חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

דונלד טראמפ

2025-06-25T09:49:35Z

מוישי כהן:

{{בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:ג'ייקובסון.png|ממוזער|200px|דונאלד ג'יי ג'ון טראמפ נשיא ארצות הברית ה45 וה47 עם המרצה החב"די ר' [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]].]]
[[קובץ:טראמפ לוחץ את ידו של נתניהו אחרי החתימה על תוכנית המאה.jpg|ממוזער]]
[[קובץ:טראפ חותם על יום החינוך.jpg|ממוזער|250px|טראמפ חותם על [[י"א ניסן]] כיום החינוך הלאומי בשנת [[תשע"ח]]]]
[[קובץ:טראמפ.jpeg|ממוזער|טראמפ חותם על י"א ניסן כיום החינוך הלאומי בשנת [[תש"פ]]]]
'''דולנד טראמפ''' (נולד ב[[ט"ו בסיוון]] [[תש"ו]], 14 ביוני 1946) הוא [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית]] ה־45 וה־47.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ו בסיוון]] [[תש"ו]] (14 ביוני 1946). התמנה לנשיא ארצות הברית בשנת [[תשע"ו]] (2016) וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשפ"א]] (2021).

נחשב כנשיא אוהד ישראל. בשנת [[תשע"ז]] (2017) הגיע לביקור בישראל וכן העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים. בשנת [[תשע"ח]] (2018) חנן את האסיר היהודי המפורסם, [[שלום מרדכי רובשקין]], וב[[י"ט כסלו]] באותה שנה הכיר ב[[ירושלים]] כבירת ישראל. בשנת [[תשע"ט]] (2019), הכיר גם ברמת הגולן כחלק משטחי ישראל.

בתו של טראמפ התגיירה והתחתנה עם יהודי איש העסקים ג'ארד יואל חיים קושנר שמקורב מאוד ל[[חסידות חב"ד]]. ילדיהם למדו בגני חב"ד בוואשינגטון.

==הכרזה על ירושלים כבירת ישראל==
בשנת [[תשע"ח]] בעת ביקורו בארץ הכריז טראמפ על ההכרה האמריקאית ב[[ירושלים]] כבירת [[מדינת ישראל]]{{הערה|[https://col.org.il/news/107964 הנשיא דונלד טראמפ הצהיר רשמית: "ירושלים היא בירת ישראל" {{col}}]}} {{הערה|[https://col.org.il/news/108050 "ביקרתי ב"אוהל" וביקשתי ברכה להכרה בירושלים כבירת ישראל" {{COL}}]}}. {{להשלים}}

==תוכנית המאה==
[[קובץ:מחאה נגד תוכנית טראמפ.jpeg|ממוזער|שמאל|מחאה נגד תוכנית טראמפ בכניסה לירושלים]]

בשנת [[תש"פ]] (2020) יזם טראמפ את "תוכנית המאה - תוכנית טראמפ" להסכם מסוכן בין ישראל לערבים שבמהלכו הערבים יקבלו כ-30 אחוז מיהודה ושומרון ויוכלו להקים מדינה פלסטינית, הסכם זה מנוגד לדעת [[הרבי]] וח"ו עלול לסכן מיליוני יהודים.

חסידי חב"ד יצאו בהפגנות נגדו חלקן אורגנו על ידי [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] בראשות הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[יקותיאל ראפ]]. תמימים מירושלים קיימו משמרת מחאה בכניסה לירושלים{{הערה|[https://chabad.info/news/606934 משמרת מחאה יומית בכניסה לירושלים] {{אינפו}}}} {{הערה|[https://chabad.info/news/602708/ אסון לישראל: חסידי חב"ד במחאה בירושלים נגד תוכנית המאה]{{אינפו}}}}.

רבני מכון הלכה יחד עם רבנים העוסקים בשלימות הארץ, הוציאו מחאה חריפה נגד תוכנית טראמפ. על המכתב חתמו רבנים חשובים ובהם: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[משה קורנוויץ]], הרב [[ישראל הלפרין]] והרב [[שלום בער וולפא]]{{הערה|[https://chabad.info/news/603367/ שלימות הארץ: רבני חב"ד במחאה נמרצת וקריאה] {{אינפו}}}}. קונגרס הרבנים 'פיקוח נפש' בראשות הרב [[יוסף גערליצקי]] יצאו במחאה נגד תוכנית טראמפ{{הערה|[https://chabad.info/news/575975/ מאות רבנים: תוכנית המאה מסוכנת, הסיפוח אינו שוה את הסיכון]{{אינפו}}}}, ובאתר [[חב"ד אינפו]] וב[[שבועון בית משיח]] פורסמו ראיונות ומאמרים נגד תוכנית המאה - תוכנית טראמפ.

בסופו של דבר הסכם השלום לא יצא לפועל{{הערה|[https://www.hageula.com/news/in_the_world/25759.htm טראמפ: פתרון שתי מדינות לא יכול לעבוד] באתר הגאולה.}}.

==כהונה שניה==
טראמפ התמודד בבחירות לנשיאות ארצות הברית המתקיימות בד' חשון תשפ"ה (2024). ומתוך הבנה כי נצחונו ייטיב עם יהודי ארצות הברית וישראל ועדיף מנצחונה של המתמודדת מולו, רבים מחסידי חב"ד הביעו תמיכה בו.
ב[[ה' תשרי]] [[תשפ"ה]], כחודש לפני הבחירות [2024] לנשיאות ארה"ב, הגיע טראמפ לביקור ותפילה באוהל הקדוש, תחת אבטחה חסרת תקדים, לציון יום השנה לטבח הנורא ביהודי ארץ הקודש בשמחת תורה תשפ"ד{{הערה|לפי התאריך הלועזי ה-7 באוקטובר}}. את טראמפ קיבלו מספר עסקנים ובראשם הרב [[יהודה קרינסקי]] והרב [[לוי שם טוב]]{{הערה|[https://chabad.info/news/1139156/ באבטחה חסרת תקדים: הנשיא טראמפ התפלל באוהל הק'] {{אינפו}}}}.

בציבור החרדי ובכללו החב"די נשמעו גילויי תמיכה פומבית בטראמפ.

חברי ועד הקהל בקראון הייטס הוציאו מכתב בו קוראים להצביע לטראמפ, וכך גם שלוחים ברחבי ארה"ב, הביעו תמיכה פומבית בטראמפ{{הערה|[https://col.org.il/news/165808 קראון הייטס יוצאת להצביע: כך זה נראה בשכונה החב"דית] {{col}}}}.

מנגד הרב [[אברהם שם טוב]] הוציא מכתב מיוחד בו מבהיר כי חב"ד איננה מתערבת בבחירות.

בארץ הקודש, יש העוסקים בענייני [[שלימות הארץ]] שקראו להצביע טראמפ בתקווה שממשלת ישראל תוכל להתמודד עם התובנות שלו בענייני שלימות הארץ.

בשנת תשפ"ה אכן נבחר לכהן שוב כנשיא, כשממשלתו מורכבת מאוהבי ישראל, וכך מרבית החלטותיו והחלטות ממשלתו תומכות ביהודים ובישראל{{הערה|[https://chabad.info/elections/1147770/ חוזר לבית הלבן: טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארה"ב]{{אינפו}}}}.

מדינת ישראל קראה על שמו ולכבודו את היישוב '''רמת טראמפ''' (שמו המקורי '''בְּרוּכִים)''' ב[[רמת הגולן]], יישוב עם בתי יוקרה המתאכלס בתושבי ארץ ישראל.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ארצות הברית]]
[[קטגוריה:גויים]]

דונלד טראמפ

2025-06-25T09:44:56Z

מוישי כהן:

{{בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:ג'ייקובסון.png|ממוזער|200px|דונאלד ג'יי ג'ון טראמפ נשיא ארצות הברית ה45 וה47 עם המרצה החב"די ר' [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]].]]
[[קובץ:טראמפ לוחץ את ידו של נתניהו אחרי החתימה על תוכנית המאה.jpg|ממוזער]]
[[קובץ:טראפ חותם על יום החינוך.jpg|ממוזער|250px|טראמפ חותם על י"א ניסן כיום החינוך הלאומי]]
[[קובץ:טראמפ.jpeg|ממוזער]]
'''דולנד טראמפ''' (נולד ב[[ט"ו בסיוון]] [[תש"ו]], 14 ביוני 1946) הוא [[נשיאי ארצות הברית|נשיא ארצות הברית]] ה־45 וה־47.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ו בסיוון]] [[תש"ו]] (14 ביוני 1946). התמנה לנשיא ארצות הברית בשנת [[תשע"ו]] (2016) וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשפ"א]] (2021).

נחשב כנשיא אוהד ישראל. בשנת [[תשע"ז]] (2017) הגיע לביקור בישראל וכן העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים. בשנת [[תשע"ח]] (2018) חנן את האסיר היהודי המפורסם, [[שלום מרדכי רובשקין]], וב[[י"ט כסלו]] באותה שנה הכיר ב[[ירושלים]] כבירת ישראל. בשנת [[תשע"ט]] (2019), הכיר גם ברמת הגולן כחלק משטחי ישראל.

בתו של טראמפ התגיירה והתחתנה עם יהודי איש העסקים ג'ארד יואל חיים קושנר שמקורב מאוד ל[[חסידות חב"ד]]. ילדיהם למדו בגני חב"ד בוואשינגטון.

==הכרזה על ירושלים כבירת ישראל==
בשנת [[תשע"ח]] בעת ביקורו בארץ הכריז טראמפ על ההכרה האמריקאית ב[[ירושלים]] כבירת [[מדינת ישראל]]{{הערה|[https://col.org.il/news/107964 הנשיא דונלד טראמפ הצהיר רשמית: "ירושלים היא בירת ישראל" {{col}}]}} {{הערה|[https://col.org.il/news/108050 "ביקרתי ב"אוהל" וביקשתי ברכה להכרה בירושלים כבירת ישראל" {{COL}}]}}. {{להשלים}}

==תוכנית המאה==
[[קובץ:מחאה נגד תוכנית טראמפ.jpeg|ממוזער|שמאל|מחאה נגד תוכנית טראמפ בכניסה לירושלים]]

בשנת [[תש"פ]] (2020) יזם טראמפ את "תוכנית המאה - תוכנית טראמפ" להסכם מסוכן בין ישראל לערבים שבמהלכו הערבים יקבלו כ-30 אחוז מיהודה ושומרון ויוכלו להקים מדינה פלסטינית, הסכם זה מנוגד לדעת [[הרבי]] וח"ו עלול לסכן מיליוני יהודים.

חסידי חב"ד יצאו בהפגנות נגדו חלקן אורגנו על ידי [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] בראשות הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[יקותיאל ראפ]]. תמימים מירושלים קיימו משמרת מחאה בכניסה לירושלים{{הערה|[https://chabad.info/news/606934 משמרת מחאה יומית בכניסה לירושלים] {{אינפו}}}} {{הערה|[https://chabad.info/news/602708/ אסון לישראל: חסידי חב"ד במחאה בירושלים נגד תוכנית המאה]{{אינפו}}}}.

רבני מכון הלכה יחד עם רבנים העוסקים בשלימות הארץ, הוציאו מחאה חריפה נגד תוכנית טראמפ. על המכתב חתמו רבנים חשובים ובהם: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[משה קורנוויץ]], הרב [[ישראל הלפרין]] והרב [[שלום בער וולפא]]{{הערה|[https://chabad.info/news/603367/ שלימות הארץ: רבני חב"ד במחאה נמרצת וקריאה] {{אינפו}}}}. קונגרס הרבנים 'פיקוח נפש' בראשות הרב [[יוסף גערליצקי]] יצאו במחאה נגד תוכנית טראמפ{{הערה|[https://chabad.info/news/575975/ מאות רבנים: תוכנית המאה מסוכנת, הסיפוח אינו שוה את הסיכון]{{אינפו}}}}, ובאתר [[חב"ד אינפו]] וב[[שבועון בית משיח]] פורסמו ראיונות ומאמרים נגד תוכנית המאה - תוכנית טראמפ.

בסופו של דבר הסכם השלום לא יצא לפועל{{הערה|[https://www.hageula.com/news/in_the_world/25759.htm טראמפ: פתרון שתי מדינות לא יכול לעבוד] באתר הגאולה.}}.

==כהונה שניה==
טראמפ התמודד בבחירות לנשיאות ארצות הברית המתקיימות בד' חשון תשפ"ה (2024). ומתוך הבנה כי נצחונו ייטיב עם יהודי ארצות הברית וישראל ועדיף מנצחונה של המתמודדת מולו, רבים מחסידי חב"ד הביעו תמיכה בו.
ב[[ה' תשרי]] [[תשפ"ה]], כחודש לפני הבחירות [2024] לנשיאות ארה"ב, הגיע טראמפ לביקור ותפילה באוהל הקדוש, תחת אבטחה חסרת תקדים, לציון יום השנה לטבח הנורא ביהודי ארץ הקודש בשמחת תורה תשפ"ד{{הערה|לפי התאריך הלועזי ה-7 באוקטובר}}. את טראמפ קיבלו מספר עסקנים ובראשם הרב [[יהודה קרינסקי]] והרב [[לוי שם טוב]]{{הערה|[https://chabad.info/news/1139156/ באבטחה חסרת תקדים: הנשיא טראמפ התפלל באוהל הק'] {{אינפו}}}}.

בציבור החרדי ובכללו החב"די נשמעו גילויי תמיכה פומבית בטראמפ.

חברי ועד הקהל בקראון הייטס הוציאו מכתב בו קוראים להצביע לטראמפ, וכך גם שלוחים ברחבי ארה"ב, הביעו תמיכה פומבית בטראמפ{{הערה|[https://col.org.il/news/165808 קראון הייטס יוצאת להצביע: כך זה נראה בשכונה החב"דית] {{col}}}}.

מנגד הרב [[אברהם שם טוב]] הוציא מכתב מיוחד בו מבהיר כי חב"ד איננה מתערבת בבחירות.

בארץ הקודש, יש העוסקים בענייני [[שלימות הארץ]] שקראו להצביע טראמפ בתקווה שממשלת ישראל תוכל להתמודד עם התובנות שלו בענייני שלימות הארץ.

בשנת תשפ"ה אכן נבחר לכהן שוב כנשיא, כשממשלתו מורכבת מאוהבי ישראל, וכך מרבית החלטותיו והחלטות ממשלתו תומכות ביהודים ובישראל{{הערה|[https://chabad.info/elections/1147770/ חוזר לבית הלבן: טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארה"ב]{{אינפו}}}}.

מדינת ישראל קראה על שמו ולכבודו את היישוב '''רמת טראמפ''' (שמו המקורי '''בְּרוּכִים)''' ב[[רמת הגולן]], יישוב עם בתי יוקרה המתאכלס בתושבי ארץ ישראל.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ארצות הברית]]
[[קטגוריה:גויים]]

פרזידנט (תואר כבוד)

2025-06-25T09:24:19Z

מוישי כהן:

{{פירוש נוסף|נוכחי=תואר כבוד|אחר=|ראו=[[פרזידנט (פירושונים)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=נשיא (תואר כבוד)|אחר=נשיא באופן כללי|ראו=[[נשיא (פירושונים)]]}}
[[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפרזידנט השלישי של [[מדינת ישראל]] מר [[זלמן שזר]], בעת ה[[יחידות]] אצל הרבי, [[י"ג מנחם אב]] [[תשכ"ו]]]]
'''פרזידנט''' (President, נשיא) הוא צורת כינוי מקובלת אצל חלק מחסידי חב"ד כתחליף לתואר 'נשיא מדינת ישראל'. הרבי נמנע להשתמש בתואר נשיא כלפי נשיא המדינה בנימוק שהתואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח{{הערה|מכתב מתאריך ה' חשון תשי"ז, [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4810.htm אגרות קודש חלק יז אגרת 'תתיא].}}, אך כשהרבי כתב באנגלית לא נמנע משימוש בתואר פרזידנט. עם זאת, כשהרבי כתב בעברית לא כתב פרזידנט, ונימק זאת שבשינוי תואר יש בו משום התערבות בענינים של הזולת.

==הפרזידנט בישראל==
הפרזידנט של מדינת ישראל, עומד בראש המדינה מבחינה חוקית אבל תפקידו בפועל ייצוגי בעיקרו, והמדינה מנוהלת למעשה בידי ראש ממשלה, שנבחר על ידי הכנסת. עם זאת, גם לפרזידנט ישנן כמה סמכויות השמורות רק לו, ובראשן הסמכות להעניק חנינה והטלת תפקיד הרכבת הממשלה על האיש המתאים לאחר הבחירות.

בשונה ממדינות אחרות בהם הפרזידנט מכהן גם כראש הממשלה, ונבחר בבחירות ציבוריות, במדינת ישראל הפרזידנט נבחר על ידי חברי הכנסת, ותקופת כהונתו נמשכת שבע שנים{{הערה|עד לשנת תשנ"ח תקופת הכהונה הייתה למשך חמש שנים, והפרזידנט המכהן היה יכול להתמודד בבחירות לכהונה נוספת.}}.

==הפרזידנט בעולם==
[[קובץ:טראמפ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הפרזידנט ה-45 של ארצות הברית מר דונלד טראמפ חותם על הכרתו של י"א בניסן כיום החינוך השנתי]]
נשיאי המדינות ברוב העולם מוגדרים גם כשולטים במדינה והם אלו שנבחרים בבחירות על-ידי הציבור ומקימים ממשלה.

===בארצות הברית===
{{ערך מורחב|נשיאי ארצות הברית}}
בארצות הברית הפרזידנט נבחר כל 4 שנים בבחירות מאורגנות על ידי האזרחים בכלל המדינות ונקבע על ידי קבלת מנדטים בכל מדינה ומדינה.

לנשיאי ארצות הברית רבים יש קשר עם הרבי וכל אחד מהם בדרך-כלל נוהג להכריז על י"א ניסן כיום החינוך השנתי, והם מרבים לעזור לשלוחי הרבי באשר הם.

==התואר פרזידנט==
[[קובץ:רשג ושזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפרזידנט השלישי של [[מדינת ישראל]] מר [[זלמן שזר]], לוחץ את ידיו של [[הרש"ג]] בעת ה[[יחידות]] בחדרו של הרבי, י"ג מנחם אב תשכ"ו]]
אצל חלק מ[[חסידי חב"ד]] מקפידים שלא להשתמש במינוח 'נשיא המדינה' ולהשתמש במקומו במינוח 'פרזידנט'. נוהג זה השתרש על פי מכתבו של [[הרבי]] לפרזידנט השני של מדינת ישראל, מר [[יצחק בן צבי]], בו הסביר כי התואר "נשיא ישראל" שמור ל[[מלך המשיח]], ולכן קשה לו להשתמש בתואר זה בנוגע למשרת נשיא מדינת ישראל, והרבי עצמו כשכתב באנגלית פנה אל האישים השונים שהחזיקו בתפקיד זה בתואר 'פרזידנט'{{הערה|יוצאת מן הכלל הינה הפרוכת בבית הכנסת ב[[בית שז"ר]] ב[[כפר חב"ד]], בה הסכים [[הרבי]] כי ירקם עליה התואר "נשיא המדינה".}}.

וכך כתב הרבי במכתבו הראשון למר י[[צחק בן צבי]] לאחר התמנותו לכהן בתפקיד:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm אגרות קודש חלק יב, מכתב מתאריך י"א ניסן תשט"ז]
|תוכן=אפשר שפסקא הבאה להלן צריכה הייתה לבוא בראש המכתב, והיא - בקשת סליחה על שפתחתי מכתבי בלי להקדים תוארים וכו'. וגם בזה סמכתי על מה שתיארו לפני ממדותיו ותכונות נפשו אשר יבין לדעי.

מיום הלכי ל"[[חיידר|חדר]]" ועוד קודם לזה התחיל להתרקם בדמיוני ציור [[גאולה]] העתידה - גאולת [[עם ישראל]] מגלותו האחרון, גאולה כזו ובאופן כזה שעל ידה יהיו מובנים יסורי ה[[גלות]] הגזירות והשמדות. וכחלק מעתיד מזהיר זה וכחלק מגאולה זו יהיה "נשיא זה מלך, לא נשיא שבט - אלא שאין על גביו אלא השם אלקיו"{{הערה|הוריות יא, סוף ע"א.}}, והכל יהיה באופן אשר בלבב שלם ובהבנה מלאה - "יאמר ביום ההוא אודך השם כי אנפת בי"{{הערה|ישעיהו יב, א.}}. ולכן כל כך קשה לי להשתמש בתואר זה בקשר עם בני ישראל בעת אשר יעקב קטן הוא ובני ישראל "דווים דחופים סחופים ומטורפין ויסורין באים עליהם"{{הערה|יבמות מז, א.}}. יכולתי להשתמש במילה זו מן השפה ולחוץ, אבל כיון ששמעתי אשר כבודו אמיתי הוא - לא רציתי לכזב בנפשי, ואתו הסליחה.
}}

בהמשך למכתב זה, הבהיר הרבי במכתבו לרב [[שלמה יוסף זוין]] כי שלילת התואר "נשיא" היא דוקא כשהוא משמש לתיאור המתיימר להקיף את עם ישראל כולו, ומתקשר לאידיאולוגיה לפיה אדם שאינו שומר מצוות יכול לעמוד בתפקיד זה. אך באשר לנשיא בהקשר מצומצם יותר כמו 'נשיא שבט' 'מפלגה' וכדומה - אין הדבר מהווה בעיה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4347.htm אגרות קודש חלק יג, אגרת ד'שמז]. בנוסף הרבי התייחס לכך גם במכתב מתאריך ה' חשון תשי"ז, [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4810.htm אגרות קודש חלק יז אגרת 'תתיא].}}. כמו כן הבהיר הרבי מדוע השמיט את התואר לחלוטין ולא השתמש בתואר „פרזידנט“, כי בשינוי תואר יש משום התערבות בענינים של הזולת. באופן חריג במיוחד, הרבי כתב ביום אחד שתי אגרות קודש בנושא זה, אל הרב זווין, האגרת השניה פורסמה ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1421 ע' 17}} ובה כותב הרבי כי מי שמשתמש בתואר הזה מטעה את עם ישראל.

==נושאי התפקיד במדינת ישראל==
{{פרזידנט}}

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|99570|"הנשיא שז"ר אמר לי: הנשיא זה הרבי" ● וידאו||י"א אלול תשע"ו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/08/blog-post_80.html מכתב חריף: שימוש בתואר 'נשיא מדינת ישראל'? מטעה את ישראל בענין יסודי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פרזידנט|*]]

אהלי תורה

2025-06-25T09:13:17Z

מוישי כהן: ראה חב"דפדיה:פירושונים#איך ליצור הפניה לדף פירושונים?

#הפניה [[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס]]

אברהם מיכאל פלינט

2025-06-25T09:06:41Z

מוישי כהן: /* התקרבותו לחב"ד */

[[קובץ:הרב אברהם פלינט.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם פלינט]]
הרב '''אברהם מיכאל הלוי פלינט''' ([[תש"ט]] – [[כ"ו טבת]] [[תשפ"א]]) היה [[תלמיד חכם]] וחבר מועצת הקהילה היהודית ב[[קראון הייטס]]. כיהן כמחנך בישיבת [[הדר התורה]] ב[[קראון הייטס]], תרגם שיחות של [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ושמר על קשר קרוב עם הרבי.

==תולדות חייו==
אברהם פלינט נולד בשנת [[תש"ט]] ב[[פולין]] ליעקב שמעון הלוי ולשפרינצא רעכיל פלינט{{הערה|אביו היה מחסידי [[חסידות גור]], ומשפחת אמו היו מחסידי [[היהודי הקדוש מפשיסחא]]. הוריו היו ניצולי שואה.}}.

בשנת [[תש"י]], בהיותו בן שנה, היגרו הוריו לארצות הברית והתיישבו בשכונת [[בראונזוויל]] שכונה יהודית מובהקת ב[[ניו יורק]], סמוך ל[[קראון הייטס]], שבה התגוררו חסידי [[חב"ד]] רבים{{הערה|את ניירות ההגירה לארצות הברית סידר הרב [[יעקב יהודה העכט]], שרעייתו חווה הייתה בת דודה שלישית של משפחת פלינט. בימים שלאחר השואה, קרבה משפחתית רחוקה זו נחשבה משמעותית.}}.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], שם הצטיין בלימודיו. לאחר מכן, בהוראת [[הרבי]], נסע ל[[כפר חב"ד]] לשם מציאת שידוך. שם פגש את הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ששידך אותו לידידה שניאורסון, בתו של הרב [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה זלמן שניאורסון]] מ[[כפר חב"ד]], צאצא של [[אדמו"ר הזקן]] ו[[הרבנית מנוחה רחל]]. הזוג נישא ב[[ראש חודש]] [[אדר שני]] ב[[כפר חב"ד]] והתיישב ב[[קראון הייטס]].

== התקרבותו לחב"ד ==
בשנת [[תשי"ג]], בהיותו בן חמש, החל ללמוד ב[[ליובאוויטשער ישיבה]] ב[[ניו יורק]], לאחר קשיי הסתגלות בישיבת חיים ברלין. לימודיו שם חשפו אותו לחסידות חב"ד, והשפיעו על משפחתו להתקרב לרבי. בחודש [[טבת]] בשנת [[תשי"ג]] אמו קבעה תור ל[[יחידות]] אצל הרבי, שבה השתתפה כל המשפחה

בשנת [[תשכ"ב]], סמוך לבר המצווה שלו נפטר אביו, הרבי שלח מכתב ניחום למשפחתו. אברהם השתתף ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]], בליווי אמו, מה שחיזק את קשרם לחב"ד{{הערה|הנהלת הישיבה עודדה ליסוע להתוועדויות של הרבי בימות החול, ובגלל שלא יכל ליסוע לבדו מפאת גילו, שיכנע גם את אימו שתבוא איתו.}}.

לקראת סיום לימודיו בליובאוויטשער ישיבה, התלבט לגבי המשך דרכו. ביחידות בחודש [[אייר]] [[תשכ"ה]], שאלו הרבי האם הוא מעדיף ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], או [[תומכי תמימים ניו ג'רזי]] והוא בחר במונטריאול. בחודש [[ניסן]] בשנת [[תשכ"ו]], הכניס אברהם פתק לרבי ביחידות שבו כתוב שהוא מעוניין להפסיק את לימודיו בישיבה וללכת ללמוד באוניברסיטה. הרבי ענה לו שעדיף עבורו להמשיך ללמוד במונטריאול, וכך עשה. באותה יחידות קיבל הוראה להניח תפילין של רבינו תם, והחל בכך למחרת.

בשנת [[תשכ"ח]], לקראת פסח, החליט לגדל זקן, החלטה שזכתה לברכת הרבי.
באותה שנה סיים את לימודיו במונטריאול, ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]], שם החל ללמד ב[[הדר התורה]] וב[[מכון חנה]], תוך התמקדות בשיחות הרבי על רש"י.

== פעילותו ==
הרב פלינט שימש כמחנך בישיבת [[הדר התורה]] ב[[קראון הייטס]]. הוא היה חבר במועצת הקהילה היהודית בשכונה, ומונה על ידי הרבי כנציג קראון הייטס בוועד בית הספר ב[[ניו יורק]], תפקיד שבו סייע לתושבים רבים. מאוחר יותר עבד במחלקת הכספים של עיריית [[ניו יורק]], שם סייע רבות ל[[אנ"ש]].

לאחר שיחת הרבי ב[[אחרון של פסח]] [[תשכ"ט]] נגד עזיבת יהודים את קראון הייטס, התגייס הרב פלינט לפעילות חב"דית לשכנע תושבים להישאר בשכונה, תוך ביקורי בית עם בחורים ואברכים נוספים.

משנת [[תש"מ]] ועד [[ט"ו שבט]] [[תשמ"ח]], הצטרך לצוות שתרגם את שיחותיו של הרבי בו זמנית ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] מאידיש לאנגלית, ולעיתים לעברית{{הערה|התרגום דרש ריכוז רב, ופלינט ציין כי במהלכו לא היו לו "מחשבות זרות". באחת ההתוועדויות תרגם לבדו את ההתוועדות כולה, ובאחרת מילא את מקום המתרגם לעברית. בנותיו זכרו כי ישבו לידו בחדר המתרגמים בתנאי שתשמרנה שקט מוחלט.}}.

== פטירתו ==
בשנת [[תש"פ]] חלה במחלת [[נגיף הקורונה]], ובעקבותיה נחלש מאוד. ב[[כ"ו טבת]] [[תשפ"א]] נפטר בגיל 72. הוא נטמן בבית החיים על שם [[בית העלמין מונטיפיורי|מונטיפיורי]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/646554/ קראון הייטס: אנ"ש ליוו למנוחות את הרב אברהם פלינט ע"ה] {{COL}}}}.

== משפחתו ==
* גיסו, הרב יהושע שמעוני – [[כפר חב"ד ב']].
* בנו, יעקב שמעון פלינט.
* חתנו, אברהם ברוך לאזאר.
* חתנו, יעקב לאנג.
* חתנו, יוסף דוב מינקוביץ.
* חתנו, יצחק בנימין קאמן – מחברי [[ועד הקהל (קראון הייטס)]].
* חתנו, ישראל באראן.
* חתנו, בערל גרינפלד – מנהל בבית ספר [[אהלי תורה]].
* חתנו, נתן ליבוביץ.
* חתנו, שלום קנבסקי.
* חתנו, יעקב סופר.
* חתנו, אפרים בלטר – שליח ב[[ניו ג'רזי]].
* חתנו, ארי לויטין.

== לקריאה נוספת ==
* [https://chabad.info/magazine/653886/ הצעיר שהרבי התבטא עליו: הוא "בעל כשרון"] {{שבועון בית משיח}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פלינט, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]

שיחת משתמש:212.76.122.152

2025-06-24T21:32:52Z

מוישי כהן: יצירת דף עם התוכן "{{אזהרה 1|מרכז לעניני חינוך}}--~~~~"

{{אזהרה 1|מרכז לעניני חינוך}}--[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 00:32, כ"ט בסיוון, ה'תשפ"ה 00:32, 25 ביוני 2025 (IDT)

מרכז לעניני חינוך

2025-06-24T21:31:15Z

מוישי כהן: ביטול גרסה 779731 של 212.76.122.152 (שיחה)

[[קובץ:סמל מרכז לעניני חינוך.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו המרכז]]
'''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה בקיצור '''מל"ח''') הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב"ד]], מרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי ומארגן את [[כינוס השלוחים העולמי]].

==היסטוריה==
===ייסוד המרכז===
המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר עם בואו של [[הרבי|חתנו]] ב[[כ"ח סיון תש"א]] ועל מנת לרכז תחתיו את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}.

כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל"ח נקבע חדר ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומת כניסה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטערן פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר ל[[חדר הרבי|חדרו האישי של הרבי]], כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.

בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].

תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של"ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז{{הערה|במקומות מסוימים שימש נציג המל"ח גם כנציג [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] וניהל סניף של [[אחי תמימים]] במקום.}}.

בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל השתתפו בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד"ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש"ז גוראריה]] סימן רכ"ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי"ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].

===תש"י ואילך===

לאחר [[י' שבט תש"י]] הפך [[הרבי]] לנשיא המל"ח, בנוסף לתפקידו כ'יו"ר'; בניירות [[תש"נ]] נרשם כי הרב חודקוב הוא יו"ר המל"ח.

בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול [[מפעל השליחות]] ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו על ידי המל"ח אלפי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] - שהוכרו כסניף מל"ח; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל [[שליח]] בכל אתר ואתר.

עם זאת, בשנים אלו ריכז מל"ח עניינים רבים ב[[חב"ד]]: ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים העולמי]], החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]], היה בעלים של ספריית [[הרבי]] בחדרו{{הערה|עד שאוחדה עם [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] בשנת [[תשמ"ח]].}} ושל בניין ספריית ליובאוויטש שעל ידי 770, ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל"ח.

במשך השנים הצטרפו למוסד הרב [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים העולמי]] והרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל"ח את [[מפעל השליחות]].

בשנת [[תשמ"ט]], על-פי הוראת הרבי{{מקור}}, הוכנס נציג מל"ח ל[[הועד להרחבת 770]] - הנציג היה הרב [[שלום מענדל סימפסון]].
===מינויים ודיונים===
===שטר צוואה===

בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה] {{אינפו}}.}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך לא נמצאה עותק חתום שלה. ישנם הטוענים שהרבי חתם על עותק שאינו בידינו, טענה זו מסתמכת על עדות ר' [[ניסן מינדל]], וכן עדות הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. הדבר יצר פילוג בין רבני חב"ד, כאשר ועד של ארבעה רבנים שכללה את הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 צילום הפסק]}}. לאידך פסקו רוב הרבנים ב[[ועד רבני ליובאוויטש]] אשר אין לצוואה כל תוקף הואיל ולא נמצא לה עותק חתום.{{מקור}}

===ניירות רשמיים===

בשנת [[תש"נ]] הכינו{{הערה|על-פי הוראת הרבי ב[[יחידות]] לחברי אגו"ח, ט' [[מרחשוון]] [[תשמ"ט]].}} חברי שלושת המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]], [[מחנה ישראל]] ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על ידי הרבי בחתימת יד קדשו.

למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד"ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] הרב [[בערל יוניק]], והרב [[דוד רסקין]], הרב [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]].}} והרב [[חיים יהודה קרינסקי]].

===שני מרכזים===
לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ"ה]]-[[תשנ"ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי רוב רבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] המתנהל על ידי [[חיים יהודה קרינסקי]], ר' [[משה יהודה קוטלרסקי]] ור' [[זלמן אהרן גרוסבאום]]. במרכז זה היו חברים (עד לשנת [[תש"ע]]) גם הרבנים: [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], [[ישראל דערן]], [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ו[[דניאל מוסקוביץ']]. המרכז השני בראשות הרב [[שלום מענדל סימפסון]], נתמך על-ידי [[בד"צ קראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/n/image_gen/cache/353dc1694e44257367095326d3d4fff8.jpg בד"צ קראון הייטס לרב סימפסון: פשיטא שברשותך להוציא לאור ספרי קה"ת, ולהחליט בעניני המל"ח, ובכל מה שקבלתם יפוי כח מבעל הצוואה נשיא דורנו] {{אינפו}}, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/11/17-11-2020-20-03-16-%D7%97%D7%99%D7%99-%D7%A9%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-770.pdf הרב שווי והרב יצחק הענדל: לאור הצוואה הידועה הבעלות של המל"ח ניתן לרב סימפסאן] (ע' 8) {{אינפו}}.}}.

===זבל"א===
עקב חילוקי דעות בין הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[ירחמיאל בנימין קליין]], מורשי החתימה בעמותה, לבין הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת [[תש"ע]] על [[זבל"א]] במסגרת [[ועד רבני ליובאוויטש]] בו השתתפו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב [[משה בוגמילסקי]] והרב [[דוד משה ליברמן]]. במרכז הוויכוח עמדו ניירות תש"נ - האם הם רק לצרכי הממשלה (טענת הרב קרינסקי) או הם משקפים את דעת הרבי (טענת הרב קוטלרסקי והרב שם-טוב).

ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] יצאה פסיקה זמנית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 צילום] {{קישור שבור|כ"א שבט}}}} בו בוטל התואר יו"ר ומונה ועד פועל זמני בו חברים הרב קרינסקי, הרב קוטלרסקי והרב [[זלמן אהרן גרוסבאום]].

===לאחר פטירת הרב קוטלרסקי===
בהלויית הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] שנפטר ביום [[כ"ז אייר]] [[תשפ"ד]], הוקראה צוואתו שביקש כי בנו יחליפו בתפקידו במרכז לענייני חינוך{{הערה|[https://col.org.il/news/162909 הצוואה לשלוחים הוקראה: '''"עמדו לצד בני, שימלא מקומי"'''] {{חב"ד און ליין}}}}, אך הנהלת [[מרכז לענייני חינוך]] לא הגיבה לבקשה-צוואה ובראיון עם בנו הרב מנחם מנדל קוטלרסקי בתשרי תשפ"ה, הוגדרה העברת התפקיד מאב לבנו: "הרב מנחם מענדל נטל על עצמו את המשך מפעלי השליחות שהוביל אביו ב'מרכז לענייני חינוך"{{הערה|כפר חב"ד 2081 ע' 72}}.

==פעילות המרכז==
[[קובץ:מסיבות שבת תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מביט על כפתור-סמל, בכינוס של מסיבות שבת מטעם מל"ח, תש"ב]]
מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש"ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|על פי 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש"ה]] ו[[תש"ז]]) ו[[תולדות חב"ד בארצות הברית]].}}:

*'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] (ע"ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע"ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].

*'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל"ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל"ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[הרבי]] היה נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].

*'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]).

*'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] [[יהודי]] לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ול[[מחנה ישראל]]).

*'''מחלקת המצו"ת''' (= '''ה'''ספקת [[מזוזה|'''מ'''זוזות]] [[ציצית|'''צ'''יצית]] ו[[תפילין|'''ת'''פילין]]), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]].

*'''[[המחלקה לעובדים בצבא]]''' הוקמה בתקופת השואה, על ידי מל"ח ופעלה בשיתוף עם מחנה ישראל. המחלקה התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; וסיפקה להם: תשמישי קדושה; ספרי קריאה ולימוד; חוברות מיוחדות - מעסעדזש - שהוצאו בשבילם, ([[סידור]]ים ומחזורים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם{{הערה|ראה עוד ב[[תולדות חב"ד בארצות הברית]] פרק נז, [[ימי בראשית]] ע' 230-1, בית משיח 652, כפר חב"ד פ' וירא תשפ"ד}}.

*'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על ידי ה[[מל"ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש"ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש"ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח.

*'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של ה[[מל"ח]].

*'''מחלקת המורים''' - '''א'''. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של ה[[מל"ח]] ובתי ספר אחרים '''ב'''. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.

*'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים ל[[מל"ח]] ו[[תות"ל]] והן שאינם שייכים ל[[חב"ד]], כמו [[בית יעקב]] וכו'.

*'''שליחויות לערי שדה''' - [[מרכז שליחות]], בחורים שיצאו כ[[שליח נודד|שלוחים נודדים]] לסיורים של הפצת [[יהדות]] בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום{{הערה|בניהול האחים הרב [[משה יהודה קוטלרסקי|משה]] ומענדל קוטלרסקי.}}; [[הרבי]] מלך המשיח ייקר מאד מחלקה זו, והקדיש לה [[שיחה|שיחות]] רבות.

*'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] על ידי [[קה"ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.

*'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טאקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן'. הרבי היה מעורב בהפקה והוצאה לאור של חיבורים אלו. הרבי התבטא אודות חוברות מסוג זה - אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}

חיבורים וחוברות אלו הופצו בקרב כלל ילדי ארה"ב והודפסו בהם מנהגים חב"דיים וגם אחרים, מקיטל בראש השנה ועד נוסח כפרות שונה.

בשנת [[תש"ד]] הוקם 'קרן סטולמן' במטרה לסייע ל[[מרכז לענייני חינוך]] באספקת ספרי לימוד יהודיים, הקרן הוקם על ידי הנגיד [[יוליוס (יהודה) סטולמן]] ו[[אלכסנדר אלחנן כהן]]. בהנהלת הקרן היה חבר [[הרבי]] יחד עם הרב [[ניסן מינדל]].{{מקור}}

===פעילות המרכז המתחדשת===
כיום עיקר הפעילות תחת שם הארגון מתקיימת מבניין [[788 איסטערן פארקווי]] תחת [[מרכז 302|מחלקה '302']] ונוהלה על ידי הרב [[משה קוטלרסקי]] עד פטירתו בתשפ"ד:
*'''[[CTeen]]'''
*'''Ckeeds'''
*'''[[jem]]'''
*'''JNet'''
*'''בית מדרש לשלוחים'''
*'''מיי שליח'''
*'''[[כינוס השלוחים העולמי]]'''
*'''משרד משיח''' - בהנהלת הרב שלמה נפרסטק.

==כינוס השלוחים העולמי==
[[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|ממוזער|שלוחי הרבי בתמונה המרכזית]]
{{הפניה לערך מורחב|[[כינוס השלוחים העולמי]]}}
'''כינוס השלוחים העולמי''' הינו כינוס שנתי של [[שליחות|שלוחי]] [[הרבי]] מרחבי העולם, על מנת לחזק את הקשר שלהם עם הרבי וכן לטכס עצה ולדון בנושאים עימם הם מתמודדים בעבודת השליחות. הכינוס מתחיל מידי שנה ב[[שבת מברכים]] [[חודש כסלו]] ב-[[770]], בהתוועדות של הרבי.

הכינוס מתקיים על ידי המרכז לעניני חינוך, ומנוהל בפועל על ידי [[ועד כינוס השלוחים העולמי|ועד הכינוס]] שנבחר על ידי המרכז לעניני חינוך בראשות מזכיר הרבי, הרב [[שלום מענדל סימפסון]].

במהלך הכינוס מתקיימות סדנאות בתחומים מגוונים המסייעים ל[[שליח]] בפעילויותיו השונות במקום מגוריו. כמו כן מתקיימים ירידים ומכירות של מוצרים המתאימים לשלוחים.

פתיחתו הרשמית של הכינוס היא בשבת בצהריים, בשעה 1:30. אז מתחיל הכינוס בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]]. בדרך כלל מתייחס הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] זו לתפקידם של השלוחים, ומקשר זאת ל[[פרשת חיי שרה|פרשת השבוע]].

המעמד המרכזי הוא ה'באנקעט' המפואר שמתקיים במוצאי שבת באחד האולמות בשכונת קראון הייטס. ביום ראשון בבוקר נאספים השלוחים לתמונה המרכזית בחזית 770. ובראשון בערב מתקיימת התוועדות השלוחים ב-770.
[[קובץ:ישעיה הרצל כינוס השלוחים תשפ"ה בנקט.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב [[ישעיהו הרצל]] חבר [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] נואם בבאנקט כינוס השלוחים תשפ"ה]]
[[קובץ:יואב גלנט כינוס השלוחים תשפ"ה.jpeg|ממוזער|שמאל| יואב גלנט שר הביטחון במלחמת [[חרבות ברזל]] נואם בהתוועדות ר"ח כסלו כינוס השלוחים ב-770. לידו הרב [[יוסף צבי קרליבך]] חבר ועד הכינוס, הרב [[דוד נחשון]] מנכ"ל [[ניידות חב"ד]] ו[[צבאות השם]] והשליח הרב [[אברהם מיידנצ'יק]]]]
===ועד הכינוס===
את וועד כינוס השלוחים ניהל הרב [[שלום מנחם מענדל סימפסון]] מנהל ה[[מרכז לעניני חינוך]] עד פטירתו.

;רשימת ממוני ה[[מרכז לעניני חינוך]], חברי הוועד מרחבי העולם{{הערה|נכון לשנת [[תשפ"ה]].}}''':'''

{{טורים|תוכן=
* הרב [[נפתלי אסטולין]] - לוס אנג'לס, קליפורניה
* הרב [[גרשון אבצן]] - [[סינסנטי]], אוהיו
* הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]] - בולוניה, [[איטליה]]
* הרב [[רחמים בנין]] - [[ונציה]], [[איטליה]]
* הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בלניצקי]] - [[כפר חב"ד]], [[ארץ הקודש]]
* הרב יעקב ביטון - סרסל, [[צרפת]]
* הרב [[שמשון גולדשטיין]] - פושקר, [[הודו]]
* הרב [[יוסף חיים גינזבורג]] - [[רמת אביב]] ב[[תל אביב]], [[ארץ הקודש]]
* הרב [[מנחם מענדל הענדל]] - [[קראון הייטס]], [[ניו יורק]]
* הרב ישעיה העכט - נורווק, קונטיקט
* הרב [[שלום יעקב חזן]] - [[קראון הייטס]], [[ניו יורק]]
* הרב מנחם מענדל טורין - ספרינגפילד, אילינו
* הרב [[יוסף יצחק לוי]] - מנילה, [[פיליפינים]]
* הרב [[משה חיים לוין]] - ברוקלין, ניו יורק
* הרב [[שניאור זלמן ליברוב]] - פלטבוש, [[ניו יורק]]
* הרב [[שלום בער קלמנסון]] - [[סינסנטי]], אוהיו
* הרב [[יוסף צבי קרליבך]] - ניו ברונזוויק, [[ניו ג'רזי]]
* הרב יהודה שפריצר - מונרו, [[ניו ג'רזי]]}}

==לקריאה נוספת==
*'''כאן לא מסכמים''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 6 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 6 {{שבועון כפר חב"ד}}

==קישורים חיצוניים==

* מסמכים, עדויות ומענות:, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65079 כל האמת על המל"ח וכינוס השלוחים], {{תמונה}} {{אינפו}}
*'''[https://collive.com/breaking-the-ice-in-america/ 'שוברים את הקרח' באמריקה]''', בתכנית הוידאו השבועית של ר' [[שלום דובער שפירא (בן ליפמן)|שלום דובער שפירא]] {{וידאו}}{{COL}} (אנגלית)

===פרסומים לילדים בשנים ת"ש-תש"י===
* [[בנימין סוחייק]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A3_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9E_1407.pdf אנא נפשי כתבית יהבית (חלק ב')]''', השתלשלות כתיבת והפצת תורת הרבי, [https://chabadpedia.co.il/images/f/f3/54_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_1431_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%94.pdf, בשנים ת"ש-תש"י, וכולל תיעוד פרסומים לילדים על ידי [[מרכז לענייני חינוך]]]
*'''[https://col.org.il/news/165471 סקירה היסטורית מרתקת: המל"ח וספריית החגים של הרבי]''', הרצאה של הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]] {{וידאו}}{{COL}}
* [[מנחם מענדל גרינפלד]] '''[https://drive.google.com/file/d/1OyXOKrKb9-ISW9O9SUEff36z5adAvrnG/view?usp=drivesdk הספריה לחגים ומועדים - מחקר היסטורי מקיף בעקבות פרסומיו הראשונים של הרבי]''', תשורה משמחת נישואי יוסף יצחק ושרה הינדא גרינפלד, סיון תשפ"ד

{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:שלימות התורה]]

אברהם מיכאל פלינט

2025-06-24T21:29:27Z

מוישי כהן: /* תולדות חייו */

[[קובץ:הרב אברהם פלינט.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם פלינט]]
הרב '''אברהם מיכאל הלוי פלינט''' ([[תש"ט]] – [[כ"ו טבת]] [[תשפ"א]]) היה [[תלמיד חכם]] וחבר מועצת הקהילה היהודית ב[[קראון הייטס]]. כיהן כמחנך בישיבת [[הדר התורה]] ב[[קראון הייטס]], תרגם שיחות של [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ושמר על קשר קרוב עם הרבי.

==תולדות חייו==
אברהם פלינט נולד בשנת [[תש"ט]] ב[[פולין]] ליעקב שמעון הלוי ולשפרינצא רעכיל פלינט{{הערה|אביו היה מחסידי [[חסידות גור]], ומשפחת אמו היו מחסידי [[היהודי הקדוש מפשיסחא]]. הוריו היו ניצולי שואה.}}.

בשנת [[תש"י]], בהיותו בן שנה, היגרו הוריו לארצות הברית והתיישבו בשכונת [[בראונזוויל]] שכונה יהודית מובהקת ב[[ניו יורק]], סמוך ל[[קראון הייטס]], שבה התגוררו חסידי [[חב"ד]] רבים{{הערה|את ניירות ההגירה לארצות הברית סידר הרב [[יעקב יהודה העכט]], שרעייתו חווה הייתה בת דודה שלישית של משפחת פלינט. בימים שלאחר השואה, קרבה משפחתית רחוקה זו נחשבה משמעותית.}}.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], שם הצטיין בלימודיו. לאחר מכן, בהוראת [[הרבי]], נסע ל[[כפר חב"ד]] לשם מציאת שידוך. שם פגש את הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ששידך אותו לידידה שניאורסון, בתו של הרב [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה זלמן שניאורסון]] מ[[כפר חב"ד]], צאצא של [[אדמו"ר הזקן]] ו[[הרבנית מנוחה רחל]]. הזוג נישא ב[[ראש חודש]] [[אדר שני]] ב[[כפר חב"ד]] והתיישב ב[[קראון הייטס]].

== התקרבותו לחב"ד ==
בשנת [[תשי"ג]], בהיותו בן חמש, החל ללמוד ב[[ליובאוויטשער ישיבה]] ב[[ניו יורק]], לאחר קשיי הסתגלות בישיבת חיים ברלין. לימודיו שם חשפו אותו לחסידות חב"ד, והשפיעו על משפחתו להתקרב לרבי. בחודש [[טבת]] בשנת [[תשי"ג]] אמו קבעה תור ל[[יחידות]] אצל הרבי, שבה השתתפה כל המשפחה

בשנת [[תשכ"ב]], סמוך לבר המצווה שלו נפטר אביו, הרבי שלח מכתב ניחום למשפחתו. אברהם השתתף ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]], בליווי אמו, מה שחיזק את קשרם לחב"ד{{הערה|הנהלת הישיבה עודדה ליסוע להתוועדויות של הרבי בימות החול, ובגלל שלא יכל ליסוע לבדו מפאת גילו, שיכנע גם את אימו שתבוא איתו.}}.

לקראת סיום לימודיו בליובאוויטשער ישיבה, התלבט לגבי המשך דרכו. ביחידות בחודש [[אייר]] [[תשכ"ה]], שאלו הרבי האם הוא מעדיף ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], או [[תומכי תמימים ניו ג'רזי]] והוא בחר במונטריאול. בחודש [[ניסן]] בשנת [[תשכ"ו]], הכניס אברהם פתק לרבי ביחידות שבו כתוב שהוא מעוניין להפסיק את לימודיו בישיבה וללכת ללמוד באוניברסיטה. הרבי ענה לו שעדיף עבורו להמשיך ללמוד במונטריאול, וכך עשה. באותה יחידות קיבל הוראה להניח תפילין של רבינו תם, והחל בכך למחרת.

בשנת [[תשכ"ח]], לקראת פסח, החליט לגדל זקן, החלטה שזכתה לברכת הרבי.
בשנת תשכ"ח לאחר סיום לימודיו במונטריאול, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]], שם החל ללמד ב[[הדר התורה]] וב[[מכון חנה]], תוך התמקדות בשיחות הרבי על רש"י.

== פעילותו ==
הרב פלינט שימש כמחנך בישיבת [[הדר התורה]] ב[[קראון הייטס]]. הוא היה חבר במועצת הקהילה היהודית בשכונה, ומונה על ידי הרבי כנציג קראון הייטס בוועד בית הספר ב[[ניו יורק]], תפקיד שבו סייע לתושבים רבים. מאוחר יותר עבד במחלקת הכספים של עיריית [[ניו יורק]], שם סייע רבות ל[[אנ"ש]].

לאחר שיחת הרבי ב[[אחרון של פסח]] [[תשכ"ט]] נגד עזיבת יהודים את קראון הייטס, התגייס הרב פלינט לפעילות חב"דית לשכנע תושבים להישאר בשכונה, תוך ביקורי בית עם בחורים ואברכים נוספים.

משנת [[תש"מ]] ועד [[ט"ו שבט]] [[תשמ"ח]], הצטרך לצוות שתרגם את שיחותיו של הרבי בו זמנית ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] מאידיש לאנגלית, ולעיתים לעברית{{הערה|התרגום דרש ריכוז רב, ופלינט ציין כי במהלכו לא היו לו "מחשבות זרות". באחת ההתוועדויות תרגם לבדו את ההתוועדות כולה, ובאחרת מילא את מקום המתרגם לעברית. בנותיו זכרו כי ישבו לידו בחדר המתרגמים בתנאי שתשמרנה שקט מוחלט.}}.

== פטירתו ==
בשנת [[תש"פ]] חלה במחלת [[נגיף הקורונה]], ובעקבותיה נחלש מאוד. ב[[כ"ו טבת]] [[תשפ"א]] נפטר בגיל 72. הוא נטמן בבית החיים על שם [[בית העלמין מונטיפיורי|מונטיפיורי]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/646554/ קראון הייטס: אנ"ש ליוו למנוחות את הרב אברהם פלינט ע"ה] {{COL}}}}.

== משפחתו ==
* גיסו, הרב יהושע שמעוני – [[כפר חב"ד ב']].
* בנו, יעקב שמעון פלינט.
* חתנו, אברהם ברוך לאזאר.
* חתנו, יעקב לאנג.
* חתנו, יוסף דוב מינקוביץ.
* חתנו, יצחק בנימין קאמן – מחברי [[ועד הקהל (קראון הייטס)]].
* חתנו, ישראל באראן.
* חתנו, בערל גרינפלד – מנהל בבית ספר [[אהלי תורה]].
* חתנו, נתן ליבוביץ.
* חתנו, שלום קנבסקי.
* חתנו, יעקב סופר.
* חתנו, אפרים בלטר – שליח ב[[ניו ג'רזי]].
* חתנו, ארי לויטין.

== לקריאה נוספת ==
* [https://chabad.info/magazine/653886/ הצעיר שהרבי התבטא עליו: הוא "בעל כשרון"] {{שבועון בית משיח}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פלינט, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]

אברהם מיכאל פלינט

2025-06-24T21:23:56Z

מוישי כהן:

[[קובץ:הרב אברהם פלינט.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם פלינט]]
הרב '''אברהם מיכאל הלוי פלינט''' ([[תש"ט]] – [[כ"ו טבת]] [[תשפ"א]]) היה [[תלמיד חכם]] וחבר מועצת הקהילה היהודית ב[[קראון הייטס]]. כיהן כמחנך בישיבת [[הדר התורה]] ב[[קראון הייטס]], תרגם שיחות של [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ושמר על קשר קרוב עם הרבי.

==תולדות חייו==
אברהם פלינט נולד בשנת [[תש"ט]] ב[[פולין]] ליעקב שמעון הלוי ולשפרינצא רעכיל פלינט{{הערה|אביו היה מחסידי [[חסידות גור]], ומשפחת אמו היו מחסידי [[היהודי הקדוש מפשיסחא]]. הוריו היו ניצולי שואה.}}.

בשנת [[תש"י]], בהיותו בן שנה, היגרו הוריו לארצות הברית והתיישבו בשכונת [[בראונזוויל]] שכונה יהודית מובהקת ב[[ניו יורק]], סמוך ל[[קראון הייטס]], שבה התגוררו חסידי [[חב"ד]] רבים{{הערה|את ניירות ההגירה לארצות הברית סידר הרב [[יעקב יהודה העכט]], שרעייתו חווה הייתה בת דודה שלישית של משפחת פלינט. בימים שלאחר השואה, קרבה משפחתית רחוקה זו נחשבה משמעותית.}}.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], שם הצטיין בלימודיו. לאחר מכן, בהוראת [[הרבי]], נסע ל[[כפר חב"ד]] לשם מציאת שידוך. שם פגש את הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ששידך אותו לידידה שניאורסון, בתו של הרב [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה זלמן שניאורסון]] מ[[כפר חב"ד]], צאצא של [[אדמו"ר הזקן]] ו[[הרבנית מנוחה רחל]]. הזוג נישא ב[[כפר חב"ד]] והתיישב ב[[קראון הייטס]].

== התקרבותו לחב"ד ==
בשנת [[תשי"ג]], בהיותו בן חמש, החל ללמוד ב[[ליובאוויטשער ישיבה]] ב[[ניו יורק]], לאחר קשיי הסתגלות בישיבת חיים ברלין. לימודיו שם חשפו אותו לחסידות חב"ד, והשפיעו על משפחתו להתקרב לרבי. בחודש [[טבת]] בשנת [[תשי"ג]] אמו קבעה תור ל[[יחידות]] אצל הרבי, שבה השתתפה כל המשפחה

בשנת [[תשכ"ב]], סמוך לבר המצווה שלו נפטר אביו, הרבי שלח מכתב ניחום למשפחתו. אברהם השתתף ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]], בליווי אמו, מה שחיזק את קשרם לחב"ד{{הערה|הנהלת הישיבה עודדה ליסוע להתוועדויות של הרבי בימות החול, ובגלל שלא יכל ליסוע לבדו מפאת גילו, שיכנע גם את אימו שתבוא איתו.}}.

לקראת סיום לימודיו בליובאוויטשער ישיבה, התלבט לגבי המשך דרכו. ביחידות בחודש [[אייר]] [[תשכ"ה]], שאלו הרבי האם הוא מעדיף ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], או [[תומכי תמימים ניו ג'רזי]] והוא בחר במונטריאול. בחודש [[ניסן]] בשנת [[תשכ"ו]], הכניס אברהם פתק לרבי ביחידות שבו כתוב שהוא מעוניין להפסיק את לימודיו בישיבה וללכת ללמוד באוניברסיטה. הרבי ענה לו שעדיף עבורו להמשיך ללמוד במונטריאול, וכך עשה. באותה יחידות קיבל הוראה להניח תפילין של רבינו תם, והחל בכך למחרת.

בשנת [[תשכ"ח]], לקראת פסח, החליט לגדל זקן, החלטה שזכתה לברכת הרבי.
בשנת תשכ"ח לאחר סיום לימודיו במונטריאול, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]], שם החל ללמד ב[[הדר התורה]] וב[[מכון חנה]], תוך התמקדות בשיחות הרבי על רש"י.

== פעילותו ==
הרב פלינט שימש כמחנך בישיבת [[הדר התורה]] ב[[קראון הייטס]]. הוא היה חבר במועצת הקהילה היהודית בשכונה, ומונה על ידי הרבי כנציג קראון הייטס בוועד בית הספר ב[[ניו יורק]], תפקיד שבו סייע לתושבים רבים. מאוחר יותר עבד במחלקת הכספים של עיריית [[ניו יורק]], שם סייע רבות ל[[אנ"ש]].

לאחר שיחת הרבי ב[[אחרון של פסח]] [[תשכ"ט]] נגד עזיבת יהודים את קראון הייטס, התגייס הרב פלינט לפעילות חב"דית לשכנע תושבים להישאר בשכונה, תוך ביקורי בית עם בחורים ואברכים נוספים.

משנת [[תש"מ]] ועד [[ט"ו שבט]] [[תשמ"ח]], הצטרך לצוות שתרגם את שיחותיו של הרבי בו זמנית ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] מאידיש לאנגלית, ולעיתים לעברית{{הערה|התרגום דרש ריכוז רב, ופלינט ציין כי במהלכו לא היו לו "מחשבות זרות". באחת ההתוועדויות תרגם לבדו את ההתוועדות כולה, ובאחרת מילא את מקום המתרגם לעברית. בנותיו זכרו כי ישבו לידו בחדר המתרגמים בתנאי שתשמרנה שקט מוחלט.}}.

== פטירתו ==
בשנת [[תש"פ]] חלה במחלת [[נגיף הקורונה]], ובעקבותיה נחלש מאוד. ב[[כ"ו טבת]] [[תשפ"א]] נפטר בגיל 72. הוא נטמן בבית החיים על שם [[בית העלמין מונטיפיורי|מונטיפיורי]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/646554/ קראון הייטס: אנ"ש ליוו למנוחות את הרב אברהם פלינט ע"ה] {{COL}}}}.

== משפחתו ==
* גיסו, הרב יהושע שמעוני – [[כפר חב"ד ב']].
* בנו, יעקב שמעון פלינט.
* חתנו, אברהם ברוך לאזאר.
* חתנו, יעקב לאנג.
* חתנו, יוסף דוב מינקוביץ.
* חתנו, יצחק בנימין קאמן – מחברי [[ועד הקהל (קראון הייטס)]].
* חתנו, ישראל באראן.
* חתנו, בערל גרינפלד – מנהל בבית ספר [[אהלי תורה]].
* חתנו, נתן ליבוביץ.
* חתנו, שלום קנבסקי.
* חתנו, יעקב סופר.
* חתנו, אפרים בלטר – שליח ב[[ניו ג'רזי]].
* חתנו, ארי לויטין.

== לקריאה נוספת ==
* [https://chabad.info/magazine/653886/ הצעיר שהרבי התבטא עליו: הוא "בעל כשרון"] {{שבועון בית משיח}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פלינט, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]

משתמש:מוישי כהן/אברהם מיכאל פלינט

2025-06-24T21:21:33Z

מוישי כהן:

[[קובץ:הרב אברהם פלינט.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם פלינט]]
הרב '''אברהם מיכאל הלוי פלינט''' ([[תש"ט]] – [[כ"ו טבת]] [[תשפ"א]]) היה [[תלמיד חכם]] וחבר מועצת הקהילה היהודית ב[[קראון הייטס]]. כיהן כמחנך בישיבת [[הדר התורה]] ב[[קראון הייטס]], תרגם שיחות של [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ושמר על קשר קרוב עם הרבי.

==תולדות חייו==
אברהם פלינט נולד בשנת [[תש"ט]] ב[[פולין]] ליעקב שמעון הלוי ולשפרינצא רעכיל פלינט{{הערה|אביו היה מחסידי [[חסידות גור]], ומשפחת אמו היו מחסידי [[היהודי הקדוש מפשיסחא]]. הוריו היו ניצולי שואה.}}.

בשנת [[תש"י]], בהיותו בן שנה, היגרו הוריו לארצות הברית והתיישבו בשכונת [[בראונזוויל]] שכונה יהודית מובהקת ב[[ניו יורק]], סמוך ל[[קראון הייטס]], שבה התגוררו חסידי [[חב"ד]] רבים{{הערה|את ניירות ההגירה לארצות הברית סידר הרב [[יעקב יהודה העכט]], שרעייתו חווה הייתה בת דודה שלישית של משפחת פלינט. בימים שלאחר השואה, קרבה משפחתית רחוקה זו נחשבה משמעותית.}}.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], שם הצטיין בלימודיו. לאחר מכן, בהוראת [[הרבי]], נסע ל[[כפר חב"ד]] לשם מציאת שידוך. שם פגש את הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ששידך אותו לידידה שניאורסון, בתו של הרב [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה זלמן שניאורסון]] מ[[כפר חב"ד]], צאצא של [[אדמו"ר הזקן]] ו[[הרבנית מנוחה רחל]]. הזוג נישא ב[[כפר חב"ד]] והתיישב ב[[קראון הייטס]].

== התקרבותו לחב"ד ==
בשנת [[תשי"ג]], בהיותו בן חמש, החל ללמוד ב[[ליובאוויטשער ישיבה]] ב[[ניו יורק]], לאחר קשיי הסתגלות בישיבת חיים ברלין. לימודיו שם חשפו אותו לחסידות חב"ד, והשפיעו על משפחתו להתקרב לרבי. בחודש [[טבת]] בשנת [[תשי"ג]] אמו קבעה תור ל[[יחידות]] אצל הרבי, שבה השתתפה כל המשפחה

בשנת [[תשכ"ב]], סמוך לבר המצווה שלו נפטר אביו, הרבי שלח מכתב ניחום למשפחתו. אברהם השתתף ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]], בליווי אמו, מה שחיזק את קשרם לחב"ד{{הערה|הנהלת הישיבה עודדה ליסוע להתוועדויות של הרבי בימות החול, ובגלל שלא יכל ליסוע לבדו מפאת גילו, שיכנע גם את אימו שתבוא איתו.}}.

לקראת סיום לימודיו בליובאוויטשער ישיבה, התלבט לגבי המשך דרכו. ביחידות בחודש [[אייר]] [[תשכ"ה]], שאלו הרבי האם הוא מעדיף ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], או [[תומכי תמימים ניו ג'רזי]] והוא בחר במונטריאול. בחודש [[ניסן]] בשנת [[תשכ"ו]], הכניס אברהם פתק לרבי ביחידות שבו כתוב שהוא מעוניין להפסיק את לימודיו בישיבה וללכת ללמוד באוניברסיטה. הרבי ענה לו שעדיף עבורו להמשיך ללמוד במונטריאול, וכך עשה. באותה יחידות קיבל הוראה להניח תפילין של רבינו תם, והחל בכך למחרת.

בשנת [[תשכ"ח]], לקראת פסח, החליט לגדל זקן, החלטה שזכתה לברכת הרבי.
בשנת תשכ"ח לאחר סיום לימודיו במונטריאול, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]], שם החל ללמד ב[[הדר התורה]] וב[[מכון חנה]], תוך התמקדות בשיחות הרבי על רש"י.

== פעילותו ==
הרב פלינט שימש כמחנך בישיבת [[הדר התורה]] ב[[קראון הייטס]]. הוא היה חבר במועצת הקהילה היהודית בשכונה, ומונה על ידי הרבי כנציג קראון הייטס בוועד בית הספר ב[[ניו יורק]], תפקיד שבו סייע לתושבים רבים. מאוחר יותר עבד במחלקת הכספים של עיריית [[ניו יורק]], שם סייע רבות ל[[אנ"ש]].

לאחר שיחת הרבי ב[[אחרון של פסח]] [[תשכ"ט]] נגד עזיבת יהודים את קראון הייטס, התגייס הרב פלינט לפעילות חב"דית לשכנע תושבים להישאר בשכונה, תוך ביקורי בית עם בחורים ואברכים נוספים.

משנת [[תש"מ]] ועד [[ט"ו שבט]] [[תשמ"ח]], הצטרך לצוות שתרגם את שיחותיו של הרבי בו זמנית ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] מאידיש לאנגלית, ולעיתים לעברית{{הערה|התרגום דרש ריכוז רב, ופלינט ציין כי במהלכו לא היו לו "מחשבות זרות". באחת ההתוועדויות תרגם לבדו את ההתוועדות כולה, ובאחרת מילא את מקום המתרגם לעברית. בנותיו זכרו כי ישבו לידו בחדר המתרגמים בתנאי שתשמרנה שקט מוחלט.}}.

== פטירתו ==
בשנת [[תש"פ]] חלה במחלת [[נגיף הקורונה]], ובעקבותיה נחלש מאוד. ב[[כ"ו טבת]] [[תשפ"א]] נפטר בגיל 72. הוא נטמן בבית החיים על שם [[בית העלמין מונטיפיורי|מונטיפיורי]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/646554/ קראון הייטס: אנ"ש ליוו למנוחות את הרב אברהם פלינט ע"ה] {{COL}}}}.

== משפחתו ==
* גיסו, הרב יהושע שמעוני – [[כפר חב"ד ב']].
* בנו, יעקב שמעון פלינט.
* חתנו, אברהם ברוך לאזאר.
* חתנו, יעקב לאנג.
* חתנו, יוסף דוב מינקוביץ.
* חתנו, יצחק בנימין קאמן – מחברי [[ועד הקהל (קראון הייטס)]].
* חתנו, ישראל באראן.
* חתנו, בערל גרינפלד – מנהל בבית ספר [[אהלי תורה]].
* חתנו, נתן ליבוביץ.
* חתנו, שלום קנבסקי.
* חתנו, יעקב סופר.
* חתנו, אפרים בלטר – שליח ב[[ניו ג'רזי]].
* חתנו, ארי לויטין.

== לקריאה נוספת ==
* [https://chabad.info/magazine/653886/ הצעיר שהרבי התבטא עליו: הוא "בעל כשרון"] {{שבועון בית משיח}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פלינט, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]

משתמש:מוישי כהן/אברהם מיכאל פלינט

2025-06-24T18:40:00Z

מוישי כהן:

[[קובץ:הרב אברהם פלינט.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם פלינט]]
הרב '''אברהם מיכאל הלוי פלינט''' ([[תש"ט]] – [[כ"ו טבת]] [[תשפ"א]]) היה [[תלמיד חכם]] וחבר מועצת הקהילה היהודית ב[[קראון הייטס]]. כיהן כמחנך בישיבת [[הדר התורה]] ב[[קראון הייטס]], תרגם שיחות של [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ושמר על קשר קרוב עם הרבי.

==תולדות חייו==
אברהם פלינט נולד בשנת [[תש"ט]] ב[[פולין]] ליעקב שמעון הלוי ולשפרינצא רעכיל פלינט{{הערה|אביו היה מחסידי [[חסידות גור]], ומשפחת אמו היו מחסידי [[היהודי הקדוש מפשיסחא]]. הוריו היו ניצולי שואה.}}.

בשנת [[תש"י]], בהיותו בן שנה, היגרו הוריו לארצות הברית והתיישבו בשכונת [[בראונזוויל]] שכונה יהודית מובהקת ב[[ניו יורק]], סמוך ל[[קראון הייטס]], שבה התגוררו חסידי [[חב"ד]] רבים{{הערה|את ניירות ההגירה לארצות הברית סידר הרב [[יעקב יהודה העכט]], שרעייתו חווה הייתה בת דודה שלישית של משפחת פלינט. בימים שלאחר השואה, קרבה משפחתית רחוקה זו נחשבה משמעותית.}}.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], שם הצטיין בלימודיו. לאחר מכן, בהוראת [[הרבי]], נסע ל[[כפר חב"ד]] לשם מציאת שידוך. שם פגש את הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ששידך אותו לידידה שניאורסון, בתו של הרב [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה זלמן שניאורסון]] מ[[כפר חב"ד]], צאצא של [[אדמו"ר הזקן]] ו[[הרבנית מנוחה רחל]]. הזוג נישא ב[[כפר חב"ד]] והתיישב ב[[קראון הייטס]].

== התקרבותו לחב"ד ==
הרב אברהם פלינט התקרב לחסידות חב"ד במהלך ילדותו ונערותו. בשנת [[תשי"ג]], בהיותו בן חמש, החל ללמוד ב[[ליובאוויטשער ישיבה]] ב[[ניו יורק]], לאחר קשיי הסתגלות בישיבת חיים ברלין. לימודיו שם חשפו אותו לחסידות חב"ד, והשפיעו על משפחתו להתקרב לרבי{{הערה|בישיבה שמע סיפורים על [[רבותינו נשיאינו]], ובפרט על הרבי, וחזר הביתה בהתלהבות. אמו, שהתמודדה עם בעיות בריאותיות של אחותו, קבעה [[יחידות]] עם הרבי בחודש טבת תשי"ג, שבה השתתפה המשפחה. ביחידות שאל הרבי את אברהם איזה מלאכים שלח יעקב לעשיו בפרשת וישלח, והוא ציטט את רש"י "מלאכים ממש", והרבי קיבל את תשובתו.}}.

בשנת [[תשכ"ב]], סמוך לבר המצווה שלו נפטר אביו, הרבי מכתב ניחום למשפחה. הוא השתתף ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]], בליווי אמו, מה שחיזק את קשרם לחב"ד{{הערה|הנהלת הישיבה עודדה ליסוע להתוועדויות של הרבי בימות החול, ובגלל שלא יכל ליסוע לבד מפאת גילו, שיכנע גם את אימו שתבוא איתו.}}.

לקראת סיום לימודיו בליובאוויטשער ישיבה, התלבט לגבי המשך דרכו. ביחידות בחודש [[אייר]] [[תשכ"ה]], המליץ הרבי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], והוא נענה. בשנת תשכ"ו, ביחידות נוספת, המליץ הרבי להמשיך במונטריאול במקום ללמוד באוניברסיטה, והוא קיבל את ההמלצה. באותה יחידות קיבל הוראה להניח תפילין של רבינו תם, והחל בכך למחרת. בשנת תשכ"ח, לקראת פסח, החליט לגדל זקן, החלטה שזכתה לברכת הרבי{{הערה|ביחידות תשכ"ו שקל ללמוד באוניברסיטה לבקשת אמו, אך קיבל את המלצת הרבי מתוך אמונת צדיקים. החלטתו לגדל זקן נבעה מהשפעת חב"ד, וזכתה לברכת הרבי ביחידות.}}. לאחר סיום לימודיו במונטריאול, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]], שם החל ללמד ב[[הדר התורה]] וב[[מכון חנה]], תוך התמקדות בשיחות הרבי על רש"י.

== פעילותו ==
הרב פלינט שימש כמחנך בישיבת [[הדר התורה]] ב[[קראון הייטס]]. הוא היה חבר במועצת הקהילה היהודית בשכונה, ומונה על ידי הרבי כנציג קראון הייטס בוועד בית הספר ב[[ניו יורק]], תפקיד שבו סייע לתושבים רבים. מאוחר יותר עבד במחלקת הכספים של עיריית [[ניו יורק]], שם סייע רבות ל[[אנ"ש]].

לאחר שיחת הרבי ב[[אחרון של פסח]] [[תשכ"ט]] נגד עזיבת יהודים את קראון הייטס, התגייס הרב פלינט לפעילות חב"דית לשכנע תושבים להישאר בשכונה, תוך ביקורי בית עם בחורים ואברכים נוספים.

משנת [[תש"מ]] ועד [[ט"ו שבט]] [[תשמ"ח]], הצטרך לצוות שתרגם את שיחותיו של הרבי בו זמנית ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] מאידיש לאנגלית, ולעיתים לעברית{{הערה|התרגום דרש ריכוז רב, ופלינט ציין כי במהלכו לא היו לו "מחשבות זרות". באחת ההתוועדויות תרגם לבדו את ההתוועדות כולה, ובאחרת מילא את מקום המתרגם לעברית. בנותיו זכרו כי ישבו לידו בחדר המתרגמים בתנאי שתשמרנה שקט מוחלט.}}.

== פטירתו ==
בשנת [[תש"פ]] חלה במחלת [[נגיף הקורונה]], ובעקבותיה נחלש מאוד. ב[[כ"ו טבת]] [[תשפ"א]] נפטר בגיל 72. הוא נטמן בבית החיים על שם [[בית העלמין מונטיפיורי|מונטיפיורי]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/646554/ קראון הייטס: אנ"ש ליוו למנוחות את הרב אברהם פלינט ע"ה] {{COL}}}}.

== משפחתו ==
* גיסו, הרב יהושע שמעוני – [[כפר חב"ד ב']].
* בנו, יעקב שמעון פלינט.
* חתנו, אברהם ברוך לאזאר.
* חתנו, יעקב לאנג.
* חתנו, יוסף דוב מינקוביץ.
* חתנו, יצחק בנימין קאמן – מחברי [[ועד הקהל (קראון הייטס)]].
* חתנו, ישראל באראן.
* חתנו, בערל גרינפלד – מנהל בבית ספר [[אהלי תורה]].
* חתנו, נתן ליבוביץ.
* חתנו, שלום קנבסקי.
* חתנו, יעקב סופר.
* חתנו, אפרים בלטר – שליח ב[[ניו ג'רזי]].
* חתנו, ארי לויטין.

== לקריאה נוספת ==
* [https://chabad.info/magazine/653886/ הצעיר שהרבי התבטא עליו: הוא "בעל כשרון"] {{שבועון בית משיח}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פלינט, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]

משתמש:מוישי כהן/אברהם מיכאל פלינט

2025-06-24T16:11:17Z

מוישי כהן:

משתמש:מוישי כהן/אברהם מיכאל פלינט

2025-06-24T15:29:29Z

מוישי כהן:

משתמש:מוישי כהן

2025-06-24T15:10:04Z

מוישי כהן:

שלום וברכה!

ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי!

[[יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד]]
[[קובץ:הספר התורה.jpg|ימין|ממוזער|הרבי וספר התורה של [[האחים מסלאוויטא]]]]

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - יחי}}
{{משתמש - התגלות היום}}
{{משתמש - מאמין בנצחיות חייו של הרבי}}
{{משתמש - נתניה}}
{{משתמש - אמור מעט ועשה הרבה}}
{{משתמש - פעיל יפוצו}}
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - אוהב חסידות}}
{{משתמש - אוהב גאומ"ש}}
{{משתמש - אוהב תבניות}}
{{משתמש - יודע היסטוריה}}
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}
{{משתמש - כיפת יחי}}
{{משתמש - ביקר בבית חיינו}}
{{משתמש - חב"ד אינפו}}
{{משתמש - יצרן תבניות}}
{{משתמש - מבצע תפילין}}
{{משתמש - מפרסם גאולה}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - תמים}}
{{משתמש - אגו"ח}}
{{משתמש - אחדות 2}}
{{משתמש - עיתון בית משיח}}
{{משתמש - מקווה}}
{{משתמש - ארה"ק}}
{{משתמש - נגד ציונות}}
{{משתמש - דביר נגבי}}
{{משתמש - דבר מלכות}}
{{משתמש - הדבקות}}
{{משתמש - הדגלות}}
{{משתמש - הרבי חי}}
{{משתמש - הר הבית}}
{{משתמש - חסיד חב"ד}}
{{משתמש - סנדלים}}
{{משתמש - קארליק}}
}}

{{תחזוקה}}
<table cellpadding="4" cellspacing="4" style="background-color:#3A6EA5; -moz-border-radius:8px" >

{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|10|{{גופן|4|גוטמן וילנא|{{יחי}}}}}}}}

משתמש:מוישי כהן/טיוטה

2025-06-24T14:56:09Z

מוישי כהן:

#הפניה [[משתמש:מוישי כהן/בלע המוות לנצח תשכ"ה]]
#הפניה [[משתמש:מוישי כהן/אפרים פישל רבינוביץ']]
#הפניה [[משתמש:מוישי כהן/ניגון לר' אשר מניקולייב]]
#הפניה [[משתמש:מוישי כהן/אברהם מיכאל פלינט]]
#הפניה [[משתמש:מוישי כהן/שניאור זלמן אשכנזי (צ'רניהיב)]]

שיחה:התוועדות (פירושונים)

2025-06-24T14:49:05Z

מוישי כהן:

לדעתי דף זה צריך להפנות ל[[התוועדות חסידית]] ושם בתחילת הערך לעשות {{תב|מפנה}} ל[[התוועדות עם הרבי]], היות שהתוועדות עם הרבי זה רק פרט מסויים בתוך המושג הכללי של התוועדות חסידית שיש לה הרבה אופנים. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:11, י"ז באייר ה'תש"ף
:האם כך זה בסדר? למרות שבכל מקרה בהמשך כן מופנה לערך מורחב בנושא. בכל מקרה סידרתי בינתיים רק ב[[התוועדות חסידית]] ולא ב[[התוועדות (פירושונים)]]--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 19:17, י"ז באייר, ה'תש"ף 19:17, 11 במאי 2020 (IST)
::מה שבטוח זה שאיני יודע איך לסדר יותר מזה, ז"א שהדף יפנה ישר ל[[התוועדות חסידית]]. אם באמת צריך לעשות זאת אז אפשר לפנות ל[[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|מומחים בעניין]]--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 19:20, י"ז באייר, ה'תש"ף 19:20, 11 במאי 2020 (IST)
:::מתייגים בעזרת [[תבנית:א]] אחרת זה לא באמת מתייג ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:06 • י"ח באייר ה'תש"ף
::::{{בוצע}} ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:10 • י"ח באייר ה'תש"ף
:::::לא הבנתי מה תבנית:א עושה--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 01:11, י"ח באייר, ה'תש"ף 01:11, 12 במאי 2020 (IST)
::::::{{א|לוי ק}}, זה מתייג אותך שיופיע לך למעלה כשתפתח את חב"דפדיה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 04:01 • י"ח באייר ה'תש"ף
:::::::{{א|שיע.ק}} האם זה בסדר שהתוועדות יפנה ל[[התוועדות חסידית]] ובערך למעלה לעשות {{תב|מפנה}} ל[[התוועדות (פירושונים)]]? --[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 17:49, כ"ח בסיוון, ה'תשפ"ה 17:49, 24 ביוני 2025 (IDT)

משתמש:מוישי כהן/אברהם מיכאל פלינט

2025-06-23T19:29:07Z

מוישי כהן:

שיחה:התוועדויות

2025-06-23T19:27:25Z

מוישי כהן:

==הפניה לא נכונה==
אני לא מבין מדוע "התוועדויות" מפנה אוטומטית לסדרת הספרים. זה יוצר המון בלבול. אולי זה צריך להפנות לדף של הפירושונים, ושם לעשות שלושה אפשרויות: א) סדרת הספרים. ב) התוועדות - הסבר המושג. ג) התוועדויות של הרבי (למעשה זה ההפניה העיקרית לכאורה). [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 18:32, 3 ביולי 2012 (IDT)

== הפניה לפירושונים ==
{{א|מ. רובין}} על פי הכללים אסור להפנות ממרחב הערכים הראשי אל דף פירושונים ראה [[חב"דפדיה:פירושונים#איך ליצור הפניה לדף פירושונים?|כאן]]. אשמח אם תבטל את עריכתך.--[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 22:09, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"ה 22:09, 23 ביוני 2025 (IDT)
:לא הפנתי לפירושונים הדף עצמו פירושונים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:13, 23 ביוני 2025 (IDT)
::{{א|מ. רובין}} הפנת את הדף [[התוועדויות]] שנמצא במרחב הערכים הראשי לדף פירושונים. --[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 22:15, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"ה 22:15, 23 ביוני 2025 (IDT)
:::אז לאן הדף אמור להפנות. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:20, 23 ביוני 2025 (IDT)
::::לדף התוועדות חסידית וממנו לשים הפניה לדף שכותרתו [[התוועדויות (פירושונים)]]--[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 22:23, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"ה 22:23, 23 ביוני 2025 (IDT)

שיחה:התוועדויות

2025-06-23T19:23:39Z

מוישי כהן:

==הפניה לא נכונה==
אני לא מבין מדוע "התוועדויות" מפנה אוטומטית לסדרת הספרים. זה יוצר המון בלבול. אולי זה צריך להפנות לדף של הפירושונים, ושם לעשות שלושה אפשרויות: א) סדרת הספרים. ב) התוועדות - הסבר המושג. ג) התוועדויות של הרבי (למעשה זה ההפניה העיקרית לכאורה). [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 18:32, 3 ביולי 2012 (IDT)

== הפניה לפירושונים ==
{{א|מ. רובין}} על פי הכללים אסור להפנות ממרחב הערכים הראשי אל דף פירושונים ראה [[חב"דפדיה:פירושונים#איך ליצור הפניה לדף פירושונים?|כאן]]. אשמח אם תבטל את עריכתך.--[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 22:09, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"ה 22:09, 23 ביוני 2025 (IDT)
:לא הפנתי לפירושונים הדף עצמו פירושונים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:13, 23 ביוני 2025 (IDT)
::{{א|מ. רובין}} הפנת את הדף [[התוועדויות]] שנמצא במרחב הערכים הראשי לדף פירושונים. --[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 22:15, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"ה 22:15, 23 ביוני 2025 (IDT)
:::אז לאן הדף אמור להפנות. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:20, 23 ביוני 2025 (IDT)
::::לדף התוועדות חסידית וממנו לשים הפניה לדף פירושונים--[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 22:23, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"ה 22:23, 23 ביוני 2025 (IDT)

שיחה:התוועדויות

2025-06-23T19:16:36Z

מוישי כהן:

שיחה:התוועדויות

2025-06-23T19:16:10Z

מוישי כהן:

==הפניה לא נכונה==
אני לא מבין מדוע "התוועדויות" מפנה אוטומטית לסדרת הספרים. זה יוצר המון בלבול. אולי זה צריך להפנות לדף של הפירושונים, ושם לעשות שלושה אפשרויות: א) סדרת הספרים. ב) התוועדות - הסבר המושג. ג) התוועדויות של הרבי (למעשה זה ההפניה העיקרית לכאורה). [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 18:32, 3 ביולי 2012 (IDT)

== הפניה לפירושונים ==
{{א|מ. רובין}} על פי הכללים אסור להפנות ממרחב הערכים הראשי אל דף פירושונים ראה [[חב"דפדיה:פירושונים#איך ליצור הפניה לדף פירושונים?|כאן]]. אשמח אם תבטל את עריכתך.--[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 22:09, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"ה 22:09, 23 ביוני 2025 (IDT)
:לא הפנתי לפירושונים הדף עצמו פירושונים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:13, 23 ביוני 2025 (IDT)
::{{א|מ. רובין}} הפנת את הדף [[התוועדויות]] שנמצא במרחב הערכים הראשי לדך פירושונים. --[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 22:15, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"ה 22:15, 23 ביוני 2025 (IDT)

שיחה:התוועדויות

2025-06-23T19:15:36Z

מוישי כהן:

==הפניה לא נכונה==
אני לא מבין מדוע "התוועדויות" מפנה אוטומטית לסדרת הספרים. זה יוצר המון בלבול. אולי זה צריך להפנות לדף של הפירושונים, ושם לעשות שלושה אפשרויות: א) סדרת הספרים. ב) התוועדות - הסבר המושג. ג) התוועדויות של הרבי (למעשה זה ההפניה העיקרית לכאורה). [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 18:32, 3 ביולי 2012 (IDT)

== הפניה לפירושונים ==
{{א|מ. רובין}} על פי הכללים אסור להפנות ממרחב הערכים הראשי אל דף פירושונים ראה [[חב"דפדיה:פירושונים#איך ליצור הפניה לדף פירושונים?|כאן]]. אשמח אם תבטל את עריכתך.--[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 22:09, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"ה 22:09, 23 ביוני 2025 (IDT)
:לא הפנתי לפירושונים הדף עצמו פירושונים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:13, 23 ביוני 2025 (IDT)
::הפנת את הדף [[התוועדויות]] שנמצא במרחב הערכים הראשי לדך פירושונים. --[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 22:15, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"ה 22:15, 23 ביוני 2025 (IDT)

שיחה:התוועדויות

2025-06-23T19:09:32Z

מוישי כהן: /* הפניה לפירושונים */ פסקה חדשה

התוועדויות

2025-06-23T18:54:16Z

מוישי כהן: שינוי יעד ההפניה מהדף תורת מנחם התוועדויות לדף התוועדות חסידית

#הפניה [[התוועדות חסידית]]

משתמש:מוישי כהן/טיוטה

2025-06-23T18:43:00Z

מוישי כהן:

#הפניה [[משתמש:מוישי כהן/בלע המוות לנצח תשכ"ה]]
#הפניה [[משתמש:מוישי כהן/אפרים פישל רבינוביץ']]
#הפניה [[משתמש:מוישי כהן/ניגון לר' אשר מניקולייב]]
#הפניה [[משתמש:מוישי כהן/שניאור זלמן אשכנזי (צ'רניהיב)]]
#הפניה [[משתמש:מוישי כהן/אברהם מיכאל פלינט]]

משתמש:מוישי כהן/אברהם מיכאל פלינט

2025-06-23T18:34:40Z

מוישי כהן: יצירת דף עם התוכן "{{שכתוב}} הרב פלינט הרב '''אברהם מיכאל הלוי פלינט''' (תש"ט - כ"ו טבת תשפ"א) היה תלמיד חכם בקראון הייטס, כיהן כחבר מועצת הקהילה היהודית בקראון הייטס וכמחנך בישיבת 'הדר התורה'. זכה לשמור על קשר הדוק עם הרבי...."

{{שכתוב}}
[[קובץ:הרב אברהם פלינט.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב פלינט]]
הרב '''אברהם מיכאל הלוי פלינט''' ([[תש"ט]] - [[כ"ו טבת]] [[תשפ"א]]) היה [[תלמיד חכם]] ב[[קראון הייטס]], כיהן כחבר מועצת הקהילה היהודית ב[[קראון הייטס]] וכמחנך בישיבת '[[הדר התורה]]'. זכה לשמור על קשר הדוק עם [[הרבי]].

== תולדות חייו ==
הרב פלינט נולד בשנת [[תש"ח]] לאביו הרה"ח ר' יעקב שמעון הלוי, ולשפרינצא רעכיל פלינט{{הערה|אביו היה מחסידי גור, ומשפחת אמו היו מחסידי היהודי הקדוש מפשיסחא}}. במהלך השואה האיומה הם אולצו לעבור לגטו, ועם חיסולו של הגטו – נשלחו למחנות הריכוז. שני ילדיהם – אח ואחות של ר' אברהם – לא שרדו את זוועות המלחמה, הי"ד; אולם הוריו ניצלו בניסי ניסים, כל אחד עם סיפור ההצלחה הפרטי שלו.

בהיותו בן שנה, היגרו הוריו לארצות הברית, וקבעו את מושבם בשכונת [[בראונזוויל]], שהייתה שכונה יהודית מובהקת בסמיכות לשכונת [[קראון הייטס]]. סלתה ושמנה של קהילת חב"ד ב[[ניו יורק]] התגוררו בשנים ההן בשכונה זו. מי שסידר עבורם את ניירות ההגירה לארצות הברית, היה הרב [[יעקב יהודה העכט]], (שאשתו חווה הייתה בת–דודה שלישית של משפחת פלינט){{הערה|בימינו זו קרבה רחוקה, אולם בימים ההם שלאחר השואה, כל קרוב משפחה אפילו הרחוק ביותר, היה נחשב לאוצר של ממש.}}.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], שם הצטיין בלימודו. כינו אותו "בור סוד שאינו מאבד טיפה", משום הידע הענק שלו בלימוד.

כשבגר, [[הרבי]] הורה לו לטוס ל[[כפר חב"ד]] לחפש שם שידוך. ב[[כפר חב"ד]] פגש את הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], המשפיע של הישיבה המרכזית [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]]. לאחר שגילה את הידע של הבחור, שידך אותו עם ידידה שניאורסון, בתו של הרב [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה זלמן שניאורסון]] ע"ה מ[[כפר חב"ד]], צאצא של ה[[אדמו"ר הזקן]] ו[[הרבנית מנוחה רחל]].

הם התחתנו ב[[כפר חב"ד]], ועברו להתגורר ב[[קראון הייטס]] והחל לשמש כמחנך בישיבת '[[הדר התורה קראון הייטס|הדר תורה]]'. הוא עבד בחריצות במועצת הקהילה היהודית ב[[קראון הייטס]], ומונה על ידי הרבי לנציג קראון הייטס בועד בית הספר ב[[ניו יורק]] תפקיד שהועיל לתושבים רבים עד היום. לאחר מכן עבד במחלקת הכספים בעיריית [[ניו יורק]]. במסגרת תפקידו סייע רבות ל[[אנ"ש]].

במהלך השנים הצטרף ר' אברהם לצוות שתרגם סימולטנית את שיחותיו של הרבי בהתוועדות. מלבד השליטה המלאה בשתי השפות – אידיש ואנגלית – היה צורך בריכוז מוחלט, וכפי שר' אברהם היה מתבטא שבאותן שעות לא היו לו 'מחשבות זרות'… באחת ההתוועדויות, ר' אברהם היה המתרגם היחידי, והוא תרגם את ההתוועדות כולה. בהזדמנות אחרת, המתרגם לעברית לא הגיע, ור' אברהם מילא את מקומו בהצלחה…

את מלאכת התרגום החל בערך בשנת תש"מ, והמשיך בכך עד ההתוועדות האחרונה של הרבי בימות החול, ב[[ט"ו שבט]] [[תשמ"ח]]{{הערה|בנותיו זוכרות עד היום את הפריבילגיה המיוחדת שהייתה להן לשבת לידו בחדר של המתרגמים, בתנאי שתהיינה בשקט מוחלט כל ההתוועדות…}}.

בשנת [[תש"פ]] חלה במחלת ה[[קורונה]], ולמרות שהצליח להחלים ממנה, הוא נחלש מאוד, ולמרבה הצער ב[[כ"ו טבת]] [[תשפ"א]] נפטר, בגיל 72. נטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי|בית החיים על שם מונטיפיורי]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/646554/ קראון הייטס: אנ"ש ליוו למנוחות את הרב אברהם פלינט ע"ה] {{COL}}}}.

==לקריאה נוספת==
*[https://chabad.info/magazine/653886/ '''הצעיר שהרבי התבטא עליו: הוא "בעל כשרון"'''] {{שבועון בית משיח}}

== משפחתו ==
*גיסו, הרב יהושע שמעוני - [[כפר חב"ד ב']].
*בנו,ר׳ יעקב שמען פלינט.
*חתנו, ר׳ אברהם ברוך לאזאר.
*חתנו,ר׳ יעקב לאנג.
*חתנו,ר׳ יוסף דוב מינקאוויטש.
*חתנו,ר׳ יצחק בנימין קאמען, מחברי [[ועד הקהל (קראון הייטס)]].
*חתנו,ר׳ ישראל באראן.
*חתנו, ר׳בערל גרינפלד, מנהל בבית ספר [[אהלי תורה]].
*חתנו, ר׳ נתן ליבאוויק.
*חתנו,ר׳ שלום קנבסקי.
*חתנו, ר׳ יעקב סופר.
*חתנו, ר׳ אפרים בלטר, שליח ב[[ניו ג'רזי]].
*חתנו, ר׳ ארי לויטין.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פלינט, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]

אורי יהודה כהן

2025-06-23T18:32:07Z

מוישי כהן: /* תולדות חיים */

{{ויקיזציה}}
[[קובץ:ר' אורי יהודה כהן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אורי יהודה כהן]]
הרב '''אורי יהודה כהן''' ([[י"א שבט]] [[תר"ע]] - [[כ"ג כסלו]] [[תשס"א]]). לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], הוא פעל להקמת מוסדות חינוך, כולל [[ישיבה]] ו"[[חדר]]", תרם להצלת יהודים במהלך המלחמה ולאחריה, ומילא שליחויות רבות ברחבי העולם בהוראת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]{{הערה|חלק מהשליחויות, וככל הנראה רובן, עדיין לא נחשפו לציבור, וכנראה לא יחשפו. וראה חלק קטן מהנ"ל בתשורות שיצאו בחתונות צאצאיו.}}.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[י"א שבט]] [[תר"ע]] בעיר המבורג שב[[גרמניה]], לרב אברהם אריה ([[הי"ד]]). בילדותו למד בישיבה בפרנקפורט, שם שהה עד עליית ה[[נאצים]] [[ימ"ש]] לשלטון ב[[תרצ"ג]]. בעקבות זאת והיותו בעל אזרחות הולנדית היגר לרוטרדם שב[[הולנד]], שם הקים מפעל לגבינות. ב[[ת"ש]], לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נשא את רבקה יעקובסן, בתו של מזכיר הקהילה היהודית ברוטרדם.

==פעילות במלחמת העולם השנייה==
ב[[ב' אייר]] [[ת"ש]] פלשו הגרמנים להולנד, ובמשך שנתיים היהודים סבלו מגזירות קשות. ב[[ט"ז אב]] [[תש"ב]] זומנו כ-2,000 יהודים לכיכר העיר רוטרדם, משם נשלחו רובם למחנות ההשמדה. אורי, רעייתו ובתם התינוקת מרים נותרו בעיר. ב[[תש"ג]] נולד להם בן שנפטר כעבור שנה, ואורי דאג לקבורתו ב[[בית הקברות]] היהודי תוך כדי המלחמה{{הערה|היה זה בתקופת החורף, ובתחילה ניסה לקברו לבדו. אבל כשנוכח שאינו מצליח בכך בעקבות היותה של הקרקע קפואה לגמרי. הניח את גופת התינוק בפתח תחנת משטרה שנחשבה כ"אמינה". בצירוף פתק המסביר שמדובר בתינוק יהודי שצריך לבוא לקבורה ב[[בית הקברות]], וכך נקבר התינוק לפי ההלכה.}}. את בתו ואת בנו עוזיאל, שנולד במהלך המלחמה, החביא אצל משפחות גויות עד תום המלחמה.

אורי נמלט ממספר ביקורות של המשטרה בביתו, ולבסוף שילם לגוי הולנדי שהסתיר אותו עד סיום המלחמה. הוא ניצל את ידיעתו בשפה הגרמנית ואת הופעתו החיצונית, בכדי להציל חפצים תשמישי קדושה וחפצים שווי ערך ממרתף בית הכנסת המרכזי ברוטרדם, את התשמישי קדושה החביא עד סוף המלחמה, ואת החפצים שווי הערך מכר בשוק השחור. בכסף שקיבל תמך ביהודים שהוסתרו וחילק מדי יום כ-200 ארוחות למשפחות יהודיות{{הערה|אורי חילק מדי בוקר חבילות מזון, ובכך מנע רעב בקרב כ-200 משפחות יהודיות ברוטרדם שהתחבאו מאימת הנאצים.}}. כמו כן, ארגן שחיטה כשרה של עופות פעמיים בשבוע, בבית ששכר בסמוך למשרדי הנאצים{{הערה|בזמן המלחמה השחיטה נאסרה, ובצעד נועז שכר בית ברובע בו שכנו משרדי הנאצים (!), ופעמיים בשבוע הביא שוחט למקום ששחט כמות מספקת של עופות עבור יהודי רוטרדם.}}. הוא שיתף פעולה עם המחתרות השונות, שסיפקו לו תלושי מזון, ובאמצעות פעולות שונות שביצע נגד הנאצים זכה באמונם, מה שאפשר לו להסתיר יהודים נוספים.

===לאחר המלחמה===
לאחר המלחמה נודע לו כי הוריו, הורי רעייתו ורבים מבני משפחתו נספו בשואה. שני ילדיו, שהוסתרו אצל לא-יהודים, שרדו והתאחדו עם הוריהם. יהודי רוטרדם והשלטונות הכירו באורי כ"רב מחתרתי" בשל פעילותו בזמן המלחמה. הוא שיקם את בית הכנסת היחיד שנותר ברוטרדם, בשיתוף עם הרבנית שרה פורסט, וארגן בו תפילות קבועות. אורי הקים מוסד בעיר חאודה שבהולנד עבור בחורים ממחנות הפליטים, אך המוסד נסגר בשל התנכלויות מצד גורמים ממשלתיים{{הערה|שייתכן והושפעו מהאווירה הנאצית ולכן דאגו לסגירתה.}}. הוא פתח את ביתו לפליטים וחסרי קורת גג{{הערה|כלתו, רחל כהן, סיפרה על מסירותו של אורי בהכנסת אורחים: בביתו בישלו תמיד בסירים גדולים. הוא אירח יהודים רבים שמצא ברחוב. כששאלתי אותו כיצד הוא מסוגל לארח חולים ואנשים במצב קשה, השיב: "האם אפשר להשאיר יהודי רעב?" כל יהודי שהגיע לרוטרדם ידע שכתובתו של כהן היא המקום להתארח. נהגי החשמלית היו מפנים יהודים לתחנה הסמוכה לביתו ואומרים: "כנראה לפה אתם רוצים להגיע".}}. מאוחר יותר, עבר לאמסטרדם בשל התמעטות הקהילה ברוטרדם.

==הקמת ה"חדר" בהולנד==
[[קובץ:אורי בעת בנית הקמפוס.jpg|ממוזער|שמאל|ר' אורי בעבודות בניית הקמפוס החינוכי]]
[[קובץ:הקמפוס החינוכי שהקים אורי.jpg|שמאל|ממוזער|הקמפוס החינוכי שהקים אורי]]
ב[[תשרי]] [[תשל"ה]], בעקבות ביקורו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] באמסטרדם, שבמהלך התוועדות חסידית תבע מהנוכחים להקים "חדר", לקח על עצמו ר' אורי את הקמת המוסד. ה"חדר" הוקם בביתו, בשני חדרים, עם ארבעה תלמידים, כולל שני בניו של הרב [[יצחק פורסט]]. המורה הראשונה הייתה רעייתו, רבקה כהן, שלימדה את האלף-בית העברי.

ה"חדר" התפתח והפך לתלמוד תורה, שכיום מונה מאות תלמידים באמסטרדם. בתחילה{{הערה|וגם בהמשך...}} נתקל אורי בהתנגדות מצד גורמים בקהילה, שטענו כי המוסד מעורר מחלוקות, מאחר שכבר קיים בית ספר יהודי בעיר{{הערה|בית הספר היה יהודי מבחינת תלמידיו, אך לא כלל תכנים יהודיים משמעותיים בתוכנית הלימודים.}}. אורי ספג איומים ואף תקיפה פיזית{{הערה|אחד המתנגדים הגדיל לעשות וסטר לאורי בפני המתפללים, ואחרים איימו עליו ועל משפחתו.}}. הוא נדרש לגייס משאבים כספיים להחזקת המוסד, שגדל במהירות. בתחילה התקיים ה"חדר" בביתו, ולאחר מכן השתלט על מבנה בית ספר סמוך שלא פעל, למרות התנגדות השלטונות{{הערה|אורי לקח את התלמידים למבנה בית ספר סמוך שלא פעל, וסירב לפנותו עד שהשלטונות יספקו מבנה מתאים.}}. לאחר גידול במספר התלמידים, ה"חדר" זכה להכרה רשמית ממשרד החינוך ההולנדי, אך נתקל במגבלות חוקיות שאסרו לימודי קודש בבתי ספר ממשלתיים{{הערה|חוק השוויון בהולנד אסר הקדשת שעות ללימודי דת בבתי ספר הנתמכים על ידי הממשלה.}}. אורי ניהל משא ומתן עם בכירים במשרד החינוך, ובסופו של דבר השיג שינוי בחוק שאפשר לימודי קודש.

אורי ניהל את ה"חדר" במשך כ-20 שנה, תוך פיקוח על התקציבים והמבנים, והפקיד את הניהול החינוכי בידי צוות מקצועי. שותפו המרכזי היה הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]] מאנטוורפן שב[[בלגיה]], ששימש כחבר הנהלה וסייע בניהול המוסד{{הערה|הוא זכה לחוות נס גלוי כאשר אדם הרחוק משמירת תורה ומצוות פגש בו והניח עבור הבניה בדיוק את הסכום הגדול שהיה צריך לשלם לקבלן הבניה (גיליון 'אגעדאנק' פקודי תשע"ט).}}. לצד ה"חדר" לבנים, הוקם בית ספר לבנות. אורי גייס שווה ערך ל5 מליון יורו לבניית קמפוס חינוכי, שכלל מבנים בני שלוש קומות עם מעליות המותאמות לתלמידים עם מוגבלויות. תוכניות הבנייה הוגשו לרבי, שנתן את ברכתו. ב-[[שבט]] [[תשנ"ד]] נחנך הקמפוס החדש במעמד רבנים, אישי ציבור ושרי ממשלה, כשאורחת הכבוד הייתה אחות המלכה ההולנדית, בציון 20 שנה לייסוד ה"חדר".

===הרבי וה"חדר"===
הרבי עצמו עקב אחר התקדמות המוסד{{הערה|הרבי אף שלח סכומי כסף משמעותיים לתמיכה ב"חדר".}}, בעיקר דרך מזכירו ומנהל [[המרכז לענייני חינוך]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]{{הערה|[[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]] כתב לאורי: "שמחנו לקרוא כי בעזרת השם יתברך מסתדרים ענייני החדר החדש באופן טוב ובדרכי שלום, ותודה על תמונת החדר ששלח לנו המראה פניהם המאירות של התלמידים שיחיו. פרישת שלום לכל חביריו שיחיו המתעסקים בהחדר".}}. אורי נסע פעמים רבות ל-[[770]] בניו יורק, השתתף ביחידויות עם הרבי, ובמקרה אחד חזר להולנד בדחיפות כדי למנוע פגיעה ב"חדר", עוד לפני שהספיק אפילו להיכנס ל-770{{הערה|כאשר נודע לרב חודקוב שאורי חזר להולנד מבלי להיכנס ל-770 כדי להגן על ה"חדר", הוא שיבח אותו על כך.}}. הרבי הורה לאורי ליצור קשרים עם אנשי ממשל, מה שהוביל להכרה רשמית ב"חדר" למרות קשיים ראשוניים, כגון דרישת חוק להימצאות 164 תלמידים, בעוד שב"חדר" למדו 24 תלמידים בלבד.

==הצלת יהודים ממדינות ערב{{הערה|להרחבה, ראה תשורה לחתונת בן נכדו.}}==
ב[[תשי"ג]] תכנן אורי להוציא יהודים מסוריה, אלג'יר ו[[מרוקו]]. הוא התייעץ עם הרבי, שהשיב ב[[ו' שבט]] [[תשי"ג]] כי יש לשקול את האחריות הכרוכה בהוצאת יהודים ממדינות שבהן חיו חיי יראת שמיים, אך אישר את הצורך בהצלתם{{הערה|הרבי כתב: "בנוגע לרעיון להוציא יהודים ממרוקו וסוריה, הרי בקשר ליהודים הספרדים, זו אחריות גדולה כיון שהם במדינה בה חיו במשך מאות שנים חיים של יראת שמיים, אולם מצד שני הבעיות האחרות מציקות, לכן מוכרח להוציאם משם".}}. התוכנית לא יצאה לפועל, אך לאחר עליית חומייני לשלטון בשנת התחיל אורי להבריח יהודים מ[[איראן]] . בתחילה הוא סייע ליהודי שברח מאיראן למדינה מוסלמית אחרת, ובהמשך ארגן הברחת יהודים רבים מאיראן דרך מדינות מעבר למדינות כמו [[ארצות הברית]] ו[[ארץ ישראל]]{{הערה|אורי יצר קשר עם אנשי קשר במדינה ערבית, שסייעו בהברחת יהודים מאיראן, ומשם דאג להעבירם למדינות חופשיות.}}. הוא גייס סכומים גדולים למימון דרכונים, ויזות ואישורי מגורים, תוך סיכון אישי. באחת הפעמים נעצר במדינה מוסלמית לאחר שיחה טלפונית שבה הוזכרה ארץ ישראל, ושוחרר רק לאחר חקירה ארוכה.

==הצלת ילדי צ'רנוביל==
{{ערך מורחב|ערך=[[ילדי צ'רנוביל]]}}
ב[[תשמ"ו]], לאחר אסון [[צ'רנוביל]], יזם אורי לראשונה רעיון להעלות ילדים יהודים מאזור האסון ל[[ארץ ישראל]]. ב[[תש"נ]] נסע ל[[ברית המועצות]], שם בדק אפשרויות להעברת הילדים. בשיתוף הרב [[יצחק קוגן]], בדקו את יהדותם של הילדים וביקרו משפחות באוקראינה ובלרוס. לאחר מאמצים מול משרדי הממשלה, ארגנו קבוצת ילדים לעלייה לישראל. אורי פנה למוסדות [[חב"ד]] בישראל לקלוט את הילדים, אשר בתחילה לא הביעו התלהבות מהרעיון. אבל לאחר אישור הרבי, [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] התחילה לטפל בפרויקט, אשר עבר בסופו של דבר לידי [[צעירי אגודת חב"ד]]{{הערה|לאחר אישור הרבי, אנשי צא"ח המשיכו את הפרויקט, ואורי ליווה את הילדים עד לתחנת ביניים באירופה.}}.

==קשריו עם הרבי==
התוודע לחסידות [[חב"ד]] לאחר שיחות עם [[שד"רים]] מישיבות [[תומכי תמימים ברינואה]], [[צרפת]] אשר התארחו בביתו, בתקופת תחילת נשיאותו של [[הרבי]]. הוא למד חסידות, כתב מכתבים לרבי, וזכה ליחידויות רבות ב-[[770]]{{הערה|בידי המשפחה, נמצא קלסר ובו מענות מהרבי ליהודים שפנו דרך אורי.}}. הוא תמך כספית במוסדות חב"ד, גם בתקופות כלכליות קשות{{הערה|במכתב מ[[ו' שבט]] [[תשי"ג]], הודה הרבי לאורי על תמיכתו בשליח מ[[תומכי תמימים]] וברכו בעשירות.}}. הרב [[יוחנן ספרנאי]] סיפר כי שמע שהרבי קם לכבודו ביחידות{{הערה|בנו, עוזיאל, סיפר כי במהלך התוועדות ב-770, הרבי הבחין באורי ופנה אליו: "ר' אורי זאָגט לחיים".}}. במכתבים שקיבל, פעמים רבות הוסיף [[הרבי]] בכתב ידו את הכינוי "רב פעלים" ו"הכהן". ביקורו של הרב [[בנימין קליין]], מזכיר הרבי, אצל אורי בהולנד, העיד על קשריו ההדוקים עם הרבי{{הערה|נכדו, אריה לייב, סיפר כי הרב קליין ביקר את סבו ושוחח עמו בארבע עיניים במהלך ביקור קצר באירופה.}}.

==אחרית ימיו==
בחודשיו האחרונים עבד אורי על הקמת כולל מודרני המשלב לימוד גמרא ופוסקים עם טכנולוגיה. ב[[תשרי]] [[תשס"א]], בעת שהותו בירושלים, אמר כי חסר לו מיליון דולר להשלמת הפרויקט{{הערה|אורי אמר לבני משפחתו: "יחסר לי רק מיליון דולר להקמת הכולל, ואם הייתי צעיר הייתי עושה את המיליון בתוך שבועיים".}}. הוא טיפל במסירות ברעייתו החולה, שנפטרה ב[[י"ב חשון]] [[תשס"א]]. לאחר מכן המשיך לעבוד על הכולל, אך ב[[כ"ג כסלו]] [[תשס"א]] לקה בלבו ונפטר. מאות ליוו אותו לקבורה בהר הזיתים. על מצבתו נכתב:{{ציטוט|"איש המחתרת בשואה, עסקן דגול למעלה משישים שנה בהצלת יהודים בגופם ובנפשם, מייסד ה'חדר' באמסטרדם על פי צו אדמו"ר מליובאוויטש".}}

==משפחתו==
*בתו, מרים דונר (ע"ה), אשת הרב אבא דונר (ע"ה), [[לונדון]].
*בנו, עוזיאל כהן, [[ירושלים]].
*בתו, חיה שרה יעקבס, [[מנצ'סטר]].
*בנו, אברהם אריה כהן (ע"ה), [[לונדון]]{{הערה|נפטר בשנת [[תשפ"ג]].}}.
*בתו, היצל בוגן (ע"ה), [[לונדון]].
*בנו, יונתן כהן, [[אמסטרדם]], [[הולנד]].
*בתו, הדסה כהן, [[אמסטרדם]], [[הולנד]].

{{תבנית:קרדיט| כתבה מ[[שבועון בית משיח]] גליון 319}}

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:תשורה תמרין כהן .pdf|ממוזער|מכתבים שקיבל מהרבי, בתשורה מחתונת נינתו]]
{{ש}}כתבה על קורותיו - [https://chabadpedia.co.il/images/d/da/בית_משיח_גליון_319.pdf שבועון בית משיח גל' 319] - [[י"א ניסן]] [[תשס"א]].
{{ש}}'''ההבטחה''' - ספר בהוצאת הסופר [[זלמן רודרמן]], המספר בין השאר על הרב אורי יהודה כהן ופעילותו במלחמת העולם השנייה ולאחריה.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהן, אורי יהודה}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ע]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בהולנד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]

אורי יהודה כהן

2025-06-22T11:16:03Z

מוישי כהן:

{{ויקיזציה}}
[[קובץ:ר' אורי יהודה כהן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אורי יהודה כהן]]
הרב '''אורי יהודה כהן''' ([[י"א שבט]] [[תר"ע]] - [[כ"ג כסלו]] [[תשס"א]]). לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], הוא פעל להקמת מוסדות חינוך, כולל [[ישיבה]] ו"[[חדר]]", תרם להצלת יהודים במהלך המלחמה ולאחריה, ומילא שליחויות רבות ברחבי העולם בהוראת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]{{הערה|חלק מהשליחויות, וככל הנראה רובן, עדיין לא נחשפו לציבור, וכנראה לא יחשפו. וראה חלק קטן מהנ"ל בתשורות שיצאו בחתונות צאצאיו.}}.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[י"א שבט]] [[תר"ע]] בעיר המבורג שב[[גרמניה]], לרב אברהם אריה (הי"ד). בילדותו למד בישיבה בפרנקפורט, שם שהה עד עליית ה[[נאצים]] ימ"ש לשלטון ב[[תרצ"ג]]. בעקבות זאת והיותו בעל אזרחות הולנדית היגר לרוטרדם שב[[הולנד]], שם הקים מפעל לגבינות. ב[[ת"ש]], לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נשא את רבקה יעקובסן, בתו של מזכיר הקהילה היהודית ברוטרדם.

==פעילות במלחמת העולם השנייה==
ב[[ב' אייר]] [[ת"ש]] פלשו הגרמנים להולנד, ובמשך שנתיים היהודים סבלו מגזירות קשות. ב[[ט"ז אב]] [[תש"ב]] זומנו כ-2,000 יהודים לכיכר העיר רוטרדם, משם נשלחו רובם למחנות ההשמדה. אורי, רעייתו ובתם התינוקת מרים נותרו בעיר. ב[[תש"ג]] נולד להם בן שנפטר כעבור שנה, ואורי דאג לקבורתו ב[[בית הקברות]] היהודי תוך כדי המלחמה{{הערה|היה זה בתקופת החורף, ובתחילה ניסה לקברו לבדו. אבל כשנוכח שאינו מצליח בכך בעקבות היותה של הקרקע קפואה לגמרי. הניח את גופת התינוק בפתח תחנת משטרה שנחשבה כ"אמינה". בצירוף פתק המסביר שמדובר בתינוק יהודי שצריך לבוא לקבורה ב[[בית הקברות]], וכך נקבר התינוק לפי ההלכה.}}. את בתו ואת בנו עוזיאל, שנולד במהלך המלחמה, החביא אצל משפחות גויות עד תום המלחמה.

אורי נמלט ממספר ביקורות של המשטרה בביתו, ולבסוף שילם לגוי הולנדי שהסתיר אותו עד סיום המלחמה. הוא ניצל את ידיעתו בשפה הגרמנית ואת הופעתו החיצונית, בכדי להציל חפצים תשמישי קדושה וחפצים שווי ערך ממרתף בית הכנסת המרכזי ברוטרדם, את התשמישי קדושה החביא עד סוף המלחמה, ואת החפצים שווי הערך מכר בשוק השחור. בכסף שקיבל תמך ביהודים שהוסתרו וחילק מדי יום כ-200 ארוחות למשפחות יהודיות{{הערה|אורי חילק מדי בוקר חבילות מזון, ובכך מנע רעב בקרב כ-200 משפחות יהודיות ברוטרדם שהתחבאו מאימת הנאצים.}}. כמו כן, ארגן שחיטה כשרה של עופות פעמיים בשבוע, בבית ששכר בסמוך למשרדי הנאצים{{הערה|בזמן המלחמה השחיטה נאסרה, ובצעד נועז שכר בית ברובע בו שכנו משרדי הנאצים (!), ופעמיים בשבוע הביא שוחט למקום ששחט כמות מספקת של עופות עבור יהודי רוטרדם.}}. הוא שיתף פעולה עם המחתרות השונות, שסיפקו לו תלושי מזון, ובאמצעות פעולות שונות שביצע נגד הנאצים זכה באמונם, מה שאפשר לו להסתיר יהודים נוספים.

===לאחר המלחמה===
לאחר המלחמה נודע לו כי הוריו, הורי רעייתו ורבים מבני משפחתו נספו בשואה. שני ילדיו, שהוסתרו אצל לא-יהודים, שרדו והתאחדו עם הוריהם. יהודי רוטרדם והשלטונות הכירו באורי כ"רב מחתרתי" בשל פעילותו בזמן המלחמה. הוא שיקם את בית הכנסת היחיד שנותר ברוטרדם, בשיתוף עם הרבנית שרה פורסט, וארגן בו תפילות קבועות. אורי הקים מוסד בעיר חאודה שבהולנד עבור בחורים ממחנות הפליטים, אך המוסד נסגר בשל התנכלויות מצד גורמים ממשלתיים{{הערה|שייתכן והושפעו מהאווירה הנאצית ולכן דאגו לסגירתה.}}. הוא פתח את ביתו לפליטים וחסרי קורת גג{{הערה|כלתו, רחל כהן, סיפרה על מסירותו של אורי בהכנסת אורחים: בביתו בישלו תמיד בסירים גדולים. הוא אירח יהודים רבים שמצא ברחוב. כששאלתי אותו כיצד הוא מסוגל לארח חולים ואנשים במצב קשה, השיב: "האם אפשר להשאיר יהודי רעב?" כל יהודי שהגיע לרוטרדם ידע שכתובתו של כהן היא המקום להתארח. נהגי החשמלית היו מפנים יהודים לתחנה הסמוכה לביתו ואומרים: "כנראה לפה אתם רוצים להגיע".}}. מאוחר יותר, עבר לאמסטרדם בשל התמעטות הקהילה ברוטרדם.

==הקמת ה"חדר" בהולנד==
[[קובץ:אורי בעת בנית הקמפוס.jpg|ממוזער|שמאל|ר' אורי בעבודות בניית הקמפוס החינוכי]]
[[קובץ:הקמפוס החינוכי שהקים אורי.jpg|שמאל|ממוזער|הקמפוס החינוכי שהקים אורי]]
ב[[תשרי]] [[תשל"ה]], בעקבות ביקורו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] באמסטרדם, שבמהלך התוועדות חסידית תבע מהנוכחים להקים "חדר", לקח על עצמו ר' אורי את הקמת המוסד. ה"חדר" הוקם בביתו, בשני חדרים, עם ארבעה תלמידים, כולל שני בניו של הרב [[יצחק פורסט]]. המורה הראשונה הייתה רעייתו, רבקה כהן, שלימדה את האלף-בית העברי.

ה"חדר" התפתח והפך לתלמוד תורה, שכיום מונה מאות תלמידים באמסטרדם. בתחילה{{הערה|וגם בהמשך...}} נתקל אורי בהתנגדות מצד גורמים בקהילה, שטענו כי המוסד מעורר מחלוקות, מאחר שכבר קיים בית ספר יהודי בעיר{{הערה|בית הספר היה יהודי מבחינת תלמידיו, אך לא כלל תכנים יהודיים משמעותיים בתוכנית הלימודים.}}. אורי ספג איומים ואף תקיפה פיזית{{הערה|אחד המתנגדים הגדיל לעשות וסטר לאורי בפני המתפללים, ואחרים איימו עליו ועל משפחתו.}}. הוא נדרש לגייס משאבים כספיים להחזקת המוסד, שגדל במהירות. בתחילה התקיים ה"חדר" בביתו, ולאחר מכן השתלט על מבנה בית ספר סמוך שלא פעל, למרות התנגדות השלטונות{{הערה|אורי לקח את התלמידים למבנה בית ספר סמוך שלא פעל, וסירב לפנותו עד שהשלטונות יספקו מבנה מתאים.}}. לאחר גידול במספר התלמידים, ה"חדר" זכה להכרה רשמית ממשרד החינוך ההולנדי, אך נתקל במגבלות חוקיות שאסרו לימודי קודש בבתי ספר ממשלתיים{{הערה|חוק השוויון בהולנד אסר הקדשת שעות ללימודי דת בבתי ספר הנתמכים על ידי הממשלה.}}. אורי ניהל משא ומתן עם בכירים במשרד החינוך, ובסופו של דבר השיג שינוי בחוק שאפשר לימודי קודש.

אורי ניהל את ה"חדר" במשך כ-20 שנה, תוך פיקוח על התקציבים והמבנים, והפקיד את הניהול החינוכי בידי צוות מקצועי. שותפו המרכזי היה הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]] מאנטוורפן שב[[בלגיה]], ששימש כחבר הנהלה וסייע בניהול המוסד{{הערה|הוא זכה לחוות נס גלוי כאשר אדם הרחוק משמירת תורה ומצוות פגש בו והניח עבור הבניה בדיוק את הסכום הגדול שהיה צריך לשלם לקבלן הבניה (גיליון 'אגעדאנק' פקודי תשע"ט).}}. לצד ה"חדר" לבנים, הוקם בית ספר לבנות. אורי גייס שווה ערך ל5 מליון יורו לבניית קמפוס חינוכי, שכלל מבנים בני שלוש קומות עם מעליות המותאמות לתלמידים עם מוגבלויות. תוכניות הבנייה הוגשו לרבי, שנתן את ברכתו. ב-[[שבט]] [[תשנ"ד]] נחנך הקמפוס החדש במעמד רבנים, אישי ציבור ושרי ממשלה, כשאורחת הכבוד הייתה אחות המלכה ההולנדית, בציון 20 שנה לייסוד ה"חדר".

===הרבי וה"חדר"===
הרבי עצמו עקב אחר התקדמות המוסד{{הערה|הרבי אף שלח סכומי כסף משמעותיים לתמיכה ב"חדר".}}, בעיקר דרך מזכירו ומנהל [[המרכז לענייני חינוך]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]{{הערה|[[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]] כתב לאורי: "שמחנו לקרוא כי בעזרת השם יתברך מסתדרים ענייני החדר החדש באופן טוב ובדרכי שלום, ותודה על תמונת החדר ששלח לנו המראה פניהם המאירות של התלמידים שיחיו. פרישת שלום לכל חביריו שיחיו המתעסקים בהחדר".}}. אורי נסע פעמים רבות ל-[[770]] בניו יורק, השתתף ביחידויות עם הרבי, ובמקרה אחד חזר להולנד בדחיפות כדי למנוע פגיעה ב"חדר", עוד לפני שהספיק אפילו להיכנס ל-770{{הערה|כאשר נודע לרב חודקוב שאורי חזר להולנד מבלי להיכנס ל-770 כדי להגן על ה"חדר", הוא שיבח אותו על כך.}}. הרבי הורה לאורי ליצור קשרים עם אנשי ממשל, מה שהוביל להכרה רשמית ב"חדר" למרות קשיים ראשוניים, כגון דרישת חוק להימצאות 164 תלמידים, בעוד שב"חדר" למדו 24 תלמידים בלבד.

==הצלת יהודים ממדינות ערב{{הערה|להרחבה, ראה תשורה לחתונת בן נכדו.}}==
ב[[תשי"ג]] תכנן אורי להוציא יהודים מסוריה, אלג'יר ו[[מרוקו]]. הוא התייעץ עם הרבי, שהשיב ב[[ו' שבט]] [[תשי"ג]] כי יש לשקול את האחריות הכרוכה בהוצאת יהודים ממדינות שבהן חיו חיי יראת שמיים, אך אישר את הצורך בהצלתם{{הערה|הרבי כתב: "בנוגע לרעיון להוציא יהודים ממרוקו וסוריה, הרי בקשר ליהודים הספרדים, זו אחריות גדולה כיון שהם במדינה בה חיו במשך מאות שנים חיים של יראת שמיים, אולם מצד שני הבעיות האחרות מציקות, לכן מוכרח להוציאם משם".}}. התוכנית לא יצאה לפועל, אך לאחר עליית חומייני לשלטון בשנת התחיל אורי להבריח יהודים מ[[איראן]] . בתחילה הוא סייע ליהודי שברח מאיראן למדינה מוסלמית אחרת, ובהמשך ארגן הברחת יהודים רבים מאיראן דרך מדינות מעבר למדינות כמו [[ארצות הברית]] ו[[ארץ ישראל]]{{הערה|אורי יצר קשר עם אנשי קשר במדינה ערבית, שסייעו בהברחת יהודים מאיראן, ומשם דאג להעבירם למדינות חופשיות.}}. הוא גייס סכומים גדולים למימון דרכונים, ויזות ואישורי מגורים, תוך סיכון אישי. באחת הפעמים נעצר במדינה מוסלמית לאחר שיחה טלפונית שבה הוזכרה ארץ ישראל, ושוחרר רק לאחר חקירה ארוכה.

==הצלת ילדי צ'רנוביל==
{{ערך מורחב|ערך=[[ילדי צ'רנוביל]]}}
ב[[תשמ"ו]], לאחר אסון [[צ'רנוביל]], יזם אורי לראשונה רעיון להעלות ילדים יהודים מאזור האסון ל[[ארץ ישראל]]. ב[[תש"נ]] נסע ל[[ברית המועצות]], שם בדק אפשרויות להעברת הילדים. בשיתוף הרב [[יצחק קוגן]], בדקו את יהדותם של הילדים וביקרו משפחות באוקראינה ובלרוס. לאחר מאמצים מול משרדי הממשלה, ארגנו קבוצת ילדים לעלייה לישראל. אורי פנה למוסדות [[חב"ד]] בישראל לקלוט את הילדים, אשר בתחילה לא הביעו התלהבות מהרעיון. אבל לאחר אישור הרבי, [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] התחילה לטפל בפרויקט, אשר עבר בסופו של דבר לידי [[צעירי אגודת חב"ד]]{{הערה|לאחר אישור הרבי, אנשי צא"ח המשיכו את הפרויקט, ואורי ליווה את הילדים עד לתחנת ביניים באירופה.}}.

==קשריו עם הרבי==
התוודע לחסידות [[חב"ד]] לאחר שיחות עם [[שד"רים]] מישיבות [[תומכי תמימים ברינואה]], [[צרפת]] אשר התארחו בביתו, בתקופת תחילת נשיאותו של [[הרבי]]. הוא למד חסידות, כתב מכתבים לרבי, וזכה ליחידויות רבות ב-[[770]]{{הערה|בידי המשפחה, נמצא קלסר ובו מענות מהרבי ליהודים שפנו דרך אורי.}}. הוא תמך כספית במוסדות חב"ד, גם בתקופות כלכליות קשות{{הערה|במכתב מ[[ו' שבט]] [[תשי"ג]], הודה הרבי לאורי על תמיכתו בשליח מ[[תומכי תמימים]] וברכו בעשירות.}}. הרב [[יוחנן ספרנאי]] סיפר כי שמע שהרבי קם לכבודו ביחידות{{הערה|בנו, עוזיאל, סיפר כי במהלך התוועדות ב-770, הרבי הבחין באורי ופנה אליו: "ר' אורי זאָגט לחיים".}}. במכתבים שקיבל, פעמים רבות הוסיף [[הרבי]] בכתב ידו את הכינוי "רב פעלים" ו"הכהן". ביקורו של הרב [[בנימין קליין]], מזכיר הרבי, אצל אורי בהולנד, העיד על קשריו ההדוקים עם הרבי{{הערה|נכדו, אריה לייב, סיפר כי הרב קליין ביקר את סבו ושוחח עמו בארבע עיניים במהלך ביקור קצר באירופה.}}.

==אחרית ימיו==
בחודשיו האחרונים עבד אורי על הקמת כולל מודרני המשלב לימוד גמרא ופוסקים עם טכנולוגיה. ב[[תשרי]] [[תשס"א]], בעת שהותו בירושלים, אמר כי חסר לו מיליון דולר להשלמת הפרויקט{{הערה|אורי אמר לבני משפחתו: "יחסר לי רק מיליון דולר להקמת הכולל, ואם הייתי צעיר הייתי עושה את המיליון בתוך שבועיים".}}. הוא טיפל במסירות ברעייתו החולה, שנפטרה ב[[י"ב חשון]] [[תשס"א]]. לאחר מכן המשיך לעבוד על הכולל, אך ב[[כ"ג כסלו]] [[תשס"א]] לקה בלבו ונפטר. מאות ליוו אותו לקבורה בהר הזיתים. על מצבתו נכתב:{{ציטוט|"איש המחתרת בשואה, עסקן דגול למעלה משישים שנה בהצלת יהודים בגופם ובנפשם, מייסד ה'חדר' באמסטרדם על פי צו אדמו"ר מליובאוויטש".}}

==משפחתו==
*בתו, מרים דונר (ע"ה), אשת הרב אבא דונר (ע"ה), [[לונדון]].
*בנו, עוזיאל כהן, [[ירושלים]].
*בתו, חיה שרה יעקבס, [[מנצ'סטר]].
*בנו, אברהם אריה כהן (ע"ה), [[לונדון]]{{הערה|נפטר בשנת [[תשפ"ג]].}}.
*בתו, היצל בוגן (ע"ה), [[לונדון]].
*בנו, יונתן כהן, [[אמסטרדם]], [[הולנד]].
*בתו, הדסה כהן, [[אמסטרדם]], [[הולנד]].

{{תבנית:קרדיט| כתבה מ[[שבועון בית משיח]] גליון 319}}

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:תשורה תמרין כהן .pdf|ממוזער|מכתבים שקיבל מהרבי, בתשורה מחתונת נינתו]]
{{ש}}כתבה על קורותיו - [https://chabadpedia.co.il/images/d/da/בית_משיח_גליון_319.pdf שבועון בית משיח גל' 319] - [[י"א ניסן]] [[תשס"א]].
{{ש}}'''ההבטחה''' - ספר בהוצאת הסופר [[זלמן רודרמן]], המספר בין השאר על הרב אורי יהודה כהן ופעילותו במלחמת העולם השנייה ולאחריה.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהן, אורי יהודה}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ע]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בהולנד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]

שיחת משתמש:מוישי כהן

2025-06-21T19:51:21Z

מוישי כהן: /* ביטול עריכה */

{{בה}}
מוישי, תהיה עקשן! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 12:33, 16 ביולי 2020 (UTC)

== צריך עזרה באתר? ==

יחי המלך המשיח אתה חדש? אם תצטרך עזרה באתר אני אשמח לעזור! תודה --[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ הרבי שליט"א חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 12:09, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 12:09, 6 ביולי 2023 (UTC)
:אני פה קצת לפניך--[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 12:12, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 12:12, 6 ביולי 2023 (UTC)
::בנתיים אני מסתדר--[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 15:59, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 15:59, 6 ביולי 2023 (UTC)
:::יעס יחי --[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ הרבי שליט"א חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 16:02, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 16:02, 6 ביולי 2023 (UTC)
::::יעס, שביל וכו'--[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 19:28, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 19:28, 6 ביולי 2023 (UTC)

== 100 עריכות במרחב הראשי ==

תוכל לבדוק בבירור עם יש לי? בברכה [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ הרבי שליט"א חי וקיים ~ בואו נדבר על זה]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 20:22, ח' באב, ה'תשפ"ג 20:22, 26 ביולי 2023 (UTC)
:{{א|קעניג!}} יש לך 100 עריכות --[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 10:41, ט' באב, ה'תשפ"ג 10:41, 27 ביולי 2023 (UTC)
::בטוח? {{שכח|קעניג!}}
:::כן --[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 10:59, ט' באב, ה'תשפ"ג 10:59, 27 ביולי 2023 (UTC)

== הצבעה 2 ==

אתה מוזמן להביע את דעתך בהצבעה על הערך שמואל מישולובין [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 16:07, י"ט באב, ה'תשפ"ג 16:07, 6 באוגוסט 2023 (UTC) [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 16:09, י"ט באב, ה'תשפ"ג 16:09, 6 באוגוסט 2023 (UTC)
==העברה==
לגבי מה שהעברת (אריה קדם ל/ארי קדם, אני ראיתי בשבועון בית משיח שכתוב '''אריה''' ולא ארי.[[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי|יחי המלך]] 22:16, 30 במאי 2024 (IDT)

במקרה אני מכיר אותו אישית ויודע בוודאות שקוראים לו ארי ולא אריה --[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 22:07, כ"ד באייר, ה'תשפ"ד 22:07, 1 ביוני 2024 (IDT)
:אגב אתה תוכל לשלוח כאן את המייל שלך? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 22:03, 1 ביוני 2024 (IDT)
::בשביל מה? --[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 22:07, כ"ד באייר, ה'תשפ"ד 22:07, 1 ביוני 2024 (IDT)
:בשביל משהו. תשלח הודעה למייל שלי: yosikenig770@gmail.com‬‏ בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 22:18, 1 ביוני 2024 (IDT)

==ביטול עריכה==
אשמח לדעת למה ביטלת את עריכתי בערך [[אורי יהודה כהן]]? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:25, 21 ביוני 2025 (IDT)
:מפני שעריכתך כללה כמה טעויות לשוניות אז ביטלתי ועידכנתי--[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 22:37, כ"ה בסיוון, ה'תשפ"ה 22:37, 21 ביוני 2025 (IDT)
::אשמח גם לדעת מה הם הטעויות? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:39, 21 ביוני 2025 (IDT)
:::למשל "לאחר המלחמה ידע כי הוריו, הורי רעייתו ורבים מבני משפחתו נספו בשואה." לא נראה תקני אז כתבתי "לאחר המלחמה '''נודע לו''' כי הוריו..." או "בת"ש, לאחר לפרוץ מלחמת העולם השנייה, נשא את רבקה יעקובסן" הוספתי "נשא את '''מרת''' רבקה יעקובסן". [[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 22:51, כ"ה בסיוון, ה'תשפ"ה 22:51, 21 ביוני 2025 (IDT)

אורי יהודה כהן

2025-06-21T19:50:05Z

מוישי כהן: /* תולדות חיים */

{{ויקיזציה}}
[[קובץ:ר' אורי יהודה כהן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אורי יהודה כהן]]
[[רב (תואר)|הרב]] '''אורי יהודה כהן''' ([[י"א שבט]] [[תר"ע]] - [[כ"ג כסלו]] [[תשס"א]]). לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], הוא פעל להקמת מוסדות חינוך, כולל [[ישיבה]] ו"[[חדר]]", תרם להצלת יהודים במהלך המלחמה ולאחריה, ומילא שליחויות רבות ברחבי העולם בהוראת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]{{הערה|חלק מהשליחויות, וככל הנראה רובן, עדיין לא נחשפו לציבור, וכנראה לא יחשפו. וראה חלק קטן מהנ"ל בתשורות שיצאו בחתונות צאצאיו.}}.

==תולדות חיים==
אורי יהודה כהן נולד ב-[[י"א שבט]] [[תר"ע]] בעיר המבורג שב[[גרמניה]], לרב אברהם אריה (הי"ד). בילדותו למד בישיבה בפרנקפורט, שם שהה עד עליית ה[[נאצים]] ימ"ש לשלטון ב[[תרצ"ג]]. בעקבות זאת והיותו בעל אזרחות הולנדית היגר לרוטרדם שב[[הולנד]], שם הקים מפעל לגבינות. ב[[ת"ש]], לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נשא את מרת רבקה יעקובסן, בתו של מזכיר הקהילה היהודית ברוטרדם.

==פעילות במלחמת העולם השנייה==

ב[[ב' אייר]] [[ת"ש]] פלשו הגרמנים להולנד, ובמשך שנתיים היהודים סבלו מגזירות קשות. ב[[ט"ז אב]] [[תש"ב]] זומנו כ-2,000 יהודים לכיכר העיר רוטרדם, משם נשלחו רובם למחנות ההשמדה. אורי, רעייתו ובתם התינוקת מרים נותרו בעיר. ב[[תש"ג]] נולד להם בן שנפטר כעבור שנה, ואורי דאג לקבורתו ב[[בית הקברות]] היהודי תוך כדי המלחמה{{הערה|היה זה בתקופת החורף, ובתחילה ניסה לקברו לבדו. אבל כשנוכח שאינו מצליח בכך בעקבות היותה של הקרקע קפואה לגמרי. הניח את גופת התינוק בפתח תחנת משטרה שנחשבה כ"אמינה". בצירוף פתק המסביר שמדובר בתינוק יהודי שצריך לבוא לקבורה ב[[בית הקברות]], וכך נקבר התינוק לפי ההלכה.}}. את בתו ואת בנו עוזיאל, שנולד במהלך המלחמה, החביא אצל משפחות גויות עד תום המלחמה.

אורי נמלט ממספר ביקורות של המשטרה בביתו, ולבסוף שילם לגוי הולנדי שהסתיר אותו עד סיום המלחמה. הוא ניצל את ידיעתו בשפה הגרמנית ואת הופעתו החיצונית, בכדי להציל חפצים תשמישי קדושה וחפצים שווי ערך ממרתף בית הכנסת המרכזי ברוטרדם, את התשמישי קדושה החביא עד סוף המלחמה, ואת החפצים שווי הערך מכר בשוק השחור. בכסף שקיבל תמך ביהודים שהוסתרו וחילק מדי יום כ-200 ארוחות למשפחות יהודיות{{הערה|אורי חילק מדי בוקר חבילות מזון, ובכך מנע רעב בקרב כ-200 משפחות יהודיות ברוטרדם שהתחבאו מאימת הנאצים.}}. כמו כן, ארגן שחיטה כשרה של עופות פעמיים בשבוע, בבית ששכר בסמוך למשרדי הנאצים{{הערה|בזמן המלחמה השחיטה נאסרה, ובצעד נועז שכר בית ברובע בו שכנו משרדי הנאצים (!), ופעמיים בשבוע הביא שוחט למקום ששחט כמות מספקת של עופות עבור יהודי רוטרדם.}}. הוא שיתף פעולה עם המחתרות השונות, שסיפקו לו תלושי מזון, ובאמצעות פעולות שונות שביצע נגד הנאצים זכה באמונם, מה שאפשר לו להסתיר יהודים נוספים.

===לאחר המלחמה===

לאחר המלחמה נודע לו כי הוריו, הורי רעייתו ורבים מבני משפחתו נספו בשואה. שני ילדיו, שהוסתרו אצל לא-יהודים, שרדו והתאחדו עם הוריהם. יהודי רוטרדם והשלטונות הכירו באורי כ"רב מחתרתי" בשל פעילותו בזמן המלחמה. הוא שיקם את בית הכנסת היחיד שנותר ברוטרדם, בשיתוף עם הרבנית שרה פורסט, וארגן בו תפילות קבועות. אורי הקים מוסד בעיר חאודה שבהולנד עבור בחורים ממחנות הפליטים, אך המוסד נסגר בשל התנכלויות מצד גורמים ממשלתיים{{הערה|שייתכן והושפעו מהאווירה הנאצית ולכן דאגו לסגירתה.}}. הוא פתח את ביתו לפליטים וחסרי קורת גג{{הערה|כלתו, רחל כהן, סיפרה על מסירותו של אורי בהכנסת אורחים: בביתו בישלו תמיד בסירים גדולים. הוא אירח יהודים רבים שמצא ברחוב. כששאלתי אותו כיצד הוא מסוגל לארח חולים ואנשים במצב קשה, השיב: "האם אפשר להשאיר יהודי רעב?" כל יהודי שהגיע לרוטרדם ידע שכתובתו של כהן היא המקום להתארח. נהגי החשמלית היו מפנים יהודים לתחנה הסמוכה לביתו ואומרים: "כנראה לפה אתם רוצים להגיע".}}. מאוחר יותר, עבר לאמסטרדם בשל התמעטות הקהילה ברוטרדם.

==הקמת ה"חדר" בהולנד==

[[קובץ:אורי בעת בנית הקמפוס.jpg|ממוזער|שמאל|ר' אורי בעבודות בניית הקמפוס החינוכי]]
[[קובץ:הקמפוס החינוכי שהקים אורי.jpg|שמאל|ממוזער|הקמפוס החינוכי שהקים אורי]]
ב[[תשרי]] [[תשל"ה]], בעקבות ביקורו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] באמסטרדם, שבמהלך התוועדות חסידית תבע מהנוכחים להקים "חדר", לקח על עצמו ר' אורי את הקמת המוסד. ה"חדר" הוקם בביתו, בשני חדרים, עם ארבעה תלמידים, כולל שני בניו של הרב [[יצחק פורסט]]. המורה הראשונה הייתה רעייתו, רבקה כהן, שלימדה את האלף-בית העברי.

ה"חדר" התפתח והפך לתלמוד תורה, שכיום מונה מאות תלמידים באמסטרדם. בתחילה{{הערה|וגם בהמשך...}} נתקל אורי בהתנגדות מצד גורמים בקהילה, שטענו כי המוסד מעורר מחלוקות, מאחר שכבר קיים בית ספר יהודי בעיר{{הערה|בית הספר היה יהודי מבחינת תלמידיו, אך לא כלל תכנים יהודיים משמעותיים בתוכנית הלימודים.}}. אורי ספג איומים ואף תקיפה פיזית{{הערה|אחד המתנגדים הגדיל לעשות וסטר לאורי בפני המתפללים, ואחרים איימו עליו ועל משפחתו.}}. הוא נדרש לגייס משאבים כספיים להחזקת המוסד, שגדל במהירות. בתחילה התקיים ה"חדר" בביתו, ולאחר מכן השתלט על מבנה בית ספר סמוך שלא פעל, למרות התנגדות השלטונות{{הערה|אורי לקח את התלמידים למבנה בית ספר סמוך שלא פעל, וסירב לפנותו עד שהשלטונות יספקו מבנה מתאים.}}. לאחר גידול במספר התלמידים, ה"חדר" זכה להכרה רשמית ממשרד החינוך ההולנדי, אך נתקל במגבלות חוקיות שאסרו לימודי קודש בבתי ספר ממשלתיים{{הערה|חוק השוויון בהולנד אסר הקדשת שעות ללימודי דת בבתי ספר הנתמכים על ידי הממשלה.}}. אורי ניהל משא ומתן עם בכירים במשרד החינוך, ובסופו של דבר השיג שינוי בחוק שאפשר לימודי קודש.

אורי ניהל את ה"חדר" במשך כ-20 שנה, תוך פיקוח על התקציבים והמבנים, והפקיד את הניהול החינוכי בידי צוות מקצועי. שותפו המרכזי היה הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]] מאנטוורפן שב[[בלגיה]], ששימש כחבר הנהלה וסייע בניהול המוסד{{הערה|הוא זכה לחוות נס גלוי כאשר אדם הרחוק משמירת תורה ומצוות פגש בו והניח עבור הבניה בדיוק את הסכום הגדול שהיה צריך לשלם לקבלן הבניה (גיליון 'אגעדאנק' פקודי תשע"ט).}}. לצד ה"חדר" לבנים, הוקם בית ספר לבנות. אורי גייס שווה ערך ל5 מליון יורו לבניית קמפוס חינוכי, שכלל מבנים בני שלוש קומות עם מעליות המותאמות לתלמידים עם מוגבלויות. תוכניות הבנייה הוגשו לרבי, שנתן את ברכתו. ב-[[שבט]] [[תשנ"ד]] נחנך הקמפוס החדש במעמד רבנים, אישי ציבור ושרי ממשלה, כשאורחת הכבוד הייתה אחות המלכה ההולנדית, בציון 20 שנה לייסוד ה"חדר".

===הרבי וה"חדר"===

הרבי עצמו עקב אחר התקדמות המוסד{{הערה|הרבי אף שלח סכומי כסף משמעותיים לתמיכה ב"חדר".}}, בעיקר דרך מזכירו ומנהל [[המרכז לענייני חינוך]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]{{הערה|[[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]] כתב לאורי: "שמחנו לקרוא כי בעזרת השם יתברך מסתדרים ענייני החדר החדש באופן טוב ובדרכי שלום, ותודה על תמונת החדר ששלח לנו המראה פניהם המאירות של התלמידים שיחיו. פרישת שלום לכל חביריו שיחיו המתעסקים בהחדר".}}. אורי נסע פעמים רבות ל-[[770]] בניו יורק, השתתף ביחידויות עם הרבי, ובמקרה אחד חזר להולנד בדחיפות כדי למנוע פגיעה ב"חדר", עוד לפני שהספיק אפילו להיכנס ל-770{{הערה|כאשר נודע לרב חודקוב שאורי חזר להולנד מבלי להיכנס ל-770 כדי להגן על ה"חדר", הוא שיבח אותו על כך.}}. הרבי הורה לאורי ליצור קשרים עם אנשי ממשל, מה שהוביל להכרה רשמית ב"חדר" למרות קשיים ראשוניים, כגון דרישת חוק להימצאות 164 תלמידים, בעוד שב"חדר" למדו 24 תלמידים בלבד.

==הצלת יהודים ממדינות ערב{{הערה| להרחבה, ראה תשורה לחתונת בן נכדו.}}==

ב-[[תשי"ג]] תכנן אורי להוציא יהודים מסוריה, אלג'יר ו[[מרוקו]]. הוא התייעץ עם הרבי, שהשיב ב-[[ו' שבט]] [[תשי"ג]] כי יש לשקול את האחריות הכרוכה בהוצאת יהודים ממדינות שבהן חיו חיי יראת שמיים, אך אישר את הצורך בהצלתם{{הערה|הרבי כתב: "בנוגע לרעיון להוציא יהודים ממרוקו וסוריה, הרי בקשר ליהודים הספרדים, זו אחריות גדולה כיון שהם במדינה בה חיו במשך מאות שנים חיים של יראת שמיים, אולם מצד שני הבעיות האחרות מציקות, לכן מוכרח להוציאם משם".}}. התוכנית לא יצאה לפועל, אך לאחר עליית חומייני לשלטון בשנת התחיל אורי להבריח יהודים מ[[איראן]] . בתחילה הוא סייע ליהודי שברח מאיראן למדינה מוסלמית אחרת, ובהמשך ארגן הברחת יהודים רבים מאיראן דרך מדינות מעבר למדינות כמו [[ארצות הברית]] ו[[ארץ ישראל]]{{הערה|אורי יצר קשר עם אנשי קשר במדינה ערבית, שסייעו בהברחת יהודים מאיראן, ומשם דאג להעבירם למדינות חופשיות.}}. הוא גייס סכומים גדולים למימון דרכונים, ויזות ואישורי מגורים, תוך סיכון אישי. באחת הפעמים נעצר במדינה מוסלמית לאחר שיחה טלפונית שבה הוזכרה ארץ ישראל, ושוחרר רק לאחר חקירה ארוכה.

==הצלת ילדי צ'רנוביל==

{{ערך מורחב|ערך=[[ילדי צ'רנוביל]]}} ב[[תשמ"ו]], לאחר אסון [[צ'רנוביל]], יזם אורי לראשונה רעיון להעלות ילדים יהודים מאזור האסון ל[[ארץ ישראל]]. ב[[תש"נ]] נסע ל[[ברית המועצות]], שם בדק אפשרויות להעברת הילדים. בשיתוף הרב [[יצחק קוגן]], בדקו את יהדותם של הילדים וביקרו משפחות באוקראינה ובלרוס. לאחר מאמצים מול משרדי הממשלה, ארגנו קבוצת ילדים לעלייה לישראל. אורי פנה למוסדות [[חב"ד]] בישראל לקלוט את הילדים, אשר בתחילה לא הביעו התלהבות מהרעיון. אבל לאחר אישור הרבי, [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] התחילה לטפל בפרויקט, אשר עבר בסופו של דבר לידי [[צעירי אגודת חב"ד]]{{הערה|לאחר אישור הרבי, אנשי צא"ח המשיכו את הפרויקט, ואורי ליווה את הילדים עד לתחנת ביניים באירופה.}}.

==קשריו עם הרבי==

ר' אורי התוודע לחסידות [[חב"ד]] לאחר שיחות עם [[שד"רים]] מישיבות [[תומכי תמימים ברינואה]], [[צרפת]] אשר התארחו בביתו, בתקופת תחילת נשיאותו של [[הרבי]]. הוא למד חסידות, כתב מכתבים לרבי, וזכה ליחידויות רבות ב-[[770]]{{הערה|בידי המשפחה, נמצא קלסר ובו מענות מהרבי ליהודים שפנו דרך אורי.}}. הוא תמך כספית במוסדות חב"ד, גם בתקופות כלכליות קשות{{הערה|במכתב מ-[[ו' שבט]] [[תשי"ג]], הודה הרבי לאורי על תמיכתו בשליח מ[[תומכי תמימים]] וברכו בעשירות.}}. הרב [[יוחנן ספרנאי]] סיפר כי שמע שהרבי קם לכבודו ביחידות{{הערה|בנו, עוזיאל, סיפר כי במהלך התוועדות ב-770, הרבי הבחין באורי ופנה אליו: "ר' אורי זאָגט לחיים".}}. במכתבים שקיבל, פעמים רבות הוסיף [[הרבי]] בכתב ידו את הכינוי "רב פעלים" ו"הכהן". ביקורו של הרב [[בנימין קליין]], מזכיר הרבי, אצל אורי בהולנד, העיד על קשריו ההדוקים עם הרבי{{הערה|נכדו, אריה לייב, סיפר כי הרב קליין ביקר את סבו ושוחח עמו בארבע עיניים במהלך ביקור קצר באירופה.}}.

==אחרית ימיו==

בחודשיו האחרונים עבד אורי על הקמת כולל מודרני המשלב לימוד גמרא ופוסקים עם טכנולוגיה. ב-[[תשרי]] [[תשס"א]], בעת שהותו בירושלים, אמר כי חסר לו מיליון דולר להשלמת הפרויקט{{הערה|אורי אמר לבני משפחתו: "יחסר לי רק מיליון דולר להקמת הכולל, ואם הייתי צעיר הייתי עושה את המיליון בתוך שבועיים".}}. הוא טיפל במסירות ברעייתו החולה, שנפטרה ב-[[י"ב חשון]] [[תשס"א]]. לאחר מכן המשיך לעבוד על הכולל, אך ב-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"א]] לקה בלבו ונפטר. מאות ליוו אותו לקבורה בהר הזיתים. על מצבתו נכתב:{{ציטוט|"איש המחתרת בשואה, עסקן דגול למעלה משישים שנה בהצלת יהודים בגופם ובנפשם, מייסד ה'חדר' באמסטרדם על פי צו אדמו"ר מליובאוויטש".}}

== משפחתו ==

*בתו, מרים דונר (ע"ה), אשת הרב אבא דונר (ע"ה), [[לונדון]].

*בנו, עוזיאל כהן, [[ירושלים]].

*בתו, חיה שרה יעקבס, [[מנצ'סטר]].

*בנו, אברהם אריה כהן (ע"ה), [[לונדון]]{{הערה|נפטר ב-[[תשפ"ג]].}}.

*בתו, היצל בוגן (ע"ה), [[לונדון]].

*בנו, יונתן כהן, [[אמסטרדם]], [[הולנד]].

*בתו, הדסה כהן, [[אמסטרדם]], [[הולנד]].

{{תבנית:קרדיט| כתבה מ[[שבועון בית משיח]] גליון 319}}

== לקריאה נוספת ==
[[קובץ:תשורה תמרין כהן .pdf|ממוזער|מכתבים שקיבל מהרבי, בתשורה מחתונת נינתו]]
{{ש}}כתבה על קורותיו - [https://chabadpedia.co.il/images/d/da/בית_משיח_גליון_319.pdf שבועון בית משיח גל' 319] - [[י"א ניסן]] [[תשס"א]].
{{ש}}'''ההבטחה''' - ספר בהוצאת הסופר [[זלמן רודרמן]], המספר בין השאר על הרב אורי יהודה כהן ופעילותו במלחמת העולם השנייה ולאחריה.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהן, אורי יהודה}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ע]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בהולנד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]

שיחת משתמש:מוישי כהן

2025-06-21T19:37:39Z

מוישי כהן: /* ביטול עריכה */

שיחת משתמש:מוישי כהן

2025-06-21T19:37:29Z

מוישי כהן: /* ביטול עריכה */

{{בה}}
מוישי, תהיה עקשן! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 12:33, 16 ביולי 2020 (UTC)

== צריך עזרה באתר? ==

יחי המלך המשיח אתה חדש? אם תצטרך עזרה באתר אני אשמח לעזור! תודה --[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ הרבי שליט"א חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 12:09, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 12:09, 6 ביולי 2023 (UTC)
:אני פה קצת לפניך--[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 12:12, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 12:12, 6 ביולי 2023 (UTC)
::בנתיים אני מסתדר--[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 15:59, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 15:59, 6 ביולי 2023 (UTC)
:::יעס יחי --[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ הרבי שליט"א חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 16:02, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 16:02, 6 ביולי 2023 (UTC)
::::יעס, שביל וכו'--[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 19:28, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 19:28, 6 ביולי 2023 (UTC)

== 100 עריכות במרחב הראשי ==

תוכל לבדוק בבירור עם יש לי? בברכה [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ הרבי שליט"א חי וקיים ~ בואו נדבר על זה]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 20:22, ח' באב, ה'תשפ"ג 20:22, 26 ביולי 2023 (UTC)
:{{א|קעניג!}} יש לך 100 עריכות --[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 10:41, ט' באב, ה'תשפ"ג 10:41, 27 ביולי 2023 (UTC)
::בטוח? {{שכח|קעניג!}}
:::כן --[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 10:59, ט' באב, ה'תשפ"ג 10:59, 27 ביולי 2023 (UTC)

== הצבעה 2 ==

אתה מוזמן להביע את דעתך בהצבעה על הערך שמואל מישולובין [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 16:07, י"ט באב, ה'תשפ"ג 16:07, 6 באוגוסט 2023 (UTC) [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 16:09, י"ט באב, ה'תשפ"ג 16:09, 6 באוגוסט 2023 (UTC)
==העברה==
לגבי מה שהעברת (אריה קדם ל/ארי קדם, אני ראיתי בשבועון בית משיח שכתוב '''אריה''' ולא ארי.[[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי|יחי המלך]] 22:16, 30 במאי 2024 (IDT)

במקרה אני מכיר אותו אישית ויודע בוודאות שקוראים לו ארי ולא אריה --[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 22:07, כ"ד באייר, ה'תשפ"ד 22:07, 1 ביוני 2024 (IDT)
:אגב אתה תוכל לשלוח כאן את המייל שלך? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 22:03, 1 ביוני 2024 (IDT)
::בשביל מה? --[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 22:07, כ"ד באייר, ה'תשפ"ד 22:07, 1 ביוני 2024 (IDT)
:בשביל משהו. תשלח הודעה למייל שלי: yosikenig770@gmail.com‬‏ בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 22:18, 1 ביוני 2024 (IDT)

==ביטול עריכה==
אשמח לדעת למה ביטלת את עריכתי בערך [[אורי יהודה כהן]]? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:25, 21 ביוני 2025 (IDT)
מפני שעריכתך כללה כמה טעויות לשוניות אז ביטלתי ועידכנתי--[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 22:37, כ"ה בסיוון, ה'תשפ"ה 22:37, 21 ביוני 2025 (IDT)

אורי יהודה כהן

2025-06-21T19:35:05Z

מוישי כהן:

{{ויקיזציה}}
[[קובץ:ר' אורי יהודה כהן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אורי יהודה כהן]]
[[רב (תואר)|הרב]] '''אורי יהודה כהן''' ([[י"א שבט]] [[תר"ע]] - [[כ"ג כסלו]] [[תשס"א]]). לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], הוא פעל להקמת מוסדות חינוך, כולל [[ישיבה]] ו"[[חדר]]", תרם להצלת יהודים במהלך המלחמה ולאחריה, ומילא שליחויות רבות ברחבי העולם בהוראת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]{{הערה|חלק מהשליחויות, וככל הנראה רובן, עדיין לא נחשפו לציבור, וכנראה לא יחשפו. וראה חלק קטן מהנ"ל בתשורות שיצאו בחתונות צאצאיו.}}.

==תולדות חיים==
אורי יהודה כהן נולד ב-[[י"א שבט]] [[תר"ע]] בעיר המבורג שב[[גרמניה]], לרב אברהם אריה (הי"ד). בילדותו למד בישיבה בפרנקפורט, שם שהה עד עליית ה[[נאצים]] ימ"ש לשלטון ב[[תרצ"ג]]. בעקבות זאת והיותו בעל אזרחות הולנדית היגר לרוטרדם שב[[הולנד]], שם הקים מפעל לגבינות. ב[[ת"ש]], לאחר לפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נשא את מרת רבקה יעקובסן, בתו של מזכיר הקהילה היהודית ברוטרדם.

==פעילות במלחמת העולם השנייה==

ב[[ב' אייר]] [[ת"ש]] פלשו הגרמנים להולנד, ובמשך שנתיים היהודים סבלו מגזירות קשות. ב[[ט"ז אב]] [[תש"ב]] זומנו כ-2,000 יהודים לכיכר העיר רוטרדם, משם נשלחו רובם למחנות ההשמדה. אורי, רעייתו ובתם התינוקת מרים נותרו בעיר. ב[[תש"ג]] נולד להם בן שנפטר כעבור שנה, ואורי דאג לקבורתו ב[[בית הקברות]] היהודי תוך כדי המלחמה{{הערה|היה זה בתקופת החורף, ובתחילה ניסה לקברו לבדו. אבל כשנוכח שאינו מצליח בכך בעקבות היותה של הקרקע קפואה לגמרי. הניח את גופת התינוק בפתח תחנת משטרה שנחשבה כ"אמינה". בצירוף פתק המסביר שמדובר בתינוק יהודי שצריך לבוא לקבורה ב[[בית הקברות]], וכך נקבר התינוק לפי ההלכה.}}. את בתו ואת בנו עוזיאל, שנולד במהלך המלחמה, החביא אצל משפחות גויות עד תום המלחמה.

אורי נמלט ממספר ביקורות של המשטרה בביתו, ולבסוף שילם לגוי הולנדי שהסתיר אותו עד סיום המלחמה. הוא ניצל את ידיעתו בשפה הגרמנית ואת הופעתו החיצונית, בכדי להציל חפצים תשמישי קדושה וחפצים שווי ערך ממרתף בית הכנסת המרכזי ברוטרדם, את התשמישי קדושה החביא עד סוף המלחמה, ואת החפצים שווי הערך מכר בשוק השחור. בכסף שקיבל תמך ביהודים שהוסתרו וחילק מדי יום כ-200 ארוחות למשפחות יהודיות{{הערה|אורי חילק מדי בוקר חבילות מזון, ובכך מנע רעב בקרב כ-200 משפחות יהודיות ברוטרדם שהתחבאו מאימת הנאצים.}}. כמו כן, ארגן שחיטה כשרה של עופות פעמיים בשבוע, בבית ששכר בסמוך למשרדי הנאצים{{הערה|בזמן המלחמה השחיטה נאסרה, ובצעד נועז שכר בית ברובע בו שכנו משרדי הנאצים (!), ופעמיים בשבוע הביא שוחט למקום ששחט כמות מספקת של עופות עבור יהודי רוטרדם.}}. הוא שיתף פעולה עם המחתרות השונות, שסיפקו לו תלושי מזון, ובאמצעות פעולות שונות שביצע נגד הנאצים זכה באמונם, מה שאפשר לו להסתיר יהודים נוספים.

===לאחר המלחמה===

לאחר המלחמה נודע לו כי הוריו, הורי רעייתו ורבים מבני משפחתו נספו בשואה. שני ילדיו, שהוסתרו אצל לא-יהודים, שרדו והתאחדו עם הוריהם. יהודי רוטרדם והשלטונות הכירו באורי כ"רב מחתרתי" בשל פעילותו בזמן המלחמה. הוא שיקם את בית הכנסת היחיד שנותר ברוטרדם, בשיתוף עם הרבנית שרה פורסט, וארגן בו תפילות קבועות. אורי הקים מוסד בעיר חאודה שבהולנד עבור בחורים ממחנות הפליטים, אך המוסד נסגר בשל התנכלויות מצד גורמים ממשלתיים{{הערה|שייתכן והושפעו מהאווירה הנאצית ולכן דאגו לסגירתה.}}. הוא פתח את ביתו לפליטים וחסרי קורת גג{{הערה|כלתו, רחל כהן, סיפרה על מסירותו של אורי בהכנסת אורחים: בביתו בישלו תמיד בסירים גדולים. הוא אירח יהודים רבים שמצא ברחוב. כששאלתי אותו כיצד הוא מסוגל לארח חולים ואנשים במצב קשה, השיב: "האם אפשר להשאיר יהודי רעב?" כל יהודי שהגיע לרוטרדם ידע שכתובתו של כהן היא המקום להתארח. נהגי החשמלית היו מפנים יהודים לתחנה הסמוכה לביתו ואומרים: "כנראה לפה אתם רוצים להגיע".}}. מאוחר יותר, עבר לאמסטרדם בשל התמעטות הקהילה ברוטרדם.

==הקמת ה"חדר" בהולנד==

[[קובץ:אורי בעת בנית הקמפוס.jpg|ממוזער|שמאל|ר' אורי בעבודות בניית הקמפוס החינוכי]]
[[קובץ:הקמפוס החינוכי שהקים אורי.jpg|שמאל|ממוזער|הקמפוס החינוכי שהקים אורי]]
ב[[תשרי]] [[תשל"ה]], בעקבות ביקורו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] באמסטרדם, שבמהלך התוועדות חסידית תבע מהנוכחים להקים "חדר", לקח על עצמו ר' אורי את הקמת המוסד. ה"חדר" הוקם בביתו, בשני חדרים, עם ארבעה תלמידים, כולל שני בניו של הרב [[יצחק פורסט]]. המורה הראשונה הייתה רעייתו, רבקה כהן, שלימדה את האלף-בית העברי.

ה"חדר" התפתח והפך לתלמוד תורה, שכיום מונה מאות תלמידים באמסטרדם. בתחילה{{הערה|וגם בהמשך...}} נתקל אורי בהתנגדות מצד גורמים בקהילה, שטענו כי המוסד מעורר מחלוקות, מאחר שכבר קיים בית ספר יהודי בעיר{{הערה|בית הספר היה יהודי מבחינת תלמידיו, אך לא כלל תכנים יהודיים משמעותיים בתוכנית הלימודים.}}. אורי ספג איומים ואף תקיפה פיזית{{הערה|אחד המתנגדים הגדיל לעשות וסטר לאורי בפני המתפללים, ואחרים איימו עליו ועל משפחתו.}}. הוא נדרש לגייס משאבים כספיים להחזקת המוסד, שגדל במהירות. בתחילה התקיים ה"חדר" בביתו, ולאחר מכן השתלט על מבנה בית ספר סמוך שלא פעל, למרות התנגדות השלטונות{{הערה|אורי לקח את התלמידים למבנה בית ספר סמוך שלא פעל, וסירב לפנותו עד שהשלטונות יספקו מבנה מתאים.}}. לאחר גידול במספר התלמידים, ה"חדר" זכה להכרה רשמית ממשרד החינוך ההולנדי, אך נתקל במגבלות חוקיות שאסרו לימודי קודש בבתי ספר ממשלתיים{{הערה|חוק השוויון בהולנד אסר הקדשת שעות ללימודי דת בבתי ספר הנתמכים על ידי הממשלה.}}. אורי ניהל משא ומתן עם בכירים במשרד החינוך, ובסופו של דבר השיג שינוי בחוק שאפשר לימודי קודש.

אורי ניהל את ה"חדר" במשך כ-20 שנה, תוך פיקוח על התקציבים והמבנים, והפקיד את הניהול החינוכי בידי צוות מקצועי. שותפו המרכזי היה הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]] מאנטוורפן שב[[בלגיה]], ששימש כחבר הנהלה וסייע בניהול המוסד{{הערה|הוא זכה לחוות נס גלוי כאשר אדם הרחוק משמירת תורה ומצוות פגש בו והניח עבור הבניה בדיוק את הסכום הגדול שהיה צריך לשלם לקבלן הבניה (גיליון 'אגעדאנק' פקודי תשע"ט).}}. לצד ה"חדר" לבנים, הוקם בית ספר לבנות. אורי גייס שווה ערך ל5 מליון יורו לבניית קמפוס חינוכי, שכלל מבנים בני שלוש קומות עם מעליות המותאמות לתלמידים עם מוגבלויות. תוכניות הבנייה הוגשו לרבי, שנתן את ברכתו. ב-[[שבט]] [[תשנ"ד]] נחנך הקמפוס החדש במעמד רבנים, אישי ציבור ושרי ממשלה, כשאורחת הכבוד הייתה אחות המלכה ההולנדית, בציון 20 שנה לייסוד ה"חדר".

===הרבי וה"חדר"===

הרבי עצמו עקב אחר התקדמות המוסד{{הערה|הרבי אף שלח סכומי כסף משמעותיים לתמיכה ב"חדר".}}, בעיקר דרך מזכירו ומנהל [[המרכז לענייני חינוך]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]{{הערה|[[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]] כתב לאורי: "שמחנו לקרוא כי בעזרת השם יתברך מסתדרים ענייני החדר החדש באופן טוב ובדרכי שלום, ותודה על תמונת החדר ששלח לנו המראה פניהם המאירות של התלמידים שיחיו. פרישת שלום לכל חביריו שיחיו המתעסקים בהחדר".}}. אורי נסע פעמים רבות ל-[[770]] בניו יורק, השתתף ביחידויות עם הרבי, ובמקרה אחד חזר להולנד בדחיפות כדי למנוע פגיעה ב"חדר", עוד לפני שהספיק אפילו להיכנס ל-770{{הערה|כאשר נודע לרב חודקוב שאורי חזר להולנד מבלי להיכנס ל-770 כדי להגן על ה"חדר", הוא שיבח אותו על כך.}}. הרבי הורה לאורי ליצור קשרים עם אנשי ממשל, מה שהוביל להכרה רשמית ב"חדר" למרות קשיים ראשוניים, כגון דרישת חוק להימצאות 164 תלמידים, בעוד שב"חדר" למדו 24 תלמידים בלבד.

==הצלת יהודים ממדינות ערב{{הערה| להרחבה, ראה תשורה לחתונת בן נכדו.}}==

ב-[[תשי"ג]] תכנן אורי להוציא יהודים מסוריה, אלג'יר ו[[מרוקו]]. הוא התייעץ עם הרבי, שהשיב ב-[[ו' שבט]] [[תשי"ג]] כי יש לשקול את האחריות הכרוכה בהוצאת יהודים ממדינות שבהן חיו חיי יראת שמיים, אך אישר את הצורך בהצלתם{{הערה|הרבי כתב: "בנוגע לרעיון להוציא יהודים ממרוקו וסוריה, הרי בקשר ליהודים הספרדים, זו אחריות גדולה כיון שהם במדינה בה חיו במשך מאות שנים חיים של יראת שמיים, אולם מצד שני הבעיות האחרות מציקות, לכן מוכרח להוציאם משם".}}. התוכנית לא יצאה לפועל, אך לאחר עליית חומייני לשלטון בשנת התחיל אורי להבריח יהודים מ[[איראן]] . בתחילה הוא סייע ליהודי שברח מאיראן למדינה מוסלמית אחרת, ובהמשך ארגן הברחת יהודים רבים מאיראן דרך מדינות מעבר למדינות כמו [[ארצות הברית]] ו[[ארץ ישראל]]{{הערה|אורי יצר קשר עם אנשי קשר במדינה ערבית, שסייעו בהברחת יהודים מאיראן, ומשם דאג להעבירם למדינות חופשיות.}}. הוא גייס סכומים גדולים למימון דרכונים, ויזות ואישורי מגורים, תוך סיכון אישי. באחת הפעמים נעצר במדינה מוסלמית לאחר שיחה טלפונית שבה הוזכרה ארץ ישראל, ושוחרר רק לאחר חקירה ארוכה.

==הצלת ילדי צ'רנוביל==

{{ערך מורחב|ערך=[[ילדי צ'רנוביל]]}} ב[[תשמ"ו]], לאחר אסון [[צ'רנוביל]], יזם אורי לראשונה רעיון להעלות ילדים יהודים מאזור האסון ל[[ארץ ישראל]]. ב[[תש"נ]] נסע ל[[ברית המועצות]], שם בדק אפשרויות להעברת הילדים. בשיתוף הרב [[יצחק קוגן]], בדקו את יהדותם של הילדים וביקרו משפחות באוקראינה ובלרוס. לאחר מאמצים מול משרדי הממשלה, ארגנו קבוצת ילדים לעלייה לישראל. אורי פנה למוסדות [[חב"ד]] בישראל לקלוט את הילדים, אשר בתחילה לא הביעו התלהבות מהרעיון. אבל לאחר אישור הרבי, [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] התחילה לטפל בפרויקט, אשר עבר בסופו של דבר לידי [[צעירי אגודת חב"ד]]{{הערה|לאחר אישור הרבי, אנשי צא"ח המשיכו את הפרויקט, ואורי ליווה את הילדים עד לתחנת ביניים באירופה.}}.

==קשריו עם הרבי==

ר' אורי התוודע לחסידות [[חב"ד]] לאחר שיחות עם [[שד"רים]] מישיבות [[תומכי תמימים ברינואה]], [[צרפת]] אשר התארחו בביתו, בתקופת תחילת נשיאותו של [[הרבי]]. הוא למד חסידות, כתב מכתבים לרבי, וזכה ליחידויות רבות ב-[[770]]{{הערה|בידי המשפחה, נמצא קלסר ובו מענות מהרבי ליהודים שפנו דרך אורי.}}. הוא תמך כספית במוסדות חב"ד, גם בתקופות כלכליות קשות{{הערה|במכתב מ-[[ו' שבט]] [[תשי"ג]], הודה הרבי לאורי על תמיכתו בשליח מ[[תומכי תמימים]] וברכו בעשירות.}}. הרב [[יוחנן ספרנאי]] סיפר כי שמע שהרבי קם לכבודו ביחידות{{הערה|בנו, עוזיאל, סיפר כי במהלך התוועדות ב-770, הרבי הבחין באורי ופנה אליו: "ר' אורי זאָגט לחיים".}}. במכתבים שקיבל, פעמים רבות הוסיף [[הרבי]] בכתב ידו את הכינוי "רב פעלים" ו"הכהן". ביקורו של הרב [[בנימין קליין]], מזכיר הרבי, אצל אורי בהולנד, העיד על קשריו ההדוקים עם הרבי{{הערה|נכדו, אריה לייב, סיפר כי הרב קליין ביקר את סבו ושוחח עמו בארבע עיניים במהלך ביקור קצר באירופה.}}.

==אחרית ימיו==

בחודשיו האחרונים עבד אורי על הקמת כולל מודרני המשלב לימוד גמרא ופוסקים עם טכנולוגיה. ב-[[תשרי]] [[תשס"א]], בעת שהותו בירושלים, אמר כי חסר לו מיליון דולר להשלמת הפרויקט{{הערה|אורי אמר לבני משפחתו: "יחסר לי רק מיליון דולר להקמת הכולל, ואם הייתי צעיר הייתי עושה את המיליון בתוך שבועיים".}}. הוא טיפל במסירות ברעייתו החולה, שנפטרה ב-[[י"ב חשון]] [[תשס"א]]. לאחר מכן המשיך לעבוד על הכולל, אך ב-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"א]] לקה בלבו ונפטר. מאות ליוו אותו לקבורה בהר הזיתים. על מצבתו נכתב:{{ציטוט|"איש המחתרת בשואה, עסקן דגול למעלה משישים שנה בהצלת יהודים בגופם ובנפשם, מייסד ה'חדר' באמסטרדם על פי צו אדמו"ר מליובאוויטש".}}

== משפחתו ==

*בתו, מרים דונר (ע"ה), אשת הרב אבא דונר (ע"ה), [[לונדון]].

*בנו, עוזיאל כהן, [[ירושלים]].

*בתו, חיה שרה יעקבס, [[מנצ'סטר]].

*בנו, אברהם אריה כהן (ע"ה), [[לונדון]]{{הערה|נפטר ב-[[תשפ"ג]].}}.

*בתו, היצל בוגן (ע"ה), [[לונדון]].

*בנו, יונתן כהן, [[אמסטרדם]], [[הולנד]].

*בתו, הדסה כהן, [[אמסטרדם]], [[הולנד]].

{{תבנית:קרדיט| כתבה מ[[שבועון בית משיח]] גליון 319}}

== לקריאה נוספת ==
[[קובץ:תשורה תמרין כהן .pdf|ממוזער|מכתבים שקיבל מהרבי, בתשורה מחתונת נינתו]]
{{ש}}כתבה על קורותיו - [https://chabadpedia.co.il/images/d/da/בית_משיח_גליון_319.pdf שבועון בית משיח גל' 319] - [[י"א ניסן]] [[תשס"א]].
{{ש}}'''ההבטחה''' - ספר בהוצאת הסופר [[זלמן רודרמן]], המספר בין השאר על הרב אורי יהודה כהן ופעילותו במלחמת העולם השנייה ולאחריה.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהן, אורי יהודה}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ע]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בהולנד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]

אורי יהודה כהן

2025-06-21T19:20:11Z

מוישי כהן: ביטול גרסה 777508 של מ. רובין (שיחה)

[[קובץ:ר' אורי יהודה כהן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אורי יהודה כהן]]
[[רב (תואר)|הרב]] '''אורי יהודה כהן''' ([[י"א שבט]] [[תר"ע]] - [[כ"ג כסלו]] [[תשס"א]]). לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], הוא פעל להקמת מוסדות חינוך, כולל [[ישיבה]] ו"[[חדר]]", תרם להצלת יהודים במהלך המלחמה ולאחריה, ומילא שליחויות רבות ברחבי העולם בהוראת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]{{הערה|חלק מהשליחויות, וככל הנראה רובן, עדיין לא נחשפו לציבור, וכנראה לא יחשפו. וראה חלק קטן מהנ"ל בתשורות שיצאו בחתונות צאצאיו.}}.

== תולדות חיים ==
אורי יהודה כהן נולד ב-[[י"א שבט]] [[תר"ע]] בעיר המבורג שב[[גרמניה]], לרב אברהם אריה (הי"ד). בילדותו למד בישיבה בפרנקפורט, שם שהה עד עליית ה[[נאצים]] ימ"ש לשלטון ב-[[תרצ"ג]]. בעקבות זאת והיותו בעל אזרחות הולנדית היגר לרוטרדם שב[[הולנד]], שם הקים מפעל לגבינות. ב-[[ת"ש]], לאחר לפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נשא לאישה את רבקה יעקובסן, בתו של מזכיר הקהילה היהודית ברוטרדם.

== פעילות במלחמת העולם השנייה ==

ב-[[ב' אייר]] [[ת"ש]] פלשו הגרמנים להולנד, ובמשך שנתיים היהודים סבלו מגזירות קשות. ב-[[ט"ז אב]] [[תש"ב]] זומנו כ-2,000 יהודים לכיכר העיר רוטרדם, משם נשלחו רובם למחנות ההשמדה. אורי, רעייתו ובתם התינוקת מרים נותרו בעיר. ב-[[תש"ג]] נולד להם בן שנפטר כעבור שנה, ואורי דאג לקבורתו ב[[בית הקברות]] היהודי תוך כדי המלחמה{{הערה|היה זה בתקופת החורף, ובתחילה ניסה לקברו לבדו. אבל כשנוכח שאינו מצליח בכך בעקבות היותה של הקרקע קפואה לגמרי. הניח את גופת התינוק בפתח תחנת משטרה שנחשבה כ"אמינה". בצירוף פתק המסביר שמדובר בתינוק יהודי שצריך לבוא לקבורה ב[[בית הקברות]], וכך נקבר התינוק לפי ההלכה.}}. את בתו ואת בנו עוזיאל, שנולד במהלך המלחמה, החביא אצל משפחות גויות עד תום המלחמה.

אורי נמלט ממספר ביקורות של המשטרה בביתו, ולבסוף שילם לגוי הולנדי שהסתיר אותו עד סיום המלחמה. הוא ניצל את ידיעתו בשפה הגרמנית ואת הופעתו החיצונית, בכדי להציל חפצים תשמישי קדושה וחפצים שווי ערך ממרתף בית הכנסת המרכזי ברוטרדם, את התשמישי קדושה החביא עד סוף המלחמה, ואת החפצים שווי הערך מכר בשוק השחור. בכסף שקיבל תמך ביהודים שהוסתרו וחילק מדי יום כ-200 ארוחות למשפחות יהודיות{{הערה|אורי חילק מדי בוקר חבילות מזון, ובכך מנע רעב בקרב כ-200 משפחות יהודיות ברוטרדם שהתחבאו מאימת הנאצים.}}. כמו כן, ארגן שחיטה כשרה של עופות פעמיים בשבוע, בבית ששכר בסמוך למשרדי הנאצים{{הערה|בזמן המלחמה השחיטה נאסרה, ובצעד נועז שכר בית ברובע בו שכנו משרדי הנאצים (!), ופעמיים בשבוע הביא שוחט למקום ששחט כמות מספקת של עופות עבור יהודי רוטרדם.}}. הוא שיתף פעולה עם המחתרות השונות, שסיפקו לו תלושי מזון, ובאמצעות פעולות שונות שביצע נגד הנאצים זכה באמונם, מה שאפשר לו להסתיר יהודים נוספים.

=== לאחר המלחמה ===

לאחר המלחמה נודע כי הוריו, הורי רעייתו ורבים מבני משפחתו נספו בשואה. שני ילדיו, שהוסתרו אצל לא-יהודים, שרדו והתאחדו עם הוריהם. יהודי רוטרדם והשלטונות הכירו באורי כ"רב מחתרתי" בשל פעילותו בזמן המלחמה. הוא שיקם את בית הכנסת היחיד שנותר ברוטרדם, בשיתוף עם הרבנית שרה פורסט, וארגן בו תפילות קבועות. אורי הקים מוסד בעיר חאודה שבהולנד עבור בחורים ממחנות הפליטים, אך המוסד נסגר בשל התנכלויות מצד גורמים ממשלתיים{{הערה|שייתכן והושפעו מהאווירה הנאצית ולכן דאגו לסגירתה.}}. הוא פתח את ביתו לפליטים וחסרי קורת גג{{הערה|כלתו, רחל כהן, סיפרה על מסירותו של אורי בהכנסת אורחים: בביתו בישלו תמיד בסירים גדולים. הוא אירח יהודים רבים שמצא ברחוב. כששאלתי אותו כיצד הוא מסוגל לארח חולים ואנשים במצב קשה, השיב: "האם אפשר להשאיר יהודי רעב?" כל יהודי שהגיע לרוטרדם ידע שכתובתו של כהן היא המקום להתארח. נהגי החשמלית היו מפנים יהודים לתחנה הסמוכה לביתו ואומרים: "כנראה לפה אתם רוצים להגיע".}}. מאוחר יותר, עבר לאמסטרדם בשל התמעטות הקהילה ברוטרדם.

== הקמת ה"חדר" בהולנד ==

[[קובץ:אורי בעת בנית הקמפוס.jpg|ממוזער|שמאל|ר' אורי בעבודות בניית הקמפוס החינוכי]]
[[קובץ:הקמפוס החינוכי שהקים אורי.jpg|שמאל|ממוזער|הקמפוס החינוכי שהקים אורי]]
ב-[[תשרי]] [[תשל"ה]], בעקבות ביקורו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] באמסטרדם, שבמהלך התוועדות חסידית תבע מהנוכחים להקים "חדר", לקח על עצמו ר' אורי את הקמת המוסד. ה"חדר" הוקם בביתו, בשני חדרים, עם ארבעה תלמידים, כולל שני בניו של הרב [[יצחק פורסט]]. המורה הראשונה הייתה רעייתו, רבקה כהן, שלימדה את האלף-בית העברי.

ה"חדר" התפתח והפך לתלמוד תורה, שכיום מונה מאות תלמידים באמסטרדם. בתחילה{{הערה|וגם בהמשך...}} נתקל אורי בהתנגדות מצד גורמים בקהילה, שטענו כי המוסד מעורר מחלוקות, מאחר שכבר קיים בית ספר יהודי בעיר{{הערה|בית הספר היה יהודי מבחינת תלמידיו, אך לא כלל תכנים יהודיים משמעותיים בתוכנית הלימודים.}}. אורי ספג איומים ואף תקיפה פיזית{{הערה|אחד המתנגדים הגדיל לעשות וסטר לאורי בפני המתפללים, ואחרים איימו עליו ועל משפחתו.}}. הוא נדרש לגייס משאבים כספיים להחזקת המוסד, שגדל במהירות. בתחילה התקיים ה"חדר" בביתו, ולאחר מכן השתלט על מבנה בית ספר סמוך שלא פעל, למרות התנגדות השלטונות{{הערה|אורי לקח את התלמידים למבנה בית ספר סמוך שלא פעל, וסירב לפנותו עד שהשלטונות יספקו מבנה מתאים.}}. לאחר גידול במספר התלמידים, ה"חדר" זכה להכרה רשמית ממשרד החינוך ההולנדי, אך נתקל במגבלות חוקיות שאסרו לימודי קודש בבתי ספר ממשלתיים{{הערה|חוק השוויון בהולנד אסר הקדשת שעות ללימודי דת בבתי ספר הנתמכים על ידי הממשלה.}}. אורי ניהל משא ומתן עם בכירים במשרד החינוך, ובסופו של דבר השיג שינוי בחוק שאפשר לימודי קודש.

אורי ניהל את ה"חדר" במשך כ-20 שנה, תוך פיקוח על התקציבים והמבנים, והפקיד את הניהול החינוכי בידי צוות מקצועי. שותפו המרכזי היה הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]] מאנטוורפן שב[[בלגיה]], ששימש כחבר הנהלה וסייע בניהול המוסד{{הערה|הוא זכה לחוות נס גלוי כאשר אדם הרחוק משמירת תורה ומצוות פגש בו והניח עבור הבניה בדיוק את הסכום הגדול שהיה צריך לשלם לקבלן הבניה (גיליון 'אגעדאנק' פקודי תשע"ט).}}. לצד ה"חדר" לבנים, הוקם בית ספר לבנות. אורי גייס שווה ערך ל5 מליון יורו לבניית קמפוס חינוכי, שכלל מבנים בני שלוש קומות עם מעליות המותאמות לתלמידים עם מוגבלויות. תוכניות הבנייה הוגשו לרבי, שנתן את ברכתו. ב-[[שבט]] [[תשנ"ד]] נחנך הקמפוס החדש במעמד רבנים, אישי ציבור ושרי ממשלה, כשאורחת הכבוד הייתה אחות המלכה ההולנדית, בציון 20 שנה לייסוד ה"חדר".

=== הרבי וה"חדר" ===

הרבי עצמו עקב אחר התקדמות המוסד{{הערה|הרבי אף שלח סכומי כסף משמעותיים לתמיכה ב"חדר".}}, בעיקר דרך מזכירו ומנהל [[המרכז לענייני חינוך]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]{{הערה|[[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]] כתב לאורי: "שמחנו לקרוא כי בעזרת השם יתברך מסתדרים ענייני החדר החדש באופן טוב ובדרכי שלום, ותודה על תמונת החדר ששלח לנו המראה פניהם המאירות של התלמידים שיחיו. פרישת שלום לכל חביריו שיחיו המתעסקים בהחדר".}}. אורי נסע פעמים רבות ל-[[770]] בניו יורק, השתתף ביחידויות עם הרבי, ובמקרה אחד חזר להולנד בדחיפות כדי למנוע פגיעה ב"חדר", עוד לפני שהספיק אפילו להיכנס ל770{{הערה|כאשר נודע לרב חודקוב שאורי חזר להולנד מבלי להיכנס ל-770 כדי להגן על ה"חדר", הוא שיבח אותו על כך.}}. הרבי הורה לאורי ליצור קשרים עם אנשי ממשל, מה שהוביל להכרה רשמית ב"חדר" למרות קשיים ראשוניים, כגון דרישת חוק להימצאות 164 תלמידים, בעוד שב"חדר" למדו 24 תלמידים בלבד.

== הצלת יהודים ממדינות ערב{{הערה| להרחבה, ראה תשורה לחתונת בן נכדו.}} ==

ב-[[תשי"ג]] תכנן אורי להוציא יהודים מסוריה, אלג'יר ו[[מרוקו]]. הוא התייעץ עם הרבי, שהשיב ב-[[ו' שבט]] [[תשי"ג]] כי יש לשקול את האחריות הכרוכה בהוצאת יהודים ממדינות שבהן חיו חיי יראת שמיים, אך אישר את הצורך בהצלתם{{הערה|הרבי כתב: "בנוגע לרעיון להוציא יהודים ממרוקו וסוריה, הרי בקשר ליהודים הספרדים, זו אחריות גדולה כיון שהם במדינה בה חיו במשך מאות שנים חיים של יראת שמיים, אולם מצד שני הבעיות האחרות מציקות, לכן מוכרח להוציאם משם".}}. התוכנית לא יצאה לפועל, אך לאחר עליית חומייני לשלטון בשנת התחיל אורי להבריח יהודים מ[[איראן]] . בתחילה הוא סייע ליהודי שברח מאיראן למדינה מוסלמית אחרת, ובהמשך ארגן הברחת יהודים רבים מאיראן דרך מדינות מעבר למדינות כמו [[ארצות הברית]] ו[[ארץ ישראל]]{{הערה|אורי יצר קשר עם אנשי קשר במדינה ערבית, שסייעו בהברחת יהודים מאיראן, ומשם דאג להעבירם למדינות חופשיות.}}. הוא גייס סכומים גדולים למימון דרכונים, ויזות ואישורי מגורים, תוך סיכון אישי. באחת הפעמים נעצר במדינה מוסלמית לאחר שיחה טלפונית שבה הוזכרה ארץ ישראל, ושוחרר רק לאחר חקירה ארוכה.

== הצלת ילדי צ'רנוביל ==

{{ערך מורחב|ערך=[[ילדי צ'רנוביל]]}} ב-[[תשמ"ו]], לאחר אסון [[צ'רנוביל]], יזם אורי לראשונה רעיון להעלות ילדים יהודים מאזור האסון ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[תש"נ]] נסע ל[[ברית המועצות]], שם בדק אפשרויות להעברת הילדים. בשיתוף הרב [[יצחק קוגן]], בדקו את יהדותם של הילדים וביקרו משפחות באוקראינה ובלרוס. לאחר מאמצים מול משרדי הממשלה, ארגנו קבוצת ילדים לעלייה לישראל. אורי פנה למוסדות [[חב"ד]] בישראל לקלוט את הילדים, אשר בתחילה לא הביעו התלהבות מהרעיון. אבל לאחר אישור הרבי, [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] התחילה לטפל בפרויקט, אשר עבר בסופו של דבר לידי [[צעירי אגודת חב"ד]]{{הערה|לאחר אישור הרבי, אנשי צא"ח המשיכו את הפרויקט, ואורי ליווה את הילדים עד לתחנת ביניים באירופה.}}.

== קשריו עם הרבי ==

ר' אורי התוודע לחסידות [[חב"ד]] לאחר שיחות עם [[שד"רים]] מישיבות [[תומכי תמימים ברינואה]], [[צרפת]] אשר התארחו בביתו, בתקופת תחילת נשיאותו של [[הרבי]]. הוא למד חסידות, כתב מכתבים לרבי, וזכה ליחידויות רבות ב-[[770]]{{הערה|בידי המשפחה, נמצא קלסר ובו מענות מהרבי ליהודים שפנו דרך אורי.}}. הוא תמך כספית במוסדות חב"ד, גם בתקופות כלכליות קשות{{הערה|במכתב מ-[[ו' שבט]] [[תשי"ג]], הודה הרבי לאורי על תמיכתו בשליח מ[[תומכי תמימים]] וברכו בעשירות.}}. הרב [[יוחנן ספרנאי]] סיפר כי שמע שהרבי קם לכבודו ביחידות{{הערה|בנו, עוזיאל, סיפר כי במהלך התוועדות ב-770, הרבי הבחין באורי ופנה אליו: "ר' אורי זאָגט לחיים".}}. במכתבים שקיבל, פעמים רבות הוסיף [[הרבי]] בכתב ידו את הכינוי "רב פעלים" ו"הכהן". ביקורו של הרב [[בנימין קליין]], מזכיר הרבי, אצל אורי בהולנד, העיד על קשריו ההדוקים עם הרבי{{הערה|נכדו, אריה לייב, סיפר כי הרב קליין ביקר את סבו ושוחח עמו בארבע עיניים במהלך ביקור קצר באירופה.}}.

== אחרית ימיו ==

בחודשיו האחרונים עבד אורי על הקמת כולל מודרני המשלב לימוד גמרא ופוסקים עם טכנולוגיה. ב-[[תשרי]] [[תשס"א]], בעת שהותו בירושלים, אמר כי חסר לו מיליון דולר להשלמת הפרויקט{{הערה|אורי אמר לבני משפחתו: "יחסר לי רק מיליון דולר להקמת הכולל, ואם הייתי צעיר הייתי עושה את המיליון בתוך שבועיים".}}. הוא טיפל במסירות ברעייתו החולה, שנפטרה ב-[[י"ב חשון]] [[תשס"א]]. לאחר מכן המשיך לעבוד על הכולל, אך ב-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"א]] לקה בלבו ונפטר. מאות ליוו אותו לקבורה בהר הזיתים. על מצבתו נכתב:{{ציטוט|"איש המחתרת בשואה, עסקן דגול למעלה משישים שנה בהצלת יהודים בגופם ובנפשם, מייסד ה'חדר' באמסטרדם על פי צו אדמו"ר מליובאוויטש".}}

== משפחתו ==

בתו, מרים דונר (ע"ה), אשת הרב אבא דונר (ע"ה), [[לונדון]].

בנו, עוזיאל כהן, [[ירושלים]].

בתו, חיה שרה יעקבס, [[מנצ'סטר]].

בנו, אברהם אריה כהן (ע"ה), [[לונדון]]{{הערה|נפטר ב-[[תשפ"ג]].}}.

בתו, היצל בוגן (ע"ה), [[לונדון]].

בנו, יונתן כהן, [[אמסטרדם]], [[הולנד]].

בתו, הדסה כהן, [[אמסטרדם]], [[הולנד]].

{{תבנית:קרדיט| כתבה מ[[שבועון בית משיח]] גליון 319}}

== לקריאה נוספת ==
[[קובץ:תשורה תמרין כהן .pdf|ממוזער|מכתבים שקיבל מהרבי, בתשורה מחתונת נינתו]]
{{ש}}כתבה על קורותיו - [https://chabadpedia.co.il/images/d/da/בית_משיח_גליון_319.pdf שבועון בית משיח גל' 319] - [[י"א ניסן]] [[תשס"א]].
{{ש}}'''ההבטחה''' - ספר בהוצאת הסופר [[זלמן רודרמן]], המספר בין השאר על הרב אורי יהודה כהן ופעילותו במלחמת העולם השנייה ולאחריה.

{{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:כהן, אורי יהודה}} [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ע]] [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] [[קטגוריה:אישים בהולנד]] [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"א]] [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]

אורי יהודה כהן

2025-06-19T18:45:36Z

מוישי כהן:

הולנד

2025-06-19T14:38:02Z

מוישי כהן: /* חב"ד בהולנד */

'''הולנד''' (בהולנדית: '''Nederland''') היא מדינה במערב [[אירופה]], אחת המדינות הצפופות והמתקדמות בעולם. היא גובלת ב[[בלגיה]] מדרום, [[גרמניה]] ממזרח והים הצפוני ממערב וצפון. הולנד היא חלק מארצות השפלה, הכוללת גם את האיים הקריביים של ארובה, קוראסאו, וסינט מארטן.

== גאוגרפיה ואוכלוסייה ==
הולנד מפורסמת בשטחה השטוח, בתעלות המים שלה, בטחנות הרוח, ובשטחים נרחבים שנכבשו מהים בעזרת סכרים. חלק ניכר מהמדינה הוא נמוך מגובה פני הים.

נכון לשנת ה'תשפ"ה (2025) הולנד מונה כ-17.5 מיליון תושבים. בירתה היא [[אמסטרדם]], אך מרכז השלטון נמצא ב[[האג]].

== היסטוריה ==
הולנד הייתה במאה ה-17 מעצמה ימית וכלכלית עולמית. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] נכבשה הולנד על ידי [[גרמניה]] הנאצית, ורוב התושבים היהודים הושמדו בשואה. לאחר המלחמה שוקמה המדינה, והפכה לחברה מייסדת באיחוד האירופי, בנאט"ו ובגופים בינלאומיים נוספים.

הקהילה היהודית בהולנד היא מהוותיקות באירופה. יהודים ספרדים הגיעו להולנד כבר במאה ה-16, ולאחריהם גם יהודים אשכנזים ממזרח אירופה.

לפני השואה מנתה הקהילה היהודית בהולנד כ-140,000 נפש. השואה קטלה את רוב יהודי הולנד – כ-75% מהם נספו, וזו אחת המדינות עם מספר האחוזים הגבוהים באירופה בכמות היהודים שהושמדו בשואה. בין הקורבנות הייתה גם אנה פרנק, שתיעדה את חייה במחבוא באמסטרדם והיומן האישי שכתבה הפך ברבות הימים לאייקון המסמל את זוועות המלחמה.

לאחר המלחמה הוקמה הקהילה מחדש, ובאמסטרדם קיימות כיום קהילות יהודיות פעילות.

== חב"ד בהולנד ==
{{ערך מורחב|ערך=[[הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד]]}}
עם סיומה של [[מלחמת העולם השניה]] פעל אדמו"ר הריי"צ להצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד במהלך המלחמה אצל משפחות גויות, והשבתם למשפחות יהודיות. רובם של הילדים הועברו לבסוף למשפחות יהודיות, למעט כמות קטנה של ילדים שנשארו אצל המשפחות הגויות.

בין השנים [[תש"ז]]-[[תשי"ב]] שימש הרב [[דב יהודה שוחט]] כרב הקהילה היהודית בהאג.

בשנות תשל"ה הוקם באמסטרדם [[תלמוד תורה]] ביוזמת המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] שהשפיע על ר' [[אורי יהודה כהן]] לקחת על עצמו את הקמתו{{הערה|לסיפור המלא ראה [[אורי יהודה כהן#הקמת ה"חדר" בהולנד|כאן]]}}.

באותן שנים גם החלה פעילות שלוחי הרבי במדינה, תחילה על ידי הרב [[אליעזר דניאל מיירס]], ובהמשך הצטרף גם הרב [[משה יצחק פורסט]], וכעבור זמן קצר הצטרף אליו גם הרב [[בנימין יעקובס]] שמונה לימים לשמש כרב הראשי להולנד.

לאורך השנים, התרחבה הפעילות החב"דית במדינה, ונכון לשנת תשפ"ה פועלים בה מעל ל-30 זוגות של משפחות חב"דיות בכ-15 בתי חב"ד הפזורים במדינה, ופועלים סביב מעגל לשנה לצד הפעלת מוסדות חינוך{{הערה|1=[https://he.chabad.org/jewish-centers/country/Netherlands רשימת מרכזי חב"ד במדינה] באתר בית חב"ד.}}.

==שלוחי הרבי במדינה==
*הרב יהודה לייב פורסט - רוטרדם
*הרב שמואל כצמן - האג
*הרב אברהם כהן - שליח הרבי במאסטריכט ורב מחוז לימבוך, הולנד.
*הרב שמואל עמאר- אוטראכט
*הרב עקיבא קמיסר והרב דובי פינקוביץ - בית חב"ד לישראלים, אמסטרדם

==ראו גם==
*[[תנ"ך אמסטרדם]]

== קישורים חיצוניים ==
* [www.chabad.nl אתר חב"ד הולנד (בהולנדית ובאנגלית)]
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6660092/jewish/14-Facts-About-Jewish-Amsterdam.htm 14 עובדות על אמסטרדם היהודית]''' {{בית חבד}} (אנגלית)

{{מדינות באירופה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יבשת אירופה]]

אורי יהודה כהן

2025-06-19T14:37:40Z

מוישי כהן:

[[קובץ:ר' אורי יהודה כהן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אורי יהודה כהן]]
[[רב (תואר)|הרב]] '''אורי יהודה כהן''' ([[י"א שבט]] [[תר"ע]] - [[כ"ג כסלו]] [[תשס"א]]). לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], הוא פעל להקמת מוסדות חינוך, כולל [[ישיבה]] ו"[[חדר]]", תרם להצלת יהודים במהלך המלחמה ולאחריה, ומילא שליחויות רבות ברחבי העולם בהוראת [[הרבי]]{{הערה|חלק מהשליחויות, וככל הנראה רובן, עדיין לא נחשפו לציבור, וכנראה לא יחשפו. וראה חלק קטן מהנ"ל בתשורות שיצאו בחתונות צאצאיו.}}.

== תולדות חיים ==
אורי יהודה כהן נולד ב-[[י"א שבט]] [[תר"ע]] בעיר המבורג שב[[גרמניה]], לרב אברהם אריה (הי"ד). בילדותו למד בישיבה בפרנקפורט, שם שהה עד עליית ה[[נאצים]] ימ"ש לשלטון ב-[[תרצ"ג]]. בעקבות זאת והיותו בעל אזרחות הולנדית היגר לרוטרדם שב[[הולנד]], שם הקים מפעל לגבינות. ב-[[ת"ש]], לאחר לפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נשא לאישה את רבקה יעקובסן, בתו של מזכיר הקהילה היהודית ברוטרדם.

== פעילות במלחמת העולם השנייה ==

ב-[[ב' אייר]] [[ת"ש]] פלשו הגרמנים להולנד, ובמשך שנתיים היהודים סבלו מגזירות קשות. ב-[[ט"ז אב]] [[תש"ב]] זומנו כ-2,000 יהודים לכיכר העיר רוטרדם, משם נשלחו רובם למחנות ההשמדה. אורי, רעייתו ובתם התינוקת מרים נותרו בעיר. ב-[[תש"ג]] נולד להם בן שנפטר כעבור שנה, ואורי דאג לקבורתו ב[[בית הקברות]] היהודי תוך כדי המלחמה{{הערה|היה זה בתקופת החורף, ובתחילה ניסה לקברו לבדו. אבל כשנוכח שאינו מצליח בכך בעקבות היותה של הקרקע קפואה לגמרי. הניח את גופת התינוק בפתח תחנת משטרה שנחשבה כ"אמינה". בצירוף פתק המסביר שמדובר בתינוק יהודי שצריך לבוא לקבורה ב[[בית הקברות]], וכך נקבר התינוק לפי ההלכה.}}. את בתו ואת בנו עוזיאל, שנולד במהלך המלחמה, החביא אצל משפחות גויות עד תום המלחמה.

אורי נמלט ממספר ביקורות של המשטרה בביתו, ולבסוף שילם לגוי הולנדי שהסתיר אותו עד סיום המלחמה. הוא ניצל את ידיעתו בשפה הגרמנית ואת הופעתו החיצונית, בכדי להציל חפצים תשמישי קדושה וחפצים שווי ערך ממרתף בית הכנסת המרכזי ברוטרדם, את התשמישי קדושה החביא עד סוף המלחמה, ואת החפצים שווי הערך מכר בשוק השחור. בכסף שקיבל תמך ביהודים שהוסתרו וחילק מדי יום כ-200 ארוחות למשפחות יהודיות{{הערה|אורי חילק מדי בוקר חבילות מזון, ובכך מנע רעב בקרב כ-200 משפחות יהודיות ברוטרדם שהתחבאו מאימת הנאצים.}}. כמו כן, ארגן שחיטה כשרה של עופות פעמיים בשבוע, בבית ששכר בסמוך למשרדי הנאצים{{הערה|בזמן המלחמה השחיטה נאסרה, ובצעד נועז שכר בית ברובע בו שכנו משרדי הנאצים (!), ופעמיים בשבוע הביא שוחט למקום ששחט כמות מספקת של עופות עבור יהודי רוטרדם.}}. הוא שיתף פעולה עם המחתרות השונות, שסיפקו לו תלושי מזון, ובאמצעות פעולות שונות שביצע נגד הנאצים זכה באמונם, מה שאפשר לו להסתיר יהודים נוספים.

=== לאחר המלחמה ===

לאחר המלחמה נודע כי הוריו, הורי רעייתו ורבים מבני משפחתו נספו בשואה. שני ילדיו, שהוסתרו אצל לא-יהודים, שרדו והתאחדו עם הוריהם. יהודי רוטרדם והשלטונות הכירו באורי כ"רב מחתרתי" בשל פעילותו בזמן המלחמה. הוא שיקם את בית הכנסת היחיד שנותר ברוטרדם, בשיתוף עם הרבנית שרה פורסט, וארגן בו תפילות קבועות. אורי הקים מוסד בעיר חאודה שבהולנד עבור בחורים ממחנות הפליטים, אך המוסד נסגר בשל התנכלויות מצד גורמים ממשלתיים{{הערה|שייתכן והושפעו מהאווירה הנאצית ולכן דאגו לסגירתה.}}. הוא פתח את ביתו לפליטים וחסרי קורת גג{{הערה|כלתו, רחל כהן, סיפרה על מסירותו של אורי בהכנסת אורחים: בביתו בישלו תמיד בסירים גדולים. הוא אירח יהודים רבים שמצא ברחוב. כששאלתי אותו כיצד הוא מסוגל לארח חולים ואנשים במצב קשה, השיב: "האם אפשר להשאיר יהודי רעב?" כל יהודי שהגיע לרוטרדם ידע שכתובתו של כהן היא המקום להתארח. נהגי החשמלית היו מפנים יהודים לתחנה הסמוכה לביתו ואומרים: "כנראה לפה אתם רוצים להגיע".}}. מאוחר יותר, עבר לאמסטרדם בשל התמעטות הקהילה ברוטרדם.

== הקמת ה"חדר" בהולנד ==

[[קובץ:אורי בעת בנית הקמפוס.jpg|ממוזער|שמאל|ר' אורי בעבודות בניית הקמפוס החינוכי]]
[[קובץ:הקמפוס החינוכי שהקים אורי.jpg|שמאל|ממוזער|הקמפוס החינוכי שהקים אורי]]
ב-[[תשרי]] [[תשל"ה]], בעקבות ביקורו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] באמסטרדם, שבמהלך התוועדות חסידית תבע מהנוכחים להקים "חדר", לקח על עצמו ר' אורי את הקמת המוסד. ה"חדר" הוקם בביתו, בשני חדרים, עם ארבעה תלמידים, כולל שני בניו של הרב [[יצחק פורסט]]. המורה הראשונה הייתה רעייתו, רבקה כהן, שלימדה את האלף-בית העברי.

ה"חדר" התפתח והפך לתלמוד תורה, שכיום מונה מאות תלמידים באמסטרדם. בתחילה{{הערה|וגם בהמשך...}} נתקל אורי בהתנגדות מצד גורמים בקהילה, שטענו כי המוסד מעורר מחלוקות, מאחר שכבר קיים בית ספר יהודי בעיר{{הערה|בית הספר היה יהודי מבחינת תלמידיו, אך לא כלל תכנים יהודיים משמעותיים בתוכנית הלימודים.}}. אורי ספג איומים ואף תקיפה פיזית{{הערה|אחד המתנגדים הגדיל לעשות וסטר לאורי בפני המתפללים, ואחרים איימו עליו ועל משפחתו.}}. הוא נדרש לגייס משאבים כספיים להחזקת המוסד, שגדל במהירות. בתחילה התקיים ה"חדר" בביתו, ולאחר מכן השתלט על מבנה בית ספר סמוך שלא פעל, למרות התנגדות השלטונות{{הערה|אורי לקח את התלמידים למבנה בית ספר סמוך שלא פעל, וסירב לפנותו עד שהשלטונות יספקו מבנה מתאים.}}. לאחר גידול במספר התלמידים, ה"חדר" זכה להכרה רשמית ממשרד החינוך ההולנדי, אך נתקל במגבלות חוקיות שאסרו לימודי קודש בבתי ספר ממשלתיים{{הערה|חוק השוויון בהולנד אסר הקדשת שעות ללימודי דת בבתי ספר הנתמכים על ידי הממשלה.}}. אורי ניהל משא ומתן עם בכירים במשרד החינוך, ובסופו של דבר השיג שינוי בחוק שאפשר לימודי קודש.

אורי ניהל את ה"חדר" במשך כ-20 שנה, תוך פיקוח על התקציבים והמבנים, והפקיד את הניהול החינוכי בידי צוות מקצועי. שותפו המרכזי היה הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]] מאנטוורפן שב[[בלגיה]], ששימש כחבר הנהלה וסייע בניהול המוסד{{הערה|הוא זכה לחוות נס גלוי כאשר אדם הרחוק משמירת תורה ומצוות פגש בו והניח עבור הבניה בדיוק את הסכום הגדול שהיה צריך לשלם לקבלן הבניה (גיליון 'אגעדאנק' פקודי תשע"ט).}}. לצד ה"חדר" לבנים, הוקם בית ספר לבנות. אורי גייס שווה ערך ל5 מליון יורו לבניית קמפוס חינוכי, שכלל מבנים בני שלוש קומות עם מעליות המותאמות לתלמידים עם מוגבלויות. תוכניות הבנייה הוגשו לרבי, שנתן את ברכתו. ב-[[שבט]] [[תשנ"ד]] נחנך הקמפוס החדש במעמד רבנים, אישי ציבור ושרי ממשלה, כשאורחת הכבוד הייתה אחות המלכה ההולנדית, בציון 20 שנה לייסוד ה"חדר".

=== הרבי וה"חדר" ===

הרבי עצמו עקב אחר התקדמות המוסד{{הערה|הרבי אף שלח סכומי כסף משמעותיים לתמיכה ב"חדר".}}, בעיקר דרך מזכירו ומנהל [[המרכז לענייני חינוך]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]{{הערה|[[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]] כתב לאורי: "שמחנו לקרוא כי בעזרת השם יתברך מסתדרים ענייני החדר החדש באופן טוב ובדרכי שלום, ותודה על תמונת החדר ששלח לנו המראה פניהם המאירות של התלמידים שיחיו. פרישת שלום לכל חביריו שיחיו המתעסקים בהחדר".}}. אורי נסע פעמים רבות ל-[[770]] בניו יורק, השתתף ביחידויות עם הרבי, ובמקרה אחד חזר להולנד בדחיפות כדי למנוע פגיעה ב"חדר", עוד לפני שהספיק אפילו להיכנס ל770{{הערה|כאשר נודע לרב חודקוב שאורי חזר להולנד מבלי להיכנס ל-770 כדי להגן על ה"חדר", הוא שיבח אותו על כך.}}. הרבי הורה לאורי ליצור קשרים עם אנשי ממשל, מה שהוביל להכרה רשמית ב"חדר" למרות קשיים ראשוניים, כגון דרישת חוק להימצאות 164 תלמידים, בעוד שב"חדר" למדו 24 תלמידים בלבד.

== הצלת יהודים ממדינות ערב{{הערה| להרחבה, ראה תשורה לחתונת בן נכדו.}} ==

ב-[[תשי"ג]] תכנן אורי להוציא יהודים מסוריה, אלג'יר ו[[מרוקו]]. הוא התייעץ עם הרבי, שהשיב ב-[[ו' שבט]] [[תשי"ג]] כי יש לשקול את האחריות הכרוכה בהוצאת יהודים ממדינות שבהן חיו חיי יראת שמיים, אך אישר את הצורך בהצלתם{{הערה|הרבי כתב: "בנוגע לרעיון להוציא יהודים ממרוקו וסוריה, הרי בקשר ליהודים הספרדים, זו אחריות גדולה כיון שהם במדינה בה חיו במשך מאות שנים חיים של יראת שמיים, אולם מצד שני הבעיות האחרות מציקות, לכן מוכרח להוציאם משם".}}. התוכנית לא יצאה לפועל, אך לאחר עליית חומייני לשלטון בשנת התחיל אורי להבריח יהודים מ[[איראן]] . בתחילה הוא סייע ליהודי שברח מאיראן למדינה מוסלמית אחרת, ובהמשך ארגן הברחת יהודים רבים מאיראן דרך מדינות מעבר למדינות כמו [[ארצות הברית]] ו[[ארץ ישראל]]{{הערה|אורי יצר קשר עם אנשי קשר במדינה ערבית, שסייעו בהברחת יהודים מאיראן, ומשם דאג להעבירם למדינות חופשיות.}}. הוא גייס סכומים גדולים למימון דרכונים, ויזות ואישורי מגורים, תוך סיכון אישי. באחת הפעמים נעצר במדינה מוסלמית לאחר שיחה טלפונית שבה הוזכרה ארץ ישראל, ושוחרר רק לאחר חקירה ארוכה.

== הצלת ילדי צ'רנוביל ==

{{ערך מורחב|ערך=[[ילדי צ'רנוביל]]}} ב-[[תשמ"ו]], לאחר אסון [[צ'רנוביל]], יזם אורי לראשונה רעיון להעלות ילדים יהודים מאזור האסון ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[תש"נ]] נסע ל[[ברית המועצות]], שם בדק אפשרויות להעברת הילדים. בשיתוף הרב [[יצחק קוגן]], בדקו את יהדותם של הילדים וביקרו משפחות באוקראינה ובלרוס. לאחר מאמצים מול משרדי הממשלה, ארגנו קבוצת ילדים לעלייה לישראל. אורי פנה למוסדות [[חב"ד]] בישראל לקלוט את הילדים, אשר בתחילה לא הביעו התלהבות מהרעיון. אבל לאחר אישור הרבי, [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] התחילה לטפל בפרויקט, אשר עבר בסופו של דבר לידי [[צעירי אגודת חב"ד]]{{הערה|לאחר אישור הרבי, אנשי צא"ח המשיכו את הפרויקט, ואורי ליווה את הילדים עד לתחנת ביניים באירופה.}}.

== קשריו עם הרבי ==

ר' אורי התוודע לחסידות [[חב"ד]] לאחר שיחות עם [[שד"רים]] מישיבות [[תומכי תמימים ברינואה]], [[צרפת]] אשר התארחו בביתו, בתקופת תחילת נשיאותו של [[הרבי]]. הוא למד חסידות, כתב מכתבים לרבי, וזכה ליחידויות רבות ב-[[770]]{{הערה|בידי המשפחה, נמצא קלסר ובו מענות מהרבי ליהודים שפנו דרך אורי.}}. הוא תמך כספית במוסדות חב"ד, גם בתקופות כלכליות קשות{{הערה|במכתב מ-[[ו' שבט]] [[תשי"ג]], הודה הרבי לאורי על תמיכתו בשליח מ[[תומכי תמימים]] וברכו בעשירות.}}. הרב [[יוחנן ספרנאי]] סיפר כי שמע שהרבי קם לכבודו ביחידות{{הערה|בנו, עוזיאל, סיפר כי במהלך התוועדות ב-770, הרבי הבחין באורי ופנה אליו: "ר' אורי זאָגט לחיים".}}. במכתבים שקיבל, פעמים רבות הוסיף [[הרבי]] בכתב ידו את הכינוי "רב פעלים" ו"הכהן". ביקורו של הרב [[בנימין קליין]], מזכיר הרבי, אצל אורי בהולנד, העיד על קשריו ההדוקים עם הרבי{{הערה|נכדו, אריה לייב, סיפר כי הרב קליין ביקר את סבו ושוחח עמו בארבע עיניים במהלך ביקור קצר באירופה.}}.

== אחרית ימיו ==

בחודשיו האחרונים עבד אורי על הקמת כולל מודרני המשלב לימוד גמרא ופוסקים עם טכנולוגיה. ב-[[תשרי]] [[תשס"א]], בעת שהותו בירושלים, אמר כי חסר לו מיליון דולר להשלמת הפרויקט{{הערה|אורי אמר לבני משפחתו: "יחסר לי רק מיליון דולר להקמת הכולל, ואם הייתי צעיר הייתי עושה את המיליון בתוך שבועיים".}}. הוא טיפל במסירות ברעייתו החולה, שנפטרה ב-[[י"ב חשון]] [[תשס"א]]. לאחר מכן המשיך לעבוד על הכולל, אך ב-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"א]] לקה בלבו ונפטר. מאות ליוו אותו לקבורה בהר הזיתים. על מצבתו נכתב:{{ציטוט|"איש המחתרת בשואה, עסקן דגול למעלה משישים שנה בהצלת יהודים בגופם ובנפשם, מייסד ה'חדר' באמסטרדם על פי צו אדמו"ר מליובאוויטש".}}

== משפחתו ==

בתו, מרים דונר (ע"ה), אשת הרב אבא דונר (ע"ה), [[לונדון]].

בנו, עוזיאל כהן, [[ירושלים]].

בתו, חיה שרה יעקבס, [[מנצ'סטר]].

בנו, אברהם אריה כהן (ע"ה), [[לונדון]]{{הערה|נפטר ב-[[תשפ"ג]].}}.

בתו, היצל בוגן (ע"ה), [[לונדון]].

בנו, יונתן כהן, [[אמסטרדם]], [[הולנד]].

בתו, הדסה כהן, [[אמסטרדם]], [[הולנד]].

{{תבנית:קרדיט| כתבה מ[[שבועון בית משיח]] גליון 319}}

== לקריאה נוספת ==
[[קובץ:תשורה תמרין כהן .pdf|ממוזער|מכתבים שקיבל מהרבי, בתשורה מחתונת נינתו]]
{{ש}}כתבה על קורותיו - [https://chabadpedia.co.il/images/d/da/בית_משיח_גליון_319.pdf שבועון בית משיח גל' 319] - [[י"א ניסן]] [[תשס"א]].
{{ש}}'''ההבטחה''' - ספר בהוצאת הסופר [[זלמן רודרמן]], המספר בין השאר על הרב אורי יהודה כהן ופעילותו במלחמת העולם השנייה ולאחריה.

{{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:כהן, אורי יהודה}} [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ע]] [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] [[קטגוריה:אישים בהולנד]] [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"א]] [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]

מאיר שלמה מלכין

2025-06-19T13:33:41Z

מוישי כהן:

{{אין תמונה}}
הרב '''מאיר שלמה מלכין''' ([[תרמ"ח]]-[[תשל"ו]]) היה בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], וה[[שוחט]] החסידי בעיר זפרוז'יה, ששמר במסירות נפש על הגחלת היהודית בעיירה.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרמ"ח]] ברומנובקה הסמוכה ל[[ניקולייב]]{{הערה|ישנה השערה כי ישנה קרבת משפחה בינו ובין הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] סבו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], עקב זהות השם הפרטי מאיר-שלמה, זאת לצד העובדה שהתגוררו באותה עיירה ובאותה תקופה, וייתכן וחלקו סב משותף.}}, במשפחה בת 18 אחים.

בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]].

בשנת [[תרס"ט]] הגיעו לז'פרוז'ה, שם השתדך עם מרת צירל בתו של הרב משה יצחק טלושקין, שהגיע לעיר מבברויסק ושימש כ[[שוחט]] עבור הקהילה המקומית עד לפטירתו.

לאחר פטירת חמיו בשנת תרח"צ, מילא את מקומו כ[[שוחט]], ושימש בתפקיד זה עד אחרית ימיו.

מלבד חמיו, נפטר בשנת תרח"צ גם בנו יוסף בדמי ימיו, והדבר השפיע רבות על רעייתו מרת צירל שנפלה למשכב ובחורף של שנת [[תש"א]] נפטרה.

על אף רדיפות הקומוניסטים נותר להתגורר בעיר זפרוז'יה ושימר את הגחלת היהודית, הקפיד על סדר יום יהודי-חסידי, התפלל במניין, והקפיד על זקן מלא.

לאורך השנים סירב לקבל את החבילות שנשלחו לו מישראל ומארצות הברית על ידי קרובי משפחתו, וביניהם משפחת גיסו הרב [[ניסן טלושקין]], מחשש שיתנכלו לו ולמשפחתו בעקבות כך.

נפטר בשיבה טובה בגיל 88 בשנת [[תשל"ו]] ונטמן בבית העלמין בעיירה.

==לקריאה נוספת==
*ר' מיכאל אוישי, '''[http://chabadpedia.co.il/images/5/50/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98_%D7%9E%D7%96%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%94.pdf השוחט מזפרוז'יה]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1641

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מלכין, מאיר שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]]
[[קטגוריה:אישים באוקראינה]]
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]]

חנא פרמן

2025-06-19T13:32:34Z

מוישי כהן:

{{אין תמונה}}
הרב '''חנא פרמן''' הוא משלוחי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ב[[טורונטו]] שב[[קנדה]]. שימש בעבר כ[[ראש מתיבתא|ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[טורונטו]], וכבחור ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] נמנה על חברי [[ועד המימוש]] וערך מפתחות לספרי רבותינו נשיאינו.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כפר חב"ד]] לאביו ר' [[נחמן יוסף פרמן]] ולאמו מרת הדסה.

בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], נמנה על חברי ה[[ועד מימוש הוראות כ"ק אדמו"ר שליט"א]], ובשנת תשמ"ו היה מהממונים על אפיית המצות עבור [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי{{הערה|1=[http://teshura.com/Glazman-Bernstein%20-%20Av%2026%2C%205776.pdf יומן בתשורה גלזמן-ברנשטיין].}}]][./חנא_פרמן#cite_note-1 <nowiki>[1]</nowiki>].

בשנת [[תשמ"ז]] ערך את מפתח הענינים ל[[מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו"ר הזקן]] שנדפס בקונטרס 'הוספות לספר מאמרי אדמו"ר הזקן תק"ע'{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32601&st=&pgnum=2 פתח דבר לקונטרס].}}, ובשנת [[תשמ"ט]] לספרים [[מאמרי אדמו"ר האמצעי (ספר)|מאמרי אדמו"ר האמצעי]] חלקים ט"ז-י"ז.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם בתו של הרב [[אלתר בן ציון מצגר]], והתיישב ב[[טורונטו]] שבקנדה, שם נמנה על הצוות החינוכי של [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]].

בשנת [[תש"ס]] פעל יחד עם ר' [[יונה שור]] ור' מאיר פרשן לביסוס מקום קבוע עבור הישיבה.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרמן, חנא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת פרמן]]
[[קטגוריה:משפחת מצגר]]
[[קטגוריה:חברי ועד המימוש]]
[[קטגוריה:אישים בטורונטו]]
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]]

משתמש:מוישי כהן/טיוטה

2025-06-18T17:53:16Z

מוישי כהן: שינוי יעד ההפניה מהדף משתמש:מוישי כהן/בלע המוות לנצח לדף משתמש:מוישי כהן/בלע המוות לנצח תשכ"ה

#הפניה [[משתמש:מוישי כהן/בלע המוות לנצח תשכ"ה]]
#הפניה [[משתמש:מוישי כהן/אפרים פישל רבינוביץ']]
#הפניה [[משתמש:מוישי כהן/ניגון לר' אשר מניקולייב]]
#הפניה [[משתמש:מוישי כהן/שניאור זלמן אשכנזי (צ'רניהיב)]]

משתמש:מוישי כהן/בלע המוות לנצח תשכ"ה

2025-06-18T17:52:43Z

מוישי כהן: מוישי כהן העביר את הדף משתמש:מוישי כהן/בלע המוות לנצח לשם משתמש:מוישי כהן/בלע המוות לנצח תשכ"ה בלי להשאיר הפניה

{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}
'''בלע המוות לנצח''' הוא שמו ([[דיבור המתחיל]]) של ה[[מאמר חסידות]] אותו אמר [[הרבי]] ביום שלישי [[פרשת דברים]] [[ה' מנחם אב]] [[תשכ"ה]]. יום סיום אמירת קדיש אחרי [[חנה שניאורסון|הרבנית הצדקנית מרת חנה]] ע"ה אמו של – יבדלח"ט – [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. המאמר [[מוגה|הוגה]] על יד הרבי ויצא לאור לקראת [[פרשת ויקהל פקודי]] [[תשמ"ח]].

המאמר עוסק בכללותו בביאור ענין [[חיים נצחיים (בלע המוות)|ביטול המוות]] [[לעתיד לבוא]]. המאמר מיוסד בכללותו על מאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] - בלע המוות לנצח - [[תרכ"ח]].

==תוכן המאמר==
המאמר מיוסד בעיקר על הפסוק {{ציטוט|"בלע המות לנצח ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל־פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל־הארץ כי ה' דבר"|מקור=(ישעיהו פרק כה פסוק ח)}}

'''פרק הראשון:''' הרבי מביא את [[אדמו"ר המהר"ש]] שאומר במאמרו שלעתיד לבוא לא יהיה ענין של מיתה כי אז יתקיים הענין של "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ". מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שעכשיו קיים ענין של מיתה היות וב[[חטא עץ הדעת]] נעשה תערובת של רע וטוב, לכן אם אדם הראשון יחיה חיים נצחיים אז גם הרע שבו יהיה נצחי, לכן נוצרה מציאות של מיתה בשביל שהרע לא יהיה נצחי. הרבי מוסיף ואומר שענין המיתה נוצר מהחטא עצמו כי החיות זה בקדושה והמות זה מהטומאה, והיות ומזה נוצר מוות רוחני, אז לכן נשתלשל מזה גם בגשמיות - מוות גשמי
{{ש}}'''פרק השני:''' הרבי מסביר שלעתיד לבוא יתבטל הרע, כי אז יהיה גילוי אור אלוקי נעלה, עוד יותר נעלה מהגילוי שהיה בימי שלמה שעם היות שנתבטלו לפניו, עדיין לא היה זה ביטול גמור [על דרך מלכת שבא, שלמרות שהתבטלה לשלמה, עדיין היא נשארה מלכה].
{{ש}}'''פרק השלישי:'''

משתמש:מוישי כהן/בלע המוות לנצח תשכ"ה

2025-06-18T16:39:02Z

מוישי כהן:

משתמש:מוישי כהן/בלע המוות לנצח תשכ"ה

2025-06-18T16:37:49Z

מוישי כהן:

{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}
'''בלע המוות לנצח''' הוא שמו ([[דיבור המתחיל]]) של ה[[מאמר חסידות]] אותו אמר [[הרבי]] ביום שלישי [[פרשת דברים]] [[ה' מנחם אב]] [[תשכ"ה]]. יום סיום אמירת קדיש אחרי [[חנה שניאורסון|הרבנית הצדקנית מרת חנה]] ע"ה אמו של – יבדלח"ט – [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. המאמר [[מוגה|הוגה]] על יד הרבי ויצא לאור לקראת [[פרשת ויקהל פקודי]] [[תשמ"ח]].

המאמר עוסק בכללותו בביאור ענין ביטול המוות [[לעתיד לבוא]]. המאמר מיוסד בכללותו על מאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] - בלע המוות לנצח - [[תרכ"ח]].

==תוכן המאמר==
המאמר מיוסד בעיקר על הפסוק {{ציטוט|"בלע המות לנצח ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל־פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל־הארץ כי ה' דבר"|מקור=(ישעיהו פרק כה פסוק ח)}}

'''פרק הראשון:''' הרבי מביא את [[אדמו"ר המהר"ש]] שאומר במאמרו שלעתיד לבוא לא יהיה ענין של מיתה כי אז יתקיים הענין של "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ". מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שעכשיו קיים ענין של מיתה היות וב[[חטא עץ הדעת]] נעשה תערובת של רע וטוב, לכן אם אדם הראשון יחיה חיים נצחיים אז גם הרע שבו יהיה נצחי, לכן נוצרה מציאות של מיתה בשביל שהרע לא יהיה נצחי. הרבי מוסיף ואומר שענין המיתה נוצר מהחטא עצמו כי החיות זה בקדושה והמות זה מהטומאה, והיות ומזה נוצר מוות רוחני, אז לכן נשתלשל מזה גם בגשמיות - מוות גשמי
{{ש}}'''פרק השני:''' הרבי מסביר שלעתיד לבוא יתבטל הרע, כי אז יהיה גילוי אור אלוקי נעלה, עוד יותר נעלה מהגילוי שהיה בימי שלמה שעם היות שנתבטלו לפניו, עדיין לא היה זה ביטול גמור [על דרך מלכת שבא, שלמרות שהתבטלה לשלמה, עדיין היא נשארה מלכה].
{{ש}}'''פרק השלישי:'''

ילדי צ'רנוביל

2025-06-17T19:24:23Z

מוישי כהן: /* רקע */

[[קובץ:אסון צרנוביל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי בקשר לפעילות, על רקע הכור המסוכן]]
פרוייקט '''חב"ד למען ילדי צ'רנוביל''' (מכונה בקיצור: '''ילדי צ'רנוביל''') הינו פרויקט הומניטרי של [[צעירי חב"ד]], במסגרתו עולים ונקלטים ב[[ישראל]] ילדים יהודים מאזור צ'רנוביל.

==רקע==
אסון צ'רנוביל שהתרחש ב-[[י"ז ניסן]] [[תשמ"ו]], בו התפוצץ הכור הגרעיני שהיה ליד העיר [[צ'רנוביל]], גרם לפיזור נשורת רדיואקטיבית בשטחים נרחבים, בעיקר ב[[אוקראינה]], [[בלארוס]] ו[[רוסיה]], שבהם חיים מיליוני בני אדם, ובהם רבבות יהודים.

לאחר שמחקרים של ארגון הבריאות העולמי הוכיחו כי סכנה גדולה במיוחד נשקפת לילדים, האוכלוסייה בעלת האמצעים מיהרה לעזוב את האזור.

בשנת [[תש"נ]] התחילו ר' [[אורי כהן]] ור' [[יצחק קוגן]] לפנות את הילדים היהודים שעדין נשארו שם. מאוחר יותר, פנו לבקש את עזרת [[אגודת חסידי חב"ד]] בראשות הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שלקחו את הפרויקט על עצמם.

==העלייה לישראל==
[[קובץ:ילדי-צ'רנוביל.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|אחת מהקבוצות בשדה התעופה, אב [[תש"נ]]]]
לאחר שהתברר כי השנים שחולפות אינן מקטינות את הסכנה, מאחר שחומרים רדיואקטיביים שונים מתפרקים רק בחלוף שנים רבות, הורה [[הרבי]] לאגודת חסידי חב"ד להקים ב[[כפר חב"ד]] מוסדות מיוחדים לקליטת הילדים, כדי לאפשר את הוצאתם מאזורי הסכנה. על ניהול הפרוייקט מונה הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]]. ב-[[י"ב מנחם אב]] תש"נ הועלתה לישראל הקבוצה הראשונה, שמנתה 196 ילדים.

לאחר מספר שנים אגודת חסידי חב"ד העבירו את ניהול הפרויקט לצעירי חב"ד בראשות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. מאז העלו צעירי חב"ד אלפי ילדים. בעקבותיהם עלו [[ארץ הקודש|ארצה]] גם רבים מהוריהם. נכון לשנת תשע"ז אז פסק הפרוייקט עלו כ-80 קבוצות, המונים סך הכל כ-2500 ילדים.

הילדים נקלטו ב[[מעון עולים כפר חב"ד]],

הילדות נקלטו במוסד "[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה"]] השוכן ב[[כפר חב"ד ב'|כפר חב"ד ב]]'.

שם עברו בדיקות ומעקב רפואי, וקיבלו תזונה מתאימה וחינוך יהודי. אנשי הצוות ליוו את הילדים במהלך ימות השנה ושימשו להם כהורים‏.

הפרוייקט שם דגש על העלאת ילדים עם פוטנציאל לימודי גבוה שמגיעים ממשפחות יהודיות אשר נמצאות במצב כלכלי נמוך.

במקביל, הפרויקט סיפק תרופות וציוד רפואי מתקדם לילדים שנותרו מסיבות שונות באזורים עם השפעה רדיואקטיבית.

==הוקרה בינלאומית==
[[קובץ:בול-ילדי-צ'רנוביל.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|[[בול]] מיוחד שהונפק כהוקרה ל[[צא"ח]] על העלאת ילדי צ'רנוביל]]
הפרויקט נחשב לאחד המיזמים המפורסמים של חב"ד ושל צעירי חב"ד בישראל, וזכה להכרת ה[[או"ם]] וארגון הבריאות העולמי ולתמיכתם של מנהיגים רבים בעולם{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=45&CategoryID=11. שגריר ארצות הברית בישראל הוקסם בכפר חב"ד], באתר צעירי חב"ד.}}.

בשנת [[תשנ"ז]], קיים ארגון האומות המאוחדות אירוע הוקרה מיוחד לכבוד הפרויקט, במהלכו הודיעו עשרות מדינות על הפקת בול מיוחד כהזדהות עם הפרויקט‏. גם בישראל הנפיקו 'בול חב"ד למען ילדי צ'רנוביל' כאות הוקרה לפרויקט‏.

==בעיות הלכתיות==
עקב רשלנות בבדיקת יהדותם של הילדים, התברר כי רבים מהם הינם גוים על פי ההלכה, ולפעמים אף משני הוריהם. כתוצאה מכך אירעו אסונות רוחניים קשים, עקב התבוללות יהודית של בוגרי הישיבות המיוחדים לילדי הפרוייקט. הסיבה העיקרית לבעיה, היא מכיון שלאחר שסיימו מספר שנים במוסדות בכפר חב"ד, יהדותם כביכול ברורה, וכך הם מוצאים להם זיווגים יהודיים, בעוד שיש מהם שהינם גוים גמורים על פי ההלכה{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=514 מסמכים בנושא], פורום חב"ד אינפו.}}. הנהלת צא"ח אינה מכחישה את הדברים. בשנת [[תשס"א]] העלה הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] יושב ראש [[יד לאחים]] טענות קשות על ניהול הפרוייקט. במכתב ששלח לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], העלה כי יש לבדוק את יהדותם, והעלה טענות קשות כלפי התמהמהות הגורמים השונים בשיתוף הפעולה עם ארגון יד לאחים{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=389 מכתב מהרב ליפשיץ בנושא], פורום חב"ד אינפו.}}.

==ראו גם==
*[[מעון עולים כפר חב"ד]]
*[[הצלת ילדי איראן]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/126707 כך קיבל ר' יוסי רייטשיק בנתב"ג את הקבוצת ילדים השנייה מצ'רנוביל{{וידאו}}{{col}}]
*'''[http://www.chabad.org.il/Activities/Article.asp?ArticleID=14&CategoryID=371 הצלת ילדי צ'רנוביל]''', באתר צעירי חב"ד.
*'''[https://col.org.il/news/135294 צ'רנוביל פינת ברוקלין: כתבת ענק ב'יום ליום', 35 שנה לאסון]''' {{COL}}
*[https://col.org.il/news/118977 ילדי צ'רנוביל: המבצע הגדול של חב"ד בעין העדשה{{תמונה}}{{col}}]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]

גרשון אייכהורן (קראון הייטס)

2025-06-17T19:07:05Z

מוישי כהן:

{{קצרמר|אישים}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=חבר הנהלת [[צבאות השם (ניו יורק)|צבאות השם]]|אחר=מחסידי חב"ד איסט-סייד שב[[מנהטן]], פעיל נמרץ ב'[[אגודת התמימים]]', חבר 'וועד הפועל' של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]. שימש כ[[משולח]] עבור ישיבות תומכי תמימים בארצות הברית|ראו=[[גרשון חנוך העניך אייכהורן]]}}
[[קובץ:גרשון אייכהורן.jpg|ממוזער]]
הרב '''גרשון אייכהורן''' (נולד ב[[י"א חשון]] [[תשכ"ד]]) הוא חבר הנהלת [[צבאות השם (ניו יורק)|צבאות השם]] ב[[ניו יורק]]. ומייסד ישיבת [[תומכי תמימים סאפילד]].

==תולדות חיים==
נולד לרב [[שלום בער אייכהורן]] ונקרא על שם סבו מצד אביו הרב [[גרשון חנוך העניך אייכהורן]].

למד בצעירותו ב[[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבת תומכי תמימים מונטריאל]], [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בתור בחור עסק רבות בעריכת להדפסת ספרי ה[[שיחות קודש (ספר)|שיחות קודש]]' המיתולוגי.

בהגיעו לגיל הנישואין, נשא את רחל לאה בת ר' [[שלום דובער נמנוב]] בן המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]].

לאחר נישואיו התיישב ב[[קראון הייטס]] והקים את חברת העיצוב 'ספוט-לייט' וניהל אותה במשך מספר שנים, ובמקביל החל להיכנס לעבודה במסגרת ארגון [[צבאות השם (ניו יורק)|צבאות השם]].

יזם וניהל את הקמת [[המוזיאון היהודי]] ב[[קראון הייטס]], יחד עם ר' [[ירחמיאל בנימינסון (קראון הייטס)|ירחמיאל בנימינסון]].

ייסד את [[תומכי תמימים סאפילד|ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש סאפילד קונטיקט]].

==משפחתו==
*אחותו, מרת צירקינד - אשת ר' [[יהושע שלמה צירקינד]].
*גיסו, הרב [[יוסף יצחק נמנוב]].
*בנו, שניאור זלמן אייכהארן.
*בנו, [[ניסן אייכהארן]].
*בנו, שלום דובער אייכהארן.

{{מיון רגיל:אייכהורן, גרשון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]
[[קטגוריה:משפחת אייכהורן]]
[[קטגוריה:מייסדי ישיבות]]
[[קטגוריה:חברי צבאות השם ניו יורק]]

גרשון אייכהורן (קראון הייטס)

2025-06-17T19:05:25Z

מוישי כהן:

{{קצרמר|אישים}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=חבר הנהלת [[צבאות השם (ניו יורק)|צבאות השם]]|אחר=מחסידי חב"ד איסט-סייד שב[[מנהטן]], פעיל נמרץ ב'[[אגודת התמימים]]', חבר 'וועד הפועל' של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]. שימש כ[[משולח]] עבור ישיבות תומכי תמימים בארצות הברית|ראו=[[גרשון חנוך העניך אייכהורן]]}}
[[קובץ:גרשון אייכהורן.jpg|ממוזער]]
הרב '''גרשון אייכהורן''' הוא חבר הנהלת [[צבאות השם (ניו יורק)|צבאות השם]] ב[[ניו יורק]]. ומייסד ישיבת [[תומכי תמימים סאפילד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א חשון]] [[תשכ"ד]] לרב [[שלום בער אייכהורן]] ונקרא על שם סבו מצד אביו הרב [[גרשון חנוך העניך אייכהורן]].

למד בצעירותו ב[[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבת תומכי תמימים מונטריאל]], [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בתור בחור עסק רבות בעריכת להדפסת ספרי ה[[שיחות קודש (ספר)|שיחות קודש]]' המיתולוגי.

בהגיעו לגיל הנישואין, נשא את רחל לאה בת ר' [[שלום דובער נמנוב]] בן המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]].

לאחר נישואיו התיישב ב[[קראון הייטס]] והקים את חברת העיצוב 'ספוט-לייט' וניהל אותה במשך מספר שנים, ובמקביל החל להיכנס לעבודה במסגרת ארגון [[צבאות השם (ניו יורק)|צבאות השם]].

יזם וניהל את הקמת [[המוזיאון היהודי]] ב[[קראון הייטס]], יחד עם ר' [[ירחמיאל בנימינסון (קראון הייטס)|ירחמיאל בנימינסון]].

ייסד את [[תומכי תמימים סאפילד|ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש סאפילד קונטיקט]].

==משפחתו==
*אחותו, מרת צירקינד - אשת ר' [[יהושע שלמה צירקינד]].
*גיסו, הרב [[יוסף יצחק נמנוב]].
*בנו, שניאור זלמן אייכהארן.
*בנו, [[ניסן אייכהארן]].
*בנו, שלום דובער אייכהארן.

{{מיון רגיל:אייכהורן, גרשון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]
[[קטגוריה:משפחת אייכהורן]]
[[קטגוריה:מייסדי ישיבות]]
[[קטגוריה:חברי צבאות השם ניו יורק]]

גרשון אייכהורן (קראון הייטס)

2025-06-17T19:05:04Z

מוישי כהן:

{{קצרמר}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=חבר הנהלת [[צבאות השם (ניו יורק)|צבאות השם]]|אחר=מחסידי חב"ד איסט-סייד שב[[מנהטן]], פעיל נמרץ ב'[[אגודת התמימים]]', חבר 'וועד הפועל' של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]. שימש כ[[משולח]] עבור ישיבות תומכי תמימים בארצות הברית|ראו=[[גרשון חנוך העניך אייכהורן]]}}
[[קובץ:גרשון אייכהורן.jpg|ממוזער]]
הרב '''גרשון אייכהורן''' הוא חבר הנהלת [[צבאות השם (ניו יורק)|צבאות השם]] ב[[ניו יורק]]. ומייסד ישיבת [[תומכי תמימים סאפילד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א חשון]] [[תשכ"ד]] לרב [[שלום בער אייכהורן]] ונקרא על שם סבו מצד אביו הרב [[גרשון חנוך העניך אייכהורן]].

למד בצעירותו ב[[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבת תומכי תמימים מונטריאל]], [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בתור בחור עסק רבות בעריכת להדפסת ספרי ה[[שיחות קודש (ספר)|שיחות קודש]]' המיתולוגי.

בהגיעו לגיל הנישואין, נשא את רחל לאה בת ר' [[שלום דובער נמנוב]] בן המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]].

לאחר נישואיו התיישב ב[[קראון הייטס]] והקים את חברת העיצוב 'ספוט-לייט' וניהל אותה במשך מספר שנים, ובמקביל החל להיכנס לעבודה במסגרת ארגון [[צבאות השם (ניו יורק)|צבאות השם]].

יזם וניהל את הקמת [[המוזיאון היהודי]] ב[[קראון הייטס]], יחד עם ר' [[ירחמיאל בנימינסון (קראון הייטס)|ירחמיאל בנימינסון]].

ייסד את [[תומכי תמימים סאפילד|ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש סאפילד קונטיקט]].

==משפחתו==
*אחותו, מרת צירקינד - אשת ר' [[יהושע שלמה צירקינד]].
*גיסו, הרב [[יוסף יצחק נמנוב]].
*בנו, שניאור זלמן אייכהארן.
*בנו, [[ניסן אייכהארן]].
*בנו, שלום דובער אייכהארן.

{{מיון רגיל:אייכהורן, גרשון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]
[[קטגוריה:משפחת אייכהורן]]
[[קטגוריה:מייסדי ישיבות]]
[[קטגוריה:חברי צבאות השם ניו יורק]]

שיחת משתמש:5.28.182.136

2025-06-17T18:57:57Z

מוישי כהן: יצירת דף עם התוכן "{{תודה|חידון גאולה ומשיח}}--~~~~"

{{תודה|חידון גאולה ומשיח}}--[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 21:57, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ה 21:57, 17 ביוני 2025 (IDT)

מנחם מענדל גורליק (אור יהודה)

2025-06-17T16:18:50Z

מוישי כהן: אין למה לשים אם אין קישור

{{פירוש נוסף|נוכחי=מנחם מענדל גורליק (אור יהודה)|אחר=מנחם מענדל גורליק (י"ד אדר תרס"ט - ו' כסלו תנש"א)|ראו=מנחם מענדל גורליק}}
[[קובץ:מנחם מענדל גורליק (אור יהודה) תמונה שניה.jpg|ממוזער|300px|הרב מנחם מענדל גורליק]]
הרב '''מנחם מענדל גורליק''' (נולד ב[[ט' בסיוון]] [[תשנ"ד]], 1994) הוא 'מנהל רוחני', [[משפיע]] ו[[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|ישיבה גדולה תומכי תמימים אור יהודה]].

==תולדות חיים==
נולד לר' [[מרדכי מנשה גורליק]] ולתמרה איטה (בתו של החסיד ר' [[שלום אורי נתן נטע ברכהן|נתן נטע ברכהן]]). בילדותו גר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]].

בבחרותו למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]] ובישיבה גדולה [[תומכי תמימים אור יהודה]].

לקראת שנת [[תשע"ד]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

עוד קודם נישואיו, בשנת הלימודים [[תשע"ו]] החל לשמש כ[[משפיע]] ו[[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|ישיבה קטנה תומכי תמימים אור יהודה]].

בחודש כסלו [[תשע"ז]] התחתן עם חסי, בתו של הרב [[משה אורנשטיין]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/101391 כפר חב"ד: חתונת גורליק-אורנשטיין • גלריה] {{col}}.}}. את מגוריהם קבעו בעיר [[אור יהודה]] בסמיכות לישיבה.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] נתמנה הרב גורליק בתור מנהל רוחני [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|בישיבה גדולה תומכי תמימים אור יהודה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/987435/ ישיבה גדולה אור יהודה מתרחבת: הרב גורליק מונה למנהל רוחני] {{אינפו}}.}}.

הרב גורליק ניחן בכשרון הציור ובחוש הנגינה.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גורליק, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ד]]
[[קטגוריה:אישים באור יהודה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אור יהודה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]
[[קטגוריה:משפחת גורליק (2)]]
[[קטגוריה:מנהלים רוחניים]]

משתמש:מוישי כהן/טיוטה

2025-06-17T16:14:47Z

מוישי כהן:

#הפניה [[משתמש:מוישי כהן/בלע המוות לנצח]]
#הפניה [[משתמש:מוישי כהן/אפרים פישל רבינוביץ']]
#הפניה [[משתמש:מוישי כהן/ניגון לר' אשר מניקולייב]]
#הפניה [[משתמש:מוישי כהן/שניאור זלמן אשכנזי (צ'רניהיב)]]