https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%9C%27%D7%A2חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-05-05T08:56:54Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=314722ימות המשיח (ספר)2018-07-31T17:50:17Z<p>מוישל'ע: תיקון טעות מבישה! למה לא מקפידים על כתיבת תנש"א?</p>
<hr />
<div>הספר ימות המשיח הוא ספר העוסק בסוגיות ה[[גאולה]] ו[[ביאת המשיח]] במקורות היהדות וכתוב בסגנון השווה לכל נפש, באופן מסודר וברור.<br />
<br />
תוכן הספר - שנערך על ידי מנחם ברוד, פורסם בהמשכים ב"[[שיחת השבוע]]" בין השנים [[תנש"א]] - [[תשנ"ב]]. <br />
<br />
יצא לאור לראשונה כספר על ידי [[מכון ליובאוויטש]] של ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] בשנת [[תשנ"ג]], ונהפך לרב מכר. הוא הופץ בעשרות אלפי עותקים, והמוני יהודים קבעו בו שיעורים ללימוד ענייני הגאולה.<br />
<br />
הסיבה לכתיבת הספר הגיעה בעקבות [[לימוד ענייני גאולה ומשיח|הוראת הרבי]], בשנים תנש"א-תשנ"ב, ללמוד את ענייני המשיח והגאולה. התברר אז כי אין בנמצא ספרות מסודרת בנושא הזה, ובוודאי אין ספרות שמתאימה לקהל הרחב.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ד]] הספר יצא לאור במהדורה חדשה ומורחבת.<br />
<br />
בנוסף, בשנת [[תשע"א]] יצא לאור הספר [[סודות הגאולה (ספר)|סודות הגאולה]], בו עובדו חלקים מספר ימות המשיח לשפה המתאימה גם לילדים. כמו"כ עבר ניקוד והגהה מחודשת, ועומד מחדש באותיות גדולות ומאירות עיניים.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[סודות הגאולה (ספר)|סודות הגאולה]]<br />
*[[גאולה ומשיח]]<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]</div>מוישל'עhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A9%D7%A8%D7%A4%D7%99_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=314595שיח שרפי קודש (ספר)2018-07-30T18:02:18Z<p>מוישל'ע: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שיח שרפי קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר]]'''שיח שרפי קודש''' הינו ספר המתעד את שיחותיו של [[הרבי מליובאוויטש]] עם למעלה ממאה ועשרים מגדולי ישראל ורבנים שביקרו אצל הרבי במשך השנים. <br />
<br />
בביקורי גדולי ישראל אצל הרבי, נסבו השיחות על אין ספור נושאים אקטואליים ותורניים מרתקים במיוחד עם השלכות על תקופתנו. בספר נחשפים לראשונה לציבור נושאים בהם דן הרבי עם הרבנים החל מנושאים תורניים מקיפים, עניינים העומדים על סדר היום הציבורי במאבקי היהדות החרדית, ליבון סוגיות הלכתיות. <br />
<br />
יצא לאור בשנת ה'תשס"ח על ידי [[מכון באהלי צדיקים]] בראשות ר' [[שבתי ויינטראוב]].<br />
<br />
==דמויות בספר==<br />
===אדמו"רים===<br />
*רבי [[יעקב אריה אלתר מגור]]<br />
*רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]]<br />
*רבי [[פנחס מנחם אלתר מגור]]<br />
*רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]]<br />
*[[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז שליט"א]]<br />
*[[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|האדמו"ר מסדיגורא שליט"א]]<br />
*[[יוחנן סופר|האדמו"ר מערלוי]]<br />
*האדמו"ר מאלכסנדר <br />
*[[יששכר בער רוזנבוים|האדמו"ר מנדבורנא]]<br />
*[[אברהם יצחק קאהן|האדמו"ר מתולדות אהרן זצוק"ל]]<br />
*האדמו"רים מנוואמינסק<br />
*האדמו"ר מקרלין<br />
*האדמו"ר מסקולן<br />
*[[לעלוב|האדמו"רים מלעלוב]]<br />
*[[דוד קאהן|האדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א]]<br />
*[[ישראל מרדכי טברסקי|האדמו"ר מרחמסטריווקא]]<br />
<br />
===רבנים===<br />
[[קובץ:הרב אליהו מקבל שיח שרפי קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[מרדכי אליהו]] מקבל לידיו את הספר]]<br />
*הגאון הרב [[מנשה הקטן]] בעל ה"משנה הלכות"<br />
*הגאון רבי [[משה שטרן]] מדברצין<br />
*הרב אברהם פאם ראש ישיבת תורה ודעת<br />
*גאב"ד מטרסדאף<br />
*גאב"ד נאראל<br />
*הרב שמחה הכהן קוק - רבה של רחובות<br />
*הרב [[מאיר מאזוז]]<br />
*הגאון [[הרב מרדכי אליהו]] - הרב הראשי לישראל לשעבר.<br />
*[[הרב אברהם שפירא]] - הרב הראשי לישראל <br />
*ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[יצחק כדורי]]<br />
<br />
יצא לאור על ידי [[באוהלי צדיקים]] בשנת [[תשס"ח]]. במהדורה החדשה נוסף לספר מפתח עניינים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
* '''[[בצל החכמה]]''' - ספר המתעד פגישות אדמו"רים ורבנים עם הרבי<br />
* '''[[שמן ששון מחבריך]]''' - מתעד קשרי אדמו"רים ורבנים עם הרבי<br />
* '''[[ממלכת התורה]]''' - מתעד קשרי אדמו"רים ורבנים עם הרבי<br />
* '''[[נשיאי חב"ד ובני דורם]]''' - מתעד קשרי אדמו"רים ורבנים עם רבותנו נשיאינו<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://chabad.info/?string=%F9%E9%E7+%F9%F8%F4%E9+%F7%E5%E3%F9&url=newsnew_he גדולי ישראל מקבלים את הספר]<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרים שונות]]</div>מוישל'עhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A9%D7%A8%D7%A4%D7%99_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=314593שיח שרפי קודש (ספר)2018-07-30T18:01:24Z<p>מוישל'ע: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שיח שרפי קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר]]'''שיח שרפי קודש''' הינו ספר המתעד את שיחותיו של [[הרבי מליובאוויטש]] עם למעלה ממאה ועשרים מגדולי ישראל ורבנים שביקרו אצל הרבי במשך השנים. <br />
<br />
בביקורי גדולי ישראל אצל הרבי, נסבו השיחות על אין ספור נושאים אקטואליים ותורניים מרתקים במיוחד עם השלכות על תקופתנו. בספר נחשפים לראשונה לציבור נושאים בהם דן הרבי עם הרבנים החל מנושאים תורניים מקיפים, עניינים העומדים על סדר היום הציבורי במאבקי היהדות החרדית, ליבון סוגיות הלכתיות. <br />
<br />
יצא לאור בשנת ה'תשס"ח.<br />
<br />
==דמויות בספר==<br />
===אדמו"רים===<br />
*רבי [[יעקב אריה אלתר מגור]]<br />
*רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]]<br />
*רבי [[פנחס מנחם אלתר מגור]]<br />
*רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]]<br />
*[[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז שליט"א]]<br />
*[[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|האדמו"ר מסדיגורא שליט"א]]<br />
*[[יוחנן סופר|האדמו"ר מערלוי]]<br />
*האדמו"ר מאלכסנדר <br />
*[[יששכר בער רוזנבוים|האדמו"ר מנדבורנא]]<br />
*[[אברהם יצחק קאהן|האדמו"ר מתולדות אהרן זצוק"ל]]<br />
*האדמו"רים מנוואמינסק<br />
*האדמו"ר מקרלין<br />
*האדמו"ר מסקולן<br />
*[[לעלוב|האדמו"רים מלעלוב]]<br />
*[[דוד קאהן|האדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א]]<br />
*[[ישראל מרדכי טברסקי|האדמו"ר מרחמסטריווקא]]<br />
<br />
===רבנים===<br />
[[קובץ:הרב אליהו מקבל שיח שרפי קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[מרדכי אליהו]] מקבל לידיו את הספר]]<br />
*הגאון הרב [[מנשה הקטן]] בעל ה"משנה הלכות"<br />
*הגאון רבי [[משה שטרן]] מדברצין<br />
*הרב אברהם פאם ראש ישיבת תורה ודעת<br />
*גאב"ד מטרסדאף<br />
*גאב"ד נאראל<br />
*הרב שמחה הכהן קוק - רבה של רחובות<br />
*הרב [[מאיר מאזוז]]<br />
*הגאון [[הרב מרדכי אליהו]] - הרב הראשי לישראל לשעבר.<br />
*[[הרב אברהם שפירא]] - הרב הראשי לישראל <br />
*ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[יצחק כדורי]]<br />
<br />
יצא לאור על ידי [[באוהלי צדיקים]] בשנת [[תשס"ח]]. במהדורה החדשה נוסף לספר מפתח עניינים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
* '''[[בצל החכמה]]''' - ספר המתעד פגישות אדמו"רים ורבנים עם הרבי<br />
* '''[[שמן ששון מחבריך]]''' - מתעד קשרי אדמו"רים ורבנים עם הרבי<br />
* '''[[ממלכת התורה]]''' - מתעד קשרי אדמו"רים ורבנים עם הרבי<br />
* '''[[נשיאי חב"ד ובני דורם]]''' - מתעד קשרי אדמו"רים ורבנים עם רבותנו נשיאינו<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://chabad.info/?string=%F9%E9%E7+%F9%F8%F4%E9+%F7%E5%E3%F9&url=newsnew_he גדולי ישראל מקבלים את הספר]<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרים שונות]]</div>מוישל'עhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%91_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99&diff=314592שו"ת מנחם משיב נפשי2018-07-30T18:00:34Z<p>מוישל'ע: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ש.jpg|שמאל|ממוזער|180px|כריכת הספר]]<br />
'''שו"ת מנחם משיב נפשי''' הינה סדרה בת שתי ספרים המכילה בתוכה התכתבויות של [[הרבי]] עם גדולי ישראל בכל חלקי ה[[תורה]] במשך שבעים שנה. מטרת הספר הינה לחשוף את גאונותו של [[הרבי]] בכל מכמני התורה, ואת פניותיהם של גדולי הדור אל הרבי.<br />
<br />
הדיונים התורניים מסודרים לפי סדר הא-ב של משפחות הרבנים. בכל ערך מופיע בקצרה תולדותיו של הרב הנמען, כולל תמונה או שער ספרו, ופעמים מובא גם צילום המכתב עצמו.<br />
<br />
בתחילת הספר מופיע תוכן עניינים אודות הנושאים הנידונים בו, וכללי העריכה של הספר, מדור של התכתבויותיו של הרבי עם בתי דין, ארגונים וקהילות ברחבי העולם, וכתבי יד ופקסימליות מתוך האגרות והמתכבים המודפסים בספר. בסיום הספר מופיע מפתח עניינים מפורט הכולל את אלפי הנושאים הנידונים בו.<br />
<br />
הסדרה כוללת שני כרכים הכוללים 1300 עמודים, ויצאה לאור בהוצאת [[מכון באוהלי צדיקים]] בראשות ר' [[שבתי ויינטרוב]] ועורכה הראשי הוא ר' [[יוסף אשכנזי]]. הסדרה יצאה לאור ב[[חודש אייר]] [[תשע"ב]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/25/-770.html הוא ב-770 ומצודתו פרושה בכל העולם] - כתבה לרגל הוצאת הספר מתוך [[שבועון בית משיח]]<br />
*צבי אריה אדלר, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69084 "ממלכת התורה והחסידות נחשפת במלוא תפארתה"]''', 'המבשר' - {{אינפו|}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2970 ביקורת הספרים של ערוץ 7 על הסט "מנחם משיב נפשי"] - {{וידפו|}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]]<br />
[[קטגוריה:אגרות קודש]]</div>מוישל'עhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%91_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99&diff=314591שו"ת מנחם משיב נפשי2018-07-30T17:59:39Z<p>מוישל'ע: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ש.jpg|שמאל|ממוזער|180px|כריכת הספר]]<br />
'''שו"ת מנחם משיב נפשי''' הינה סדרה בת שתי ספרים המכילה בתוכה התכתבויות של [[הרבי]] עם גדולי ישראל בכל חלקי ה[[תורה]] במשך שבעים שנה. מטרת הספר הינה לחשוף את גאונותו של [[הרבי]] בכל מכמני התורה, ואת פניותיהם של גדולי הדור אל הרבי.<br />
<br />
הדיונים התורניים מסודרים לפי סדר הא-ב של משפחות הרבנים. בכל ערך מופיע בקצרה תולדותיו של הרב הנמען, כולל תמונה או שער ספרו, ופעמים מובא גם צילום המכתב עצמו.<br />
<br />
בתחילת הספר מופיע תוכן עניינים אודות הנושאים הנידונים בו, וכללי העריכה של הספר, מדור של התכתבויותיו של הרבי עם בתי דין, ארגונים וקהילות ברחבי העולם, וכתבי יד ופקסימליות מתוך האגרות והמתכבים המודפסים בספר. בסיום הספר מופיע מפתח עניינים מפורט הכולל את אלפי הנושאים הנידונים בו.<br />
<br />
הסדרה כוללת שני כרכים הכוללים 1300 עמודים, ויצאה לאור בהוצאת [[מכון באוהלי צדיקים]] בראשות ר' ר' [[שבתי ויינטרוב]] ועורכה הראשי הוא ר' [[יוסף אשכנזי]]. הסדרה יצאה לאור ב[[חודש אייר]] [[תשע"ב]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/25/-770.html הוא ב-770 ומצודתו פרושה בכל העולם] - כתבה לרגל הוצאת הספר מתוך [[שבועון בית משיח]]<br />
*צבי אריה אדלר, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69084 "ממלכת התורה והחסידות נחשפת במלוא תפארתה"]''', 'המבשר' - {{אינפו|}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2970 ביקורת הספרים של ערוץ 7 על הסט "מנחם משיב נפשי"] - {{וידפו|}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]]<br />
[[קטגוריה:אגרות קודש]]</div>מוישל'עhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95_%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%94%D7%95&diff=314586ותורה יבקשו מפיהו2018-07-30T17:56:15Z<p>מוישל'ע: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:ותורה יבקשו מפיהו.jpg|left|thumb|300px|ותורה יבקשו מפיהו]]<br />
'''ותורה יבקשו מפיהו''' הינו ספר העונה על שאלות ותמיהות אודות חב"ד, [[תורת החסידות]] והאמונה [[הרבי|ברבי]]. חיבר את הספר הרב [[שלום דובער וולפא]]. <br />
<br />
הספר עוסק בסוגיות מעניינות ומשמעותיות להולכים בדרכה של החסידות אשר שאל הרב [[מאיר מאזוז]] בהסכמתו לספר"עבד לעבדי ה'", כמו למשל הקפדה על טבילה ב[[מקווה]] בכל בוקר, [[מזונות לפני התפילה|אכילה לפני התפילה]], מנהג חב"ד לא לאכול פת בסעודה שלישית, [[סידור תהילת ה'|סידור תפילה נוסח האריז"ל]], מנהג חב"ד [[שינה בסוכה|לא לישון בסוכה]], [[נבואה]] בזמן הזה, לימוד חסידות לתלמידים. האמונה החסידית שהרבי הוא מלך המשיח ועוד. כל השאלות מבוארות בארוכה ובתשובות מפורטות על הנושאים הנידונים בספר.<br />
הספר הינו חלקו השני של הספר "[[לקט שכחת הפאה]]" המבאר באריכות את דעתו של רבינו בנוגע לחשיבות לבישת פאה נוכרית-"שייטל".<br />
<br />
בספר 318 עמודים.<br />
<br />
{{ארון הספרים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ביאורים בחסידות]]<br />
[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]<br />
[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]<br />
[[קטגוריה:ספרי שלום דובער וולפא]]</div>מוישל'עhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=314585ידבר שלום (ספר)2018-07-30T17:53:00Z<p>מוישל'ע: /* תוכנו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Scan_20131201.png|200px|thumb|left|הספר ידבר שלום חלק א']] <br />
הספר '''ידבר שלום''' (ב"כ) נכתב על ידי הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]] ויצא לאור בשנים [[תשמ"ז]] ו[[תנש"א]].<br />
<br />
הספר נכתב בהמשך לתקנת הרבי בלימוד ספר היד החזקה לה[[רמב"ם]],<br />
<br />
==תוכנו==<br />
<br />
הספר עוסק בחידושים פילפולים וביאורים בכל חלקי ה[[רמב"ם]], הן בספר הי"ד החזקה והן בסוגיות ה[[ש"ס]].<br />
<br />
במקומות רבים בספר זה משיג הרב וולפא על החידושים ב[[רמב"ם]] שבספר 'אבי עזרי'. יש לציין שהוצאת ספר זה פעלה רעש גדול בקרב הציבור החרדי בארץ, וזאת עקב העיתוי המיוחד בו יצא הספר.<br />
<br />
ספר זה יצא בהסכמתו המלאה של [[הרבי]] ו[[הרבי]] אף הגיה פרק אחד מהספר ונתן את הערותיו.<br />
<br />
==שמו==<br />
<br />
שם הספר ידבר שלום ניתן מכמה סיבות{{הערה|המבוא לספר כרך א'}}:<br />
<br />
*על הפסוק כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו מפרק פ"ה ב[[תהילים]], הפרק [[תהילים]] שאמר [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ז]].<br />
<br />
*על שם המחבר הרב שלום דובער וולפא.<br />
<br />
*כי כל ענינו של הספר להרבות שלום בעולם (שהרי זה [[מחלוקת]] לשם שמים).<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה: ספרי שלום דובער וולפא]]</div>מוישל'עhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=314581שיחה:יוסף הכט2018-07-30T17:42:44Z<p>מוישל'ע: /* אני לא מבין */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>== אני לא מבין ==<br />
<br />
אני לא מבין מדוע אין בערך הזה על המכות שקיבל נשוא הערך ותגובת הרבי בנידון???<br />
[[משתמש:מוישל&#39;ע|מוישל&#39;ע]] - [[שיחת משתמש:מוישל&#39;ע|שיחה]] 18:42, 30 ביולי 2018 (IST)</div>מוישל'עhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=314580יוסף הכט2018-07-30T17:41:22Z<p>מוישל'ע: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:אילת.jpg|left|thumb|250px|הרב הכט אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]<br />
[[קובץ:העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
הרב [[יוסף הכט]] (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הינו [[שליח]] [[הרבי]] שנמנה על קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], רבה הראשי של [[אילת]], וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[י"ד שבט]] [[תשי"א]] לאביו הרב [[משה יצחק הכט]] ולאימו, בת ר' [[שמעיה קרינסקי]], ונקרא על-שם [[אדמו"ר הריי"צ]]. בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים 770]] והיה אחד משבעה קנים (כינוי לתלמידים מצוינים שהיו מוסרים שיעורים שונים בנגלה ובחסידות) נמנה עם קבוצת החוזרים של הרבי והיה מחברי [[ועד הנחות התמימים]]. המזכיר הראשי הרב חודקוב היה מטיל עליו משימות רבות. כך היה נשלח בראש קבוצת תלמידים לכבד את דרשתו של הרב שמחה עלברג בכל מועד, להעביר את תוכנה לרב חודקוב, ועוד.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו טילה הניה בתו של ר' [[שלום בער פופאק]], נבחר בשנת [[תשל"ז]] כאחד מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] יחד עם עוד שישה שלוחים לעיר צפת שם למד בכולל "צמח צדק" בעיר העתיקה. .<br />
[[קובץ:יוסף הכט יקיר העיר אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט (קיצוני משמאל) מקבל אות 'יקיר העיר' אילת ([[אדר ב']] [[תשע"א]])]]<br />
בחודש [[אלול]] [[תשל"ט]] נבחר לרבה הראשי של [[אילת]] ולחבר ב[[בית דין רבני חב"ד]]. בשנת [[תש"נ]] עמד בקשר עם רציף עם [[מזכירות אדמו"ר שליט"א]] והיה ממונה מטעם הרבי על החלפת הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וסגירת [[ארגון הגג]]. <br />
<br />
כיו"ר מוסדות חב"ד באילת הקים הרב הכט מוסדות רבים בעיר: מוסדות חינוך לגיל הרך, בית ספר יסודי, שלשה בתי חב"ד מפוארים, ובית תבשיל המחלק ארוחות חמות מדי יום. כן דואג להקמת מקוואות מהודרים.<br />
<br />
בחודש אדר תשע"א קיבל ממאיר יצחק-הלוי ראש העיר את התואר 'יקיר העיר', על עבודתו המסורה בעיר.<br />
<br />
במשך כמה שנים השתתף הרב הכט בסיום רמב"ם במצרים, עם משלחת רבנים חב"דיים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*הרב מנחם מענדל - [[שליח]] ורב קהילה ב[[תל אביב]].<br />
*הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט|שניאור זלמן צבי הירש]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
*הרב לוי - שליח הרבי ורב בית כנסת בשכונת שחמון, אילת.<br />
*הרב [[שמעיה הכט|שמעיה]]. - [[שליח]] ליישוב קלע (ר"מ ביישיבת תומכי תמימים נתניה).<br />
*הרב משה יצחק - משפיע ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישי"ק חח"ל צפת]].<br />
*הת' ישראל דוד - ר"מ בישי"ג חב"ד ארגנטינה.<br />
*הת' אברהם יהושע. <br />
<br />
;חתניו<br />
*הרב יוסף יצחק בורגן - שליח הרבי ורב ישוב ניר צבי.<br />
*הרב יהודה טייכטל - מנהל מוסדות חב"ד אילת.<br />
*הרב משה סילמן - מנהל ישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]].<br />
* הרב דובער פרידמן - מנהל פעילות חב"ד באזור התיירות באילת.<br />
* הרב מנחם מענדל סלונים - ניו יורק<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62473 "לא שייך [[הסתלקות]] לפני השלמת המשימה" • משא מאלף]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2406 להיות 'בראש' של הרבי - נאומו של הרב בכנס המנהלים (תשע"א)]{{וידאו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2351 גודל זכותם ואחריותם של ידידי המוסדות]{{וידאו}}<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47092 ג' תמוז [[תשנ"ד]] - מה לא קרה בתאריך הזה] - מאמר דעה מהרב הכט<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60287 העיר אילת העניקה את אות יקיר העיר לשליח]{{תמונה}}<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64051 ב-770 מרגישים את החגים אחרת לגמרי] - ראיון עם הרב הכט ב[[שבועון בית משיח]]<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2348 '''השלוחים - [[עצמותו]] של הרבי'''] - דבריו בכינוס השלוחים תשנ"ה ב[[ארץ הקודש]] מתוך '''[[בית משיח]]''' גליון 530.<br />
<br />
{{מיון רגיל: הכט יוסף}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:דיינים]]<br />
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד אילת: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]</div>מוישל'עhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A7&diff=314579חיים שאול ברוק2018-07-30T17:37:53Z<p>מוישל'ע: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>{{מפנה|חיים שאול ברוק|מנהל [[וועד הנחות בלה"ק]]|חיים שאול ברוק (קראון הייטס)}}<br />
[[תמונה:חיים שאול ברוק.jpg|thumb|הרב ברוק]]<br />
ה[[משפיע]] הרב ר' '''חיים שאול ברוק''' ([[תרנ"ד]] - [[י"ב בניסן]] [[תשכ"ה]]) היה ראש ישיבת תומכי תמימים בזוויל, ולאחר מכן ראש ישיבת תומכי תמימים בראשון לציון.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו ר' [[ישראל בן ציון ברוק]] ולאימו מרת לאה לבית ליבין, נכדת הרב [[יהודה לייב שאול ליבין]] בעיירה סנובסק בשנת [[תרנ"ד]]. <br />
<br />
בשנת [[תרס"ט]] נסע לעיירה [[ליובאוויטש]] והחל ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול]]. התמדתו העצומה הייתה לשם דבר גם בין ה'מתמידים' של [[תומכי תמימים]] והיה נקרא בשם 'הסנאווסקער עילוי'. בהיותו בישיבה היה לתלמידו המובהק של הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] וקיבל ממנו רבות.<br />
<br />
[[מסירות נפש|מסירות נפשו]] ל[[תורה]] ול[[מצוות]] היוותה חלק מחייו, בגיל צעיר כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] בשנת [[תרס"ט]] בגיל 14-15, חצי שנה מאז שהגיע לליובאוויטש נפטר אביו. אמו האלמנה נשארה עם יתומים קטנים והיו כאלו שדרשו ממנו לחזור הביתה על מנת להיות המפרנס בבית, אולם הוא סרב בטענה ש"כאן מקומי וקודם כל עלי לספוג בקרבי תורה ו[[יראת שמים]] ורק אחר כך אוכל לשאת עלי את עול החיים".<br />
<br />
בהיותו נער יתום מאביו לא היה מי שיספק לו את הדרוש לו ולא היו לו הפרוטות המעטות לשלם עבור מקום לינה, ולכן נאלץ [[שינה|ללון]] במשך שנים על ספסל עץ באולם הישיבה כשמספר גזרי עץ משמשים לו בתור כר, ומעילו משמש לו כשמיכה, אך כל זה לא הפריע לו ללמוד בשקידה עצומה משעות הבקר המוקדמות עד חצות הלילה. <br />
<br />
בישיבה למד עד שנת [[תרע"ו]], אז [[נישואין|נשא]] את בת מלמד ב[[בינשקוביץ']]. תקופה מסוימת היה מלמד נערים ב[[ויטבסק]], ולאחר מכן מונה לרב העיירה [[אלינוי]].<br />
<br />
בתקופת השלטון הקומוניסטי, היה בין אלה שלקחו חלק פעיל בעבודה המחתרתית. את העבודה הוא עשה בכל המרץ והלהט החסידי שהיה טבוע בו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] הטיל עליו את התפקיד להיות רב באחת העיירות ויחד עם זאת לחנך את בני הנעורים בדרך ה[[תורה]] וה[[יראת שמים|יראה]].<br />
<br />
===הישיבה בזוויהל===<br />
בשנת [[תרפ"ח]] עבר ל[[זוויהל]] וחידש את [[תומכי תמימים זוויהל]] שם שימש כראש ישיבה, [[משפיע]] ו[[משגיח]] גם יחד. תחילה קיים את הלימודים בבית הכנסת הגדול שבעיר. <br />
<br />
שבועיים לאחר הקמת הישיבה, החלה ה[[יבסקציה]] לחשוד בנעשה. יבסקים החלו בביקורים תכופים בישיבה. התלמידים העמידו תלמיד תורן בחלון [[בית הכנסת]] כדי שיודיע ויתריע על כל תנועה חשודה. כאשר נצפו אלמונים חשודים מתקרבים, היה התורן מודיע מיד, ור' שאול ברוק היה קופץ מהחלון אל בית השחיטה ששכן בחצר [[בית הכנסת]] ועסק כביכול בהכנות לשחיטת עוף. ר' חיים שאול גם מסר את השיעורים בשעות הבוקר כשהוא עטוף ב[[טלית]] וב[[תפילין]], כדי שאם יבואו היבסקים, יחשבוהו ליהודי שנשאר להתפלל ב[[יחידות]] עוד שעה ארוכה. <br />
<br />
כחודש לאחר הקמת הישיבה, נערך בישיבה ביקור פתאומי של ראש העיר מלווה באחד מאנשי היבסקציה. אלה מצאו את ר' שאול מסביר לאחד התלמידים קטע בגמרא. לשאלתם, הבהיר להם ר' שאול כי הוא בא לכאן [[תפילה|להתפלל]] בלבד, אבל אחד הנערים שאל אותו שאלה והוא מנסה לפתור את שאלתו; מלבד זאת, אין בינו ובין התלמידים כל קשר. דבריו לא התקבלו על לבם והוא נלקח למשטרה. משם שוחרר בערבות עד המשפט.<br />
<br />
בגלל המצב החמור שנוצר, הישיבה עברה לעליית גג בית הכנסת. הלימודים התקיימו בחדר קטן בתוך העלייה, והתנאים שם היו קשים. הכניסה והיציאה מהחדר הייתה מאורגנת על ידי סימנים מיוחדים. הלימודים במקום נמשכו כשישה שבועות בלבד, אז נראה היה כי שוב היבסקים עלו על עקבות הישיבה, והישיבה עברה לביתו של [[שליח ציבור|חזן]] [[בית הכנסת]] שהסכים לארח את הישיבה ב[[מסירות נפש]]. <br />
<br />
ב[[חודש חשוון]] התקיים משפטו של הרב ברוק. הגזר דין היה - שלושה חודשים מאסר על תנאי. <br />
<br />
התלמידים עברו לבית כנסת עזוב שעמד בקצה העיר. [[בית הכנסת]] היה נראה מוזנח ועזוב, ובעיקר לא מוכר ליבסקים, אך בקרבת מקום לבית הכנסת שכן המועדון של המפלגה הקומוניסטית אותו ניהל קצין ג.פ.או. חשוב. ב[[ג' בטבת]] [[תרפ"ט]] גילו אנשי היבסקציה את מקום הישיבה ועצרו את ר' שאול יחד עם קבוצת תלמידים.<br />
<br />
לאחר כמה חקירות קצרות, הוחתם ר' שאול שלא יעזוב את העיר עד למשפט שנקבע לו ושוחרר לביתו. ר' שאול נוכח שלא יוכל להמשיך וללמד עוד את התמימים והוא הטיל את התפקיד על בנימין, בחור מבוגר תושב זוויהל, כדי שילמד עם הנערים הצעירים. ר' שאול נותר מרחוק כדי להשגיח על סדרי הלימודים במשך היום, בעוד שבשעות הלילה לימד את תלמידי הכיתה הגבוהה בביתו הפרטי. הר"מ הצעיר שלמד עם התלמידים נתפס 'על חם' כמה פעמים, אך לא נאסר. מפאת גילו הצעיר לא העלו חוקר היבסקציה על דעתם כי הוא הר"מ.<br />
<br />
===העברת מיקומה של הישיבה===<br />
[[קובץ:חיים שאול בורק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק בעת [[התוועדות]] חסידית]]<br />
<br />
בסוף [[חודש אדר]] נסע ר' שאול ברוק לעיר קאנסטאנטין, שם נפגש עם כמה מהגבירים בעיר ושוחח עמם על העברת הישיבה לעירם. כמו כן ביקש את תמיכתם לאחזקת הישיבה. השתדלותו זו נשאה פרי ולאחר חג ה[[פסח]] העתיקה הישיבה את מקומה. אך בכל זאת, היבסקים הצליחו לעלות גם על מקומה החדש של הישיבה ואף לעצור כמה מהתמימים. הישיבה נסגרה על מנעול ובריח בעוד התלמידים עברו לסניפים אחרים של [[תומכי תמימים]] בערים אחרות. <br />
<br />
הישיבה בזווהיל התקיימה עד קיץ [[תרפ"ט]]. לאחר מכן גורש ר' חיים שאול ל[[ברדיטשוב]], ובשנת [[תרצ"ה]] ייסד שם את ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב]].<br />
<br />
גם לאחר שהוא נתפס בשעה שלימד תורה לילדי ישראל ונידון לגלות למקום אחר, לא הפסיק בעבודת הקודש. סבלו האישי וסבל בני משפחתו כתוצאה מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] לא השפיעו מאומה על עבודתו. ר' שאול ידע כי אסור להשלים עם גזירת השלטון אשר מטרתו היתה לקעקע את יסודות העם היהודי שבתחום שלטונו.<br />
<br />
כאשר המצב נעשה ללא נשוא והבולשת החלה לרדוף אותו, לא היה מנוס מלחפש דרכים כיצד לצאת מברית המועצות ולאחר מאמצים רבים הצליח לעזוב בשנת [[תרצ"ז]] את המדינה ולהגיע ל[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
גם בארץ ישראל ר' שאול ברוק לא הזניח את עיקר עבודתו ללמד את ילדי ישראל תורה ולהדריכם בדרך החסידות.<br />
<br />
===רב בראשון לציון===<br />
[[קובץ:יהושע ליין סמיכה לרחש ברוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת ה[[סמיכה לרבנות]] שקיבל מהרב [[יהושע ליין]], רב העיירה [[בישנקוביץ]]]]<br />
כשעלה ל[[ארץ הקודש]], התיישב ב[[ראשון לציון]]. והיות והחסידים בקהילה חיפשו משך זמן רב, הוא מונה ל[[רב]] הקהילה החסידית בעיר, בראשות הרב [[יוסף שמוטקין]].<br />
<br />
===מגיד שיעור ו[[משפיע]] בתל אביב===<br />
בקיץ [[תרח"ץ]] יסדו ב[[תל אביב]] את ישיבת "[[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים ליובאוויטש]]" ור' שאול נקרא למלא בתפקיד של ר"מ ומשפיע.<br />
<br />
בשנת [[תש"ט]] שימש תקופה קצרה כ[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]].<br />
<br />
==מנהל אחי תמימים ראשון לציון== <br />
[[קובץ:Bruk, Shaiel 05.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שאול ברוק ב[[התוועדות]] חסידים עם תלמידי ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]]]<br />
עם העברת ישיבת תומכי תמימים מת"א ללוד קם חלומו והתגשם, כאשר באחד הלילות התכנסו מספר עסקנים בביתו של הרח"ש ברוק והחליטו על הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשל"צ]]. עברו מספר ימים וליד [[בית הכנסת]] חב"ד הוקם צריף, שאיכסן את הגרעין הראשון של הישיבה. הרח"ש ברוק נטל על עצמו עול כבד למדי אבל עם זאת יכלו להכיר באושרו הפנימי שזכה לו עם הקמת הישיבה. הישיבה קמה לבסוף בשנת [[תשי"ב]].<br />
<br />
מספר התלמידים הלך וגדל והמקום נעשה צר מהכיל את התמימים, הגיע הזמן להקים מבנה חדש עבור הישיבה. הרח"ש ברוק קיבץ פרוטה לפרוטה והבנין הוקם על תלו. כעבור זמן, הבנין שהוקם אינו הספיק לצרכי הת' והיה צורך לבנות בנין נוסף עבור הפנימיה. הרח"ש כיתת רגליו לפתחי נדיבים והמריצם להרים את תרומתם. הבניה נמשכה זמן רב בגלל קשיים כספיים.<br />
<br />
את בנין הפנימיה לא זכה הרח"ש לראות. המחלה שתקפה אותו התישה את כוחותיו, עד אשר השיב את נשמתו לבוראה ביום [[י"ב בניסן]] [[תשכ"ה]]. <br />
<br />
הרבי הכיר במאמציו ומסירותו למען הקמת הישיבה, וכאשר נחנך בחודש כסלו [[תש"ל]] על שמו "בית חיים שאול" של ישיבת אחי תמימים שנוסדה על ידו, שלח הרבי מכתב ברכה מיוחד לחגיגת [[חנוכת הבית]], בו התבטא שלמייסד הישיבה הייתה "רוח מסירת נפש", ובירך את התלמידים שיושפעו מרוחו ומפעולותיו{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/26/9780 אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ו'תשפ].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"א]] היה בין נוסעי [[הצ'רטר הראשון]]. היה חבר בהנהלת [[משלחת חב"ד בג'וינט]].<br />
<br />
ביאוריו ל[[תניא]] נדפסו ב[[ספר זכרון - ברוק]] וב[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
;ילדיו<br />
*מרת ריבה שהיתה נשואה להרה"ת [[יעקב שץ]] שניהל את ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב]] ו[[תומכי תמימים פולטובה]], והיה מ[[הלילה של עשרת הרוגי מלכות|עשרה הרוגי מלכות]] ועקבותיו לא נודעו.<br />
*הרה"ת ר' [[מנחם מענדל ברוק]].<br />
*הרה"ת ר' [[ישראל ברוק]] שהיה נשוי עם בתו של הר' יצחק גרשנטקורן, מייסד בני ברק.<br />
*מרת ביילא אשת הרב [[יצחק גליצנשטיין]] (נפטרה [[כ' אייר]] [[תשמ"ח]]).<br />
*מרת רחל שתחי' הלפרין אלמנתו של הרה"ח הר' [[משה צבי הלפרין]], רב קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]].<br />
*מרת אסתר שרגאי אשת מנחם שרגאי. בין נכדיהם,תלמידי חכמים בוגרי ישיבות גבוהות. ביניהם שאול מויאל, הנושא ב[[גאווה]] את שמו ומילדות ראה חובה להיות ראוי לשם שהוא נושא. שאול ורעייתו מגדלים בקרני שומרון משפחה רחבה, לתפארת הרב חיים שאול זצ"ל.<br />
<br />
;נכדיו<br />
*הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] - מנהל [[ועד הנחות בלה"ק]]<br />
*הרב [[אברהם אבא ברוק]]-שימש כמנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], מורה בבית ספר למלאכה ב[[נחלת הר חב"ד]] ומורה בתלמוד תורה בנחלת הר חב"ד<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*'''ספר זכרון - ברוק''' בעריכת תלמידו ר' [[אורי בן שחר]] שיצא לאור לעילוי נשמתו, וכולל חלקים ממכתביו, רישומים משיעורי ה[[תניא]] שלו, רשימות מסיפוריו, מאמרים לזכרו ועוד.<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב<br />
*בדרכי החסידים ל[[ר' יואל כהן]] במאמר על הרה"ח ר' חיים שאול ברוק<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabad.info/images/notimage/52498_he_1.pdf תולדות חייו מאת הסופר שניאור זלמן ברגר (עמ' 5)]. {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ברוק, חיים שאול}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו ברוסיה הסובייטית]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]</div>מוישל'עhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A7&diff=314576חיים שאול ברוק2018-07-30T17:33:54Z<p>מוישל'ע: /* לקריאה נוספת */הוספתי מקור</p>
<hr />
<div>{{מפנה|חיים שאול ברוק|מנהל [[וועד הנחות בלה"ק]]|חיים שאול ברוק (קראון הייטס)}}<br />
[[תמונה:חיים שאול ברוק.jpg|thumb|הרב ברוק]]<br />
ה[[משפיע]] הרב ר' '''חיים שאול ברוק''' ([[תרנ"ד]] - [[י"ב בניסן]] [[תשכ"ה]]) היה ראש ישיבת תומכי תמימים בזוויל, ולאחר מכן ראש ישיבת תומכי תמימים בראשון לציון.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו ר' [[ישראל בן ציון ברוק]] ולאימו מרת לאה לבית ליבין, נכדת הרב [[יהודה לייב שאול ליבין]] בעיירה סנובסק בשנת [[תרנ"ד]]. <br />
<br />
בשנת [[תרס"ט]] נסע לעיירה [[ליובאוויטש]] והחל ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול]]. התמדתו העצומה הייתה לשם דבר גם בין ה'מתמידים' של [[תומכי תמימים]] והיה נקרא בשם 'הסנאווסקער עילוי'. בהיותו בישיבה היה לתלמידו המובהק של הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] וקיבל ממנו רבות.<br />
<br />
[[מסירות נפש|מסירות נפשו]] ל[[תורה]] ול[[מצוות]] היוותה חלק מחייו, בגיל צעיר כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] בשנת [[תרס"ט]] בגיל 14-15, חצי שנה מאז שהגיע לליובאוויטש נפטר אביו. אמו האלמנה נשארה עם יתומים קטנים והיו כאלו שדרשו ממנו לחזור הביתה על מנת להיות המפרנס בבית, אולם הוא סרב בטענה ש"כאן מקומי וקודם כל עלי לספוג בקרבי תורה ו[[יראת שמים]] ורק אחר כך אוכל לשאת עלי את עול החיים".<br />
<br />
בהיותו נער יתום מאביו לא היה מי שיספק לו את הדרוש לו ולא היו לו הפרוטות המעטות לשלם עבור מקום לינה, ולכן נאלץ [[שינה|ללון]] במשך שנים על ספסל עץ באולם הישיבה כשמספר גזרי עץ משמשים לו בתור כר, ומעילו משמש לו כשמיכה, אך כל זה לא הפריע לו ללמוד בשקידה עצומה משעות הבקר המוקדמות עד חצות הלילה. <br />
<br />
בישיבה למד עד שנת [[תרע"ו]], אז [[נישואין|נשא]] את בת מלמד ב[[בינשקוביץ']]. תקופה מסוימת היה מלמד נערים ב[[ויטבסק]], ולאחר מכן מונה לרב העיירה [[אלינוי]].<br />
<br />
בתקופת השלטון הקומוניסטי, היה בין אלה שלקחו חלק פעיל בעבודה המחתרתית. את העבודה הוא עשה בכל המרץ והלהט החסידי שהיה טבוע בו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] הטיל עליו את התפקיד להיות רב באחת העיירות ויחד עם זאת לחנך את בני הנעורים בדרך ה[[תורה]] וה[[יראת שמים|יראה]].<br />
<br />
===הישיבה בזוויהל===<br />
בשנת [[תרפ"ח]] עבר ל[[זוויהל]] וחידש את [[תומכי תמימים זוויהל]] שם שימש כראש ישיבה, [[משפיע]] ו[[משגיח]] גם יחד. תחילה קיים את הלימודים בבית הכנסת הגדול שבעיר. <br />
<br />
שבועיים לאחר הקמת הישיבה, החלה ה[[יבסקציה]] לחשוד בנעשה. יבסקים החלו בביקורים תכופים בישיבה. התלמידים העמידו תלמיד תורן בחלון [[בית הכנסת]] כדי שיודיע ויתריע על כל תנועה חשודה. כאשר נצפו אלמונים חשודים מתקרבים, היה התורן מודיע מיד, ור' שאול ברוק היה קופץ מהחלון אל בית השחיטה ששכן בחצר [[בית הכנסת]] ועסק כביכול בהכנות לשחיטת עוף. ר' חיים שאול גם מסר את השיעורים בשעות הבוקר כשהוא עטוף ב[[טלית]] וב[[תפילין]], כדי שאם יבואו היבסקים, יחשבוהו ליהודי שנשאר להתפלל ב[[יחידות]] עוד שעה ארוכה. <br />
<br />
כחודש לאחר הקמת הישיבה, נערך בישיבה ביקור פתאומי של ראש העיר מלווה באחד מאנשי היבסקציה. אלה מצאו את ר' שאול מסביר לאחד התלמידים קטע בגמרא. לשאלתם, הבהיר להם ר' שאול כי הוא בא לכאן [[תפילה|להתפלל]] בלבד, אבל אחד הנערים שאל אותו שאלה והוא מנסה לפתור את שאלתו; מלבד זאת, אין בינו ובין התלמידים כל קשר. דבריו לא התקבלו על לבם והוא נלקח למשטרה. משם שוחרר בערבות עד המשפט.<br />
<br />
בגלל המצב החמור שנוצר, הישיבה עברה לעליית גג בית הכנסת. הלימודים התקיימו בחדר קטן בתוך העלייה, והתנאים שם היו קשים. הכניסה והיציאה מהחדר הייתה מאורגנת על ידי סימנים מיוחדים. הלימודים במקום נמשכו כשישה שבועות בלבד, אז נראה היה כי שוב היבסקים עלו על עקבות הישיבה, והישיבה עברה לביתו של [[שליח ציבור|חזן]] [[בית הכנסת]] שהסכים לארח את הישיבה ב[[מסירות נפש]]. <br />
<br />
ב[[חודש חשוון]] התקיים משפטו של הרב ברוק. הגזר דין היה - שלושה חודשים מאסר על תנאי. <br />
<br />
התלמידים עברו לבית כנסת עזוב שעמד בקצה העיר. [[בית הכנסת]] היה נראה מוזנח ועזוב, ובעיקר לא מוכר ליבסקים, אך בקרבת מקום לבית הכנסת שכן המועדון של המפלגה הקומוניסטית אותו ניהל קצין ג.פ.או. חשוב. ב[[ג' בטבת]] [[תרפ"ט]] גילו אנשי היבסקציה את מקום הישיבה ועצרו את ר' שאול יחד עם קבוצת תלמידים.<br />
<br />
לאחר כמה חקירות קצרות, הוחתם ר' שאול שלא יעזוב את העיר עד למשפט שנקבע לו ושוחרר לביתו. ר' שאול נוכח שלא יוכל להמשיך וללמד עוד את התמימים והוא הטיל את התפקיד על בנימין, בחור מבוגר תושב זוויהל, כדי שילמד עם הנערים הצעירים. ר' שאול נותר מרחוק כדי להשגיח על סדרי הלימודים במשך היום, בעוד שבשעות הלילה לימד את תלמידי הכיתה הגבוהה בביתו הפרטי. הר"מ הצעיר שלמד עם התלמידים נתפס 'על חם' כמה פעמים, אך לא נאסר. מפאת גילו הצעיר לא העלו חוקר היבסקציה על דעתם כי הוא הר"מ.<br />
<br />
===העברת מיקומה של הישיבה===<br />
[[קובץ:חיים שאול בורק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק בעת [[התוועדות]] חסידית]]<br />
<br />
בסוף [[חודש אדר]] נסע ר' שאול ברוק לעיר קאנסטאנטין, שם נפגש עם כמה מהגבירים בעיר ושוחח עמם על העברת הישיבה לעירם. כמו כן ביקש את תמיכתם לאחזקת הישיבה. השתדלותו זו נשאה פרי ולאחר חג ה[[פסח]] העתיקה הישיבה את מקומה. אך בכל זאת, היבסקים הצליחו לעלות גם על מקומה החדש של הישיבה ואף לעצור כמה מהתמימים. הישיבה נסגרה על מנעול ובריח בעוד התלמידים עברו לסניפים אחרים של [[תומכי תמימים]] בערים אחרות. <br />
<br />
הישיבה בזווהיל התקיימה עד קיץ [[תרפ"ט]]. לאחר מכן גורש ר' חיים שאול ל[[ברדיטשוב]], ובשנת [[תרצ"ה]] ייסד שם את ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב]].<br />
<br />
גם לאחר שהוא נתפס בשעה שלימד תורה לילדי ישראל ונידון לגלות למקום אחר, לא הפסיק בעבודת הקודש. סבלו האישי וסבל בני משפחתו כתוצאה מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] לא השפיעו מאומה על עבודתו. ר' שאול ידע כי אסור להשלים עם גזירת השלטון אשר מטרתו היתה לקעקע את יסודות העם היהודי שבתחום שלטונו.<br />
<br />
כאשר המצב נעשה ללא נשוא והבולשת החלה לרדוף אותו, לא היה מנוס מלחפש דרכים כיצד לצאת מברית המועצות ולאחר מאמצים רבים הצליח לעזוב בשנת [[תרצ"ז]] את המדינה ולהגיע ל[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
גם בארץ ישראל ר' שאול ברוק לא הזניח את עיקר עבודתו ללמד את ילדי ישראל תורה ולהדריכם בדרך החסידות.<br />
<br />
===רב בראשון לציון===<br />
[[קובץ:יהושע ליין סמיכה לרחש ברוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת ה[[סמיכה לרבנות]] שקיבל מהרב [[יהושע ליין]], רב העיירה [[בישנקוביץ]]]]<br />
כשעלה ל[[ארץ הקודש]], התיישב ב[[ראשון לציון]]. והיות והחסידים בקהילה חיפשו משך זמן רב, הוא מונה ל[[רב]] הקהילה החסידית בעיר, בראשות הרב [[יוסף שמוטקין]].<br />
<br />
===מגיד שיעור ו[[משפיע]] בתל אביב===<br />
בקיץ [[תרח"ץ]] יסדו ב[[תל אביב]] את ישיבת "[[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים ליובאוויטש]]" ור' שאול נקרא למלא בתפקיד של ר"מ ומשפיע.<br />
<br />
בשנת [[תש"ט]] שימש תקופה קצרה כ[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]].<br />
<br />
==מנהל אחי תמימים ראשון לציון== <br />
[[קובץ:Bruk, Shaiel 05.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שאול ברוק ב[[התוועדות]] חסידים עם תלמידי ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]]]<br />
עם העברת ישיבת תומכי תמימים מת"א ללוד קם חלומו והתגשם, כאשר באחד הלילות התכנסו מספר עסקנים בביתו של הרח"ש ברוק והחליטו על הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשל"צ]]. עברו מספר ימים וליד [[בית הכנסת]] חב"ד הוקם צריף, שאיכסן את הגרעין הראשון של הישיבה. הרח"ש ברוק נטל על עצמו עול כבד למדי אבל עם זאת יכלו להכיר באושרו הפנימי שזכה לו עם הקמת הישיבה. הישיבה קמה לבסוף בשנת [[תשי"ב]].<br />
<br />
מספר התלמידים הלך וגדל והמקום נעשה צר מהכיל את התמימים, הגיע הזמן להקים מבנה חדש עבור הישיבה. הרח"ש ברוק קיבץ פרוטה לפרוטה והבנין הוקם על תלו. כעבור זמן, הבנין שהוקם אינו הספיק לצרכי הת' והיה צורך לבנות בנין נוסף עבור הפנימיה. הרח"ש כיתת רגליו לפתחי נדיבים והמריצם להרים את תרומתם. הבניה נמשכה זמן רב בגלל קשיים כספיים.<br />
<br />
את בנין הפנימיה לא זכה הרח"ש לראות. המחלה שתקפה אותו התישה את כוחותיו, עד אשר השיב את נשמתו לבוראה ביום [[י"ב בניסן]] [[תשכ"ה]]. <br />
<br />
הרבי הכיר במאמציו ומסירותו למען הקמת הישיבה, וכאשר נחנך בחודש כסלו [[תש"ל]] על שמו "בית חיים שאול" של ישיבת אחי תמימים שנוסדה על ידו, שלח הרבי מכתב ברכה מיוחד לחגיגת [[חנוכת הבית]], בו התבטא שלמייסד הישיבה הייתה "רוח מסירת נפש", ובירך את התלמידים שיושפעו מרוחו ומפעולותיו{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/26/9780 אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ו'תשפ].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"א]] היה בין נוסעי [[הצ'רטר הראשון]]. היה חבר בהנהלת [[משלחת חב"ד בג'וינט]].<br />
<br />
ביאוריו ל[[תניא]] נדפסו ב[[ספר זכרון - ברוק]] וב[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
;ילדיו<br />
*מרת ריבה שהיתה נשואה להרה"ת [[יעקב שץ]] שניהל את ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב]] ו[[תומכי תמימים פולטובה]], והיה מ[[הלילה של עשרת הרוגי מלכות|עשרה הרוגי מלכות]] ועקבותיו לא נודעו.<br />
*הרה"ת ר' [[מנחם מענדל ברוק]].<br />
*הרה"ת ר' [[ישראל ברוק]] שהיה נשוי עם בתו של הר' יצחק גרשנטקורן, מייסד בני ברק.<br />
*מרת ביילא אשת הרב [[יצחק גליצנשטיין]] (נפטרה [[כ' אייר]] [[תשמ"ח]]).<br />
*מרת רחל שתחי' הלפרין אלמנתו של הרה"ח הר' [[משה צבי הלפרין]], רב קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]].<br />
*מרת אסתר שרגאי אשת מנחם שרגאי. בין נכדיהם,תלמידי חכמים בוגרי ישיבות גבוהות. ביניהם שאול מויאל, הנושא ב[[גאווה]] את שמו ומילדות ראה חובה להיות ראוי לשם שהוא נושא. שאול ורעייתו מגדלים בקרני שומרון משפחה רחבה, לתפארת הרב חיים שאול זצ"ל.<br />
<br />
;נכדיו<br />
*הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] - מנהל [[ועד הנחות בלה"ק]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*'''ספר זכרון - ברוק''' בעריכת תלמידו ר' [[אורי בן שחר]] שיצא לאור לעילוי נשמתו, וכולל חלקים ממכתביו, רישומים משיעורי ה[[תניא]] שלו, רשימות מסיפוריו, מאמרים לזכרו ועוד.<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב<br />
*בדרכי החסידים ל[[ר' יואל כהן]] במאמר על הרה"ח ר' חיים שאול ברוק<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabad.info/images/notimage/52498_he_1.pdf תולדות חייו מאת הסופר שניאור זלמן ברגר (עמ' 5)]. {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ברוק, חיים שאול}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו ברוסיה הסובייטית]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]</div>מוישל'עhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A7&diff=314564ישראל ברוק2018-07-30T17:27:03Z<p>מוישל'ע: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|ישראל ברוק|אביו של ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]|ישראל בן ציון ברוק}}<br />
{{אין תמונה}}<br />
הרב '''ישראל ברוק''' היה מחסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]] בנו של הרב [[חיים שאול ברוק]], וחתנו של יושב ראש המועצה הראשון של [[בני ברק]], הרב [[יצחק גרשנטקורן]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[רוסיה]] לאביו ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] בשנת [[תרפ"א]], ונקרא בשם ישראל על שם סבו מצד אביו הרב [[ישראל בן ציון ברוק]].<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רבקה, בתו של הרב יצחק גרשנטקורן, מייסד [[בני ברק]] ויושב ראש המועצה הראשון של המושבה.<br />
<br />
ב[[תשרי]] [[תשכ"ז]] היה אצל הרבי.<br />
<br />
בהוראת הרבי עבר עם זוגתו להתגורר ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
לאחר פטירת אביו, זכה בגורל בספר תורה שכתב זקנו הרב [[שאול יהודה לייב ליבין]] מרבני חב"ד ב[[חברון]].<br />
<br />
נפטר ב[[י"ג אדר]] [[תש"ס]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' אברהם אבא ברוק - מנהל [[בית הספר למלאכה]], כפר חב"ד,מורה בבסל"מ, [[נחלת הר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן ברוק ע"ה<br />
*בתו, מרת יפה שטיינמיץ - כפר חב"ד<br />
*בנו, ר' שלום דובער ברוק - ממקימי ההתיישבות ומעסקני חב"ד ב[[עמנואל]]<br />
*בנו, ר' שמואל ברוק - ממקימי ההתיישבות ומעסקני חב"ד ב[[עמנואל]]<br />
*בנו ר' מנחם ברוק ע"ה<br />
<br />
{{מיון רגיל:ברוק, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]</div>מוישל'עhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=314479יוסף יצחק גורביץ'2018-07-29T13:13:24Z<p>מוישל'ע: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:גורעוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ' בכנס [[נשי ובנות חב"ד]] ([[תש"ע]])]]<br />
'''[[הרב]] יוסף יצחק גורביץ'''' (יליד שנת [[תשי"ג]], 1953) הוא מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], המכהן כ[[משפיע]] ראשי ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ' אייר]] [[תשי"ג]] ב[[ברינוא]] לאביו הרב [[יששכר דב גורביץ]], מנהל סמינר בית רבקה ביער. בגיל 10 נשלח על ידי אביו ללמוד ב[[תומכי תמימים ברינואה]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]], והיה לתלמידו המובהק.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ב]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] ולאחר מספר שנים [[נישואין|נשא]] את רעייתו נחמה (שמנהלת את בית הספר לבנות בעיר<br />
), בתו של העסקן ר' [[חיים זליג אלטהויז]].<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]] היה מהקבוצה הראשונה שנבחרה על ידי [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|להישלח לארץ הקודש]], בהתחלה הוא נשלח יחד עם עוד עשרה בחורים "לכבוש את [[ירושלים]]", לאחר חתונתו ובעקבות בקשת ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטערפאס]] עבר ב[[תשל"ט]] ל[[מגדל העמק]], שם מונה ל[[משפיע]].<br />
<br />
בין השנים [[תשמ"ז]] - [[תשנ"ב]] כיהן כחבר בוועד [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל הלוי גורביץ - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
;חתניו:<br />
*הרב [[יוסף ירחמיאל הבלין]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים פרנקפורט דמיין]], [[גרמניה]].<br />
*הרב ישכר דובער וולף - [[נחלת הר חב"ד]].<br />
*הרב שלום דוב בער רבינוביץ - מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] לבאד המבורג, [[גרמניה]].<br />
*הרב תנחום ריבקין - [[שליח]] [[הרבי]] באוניברסיטת חיפה.<br />
*הרב שמואל הלוי סגל.<br />
*הרב מנחם מענדל מישולבין משיב בישיבת תות"ל מגדל העמק<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42539 נאום של הרב גורביץ] {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389393.jpg טור של הרב גורביץ'] - על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br />
*[http://Myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/01/Hasipur-Sheli-1-15-2016.pdf הרב גורביץ מתראיין לעלון השבועי ב[[עברית]] של חברת jem] {{PDF}}<br />
*{{קישור שטורעם|86287|news|נס פורים אישי: מחסום אבנים בדרך לקו האש ● צפו|מערכת שטורעם|כ"ה באדר א' תשע"ו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
{{מיון רגיל:גורביץ', יוסף יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]</div>מוישל'עhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=314478תומכי תמימים מגדל העמק2018-07-29T13:11:56Z<p>מוישל'ע: /* הנהלה רוחנית */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים מגדל העמק<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה מגדל העמק.jpg|250px]]<br />
|כתובית=בנין הישיבה 'אהלי מנחם' כשלצידו בניין ה[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]]<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br />
|תאריך יסוד=שנת [[תשל"ט]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[מגדל העמק]]<br />
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[יצחק גולדברג]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[ישראל יוסף הנדל]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק סגל]]<br />
|מנהל גשמי=הרב לוי וילימובסקי<br />
|מספר תלמידים=250 (כולל סניפים)<br />
|ספר פלפולים=[[מגדל דוד]]<br />
|קובץ הערות=[[מגדל דוד]]<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[מגדל העמק]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשל"ח]], ונכון לשנת [[תשע"ד]] לומדים בה ובסניפיה כמאה שמונים תלמידים.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
<br />
הישיבה נוסדה על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], שביקש ליצור ישיבה שתשפיע על נערי האיזור, ובה ילמדו עמם קבוצה של בחורים חרדיים. הוא פנה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולאחר וויכוח סוער הכריע ה[[משפיע]] הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] לשלוח קבוצה של [[תמימים]] למגדל העמק. בראש הישיבה מונה לעמוד הרב [[ישראל גרוסמן]]; את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, [[יוסף יצחק זלמנוב]] ושאר הבחורים היו: [[ברוך לבקיבקר]], [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[חיים שלמה דיסקין]] ו[[שמשון הלפרין]], לאחר מכן הצטרפו גם ה[[תמימים]] [[יצחק גרוזמן]], [[שלמה זלמן לנדא]], [[משה אברהם]] ו[[אלתר בצלאל קופצ'יק|בצלאל קופציק]]. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מהרבי, שבין היתר אמר לבחורים (תוכן): "אתם הולכים למגדל העמק, ארעא דגליל - דשם יתגלי מלכא משיחא".<br />
[[קובץ:פינצוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מקמפוס 'פינצוק', בזמן בנייתו.]]<br />
בשנת [[תשל"ט]] הציע [[מנחם מענדל פוטרפס|ר' מענדל]] לשלוח לישיבה כמה מ[[השלוחים לארץ הקודש]]: הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[צפת]] והרב [[ישראל יוסף הנדל]] מ[[ירושלים]], כשאליהם הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל]]. הרב גולדברג מונה ל[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], ל[[משגיח]] מונה הרב הנדל, ל[[משפיע]] מונה הרב סגל והרב גורביץ' מונה ל[[משפיע]] ול[[משגיח]].<br />
<br />
במשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה; צמחו ממנה מאות מקורבים ל[[חב"ד]], וכן מאות [[תמימים]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] נפרדה הישיבה מרשת 'מגדל אור'; בשנת [[תש"נ]] הוציאה הישיבה את הקובץ [[באגרות מלך]]. <br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת [[תשס"ב]] הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליו. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] הונחה אבן הפינה לקמפוס נוסף בשם 'פינצ'וק'. <br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ד]] נכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'אור מנחם'.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
[[תמונה:גולדברג 1.jpg|left|thumb|250px|הרב גולדברג, ראש הישיבה]]<br />
<br />
===הנהלה רוחנית===<br />
*הרב [[יצחק גולדברג]] - ראש הישיבה.<br />
*הרב [[יוסף יצחק סגל]] - [[משפיע]] ראשי.<br />
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - [[משגיח]] ראשי.<br />
*הרב [[יוסף יצחק גורביץ']].<br />
<br />
*'''שיעור א''''. ר"מים: הרב שניאור זלמן קעניג.הרב אהרן מושקוביץ משפיעים: הרב [[דב מנחם דוברוסקין]], הרב מוטי קליין.<br />
מנהל רוחני בשיעור א' הרב ישראל סגל<br />
<br />
*'''שיעור ב''''. ר"מי: [[הרב שלמה סגל]]. משפיעים: הרב [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]], הרב [[שמחה יצחק זאיינץ]].<br />
<br />
*'''שיעור ג''''. ר"מ: הרב [[יצחק גולדברג]]. משפיע: הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] (המשמש גם כמשגיח).<br />
<br />
;משיבים<br />
*הרב שניאור זלמן פבזנר.<br />
*הרב [[מנחם מאניש מן]] (המשמש גם כמשגיח).<br />
*הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] (משמש גם כר"מ בחסידות).<br />
*ר' מענדי מישולובין.<br />
*ר' שניאור בלוי.<br />
*הת' ברוך יעקובוביץ.<br />
<br />
===הנהלה גשמית===<br />
*ר' לוי וילמובסקי - מנכ"ל.<br />
*ר' ברוך אביסרור - מנהל.<br />
*ר' מאיר מזרחי - מזכיר ראשי.<br />
*ר' מ"מ יהושע - מנהל משרד.<br />
<br />
===מחלקת 'אור מנחם'===<br />
בשנת [[תש"ס]] נפתחה בישיבה מחלקה בשם 'אור מנחם - כולל חב"ד', לעולי [[רוסיה]] ו[[בעל תשובה|בעלי תשובה]].<br />
<br />
;הצוות<br />
*'''ראש המחלקה''' - ר' עקיבא גולדשמיד.<br />
*'''ר"מים''' - ר' אלחנן שוחט, ר' נחום רפאל ברגר ור' חיים מאיר גולדברג.<br />
*'''משפיעים''' - ר' דובי גינזבורג, ר' עקיבא גולדשמיד, ר' אורן בן עמר.<br />
<br />
===סניף הישיבה ב[[טבריה]]===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים טבריה]]}}<br />
[[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסניף ב[[טבריה]]]]<br />
החל משנת [[תשס"ט]] מפעילה הישיבה סניף הממוקם בבניין בית חב"ד ב[[טבריה]] - אליו נשלחים התלמידים שסיימו את שיעור ג', לשנת לימודים נוספת לפני הנסיעה ל[[קבוצה]] - המשלב לימוד תורני עם פעילות יהודית ו[[שליחות]].<br />
<br />
ראש הישיבה בטבריה הוא הרב ברוך לבנוני, וה[[משפיע]] הוא הרב שמעון קוצ'וביבסקי, בתפקיד משיב - הרב צבי הירש זלמנוב.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf כך הוקמה ישיבת חב"ד במגדל העמק] {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78333 הבנין החדש בקמפוס מוסדות חב"ד מגדל העמק] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* {{קישור שטורעם|96296|news|מגדל העמק: תנופה אדירה במוסדות חב"ד|מערכת שטורעם|כ"ט במנחם-אב תשע"ז}}{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:מגדל העמק}}<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים מגדל העמק|*]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות|ת]]</div>מוישל'ע