חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

משה הורביץ

2023-03-28T21:02:52Z

מהר:

[[קובץ:משה הורביץ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה הורביץ מנחה את [[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[י"א ניסן]] ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]]]
הרב '''משה שמואל הלוי הורביץ''' (יליד שנת [[תשל"ד]]) הוא ראש הכולל תפארת זקנים והגבאי הרוחני ב[[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]' בכפר חב"ד, ומשלוחי הרבי בלוד. בעבר כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]], כן משמש כמנחה ונואם בערבי חב"ד ובהתוועדיות המרכזיות בבית הכנסת [[בית מנחם]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ד]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב יהודה בן הרב [[שניאור זלמן אליעזר הורביץ]] ואמו איטה הניה בת הרב [[זאב וואלף זלמנוב]].

כילד למד ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]], ואלול תשמ"ז נכנס ללמוד בישיבה קטנה [[אחי תמימים ראשון לציון]] ובהמשך ב[[תומכי תמימים קריית גת|ישיבה גדולה בקרית גת]]. נסע לקבוצה לקראת שנת [[תשנ"ד]], והיה אחד מהשמונה קנים. בב' שבט תשנ"ח נישא עם בת הרב [[יחזקאל קליין]] מ[[נחלת הר חב"ד]], וכיהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].

לאחר סגירת הישיבה יצא לשליחות בשכונת שערי עליה בלוד, תחת הרב [[אברהם חזן]].

לאחר פטירת הרב [[צבי גרינוולד]] התמנה לראש כולל תפארת זקנים בבית הכנסת בית מנחם.

[[קובץ:כולל בית מנחם.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה הורביץ לצד חברי כולל זקנים בבית מנחם]]
הרב הורביץ פועל כגבאי רוחני בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד - בית מנחם, ואחראי למשפיעים שימסרו שיחה של הרבי בשבת לפני קריאת התורה, ועל ההתוועדות לאחרי התפילה.

בתמוז תשפ"ב הקים שיעור שבועי בלקוטי שיחות בבית מנחם אותו מוסר הרב [[יעקב משה וולברג]].

מאז תשע"ה משמש כחבר רוחני במערכת [[עדכוני חב"ד]] בראשות ר' חיים שאול נוישטט. בראש הוועדה עומד הרב [[אליעזר ברוד]]).

הרב הורביץ אחראי מטעם ועד כפר חב"ד על התוועדויות בכפר חב"ד וכן מארגן ב[[ימי חב"ד]] התוועדויות גדולות בבית מנחם. פעמים רבות מנחה את ההתוועדויות.

==משפחתו==
לרב הורביץ 4 בנים ו-4 בנות.
*חתנו, הרב מנחם מרוזוב - [[שליח הרבי]] בטביליסי, בירת [[גיאורגיה]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/news/106169 ר' משה הורביץ בירמץ, תושבי הכפר הגיעו לברך • תמונות, וידאו] אתר {{col}}

{{מיון רגיל:הורביץ, משה}}

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ד]]

מנחם מענדל גורדון

2023-03-28T20:52:34Z

מהר: /* תולדות חיים */

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{אין תמונה}}
הרב '''מנחם מענדל גורדון''' (יליד שנת [[תשי"ט]]) הוא משפיע ראשי ב[[ישיבה גדולה ליובאוויטש לונדון]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשי"ט]] לאביו הרב [[שלום דובער גורדון]] שהיה [[שליח]] של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] ב[[ניו ג'רזי]].

למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], ונסע לשליחות על פי הוראת הרבי ל[[תומכי תמימים קרקס|ישיבה בקרקס - ונצואלה]] מסוף שנת [[תשל"ז]] עד [[תש"מ]].

התחתן עם אשתו מרת רחל, בת המזכיר הרב [[בנימין קליין]].

בשנת [[תשמ"ג]], בעקבות התייעצויות עם הרב [[יוסף אברהם הלר]] והרב [[אלימלך צוויבל]] ועל פי מענה הרבי, התמנה למשפיע בישיבה בלונדון, ושם הוא משמש כמשפיע עד היום.

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בלונדון]]
[[קטגוריה:משפחת גורדון]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]]

לוי יצחק גרליק

2023-03-28T20:52:02Z

מהר:

[[קובץ:לוי יצחק גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרליק בהרצאה לבוגרות סמינר 'חנה']]
הרב '''לוי יצחק גרליק''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא רב חב"די המתגורר בשכונת [[קראון הייטס]], מכהן כרב קהילת האיחוד האירופי בבריסל, ונחשב למרצה בעל שם עולמי.

==תולדות חיים==
[[קובץ:לויק גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|בתמונה משנות ילדותו]]
נולד ב[[מילאנו]] שבאיטליה לאביו הרב [[גרשון מענדל גרליק]], [[שליח]] [[הרבי]] ורב הקהילה ולאמו מרת בתיה. בשעת הברית נקרא על שם אביו של [[הרבי]], הגאון ר' [[לוי יצחק שניאורסון]]{{הערה|היה מהראשונים שנקראו על שמו.}}.

בצעירותו למד אצל הרב ראדאל בתלמוד תורה שהקים אביו, ובהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בפיצבורג שבארצות הברית בישיבה שהייתה תחת סבו הרב [[שלום פוזנר|שולם פויזנר]], בישיבת [[אהלי תורה]], במוריסטון שבניו ג'רזי, ובקונטיקט, ובהמשך הוסמך לרבנות בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] אצל ראש הישיבה הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]] שאף הסמיך אותו לדיינות.

לאחר נישואיו בשנת תשמ"ה עם רעייתו חנה, בתו של הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]] מזכירו של הרבי, עשה 'שימוש' רבני אצל רבני קהילת [[קראון הייטס]] הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף אברהם הלר]].

בהמשך מונה לרב קהילת האיחוד האירופי בבריסל, וכן החל לשמש כרב [[מורה הוראה]] לא רשמי בשכונת [[קראון הייטס]], וכמייעץ למשפחות רבות.

במקביל לתפקידיו הרבניים, עוסק בכתיבה והוצאה לאור של מדריכים הלכתיים. חלק מהמדריכים שכתבו יצאו לאור בספרים וניתנים לרכישה.

את שמות ילדיו קראו הוא ורעייתו על שם בני משפחתו של הרבי - [[ישראל אריה לייב]], [[דובער]], [[רחל ינובסקי|רחל]] ועוד, כאשר שמו הוא 'לוי יצחק' ושם אשתו 'חנה'. שמות אלו נקראו על ידם לאחר קבלת אישורו וברכתו של הרבי לכך.

בין השנים [[תשע"ג]]-[[תשע"ט]], פירסם רב השכונה הרב [[אברהם אזדבא]] בבתי המשפחות ב[[קראון הייטס]] לקראת כל חג ומועד, לקט הלכתי של דינים הנוגעים לאותו חג בעריכת הרב גרליק.

הרב גרליק נחשב למרצה בעל כשרון דיבור יוצא מן הכלל, והוא מוזמן לעיתים קרובות לבתי חב"ד ברחבי העולם למסור שיעורים והרצאות{{הערה|1=לדוגמה: {{קישור חבד אינפו ישן|52115|נחתם עוד סבב הרצאות מוצלח בקהילות אירופה||{{תע|12/31/2009}}}}}}.

לאחר שבשנת [[תשס"ח]] עבר התקף שבץ ('סטרוק'), קיבל על עצמו שבאם יצא בריא ושלם מהאירוע יקים אתר אינטרנט בו ירכז את כל שיעורי הוידאו שלו לנוחות הרבים, עם מדור מיוחד בו יעביר שיעורים שבועיים על סדרת ה[[לקוטי שיחות]] בתור עזרה לשלוחים ברחבי העולם המעוניינים בשיעור מסודר ובנוי מבלי לטרוח, ובחודש טבת [[תשע"ה]] השיק את האתר המרכז את כל שיעורי הוידאו שלו.

==חיבוריו==
*'''תפארת יהודה קלמן''', עורך שותף. ניו יורק תשס"א.
*'''מדריך הלכתי - במעגל החיים''', ניו יורק תשס"ט.
*'''מדריך הלכתי - דיני שמחות / הלכות אבילות''', ניו יורק תשע"א.

==משפחתו==
*חתנו, הרב בצלאל לויפער מחנך ב[[אהלי תורה]] ומפעילי צא"ח נ.י.
*חתנו, הרב אריה צבי ניסלביץ'.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.theonlinerabbi.com אתר האינטרנט של הרב גרליק עם שיעורי וידאו שלו]
*{{קישור חבד וידפו ישן|3300|"כך ניצלתי בזכות אנשי 'הצלה' בשכונה" ● וידאו}}
*{{קישור חבד אינפו ישן|63380|השאלה ביחידות הראשונה: על שם מי אתה נקרא?|הרב לוי יצחק גרליק, בית משיח|{{תע|08/18/2011}}}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=23261 "אין אנו מניחים אותו" - הרב לוי יצחק גרליק]''' - {{אינפו|}}
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/07/319.-Vaeschanon-5781.pdf על שם מי אתה קרוי?]''', בראיון לגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]] {{PDF}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרליק, לוי יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"א]]
[[קטגוריה:משפחת גורליק]]
[[קטגוריה:משפחת פוזנר]]

ירחמיאל בנימין קליין

2023-03-28T20:51:16Z

מהר: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:הרב קליין.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב קליין]]
[[קובץ:Klein3.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב בנימין קליין]]
[[קובץ:בנימין קליין עם הרבי.jpg|ממוזער|250px|הרב קליין נראה מאחורי הרבי]]
הרב '''ירחמיאל בנימין קליין''' ([[ו' אב]] [[תרצ"ה]] 1935 – [[י"ח סיון]] [[תשע"ה]] 2015) מזכירו של [[הרבי]] ואחראי על קשרי [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] עם אישים בכירים ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן היה חבר הנהלת [[מחנה ישראל]] והיה ממונה על [[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי|כולל האברכים]] ב[[קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:בנימין קליין בחדר המזכירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין (משמאל) בחדר המזכירות ב-[[770]]]]
הרב ירחמיאל בנימין קליין נולד ב[[ו' באב]] [[תרצ"ה]] (1935) ב[[ירושלים]] לר' מנחם הלוי קליין ראש הדגל של החברא קדישא בירושלים ולרחל, אמו נפטרה סמוך ללידתו ולכן נקרא בנימין כשמו של בנימין שרחל אימנו נפטרה בלידתו.

בילדותו למד בתלמוד תורה 'עץ חיים' בשכונת מאה שערים בירושלים. בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]] וב[[חודש אב]] שנת [[תשט"ז]] הגיע ללמוד בישיבות [[תומכי תמימים 770]]. ניהל את [[מסיבות שבת]] של [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]] ב[[ארצות הברית]]. באדר [[תשכ"א]] התחתן עם לאה בתו של ר' [[מרדכי שוסטרמן]].

ב[[תשכ"ב]] נסע בשליחות הרבי לאוסטרליה ובשנת [[תשכ"ג]] חזר הרב קליין ל[[ארצות הברית]]. בתקופה זו הוצע לרב קליין על ידי הרבי לעבוד במזכירות והחל לשמש כעוזרו של המזכיר הוותיק, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]. עם השנים, בעיקר בזכות שליטתו המלאה בשפה העברית, החל לתווך בין מזכירות הרבי לאישים מדיניים, ביטחוניים ופוליטיים ב[[ארץ ישראל]]. במשך השנים נפגש ועסק רבות, בשליחות הרבי, עם אישים בכירים מהשב"כ וה'מוסד' הישראלי. לעיתים נדירות אף נשלח לשהיות קצרות בישראל. מרבית פעולותיו במישור זה, נותרו עלומות בשל אופיין הרגיש.

במהלך השנים, היה הרב קליין לצד עמיתו למזכירות הרב [[יהודה לייב גרונר]], אחראי על קשרי המכתבים הפרטיים עם הרבי. מרבית המכתבים האישיים הועברו על ידם אל הרבי התשובות מהרבי נמסרו גם הם על ידם.

כאשר ראש הממשלה מנחם בגין הגיע בתשל"ח לפגישה עם הרבי, הרבי התבטא עליו בפני ראש הממשלה: "מיין גנרל" (= הגנרל שלי).

החל מתשנ"ד, פרסם ב[[עיתון כפר חב"ד]] מדור 'מבית המלכות', בו מדי שבוע פרסם תצלום של [[גוף כתב יד קודש|תשובה בכתב יד של הרבי]], עם רקע לתשובה.

היה מהפעילים הקבועים ב[[בית חב"ד]] שעל יד [[האוהל]].

נפטר בגיל 79 ב[[י"ח סיוון]] [[תשע"ה]] בביתו הסמוך ל[[בית חיינו]], נטמן ב[[בית החיים מונטיפיורי]] מאחורי ובסמוך ל[[אוהל]].

==משפחתו==
;גיסים
* הרב [[משה נמנוב]] מ[[קראון הייטס]].
* הרב [[גרשון שוסטערמאן]] מלוס אנג'לס, [[קליפורניה]].
* הרב [[מנחם מענדל וולף]] מנהל [[סניף קה"ת בארץ הקודש]].
* הרב [[שמואל גרייזמן]] מנהל מבצע [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]].
* הרב אלעזר הלוי גורביץ - קראון הייטס.

;בנים
* הרב לוי יצחק קליין - שליח הראשי למדינת טנסי, ארצות הברית
* הרב [[יעקב קליין]] - שליח הרבי בקהילת דוברי האנגלית במוסקבה

;חתנים
* הרב [[מנחם מענדל גורדון]] - [[משפיע]] בישיבת חב"ד בלונדון, אנגליה.
* הרב [[לוי יצחק סודק]] - שליח ב[[אנגליה]].
* הרב [[לוי יצחק גרליק]] - קראון הייטס.
* הרב לוי יצחק קרינסקי - שליח בניו המפשייר, ארצות הברית.
* הרב פנחס צימנד - שליח בארקנסו, ארצות הברית.
* הרב מרדכי גרוסבאום - שליח במיניסוטה, ארצות הברית.
* הרב [[פסח צבי שמרלינג]] -מדריך חתנים ושליח הרבי בפאר ראקאווי, ניו יורק.
* הרב מאיר שמעון מאסקאוויץ - שליח ראשי לאילינוי, ארצות הברית.

==לקריאה נוספת==
*'''[[סיפורים מחדר הרבי]]''' - [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ט]].
*כתבות אודותיו ב[[שבועון כפר חב"ד]]: גיליון 1610, כ"ה בסיון תשע"ה {{*}} גיליון 1759, סיון תשע"ח {{*}} מענדי קורטס, '''סודות המזכיר''' - סיפורים מעבודתו שהשמיע בפני חתניו, גליון 1862 עמוד 35 {{*}} '''מרגלי החרש של הרבי''', גליון 1910 עמוד 22

==קישורים חיצוניים==
* [[מנחם זיגלבוים]], '''[http://chabad.info/magazine/איש-הסוד-לדמותו-של-המזכיר-הרב-בנימין-קל/ איש הסוד: לדמותו של המזכיר הרב בנימין קליין ע"ה]''', מתוך שבועון בית משיח 976, כ"ד בסיון ה'תשע"ה {{אינפו}}
* {{קישור חבד און ליין|81809|איך קרא הרבי למזכירים? מה היו שעות העבודה? ● ראיון נדיר||כ"ה אדר תשע"ד}}
* '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1686522 שורש הדברים]''' - הרב קליין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
* '''[http://chabad.info/bdh/המזכיר-הרב-קליין-•-תמונות-מחייו/ המזכיר הרב קליין • תמונות מחייו]''' '''[http://chabad.info/bdh/הגנרל-שלי-שישים-רגעים-של-הרב-קליין-לצד/ הגנרל שלי: שישים רגעים של הרב קליין לצד הרבי]''', {{תמונה|}}, {{אינפו}}
* {{קישור חבד און ליין|90300|הרב בנימין קליין במחיצת הרבי ● גלריה מיוחדת||ח"י [[סיוון]] תשע"ה}} {{תמונה}}
* {{קישור שטורעם|80939|news|מיוחד ל'שטורעם': השופט אליקים רובינשטיין נפרד מידידו הקרוב הרב קליין ע"ה|מערכת שטורעם|כ' בסיון תשע"ה}}
* {{קישור חבד און ליין|90362|הרב זקס: "הרב קליין היה 'הפנים' של חב"ד" ● וידאו||כ"ב סיון תשע"ה}}
* {{קישור שטורעם|80959|news|ר' בנימין שאני הכרתי / הרב משה ראבין|הרב משה ראבין, מהשלוחים בקורל ספרינגס, פלורידה|כ"א בסיון תשע"ה}}
* {{קישור שטורעם|95621|news|חשיפה: ה'כולל' הסודי של הרב בנימין קליין ע"ה|שמעון הורביץ|כ"א בסיון תשע"ז}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/0B9gfMUjOso8ecExUMUNNbHREOUV0RGl2V0tHY1EwZldqM1lJ/view?usp=sharing&resourcekey=0-S4brgg5pilvWh-qplQNX6Q מיין גענעראל - חלק א'] {{*}}[https://drive.google.com/file/d/0B9gfMUjOso8ea25NU2Q2SzY0LWZIcGY5Tk40anlfRWVYS2hR/view?usp=sharing&resourcekey=0-S6GRnqMcjPfMjtr9jemaXA חלק ב'] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1yfgIqqR821po-xYDfXQQyjAw0zFniKdJ/view?usp=sharing חלק ג'] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1W5DpMuJ4yAcYBqZM04z4NCzDaGONEJ-R/view?usp=sharing חלק ד'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/53/%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%92%D7%A2%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%94.pdf חלק ה']''' {{PDF}} תשורה הסוקרת את תולדות חייו
*'''[https://col.org.il/news/131335 כבחור בקבוצה היה לי קשר קרוב עם הרב קליין. זה מה שסיפר לי]''' {{COL}}
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2970044/jewish/Rabbi-Binyomin-Klein-79-Longtime-Aide-to-the-Lubavitcher-Rebbe.htm מזכירו הותיק של הרבי]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
{{נאמני בית רבינו}}
{{מיון רגיל:קליין, ירחמיאל בנימין}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

שניאור זלמן ברגר

2023-03-28T20:50:17Z

מהר:

{{דמות
|שם=הרב שניאור זלמן ברגר
|תמונה=[[קובץ:שניאור זלמן ברגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שניאור זלמן ברגר חוגג [[בר מצווה]] לבנו ב[[770]]]]
| כינוי= ר' שניאור
|תיאור=
|תאריך לידה=
| מקום לידה= רחובות, ישראל
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=ישראל
|תפקידים נוספים= מחבר ספרים
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו= דרך כוכב מיעקב, תולדות חב"ד במרוקו, ארבעה חסידים, ועוד 15 ספרים
|השתייכות= יהדות
}}

הרב '''שניאור זלמן ברגר''' (יליד שנת [[תשל"ה]], 1974) הינו חוקר וסופר חב"די מוערך תושב [[נחלת הר חב"ד]], הנמנה על סגל כתבי [[שבועון בית משיח]], ופרסם עד עתה מאות מאמרים היסטוריים בשבועון בית משיח ובמות אחרות וכן חיבר חמשה עשר ספרי היסטוריה וביוגרפיה, ועוד עשרות רבות של [[תשורה|תשורות משפחתיות]] לשמחות חב"דיות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[רחובות]] ב[[ט"ו טבת]] [[תשל"ה]] (29/12/1974) לאביו הרב [[יעקב יוסף ברגר]] ובצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]], ובשנת [[תשנ"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר נישואיו עם רעייתו חנה בתו של הרב [[ליפא קליין]] מ[[נחלת הר חב"ד]], קבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב"ד]], והחל לעסוק בחקר [[חסידות חב"ד]] ותולדות החסידים.

==עריכת ספרים==

לאחר שנים רבות בהם פירסם כתבות שונות בעיקר בתחום ההיסטוריה, ב[[שבועון בית משיח]], פירסם בשנת [[תשס"ד]] את ספרו הראשון 'גזע חסידים', ומאז פירסם עוד ספרים רבים ו[[תשורה|תשורות משפחתיות]], העוסקים רובם ככולם בהיסטוריה, ורובם ביוגרפיות של בעלי תפקידים בחב"ד.

==חוקר שואה==

הרב ברגר חוקר את היסטוריית חב"ד בתקופת [[השואה]], ופרסם סידרה של מאמרים בנושא - הנקראת "[[חב"ד בשואה]]" - בשבועון בית משיח. כמו כן, הוזמן לשאת הרצאות בנושא השואה, במוסדות אקדמאיים ובפני בני נוער ברחבי הארץ.

במהלך עבודתו חשף חשיפות רבות החשובות לחסידות חב"ד, כמו כן פירסם מספר סדרות חשובות, מסמכים נדירים, תמונות לא מפורסמות ועוד.

==חשיפות==

כמה מהחשיפות שלו ב[[שבועון בית משיח]]:

* הפרטיזן ר' [[זושא וילימובסקי]] מעורב בחנינת שלום שטרקס, דוד של יוסלה שוחמכר, לנחת רוח הרבי.
*שיקום האוהל של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] בליובאוויטש - על ידי הרב [[דוד אבא גורביץ]] ובנו בן התשע. (גליון 394).
*גלותם לצ'אילי של רבי לוי יצחק שניאורסון ובן דודו [[לוי יצחק שניאורסון (הקטן)]]. (גליון 427).
*מסמך סודי שנשלח מה[[ק.ג.ב.]] המקומי למרכז שלו בלנינגרד בנגע להצתת בית כנסת חב"ד מלחובקה בתש"כ. (גליון 509).
*סקירה על פעולות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] שנשלחה למשרד החינוך, מאת הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. (גליון 615).

==משפחתו==

חתנו: ר' אהרן יצחק זילבר בן הרב [[אברהם חיים זילבר]], שליח במרום כנען צפת, נין הגרא"ח נאה.
==חבוריו==
'''ספריו'''

[[קובץ:ארבעה חסידים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'ארבעה חסידים']]
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]
*'''גזע חסידים''' - ביוגרפיה של ה[[חסיד]]ים; הרב [[אליהו פאר]], הרב [[ברוך שיפרין]], הרב [[יונה איידלקופ]] והרב [[זאוויל איידלקופ]]. יצא לאור על ידי הרב [[יהודה לייב איידלקופ]] ומשפחתו בשנת [[תשס"ז]]
*'''ארבעה חסידים''' - ביוגרפיה של החסידים הרבנים; הרב [[אליהו לוין]], הרב [[שמואל נוטיק]], הרב [[אברהם פריז]] והרב [[אברהם לוי סלווין]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ד]] (חולק כ[[תשורה]] בחתונת לוין-שטיינברג)
*'''חסיד נאמן''' -ביוגרפיה של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]. יצא לאור על ידי הרבנים; [[יוסף יצחק סימפסון]] ו[[שמעון אהרן רוזנפלד]] בשנת [[תשס"ז]]
*'''[[הפרטיזן]]''' - ביוגרפיה של החסיד הרב [[זושא וילימובסקי]], [[תשס"ה]]
*'''ישראל נח הגדול''' -ביוגרפיה של הרב [[ישראל נח בליניצקי]] ובני משפחתו. בספר גם אוסף גדול של סיפוריו ואמרותיו. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת [[תשס"ו]]
*'''[[חסיד ללא פעמונים]]''' - חוברת (55 ע') ביוגרפיה של ר' [[שואל משה קליין]] ומשפחתו. רוב החיבור עוסק במסירות נפשם, תחת השלטון הקומוניסטי. חולקה כתשורה בחתונת לוין-גוראריה (כ"ז [[אדר]] [[תשס"ט]])
*'''מעשה אבות סימן לבנים''' - תולדות משפחת הרה"ח ר' [[חיים אלעזר גורליק|חיים אלעזר]] ומרת חיה דובה גורליק
*'''שליחות ברומניה הקומוניסטית''' - ביוגרפיה של הרב [[ישראל צבי הבר]] ותיעוד מיוחד של השליחות הנדירה ב[[רומניה]], תחת השלטון הקומוניסטי. יצא לאור על ידי משפחתו של הרב הבר, [[תשס"ט]]
*'''[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]''' - ביוגרפיה של החסיד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], [[תש"ע]]
*'''[[נודע בשיעורים]]''' - תולדות הפוסק החבד"י הרב [[אברהם חיים נאה]], [[תשע"א]]
*'''[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]''' - מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד ימינו, תשע"א
*'''[[המשפיע שלא חזר]]''' - תולדות ה[[משפיע]] ממינסק, הרב [[אברהם ברוך פבזנר (הגדול)]], תשע"א
*'''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של הרב [[אליעזר קרסיק]], מכון אהלי שם, תשע"ב
*'''חסיד במעשיו''' - על תולדות חייו של ר' [[זלמן יואל לבנהרץ]] ואביו ר' [[אברהם שמואל לבנהרץ]], [[תשע"ד]]
* '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''' - תולדות בני [[משפחת חן]] החב"דית, עורך שותף עם הרב אליעזר ליין (הוצאת [[קה"ת]], [[תשע"ה]])
*'''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון תשע"ז
*'''[[יעקב מזרחי|דרך כוכב מיעקב]]''', תולדות חייו ומסכת פעולותיו של הרב [[יעקב מזרחי]], מנחם אב תשע"ח
*'''[[משה וישצקי|ר' משה וויטבסקער]]''', תולדות חייו (פריז תשע"ט, 400 עמודים)
*'''והיו לאות ולמופת''', תולדות חייו של ר' [[חנוך העניך רפופורט]], [[תשפ"ב]]
*'''[[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]]''', מארכיון הרב [[שלמה מטוסוב]] (עורך שותף עם הרב [[אליהו מטוסוב]])
*'''בינוני''', תולדות חייו של החסיד ר' דוד הורודוקער - [[דוד קיבמן]] (בהוצאת ר' אשר יהושע הכהן פוגלמן), [[תשפ"ג]]
*'''חסדי ישראל''', תולדות הרב [[ישראל חסדן]], [[תשפ"ג]]

'''מאמריו'''

*סידרת מאמרי תחקיר '''"[[חב"ד בשואה]]"''' - ב[[שבועון בית משיח]] (65 פרקים).
*'''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב [[עובדיה יוסף]] ([[חשוון]], [[תשע"ד]]).

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37863 "המודיע" על הספר 'חסיד נאמן']. {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36926 על הספר 'חסיד נאמן']. {{אינפו}}
* מנחם זיגלבוים, {{קישור חבד אינפו ישן|81529|ראיון מקיף עם היסטוריון השואה החב"די}}, כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014)
*{{קישור שטורעם|77336|news|'מילה של חסיד' עם הסופר והחוקר ר' שניאור זלמן ברגר|מערכת שטורעם|ה' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|84541|news|חנוכה עם הרבי • בימים ההם בזמן הזה|ר' שניאור-זלמן ברגר|ה' בטבת תשע"ו}}

{{מיון רגיל:ברגר, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]

משה חיים לוין

2023-03-28T20:49:03Z

מהר:

[[קובץ:משה חיים לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוין (משמאל)]]
הרב '''משה חיים לוין''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1952) הוא [[שליח]] [[הרבי]] במרכז [[ברוקלין]], הפועל בשכונת קנזינגטון והשכונות הסמוכות לה. עסק בתרגום והוצאה לאור של פרורספקטים שונים בשפה הרוסית וזכה להדרכות רבות מהרבי.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' תמוז]] [[תשי"ב]] ב[[מוסקבה]] לאביו הרב [[יקותיאל זלמן לוין]] ואימו מרת שרה בת הרה"ג הרה"ח ר' [[משה חיים מויזס]], הרב מטורוב. להוריו לא היו ילדים שלוש עשרה שנה אחרי חתונתם, ובברכת כ"ק אדמו"ר מהוריי"ץ נ"ע נולדו להם תאומים - בן, שנקרא על שם סבו, ובת לאה.

בהיותו בן שלוש עברה משפחתו לגור לעיירה קטנה טוקומס שבלטבי', ששם מצא אביו עבודה שהבטיחה לו שמירת השבת.

בהיותו בן חמש וחצי נאסר אביו על פעילותו לקיום המחתרת היהודית ונשלח לעשר שנות עבודת פרך. אז עברה משפחתו לגור לעיר [[ריגה]], ששם הייתה קהילה חסידית, וגם להיות קרוב יותר למחנות האסירים שבהם הי' אביו, בכדי שיהי' אפשרות להביא לו מידי חודש חבילות מזון כשר ולהתראות איתו בזמנים מסוימים שהנהלת הבתי סוהר נתנה רשות ע"ז.

בעודו ילד למד בביתו עם מלמד פרטי בשם ר' נחום בסר, שאמא שלו שכרה כדי שידאג לחינוך בנה. המלמד הי' מגיע כל יום לכמה בתים של אנ"ש, ולמד תורה עם ילדיהם.

החסידים ב[[סמרקנד]] החליטו לקחת חסות על הבן שיקבל חינוך חסידי, וכך הגיע ר' [[ישראל פבזנר]] ושכנע את האמא לשלוח את בנה לסניף ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]], שם קיבל חינוך חסידי הרחק מהוריו.

בראש חודש כסלו שנת [[תשל"ב]] יצא עם משפחתו מרוסי' באופן ניסי גלוי, הודות ברכתו הק' של הרבי, ולקראת י"א ניסן הגדול, שנת השבעים, הגיע לרבי. למד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].

ביחידות הראשונה, בתמוז תשל"ב, קיבל הוראה מהרבי "להתעסק ולהשפיע על בחורים, ובפרט אלו, שיצאו מאחורי מסך הברזל ומדינות הסמוכות לה", והתחיל לעסוק עוד בבחרותו במסגרת אירגון "פרי" במבצעים בממדים רחבים בכל איזורי ניו יורק רבתי, וכן בתרגום והוצאה לאור של חוברות ופרוספקטים שונים בשפה הרוסית, וזכה להדרכות מפורטות מהרבי ש[[הגהה|הגיה]] את הפרוספקטים שערך.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת דאבא, בת החסיד הרב [[שואל משה קליין]] מ[[נחלת הר חב"ד]].

בשבוע שאחרי חתונתו [[תשמ"א]] קיבל הוראות מפורטות מהרבי לייסד אירגון עצמאי הנקרא "סוועט" ("אור"), והתחיל להוציא לאור ירחון בשפה הרוסית. הירחון היה חביב מאד בעיני הרבי, שהביע יחס מיוחד וברכות והוראות הק' במשך כל הדרך.

בשנת [[תשמ"ט]] עם תחילת [[נפילת מסך הברזל]] נשלח מטעם [[עזרת אחים]] כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לסדר הפעילויות שם ולהיות איש הקשר בין העסקנים דשם והנהלת עזרת אחים, והיה גם אחראי ליסוד וביסוס מקומות השליחות עבור הרבנים שהגיעו לשמש כשלוחי הרבי בעיירות שונות ברחבי [[בריה"מ]], כמו [[קיוב]], [[אודסה]], [[דניפרו]], [[חרקוב]], [[מינסק]] ועוד. בשנות [[תש"נ]] ו[[תנש"א]] אירגן הפעלת שידור ה[[סאטלייט]] העולמי של חג החנוכה במרכז מוסקבה.

בשנת [[תשנ"א]] נסע בברכת הרבי לעיירות שונות ברוסיה, אוקראינה ובלרוס להדפיס ספרי התניא.

בשנת [[תשנ"ג]] יצא בברכת הרבי לפעול להפצת יהדות וחסידות בשכונת קנזינגטון וסביבותיה, וכיום משמש כרב קהילה ומנהל את מערך הפעילות החב"דית באזור.

חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

==משפחתו==
*בתו מרת חנה ראדא, אשת ר' צבי הירש הרצל - פוסטוויל
*בנו הרב יהודה לוין - משלוחי הרבי במרכז [[ברוקלין]]
*בתו מרת חיה, רעיית הרב שמואל גוראריה - משלוחי הרבי ב[[בולטימור]]
*בתו מרת מיכלא רחל, רעיית הרב מנחם מענדל לוין - משפיע בישיבת ליובאוויטש וסטצ'סטר שב[[ניו יורק]]
*בתו מרת רבקה, אשת ר' לוי יצחק יוזביץ - פוסטוויל
*בתו מרת עלקא, רעיית הרב רפאל נחמן דובוב - משפיע במתיבתא אהלי תורה
*בנו הרב יקותיאל זלמן לוין - משלוחי הרבי ב[[קלגרי]] שב[[קנדה]]
*בנו הרב מנחם מענדל לוין - מנהל צבאות השם בישיבה אהלי תורה
*בתו מרת מושקא, רעיית הרב ישראל לנגזם - משלוחי הרבי במרכז ברוקלין
*בתו מרת נחמה מרים, רעיית הרב דניאל משה שוחט - מלמד בישיבה אהלי תורה
*בתו מרת דבורה, רעיית הרב מנחם מענדל מייזליש - משלוחי הרבי ב[[מקסיקו]] סיטי
*בתו מרת אסתר, אשת ר' מנחם מענדל כצמן - קראון הייטס
*בתו מרת שיינא ברכה, אשת הרב מנחם מענדל שמוקלער - קראון הייטס
*בנו הת' לוי יצחק לוין

==קישורים חיצוניים==
*'''[www.chabadcentralbrooklyn.com/ אתר בית חב"ד מרכז ברוקלין - בראשות הרב לוין]'''
*יומנים שכתב בזמן שהותו כבחור אצל הרבי: '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ב]''' {{*}} '''[http://yomanim.com/images/9/98/מנחם-אב_תשל%22ב_-_ר'_משה_חיים_לוין.pdf מנחם אב תשל"ב]''' {{*}} '''[http://yomanim.com/images/d/d3/אלול_תשל%22ב_-_ר'_משה_חיים_לוין.pdf אלול תשל"ב]''' {{*}} '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77805 תשרי תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf אדר ראשון ואדר שני תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ג]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf שבט ואדר תשל"ה]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן-אייר תשל"ה]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ו]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ז]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ח]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Levin-Levin%20-%20Nissan%204%2C%205769.pdf ניסן תשל"ט]'''
*'''[http://www.teshura.com/Dubov-Levin%20-%20Shevat%2019%2C%205772.pdf הגהות הרבי על דברי הדפוס שהוציא לאור הרב לוין]''' {{PDF}}
*[https://chabad.info/video/news-video/kinus/732468/ נזכרים ונעשים: כשהרבי השתתף בבאנקעט כינוס השלוחים]{{וידפו}}

{{מיון רגיל:לוין, משה חיים}}
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בניו יורק]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

ישראל צבי גליצנשטיין

2023-03-28T20:48:30Z

מהר:

[[קובץ:ישראל צבי גליצנשטיין.jpg|ממוזער|250px|הרב גליצנשטיין]]
הרב '''ישראל צבי גליצנשטיין''' היה שליח [[הרבי]] לאילת שזכה לפעול בה במשך קרוב לעשרים שנה. כיום מתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[יצחק גליצנשטיין]]. לאחר שנות לימודו בישיבה נסע ללמוד בשנת ה'[[קבוצה]]' בשנת [[תשל"ב]].

בעודו בחור קודם החתונה החל לפעול בשליחות הרבי ב[[אילת]], וב[[התוועדות]] י"א [[ניסן]] [[תשל"ו]] זכה להגיש לרבי במתנה את מפתח העיר אילת. את המפתח מסר ראש העיר אז, מר גד כ"ץ{{הערה|הרב גליצנשטיין רשם את הדברים ('[[מקדש מלך]]' כרך ב, עמ' 436): "בשנת תשל"ו, כשלושה חודשים לאחר שהגעתי לאילת, מסר לי ראש העיר אז, מר גד כ"ץ, את מפתח העיר אילת, למוסרו ל{{ה|רבי}}. "זכיתי למסור את המפתח לידו הק' של הרבי, ב[[התוועדות]] י"א [[ניסן]] תשל"ו. "הרבי פתח את הקופסה והביט במפתח, וכן קרא את המכתב של ראש העיר שהיה מצורף למפתח. כשסיים, שאל: האם ראש העיר כהן? עניתי: כן. "הרבי אמר: תאמר לחיים עבורך ועבורם שיהיה בהצלחה רבה".}}.

לפני יציאתו לשליחות אמר לו הרב [[חודוקוב]] שיקבל תמיכה חודשית מהמזכירות דרך הרב לייבוב, ובאם יצליח התמיכה תימשך. כשכתב לרבי שלמרות זאת עדיין לא קיבל את התמיכה המדוברת מכיון שהרב לייבוב אמר לו שלא קיבל על כך כל הוראה, ענה הרבי: ""כנראה פעיל ומצליח, ולכן כדאי לעזור ולעודד וכו' (אלא שאולי זקוק לקבלות - ולכן על ידי לייבוב?)".

בחודש סיון [[תשל"ו]] נישא עם רעייתו מרת צפורה פייגא בת החסיד ר' [[שואל משה קליין]].

במשך התקופה בה פעל בשליחות הרבי בעיר, זכה להתחבב על תושבי העיר ולפעול גדולות ונצורות, וכן פעל רבות עם חיילי צה"ל המוצבים בסמיכות לאילת.

ביוזמתו הגיעו לפעול בעיר שלוחים נוספים, ומינוי הרב [[יוסף הכט]] לרב העיר, והבאת השלוחים הרב [[דוד פלדמן]], והרב [[ברוך לבקיבקר]].

לאחר מחלוקת עם שמעון אייזנבך, שקיבלה התייחסות מהרבי{{מקור}}, עזב בשנת [[תשנ"ה]] את [[אילת]] יחד עם השליח [[ברוך לבקיבקר]], ועבר להתגורר בנחלת הר חב"ד ושם עדיין שומר יומיים יו"ט.

הרב גליצנשטיין מחזיק בארכיון של הוראות ומכתבים רבים מהרבי, ורבים מהפנינים המתפרסמים במדור 'ניצוצי רבי' בעריכת הרב לאופר בשבועון 'התקשרות' מסתייעים ברשימותיו.

==משפחתו==
*בנו, ר' שלום גליצנשטיין - שליח הרבי, שכונת בבלי, תל-אביב.
*בנו, ר' מנחם מענדל גליצנשטיין - שליח הרבי, צ'רנוביץ אוקראינה.
*בנו, ר' שמואל גליצנשטיין - שליח בהונגריה.
*בנו, ר' שניאור זלמן גליצנשטיין - שליח הרבי לקהילה הישראלית, לונדון, אנגליה.
*בנו, ר' שמעון גליצנשטיין - אנטוורפן, בלגיה.
*בנו, ר' יוסף גליצנשטיין - משלוחי הרבי, מזכרת בתיה.
*בנו, ר' לוי גליצנשטיין - משלוחי הרבי אנקורג', אלסקה.
*בנו, ר' מאיר שלמה גליצנשטיין, שליח הרבי, ניצה, נתניה.
*בנו, ר' שואל משה גליצנשטיין, שליח הרבי, רויאל אוק, מישגן.
*בנו, ר' נחמיה גליצנשטיין - ביתר עילית.
*בנו, ר' חיים זאב גליצנשטיין - משלוחי הרבי בנעיי סור-סען צרפת.
*חתנו, ר' מנחם מענדל קורנט, שליח הרבי, ברקן, אה"ק.
*חתנו, ר' לוי יצחק ארנאוו - משלוחי הרבי בפאריז.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69829 "הפרסום שהרבי הוא מלך המשיח מקרב לחסידות"]''' {{אינפו}}
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=99014 שחזור השיחה המרגשת של הרבי והילד]''' {{וידאו}} {{שטורעם}}
*'''[https://anash.org/the-ten-minute-miracle/ נס בן 10 דקות]''', בתוך גליון 'הסיפור שלי' של חברת [[jem]] {{אנש}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גליצנשטיין, ישראל צבי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת גליצנשטיין]]
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ב]]
[[קטגוריה:אישים באילת]]

שואל משה קליין

2023-03-28T20:46:51Z

מהר: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:קליין שואל.png|ממוזער|250px|הרב שואל משה קליין]]
הרב '''שואל משה קליין''' ([[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] - [[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]]), היה חבר בוועד [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי, יד ימינו של מנהל [[אש"ל הכנסת אורחים]] הרב [[משה ירוסלבסקי]], ומעמודי התווך של קהילת חב"ד ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] ב[[פולטובה]] שב[[אוקראינה]] לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ולאימו מרים, בתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. בעת חגיגית ה[[ברית מילה]] כובד בסנדקאות רב קהילת ליובאוויטש המקומית הרב [[בערל גרינפאס]], והרך הנולד נקרא על שם אב סבו, החסיד הרב [[שואל משה חוסידוב]].

בהיותו בן שלוש נדד יחד עם משפחתו לפרבר 'פושקינה' הסמוך ל[[לנינגרד]], שם התגוררה משפחתו במשך יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק [[רוסיה]], ובהם משפחתו שעשה מסע ארוך ומסוכן במהלכו כמעט והופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל.

לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי גיסם הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר בטשקנט, ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר טשקנט שבאוזבקיסטן, שם פגשו קהילה חסידית גדולה ומלוכדת שהתאספו במקום.

בהגיעו לטשקנט, כבר היה שואל משה בן 16, והוא נכנס ללמוד אצל ר' [[שלמה חיים קסלמן]] יחד עם קבוצת בחורים נוספת, שהיוותה את הבסיס להקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים טשקנט]]. במקביל, הושפע גם מדמותו של ר' [[ניסן נמנוב]] שהתגורר במקום תקופה קצרה, והגיע לאחר מכן לביקורים עונתיים לבקר את מצב סניף ישיבת תומכי תמימים המקומי.

===בעסקנות הכלל===
עם סיום המלחמה התרוקנה ברית המועצות מאלפי חסידי חב"ד ש[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחו את הגבול]] באמצות דרכונים פולניים מזוייפים. משפחת קליין לא הצליחה להצטרף למבריחי הגבול, ור' שואל משה נותר בטשקנט יחד עם משפחתו והחל לעסוק בעסקנות הכלל.

פעילותו העיקרית הייתה תיחזוק מניני התפילה המחתרתיים שהתקיימו בביתם כשלצורך כך הוא הסתכן להוציא את ספרי התורה מתוך ארון הקודש הנעול.

ב[[ט"ו כסלו]] [[תשי"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה ליבא, בתו של הרב [[צבי אייזיק מאסין]] ומרת ראדע, נכדה של הרב [[דוד בער שמולביץ]] ומרת בלומה ריבא, ונינה של הרב ליבל ונחמה פיגה ווישנסקי. הזוג הצעיר המשיך להתגורר לאחר החתונה בבית אביו של ר' שואל משה, והכלה חיה ליבא החלה לעבוד במשרת ניהול חשבונות ממשלתית במרפאה העירונית.

בשנות מגוריו בטשקנט נולדו לר' שואל משה שתי בנות, ורעייתו התעקשה להפקיד אותם בידיו של מלמד חסידים שיעניק להם חינוך חסידי וילמד אותם תורה. למרות התופעה החריגה, המלמד החסידי בעיר ר' [[יואל איטקין]] לקח על עצמו את התפקיד, והחל ללמד את בנותיהם בשעות לימוד נפרדות.

עם סגירת סניף ישיבת תומכי תמימים בטשקנט בשלהי שנות הכ"פים בעקבות הידלדלות משפחות אנ"ש באזור, לקח על עצמו את לימודם של בני החסידים שהיו בגיל ישיבה, ושיכן אותם במבנה קטן בחצר ביתו שם התנהלה כעין ישיבה בה לימד בתקופה הראשונה הרב [[יוסף וולוביק]].

מלבד מניני התפילה שהתקיימו בביתם, נהג ר' שואל משה לארגן בביתו פעילויות יהודיות נוספות שהיו כרוכות בסכנת הגלייה לסיביר, ביניהם שחיטת תרנגולים לכפרות, ואפיית מצות לחג הפסח עבור כל חסידי חב"ד בעיר.

===העלייה לארץ הקודש===
בתחילת שנות הלמ"דים הקלו רשויות ברית המועצות את אפשרויות ההגירה, ואישרו נסיעה של אזרחים במסגרת איחוד משפחות. לצורך כך היה צריך להתקבל במשרדי ההגירה בקשת איחוד ממשפחות שהתגוררו מחוץ לתחומי ברית המועצות. לצורך כך, הורה הרבי למזכירו הרב [[בנימין קליין]] שישלח בקשת איחוד עם בני משפחת קליין כיוון ששם משפחתו זהה לשם משפחתם, וזאת על אף שאינו קשור אליהם משפחתית{{הערה|[https://chabad.info/news/275319/ קליין ירושלים וקליין טשקנט התאחדו בהוראת הרבי] {{אינפו}}.}}.

בחודש חשוון [[תשל"ב]] התקבלה אשרת היציאה, ובערב [[י"ט כסלו]] של אותה שנה הגיע ר' שואל משה יחד עם בני משפחתו לארץ הקודש וקבע את מגוריו בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי.

בתקופה הראשונה למגוריהם במקום עבד במפעל ליצור שמיכות בשם גולגוטקס, ולאחר מכן התמנה לעבוד בוועד נחלת הר חב"ד במסגרתו פעל לפיתוח השכונה הזרמת תקציבים וביסוס המוסדות.

תפקידו הרשמי היה הממונה על המחלקה הסוציאלית בוועד, אך לצד עבודתו פעל במגוון תחומים לטובת תושבי השכונה כולם. במקביל, פתח בית תבשיל שהעניק ארוחות חמות לזקנים גלמודים ועריריים.

בנוסף לפעילותו הציבורית, עסק בלהט ב[[מבצע תפילין]] ומידי יום היה נוסע על אופניים לבסיס [[צה"ל]] הסמוך למקום מגוריו על מנת להניח [[תפילין]] עם החיילים. כמו כן התעסק בארגון התוועדויות חסידיות בבית הכנסת החב"די המרכזי בשכונה, ונחשב לגזבר הלא רשמי של בית הכנסת.

מאז עלייתו לארץ הקודש הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] בכל שנה למשך חודש תשרי, ובמשך זמן שהותו בחצר הרבי עמד לצידו של הרב [[משה ירוסלבסקי]] בניהול וארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]].

הפעם הראשונה בה ראה את הרבי היה בעת נסיעתו לחגיגות יובל השבעים להולדת הרבי לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], ובאור ל[[י"ג ניסן]] נכנס ל[[יחידות]] במהלכה התעניין הרבי במצבם של יהודי רוסיה מעבר למסך הברזל, והעניק לו מצות והגדה של פסח. בעת ה[[יחידות]] הראה ר' שואל משה לרבי תמונה משפחתית והרבי ביקש ממנו להותיר אותה אצלו.

מאז הקפיד כל שנה לנסוע לבית רבינו לחודש החגים - חודש תשרי, והיה עוזר הרבה ובמרץ להרב ירוסלבסקי בהכנסות אורחים, וכמה פעמים זכה לתת בעצמו אתרוג לרבי מארץ ישראל.

===פטירתו===
[[ט"ו ניסן|בלילה הראשון של חג הפסח]] [[תשמ"ב]] נפטרה רעייתו לאחר מחלה ממושכת, ואילו הוא עצמו נפטר עשר שנים לאחר מכן. בשנותיו האחרונות לקה במחלה ממארת, וב[[חודש אלול]] [[תשנ"ג]] נסע לחצר הרבי ונסע למספר רופאים אמריקאיים שלא הצליחו לרפא אותו. הוא חזר [[ארץ הקודש|ארצה]] עוד לפני חודש תשרי, והתאשפז בבית הרפואה, וב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] נפטר.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*ר' [[שניאור זלמן קליין]], נחלת הר חב"ד
*ר' [[ליפא קליין]], מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד

'''בנותיו:'''
*ביתו פייגא, רעייתו של הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]], נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי
*ביתו דאבא, רעייתו של הרב [[משה חיים לוין]], שליח הרבי ל[[קנזיגסטון]], ברוקלין ניו יורק

==קישורים חיצוניים==
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין]''' {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, שואל משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים טשקנט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]

שניאור זלמן קליין

2023-03-28T20:46:26Z

מהר: /* משפחתו */

[[קובץ:זלמן קליין1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן קליין]]
[[קובץ:זלמן קליין2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין עוסק ב[[מבצע תפילין]]]]
הרב '''שניאור זלמן קליין''' ([[ה' סיון]] [[תרפ"ה]]-[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]]), מזקני קהילת חב"ד ב[[קריית מלאכי]], שמסר את נפשו ב[[רוסיה]] על שמירת תורה ומצוות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' סיון|ערב חג השבועות]] [[תרפ"ה]] בעיר [[פולטבה]] לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ואימו מרת מרים, בתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. ברית המילה נערכה בחשאי והסנדק היה הסבא-רבא של הנימול הרב [[שאול משה חוסידוב]], והרך הנימול נקרא שניאור זלמן, על שם סבו הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שנפטר שלוש שנים קודם לכן.

===ילדותו===
בהיותו ילד בן חמש, העתיקה משפחתו את מקום מגוריה ל'[[פושקינה]]' שבפרברי [[לנינגרד]], שם הייתה קהילה חב"דית קטנה. בבית הוריו שהיה בן חדר אחד בלבד, התקיים מניין חשאי שלוש פעמים ביום, ונערכו בו [[התוועדות|התוועדויות]].

בימי ה[[שואה]] נמלטה משפחתו עם קבוצת [[חסיד|חסידים]] מאיזור לנינגרד מזרחה, ובמשך שנתיים שהו בקולחוז טטרי ליד העיר אופה. לאחר שנתיים עברו להתגורר ב[[טשקנט]], שם גר ר' זלמן עד שיצא את ברית המועצות בשנות הלמ"דים הראשונות.

===פריצה לבית הכנסת במסירות נפש===
בטשקנט המשיכה משפחת קליין להיות מהמובילות למען צרכי הכלל, בהמשיכה לפעול בכל ענייני הציבור. בני המשפחה היו מראשי העוסקים בסיוע לפליטי המלחמה הרבים שנהרו לטשקנט. בית המשפחה היה כתובת לאירוח קבועה או זמנית, כמו גם חתונות, בריתות והתוועדויות שנערכו בו לרוב, למרות הסכנה.

בביתם היה גם [[ספר תורה]] שנלקח במסירות נפש מתוך בית כנסת שנסגר על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]] הארורים. לאחר שנודע על סגירתו, החליטו ר' זלמן ואחיו ר' [[שואל משה קליין|שואל משה]] להוציא מבית הכנסת את ספר התורה. הם פרצו לבית הכנסת דרך החלון, הוציאו את הספר והעבירוהו היישר לביתם. מאז התקיים בבית משפחת קליין מניין תפילה חב"די.

בההתוועדויות הרבות שהתקיימו בבית המשפחה, היה ר' זלמן עושה אוזנו כאפרכסת, שומע ושומר את הסיפורים כבקופסה. לאחר שנים רבות עוד היה זוכר את הסיפורים לפרטים, ואף דאג להעבירם לדור הבא.

לימים החלו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] להתעניין בנעשה בבית משפחת קליין, ואף ניסו לשתול סוכן מסווה במניין החשאי שהתקיים שם.
בשל המעקבים הצמודים, נדד המניין במשך השנים למקומות שונים. לאחר נישואיו, זכה גם ר' זלמן לארח את המניין בביתו, צעד שהיה כרוך באומץ לב רב ובמסירות נפש ממשית.

===נישואיו===
בשנת [[תש"י]] נשא ר' זלמן את מרת פרלה פלזנשטיין. החתונה התקיימה בחצר בית משפחת קליין בהשתתפות מניין מצומצם בלבד.

את ביתו השתית על מסירות נפש שהייתה חלק מאורח החיים בבית החסידי תחת השלטון הקומוניסטי. את ארבעת בניו חינך למסירות נפש. ר' זלמן לא הסתפק בחינוך החסידי שהחדיר בבניו, אלא גם הביא לביתו מלמדים שלימדו את בניו וכן ילדי אנ"ש נוספים.

כל ילדיו אכן התנהגו בדרכי התורה והחסידות, וכאשר ר' זלמן נפטר אמרו כולם כי "מיטתו שלימה", שכן כל בניו נכדיו וניניו הולכים בדרך ליובאוויטש.

===שמירת שבת בברית המועצות===
ר' זלמן אמנם יצא לעבוד, אך הוא שמר שבת על אף הסכנה. שמירת השבת הייתה בעבורו בעיה חריפה. החוק קבע כי כל אזרח מחויב לעבוד בכל ימות השבוע, מלבד יום ראשון, שנקבע כיום חופש. כאשר יהודי ניסה להיעדר מהעבודה בשבתות, מיד היו מבינים כי מניעיו הנם דתיים. חסידי חב"ד מצאו פתרונות יצירתיים לבעיה.

ר' זלמן עבד לפרנסתו בחנות ממשלתית בשוק המרכזי של טשקנט שנקרא "[[הלייסקי]]". כיוון שהקפיד על שמירת שבת, סיכם עם מנהל העבודה שישלים את שעות העבודה של שבת בימי החול.

ההסדר פעל תקופה ארוכה בשקט יחסי, עד שהיוצרות התהפכו. באחד הימים קראה ההנהלה את כל העובדים לישיבה דחופה שלא מן המניין. מנהל החנות פתח את האסיפה באמרו ששמע לפני זמן מה שאחד העובדים בחנות הנו יהודי שאינו עובד בשבת. 'חשבתי', המשיך המנהל, 'כי מדובר ביהודי זקן ששומר עדיין על חוקי הדת שלו, ואמרתי לעצמי שאניח לו בשל גילו; אבל בימים האחרונים שמעתי שמדובר ביהודי צעיר'. כאן המנהל השתולל מזעם, קילל את היהודים וכינה את ר' זלמן במילים חריפות. לבסוף הכריז שיכריח אותו לעבוד בשבתות, ויהי מה.

ר' זלמן עצמו לא נכח בישיבה ושמע עליה רק למחרת בבוקר, כאשר אחד מחברי ההנהלה שהיה יהודי קומוניסט ניגש אליו וסיפר לו על הישיבה שכונסה ביום הקודם. לאחמ"כ ניסה לשכנע את ר' זלמן שיסכים לעבוד בשבת. מובן שר' זלמן התנגד בתוקף, ובסיום השיחה אמר לר' זלמן: "לא חשבתי שאתה מה'למדווניקים'..."

בשנים מאוחרות יותר עבד ר' זלמן במפעל שייצר שלטי הוראות למפעלים. היה זה מפעל קטן, והעובדים בו היו ברובם שומרי מצוות. בשבתות היה המפעל סגור ללא ידיעת השלטונות. שבת אחת נודע כי אמור להגיע מפקח בכיר כדי לבדוק מה קורה. או אז העובדים כולם התייצבו לעבודה, לבשו את [[בגד|בגדי]] העבודה אבל לא עסקו בעבודה בפועל. הם שפכו בשטח חומר עם ריח מצחין, וכשהמפקח הגיע, הוא הביט כה וכה וראה את כולם באווירה של עבודה. הריח הנורא עשה אף הוא את שלו, וכעבור זמן קצר עזב את המפעל.

===העלייה לארץ הקודש===
בתחילת [[חודש סיון]] [[תשל"א]], יצא אחיו ר' [[ליפא קליין]] מ[[ברית המועצות]] והגיע ל[[ארץ הקודש]]. ל[[חודש תשרי]] [[תשל"ב]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], וב'[[יחידות]]' שאל את הרבי בשם שני אחיו שנותרו בטשקנט - האם כדאי שאנ"ש ייתנו שוחד כדי לקבל את המסמכים הדרושים ליציאה מברית המועצות? הרבי השיב שלא יתנו שוחד והעניינים יסתדרו מעצמם.
ואכן, כמה חודשים לאחר מכן, קיבלו ר' זלמן ואחיו ר' [[שואל משה קליין]] ומשפחותיהם אישורי יציאה.

מ[[ברית המועצות]] נסע ר' זלמן עם משפחתו ברכבת ל[[פולין]], כשאת הגבול חצה ב[[י"ט כסלו]] [[תשל"ב]]. היה זה [[חג הגאולה]] הפרטי שלו.

בהגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] השתקע ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] שם השתלב בטבעיות. היה מוכר כחסיד בעל לב זהב, מלא וגדוש בסיפורי חסידים. הוא השרה שמחה על כל אחד, זקנים כילדים, חסידים כמו גם אורחים מבחוץ.

מאז שנת [[תשד"מ]], כשיצא לפנסיה מוקדמת, החל להשתתף בקביעות בשיעורי תורה, השכם והערב. מדי בוקר יצא מביתו בשעה חמש. היה מתפלל במתינות ראויה לאחר [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. לאחר [[תפילת שחרית]] היה יושב בשיעורי [[נגלה]] והלכה.

ר' זלמן היה מטבעו איש שמח ואף השרה שמחה על כל הסובבים אותו. היה מרבה לספר [[סיפורי חסידים]] בהתוועדויות, כשהמתוועדים היו מאזינים לו בשקיקה רבה.

בתקופה האחרונה לחייו חלה ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ברזילי ב[[אשקלון]], וב[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]] נפטר.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*ר' [[שואל משה קליין]], חבר בוועד נחלת הר חב"ד
*ר' [[ליפא קליין]], מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד

'''בניו:'''
*ר' יחזקאל לייב קליין ז"ל (נפטר ל' שבט התשס"א)
*ר' יהודה צבי שי' קליין חתן של ר' [[דוד קוק]] ממייסדי [[כפר חב"ד]].
*ר' יוסף יצחק שי' קליין.
*ר' שמואל מנחם שי' קליין חתן של ר' גרשון [[קוק]] מכפר חב"ד.{{הערה| גרשון קוק הינו בנו הבכור של אביו ר' [[דוד קוק]] ובמשפחת קליין התחתנו 2 אחים לדודה ואחיינית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]]

שמואל מנחם קליין

2023-03-28T20:45:45Z

מהר:

{{מפנה|שמואל מנחם קליין|מנהל בית חב"ד המרכזי באילת|שמואל מנחם קליין (אילת)}}
[[קובץ:שמואל מנחם קליין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו המאוחרות]]
הרב '''שמואל מנחם קליין''' ([[י"ח אלול]] [[תרנ"א]] - [[ד' סיון]] [[תשכ"ב]]) מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד ב[[פולטבה]] וב[[טשקנט]].

==תולדות חיים==
נולד בעיר טורקי שבגליציה ב[[י"ח אלול]] [[תרנ"א]] לאביו ר' יהודה צבי בן ר' יום טוב ליפמאן קליין ולאמו מרים. בהיותו כבן עשרים, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והוא הוגלה על ידי השלטונות יחד עם משפחתו לסיביר, עם סיום המלחמה הורשו לחזור היות והגדרתם הייתה שבויי מלחמה, אך בדרכם חזרה לביתם עצרה הרכבת בתחנה ב[[פולטובה]] שם פגשו מספר חסידי חב"ד בר' שמואל ושכנעו אותו להישאר בעיר ולהכינס ללמוד ב[[תומכי תמימים פולטובה|סניף הישיבה המקומית]].

ר' שמואל נפרד מבני משפחתו ונותר ללמוד בישיבה שם קיבל את חינוכו החסידי מהמנהל הרב [[שמואל לייב לוין]], ראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]], והמשפיעים הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[שלמה חיים קסלמן]].

לאחר מספר שנים בהם שקד בישיבה על לימוד התורה, החל לעבוד במפעל לייצור שמן חמניות בהנהלתו של הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שם התמנה כמנהל עבודה, ובעקבות כך הפך לבן בית אצל אביו של מנהל המפעל הרב [[שאול משה חוסידוב]].

בחודש כסלו [[תרפ"ג]] נישא ר' שמואל לרעייתו מרים בתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב והמשיך להתגורר בעיר. כאשר נולד לו בנו הבכור, קרא אותו על שם גיסו הרב שניאור זלמן, שנפטר בינתיים ממחלת הטיפוס שפרצה בעיר.

בשנת [[תר"צ]] נדד יחד עם משפחתו וקבע את מגוריו בפרבר 'פושקינה' הסמוך ל[[לנינגרד]]. בתקופה זו, נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת החזקת המניין החב"די המקומי והענקת חינוך יהודי כשר לילדיו, ורק בנס הצליח להינצל מהגלייה ל[[סיביר]] בפעם השניה בחייו.

המגורים בפושקינה נמשכו יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה. ר' שמואל ברח יחד עם בני משפחתו והם פתחו במסע ארוך ומסוכן במהלכו כמעט והופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל.

===בטשקנט===
לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמן על ידי גיסו הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר טשקנט שבאוזבקיסטן, שם פגשו קהילה חסידית גדולה ומלוכדת שהתאספו במקום.

גם בהגיעו לטשקנט, הפך בתו לבית המרכזי בו התקיימו רוב הפעילויות ה'חתרניות' של הקהילה החב"דית המקומית, וחרף הסכנה שבדבר התקיימו במקום מניני תפילה והתוועדויות חסידיות.

בשנים מאוחרות יותר, על מנת לחפות על העובדה שבביתו מתקיימים מניני תפילה, היה ר' שמואל משרך את דרכו לבית הכנסת המרוחק, ביודעו שהמשטרה לא תציק לו עקב גילו המבוגר, ועם זאת הדבר יגרום להם לחשוב שבביתו לא מתקיימים מנינים.

במשך כל חייו לא יצא מברית המועצות ולמרות שזכה להיות מקושר לשלושה מנשיאי חב"ד, לא זכה לראות אף אחד מהם, ונותר בטשקנט תחת השלטון הקומוניסטי עד לפטירתו ב[[ד' סיון]] [[תשכ"ב]].

רעייתו מרים האריכה ימים אחריו, עלתה לארץ הקודש בשנת תשל"ג, וקבעה את מגוריה בסמיכות לילדיה בשכונת נחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי. נפטרה ב[[ז' אייר]] [[תשנ"ב]] ונטמנה ב[[הר הזיתים]] שבירושלים.

==משפחתו==
*[[שניאור זלמן קליין]], נחלת הר חב"ד
*[[שואל משה קליין]], חבר ועד נחלת הר חב"ד
*[[ליפא קליין]], נחלת הר חב"ד מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד

{{מיון רגיל:קליין, שמואל מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים בפולטובה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]