חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד)

2025-03-26T18:09:19Z

מוישי מעטוף: במקום תשנ"ג תשנ"ד

{{תולדות הרבי}}
[[קובץ:כ''ז אד''ר תשנ''ב.jpg|left|ממוזער|250px|[[הרבי]] יוצא מ-[[770]], מנופף לשלום רגע לפני כניסתו לרכב בדרכו ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]] בכ"ז אדר א' [[תשנ"ב]]. התמונה הפכה לאייקון סמלי, המזוהה עם האירוע המוחי והתקופה שלאחריו]]
ביום [[כ"ז אדר א']] [[תשנ"ב]] עבר הרבי שבץ מוחי, בעת שהותו ב[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]]. האירוע השפיע על התנהלותה של חסידות חב"ד ועל הקשר של החסידים עם הרבי, שהשתנו עקב תנאי המצב שנוצרו. במשך תקופה זו עד להאירוע הבריאותי השני שהתרחש בכ"ז אדר תשנ"ד, היה הרבי מופיע בפני החסידים על [[מרפסת]] שנבנתה בתקופה זו, בתוך האולם המרכזי שבבית [[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]].

==אירועים שקדמו לאירוע==
[[קובץ:ליל כז אדר.jpg|250px|ממוזער|הרבי בליל כ"ז אדר, בחזור מהזאל הגדול לאחר תפילת ערבית]]
[[קובץ:כז אדר.png|ממוזער|ריקודי החסידים ב-[[770]] עם השמע הידיעה על הקלת מצבו של הרבי]]
במשך החודשים והשנים שקדמו לאירוע, התרחשו אירועים רבים, אותם פירשו חסידים כרמז והכנה מצד הרבי לאירוע ונסיבות שיוצרו בתקופה שלאחריו.

===ביטויים בשיחות===
החל מתחילת חודש [[אדר א']] החל [[הרבי]] באופן נדיר לומר כמעט בכל ערב [[שיחה]], בה דיבר בעיקר על ההוספה בריבוי השמחה בימי חודש אדר, במיוחד בשנת תשנ"ב להיותה שנה מעוברת עם שישים ימי שמחה, שבהם יבוטלו כל הדברים השליליים באופן של "[[ביטול בשישים]]". [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ארגן אז ריקודים ב[[זאל הגדול]] שזכו לעידודו של הרבי{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/ואביטה-נפלאות/907664/ כך החלו ריקודי חודש אדר ב-770 • סקירה מרתקת] {{אינפו}}}}.

בשיחות שנשא הרבי בשבוע שלפני המאורע, דיבר הרבי על המצב שבו: {{ציטוטון|נעשית ירידה לפי שעה (ע"ד מה שנאמר "ברגע קטן עזבתיך") ובחיצוניות (רק למראה עיניים), בכדי להביא את העלייה שלא בערך, ולא רק עלייה לרגע קטן, (כנגד "רגע קטן עזבתיך") אלא עלייה נצחית שאין אחריה הפסק בכלל}}{{הערה|[[דבר מלכות כי תשא]], שיחת ש"פ כי תשא תשנ"ב אות ז'.}}.

בהתוועדות השבת האחרונה שלפני הסטרוק, שבת פרשת ויקהל תשנ"ב, דיבר הרבי (בין השאר) דיבורים ותכנים שלמפרע התפרשו כרומזים לאירוע הסטרוק ולהמסתעף ממנו. הרבי דיבר אז באריכות על עניינה של [[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]] והצורך בה ושדברים אלו מודגשים במיוחד כשמתרחש בשנים האחרונות "ויקהל" במובנו הפשטני - [[קיבוץ גלויות]]. בהקשר זה ציין הרבי את העבודה ש[[רבותינו נשיאנו]] לא [[עלייה לארץ ישראל|עלו לארץ ישראל]], וגם [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל]] היה מכיוון שלא יכל לבקר את קברי אבותיו ב[[רוסיה]]{{הערה|[[דבר מלכות ויקהל]], שיחת ש"פ ויקהל תשנ"ב.}}.

===חלוקות===

===הכנות שונות===
במהלך החודשים האחרונים לפני האירוע הבריאותי החל [[הרבי]] בסידור אינטנסיבי של חדרו הקדוש, הוא דאג להחזיר את הספרים שהסתובבו למקומם ב[[ספרייה]], לשרוף את הפתקים שהצטברו ולהוציא לאור מספר מאמרים שהגיהם בעבר אך עדיין לא יצאו לאור ושכבו בחדר{{הערה|חשבונו של עולם, פרק שביעי "סדר חדש", עמ' 113 - 127.}}.

מספר ימים קודם [[י' שבט]] [[תשנ"ב]] ביקש הרבי מה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] למכור את הבית ותכולתו עד ל[[י' שבט]], בלי שייוודע לכך לאיש. גאנזבורג צירף אליו בהסכמת [[הרבי]] איש נוסף שיעזור לו במטלתו, וביחד התחילו לברור את החפצים מה ראוי למכירה ומה לא, לאחר שהגיע מספר פעמים לרבי על מנת לברר על מספר חפצים ספציפיים מה לעשות עמם, אמר לו הרבי: "אני רואה שאינך מרוצה מכך, אני גם לא מרוצה מזה וגם באים אלי בטענות אודות כך, הנך יודע מה, שיישאר כך עד ביאת המשיח כמו שזה", ולאחר מכן הוסיף "ובבוא היום כשירצו לשפץ להגדיל ולהרחיב, שלא יחששו מהכסף, ויעשו הכל כדבעי"{{הערה|חשבונו של עולם, פרק אחד עשר "למכור את הבית", עמ' 163 - 177.}}.

מספר ימים קודם [[כ"ז אדר]], התהלך [[הרבי]] אנה ואנה בחדרו הק' ותוך כדי החל לדבר: "נולדתי ב[[יום שישי]], וכשנולדים ב[[יום שישי]] - מאחרים בכול, ואני בכל מאחר, ואיני מספיק להשיג את מבוקשי", ה[[משב"ק]] הרב [[שלום בער גנזבורג]] שנכח אז הגיב מידית כיצד [[הרבי]] יכול לומר כך הרי [[הרבי]] הופך את העולם, והזכיר מספר עניינים שפעל [[הרבי]], אולם רק כשהזכיר את [[בעלי התשובה]] נרגע [[הרבי]] ואמר "נו, גוט{{הערה|=נו טוב.}} {{הערה|בקודש פנימה, עמ' 32.}}.

==יום כ"ז אדר==
ב[[יום ראשון]] [[כ"ו אדר א']] [[חלוקת דולרים|חילק הרבי דולרים]], בחלוקה שאל הרבי באופן מפתיע ונדיר "עד כמה התור ארוך?". כשנפנו לסגור את התור הורה הרבי שאלו שכבר עומדים בתור ב[[בית הכנסת]] יעברו אך אפשר לסגור את דלתות בית הכנסת{{הערה|1= מפי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}.

בליל כ"ז אדר לאחר תפילת ערבית, ביקש הרבי באופן מפתיע להזמין את הרופא ד"ר פלדמן שיבדוק אותו. ד"ר פלדמן בדק את הרבי וקבע שהרבי לא בקו הבריאות וביקש ממנו לא לנסוע למחרת לאוהל, אך הרבי הגיב "ומה יאמרו החסידים?"{{הערה|חשבונו של עולם, עמ' 14.}}. בפועל למחרת יצא [[הרבי]] ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]] הקדוש ושם עבר שבץ מוחי. כאשר פורסמה הידיעה, החל נהירה של אנשים רבים לעבר [[770]], שהחלו באמירת [[תהילים]] במקום{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1401, השליח הרב [[שניאור זלמן ליברוב]], נזכר היכן היה כאשר שמע על האירוע הבריאותי '''בכ"ז אדר א' תשנ"ב, והתובנות של החסידים בתקופה ההיא'''}}. לקראת הערב נודע שמצבו של הרבי השתפר. בשעות הלילה המאוחרות נערך ב770 ריקודים, תוך שירת הניגון "[[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|דער רבי איז געזונט]]" וציפייה לרפואתו השלימה{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ז_אדר-ראשון_תשנ%22ב כ"ז אדר א' תשנ"ב] באתר יומן 770.}}.

==תקופת נ"ב - נ"ד==
===יחס החסידים לאירועים===
בתקופה שלאחר האירוע הבריאותי שהתרחש ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]], האמונה בנבואת הרבי בקרב החסידים לא נחלשה אלא הלכה והתגברה. זאת גם בזכות התגברותם של עידודי הרבי באותה תקופה לשירת '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]', כמעט בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל. למרות הצער והכאב, ואמירת התהלים לרפואת הרבי, האמינו כולם שזהו מצב זמני שעתיד להיפסק בקרוב - והחלמת הרבי תתגשם בד בבד עם התגלותו המושלמת כמשיח צדקנו. היו שנתמכו גם בתיאורי המקורות אודות ייסורי מלך המשיח{{הערה|ראה [[ישעיה]] נג, ד. [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צח, א-ב.}}.

כלל חסידי חב"ד סירבו לעסוק באפשרות לפיה ציפייה זו לא תתגשם. בהתאם לדברי הרבי - היו כולם מאוחדים באמונה ש[[הרבי כמלך המשיח]], שכבר החל להתגלות, יחיה [[חי וקיים|חיים נצחיים]] - ואפשרות אחרת מופרכת כמו הפסקת זריחתה של השמש{{הערה|1=ראה בראיון של הרב [[יואל כהן]] לאמנון לוי, "'''האמונה שלי בביאת המשיח, יותר חזקה מהביטחון שלי בזריחת השמש מחר'''", 'חדשות השבוע', י"ד ניסן תשנ"ב; נדפס ב[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwWVdmQnZicTkwMEE מוסף הבשורה].}}.

הפעם הראשונה שהחסידים ראו את [[הרבי]] לאחר הסטרוק היה ב[[חג השבועות]] [[תשנ"ב]]{{הערה|[https://chabad.info/magazine/948109/ המעמד המרגש אחרי חודשים של געגועים, אמונה וציפיה…] {{אינפו}}}} ואז שוב חל הפסק זמן ממושך בו לא נראה הרבי לחסידים עד [[ראש השנה]] [[תשנ"ג]] שמני אז ואילך נראה הרבי לחסידים כמה פעמים ב'חדר המיוחד' ובהמשך, לעיתים תכופות, ב[[מרפסת]].

ה[[משב"ק]] [[מאיר הארליג]] סיפר, כי באותה תקופה היה פעם שהרבי היה נסער מאוד, הרופא המטפל ניסה לברר אצל הרבי והרבי השיב על הכל בשלילה, עד ששאל האם הרבי מודאג ממה שיהיה לאחר זמן ([[ג' תמוז]]), ואז השיב הרבי בהנהון, והמשיך האם הרבי מודאג ממה שיהיה עם המוסדות, ושוב הנהן הרבי, והמשיך האם הרבי מודאג ממה שיהיה עם החסידים המקושרים אליו, והרבי השיב בהנהון{{הערה|[https://col.org.il/news/139450 הרופא שאל: אתה מודאג ממה שיהיה עם החסידים? הרבי הנהן] {{חב"ד און ליין}}}}.

===היציאה למרפסת===
[[קובץ:יחי מעודד....png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד יחי בכינוס השלוחים [[תשנ"ג]]]]{{ערך מורחב|המרפסת}}[[קובץ:המרפסת ב770 בבניה.jpg|ממוזער|200px|בניית חדר התפילה לרבי בצידו המערבי של ה"זאל הגדול" (תשנ"ג)]]
בשנת תשנ"ג, בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-[[770]]. לפני [[ראש השנה]] בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר ל[[חדרו של הרבי]]. לקראת [[שמחת תורה]] בנו גם [[מרפסת]], שתאפשר את השתתפותו של הרבי ב[[הקפות]] באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר [[חג הסוכות]] בנו גרם מדרגות מהמרפסת ל[[הבימה|בימה]] ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שנתלו בתקרת 770, בכדי לאפשר לקהל לראות את הרבי. בשנת [[תשנ"ד]] נעשה שינוי קטן במבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את ה[[חסיד]]ים.

תפילת המנחה של [[י"ד חשוון תשנ"ד]] הייתה הפעם האחרונה שבה ראו כלל החסידים את [[הרבי]] באופן ציבורי דרך המפרסת, היה זה זמן קצר לפני כניסת [[שבת]] בשעה 17:20, כשה'ביפרים' ציפצפו והודיעו: "מנחה נאו" (כלומר, עכשיו הרבי יוצא לתפילת מנחה). שבועיים לאחר מכן ב[[א' כסלו]] עברו השלוחים במסגרת [[כינוס השלוחים העולמי]] לפני הרבי, ומאז לא נראה הרבי כלל בפני הקהל.

===יחידויות וחלוקות===
באותה תקופה קיבל הרבי אנשים ליחידויות כלליות, בהם היו האנשים עוברים לפני הרבי מציעים את שאלותיהם ובקשתם והרבי היה מניד בראשו לחיוב או שלילה ולפעמים עונה בפיו. היחידויות הכלליות היו מתקיימות בעיקר עבור האורחים שנסעו לתשרי, חתנים וכלות, ילדים ובחורים וחברי [[קרן ידידי מחנה ישראל]]. בנוסף היו מתקיימות לעיתים נדירות אף יחידויות פרטיות{{הערה|כדוגמת היחידות של הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] ב[[י"ג חשוון]] [[תשנ"ד]].}} באותה תקופה. במהלך היחידות כללית ב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]], חילק הרבי דולרים בידו השמאלית, לראשונה מאז המאורע של כ"ז אדר והאחרונה בה ראו את הרבי מחלק דולרים{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ו_תשרי_תשנ%22ד יומן מהמאורע] באתר יומן 770.}}. הפעם האחרונה שבה ראו את הרבי מקבל ליחידות כללית היתה ב[[ל' מרחשוון]] תשנ"ד ל[[שלוחים]] במהלך [[כינוס השלוחים|הכינוס]].

===תשובות לשאלות===
ימים אחדים לאחר המאורע, הודיע הרבי למזכיר הרב גרונר "תהיה רפואה בקרוב ברוב שירה וזימרה"{{הערה|במקור באידיש: "ס'וועט זיין א רפואה בקרוב ברוב שירה וזמרה" [https://chabad.info/video/documentary/ואביטה-נפלאות/907014/ המילים שאמר הרבי אחרי כ"ז אד"ר • תיעוד ראשוני] {{אינפו}}}}, לרופא ד"ר אלי רוזן אמר הרבי פעמים רבות ובבירור את המילים "שירה וזמרה"{{הערה|ע"פ עדותו של החסיד ר' [[קותי ראפ]] ששמע זאת מד"ר [[אלי רוזן]] [https://chabad.info/magazine/124523/ הרבי הורה: שישים יום של שמחה, ינסו ויווכחו!] {{אינפו}}}}, גם למשב"ק [[משה קליין]] אמר הרבי באותו מרחב זמן: "שרב יפסוק שהקב"ה יתן לי רפואה קרובה ואריכות ימים ושנים טובות, כפי שנתן לי עד עכשיו, בשיבה טובה ורחבה בכלי טובה ורחבה, שלום ועושר טובה והרחבה. וכפי שזה בהרחבה – שיהיה גם עבור כלל ישראל. כפי שהיה שיבה טובה ורחבה עד עתה, כך יהיה הלאה, ושיהיה נחת מכל החסידים"{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/ואביטה-נפלאות/907014/ המשב"ק חושף: מה אמר לי הרבי אחרי כ"ז אדר? • שלושים שנה] {{אינפו}}}}.

גם באותה תקופה המשיך הרבי לענות לחסידים דרך הנהון ראשו, ומופתים ונבואות רבות יצאו אז מפתח חדרו. כבר כחודש לאחר המאורע, ניבא הרבי כי אין חשש מדליפת הגז הרדיואקטיבי מהכור הגרעיני הסמוך ל[[פטרבורג]] ואין למה להיכנס לפאניקה, המזכיר גרונר שהודיע לרבי על התגשמות רוח קודשו, נענה בהנהון ראשו הקדוש{{הערה|ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב - תשנ"ד, מענה ט' - י'.}}. בחודש [[אב]] של שנת [[תשנ"ב]] דיווחו החדשות על סופת הוריקן עוצמתית באזור [[מיאמי]], הרבי שנשאל על כך הניד בראשו בביטול מוחלט, והורה לשלוחים להישאר{{הערה|ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב - תשנ"ד, מענות מ"ו, מ"ז, מ"ח, נ"א.}}. נבואת הרבי התגשמה במלואה, וסוקרה בחדשות באופן ניכר.

אחת מנשות חב"ד בשבועות הסמוכים למאורע, שאלה את הרבי האם המאורע כ"ז אדר נובע כתוצאה מהפעולות להבאת הגאולה והאמירה שהרבי הוא מלך המשיח, ואם כן יש לחדול מפעולות אלו, הרבי השיב בשלילה ואדרבא סימן לחיוב לדברי המזכיר שיש בדברים אלו{{הערה|ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב - תשנ"ד, מענה ט"ז.}}.

באותה תקופה אישר הרבי מספר פעמים את [[פרסום זהות משיח|פרסום זהותו של משיח]], שהתבטא בעיקר באישור שניתן לר' [[יצחק שפרינגער]] לפרסם מודעות פומביות בעיתונים על זהותו של מלך המשיח.

===י' שבט תשנ"ג===
ב[[י' שבט תשנ"ג]] נערכה ב-[[770]] [[התוועדות]] [[י' שבט]], [[שידור|ששודרה]] על ידי [[לוויין]] לרחבי העולם, באישורו של הרבי, בה עודד את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].
[[קובץ:כינוס השלוחים תשנ"ג.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבי ביציאתו לשלוחים. - כינוס השלוחים [[תשנ"ג]]]]

==ראו גם==
*[[בית ישראל (מרכז רפואי)]]

==תמונות משנות תשנ"ג-ד==
<gallery>
כיפת הרבי.jpg|[[הרבי]] ב[[י' אלול]] ה'[[תשנ"ג]]
תשנג.jpg|הרבי במעמד ה'[[סאטעלייט]]', [[י' שבט]] תשנ"ג
עידוד_יחי.jpg|הרבי מעודד את שירת 'יחי אדוננו'
הוילון... 2.jpg|הוילון נסגר בפעם האחרונה לעת עתה [[י"ד חשוון]] [[תשנ"ד]]
</gallery>

==לקריאה נוספת==
*'''[https://chabad.info/magazine/766434/ "חוליינו הוא נשא": תלמידי 'קבוצה' תשנ"ב מספרים על כ"ז אדר]''' {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/255641/ המשב"ק חושף: מה אמר לי הרבי אחרי כ"ז אדר? • שלושים שנה]''' {{אינפו}}
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב (פלטבוש)|שניאור זלמן ליברוב]], [https://chabad.info/magazine/1062643/ '''כ"ז אדר: יום של זעזוע גדול ואמונה בלתי מתפשרת'''] {{אינפו}}
*הרב [[שמאי ענדע]], '''[https://chabad.info/magazine/766249/ כ"ז אדר הוא חלק מתהליך הגאולה]''', שבועון בית משיח כ"ז אדר תשפ"ב {{אינפו}}
*הרב [[עופר מיידובניק]], [https://chabad.info/magazine/458286/ "ז"ך אד"ר" בכוונת המכוון: יש לנו משימה!] {{אינפו}}
*הרב [[יהודה גינזבורג]], [https://chabad.info/blogs/915575/ אינגאנצן צוטרייסלט • מחשבות לכ"ז אדר] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/magazine/41263/ המשב"ק ע"ה משחזר: הרבי התכונן לכ"ז אדר תשנ"ב] {{אינפו}}
*'''שום דבר לא נחלש ח"ו''', משה מרינובסקי, גיליון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1948 ע' 34-37.
*הרב יוסף צבי צירקוס, '''כ"ז אדר הוא יום שאמור לטלטל אותנו''', שבועון בית משיח 1254 עמוד 17.
* '''ומכאובינו סבלם'''. כתבה על [[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]], מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון מס' 779 עמוד 55.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/915598/ מצמרר: דברי הרבי בימים שקדמו לכ"ז אד"ר תשנ"ב]''' {{וידפו}}
*[https://col.org.il/news/116714 שרשרת האירועים לפני היום הגורלי כ"ז אדר תשנ"ב ● עד מתי?!] באתר {{col}}
*'''[https://chabad.info/special/915570/ לפי דקות: העדכונים האותנטיים מימי כ"ז אד"ר]''' באתר {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_25.html גלרייה נדירה: הרבי ביממה האחרונה לפני האירוע בכ"ז אדר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{ימי חב"ד לפי תקופות}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

יוסף מעטוף

2025-03-20T20:24:01Z

מוישי מעטוף:

[[קובץ:הרב יוסף מעטוף.jpeg|ממוזער|הרב יוסף מעטוף]]
הרב '''יוסף מעטוף''' ([[י"ט אייר]] [[תש"ח]] - [[ט"ז אלול]] [[תשפ"א]]) היה איש חינוך ששימש במשך 27 כמנהל בית הספר חב"ד - בנות לגילאי היסודי ב[[נחלת הר חב"ד]] שבקרית מלאכי.

==תולדות חיים==
נולד בחבאן שב[[תימן]] בשנת [[תש"ח]] לרב משה ורעייתו רבקה, ובגיל שנתיים עלה עם משפחתו לארץ הקודש, הוא ומשפחתו נסעו יחד עם כל הקהילה מחבאן במשאיות ביום ובלילה, עד שהגיעו לשדה התעופה שבעדן, ומשם במטוס עד למחנה העולים "[[עין שמר]]" - שם התיישבו, לאחר מכן עברו ל[[ברקת]].

בהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

החל לשמש כמורה בשדה החינוך עוד לפני נישואיו, בהיותו בגיל 19 שנה, בבית ספר חב"ד במושב [[ברוש]] שבדרום הארץ, בהמשך התמנה לסגן מנהל בבית הספר, לאורך כל הדרך זכה להוראות שונות מהרבי בקשר לעבודתו החינוכית.

בהגיעו לגיל חתונה, התחתן עם רעייתו מרת שושנה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71161 נפטרה] ב[[ט' ניסן]] [[תשע"ד]].}}, ששימשה כמורה בבית הספר במושב ברוש.

במשך השנים מונה לשמש כסגן מנהל בבית ספר חב"ד [[קריית גת]], לאחר מכן חזר למושב ברוש ושימש כמנהל בית הספר שם קידם את רמת הלימודים, תוך יצירת קשר הדוק עם הורי התלמידים.

בשנת [[תשל"ב]] עבר להתגורר ב[[קרית מלאכי]] שהחלה להתאכלס בחסידי חב"ד ושימש בה במשך שנה כמחנך [[בית הספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] ועם סיומה התמנה כמנהל בית ספר חב"ד בנות ב[[נחלת הר חב"ד]] בברכת הרבי, וזכה להצלחה רבה בתפקידו כשבית הספר שימש כבית ספר קולט עליה וסייע בקליטתן ובקידומן של מאות בנות לאורך השנים שהגיעו מרוסיה, [[בוכרה]] וגרוזיה.

יש לציין גם, שרבות מהתלמידות שקלט בית הספר באו מבתים שאינם שומרי מצוות, שמו הטוב של בית הספר, הביא את ההורים להחלטה לרשום את בנותיהן לבית הספר, כדי שתוכלנה לקבל חינוך ערכי ומקצועי, מתוך יחס חם ואוהב על ידי הצוות החינוכי המיוחד והמסור. רבות מאותן בוגרות מנהלות בתים חסידיים, וחלקן משמשות אף כשליחות חב"ד בארץ ובעולם.

הוא הצעיד את בית הספר לקבלת 'פרס החינוך הארצי' על השקעתו, הישגיו וחתירתו למצויינות.

הוא עצמו קיבל בשנת [[תשע"ב]] את תעודת "יקיר החינוך הדתי" הודות להתמסרותו רבת השנים בחינוך ילדי ישראל, בהנהגת בתי הספר שתחת ניהולו בברוש ובקריית מלאכי. באירוע השתתפו בכירי מערכת החינוך, לצד רבנים ונכבדים.

לקראת תשרי [[תשל"ד]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה.

שימש בתפקידו כמנהל בית הספר במשך 27 שנה עד לפרישתו לגמלאות.

בשנותיו האחרונות סבל מבעיות רפואיות שונות והוא היה רתוק [[כסא גלגלים|לכסא גלגלים]], בהמשך נדבק ב[[נגיף הקורונה]], אושפז במצב קשה, ונפטר ב[[ט"ז אלול]] [[תשפ"א]], בגיל 73.

==משפחתו==
*בנו, ר' שלום מנחם מעטוף - קראון היטס.
*בנו, ר' שניאור זלמן מעטוף - נחלת הר חב"ד.
*בנו, ר' לוי יצחק מעטוף - נחלת הר חב"ד.
*בנו, הרב שמואל מעטוף - שליח הרבי ביישוב אדם ומורה צדק בקהילת חב"ד ביישובי גבע בנימין.
*בנו, ר' חיים אברהם מעטוף - לוד.
*בנו, ר' ישראל אלעזר מעטוף - נחלת הר חב"ד.
*בתו, מרת חנה חלילי - נחלת הר חב"ד.
*בתו, מרת נחמה דינה ג'רופי - נחלת הר חב"ד.
*בתו, מרת רחל ברכה פאר - נחלת הר חב"ד.

==לקריאה נוספת==
*'''מחנך לדורות''', שבועון כפר חב"ד ד' אלול תשפ"ב
*'''יקיר החינוך''', שבועון בית משיח גליון 817 עמוד 20

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/133381 "איבדתי מנהל, ידיד יקר ואח"]''', רב בית הספר הרב [[יוסף הרטמן]] סופד למנהל {{COL}}
*'''[https://chabad.info/blogs/710782/ - המנהל הרב יוסף מעטוף ע"ה]''', שניאור ברגר אחר מיטתו - חב"ד אינפו

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מעטוף, יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]

יורם אברג'ל

2025-03-20T20:20:07Z

מוישי מעטוף:

[[קובץ:אברגיל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורם אברג'ל]]
[[הרב]] '''יורם מיכאל אברג'ל''' ([[י"ז בסיוון]] [[תשי"ז]] - [[כ"ז בתשרי]] [[תשע"ו]]), היה ראש מוסדות רב פעלים ב[[נתיבות]], המקורב לחסידות חב"ד ונחשב למעריץ של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ ובעל מופתים גדול.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז סיון]] [[תשי"ז]] במושב ברוש להוריו ר' חנניה ורינה עולים מ[[מרוקו]], בילדותו למד ב[[בית ספר חב"ד ברוש|בית ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק במושב]], היה תלמיד של הרב [[יוסף מעטוף]], הרב [[סעדיה דהן]], הרב [[עמוס קרניאל]] והרב [[שמעון גד אליטוב]] ורעייתו. כמו כן היה בקשר עם הרב [[ישבעם סגל]] מנהל בית הספר ו[[שליח]] הרבי במקום.

בצעירותו, למד בישיבת בני עקיבא בכפר מימון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות 'חברון' וישיבת 'הנגב' בראשות הגאון הרב יששכר מאיר.

עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, החל לעסוק בהפצת תורה ויהדות בסביבתו. ולאחר חתונתו עם זוגתו גאולה, עבר להתגורר ב[[נתיבות]], שם התקרב לרבי ישראל אבוחצירא ה'[[בבא סאלי]]' ואף שימשו בחמש שנותיו האחרונות, הקשר בינו לבין הבבא סאלי היה חזק מאוד אפשר למצוא רמז לכך ממה שסיפר "קודם פטירתו של הרב (הבבא סאלי) זכינו שהוא הבטיח לנו בפי קודשו: "לית נגר ולא בר נגר דיפרקינה" (ע"פ לשון הגמרא בעבודה זרה נ, ב), כלומר שלא יהיה שום נגר או בן נגר, ובכלל, שום אדם בעולם, שיוכל להפריד את דביקות האהבה שיש בינינו.

ב[[כ"ח אדר]] [[תשס"ו]], ביקר הרב אברג'ל בבית משיח – [[770]] והתוועד במקום עם [[תמים|תלמידי התמימים]]. במהלך הביקור ביקש לנצל את ההזדמנות וחתם על [[פסק דין שהרבי]]. בהזדמנות זו הוא בירך את הנוכחים ואמר כי "זוהי זכות גדולה להיות בבית מדרשו של קודש הקודשים מלך-המשיח". הרב [[חיים ששון]] הגיש לו את ספרו "ויקרב משיחיה" המלקט עצות מ[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] כיצד לקרב את ה[[גאולה]].

לאחר התמודדות עם מחלה קשה נפטר בליל שבת פרשת בראשית -[[כ"ז בתשרי]] [[תשע"ו]], בן 58. בניו, הרב חיים יוסף דוד והרב ישראל, הוכתרו כממשיכי דרכו והם ממשיכים במורשת אביהם בשילוב מנהגי חב"ד ומרוקו לצד ניהול מפעלי תורה וחסד, בקהילתו של הרב ישראל נוהגים באמירת [[תהילים]] מדי [[שבת מברכים]]{{הערה|הרב [[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]]. הרב [[משה מרינובסקי]], [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2041}}.

הבן הרב ישראל אברג'ל ביקר ב-770, והרב [[מנחם מענדל הנדל]] ערך לרב סיור מיוחד בבית חיינו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/248565/ הרב ישראל אברג'ל בבית חיינו] {{אינפו}}}}
[[קובץ:הרב אברגל בבית חיינו.jpeg|ממוזער|שמאל| הרב ישראל אברג'ל והרב [[מנחם מענדל הנדל]] בבית חיינו]]

==מענות מהרבי==
בנו הרב ישראל אברג'יל סיפר כי אביו קיבל מענות מהרבי:
"זכיתי גם למכתב ברכה מהרבי לרגל הבר מצוה שלי (בחודש שבט תשנ"ד), וזה בנוסף לברכות שאבא זצ"ל קיבל בשעתו...
ברכה להפצת המעיינות חוצה בקרב ישראל.
ובפעם נוספת בקרב כל ישראל{{הערה| כפר חב"ד 2041 עמוד 28}}.

==פעילות ציבורית וקירבתו לחב"ד==
ב[[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי]] החל למסור שיעורים בהלכה וב[[חסידות]], ובשנת [[תשמ"ה]] הקים ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם "קול רינה רב פעלים", שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך של גנים ובתי-ספר, לצד [[כולל]]ים לאברכים ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים את רשת החינוך "באר [[מים]] חיים", הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - "בניהו" בנתיבות ו"באר [[מים]] חיים" בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות "יבוא ברינה" (על שם אמו), תיכון לבנות "שפתי רננות" וישיבה קטנה "תפארת בחורים". הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה (כוללי יום, כוללי חצות וכוללי נץ) בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד "ברכת יוסף ופעולת צדיק" המחלק [[מזון]] למשפחות נזקקות.

בכל בוקר היה מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור [[תניא]] זה הוא אחד משיעורי [[תניא]] הקבועים הגדולים ביותר. בנוסף לכך היה מוסר בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ.

שימש כראש מוסדות 'רב פעלים', במסגרתם הוא דאג ל-4,000 אברכי כולל. הוא החשיב עצמו לחלק בלתי נפרד מחסידות חב"ד, דאג שכל אחד מאלפי האברכים הספרדים והליטאים שתחתיו יעסקו בתורת חסידות חב"ד. מי שלא עמד בכך, לא יכל להמשיך בלימודיו במוסדות.

==פרסום הרבי כמלך המשיח==
הרב אברג'יל פירסם שהרבי הוא מלך המשיח ואף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].
מסופר{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/95485/ הרב אברג'ל למי שדיבר נגד הרבי: תכין תכריכים] {{אינפו}}}}: בהזדמנות בה קיבל תלונה מראש ישיבה ליטאי על [[ביטול תורה]] הנגרם מהעסקת אברכי הכולל שבראשותו באריזת וחלוקת מצרכי מזון לנזקקים השיב: "אננו מאמינים שהרבי מליובאוויטש הוא המלך המשיח" אחר כך הסביר למזכירו
'במקום ללכת סחור סחור, נגשתי מיד לתורף הדברים', 'בתור חסידים של הרבי, ברור לנו שכל יהודי מחויב לתת מכוחו ומרצו למען הזולת ולא רק שאין בזה פחיתות כבוד, אלא ההפך הוא הנכון".

באחד הפעמים כשראה רב שדיבר נגד הרבי, אמר לו "אני ממליץ לך לחזור בך לפני השקיעה ואם לא, טוב תעשה אם תכין תכריכים!" הוא גם אמר לאחד מבני משפחתו כי כל ירידתו לעולם היא כדי לרומם ולפאר את שמו של הרבי בעולם.

באחת השנים שהיה הרבה רעש סביב דיבורים נגד הרבי הצהיר בפומבי "כל מי שידבר נגד הרבי נשיא דורנו אין לו חלק לעולם הבא!". במעמד הכנסת [[ספר התורה לילדי ישראל]] שנערך ב[[כותל המערבי]] חתם את דבריו: "שנזכה שהרבי נשיא דורנו יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש!", בנוסף התבטא מספר פעמים: "תפקידי בעולם הזה הוא להגן על כבוד החכמים והצדיקים, ובפרט על כבודו של נשיא הדור הרבי מליובאוויטש"{{הערה|אתר המאיר לארץ סיפור "הווי זהיר בגחלתן של חכמים}}.

==ספריו==
*'''[[בצור ירום (ספר)|בצור ירום]]''' - סדרת ספרים המבארים את '[[ספר התניא]]', מבוססת על ספר התניא ובנויה ע"פ השיעור היומי בתניא. הסדרה החלה לצאת בשנת [[תשס"ז]]. בשנת תשע"ו, יצאה מהדורה שלמה הכוללת שבע עשרה כרכים. עשר מפרי עטו, ועוד שבע ספרים מפי שיעוריו. הסדרה מונה כשבע עשרה כרכים. כמו כן, שני חלקים על איגרת התשובה.
*'''אמרי נעם''' - שיחות הרב על הפרשיות ומועדי השנה. ד' חלקים.
*'''קול רינה''' - סידור תפילה{{הערה|כאשר מיד בתחילתו עוד לפני הפסקה 'מודה אני' ציין הרב לדברי הרבי ב'היום יום' אודות 'מודה אני' של יהודי.}}.
*'''כתבם על לוח ליבך''' - פתגמים מלוקטים משיעורי הרב, בסגנון לוח היום יום של חב"ד, לוקט על ידי תלמידו הרב דן.
*'''בגובה העיניים''' - מסר יומי לכל ימות השנה.
*'''הנהגות בחינוך''' המביא את משנתו של הרב בחינוך ילדי ישראל. תשפ"ה.

==משפחתו==
נשא לאשה את גאולה דדון, במהלך השנים נולדו לו שישה ילדים.

בניו:
*הרב חיים יוסף דוד אברג'יל
*הרב ישראל אברג'יל

==לקריאה נוספת==
{{כפר|הרב משה מרינובסקי|מורשת רבי יורם|2041|24|תשפ"ד}}

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.hageula.com/news/chabad/26370.htm הרב אברג'ל: באבא סאלי אמר על הרבי שליט"א שהוא מלך המשיח] באתר {{הגאולה}}
*[[שבועון בית משיח]], [[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/magazine/739166/ בנו הרב חיים דוד אברג'יל: הקשר בין אבא הרב יורם אברג'יל לרבי ולספר התניא]''' {{בית משיח}}, כסלו [[תשפ"ב]]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19721 ביקורו של הרב בבית חיינו]''' -{{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79535 "כל מי שקם על חב"ד - קרס. רק הם נשארו!"]''' - הרב אברג'ל בשיחה מיוחדת לתלמידיו. כ"ג טבת [[תשע"ד]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/1101648/ "הוא השביעי ואחריו לא יהיה, זה המשיח" • הרב אברג'ל על הרבי]''' {{וידפו}}
*[https://www.hageula.com/vid/kinusim/26394.htm הרב יורם אברג'ל כתב לרב ליטאי להכין צוואה לעצמו ומה קרה אז] באתר {{הגאולה}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אברג'ל, יורם}}
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנתיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]

יורם אברג'ל

2025-03-20T20:18:34Z

מוישי מעטוף:

[[קובץ:אברגיל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורם אברג'ל]]
[[הרב]] '''יורם מיכאל אברג'ל''' ([[י"ז בסיוון]] [[תשי"ז]] - [[כ"ז בתשרי]] [[תשע"ו]]), היה ראש מוסדות רב פעלים ב[[נתיבות]], המקורב לחסידות חב"ד ונחשב למעריץ של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ ובעל מופתים גדול.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז סיון]] [[תשי"ז]] במושב ברוש להוריו ר' חנניה ורינה עולים מ[[מרוקו]], בילדותו למד ב[[בית ספר חב"ד ברוש|בית ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק במושב]], היה תלמיד של הרב [[יוסף מעטוף]] [[סעדיה דהן]], הרב [[עמוס קרניאל]] והרב [[שמעון גד אליטוב]] ורעייתו. כמו כן היה בקשר עם הרב [[ישבעם סגל]] מנהל בית הספר ו[[שליח]] הרבי במקום.

בצעירותו, למד בישיבת בני עקיבא בכפר מימון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות 'חברון' וישיבת 'הנגב' בראשות הגאון הרב יששכר מאיר.

עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, החל לעסוק בהפצת תורה ויהדות בסביבתו. ולאחר חתונתו עם זוגתו גאולה, עבר להתגורר ב[[נתיבות]], שם התקרב לרבי ישראל אבוחצירא ה'[[בבא סאלי]]' ואף שימשו בחמש שנותיו האחרונות, הקשר בינו לבין הבבא סאלי היה חזק מאוד אפשר למצוא רמז לכך ממה שסיפר "קודם פטירתו של הרב (הבבא סאלי) זכינו שהוא הבטיח לנו בפי קודשו: "לית נגר ולא בר נגר דיפרקינה" (ע"פ לשון הגמרא בעבודה זרה נ, ב), כלומר שלא יהיה שום נגר או בן נגר, ובכלל, שום אדם בעולם, שיוכל להפריד את דביקות האהבה שיש בינינו.

ב[[כ"ח אדר]] [[תשס"ו]], ביקר הרב אברג'ל בבית משיח – [[770]] והתוועד במקום עם [[תמים|תלמידי התמימים]]. במהלך הביקור ביקש לנצל את ההזדמנות וחתם על [[פסק דין שהרבי]]. בהזדמנות זו הוא בירך את הנוכחים ואמר כי "זוהי זכות גדולה להיות בבית מדרשו של קודש הקודשים מלך-המשיח". הרב [[חיים ששון]] הגיש לו את ספרו "ויקרב משיחיה" המלקט עצות מ[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] כיצד לקרב את ה[[גאולה]].

לאחר התמודדות עם מחלה קשה נפטר בליל שבת פרשת בראשית -[[כ"ז בתשרי]] [[תשע"ו]], בן 58. בניו, הרב חיים יוסף דוד והרב ישראל, הוכתרו כממשיכי דרכו והם ממשיכים במורשת אביהם בשילוב מנהגי חב"ד ומרוקו לצד ניהול מפעלי תורה וחסד, בקהילתו של הרב ישראל נוהגים באמירת [[תהילים]] מדי [[שבת מברכים]]{{הערה|הרב [[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]]. הרב [[משה מרינובסקי]], [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2041}}.

הבן הרב ישראל אברג'ל ביקר ב-770, והרב [[מנחם מענדל הנדל]] ערך לרב סיור מיוחד בבית חיינו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/248565/ הרב ישראל אברג'ל בבית חיינו] {{אינפו}}}}
[[קובץ:הרב אברגל בבית חיינו.jpeg|ממוזער|שמאל| הרב ישראל אברג'ל והרב [[מנחם מענדל הנדל]] בבית חיינו]]

==מענות מהרבי==
בנו הרב ישראל אברג'יל סיפר כי אביו קיבל מענות מהרבי:
"זכיתי גם למכתב ברכה מהרבי לרגל הבר מצוה שלי (בחודש שבט תשנ"ד), וזה בנוסף לברכות שאבא זצ"ל קיבל בשעתו...
ברכה להפצת המעיינות חוצה בקרב ישראל.
ובפעם נוספת בקרב כל ישראל{{הערה| כפר חב"ד 2041 עמוד 28}}.

==פעילות ציבורית וקירבתו לחב"ד==
ב[[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי]] החל למסור שיעורים בהלכה וב[[חסידות]], ובשנת [[תשמ"ה]] הקים ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם "קול רינה רב פעלים", שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך של גנים ובתי-ספר, לצד [[כולל]]ים לאברכים ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים את רשת החינוך "באר [[מים]] חיים", הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - "בניהו" בנתיבות ו"באר [[מים]] חיים" בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות "יבוא ברינה" (על שם אמו), תיכון לבנות "שפתי רננות" וישיבה קטנה "תפארת בחורים". הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה (כוללי יום, כוללי חצות וכוללי נץ) בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד "ברכת יוסף ופעולת צדיק" המחלק [[מזון]] למשפחות נזקקות.

בכל בוקר היה מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור [[תניא]] זה הוא אחד משיעורי [[תניא]] הקבועים הגדולים ביותר. בנוסף לכך היה מוסר בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ.

שימש כראש מוסדות 'רב פעלים', במסגרתם הוא דאג ל-4,000 אברכי כולל. הוא החשיב עצמו לחלק בלתי נפרד מחסידות חב"ד, דאג שכל אחד מאלפי האברכים הספרדים והליטאים שתחתיו יעסקו בתורת חסידות חב"ד. מי שלא עמד בכך, לא יכל להמשיך בלימודיו במוסדות.

==פרסום הרבי כמלך המשיח==
הרב אברג'יל פירסם שהרבי הוא מלך המשיח ואף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].
מסופר{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/95485/ הרב אברג'ל למי שדיבר נגד הרבי: תכין תכריכים] {{אינפו}}}}: בהזדמנות בה קיבל תלונה מראש ישיבה ליטאי על [[ביטול תורה]] הנגרם מהעסקת אברכי הכולל שבראשותו באריזת וחלוקת מצרכי מזון לנזקקים השיב: "אננו מאמינים שהרבי מליובאוויטש הוא המלך המשיח" אחר כך הסביר למזכירו
'במקום ללכת סחור סחור, נגשתי מיד לתורף הדברים', 'בתור חסידים של הרבי, ברור לנו שכל יהודי מחויב לתת מכוחו ומרצו למען הזולת ולא רק שאין בזה פחיתות כבוד, אלא ההפך הוא הנכון".

באחד הפעמים כשראה רב שדיבר נגד הרבי, אמר לו "אני ממליץ לך לחזור בך לפני השקיעה ואם לא, טוב תעשה אם תכין תכריכים!" הוא גם אמר לאחד מבני משפחתו כי כל ירידתו לעולם היא כדי לרומם ולפאר את שמו של הרבי בעולם.

באחת השנים שהיה הרבה רעש סביב דיבורים נגד הרבי הצהיר בפומבי "כל מי שידבר נגד הרבי נשיא דורנו אין לו חלק לעולם הבא!". במעמד הכנסת [[ספר התורה לילדי ישראל]] שנערך ב[[כותל המערבי]] חתם את דבריו: "שנזכה שהרבי נשיא דורנו יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש!", בנוסף התבטא מספר פעמים: "תפקידי בעולם הזה הוא להגן על כבוד החכמים והצדיקים, ובפרט על כבודו של נשיא הדור הרבי מליובאוויטש"{{הערה|אתר המאיר לארץ סיפור "הווי זהיר בגחלתן של חכמים}}.

==ספריו==
*'''[[בצור ירום (ספר)|בצור ירום]]''' - סדרת ספרים המבארים את '[[ספר התניא]]', מבוססת על ספר התניא ובנויה ע"פ השיעור היומי בתניא. הסדרה החלה לצאת בשנת [[תשס"ז]]. בשנת תשע"ו, יצאה מהדורה שלמה הכוללת שבע עשרה כרכים. עשר מפרי עטו, ועוד שבע ספרים מפי שיעוריו. הסדרה מונה כשבע עשרה כרכים. כמו כן, שני חלקים על איגרת התשובה.
*'''אמרי נעם''' - שיחות הרב על הפרשיות ומועדי השנה. ד' חלקים.
*'''קול רינה''' - סידור תפילה{{הערה|כאשר מיד בתחילתו עוד לפני הפסקה 'מודה אני' ציין הרב לדברי הרבי ב'היום יום' אודות 'מודה אני' של יהודי.}}.
*'''כתבם על לוח ליבך''' - פתגמים מלוקטים משיעורי הרב, בסגנון לוח היום יום של חב"ד, לוקט על ידי תלמידו הרב דן.
*'''בגובה העיניים''' - מסר יומי לכל ימות השנה.
*'''הנהגות בחינוך''' המביא את משנתו של הרב בחינוך ילדי ישראל. תשפ"ה.

==משפחתו==
נשא לאשה את גאולה דדון, במהלך השנים נולדו לו שישה ילדים.

בניו:
*הרב חיים יוסף דוד אברג'יל
*הרב ישראל אברג'יל

==לקריאה נוספת==
{{כפר|הרב משה מרינובסקי|מורשת רבי יורם|2041|24|תשפ"ד}}

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.hageula.com/news/chabad/26370.htm הרב אברג'ל: באבא סאלי אמר על הרבי שליט"א שהוא מלך המשיח] באתר {{הגאולה}}
*[[שבועון בית משיח]], [[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/magazine/739166/ בנו הרב חיים דוד אברג'יל: הקשר בין אבא הרב יורם אברג'יל לרבי ולספר התניא]''' {{בית משיח}}, כסלו [[תשפ"ב]]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19721 ביקורו של הרב בבית חיינו]''' -{{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79535 "כל מי שקם על חב"ד - קרס. רק הם נשארו!"]''' - הרב אברג'ל בשיחה מיוחדת לתלמידיו. כ"ג טבת [[תשע"ד]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/1101648/ "הוא השביעי ואחריו לא יהיה, זה המשיח" • הרב אברג'ל על הרבי]''' {{וידפו}}
*[https://www.hageula.com/vid/kinusim/26394.htm הרב יורם אברג'ל כתב לרב ליטאי להכין צוואה לעצמו ומה קרה אז] באתר {{הגאולה}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אברג'ל, יורם}}
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנתיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]