https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%99+%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%9F 2026-04-18T05:25:44Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A3&diff=836525 2026-03-24T17:08:20Z

<p>מוישי גרייזמן: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב לוי וואלף במבצעים.jpg|ממוזער|הרב לוי וולף מזכה את איש התקשורת [[אמנון לוי]] בנטילת ד' מינים]]<br /> הרב '''לוי יצחק וולף''' (יליד שנת [[תשל&quot;ה]], 1975) הוא שליח הרבי ב[[תל אביב]] ומנהל [[ישיבת חזון אליהו]] בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;א מנחם אב]] [[תשל&quot;ה]] לאביו הרב [[מני וולף]], ולאמו מרת פייגל ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] בנחלת הר חב&quot;ד, בישיבת [[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]], ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשנ&quot;ה]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ט]] [[נישואין|נשא]] בת הרב [[משה ניסן אזימוב]] מירושלים.<br /> <br /> לאחר חתונתו התגורר ב[[ירושלים]], ולאחר מספר שנים יצא ל[[שליחות]] ב[[תל אביב]], והתמנה למנהל [[ישיבת חזון אליהו]].<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ה]] התפרסם בתקשורת בכך שסייע לחיילים בבסיסי צה&quot;ל רבים הנמצאים בארץ הקודש לקבל מזוזות למקומות שהיו חסרים{{הערה|[https://col.org.il/news/170725 מנדי ריזל חשף ב-14 שחסרות מזוזות בבסיסים – היום נקבעו] {{col}}.}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו, חנה, רעיית ר' מענדל לפידות, [[תל אביב]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{מיון רגיל:וולף, לוי יצחק}}<br /> [[קטגוריה:משפחת וולף]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וולף]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אזימוב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A9%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=836524 2026-03-24T17:07:14Z

<p>מוישי גרייזמן: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שוסטרמן1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי שוסטרמן נראה מימין בעת [[קריאת התורה]] בעליה של [[הרבי]]]]<br /> [[קובץ:מרדכי שוסטרמן.png|ממוזער|250px|הרב מרדכי שוסטרמן קורא בתורה בפורים תשכ&quot;ב]]<br /> הרב '''מרדכי שוסטרמן''' ([[כ&quot;ט במנחם אב]] [[תרע&quot;ד]] - [[כ&quot;ב באייר]] [[תשנ&quot;ה]]) היה [[בעל קורא]] וותיק במשך שנים רבות בחצר [[רבותינו נשיאנו]], ומנהל דפוס בו הודפסו מספרי רבותינו נשיאנו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[עיירה]] החסידית [[ז'לובין]] בערב [[ראש חודש]] [[אלול]] בשנת [[תרע&quot;ד]]. התחנך בישיבות המחתרתיות של [[תומכי תמימים]] תחת רדיפות הקומוניסטים. תחילה למד בתומכי תמימים ב[[סוראז]] בניהולו של הרב החסיד [[משה אקסלרוד]] שם חגג את הבר מצווה שלו. עוד לפני הבר מצווה למד דקדוק וקריאה בתורה. הרב אקסלרוד הנהיג שהתלמידים הצעירים בסמיכות לבר מצווה כבר יקראו התורה בשני וחמישי ובשבת במנחה, ולמרות שהבעלי-בתים בסוראז לא היו שביעי רצון מכך, הרב אקסלרוד הנהיג את הרבנות ברמה ולא התחשב בדעתם{{הערה|ספרו למען ידעו בנים יולדו עמ' 21.}}.<br /> <br /> לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] יצא מ[[רוסיה]] יחד עם משפחתו והשתקע בשכונת [[קראון הייטס]], שם עסק בהדפסת ספרי [[רבותינו נשיאינו]] ב[[דפוס עזרא]] שהקים. על ספרים אלו מופיע בהוראת [[הרבי]]{{הערה|ספרו למען ידעו בנים יולדו.}} שמו (בעמוד הדפוס) 'מרדכי בן רחל'.<br /> <br /> בקשר לפועלו בבית הדפוס מספר הרב [[אברהם ברוך פבזנר|אברהם ברוך פעווזנער]] אנקדוטה ששמע מפיו:<br /> באחד הימים עוד בחיי הרבי הרייץ פנה הרבי לרב שוסטרמן וביקש ממנו לישון ליד הטלפון כדי שבסביבות 2 בלילה כשהוא יקבל את ה&quot;קיצורים&quot; מהרבי הריי&quot;ץ שהכין אותם למאמרים הוא יקריא לו את הקיצורים וכך יוכל להדפיסם בהקדם{{הערה|[לכאו' כל דלקמן מיותר כי מופיע בפירוש באוטוביוגרפי' שלו]. סופר השנה בשיעור שמסר הרב פעווזנער על באתי לגני<br /> https://sinun770.org/סקירה-כללית-באתי-לגני-תשי-תשכד-הרב-אבר/}}.<br /> <br /> בנוסף היה מוסר מדי שבוע שיעור בדקדוק ובקריאת התורה לבחורים שבישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ביוזמת [[ראש הישיבה]] הרב [[מרדכי מנטליק]].<br /> <br /> ==עם רבותינו נשיאנו==<br /> הרב שוסטרמן אשר נודע כמדקדק ב[[לשון הקודש]] וכבעל קריאה דייקן זכה [[קריאת התורה|לקרוא בתורה]] בפני [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תש&quot;ט]], ובשנת [[תש&quot;י]] קרא בשביל ה[[רבי]] את קריאת התורה של [[תפילת מנחה|מנחת]] [[יום כיפור]], והרבי קרא את [[מפטיר יונה]].<br /> <br /> בשנות זקנותו של ר' [[יוחנן גורדון]] שהיה [[בעל קורא]] ביקש הלה מדי שבוע מר' מרדכי שהגיע ל-[[770]] משכונת איסט-פלאטבוש לקרוא בתורה, עד שמינהו למחליפו הקבוע{{הערה|מלבד בזמנים מיוחדים בהם היה ר' מרדכי מכבד את ר' יוחנן.}}.<br /> <br /> לאחר פטירת ר' [[יוחנן גורדון]] שהיה גם גבאי בית הכנסת - ביקש הגבאי המחליף מר' מרדכי שיקרא בתורה, ומאז זכה לקרוא בפני [[הרבי]] בקביעות ב[[שבת]]ות וב[[חג|מועדים]] במשך שלושים ותשע שנה{{הערה|הרב שוסטרמאן אף ביטל מנהגים שונים בקריאת התורה שהונהגו עד להגעתו ל-[[770]], זאת על פי עדויות חסידים קדמונים מ[[ליובאוויטש]], ועל פי הסכמתו של הגבאי ר' יוחנן גורדון.}}.<br /> <br /> כאשר נכנס ל[[יחידות]] ב[[יום הולדת]]ו בשנת [[תשכ&quot;ב]] הורה לו הרבי לחדש את השיעורים שמסר במשך תקופה בדקדוק ובקריאת התורה באמרו {{ציטוטון|כיום הרי נוהג רגיל הוא שבחורים ניגשים להתפלל לפני התיבה, מדוע שלא יֵדעו להתפלל (בדקדוק?) – אין כוונתי ל&quot;והכהנים&quot; (עבודת מוסף של יום הכיפורים) אולם תפילת מנחה של יום רגיל..., מִסרו את הדברים בשמי!}}, ואכן השיעורים חודשו בתחילת זמן החורף.<br /> <br /> בפעמים רבות בהם עבר ב[[חלוקת דולרים]] מול הרבי, התייחס הרבי לתפקידו בקריאת התורה. בשלהי חודש [[תשרי]] [[תש&quot;נ]] עבר הרב שוסטרמן עם נכדיו בחלוקת דולרים, והציגם לפני הרבי. בתגובה שאל אותו הרבי האם הוא מלמד גם אותם לקרוא בתורה, וכשענה בחיוב אמר לו הרבי {{ציטוטון|זה הרי המקצוע שלכם. במשך כל השנה צריך ללמוד גמרא, אבל לפחות בשני וחמישי שיֵדעו את הטעמים על-פה}}, ומאז אכן התאמץ להקנות לנכדיו ידיעות בדקדוק ובקריאת התורה. כאשר עבר לפני הרבי ב[[י&quot;ב חשון]] [[תשנ&quot;ב]] טרם נסיעתו ל[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בחיוך של חיבה {{ציטוטון|מן הסתם דאגתם למי שיקרא בתורה}}.<br /> <br /> נפטר ב[[יום שני]] [[כ&quot;ב אייר]] [[תשנ&quot;ה]].<br /> <br /> == ספריו ==<br /> *'''למען ידעו... בנים יוולדו'''&lt;ref&gt;על פי תהלים תחלת פרק ע&quot;ח.&lt;/ref&gt; - '''מ[[ז'לובין]] ל[[ניו יורק]]''' - זכרונותיו של הרב שוסטרמן כפי שנכתבו על ידו ב[[תשנ&quot;ב]]. נדפס על ידו בתחלה בתשנ&quot;ד במתכונת משפחתית מצומצמת. במהדורה שני' בתשנ&quot;ו -לאחר פטירתו- הדפיס בנו גרשון את ספרו הנ&quot;ל בהשמטות קלות, ובתוספת רשימותיו, פרוטוקלים מכינוסים לזכרו, רשימות מהרבי הריי&quot;צ, וכן את חוברת<br /> *'''קיצור כללי הדקדוק''' - כללי הדקדוק והטעמים שב[[קריאת התורה]], שכתב ר' מרדכי בשנות הכ&quot;פים והופץ בסטנסיל, ונדפס לראשונה כקונטרס ב[[תשנ&quot;ג]].<br /> ==ניגון 'שלום עליכם'==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ניגון שלום עליכם]]}}<br /> במסורת הנגינה החב&quot;דית נרשם מפיו הניגון 'שלום עליכם' כפי ששמע מסבו.<br /> <br /> בניגון זה, 2 הבתים הראשונים בפיוט ('שלום עליכם' ו'בואכם לשלום') חוזרים על עצמם עם אותה מנגינה, ואילו ל-2 הבתים האחרונים בניגון ('ברכוני לשלום' ו'צאתכם לשלום') יש מנגינה אחרת שחוזרת על עצמה בשניהם.<br /> <br /> הניגון מתועד בתקליטי [[היכל הנגינה]] שהקליט ר' [[דוד הורביץ]]{{הערה|הניגון מפי ר' דוד הורביץ {{שמע|קובץ=NSH 025 Sholom Aleichem Mottel Schusterman.mp3}}.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רעייתו, מרת הניה שוסטרמן - נפטרה ח' אייר תשע&quot;א<br /> <br /> <br /> *אחיו, ר' יוסף שוסטרמן<br /> *אחותו, מרת גולדה נודל - נפטרה כ&quot;ט אייר תשע&quot;א<br /> *אחותו, מרת אסתר לנגזם<br /> <br /> <br /> *בנו, הרב [[גרשון שוסטרמן]] - משלוחי הרבי בלוס אנג'לס, קליפורניה<br /> *בתו מרת לאה, רעיית הרב [[בנימין קליין]], חבר [[מזכירות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> *בתו מרת מרים רייזל, רעיית הרב [[משה נמנוב]], חבר הנהלת [[דפוס עזרא]] - בלשן<br /> *בתו מרת פייגא, רעיית הרב [[מני מנחם מענדל וולף]], מנהל [[סניף קה&quot;ת בארץ הקודש]]<br /> *בתו מרת [[נחמה גרייזמן|נחמה]], רעיית הרב [[שמואל גרייזמן]] - מנהל [[מבצע אות בספר התורה]]<br /> *בתו מרת זיסל, רעיית הרב [[אלעזר גורביץ]] - קראון הייטס<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * האוטוביוגרפי' שלו - למען ידעו .. בנים יוולדו / מז'לאבין לניו יורק.<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.beverlyhillschabad.com/torah-reading/TORAH-MENU.HTM אתר ללימוד קריאת התורה], מכיל הקלטות של הרב מרדכי שוסטרמן וצילומי תיקון סופרים, מסודרים לפי פרשיות התורה {{תמונה}} {{צליל}}<br /> * [http://www.chabadinfo.com/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1584 הרב שוסטרמן בקריאת מגילת אסתר] {{צליל}} {{אינפו}}<br /> * הספר [https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/index.htm 'למען ידעו בנים יוולדו'] - לקריאה דיגיטלית {{ספרייה}}.<br /> * [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/10/133014551367.html המדפיס של הרבי] מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> *[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7801&amp;CategoryID=1512 בעל הקורא בבית חיינו] [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] גיליון 881<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שוסטרמן, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שוסטרמן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ה]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%93%D7%91_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=836370 2026-03-23T22:35:18Z

<p>מוישי גרייזמן: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> | שם = הרב יששכר דוב גורביץ<br /> | תמונה = יששכר דב גורביץ'.jpg<br /> | תאריך לידה = [[תרע&quot;ז]]<br /> | תאריך פטירה = [[ט&quot;ו ניסן]] [[תשס&quot;ח]]<br /> | תפקידים נוספים = מנהל מוסד [[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]] ב[[צרפת]]<br /> | מקום פעילות = [[רוסיה]], [[צרפת]]<br /> | השתייכות = [[חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> [[קובץ:הרב גורביץ מקבל פני אחיו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יששכר דוב גורביץ' מקבל את פני אחיו יצחק, בתחנת הרכבת]]<br /> הרב '''יששכר דב גורביץ'''' (שמו המדוייק והמלא '''ישכר דוב הלוי הורוויץ'''. היה ידוע ומוכר כ'''ר' בערל גורעוויטש''') ([[תרע&quot;ז]] - [[ט&quot;ו ניסן]] [[תשס&quot;ח]]) היה [[חסיד]]ם של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]], לימד תורה במחתרת ב[[ברית המועצות]] ונאסר על כך. לאחר צאתו משם, ניהל יותר מיובל שנים את המוסד [[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]] ב[[צרפת]] ושימש כ[[משפיע]] [[אנ&quot;ש]] בקהילה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו וצעירותו===<br /> [[קובץ:הרב גורביץ מניח תפילין ליהודי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ' (משמאל) בצעירותו, מניח [[תפילין]] ל[[יהודי]]]]<br /> הרב גורביץ' נולד בחודש [[מר חשון]] [[תרע&quot;ז]] בעיר [[ז'לובין]] שב[[רוסיה הלבנה]] לרב שלום גורביץ', חסיד [[קאפוסט]] ומצאצאי [[השל&quot;ה]] ולאמו מרת מינא (לבית חייקין). אביו היה [[מלמד תינוקות|מלמד]] בכיתה הגבוהה ב[[תלמוד תורה]] בעיר, לקראת המעבר ל[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]], ונרצח על ידי הנאצים בעיר [[הומיל]] בשנת [[תש&quot;ב]]. <br /> <br /> בבחרותו נשלח הרב גורביץ' ללמוד בישיבת תומכי תמימים, שהתקיימה אז במחתרת ונדדה ממקום למקום. מקיץ שנת [[תרצ&quot;ג]] עד לקיץ שנת [[תרצ&quot;ד]], נדדה הישיבה לנובוזיבקוב, כאן למד אצל הרב [[שלמה יוסף זווין]] שכיהן כ[[רב]] העיר ולימד במקביל בסניף תומכי תמימים המחתרתי שבעירו - [[תומכי תמימים נובוזיבקוב]]. הרב זווין אף דאג להם ל[[מעות חיטים]] בכתבו: &quot;ארבעה מתומכי תמימים דהאידנא נמצאים בכאן ולמה יגרעו?&quot;{{הערה|מכתבו מיום ג' ל[[פרשת משפטים]] שנת [[תרצ&quot;ד]]. מופיע ב&quot;[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]&quot;, עמוד ש&quot;ד.}}. ב[[ל&quot;ג בעומר]] תרצ&quot;ד עברה הישיבה לעיר קרולביץ, שם למדו עד אמצע חורף [[תרצ&quot;ו]]{{הערה|&quot;[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]&quot;, עמוד שכ&quot;ד.}}. <br /> נראה כי בין לבין הספיק הרב גורביץ' ללמוד גם בסניף [[תומכי תמימים]] ב[[מלחובקה]]{{הערה|כך לפי &quot;תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית&quot;, עמוד ש&quot;ב.}}. כך במשך כעשר שנים למד ונדד הרב גורביץ' בסניפים מחתרתיים שונים של תומכי תמימים.<br /> <br /> הרב גורביץ' הצטיין בלימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]] ואף בהנהגתו החסידית. עדות לכך נמצא בדו&quot;ח ששלחה הנהלת הישיבה, בשנת [[תרצ&quot;ג]] אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] (ששהה באותה עת ב[[ריגה]]). בדו&quot;ח מופיעה הערכה קצרה על כל תלמיד וליד שמו של התמים גורביץ' מופיעה המילה: &quot;יקר&quot;{{הערה|הדו&quot;ח מופיע בספר &quot;[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]&quot;, עמוד רצ&quot;ז.}}.<br /> <br /> ===בישיבה המחרתית והמאסר הראשון===<br /> {{חלונית <br /> |כותרת = קטע מיומנו של הרב גורביץ' על מאסרו <br /> |תוכן = &quot;מהחינוך ומהשפעת הרביים הקדושים, וכן מהדוגמה שקיבלנו אנחנו הקטנים, הבחורים, התלמידים, לא היה לנו רגש שאנחנו בעלי מסירות נפש עבור התורה והיהדות, רק זה היה כמו דבר שבלתי אפשרי אחרת. ולא היה לנו חשבון שאנחנו סובלים עבור קיום התורה, אלא להפך, שזה מגיע לנו, בחינת אם בטלת מהתורה - יש לך בטלים הרבה. וכנראה לא שמרנו הזמן היקר, נכשלנו בביטול תורה, לא היינו מרוצים באכילת לחם לבדו והלכנו לשוק לבקש עוד דבר, כמו דג מלוח או ריבה וכדומה, ועוד חטאים מעין זה. החלטנו שבאם נזכה לצאת לחירות, נשמח אם יהיה לנו אפילו רק לחם לשובע, ולא נבטל אף רגע לבטלה ונלמד בשמחה. כהמשך להחלטה הזו, לא אכלתי אפילו רק הלחם בבית האסורים, והיה נשאר כמעט כל יום ממנו. איני יודע באיזה חשבון עשיתי זאת. חשבתי למה צריכים בכלל לאכול. צריכים להרגיל את הגוף בלי אכילה. עד שנחלשתי מאוד...&quot;<br /> |מקור=מתוך כתב ידו של הרב גורביץ'<br /> }}<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כיהן הרב גורביץ', אז בחור בן עשרים ואחת, כ[[מגיד שיעור]] ב[[חסידות]] לקבוצת נערים כבני שלושה עשרה, בסניף [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]. ראש הישיבה והאחראי עליה היה הרב [[משה רובינסון]]. בתאריך [[כ&quot;ד בטבת]], באמצע [[התוועדות]], פשטה המשטרה החשאית (ה[[נ.ק.וו.ד.]]) על מחבואם בבית הכנסת, וכל הצוות ותלמידי הישיבה נאסרו ועונו בחקירות. לאחר מכן נשלחו התלמידים הצעירים לבית יתומים קומוניסטי, ממנו ברחו לאחר זמן קצר. הרב גורביץ', לעומתם, יחד עם הרב רובינסון ועוד שני בחורים בוגרים, הושבו במאסר קשה. במהלכם, נחקר הרב גורביץ', הוכה והורעב, תוך שהוא שומר במסירות נפש על יהדותו. סוהריו נהגו לומר לו: &quot;אנחנו נטחן את בשרך עד שיהיה ממך קציצות&quot;{{הערה|1=תיאור מפורט על מאסרו, ראו [http://www.teshura.com/teshurapdf/Mishulovin-Gorowitz%20-%20Marcheshvan%2013%2C%205777.pdf תשורה]}}. עקב מצבו הרפואי שהחל להתדרדר, הועבר הרב גורביץ' לבית הרפואה בכלא. בשלב מסוים חלה הפחתה בחומרת היחס לאסירים ובערב יום [[י&quot;ט בכסלו]] [[תרצ&quot;ט]] שוחרר מן המאסר. <br /> <br /> בתקופה שלאחר מכן המשיך בלימודיו ב[[מוסקבה]], אך גם שם רדפה אותו המשטרה החשאית והוא שוב נעצר לחקירה ממושכת וקשה למשך כמה ימים. לבסוף חוקריו שחררוהו ודרשו ממנו לשמש כמלשין בקרב חסידי ליובאוויטש בעיר. הוא יידע את ידידיו החסידים על כך, והם יעצו לו לברוח ממוסקבה שכן לדעתם בכך שאינו משתף פעולה עם ה[[נ.ק.וו.ד.]] הוא מעמיד עצמו בסכנה. מסיבה זו נמלט לעיר מולדתו ז'לובין, וכאשר חיפשו אותו גם שם, המשיך לברוח לבברויסק.<br /> <br /> עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] גויס לצבא האדום, שם שירת בחזית, נפצע בקרבות ורק ב[[נס]] נשאר בחיים. לאחר תום המלחמה קבעו הרשויות כי הוא חייב לשרת שנתיים נוספות. בהשתדלותם של בני משפחת ר' [[יעקב יוסף רסקין]] ערק מהצבא והם השתדלו להשיג עבורו ניירות כיסוי. בשנת [[תש&quot;ה]] עבר ל[[סמרקנד]] כדי לשהות במחיצת החסידים שגרו שם. ביום [[ט&quot;ו במנחם אב]] שנת [[תש&quot;ו]], [[נישואים|נשא]] לאשה את רעייתו חנה בת ר' [[שמואל פבזנר]] (פעווזנער) מ[[קלימוביץ']], מצאצאי ר' [[מרדכי (אח אדמו&quot;ר הזקן)|מרדכי]], אחיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ===ניסיון הבריחה והמאסר השני===<br /> [[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]<br /> <br /> לאחר חתונתם, יצאו בני הזוג גורביץ' לעיר הגבול [[לבוב]], על מנת להבריח את הגבול ולצאת מ[[רוסיה]] (במסגרת הסכם החזרת פליטים בין רוסיה לפולין. ה&quot;[[עשאלונים]]&quot;). הם שילמו עבור דרכונים פולנים, אך לפועל סידרו דרכון רק עבור אשתו ואילו לו הובטח שיקבל דרכון תוך כדי נסיעה. יום [[ט' בכסלו]] [[תש&quot;ז]] היה תאריך יציאת הרכבת, ולרוע המזל בוצעה בדיקת דרכונים מיד עם הכניסה לרכבת. הרב גורביץ' נתפס ללא מסמכים והורד על ידי החיילים מהרכבת, באשמת ניסיון בריחה מרוסיה. בכך, הופרד מאשתו חמישה חודשים בלבד לאחר חתונתם. [[רב|הרבנים]] ששהו ברכבת – הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[בצלאל וילשאנסקי]], והרב [[זלמן שמעון דבורקין]] – שקלו לסדר על המקום [[גט]] על תנאי, מחשש שהזוג הצעיר לעולם לא ייפגש שוב. אך למעשה, עקב לחץ הזמן לא בוצע הדבר והרעיה המשיכה לפולין בעוד בעלה צפוי לעונש מאסר שסופו לא ידוע. <br /> <br /> כשהגיעה מרת חנה לפולין, רצתה לשוב לרוסיה כדי לעמוד לצד בעלה במאסר, לסייע לשחרורו ולהיות לעזרתו לאחר השחרור. משפחתה התנגדה לכך בתוקף והוחלט לשאול את דעתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] (ששהה ב[[ארצות הברית]]). מרת חנה שיגרה ל[[רבי]] מכתב באמצעות נוסע ל[[ניו יורק]]. תשובת הרבי הייתה (התוכן): &quot;וואס דארף זי פארן אאין, אז ער וועט קומען א הער&quot; [=מדוע היא צריכה לנסוע לשם, כאשר הוא זה שיגיע לפה]. המשפחה ראתה בדברי הרבי הבטחה שהבעל יצליח לצאת מרוסיה בקרוב. מאז קיבלה וקיימה על עצמה רעייתו לצום כל יום שני וחמישי עד שבעלה יחזור{{הערה|פרטי המעשה מופיעים ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], גיליון 1394; ותשורה שמופיע ב&quot;קישורים חיצונים&quot;.}}.<br /> <br /> כשנה וחצי היה הרב גורביץ' במחנה עבודה, תוך שהוא שומר בחירוף נפש על [[יהדות]]ו{{הערה|וכך מתאר הרב גורביץ' ברשימותיו את המאסר: &quot;בימי הפסח הייתי רעב מאוד. כך עבר החג ברעב ובמצוק, ובעיקר העדר השתייה שהציקני מאוד. לא שתיתי, כי המים הובאו לאסירים באותם כלים שהובא בהם המרק. לאחר העברת המרק, לא הקפידו לנקות אותם ובמים נראו פירורים. לפי ידיעתי, היו אלה שרידי קטניות. התאפקתי עד אחרון של פסח, יום השמיני ולא שתיתי. באותו יום פגשתי אחד נושא שני כלים עם מים. היה קשה לי להוסיף ולסבול, ונזכרתי אז את ששמעתי פעם ש[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] התבטא באחרון של פסח &quot;ב&quot;ה שנפטרנו מאיסור 'משהו' בפסח&quot; מזה הערכתי כי יכולים להקל בספק כזה. סימנתי לאיש אפוא שייתן לי לשתות ורווח לי&quot;.}}. מי שסייעה בידו ושלחה לו חבילות מזון ותפילין, הייתה מרת [[שרה קצנלבויגן]], שאף שיחדה פקידים ופעלה שיעלימו את התיק שלו כדי שלא יישלח לסיביר. הכספים הגיעו לקצנלבויגן, מ[[אדמו&quot;ר הריי''ץ]] ומהלוואות שלקחו עליהם החסידים שהצליחו להבריח את הגבול מחוץ לברית המועצות{{הערה|שלום דובער פרידלנד, &quot;פעילות חוצה גבולות&quot;, עמוד 258. בשעת מעשה נאמר לו כי פעולה זו התאפשרה הודות לסכומי כסף שאסף גיסו ר' ישראל פבזנר שעדיין היה ברוסיה, ואולם לפי מסמכים שנתגלו לאחרונה נודע כי הסכום הגיע מ[[אדמו&quot;ר הריי''ץ]] ומהלוואות שלקחו עליהם החסידים שהיו עימו ברכבת והצליחו לעבור את הגבול לפולין. הכסף הוברח לתוככי ברית המועצות לידי מרת קצנלבויגן על מנת לפדותו.}}. במהלך המאסר הצליח להניח תפילין במצבים מסוכנים ועשה תחבולות רבות כדי שלא לחלל את השבת. עמידתו על עקרונותיו ונאמנותו לדתו, הרשימו את אחד ממפקדי המחנה שהיה יהודי והתפעל מן העובדה שסרב לעבוד בשבת למרות הסכנה שבכך, והוא שהמליץ למנותו לשומר על המחסנים. בכך נפטר רשמית וכחוק מלעשות מלאכות עבודה בשבת.<br /> <br /> ===השחרור מהכלא ומברית המועצות===<br /> [[קובץ:מכתב אדמורייץ לרב גורביץ.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מענה מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] על בשורת יציאתו מרוסיה של הרב גורביץ' ובואו ללודז']]<br /> <br /> בהזדמנות מאוחרת יותר הגיע סכום נוסף כדי לפדותו לגמרי מן השביה, אך כשהגיעה אליו הידיעה, עמד על כך שבסכום זה יפדו קודם את מרת ציפא קוזלינר (אשת הרב [[חיים זלמן קוזלינר]] שהיה מזכירו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]), שהייתה בשביה במחנה הנשים המקביל ונשפטה לעשר שנים (בעוד שהוא נשפט רק לשנתיים){{הערה|בשגם שהרי לפי ההלכה עקב היותה אשה (ומבוגרת ממנו), יש לה דין קדימה בפדיון שבויים.}}. בסופו של דבר בזכות ויתורו זה, זכה לצאת מעבר למסך הברזל (כדלהלן).<br /> <br /> כעבור שנה וחצי שוחרר מהמאסר והועבר לגבול הרוסי, שם הניחו אותו בעיר בריסק שבצד הפולני והורו לו &quot;לך לאן שאתה רוצה&quot;{{הערה|1=שבועיים לפני כן חלם הרב גורביץ' שהוא נמצא בחדר עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ובנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] &quot;והנה האחד מתכונן לצאת מהחדר, אמרתי &quot;רבי, איר לאזט מיר איבער?! (=אתם עוזבים אותי?!)&quot; וענה: לא, אני הנני חוזר תכף, וכך היה, הוא תכף חזר וכשנכנס כל החדר הבהיק ונעשה כולו אור ואני אמרתי בקול רם מהתפעלות &quot;רבי העלפט מיר&quot; (=רבי עיזרו לי). ומתוך זה נתעוררתי, והיה לי הרגש שזה רמז והכנה לישועה&quot;}}. הרקע לשחרור היה הסכם בין רוסיה לפולין, כי אותם שנאסרו על הברחת הגבול ולא היה להם דרכון רוסי ואף לא פולני – ישוחררו ויעברו לפולין{{הערה|מהלך השחרור היה רצוף ניסים והשגחות פרטיות. ראו קישור ל&quot;תשורה&quot; המופיע ב&quot;קישורים חיצוניים&quot;.}}. היה זה הסכם שהגיונו לא ברור והתבטל כעבור זמן קצר, אך הרב גורביץ' הספיק להשתחרר בזכותו. הסכם זה חל על אסירים בלבד, ולכן אילו לא היה ממליץ על שחרור מרת קוזלינר לפניו (כדלעיל), לא היה חל עליו הסכם השחרור בין רוסיה לפולין והיה נשאר מעוכב יציאה בברית המועצות.<br /> <br /> על קורותיו ומסכת תלאותיו ועינוייו במאסר התקשה הרב גורביץ' לדבר במשך שנים רבות, ורק לאחר עידוד מ[[הרבי]] והבנה שסיפור הדברים יביא תועלת לדור הצעיר, נחלץ לפרסם ואף לכתוב בתקציר על פרשת חייו ומאסרו מאחורי מסך הברזל (ראו מסגרת){{הערה|[[שבועון כפר חב&quot;ד]], גיליון 1280}}.<br /> <br /> ===המסע לצרפת===<br /> [[קובץ:הרב גורביץ רוקד עם ר' ניסן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ' בריקוד חסידי עם ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]] בצרפת]]<br /> <br /> הרב גורביץ' הגיע לקרקוב ומשם המשיך ל[[לודז']]. בלודז' הפנה אותו אחד מאנ&quot;ש לתמים פייבל גרינר שנתן לו את כתובתו של הרב [[יצחק גולדין]] מפריז. הרב גורביץ' הבריק לרב גולדין מברק-בקשה שימסור לרעייתו שהוא בחיים ושנמצא בפולין ובדעתו להשיג מסמכים כדי להגיע לגרמניה ומשם לצרפת. לדברי מרת גורביץ', היא התגוררה במלון שבו אוכסנו הפליטים בעזרת ארגון ה[[ג'וינט]] והרב גולדין התגורר קומה אחת מעליה. מידי הזדמנות היה הרב גולדין מעודד את רוחה שבעלה ישוב ולמעשה הוא זה שזכה לבשר לה את הבשורה הטובה על שחרור בעלה. <br /> <br /> ב[[חודש ניסן]] [[תש&quot;ח]] הבריח הרב גורביץ' את הגבול הפולני לצ'כוסלובקיה אל העיר פראג, שם סודר לו דרכון רשמי של פליט. עקב בעיות כלכליות וסכסוכים גיאופוליטיים{{הערה|המעבר מפראג לצרפת, היה דרך טריטוריה גרמנית שהייתה בשליטת הבריטים. ממשלת בריטניה, שהייתה בסכסוך עם היישוב היהודי בארץ ישראל, לא הייתה מאפשרת ליהודים שרצו לנסוע לצרפת, לעבור בתחום שיפוטה, מחשש שמא הם מעוניינים להמשיך לעלות לארץ ישראל.}}, נאלץ לנדוד ולהתעכב באוסטריה וגרמניה עד שלאחר תלאות הגיע ב[[חודש אדר]] [[תש&quot;ט]], לפריז שבצרפת. שם שב והתאחד עם רעייתו והמשפחה. בשנים הבאות עסק בהוראה ב[[תלמוד תורה]].<br /> <br /> ===השליחות בבית רבקה===<br /> [[קובץ:הרב גורביץ'.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב גורביץ' בשיחה עם תלמידי ישיבת [[ברינוא]] ב[[נאות דשא]]]]<br /> <br /> בסביבות שנת [[תשי&quot;ג]], מונה, בברכת [[הרבי]], למנהל בית ספר לבנות &quot;[[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]]&quot; בעיירה יֶר הסמוכה לפריז. בתפקיד זה כיהן במשך למעלה מחמישים שנה. תחילה כמנהל כללי של מוסדות התיכון והסמינר. בתקופה זו ביסס את רוח המקום והיה הדמות הרוחנית הדומיננטית במוסד. לאחר מכן, עקב התרחבות המוסד, דאג באופן אישי, יחד עם הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] בא כח הרבי לאירופה וצפון אפריקה, לאתר ולמנות מנהלי משנה כאשר הוא מתמקד בניהול בית הספר התיכון. <br /> <br /> מדי שבוע יצא לעיר פריז, שם זכה לקרב משפחות יהודיות רבות שהתרים לטובת &quot;[[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]]&quot; והשפיע עליהם בענייני יהדות, משפחות אלו נקשרו אליו בעבותות אהבה. כמעט מידי שנה יצא גם למסע גיוס משאבים עבור המוסד המתפתח בארצות [[אירופה]], [[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]. <br /> <br /> במהלך עבודתו קיבל למעלה ממאה [[אגרות קודש]] מהרבי ובהן הוראות והדרכות רבות במגוון נושאי חינוך, כגון: העסקת התלמידות בימי [[ימי החופש|חופשת הקיץ]], סדר הלימוד ב[[תניא]] עם התלמידות המבוגרות, בחירת מקצועות מתאימות ללימוד, הגדלת מספר התלמידות, להמנע ככל האפשר מהוצאת תלמידה מהמוסד גם במצב קיצוני, בחירת מחנכים מתאימים, ועוד. חלק ממכתבים אלו נדפסו בסדרת [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]].<br /> <br /> אלפי תלמידות קיבלו את [[חינוך|חינוכן]] אצל הרב גורביץ'. רבות מהן היו ילידות [[מרוקו]] שנשלחו לצרפת ללא הוריהם, והרב גורביץ' דאג לכל מחוסרן, ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]. היו כאלו שהוא אף חיתן ופעל לכיסוי הוצאות [[חתונה|חתונתן]]. מגורי הרב גורביץ' ורעייתו היו בכל השנים בתוך מתחם [[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]] וביתם היה פתוח תמיד לכל מי שהייתה זקוקה לייעוץ או כל דבר אחר, מדי פעם אף פונו מיטות הילדים לטובת תלמידות שנזקקו למקום לינה. <br /> <br /> באחת השנים ענה הרבי לשאלת הרב גורביץ' ב[[יחידות]], ששליחותו העיקרית (ה&quot;זהיר טפי&quot; שלו) היא לעסוק בחינוך התלמידות וניהול מוסד בית רבקה. בעקבות כך התמיד הרב גורביץ' בעבודת הניהול במשרה מלאה עד הגיעו לגיל שמונים ויותר. רק בגיל מופלג זה החל להפחית משעות העבודה והאציל את רוב סמכויותיו ותפקידיו, כאשר עד ימים ספורים לפני פטירתו היה מעורה ומשפיע על הנעשה במוסד.<br /> <br /> ===פטירתו ודמותו===<br /> <br /> לקראת חג הפסח הגיע לביקור בעיר ליאון שב[[צרפת]], שם מכהנים שנים מבניו בשליחות. ביום שבת, ערב [[חג הפסח]], לאחר שסיים לקרוא את [[ספר התהלים]] בפעם הרביעית, יצא לטבול ב[[מקווה]] לקראת התקדש החג (בפעם השניה באותו יום). בהיותו במקווה התמוטט ומצבו החל להתדרדר. למחרת, ביום ראשון של [[פסח]] [[ט&quot;ו ניסן]] - נלקח לבית עולמו. בן תשעים ואחת שנים היה הרב גורביץ' בפטירתו והוא הובא ב[[חול המועד]] למנוחות, לצד רעייתו, בהר הזיתים ב[[ירושלים]].<br /> <br /> משפחתו ומכריו מספרים על אישיות שבלטו בה תכונות ייחודיות: היה מנצל כל רגע מזמנו באופן קפדני. ברגעיו הפנויים ב[[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]], היה לומד בעצמו או פועל עם מקורבים. מדי בוקר לפני התפילה למד שיעור חסידות, ומדי ערב הייתה לו חברותא ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] בעיירה הסמוכה [[ברינוא]] ללימוד [[גמרא]] ו[[שולחן ערוך]]. זאת בנוסף על הקפדתו היתרה על שיעורי [[חת&quot;ת]] ו[[רמב&quot;ם]] יומיים. כמו גם לימוד קטע מהספרים [[כתר שם טוב]] לה[[הבעל שם טוב|בעש&quot;ט]] ו[[מגיד דבריו ליעקב]] להרב ה[[מגיד ממזריטש]] טרם עלותו על יצועו. נהג בפשטות ובצניעות. התמסר לעזרת נצרכים ונזהר לדבר רק טוב על הזולת. היה ידוע כאיש אמת בתכלית, ישר וישיר, שגם דייק לרשום בפנקס מיוחד שנשא עמו כל פרוטה שהשתמש בה וחשש כי היא מקופת המוסד. הרבה לעסוק בהשכנת שלום בין איש לאשתו ובין אנ&quot;ש. הקפיד מאוד על [[תפילה]] בציבור, ובשבתות וחגים צעד כמה קילומטרים לעיירה הסמוכה [[ברינוא]], גם בימי מזג האוויר קשה, כדי להתפלל במנין. היה [[מקושר]] לרבי והתמסר לענייניו, בהם גם לעידוד הצפייה ל[[גאולה]] ו[[משיח]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''אחיו''': הרב [[נחום זלמן גורביץ]], משלוחי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[אוסטרליה]].<br /> <br /> '''רעייתו''': מרת חנה גורביץ'. נפטרה בערב [[ראש חודש]] [[אייר]] בשנת [[תש&quot;ס]] בגיל שבעים וארבע.<br /> <br /> '''בניו''':<br /> * הרב [[שמואל גורביץ (ליאון)|שמואל גורביץ]] - [[שליח]] [[הרבי]] לליאון, [[צרפת]].<br /> * הרב [[יוסף יצחק גורביץ]] - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> * הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (ברינואה)|מנחם מענדל גורביץ]] - חבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] ב[[צרפת]]. <br /> * הרב שלום גורביץ - שליח הרבי לליאון, [[צרפת]].<br /> * הרב פסח גורביץ - עובד בישיבת תומכי תמימים ברינוא ב[[צרפת]].<br /> * הרב [[שניאור זלמן גורביץ]] - שליח הרבי לפרנקפורט דמיין, [[גרמניה]].<br /> <br /> '''בנותיו''':<br /> * גברת רסקין - אשת הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], יו&quot;ר מוסדות [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ב[[צפת]], וחבר הנהלת קהילת [[חב&quot;ד]] ב[[צפת]].<br /> * גברת ליברמן - אשת הרב [[יעקב שלמה ליברמן]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומנהל [[רשת גני חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> * גברת שפרינגר - אשת הרב יוסף יצחק שפרינגר, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> * גברת בידרמן - אשת הרב [[יעקב יצחק בידרמן]] - שליח הרבי לוינה, אוסטריה.<br /> * גברת פינסון - אשת הרב נחום פינסון - שליח הרבי ל[[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]], [[צרפת]].<br /> * גברת אברהמ'ס - אשת הרב מענדל אברהמ'ס - [[משפיע]] שיעור ב' ישבה קטנה - [[תומכי תמימים ברינוא]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *יהודה טייכער, '''באחרית ימיו חש סיפוק משני דברים''', כתבה בתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]], גליון 1280.<br /> *שלום דובער פרידנלד, '''פעילות חוצה גבולות''', היציאה הגדולה - תש&quot;ז{{הערה|מידע ספציפי על הרב גורביץ' ניתן למצוא בעמודים: 111, 114, 116, 117, 152, 167, 183, 186, 189, 232, 233, 246, 247, 253, 256-262, 266-269, 399, 410.}}.<br /> *'''אוצר ביעֶר''', שבועון בית משיח ג' אדר תש&quot;פ עמוד 30<br /> *זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 231-237.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן רודרמן]]|'''ר' בער'ל – חסיד ומחנך'''|635109|ספר ביוגרפיה, תש&quot;פ}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mishulovin-Gorowitz%20-%20Marcheshvan%2013%2C%205777.pdf תשורת נישואי גורביץ'-מישולובין - יומנים חיים ממסכת מאסרו והצלתו של הרב גורביץ בצירוף מכתבי הרבי אליו]'''{{PDF}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=37634 זיידע שלא היה סמל ולא דיוקן אלא שהיה עצמו]''' - מכתב שכתב חתנו הרב יעקב בידרמן לילדיו, לאחר פטירתו של חמיו.<br /> *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=47413 תשורה משמחת חתונת בידרמן-דייטש]''' - כולל קובץ מכתבים ששיגר הרבי לסב החתן (אבי אמו) הרה&quot;ח ר' יששכר דב גורביץ' ע&quot;ה מצרפת <br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&amp;id=815 זכרונות מאיש מס&quot;נ וחינוך]''' - שיחה עם בנו, המשפיע ר' יוסף יצחק גורביץ' עקב פטירת אביו. {{אודיו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/123349 הצצה לספר החדש: פרקי חייו של הרה&quot;ח ר' בערל ע&quot;ה גורביץ']''' {{COL}}<br /> *משה לאופר, '''[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16253&amp;CategoryID=2497 ניצוצות מהוראות הרבי אליו]''', בתוך גליון התקשרות שבת פרשת אמור ה'תש&quot;פ<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גורביץ, יששכר דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפריז]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פבזנר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גורביץ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ח]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=836369 2026-03-23T22:32:31Z

<p>מוישי גרייזמן: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:נחום זלמן גורביץ.jpg|ממוזער|הרב גורביץ מחזיק את נכדו, בשנותיו המאוחרות]]<br /> הרב '''נחום זלמן גורביץ''' ([[תרע&quot;א]]-[[ט' אב]] [[תשנ&quot;ח]]) היה משלוחי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[אוסטרליה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;א]] בעיר [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]], כבן בכור{{הערה|להוריו נולדו במשך השנים חמישה בנים ובת אחת.}} לאביו הרב שלום גורביץ'{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/03_086.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}, חסיד [[קאפוסט]] ומצאצאי [[השל&quot;ה]] ולאמו מרת מינה לבית חייקין. אביו היה [[מלמד תינוקות|מלמד]] בכיתה הגבוהה ב[[תלמוד תורה]] בעיר, לקראת המעבר ל[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]], ונרצח על ידי הנאצים בעיר [[הומיל]] בשנת [[תש&quot;ב]]. בשעת ה[[ברית]] נקרא על שם סבו מצד אמו, הרב נחום זלמן חייקין{{הערה|תמונתו נדפסה בספר 'ר' בערל חסיד ומחנך' עמוד 84.}}.<br /> <br /> בבחרותו נשלח הרב גורביץ' ללמוד בישיבת תומכי תמימים בה למד בסניפים השונים בין השנים [[תרפ&quot;ה]]-[[תרצ&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת תר&quot;צ, בעודו לומד בסניף הישיבה בפטרבורג, נעצר יחד עם חבריו וראשי הקהילה בכל מעצרים שנערך עם תחילת השנה הלועזית. החקריות היו ארוכות וקשות, אך באופן יחסי לעצורים אחרים בגל מעצרים זה הושת עליו עונש קל של 'מינוס שש' בלבד, ונאסר עליו להתגורר בששה מחוזות מרכזיים ברחבי המדינה.<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה, נישא בשנת [[תרצ&quot;ה]] עם רעייתו מרת בתיה, בתו של הרב [[דובער לברטוב]] ורעייתו מרת רבקה, והם קבעו את מגוריהם בעיר יגורובסק, כמאה קילומטרים מ[[מוסקבה]].<br /> <br /> בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נשלח בשנת [[תרצ&quot;ח|תרח&quot;צ]] לרעייתו של הרב [[רפאל שמעון קצנלבויגן]] על מנת שתסייע בשחרורו מהצבא הרוסי, ולאחר טרחה מרובה ההוראה בוצעה, כשהיא הודיעה על כך לרבי, השיב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בין הדברים: &quot;ה' יעזור במה שאין לך, כתבי לי מכתב בשפה שקל לך, ותישלחי בו את תמונתך&quot;{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_1440/ הסיפור המלא, באתר חב&quot;ד אור אין סוף].}}.<br /> <br /> על אף הפטור הצבאי שקיבל, כאשר הופר ההסכם בין גרמניה הנאצית לרוסיה, גוייס בשנת [[תש&quot;א]] לשורות הצבא האדום. בשל חולשה רפואית ביום הגיוס לא נשלח לחזית, וכאשר החלים צורף לאחת מיחידות ההגנה הארטילרית שהופקדו על הגנת שמי מוסקבה וסביבותיה.<br /> <br /> כשהגרמנים התקרבו למוסקבה, נמלטה משפחתו לכפר איבנובקה, וכאשר האבא הצליח להשתחרר מהצבא לגיחות מפגש, היה מגניב להם מזון מהבסיס הצבאי וכך התאפשר להם להתקיים.<br /> <br /> למרות הקושי הגדול על שמירת [[כשרות]] בצבא הרוסי, הקפיד על כך מאוד עד כדי מסירות נפש{{הערה|ראו בקישורים חיצוניים לאתר בית חב&quot;ד, וכן בראיון עם בנו ר' שמואל גורביץ בעיתון כפר חב&quot;ד.}}. כך גם הצליח להדליק [[נרות חנוכה]] במאמץ ובסיכון רב{{הערה|ראו בהערה הקודמת, וכן בתשורה פרקש תשע&quot;ז אות ל&quot;ה.}}.<br /> <br /> עם סיום המלחמה, הצטרף עם בני משפחתו לבריחה הגדולה שכונתה לימים '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', ובמשך שנתיים התגורר ב[[פריז]]. בתקופה זו זכה להשתתף בהתוועדויות שערך הרבי בתקופה בה הגיע ללוות את אמו במסעה לניו יורק<br /> {{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2017/06/22-06-2017-15-05-06-Document-page-004-768x1086.jpg תמונתו באחת מההתוועדויות. יושב שני משמאל], כשעל ברכיו בנו ר' [[שמואל גורביץ (מלבורן)|שמואל גורביץ]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ז]] מונה על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחבר הסניף האירופי של ה[[מרכז לעניני חינוך]]{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ט' אגרת ג'פג.}}, לצד הרב [[חייקל חאנין]], [[זלמן קצנלבויגן]], [[יהושע פינסון]], [[נפתלי גלוסקין]], [[יעקב ליפסקר]] ו[[ישראל לייבוב]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ט]], הורה לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] יחד עם שישה חסידים נוספים להגר לאוסטרליה, והם היו אלו שהביאו להתפתחותה והתעצמותה של הקהילה החב&quot;דית במדינה. על חברי הקבוצה נמנו מלבדו גם הרב [[בצלאל וילישנסקי]], הרב [[איסר קלובנגט]], הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]], הרב [[שניאור זלמן סרברנסקי]] והרב [[ישראל אבא פליסקין]]. חלק מחברי הקבוצה היגרו במשך השנים למדינות אחרות באישורם של רבותינו נשיאינו והשליח העיקרי מקבוצה זו שפעל במקום להקמת המוסדות היה הרב סרברנסקי.<br /> <br /> לצד היותו מעמודי התווך של מוסדות חב&quot;ד שהוקמו במדינה, הקים לפרנסתו בית חרושת וזכה שהרבי יעודד אותו לנקוט בקו של [[לכתחילה אריבער]] ואף ישלח לו כהשתתפות מטבע לברכה בעסקיו{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמוד שנז.}}.<br /> נפטר ב[[ט' מנחם אב]] [[תשנ&quot;ח]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[יששכר דב גורביץ'|בערל גורביץ']], מנהל [[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]] ב[[צרפת]]<br /> *בנו, הרב [[שמואל גורביץ (מלבורן)|שמואל גורביץ]] - מנהל [[בית רבקה מלבורן]], אוסטרליה<br /> *בתו, מרת יהודית, אשת הרב צבי הירש קליין<br /> *בתו, מרת רייזל גורליק<br /> *בתו, מרת איידעלא בלעסופסקי<br /> *בתו, מרת מרים גופין<br /> *נכדו, הרב [[יהודה שטרן]] - משלוחי הרבי ליוהנסבורג, דרום אפריקה<br /> *נכדו, נחום זלמן וואלף - תושב השכונה<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 239-247.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1010460/jewish/-.htm מנת המזון המצומקת של נחום גורביץ']''', אתר בית חב&quot;ד<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גורביץ, נחום זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפריז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גורביץ]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A4%D7%94&diff=834495 2026-03-17T06:15:30Z

<p>מוישי גרייזמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים יפה.png|ממוזער]]<br /> הרב '''חיים יפה''' ([[תרצ&quot;ט]] - [[ב' בשבט]] [[תשפ&quot;ה]]) היה פעיל להפצת היהדות בפורטלנד, מיין, ובאחרית ימיו - מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרצ&quot;ט]] לאברהם אליעזר{{הערה|1=ראו את [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/10_047.jpg כרטיס ספר החסידים של אביו].}} ולברנקא יפה בשפילד, אנגליה.<br /> <br /> התחתן עם רחל בת ר' [[צבי מאיר שטיינמץ]], ולאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בעיר פורטלנד, העיר הגדולה ביותר במדינת מיין שבארצות הברית, שם פעלו באופן לא רישמי כשלוחי הרבי והפיצו יהדות בסביבתם.<br /> <br /> באחרית ימיו התגורר בקראון הייטס לצד ילדיו ונמנה על [[זקני החסידים]] בשכונה.<br /> <br /> נפטר בגיל 86 ביום שישי [[ב' שבט]] [[תשפ&quot;ה]], ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1177174/ מוותיקי תושבי קראון הייטס: הרב חיים יפה ע&quot;ה] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' יוסי יפה - גילפורד סי. טי.<br /> *בנו, הרב שלמה יפה - משלוחי הרבי בספרינגפילד<br /> *בתו מרת נחמת יפה - וודברידג' סי. טי.<br /> *בתו מרת חנה שטיינמץ - סאותפילד,<br /> *בתו, מרת רבקה בלוק - פלאנו, טקסס<br /> *בתו מרת אסתר מרקוס - קליפורניה<br /> *בתו מרת מינדי סילבר - קראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/1228964/jewish/A-Letter-to-Shlomo.htm מכתב לשלמה]''', סיפור על התמסרותו להכנסת אורחים וקירוב רחוקים לשמירת תורה ומצוות {{בית חבד}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:יפה, חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ה]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%9E%D7%A5&diff=834494 2026-03-17T06:14:54Z

<p>מוישי גרייזמן: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:צבי מאיר שטיינמץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' צבי מאיר שטיינמץ]]<br /> הרב '''צבי מאיר שטיינמץ''' (שם העט: &quot;'''צבי יאיר'''&quot;) ([[ה' ניסן]] [[תרע&quot;ה]] - [[י&quot;ב אלול]] [[תשס&quot;ה]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]] ומשורר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:צבי יאיר עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עובר אצל הרבי במעמד [[חלוקת לעקאח]]]]<br /> ===שנות צעירותו===<br /> נולד בעיר בודפשט, [[הונגריה]] וגדל בכפר בריסטער ב[[רוסיה]] הקרפטית על גבול גאליציה. אביו, שלמה דב שטיינמץ (במקור פרל), היה סוחר אמיד וחסיד אוטיניא. אימו, לאה גיטל (לבית שטיינמץ), הייתה חסידת דולינא, וסביה, ר' הערש (צבי) מאיר שטיינמץ, היה ממייסדי חסידות זו. <br /> ר' צבי מאיר היה בן יחיד בין שבע בנות. עובדה זו גרמה לאביו להעניק לו יחס מיוחד, והוא אף השתדל להעניק לבנו חינוך מעולה. הוא שכר לו את מיטב המלמדים כדי שלימדוהו [[תורה]], הליכות ודרך ארץ. <br /> <br /> כבר בגיל שמונה גילה את היופי וההדר הנמצאים בשירה ספרותית. מה ששבה את לבו היה ספרו של רבי משה ראט, 'שפת עמנו', שם נמצאו שירים קדמוניים רבים. את חיבורו הראשון כתב בהיותו ילד בגיל שמונה אודות [[חודש ניסן]], חודש הולדתו, כשהוא מפרט את מעלות החודש. לאחר מכן כתב מאמר נוסף על מהות ה[[תפילה]]. <br /> <br /> בהמשך שלחו אביו ללמוד ב[[ישיבה]] הרחק מהבית, שם הצליח בלימודיו ואף התחבב על ראש ישיבתו. כשבגר, החל לנהוג כ'שיטת פרנקפורט' המשלבת לימוד תורה עם לימודי חול (מדעים ועוד).<br /> <br /> [[קובץ:צבי יאיר עובר אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|עם הרבי במעמד [[חלוקת כוס של ברכה]]]]<br /> כשרונו הספרותי הלך והתפתח והוא נתן לו ביטוי יותר ויותר. באותה תקופה החל לפרסם מאמרים בעיתון אגודאי בשם &quot;די אידישע בלרט&quot;. הוא נמשך יותר ויותר לספרות, והרבה להביע את עצמו בנושאים שעל הפרק. בכל אותה תקופה שמר על דרכי אבותיו ומנהגיהם החסידיים, אך בד בבד השתלם גם במדעים כלליים ונחשף רבות לתרבות אשכנז. כדי 'לשמור על עצמו', לא נגע בזקנו, עובדה שהייתה בגדר 'חידוש' באותם ימים בקרב בני הדור הצעיר.<br /> <br /> ב[[סיון]] [[ת&quot;ש]] התחתן עם מרת דבורה אייזנברג מדברצן, הונגריה, ביתו של ר' הערש אייזנברג, ממנהיגי הקהילה החסידית בעיר, ופרומט מינדל (לבית ארנברג), שניהם ילידי העיר גארליץ שבגליציה (כיום ב[[פולין]]).<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> בניסי ניסים הוא, אישתו, בנותיו, הוריו ושש מתוך שבע אחיותיו שרדו את [[השואה]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], התגורר בבודפשט שלוש שנים ואחרי עליית הקומוניסטים לשלטון עבר ל[[ווינה,]] ובשנת [[תשי&quot;ב]] היגר משם ל[[ארצות הברית]]. בתחילה הוא התמודד רבות עם בעיות הגירה וקשיי פרנסה, אך הבטיח לעצמו להשתקע במקום ולהצליח, על מנת להבטיח לילדיו חינוך יהודי. <br /> <br /> זמן קצר לאחר בואו לארצות הברית, פנה אליו הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] והציע לו לעבוד במוסד החינוכי &quot;[[בית רבקה (קראון הייטס)]]&quot; בתפקיד הוראה וניהול. לקראת התחלת עבודתו, נכנס ל'[[יחידות]]' [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א|לרבי]] כדי לקבל את ברכתו. עבודתו ב&quot;בית רבקה&quot; חשפה אותו לחומר לימודי חב&quot;די, עובדה שעוררה בו סקרנות רבה.<br /> <br /> במשך השנים הרבי עודדו שוב ושוב להעלות עלי גיליון את שיריו. לאחר שחשש שכתיבת שירים הינה &quot;ביטול תורה&quot;, הרבי ביטול זאת בתוקף באומרו: &quot;אותם אנשים שילמדו תורה בהשפעת שיריך - זכות לימודם תיזקף ל'אשראי' שלך&quot;... באחת הפעמים הרבי אף אמר לו &quot;בשירים האלה כלולות הרבה 'שיחות'&quot;. <br /> <br /> במשך הזמן החל להגיע בקביעות ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויותיו של הרבי]].<br /> <br /> את כל ענייני ההשקפה והאמונה שהטרידו אותו במשך שנים ארוכות, היה שוטח בפני הרבי ביחידויות השונות, והרבי מצדו היה משיב לו במאור פנים ובסבלנות רבה, והיה מדריך אותו במתינות במשעולי מהות האמונה וההשקפה.<br /> <br /> גם כשעזב את ההוראה בשדה החינוך החב&quot;די, המשיך להגיע בקביעות לרבי, ואף היה מביא עמו תלמידים רבים, והיה מקרבם לתורה ולחסידות ומקשרם עם הרבי. <br /> <br /> נפטר ביום שישי, [[י&quot;ב אלול]] [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> רעייתו דבורה שטיינמץ - נפטרה ח' אייר תשס&quot;ז.<br /> *חתנו הרב [[משה לאזאר]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[מילאנו]], איטליה.<br /> *חתנו הרב [[חיים יפה]] - קראון הייטס<br /> *חתנו הרב יששכר דוב (בערל) טויבער - קראון הייטס<br /> *נכדו הרב [[בערל לאזאר]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורבה הראשי של [[רוסיה]].<br /> *נכדו הרב שלמה יפה - הרב בקהילית בני תורה בלונגמדו, מסצ'וסטס.<br /> *נכדו הרב יוסף יצחק יפה - שליח הרבי לגילפורד, קונטיקט.<br /> *נכדתו מרת שרה אלבסקי - שלוחה הרבי לחב&quot;ד של ווסט סייד במנהטן, ניו יורק.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://drive.google.com/file/d/188jhEpKI_UW7832RCp2TGHvMFoSwTrfn/view כתבה על הרב שטיינמיץ בקובץ לחיזוק ההתקשרות - ע&quot;י [[ועד תלמידי התמימים]], תשרי תשפ&quot;ב] <br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B_UwzYOTIwDTMTFYWFhKLWlhVU0/view?usp=sharing&amp;resourcekey=0-Bd6p5oUuCazzQDrCt-c0Ew הרב צבי מאיר שטיינמץ] {{PDF}} - כתבה על הרב שטיינמיץ לאחר פטירתו ב[[שבועון בית משיח]], גליון 525.<br /> * [http://www.zviyair.com www.zviyair.com אתר צבי יאיר] על ר' צבי מאיר.<br /> *[https://teshura.com/Zalmanov-Pinson%20-%20Shevat%2030%2C%205773.pdf מכתבי צבי לצדיק - חלק א' (תשי&quot;ב-תשל&quot;א)]. [https://teshura.com/Cohen-Zalmanov%20-%20Tammuz%204%2C%205776.pdf מכתבי צבי לצדיק - חלק ב' (תשל&quot;ב-תש&quot;מ)]. [https://teshura.com/Zalmanov-Edelman%20-%20Sivan%2024%2C%205771.pdf מכתבי צבי לצדיק - חלק ג (תשמ&quot;א-תשמ&quot;ה)]. [https://teshura.com/Greenberg-Zalmanov%20-%20Nissan%204%2C%205772.pdf מכתבי צבי לצדיק - חלק ד' (תשמ&quot;ו-תשנ&quot;ג)]. - מכתבי צבי יאיר אל הרבי מילובאוויטש.<br /> * שיריו [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/11/4.htm], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/12/3.htm שביב והכהן הגדול בקדש הקדשים] - מתוך כתב עת מבוע, באתר דעת.<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lazar-Deren%20-%20Tishrei%2027%2C%205768%20%28View%20only%29.pdf תשורה מנישואיו צאצאיו למשפחת לאזאר בו מופיעים חלק מהתכתבויותיו עם הרבי] {{PDF}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:שטיינמץ, צבי מאיר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משוררים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ה]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A4%D7%94&diff=834493 2026-03-17T05:55:12Z

<p>מוישי גרייזמן: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים יפה.png|ממוזער]]<br /> הרב '''חיים יפה''' ([[תרצ&quot;ט]] - [[ב' בשבט]] [[תשפ&quot;ה]]) היה פעיל להפצת היהדות בפורטלנד, מיין, ובאחרית ימיו - מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרצ&quot;ט]] לאברהם אליעזר{{הערה|1=ראו את [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/10_047.jpg כרטיס ספר החסידים של אביו].}} ולברנקא יפה בשפילד, אנגליה.<br /> <br /> התחתן עם רחל, ולאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בעיר פורטלנד, העיר הגדולה ביותר במדינת מיין שבארצות הברית, שם פעלו באופן לא רישמי כשלוחי הרבי והפיצו יהדות בסביבתם.<br /> <br /> באחרית ימיו התגורר בקראון הייטס לצד ילדיו ונמנה על [[זקני החסידים]] בשכונה.<br /> <br /> נפטר בגיל 86 ביום שישי [[ב' שבט]] [[תשפ&quot;ה]], ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1177174/ מוותיקי תושבי קראון הייטס: הרב חיים יפה ע&quot;ה] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' יוסי יפה - גילפורד סי. טי.<br /> *בנו, הרב שלמה יפה - משלוחי הרבי בספרינגפילד<br /> *בתו מרת נחמת יפה - וודברידג' סי. טי.<br /> *בתו מרת חנה שטיינמץ - סאותפילד,<br /> *בתו, מרת רבקה בלוק - פלאנו, טקסס<br /> *בתו מרת אסתר מרקוס - קליפורניה<br /> *בתו מרת מינדי סילבר - קראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/1228964/jewish/A-Letter-to-Shlomo.htm מכתב לשלמה]''', סיפור על התמסרותו להכנסת אורחים וקירוב רחוקים לשמירת תורה ומצוות {{בית חבד}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:יפה, חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ה]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%98&diff=834177 2026-03-16T05:59:12Z

<p>מוישי גרייזמן: </p> <hr /> <div>הרב '''אלתר פישל בוקיעט''' (יליד שנת [[תשכ&quot;א]], 1961) הוא שליח הרבי בלקסינגטון, מסצ'וסטס.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] לאביו הרב [[חיים מאיר בוקיעט]] בשכונה הסמוכה ל[[קראון הייטס]] שם כיהן אביו כרב בית הכנסת, והוא גדל בצל הרבי.<br /> <br /> כנער למד בישיבת חב&quot;ד באושען פארקווי, בישיבת חב&quot;ד במיאמי{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1352596/jewish/-.htm כך גמל הרבי את לואיס השיכור].}}, ובישיבת חב&quot;ד במוריסטון. בתקופת לימודיו בישיבה במוריסטון, שימש בשנת [[תשל&quot;ט]] כאחד מחברי המערכת של קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש - תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם מרת שטערנא שרה בת הרב [[שרגא פייביש ווגל]], התגורר ב[[קראון הייטס]] ולמד ב[[כולל אברכים שעל יד המזכירות]], ובמקביל, שימש בשנת [[תשד&quot;מ]] כאחד מחברי [[ועד המסדר]]{{הערה|1=[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7750&amp;CategoryID=1506 ברכת התאומים, שיחת השבוע גליון 1272].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] פעל ב[[פלורידה]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=tcatalog&amp;mode=details&amp;volno=5952&amp;limit=0&amp;field=TAPY&amp;search=%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%98&amp;search_mode=simple תיעוד בתמונות שבארכיון ספריית ליובאוויטש].}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] יצא לפעול בשליחות הרבי בלקסינגטון, מסצ'וסטס.<br /> <br /> בתחילה, פעל בית חב&quot;ד מתוך קרוואן זמני, וכבר בשנה שלאחר מכן החל לבנות את בית הכנסת הקהילתי של בית חב&quot;ד, במבנה בו השתכנו לימים גם חדרי הלימוד של בית הספר.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ט]] רכש בסיוע ידידי בית חב&quot;ד את הנכס הצמוד הממוקם ברחוב ברלינגטון 17. שם שיכן את משרדי הנהלת בית חב&quot;ד, וחדרי לינה לתלמידים ולמורים של קהילת בית חב&quot;ד.<br /> <br /> לצד פעילותו בניהול בית חב&quot;ד ומוסדות החינוך והפעולות מטעמו ומערך השלוחים בעיר שליחותו, מוסר שיעורים והרצאות בנושאים מגוונים, הן במסגרת שיעורי בית חב&quot;ד, והן בבתי חב&quot;ד ברחבי ארצות הברית, כשסגנון הרצאותיו ושיעוריו מאופיינים בהומור קל ושילוב סיפורים רבים מחיי השליחות.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו, מרת שיינא הינדא רבקה, רעיית הרב אליהו אולידורט<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *אלי וולף, '''לחגור גארטל''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2086 עמוד 68<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[www.jewishlexington.com/ אתר בית חב&quot;ד בראשותו]'''<br /> *'''[https://www.chabad.org/search/keyword_cdo/kid/12291/jewish/Alter-Bukiet.htm שיעורי הרב בוקיעט]''' {{בית חבד}} (אנגלית){{הערה|1=ראו גם [https://www.torahcafe.com/scholar/rabbi-alter-bukiet_0000001315.html שיעור באתר 'תורה קפה'].}}<br /> *'''[collive.com/the-rebbes-unbelievable-blessing-to-sheldon-adelson/ ברכתו הבלתי-יאומנת של הרבי לשלדון אדלסון]''' {{COL}} (אנגלית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:בוקיעט, אלתר פישל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:משפחת בוקיעט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;א]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=817684 2026-01-07T19:45:52Z

<p>מוישי גרייזמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:משה יצחק הכט.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב הכט עובר ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br /> הרב '''משה יצחק העכט''' ([[תר&quot;פ]] - [[כ&quot;ז טבת]] [[תשנ&quot;ב]]) היה משלוחים הראשונים של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארצות הברית|אגו&quot;ח]], ראש ישיבת [[אחי תמימים ווסטר]] וזכה מלקבל מ[[הרבי]] קירובים מיוחדים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תר&quot;פ]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]].<br /> <br /> כאשר הגיע לפרקו [[נישואין|נשא]] ב[[ראש חודש]] [[אלול]] [[תש&quot;א]] את מרת רבקה בת ר' [[שמעיה קרינסקי]], החתונה התקיימה ב[[בוסטון]], וכאשר הנהלת הישיבה דיווחה שהתלמידים נסעו להשתתף בחתונה ללא רשות, השיב להם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;ומה עם אהבת רעים?...&quot;{{הערה|החתונה גרמה לקידוש השם גדול, שראוה כיצד ניתן לחנך תלמידים יראי שמים גם באמריקה המודרנית. ראו מכתבו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באגרות קודש חלק ג' אגרת א'תקכח, לרב מרדכי סאוויצקי.}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ב]] נשלח על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[שליחות]] בווסטר שב[[ארצות הברית]] שם תוך זמן קצר הצליח לקנות בניין{{הערה|דבר שהיה קשה באותה תקופה - [[מלחמת העולם השנייה]]}} ובו ייסד את ישיבת [[אחי תמימים ווסטר]] והחל לשמש כראש הישיבה{{הערה|מכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מ[[כ&quot;א אלול]]. מכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך י&quot;ז אגרת ו'תרכז}}. עוד בימים אלו החל לקבל קירובים מיוחדים מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומהרבי{{הערה|לדוגמה ב[[ח' שבט]] [[תש&quot;ה]] בזמן שהותו בווסטר, קיבל מכתב ששיגר הרבי בתור יו&quot;ר ועד הפועל של ה[[מרכז לענייני חינוך]] בו כותב הרבי שהוא שולח לו שני ספרים אפילו שלא הספיקו להגיה אותם מטעויות כדי שהרב הכט יוכל לבחור משם חומר לנאומיו אבל שלא יתן לאחרים לקרוא קודם שמברר אם זה נכון. וראה מכתב ששלח אליו הרבי ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תש&quot;ח]]}}<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] [[תש&quot;ו]] נשלח ל[[ניו הייבן]] שבקונטיקט, ופעל שם ב[[מסירות נפש]] במשך עשרות שנים בשליחות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ולאחר מכן בשליחות [[הרבי]].<br /> <br /> זמן קצר לפני הגעתו נפתחה ישיבה שנקלעה לקשיים והרב הכט נקרא לנהל אותה. עם הגעתו לניו הייבן יחד עם ניהול הישיבה פתח בביתו בית הספר יהודי תוך שכנוע יהודים נוספים לשלוח את ילדיהם לבית הספר שפתח ותוך שנים ספורים למדו בבית הספר מעל 150 תלמידים.<br /> [[קובץ:דינר לטובת הישיבה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מר [[בנימין נתניהו]] נואם בדינר לטובת הישיבה כשלצידו נראה הרב הכט]]<br /> כמו כן דיווח לרבי על מצבה הכלכלי הקשה של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/117584/ דינר שנערך לטובת הישיבה]}} ושביקש בכל ידידיו תרומה של 1000$ לטובת הישיבה. הרבי ענה לו:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ומאחד מהם בוודאי שלא לקח עדיין ושמו מנחם<br /> שניאורסאהן, ומצו&quot;ב שעק השתתפות.}}לתשובה צירף הרבי 1000 דולר כשאר ידידיו..<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]] פתח בעיר תיכון לבנות. כאשר [[הרבנית חנה]] נפטרה ב[[ו' תשרי]], ביקש הרב הכט מהרבי לקרוא לתיכון על שמה וכך בז' תשרי נקרא התיכון 'בית חנה'{{הערה|במענה מראש חודש שבט תשכ&quot;ה (מענות קודש תשכ&quot;ד-תשכ&quot;ו), שלל הרבי את הוספת שם המשפחה 'שניאורסון', והתנה זאת בכך ששם זה לא 'נתפס' כבר על ידי ארגון אחר: '''1) שם המשפחתי – אין להזכיר בכגון זה [וכנראה מהשמות שקבע כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר: בית רבקה וכו']. 2) ע&quot;פ הנ&quot;ל מובן – שכדאי הוספת התיבה &quot;בית&quot;, היינו &quot;בית-חנה&quot;. 3) אלא שצריך לברר מקודם – האם לא תפסו שם זה מחוץ לחב&quot;ד. ויהא בשטומו&quot;צ. ואזכיר עה&quot;צ להצלחה רבה'''.}} במשך השנים הוא פתח בעיר גם גני ילדים.<br /> <br /> באותה שנה הודפסה מהדורה חדשה של הספר [[לקוטי תורה]], בה הוכנסו כל התיקונים מלוח התיקון שבהוצאות הקודמות, נוספו אגרות רבותינו נשיאנו הנוגעים לספר, מפתחות, הערות וציונים ומראי מקומות. חלק מההוספות נערכו על ידי [[הרבי]]. ההוצאה עלתה הון רב, והרבי ביקש מעשרה חסידים שנתנו סכום של 1000 דולר. חסידים אלו זכו לקבל מהרבי את הספר אחר הדפסתו עם הקדשה אישית ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] בנוסח: {{ציטוטון|ב&quot;ה. בברכה להתעוררות &quot;הלבבות לעבודת ה'&quot; בכל שייפין, ובמיוחד – בהפצת המעינות, ומתוך אורה ושמחה בגשמיות ורוחניות (חתימת יד קדשו){{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11939&amp;CategoryID=2012 לימוד כל ה'ליקוטי תורה']}}}}. אחד מתוך העשרה שהרבי ביקש מהם לתרום היה הרב הכט. לאחר מכן הזכיר הרבי את מעלת המנדבים בשיחה שנשא בהתוועדות פורים באותה שנה{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4306690/jewish/-.htm שיחת פורים תשכ&quot;ה].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]] עקב קשיים בשליחות כתב הרב הכט לרבי שאולי כדאי לשלוח מישהו אחר שיהיה לו כח להתמודד גם עם קשיים אלו. הרבי ענה לו:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=טרם יקראו ואני אענה - מכבר עשיתי כעצתו ונשלח לשם הר&quot;ר משה יצחק שי' הכט - וכנראה ממכתבו זה ומהקודמו עדיין אינו מכירו ואת הכוחות שניתנו להנ&quot;ל ועל כל פנים ישתדלו להכירו עתה, ותיכף ומיד ישתנה הכל: המצב רוח, הבטחון בהשם, השמחה היום יומית וכו'{{הערה|[https://www.chabadhungary.com/templates/blog/default_cdo/aid/3532299/jewish/page.htm פרשת כי תבוא]}}.}}<br /> <br /> הרב הכט כיהן גם כחבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]].<br /> <br /> באחת ממענות הרבי אליו, הגדיר אותו הרבי כ'איש כללי'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79552 בקובץ 'געוואלד ר' משה' בהוצאת ועד חיילי בית דוד].}}.<br /> <br /> ===שליחויותיו===<br /> בשנת [[תש&quot;ז]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלח אותו יחד עם [[הרש&quot;ג]] אל [[לוס אנג'לס]] בכדי לקבל את פני התלמידים שהגיעו מ[[תומכי תמימים שנחאי]] עקב [[מלחמת העולם השנייה]]. בשליחות זו הוא ביקר גם בקהילות יהודיות נוספות באיזור והביא להתעוררות רוחנית.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ט]] נשלח לעודד את רוחם של הקהילה היהודית בבוגטה בירת [[קולומביה]]. לשליחות זו רצה הרב הכט לצרף את אשתו בכדי שתנפוש קצת מעבודתו השליחות, בתגובה ענה הרבי הריי&quot;צ שאין לקחת חופשה מעבודתו השליחות אבל ראוי שיצרף את אשתו בכדי שתשפיע גם היא על נשות הקהילה היהודית בבוגטה. בחזרתם משליחות זו עברו דרך [[770]] וב[[יחידות]] אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ דיווחו באופן מפורט על מהלך שליחותם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] הורה הרבי הריי&quot;צ לרב הכט [[ברזיל#בתקופת אדמ&quot;ר הריי&quot;צ|לנסוע לברזיל]], בקיץ תש&quot;י לאחר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)#הסתלקותו|הסתלקותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הוא נסע לשם למשך חודשיים. על שליחות זו העניק לו [[הרבי]] פיסת בד של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לברכה והצלחה{{הערה|לאחר זמן ביקש הרבי את החתיכח בחזרה}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ג]] תיכנן לנסוע לתקופה ל[[ארץ הקודש]], בתגובה למכתבו הטיל עליו הרבי לעבור גם במדינות יוון, [[תורכיה]], יגוסלביה, אוסטריה והולנד בכדי לחזק את הקהילות היהודיות במקומות אלו. גם בארץ הקודש היו לרב הכט שליחויות ונפגש עם רבנים ואישי ציבור בהוראת הרבי{{הערה|ביניהם ביקר גם את מר [[שניאור זלמן שז&quot;ר]]}}.<br /> <br /> ==פטירתו והנצחתו==<br /> [[קובץ:ספר זכרון תפארת משה יצחק.png|200px|ממוזער|שמאל|ספר זכרון תפארת משה יצחק]]<br /> {{ערך מורחב|ערכים=[[דבר מלכות וארא (ב')]], [[דבר מלכות משפטים (ב')]]}}<br /> הרב הכט הלך לבית עולמו ב[[כ&quot;ז טבת]] [[תשנ&quot;ב]] ובהלוויתו שעברה על יד [[770]] השתתף גם [[הרבי]].<br /> <br /> בשבת לאחר פטירתו אמר הרבי [[שיחה]] מיוחדת אודותיו שבה ביאר את שמותיו ואת שם משפחתו{{הערה|השיחה הוגהה ונדפסה בספר השיחות תשנ&quot;ב ח&quot;א עמ' 268. [https://drive.google.com/file/d/0B6t2zW9zs378S0Iwb21hNlE2NW8/view?usp=drivesdk&amp;resourcekey=0-B1e21nISF42Z9q43cy9fQQ דבר מלכות שיחת ש&quot;פ וארא ב'].}}.<br /> <br /> כמו כן הקדיש הרבי שיחה על דבר '''ספר זכרון תפארת משה יצחק''' שיצא לאור לקראת ה&quot;[[שלושים (אבלות)|שלושים]]&quot; לפטירתו על פי הוראת הרבי{{הערה|השיחה הוגהה ונדפסה בספר השיחות תשנ&quot;ב ח&quot;ב עמ' 377. [https://drive.google.com/file/d/0B6t2zW9zs378N25vOUdlQnZrLTA/view?usp=drivesdk&amp;resourcekey=0-h0bTaAcRv4evh3Glo71Qfw דבר מלכות שיחת ש&quot;פ משפטים ב'].}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו, הרב [[יוסף הכט]], שליח הרבי, רבה הראשי של [[אילת]] ויו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד אילת.<br /> *בנו, הרב יהושע הכט, [[שליח]] [[הרבי]] לאורנג', קונטיקט.<br /> *בתו, מרת סימה נחמה, רעיית הרב [[אשר זלינגולד]] - משלוחי הרבי במינסוטה, ארה&quot;ב (נפטרה בתשע&quot;ו).<br /> *בתו, מרת שטערנא מלכה, רעיית הרב [[בנימין כ&quot;ץ|בנימין ע&quot;ה כ&quot;ץ]] - נפטר י&quot;ח ניסן תשע&quot;ט - ניו הייבן, קונטיקט.<br /> *בתו, גב' דרייזל קפלון, רעיית הרב [[יעקב קפלון]] מונסי, ניו יורק.<br /> *בתו, גב' רחל מטלס, ניו הייבן, קונטיקט. (נפטרה, שמחת תורה תשפ&quot;ו)<br /> *בתו, גב' שושנה פליג, מונטריאול, קנדה.<br /> *גיסו, הרב [[חיים יהודה קרינסקי]].<br /> *נכדו,ר' [[יהודה קפלון]] - שליח של הנשיא טראמפ למאבק באנטישמיות.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [https://chabad.info/magazine/903498/ געוואלד, ר' משה, מה תהיה התכלית?] {{אינפו}} {{שבועון בית משיח}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Teshura%20Hecht%20-%20Goldberg%20-%2011%20Adar%205781.pdf מכתבים מענות וסיפורים]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, אדר תשפ&quot;א {{PDF}}<br /> * [http://www.he.chabad.org/multimedia/MediaPlayer/play.asp?id=1682730 הרבי יוצא ללוית הרב משה יצחק הכט (וידאו)]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15987&amp;st=&amp;pgnum=146 השיחה בקשר לפטירת הרב משה יצחק הכט]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79552 הקובץ 'געוואלד ר' משה' ● ועד חיילי בית דוד]<br /> *[https://col.org.il/news/140886 השליח שרצה לנטוש, המענה המופלא של הרבי והשיר{{col}}]<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/%d7%95%d7%90%d7%91%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%a0%d7%a4%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa/890505/ לחוש את הדבר מלכות: הלווייתו של הרב משה יצחק העכט{{וידפו}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:הכט, משה יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הכט]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניו הייבן]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר&quot;פ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קרינסקי]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%92_%D7%A4%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=811999 2025-11-30T15:55:06Z

<p>מוישי גרייזמן: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:זליג פלדמן.jpg|ממוזער|שער שבועון &quot;כפר חב&quot;ד&quot; לאחר פטירתו של הרב פלדמן]]<br /> הרב '''יהושע זליג פלדמן''' ([[תרח&quot;צ]] – [[כ&quot;ה בתמוז]] [[תשנ&quot;ו]]) היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשון לציון]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ונחשב לאחד מגדולי הגאונים החב&quot;דיים בדור השביעי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===ילדותו===<br /> נולד בשנת [[תרח&quot;צ]] לר' [[שניאור זלמן פלדמן]], שהיה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] שב[[ליובאוויטש]] וכיהן כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולפערלא בת ר’ [[יהושע זליג ריבקין]].<br /> <br /> בשנות ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] עקרה המשפחה ל[[סמרקנד]] שם למד ר' זעליג בחדר המחתרתי, שנוהל על ידי גדולי [[חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ו]] יצא עם קבוצת פליטים מ[[רוסיה]] הסובייטית ולמד ב[[צרפת]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. כבר בנערותו ניכרו בו כישרונות מיוחדים וחבריו ללימודים היו תמיד מבוגרים ממנו במספר שנים. לאחר מספר שנים ב[[צרפת]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===בתומכי תמימים לוד===<br /> עם הגיעו לארץ ישראל החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם למד אצל הגאון הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], שמצא בו תלמיד חביב והיה מרבה להעלות על נס את כישרונותיו העילויים והתמדתו המופלגת. בתקופת לימודו בישיבה ביקש רבי אברהם לנדא האדמו&quot;ר מסטריקוב מידידו הרב שניאורסון, שיחפש לו [[חברותא]] בעל תפיסה מהירה והבנה עמוקה ללימוד כל [[סדר קדשים]], ור' ברוך בחר בתלמידו זעליג פלדמן. האדמו&quot;ר מסטריקוב למד עמו למשך ארבע שנים בשעות אחר הצהריים. האדמו&quot;ר הכיר תודה לראש הישיבה על-כך, ומאז נוצרו בינו ובין הרב פלדמן קשרי ידידות מיוחדים.<br /> <br /> בתקופה זו העתיק מחברת שהיתה בבית האדמו&quot;ר, שהכילה את הערותיהם של האדמו&quot;ר מסטריקוב והרב יוסף דב סולובייצ'יק מירושלים מלימודם יחד בצעירותם באירופה, אצל הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]. את המחברת מסר לידי &quot;מכון אורייתא&quot; וסייעה בהוצאת &quot;חידושי [[חיים סולובייצ'יק|הגר&quot;ח]] השלם&quot; על הש&quot;ס{{הערה|&quot;חידושי הגר&quot;ח - בבא קמא&quot;, מבוא, עמוד טו.}}<br /> <br /> כאשר הלכו לבחון ראשי ישיבות על מנת לקבלם ללמד בישיבה, הרב פלדמן על אף גילו הצעיר מחמת כשרונותיו הברוכים היה חבר המשלחת{{הערה|מפי הרב [[יעקב כ&quot;ץ]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]] לאחר ארבע שנים של לימוד עם האדמו&quot;ר מסטריקוב, נסע רבי זעליג להסתופף אצל [[הרבי]], ולאחר שנת לימוד ב[[חברותא]] עם ר' [[יואל כהן]] הוא חזר לארץ ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] נשא את זהבה לבית משפחת וובר.<br /> <br /> על אף הקושי הכספי בשנים הללו הקפיד ר' זעליג לנסוע לרבי מדי שנתיים, דבר שהיה חריג בתקופה זו.<br /> <br /> ===שנותיו האחרונות===<br /> בשנותיו האחרונות כיהן ר' זעליג כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים ראשון לציון]]. נודע בגאונותו המיוחדת. במקביל כיהן כ[[מגיד שיעור]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נפטר בפתאומיות בהיותו בן חמישים ושמונה שנים בלבד, ביום שישי [[כ&quot;ה בתמוז]] [[תשנ&quot;ו]], ונטמן בו ביום ב[[חלקת חב&quot;ד הר הזיתים|חלקת חב&quot;ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[יקותיאל ליפא פלדמן]] - [[משפיע]] בישיבות [[אהלי תורה]] [[קראון הייטס]], ר&quot;מ וחבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> *בנו, הרב [[שלמה חיים פלדמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים חולון]] לשעבר וראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית אתא]]<br /> *חתנו, הרב [[יצחק מאיר סגל]] - ר&quot;מ בישיבת תורת אמת ורבה של קהילת חב&quot;ד רחביה ובנו של הרב [[יוסף צבי סגל]] ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] ב[[ירושלים]]<br /> *חתנו, הרב [[מרדכי יונה קליין]] - לשעבר ראש [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|תומכי תמימים מוסקבה]] וכיום משפיע ור&quot;מ ב[[תות&quot;ל מגדל העמק]]<br /> <br /> ==מתורתו==<br /> * קונטרס '''[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146503 אור תורה תמימה]''' (30 עמ'), באתר אוצר החכמה<br /> * קובץ מקבץ שיעורים עמ&quot;ס שבת - נערך מכתבי תלמידיו ע&quot;י הרב [[מנחם מענדל פרידמאן]] מחבר ספר שיח מנחם על הש״ס והרמב״ם (תשפ&quot;ב).<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אמן ההסברה''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1961 עמוד 45<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=692 איכה יועם זהב]''' - שורות של כאב אחר מיטתו של ענק, [[שבועון כפר חב&quot;ד]], מובא ב[[אתר שטורעם]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/125820 הקלטה מנאום שנשא בפני ציבור של נשים]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פלדמן יהושע זליג}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פלדמן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ו]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%92_%D7%A4%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=811998 2025-11-30T15:54:43Z

<p>מוישי גרייזמן: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:זליג פלדמן.jpg|ממוזער|שער שבועון &quot;כפר חב&quot;ד&quot; לאחר פטירתו של הרב פלדמן]]<br /> הרב '''יהושע זליג פלדמן''' ([[תרח&quot;צ]] – [[כ&quot;ה בתמוז]] [[תשנ&quot;ו]]) היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשון לציון]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ונחשב לאחד מגדולי הגאונים החב&quot;דיים בדור השביעי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===ילדותו===<br /> נולד בשנת [[תרח&quot;צ]] לר' [[שניאור זלמן פלדמן]], שהיה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] שב[[ליובאוויטש]] וכיהן כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולפערלא בת ר’ [[יהושע זליג ריבקין]].<br /> <br /> בשנות ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] עקרה המשפחה ל[[סמרקנד]] שם למד ר' זעליג בחדר המחתרתי, שנוהל על ידי גדולי [[חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ו]] יצא עם קבוצת פליטים מ[[רוסיה]] הסובייטית ולמד ב[[צרפת]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. כבר בנערותו ניכרו בו כישרונות מיוחדים וחבריו ללימודים היו תמיד מבוגרים ממנו במספר שנים. לאחר מספר שנים ב[[צרפת]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===בתומכי תמימים לוד===<br /> עם הגיעו לארץ ישראל החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם למד אצל הגאון הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], שמצא בו תלמיד חביב והיה מרבה להעלות על נס את כישרונותיו העילויים והתמדתו המופלגת. בתקופת לימודו בישיבה ביקש רבי אברהם לנדא האדמו&quot;ר מסטריקוב מידידו הרב שניאורסון, שיחפש לו [[חברותא]] בעל תפיסה מהירה והבנה עמוקה ללימוד כל [[סדר קדשים]], ור' ברוך בחר בתלמידו זעליג פלדמן. האדמו&quot;ר מסטריקוב למד עמו למשך ארבע שנים בשעות אחר הצהריים. האדמו&quot;ר הכיר תודה לראש הישיבה על-כך, ומאז נוצרו בינו ובין הרב פלדמן קשרי ידידות מיוחדים.<br /> <br /> בתקופה זו העתיק מחברת שהיתה בבית האדמו&quot;ר, שהכילה את הערותיהם של האדמו&quot;ר מסטריקוב והרב יוסף דב סולובייצ'יק מירושלים מלימודם יחד בצעירותם באירופה, אצל הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]. את המחברת מסר לידי &quot;מכון אורייתא&quot; וסייעה בהוצאת &quot;חידושי [[חיים סולובייצ'יק|הגר&quot;ח]] השלם&quot; על הש&quot;ס{{הערה|&quot;חידושי הגר&quot;ח - בבא קמא&quot;, מבוא, עמוד טו.}}<br /> <br /> כאשר הלכו לבחון ראשי ישיבות על מנת לקבלם ללמד בישיבה, הרב פלדמן על אף גילו הצעיר מחמת כשרונותיו הברוכים היה חבר המשלחת{{הערה|מפי הרב [[יעקב כ&quot;ץ]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]] לאחר ארבע שנים של לימוד עם האדמו&quot;ר מסטריקוב, נסע רבי זעליג להסתופף אצל [[הרבי]], ולאחר שנת לימוד ב[[חברותא]] עם ר' [[יואל כהן]] הוא חזר לארץ ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] נשא את זהבה לבית משפחת וובר.<br /> <br /> על אף הקושי הכספי בשנים הללו הקפיד ר' זעליג לנסוע לרבי מדי שנתיים, דבר שהיה חריג בתקופה זו.<br /> <br /> ===שנותיו האחרונות===<br /> בשנותיו האחרונות כיהן ר' זעליג כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים ראשון לציון]]. נודע בגאונותו המיוחדת. במקביל כיהן כ[[מגיד שיעור]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נפטר בפתאומיות בהיותו בן חמישים ושמונה שנים בלבד, ביום שישי [[כ&quot;ה בתמוז]] [[תשנ&quot;ו]], ונטמן בו ביום ב[[חלקת חב&quot;ד הר הזיתים|חלקת חב&quot;ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[יקותיאל ליפא פלדמן]] - [[משפיע]] בישיבות [[אהלי תורה]] [[קראון הייטס]], ר&quot;מ וחבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> *בנו, הרב [[שלמה חיים פלדמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים חולון]] לשעבר וראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית אתא]]<br /> *חתנו, הרב [[יצחק מאיר סגל]] - ר&quot;מ בישיבת תורת אמת ורבה של קהילת חב&quot;ד רחביה ובנו של הרב [[יוסף צבי סגל]] ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים|כולל צמח צדק]] ב[[ירושלים]]<br /> *חתנו, הרב [[מרדכי יונה קליין]] - לשעבר ראש [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|תומכי תמימים מוסקבה]] וכיום משפיע ור&quot;מ ב[[תות&quot;ל מגדל העמק]]<br /> <br /> ==מתורתו==<br /> * קונטרס '''[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146503 אור תורה תמימה]''' (30 עמ'), באתר אוצר החכמה<br /> * קובץ מקבץ שיעורים עמ&quot;ס שבת - נערך מכתבי תלמידיו ע&quot;י הרב [[מנחם מענדל פרידמאן]] מחבר ספר שיח מנחם על הש״ס והרמב״ם (תשפ&quot;ב).<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אמן ההסברה''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1961 עמוד 45<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=692 איכה יועם זהב]''' - שורות של כאב אחר מיטתו של ענק, [[שבועון כפר חב&quot;ד]], מובא ב[[אתר שטורעם]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/125820 הקלטה מנאום שנשא בפני ציבור של נשים]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פלדמן יהושע זליג}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פלדמן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ו]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%98%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=811996 2025-11-30T15:45:33Z

<p>מוישי גרייזמן: /* כתבים */ קישורים פנימיים</p> <hr /> <div>[[קובץ:בטאון.PNG|שמאל|ממוזער|250px|שער הגליון ה-29 שיצא לאור לקרא [[י' שבט]] [[תשכ&quot;ז]]]]<br /> '''בטאון חב&quot;ד''' הינו רבעון חב&quot;די שיצא לאור על ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], ושימש במה לפירסום פעולות אנ&quot;ש והתמימים ברחבי הארץ. הגליון הופיע בין השנים [[תשי&quot;ב]]-[[תשל&quot;ג]].<br /> <br /> ==ייסוד הגליון==<br /> הבטאון נוסד בשנת [[תשי&quot;ב]] כבמה לדיווח הפעילות החב&quot;דית ברחבי הארץ, ופרסום חדשות מחצרו של הרבי והפצת תורתו והגותו.<br /> <br /> המוציאים לאור ראו את עצמם כממשיכי הדרך של בטאון '[[התמים]]' שיצא לאור ב[[ורשה]] על ידי מזכיריו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ופעלו מתוך אותם מטרות וקווים מנחים של אנ&quot;ש שהוציאו לאור ב[[ארצות הברית]] את '[[קובץ ליובאוויטש]]'. הוצאת הבטאון לוותה בעידוד רב מהרבי, ופעמים רבות שלח הרבי 'דמי השתתפות' בהוצאות הכספיות של המוציאים לאור.<br /> <br /> ההדפסה וההוצאה לאור נמשכו שבע שנים עד שנת [[תשי&quot;ט]] במהלכם הודפסו תשע עשרה גליונות, ולאחר מכן מסיבות שונות פסקה הדפסתו. רק ארבע שנים לאחר הגליון של י' שבט תשי&quot;ט, חודשה ההוצאה לאור כשהקובץ עובר מספר מתיחות פנים ושינויי תוכן.<br /> <br /> הוצאתו לאור של הגליון נמשכה עשר שנים נוספות עד לסגירתו הסופית בהוראתו הישירה של הרבי.<br /> <br /> ===סגירת הגליון===<br /> הגליונות שהתפרסמו בשנת תשל&quot;ב, היו גדושים בתוכן, וכללו כשמונים עד מאה עמודים כל אחד. מטבע הדברים, ריבוי החומר גרע מהאיכות הקפדנית שנשמרה עד אז על ידי חברי המערכת, והרבי לא היה שבע רצון מכך. במכתב שנשלח על חברי המערכת, כתב הרבי במילים חריפות &quot;שכנראה אין המערכת עורכת כלל את החומר&quot;, והורה במילים ברורות שאין להמשיך בהוצאה לאור עד שימצאו אדם שיהיה אחראי על העריכה של החומר המתפרסם בבטאון, ועד אז - יפסיקו את ההוצאה לאור{{הערה|המכתב נדפס ב[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק כז, עמוד תצג.}}.<br /> <br /> חברי המערכת הזדרזו לקיים את הוראתו של הרבי ומינו עליהם אדם נוסף שייקח אחריות על עריכת החומר והגהתו בצורה קפדנית, אלא ששנה וחצי לאחר מכן בגליון ה-40 שהתפרסם ב[[חודש ניסן]] תשל&quot;ג, נדפס סיפור לא מבוסס על [[הש&quot;ך]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26204&amp;pgnum=20 הסיפור כפי שנדפס בבטאון] {{PDF}}}}.<br /> <br /> כאשר הגליון הגיע לידיו של הרבי, הביע הרבי את תמיהתו שהעורך ראה לנכון לאשר את פרסומו של סיפור זה שהינו מופרך ובלתי מתקבל על הדעת{{הערה|לימים נחשף כי מקורו של הסיפור היה בכתבי הרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]] שבאותה שעה חסידי חב&quot;ד בארץ הצליחו להניח את ידם על הארכיון שהיה שייך אליו, ונדפס בספר 'כתבי הרח&quot;א ביחובסקי' בעמוד צח.}}, וציין מספר נקודות בהם הסיפור נוגד את ההגיון הפשוט.<br /> <br /> בנוסף לסיפור, הרבי ציין שכל אופן העריכה של הגליון סותר את מה שחברי המערכת הבטיחו שכל החומר יעבור הגהה מדוקדקת{{הערה|1=המכתב נדפס ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/28/10817 אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק כח אגרת יא'תתיז].}}.<br /> <br /> בעקבות מכתבו החריף של הרבי, ניסו חברי המערכת לתקן את המעוות, ופרסמו תשובה ותיקון אפשרי למה שנכתב בגליון הקודם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25606&amp;st=&amp;pgnum=46 התגובה כפי שנדפסה בגליון 41].}}, אולם הרבי כתב להם שגם תשובה זו מופרכת, והורה להם בצורה הברורה ביותר להפסיק את הוצאת הגליון עד שיימצא אדם מתאים שיכהן כעורך ומבקר ויהיה אפשר לסמוך על עבודתו{{הערה|המכתב נדפס ב[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק כט, עמוד יט.}}.<br /> <br /> לאחר קבלת מכתבו של הרבי, הוצע על ידי חברי [[מזכירות הרבי]] לרב [[ישראל לייבוב]] להציע את התפקיד לרב [[יהושע מונדשיין]], אלא שהרב מונדשיין טען שמכיוון והוא עצמו לא היה מוצא פסול בפרסום הסיפור הנ&quot;ל לו היה הוא העורך, ממילא אינו מתאים כלל לתפקיד.<br /> <br /> בעקבות סיפור זה, הופסקה הוצאתו לאור של הבטאון, כשבסך הכל יצאו לאור 41 עלונים{{הערה|1=סקירת השתלשלות המאורעות שהובילו לסגירת הבטאון, התפרסמו ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine%20BM%20-%20Av%2014%205773.pdf תשורה מחגיגת בר המצווה של הת' מנחם מענדל מונדשיין] עמוד 48 ואילך.}}.<br /> <br /> ==מדורים==<br /> שיחה אגרת מהרבי, יומן מבית חיינו, תירוגמים לפרסומיים חבדיים באידיש (חלק גדול מלקוטי דיבורים, ספר הזכרונות חלק א' ועוד), סקירת מוסדות חב&quot;ד בארץ מפעולות המוסדות החב&quot;דיים ובמיוחד [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ועוד.<br /> *על נגינת - סקירת ניגוני חב&quot;ד בליווי תווים<br /> *ימי האור והקדושה - זכרונות חב&quot;דיים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב<br /> <br /> ==כתבים==<br /> *הרב [[טוביה בלוי]] - עריכה, תרגומים, ליקוטים, וסקירת ספרות חב&quot;דית<br /> *הרב [[חנוך גליצנשטיין]] - עריכת הבטאון, ופרקים בתולדות החסידות<br /> *הרב [[אוריאל צימר]] - חדשות ודיווחים מחצר הרבי<br /> *הרב [[מאיר צבי שטיינמיץ]] (צבי יאיר) - פזמונים<br /> *הרב [[יוסף יהודה מרטון]] - סקירת ניגוני חב&quot;ד<br /> *הרב [[עדין שטיינזלץ]] (אבן ישראל) - מאמרי הגות<br /> *הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]] - מושגים ומוסדות חב&quot;דיים<br /> *הרב [[אורי בן שחר]] - מהעורכי הביטאון ועורך מדור &quot;חסידי חב&quot;ד ותפקידם&quot;<br /> *הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] - זכרונות מה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> '''הגליונות באתר היברובוקס''':<br /> <br /> '''תשט&quot;ז''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25101&amp;pgnum=1 (י) יו&quot;ד שבט] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25102&amp;pgnum=1 (יא) ל&quot;ג בעומר] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25103&amp;pgnum=1 (יב) ח&quot;י אלול]. <br /> '''תשי&quot;ז''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25104&amp;pgnum=1 (יג) יו&quot;ד שבט] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25105&amp;pgnum=1 (יד) ל&quot;ג בעומר] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25106&amp;pgnum=1 (טו) ח&quot;י אלול]. <br /> '''תשי&quot;ח''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25107&amp;pgnum=1 (טז) יו&quot;ד שבט] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26170&amp;pgnum=1 (יז) ל&quot;ג בעומר] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26169&amp;pgnum=1 (יח) ח&quot;י אלול]. <br /> '''תשי&quot;ט''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25802&amp;pgnum=1 (יט) יו&quot;ד שבט]. <br /> '''תשכ&quot;ג''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25109&amp;pgnum=1 (כ) כ&quot;ד טבת] • (כא) י&quot;א-י&quot;ג [[ניסן]] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25110&amp;pgnum=1 (כב) חג השבועות] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25111&amp;pgnum=1 (כג) ח&quot;י אלול]. <br /> '''תשכ&quot;ד''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25112&amp;pgnum=1 (כד) י&quot;ט כסלו] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25113&amp;pgnum=1 (כה) ח&quot;י אלול]. <br /> '''תשכ&quot;ה''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25114&amp;pgnum=1 (כו) ח&quot;י אלול]. <br /> '''תשכ&quot;ו''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25115&amp;pgnum=1 (כז) י&quot;א-י&quot;ג ניסן] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25116&amp;pgnum=1 (כח) ח&quot;י אלול]. <br /> '''תשכ&quot;ז''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25117&amp;pgnum=1 (כט) יו&quot;ד שבט]. <br /> '''תשכ&quot;ט''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25119&amp;pgnum=1 (ל) ח&quot;י אלול]. <br /> '''תש&quot;ל''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25120&amp;pgnum=1 (לא) ח&quot;י אלול]. <br /> '''תשל&quot;א''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25121&amp;pgnum=1 (לב) י&quot;ט כסלו] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26190&amp;pgnum=1 (לג) י&quot;א ניסן] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&amp;pgnum=1 (לד-לה) מנחם אב, גליון מוגדל]. <br /> '''תשל&quot;ב''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26188&amp;pgnum=1 (לו-לז) י&quot;א ניסן, גליון מוגדל]. <br /> '''תשל&quot;ג''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26267&amp;pgnum=1 (לח-לט) יו&quot;ד שבט, גליון מוגדל] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26204&amp;pgnum=1 (מ) י&quot;א ניסן] • [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25606&amp;pgnum=1 (מא) י&quot;ב-י&quot;ג תמוז].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:גליונות ועלונים]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%9C&diff=796127 2025-08-19T00:59:36Z

<p>מוישי גרייזמן: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שמואל רודל.jpg|ממוזער]]<br /> הרב '''שמואל''' הכהן '''רודל''' ([[תש&quot;ה]]-[[כ&quot;א תשרי]] [[תשפ&quot;ג]]) שימש כשליח הרבי ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]], כמחנך, וכרב בית הכנסת &quot;בית שלמה&quot; במשך קרוב לחמישים שנה. בנוסף, נמנה על ראשוני הסוחרים החב&quot;דיים שהחלו להתעסק בשליחות הרבי בקטיף והפצת אתרוגי קאלאבריא תחת פיקוח כשרותי הדוק.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ה]] לאביו הרב [[יוסף ראדאל]] ולאמו מרת פייגא, שלוחי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקהילה היהודית ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]].<br /> <br /> בצעירותו התחנך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] אצל החסיד ר' [[שלמה חיים קסלמן]], ומאוחר יותר כאשר למד בחצרות קודשנו נמנה על ראשי הפעילים במחנה הקיץ 'גן ישראל' בניו יורק, וריכז את תכניות הבידור וההווי במחנה.<br /> <br /> לאחר נישואיו בחודש תמוז תשכ&quot;ח עם רעייתו מרת דבורה, נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]], וכעבור חצי שנה החל בברכת הרבי לעסוק בשעות אחר הצהריים בשדה החינוך במקביל ללימודיו בכולל, וכעבור שנה לאחר הנישואין הכניס לרבי פתק בו פירט הצעות שונות שהוצעו לו לשליחות חינוכית ברחבי העולם, כשהרבי בחר מתוך כל ההצעות את ההצעה לצאת לשליחות במילאנו, וביקש לראות את החוזה בין השליח הראשי לבין הרב ראדאל.<br /> <br /> עם הגיעו למילאנו שבאיטליה החל לשמש כמחנך בבית הספר החב&quot;די בעיר, כאשר במקביל לעיסוקו החינוכי פעל רבות בקרב הקהילה היהודית, ואף התמנה לכהן כרב בית הכנסת 'בית שלמה' שאחד המרכזים התיירותיים הגדולים של העיר, תפקיד בו שימש קרוב לחמישים שנה.<br /> <br /> רבים שהקימו משפחות חסידיות חבים לו תודה עמוקה על שבזכותו הקימו בתים חסידיים כרצון ולנח&quot;ר ה[[רבי]].<br /> <br /> כשלוש שנים לאחר נישואיו החל לעסוק בתרגום והוצאה לאור של חומר תעמולה וספרי יהדות באיטלקית, על מנת למלאות את החוסר הגדול בתחום זה, וזכה לעידוד גדול מהרבי בעבודה זו שאף הורה לו לאגד את כל העלונים שהוציא לאור. במסגרת עבודתו זו תרגם בין השאר את כל '[[קונטרס ומעין]]' ואת כל '[[ספר הזכרונות]]'.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] הופקד על ידי הרבי להצטרף לרב [[משה לאזאר]] בליקוט [[אתרוג קלבריה|אתרוגי קלבריה]]{{הערה|1=[www.esrogim.info/History-He.pdf אתרוגי אלטיין עמוד 11].}}.<br /> <br /> במסגרת פעילותו זכה לקרב מאות רבות של צעירים לחיי תורה ומצוות ולהכיר להם את אור החסידות.<br /> <br /> שיעוריו שקנו להם שם, מתועדים בוידאו ומופצים באתר אינטרנט מיוחד של הרב רודאל.<br /> <br /> נפטר בגיל 77 בהושענא רבה [[כ&quot;א תשרי]] [[תשפ&quot;ג]]{{הערה|1=לאחר שהחלים משבץ מוחי בקיץ החולף, [https://col.org.il/news/141443 דיווח באתר COL].}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' לוי רודל - קראון הייטס<br /> *בנו, ר' בערל רודל - שליח ביוהנסבורג<br /> *בנו, ר' זלי רודל - לונדון<br /> *בנו, ר' יהודה לייב רודל - שליח במונטריאול<br /> *בנו, ר' ישראל מאיר רודל - שליח במילאנו<br /> *בנו, ר' אליעזר רודל - פיוניקס אריזונה<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק רודל - שליח בקרלסבד, קליפורניה וזמר חסידי<br /> *בתו, מרת חנה לוין - יוהנסבורג<br /> *בתו, מרת ברכה לאה, רעיית ר' [[משה ששונקין (מטולה)|משה ששונקין]] - שלוחי הרבי ב[[מטולה]], ישראל<br /> *בתו, מרת נחמה דינה פוליצנקו - שלוחה בס. דייגו, קליפורניה<br /> *בתו, מרת זלדה ריכטר - שלוחה בקווינס ניו יורק<br /> *בתו, מרת שרה בראונשטיין - שלוחה בדביס קליפורניה<br /> *בתו, מרת סוניה הרשקוביץ - שלוחה בלוס קאבוס, מקסיקו<br /> *בתו, מרת מושקא אשת הרב ישראל סילברשטיין -[[פומונה]], ניו יורק.<br /> *בתו, מרת יהודית היימן - קינגסטון פינסלבניה<br /> *בתו, מרת פרומה ששונקין - ניו יורק<br /> *בתו, רייזל, נפטרה בדמי ימי' ונטמן בהר הזתים<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *משה ששונקין, '''ר' יקותיאל ליעפלר של הרבי''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1984 עמוד 134<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[ravrodal.com]''', אתר האינטרנט של הרב רודאל {{קישור שבור}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4127379 ממתין לתשובה]''', בראיון לחברת המדיה החב&quot;דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/654.pdf פרסום משיח באתר התיירותי הגדול במילאנו]''', סקירה וראיון עם הרב ראדאל ב[[שבועון בית משיח]] גליון 654<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:רודל, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באיטליה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ג]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=790778 2025-08-03T00:26:44Z

<p>מוישי גרייזמן: </p> <hr /> <div>רבי '''שבתי כהן''' ('''הש&quot;ך'''; שפ&quot;ב - [[א' באדר א']] תכ&quot;ג) היה [[רב (תואר)|רב]] ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש&quot;ך על ה[[שולחן ערוך]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רבי שבתי{{הערה|השם נכתב '''שבתי''' ולא שבתאי}} נולד בעיירה אמסטיביו ב[[פולין]], שם שימש אביו, רבי מאיר הכהן, ברבנות. למד בקז'ימייז' בישיבה של רבי יהושע העשיל בעל &quot;מגיני שלמה&quot;, ידידו ושותף לימודים של אביו. כן למד בישיבה של [[רבי נתן נטע שפירא]] בעל &quot;מגלה עמוקות&quot;. רוב ימיו חי ב[[ליטא]]. אביו רבי מאיר היה תלמיד חכם ידוע, ורבי שבתי למד תורה אצלו ואצל גדולי תורה נוספים (כדוגמת רבי העשיל), וכבר בילדותו נודע כעילוי מופלג, נישא לינטה-לאה, בתו של שמעון וולף, אחד מעשירי וילנה שהיה נכדו של [[הרמ&quot;א]], וישב ב[[וילנה]] כשהוא סמוך על שולחן חותנו.<br /> <br /> כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי ה[[פוסק]]ים. בשנת תי&quot;א מונה לחבר בית הדין של וילנא (אצל [[רבי משה לימא]] בעל החלקת מחוקק), על מקום [[רבי הלל בן נפתלי הירץ]] ה&quot;בית הלל&quot;. בתקופת ה[[גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט]] שהחלה בעת המלחמה בין פולין לרוסיה, בעת כיבוש ווילנא בידי הקוזאקים בשנת תט&quot;ו גלה מווילנא ונדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר הלישוי שב[[צ'כיה]], שם נתקבל לרב, אך נפטר לאחר זמן קצר.<br /> <br /> על מידת התעמקותו בלימוד התורה, עד כדי ניתוק מוחלט מסביבתו מבלי שידע ויחוש את המתרחש, יש ללמוד מהסיפור הבא: אירע פעם שעלה על גג הבית כדי ללמוד בהתבודדות, תוך כדי התעמקו במחשבותיו החל להתהלך על פני הגג, ובשכחו היכן הוא נמצא החל לפסוע מגג אחד למשנהו בדלגו בדרך נס על המרווחים שבין הבתים. אנשים החלו להתאסף למטה מתוך השתאות על הפלא ומתוך חרדה שלא יקרה משהו, חלילה, לגאון, ואילו הש&quot;ך לא ידע מכל זה{{הערה|ספר הזכרונות פרק מ.}}.<br /> <br /> על גאונותו הרבה יש ללמוד מכך שכאשר היו רוצים לשבח מאן דהו היו משווים אותו לש&quot;ך, וכפי שמספרים שאדמו&quot;ר הזקן התבטא על אחד החסידים ש&quot;יש לו ראש של הש&quot;ך&quot;{{הערה|בס' ישראל נח הגדול עמ' 265 על החסיד ר' [[זלמן זעזמער]], ובס' כתר מלכות אות יא על החסיד ר' [[זלמן קורניצער]].}}. וכן אמרו חסידים הראשונים שכל חסיד הפסיד משהו בהתקרבותו לחסידות, ולדוגמא ר' [[אייזיק מהומיל]] לולי היה חסיד בודאי היה גאון כמו הש&quot;ך{{הערה|ליקוטי ספורים מדור חסידים אות יג בשם ר' [[משה ווילנקער]], ובשמועות וסיפורים ח&quot;א עמ' 260 בשם ר' [[שמואל מונקעס]].}}. <br /> <br /> על קדושתו יש ללמוד מדברי [[הרבי]] בשם [[אדמו&quot;ר הזקן]] שעד הש&quot;ך וה[[ט&quot;ז]] כל הספרים נכתבו ב[[רוח הקודש]] ומאז זה נפסק{{הערה|[[היום יום]] [[ו' שבט]]}}.<br /> <br /> כמו כן יש ללמוד זאת מכך שכאשר בנו ר' משה חלה פעם באופן אנוש, ולמרות תפילת אביו מצבו הלך והחמיר עד שהגיע לשערי מוות, עמד הש&quot;ך והצהיר כי הוא מעביר לבנו את הזכות של כל חידושי התורה שלו של אותו יום, ומיד החל מצבו של החולה להשתפר{{הערה|ספר הזכרונות שם.}}.<br /> <br /> <br /> ==ספריו==<br /> הש&quot;ך הספיק לכתוב ספרים רבים וחשובים, המפורסם בהם הוא הספר 'שפתי כהן' (בקיצור ש&quot;ך, ועל שמו כונה הש&quot;ך) על [[שולחן ערוך]] יורה דעה, שרבי שבתי פרסם ב[[קראקא]] בשנת ת&quot;ו, בהיותו בן 24. <br /> <br /> באותה תקופה הוציא לאור רבי [[דוד הלוי סגל]] את ספרו 'טורי זהב', ולאחריו חיבור בשם 'דף אחרון' הכולל השגות על הש&quot;ך. כמענה להם חיבר הש&quot;ך תחילה את 'נקודות הכסף' הכולל השגות על הט&quot;ז, ו'קונטרס אחרון' הכולל תשובות על 'נקודות הכסף'{{הערה|הרבי הביא פעם (שיחת ש&quot;פ עקב תנש&quot;א הערה 130) דוגמא מה'קונטרס אחרון' של הש&quot;ך ראיה לכך שאין להחשיב את ה'קונטרס אחרון' של התניא כחלק נפרד מד' החלקים שלפניו.}}.<br /> <br /> גם על [[חושן משפט]] חיבר ר' שבתי 'שפתי כהן', שיחד עם 'ספר מאירת עיניים' (הסמ&quot;ע) של רבי [[יהושע פלק כ&quot;ץ]] נחשב לנושא הכלים עיקרי על שו&quot;ע חו&quot;מ. <br /> <br /> חיבורו על יורה דעה וחושן משפט הוא אבן יסוד בהלכה, ומובא פעמים רבות ביותר ב[[שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן]] וב[[צמח צדק]], וכן בשאר ספרי [[רבותינו נשיאינו]].<br /> <br /> כמו כן חיבר את הספרים: 'הארוך מש&quot;ך' הכולל הערות על טור יורה דעה. 'גבורת אנשים' העוסק בדיני אבן העזר סי' קנד. 'תקפו כהן' העוסק בדיני ספיקות.<br /> <br /> ה[[מגן אברהם]] מציין בכמה מקומות{{הערה|עח, ב; קכח, סד; רב, ג; שח, עג; תמז, יג.}} שיש בידו חיבור מהש&quot;ך אף על שולחן ערוך אורח חיים, ואף מעתיק מהגהות אלו{{הערה|ראה עוד בספר נפש חיה (הוצאת בית מוריה, באר שבע, לרב ראובן מרגליות), סימן מ&quot;ד.}}<br /> <br /> ==בתורת רבותינו נשיאנו==<br /> על הרבי הרש&quot;ב מסופר שלא היה שותה מים חמים מהדודים שעמדו בתחנות הרכבת, למרות שבמים אין איסור של [[בישולי עכו&quot;ם]], והיו חסידים שהסבירו שזה משום שדעת הש&quot;ך שאדם חשוב צריך להחמיר בענין בישולי עכו&quot;ם שלא לשתות אפילו מים שנתחממו אצל עכו&quot;ם{{הערה|יראת ה' אוצרו עמ' 76 ובהערה שם.}}.<br /> <br /> בעיתון [[ביטאון חב&quot;ד]] פורסם באחת הגיליונות שבאחת הפעמים בעניין הלכה פסק [[אדמו&quot;ר הזקן]] כדעת ה[[ט&quot;ז]] החולק על הש&quot;ך, לאחר מכן התגלה הש&quot;ך בחלום ל[[אדמו&quot;ר הזקן]], ואמר לו לשנות את פסק ההלכה כפי שפסק הש&quot;ך, ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] אכן שינה. [[הרבי]] במכתב למערכת העיתון, הפריך את הסיפור, והורה בשל כך לסגור את העיתון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שיחות לנוער שבט תש&quot;כ שבט תש&quot;מ<br /> *למען ידעו אות כז<br /> *ליקוטי סיפורים מדור סיפורים אות א<br /> <br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אחרונים|ש]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D&diff=785498 2025-07-17T06:05:13Z

<p>מוישי גרייזמן: /* משפחתה */</p> <hr /> <div>גברת '''שרה שפרה זילברשטרום''' (נולדה בשנת [[תשכ&quot;ז]], 1966) היא חסידת חב&quot;ד, אשת חינוך בולטת המשמשת כיום כמנהלת הוועדה המשרדית 'חיים בשותפות' מטעם לשכת שרת החינוך.<br /> <br /> בעבר ניהלה את אגף החינוך במועצה אזורית שדות דן, שימשה כמנהלת אגף א' להתמחות וכניסה להוראה במשרד החינוך והקימה את מרכזי הסימולציה בחינוך, וניהלה את מכללת [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]] ועמדה בראשות הארגון '[[נשי ובנות חב&quot;ד ארץ הקודש]]'.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולדה ב[[ח' בחשוון]] [[תשכ&quot;ז]] לרב [[אברהם אלעזר סגל]] ולמנוחה, מחסידי חב&quot;ד ב[[ירושלים]]. אביה שימש כמנהל תלמוד תורה חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> כנערה, למדה בבית הספר &quot;בית חנה&quot;, ולאחר סיום מסלול הלימודים החב&quot;די התמחתה לתואר ראשון בתנ&quot;ך ומחשבת ישראל במכללה בירושלים והשלימה דוקטורט במינהל החינוך באוניברסיטת בר-אילן.<br /> <br /> בהגיעה לגיל נישואין, התחתנה עם הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], ובני הזוג קבעו את מגוריהם ב[[קרית גת]], שם החל בעלה לשמש בתפקידי הוראה וחינוך בישיבה קטנה, ולימים התמנה לעמוד בראשה.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] החלה לשמש כמחנכת בבית הספר היסודי של בנות חב&quot;ד בעיר, ובשנת [[תשנ&quot;א]] מונתה כמדריכה לאוריינות במחוז הדרום של משרד החינוך ובמקביל שימשה כרכזת הדרכה ומדריכה פדגוגית במכללת [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]] מונתה למנהלת מכללת בית רבקה, ובשנת [[תשס&quot;א]] מונתה במנהלת משרד החינוך על תחום הכניסה להוראה של מורים ומתמחים חדשים, תפקיד אותו מילאה במשך 18 שנה.<br /> <br /> במשך למעלה מעשור שימש כיו&quot;ר ארגון '[[נשי ובנות חב&quot;ד ארץ הקודש]]', ואף לאחר שפרשה מתפקידה כיו&quot;ר, ממשיכה לשמש כחברת הנהלה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] מונתה לשמש כמנהלת אגף החינוך במועצה אזורית שדות דן, ובמהלך השנים שכיהנה בתפקיד הקימה את 'המרכז להורות משמעותית' המקיים הרצאות מתוקשבות להורים.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ג]] מנהלת את הוועדה המשרדית 'חיים בשותפות', מטעם לשכת שרת החינוך.<br /> <br /> מעבירה הרצאות בנושאים מגוונים בכל רחבי הארץ, בדגש על נושאי חינוך, אמונה, נשיות, ואתיקה מקצועית.<br /> <br /> בוגרת תוכנית עתודות לסגל הבכיר, של המדרשה למנהיגות חינוכית.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> *חתנה, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי - ראש כולל בקרית גת.<br /> *חתנה, הרב יעקב יוסף רסקין - ר&quot;מ בשיעור ג' בישיבה הקטנה בקריית גת.<br /> *בנה, הרב אברהם אלעזר - [[תל אביב]].<br /> <br /> ==כותרים==<br /> * עורכת המקראה: '''מעיינות החסידות לילדים ונוער''', תשנ&quot;ט<br /> * עורכת השנתון: '''בא&quot;ר – באהלי רבקה''', שנתון מכללת בית רבקה, תשנ&quot;ה.<br /> <br /> {{מיון רגיל:זילברשטרום, שרה}}<br /> [[קטגוריה:נשים]]<br /> [[קטגוריה:יו&quot;רי נשי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:צוות בית רבקה כפר חב&quot;ד]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99&diff=783539 2025-07-11T12:54:27Z

<p>מוישי גרייזמן: /* משפחתו */ תיקון הפניה שגויה</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''אברהם מאיר הכהן זרחי''' ([[תרע&quot;ה]]-[[ה' תשרי]] [[תשל&quot;ה]]) היה בוגר ו[[שד&quot;ר]] ישיבות תומכי תמימים ברוסיה הקומוניסטית, שהתיישב לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[וויטבסק]] בשנת [[תרע&quot;ה]] לאביו ר' צבי הירש.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]] החל את לימודיו בישיבות תומכי תמימים, בתחילה למד ב[[תומכי תמימים ויטבסק|סניף הישיבה בויטבסק]], ולאחר מכן במוסקבה, [[כותאיס (גרוזיה)]] ו[[מלחובקה]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] סיים את לימודיו בתומכי תמימים והחל לשמש כ[[שד&quot;ר]] עבור אחזקת הישיבה, ובשנת [[תש&quot;ו]] הצטרף לאלפי החסידים שהבריחו את גבול רוסיה במבצע שנודע לימים כ'[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]'. במחנות העקורים באירופה, בא בברית ה[[נישואין]] עם רעייתו ליבא מיכלא בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], ונדד בין מחנות העקורים ובראשם שהה פרק זמן ניכר במחנה העקורים [[פוקינג]] וחבר שם לקהילה החב&quot;דית שפעלה במקום.<br /> <br /> ב[[ז' שבט]] [[תש&quot;י]] קיבל תשובה מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להגיע ל[[ניו יורק]], והיה מהאחרונים שהספיקו לקבל מכתב קודם ההסתלקות, ועם הגעתו לניו יורק בחודש ניסן, התיישב ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ב[[ז' ניסן]] [[תשי&quot;ג]] זכה שהרבי ישתתף ב[[אפשערניש]] של בנו צבי הירש, ואף יאמר מספר מילים.<br /> <br /> נפטר ב[[ה' תשרי]], [[שבת]] תשובה [[תשל&quot;ה]]. הלוויתו התקיימה למחרת ביום ראשון לאחר התפילה והרבי יצא למסע הלוויה כאשר המיטה עברה על יד [[770]]. נטמן בחלקת חב&quot;ד בבית העלמין מונטיפיורי, בסמיכות לאוהל של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[שלמה זרחי]] - [[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], [[קראון הייטס]]<br /> *בנו, הרב [[צבי הירש זרחי (ב&quot;ר אברהם מאיר)|צבי הירש זרחי]]<br /> *חתנו, ר' [[שמואל חיים דוד פישר]] - איש עסקים תושב [[קראון הייטס]]<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:זרחי, אברהם מאיר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת זרחי]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=782571 2025-07-08T10:24:43Z

<p>מוישי גרייזמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אסף פרומר.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב אסף פרומר נואם ב[[סיום הרמב&quot;ם]] ב-[[770]]]]<br /> הרב '''אסף חנוך פרומר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ד]]; כותב תחת שם העט '''א. אברהם''') - איש הגות, מרצה מבוקש המכהן כ[[משפיע]] בקהילת חב&quot;ד ב[[קריית שמואל]], בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]]. ייסד ומנהל בית חב&quot;ד בטרמינל הנוסעים בעיר, סופר מוכשר, בעל טור ב[[שבועון בית משיח]], מהעורכים של בית ה[[הוצאה לאור]] [[מרכז ההפצה ממש|ממש]] ומרבני סמינר 'בית חיה מושקא' ב[[נוף הגליל]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[קריית שמואל]] שב[[חיפה]] ב[[ט&quot;ו אלול]] [[תשל&quot;ד]] לאביו הרב [[שמואל פרומר]] ולדבורה. בצעירותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות [[אחי תמימים ראשון לציון]] ו[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]].<br /> <br /> בשנת הלימודים תנש&quot;א למד למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון|תומכי תמימים במוריסטאון]] וכך זכה להגיע כל שבת וחג ולחלוקת השונות אל הרבי. ללימודיו אלו בישיבה במוריסטאון קדמה תשובתו של הרבי לאביו ששאל אודות כך והרבי הורה להתייעץ עם הנהלת הישיבה.<br /> <br /> שהותו בישיבה בסמיכות ל-[[770]] בתקופה זו נמשכה עד יום ראשון [[כ&quot;ד במנחם אב]] [[תנש&quot;א]] שאז נאלץ לחזור לארץ. באותו יום הוא עבר ב[[חלוקת דולרים]] ולאחר שקיבל דולר עם האיחול &quot;ברכה והצלחה&quot; (כרגיל) הודיע שנוסע באותו יום לארץ הקודש וביקש ברכה לחזור מהר, ובתגובה לכך הרבי העניק לו הרבי דולר נוסף בצירוף הוראה לא שגרתית: {{ציטוטון|תתן לצדקה בכל המקומות שתהיה שם, הצלחה רבה}}. את דברים אלו נוהג הרב פרומר להזכיר בכל פעם שמגיע למקום חדש ולקיים את הוראת הרבי בנתינת [[צדקה]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]].<br /> <br /> עם סיום לימודיו, [[נישואין|נשא]] את רעייתו גיטל, בתו של הרב [[שלום דובער וולפא]] מ[[ביתר עלית]], ועבר להתגורר בקהילת חב&quot;ד ב[[קריית שמואל]].<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> בעת לימודו בישיבה ב[[מוריסטון]] בשנת [[תנש&quot;א]] שימש כחבר מערכת 'הערות התמימים ואנ&quot;ש'{{הערה|והאר עינינו בתורתך ע' יט}}.<br /> <br /> [[קובץ:אסף חנוך פרומר.jpg|ממוזער|הרב פרומר נואם במעמד חגיגת הו&quot;ל של כרך חדש מסדרת &quot;[[הרמב&quot;ם השלם]]&quot;]]<br /> בעת שהותו בחצרות קדשנו אחרי שנת הקבוצה היה חבר במערכת [[שבועון בית משיח]] ומפעילי [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]]. הוא היה מהוגי ועורכי התכנים ששודרו ב'מעמד ההתאחדות העולמי' ב[[סאטלייט]] שנערך ב[[י' שבט]] [[תשנ&quot;ו]].<br /> <br /> הרב פרומר משמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]].<br /> <br /> מספר שיחות מסדרת ה[[לקוטי שיחות]] בתרגום ללשון הקודש שעל ידי [[מכון לוי יצחק]] תורגמו על ידו. כמו כן תרגם לשם הדפסה בעיתון [[בית משיח]] את מאמריו של הרב [[יהושע דוברבסקי]] ואת הסדרה 'אלה תולדות פרץ' - זכרונותיו וקורות חייו של הרב דוברבסקי כפי שנכתבו על ידו ב[[אידיש]].<br /> <br /> הרב פרומר הינו העורך של [[מאמר מבואר|מערכת מאמר מבואר]] של [[את&quot;ה המרכזי]]. כמו כן שימש כעורך הראשי של [[מכון ממ&quot;ש]]. הרב פרומר כתב את המבוא של כמה מכרכי ה[[אגרות קודש (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] וכן את המבוא של הספר [[מעשה מלך]], ועוד. הרב פרומר כותב מאמרי הגות בעניינים אקטואליים העומדים על הפרק, ב[[שבועון בית משיח]] תחת שם העט א. אברהם. מאמריו מתאפיינים בשפה 'פנימית' ומרומזת, המובנת לעיתים רק למתמצאים בנבכי הסוגיות בהם הוא עוסק. מאפיין נוסף, הוא השימוש בהומור וסגנון כתיבה חופשי.<br /> <br /> פעיל ומרצה במטה [[שבע מצוות לשבעים אומות]].<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] [[תשע&quot;ג]] יזם את הקמת דוכן חב&quot;ד בנמל הנוסעים של מפרץ חיפה, ממנו יוצאות ספינות תיירות עמוסות בנוסעים, ואף החל לפעול בתפעולו של המקום תחת הנהלת בית חב&quot;ד המרכזי בחיפה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77524 בלעדי: דוכן חב&quot;ד נפתח בטרמינל הנוסעים בנמל חיפה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * חתנו - הרב מנחם מענדל הלפרין.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> '''ספרים בעריכתו:'''<br /> *אלבום '''[[משיח תמונות ורגעים]]'''.<br /> *ספר '''[[מאמר מבואר]]''' המאגד כמה מחוברות המאמרים המבוארים.<br /> *'''[[הגדה של פסח]]''' עם פירוש עממי - בהוצאת ממ&quot;ש.<br /> <br /> '''ספרים שהיה שותף בעריכתם:'''<br /> * [[והוא יגאלנו (ספר)]]<br /> * [[תורת מנחם - התוועדויות]]<br /> * [[הטרקטוריסט של הרבי]] - הרב [[ראובן דונין]]<br /> * [[קהל גדול]]<br /> * [[החמה וברכתה]]<br /> * [[נביא מקרבך]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://drive.google.com/drive/folders/0B2k04CfIOmXwcHFoM1pzMVlPYUE?resourcekey=0-Iy6UT5xU4a3V7rjqRa2wnA תיקיית דרייב עם חלק ממאמריו וטוריו (בעיקר בשבועון בית משיח)] {{PDF|}}<br /> *[https://chabad.info/tag/א-אברהם/ מאמרי הגות (תחת השם א. אברהם)] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;tag=הרב%20אסף%20פרומר כתבות הקשורות עם הרב פרומר] באתר חב&quot;ד אינפו {{אינפו}} <br /> *[https://hageula.com/vid/video_lessons/25958.htm הרב אסף פרומר בשיעור מרתק ומעורר לכ' אב] באתר {{הגאולה}}<br /> *[http://www.hageula.com/news/press/23.html מבוא לספר קהל גדול מעטו של הרב אסף פרומר] {{הגאולה}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=55597 שיעור בנושא 'קבלת המלכות' מהרב פרומר] {{וידאו}} {{אינפו}} <br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68479 הנשים תצעדנה לפני המחנה] - נאומו של הרב פרומר {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75983 טעימה מבית הספר לגאולה: נבואות המשיח] {{וידאו}} {{אינפו}} <br /> *[https://www.hageula.com/news/view/16944.htm לקראת העצרת • אמפי-תירוצים // הרב אסף פרומר] באתר {{הגאולה}} <br /> *[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/11337.html צריך לצעוק &quot;יחי המלך&quot; ברעש כזה עד ש&quot;תבקע הארץ&quot;] {{וידאו}} {{הגאולה}} כינוס נשים כ&quot;ח [[ניסן]] תש&quot;ע {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/?no_pd#!g=1&amp;url=article&amp;id=75983 טעימה מבית הספר לתורת הגאולה] {{וידאו}} {{אינפו}} <br /> *[https://chabad.info/beis-medrash/592434/ שיעור התוועדותי על ההגדה של הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2316 הטלויזיה מסקרת את ההגדה החדשה ● וידאו]''' - {{וידפו|}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פרומר, אסף חנוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקריית שמואל]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בחיפה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וולפא]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ד]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=782412 2025-07-07T09:08:58Z

<p>מוישי גרייזמן: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים הלל רסקין פ&quot;ת.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב רסקין בבחינת תלמידים מתלמוד תורה צמח צדק חב&quot;ד פתח תקווה]]<br /> הרב '''חיים הלל רסקין''' הוא רב קהילת חב&quot;ד במרכז [[פתח תקווה]], רב [[בית כנסת צמח צדק (פתח תקווה)|בית הכנסת צמח צדק חב&quot;ד]] במרכז העיר ודיין ב[[בית דין רבני חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב רסקין נולד לרב [[יצחק רסקין (ורמונט)|יצחק רסקין]] שליח הרבי בברלינגטון-ורמונט, כנכד של הרב [[יהודה לייב רסקין]] שליח הרבי ב[[מרוקו]].<br /> <br /> הרב רסקין מעוטר בכתבי הסמכה לרבנות ולדיינות מרבנים גדולים ומפורסמים בחב&quot;ד ומחוצה לה, מחזיק בכושר לרב עיר מ'היכל שלמה'. שימש ומשמש בפועל כמו&quot;צ – רב מורה הוראה בכמה בתי דין להוראה.<br /> <br /> לאחר נישואיו לרעייתו חנה, בתו של ר' [[משה חפר]], שימש כמורה צדק בבית הכנסת ב[[כפר חב&quot;ד ב']] וחבר הוועד הרוחני של [[כפר חב&quot;ד]]. בנוסף משמש כדיין בבית הדין של הרב [[מאיר אהרון]] ב[[רחובות]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]], בעקבות התפתחות קהילת חב&quot;ד במרכז העיר [[פתח תקווה]], והגעת זוגות צעירים רבים להתגורר במקום, החליטה הקהילה למנות רב ולאחר הצגת מועמדותו של הרב רסקין נערכה הצבעה במוצאי שבת סליחות תשע&quot;ח ובה נבחר הרב רסקין לכהן כרב הקהילה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=113208 הרב חיים-הלל רסקין נבחר כרב לקהילת חב&quot;ד מרכז פתח-תקווה]}}.<br /> <br /> באור לח&quot;י במנחם אב [[תשע&quot;ט]] התקיים המעמד הרשמי של הכתרת הרב רסקין כרב בית הכנסת והקהילה. במעמד נכחו רבנים ואישי ציבור מהעיר ומחוצה לה{{הערה|[https://col.org.il/news/120171 הוכתר הרב חיים-הלל רסקין לרב קהילת חב&quot;ד מרכז פתח תקווה] באתר col}}.<br /> <br /> למנויו של הרב רסקין כרב קדם מינוי כללי של שלושת קהילות חב&quot;ד בפתח תקוה שהתאגדו ביחד עם כלל מוסדות חינוך חב&quot;ד בעיר והכתירו עליהם לרב ומרא דאתרא את שליח הרבי לעיר הרב [[אשר זאב דייטש]], להכתרה הצטרפו גם שלוחי הרבי לשכונות ברחבי העיר{{הערה|[https://chabad.info/special/405007/ הרב אשר דייטש נבחר לכהן כרב קהילת חב&quot;ד בפתח תקוה] באתר חב&quot;ד אינפו}}.<br /> <br /> מפרסם טור הלכתי שבועי בגליון 'הפארברענגגען השבועי' של מרכז אנ&quot;ש קראון הייטס. הטור מתפרסם באנגלית ועולה באופן קבוע באתר [[ANASH.ORG]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/search/news?q=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F תגית: הרב חיים הלל רסקין] {{col}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:רסקין, חיים הלל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חפר]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=779162 2025-06-23T11:35:48Z

<p>מוישי גרייזמן: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ליס.jpg|שמאל|ממוזער|350px|ר' שמואל צבי ליסון]]<br /> הרב '''שמואל צבי הירש ליסון''' היה [[משפיע]] בעיירה [[פוניבז']] מבוגרי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד בעיר וייערכניפרובסק שב[[אוקראינה]] בשנת [[תרמ&quot;ב]] בערך. אביו, הרב אברהם ליסון, היה נין של אחד מחבריו של [[הבעל שם טוב]] מהתקופה שלפני התגלותו. ר' אברהם התקרב לחסידות חב&quot;ד לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[אברהם יצחק קוץ]], מחסידיו המובהקים של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בבחרותו נשלח ר' שמואל צבי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים הורודישץ']]. בהארדישץ למד אצל הרב [[אברהם מזעמבין]] (לנדא). <br /> <br /> בשנת תר&quot;ס החל ללמוד ב[[ליובאוויטש]] עצמה בצלו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. במשך שמונה שנים למד בליובאוויטש, כשבשנים אלה שקד על לימוד [[נגלה]] וחסידות בהתמדה רבה. ר' שמואל צבי היה בקי בכל ארבעת חלקי שולחן ערוך והוסמך לרבנות על ידי גאונים ידועים מהתקופה ההיא. מלבד זאת ידע בעל פה מספר סדרי משניות. <br /> <br /> בעת שנקרא להתייצב לשירות בצבא הצאר, נכנס ל'[[יחידות]]' וביקש מ[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ברכה ועצה כדי להיפטר משירות הצבאי. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הורה לו כי שבועיים לפני יום התייצבותו, יקשור שתיים מאצבעותיו זו לזו ואת הקשר יתיר רק ביום ההתייצבות. <br /> <br /> ר' שמואל צבי עשה כהוראת הרבי ורופאי הצבא החליטו כי יש לו בעיה רפואית בידו ובשל כך הוא אינו כשיר לשירות בצבא הצאר.<br /> <br /> כאשר חזר לליובאוויטש הורה לו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לקשור שוב את שתי האצבעות במשך שבועיים וכך האצבעות יחזרו למקומן. ר' שמואל צבי מילא אחר הוראת הרבי והנס אכן קרה - האצבעות הבריאו לחלוטין.<br /> <br /> ==[[משפיע]] בפונוביז' ==<br /> <br /> עוד בטרם חתונתו נשלח על ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ל[[פונוביז']] שבליטא. הוא קיבל הוראה מפורשת להתחתן עם בת ה[[עיירה]], להמשיך ולהתגורר בעיירה ובה להפיץ את תורת החסידות. <br /> <br /> ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, נסע ר' שמואל צבי ליסון למדינות אירופה בכדי לאסוף כסף לישיבה ששכנה בפוניבז' בה רוב התלמידים היו מקהילות ליובאוויטש בכל רחבי ליטא. בין השאר הגיע גם לפריז שם ייסד &quot;חדר&quot; בעידודו ובסיועו של הרב זלמן שניאורסון. במקביל לגיוס הכספים שימש גם כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] דרדקי. <br /> <br /> עקב מאורעות ליל הבדולח הוא נאלץ לעזוב את [[צרפת]] ולשוב הביתה לפוניבז'. הוא נסע דרך [[אטוואצק]] שם שהה באותם ימים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וזכה להיכנס ל'יחידות'. היה זה ביקורו האחרון אצל הרבי שכן חודשים מספר לאחר מכן פרצה מלחמה העולם השניה.<br /> <br /> בראש [[חודש אלול]] תש&quot;א, רוכזו יהודי [[פוניבז']] בשדה תעופה קטן בסמוך לעיר, וכולם חוסלו ביריות. רק בודדים מהם נותרו לפליטה. הי&quot;ד.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *אחיו, ר' [[יחיאל מיכל ליסון]] - נפטר בשנת [[תר&quot;פ]] <br /> *גיסו, ר' [[משה דובער גנזבורג]] - ממייסדי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], וחבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> *בנו, ר' [[אברהם ליסון]], התגורר ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, ר' [[אשר גליס]], משלוחי הרבי בתל אביב.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/7/7d/500.pdf גיליון מספר 500] עמודים 91 - 96<br /> <br /> {{מיון רגיל:ליסון שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליסון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A1&diff=779161 2025-06-23T11:34:39Z

<p>מוישי גרייזמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אשר גליס.jpg|ממוזער|הרב אשר גליס]]<br /> הרב '''אשר גליס''' (יליד שנת [[תשל&quot;ג]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] לשכונות &quot;נחלת יצחק&quot; ו&quot;מונטיפיורי&quot; ב[[תל אביב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשל&quot;ג]] לאביו הרב [[אברהם יוסף גליס]] מחסידי חב&quot;ד הפעילים ב[[בני ברק]] וללאה.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. לקראת שנת [[תשנ&quot;ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> התחתן ב[[י&quot;ח אדר]] [[תשנ&quot;ז]] עם רעייתו חנה יסכה בת ר' [[שמואל צבי הירש ליסון]].<br /> <br /> לאחר החתונה שימש כ[[ר&quot;מ]] במשך שנה בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. לאחר מכן שימש מספר שנים כמחנך בתלמוד תורה תל אביב.<br /> <br /> הרב גליס הוא [[שליח]] [[הרבי]] לשכונות &quot;נחלת יצחק&quot; ו&quot;מונטיפיורי&quot; ב[[תל אביב]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו הרב נתן ווגנר משלוחי הרבי בראשון לציון<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *תגית '''[https://col.org.il/tags/tag/393 אשר גליס]''' {{COL}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גליס, אשר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גליס]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=767743 2025-05-15T19:30:45Z

<p>מוישי גרייזמן: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד בצפת<br /> |תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg|250px]]<br /> |כתובית=קרית חב&quot;ד בעיר<br /> |עיר=צפת<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |שכונה חב&quot;דית=קרית חב&quot;ד<br /> |מייסדי הקהילה=הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]]<br /> |רב הקהילה=הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]<br /> |רבני בתי הכנסת: הרב יוסף יצחק זלמנוב, הרב איסר שפרינגר, הרב מנחם שניאור מיודובניק, הרב רפאל שוואב, הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי <br /> |משפיע הקהילה= הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[אשר גרשוביץ]], הרב [[מאיר ווילשאנסקי]], הרב [[עופר מיודובניק]] הרב [[חיים הלל שפרינגר]], הרב יעקב לנדא, הרב [[ישעיה מרנץ]], הרב יצחק נחמן זקס, הרב אליעזר אשכנזי, הרב שניאור זלמן ניאזוב, הרב מאיר טרעגר, הרב דוד מנחם מענדל שאער.<br /> |מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב&quot;ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, סמינר למורות, ישיבה גדולה, [[מכון תורני טכנולוגי]], 2 ישיבות קטנות, [[ישיבת צעירי השלוחים]], [[ישיבת חנוך לנער]], ומכון אלטע<br /> |שלוחים מרכזיים= הרב [[שניאור זלמן אליהו הכהן הנדל]] הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] הרב [[אליעזר ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[חיים קפלן]] הרב [[יצחק ליפש]], הרב [[אברהם חיים זילבר]], הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב [[גבריאל מרזל]], הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב [[מנחם מענדל הראל]] הרב [[ברוך לבקיבקר]] הרב [[אפרים ברנשטיין]]<br /> |מספר שלוחים=10<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=10<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-1200<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]<br /> }}<br /> [[קובץ:לוגו צפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל המוסדות של צפת]]<br /> [[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|הרב [[לוי ביסטריצקי]] עם הרב [[שמואל אליהו]]]]<br /> {{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב&quot;ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה מעל ל-1000 משפחות. ראשיתה עוד בתקופת ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנות הלמ&quot;דים שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב&quot;ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב&quot;ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב&quot;ד הגדולה בעולם]], סמינר למורות, מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.<br /> [[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|ראו שיחת פורים תשל&quot;ח סעיף ח.}}. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם.<br /> <br /> לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] של רבי יעקב בירב מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] באיזור שנת ה'רפ&quot;ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי [[יוסף קארו]] מחבר השולחן ערוך, רבי משה מטראני, רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שם=חלק מהדעות|לפי חלק מהדעות.}} ורבי ישראל די קוריאל{{הערה|שם=חלק מהדעות}} אותם [[סמיכה לרבנות|סמך לרבנות]] לאחר חידוש ההסמכה על ידו{{הערה|על הסמכה זו יצאו עוררין.}}. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת.<br /> <br /> בשנת ה'רצ&quot;ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי [[משה אלשיך]] לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ&quot;ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' [[חיים ויטאל]], נולד בצפת בשנת ה'ש&quot;ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה.<br /> <br /> רבי [[משה קורדובירו]] (הרמ&quot;ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ&quot;ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי [[חיים ויטאל]] ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר [[ראשית חכמה (ספר)|ראשית חכמה]].<br /> <br /> ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי&quot;ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה{{הערה|הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של&quot;ז.}}.<br /> <br /> עם הגעתו של [[האריז&quot;ל]] לצפת בשנת ה'ש&quot;ל, הפך הרמ&quot;ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ&quot;ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ&quot;ק, רבי [[שלמה אלקבץ]] התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ&quot;ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו.<br /> <br /> לאחר פטירת הרמ&quot;ק, נחשב האריז&quot;ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר&quot;י כרב. בשנת ה'של&quot;ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ&quot;ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ&quot;ד. בשנתו הראשונה של האריז&quot;ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות.<br /> <br /> רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי.<br /> <br /> ה[[רדב&quot;ז]] הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי&quot;ד ונפטר בשנת ה'של&quot;ד.<br /> <br /> ===תקופת תלמידי הבעל שם טוב===<br /> בשנת [[תקל&quot;ח]] הגיעו כ-300 תלמידי [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת [[תקס&quot;ח]] הגיעו תלמידי [[הגאון מווילנה]] והעיר צפת החלה לפרוח.<br /> <br /> אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ו[[מגפה]] שהתרחשה באותה תקופה הביאה לדילדול הקהילה היהודית.<br /> <br /> ==ייסוד קהילת חב&quot;ד בצפת==<br /> <br /> ===הקהילה הראשונה===<br /> בתקופת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היתה קהילה קטנה של חסידי חב&quot;ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים חברי הקהילה עזבו בעיקר ל[[חברון]] ולא התקיימה יותר קהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> <br /> ===רעיון שנדחה===<br /> במכתבו של הרבי מ[[ר&quot;ח כסלו]] [[תשכ&quot;ד]] למר [[זלמן שזר]] שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב&quot;די בסביבות צפת - [[מירון]]: &quot;מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב&quot;די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי [[ברית המועצות|רוסיא]] . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו&quot;.<br /> <br /> ===הרבי מקים קריה===<br /> בשנת [[תשל&quot;ג]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי&quot;ת בצפת. עוד לפני שהגיע הרב קפלן בפועל לצפת, ביקש הרבי מהרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] (במהלך יחידות בקיץ תשל&quot;ג) להצטרף ולהיות שליח בצפת. (בפועל - באישור מיוחד מהרבי- הרב הנדל הגיע יחד עם רעייתו וילדיו לצפת בחורף תשל&quot;ד).<br /> <br /> הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב&quot;ד]] וב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. בתור צעד ראשון הוקם ועד שהתעסק בהקמת קרית חב&quot;ד שכלל את השליח הרב אריה לייב קפלן, יו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל]] הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], והמשפיע הרב [[זושא ווילימובסקי]]. כל ישיבה של הועד נרשמה בפרוטוקול שנשלח לרבי והרבי כיוון את צעדיה בכל פרט. <br /> <br /> על גרעין המתיישבים הראשון נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] ל[[ארץ הקודש]], שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב&quot;ד בעיר.<br /> הרבי מנדבורנא צפת עודד וחיזק את ביאתם של חסידי חב&quot;ד בעיר והיה לו קשר חזק עם חב&quot;ד כל השנים.<br /> בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל&quot;ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב העיר וקהילת חב&quot;ד שבה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.<br /> <br /> הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים [[תשל&quot;ו]]-[[תשל&quot;ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.<br /> <br /> בחודש [[תמוז]] [[תשל&quot;ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב&quot;ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל&quot;ח כרך ב' עמ' 615.}}.<br /> <br /> לאחר ייסוד קריית חב&quot;ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של הקרייה. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ&quot;ג]]) התמנה כרב העיר.<br /> <br /> ===בית כנסת היכל לוי יצחק===<br /> [[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת &quot;היכל לוי יצחק&quot;]]<br /> בית הכנסת הינו בית הכנסת המרכזי בשכונת [[קריית חב&quot;ד צפת|קריית חב&quot;ד]], בית הכנסת נקרא על-שמו של אביו של [[הרבי]] הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br /> <br /> ===ועד המנהלים===<br /> ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב&quot;ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו חברים הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב שלמה רסקין, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]].<br /> <br /> כיום מתמקד הועד בפעילות לקראת בחירות מונציפליות על מנת למקסם ולתעל את כח חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> ==ריכוזי חב&quot;ד בעיר==<br /> ===קריית חב&quot;ד===<br /> כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל&quot;ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב&quot;ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל&quot;ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב&quot;ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב&quot;ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב&quot;ד צפת &quot;[[היכל לוי יצחק]]&quot; ול[[מקווה טהרה|מקווה החב&quot;די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב&quot;ד, התווסף שלב ב' של קרית חב&quot;ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות.<br /> <br /> כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].<br /> <br /> ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.<br /> <br /> ===גבעת שושנה===<br /> לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב&quot;ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו ר' [[חיים קפלן]]. נכון לשנת [[תשפ&quot;א]], ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.<br /> <br /> השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב&quot;די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב&quot;ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: &quot;גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם&quot;] - באתר [[חב&quot;ד און ליין]] - ט&quot;ז שבט תשס&quot;ח.}}.<br /> <br /> ===שכונת כנען===<br /> לצידה של קריית חב&quot;ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב&quot;ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב&quot;ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב&quot;די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בתי הספר חב&quot;ד לבנים ולבנות 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ===מרום כנען===<br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] נוסדה קהילת חב&quot;ד נוספת עם בית כנסת חב&quot;ד ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על [[אוצר הסת&quot;ם (צפת)|אוצר הסת&quot;ם]] הפועל במקום.<br /> <br /> ===שכונת מנחם בגין===<br /> בשנים האחרונות החלו חסידי חב&quot;ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב&quot;די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך חיים לבקיבקר]].<br /> <br /> מספר חסידי חב&quot;ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע&quot;ח]] מתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות.<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד כיום==<br /> [[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב&quot;ד בצפת]]<br /> קהילת חב&quot;ד צפת כיום היא מקהילות חב&quot;ד הגדולות והמתפתחות בישראל, הקהילה מונה מעל ל-800 משפחות (נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא המחיר המוזל של הדירות ומוסדות החינוך הרבים והגדולים בצפת שמשמים גם כמקור פרנסה עיקרי עבור רבים מהקהילה בעיר.<br /> <br /> חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.<br /> <br /> רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.<br /> <br /> לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ&quot;ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> {{ערך מורחב|כולל חב&quot;ד צפת}}<br /> סניף של כולל חב&quot;ד שנועד לתושבי הצפון. את הסניף מנהל הרב יוסף יצחק חיטריק, תחת מנהל כולל חב&quot;ד הרב שלום דוכמן. בכולל קיים בית תבשיל, מרפאת שיניים לתושבי חב&quot;ד בעיר, וכן סמיכה לרבנות.<br /> [[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]<br /> בצפת קיימים מוסדות חב&quot;ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה ליב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.<br /> <br /> ===מוסדות החינוך===<br /> [[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]<br /> *'''מעונות יום''' המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.<br /> *'''גני חב&quot;ד''' המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: [[הרב שמחה זילברשטרום]] (בעבר הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]]).<br /> *'''תלמוד תורה 'אור מנחם' בנים''' (המונה מעל ל600 תלמידים כ&quot;י). מנכ&quot;ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], סמנכ&quot;ל הרב [[הרב שמחה זילברשטרום]]. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].<br /> <br /> *'''בית ספר יסודי 'אור מנחם' בנות''' (המונה כ-580 תלמידות). מנכ&quot;ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], סמנכ&quot;ל הרב [[שמחה זילברשטרום]], מנהלת חינוכית: גב' א. עבאדי.<br /> {{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br /> *''''בית חנה'''' בהנהלת הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].<br /> {{ערך מורחב|בית חנה (צפת)}}<br /> *'''ישיבה גדולה 'חח&quot;ל'''' (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].<br /> {{ערך מורחב|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)}}<br /> *''''מכון חסידי טכנולוגי'''' תחת מוסדות 'חנוך לנער' (המונה כ-140 בחורים). מנהל: הרב [[שלמה אזרף]]. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.<br /> {{ערך מורחב|מכון תורני טכנולוגי'}}<br /> *'''ישיבת 'צעירי השלוחים'''', (המונה כ-100 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב [[שניאור זלמן קפלן]].<br /> {{ערך מורחב|ישיבת צעירי השלוחים}}<br /> *'''ישיבה קטנה 'חח&quot;ל'''' (המונה כ-206 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].<br /> {{ערך מורחב|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)}}<br /> *'''ישיבת 'חנוך לנער'''' (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.<br /> {{ערך מורחב|ישיבת חנוך לנער}}<br /> *'''ישיבה קטנה 'אהל מנחם מענדל'''' - (מונה כ-60 בחורים). ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: הרב [[שמואל מישולובין]] משגיח: הרב עזריאל שיימוס.<br /> {{ערך מורחב|אהל מנחם מענדל צפת}}<br /> *''''מכון אלטע'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br /> {{ערך מורחב|מכון אלטע}}<br /> *''''סמינר חיה מושקא'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br /> <br /> ===מוסדות שונים===<br /> *מקוואות חב&quot;ד לגברים ולנשים.<br /> *אגודת קרית חב&quot;ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],<br /> * [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]<br /> *בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי<br /> *ארגון נשי חב&quot;ד, בהנהלת גב' הענדל<br /> *ארגון [[ועד אברכי אנ&quot;ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום<br /> *כולל לאברכים - העיר העתיקה.<br /> *כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה<br /> *אוצר הסתם - מכון סת&quot;ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען.<br /> <br /> אחד מבתי כנסת חב&quot;ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב&quot;ד מתקופת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל&quot;ג]] בהוראת הרבי.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בעיר==<br /> בצפת שלוחים רבים בעיר, מאלו שנשלחו ע&quot;י הרבי בשנים תשל&quot;ו-תשל&quot;ח, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל&quot;ג.<br /> מנהל צעירי חב&quot;ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, שהגיע לעיר בשנת תשמ&quot;ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה&quot;ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.<br /> <br /> בנוסף פועלים בעיר בתי חב&quot;ד בשכונות:<br /> *איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן. <br /> *מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].<br /> *מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].<br /> *נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.<br /> *נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.<br /> *עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.<br /> *רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].<br /> *נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי<br /> *רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].<br /> *מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס. <br /> *חב״ד במרכז הרפואי ע״ש רבקה זיו - מנהל: הרב [[ינון לנג]]. <br /> <br /> ===פעילות התמימים===<br /> בימי שישי ושבת ובמועדים נוספים, מאות התמימים תלמידי ישיבות חב&quot;ד בעיר, כובשים את העיר ואת הצפון כולו, בפעילות מבצעים: מבצע תפילין, מסיבות שבת, הקהלת קהילות והפצת ענייני משיח וגאולה.<br /> <br /> ==צבאות השם==<br /> ארגון [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי&quot;ג חח&quot;ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].<br /> <br /> לארגון זה יש מספר סניפים:<br /> * סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].<br /> * סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.<br /> * סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].<br /> * מועדון לילדים שאינם מבית חב&quot;די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.<br /> <br /> סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש&quot;א-תשנ&quot;ב.<br /> <br /> ==חב&quot;ד בעירייה==<br /> [[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב&quot;ד בעירייה לשעבר, משה אוחיון ז&quot;ל עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]<br /> צפת היא אחת המקומות שבהם - באישור [[הרבי]] - רצים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לרשות המקומית, רשימת חב&quot;ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב&quot;ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע&quot;ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב&quot;ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב&quot;ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו&quot;ח לרבי, בדו&quot;ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב&quot;ד, והרבי נתן אישורו.<br /> <br /> בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון ז&quot;ל. בבחירות בשנת [[תשס&quot;ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ז&quot;ל ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ד]] הגדילה חב&quot;ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; &quot;הפכנו לכח משפיע בעירייה&quot;] {{אינפו}} יט חשון התשע&quot;ד (23.10.2013).}}.<br /> <br /> לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת [[תשע&quot;ט]] ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור זלמן ליפסקר]], הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב&quot;ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר.<br /> <br /> לאחר הבחירות בשנת תשע&quot;ט נפתחה הלשכה לפניות הציבור שע&quot;י סיעת חב&quot;ד ובראשה מונה לעמוד ר' אריה ניסילביץ' שכיהן גם כמזכיר הסיעה ומילא את התפקיד בהצלחה רבה.<br /> <br /> בבחירות לעירייה בשנת תשפ&quot;ד סדר הרשימה היה כך: הרב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת) |שניאור ליפסקר]], הרב [[יורם מעודה]], הרב [[אריה ניסילביץ']]. הרשימה שמרה על כוחה וקיבלה 2 מנדטים. הרב ליפסקר מונה לכהן כסגן ראש העיר ויו&quot;ר אגף החינוך, הרב מעודה מונה לכהן כיו&quot;ר אגף הרווחה והשירותים החברתיים, הרב ניסילביץ' מונה לעוזרו האישי של ראש העיר [[יוסי קקון]].<br /> <br /> לאחר הבחירות מונה ר' חיים אייזנבך לשמש כמזכיר הסיעה ומנהל הלשכה לפניות הציבור.<br /> <br /> ==ועד אברכי אנ&quot;ש==<br /> {{ערך מורחב|ועד אברכי אנ&quot;ש}}<br /> [[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ&quot;ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]<br /> '''ועד אברכי אנ&quot;ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב&quot;ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]] הרב [[מאיר וילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל קרץ]].<br /> <br /> == בית העלמין העתיק==<br /> [[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}<br /> בבית העלמין העתיק בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב&quot;ד: ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה ליב]], אחיו של הרבי וזוגתו מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ראש הישיבות הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] ועוד.<br /> <br /> בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז&quot;ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא [[רבי יהושע בן לוי]], אך יש האומרים שאביו בארי קבור בסמוך, ומפני היות קברו של בארי במקום, באה הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז&quot;ל]], ברוח קודשו.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שבועון בית משיח]] 1395, ראיון עם הרב שניאור זלמן והרבנית רחל הנדל. השליחות לצפת, הקמת והרחבת מוסדות אור מנחם צפת<br /> *'''[[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ח]].<br /> *'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס&quot;ז]] - [[תשע&quot;א]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6563171/jewish/17-Facts-You-Should-Know-About-Safed.htm 17 עובדות שכדאי לדעת על צפת]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> <br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;tag=צפת כתבות על קהילת חב&quot;ד בצפת]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/news/1175313/ עשר אלף הנחות תפילין בבית רפואה זיו מפתיחת הדוכן] {{אינפו}}<br /> *'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב&quot;ד בצפת]''' - כפר חב&quot;ד, תשס&quot;ט. {{PDF|}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&amp;hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&amp;st=מלעלוב&amp;pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}<br /> *עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב&quot;ד {{בית חבד|}}<br /> *'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב&quot;ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש&quot;פ (אנגלית) {{PDF}}<br /> <br /> {{ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי}}<br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br /> [[קטגוריה:מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:צפת]]<br /> [[קטגוריה:ערים ושכונות חב&quot;דיות]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=767741 2025-05-15T19:30:18Z

<p>מוישי גרייזמן: /* מוסדות החינוך */</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד בצפת<br /> |תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg|250px]]<br /> |כתובית=קרית חב&quot;ד בעיר<br /> |עיר=צפת<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |שכונה חב&quot;דית=קרית חב&quot;ד<br /> |מייסדי הקהילה=הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]]<br /> |רב הקהילה=הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]<br /> |רבני בתי הכנסת: הרב יוסף יצחק זלמנוב, הרב איסר שפרינגר, הרב מנחם שניאור מיודובניק, הרב רפאל שוואב, הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי <br /> |משפיע הקהילה= הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[אשר גרשוביץ]], הרב [[מאיר ווילשאנסקי]], הרב [[עופר מיודובניק]] הרב [[חיים הלל שפרינגר]], הרב יעקב לנדא, הרב [[ישעיה מרנץ]], הרב יצחק נחמן זקס, הרב אליעזר אשכנזי, הרב שניאור זלמן ניאזוב, הרב מאיר טרעגר, הרב דוד מנחם מענדל שאער.<br /> |מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב&quot;ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, סמינר למורות, ישיבה גדולה, [[מכון תורני טכנולוגי]], 2 ישיבות קטנות, [[ישיבת צעירי השלוחים]], [[ישיבת חנוך לנער]], ומכון אלטע<br /> |שלוחים מרכזיים= הרב [[שניאור זלמן אליהו הכהן הנדל]] הרב [[שלמה רסקין]] הרב [[אליעזר ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[חיים קפלן]] הרב [[יצחק ליפש]], הרב [[אברהם חיים זילבר]], הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב [[גבריאל מרזל]], הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב [[מנחם מענדל הראל]] הרב [[ברוך לבקיבקר]] הרב [[אפרים ברנשטיין]]<br /> |מספר שלוחים=10<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=10<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-1200<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]<br /> }}<br /> [[קובץ:לוגו צפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל המוסדות של צפת]]<br /> [[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|הרב [[לוי ביסטריצקי]] עם הרב [[שמואל אליהו]]]]<br /> {{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב&quot;ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה מעל ל-1000 משפחות. ראשיתה עוד בתקופת ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנות הלמ&quot;דים שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב&quot;ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב&quot;ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב&quot;ד הגדולה בעולם]], סמינר למורות, מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.<br /> [[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|ראו שיחת פורים תשל&quot;ח סעיף ח.}}. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם.<br /> <br /> לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] של רבי יעקב בירב מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] באיזור שנת ה'רפ&quot;ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי [[יוסף קארו]] מחבר השולחן ערוך, רבי משה מטראני, רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שם=חלק מהדעות|לפי חלק מהדעות.}} ורבי ישראל די קוריאל{{הערה|שם=חלק מהדעות}} אותם [[סמיכה לרבנות|סמך לרבנות]] לאחר חידוש ההסמכה על ידו{{הערה|על הסמכה זו יצאו עוררין.}}. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת.<br /> <br /> בשנת ה'רצ&quot;ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי [[משה אלשיך]] לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ&quot;ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' [[חיים ויטאל]], נולד בצפת בשנת ה'ש&quot;ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה.<br /> <br /> רבי [[משה קורדובירו]] (הרמ&quot;ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ&quot;ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי [[חיים ויטאל]] ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר [[ראשית חכמה (ספר)|ראשית חכמה]].<br /> <br /> ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי&quot;ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה{{הערה|הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של&quot;ז.}}.<br /> <br /> עם הגעתו של [[האריז&quot;ל]] לצפת בשנת ה'ש&quot;ל, הפך הרמ&quot;ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ&quot;ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ&quot;ק, רבי [[שלמה אלקבץ]] התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ&quot;ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו.<br /> <br /> לאחר פטירת הרמ&quot;ק, נחשב האריז&quot;ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר&quot;י כרב. בשנת ה'של&quot;ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ&quot;ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ&quot;ד. בשנתו הראשונה של האריז&quot;ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות.<br /> <br /> רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי.<br /> <br /> ה[[רדב&quot;ז]] הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי&quot;ד ונפטר בשנת ה'של&quot;ד.<br /> <br /> ===תקופת תלמידי הבעל שם טוב===<br /> בשנת [[תקל&quot;ח]] הגיעו כ-300 תלמידי [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת [[תקס&quot;ח]] הגיעו תלמידי [[הגאון מווילנה]] והעיר צפת החלה לפרוח.<br /> <br /> אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ו[[מגפה]] שהתרחשה באותה תקופה הביאה לדילדול הקהילה היהודית.<br /> <br /> ==ייסוד קהילת חב&quot;ד בצפת==<br /> <br /> ===הקהילה הראשונה===<br /> בתקופת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היתה קהילה קטנה של חסידי חב&quot;ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים חברי הקהילה עזבו בעיקר ל[[חברון]] ולא התקיימה יותר קהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> <br /> ===רעיון שנדחה===<br /> במכתבו של הרבי מ[[ר&quot;ח כסלו]] [[תשכ&quot;ד]] למר [[זלמן שזר]] שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב&quot;די בסביבות צפת - [[מירון]]: &quot;מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב&quot;די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי [[ברית המועצות|רוסיא]] . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו&quot;.<br /> <br /> ===הרבי מקים קריה===<br /> בשנת [[תשל&quot;ג]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי&quot;ת בצפת. עוד לפני שהגיע הרב קפלן בפועל לצפת, ביקש הרבי מהרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] (במהלך יחידות בקיץ תשל&quot;ג) להצטרף ולהיות שליח בצפת. (בפועל - באישור מיוחד מהרבי- הרב הנדל הגיע יחד עם רעייתו וילדיו לצפת בחורף תשל&quot;ד).<br /> <br /> הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב&quot;ד]] וב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. בתור צעד ראשון הוקם ועד שהתעסק בהקמת קרית חב&quot;ד שכלל את השליח הרב אריה לייב קפלן, יו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל]] הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], והמשפיע הרב [[זושא ווילימובסקי]]. כל ישיבה של הועד נרשמה בפרוטוקול שנשלח לרבי והרבי כיוון את צעדיה בכל פרט. <br /> <br /> על גרעין המתיישבים הראשון נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] ל[[ארץ הקודש]], שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב&quot;ד בעיר.<br /> הרבי מנדבורנא צפת עודד וחיזק את ביאתם של חסידי חב&quot;ד בעיר והיה לו קשר חזק עם חב&quot;ד כל השנים.<br /> בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל&quot;ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב העיר וקהילת חב&quot;ד שבה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.<br /> <br /> הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים [[תשל&quot;ו]]-[[תשל&quot;ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.<br /> <br /> בחודש [[תמוז]] [[תשל&quot;ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב&quot;ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל&quot;ח כרך ב' עמ' 615.}}.<br /> <br /> לאחר ייסוד קריית חב&quot;ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של הקרייה. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ&quot;ג]]) התמנה כרב העיר.<br /> <br /> ===בית כנסת היכל לוי יצחק===<br /> [[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת &quot;היכל לוי יצחק&quot;]]<br /> בית הכנסת הינו בית הכנסת המרכזי בשכונת [[קריית חב&quot;ד צפת|קריית חב&quot;ד]], בית הכנסת נקרא על-שמו של אביו של [[הרבי]] הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br /> <br /> ===ועד המנהלים===<br /> ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב&quot;ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו חברים הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב שלמה רסקין, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]].<br /> <br /> כיום מתמקד הועד בפעילות לקראת בחירות מונציפליות על מנת למקסם ולתעל את כח חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> ==ריכוזי חב&quot;ד בעיר==<br /> ===קריית חב&quot;ד===<br /> כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל&quot;ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב&quot;ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל&quot;ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב&quot;ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב&quot;ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב&quot;ד צפת &quot;[[היכל לוי יצחק]]&quot; ול[[מקווה טהרה|מקווה החב&quot;די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב&quot;ד, התווסף שלב ב' של קרית חב&quot;ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות.<br /> <br /> כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].<br /> <br /> ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.<br /> <br /> ===גבעת שושנה===<br /> לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב&quot;ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו ר' [[חיים קפלן]]. נכון לשנת [[תשפ&quot;א]], ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.<br /> <br /> השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב&quot;די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב&quot;ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: &quot;גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם&quot;] - באתר [[חב&quot;ד און ליין]] - ט&quot;ז שבט תשס&quot;ח.}}.<br /> <br /> ===שכונת כנען===<br /> לצידה של קריית חב&quot;ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב&quot;ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב&quot;ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב&quot;די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בתי הספר חב&quot;ד לבנים ולבנות 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ===מרום כנען===<br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] נוסדה קהילת חב&quot;ד נוספת עם בית כנסת חב&quot;ד ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על [[אוצר הסת&quot;ם (צפת)|אוצר הסת&quot;ם]] הפועל במקום.<br /> <br /> ===שכונת מנחם בגין===<br /> בשנים האחרונות החלו חסידי חב&quot;ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב&quot;די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך חיים לבקיבקר]].<br /> <br /> מספר חסידי חב&quot;ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע&quot;ח]] מתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות.<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד כיום==<br /> [[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב&quot;ד בצפת]]<br /> קהילת חב&quot;ד צפת כיום היא מקהילות חב&quot;ד הגדולות והמתפתחות בישראל, הקהילה מונה מעל ל-800 משפחות (נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא המחיר המוזל של הדירות ומוסדות החינוך הרבים והגדולים בצפת שמשמים גם כמקור פרנסה עיקרי עבור רבים מהקהילה בעיר.<br /> <br /> חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.<br /> <br /> רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.<br /> <br /> לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ&quot;ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> {{ערך מורחב|כולל חב&quot;ד צפת}}<br /> סניף של כולל חב&quot;ד שנועד לתושבי הצפון. את הסניף מנהל הרב יוסף יצחק חיטריק, תחת מנהל כולל חב&quot;ד הרב שלום דוכמן. בכולל קיים בית תבשיל, מרפאת שיניים לתושבי חב&quot;ד בעיר, וכן סמיכה לרבנות.<br /> [[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]<br /> בצפת קיימים מוסדות חב&quot;ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה ליב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.<br /> <br /> ===מוסדות החינוך===<br /> [[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]<br /> *'''מעונות יום''' המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.<br /> *'''גני חב&quot;ד''' המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: [[הרב שמחה זילברשטרום]] (בעבר הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]]).<br /> *'''תלמוד תורה 'אור מנחם' בנים''' (המונה מעל ל600 תלמידים כ&quot;י). מנכ&quot;ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], סמנכ&quot;ל הרב [[הרב שמחה זילברשטרום]]. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].<br /> <br /> *'''בית ספר יסודי 'אור מנחם' בנות''' (המונה כ-580 תלמידות). מנכ&quot;ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], סמנכ&quot;ל הרב [[שמחה זילברשטרום]], מנהלת חינוכית: גב' א. עבאדי.<br /> {{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br /> *''''בית חנה'''' בהנהלת הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].<br /> {{ערך מורחב|בית חנה (צפת)}}<br /> *'''ישיבה גדולה 'חח&quot;ל'''' (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].<br /> {{ערך מורחב|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)}}<br /> *''''מכון חסידי טכנולוגי'''' תחת מוסדות 'חנוך לנער' (המונה כ-140 בחורים). מנהל: הרב [[שלמה אזרף]]. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.<br /> {{ערך מורחב|מכון תורני טכנולוגי'}}<br /> *'''ישיבת 'צעירי השלוחים'''', (המונה כ-100 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב [[שניאור זלמן קפלן]].<br /> {{ערך מורחב|ישיבת צעירי השלוחים}}<br /> *'''ישיבה קטנה 'חח&quot;ל'''' (המונה כ-206 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].<br /> {{ערך מורחב|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)}}<br /> *'''ישיבת 'חנוך לנער'''' (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.<br /> {{ערך מורחב|ישיבת חנוך לנער}}<br /> *'''ישיבה קטנה 'אהל מנחם מענדל'''' - (מונה כ-60 בחורים). ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: הרב [[שמואל מישולובין]] משגיח: הרב עזריאל שיימוס.<br /> {{ערך מורחב|אהל מנחם מענדל צפת}}<br /> *''''מכון אלטע'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br /> {{ערך מורחב|מכון אלטע}}<br /> *''''סמינר חיה מושקא'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br /> <br /> ===מוסדות שונים===<br /> *מקוואות חב&quot;ד לגברים ולנשים.<br /> *אגודת קרית חב&quot;ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],<br /> * [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]<br /> *בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי<br /> *ארגון נשי חב&quot;ד, בהנהלת גב' הענדל<br /> *ארגון [[ועד אברכי אנ&quot;ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום<br /> *כולל לאברכים - העיר העתיקה.<br /> *כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה<br /> *אוצר הסתם - מכון סת&quot;ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען.<br /> <br /> אחד מבתי כנסת חב&quot;ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב&quot;ד מתקופת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל&quot;ג]] בהוראת הרבי.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בעיר==<br /> בצפת שלוחים רבים בעיר, מאלו שנשלחו ע&quot;י הרבי בשנים תשל&quot;ו-תשל&quot;ח, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל&quot;ג.<br /> מנהל צעירי חב&quot;ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, שהגיע לעיר בשנת תשמ&quot;ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה&quot;ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.<br /> <br /> בנוסף פועלים בעיר בתי חב&quot;ד בשכונות:<br /> *איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן. <br /> *מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].<br /> *מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].<br /> *נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.<br /> *נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.<br /> *עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.<br /> *רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].<br /> *נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי<br /> *רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].<br /> *מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס. <br /> *חב״ד במרכז הרפואי ע״ש רבקה זיו - מנהל: הרב [[ינון לנג]]. <br /> <br /> ===פעילות התמימים===<br /> בימי שישי ושבת ובמועדים נוספים, מאות התמימים תלמידי ישיבות חב&quot;ד בעיר, כובשים את העיר ואת הצפון כולו, בפעילות מבצעים: מבצע תפילין, מסיבות שבת, הקהלת קהילות והפצת ענייני משיח וגאולה.<br /> <br /> ==צבאות השם==<br /> ארגון [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי&quot;ג חח&quot;ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].<br /> <br /> לארגון זה יש מספר סניפים:<br /> * סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].<br /> * סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.<br /> * סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].<br /> * מועדון לילדים שאינם מבית חב&quot;די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.<br /> <br /> סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש&quot;א-תשנ&quot;ב.<br /> <br /> ==חב&quot;ד בעירייה==<br /> [[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב&quot;ד בעירייה לשעבר, משה אוחיון ז&quot;ל עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]<br /> צפת היא אחת המקומות שבהם - באישור [[הרבי]] - רצים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לרשות המקומית, רשימת חב&quot;ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב&quot;ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע&quot;ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב&quot;ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב&quot;ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו&quot;ח לרבי, בדו&quot;ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב&quot;ד, והרבי נתן אישורו.<br /> <br /> בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון ז&quot;ל. בבחירות בשנת [[תשס&quot;ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ז&quot;ל ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ד]] הגדילה חב&quot;ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; &quot;הפכנו לכח משפיע בעירייה&quot;] {{אינפו}} יט חשון התשע&quot;ד (23.10.2013).}}.<br /> <br /> לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת [[תשע&quot;ט]] ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור זלמן ליפסקר]], הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב&quot;ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר.<br /> <br /> לאחר הבחירות בשנת תשע&quot;ט נפתחה הלשכה לפניות הציבור שע&quot;י סיעת חב&quot;ד ובראשה מונה לעמוד ר' אריה ניסילביץ' שכיהן גם כמזכיר הסיעה ומילא את התפקיד בהצלחה רבה.<br /> <br /> בבחירות לעירייה בשנת תשפ&quot;ד סדר הרשימה היה כך: הרב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת) |שניאור ליפסקר]], הרב [[יורם מעודה]], הרב [[אריה ניסילביץ']]. הרשימה שמרה על כוחה וקיבלה 2 מנדטים. הרב ליפסקר מונה לכהן כסגן ראש העיר ויו&quot;ר אגף החינוך, הרב מעודה מונה לכהן כיו&quot;ר אגף הרווחה והשירותים החברתיים, הרב ניסילביץ' מונה לעוזרו האישי של ראש העיר [[יוסי קקון]].<br /> <br /> לאחר הבחירות מונה ר' חיים אייזנבך לשמש כמזכיר הסיעה ומנהל הלשכה לפניות הציבור.<br /> <br /> ==ועד אברכי אנ&quot;ש==<br /> {{ערך מורחב|ועד אברכי אנ&quot;ש}}<br /> [[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ&quot;ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]<br /> '''ועד אברכי אנ&quot;ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב&quot;ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]] הרב [[מאיר וילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל קרץ]].<br /> <br /> == בית העלמין העתיק==<br /> [[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}<br /> בבית העלמין העתיק בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב&quot;ד: ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה ליב]], אחיו של הרבי וזוגתו מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ראש הישיבות הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] ועוד.<br /> <br /> בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז&quot;ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא [[רבי יהושע בן לוי]], אך יש האומרים שאביו בארי קבור בסמוך, ומפני היות קברו של בארי במקום, באה הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז&quot;ל]], ברוח קודשו.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שבועון בית משיח]] 1395, ראיון עם הרב שניאור זלמן והרבנית רחל הנדל. השליחות לצפת, הקמת והרחבת מוסדות אור מנחם צפת<br /> *'''[[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ח]].<br /> *'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס&quot;ז]] - [[תשע&quot;א]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6563171/jewish/17-Facts-You-Should-Know-About-Safed.htm 17 עובדות שכדאי לדעת על צפת]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> <br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;tag=צפת כתבות על קהילת חב&quot;ד בצפת]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/news/1175313/ עשר אלף הנחות תפילין בבית רפואה זיו מפתיחת הדוכן] {{אינפו}}<br /> *'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב&quot;ד בצפת]''' - כפר חב&quot;ד, תשס&quot;ט. {{PDF|}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&amp;hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&amp;st=מלעלוב&amp;pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}<br /> *עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב&quot;ד {{בית חבד|}}<br /> *'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב&quot;ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש&quot;פ (אנגלית) {{PDF}}<br /> <br /> {{ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי}}<br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br /> [[קטגוריה:מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:צפת]]<br /> [[קטגוריה:ערים ושכונות חב&quot;דיות]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=764040 2025-05-01T11:27:10Z

<p>מוישי גרייזמן: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב חיים שניאור זלמן רסקין (יליד כסלו תשמ&quot;ח, 1987) הוא שליח הרבי ב[[אלפי מנשה]] וחבר ועד הנהלת סיום [[אות בספר התורה לילדי ישראל|ספר התורה של ילדי ישראל.]]<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תשמ&quot;ח]] (1987) לאביו ר' [[לוי יצחק (איצ'קה) רסקין]] ולאימו מרת [[דובה רסקין]] עת שימשו כשלוחי הרבי בעיר [[ערד]]<br /> <br /> בילדותו ובברכת הרבי עברו להתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> למד בישיבות [[תות&quot;ל לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;'ד]], [[רוסטוב]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]], לקראת שנת הלימודים תשס&quot;ח נסע לניו יורק, ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי|770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. שם נותר מספר שנים והיה סמוך על שולחנו של החוזר הרה&quot;ח ר' [[יואל כהן]] ע&quot;ה ונחשב מתלמידיו המקורבים. לימים התבטא הרב [[שניאור רסקין]] על תקופת לימודיו בישיבה &quot;מרבה ישיבה מרבה חכמה&quot; היות שהכיר וספג מסגנונותיה השונים של ישיבות חב&quot;ד ומשפיעה המגוונים.<br /> <br /> לאחר חתונתו עם רעייתו הרבנית דינה, בת הרב [[שמואל גרייזמאן|שמואל]] והרבנית [[נחמה גרייזמן|נחמה]] גרייזמאן, למד כשנתיים ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בירושלים העתיקה, אצל הגאון רבי [[חיים שלום דייטש]] והיה חברותא של הרב [[מאיר שלמה קפלן]].<br /> <br /> כעבור שנתיים של לימודי הלכה, יצא לפעול בשליחות הרבי ביישוב אלפי מנשה, ובתוך שנה להגעתו למקום אף התמנה לרב בית הכנסת המרכזי ביישוב.<br /> <br /> בשנותיו הראשונות לשליחות באלפי מנשה, שימש אף כמחנך ומורה בכיתות ז-ח ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד בתל אביב]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:רסקין, שניאור}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרייזמן]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קוזלינר]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=761452 2025-04-24T10:03:50Z

<p>מוישי גרייזמן: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יעקב שמולביץ 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב שמולביץ]]<br /> הרב '''יעקב אריה שמולביץ''' ([[כ&quot;ג טבת]] [[תשכ&quot;ד]]-[[ח' שבט]] [[תשע&quot;ד]]) היה [[שליח]] ומנהל [[בית חב&quot;ד]] בעיר [[בית שאן]] ורב בתי הספר בעיר. היה אהוד על כלל חסידי חב&quot;ד, השתתף בכתיבת [[שבועון בית משיח]], ועסק בפרסום [[בשורת הגאולה]] של הרבי.<br /> [[קובץ:הרב יעקב שמולאביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמולביץ נואם במוצאי [[מטה משיח (ישראל)#מפעולות הארגון|שבת שכולה משיח]]]]<br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:שמולביץ בצעירותו.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמולביץ בצעירותו]]<br /> נולד בבלגיה ב[[כ&quot;ג טבת]] [[תשכ&quot;ד]] לאביו הרב [[קלמן שמולביץ]] ולאמו מרת רחל. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו, ר' (יעקב) אריה חיים שמולביץ.<br /> <br /> בגיל 4 עלה יחד עם הוריו לארץ, ובצעירותו למד בישיבת 'איתרי' בשכונת 'תלפיות' בירושלים. בישיבה התוודע ל[[תורת החסידות|תורת חסידות]] [[חב&quot;ד]] באמצעות ה[[התוועדות|התוועדויות]] ושיעורי ה[[תניא]] שנמסרו במחתרת מפי הרב בערל שור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=24475 &quot;כך למדנו תניא במחתרת&quot;] - הרב שמולביץ מספר בסדרת כתבות ב[[שבועון בית משיח]] על התקרבותו לחב&quot;ד.}}. בעקבות ההתוועדויות והשיעורים החל לנהוג ב[[מנהגי חב&quot;ד]], ובתוכם הליכה ל[[מקווה]] מידי בוקר. למקווה היה הולך יחד עם חברים נוספים בכפר הערבי בית צפפא.<br /> <br /> בסיום שיעור ג' רצה לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] אך התלבט קשות, ושאל את [[הרבי]] כיצד לנהוג. במכתב ענה לו הרבי: {{ציטוטון|ההכרח ללמוד ה[[חסידות]] בזמננו הרי מובא באריכות ב[[קונטרס עץ החיים]] ובכ&quot;מ [{{=}}ובכמה מקומות]}}. המילה האחרונה &quot;ובכ&quot;מ&quot; עוררה ויכוח במשפחה מה הכוונה. ההורים טענו כי המשמעות היא &quot;ובכל מקום&quot;, שלא חייבים ללמוד חסידות דווקא בתומכי תמימים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]] למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ולאחר מכן בשנת [[תשד&quot;מ]] למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם היה ליד ימינו של [[מזכירות הרבי|מזכיר הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] והתמנה לחבר ב[[ועד המסדר]].<br /> <br /> ב[[תשרי]] [[תשמ&quot;ה]] הלחין יחד עם הרב [[בנימין קרניאל]] ניגון על המילים &quot;השנה תהא שנת מלך המשיח&quot;, הניגון נוגן לפני הרבי בעת ה[[הקפות]] וב[[התוועדות של הרבי|התוועדויות]] וזכה לעידודיו של הרבי{{הערה|מכתב הרב שמולביץ, הודפס בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' בהוצאת ארגון [[את&quot;ה העולמי]], '''ויעקב הלך לדרכו''', קובץ ג' תשרי בליובאוויטש תשפ&quot;ה [https://drive.google.com/file/d/1hd62yAhuolg12xnBfK4VTVgpyUY29lXQ/view '''כולם שרים בהתלהבות השנה תהא שנת מלך המשיח'''] עמ' 81.}}.<br /> <br /> במהלך השנים התקרבו גם הוריו ואחיו הרב [[אליעזר שמולביץ|אליעזר]], כיום שליח ב[[אור עקיבא]].<br /> <br /> ===שליחותו בבית שאן===<br /> את החלטתו להצטרף לשלוחי הרבי, קיבל ב[[שמחת תורה]] של שנת [[תשד&quot;מ]] (כאשר שהה ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'), בעקבות דבריו המרעישים של הרבי{{הערה|{{ציטוטון|ובחנוני נא בזאת, כל מי &quot;שימסור&quot; את עצמו, מתוך מסירה ונתינה, לעבודת השליחות דהפצת התורה והיהדות והמעיינות על ידי (השתתפות ב)הקמת בתי חב&quot;ד - יווכח ויראה בעצמו בפועל ממש, בהתכוונו על מידת ההצלחה עליה דיבר רגע קודם, בכל מקום שיקימו בו &quot;בית חב&quot;ד&quot;, מובטחת הצלחה רבה ומופלגה בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה}}.}} החליט לקבל על עצמו לצאת ל[[שליחות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=24362 הרב שמולביץ ושני שלוחים נוספים מספרים על יציאתם לשליחות] בראיון ל'בית משיח'}}. כאשר חזר לארץ ריכז את הקייטנה של ילדי אנ&quot;ש ב[[צפת]]. <br /> <br /> מיד אחרי שבא בקשרי השידוכין, כתב יחד עם רעייתו לעתיד, לרבי מלך המשיח שברצונם לצאת לשליחות. במכתב הוצגו כמה אופציות, ביניהם גם אפשרות של לימוד ב[[כולל]]. תשובת הרבי הגיעה לאחר כמה ימים: הרבי הקיף בעגול את &quot;בית שאן&quot; והוסיף: {{ציטוטון|אזכיר על הציון. שיהיה בשעה טובה ומוצלחת בהרחבה בגשמיות וברוחניות}}. לאחר שיצאו לשליחות הם קיבלו עידוד כספי ונפשי מהרבי במשך זמן רב.<br /> <br /> בתקופה הראשונה שלו בשליחות, קיבל סיוע רב משלוחי הרבי ב[[עפולה]] הרב [[שלמה סגל|שלמה יהודה סגל]] ואחיו הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]], והמשיך להכיר להם טובה על כך גם שנים רבות לאחר שהתבסס בשליחותו.<br /> <br /> במהלך שנות שליחותו בבית שאן, התמנה כרב בתי הספר, ויצר קשר אישי קרוב עם אנשי העיר והתחבב על כולם.<br /> <br /> במשך השנים [[תשס&quot;ז]] - [[תשע&quot;א]] כתב הרב שמולביץ מדור קבוע, ב[[שבועון בית משיח]], בשם &quot;סיפורים מבית חב&quot;ד&quot; - בהם כתב סיפורים של [[שלוחים]] ברחבי העולם{{הערה|הסיפורים נערכו מחדש ויצאו לאור בשני כרכים, הראשון כ'תשורה' מחגיגת [[בר מצווה]] של בנו, והשני בנישואי ביתו בשנת תשע&quot;ג.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[חמרה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=41786 ראש הישיבה בחמרה] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> ב[[תשע&quot;א]] חלה הרב שמולביץ במחלה ממארת ולאחר טיפולים החלים ממנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63102 השליח שניצח את המחלה הנוראה] הרב יעקב שמולביץ במונולוג מטלטל ל'בית משיח'}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64030 מסיבת ההודיה של הרב שמולביץ] {{תמונה}}}}. שנה לאחר מכן תקפה אותו המחלה פעם נוספת, ובבוקר [[ח' בשבט]] [[תשע&quot;ד]] השיב הרב שמולביץ את נשמתו ליוצרה לאחר שנזדכך בייסורים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79736 ברוך דיין האמת: השליח הרב יעקב אריה שמולביץ] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בימים בהם נלחם במחלה הוכרז על הקמת [[מקווה חב&quot;ד]] בבית שאן לרפואתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73811 בית שאן: מקווה חב&quot;די לזכות השליח] באתר [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> עם פטירתו פירסמה עיריית בית שאן מודעת אבל אחר מיטתו:<br /> {{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=עיריית בין שאן, עובדיה ותושביה משתתפים באבלה הכבד של משפחת שמולביץ הנכבדה על פטירתו של ראש המשפחה, איש החסד ומידות טובות אשר מסר נפשו להפצת היהדות, אהבת האדם והארץ במשך שלושים שנה כשליח חב&quot;ד בבית שאן הרב יעקב שמולביץ.{{ש}}כולנו בוכים על [[הסתלקות]]ו בטרם עת של אחד מאבני היסוד ומעמודי התווך של העיר בית שאן, ממקימי עולה של חסד ונתינה אין סופית בעירנו, איש שהרבה בשמחה והביא אור לקרובים והרחוקים. בית שאן מבכה את מותו של חבר יקר, שהפך לסמל ודוגמה באהבת הזולת ו[[אהבת ישראל]] ששימשו שקעה אך אורו בוקע כזוהר הכוכבים.}}<br /> <br /> במקביל, המועצה הדתית בבית שאן הוציאה גם היא מודעת אבל עם הכותרת {{ציטוטון|אבד צדיק מן הארץ}}. ההערכה אליו חצתה עדות ומגזרים, ותושבי העיר התגייסו לעזרת המשפחה, ובראשם רב העיר הרב יוסף יצחק לסרי, שיצא בקול קורא מיוחד בו העלה על הכתב את התרשמותו העמוקה ממסירות נפשו של השליח שהמשיך לעסוק בפעולותיו גם ברגעים הקשים ביותר{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=69124 מכתבו המלא של רב העיר בית שאן] {{שטורעם}}}}.<br /> <br /> עם סיום השבעה, התקיימה ועידה טלפונים של שלוחי הרבי בארץ, מתוך מטרה להעלות על נס את פועלו, ולהתחזק בהתמסרות לעניניו של הרבי ולאהבת הזולת כפי שהקרין על כל מי שנפגש עימו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5_80460.html דיווח באתר col]}}.<br /> <br /> === הנצחה ===<br /> [[קובץ:מקווה בית שאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט ההנצחה על גבי קיר ה[[מקווה]]]]<br /> <br /> ב[[ז' באדר א']] נחנך [[מקווה חב&quot;ד]] בעיר, לעילוי נשמת הרב [[יעקב שמולביץ]], שהמקווה נבנה ביוזמתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80224 בית שאן: נחנך המקווה שהקים הרב שמולביץ]}}.<br /> <br /> ב[[י' באדר א']], לציון ה'שלושים' אורגן כנס זיכרון לתושבי בית שאן. בכנס השתתפו מאות מתושבי העיר, ו&quot;הראשון לציון&quot; הרב [[יצחק יוסף]].<br /> <br /> במהלך הכנס הודיע ראש העיר מר רפאל בן שיטרית כי העירייה החליטה להקצות שטח לבניין בית חב&quot;ד בצורת [[770#העתקים|770]] שיונצח לזכרו, ועל פתיחת גני חב&quot;ד בעיר. כמו כן הוכרז כי בנו, הרב [[שלום בער שמולביץ]] ימלא את מקומו בשליחות בעיר.<br /> <br /> באירוע חולק '[[תשורה]]' קונטרס &quot;זכר זאת ליעקב&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80327 להורדת הקובץ]}} בו מקבץ מאמרים תורניים, דברי חיזוק וזכרונות לדמותו של השליח, שהעלו על הכתב רבנים, ידידים ובני משפחה. בסוף הקונטרס צורף מכתב מיוחד של הרבי לרב שמולביץ עם הסיפור שמאחורי המכתב, שיחה של הרבי ומאמר מרטיט פרי עטו של הרב שמולביץ.<br /> <br /> אירוע נוסף נערך לנשים בו השתתפו מעל 300 נשים{{הערה|1=[http://www.neshei.com/2014/01/26/300-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%90%D7%9F/ 300 נשים בערב עוצמתי בבית שאן] באתר [[נשי חב&quot;ד (אתר)|נשי חב&quot;ד]]}}. <br /> <br /> בתי ספר רבים ברחבי בית שאן והסביבה שהרב שמולביץ כיהן כרבם הקדישו ויזמו פעילויות רבות לזכרו והנצחתו. <br /> בבית הספר הממלכתי דתי &quot;קשת יונתן&quot; וב[[תלמוד תורה]] האזורי פתחו לעילוי נשמתו במבצע לימוד [[משניות בעל פה]]. בנוסף הוקדש קיר הנצחה בבתי הספר, ובאתר נפתח פורום 'זכרונות מהרב יעקב' בו מספרים הילדים על חוויותיהם סביב מעגל השנה וסיפורים ששמעו מהרב יעקב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80077 בית הספר &quot;קשת יונתן&quot; זוכר את הרב שמולביץ]}}.<br /> בבית הספר &quot;תחכמוני&quot; החלו לארגן ערבי נשים והפרשות חלה לעילוי נשמתו.<br /> <br /> במלאת שנה לפטירתו תכננה עיריית בית שאן לקרוא כיכר מרכזית בעיר על שמו &quot;כיכר הרב שמולביץ&quot;. לבקשת המשפחה הכיכר נקראה &quot;כיכר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח לע&quot;נ שליח הרבי לבית שאן הרב יעקב שמולביץ&quot;. הכיכר נמצאת על כביש 90 קרוב לבית משפחת שמולביץ.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;ילדיו - רשימה חלקית <br /> *הרב [[שלום בער שמולביץ|שלום בער]] - לשעבר [[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] ב[[ישיבת חב&quot;ד נווה צדק|ישיבת חב&quot;ד בנווה צדק]], [[תל אביב]], כיום ממלא מקום אביו ב[[בית שאן]].<br /> *ר' מנחם מענדל - שליח הרבי לכפר יחזקאל.<br /> *ר' שניאור זלמן - לשעבר שליח הרבי לזנזיבר, טנזניה, אפריקה. כיום שליח בבית שאן. <br /> *ר' יוסף יצחק שמולביץ.<br /> ;חתניו<br /> *הרב שמואל אופן. מנהל ארגון מרכז חמ&quot;ש כוללי חסידות ערב בכל הארץ. <br /> *הרב [[יעקב לנדא (צפת)|יעקב לנדא]] - [[ר&quot;מ]] ב[[חח&quot;ל צפת]].<br /> *הרב מנחם מענדל לנג - משלוחי הרבי בבית שאן.<br /> *הרב שלמה דיקשטיין - מנהלי סניפי צבאות ה' בארץ הקודש.<br /> *הרב אלעזר קעניג - שליח הרבי לשכונת נופרים ראש העין. <br /> *הרב מנחם מענדל בלוך.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> [[קובץ:סיפורים מבית חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סט הספרים '''סיפורים מבית חב&quot;ד''']]<br /> *'''סיפורים מבית חב&quot;ד''', ד' כרכים. יצאו לאור לראשונה כתשורות לשמחות [[בר מצווה]] ו[[חתונה]] במשפחתו, ולקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשע&quot;ו]], הודפסו בהוצאה חדשה ונמכרו כסט{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%A1%D7%98-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA/ לקראת הכינוס: הושלמה הסדרה של 'סיפורים מבית חב&quot;ד'] - {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * [[מנחם זיגלבוים]], '''קורות חייו של שליח שלא ישכח''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 911.<br /> *אברהם זלמנוב, '''העגלון של המשיח''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]], פרשת יתרו תשע&quot;ד<br /> *[[אליעזר שמולביץ]], '''אחי הגדול''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]], פרשת כי תשא תשע&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *מכתבי הרב שמולביץ מבית חיינו, תשרי תשד&quot;מ, [https://chabad.info/magazine/1142006/ '''זמן שמחתנו''' מוסף חג הסוכות תשפ&quot;ה, יצא לאור על ידי את&quot;ה ובית משיח, מצורף לגיליון 1431]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=24475 &quot;כך למדנו תניא במחתרת&quot;] - הרב שמולביץ מספר בסדרת כתבות ב[[שבועון בית משיח]] על התקרבותו לחב&quot;ד - {{אינפו}} <br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=24362 הרב שמולביץ ושני שלוחים נוספים מספרים על יציאתם לשליחות] בראיון ל'בית משיח' - {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63102 השליח שניצח את המחלה הנוראה] הרב יעקב שמולביץ במונולוג מטלטל ל'בית משיח' - {{אינפו}} <br /> *[http://www.shturem.net/images/news/69001_news_15012014_4609.mp4 ה[[התוועדות]] האחרונה של הרב שמולביץ] {{וידאו}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3710 הריקוד של הרב שמולביץ עם חבריו מהקבוצה] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%9A_%D7%93%D7%90%D7%92_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5_%D7%A2%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%95_80502.html הרב שמולביץ מוסר שיעור לתלמידי בתי הספר בבית שאן באמצעות וידאו בתקופת מחלתו] {{וידאו}} {{COL}} ח&quot;י שבט תשע&quot;ד<br /> <br /> ===טורי פרידה אחר מיטתו===<br /> *הרב [[משה מרינובסקי]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=68851 אמרת יעקב שמולביץ, אמרת קבוצה תי&quot;ו שי&quot;ן מ&quot;ם דל&quot;ת]''' {{שטורעם}} ח' שבט תשע&quot;ד {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *בתו חיה מושקא בלוי, '''[http://www.neshei.com/2014/01/12/%D7%90%D7%99%D7%91%D7%93%D7%AA%D7%99-%D7%90%D7%91%D7%90-%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%E2%80%A2-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%90-%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%AA/ איבדתי אבא ענק]''', באתר לנשי ובנות חב&quot;ד. {{נשי}}<br /> *הרב [[ירמיהו זלמנוב]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=69000 עצוב לי, פשוט עצוב]''' {{שטורעם}} י&quot;ד בשבט תשע&quot;ד {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *הרב [[זושא וולף]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=68994 בית שאן לתמיד]''', {{שטורעם}} י&quot;ד שבט תשע&quot;ד {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79881 אמת ליעקב]''', מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} ט&quot;ז שבט התשע&quot;ד (17.01.2014) {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[[ישראל גליס]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%94%D7%99%D7%A7%D7%A8_%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%9E%D7%9C%D7%91_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%97_80464.html מכתב מלב מורתח]''', {{col}} ט&quot;ו שבט תשע&quot;ד<br /> <br /> === אירועים לזכרו ===<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80266 ב'שלושים' לשליח: כנס התעוררות ענק בבית שאן] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80278 ב'שלושים' הוכרז: בן הרב שמולביץ ימלא מקום אביו] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80245 לרגל השלושים: קובץ לזכרו של הרב שמלוביץ] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80077 מבצע לימוד [[משניות]] בעל פה בבית הספר קשת יונתן] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://www.neshei.com/2014/01/26/300-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%90%D7%9F/ 300 נשים באירוע עוצמתי בבית שאן] באתר [[נשי חב&quot;ד (אתר)|נשי חב&quot;ד]] {{נשי}}<br /> * [http://www.neshei.com/2014/01/30/%D7%91%D7%91%D7%99%D7%94%D7%A1-%D7%AA%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%90-%D7%A9%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99/ נשות תחכמוני לא שוכחות את הרב שמולביץ] באתר [[נשי חב&quot;ד (אתר)|נשי חב&quot;ד]] {{נשי}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שמולביץ יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשד&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת איתרי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליסון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבית שאן]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבית שאן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שמולביץ]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%A4%D7%95%D7%A4%D7%90%D7%A7&diff=758159 2025-04-17T10:12:22Z

<p>מוישי גרייזמן: /* משפחתו */ הסרת כפילויות בבני משפחה</p> <hr /> <div>[[קובץ:שמואל פופק.png|שמאל|ממוזער|250px| הרב פופאק]]<br /> הרב '''שמואל אייזיק פופאק''' ([[תרע&quot;ט]]-[[ה' סיון]] [[תשע&quot;ב]]) היה נגיד חסידי תושב [[קראון הייטס]] שנמנה על ראשוני ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], וממקורבי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד במדינת וורמונט שב[[ארצות הברית]] בשנת [[תרע&quot;ט]] לאביו הרב [[אברהם פופאק]], מבוגרי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ששימש כשוחט לקהילה היהודית במקום.<br /> <br /> בהיעדר מוסדות חינוך ראויים, התחנך אצל אביו, ובהיותו בגיל 10 הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] למסע לחיזוק הקהילות היהודיות ברחבי ארצות הברית, והוא זכה להיכנס אליו ל[[יחידות]] יחד עם אביו ואחיו ר' אהרן, ובמהלך ה[[יחידות]] פנה אליהם ואמר: &quot;זכרו שאתם חסידים מרוסיה, מבברויסק, אתם שלי!&quot;.<br /> <br /> כשהגיע לגיל בר מצווה, נשלח ללמוד בניו יורק, והתארח אצל החסיד ר' [[בן ציון סקאליק]] שנמנה על ידידיו של אביו, וכעבור שנה חזר לביתו, והמשיך את לימודיו בבית הספר יהודי בבוסטון כשאת הזמנים הפנויים הוא מנצל ללמוד עם חסידי חב&quot;ד שהתגוררו במקום והכירו את אביו עוד מהישיבה בליובאוויטש.<br /> <br /> בחודשי הקיץ של שנת [[תרצ&quot;ו]] עבר ללמוד ב[[ישיבת תורה ודעת]] ושנתיים לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת 'תפארת ירושלים' בראשות הגאון הרב [[משה פיינשטיין]].<br /> <br /> ===במחיצת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> לאחר קצת יותר מחצי שנה עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שנפתחה עם הגיעו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להתיישב בקביעות בארצות הברית, והיה מה'מנין' הראשון של התלמידים שייסדו את הישיבה.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ב]] קרא לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ומינה אותו לגבות את תשלום השכירות מדיירי הבניין ב-770 (חתנו הרבי ששילם את ההוצאות של הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]], חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]] שהתגורר בקומה השלישית, והמזכיר הרב [[משה לייב רודשטיין]] ששילם את הוצאות המזכירות), ועם כספים אלו לשלם את ההוצאות השוטפות של הבנין.<br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] קיבל צו התייצבות בלשכת הגיוס הצבאית יחד עם עוד תשעה מחבריו. ביום ההתייצבות נסעו יחד למנהטן וקיבלו פטור.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תש&quot;ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת מרים, בת הרב צבי הירש אלטיין, ואחות הרב [[מרדכי דב אלטיין]], ולאחר החתונה התיישב ב[[קראון הייטס]], עבד עבור מוסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ונמנה על מקורבי בית הרב, ואף זכה להשתתף מספר פעמים בסעודות החג אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ===במחיצת הרבי===<br /> במקביל לעיסוקו בישיבת תומכי תמימים, פתח לפרנסתו חברה להשכרת כלי רכב, ובכל פעם שהרבי היה צריך רכב לנסוע לאוהל של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, העניק את אחד מהרכבים שבבעלותו לצורך הנסיעה.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] הידועה בחג הפורים [[תשט&quot;ו]] כשהרבי 'חילק עשירות לכל מי שרק יבקש וירים אצבע, היה הרב פופאק בין אלו שהרימו את ידם. לאחר משך זמן, כשהעשירות התעכבה, הוא ביקש ברכה ביחידות, והרבי הבטיח לו עשירות. ולאחר שבנו - ר' יוסף יצחק קיבל גם כן ברכה, והרבי אמר לו להתעסק בנדל&quot;ן, הם פתחו בשותפות חברה לעסקי נדל&quot;ן, וראו ברכה מרובה.<br /> <br /> במוצאי [[י' שבט]] [[תשכ&quot;ד]] בשעת ההתוועדות, ציין הרבי את העובדה שהוא נותן את הרכב עבור הנסיעות לאוהל, והורה לו לומר לחיים בהרחבה, והוסיף שעליו פעלו במחשבה, והיינו, בנוגע לגידול הזקן.<br /> <br /> בנוסף לחברת ההשכרה, שלח ידו גם בעסקי נדל&quot;ן וראה ברכה מרובה בעסקיו, אך יחד עם עסקיו היה מקדיש את עתותיו לתורה ובמשך שנים רבות היה לומד מידי בוקר בחברותא עם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ומידי ערב עם חתנו ר' [[אפרים פיקרסקי]].<br /> <br /> את כספיו הרבים ניצל להחזקת מוסדות חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]] וברחבי העולם, ובראשם ישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] וישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בליל שבת פרשת במדבר, [[ה' סיון]], ערב [[חג השבועות]] [[תשע&quot;ב]], ונטמן ב[[חלקת חב&quot;ד בבית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו-יורק, בסמיכות ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> לזכרו הוקם ב[[כפר חב&quot;ד]] מרכז יום לגיל הרך 'מעון שמואל אייזיק', שנתרם על ידי בנו ר' יוסף יצחק פופאק בשיתוף עם הנהלת [[כולל חב&quot;ד]].<br /> <br /> גם רעייתו האריכה ימים ונפטרה בגיל 95{{הערה|1=[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4660213/jewish/Miriam-Popack-95-Pioneer-of-Jewish-Womens-Programing.htm כתבה אודותיה באתר בית חב&quot;ד].}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[ישראל מאיר פופאק]]{{הערה|נפטר ב[[כ&quot;ה ניסן]] [[ה'תשפ&quot;ב]]}} - שליח הרבי בדנוור, קולורדו.<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק פופאק - נגיד חסידי, תושב [[קראון הייטס]].<br /> *בתו מרת חנה, רעיית הרב [[אפרים פיקרסקי]] - מנהל [[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]] לשעבר.<br /> *בתו מרת טויבא פרידא, רעיית הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - רב קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]].<br /> *בתו מרת חיה רבקה, רעיית הרב [[דוד פלדמן]] - חבר מערכת [[ועד הנחות בלשון הקודש]].<br /> *בתו מרת זיסל, רעיית הרב יצחק (ב&quot;ר לייבל) רסקין - שליח הרבי בוורמונט.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/6/8/650941534270.html חסיד ונגיד]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]<br /> *ישראל מאיר פופאק, '''[https://chabad.info/bdh/784483/ פטירתו] [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פופאק, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פופאק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטיין]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ב]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%A9%D7%98%D7%98&diff=754129 2025-04-04T15:19:14Z

<p>מוישי גרייזמן: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ברוכשטט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בעל מנגן|מנגן]] ב[[התוועדות]] [[סיום הרמב&quot;ם]] ב[[770]]]]<br /> [[קובץ:הרב שלום ברוכשטאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוכשטט ב[[770]]]]<br /> ר' '''שלום הלוי ברוכשטט''' (יליד שנת [[תש&quot;ט]], 1949), הינו [[בעל מנגן]] חסידי, מחבר מידי שנה [[ניגון]] חסידי על הקאפיטל [[תהלים]] של [[הרבי]], רבים מהם נבחרו על ידי ה[[חסידים]] ובשנים מאוחרות יותר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]. חלק מניגוניו התחיל הרבי לנגן בעצמו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] ב[[שבת קודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:ברוכשטט בישיבה בכפר שני מימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת חפירת שוחה לצורכי ביטחון ב[[מלחמת ששת הימים]] בחצר [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|הישיבה בכפר חב&quot;ד]] (שני מימין)]]<br /> נולד ב[[ג' סיוון]] [[תש&quot;ט]] לאביו ר' יהושע ממשפחה של [[חסידות בויאן|חסידי בויאן]] ב[[ארץ הקודש]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נסע לרבי בפעם הראשונה לקראת שנת ה'[[קבוצה]]' שלו שהתחילה ב[[חג הפסח]] [[תשכ&quot;ח]]. כשהגיעו ל-[[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי|770]] נעמדו חברי הקבוצה החדשה ב'הול' ליד [[גן עדן התחתון]] וכשהרבי עבר לידם איחל: {{ציטוטון|א' כשרן און א פריילכן הכנות צו פסח}}.<br /> <br /> בסיום שנת ה'קבוצה', לאחר חג הפסח [[תשכ&quot;ט]] נאלץ לנסוע חזרה ארצה, משום ההסכם שהושג עם [[צה&quot;ל]] בקשר לנסיעתם ל'קבוצה', שיחזרו מיד בסיום השנה.<br /> <br /> בארץ הקודש שימש כרכז הפעולות של [[צא&quot;ח]] תחת ר' [[מאיר פריימן]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]] השתדך עם בת דודתו מרת נחמה רוזנברג בתו של הרב [[בעריש רוזנברג]], ובתקופה שבין השידוך לחתונה, ב[[איסרו חג]] של [[חג השבועות]] היא נהרגה ב[[ח' סיוון תשל&quot;ד (תאונה)|תאונת דרכים טראגית]] יחד עם הרב גרליק. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] נסע לרבי, ונשא לאשה את בתו של הרב [[שלום מענדל קלמנסון]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[צרפת]]. לאחר ה[[שידוך]] נכנס עם כלתו ל'[[יחידות]]' אצל הרבי ושאל האם לאחר נישואיו ללמוד ב'[[כולל]]', והרבי השיב כי זהו דבר נכון מאוד. אחרי החתונה שאל את הרבי האם לנסוע ל[[צרפת]] ל[[שליחות]] תחת חותנו, הרבי השיב בשלילה והורה לו להישאר לגור ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==בעל מנגן==<br /> כילד השתתף רבות במקהלות ילדים והופיע בין השאר ב[[ערבי חב&quot;ד]] בהיכל התרבות ב[[תל אביב]] ובבנייני האומה ב[[ירושלים]].<br /> <br /> עוד קודם נישואיו, ניגונים רבים ב[[ספר הניגונים]] נרשמו מפיו, ביניהם [[ניגון רע&quot;ג]], [[ניגון רע&quot;ד|רע&quot;ד]], [[ניגון רע&quot;ט|רע&quot;ט]] ו[[בסיסמת ופרצת (ניגון)|שי&quot;ט]] שבספר.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] החלו בעלי מנגנים להתאים [[ניגון חסידי]] למלים בפרק השנתי של הרבי ב[[תהלים]]. בשנת [[תשמ&quot;ב]], שנת השמונים להולדתו של הרבי, הלחין ר' פייטל לוין לראשונה ניגון חדש, שאיתו שרו את הפרק של הרבי.<br /> <br /> לאחר שגם בשנת [[תשמ&quot;ג]] התקבל ניגון חדש שהולחן באותה השנה, ולא ניגון עתיק, החליט להלחין ניגון גם הוא, ובשנת [[תשמ&quot;ד]] הלחין את הניגון הראשון על פרק פ&quot;ג בתהלים, על המלים &quot;וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ&quot;. כשהחלה ה[[התוועדות]] בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות ב[[שבת]] אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים.<br /> <br /> לקראת י&quot;א ניסן [[תשמ&quot;ה]] הלחין ניגון על פסוק ח' בפרק פ&quot;ד &quot;[[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|ילכו מחיל אל חיל]]&quot;, ולימד את הבחורים את הניגון החדש. באותה עת הגיעו חסידים נוספים שהלחינו ניגון לכבוד יום ההולדת של הרבי, ולימדו אותם גם הם בזאל הקטן, ועד להתחלת ה[[תפילה]] עם הרבי שרר בלגן ורעש גדול. <br /> <br /> כשנכנס הרבי לתפילה החל בנו הקטן, זלמן, לשיר את הניגון של אביו וכשהרבי החל לעודד הצטרף כל הקהל, מה שנתן את החותם על בחירת הניגון החדש, והיה הפעם הראשונה בה נבחר הניגון שלו על פני [[ניגונים]] אחרים. גם בשנה שלאחריה, [[תשמ&quot;ו]] חיבר ניגון שהתקבל.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] הוקמה לראשונה [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] שתפקידה היה לבחור את הניגון מבין שלל הניגונים שהולחנו מידי שנה, אך באותה שנה לא נבחר הניגון שהלחין, ולמרות זאת הושר ניגונו בפני הרבי מספר פעמים. באותה שנה חיבר את הניגון '[[מארש דידן נצח]]', לחן נוסף וחדש למילים &quot;[[דידן נצח]]&quot;, וניגון זה הושר ב[[כוס של ברכה]] ליד הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] בחרה הוועדה את ניגונו של ר' [[אהרון בלסופסקי]] על המלים &quot;אוהב השם שערי ציון&quot;. ב[[שיחת קודש|שיחה]] שנשא הרבי ב[[התוועדות]] של י&quot;א בניסן הסביר את המלים &quot;לבני קורח מזמור שיר יסודתו בהררי קודש&quot; שבפרק פ&quot;ז, והוא הבין שבשנה הבאה עליו להלחין ניגון על המלים הדומות למלים אלה. בשנת [[תשמ&quot;ט]] הלחין את הניגון על המלים &quot;[[שיר מזמור לבני קרח]]&quot; ושוב בחרה הועדה ניגון אחר. אולם ב[[התוועדות]] של הרבי, אחרי שניגנו את הניגון החדש שבחרה הועדה, החל הרבי ב[[שיחת קודש|שיחה]] בה הסביר את המלים &quot;שיר מזמור לבני קרח&quot; שבפרק התהלים החדש ומיד בסיום השיחה התחיל ה'[[חוזר]]' ר' [[יואל כהן]] את הניגון שלו, שעל מילותיו דיבר הרבי בשיחה. הרבי עודד נמרצות את השירה, והניגון התקבל.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] חיבר את הניגון על הפסוק &quot;[[כרתי ברית|כרתי ברית לבחירי]]&quot;, כשהניגון מסיים במלים שבסיום הפרק &quot;ברוך ה' לעולם אמן ואמן&quot;. ב[[התוועדות]] י&quot;א ניסן הסביר הרבי את הקשר שבין הפסוק הראשון והאחרון, שהם בבחינת &quot;סוף מעשה ב[[מחשבה]] תחילה&quot;, ובעקבות זאת הוסיף לסוף הניגון גם את הפסוק הראשון שבפרק &quot;משכיל לאיתן האזרחי&quot;.<br /> <br /> באותה שנה גם חיבר שיר לכבוד שנת הארבעים לנשיאות הרבי, על המילים &quot;ויתן בפי שיר חדש - נתן ה' לכם לב לדעת וגו'&quot; בשילוב פסוקים הקשורים לשנת הארבעים. השיר הושר ליד הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] חיבר את הניגון [[אורך ימים]] שהושר ליד הרבי לראשונה בחג השבועות תשנ&quot;ב כשחזרו מהתהלוכה, ושוב בו' תשרי תשנ&quot;ג, אז הרבי עודד את השיר לפני כל החסידים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] חיבר את הניגון [[מזמור שיר ליום השבת]] שהושר ליד הרבי בהתוועדות מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשנ&quot;ד]].<br /> <br /> ==רשימת ניגוניו שנבחרו ושנוגנו לפני הרבי==<br /> * שנת [[תשד&quot;מ]] - [[תהלים פ&quot;ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]] - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשמ&quot;ה]] - [[תהלים פ&quot;ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|ילכו מחיל אל חיל]] - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשמ&quot;ו]] - [[תהלים פ&quot;ה|פרק פה]]: [[רצית ה']] - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה]].<br /> * בשנת [[תשמ&quot;ז]] - '[[מארש דידן נצח]]' - לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו). [[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]<br /> * שנת [[תשמ&quot;ט]] - [[תהלים פ&quot;ח|פרק פח]]: [[שיר מזמור לבני קרח]] - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].<br /> * [[י' שבט]] [[תש&quot;נ]], - 'שנת הארבעים' ניגון [[ויתן בפי שיר חדש]] - ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76393 להאזנה])<br /> * שנת [[תש&quot;נ]] - [[תהלים פ&quot;ט|פרק פט]]: [[כרתי ברית]] - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשנ&quot;ב]] - [[תהלים צ&quot;א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשנ&quot;ג]] - [[תהלים צ&quot;ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת ]] - [https://chabadpedia.co.il/images/d/dd/%D7%A6%D7%91_-_%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%AA.mp3 להאזנה]<br /> * שנת [[תשנ&quot;ה]] - [[תהלים צ&quot;ד|פרק צד]]: א-ל נקמות ה' - [https://chabadpedia.co.il/images/b/b5/%D7%A6%D7%93_-_%D7%90-%D7%9C_%D7%A0%D7%A7%D7%9E%D7%95%D7%AA.mp3 להאזנה]<br /> * שנת [[תשנ&quot;ז]] - [[תהלים צ&quot;ו|פרק צו]]: [[שירו לה' שיר חדש]]<br /> * שנת [[תשנ&quot;ח]] - [[תהלים צ&quot;ז|פרק צז]]: [[ה' מלך תגל הארץ]]<br /> * שנת [[תשנ&quot;ט]] - [[תהלים צ&quot;ח|פרק צח]]: [[זכר חסדו]] - [https://chabadpedia.co.il/images/1/13/%D7%A6%D7%97_-_%D7%96%D7%9B%D7%A8_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%95.mp3 להאזנה]<br /> * שנת [[תש&quot;ס]] - [[תהלים צ&quot;ט|פרק צט]]: [[יודו שמך (ניגון)|יודו שמך]] - [https://chabadpedia.co.il/images/8/86/%D7%A6%D7%98_-_%D7%99%D7%95%D7%93%D7%95_%D7%A9%D7%9E%D7%9A.mp3 להאזנה]<br /> *שנת [[תשפ&quot;ב]] - [[תהלים קכ&quot;א|פרק קכ&quot;א]]: [[אשא עיני אל ההרים]] - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/08-04-2022-02-31-41-WhatsApp-Audio-2022-04-07-at-10.23.09-PM.mp4 להאזנה].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגונים על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1DdB9udTGDCGxEREy39hG9BqC4kH26RLf/view?usp=sharing ראיון עם ר' שלום ברוכשטט על הניגונים שחיבר לפרקים של הרבי]''' - [[התמים (בית משיח)]] גליון כז (ע' 42 ואילך).<br /> * שלמה ברמן, '''פס הקול של י&quot;א ניסן''', ראיון חגיגי עם ר' שולם ברוכשטט לקראת [[י&quot;א ניסן]] [[תשע&quot;ד]], ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], גיליון 1554.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://col.org.il/news/110175 '''שִׁיר מִזְמוֹר לר' שָׁוֹלם'''], ר' שולם ברוכשטט בשיחה חגיגית עם מענדי קורטס לקראת [[י&quot;א ניסן]] [[תשע&quot;ח]], באתר {{COL}}.<br /> * [https://col.org.il/news/19086 הניגון לפרק ק&quot;ה] י&quot;א ניסן תשס&quot;ו.<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=14271 הניגון לפרק ק&quot;ו], י&quot;א ניסן תשס&quot;ז.<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=multimedia&amp;id=1116 הניגון לפרק ק&quot;ט], י&quot;א ניסן תש&quot;ע.<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=60930 הניגון לפרק קי], י&quot;א ניסן תשע&quot;א.<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=55854 הניגון לפרק קיא], י&quot;א ניסן תשע&quot;ב.<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=81069 הניגון לפרק קיג], י&quot;א ניסן תשע&quot;ד.<br /> * [https://chabad.info/special/778251/ הניגון לפרק קכ&quot;א], [[י&quot;א ניסן]] [[תשפ&quot;ב]].<br /> <br /> {{מיון רגיל: ברוכשטט שלום}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ח]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%A8&diff=745682 2025-03-08T20:35:30Z

<p>מוישי גרייזמן: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:נפתלי ליפסקר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נפתלי ליפסקר]]<br /> הרב '''נפתלי (תולי) ליפסקר''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ד]], 1964) הוא מנהל אגף הסניפים של [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]], ובמסגרתו אחראי על הקשר הרציף עם [[שליח|שלוחי הרבי]] ברחבי הארץ, על מינוי שלוחים חדשים, ועל ארגון פעילויות הווי עונתיות לילדי השלוחים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פתח תקווה]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר]] בשנת [[תשכ&quot;ד]]. למד במוסדות החינוך החב&quot;דיים הסמוכים לעיר הולדתו, ובשנת [[תשמ&quot;ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר חזרתו משהותו אצל הרבי, התבקש בשנת [[תשמ&quot;ה]] התבקש על ידי הרב [[אפרים וולף]] לקבוע שיעור שבועי ב[[יהדות]] עם בניה של גברת [[דליה רוטמן]] -בת אחיו של [[הרבי]] - בביתם שב[[רחובות]]. הגב' רוטמן נהנתה מהשיעור ואף עודדה אותו שימשיך, במתכונת ידידותית. כשהרב ליפסקר דיווח על כך לרבי, נענה שינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם.<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו פרומה ביתו של ר’ יונה לבנהרץ, וקבע את מגוריו ב[[פתח תקווה]] שם החל לפעול בשליחות הרבי ולשמש בגבאות בבית כנסת חב&quot;ד הוותיק &quot;צמח צדק&quot; בעיר. בעקבות הצורך לעיתון חב&quot;די לילדים, נמנה בשנת [[תשמ&quot;ט]] על מייסדי השבועון [[במחנה צבאות השם]], שיצא לאור על ידי ארגון [[צבאות השם בארץ הקודש]] שתחת [[ניידות חב&quot;ד באה&quot;ק]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] הצטרף כחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]] ובשנת [[תשס&quot;ה]] בעקבות עזיבתו של הרב [[ישראל ברוד]] את הארגון התמנה תחתיו כמנהל אגף הסניפים.<br /> <br /> מאז נכנס לתפקידו, הביא לתנופה של ממש בכל התחומים שתחת אחריותו, הן במינוי עשרות שלוחים חדשים ברחבי הארץ, פתיחת מיזם 'שלוחי תורה', שבתונים עונתיים לילדי השלוחים, מחנות קיץ לבנים ולבנות, חידוש הקשר הרציף עם השלוחים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] הודיע יחד עם הרב [[משה שילת]] על מיזם '[[פעילי חב&quot;ד]]' שמטרתו לסייע לכלל השלוחים ברחבי הארץ, ולצרף את אנ&quot;ש למעגל ההשפעה החב&quot;די ולהרחיב אותו לקהלים נוספים.<br /> בשנת תשעו החל הרב ליפסקר לכתוב טור שבועי בעיתון כפר חבד בשם &quot;חיים של שליחות&quot; בו הוא מביא מהגיגיו ורעיונותיו בנושא השליחות.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[מרדכי ליפסקר]], ניהל את [[בית הספר למלאכה (נחלת הר חב&quot;ד)|בית הספר למלאכה]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, ר' ברוך בלוי - יזם נדל&quot;ן, ירושלים.<br /> *חתנו, ר' שלמה לוין - שליח הרבי לעיר קאבורג בחבל נורמנדי, צרפת.<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל מרילוס - פתח תקווה.<br /> *בנו, ר' שמחה ליפסקר - משלוחי הרבי בנשר, חיפה.<br /> *בנו, ר' אריה זאב ליפסקר - היה משלוחי הרבי לבאקו, אזרבייג'ן.<br /> *בנו, ר' מנחם מנדל ליפסקר,מפיק אירועים חב״די - [[ביתר עלית]].<br /> *בנו, ר' שמוליק - נס ציונה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=67842 הרב ליפסקר מתארח במדור 'מילה של חסיד'] {{שטורעם}} כ&quot;ו כסלו תשע&quot;ד<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[ישראל ברוד]]|הבא=-|רשימה=מנהל אגף הסניפים של [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]|שנה=[[תשס&quot;ה]] - (מכהן)}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ליפסקר, נפתלי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשד&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי אגף הסניפים בצא&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br /> [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בפתח תקווה]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%A8&diff=745680 2025-03-08T20:34:38Z

<p>מוישי גרייזמן: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:נפתלי ליפסקר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נפתלי ליפסקר]]<br /> הרב '''נפתלי (תולי) ליפסקר''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ד]], 1964) הוא מנהל אגף הסניפים של [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]], ובמסגרתו אחראי על הקשר הרציף עם [[שליח|שלוחי הרבי]] ברחבי הארץ, על מינוי שלוחים חדשים, ועל ארגון פעילויות הווי עונתיות לילדי השלוחים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פתח תקווה]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר]] בשנת [[תשכ&quot;ד]]. למד במוסדות החינוך החב&quot;דיים הסמוכים לעיר הולדתו, ובשנת [[תשמ&quot;ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר חזרתו משהותו אצל הרבי, התבקש בשנת [[תשמ&quot;ה]] התבקש על ידי הרב [[אפרים וולף]] לקבוע שיעור שבועי ב[[יהדות]] עם בניה של גברת [[דליה רוטמן]] -בת אחיו של [[הרבי]] - בביתם שב[[רחובות]]. הגב' רוטמן נהנתה מהשיעור ואף עודדה אותו שימשיך, במתכונת ידידותית. כשהרב ליפסקר דיווח על כך לרבי, נענה שינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם.<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו פרומה ביתו של ר’ יונה לבנהרץ, וקבע את מגוריו ב[[פתח תקווה]] שם החל לפעול בשליחות הרבי ולשמש בגבאות בבית כנסת חב&quot;ד הוותיק &quot;צמח צדק&quot; בעיר. בעקבות הצורך לעיתון חב&quot;די לילדים, נמנה בשנת [[תשמ&quot;ט]] על מייסדי השבועון [[במחנה צבאות השם]], שיצא לאור על ידי ארגון [[צבאות השם בארץ הקודש]] שתחת [[ניידות חב&quot;ד באה&quot;ק]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] הצטרף כחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]] ובשנת [[תשס&quot;ה]] בעקבות עזיבתו של הרב [[ישראל ברוד]] את הארגון התמנה תחתיו כמנהל אגף הסניפים.<br /> <br /> מאז נכנס לתפקידו, הביא לתנופה של ממש בכל התחומים שתחת אחריותו, הן במינוי עשרות שלוחים חדשים ברחבי הארץ, פתיחת מיזם 'שלוחי תורה', שבתונים עונתיים לילדי השלוחים, מחנות קיץ לבנים ולבנות, חידוש הקשר הרציף עם השלוחים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] הודיע יחד עם הרב [[משה שילת]] על מיזם '[[פעילי חב&quot;ד]]' שמטרתו לסייע לכלל השלוחים ברחבי הארץ, ולצרף את אנ&quot;ש למעגל ההשפעה החב&quot;די ולהרחיב אותו לקהלים נוספים.<br /> בשנת תשעו החל הרב ליפסקר לכתוב טור שבועי בעיתון כפר חבד בשם &quot;חיים של שליחות&quot; בו הוא מביא מהגיגיו ורעיונותיו בנושא השליחות.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[מרדכי ליפסקר]], ניהל את [[בית הספר למלאכה (נחלת הר חב&quot;ד)|בית הספר למלאכה]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, ר' ברוך בלוי - יזם נדל&quot;ן.<br /> *חתנו, ר' שלמה לוין - שליח הרבי לעיר קאבורג בחבל נורמנדי, צרפת.<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל מרילוס - פתח תקווה.<br /> *בנו, ר' שמחה ליפסקר - משלוחי הרבי בנשר, חיפה.<br /> *בנו, ר' אריה זאב ליפסקר - היה משלוחי הרבי לבאקו, אזרבייג'ן.<br /> *בנו, ר' מנחם מנדל ליפסקר,מפיק אירועים חב״די - [[ביתר עלית]].<br /> *בנו, ר' שמוליק - נס ציונה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=67842 הרב ליפסקר מתארח במדור 'מילה של חסיד'] {{שטורעם}} כ&quot;ו כסלו תשע&quot;ד<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[ישראל ברוד]]|הבא=-|רשימה=מנהל אגף הסניפים של [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]|שנה=[[תשס&quot;ה]] - (מכהן)}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ליפסקר, נפתלי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשד&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי אגף הסניפים בצא&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br /> [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בפתח תקווה]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%98%D7%9C&diff=734762 2025-01-25T22:00:44Z

<p>מוישי גרייזמן: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>הרב '''יששכר שלמה טייכטל''' (יליד שנת [[תש&quot;ז]], 1946) הוא משפיע ומחנך ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ח כסלו]] [[תש&quot;ז]] לאביו הרב [[חיים מנחם טייכטל]], ולאימו מרת חיה פייגל, ובשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו שנודע בעולם על שם ספרו 'שו&quot;ת משנה שכיר'.<br /> <br /> בחודש תמוז תש&quot;ט עלתה משפחתו לארץ הקודש וקבעה את מגוריה ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בין השנים [[תשכ&quot;א]]-[[תשכ&quot;ז]] למד בישיבות תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים כפר חב&quot;ד{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/09_030.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואיו, התחתן עם רעייתו מרת שיינא, בת החסיד ר' [[מאיר איטקין]], וזכה שהרבי עצמו יהיה מעורב ב[[שידוך]].<br /> <br /> לאחר החתונה, קבעו בני הזוג את מגוריהם ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> רעייתו מרת שיינא (שיינדיל) זכתה להדרכה מפורטת מהרבי בשנות נערותה, ובהמשך, בהמלצת הרבי נכנסה לתחום החינוך וברבות השנים קיבל לידיה את ניהול מוסד החינוך [[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]], אותו ניהלה בהצלחה במשך 40 שנה.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]] הוצעה לו משרה חינוכית ב[[ישיבה יוניברסיטי]], ובברכת הרבי קיבל לידיו את התפקיד וזכה לחנך אלפי תלמידים במשך קרוב ל-50 שנה, כשהוא משלב בשיעוריו רעיונות חסידיים רבים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10934&amp;CategoryID=1896 תשובות לשאלות האמונה], שיחת השבוע גליון 1450.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב טייכטל ורעייתו תשעה ילדים, המשמשים כולם בשליחות הרבי ברחבי העולם, ביניהם:<br /> *בנו, הרב יצחק - משלוחי הרבי בבלוויו, טנסי, ארה&quot;ב<br /> *בנו, הרב [[יהודה אליקים טייכטל]] - רבה הראשי של ברלין, שליח הרבי ועומד בראש המרכז החינוכי היהודי חב&quot;ד בברלין<br /> *בנו, הרב שמואל - משלוחי הרבי בטמפי, אריזונה, ארה&quot;ב<br /> *בנו, הרב דוד - משלוחי הרבי בשמפיין, אילינוי, ארה&quot;ב<br /> *בנו, הרב זלמן - משלוחי הרבי בלורנץ, קנזס, ארה&quot;ב<br /> *בתו, מרת חנה ובעלה הרב סטוליק, משלוחי הרבי בקוקונט-גרוב, פלורידה, ארה&quot;ב<br /> *בתו, מרת אסתר ובעלה הרב דובער גור אריה, משלוחי הרבי בסינסינטי, אוהיו, ארה&quot;ב<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/24827 משפחת טייכטל: שבעת קני המנורה]''', חדשות חב&quot;ד, כ&quot;ו חשון תשס&quot;ז {{COL}}<br /> *'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2024/03/459.-Tzav-5784.pdf המנהלת שלא רצתה ללכת לבית הספר]''', בגליון 'הסיפור שלי' 459 פרשת צו תשפ&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: טייכטל, שלמה יששכר}}<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת טייכטל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת איטקין]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F&diff=730731 2025-01-02T21:53:57Z

<p>מוישי גרייזמן: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש כולל לדיינות במונטריאול|אחר=אחד מחסידי חב&quot;ד בבני ברק|ראו=[[אברהם בן שמעון (בני ברק)]]}}<br /> [[קובץ:אברהם בן שמעון.jpg|ממוזער|נושא דברים ב[[כינוס תורה]] בבית כנסת חב&quot;ד המרכזי של קהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]] ([[תשע&quot;ט]])]]<br /> הרב '''אברהם בן שמעון''' הוא ראש הכולל לדיינות במונטריאול, ומחבר ספרי הביאורים על ה'צפנת פענח' של [[הגאון הרוגוצ'ובי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיר יפו שבארץ ישראל, להוריו אליהו וסימא שעלו ממרוקו.<br /> <br /> למד בישיבת תומכי תמימים בקרית גת. בשנת תשל&quot;א נסע לרבי לשנת הקבוצה ונשאר שם 3 שנים ברצף. בשנת תשל&quot;ד נשלח על ידי הרבי לישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ובזמן לימודיו שם בישיבה שימש כחבר מערכת 'קובץ פלפולים וביאורים בנגלה ובחסידות' ושימש כעורך מדור הנגלה של הקובץ.<br /> <br /> התחתן בשנת [[תשל&quot;ה]] עם מרת אסתר, בתו של הרב [[יהושע העשיל צייטלין]] והתיישב במונטריאול בסמיכות לחמיו.<br /> <br /> במשך למעלה מעשור שימש כר&quot;מ במתיבתא של ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ובמשך השנים התמנה לכהן כרב בית כנסת 'פתח תקווה' בעיר.<br /> <br /> כיום משמש כראש מכון [[סמיכה לרבנות]], כעורך ספרי תורת הרוגוטשובי, וכאחד ממורי-הצדק של קהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *סדרת '''צפנת פענח''', פיענוח ביאורי ודברי [[הגאון הרוגאטשובי]], הוצאת מוסד הרב קוק{{הערה|עד היום יצא לאור הכרכים על הלכות שבת, הלכות אישות (2 כרכים) הלכות איסורי ביאה, והלכות יבום וחליצה, הלכות גירושין.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל - צפת<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק (פיצ'ה) - [[קראון הייטס]]<br /> *בנו, ר' אליהו - [[פוסטוויל]], אייווה<br /> *בנו, ר' יהושע העשל<br /> *בנו, ר' שמואל - [[פוסטוויל]], איווה<br /> *בנו, ר' - מונטריאול<br /> *חתנו, ר' דוד אזולאי - מונטריאול<br /> *גיסו, המשפיע הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]] - צפת<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:בן שמעון, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:ראשי מכון סמיכה לרבנות]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F&diff=730730 2025-01-02T21:51:31Z

<p>מוישי גרייזמן: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש כולל לדיינות במונטריאול|אחר=אחד מחסידי חב&quot;ד בבני ברק|ראו=[[אברהם בן שמעון (בני ברק)]]}}<br /> [[קובץ:אברהם בן שמעון.jpg|ממוזער|נושא דברים ב[[כינוס תורה]] בבית כנסת חב&quot;ד המרכזי של קהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]] ([[תשע&quot;ט]])]]<br /> הרב '''אברהם בן שמעון''' הוא ראש הכולל לדיינות במונטריאול, ומחבר ספרי הביאורים על ה'צפנת פענח' של [[הגאון הרוגוצ'ובי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיר יפו שבארץ ישראל, להוריו אליהו וסימא שעלו ממרוקו.<br /> <br /> למד בישיבת תומכי תמימים בקרית גת. בשנת תשל&quot;א נסע לרבי לשנת הקבוצה ונשאר שם 3 שנים ברצף. בשנת תשל&quot;ד נשלח על ידי הרבי לישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ובזמן לימודיו שם בישיבה שימש כחבר מערכת 'קובץ פלפולים וביאורים בנגלה ובחסידות' ושימש כעורך מדור הנגלה של הקובץ.<br /> <br /> התחתן בשנת [[תשל&quot;ה]] עם מרת אסתר, בתו של הרב [[יהושע העשיל צייטלין]] והתיישב במונטריאול בסמיכות לחמיו.<br /> <br /> במשך למעלה מעשור שימש כר&quot;מ במתיבתא של ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ובמשך השנים התמנה לכהן כרב בית כנסת 'פתח תקווה' בעיר.<br /> <br /> כיום משמש כראש מכון [[סמיכה לרבנות]], כעורך ספרי תורת הרוגוטשובי, וכאחד ממורי-הצדק של קהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *סדרת '''צפנת פענח''', פיענוח ביאורי ודברי [[הגאון הרוגאטשובי]], הוצאת מוסד הרב קוק{{הערה|עד היום יצא לאור הכרכים על הלכות שבת, הלכות אישות (2 כרכים) הלכות איסורי ביאה, והלכות יבום וחליצה, הלכות גירושין.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל בן שמעון - צפת<br /> *בנו, יוסף יצחק (פיצ'ה) בן שמעון - [[קראון הייטס]]<br /> *בנו, הרב אליהו בן שמעון - [[פוסטוויל]], אייווה<br /> *בנו, הרב יהושע העשל בן שמעון<br /> *בנו, הרב שמואל בן שמעון - [[פוסטוויל]], איווה<br /> *בנו, הרב בן שמעון - מונטריאול<br /> *חתנו, הרב דוד אזולאי - מונטריאול<br /> *גיסו, המשפיע הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]] - צפת<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:בן שמעון, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:ראשי מכון סמיכה לרבנות]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F&diff=730729 2025-01-02T21:50:10Z

<p>מוישי גרייזמן: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש כולל לדיינות במונטריאול|אחר=אחד מחסידי חב&quot;ד בבני ברק|ראו=[[אברהם בן שמעון (בני ברק)]]}}<br /> [[קובץ:אברהם בן שמעון.jpg|ממוזער|נושא דברים ב[[כינוס תורה]] בבית כנסת חב&quot;ד המרכזי של קהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]] ([[תשע&quot;ט]])]]<br /> הרב '''אברהם בן שמעון''' הוא ראש הכולל לדיינות במונטריאול, ומחבר ספרי הביאורים על ה'צפנת פענח' של [[הגאון הרוגוצ'ובי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיר יפו שבארץ ישראל, לאביו אליהו ול מרת סימא שעלו ממרוקו.<br /> <br /> למד בישיבת תומכי תמימים בקרית גת. בשנת תשל&quot;א נסע לרבי לשנת הקבוצה ונשאר שם 3 שנים ברצף. בשנת תשל&quot;ד נשלח על ידי הרבי לישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ובזמן לימודיו שם בישיבה שימש כחבר מערכת 'קובץ פלפולים וביאורים בנגלה ובחסידות' ושימש כעורך מדור הנגלה של הקובץ.<br /> <br /> התחתן בשנת [[תשל&quot;ה]] עם מרת אסתר, בתו של הרב [[יהושע העשיל צייטלין]] והתיישב במונטריאול בסמיכות לחמיו.<br /> <br /> במשך למעלה מעשור שימש כר&quot;מ במתיבתא של ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ובמשך השנים התמנה לכהן כרב בית כנסת 'פתח תקווה' בעיר.<br /> <br /> כיום משמש כראש מכון [[סמיכה לרבנות]], כעורך ספרי תורת הרוגוטשובי, וכאחד ממורי-הצדק של קהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *סדרת '''צפנת פענח''', פיענוח ביאורי ודברי [[הגאון הרוגאטשובי]], הוצאת מוסד הרב קוק{{הערה|עד היום יצא לאור הכרכים על הלכות שבת, הלכות אישות (2 כרכים) הלכות איסורי ביאה, והלכות יבום וחליצה, הלכות גירושין.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל בן שמעון - צפת בנו, הרב מנחם מענדל בן שמעון - צפת<br /> *בנו, יוסף יצחק (פיצ'ה) בן שמעון - [[קראון הייטס]]<br /> *בנו, הרב אליהו בן שמעון - [[פוסטוויל]], אייווה<br /> *בנו, הרב יהושע העשל בן שמעון<br /> *בנו, הרב שמואל בן שמעון - [[פוסטוויל]], איווה<br /> *בנו, הרב בן שמעון - מונטריאול<br /> *חתנו, הרב דוד אזולאי - מונטריאול<br /> *גיסו, המשפיע הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]] - צפת<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:בן שמעון, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:ראשי מכון סמיכה לרבנות]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A3&diff=726235 2024-12-29T18:53:37Z

<p>מוישי גרייזמן: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב בנימין וולף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בנימין וולף]]<br /> הרב '''בנימין (בני) וולף''' ([[י&quot;ז אלול]] [[תשל&quot;ו]] - [[א' אייר]] [[תש&quot;פ]]), היה [[שליח]] הרבי ורב העיר הנובר, [[גרמניה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים ==<br /> נולד בשנת [[תשל&quot;ו]] לאביו הרב [[מנחם מענדל וולף]] בשכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] שב[[קריית מלאכי]].<br /> <br /> למד בישיבות [[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]] ו[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]]; משם עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשנ&quot;ו]] היה ב[[שנת הקבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> לאחר מכן [[סמיכה|נסמך לרבנות]] ב[[מכון סמיכה]] ב[[יוסטון]] שב[[טקסס]], שם שילב גם עיסוק ב[[שליחות]].<br /> <br /> בניסן [[תש&quot;ס]], נישא למרת שטערנא, ביתם של הרב [[משה גרינברג]] ומרת [[דבורה גרינברג]], ולאחר חתונתם נסעו ל[[שליחות]] ב[[אודסה]] שב[[אוקראינה]], ובשנת [[תשס&quot;ה]] עברו להנובר שב[[גרמניה]]. <br /> <br /> בתחילה, היו קשיים רבים בהנובר בעיקר מצד תושבי המקום, אולם כעבור שנים ספורות הצליח להתחבב על כל רואיו, ונעשה הדמות הדומיננטית והמגשרת בין הקבוצות בעיר. <br /> <br /> ===פטירתו===<br /> ב[[ניסן]] [[תש&quot;פ]] התגלה כי נדבק ב[[וירוס הקורונה]] ונלקח לאשפוז ב[[י&quot;א בניסן]], מכל העולם התפללו לרפואתו ובליל [[שבת קודש]] פרשת [[תזריע מצורע]], [[א' אייר]], נפטר.<br /> <br /> הלוויתו נערכה ביום ראשון בהשתתפותם של השלוחים בגרמניה וקהל [[חסידים]] ומקורבים מצומצם{{הערה|ואלפי צופים בשידור חי באפלקצית זום ויוטיוב}}, ונטמן בעיר שליחותו.<br /> <br /> לאור פטירתו החלה יוזמה בראשות הרב [[בערל לאזאר]] להוסיף בעניין ה[[אחדות ישראל|אחדות]] בין החסידים.<br /> <br /> כעוזרים ותומכים לאשת הרב באו לשליחות בהנובר הרב [[אליהו ניימרק]] ורעייתו.<br /> ב[[חודש חשון]] [[תשפ&quot;א]] קנו מקום קבוע לבית חב&quot;ד בהנובר וכן נקרא על שמו 'בית בנימין', וכן חתנו השליח הרב [[לוי יצחק גוטליב]] מונה לכהן כרב בעיר הנובר.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אשתו, גב' שטערנה שרה וולף.<br /> *בתו מרת חיה מושקא, רעיית הרב [[לוי יצחק גוטליב]], מ[[שלוחי הרבי]] לעיר הנובר, גרמניה.<br /> *בתו מרת חנה, רעיית הרב לוי יצחק לפידות.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4729984 '''&quot;מעולם לא ראיתי דבר כזה. הוא היה חבר של כל יהודי בעיר&quot;'''] ב[[בית חב&quot;ד (אתר)|אתר בית חב&quot;ד]] {{בית חב&quot;ד}}<br /> * '''[https://chabad.info/blogs/595875/ &quot;אם כולם היו כאלה…&quot; • מי יתנך כאח לי]''', הרב שלום בער וולף, בטור פרידה מאחיו {{אינפו}}<br /> * '''[https://chabad.info/meoravut/595112/ &quot;יתגדל ויתקדש שמיה רבא&quot; • קריאה מלב דומע],''' אחיו הרב אלי וולף בטור דומע {{אינפו}}<br /> * '''[https://chabad.info/bdh/594870/ בכאב ובדמעות: השליח הרב בנימין וולף ע&quot;ה הובא למנוחות]''', תיעוד דומע מהלוויתו בשידור חי לעיני אלפים {{אינפו}}<br /> * '''[https://chabad.info/bdh/594657/ טרגדיה בגרמניה: השליח הרב בנימין וולף ע&quot;ה]''' {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וולף, בנימין}}<br /> [[קטגוריה:משפחת וולף]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינברג (1)]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בגרמניה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;פ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חזן]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=725412 2024-12-23T15:59:14Z

<p>מוישי גרייזמן: /* בתי חב&quot;ד בפולין */</p> <hr /> <div>[[קובץ:גטו לודז.jpg|שמאל|ממוזער|310px|גטו בעיר [[לודז']] שבפולין]]<br /> '''פולין''' היא מדינה במזרח [[אירופה]]. בתקופה שלפני [[השואה]] התגוררו בה 3.4 מיליון [[יהדות|יהודים]]{{הערה|והייתה הריכוז היהודי הגדול בעולם}} ובתום המלחמה שרדו רק 380,000 מהם.<br /> [[קובץ:פולין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פרזידנט]] פולין עם [[שלוחים|שלוחי הרבי]] ו[[רב (תואר)|רבנים]]]]<br /> <br /> ==מלכות פולין==<br /> <br /> ב[[התוועדות]] [[שבת קודש]] פרשת [[בהעלותך]] [[י&quot;ט בסיוון]] [[תנש&quot;א]]{{הערה|1=(התוועדויות תנש&quot;א, כרך ג,<br /> עמוד 345 ואילך).}} דיבר הרבי בארוכה אודות הזמן שבו שהה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בפולין:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איתא במגן אברהם, ש&quot;נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין&quot;. אף על פי כן, רבותינו נשיאינו לא נהגו כן, אפילו בזמן ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|מו&quot;ח אדמו&quot;ר]] היה בפולין (וכמה נהגו אז להתענות שם). ויש לומר שאין זה באופן שאצל רבותינו נשיאינו חסרה ח&quot;ו המעלה דתענית [[כ' בסיוון|בעשרים בסיון]], אלא אדרבה: המעלה שבזה ישנה - שלא על ידי [[תענית]] (על דרך מעלת [[פורים]] שלגבי [[יום הכיפורים|יום (שהוא) כפורים]]). ובפרט על פי הידוע המעלה הגדולה בעשרים בגימטרייא כתר. ויש לומר שזהו על דרך המעלה ד[[תשובה]] שבעבודת ה[[צדיק]]ים (לאתבא צדיקייא בתיובתא).}}.<br /> <br /> כן התייחס הרבי בארוכה למשמעותה של &quot;מלכות פולין&quot;: והסביר את השייכות של העניין ל&quot;מלכות פולין&quot; דווקא,<br /> שידוע שבעת שראשוני היהודים באו לגור בפולין, אמרו ש&quot;פולין&quot; הוא מלשון &quot;פה לין&quot;, שכאן ילונו בזמן ומקום הגלות [וזהו הטעם האמיתי לכך שאותה אומה קראה כן למדינה דאף-על-פי שאיהו לא חזי מזלייהו חזי].<br /> <br /> - הרבי הוסיף והסביר, שלינה היא בלילה דווקא, ש (חושך ה)גלות הוא בדוגמת עניין הלילה. זאת אומרת<br /> שהפירוש ד&quot;פה לין&quot; הוא - שהמגורים במקום זה הם רק עניין של לינה, בזמן הגלות, אבל לאחרי<br /> זה ייצאו מזה ויבואו למקום האמיתי של כל יהודי - ארץ-ישראל, בגאולה האמיתית והשלימה. אבל מצד שני - הרי זה בכל-זאת באופן ד&quot;לין&quot;, דאף-על-פי שעדיין נמצאים בגלות הרי [[הקב&quot;ה]] עוזר וישנו מקום ללון במנוחה (לפי ערך), וכפי שהיה בשנים הטובות בפולין, שבני-ישראל גרו שם במנוחה.{{הערה|1=ראה שו&quot;ת הרמ&quot;א סצ&quot;ה: עדיף טפי פת חריבה ושלווה במדינות אלו [פולין]... אשר אין שנאתם גברו עלינו כמו במדינת אשכנז, מי יתן והיה עד ביאת משיחנו. וראה גם תשובות מהרי&quot;ל: ביושבי תחת המלך מפולין מלכות קרקוב וסביבותיה אשר מקדם ומאז חשבו לפליטה לבני גולה.}}ובזמנים מיוחדים באופן ש&quot;כל שרי המדינות גו' מנשאים את היהודים&quot;, כידוע שכמה משרי הממשלה נהגו לתת את נכסיהם בידי יהודים, &quot;משה'קע&quot; - כפי שהגויים קראו להם, דמזלייהו חזו בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל] שבני ישראל ינהלו אותם, ובני ישראל ניצלו זאת לעניינים טובים וקדושים לפי דעתם דבני-ישראל ושכלם (&quot;לדעתך&quot;), על-דרך &quot;וניצלתם את מצרים&quot; (היפך ממה שהגויים ניצלו את הנכסים כאשר היו בידיהם, כידוע).<br /> <br /> ==חסידויות פולין==<br /> בפולין היו חצרות חסידיות רבות ביניהם [[גור]] [[ויז'ניץ]] [[צאנז]] ועוד<br /> ==[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בפולין==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ורשה#ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בוורשה]]}}<br /> ב[[כ&quot;ח שבט]] [[תרפ&quot;ח]] הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לראשונה לביקור ב[[פולין]] לאחר 13 שנה בהן חסידי חב&quot;ד בפולין לא התראו עמו, ושהה בוורשה במשך למעלה משבועיים.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] [[תשל&quot;ד]],{{הערה|1=מוצאי שבת יו&quot;ד שבט תשל&quot;ד, ליקוטי שיחות חלק י&quot;ח, עמ' 304.}} התייחס הרבי לתקופת שהותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בפולין, שהייתה בבחינת &quot;ויקנאו בו אחיו&quot;{{הערה|1=תרגום חופשי ללא אחריות.}}<br /> <br /> זקני החסידים מספרים, כי הרקע לביטוי הרבי &quot;ויקנאו בו אחיו&quot; על תקופת שהות [[הרבי הריי&quot;צ]] בפולין,<br /> הייתה לפי ששנים אלו הייתה תקופת שיא בפעילותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בפולין.<br /> <br /> ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; בווארשה הייתה לשם ולתהילה, ורבים רבים נהרו אל הישיבה<br /> ולתורת חב&quot;ד, גם מחוגים אחרים מיהדות פולין, במקביל הפצת מעיינות [[תורת החסידות]] בווארשה על ידי הרבי [[הריי&quot;צ]] (שגם תוכנית הקמת ה&quot;כולל לגדולי תורה&quot;{{הערה|1=להרחבה, ראו: הרב [[מנחם זמבא]].}} גרמה אף היא לרבים וטובים לעזוב את שיטתם הקודמת ולדבוק בתורת חב&quot;ד.<br /> <br /> עובדות אלו וגם העשיה הרבה למען היהדות במקומות רבים בעולם, הביאו לידי כך שגורמים שונים &quot;ויקנאו בו אחיו&quot;, ברבי הריי&quot;צ, ודי למבין.<br /> <br /> ==חוש הריח==<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר האמצעי]] אמר לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] שפולין לקחה את חוש הריח.{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח [[תשכ&quot;ג]] אות ה'.}}<br /> <br /> ==התייסדות קהילת חב&quot;ד בפולין==<br /> {{ערך מורחב|התייסדות קהילת חב&quot;ד בפולין}}<br /> '''התייסדות קהילת חב&quot;ד בפולין''' החלה עם הפוגרומים, תקופה קצרה הייתה הקהילה בפולין המרכזית בחב&quot;ד אולם ב[[שואה]] נכחדה הקהילה.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בפולין==<br /> * '''[[וורשא]]''' - [[בית חב&quot;ד]] המפעיל [[בית כנסת]], [[מקווה]], כולל תורה לגברים ולנשים, שיעורים לילדים, ועוד. בהנהלת הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]]. הרב [[נחמיה סגל]] שימש בעברו כשליח בוורשא.<br /> * '''[[קראקוב]]''' - בהנהלת הרב [[אליעזר גוראריה]].<br /> * '''קטוביץ'''' - בית חב&quot;ד לסטודנטים לרפואה, בהנהלת הרב רפאל פופאק.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66026 '''תחיית היהדות בפולין''' - הרב מנחם יוסקוביץ רבה הראשי של פולין בחלוקת דולרים אצל הרבי] ● וידאו - {{אינפו}}<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Stambler-%20Adar2,%2011,%205765.pdf '''סקירה אודות התייחסויות רבותינו נשיאינו לפולין ופעילות חב&quot;דית במדינה''', מתוך תשורה מחתונת שלום דובער ונחמה דינה סטמבלר.]<br /> *מנחם ברונפמן, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3508267 מה קרה ליהדות פולין במאה ה-13?]''' {{בית חבד}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=61028 נשיא פולין ריגש את הרבנים]''' - {{אינפו|}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%d7%a9%d7%81%d6%b7%d7%9c%d6%b0%d7%95%d6%b8%d7%94-%d7%91%d6%bc%d6%b0%d7%a4%d6%bc%d7%95%d6%b9%d7%9c%d6%b4%d7%99%d7%9f/ רבי לילדים: שלוה בפולין]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/01/blog-post_81.html הרבי הריי&quot;צ מסביר: לזלזל בצדיקים אחרים? היפך מנהג חסידי חב&quot;ד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב&quot;ד בפולין, ליטא ולטביא]]''', [[קה&quot;ת]] [[תשע&quot;א]].<br /> <br /> {{מדינות אירופה}}<br /> {{ערים בפולין}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:פולין|*]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%A9&diff=725107 2024-12-18T09:58:31Z

<p>מוישי גרייזמן: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''עמרם פרקש''' הוא מראשי ישיבה גדולה [[אור אלחנן - חב&quot;ד]] ב[[לוס אנג'לס]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ג' אייר]] [[תשל&quot;ה]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[יקותיאל פרקש]] ולאמו הרבנית רחל. בשעת הלידה נקרא על שם הסבא של אמו, ר' [[עמרם בלויא]] מייסד וראש נטורי קרתא.<br /> <br /> כנער, נשלח ללמוד בחו&quot;ל, בשנת תשנ&quot;ב נכנס ללמוד בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ובין השנים [[תשנ&quot;ב]]-[[תשנ&quot;ד]] שימש כחבר מערכת [[הערות וביאורים אהלי תורה]].<br /> <br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ז]] התחתן עם רעייתו מרת יהודית בת הרב [[עזרא בנימין שוחט]].<br /> <br /> בתקופה הראשונה לאחר החתונה התגורר ב[[מונטריאול]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ב]] עבר להתגורר ב[[לוס אנג'לס]] והתמנה לשמש כר&quot;מ ב[[ישיבת אור אלחנן - חב&quot;ד]] שבראשות חמיו הרב שוחט.<br /> <br /> בהמשך התמנה לשמש כראש הישיבה קטנה הפועלת על יד הישיבה גדולה, וכן כמנהל רוחני של הישיבה הגדולה.<br /> <br /> משמש כיועץ ומלווה חינוכי במספר מוסדות חינוך, בהם [[מתיבתא ליובאוויטש בולטימור]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרקש, עמרם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלוס אנג'לס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פרקש]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שוחט]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=723040 2024-12-02T10:35:54Z

<p>מוישי גרייזמן: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:י גולדמן.png|ממוזער|הרב גולדמן בראיון לJEM]]<br /> הרב '''יוסף יצחק (יוסי) גולדמן''' (יליד שנת [[תש&quot;י]], 1950) הוא משלוחי הרבי ב[[יוהנסבורג]], דרום אפריקה, דרשן מפורסם, ששימש במשך שנים ארוכות כרב בית הכנסת המרכזי ביונהסבורג וכנשיא אגודת הרבנים בדרום אפריקה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בחודש שבט{{הערה|1=באחת הפעמים בהן נכנס בילדותו ליחידות יחד עם משפחתו בסמיכות ליום הולדתו, העניק לו הרבי דמי חנוכה באומרו שעדיין לא מאוחר לתת [[דמי חנוכה]] ([http://www.habad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=575&amp;CategoryID=413 התקשרות גליון 491]).}} ב[[קראון הייטס]] שבברוקלין לאביו הרב [[שמעון גולדמן]], ולאמו, בת הרב [[יוחנן גורדון]], הגבאי הראשי בבית הכנסת של הרבי.<br /> <br /> [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] על ידי הרב [[פנחס הירשפרונג]], ובעודו נער שימש כראש מחנה הקיץ גן ישראל בקנדה בשנת תשל&quot;ב.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] התחתן עם רעייתו מרת רחל ממשפחת קייזן מקליבלנד, אוהיו.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] נענה לבקשתו של הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] ובהסכמת וברכת הרבי יצא לפעול ב[[שליחות]] בדרום אפריקה, ובשנת [[תשמ&quot;ו]] מונה כרב בית הכנסת ביוהנסבורג.<br /> <br /> נודע כפה מפיק מרגליות ודרשותיו עולות באופן קבוע לרשת האינטרנט וזוכות לאחוזי צפיה גבוהים, ואף מתורגמות לעברית, ספרדית וגרמנית.<br /> <br /> שימש כנשיא איגוד הרבנים בדרום אפריקה (SA Rabbinical Association) וכחבר בוועד בית הספר האקדמי לתורה שנמנה בין מקימיו בשנת תשמ&quot;ג, ואף שימש כרבו הראשון.<br /> <br /> הקים והגיש תוכנית רדיו יהודי אותה הגיש מידי שבוע במשך 24 שנה.<br /> <br /> ייזם וייסד את מחנה הקיץ גן ישראל בחופשת הקיץ, את 'פסטיבל האורות' עם חנוכיית הענק לימי החנוכה, תהלוכות ל&quot;ג בומר ועוד.<br /> <br /> בחודש כסלו תשפ&quot;א פרש מתפקידו והעביר אותו לסגנו הרב [[יהודה שטרן]], מתוך מטרה לפנות זמן לפיתוח פרוייקטים חדשים, כתיבת ספרים ומסירת הרצאות מסביב לגלובוס{{הערה|1=[https://anash.org/senior-south-africa-shliach-will-seek-new-ventures/ דיווח באתר אנ&quot;ש].}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב גולדמן ורעייתו 11 ילדים, רובם פועלים בשליחות הרבי מסביב לעולם, בין ילדיו:<br /> *בנו, ר' שמואל גולדמן<br /> *בנו, ר' ניסן גולדמן, שליח באוניברסיטת קייפטאון<br /> *בתו, מרת זיסל, רעיית ר' [[אשר דערען]]<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''מאיפה אני עומד: מסרי חיים מהקריאה התורנית השבועית''' (אנגלית)<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *גיליון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] מס' 1953 ע' 28-37<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.chabad.org/search/keyword_cdo/kid/1351/jewish/Yossy-Goldman.htm מאמרים ודרשות מהרב גולדמן]''' {{בית חבד}}<br /> *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2018/07/163.-Vaeschanon-5778.pdf הנס של דרום אפריקה]''', בגליון 'הסיפור שלי' של חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]] {{PDF}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/146155 המנתח שאל בפשטות: &quot;למה אתה לא מתקשר לניו יורק?&quot;]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גולדמן, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בדרום אפריקה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גולדמן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;י]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=723039 2024-12-02T10:33:03Z

<p>מוישי גרייזמן: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אינגי ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|ר' אינגי ביסטריצקי]]<br /> הרב '''אברהם ישראל (אינגי) ביסטריצקי''' הינו מנהל ארגון '[[הצלה קראון הייטס]]', שזכה [[משב&quot;ק|לשמש את הרבי]] לאחר המאורע הבריאותי ב[[כ&quot;ז אדר]] [[תשנ&quot;ב]]. ידוע כבעל חסד התורם רבות לבניית [[מקוה טהרה|מקוואות טהרה]] ברחבי העולם.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[יהודה לייב ביסטריצקי]], מייסד ומנהל ארגון [[הצלה קראון הייטס]] ולאמו מרת איטא.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו גיטל מלכה לבית משפחת סעמיועלס ב[[חודש שבט]] [[תשל&quot;ו]], התיישב ב[[קראון הייטס]], ונכנס למעגל המתנדבים בארגון 'הצלה' שבניהול אביו.<br /> <br /> לאחר ה[[האירוע הבריאותי (תשנ&quot;ב - תשנ&quot;ד)|מאורע הבריאותי]] בכ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב, זכה לשמש בקודש יחד עם הרב [[משה קליין]] ובמשך למעלה משנתיים היה שוהה בסמיכות לרבי על מנת לתת מענה רפואי לכל צורך שיתעורר. בתקופה זו זכה גם להכניס אל הרבי שאלות שונות ולקבל תשובות ברורות{{הערה|כך לדוגמה כאשר ביקש ברכה לבחירתו של אחיו כרבה הראשי של צפת ב[[חודש אב]] תשנ&quot;ג, השיב לו הרבי באופן ברור &quot;אמן&quot;.}}.<br /> <br /> עם פטירת אביו ירש את מקומו בניהול ארגון 'הצלה', ועסק רבות בהצלת חיים תוך שמינף את פעילות הארגון ודאג לשכלול הציוד הרפואי וצירוף מתנדבים נוספים למעגל הארגון על מנת להעניק מענה מהיר ויעיל יותר.<br /> <br /> הרב ביסטריצקי ידוע כבעל חסד התורם רבות לבניית [[מקוה טהרה|מקוואות טהרה]] ברחבי העולם.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל גורודצקי<br /> *בנו, ר' מרדכי ביסטריצקי<br /> *בנו, ר' יעקב זלמן חיים ביסטריצקי<br /> *בנו, ר' שלמה ביסטריצקי<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ביסטריצקי, אברהם ישראל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ביסטריצקי]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=723038 2024-12-02T10:29:35Z

<p>מוישי גרייזמן: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:19.png|שמאל|ממוזער|ר' אליהו קוק באמירת [[לחיים]]]]<br /> הרב '''אליהו (איילך) קוק''' (יליד שנת [[תש&quot;ז]], 1946) הינו [[משיב]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], בעבר היה [[משפיע]] בישיבה ולפני כן ניהל את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] ([[תשמ&quot;ו]] עד [[תשנ&quot;ח]]), אחר כך עבר להשגחה ב[[תומכי תמימים בני ברק]] וב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. ידוע כבעל זיכרון נדיר וכ[[בעל שמועה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:ר א.jpg|ממוזער|שמאל|250px|בצעירותו בלימוד]]<br /> נולד ב[[כ&quot;ח כסלו]] [[תש&quot;ז]] ב[[ברית המועצות]] בעת [[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]-תש&quot;ז' לאביו ר' [[דוד קוק]] ולאימו מרת פולה (פערלא) לבית משפחת סודקביץ (דודו הינו ר' [[זלמן סודקביץ]]).<br /> <br /> סביו ר' [[נתן קוק]] נולד בפרוסקורב שבבאוקראינה ובעקבות פרעות מקומיים ברח לפולין ואחרי זמן קצר חזר שוב לרוסיה ובנו ר' [[דוד קוק]] נולד במינסק שברוסיה והיה מאלה שעזרו ביציאת חסידים מרוסיה הסובייטית. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ט]] עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבו בכפר חב&quot;ד אותה ייסדו יחד עם 70 משפחות והקימו את היישוב [[כפר חב&quot;ד]], והוא היה מהילדים הראשונים של [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בגיל 9 נכנס לישיבה והתחנך אצל גדולי המשפיעים ר' [[שלמה חיים קסלמן]] והיה לתלמיד מובהק של המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]]. חבריו הם ר' [[שמואל הבר]] ור' [[זלמן גופין]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] ל-[[770]] וזכה להיכנס בשנה זו פעמיים ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]].<br /> <br /> זכה בחול המועד פסח לומר פלפול בזאל הקטן בהוראת הרבי, כשהרבי עצמו עמד כמה דקות והקשיב לפלפול{{הערה|מפי הרב [[מרדכי גוראריה]].}}.<br /> <br /> לאחר שחזר מהרבי החל ללמד ילדים ובחורים שיצאו זה עתה מברית המועצות בשפה ה[[רוסית]]. הלימוד מוקם במרכז הזאל של הישיבה בכפר חב&quot;ד בינהם היו האחים לבית [[סטמבלר]] והיישקע [[רסקין]] ועוד.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו באב]] [[תשל&quot;ב]] התחתן עם זהבה גולדה בתו של הרב [[משה אקסלרוד]].<br /> <br /> לאחר שחזר משנה תמימה אצל הרבי לא יכל לצאת מהארץ בגלל היותו צריך להתגייס, שאל את הרבי האם ללכת ולהתגייס לצבא או לא? הרבי ענה &quot;להתייעץ עם הנהלת הישיבה&quot; , הלך להרב אפריים וולף שאמר לו שאם הרבי לא אמר לו נחרצות לא להתגייס אזיי יש לו ללכת ולהתגייס ואכן בי&quot;ז אדר תשל&quot;ז התגייס ועשה טירנות עד ערב שבועות למשך 4 וחצי חודש וסיים עם רובאי 05 ושובץ כלוחם בחטיבת הצנחנים. <br /> <br /> הרב קוק שימש כמנהל ומשפיע בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] ובמספר ישיבות חב&quot;ד במשך שנים רבות. כיום הוא משיב בחסידות ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. בנוסף, מוסר שיעורי חסידות בשבת בבית הכנסת הסמוך למקום מגוריו 'נחום יצחק' ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> * ר' משה קוק<br /> * ר' נתן קוק<br /> * ר' [[דב קוק (לוד)|דוב קוק]] - שליח הרבי ב[[חרקוב]] [[אוקראינה]] לשעבר. כיום שליח לדוברי רוסית בשכונת גני אביב לוד, ר&quot;מ ב[[תומכי תמימים לוד]].<br /> * ר' דוד קוק<br /> <br /> ;בנותיו<br /> * מרת חנה אשת הרב חיים אליעזר לבקובסקי - שלוחי הרבי, דיין ומו&quot;צ דק&quot;ק בופולו, ניו יורק [[ארצות הברית]].<br /> * מרת רחל אשת ר' מרדכי הניג - מנהלת בית ספר צעירות כפר חב&quot;ד.<br /> * מרת נחמה דינה אשת ר' לוי יצחק קנלסקי.<br /> * מרת דבורה אשת ר' אהליאב אבוטבול.<br /> * מרת מושקא אשת ר' יוסף יצחק גולדשטיין - שליחי הרבי בקריית ביאליק.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_9.html הרב אליהו קוק: ר' שלמה חיים הקפיד שה'עובדים' יתפללו באמצע ה'זאל']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוק, אליהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קוק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A7_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=723037 2024-12-02T10:28:17Z

<p>מוישי גרייזמן: </p> <hr /> <div>{{פירושונים|<br /> *הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] (הראי&quot;ה), הרב הראשון של הרבנות הראשית, מייסד ישיבת &quot;מרכז הרב&quot; בירושלים, וממעצבי השיטה הרעיונית של [[הציונות הדתית]].<br /> *הרב [[שמחה קוק]] - רבה של העיר [[רחובות]].<br /> *הרב [[דב קוק]] - מקובל ישראלי תושב [[טבריה]].<br /> ;חסידי חב&quot;ד:<br /> *הרב [[נתן קוק]] - נכלא ונהרג בידי הק.ג.ב. ב'עוון' קיום מנין תפילה בביתו שבמוסקבה.<br /> *הרב [[דוד קוק]] - מראשי וועד הבריחה מגבולות ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]-תש&quot;ז וממייסדי [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[אליהו קוק]] - מנהל ישיבות 'אחי תמימים' וממשפיעי כפר חב&quot;ד.<br /> *הרב [[דב קוק (לוד)|דב קוק]] - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ושליח לדוברי רוסית בשכונת &quot;גני אביב&quot; בלוד<br /> *הרב [[ישראל קוק]] - חסיד שהשתמש עם כוחו וגבורתו עבור הפצת היהדות בברית המועצות וממייסדי כפר חב&quot;ד.<br /> *הרב [[יוסף יצחק לאש]] - מגבאי בית רבינו ומרצה ובקי בהלכות קידוש החודש.}}<br /> <br /> [[קטגוריה:פירושונים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קוק|*]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%9C&diff=722519 2024-11-25T05:51:36Z

<p>מוישי גרייזמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ניסן מנגל.png|ממוזער|הרב ניסן מנגל מציג בגאווה את כתובת הקעקע שחרטו הנאצים על ידו (אושוויץ, תשע&quot;ז)]]<br /> [[קובץ:מנגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ניסן מנגל (י&quot;ב שבט תשע&quot;א, בעת מעמד ההכתרה של הרב [[יוסף ישעיה ברוין]])]]<br /> הרב '''ניסן מנגל''' (יליד [[תרצ&quot;א]]) הוא ניצול שואה, רב [[בית הכנסת]] &quot;כתב סופר&quot; בשכונת [[קראון הייטס]], ידוע כנואם ומחבר תורני.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרצ&quot;א]] בברטיסלבה בירת סלובקיה, ובהיותו בגיל 10 נלקחה משפחתו על ידי ה[[נאצים]] למחנות המוות. על אף גילו הצעיר, אמר למנגלה שהוא בגיל 17 וניצל ממוות. היה מהנערים עליהם ערך הצורר ניסויים רפואיים ובשל כך שרד את כל אימות השואה.<br /> <br /> כאשר התקרבו כוחות הברית, הצטרף עם שאר אסירי המחנה לצעדת המוות, ובנס הצליח לשרוד את כל הצעדה ולהישאר בחיים{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%95/ ניצחון היהדות: הרב מאנגל במסע למחנה המוות אושוויץ] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> לאחר סיום המלחמה, למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] בתשי&quot;ט קיבל [[סמיכה]] לרבנות.<br /> <br /> מספר פעמים נשלח על ידי הרבי לליקווד הנחשבת למעוז הליטאי-אמריקאי, וקירב שם מספר בחורים ואברכים לתורת החסידות.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו רייזל, בתו של הרב לייב הארליג, התיישב בשכונת [[קראון הייטס]], ובהמשך התמנה לדיין ב[[בית דין צדק קראון הייטס]] ולרב [[בית הכנסת]] 'כתב סופר' בשכונה.<br /> <br /> בתשל&quot;ה חיבר ספר מראי מקומות וציונים על שולחן ערוך חושן משפט של אדמו&quot;ר הזקן. בנוסף, ערך מספר ספרים תחת הוצאת הספרים [[קה&quot;ת]], ביניהם תרגומים ל[[אנגלית]] של הסידור והמחזור החב&quot;די, מבוא ומראי מקומות לתניא בתרגות ערבי שיצא לאור בקזבלנקה, וספרים נוספים בשפה האנגלית.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] עמד לצידו של הרב [[אהרן יעקב שווי]] והוציא גילוי דעת משותף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=20506 הרבנים: ל&quot;בחירות&quot; אין תוקף על פי הלכה!] {{אינפו}} י&quot;ד [[אייר]] התשס&quot;ו (12.05.2006)}} יחד איתו עם הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]] נגד קיום בחירות מוטות שהתקיימו בצורה לא ישרה וללא פיקוח חיצוני.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] כאשר נפסק על ידי הרכב בית הדין של הזבל&quot;א לקיים בחירות לאיוש משרת הרב השלישי בשכונת קראון הייטס, הציג את מועמדתו ונתמך על ידי הרב [[אהרן יעקב שווי]], אך מאוחר יותר הסיר את מועמדותו לטובת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב אליעזר אלימלך מנגל - משלוחי הרבי בניו ג'רזי{{הערה|נפטר בצעירותו בתאונת דרכים ב[[ד' תמוז]] [[תשמ&quot;ח]].}}<br /> *בנו, הרב אברהם ישראל מנגל - שליח בשכונת בלו אש, סינסינאטי, אוהיו<br /> *בנו, הרב נחום - שליח באוהיו<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל<br /> *חתנו, הרב [[משה הרסון]] - שליח ראשי במדינת [[ניו ג'רזי]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3144765 פרק אחד ביום]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2403942 מפגש מפתיע]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1900569 ביקור חולים]''' {{*}} '''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2022/06/368.-Korach-5782.pdf אמץ את גישת הבעל שם טוב]''' - הרב מנגל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2023/07/421.-Pinchas-5783.pdf לילה לבן בלייקווד]''' {{*}} '''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2024/09/484.-Ki-Savo-5784.pdf מתי בדיוק נולד התינוק]''' {{PDF}} ראיון וידאו משוכתב בגליון 'הסיפור שלי' של חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]]<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/4/15/632193515276.html גבורה יהודית בלייל הסדר במחנה המות]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב חג הפסח [[תשע&quot;ז]]<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/5/24/242718630776.html אני רוצה שתעבוד עבורי]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ראש חודש סיון [[תשע&quot;ז]]<br /> *'''[https://anash.org/watch-the-tefillin-of-auschwitz/ התפילין מאושוויץ]''' {{וידאו}} {{אנש}} (אנגלית)<br /> *'''[https://sinun770.org/איך-שרדתי-את-אימת-השואה-כילד-הרב-ניסן-מא/ איך שרדתי את אימת השואה כילד] ''' {{וידאו}} באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב (אידיש)<br /> *[https://chabad.info/magazine/261985/ הילד ששרד את השואה והפך לרב בית כנסת חב&quot;די] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/1042334/ מֵאֲפֵלָה לְאוֹר: עם יותר ממאה צאצאים, הרב מנגל חזר לאושוויץ{{אינפו}}]<br /> <br /> {{חברי בד&quot;צ קראון הייטס}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מנגל, ניסן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ניצולי שואה]][[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:דיינים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;א]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%94%D7%9F_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=722501 2024-11-24T20:29:13Z

<p>מוישי גרייזמן: </p> <hr /> <div>{{פירושונים|<br /> '''מושג ביהדות:'''<br /> *[[כהנים]]<br /> *[[כהן גדול]]<br /> <br /> '''אישים:'''<br /> <br /> *הרב [[אברהם מנחם כהן]] - משלוחי הרבי ב[[באר שבע]]<br /> *הרב [[אברהם צבי כהן]] - ראש [[כולל]] ב[[כפר חב&quot;ד]], [[מגיד שיעור]] ב[[ישיבת תומכי תמימים]] [[תומכי תמימים לוד|לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]] ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] &quot;תולדות אהרן&quot;, ב[[ירושלים]]<br /> *הרב [[אלחנן כהן]] - שליח בקזחסטן<br /> * הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]] - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]<br /> *הרב [[אשר לעמיל כהן]] - רב קהילת חב&quot;ד בביתר עלית<br /> *הרב [[ברוך שלום כהן]] - מלמד חסידי, ממקורבי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> *הרב [[הרצל כהן]] - רב בשירות בתי הסוהר בישראל<br /> * הרב [[חיים יצחק כהן]] - מנהל מרכז [[בית משיח לונדון]] ויוזם '[[קונגרס משיח האירופאי]]'<br /> * הרב [[חיים שלמה כהן]] - משלוחי הרבי במונטריאול, קנדה<br /> *הרב [[יואל כהן]] - ה[[חוזר]] הראשי של [[הרבי]]<br /> *הרב [[יונה כהן]] - ממנהלי רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ב[[רוסיה]], וממארגני [[הבריחה הגדולה]] מ[[רוסיה]] בשנת [[תש&quot;ז]].<br /> * הרב [[יוסף עקיבא כהן]] - ראש [[ישיבת ליובאוויטש מנצ'סטר, אנגליה]]<br /> * ר' [[יוסי כהן (קלידן)|יוסי כהן]] - קלידן בשכונת קראון הייטס<br /> * הרב [[יצחק כהן]] - מנהל חנות 'ופרצת' ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[ישעיה אלעזר כהן]] - הרב וה[[שליח]] הראשי ל[[קזחסטן]]<br /> *הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן|לייבל כהן]] - שימש כמזכיר [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צא&quot;ח בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[מנחם כהן (אלעד)]] - עורך [[שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[מנחם כהן (באר שבע)]] - שליח הרבי ב[[באר שבע]]<br /> *הרב [[מנחם כהן (צפת)]] - [[ר&quot;מ]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל כהן (ביתר)]] - מנהל ת&quot;ת אוהלי מנחם ב[[ביתר עילית]]<br /> * הרב [[משה דוד כהן]] - מאנ&quot;ש ביתר עלית, לשעבר משלוחי הרבי בקזחסטן<br /> *הרב [[נחום כהן (ראש העין)|נחום כהן]] - שליח ב[[ראש העין]] ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]<br /> *הרב [[רפאל כהן]] - רב קהילת חסידי חב&quot;ד ב[[ריגה]]<br /> *הרב [[רפאל נחום כהן]] - חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צא&quot;ח בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[רפאל נחמן כהן]] - סופר חסידי ממקורבי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]], ומאנ&quot;ש ב[[תל אביב]]<br /> * הרב [[שלום בער כהן]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים בית הר&quot;מ]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> * הרב [[שמואל אליעזר כהן]] - שליח הרבי בבאר גנים וראש כולל אברכים בנחלת הר חב&quot;ד<br /> * הרב [[שמואל יחזקאל כהן]] - מנהל [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]] בעבר<br /> * הרב [[שניאור זלמן כהן (צפת)|שניאור זלמן כהן]] - צפת<br /> *הרב [[שניאור זלמן כהן (ראש העין)|שניאור זלמן כהן]] - שליח בראש העין<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אברהם כהן (פירושונים)]]<br /> *[[יוסף יצחק כהן (פירושונים)]]<br /> *[[יצחק כהן (פירושונים)]]<br /> *[[שניאור זלמן כהן (פירושונים)]]<br /> *[[מנחם מענדל כהן (פירושונים)]]<br /> *[[מנחם כהן (פירושונים)]]<br /> *[[הכהן (פירושונים)]]<br /> }}</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=721799 2024-11-18T09:02:53Z

<p>מוישי גרייזמן: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=מנהל תלמוד תורה 'תורת חיים' יועץ ומטפל מרצה ומשפיע בירושלים|אחר=מוזיקאי חב&quot;די|ראו=[[אלי לוי]]}}<br /> {{אין תמונה}}<br /> הרב '''אליהו מאיר לוי''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ב]], 1981) הוא מנהל תלמוד תורה 'מקור חיים' בירושלים בנשיאות הרב יצחק גינזבורג, מרצה ב[[אור חיה]] בעיר, יועץ ומטפל זוגי. שליח בשכונת גבעת שאול, ומשפיע בישיבת 'תום ודעת' בירושלים. <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בנווה דניאל ב[[כ&quot;ח כסלו]] [[תשמ&quot;ב]] לאביו הרב שלמה חיים לוי, ראש כולל בישיבת הר עציון מייסד ונשיא ישיבת ההסדר קריית גת; מחבר ספרי הלכה ואחד ממחברי השאלות למבחני ה[[סמיכה לרבנות]] של [[הרבנות הראשית לישראל]]. סבו מצד אביו, חבר הכנסת מטעם המפד&quot;ל ר' דניאל יצחק לוי, ודודו (אח אביו) היה השר וחבר הכנסת יצחק לוי, יושב ראש תנועת המפד&quot;ל.<br /> <br /> אמו מרת נצחיה, הינה בתו של הרב חיים דוד הלוי, הרב הראשי לתל אביב-יפו.<br /> <br /> גדל בבית המשתייך לציבור [[הציונות הדתית|הדתי-לאומי]], ובשנות הנערות החל להתקרב לעולמה של חסידות חב&quot;ד, למד בישיבת 'מקור חיים' ונקשר מאוד לרב [[עדין אבן ישראל]], עד שלבסוף הפך לחסיד חב&quot;ד.<br /> <br /> לאחר חתונתו, קבע את מגוריו בתקוע, והחל להימנות על חוג תלמידיו של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]], [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], ולמד לעומק את תורת הנפש, ייעוץ וחינוך.<br /> <br /> במשך השנים קבע את מגוריו ב[[ירושלים]], הצטרף כמרצה בבית הספר לתורת הנפש של הרב גינזבורג, לצד ייעוץ פרטני בנושאי חינוך וזוגיות ואימון אישי, והחל להרצות באופן קבוע במדרשיית [[אור חיה]] בעיר.<br /> <br /> מתגורר בשכונת גבעת שאול ומשמש באופן לא רשמי כשליח הרבי בשכונה, וכמשפיע בישיבת 'תום ודעת' בירושלים.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] החל לשמש תחת הרב [[שילה אופן]] כמנהל תלמוד תורה 'תורת חיים' של המוסדות בנשיאות הרב יצחק גינזבורג.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''שאהבה נפשי''' - ספר אוטוביוגרפי המתאר את מסלול חייו<br /> *'''עין טהרה'''<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחותו מרת אפרת, רעיית הרב אודי שוורץ - רב בישיבת הר עציון וראש ענף הלכה ברבנות הצבאית<br /> <br /> {{מיון רגיל:לוי, אליהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:יועצים ומטפלים]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F&diff=721798 2024-11-18T08:53:01Z

<p>מוישי גרייזמן: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''שילה אופן''' (יליד שנת [[תשל&quot;ה]], 1974) הוא מחסידי חב&quot;ד בגבעת זאב, מחוג תלמידיו של הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]], מחבר ועורך תורני. בעבר שימש כמנהל תלמוד תורה 'תורת חיים' בירושלים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ה תשרי]] [[תשל&quot;ה]] ב[[ירושלים]] להוריו ר' משה אברהם ומרת חיה שרה אופן.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת ליאת הניה בת אברהם ואסתר מלכהן קאהן.<br /> <br /> במשך מספר שנים התגוררו בני הזוג ב[[יצהר]], שם נמנה על חוג תלמידיו של הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]].<br /> <br /> מספר שנים לאחר שהוקם תלמוד תורה 'תורת חיים' על ידי הרב משה גנוט, התמנה לשמש תחתיו כמנהל התלמוד תורה{{הערה|לאחריו שימש בתפקיד ר' יהודה ראב, וכיום משמש כמנהל הרב [[אליהו לוי]].}}, וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].<br /> <br /> לאורך השנים החל לעסוק בכתיבה ועריכה תורנית, במסגרת בית ההוצאה לאור 'גל עיני' שתחת נשיאות הרב גינזבורג. כמו כן מפרסם מידי שבוע מדור של ביאורי חסידות מעובדים לילדים בגליון השבועי 'נפלאות'{{הערה|1=[pnimi.org.il/author/shilo/ תגית עם המדור השבועי באתר 'גל עיני'].}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''איזו מדינה? - גאולת ישראל - חזון ומציאות לאחר משבר''', עורך שותף יחד עם אחיו ר' נריה אופן, ניסן תשס&quot;ו<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' נריה אופן - פעיל ימין, יוזם 'משמר המקדש', 'סיבוב השערים' ו'מוקד עבודה עברית'<br /> *בתו מרת יפה ציון, רעיית ר' מנחם מענדל מלכיאלי<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אופן, שילה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ה]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%27%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%27_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=720899 2024-11-15T12:38:15Z

<p>מוישי גרייזמן: /* אישים בבית הכנסת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:5dd6507a1e0db 1574326394 news images gallery.jpg|ממוזער]]<br /> '''בית הכנסת 'המרכזי' ב[[כפר חב&quot;ד]]''' הינו בית הכנסת הראשון שנבנה בכפר{{הערה|אם כי לפני שבית הכנסת 'המרכזי' נבנה היו מתפללים במבנה נטוש במרכז הכפר, שעל חורבותיו נבנה מאוחר יותר בית הכנסת [[בית מנחם]]}}, ששימש במשך שנים רבות כבית התפילה העיקרי עבור התושבים ובו התקיימו האירועים המרכזיים של קהילת חב&quot;ד בארץ הקודש, ורבים מאירועי השמחה של בני הקהילה. לאחר הקמת [[בית הכנסת בית מנחם]], ירד מעט בית הכנסת מגדולתו, אך הוא נותר בכינוי 'המרכזי', והוא משמש כמקום תפילתם הקבוע של רבני הכפר.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> עם הקמתו של [[כפר חב&quot;ד]] בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] על חורבותיו של כפר ערבי נטוש, היה צורך להכשיר בית תפילה ראוי שישמש את כלל התושבים.<br /> <br /> בתחילה התפללו התושבים באופן עראי במבנה ישן שעמד במקום עליו נבנה לימים בית הכנסת '[[בית מנחם (כפר חב&quot;ד)|בית מנחם]]', ובמקביל החלו חברי [[ועד כפר חב&quot;ד]] לעסוק באיתור מקום ראוי והשגת מקורות מימון להקמת מבנה קבע של בית כנסת גדול ומפואר, כאשר במקביל היו צריכים התושבים וחברי הועד לעסוק בהקמת וארגון שאר עניני הכפר, דבר שהאט את קצב הפעולות בנוגע להקמת בית הכנסת.<br /> <br /> מי שהיה מעורב באופן פעיל בהקמת וייסוד בית הכנסת, היה חבר הועד ר' [[יצחק אייזיק קרסיק]] ר' [[משה סגל]] ר' [[מענדל רסקין]] , יחד עם העסקן ר' [[פנחס אלטהויז]] שהשיג את התקציבים הממשלתיים לצורך הבניה.<br /> <br /> מעמד [[הנחת אבן הפינה]] נערך בחודשי החורף של שנת [[תשי&quot;ח]], באירוע בו נכחו כל תושבי הכפר יחד עם אורחים שהגיעו מחוץ לעיר ונציגי תנועת מפא&quot;י, כשהקהל עומד לאורך כל הטקס שנמשך כשעה, במהלכו נאמו המרא דאתרא הרב [[שניאור זלמן גרליק]], ואנשי ציבור נוספים.<br /> <br /> בניית בית הכנסת עצמו ארכה כחצי שנה בלבד, וב[[י&quot;ב תמוז]] [[תשי&quot;ח]] נערכה [[חנוכת הבית]] של בית הכנסת, כאשר [[הרבי]] משגר מברק ברכה מיוחד לרגל החגיגה, בו בירך את התושבים ש&quot;בית הכנסת והמדרש ימלא תפקידו להעלות כל הענינים בגשמיות וברוחניות למעלה בסולם התפילה ולהמשיך כל הברכות למטה בסולם התורה הנגלה והחסידות, ומתוך הרחבה בכל יפיצו המעינות בסביבתם ובכל אה&quot;ק עדי לגאולתנו האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו בקרוב&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6384.htm אגרות קודש חלק יז אגרת ו'שפד].}}, ובהתוועדות שנערכה למחרת לרגל 'חג הגאולה' של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, התייחס הרבי לחגיגה באופן פומבי ובירך שבית הכנסת יפרוץ בגשמיות וברוחניות, וממילא הדבר ישפיע על כל עניני כפר חב&quot;ד ותבטל את כל המניעות וההפרעות שיש לתושביו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/15/index.htm שיחת י&quot;ב תמוז תשי&quot;ח].}}.<br /> <br /> ===מקומו של בית הכנסת בחיי הקהילה===<br /> עם פתיחת בית הכנסת, התמנו ר' אייזיק קרסיק ור' מענדל רסקין כגבאים, והוא הפך לבית הכנסת המרכזי של תושבי הכפר, מקום עריכת ההתוועדויות המרכזיות בחגים ובמועדים כולל ההתוועדויות השנתיות ב[[י&quot;ט כסלו]] וה[[הקפות שניות|הקפות השניות]] המרכזיות במוצאי [[שמחת תורה]] בהן השתתפו ראשי המדינה אנשי הרוח ועמך בית ישראל{{הערה|עד להקמתו של בית מנחם שמפאת גודלו והתרבות האורחים והמשתתפים באירועים העבירו אליו את האירועים המרכזיים.}}, וכן למקום תפילתם הקבוע של רבני הכפר, שהמשיכו להתפלל בבית הכנסת גם לאחר הקמתם של בתי כנסת נוספים, ואף לאחר הקמתו של 'בית מנחם', שהפך לבית התפילה המרכזי של תושבי הכפר.<br /> <br /> בית הכנסת שימש אף כמרכז קהילתי תוסס, בו ערכו רבים מהתושבים ומחסידי חב&quot;ד בארץ את שמחותיהם, כגון בריתות מילה, בר מצוות, וחתונות.<br /> <br /> כאשר הוקם ה[[תלמוד תורה]] '[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב&quot;ד|אהלי תורה]]', נערכו הלימודים בתקופה הראשונה בבית הכנסת.<br /> <br /> ההתוועדות הקבועה מידי שבת בבית הכנסת, כשבראשה ישב בקביעות ר' [[שלום פלדמן]], הייתה לשם דבר ונכחו בה מידי שבת רבים שלא היו ממתפלליו הקבועים של בית הכנסת כמו גם תלמידי [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|הישיבה]], ואף אורחים שהגיעו אליה במיוחד מחוץ ל[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> מדי [[שבת מברכים]] מתאספים בבית הכנסת מאות ילדים מכל רחבי [[כפר חב&quot;ד]] לאמירת תהילים כפי הוראת רבותינו נשיאינו{{הערה| את הכינוס מנהל הרב משה אסולין, מחנך ב[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב&quot;ד|תלמוד תורה אהלי תורה]]}}.<br /> <br /> ===שיפוצים והרחבות===<br /> בסוף שנות המ&quot;מים, הורחב בית הכנסת בהתעסקותם של ר' [[שמואל ריבקין|שמואל (מוליק) ריבקין]], ר' [[מרדכי ציבין]], ר' [[יצחק ריבקין]] ור' [[יוסף יצחק אהרונוב]], ונוספו לו שני חדרים נוספים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] עבר בית הכנסת שיפוץ מאסיבי בסיוע מספר תורמים, ובמהלך השיפוץ הוחלפו המחיצות, הריהוט, מערכת המיזוג, בימת הקריאה, ותקרת בית הכנסת, ובנוסף - הורחב בית הכנסת באמצעות סגירה המרפסת המקורה שהייתה בכניסה בחזית בית הכנסת, וכן נסלל כביש גישה חדש לנוחות המתפללים.<br /> <br /> ==אישים בבית הכנסת==<br /> *'''[[:קטגוריה:רבני כפר חב&quot;ד|רבני כפר חב&quot;ד]]''': הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב&quot;ד)|מאיר אשכנזי]]<br /> *'''גבאים''': ר' [[יצחק אייזיק קרסיק]], ר' [[מנחם מענדל רסקין]], ר' יצחק ריבקין, ר' [[נחמן רייכמן]], ר' [[דובער קרסיק|בערל קרסיק]], ר' [[שאול בייטש]], ר' [[מנחם מענדל בוסטומסקי]]<br /> *'''משפיעים''': ר' [[שלום פלדמן]], ר' [[יחזקאל שפרינגר]], ר' [[אברהם משה נפרסטק]], ר' [[מוניע שניאור]], ר' [[זאב רויטמן]]<br /> *'''אישים נוספים''': ר’ [[דוד קוק]], ר' [[ברוך גופין]], הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]], הרב [[ישבעם סגל]], ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]], ר' [[דוד פלדמן (כפר חב&quot;ד)|דוד פלדמן]], ר' [[יהודה לייב וייסגלס]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור שטורעם|28980|news|היה ונשאר: בית הכנסת המרכזי ● מיוחד|מאיר גולד, תמונות: ארכיון שמואל בן צבי|כ&quot;ג במנחם-אב תשס&quot;ח}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/85318 &quot;בית-כנסת בשבוע&quot; ● הפעם: 'המרכזי']''' {{COL}} תשע&quot;ד<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית מנחם]]<br /> *[[בית נחום יצחק]]<br /> *[[רייטשיק שול]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בתי כנסת חב&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:בתי כנסת בכפר חב&quot;ד]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%98%D7%9E%D7%9F_(%D7%9B%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A8)&diff=720347 2024-11-11T14:19:55Z

<p>מוישי גרייזמן: /* שליחות */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''שניאור זלמן בוטמן''' הינו שליח הרבי בכרכור.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בלוד בשנת [[תשד&quot;מ]], לאביו הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] ולאימו דבורה לאה.<br /> <br /> למד בישיבה קטנה ב[[תומכי תמימים לוד]], ובישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' <br /> <br /> התחתן בחודש [[אלול]] [[תשס&quot;ז]], עם רעייתו ביילא למשפחת הרב [[אלימלך שחר]].<br /> <br /> לאחר הולדת בנם, יצאו לשליחות בשנת [[תשע&quot;א]] לכרכור.<br /> <br /> ===שליחות===<br /> הרב בוטמן פועל בשליחות מטעם בית חב&quot;ד פרדס חנה-כרכור, בשיתוף פעולה ובניהולו של השליח הוותיק הרב [[יוסף קורנט]].<br /> הוא שם דגש נוסף על הפעילות עם הדור הצעיר ובני הנוער בחידוד המודעות למסורת וחגי ישראל, הכנה לבר-מצוה, כמו גם כתובת למענה ומתן סיוע לכל עניין יהודי כחלק ממסגרת הפעילות.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68872 תהלוכה בפרדס חנה, בארגון הרב קורנט והרב בוטמן] {{אינפו}}<br /> * [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=59594 פרדס חנה: התוועדות קבלת פנים לשליחת הרב בוטמן] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:בוטמן, שניאור}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת בוטמן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שחר]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93_(%D7%A6%D7%A4%D7%AA)&diff=712118 2024-09-08T22:01:26Z

<p>מוישי גרייזמן: /* משפחתו */משפחתו, תיקונים טכניים</p> <hr /> <div>{{שכתוב}}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=יוסף רוזנפלד (צפת)|אחר=[[יוסף חיים רוזנפלד]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש בשנת תשט&quot;ז]], ומנהל מוסדות [[אהלי תורה קראון הייטס]]|ראו=[[יוסף חיים רוזנפלד]]}}<br /> [[קובץ:אלטע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנפלד (במרכז) והרב [[ישעיהו הרצל]], עם אחד התורמים ל[[מכון אלטע]]]]<br /> הרב '''יוסף רוזנפלד''' (יליד שנת [[תשי&quot;א]], 1951) הינו חבר [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת השלוחים הראשונה לארץ הקודש]], המכהן כמנהל '[[מכון אלטע]]' ל[[בעל תשובה|חוזרות בתשובה]] ב[[צפת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ז אייר]] [[תשי&quot;א]] כבן בכור לאביו הרב [[אברהם יצחק רוזנפלד]], ולאמו מרת קריינא, בתו של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] [[משב&quot;ק|מזכירו האישי]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> הברית שלו התקיימה במועדה בכ&quot;ד [[אייר]] בבית הכנסת ב[[בארא פארק]] בו כיהן סבו כרב, והרבי הגיע במיוחד להשתתף ב[[ברית מילה|ברית המילה]] והתכבד ב[[סנדקאות]], ואף נשא דברים בעת הסעודה{{הערה|נדפס בתורת מנחם חלק ג' עמוד 102.}}, ולפני שהתפללו [[מנחה]] נתן לאביו מקדמה בסך 5 דולר דמי לימוד בישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> למד בישיבת תות''ל נוארק ולאחר מכאן באהלי תורה<br /> <br /> בהיותו בחור בן 19 זכה לסייע לסבו בסידור כרטיסיות הרוכשים של האותיות ב[[ספר תורה לקבלת פני משיח]]{{הערה|שניאור ברגר, [[חסיד נאמן (ספר)|חסיד נאמן]], עמוד 154.}}.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רחל לאה בת ר' [[אברהם אהרון רובשקין]], נמנה בשנת תשל&quot;ו על חברי הקבוצה הראשונה של [[השלוחים לארץ הקודש]] שנשלחו על ידי הרבי להתיישב ב[[צפת]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] ייסד בעיר את '[[מכון אלטע]]' ל[[בעל תשובה|חוזרות בתשובה]], כאשר המכון נקרא על שם אחות גיסו הרב [[יוסף יצחק דייטש]] שהיה מגדולי תומכי המוסד ונמנה על מייסדיו.<br /> <br /> במשך השנים התקרבו מאות בנות מכל רחבי העולם באמצעות המכון, והקימו בתים חב&quot;דיים.<br /> מנהל סמינר חיה מושקא לאמרקיות בצפת אשר לומדים בו כול שנה עשרות בנות אשר מקימות בתים חסידים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' אליהו רוזנפלד, ברזיל<br /> *בנו, ר' מענדי רוזנפלד, פלורידה<br /> *בנו, ר' חנוך רוזנפלד, צפת<br /> *בנו, ר' חיים רוזנפלד, צפת <br /> *בנו, ר' געצל רוזנפלד, קליפורניה<br /> *בנו, ר שלום בער רוזנפלד, ניו יורק<br /> *בתו מרת חיה מושקא, רעיית ר' שלום דובער ירוסלבסקי [[קרית מלאכי]], [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה תות&quot;ל קרית גת]]<br /> *חתנו, הרב [[אליהו נתן סילבעבערג]] - ראש ישיבת [[מתיבתא ליובאוויטש שיקגו]] (ישיבה קטנה), ומחבר סדרת הספרים 'לקט ביאורים' על מסכתות הש&quot;ס<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל ליפשיץ, שליח הרבי לחצב<br /> <br /> {{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:רוזנפלד, יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רובשקין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רוזנפלד]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=711607 2024-09-03T22:50:46Z

<p>מוישי גרייזמן: /* תולדות חיים */הוספתי היפר לינק</p> <hr /> <div>[[קובץ:מיכאל סלאווין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מיכאל סלאווין ב[[קריאת המגילה]] בליל [[פורים]] בזאל הגדול ב-[[770]]]]<br /> הרב '''מיכאל סלאווין''' הוא נגיד חסידי תושב [[קראון הייטס]] המשמש כ[[ספרי תורה ב-770|הבעל קורא של 770]], בשבתות ובימים טובים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[יוסף חיים סלאווין]] ולאמו מרת פעסיא-פלה ב[[מונטריאול]].<br /> <br /> בעודו בחור שימש כמנהל חינוכי בקעמפ [[גן ישראל]] במונטריאול, ולרגל [[יום הולדת]]ו שחל בעיצומם של ימי הקעמפ, נסע לרבי ונכנס ל[[יחידות]] במהלכה עורר אותו הרבי להעניק תשומת לב מיוחדת לילד שהגיע לקעמפ ממדינה אחרת וצריך יחס אישי מועדף{{הערה|1=[https://kfar-chabad.com/wp-content/uploads/2017/12/הכפר-של-הרבי-שבט-4.pdf עדותו של הרב בידרמן, עיתון 'הכפר של הרבי' שבט תשע&quot;ז עמוד 25].}}.<br /> <br /> לאחר חתונתו עם רעייתו מרת לאה לבית משפחת קוריק מברזיל, קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] למד במשך תקופה ב[[כולל אברכים]] ולאחר מכן החל לשלוח ידו במסחר וזכה להצלחה, ובמקביל החל לשמש כ[[בעל קורא]] קבוע ב-770.<br /> <br /> לאחר פטירתו של אביו בשנת [[תשל&quot;ב]] לאחר שחזר מה&quot;לחיים&quot; שלו, הוא החל לקרוא בתורה ב[[שבת]]ות ב[[מנחה]]. כמו כן כשהבעל קורא הוותיק הרב [[מרדכי שוסטרמן]] קרא במניין של הרבי שנערך בזאל הקטן או בגן עדן התחתון, הרב סלאווין היה קורא במניין שבזאל הגדול. בכמה הזדמנויות קרא במניין של הרבי בזאל הקטן שכל הדלתות פתוחות עד לחדרו של הרבי.<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב שוסטרמן ב[[תשנ&quot;ה]], החליפו בתפקיד וכיום משמש כבעל קורא קבוע במנייני התפילה המרכזיים ב-770 בשבת בבוקר, בחגים ובמועדים, וכן קורא באופן קבוע את [[מגילת אסתר]] ו[[מגילת איכה]].<br /> <br /> ב[[דבר מלכות נשא|התוועדות הפתאומית]] שערך הרבי בשבת פרשת נשא [[תנש&quot;א]], החלה שעליה בצע הרבי הגיעה מביתו של הרב סלאווין ברחוב [[איסטערן פארקווי]] בסמוך ל-770, דרך החצר של 770.<br /> <br /> סייע בעצה ובמעש בפעולות להקמת אוהל הרחבה ('טענט') לרווחת האורחים ברחבה הסמוכה מחוץ ל-770 למשך חודש החגים, ביוזמתו של העסקן ר' [[מנחם מענדל מינץ]], וכן בפעולות נוספות שנעשו על ידו.<br /> <br /> בשביעי של פסח תשפ&quot;ב נפטרה רעייתו מרת לאה ובאיסרו חג התקיימה הלוויה והיא נטמנה בבית העלמין על שם מונטפיורי.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' יוסף סלווין - קרקאס ונצואלה<br /> *בנו, ר' יצחק סלווין<br /> *בנו, ר' מנדל סלווין - ס. קלמנטה קליפורניה<br /> *בנו, ר' איסר סלווין - מונטריאול<br /> *בנו, ר' מרדכי סלווין - קראון הייטס<br /> *בנו, ר' צבי סלווין - אטלנטה<br /> *בנו, ר' ברל סלווין - דאלאס<br /> *בתו, מרת דינה בלום<br /> *בתו, מרת חנה רפפורט<br /> *בתו, מרת דבורה דייטש - טורונטו<br /> *בתו, מרת שטערנא בנדט - קראון הייטס<br /> *בתו, מרת מרים קליינמן - קראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/982057/jewish/Torah-Reading-Recordings.htm קריאת התורה לפרשות השבוע]''' מפי הרב סלאווין {{בית חב&quot;ד}}<br /> *'''[https://chabad.info/service/451971/ קריאת מגילת אסתר]''' מפי הרב סלאווין {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/service/407308/ קריאת התורה לימים הנוראים]''' מפי הרב סלאווין {{אינפו}}<br /> * '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/678179/ בהמחשה וויזואלית: טעמי המקרא לפי נוסח חב&quot;ד]''' מפי הרב סלאווין {{וידפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:סלאווין, מיכאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=709281 2024-08-25T05:17:42Z

<p>מוישי גרייזמן: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שמעון בקרמן2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בקרמן בכינוס 'צאתכם לשלום' של ארגון [[אש&quot;ל]] ב-[[770]], [[תשרי]] [[תשע&quot;ג]]]]<br /> [[קובץ:שמעון בקרמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכינוס [[צא&quot;ח]] ב-[[770]]]]<br /> הרב '''ישראל שמעון בקרמן''' (יליד שנת [[תש&quot;ג]], 1943) הינו חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]. שימש בעבר במגוון תפקידים ציבוריים בהם רב עליית הנוער, וחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]],<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ברחוב חיים עוזר שבשכונת 'בית ישראל' ב[[ב' אדר|ב' אדר ראשון]] [[תש&quot;ג]] להוריו הרב איתמר וסימה צירל בקרמן שנמנו על חסידי קרלין{{הערה|אביו, למד בישיבת 'חכמי לובלין' לפני המלחמה, ועם פרוץ השואה נמלט מאירופה יחד עם אח ואחות נוספים שהיו הניצולים היחידם מכל המשפחה.}}.<br /> <br /> בצעירותו נחשף לפעילות החב&quot;דית, בישיבת הערב החב&quot;דית, מיסודו ובראשותו, של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], ראש ישיבת [[תורת אמת]] [[חב&quot;ד]] בירושלים, והיה לאחד ממקורביו הקרובים מאד. ובהדרכתם של הרב [[נפתלי רוט]], והרב [[טוביה בלוי]]. בעקבות השתתפות עקבית בפעילות החב&quot;דית הצטרף לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו בת החסיד הרב [[ברוך פריז]], זכה [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] לראשונה לחודש החגים של שנת [[תשכ&quot;ו]].<br /> <br /> שירת ב[[צה&quot;ל]] ביחידה נגד מטוסים, ושירת במילואים בחזית בקרבות [[מלחמת יום הכיפורים]], וקיבל על שירותו במלחמה זו צל&quot;ש מהרמטכ&quot;ל.<br /> <br /> במשך עשרות שנים שימש כחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]] עד שנת [[תשנ&quot;ח]], ומתוקף תפקידו היה חבר שנים רבות במשלחת של ועד כפר חב&quot;ד שזכתה להביא לרבי אתרוג שגדל בכפר חב&quot;ד, ושנים רבות אף הייתה לו חזקה למסור לרבי בעצמו את האתרוג.<br /> <br /> שימש שנים ארוכות כרב עליית הנוער.<br /> <br /> מתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]], ומשמש כחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *זוגתו, גברת פרדה בקרמן - בת הרה&quot;ח ר' [[ברוך פריז]]<br /> *בנו, הרב [[שמואל בקרמן]] - שליח ראשי לבאר יעקב<br /> *בנו, הרב [[יוסף יצחק בקרמן]] - שליח ראשי לגבעתיים<br /> *בנו, הרב אברהם בקרמן - מנהל קמפוס חמ&quot;ש לבנות מוסקבה<br /> *בנו, הרב ברוך בקרמן - משלוחי הרבי בחדרה<br /> *בתו, מרת ציפורה - אשת הרב [[צבי הרשקוביץ]] רב בכיר בקופת חולים כללית<br /> *בתו, גברת דינה - אשת הרב [[צבי פינסקי]], שלוחי הרבי בפטרבורג<br /> *גיסו, הרב [[שלום דובער וולף]] - דובר חב&quot;ד<br /> *גיסו, הרב [[מאיר פריימן]] - מזכיר [[ועד כפר חב&quot;ד]] ויו&quot;ר [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]<br /> *גיסו, הרב [[אלעזר מרדכי קעניג]] - משפיע בקהילת חב&quot;ד נוף הגליל<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ראיון במוסף [[שבועון בית משיח]] ''''תשרי עם הרבי'''' - תשרי תשע&quot;ה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור שטורעם|87861|news|הרב בקרמן: &quot;מרגיש שאתמול הרבי שלח את המכתב&quot;|מערכת שטורעם|ז' באייר תשע&quot;ו}}<br /> *{{קישור שטורעם|2190|artdays|מבצע חשאי מהרבי במלחמת יום כיפור ● מרתק|יחזקאל ארליך|כ&quot;ו בתמוז תש&quot;ע}}<br /> *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/10/72.-Bireishis-5777-Hebrew.pdf מבצע תפילין תחת אש]''' {{PDF}} הרב בקרמן בראיון לעלון השבועי של חברת [[jem]], כ&quot;ו תשרי תשע&quot;ז<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:בקרמן, ישראל שמעון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פאריז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת בקרמן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת כהן (2)]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=709226 2024-08-24T13:39:11Z

<p>מוישי גרייזמן: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=ירחמיאל גרשון אדלשטיין<br /> |כינוי=<br /> |תמונה=גרשון אדלשטיין.jpg<br /> |תיאור= הרב גרשון אדלשטיין<br /> |תפקידים נוספים=ראש ישיבת פוניבז'<br /> |תאריך לידה=[[ב' באייר]] [[תרפ&quot;ג]]<br /> |תאריך פטירה=[[י' בסיוון]] [[תשפ&quot;ג]]<br /> |מקום לידה=[[ברית המועצות]]<br /> |מקום פעילות=[[בני ברק]]<br /> <br /> |רבותיו= רבותיו החב&quot;דיים [[זלמן לייב אסטולין]], [[מרדכי אליהו שניאור]], [[משה אקסלרוד]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|מנהיג הציבור הליטאי]]<br /> }}<br /> הרב ''' ירחמיאל גרשון אדלשטיין''' (ב' אייר [[תרפ&quot;ג]] - י' סיון [[תשפ&quot;ג]]) היה מראשי ישיבת פוניבז' הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[ב' אייר]] [[תרפ&quot;ג]] לאביו הרב צבי יהודה אדלשטיין בעיירה שומיאץ' במערב [[רוסיה]], ונקרא על שם זקנו הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין{{הערה|המבשר, כ סיון תשפ&quot;ג ושם כיצד הרב [[לוי מונדשיין]] שליח הרבי בסמולנסק איתר מיקום קבורת הסבא}}.<br /> <br /> בילדותו למד תורה מפי הרב [[זלמן לייב אסטולין]] כשבתמורה לכך אביו היה לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.<br /> <br /> כשאמו חלתה ב[[טיפוס]], נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר [[קלימוביץ']], שם למדו תורה בסתר אצל הרב [[מרדכי אליהו שניאור|מרדכי אליהו ('מוניע') שניאור]] . כאשר עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אחיו הרב יעקב אדלשטיין, המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב&quot;דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה ב[[כפר חב&quot;ד]] וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב&quot;ד לנחם את המשפחה האבלה.<br /> <br /> רב חב&quot;די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב [[משה אקסלרוד]] רב העיירות [[ז'לובין]] ו[[סוראז']] שברוסיה הלבנה ולאחר מכן רב בעיר [[רמת גן]] עד לפטירתו ב[[תש&quot;כ]] ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.<br /> <br /> בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין וכך דרך חמיו נהיה קרוב משפחה של מספר חסידי חב&quot;ד.<br /> אח חמיו הוא - הרב [[אהרן יעקב דיסקין]] - חסיד חב&quot;ד. נכדו הוא הרב [[חיים שלמה דיסקין]], שליח הרבי ורב העיר [[קריית אתא]].<br /> אחות חמיו גיסא, אשת הרב [[ישעיהו מאטלין]] - חסיד חב&quot;ד. בתם שצערע הייתה אשת הרב [[שמשון חריטונוב]].<br /> אחות חמיו תמר איטה, אשת הרב [[נפתלי גלוסקין]] - חסיד חב&quot;ד. בנם הרב משה חיים גלוסקין הוא משגיח בישיבת חמד לצעירים.<br /> [[קובץ:הרב נפתולי אסטולין מוסר את הספר להרב גרשון אדלשטיין מראשי-ישיבת פונובז.jpg|ממוזער|הרב [[נפתלי אסטולין]] מגיש לרב אדלשטיין את הספר &quot;גאון וחסיד&quot; על אביו ר' [[זלמן לייב אסטולין]]]]<br /> לאחר נישואיו החל לשמש כר&quot;מ בישיבת פוניבז'. בחודש [[אייר]] [[תש&quot;ס]] החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש הישיבה, יחד עם הרב [[ברוך דב פוברסקי]].<br /> <br /> עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת [[תשע&quot;ח]] מונה לכהן כיו&quot;ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי דגל התורה, אשר הוקמה כמלחמה נגד ליובאוויטש, אך עם השנים חלה התמתנות ובשנים מאוחרות, אנשי המפלגה משתדלים לא להעביר ביקורת על ליובאוויטש ואדמו&quot;ריה.<br /> <br /> החל מפטירתו של הרב [[חיים קנייבסקי]] בחודש אדר תשפ&quot;ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל.<br /> אחד המפעלים הבולטים שלו היה החדרת לימוד המוסר הוא שב והדגיש בכל שיעור ודרשה שנתן כי חשוב לכל אחד ואחד ללמוד מוסר.הוא אמר כי מביא את האדם לחיים מאושרים ועל כל אחד לבחור ספר מוסר שנעים לו וללמוד בו יום יום.<br /> <br /> <br /> בליל [[חג השבועות]] [[תשפ&quot;ג]] לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ&quot;ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:אדלשטיין.jpg|ממוזער|עם רבני [[מרכז רבני אירופה]]]]<br /> למרות ההתנגדות החריפה בפונוביז' נגד ליובאוויטש בכלל ובמיוחד סביב [[בחירות תשמ&quot;ט]] והרקע שקדם להם שהביאו להתנגדות חריפה לליובאויטש בשנים ההם מצד מנהיגי הזרם הליטאי דאז, לא השתתף הרב אדלשטיין בהתקפות נגד ליובאוויטש על אף כהונתו כר&quot;מ בישיבת פוניבז'.<br /> <br /> כאשר למד ר' דוד אסטולין, בנו של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות ה[[לקוטי שיחות]]. ר' דוד שח באוזני אביו שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות ואף משחיתים אותן. האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה השיחות הבאה. כשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שאינו מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת, אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת - ובכך אפשר את המשך הפצת השיחות בישיבתו {{הערה|[https://col.org.il/news/27885 מסכת הידידות בין הרב אסטולין לגדולי הליטאים: מה עשה הרב אדלשטיין כשראה תלמידים קורעים שיחות של הרבי?] באתר {{COL}}}}.<br /> <br /> [[קובץ:אליעזר ברוד אדלשטיין.jpg|ממוזער|הרב [[אליעזר ברוד]] אצל הרב אדלשטיין]]<br /> במשך השנים נפגש עם רבנים ואישים חב&quot;דיים שונים, ומהם: בשנת תשס&quot;ט עם השליח ר' בן ציון גגולה ממנו שמע על אמונת החסידים שהרבי הוא נביא והוא המלך המשיח בצירוף המקורות ההלכתיים לכך כשהרב אדלשטיין דן בנושא עם הרב גגולה{{הערה| הדבר היה במהלך סבב ביקוריו של גגולה אצל רבנים חשובים כשמתעד ומתמלל את תוכן השיחות}}, בשנת [[תש&quot;ע]] עם משלחת של [[מרכז רבני אירופה]] בה נכחו גם רבני חב&quot;ד{{הערה|[https://col.org.il/news/53705 ראשי ה'מרכז' נפגשו עם גדולי הליטאים והאדמו&quot;רים] באתר {{COL}}}}, בשנת תשע&quot;ח עם המרא דאתרא של [[בני ברק]] הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] שהגיע לבקרו בניחום אבלים לאחר פטירת בנו של הרב אדלשטיין{{הערה|[https://col.org.il/news/111800 תמונת הלילה: המקום ינחם אתכם] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}} ובחודש אלול באותה שנה עם הרב [[שלום מרדכי רובשקין]] שיצא זמן לא רב קודם לכן לחירות ממאסרו{{הערה|[https://col.org.il/news/112963 ר' שלום רובשקין בביקור אצל גדולי הרבנים וראשי הישיבות] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}}, בחודש [[שבט]] [[תשפ&quot;ב]] עם הרב [[אליעזר ברוד]] לרגל הוצאת ספרו החדש של הרב ברוד על הלכות תערובות{{הערה|[https://chabad.info/news/757741 '''הרב אליעזר ברוד בביקור אצל גדולי הרבנים בבני ברק'''] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}}, עם הרב [[עזרא שוחט]] בחול המועד פסח [[תשפ&quot;ב]] שקיבלו בביתו ודברו בלימוד{{הערה|[https://chabad.info/news/783934 '''ביקור חג רב רושם: הרב שוחט ביקר אצל הרבנים בבני ברק'''] באתר {{חב&quot;ד אינפו}}}}, עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שהגיע בפגישה מיוחדת יחד עם ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]] והרב [[מרדכי גולדשמיד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/108128 וידאו מהמעמד] באתר {{COL}}}}, ועוד רבים.<br /> <br /> כמו כן בחודש [[אדר]] [[תשע&quot;ט]] קיבל בביתו את הנגיד החב&quot;די ר' [[דודי פרקש]] עם בנו שהגיע לגיל מצוות, נכדו של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לרב את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך, וכתמורה העניק לחתן את ספרו של אביו 'הוד צבי' ובירכו לרגל ה[[בר מצווה]]. בחודש [[אלול]] [[תשפ&quot;א]] קיבל בביתו את ר' ישראל אלינסון מ[[כפר חב&quot;ד]], לרגל בר המצווה של נכדו עקב קרבתם המשפחתית. במעמד חזר חתן הבר מצווה [[מאמר חסידות]], כשהרב אדלשטיין האזין בצורה מיוחדת. לאחר מכן העניק לחתן הבר מצווה את ספרו 'דרכי החיזוק' עם הקדשה אישית&lt;ref&gt;[https://col.org.il/news/145743 '''כשהרב אדלשטיין האזין לחסידות מבן משפחתו החב&quot;די'''] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בחודש [[שבט]] [[תשע&quot;א]] השתתף באירוע הכשרה להוראה מקדמת בגמרא על פי &quot;שיטת הרב וובר&quot; מיסודו הרב [[ישעיהו וובר]], כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה{{הערה|[https://col.org.il/news/59748 חסיד חב&quot;ד ערך אירוע, גדולי הליטאים הגיעו לברך] באתר {{COL}}}}.<br /> <br /> בחודש [[תשרי]] [[תשע&quot;ח]] במעמד [[הקפות שניות]] של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב [[ברוך דוב פוברסקי]] והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון [[ד' בבות]] ואת הניגון [[צמאה לך נפשי]] שלימד הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/107086 במעמד ראשי הישיבה: 'צמאה לך נפשי' וד' בבות בפונביז'] באתר {{COL}}}}.<br /> <br /> לאחר פטירת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] העניק את הסכמתו וברכתו למהלך מינוי בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]] כשלצידו יכהן הרב שבח צבי רוזנבלט&lt;ref&gt;[https://chabad.info/news/708016 '''תמיכה מלאה בהכשר רבני בני ברק'''] באתר {{חב&quot;ד אינפו}}&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''ממגד גרש ירחים''' - על תלמוד בבלי<br /> *'''הערות וביאורים על סדר הרמב&quot;ם'''<br /> *'''הערות וביאורים על הש&quot;ס''' - כרך ראשון על מסכת בבא בתרא<br /> <br /> סביב תחילת שנות הסמ&quot;ך החלו להופיע חוברות מודפסות של שיעוריו שנערכו על ידי תלמידיו. בסדרה זו הופיעו:<br /> <br /> *'''שיעורי רבי גרשון''' - על המסכתות שנלמדו בישיבת פוניבז'<br /> *'''שיעורי הגרי&quot;ג''' - שיעוריו על מסכת יבמות<br /> *'''זכרון יעקב''' - שיעוריו (יחד עם שיעורי הרב [[ברוך דב פוברסקי]]) על מסכת בבא בתרא<br /> *'''אסיפת שמועות''' - על מועדי השנה<br /> *'''דרכה של תורה''' - בענייני דרך הלימוד<br /> *'''קונטרס דעת מבינים''' - על דרכי הלימוד<br /> *'''פתגם המלך''' - על חג הפורים<br /> *'''ענני כבוד''' - על חג הסוכות<br /> *'''חותמו של כהן גדול''' - על ימי החנוכה<br /> *'''דרכי החיזוק - פרקי הדרכה''', '''דרכי החיזוק - ענייני ציבור''' - לקט משיחותיו השבועיות. שיחות אלו ואחרות התפרסמו בעלון שבועי בשם &quot;דרכי החיזוק&quot;<br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] החל לצאת מדי שבוע עלון ובו לקט מדברי תורתו, בשם &quot;ממגד גרש ירחים&quot;<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> בתו מאירה נשואה לרב דוד לוי ראש ישיבת פוניבז'.<br /> בנו הרב צבי יהודה מראשי ישיבת ארחות תורה בבני ברק .<br /> בנו הרב בצלאל ראש ישיבת &quot;אהבת אהרן&quot;, נפטר ב[[א]]' דחוה&quot;מ [[סוכות]] [[תשפ&quot;ד]].<br /> בנו הרב ישראל מראשי ישיבת בית מדרש עליון בבני ברק, ראש ישיבת דעת יצחק ברחובות ורב קהילת &quot;שיח תפילה&quot; שיכון ו' בבני ברק.<br /> בנו הרב שמעון יוסף, נפטר בחיי אביו<br /> בתו בילה נשואה לרב אברהם ישעיהו אדלר - ראש ישיבת ביחת דוד לצעירים.<br /> בתו שושנה נשואה לרב איתמר גרבוז - ראש ישיבת ארחות תורה.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/145738 ברוך דיין האמת: בבני ברק נפטר הגאון הרב גרשון אדלשטיין זצ&quot;ל]''' {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/145738 ברוך דיין האמת: בבני ברק נפטר הגאון הרב גרשון אדלשטיין] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}.<br /> *[https://chabad.info/bdh/951157/ הקשר של המנהיג הליטאי וחסידי חב&quot;ד] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/145743 כשהרב אדלשטיין זצ&quot;ל האזין לחסידות מבן משפחתו החב&quot;די] {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/145773 הפרופ' החב&quot;די: “הרב אדלשטיין למד עד הרגע האחרון&quot;] {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/145832 הנכד כמעט סגר את הדלת ואז הרב אדלשטיין פתח עם חיוך גדול] {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/145779 השליח התלווה לגנץ - וסיפר על הרב החב&quot;די של הרב אדלשטיין זצ&quot;ל] {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/145846 הרב לאזאר ניחם את משפחת אדלשטיין: &quot;קירב בין חוגים בעם&quot;] {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/145864 שיחת השבוע מקדיש את מאמר הפתיחה לרב אדלשטיין זצ&quot;ל] {{COL}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[חיים קנייבסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט&quot;ו אדר|ט&quot;ו אדר שני]] [[תשפ&quot;ב]] - [[י' סיון]] [[תשפ&quot;ג]]|הבא=[[אפרים דוב לנדו]]}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אדלשטיין, ירחמיאל גרשון}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]</div>

מוישי גרייזמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A5&diff=694699 2024-06-21T16:17:56Z

<p>מוישי גרייזמן: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''יעקב יוסף קורץ''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ו]]), הוא מתנדב [[חברא קדישא]] ב[[תל אביב]] ושליח הרבי ביישוב שדה משה שבדרום.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו ר' [[שמואל קורץ]] בשנת [[תשמ&quot;ו]] תוך ה'שלושים' של סבו הגדול הרב [[יעקב יוסף רסקין]] ונקרא על שמו. גדל ב[[כפר חב&quot;ד]] ועשה את המסלול הרגיל של תלמידי '[[תומכי תמימים]]'. לאחר חתונתו עם ביתו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] השלים את שירותו הצבאי, במהלכו כיהן כ[[חזן]] צבאי. תפקידו היה להיות נוכח באזכרות ולשאת קולו בקטעי חזנות.<br /> <br /> כשסיים שירות סדיר הוצע לו להיכנס לחתום קבע ולהשתלב בעבודת ה'[[חברא קדישא]]' של הרבנות הצבאית.<br /> <br /> שלוש שנים עסק במלאכת הקודש במסגרת פיקוד דרום, במהלכן צבר ניסיון רב ומגוון. הוא התעסק עם נפטרים במצבים מורכבים ולמד מקרוב את רזי המלאכה. בין השאר התנהל במהלך מבצע צוק איתן ובפעולות צבאיות שונות.<br /> <br /> עם סיום שירותו ה[[צה&quot;ל|צבאי]], גוייס הרב קורץ לעבודה ב'חברא קדישא' [[תל אביב]]. עבודתו עוסקת בטיפול בנפטר, [[טהרה]], [[לוויה]] וקבורה. מדובר במלאכה רגישה בזמן רגיש, מול בני משפחה רגישים ביותר. <br /> <br /> סייע רבות ל[[שלוחים]] ברחבי העולם שנתקלים במקרים של טיפול במתי [[בני ישראל|ישראל]].<br /> <br /> בנוסף לעיסוקיו מתעסק ב[[שליחות]] במושב שדה משה, מזרחית ל[[קרית גת]]. היישוב מונה כמאתיים תושבים, בצמוד לכביש 6, מושב לא דתי, שתושביו מתנגדים לחלוטין לחיי [[תורה]] ו[[מצוות]]. במקום אין [[מקווה]] ואין [[עירוב]].<br /> <br /> הרב קורץ הוא דור שלישי ב[[חברא קדישא]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/magazine/654867/ הרב שמטפל בנפטרי הקורונה] {{אינפו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אנשי חברא קדישא]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד ששירתו בצה&quot;ל]]</div>

מוישי גרייזמן