ -באמצעות חתנו, הרב [[שמריהו גוראריה]] ז"ל -מה לעשות, והשיב לו, שקבלה בידינו ש[[אדמו"ר הזקן]] שהה פעם בעיר בה היה רק ספר תורה שכתוב בו "פצוע דכה" בה"א, הוא קרא בספר זה, או עלה לתורה כשקראו בו.

בהיותו שם, דאג ר’ זלמן לצורכי בית רבי, וזכה שהרבי הריי"צ כינה אותו בשם "מיניסטר דווארא" [=שר החצר].

==עם הרבי הריי"צ בוורשה==

כאשר הגיע כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לוורשה, היו צריכים למצוא מאפייה לאפיית [[מצה|מצות]]. ר’ זלמן היה מראשי המתעסקים בעניין. בתחילה מצאו מאפייה ב[[אוטווצק]], אך בעת הכשרת התנור פרצה שריפה ונשרף התנור. אחר-כך מצאו מאפייה בעיירה הסמוכה פארניטש. אך בפארניטש היו הרבה רבנים ו[[אדמו"ר|אדמו"רים]], והיה כמעט בלתי אפשרי לאפות מצה בערב [[פסח]], כי היו רבים שרצו לאפות אז. ניגש ר’ זלמן לרבי הריי"צ ושאלו מה לעשות, שהרי קבלה בידינו לאפות מצה בערב פסח אחר חצות. השיב לו הרבי, שאפשר לאפות לפני השעה 12, וכך אמנם עשו.

באותה תקופה ביקש הרבי הריי"צ מר’ זלמן לבנות מודל של [[בית המקדש]] מעץ. היה בורשה יהודי שעשה מודל של בית המקדש, בדיוק לפי התיאורים המופיעים בגמרא, והרבי רצה שר’ זלמן יעשה בדיוק כפי שההוא עשה. מכיון שלא רצה שיבואו אליו בטענות, שלא עשה את הדוגמא של בית המקדש נכון, והיות שהמחיר היה צריך להיות גבוה, ובאם לא יעשה בדיוק חשש ר’ זלמן שהרבי יבוא אליו בטענות שבזבז כסף מיותר -חיפש ר’ זלמן כל מיני אמתלות שאינו מוכשר ואינו מסוגל לכך וכו’ וכו’. אמר לו הרבי: "איך לערן מיט דיר אורח חיים, און דו לערנסט מיט מיר חושן משפט!" [=אני לומד אתך אורח חיים, ואתה לומד אתי חושן משפט].

כשהרבי הריי"צ הגיע ל[[אטוואצק]], מונה ר’ זלמן לגבאי האחראי על הכנסת אנשים לרבי ל[[יחידות]]. הקהל התגורר בעיקר בורשה והיו באים בערב כדי להכנס לרבי ליחידות.

==הוצאת קובץ ‘התמים'==

ב[[תרצ"ד]] זכה ר’ זלמן להיות האחראי על ההוצאה לאור של הקובץ התורני החשוב "[[התמים]]". חלק גדול מרשימותיו של הרבי הריי"צ על גדולי החסידים, נדפסו ב’התמים’ בזכות ר’ זלמן, שהיה מגיע לרבי הריי"צ ואומר שאין חומר להדפיס, ואז הרבי היה מתיישב לכתוב עוד רשימה.

בשנים ההן השקיע ר’ זלמן הרבה עבודה בקובץ "התמים". לאחר שהקובץ הופיע, היו מזקני החסידים שדיברו נגד הקובץ. אחיו, ר’ הערשל גוראריה הי"ד, הגיע אז לרבי, וכנראה גם הוא לא נחה דעתו מהקובץ. אמר לו הרבי: "דו ווייסט נישט וויפיל בעלי תשובה האט דער התמים געמרכט [=אינך יודע כמה בעלי תשובה ה’התמים’ עשה]".

==הרבי הריי"צ מציל את ר’ זלמן וכלתו==

בשנת [[תרצ"ט]] הוצע לר’ זלמן להשתדך עם הרבנית חוה, בת האדמו"ר מקופישניץ זצ"ל. באותה תקופה היה הרבי הריי"צ במקום מרפא ליד [[ריגא]], והאדמו"ר מקופישניץ הגיע אליו לביקור עם בתו. שאל האדמו"ר את הרבי הריי"צ האם ר’ זלמן תלמיד-חכם?אמר לו הרבי: אצלנו תלמיד-חכם זה משהו שונה, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-חכם. הוא שאל אם ר’ זלמן ירא-שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-שמים שלו.

הרבי הריי"צ, שהתרשם לטובה מבתו של האדמו"ר מקופישניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמו"רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיה. האדמו"ר מקופישניץ, שהיה בדרכו ל[[ארה"ב]], השאיר את בתו בריגא, והרבי הורה לחסידים שידאגו עבורה לסידור מתאים.

השידוך נסגר לקראת פסח, וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרה"ח ר’ מרדכי חפץ. הרבי הורה לר’ זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. הרבי הריי"צ אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה.

בתקופה זו ביקש ר’ זלמן לחזור לוורשה, אולם הרבי שלל זאת. גם לפני פסח, כאשר ביקש לעשות את החג בבית אמו בוורשה, לא נתן לו הרבי את ברכת הדרך. כאשר אמר לרבי שברצונו לנסוע לפסח כי הוא לא אוכל מחוץ לבית, אמר לו הרבי: האם תמיד תוכל לאכול אצל אמך? בשעתו הדברים היו סתומים, אולם כמה חודשים אחר-כך כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ואמו של ר’ זלמן נהרגה בשואה -הובנה משמעות הדברים.

גם ל[[חג השבועות]] לא הרשה לו הרבי לנסוע לוורשה. במקביל, הורה לו הרבי לבקש מחותנו שידאג מיד לאשרות כניסה לארצות הברית -לו ולכלתו. לאחר כמה חודשים של שתדלנות הצליח חותנו להשיג את אשרות הכניסה, וב[[כסלו]] [[ת"ש]] הגיעו ר’ זלמן וכלתו לארצות הברית. באותם ימים החלו להגיע השמועות על השואה האיומה המתחוללת באירופה, ור’ זלמן הבין שהרבי מנע ממנו לנסוע לורשה, ושלח אותו לארצות הברית, כדי להצילו מגיא ההריגה.

בבואו לארצות הברית נרתם ר’ זלמן למאמצים הכבירים שנעשו להצלת הרבי הריי"צ. הוא גייס סכומי כסף גדולים מחותנו, ושלח לרבי הריי"צ להוצאות הדרך ותשלום עבור אשרות הכניסה.

==מנהל ישיבת תומכי תמימים==

לאחר חתונתו התגורר ר’ זלמן אצל חמיו, בשכונת איסט-סייד, במנהטן. בתקופה זו שאל ר’ זלמן את הרבי הריי"צ שתי שאלות. הראשונה: האם עליו להסב ביושבו בליל הסדר אצל חמיו, היות שהרבי שלו הוא כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, ולא חמיו. השניה: היות שהוא סובל ממיגרנה, האם מותר לו להשתמש בתרופה "פראשקעס" (אבקת אספרין) בפסח. ענה לו הרבי: כבוד עצמו ואהבת עצמו יש לו שיעור. לא להסב, ולא לקחת פראשקעס.

כאשר ייסד הרבי הריי"צ את ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים בארצות הברית]], מינה את ר’ זלמן לר"מ בישיבה, והורה לו לעבור לגור ליד הישיבה. לפני חג הפסח קרא לו הרבי ואמר: היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח -תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם! ר’ זלמן המשיך לעמוד ולהרהר, והרבי פנה אליו שוב ואמר: אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני -אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל!

באותה יחידות, אמר לו הרבי שעליו לעזור לאשתו. כאשר התגורר ליד חמיו, היה לה עזרה, אבל כעת, שהוא גר ליד הישיבה, אין מי שיעזור לאשתו. בהקשר לזה סיפר לו הרבי, שבצעירותו, היה אביו (כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) מנדנד את העגלה שלו, ובשעת מעשה היה מחזיק [[מאמר]] חסידות.

באותה תקופה נכנס פעם ל[[יחידות]] אצל הרבי הריי"צ, והרבי התבטא אליו בכאב "מדוע לא רואים אצלנו את ה’ונפלינו’!" (שאנו לא עדינים יותר). לר’ זלמן כאב מאוד העוגמת נפש שיש לרבי, והוא אמר: אינני יודע מדוע אנחנו איננו רואים, אולם אחרים כן רואים עלינו, ומתנהגים אלינו בדרך ארץ. הרבי מאוד שמח לשמוע את הדברים, ומצב רוחו נהיה מרומם. מאוחר יותר פנו בני הבית לר’ זלמן ושאלו אותו מה קרה בעת היחידות שחולל את השינו הגדול במצב רוחו של הרבי.

בתחילת ייסוד ישיבת תות"ל בארצות הברית, עומד בראשה ועד בראשות הרש"ג, ר’ [[שמואל לויטין]], ר’ [[ישראל ג'ייקובסון]], ר’ [[אליהו ייאכיל סימפסון]], ר’ [[מרדכי מענטליק]] ור’ זלמן. באחת היחידויות שאל ר’ זלמן את הרבי הריי"צ: למי מחברי הוועד עליו לציית? ענה לו הרבי שיציית לר’ שמואל לויטין, כי הוא לא מונח בפוליטיקה. ר’ זלמן הסתכל על פני הרבי בתמיהה (לדבר לא היה שייך. רק להסתכל), והרבי אמר: הרי הוא לא צריך להיות מונח בפוליטיקה.

באותה תקופה זכה ר’ זלמן לעשרות אגרות ומענות מהרבי הריי"צ בקשר לעבודתו בישיבה (רובם נדפסו בסדרת [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]]).

ר’ זלמן היה מתעסק באיסוף [[דמי מעמד]].

בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, החל ר’ זלמן לסבול מהכליות. הרופאים הציעו להוציא את אחת הכליות, ור’ זלמן שאל על כך את הרבי. אמר לו הרבי: אם הקב"ה נתן לאדם שתי כליות - סימן שצריך אותן, ושלא יוציא. ר’ זלמן ציית להוראת הרבי, ולמרות שבמשך שנים ארוכות אחר-כך סבל מאוד מהכליות, ונזקק לטיפולים, לא הוציא את הכלייה במשך שנים רבות. הוא היה מוכן לסבול, העיקר לקיים את דברי הרבי.

בסוף שנות השי"ן, הורה לו הרבי הריי"צ לפנות לעסקים. עם השנים החל לראות חיל בעסקיו. גם בתחום זה לא עשה ר’ זלמן צעד ושעל מבלי לשאול ולקבל את ברכתו של הרבי הריי"צ.

==עם אדמו"ר שליט"א ==

אחרי [[הסתלקות|התסלקותו]] של הרבי הריי"צ, [[התקשרות|התקשר]] ר’ זלמן ל[[אדמו"ר שליט"א|רבי מלך המשיח]] בלב ונפש. העובדה שהיה קשור מאוד, וקרוב מאוד, לרבי הריי"צ, לא העיבה על התקשרותו האיתנה לרבי.

כמעט בכל יום כתב ר’ זלמן לרבי על כל מעשיו ביום זה, וכל צעד שעשה היה בהסכמת ובברכת הרבי. מספר המכתבים והמענות שקיבל מהרבי במשך השנים מגיע לאלפים רבים!

==התמסרות מוחלטת למוסדות הרבי==

בתקופה הראשונה, כאשר הרבי סירב לקבל את הנשיאות באופן רשמי, נכנס ר’ זלמן לרבי ואמר שברצונו להכנס ל’יחידות’. הרבי חייך ואמר: מה, גם אתה מאלה. . . אמר ר’ זלמן: "מיט [[חיה]] [[יחידה]], שפילט מען זיך נישט" [= עם [[חיה]] [[יחידה]] לא משחקים]. הרבי נהיה רציני, וקיבל אותו ליחידות.

באותה תקופה פעל וועד מיוחד לטיפול בעניינים הקשורים בהעברת הנשיאות. בין חברי הוועד היה ר’ זלמן, שסיפר כי הקמת הוועד הייתה ביוזמת הרבי מה"מ, שקרא לחברי הוועד ומינה אותם לאחראים על העניין. באותה תקופה מסר ר’ זלמן את נפשו בפועל למען קבלת הנשיאות של הרבי מה"מ.

ר’ זלמן עשה ככל יכולתו שהרבי יקבל את כל ענייני הנשיאות. כאשר ראה שהרבי לא מכניס לחדרו את [[חוזר|ה’חוזרים’]] לאחר אמירת מאמר, כפי שהיה נהוג אצל הרביים הקודמים -נכנס ליחידות, ושאל את הרבי מדוע לא יעשה ‘חזרה’? הסביר לו הרבי, שהרביים הקודמים היו מדייקים במילים, ורק ה[[אדמו"ר האמצעי]] לא היה מדייק כל כך במילים אלא בעניין. גם אני, אמר לו הרבי, לא מדייק במילים, וממילא אין צורך כל כך ב’חזרה’.

התמסרותו למוסדותיו של הרבי לא ידעה גבולות. במיוחד נרגשה התמסרותו בצד הכלכלי, כאשר התרים גבירים רבים שהכיר בעסקיו, למען מוסדותיו של הרבי. הוא עצמו הפריש עשרות מליוני דולרים במשך השנים לטובת מוסדות הרבי. ר’ זלמן היה חבר הנהלת קה"ת, ובזכותו היה מוסד זה לאחד המוסדות המפוארים ביותר של ליובאוויטש בעשרות השנים האחרונות. מאות ספרי מאמרים מתורתם של רבותינו נשיאינו נדפסו בחמישים שנה האחרונות, וברובם מימן ר’ זלמן את כל הוצאות הדפוס. כ"ק אדמו"ר מה"מ התייחס כמה פעמים אף ברבים בעת ההתוועדויות על גודל זכותו במימון הדפסת הספרים.

ר’ זלמן ניחן בפקחות חסידית מיוחדת. באחת השנים הראשונות לנשיאות, הגיע הרבי מהאוהל אחרי שקיעה, ועדיין לא התפלל מנחה. פנה הרבי לר’ זלמן ושאל: מתי השקיעה בתקופה הזאת של השנה. ענה ר’ זלמן: חמש דקות אחרי שהרבי מסיים מנחה. הרבי חייך בקורת רוח, וניגש להתפלל מנחה.

==עסקים בהדרכת הרבי==

ב[[תשי"ח]] ביקר הרבי אצל האדמו"ר מקופישניץ לניחום אבלים על אחיו. באותו ביקור דיבר הרבי על כך שיהודים צריכים להיות עשירים, והאדמו"ר מקופישניץ לא אחז בשיטה זו, מכיוון שפחד מניסיון העשירות. בסופו של דבר הצליח הרבי לפעול עליו שיסכים שחתנו ר’ זלמן יהיה עשיר.

פעם ביקש הרב [[שמריהו גוראריה]] מר’ זלמן שיקח אותו לגבירים שהוא מכיר מעסקיו בברזיל. כדרכו, אמר ר’ זלמן שהוא מסכים בתנאי שיקבל הסכמה מהרבי, אבל הוא גם רוצה שבזכות זה הרבי יברך אותו. הרש"ג נכנס לרבי וקיבל את הסכמתו. לאחר שהרש"ג חזר מביקורו בברזיל, נכנס ר’ זלמן ליחידות, והחל לבקש ברכות לעסקיו. עצר אותו הרבי ואמר: כעת אתה צריך לבקש ברכות לבנים חסידיים.

==חיזוק השכונה==

בשלהי שנות הכ"פים, כאשר הרבי עורר על חיזוק השכונה, היה ר’ זלמן מראשי העוסקים בעניין. הוא קנה כמה וכמה בתים ובתי כנסיות שעמדו למכירה לגויים, ואף פירסם בין אנ"ש שכל מי שיקנה דירה יקבל ממנו 5000 דולר הלוואה בתנאים נוחים. בתקופה בה מחיר דירה ב[[קראון הייטס]] עמד על 15.000 דולר, היה זה סכום גדול ביותר.

בשנים מאוחרות בנה ר’ זלמן כמה מקוואות ברחבי השכונה, ואלפי [[אנ"ש]] וה[[תמימים]] נהנים מהמקוואות שלו. במקווה שבפינת הרחובות קינגסטון ויוניון, בה משתמשים אלפי התמימים והאורחים, כל ההוצאות מומנו על ידו.

מנהלי המוסדות בשכונה ידעו תמיד שאצל ר’ זלמן הם יכולים לקבל עזרה בעיתות מצוקה. הוא היה מלווה סכומי עתק, ואף תרם סכומים נכבדים. חביבות מיוחדת הייתה לו ל[[מרכז ישיבות תומכי תמימים]], שהוא היה יו"ר מועצת המנהלים שלו, ובשנים האחרונות מסר את נפשו להצלתה.

גם אנ"ש נהנו מרוחב לבו של ר’ זלמן, שהחזיק גמ"ח פרטי והלווה במשך השנים לאלפים מאנ"ש סכומים גדולים לתקופות ארוכות.

חביבות מיוחדת הייתה לו להכנסת אורחים, והוא תמך רבות ב[[ארגון הכנסת אורחים]]. מעל המקווה בצומת הרחובות יוניון-קינגסטון היו לו כמה דירות אותם מסר להכנסת אורחים, ובמשך כל ימות השנה נהנו מאות אורחים מדירות אלו.

==זכות עד סוף כל הדורות==

כמו אצל הרבי הריי"צ, שזיכה אותו בתואר "שר החצר", כך אצל הרבי מה"מ מונה ר’ זלמן לגזבר האחראי על כל הוצאות ביתו של הרבי, וכל ענייני הרפואה של הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]].

ב[[כ"ב שבט תשמ"ח]], שעות ספורות לאחר הסתלקות הרבנית, קרא הרבי לר’ זלמן לחדרו בבית, ובפנים רציניות אמר לו (בין השאר), שהזכות להיותו המטפל העיקרי בנפטרת, מספיקה עבורו, עבור הילדים והנכדים -עד סוף כל הדורות.

כאחד שהיה ער לצרכים של הרבי, הגה ר’ זלמן רעיון לבנות מקום מיוחד לתשליך ליד 770, כדי לחסוך לרבי את ההליכה עד לפארק. לאחר שקיבל את הסכמתו וברכתו של הרבי, הביא ר’ זלמן חברת חפירות שמצאה מעיין מתחת ל-‏770, ומשם מגיעים המים למתקן המיוחד של התשליך. לפני ראש השנה העביר הרבי לר’ זלמן הוראות שונות בקשר לתשליך, שיהיו עצים מסביב, וכמובן דגים. בכל השנים דאגה המשפחה להביא את הדגים בהתאם להוראות הרבי. אגב, ממעיין זה שואבים גם עבור ה’מים שלנו’.

כאשר הרבי רצה להעיר על הנהגה מסויימת, אך לא רצה לדבר על כך בהתוועדות, היה הרבי קורא את ר’ זלמן ל’יחידות’, ומעביר דרכו את הדברים. רק לדוגמא: בשנים הראשונות נהג הרבי להשאר בסוכה בעת שהקהל בירך על הד’ מינים של הרבי. פעם פנה הרבי לר’ זלמן ואמר שחבל על זמנו, ואם אפשר לסדר משהו שיחסוך את זמנו. ר’ זלמן סידר אז שהרב [[מאיר הרליג]] יקח את הד’ מינים מהרבי, וחסך את זמנו היקר של הרבי. מלבד זאת, עשרות הוראות והנהגות עברו דרכו במהלך השנים. בקשר לבר מצוות של ילדיו, ומאוחר יותר כאשר נישאו, זכה ר’ זלמן לקבל הוראות והנהגות מהרבי.

בשנים האחרונות היה ר’ זלמן השליח של אנ"ש למסור לרבי את הפ"נ כללי, וכן לברך את הרבי ביום הולדתו [[י"א ניסן תרס"ב|י"א ניסן]], ועוד.

==עסקן חסידי==

קשריו הענפים עם גדולי התורה מכל החוגים נוצלו על ידו להעברת דבריו של הרבי לחוגים שונים. הוא גם כיהן בתפקיד חשוב באגודת הרבנים, אחד הארגונים היהודיים החשובים ביותר בארצות הברית של אותן שנים, ושימש למעשה כנציג הרבי. הוראות רבות לארגון הועברו על ידי ר’ זלמן. הוא היה עומד בקשר תמידי עם הרב חדקוב, שהעביר לו את הוראות הרבי. פעמים רבות אירע שהרבי עלה על קו הטלפון בעת שהשניים שוחחו, ואמר לחדקוב מה לומר לר’ זלמן.

ר’ זלמן היה מחשובי העסקנים של ליובאוויטש, עד שאפשר לומר, שכמעט לא היה עניין אחד של עסקנות בליובאוויטש שהוא לא היה מעורב בו. כאשר כל דבר נעשה בהדרכתו הצמודה של הרבי. הוא זכה ליחס מיוחד מהרבי, וכאשר עבר בחייו תקופה קשה, התבטא הרבי שכל כמה דקות הוא חושב עליו, וכל זמן קצר הוא שואל אודותיו.

בשנת תשמ"ה מינה אותו הרבי לחבר בהנהלה הראשית של וועד [[אגודת חסידי חב"ד ארה"ב]]. במסגרת זו זכה לעשרות הוראות בקשר למשפט הספרים שהתנהל באותה תקופה, וכן בעסקנות הכלל.

ר’ זלמן הגן על כבוד ליובאוויטש ומוסדותיה בעוז, בגאון ובקומה זקופה. כאשר חוגים ידועים, שמסיבות ידועות צרה עינם בהצלחה האלקית של הרבי, ניסו להצר לחב"ד -היה זה ר’ זלמן שלא נשא פני איש בענין שנוגע בכבודו של הרבי, ובתוקף החסידי האופיני לו, ובדרכים המיוחדות לו, הצליח להשתיקם.

חשוב לציין, שלצד העסקים הגדולים והעסקנות העניפה שניהל, הקפיד ר’ זלמן לקבוע עיתים ללימוד תורה. בכל יום היה מוסר שני שיעורים בגמרא בבית הכנסת, בשעה חמש וחצי בבוקר ובשעה שמונה בערב. בשנים האחרונות, כאשר מצבו הרפואי הקשה עליו את ההליכה לבית הכנסת, קיים את השיעור בביתו.

==הידור במצוות עד מסירות נפש==

חביבות מיוחדת הייתה לו להידור במצוות. שום סכום כסף לא היה עוצר אותו מהידור במצוות. הוא הידר מאוד לקבל [[סנדק|סנדקאות]], והיה מוכן לממן את כל הברית מכיסו כדי לזכות במצווה מיוחדת זו. אברכי כולל רבים שלא היה באפשרותם לערוך ברית כיאות, היו נותנים לו את זכות הסנדקאות, והוא היה משלם את כל הוצאות הברית. גם בשנים האחרונות, כאשר מבחינה בריאותית היה קשה לו להיות סנדק, התעקש לקיים את המצווה בכל מחיר. בשיחת אחרי-מות קדושים תשמ"ה, שיבח הרבי את הידורו של ר’ זלמן בקשר לסנדקאות.

כאשר הרבי הכריז על [[עשרת המבצעים]], התמסר ר’ זלמן לכל מבצע ומבצע. כאשר הרבי הכריז על מבצע "[[בית מלא ספרים]]" מילא ר’ זלמן בפשטות את דברי הרבי, ורכש כמויות עצומות של ספרים, בהם ספרים יקרים ונדירים, שפיארו את כל קירות ביתו!

ר’ זלמן היה מראשי העוסקים בבניית והרחבת [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]]. היה חבר ב[[וועד הבניין]], ומלבד תרומותיו האישיות, התרים גם רבים מידידיו להרחבת הספרייה. כאשר הרבי ביקש בשנת תשמ"ח שישלחו ספרים לספריית ליובאוויטש, פנה ר’ זלמן לספרנים, וביקש שיבואו לראות אוסף הספרים שלו, וכל ספר שעדיין לא נמצא בספרייה - שיקחו לספרייה. מספר הספרים שנלקחו באותו יום לספרייה היה קרוב לחמשת אלפים ספרים!

לאחר שהכריז הרבי על [[תקנת רמב"ם]], דייק ר’ זלמן ללמוד את [[תקנת הרמב"ם|שיעור הרמב"ם היומי]] בבוקר. הוא היה אומר שלמרות שמדובר בלימוד נגלה - הרי מכיוון שזאת תקנה של הרבי, צריכים למלא אותה מיד בתחילת היום, את הלימוד היה מקיים עם חברי הכולל "תפארת זקנים לוי יצחק" בעזרת הנשים של 770 אחרי תפילת שחרית.

==מפיץ בשורת הגאולה והגואל==

ר’ זלמן היה מראשי העוסקים בהפצת בשורת ה[[גאולה]] ו[[משיח|הגואל]]. בחיות חסידית מיוחדת הוביל את האמונה הטהורה ברבי מלך המשיח.

פעם סיפר ר’ זלמן על נקודת התפנית שבה הבין שהרבי רוצה שיפרסמו את זהותו כמלך המשיח: היה זה בשנת [[תשל"ז]], כאשר מעוררי המחלוקת נגד [[חסידות חב"ד]] ניסו להאחז באמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח כדי להגביר את אש המחלוקת.

קבוצת עסקנים שניסו להשקיט את המחלוקת, חשבו לנקוט בשורת צעדים להשקיט את העניין. בין הרבנים היה גם ר’ זלמן, שהתקשר לרב חדקוב כדי לדון איתו בעניין. הרב [[חודקוב]] מטבעו הסתייג מפירסום האמונה שהרבי הוא מלך המשיח, וכמובן שהסכים עם דבריו של ר’ זלמן.

תוך כדי שהם מדברים, שמע ר’ זלמן שיעול על קו הטלפון. היה זה סימן שהרבי עלה על הקו. היה שקט על הקו במשך שתי דקות, ואז חזר הרב חדקוב לדבר עם ר’ זלמן, אלא שלפתע השתנתה דעתו מן הקצה אל הקצה: ר’ זלמן, הוא אמר, מה אכפת לך שחסידים אומרים על הרבי שהוא משיח? הרי כך היה מאז ומתמיד, כפי שמובא בגמרא, שהתלמידים היו אומרים על רבותיהם שהם הראויים להיות משיח.

ר’ זלמן הבין מיד שהשינוי הפתאומי בדעתו של הרב חדקוב נבע מדברים ששמע מהרבי, ושינה גם הוא את דעתו מן הקצה אל הקצה. בהתלהבות חסידית התקשר ר’ זלמן לאחד המזכירים וביקשו לקנות בקבוק משקה ולהתוועד על הגילוי הגדול שזכו באותו יום, כאשר הרבי גילה את דעתו שחסידים צריכים לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח.

מיני אז עמד ר’ זלמן בראש מפיצי בשורת הגאולה והגואל, והיה מראשי הדוברים בכינוסים לחיזוק האמונה הטהורה.

בשנות הנו"נים, לאחר ההתעוררות הגדולה בשיחותיו של הרבי בנושא הגאולה, הוא היה מדבר בחום חסידי על ה"תקופה החדשה" שאנו נמצאים בעיצומה, תקופת התגלות המשיח, ועל משמעות הקריאה של "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]" במעמד הרבי, ועורר לניצול ההזדמנות הגדולה הזאת כראוי לפירסום בשורת הגאולה לקהל הרחב.

ר’ זלמן תמך בפירסום מודעות בעיתונות המבשרות על זהותו של הרבי מלך המשיח וקוראות לציבור להוסיף במעשים טובים כדי לקבל את פניו. כאשר יצאו מערערים על העניין, ביקש ר’ זלמן ממזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] שישאל על כך שוב את הרבי, ויכתוב לו במדוייק את המענה של הרבי. כך התפרסמה דעתו הק’ של הרבי שתמך בצורה הברורה ביותר בפירסום המודעות בעיתונים.

בשנים האחרונות, לאחר הניסיון של [[ג’ תמוז תשנ"ד]], הרבה לעודד ולחזק את צעירי הצאן ואנ"ש בכלל, ושם דגש מיוחד על האמונה בהתממשות נבואתו של הרבי מלך המשיח, שדבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם. הוא היה נוהג לומר ש"כמופת הייתי לרבים" -הוא, שראה במוחש שכל מה שהרבי הבטיח לו במשך השנים, התקיים -יכול לומר בוודאות מוחלטת, מניסיון אישי, שדבר אחד מדבריו הק’ לא ישוב ריקם.

בכל נאומיו בשנים האחרונות הזכיר את אמונתם של חסידים ברבי מלך המשיח, והיה מסיים את נאומיו בהכרזת הקודש "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".

==פטירתו==

בערב [[ראש השנה]] [[תשס"ד]] בעת ששהה הרב גורארי’ ב[[אוהל]] עבר התקף לב והובל לבית רפואה שם נפטר למחרת ביום [[א' בתשרי]] [[תשס"ד]].

בשנת [[תשע"א]] יצא ספר ביוגרפיה על הרב גוראריה בשם "בכל ביתי נאמן הוא" שנערך על ידי העיתונאים החב"דיים ר' [[יוסף יצחק אליטוב]] ור' [[בנימין ליפקין]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61227 במה שהרבי "קאכט זיך" - בכך עלינו לעסוק!] דברים שאמר בכנס התעוררות ב-[[‏770]] בכ"ז ניסן ה'תשנ"ג{{PDF}}{{תמונה}}
*[http://shop.chabad.info/?template=prod&prod_id=104031 לרכישת הספר 'בכל ביתי נאמן הוא' על הרב גוראריה]

==לקריאה נוספת==
* [[בכל ביתי נאמן הוא]]
* [[עבד אברהם אנכי]]

{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|גוראריה שניאור]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גוראריה שניאור]]
[[קטגוריה:חברי ישיבת תומכי תמימים המרכזית|גוראריה שניאור]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|גוראריה שניאור זלמן]]

יחיאל צבי גוראריה

2012-05-07T06:56:38Z

מוסיף:

[[קובץ:Gurary, Hirshel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הערשל גוראריה]]
הרה"ח ר' '''יחיאל צבי (הערשל) גוראריה''' - בנו הבכור של הרה"ח ר' [[נתן גוראריה]] וחתנו של האדמו"ר רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]]. מראשוני ה[[תמים|תמימים]] בישיבת [[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]].

נחשב ל'עובד' גדול ו'משכיל' נפלא בחסידות. מהמקורבים ביותר ל'בית רבי'.

נולד והתגורר בקרעמנצ'וג אוקראינה, שם ניהל יחד עם אחיו מפעל לטבק ועסקים נוספים, מהם היה לגביר נכבד בעמיו.

עם פרוץ המהפיכה הקומוניסטית נישלוהו השלטונות מכל נכסיו והוא ברח עם משפחתו לוורשה. גם פה היה מן הבולטים בעשייה והיה מראשי חסידי חב"ד בפולין ומחברי הנהלת 'תומכי תמימים' בוורשה.

זכה ובימי המלחמה התארח אדמו"ר הריי"צ בביתו.

בימי השבעה על [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר [[הרבי]] [[מלך המשיח]], כי בכדי להניח ד' זוגות תפילין יש צורך בגוף נקי ביותר. הרבי אף מנה אלו שבדורות קודמים הניחו ד' זוגות, ולאחר מכן אף הוסיף ומנה שניים מהדור האחרון בציינו: "היו בדורנו חסידים שנהגו להניח ארבע זוגות תפילין כגון ר' [[יצחק מתמיד]], ר' צבי הירש גוראריה ועוד". הרבי אמר שהוא עצמו חשש להניח ד' זוגות עד שאמר לו אדמו"ר הריי"צ לעשות כן.

ר' יחיאל צבי נספה עם כל בני משפחתו על קידוש השם בגיטו וורשה, הי"ד. מכל משפחתו ניצלה רק בתו מרת חיה דבורה (רעיית החסיד הנודע הרה"ח ר' [[נחום גולדשמיד]]).

==לקריאה נוספת==
* [[עבד אברהם אנכי]]
:(החומר בערך זה נלקח מתוך [[שבועון בית משיח]])

[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|גוראריה יחיאל]]
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|גוראריה יחיאל]]

שמואל גוראריה

2012-05-07T06:55:57Z

מוסיף:

{{תבנית:לעריכה|קצר ודל תוכן.}}

הרב '''שמואל גורארי'''' נולד ב[[קרמנצ'וג]] היה מגדולי חסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. היה עשיר עצום ותרם רבות לבית רבי. זכה לקרובים רבים מאדמו"ר הרש"ב ובנו האדמו"ר הקודם. בשנת [[תרע"ח]] קנה חלק גדול מכתבי [[הגניזה החרסונית]] והביאם במתנה לאדמו"ר הרש"ב שעבר על הכתבים ואישר את אמיתיותם.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב ציווה עליו אדמו"ר הקודם למצא את צוואתו בה הוריש לו את נשיאותו. ר' שמואל עמל רבות להפצת צוואתו של אדמו"ר הרש"ב ועורר את החסידים להתקשר לאדמו"ר הקודם. כן, הביא לו האדמו"ר הקודם מטפחת משי של אביו.

נפטר בשבת כ"ה אדר א' [[תרפ"א]] באמצע שלמ בלקו"ת ונקבר בתוך ציון אדמו"ר הרש"ב ב[[רוסטוב]] כפי שהתבטא עליו "עמי במחיצתי". כאשר העתיקו את הציון, העתיקו גם את קברו ונשאר טמון לצד האדמו"ר הקודם.

==לקריאה נוספת==
* [[בכל ביתי נאמן הוא]]
* [[עבד אברהם אנכי]]

יעקב ברוך קרסיק

2012-05-07T06:55:18Z

מוסיף: /* ראו גם */

הרב '''יעקב ברוך קרסיק''' היה [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[שצעדרין]] ולאחר מכן ב[[ליובאוויטש]] והוא נפטר בצעירותו.

ר' יעקב הוא אחיו של הרב [[אליעזר קרסיק]].

==ראו גם==
*[[אליעזר קרסיק]]

==לקריאה נוספת==
* [[עבד אברהם אנכי]]

[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב |קרסיק יעקב ברוך]]

תומכי תמימים לוד

2012-05-07T06:54:45Z

מוסיף: /* קישורים חיצונים */

[[תמונה:לוד ישיבה.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין ה[[זאל]]]]
[[תמונה:שלט ישיבה לוד.jpg|left|thumb|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש לוד''' - הינה [[ישיבה קטנה]] הממוקמת בשכנות ל[[שיכון חב"ד לוד]].
הישיבה נוסדה בתחילת חודש [[שבט]] בשנת [[תש"ט]], תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]].
לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[בית הספר למלאכה כפר חב"ד|בית הספר למלאכה בכפר חב"ד]].

==הישיבה בפרדס==
[[תמונה:הישיבה בפרדס.jpg|left|thumb|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]
בראשית שנת תש"ט הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של הרבי הריי"צ והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית בבריחה הידועה דרך לבוב, ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ברוסיה בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה בתל אביב ישיבת "אחי תמימים" בה למדו כמאה תלמידים ובירושלים פעלה ישיבת "תורת אמת", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת חודש שבט תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרה"ח הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרה"ח ר' [[אריה זאב ליפסקר]], הרה"ח ר' [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, הביא עמו מנעול, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כ[[ר"מ]] הראשון.

כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה.

הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.

עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת תרפ"ט, בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה.

האגרות הראשונות מאת כ"ק אדמו"ר הריי"צ ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.

הישיבה התנהלה ע"י ר' זושא מחודש שבט תש"ט עד חודש תשרי תשי"א.

==הישיבה כיום==

הישיבה כיום היא מהישיבות קטנות הגדולות ב[[ארץ ישראל]] ובה לומדים כ-160 [[תמימים]]. בראשות הישיבה עומד הרב יצחק אייזיק קעניג, ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב יוסף יצחק בוטמן והמנהל הרוחני הוא הרב מנחם מרדכי קעניג. בהנהלה הגשמית חברים הרב מנשה חדד, הרב מנחם לרר והרב אליקים וולף.

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
== קישורים חיצונים ==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] - [[חב"ד אינפו]]

==לקריאה נוספת==
* [[ימי תמימים]] ארכיון הישיבה
* [[דובר שלום]] קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה
* [[עבד אברהם אנכי]] על ייסוד הישיבה
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ל]]

כפר חב"ד

2012-05-07T06:53:30Z

מוסיף: /* לקריאה נוספת */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב בארץ הקודש כפר חב"ד|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}}
[[קובץ: כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כפר חב"ד במבט אוירי. במרכז: בנין [[770]]]]
[[תמונה:הקפות שניות כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב בישראל המיועד ל[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. הישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום מלחמת העולם השניה.הכפר ממוקם במרכז הארץ דרומית לעיר תל אביב וצפונית לעיר לוד. ונמצא תחת השיפוט של המועצה המקומית עמק לוד.

הכפר נבנה על חורבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש ובוסס בשנים הראשונות על חקלאות, במשך השנים הופסקה החקלאות (כמעט באופן סופי). כפר חב"ד משמש גם כמרכז לחסידי חב"ד בארץ הקודש, למרות שתושביו הינם חלק קטן מאד מכלל חסידי חב"ד בארץ הקודש.

במהלך השנים הכפר גדל, התפתח, וקיבל אופי הדומה יותר לעירוני, נכון ל-[[תש"ע]] מתגוררות בו יותר מכ-800 משפחות והוא הכפר המאוכלס ביותר ב[[ישראל]]. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, דיר כבשים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים. הכפר הוא הריכוז החב"די הגדול בישראל.

==ייסוד כפר חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=ייסוד כפר חב"ד}}
[[תמונה:כפר חבד תשט.jpg|left|thumb|250px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] [[תש"ט]].]]
להקמת כפר חב"ד קדמה יוזמה להקמת ישוב חב"די שהחלה בשנת תש"ד, אז הציע הרב [[אליעזר קרסיק]] להקים ישוב בו יגורו חסידי חב"ד, שיפתחו מפעלים ויעבדו בחקלאות ועל ידי הרווחים יממנו את המוסדות שיוקמו בישוב.
ההצעה הזו הפכה למעשית לאחר מלחמת העולם השניה ובשלהי תש"ז נסע הרב קרסיק למחנות העקורים באירופה, בדק את הלך הרוח אצל החסידים שברחו מברית המועצות ולאחר מכן נסע אל הרבי, ויחד עם גיסו הרב משה גורארי' שניהם מראשי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, נכנסו ליחידויות רבות במהלך חודש תשרי תש"ח, ובסוף חודש זה נקרא מר [[שניאור זלמן שזר]] ליחידות בה הציע לו אדמו"ר הריי"צ את הקמת הישוב החב"די.
זמן רב ארך עד שהוקם הישוב, ובי"ט כסלו תש"ט כאשר מר שזר הגיע להתוועדות בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין, דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת הישוב, ובעקבות שיחה זו הפגישם עם מר אברהם הרצפלד ועוד בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה.

ראשי אגו"ח פעלו כל העת יחד עם שזר ובהכוונת אדמו"ר הריי"צ, ולעזר להם נשלחו הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ וגם הרב [[בנימין גורודצקי]]. ובחודש אייר [[תש"ט]], התיישבו חסידי חב"ד בישוב הערבי הנטוש ספריא.

ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] פעלו בכדי לאתר שטח מתאים. אז הוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. בכ"א אייר התש"ט הוקם היישוב באופן רשמי חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ.

תחילה התיישבו החסידים בבתים נטושים של ספריא, ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.

במשך שנת תש"ט-תש"י עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים, על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד.
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[אדמו"ר שליט"א]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בחקלאות, גידול בעלי חיים, עופות, עצים, ירקות ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה ננטשה עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצת בכפר.

==רצח בכפר==
{{ערך מורחב|ערך=רצח יד החמישה}}
בליל יום חמישי, אור לא' אייר תשט"ז, בערך שעה שמונה בערב, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר החקלאי בכפר חב"ד, על ידי מחבלי ה'פידאיון'. בטבח האכזרי נהרגו מדריך וחמשה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.

==כפר חב"ד כיום==
[[קובץ: יט כסלו בבית מנחם1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בבית מנחם, בימים עברו]][[קובץ: יט כסלו בבית מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בבית מנחם, ב[[תש"ע]]]]
שטחו של הכפר כ-2,500 דונם ונכון לשנת [[תש"ע]] מתגוררות בו קרוב ל-1,500 בתי אב, כ-4906 נפשות כ"י. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימה, בהתפחותו במועצת בעמק לוד, כאשר בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. והוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל.

בכפר קיימים כ-8 שכונות, מתוכם כשתי שכונות חדשות, שכונת לוי יצחק א', ושכונת לוי יצחק ב' שנחנכה לפני כשלוש שנים.

===בתי כנסת===

בכפר עשרה בתי כנסת, בינהם:
*יעקב אבינו.
*"המרכזי".
*[[770 בכפר חב"ד|770]].
*בית מנחם. ע"ש [[הרבי]]. בבית הכנסת מתקיימים מספר התוועדיות מרכזיות מידי שנה בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]] ועוד.
*ישראל אריה לייב.
*נחום יצחק.
*רייטשיק שול.
*ר' מענדל'ס שול

===מבנים ורחובות===
[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית בניין 770 בכפר]]
בכפר אין רחובות מסודרים. עם זאת, ישנם שמות לרוב השכונות: "שכונת לוי יצחק" שלב א' וב', בנה ביתך, שיכונים, "שכונת הרב", המרכז, ושיכונים רוסיים.

בשנת [[תשמ"ו]] (1986) הוקם בכפר [[770 בכפר חב"ד|העתק של בנין]] "[[770]]", בנין זה מהווה את מרכז הפעילות של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

מזכירות כפר חב"ד, בניין המועצה האזורית עמק לוד, הבניין המרכזי של [[צעירי אגודת חב"ד]], משרדי [[אור אבנר]] בישראל, מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, "מאחורי הדבש", ברכה נפרדת, אולמי שמחות ועוד.

בכפר חב"ד יש גם סניפים של קופות חולים כללית, מאוחדת וטיפת חלב.

בשנת [[תשס"ג]] הוקם אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת 'בית מנחם' (בו התקיימו שנים רבות חתונות). אוהל זה משמש היום את רוב רובם של החתונות החב"דיות בארץ ישראל. בימי עומס עורכים אירועים גם בבית הכנסת עצמו.

===כלכלה ותחבורה===

רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי הדר.

בכפר יש 3 צרכניות מתפקדות בכפר, חנויות בגדים, תכשיטים, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרה. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות, מפעל לעיבוד עור וכן מפעל ליצור לחלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-הספר.

עיקר התחבורה לכפר וממנו, נעשה על ידי רכבת ישראל, המחזיקה תחנה בכפר חב"ד, (כנראה התחנה היחידה בארץ שממוקמת ביישוב כה קטן), כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, וכן קו אוטובוס המנוהל ע"י חברת דן.

==מוסדות בכפר חב"ד==

כפר חב"ד הינו מרכז הפעילות של חב"ד בארץ הקודש, בכפר שוכנים משרדים:
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*[[אור אבנר]].
*[[איגוד תלמידי הישיבות]].
*[[מטה משיח באה"ק]].
*[[מכון לוי יצחק]].
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]].
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*[[שבועון בית משיח]].
*[[שבועון כפר חב"ד]].

===מוסדות חינוך===
[[תמונה:ישיבה כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]
מוסדות החינוך בכפר חב"ד הם מוסדות החינוך הכי מפותחים בארץ ישראל, מבחינה כמותית.

*גני ילדים.
*תלמוד תורה.
*[[אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]].
*[[בית ספר למלאכה]].
*[[בית רבקה]]
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*ישיבת [[אור תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן גפני]].
*מוסדות [[אור שמחה]].
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]].

==כפר חב"ד ב'==
[[תמונה:כפר חבד ב.jpg|left|thumb|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר, ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללת להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" (אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון), בקרית החינוך לומדות כ־800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב שמואל חפר, ובהקמה נעזר: בהרב ר' [[מענדל פוטרפס]] [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].

עקב הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום גרות שם כמה עשרות משפחות ומשפחות אנשי הצוות, אשר הקימו בית הכנסת ומקווה טהרה לנשים.

==רבני כפר חב"ד==
[[תמונה:רבני כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.

* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.

* הרב [[מרדכי אשכנזי]] הרב הנוכחי של כפר חב"ד. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו, מונה לרבו של כפר חב"ד.

==ועד כפר חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=ועד כפר חב"ד}}
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכים בחירות, אך עשרות שנים לא התקיימו בחירות מרצון התושבים, הרב הי' קורא אל התושבים ומכריז שזה הצעת הרב וזהו רצונו של הרבי. לאחר הלשנה לרשויות חזרו לקיים בחירות כחוק. בבחירות האחרונות, מסיבות טכניות ובהסכמת רוב תושבי הכפר לא התקיימו בחירות.

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר אגודת חסידי חב"ד והרב [[פיני'ע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות, בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר, יוכל לפעול, למרות השינויים בחברי הוועד וביו"ר שאירעו תכופות.

בשנת תש"כ הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] מונה ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את כפר חב"ד - הבתים במרכז הכפר, ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו, הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים בלתי יאמנו, עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום את ראשי הממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן הרב [[מנחם לרר]] ובשנים האחרונות הרב [[בנימין ליפשיץ]].

לצד עסקנים רישמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רישמיים והן כאשר פרשו מהתפקיד והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל ללא לאות, בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש, במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]] שפעל יד ביד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. הרב [[ברוך גופין]], הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]].

==תחנת רכבת==
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]], בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב [[צפריה]], [[מחנה צריפין]] ויישובים נוספים.

עוד לפני הקמת הרציף ששכן במקום, התחנה הייתה נקודת עצירה (ב[[אנגלית]]: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת לירושלים. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטר עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], רכבת ישראל הורתה להרוס את התחנה, והוציאה מכרז לבנית תחנה מודרנית בכפר חב"ד.

בעבר היה מבנה התחנה צריף בלבד, והיה רק רציף אחד שהיה עשוי מעץ. התחנה שודרגה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.

ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה|נתניה]] - [[רחובות|רחובות]]

==לקריאה נוספת==
*[[עבד אברהם אנכי]]
*[[נשיא וחסיד]]
*[[הפרטיזן]]
*[[אלבום חב"ד בישראל]]
*[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%94%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%B4%D7%93_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב”ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים]
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר - [[חב"ד און ליין]]

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

תומכי תמימים ליובאוויטש

2012-05-07T06:53:07Z

מוסיף: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:Logo.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]]]
ישיבת '''תומכי תמימים ליבואוויטש''' נוסדה ב[[יום ראשון]] ט"ו לחודש [[אלול]] [[תרנ"ז]], בעיר [[ליובאוויטש]], עיר בירת [[חסידות חב"ד]] ואם ישיבות [[תומכי תמימים]] על כל מחלוקתיהם וסניפיהם.

נשיא הישיבה ומייסדה הוא כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע, ומנהלה בפועל, החל עם תחילת ההתייסדות בליובאוויטש הוא בנו הוד כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע.

סדרי הלימוד המיוחדים שבישיבה זו, הרי הם נהוגים גם בשאר סניפי ומחלקות הישיבה, אלא שעדיין קנתה לה הישיבה שבליובאוויטש שם מיוחד. כל תלמיד ("[[תמים]]") שזכה ללמוד בה חקוק עד היום בזכרון מיוחד כמי שזכה לדבר נדיר במינו. שמות התמימים שלמדו בישיבה זו כבר נאספו (במפר קטן) בספר "[[ליובאוויטש וחייליה]]" וביתר פירוט והרחבה, בחלק א' ב[[ספר התמימים]].

בתחילה התקבלו לישיבה רק תלמידים שידעו כבר ללמוד בעצמם, ורק בשנת [[תרס"ד]] החלו לקבל גם תלמידים הצריכים למלמדים. באופן כללי נחלקו תלמידי הישיבה לשלשה סוגים, והם: "תלמידי החדרים", "תלמידי השיעור", ו"תלמידי האולם".

==מעבר הישיבה מליובאוויטש==

בשנת תרע"ח נאלצה הישיבה לעבור מליובאוויטש לאחר שמלחמת אשכנז ורוסיא התקרבה לעיר, ואז הועברו "תלמידי החדרים" ו"תלמידי השיעור" לעיר [[קרמנצ'וג]], כשחלקם מתעכבים בדרך בערים [[חרקוב]] ו[[אריאול]], ואילו קבוצה נוספת נשלחה ל[[חרסון]]. גם "תלמידי האולם (ה"[[זאל]]")" עזבו את העיר קודם חג הפסח אותה שנה, אלא שכאשר נודע לקבוצה אחת מהם שמנתה כשלושים תלמידים והגיעה כבר לעיר סמולנסק, על רצונו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע שישארו בליובאוויטש, חזרו לעיר, ונשארו שם עד תחילת חודש אלול.

==צוות הישיבה==

===[[משפיע|המשפיעים]]===

*הרב [[חנוך הענדל קוגל]].
*הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] ("הרשב"ץ").
*הרב [[מיכאל בלינר]].
*הרב [[משה רוזנבלט]].
*הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]].
*הרב [[אברהם דוד פוזנר]].

===המשגיחים===
*הרב [[זאב וואלף לויטין]].
*הרב [[יחזקאל הימלשטיין]].
*הרב [[לייב צייטעס]] (בודנעוויץ).
*הרב [[שלמה ריסין]].
*הרב [[יוסף פרידמן]].
*הרב [[משולם ידידיה קוראטין]] ("[[ר' שילם]]").
*הרב [[יעקב ברוך קרסיק]].
*הרב [[אלחנן דוב מרוזוב]].

===הר"מים, מגידי-שיעורים ומלמדים===
*הרב [[שמואל בער ניסנביטש]] (המכונה שמואל בער בריסובר).
*הרב [[יחיאל קומיסאר]].
*הרב [[יהושע ארש]].
*הרב [[יהודה לייב אהרונוב]].
*הרב [[צבי גוטליב]].
*הרב [[מאיר זייציק]].
*הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]].
*הרב [[מנחם מענדל דיסקין]].
*הרב [[ליד באבין]].
*הרב [[מאיר לאבאק]].
*הרב [[יוסף קוידנווער]].
*הרב [[יוסף דוד מפאהאר]].
*הרב [[משה בנימין]].

==לקריאה נוספת==

*[[ליובאוויטש וחייליה]] - מאת הרב [[רפאל נחמן כהן]].
*[[עבד אברהם אנכי]] במבוא לספר, זכרונות הרב [[אליעזר קרסיק]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 '''זכרונות מהעיירה - ליובאוויטש'''] - זכרונותיו של מרדכי לזר, הביא לדפוס '''[[שניאור זלמן ברגר]]''', בתוך '''[[בית משיח]]'''.

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ל]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד רוסיה|ל]]

תל אביב-יפו

2012-05-07T06:51:42Z

מוסיף: /* לקריאה נוספת */

[[תמונה:תא.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] [[חסיד]]ית בתל אביב]]
'''תל אביב''' נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]]. כיום היא העיר השנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]].
קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת [[כפר חב"ד]] בשנת תש"ט, התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב וירושלים. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, והיו בקשר אדוק עם [[אדמו"ר הריי"צ]].

לאחר הקמת כפר חב"ד, מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות שהתיישבו במרכז תל אביב. מלבד זאת, הוקמו בתי חב"ד רבים ברחבי העיר, אשר הרימו את דגל חב"ד בעיר העברית הראשונה.

==התייסדות==
[[קובץ:ארון קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארון הקודש בבית-הכנסת "גאולת ישראל חב"ד -בית משה"]]
בשנת [[תרכ"ו]] התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת [[תר"ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה. ב[[ט"ז במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר. היה זה בין השעות 8:00 - 10:00 בבוקר, בדרכו ל[[מצרים]].

בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את בית הכנסת הראשון של הקהילה - ברחוב "עין יעקב". בשנת [[תרצ"ה]] הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תושב תל אביב. בין השנים [[תרצ"ו]]-[[תרח"צ]] שכן במקום 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת [[ת"ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי [[בברויסק]] בשנת [[תרצ"ה]]) ברחוב "נחלת בנימין", שם הוא קיים עד היום. מניין נוסף פעל עד [[תשכ"א]] בבנין ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]]. משנת [[תש"מ]] אז החלו להגיע השלוחים לעיר, התרבו בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר.
== מוסדות חב"ד בתל אביב ==
[[תמונה:רמת אביב זאל.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות ]] ב[[זאל]] של הישיבה ברמת אביב]]

*'''תורת אמת תל אביב יפו''' - בשנת [[תרפ"ד]], בפקודת [[אדמו"ר הריי"צ]], פתח הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מנהל [[תורת אמת]], סניף לתורת אמת בתל אביב. כראש הישיבה שימש הרב [[יעקב מלכוב]]. בשנת [[תרפ"ט]] מונה לראש הישיבה הרב [[אליהו נחום שקלאר]]. הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה באותה שנה.

*'''[[בני תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תרצ"ו]], פתח הרב קרסיק 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]] עבור ילדי קהילת חב"ד בתל אביב. כמלמד שימש הרב [[רפאל נחמן כהן]].

*'''[[אחי תמימים תל אביב]]''' - בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב"דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וביקשו רשות מה[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה ישיבה. בשנת [[תרצ"ח]] אישר אדמו"ר הריי"צ הקמת ישיבה והורה לקוראה בשם "אחי תמימים". כמו כן הודיע שנציגו למוסדות "בני תמימים ו"אחי תמימים" יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]], רבה של קהילת חב"ד בתל אביב באותה תקופה. ראש חודש [[אייר]] החלו הלימודים בישיבה. מאוחר יותר, עברה הישיבה ל[[תומכי תמימים לוד|לוד]].

*'''[[תומכי תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תש"ו]] נפתחה בעיר גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "[[תומכי תמימים]]". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.

*'''[[תומכי תמימים רמת אביב]]''' - ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הקומה ישיבת תומכי תמימים המיועדת בעיקר עבור ל[[בעלי תשובה]] בשכונת רמת אביב שבצפון תל אביב. הישיבה בראשות הרב [[חיים יוסף גינזבורג]].

*'''[[מכללת פנימיות רמת אביב]]''' - ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]] נפתח מכללה עבור בנות בעלות תשובה.

*'''ישיבת [[חזון אליהו תל אביב]]''' - יישיבה לבעלי תשובה שעל ידי [[מרכז חב"ד תל אביב]]. ראש הישיבה הוא הרב אריה שמרלינג והמנהל הוא ר' לוי וולף.

*'''ישיבת נווה צדק''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב אברהם קלי.

*'''בית חדש למדרש''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב דוד עזיזה.

== ארגונים חב"דים בתל אביב ==
*'''[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]''' - מאז הקמתה בשנת תש"א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב"ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ. ובשנת תש"כ כאשר מונה הרב אפרים וולף ליו"ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד.
*'''[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תשי"א]] ייסד [[הרבי שליט"א]] את [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב{{הערה|הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד}}.}}.

*'''[[ועדת ההגרלה]]''' - בשנת [[תשי"ג]] הקים הרב [[רפאל נחמן כהן]] 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי [[אנ"ש]] על נסיעה ל[[הרבי|רבי]] ל-[[770]].

*'''גמ"ח חב"ד תל אביב''' - הגמ"ח נוסד ונוהל ע"י הרב דובער גנזבורג ולאחר פטירתו הועבר הניהול להרב [[שלום חסקינד]] את גמ"ח עבור חסידי חב"ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו.
==שכונת רמת אביב==
[[תמונה:רמת אביב.jpg|left|thumb|250px|מאהל לתפילות חגי [[חודש תשרי]] שהוקם ברמת אביב ג']]
'''רמת אביב''' הינה שכונת יוקרה בצפון העיר תל אביב. הרב [[יוסף גינזבורג]], שהתגורר במקור ב[[כפר חב"ד]], הגיע לשכונה על מנת לחלק משלוחי מנות ב[[פרים]] בבתי המגורים בשכונה. עם הזמן הגביר את פעילותו ולאחר נישואיו אף עבר לגור בשכונה. הרב גינזבורג היה מזמין יהודים לסעודות שבת וחג אצלו בבית וכך נתוודעו לקיומה של היהדות. עם הזמן גבר הדרישה לשיעורי תורה והוקם 'מרכז שיעורי תורה' ו"בית כנסת" בסלון של תושב פרטי ברמת אביב.

ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הוקמה ישיבת תומכי תמימים בשכונה הפועל עד היום. הישיבה מיועדת בעיקר עבור בעלי תשובה ובראשה עומד הרב גינזבורג. ב[[חג הפורים]] שנת [[תשנ"ז]] קיימו תלמידי הישיבה פעילות יהודית ברחבי השכונה והעיתונות המקומית והארצית התייחסה לעניין, חלקם בשלילה. ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]], עם התגברות הפעילות החב"דית בשכונה, הוקמה [[מכללת פנימיות]] עבור בנות בעלות תשובה.

כיום מונה קהילת חב"ד ברמת אביב כארבעים משפחות, רובם בוגרי הישיבה.

== בתי חב"ד בעיר ==
עשרות [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] קיימים בעיר, בראשות השליח הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], המכהן גם כרב בית הכנסת "גאולת ישראל" ויו"ר "מרכז חב"ד תל אביב".

*אפקה א' - מנהל: הרב שמעון גדסי.
*הדר יוסף - מנהל: הרב גד פדלון
*התקוה - מנהל: הרב אפי דגן
*יד אליהו - מנהל: הרב יוסף סיגמן.
*[[ממעל ממש (מרכז חב"ד)|ממעל ממש]] - מנהל: טל זיו.
*נאות אפקה-צהלה - מנהל: הרב עידו רהב.
*נווה עופר - מנהל: הרב שמואל מחפוץ.
*נחלת יצחק - מנהל: הרב אשר גליס.
*קרית שלום - מנהל: הרב חנניה לביוב.
*רמת אביב - מנהל: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב דוד אושקי.
*רמת אביב ג' - מנהל: הרב שניאור זלמן חביב.
*שיכון בבלי - מנהל: הרב שלום גליצנשטיין.

בשנת [[תשס"ט]] הוקמה בעיר [[החנוכיה הגדולה בעולם|החנוכיה הגדולה בארץ]].

== חסידים בתל אביב-יפו ==
*'''רבנים''' - הרב [[דובער טקץ]]. הרב [[לוי גרוסמן]]. הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]]. הרב [[שניאור זלמן סלונים]] - רב ביפו עד פטירתו ב[[י"א באלול]] [[תרצ"ו]]. הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] - רב ביפו.

*'''רבני קהילת חב"ד''' - הרב [[שלמה יוסף זווין]] - עד עלייתו ל[[ירושלים]] ב[[תרצ"ז]]. חתנו הרב [[אליעזר קרסיק]] - עד פטירתו ב[[תש"כ]]. חתנו הרב [[משה אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תשס"ז]]. בנו הרב [[חיים אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תש"ע]]. חתנו הרב [[שלמה הלפרן]] - כיום.

*'''משפיעים''' - הרב [[משה גוראריה]] - עד פטירתו ב[[תשל"ג]]. הרב [[ישראל צבי הבר]] - מ[[תשל"ז]] עד שיצא לשליחות ברומניה - [[תשמ"א]]. הרב [[שלום בער בוטמן]] - מ[[תשל"ז]] עד היום.

*'''חסידים מפורסמים''' - הרב [[שניאור זלמן סלונים]], הרב [[ברוך פריז]], הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[זלמן משה היצחקי]], הרב [[נחום גולדשמיד]], הנגיד הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]
* [[עבד אברהם אנכי]]
* [[חייל בשירות הרבי]]

==קישורים חיצוניים==
=== אתרים ===
*[http://www.chabadaviv.com אתר בית חב"ד ברמת אביב]
*[http://www.chabadtlv.org/ אתר מרכז חב"ד תל אביב]
*[http://www.chabadnorthtelaviv.org.il/ אתר בית חב"ד שכונות הצפון החדש, תל אביב]
*[http://www.kshalom.com/ אתר בית חב"ד קרית שלום, תל אביב]
*[http://www.chabadbavli.org/ אתר בית חב"ד שכונת בבלי, תל אביב]

=== קישורים נוספים ===
חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב"ד בתל אביב ויפו פורסמו ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]:
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2943 מכתב אדמו"ר הריי"צ לאנ"ש שהתיישבו בתל אביב בשנת תרצ"ה]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 כתבה שפורסמה בשבועון בית משיח, המסקרת בצורה מקיפה את חיי ישיבת אחי תמימים תל אביב]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת אחי תמימים תל אביב כותבת אל הסוכנות היהודית]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28874 תל אביב של מעלה - ראיון מיוחד עם הרב חיים אשכנזי על חיי החסידים בתל אביב]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62846 המסתורין סביב ביכנ"ס חב"ד האטום בשכנות 'נווה צדק' בתל-אביב]

=== סדרת חב"ד בתל אביב ===
סדרת כתבות בעיתון בית משיח, תחת הכותרת: "חסידות חב"ד בתל אביב".

*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46645 כתבה ראשונה בסדרה - בתי כנסת חב"ד]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46751 כתבה שנייה בסדרה - רבני חב"ד]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46990 כתבה רביעית בסדרה - הרב מיכאל דבורקין והרב זלמן משה היצחקי]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

אגודת חסידי חב"ד בישראל

2012-05-07T06:51:11Z

מוסיף: /* פעילות */

{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]]|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)]]}}[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|בית אגודת חסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]]]]'''אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש''' (מכונה ב[[ר"ת]] '''אַגוּ"ח''') הינו ארגון-על של [[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] שתפקידו לפקח ולסייע למוסדות וחסידי חב"ד בארץ ישראל ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות|התוועדויות]] באהבת ריעים בין החסידים{{הערת שוליים|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] מיום י"ט [[תמוז]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב"ד]] באה"ק ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ותורת אמת בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד דא"ח ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. במהלך השנים קיבלה אגו"ח משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה לנהל את קהילת חב"ד, בהנהגת [[רבני חב"ד]]{{הערת שוליים|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר בית דין רבני חב"ד על מכתבו מזאת [[חנוכה]] ה'תנש"א: "תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'.}}.

==רקע==
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; [[שאול דב זיסלין]], [[משה גוראריה]] ו[[חיים יוסף רוזנבלום]] שיהיו חברי הוועדה ושתפקידם לבסס את אגו"ח בכל רחבי [[ארץ ישראל]]. בשנת [[תשי"א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]] בארץ ישראל כמחלקה של אגו"ח לצעירים והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]]. אגו"ח החלה להתמקד בעיקר בדאגה לביסוס וייצוג המוסדות, קהילות חב"ד, בתי הכנסת, משרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.

במכתב למוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגו"ח בשני רבדים{{הערה|המכתב מיום [[י"ג בכסלו]] שנת [[תשי"ב]]. מודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח.}}: א. כלפי המוסדות - כל מוסד הוא אוטונומיה נפרדת והוא יעמוד בקשר עם מרכז אגו"ח באמצעות נציג. ב. כלפי חוץ - יהיה נציג אחד מטעם אגו"ח שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.

התנהלות אגו"ח היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערת שוליים|וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגו"ח, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ"ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט"ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד ו[[י"ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ.}}. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגו"ח במשך שלושת השנים שעברו{{הערת שוליים|באגרת אחרת להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ז]]: "בהזדמנות זו אעורר, שזה עדן ועדנים שלא היתה אסיפת ועד הפועל ושאין אגו"ח מראה סימן של חיים ופעולה ביוזמה של עצמה, וחוששני לאמר שעוד מעט ויהי' שלש שני חזקה בהנהגה כזו"}}. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגו"ח וצא"ח{{הערת שוליים|באגרת להנהלת אגו"ח. נדפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ה ע' קנ"א: ..קראתי בשם אחד מחברי הועד שהוא מפני שאין כל אפשריות לעשות אסיפה של כל אגודת חב"ד ו[[צעירי אגודת חב"ד]] וכו'.}}. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך{{הערת שוליים|בשולי מכתב לאגו"ח מיום [[כ"ד בסיון]] [[תשי"א]]: "כותבים במכתבם אשר שנים שלשה חברים אינם פעילים, ונא להודיעני מי הם ומאיזה סיבה".}}.

==תפקידי אגודת חסידי חב"ד==
[[תמונה:אגוחח.jpg|left|thumb|280px|אנשי אגו"ח בביקור אצל אנשי ציבור.]]
תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד נקבעו על ידי הרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי"א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ד' עמוד ת"ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:

#ייצוג חסידי חב"ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב"די כלשהו.
#תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.
#פיקוח חיצוני על מוסדות חב"ד ודיווח למרכז ב-[[770]]{{הערה|ממכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל"ז: "תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד. ולכן על הנהלת המוסד לתאר לפניהם עבודתם, להראותם ספרי החשבונות וכו', אבל אין ביד המבקר ליתן פקודות, לשנות החלטות ההנהלה או להחליט דבר בהמוסד. "מובן מעצמו שהן אגו"ח והן המבקרים רשאים להגיש הצעות להנהלת המוסד, ולא עוד אלא שמחוייבים בזה אם מוצאים ענינים שאינם מתאימים למטרת המוסד או ענינים המקלקלים בכלל, אבל כל זה אינו אלא בתור הצעה. "כתוצאה מכל הנ"ל, הנה האחריות בעד התפתחות כל מוסד ומוסד מוטלת על הנהלת המוסד, והיא היא שצריכה לנקוט בכל הצעדים בנחוצים לקיום המוסד והתפתחותו. וכן על המבקרים מוטלת האחריות לדעת כל פרטי עבודת המוסד, להציע על דבר תיקונים הנחוצים לפי דעתם (אך ורק בתור הצעה כנ"ל) ולהודיע לכאן אם נמצא איזה ענינים או פרטים המזיקים או שאינם מתאימים למוסד". בתקופה מסויימת הופסקה עבודת הביקורת והרבי פנה במכתב מתאריך [[י"ג בניסן]] ה'[[תשי"ג]] (מודפס באגרות קודש חלק ז' ע' רכ"ב): "כנראה שהמבקרים פסקו את פעולתם, ואיני יודע ממי היא המניעה, וכותב הנני להמבקרים ביחוד ולהמוסדות ביחוד, שכוונתי בזה שיבקרו בפועל ולא לבד בהכתרתם בשם זה בלבד, ובמילא הצעתי בביקורם בתקפה כאז כן היום ות"ח בעד הביאור בזה".}} באמצעות מבקר שמונה על ידי הרבי{{הערה|היה שהתלוננו לרבי שהמבקר אינו מתאים. השיבלהם הרבי במכתב מיום [[כ"ג בטבת]] ה'[[תשי"ב]]: "במענה על מכתבו מ[[ד' טבת]], בו מערערים על התמנות הר' . . למבקר בעניני אגו"ח . . כתבתי ברור, שאין המבקר אלא מבקר (קונטרול בלע"ז) ואין בידו להחליט או לשנות דבר, אלא שמתפקידו לעמוד בקשר ישר לכאן, ובמילא באם אומר א קרומע זאך אין דעתו מחייבת כלום. והאמת אגיד אשר בעבודת אגו"ח עד עתה - איני נודע מאיזה טעמים, אבל - לא היו נכרות פעולות ממשיות . . ובטח הנה כמה ענינים שבתור כאלו הנמצאים על אתר ידעו מזה ואפשר היה לפעול בזה, ובכל זאת לא נעשה. ובמילא, בהתאם להנ"ל, כנראה שצריך הענין למעורר בזה שירבה בהזכרה והקיצה וכו'. וכמ"ש ה[[רמב"ם]] בהל' דעות, שאף שדרך המיצוע הוא דרך הישר, אבל מי שנוטה לקצה האחד אי אפשר להתנהג בדרך המיצוע, אלא צריך לאחוז בקצה השני - עד שישתווה. ולכן באה הצעתי, בתקותי שגם להם יקר ענין אגו"ח ושמה הטוב, ושם ליובאוויטש הנה צריך להיות קשור בענין של עשיה ופעולות ממשיות, (על פי מה ששמעתי, כנראה בטוח שהר' . . לא יניח לנמנם ולישון כו'. ומה שמעוררים . . - הנה כבר כתבתי שאין על המבקר אלא לבקר, וביכולתם שלא לשמוע להצעתו.}}.
#פיקוח כללי על הארגונים החב"דיים החדשים (כגון, צא"ח, איגוד נשי חב"ד ועוד).
#ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.
#תפקיד נוסף: אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.}}.
#כמו כן, הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב"ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט"ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"א ע' שי"ד}}. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ"ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקרית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים". בשנת [[תנש"א]] הציע הרב ניסן חסדיאל נחשון פתיחת בית חב"ד ביישוב באפרת וקיבל תשובה מהרבי לפנות לאגו"ח. הרב אריה פרקש שאל גם על פתיחת בית חב"ד ביבניאל ונענע שייתעץ עם אגו"ח ובאם יסכימו "אז הסכמה וברכה אזכיר על הציון". בשנת [[תש"נ]] פנה הרב [[אהרן שפירא]] מפרדס כץ בנוגע להפצת עלון שבועי לבני תורה (ב[[בני ברק]] וב[[ירושלים]], דבר שכבר עשה בעבר ושלח כמה דוגמאות אל [[הרבי]] ונענע: "הרי זה ענין כללי בכל ארץ הקודש ובמילא שייך לאגודת חסידי חב"ד הכללית בארץ הקודש ולא ליחידים וקבוצות כפשוט". הרב [[דוד נחשון]] הציע להקים מטה מיוחד שיעסוק בעניני משיח. מענה הרבי: "כל זה שייך לאגו"ח וועד רבני [[אנ"ש]] שבארץ הקודש". ועוד רבים}}.
#שמירה על צביונה של חסידות חב"ד כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]]: {{ציטוטון|נבהלתי להשמועה, אף שאינני יכול לברר ברור אם כנה היא, אשר יש סברא שהרשת תעבוד ותפעול במקום אחד תחת שם מוסד חינוך מפלגתי (אלא ש"מבטיחים" להם שרוחניות הענינים תהי' ביד הרשת). ונבהלתי עוד יותר לההוספה, אשר דוקא מזקני אנ"ש הונח אצלם ככה, ולא לבד שהסכימו על זה אלא שפירשו את המברק שלי מתאים לסברא הנ"ל. וכמה עלוב דורנו זה, אשר גם על טעות כזה יש להזהיר ולקרות בקול שזהו טעות ולא האמת. ואף אם גם היתה הבטחה הנ"ל בת קיימא, שגם בזה איני מאמין כי אין הדבר תלוי ביחידים המבטיחים אלא בהמפלגה בכללותה, הנה אין רשות למי שהוא להדביק על עניני [[חב"ד]] יארליק של מפלגה איזה שתהיה . . '''ובא אני בזה גם לאגו"ח, מתאים למה שקויתי מאז שאגו"ח תשמור על הנקודה הכללית וחוט השני דפעולות חב"ד, שלא יסורו מן המסלה אותה סללו רבותינו הקדושים נשיאינו, ועל אחת כמה וכמה שלא יעשו ענינים הפכים מזה'''}} (ההדגשה אינה במקור)}}.
#קשר עם אישי ציבור{{הערה|פעמים רבות התקבלו מהרבי הוראות בנושא שמירת קשר עם אנשי ציבור. במכתב מתאריך [[א' בניסן]] ה'[[תשט"ז]] כותב הרבי: "ובקשר עם ימי [[חג הפסח]] הבא עלינו לטובה, הרי על דרך דאשתקד מטובם לשלוח בשמי מצה שמורה (כמובן מאפיית יד) למר [[שז"ר]] שי', מר סירקוס שי' מר יצחק קורן שי', ואם יציעו לשלוח עוד למי, מטובם לפרט הצעתם ואענה במברק ות"ח מראש על הטרחה בכל זה". בהזדמנות נוספת כתב הרבי (בתאריך [[י' בכסלו]] [[תשט"ו]]. הודפס באגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט): "זה מכבר הצעתי ובקשתי, שיתענינו להפגש עם אלו שביקרו אותי בהיותם בארצות הברית, כיון שיש כמה ענינים שהנ"ל הבטיחו. ומובן אשר תועלת גדולה שהם - האנשים הנ"ל - בעצמם יאמרו שהבטיחו פרטים אלו, שאז בודאי יקיימו הבטחתם בהקדם. וכנראה משתיקותם לא עשו בזה עד עתה. וחבל על העבר. ועכ"פ בטח ישתדלו למלאות את זה בעתיד . . ומובן מעצמו שנחוץ במאד שיודיעו אח"כ לכאן - בפרטיות - מהפגישה והשיחה".}} ורבנים{{הערה|לדוגמא, אגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב הרבי מבקש לבקר את "הרב אבוחצירא על פי בקשתי להבעת כבוד".}}.
#דיווח מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (מודפס [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): יהי-רצון ויבוא הזמן שאוכל לקבל ידיעות מפורטות ומתאימות מהנעשה באה"ק ת"ו מאגודת חב"ד". במכתב נוסף (אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח) מהרבי לאגו"ח נכתב: "אתפלא אשר אחרי שבקשתי זה כמה פעמים להודיע מהמרחש במה שיכול להיות נוגע למוסדות חב"ד ועבודת חב"ד.}}.
#שמירה על צורתם של בתי כנסת [[חב"ד]] ופיתוחם.
#ייצוג ופרסום חב"די בעיתונות{{הערה|ממכתב [[כ"א בסיון]] שנת [[תשי"ד]]: "נבהלתי בהתקבל אלי קטע העתון של מכתב מר . . ועוד יותר ממה שאגו"ח, כנראה, שלא הגיבו ע"ז כלל, לא רק במכתבי-עת אלא אפילו גם לא בפני' אל הנ"ל באופן המתאים ובדברים המתאימים לתוכן מכתב הנ"ל והביטויים אשר בו. נהניתי עכ"פ במקצת מה שאחד מן ההנהלה שלח להנ"ל מכתב חריף . . ולא באתי אלא בהנוגע לעתיד". באגרת [[י"ג בתשרי]] שנת [[תשט"ו]] (מודפס ב[[אגרות קודש]] חלק י' ע' י"ב): "נהניתי מקטע דהמודיע והקול, בו נדפסו במרוכז מוסדות חב"ד, אף שפלא שלא נזכרה ג"כ אגודת נשי ובנות חב"ד, שבאיזה אופן שתהי' עבודתן הרי בודאי הדפסה עד"ז במכ"ע היתה מחייבת אותן ומביאה פעולה לטובה".}} ועדכון המרכז ב[[ניו יורק]] מכל הנכתב בעיתונות בארץ ישראל על חב"ד{{הערה|באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "זה כמה פעמים כתבתי שמהנכון הוא, מפני כמה טעמים, שמכל הנדפס בעתונות שלהם בנוגע לחב"ד ישלחו קטע לכאן, ובהתאם לדחיפת הענין אם בדואר אוירון או בדואר רגיל". }}.
#אחריות להגדלת קהילת חב"ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב"ד{{הערה|ממכתב המודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש"ז: "כדאי היה לדעת המצב עתה, היינו איפוא ישנם בתי כנסיות [[חב"ד]] וכן רבנים ושו"בים [[חב"ד]] - כדי לעמוד על המשמר שלא יופחת מספרם, ואדרבה. וכן בנקודות ישוב חדשים, שם ישנם עסקנים מ[[אנ"ש]] ו[[חב"ד]], להשתדל על ידם למצוא שם ענינים פרנסה בשביל [[אנ"ש]], או גזע [[אנ"ש]], ובפרט במשרות הנותנות השפעה לבעליהם במובנים רוחניים.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד: "בכלל צריך היה לעשות רשימה בתוככי [[אנ"ש]], לדעת מי הם הראוים לקבל משרת רבנות בארץ הקודש ת"ו, ואם מועט מספרם ביותר - היה צריך למלאות החסרון בהקדם. ובודאי ישנם מאברכים או גם מהבחורים הקשישים כאלו הראוים לאותה איצטלא, או שיכולים לקבל סמיכות ושימוש (פראקטיקא) במשך זמן לא ארוך. ובזמננו זה הרי צריך להבטיח כל ענין וענין בעוד מועד.}}.
#סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמא באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "לפי דעתי נכון גם כן, שיתנו הלואה של איזה מאות לירות לזמן ארוך למרת . . בכפר - אם יביא לה תועלת במסחרה ובפרנסתה". וכן באגרת נוספת (נדפסה ב[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד): "זכור לי שזה מזמן היתה הצעה לעזור בהכנסת כלה לאיזה אנשים, ובטח יודיעוני גם על-דבר-זה מהנעשה בפועל".}} (בניית [[מקווה חב"ד|מקוואות חב"ד]] על פי שיטת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערת שוליים|מכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת ע"י הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח, כי כן היה המדובר עם הרב ברזל שיחיה שהציע לפני את כל ענין זה. נוסף על זה ישנה מקוה שאודותה כתב אלי הרב החסיד דאברוסקין שיחיה מ[[חיפה]] וכותב שפונה אלי בהצעתם, והתקון דורש סכום של ק"ן לא"י לפי-ערך, ואם כן לדעתי גם זה נכון. ועל פי הנ"ל שיהיה כדרישת תקנת כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע.}} ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט"ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבה של [[כפר חב"ד]]: "מצער אותי ביותר מה שכנראה ענין השייטלין (פארוק) [= פאות נוכריות] נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב כו' וכו' הנה האומנם אי אפשר היה להשיג הלואות בקופות גמ"ח של אנ"ש (שכפי הנודע לי הנה ישנה באגודת חב"ד שעל יד כבוד תורתו שליט"א אצל הוו"ח כו' [[משה דובער גנזבורג]] ושנים או שלשה ב[[ירושלים]] עיה"ק ת"ו)".}}).
#השגת כתבי-יד מ[[אדמו"רי חב"ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): "בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מאה"ק ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא"ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב - כי הרי יש מקום לומר, שעל אתר באה"ק ת"ו היה אפשר לקנות ביכלעך הנ"ל בזול יותר, והעיקר לשמרם שלא יפלו בידי זרים (בענין זה, ומי יודע אולי גם זרים כפשוטו), ואין צועקין על העבר, ועל-כל-פנים באתי בהתעוררות על להבא. ותמהתי גדולה עוד יותר, שלמרות שזה איזה שנים שבקשתי לפרסם ולבקש ולחפש אחרי ביכלעך דא"ח ולשלחם לכאן, ואם אי אפשר אחרת הרי על מנת להחזיר, ובמשך כל השנים האלו, הנה רק מאחד נתקבלו איזה ביכלעך בתור חילוף.}}.

==מחלקות אגו"ח ==
[[תמונה:מנהלים.jpg|left|thumb|250px|כנס המנהלים, [[תשס"ח]]]]
*'''[[צעירי אגודת חב"ד]] - מחלקה לצעירים''' - ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי"א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם [[צעירי אגודת חב"ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]]: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח [[חב"ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".}}. כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו"ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב"ד{{הערת שוליים|"פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ"ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב"ד]] בפ"ע, וכן איגוד נשי [[חב"ד]], שבטח יתארגנו ג"כ לחטיבה בפ"ע".}}.
*'''[[נשי ובנות חב"ד]] - מחלקה לנשים''' - במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם. הארגון שהוקם נקרא "נשי ובנות חב"ד"{{הערת שוליים|מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד סיון ה'תשי"א: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו.}}. לאחר יותר משנה כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד" שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח{{הערת שוליים|מכתב מיום כ"ח [[תמוז]] [[תשי"ב]]: "ארגון נשי ובנות חב"ד מהוה חלק מאגודת חסידי חב"ד באוטונומיה מיוחדת משלו.}}.
*'''[[איגוד המשפיעים]]''' - בשנת [[תשמ"ז]] הקים הרב [[שמואל גריזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.
*'''[[מטה משיח (ישראל)|מטה משיח]]''' - גוף עצמאי בהנהלת חברים, עסקנים ורבנים חב"דיים. קיבלה את חסותה הרשמי של אגו"ח.
*'''מחלקת החינוך''' - ועדת החינוך החב"די, בניהולו של הרב [[זושא פויזנר]], עוסקת כל ימות השנה במציאת דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ"ש]] באה"ק. במסגרת תפקידו, מבקר ר' זושא במוסדות החינוך, ומייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. במשך השנה נערכים ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"שבת חינוך" אחת בשנה.
*'''יד לילד המיוחד'''' - (תחת 'מחלקת החינוך') מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית. יו"ר המחלקה הוא ר' מנחם מענדל בלניצקי. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.
*'''מחלקת מחנכים מייעצים''' - בשנת תשס"ד הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל יעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, ליעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.
*'''כולל יום שישי''' - בשנת תשס"ד נפתח [[770 כפר חב"ד|בבית אגו"ח]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח ע"פ הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז תשמ"ה שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על הרמב"ם הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].
*'''[[המטה לשלום העם והארץ]]''' - נוסד בשנת [[תשנ"ג]] במסגרת אגו"ח, על מנת לרכז את הפעולות הרשמיות של [[חב"ד]] בנושא [[שלימות העם]] ו[[שלימות הארץ]].
*'''[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]''' - הוקם בשנת [[תשנ"ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי שליט"א, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.
*'''מחלקת ניהול''' - נוסדה בשנת [[תשס"ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד. רכז המחלקה הוא ר' מנחם מענדל בליניצקי. מידי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות לכינוס שנתי. היא מסייעת למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ "ניהול המוסדות" המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו"ל ב[[תשס"ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס"ד]]. בשנת [[תשס"ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.
*'''[[חסדי שלמה ומשה]] - מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס"ז]] הכריזה האגודה על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ"ש]] במציאת עבודה ועוד' על שם יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק ע"ה וסגנו הרב משה אשכנזי ע"ה. מנכ"ל המרכז הוא הרב ראובן קופצ'יק.

==פעולות אגו"ח==
[[תמונה:כנס תורה.jpg|left|thumb|250px|כינוס תורה, [[תשס"ח]]]]
מאז הקמת אגו"ח, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגו"ח היתה חלק מהקמת ופיתוח רשת אוהלי יוסף יצחק, כפר חב"ד, שיכון חב"ד בלוד, ותרמה למאבקים של הרבי כמו מיהו יהודי ושלימות הארץ.

אגו"ח גייסה תורמים לטובת מוסדות רבים, וכן ייעצה למוסדות כיצד לנהל טוב יותר.

===בול חב"ד===
{{ערך מורחב|ערך=בול חב"ד}}
במלאת 100 שנה להולדת הרבי החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה לרבי מלך המשיח - להנפיק בול לכבודו.

לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו הק' של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו"ר הזקן]] ([[אגרות קודש]] כ"ק אד"ש חי"ח ע' רכו)) - נענו לבקשתו של יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].

במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק ע"ה לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביו"ט ראשון של חג הפסח [[תשס"ד]].

לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול המורכבת מחברי אגו"ח הפעילים, חברי "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]", ובני משפחתו של הר"ש מיידנצ'יק ע"ה. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב"ד בארץ הקודש]].

בראש הועדה להנפקת הבול עומד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].

===כינוסי תורה===
בשנת [[תשס"ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב"ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות]] חסידית עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].

==חברי אגו"ח==
אגו"ח נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט, וכשמה כן היא: אגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה חברים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתבו לועד המייסד של אגו"ח מתאריך י"ט [[תמוז]] [[תש"א]] (אג"ק שלו ח"ה ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.

וכך נכתב בתקנון האגודה (שכנראה הי' למראה עיניו הק' של [[הרבי]] [[מלך המשיח]]): כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותי'ה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.

=== תש"א-תש"נ ===
ככל מוסד, יש לאגו"ח הנהלה בפני-עצמה בה ישנם מספר חברים (שהם בדרך כלל) נציגי המוסדות. הצורך בנציגי המוסדות מודגש מאוד באגרות הרבי. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגו"ח מתאריך ט' אלול ה'תשי"א ([[אגרות קודש]] ח"ד ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, מהנכון שבועד הפועל יהי' עכ"פ בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב"ד]], [[צעירי אגודת חב"ד]] וכו').

וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י"ג [[כסלו]] [[תשי"ב]] (אג"ק ח"ה ע' עח): כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהי' בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו"ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

או ב[[אגרות קודש]] ח"ה ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות [[חב"ד]] כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהי' בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

יו"רים במשך השנים:
*יו"ר אגו"ח הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]]
*יו"ר אגו"ח השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]]
*יו"ר אגו"ח השלישי היה הרב [[אפרים וולף]].

=== תש"נ-תשס"ב ===
בשנת [[תש"נ]] הורה [[הרבי]] להפעיל מחדש את אגו"ח. לתפקיד יו"ר אגו"ח מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]].
עמו היו החברים:
* הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ"ל [[צעירי אגודת חב"ד]] שמונה לסגן היו"ר.
* הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד בת"א.
* הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].
* הרב [[שמואל חפר]] יו"ר מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]].
* הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
* הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].
* הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו"ר [[נחלת הר חב"ד]].
* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].

בשנת תנש"א צורפו החברים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{תמונה}}}}:
* הרב [[זושא פויזנר]] משפיע בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].
* הרב [[שמואל גרייזמן]] יו"ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].
* הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב"ד [[כפר חב"ד]].

ופוטר:

* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].

=== תשס"ב-תשס"ד ===
בשנת [[תשנ"ו]] יזמו חסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגו"ח את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה קרע בין חברי אגו"ח. יו"ר אגו"ח הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגו"ח מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגו"ח, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים:
* הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
* הרב [[שלמה רסקין]] - מנכ"ל מוסדות [[בית חנה]] [[חב"ד]] ב[[צפת]].
* הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].
* הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר"מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].

כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב מנחם מענדל בליניצקי.

=== משנת תשס"ד ===
[[תמונה:אבג.jpg|left|thumb|280px|כינוס אגו"ח לרגל שנת השישים. בין המשתתפים: חברי אגו"ח הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגו"ח ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגו"ח הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' מ"מ בליניצקי, מנהל בית אג"ח הרב שלום ישראל מיידנצ'יק, חברי [[איגוד המשפיעים]] שע"י אגו"ח הרב [[זאב וולף קסלמן]] והרב [[אברהם מייזליש]], ועוד.]]
ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגו"ח במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל הוציא הרב משה אשכנזי מכתב קצר{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי ועד רבני אנ"ש. בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צעירי חב"ד]] ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).

בערב [[שביעי של פסח]] תשס"ד - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי ועד הרבנים, בו הם החליטו על; מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד. לעומתם, הרבנים: [[יוסף הכט]] ו[[אליהו יוחנן גוראריה]] – מחברי ועד הרבנים, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=5072 הרבנים גוראריה והכט: "לאסיפה אין תוקף!"] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]], הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], הרב [[גדליהו אקסלרוד]], הרב [[ישראל יוסף הנדל]], הרב [[יגאל פיזם]], הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.

מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה, ללא הצלחה והנושא נידון בבית המשפט.

==== הרכב תחת הרב יוסף יצחק אהרונוב ====
* יו"ר: הרב יוסף יצחק אהרונוב.
* חברים: הרב [[מרדכי גורודצקי]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[יעקב שלמה ליברמן]], הרב [[נתן וולף]], הרב [[יצחק גולדברג]].
* חברים בעמותה בלבד: הרב [[נפתלי רוט]], הרב [[ישראל ברוך בוטמן]].
* מזכ"ל: הרב אריאל למברג.
* מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]]: הרב מנחם מענדל לאטר.
* ס. מנהל: הרב דניא-ל צבי רוזנטל.

==== הרכב תחת הרב שמואל גרייזמן ====
* יו"ר: הרב [[שמואל גרייזמן]].
* חברי אגו"ח : הרב [[זושא פויזנר]] (יו"ר [[ועדת החינוך החב"די]]), הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[נחמן מיידנצ'יק]], הרב [[ראובן קופצ'יק]] (מזכיר).
* מנהל הפרוייקטים: הרב מנחם מענדל בליניצקי.
* מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]]: הרב ישראל מיידנצ'יק.
* מנהל פורום מוסדות חב"ד: הרב שניאור גורפינקל.

====חברים שאינם מזוהים====
*הרב [[שמואל חפר]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/3_105.jpg במכתב] ליו"ר, מיום [[י"ז אלול]] [[תנש"א]] הודיע על התפטרותו}}.
*הרב [[יהושע יוזביץ']].

==קישורים חיצונים==

===אתרי אגו"ח===
*[http://www.chabad.co.il/? אתר הבית של '''חב"ד בישראל''' מטעם אגו"ח]
*[http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב"ד שע"י אגו"ח]
*[http://kenes.shteeble.com/ אתר ההרשמה לכנס מנהלי המוסדות השישי]
*[http://www.chabad770.org/ אתר בית אגודת חסידי חב"ד (שבראשות הרב אהרונוב)]

===פעילות===
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו"ח]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו"ח]

;שונות
*[http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות']{{PDF}}

==לקריאה נוספת==
* [[עבד אברהם אנכי]]
* [[חייל בשירות הרבי]]
* [[ימי תמימים]]

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|*]]

אחי תמימים תל אביב

2012-05-07T06:50:22Z

מוסיף: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:ישיבת חבד תל אביב רחוב הרב קוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה המרכזי של ישיבת חב"ד בתל אביב ברחוב הרב קוק 16 בתל אביב]]'''אחי תמימים [[תל אביב]]''' הינה [[ישיבה]] חב"דית שהוקמה בשנת [[תרח"צ]] מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]], ומתלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]].

במהלך חודשי החורף [[תרח"צ]], התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד בתל אביב ו[[רמת גן]], ולבסוף הוחלט לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כ[[רב]] קהילת חב"ד בתל אביב.

== פתיחת הישיבה ==

חרף העובדה כי התשובה הגיעה באמצע [[חודש אדר]], מאמצים רבים עשה הרב קרסיק יחד עם ראשי חב"ד בתל אביב, בכדי לפתוח את הישיבה במהירות האפשרית, ואכן ב[[ראש חודש]] [[אייר]] - תחילת 'זמן' הקיץ בעולם הישיבות - החלו הלימודים בישיבה. באותו יום הגיעו כמה עשרות תלמידים מחוץ לעיר שהצטרפו לחמישה עשר תלמידים מתל אביב עצמה. אלו היוו מספר נאה לפתוח בו את הישיבה.

הלימודים התקיימו על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, בבית הכנסת ברחוב הרב קוק 16 (אז - רחוב הים), בעוד שבתחילה הבחורים ישנו בבית משפחות [[אנ"ש]], ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. לסעודותיהם של הבחורים, דאגו נשות קהילת חב"ד בתל אביב.

מנהל הישיבה היה הרב אליעזר קרסיק, שהתייגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם [[אדמו"ר הריי"צ]].

==הנהלת הישיבה==
*הרב [[אליעזר קרסיק]] - מנהל.

===הועד הרוחני===
*הרב [[אליעזר קרסיק]].
*ר' [[משה גוראריה]].
*ר' [[רפאל נחמן כהן]].

===הועד הכספי===
*הרב [[אליעזר קרסיק]].
*ר' [[משה דובער גנזבורג]].
*ר' [[שמריהו גוראריה]].

===צוות הישיבה===
*הרב [[חיים שאול ברוק]] - ראש ישיבה, משפיע ומשגיח (בתקופות שונות).
*הרב קופילוביץ' - ר"מ לתלמידים הצעירים.
*הרב [[ניסן הבר]] - משגיח.
*הרב [[נחום גולדשמיד]] - משפיע.

==תומכי תמימים==
החל משנת [[תש"ו]] נפתחה בעיר [[תל אביב]] גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "[[תומכי תמימים]]". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.
בשנים מאוחרות יותר, עברו התלמידים הבוגרים מתל אביב [[תומכי תמימים לוד|ללוד]].
===צוות הישיבה===

מנהל הישיבה: הרב [[אליעזר קרסיק]] ואח"כ הרב [[משה אקסלרוד]].

'''[[משפיע|המשפיעים]]:'''

*הרה"ת [[נחום גולדשמיד]].

*תקופה קצרה – הרה"ת [[חיים שאול ברוק]], ומשנת [[תש"ט]] הרה"ת [[שלמה חיים קסלמן]].

'''הר"מים:'''

*הרב [[שלום נח ברזובסקי]].

*הרב [[יהושע דוד פוברסקי]] (שלאחר זמן נתמנה לראש [[ישיבת פונוביז']]).

*הרב [[ניסן עבער]].

*הרב [[רפאל נחמן כהן]].

*הרב [[דוד חנזין]].

'''משגיחים:'''

*משגיח בנגלה היה הרב [[יצחק ברמן]].

*משגיח בחסידות היה – תקופה קצרה – הרב [[שמואל זלמנוב]].

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]

==תלמידים מפורסמים==
* הרב [[יצחק גנזבורג]]
* הרב [[יואל כהן]]
*הרב [[אורי בן שחר]]
* הרב [[שלום דוב ליפשיץ]]
* הרב [[יעקב פלס]]
* הרב [[שניאור זלמן לוין]]
* הרב [[זושא וילימובסקי]]
* הרב [[ישראל צבי הבר]]
* הרב שלמה ברמן - בן למשפחה ליטאית (עבר לאחמ"כ לפוניבז') נשא את בתו של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], לאחר נישואיו נתמנה לראש ישיבה בפוניבז'.
* הרב [[שלמה קופצ'יק]]

==לקריאה נוספת==
* [[עבד אברהם אנכי]]
* [[דוד עבדי (ספר)]]
* [[חייל בשירות הרבי]]
* [[הפרטיזן]]
* [[ימי תמימים]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 כתבה בשבועון 'בית משיח' המסקרת את חיי הישיבה בתל אביב.]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת הישיבה כותבת אל הסוכנות היהודית]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ת]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ת]]

משה גוראריה

2012-05-07T06:48:56Z

מוסיף:

[[קובץ:משה גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב משה גוראריה]]
הרב '''משה גוראריה''' נולד ב[[קרעמנצ'וג]] - אוקראינה לאביו הרב [[נתן גוראריה]]. תקופה מסויימת גר ב[[מוסקבה]] וב[[ריגא]]. בשנת [[תרצ"ד]] נאסר בריגא, גורש לארץ הקודש, והתיישב בתל אביב.

בשנת [[תש"א]] פנה אליו [[אדמו"ר הריי"צ]] בבקשה לייסד את [[אגו"ח]] ב[[ארץ ישראל]]. לאחר ייסודה, כיהן כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

היה נגיד ונדיב בעל שם.

כיהן כ[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].

נפטר בשנת [[תשל"ג]].

==לקריאה נוספת==
* [[בכל ביתי נאמן הוא]]
* [[עבד אברהם אנכי]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|גוראריה משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|גוראריה משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גוראריה משה]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|גוראריה משה]]

פנחס טודרוס אלטהויז

2012-05-07T06:48:10Z

מוסיף: /* פטירתו */

[[תמונה:פינייע.jpg|left|thumb|280px|הרב פנחס טודרוס אלטהויז]]
הרב '''פנחס טורדוס אלטהויז''' (פינייע) נולד ביום ד’ [[כסלו]] בשנת [[תרנ"ח]], באוקראינה בעיר [[ניקולייב]]. באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה עשיר או נושא מישרה חשובה). היה יהודי אחד עשיר גדול שהותר לו להתגורר בניקולייב. בגלל עושרו היה צריך פקידים ועוזרים רבים, וכך בזכותו התגוררו משפחות יהודיות רבות בניקולייב, ובהם גם משפחות חסידים וביניהם סבו של ר’ פינייע.

ר' פינייע היה [[חסיד]] מקושר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ולכ"ק [[הרבי|אדמו"ר שליט"א]]. היה חסיד שמח, אישיות בלתי רגילה, קיבל כל אחד במאור פנים, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם. אחד מעסקני חב"ד החשובים בארץ הקודש, ממקימי [[כפר חב"ד]].

נפטר ב[[יום שישי]] ט’ [[אייר]] [[תשכ"ג]], ונלקח לקבורה ב[[צפת]]. לאחר סתימת הגולל אמרו ‘[[לחיים]]’ לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו ‘זאג לחיים ר’ פיניע’. איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.

==עם אדמו"ר הריי"צ==

ר’ פינייע הגיע לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], לפני הבר מצווה.

היה גבאי במניין בבית [[אדמו"ר הריי"צ]] בלנינגרד. בעת שר’ [[חונייע מרוזוב]], מזכירו של אדמו"ר הריי”צ לא היה בעיר, ר' פינייע היה ממלא את מקומו. אדמו”ר הריי”צ היה אומר כי נחמד לעבוד איתו.

לר' פינייע היו הרבה שליחויות מאדמו”ר הריי”צ, בעיקר דרך הג’וינט. היה לו קשר מיוחד עם פרופסור מגיד בוינה. כמו כן היה בידידות עם מנהל הג’וינט ברוסיה ד”ר ראזין.

בעת המאסר של אדמו”ר הריי”צ היה יושב כל יום בביתו של אדמו”ר הריי”צ. ב[[י"ב תמוז תרפ"ז]], כשהרבי שוחרר, טלפנה [[הרבנית חיה מושקא]] ובישרה לו כי שיחררו את הרבי. ר' פינייע וחסידים נוספים שהיו בבית יצאו בריקוד. הם המשיכו בריקודי שמחה במשך כל הלילה.

לאחר השחרור התגורר אדמו”ר הריי”צ במלחובקה. כבר אז היה ברור כי לאחר החגים הרבי יעזוב לריגא. ר' פינייע היה שם עם הרבי, ופעם אחת בדרך חזרה מהמקווה, שאל: “מה יהיה אתנו החסידים? הרי הרבי עוזב את רוסיה?”. הרבי ענה לו: “חשבתי על היציאה שלי מרוסיה בפרטי פרטים, וכמו שה’ נוהג איתי למעלה מדרך הטבע, כך גם עם האנשים שלי ינהג עמם למעלה מדרך הטבע. וה’ יעזור שעוד נתראה”.

ואכן, עוד הספיק להיות בימים הנוראים של שנת [[תש"י]] אצל אדמו”ר הריי”צ.

כשהרבי הריי"צ יצא לריגא, באו לתחנת הרכבת חסידים רבים כדי להיפרד ממנו, אך רק בודדים הורשו לעלות לקרון של אדמו”ר הריי”צ, וביניהם ר' פינייע.

==היתר יציאה מרוסיה==

יום אחד שמע ר' פינייע מד”ר ראזין ראש הג'וינט בברית המועצות, כי “שואלים עליו”, הכוונה על אנשי הנ.ק.וו.ד. שהתעניינו עליו. מיד הוא הזדרז להגיש בקשה לקבלת תעודות. הוא ניסה להסתיר את מקום מגוריו כדי שלא יוכלו לברר אודותיו, ומשום כך סיפר לשלטונות כי הוא גר במוסקבה.

הוא אכן הגיע למוסקבה, שם נסע בחשמלית. לפתע ראה התאספות מוזרה באמצע הרחוב. הוא שאל את אחד האנשים מדוע כולם מתאספים? הלה השיב לו כי קאלינין נמצא שם, הכוונה לנשיא ברית המועצות. באותם ימים היה ידוע כי מי שמצא חן בעיניו של קאלינין, הוא היה מסייע לו. בו במקום קפץ פינייע מהחשמלית ורץ מהר אל מקום ההתאספות. בהגיע תורו התחנן בפני קאלינין, וזה העניק לו במקום אישור יציאה מרוסיה.

==בארץ ישראל==

ר’ פינייע הגיע באוניה לחיפה בט”ז חשון תרצ”ז. משם נסע לרחובות ומשם לתל אביב. בתחילה היה פועל בניין, והיתה תקופה שהוא ור’ [[רפאל כהן]] אספו בגדים ישנים ומכרו אותם. פעם מצאו שתי לירות, וזה הספיק להם להתפרנס במשך כמה שבועות.

כמה שנים אחר כך בשנת [[תש”א]] הרבי הריי”צ הקים את [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. בשנת תש”ד כתב אדמו”ר הריי”צ להכניס שם אנשים חדשים, ומינה את ר’ פינייע כמזכיר אגו”ח. כך החלה הפעילות שלו. אבל הפעילות הגדולה יותר החלה לאחר שנת [[תש”ח]].

==מבוני כפר חב"ד==

כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] פעל רבות למען כפר חב"ד, במקרים רבים יחד עם הרב [[אליעזר קרסיק]] ובתיאום עם ועד כפר חב"ד. ידועים קשריו עם אישים רבים, ובודאי לתושבי [[כפר חב"ד]] זכורים הביקורים הרבים, כמו ביקור כל חברי ועד הפועל של ההסתדרות, ועוד. הרבה בניינים ומוסדות בכפר חב”ד נבנו בזכותו. הוא היה אישיות בלתי רגילה, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם.

עם תחילת גלי העלייה הגדולים לאחר קום המדינה, הטיל ראש הממשלה בן גוריון על מר לוי אשכול (לימים ראש ממשלה) את התפקיד החשוב של ראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות. היה זה תפקיד חשוב מאוד.

היו אז גלים גדולים של עלייה. בתחילה הגיעו עשרות אלפי מעפילים שהוגלו לקפריסין, ולאחר מכן מכל הגלויות: תימן, עירק, צפון אפריקה, בולגריה ועוד. מר אשכול חילק אז את הארץ למשבצות. משבצת הכוונה היתה למקום יישוב חדש. ר’ פינייע היה מהראשונים לבקש משבצת. הוא ביקש להקים יישוב חב”די.

היה לו מראה נאה, כמו שאשכול אמר לאחר כמה פגישות: א שיינער איד (יהודי יפה). הוא לא הרפה עד שקיבל את מה שביקש. הוא רצה 100 יחידות חקלאיות, כאשר כל בית יהיה 84 מטר. הבתים הרגילים שאושרו אז לבנייה היו של 62 מטר בלבד, אבל הוא רצה שיהיו בתים גדולים יותר, בני 84 מטר רבוע. על כל בקשותיו אשכול אמר שאין מספיק תקציב, והוא הלך והשיג תקציבים ממקומות אחרים. מעולם לא התייאש; בזכות העבודה שלו, הבתים בכפר חב”ד היו גדולים יותר.

מי שהשפיע על אשכול יחד עם ר’ פינייע, היה [[שניאור זלמן שז"ר]]. אשכול לא אהב זאת ואמר לו כי הוא מסתדר לבד עם ר’ פינייע, אולם שז”ר לא הרפה ממנו.

מי שעוד נתן לו גיבוי, היה שר החקלאות דאז מר קדיש לוז. כך השלישייה החשובה - [[שז"ר]] אשכול ולוז נתנו גיבוי מלא לכל פועלו. הוא השתמש בכל כוחו והדרו וניצל את הקשרים שלו להקמת [[כפר חב"ד]].

==פטירתו==

הרב [[שניאור זלמן גפני]], שהיה ממקורביו, ביקר אצל ר’ פינייע עם רעייתו בחול המועד פסח תשכ”ג. לפני שהלכו הביתה - סיפר הרב גפני - ר’ פינייע אמר ‘מותר לך להתפלל עבורי’. שאלתי מה קרה, והוא לא רצה לספר. ביום שישי, ט’ אייר תשכ"ג הוא נפטר. לקחו אותו לקבורה בצפת. מיד לאחר סתימת הגולל אמרו ‘לחיים’ לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו ‘זאג לחיים ר’ פיניע’. איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|אלטהויז פנחס]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אלטהויז פנחס]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אלטהויז פנחס]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אלטהויז פנחס]]

עבד אברהם אנכי

2012-05-07T06:45:57Z

מוסיף:

[[תמונה:עבד.jpg|left|thumb|200px|שער הספר]]
הספר '''עבד אברהם אנכי''' - הוא סיפור חייו של הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], רב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]] ומנהל [[אחי תמימים תל אביב]]. ספר חשוב בהיסטוריה החב"דית בארץ הקודש בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תש"כ]]. פריחתה של חב"ד בארץ הקודש, ותיאורם המיוחד משולב בגילויים רבים בפרסום ראשון, מקופלים בתוך הספר שיצא לאור בשנת [[תשע"ב]], על ידי מכון [[אהלי שם]] ומשפחות אשכנזי, גורארי' וחיטריק צאצאי הרב קרסיק. הספר מכיל 441 עמודים.

מחבר הספר ר' [[שניאור זלמן ברגר]], עמל רבות על מחקר מקיף ובמהלך הכנת הספר איתר חומרים נדירים השופכים אור חדש על הקמת מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהוראת רבותינו נשיאנו{{הערת שוליים|כאשר הספר יצא לאור סיפר המחבר בכלי התקשורת החב"דיים, על עבודת המחקר וחיבור הספר: "במהלך הכנת הספר, שאפתי להתחקות אחר פועלו הרב-תחומי של הרב קרסיק, בשל כך נברתי במסמכים רבים שמסרו לידי צאצאי הרב קרסיק, ובמקביל ביליתי ימים ארוכים בספריות וארכיונים, וכהשלמה לכל אלו ראיינתי מכרים ובני משפחה ובראשם את בנות הרב קרסיק הרבנית [[דבורה אשכנזי]] ע"ה, גב' טעמא גורארי' וגב' רבקה חיטריק. לאחר עבודה רבה ומייגעת, נבנתה מסכת חייו המרתקת וגדושת הפעלים של הרב קרסיק, השזורה בהיסטוריה של חב"ד בארץ הקודש בין השנים תרצ"ה- תש"כ}}.

במבוא לספר – זכרונות הרב קרסיק מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
בפרקים הראשונים – סקירה על תולדות חייו ותקופה בה כיהן ברבנות בעיירות רוסיה
עיקר הספר מוקדש לתיאור תקופת כהונתו כרב קהילת חב"ד בתל אביב וחלקו החשוב בניהול [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], והקמת [[כפר חב"ד]], [[אחי תמימים תל אביב]], [[תומכי תמימים לוד]], [[בית ספר למלאכה]].
פרק מיוחד מוקדש לתיאור אישיותו החסידית האוטנטית.
בפרקי תולדותיו שזורים תולדות בני משפחתו ובהם אחיו הרב [[יעקב ברוך קרסיק]] שכיהן כמשגיח ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

רעייתו הרבנית [[לאה קרסיק]] היא ממשפחת גוראריה המפורסמת, ובפרק אודות אישיותה, מסופר על ייחוסה של משפחת גוראריה, וכן תולדות חייהם של אביה הרב [[נתן גוראריה]] אחיו: הרב [[מנחם מענדל גוראריה]] והרב [[שמואל גוראריה]] וכן קיצור תולדות אחיה שהיו בעלי תפקידים חשובים בחב"ד בארץ הקודש, פולין וארצות הברית: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]].

החלק האחרון של הספר – כתבים ובהם רשימותיו, קטעי עיתונות המספרים על ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ואגרות רבותינו נשיאינו אל הרב קרסיק והרבנית קרסיק.
את הספר חותם לקט תמונות מיוחד מחיי חסידי חב"ד בתל אביב ולוד בדור הקודם.

==ראו גם==
* הרב [[אליעזר קרסיק]]
* [[אחי תמימים תל אביב]]
* [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=68445 כך הוקם כפר חב"ד - כפר חב"ד מפרסם מתוך הספר]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=67644 מבצע פורים תרח"צ - הקמת אחי תמימים תל אביב] חב"ד און ליין מדווח מתוך הספר

[[קטגוריה:תולדות חסידים]]
{{הערות שוליים|טורים=כן}}

עבד אברהם אנכי

2012-05-07T06:45:27Z

מוסיף:

[[תמונה:עבד.jpg|left|thumb|200px|שער הספר]]
הספר '''עבד אברהם אנכי''' - הוא סיפור חייו של הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], רב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]] ומנהל [[אחי תמימים תל אביב]]. ספר חשוב בהיסטוריה החב"דית בארץ הקודש בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תש"כ]]. פריחתה של חב"ד בארץ הקודש, ותיאורם המיוחד משולב בגילויים רבים בפרסום ראשון, מקופלים בתוך הספר שיצא לאור בשנת [[תשע"ב]], על ידי מכון [[אהלי שם]] ומשפחות אשכנזי, גורארי' וחיטריק צאצאי הרב קרסיק. הספר מכיל 441 עמודים.

מחבר הספר ר' [[שניאור זלמן ברגר]], עמל רבות על מחקר מקיף ובמהלך הכנת הספר איתר חומרים נדירים השופכים אור חדש על הקמת מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהוראת רבותינו נשיאנו{{הערת שוליים|כאשר הספר יצא לאור סיפר המחבר בכלי התקשורת החב"דיים, על עבודת המחקר וחיבור הספר: "במהלך הכנת הספר, שאפתי להתחקות אחר פועלו הרב-תחומי של הרב קרסיק, בשל כך נברתי במסמכים רבים שמסרו לידי צאצאי הרב קרסיק, ובמקביל ביליתי ימים ארוכים בספריות וארכיונים, וכהשלמה לכל אלו ראיינתי מכרים ובני משפחה ובראשם את בנות הרב קרסיק הרבנית [[דבורה אשכנזי]] ע"ה, גב' טעמא גורארי' וגב' רבקה חיטריק. לאחר עבודה רבה ומייגעת, נבנתה מסכת חייו המרתקת וגדושת הפעלים של הרב קרסיק, השזורה בהיסטוריה של חב"ד בארץ הקודש בין השנים תרצ"ה- תש"כ}}.

במבוא לספר – זכרונות הרב קרסיק מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
בפרקים הראשונים – סקירה על תולדות חייו ותקופה בה כיהן ברבנות בעיירות רוסיה
עיקר הספר מוקדש לתיאור תקופת כהונתו כרב קהילת חב"ד בתל אביב וחלקו החשוב בניהול [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], והקמת [[כפר חב"ד]], [[אחי תמימים תל אביב]], [[תומכי תמימים לוד]], [[בית ספר למלאכה]].
פרק מיוחד מוקדש לתיאור אישיותו החסידית האוטנטית.
בפרקי תולדותיו שזורים תולדות בני משפחתו ובהם אחיו הרב [[יעקב ברוך קרסיק]] שכיהן כמשגיח ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

רעייתו הרבנית [[לאה קרסיק]] היא ממשפחת גוראריה המפורסמת, ובפרק אודות אישיותה, מסופר על ייחוסה של משפחת גוראריה, וכן תולדות חייהם של אביה הרב [[נתן גוראריה] אחיו: הרב [[מנחם מענדל גוראריה]] והרב [[שמואל גוראריה]] וכן קיצור תולדות אחיה שהיו בעלי תפקידים חשובים בחב"ד בארץ הקודש, פולין וארצות הברית: הרב [[יחיאל צבי גוראריה], הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]].

החלק האחרון של הספר – כתבים ובהם רשימותיו, קטעי עיתונות המספרים על ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ואגרות רבותינו נשיאינו אל הרב קרסיק והרבנית קרסיק.
את הספר חותם לקט תמונות מיוחד מחיי חסידי חב"ד בתל אביב ולוד בדור הקודם.

==ראו גם==
* הרב [[אליעזר קרסיק]]
* [[אחי תמימים תל אביב]]
* [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=68445 כך הוקם כפר חב"ד - כפר חב"ד מפרסם מתוך הספר]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=67644 מבצע פורים תרח"צ - הקמת אחי תמימים תל אביב] חב"ד און ליין מדווח מתוך הספר

[[קטגוריה:תולדות חסידים]]
{{הערות שוליים|טורים=כן}}

כפר חב"ד

2012-05-07T06:43:29Z

מוסיף:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב בארץ הקודש כפר חב"ד|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}}
[[קובץ: כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כפר חב"ד במבט אוירי. במרכז: בנין [[770]]]]
[[תמונה:הקפות שניות כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב בישראל המיועד ל[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. הישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום מלחמת העולם השניה.הכפר ממוקם במרכז הארץ דרומית לעיר תל אביב וצפונית לעיר לוד. ונמצא תחת השיפוט של המועצה המקומית עמק לוד.

הכפר נבנה על חורבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש ובוסס בשנים הראשונות על חקלאות, במשך השנים הופסקה החקלאות (כמעט באופן סופי). כפר חב"ד משמש גם כמרכז לחסידי חב"ד בארץ הקודש, למרות שתושביו הינם חלק קטן מאד מכלל חסידי חב"ד בארץ הקודש.

במהלך השנים הכפר גדל, התפתח, וקיבל אופי הדומה יותר לעירוני, נכון ל-[[תש"ע]] מתגוררות בו יותר מכ-800 משפחות והוא הכפר המאוכלס ביותר ב[[ישראל]]. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, דיר כבשים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים. הכפר הוא הריכוז החב"די הגדול בישראל.

==ייסוד כפר חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=ייסוד כפר חב"ד}}
[[תמונה:כפר חבד תשט.jpg|left|thumb|250px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] [[תש"ט]].]]
להקמת כפר חב"ד קדמה יוזמה להקמת ישוב חב"די שהחלה בשנת תש"ד, אז הציע הרב [[אליעזר קרסיק]] להקים ישוב בו יגורו חסידי חב"ד, שיפתחו מפעלים ויעבדו בחקלאות ועל ידי הרווחים יממנו את המוסדות שיוקמו בישוב.
ההצעה הזו הפכה למעשית לאחר מלחמת העולם השניה ובשלהי תש"ז נסע הרב קרסיק למחנות העקורים באירופה, בדק את הלך הרוח אצל החסידים שברחו מברית המועצות ולאחר מכן נסע אל הרבי, ויחד עם גיסו הרב משה גורארי' שניהם מראשי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, נכנסו ליחידויות רבות במהלך חודש תשרי תש"ח, ובסוף חודש זה נקרא מר [[שניאור זלמן שזר]] ליחידות בה הציע לו אדמו"ר הריי"צ את הקמת הישוב החב"די.
זמן רב ארך עד שהוקם הישוב, ובי"ט כסלו תש"ט כאשר מר שזר הגיע להתוועדות בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין, דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת הישוב, ובעקבות שיחה זו הפגישם עם מר אברהם הרצפלד ועוד בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה.

ראשי אגו"ח פעלו כל העת יחד עם שזר ובהכוונת אדמו"ר הריי"צ, ולעזר להם נשלחו הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ וגם הרב [[בנימין גורודצקי]]. ובחודש אייר [[תש"ט]], התיישבו חסידי חב"ד בישוב הערבי הנטוש ספריא.

ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] פעלו בכדי לאתר שטח מתאים. אז הוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. בכ"א אייר התש"ט הוקם היישוב באופן רשמי חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ.

תחילה התיישבו החסידים בבתים נטושים של ספריא, ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.

במשך שנת תש"ט-תש"י עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים, על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד.
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[אדמו"ר שליט"א]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בחקלאות, גידול בעלי חיים, עופות, עצים, ירקות ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה ננטשה עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצת בכפר.

==רצח בכפר==
{{ערך מורחב|ערך=רצח יד החמישה}}
בליל יום חמישי, אור לא' אייר תשט"ז, בערך שעה שמונה בערב, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר החקלאי בכפר חב"ד, על ידי מחבלי ה'פידאיון'. בטבח האכזרי נהרגו מדריך וחמשה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.

==כפר חב"ד כיום==
[[קובץ: יט כסלו בבית מנחם1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בבית מנחם, בימים עברו]][[קובץ: יט כסלו בבית מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בבית מנחם, ב[[תש"ע]]]]
שטחו של הכפר כ-2,500 דונם ונכון לשנת [[תש"ע]] מתגוררות בו קרוב ל-1,500 בתי אב, כ-4906 נפשות כ"י. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימה, בהתפחותו במועצת בעמק לוד, כאשר בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. והוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל.

בכפר קיימים כ-8 שכונות, מתוכם כשתי שכונות חדשות, שכונת לוי יצחק א', ושכונת לוי יצחק ב' שנחנכה לפני כשלוש שנים.

===בתי כנסת===

בכפר עשרה בתי כנסת, בינהם:
*יעקב אבינו.
*"המרכזי".
*[[770 בכפר חב"ד|770]].
*בית מנחם. ע"ש [[הרבי]]. בבית הכנסת מתקיימים מספר התוועדיות מרכזיות מידי שנה בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]] ועוד.
*ישראל אריה לייב.
*נחום יצחק.
*רייטשיק שול.
*ר' מענדל'ס שול

===מבנים ורחובות===
[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית בניין 770 בכפר]]
בכפר אין רחובות מסודרים. עם זאת, ישנם שמות לרוב השכונות: "שכונת לוי יצחק" שלב א' וב', בנה ביתך, שיכונים, "שכונת הרב", המרכז, ושיכונים רוסיים.

בשנת [[תשמ"ו]] (1986) הוקם בכפר [[770 בכפר חב"ד|העתק של בנין]] "[[770]]", בנין זה מהווה את מרכז הפעילות של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

מזכירות כפר חב"ד, בניין המועצה האזורית עמק לוד, הבניין המרכזי של [[צעירי אגודת חב"ד]], משרדי [[אור אבנר]] בישראל, מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, "מאחורי הדבש", ברכה נפרדת, אולמי שמחות ועוד.

בכפר חב"ד יש גם סניפים של קופות חולים כללית, מאוחדת וטיפת חלב.

בשנת [[תשס"ג]] הוקם אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת 'בית מנחם' (בו התקיימו שנים רבות חתונות). אוהל זה משמש היום את רוב רובם של החתונות החב"דיות בארץ ישראל. בימי עומס עורכים אירועים גם בבית הכנסת עצמו.

===כלכלה ותחבורה===

רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי הדר.

בכפר יש 3 צרכניות מתפקדות בכפר, חנויות בגדים, תכשיטים, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרה. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות, מפעל לעיבוד עור וכן מפעל ליצור לחלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-הספר.

עיקר התחבורה לכפר וממנו, נעשה על ידי רכבת ישראל, המחזיקה תחנה בכפר חב"ד, (כנראה התחנה היחידה בארץ שממוקמת ביישוב כה קטן), כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, וכן קו אוטובוס המנוהל ע"י חברת דן.

==מוסדות בכפר חב"ד==

כפר חב"ד הינו מרכז הפעילות של חב"ד בארץ הקודש, בכפר שוכנים משרדים:
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*[[אור אבנר]].
*[[איגוד תלמידי הישיבות]].
*[[מטה משיח באה"ק]].
*[[מכון לוי יצחק]].
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]].
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*[[שבועון בית משיח]].
*[[שבועון כפר חב"ד]].

===מוסדות חינוך===
[[תמונה:ישיבה כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]
מוסדות החינוך בכפר חב"ד הם מוסדות החינוך הכי מפותחים בארץ ישראל, מבחינה כמותית.

*גני ילדים.
*תלמוד תורה.
*[[אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]].
*[[בית ספר למלאכה]].
*[[בית רבקה]]
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*ישיבת [[אור תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן גפני]].
*מוסדות [[אור שמחה]].
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]].

==כפר חב"ד ב'==
[[תמונה:כפר חבד ב.jpg|left|thumb|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר, ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללת להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" (אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון), בקרית החינוך לומדות כ־800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב שמואל חפר, ובהקמה נעזר: בהרב ר' [[מענדל פוטרפס]] [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].

עקב הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום גרות שם כמה עשרות משפחות ומשפחות אנשי הצוות, אשר הקימו בית הכנסת ומקווה טהרה לנשים.

==רבני כפר חב"ד==
[[תמונה:רבני כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.

* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.

* הרב [[מרדכי אשכנזי]] הרב הנוכחי של כפר חב"ד. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו, מונה לרבו של כפר חב"ד.

==ועד כפר חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=ועד כפר חב"ד}}
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכים בחירות, אך עשרות שנים לא התקיימו בחירות מרצון התושבים, הרב הי' קורא אל התושבים ומכריז שזה הצעת הרב וזהו רצונו של הרבי. לאחר הלשנה לרשויות חזרו לקיים בחירות כחוק. בבחירות האחרונות, מסיבות טכניות ובהסכמת רוב תושבי הכפר לא התקיימו בחירות.

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר אגודת חסידי חב"ד והרב [[פיני'ע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות, בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר, יוכל לפעול, למרות השינויים בחברי הוועד וביו"ר שאירעו תכופות.

בשנת תש"כ הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] מונה ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את כפר חב"ד - הבתים במרכז הכפר, ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו, הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים בלתי יאמנו, עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום את ראשי הממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן הרב [[מנחם לרר]] ובשנים האחרונות הרב [[בנימין ליפשיץ]].

לצד עסקנים רישמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רישמיים והן כאשר פרשו מהתפקיד והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל ללא לאות, בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש, במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]] שפעל יד ביד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. הרב [[ברוך גופין]], הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]].

==תחנת רכבת==
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]], בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב [[צפריה]], [[מחנה צריפין]] ויישובים נוספים.

עוד לפני הקמת הרציף ששכן במקום, התחנה הייתה נקודת עצירה (ב[[אנגלית]]: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת לירושלים. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטר עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], רכבת ישראל הורתה להרוס את התחנה, והוציאה מכרז לבנית תחנה מודרנית בכפר חב"ד.

בעבר היה מבנה התחנה צריף בלבד, והיה רק רציף אחד שהיה עשוי מעץ. התחנה שודרגה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.

ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה|נתניה]] - [[רחובות|רחובות]]

==לקריאה נוספת==
*[[נשיא וחסיד]]
*[[הפרטיזן]]
*[[אלבום חב"ד בישראל]]
*[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%94%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%B4%D7%93_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב”ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים]
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר - [[חב"ד און ליין]]

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

ישראל נח דוכמן

2012-05-07T06:39:58Z

מוסיף: /* קשריו עם הרבי הריי"צ */

[[קובץ:Duchman, Yisrael.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל נח דוכמן]]
הרב '''ישראל נח הלוי דוכמן''', היה נכדו של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] שהיה מה'יושבים' אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], ובנו של הרב [[דוב בער מנחם מנדל דוכמן]].

ר' ישראל נח עלה ל[[ארץ הקודש]] בבחרותו לאחר שהצליח לברוח מ[[ברית המועצות]] בשנת [[תרפ"ט]].

== היחידות אצל אדמו"ר הריי"צ ==

בעת שכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע ביקר בארץ הקודש בשנת תרפ"ט, ר' ישראל נח נכנס ל[[יחידות]] כשכולו נרעש ונפחד, ולא היה יכול לפתוח את פיו ולהביא לפני הרבי בקשתו. הרבי, בראותו את התרגשותו המרובה, החל להראות פנים שוחקות ואותות של חיבה, עד אשר נרגע והתאושש.

בראשית דבריו הזכיר לפני הרבי את שני אחיו הנמצאים בגלות [[רוסיה]] מאחורי מסך הברזל, הם הרב שניאור זלמן והרב ברוך, וביקש את ברכתו הקדושה שיזכו לצאת משם בקרוב, הרבי ענה לו שאין הוא שוכח אותם כלל, וכי חושב הוא הרבה אודותם, כן נתן הוא את ברכתו שיזכו להשתחרר משם בקרוב.

בדברו על מצבו הפרטי, התאונן בפני הרבי על קשיי פרנסתו ועבודתו הקשה, המונעים ממנו לעמול בתורה, וביקש את ברכתו הקדושה להטבת מצבו ופרנסתו. הרבי עוררו על הצורך להתגבר על הקשיים ולהקפיד על קביעות עיתים בתורה בהקפדה יתירה, ואיחל לו ברכה והצלחה בכל.

== קשריו עם הרבי הריי"צ ==

אחד החסידים אשר כתב אל הרבי על עניניו, כתב לו גם אודות ר' ישראל נח, ואשר למרות מצבו הקשה מקפיד הוא על קביעת עתים לתורה, אותה עת קיבל ר' ישראל נח תשובה מהירה מ[[המזכירות]], כי ידיעה זו גרמה לרבי נחת רוח מרובה, וברכו בפרנסה טובה וקלה והצלחה מרובה בכל. כעבור ימים מועטים מקבלת מכתב זה, ניגש אליו ברחוב איש אחד בלתי מוכר והציע לו לעבוד אצלו תמורות משכרות טובה , ר' ישראל נח שמח מאוד על ההצעה, ועזב את עבודתו הישנה בה קיבל שכר זעום, ועבר לעבוד אצלו. מני אז ראה ר' ישראל נח איך ברכת הרבי מתקימת במלואה.

הותיר אחריו בנים ובנות ובהם בתו שושנה רעיית הרב [[שמעון הכהן פרידמן]] ע"ה , המכונה ר' שמעון הצדיק.

נפטר כ"ו מר [[חשוון]] ה'תשל"ט ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] בירושלים בחלקת חב"ד.

==לקריאה נוספת==
* [[לשמע אוזן]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|דוכמן ישראל נח]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|דוכמן ישראל נח]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|דוכמן ישראל נח]]

ישראל אריה לייב שניאורסון

2012-05-07T06:37:47Z

מוסיף:

[[תמונה:ישראל_אריה_ליב.jpg|left|thumb|250px|קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]ר' '''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (או '''מרק גורארי''') היה אחיו של [[הרבי מליובאוויטש]]. נולד ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]] לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] ב[[ניקולייב]] ונפטר ב[[י"ג באייר]] [[תשי"ב]] ליברפול [[אנגליה]]. בהוראת הרבי, ארונו הובא ל[[ארץ ישראל]] ונקבר בבית העלמין ב[[צפת]].

==קורות חייו==
===לידתו וילדותו===
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה שניאורסון (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רויטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]
ר' ישראל אריה לייב נולד ביום [[כ"א באייר]] שנת [[תרס"ו]]{{הערת שוליים|גרסאות נוספות לתאריך הלידה: [[כ"ח באייר]] [[תרס"ו]], [[ג' בסיוון]] [[תרס"ט]] ו[[ט"ז בסיוון]] [[תרס"ט]] (גירסה זו מופיעה בקובץ "[[י"ג אייר]] - ארבעים שנה").}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב ישראל לייב ינובסקי, שנפטר בצעירותו וסבה-רבה שלו, הרב ישראל לייב ינובסקי, ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערת שוליים|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}.

בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן, בעל זכרון מעולה ולמדן מתמיד. בעיתון לילדים "[[האח (עיתון ילדים)|האח]]" שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב נחום גורלניק, שבהיותו בחור, בשנת [[תרע"ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, מרת חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו הרבי: "יש לו את הראש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]"{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ".}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.

בשנת [[תרע"ה]] אמר סבו של ר' ישראל אריה לייב, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. אדמו"ר הרש"ב שאל: "כמה שנים יש לו?" והסב השיב: "בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים".

===בחרותו===
[[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז"ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]
בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב שמחה גורודצקי שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ"ה]] ו[[ב"ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ"ה וב"ן, אבל [[מהות]] המ"ה וב"ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].}}.

בשנת [[תרפ"ד]], לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר אצל אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו. אדמו"ר הריי"צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מידי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ר' ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו"ר הריי"צ מלענות לו{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14950 שני סיפורים לי"ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}.

ר' אריה לייב התרועע עם [[חסידי חב"ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי הישיבה מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקיא בכל '[[המשך]]' [[תרס"ו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב"די "[[תפארת בחורים]]" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.

בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי גוראריה" שהיה בחור חב"די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בים. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרק גוראריה". בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]]}}.

בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]]. באותה תקופה גם הכיר את אשתו לעתיד, מרת גניה רויטמן (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז').

באותה תקופה עבר ל[[פריז]] [[צרפת] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] יחד עם גניה ולשם כך הם היו זקוקים למסמכים מגרמניה בה שהו קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתם, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה במסירות נפש להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג להם את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.

===בארץ ישראל===
בשנת [[תרצ"ד]] עלו ל[[ארץ ישראל]] וגרו בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) כשבמקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נישאו הזוג שניאורסון-רויטמן.

בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בתל אביב והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]].

בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס ה[[לוח היום יום]], הוא שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}.

ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רויטמן|דליה]].

ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול, שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.

חיבורו המדעי על מתמטיקה נמסר ע"י כ"ק אדמו"ר (באחת ההתוועדויות דשנת [[תשל"ה]]) לפרופסור פסח רוזנבלום ממיניסוטה שיכין את זה לדפוס, ויצא לאור בדפוס.

==פטירתו==
[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד עולים לקברו של ר' ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב. פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו תהלים ונתנו צדקה לרגלי היארצייט י"ג אייר}}. אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות"ח ת"ח'''}}. בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויה"ר שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בנ"י שי' "ותעשינה הכל"'''}}]]

בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי"ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. כעבור שבוע, ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]] נפטר, בהיותו בן ארבעים ושש שנה. ר' ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] היה אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.

את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].

===העברת ארונו לארץ הקודש===
לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב"ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו"ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]]. את הארון מברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה. ומנין חסידי חב"ד.

כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.

===עליה לקברו===
החל משנת [[תש"ל]]{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1680 ע"פ ההוראה שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]]}} עולים חסידי חב"ד לציונו של ר' ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס"ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון "התאחדות החסידים" (אייר תשע"א)]{{תמונה}}}}.

כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן . . ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"}}.

==מדברי הרבי על אחיו==
בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תשנ"א]] ביאר הרבי ב[[שיחה]] את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי [[תורת החסידות]] וההוראה ב[[עבודת השם]] הנלמדת מכך{{הערת שוליים|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}}:

*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא הנשמות שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.

*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי . . גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.

*'''לייב''' - תרגום לועזי של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.

בשנת [[תשנ"ב]] הודפס קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו רוכזו שיחותיו של הרבי שנאמרו בהקשר לאחיו.

==משפחתו==
* '''אשתו''': גב' גניה (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).
* '''בתו''': גב' [[דליה רויטמן]], היתה נשואה לאבנר רוטמן.
*'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).
* '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)]].
==ראו גם==
*[[דליה רויטמן]]

==לקריאה נוספת==
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68627 הדו"ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]

חיים אליעזר קרסיק

2012-05-02T07:21:33Z

מוסיף: /* לקריאה נוספת */

[[תמונה:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו וצאצאיו]]
הרב '''אליעזר קרסיק''' רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מייסד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], [[חסיד]] ומקושר בלב ונפש לשלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]].

==ביוגרפיה==
נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, בחודש טבת [[תרנ"ח]] ובבחרותו למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. תקופה זו תיעד במאמרים שפירסם ב[[ביטאון חב"ד]] ובשנית פורסמו בספר אודותו [[עבד אברהם אנכי]].

חתונת הרב קרסיק התקיימה ב[[י"ב בתשרי]] [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר [[קידושין]].

==רב ברוסיה ובתל אביב==
כיהן כרב בעיירה [[שצעדרין]] ונובוסקולניקי, ובהוראת אדמו"ר הריי"צ, בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ולאחר תקופה קצרה מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב בעידודו של אדמו"ר הריי"צ.

כרב הקהילה כיהן במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב [[שלמה יוסף זווין]] עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב [[דובער חסקינד]] שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב"ד שיעורי תורה כיד ה' הטובה עליו, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק ללא לאות בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די מפואר כהוראת הרבי הריי"צ.

==מנהל אחי תמימים תל אביב==

בשנת תרצ"ו ייסד את חדר [[בני תמימים תל אביב]] ובהוראת אדמו"ר הריי"צ ייסד בשנת תרח"צ את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ובעת הייסוד התאחדו החדר והישיבה תחת הנהלת הרב קרסיק.

==יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]==

במשך שנים רבות נשא בתפקיד '''יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]'''. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי ההתיישבות החב"דית בלוד, וממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]]. מלבד זאת מונה על ידי הרבי למבקר ברשת אוהלי יוסף יצחק, מבקר וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים לוד, ובא כח הרבי בבית ספר למלאכה בכפר חב"ד.

ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.

==פטירתו==

בליל שבת אור לה' ב[[ניסן]] [[תש"כ]], ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. לאחר סעודת שבת אמר לנכדו [[חיים אשכנזי]] (שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל) "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, כשלפתע, באישון לילה לקה בהתקף לב חמור במיוחד. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום והוא הזריק זריקה חזקה, אך דבר לא עזר. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה, כשמכל משפחתו הענפה עומד לידו נכדו חיים בן האחת עשרה, הנכד שזכה לאחר ארבעים ושבע שנים למלא את מקום סביו ברבנות קהילת חב"ד בתל אביב.

==בני משפחתו==

* רעייתו: הרבנית [[לאה קרסיק]] בתו של הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] מ[[קרמנצ'וג]], אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]]

* בתו: הרבנית [[דבורה אשכנזי]] התחתנה עם הרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב.

* בתו: מרת [[טעמא גוראריה]] שתחי', התחתנה עם בן דודה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] ע"ה בנו של הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].

* בתו: מרת רבקה חיטריק, התחתנה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]] בנו של הרב [[יהודה חיטריק]].

* הנכדים והנכדות הנינים והנינות כולם הולכים בדרכי הסבא הגדול - הרב קרסיק - בדרך התורה והחסידות. ומהם רבנים ושלוחים. והמפורסמים שבהם: הרב [[מרדכי אשכנזי]] רבו של [[כפר חב"ד]], המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]] ע"ה, הרב [[יוחנן גוראריה]] רבה של חולון, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] ועוד.

==לקריאה נוספת==
* [[עבד אברהם אנכי]], תולדות הרב אליעזר קרסיק, ר' שניאור זלמן ברגר, מכון אהלי שם, תשע"ב.

* זכרונות מימי שבתו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], פורסמו בשנת [[תשי"ב]] ב[[ביטאון חב"ד]].

* [[ימי תמימים]]

* [[חייל בשירות הרבי]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67523 פריחת חב"ד בארץ הקודש בספר חדש]- סקירה על הספר עבד אברהם אנכי
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67883 פטירת אחד המיוחד - חב"ד אינפו בסקירה על פטירת הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67842 מכתבו בענין קבלת הנשיאות במטוס שנשרף]
* [http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=53693&lang=he הרבי: להפגש עם ראש ישיבת פונוביז' - לקט אגרות הרבי אל הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=766&ArticleID=2394&SearchParam=קרסיק הרב קרסיק בשתדלנות להשגת אישור ליבוא אתרוגי קלבריה הנהוגים בחב"ד]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3404&hilite=701dcaf5-7def-4fc9-b135-e18582129d3e&st=%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7קרסיק חבר בית דין להעברת ציון [[אדמו"ר הרש"ב]]]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 אם הישיבות החב"דיות - אחי תמימים בתל אביב בניהולו של קרסיק]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1481 סקירה על הקמת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]]

===שאלות ותשובות בהלכה===
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30516&pgnum=8 שו"ת הלכתי הרב קרסיק והרב שלמה יוסף זווין]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26106&hilite=5747ed03-0cc5-4cd2-81cb-218114bdf64a&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7&pgnum=31 מכתבו אל הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] בענין עיבוד קלף לכתיבת ספר תורה]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30489&hilite=31d6df40-f780-435d-8d02-7d741cf0b5a4&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7 גדר דין יאוש בסוגיה המפורסמת יאוש שלא מדעת]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|קרסיק אליעזר]]

פנחס טודרוס אלטהויז

2012-05-02T07:20:47Z

מוסיף:

[[תמונה:פינייע.jpg|left|thumb|280px|הרב פנחס טודרוס אלטהויז]]
הרב '''פנחס טורדוס אלטהויז''' (פינייע) נולד ביום ד’ [[כסלו]] בשנת [[תרנ"ח]], באוקראינה בעיר [[ניקולייב]]. באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה עשיר או נושא מישרה חשובה). היה יהודי אחד עשיר גדול שהותר לו להתגורר בניקולייב. בגלל עושרו היה צריך פקידים ועוזרים רבים, וכך בזכותו התגוררו משפחות יהודיות רבות בניקולייב, ובהם גם משפחות חסידים וביניהם סבו של ר’ פינייע.

ר' פינייע היה [[חסיד]] מקושר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ולכ"ק [[הרבי|אדמו"ר שליט"א]]. היה חסיד שמח, אישיות בלתי רגילה, קיבל כל אחד במאור פנים, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם. אחד מעסקני חב"ד החשובים בארץ הקודש, ממקימי [[כפר חב"ד]].

נפטר ב[[יום שישי]] ט’ [[אייר]] [[תשכ"ג]], ונלקח לקבורה ב[[צפת]]. לאחר סתימת הגולל אמרו ‘[[לחיים]]’ לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו ‘זאג לחיים ר’ פיניע’. איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.

==עם אדמו"ר הריי"צ==

ר’ פינייע הגיע לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], לפני הבר מצווה.

היה גבאי במניין בבית [[אדמו"ר הריי"צ]] בלנינגרד. בעת שר’ [[חונייע מרוזוב]], מזכירו של אדמו"ר הריי”צ לא היה בעיר, ר' פינייע היה ממלא את מקומו. אדמו”ר הריי”צ היה אומר כי נחמד לעבוד איתו.

לר' פינייע היו הרבה שליחויות מאדמו”ר הריי”צ, בעיקר דרך הג’וינט. היה לו קשר מיוחד עם פרופסור מגיד בוינה. כמו כן היה בידידות עם מנהל הג’וינט ברוסיה ד”ר ראזין.

בעת המאסר של אדמו”ר הריי”צ היה יושב כל יום בביתו של אדמו”ר הריי”צ. ב[[י"ב תמוז תרפ"ז]], כשהרבי שוחרר, טלפנה [[הרבנית חיה מושקא]] ובישרה לו כי שיחררו את הרבי. ר' פינייע וחסידים נוספים שהיו בבית יצאו בריקוד. הם המשיכו בריקודי שמחה במשך כל הלילה.

לאחר השחרור התגורר אדמו”ר הריי”צ במלחובקה. כבר אז היה ברור כי לאחר החגים הרבי יעזוב לריגא. ר' פינייע היה שם עם הרבי, ופעם אחת בדרך חזרה מהמקווה, שאל: “מה יהיה אתנו החסידים? הרי הרבי עוזב את רוסיה?”. הרבי ענה לו: “חשבתי על היציאה שלי מרוסיה בפרטי פרטים, וכמו שה’ נוהג איתי למעלה מדרך הטבע, כך גם עם האנשים שלי ינהג עמם למעלה מדרך הטבע. וה’ יעזור שעוד נתראה”.

ואכן, עוד הספיק להיות בימים הנוראים של שנת [[תש"י]] אצל אדמו”ר הריי”צ.

כשהרבי הריי"צ יצא לריגא, באו לתחנת הרכבת חסידים רבים כדי להיפרד ממנו, אך רק בודדים הורשו לעלות לקרון של אדמו”ר הריי”צ, וביניהם ר' פינייע.

==היתר יציאה מרוסיה==

יום אחד שמע ר' פינייע מד”ר ראזין ראש הג'וינט בברית המועצות, כי “שואלים עליו”, הכוונה על אנשי הנ.ק.וו.ד. שהתעניינו עליו. מיד הוא הזדרז להגיש בקשה לקבלת תעודות. הוא ניסה להסתיר את מקום מגוריו כדי שלא יוכלו לברר אודותיו, ומשום כך סיפר לשלטונות כי הוא גר במוסקבה.

הוא אכן הגיע למוסקבה, שם נסע בחשמלית. לפתע ראה התאספות מוזרה באמצע הרחוב. הוא שאל את אחד האנשים מדוע כולם מתאספים? הלה השיב לו כי קאלינין נמצא שם, הכוונה לנשיא ברית המועצות. באותם ימים היה ידוע כי מי שמצא חן בעיניו של קאלינין, הוא היה מסייע לו. בו במקום קפץ פינייע מהחשמלית ורץ מהר אל מקום ההתאספות. בהגיע תורו התחנן בפני קאלינין, וזה העניק לו במקום אישור יציאה מרוסיה.

==בארץ ישראל==

ר’ פינייע הגיע באוניה לחיפה בט”ז חשון תרצ”ז. משם נסע לרחובות ומשם לתל אביב. בתחילה היה פועל בניין, והיתה תקופה שהוא ור’ [[רפאל כהן]] אספו בגדים ישנים ומכרו אותם. פעם מצאו שתי לירות, וזה הספיק להם להתפרנס במשך כמה שבועות.

כמה שנים אחר כך בשנת [[תש”א]] הרבי הריי”צ הקים את [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. בשנת תש”ד כתב אדמו”ר הריי”צ להכניס שם אנשים חדשים, ומינה את ר’ פינייע כמזכיר אגו”ח. כך החלה הפעילות שלו. אבל הפעילות הגדולה יותר החלה לאחר שנת [[תש”ח]].

==מבוני כפר חב"ד==

כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] פעל רבות למען כפר חב"ד, במקרים רבים יחד עם הרב [[אליעזר קרסיק]] ובתיאום עם ועד כפר חב"ד. ידועים קשריו עם אישים רבים, ובודאי לתושבי [[כפר חב"ד]] זכורים הביקורים הרבים, כמו ביקור כל חברי ועד הפועל של ההסתדרות, ועוד. הרבה בניינים ומוסדות בכפר חב”ד נבנו בזכותו. הוא היה אישיות בלתי רגילה, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם.

עם תחילת גלי העלייה הגדולים לאחר קום המדינה, הטיל ראש הממשלה בן גוריון על מר לוי אשכול (לימים ראש ממשלה) את התפקיד החשוב של ראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות. היה זה תפקיד חשוב מאוד.

היו אז גלים גדולים של עלייה. בתחילה הגיעו עשרות אלפי מעפילים שהוגלו לקפריסין, ולאחר מכן מכל הגלויות: תימן, עירק, צפון אפריקה, בולגריה ועוד. מר אשכול חילק אז את הארץ למשבצות. משבצת הכוונה היתה למקום יישוב חדש. ר’ פינייע היה מהראשונים לבקש משבצת. הוא ביקש להקים יישוב חב”די.

היה לו מראה נאה, כמו שאשכול אמר לאחר כמה פגישות: א שיינער איד (יהודי יפה). הוא לא הרפה עד שקיבל את מה שביקש. הוא רצה 100 יחידות חקלאיות, כאשר כל בית יהיה 84 מטר. הבתים הרגילים שאושרו אז לבנייה היו של 62 מטר בלבד, אבל הוא רצה שיהיו בתים גדולים יותר, בני 84 מטר רבוע. על כל בקשותיו אשכול אמר שאין מספיק תקציב, והוא הלך והשיג תקציבים ממקומות אחרים. מעולם לא התייאש; בזכות העבודה שלו, הבתים בכפר חב”ד היו גדולים יותר.

מי שהשפיע על אשכול יחד עם ר’ פינייע, היה [[שניאור זלמן שז"ר]]. אשכול לא אהב זאת ואמר לו כי הוא מסתדר לבד עם ר’ פינייע, אולם שז”ר לא הרפה ממנו.

מי שעוד נתן לו גיבוי, היה שר החקלאות דאז מר קדיש לוז. כך השלישייה החשובה - [[שז"ר]] אשכול ולוז נתנו גיבוי מלא לכל פועלו. הוא השתמש בכל כוחו והדרו וניצל את הקשרים שלו להקמת [[כפר חב"ד]].

==פטירתו==

הרב [[שניאור זלמן גפני]], שהיה ממקורביו, ביקר אצל ר’ פינייע עם רעייתו בחול המועד פסח תשכ”ג. לפני שהלכו הביתה - סיפר הרב גפני - ר’ פינייע אמר ‘מותר לך להתפלל עבורי’. שאלתי מה קרה, והוא לא רצה לספר. ביום שישי, ט’ אייר תשכ"ג הוא נפטר. לקחו אותו לקבורה בצפת. מיד לאחר סתימת הגולל אמרו ‘לחיים’ לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו ‘זאג לחיים ר’ פיניע’. איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אלטהויז פנחס]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אלטהויז פנחס]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אלטהויז פנחס]]

עבד אברהם אנכי

2012-05-02T07:15:39Z

מוסיף:

הספר '''עבד אברהם אנכי''' - הוא סיפור חייו של הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], רב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]] ומנהל [[אחי תמימים תל אביב]]. ספר חשוב בהיסטוריה החב"דית בארץ הקודש בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תש"כ]].

פריחתה של חב"ד בארץ הקודש, ותיאורם המיוחד משולב בגילויים רבים בפרסום ראשון, מקופלים בתוך הספר שיצא לאור בשנת [[תשע"ב]], על ידי מכון [[אהלי שם]] ומשפחות אשכנזי, גורארי' וחיטריק צאצאי הרב קרסיק. הספר מכיל 441 עמודים.

מחבר הספר ר' [[שניאור זלמן ברגר]], עמל רבות על מחקר מקיף ובמהלך הכנת הספר איתר חומרים נדירים השופכים אור חדש על הקמת מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהוראת רבותינו נשיאנו.

כאשר הספר יצא לאור סיפר המחבר בכלי התקשורת החב"דיים, על עבודת המחקר וחיבור הספר:

"במהלך הכנת הספר, שאפתי להתחקות אחר פועלו הרב-תחומי של הרב קרסיק, בשל כך נברתי במסמכים רבים שמסרו לידי צאצאי הרב קרסיק, ובמקביל ביליתי ימים ארוכים בספריות וארכיונים, וכהשלמה לכל אלו ראיינתי מכרים ובני משפחה ובראשם את בנות הרב קרסיק הרבנית [[דבורה אשכנזי]] ע"ה, גב' טעמא גורארי' וגב' רבקה חיטריק. לאחר עבודה רבה ומייגעת, נבנתה מסכת חייו המרתקת וגדושת הפעלים של הרב קרסיק, השזורה בהיסטוריה של חב"ד בארץ הקודש בין השנים תרצ"ה- תש"כ".

בתחילת הדרך עסק הרב [[חיים אשכנזי]] בהוצאת הספר, אלא שלדאבון לב לפני שנתיים הלך לעולמו ואת ההפקה בפועל ביצע מכון [[אהלי שם]] ליובאוויטש בראשות הרב [[יוחנן גוראריה]] רבה של [[חולון]]. התשתית לספר נעשתה לפני שנים רבות, על ידי הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] וראיונות חשובים נעשו באותה תקופה על ידי הסופר הנודע הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], ואילו על מלאכת העיבוד והעריכה הסופית הופקד הרב מנחם מענדל ברונפמן אשר ביד אמן ליטש את החומרים הייחודיים שאותרו בעמל רב.

==ראו גם==
* הרב [[אליעזר קרסיק]]
* [[אחי תמימים תל אביב]]
* [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=67614 חב"ד און ליין מדווח על הספר החדש]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=68445 כך הוקם כפר חב"ד - כפר חב"ד מפרסם מתוך הספר]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=67644 מבצע פורים תרח"צ - הקמת אחי תמימים תל אביב] חב"ד און ליין מדווח מתוך הספר

[[קטגוריה:תולדות חסידים]]

עבד אברהם אנכי

2012-05-02T07:15:22Z

מוסיף:

הספר '''עבד אברהם אנכי''' - הוא סיפור חייו של הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], רב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]] ומנהל [[אחי תמימים תל אביב]]. ספר חשוב בהיסטוריה החב"דית בארץ הקודש בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תש"כ]].

פריחתה של חב"ד בארץ הקודש, ותיאורם המיוחד משולב בגילויים רבים בפרסום ראשון, מקופלים בתוך הספר שיצא לאור בשנת [[תשע"ב]], על ידי מכון [[אהלי שם]] ומשפחות אשכנזי, גורארי' וחיטריק צאצאי הרב קרסיק. הספר מכיל 441 עמודים.

מחבר הספר ר' [[שניאור זלמן ברג]]ר, עמל רבות על מחקר מקיף ובמהלך הכנת הספר איתר חומרים נדירים השופכים אור חדש על הקמת מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהוראת רבותינו נשיאנו.

כאשר הספר יצא לאור סיפר המחבר בכלי התקשורת החב"דיים, על עבודת המחקר וחיבור הספר:

"במהלך הכנת הספר, שאפתי להתחקות אחר פועלו הרב-תחומי של הרב קרסיק, בשל כך נברתי במסמכים רבים שמסרו לידי צאצאי הרב קרסיק, ובמקביל ביליתי ימים ארוכים בספריות וארכיונים, וכהשלמה לכל אלו ראיינתי מכרים ובני משפחה ובראשם את בנות הרב קרסיק הרבנית [[דבורה אשכנזי]] ע"ה, גב' טעמא גורארי' וגב' רבקה חיטריק. לאחר עבודה רבה ומייגעת, נבנתה מסכת חייו המרתקת וגדושת הפעלים של הרב קרסיק, השזורה בהיסטוריה של חב"ד בארץ הקודש בין השנים תרצ"ה- תש"כ".

בתחילת הדרך עסק הרב [[חיים אשכנזי]] בהוצאת הספר, אלא שלדאבון לב לפני שנתיים הלך לעולמו ואת ההפקה בפועל ביצע מכון [[אהלי שם]] ליובאוויטש בראשות הרב [[יוחנן גוראריה]] רבה של [[חולון]]. התשתית לספר נעשתה לפני שנים רבות, על ידי הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] וראיונות חשובים נעשו באותה תקופה על ידי הסופר הנודע הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], ואילו על מלאכת העיבוד והעריכה הסופית הופקד הרב מנחם מענדל ברונפמן אשר ביד אמן ליטש את החומרים הייחודיים שאותרו בעמל רב.

==ראו גם==
* הרב [[אליעזר קרסיק]]
* [[אחי תמימים תל אביב]]
* [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=67614 חב"ד און ליין מדווח על הספר החדש]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=68445 כך הוקם כפר חב"ד - כפר חב"ד מפרסם מתוך הספר]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=67644 מבצע פורים תרח"צ - הקמת אחי תמימים תל אביב] חב"ד און ליין מדווח מתוך הספר

[[קטגוריה:תולדות חסידים]]

עבד אברהם אנכי

2012-05-02T07:13:42Z

מוסיף: יצירת דף עם התוכן "הספר '''עבד אברהם אנכי''' - הוא סיפור חייו של הרב אליעזר קרסיק יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ ה..."

הספר '''עבד אברהם אנכי''' - הוא סיפור חייו של הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, רב קהילת חב"ד בתל אביב ומנהל [[אחי תמימים תל אביב]]. ספר חשוב בהיסטוריה החב"דית בארץ הקודש בין השנים תרצ"ה-תש"כ.

פריחתה של חב"ד בארץ הקודש, ותיאורם המיוחד משולב בגילויים רבים בפרסום ראשון, מקופלים בתוך הספר שיצא לאור בשנת תשע"ב, על ידי מכון [[אהלי שם]] ומשפחות אשכנזי, גורארי' וחיטריק צאצאי הרב קרסיק. הספר מכיל 441 עמודים.

מחבר הספר ר' שניאור זלמן ברגר, עמל רבות על מחקר מקיף ובמהלך הכנת הספר איתר חומרים נדירים השופכים אור חדש על הקמת מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהוראת רבותינו נשיאנו.

כאשר הספר יצא לאור סיפר המחבר בכלי התקשורת החב"דיים, על עבודת המחקר וחיבור הספר:

"במהלך הכנת הספר, שאפתי להתחקות אחר פועלו הרב-תחומי של הרב קרסיק, בשל כך נברתי במסמכים רבים שמסרו לידי צאצאי הרב קרסיק, ובמקביל ביליתי ימים ארוכים בספריות וארכיונים, וכהשלמה לכל אלו ראיינתי מכרים ובני משפחה ובראשם את בנות הרב קרסיק הרבנית דבורה אשכנזי ע"ה, גב' טעמא גורארי' וגב' רבקה חיטריק. לאחר עבודה רבה ומייגעת, נבנתה מסכת חייו המרתקת וגדושת הפעלים של הרב קרסיק, השזורה בהיסטוריה של חב"ד בארץ הקודש בין השנים תרצ"ה- תש"כ".

בתחילת הדרך עסק הרב חיים אשכנזיבהוצאת הספר, אלא שלדאבון לב לפני שנתיים הלך לעולמו ואת ההפקה בפועל ביצע מכון אהלי שם ליובאוויטש בראשות הרב יוחנן גורארי' רבה של חולון. התשתית לספר נעשתה לפני שנים רבות, על ידי הרב אלתר אליהו פרידמןוראיונות חשובים נעשו באותה תקופה על ידי הסופר הנודע הרב נפתלי צבי גוטליב, ואילו על מלאכת העיבוד והעריכה הסופית הופקד הרב מנחם מענדל ברונפמן אשר ביד אמן ליטש את החומרים הייחודיים שאותרו בעמל רב.

==ראו גם==
* הרב [[אליעזר קרסיק]]
* [[אחי תמימים תל אביב]]
* [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=67614 חב"ד און ליין מדווח על הספר החדש]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=68445 כך הוקם כפר חב"ד - כפר חב"ד מפרסם מתוך הספר]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=67644 מבצע פורים תרח"צ - הקמת אחי תמימים תל אביב] חב"ד און ליין מדווח מתוך הספר

[[קטגוריה:תולדות חסידים]]

רשת אהלי יוסף יצחק

2012-05-02T07:04:29Z

מוסיף: /* לקריאה נוספת */

[[תמונה:הרשת.jpg|left|thumb|250px|סמל הרשת]]
'''רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש''' הינה רשת של מוסדות חינוך חב"ד ב[[ארץ הקודש]]. הרשת הינה אחד המפעלים הכבירים והחשובים ביותר שקמו ביובל השנים האחרונות בארץ ישראל. הרשת כוללת כיום עשרות בתי ספר וגנים בהם לומדים מאות תלמידים. כיו"ר הרשת מכהן הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].

==הקמת ה'רשת'==
[[תמונה:כיצד נחנך.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'כיצד נחנך את ילדינו?', בהוצאת הרשת]]
כבר בקיץ [[תשי"א]], מיד עם קבלת הנשיאות, החל [[הרבי]] מלך המשיח להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של חסידות חב”ד בארץ הקודש. בחודש תמוז תשי”א, פנה הרבי אל העסקן הידוע הרה”ח ר’ [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך “אהלי יוסף יצחק” על שם כ”ק [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת הרשת שפעלה אז במרוקו.

בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים מכתב אחר מכתב, ובכולם תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית דדוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ”זרם בלתי-זרמי”. הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה, ולאחר שתדלנות עצומה, הצליח ר' [[זושא וילימובסקי]] לקבל אישור ממשרד החינוך להקמת מוסדות החינוך הללו במסגרת ”זרם בלתי-זרמי”.

על הסיבה ל’התעקשות’ של הרבי שמוסדות החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - הסביר פעם הרבי בעצמו, באמרו, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוות, יירתעו מלשלוח את בניהם למוסד שאינו ממלכתי.

את מרכזה של הרשת קבע הרבי ב[[תל אביב]]. הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן ר' [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי בזה הלשון: “בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והי’ ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד”.

==בתי הספר הראשונים==

במהלך חורף תשי”ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו.

זרנוגה הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה’פעילים’ ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרה”ח ר’ [[זלמן אבלסקי]], הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.

סניף מנחת. ‘מנחת’ הוא כפר קטן שהיה סמוך לירושלים, במקום בו נמצאת היום שכונת “מלחה”. את בית-הספר שם ניהל הרה”ח ר’ [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך.

יפו. ביפו נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה’רשת’, ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. מנהל בית-הספר היה הרה”ח ר’ אורי בן-שחר, שהצליח מאוד בניהול בית הספר, עקב היותו אדם מסודר ועקבי.

כפר-סבא. גם בכפר-סבא היה בית-ספר של ה’מזרחי’, אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה’רשת’ פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. קורות הקמת בית הספר, מסוקרים בהרחבה בספרים: [[דוד עבדי]] ו[[רבים השיב ליהדות וחסידות]].

==ניהול הרשת==

המנהלים הראשונים של הרשת היו הרב [[דוד חנזין]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[מאיר בליז'ינסקי]]. שלושתם עשו רבות למען ייסוד בתי ספר, פיתוח וביסוס הרשת. עם הזמן הוחלט כי המנהל הראשי יהיה הרב דוד חנזין שעזב את עיסוקו הקודם כמגיד שיעור בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].

בתקופה הבאה היו עוד שסייעו להנהלת הארצית כמו: הרב [[זלמן אבלסקי]] הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[משה דובער גנזבורג]], התרים בעלי יכולת למען מוסדות הרשת.

הרב חנזין היה מנהל-על, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני ‘רשת אהלי יוסף יצחק’ כלפי חוץ, מול משרדי הממשלה וכדומה. תפקידו היה להפגש עם שרים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות. הוא היה המוח שניווט וניהל את ענייני הרשת, כאשר הפעילות נוהלה בפועל על ידי מנהלי בתי הספר המקומיים ומזכירי ה’רשת’.

במקביל לעבודתו זאת, השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי הספר של ה’רשת’, בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות, הוא בגדר הצלת עולם מלא.

הרב חנזין היה מגיע לעיתים לראשי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומבקש מהם אישור להוציא בחורים מהסדרים בשעות הערב לרישום ילדים בנמקו כי “עת לעשות לה’ הפרו תורתך”.

הרב חנזין ריכז סביבו בחורים ואברכים צעירים וביחד היו נוסעים לערים הרחוקות במטרה לבנות את התשתית לבתי הספר הללו. בשנים הראשונות שלאחר פטירת רעייתו, היה משאיר את ילדיו בבית, ונוסע לערים השונות, שם הקים בתי ספר. הוא היה עובר מבית לבית וקורא להורים לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך על טהרת הקודש.

מידי פעם היה הרב חנזין יוצא לערוך ביקורים בבתי הספר השונים ברחבי הארץ. הוא היה מגיע לראות מקרוב כיצד העניינים מתנהלים; או שלעתים היה מגיע ללוות משלחות ואישים נכבדים שהגיעו מחו”ל.

במשך השנים, כל המכתבים והמברקים שהגיעו מהרבי בענייני הרשת, היו מגיעים אל ביתו של הרב חנזין. גם לאחר שפרש מניהול בפועל בשנת תשל”ז, המשיכו המברקים להגיע לביתו.

==מנהלי הרשת==

*מייסד הרשת - הרב [[זושא וילימובסקי]]

*הרב [[דוד חנזין]]

*הרב [[משה סלונים]]

*הרב [[זלמן אבלסקי]]

*הרב [[מאיר פריימן]]

*הרב [[ישראל בוטמן]]

==הנהלה נוכחית==

*יו"ר ההנהלה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].

*מנכ"ל רשת 'אהלי יוסף יצחק' בארה"ק: הרב [[ישראל ברוך בוטמן]].

*מנהל גני חב"ד וחבר הנהלת הרשת: הרב [[יעקב ליברמן]].

*הרב [[שמואל חפר]]: - חבר הנהלת הרשת.

*הרה"ג [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]: - חבר הנהלת הרשת.

*הרב [[צבי רוטנברג]]: - חבר הנהלת הרשת.

==מבקרי הרשת==
מבקרי הרשת מונו על ידי הרבי עם הקמתה:

* הרב [[אליעזר קרסיק]]
* הרב [[אברהם פריז]]

==הוצאות לאור==
*'''כיצד נחנך את ילדינו?''' - מדריך אימהות מגיל לידה על גיל [[בר מצוה]]. נערך על ידי הרב יוסף הרטמן ויצא לאור לקראת עשרים שנה ל[[ה' טבת]]. הספר מכיל ב' כרכים.

==לקריאה נוספת==

* [[אלבום חב"ד בישראל]]
* [[הפרטיזן]]
* [[דוד עבדי]]
* [[ימי תמימים]]
* [[אחד היה אברהם]]
* [[רבים השיב ליהדות וחסידות]]
* [[עבד אברהם אנכי]]

==קישורים חיצוניים==
[http://www.reshet.org.il/chinuch אתר "רשת אהלי יוסף יצחק"]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

רשת אהלי יוסף יצחק

2012-05-02T07:04:12Z

מוסיף: /* הנהלה נוכחית */

[[תמונה:הרשת.jpg|left|thumb|250px|סמל הרשת]]
'''רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש''' הינה רשת של מוסדות חינוך חב"ד ב[[ארץ הקודש]]. הרשת הינה אחד המפעלים הכבירים והחשובים ביותר שקמו ביובל השנים האחרונות בארץ ישראל. הרשת כוללת כיום עשרות בתי ספר וגנים בהם לומדים מאות תלמידים. כיו"ר הרשת מכהן הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].

==הקמת ה'רשת'==
[[תמונה:כיצד נחנך.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'כיצד נחנך את ילדינו?', בהוצאת הרשת]]
כבר בקיץ [[תשי"א]], מיד עם קבלת הנשיאות, החל [[הרבי]] מלך המשיח להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של חסידות חב”ד בארץ הקודש. בחודש תמוז תשי”א, פנה הרבי אל העסקן הידוע הרה”ח ר’ [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך “אהלי יוסף יצחק” על שם כ”ק [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת הרשת שפעלה אז במרוקו.

בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים מכתב אחר מכתב, ובכולם תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית דדוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ”זרם בלתי-זרמי”. הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה, ולאחר שתדלנות עצומה, הצליח ר' [[זושא וילימובסקי]] לקבל אישור ממשרד החינוך להקמת מוסדות החינוך הללו במסגרת ”זרם בלתי-זרמי”.

על הסיבה ל’התעקשות’ של הרבי שמוסדות החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - הסביר פעם הרבי בעצמו, באמרו, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוות, יירתעו מלשלוח את בניהם למוסד שאינו ממלכתי.

את מרכזה של הרשת קבע הרבי ב[[תל אביב]]. הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן ר' [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי בזה הלשון: “בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והי’ ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד”.

==בתי הספר הראשונים==

במהלך חורף תשי”ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו.

זרנוגה הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה’פעילים’ ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרה”ח ר’ [[זלמן אבלסקי]], הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.

סניף מנחת. ‘מנחת’ הוא כפר קטן שהיה סמוך לירושלים, במקום בו נמצאת היום שכונת “מלחה”. את בית-הספר שם ניהל הרה”ח ר’ [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך.

יפו. ביפו נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה’רשת’, ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. מנהל בית-הספר היה הרה”ח ר’ אורי בן-שחר, שהצליח מאוד בניהול בית הספר, עקב היותו אדם מסודר ועקבי.

כפר-סבא. גם בכפר-סבא היה בית-ספר של ה’מזרחי’, אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה’רשת’ פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. קורות הקמת בית הספר, מסוקרים בהרחבה בספרים: [[דוד עבדי]] ו[[רבים השיב ליהדות וחסידות]].

==ניהול הרשת==

המנהלים הראשונים של הרשת היו הרב [[דוד חנזין]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[מאיר בליז'ינסקי]]. שלושתם עשו רבות למען ייסוד בתי ספר, פיתוח וביסוס הרשת. עם הזמן הוחלט כי המנהל הראשי יהיה הרב דוד חנזין שעזב את עיסוקו הקודם כמגיד שיעור בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].

בתקופה הבאה היו עוד שסייעו להנהלת הארצית כמו: הרב [[זלמן אבלסקי]] הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[משה דובער גנזבורג]], התרים בעלי יכולת למען מוסדות הרשת.

הרב חנזין היה מנהל-על, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני ‘רשת אהלי יוסף יצחק’ כלפי חוץ, מול משרדי הממשלה וכדומה. תפקידו היה להפגש עם שרים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות. הוא היה המוח שניווט וניהל את ענייני הרשת, כאשר הפעילות נוהלה בפועל על ידי מנהלי בתי הספר המקומיים ומזכירי ה’רשת’.

במקביל לעבודתו זאת, השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי הספר של ה’רשת’, בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות, הוא בגדר הצלת עולם מלא.

הרב חנזין היה מגיע לעיתים לראשי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומבקש מהם אישור להוציא בחורים מהסדרים בשעות הערב לרישום ילדים בנמקו כי “עת לעשות לה’ הפרו תורתך”.

הרב חנזין ריכז סביבו בחורים ואברכים צעירים וביחד היו נוסעים לערים הרחוקות במטרה לבנות את התשתית לבתי הספר הללו. בשנים הראשונות שלאחר פטירת רעייתו, היה משאיר את ילדיו בבית, ונוסע לערים השונות, שם הקים בתי ספר. הוא היה עובר מבית לבית וקורא להורים לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך על טהרת הקודש.

מידי פעם היה הרב חנזין יוצא לערוך ביקורים בבתי הספר השונים ברחבי הארץ. הוא היה מגיע לראות מקרוב כיצד העניינים מתנהלים; או שלעתים היה מגיע ללוות משלחות ואישים נכבדים שהגיעו מחו”ל.

במשך השנים, כל המכתבים והמברקים שהגיעו מהרבי בענייני הרשת, היו מגיעים אל ביתו של הרב חנזין. גם לאחר שפרש מניהול בפועל בשנת תשל”ז, המשיכו המברקים להגיע לביתו.

==מנהלי הרשת==

*מייסד הרשת - הרב [[זושא וילימובסקי]]

*הרב [[דוד חנזין]]

*הרב [[משה סלונים]]

*הרב [[זלמן אבלסקי]]

*הרב [[מאיר פריימן]]

*הרב [[ישראל בוטמן]]

==הנהלה נוכחית==

*יו"ר ההנהלה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].

*מנכ"ל רשת 'אהלי יוסף יצחק' בארה"ק: הרב [[ישראל ברוך בוטמן]].

*מנהל גני חב"ד וחבר הנהלת הרשת: הרב [[יעקב ליברמן]].

*הרב [[שמואל חפר]]: - חבר הנהלת הרשת.

*הרה"ג [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]: - חבר הנהלת הרשת.

*הרב [[צבי רוטנברג]]: - חבר הנהלת הרשת.

==מבקרי הרשת==
מבקרי הרשת מונו על ידי הרבי עם הקמתה:

* הרב [[אליעזר קרסיק]]
* הרב [[אברהם פריז]]

==הוצאות לאור==
*'''כיצד נחנך את ילדינו?''' - מדריך אימהות מגיל לידה על גיל [[בר מצוה]]. נערך על ידי הרב יוסף הרטמן ויצא לאור לקראת עשרים שנה ל[[ה' טבת]]. הספר מכיל ב' כרכים.

==לקריאה נוספת==

* [[אלבום חב"ד בישראל]]
* [[הפרטיזן]]
* [[דוד עבדי]]
* [[ימי תמימים]]
* [[אחד היה אברהם]]
* [[רבים השיב ליהדות וחסידות]]

==קישורים חיצוניים==
[http://www.reshet.org.il/chinuch אתר "רשת אהלי יוסף יצחק"]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

שניאור זלמן ברגר

2012-05-02T07:00:07Z

מוסיף:

[[קובץ:שניאור זלמן ברגר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור זלמן ברגר]]
הרב '''שניאור זלמן ברגר''' נולד ב[[רחובות]] לאביו הרב [[יעקב יוסף ברגר]]. כיום מתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. הרב ברגר מפרסם כתבות, בעיקר בתחום ההיסטוריה, ב[[שבועון בית משיח]]. פירסם ספרים ותשורות, כולם עוסקים בהיסטוריה ורובם ביוגרפיות של בעלי תפקידים בחב"ד.

הרב ברגר חוקר את היסטוריית חב"ד בתקופת [[השואה]], ופרסם סידרה של מאמרים בנושא - הנקראת "[[חב"ד בשואה]]" - בשבועון בית משיח. כמו כן, הוזמן לשאת הרצאות בנושא השואה, במוסדות אקדמאיים ובפני בני נוער ברחבי הארץ.

במהלך עבודתו חשף חשיפות רבות החשובות לחסידות חב"ד, כמו כן פירסם מספר סדרות חשובות, מסמכים נדירים, תמונות לא מפורסמות ועוד.

==חשיפות==

כמה מהחשיפות שלו ב[[שבועון בית משיח]]:

* *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1979 הפרטיזן ר' [[זושא וילימובסקי]] מעורב בחנינת שלום שטרקס, דוד של יוסלה שוחמכר, לנחת רוח הרבי]
*שיקום האוהל של אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש בליובאוויטש - על ידי הרב [[דוד אבא גורביץ]] ובנו בן התשע. (גליון 394).
*גלותם לצ'אילי של רבי לוי יצחק שניאורסון ובן דודו [[לוי יצחק שניאורסון (הקטן)]]. (גליון 427).
*מסמך סודי שנשלח מהק.ג.ב. המקומי למרכז שלו בלנינגרד בנגע להצתת בית כנסת חב"ד מלחובקה בתש"כ. (גליון 509).
*סקירה על פעולות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] שנשלחה למשרד החינוך, מאת הרב אהרן מרדכי זילברשטרום. (גליון 615).

== ספריו ==
[[תמונה:ארבעה חסידים.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'ארבעה חסידים']]
* [[עבד אברהם אנכי]] - ביוגרפיה של הרב [[אליעזר קרסיק]], מכון אהלי שם, תשע"ב
*'''גזע חסידים''' - ביוגרפיה של ה[[חסיד]]ים; הרב [[אליהו פאר]], הרב [[ברוך שיפרין]], הרב [[יונה איידלקופ]] והרב [[זאוויל איידלקופ]]. יצא לאור על ידי הרב [[יהודה לייב איידלקופ]] ומשפחתו בשנת [[תשס"ז]].
*'''ארבעה חסידים''' - ביוגרפיה של החסידים הרבנים; הרב [[אליהו לוין]], הרב [[שמואל נוטיק]], הרב [[אברהם פריז]] והרב [[אברהם לוי סלווין]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ד]] (חולק כ[[תשורה]] בחתונת לוין-שטיינברג).
*'''חסיד נאמן''' -ביוגרפיה של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]. יצא לאור על ידי הרבנים; [[יוסף יצחק סימפסון]] ו[[שמעון אהרן רוזנפלד]] בשנת [[תשס"ז]].
*'''[[הפרטיזן]]''' - ביוגרפיית החסיד הרב [[זושא וילימובסקי]].
*'''ישראל נח הגדול''' -ביוגרפיה של הרב [[ישראל נח בליניצקי]] ובני משפחתו. בספר גם אוסף גדול של סיפוריו ואמרותיו. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת [[תשס"ו]].
*'''חסיד ללא פעמונים''' - חוברת (55 ע') ביוגפריה של ר' [[שאול משה קליין]] ומשפחתו. רוב החיבור עוסק במסירות נפשם, תחת השלטון הקומוניסטי. חולקה כתשורה בחתונת לוין-גוראריה (כ"ז [[אדר]] [[תשס"ט]]).
*'''מעשה אבות סימן לבנים'''.
*'''שליחות ברומניה הקומוניסטית''' - ביוגרפיה של הרב [[ישראל צבי הבר]] ותיעוד מיוחד של השליחות הנדירה ב[[רומניה]], תחת השלטון הקומוניסטי. יצא לאור על ידי משפחתו של הרב הבר
*'''[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]''' - ביוגרפיית החסיד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]].
*'''[[נודע בשיעורים]]''' - תולדות הפוסק החבד"י הרב [[אברהם חיים נאה]].
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]] - מתקופת אדמו"ר הזקן ועד ימינו.
* [[המשפיע שלא חזר]] - תולדות המשפיע הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] הי"ד
* [[השליחות האחרונה (ספר)]]- עורך שותף (תחקיר) - סיפורם האישי של גבריאל נח ורבקה הולצברג הי"ד
==ראו גם==
*[[השואה#חב"ד בשואה|סידרה "חב"ד בשואה"]]
==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=37863 "המודיע" על הספר 'חסיד נאמן']
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=36926 חב"ד אינפו על הספר 'חסיד נאמן']
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53343 האב ובנו על 'ישראל נח הגדול']
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37315 התשורה 'חסיד ללא פעמונים']
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=67614 חב"ד און ליין על הספר 'עבד אברהם אנכי]
===רכישת ספריו===
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=2019 לרכישת הספר 'הפרטיזן']
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=101673 לרכישת הספר 'רבים השיב ליהדות וחסידות']
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ברגר שניאור זלמן]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים|ברגר]]

מכון אוהלי שם

2012-05-02T06:53:23Z

מוסיף:

מכון '''אהלי שם ליובאויטש''', הוא מכון להוצאה לאור של ספרים, כתבי יד וההדרת ספרים של חסידי חב"ד. הוקם בשנת תשמ"ט.

המכון הוא לעילוי נשמת [[הרבנית חיה מושקא]], ושמה נרמז בשם המכון.

בראש המכון עומד הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]. המכון בחסות [[בית רבקה כפר חב"ד]].

==בהוצאת המכון==

===ספרים===

*[[קיצור הלכות שבת]]

*[[שולחן ערוך הקצר]]

*[[הספר בהלכה]]

*[[חקרי מנהגים]] ג"ח

*[[חידושי הצמח צדק]]

*[[תולדות יצחק אייזיק]]

*[[תולדות ברוך מרדכי]]
* [[תולדות שמואל מונקעס]]
* [[האח]] בהוצאה מחודשת
* [[עבד אברהם אנכי]]

ועוד רבים.

===קבצים===

*[[אהלי שם (קובץ)]] בעריכת הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]]

*[[בכרם חב"ד]]

*[[אהלי ליובאוויטש]].

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

סיפורים מחדר הרבי (ספר)

2012-05-02T06:52:02Z

מוסיף:

[[תמונה:חדר.jpg|left|thumb|250px|כריכתו של הספר]]
'''סיפורים מחדר הרבי''' הוא ליקוט של סיפורים שסופרו על ידי [[:קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|מזכירי]] [[הרבי]], על אודות עבודתם עם [[הרבי]].

חלקו הראשון של הספר סוקר את עבודתם וסיפורים של המזכירים; גרונר, קליין, קרינסקי ועוד. חלקו השני של הספר עוסק בתולדות מזכיריו של הרבי שנפטרו: הרב [[חודקוב]], הרב [[ניסן מינדל]], הרב [[משה לייב רודשטיין]] והרב [[אליהו קווינט]].

הספר נערך על ידי [[מנחם זיגלבוים]] ויצא לאור בשנת [[תשס"ט]]. עם צאת הספר, נגרם הד תקשורתי נרחב מאוד, והספר והסופר זכו לסיקור בכלי תקשורת חב"דיים ודתיים רבים.

==קישורים חיצוניים==
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=101308&lang=he לרכישת הספר בחב"ד-שופ] {{שופ}}

[[קטגוריה:ספרים שונות]] [[קטגוריה:תולדות חסידים]] [[קטגוריה:ספרי מנחם זיגלבוים]]

ישראל יהודה אלפנביין

2012-05-02T06:51:10Z

מוסיף:

[[תמונה:ישראל יהודה אלפנביין.jpg|left|thumb|250px|הרב ישראל יהודה אלפנביין]]
הרב '''ישראל יהודה אלפנביין''' (נולד תשל"א 1971) - נכד הרב [[אלימלך קפלן]] הינו סופר חב"די, מכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].

הרב אלפנביין נולד ב[[לוד]], למד ב[[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים בלוד]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] וב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]]. בשנת [[תשנ"ב]] נמנה על צוות ה'[[חוזרים]]' על [[שיחות]] [[אדמו"ר שליט"א]]. כיום מתגורר ב[[נתניה]] ומשמש כ[[שליח]] באחת משכונות העיר.

הרב אלפנביין כותב ב[[שבועון כפר חב"ד]] במדורים מגוונים: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית על [[חסיד]] מסויים ומדור "סיפורי חסידים". בעבר כתב מדור ליקוטים מ[[שיחות קודש]] על [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]]. הוא כותב גם תחת שמות העט: י. שנהב וא. ישראל. בעבר כתב גם תחת השם "ישראל שנהב". בשנים האחרונות עקב ארגון מחדש של עיתון כפר חב"ד, כותב בתדירות נמוכה.

בתקופה האחרונה פירסם כי כותב ספרים אודות הרב [[שלמה חיים קסלמן]] והרב [[ניסן נמנוב]]{{מקור}}.

==ספריו==
* [[חסידים הראשונים]] (2 כרכים) - סיפורים על של [[חסיד]]ים שונים.
* [[יראת ה' אוצרו]] - תולדות חייו של הרב החסיד [[יצחק הורביץ]] - הידוע בשם "איצ'ה דער מתמיד".
* [[סיפורים חסידיים]] - סיפורי [[חסיד]]ים מחולקים לפי נושאים.
* [[הטרקטוריסט של הרבי]] (עורך-שותף) - תולדותיו של ר' [[ראובן דונין]].

==משפחתו==
*סבו: הרב [[שרגא מלך קפלן]].
*אביו: הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]].
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אלפנביין ישראל]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים|אלפנביין]]

ארכיון ימי תמימים

2012-05-02T06:49:23Z

מוסיף:

'''ארכיון ימי [[תמימים]]''' המנוהל על ידי ר' [[זושא וולף]] כולל את ארכיון הישיבות [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ו[[תומכי תמימים תל אביב|תומכי תמימים]] [[תל אביב]], שנמסרו על ידי משפחות המנהלים. וארכיוני [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] - שנוהלו על ידי ר' [[אפרים וולף]] ור' [[ברק'ה וולף]] - מייסדי הארכיון, ונמסרו על ידם לארכיון.

מתוך החומר שבארכיון יצאו עד עתה: [[ימי תמימים]] - ו' כרכים. ו[[דובר שלום (וולף)]].

וכן סדרה על ישובי חב"ד באה"ק: [[קרית חב"ד צפת (חוברת)]], [[נחלת הר חב"ד (חוברת)]] שיכון חב"ד בלוד.
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

ספרי ימי תמימים, שופכים אור חדש על כל הנעשה על ידי תנועת חב"ד בדור האחרון, למען מוסדות חב"ד ולמען הכלל ובהם שזורים פעילות ומאבקי חב"ד בארץ הקודש.

כפר חב"ד

2012-05-02T06:47:53Z

מוסיף: /* ייסוד כפר חב"ד */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב בארץ הקודש כפר חב"ד|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}}
[[קובץ: כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כפר חב"ד במבט אוירי. במרכז: בנין [[770]]]]
[[תמונה:הקפות שניות כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב בישראל המיועד ל[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. הישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום מלחמת העולם השניה.הכפר ממוקם במרכז הארץ דרומית לעיר תל אביב וצפונית לעיר לוד. ונמצא תחת השיפוט של המועצה המקומית עמק לוד.

הכפר בוסס בראשיתו על חקלאות, במשך השנים הופסקה החקלאות (כמעט באופן סופי). הכפר נבנה על חורבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש.

כפר חב"ד משמש גם כמרכז לחסידי חב"ד בארץ הקודש, למרות שתושביו הינם חלק קטן מאד מכלל חסידי חב"ד בארץ הקודש.

במהלך השנים הכפר גדל, התפתח, וקיבל אופי הדומה יותר לעירוני, נכון ל-[[תש"ע]] מתגוררות בו יותר מכ-800 משפחות והוא הכפר המאוכלס ביותר ב[[ישראל]]. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, דיר כבשים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים. הכפר הוא מרכז חב"ד בישראל.

==ייסוד כפר חב"ד==
[[תמונה:כפר חבד תשט.jpg|left|thumb|250px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] [[תש"ט]].]]
להקמת כפר חב"ד קדמה יוזמה להקמת ישוב חב"די שהחלה בשנת תש"ד, אז הציע הרב [[אליעזר קרסיק]] להקים ישוב בו יגורו חסידי חב"ד, שיפתחו מפעלים ויעבדו בחקלאות ועל ידי הרווחים יממנו את המוסדות שיוקמו בישוב.
ההצעה הזו הפכה למעשית לאחר מלחמת העולם השניה ובשלהי תש"ז נסע הרב קרסיק למחנות העקורים באירופה, בדק את הלך הרוח אצל החסידים שברחו מברית המועצות ולאחר מכן נסע אל הרבי, ויחד עם גיסו הרב משה גורארי' שניהם מראשי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, נכנסו ליחידויות רבות במהלך חודש תשרי תש"ח, ובסוף חודש זה נקרא מר [[שניאור זלמן שזר]] ליחידות בה הציע לו אדמו"ר הריי"צ את הקמת הישוב החב"די.
זמן רב ארך עד שהוקם הישוב, ובי"ט כסלו תש"ט כאשר מר שזר הגיע להתוועדות בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין, דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת הישוב, ובעקבות שיחה זו הפגישם עם מר אברהם הרצפלד ועוד בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה.

ראשי אגו"ח פעלו כל העת יחד עם שזר ובהכוונת אדמו"ר הריי"צ, ולעזר להם נשלחו הרב שמריהו גורארי' חתן אדמו"ר הריי"צ וגם הרב בנימין גורודצקי. ובחודש אייר תש"ט, התיישבו חסידי חב"ד בישוב הערבי הנטוש ספריא.

ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] פעלו בכדי לאתר שטח מתאים. אז הוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. בכ"א אייר התש"ט הוקם היישוב באופן רשמי חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ.

תחילה התיישבו החסידים בבתים נטושים של ספריא, ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.

במשך שנת תש"ט-תש"י עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים, על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד.
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[אדמו"ר שליט"א]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בחקלאות, גידול בעלי חיים, עופות, עצים, ירקות ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה ננטשה עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצת בכפר.

==רצח בכפר==
{{ערך מורחב|ערך=רצח יד החמישה}}
בליל יום חמישי, אור לא' אייר תשט"ז, בערך שעה שמונה בערב, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר החקלאי בכפר חב"ד, על ידי מחבלי ה'פידאיון'. בטבח האכזרי נהרגו מדריך וחמשה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.

==כפר חב"ד כיום==
[[קובץ: יט כסלו בבית מנחם1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בבית מנחם, בימים עברו]][[קובץ: יט כסלו בבית מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בבית מנחם, ב[[תש"ע]]]]
שטחו של הכפר כ-2,500 דונם ונכון לשנת [[תש"ע]] מתגוררות בו קרוב ל-1,500 בתי אב, כ-4906 נפשות כ"י. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימה, בהתפחותו במועצת בעמק לוד, כאשר בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. והוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל.

בכפר קיימים כ-8 שכונות, מתוכם כשתי שכונות חדשות, שכונת לוי יצחק א', ושכונת לוי יצחק ב' שנחנכה לפני כשלוש שנים.

===בתי כנסת===

בכפר עשרה בתי כנסת, בינהם:
*יעקב אבינו.
*"המרכזי".
*[[770 בכפר חב"ד|770]].
*בית מנחם. ע"ש [[הרבי]]. בבית הכנסת מתקיימים מספר התוועדיות מרכזיות מידי שנה בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]] ועוד.
*ישראל אריה לייב.
*נחום יצחק.
*רייטשיק שול.
*ר' מענדל'ס שול

===מבנים ורחובות===
[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית בניין 770 בכפר]]
בכפר אין רחובות מסודרים. עם זאת, ישנם שמות לרוב השכונות: "שכונת לוי יצחק" שלב א' וב', בנה ביתך, שיכונים, "שכונת הרב", המרכז, ושיכונים רוסיים.

בשנת [[תשמ"ו]] (1986) הוקם בכפר [[770 בכפר חב"ד|העתק של בנין]] "[[770]]", בנין זה מהווה את מרכז הפעילות של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

מזכירות כפר חב"ד, בניין המועצה האזורית עמק לוד, הבניין המרכזי של [[צעירי אגודת חב"ד]], משרדי [[אור אבנר]] בישראל, מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, "מאחורי הדבש", ברכה נפרדת, אולמי שמחות ועוד.

בכפר חב"ד יש גם סניפים של קופות חולים כללית, מאוחדת וטיפת חלב.

בשנת [[תשס"ג]] הוקם אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת 'בית מנחם' (בו התקיימו שנים רבות חתונות). אוהל זה משמש היום את רוב רובם של החתונות החב"דיות בארץ ישראל. בימי עומס עורכים אירועים גם בבית הכנסת עצמו.

===כלכלה ותחבורה===

רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי הדר.

בכפר יש 3 צרכניות מתפקדות בכפר, חנויות בגדים, תכשיטים, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרה. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות, מפעל לעיבוד עור וכן מפעל ליצור לחלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-הספר.

עיקר התחבורה לכפר וממנו, נעשה על ידי רכבת ישראל, המחזיקה תחנה בכפר חב"ד, (כנראה התחנה היחידה בארץ שממוקמת ביישוב כה קטן), כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, וכן קו אוטובוס המנוהל ע"י חברת דן.

==מוסדות בכפר חב"ד==

כפר חב"ד הינו מרכז הפעילות של חב"ד בארץ הקודש, בכפר שוכנים משרדים:
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*[[אור אבנר]].
*[[איגוד תלמידי הישיבות]].
*[[מטה משיח באה"ק]].
*[[מכון לוי יצחק]].
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]].
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*[[שבועון בית משיח]].
*[[שבועון כפר חב"ד]].

===מוסדות חינוך===
[[תמונה:ישיבה כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]
מוסדות החינוך בכפר חב"ד הם מוסדות החינוך הכי מפותחים בארץ ישראל, מבחינה כמותית.

*גני ילדים.
*תלמוד תורה.
*[[אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]].
*[[בית ספר למלאכה]].
*[[בית רבקה]]
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*ישיבת [[אור תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן גפני]].
*מוסדות [[אור שמחה]].
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]].

==כפר חב"ד ב'==
[[תמונה:כפר חבד ב.jpg|left|thumb|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר, ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללת להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" (אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון), בקרית החינוך לומדות כ־800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב שמואל חפר, ובהקמה נעזר: בהרב ר' [[מענדל פוטרפס]] [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].

עקב הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום גרות שם כמה עשרות משפחות ומשפחות אנשי הצוות, אשר הקימו בית הכנסת ומקווה טהרה לנשים.

==רבני כפר חב"ד==
[[תמונה:רבני כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.

* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.

* הרב [[מרדכי אשכנזי]] הרב הנוכחי של כפר חב"ד. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו, מונה לרבו של כפר חב"ד.

==ועד כפר חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=ועד כפר חב"ד}}
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכים בחירות, אך עשרות שנים לא התקיימו בחירות מרצון התושבים, הרב הי' קורא אל התושבים ומכריז שזה הצעת הרב וזהו רצונו של הרבי. לאחר הלשנה לרשויות חזרו לקיים בחירות כחוק. בבחירות האחרונות, מסיבות טכניות ובהסכמת רוב תושבי הכפר לא התקיימו בחירות.

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר אגודת חסידי חב"ד והרב [[פיני'ע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות, בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר, יוכל לפעול, למרות השינויים בחברי הוועד וביו"ר שאירעו תכופות.

בשנת תש"כ הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] מונה ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את כפר חב"ד - הבתים במרכז הכפר, ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו, הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים בלתי יאמנו, עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום את ראשי הממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן הרב [[מנחם לרר]] ובשנים האחרונות הרב [[בנימין ליפשיץ]].

לצד עסקנים רישמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רישמיים והן כאשר פרשו מהתפקיד והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל ללא לאות, בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש, במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]] שפעל יד ביד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. הרב [[ברוך גופין]], הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]].

==תחנת רכבת==
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]], בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב [[צפריה]], [[מחנה צריפין]] ויישובים נוספים.

עוד לפני הקמת הרציף ששכן במקום, התחנה הייתה נקודת עצירה (ב[[אנגלית]]: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת לירושלים. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטר עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], רכבת ישראל הורתה להרוס את התחנה, והוציאה מכרז לבנית תחנה מודרנית בכפר חב"ד.

בעבר היה מבנה התחנה צריף בלבד, והיה רק רציף אחד שהיה עשוי מעץ. התחנה שודרגה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.

ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה|נתניה]] - [[רחובות|רחובות]]

==לקריאה נוספת==
*[[נשיא וחסיד]]
*[[הפרטיזן]]
*[[אלבום חב"ד בישראל]]
*[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%94%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%B4%D7%93_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב”ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים]
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר - [[חב"ד און ליין]]

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

כפר חב"ד

2012-05-02T06:47:11Z

מוסיף: /* קישורים חיצוניים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב בארץ הקודש כפר חב"ד|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}}
[[קובץ: כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כפר חב"ד במבט אוירי. במרכז: בנין [[770]]]]
[[תמונה:הקפות שניות כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב בישראל המיועד ל[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. הישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום מלחמת העולם השניה.הכפר ממוקם במרכז הארץ דרומית לעיר תל אביב וצפונית לעיר לוד. ונמצא תחת השיפוט של המועצה המקומית עמק לוד.

הכפר בוסס בראשיתו על חקלאות, במשך השנים הופסקה החקלאות (כמעט באופן סופי). הכפר נבנה על חורבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש.

כפר חב"ד משמש גם כמרכז לחסידי חב"ד בארץ הקודש, למרות שתושביו הינם חלק קטן מאד מכלל חסידי חב"ד בארץ הקודש.

במהלך השנים הכפר גדל, התפתח, וקיבל אופי הדומה יותר לעירוני, נכון ל-[[תש"ע]] מתגוררות בו יותר מכ-800 משפחות והוא הכפר המאוכלס ביותר ב[[ישראל]]. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, דיר כבשים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים. הכפר הוא מרכז חב"ד בישראל.

==ייסוד כפר חב"ד==
[[תמונה:כפר חבד תשט.jpg|left|thumb|250px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] [[תש"ט]].]]
להקמת כפר חב"ד קדמה יוזמה להקמת ישוב חב"די שהחלה בשנת תש"ד, אז הציע הרב [[אליעזר קרסיק]] להקים ישוב בו יגורו חסידי חב"ד, שיפתחו מפעלים ויעבדו בחקלאות ועל ידי הרווחים יממנו את המוסדות שיוקמו בישוב.
ההצעה הזו הפכה למעשית לאחר מלחמת העולם השניה ובשלהי תש"ז נסע הרב קרסיק למחנות העקורים באירופה, בדק את הלך הרוח אצל החסידים שברחו מברית המועצות ולאחר מכן נסע אל הרבי, ויחד עם גיסו הרב משה גורארי' שניהם מראשי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, נכנסו ליחידויות רבות במהלך חודש תשרי תש"ח, ובסוף חודש זה נקרא מר [[זלמן שזר]] ליחידות בה הציע לו אדמו"ר הריי"צ את הקמת הישוב החב"די.
זמן רב ארך עד שהוקם הישוב, ובי"ט כסלו תש"ט כאשר מר שזר הגיע להתוועדות בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין, דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת הישוב, ובעקבות שיחה זו הפגישם עם מר אברהם הרצפלד ועוד בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה.

ראשי אגו"ח פעלו כל העת יחד עם שזר ובהכוונת אדמו"ר הריי"צ, ולעזר להם נשלחו הרב שמריהו גורארי' חתן אדמו"ר הריי"צ וגם הרב בנימין גורודצקי. ובחודש אייר תש"ט, התיישבו חסידי חב"ד בישוב הערבי הנטוש ספריא.

ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] פעלו בכדי לאתר שטח מתאים. אז הוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. בכ"א אייר התש"ט הוקם היישוב באופן רשמי חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ.

תחילה התיישבו החסידים בבתים נטושים של ספריא, ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.

במשך שנת תש"ט-תש"י עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים, על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד.
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[אדמו"ר שליט"א]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בחקלאות, גידול בעלי חיים, עופות, עצים, ירקות ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה ננטשה עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצת בכפר.

==רצח בכפר==
{{ערך מורחב|ערך=רצח יד החמישה}}
בליל יום חמישי, אור לא' אייר תשט"ז, בערך שעה שמונה בערב, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר החקלאי בכפר חב"ד, על ידי מחבלי ה'פידאיון'. בטבח האכזרי נהרגו מדריך וחמשה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.

==כפר חב"ד כיום==
[[קובץ: יט כסלו בבית מנחם1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בבית מנחם, בימים עברו]][[קובץ: יט כסלו בבית מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בבית מנחם, ב[[תש"ע]]]]
שטחו של הכפר כ-2,500 דונם ונכון לשנת [[תש"ע]] מתגוררות בו קרוב ל-1,500 בתי אב, כ-4906 נפשות כ"י. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימה, בהתפחותו במועצת בעמק לוד, כאשר בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. והוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל.

בכפר קיימים כ-8 שכונות, מתוכם כשתי שכונות חדשות, שכונת לוי יצחק א', ושכונת לוי יצחק ב' שנחנכה לפני כשלוש שנים.

===בתי כנסת===

בכפר עשרה בתי כנסת, בינהם:
*יעקב אבינו.
*"המרכזי".
*[[770 בכפר חב"ד|770]].
*בית מנחם. ע"ש [[הרבי]]. בבית הכנסת מתקיימים מספר התוועדיות מרכזיות מידי שנה בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]] ועוד.
*ישראל אריה לייב.
*נחום יצחק.
*רייטשיק שול.
*ר' מענדל'ס שול

===מבנים ורחובות===
[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית בניין 770 בכפר]]
בכפר אין רחובות מסודרים. עם זאת, ישנם שמות לרוב השכונות: "שכונת לוי יצחק" שלב א' וב', בנה ביתך, שיכונים, "שכונת הרב", המרכז, ושיכונים רוסיים.

בשנת [[תשמ"ו]] (1986) הוקם בכפר [[770 בכפר חב"ד|העתק של בנין]] "[[770]]", בנין זה מהווה את מרכז הפעילות של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

מזכירות כפר חב"ד, בניין המועצה האזורית עמק לוד, הבניין המרכזי של [[צעירי אגודת חב"ד]], משרדי [[אור אבנר]] בישראל, מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, "מאחורי הדבש", ברכה נפרדת, אולמי שמחות ועוד.

בכפר חב"ד יש גם סניפים של קופות חולים כללית, מאוחדת וטיפת חלב.

בשנת [[תשס"ג]] הוקם אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת 'בית מנחם' (בו התקיימו שנים רבות חתונות). אוהל זה משמש היום את רוב רובם של החתונות החב"דיות בארץ ישראל. בימי עומס עורכים אירועים גם בבית הכנסת עצמו.

===כלכלה ותחבורה===

רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי הדר.

בכפר יש 3 צרכניות מתפקדות בכפר, חנויות בגדים, תכשיטים, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרה. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות, מפעל לעיבוד עור וכן מפעל ליצור לחלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-הספר.

עיקר התחבורה לכפר וממנו, נעשה על ידי רכבת ישראל, המחזיקה תחנה בכפר חב"ד, (כנראה התחנה היחידה בארץ שממוקמת ביישוב כה קטן), כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, וכן קו אוטובוס המנוהל ע"י חברת דן.

==מוסדות בכפר חב"ד==

כפר חב"ד הינו מרכז הפעילות של חב"ד בארץ הקודש, בכפר שוכנים משרדים:
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*[[אור אבנר]].
*[[איגוד תלמידי הישיבות]].
*[[מטה משיח באה"ק]].
*[[מכון לוי יצחק]].
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]].
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*[[שבועון בית משיח]].
*[[שבועון כפר חב"ד]].

===מוסדות חינוך===
[[תמונה:ישיבה כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]
מוסדות החינוך בכפר חב"ד הם מוסדות החינוך הכי מפותחים בארץ ישראל, מבחינה כמותית.

*גני ילדים.
*תלמוד תורה.
*[[אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]].
*[[בית ספר למלאכה]].
*[[בית רבקה]]
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*ישיבת [[אור תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן גפני]].
*מוסדות [[אור שמחה]].
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]].

==כפר חב"ד ב'==
[[תמונה:כפר חבד ב.jpg|left|thumb|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר, ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללת להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" (אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון), בקרית החינוך לומדות כ־800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב שמואל חפר, ובהקמה נעזר: בהרב ר' [[מענדל פוטרפס]] [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].

עקב הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום גרות שם כמה עשרות משפחות ומשפחות אנשי הצוות, אשר הקימו בית הכנסת ומקווה טהרה לנשים.

==רבני כפר חב"ד==
[[תמונה:רבני כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.

* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.

* הרב [[מרדכי אשכנזי]] הרב הנוכחי של כפר חב"ד. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו, מונה לרבו של כפר חב"ד.

==ועד כפר חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=ועד כפר חב"ד}}
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכים בחירות, אך עשרות שנים לא התקיימו בחירות מרצון התושבים, הרב הי' קורא אל התושבים ומכריז שזה הצעת הרב וזהו רצונו של הרבי. לאחר הלשנה לרשויות חזרו לקיים בחירות כחוק. בבחירות האחרונות, מסיבות טכניות ובהסכמת רוב תושבי הכפר לא התקיימו בחירות.

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר אגודת חסידי חב"ד והרב [[פיני'ע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות, בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר, יוכל לפעול, למרות השינויים בחברי הוועד וביו"ר שאירעו תכופות.

בשנת תש"כ הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] מונה ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את כפר חב"ד - הבתים במרכז הכפר, ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו, הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים בלתי יאמנו, עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום את ראשי הממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן הרב [[מנחם לרר]] ובשנים האחרונות הרב [[בנימין ליפשיץ]].

לצד עסקנים רישמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רישמיים והן כאשר פרשו מהתפקיד והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל ללא לאות, בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש, במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]] שפעל יד ביד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. הרב [[ברוך גופין]], הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]].

==תחנת רכבת==
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]], בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב [[צפריה]], [[מחנה צריפין]] ויישובים נוספים.

עוד לפני הקמת הרציף ששכן במקום, התחנה הייתה נקודת עצירה (ב[[אנגלית]]: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת לירושלים. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטר עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], רכבת ישראל הורתה להרוס את התחנה, והוציאה מכרז לבנית תחנה מודרנית בכפר חב"ד.

בעבר היה מבנה התחנה צריף בלבד, והיה רק רציף אחד שהיה עשוי מעץ. התחנה שודרגה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.

ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה|נתניה]] - [[רחובות|רחובות]]

==לקריאה נוספת==
*[[נשיא וחסיד]]
*[[הפרטיזן]]
*[[אלבום חב"ד בישראל]]
*[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%94%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%B4%D7%93_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב”ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים]
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר - [[חב"ד און ליין]]

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

כפר חב"ד

2012-05-02T06:46:41Z

מוסיף:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב בארץ הקודש כפר חב"ד|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}}
[[קובץ: כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כפר חב"ד במבט אוירי. במרכז: בנין [[770]]]]
[[תמונה:הקפות שניות כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב בישראל המיועד ל[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. הישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום מלחמת העולם השניה.הכפר ממוקם במרכז הארץ דרומית לעיר תל אביב וצפונית לעיר לוד. ונמצא תחת השיפוט של המועצה המקומית עמק לוד.

הכפר בוסס בראשיתו על חקלאות, במשך השנים הופסקה החקלאות (כמעט באופן סופי). הכפר נבנה על חורבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש.

כפר חב"ד משמש גם כמרכז לחסידי חב"ד בארץ הקודש, למרות שתושביו הינם חלק קטן מאד מכלל חסידי חב"ד בארץ הקודש.

במהלך השנים הכפר גדל, התפתח, וקיבל אופי הדומה יותר לעירוני, נכון ל-[[תש"ע]] מתגוררות בו יותר מכ-800 משפחות והוא הכפר המאוכלס ביותר ב[[ישראל]]. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, דיר כבשים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים. הכפר הוא מרכז חב"ד בישראל.

==ייסוד כפר חב"ד==
[[תמונה:כפר חבד תשט.jpg|left|thumb|250px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] [[תש"ט]].]]
להקמת כפר חב"ד קדמה יוזמה להקמת ישוב חב"די שהחלה בשנת תש"ד, אז הציע הרב [[אליעזר קרסיק]] להקים ישוב בו יגורו חסידי חב"ד, שיפתחו מפעלים ויעבדו בחקלאות ועל ידי הרווחים יממנו את המוסדות שיוקמו בישוב.
ההצעה הזו הפכה למעשית לאחר מלחמת העולם השניה ובשלהי תש"ז נסע הרב קרסיק למחנות העקורים באירופה, בדק את הלך הרוח אצל החסידים שברחו מברית המועצות ולאחר מכן נסע אל הרבי, ויחד עם גיסו הרב משה גורארי' שניהם מראשי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, נכנסו ליחידויות רבות במהלך חודש תשרי תש"ח, ובסוף חודש זה נקרא מר [[זלמן שזר]] ליחידות בה הציע לו אדמו"ר הריי"צ את הקמת הישוב החב"די.
זמן רב ארך עד שהוקם הישוב, ובי"ט כסלו תש"ט כאשר מר שזר הגיע להתוועדות בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין, דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת הישוב, ובעקבות שיחה זו הפגישם עם מר אברהם הרצפלד ועוד בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה.

ראשי אגו"ח פעלו כל העת יחד עם שזר ובהכוונת אדמו"ר הריי"צ, ולעזר להם נשלחו הרב שמריהו גורארי' חתן אדמו"ר הריי"צ וגם הרב בנימין גורודצקי. ובחודש אייר תש"ט, התיישבו חסידי חב"ד בישוב הערבי הנטוש ספריא.

ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] פעלו בכדי לאתר שטח מתאים. אז הוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. בכ"א אייר התש"ט הוקם היישוב באופן רשמי חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ.

תחילה התיישבו החסידים בבתים נטושים של ספריא, ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.

במשך שנת תש"ט-תש"י עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים, על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד.
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[אדמו"ר שליט"א]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בחקלאות, גידול בעלי חיים, עופות, עצים, ירקות ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה ננטשה עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצת בכפר.

==רצח בכפר==
{{ערך מורחב|ערך=רצח יד החמישה}}
בליל יום חמישי, אור לא' אייר תשט"ז, בערך שעה שמונה בערב, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר החקלאי בכפר חב"ד, על ידי מחבלי ה'פידאיון'. בטבח האכזרי נהרגו מדריך וחמשה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.

==כפר חב"ד כיום==
[[קובץ: יט כסלו בבית מנחם1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בבית מנחם, בימים עברו]][[קובץ: יט כסלו בבית מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בבית מנחם, ב[[תש"ע]]]]
שטחו של הכפר כ-2,500 דונם ונכון לשנת [[תש"ע]] מתגוררות בו קרוב ל-1,500 בתי אב, כ-4906 נפשות כ"י. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימה, בהתפחותו במועצת בעמק לוד, כאשר בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. והוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל.

בכפר קיימים כ-8 שכונות, מתוכם כשתי שכונות חדשות, שכונת לוי יצחק א', ושכונת לוי יצחק ב' שנחנכה לפני כשלוש שנים.

===בתי כנסת===

בכפר עשרה בתי כנסת, בינהם:
*יעקב אבינו.
*"המרכזי".
*[[770 בכפר חב"ד|770]].
*בית מנחם. ע"ש [[הרבי]]. בבית הכנסת מתקיימים מספר התוועדיות מרכזיות מידי שנה בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]] ועוד.
*ישראל אריה לייב.
*נחום יצחק.
*רייטשיק שול.
*ר' מענדל'ס שול

===מבנים ורחובות===
[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית בניין 770 בכפר]]
בכפר אין רחובות מסודרים. עם זאת, ישנם שמות לרוב השכונות: "שכונת לוי יצחק" שלב א' וב', בנה ביתך, שיכונים, "שכונת הרב", המרכז, ושיכונים רוסיים.

בשנת [[תשמ"ו]] (1986) הוקם בכפר [[770 בכפר חב"ד|העתק של בנין]] "[[770]]", בנין זה מהווה את מרכז הפעילות של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

מזכירות כפר חב"ד, בניין המועצה האזורית עמק לוד, הבניין המרכזי של [[צעירי אגודת חב"ד]], משרדי [[אור אבנר]] בישראל, מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, "מאחורי הדבש", ברכה נפרדת, אולמי שמחות ועוד.

בכפר חב"ד יש גם סניפים של קופות חולים כללית, מאוחדת וטיפת חלב.

בשנת [[תשס"ג]] הוקם אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת 'בית מנחם' (בו התקיימו שנים רבות חתונות). אוהל זה משמש היום את רוב רובם של החתונות החב"דיות בארץ ישראל. בימי עומס עורכים אירועים גם בבית הכנסת עצמו.

===כלכלה ותחבורה===

רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי הדר.

בכפר יש 3 צרכניות מתפקדות בכפר, חנויות בגדים, תכשיטים, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרה. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות, מפעל לעיבוד עור וכן מפעל ליצור לחלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-הספר.

עיקר התחבורה לכפר וממנו, נעשה על ידי רכבת ישראל, המחזיקה תחנה בכפר חב"ד, (כנראה התחנה היחידה בארץ שממוקמת ביישוב כה קטן), כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, וכן קו אוטובוס המנוהל ע"י חברת דן.

==מוסדות בכפר חב"ד==

כפר חב"ד הינו מרכז הפעילות של חב"ד בארץ הקודש, בכפר שוכנים משרדים:
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*[[אור אבנר]].
*[[איגוד תלמידי הישיבות]].
*[[מטה משיח באה"ק]].
*[[מכון לוי יצחק]].
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]].
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*[[שבועון בית משיח]].
*[[שבועון כפר חב"ד]].

===מוסדות חינוך===
[[תמונה:ישיבה כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]
מוסדות החינוך בכפר חב"ד הם מוסדות החינוך הכי מפותחים בארץ ישראל, מבחינה כמותית.

*גני ילדים.
*תלמוד תורה.
*[[אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]].
*[[בית ספר למלאכה]].
*[[בית רבקה]]
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*ישיבת [[אור תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן גפני]].
*מוסדות [[אור שמחה]].
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]].

==כפר חב"ד ב'==
[[תמונה:כפר חבד ב.jpg|left|thumb|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר, ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללת להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" (אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון), בקרית החינוך לומדות כ־800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב שמואל חפר, ובהקמה נעזר: בהרב ר' [[מענדל פוטרפס]] [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].

עקב הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום גרות שם כמה עשרות משפחות ומשפחות אנשי הצוות, אשר הקימו בית הכנסת ומקווה טהרה לנשים.

==רבני כפר חב"ד==
[[תמונה:רבני כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.

* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.

* הרב [[מרדכי אשכנזי]] הרב הנוכחי של כפר חב"ד. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו, מונה לרבו של כפר חב"ד.

==ועד כפר חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=ועד כפר חב"ד}}
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכים בחירות, אך עשרות שנים לא התקיימו בחירות מרצון התושבים, הרב הי' קורא אל התושבים ומכריז שזה הצעת הרב וזהו רצונו של הרבי. לאחר הלשנה לרשויות חזרו לקיים בחירות כחוק. בבחירות האחרונות, מסיבות טכניות ובהסכמת רוב תושבי הכפר לא התקיימו בחירות.

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר אגודת חסידי חב"ד והרב [[פיני'ע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות, בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר, יוכל לפעול, למרות השינויים בחברי הוועד וביו"ר שאירעו תכופות.

בשנת תש"כ הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] מונה ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את כפר חב"ד - הבתים במרכז הכפר, ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו, הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים בלתי יאמנו, עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום את ראשי הממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן הרב [[מנחם לרר]] ובשנים האחרונות הרב [[בנימין ליפשיץ]].

לצד עסקנים רישמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רישמיים והן כאשר פרשו מהתפקיד והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל ללא לאות, בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש, במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]] שפעל יד ביד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. הרב [[ברוך גופין]], הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]].

==תחנת רכבת==
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]], בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב [[צפריה]], [[מחנה צריפין]] ויישובים נוספים.

עוד לפני הקמת הרציף ששכן במקום, התחנה הייתה נקודת עצירה (ב[[אנגלית]]: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת לירושלים. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטר עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], רכבת ישראל הורתה להרוס את התחנה, והוציאה מכרז לבנית תחנה מודרנית בכפר חב"ד.

בעבר היה מבנה התחנה צריף בלבד, והיה רק רציף אחד שהיה עשוי מעץ. התחנה שודרגה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.

ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה|נתניה]] - [[רחובות|רחובות]]

==לקריאה נוספת==
*[[נשיא וחסיד]]
*[[הפרטיזן]]
*[[אלבום חב"ד בישראל]]
*[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%94%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%B4%D7%93_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב”ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים]
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר - [[חב"ד און ליין]]

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

חיים אליעזר קרסיק

2012-05-02T06:38:25Z

מוסיף: /* קישורים חיצוניים */

[[תמונה:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו וצאצאיו]]
הרב '''אליעזר קרסיק''' רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מייסד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], [[חסיד]] ומקושר בלב ונפש לשלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]].

==ביוגרפיה==
נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, בחודש טבת [[תרנ"ח]] ובבחרותו למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. תקופה זו תיעד במאמרים שפירסם ב[[ביטאון חב"ד]] ובשנית פורסמו בספר אודותו [[עבד אברהם אנכי]].

חתונת הרב קרסיק התקיימה ב[[י"ב בתשרי]] [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר [[קידושין]].

==רב ברוסיה ובתל אביב==
כיהן כרב בעיירה [[שצעדרין]] ונובוסקולניקי, ובהוראת אדמו"ר הריי"צ, בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ולאחר תקופה קצרה מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב בעידודו של אדמו"ר הריי"צ.

כרב הקהילה כיהן במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב [[שלמה יוסף זווין]] עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב [[דובער חסקינד]] שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב"ד שיעורי תורה כיד ה' הטובה עליו, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק ללא לאות בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די מפואר כהוראת הרבי הריי"צ.

==מנהל אחי תמימים תל אביב==

בשנת תרצ"ו ייסד את חדר [[בני תמימים תל אביב]] ובהוראת אדמו"ר הריי"צ ייסד בשנת תרח"צ את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ובעת הייסוד התאחדו החדר והישיבה תחת הנהלת הרב קרסיק.

==יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]==

במשך שנים רבות נשא בתפקיד '''יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]'''. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי ההתיישבות החב"דית בלוד, וממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]]. מלבד זאת מונה על ידי הרבי למבקר ברשת אוהלי יוסף יצחק, מבקר וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים לוד, ובא כח הרבי בבית ספר למלאכה בכפר חב"ד.

ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.

==פטירתו==

בליל שבת אור לה' ב[[ניסן]] [[תש"כ]], ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. לאחר סעודת שבת אמר לנכדו [[חיים אשכנזי]] (שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל) "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, כשלפתע, באישון לילה לקה בהתקף לב חמור במיוחד. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום והוא הזריק זריקה חזקה, אך דבר לא עזר. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה, כשמכל משפחתו הענפה עומד לידו נכדו חיים בן האחת עשרה, הנכד שזכה לאחר ארבעים ושבע שנים למלא את מקום סביו ברבנות קהילת חב"ד בתל אביב.

==בני משפחתו==

* רעייתו: הרבנית [[לאה קרסיק]] בתו של הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] מ[[קרמנצ'וג]], אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]]

* בתו: הרבנית [[דבורה אשכנזי]] התחתנה עם הרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב.

* בתו: מרת [[טעמא גוראריה]] שתחי', התחתנה עם בן דודה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] ע"ה בנו של הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].

* בתו: מרת רבקה חיטריק, התחתנה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]] בנו של הרב [[יהודה חיטריק]].

* הנכדים והנכדות הנינים והנינות כולם הולכים בדרכי הסבא הגדול - הרב קרסיק - בדרך התורה והחסידות. ומהם רבנים ושלוחים. והמפורסמים שבהם: הרב [[מרדכי אשכנזי]] רבו של [[כפר חב"ד]], המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]] ע"ה, הרב [[יוחנן גוראריה]] רבה של חולון, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] ועוד.

==לקריאה נוספת==
* עבד אברהם אנכי, תולדות הרב אליעזר קרסיק, ר' שניאור זלמן ברגר, מכון אהלי שם, תשע"ב.

* זכרונות מימי שבתו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], פורסמו בשנת [[תשי"ב]] ב[[ביטאון חב"ד]].

* [[ימי תמימים]]

* [[חייל בשירות הרבי]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67523 פריחת חב"ד בארץ הקודש בספר חדש]- סקירה על הספר עבד אברהם אנכי
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67883 פטירת אחד המיוחד - חב"ד אינפו בסקירה על פטירת הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67842 מכתבו בענין קבלת הנשיאות במטוס שנשרף]
* [http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=53693&lang=he הרבי: להפגש עם ראש ישיבת פונוביז' - לקט אגרות הרבי אל הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=766&ArticleID=2394&SearchParam=קרסיק הרב קרסיק בשתדלנות להשגת אישור ליבוא אתרוגי קלבריה הנהוגים בחב"ד]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3404&hilite=701dcaf5-7def-4fc9-b135-e18582129d3e&st=%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7קרסיק חבר בית דין להעברת ציון [[אדמו"ר הרש"ב]]]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 אם הישיבות החב"דיות - אחי תמימים בתל אביב בניהולו של קרסיק]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1481 סקירה על הקמת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]]

===שאלות ותשובות בהלכה===
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30516&pgnum=8 שו"ת הלכתי הרב קרסיק והרב שלמה יוסף זווין]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26106&hilite=5747ed03-0cc5-4cd2-81cb-218114bdf64a&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7&pgnum=31 מכתבו אל הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] בענין עיבוד קלף לכתיבת ספר תורה]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30489&hilite=31d6df40-f780-435d-8d02-7d741cf0b5a4&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7 גדר דין יאוש בסוגיה המפורסמת יאוש שלא מדעת]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|קרסיק אליעזר]]

חיים אליעזר קרסיק

2012-05-02T06:37:44Z

מוסיף: /* קישורים חיצוניים */

[[תמונה:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו וצאצאיו]]
הרב '''אליעזר קרסיק''' רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מייסד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], [[חסיד]] ומקושר בלב ונפש לשלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]].

==ביוגרפיה==
נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, בחודש טבת [[תרנ"ח]] ובבחרותו למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. תקופה זו תיעד במאמרים שפירסם ב[[ביטאון חב"ד]] ובשנית פורסמו בספר אודותו [[עבד אברהם אנכי]].

חתונת הרב קרסיק התקיימה ב[[י"ב בתשרי]] [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר [[קידושין]].

==רב ברוסיה ובתל אביב==
כיהן כרב בעיירה [[שצעדרין]] ונובוסקולניקי, ובהוראת אדמו"ר הריי"צ, בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ולאחר תקופה קצרה מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב בעידודו של אדמו"ר הריי"צ.

כרב הקהילה כיהן במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב [[שלמה יוסף זווין]] עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב [[דובער חסקינד]] שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב"ד שיעורי תורה כיד ה' הטובה עליו, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק ללא לאות בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די מפואר כהוראת הרבי הריי"צ.

==מנהל אחי תמימים תל אביב==

בשנת תרצ"ו ייסד את חדר [[בני תמימים תל אביב]] ובהוראת אדמו"ר הריי"צ ייסד בשנת תרח"צ את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ובעת הייסוד התאחדו החדר והישיבה תחת הנהלת הרב קרסיק.

==יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]==

במשך שנים רבות נשא בתפקיד '''יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]'''. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי ההתיישבות החב"דית בלוד, וממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]]. מלבד זאת מונה על ידי הרבי למבקר ברשת אוהלי יוסף יצחק, מבקר וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים לוד, ובא כח הרבי בבית ספר למלאכה בכפר חב"ד.

ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.

==פטירתו==

בליל שבת אור לה' ב[[ניסן]] [[תש"כ]], ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. לאחר סעודת שבת אמר לנכדו [[חיים אשכנזי]] (שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל) "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, כשלפתע, באישון לילה לקה בהתקף לב חמור במיוחד. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום והוא הזריק זריקה חזקה, אך דבר לא עזר. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה, כשמכל משפחתו הענפה עומד לידו נכדו חיים בן האחת עשרה, הנכד שזכה לאחר ארבעים ושבע שנים למלא את מקום סביו ברבנות קהילת חב"ד בתל אביב.

==בני משפחתו==

* רעייתו: הרבנית [[לאה קרסיק]] בתו של הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] מ[[קרמנצ'וג]], אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]]

* בתו: הרבנית [[דבורה אשכנזי]] התחתנה עם הרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב.

* בתו: מרת [[טעמא גוראריה]] שתחי', התחתנה עם בן דודה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] ע"ה בנו של הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].

* בתו: מרת רבקה חיטריק, התחתנה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]] בנו של הרב [[יהודה חיטריק]].

* הנכדים והנכדות הנינים והנינות כולם הולכים בדרכי הסבא הגדול - הרב קרסיק - בדרך התורה והחסידות. ומהם רבנים ושלוחים. והמפורסמים שבהם: הרב [[מרדכי אשכנזי]] רבו של [[כפר חב"ד]], המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]] ע"ה, הרב [[יוחנן גוראריה]] רבה של חולון, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] ועוד.

==לקריאה נוספת==
* עבד אברהם אנכי, תולדות הרב אליעזר קרסיק, ר' שניאור זלמן ברגר, מכון אהלי שם, תשע"ב.

* זכרונות מימי שבתו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], פורסמו בשנת [[תשי"ב]] ב[[ביטאון חב"ד]].

* [[ימי תמימים]]

* [[חייל בשירות הרבי]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67523 פריחת חב"ד בארץ הקודש בספר חדש]- סקירה על הספר עבד אברהם אנכי
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67883 פטירת אחד המיוחד - חב"ד אינפו בסקירה על פטירת הרב קרסיק
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67842 מכתבו בענין קבלת הנשיאות במטוס שנשרף]
* [http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=53693&lang=he הרבי: להפגש עם ראש ישיבת פונוביז' - לקט אגרות הרבי אל הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=766&ArticleID=2394&SearchParam=קרסיק הרב קרסיק בשתדלנות להשגת אישור ליבוא אתרוגי קלבריה הנהוגים בחב"ד]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3404&hilite=701dcaf5-7def-4fc9-b135-e18582129d3e&st=%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7קרסיק חבר בית דין להעברת ציון [[אדמו"ר הרש"ב]]]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 אם הישיבות החב"דיות - אחי תמימים בתל אביב בניהולו של קרסיק]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1481 סקירה על הקמת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]]

===שאלות ותשובות בהלכה===
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30516&pgnum=8 שו"ת הלכתי הרב קרסיק והרב שלמה יוסף זווין]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26106&hilite=5747ed03-0cc5-4cd2-81cb-218114bdf64a&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7&pgnum=31 מכתבו אל הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] בענין עיבוד קלף לכתיבת ספר תורה]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30489&hilite=31d6df40-f780-435d-8d02-7d741cf0b5a4&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7 גדר דין יאוש בסוגיה המפורסמת יאוש שלא מדעת]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|קרסיק אליעזר]]

חיים אליעזר קרסיק

2012-05-02T06:33:06Z

מוסיף:

[[תמונה:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו וצאצאיו]]
הרב '''אליעזר קרסיק''' רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מייסד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], [[חסיד]] ומקושר בלב ונפש לשלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]].

==ביוגרפיה==
נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, בחודש טבת [[תרנ"ח]] ובבחרותו למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. תקופה זו תיעד במאמרים שפירסם ב[[ביטאון חב"ד]] ובשנית פורסמו בספר אודותו [[עבד אברהם אנכי]].

חתונת הרב קרסיק התקיימה ב[[י"ב בתשרי]] [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר [[קידושין]].

==רב ברוסיה ובתל אביב==
כיהן כרב בעיירה [[שצעדרין]] ונובוסקולניקי, ובהוראת אדמו"ר הריי"צ, בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ולאחר תקופה קצרה מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב בעידודו של אדמו"ר הריי"צ.

כרב הקהילה כיהן במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב [[שלמה יוסף זווין]] עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב [[דובער חסקינד]] שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב"ד שיעורי תורה כיד ה' הטובה עליו, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק ללא לאות בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די מפואר כהוראת הרבי הריי"צ.

==מנהל אחי תמימים תל אביב==

בשנת תרצ"ו ייסד את חדר [[בני תמימים תל אביב]] ובהוראת אדמו"ר הריי"צ ייסד בשנת תרח"צ את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ובעת הייסוד התאחדו החדר והישיבה תחת הנהלת הרב קרסיק.

==יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]==

במשך שנים רבות נשא בתפקיד '''יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]'''. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי ההתיישבות החב"דית בלוד, וממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]]. מלבד זאת מונה על ידי הרבי למבקר ברשת אוהלי יוסף יצחק, מבקר וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים לוד, ובא כח הרבי בבית ספר למלאכה בכפר חב"ד.

ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.

==פטירתו==

בליל שבת אור לה' ב[[ניסן]] [[תש"כ]], ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. לאחר סעודת שבת אמר לנכדו [[חיים אשכנזי]] (שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל) "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, כשלפתע, באישון לילה לקה בהתקף לב חמור במיוחד. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום והוא הזריק זריקה חזקה, אך דבר לא עזר. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה, כשמכל משפחתו הענפה עומד לידו נכדו חיים בן האחת עשרה, הנכד שזכה לאחר ארבעים ושבע שנים למלא את מקום סביו ברבנות קהילת חב"ד בתל אביב.

==בני משפחתו==

* רעייתו: הרבנית [[לאה קרסיק]] בתו של הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] מ[[קרמנצ'וג]], אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]]

* בתו: הרבנית [[דבורה אשכנזי]] התחתנה עם הרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב.

* בתו: מרת [[טעמא גוראריה]] שתחי', התחתנה עם בן דודה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] ע"ה בנו של הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].

* בתו: מרת רבקה חיטריק, התחתנה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]] בנו של הרב [[יהודה חיטריק]].

* הנכדים והנכדות הנינים והנינות כולם הולכים בדרכי הסבא הגדול - הרב קרסיק - בדרך התורה והחסידות. ומהם רבנים ושלוחים. והמפורסמים שבהם: הרב [[מרדכי אשכנזי]] רבו של [[כפר חב"ד]], המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]] ע"ה, הרב [[יוחנן גוראריה]] רבה של חולון, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] ועוד.

==לקריאה נוספת==
* עבד אברהם אנכי, תולדות הרב אליעזר קרסיק, ר' שניאור זלמן ברגר, מכון אהלי שם, תשע"ב.

* זכרונות מימי שבתו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], פורסמו בשנת [[תשי"ב]] ב[[ביטאון חב"ד]].

* [[ימי תמימים]]

* [[חייל בשירות הרבי]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67523 פריחת חב"ד בארץ הקודש בספר חדש]- סקירה על הספר עבד אברהם אנכי
* [http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=53693&lang=he הרבי: להפגש עם ראש ישיבת פונוביז' - לקט אגרות הרבי אל הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=766&ArticleID=2394&SearchParam=קרסיק הרב קרסיק בשתדלנות להשגת אישור ליבוא אתרוגי קלבריה הנהוגים בחב"ד]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3404&hilite=701dcaf5-7def-4fc9-b135-e18582129d3e&st=%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7קרסיק חבד בית דין להעברת קבר רבי [[שלום בער שניאורסון]]]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 אם הישיבות החב"דיות - אחי תמימים בתל אביב בניהולו של קרסיק]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1481 סקירה על הקמת ישיבת אחי תמימים]

===שאלות ותשובות בהלכה===
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30516&pgnum=8 שו"ת הלכתי הרב קרסיק והרב שלמה יוסף זווין]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26106&hilite=5747ed03-0cc5-4cd2-81cb-218114bdf64a&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7&pgnum=31 מכתבו אל הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] בענין עיבוד קלף לכתיבת ספר תורה]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30489&hilite=31d6df40-f780-435d-8d02-7d741cf0b5a4&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7 גדר דין יאוש בסוגיה המפורסמת יאוש שלא מדעת]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|קרסיק אליעזר]]

ישראל נח דוכמן

2012-05-02T06:18:00Z

מוסיף:

הרב '''ישראל נח הלוי דוכמן''', היה נכדו של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] שהיה מה'יושבים' אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], ובנו של הרב [[דוב בער מנחם מנדל דוכמן]].

ר' ישראל נח עלה ל[[ארץ הקודש]] בבחרותו לאחר שהצליח לברוח מ[[ברית המועצות]] בשנת [[תרפ"ט]].

== היחידות אצל אדמו"ר הריי"צ ==

בעת שכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע ביקר בארץ הקודש בשנת תרפ"ט, ר' ישראל נח נכנס ל[[יחידות]] כשכולו נרעש ונפחד, ולא היה יכול לפתוח את פיו ולהביא לפני הרבי בקשתו. הרבי, בראותו את התרגשותו המרובה, החל להראות פנים שוחקות ואותות של חיבה, עד אשר נרגע והתאושש.

בראשית דבריו הזכיר לפני הרבי את שני אחיו הנמצאים בגלות [[רוסיה]] מאחורי מסך הברזל, הם הרב שניאור זלמן והרב ברוך, וביקש את ברכתו הקדושה שיזכו לצאת משם בקרוב, הרבי ענה לו שאין הוא שוכח אותם כלל, וכי חושב הוא הרבה אודותם, כן נתן הוא את ברכתו שיזכו להשתחרר משם בקרוב.

בדברו על מצבו הפרטי, התאונן בפני הרבי על קשיי פרנסתו ועבודתו הקשה, המונעים ממנו לעמול בתורה, וביקש את ברכתו הקדושה להטבת מצבו ופרנסתו. הרבי עוררו על הצורך להתגבר על הקשיים ולהקפיד על קביעות עיתים בתורה בהקפדה יתירה, ואיחל לו ברכה והצלחה בכל.

== קשריו עם הרבי הריי"צ ==

אחד החסידים אשר כתב אל הרבי על עניניו, כתב לו גם אודות ר' ישראל נח, ואשר למרות מצבו הקשה מקפיד הוא על קביעת עתים לתורה, אותה עת קיבל ר' ישראל נח תשובה מהירה מ[[המזכירות]], כי ידיעה זו גרמה לרבי נחת רוח מרובה, וברכו בפרנסה טובה וקלה והצלחה מרובה בכל. כעבור ימים מועטים מקבלת מכתב זה, ניגש אליו ברחוב איש אחד בלתי מוכר והציע לו לעבוד אצלו תמורות משכרות טובה , ר' ישראל נח שמח מאוד על ההצעה, ועזב את עבודתו הישנה בה קיבל שכר זעום, ועבר לעבוד אצלו. מני אז ראה ר' ישראל נח איך ברכת הרבי מתקימת במלואה.

חתנו הוא הרב [[שמעון הכהן פרידמן]] ע"ה , המכונה ר' שמעון הצדיק.

נפטר כ"ו מר [[חשוון]] ה'תשל"ט ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] בירושלים בחלקת חב"ד.

==לקריאה נוספת==
* [[לשמע אוזן]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|דוכמן ישראל נח]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|דוכמן ישראל נח]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|דוכמן ישראל נח]]