https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A2+%D7%96%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%A8 חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he] 2026-04-18T02:16:23Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=787009 שור הבר 2025-07-23T06:39:03Z <p>מוישע זוכמיר: /* שחיטתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן ב[[בינה מלאכותית]]]]<br /> <br /> '''שור הבר''' או '''בהמות''' הוא בעל חי עצום שנברא ב[[ששת ימי בראשית]] ומיועד להאכל ב[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]].<br /> <br /> == מקורו ==<br /> בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז&quot;ל את פרטיו:<br /> {{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}במדרש&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;ויקרא רבה כב, י.&lt;/ref&gt; נאמר כי היתר אכילת שור הבר הוא תחת איסור אכילת בהמות טמאות.<br /> <br /> מקובל לחלק בין שור הבר שייאכל לעתיד לבוא, והוא בהמות, לבין שור הבר המוזכר בחז&quot;ל במספר מקומות&lt;ref&gt;ראה תוספתא כלאים פרק א הלכה ו.&lt;/ref&gt; שהוא [[שור|בהמה]] המזוהה כתאו של ימינו.<br /> <br /> == שמו ==<br /> בדברי [[חז&quot;ל]] נקרא שור הבר בעיקר בשם '''בהמות''', כפי שנקרא גם בפסוקים&lt;ref&gt;תהילים פרק ח, פסוק ח. פרק נ, פסוק י. איוב פרק מ, פסוקים טו-כא. ועוד.&lt;/ref&gt;. הטעם לכך שנקרא &quot;בהמות&quot; בלשון רבים מבואר&lt;ref&gt;הרמ&quot;ע מפאנו, מאמר שבתות ה' חלק ב'.&lt;/ref&gt; כי עתידים לטעום בו גם טעם בהמה וגם טעם חיה.<br /> <br /> תרגום יונתן על הפסוק &quot;'''בהמות בהררי אלף'''&quot; מתרגמו &quot;תור בר דרעי בכל יומי טורי אלפין&quot; (שור בר הרועה בכל יום אלפי הרים).<br /> <br /> בהשוואה לעוף [[בר יוכני]] שגם כן ייאכל לעתיד לבוא מבואר&lt;ref&gt;בספר התשבי (לר&quot;א בחור) בערך &quot;בר&quot;.&lt;/ref&gt; כי שניהם נקראים &quot;בר&quot; מלשון שדה וחוץ, להיותם חיות פרא&lt;ref&gt;ובלשון ספר התשבי שם: &quot;בלשון אשכנז ווילד [-פרא]&quot;.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == תיאורו ==<br /> ===בריאתו===<br /> שור הבר נברא עם בת זוגו&lt;ref&gt;בבא בתרא דף עד עמוד ב.&lt;/ref&gt;. על מנת שלא יחריבו את העולם סירס הקב&quot;ה את הזכר&lt;ref&gt;הוא שנאמר באיוב &quot;הנה נא כחו במתניו&quot; זה זכר שסירסו, &quot;ואונו בשרירי בטנו&quot; זו נקבה שציננה. בבא בתרא שם.&lt;/ref&gt; וצינן הנקבה, ושמרה ל[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא|צדיקים לעתיד לבוא]]. <br /> <br /> בטעם שלא [[מלח]] הקב&quot;ה את נקבת בהמות אלא רק ציננה (בשונה מבת זוגו של לויתן) מבואר כי [[דג]] שנמלח הינו משובח, מה שאין כן [[בשר]] שנמלח. <br /> <br /> ===גודלו===<br /> שור הבר רובץ בגודלו על אלף הרים&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;במדבר רבה פכ&quot;א, יח. רש&quot;י ומצו&quot;ד על תהילים נ, י.&lt;/ref&gt;.<br /> ===מאכלו===<br /> במדרש נאמר כי אין אדם יכול לעמוד במזונותיו של בהמות, ואלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> כמות המים הזורמים בנהר הירדן בששה (או י&quot;ב) חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;. במדרש נוסף&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt; נאמר כי הנהר ממנו הוא שותה נקרא &quot;יובל&quot; וכי הוא יוצא מ[[גן עדן]].<br /> <br /> == מהותו ==<br /> בהמות הוא הבהמה הנבחרת מכל הבהמות&lt;ref&gt;ילקוט שמעוני שמואל א צד. - בדומה ללויתן הנבחר מכל הדגים.&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> על מהותו של שור הבר, ככלל מאכלי ה[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא,]] מבואר&lt;ref&gt;רבנו בחיי על התורה שמות טז, ד.&lt;/ref&gt; כי המאכלים שייאכלו בסעודה זו הינם מאכלים &quot;דקים וזכים מחדדים השכל&quot;, על דרך ואף יותר מה[[מן (לחם מן השמים)|מן]] במדבר. <br /> <br /> == שחיטתו ==<br /> שור הבר ישחט על ידי הלויתן שנותץ בו את סנפירו ונוחרו&lt;ref&gt;ויקרא רבה יג, ג: &quot;א&quot;ר יודן ברבי שמעון כל בהמות ולויתן הן קניגין של צדיקים לעתיד לבא וכל מי שלא ראה קניגין של אומות העולם בעולם הזה זוכה לראותה לעולם הבא, כיצד הם נשחטים? בהמות נותץ ללויתן בקרניו וקורעו ולויתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו, וחכמים אומרים זו שחיטה כשרה היא ולא כך תנינן הכל שוחטין ובכל שוחטין חוץ ממגל קציר והמגרה והשנים מפני שהן חונקין אמר רבי אבין בר כהנא אמר הקב&quot;ה תורה חדשה מאתי תצא, חדוש תורה מאתי תצא&quot;.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> [[חז&quot;ל]] במדרש מקשים ש[[שחיטה]] זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]], שהרי הסנפיר אינו [[סכין השחיטה|סכין]] הכשרה לשחיטה. התשובה על כך היא שלעתיד לבוא יחדש הקב&quot;ה את היתר שחיטה זו כיון ש&quot;[[תורה חדשה מאיתי תצא]]&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א}} כי אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה כיון שהתורה הינה נצחית, אלא הפירוש הוא ש[[מלך המשיח]] יגלה בתורה שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה.<br /> <br /> ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש&quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י&quot;ג ב}}&quot;.<br /> <br /> === שחיטת שור הבר בחסידות ===<br /> ב[[תורת החסידות]] מבואר{{הערה|לקוטי תורה ריש פרשת שמיני. יח, א.}} כי שור הבר והלויתן מורים על שתי דרגות ב[[צדיקים|עבודת הצדיקים]]: הלויתן עניינו הוא עבודת ה[[צדיקים]] העובדים עבודתם ב[[רוחניות]] (כשם שהלויתן מקומו ב[[ים]], [[עלמא דאתכסיא]]), בכוונת הלב וביחוד יחודים עליונים בבחינת עליות. שור הבר לעומת זאת (שמקומו [[ארץ|ביבשה]], [[עלמא דאתגליא]]) מורה על עבודת הצדיקים בבירור [[גשמיות]] העולם. ועניין שחיטת שור הבר בסנפיר הלויתן לעתיד לבוא הוא העלאת [[בירור הניצוצות|ובירור]] עבודת הצדיקים שבבחינת שור הבר לדרגות נעלות יותר משיכולים להגיע אליה בכח עצמם.<br /> <br /> בשור הבר והלויתן יהיו [[ניצוצות]] מהנשמות של בני ישראל שעבודתם בזמן ה[[גלות]] הייתה בבחינת [[ממלא כל עלמין]], ועל ידי אכילת הצדיקים ב[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] יתעלו נשמות אלו לדרגת [[סובב כל עלמין]] הנעלית יותר{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.<br /> <br /> הרבי מדגיש&lt;ref&gt;לקו&quot;ש חל&quot;ט עמ' 404.&lt;/ref&gt; כי מכיון שהגאולה פועלת חידוש ב[[גשמיות]] העולם, נוסף על ביאור המעלות ברוחניות המבוארות [[תורת החסידות|בתורת החסידות]] תהיה זו סעודה [[גשמיות|גשמית.]] <br /> <br /> ==ראה גם==<br /> [[סעודת שור הבר והלווייתן]]<br /> <br /> == הערות שוליים ==</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=786905 שור הבר 2025-07-22T14:47:17Z <p>מוישע זוכמיר: /* שחיטתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן ב[[בינה מלאכותית]]]]<br /> <br /> '''שור הבר''' או '''בהמות''' הוא בעל חי עצום שנברא ב[[ששת ימי בראשית]] ומיועד להאכל ב[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]].<br /> <br /> == מקורו ==<br /> בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז&quot;ל את פרטיו:<br /> {{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}במדרש&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;ויקרא רבה כב, י.&lt;/ref&gt; נאמר כי היתר אכילת שור הבר הוא תחת איסור אכילת בהמות טמאות.<br /> <br /> מקובל לחלק בין שור הבר שייאכל לעתיד לבוא, והוא בהמות, לבין שור הבר המוזכר בחז&quot;ל במספר מקומות&lt;ref&gt;ראה תוספתא כלאים פרק א הלכה ו.&lt;/ref&gt; שהוא [[שור|בהמה]] המזוהה כתאו של ימינו.<br /> <br /> == שמו ==<br /> בדברי [[חז&quot;ל]] נקרא שור הבר בעיקר בשם '''בהמות''', כפי שנקרא גם בפסוקים&lt;ref&gt;תהילים פרק ח, פסוק ח. פרק נ, פסוק י. איוב פרק מ, פסוקים טו-כא. ועוד.&lt;/ref&gt;. הטעם לכך שנקרא &quot;בהמות&quot; בלשון רבים מבואר&lt;ref&gt;הרמ&quot;ע מפאנו, מאמר שבתות ה' חלק ב'.&lt;/ref&gt; כי עתידים לטעום בו גם טעם בהמה וגם טעם חיה.<br /> <br /> תרגום יונתן על הפסוק &quot;'''בהמות בהררי אלף'''&quot; מתרגמו &quot;תור בר דרעי בכל יומי טורי אלפין&quot; (שור בר הרועה בכל יום אלפי הרים).<br /> <br /> בהשוואה לעוף [[בר יוכני]] שגם כן ייאכל לעתיד לבוא מבואר&lt;ref&gt;בספר התשבי (לר&quot;א בחור) בערך &quot;בר&quot;.&lt;/ref&gt; כי שניהם נקראים &quot;בר&quot; מלשון שדה וחוץ, להיותם חיות פרא&lt;ref&gt;ובלשון ספר התשבי שם: &quot;בלשון אשכנז ווילד [-פרא]&quot;.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == תיאורו ==<br /> ===בריאתו===<br /> שור הבר נברא עם בת זוגו&lt;ref&gt;בבא בתרא דף עד עמוד ב.&lt;/ref&gt;. על מנת שלא יחריבו את העולם סירס הקב&quot;ה את הזכר&lt;ref&gt;הוא שנאמר באיוב &quot;הנה נא כחו במתניו&quot; זה זכר שסירסו, &quot;ואונו בשרירי בטנו&quot; זו נקבה שציננה. בבא בתרא שם.&lt;/ref&gt; וצינן הנקבה, ושמרה ל[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא|צדיקים לעתיד לבוא]]. <br /> <br /> בטעם שלא [[מלח]] הקב&quot;ה את נקבת בהמות אלא רק ציננה (בשונה מבת זוגו של לויתן) מבואר כי [[דג]] שנמלח הינו משובח, מה שאין כן [[בשר]] שנמלח. <br /> <br /> ===גודלו===<br /> שור הבר רובץ בגודלו על אלף הרים&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;במדבר רבה פכ&quot;א, יח. רש&quot;י ומצו&quot;ד על תהילים נ, י.&lt;/ref&gt;.<br /> ===מאכלו===<br /> במדרש נאמר כי אין אדם יכול לעמוד במזונותיו של בהמות, ואלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> כמות המים הזורמים בנהר הירדן בששה (או י&quot;ב) חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;. במדרש נוסף&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt; נאמר כי הנהר ממנו הוא שותה נקרא &quot;יובל&quot; וכי הוא יוצא מ[[גן עדן]].<br /> <br /> == מהותו ==<br /> בהמות הוא הבהמה הנבחרת מכל הבהמות&lt;ref&gt;ילקוט שמעוני שמואל א צד. - בדומה ללויתן הנבחר מכל הדגים.&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> על מהותו של שור הבר, ככלל מאכלי ה[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא,]] מבואר&lt;ref&gt;רבנו בחיי על התורה שמות טז, ד.&lt;/ref&gt; כי המאכלים שייאכלו בסעודה זו הינם מאכלים &quot;דקים וזכים מחדדים השכל&quot;, על דרך ואף יותר מה[[מן (לחם מן השמים)|מן]] במדבר. <br /> <br /> == שחיטתו ==<br /> שור הבר ישחט על ידי הלויתן שנותץ בו את סנפירו ונוחרו&lt;ref&gt;ויקרא רבה יג, ג.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> [[חז&quot;ל]] במדרש מקשים ש[[שחיטה]] זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]], שהרי הסנפיר אינו [[סכין השחיטה|סכין]] הכשרה לשחיטה. התשובה על כך היא שלעתיד לבוא יחדש הקב&quot;ה את היתר שחיטה זו כיון ש&quot;[[תורה חדשה מאיתי תצא]]&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א}} כי אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה כיון שהתורה הינה נצחית, אלא הפירוש הוא ש[[מלך המשיח]] יגלה בתורה שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה.<br /> <br /> ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש&quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י&quot;ג ב}}&quot;.<br /> <br /> === שחיטת שור הבר בחסידות ===<br /> ב[[תורת החסידות]] מבואר{{הערה|לקוטי תורה ריש פרשת שמיני. יח, א.}} כי שור הבר והלויתן מורים על שתי דרגות ב[[צדיקים|עבודת הצדיקים]]: הלויתן עניינו הוא עבודת ה[[צדיקים]] העובדים עבודתם ב[[רוחניות]] (כשם שהלויתן מקומו ב[[ים]], [[עלמא דאתכסיא]]), בכוונת הלב וביחוד יחודים עליונים בבחינת עליות. שור הבר לעומת זאת (שמקומו [[ארץ|ביבשה]], [[עלמא דאתגליא]]) מורה על עבודת הצדיקים בבירור [[גשמיות]] העולם. ועניין שחיטת שור הבר בסנפיר הלויתן לעתיד לבוא הוא העלאת [[בירור הניצוצות|ובירור]] עבודת הצדיקים שבבחינת שור הבר לדרגות נעלות יותר משיכולים להגיע אליה בכח עצמם.<br /> <br /> בשור הבר והלויתן יהיו [[ניצוצות]] מהנשמות של בני ישראל שעבודתם בזמן ה[[גלות]] הייתה בבחינת [[ממלא כל עלמין]], ועל ידי אכילת הצדיקים ב[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] יתעלו נשמות אלו לדרגת [[סובב כל עלמין]] הנעלית יותר{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.<br /> <br /> הרבי מדגיש&lt;ref&gt;לקו&quot;ש חל&quot;ט עמ' 404.&lt;/ref&gt; כי מכיון שהגאולה פועלת חידוש ב[[גשמיות]] העולם, נוסף על ביאור המעלות ברוחניות המבוארות [[תורת החסידות|בתורת החסידות]] תהיה זו סעודה [[גשמיות|גשמית.]] <br /> <br /> ==ראה גם==<br /> [[סעודת שור הבר והלווייתן]]<br /> <br /> == הערות שוליים ==</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=786904 תורתו של משיח 2025-07-22T14:47:00Z <p>מוישע זוכמיר: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=מונח|אחר=ספר|ראו=[[תורתו של משיח (ספר)]]}}<br /> '''תורתו של משיח''' היא התורה שיגלה משיח בעת התגלותו וילמד אותה את כל ישראל, תורה זו היא פנימיות התורה הנגלית שניתנה על ידי משה רבינו ובה יתגלה סודות התורה הנגלית.<br /> <br /> גם אופן הלימוד יהיה בדרגה אחרת ועליונה יותר שלימודו יהיה באופן של 'ראיה' שיראה את הנלמד ולא רק בהשגה.<br /> <br /> ==מקורו==<br /> בנוסף להיותו &quot;מלך&quot; המשיח יהיה גם רב שילמד תורה עם כל [[עם ישראל]] וכדברי הרמב&quot;ם{{הערה|רמב&quot;ם הלכות תשובה פרק ט הלכה ב.}}:<br /> {{ציטוט|תוכן=שֶׁאוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲמֹד מִזֶּרַע דָּוִד בַּעַל חָכְמָה יִהְיֶה יֶתֶר מִשְּׁלֹמֹה. וְנָבִיא גָּדוֹל הוּא קָרוֹב לְמשֶׁה רַבֵּנוּ. וּלְפִיכָךְ יְלַמֵּד כָּל הָעָם וְיוֹרֶה אוֹתָם דֶּרֶךְ ה'. וְיָבוֹאוּ כָּל הַגּוֹיִם לְשָׁמְעוֹ.}}<br /> וכפי שביאר [[רש&quot;י]] את הפסוק ב[[שיר השירים]]{{הערה|א, ב.}} &quot;יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ&quot; &quot;מובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה...וזהו ישקני מנשיקות פיהו&quot;.<br /> זה ש&quot;באותו הזמן&quot; בני ישראל &quot;יהיו חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים&quot;{{הערה|רמב&quot;ם סוף הלכות מלכים.}} יהיה זה על ידי שמשיח ילמד את כל העם{{הערה|שם=לה ויגש}}.<br /> <br /> המשיח כמו כן יגלה רבדים חדשי ועמוקים בתורה ויפרש לעם מסודותיה הטמירים והנעלמים, הבסיס יהיה התורה הקיימת, אלא שהמשיח יקרום לה עור וגידים חדשים, המקור לכך הוא מהפסוק{{הערה|ישעיה נא, ד.}}:&quot;כי תורה מאתי תצא&quot;, עליו דרשו [[חז&quot;ל]]{{הערה|ויקרא רבה פי&quot;ג, ג.}} ש&quot;תורה חדשה מאתי תצא&quot;.<br /> <br /> במקום אחר נאמר:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עתיד הקדוש ברוך הוא להיות יושב ודורש תורה חדשה שעתיד ליתן על ידי משיח}}<br /> כמו כן תורה זאת תהיה כל כך עמוקה עד כי:{{ציטוטון|עתיד הקדוש ברוך הוא להיות יושב ודורש תורה חדשה שעתיד ליתן על ידי משיח}}.בתורה זו יחדש המשיח כמה וכמה הלכות שהידועה ביותר מביניהן היא ההיתר של שחיטת שור הבר בסנפיר הלוויתן. לפי כללי השחיטה כיום זו שחיטה פסולה, אבל לעתיד - הקדוש ברוך הוא יכשירה., הלכות נוספות יהיו:פסיקה כ[[בית שמאי]] הוספת ערי מקלט ועוד, אם זאת הלכות אלו לא יהיו פריצת גבולות ההלכה,אלא כולם יהיו מעוגנים היטב בדפוסי הפסיקה{{הערה|ראה בהרחבה ב[[ספר השיחות]] [[תנש&quot;א]] עמ' 556.}}<br /> <br /> == דרגת התורה ==<br /> התורה שהתגלתה במתן תורה היא [[תורת הנגלה]] העוסקת בהלכות בענייני העולם ברמ&quot;ח [[מצוות עשה]] ושס&quot;ה [[מצוות לא תעשה]], וכל עסק חכמת התורה היא בהלכות אלו העוסקים באיסור והיתר. (וגם לימוד פנימיות התורה בגן עדן היא אפס קצהו מסוד פנימיות התורה)<br /> והוא מפני שהתגלות התורה בזמננו הוא מחיצוניות החכמה - &quot;נובלות חכמה&quot;, ופנימיות אור החכמה של [[הקב&quot;ה]] שהוא סוד טעמי התורה לא התגלתה (אפילו לא למשה רבינו) והיא תתגלה לעתיד לבוא בימות המשיח. ובאמת על ידי משיח תתגלה שורש התורה כפי שהוא למעלה משרש האצילות - [[חכמה סתימאה]] והוא פנימיות וסודות וצפונות וטעמי התורה. <br /> <br /> פנימיות התורה היא בלי גבול אמיתי בעוד ש[[תורת הנגלה]] יש לה גבול, על פנימיות התורה שתתגלה על ידי משיח נאמר:{{הערה|איוב יד, ט}} &quot;ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים&quot;{{הערה|ראה גם בשולחן ערוך רבינו הלכות תלמוד תורה פרק א ה (ושם שמה שנגלה לנו יש גבול.}}<br /> <br /> ובהכרח לומר שהתורה שמשיח יגלה תהיה פנימיות וסודות התורה מפני:<br /> '''א.''' לעתיד לבוא כשיתקיים היעוד{{הערה|זכריה יג, ב.}}: &quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ&quot; לא יהיה צורך בלימוד הלכות התורה איסור והיתר.<br /> '''ב.''' איך ישפיע לכל ישראל שיהיו אלפי אלפים ורבבות לאין שיעור (לאחרי תחיית המתים) את [[תורת הנגלה]].(משא&quot;כ פנימיות התורה שתתגלה על ידי משיח תתגלה ב'ראיה' לכל ישראל. כדלהלן).<br /> '''ג.''' מכיוון שיקומו ב[[תחיית המתים]] גם משה רבינו ויהושע, ומשיח ילמד תורה את '''כל''' ישראל מה ילמד אותם המשיח הרי הם יודעים כל התורה הנגלית כולה.{{הערה|בשער האמונה שם שראיות אלו וכן ראיה הא' היא לאחר [[תחיית המתים]] משאין כן לפני זה נאמר אין בין ימות המשיח..אלא שיעבוד מלכיות. (ועיקר הגילוי שלעתיד יהיה ב[[תחיית המתים]] דווקא (עיין בערכו)).}}<br /> <br /> == אופן הלימוד ==<br /> משיח ילמד תורה באופן של ראיה (על דרך ראית עיני השכל) משום שכאשר האדם לומד על ידי כח ה[[בינה]] בהבנה והשגה, אור ההשכלה מתעלם בלבושי ההשגה ואפילו בדרגת החכמה שהיא נקודת ההשכלה המופשטת עדיין מפרטי ההשגה ולבושיה, עדיין היא בגדר ההשגה המעלימה על מהות הדבר. משאין בכח הראיה שאינה מעלימה על הדבר אלא רואה את מהות הדבר ללא העלומות ולבושים. (שזה הסיבה גם שיכול ב'רגע אחד' לראות דבר שההבנה שלו וההסברה לזולת יימשך שנים רבות משאין כן בראיה הוא ברגע אחד והוא משום שבראיה תופס את הדבר עצמו לא על ידי לבוש) ומשיח שיגלה את התורה כפי שהיא בשרשה ב[[עצמות ומהות|עצמות]] המאציל יגלה אותה באופן של ראיה כלשון הפסוק{{הערה|ישעיהו ל, כ.}}: &quot;והיו עיניך ראות את מוריך&quot; ובזה יגלה את עצם התורה שיתגלה לכל ישראל בשווה ממש שלכן אחד היעודים הוא ש&quot;לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי&quot;{{הערה|ירמיהו לא, לג.}}<br /> (וגם ענין זה שייך לזה שמשיח הוא &quot;מלך&quot; שלימודו עם העם הוא לא על ידי דעת והשגה כי אם בראיה &quot;באור פני מלך&quot;).{{הערה|ראה בכל זה בספר שער אמונה ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]] פרקים נ&quot;ו עד ס&quot;א.}} על-ידי לימוד באופן זה יוכל ללמד את כל ישראל כולם.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/16/13/139.htm [[תורת מנחם]] חלק ט&quot;ז עמ' 139].}}.<br /> <br /> == שייכות הלימוד למשיח דווקא ==<br /> גילוי זה יהיה על ידי מלך המשיח לפי ששורש נשמת משיח הוא בפנימיות [[עתיק יומין]] ולמעלה יותר ב[[עצמות]] המאציל. והוא יהיה &quot;[[מלכותו של מלך המשיח|מלך]]&quot; שעניינו רוממות והתנשאות עצמית שמורה על דרגתו המרוממת לכן יגלה את פנימיות התורה. מה שאין כן [[משה]] ששורש נשמתו מבחינת החכמה (פנימיות אבא{{הערה|ראה שם בשערי אמונה פרק נ&quot;ו {{הבהרה|שהוא באותו דרגה של פנימיות עתיק עיין שם בהמשך פרק ס' שמשה ומשיח עניינם אחד}}.}}) והוא נקרא &quot;משה רבינו&quot; ולא &quot;מלך&quot; הוא גילה את התורה הנגלית. אולם משיח מפני שורשו הגבוה הוא זה שיגלה את פנימיות התורה משורשו מ[[עצמות ומהות|עצמות]] המאציל.<br /> <br /> אולם יחד עם זה שהוא ישפיע לבני ישראל דעת ותורה הוא עצמו יהיה גבוה מהם מפני ש&quot;לו בעצמו יתגלה הרבה יותר לאין קץ ותכלית ממה שיוכל הוא לגלות לעם&quot; ומצד זה הוא יהיה מלך עליהם ומרומם מהם{{הערה|דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך.}}.<br /> <br /> על שם תפקיד ופעולה זו מתואר המשיח בשם &quot;[[נשיא]]&quot;{{הערה|שהתואר נשיא &quot;קורין אותו החכמים נשיא.. הוא העומד תחת משה רבינו&quot; - לשון [[הרמב&quot;ם]] סנהדרין פרק א הלכה ג. וראה בזה לקוטי שיחות חלק יט עמוד 166 בהבדל בין נשיא למלך לקוטי שיחות חלק כ&quot;ג עמוד 192 ואילך.}} ובתואר &quot;רב&quot;{{הערה|דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך.}} ונקרא אף &quot;רועה&quot;{{הערה|וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם (יחזקאל לז, כד.) ואינו נמנה בין ה[[שבעה רועים]] (סוכה נב, ב.) מפני שעיקר עניינו הוא המלכות כבפנים.}} על שם זה שעניינו להמשיך המשכה פנימית בבני ישראל - רב - ולא רק מקיף כמלך{{הערה|שם=לה ויגש|לקוטי שיחות חלק ל&quot;ה עמוד 208}}. ומטעם זה מתייחסת נשיאותו לדוד המלך{{הערה|ראה לעיל בפנים &quot;דברי חז&quot;ל&quot; שפלגי קיסר שנאמר על דוד המלך הכוונה למשיח כפי שהוא &quot;ממשיך&quot; את עניינו של המלך דוד.}} לפי שבדוד המלך דווקא האירה המלכות באופן פנימי{{הערה|לקוטי שיחות חלק לה שם הערה 27.}}.<br /> <br /> אמנם, פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ&quot;ב]], התוועדויות חלק ב' עמ' 292}},<br /> משום שעיקר ענינו הוא &quot;מלך&quot;. ואף על פי כן לאחרי שיסיים תפקידו כמלך &quot;לשבור זרוע הרשעים&quot; ו&quot;לתקן העולם&quot; עיקר פעולתו תהיה ללמד תורה את כל העם ואז יהיה עיקר ענינו{{הערה|גם אז יהיה עיקר עניינו &quot;מלך&quot; מצד השפעותיו בביטול העם (ראה ערך [[מלכותו של מלך המשיח]] - על פי החסידות). (לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210 הערה 36).}} ללמד תורה את כל העם{{הערה|לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210.}}{{הערה|ראה ספר השיחות תש&quot;נ חלק א עמוד 222 הערה 107.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[קונטרס תורה חדשה מאתי תצא]]<br /> * [[מלך המשיח]]<br /> * [[מלכותו של מלך המשיח]]<br /> * [[תורה]]<br /> * [[תורת החסידות]]<br /> * [[החסידות כטעימה מהגאולה]]<br /> * [[יין המשומר]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[אדמו&quot;ר האמצעי]] - '''[http://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/2/88b.htm שער אמונה - פרק נה -סא]''' - ילמד תורה: דרגתו, אופנו, ועוד.<br /> * [[אדמו&quot;ר האמצעי]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15955&amp;st=&amp;pgnum=196 מאמרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] - ויקרא א עמוד קצג ואילך]''' - דרגת נשמתו, חכמתו, השפעתו בכלל ישראל בידיעת ה' ובהנהגתו.<br /> * [[הרבי מלך המשיח]] - '''[https://drive.google.com/file/d/15nDId-6EFtZ1uq-0D3rardVTTWomXn8E/view?usp=drive_link לקוטי שיחות חלק ל&quot;ה - שיחה ג' לפרשת ויגש]''' - קיסר ופלגי קיסר במלכותו של מלך המשיח.<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=166&amp;article=396 תורה חדשה מאתי תצא]''' {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1mMLXY5nbwB-U3LEiH7nI3MIm_CpbwGMd/view אופן לימוד התורה לעתיד]''', בתוך בטאון 'היכל ליובאוויטש' בית שמש גליון ז' י&quot;א ניסן ה'תשפ&quot;ה עמוד 101<br /> <br /> {{גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:התורה והמצוות לעתיד לבוא]]<br /> [[en:Moshiach's Torah - Torosoh Shel Moshiach]]</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=786903 שור הבר 2025-07-22T14:44:13Z <p>מוישע זוכמיר: </p> <hr /> <div>[[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן ב[[בינה מלאכותית]]]]<br /> <br /> '''שור הבר''' או '''בהמות''' הוא בעל חי עצום שנברא ב[[ששת ימי בראשית]] ומיועד להאכל ב[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]].<br /> <br /> == מקורו ==<br /> בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז&quot;ל את פרטיו:<br /> {{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}במדרש&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;ויקרא רבה כב, י.&lt;/ref&gt; נאמר כי היתר אכילת שור הבר הוא תחת איסור אכילת בהמות טמאות.<br /> <br /> מקובל לחלק בין שור הבר שייאכל לעתיד לבוא, והוא בהמות, לבין שור הבר המוזכר בחז&quot;ל במספר מקומות&lt;ref&gt;ראה תוספתא כלאים פרק א הלכה ו.&lt;/ref&gt; שהוא [[שור|בהמה]] המזוהה כתאו של ימינו.<br /> <br /> == שמו ==<br /> בדברי [[חז&quot;ל]] נקרא שור הבר בעיקר בשם '''בהמות''', כפי שנקרא גם בפסוקים&lt;ref&gt;תהילים פרק ח, פסוק ח. פרק נ, פסוק י. איוב פרק מ, פסוקים טו-כא. ועוד.&lt;/ref&gt;. הטעם לכך שנקרא &quot;בהמות&quot; בלשון רבים מבואר&lt;ref&gt;הרמ&quot;ע מפאנו, מאמר שבתות ה' חלק ב'.&lt;/ref&gt; כי עתידים לטעום בו גם טעם בהמה וגם טעם חיה.<br /> <br /> תרגום יונתן על הפסוק &quot;'''בהמות בהררי אלף'''&quot; מתרגמו &quot;תור בר דרעי בכל יומי טורי אלפין&quot; (שור בר הרועה בכל יום אלפי הרים).<br /> <br /> בהשוואה לעוף [[בר יוכני]] שגם כן ייאכל לעתיד לבוא מבואר&lt;ref&gt;בספר התשבי (לר&quot;א בחור) בערך &quot;בר&quot;.&lt;/ref&gt; כי שניהם נקראים &quot;בר&quot; מלשון שדה וחוץ, להיותם חיות פרא&lt;ref&gt;ובלשון ספר התשבי שם: &quot;בלשון אשכנז ווילד [-פרא]&quot;.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == תיאורו ==<br /> ===בריאתו===<br /> שור הבר נברא עם בת זוגו&lt;ref&gt;בבא בתרא דף עד עמוד ב.&lt;/ref&gt;. על מנת שלא יחריבו את העולם סירס הקב&quot;ה את הזכר&lt;ref&gt;הוא שנאמר באיוב &quot;הנה נא כחו במתניו&quot; זה זכר שסירסו, &quot;ואונו בשרירי בטנו&quot; זו נקבה שציננה. בבא בתרא שם.&lt;/ref&gt; וצינן הנקבה, ושמרה ל[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא|צדיקים לעתיד לבוא]]. <br /> <br /> בטעם שלא [[מלח]] הקב&quot;ה את נקבת בהמות אלא רק ציננה (בשונה מבת זוגו של לויתן) מבואר כי [[דג]] שנמלח הינו משובח, מה שאין כן [[בשר]] שנמלח. <br /> <br /> ===גודלו===<br /> שור הבר רובץ בגודלו על אלף הרים&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;במדבר רבה פכ&quot;א, יח. רש&quot;י ומצו&quot;ד על תהילים נ, י.&lt;/ref&gt;.<br /> ===מאכלו===<br /> במדרש נאמר כי אין אדם יכול לעמוד במזונותיו של בהמות, ואלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> כמות המים הזורמים בנהר הירדן בששה (או י&quot;ב) חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;. במדרש נוסף&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt; נאמר כי הנהר ממנו הוא שותה נקרא &quot;יובל&quot; וכי הוא יוצא מ[[גן עדן]].<br /> <br /> == מהותו ==<br /> בהמות הוא הבהמה הנבחרת מכל הבהמות&lt;ref&gt;ילקוט שמעוני שמואל א צד. - בדומה ללויתן הנבחר מכל הדגים.&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> על מהותו של שור הבר, ככלל מאכלי ה[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא,]] מבואר&lt;ref&gt;רבנו בחיי על התורה שמות טז, ד.&lt;/ref&gt; כי המאכלים שייאכלו בסעודה זו הינם מאכלים &quot;דקים וזכים מחדדים השכל&quot;, על דרך ואף יותר מה[[מן (לחם מן השמים)|מן]] במדבר. <br /> <br /> == שחיטתו ==<br /> שור הבר ישחט על ידי הלויתן שנותץ בו את סנפירו ונוחרו&lt;ref&gt;ויקרא רבה יג, ג.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> [[חז&quot;ל]] במדרש מקשים ש[[שחיטה]] זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]], שהרי הסנפיר אינו סכין כשרה לשחיטה. התשובה על כך היא שלעתיד לבוא יחדש הקב&quot;ה את היתר שחיטה זו כיון ש&quot;[[תורה חדשה מאיתי תצא]]&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א}} כי אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה כיון שהתורה הינה נצחית, אלא הפירוש הוא ש[[מלך המשיח]] יגלה בתורה שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה.<br /> <br /> ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש&quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י&quot;ג ב}}&quot;.<br /> <br /> === שחיטת שור הבר בחסידות ===<br /> ב[[תורת החסידות]] מבואר{{הערה|לקוטי תורה ריש פרשת שמיני. יח, א.}} כי שור הבר והלויתן מורים על שתי דרגות ב[[צדיקים|עבודת הצדיקים]]: הלויתן עניינו הוא עבודת ה[[צדיקים]] העובדים עבודתם ב[[רוחניות]] (כשם שהלויתן מקומו ב[[ים]], [[עלמא דאתכסיא]]), בכוונת הלב וביחוד יחודים עליונים בבחינת עליות. שור הבר לעומת זאת (שמקומו [[ארץ|ביבשה]], [[עלמא דאתגליא]]) מורה על עבודת הצדיקים בבירור [[גשמיות]] העולם. ועניין שחיטת שור הבר בסנפיר הלויתן לעתיד לבוא הוא העלאת [[בירור הניצוצות|ובירור]] עבודת הצדיקים שבבחינת שור הבר לדרגות נעלות יותר משיכולים להגיע אליה בכח עצמם.<br /> <br /> בשור הבר והלויתן יהיו [[ניצוצות]] מהנשמות של בני ישראל שעבודתם בזמן ה[[גלות]] הייתה בבחינת [[ממלא כל עלמין]], ועל ידי אכילת הצדיקים ב[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] יתעלו נשמות אלו לדרגת [[סובב כל עלמין]] הנעלית יותר{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.<br /> <br /> הרבי מדגיש&lt;ref&gt;לקו&quot;ש חל&quot;ט עמ' 404.&lt;/ref&gt; כי מכיון שהגאולה פועלת חידוש ב[[גשמיות]] העולם, נוסף על ביאור המעלות ברוחניות המבוארות [[תורת החסידות|בתורת החסידות]] תהיה זו סעודה [[גשמיות|גשמית.]] <br /> <br /> ==ראה גם==<br /> [[סעודת שור הבר והלווייתן]]<br /> <br /> == הערות שוליים ==</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=786867 שור הבר 2025-07-22T11:21:20Z <p>מוישע זוכמיר: /* מקורו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן ב[[בינה מלאכותית]]]]<br /> <br /> '''שור הבר''' או '''בהמות''' הוא בעל חי עצום שנברא ב[[ששת ימי בראשית]] ומיועד להאכל ב[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]].<br /> <br /> == מקורו ==<br /> בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז&quot;ל את פרטיו:<br /> {{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}במדרש&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;ויקרא רבה כב, י.&lt;/ref&gt; נאמר כי היתר אכילת שור הבר הוא תחת איסור אכילת בהמות טמאות.<br /> <br /> יש לחלק בין שור הבר שייאכל לעתיד לבוא, והוא בהמות, לבין שור הבר המוזכר בחז&quot;ל במספר מקומות&lt;ref&gt;ראה תוספתא כלאים פרק א הלכה ו.&lt;/ref&gt; שהוא [[שור|בהמה]] המזוהה כתאו של ימינו.<br /> <br /> == שמו ==<br /> בדברי [[חז&quot;ל]] נקרא שור הבר בעיקר בשם '''בהמות''', כפי שנקרא גם בפסוקים&lt;ref&gt;תהילים פרק ח, פסוק ח. פרק נ, פסוק י. איוב פרק מ, פסוקים טו-כא. ועוד.&lt;/ref&gt;'''.'''<br /> <br /> תרגום יונתן על הפסוק &quot;'''בהמות בהררי אלף'''&quot; מתרגמו &quot;תור בר דרעי בכל יומי טורי אלפין&quot; (שור בר הרועה בכל יום אלפי הרים).<br /> <br /> בהשוואה לעוף [[בר יוכני]] שגם כן ייאכל לעתיד לבוא מבואר&lt;ref&gt;בספר התשבי (לר&quot;א בחור) בערך &quot;בר&quot;.&lt;/ref&gt; כי שניהם נקראים &quot;בר&quot; מלשון שדה וחוץ, להיותם חיות פרא&lt;ref&gt;ובלשון ספר התשבי שם: &quot;בלשון אשכנז ווילד [-פרא]&quot;.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == תיאורו ==<br /> ===בריאתו===<br /> שור הבר נברא עם בת זוגו&lt;ref&gt;בבא בתרא דף עד עמוד ב.&lt;/ref&gt;. על מנת שלא יחריבו את העולם סירס הקב&quot;ה את הזכר&lt;ref&gt;הוא שנאמר באיוב &quot;הנה נא כחו במתניו&quot; זה זכר שסירסו, &quot;ואונו בשרירי בטנו&quot; זו נקבה שציננה. בבא בתרא שם.&lt;/ref&gt; וצינן הנקבה, ושמרה ל[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא|צדיקים לעתיד לבוא]]. <br /> <br /> בטעם שלא [[מלח]] הקב&quot;ה את נקבת בהמות אלא רק ציננה (בשונה מבת זוגו של לויתן) מבואר כי [[דג]] שנמלח הינו משובח, מה שאין כן [[בשר]] שנמלח. <br /> <br /> ===גודלו===<br /> שור הבר רובץ בגודלו על אלף הרים&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;במדבר רבה פכ&quot;א, יח. רש&quot;י ומצו&quot;ד על תהילים נ, י.&lt;/ref&gt;.<br /> ===מאכלו===<br /> במדרש נאמר כי אין אדם יכול לעמוד במזונותיו של בהמות, ואלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> כמות המים הזורמים בנהר הירדן בששה (או י&quot;ב) חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;. במדרש נוסף&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt; נאמר כי הנהר ממנו הוא שותה נקרא &quot;יובל&quot; וכי הוא יוצא מ[[גן עדן]].<br /> <br /> == מהותו ==<br /> בהמות הוא הבהמה הנבחרת מכל הבהמות&lt;ref&gt;ילקוט שמעוני שמואל א צד. - בדומה ללויתן הנבחר מכל הדגים.&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> על מהותו של שור הבר, ככלל מאכלי ה[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא,]] מבואר&lt;ref&gt;רבנו בחיי על התורה שמות טז, ד.&lt;/ref&gt; כי המאכלים שייאכלו בסעודה זו הינם מאכלים &quot;דקים וזכים מחדדים השכל&quot;, על דרך ואף יותר מה[[מן (לחם מן השמים)|מן]] במדבר. <br /> <br /> == שחיטתו ==<br /> שור הבר ישחט על ידי הלויתן שנותץ בו את סנפירו ונוחרו&lt;ref&gt;ויקרא רבה יג, ג.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> [[חז&quot;ל]] במדרש מקשים ש[[שחיטה]] זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]], שהרי הסנפיר אינו סכין כשרה לשחיטה. התשובה על כך היא שלעתיד לבוא יחדש הקב&quot;ה את היתר שחיטה זו כיון ש&quot;[[תורה חדשה מאיתי תצא]]&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א}} כי אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה כיון שהתורה הינה נצחית, אלא הפירוש הוא ש[[מלך המשיח]] יגלה בתורה שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה.<br /> <br /> ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש&quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י&quot;ג ב}}&quot;.<br /> <br /> === שחיטת שור הבר בחסידות ===<br /> ב[[תורת החסידות]] מבואר{{הערה|לקוטי תורה ריש פרשת שמיני. יח, א.}} כי שור הבר והלויתן מורים על שתי דרגות ב[[צדיקים|עבודת הצדיקים]]: הלויתן עניינו הוא עבודת ה[[צדיקים]] העובדים עבודתם ב[[רוחניות]] (כשם שהלויתן מקומו ב[[ים]], [[עלמא דאתכסיא]]), בכוונת הלב וביחוד יחודים עליונים בבחינת עליות. שור הבר לעומת זאת (שמקומו [[ארץ|ביבשה]], [[עלמא דאתגליא]]) מורה על עבודת הצדיקים בבירור [[גשמיות]] העולם. ועניין שחיטת שור הבר בסנפיר הלויתן לעתיד לבוא הוא העלאת [[בירור הניצוצות|ובירור]] עבודת הצדיקים שבבחינת שור הבר לדרגות נעלות יותר משיכולים להגיע אליה בכח עצמם.<br /> <br /> בשור הבר והלויתן יהיו [[ניצוצות]] מהנשמות של בני ישראל שעבודתם בזמן ה[[גלות]] הייתה בבחינת [[ממלא כל עלמין]], ועל ידי אכילת הצדיקים ב[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] יתעלו נשמות אלו לדרגת [[סובב כל עלמין]] הנעלית יותר{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.<br /> <br /> הרבי מדגיש&lt;ref&gt;לקו&quot;ש חל&quot;ט עמ' 404.&lt;/ref&gt; כי מכיון שהגאולה פועלת חידוש ב[[גשמיות]] העולם, נוסף על ביאור המעלות ברוחניות המבוארות [[תורת החסידות|בתורת החסידות]] תהיה זו סעודה [[גשמיות|גשמית.]] <br /> <br /> ==ראה גם==<br /> [[סעודת שור הבר והלווייתן]]<br /> <br /> == הערות שוליים ==</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=786866 שור (פירושונים) 2025-07-22T11:20:32Z <p>מוישע זוכמיר: </p> <hr /> <div>{{פירושונים|* [[שור]] - בעל חיים טהור, המשמש בהלכה כדוגמא לבעל חיים תוקפני.<br /> * [[שור הבר]] - ממאכלי סעודת הצדיקים לעתיד לבוא.<br /> * [[פני שור]] - מ[[חיות הקודש]] הנושאות את המרכבה.<br /> ;אישים:<br /> * הרב [[אהרון שור]] - ממקימי בית הכנסת חב&quot;ד בתל אביב בשנותיה הראשונות של ההתיישבות החב&quot;דית בארץ הקודש, וסוחר מצליח שעסק רבות במתן צדקה.<br /> * הרב [[חיים שניאור זלמן שור]] - מחשובי קהילת חב&quot;ד במונטריאול, קנדה.<br /> * הרב [[יוסף יצחק שור]] - משפיע ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]].<br /> * הרב [[יונה שור]] - מייסד ומנהל תלמוד תורה חב&quot;ד 'חדר מנחם' וישיבת חב&quot;ד טורונטו, קנדה.<br /> * הרב [[מאיר שור]] - בוגר ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, ומאנשי המחתרת החסידית במוסקבה.<br /> * הרב [[משה שור]] - [[מונטריאול]].<br /> * הרב [[שלום דובער שור]] - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], [[ירושלים]].<br /> }}</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8&diff=786864 שור 2025-07-22T11:19:43Z <p>מוישע זוכמיר: /* קרני השור */</p> <hr /> <div>{{מפנה|שור}}<br /> [[קובץ:שור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שור]]<br /> '''שור''' או '''פר''' הוא בעל חיים כשר וטהור הנקרא &quot;מלך הבהמות&quot;. השור משמש כדוגמא לבעל חיים תוקפני, וב[[מסכת בבא קמא]] השור הוא שם כללי לנגיחה בקרני השור הנעשית מחמת [[כעס]] וכוונה להזיק. נקבת השור נקראת &quot;פרה&quot;. פר צעיר נקרא &quot;עגל&quot;.<br /> <br /> ==קרבנות==<br /> <br /> בספרי אדמו&quot;ר הזקן נתבאר פעמים רבות, כי מכיון ששורש הבהמות הוא מ[[עולם התוהו]] לכן יש בבהמות כוחות ששרשם למעלה מכח האדם ולכן האדם ניזון מבשרם. זו גם הסיבה לכך שבזריקת הדם על גבי המזבח העלו ותיקנו את הבהמות לשרשם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566a/16/121&amp;search=%D7%9B%D7%91%D7%A9 מאמרי אדמו&quot;ר הזקן ח&quot;א מאמר ויצא]}}. עלייתם היא על ידי האדם שהוא מ[[עולם התיקון]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/42/731&amp;search=%D7%9B%D7%91%D7%A9 שם תקסו ח&quot;א]}}.<br /> <br /> ב[[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן]] נתבאר שזו גם הסיבה לכך שלבהמות יש טבע של הכנעה יותר מהאדם, ולכן רוב בעלי החיים מקבלים מרות מהאדם, בפרט הבהמות. וכן השור שנאמר עליו &quot;כשור לעול&quot; שיש בו ענין הביטול. אך מכיון שיש בו גם ענין של היפך הביטול הוא בחינת הכעס שבו המתעורר בבחינת &quot;שור מועד&quot;, לכן יש מעט [[קרבנות]] שמקריבים משור (כמו למשל פר של כהן משיח שחטא), לעומת כבשים ועיזים.<br /> ==בחסידות==<br /> [[קובץ:כחה_של_נפש_בהמית.jpg|ממוזער|המחשה של [[נפש בהמית]]. ניתן להשתמש בכוחה הרב למימוש תאוות בהמיות כמו אכילה, אך ניתן גם לרתום את כחה הרב כדי להתרומם ולהתעלות בעבודת הבורא. איור: שלום פייגין]]<br /> בחסידות השור משמש כדוגמא ל[[נפש בהמית|נפש הבהמית]] שנמשכה מ[[פני שור]] שב[[מרכבה]]. וכמאמר הבעל שם טוב: איזהו גבור הכובש את יצרו, כובש את יצרו אמרו ולא שוברו, כי שבירת היצר אין זה גבורה כלל, כי בשביל לשבור את היצר די ומספיק שכל הישר, דהשכל הישר מחייב שצריכים לשבור את היצה&quot;ר, אבל ענין הכבוש הוא להשתמש בכחותיו ובמעלותיו, ד&quot;רב תבואות בכח שור&quot; דהיינו כאדם הלוקח שור ורותם אותו לצרכיו לחרישה וזריעה, ומתנהג בתוקף, וזהו איזהו גבור הכובש את הכחות של יצרו ומשתמש בו בקדושה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/116&amp;search=%D7%91%D7%9B%D7%97+%D7%A9%D7%95%D7%A8 כתר שם טוב הוספות ע' קטז]}}.<br /> <br /> ==סעודת שור הבר לעתיד לבא==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[סעודת שור הבר והלווייתן]]}}<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שור הבר]]}}<br /> לעתיד לבא הלויתן יעשה מלחמה עם שור הבר וישחטנו בסנפיריו. ביאור הענין הוא, כי הנה עבודת הצדיקים שבבחינה השנית נקראת שור הבר [[פני שור]] מה[[שמאל]] אלא שהוא בר וזך, כי הנה גם עבודתם במעשה גשמיות כמו ושמחת בחגך דיו&quot;ט ואין שמחה אלא בבשר כו' אינו כפשוטו שיאכל בשר השור למלאות בטנו ח&quot;ו וישיש בו, אלא בחינת העלאות כענין שלמי שמחה מבשר גשמי. שהיה בזמן [[בית המקדש]] שהיו ריח ניחוח ממש לה'. וזה נקרא &quot;שור הבר&quot;, מלשון בר לבב פירוש בשר זך ובר, דהיינו שמחה לה' הנולד מזה ברשפי אש והתלהבות. אלא שאף על פי כן דרגה זו שבא מדבר גשמי ובעל גבול קטנה יותר לגבי הילוך הנפלא של הצדיקים הנקראת לויתן, שההילוך שלהם שבטיסה אחת בקרירות ובנחת מגיעים למעלה מעלה שהיא גדולה יותר לאין קץ.<br /> <br /> ולכן הלויתן ישחוט את שור הבר. פי' שיעלה אותו על ידי הטיסה שלו וזהו בסנפיריו שבהם ועל ידם עיקר העלייה שלו כו' שזהו למעלה מכחם עצמם של הצדיקים הנקראים שור הבר. אך באמת גם שור הבר יעלה את הלויתן כי בבחינה אחת עבודתם נעלית יותר אף שהיא בבחינת עבודה גשמית, הרי כן צריך להיות על פי התורה - &quot;ושמחת בחגך&quot; ואין שמחה אלא בבשר ויין, ומצד זה יעלה הוא אותו. וזה יראה הקב&quot;ה לעתיד לבא לצדיקים כללות עבודתם בהאי עלמא ששניהם כאחד טובים{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/6/18d&amp;search=%D7%91%D7%9B%D7%97+%D7%A9%D7%95%D7%A8 לקוטי תורה שמיני יח, ב]}}.<br /> <br /> עוד טעם שנקרא שור הבר, על דרך הכתוב ורב תבואות בכח שור, הנסוב על עבודתו של השור בחרישת השור, וכמאמר חז&quot;ל &quot;מימי לא קראתי לשורי שורי אלא לשורי שדי&quot;. והתורה נקראת ראשית תבואתה וכל זה נמשך בכח שור על כן נקראים צדיקים אלו על שם שור הבר.<br /> <br /> טעם נוסף לשם &quot;שור הבר&quot; הוא על שם בחינת יוסף הצדיק והוא נקרא שור כמ&quot;ש בכור שורו הדר לו ועל דרך מאמר חז&quot;ל עמוד אחד יש וצדיק שמו ועליו העולם עומד, כי הצדיקים האלו שעבודתם בגשמיות מעלים את העולם לשרשו. והנה הלויתן ישחוט את שור הבר בסנפיריו אף שכיום שחיטה כזו פגומה גמורה היא מחמת ההפסק, אבל לעתיד צריך להיות כן דוקא. כי ענין השחיטה זו היא בחינת עליות שור הבר למעלה מעלה על ידי הלויתן המעלהו בסנפיריו. ולכן צריך להיות הפסק בינתיים שהרי אי אפשר להיות כל העליות בבת אחת. כנודע שיש כמה היכלות [[היכל הזכות]] [[היכל הרצון]] ועוד, ואי אפשר להיות כל העליות בפעם אחת, אלא הפסק בין היכל להיכל ולכן יתיר הקב&quot;ה פגימה זו{{הערה|שם}}.<br /> <br /> ==כתבו לכם על קרן השור==<br /> בשעת גזירות היוונים, אמרו הם לישראל &quot;כתבו על ה[[קרן]] של שור שאין לכם חלק באלקי ישראל&quot;. מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]], כי ידוע דפני שור מהשמאל, משם נמשך בריבוי השתלשלות בחינת גבורות קשות דעשו שהוא שור דקליפה ועיקר הגבורות קשות הוא בקרני השור שמנגח בקרניו.<br /> <br /> ושרש שרשו בפני שור דקדושה שעל זה אמרו &quot;ורב תבואות בכח שור&quot;, והוא היפך הגבורות קשות לנגח ולהמית כל חי אלא להחיות עם רב ברוב תבואות שבכח השור, וגם יש בשור בחינת הביטול בקבלת עול כמו שאמרו &quot;כשור לעול&quot; כדוגמא לקבלת עול מלכות שמים, והעול הוא ההכנעה היפך הנגיחה, ונמצא יש בשור טוב וחסד רב ודין קשה בקרניו, וזהו ההפרש בין שור דקדושה כמו בכור שורו הדר לו, שרב תבואות בכח שור וכן בקבלת עול מלכות שמים שבכנסת ישראל, אבל הגבורות קשות שבקרני השור הוא נמשך מפסולת הגבורה דקדושה שבפני שור העליון בריבוי ההשתלשלות, היינו [[כעס]] ורציחה להרוג לרעהו כשור המועד, וזהו ענין חטא העגל שהוא כח השור שבטומאה שמשם יונקים החיצונים בבחינת גבורות קשות מאד להמית כל חי.<br /> ===קרני השור===<br /> וזהו ענין קרן השור, שהקרנים הן המזיקין לאדם כשמנגח בהן והוא היפך טבע העול והכנעה שבו, ועל כן שם עיקר שרש יניקה דקליפת נוגה, וגם הקרנים אין בהם חיות כלל רק צמיחתן ממותרי הפסולת שבמוח הראש כידוע שהקרנים והטלפיים מותרות הצומחים בראש ורגל (ובסטרא דקדושה קרני החיות כנגד כולן בבחינת כתר).<br /> <br /> והנה שרש כנסת ישראל הוא בבחינת &quot;אדם שעל הכסא&quot; דהיינו הקב&quot;ה, והיינו שרש הנשמות, אבל שרש הגופים הוא מפנימיות דפני שור למעלה מבחינת החיצוניות הנופל בריבוי השתלשלות בקליפת נוגה היינו שהוא מבחינת פני אדם שבפני שור, כי הגופים שלהם כלים לקבל אור האלקי בתו&quot;מ ותשובה כו' עד שיכולים לעלות עד שרשם בפני שור דקדושה, וכמו ב[[אהבה]] דבכל לבבך בחלל השמאלי שהוא חום טבעי' דנפש הבהמית, וכן הקרבנות דבהמות על גבי המזבח אין כח זה רק לישראל דוקא שיעלה קרבן המזבח הבהמה לריח ניחוח לה' ושיומשך גילוי אור אין סוף למטה ממש וכן תפילות שבמקום קרבן להפוך לב הנפש הבהמית לה' כקרבן לריח ניחוח, עד שבזה יוכלל בפני שור העליון להיות נושא את האדם שעל הכסא, ובחינת אדם שעל הכסא הוא שרש נשמות ישראל, ולזה לא ניתן כח זה בקרבנות וכיוצא בזה - רק לישראל ולא לעכו&quot;ם. וזהו שאמרו לישראל כתבו לכם על קרן השור כי לא יכלו לסבול ענין זה שישראל מעלים את כח השור לקדושה ואילו כח הגוים הוא רק מחיצוניות ותמיד נופלים מטה מטה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/orah/2/17a&amp;search=%D7%91%D7%9B%D7%97+%D7%A9%D7%95%D7%A8 שערי אורה לחנוכה יז, א]}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> <br /> * [[שור הבר]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> ==ראו עוד==<br /> *[[פרה אדומה]]<br /> [[קטגוריה:בעלי חיים]]</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8&diff=786863 שור 2025-07-22T11:19:02Z <p>מוישע זוכמיר: /* סעודת שור הבר לעתיד לבא */</p> <hr /> <div>{{מפנה|שור}}<br /> [[קובץ:שור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שור]]<br /> '''שור''' או '''פר''' הוא בעל חיים כשר וטהור הנקרא &quot;מלך הבהמות&quot;. השור משמש כדוגמא לבעל חיים תוקפני, וב[[מסכת בבא קמא]] השור הוא שם כללי לנגיחה בקרני השור הנעשית מחמת [[כעס]] וכוונה להזיק. נקבת השור נקראת &quot;פרה&quot;. פר צעיר נקרא &quot;עגל&quot;.<br /> <br /> ==קרבנות==<br /> <br /> בספרי אדמו&quot;ר הזקן נתבאר פעמים רבות, כי מכיון ששורש הבהמות הוא מ[[עולם התוהו]] לכן יש בבהמות כוחות ששרשם למעלה מכח האדם ולכן האדם ניזון מבשרם. זו גם הסיבה לכך שבזריקת הדם על גבי המזבח העלו ותיקנו את הבהמות לשרשם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566a/16/121&amp;search=%D7%9B%D7%91%D7%A9 מאמרי אדמו&quot;ר הזקן ח&quot;א מאמר ויצא]}}. עלייתם היא על ידי האדם שהוא מ[[עולם התיקון]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/42/731&amp;search=%D7%9B%D7%91%D7%A9 שם תקסו ח&quot;א]}}.<br /> <br /> ב[[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן]] נתבאר שזו גם הסיבה לכך שלבהמות יש טבע של הכנעה יותר מהאדם, ולכן רוב בעלי החיים מקבלים מרות מהאדם, בפרט הבהמות. וכן השור שנאמר עליו &quot;כשור לעול&quot; שיש בו ענין הביטול. אך מכיון שיש בו גם ענין של היפך הביטול הוא בחינת הכעס שבו המתעורר בבחינת &quot;שור מועד&quot;, לכן יש מעט [[קרבנות]] שמקריבים משור (כמו למשל פר של כהן משיח שחטא), לעומת כבשים ועיזים.<br /> ==בחסידות==<br /> [[קובץ:כחה_של_נפש_בהמית.jpg|ממוזער|המחשה של [[נפש בהמית]]. ניתן להשתמש בכוחה הרב למימוש תאוות בהמיות כמו אכילה, אך ניתן גם לרתום את כחה הרב כדי להתרומם ולהתעלות בעבודת הבורא. איור: שלום פייגין]]<br /> בחסידות השור משמש כדוגמא ל[[נפש בהמית|נפש הבהמית]] שנמשכה מ[[פני שור]] שב[[מרכבה]]. וכמאמר הבעל שם טוב: איזהו גבור הכובש את יצרו, כובש את יצרו אמרו ולא שוברו, כי שבירת היצר אין זה גבורה כלל, כי בשביל לשבור את היצר די ומספיק שכל הישר, דהשכל הישר מחייב שצריכים לשבור את היצה&quot;ר, אבל ענין הכבוש הוא להשתמש בכחותיו ובמעלותיו, ד&quot;רב תבואות בכח שור&quot; דהיינו כאדם הלוקח שור ורותם אותו לצרכיו לחרישה וזריעה, ומתנהג בתוקף, וזהו איזהו גבור הכובש את הכחות של יצרו ומשתמש בו בקדושה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/116&amp;search=%D7%91%D7%9B%D7%97+%D7%A9%D7%95%D7%A8 כתר שם טוב הוספות ע' קטז]}}.<br /> <br /> ==סעודת שור הבר לעתיד לבא==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[סעודת שור הבר והלווייתן]]}}<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שור הבר]]}}<br /> לעתיד לבא הלויתן יעשה מלחמה עם שור הבר וישחטנו בסנפיריו. ביאור הענין הוא, כי הנה עבודת הצדיקים שבבחינה השנית נקראת שור הבר [[פני שור]] מה[[שמאל]] אלא שהוא בר וזך, כי הנה גם עבודתם במעשה גשמיות כמו ושמחת בחגך דיו&quot;ט ואין שמחה אלא בבשר כו' אינו כפשוטו שיאכל בשר השור למלאות בטנו ח&quot;ו וישיש בו, אלא בחינת העלאות כענין שלמי שמחה מבשר גשמי. שהיה בזמן [[בית המקדש]] שהיו ריח ניחוח ממש לה'. וזה נקרא &quot;שור הבר&quot;, מלשון בר לבב פירוש בשר זך ובר, דהיינו שמחה לה' הנולד מזה ברשפי אש והתלהבות. אלא שאף על פי כן דרגה זו שבא מדבר גשמי ובעל גבול קטנה יותר לגבי הילוך הנפלא של הצדיקים הנקראת לויתן, שההילוך שלהם שבטיסה אחת בקרירות ובנחת מגיעים למעלה מעלה שהיא גדולה יותר לאין קץ.<br /> <br /> ולכן הלויתן ישחוט את שור הבר. פי' שיעלה אותו על ידי הטיסה שלו וזהו בסנפיריו שבהם ועל ידם עיקר העלייה שלו כו' שזהו למעלה מכחם עצמם של הצדיקים הנקראים שור הבר. אך באמת גם שור הבר יעלה את הלויתן כי בבחינה אחת עבודתם נעלית יותר אף שהיא בבחינת עבודה גשמית, הרי כן צריך להיות על פי התורה - &quot;ושמחת בחגך&quot; ואין שמחה אלא בבשר ויין, ומצד זה יעלה הוא אותו. וזה יראה הקב&quot;ה לעתיד לבא לצדיקים כללות עבודתם בהאי עלמא ששניהם כאחד טובים{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/6/18d&amp;search=%D7%91%D7%9B%D7%97+%D7%A9%D7%95%D7%A8 לקוטי תורה שמיני יח, ב]}}.<br /> <br /> עוד טעם שנקרא שור הבר, על דרך הכתוב ורב תבואות בכח שור, הנסוב על עבודתו של השור בחרישת השור, וכמאמר חז&quot;ל &quot;מימי לא קראתי לשורי שורי אלא לשורי שדי&quot;. והתורה נקראת ראשית תבואתה וכל זה נמשך בכח שור על כן נקראים צדיקים אלו על שם שור הבר.<br /> <br /> טעם נוסף לשם &quot;שור הבר&quot; הוא על שם בחינת יוסף הצדיק והוא נקרא שור כמ&quot;ש בכור שורו הדר לו ועל דרך מאמר חז&quot;ל עמוד אחד יש וצדיק שמו ועליו העולם עומד, כי הצדיקים האלו שעבודתם בגשמיות מעלים את העולם לשרשו. והנה הלויתן ישחוט את שור הבר בסנפיריו אף שכיום שחיטה כזו פגומה גמורה היא מחמת ההפסק, אבל לעתיד צריך להיות כן דוקא. כי ענין השחיטה זו היא בחינת עליות שור הבר למעלה מעלה על ידי הלויתן המעלהו בסנפיריו. ולכן צריך להיות הפסק בינתיים שהרי אי אפשר להיות כל העליות בבת אחת. כנודע שיש כמה היכלות [[היכל הזכות]] [[היכל הרצון]] ועוד, ואי אפשר להיות כל העליות בפעם אחת, אלא הפסק בין היכל להיכל ולכן יתיר הקב&quot;ה פגימה זו{{הערה|שם}}.<br /> <br /> ==כתבו לכם על קרן השור==<br /> בשעת גזירות היוונים, אמרו הם לישראל &quot;כתבו על ה[[קרן]] של שור שאין לכם חלק באלקי ישראל&quot;. מבאר [[אדמו&quot;ר האמצעי]], כי ידוע דפני שור מהשמאל, משם נמשך בריבוי השתלשלות בחינת גבורות קשות דעשו שהוא שור דקליפה ועיקר הגבורות קשות הוא בקרני השור שמנגח בקרניו.<br /> <br /> ושרש שרשו בפני שור דקדושה שעל זה אמרו &quot;ורב תבואות בכח שור&quot;, והוא היפך הגבורות קשות לנגח ולהמית כל חי אלא להחיות עם רב ברוב תבואות שבכח השור, וגם יש בשור בחינת הביטול בקבלת עול כמו שאמרו &quot;כשור לעול&quot; כדוגמא לקבלת עול מלכות שמים, והעול הוא ההכנעה היפך הנגיחה, ונמצא יש בשור טוב וחסד רב ודין קשה בקרניו, וזהו ההפרש בין שור דקדושה כמו בכור שורו הדר לו, שרב תבואות בכח שור וכן בקבלת עול מלכות שמים שבכנסת ישראל, אבל הגבורות קשות שבקרני השור הוא נמשך מפסולת הגבורה דקדושה שבפני שור העליון בריבוי ההשתלשלות, היינו [[כעס]] ורציחה להרוג לרעהו כשור המועד, וזהו ענין חטא העגל שהוא כח השור שבטומאה שמשם יונקים החיצונים בבחינת גבורות קשות מאד להמית כל חי.<br /> ===קרני השור===<br /> וזהו ענין קרן השור, שהקרנים הן המזיקין לאדם כשמנגח בהן והוא היפך טבע העול והכנעה שבו, ועל כן שם עיקר שרש יניקה דקליפת נוגה, וגם הקרנים אין בהם חיות כלל רק צמיחתן ממותרי הפסולת שבמוח הראש כידוע שהקרנים והטלפיים מותרות הצומחים בראש ורגל (ובסטרא דקדושה קרני החיות כנגד כולן בבחינת כתר).<br /> <br /> והנה שרש כנסת ישראל הוא בבחינת &quot;אדם שעל הכסא&quot; דהיינו הקב&quot;ה, והיינו שרש הנשמות, אבל שרש הגופים הוא מפנימיות דפני שור למעלה מבחינת החיצוניות הנופל בריבוי השתלשלות בקליפת נוגה היינו שהוא מבחינת פני אדם שבפני שור, כי הגופים שלהם כלים לקבל אור האלקי בתו&quot;מ ותשובה כו' עד שיכולים לעלות עד שרשם בפני שור דקדושה, וכמו ב[[אהבה]] דבכל לבבך בחלל השמאלי שהוא חום טבעי' דנפש הבהמית, וכן הקרבנות דבהמות על גבי המזבח אין כח זה רק לישראל דוקא שיעלה קרבן המזבח הבהמה לריח ניחוח לה' ושיומשך גילוי אור אין סוף למטה ממש וכן תפילות שבמקום קרבן להפוך לב הנפש הבהמית לה' כקרבן לריח ניחוח, עד שבזה יוכלל בפני שור העליון להיות נושא את האדם שעל הכסא, ובחינת אדם שעל הכסא הוא שרש נשמות ישראל, ולזה לא ניתן כח זה בקרבנות וכיוצא בזה - רק לישראל ולא לעכו&quot;ם. וזהו שאמרו לישראל כתבו לכם על קרן השור כי לא יכלו לסבול ענין זה שישראל מעלים את כח השור לקדושה ואילו כח הגוים הוא רק מחיצוניות ותמיד נופלים מטה מטה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/orah/2/17a&amp;search=%D7%91%D7%9B%D7%97+%D7%A9%D7%95%D7%A8 שערי אורה לחנוכה יז, א]}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> ==ראו עוד==<br /> *[[פרה אדומה]]<br /> [[קטגוריה:בעלי חיים]]</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=786862 שיחה:שור הבר 2025-07-22T11:17:58Z <p>מוישע זוכמיר: /* מיהו ה&quot;בהמות&quot; */</p> <hr /> <div>{{א|מוישע זוכמיר}} לכאורה זה אמור להיות פסקה בערך [[שור]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 20:40, 16 ביולי 2025 (IDT)<br /> <br /> ==הפרדת הערך מערך הסעודה לעת&quot;ל==<br /> יש כל כך הרבה חומר במקורות על שור הבר וכן על הלויתן, שעניינם כה גדול ונרחב עד שערך [[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]] צר מלהכילו. --[[משתמש:מוישע זוכמיר|מוישע זוכמיר]] - [[שיחת משתמש:מוישע זוכמיר|שיחה]], 20:44, כ' בתמוז, ה'תשפ&quot;ה 20:44, 16 ביולי 2025 (IDT)<br /> <br /> ==מיהו ה&quot;בהמות&quot;==<br /> אין מוסכם ש&quot;בהמות&quot; הינו שור הבר וגם לא מוסכם ששור הבר של הגאולה אינו נכלל בשור הבר שבש&quot;ס. - ראה אודות כך בקובץ [[הערות וביאורים בית שמש]] [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2025/05/23-05-2025-09-21-17-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%96.pdf גליון יז ע' 124 הע' 5 והע' 32].--[[משתמש: יוסף יצחק קעניג|יוסף יצחק קעניג]] 21:11, 21 ביולי 2025 (IDT)<br /> ::הדברים נפלאים, וראוי שמחברם יסכם בתמצות את עיקרי הדברים ויכניס לפנים הערך. בדגש על כך שכאשר כותבים דבר מסברא או על בסיס הערה-פלפול יש לכתוב &quot;נראה לומר&quot; ו&quot;מסתבר&quot;, כמובן. יישר כח. --[[משתמש:מוישע זוכמיר|מוישע זוכמיר]] - [[שיחת משתמש:מוישע זוכמיר|שיחה]], 14:17, כ&quot;ו בתמוז, ה'תשפ&quot;ה 14:17, 22 ביולי 2025 (IDT)</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=786861 שיחה:שור הבר 2025-07-22T11:17:28Z <p>מוישע זוכמיר: /* מיהו ה&quot;בהמות&quot; */</p> <hr /> <div>{{א|מוישע זוכמיר}} לכאורה זה אמור להיות פסקה בערך [[שור]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 20:40, 16 ביולי 2025 (IDT)<br /> <br /> ==הפרדת הערך מערך הסעודה לעת&quot;ל==<br /> יש כל כך הרבה חומר במקורות על שור הבר וכן על הלויתן, שעניינם כה גדול ונרחב עד שערך [[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]] צר מלהכילו. --[[משתמש:מוישע זוכמיר|מוישע זוכמיר]] - [[שיחת משתמש:מוישע זוכמיר|שיחה]], 20:44, כ' בתמוז, ה'תשפ&quot;ה 20:44, 16 ביולי 2025 (IDT)<br /> <br /> ==מיהו ה&quot;בהמות&quot;==<br /> אין מוסכם ש&quot;בהמות&quot; הינו שור הבר וגם לא מוסכם ששור הבר של הגאולה אינו נכלל בשור הבר שבש&quot;ס. - ראה אודות כך בקובץ [[הערות וביאורים בית שמש]] [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2025/05/23-05-2025-09-21-17-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%96.pdf גליון יז ע' 124 הע' 5 והע' 32].--[[משתמש: יוסף יצחק קעניג|יוסף יצחק קעניג]] 21:11, 21 ביולי 2025 (IDT)<br /> ::הדברים נפלאים, וראוי שמחברם יסכם בתמצות את עיקרי הדברים ויכניס לפנים הערך. בדגש על כך שכאשר כותבים דבר מסברא או על בסיס הערה-פלפול יש לכתוב &quot;נראה לומר&quot; ו&quot;מסתבר&quot; כמובםן</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=786860 שור הבר 2025-07-22T11:14:08Z <p>מוישע זוכמיר: </p> <hr /> <div>[[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן ב[[בינה מלאכותית]]]]<br /> <br /> '''שור הבר''' או '''בהמות''' הוא בעל חי עצום שנברא ב[[ששת ימי בראשית]] ומיועד להאכל ב[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]].<br /> <br /> == מקורו ==<br /> בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז&quot;ל את פרטיו:<br /> {{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}במדרש&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;ויקרא רבה כב, י.&lt;/ref&gt; נאמר כי היתר אכילת שור הבר הוא תחת איסור אכילת בהמות טמאות.<br /> <br /> יש לחלק בין שור הבר שייאכל לעתיד לבוא, והוא בהמות, לבין שור הבר המוזכר בחז&quot;ל במספר מקומות&lt;ref&gt;ראה תוספתא כלאים פרק א הלכה ו.&lt;/ref&gt; שהוא בהמה המזוהה כתאו של ימינו.<br /> <br /> == שמו ==<br /> בדברי [[חז&quot;ל]] נקרא שור הבר בעיקר בשם '''בהמות''', כפי שנקרא גם בפסוקים&lt;ref&gt;תהילים פרק ח, פסוק ח. פרק נ, פסוק י. איוב פרק מ, פסוקים טו-כא. ועוד.&lt;/ref&gt;'''.'''<br /> <br /> תרגום יונתן על הפסוק &quot;'''בהמות בהררי אלף'''&quot; מתרגמו &quot;תור בר דרעי בכל יומי טורי אלפין&quot; (שור בר הרועה בכל יום אלפי הרים).<br /> <br /> בהשוואה לעוף [[בר יוכני]] שגם כן ייאכל לעתיד לבוא מבואר&lt;ref&gt;בספר התשבי (לר&quot;א בחור) בערך &quot;בר&quot;.&lt;/ref&gt; כי שניהם נקראים &quot;בר&quot; מלשון שדה וחוץ, להיותם חיות פרא&lt;ref&gt;ובלשון ספר התשבי שם: &quot;בלשון אשכנז ווילד [-פרא]&quot;.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == תיאורו ==<br /> ===בריאתו===<br /> שור הבר נברא עם בת זוגו&lt;ref&gt;בבא בתרא דף עד עמוד ב.&lt;/ref&gt;. על מנת שלא יחריבו את העולם סירס הקב&quot;ה את הזכר&lt;ref&gt;הוא שנאמר באיוב &quot;הנה נא כחו במתניו&quot; זה זכר שסירסו, &quot;ואונו בשרירי בטנו&quot; זו נקבה שציננה. בבא בתרא שם.&lt;/ref&gt; וצינן הנקבה, ושמרה ל[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא|צדיקים לעתיד לבוא]]. <br /> <br /> בטעם שלא [[מלח]] הקב&quot;ה את נקבת בהמות אלא רק ציננה (בשונה מבת זוגו של לויתן) מבואר כי [[דג]] שנמלח הינו משובח, מה שאין כן [[בשר]] שנמלח. <br /> <br /> ===גודלו===<br /> שור הבר רובץ בגודלו על אלף הרים&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;במדבר רבה פכ&quot;א, יח. רש&quot;י ומצו&quot;ד על תהילים נ, י.&lt;/ref&gt;.<br /> ===מאכלו===<br /> במדרש נאמר כי אין אדם יכול לעמוד במזונותיו של בהמות, ואלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> כמות המים הזורמים בנהר הירדן בששה (או י&quot;ב) חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;. במדרש נוסף&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt; נאמר כי הנהר ממנו הוא שותה נקרא &quot;יובל&quot; וכי הוא יוצא מ[[גן עדן]].<br /> <br /> == מהותו ==<br /> בהמות הוא הבהמה הנבחרת מכל הבהמות&lt;ref&gt;ילקוט שמעוני שמואל א צד. - בדומה ללויתן הנבחר מכל הדגים.&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> על מהותו של שור הבר, ככלל מאכלי ה[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא,]] מבואר&lt;ref&gt;רבנו בחיי על התורה שמות טז, ד.&lt;/ref&gt; כי המאכלים שייאכלו בסעודה זו הינם מאכלים &quot;דקים וזכים מחדדים השכל&quot;, על דרך ואף יותר מה[[מן (לחם מן השמים)|מן]] במדבר. <br /> <br /> == שחיטתו ==<br /> שור הבר ישחט על ידי הלויתן שנותץ בו את סנפירו ונוחרו&lt;ref&gt;ויקרא רבה יג, ג.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> [[חז&quot;ל]] במדרש מקשים ש[[שחיטה]] זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]], שהרי הסנפיר אינו סכין כשרה לשחיטה. התשובה על כך היא שלעתיד לבוא יחדש הקב&quot;ה את היתר שחיטה זו כיון ש&quot;[[תורה חדשה מאיתי תצא]]&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א}} כי אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה כיון שהתורה הינה נצחית, אלא הפירוש הוא ש[[מלך המשיח]] יגלה בתורה שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה.<br /> <br /> ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש&quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י&quot;ג ב}}&quot;.<br /> <br /> === שחיטת שור הבר בחסידות ===<br /> ב[[תורת החסידות]] מבואר{{הערה|לקוטי תורה ריש פרשת שמיני. יח, א.}} כי שור הבר והלויתן מורים על שתי דרגות ב[[צדיקים|עבודת הצדיקים]]: הלויתן עניינו הוא עבודת ה[[צדיקים]] העובדים עבודתם ב[[רוחניות]] (כשם שהלויתן מקומו ב[[ים]], [[עלמא דאתכסיא]]), בכוונת הלב וביחוד יחודים עליונים בבחינת עליות. שור הבר לעומת זאת (שמקומו [[ארץ|ביבשה]], [[עלמא דאתגליא]]) מורה על עבודת הצדיקים בבירור [[גשמיות]] העולם. ועניין שחיטת שור הבר בסנפיר הלויתן לעתיד לבוא הוא העלאת [[בירור הניצוצות|ובירור]] עבודת הצדיקים שבבחינת שור הבר לדרגות נעלות יותר משיכולים להגיע אליה בכח עצמם.<br /> <br /> בשור הבר והלויתן יהיו [[ניצוצות]] מהנשמות של בני ישראל שעבודתם בזמן ה[[גלות]] הייתה בבחינת [[ממלא כל עלמין]], ועל ידי אכילת הצדיקים ב[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] יתעלו נשמות אלו לדרגת [[סובב כל עלמין]] הנעלית יותר{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.<br /> <br /> הרבי מדגיש&lt;ref&gt;לקו&quot;ש חל&quot;ט עמ' 404.&lt;/ref&gt; כי מכיון שהגאולה פועלת חידוש ב[[גשמיות]] העולם, נוסף על ביאור המעלות ברוחניות המבוארות [[תורת החסידות|בתורת החסידות]] תהיה זו סעודה [[גשמיות|גשמית.]] <br /> <br /> ==ראה גם==<br /> [[סעודת שור הבר והלווייתן]]<br /> <br /> == הערות שוליים ==</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=786859 שור הבר 2025-07-22T11:05:15Z <p>מוישע זוכמיר: /* תיאורו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן ב[[בינה מלאכותית]]]]<br /> <br /> '''שור הבר''' או '''בהמות''' הוא בעל חי עצום שנברא ב[[ששת ימי בראשית]] ומיועד להאכל ב[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]].<br /> <br /> == מקורו ==<br /> בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז&quot;ל את פרטיו:<br /> {{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}במדרש&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;ויקרא רבה כב, י.&lt;/ref&gt; נאמר כי היתר אכילת שור הבר הוא תחת איסור אכילת בהמות טמאות.<br /> <br /> יש לחלק בין שור הבר שייאכל לעתיד לבוא, והוא בהמות, לבין שור הבר המוזכר בחז&quot;ל במספר מקומות&lt;ref&gt;ראה תוספתא כלאים פרק א הלכה ו.&lt;/ref&gt; שהוא בהמה המזוהה כתאו של ימינו.<br /> <br /> == שמו ==<br /> בדברי [[חז&quot;ל]] נקרא שור הבר בעיקר בשם '''בהמות''', כפי שנקרא גם בפסוקים&lt;ref&gt;תהילים פרק ח, פסוק ח. פרק נ, פסוק י. איוב פרק מ, פסוקים טו-כא. ועוד.&lt;/ref&gt;'''.'''<br /> <br /> תרגום יונתן על הפסוק &quot;'''בהמות בהררי אלף'''&quot; מתרגמו &quot;תור בר דרעי בכל יומי טורי אלפין&quot; (שור בר הרועה בכל יום אלפי הרים).<br /> <br /> בהשוואה לעוף [[בר יוכני]] שגם כן ייאכל לעתיד לבוא מבואר&lt;ref&gt;בספר התשבי (לר&quot;א בחור) בערך &quot;בר&quot;.&lt;/ref&gt; כי שניהם נקראים &quot;בר&quot; מלשון שדה וחוץ, להיותם חיות פרא&lt;ref&gt;ובלשון ספר התשבי שם: &quot;בלשון אשכנז ווילד [-פרא]&quot;.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == תיאורו ==<br /> ===בריאתו===<br /> שור הבר נברא עם בת זוגו&lt;ref&gt;בבא בתרא דף עד עמוד ב.&lt;/ref&gt;. על מנת שלא יחריבו את העולם סירס הקב&quot;ה את הזכר&lt;ref&gt;הוא שנאמר באיוב &quot;הנה נא כחו במתניו&quot; זה זכר שסירסו, &quot;ואונו בשרירי בטנו&quot; זו נקבה שציננה. בבא בתרא שם.&lt;/ref&gt; וצינן הנקבה, ושמרה ל[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא|צדיקים לעתיד לבוא]]. <br /> <br /> בטעם שלא [[מלח]] הקב&quot;ה את נקבת בהמות אלא רק ציננה (בשונה מבת זוגו של לויתן) מבואר כי [[דג]] שנמלח הינו משובח, מה שאין כן [[בשר]] שנמלח. <br /> <br /> ===גודלו===<br /> שור הבר רובץ בגודלו על אלף הרים&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;במדבר רבה פכ&quot;א, יח. רש&quot;י ומצו&quot;ד על תהילים נ, י.&lt;/ref&gt;.<br /> ===מאכלו===<br /> במדרש נאמר כי אין אדם יכול לעמוד במזונותיו של בהמות, ואלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> כמות המים הזורמים בנהר הירדן בששה (או י&quot;ב) חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;. במדרש נוסף&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt; נאמר כי הנהר ממנו הוא שותה נקרא &quot;יובל&quot; וכי הוא יוצא מ[[גן עדן]].<br /> <br /> == מהותו ==<br /> בהמות הוא הבהמה הנבחרת מכל הבהמות&lt;ref&gt;ילקוט שמעוני שמואל א צד. - בדומה ללויתן הנבחר מכל הדגים.&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> על מהותו של שור הבר, ככלל מאכלי ה[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא,]] מבואר&lt;ref&gt;רבנו בחיי על התורה שמות טז, ד.&lt;/ref&gt; כי המאכלים שייאכלו בסעודה זו הינם מאכלים &quot;דקים וזכים מחדדים השכל&quot;, על דרך ואף יותר מה[[מן (לחם מן השמים)|מן]] במדבר. <br /> <br /> == שחיטתו ==<br /> שור הבר ישחט על ידי הלויתן שנותץ בו את סנפירו ונוחרו&lt;ref&gt;ויקרא רבה יג, ג.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> [[חז&quot;ל]] במדרש מקשים ש[[שחיטה]] זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]], שהרי הסנפיר אינו סכין כשרה לשחיטה. התשובה על כך היא שלעתיד לבוא יחדש הקב&quot;ה את היתר שחיטה זו כיון ש&quot;[[תורה חדשה מאיתי תצא]]&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א}} כי אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה כיון שהתורה הינה נצחית, אלא הפירוש הוא ש[[מלך המשיח]] יגלה בתורה שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה.<br /> <br /> ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש&quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י&quot;ג ב}}&quot;.<br /> <br /> === שחיטת שור הבר בחסידות ===<br /> ב[[תורת החסידות]] מבואר{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}} כי שור הבר והלויתן מורים על שתי דרגות ב[[צדיקים|עבודת הצדיקים]]: הלויתן עניינו הוא עבודת ה[[צדיקים]] העובדים עבודתם ב[[רוחניות]] (כשם שהלויתן מקומו ב[[ים]], [[עלמא דאתכסיא]]), בכוונת הלב וביחוד יחודים עליונים בבחינת עליות. שור הבר לעומת זאת (שמקומו [[ארץ|ביבשה]], [[עלמא דאתגליא]]) מורה על עבודת הצדיקים בבירור [[גשמיות]] העולם. ועניין שחיטת שור הבר בסנפיר הלויתן לעתיד לבוא הוא העלאת [[בירור הניצוצות|ובירור]] עבודת הצדיקים שבבחינת שור הבר לדרגות נעלות יותר משיכולים להגיע אליה בכח עצמם.<br /> <br /> בשור הבר והלויתן יהיו [[ניצוצות]] מהנשמות של בני ישראל שעבודתם בזמן ה[[גלות]] הייתה בבחינת [[ממלא כל עלמין]], ועל ידי אכילת הצדיקים ב[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] יתעלו נשמות אלו לדרגת [[סובב כל עלמין]] הנעלית יותר{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> [[סעודת שור הבר והלווייתן]]<br /> <br /> == הערות שוליים ==</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=786858 שור הבר 2025-07-22T10:59:56Z <p>מוישע זוכמיר: /* מהותו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן ב[[בינה מלאכותית]]]]<br /> <br /> '''שור הבר''' או '''בהמות''' הוא בעל חי עצום שנברא ב[[ששת ימי בראשית]] ומיועד להאכל ב[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]].<br /> <br /> == מקורו ==<br /> בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז&quot;ל את פרטיו:<br /> {{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}במדרש&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;ויקרא רבה כב, י.&lt;/ref&gt; נאמר כי היתר אכילת שור הבר הוא תחת איסור אכילת בהמות טמאות.<br /> <br /> יש לחלק בין שור הבר שייאכל לעתיד לבוא, והוא בהמות, לבין שור הבר המוזכר בחז&quot;ל במספר מקומות&lt;ref&gt;ראה תוספתא כלאים פרק א הלכה ו.&lt;/ref&gt; שהוא בהמה המזוהה כתאו של ימינו.<br /> <br /> == שמו ==<br /> בדברי [[חז&quot;ל]] נקרא שור הבר בעיקר בשם '''בהמות''', כפי שנקרא גם בפסוקים&lt;ref&gt;תהילים פרק ח, פסוק ח. פרק נ, פסוק י. איוב פרק מ, פסוקים טו-כא. ועוד.&lt;/ref&gt;'''.'''<br /> <br /> תרגום יונתן על הפסוק &quot;'''בהמות בהררי אלף'''&quot; מתרגמו &quot;תור בר דרעי בכל יומי טורי אלפין&quot; (שור בר הרועה בכל יום אלפי הרים).<br /> <br /> בהשוואה לעוף [[בר יוכני]] שגם כן ייאכל לעתיד לבוא מבואר&lt;ref&gt;בספר התשבי (לר&quot;א בחור) בערך &quot;בר&quot;.&lt;/ref&gt; כי שניהם נקראים &quot;בר&quot; מלשון שדה וחוץ, להיותם חיות פרא&lt;ref&gt;ובלשון ספר התשבי שם: &quot;בלשון אשכנז ווילד [-פרא]&quot;.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == תיאורו ==<br /> ===בריאתו===<br /> שור הבר נברא עם בת זוגו&lt;ref&gt;בבא בתרא דף עד עמוד ב.&lt;/ref&gt;. על מנת שלא יחריבו את העולם סירס הקב&quot;ה את הזכר&lt;ref&gt;הוא שנאמר באיוב &quot;הנה נא כחו במתניו&quot; זה זכר שסירסו, &quot;ואונו בשרירי בטנו&quot; זו נקבה שציננה. בבא בתרא שם.&lt;/ref&gt; וצינן הנקבה, ושמרה ל[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא|צדיקים לעתיד לבוא]]. <br /> <br /> בטעם שלא [[מלח]] הקב&quot;ה את נקבת בהמות אלא רק ציננה (בשונה מבת זוגו של לויתן) מבואר כי [[דג]] שנמלח הינו משובח, מה שאין כן [[בשר]] שנמלח. <br /> <br /> ===גודלו===<br /> שור הבר רובץ בגודלו על אלף הרים&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;במדבר רבה פכ&quot;א, יח. רש&quot;י ומצו&quot;ד על תהילים נ, י.&lt;/ref&gt;.<br /> ===מאכלו===<br /> אלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> כמות המים הזורמים בנהר הירדן בששה (או י&quot;ב) חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;. במדרש נוסף&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt; נאמר כי הנהר ממנו הוא שותה נקרא &quot;יובל&quot; וכי הוא יוצא מ[[גן עדן]].<br /> <br /> == מהותו ==<br /> בהמות הוא הבהמה הנבחרת מכל הבהמות&lt;ref&gt;ילקוט שמעוני שמואל א צד. - בדומה ללויתן הנבחר מכל הדגים.&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> על מהותו של שור הבר, ככלל מאכלי ה[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא,]] מבואר&lt;ref&gt;רבנו בחיי על התורה שמות טז, ד.&lt;/ref&gt; כי המאכלים שייאכלו בסעודה זו הינם מאכלים &quot;דקים וזכים מחדדים השכל&quot;, על דרך ואף יותר מה[[מן (לחם מן השמים)|מן]] במדבר. <br /> <br /> == שחיטתו ==<br /> שור הבר ישחט על ידי הלויתן שנותץ בו את סנפירו ונוחרו&lt;ref&gt;ויקרא רבה יג, ג.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> [[חז&quot;ל]] במדרש מקשים ש[[שחיטה]] זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]], שהרי הסנפיר אינו סכין כשרה לשחיטה. התשובה על כך היא שלעתיד לבוא יחדש הקב&quot;ה את היתר שחיטה זו כיון ש&quot;[[תורה חדשה מאיתי תצא]]&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א}} כי אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה כיון שהתורה הינה נצחית, אלא הפירוש הוא ש[[מלך המשיח]] יגלה בתורה שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה.<br /> <br /> ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש&quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י&quot;ג ב}}&quot;.<br /> <br /> === שחיטת שור הבר בחסידות ===<br /> ב[[תורת החסידות]] מבואר{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}} כי שור הבר והלויתן מורים על שתי דרגות ב[[צדיקים|עבודת הצדיקים]]: הלויתן עניינו הוא עבודת ה[[צדיקים]] העובדים עבודתם ב[[רוחניות]] (כשם שהלויתן מקומו ב[[ים]], [[עלמא דאתכסיא]]), בכוונת הלב וביחוד יחודים עליונים בבחינת עליות. שור הבר לעומת זאת (שמקומו [[ארץ|ביבשה]], [[עלמא דאתגליא]]) מורה על עבודת הצדיקים בבירור [[גשמיות]] העולם. ועניין שחיטת שור הבר בסנפיר הלויתן לעתיד לבוא הוא העלאת [[בירור הניצוצות|ובירור]] עבודת הצדיקים שבבחינת שור הבר לדרגות נעלות יותר משיכולים להגיע אליה בכח עצמם.<br /> <br /> בשור הבר והלויתן יהיו [[ניצוצות]] מהנשמות של בני ישראל שעבודתם בזמן ה[[גלות]] הייתה בבחינת [[ממלא כל עלמין]], ועל ידי אכילת הצדיקים ב[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] יתעלו נשמות אלו לדרגת [[סובב כל עלמין]] הנעלית יותר{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> [[סעודת שור הבר והלווייתן]]<br /> <br /> == הערות שוליים ==</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8_%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%9F&diff=786857 סעודת שור הבר והלווייתן 2025-07-22T10:53:38Z <p>מוישע זוכמיר: /* שחיטת שור הבר בחסידות */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תמונת המחשה של הקנוגיא בין השור הבר והלויתן.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|תמונת המחשה של הקנוגיא (המלחמה) בין השור הבר והלויתן]]<br /> '''סעודת שור הבר והלווייתן''' הוא כינוי לסעודה שיערוך [[הקדוש ברוך הוא]] ל[[צדיקים]] [[לעתיד לבוא]], ב[[ימות המשיח]] או ב[[עולם התחיה]], בה יאכלו מבשרם של [[שור הבר]] וה[[לווייתן]] ומאכלים מיוחדים נוספים.<br /> <br /> קודם לסעודה זו תערך התגוששות הלוויתן ושור הבר, במהלכה ישחט הלוויתן את השור באמצעות סנפירו והשור יגח את הלווייתן באמצעות קרניו.<br /> <br /> ==סעודה כפשוטה או לא==<br /> [[הרמב&quot;ם]], בדבריו אודות [[העולם הבא]] כעולם רוחני ל[[נשמות]] בלי [[גוף|גופים]], אומר: {{ציטוטון|הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}}{{הערה|משנה תורה ל[[רמב&quot;ם]], הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד}}.<br /> <br /> היו שהבינו מדבריו שלא תתקיים סעודה גשמית לצדיקים בזמן הגאולה. ה[[ראב&quot;ד]], שהבין כך, משיג על כך: &quot;ואם זו היא הסעודה - אין כאן [[כוס של ברכה]]!&quot; בגמרא מדובר על כוס של ברכה שעליה יברכו את [[ברכת הזימון]] בסיום הסעודה{{הערה|פסחים קיט, ב. ראה להלן [[#התפריט]].}}, ואם הסעודה היא רק מושג רוחני - על מה יברכו [[ברכת המזון]]?<br /> <br /> אך [[הרמב&quot;ן]] קבע שגם הרמב&quot;ם לא טען שלא תתקיים סעודה, ואמר{{הערה|אגרת התנצלות על ספר המורה.}} {{ציטוטון|ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב&quot;ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן}}. גם ה[[כסף משנה]] מסביר את כוונת הרמב&quot;ם כך, שלא התכוון שסעודת הצדיקים היא משל, וכשדיבר על סעודה כמשל לעולם הבא התכוון לביטוי &quot;הכל מתוקן לסעודה&quot; שב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ג, משנה טז.}}.<br /> <br /> כך נקבע גם ב[[תורת החסידות]] במקומות רבים, שהסעודה לעתיד תהיה גשמית{{הערה|1=לקוטי תורה תחילת פרשת צו. הובא ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}.<br /> <br /> מעניין שבן הרמב&quot;ם ר' אברהם במכתבים שנמצאו לאחרונה כתב שבסעודות שבת בבית אביו היה אומר הרמב&quot;ם: ש&quot;צריכים להתגעגע ללווייתן&quot; {{הערה| מפי הרב [[זלמן נוטיק]]}}<br /> <br /> ==מעלותיהם של שור הבר והלויתן==<br /> {{להשלים}}<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שור הבר]]}}<br /> [[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן ב[[בינה מלאכותית]]]]<br /> המהר&quot;ל{{הערה|גור אריה בראשית א, כא}} מבאר, שהלויתן ושור הבר הינם מציאות שונה מהותית משאר חיות ובהמות, כפירות גן עדן השונים באופן מהותי מהפירות שבעולם הזה. האלשיך{{הערה|איוב מא, י:}} מבאר שבלויתן יש איכות רוחנית.<br /> <br /> בלקוטי תורה{{הערה|ריש פרשת שמיני}} מבואר שהצדיקים שעבודתם ברוחניות בלבד הם בחי' לוייתן. והם יעלו את הצדיקים שמתעסקים בגשמיות שהם בחי' שור הבר, ועיי&quot;ז יפעל בהם עלי' גם כן. עוד מוסבר בחסידות שלויתן רומז על רמ&quot;ח [[מצוות עשה]], ושור הבר על שס&quot;ה [[מצוות לא תעשה]].<br /> <br /> ==שחיטת שור הבר==<br /> שור הבר ישחט על ידי [[הקב&quot;ה]], באמצעות סנפיריו החדים של הלויתן{{הערה|שם=ויקר}}. [[חכמים]] ב[[מדרש]] מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]] מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש&quot;[[תורה חדשה מאיתי תצא]]&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א}} את התשובה של ר' אבין ש&quot;תורה חדשה מאיתי תצא&quot; אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]].<br /> <br /> ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש&quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י&quot;ג ב}}&quot;.<br /> ===שחיטת שור הבר בחסידות===<br /> ב[[תורת החסידות]] מבואר כי שור הבר והלויתן מורים על שתי דרגות ב[[צדיקים|עבודת הצדיקים]]: הלויתן עניינו הוא עבודת ה[[צדיקים]] העובדים עבודתם ב[[רוחניות]] (כשם שהלויתן מקומו ב[[ים]], [[עלמא דאתכסיא]]), בכוונת הלב וביחוד יחודים עליונים בבחינת עליות. שור הבר לעומת זאת (שמקומו [[ארץ|ביבשה]], [[עלמא דאתגליא]]) מורה על עבודת הצדיקים בבירור [[גשמיות]] העולם. ועניין שחיטת שור הבר בסנפיר הלויתן לעתיד לבוא הוא העלאת [[בירור הניצוצות|ובירור]] עבודת הצדיקים שבבחינת שור הבר לדרגות נעלות יותר משיכולים להגיע אליה בכח עצמם.<br /> <br /> בשור הבר והלויתן יהיו [[ניצוצות]] מהנשמות של בני ישראל שעבודתם בזמן ה[[גלות]] הייתה בבחינת [[ממלא כל עלמין]], ועל ידי אכילת הצדיקים ב[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] יתעלו נשמות אלו לדרגת [[סובב כל עלמין]] הנעלית יותר.<br /> <br /> ==התפריט==<br /> בסעודה זו יאכלו המשתתפים מבשרו של דג ה'''[[לוויתן]]''', לאחר הריגתו בקרני שור הבר&lt;ref&gt;בבא בתרא עה, א.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בסעודה זו יאכלו מבשר [[שור הבר|'''שור הבר''']] - הנקרא גם בהמות, שישחט בסנפיר הלויתן&lt;ref&gt;ויקרא רבה יג, ג.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בסעודה זו יגישו גם מה'''[[מן]]''' - לחם מן השמים שנטחן לסעודת הצדיקים ב[[רקיע]] הנקרא [[שחקים (רקיע)|שחקים]]&lt;ref&gt;חגיגה יב, ב. &lt;/ref&gt;. בנוסף למן זה, יאכלו גם מן מצנצנת המן שנשמרה&lt;ref&gt;תנחומא בשלח, כא: &quot;ותן שמה מלא העומר מן. רבי אלעזר אומר: לדורות. רבי אליעזר אומר: לימות המשיח&quot;.&lt;/ref&gt; ב[[קודש הקודשים]] על יד [[ארון הברית]]&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;ס' מאמר שבתות ה' להרמ&quot;ע מפאנו, ח&quot;ב.&lt;/ref&gt;. על מן זה יברכו כשם שבירכו במדבר - &quot;המוציא&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; (או הנותן&lt;ref&gt;כדיוק הרבי בליקוטי שיחות חלק ד' שיחת בהעלותך (הערה 6) בלשון ספר חסידים סי' תתתת&quot;מ: &quot;על המן '''היו''' מברכים '''הנותן''' לחם מן השמים&quot;.&lt;/ref&gt;) לחם מן השמים&quot;.<br /> <br /> בסעודה זו יאכלו [[פריחת מטה אהרן|'''השקדים''']] שצמחו על מטה [[אהרן הכהן]], עליהם יברכו גם [[ברכת שהחיינו]] ויפטרו בברכתם את כל שאר המינים&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> לקינוח יגישו עסיס [[רימון|'''רימונים''']].<br /> <br /> במהלך הסעודה ישתו מ[[יין המשומר|'''יין המשומר''']], עליו גם יברכו [[ברכת המזון]].<br /> <br /> ==המשתתפים בסעודה==<br /> מי ש[[כשרות|נזהר]] מלאכול נבילות ו[[טריפות]] בעולם הזה יזכה ליהנות מסעודה זו&lt;ref&gt;מדרש תהילים יח, כה.&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> בסעודה ישתתפו כל ה[[צדיקים]] ביחד עם שלושת האבות, [[משה רבינו]], [[אהרן הכהן]] ו[[דוד המלך]]{{הערה|שם=ויקר|ויקרא רבה יג, ג.}}. <br /> <br /> בעת הסעודה יאמר הקב&quot;ה דברי תורה&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;, ולאחר מכן יאמר [[זרובבל]] קדיש דרבנן&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;. <br /> <br /> ב[[ברכת המזון]] יסרבו כולם לזמן: [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], [[יעקב]] מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ - עד שיגיע [[דוד המלך]] ויענה בפסוק &quot;כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא{{הערה|תהלים קטז, יג.}}&quot; - לי נאה ולי יאה לברך.<br /> <br /> כוס הזימון עליה תאמר ברכת המזון מכילה מאתיים עשרים ואחד לוג, ב[[גימטריא]] של (כוסי) רויה{{הערה|יומא עו, א}}.<br /> <br /> ==זמן הסעודה==<br /> על זמנה של הסעודה ישנן דעות שונות{{הערה|שם=אגק|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}:<br /> <br /> לפי רוב הדעות, תיערך הסעודה ב[[עולם הבא]], הוא העולם שאחרי [[תחיית המתים]]. אמנם ישנו קושי על כך, שהרי אמרו חז&quot;ל ש&quot;העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה&quot;{{הערה|ברכות יז, א.}}, וכיצד תיערך בו סעודה גשמית?<br /> <br /> לשיטה אחת, הסעודה אכן תערך ב[[ימות המשיח]], עוד לפני זמן תחיית המתים{{הערה|רבי אברהם בן הרמב&quot;ם בספרו מלחמות השם. ובקונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א הערה 108, מוכיח זאת הרבי מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה; ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא הייתה שאלה זו תקפה, מכיון שבזמן זה [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|יתבטלו המצוות]]}}. ה[[אבן עזרא]] סובר שהצדיקים יקומו לתחיה פעם אחת בימות המשיח ויזכו לסעודה, ואחר כך ישובו לעפרם ויקומו בשנית בתחיית המתים{{הערה|בפירושו לדניאל יב, ב.}}.<br /> <br /> לשיטה שניה, יכולה הסעודה להיערך גם בעולם הבא: ה[[רשב&quot;א]]{{הערה|בפירושי אגדות הש&quot;ס לבבא בתרא שם.}} ו[[רבינו בחיי בן אשר|רבינו בחיי]]{{הערה|בפירושו לבראשית א, כא.}}, לפי פירוש אחד, מסבירים שמכיון שהמאכלים בסעודה זו הינם זכים ונועדו במיוחד עבור כך מששת ימי בראשית, לכן אין מניעה שיאכלו אותם גם בעולם הבא. מעין פירוש זה מופיע גם ב[[תורת החסידות]]{{הערה|1=ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/6/2/422d.htm תורת חיים ויקהל תכב, ד (בהוצאה החדשה)], שהשור הבר והלויתן הם מאכלים רוחניים, שלכן אין מניעה לאכילתם בעולם הבא. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31645&amp;st=&amp;pgnum=76&amp;hilite= אור התורה עקב חלק ב' ע' תקמד], שלמרות שיהיו מאכלים גשמיים, הם שונים מהמאכלים הגשמיים היום, בכך שבהם יאירו בגילוי האורות האלוקיים שבהם.}}. לפי פירוש נוסף, זה שאין אכילה ושתיה בעולם הבא - הכוונה רק שלא יהיה צורך באכילה ושתיה עבור קיום הגוף, אבל תהיה אכילה ושתיה למטרות אחרות, ולכן תיערך אז הסעודה{{הערה|שם=אגק}}.<br /> <br /> לפי פירושם השני של הרשב&quot;א ורבינו בחיי, הסעודה תיערך בזמן שבו עוד יהיו אכילה ושתיה, ומיד אחריה תתחיל התקופה בה לא יהיו אכילה ושתיה{{הערה|1=פירוש זה של הרשב&quot;א הובא ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31660&amp;st=&amp;pgnum=316 אור התורה נ&quot;ך חלק א ע' שט כחלק מהביאור במאמר שם].}}. גם בתורת החסידות מובאת חלוקה דומה לשתי תקופות - האחת שבה תתקיים הסעודה, והשניה שבה לא תהיה אכילה ושתיה. בחלק מהמקומות מובא שהתקופה הראשונה היא ימות המשיח, והשניה תחיית המתים (כשיטה הראשונה הנ&quot;ל); ובחלקם מובא שיהיו שתי תקופות בעולם הבא גופא (ומתאים לשיטה השניה הנ&quot;ל){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/23/193.htm ד&quot;ה והיה עקב תשכ&quot;ז], ובהערות שם.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[יין המשומר]]<br /> *[[אריסטון]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב שמואל רסקין, '''לאכול, ושוב לאכול, ושוב לאכול''', במדור 'רואים שזה בא', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2002 עמוד 78<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[מכון ערכים בתורת הגאולה|ערכים בתורת הגאולה]], '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-LR%EF%BF%BD-1.pdf סעודת שור הבר והלווייתן]''', בתוך 'התמים' גליון נא עמוד 20<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> ;מאמרים באתר {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=55&amp;article=2667 שחיטה בסנפיר]<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=4253 השפים שיכינו את סעודת הגאולה]<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=4228]<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/692549/ רבי לילדים: הַסְּעוּדָה הַגְּדוֹלָה • משיח – לחוות ולחיות]''' {{וידפו}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/21427.htm הסוכה שאלוקים בונה לנו] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23434.htm היין המשובח בעולם ייחשף בקרוב, שריינו לעצמכם מקום במעמד ההשקה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/24637.htm השחיטה האסורה - חידוש תורה?] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=786856 שור הבר 2025-07-22T10:53:20Z <p>מוישע זוכמיר: /* שחיטת שור הבר בחסידות */</p> <hr /> <div>[[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן ב[[בינה מלאכותית]]]]<br /> <br /> '''שור הבר''' או '''בהמות''' הוא בעל חי עצום שנברא ב[[ששת ימי בראשית]] ומיועד להאכל ב[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]].<br /> <br /> == מקורו ==<br /> בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז&quot;ל את פרטיו:<br /> {{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}במדרש&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;ויקרא רבה כב, י.&lt;/ref&gt; נאמר כי היתר אכילת שור הבר הוא תחת איסור אכילת בהמות טמאות.<br /> <br /> יש לחלק בין שור הבר שייאכל לעתיד לבוא, והוא בהמות, לבין שור הבר המוזכר בחז&quot;ל במספר מקומות&lt;ref&gt;ראה תוספתא כלאים פרק א הלכה ו.&lt;/ref&gt; שהוא בהמה המזוהה כתאו של ימינו.<br /> <br /> == שמו ==<br /> בדברי [[חז&quot;ל]] נקרא שור הבר בעיקר בשם '''בהמות''', כפי שנקרא גם בפסוקים&lt;ref&gt;תהילים פרק ח, פסוק ח. פרק נ, פסוק י. איוב פרק מ, פסוקים טו-כא. ועוד.&lt;/ref&gt;'''.'''<br /> <br /> תרגום יונתן על הפסוק &quot;'''בהמות בהררי אלף'''&quot; מתרגמו &quot;תור בר דרעי בכל יומי טורי אלפין&quot; (שור בר הרועה בכל יום אלפי הרים).<br /> <br /> בהשוואה לעוף [[בר יוכני]] שגם כן ייאכל לעתיד לבוא מבואר&lt;ref&gt;בספר התשבי (לר&quot;א בחור) בערך &quot;בר&quot;.&lt;/ref&gt; כי שניהם נקראים &quot;בר&quot; מלשון שדה וחוץ, להיותם חיות פרא&lt;ref&gt;ובלשון ספר התשבי שם: &quot;בלשון אשכנז ווילד [-פרא]&quot;.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == תיאורו ==<br /> ===בריאתו===<br /> שור הבר נברא עם בת זוגו&lt;ref&gt;בבא בתרא דף עד עמוד ב.&lt;/ref&gt;. על מנת שלא יחריבו את העולם סירס הקב&quot;ה את הזכר&lt;ref&gt;הוא שנאמר באיוב &quot;הנה נא כחו במתניו&quot; זה זכר שסירסו, &quot;ואונו בשרירי בטנו&quot; זו נקבה שציננה. בבא בתרא שם.&lt;/ref&gt; וצינן הנקבה, ושמרה ל[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא|צדיקים לעתיד לבוא]]. <br /> <br /> בטעם שלא [[מלח]] הקב&quot;ה את נקבת בהמות אלא רק ציננה (בשונה מבת זוגו של לויתן) מבואר כי [[דג]] שנמלח הינו משובח, מה שאין כן [[בשר]] שנמלח. <br /> <br /> ===גודלו===<br /> שור הבר רובץ בגודלו על אלף הרים&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;במדבר רבה פכ&quot;א, יח. רש&quot;י ומצו&quot;ד על תהילים נ, י.&lt;/ref&gt;.<br /> ===מאכלו===<br /> אלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> כמות המים הזורמים בנהר הירדן בששה (או י&quot;ב) חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;. במדרש נוסף&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt; נאמר כי הנהר ממנו הוא שותה נקרא &quot;יובל&quot; וכי הוא יוצא מ[[גן עדן]].<br /> <br /> == מהותו ==<br /> על מהותו של שור הבר, ככלל מאכלי ה[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא,]] מבואר&lt;ref&gt;רבנו בחיי על התורה שמות טז, ד.&lt;/ref&gt; כי המאכלים שייאכלו בסעודה זו הינם מאכלים &quot;דקים וזכים מחדדים השכל&quot;, על דרך ואף יותר מה[[מן (לחם מן השמים)|מן]] במדבר. <br /> <br /> == שחיטתו ==<br /> שור הבר ישחט על ידי הלויתן שנותץ בו את סנפירו ונוחרו&lt;ref&gt;ויקרא רבה יג, ג.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> [[חז&quot;ל]] במדרש מקשים ש[[שחיטה]] זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]], שהרי הסנפיר אינו סכין כשרה לשחיטה. התשובה על כך היא שלעתיד לבוא יחדש הקב&quot;ה את היתר שחיטה זו כיון ש&quot;[[תורה חדשה מאיתי תצא]]&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א}} כי אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה כיון שהתורה הינה נצחית, אלא הפירוש הוא ש[[מלך המשיח]] יגלה בתורה שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה.<br /> <br /> ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש&quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י&quot;ג ב}}&quot;.<br /> <br /> === שחיטת שור הבר בחסידות ===<br /> ב[[תורת החסידות]] מבואר{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}} כי שור הבר והלויתן מורים על שתי דרגות ב[[צדיקים|עבודת הצדיקים]]: הלויתן עניינו הוא עבודת ה[[צדיקים]] העובדים עבודתם ב[[רוחניות]] (כשם שהלויתן מקומו ב[[ים]], [[עלמא דאתכסיא]]), בכוונת הלב וביחוד יחודים עליונים בבחינת עליות. שור הבר לעומת זאת (שמקומו [[ארץ|ביבשה]], [[עלמא דאתגליא]]) מורה על עבודת הצדיקים בבירור [[גשמיות]] העולם. ועניין שחיטת שור הבר בסנפיר הלויתן לעתיד לבוא הוא העלאת [[בירור הניצוצות|ובירור]] עבודת הצדיקים שבבחינת שור הבר לדרגות נעלות יותר משיכולים להגיע אליה בכח עצמם.<br /> <br /> בשור הבר והלויתן יהיו [[ניצוצות]] מהנשמות של בני ישראל שעבודתם בזמן ה[[גלות]] הייתה בבחינת [[ממלא כל עלמין]], ועל ידי אכילת הצדיקים ב[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] יתעלו נשמות אלו לדרגת [[סובב כל עלמין]] הנעלית יותר{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> [[סעודת שור הבר והלווייתן]]<br /> <br /> == הערות שוליים ==</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=786855 שור הבר 2025-07-22T10:53:00Z <p>מוישע זוכמיר: /* שחיטתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן ב[[בינה מלאכותית]]]]<br /> <br /> '''שור הבר''' או '''בהמות''' הוא בעל חי עצום שנברא ב[[ששת ימי בראשית]] ומיועד להאכל ב[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]].<br /> <br /> == מקורו ==<br /> בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז&quot;ל את פרטיו:<br /> {{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}במדרש&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;ויקרא רבה כב, י.&lt;/ref&gt; נאמר כי היתר אכילת שור הבר הוא תחת איסור אכילת בהמות טמאות.<br /> <br /> יש לחלק בין שור הבר שייאכל לעתיד לבוא, והוא בהמות, לבין שור הבר המוזכר בחז&quot;ל במספר מקומות&lt;ref&gt;ראה תוספתא כלאים פרק א הלכה ו.&lt;/ref&gt; שהוא בהמה המזוהה כתאו של ימינו.<br /> <br /> == שמו ==<br /> בדברי [[חז&quot;ל]] נקרא שור הבר בעיקר בשם '''בהמות''', כפי שנקרא גם בפסוקים&lt;ref&gt;תהילים פרק ח, פסוק ח. פרק נ, פסוק י. איוב פרק מ, פסוקים טו-כא. ועוד.&lt;/ref&gt;'''.'''<br /> <br /> תרגום יונתן על הפסוק &quot;'''בהמות בהררי אלף'''&quot; מתרגמו &quot;תור בר דרעי בכל יומי טורי אלפין&quot; (שור בר הרועה בכל יום אלפי הרים).<br /> <br /> בהשוואה לעוף [[בר יוכני]] שגם כן ייאכל לעתיד לבוא מבואר&lt;ref&gt;בספר התשבי (לר&quot;א בחור) בערך &quot;בר&quot;.&lt;/ref&gt; כי שניהם נקראים &quot;בר&quot; מלשון שדה וחוץ, להיותם חיות פרא&lt;ref&gt;ובלשון ספר התשבי שם: &quot;בלשון אשכנז ווילד [-פרא]&quot;.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == תיאורו ==<br /> ===בריאתו===<br /> שור הבר נברא עם בת זוגו&lt;ref&gt;בבא בתרא דף עד עמוד ב.&lt;/ref&gt;. על מנת שלא יחריבו את העולם סירס הקב&quot;ה את הזכר&lt;ref&gt;הוא שנאמר באיוב &quot;הנה נא כחו במתניו&quot; זה זכר שסירסו, &quot;ואונו בשרירי בטנו&quot; זו נקבה שציננה. בבא בתרא שם.&lt;/ref&gt; וצינן הנקבה, ושמרה ל[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא|צדיקים לעתיד לבוא]]. <br /> <br /> בטעם שלא [[מלח]] הקב&quot;ה את נקבת בהמות אלא רק ציננה (בשונה מבת זוגו של לויתן) מבואר כי [[דג]] שנמלח הינו משובח, מה שאין כן [[בשר]] שנמלח. <br /> <br /> ===גודלו===<br /> שור הבר רובץ בגודלו על אלף הרים&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;במדבר רבה פכ&quot;א, יח. רש&quot;י ומצו&quot;ד על תהילים נ, י.&lt;/ref&gt;.<br /> ===מאכלו===<br /> אלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> כמות המים הזורמים בנהר הירדן בששה (או י&quot;ב) חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;. במדרש נוסף&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt; נאמר כי הנהר ממנו הוא שותה נקרא &quot;יובל&quot; וכי הוא יוצא מ[[גן עדן]].<br /> <br /> == מהותו ==<br /> על מהותו של שור הבר, ככלל מאכלי ה[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא,]] מבואר&lt;ref&gt;רבנו בחיי על התורה שמות טז, ד.&lt;/ref&gt; כי המאכלים שייאכלו בסעודה זו הינם מאכלים &quot;דקים וזכים מחדדים השכל&quot;, על דרך ואף יותר מה[[מן (לחם מן השמים)|מן]] במדבר. <br /> <br /> == שחיטתו ==<br /> שור הבר ישחט על ידי הלויתן שנותץ בו את סנפירו ונוחרו&lt;ref&gt;ויקרא רבה יג, ג.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> [[חז&quot;ל]] במדרש מקשים ש[[שחיטה]] זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]], שהרי הסנפיר אינו סכין כשרה לשחיטה. התשובה על כך היא שלעתיד לבוא יחדש הקב&quot;ה את היתר שחיטה זו כיון ש&quot;[[תורה חדשה מאיתי תצא]]&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א}} כי אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה כיון שהתורה הינה נצחית, אלא הפירוש הוא ש[[מלך המשיח]] יגלה בתורה שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה.<br /> <br /> ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש&quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י&quot;ג ב}}&quot;.<br /> <br /> === שחיטת שור הבר בחסידות ===<br /> ב[[תורת החסידות]] מבואר כי שור הבר והלויתן מורים על שתי דרגות ב[[צדיקים|עבודת הצדיקים]]: הלויתן עניינו הוא עבודת ה[[צדיקים]] העובדים עבודתם ב[[רוחניות]] (כשם שהלויתן מקומו ב[[ים]], [[עלמא דאתכסיא]]), בכוונת הלב וביחוד יחודים עליונים בבחינת עליות. שור הבר לעומת זאת (שמקומו [[ארץ|ביבשה]], [[עלמא דאתגליא]]) מורה על עבודת הצדיקים בבירור [[גשמיות]] העולם. ועניין שחיטת שור הבר בסנפיר הלויתן לעתיד לבוא הוא העלאת [[בירור הניצוצות|ובירור]] עבודת הצדיקים שבבחינת שור הבר לדרגות נעלות יותר משיכולים להגיע אליה בכח עצמם{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}}.<br /> <br /> בשור הבר והלויתן יהיו [[ניצוצות]] מהנשמות של בני ישראל שעבודתם בזמן ה[[גלות]] הייתה בבחינת [[ממלא כל עלמין]], ועל ידי אכילת הצדיקים ב[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] יתעלו נשמות אלו לדרגת [[סובב כל עלמין]] הנעלית יותר{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> [[סעודת שור הבר והלווייתן]]<br /> <br /> == הערות שוליים ==</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=786654 שור הבר 2025-07-21T16:40:41Z <p>מוישע זוכמיר: /* שחיטתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן ב[[בינה מלאכותית]]]]<br /> <br /> '''שור הבר''' או '''בהמות''' הוא בעל חי עצום שנברא ב[[ששת ימי בראשית]] ומיועד להאכל ב[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]].<br /> <br /> == מקורו ==<br /> בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז&quot;ל את פרטיו:<br /> {{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}במדרש&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;ויקרא רבה כב, י.&lt;/ref&gt; נאמר כי היתר אכילת שור הבר הוא תחת איסור אכילת בהמות טמאות.<br /> <br /> יש לחלק בין שור הבר שייאכל לעתיד לבוא, והוא בהמות, לבין שור הבר המוזכר בחז&quot;ל במספר מקומות&lt;ref&gt;ראה תוספתא כלאים פרק א הלכה ו.&lt;/ref&gt; שהוא בהמה המזוהה כתאו של ימינו.<br /> <br /> == שמו ==<br /> בדברי [[חז&quot;ל]] נקרא שור הבר בעיקר בשם '''בהמות''', כפי שנקרא גם בפסוקים&lt;ref&gt;תהילים פרק ח, פסוק ח. פרק נ, פסוק י. איוב פרק מ, פסוקים טו-כא. ועוד.&lt;/ref&gt;'''.'''<br /> <br /> תרגום יונתן על הפסוק &quot;'''בהמות בהררי אלף'''&quot; מתרגמו &quot;תור בר דרעי בכל יומי טורי אלפין&quot; (שור בר הרועה בכל יום אלפי הרים).<br /> <br /> בהשוואה לעוף [[בר יוכני]] שגם כן ייאכל לעתיד לבוא מבואר&lt;ref&gt;בספר התשבי (לר&quot;א בחור) בערך &quot;בר&quot;.&lt;/ref&gt; כי שניהם נקראים &quot;בר&quot; מלשון שדה וחוץ, להיותם חיות פרא&lt;ref&gt;ובלשון ספר התשבי שם: &quot;בלשון אשכנז ווילד [-פרא]&quot;.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == תיאורו ==<br /> ===בריאתו===<br /> שור הבר נברא עם בת זוגו&lt;ref&gt;בבא בתרא דף עד עמוד ב.&lt;/ref&gt;. על מנת שלא יחריבו את העולם סירס הקב&quot;ה את הזכר&lt;ref&gt;הוא שנאמר באיוב &quot;הנה נא כחו במתניו&quot; זה זכר שסירסו, &quot;ואונו בשרירי בטנו&quot; זו נקבה שציננה. בבא בתרא שם.&lt;/ref&gt; וצינן הנקבה, ושמרה ל[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא|צדיקים לעתיד לבוא]]. <br /> <br /> בטעם שלא [[מלח]] הקב&quot;ה את נקבת בהמות אלא רק ציננה (בשונה מבת זוגו של לויתן) מבואר כי [[דג]] שנמלח הינו משובח, מה שאין כן [[בשר]] שנמלח. <br /> <br /> ===גודלו===<br /> שור הבר רובץ בגודלו על אלף הרים&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;במדבר רבה פכ&quot;א, יח. רש&quot;י ומצו&quot;ד על תהילים נ, י.&lt;/ref&gt;.<br /> ===מאכלו===<br /> אלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> כמות המים הזורמים בנהר הירדן בששה (או י&quot;ב) חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;. במדרש נוסף&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt; נאמר כי הנהר ממנו הוא שותה נקרא &quot;יובל&quot; וכי הוא יוצא מ[[גן עדן]].<br /> <br /> == מהותו ==<br /> על מהותו של שור הבר, ככלל מאכלי ה[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא,]] מבואר&lt;ref&gt;רבנו בחיי על התורה שמות טז, ד.&lt;/ref&gt; כי המאכלים שייאכלו בסעודה זו הינם מאכלים &quot;דקים וזכים מחדדים השכל&quot;, על דרך ואף יותר מה[[מן (לחם מן השמים)|מן]] במדבר. <br /> <br /> == שחיטתו ==<br /> שור הבר ישחט על ידי הלויתן שנותץ בו את סנפירו ונוחרו&lt;ref&gt;ויקרא רבה יג, ג.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> [[חז&quot;ל]] במדרש מקשים ש[[שחיטה]] זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]], שהרי הסנפיר אינו סכין כשרה לשחיטה. התשובה על כך היא שלעתיד לבוא יחדש הקב&quot;ה את היתר שחיטה זו כיון ש&quot;[[תורה חדשה מאיתי תצא]]&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א}} כי אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה כיון שהתורה הינה נצחית, אלא הפירוש הוא ש[[מלך המשיח]] יגלה בתורה שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה.<br /> <br /> ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש&quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י&quot;ג ב}}&quot;.<br /> <br /> === שחיטת שור הבר בחסידות ===<br /> ב[[תורת החסידות]] מבואר כי שור הבר והלויתן מורים על שתי דרגות ב[[עבודת ה']]: הלויתן מקומו ב[[ים]], &quot;[[עלמא דאתכסיא]]&quot; (העולם המכוסה), המורה על העבודה ה[[רוחנית]] ביחוד יחודים עליונים ונעלים. שור הבר לעומתו מקומו [[ארץ|ביבשה]], &quot;[[עלמא דאתגליא]]&quot; (העולם המגולה), המורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם. ועל ידי שחיטת שור הבר בסנפיר הלויתן לעתיד לבוא יתעלה השור ו[[בירור הניצוצות|יתברר]] לדרגות העליונות ב[[קדושה]]{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}}.<br /> <br /> בשור הבר והלויתן יהיו [[ניצוצות]] מהנשמות של בני ישראל שעבודתם בזמן ה[[גלות]] הייתה בבחינת [[ממלא כל עלמין]], ועל ידי אכילת הצדיקים ב[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] יתעלו נשמות אלו לדרגת [[סובב כל עלמין]] הנעלית יותר{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.<br /> <br /> == הערות שוליים ==</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=786646 שור הבר 2025-07-21T16:32:56Z <p>מוישע זוכמיר: /* שחיטתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן ב[[בינה מלאכותית]]]]<br /> <br /> '''שור הבר''' או '''בהמות''' הוא בעל חי עצום שנברא ב[[ששת ימי בראשית]] ומיועד להאכל ב[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]].<br /> <br /> == מקורו ==<br /> בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז&quot;ל את פרטיו:<br /> {{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}במדרש&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;ויקרא רבה כב, י.&lt;/ref&gt; נאמר כי היתר אכילת שור הבר הוא תחת איסור אכילת בהמות טמאות.<br /> <br /> יש לחלק בין שור הבר שייאכל לעתיד לבוא, והוא בהמות, לבין שור הבר המוזכר בחז&quot;ל במספר מקומות&lt;ref&gt;ראה תוספתא כלאים פרק א הלכה ו.&lt;/ref&gt; שהוא בהמה המזוהה כתאו של ימינו.<br /> <br /> == שמו ==<br /> בדברי [[חז&quot;ל]] נקרא שור הבר בעיקר בשם '''בהמות''', כפי שנקרא גם בפסוקים&lt;ref&gt;תהילים פרק ח, פסוק ח. פרק נ, פסוק י. איוב פרק מ, פסוקים טו-כא. ועוד.&lt;/ref&gt;'''.'''<br /> <br /> תרגום יונתן על הפסוק &quot;'''בהמות בהררי אלף'''&quot; מתרגמו &quot;תור בר דרעי בכל יומי טורי אלפין&quot; (שור בר הרועה בכל יום אלפי הרים).<br /> <br /> בהשוואה לעוף [[בר יוכני]] שגם כן ייאכל לעתיד לבוא מבואר&lt;ref&gt;בספר התשבי (לר&quot;א בחור) בערך &quot;בר&quot;.&lt;/ref&gt; כי שניהם נקראים &quot;בר&quot; מלשון שדה וחוץ, להיותם חיות פרא&lt;ref&gt;ובלשון ספר התשבי שם: &quot;בלשון אשכנז ווילד [-פרא]&quot;.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == תיאורו ==<br /> ===בריאתו===<br /> שור הבר נברא עם בת זוגו&lt;ref&gt;בבא בתרא דף עד עמוד ב.&lt;/ref&gt;. על מנת שלא יחריבו את העולם סירס הקב&quot;ה את הזכר&lt;ref&gt;הוא שנאמר באיוב &quot;הנה נא כחו במתניו&quot; זה זכר שסירסו, &quot;ואונו בשרירי בטנו&quot; זו נקבה שציננה. בבא בתרא שם.&lt;/ref&gt; וצינן הנקבה, ושמרה ל[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא|צדיקים לעתיד לבוא]]. <br /> <br /> בטעם שלא [[מלח]] הקב&quot;ה את נקבת בהמות אלא רק ציננה (בשונה מבת זוגו של לויתן) מבואר כי [[דג]] שנמלח הינו משובח, מה שאין כן [[בשר]] שנמלח. <br /> <br /> ===גודלו===<br /> שור הבר רובץ בגודלו על אלף הרים&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;במדבר רבה פכ&quot;א, יח. רש&quot;י ומצו&quot;ד על תהילים נ, י.&lt;/ref&gt;.<br /> ===מאכלו===<br /> אלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> כמות המים הזורמים בנהר הירדן בששה (או י&quot;ב) חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;. במדרש נוסף&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt; נאמר כי הנהר ממנו הוא שותה נקרא &quot;יובל&quot; וכי הוא יוצא מ[[גן עדן]].<br /> <br /> == מהותו ==<br /> על מהותו של שור הבר, ככלל מאכלי ה[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא,]] מבואר&lt;ref&gt;רבנו בחיי על התורה שמות טז, ד.&lt;/ref&gt; כי המאכלים שייאכלו בסעודה זו הינם מאכלים &quot;דקים וזכים מחדדים השכל&quot;, על דרך ואף יותר מה[[מן (לחם מן השמים)|מן]] במדבר. <br /> <br /> == שחיטתו ==<br /> שור הבר ישחט על ידי [[הקב&quot;ה]] באמצעות סנפירי הלויתן&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;. [[חז&quot;ל]] במדרש מקשים שהרי [[שחיטה]] זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]], מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש&quot;[[תורה חדשה מאיתי תצא]]&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א}} את התשובה של ר' אבין ש&quot;תורה חדשה מאיתי תצא&quot; אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]].<br /> <br /> ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש&quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י&quot;ג ב}}&quot;.<br /> <br /> === שחיטת שור הבר בחסידות ===<br /> ב[[תורת החסידות]] מבואר כי שור הבר והלויתן מורים על שתי דרגות ב[[עבודת ה']]: הלויתן מקומו ב[[ים]], &quot;[[עלמא דאתכסיא]]&quot; (העולם המכוסה), המורה על העבודה ה[[רוחנית]] ביחוד יחודים עליונים ונעלים. שור הבר לעומתו מקומו [[ארץ|ביבשה]], &quot;[[עלמא דאתגליא]]&quot; (העולם המגולה), המורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם. ועל ידי שחיטת שור הבר בסנפיר הלויתן לעתיד לבוא יתעלה השור ו[[בירור הניצוצות|יתברר]] לדרגות העליונות ב[[קדושה]]{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}}.<br /> <br /> בשור הבר והלויתן יהיו [[ניצוצות]] מהנשמות של בני ישראל שעבודתם בזמן ה[[גלות]] הייתה בבחינת [[ממלא כל עלמין]], ועל ידי אכילת הצדיקים ב[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] יתעלו נשמות אלו לדרגת [[סובב כל עלמין]] הנעלית יותר{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.<br /> <br /> == הערות שוליים ==</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=786634 שור הבר 2025-07-21T16:28:26Z <p>מוישע זוכמיר: /* שחיטתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן ב[[בינה מלאכותית]]]]<br /> <br /> '''שור הבר''' או '''בהמות''' הוא בעל חי עצום שנברא ב[[ששת ימי בראשית]] ומיועד להאכל ב[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]].<br /> <br /> == מקורו ==<br /> בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז&quot;ל את פרטיו:<br /> {{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}במדרש&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;ויקרא רבה כב, י.&lt;/ref&gt; נאמר כי היתר אכילת שור הבר הוא תחת איסור אכילת בהמות טמאות.<br /> <br /> == שמו ==<br /> בדברי [[חז&quot;ל]] נקרא שור הבר בעיקר בשם '''בהמות''', כפי שנקרא גם בפסוקים&lt;ref&gt;תהילים פרק ח, פסוק ח. פרק נ, פסוק י. איוב פרק מ, פסוקים טו-כא. ועוד.&lt;/ref&gt;'''.'''<br /> <br /> תרגום יונתן על הפסוק &quot;'''בהמות בהררי אלף'''&quot; מתרגמו &quot;תור בר דרעי בכל יומי טורי אלפין&quot; (שור בר הרועה בכל יום אלפי הרים).<br /> <br /> בהשוואה לעוף [[בר יוכני]] שגם כן ייאכל לעתיד לבוא מבואר&lt;ref&gt;בספר התשבי (לר&quot;א בחור) בערך &quot;בר&quot;.&lt;/ref&gt; כי שניהם נקראים &quot;בר&quot; מלשון שדה וחוץ, להיותם חיות פרא&lt;ref&gt;ובלשון ספר התשבי שם: &quot;בלשון אשכנז ווילד [-פרא]&quot;.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == תיאורו ==<br /> ===בריאתו===<br /> שור הבר נברא עם בת זוגו&lt;ref&gt;בבא בתרא דף עד עמוד ב.&lt;/ref&gt;. על מנת שלא יחריבו את העולם סירס הקב&quot;ה את הזכר&lt;ref&gt;הוא שנאמר באיוב &quot;הנה נא כחו במתניו&quot; זה זכר שסירסו, &quot;ואונו בשרירי בטנו&quot; זו נקבה שציננה. בבא בתרא שם.&lt;/ref&gt; וצינן הנקבה, ושמרה ל[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא|צדיקים לעתיד לבוא]]. <br /> <br /> בטעם שלא [[מלח]] הקב&quot;ה את נקבת בהמות אלא רק ציננה (בשונה מבת זוגו של לויתן) מבואר כי [[דג]] שנמלח הינו משובח, מה שאין כן [[בשר]] שנמלח. <br /> <br /> ===גודלו===<br /> שור הבר רובץ בגודלו על אלף הרים&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;במדבר רבה פכ&quot;א, יח. רש&quot;י ומצו&quot;ד על תהילים נ, י.&lt;/ref&gt;.<br /> ===מאכלו===<br /> אלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> כמות המים הזורמים בנהר הירדן בששה (או י&quot;ב) חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;. במדרש נוסף&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt; נאמר כי הנהר ממנו הוא שותה נקרא &quot;יובל&quot; וכי הוא יוצא מ[[גן עדן]].<br /> <br /> == מהותו ==<br /> על מהותו של שור הבר, ככלל מאכלי ה[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא,]] מבואר&lt;ref&gt;רבנו בחיי על התורה שמות טז, ד.&lt;/ref&gt; כי המאכלים שייאכלו בסעודה זו הינם מאכלים &quot;דקים וזכים מחדדים השכל&quot;, על דרך ואף יותר מה[[מן (לחם מן השמים)|מן]] במדבר. <br /> <br /> == שחיטתו ==<br /> שור הבר ישחט על ידי [[הקב&quot;ה]] באמצעות סנפירי הלויתן&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;. [[חז&quot;ל]] במדרש מקשים שהרי [[שחיטה]] זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]], מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש&quot;[[תורה חדשה מאיתי תצא]]&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א}} את התשובה של ר' אבין ש&quot;תורה חדשה מאיתי תצא&quot; אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]].<br /> <br /> ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש&quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י&quot;ג ב}}&quot;.<br /> <br /> === שחיטת שור הבר בחסידות ===<br /> ב[[תורת החסידות]] מבואר כי שור הבר והלויתן מורים על שתי דרגות ב[[עבודת ה']]: הלויתן מקומו ב[[ים]], &quot;[[עלמא דאתכסיא]]&quot; (העולם המכוסה), המורה על העבודה ה[[רוחנית]] ביחוד יחודים עליונים ונעלים. שור הבר לעומתו מקומו [[ארץ|ביבשה]], &quot;[[עלמא דאתגליא]]&quot; (העולם המגולה), המורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם. ועל ידי שחיטת שור הבר בסנפיר הלויתן לעתיד לבוא יתעלה השור ו[[בירור הניצוצות|יתברר]] לדרגות העליונות ב[[קדושה]]{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}}.<br /> <br /> בשור הבר והלויתן יהיו [[ניצוצות]] מהנשמות של בני ישראל שעבודתם בזמן ה[[גלות]] הייתה בבחינת [[ממלא כל עלמין]], ועל ידי אכילת הצדיקים ב[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] יתעלו נשמות אלו לדרגת [[סובב כל עלמין]] הנעלית יותר{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.<br /> <br /> == הערות שוליים ==</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=786624 שור הבר 2025-07-21T16:23:21Z <p>מוישע זוכמיר: /* שחיטת שור הבר בחסידות */</p> <hr /> <div>[[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן ב[[בינה מלאכותית]]]]<br /> <br /> '''שור הבר''' או '''בהמות''' הוא בעל חי עצום שנברא ב[[ששת ימי בראשית]] ומיועד להאכל ב[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]].<br /> <br /> == מקורו בכתובים ==<br /> בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז&quot;ל את פרטיו:<br /> {{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}במדרש&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;ויקרא רבה כב, י.&lt;/ref&gt; נאמר כי היתר אכילת שור הבר הוא תחת איסור אכילת בהמות טמאות.<br /> <br /> == שמו ==<br /> בדברי [[חז&quot;ל]] נקרא שור הבר בעיקר בשם '''בהמות''', כפי שנקרא גם בפסוקים&lt;ref&gt;תהילים פרק ח, פסוק ח. פרק נ, פסוק י. איוב פרק מ, פסוקים טו-כא. ועוד.&lt;/ref&gt;'''.'''<br /> <br /> תרגום יונתן על הפסוק &quot;'''בהמות בהררי אלף'''&quot; מתרגמו &quot;תור בר דרעי בכל יומי טורי אלפין&quot; (שור בר הרועה בכל יום אלפי הרים).<br /> <br /> בהשוואה לעוף [[בר יוכני]] שגם כן ייאכל לעתיד לבוא מבואר&lt;ref&gt;בספר התשבי (לר&quot;א בחור) בערך &quot;בר&quot;.&lt;/ref&gt; כי שניהם נקראים &quot;בר&quot; מלשון שדה וחוץ, להיותם חיות פרא&lt;ref&gt;ובלשון ספר התשבי שם: &quot;בלשון אשכנז ווילד [-פרא]&quot;.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == תיאורו ==<br /> ===בריאתו===<br /> שור הבר נברא עם בת זוגו&lt;ref&gt;בבא בתרא דף עד עמוד ב.&lt;/ref&gt;. על מנת שלא יחריבו את העולם סירס הקב&quot;ה את הזכר&lt;ref&gt;הוא שנאמר באיוב &quot;הנה נא כחו במתניו&quot; זה זכר שסירסו, &quot;ואונו בשרירי בטנו&quot; זו נקבה שציננה. בבא בתרא שם.&lt;/ref&gt; וצינן הנקבה, ושמרה ל[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא|צדיקים לעתיד לבוא]]. <br /> <br /> ===גודלו===<br /> שור הבר רובץ על אלף הרים&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;במדבר רבה פכ&quot;א, יח. רש&quot;י ומצו&quot;ד על תהילים נ, י.&lt;/ref&gt;.<br /> ===מאכלו===<br /> אלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> כמות המים הזורמים בנהר הירדן בששה (או י&quot;ב) חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;. במדרש נוסף&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt; נאמר כי הנהר ממנו הוא שותה נקרא &quot;יובל&quot; וכי הוא יוצא מ[[גן עדן]].<br /> <br /> == מהותו ==<br /> על מהותו של שור הבר, ככלל מאכלי ה[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא,]] מבואר&lt;ref&gt;רבנו בחיי על התורה שמות טז, ד.&lt;/ref&gt; כי המאכלים שייאכלו בסעודה זו הינם מאכלים &quot;דקים וזכים מחדדים השכל&quot;, על דרך ואף יותר מה[[מן (לחם מן השמים)|מן]] במדבר. <br /> <br /> == שחיטתו ==<br /> שור הבר ישחט על ידי [[הקב&quot;ה]] באמצעות סנפירי הלויתן&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;. [[חז&quot;ל]] במדרש מקשים שהרי [[שחיטה]] זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]], מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש&quot;[[תורה חדשה מאיתי תצא]]&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א}} את התשובה של ר' אבין ש&quot;תורה חדשה מאיתי תצא&quot; אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]].<br /> <br /> ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש&quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י&quot;ג ב}}&quot;.<br /> <br /> === שחיטת שור הבר בחסידות ===<br /> ב[[תורת החסידות]] מבואר כי שור הבר והלויתן מורים על שתי דרגות ב[[עבודת ה']]: הלויתן מקומו ב[[ים]], &quot;[[עלמא דאתכסיא]]&quot; (העולם המכוסה), המורה על העבודה ה[[רוחנית]] ביחוד יחודים עליונים ונעלים. שור הבר לעומתו מקומו [[ארץ|ביבשה]], &quot;[[עלמא דאתגליא]]&quot; (העולם המגולה), המורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם. ועל ידי שחיטת שור הבר בסנפיר הלויתן לעתיד לבוא יתעלה השור ו[[בירור הניצוצות|יתברר]] לדרגות העליונות ב[[קדושה]]{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}}.<br /> <br /> בשור הבר והלויתן יהיו [[ניצוצות]] מהנשמות של בני ישראל שעבודתם בזמן ה[[גלות]] הייתה בבחינת [[ממלא כל עלמין]], ועל ידי אכילת הצדיקים ב[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] יתעלו נשמות אלו לדרגת [[סובב כל עלמין]] הנעלית יותר{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.<br /> <br /> == הערות שוליים ==</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=786614 שור הבר 2025-07-21T16:03:54Z <p>מוישע זוכמיר: /* שחיטתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן ב[[בינה מלאכותית]]]]<br /> <br /> '''שור הבר''' או '''בהמות''' הוא בעל חי עצום שנברא ב[[ששת ימי בראשית]] ומיועד להאכל ב[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]].<br /> <br /> == מקורו בכתובים ==<br /> בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז&quot;ל את פרטיו:<br /> {{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}במדרש&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;ויקרא רבה כב, י.&lt;/ref&gt; נאמר כי היתר אכילת שור הבר הוא תחת איסור אכילת בהמות טמאות.<br /> <br /> == תיאורו ==<br /> ===בריאתו===<br /> שור הבר נברא עם בת זוגו&lt;ref&gt;בבא בתרא דף עד עמוד ב.&lt;/ref&gt;. על מנת שלא יחריבו את העולם סירס הקב&quot;ה את הזכר&lt;ref&gt;הוא שנאמר באיוב &quot;הנה נא כחו במתניו&quot; זה זכר שסירסו, &quot;ואונו בשרירי בטנו&quot; זו נקבה שציננה. בבא בתרא שם.&lt;/ref&gt; וצינן הנקבה, ושמרה ל[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא|צדיקים לעתיד לבוא]]. <br /> <br /> ===גודלו===<br /> שור הבר רובץ על אלף הרים&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;במדבר רבה פכ&quot;א, יח.&lt;/ref&gt;.<br /> ===מאכלו===<br /> אלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> כמות המים הזורמים בנהר הירדן בששה (או י&quot;ב) חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;. במדרש נוסף&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt; נאמר כי הנהר ממנו הוא שותה נקרא &quot;יובל&quot; וכי הוא יוצא מ[[גן עדן]].<br /> <br /> == מהותו ==<br /> על מהותם של כלל מאכלי ה[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] מבואר כי <br /> <br /> == שחיטתו ==<br /> שור הבר ישחט על ידי [[הקב&quot;ה]], באמצעות סנפירי הלויתן&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;. [[חז&quot;ל]] במדרש שואלים על כך שהרי [[שחיטה]] זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]], מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש&quot;[[תורה חדשה מאיתי תצא]]&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א}} את התשובה של ר' אבין ש&quot;תורה חדשה מאיתי תצא&quot; אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]].<br /> <br /> ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש&quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י&quot;ג ב}}&quot;.<br /> <br /> === שחיטת שור הבר בחסידות ===<br /> ב[[תורת החסידות]] מבואר כי שור הבר והלויתן מורים על שתי דרגות ב[[עבודת ה']]: הלויתן מקומו ב[[ים]], &quot;[[עלמא דאתכסיא]]&quot; (העולם המכוסה), המורה על העבודה ה[[רוחנית]] ביחוד יחודים עליונים ונעלים. שור הבר לעומתו מקומו [[ארץ|ביבשה]], &quot;[[עלמא דאתגליא]]&quot; (העולם המגולה), המורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם. ועל ידי שחיטת שור הבר בסנפיר הלויתן לעתיד לבוא יתעלה השור ו[[בירור הניצוצות|יתברר]] לדרגות העליונות ב[[קדושה]]{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}}.<br /> <br /> בשור הבר והלויתן יהיו [[ניצוצות]] מהנשמות של בני ישראל שעבודתם בזמן ה[[גלות]] הייתה בבחינת [[ממלא כל עלמין]], ועל ידי אכילת הצדיקים ב[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] יתעלו נשמות אלו לדרגת [[סובב כל עלמין]] הנעלית יותר{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.<br /> <br /> == הערות שוליים ==</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8_%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%9F&diff=786613 סעודת שור הבר והלווייתן 2025-07-21T16:03:51Z <p>מוישע זוכמיר: </p> <hr /> <div>[[קובץ:תמונת המחשה של הקנוגיא בין השור הבר והלויתן.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|תמונת המחשה של הקנוגיא (המלחמה) בין השור הבר והלויתן]]<br /> '''סעודת שור הבר והלווייתן''' הוא כינוי לסעודה שיערוך [[הקדוש ברוך הוא]] ל[[צדיקים]] [[לעתיד לבוא]], ב[[ימות המשיח]] או ב[[עולם התחיה]], בה יאכלו מבשרם של [[שור הבר]] וה[[לווייתן]] ומאכלים מיוחדים נוספים.<br /> <br /> קודם לסעודה זו תערך התגוששות הלוויתן ושור הבר, במהלכה ישחט הלוויתן את השור באמצעות סנפירו והשור יגח את הלווייתן באמצעות קרניו.<br /> <br /> ==סעודה כפשוטה או לא==<br /> [[הרמב&quot;ם]], בדבריו אודות [[העולם הבא]] כעולם רוחני ל[[נשמות]] בלי [[גוף|גופים]], אומר: {{ציטוטון|הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}}{{הערה|משנה תורה ל[[רמב&quot;ם]], הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד}}.<br /> <br /> היו שהבינו מדבריו שלא תתקיים סעודה גשמית לצדיקים בזמן הגאולה. ה[[ראב&quot;ד]], שהבין כך, משיג על כך: &quot;ואם זו היא הסעודה - אין כאן [[כוס של ברכה]]!&quot; בגמרא מדובר על כוס של ברכה שעליה יברכו את [[ברכת הזימון]] בסיום הסעודה{{הערה|פסחים קיט, ב. ראה להלן [[#התפריט]].}}, ואם הסעודה היא רק מושג רוחני - על מה יברכו [[ברכת המזון]]?<br /> <br /> אך [[הרמב&quot;ן]] קבע שגם הרמב&quot;ם לא טען שלא תתקיים סעודה, ואמר{{הערה|אגרת התנצלות על ספר המורה.}} {{ציטוטון|ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב&quot;ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן}}. גם ה[[כסף משנה]] מסביר את כוונת הרמב&quot;ם כך, שלא התכוון שסעודת הצדיקים היא משל, וכשדיבר על סעודה כמשל לעולם הבא התכוון לביטוי &quot;הכל מתוקן לסעודה&quot; שב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ג, משנה טז.}}.<br /> <br /> כך נקבע גם ב[[תורת החסידות]] במקומות רבים, שהסעודה לעתיד תהיה גשמית{{הערה|1=לקוטי תורה תחילת פרשת צו. הובא ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}.<br /> <br /> מעניין שבן הרמב&quot;ם ר' אברהם במכתבים שנמצאו לאחרונה כתב שבסעודות שבת בבית אביו היה אומר הרמב&quot;ם: ש&quot;צריכים להתגעגע ללווייתן&quot; {{הערה| מפי הרב [[זלמן נוטיק]]}}<br /> <br /> ==מעלותיהם של שור הבר והלויתן==<br /> {{להשלים}}<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שור הבר]]}}<br /> [[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן ב[[בינה מלאכותית]]]]<br /> המהר&quot;ל{{הערה|גור אריה בראשית א, כא}} מבאר, שהלויתן ושור הבר הינם מציאות שונה מהותית משאר חיות ובהמות, כפירות גן עדן השונים באופן מהותי מהפירות שבעולם הזה. האלשיך{{הערה|איוב מא, י:}} מבאר שבלויתן יש איכות רוחנית.<br /> <br /> בלקוטי תורה{{הערה|ריש פרשת שמיני}} מבואר שהצדיקים שעבודתם ברוחניות בלבד הם בחי' לוייתן. והם יעלו את הצדיקים שמתעסקים בגשמיות שהם בחי' שור הבר, ועיי&quot;ז יפעל בהם עלי' גם כן. עוד מוסבר בחסידות שלויתן רומז על רמ&quot;ח [[מצוות עשה]], ושור הבר על שס&quot;ה [[מצוות לא תעשה]].<br /> <br /> ==שחיטת שור הבר==<br /> שור הבר ישחט על ידי [[הקב&quot;ה]], באמצעות סנפיריו החדים של הלויתן{{הערה|שם=ויקר}}. [[חכמים]] ב[[מדרש]] מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]] מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש&quot;[[תורה חדשה מאיתי תצא]]&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א}} את התשובה של ר' אבין ש&quot;תורה חדשה מאיתי תצא&quot; אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]].<br /> <br /> ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש&quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י&quot;ג ב}}&quot;.<br /> ===שחיטת שור הבר בחסידות===<br /> ב[[תורת החסידות]] מבואר כי שור הבר והלויתן מורים על שתי דרגות ב[[עבודת ה']]: הלויתן מקומו ב[[ים]], &quot;[[עלמא דאתכסיא]]&quot; (העולם המכוסה), המורה על העבודה ה[[רוחנית]] ביחוד יחודים עליונים ונעלים. שור הבר לעומתו מקומו [[ארץ|ביבשה]], &quot;[[עלמא דאתגליא]]&quot; (העולם המגולה), המורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם. ועל ידי שחיטת שור הבר בסנפיר הלויתן לעתיד לבוא יתעלה השור ו[[בירור הניצוצות|יתברר]] לדרגות העליונות ב[[קדושה]]{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}}.<br /> <br /> בשור הבר והלויתן יהיו [[ניצוצות]] מהנשמות של בני ישראל שעבודתם בזמן ה[[גלות]] הייתה בבחינת [[ממלא כל עלמין]], ועל ידי אכילת הצדיקים ב[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] יתעלו נשמות אלו לדרגת [[סובב כל עלמין]] הנעלית יותר{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.<br /> <br /> ==התפריט==<br /> בסעודה זו יאכלו המשתתפים מבשרו של דג ה'''[[לוויתן]]''', לאחר הריגתו בקרני שור הבר&lt;ref&gt;בבא בתרא עה, א.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בסעודה זו יאכלו מבשר [[שור הבר|'''שור הבר''']] - הנקרא גם בהמות, שישחט בסנפיר הלויתן&lt;ref&gt;ויקרא רבה יג, ג.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בסעודה זו יגישו גם מה'''[[מן]]''' - לחם מן השמים שנטחן לסעודת הצדיקים ב[[רקיע]] הנקרא [[שחקים (רקיע)|שחקים]]&lt;ref&gt;חגיגה יב, ב. &lt;/ref&gt;. בנוסף למן זה, יאכלו גם מן מצנצנת המן שנשמרה&lt;ref&gt;תנחומא בשלח, כא: &quot;ותן שמה מלא העומר מן. רבי אלעזר אומר: לדורות. רבי אליעזר אומר: לימות המשיח&quot;.&lt;/ref&gt; ב[[קודש הקודשים]] על יד [[ארון הברית]]&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;ס' מאמר שבתות ה' להרמ&quot;ע מפאנו, ח&quot;ב.&lt;/ref&gt;. על מן זה יברכו כשם שבירכו במדבר - &quot;המוציא&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; (או הנותן&lt;ref&gt;כדיוק הרבי בליקוטי שיחות חלק ד' שיחת בהעלותך (הערה 6) בלשון ספר חסידים סי' תתתת&quot;מ: &quot;על המן '''היו''' מברכים '''הנותן''' לחם מן השמים&quot;.&lt;/ref&gt;) לחם מן השמים&quot;.<br /> <br /> בסעודה זו יאכלו [[פריחת מטה אהרן|'''השקדים''']] שצמחו על מטה [[אהרן הכהן]], עליהם יברכו גם [[ברכת שהחיינו]] ויפטרו בברכתם את כל שאר המינים&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> לקינוח יגישו עסיס [[רימון|'''רימונים''']].<br /> <br /> במהלך הסעודה ישתו מ[[יין המשומר|'''יין המשומר''']], עליו גם יברכו [[ברכת המזון]].<br /> <br /> ==המשתתפים בסעודה==<br /> מי ש[[כשרות|נזהר]] מלאכול נבילות ו[[טריפות]] בעולם הזה יזכה ליהנות מסעודה זו&lt;ref&gt;מדרש תהילים יח, כה.&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> בסעודה ישתתפו כל ה[[צדיקים]] ביחד עם שלושת האבות, [[משה רבינו]], [[אהרן הכהן]] ו[[דוד המלך]]{{הערה|שם=ויקר|ויקרא רבה יג, ג.}}. <br /> <br /> בעת הסעודה יאמר הקב&quot;ה דברי תורה&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;, ולאחר מכן יאמר [[זרובבל]] קדיש דרבנן&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;. <br /> <br /> ב[[ברכת המזון]] יסרבו כולם לזמן: [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], [[יעקב]] מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ - עד שיגיע [[דוד המלך]] ויענה בפסוק &quot;כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא{{הערה|תהלים קטז, יג.}}&quot; - לי נאה ולי יאה לברך.<br /> <br /> כוס הזימון עליה תאמר ברכת המזון מכילה מאתיים עשרים ואחד לוג, ב[[גימטריא]] של (כוסי) רויה{{הערה|יומא עו, א}}.<br /> <br /> ==זמן הסעודה==<br /> על זמנה של הסעודה ישנן דעות שונות{{הערה|שם=אגק|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}:<br /> <br /> לפי רוב הדעות, תיערך הסעודה ב[[עולם הבא]], הוא העולם שאחרי [[תחיית המתים]]. אמנם ישנו קושי על כך, שהרי אמרו חז&quot;ל ש&quot;העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה&quot;{{הערה|ברכות יז, א.}}, וכיצד תיערך בו סעודה גשמית?<br /> <br /> לשיטה אחת, הסעודה אכן תערך ב[[ימות המשיח]], עוד לפני זמן תחיית המתים{{הערה|רבי אברהם בן הרמב&quot;ם בספרו מלחמות השם. ובקונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א הערה 108, מוכיח זאת הרבי מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה; ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא הייתה שאלה זו תקפה, מכיון שבזמן זה [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|יתבטלו המצוות]]}}. ה[[אבן עזרא]] סובר שהצדיקים יקומו לתחיה פעם אחת בימות המשיח ויזכו לסעודה, ואחר כך ישובו לעפרם ויקומו בשנית בתחיית המתים{{הערה|בפירושו לדניאל יב, ב.}}.<br /> <br /> לשיטה שניה, יכולה הסעודה להיערך גם בעולם הבא: ה[[רשב&quot;א]]{{הערה|בפירושי אגדות הש&quot;ס לבבא בתרא שם.}} ו[[רבינו בחיי בן אשר|רבינו בחיי]]{{הערה|בפירושו לבראשית א, כא.}}, לפי פירוש אחד, מסבירים שמכיון שהמאכלים בסעודה זו הינם זכים ונועדו במיוחד עבור כך מששת ימי בראשית, לכן אין מניעה שיאכלו אותם גם בעולם הבא. מעין פירוש זה מופיע גם ב[[תורת החסידות]]{{הערה|1=ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/6/2/422d.htm תורת חיים ויקהל תכב, ד (בהוצאה החדשה)], שהשור הבר והלויתן הם מאכלים רוחניים, שלכן אין מניעה לאכילתם בעולם הבא. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31645&amp;st=&amp;pgnum=76&amp;hilite= אור התורה עקב חלק ב' ע' תקמד], שלמרות שיהיו מאכלים גשמיים, הם שונים מהמאכלים הגשמיים היום, בכך שבהם יאירו בגילוי האורות האלוקיים שבהם.}}. לפי פירוש נוסף, זה שאין אכילה ושתיה בעולם הבא - הכוונה רק שלא יהיה צורך באכילה ושתיה עבור קיום הגוף, אבל תהיה אכילה ושתיה למטרות אחרות, ולכן תיערך אז הסעודה{{הערה|שם=אגק}}.<br /> <br /> לפי פירושם השני של הרשב&quot;א ורבינו בחיי, הסעודה תיערך בזמן שבו עוד יהיו אכילה ושתיה, ומיד אחריה תתחיל התקופה בה לא יהיו אכילה ושתיה{{הערה|1=פירוש זה של הרשב&quot;א הובא ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31660&amp;st=&amp;pgnum=316 אור התורה נ&quot;ך חלק א ע' שט כחלק מהביאור במאמר שם].}}. גם בתורת החסידות מובאת חלוקה דומה לשתי תקופות - האחת שבה תתקיים הסעודה, והשניה שבה לא תהיה אכילה ושתיה. בחלק מהמקומות מובא שהתקופה הראשונה היא ימות המשיח, והשניה תחיית המתים (כשיטה הראשונה הנ&quot;ל); ובחלקם מובא שיהיו שתי תקופות בעולם הבא גופא (ומתאים לשיטה השניה הנ&quot;ל){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/23/193.htm ד&quot;ה והיה עקב תשכ&quot;ז], ובהערות שם.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[יין המשומר]]<br /> *[[אריסטון]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב שמואל רסקין, '''לאכול, ושוב לאכול, ושוב לאכול''', במדור 'רואים שזה בא', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2002 עמוד 78<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[מכון ערכים בתורת הגאולה|ערכים בתורת הגאולה]], '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-LR%EF%BF%BD-1.pdf סעודת שור הבר והלווייתן]''', בתוך 'התמים' גליון נא עמוד 20<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> ;מאמרים באתר {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=55&amp;article=2667 שחיטה בסנפיר]<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=4253 השפים שיכינו את סעודת הגאולה]<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=4228]<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/692549/ רבי לילדים: הַסְּעוּדָה הַגְּדוֹלָה • משיח – לחוות ולחיות]''' {{וידפו}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/21427.htm הסוכה שאלוקים בונה לנו] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23434.htm היין המשובח בעולם ייחשף בקרוב, שריינו לעצמכם מקום במעמד ההשקה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/24637.htm השחיטה האסורה - חידוש תורה?] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=786610 שור הבר 2025-07-21T15:55:58Z <p>מוישע זוכמיר: /* תיאורו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן ב[[בינה מלאכותית]]]]<br /> <br /> '''שור הבר''' או '''בהמות''' הוא בעל חי עצום שנברא ב[[ששת ימי בראשית]] ומיועד להאכל ב[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]].<br /> <br /> == מקורו בכתובים ==<br /> בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז&quot;ל את פרטיו:<br /> {{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}במדרש&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;ויקרא רבה כב, י.&lt;/ref&gt; נאמר כי היתר אכילת שור הבר הוא תחת איסור אכילת בהמות טמאות.<br /> <br /> == תיאורו ==<br /> ===בריאתו===<br /> שור הבר נברא עם בת זוגו&lt;ref&gt;בבא בתרא דף עד עמוד ב.&lt;/ref&gt;. על מנת שלא יחריבו את העולם סירס הקב&quot;ה את הזכר&lt;ref&gt;הוא שנאמר באיוב &quot;הנה נא כחו במתניו&quot; זה זכר שסירסו, &quot;ואונו בשרירי בטנו&quot; זו נקבה שציננה. בבא בתרא שם.&lt;/ref&gt; וצינן הנקבה, ושמרה ל[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא|צדיקים לעתיד לבוא]]. <br /> <br /> ===גודלו===<br /> שור הבר רובץ על אלף הרים&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;במדבר רבה פכ&quot;א, יח.&lt;/ref&gt;.<br /> ===מאכלו===<br /> אלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> כמות המים הזורמים בנהר הירדן בששה (או י&quot;ב) חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;. במדרש נוסף&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt; נאמר כי הנהר ממנו הוא שותה נקרא &quot;יובל&quot; וכי הוא יוצא מ[[גן עדן]].<br /> <br /> == מהותו ==<br /> על מהותם של כלל מאכלי ה[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] מבואר כי <br /> <br /> == שחיטתו ==<br /> שור הבר ישחט על ידי [[הקב&quot;ה]], באמצעות סנפירי הלויתן{{הערה|שם=ויקר}}.ב[[מדרש]] נשאל על כך שהרי שחיטה זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]], מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש&quot;[[תורה חדשה מאיתי תצא]]&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א}} את התשובה של ר' אבין ש&quot;תורה חדשה מאיתי תצא&quot; אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]].<br /> <br /> ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש&quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י&quot;ג ב}}&quot;.<br /> <br /> === שחיטת שור הבר בחסידות ===<br /> ב[[תורת החסידות]], שור הבר והלויתן מורים על שני דרגות ב[[עבודת ה']] של האדם.<br /> <br /> הלויתן מקומו ב[[ים]], &quot;[[עלמא דאתכסיא]]&quot; (העולם המכוסה), שזה מורה על העבודה ה[[רוחנית]] ביחוד יחודים עליונים ונעלים.<br /> <br /> שור הבר מקומו ב[[יבשה]], &quot;[[עלמא דאתגליא]]&quot; (העולם המגולה), שמורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם.<br /> <br /> לעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את ה[[בירור הניצוצות|בירורים]] שלו לדרגות העליונות ב[[קדושה]]{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}}.<br /> <br /> בשור הבר והלויתן, יהיו ניצוצות מהנשמות של בני ישראל שעבודתם הייתה בזמן הגלות, בבחינה הקטנה היותר של ממלא כל עלמין, ועל ידי אכילת הצדיקים שלעתיד לבא, שעובדים את ה' בבחינת סובב כל עלמין, יתעלו נשמות אלו לדרגה הגבוהה יותר של סובב{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.<br /> <br /> == הערות שוליים ==</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8_%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%9F&diff=786608 סעודת שור הבר והלווייתן 2025-07-21T15:34:28Z <p>מוישע זוכמיר: /* מעלותיהם של שור הבר והלויתן */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תמונת המחשה של הקנוגיא בין השור הבר והלויתן.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|תמונת המחשה של הקנוגיא (המלחמה) בין השור הבר והלויתן]]<br /> '''סעודת שור הבר והלווייתן''' הוא כינוי לסעודה שיערוך [[הקדוש ברוך הוא]] ל[[צדיקים]] [[לעתיד לבוא]], ב[[ימות המשיח]] או ב[[עולם התחיה]], בה יאכלו מבשרם של [[שור הבר]] וה[[לווייתן]] ומאכלים מיוחדים נוספים.<br /> <br /> קודם לסעודה זו תערך התגוששות הלוויתן ושור הבר, במהלכה ישחט הלוויתן את השור באמצעות סנפירו והשור יגח את הלווייתן באמצעות קרניו.<br /> <br /> ==סעודה כפשוטה או לא==<br /> [[הרמב&quot;ם]], בדבריו אודות [[העולם הבא]] כעולם רוחני ל[[נשמות]] בלי [[גוף|גופים]], אומר: {{ציטוטון|הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}}{{הערה|משנה תורה ל[[רמב&quot;ם]], הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד}}.<br /> <br /> היו שהבינו מדבריו שלא תתקיים סעודה גשמית לצדיקים בזמן הגאולה. ה[[ראב&quot;ד]], שהבין כך, משיג על כך: &quot;ואם זו היא הסעודה - אין כאן [[כוס של ברכה]]!&quot; בגמרא מדובר על כוס של ברכה שעליה יברכו את [[ברכת הזימון]] בסיום הסעודה{{הערה|פסחים קיט, ב. ראה להלן [[#התפריט]].}}, ואם הסעודה היא רק מושג רוחני - על מה יברכו [[ברכת המזון]]?<br /> <br /> אך [[הרמב&quot;ן]] קבע שגם הרמב&quot;ם לא טען שלא תתקיים סעודה, ואמר{{הערה|אגרת התנצלות על ספר המורה.}} {{ציטוטון|ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב&quot;ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן}}. גם ה[[כסף משנה]] מסביר את כוונת הרמב&quot;ם כך, שלא התכוון שסעודת הצדיקים היא משל, וכשדיבר על סעודה כמשל לעולם הבא התכוון לביטוי &quot;הכל מתוקן לסעודה&quot; שב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ג, משנה טז.}}.<br /> <br /> כך נקבע גם ב[[תורת החסידות]] במקומות רבים, שהסעודה לעתיד תהיה גשמית{{הערה|1=לקוטי תורה תחילת פרשת צו. הובא ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}.<br /> <br /> מעניין שבן הרמב&quot;ם ר' אברהם במכתבים שנמצאו לאחרונה כתב שבסעודות שבת בבית אביו היה אומר הרמב&quot;ם: ש&quot;צריכים להתגעגע ללווייתן&quot; {{הערה| מפי הרב [[זלמן נוטיק]]}}<br /> <br /> ==מעלותיהם של שור הבר והלויתן==<br /> {{להשלים}}<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שור הבר]]}}<br /> [[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן ב[[בינה מלאכותית]]]]<br /> המהר&quot;ל{{הערה|גור אריה בראשית א, כא}} מבאר, שהלויתן ושור הבר הינם מציאות שונה מהותית משאר חיות ובהמות, כפירות גן עדן השונים באופן מהותי מהפירות שבעולם הזה. האלשיך{{הערה|איוב מא, י:}} מבאר שבלויתן יש איכות רוחנית.<br /> <br /> בלקוטי תורה{{הערה|ריש פרשת שמיני}} מבואר שהצדיקים שעבודתם ברוחניות בלבד הם בחי' לוייתן. והם יעלו את הצדיקים שמתעסקים בגשמיות שהם בחי' שור הבר, ועיי&quot;ז יפעל בהם עלי' גם כן. עוד מוסבר בחסידות שלויתן רומז על רמ&quot;ח [[מצוות עשה]], ושור הבר על שס&quot;ה [[מצוות לא תעשה]].<br /> <br /> ==שחיטת שור הבר==<br /> שור הבר ישחט על ידי [[הקב&quot;ה]], באמצעות סנפיריו החדים של הלויתן{{הערה|שם=ויקר}}. [[חכמים]] ב[[מדרש]] מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]] מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש&quot;[[תורה חדשה מאיתי תצא]]&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א}} את התשובה של ר' אבין ש&quot;תורה חדשה מאיתי תצא&quot; אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]].<br /> <br /> ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש&quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י&quot;ג ב}}&quot;.<br /> ===שחיטת שור הבר בחסידות===<br /> ב[[תורת החסידות]], שור הבר והלויתן מורים על שני דרגות ב[[עבודת ה']] של האדם.<br /> <br /> הלויתן מקומו ב[[ים]], &quot;[[עלמא דאתכסיא]]&quot; (העולם המכוסה), שזה מורה על העבודה ה[[רוחנית]] ביחוד יחודים עליונים ונעלים.<br /> <br /> שור הבר מקומו ב[[יבשה]], &quot;[[עלמא דאתגליא]]&quot; (העולם המגולה), שמורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם.<br /> <br /> לעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את ה[[בירור הניצוצות|בירורים]] שלו לדרגות העליונות ב[[קדושה]]{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}}.<br /> <br /> בשור הבר והלויתן, יהיו ניצוצות מהנשמות של בני ישראל שעבודתם הייתה בזמן הגלות, בבחינה הקטנה היותר של ממלא כל עלמין, ועל ידי אכילת הצדיקים שלעתיד לבא, שעובדים את ה' בבחינת סובב כל עלמין, יתעלו נשמות אלו לדרגה הגבוהה יותר של סובב{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.<br /> <br /> ==התפריט==<br /> בסעודה זו יאכלו המשתתפים מבשרו של דג ה'''[[לוויתן]]''', לאחר הריגתו בקרני שור הבר&lt;ref&gt;בבא בתרא עה, א.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בסעודה זו יאכלו מבשר [[שור הבר|'''שור הבר''']] - הנקרא גם בהמות, שישחט בסנפיר הלויתן&lt;ref&gt;ויקרא רבה יג, ג.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בסעודה זו יגישו גם מה'''[[מן]]''' - לחם מן השמים שנטחן לסעודת הצדיקים ב[[רקיע]] הנקרא [[שחקים (רקיע)|שחקים]]&lt;ref&gt;חגיגה יב, ב. &lt;/ref&gt;. בנוסף למן זה, יאכלו גם מן מצנצנת המן שנשמרה&lt;ref&gt;תנחומא בשלח, כא: &quot;ותן שמה מלא העומר מן. רבי אלעזר אומר: לדורות. רבי אליעזר אומר: לימות המשיח&quot;.&lt;/ref&gt; ב[[קודש הקודשים]] על יד [[ארון הברית]]&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;ס' מאמר שבתות ה' להרמ&quot;ע מפאנו, ח&quot;ב.&lt;/ref&gt;. על מן זה יברכו כשם שבירכו במדבר - &quot;המוציא&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; (או הנותן&lt;ref&gt;כדיוק הרבי בליקוטי שיחות חלק ד' שיחת בהעלותך (הערה 6) בלשון ספר חסידים סי' תתתת&quot;מ: &quot;על המן '''היו''' מברכים '''הנותן''' לחם מן השמים&quot;.&lt;/ref&gt;) לחם מן השמים&quot;.<br /> <br /> בסעודה זו יאכלו [[פריחת מטה אהרן|'''השקדים''']] שצמחו על מטה [[אהרן הכהן]], עליהם יברכו גם [[ברכת שהחיינו]] ויפטרו בברכתם את כל שאר המינים&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> לקינוח יגישו עסיס [[רימון|'''רימונים''']].<br /> <br /> במהלך הסעודה ישתו מ[[יין המשומר|'''יין המשומר''']], עליו גם יברכו [[ברכת המזון]].<br /> <br /> ==המשתתפים בסעודה==<br /> מי ש[[כשרות|נזהר]] מלאכול נבילות ו[[טריפות]] בעולם הזה יזכה ליהנות מסעודה זו&lt;ref&gt;מדרש תהילים יח, כה.&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> בסעודה ישתתפו כל ה[[צדיקים]] ביחד עם שלושת האבות, [[משה רבינו]], [[אהרן הכהן]] ו[[דוד המלך]]{{הערה|שם=ויקר|ויקרא רבה יג, ג.}}. <br /> <br /> בעת הסעודה יאמר הקב&quot;ה דברי תורה&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;, ולאחר מכן יאמר [[זרובבל]] קדיש דרבנן&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;. <br /> <br /> ב[[ברכת המזון]] יסרבו כולם לזמן: [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], [[יעקב]] מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ - עד שיגיע [[דוד המלך]] ויענה בפסוק &quot;כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא{{הערה|תהלים קטז, יג.}}&quot; - לי נאה ולי יאה לברך.<br /> <br /> כוס הזימון עליה תאמר ברכת המזון מכילה מאתיים עשרים ואחד לוג, ב[[גימטריא]] של (כוסי) רויה{{הערה|יומא עו, א}}.<br /> <br /> ==זמן הסעודה==<br /> על זמנה של הסעודה ישנן דעות שונות{{הערה|שם=אגק|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}:<br /> <br /> לפי רוב הדעות, תיערך הסעודה ב[[עולם הבא]], הוא העולם שאחרי [[תחיית המתים]]. אמנם ישנו קושי על כך, שהרי אמרו חז&quot;ל ש&quot;העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה&quot;{{הערה|ברכות יז, א.}}, וכיצד תיערך בו סעודה גשמית?<br /> <br /> לשיטה אחת, הסעודה אכן תערך ב[[ימות המשיח]], עוד לפני זמן תחיית המתים{{הערה|רבי אברהם בן הרמב&quot;ם בספרו מלחמות השם. ובקונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א הערה 108, מוכיח זאת הרבי מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה; ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא הייתה שאלה זו תקפה, מכיון שבזמן זה [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|יתבטלו המצוות]]}}. ה[[אבן עזרא]] סובר שהצדיקים יקומו לתחיה פעם אחת בימות המשיח ויזכו לסעודה, ואחר כך ישובו לעפרם ויקומו בשנית בתחיית המתים{{הערה|בפירושו לדניאל יב, ב.}}.<br /> <br /> לשיטה שניה, יכולה הסעודה להיערך גם בעולם הבא: ה[[רשב&quot;א]]{{הערה|בפירושי אגדות הש&quot;ס לבבא בתרא שם.}} ו[[רבינו בחיי בן אשר|רבינו בחיי]]{{הערה|בפירושו לבראשית א, כא.}}, לפי פירוש אחד, מסבירים שמכיון שהמאכלים בסעודה זו הינם זכים ונועדו במיוחד עבור כך מששת ימי בראשית, לכן אין מניעה שיאכלו אותם גם בעולם הבא. מעין פירוש זה מופיע גם ב[[תורת החסידות]]{{הערה|1=ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/6/2/422d.htm תורת חיים ויקהל תכב, ד (בהוצאה החדשה)], שהשור הבר והלויתן הם מאכלים רוחניים, שלכן אין מניעה לאכילתם בעולם הבא. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31645&amp;st=&amp;pgnum=76&amp;hilite= אור התורה עקב חלק ב' ע' תקמד], שלמרות שיהיו מאכלים גשמיים, הם שונים מהמאכלים הגשמיים היום, בכך שבהם יאירו בגילוי האורות האלוקיים שבהם.}}. לפי פירוש נוסף, זה שאין אכילה ושתיה בעולם הבא - הכוונה רק שלא יהיה צורך באכילה ושתיה עבור קיום הגוף, אבל תהיה אכילה ושתיה למטרות אחרות, ולכן תיערך אז הסעודה{{הערה|שם=אגק}}.<br /> <br /> לפי פירושם השני של הרשב&quot;א ורבינו בחיי, הסעודה תיערך בזמן שבו עוד יהיו אכילה ושתיה, ומיד אחריה תתחיל התקופה בה לא יהיו אכילה ושתיה{{הערה|1=פירוש זה של הרשב&quot;א הובא ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31660&amp;st=&amp;pgnum=316 אור התורה נ&quot;ך חלק א ע' שט כחלק מהביאור במאמר שם].}}. גם בתורת החסידות מובאת חלוקה דומה לשתי תקופות - האחת שבה תתקיים הסעודה, והשניה שבה לא תהיה אכילה ושתיה. בחלק מהמקומות מובא שהתקופה הראשונה היא ימות המשיח, והשניה תחיית המתים (כשיטה הראשונה הנ&quot;ל); ובחלקם מובא שיהיו שתי תקופות בעולם הבא גופא (ומתאים לשיטה השניה הנ&quot;ל){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/23/193.htm ד&quot;ה והיה עקב תשכ&quot;ז], ובהערות שם.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[יין המשומר]]<br /> *[[אריסטון]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב שמואל רסקין, '''לאכול, ושוב לאכול, ושוב לאכול''', במדור 'רואים שזה בא', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2002 עמוד 78<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[מכון ערכים בתורת הגאולה|ערכים בתורת הגאולה]], '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-LR%EF%BF%BD-1.pdf סעודת שור הבר והלווייתן]''', בתוך 'התמים' גליון נא עמוד 20<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> ;מאמרים באתר {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=55&amp;article=2667 שחיטה בסנפיר]<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=4253 השפים שיכינו את סעודת הגאולה]<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=4228]<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/692549/ רבי לילדים: הַסְּעוּדָה הַגְּדוֹלָה • משיח – לחוות ולחיות]''' {{וידפו}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/21427.htm הסוכה שאלוקים בונה לנו] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23434.htm היין המשובח בעולם ייחשף בקרוב, שריינו לעצמכם מקום במעמד ההשקה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/24637.htm השחיטה האסורה - חידוש תורה?] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=786607 שור הבר 2025-07-21T15:32:48Z <p>מוישע זוכמיר: </p> <hr /> <div>[[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן ב[[בינה מלאכותית]]]]<br /> <br /> '''שור הבר''' או '''בהמות''' הוא בעל חי עצום שנברא ב[[ששת ימי בראשית]] ומיועד להאכל ב[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]].<br /> <br /> == מקורו בכתובים ==<br /> בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז&quot;ל את פרטיו:<br /> {{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}<br /> <br /> == תיאורו ==<br /> ===בריאתו===<br /> שור הבר נברא עם בת זוגו&lt;ref&gt;בבא בתרא דף עד עמוד ב.&lt;/ref&gt;. על מנת שלא יחריבו את העולם סירס הקב&quot;ה את הזכר&lt;ref&gt;הוא שנאמר באיוב &quot;הנה נא כחו במתניו&quot; זה זכר שסירסו, &quot;ואונו בשרירי בטנו&quot; זו נקבה שציננה. בבא בתרא שם.&lt;/ref&gt; וצינן הנקבה, ושמרה ל[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא|צדיקים לעתיד לבוא]]. <br /> <br /> ===גודלו===<br /> שור הבר רובץ על אלף הרים&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;במדבר רבה פכ&quot;א, יח.&lt;/ref&gt;.<br /> ===מאכלו===<br /> אלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> כמות המים הזורמים נהר הירדן בששה חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=786606 שור הבר 2025-07-21T15:32:28Z <p>מוישע זוכמיר: </p> <hr /> <div>'''שור הבר''' או '''בהמות''' הוא בעל חי עצום שנברא ב[[ששת ימי בראשית]] ומיועד להאכל ב[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]].<br /> [[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן ב[[בינה מלאכותית]]]]<br /> == מקורו בכתובים ==<br /> בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז&quot;ל את פרטיו:<br /> {{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}<br /> <br /> == תיאורו ==<br /> ===בריאתו===<br /> שור הבר נברא עם בת זוגו&lt;ref&gt;בבא בתרא דף עד עמוד ב.&lt;/ref&gt;. על מנת שלא יחריבו את העולם סירס הקב&quot;ה את הזכר&lt;ref&gt;הוא שנאמר באיוב &quot;הנה נא כחו במתניו&quot; זה זכר שסירסו, &quot;ואונו בשרירי בטנו&quot; זו נקבה שציננה. בבא בתרא שם.&lt;/ref&gt; וצינן הנקבה, ושמרה ל[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא|צדיקים לעתיד לבוא]]. <br /> <br /> ===גודלו===<br /> שור הבר רובץ על אלף הרים&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;במדבר רבה פכ&quot;א, יח.&lt;/ref&gt;.<br /> ===מאכלו===<br /> אלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> כמות המים הזורמים נהר הירדן בששה חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=786604 שיחה:שור הבר 2025-07-21T15:31:43Z <p>מוישע זוכמיר: /* הפרדת הערך מערך הסעודה לעת&quot;ל */</p> <hr /> <div>{{א|מוישע זוכמיר}} לכאורה זה אמור להיות פסקה בערך [[שור]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 20:40, 16 ביולי 2025 (IDT)<br /> <br /> ==הפרדת הערך מערך הסעודה לעת&quot;ל==<br /> יש כל כך הרבה חומר במקורות על שור הבר וכן על הלויתן, שעניינם כה גדול ונרחב עד שערך [[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]] צר מלהכילו. --[[משתמש:מוישע זוכמיר|מוישע זוכמיר]] - [[שיחת משתמש:מוישע זוכמיר|שיחה]], 20:44, כ' בתמוז, ה'תשפ&quot;ה 20:44, 16 ביולי 2025 (IDT)</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%92%27_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=786603 שיחה:שבת הכנה לג' תמוז 2025-07-21T15:30:47Z <p>מוישע זוכמיר: </p> <hr /> <div>צריך להרחיב את רשימת האורחים שהגיעו לשבת במהלך השנים<br /> <br /> ==חשיבות==<br /> <br /> לדעתי לא מצדיק ערך בפ&quot;ע, כי אם פסקה בלבד בפעולות [[ועד התמימים העולמי]]. --[[משתמש:מוישע זוכמיר|מוישע זוכמיר]] - [[שיחת משתמש:מוישע זוכמיר|שיחה]], 18:30, כ&quot;ה בתמוז, ה'תשפ&quot;ה 18:30, 21 ביולי 2025 (IDT)</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=785419 ישראל מאיר הכהן 2025-07-16T19:52:00Z <p>מוישע זוכמיר: /* עם רבותינו נשיאינו */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי ישראל מאיר הכהן<br /> |תמונה=החפץ חיים.jpg<br /> |תיאור=תמונה צבועה של &quot;החפץ חיים&quot;<br /> |תאריך לידה=[[תקצ&quot;ח]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ד אלול]] [[תרצ&quot;ג]]<br /> }}<br /> [[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חתום על קול קורא יחד עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]]]]<br /> רבי '''ישראל מאיר הכהן מראדין''', (מפרוסם בכינויו על שם ספריו '''החפץ חיים''' וכן '''המשנה ברורה'''; ה'[[תקצ&quot;ח]] - [[כ&quot;ד באלול]] [[ה'תרצ&quot;ג]]), ידוע בכינוי '''החפץ חיים''', בעל ה'משנה ברורה', נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[עיירה]] ז'עטיל במחוז הורדנה (כיום ב[[בלארוס]]) להרב אריה זאב הכהן ולדובורושה.<br /> <br /> בשנים הראשונות שלאחר חתונתו התגורר ב[[ראדין]] בה חי אביו החורג רבי שמעון הלוי אפשטיין ואכל על שולחנו. כאשר נקלע האב החורג לקשיים כלכליים פתחה אשתו חנות, כשהחפץ חיים במקביל לומד בעצמו ומלמד נערים כשלעיתים קיבל על כך תשלום. מונה לרבה של ראדין אך כעבור תקופה התפטר מתפקידו.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ט]] הקים בראדין ישיבה ש[[ראש ישיבה|בראשותה עמד]], ובתקופה הראשונה לקיומה אף ניהל אותה בעצמו.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מזכירו במכתב משנת [[תרס&quot;א]] שיצטרף לאסיפה מסוימת, &quot;אם כי איננו מפורסם ואיננו עסקן, יכול להצטרף עמהם&quot;{{הערה|1=[[אגרות קודש - אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [http://ww.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&amp;hilite=12721d4b-ced5-4f86-8177-f9b503ef9412&amp;st=החפץ+חיים חלק ג' עמ' רסא]}}.<br /> <br /> עם פרוץ המהפכה הקמוניסטית, צידד בשיטה כי אין להשאר בתחום שלטון הקמוניסטים שמנעו את קיום התורה והמצוות, וברח יחד עם תלמידיו אל מחוץ לגבולות בהם שלטו הקמוניסטים.<br /> <br /> == עם רבותינו נשיאינו ==<br /> החפץ חיים עמד בקשרים תמידיים עם נשיאי חב&quot;ד, ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ובין היתר השתתף באסיפות שאורגנו על ידם, וחתם על כרוזים פרי יוזמתם{{הערה|אגרות קודש לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, אגרת תצ&quot;א עמוד תתס&quot;ו. ועוד רבות. אגרות קודש - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כרך ב' עמודים קפג - קפה, עמוד קנ&quot;ב אגרת תכג, עמודים קסח - קסט. עמוד רל אגרת תסט שנת תר&quot;ץ, עמוד רלז, אגרת תעב שנת תר&quot;ץ, עמוד תסא, כרך ה': עמוד שלז אגרת אתכח. (ויקפידיה)}}.<br /> <br /> ב[[שבט]] [[תר&quot;ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה&quot;רב מטעם&quot;, בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] והחפץ חיים צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר&quot;ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר&quot;ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו, והוא אכן בא{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ו]] ייסד את וועד ההצלה האירופאי לטובת יהודי [[רוסיה]], יחד עם הגאון רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], על פי בקשת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|1=אגרות קודש - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;hilite=f80673b9-214b-40be-8235-9788ad7cf100&amp;st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd עמ' קעח (197)]}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ב]] ביקר בישיבת [[תומכי תמימים לודז (פולין)]] והביע את התרשמותו והתפעלותו מהישיבה ולומדיה.<br /> <br /> מסופר{{הערה|ראה &quot;ספר הזוהר מאלף צדיקים&quot;. ראו גם הסיפור על שליחות ר&quot;א ננס להחפץ חיים שנדפס בהערות הת' ואנ&quot;ש, אושען פארקוויי, גליון צא, כ&quot;ב שבט תש&quot;נ, ע' 14-12.}}, שבהזדמנות כלשהי, הביע בפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את פליאתו מכך כי בישיבת [[תומכי תמימים]] שהקים פשוט שאין מגלחים את ה[[זקן]], הרבי הרש&quot;ב הפטיר שאין בכך שום חידוש, משום שזה הכוח של לימוד [[פנימיות התורה]]. ששמע זאת החפץ חיים, אמר בהתפעלות: &quot;כך?! אז צריך להכניס את לימוד פנימיות התורה לישיבות!&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] סיפר, כי אחד מתלמידיו של החפץ חיים בא לשאול בעצתו כיצד להתנהג במשרת הרבנות שהכתירוהו. החפץ חיים יעץ לו ששלא כנהוג, יצווה שלא ימתינו לו עם גמר [[תפילת שמונה עשרה]]. הסיבה לכך היא מכיון שדבר זה יכול לגרום למצב של שוחד, שירצה למצוא חן בעיני הבעלי בתים שלו, בשביל הכבוד שמקבל מהם{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל&quot;ד]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&amp;hilite=80ccfd79-341e-4f20-bf06-be2f622b637c&amp;st=החפץ+חיים&amp;pgnum=317 עמ' 11 (317)]}}.<br /> <br /> עוד מסופר שפעם אחת שלח החפץ חיים אחד משלוחיו לרבי הרש&quot;ב בכדי שיבקש הסכמה לספרו, ובהגיע השליח לרבי הרש&quot;ב ביקש הסכמה, אמר לו הרבי הרש&quot;ב שיגיד לחפץ חיים שני דברים: א'. שבבית הרב (רבותינו נשיאנו) לא נהוג לתת הסכמות. ב'. שעקימת אף (שפתיים) זה גם אבק לשון הרע. <br /> <br /> * השליח חזר לחפץ הגיעו להעביר את דברי הרבי הרש&quot;ב, וכשהגיע לחפץ חיים אמר לו את דברי הרבי הרש&quot;ב שדבר ראשון 'בבית הרב לא נהוג לתת הסכמות' והשליח בא להמשיך להגיד את הדבר השני - אלא שתוך כדי ראה שהחפץ חיים מעקם אפו (שפתיו), והשליח נפל והתעלף{{מקור}}. יש לציין שלמרות סיפור זה מקובל מהרבי הרש&quot;ב שאחד הדברים המיוחדים שהיה אצל החפץ חיים שהגיע לדרגת בינוני ללא לימוד חסידות.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]], אמר הרבי בשיחה עם [[יוחנן טברסקי|האדמו&quot;ר רבי יוחנן מרחמסטריבקא]]: &quot;החפץ חיים היה בידידות גדולה עם כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש&quot;ט]] לא פחות ממשנה ברורה&quot;.<br /> <br /> סיפר ר' [[אביגדור מילר]] בשמו של החפץ חיים שאמר בקשר לטענות שה[[חסידים]] מתפללים לאחר [[זמן תפילה]]: &quot;הם מתפללים מאוחר אבל ה[[מתנגדים]] אינם מתפללים כלל...&quot;<br /> <br /> בנו של החפץ חיים, ר' יהודה לייב, כותב על אביו: &quot;בעשיריות שניו לעת זקנתו היה מחשיב מאוד עדת החסידים, באמרו כי הם בזמנינו ככותל אבנים... שמעמידים בין בתי עץ שאינה מניחה להתפשטות שריפה, ובימינו שנגף הכפירה פשטה בכל עבר ופאה, ולאלפים [יש] שהם מאמינים בד' ובתורתו, אבל כמו מתביישים בקיום מצוותיה בריש גלי, בל יהא לשחוק בין הגוים ובין פריצי עמנו שרבו המלעינים מכל קודש, עלינו לשבח לעדת החסידים שהם אמיצי רוח, עושי דברו ביד רמה ובפומבי, ועוד הם מגדלים בניהם לתורה ולעבודה כאבותיהם, רוממות א-ל בגרונם, ולשונם כחרב חרה להשיב להחופשים אל חיקם עשרת מונים בוז וקלון, ועל כל פשעים תכסה אהבת ד' שֶׁבָּם&quot;{{הערה|&quot;דוגמה מדרכי אבי זצ&quot;ל&quot;, עמ' טו, אות מ. וראו עוד דברים בשבח החסידים, שם בעמ' יז, אות מא. }}.<br /> <br /> הורה לרבי יוסף קדיש קרישבסקי לקבוע לימוד יומי ב[[ספר התניא]]{{הערה|אשר אהרן קרישבסקי, [https://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:הוראת_החפץ_חיים_לרבי_יוסף_קדיש_קרישבסקי_לקבוע_לימוד_יומי_בספר_התניא.png ספר יוסף קדישא פרק במחיצת רבו עמ' פט], ירושלים תש&quot;ס.}}.<br /> <br /> על החסיד ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] אמר &quot;כי אם הוא ילמד רבע שעה אחת פחות, ישתמד יהודי במקום אחר&quot;{{מקור}}.<br /> <br /> בעת ימי נסיעתו של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[ת&quot;ש]] מאירופה ל[[ארה&quot;ב]] נשא בכיסו לוח כיס בשם &quot;המזכיר&quot; בו גם כתב יומן מ[[הצלת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אותם הימים]], שעל כריכתו נדפסה תמונת החפץ החיים&lt;ref&gt;[[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] גיליון 2118, כ&quot;א בתמוז תשפ&quot;ה[https://drive.google.com/file/d/1Ab75DnGIirCciCghO7nDrB_70vWSsIWN/view?usp=sharing].&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> {{טורים|*'''[[משנה ברורה]]''', (ששה כרכים), פירוש על חלק &quot;[[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]]&quot; של ה[[שולחן ערוך]]. ספרו זה נפוץ במהירות ומקובל אצל רוב שומרי ההלכה.<br /> *'''ביאור הלכה''', מודפס ביחד עם משנה ברורה שבו מבאר בהרחבה את כל הדעות בהלכות מורכבות שמוזכרות במשנה ברורה.<br /> *'''שער הציון''', מודפס ביחד עם משנה ברורה וביאור הלכה שבו מציין בקצרה המקורות של ההלכה שהביא במשנה ברורה.<br /> *'''[[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]]''', '''[[שמירת הלשון]]''', '''זכור למרים'''', '''חובת השמירה''', '''שפת תמים''', '''כבוד שמיים''' ועוד ספרים על [[איסור לשון הרע]] ושמירת הפה.<br /> *'''אהבת חסד''', מעניין [[מצוות שבין אדם לחברו]] (הלוואה, איסורי ריבית, [[הכנסת אורחים]], [[ניחום אבלים]] ועוד)<br /> *'''חפץ חיים על התורה''', ביאורים ופירושים על חמשה חומשי תורה, בעריכת הרב שמואל גריינימן.<br /> *'''חפץ חיים על אגדות הש&quot;ס''', ליקוט דבריו משאר ספריו, בעריכת הרב שמואל חרל&quot;פ.<br /> *'''חפץ חיים על מסכת אבות''', ליקוט דבריו משאר ספריו, בעריכת הרב שמואל חרל&quot;פ, וכן &quot;מסכת אבות עם פרושי הח&quot;ח&quot;, בעריכת הרב דוד זריצקי.<br /> *'''חפץ חיים על הנ&quot;ך''', ליקוט דבריו משאר ספריו, בעריכת הרב שמואל חרל&quot;פ.<br /> *'''אפתחה במשל פי''', ליקוטי משלים משאר ספריו,<br /> *'''ילקוט משלי הח&quot;ח''', ליקוטי משלים משאר ספריו, בעריכת הרב שבתי שינפלד.<br /> *'''ילקוט עצות והדרכות''', עצות והדרכות בעבודת השם מלוקטים משאר ספריו,<br /> *'''טהרת ישראל''', ספר מוסר והלכה בענייני טהרה וטבילה.<br /> *'''קונטרס מאמר קדישין''', על סדר קדימות בקדישין ותפלות באבלים. <br /> *'''אהבת ישראל''', הלכות איסור שנאה.<br /> *'''תורת כהנים עם הגהות הגר&quot;א מכת&quot;י ופירוש חדש'''.<br /> *'''ליקוטי הלכות''' (שלשה כרכים), ספר הערוך כמו פירוש ה[[רי&quot;ף]] על [[מסכת]]ות ב[[תלמוד]] שעליהם לא חיבר הרי&quot;ף ([[סדר קדשים]], וחלקים מ[[סדר נזיקין]] ו[[סדר מועד]].)<br /> *'''ציפית לישועה''', קובץ מאמרים על הציפייה ל[[גאולה]]. הספר מעורר על החיוב לצפות ל[[ימות המשיח|ביאת המשיח]] יום יום בכל עת ובכל זמן, לצפות לישועת ה' למרות [[ירידת הדורות]] ועל לימוד ענייני קדשים.<br /> *'''תורה אור''', [[אגדות חז&quot;ל]] מהתלמוד, מ[[מדרש]]ים ומ[[ספר הזוהר]], המעוררות ומזכירות על [[תלמוד תורה|לימוד התורה]] ובמיוחד על לימוד סדר 'קדשים' &quot;שבזה נחשב כאלו נבנה [[בית המקדש]] בימיו ומקריב עליו [[קרבנות]] וגם מקרב בזה את הגאולה ועוד כמה מעלות קדושות הנמצאות בזה&quot; (מתוך דף השער)-נדפס בתור פתיחה לאספת זקנים.<br /> *'''דבר בעתו''', על [[מאכלות אסורות]]<br /> *'''גדר עולם''' על הלכות כיסוי ראש לנשים<br /> *'''חומת הדת''', ספר [[מוסר]], קריאה לכל איש ישראל להתחזק בעצמו ולחזק אחרים בלימוד התורה ובקיום המצוות.<br /> *'''מחנה ישראל''', העוסק בדילמות של התנהגות חיילים יהודים בצבא [[גוי|נכרי]]<br /> *'''נדחי ישראל''', מיועד למתגוררים באזורים שמקשים על קיום חיים יהודיים<br /> *'''נפוצות ישראל''', המביע התנגדות להגירה לאמריקה<br /> *'''ספר המצוות הקצר''', ה[[מצווה|מצוות]] הנוהגות בזמננו בקצור נמרץ<br /> *'''קונטרס תפארת אדם''', בעניין הקפת הראש והשחתת הזקן<br /> *'''שם עולם''', חלק ראשון על [[שמירת שבת]], [[גמילות חסדים|עשיית חסד]] והחזקת לומדי תורה; חלק שני על התחזקות ב[[עבודת ה']].<br /> *'''תורת הבית''' בו יבואר גודל חיוב האדם ללמוד תורה בביתו בכל עת שהוא פנוי ממלאכתו ומעסקיו וגודל שכרו עבור זה ובסופו מאמר עלבונה של תורה.<br /> *'''בית ישראל''' &quot;בו יבוארו הרבה עניינים נחוצים לכלל ישראל&quot;<br /> *'''אגרות החפץ חיים''' (שני כרכים)<br /> }}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מי האיש החפץ משיח?''', 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 6<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=mscatalog&amp;mode=details&amp;volno=730&amp;limit=0&amp;field=TITLE&amp;search=משנה+ברורה&amp;search_mode=simple עותק נדיר ומקורי של המשנה ברורה בכתב יד - באתר ספריית ליובאוויטש]<br /> * יהושע קניג, '''[https://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/663.pdf#page=14 מי האיש החפץ משיח]''', שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 663 (עמוד 16)<br /> *[https://col.org.il/news/126747 כשהרבי הזכיר את ה'חפץ חיים' בהתוועדות 13 פעמים • סקירה{{col}}]<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=785416 ישראל מאיר הכהן 2025-07-16T19:50:41Z <p>מוישע זוכמיר: /* עם רבותינו נשיאינו */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי ישראל מאיר הכהן<br /> |תמונה=החפץ חיים.jpg<br /> |תיאור=תמונה צבועה של &quot;החפץ חיים&quot;<br /> |תאריך לידה=[[תקצ&quot;ח]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ד אלול]] [[תרצ&quot;ג]]<br /> }}<br /> [[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חתום על קול קורא יחד עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]]]]<br /> רבי '''ישראל מאיר הכהן מראדין''', (מפרוסם בכינויו על שם ספריו '''החפץ חיים''' וכן '''המשנה ברורה'''; ה'[[תקצ&quot;ח]] - [[כ&quot;ד באלול]] [[ה'תרצ&quot;ג]]), ידוע בכינוי '''החפץ חיים''', בעל ה'משנה ברורה', נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[עיירה]] ז'עטיל במחוז הורדנה (כיום ב[[בלארוס]]) להרב אריה זאב הכהן ולדובורושה.<br /> <br /> בשנים הראשונות שלאחר חתונתו התגורר ב[[ראדין]] בה חי אביו החורג רבי שמעון הלוי אפשטיין ואכל על שולחנו. כאשר נקלע האב החורג לקשיים כלכליים פתחה אשתו חנות, כשהחפץ חיים במקביל לומד בעצמו ומלמד נערים כשלעיתים קיבל על כך תשלום. מונה לרבה של ראדין אך כעבור תקופה התפטר מתפקידו.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ט]] הקים בראדין ישיבה ש[[ראש ישיבה|בראשותה עמד]], ובתקופה הראשונה לקיומה אף ניהל אותה בעצמו.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מזכירו במכתב משנת [[תרס&quot;א]] שיצטרף לאסיפה מסוימת, &quot;אם כי איננו מפורסם ואיננו עסקן, יכול להצטרף עמהם&quot;{{הערה|1=[[אגרות קודש - אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [http://ww.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&amp;hilite=12721d4b-ced5-4f86-8177-f9b503ef9412&amp;st=החפץ+חיים חלק ג' עמ' רסא]}}.<br /> <br /> עם פרוץ המהפכה הקמוניסטית, צידד בשיטה כי אין להשאר בתחום שלטון הקמוניסטים שמנעו את קיום התורה והמצוות, וברח יחד עם תלמידיו אל מחוץ לגבולות בהם שלטו הקמוניסטים.<br /> <br /> == עם רבותינו נשיאינו ==<br /> החפץ חיים עמד בקשרים תמידיים עם נשיאי חב&quot;ד, ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ובין היתר השתתף באסיפות שאורגנו על ידם, וחתם על כרוזים פרי יוזמתם{{הערה|אגרות קודש לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, אגרת תצ&quot;א עמוד תתס&quot;ו. ועוד רבות. אגרות קודש - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כרך ב' עמודים קפג - קפה, עמוד קנ&quot;ב אגרת תכג, עמודים קסח - קסט. עמוד רל אגרת תסט שנת תר&quot;ץ, עמוד רלז, אגרת תעב שנת תר&quot;ץ, עמוד תסא, כרך ה': עמוד שלז אגרת אתכח. (ויקפידיה)}}.<br /> <br /> ב[[שבט]] [[תר&quot;ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה&quot;רב מטעם&quot;, בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] והחפץ חיים צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר&quot;ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר&quot;ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו, והוא אכן בא{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ו]] ייסד את וועד ההצלה האירופאי לטובת יהודי [[רוסיה]], יחד עם הגאון רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], על פי בקשת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|1=אגרות קודש - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;hilite=f80673b9-214b-40be-8235-9788ad7cf100&amp;st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd עמ' קעח (197)]}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ב]] ביקר בישיבת [[תומכי תמימים לודז (פולין)]] והביע את התרשמותו והתפעלותו מהישיבה ולומדיה.<br /> <br /> מסופר{{הערה|ראה &quot;ספר הזוהר מאלף צדיקים&quot;. ראו גם הסיפור על שליחות ר&quot;א ננס להחפץ חיים שנדפס בהערות הת' ואנ&quot;ש, אושען פארקוויי, גליון צא, כ&quot;ב שבט תש&quot;נ, ע' 14-12.}}, שבהזדמנות כלשהי, הביע בפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את פליאתו מכך כי בישיבת [[תומכי תמימים]] שהקים פשוט שאין מגלחים את ה[[זקן]], הרבי הרש&quot;ב הפטיר שאין בכך שום חידוש, משום שזה הכוח של לימוד [[פנימיות התורה]]. ששמע זאת החפץ חיים, אמר בהתפעלות: &quot;כך?! אז צריך להכניס את לימוד פנימיות התורה לישיבות!&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] סיפר, כי אחד מתלמידיו של החפץ חיים בא לשאול בעצתו כיצד להתנהג במשרת הרבנות שהכתירוהו. החפץ חיים יעץ לו ששלא כנהוג, יצווה שלא ימתינו לו עם גמר [[תפילת שמונה עשרה]]. הסיבה לכך היא מכיון שדבר זה יכול לגרום למצב של שוחד, שירצה למצוא חן בעיני הבעלי בתים שלו, בשביל הכבוד שמקבל מהם{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל&quot;ד]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&amp;hilite=80ccfd79-341e-4f20-bf06-be2f622b637c&amp;st=החפץ+חיים&amp;pgnum=317 עמ' 11 (317)]}}.<br /> <br /> עוד מסופר שפעם אחת שלח החפץ חיים אחד משלוחיו לרבי הרש&quot;ב בכדי שיבקש הסכמה לספרו, ובהגיע השליח לרבי הרש&quot;ב ביקש הסכמה, אמר לו הרבי הרש&quot;ב שיגיד לחפץ חיים שני דברים: א'. שבבית הרב (רבותינו נשיאנו) לא נהוג לתת הסכמות. ב'. שעקימת אף (שפתיים) זה גם אבק לשון הרע. <br /> <br /> * השליח חזר לחפץ הגיעו להעביר את דברי הרבי הרש&quot;ב, וכשהגיע לחפץ חיים אמר לו את דברי הרבי הרש&quot;ב שדבר ראשון 'בבית הרב לא נהוג לתת הסכמות' והשליח בא להמשיך להגיד את הדבר השני - אלא שתוך כדי ראה שהחפץ חיים מעקם אפו (שפתיו), והשליח נפל והתעלף{{מקור}}. יש לציין שלמרות סיפור זה מקובל מהרבי הרש&quot;ב שאחד הדברים המיוחדים שהיה אצל החפץ חיים שהגיע לדרגת בינוני ללא לימוד חסידות.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]], אמר הרבי בשיחה עם [[יוחנן טברסקי|האדמו&quot;ר רבי יוחנן מרחמסטריבקא]]: &quot;החפץ חיים היה בידידות גדולה עם כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש&quot;ט]] לא פחות ממשנה ברורה&quot;.<br /> <br /> סיפר ר' [[אביגדור מילר]] בשמו של החפץ חיים שאמר בקשר לטענות שה[[חסידים]] מתפללים לאחר [[זמן תפילה]]: &quot;הם מתפללים מאוחר אבל ה[[מתנגדים]] אינם מתפללים כלל...&quot;<br /> <br /> בנו של החפץ חיים, ר' יהודה לייב, כותב על אביו: &quot;בעשיריות שניו לעת זקנתו היה מחשיב מאוד עדת החסידים, באמרו כי הם בזמנינו ככותל אבנים... שמעמידים בין בתי עץ שאינה מניחה להתפשטות שריפה, ובימינו שנגף הכפירה פשטה בכל עבר ופאה, ולאלפים [יש] שהם מאמינים בד' ובתורתו, אבל כמו מתביישים בקיום מצוותיה בריש גלי, בל יהא לשחוק בין הגוים ובין פריצי עמנו שרבו המלעינים מכל קודש, עלינו לשבח לעדת החסידים שהם אמיצי רוח, עושי דברו ביד רמה ובפומבי, ועוד הם מגדלים בניהם לתורה ולעבודה כאבותיהם, רוממות א-ל בגרונם, ולשונם כחרב חרה להשיב להחופשים אל חיקם עשרת מונים בוז וקלון, ועל כל פשעים תכסה אהבת ד' שֶׁבָּם&quot;{{הערה|&quot;דוגמה מדרכי אבי זצ&quot;ל&quot;, עמ' טו, אות מ. וראו עוד דברים בשבח החסידים, שם בעמ' יז, אות מא. }}.<br /> <br /> הורה לרבי יוסף קדיש קרישבסקי לקבוע לימוד יומי ב[[ספר התניא]]{{הערה|אשר אהרן קרישבסקי, [https://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:הוראת_החפץ_חיים_לרבי_יוסף_קדיש_קרישבסקי_לקבוע_לימוד_יומי_בספר_התניא.png ספר יוסף קדישא פרק במחיצת רבו עמ' פט], ירושלים תש&quot;ס.}}.<br /> <br /> על החסיד ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] אמר &quot;כי אם הוא ילמד רבע שעה אחת פחות, ישתמד יהודי במקום אחר&quot;{{מקור}}.<br /> <br /> בעת ימי נסיעתו של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[ת&quot;ש]] מאירופה ל[[ארה&quot;ב]] נשא בכיסו לוח כיס בשם &quot;המזכיר&quot; בו גם כתב יומן מ[[הצלת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אותם הימים]], שעל כריכתו נדפסה תמונת החפץ החיים&lt;ref&gt;[[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] גיליון 2118, כ&quot;א בתמוז תשפ&quot;ה.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> {{טורים|*'''[[משנה ברורה]]''', (ששה כרכים), פירוש על חלק &quot;[[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]]&quot; של ה[[שולחן ערוך]]. ספרו זה נפוץ במהירות ומקובל אצל רוב שומרי ההלכה.<br /> *'''ביאור הלכה''', מודפס ביחד עם משנה ברורה שבו מבאר בהרחבה את כל הדעות בהלכות מורכבות שמוזכרות במשנה ברורה.<br /> *'''שער הציון''', מודפס ביחד עם משנה ברורה וביאור הלכה שבו מציין בקצרה המקורות של ההלכה שהביא במשנה ברורה.<br /> *'''[[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]]''', '''[[שמירת הלשון]]''', '''זכור למרים'''', '''חובת השמירה''', '''שפת תמים''', '''כבוד שמיים''' ועוד ספרים על [[איסור לשון הרע]] ושמירת הפה.<br /> *'''אהבת חסד''', מעניין [[מצוות שבין אדם לחברו]] (הלוואה, איסורי ריבית, [[הכנסת אורחים]], [[ניחום אבלים]] ועוד)<br /> *'''חפץ חיים על התורה''', ביאורים ופירושים על חמשה חומשי תורה, בעריכת הרב שמואל גריינימן.<br /> *'''חפץ חיים על אגדות הש&quot;ס''', ליקוט דבריו משאר ספריו, בעריכת הרב שמואל חרל&quot;פ.<br /> *'''חפץ חיים על מסכת אבות''', ליקוט דבריו משאר ספריו, בעריכת הרב שמואל חרל&quot;פ, וכן &quot;מסכת אבות עם פרושי הח&quot;ח&quot;, בעריכת הרב דוד זריצקי.<br /> *'''חפץ חיים על הנ&quot;ך''', ליקוט דבריו משאר ספריו, בעריכת הרב שמואל חרל&quot;פ.<br /> *'''אפתחה במשל פי''', ליקוטי משלים משאר ספריו,<br /> *'''ילקוט משלי הח&quot;ח''', ליקוטי משלים משאר ספריו, בעריכת הרב שבתי שינפלד.<br /> *'''ילקוט עצות והדרכות''', עצות והדרכות בעבודת השם מלוקטים משאר ספריו,<br /> *'''טהרת ישראל''', ספר מוסר והלכה בענייני טהרה וטבילה.<br /> *'''קונטרס מאמר קדישין''', על סדר קדימות בקדישין ותפלות באבלים. <br /> *'''אהבת ישראל''', הלכות איסור שנאה.<br /> *'''תורת כהנים עם הגהות הגר&quot;א מכת&quot;י ופירוש חדש'''.<br /> *'''ליקוטי הלכות''' (שלשה כרכים), ספר הערוך כמו פירוש ה[[רי&quot;ף]] על [[מסכת]]ות ב[[תלמוד]] שעליהם לא חיבר הרי&quot;ף ([[סדר קדשים]], וחלקים מ[[סדר נזיקין]] ו[[סדר מועד]].)<br /> *'''ציפית לישועה''', קובץ מאמרים על הציפייה ל[[גאולה]]. הספר מעורר על החיוב לצפות ל[[ימות המשיח|ביאת המשיח]] יום יום בכל עת ובכל זמן, לצפות לישועת ה' למרות [[ירידת הדורות]] ועל לימוד ענייני קדשים.<br /> *'''תורה אור''', [[אגדות חז&quot;ל]] מהתלמוד, מ[[מדרש]]ים ומ[[ספר הזוהר]], המעוררות ומזכירות על [[תלמוד תורה|לימוד התורה]] ובמיוחד על לימוד סדר 'קדשים' &quot;שבזה נחשב כאלו נבנה [[בית המקדש]] בימיו ומקריב עליו [[קרבנות]] וגם מקרב בזה את הגאולה ועוד כמה מעלות קדושות הנמצאות בזה&quot; (מתוך דף השער)-נדפס בתור פתיחה לאספת זקנים.<br /> *'''דבר בעתו''', על [[מאכלות אסורות]]<br /> *'''גדר עולם''' על הלכות כיסוי ראש לנשים<br /> *'''חומת הדת''', ספר [[מוסר]], קריאה לכל איש ישראל להתחזק בעצמו ולחזק אחרים בלימוד התורה ובקיום המצוות.<br /> *'''מחנה ישראל''', העוסק בדילמות של התנהגות חיילים יהודים בצבא [[גוי|נכרי]]<br /> *'''נדחי ישראל''', מיועד למתגוררים באזורים שמקשים על קיום חיים יהודיים<br /> *'''נפוצות ישראל''', המביע התנגדות להגירה לאמריקה<br /> *'''ספר המצוות הקצר''', ה[[מצווה|מצוות]] הנוהגות בזמננו בקצור נמרץ<br /> *'''קונטרס תפארת אדם''', בעניין הקפת הראש והשחתת הזקן<br /> *'''שם עולם''', חלק ראשון על [[שמירת שבת]], [[גמילות חסדים|עשיית חסד]] והחזקת לומדי תורה; חלק שני על התחזקות ב[[עבודת ה']].<br /> *'''תורת הבית''' בו יבואר גודל חיוב האדם ללמוד תורה בביתו בכל עת שהוא פנוי ממלאכתו ומעסקיו וגודל שכרו עבור זה ובסופו מאמר עלבונה של תורה.<br /> *'''בית ישראל''' &quot;בו יבוארו הרבה עניינים נחוצים לכלל ישראל&quot;<br /> *'''אגרות החפץ חיים''' (שני כרכים)<br /> }}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מי האיש החפץ משיח?''', 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 6<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=mscatalog&amp;mode=details&amp;volno=730&amp;limit=0&amp;field=TITLE&amp;search=משנה+ברורה&amp;search_mode=simple עותק נדיר ומקורי של המשנה ברורה בכתב יד - באתר ספריית ליובאוויטש]<br /> * יהושע קניג, '''[https://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/663.pdf#page=14 מי האיש החפץ משיח]''', שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 663 (עמוד 16)<br /> *[https://col.org.il/news/126747 כשהרבי הזכיר את ה'חפץ חיים' בהתוועדות 13 פעמים • סקירה{{col}}]<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=785352 שיחה:שור הבר 2025-07-16T17:44:26Z <p>מוישע זוכמיר: /* הפרדת הערך מערך הסעודה לעת&quot;ל */</p> <hr /> <div>{{א|מוישע זוכמיר}} לכאורה זה אמור להיות פסקה בערך [[שור]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 20:40, 16 ביולי 2025 (IDT)<br /> <br /> ==הפרדת הערך מערך הסעודה לעת&quot;ל==<br /> יש כל כך הרבה חומר במקורות על שור הבר וכן על הלויתן, שעניינם כה גדול ונרחב עד שערך ה[[סעודה לעתיד לבוא]] צר מלהכילו. --[[משתמש:מוישע זוכמיר|מוישע זוכמיר]] - [[שיחת משתמש:מוישע זוכמיר|שיחה]], 20:44, כ' בתמוז, ה'תשפ&quot;ה 20:44, 16 ביולי 2025 (IDT)</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=785351 שיחה:שור הבר 2025-07-16T17:44:04Z <p>מוישע זוכמיר: </p> <hr /> <div>{{א|מוישע זוכמיר}} לכאורה זה אמור להיות פסקה בערך [[שור]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 20:40, 16 ביולי 2025 (IDT)<br /> <br /> ==הפרדת הערך מערך הסעודה לעת&quot;ל==<br /> יש כל כך הרבה חומר במקורות של שור הבר וכן על הלויתן, שעניינם כה גדול ונרחב עד שערך ה[[סעודה לעתיד לבוא]] לא מתאים לאכסנו. --[[משתמש:מוישע זוכמיר|מוישע זוכמיר]] - [[שיחת משתמש:מוישע זוכמיר|שיחה]], 20:44, כ' בתמוז, ה'תשפ&quot;ה 20:44, 16 ביולי 2025 (IDT)</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=785350 שור הבר 2025-07-16T17:42:02Z <p>מוישע זוכמיר: /* תיאורו */</p> <hr /> <div>'''שור הבר''' או '''בהמות''' הוא בעל חי עצום שנברא ב[[ששת ימי בראשית]] ומיועד להאכל ב[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]].<br /> <br /> == מקורו בכתובים ==<br /> בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז&quot;ל את פרטיו:<br /> {{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}<br /> <br /> == תיאורו ==<br /> ===בריאתו===<br /> שור הבר נברא עם בת זוגו&lt;ref&gt;בבא בתרא דף עד עמוד ב.&lt;/ref&gt;. על מנת שלא יחריבו את העולם סירס הקב&quot;ה את הזכר&lt;ref&gt;הוא שנאמר באיוב &quot;הנה נא כחו במתניו&quot; זה זכר שסירסו, &quot;ואונו בשרירי בטנו&quot; זו נקבה שציננה. בבא בתרא שם.&lt;/ref&gt; וצינן הנקבה, ושמרה ל[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא|צדיקים לעתיד לבוא]]. <br /> <br /> ===גודלו===<br /> שור הבר רובץ על אלף הרים&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;במדבר רבה פכ&quot;א, יח.&lt;/ref&gt;.<br /> ===מאכלו===<br /> אלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> כמות המים הזורמים נהר הירדן בששה חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=785345 שור הבר 2025-07-16T17:32:12Z <p>מוישע זוכמיר: יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;שור הבר&#039;&#039;&#039; או &#039;&#039;&#039;בהמות&#039;&#039;&#039; הוא בעל חי עצום שנברא בששת ימי בראשית ומיועד להאכל בסעודת הצדיקים לעתיד לבוא. == מקורו בכתובים == בספר איוב מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז&quot;ל את פרטיו: {{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָ...&quot;</p> <hr /> <div>'''שור הבר''' או '''בהמות''' הוא בעל חי עצום שנברא ב[[ששת ימי בראשית]] ומיועד להאכל ב[[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]].<br /> <br /> == מקורו בכתובים ==<br /> בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז&quot;ל את פרטיו:<br /> {{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}<br /> <br /> == תיאורו ==<br /> ===גודלו===<br /> שור הבר רובץ על אלף הרים<br /> ===מאכלו===</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8_%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%9F&diff=785344 סעודת שור הבר והלווייתן 2025-07-16T16:57:41Z <p>מוישע זוכמיר: /* מעלותיהם של שור הבר והלויתן */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תמונת המחשה של הקנוגיא בין השור הבר והלויתן.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|תמונת המחשה של הקנוגיא (המלחמה) בין השור הבר והלויתן]]<br /> '''סעודת שור הבר והלווייתן''' הוא כינוי לסעודה שיערוך [[הקדוש ברוך הוא]] ל[[צדיקים]] [[לעתיד לבוא]], ב[[ימות המשיח]] או ב[[עולם התחיה]], בה יאכלו מבשרם של [[שור הבר]] וה[[לווייתן]] ומאכלים מיוחדים נוספים.<br /> <br /> קודם לסעודה זו תערך התגוששות הלוויתן ושור הבר, במהלכה ישחט הלוויתן את השור באמצעות סנפירו והשור יגח את הלווייתן באמצעות קרניו.<br /> <br /> ==סעודה כפשוטה או לא==<br /> [[הרמב&quot;ם]], בדבריו אודות [[העולם הבא]] כעולם רוחני ל[[נשמות]] בלי [[גוף|גופים]], אומר: {{ציטוטון|הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}}{{הערה|משנה תורה ל[[רמב&quot;ם]], הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד}}.<br /> <br /> היו שהבינו מדבריו שלא תתקיים סעודה גשמית לצדיקים בזמן הגאולה. ה[[ראב&quot;ד]], שהבין כך, משיג על כך: &quot;ואם זו היא הסעודה - אין כאן [[כוס של ברכה]]!&quot; בגמרא מדובר על כוס של ברכה שעליה יברכו את [[ברכת הזימון]] בסיום הסעודה{{הערה|פסחים קיט, ב. ראה להלן [[#התפריט]].}}, ואם הסעודה היא רק מושג רוחני - על מה יברכו [[ברכת המזון]]?<br /> <br /> אך [[הרמב&quot;ן]] קבע שגם הרמב&quot;ם לא טען שלא תתקיים סעודה, ואמר{{הערה|אגרת התנצלות על ספר המורה.}} {{ציטוטון|ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב&quot;ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן}}. גם ה[[כסף משנה]] מסביר את כוונת הרמב&quot;ם כך, שלא התכוון שסעודת הצדיקים היא משל, וכשדיבר על סעודה כמשל לעולם הבא התכוון לביטוי &quot;הכל מתוקן לסעודה&quot; שב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ג, משנה טז.}}.<br /> <br /> כך נקבע גם ב[[תורת החסידות]] במקומות רבים, שהסעודה לעתיד תהיה גשמית{{הערה|1=לקוטי תורה תחילת פרשת צו. הובא ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}.<br /> <br /> מעניין שבן הרמב&quot;ם ר' אברהם במכתבים שנמצאו לאחרונה כתב שבסעודות שבת בבית אביו היה אומר הרמב&quot;ם: ש&quot;צריכים להתגעגע ללווייתן&quot; {{הערה| מפי הרב [[זלמן נוטיק]]}}<br /> <br /> ==מעלותיהם של שור הבר והלויתן==<br /> {{להשלים}}<br /> [[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן ב[[בינה מלאכותית]]]]<br /> המהר&quot;ל{{הערה|גור אריה בראשית א, כא}} מבאר, שהלויתן ושור הבר הינם מציאות שונה מהותית משאר חיות ובהמות, כפירות גן עדן השונים באופן מהותי מהפירות שבעולם הזה. האלשיך{{הערה|איוב מא, י:}} מבאר שבלויתן יש איכות רוחנית.<br /> <br /> בלקוטי תורה{{הערה|ריש פרשת שמיני}} מבואר שהצדיקים שעבודתם ברוחניות בלבד הם בחי' לוייתן. והם יעלו את הצדיקים שמתעסקים בגשמיות שהם בחי' שור הבר, ועיי&quot;ז יפעל בהם עלי' גם כן. עוד מוסבר בחסידות שלויתן רומז על רמ&quot;ח [[מצוות עשה]], ושור הבר על שס&quot;ה [[מצוות לא תעשה]].<br /> ==שחיטת שור הבר==<br /> שור הבר ישחט על ידי [[הקב&quot;ה]], באמצעות סנפיריו החדים של הלויתן{{הערה|שם=ויקר}}. [[חכמים]] ב[[מדרש]] מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]] מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש&quot;[[תורה חדשה מאיתי תצא]]&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א}} את התשובה של ר' אבין ש&quot;תורה חדשה מאיתי תצא&quot; אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]].<br /> <br /> ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש&quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י&quot;ג ב}}&quot;.<br /> ===שחיטת שור הבר בחסידות===<br /> ב[[תורת החסידות]], שור הבר והלויתן מורים על שני דרגות ב[[עבודת ה']] של האדם.<br /> <br /> הלויתן מקומו ב[[ים]], &quot;[[עלמא דאתכסיא]]&quot; (העולם המכוסה), שזה מורה על העבודה ה[[רוחנית]] ביחוד יחודים עליונים ונעלים.<br /> <br /> שור הבר מקומו ב[[יבשה]], &quot;[[עלמא דאתגליא]]&quot; (העולם המגולה), שמורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם.<br /> <br /> לעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את ה[[בירור הניצוצות|בירורים]] שלו לדרגות העליונות ב[[קדושה]]{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}}.<br /> <br /> בשור הבר והלויתן, יהיו ניצוצות מהנשמות של בני ישראל שעבודתם הייתה בזמן הגלות, בבחינה הקטנה היותר של ממלא כל עלמין, ועל ידי אכילת הצדיקים שלעתיד לבא, שעובדים את ה' בבחינת סובב כל עלמין, יתעלו נשמות אלו לדרגה הגבוהה יותר של סובב{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.<br /> <br /> ==התפריט==<br /> בסעודה זו יאכלו המשתתפים מבשרו של דג ה'''[[לוויתן]]''', לאחר הריגתו בקרני שור הבר&lt;ref&gt;בבא בתרא עה, א.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בסעודה זו יאכלו מבשר [[שור הבר|'''שור הבר''']] - הנקרא גם בהמות, שישחט בסנפיר הלויתן&lt;ref&gt;ויקרא רבה יג, ג.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בסעודה זו יגישו גם מה'''[[מן]]''' - לחם מן השמים שנטחן לסעודת הצדיקים ב[[רקיע]] הנקרא [[שחקים (רקיע)|שחקים]]&lt;ref&gt;חגיגה יב, ב. &lt;/ref&gt;. בנוסף למן זה, יאכלו גם מן מצנצנת המן שנשמרה&lt;ref&gt;תנחומא בשלח, כא: &quot;ותן שמה מלא העומר מן. רבי אלעזר אומר: לדורות. רבי אליעזר אומר: לימות המשיח&quot;.&lt;/ref&gt; ב[[קודש הקודשים]] על יד [[ארון הברית]]&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;ס' מאמר שבתות ה' להרמ&quot;ע מפאנו, ח&quot;ב.&lt;/ref&gt;. על מן זה יברכו כשם שבירכו במדבר - &quot;המוציא&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; (או הנותן&lt;ref&gt;כדיוק הרבי בליקוטי שיחות חלק ד' שיחת בהעלותך (הערה 6) בלשון ספר חסידים סי' תתתת&quot;מ: &quot;על המן '''היו''' מברכים '''הנותן''' לחם מן השמים&quot;.&lt;/ref&gt;) לחם מן השמים&quot;.<br /> <br /> בסעודה זו יאכלו [[פריחת מטה אהרן|'''השקדים''']] שצמחו על מטה [[אהרן הכהן]], עליהם יברכו גם [[ברכת שהחיינו]] ויפטרו בברכתם את כל שאר המינים&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> לקינוח יגישו עסיס [[רימון|'''רימונים''']].<br /> <br /> במהלך הסעודה ישתו מ[[יין המשומר|'''יין המשומר''']], עליו גם יברכו [[ברכת המזון]].<br /> <br /> ==המשתתפים בסעודה==<br /> מי ש[[כשרות|נזהר]] מלאכול נבילות ו[[טריפות]] בעולם הזה יזכה ליהנות מסעודה זו&lt;ref&gt;מדרש תהילים יח, כה.&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> בסעודה ישתתפו כל ה[[צדיקים]] ביחד עם שלושת האבות, [[משה רבינו]], [[אהרן הכהן]] ו[[דוד המלך]]{{הערה|שם=ויקר|ויקרא רבה יג, ג.}}. <br /> <br /> בעת הסעודה יאמר הקב&quot;ה דברי תורה&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;, ולאחר מכן יאמר [[זרובבל]] קדיש דרבנן&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;. <br /> <br /> ב[[ברכת המזון]] יסרבו כולם לזמן: [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], [[יעקב]] מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ - עד שיגיע [[דוד המלך]] ויענה בפסוק &quot;כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא{{הערה|תהלים קטז, יג.}}&quot; - לי נאה ולי יאה לברך.<br /> <br /> כוס הזימון עליה תאמר ברכת המזון מכילה מאתיים עשרים ואחד לוג, ב[[גימטריא]] של (כוסי) רויה{{הערה|יומא עו, א}}.<br /> <br /> ==זמן הסעודה==<br /> על זמנה של הסעודה ישנן דעות שונות{{הערה|שם=אגק|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}:<br /> <br /> לפי רוב הדעות, תיערך הסעודה ב[[עולם הבא]], הוא העולם שאחרי [[תחיית המתים]]. אמנם ישנו קושי על כך, שהרי אמרו חז&quot;ל ש&quot;העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה&quot;{{הערה|ברכות יז, א.}}, וכיצד תיערך בו סעודה גשמית?<br /> <br /> לשיטה אחת, הסעודה אכן תערך ב[[ימות המשיח]], עוד לפני זמן תחיית המתים{{הערה|רבי אברהם בן הרמב&quot;ם בספרו מלחמות השם. ובקונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א הערה 108, מוכיח זאת הרבי מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה; ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא הייתה שאלה זו תקפה, מכיון שבזמן זה [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|יתבטלו המצוות]]}}. ה[[אבן עזרא]] סובר שהצדיקים יקומו לתחיה פעם אחת בימות המשיח ויזכו לסעודה, ואחר כך ישובו לעפרם ויקומו בשנית בתחיית המתים{{הערה|בפירושו לדניאל יב, ב.}}.<br /> <br /> לשיטה שניה, יכולה הסעודה להיערך גם בעולם הבא: ה[[רשב&quot;א]]{{הערה|בפירושי אגדות הש&quot;ס לבבא בתרא שם.}} ו[[רבינו בחיי בן אשר|רבינו בחיי]]{{הערה|בפירושו לבראשית א, כא.}}, לפי פירוש אחד, מסבירים שמכיון שהמאכלים בסעודה זו הינם זכים ונועדו במיוחד עבור כך מששת ימי בראשית, לכן אין מניעה שיאכלו אותם גם בעולם הבא. מעין פירוש זה מופיע גם ב[[תורת החסידות]]{{הערה|1=ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/6/2/422d.htm תורת חיים ויקהל תכב, ד (בהוצאה החדשה)], שהשור הבר והלויתן הם מאכלים רוחניים, שלכן אין מניעה לאכילתם בעולם הבא. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31645&amp;st=&amp;pgnum=76&amp;hilite= אור התורה עקב חלק ב' ע' תקמד], שלמרות שיהיו מאכלים גשמיים, הם שונים מהמאכלים הגשמיים היום, בכך שבהם יאירו בגילוי האורות האלוקיים שבהם.}}. לפי פירוש נוסף, זה שאין אכילה ושתיה בעולם הבא - הכוונה רק שלא יהיה צורך באכילה ושתיה עבור קיום הגוף, אבל תהיה אכילה ושתיה למטרות אחרות, ולכן תיערך אז הסעודה{{הערה|שם=אגק}}.<br /> <br /> לפי פירושם השני של הרשב&quot;א ורבינו בחיי, הסעודה תיערך בזמן שבו עוד יהיו אכילה ושתיה, ומיד אחריה תתחיל התקופה בה לא יהיו אכילה ושתיה{{הערה|1=פירוש זה של הרשב&quot;א הובא ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31660&amp;st=&amp;pgnum=316 אור התורה נ&quot;ך חלק א ע' שט כחלק מהביאור במאמר שם].}}. גם בתורת החסידות מובאת חלוקה דומה לשתי תקופות - האחת שבה תתקיים הסעודה, והשניה שבה לא תהיה אכילה ושתיה. בחלק מהמקומות מובא שהתקופה הראשונה היא ימות המשיח, והשניה תחיית המתים (כשיטה הראשונה הנ&quot;ל); ובחלקם מובא שיהיו שתי תקופות בעולם הבא גופא (ומתאים לשיטה השניה הנ&quot;ל){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/23/193.htm ד&quot;ה והיה עקב תשכ&quot;ז], ובהערות שם.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[יין המשומר]]<br /> *[[אריסטון]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב שמואל רסקין, '''לאכול, ושוב לאכול, ושוב לאכול''', במדור 'רואים שזה בא', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2002 עמוד 78<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[מכון ערכים בתורת הגאולה|ערכים בתורת הגאולה]], '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-LR%EF%BF%BD-1.pdf סעודת שור הבר והלווייתן]''', בתוך 'התמים' גליון נא עמוד 20<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> ;מאמרים באתר {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=55&amp;article=2667 שחיטה בסנפיר]<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=4253 השפים שיכינו את סעודת הגאולה]<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=4228]<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/692549/ רבי לילדים: הַסְּעוּדָה הַגְּדוֹלָה • משיח – לחוות ולחיות]''' {{וידפו}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/21427.htm הסוכה שאלוקים בונה לנו] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23434.htm היין המשובח בעולם ייחשף בקרוב, שריינו לעצמכם מקום במעמד ההשקה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/24637.htm השחיטה האסורה - חידוש תורה?] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:WhatsApp_Image_2025-07-16_at_19.51.33.jpg&diff=785342 קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg 2025-07-16T16:56:28Z <p>מוישע זוכמיר: </p> <hr /> <div>הדמיית קרב שור הבר והלוויתן בבינה מלאכותית. נוצר ב-AI ע&quot;י [[משתמש:מוישע זוכמיר|מוישע זוכמיר]].</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8_%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%9F&diff=785341 סעודת שור הבר והלווייתן 2025-07-16T16:54:19Z <p>מוישע זוכמיר: </p> <hr /> <div>[[קובץ:תמונת המחשה של הקנוגיא בין השור הבר והלויתן.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|תמונת המחשה של הקנוגיא (המלחמה) בין השור הבר והלויתן]]<br /> '''סעודת שור הבר והלווייתן''' הוא כינוי לסעודה שיערוך [[הקדוש ברוך הוא]] ל[[צדיקים]] [[לעתיד לבוא]], ב[[ימות המשיח]] או ב[[עולם התחיה]], בה יאכלו מבשרם של [[שור הבר]] וה[[לווייתן]] ומאכלים מיוחדים נוספים.<br /> <br /> קודם לסעודה זו תערך התגוששות הלוויתן ושור הבר, במהלכה ישחט הלוויתן את השור באמצעות סנפירו והשור יגח את הלווייתן באמצעות קרניו.<br /> <br /> ==סעודה כפשוטה או לא==<br /> [[הרמב&quot;ם]], בדבריו אודות [[העולם הבא]] כעולם רוחני ל[[נשמות]] בלי [[גוף|גופים]], אומר: {{ציטוטון|הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}}{{הערה|משנה תורה ל[[רמב&quot;ם]], הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד}}.<br /> <br /> היו שהבינו מדבריו שלא תתקיים סעודה גשמית לצדיקים בזמן הגאולה. ה[[ראב&quot;ד]], שהבין כך, משיג על כך: &quot;ואם זו היא הסעודה - אין כאן [[כוס של ברכה]]!&quot; בגמרא מדובר על כוס של ברכה שעליה יברכו את [[ברכת הזימון]] בסיום הסעודה{{הערה|פסחים קיט, ב. ראה להלן [[#התפריט]].}}, ואם הסעודה היא רק מושג רוחני - על מה יברכו [[ברכת המזון]]?<br /> <br /> אך [[הרמב&quot;ן]] קבע שגם הרמב&quot;ם לא טען שלא תתקיים סעודה, ואמר{{הערה|אגרת התנצלות על ספר המורה.}} {{ציטוטון|ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב&quot;ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן}}. גם ה[[כסף משנה]] מסביר את כוונת הרמב&quot;ם כך, שלא התכוון שסעודת הצדיקים היא משל, וכשדיבר על סעודה כמשל לעולם הבא התכוון לביטוי &quot;הכל מתוקן לסעודה&quot; שב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ג, משנה טז.}}.<br /> <br /> כך נקבע גם ב[[תורת החסידות]] במקומות רבים, שהסעודה לעתיד תהיה גשמית{{הערה|1=לקוטי תורה תחילת פרשת צו. הובא ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}.<br /> <br /> מעניין שבן הרמב&quot;ם ר' אברהם במכתבים שנמצאו לאחרונה כתב שבסעודות שבת בבית אביו היה אומר הרמב&quot;ם: ש&quot;צריכים להתגעגע ללווייתן&quot; {{הערה| מפי הרב [[זלמן נוטיק]]}}<br /> <br /> ==מעלותיהם של שור הבר והלויתן==<br /> {{להשלים}}<br /> [[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית]]<br /> המהר&quot;ל{{הערה|גור אריה בראשית א, כא}} מבאר, שהלויתן ושור הבר הינם מציאות שונה מהותית משאר חיות ובהמות, כפירות גן עדן השונים באופן מהותי מהפירות שבעולם הזה. האלשיך{{הערה|איוב מא, י:}} מבאר שבלויתן יש איכות רוחנית.<br /> <br /> בלקוטי תורה{{הערה|ריש פרשת שמיני}} מבואר שהצדיקים שעבודתם ברוחניות בלבד הם בחי' לוייתן. והם יעלו את הצדיקים שמתעסקים בגשמיות שהם בחי' שור הבר, ועיי&quot;ז יפעל בהם עלי' גם כן. עוד מוסבר בחסידות שלויתן רומז על רמ&quot;ח [[מצוות עשה]], ושור הבר על שס&quot;ה [[מצוות לא תעשה]].<br /> ==שחיטת שור הבר==<br /> שור הבר ישחט על ידי [[הקב&quot;ה]], באמצעות סנפיריו החדים של הלויתן{{הערה|שם=ויקר}}. [[חכמים]] ב[[מדרש]] מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]] מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש&quot;[[תורה חדשה מאיתי תצא]]&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א}} את התשובה של ר' אבין ש&quot;תורה חדשה מאיתי תצא&quot; אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]].<br /> <br /> ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש&quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י&quot;ג ב}}&quot;.<br /> ===שחיטת שור הבר בחסידות===<br /> ב[[תורת החסידות]], שור הבר והלויתן מורים על שני דרגות ב[[עבודת ה']] של האדם.<br /> <br /> הלויתן מקומו ב[[ים]], &quot;[[עלמא דאתכסיא]]&quot; (העולם המכוסה), שזה מורה על העבודה ה[[רוחנית]] ביחוד יחודים עליונים ונעלים.<br /> <br /> שור הבר מקומו ב[[יבשה]], &quot;[[עלמא דאתגליא]]&quot; (העולם המגולה), שמורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם.<br /> <br /> לעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את ה[[בירור הניצוצות|בירורים]] שלו לדרגות העליונות ב[[קדושה]]{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}}.<br /> <br /> בשור הבר והלויתן, יהיו ניצוצות מהנשמות של בני ישראל שעבודתם הייתה בזמן הגלות, בבחינה הקטנה היותר של ממלא כל עלמין, ועל ידי אכילת הצדיקים שלעתיד לבא, שעובדים את ה' בבחינת סובב כל עלמין, יתעלו נשמות אלו לדרגה הגבוהה יותר של סובב{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.<br /> <br /> ==התפריט==<br /> בסעודה זו יאכלו המשתתפים מבשרו של דג ה'''[[לוויתן]]''', לאחר הריגתו בקרני שור הבר&lt;ref&gt;בבא בתרא עה, א.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בסעודה זו יאכלו מבשר [[שור הבר|'''שור הבר''']] - הנקרא גם בהמות, שישחט בסנפיר הלויתן&lt;ref&gt;ויקרא רבה יג, ג.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בסעודה זו יגישו גם מה'''[[מן]]''' - לחם מן השמים שנטחן לסעודת הצדיקים ב[[רקיע]] הנקרא [[שחקים (רקיע)|שחקים]]&lt;ref&gt;חגיגה יב, ב. &lt;/ref&gt;. בנוסף למן זה, יאכלו גם מן מצנצנת המן שנשמרה&lt;ref&gt;תנחומא בשלח, כא: &quot;ותן שמה מלא העומר מן. רבי אלעזר אומר: לדורות. רבי אליעזר אומר: לימות המשיח&quot;.&lt;/ref&gt; ב[[קודש הקודשים]] על יד [[ארון הברית]]&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;ס' מאמר שבתות ה' להרמ&quot;ע מפאנו, ח&quot;ב.&lt;/ref&gt;. על מן זה יברכו כשם שבירכו במדבר - &quot;המוציא&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; (או הנותן&lt;ref&gt;כדיוק הרבי בליקוטי שיחות חלק ד' שיחת בהעלותך (הערה 6) בלשון ספר חסידים סי' תתתת&quot;מ: &quot;על המן '''היו''' מברכים '''הנותן''' לחם מן השמים&quot;.&lt;/ref&gt;) לחם מן השמים&quot;.<br /> <br /> בסעודה זו יאכלו [[פריחת מטה אהרן|'''השקדים''']] שצמחו על מטה [[אהרן הכהן]], עליהם יברכו גם [[ברכת שהחיינו]] ויפטרו בברכתם את כל שאר המינים&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> לקינוח יגישו עסיס [[רימון|'''רימונים''']].<br /> <br /> במהלך הסעודה ישתו מ[[יין המשומר|'''יין המשומר''']], עליו גם יברכו [[ברכת המזון]].<br /> <br /> ==המשתתפים בסעודה==<br /> מי ש[[כשרות|נזהר]] מלאכול נבילות ו[[טריפות]] בעולם הזה יזכה ליהנות מסעודה זו&lt;ref&gt;מדרש תהילים יח, כה.&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> בסעודה ישתתפו כל ה[[צדיקים]] ביחד עם שלושת האבות, [[משה רבינו]], [[אהרן הכהן]] ו[[דוד המלך]]{{הערה|שם=ויקר|ויקרא רבה יג, ג.}}. <br /> <br /> בעת הסעודה יאמר הקב&quot;ה דברי תורה&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;, ולאחר מכן יאמר [[זרובבל]] קדיש דרבנן&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;. <br /> <br /> ב[[ברכת המזון]] יסרבו כולם לזמן: [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], [[יעקב]] מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ - עד שיגיע [[דוד המלך]] ויענה בפסוק &quot;כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא{{הערה|תהלים קטז, יג.}}&quot; - לי נאה ולי יאה לברך.<br /> <br /> כוס הזימון עליה תאמר ברכת המזון מכילה מאתיים עשרים ואחד לוג, ב[[גימטריא]] של (כוסי) רויה{{הערה|יומא עו, א}}.<br /> <br /> ==זמן הסעודה==<br /> על זמנה של הסעודה ישנן דעות שונות{{הערה|שם=אגק|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}:<br /> <br /> לפי רוב הדעות, תיערך הסעודה ב[[עולם הבא]], הוא העולם שאחרי [[תחיית המתים]]. אמנם ישנו קושי על כך, שהרי אמרו חז&quot;ל ש&quot;העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה&quot;{{הערה|ברכות יז, א.}}, וכיצד תיערך בו סעודה גשמית?<br /> <br /> לשיטה אחת, הסעודה אכן תערך ב[[ימות המשיח]], עוד לפני זמן תחיית המתים{{הערה|רבי אברהם בן הרמב&quot;ם בספרו מלחמות השם. ובקונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א הערה 108, מוכיח זאת הרבי מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה; ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא הייתה שאלה זו תקפה, מכיון שבזמן זה [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|יתבטלו המצוות]]}}. ה[[אבן עזרא]] סובר שהצדיקים יקומו לתחיה פעם אחת בימות המשיח ויזכו לסעודה, ואחר כך ישובו לעפרם ויקומו בשנית בתחיית המתים{{הערה|בפירושו לדניאל יב, ב.}}.<br /> <br /> לשיטה שניה, יכולה הסעודה להיערך גם בעולם הבא: ה[[רשב&quot;א]]{{הערה|בפירושי אגדות הש&quot;ס לבבא בתרא שם.}} ו[[רבינו בחיי בן אשר|רבינו בחיי]]{{הערה|בפירושו לבראשית א, כא.}}, לפי פירוש אחד, מסבירים שמכיון שהמאכלים בסעודה זו הינם זכים ונועדו במיוחד עבור כך מששת ימי בראשית, לכן אין מניעה שיאכלו אותם גם בעולם הבא. מעין פירוש זה מופיע גם ב[[תורת החסידות]]{{הערה|1=ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/6/2/422d.htm תורת חיים ויקהל תכב, ד (בהוצאה החדשה)], שהשור הבר והלויתן הם מאכלים רוחניים, שלכן אין מניעה לאכילתם בעולם הבא. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31645&amp;st=&amp;pgnum=76&amp;hilite= אור התורה עקב חלק ב' ע' תקמד], שלמרות שיהיו מאכלים גשמיים, הם שונים מהמאכלים הגשמיים היום, בכך שבהם יאירו בגילוי האורות האלוקיים שבהם.}}. לפי פירוש נוסף, זה שאין אכילה ושתיה בעולם הבא - הכוונה רק שלא יהיה צורך באכילה ושתיה עבור קיום הגוף, אבל תהיה אכילה ושתיה למטרות אחרות, ולכן תיערך אז הסעודה{{הערה|שם=אגק}}.<br /> <br /> לפי פירושם השני של הרשב&quot;א ורבינו בחיי, הסעודה תיערך בזמן שבו עוד יהיו אכילה ושתיה, ומיד אחריה תתחיל התקופה בה לא יהיו אכילה ושתיה{{הערה|1=פירוש זה של הרשב&quot;א הובא ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31660&amp;st=&amp;pgnum=316 אור התורה נ&quot;ך חלק א ע' שט כחלק מהביאור במאמר שם].}}. גם בתורת החסידות מובאת חלוקה דומה לשתי תקופות - האחת שבה תתקיים הסעודה, והשניה שבה לא תהיה אכילה ושתיה. בחלק מהמקומות מובא שהתקופה הראשונה היא ימות המשיח, והשניה תחיית המתים (כשיטה הראשונה הנ&quot;ל); ובחלקם מובא שיהיו שתי תקופות בעולם הבא גופא (ומתאים לשיטה השניה הנ&quot;ל){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/23/193.htm ד&quot;ה והיה עקב תשכ&quot;ז], ובהערות שם.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[יין המשומר]]<br /> *[[אריסטון]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב שמואל רסקין, '''לאכול, ושוב לאכול, ושוב לאכול''', במדור 'רואים שזה בא', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2002 עמוד 78<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[מכון ערכים בתורת הגאולה|ערכים בתורת הגאולה]], '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-LR%EF%BF%BD-1.pdf סעודת שור הבר והלווייתן]''', בתוך 'התמים' גליון נא עמוד 20<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> ;מאמרים באתר {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=55&amp;article=2667 שחיטה בסנפיר]<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=4253 השפים שיכינו את סעודת הגאולה]<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=4228]<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/692549/ רבי לילדים: הַסְּעוּדָה הַגְּדוֹלָה • משיח – לחוות ולחיות]''' {{וידפו}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/21427.htm הסוכה שאלוקים בונה לנו] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23434.htm היין המשובח בעולם ייחשף בקרוב, שריינו לעצמכם מקום במעמד ההשקה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/24637.htm השחיטה האסורה - חידוש תורה?] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&diff=785340 בינה מלאכותית 2025-07-16T16:53:06Z <p>מוישע זוכמיר: </p> <hr /> <div>[[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית]]<br /> '''בינה מלאכותית''' ('''בינה מלאכותית''' (מכונה גם לפי בראשי התיבות ב[[אנגלית]]: '''AI''' - אֵי אַי{{הערה|'''Artificial intelligence''' כלומר 'אינטליגנציה מלאכותית'}}) היא תחום במדעי המחשב העוסק בפיתוח מערכות המסוגלות לדמות תהליכי חשיבה, למידה, הבנה וקבלת החלטות הדומים לפעילות מוח אנושי. תחום זה נמצא בהתפתחות מואצת ומשפיע רבות על תחומי חיים רבים, לרבות רפואה, תחבורה, תעשייה, חינוך ואפילו תחום ההוראה וההפצה התורנית.<br /> <br /> ===מהות הבינה המלאכותית===<br /> מערכות AI פועלות באמצעות ניתוח כמויות מידע גדולות (Big Data), למידת מכונה (Machine Learning), ניתוח שפה טבעית (NLP), ולמידה עמוקה (Deep Learning). בעזרת מנגנונים אלו, מערכות מסוגלות לזהות תבניות, להסיק מסקנות, ואף ליזום פתרונות בהתאם למצב נתון.<br /> <br /> בשנים האחרונות נעשה שימוש גובר בבינה מלאכותית לצרכים תורניים, כולל תרגום, סיכום והנגשת שיעורים, יצירת תכנים חסידיים ומענה לשאלות על בסיס מאגרי מידע תורניים.<br /> <br /> ==יחס היהדות והחסידות לטכנולוגיה==<br /> בחסידות חב&quot;ד בכלל, ובשיחותיו של הרבי, ניכר יחס חיובי-מהותי להתקדמות המדע והטכנולוגיה. הרבי הסביר כי כל החידושים המדעיים נועדו לסייע בהפצת המעיינות והכנת העולם לגאולה השלמה. לדבריו, יש להשתמש בטכנולוגיה ככלי לקידוש השם, להפצת תורה ולזיכוי הרבים.<br /> <br /> באחת משיחותיו{{הערה|שיחת ש&quot;פ [[עקב]] תשמ&quot;ח ([[דברי משיח]] [[תשמ&quot;ח]] ח&quot;ה ע' 162 ואילך).}} אמר הרבי שמדובר בפתיחת &quot;מעיינות החכמה התחתונה&quot;, ההולכת יד ביד עם התגלות החכמה העליונה – פנימיות התורה.<br /> <br /> == יוזמות חב&quot;דיות בתחום הבינה המלאכותית ==<br /> === JEMai ===<br /> JEM (Jewish Educational Media) השיקה בשנת תשפ&quot;ה (2025) את פלטפורמת '''JEMai''', כלי AI מתקדם לגישה אל ארכיון שיחות וקטעי וידאו מהרבי. הכלי מאפשר:<br /> <br /> חיפוש מותאם לפי שאלה או נושא, קבלת סיכומים תורניים מדויקים וגישה ישירה למקורות האותנטיים. וכן תמיכה בממשק ידידותי לשפה האנגלית.<br /> <br /> המערכת מאפשרת גם למשתמשים בלתי מקצועיים לגשת לאוצרות תורניים בקלות, ומתאימה לשימוש אישי, לימודי והפצתי.<br /> <br /> === יוזמות פרטיות ===<br /> '''הרב מאיר שמוקלר''', במסגרת פרויקט newera.now, פיתח מערכות מבוססות בינה מלאכותית המשלבות שיעורי חסידות, תרגום ודיגיטציה קולית.<br /> <br /> פיתוח בוטים חינוכיים שמסבירים את תוכן שיעורי תניא על בסיס כתבי משפיעים.<br /> <br /> מחוללים (Generators) המבוססים על כתבי רבותינו נשיאינו, שמסייעים להנגיש את התורה החסידית ברוח הזמן.<br /> <br /> ערוץ [[ארגון זמן הגאולה]] מעלה מידי שבוע דו שיח על ה[[דבר מלכות]] השבועי, בניתוח AI.<br /> <br /> ארגון רשת מועדוני נוער חב&quot;ד פיתח בוט בינה מלאכותית בנושאי פעילות ויצירה עם ילדים עבור שליחות ומדריכות הארגון{{הערה|[[מענדי קורטס]], '''&quot;זה היהלום שבכתר בעבודת השליחות&quot;''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 2111 עמ' 90.}}.<br /> <br /> ==חששות ואתגרים==<br /> לצד ההזדמנויות, עולות גם סוגיות הלכתיות, כמו: האם מותר להסתמך על כלי בינה מלאכותית ללא בקרה אנושית?<br /> <br /> ולכן מומלץ, חובה לערוך הגהה אנושית על תוצרי AI, במיוחד במאמרים תורניים. ולהדריך את הבקשות שיוגשו למערכות AI כדי להשיג עומק ומובנות. <br /> <br /> לצד זאת יש את החשש מתמונות לא מתאימות וחייב לשים סינון בטרם פותחים אתר של בינה מלאכותית. <br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://meetjemai.jem.tv/ אתר JEMai הרשמי]<br /> *[https://newera.now/ אתר של פרויקט שיעורי חסידות AI].<br /> *[https://col.org.il/news/145742 רובוט GPT יכול להיות דיין? כינוס תורה בנחלת הר חב&quot;ד • תיעוד] {{COL}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/08/blog-post_23.html בינה מלאכותית וטכנולוגיה? כך חזה זאת המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן • מפעים ועכשווי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/5941649 מותר האדם מן המכונה: למה לא תהיה חכמה מלאכותית?] {{בית חב&quot;ד}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/12QmFin33h4OmbEkWLqKtIdB-jQS8skSi/view?usp=sharing '''בינה מלאכותית לגאולה -'''] גיליון [[שיחת הגאולה]] 1555<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[טכנולוגיה]]<br /> *[[גאולה]]<br /> *[[הפצת המעיינות]]<br /> *[[חב&quot;דפדיה:מדיניות שימוש בבינה מלאכותית]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:WhatsApp_Image_2025-07-16_at_19.51.33.jpg&diff=785339 קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg 2025-07-16T16:52:35Z <p>מוישע זוכמיר: </p> <hr /> <div>הדמיית קרב שור הבר והלוויתן בבינה מלאכותית</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&diff=785338 בינה מלאכותית 2025-07-16T16:50:13Z <p>מוישע זוכמיר: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>'''בינה מלאכותית''' ('''בינה מלאכותית''' (מכונה גם לפי בראשי התיבות ב[[אנגלית]]: '''AI''' - אֵי אַי{{הערה|'''Artificial intelligence''' כלומר 'אינטליגנציה מלאכותית'}}) היא תחום במדעי המחשב העוסק בפיתוח מערכות המסוגלות לדמות תהליכי חשיבה, למידה, הבנה וקבלת החלטות הדומים לפעילות מוח אנושי. תחום זה נמצא בהתפתחות מואצת ומשפיע רבות על תחומי חיים רבים, לרבות רפואה, תחבורה, תעשייה, חינוך ואפילו תחום ההוראה וההפצה התורנית.<br /> <br /> ===מהות הבינה המלאכותית===<br /> מערכות AI פועלות באמצעות ניתוח כמויות מידע גדולות (Big Data), למידת מכונה (Machine Learning), ניתוח שפה טבעית (NLP), ולמידה עמוקה (Deep Learning). בעזרת מנגנונים אלו, מערכות מסוגלות לזהות תבניות, להסיק מסקנות, ואף ליזום פתרונות בהתאם למצב נתון.<br /> <br /> בשנים האחרונות נעשה שימוש גובר בבינה מלאכותית לצרכים תורניים, כולל תרגום, סיכום והנגשת שיעורים, יצירת תכנים חסידיים ומענה לשאלות על בסיס מאגרי מידע תורניים.<br /> <br /> ==יחס היהדות והחסידות לטכנולוגיה==<br /> בחסידות חב&quot;ד בכלל, ובשיחותיו של הרבי, ניכר יחס חיובי-מהותי להתקדמות המדע והטכנולוגיה. הרבי הסביר כי כל החידושים המדעיים נועדו לסייע בהפצת המעיינות והכנת העולם לגאולה השלמה. לדבריו, יש להשתמש בטכנולוגיה ככלי לקידוש השם, להפצת תורה ולזיכוי הרבים.<br /> <br /> באחת משיחותיו{{הערה|שיחת ש&quot;פ [[עקב]] תשמ&quot;ח ([[דברי משיח]] [[תשמ&quot;ח]] ח&quot;ה ע' 162 ואילך).}} אמר הרבי שמדובר בפתיחת &quot;מעיינות החכמה התחתונה&quot;, ההולכת יד ביד עם התגלות החכמה העליונה – פנימיות התורה.<br /> <br /> == יוזמות חב&quot;דיות בתחום הבינה המלאכותית ==<br /> === JEMai ===<br /> JEM (Jewish Educational Media) השיקה בשנת תשפ&quot;ה (2025) את פלטפורמת '''JEMai''', כלי AI מתקדם לגישה אל ארכיון שיחות וקטעי וידאו מהרבי. הכלי מאפשר:<br /> <br /> חיפוש מותאם לפי שאלה או נושא, קבלת סיכומים תורניים מדויקים וגישה ישירה למקורות האותנטיים. וכן תמיכה בממשק ידידותי לשפה האנגלית.<br /> <br /> המערכת מאפשרת גם למשתמשים בלתי מקצועיים לגשת לאוצרות תורניים בקלות, ומתאימה לשימוש אישי, לימודי והפצתי.<br /> <br /> === יוזמות פרטיות ===<br /> '''הרב מאיר שמוקלר''', במסגרת פרויקט newera.now, פיתח מערכות מבוססות בינה מלאכותית המשלבות שיעורי חסידות, תרגום ודיגיטציה קולית.<br /> <br /> פיתוח בוטים חינוכיים שמסבירים את תוכן שיעורי תניא על בסיס כתבי משפיעים.<br /> <br /> מחוללים (Generators) המבוססים על כתבי רבותינו נשיאינו, שמסייעים להנגיש את התורה החסידית ברוח הזמן.<br /> <br /> ערוץ [[ארגון זמן הגאולה]] מעלה מידי שבוע דו שיח על ה[[דבר מלכות]] השבועי, בניתוח AI.<br /> <br /> ארגון רשת מועדוני נוער חב&quot;ד פיתח בוט בינה מלאכותית בנושאי פעילות ויצירה עם ילדים עבור שליחות ומדריכות הארגון{{הערה|[[מענדי קורטס]], '''&quot;זה היהלום שבכתר בעבודת השליחות&quot;''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 2111 עמ' 90.}}.<br /> <br /> ==חששות ואתגרים==<br /> לצד ההזדמנויות, עולות גם סוגיות הלכתיות, כמו: האם מותר להסתמך על כלי בינה מלאכותית ללא בקרה אנושית?<br /> <br /> ולכן מומלץ, חובה לערוך הגהה אנושית על תוצרי AI, במיוחד במאמרים תורניים. ולהדריך את הבקשות שיוגשו למערכות AI כדי להשיג עומק ומובנות. <br /> <br /> לצד זאת יש את החשש מתמונות לא מתאימות וחייב לשים סינון בטרם פותחים אתר של בינה מלאכותית. <br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://meetjemai.jem.tv/ אתר JEMai הרשמי]<br /> *[https://newera.now/ אתר של פרויקט שיעורי חסידות AI].<br /> *[https://col.org.il/news/145742 רובוט GPT יכול להיות דיין? כינוס תורה בנחלת הר חב&quot;ד • תיעוד] {{COL}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/08/blog-post_23.html בינה מלאכותית וטכנולוגיה? כך חזה זאת המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן • מפעים ועכשווי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/5941649 מותר האדם מן המכונה: למה לא תהיה חכמה מלאכותית?] {{בית חב&quot;ד}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/12QmFin33h4OmbEkWLqKtIdB-jQS8skSi/view?usp=sharing '''בינה מלאכותית לגאולה -'''] גיליון [[שיחת הגאולה]] 1555<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[טכנולוגיה]]<br /> *[[גאולה]]<br /> *[[הפצת המעיינות]]<br /> *[[חב&quot;דפדיה:מדיניות שימוש בבינה מלאכותית]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8_%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%9F&diff=785190 סעודת שור הבר והלווייתן 2025-07-16T06:23:31Z <p>מוישע זוכמיר: /* התפריט */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תמונת המחשה של הקנוגיא בין השור הבר והלויתן.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|תמונת המחשה של הקנוגיא (המלחמה) בין השור הבר והלויתן]]<br /> '''סעודת שור הבר והלווייתן''' הוא כינוי לסעודה שיערוך [[הקדוש ברוך הוא]] ל[[צדיקים]] [[לעתיד לבוא]], ב[[ימות המשיח]] או ב[[עולם התחיה]], בה יאכלו מבשרם של [[שור הבר]] וה[[לווייתן]] ומאכלים מיוחדים נוספים.<br /> <br /> קודם לסעודה זו תערך התגוששות הלוויתן ושור הבר, במהלכה ישחט הלוויתן את השור באמצעות סנפירו והשור יגח את הלווייתן באמצעות קרניו.<br /> <br /> ==סעודה כפשוטה או לא==<br /> [[הרמב&quot;ם]], בדבריו אודות [[העולם הבא]] כעולם רוחני ל[[נשמות]] בלי [[גוף|גופים]], אומר: {{ציטוטון|הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}}{{הערה|משנה תורה ל[[רמב&quot;ם]], הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד}}.<br /> <br /> היו שהבינו מדבריו שלא תתקיים סעודה גשמית לצדיקים בזמן הגאולה. ה[[ראב&quot;ד]], שהבין כך, משיג על כך: &quot;ואם זו היא הסעודה - אין כאן [[כוס של ברכה]]!&quot; בגמרא מדובר על כוס של ברכה שעליה יברכו את [[ברכת הזימון]] בסיום הסעודה{{הערה|פסחים קיט, ב. ראה להלן [[#התפריט]].}}, ואם הסעודה היא רק מושג רוחני - על מה יברכו [[ברכת המזון]]?<br /> <br /> אך [[הרמב&quot;ן]] קבע שגם הרמב&quot;ם לא טען שלא תתקיים סעודה, ואמר{{הערה|אגרת התנצלות על ספר המורה.}} {{ציטוטון|ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב&quot;ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן}}. גם ה[[כסף משנה]] מסביר את כוונת הרמב&quot;ם כך, שלא התכוון שסעודת הצדיקים היא משל, וכשדיבר על סעודה כמשל לעולם הבא התכוון לביטוי &quot;הכל מתוקן לסעודה&quot; שב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ג, משנה טז.}}.<br /> <br /> כך נקבע גם ב[[תורת החסידות]] במקומות רבים, שהסעודה לעתיד תהיה גשמית{{הערה|1=לקוטי תורה תחילת פרשת צו. הובא ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}.<br /> <br /> מעניין שבן הרמב&quot;ם ר' אברהם במכתבים שנמצאו לאחרונה כתב שבסעודות שבת בבית אביו היה אומר הרמב&quot;ם: ש&quot;צריכים להתגעגע ללווייתן&quot; {{הערה| מפי הרב [[זלמן נוטיק]]}}<br /> <br /> ==מעלותיהם של שור הבר והלויתן==<br /> {{להשלים}}<br /> המהר&quot;ל{{הערה|גור אריה בראשית א, כא}} מבאר, שהלויתן ושור הבר הינם מציאות שונה מהותית משאר חיות ובהמות, כפירות גן עדן השונים באופן מהותי מהפירות שבעולם הזה. האלשיך{{הערה|איוב מא, י:}} מבאר שבלויתן יש איכות רוחנית.<br /> <br /> בלקוטי תורה{{הערה|ריש פרשת שמיני}} מבואר שהצדיקים שעבודתם ברוחניות בלבד הם בחי' לוייתן. והם יעלו את הצדיקים שמתעסקים בגשמיות שהם בחי' שור הבר, ועיי&quot;ז יפעל בהם עלי' גם כן. עוד מוסבר בחסידות שלויתן רומז על רמ&quot;ח [[מצוות עשה]], ושור הבר על שס&quot;ה [[מצוות לא תעשה]].<br /> ==שחיטת שור הבר==<br /> שור הבר ישחט על ידי [[הקב&quot;ה]], באמצעות סנפיריו החדים של הלויתן{{הערה|שם=ויקר}}. [[חכמים]] ב[[מדרש]] מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]] מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש&quot;[[תורה חדשה מאיתי תצא]]&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א}} את התשובה של ר' אבין ש&quot;תורה חדשה מאיתי תצא&quot; אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]].<br /> <br /> ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש&quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י&quot;ג ב}}&quot;.<br /> ===שחיטת שור הבר בחסידות===<br /> ב[[תורת החסידות]], שור הבר והלויתן מורים על שני דרגות ב[[עבודת ה']] של האדם.<br /> <br /> הלויתן מקומו ב[[ים]], &quot;[[עלמא דאתכסיא]]&quot; (העולם המכוסה), שזה מורה על העבודה ה[[רוחנית]] ביחוד יחודים עליונים ונעלים.<br /> <br /> שור הבר מקומו ב[[יבשה]], &quot;[[עלמא דאתגליא]]&quot; (העולם המגולה), שמורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם.<br /> <br /> לעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את ה[[בירור הניצוצות|בירורים]] שלו לדרגות העליונות ב[[קדושה]]{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}}.<br /> <br /> בשור הבר והלויתן, יהיו ניצוצות מהנשמות של בני ישראל שעבודתם הייתה בזמן הגלות, בבחינה הקטנה היותר של ממלא כל עלמין, ועל ידי אכילת הצדיקים שלעתיד לבא, שעובדים את ה' בבחינת סובב כל עלמין, יתעלו נשמות אלו לדרגה הגבוהה יותר של סובב{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.<br /> <br /> ==התפריט==<br /> בסעודה זו יאכלו המשתתפים מבשרו של דג ה'''[[לוויתן]]''', לאחר הריגתו בקרני שור הבר&lt;ref&gt;בבא בתרא עה, א.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בסעודה זו יאכלו מבשר [[שור הבר|'''שור הבר''']] - הנקרא גם בהמות, שישחט בסנפיר הלויתן&lt;ref&gt;ויקרא רבה יג, ג.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בסעודה זו יגישו גם מה'''[[מן]]''' - לחם מן השמים שנטחן לסעודת הצדיקים ב[[רקיע]] הנקרא [[שחקים (רקיע)|שחקים]]&lt;ref&gt;חגיגה יב, ב. &lt;/ref&gt;. בנוסף למן זה, יאכלו גם מן מצנצנת המן שנשמרה&lt;ref&gt;תנחומא בשלח, כא: &quot;ותן שמה מלא העומר מן. רבי אלעזר אומר: לדורות. רבי אליעזר אומר: לימות המשיח&quot;.&lt;/ref&gt; ב[[קודש הקודשים]] על יד [[ארון הברית]]&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;ס' מאמר שבתות ה' להרמ&quot;ע מפאנו, ח&quot;ב.&lt;/ref&gt;. על מן זה יברכו כשם שבירכו במדבר - &quot;המוציא&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; (או הנותן&lt;ref&gt;כדיוק הרבי בליקוטי שיחות חלק ד' שיחת בהעלותך (הערה 6) בלשון ספר חסידים סי' תתתת&quot;מ: &quot;על המן '''היו''' מברכים '''הנותן''' לחם מן השמים&quot;.&lt;/ref&gt;) לחם מן השמים&quot;.<br /> <br /> בסעודה זו יאכלו [[פריחת מטה אהרן|'''השקדים''']] שצמחו על מטה [[אהרן הכהן]], עליהם יברכו גם [[ברכת שהחיינו]] ויפטרו בברכתם את כל שאר המינים&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> לקינוח יגישו עסיס [[רימון|'''רימונים''']].<br /> <br /> במהלך הסעודה ישתו מ[[יין המשומר|'''יין המשומר''']], עליו גם יברכו [[ברכת המזון]].<br /> <br /> ==המשתתפים בסעודה==<br /> מי ש[[כשרות|נזהר]] מלאכול נבילות ו[[טריפות]] בעולם הזה יזכה ליהנות מסעודה זו&lt;ref&gt;מדרש תהילים יח, כה.&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> בסעודה ישתתפו כל ה[[צדיקים]] ביחד עם שלושת האבות, [[משה רבינו]], [[אהרן הכהן]] ו[[דוד המלך]]{{הערה|שם=ויקר|ויקרא רבה יג, ג.}}. <br /> <br /> בעת הסעודה יאמר הקב&quot;ה דברי תורה&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;, ולאחר מכן יאמר [[זרובבל]] קדיש דרבנן&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;. <br /> <br /> ב[[ברכת המזון]] יסרבו כולם לזמן: [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], [[יעקב]] מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ - עד שיגיע [[דוד המלך]] ויענה בפסוק &quot;כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא{{הערה|תהלים קטז, יג.}}&quot; - לי נאה ולי יאה לברך.<br /> <br /> כוס הזימון עליה תאמר ברכת המזון מכילה מאתיים עשרים ואחד לוג, ב[[גימטריא]] של (כוסי) רויה{{הערה|יומא עו, א}}.<br /> <br /> ==זמן הסעודה==<br /> על זמנה של הסעודה ישנן דעות שונות{{הערה|שם=אגק|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}:<br /> <br /> לפי רוב הדעות, תיערך הסעודה ב[[עולם הבא]], הוא העולם שאחרי [[תחיית המתים]]. אמנם ישנו קושי על כך, שהרי אמרו חז&quot;ל ש&quot;העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה&quot;{{הערה|ברכות יז, א.}}, וכיצד תיערך בו סעודה גשמית?<br /> <br /> לשיטה אחת, הסעודה אכן תערך ב[[ימות המשיח]], עוד לפני זמן תחיית המתים{{הערה|רבי אברהם בן הרמב&quot;ם בספרו מלחמות השם. ובקונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א הערה 108, מוכיח זאת הרבי מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה; ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא הייתה שאלה זו תקפה, מכיון שבזמן זה [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|יתבטלו המצוות]]}}. ה[[אבן עזרא]] סובר שהצדיקים יקומו לתחיה פעם אחת בימות המשיח ויזכו לסעודה, ואחר כך ישובו לעפרם ויקומו בשנית בתחיית המתים{{הערה|בפירושו לדניאל יב, ב.}}.<br /> <br /> לשיטה שניה, יכולה הסעודה להיערך גם בעולם הבא: ה[[רשב&quot;א]]{{הערה|בפירושי אגדות הש&quot;ס לבבא בתרא שם.}} ו[[רבינו בחיי בן אשר|רבינו בחיי]]{{הערה|בפירושו לבראשית א, כא.}}, לפי פירוש אחד, מסבירים שמכיון שהמאכלים בסעודה זו הינם זכים ונועדו במיוחד עבור כך מששת ימי בראשית, לכן אין מניעה שיאכלו אותם גם בעולם הבא. מעין פירוש זה מופיע גם ב[[תורת החסידות]]{{הערה|1=ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/6/2/422d.htm תורת חיים ויקהל תכב, ד (בהוצאה החדשה)], שהשור הבר והלויתן הם מאכלים רוחניים, שלכן אין מניעה לאכילתם בעולם הבא. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31645&amp;st=&amp;pgnum=76&amp;hilite= אור התורה עקב חלק ב' ע' תקמד], שלמרות שיהיו מאכלים גשמיים, הם שונים מהמאכלים הגשמיים היום, בכך שבהם יאירו בגילוי האורות האלוקיים שבהם.}}. לפי פירוש נוסף, זה שאין אכילה ושתיה בעולם הבא - הכוונה רק שלא יהיה צורך באכילה ושתיה עבור קיום הגוף, אבל תהיה אכילה ושתיה למטרות אחרות, ולכן תיערך אז הסעודה{{הערה|שם=אגק}}.<br /> <br /> לפי פירושם השני של הרשב&quot;א ורבינו בחיי, הסעודה תיערך בזמן שבו עוד יהיו אכילה ושתיה, ומיד אחריה תתחיל התקופה בה לא יהיו אכילה ושתיה{{הערה|1=פירוש זה של הרשב&quot;א הובא ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31660&amp;st=&amp;pgnum=316 אור התורה נ&quot;ך חלק א ע' שט כחלק מהביאור במאמר שם].}}. גם בתורת החסידות מובאת חלוקה דומה לשתי תקופות - האחת שבה תתקיים הסעודה, והשניה שבה לא תהיה אכילה ושתיה. בחלק מהמקומות מובא שהתקופה הראשונה היא ימות המשיח, והשניה תחיית המתים (כשיטה הראשונה הנ&quot;ל); ובחלקם מובא שיהיו שתי תקופות בעולם הבא גופא (ומתאים לשיטה השניה הנ&quot;ל){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/23/193.htm ד&quot;ה והיה עקב תשכ&quot;ז], ובהערות שם.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[יין המשומר]]<br /> *[[אריסטון]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב שמואל רסקין, '''לאכול, ושוב לאכול, ושוב לאכול''', במדור 'רואים שזה בא', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2002 עמוד 78<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[מכון ערכים בתורת הגאולה|ערכים בתורת הגאולה]], '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-LR%EF%BF%BD-1.pdf סעודת שור הבר והלווייתן]''', בתוך 'התמים' גליון נא עמוד 20<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> ;מאמרים באתר {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=55&amp;article=2667 שחיטה בסנפיר]<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=4253 השפים שיכינו את סעודת הגאולה]<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=4228]<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/692549/ רבי לילדים: הַסְּעוּדָה הַגְּדוֹלָה • משיח – לחוות ולחיות]''' {{וידפו}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/21427.htm הסוכה שאלוקים בונה לנו] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23434.htm היין המשובח בעולם ייחשף בקרוב, שריינו לעצמכם מקום במעמד ההשקה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/24637.htm השחיטה האסורה - חידוש תורה?] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8_%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%9F&diff=785189 סעודת שור הבר והלווייתן 2025-07-16T06:12:31Z <p>מוישע זוכמיר: /* התפריט */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תמונת המחשה של הקנוגיא בין השור הבר והלויתן.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|תמונת המחשה של הקנוגיא (המלחמה) בין השור הבר והלויתן]]<br /> '''סעודת שור הבר והלווייתן''' הוא כינוי לסעודה שיערוך [[הקדוש ברוך הוא]] ל[[צדיקים]] [[לעתיד לבוא]], ב[[ימות המשיח]] או ב[[עולם התחיה]], בה יאכלו מבשרם של [[שור הבר]] וה[[לווייתן]] ומאכלים מיוחדים נוספים.<br /> <br /> קודם לסעודה זו תערך התגוששות הלוויתן ושור הבר, במהלכה ישחט הלוויתן את השור באמצעות סנפירו והשור יגח את הלווייתן באמצעות קרניו.<br /> <br /> ==סעודה כפשוטה או לא==<br /> [[הרמב&quot;ם]], בדבריו אודות [[העולם הבא]] כעולם רוחני ל[[נשמות]] בלי [[גוף|גופים]], אומר: {{ציטוטון|הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}}{{הערה|משנה תורה ל[[רמב&quot;ם]], הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד}}.<br /> <br /> היו שהבינו מדבריו שלא תתקיים סעודה גשמית לצדיקים בזמן הגאולה. ה[[ראב&quot;ד]], שהבין כך, משיג על כך: &quot;ואם זו היא הסעודה - אין כאן [[כוס של ברכה]]!&quot; בגמרא מדובר על כוס של ברכה שעליה יברכו את [[ברכת הזימון]] בסיום הסעודה{{הערה|פסחים קיט, ב. ראה להלן [[#התפריט]].}}, ואם הסעודה היא רק מושג רוחני - על מה יברכו [[ברכת המזון]]?<br /> <br /> אך [[הרמב&quot;ן]] קבע שגם הרמב&quot;ם לא טען שלא תתקיים סעודה, ואמר{{הערה|אגרת התנצלות על ספר המורה.}} {{ציטוטון|ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב&quot;ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן}}. גם ה[[כסף משנה]] מסביר את כוונת הרמב&quot;ם כך, שלא התכוון שסעודת הצדיקים היא משל, וכשדיבר על סעודה כמשל לעולם הבא התכוון לביטוי &quot;הכל מתוקן לסעודה&quot; שב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ג, משנה טז.}}.<br /> <br /> כך נקבע גם ב[[תורת החסידות]] במקומות רבים, שהסעודה לעתיד תהיה גשמית{{הערה|1=לקוטי תורה תחילת פרשת צו. הובא ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}.<br /> <br /> מעניין שבן הרמב&quot;ם ר' אברהם במכתבים שנמצאו לאחרונה כתב שבסעודות שבת בבית אביו היה אומר הרמב&quot;ם: ש&quot;צריכים להתגעגע ללווייתן&quot; {{הערה| מפי הרב [[זלמן נוטיק]]}}<br /> <br /> ==מעלותיהם של שור הבר והלויתן==<br /> {{להשלים}}<br /> המהר&quot;ל{{הערה|גור אריה בראשית א, כא}} מבאר, שהלויתן ושור הבר הינם מציאות שונה מהותית משאר חיות ובהמות, כפירות גן עדן השונים באופן מהותי מהפירות שבעולם הזה. האלשיך{{הערה|איוב מא, י:}} מבאר שבלויתן יש איכות רוחנית.<br /> <br /> בלקוטי תורה{{הערה|ריש פרשת שמיני}} מבואר שהצדיקים שעבודתם ברוחניות בלבד הם בחי' לוייתן. והם יעלו את הצדיקים שמתעסקים בגשמיות שהם בחי' שור הבר, ועיי&quot;ז יפעל בהם עלי' גם כן. עוד מוסבר בחסידות שלויתן רומז על רמ&quot;ח [[מצוות עשה]], ושור הבר על שס&quot;ה [[מצוות לא תעשה]].<br /> ==שחיטת שור הבר==<br /> שור הבר ישחט על ידי [[הקב&quot;ה]], באמצעות סנפיריו החדים של הלויתן{{הערה|שם=ויקר}}. [[חכמים]] ב[[מדרש]] מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]] מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש&quot;[[תורה חדשה מאיתי תצא]]&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א}} את התשובה של ר' אבין ש&quot;תורה חדשה מאיתי תצא&quot; אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]].<br /> <br /> ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש&quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י&quot;ג ב}}&quot;.<br /> ===שחיטת שור הבר בחסידות===<br /> ב[[תורת החסידות]], שור הבר והלויתן מורים על שני דרגות ב[[עבודת ה']] של האדם.<br /> <br /> הלויתן מקומו ב[[ים]], &quot;[[עלמא דאתכסיא]]&quot; (העולם המכוסה), שזה מורה על העבודה ה[[רוחנית]] ביחוד יחודים עליונים ונעלים.<br /> <br /> שור הבר מקומו ב[[יבשה]], &quot;[[עלמא דאתגליא]]&quot; (העולם המגולה), שמורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם.<br /> <br /> לעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את ה[[בירור הניצוצות|בירורים]] שלו לדרגות העליונות ב[[קדושה]]{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}}.<br /> <br /> בשור הבר והלויתן, יהיו ניצוצות מהנשמות של בני ישראל שעבודתם הייתה בזמן הגלות, בבחינה הקטנה היותר של ממלא כל עלמין, ועל ידי אכילת הצדיקים שלעתיד לבא, שעובדים את ה' בבחינת סובב כל עלמין, יתעלו נשמות אלו לדרגה הגבוהה יותר של סובב{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.<br /> <br /> ==התפריט==<br /> בסעודה זו יאכלו המשתתפים מבשרו של דג ה'''[[לוויתן]]''', לאחר הריגתו בקרני שור הבר&lt;ref&gt;בבא בתרא עה, א.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בסעודה זו יאכלו מבשר [[שור הבר|'''שור הבר''']] - הנקרא גם בהמות, שישחט בסנפיר הלויתן&lt;ref&gt;ויקרא רבה יג, ג.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בסעודה זו יגישו גם מה'''[[מן]]''' - לחם מן השמים שנטחן לסעודת הצדיקים ברקיע הנקרא [[שחקים (רקיע)|שחקים]]&lt;ref&gt;תנחומא בשלח, כא: &quot;ותן שמה מלא העומר מן. רבי אלעזר אומר: לדורות. רבי אליעזר אומר: לימות המשיח&quot;.&lt;/ref&gt;. בנוסף למן זה, יאכלו גם מן מצנצנת המן שנשמרה ב[[קודש הקודשים]] על יד [[ארון הברית]]&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;ס' מאמר שבתות ה' להרמ&quot;ע מפאנו, ח&quot;ב.&lt;/ref&gt;. על מן זה יברכו כשם שבירכו במדבר - &quot;המוציא&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; (או הנותן&lt;ref&gt;כדיוק הרבי בליקוטי שיחות חלק ד' שיחת בהעלותך (הערה 6) בלשון ספר חסידים סי' תתתת&quot;מ: &quot;על המן '''היו''' מברכים '''הנותן''' לחם מן השמים&quot;.&lt;/ref&gt;) לחם מן השמים&quot;.<br /> <br /> בסעודה זו יאכלו [[פריחת מטה אהרן|'''השקדים''']] שצמחו על מטה [[אהרן הכהן]], עליהם יברכו גם [[ברכת שהחיינו]] ויפטרו בברכתם את כל שאר המינים&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> לקינוח יגישו עסיס [[רימון|'''רימונים''']].<br /> <br /> במהלך הסעודה ישתו מ[[יין המשומר|'''יין המשומר''']], עליו גם יברכו [[ברכת המזון]].<br /> <br /> ==המשתתפים בסעודה==<br /> מי ש[[כשרות|נזהר]] מלאכול נבילות ו[[טריפות]] בעולם הזה יזכה ליהנות מסעודה זו&lt;ref&gt;מדרש תהילים יח, כה.&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> בסעודה ישתתפו כל ה[[צדיקים]] ביחד עם שלושת האבות, [[משה רבינו]], [[אהרן הכהן]] ו[[דוד המלך]]{{הערה|שם=ויקר|ויקרא רבה יג, ג.}}. <br /> <br /> בעת הסעודה יאמר הקב&quot;ה דברי תורה&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;, ולאחר מכן יאמר [[זרובבל]] קדיש דרבנן&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;. <br /> <br /> ב[[ברכת המזון]] יסרבו כולם לזמן: [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], [[יעקב]] מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ - עד שיגיע [[דוד המלך]] ויענה בפסוק &quot;כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא{{הערה|תהלים קטז, יג.}}&quot; - לי נאה ולי יאה לברך.<br /> <br /> כוס הזימון עליה תאמר ברכת המזון מכילה מאתיים עשרים ואחד לוג, ב[[גימטריא]] של (כוסי) רויה{{הערה|יומא עו, א}}.<br /> <br /> ==זמן הסעודה==<br /> על זמנה של הסעודה ישנן דעות שונות{{הערה|שם=אגק|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}:<br /> <br /> לפי רוב הדעות, תיערך הסעודה ב[[עולם הבא]], הוא העולם שאחרי [[תחיית המתים]]. אמנם ישנו קושי על כך, שהרי אמרו חז&quot;ל ש&quot;העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה&quot;{{הערה|ברכות יז, א.}}, וכיצד תיערך בו סעודה גשמית?<br /> <br /> לשיטה אחת, הסעודה אכן תערך ב[[ימות המשיח]], עוד לפני זמן תחיית המתים{{הערה|רבי אברהם בן הרמב&quot;ם בספרו מלחמות השם. ובקונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש&quot;א הערה 108, מוכיח זאת הרבי מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה; ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא הייתה שאלה זו תקפה, מכיון שבזמן זה [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|יתבטלו המצוות]]}}. ה[[אבן עזרא]] סובר שהצדיקים יקומו לתחיה פעם אחת בימות המשיח ויזכו לסעודה, ואחר כך ישובו לעפרם ויקומו בשנית בתחיית המתים{{הערה|בפירושו לדניאל יב, ב.}}.<br /> <br /> לשיטה שניה, יכולה הסעודה להיערך גם בעולם הבא: ה[[רשב&quot;א]]{{הערה|בפירושי אגדות הש&quot;ס לבבא בתרא שם.}} ו[[רבינו בחיי בן אשר|רבינו בחיי]]{{הערה|בפירושו לבראשית א, כא.}}, לפי פירוש אחד, מסבירים שמכיון שהמאכלים בסעודה זו הינם זכים ונועדו במיוחד עבור כך מששת ימי בראשית, לכן אין מניעה שיאכלו אותם גם בעולם הבא. מעין פירוש זה מופיע גם ב[[תורת החסידות]]{{הערה|1=ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/6/2/422d.htm תורת חיים ויקהל תכב, ד (בהוצאה החדשה)], שהשור הבר והלויתן הם מאכלים רוחניים, שלכן אין מניעה לאכילתם בעולם הבא. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31645&amp;st=&amp;pgnum=76&amp;hilite= אור התורה עקב חלק ב' ע' תקמד], שלמרות שיהיו מאכלים גשמיים, הם שונים מהמאכלים הגשמיים היום, בכך שבהם יאירו בגילוי האורות האלוקיים שבהם.}}. לפי פירוש נוסף, זה שאין אכילה ושתיה בעולם הבא - הכוונה רק שלא יהיה צורך באכילה ושתיה עבור קיום הגוף, אבל תהיה אכילה ושתיה למטרות אחרות, ולכן תיערך אז הסעודה{{הערה|שם=אגק}}.<br /> <br /> לפי פירושם השני של הרשב&quot;א ורבינו בחיי, הסעודה תיערך בזמן שבו עוד יהיו אכילה ושתיה, ומיד אחריה תתחיל התקופה בה לא יהיו אכילה ושתיה{{הערה|1=פירוש זה של הרשב&quot;א הובא ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31660&amp;st=&amp;pgnum=316 אור התורה נ&quot;ך חלק א ע' שט כחלק מהביאור במאמר שם].}}. גם בתורת החסידות מובאת חלוקה דומה לשתי תקופות - האחת שבה תתקיים הסעודה, והשניה שבה לא תהיה אכילה ושתיה. בחלק מהמקומות מובא שהתקופה הראשונה היא ימות המשיח, והשניה תחיית המתים (כשיטה הראשונה הנ&quot;ל); ובחלקם מובא שיהיו שתי תקופות בעולם הבא גופא (ומתאים לשיטה השניה הנ&quot;ל){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/23/193.htm ד&quot;ה והיה עקב תשכ&quot;ז], ובהערות שם.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[יין המשומר]]<br /> *[[אריסטון]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב שמואל רסקין, '''לאכול, ושוב לאכול, ושוב לאכול''', במדור 'רואים שזה בא', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2002 עמוד 78<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[מכון ערכים בתורת הגאולה|ערכים בתורת הגאולה]], '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-LR%EF%BF%BD-1.pdf סעודת שור הבר והלווייתן]''', בתוך 'התמים' גליון נא עמוד 20<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> ;מאמרים באתר {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=55&amp;article=2667 שחיטה בסנפיר]<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=4253 השפים שיכינו את סעודת הגאולה]<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=4228]<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/692549/ רבי לילדים: הַסְּעוּדָה הַגְּדוֹלָה • משיח – לחוות ולחיות]''' {{וידפו}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/21427.htm הסוכה שאלוקים בונה לנו] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23434.htm היין המשובח בעולם ייחשף בקרוב, שריינו לעצמכם מקום במעמד ההשקה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/24637.htm השחיטה האסורה - חידוש תורה?] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=735291 פנחס מנחם אלתר 2025-01-27T22:48:04Z <p>מוישע זוכמיר: /* עמדותיו בנושאי שלימות הארץ ו&quot;מיהו יהודי&quot; */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פנחס מנחם אלתר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי פנחס מנחם אלתר בביקור אצל הרבי]]<br /> [[קובץ:הפני מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בישיבת בית קל, [[תש&quot;ן]] משמאל נראה ח&quot;כ יעקב כץ (כצל'ה)]]<br /> רבי '''פנחס מנחם אלתר''' ([[כ&quot;א בתמוז]] ה'[[תרפ&quot;ו]] - [[ט&quot;ז באדר]] ה'[[תשנ&quot;ו]]) ידוע בשם ה'''פני מנחם''' על שם ספר ליקוט מתורתו, היה האדמו&quot;ר השישי לבית [[גור]]. שימש כראש ישיבת שפת אמת בירושלים. לאחר פטירת אחיו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]] ב[[תשנ&quot;ב]] מילא את מקומו כאדמו&quot;ר עד הסתלקותו בתשנ&quot;ו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד להאדמו&quot;ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה&quot;אמרי אמת&quot; (האדמו&quot;ר השלישי לבית גור) לעת זקנותו מזיווג שני. והוא אחיהם מאבא של רבי [[ישראל אלתר]] בעל ה&quot;בית ישראל&quot; ושל רבי [[שמחה בונים אלתר]] בעל ה&quot;לב שמחה&quot;. כבר בעודו צעיר נחשב כעילוי והיו מקרים בהם אחיו הגדולים התיעצו בו. נודע בכח זכרונו, ולדבריו היה קולט מילים, ועל אף שלא הבין את משמעותן, היה מקטלג אותן במוחו, וכשגדל חזר עליהם, הבינן ועשה בהן שימוש. נמלט יחד עם אביו מאירופה בימי השואה, ויחד עלו לארץ ישראל והתגוררו בירושלים. גם לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה פייגא אלתר{{הערה|נפטרה [[י' סיון]] [[תשפ&quot;ד]]}} התגורר סמוך לאביו.<br /> <br /> עם פטירת אביו ירש את דירתו שהייתה מעל לבית מדרשו באותם הימים ושם גר עד סוף ימיו, בתחילה יחד עם אמו, בבית בו ממוקמת עד היום ישיבת שפת אמת. מונה לראשות הישיבה בשנת [[תשי&quot;ז]] בידי אחיו, רבי [[ישראל אלתר]] שכיהן אז כאדמו&quot;ר מ[[גור]]. אחיו זה אף נכח בשיעור הראשון אותו מסר. עקב ענוותו וביטולו לאחיו הגדול לא התפרסם עד אז כתלמיד חכם, אך הצלחתו כראש ישיבה ורמתם הגבוהה של שיעוריו העלו את ההערכה כלפיו.<br /> <br /> אחר הסתלקות אחיו [[הלב שמחה]] ב[[ז' תמוז]] [[תשנ&quot;ב]], הפך לממלא מקומו כאדמו&quot;ר מגור{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28060&amp;pgnum=37 ירחון המאור תמוז תשנ&quot;ב]}}.<br /> <br /> הסתלק באור ל[[ט&quot;ז באדר]] [[תשנ&quot;ו]] לאחר ה&quot;טיש&quot; של [[חג הפורים]], על פי עדות המשב&quot;ק התבטא לפני פטירתו: &quot;מיתת צדיקים מכפרת. כלל ישראל שרוי במצב קשה. צריך [[מסירות נפש]] בשביל כלל ישראל. אני רואה שכאן קשה לפעול מלמעלה אפשר הרבה יותר לפעול&quot;.<br /> <br /> == עמדותיו בנושאי שלימות הארץ ו&quot;מיהו יהודי&quot; ==<br /> האדמו&quot;ר ה&quot;פני מנחם&quot; נעמד לצד הרבי בכל הנוגע לענייני [[שלימות הארץ]] ותיקון חוק [[מיהו יהודי|&quot;מיהו יהודי]]&quot; בכל התוקף, והביא את דעתו על כך בפומבי פעמים רבות.<br /> <br /> === שלימות הארץ ===<br /> בנוגע לנושא שלימות הארץ אמר כי &quot;ככל שמתקרבים יותר לערבים, השלום מתרחק יותר&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;שבועון כפר חב&quot;ד גליון מספר 706, כ&quot;ג אדר תשנ&quot;ו - לאחר הסתלקותו של ה'פני מנחם'.&lt;/ref&gt;&quot;. באותה הזדמנות ציטט את דבריו של רבי [[מנחם זמבא]] שאמר כי אסור למסור שטחים מארץ ישראל, והוסיף ש&quot;'''רק מי שמסוגל לקרוא קרעים בתורתנו הקדושה מסוגל לקרוע קרעים מארצנו הקדושה'''&quot;.<br /> <br /> כשביקש להיפגש עימו אחד מהפוליטיקאים שהיה מעורב ב[[הסכמי אוסלו]], סירב לפוגשו בטענה כי אינו יכול ללחוץ את היד שלחצה את ידו של צורר היהודים עראפת ימ&quot;ש&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> במחאה שפורסמה על ידי [[מועצת גדולי התורה]] מיום א' דחנוכה תשנ&quot;ד תחת הכותרת &quot;גילוי דעת&quot;, ונוסחה על ידי ה&quot;פני מנחם&quot;, כתב האדמו&quot;ר כי &quot;אין לנהל מו&quot;מ כל זמן שנשפך דם יהודים&quot;&lt;ref&gt;מפי מקורבו הרב אבישי שטוקהמר, ששימש מזכיר מועצת גדולי התורה. נדפס בגליון כפר חב&quot;ד הנ&quot;ל, עמ' 32 ואילך.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> לאחר התמנותו לאדמו&quot;ר יזם שתצא משלחת מטעם [[מועצת גדולי התורה]] אל [[הרבי]] על מנת לשמוע היטב את דעתו הקדושה בעניינים העומדים על הפרק בארץ הקודש, אך תכנית זאת נגנזה לאחר [[כ&quot;ז אדר ראשון תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> === תיקון חוק &quot;מיהו יהודי&quot; ===<br /> האדמו&quot;ר פעל רבות לתיקון החוק האומלל ודיבר על כך בפומבי פעמים רבות. <br /> <br /> פעם התבטא בחריפות נגד מי שמתנגד לתיקון החוק האומלל, ואמר כי '''&quot;מי שחושב לנצל כל במה כדי להדגיש דווקא מצוות מסויימות ולפסוח במיוחד על שני נושאים: ע&quot;ז ומיסיון ו&quot;מיהו יהודי&quot; רק בגלל שפעם נגעה בזה חב&quot;ד או הרבי מגור - הוא חותר תחת עצם קיומו של עם ישראל!'''&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;'''&quot;.'''<br /> <br /> באחת משנות הלמ&quot;דים{{הערה|1=סיפור זה מאת מפי הרב ישראל צבי גליצנשטיין.}} התוועד הרבי [[התוועדות]] קצרה בה אמר [[מאמר]] [[חסידות]] ושתי שיחות קודש. אחת מהן הייתה חריפה בעניין 'מיהו יהודי', ונאמרה בכאב לב והיה מובן ש[[הרבי]] מתכוון לחברי הכנסת של [[אגודת ישראל]]. שנים מ[[אנ&quot;ש]]{{הערה|1=הנ&quot;ל עם ידידו הרב אליעזר ליכטנשטיין.}} החליטו לגשת לביתו של רבי פנחס מנחם ולהשמיע לו קלטת מהשיחה. כאשר הגיעו לביתו סיפרו לו על השיחה בהציעם שיאזין לה בעצמו באמצעות &quot;טייפ&quot;. האדמו&quot;ר השיב בחיוב, והאזין בקשב רב לשיחה מתוך הקלטת. באמצע קם מכסאו והסתובב בחדרו לכאן ולכאן. כשקיבל שיחת טלפון ביקש לעצור את ה'טייפ' וכשסיים לשוחח, ביקש להפעיל שוב את המכשיר.<br /> <br /> לאחר שסיים לשמוע את השיחה אמר שישוחח בעניין עוד באותו לילה עם הרב חודוקוב. אחר-כך ניגש לארון הספרים ואמר: יש לי חסידישע ספרים והצביע על [[תניא]], [[ליקוטי תורה]], [[תורת שמואל]], ועוד. וכך נפרדו בלבביות. עם צאת השבת ב[[ניו יורק]] טלפנו ה[[חסיד]]ים ל[[מזכירות]] ומסרו דו&quot;ח על כל הנ&quot;ל. [[הרבי]] ביקש למסור לחסידים הנ&quot;ל: &quot;מדוע לא נתנו לו לשמוע את המאמר?&quot;.<br /> <br /> למחרת טילפנו החסידים אליו ושאלו את רבי פנחס מנחם: מכיוון ש[[הרבי]] אמר ב[[התוועדות]] גם [[מאמר חסידות]], האם הוא מעוניין לשמוע את ה[[מאמר]]? הוא השיב בחיוב וקבע שיבואו למחרת בשעה 2 בצהריים. וכך היה, הוא האזין בכובד ראש למאמר ה[[חסידות]]. בסיום ביקש שכשהמאמר יופיע בדפוס להביא לו העתק אחד.<br /> <br /> שבועיים לאחר מכן התקיימה [[התוועדות]] נוספת במתכונת דומה של מאמר ושתי שיחות, כששיחה אחת עסקה ב'מיהו יהודי'. שוב הגיעו אליו החסידים בתיאום טלפוני מראש והוא האזין לכל ההתוועדות.<br /> <br /> == קשריו עם הרבי ==<br /> [[קובץ:מכתב הפני מנחם לרבי.jpg|ממוזער|250px|מכתב מהפני מנחם לרבי, כ' אייר תשל&quot;ז]]<br /> בראיון לעורך עיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]]&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; התבטא במשפט נדיר ואמר &quot;'''אוהב אני את הרבי מליובאוויטש אהבה עצמית'''&quot;.<br /> <br /> בי&quot;ג ניסן תשמ&quot;ב כתב הרבי מכתב ברכה ל&quot;פני מנחם&quot;, במענה על הודעתו על הולדת נכדו, ישראל אריה (בן ר' יעקב מאיר אלתר). ה&quot;פני מנחם&quot; גם כתב לרבי אודות אחת מכלותיו שעמדה ללדת באותם ימים וביקש ברכה עבורה, והרבי מברכהּ במכתבו {{הערה| מנחם משיב נפשי, חלק א, סימן מז}}.<br /> <br /> ב[[בחירות תשמ&quot;ט]] הוביל{{הערה|יחד עם אחיינו רבי [[יעקב אריה אלתר]] - האדמו&quot;ר מגור הנוכחי}} בברכת והכוונת אחיו רבי [[שמחה בונים אלתר]]{{הערה|שכיהן אז אדמו&quot;ר של חסידות גור אלא שלא חש בטוב וכמעט לא נראה לקהל}} את העמידה למען כבודו של הרבי ושל חסידות חב&quot;ד אל מול פרץ השנאה של מנגדי חב&quot;ד במחיר פרידתם של חוג מסויים ממפלגת [[אגודת ישראל]]. לפני הבחירות הורה הרבי באופן חד פעמי לתמוך במפלגה, והמפלגה זכתה בניצחון סוחף{{הערה|כמעט 6 מנדטים}}.<br /> <br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר ראשון תשנ&quot;ב]] יזם האדמו&quot;ר תפילות לשלומו של [[הרבי]] ואף הורה, יחד עם נשיא [[מועצת גדולי התורה]] האדמו&quot;ר רבי משה יהושע הגר מ[[ויז'ניץ]] ושאר חברי נשיאות המועצת, לפרסם קריאה מטעם המועצת להתפלל לשלומו של הרבי.<br /> <br /> === ביקוריו ביחידות ===<br /> האדמו&quot;ר ה'פני מנחם' ביקר עשר פעמים אצל [[הרבי]]. באחד הביקורים בא עם בנו הרב [[שאול אלתר]].<br /> <br /> הפעם הראשונה בה ביקר אצל הרבי, היה ביום חמישי ד' אדר תשכ&quot;ו, אז נכנס ל[[יחידות]] יחד עם הרב נחמן אלבוים, וזכה ליחידות ארוכה של כחצי שעה שהחלה בשעה 10:15.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] בא לרבי יחד עם מחותנו רבי מנשה קליין אב&quot;ד אונגוואר. בשנת [[תשמ&quot;ב]] בא לרבי לביקור. בתוך הדברים שידל הרבי את רבי פנחס מנחם לאסוף בעצמו כספים עבור מוסדותיו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&amp;st=מנחם+אלתר&amp;pgnum=176&amp;hilite=acbc7caa-7931-4e4e-9c5f-efb4902888a2 התוועדויות תשמ&quot;ב עמ' 676].}}. בנוסף דיברו על הצורך בהקמת מוסד &quot;בית יעקב&quot; ברוח החסידית, במצוות כתיבת [[ספר תורה]] בזמנינו ובחשיבות לקנות אות בספר תורה.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] בא ל[[יחידות]] לרבי, ודיבר עמו בשיחה עמוקה על נצחיות התורה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=110717 וידאו מהפגישה], [http://haoros.com/about/ קובץ אהלי תורה].}}. בהגיע זמן תפילת ערבית הרבי סיים את היחידות ויצא אל ה[[זאל הקטן]] כשראה ה'פני מנחם' שהרבי נכנס לתפילת ערבית החליט אף הוא להיכנס פנימה ולהתפלל יחד עם הרבי. שליח הציבור החל את תפילתו ב'והוא רחום', אמירת קדיש וברכו וכו'. ולאחר אמירת ברכו הרבי פנה לשבת על הספסל הקבוע עליו היה יושב אלא שאז הבחין שה'פני מנחם' עומד. הרבי סימן לו שיתכבד לשבת, אך הוא סירב ענוותנותו וסימן לרבי בשתי ידיו שיואיל ליישב ולא יפציר בו לשבת כי נוח לו לעמוד. הרבי לא נענה לבקשתו והמשיך לעמוד בין הספסל והשולחן כאילו אומר לו שלא יתיישב עד אשר ישב גם הוא. כשהבין הפני מנחם שהרבי עומד וממתין לו, נכנע והסכים לשבת בספסל שגררו מחדר שני לעברו. רק לאחר שהתיישב הואיל גם הרבי לשבת והיה זה בסמיכות לסוף ברכת אהבת עולם{{הערה|מפי הרב [[שמעון אייזנבך]] שנכח במקום.}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג באדר א']] [[תשד&quot;מ]], ביקר האדמו&quot;ר אצל הרבי, והרבי עוררו ללמוד גם את המסכתות שאין עליהם גמרא במסגרת לימוד ה[[דף היומי]] ב[[ירושלמי]]; לאחר שה[[מניח]]ים הכניסו את הדברים להגהה, כתב הרבי בראש השיחה: {{ציטוטון|נזהרתי לדבר בתור '''הצעה''' – '''ושונה''' והפכה לפקודה וכו' וכו'!!}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B_UwzYOTIwDTWWRpdERFMW1iZzg/view?resourcekey=0-ODo-4V02nLXHXqCMM8k0yw צילום ההגהה], בתקיית גוגל דרייב של אפליקציית [[מפתח]].}}.<br /> <br /> === תקנת לימוד הרמב&quot;ם ===<br /> בעת שהתפרסמה תקנת הרבי ללימוד הרמב&quot;ם היומי, בשנת תשד&quot;מ, הסדיר ה&quot;פני מנחם&quot; את לימודו היומי מני אז בהתאם למחזור הלימוד של ג' פרקים ליום. מכיוון שהתעמק מאוד בלימודו, ובירר רבות את שיטות הראשונים והפוסקים והמסתעף להלכה, הרי שהתארך לימודו לעומת התקצרות הזמן, ולכן עבר ממסלול הלימוד של ג' פרקים שבו החל, למסלול הלימוד של פרק אחד ליום. כחלוף שנים, למד בכל יום את שלושת המסלולים ברמב&quot;ם: ג' פרקים ליום, ועוד פרק מהמסלול של פרק ליום, וכן את המסלול של ספר המצוות לרמב&quot;ם{{הערה|שם=פני מנחם|ספר &quot;הפני מנחם&quot;, פרקי חיים, תורה-תפילה, תשע&quot;ה, עמ' קטו, מפי בנו הגרד&quot;ח אלטר}}.<br /> <br /> כששלחו לו ממזכירוּת הרבי את ספר מראי המקומות לרמב&quot;ם, ובו מראי מקומות להלכות שנכתבו ברמב&quot;ם ושלא הוזכרו מקורותיהם ב&quot;כסף משנה&quot;, השיב ה&quot;פני מנחם&quot; באיגרת כי ציין לו &quot;לפי מבט ראשון, כמה עשרות מראי מקומות נוספות שאולי אפשר לומר שכדאי להוסיפם&quot;, ושלח להם עשרות מראי מקומות נוספים. תלמידי ה&quot;כולל&quot; שערכו את הספר, השתוממו מגאונותו והודו לו על כך, ואף הוסיפו את רשימתו למהדורה המעודכנת של הספר {{הערה|שם=פני מנחם}}. במכתבו אודות ספר מראי המקומות לרמב&quot;ם כותב ה&quot;פני מנחם&quot; לרבי: &quot;'''אל הוד מעלת כבוד קדושת פאר מקדושים כו' מרן האדמו&quot;ר מליובאביטש שליט&quot;א, השי&quot;ת יאריך ימיו עד התגלות משיח צדקנו בב&quot;א... בהיותי בטוח שהוד מעכ&quot;ק בתפילתו זוכר את כל בני ישראל לגמר חתימה טובה ולשנה טובה, שנה שבה יגאלנו השי&quot;ת ויקבץ נדחי ישראל ברינה, הנני מרשה לי לברכו בגמר חתימה טובה ושנה טובה. בתודה קיבלתי את המראה מקומות של הרמב&quot;ם, דבר נחוץ ונאה לכלל ישראל, אשר בלמדם את הרמב&quot;ם ובפרט אלה הזריזים וממהרים שלומדים במסלול לשנה אחת ונחוץ להם לדעת מקור הדברים&quot;'''..{{הערה|שם=מנחם משיב נפשי|מנחם משיב נפשי, עמ' 53}}.<br /> <br /> הרבי ענה ל&quot;פני מנחם&quot; על מכתבו [המכתב עצמו לא הגיע לידינו (לעת עתה), אך בטיוטה למכתב, כותב הרבי]: &quot;הרה&quot;ג הרה&quot;ח הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ בנש&quot;ק עוסק בצ&quot;צ וכו'... בתשואות חן נתקבל... ותשואות חן על הבשורה הטובה שישלח כת&quot;ר הערות (בטח גם - הארות) ותוספת מראי מקומות, והרי זכות הרבים הוא וכו' ובפני עצמו נשלח חוברת המילואים לספר המראי מקומות הראשונה - מכלל דמכינים שנייה וכו', ובפרט דקאתינן מיום חתונתו זה מתן תורה&quot;{{הערה|שם=מנחם משיב נפשי}}.<br /> <br /> האדמו&quot;ר הקפיד להשתתף בכל אירועי [[סיומי הרמב&quot;ם]] ונשא בהם דברים בשבח התקנה ומייסדה.<br /> <br /> פעם&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; מחה בחריפות על ההתנגדות ללימוד הרמב&quot;ם והתבטא כי '''&quot;מי שה' נתן לו רעיון כזה של התנגדות ללימוד רמב&quot;ם, או לסיום הרמב&quot;ם או לאלה שלומדים רמב&quot;ם - אני רואה בזה עונש על המלחמה נגד החסידות&quot;.'''<br /> <br /> == קשריו עם חב&quot;ד ==<br /> האדמו&quot;ר ה&quot;פני מנחם&quot; היה בקשרי ידידות חמים מאוד עם חסידי חב&quot;ד במשך כל שנות הנהגתו ואף קודם לה, כשהוביל את הנהגת חסידות גור בעת חולשתו של אחיו האדמו&quot;ר ה[[שמחה בונם אלתר|&quot;לב שמחה&quot;]], והשתתף באירועים חב&quot;דיים רבים כ[[סיומי הרמב&quot;ם]], חגיגות בר מצוה ל[[ילדי צ'רנוביל]], ‏‏חידון תרי&quot;ג מצוות באה&quot;ק, ועוד.<br /> <br /> פעם סיפר האדמו&quot;ר כי ראש ישיבה מסויים המשתייך לחוג ה[[מתנגד]] לחב&quot;ד אמר לו כי ה‏‏חרם שנעשה בזמן ה[[גר&quot;א]] ותלמידיו נגד החסידות, חל כיום רק על חב&quot;ד. במענה לכך הגיב האדמו&quot;ר כי זהו השבח הגדול ביותר ששמע על חב&quot;ד&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;... <br /> <br /> === שבועון כפר חב&quot;ד ===<br /> האדמו&quot;ר רחש הערכה רבה לשבועון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]], אליו נהג להתראיין באופן נדיר ומיוחד בכל עת בה רצה להביע את דעתו בנושאים העומדים על הפרק. לאחר רצח [[יצחק רבין]] אמר כי &quot;מכל העיתונים והדתיים, השבועון שהגיב על האירוע בצורה הכי מכובדת, מבלי להתבלבל, באופן של קידוש ה' - הוא כפר חב&quot;ד&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;&quot;.<br /> <br /> לאחר ראיון מיוחד שנערך עימו בשבועון בחודש אדר תשמ&quot;ו, אמר בנו רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם)|יהודה אריה לייב אלתר]] כי לאביו היתה קורת רוח מרובה מהאופן בו נכתבו הדברים, הן בדברים שנאמרו מפורש והן בבין השורות&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> על אחד מגליונות &quot;כפר חב&quot;ד&quot; שכתב בחריפות ובלעג כלפי א' ממתנגדיו הגדולים של הרבי באותה התקופה, התבטא האדמו&quot;ר על אותו גליון כי &quot;כבר שנים לא בא כבושם הזה לבית ישראל&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;&quot;...<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו, הרב יעקב מאיר - [[בני ברק]].<br /> * בתו, אסתר אשת הרב דוב (בערל) ליפל, בני ברק.<br /> * בנו, משה בצלאל. נפטר בילדותו, בגיל 6.<br /> * בנו, הרב [[שאול אלתר]] - מנהיגם של חלק מחסידי גור, מילא את מקומו כראש ישיבת שפת אמת עד לסגירתה בשנת [[תשע&quot;ו]]. מתגורר ב[[ירושלים]].<br /> * בנו, [[יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם)|יהודה אריה לייב אלתר]] - חתנו של בעל ה'משנה הלכות' הרב [[מנשה קליין]], שימש כרבה של שכונת רוממה ב[[ירושלים]] וכראש הכולל של חסידי [[גור]] בעיר.<br /> * בנו, הרב [[יצחק דוד אלתר]] - ראש כולל להוראה דחסידי גור ב[[בני ברק]].<br /> * בנו, הרב [[דניאל חיים אלתר]] - ראש ישיבת פני מנחם ב[[ירושלים]], מרצה ומקורב לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[שיח שרפי קודש]]<br /> *[[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''ההלכה ברמב&quot;ם והסיפור בנביא''', שבועון בית משיח כ&quot;ה תמוז תש&quot;פ עמוד 18<br /> *'''אני אוהב את הרבי אהבה עצמית''', שבועון כפר חב&quot;ד 1898 עמוד 43<br /> *מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 60–70.<br /> *סקירה על סיומי הרמב&quot;ם בגליון '''ובאותו הזמן,''' תמוז תשפ&quot;ב.<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&amp;hilite=dac63389-5c58-40c1-8c2d-91ec92a9cace&amp;st=מנחם+אלתר בביקור עם מחותנו רבי מנשה קליין, בשנת תשל&quot;ט. שיחות קודש תשל&quot;ט עמ' 781]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 בביקור אצל הרבי 00:26]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&amp;st=מנחם+אלתר&amp;pgnum=170&amp;hilite=acbc7caa-7931-4e4e-9c5f-efb4902888a2 תוכן הביקור בהתוועדויות תשמ&quot;ב 670-681]<br /> *[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/603501/ ביחידות עם האדמו&quot;ר מגור: משיח צריך לבוא היום] {{וידפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/128729 מדבר על משיח בכל יום]''', ה'פני מנחם' בביקור אצל הרבי, ד' אייר תשמ&quot;ג - [[jem]] {{COL}}{{וידאו}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4285618 תיעוד אודיו מהיחידות שלו אצל הרבי]''' י&quot;ג אדר ראשון תשד&quot;מ<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1754 מכתב הפני מנחם לרבי בתשרי תשמ&quot;ה]''' {{שטורעם}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=18495 הפני מנחם בנאום בסיום הרמב&quot;ם תשמ&quot;ט]'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/60227 החלום של אהרן-דב, ההוראה מהרבי והתגובה של ה&quot;פני מנחם&quot;]'''<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620e303ee52e3_1645097022.pdf השיחה האחרונה עם אבא]''', ראיון עם בנו הרב שאול אלתר {{PDF}}{{COL}}, בתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1645 עמוד 18<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=האדמו&quot;ר רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[גור]]|שנה=[[כ&quot;א תמוז]] [[תרפ&quot;ו]] - [[ט&quot;ז אדר]] [[תשנ&quot;ו]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[יעקב אריה אלתר]] מגור}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלתר, פנחס מנחם}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי גור]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ו]]</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=735290 פנחס מנחם אלתר 2025-01-27T22:35:54Z <p>מוישע זוכמיר: </p> <hr /> <div>[[קובץ:פנחס מנחם אלתר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי פנחס מנחם אלתר בביקור אצל הרבי]]<br /> [[קובץ:הפני מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בישיבת בית קל, [[תש&quot;ן]] משמאל נראה ח&quot;כ יעקב כץ (כצל'ה)]]<br /> רבי '''פנחס מנחם אלתר''' ([[כ&quot;א בתמוז]] ה'[[תרפ&quot;ו]] - [[ט&quot;ז באדר]] ה'[[תשנ&quot;ו]]) ידוע בשם ה'''פני מנחם''' על שם ספר ליקוט מתורתו, היה האדמו&quot;ר השישי לבית [[גור]]. שימש כראש ישיבת שפת אמת בירושלים. לאחר פטירת אחיו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]] ב[[תשנ&quot;ב]] מילא את מקומו כאדמו&quot;ר עד הסתלקותו בתשנ&quot;ו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד להאדמו&quot;ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה&quot;אמרי אמת&quot; (האדמו&quot;ר השלישי לבית גור) לעת זקנותו מזיווג שני. והוא אחיהם מאבא של רבי [[ישראל אלתר]] בעל ה&quot;בית ישראל&quot; ושל רבי [[שמחה בונים אלתר]] בעל ה&quot;לב שמחה&quot;. כבר בעודו צעיר נחשב כעילוי והיו מקרים בהם אחיו הגדולים התיעצו בו. נודע בכח זכרונו, ולדבריו היה קולט מילים, ועל אף שלא הבין את משמעותן, היה מקטלג אותן במוחו, וכשגדל חזר עליהם, הבינן ועשה בהן שימוש. נמלט יחד עם אביו מאירופה בימי השואה, ויחד עלו לארץ ישראל והתגוררו בירושלים. גם לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה פייגא אלתר{{הערה|נפטרה [[י' סיון]] [[תשפ&quot;ד]]}} התגורר סמוך לאביו.<br /> <br /> עם פטירת אביו ירש את דירתו שהייתה מעל לבית מדרשו באותם הימים ושם גר עד סוף ימיו, בתחילה יחד עם אמו, בבית בו ממוקמת עד היום ישיבת שפת אמת. מונה לראשות הישיבה בשנת [[תשי&quot;ז]] בידי אחיו, רבי [[ישראל אלתר]] שכיהן אז כאדמו&quot;ר מ[[גור]]. אחיו זה אף נכח בשיעור הראשון אותו מסר. עקב ענוותו וביטולו לאחיו הגדול לא התפרסם עד אז כתלמיד חכם, אך הצלחתו כראש ישיבה ורמתם הגבוהה של שיעוריו העלו את ההערכה כלפיו.<br /> <br /> אחר הסתלקות אחיו [[הלב שמחה]] ב[[ז' תמוז]] [[תשנ&quot;ב]], הפך לממלא מקומו כאדמו&quot;ר מגור{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28060&amp;pgnum=37 ירחון המאור תמוז תשנ&quot;ב]}}.<br /> <br /> הסתלק באור ל[[ט&quot;ז באדר]] [[תשנ&quot;ו]] לאחר ה&quot;טיש&quot; של [[חג הפורים]], על פי עדות המשב&quot;ק התבטא לפני פטירתו: &quot;מיתת צדיקים מכפרת. כלל ישראל שרוי במצב קשה. צריך [[מסירות נפש]] בשביל כלל ישראל. אני רואה שכאן קשה לפעול מלמעלה אפשר הרבה יותר לפעול&quot;.<br /> <br /> == עמדותיו בנושאי שלימות הארץ ו&quot;מיהו יהודי&quot; ==<br /> האדמו&quot;ר ה&quot;פני מנחם&quot; נעמד לצד הרבי בכל הנוגע לענייני [[שלימות הארץ]] ותיקון חוק [[מיהו יהודי|&quot;מיהו יהודי]]&quot; בכל התוקף, והביא את דעתו על כך בפומבי פעמים רבות.<br /> <br /> === שלימות הארץ ===<br /> בנוגע לנושא שלימות הארץ אמר כי &quot;ככל שמתקרבים יותר לערבים, השלום מתרחק יותר&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;שבועון כפר חב&quot;ד גליון מספר 706, כ&quot;ג אדר תשנ&quot;ו - לאחר הסתלקותו של ה'פני מנחם'.&lt;/ref&gt;&quot;. באותה הזדמנות ציטט את דבריו של רבי [[מנחם זמבא]] שאמר כי אסור למסור שטחים מארץ ישראל, והוסיף ש&quot;'''רק מי שמסוגל לקרוא קרעים בתורתנו הקדושה מסוגל לקרוע קרעים מארצנו הקדושה'''&quot;.<br /> <br /> כשביקש להיפגש עימו אחד מהפוליטיקאים שהיה מעורב ב[[הסכמי אוסלו]], סירב לפוגשו בטענה כי אינו יכול ללחוץ את היד שלחצה את ידו של צורר היהודים עראפת ימ&quot;ש&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> במחאה שפורסמה על ידי [[מועצת גדולי התורה]] מיום א' דחנוכה תשנ&quot;ד תחת הכותרת &quot;גילוי דעת&quot;, ונוסחה על ידי ה&quot;פני מנחם&quot;, כתב האדמו&quot;ר כי &quot;אין לנהל מו&quot;מ כל זמן שנשפך דם יהודים&quot;&lt;ref&gt;מפי מקורבו הרב אבישי שטוקהמר, ששימש מזכיר מועצת גדולי התורה. נדפס בגליון כפר חב&quot;ד הנ&quot;ל, עמ' 32 ואילך.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> === תיקון חוק &quot;מיהו יהודי&quot; ===<br /> האדמו&quot;ר פעל רבות לתיקון החוק האומלל ודיבר על כך בפומבי פעמים רבות. <br /> <br /> פעם התבטא בחריפות נגד מי שמתנגד לתיקון החוק האומלל, ואמר כי '''&quot;מי שחושב לנצל כל במה כדי להדגיש דווקא מצוות מסויימות ולפסוח במיוחד על שני נושאים: ע&quot;ז ומיסיון ו&quot;מיהו יהודי&quot; רק בגלל שפעם נגעה בזה חב&quot;ד או הרבי מגור - הוא חותר תחת עצם קיומו של עם ישראל!'''&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;'''&quot;.'''<br /> <br /> באחת משנות הלמ&quot;דים{{הערה|1=סיפור זה מאת מפי הרב ישראל צבי גליצנשטיין.}} התוועד הרבי [[התוועדות]] קצרה בה אמר [[מאמר]] [[חסידות]] ושתי שיחות קודש. אחת מהן הייתה חריפה בעניין 'מיהו יהודי', ונאמרה בכאב לב והיה מובן ש[[הרבי]] מתכוון לחברי הכנסת של [[אגודת ישראל]]. שנים מ[[אנ&quot;ש]]{{הערה|1=הנ&quot;ל עם ידידו הרב אליעזר ליכטנשטיין.}} החליטו לגשת לביתו של רבי פנחס מנחם ולהשמיע לו קלטת מהשיחה. כאשר הגיעו לביתו סיפרו לו על השיחה בהציעם שיאזין לה בעצמו באמצעות &quot;טייפ&quot;. האדמו&quot;ר השיב בחיוב, והאזין בקשב רב לשיחה מתוך הקלטת. באמצע קם מכסאו והסתובב בחדרו לכאן ולכאן. כשקיבל שיחת טלפון ביקש לעצור את ה'טייפ' וכשסיים לשוחח, ביקש להפעיל שוב את המכשיר.<br /> <br /> לאחר שסיים לשמוע את השיחה אמר שישוחח בעניין עוד באותו לילה עם הרב חודוקוב. אחר-כך ניגש לארון הספרים ואמר: יש לי חסידישע ספרים והצביע על [[תניא]], [[ליקוטי תורה]], [[תורת שמואל]], ועוד. וכך נפרדו בלבביות. עם צאת השבת ב[[ניו יורק]] טלפנו ה[[חסיד]]ים ל[[מזכירות]] ומסרו דו&quot;ח על כל הנ&quot;ל. [[הרבי]] ביקש למסור לחסידים הנ&quot;ל: &quot;מדוע לא נתנו לו לשמוע את המאמר?&quot;.<br /> <br /> למחרת טילפנו החסידים אליו ושאלו את רבי פנחס מנחם: מכיוון ש[[הרבי]] אמר ב[[התוועדות]] גם [[מאמר חסידות]], האם הוא מעוניין לשמוע את ה[[מאמר]]? הוא השיב בחיוב וקבע שיבואו למחרת בשעה 2 בצהריים. וכך היה, הוא האזין בכובד ראש למאמר ה[[חסידות]]. בסיום ביקש שכשהמאמר יופיע בדפוס להביא לו העתק אחד.<br /> <br /> שבועיים לאחר מכן התקיימה [[התוועדות]] נוספת במתכונת דומה של מאמר ושתי שיחות, כששיחה אחת עסקה ב'מיהו יהודי'. שוב הגיעו אליו החסידים בתיאום טלפוני מראש והוא האזין לכל ההתוועדות.<br /> <br /> == קשריו עם הרבי ==<br /> [[קובץ:מכתב הפני מנחם לרבי.jpg|ממוזער|250px|מכתב מהפני מנחם לרבי, כ' אייר תשל&quot;ז]]<br /> בראיון לעורך עיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]]&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; התבטא במשפט נדיר ואמר &quot;'''אוהב אני את הרבי מליובאוויטש אהבה עצמית'''&quot;.<br /> <br /> בי&quot;ג ניסן תשמ&quot;ב כתב הרבי מכתב ברכה ל&quot;פני מנחם&quot;, במענה על הודעתו על הולדת נכדו, ישראל אריה (בן ר' יעקב מאיר אלתר). ה&quot;פני מנחם&quot; גם כתב לרבי אודות אחת מכלותיו שעמדה ללדת באותם ימים וביקש ברכה עבורה, והרבי מברכהּ במכתבו {{הערה| מנחם משיב נפשי, חלק א, סימן מז}}.<br /> <br /> ב[[בחירות תשמ&quot;ט]] הוביל{{הערה|יחד עם אחיינו רבי [[יעקב אריה אלתר]] - האדמו&quot;ר מגור הנוכחי}} בברכת והכוונת אחיו רבי [[שמחה בונים אלתר]]{{הערה|שכיהן אז אדמו&quot;ר של חסידות גור אלא שלא חש בטוב וכמעט לא נראה לקהל}} את העמידה למען כבודו של הרבי ושל חסידות חב&quot;ד אל מול פרץ השנאה של מנגדי חב&quot;ד במחיר פרידתם של חוג מסויים ממפלגת [[אגודת ישראל]]. לפני הבחירות הורה הרבי באופן חד פעמי לתמוך במפלגה, והמפלגה זכתה בניצחון סוחף{{הערה|כמעט 6 מנדטים}}.<br /> <br /> === ביקוריו ביחידות ===<br /> האדמו&quot;ר ה'פני מנחם' ביקר עשר פעמים אצל [[הרבי]]. באחד הביקורים בא עם בנו הרב [[שאול אלתר]].<br /> <br /> הפעם הראשונה בה ביקר אצל הרבי, היה ביום חמישי ד' אדר תשכ&quot;ו, אז נכנס ל[[יחידות]] יחד עם הרב נחמן אלבוים, וזכה ליחידות ארוכה של כחצי שעה שהחלה בשעה 10:15.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] בא לרבי יחד עם מחותנו רבי מנשה קליין אב&quot;ד אונגוואר. בשנת [[תשמ&quot;ב]] בא לרבי לביקור. בתוך הדברים שידל הרבי את רבי פנחס מנחם לאסוף בעצמו כספים עבור מוסדותיו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&amp;st=מנחם+אלתר&amp;pgnum=176&amp;hilite=acbc7caa-7931-4e4e-9c5f-efb4902888a2 התוועדויות תשמ&quot;ב עמ' 676].}}. בנוסף דיברו על הצורך בהקמת מוסד &quot;בית יעקב&quot; ברוח החסידית, במצוות כתיבת [[ספר תורה]] בזמנינו ובחשיבות לקנות אות בספר תורה.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] בא ל[[יחידות]] לרבי, ודיבר עמו בשיחה עמוקה על נצחיות התורה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=110717 וידאו מהפגישה], [http://haoros.com/about/ קובץ אהלי תורה].}}. בהגיע זמן תפילת ערבית הרבי סיים את היחידות ויצא אל ה[[זאל הקטן]] כשראה ה'פני מנחם' שהרבי נכנס לתפילת ערבית החליט אף הוא להיכנס פנימה ולהתפלל יחד עם הרבי. שליח הציבור החל את תפילתו ב'והוא רחום', אמירת קדיש וברכו וכו'. ולאחר אמירת ברכו הרבי פנה לשבת על הספסל הקבוע עליו היה יושב אלא שאז הבחין שה'פני מנחם' עומד. הרבי סימן לו שיתכבד לשבת, אך הוא סירב ענוותנותו וסימן לרבי בשתי ידיו שיואיל ליישב ולא יפציר בו לשבת כי נוח לו לעמוד. הרבי לא נענה לבקשתו והמשיך לעמוד בין הספסל והשולחן כאילו אומר לו שלא יתיישב עד אשר ישב גם הוא. כשהבין הפני מנחם שהרבי עומד וממתין לו, נכנע והסכים לשבת בספסל שגררו מחדר שני לעברו. רק לאחר שהתיישב הואיל גם הרבי לשבת והיה זה בסמיכות לסוף ברכת אהבת עולם{{הערה|מפי הרב [[שמעון אייזנבך]] שנכח במקום.}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג באדר א']] [[תשד&quot;מ]], ביקר האדמו&quot;ר אצל הרבי, והרבי עוררו ללמוד גם את המסכתות שאין עליהם גמרא במסגרת לימוד ה[[דף היומי]] ב[[ירושלמי]]; לאחר שה[[מניח]]ים הכניסו את הדברים להגהה, כתב הרבי בראש השיחה: {{ציטוטון|נזהרתי לדבר בתור '''הצעה''' – '''ושונה''' והפכה לפקודה וכו' וכו'!!}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B_UwzYOTIwDTWWRpdERFMW1iZzg/view?resourcekey=0-ODo-4V02nLXHXqCMM8k0yw צילום ההגהה], בתקיית גוגל דרייב של אפליקציית [[מפתח]].}}.<br /> <br /> === תקנת לימוד הרמב&quot;ם ===<br /> בעת שהתפרסמה תקנת הרבי ללימוד הרמב&quot;ם היומי, בשנת תשד&quot;מ, הסדיר ה&quot;פני מנחם&quot; את לימודו היומי מני אז בהתאם למחזור הלימוד של ג' פרקים ליום. מכיוון שהתעמק מאוד בלימודו, ובירר רבות את שיטות הראשונים והפוסקים והמסתעף להלכה, הרי שהתארך לימודו לעומת התקצרות הזמן, ולכן עבר ממסלול הלימוד של ג' פרקים שבו החל, למסלול הלימוד של פרק אחד ליום. כחלוף שנים, למד בכל יום את שלושת המסלולים ברמב&quot;ם: ג' פרקים ליום, ועוד פרק מהמסלול של פרק ליום, וכן את המסלול של ספר המצוות לרמב&quot;ם{{הערה|שם=פני מנחם|ספר &quot;הפני מנחם&quot;, פרקי חיים, תורה-תפילה, תשע&quot;ה, עמ' קטו, מפי בנו הגרד&quot;ח אלטר}}.<br /> <br /> כששלחו לו ממזכירוּת הרבי את ספר מראי המקומות לרמב&quot;ם, ובו מראי מקומות להלכות שנכתבו ברמב&quot;ם ושלא הוזכרו מקורותיהם ב&quot;כסף משנה&quot;, השיב ה&quot;פני מנחם&quot; באיגרת כי ציין לו &quot;לפי מבט ראשון, כמה עשרות מראי מקומות נוספות שאולי אפשר לומר שכדאי להוסיפם&quot;, ושלח להם עשרות מראי מקומות נוספים. תלמידי ה&quot;כולל&quot; שערכו את הספר, השתוממו מגאונותו והודו לו על כך, ואף הוסיפו את רשימתו למהדורה המעודכנת של הספר {{הערה|שם=פני מנחם}}. במכתבו אודות ספר מראי המקומות לרמב&quot;ם כותב ה&quot;פני מנחם&quot; לרבי: &quot;'''אל הוד מעלת כבוד קדושת פאר מקדושים כו' מרן האדמו&quot;ר מליובאביטש שליט&quot;א, השי&quot;ת יאריך ימיו עד התגלות משיח צדקנו בב&quot;א... בהיותי בטוח שהוד מעכ&quot;ק בתפילתו זוכר את כל בני ישראל לגמר חתימה טובה ולשנה טובה, שנה שבה יגאלנו השי&quot;ת ויקבץ נדחי ישראל ברינה, הנני מרשה לי לברכו בגמר חתימה טובה ושנה טובה. בתודה קיבלתי את המראה מקומות של הרמב&quot;ם, דבר נחוץ ונאה לכלל ישראל, אשר בלמדם את הרמב&quot;ם ובפרט אלה הזריזים וממהרים שלומדים במסלול לשנה אחת ונחוץ להם לדעת מקור הדברים&quot;'''..{{הערה|שם=מנחם משיב נפשי|מנחם משיב נפשי, עמ' 53}}.<br /> <br /> הרבי ענה ל&quot;פני מנחם&quot; על מכתבו [המכתב עצמו לא הגיע לידינו (לעת עתה), אך בטיוטה למכתב, כותב הרבי]: &quot;הרה&quot;ג הרה&quot;ח הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ בנש&quot;ק עוסק בצ&quot;צ וכו'... בתשואות חן נתקבל... ותשואות חן על הבשורה הטובה שישלח כת&quot;ר הערות (בטח גם - הארות) ותוספת מראי מקומות, והרי זכות הרבים הוא וכו' ובפני עצמו נשלח חוברת המילואים לספר המראי מקומות הראשונה - מכלל דמכינים שנייה וכו', ובפרט דקאתינן מיום חתונתו זה מתן תורה&quot;{{הערה|שם=מנחם משיב נפשי}}.<br /> <br /> האדמו&quot;ר הקפיד להשתתף בכל אירועי [[סיומי הרמב&quot;ם]] ונשא בהם דברים בשבח התקנה ומייסדה.<br /> <br /> פעם&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; מחה בחריפות על ההתנגדות ללימוד הרמב&quot;ם והתבטא כי '''&quot;מי שה' נתן לו רעיון כזה של התנגדות ללימוד רמב&quot;ם, או לסיום הרמב&quot;ם או לאלה שלומדים רמב&quot;ם - אני רואה בזה עונש על המלחמה נגד החסידות&quot;.'''<br /> <br /> == קשריו עם חב&quot;ד ==<br /> האדמו&quot;ר ה&quot;פני מנחם&quot; היה בקשרי ידידות חמים מאוד עם חסידי חב&quot;ד במשך כל שנות הנהגתו ואף קודם לה, כשהוביל את הנהגת חסידות גור בעת חולשתו של אחיו האדמו&quot;ר ה[[שמחה בונם אלתר|&quot;לב שמחה&quot;]], והשתתף באירועים חב&quot;דיים רבים כ[[סיומי הרמב&quot;ם]], חגיגות בר מצוה ל[[ילדי צ'רנוביל]], ‏‏חידון תרי&quot;ג מצוות באה&quot;ק, ועוד.<br /> <br /> פעם סיפר האדמו&quot;ר כי ראש ישיבה מסויים המשתייך לחוג ה[[מתנגד]] לחב&quot;ד אמר לו כי ה‏‏חרם שנעשה בזמן ה[[גר&quot;א]] ותלמידיו נגד החסידות, חל כיום רק על חב&quot;ד. במענה לכך הגיב האדמו&quot;ר כי זהו השבח הגדול ביותר ששמע על חב&quot;ד&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;... <br /> <br /> === שבועון כפר חב&quot;ד ===<br /> האדמו&quot;ר רחש הערכה רבה לשבועון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]], אליו נהג להתראיין באופן נדיר ומיוחד בכל עת בה רצה להביע את דעתו בנושאים העומדים על הפרק. לאחר רצח [[יצחק רבין]] אמר כי &quot;מכל העיתונים והדתיים, השבועון שהגיב על האירוע בצורה הכי מכובדת, מבלי להתבלבל, באופן של קידוש ה' - הוא כפר חב&quot;ד&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;&quot;.<br /> <br /> לאחר ראיון מיוחד שנערך עימו בשבועון בחודש אדר תשמ&quot;ו, אמר בנו רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם)|יהודה אריה לייב אלתר]] כי לאביו היתה קורת רוח מרובה מהאופן בו נכתבו הדברים, הן בדברים שנאמרו מפורש והן בבין השורות&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> על אחד מגליונות &quot;כפר חב&quot;ד&quot; שכתב בחריפות ובלעג כלפי א' ממתנגדיו הגדולים של הרבי באותה התקופה, התבטא האדמו&quot;ר על אותו גליון כי &quot;כבר שנים לא בא כבושם הזה לבית ישראל&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;&quot;...<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו, הרב יעקב מאיר - [[בני ברק]].<br /> * בתו, אסתר אשת הרב דוב (בערל) ליפל, בני ברק.<br /> * בנו, משה בצלאל. נפטר בילדותו, בגיל 6.<br /> * בנו, הרב [[שאול אלתר]] - מנהיגם של חלק מחסידי גור, מילא את מקומו כראש ישיבת שפת אמת עד לסגירתה בשנת [[תשע&quot;ו]]. מתגורר ב[[ירושלים]].<br /> * בנו, [[יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם)|יהודה אריה לייב אלתר]] - חתנו של בעל ה'משנה הלכות' הרב [[מנשה קליין]], שימש כרבה של שכונת רוממה ב[[ירושלים]] וכראש הכולל של חסידי [[גור]] בעיר.<br /> * בנו, הרב [[יצחק דוד אלתר]] - ראש כולל להוראה דחסידי גור ב[[בני ברק]].<br /> * בנו, הרב [[דניאל חיים אלתר]] - ראש ישיבת פני מנחם ב[[ירושלים]], מרצה ומקורב לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[שיח שרפי קודש]]<br /> *[[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''ההלכה ברמב&quot;ם והסיפור בנביא''', שבועון בית משיח כ&quot;ה תמוז תש&quot;פ עמוד 18<br /> *'''אני אוהב את הרבי אהבה עצמית''', שבועון כפר חב&quot;ד 1898 עמוד 43<br /> *מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 60–70.<br /> *סקירה על סיומי הרמב&quot;ם בגליון '''ובאותו הזמן,''' תמוז תשפ&quot;ב.<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&amp;hilite=dac63389-5c58-40c1-8c2d-91ec92a9cace&amp;st=מנחם+אלתר בביקור עם מחותנו רבי מנשה קליין, בשנת תשל&quot;ט. שיחות קודש תשל&quot;ט עמ' 781]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 בביקור אצל הרבי 00:26]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&amp;st=מנחם+אלתר&amp;pgnum=170&amp;hilite=acbc7caa-7931-4e4e-9c5f-efb4902888a2 תוכן הביקור בהתוועדויות תשמ&quot;ב 670-681]<br /> *[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/603501/ ביחידות עם האדמו&quot;ר מגור: משיח צריך לבוא היום] {{וידפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/128729 מדבר על משיח בכל יום]''', ה'פני מנחם' בביקור אצל הרבי, ד' אייר תשמ&quot;ג - [[jem]] {{COL}}{{וידאו}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4285618 תיעוד אודיו מהיחידות שלו אצל הרבי]''' י&quot;ג אדר ראשון תשד&quot;מ<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1754 מכתב הפני מנחם לרבי בתשרי תשמ&quot;ה]''' {{שטורעם}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=18495 הפני מנחם בנאום בסיום הרמב&quot;ם תשמ&quot;ט]'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/60227 החלום של אהרן-דב, ההוראה מהרבי והתגובה של ה&quot;פני מנחם&quot;]'''<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620e303ee52e3_1645097022.pdf השיחה האחרונה עם אבא]''', ראיון עם בנו הרב שאול אלתר {{PDF}}{{COL}}, בתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1645 עמוד 18<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=האדמו&quot;ר רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[גור]]|שנה=[[כ&quot;א תמוז]] [[תרפ&quot;ו]] - [[ט&quot;ז אדר]] [[תשנ&quot;ו]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[יעקב אריה אלתר]] מגור}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלתר, פנחס מנחם}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי גור]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ו]]</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=735289 פנחס מנחם אלתר 2025-01-27T22:33:34Z <p>מוישע זוכמיר: /* שלימות הארץ */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פנחס מנחם אלתר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי פנחס מנחם אלתר בביקור אצל הרבי]]<br /> [[קובץ:הפני מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בישיבת בית קל, [[תש&quot;ן]] משמאל נראה ח&quot;כ יעקב כץ (כצל'ה)]]<br /> רבי '''פנחס מנחם אלתר''' ([[כ&quot;א בתמוז]] ה'[[תרפ&quot;ו]] - [[ט&quot;ז באדר]] ה'[[תשנ&quot;ו]]) ידוע בשם ה'''פני מנחם''' על שם ספר ליקוט מתורתו, היה האדמו&quot;ר השישי לבית [[גור]]. שימש כראש ישיבת שפת אמת בירושלים. לאחר פטירת אחיו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]] ב[[תשנ&quot;ב]] מילא את מקומו כאדמו&quot;ר עד הסתלקותו בתשנ&quot;ו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד להאדמו&quot;ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה&quot;אמרי אמת&quot; (האדמו&quot;ר השלישי לבית גור) לעת זקנותו מזיווג שני. והוא אחיהם מאבא של רבי [[ישראל אלתר]] בעל ה&quot;בית ישראל&quot; ושל רבי [[שמחה בונים אלתר]] בעל ה&quot;לב שמחה&quot;. כבר בעודו צעיר נחשב כעילוי והיו מקרים בהם אחיו הגדולים התיעצו בו. נודע בכח זכרונו, ולדבריו היה קולט מילים, ועל אף שלא הבין את משמעותן, היה מקטלג אותן במוחו, וכשגדל חזר עליהם, הבינן ועשה בהן שימוש. נמלט יחד עם אביו מאירופה בימי השואה, ויחד עלו לארץ ישראל והתגוררו בירושלים. גם לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה פייגא אלתר{{הערה|נפטרה [[י' סיון]] [[תשפ&quot;ד]]}} התגורר סמוך לאביו.<br /> <br /> עם פטירת אביו ירש את דירתו שהייתה מעל לבית מדרשו באותם הימים ושם גר עד סוף ימיו, בתחילה יחד עם אמו, בבית בו ממוקמת עד היום ישיבת שפת אמת. מונה לראשות הישיבה בשנת [[תשי&quot;ז]] בידי אחיו, רבי [[ישראל אלתר]] שכיהן אז כאדמו&quot;ר מ[[גור]]. אחיו זה אף נכח בשיעור הראשון אותו מסר. עקב ענוותו וביטולו לאחיו הגדול לא התפרסם עד אז כתלמיד חכם, אך הצלחתו כראש ישיבה ורמתם הגבוהה של שיעוריו העלו את ההערכה כלפיו.<br /> <br /> אחר הסתלקות אחיו [[הלב שמחה]] ב[[ז' תמוז]] [[תשנ&quot;ב]], הפך לממלא מקומו כאדמו&quot;ר מגור{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28060&amp;pgnum=37 ירחון המאור תמוז תשנ&quot;ב]}}.<br /> <br /> הסתלק באור ל[[ט&quot;ז באדר]] [[תשנ&quot;ו]] לאחר ה&quot;טיש&quot; של [[חג הפורים]], על פי עדות המשב&quot;ק התבטא לפני פטירתו: &quot;מיתת צדיקים מכפרת. כלל ישראל שרוי במצב קשה. צריך [[מסירות נפש]] בשביל כלל ישראל. אני רואה שכאן קשה לפעול מלמעלה אפשר הרבה יותר לפעול&quot;.<br /> <br /> == עמדותיו בנושאי שלימות הארץ ו&quot;מיהו יהודי&quot; ==<br /> האדמו&quot;ר ה&quot;פני מנחם&quot; נעמד לצד הרבי בכל הנוגע לענייני [[שלימות הארץ]] ותיקון חוק [[מיהו יהודי|&quot;מיהו יהודי]]&quot; בכל התוקף, והביא את דעתו על כך בפומבי פעמים רבות.<br /> <br /> === שלימות הארץ ===<br /> בנוגע לנושא שלימות הארץ אמר כי &quot;ככל שמתקרבים יותר לערבים, השלום מתרחק יותר&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;שבועון כפר חב&quot;ד 1898.&lt;/ref&gt;&quot;. באותה הזדמנות ציטט את דבריו של רבי [[מנחם זמבא]] שאמר כי אסור למסור שטחים מארץ ישראל, והוסיף ש&quot;'''רק מי שמסוגל לקרוא קרעים בתורתנו הקדושה מסוגל לקרוע קרעים מארצנו הקדושה'''&quot;.<br /> <br /> כשביקש להיפגש עימו אחד מהפוליטיקאים שהיה מעורב ב[[הסכמי אוסלו]], סירב לפוגשו בטענה כי אינו יכול ללחוץ את היד שלחצה את ידו של צורר היהודים עראפת ימ&quot;ש&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> במחאה שפורסמה על ידי [[מועצת גדולי התורה]] מיום א' דחנוכה תשנ&quot;ד תחת הכותרת &quot;גילוי דעת&quot;, ונוסחה על ידי ה&quot;פני מנחם&quot;, כתב האדמו&quot;ר כי &quot;אין לנהל מו&quot;מ כל זמן שנשפך דם יהודים&quot;&lt;ref&gt;מפי מקורבו הרב אבישי שטוקהמר, ששימש מזכיר מועצת גדולי התורה. נדפס בגליון כפר חב&quot;ד הנ&quot;ל, עמ' 32 ואילך.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> === תיקון חוק &quot;מיהו יהודי&quot; ===<br /> האדמו&quot;ר פעל רבות לתיקון החוק האומלל ודיבר על כך בפומבי פעמים רבות. <br /> <br /> פעם התבטא בחריפות נגד מי שמתנגד לתיקון החוק האומלל, ואמר כי '''&quot;מי שחושב לנצל כל במה כדי להדגיש דווקא מצוות מסויימות ולפסוח במיוחד על שני נושאים: ע&quot;ז ומיסיון ו&quot;מיהו יהודי&quot; רק בגלל שפעם נגעה בזה חב&quot;ד או הרבי מגור - הוא חותר תחת עצם קיומו של עם ישראל!'''&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;'''&quot;.'''<br /> <br /> באחת משנות הלמ&quot;דים{{הערה|1=סיפור זה מאת מפי הרב ישראל צבי גליצנשטיין.}} התוועד הרבי [[התוועדות]] קצרה בה אמר [[מאמר]] [[חסידות]] ושתי שיחות קודש. אחת מהן הייתה חריפה בעניין 'מיהו יהודי', ונאמרה בכאב לב והיה מובן ש[[הרבי]] מתכוון לחברי הכנסת של [[אגודת ישראל]]. שנים מ[[אנ&quot;ש]]{{הערה|1=הנ&quot;ל עם ידידו הרב אליעזר ליכטנשטיין.}} החליטו לגשת לביתו של רבי פנחס מנחם ולהשמיע לו קלטת מהשיחה. כאשר הגיעו לביתו סיפרו לו על השיחה בהציעם שיאזין לה בעצמו באמצעות &quot;טייפ&quot;. האדמו&quot;ר השיב בחיוב, והאזין בקשב רב לשיחה מתוך הקלטת. באמצע קם מכסאו והסתובב בחדרו לכאן ולכאן. כשקיבל שיחת טלפון ביקש לעצור את ה'טייפ' וכשסיים לשוחח, ביקש להפעיל שוב את המכשיר.<br /> <br /> לאחר שסיים לשמוע את השיחה אמר שישוחח בעניין עוד באותו לילה עם הרב חודוקוב. אחר-כך ניגש לארון הספרים ואמר: יש לי חסידישע ספרים והצביע על [[תניא]], [[ליקוטי תורה]], [[תורת שמואל]], ועוד. וכך נפרדו בלבביות. עם צאת השבת ב[[ניו יורק]] טלפנו ה[[חסיד]]ים ל[[מזכירות]] ומסרו דו&quot;ח על כל הנ&quot;ל. [[הרבי]] ביקש למסור לחסידים הנ&quot;ל: &quot;מדוע לא נתנו לו לשמוע את המאמר?&quot;.<br /> <br /> למחרת טילפנו החסידים אליו ושאלו את רבי פנחס מנחם: מכיוון ש[[הרבי]] אמר ב[[התוועדות]] גם [[מאמר חסידות]], האם הוא מעוניין לשמוע את ה[[מאמר]]? הוא השיב בחיוב וקבע שיבואו למחרת בשעה 2 בצהריים. וכך היה, הוא האזין בכובד ראש למאמר ה[[חסידות]]. בסיום ביקש שכשהמאמר יופיע בדפוס להביא לו העתק אחד.<br /> <br /> שבועיים לאחר מכן התקיימה [[התוועדות]] נוספת במתכונת דומה של מאמר ושתי שיחות, כששיחה אחת עסקה ב'מיהו יהודי'. שוב הגיעו אליו החסידים בתיאום טלפוני מראש והוא האזין לכל ההתוועדות.<br /> <br /> == קשריו עם הרבי ==<br /> [[קובץ:מכתב הפני מנחם לרבי.jpg|ממוזער|250px|מכתב מהפני מנחם לרבי, כ' אייר תשל&quot;ז]]<br /> בראיון לעורך עיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]]&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; התבטא במשפט נדיר ואמר &quot;'''אוהב אני את הרבי מליובאוויטש אהבה עצמית'''&quot;.<br /> <br /> בי&quot;ג ניסן תשמ&quot;ב כתב הרבי מכתב ברכה ל&quot;פני מנחם&quot;, במענה על הודעתו על הולדת נכדו, ישראל אריה (בן ר' יעקב מאיר אלתר). ה&quot;פני מנחם&quot; גם כתב לרבי אודות אחת מכלותיו שעמדה ללדת באותם ימים וביקש ברכה עבורה, והרבי מברכהּ במכתבו {{הערה| מנחם משיב נפשי, חלק א, סימן מז}}.<br /> <br /> ב[[בחירות תשמ&quot;ט]] הוביל{{הערה|יחד עם אחיינו רבי [[יעקב אריה אלתר]] - האדמו&quot;ר מגור הנוכחי}} בברכת והכוונת אחיו רבי [[שמחה בונים אלתר]]{{הערה|שכיהן אז אדמו&quot;ר של חסידות גור אלא שלא חש בטוב וכמעט לא נראה לקהל}} את העמידה למען כבודו של הרבי ושל חסידות חב&quot;ד אל מול פרץ השנאה של מנגדי חב&quot;ד במחיר פרידתם של חוג מסויים ממפלגת [[אגודת ישראל]]. לפני הבחירות הורה הרבי באופן חד פעמי לתמוך במפלגה, והמפלגה זכתה בניצחון סוחף{{הערה|כמעט 6 מנדטים}}.<br /> <br /> === ביקוריו ביחידות ===<br /> האדמו&quot;ר ה'פני מנחם' ביקר עשר פעמים אצל [[הרבי]]. באחד הביקורים בא עם בנו הרב [[שאול אלתר]].<br /> <br /> הפעם הראשונה בה ביקר אצל הרבי, היה ביום חמישי ד' אדר תשכ&quot;ו, אז נכנס ל[[יחידות]] יחד עם הרב נחמן אלבוים, וזכה ליחידות ארוכה של כחצי שעה שהחלה בשעה 10:15.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] בא לרבי יחד עם מחותנו רבי מנשה קליין אב&quot;ד אונגוואר. בשנת [[תשמ&quot;ב]] בא לרבי לביקור. בתוך הדברים שידל הרבי את רבי פנחס מנחם לאסוף בעצמו כספים עבור מוסדותיו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&amp;st=מנחם+אלתר&amp;pgnum=176&amp;hilite=acbc7caa-7931-4e4e-9c5f-efb4902888a2 התוועדויות תשמ&quot;ב עמ' 676].}}. בנוסף דיברו על הצורך בהקמת מוסד &quot;בית יעקב&quot; ברוח החסידית, במצוות כתיבת [[ספר תורה]] בזמנינו ובחשיבות לקנות אות בספר תורה.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] בא ל[[יחידות]] לרבי, ודיבר עמו בשיחה עמוקה על נצחיות התורה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=110717 וידאו מהפגישה], [http://haoros.com/about/ קובץ אהלי תורה].}}. בהגיע זמן תפילת ערבית הרבי סיים את היחידות ויצא אל ה[[זאל הקטן]] כשראה ה'פני מנחם' שהרבי נכנס לתפילת ערבית החליט אף הוא להיכנס פנימה ולהתפלל יחד עם הרבי. שליח הציבור החל את תפילתו ב'והוא רחום', אמירת קדיש וברכו וכו'. ולאחר אמירת ברכו הרבי פנה לשבת על הספסל הקבוע עליו היה יושב אלא שאז הבחין שה'פני מנחם' עומד. הרבי סימן לו שיתכבד לשבת, אך הוא סירב ענוותנותו וסימן לרבי בשתי ידיו שיואיל ליישב ולא יפציר בו לשבת כי נוח לו לעמוד. הרבי לא נענה לבקשתו והמשיך לעמוד בין הספסל והשולחן כאילו אומר לו שלא יתיישב עד אשר ישב גם הוא. כשהבין הפני מנחם שהרבי עומד וממתין לו, נכנע והסכים לשבת בספסל שגררו מחדר שני לעברו. רק לאחר שהתיישב הואיל גם הרבי לשבת והיה זה בסמיכות לסוף ברכת אהבת עולם{{הערה|מפי הרב [[שמעון אייזנבך]] שנכח במקום.}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג באדר א']] [[תשד&quot;מ]], ביקר האדמו&quot;ר אצל הרבי, והרבי עוררו ללמוד גם את המסכתות שאין עליהם גמרא במסגרת לימוד ה[[דף היומי]] ב[[ירושלמי]]; לאחר שה[[מניח]]ים הכניסו את הדברים להגהה, כתב הרבי בראש השיחה: {{ציטוטון|נזהרתי לדבר בתור '''הצעה''' – '''ושונה''' והפכה לפקודה וכו' וכו'!!}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B_UwzYOTIwDTWWRpdERFMW1iZzg/view?resourcekey=0-ODo-4V02nLXHXqCMM8k0yw צילום ההגהה], בתקיית גוגל דרייב של אפליקציית [[מפתח]].}}.<br /> <br /> === תקנת לימוד הרמב&quot;ם ===<br /> בעת שהתפרסמה תקנת הרבי ללימוד הרמב&quot;ם היומי, בשנת תשד&quot;מ, הסדיר ה&quot;פני מנחם&quot; את לימודו היומי מני אז בהתאם למחזור הלימוד של ג' פרקים ליום. מכיוון שהתעמק מאוד בלימודו, ובירר רבות את שיטות הראשונים והפוסקים והמסתעף להלכה, הרי שהתארך לימודו לעומת התקצרות הזמן, ולכן עבר ממסלול הלימוד של ג' פרקים שבו החל, למסלול הלימוד של פרק אחד ליום. כחלוף שנים, למד בכל יום את שלושת המסלולים ברמב&quot;ם: ג' פרקים ליום, ועוד פרק מהמסלול של פרק ליום, וכן את המסלול של ספר המצוות לרמב&quot;ם{{הערה|שם=פני מנחם|ספר &quot;הפני מנחם&quot;, פרקי חיים, תורה-תפילה, תשע&quot;ה, עמ' קטו, מפי בנו הגרד&quot;ח אלטר}}.<br /> <br /> כששלחו לו ממזכירוּת הרבי את ספר מראי המקומות לרמב&quot;ם, ובו מראי מקומות להלכות שנכתבו ברמב&quot;ם ושלא הוזכרו מקורותיהם ב&quot;כסף משנה&quot;, השיב ה&quot;פני מנחם&quot; באיגרת כי ציין לו &quot;לפי מבט ראשון, כמה עשרות מראי מקומות נוספות שאולי אפשר לומר שכדאי להוסיפם&quot;, ושלח להם עשרות מראי מקומות נוספים. תלמידי ה&quot;כולל&quot; שערכו את הספר, השתוממו מגאונותו והודו לו על כך, ואף הוסיפו את רשימתו למהדורה המעודכנת של הספר {{הערה|שם=פני מנחם}}. במכתבו אודות ספר מראי המקומות לרמב&quot;ם כותב ה&quot;פני מנחם&quot; לרבי: &quot;'''אל הוד מעלת כבוד קדושת פאר מקדושים כו' מרן האדמו&quot;ר מליובאביטש שליט&quot;א, השי&quot;ת יאריך ימיו עד התגלות משיח צדקנו בב&quot;א... בהיותי בטוח שהוד מעכ&quot;ק בתפילתו זוכר את כל בני ישראל לגמר חתימה טובה ולשנה טובה, שנה שבה יגאלנו השי&quot;ת ויקבץ נדחי ישראל ברינה, הנני מרשה לי לברכו בגמר חתימה טובה ושנה טובה. בתודה קיבלתי את המראה מקומות של הרמב&quot;ם, דבר נחוץ ונאה לכלל ישראל, אשר בלמדם את הרמב&quot;ם ובפרט אלה הזריזים וממהרים שלומדים במסלול לשנה אחת ונחוץ להם לדעת מקור הדברים&quot;'''..{{הערה|שם=מנחם משיב נפשי|מנחם משיב נפשי, עמ' 53}}.<br /> <br /> הרבי ענה ל&quot;פני מנחם&quot; על מכתבו [המכתב עצמו לא הגיע לידינו (לעת עתה), אך בטיוטה למכתב, כותב הרבי]: &quot;הרה&quot;ג הרה&quot;ח הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ בנש&quot;ק עוסק בצ&quot;צ וכו'... בתשואות חן נתקבל... ותשואות חן על הבשורה הטובה שישלח כת&quot;ר הערות (בטח גם - הארות) ותוספת מראי מקומות, והרי זכות הרבים הוא וכו' ובפני עצמו נשלח חוברת המילואים לספר המראי מקומות הראשונה - מכלל דמכינים שנייה וכו', ובפרט דקאתינן מיום חתונתו זה מתן תורה&quot;{{הערה|שם=מנחם משיב נפשי}}.<br /> <br /> האדמו&quot;ר הקפיד להשתתף בכל אירועי [[סיומי הרמב&quot;ם]] ונשא בהם דברים בשבח התקנה ומייסדה.<br /> <br /> פעם&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; מחה בחריפות על ההתנגדות ללימוד הרמב&quot;ם והתבטא כי '''&quot;מי שה' נתן לו רעיון כזה של התנגדות ללימוד רמב&quot;ם, או לסיום הרמב&quot;ם או לאלה שלומדים רמב&quot;ם - אני רואה בזה עונש על המלחמה נגד החסידות&quot;.'''<br /> <br /> == קשריו עם חב&quot;ד ==<br /> האדמו&quot;ר ה&quot;פני מנחם&quot; היה בקשרי ידידות חמים מאוד עם חסידי חב&quot;ד במשך כל שנות הנהגתו ואף קודם לה, כשהוביל את הנהגת חסידות גור בעת חולשתו של אחיו האדמו&quot;ר ה[[שמחה בונם אלתר|&quot;לב שמחה&quot;]], והשתתף באירועים חב&quot;דיים רבים כ[[סיומי הרמב&quot;ם]], חגיגות בר מצוה ל[[ילדי צ'רנוביל]], ‏‏חידון תרי&quot;ג מצוות באה&quot;ק, ועוד.<br /> <br /> פעם סיפר האדמו&quot;ר כי ראש ישיבה מסויים המשתייך לחוג ה[[מתנגד]] לחב&quot;ד אמר לו כי ה‏‏חרם שנעשה בזמן ה[[גר&quot;א]] ותלמידיו נגד החסידות, חל כיום רק על חב&quot;ד. במענה לכך הגיב האדמו&quot;ר כי זהו השבח הגדול ביותר ששמע על חב&quot;ד&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;... <br /> <br /> === שבועון כפר חב&quot;ד ===<br /> האדמו&quot;ר רחש הערכה רבה לשבועון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]], אליו נהג להתראיין באופן נדיר ומיוחד בכל עת בה רצה להביע את דעתו בנושאים העומדים על הפרק. לאחר רצח [[יצחק רבין]] אמר כי &quot;מכל העיתונים והדתיים, השבועון שהגיב על האירוע בצורה הכי מכובדת, מבלי להתבלבל, באופן של קידוש ה' - הוא כפר חב&quot;ד&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;&quot;.<br /> <br /> לאחר ראיון מיוחד שנערך עימו בשבועון בחודש אדר תשמ&quot;ו, אמר בנו רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם)|יהודה אריה לייב אלתר]] כי לאביו היתה קורת רוח מרובה מהאופן בו נכתבו הדברים, הן בדברים שנאמרו מפורש והן בבין השורות&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> על אחד מגליונות &quot;כפר חב&quot;ד&quot; שכתב בחריפות ובלעג כלפי א' ממתנגדיו הגדולים של הרבי באותה התקופה, התבטא האדמו&quot;ר על אותו גליון כי &quot;כבר שנים לא בא כבושם הזה לבית ישראל&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;&quot;...<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו, הרב יעקב מאיר - [[בני ברק]].<br /> * בתו, אסתר אשת הרב דוב (בערל) ליפל, בני ברק.<br /> * בנו, משה בצלאל. נפטר בילדותו, בגיל 6.<br /> * בנו, הרב [[שאול אלתר]] - מנהיגם של חלק מחסידי גור, מילא את מקומו כראש ישיבת שפת אמת עד לסגירתה בשנת [[תשע&quot;ו]]. מתגורר ב[[ירושלים]].<br /> * בנו, [[יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם)|יהודה אריה לייב אלתר]] - חתנו של בעל ה'משנה הלכות' הרב [[מנשה קליין]], שימש כרבה של שכונת רוממה ב[[ירושלים]] וכראש הכולל של חסידי [[גור]] בעיר.<br /> * בנו, הרב [[יצחק דוד אלתר]] - ראש כולל להוראה דחסידי גור ב[[בני ברק]].<br /> * בנו, הרב [[דניאל חיים אלתר]] - ראש ישיבת פני מנחם ב[[ירושלים]], מרצה ומקורב לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[שיח שרפי קודש]]<br /> *[[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''ההלכה ברמב&quot;ם והסיפור בנביא''', שבועון בית משיח כ&quot;ה תמוז תש&quot;פ עמוד 18<br /> *'''אני אוהב את הרבי אהבה עצמית''', שבועון כפר חב&quot;ד 1898 עמוד 43<br /> *מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 60–70.<br /> *סקירה על סיומי הרמב&quot;ם בגליון '''ובאותו הזמן,''' תמוז תשפ&quot;ב.<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&amp;hilite=dac63389-5c58-40c1-8c2d-91ec92a9cace&amp;st=מנחם+אלתר בביקור עם מחותנו רבי מנשה קליין, בשנת תשל&quot;ט. שיחות קודש תשל&quot;ט עמ' 781]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 בביקור אצל הרבי 00:26]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&amp;st=מנחם+אלתר&amp;pgnum=170&amp;hilite=acbc7caa-7931-4e4e-9c5f-efb4902888a2 תוכן הביקור בהתוועדויות תשמ&quot;ב 670-681]<br /> *[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/603501/ ביחידות עם האדמו&quot;ר מגור: משיח צריך לבוא היום] {{וידפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/128729 מדבר על משיח בכל יום]''', ה'פני מנחם' בביקור אצל הרבי, ד' אייר תשמ&quot;ג - [[jem]] {{COL}}{{וידאו}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4285618 תיעוד אודיו מהיחידות שלו אצל הרבי]''' י&quot;ג אדר ראשון תשד&quot;מ<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1754 מכתב הפני מנחם לרבי בתשרי תשמ&quot;ה]''' {{שטורעם}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=18495 הפני מנחם בנאום בסיום הרמב&quot;ם תשמ&quot;ט]'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/60227 החלום של אהרן-דב, ההוראה מהרבי והתגובה של ה&quot;פני מנחם&quot;]'''<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620e303ee52e3_1645097022.pdf השיחה האחרונה עם אבא]''', ראיון עם בנו הרב שאול אלתר {{PDF}}{{COL}}, בתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1645 עמוד 18<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=האדמו&quot;ר רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[גור]]|שנה=[[כ&quot;א תמוז]] [[תרפ&quot;ו]] - [[ט&quot;ז אדר]] [[תשנ&quot;ו]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[יעקב אריה אלתר]] מגור}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלתר, פנחס מנחם}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי גור]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ו]]</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=735286 פנחס מנחם אלתר 2025-01-27T22:13:53Z <p>מוישע זוכמיר: /* קשריו עם חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פנחס מנחם אלתר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי פנחס מנחם אלתר בביקור אצל הרבי]]<br /> [[קובץ:הפני מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בישיבת בית קל, [[תש&quot;ן]] משמאל נראה ח&quot;כ יעקב כץ (כצל'ה)]]<br /> רבי '''פנחס מנחם אלתר''' ([[כ&quot;א בתמוז]] ה'[[תרפ&quot;ו]] - [[ט&quot;ז באדר]] ה'[[תשנ&quot;ו]]) ידוע בשם ה'''פני מנחם''' על שם ספר ליקוט מתורתו, היה האדמו&quot;ר השישי לבית [[גור]]. שימש כראש ישיבת שפת אמת בירושלים. לאחר פטירת אחיו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]] ב[[תשנ&quot;ב]] מילא את מקומו כאדמו&quot;ר עד הסתלקותו בתשנ&quot;ו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד להאדמו&quot;ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה&quot;אמרי אמת&quot; (האדמו&quot;ר השלישי לבית גור) לעת זקנותו מזיווג שני. והוא אחיהם מאבא של רבי [[ישראל אלתר]] בעל ה&quot;בית ישראל&quot; ושל רבי [[שמחה בונים אלתר]] בעל ה&quot;לב שמחה&quot;. כבר בעודו צעיר נחשב כעילוי והיו מקרים בהם אחיו הגדולים התיעצו בו. נודע בכח זכרונו, ולדבריו היה קולט מילים, ועל אף שלא הבין את משמעותן, היה מקטלג אותן במוחו, וכשגדל חזר עליהם, הבינן ועשה בהן שימוש. נמלט יחד עם אביו מאירופה בימי השואה, ויחד עלו לארץ ישראל והתגוררו בירושלים. גם לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה פייגא אלתר{{הערה|נפטרה [[י' סיון]] [[תשפ&quot;ד]]}} התגורר סמוך לאביו.<br /> <br /> עם פטירת אביו ירש את דירתו שהייתה מעל לבית מדרשו באותם הימים ושם גר עד סוף ימיו, בתחילה יחד עם אמו, בבית בו ממוקמת עד היום ישיבת שפת אמת. מונה לראשות הישיבה בשנת [[תשי&quot;ז]] בידי אחיו, רבי [[ישראל אלתר]] שכיהן אז כאדמו&quot;ר מ[[גור]]. אחיו זה אף נכח בשיעור הראשון אותו מסר. עקב ענוותו וביטולו לאחיו הגדול לא התפרסם עד אז כתלמיד חכם, אך הצלחתו כראש ישיבה ורמתם הגבוהה של שיעוריו העלו את ההערכה כלפיו.<br /> <br /> אחר הסתלקות אחיו [[הלב שמחה]] ב[[ז' תמוז]] [[תשנ&quot;ב]], הפך לממלא מקומו כאדמו&quot;ר מגור{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28060&amp;pgnum=37 ירחון המאור תמוז תשנ&quot;ב]}}.<br /> <br /> הסתלק באור ל[[ט&quot;ז באדר]] [[תשנ&quot;ו]] לאחר ה&quot;טיש&quot; של [[חג הפורים]], על פי עדות המשב&quot;ק התבטא לפני פטירתו: &quot;מיתת צדיקים מכפרת. כלל ישראל שרוי במצב קשה. צריך [[מסירות נפש]] בשביל כלל ישראל. אני רואה שכאן קשה לפעול מלמעלה אפשר הרבה יותר לפעול&quot;.<br /> <br /> == עמדותיו בנושאי שלימות הארץ ו&quot;מיהו יהודי&quot; ==<br /> האדמו&quot;ר ה&quot;פני מנחם&quot; נעמד לצד הרבי בכל הנוגע לענייני [[שלימות הארץ]] ותיקון חוק [[מיהו יהודי|&quot;מיהו יהודי]]&quot; בכל התוקף, והביא את דעתו על כך בפומבי פעמים רבות.<br /> <br /> === שלימות הארץ ===<br /> בנוגע לנושא שלימות הארץ אמר כי &quot;ככל שמתקרבים יותר לערבים, השלום מתרחק יותר&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;שבועון כפר חב&quot;ד 1898.&lt;/ref&gt;&quot;.<br /> <br /> כשביקש להיפגש עימו אחד מהפוליטיקאים שהיה מעורב ב[[הסכמי אוסלו]], סירב לפוגשו בטענה כי אינו יכול ללחוץ את היד שלחצה את ידו של צורר היהודים עראפת ימ&quot;ש&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> === תיקון חוק &quot;מיהו יהודי&quot; ===<br /> פעם התבטא בחריפות נגד מי שמתנגד לתיקון החוק האומלל, ואמר כי '''&quot;מי שחושב לנצל כל במה כדי להדגיש דווקא מצוות מסויימות ולפסוח במיוחד על שני נושאים: ע&quot;ז ומיסיון ו&quot;מיהו יהודי&quot; רק בגלל שפעם נגעה בזה חב&quot;ד או הרבי מגור - הוא חותר תחת עצם קיומו של עם ישראל!'''&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;'''&quot;.'''<br /> <br /> == קשריו עם הרבי ==<br /> [[קובץ:מכתב הפני מנחם לרבי.jpg|ממוזער|250px|מכתב מהפני מנחם לרבי, כ' אייר תשל&quot;ז]]<br /> בראיון לעורך עיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]]&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; התבטא במשפט נדיר ואמר &quot;אוהב אני את הרבי מליובאוויטש אהבה עצמית&quot;.<br /> <br /> בי&quot;ג ניסן תשמ&quot;ב כתב הרבי מכתב ברכה ל&quot;פני מנחם&quot;, במענה על הודעתו על הולדת נכדו, ישראל אריה (בן ר' יעקב מאיר אלתר). ה&quot;פני מנחם&quot; גם כתב לרבי אודות אחת מכלותיו שעמדה ללדת באותם ימים וביקש ברכה עבורה, והרבי מברכהּ במכתבו {{הערה| מנחם משיב נפשי, חלק א, סימן מז}}.<br /> <br /> בעת שהתפרסמה תקנת הרבי ללימוד הרמב&quot;ם היומי, בשנת תשד&quot;מ, הסדיר ה&quot;פני מנחם&quot; את לימודו היומי מני אז בהתאם למחזור הלימוד של ג' פרקים ליום. מכיוון שהתעמק מאוד בלימודו, ובירר רבות את שיטות הראשונים והפוסקים והמסתעף להלכה, הרי שהתארך לימודו לעומת התקצרות הזמן, ולכן עבר ממסלול הלימוד של ג' פרקים שבו החל, למסלול הלימוד של פרק אחד ליום. כחלוף שנים, למד בכל יום את שלושת המסלולים ברמב&quot;ם: ג' פרקים ליום, ועוד פרק מהמסלול של פרק ליום, וכן את המסלול של ספר המצוות לרמב&quot;ם{{הערה|שם=פני מנחם|ספר &quot;הפני מנחם&quot;, פרקי חיים, תורה-תפילה, תשע&quot;ה, עמ' קטו, מפי בנו הגרד&quot;ח אלטר}}.<br /> <br /> כששלחו לו ממזכירוּת הרבי את ספר מראי המקומות לרמב&quot;ם, ובו מראי מקומות להלכות שנכתבו ברמב&quot;ם ושלא הוזכרו מקורותיהם ב&quot;כסף משנה&quot;, השיב ה&quot;פני מנחם&quot; באיגרת כי ציין לו &quot;לפי מבט ראשון, כמה עשרות מראי מקומות נוספות שאולי אפשר לומר שכדאי להוסיפם&quot;, ושלח להם עשרות מראי מקומות נוספים. תלמידי ה&quot;כולל&quot; שערכו את הספר, השתוממו מגאונותו והודו לו על כך, ואף הוסיפו את רשימתו למהדורה המעודכנת של הספר {{הערה|שם=פני מנחם}}. במכתבו, אודות ספר מראי המקומות לרמב&quot;ם, כותב ה&quot;פני מנחם&quot; לרבי: &quot;אל הוד מעלת כבוד קדושת פאר מקדושים כו' מרן האדמו&quot;ר מליובאביטש שליט&quot;א, השי&quot;ת יאריך ימיו עד התגלות משיח צדקנו בב&quot;א... בהיותי בטוח שהוד מעכ&quot;ק בתפילתו זוכר את כל בני ישראל לגמר חתימה טובה ולשנה טובה, שנה שבה יגאלנו השי&quot;ת ויקבץ נדחי ישראל ברינה, הנני מרשה לי לברכו בגמר חתימה טובה ושנה טובה. בתודה קיבלתי את המראה מקומות של הרמב&quot;ם, דבר נחוץ ונאה לכלל ישראל, אשר בלמדם את הרמב&quot;ם ובפרט אלה הזריזים וממהרים שלומדים במסלול לשנה אחת ונחוץ להם לדעת מקור הדברים&quot;..{{הערה|שם=מנחם משיב נפשי|מנחם משיב נפשי, עמ' 53}}.<br /> <br /> הרבי ענה ל&quot;פני מנחם&quot; על מכתבו [המכתב עצמו לא הגיע לידינו (לעת עתה), אך בטיוטה למכתב, כותב הרבי]: &quot;הרה&quot;ג הרה&quot;ח הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ בנש&quot;ק עוסק בצ&quot;צ וכו'... בתשואות חן נתקבל... ותשואות חן על הבשורה הטובה שישלח כת&quot;ר הערות (בטח גם - הארות) ותוספת מראי מקומות, והרי זכות הרבים הוא וכו' ובפני עצמו נשלח חוברת המילואים לספר המראי מקומות הראשונה - מכלל דמכינים שנייה וכו', ובפרט דקאתינן מיום חתונתו זה מתן תורה&quot;{{הערה|שם=מנחם משיב נפשי}}.<br /> <br /> ב[[בחירות תשמ&quot;ט]] הוביל{{הערה|יחד עם אחיינו רבי [[יעקב אריה אלתר]] - האדמו&quot;ר מגור הנוכחי}} בברכת והכוונת אחיו רבי [[שמחה בונים אלתר]]{{הערה|שכיהן אז אדמו&quot;ר של חסידות גור אלא שלא חש בטוב וכמעט לא נראה לקהל}} את העמידה למען כבודו של הרבי ושל חסידות חב&quot;ד אל מול פרץ השנאה של מנגדי חב&quot;ד במחיר פרידתם של חוג מסויים ממפלגת [[אגודת ישראל]]. לפני הבחירות הורה הרבי באופן חד פעמי לתמוך במפלגה, והמפלגה זכתה בניצחון סוחף{{הערה|כמעט 6 מנדטים}}.<br /> <br /> === מאזין לקול הרבי ===<br /> באחת משנות הלמ&quot;דים{{הערה|1=סיפור זה מאת מפי הרב ישראל צבי גליצנשטיין.}} התוועד הרבי [[התוועדות]] קצרה בה אמר [[מאמר]] [[חסידות]] ושתי שיחות קודש. אחת מהן הייתה חריפה, בעניין 'מיהו יהודי', ונאמרה בכאב לב והיה מובן ש[[הרבי]] מתכוון לחברי הכנסת של [[אגודת ישראל]]. שנים מ[[אנ&quot;ש]]{{הערה|1=הנ&quot;ל עם ידידו הרב אליעזר ליכטנשטיין.}} החליטו לגשת לביתו של רבי פנחס מנחם ולהשמיע לו קלטת מהשיחה. כאשר הגיעו לביתו סיפרו לו על השיחה בהציעם שיאזין לה בעצמו באמצעות &quot;טייפ&quot;. האדמו&quot;ר השיב בחיוב, והאזין בקשב רב לשיחה מתוך הקלטת. באמצע קם מכסאו והסתובב בחדרו לכאן ולכאן. כשקיבל שיחת טלפון ביקש לעצור את ה'טייפ' וכשסיים לשוחח, ביקש להפעיל שוב את המכשיר.<br /> <br /> לאחר שסיים לשמוע את השיחה אמר שישוחח בעניין עוד באותו לילה עם הרב חודוקוב. אחר-כך ניגש לארון הספרים ואמר: יש לי חסידישע ספרים והצביע על [[תניא]], [[ליקוטי תורה]], [[תורת שמואל]], ועוד. וכך נפרדו בלבביות. עם צאת השבת ב[[ניו יורק]] טלפנו ה[[חסיד]]ים ל[[מזכירות]] ומסרו דו&quot;ח על כל הנ&quot;ל. [[הרבי]] ביקש למסור לחסידים הנ&quot;ל: &quot;מדוע לא נתנו לו לשמוע את המאמר?&quot;.<br /> <br /> למחרת טילפנו החסידים אליו ושאלו את רבי פנחס מנחם: מכיוון ש[[הרבי]] אמר ב[[התוועדות]] גם [[מאמר חסידות]], האם הוא מעוניין לשמוע את ה[[מאמר]]? הוא השיב בחיוב וקבע שיבואו למחרת בשעה 2 בצהריים. וכך היה, הוא האזין בכובד ראש למאמר ה[[חסידות]]. בסיום ביקש שכשהמאמר יופיע בדפוס להביא לו העתק אחד.<br /> <br /> שבועיים לאחר מכן התקיימה [[התוועדות]] נוספת במתכונת דומה של מאמר ושתי שיחות, כששיחה אחת עסקה ב'מיהו יהודי'. שוב הגיעו אליו החסידים בתיאום טלפוני מראש והוא האזין לכל ההתוועדות.<br /> <br /> == ביקוריו ביחידות ==<br /> האדמו&quot;ר ה'פני מנחם' ביקר עשר פעמים אצל [[הרבי]]. באחד הביקורים בא עם בנו הרב [[שאול אלתר]].<br /> <br /> הפעם הראשונה בה ביקר אצל הרבי, היה ביום חמישי ד' אדר תשכ&quot;ו, אז נכנס ל[[יחידות]] יחד עם הרב נחמן אלבוים, וזכה ליחידות ארוכה של כחצי שעה שהחלה בשעה 10:15.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] בא לרבי יחד עם מחותנו רבי מנשה קליין אב&quot;ד אונגוואר. בשנת [[תשמ&quot;ב]] בא לרבי לביקור. בתוך הדברים שידל הרבי את רבי פנחס מנחם לאסוף בעצמו כספים עבור מוסדותיו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&amp;st=מנחם+אלתר&amp;pgnum=176&amp;hilite=acbc7caa-7931-4e4e-9c5f-efb4902888a2 התוועדויות תשמ&quot;ב עמ' 676].}}. בנוסף דיברו על הצורך בהקמת מוסד &quot;בית יעקב&quot; ברוח החסידית, במצוות כתיבת [[ספר תורה]] בזמנינו ובחשיבות לקנות אות בספר תורה.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] בא ל[[יחידות]] לרבי, ודיבר עמו בשיחה עמוקה על נצחיות התורה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=110717 וידאו מהפגישה], [http://haoros.com/about/ קובץ אהלי תורה].}}. בהגיע זמן תפילת ערבית הרבי סיים את היחידות ויצא אל ה[[זאל הקטן]] כשראה ה'פני מנחם' שהרבי נכנס לתפילת ערבית החליט אף הוא להיכנס פנימה ולהתפלל יחד עם הרבי. שליח הציבור החל את תפילתו ב'והוא רחום', אמירת קדיש וברכו וכו'. ולאחר אמירת ברכו הרבי פנה לשבת על הספסל הקבוע עליו היה יושב אלא שאז הבחין שה'פני מנחם' עומד. הרבי סימן לו שיתכבד לשבת, אך הוא סירב ענוותנותו וסימן לרבי בשתי ידיו שיואיל ליישב ולא יפציר בו לשבת כי נוח לו לעמוד. הרבי לא נענה לבקשתו והמשיך לעמוד בין הספסל והשולחן כאילו אומר לו שלא יתיישב עד אשר ישב גם הוא. כשהבין הפני מנחם שהרבי עומד וממתין לו, נכנע והסכים לשבת בספסל שגררו מחדר שני לעברו. רק לאחר שהתיישב הואיל גם הרבי לשבת והיה זה בסמיכות לסוף ברכת אהבת עולם{{הערה|מפי הרב [[שמעון אייזנבך]] שנכח במקום.}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג באדר א']] [[תשד&quot;מ]], ביקר האדמו&quot;ר אצל הרבי, והרבי עוררו ללמוד גם את המסכתות שאין עליהם גמרא במסגרת לימוד ה[[דף היומי]] ב[[ירושלמי]]; לאחר שה[[מניח]]ים הכניסו את הדברים להגהה, כתב הרבי בראש השיחה: {{ציטוטון|נזהרתי לדבר בתור '''הצעה''' – '''ושונה''' והפכה לפקודה וכו' וכו'!!}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B_UwzYOTIwDTWWRpdERFMW1iZzg/view?resourcekey=0-ODo-4V02nLXHXqCMM8k0yw צילום ההגהה], בתקיית גוגל דרייב של אפליקציית [[מפתח]].}}.<br /> <br /> == קשריו עם חב&quot;ד ==<br /> האדמו&quot;ר ה&quot;פני מנחם&quot; היה בקשרי ידידות חמים מאוד עם חסידי חב&quot;ד במשך כל שנות הנהגתו ואף קודם לה, כשהוביל את הנהגת חסידות גור בעת חולשתו של אחיו האדמו&quot;ר ה[[שמחה בונם אלתר|&quot;לב שמחה&quot;]], והשתתף באירועים חב&quot;דיים רבים כ[[סיומי הרמב&quot;ם]], חגיגות בר מצוה ל[[ילדי צ'רנוביל]], ‏‏חידון תרי&quot;ג מצוות באה&quot;ק, ועוד.<br /> <br /> פעם סיפר האדמו&quot;ר כי ראש ישיבה מסויים המשתייך לחוג ה[[מתנגד]] לחב&quot;ד אמר לו כי ה‏‏חרם שנעשה בזמן ה[[גר&quot;א]] ותלמידיו נגד החסידות, חל כיום רק על חב&quot;ד. במענה לכך הגיב האדמו&quot;ר כי זהו השבח הגדול ביותר ששמע על חב&quot;ד&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;... <br /> <br /> === שבועון כפר חב&quot;ד ===<br /> האדמו&quot;ר רחש הערכה רבה לשבועון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]], אליו נהג להתראיין באופן נדיר ומיוחד בכל עת בה רצה להביע את דעתו בנושאים העומדים על הפרק. לאחר רצח [[יצחק רבין]] אמר כי &quot;מכל העיתונים והדתיים, השבועון שהגיב על האירוע בצורה הכי מכובדת, מבלי להתבלבל, באופן של קידוש ה' - הוא כפר חב&quot;ד&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;&quot;.<br /> <br /> לאחר ראיון מיוחד שנערך עימו בשבועון בחודש אדר תשמ&quot;ו, אמר בנו רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם)|יהודה אריה לייב אלתר]] כי לאביו היתה קורת רוח מרובה מהאופן בו נכתבו הדברים, הן בדברים שנאמרו מפורש והן בבין השורות&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> על אחד מגליונות &quot;כפר חב&quot;ד&quot; שכתב בחריפות ובלעג כלפי א' ממתנגדיו הגדולים של הרבי באותה התקופה, התבטא האדמו&quot;ר על אותו גליון כי &quot;כבר שנים לא בא כבושם הזה לבית ישראל&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;&quot;...<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו, הרב יעקב מאיר - [[בני ברק]].<br /> * בתו, אסתר אשת הרב דוב (בערל) ליפל, בני ברק.<br /> * בנו, משה בצלאל. נפטר בילדותו, בגיל 6.<br /> * בנו, הרב [[שאול אלתר]] - מנהיגם של חלק מחסידי גור, מילא את מקומו כראש ישיבת שפת אמת עד לסגירתה בשנת [[תשע&quot;ו]]. מתגורר ב[[ירושלים]].<br /> * בנו, [[יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם)|יהודה אריה לייב אלתר]] - חתנו של בעל ה'משנה הלכות' הרב [[מנשה קליין]], שימש כרבה של שכונת רוממה ב[[ירושלים]] וכראש הכולל של חסידי [[גור]] בעיר.<br /> * בנו, הרב [[יצחק דוד אלתר]] - ראש כולל להוראה דחסידי גור ב[[בני ברק]].<br /> * בנו, הרב [[דניאל חיים אלתר]] - ראש ישיבת פני מנחם ב[[ירושלים]], מרצה ומקורב לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[שיח שרפי קודש]]<br /> *[[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''ההלכה ברמב&quot;ם והסיפור בנביא''', שבועון בית משיח כ&quot;ה תמוז תש&quot;פ עמוד 18<br /> *'''אני אוהב את הרבי אהבה עצמית''', שבועון כפר חב&quot;ד 1898 עמוד 43<br /> *מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 60–70.<br /> *סקירה על סיומי הרמב&quot;ם בגליון '''ובאותו הזמן,''' תמוז תשפ&quot;ב.<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&amp;hilite=dac63389-5c58-40c1-8c2d-91ec92a9cace&amp;st=מנחם+אלתר בביקור עם מחותנו רבי מנשה קליין, בשנת תשל&quot;ט. שיחות קודש תשל&quot;ט עמ' 781]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 בביקור אצל הרבי 00:26]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&amp;st=מנחם+אלתר&amp;pgnum=170&amp;hilite=acbc7caa-7931-4e4e-9c5f-efb4902888a2 תוכן הביקור בהתוועדויות תשמ&quot;ב 670-681]<br /> *[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/603501/ ביחידות עם האדמו&quot;ר מגור: משיח צריך לבוא היום] {{וידפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/128729 מדבר על משיח בכל יום]''', ה'פני מנחם' בביקור אצל הרבי, ד' אייר תשמ&quot;ג - [[jem]] {{COL}}{{וידאו}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4285618 תיעוד אודיו מהיחידות שלו אצל הרבי]''' י&quot;ג אדר ראשון תשד&quot;מ<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1754 מכתב הפני מנחם לרבי בתשרי תשמ&quot;ה]''' {{שטורעם}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=18495 הפני מנחם בנאום בסיום הרמב&quot;ם תשמ&quot;ט]'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/60227 החלום של אהרן-דב, ההוראה מהרבי והתגובה של ה&quot;פני מנחם&quot;]'''<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620e303ee52e3_1645097022.pdf השיחה האחרונה עם אבא]''', ראיון עם בנו הרב שאול אלתר {{PDF}}{{COL}}, בתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1645 עמוד 18<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=האדמו&quot;ר רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[גור]]|שנה=[[כ&quot;א תמוז]] [[תרפ&quot;ו]] - [[ט&quot;ז אדר]] [[תשנ&quot;ו]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[יעקב אריה אלתר]] מגור}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלתר, פנחס מנחם}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי גור]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ו]]</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=735285 פנחס מנחם אלתר 2025-01-27T22:13:38Z <p>מוישע זוכמיר: הרבה דברים</p> <hr /> <div>[[קובץ:פנחס מנחם אלתר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי פנחס מנחם אלתר בביקור אצל הרבי]]<br /> [[קובץ:הפני מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בישיבת בית קל, [[תש&quot;ן]] משמאל נראה ח&quot;כ יעקב כץ (כצל'ה)]]<br /> רבי '''פנחס מנחם אלתר''' ([[כ&quot;א בתמוז]] ה'[[תרפ&quot;ו]] - [[ט&quot;ז באדר]] ה'[[תשנ&quot;ו]]) ידוע בשם ה'''פני מנחם''' על שם ספר ליקוט מתורתו, היה האדמו&quot;ר השישי לבית [[גור]]. שימש כראש ישיבת שפת אמת בירושלים. לאחר פטירת אחיו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]] ב[[תשנ&quot;ב]] מילא את מקומו כאדמו&quot;ר עד הסתלקותו בתשנ&quot;ו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד להאדמו&quot;ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה&quot;אמרי אמת&quot; (האדמו&quot;ר השלישי לבית גור) לעת זקנותו מזיווג שני. והוא אחיהם מאבא של רבי [[ישראל אלתר]] בעל ה&quot;בית ישראל&quot; ושל רבי [[שמחה בונים אלתר]] בעל ה&quot;לב שמחה&quot;. כבר בעודו צעיר נחשב כעילוי והיו מקרים בהם אחיו הגדולים התיעצו בו. נודע בכח זכרונו, ולדבריו היה קולט מילים, ועל אף שלא הבין את משמעותן, היה מקטלג אותן במוחו, וכשגדל חזר עליהם, הבינן ועשה בהן שימוש. נמלט יחד עם אביו מאירופה בימי השואה, ויחד עלו לארץ ישראל והתגוררו בירושלים. גם לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה פייגא אלתר{{הערה|נפטרה [[י' סיון]] [[תשפ&quot;ד]]}} התגורר סמוך לאביו.<br /> <br /> עם פטירת אביו ירש את דירתו שהייתה מעל לבית מדרשו באותם הימים ושם גר עד סוף ימיו, בתחילה יחד עם אמו, בבית בו ממוקמת עד היום ישיבת שפת אמת. מונה לראשות הישיבה בשנת [[תשי&quot;ז]] בידי אחיו, רבי [[ישראל אלתר]] שכיהן אז כאדמו&quot;ר מ[[גור]]. אחיו זה אף נכח בשיעור הראשון אותו מסר. עקב ענוותו וביטולו לאחיו הגדול לא התפרסם עד אז כתלמיד חכם, אך הצלחתו כראש ישיבה ורמתם הגבוהה של שיעוריו העלו את ההערכה כלפיו.<br /> <br /> אחר הסתלקות אחיו [[הלב שמחה]] ב[[ז' תמוז]] [[תשנ&quot;ב]], הפך לממלא מקומו כאדמו&quot;ר מגור{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28060&amp;pgnum=37 ירחון המאור תמוז תשנ&quot;ב]}}.<br /> <br /> הסתלק באור ל[[ט&quot;ז באדר]] [[תשנ&quot;ו]] לאחר ה&quot;טיש&quot; של [[חג הפורים]], על פי עדות המשב&quot;ק התבטא לפני פטירתו: &quot;מיתת צדיקים מכפרת. כלל ישראל שרוי במצב קשה. צריך [[מסירות נפש]] בשביל כלל ישראל. אני רואה שכאן קשה לפעול מלמעלה אפשר הרבה יותר לפעול&quot;.<br /> <br /> == עמדותיו בנושאי שלימות הארץ ו&quot;מיהו יהודי&quot; ==<br /> האדמו&quot;ר ה&quot;פני מנחם&quot; נעמד לצד הרבי בכל הנוגע לענייני [[שלימות הארץ]] ותיקון חוק [[מיהו יהודי|&quot;מיהו יהודי]]&quot; בכל התוקף, והביא את דעתו על כך בפומבי פעמים רבות.<br /> <br /> === שלימות הארץ ===<br /> בנוגע לנושא שלימות הארץ אמר כי &quot;ככל שמתקרבים יותר לערבים, השלום מתרחק יותר&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;שבועון כפר חב&quot;ד 1898.&lt;/ref&gt;&quot;.<br /> <br /> כשביקש להיפגש עימו אחד מהפוליטיקאים שהיה מעורב ב[[הסכמי אוסלו]], סירב לפוגשו בטענה כי אינו יכול ללחוץ את היד שלחצה את ידו של צורר היהודים עראפת ימ&quot;ש&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> === תיקון חוק &quot;מיהו יהודי&quot; ===<br /> פעם התבטא בחריפות נגד מי שמתנגד לתיקון החוק האומלל, ואמר כי '''&quot;מי שחושב לנצל כל במה כדי להדגיש דווקא מצוות מסויימות ולפסוח במיוחד על שני נושאים: ע&quot;ז ומיסיון ו&quot;מיהו יהודי&quot; רק בגלל שפעם נגעה בזה חב&quot;ד או הרבי מגור - הוא חותר תחת עצם קיומו של עם ישראל!'''&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;'''&quot;.'''<br /> <br /> == קשריו עם הרבי ==<br /> [[קובץ:מכתב הפני מנחם לרבי.jpg|ממוזער|250px|מכתב מהפני מנחם לרבי, כ' אייר תשל&quot;ז]]<br /> בראיון לעורך עיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]]&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; התבטא במשפט נדיר ואמר &quot;אוהב אני את הרבי מליובאוויטש אהבה עצמית&quot;.<br /> <br /> בי&quot;ג ניסן תשמ&quot;ב כתב הרבי מכתב ברכה ל&quot;פני מנחם&quot;, במענה על הודעתו על הולדת נכדו, ישראל אריה (בן ר' יעקב מאיר אלתר). ה&quot;פני מנחם&quot; גם כתב לרבי אודות אחת מכלותיו שעמדה ללדת באותם ימים וביקש ברכה עבורה, והרבי מברכהּ במכתבו {{הערה| מנחם משיב נפשי, חלק א, סימן מז}}.<br /> <br /> בעת שהתפרסמה תקנת הרבי ללימוד הרמב&quot;ם היומי, בשנת תשד&quot;מ, הסדיר ה&quot;פני מנחם&quot; את לימודו היומי מני אז בהתאם למחזור הלימוד של ג' פרקים ליום. מכיוון שהתעמק מאוד בלימודו, ובירר רבות את שיטות הראשונים והפוסקים והמסתעף להלכה, הרי שהתארך לימודו לעומת התקצרות הזמן, ולכן עבר ממסלול הלימוד של ג' פרקים שבו החל, למסלול הלימוד של פרק אחד ליום. כחלוף שנים, למד בכל יום את שלושת המסלולים ברמב&quot;ם: ג' פרקים ליום, ועוד פרק מהמסלול של פרק ליום, וכן את המסלול של ספר המצוות לרמב&quot;ם{{הערה|שם=פני מנחם|ספר &quot;הפני מנחם&quot;, פרקי חיים, תורה-תפילה, תשע&quot;ה, עמ' קטו, מפי בנו הגרד&quot;ח אלטר}}.<br /> <br /> כששלחו לו ממזכירוּת הרבי את ספר מראי המקומות לרמב&quot;ם, ובו מראי מקומות להלכות שנכתבו ברמב&quot;ם ושלא הוזכרו מקורותיהם ב&quot;כסף משנה&quot;, השיב ה&quot;פני מנחם&quot; באיגרת כי ציין לו &quot;לפי מבט ראשון, כמה עשרות מראי מקומות נוספות שאולי אפשר לומר שכדאי להוסיפם&quot;, ושלח להם עשרות מראי מקומות נוספים. תלמידי ה&quot;כולל&quot; שערכו את הספר, השתוממו מגאונותו והודו לו על כך, ואף הוסיפו את רשימתו למהדורה המעודכנת של הספר {{הערה|שם=פני מנחם}}. במכתבו, אודות ספר מראי המקומות לרמב&quot;ם, כותב ה&quot;פני מנחם&quot; לרבי: &quot;אל הוד מעלת כבוד קדושת פאר מקדושים כו' מרן האדמו&quot;ר מליובאביטש שליט&quot;א, השי&quot;ת יאריך ימיו עד התגלות משיח צדקנו בב&quot;א... בהיותי בטוח שהוד מעכ&quot;ק בתפילתו זוכר את כל בני ישראל לגמר חתימה טובה ולשנה טובה, שנה שבה יגאלנו השי&quot;ת ויקבץ נדחי ישראל ברינה, הנני מרשה לי לברכו בגמר חתימה טובה ושנה טובה. בתודה קיבלתי את המראה מקומות של הרמב&quot;ם, דבר נחוץ ונאה לכלל ישראל, אשר בלמדם את הרמב&quot;ם ובפרט אלה הזריזים וממהרים שלומדים במסלול לשנה אחת ונחוץ להם לדעת מקור הדברים&quot;..{{הערה|שם=מנחם משיב נפשי|מנחם משיב נפשי, עמ' 53}}.<br /> <br /> הרבי ענה ל&quot;פני מנחם&quot; על מכתבו [המכתב עצמו לא הגיע לידינו (לעת עתה), אך בטיוטה למכתב, כותב הרבי]: &quot;הרה&quot;ג הרה&quot;ח הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ בנש&quot;ק עוסק בצ&quot;צ וכו'... בתשואות חן נתקבל... ותשואות חן על הבשורה הטובה שישלח כת&quot;ר הערות (בטח גם - הארות) ותוספת מראי מקומות, והרי זכות הרבים הוא וכו' ובפני עצמו נשלח חוברת המילואים לספר המראי מקומות הראשונה - מכלל דמכינים שנייה וכו', ובפרט דקאתינן מיום חתונתו זה מתן תורה&quot;{{הערה|שם=מנחם משיב נפשי}}.<br /> <br /> ב[[בחירות תשמ&quot;ט]] הוביל{{הערה|יחד עם אחיינו רבי [[יעקב אריה אלתר]] - האדמו&quot;ר מגור הנוכחי}} בברכת והכוונת אחיו רבי [[שמחה בונים אלתר]]{{הערה|שכיהן אז אדמו&quot;ר של חסידות גור אלא שלא חש בטוב וכמעט לא נראה לקהל}} את העמידה למען כבודו של הרבי ושל חסידות חב&quot;ד אל מול פרץ השנאה של מנגדי חב&quot;ד במחיר פרידתם של חוג מסויים ממפלגת [[אגודת ישראל]]. לפני הבחירות הורה הרבי באופן חד פעמי לתמוך במפלגה, והמפלגה זכתה בניצחון סוחף{{הערה|כמעט 6 מנדטים}}.<br /> <br /> === מאזין לקול הרבי ===<br /> באחת משנות הלמ&quot;דים{{הערה|1=סיפור זה מאת מפי הרב ישראל צבי גליצנשטיין.}} התוועד הרבי [[התוועדות]] קצרה בה אמר [[מאמר]] [[חסידות]] ושתי שיחות קודש. אחת מהן הייתה חריפה, בעניין 'מיהו יהודי', ונאמרה בכאב לב והיה מובן ש[[הרבי]] מתכוון לחברי הכנסת של [[אגודת ישראל]]. שנים מ[[אנ&quot;ש]]{{הערה|1=הנ&quot;ל עם ידידו הרב אליעזר ליכטנשטיין.}} החליטו לגשת לביתו של רבי פנחס מנחם ולהשמיע לו קלטת מהשיחה. כאשר הגיעו לביתו סיפרו לו על השיחה בהציעם שיאזין לה בעצמו באמצעות &quot;טייפ&quot;. האדמו&quot;ר השיב בחיוב, והאזין בקשב רב לשיחה מתוך הקלטת. באמצע קם מכסאו והסתובב בחדרו לכאן ולכאן. כשקיבל שיחת טלפון ביקש לעצור את ה'טייפ' וכשסיים לשוחח, ביקש להפעיל שוב את המכשיר.<br /> <br /> לאחר שסיים לשמוע את השיחה אמר שישוחח בעניין עוד באותו לילה עם הרב חודוקוב. אחר-כך ניגש לארון הספרים ואמר: יש לי חסידישע ספרים והצביע על [[תניא]], [[ליקוטי תורה]], [[תורת שמואל]], ועוד. וכך נפרדו בלבביות. עם צאת השבת ב[[ניו יורק]] טלפנו ה[[חסיד]]ים ל[[מזכירות]] ומסרו דו&quot;ח על כל הנ&quot;ל. [[הרבי]] ביקש למסור לחסידים הנ&quot;ל: &quot;מדוע לא נתנו לו לשמוע את המאמר?&quot;.<br /> <br /> למחרת טילפנו החסידים אליו ושאלו את רבי פנחס מנחם: מכיוון ש[[הרבי]] אמר ב[[התוועדות]] גם [[מאמר חסידות]], האם הוא מעוניין לשמוע את ה[[מאמר]]? הוא השיב בחיוב וקבע שיבואו למחרת בשעה 2 בצהריים. וכך היה, הוא האזין בכובד ראש למאמר ה[[חסידות]]. בסיום ביקש שכשהמאמר יופיע בדפוס להביא לו העתק אחד.<br /> <br /> שבועיים לאחר מכן התקיימה [[התוועדות]] נוספת במתכונת דומה של מאמר ושתי שיחות, כששיחה אחת עסקה ב'מיהו יהודי'. שוב הגיעו אליו החסידים בתיאום טלפוני מראש והוא האזין לכל ההתוועדות.<br /> <br /> == ביקוריו ביחידות ==<br /> האדמו&quot;ר ה'פני מנחם' ביקר עשר פעמים אצל [[הרבי]]. באחד הביקורים בא עם בנו הרב [[שאול אלתר]].<br /> <br /> הפעם הראשונה בה ביקר אצל הרבי, היה ביום חמישי ד' אדר תשכ&quot;ו, אז נכנס ל[[יחידות]] יחד עם הרב נחמן אלבוים, וזכה ליחידות ארוכה של כחצי שעה שהחלה בשעה 10:15.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] בא לרבי יחד עם מחותנו רבי מנשה קליין אב&quot;ד אונגוואר. בשנת [[תשמ&quot;ב]] בא לרבי לביקור. בתוך הדברים שידל הרבי את רבי פנחס מנחם לאסוף בעצמו כספים עבור מוסדותיו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&amp;st=מנחם+אלתר&amp;pgnum=176&amp;hilite=acbc7caa-7931-4e4e-9c5f-efb4902888a2 התוועדויות תשמ&quot;ב עמ' 676].}}. בנוסף דיברו על הצורך בהקמת מוסד &quot;בית יעקב&quot; ברוח החסידית, במצוות כתיבת [[ספר תורה]] בזמנינו ובחשיבות לקנות אות בספר תורה.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] בא ל[[יחידות]] לרבי, ודיבר עמו בשיחה עמוקה על נצחיות התורה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=110717 וידאו מהפגישה], [http://haoros.com/about/ קובץ אהלי תורה].}}. בהגיע זמן תפילת ערבית הרבי סיים את היחידות ויצא אל ה[[זאל הקטן]] כשראה ה'פני מנחם' שהרבי נכנס לתפילת ערבית החליט אף הוא להיכנס פנימה ולהתפלל יחד עם הרבי. שליח הציבור החל את תפילתו ב'והוא רחום', אמירת קדיש וברכו וכו'. ולאחר אמירת ברכו הרבי פנה לשבת על הספסל הקבוע עליו היה יושב אלא שאז הבחין שה'פני מנחם' עומד. הרבי סימן לו שיתכבד לשבת, אך הוא סירב ענוותנותו וסימן לרבי בשתי ידיו שיואיל ליישב ולא יפציר בו לשבת כי נוח לו לעמוד. הרבי לא נענה לבקשתו והמשיך לעמוד בין הספסל והשולחן כאילו אומר לו שלא יתיישב עד אשר ישב גם הוא. כשהבין הפני מנחם שהרבי עומד וממתין לו, נכנע והסכים לשבת בספסל שגררו מחדר שני לעברו. רק לאחר שהתיישב הואיל גם הרבי לשבת והיה זה בסמיכות לסוף ברכת אהבת עולם{{הערה|מפי הרב [[שמעון אייזנבך]] שנכח במקום.}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג באדר א']] [[תשד&quot;מ]], ביקר האדמו&quot;ר אצל הרבי, והרבי עוררו ללמוד גם את המסכתות שאין עליהם גמרא במסגרת לימוד ה[[דף היומי]] ב[[ירושלמי]]; לאחר שה[[מניח]]ים הכניסו את הדברים להגהה, כתב הרבי בראש השיחה: {{ציטוטון|נזהרתי לדבר בתור '''הצעה''' – '''ושונה''' והפכה לפקודה וכו' וכו'!!}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B_UwzYOTIwDTWWRpdERFMW1iZzg/view?resourcekey=0-ODo-4V02nLXHXqCMM8k0yw צילום ההגהה], בתקיית גוגל דרייב של אפליקציית [[מפתח]].}}.<br /> <br /> == קשריו עם חב&quot;ד ==<br /> האדמו&quot;ר ה&quot;פני מנחם&quot; היה בקשרי ידידות חמים מאוד עם חסידי חב&quot;ד במשך כל שנות הנהגתו ואף קודם לה, כשהוביל את הנהגת חסידות גור בעת חולשתו של אחיו האדמו&quot;ר ה[[שמחה בונם אלתר|&quot;לב שמחה&quot;]], והשתתף באירועים חב&quot;דיים רבים כ[[סיומי הרמב&quot;ם]], חגיגות בר מצוה ל[[ילדי צ'רנוביל]], ‏‏חידון תרי&quot;ג מצוות באה&quot;ק, ועוד.<br /> <br /> פעם סיפר האדמו&quot;ר כי ראש ישיבה מסויים המשתייך לחוג ה[[מתנגד]] לחב&quot;ד אמר לו כי ה‏‏חרם שנעשה בזמן ה[[גר&quot;א]] ותלמידיו נגד החסידות, חל כיום רק על חב&quot;ד. במענה לכך הגיב האדמו&quot;ר כי זהו השבח הגדול ביותר ששמע על חב&quot;ד&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;... <br /> <br /> על פעילות חב&quot;ד והשלוחים בהפצת התורה והיהדות התבטא האדמו&quot;ר: &quot; <br /> <br /> === שבועון כפר חב&quot;ד ===<br /> האדמו&quot;ר רחש הערכה רבה לשבועון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]], אליו נהג להתראיין באופן נדיר ומיוחד בכל עת בה רצה להביע את דעתו בנושאים העומדים על הפרק. לאחר רצח [[יצחק רבין]] אמר כי &quot;מכל העיתונים והדתיים, השבועון שהגיב על האירוע בצורה הכי מכובדת, מבלי להתבלבל, באופן של קידוש ה' - הוא כפר חב&quot;ד&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;&quot;.<br /> <br /> לאחר ראיון מיוחד שנערך עימו בשבועון בחודש אדר תשמ&quot;ו, אמר בנו רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם)|יהודה אריה לייב אלתר]] כי לאביו היתה קורת רוח מרובה מהאופן בו נכתבו הדברים, הן בדברים שנאמרו מפורש והן בבין השורות&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> על אחד מגליונות &quot;כפר חב&quot;ד&quot; שכתב בחריפות ובלעג כלפי א' ממתנגדיו הגדולים של הרבי באותה התקופה, התבטא האדמו&quot;ר על אותו גליון כי &quot;כבר שנים לא בא כבושם הזה לבית ישראל&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;&quot;...<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו, הרב יעקב מאיר - [[בני ברק]].<br /> * בתו, אסתר אשת הרב דוב (בערל) ליפל, בני ברק.<br /> * בנו, משה בצלאל. נפטר בילדותו, בגיל 6.<br /> * בנו, הרב [[שאול אלתר]] - מנהיגם של חלק מחסידי גור, מילא את מקומו כראש ישיבת שפת אמת עד לסגירתה בשנת [[תשע&quot;ו]]. מתגורר ב[[ירושלים]].<br /> * בנו, [[יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם)|יהודה אריה לייב אלתר]] - חתנו של בעל ה'משנה הלכות' הרב [[מנשה קליין]], שימש כרבה של שכונת רוממה ב[[ירושלים]] וכראש הכולל של חסידי [[גור]] בעיר.<br /> * בנו, הרב [[יצחק דוד אלתר]] - ראש כולל להוראה דחסידי גור ב[[בני ברק]].<br /> * בנו, הרב [[דניאל חיים אלתר]] - ראש ישיבת פני מנחם ב[[ירושלים]], מרצה ומקורב לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[שיח שרפי קודש]]<br /> *[[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''ההלכה ברמב&quot;ם והסיפור בנביא''', שבועון בית משיח כ&quot;ה תמוז תש&quot;פ עמוד 18<br /> *'''אני אוהב את הרבי אהבה עצמית''', שבועון כפר חב&quot;ד 1898 עמוד 43<br /> *מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 60–70.<br /> *סקירה על סיומי הרמב&quot;ם בגליון '''ובאותו הזמן,''' תמוז תשפ&quot;ב.<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&amp;hilite=dac63389-5c58-40c1-8c2d-91ec92a9cace&amp;st=מנחם+אלתר בביקור עם מחותנו רבי מנשה קליין, בשנת תשל&quot;ט. שיחות קודש תשל&quot;ט עמ' 781]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 בביקור אצל הרבי 00:26]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&amp;st=מנחם+אלתר&amp;pgnum=170&amp;hilite=acbc7caa-7931-4e4e-9c5f-efb4902888a2 תוכן הביקור בהתוועדויות תשמ&quot;ב 670-681]<br /> *[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/603501/ ביחידות עם האדמו&quot;ר מגור: משיח צריך לבוא היום] {{וידפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/128729 מדבר על משיח בכל יום]''', ה'פני מנחם' בביקור אצל הרבי, ד' אייר תשמ&quot;ג - [[jem]] {{COL}}{{וידאו}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4285618 תיעוד אודיו מהיחידות שלו אצל הרבי]''' י&quot;ג אדר ראשון תשד&quot;מ<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1754 מכתב הפני מנחם לרבי בתשרי תשמ&quot;ה]''' {{שטורעם}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=18495 הפני מנחם בנאום בסיום הרמב&quot;ם תשמ&quot;ט]'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/60227 החלום של אהרן-דב, ההוראה מהרבי והתגובה של ה&quot;פני מנחם&quot;]'''<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620e303ee52e3_1645097022.pdf השיחה האחרונה עם אבא]''', ראיון עם בנו הרב שאול אלתר {{PDF}}{{COL}}, בתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1645 עמוד 18<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=האדמו&quot;ר רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[גור]]|שנה=[[כ&quot;א תמוז]] [[תרפ&quot;ו]] - [[ט&quot;ז אדר]] [[תשנ&quot;ו]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[יעקב אריה אלתר]] מגור}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלתר, פנחס מנחם}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי גור]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ו]]</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%A1&diff=722271 עובדיה שטראקס 2024-11-21T10:15:32Z <p>מוישע זוכמיר: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>הרב '''עובדיה שטראקס''' ([[תרפ&quot;ה]]-[[ה' תשרי]] [[תשע&quot;א]]) היה מחשובי חסידי חב&quot;ד ב[[לונדון]] שב[[אנגליה]] שנמנה על מייסדי וראשי מוסדות חב&quot;ד המקומיים, שוחט ובודק, ומחנך בתלמוד תורה חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד באומן בשנת [[תרפ&quot;ה]] לאביו ר' נחמן זאב שטראקס.<br /> <br /> בעודו ילד צעיר, נרדפה משפחתו וקהילתו על ידי ה[[ק.ג.ב.]], וכאשר הגיע לגיל ישיבה נשלח על ידי חסידי ברסלב ל[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] שם חגג את בר המצווה שלו, ובהמשך למד גם ב[[תומכי תמימים קייב|ישיבה המחתרתית בקייב]], ובסניף ישיבת [[תומכי תמימים טשקנט]], ובעקבות כך הפך לחסיד חב&quot;ד נלהב.<br /> <br /> בגיל 18, הצליח להבריח את גבולות רוסיה ולהגיע ל[[פולין]] ממנה המשיך בנתיב בריחתו ל[[אנגליה]] והתיישב ב[[לונדון]]. בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו מרת מוסיא בת ר' [[אברהם ישעיה שפירא]], קבע את מגוריו בעיר, ונמנה על ראשוני הקהילה החב&quot;דית המקומית ומייסדי מוסדותיה.<br /> <br /> לפרנסתו, עסק כ[[שוחט ובודק]] עבור קהילת חב&quot;ד המקומית, וכמחנך בתלמוד תורה של חסידי חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> בימים הנוראים, היה משמש כחזן ובעל תפילה בבית הכנסת 'בית ליובאוויטש'.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ב]] היה מעורב ב[[פרשת יוסל'ה שוחמכר]], כאשר החביא בביתו למשך תקופה קצרה את בן אחותו, תוך נסיון למנוע מאבי הילד לקחת את הילד לרוסיה ולגדל אותו על ברכי הקומוניזם.<br /> <br /> נפטר ב[[ה' תשרי]] [[תשע&quot;א]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רעייתו, מרת מוסיא - (נפטרה [[כ&quot;ה אדר א']] [[תשפ&quot;ד]]).<br /> *אחיו, הרב [[שלום שטראקס]]<br /> *בנו, הרב [[יוסף יצחק שטראקס]] - מראשי ישיבת תומכי תמימים לונדון<br /> *בנו, הרב אברהם ישעיה שטראקס - מחנך בתלמוד תורה חב&quot;ד מוריסטאון - נפטר א' אייר תשע&quot;ב.<br /> *בנו, ר' נחום שטראקס - קראון הייטס<br /> *בנו, ר' יהונתן פאליק שטראקס - משלוחי הרבי בוונקובר, קנדה<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל שטראקס - משלוחי הרבי בקלן, גרמניה<br /> *בתו מרת בלומה פרל - משלוחי הרבי בלונג איילנד<br /> *בתו, מרת פרומה וועג - קראון הייטס<br /> *בתו, מרת שיינדל לברטוב - קראון הייטס<br /> *בתו, מרת נחמה דינה רייניץ - קראון הייטס<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *צרור מכתבים שקיבל מהרבי בתוך תשורה מנישואי צאצאיו - בנימין ליפמן וחנה גורדון, תשע&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Schtroks-Goodman%20-%205%20Elul%205779.pdf קווים לדמותו]''' בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, אלול ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> {{מיון רגיל:שטראקס, עובדיה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלונדון]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קייב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שפירא]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שטראקס]]</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=722270 גיוס בני הישיבות 2024-11-21T10:07:31Z <p>מוישע זוכמיר: /* דעת הרבי */</p> <hr /> <div>[[קובץ:רבני חב&quot;ד על הגיוס.jpg|שמאל|ממוזער|מכתב רבני חב&quot;ד על החלטתם בנוגע לגיוס]]<br /> '''גיוס בני הישיבות''' ל[[צה&quot;ל]] או הימנעותם מגיוס מהווה נקודת מחלוקת.<br /> עם הקמת [[מדינת ישראל]] הונהג שירות חובה בצה&quot;ל, אך גיוסם של תלמידי ישיבות נדחה בהסדר המכונה &quot;תורתו אומנותו&quot;.<br /> דעתו של [[הרבי]] הינה נחרצת שלא לגייס את הבחורים, ושההגנה הכי טובה היא בזכות [[לימוד התורה]].<br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> סוגיית גיוסם של תלמידי הישיבות לשירות צבאי עמדה על סדר היום כבר ב-1948, עם הקמת המפקד לשירות העם, בשלב הראשון של מלחמת העצמאות. בפברואר התנהל משא ומתן בין נציגים בכירים של המפקדה הארצית של 'ההגנה' לבין ראשי ישיבות בירושלים מטעם ועד הישיבות. ב-10 במרץ, נחתם &quot;הסדר והסכם&quot; ובו פורטו הכללים לגיוס ולשחרור תלמידי ישיבות ורבנים, הכולל התחייבות ראשי הישיבות לא לרשום בישיבות תלמידים שלא מגיעים מתוך המסגרת הישיבתית ושלא יפגעו בזכויות בחורים שבחרו להתגייס. הסדר זה התקבל בשיתוף ועד הישיבות בהתנגדות גורמים חרדים קיצונים שיוצגו על ידי &quot;איחוד הישיבות&quot; שהיה שותף להסכמות קודמות, אולם סירב לקבל את ההסדר החדש{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> במלחמת העצמאות קראה אגודת ישראל לגברים החרדים בגיל גיוס להתגייס במסגרת המפקד הכללי שעליו הוכרז אז ביישוב, ולהצטרף לגדודים הדתיים. עם התעצמות הקרבות התגייסו גם חלק גדול מבחורי הישיבות בירושלים לגדוד טוביה, לשירות חלקי במקביל ללימודיהם. הגדוד היה אמור להעניק לבני הישיבות אימונים בנשק, אולם בסופו של דבר תוכנית זו לא יצאה אל הפועל, בשל התנגדות ראשי הישיבות וכן חשש של ראשי הצבא להעניק נשק לקבוצה חרדית, והגדוד עסק בעיקר בעבודות הביצורים. באוקטובר 1948 השיב ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון בוועדת הביטחון של מועצת המדינה ש&quot;יש 400 בחורי ישיבה, שהם כולם בגיל צעיר ושאם הם יתחייבו בגיוס יהיה צריך לסגור את בתי הישיבות, ושהם גם בארצות אחרות שוחררו מגיוס&quot;, ועל כן הוסכם לשחררם. ב-9 בינואר 1951 כתב דוד בן-גוריון למנהל משרד הביטחון ולרמטכ&quot;ל: {{ציטוטון|על יסוד סעיף 12 בחוק שירות בטחון, שחררתי בחורי הישיבה משירות סדיר. שחרור זה חל רק על בחורי הישיבה העוסקים בפועל בלימוד תורה בישיבות, וכל עוד הם עוסקים בלימוד תורה בישיבות.}}<br /> <br /> בשנת 1954, הורה שר הביטחון פנחס לבון לגייס תלמידי ישיבות לאחר שלמדו בישיבה ארבע שנים. בעקבות מחאה מצד ראשי הישיבות, הורה ראש הממשלה משה שרת על ביטול הוראה זו.<br /> <br /> בשנת 1958 הגיע מנכ&quot;ל משרד הביטחון, שמעון פרס, באישור שר הביטחון בן-גוריון, להסדר חדש עם ראשי הישיבות. במסמך שפורסם נקבעו נוהלי דחיית השירות, ובפרט נקבע כי תלמיד ישיבה שיתגייס לאחר גיל 25 יתאמן במשך שלושה חודשים, ומשם יועבר לצבא המילואים.<br /> <br /> ==דעת רבותינו נשיאינו==<br /> ===רקע===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[גזירת הקנטוניסטים]]}}<br /> חוק גיוס נערים יהודים לצבא הרוסי, החל בשנת [[תרל&quot;ד]], לאחר 'גזירת הקנטוניסטים', בחוברת שהדפיס אז הממשל הרוסי בשם &quot;דער אוסטאוו (געזעטץ) וועגען מיליטער פפליכט&quot;, ובו חויב כל נער יהודי להתגייס לצבא הרוסי, לשרת במשך 4 שנים.<br /> <br /> היהודים ניסו לקבל פטור מגיוס שמנתק את הנער מחיים יהודים בעל כרחו, במשך 4 שנים. לפעמים היה עולה הממשל על ניסיונות אלו, ואז היה עוצר את המעורבים בדבר{{הערה|אודות הרב [[משולם זלמן ניימרק]], עם רבים מיהודי סטרדוב, שנאסרו בשל כך בשנת [[תרמ&quot;א]], והיו אסורים במשך שנתיים תמימות, ראה [[אגרות קודש אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אגרת טז, ובשולי הגליון שם. אודות החסיד ר' [[אברהם חיים ראזנבוים]], שנאסר בשל כך בפלעשצעניץ בשנת [תרמ&quot;ח]], והי' אסור במשך שלוש שנים, ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך]}}.<br /> ===תעודת 'פטור' של הרבי הרש&quot;ב===<br /> [[קובץ:תעודת הפטור מהצבא של הרבי הרש&quot;ב.png|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטור מהצבא של [[הרבי הרש&quot;ב]]]]<br /> הרבי הרש&quot;ב, קיבל{{הערה|[https://col.org.il/news/140400 הרבי הרש&quot;ב קיבל תעודת פטור] {{חב&quot;ד און ליין}}}} תעודת ה&quot;פטור&quot; מהצבא הרוסי, בקייץ תרל&quot;ט בהיותו בן 18 שנים. הוא כונה בתעודה &quot;בן הסוחר הויטבסקאי, שלום בערקע שמואילוב [=בן שמואל] שניאורסאהן&quot;. כדי לקבל את הפטור בקלות, הוא היה רשום בתור תושב העיר ויטבסק{{הערה|ראה אגרות קודש שלו ע' יד. לקמן ריש ע' כו.}}.<br /> <br /> ==חסידים==<br /> הרב משולם זלמן ניימרק, נאסר עם רבים מיהודי סטדרוב, בשל כך שניסה להוציא תעודת פטור בשנת [[תרמ&quot;א]], והיה בכלא במשך כשנתיים{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש נ&quot;ע אגרת טז, ובשולי הגליון שם.}}. <br /> <br /> החסיד ר' אברהם חיים ראזנבוים, נאסר בגלל אותה סיבה, בפלעשצעניץ בשנת [[תרמ&quot;ח]], והי' בכלא במשך שלוש שנים{{הערה|ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך.}}.<br /> <br /> ==דעת הרבי==<br /> דעתו של הרבי בנושא זה הינה ברורה ונחרצת, ללא פשרות, שאין לגייס את בחורי הישיבות לצבא ומקומם הנכון הוא בישיבה. ועל אף מעלתם הגדולה של חיילי [[צה&quot;ל]] במסירות נפשם בפועל ממש, בחורי הישיבות פועלים פעולה דומה בשמירה וההגנה ואף יותר.<br /> <br /> דעתו של הרבי מבוססת על העיקרון כי &quot;'''בחור היושב ולומד תורה, הריהו מגן על הארץ עוד יותר מן הבחור העומד על הגבול ומסכן את נפשו'''&lt;ref&gt;התוועדויות תשמ&quot;ג ח&quot;ב עמ' 646.&lt;/ref&gt;&quot;.<br /> <br /> במכתב מ[[ראש חודש]] אלול תשכ&quot;א כותב הרבי ברורות:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=&quot;במענה למכתבו . . השואל האם מחויב בן ישיבה באה&quot;ק ת&quot;ו להתגייס שמה בצבא. - לפלא הספק בעיניו ועד שצריך לישאול ממרחק, והרי ידוע וגם מפורסם פסק דין הברור של רבני ישראל וכמובן - מבוסס הוא בתורתנו תורת חיים, אשר בני ישיבה אין לגייסם ולא יצאו בצבא. ולימודם תורתנו הקדושה בהתמדה ושקידה - מגין ומציל על ארצנו הקדושה ת&quot;ו ועל הדרים עליה&quot;.|מקור=אגרות קודש חלק כ' עמוד שיח}}<br /> <br /> סיבת האיסור היא להיות תפקידו של לומד התורה זהה לתפקידו של הלוחם:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=כשם שמטרת הצבא היא להגן על יהודים, כן לומדי התורה הם הצבא המגן גם בגשמיות כפשוטו ממש . . עד שזהו פסק דין בפועל, שיהודי שתורתו אומנותו אסור לקחת אותו לצבא להגן על יהודים ואדרבה, בשעה שלוקחים אותו מלימוד התורה, הרי זה גורע בהגנה.|מקור=שיחות קודש תשל&quot;ז חלק א' עמוד 182}}<br /> <br /> את המענה לטענה כי על אף כל זאת - על הבחורים לומדי התורה לעזוב את לימודם ולהצטרף לשורות ה[[צבא]], ביאר הרבי כך:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ישנם הטוענים: מה זאת אומרת שההוא יישב וילמד תורה? שילך לצבא, ובכך יתווסף עוד חייל, ועל ידי זה דווקא יגיעו לניצחון! - טענה זו היא כשם שיטענו כלפי המפקד היושב לעצמו בחדר ועסוק בלתכנן את טכסיסי המלחמה שיעזוב את כל עיסוקיו וילך להילחם בחזית, כיון שעל ידי זה יתווסף עוד חייל. הרי מובן שכזה עניין עלול להרוס את כל הצבא;<br /> ועל דרך זה בענייננו: אלו שיושבים ולומדים תורה כל הזמן, אסור להם להזניח את לימודם ולצאת למלחמה, אלא מוכרחים הם לשבת וללמוד תורה, ודווקא על ידי זה יגיעו לניצחון.|מקור=שיחות קודש תשל&quot;ב חלק א' עמוד 258}}<br /> <br /> בהתוועדות [[ו' בתשרי]] תשכ&quot;ח נשא הרבי שיחה מיוחדת, בה דיבר על נושא זה בסגנון לא רגיל:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=בדיוק כמו ש&quot;עריק&quot; הוא מי שבורח מהחזית אם העמידו אותו שם, כך גם &quot;עריק&quot; הוא מי שיושב בישיבה שתפקידו שם הוא לשבת וללמוד תורה יומם ולילה כי בזכות התורה ניצלו, בזכות העסק בתורה - &quot;יואב מנצח בצבא&quot;, ואם הוא יסגור את הגמרא ויברח כי הוא רוצה להראות שגם הוא לוחם וגם לו מגיע עיטורים וכו' וכו', אז לא רק שהוא לא עוזר לניצחון, אדרבה, הוא עריק ממקומו ופותח את החזית לפני האויב! . . &quot;נשים מוזרות בלבנה&quot; (כמו שאומרת הגמרא) מסתובבות וצועקות &quot;האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה&quot;?! - אתה פחדן!! לך ותסביר להם שהתורה הכרחית, וזה העורף וזה היסוד שעליו מיוסד הניצחון הגשמי . . וכמו שדובר קודם, כמו שאי אפשר להיות הניצחון במלחמה בלי ש&quot;יואב בן צרויה על הצבא&quot;, כך לא יכול להיות ניצחון במלחמה בלי &quot;דוד יושב ועוסק בתורה&quot;.|מקור=התוועדות ו' תשרי תשכ&quot;ח, תמלול מסרט ההקלטה}}<br /> <br /> לאחר [[מלחמת ששת הימים]], כאשר נוצרה אהדה בקרב כלל הציבור לצבא, יצא כרוז מיוחד מטעם ארגון [[בני עקיבא]] שיש לגייס את בני הישיבות. בחודש כסלו [[תשכ&quot;ח]] כאשר נכנס הרב [[צבי נריה]] ליחידות אצל הרבי, הרבי הביע לפניו את אי שביעות רצונו מכרוז זה וביקשו כי ימצא דרך למחות נגד כך{{הערה|הספר &quot;בסוד שיח&quot;, עמ' 265 מפי הרב צבי נריה - כפי שהעלה על הכתב הרב דוד דרוקמן לאחר היחידות.}}.<br /> <br /> כאשר כתב בחור צעיר לרבי כי כל חבריו גויסו לצבא, נמצאים בגבולות ומוסרים נפשם, אך הוא צעיר מגיל גיוס וחושב שאינו יכול ללמוד בישיבה, השיב הרבי{{הערה|נכתב על גליון המכתב מי&quot;ט שבט תשל&quot;א.}}: {{ציטוטון|מובן שעליו להכנס לישיבה גדולה וללמוד בהתמדה ושקידה . . וזה גם יוסיף בהגנה על ארצנו הקדושה.}}<br /> <br /> ===הרבי על המפד&quot;ל===<br /> בשנות המ&quot;ם, הייתה מפלגה קטנה עם חמש מנדטים שדחפה לגיוס בני ישיבות.<br /> <br /> הרבי הגיב בחריפות ובכאב שאפילו דוד בן גוריון שחרר בחורי ישיבה מהצבא, ואילו ראש המפד&quot;ל{{הערה|אותו קומץ קטן של 4 - 5 אנשים}} הם אלה שנגד שחרור הבחורים מהצבא.<br /> <br /> ===גזירת הגיוס והוספה ב[[לימוד התורה]]===<br /> ב[[התוועדות]] [[ט&quot;ו בשבט]] [[תשל&quot;א]], השתנתה לפתע הבעת פניו של הרבי והתחיל לדבר על גזירת הגיוס:<br /> {{ציטוטון|חיפשתי בכל מאמרי החסידות ולא מצאתי מאמר מתאים לט&quot;ו בשבט, אבל כשהתיישבתי להתוועדות היה מאמר והייתה שיחה.}} לפתע הניח הרבי את ידו על מצחו, ואמר: {{ציטוטון|השבוע כשהבנתי למה דחפו אותי לעניין הזה, החלטתי שמכאן ולהבא כשידחפו אותי לעניינים כאלה, לא אתחמק עוד.}}<br /> <br /> מאוחר יותר נודע על גזירה חדשה הקשורה לבחורי הישיבות, וההוראה שהייתה בהתוועדות פתרה זאת.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חיילים ללא מדים''' - דעת הרבי על גיוסם של בני הישיבות, שבועון בית משיח גיליון 917 עמוד 28.<br /> *'''לא יצא בצבא''' - שלילת גיוס בני הישיבות לעבודת הצבא בדברי כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א. צפת, תשע&quot;ג<br /> * [https://col.org.il/files/uploads/original/2024/03/660554357eebc_1711625269.pdf '''הפטור לבני הישיבות מגיוס לצה&quot;ל'''] - מתוך תשורה להורדה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[צה&quot;ל]]<br /> *[[צבא]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/tag/%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%95%d7%a1/ תגית: חוק הגיוס] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/news/1097471/ בג&quot;ץ פסק נגד לומדי התורה ומוסדותיה] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/news/756030/ כשהרבי ביטל את חוק הגיוס בשנת תשל&quot;א] {{אינפו}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=113323 שר הביטחון לרב מענדי אופן: &quot;תחפש לי מה אמר הרבי על חוק הגיוס&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}} {{וידאו}}<br /> * [https://col.org.il/news/162858 בצל סערת הגיוס בשנת תשפ&quot;ד: משלחת ישראלית ביקרה בחצרות קודשנו] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/06/blog-post_70.html הרבי: אין לגייס בחורי ישיבות לצבא - לימודם מציל את עם ישראל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:צבא]]<br /> [[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]</div> מוישע זוכמיר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=722264 גיוס בני הישיבות 2024-11-21T09:29:32Z <p>מוישע זוכמיר: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רבני חב&quot;ד על הגיוס.jpg|שמאל|ממוזער|מכתב רבני חב&quot;ד על החלטתם בנוגע לגיוס]]<br /> '''גיוס בני הישיבות''' ל[[צה&quot;ל]] או הימנעותם מגיוס מהווה נקודת מחלוקת.<br /> עם הקמת [[מדינת ישראל]] הונהג שירות חובה בצה&quot;ל, אך גיוסם של תלמידי ישיבות נדחה בהסדר המכונה &quot;תורתו אומנותו&quot;.<br /> דעתו של [[הרבי]] הינה נחרצת שלא לגייס את הבחורים, ושההגנה הכי טובה היא בזכות [[לימוד התורה]].<br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> סוגיית גיוסם של תלמידי הישיבות לשירות צבאי עמדה על סדר היום כבר ב-1948, עם הקמת המפקד לשירות העם, בשלב הראשון של מלחמת העצמאות. בפברואר התנהל משא ומתן בין נציגים בכירים של המפקדה הארצית של 'ההגנה' לבין ראשי ישיבות בירושלים מטעם ועד הישיבות. ב-10 במרץ, נחתם &quot;הסדר והסכם&quot; ובו פורטו הכללים לגיוס ולשחרור תלמידי ישיבות ורבנים, הכולל התחייבות ראשי הישיבות לא לרשום בישיבות תלמידים שלא מגיעים מתוך המסגרת הישיבתית ושלא יפגעו בזכויות בחורים שבחרו להתגייס. הסדר זה התקבל בשיתוף ועד הישיבות בהתנגדות גורמים חרדים קיצונים שיוצגו על ידי &quot;איחוד הישיבות&quot; שהיה שותף להסכמות קודמות, אולם סירב לקבל את ההסדר החדש{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> במלחמת העצמאות קראה אגודת ישראל לגברים החרדים בגיל גיוס להתגייס במסגרת המפקד הכללי שעליו הוכרז אז ביישוב, ולהצטרף לגדודים הדתיים. עם התעצמות הקרבות התגייסו גם חלק גדול מבחורי הישיבות בירושלים לגדוד טוביה, לשירות חלקי במקביל ללימודיהם. הגדוד היה אמור להעניק לבני הישיבות אימונים בנשק, אולם בסופו של דבר תוכנית זו לא יצאה אל הפועל, בשל התנגדות ראשי הישיבות וכן חשש של ראשי הצבא להעניק נשק לקבוצה חרדית, והגדוד עסק בעיקר בעבודות הביצורים. באוקטובר 1948 השיב ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון בוועדת הביטחון של מועצת המדינה ש&quot;יש 400 בחורי ישיבה, שהם כולם בגיל צעיר ושאם הם יתחייבו בגיוס יהיה צריך לסגור את בתי הישיבות, ושהם גם בארצות אחרות שוחררו מגיוס&quot;, ועל כן הוסכם לשחררם. ב-9 בינואר 1951 כתב דוד בן-גוריון למנהל משרד הביטחון ולרמטכ&quot;ל: {{ציטוטון|על יסוד סעיף 12 בחוק שירות בטחון, שחררתי בחורי הישיבה משירות סדיר. שחרור זה חל רק על בחורי הישיבה העוסקים בפועל בלימוד תורה בישיבות, וכל עוד הם עוסקים בלימוד תורה בישיבות.}}<br /> <br /> בשנת 1954, הורה שר הביטחון פנחס לבון לגייס תלמידי ישיבות לאחר שלמדו בישיבה ארבע שנים. בעקבות מחאה מצד ראשי הישיבות, הורה ראש הממשלה משה שרת על ביטול הוראה זו.<br /> <br /> בשנת 1958 הגיע מנכ&quot;ל משרד הביטחון, שמעון פרס, באישור שר הביטחון בן-גוריון, להסדר חדש עם ראשי הישיבות. במסמך שפורסם נקבעו נוהלי דחיית השירות, ובפרט נקבע כי תלמיד ישיבה שיתגייס לאחר גיל 25 יתאמן במשך שלושה חודשים, ומשם יועבר לצבא המילואים.<br /> <br /> ==דעת רבותינו נשיאינו==<br /> ===רקע===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[גזירת הקנטוניסטים]]}}<br /> חוק גיוס נערים יהודים לצבא הרוסי, החל בשנת [[תרל&quot;ד]], לאחר 'גזירת הקנטוניסטים', בחוברת שהדפיס אז הממשל הרוסי בשם &quot;דער אוסטאוו (געזעטץ) וועגען מיליטער פפליכט&quot;, ובו חויב כל נער יהודי להתגייס לצבא הרוסי, לשרת במשך 4 שנים.<br /> <br /> היהודים ניסו לקבל פטור מגיוס שמנתק את הנער מחיים יהודים בעל כרחו, במשך 4 שנים. לפעמים היה עולה הממשל על ניסיונות אלו, ואז היה עוצר את המעורבים בדבר{{הערה|אודות הרב [[משולם זלמן ניימרק]], עם רבים מיהודי סטרדוב, שנאסרו בשל כך בשנת [[תרמ&quot;א]], והיו אסורים במשך שנתיים תמימות, ראה [[אגרות קודש אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אגרת טז, ובשולי הגליון שם. אודות החסיד ר' [[אברהם חיים ראזנבוים]], שנאסר בשל כך בפלעשצעניץ בשנת [תרמ&quot;ח]], והי' אסור במשך שלוש שנים, ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך]}}.<br /> ===תעודת 'פטור' של הרבי הרש&quot;ב===<br /> [[קובץ:תעודת הפטור מהצבא של הרבי הרש&quot;ב.png|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטור מהצבא של [[הרבי הרש&quot;ב]]]]<br /> הרבי הרש&quot;ב, קיבל{{הערה|[https://col.org.il/news/140400 הרבי הרש&quot;ב קיבל תעודת פטור] {{חב&quot;ד און ליין}}}} תעודת ה&quot;פטור&quot; מהצבא הרוסי, בקייץ תרל&quot;ט בהיותו בן 18 שנים. הוא כונה בתעודה &quot;בן הסוחר הויטבסקאי, שלום בערקע שמואילוב [=בן שמואל] שניאורסאהן&quot;. כדי לקבל את הפטור בקלות, הוא היה רשום בתור תושב העיר ויטבסק{{הערה|ראה אגרות קודש שלו ע' יד. לקמן ריש ע' כו.}}.<br /> <br /> ==חסידים==<br /> הרב משולם זלמן ניימרק, נאסר עם רבים מיהודי סטדרוב, בשל כך שניסה להוציא תעודת פטור בשנת [[תרמ&quot;א]], והיה בכלא במשך כשנתיים{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש נ&quot;ע אגרת טז, ובשולי הגליון שם.}}. <br /> <br /> החסיד ר' אברהם חיים ראזנבוים, נאסר בגלל אותה סיבה, בפלעשצעניץ בשנת [[תרמ&quot;ח]], והי' בכלא במשך שלוש שנים{{הערה|ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך.}}.<br /> <br /> ==דעת הרבי==<br /> דעתו של הרבי בנושא זה הייתה ברורה ונחרצת, ללא פשרות, שאין לוותר על עניין זה. למרות המעלה היתרה שראה הרבי בחיילים, ראה הרבי פעולה זהה בבחורי ישיבות.<br /> <br /> לאחר [[מלחמת ששת הימים]], כשהייתה אהדה לצבא, וחוגים מסוימים הסיתו נגד בחורים הישיבות, נכנס הרב צבי נריה ליחידות אצל הרבי{{הערה|היחידות התקיימה ב[[ב' כסלו]] [[תשכ&quot;ח]]}}, והרבי הביע את אי שביעות רצונו ממה שנעשה וביקש מהרב נריה למצוא דרך למחות נגד המסיתים{{הערה|הספר &quot;בסוד שיח&quot;, עמ' 265 מפי הרב צבי נריה כפי שהעלה על הכתב הרב דרוקמן, לאחר היחידות.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]]{{הערה|באחד ההתועדויות}}, לאחר אמירת לחיים אמר הרבי: {{ציטוטון|ועל דרך זה בנוגע לצבא הרוחני, שזהו הרי ענין דלימוד התורה.... יהודי שתורתו אומנותו אסור לקחת אותו להגן על יהודים, ואדרבה, בשעה שלוקחים אותו מלימוד התורה הרי זה גורע בהגנה.}}<br /> <br /> כאשר כתב בחור צעיר לרבי כי כל חבריו גויסו לצבא, נמצאים בגבולות ומוסרים נפשם, אך הוא צעיר מגיל גיוס וחושב שאינו יכול ללמוד בישיבה, השיב הרבי{{הערה|לבחור שכתב שחביריו התגייסו לצבא ונמצאים בגבולות ומוסרים נפשם, והוא עדיין צעיר מגיל גיוס, וחושב שאינו יכול להמשיך ללמוד בישיבה – לכן רוצה ללכת ללמוד באוניברסיטה ע&quot;מ שיוכל להראות שגם בחור דתי יודע הנלמד באוניברסיטה כו', וגם זה יחזק ההגנה על ארץ הקודש. נכתב על גליון המכתב מ[[י&quot;ט שבט]] [[תשל&quot;א]].}}: {{ציטוטון|מובן שעליו להכנס לישיבה גדולה וללמוד בהתמדה ושקידה . . וזה גם יוסיף בהגנה על ארצנו הקדושה.}}<br /> <br /> ===הרבי על המפד&quot;ל===<br /> בשנות המ&quot;ם, הייתה מפלגה קטנה עם חמש מנדטים שדחפה לגיוס בני ישיבות.<br /> <br /> הרבי הגיב בחריפות ובכאב שאפילו דוד בן גוריון שחרר בחורי ישיבה מהצבא, ואילו ראש המפד&quot;ל{{הערה|אותו קומץ קטן של 4 - 5 אנשים}} הם אלה שנגד שחרור הבחורים מהצבא.<br /> <br /> ===גזירת הגיוס והוספה ב[[לימוד התורה]]===<br /> ב[[התוועדות]] [[ט&quot;ו בשבט]] [[תשל&quot;א]], השתנתה לפתע הבעת פניו של הרבי והתחיל לדבר על גזירת הגיוס:<br /> {{ציטוטון|חיפשתי בכל מאמרי החסידות ולא מצאתי מאמר מתאים לט&quot;ו בשבט, אבל כשהתיישבתי להתוועדות היה מאמר והייתה שיחה.}} לפתע הניח הרבי את ידו על מצחו, ואמר: {{ציטוטון|השבוע כשהבנתי למה דחפו אותי לעניין הזה, החלטתי שמכאן ולהבא כשידחפו אותי לעניינים כאלה, לא אתחמק עוד.}}<br /> <br /> מאוחר יותר נודע על גזירה חדשה הקשורה לבחורי הישיבות, וההוראה שהייתה בהתוועדות פתרה זאת.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חיילים ללא מדים''' - דעת הרבי על גיוסם של בני הישיבות, שבועון בית משיח גיליון 917 עמוד 28.<br /> *'''לא יצא בצבא''' - שלילת גיוס בני הישיבות לעבודת הצבא בדברי כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א. צפת, תשע&quot;ג<br /> * [https://col.org.il/files/uploads/original/2024/03/660554357eebc_1711625269.pdf '''הפטור לבני הישיבות מגיוס לצה&quot;ל'''] - מתוך תשורה להורדה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[צה&quot;ל]]<br /> *[[צבא]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/tag/%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%95%d7%a1/ תגית: חוק הגיוס] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/news/1097471/ בג&quot;ץ פסק נגד לומדי התורה ומוסדותיה] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/news/756030/ כשהרבי ביטל את חוק הגיוס בשנת תשל&quot;א] {{אינפו}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=113323 שר הביטחון לרב מענדי אופן: &quot;תחפש לי מה אמר הרבי על חוק הגיוס&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}} {{וידאו}}<br /> * [https://col.org.il/news/162858 בצל סערת הגיוס בשנת תשפ&quot;ד: משלחת ישראלית ביקרה בחצרות קודשנו] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/06/blog-post_70.html הרבי: אין לגייס בחורי ישיבות לצבא - לימודם מציל את עם ישראל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:צבא]]<br /> [[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]</div> מוישע זוכמיר