חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

משתמש:Ovedc/ברכה שילת

2026-02-24T23:29:10Z

מדוע: השורה לא מדוייקת בלשון המעטה

'''ברכה שילת''' (לבית קירשנבאום) נולדה בט"ז באייר תשל"ט, 13 במאי 1979. היא אשת חינוך, שליחת [[הרבי מלובביץ'|הרבי מלובביץ]]', ומובילה מפעלים חינוכיים להעצמת זהות יהודית בקרב צעירים בישראל, יוזמת פרוייקטים למנהיגות נשית ומיוזמי המותג המוזיקלי [[צמאה]].

== ביוגרפיה ==
נולדה ב[[פתח תקווה]] להוריה עוזר ויהודית קירשנבאום, שעלו לארץ מ[[ארצות הברית]]. למדה בבית יעקב פתח תקוה ובתיכון וסמינר לבנות ע"ש שצ'רנסקי ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]].

קיבלה מהוריה חינוך חב"די חסידי ואף ביקרה אצל [[הרבי מלובביץ']] וזכתה לפוגשו בשנת תשמ"ז בהיותה בת 8.

בשנת תשנ"ט נישאה לרב [[משה שילת]] מ[[מעלה אדומים]]. בשנים הראשונות גרו ב[[נתניה]] ובשנת תשס"ה עברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

אם לשמונה ילדים וסבתא לנכד{{הערה|1=יוסף ארנפלד, [https://www.inn.co.il/news/531973 עניין אישי והפעם עם ברכה שילת], [[ערוץ 7]], 19/11/21}}.

== פרוייקטים בהובלתה ==
לאורך השנים היתה שותפה עם בעלה בהקמת חב"ד לצעירים בישראל הכולל את ''''[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]', 'מדרשת מעיינותיך', '[[חב"ד בקמפוס]]'-ישראל, 'חב"ד לנוער-CTEEN ישראל'''' והפרוייקט המוזיקלי [[צמאה]].

החל משנה תשפ"ב משדרת את התכנית 'מקבלים שבת' ב[[רדיו תל אביב]] ביחד עם הדוגמנית [[יעל גולדמן]].

לקראת תשפ"ג הוציאה לראשונה ביחד עם מדרשת מעיינותיך את 'יומן נשות התנ"ך'.

בשנת תשפ"ג יזמה את 'מסע מנהיגות לאחדות' ביחד עם שרון אדם, במסגרתו נסעו כ-20 משפיעניות רשת מהגדולות בישראל (ביניהן: [[אלין כהן]] ואמה מירי כהן, שרית פולק, [[טהוניה רובל|טהוניה]], [[נטלי דדון]], אירה דולפין, ג'ני צ'רבוני, ג'וליה שחר, [[אורין ג'ולי]], סינדי צ'אדי ועוד), לרבי מלובביץ והשתתפו באירוע השליחות העולמי של [[חב"ד]].

==משפחתה==
'''חתניה:
'''
*חתנה, הרב מנחם מענדל בלוי - כפר חב"ד
*חתנה, הרב ליאור קליין - נתניה

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ברכה, משה}}
[[:קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[:קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[:קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ט]]

לוי לבייב

2025-12-11T00:30:30Z

מדוע:

[[קובץ:לוי לבייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם [[הרבי]]]]
[[קובץ:משה לאזאר1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם שלוחי הרבי: הרב [[משה לאזאר]] ממילאנו איטליה (משמאל), ובנו, שליח הרבי ורבה הראשי של [[רוסיה]] הרב [[בערל לאזאר]] (מימין)]]
[[קובץ:לב לבייב אבא דוד גורביץ איסלם קרימוב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לב לבייב, עם מורו ורבו הרב [[אבא דוד גורביץ]] שליח ורב הראשי של [[אוזבקיסטן]], ונשיא [[אוזבקיסטן]] איסלם קרימוב]]

'''לוי''' (לב) '''לבייב''' (יליד שנת [[תשט"ז]], 1956) הוא איש עסקים, מיליארדר ופילנתרופ חסיד חב"ד ומקורב לרבי, מייסד ונשיא קונגרס יהודי בוכרה העולמי, [[אור אבנר|קרן אור אבנר,]] ומגדולי התורמים לבתי חב"ד בעולם. מתגורר ב[[מוסקבה]] ובסביון. על פי "פורבס", בשנת [[תשס"ט]] הוערך הונו ב-1.5 מיליארד דולר.‏‏{{הערה|‏[http://www.forbes.com/lists/2009/10/billionaires-2009-richest-people_Lev-Leviev_XUR9.html Lev Leviev], Forbes, 11.3.2009‏}}

==תולדות חיים==
לבייב נולד ב[[כ"ב אב]] [[תשט"ז]] לאביו ר' [[אבנר לביוב]] ב[[טשקנט]], בירת אוזבקיסטן (אז חלק מ[[ברית המועצות]]).

זכה ללמוד יהדות במחתרת אצל הרב החסיד [[אבא דוד גורביץ]]. משפחתו הייתה דומיננטית בקרב קהילת [[יהדות בוכרה|יהודי בוכרה]]. בשנת [[תשל"א]] בגיל 15, עלתה כל משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]].

בגיל 16 החל לעבוד כשוליה בליטוש [[יהלום|יהלומים]] ולאחר שירותו הצבאי ברבנות הצבאית עבד כקבלן משנה של חברת סטאר דיאמונד{{הערה|אתר nfc, [http://www.nfc.co.il/Archive/006-D-656-00.html?tag=23-14-41 לבייב לב]}}.

על אף גילוי הצעיר, זכה כבר בתחילת פעילותו ליחס מיוחד ולקירובים מהרבי{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://col.org.il/files/uploads/crop/2025/03/67cc902d8f347_1741459501_news_images_gallery.jpeg שבועון כפר חב"ד גליון 2100 עמוד 101].}}.

== פעילות עיסקית ==
בפגישתו הראשונה עם הרבי שאל את הרבי האם לצאת לעסקים ברוסיה, ותשובתו של הרבי הייתה: "לך ל[[רוסיה]] ועשה עסקים, אך אל תשכח לעזור ליהודים".{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31743 ר' לוי בכתב לניו יורק טיימס]}}

לבייב הקים עם גיסו דוד אלישיוב, חברה לסחר ביהלומים. לחברה מספר מכרות יהלומים ב[[רוסיה]], ב[[אפריקה]] ובדובאי ועם התרחבותה החלה להוות תחרות משמעותית לחברת 'דה בירס', השולטת על סחר היהלומים הבינלאומי. עם התפרקות ברית המועצות הרחיב לבייב את עסקיו למדינות מזרח אירופה ולמדינות ברית המועצות לשעבר.

ב-[[תשנ"ו]] רכש את גרעין השליטה בחברת האחזקות אפריקה-ישראל. עיקר השקעותיה של אפריקה-ישראל הם בתחומי נדל"ן, אנרגיה, תקשורת והיי טק. לבייב החזיק בכ-20 אחוז מחברת הביגוד פוקס, וב-1.6 אחוז ממניות פז אותן רכש בהנפקה מוסדית בהשקעה של כ-75 מיליון ש"ח. בבעלותו גם שני אחוז מחברת קמור, יבואנית BMW בארץ ישראל, והוא אף רכש באמצעות חברה פרטית מניות בשווי כ-50 מיליון שקל בהנפקת סלקום, שהתבצעה ב[[ניו יורק]] בשנת [[תשס"ז]]. כמו כן מחזיק לבייב בחברת ממורנד הפרטית, דרכה הוא החזיק ב75% ממניותיה של חברת אפריקה ישראל להשקעות. בשנים הבאות מכר את חלקו באפריקה-ישראל.

לבייב ביחד עם אברהם קוזניצקי פנו לעסקי הכליאה, במיזם משותף להקמת בית סוהר פרטי בדרום הארץ, מיזם שבסופו של דבר התבטל, עקב החלטת הרשויות המשפטיות.

== פעילות חברתית ==
לבייב הוא מגדולי התורמים ל[[חב"ד]] ובעיקר ל[[שלוחים]] במדינות ברית המועצות לשעבר, וסייע בהקמה של מרכזי חב"ד ב[[חבר העמים]] הכוללים בתי ספר, [[בית כנסת|בתי כנסת]], בתי תמחוי, [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ועוד. כמו כן הוא עומד בראשות קרן [[אור אבנר]] על שם אביו שמפעילה רשת רווחה במדינות ברית המועצות לשעבר. לבייב גם עומד בראשות איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים, ארגון גג המאגד מספר ארגונים יהודיים ומספר רב של קהילות יהודיות. כמו כן הוא עומד בראשות הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה אותו הקים.
בנוסף, מכהן לבייב כיו"ר לשכת המסחר והתעשייה רוסיה-ישראל-חבר המדינות.

בסוף דצמבר [[תשס"ז]] העתיק לבייב את מקום מגוריו הקבוע לשכונת המפסטד היוקרתית ב[[לונדון]].{{הערה|לבייב [http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/685/292.html עכשיו כבר לא יטרידו אותו] יהודה שרוני, nrg‏}}.
בעקבות המשבר העולמי של שנת [[תשס"ח]], הירידה החדה במניות אפריקה-ישראל, והחובות הכבדים שצברו החברות שבבעלותו, הונו ירד ל-1.5 מיליארד דולר.
מאנגליה עבר לגור ברוסיה וכיום גר במוסקבה וסביון לסירוגין.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41350 כתבה על המשבר של לביוב] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8611 עיתון הארץ בכתבה על לביוב] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77240 דרמה: 'הפנתרים' גנבו יהלומים השייכים ללבייב] {{אינפו}} {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/132930 הנגיד ר' לוי לבייב בטור אישי על זיכרון מהתוועדות של הרבי]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/146268 "לא שלנו, של הרבי": ההתוועדות הסוחפת עם הנגיד ר' לוי לבייב] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לבייב, לוי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:משפחת לויוב]]

לוי לבייב

2025-12-11T00:29:44Z

מדוע:

[[קובץ:לוי לבייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם [[הרבי]]]]
[[קובץ:משה לאזאר1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם שלוחי הרבי: הרב [[משה לאזאר]] ממילאנו איטליה (משמאל), ובנו, שליח הרבי ורבה הראשי של [[רוסיה]] הרב [[בערל לאזאר]] (מימין)]]
[[קובץ:לב לבייב אבא דוד גורביץ איסלם קרימוב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לב לבייב, עם מורו ורבו הרב [[אבא דוד גורביץ]] שליח ורב הראשי של [[אוזבקיסטן]], ונשיא [[אוזבקיסטן]] איסלם קרימוב]]

'''לוי''' (לב) '''לבייב''' (יליד שנת [[תשט"ז]], 1956) הוא איש עסקים, מיליארדר ופילנתרופ חסיד חב"ד ומקורב לרבי, מייסד ונשיא קונגרס יהודי בוכרה העולמי, [[אור אבנר|קרן אור אבנר,]] ומגדולי התורמים לבתי חב"ד בעולם. מתגורר ב[[מוסקבה]] ובסביון. על פי "פורבס", בשנת [[תשס"ט]] הוערך הונו ב-1.5 מיליארד דולר.‏‏{{הערה|‏[http://www.forbes.com/lists/2009/10/billionaires-2009-richest-people_Lev-Leviev_XUR9.html Lev Leviev], Forbes, 11.3.2009‏}}

==תולדות חיים==
לבייב נולד ב[[כ"ב אב]] [[תשט"ז]] לאביו ר' [[אבנר לביוב]] ב[[טשקנט]], בירת אוזבקיסטן (אז חלק מ[[ברית המועצות]]).

זכה ללמוד יהדות במחתרת אצל הרב החסיד [[אבא דוד גורביץ]]. משפחתו הייתה דומיננטית בקרב קהילת [[יהדות בוכרה|יהודי בוכרה]]. בשנת [[תשל"א]] בגיל 15, עלתה כל משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]].

בגיל 16 החל לעבוד כשוליה בליטוש [[יהלום|יהלומים]] ולאחר שירותו הצבאי ברבנות הצבאית עבד כקבלן משנה של חברת סטאר דיאמונד{{הערה|אתר nfc, [http://www.nfc.co.il/Archive/006-D-656-00.html?tag=23-14-41 לבייב לב]}}.

על אף גילוי הצעיר, זכה כבר בתחילת פעילותו ליחס מיוחד ולקירובים מהרבי{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://col.org.il/files/uploads/crop/2025/03/67cc902d8f347_1741459501_news_images_gallery.jpeg שבועון כפר חב"ד גליון 2100 עמוד 101].}}.

== פעילות עיסקית ==
בפגישתו הראשונה עם הרבי שאל את הרבי האם לצאת לעסקים ברוסיה, ותשובתו של הרבי הייתה: "לך ל[[רוסיה]] ועשה עסקים, אך אל תשכח לעזור ליהודים".{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31743 ר' לוי בכתב לניו יורק טיימס]}}

לבייב הקים עם גיסו דוד אלישיוב, חברה לסחר ביהלומים. לחברה מספר מכרות יהלומים ב[[רוסיה]], ב[[אפריקה]] ובדובאי ועם התרחבותה החלה להוות תחרות משמעותית לחברת 'דה בירס', השולטת על סחר היהלומים הבינלאומי. עם התפרקות ברית המועצות הרחיב לבייב את עסקיו למדינות מזרח אירופה ולמדינות ברית המועצות לשעבר.

ב-[[תשנ"ו]] רכש את גרעין השליטה בחברת האחזקות אפריקה-ישראל. עיקר השקעותיה של אפריקה-ישראל הם בתחומי נדל"ן, אנרגיה, תקשורת והיי טק. לבייב החזיק בכ-20 אחוז מחברת הביגוד פוקס, וב-1.6 אחוז ממניות פז אותן רכש בהנפקה מוסדית בהשקעה של כ-75 מיליון ש"ח. בבעלותו גם שני אחוז מחברת קמור, יבואנית BMW בארץ ישראל, והוא אף רכש באמצעות חברה פרטית מניות בשווי כ-50 מיליון שקל בהנפקת סלקום, שהתבצעה ב[[ניו יורק]] בשנת [[תשס"ז]]. כמו כן מחזיק לבייב בחברת ממורנד הפרטית, דרכה הוא החזיק ב75% ממניותיה של חברת אפריקה ישראל להשקעות. בשנים הבאות מכר את חלקו באפריקה-ישראל.

לבייב ביחד עם אברהם קוזניצקי פנו לעסקי הכליאה, במיזם משותף להקמת בית סוהר פרטי בדרום הארץ, מיזם שבסופו של דבר התבטל, עקב החלטת הרשויות המשפטיות.

== פעילות חברתית ==
לבייב הוא תורם גדול ל[[חב"ד]] ובעיקר ל[[שלוחים]] במדינות ברית המועצות לשעבר, וסייע בהקמה של מרכזי חב"ד ב[[חבר העמים]] הכוללים בתי ספר, [[בית כנסת|בתי כנסת]], בתי תמחוי, [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ועוד. כמו כן הוא עומד בראשות קרן [[אור אבנר]] על שם אביו שמפעילה רשת רווחה במדינות ברית המועצות לשעבר. לבייב גם עומד בראשות איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים, ארגון גג המאגד מספר ארגונים יהודיים ומספר רב של קהילות יהודיות. כמו כן הוא עומד בראשות הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה אותו הקים.
בנוסף, מכהן לבייב כיו"ר לשכת המסחר והתעשייה רוסיה-ישראל-חבר המדינות.

בסוף דצמבר [[תשס"ז]] העתיק לבייב את מקום מגוריו הקבוע לשכונת המפסטד היוקרתית ב[[לונדון]].{{הערה|לבייב [http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/685/292.html עכשיו כבר לא יטרידו אותו] יהודה שרוני, nrg‏}}.
בעקבות המשבר העולמי של שנת [[תשס"ח]], הירידה החדה במניות אפריקה-ישראל, והחובות הכבדים שצברו החברות שבבעלותו, הונו ירד ל-1.5 מיליארד דולר.
מאנגליה עבר לגור ברוסיה וכיום גר במוסקבה וסביון לסירוגין.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41350 כתבה על המשבר של לביוב] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8611 עיתון הארץ בכתבה על לביוב] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77240 דרמה: 'הפנתרים' גנבו יהלומים השייכים ללבייב] {{אינפו}} {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/132930 הנגיד ר' לוי לבייב בטור אישי על זיכרון מהתוועדות של הרבי]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/146268 "לא שלנו, של הרבי": ההתוועדות הסוחפת עם הנגיד ר' לוי לבייב] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לבייב, לוי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:משפחת לויוב]]

לוי לבייב

2025-12-11T00:25:01Z

מדוע: הגהה

[[קובץ:לוי לבייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם [[הרבי]]]]
[[קובץ:משה לאזאר1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם שלוחי הרבי: הרב [[משה לאזאר]] ממילאנו איטליה (משמאל), ובנו, שליח הרבי ורבה הראשי של [[רוסיה]] הרב [[בערל לאזאר]] (מימין)]]
[[קובץ:לב לבייב אבא דוד גורביץ איסלם קרימוב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לב לבייב, עם מורו ורבו הרב [[אבא דוד גורביץ]] שליח ורב הראשי של [[אוזבקיסטן]], ונשיא [[אוזבקיסטן]] איסלם קרימוב]]

'''לוי''' (לב) '''לבייב''' (יליד שנת [[תשט"ז]], 1956) הוא איש עסקים, מיליארדר ופילנתרופ חסיד חב"ד ומקורב לרבי, נשיא ומייסד קונגרס יהודי בוכרה העולמי. מתגורר ב[[מוסקבה]] ובסביון. על פי "פורבס", בשנת [[תשס"ט]] הוערך הונו ב-1.5 מיליארד דולר.‏‏{{הערה|‏[http://www.forbes.com/lists/2009/10/billionaires-2009-richest-people_Lev-Leviev_XUR9.html Lev Leviev], Forbes, 11.3.2009‏}}

==תולדות חיים==
לבייב נולד ב[[כ"ב אב]] [[תשט"ז]] לאביו ר' [[אבנר לביוב]] ב[[טשקנט]], בירת אוזבקיסטן (אז חלק מ[[ברית המועצות]]).

זכה ללמוד יהדות במחתרת אצל הרב החסיד [[אבא דוד גורביץ]]. משפחתו הייתה דומיננטית בקרב קהילת [[יהדות בוכרה|יהודי בוכרה]]. בשנת [[תשל"א]] בגיל 15, עלתה כל משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]].

בגיל 16 החל לעבוד כשוליה בליטוש [[יהלום|יהלומים]] ולאחר שירותו הצבאי ברבנות הצבאית עבד כקבלן משנה של חברת סטאר דיאמונד{{הערה|אתר nfc, [http://www.nfc.co.il/Archive/006-D-656-00.html?tag=23-14-41 לבייב לב]}}.

על אף גילוי הצעיר, זכה כבר בתחילת פעילותו ליחס מיוחד ולקירובים מהרבי{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://col.org.il/files/uploads/crop/2025/03/67cc902d8f347_1741459501_news_images_gallery.jpeg שבועון כפר חב"ד גליון 2100 עמוד 101].}}.

== פעילות עיסקית ==
בפגישתו הראשונה עם הרבי שאל את הרבי האם לצאת לעסקים ברוסיה, ותשובתו של הרבי הייתה: "לך ל[[רוסיה]] ועשה עסקים, אך אל תשכח לעזור ליהודים".{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31743 ר' לוי בכתב לניו יורק טיימס]}}

לבייב הקים עם גיסו דוד אלישיוב, חברה לסחר ביהלומים. לחברה מספר מכרות יהלומים ב[[רוסיה]], ב[[אפריקה]] ובדובאי ועם התרחבותה החלה להוות תחרות משמעותית לחברת 'דה בירס', השולטת על סחר היהלומים הבינלאומי. עם התפרקות ברית המועצות הרחיב לבייב את עסקיו למדינות מזרח אירופה ולמדינות ברית המועצות לשעבר.

ב-[[תשנ"ו]] רכש את גרעין השליטה בחברת האחזקות אפריקה-ישראל. עיקר השקעותיה של אפריקה-ישראל הם בתחומי נדל"ן, אנרגיה, תקשורת והיי טק. לבייב החזיק בכ-20 אחוז מחברת הביגוד פוקס, וב-1.6 אחוז ממניות פז אותן רכש בהנפקה מוסדית בהשקעה של כ-75 מיליון ש"ח. בבעלותו גם שני אחוז מחברת קמור, יבואנית BMW בארץ ישראל, והוא אף רכש באמצעות חברה פרטית מניות בשווי כ-50 מיליון שקל בהנפקת סלקום, שהתבצעה ב[[ניו יורק]] בשנת [[תשס"ז]]. כמו כן מחזיק לבייב בחברת ממורנד הפרטית, דרכה הוא החזיק ב75% ממניותיה של חברת אפריקה ישראל להשקעות. בשנים הבאות מכר את חלקו באפריקה-ישראל.

לבייב ביחד עם אברהם קוזניצקי פנו לעסקי הכליאה, במיזם משותף להקמת בית סוהר פרטי בדרום הארץ, מיזם שבסופו של דבר התבטל, עקב החלטת הרשויות המשפטיות.

== פעילות חברתית ==
לבייב הוא תורם גדול ל[[חב"ד]] ובעיקר ל[[שלוחים]] במדינות ברית המועצות לשעבר, וסייע בהקמה של מרכזי חב"ד ב[[חבר העמים]] הכוללים בתי ספר, [[בית כנסת|בתי כנסת]], בתי תמחוי, [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ועוד. כמו כן הוא עומד בראשות קרן [[אור אבנר]] על שם אביו שמפעילה רשת רווחה במדינות ברית המועצות לשעבר. לבייב גם עומד בראשות איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים, ארגון גג המאגד מספר ארגונים יהודיים ומספר רב של קהילות יהודיות. כמו כן הוא עומד בראשות הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה אותו הקים.
בנוסף, מכהן לבייב כיו"ר לשכת המסחר והתעשייה רוסיה-ישראל-חבר המדינות.

בסוף דצמבר [[תשס"ז]] העתיק לבייב את מקום מגוריו הקבוע לשכונת המפסטד היוקרתית ב[[לונדון]].{{הערה|לבייב [http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/685/292.html עכשיו כבר לא יטרידו אותו] יהודה שרוני, nrg‏}}.
בעקבות המשבר העולמי של שנת [[תשס"ח]], הירידה החדה במניות אפריקה-ישראל, והחובות הכבדים שצברו החברות שבבעלותו, הונו ירד ל-1.5 מיליארד דולר.
מאנגליה עבר לגור ברוסיה וכיום גר במוסקבה וסביון לסירוגין.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41350 כתבה על המשבר של לביוב] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8611 עיתון הארץ בכתבה על לביוב] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77240 דרמה: 'הפנתרים' גנבו יהלומים השייכים ללבייב] {{אינפו}} {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/132930 הנגיד ר' לוי לבייב בטור אישי על זיכרון מהתוועדות של הרבי]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/146268 "לא שלנו, של הרבי": ההתוועדות הסוחפת עם הנגיד ר' לוי לבייב] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לבייב, לוי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:משפחת לויוב]]

לוי לבייב

2025-12-11T00:24:18Z

מדוע: הגהה

[[קובץ:לוי לבייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם [[הרבי]]]]
[[קובץ:משה לאזאר1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם שלוחי הרבי: הרב [[משה לאזאר]] ממילאנו איטליה (משמאל), ובנו, שליח הרבי ורבה הראשי של [[רוסיה]] הרב [[בערל לאזאר]] (מימין)]]
[[קובץ:לב לבייב אבא דוד גורביץ איסלם קרימוב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לב לבייב, עם מורו ורבו הרב [[אבא דוד גורביץ]] שליח ורב הראשי של [[אוזבקיסטן]], ונשיא [[אוזבקיסטן]] איסלם קרימוב]]

'''לוי''' (לב) '''לבייב''' (יליד שנת [[תשט"ז]], 1956) הוא איש עסקים, מיליארדר ופילנטרופ חסיד חב"ד ומקורב לרבי, נשיא ומייסד קונגרס יהודי בוכרה העולמי. מתגורר ב[[מוסקבה]] ובסביון. על פי "פורבס", בשנת [[תשס"ט]] הוערך הונו ב-1.5 מיליארד דולר.‏‏{{הערה|‏[http://www.forbes.com/lists/2009/10/billionaires-2009-richest-people_Lev-Leviev_XUR9.html Lev Leviev], Forbes, 11.3.2009‏}}

==תולדות חיים==
לבייב נולד ב[[כ"ב אב]] [[תשט"ז]] לאביו ר' [[אבנר לביוב]] ב[[טשקנט]], בירת אוזבקיסטן (אז חלק מ[[ברית המועצות]]).

זכה ללמוד יהדות במחתרת אצל הרב החסיד [[אבא דוד גורביץ]]. משפחתו הייתה דומיננטית בקרב קהילת [[יהדות בוכרה|יהודי בוכרה]]. בשנת [[תשל"א]] בגיל 15, עלתה כל משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]].

בגיל 16 החל לעבוד כשוליה בליטוש [[יהלום|יהלומים]] ולאחר שירותו הצבאי ברבנות הצבאית עבד כקבלן משנה של חברת סטאר דיאמונד{{הערה|אתר nfc, [http://www.nfc.co.il/Archive/006-D-656-00.html?tag=23-14-41 לבייב לב]}}.

על אף גילוי הצעיר, זכה כבר בתחילת פעילותו ליחס מיוחד ולקירובים מהרבי{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://col.org.il/files/uploads/crop/2025/03/67cc902d8f347_1741459501_news_images_gallery.jpeg שבועון כפר חב"ד גליון 2100 עמוד 101].}}.

== פעילות עיסקית ==
בפגישתו הראשונה עם הרבי שאל את הרבי האם לצאת לעסקים ברוסיה, ותשובתו של הרבי הייתה: "לך ל[[רוסיה]] ועשה עסקים, אך אל תשכח לעזור ליהודים".{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31743 ר' לוי בכתב לניו יורק טיימס]}}

לבייב הקים עם גיסו דוד אלישיוב, חברה לסחר ביהלומים. לחברה מספר מכרות יהלומים ב[[רוסיה]], ב[[אפריקה]] ובדובאי ועם התרחבותה החלה להוות תחרות משמעותית לחברת 'דה בירס', השולטת על סחר היהלומים הבינלאומי. עם התפרקות ברית המועצות הרחיב לבייב את עסקיו למדינות מזרח אירופה ולמדינות ברית המועצות לשעבר.

ב-[[תשנ"ו]] רכש את גרעין השליטה בחברת האחזקות אפריקה-ישראל. עיקר השקעותיה של אפריקה-ישראל הם בתחומי נדל"ן, אנרגיה, תקשורת והיי טק. לבייב החזיק בכ-20 אחוז מחברת הביגוד פוקס, וב-1.6 אחוז ממניות פז אותן רכש בהנפקה מוסדית בהשקעה של כ-75 מיליון ש"ח. בבעלותו גם שני אחוז מחברת קמור, יבואנית BMW בארץ ישראל, והוא אף רכש באמצעות חברה פרטית מניות בשווי כ-50 מיליון שקל בהנפקת סלקום, שהתבצעה ב[[ניו יורק]] בשנת [[תשס"ז]]. כמו כן מחזיק לבייב בחברת ממורנד הפרטית, דרכה הוא החזיק ב75% ממניותיה של חברת אפריקה ישראל להשקעות. בשנים הבאות מכר את חלקו באפריקה-ישראל.

לבייב ביחד עם אברהם קוזניצקי פנו לעסקי הכליאה, במיזם משותף להקמת בית סוהר פרטי בדרום הארץ, מיזם שבסופו של דבר התבטל, עקב החלטת הרשויות המשפטיות.

== פעילות חברתית ==
לבייב הוא תורם גדול ל[[חב"ד]] ובעיקר ל[[שלוחים]] במדינות ברית המועצות לשעבר, וסייע בהקמה של מרכזי חב"ד ב[[חבר העמים]] הכוללים בתי ספר, [[בית כנסת|בתי כנסת]], בתי תמחוי, [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ועוד. כמו כן הוא עומד בראשות קרן [[אור אבנר]] על שם אביו שמפעילה רשת רווחה במדינות ברית המועצות לשעבר. לבייב גם עומד בראשות איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים, ארגון גג המאגד מספר ארגונים יהודיים ומספר רב של קהילות יהודיות. כמו כן הוא עומד בראשות הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה אותו הקים.
בנוסף, מכהן לבייב כיו"ר לשכת המסחר והתעשייה רוסיה-ישראל-חבר המדינות.

בסוף דצמבר [[תשס"ז]] העתיק לבייב את מקום מגוריו הקבוע לשכונת המפסטד היוקרתית ב[[לונדון]].{{הערה|לבייב [http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/685/292.html עכשיו כבר לא יטרידו אותו] יהודה שרוני, nrg‏}}.
בעקבות המשבר העולמי של שנת [[תשס"ח]], הירידה החדה במניות אפריקה-ישראל, והחובות הכבדים שצברו החברות שבבעלותו, הונו ירד ל-1.5 מיליארד דולר.
מאנגליה עבר לגור ברוסיה וכיום גר במוסקבה וסביון לסירוגין.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41350 כתבה על המשבר של לביוב] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8611 עיתון הארץ בכתבה על לביוב] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77240 דרמה: 'הפנתרים' גנבו יהלומים השייכים ללבייב] {{אינפו}} {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/132930 הנגיד ר' לוי לבייב בטור אישי על זיכרון מהתוועדות של הרבי]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/146268 "לא שלנו, של הרבי": ההתוועדות הסוחפת עם הנגיד ר' לוי לבייב] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לבייב, לוי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:משפחת לויוב]]

לוי לבייב

2025-12-11T00:23:55Z

מדוע: עדכון

[[קובץ:לוי לבייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם [[הרבי]]]]
[[קובץ:משה לאזאר1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם שלוחי הרבי: הרב [[משה לאזאר]] ממילאנו איטליה (משמאל), ובנו, שליח הרבי ורבה הראשי של [[רוסיה]] הרב [[בערל לאזאר]] (מימין)]]
[[קובץ:לב לבייב אבא דוד גורביץ איסלם קרימוב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לב לבייב, עם מורו ורבו הרב [[אבא דוד גורביץ]] שליח ורב הראשי של [[אוזבקיסטן]], ונשיא [[אוזבקיסטן]] איסלם קרימוב]]

'''לוי''' (לב) '''לבייב''' (יליד שנת [[תשט"ז]], 1956) הוא איש עסקים, מיליארדר ופילנטרופ חסיד חב"ד ומקורג לרבי, נשיא ומייסד קונגרס יהודי בוכרה העולמי. מתגורר ב[[מוסקבה]] ובסביון. על פי "פורבס", בשנת [[תשס"ט]] הוערך הונו ב-1.5 מיליארד דולר.‏‏{{הערה|‏[http://www.forbes.com/lists/2009/10/billionaires-2009-richest-people_Lev-Leviev_XUR9.html Lev Leviev], Forbes, 11.3.2009‏}}

==תולדות חיים==
לבייב נולד ב[[כ"ב אב]] [[תשט"ז]] לאביו ר' [[אבנר לביוב]] ב[[טשקנט]], בירת אוזבקיסטן (אז חלק מ[[ברית המועצות]]).

זכה ללמוד יהדות במחתרת אצל הרב החסיד [[אבא דוד גורביץ]]. משפחתו הייתה דומיננטית בקרב קהילת [[יהדות בוכרה|יהודי בוכרה]]. בשנת [[תשל"א]] בגיל 15, עלתה כל משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]].

בגיל 16 החל לעבוד כשוליה בליטוש [[יהלום|יהלומים]] ולאחר שירותו הצבאי ברבנות הצבאית עבד כקבלן משנה של חברת סטאר דיאמונד{{הערה|אתר nfc, [http://www.nfc.co.il/Archive/006-D-656-00.html?tag=23-14-41 לבייב לב]}}.

על אף גילוי הצעיר, זכה כבר בתחילת פעילותו ליחס מיוחד ולקירובים מהרבי{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://col.org.il/files/uploads/crop/2025/03/67cc902d8f347_1741459501_news_images_gallery.jpeg שבועון כפר חב"ד גליון 2100 עמוד 101].}}.

== פעילות עיסקית ==
בפגישתו הראשונה עם הרבי שאל את הרבי האם לצאת לעסקים ברוסיה, ותשובתו של הרבי הייתה: "לך ל[[רוסיה]] ועשה עסקים, אך אל תשכח לעזור ליהודים".{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31743 ר' לוי בכתב לניו יורק טיימס]}}

לבייב הקים עם גיסו דוד אלישיוב, חברה לסחר ביהלומים. לחברה מספר מכרות יהלומים ב[[רוסיה]], ב[[אפריקה]] ובדובאי ועם התרחבותה החלה להוות תחרות משמעותית לחברת 'דה בירס', השולטת על סחר היהלומים הבינלאומי. עם התפרקות ברית המועצות הרחיב לבייב את עסקיו למדינות מזרח אירופה ולמדינות ברית המועצות לשעבר.

ב-[[תשנ"ו]] רכש את גרעין השליטה בחברת האחזקות אפריקה-ישראל. עיקר השקעותיה של אפריקה-ישראל הם בתחומי נדל"ן, אנרגיה, תקשורת והיי טק. לבייב החזיק בכ-20 אחוז מחברת הביגוד פוקס, וב-1.6 אחוז ממניות פז אותן רכש בהנפקה מוסדית בהשקעה של כ-75 מיליון ש"ח. בבעלותו גם שני אחוז מחברת קמור, יבואנית BMW בארץ ישראל, והוא אף רכש באמצעות חברה פרטית מניות בשווי כ-50 מיליון שקל בהנפקת סלקום, שהתבצעה ב[[ניו יורק]] בשנת [[תשס"ז]]. כמו כן מחזיק לבייב בחברת ממורנד הפרטית, דרכה הוא החזיק ב75% ממניותיה של חברת אפריקה ישראל להשקעות. בשנים הבאות מכר את חלקו באפריקה-ישראל.

לבייב ביחד עם אברהם קוזניצקי פנו לעסקי הכליאה, במיזם משותף להקמת בית סוהר פרטי בדרום הארץ, מיזם שבסופו של דבר התבטל, עקב החלטת הרשויות המשפטיות.

== פעילות חברתית ==
לבייב הוא תורם גדול ל[[חב"ד]] ובעיקר ל[[שלוחים]] במדינות ברית המועצות לשעבר, וסייע בהקמה של מרכזי חב"ד ב[[חבר העמים]] הכוללים בתי ספר, [[בית כנסת|בתי כנסת]], בתי תמחוי, [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ועוד. כמו כן הוא עומד בראשות קרן [[אור אבנר]] על שם אביו שמפעילה רשת רווחה במדינות ברית המועצות לשעבר. לבייב גם עומד בראשות איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים, ארגון גג המאגד מספר ארגונים יהודיים ומספר רב של קהילות יהודיות. כמו כן הוא עומד בראשות הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה אותו הקים.
בנוסף, מכהן לבייב כיו"ר לשכת המסחר והתעשייה רוסיה-ישראל-חבר המדינות.

בסוף דצמבר [[תשס"ז]] העתיק לבייב את מקום מגוריו הקבוע לשכונת המפסטד היוקרתית ב[[לונדון]].{{הערה|לבייב [http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/685/292.html עכשיו כבר לא יטרידו אותו] יהודה שרוני, nrg‏}}.
בעקבות המשבר העולמי של שנת [[תשס"ח]], הירידה החדה במניות אפריקה-ישראל, והחובות הכבדים שצברו החברות שבבעלותו, הונו ירד ל-1.5 מיליארד דולר.
מאנגליה עבר לגור ברוסיה וכיום גר במוסקבה וסביון לסירוגין.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41350 כתבה על המשבר של לביוב] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8611 עיתון הארץ בכתבה על לביוב] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77240 דרמה: 'הפנתרים' גנבו יהלומים השייכים ללבייב] {{אינפו}} {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/132930 הנגיד ר' לוי לבייב בטור אישי על זיכרון מהתוועדות של הרבי]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/146268 "לא שלנו, של הרבי": ההתוועדות הסוחפת עם הנגיד ר' לוי לבייב] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לבייב, לוי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:משפחת לויוב]]

אגודת חסידי חב"ד בישראל

2025-12-11T00:11:00Z

מדוע: /* רשימת השופטת בהסכמת רוב ועדת האיתור */הגהה

{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב"ד במדינה אחרת|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד (פירושונים)]]}}
[[קובץ:סמל אגוח.png|שמאל|250px|ממוזער|סמל אגו"ח]]
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|בית אגודת חסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|משלחת אגודת חסידי חב"ד ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר [[יואב גלנט]] (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר אגו"ח הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ארץ ישראל|ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]
'''אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]]''' (מכונה ב[[ראשי תיבות|ר"ת]] '''אַגוּ"ח''') הוקמה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי להוות ארגון-על של [[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] (במקום ארגון [[כולל חב"ד]]{{הערה|כולל חב"ד היה עד אז ארגון על של חב"ד באה"ק. הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], עמוד רפו. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח אגרת ב'תסה}}). מנהלי אגודת חסידי חב"ד במהלך השנים, קיבלו הוראות פרטניות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] ותפקידה לייצג לפקח ולסייע למוסדות חינוך וחסד, ארגונים וחסידי חב"ד בארץ הקודש, ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: הקמת ישובים חב"דיים בארץ הקודש, גיוס משאבים וקשרים בחלונות הגבוהים, וגם לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של אדמו"ר הריי"צ מיום י"ט [[תמוז]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא"ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. לאחר [[השואה]] ו[[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], אגו"ח הקימה את [[כפר חב"ד]] וההתיישבות החב"דית ב[[לוד]]. ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בהוראת הרבי אגו"ח היתה מעורבת בהקמת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], והקמת שכונות חב"דיות: [[שיכון חב"ד בלוד]], [[קרית חב"ד בצפת]] ו[[נחלת הר חב"ד]], ארגון טיסות לרבי (צ'רטרים), [[ספר תורה של משיח]] ועוד. במהלך השנים קיבלה אגו"ח מ[[הרבי]] משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה להנהיג את אנ"ש בארץ הקודש, בהנהגת (ועד) [[רבני חב"ד]]{{הערה|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] על מכתבו מזאת [[חנוכה]] [[ה'תנש"א]]: "תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'"}}. כיום פעילות אגו"ח מתבצעת על-ידי [[מטה משיח]], [[התאחדות החסידים]] ו[[ועדת החינוך החב"די]]{{הערה|ועדת החינוך החב"די - מייצגת את ההורים ואת בעלי המקצוע החב"די בארץ הקודש. הועדה נוסדה על-ידי יו"ר אגו"ח הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] בשנת [[תשס"א]] וליו"ר הועדה מונה הרב [[זושא פויזנר]]. כיום ועדת החינוך החב"די משמשת כאחת מזרועות הביצוע של אגודת חסידי חב"ד בישראל, וכל פעילות אגו"ח מתואמת עימה}}.

==אגו"ח בתקופת אדמו"ר הריי"צ==
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; הרב [[שאול דב זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] מחשובי חסידי חב"ד ב[[תל אביב]], לחברי הנהלת אגו"ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב"ד בכל רחבי ארץ ישראל{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ}}.

===ארגון הגג===
לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ, אגודת חסידי חב"ד הוקם כארגון גג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, כולל כל הקהילות, ישיבות, כוללים, מוסדות חינוך וחסד וארגונים חב"דיים.

בדורות הראשונים היה המוסד "[[כולל חב"ד]]" ארגון הגג של תנועת חב"ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג "כולל חב"ד"{{הערה|בשנת [[תער"ב]] יסד [[כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב]] נ"ע את ישיבת [[תורת אמת]], כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי "כולל חב"ד", אך למעשה מנהליו הראשיים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מנדל נאה]] היו ראשי כולל חב"ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה "תורת אמת" ב[[ירושלים]], בשנת [[תרפ"ב]], בניהולו של הרב [[זלמן הבלין]].
בשנת [[תרח"צ]] יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בניהולו של הרב [[אליעזר קרסיק]], גם זה כמוסד בלתי תלוי במוסד הכללי "[[כולל חב"ד]]"}}.

אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שיסד כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]], היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב"ד עירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת מי"ט [[מנחם אב]] [[תש"ד]], אל הנהלת "כולל חב"ד"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ח אגרת ב'תסה}}:

"בזה הנני להודיעם אשר [[כולל חב"ד]] וישיבת צמח צדק, מנהליהם ופקידיהם יחיו, ימלאו את כל פקודותי לאנ"ש שי' על ידי אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ויהיו נשמעים להוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ובכל תוקף עוז כחם יעזרו ויתמכו להביא את הפועל את הוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו"{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] פרק מג}}.

==אגו"ח מתחדשת בעקבות [[היציאה מרוסיה]]==
בשנים הבאות לצד פעולות נרחבות נערכו מספר שינויים בקרב חברי ההנהלה ובשנת [[תש"ט]] לקראת הגעת החסידים שהיו באירופה לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], אגו"ח התארגנה מחדש בראשות היו"ר הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה להתיישבות החסידים ב[[לוד]] ו[[כפר חב"ד]] ובנוסף דאגה להקמת [[ועד כפר חב"ד]], מוסדות חינוך וארגון מתאימים בכפר חב"ד ולוד.

בחודש [[טבת]] [[תש"ט]] ביוזמת הנגיד ר' [[שלמה פלמר]], התקיימה אסיפה היסטורית בה הוקמה אגו"ח המתחדשת לקראת עליית החסידים. באסיפה נטלו חלק רבני ועסקני חב"ד מכל רחבי ארץ הקודש. ליושב ראש האסיפה נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב"ד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והוא פתח בדברים אודות פעילות אגו"ח מהקמתה והסביר את מטרת חידוש אגו"ח:

"עם התחדשות עליית התמימים מהגולה לארץ ההולכת ומתגברת, עלינו לחזק את האגודה בצורה מסודרת ובאחריות כדי שנצליח בפעולתנו והענין דחוף ביותר. מלבד זאת יש בארץ ישיבות ומוסדות שונים של חב"ד... לרכז אותם בחטיבה אחת ובהנהלה משותפת"{{הערה| [[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214}}.

===חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד===

באסיפה נבחרה מועצה לאגודת חסידי חב"ד, ועד הפועל ועוד תפקידים חשובים.

חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד:
*הרב [[שאול דובער זיסלין]]
*הרב [[שלמה יוסף זווין]]
*הרב [[יעקב לנדא]]
*הרב [[גרשון חן]]
*הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[נחום גולדשמיד]]
*הרב [[פנחס אלטהויז]]
*הרב [[משה גוראריה]]
*הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]
*הרב [[שמריה גוראריה]]
*הרב [[אפרים וולף]]
*הרב [[משה סגל]]
*הרב [[אריה זאב ליפסקר]]
*הרב [[אברהם דרייזין]]

===המנהלים===
כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב [[משה גוראריה]] יו"ר, הרב [[אליעזר קרסיק]] - מזכיר, הרב [[פנחס אלטהויז]] - גזבר.

בפועל הרב [[אליעזר קרסיק]] כיהן כיו"ר ומנהל אגו"ח והשניים האחרים היו שותפים פעילים לניהול אגודת חסידי חב"ד. ואילו אודות המועצה, מלבד בחירתה, אין מידע על פעילותה.

המינויים ופעילות אגודת חסידי חב"ד על ידי שלושה אלו, זכו לברכות עידודים והכוונות רבות מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214-215}}.

==אגו"ח וקבלת הנשיאות של הרבי==
בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], מנהלי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את חסידי חב"ד סביב [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וכדי ליישם זאת בפועל, מנהלי אגו"ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד ב[[ח"י אלול]] יום הולדת ה[[בעש"ט]] ו[[אדמו"ר הזקן]], באולמי [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ובכינוס זה חשובי רבני חב"ד לצד מנהלי אגו"ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.

זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי"א [[שבט]] [[תשי"א]], הגיע יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידות מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב -5–6 שעות ברציפות בכל פעם. במהלך יחידויות הללו, הרבי הורה והדריך את הרב קרסיק בענייני העסקנות החב"דית בארץ ישראל בשפע רחב של נושאים. בין הדברים הרבי דיבר עם הרב קרסיק על החובה להקים עוד מוסדות חב"דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו"ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}.

לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי"א, מוסדות חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:

לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב"ד, ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]], [[כולל חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]].
באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.
בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש:
"בטח קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א את המכתבים המבקשים לכ"ק שליט"א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ"ק שליט"א אבל בהעדר קבלה מכ"ק שליט"א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה".
בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי"ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי"א.

בחודש אייר תשי"א התקיימה אסיפה של חברי ועד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, בהשתתפות – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].
באסיפה דנו בענין ההתמסרות לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב"ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב"ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 236}}.

במהלך שנת תשי"ב - הרבי קיבל נשיאות על המוסדות ברחבי תבל ובהם אגודת חסידי חב"ד ומוסדות וארגונים חב"ד בארץ הקודש. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי"א אגרות מיוחדות לאגו"ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים – [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות.{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.

=== הרבי ממנה חברי ועד הפועל===
בכסלו תשי"ב הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי [[צעירי אגודת חב"ד|צא"ח]], כולם חסידים ידועים ועסקנים נמרצים:
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[אברהם דרייזין]]
*הרב [[פנחס אלטהויז]]
*הרב [[משה גוראריה]]
*הרב [[נחום גולדשמיד]]
*הרב [[שמר'ל גוראריה]]
*הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]
*הרב [[משה דובער גנזבורג]]
*הרב [[יצחק גנזבורג]]
*הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.

שלושת מנהלי אגו"ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב"ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות תומכי תמימים בלוד וכפר חב"ד, ישיבת תורת אמת וישיבות ומוסדות חב"דיים נוספים וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.

במקביל עסקו באגו"ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.

===אגו"ח והמוסדות===
בשנת [[תשי"א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] כמחלקה של אגו"ח והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]].

אגו"ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:
*ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.
*דאגה למשרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.
*סיוע בהתפתחות [[כפר חב"ד]]
*הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר
[[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת אגודת חסידי חב"ד בבית הכנסת '[[נחלת בנימין]]' ב[[תל אביב]] בשנת תשי"ב. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]]

באגרות לאגו"ח ולמוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב"ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:
*א. כלפי המוסדות - כל מוסד נחשב לאוטונומיה נפרדת ויעמוד בקשר עם אגודת חסידי חב"ד באמצעות נציג.
*ב. כלפי חוץ - יהיה נציג מטעם אגודת חסידי חב"ד שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.
*ג. התנהלות אגודת חסידי חב"ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח ועוד אגרות. וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגודת חסידי חב"ד, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ"ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט"ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד ו[[י"ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב"ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך [[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ז]]. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב"ד ו[[צעירי אגודת חב"ד]] ([[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ה ע' קנ"א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום [[כ"ד סיון]] [[תשי"א]])}}.

==תפקידי אגודת חסידי חב"ד==
[[קובץ:אגוחח.jpg|שמאל|ממוזער|280px|אנשי אגו"ח בביקור אצל אישי ציבור ([[טבת]] [[תש"ע]])]]
תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד נקבעו על ידי אדמו"ר הריי"צ והרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי"א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ד' עמוד ת"ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:
#לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של אדמו"ר הריי"צ מיום י"ט [[תמוז]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא"ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}.
#ייצוג חסידי חב"ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב"די כלשהו.
#תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.
#פיקוח חיצוני על מוסדות חב"ד ודיווח לרבי{{הערה|מכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל"ז: "תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד}}.
#פיקוח כללי על הארגונים החב"דיים החדשים (כגון, צא"ח, איגוד נשי חב"ד ועוד).
#ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.
#אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.}}.
#הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב"ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט"ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"א ע' שי"ד}}. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ"ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים"}}.
#שמירה על צביונה של [[חסידות חב"ד]] כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]]}}
#קשר עם אישי ציבור{{הערה|אגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב}}.
#דיווח לרבי מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח. }}.
#שמירה על הנהגת בתי כנסת [[חב"ד]] ופיתוחם.
#ייצוג ופרסום חב"די בעיתונות{{הערה|לדוגמה מכתב [[כ"א בסיון]] שנת [[תשי"ד]]ו אגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]}}.
#אחריות להגדלת קהילת חב"ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב"ד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש"ז.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד}}.
#סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמה באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]:וכן באגרת בחלק י' ע' ק"ד}} (בניית [[מקווה חב"ד|מקוואות חב"ד]] על פי שיטת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|מכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]}}. ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט"ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו של [[כפר חב"ד]]}}).
#השגת כתבי-יד מ[[אדמו"רי חב"ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): "בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מ[[ארץ הקודש]] ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא"ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב}}.

== פעולות אגודת חסידי חב"ד ==

מאז הקמת אגודת חסידי חב"ד, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגודת חסידי חב"ד הייתה חלק מהקמת ופיתוח ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש מאז העליה לאחר היציאה מרוסיה ועד הקמת שכונות חב"דיות ברחבי ארץ הקודש.

אגו"ח פעלה בכל דרך להגשת מעטפת סיוע וגיוס תקציבים תרומות וקשרים עם בכירים, למוסדות וארגונים חב"דיים ארציים ומקומיים, ולמעשה אגו"ח היא עמוד התווך המרכזי להתפתחות ושגשוג וגם ניהול וייצוג חסידות חב"ד בארץ הקודש.

במהלך השנים אגו"ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.
*הקמת ופיתוח [[רשת אהלי יוסף יצחק]]
*פיתוח ותמיכה בישיבות תומכי תמימים לוד וכפר חב"ד
*הקמת ופיתוח [[צעירי חב"ד]]
*הקמת [[נשי חב"ד]]
*הקמת ופיתוח [[כפר חב"ד]]
*הקמת ופיתוח [[שיכון חב"ד בלוד]], [[נחלת הר חב"ד]], קרית חב"ד בצפת
*הקמת ושיפוץ מקוואות
*המלחמה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]
*מערכות למען [[שלימות הארץ]]
*גיוס תורמים לטובת מוסדות
*ייעוץ ארגון והתפתחות למוסדות חב"ד

==הקמת כפר חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד]]}}
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב"ד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.

ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו"ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}.

בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.

בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]{{מקור}}}}.
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}.

בתקופה הבאה פעלו באגו"ח להקמת כפר חב"ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב"ד.

==הקמת שיכון חב"ד בלוד==

לאחר [[מלחמת העולם השניה]] והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו"ח לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש"ט, דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים
בפאתי העיר [[לוד]].

במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן גם כיו"ר אגו"ח.

בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד.

==רשת אהלי יוסף יצחק==
בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], פנה הרבי אל הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל [[הרבי]] שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ"זרם בלתי-זרמי" ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת "זרם בלתי-זרמי"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] תשס"ה, עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.

אגודת חסידי חב"ד באותה תקופה בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]], פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב"ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה.

==הקמת מקוואות==
אגו"ח הקימה ושיפצה מקוואות טהרה ברחבי ארץ הקודש, על פי הוראות הרבי ובשיתוף פעולה עם מרכז הארצי למען טהרת המשפחה.

הנה לדוגמה הוראה של הרבי על אחת המקוואות:
ההוראה הגיעה במכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו"ר (מוהרש"ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח"{{הערה|ראה ב[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 236–237: "הקמת מקוואות טהרה"}}.

== מחלקות אגודת חסידי חב"ד ==
לפי הוראות הרבי, אגודת חסידי חב"ד הקימה מחלקות לפי תחומי פעילות ואגו"ח מסייעים למחלקות אלו.

=== [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] ===
ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי"א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]]: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח [[חב"ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".}}.

צעירי אגודת חב"ד - צא"ח - הוקם באסיפת ייסוד בי"ז מנחם אב תשי"א ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}}

כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו"ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב"ד{{הערה|"פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ"ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב"ד]] בפ"ע, וכן איגוד [[נשי חב"ד]], שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ"ע".}}.

===[[נשי ובנות חב"ד]]===
במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו"{{הערה|מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד [[סיוון]] ה'תשי"א}}.

הארגון שהוקם בפועל על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]], נקרא "נשי ובנות חב"ד"{{הערה|[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]''' פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב"ד'}}.

לאחר יותר משנה מאז הקמת הארגון, כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד" שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח{{הערה|מכתב מיום כ"ח [[תמוז]] [[תשי"ב]]: "ארגון נשי ובנות חב"ד מהווה חלק מאגודת חסידי חב"ד באוטונומיה מיוחדת משלו".}}.

===770 כפר חב"ד===
לפי הוראת הרבי אגו"ח בראשות הרב [[אפרים וולף]], בנתה בשנת תשמ"ו את בניין 770 בכפר חב"ד.
[[קובץ:ברכת הרבי למיידנצ'יק יו"ר אגו"ח.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו"ר אגו"ח]]
בשנת [[תש"נ]] כאשר הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב"ד ולתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי. הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו"ח בכפר חב"ד. ומאז הרב מיידנצ'יק ניהל את 770 ביד רמה, מינה את ר' [[מאיר פרידמן]] לקבל אורחים ותיירים ובהמשך את בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]].

כיום הרב [[מנחם לאטר]] מנהל את הבניין בכלל ואת ביקורי האורחים בפרט.

===[[איגוד המשפיעים]]===
בשנת [[תשמ"ז]] הקים הרב [[שמואל גרייזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד בארץ הקודש. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.

זכה האיגוד למענות ועידודים מהרבי. כבר בפעולות הראשונות, זכה האיגוד לעידוד מהרבי:

על הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת "איגוד המשפיעים" לרבי מתאריך כ"ג [[ניסן]] [[תשמ"ז]] אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתב יד קודשו "ואזכיר על [[האוהל|הציון]] לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב".

לקראת הכינוס הראשון הוציאו את "קובץ המשפיעים" הכולל בתוכו קטעי [[שיחות]] של הרבי אודות תפקיד המשפיעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע.

הקובץ נערך על ידי הרב משה מרינובסקי והוגה על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. על כך הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "בטח על ידי עוד א' מתאים. ועפ"י מש"כ על פי שניים גו'".

כאשר הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]] - הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.

===מטה משיח===
[[קובץ:מטה משיח.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער]]
[[קובץ:מטה משיח באה"ק.png|ממוזער|הודעת רבני חב"ד על הקמת מטה משיח]]
'''[[מטה משיח]]''' (שם רשמי: '''מטה משיח בארץ הקודש''') הוא ארגון שהוקם על ידי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד בישראל]], (ואף מוגדר כארגון חסות של האגודה) על מנת לפעול בלימוד והפצת נושאי [[הגאולה]] ו[[ביאת המשיח]]. הארגון מפיק פרסומים שבועיים ושנתיים ועורך שבתונים וכנסים בנושאי משיח וגאולה.

===ועדת החינוך החב"די===
'''[[ועדת החינוך החב"די]]''' - אותה ניהל הרב [[זושא פויזנר]] עד לפטירתו, עוסקת באיתור דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ"ש]] בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, ביקר ר' זושא במוסדות החינוך, וייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. נערכו ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"[[שבת]] חינוך" אחת בשנה{{הבהרה|באיזה שנים בדיוק הייתה שבת החינוך?}}. תחת המחלקה פעל בעבר מכון [[הוצאה לאור]] שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב"דיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/135.pdf 'חינוך בדרך המלך' גליון 14]. {{PDF}} {{אינפו}}}}.{{ש}}החל משנת [[תשע"ג]] החלה [[הוצאה לאור]] מחודשת של ירחון חודשי הנקרא 'דרך המלך', העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב"די. הירחון המחודש נערך על ידי הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] והרב [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|1=לצפיה בגליונות: [http://ih.chabad.info/upload/Derech01/index.html 1], [http://ih.chabad.info/upload/Derech02/Derech02/index.html 2], [http://www.chabad.info/images/notimage/77560_he_1.pdf 3].}}.

===[[יד לילד המיוחד]]===
מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית תחת 'מחלקת החינוך'. יו"ר המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בלניצקי]]. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.

===מחלקת מחנכים מייעצים===
בשנת [[תשס"ד]] הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל ייעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, לייעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.
===כולל יום שישי===
בשנת [[תשס"ד]] נפתח [[770 כפר חב"ד|בבית אגודת חסידי חב"ד]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז [[תשמ"ה]] שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על [[הרמב"ם]] הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].

===[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]===
הוקם בשנת [[תשנ"ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.

למכון [http://www.otzar770.com/login/wizard_step_00.asp אתר אוצר 770] ובו מאגר ספרי חסידות.

===[[התאחדות החסידים]]===

'''התאחדות החסידים לקבלת פני משיח'''
הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס"ד]] בהנחיית יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. מטרת הארגון - לפעול בין [[אנ"ש]], כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'. מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית סביב מעגל השנה באמצעות מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי. כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב"ד וע"י חברי הנהלת הארגון.

פעילות התאחדות החסידים לפי נושאים:

*הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה
*הכשרת פעילים חב"דיים להפצת היהדות והמעיינות
*איתור מקורות פרנסה
*סיוע לנזקקים
*הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא
*הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה
*הוצאה לאור
*פעילות חסד
*הפקות תוכן
*שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה
*מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה
*התוועדויות ארציות ומקומיות
*אגודת הידידים ורוממתנו
*מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית
*בשנת [[תשפ"ג]] החלה פרוייקט רכישת בניין מפואר בעיר צפת שיהווה מרכז הארגון התאחדות החסידים.

===מחלקת ניהול===
[[קובץ:מנהלים.jpg|שמאל|ממוזער|[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כנס המנהלים]], [[תשס"ח]]]]

נוסדה בשנת [[תשס"ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד. רכז המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]. מדי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות ל[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כינוס שנתי]]. היא מסייעת
למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ "ניהול המוסדות" המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[הרבי]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו"ל ב[[תשס"ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס"ד]]. בשנת [[תשס"ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.

===חסדי שלמה ומשה===
'''מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס"ז]] הכריזה אגודת חסידי חב"ד על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ"ש]] במציאת עבודה ועוד, על שם יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. מנכ"ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].

החל משנת [[תשע"ח]] המרכז מופעל באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]].

=== בול חב"ד ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בול חב"ד]]}}
[[קובץ:בול חבד.jpg|שמאל|ממוזער|בול חב"ד]]
'''בול חב"ד''' הונפק על ידי רשות הדואר של ישראל במחווה של כבוד לתנועת [[חב"ד]] ול{{ה|רבי}}. הבול מופיע בגליון מקושט ומהודר של שמונה בולים. יום ההופעה של הבול היה ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]] [[תשס"ו]].

במלאת 100 שנה להולדת [[הרבי]] החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה ל[[רבי]] - להנפיק בול לכבודו.

לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק י"ח עמוד רכו.}}) - נענו לבקשתו של יו"ר אגודת חסידי חב"ד, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].

במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח [[תשס"ד]].

לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול שהורכבה מחברי אגודת חסידי חב"ד הפעילים, "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]", ובני משפחתו של הר"ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב"ד בארץ הקודש]].

בראש הועדה להנפקת הבול עמד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].

===כינוסי תורה===
בשנת [[תשס"ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב"ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות חסידית]] עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].
[[קובץ:כנס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|כינוס תורה, [[תשס"ח]]]]

בשנת תשפ"ד במלאת עשרים שנה לפטירת הרב מיידנצ'יק, נערך כינוס תורה בפורמט מיוחד ובשידור חי, בהשתתפות הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של [[תל אביב]] והרב הראשי לישראל לשעבר מידידיו הקרובים של הרב מיידנצ'יק{{הערה|[https://chabad.info/news/1080914/ כינוס תורה אגו"ח שידור חוזר]}}.

== חברי אגודת חסידי חב"ד ==
האגודה נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט כאגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה מיוצגים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו לועד המייסד של אגודת חסידי חב"ד מתאריך י"ט [[תמוז]] [[תש"א]] ([[אגרות קודש]] שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.{{הערה|על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותיה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.

למעשה אין חברים מכלל עם ישראל באגו"ח אלא חברי הנהלה}}.

=== תש"א-תש"נ ===
הרבי קבע כי בהנהלת אגודת חסידי חב"ד יהיו חברים גם נציגי המוסדות. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד מתאריך ט' [[אלול]] ה'תשי"א ([[אגרות קודש]] חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב"ד]], [[צעירי אגודת חב"ד]] וכו').

וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י"ג [[כסלו]] [[תשי"ב]] ([[אגרות קודש]] חלק ה' ע' עח): כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו"ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

או ב[[אגרות קודש]] חלק ה' ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב"ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

יושבי ראש ומינוי חברי אגו"ח במשך השנים תש"א-תש"נ:
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]], מינוי של אדמו"ר הריי"צ
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]], בשנת תש"ט, הנהלת אגו"ח נבחרה באסיפת רבני ועסקני חב"ד ומאז הרב קרסיק כיהן כיו"ר אגו"ח בפועל. חברי מועצת אגו"ח שנבחרו באסיפה בשנת תש"ט (לא ידוע אם המועצה היתה פעילה):
**הרב [[שאול דובער זיסלין]]
**הרב [[שלמה יוסף זווין]]
**הרב [[יעקב לנדא]]
**הרב [[גרשון חן]]
**הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]
**הרב [[אליעזר קרסיק]]
**הרב [[נחום גולדשמיד]]
**הרב [[פנחס אלטהויז]]
**הרב [[משה גוראריה]]
**הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]
**הרב [[שמריה גוראריה]]
**הרב [[אפרים וולף]]
**הרב [[משה סגל]]
**הרב [[אריה זאב ליפסקר]]
**הרב [[אברהם דרייזין]].

* לאחר קבלת הנשיאות של הרבי, מונו עוד חברים לאגו"ח בהסכמת הרבי והיו"ר הרב אליעזר קרסיק המשיך בתפקידו. הנהלת אגו"ח מאז תשי"ב:
**הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר
**הרב [[אברהם דרייזין]]
**הרב [[פנחס אלטהויז]]
**הרב [[משה גוראריה]]
**הרב [[נחום גולדשמיד]]
**הרב [[שמר'ל גוראריה]]
**הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]
**הרב [[משה דובער גנזבורג]]
**הרב [[יצחק גנזבורג]]
**הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.
* לאחר פטירת הרב אליעזר קרסיק בשנת תש"כ, הרבי הורה כי חתנו הרב [[משה אשכנזי]] יירש את כל תפקידיו וכך נכנס לכהן כחבר אגודת חסידי חב"ד (וגם כרב קהילת חב"ד בתל אביב וחבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית בלוד).
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השלישי היה הרב [[אפרים וולף]]. אין אינפורמציה אודות זמן ואופן מינויו ליו"ר אגודת חסידי חב"ד.

=== תש"נ-תשס"ב ===
בשנת [[תש"נ]] הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב"ד. לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי: "לקבל ובאופן דמוסיף והולך עד שלא בערך וכו' אזכיר על הציון". הרבי הורה למסור לרב מידנצ'יק את החותמות והבלנקים של אגו"ח ובהוראה מיוחדת הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו"ח בכפר חב"ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%95%22%D7%A8_%D7%90%D7%92%D7%95%22%D7%97.jpeg ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו"ר אגו"ח]}}.

הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] אז יו"ר צעירי חב"ד מונה לסגן יו"ר אגו"ח.

חברי אגו"ח בהרכב החדש:
*הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] - יו"ר אגודת חסידי חב"ד
* הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ"ל [[צעירי אגודת חב"ד]] שמונה לסגן היו"ר{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/12/5c2b96836b1c5_1546360451_news_images_gallery.jpg עפ"י צילום מכתב הרב ירוסלבסקי בשם בית הדין מי"א תמוז תש"נ]}}.
* הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].
* הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].
* הרב [[שמואל חפר]] יו"ר מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]].
* הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
* הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].
* הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו"ר [[נחלת הר חב"ד]].
* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה צפת|בית חנה]] ב[[צפת]].

בשנת [[תנש"א]] צורפו החברים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{אינפו}} {{תמונה}}}}:
* הרב [[זושא פויזנר]] [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
* הרב [[שמואל גרייזמן]] יו"ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].
* הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב"ד [[כפר חב"ד]].

=== תשס"ב-תשס"ד ===
בשנת [[תשנ"ו]] יזמו חלק מחסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגודת חסידי חב"ד את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו"ח. יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגודת חסידי חב"ד מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגודת חסידי חב"ד, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי{{דרוש מקור}} {{דרושה הבהרה}}), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים:
* הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
* הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - מנכ"ל מוסדות [[בית חנה צפת|בית חנה]] [[חב"ד]] ב[[צפת]].
* הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].
* הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר"מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].

כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]], למנהל בית אגודת חסידי חב"ד הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].

=== לאחר שנת [[תשס"ד]] ===
====מבקשים דיון====
[[קובץ:אבג.jpg|שמאל|ממוזער|280px|כינוס אגודת חסידי חב"ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: הרב [[מרדכי אשכנזי]], חברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגודת חסידי חב"ד ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגודת חסידי חב"ד הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]], מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגודת חסידי חב"ד]] הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], חבר אגודת חסידי חב"ד הרב [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]]]]
ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק יו"ר אגו"ח. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגודת חסידי חב"ד במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל נוצרה דרישה לדיון בהשתתפות עסקנים מכל הצדדים ובני משפחת היו"ר הנפטר. הרב [[משה אשכנזי]] הוציא מכתב קצר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי בית דין רבני חב"ד.

בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צעירי חב"ד]] ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).

====החלטת החמישה====
בערב [[שביעי של פסח]] [[תשס"ד]] - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמישה (רוב) מחברי בית דין רבני חב"ד, בו הם החליטו על מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד.

לעומתם, הרב [[יוסף הכט]] והרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - חברי בית דין רבני חב"ד, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5072 הרבנים גוראריה והכט: "לאסיפה אין תוקף!"] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]] רבה של נוף הגליל, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד בלוד, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] אב"ד בחיפה, הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב"ד מגדל העמק, הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב"ד בקריות, הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.

====הליכים ודיונים====
מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 סקירה על המצב בעמותה כיום] {{אינפו}}}}. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 פסיקת הבוררות]}}.

====הפשרה שלא יושמה====
במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני [[בית דין רבני חב"ד]], כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו"ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.

על פי הצעת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|שם=סכנת פירוק|[https://chabad.info/news/עמותת-אגודת-חסידי-חבד-באהק-בסכנת-פירו/ עמותת אגודת חסידי חב"ד באה"ק בסכנת פירוק] {{אינפו}}}} באסיפת העמותה יוסיפו את ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), וכעבור חודשיים תתקיים אסיפה נוספת בה יוסיפו עוד ששה חברים שייבחרו על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] והרב [[יוסף גינזבורג]], וכך ישאר המצב בעמותה שקול ויוכל לתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק.

מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע"ג לא הוזכר ענין היו"ר.

[[קובץ:Aguch5773.jpg|שמאל|ממוזער|ההחלטה מתשע"ג]]
הצעת הפשרה התקבלה, כך שיצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך [[כ"ו סיוון]] [[ה'תשע"ג]] (ראה תמונה), אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה.

בפועל{{הערה|שם=סכנת פירוק}}, האסיפה השניה לא יושמה על אף פניות חוזרות ונשנות של הרב אשכנזי, וזאת בעקבות התגדותו של בעל השליטה בפועל בעמותה – הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].

====אסיפת מחטף====
ב[[כ"א שבט]] [[תשע"ו]], יום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את הפשרה שנקבעה על ידי רבני חב"ד בהסכמת שני הצדדים, נערכה אסיפת מחטף, בה הוחלט על צירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה [[אריאל למברג|ר' אריאל למברג]], [[נפתלי ליפסקר|ר' נפתלי ליפסקר]], ר' מוטי הלפרין [[חיים קפלן|ור' חיים קפלן{{הערה|שלושת הראשונים הינם עובדים ב[[צא"ח]], וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה לשמור על תפקיד היו"ר.}}]].

לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב{{דרוש מקור}}) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר{{הערה|שם=סכנת פירוק}}.

====חבר אגו"ח מבהיר תמונת מצב====
בשנת [[תשע"ח]], הרב [[שמואל גרייזמן]] שליח הרבי לארץ הקודש ומחברי אגודת חסידי חב"ד, שלח [https://chabadpedia.co.il/images/2/28/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf מכתב ארוך ומנומק לבית דין רבני חב"ד], ובו מתעד את השתלשלות מינוי הרב אהרונוב לחבר וסגן יו"ר אגו"ח בשנת תש"נ, חרף הוראות הרבי שהמינוי לא יפריע לעבודתו כיושב ראש צעירי חב"ד. ובמכתבו שואל ותמה, אם הרבי הבהיר שהעבודה בצא"ח לא תפריע לאגו"ח, כיצד זה מנסים למנות את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. במכתב בן למעלה מעשרה עמודים, מביא הרב גרייזמן מענות רבים של הרבי לאגו"ח ולבי"ד הקשורות למינוי חברי אגו"ח חדשים, במיוחד לאחר פטירת היושב ראש הרב שלמה מיידנצ'יק.

=== החברים טרם פירוק ===

באתרי העמותות של משרד המשפטים וכיו"ב בהם מוצגים פרטי חברי העמותות - מובהר כי אגו"ח בפירוק ואין נושאי משרה כלל.

טרם הפירוק אלו היו חברי עמותה:
*ועד העמותה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יעקב ליברמן]] (שהתפטר בהמשך).
*החברים הוותיקים: הרב [[נתן וולף]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שמואל גרייזמאן]], הרב [[יהושע יוזביץ']].
*מזכ"ל (במינויו של הרב אהרונוב): הרב [[אריאל למברג]].
*מזכיר (במינויו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]): הרב [[ראובן קופצ'יק]].
*מנהל הפרוייקטים של אגו"ח: הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]].
*מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]] [[ישראל מיידנצ'יק]].

====ועדת איתור====
לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר תהליך הפירוק של עמותת אגו"ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון [[כ' תמוז]] [[תשפ"ג]], בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו"ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד [[לוד]] ונציג רבני חב"ד{{הערה|בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב"ד ועשרות מוסדות חב"דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב"ד בועדה}}, ר' [[יצחק בלוי]] (בנו של ר' [[יוסף בלוי]]), עו"ד משה אליה, עו"ד אורי קידר (נציג בית דין רבני חב''ד), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין.
ועדת האיתור הנ"ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ"ג על-מנת לבחור חברים חדשים לאגו"ח, כשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו"ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים{{הערה|להעיר שחלק מחברי אגו"ח הנוכחיים שהתמנו על-ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו"ח, והפעם באופן רשמי.}}{{הערה|'''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}}}. לאחר הפסק, כתב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], שתמך במינוי אהרונוב ליו"ר, מכתב מחאה חריף {{הערה|מכתב על טופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי"ד}}, ובו קרא ל[[חסידי חב"ד]] שלא לשתף פעולה כלל עם העסקנים שהובילו למהלך. בנוסף, כתבו חברי הבי"ד מכתב חריף לעו"ד ופרסמו אותו בין אנ"ש{{הערה|[https://col.org.il/news/146694 מכתב חריף מהרב ירוסלבסקי על מינוי חברים לעמותת אגו"ח].}}.

בתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו"ח, פנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו לחבר הועדה. בתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו.

===דיוני תשפ"ד-תשפ"ה===
בחודשי חורף [[תשפ"ד]] נערכו בבית המשפט דיונים מואצים ובסופם התבקשו כלל חסידי חב"ד לחוות דעתם אודות מהות תפקידה של אגו"ח ואופן הרצוי לקביעת חברי הנהלת אגו"ח.

עשרות רבנים, שלוחים ועסקנים - שיגרו חוות דעת לבית המשפט וברובם עסקו באופן בחירת חברי אגו"ח ובהתמקדות על הפלונטר אם כלל חסידי חב"ד אמורים להיות מיוצגים באגו"ח, או רק עסקנים המקורבים ליו"ר צא"ח הרב אהרונוב.

לקראת [[חודש ניסן]] תשפ"ד השופטת דחתה את הערעורים של מקורבי אהרונוב ודבקה בהחלטתה הראשונה שבאגו"ח אמורים להיות מיוצגים כלל חסידי חב"ד בארה"ק ולא רק קומץ מהם וקבעה שהצדדים צריכים לשבת ולקבוע ביניהם מי יהיו חברי ועדת האיתור, ואם לא יצליחו לקבוע אז יהיה דיון ביום כ"ד ניסן תשפ"ד בו השופטת תקבע בעצמה את זהות חברי ועדת האיתור. לאחר ההפסד של אנשי הרב אהרונוב בהליכים המשפטיים, יד ימינו [[אריאל למברג]], שלח בקשה לפירוק המוסד אגודת חסידי חב"ד בארה"ק ולמחיקתו מרשם העמותות, מהלך שגרר הלם וזעזוע רב בקרב חסידי חב"ד{{הערה|

====אסיפת בי"ד רבני חב"ד====
ביום שלישי כ"ט [[ניסן]] [[תשפ"ד]], נערכה ישיבת [[בית דין רבני חב"ד]] חריגה, בה נטלו חלק שבעת חברי בית הדין, וכאשר שלושת רבני הערים שהתנגדו לעמדת הרב גלוכובסקי עזבו נכנס גם ר' יוסף יצחק אהרונוב לאסיפה. הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] סגן מזכיר הבי"ד, סיכם את העשייה של אהרונוב במטרה לבחור באגו"ח את אנשי אהרונוב לבדם, והציג את המצב המשפטי העדכני, בו הוחלט לאחר שמיעת הצדדים, על בחירת נציגים המייצגים את חב"ד על כל גווניה.

שלושת רבני הערים החברים בבית-הדין - הרב [[משה הבלין]], הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[יוסף הכט]] הביעו תמיהה רבתי על נקיטת צעדים למינויים חדשים באגו"ח ללא אסיפות והתייעצויות עם חברי בית הדין, ורק בסיום ההליך המשפטי, אוספים את חברי הבי"ד להתייעצות, הם נקטו בעמדה נחרצת שצריך לקבל את הפשרה שהציג בית המשפט ולא להוביל לקרע בקרב חסידי חב"ד ולפירוק אגו"ח. כמו כן תמיהתם התגברה שבעתיים כאשר בכל הליכי הדיון הרב מנחם מענדל גלוכובסקי (שהנו מקורב לאהרונוב) כתב - בניגוד לתקנון הבי"ד והוראת הרבי - מכתבים בשם כלל חברי הבי"ד ללא ידיעתם ושלח אותם לשופטת ולשלוחים ברחבי הארץ, בעוד הם כלל לא ידעו על מכתבים אלה אלא רק לאחר שליחתם.

הדיון נקטע באיבו, כאשר השלושה סיימו את דבריהם ויצאו מהאסיפה ללא שהתקבלה החלטה.

מיד לאחר שעזבו נכנס לחדר הישיבות ר' יוסף יצחק אהרונוב במטרה לשכנע את הרבנים הנותרים להביע עמדה ברורה נגד הפשרה שהתקבלה בבית המשפט במעמד כל הצדדים, כאשר ברור כי עמדה זו תוביל לפירוק אגו"ח ולמכירת 770.

ביום חמישי א' [[אייר]] [[תשפ"ד]], הרב מנחם מענדל גלוכובסקי הוציא הודעה על בלאנק של "מזכירות בית הדין" כי רק בית הדין יקבע מי יהיו חברי אגו"ח ובעצם הביע התנגדות להצעת הפשרה, וזאת למרות שבאסיפת בית הדין לא נקבעה תשובה סופית{{הערה|סיכום ההליכים האחרונים כפי שפירסם אחד מבני משפחת מיידנצ'יק באור לד' [[אייר]] [[תשפ"ד]]: כידוע בעקבות הניהול הכושל שהחל לאחר פטירת יו"ר אגו"ח הרב מיידנצ'יק, ומאסרו של אהרונוב, בית המשפט החליט על פירוק עמותת אגו"ח.

בגלל חשיבות העמותה, בית המשפט החליט לתת צ'אנס נוסף להבראתה והקים וועדת איתור

לאחר שוועדת האיתור, בה חברים הרב יורקוביץ', עו"ד קידר - נציג הרב גלוכובסקי, איציק בלוי, מר משה איליה - המפרק, ונציגת רשם העמותות. לא הצליחו להגיע לעמק השווה לגבי מהות 15 חברי אגו"ח החדשים, מאחר ששוב ושוב עו"ד קידר פוצץ את הישיבות בסירוב מוחלט לגבי כל חבר שלא מטעם הרב גלוכובסקי.

לפני כעשרה ימים התקיים דיון בבית המשפט, בכדי להכריע מי יהיו חברי אגו"ח. השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים.

בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות הבאים:

שישה נציגי הרב גלוכובסקי-אהרונוב:
ר' נפתלי שטרן - גיס של מוטי הלפרין (יודאיקה)
ר' ישראל הלפרין - אח של מוטי הלפרין
ר' תמיר קסטיאל, שליח בקטמון
ר' זלמן גורליק, שליח בבאר שבע
ר' דוד קורץ, אגף הסניפים בצא"ח
ר' יהושע סלפושניק - עובד בצא"ח

שלושה נייטרלים (בלוי):
ר' חיים לוריא, לוד
ר' אלי שלוסברג, איש עסקים
ר' עמי פייקובסקי, ירושלים

שלשה של המפרק:
ר' מתי טוכפלד, עיתונאי
ד"ר גיל שחר, לוד
פרופ' שלמה קאליש

שלושה של הרב יורקוביץ:
ר' מ"מ בליניצקי, מנכ"ל עמותת יד לילד המיוחד
ר' שניאור ליפסקר, מנכ"ל מוסדות חנוך לנער
הרב מאיר מאירי, רב קהילת חב"ד שערי גאולה קרית גת

לאחר דין ודברים ארוך, 4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב זה, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו"ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך.

השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר.

ביום שלישי כ"ט [[ניסן]] [[תשפ"ד]] התקיימה אסיפת חברי בית הדין, כאשר אהרונוב נכח בחלקה (חיכה ששלושת רבני הערים יעזבו ואז נכנס) ודחק עם הרב גלוכובסקי ברבנים הנותרים לסרב לפשרה ולהביא ככל הנראה לפירוק העמותה

שלוש רבני הערים, הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[יוסף העכט]] והרב [[משה הבלין]] התנגדו בכל תוקף להביא לקרע באנ"ש, והתעקשו להביא את החלטת בית הדין להסכים לפשרה. יש לציין כי גם עורכי הדין שנכחו באסיפה צידדו בכך.

נכון לרגע זה ידוע לי בוודאות שנשלח מכתב מהבית דין - עוד לא עלה לאתר. ההשערה המבוססת היא שנשלח מכתב ללא חתימות הרבנים אלא רק בשם "מזכירות בית הדין" כפי שהרב גלוכובסקי נוהג לעשות כאשר רוצה לכפות דעתו.

נמשיך ונעדכן.}}

[https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו"ח]}}.

====בחירת 15 מועמדים====
בתאריך כ"ד ניסן [[תשפ"ד]], נערך דיון בבית המשפט, כאשר כל הצדדים הציגו את טיעוניהם והצעותיהם בדבר הקמת אגו"ח מחדש כדי להפעילה כרצון ולנחת רוח הרבי.

השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים. בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות כדלהלן.
4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב המוצע, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו"ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך. השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר.

====רשימת השופטת בהסכמת רוב ועדת האיתור====

'''נייטרלים''' (שאינם מייצגים צד מסוים בחב"ד):

*ר' [[חיים לוריא]] - פסיכולוג קליני, שליח ב[[ז'יטומיר]] ו[[דונייצק]] בעבר, ועורכה הראשי של חב"דפדיה בשנים תש"ע-תשע"ב (תחת הכינוי [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]]{{הערה| "נו, אז מי אתה “חיים נהר”? נעים להכיר: ר' חיים לוריא, הוא אברך נעים הליכות, ידען ורחב אופקים, המסיים בימים אלה חמש שנות שליחות בעיר ז'יטומיר. הוא לא רק כתב וערך ערכים בחב"פדיה, אלא אף הפעיל את המערכת וניווט את הכותבים ביד רמה, וניצח על השינויים הרבים המתבצעים במקום באינטנסיביות רבה". מתוך: [https://chabad.info/magazine/274305/ עשור למיזם הענק: הפנים שמאחורי מהפכת חב"דפדיה]}})
*ר' [[אליהו שלוסברג]] - איש עסקים. מייסד ומנכ"ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרויקטים של התחדשות עירונית. מהתורמים החשובים למוסדות וארגוני חב"ד בארץ ובעולם.
*ר' [[מתי טוכפלד]] - כתב פוליטי של העיתון ישראל היום.

'''אנשי המפרק''' (שידאגו שהעמותה לא תבוא לפירוק שוב):

*ר' [[עמי פייקובסקי]] - איש עסקים. משמש כרב קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, ועומד בקשר קרוב עם אנשי תנועת הלח"י, ומפיץ יהדות וחסידות בחוגי הידוענים ברחבי הארץ.
*ד"ר [[גיל שחר]] - רופא אלטרנטיבי.
*ר' [[שלמה קאליש]] - איש עסקים. יו"ר אגודת הידידים של מוסדות חב"ד רבים מנכ"ל ומייסד קבוצת "ג'רוזלם גלובל ונצ'רס", מראשי כלכלת ההיי-טק ב[[ארץ ישראל]].

'''אנשי [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]]''':
*ר' [[מענדי בלניצקי]] - עסקן חב"די, נכד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מנכ"ל [[יד לילד המיוחד]], מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[ועדת החינוך החב"די]], חבר ועדה המייעצת של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח|התאחדות החסידים]], חבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש]], והעורך הראשי של [[קונטרס יחי המלך]].
*הרב [[מאיר מאירי]] - רב [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] וראש [[כולל]] להוראה "שערי גאולה" ב[[קריית גת]].
*ר' [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור ליפסקר]] - נכד הרב [[אריה זאב ליפסקר]] שהתמנה לחבר מועצת אגו"ח בשנת תש"ט. מנכ"ל [[מוסדות חנוך לנער]] ב[[צפת]], יו"ר סיעת חב"ד, סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך בעיריית צפת.

'''אנשי [[מנחם מנדל גלוכובסקי|הרב גלוכובסקי]]''':
*הרב [[תמיר קסטיאל]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד לשכונת קטמון,[[ירושלים]] ושליח הרבי ורב קהילת חב"ד ב[[הרצליה]].
*ר' נפתלי שטרן - {{הערה|בן הרב [[אליהו שטרן]], חתן הרב [[אהרן הלפרין]]}}
*ר' ישראל הלפרין - איש עסקים. {{הערה|בן הרב [[אהרן הלפרין]], חתן הרב [[פתחיה ליפסקר]]}}
*ר' [[דוד קורץ]] - אגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]], מחברי קהילת חב"ד בבית דגן.
*ר׳ [[זלמן גורליק]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי ב[[באר שבע]]
*ר' [[יהושע סלפושניק]] - מחלקת יוצאים לשליחות{{הערה|[https://col.org.il/news/144865 יוצאים לשליחות]}} באגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]] ושליח הרבי ב[[גבעתיים]].

ביום ראשון, ד' [[אייר]] [[תשפ"ד]], השופטת הודיעה כי המשך ההליכים יחד עם המפרק יסתיימו תוך כשלושה שבועות.

בסוף אייר המפרק הזמני ורשם העמותות המליצו לשקול המתנה והידברות, והשופטת הסכימה.

===החלטות בית המשפט טבת תשפ"ה===
[[קובץ:רבני ערים לעוד קידר נגד פירוק טבת תשפה.jpg|ממוזער|שמאל|חברי בית הדין נגד פירוק אגודת חסידי חב"ד]]

בחודש טבת תשפ"ה נערך דיון קריטי בבית המשפט במטרה להפיח רוח חדשה באגו"ח באמצעות מינוי 15 חברים המייצגים את כל הדיעות בחב"ד.

הועלה רעיון למינוי-ניסוי; ימונו 15 החברים המוצעים לתקופת ניסיון של חצי שנה או שנה. עורך דינם של בית הדין ביקש זמן להתלבטות וגם הצהיר כי מצידו ניתן לפרק את אגודת חסידי חב"ד.

אישים שנכחו בבית המשפט הביעו תרעומת על אופציית סגירת אגודה שהוקמה ופעלה על ידי אדמו"רי ליובאוויטש.

לאחר דיון בין הצדדים הוחלט על ימי התלבטות ותגובות הצדדים יגיעו לבית המשפט עד כ"ו טבת תשפ"ה.

====תגובות בית הדין====
בכ"ו טבת עו"ד של בי"ד מר קידר הודיע כי אין הוא מסכים לפשרה כלשהיא.

שלושה חברי בי"ד - הרב [[משה הבלין]], הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[יוסף הכט]] - שיגרו מכתב מחאה לעו"ד של הבי"ד על כך שקבע בשם הבי"ד לפרק אגו"ח, כאשר לא התקיים כלל דיון בנושא פירוק.

שלושת הרבנים מציינים בתחתית מכתבם כי ביררו אצל חברי בית דין (הרב [[חיים קיז'נר]], הרב [[יעקב שוויכה]], הרב [[ישעיה הרצל]] והרב [[חיים שלמה דיסקין]]) והם אינם זוכרים דיון או החלטת בית דין לפרק את אגו"ח.

מכתב חברי בית הדין נשלח גם אל השופטת העוסקת בהבראת אגו"ח.

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]]
*[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]] - תולדות חבר אגו"ח הרב [[יצחק גנזבורג]]
*[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] - מסמכים מארכיון יו"ר אגו"ח הרב [[אפרים וולף]]
*שלומי חסקי, [[שלמה מיידנצ'יק|הקטר של חב"ד]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק מג - אגודת חסידי חב"ד (תיעודים משנות ההקמה תש"ב-תש"ד)
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וקבלת הנשיאות

*דבי ליפקין, '''לוקחים אחריות''' סקירת פעילות אנשי הרב יוסף יצחק אהרונוב חבר אגודת חסידי חב"ד בשנת תשפ"ד, בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ה, (הודפס בתוך מגזין ב' של גיליון 2081 עמוד 82)

== קישורים חיצוניים ==
=== אתרי אגודת חסידי חב"ד ===
* [http://www.chabad.co.il/ דף הבית של '''חב"ד בישראל''' מטעם אגו"ח]
* [http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב"ד שעל ידי אגו"ח] {{קישור שבור|ב' סיוון תשפ"א}}

=== פעילות ===
* '''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: עמותת אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69419 הרב אשכנזי מסביר: מדוע פניתי לערכאות?] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו"ח] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו"ח] {{אינפו}}

=== שונות ===
* [http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/אגו%22ח_תפקידיה.pdf אגודת חסידי חב"ד, מטרותיה, תפקידה ופעילותה {{PDF}}]
* [http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות'] {{PDF}} {{קישור שבור|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 פרשיית החברים באגו"ח] {{אינפו}}
* מענדי שוחט, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/blogs/756665/ מזכיר אגו"ח בטור פרידה: ר' זושא - הלוחם שלא חת {{אינפו}}] {{קישור שבור|}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בתל אביב]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]

פנסיה

2025-12-10T11:39:49Z

מדוע: הגהה

[[קובץ:חברותא.jpg|250px|ממוזער|שמאל|זוג [[זקנים]] יהודים בגיל [[פנסיה]] לומדים תורה בחברותא (פינסק, תרפ"ד)]]
'''פרישה לפנסיה''' (מכונה גם בשם '''גמלאות''') היא יציאה ממעגל העבודה בגיל מבוגר, כאשר האדם מתחיל להתפרנס מכספים שהוקצו לו במטרה שיוכל לחיות את שארית חייו בכבוד. בעוד ובעבר אדם עבד כל עוד כוחו במותניו, בעת המודרנית התפשט הנוהג כי האדם מפריש חלק ממשכורתו החודשית ועל בסיס זה יוצא לפנסיה לפי כללים שונים שנקבעו, מבלי להתחשב במצבו הפיזי והמנטלי, וביכולתו להמשיך לעבוד ולתרום מעצמו, כאשר לעיתים קרובות אף מכריחים את האדם לפרוש מעבודתו, אף שברצונו להישאר.

[[הרבי]] יצא בקריאה פומבית נגד נוהג זה, וקרא לדור הצעיר להמשיך ולהיתרם מהדור המבוגר כל עוד ביכולתו להישאר במעגל העבודה, וכן קרא למבוגרים לא להיכנע לתכתיבים החברתיים והתרבותיים ולהשתדל למצוא את מקום ההשפעה שלהם, כאשר דבר זה עצמו יתרום לבריאותם.

הרבי אף הקים [[כולל תפארת זקנים|מסגרות לימוד מיוחדות]] עבור מבוגרים שפרשו מעבודתם.

==רקע כללי==
כבר בזמן הגמרא היה נהוג לשלם קצבה כספית מסויימת במקרים שונים, כאשר קצבה זו נקרא 'גמלא'. ממילה זו הסתעפו ההטיות בעברית המודרנית, המכנות אנשים שפרשו ממעגל העבודה ומסתמכים על קצבה כספית בשם 'גמלאים', ולמושג עצמו - 'גמלאות'.

במקביל, בהשפעת התרבות המערבית בה החל נוהג של הפרשה כספית מהמשכורת החודשית על מנת להתפרנס ממנה לעת זקנה, שנקראה בשפה הלטינית pension, החל נוהג זה להתפשט גם בארץ ישראל, והוא קיבל אף את השם הלטיני 'פנסיה'.

בעוד וברוב המדינות המערביות נהוגה אבטחת פנסיה בסיסית המעוגנת בתמיכת המדינה, רוב האנשים במעגל העבודה מבטחים עצמם בפנסיה תעסוקתית הכולל מרכיבים שונים המשולמים על ידי העובד לאורך שנות השתכרותו, כאשר בשעת הפרישה מחשבים מספר פרמטרים הקובעים את גובה הפנסיה שיקבל היכולה להגיע בדרך כלל עד ל-70% משכרו הקובע בעת העבודה{{הערה|מספר שנות ההפרשה לקרן, אחוז הצבירה השנתי, גיל הפרישה, אחוז מענק המתווסף ביום הפרישה, סיבת הפרישה, ועוד.}}.

==יחס הרבי==
הרבי הבהיר שגישה זו מנוגדת לשיטת התורה, הקובעת ש"רוב שנים יודיעו חכמה"{{הערה|איוב לב, ז.}} ו"מפני שיבה תקום" - אפילו לפני עם הארץ{{הערה|קידושין לג, א: "איסי בן יהודה אומר מפני שיבה תקום ואפילו כל שיבה במשמע: אמר ר' יוחנן הלכה כאיסי בן יהודה ר' יוחנן הוה קאי מקמי סבי דארמאי אמר כמה הרפתקי עדו עלייהו".}} מפני חכמת החיים שלו שצבר במשך ימי חייו.

בהתאם לגישה זו, שלל הרבי כל יציאה ממעגל העבודה, אפילו של עבודה פיזית-טכנית{{הערה|ראו עדותה של נחמה גרייזמן, 'בעיניה של אשה' עמוד 341, בקשר לאביה שהיה בגיל 65 - שלא יצא לפנסיה.}}, והדגיש שדווקא בגילאי הפרישה על האדם להשתדל להיות עסוק, דבר המוסיף בבריאות הגוף כאשר האדם לא פנוי לשקוע במיחושים השונים ובקושי שמזמן הגיל{{הערה|אגרות קודש חלק י"ד אגרת ה'רעד.}}.

הרבי הוסיף והדגיש יתירה מזו, שאין מושג של 'גיל פרישה' בעבודת הפצת היהדות, ובפרט בתחום ה[[חינוך]], ויתירה מכך, בכל שנה צריכה להיות הוספה ועליה, ואף אם על פי חוק מוכרח האדם לעזוב את משרתו הרישמית, על האדם למצוא את המקום בו יוכל לתרום מזמנו ממרצו ומנסיונו לקידום החינוך{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ז עמוד לד.}}.

במקרים מסויימים כאשר כתבו לרבי בנוגע למקרים שהמצב הרפואי מקשה על העבודה החינוכית, הורה הרבי שיש לשקול המשך עיסוק בהוראה בתנאים קלים יותר הכרוכים בפחות מאמץ{{הערה|אגרות קודש חלק ז' אגרת י'עדר.}}.

בנוגע לכספי הפנסיה כתב הרבי, שמי שמסודר מבחינה פיננסית, צריך לנצל זאת על מנת להגדיל את תמיכתו בעניני [[צדקה]] ותורה, והנכון ביותר לתת את כל כספי הפנסיה לצדקה{{הערה|במענה למכתבה, עמוד 89. מתורגם מאידיש, אגרות קודש חלק ט' עמוד קז.}}.

===עיסוק בשנות הפנסיה===
{{ערך מורחב|תפארת זקנים לוי יצחק}}
הרבי הביע את אי שביעות רצונו מכך שילדים שולחים את הוריהם לבית אבות, דבר המשדר להם כביכול הם נטל ומשא עליהם, וכאילו אין בהם יותר צורך{{הערה|התוועדות א' אלול תש"מ. מופיע בקישורים חיצוניים לערך זה.}}.

על מנת לספק מענה יהודי לאנשים המצויים בשלב זה בחייהם, יזם הרבי בשנת [[תשכ"ט]] הקמת מסגרת לימודית, כאשר מזכירו של הרבי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] שיגר מכתב אל יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ובו הוא כותב: {{ציטוטון|"בזה הנני להזכירו על המדובר בהיותו כאן בדבר מבצע ייסוד שיעורים באמצע היום לבטלים מעבודתם (מקבלי [[פנסיה]] וכדומה). ובבקשה להודיעני אם נעשה כבר בזה דבר מה, ומה?"}}, ובשנת [[תש"מ]] מיסד זאת הרבי עם הקמת רשת הכוללים '[[כולל תפארת זקנים - לוי יצחק]]' על מנת שינצלו באופן הטוב ביותר את שנות 'גיל הזהב' שלהם.

==ראו גם==
*[[גיל הזקנה]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4093167 שנות גיל הזהב - חלק א'] {{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4098686 חלק ב']''', מהתוועדות ראש חודש אלול תש"מ {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4566353 אין דבר כזה גיל פרישה] {{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2889267 אדם לעמל יולד]''', מהתוועדות י"א ניסן תשמ"ב {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/726719/ הפנסיה בהלכה]''', מכון הלכה חב"ד {{וידפו}}
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4093169 אינני דוגל בפרישה. הכוחות באים מאלוקים הכל-יכול]''', לקט התייחסויות מהרבי לאנשים פרטיים בנוגע לפרישה לפנסיה
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/469736/jewish/page.htm יופיים של הזקנים]''' {{בית חבד}}
*'''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/3589579 פרשת דברים עם הרב יונתן זקס: מה קרה למשה רבינו כשהזדקן]'''
*הרב שמעון פוזנר, '''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/594622/jewish/-.htm אלטע זאכן, אלטע זאכן...]''' {{בית חבד}}
*הרב קפלן, '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/02/%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%9F.pdf פנסיה חסידית]''', שבועון בית משיח גליון 679
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2024/08/480.-Eikev-5784.pdf להשקיע בגיל הזהב]''', הרב [[מנחם גרליצקי]] בגליון 'הסיפור שלי' [[jem]] {{PDF}}
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/1718572/jewish/Aging-Retirement.htm הזדקנות ופרישה]''', תגית המרכזת כתבות העוסקות בהשקפה היהודית בנושא {{בית חבד}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

תפארת זקנים לוי יצחק

2025-12-10T11:38:21Z

מדוע:

[[קובץ:תפארת זקנים לוי יצחק.jpg|ממוזער|חברי [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770|כולל תפארת זקנים ב-770]] בתצלום משותף יחד עם מנהל הכולל, הרב [[מנחם גרליצקי]] (ראשון משמאל)]]
[[קובץ:כולל תפארת זקנים לוי יצחק.jpeg|ממוזער|מנהלי מושבי זקנים ברחבי נ.י. בביקור ב770 יחד הרב הירשל מרוזוב והרב [[מנחם גרליצקי]]]]
'''תפארת זקנים לוי יצחק''', הינה רשת של [[כולל|כוללים]] על שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]. הרשת הוקמה בשנת [[תש"מ]]. את ההצעה להקמת הכוללים הציע הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] כ"ף [[מנחם אב]] [[תש"מ]], בהוסיפו כי בנוגע להקמת כוללים על שמו של אביו, מוטלת עליו חובה וזכות להשתתף אישית בהקמת הכולל, והוא ייתן סכום של "מאה שקלים" מקופה מיוחדת.

==היסטוריה==
[[קובץ:לוגו תפארת זקנים.jpg|ממוזער|הלוגו של כולל תפארת זקנים ב-770]]
הקמת הכוללים נעשתה אמנם בצורה רשמית בשנת [[תש"מ]], אך הרעיון להקמת רשת כוללים לפנסיונרים, הועלתה על ידי הרבי כבר בשנת [[תשכ"ט]]. בשנה זו קיבל הרב [[ישראל ליבוב]], מכתב מהמזכיר הרב [[חודקוב]] ובו הוא כותב: {{ציטוטון|"בזה הנני להזכירו על המדובר בהיותו כאן בדבר מבצע ייסוד שיעורים באמצע היום לבטלים מעבודתם (מקבלי פנסיה וכדומה). ובבקשה להודיעני אם נעשה כבר בזה דבר מה, ומה?" }}

==התייחסויות הרבי להקמת הכוללים==
ארבעה ימים לאחר שהרבי הציע להקים את הכוללים, כותב הרבי: {{ציטוטון|הדגשתי שהצעתי רק כללית כיון שצריך להיות באופן שלב המשתתפים חפץ. ב) שכוונתי שהזקנים שעד עתה אין לומדים בקביעות יקבעו עתים בכל יום (ולא שהתכלית - הוספת מוסדות שאינם אלא אמצעים להתכלית). ג) היודע כמה "זקנים" וגם בשכונה זו... מסתובבים בכל יום כמה שעות - ואין יודעים איך למלאות הזמן?}}

בשיחה הראשונה שנשא הרבי על יסוד הכולל, העניק הרבי ביאור כיצד השם "תפארת זקנים לוי יצחק" קשור במיוחד לעניין של לימוד התורה. בנוסף לכך הציע [[הרבי]] דרך כיצד ללמוד בכולל זה וביקש לקשר זאת עם עניין של צדקה, כיוון "שבזמנינו העולם מזדעזע באופן שבעבר לא שיערו". הרבי אף נתן שלש הצעות כיצד להתנהג בכולל המיוחד: ראשית, לקשר את הלימוד עם אחת משלושת התפילות. ללמוד לפני התפילה או לאחריה. שנית: להניח קופת [[צדקה]] על שולחן הלימודים, וזה יזכיר ללומדים שיש לתת [[צדקה]] בכל יום. שלישית: להקים קופת גמ"ח על-ידי משתתפי הכולל.

בשיחה זו ביקש הרבי לייסד כולל מעין זה גם לנשות ישראל שגם הן מחויבות בלימוד התורה.

הרבי לא רק ביקש לכבד את זכרו של אביו בקריאת הכוללים על שמו, אלא אף מרגיש חובה וזכות להשתתף בהקמת הכוללים בסכומי כסף, וכך אמר ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] כ"ף אב תש"מ: {{ציטוטון|".. לאלה שיתנו את השם "תפארת זקנים" (בלבד) תהיה השתתפות בסכום של ח"י שקלים (וזאת בהתחשב בכך שזהו הסכום הפחות ביותר המוטל לדעתי על כל משתתף לתת), ולאלה שיוסיפו גם את השם "לוי יצחק" - הרי מוטל עלי בפרט חיוב (וזכות) מיוחד בזה - תינתן, איפוא, השתתפות מקופה מיוחדת - בסך מאה שקלים". הרבי הוסיף שיתנו מ"קרן לוי יצחק", אותה הרבי ייסד בשנת תשכ"ד, סכומים בתור השתתפות בכל הכוללים לזקנים שייסדו.}}

==השפעת הכוללים==
על ההשפעה החיובית העצומה שיש לפעילות עם הזקנים, סיפר [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת תולדות, מברכים החודש כסלו תשמ"א, מספר חודשים לאחר הקמתם: באותה התוועדות ביקש [[הרבי]] להמשיך בהקמת הכוללים, ואף התייחס לטענה ש"כמה מהזקנים אינם צלולים בדעתם". הרבי סיפר כי באחד המקומות בהם שוהים זקנים וביקרום השלוחים בחג הסוכות, התרחש המעשה - כאשר נכנס הבחור כשלולב ואתרוג בידו, ניגש לתומו לאחד הזקנים. הלה לא ידע שזקן זה נחשב לאדם שאינו צלול בדעתו, כביכול. אלא שאותו רגע התעורר הזקן מערפול חושיו ובבת אחת הכיר את כל המתרחש סביבו, והוא עצמו בירך את הברכה מתחילתה ועד סופה ללא כל סיוע. הרבי הוסיף והסביר, כי מיד עם כניסתו של הבחור לחדר כשהלולב והאתרוג בידו, ניעורו בו זיכרונות ימי הנערות והדבר גרם לו לצאת מערפול חושיו!

[[הרבי]] המשיך לספר: הרופאים שעמדו שם נדהמו לראות את אותו זקן שכבר חודשים ארוכים לא קלט את המתרחש סביבו, וכל העצות שנוסו, לא צלחו. וכאן נכנס בחור כשלולב ואתרוג בידו, ומבלי לדבר מאומה, הדבר כבר פעל על הזקן שיכיר את הקורה סביבו!...

אחד מבחורי הישיבה באוסטרליה, סיפר לאחר מכן כי סיפור כזה קרה עימו בדיוק באותה שנה, אלא שהוא לא כתב על כך בכלל לרבי.

ב[[שבת]] פרשת יתרו תשמ"א, התלונן הרבי שלמרות ה'שטורעם' שעשה בדבר פתיחת הכוללים, הדבר לא בא לידי פועל.[[הרבי]] הוסיף כי אין מדובר כעת על הצער שיש מעניין זה, אלא על הפועל "דהיינו: שיש להפיץ את העניין 'תפארת זקנים' ו'תפארת נשים', וכל אלה שנוסעים ימסרו בכל קצווי תבל על זה".

בהודעה מיוחדת שיצאה מטעם [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]] בעקבות שיחתו של [[הרבי]], התבקשו כל אנ"ש "להקים תפארת זקנים ותפארת נשים במקום בהם טרם הוקמו, וכן לשלוח דו"ח לרבי ולהודיע על קיומם".

==כינוס עם הרבי==
[[קובץ:כינוס תפארת זקנים.jpg|ממוזער|כינוס של חברי הכולל 'תפארת זקנים' ו'חכמת נשים' עם הרבי]]
{{להשלים}}
פעמיים בשנה התקיימו כינוסים לזקנים לומדי הכולל - בו משתתפים, בנפרד, גם הזקנות חברות כולל '[[חכמת נשים]]' - בהשתתפות [[הרבי]], שנשא שיחת קודש מיוחדת עבורם.
==פעילות כיום==
בתי חב"ד רבים בישראל ובעולם מקיימים כולל תפארת זקנים לוי יצחק מאז הוראת הרבי.

לקראת כ' מנחם אב תשפ"ד חלה תנופה, בעת ייסוד מסגרת עולמית לרשת הכוללים 'תפארת זקנים לוי יצחק', פרי שיתוף פעולה בין הנגיד החסידי מר [[לוי לבייב|לב לבייב]], יחד עם [[כולל חב"ד בארץ הקודש|כולל חב"ד]], ובה נפתחו סניפים חדשים רבים בכל רחבי הארץ{{הערה|[tiferet-ly.com אתר רשת הכוללים 'תפארת זקנים לוי יצחק']}}{{הערה|[https://col.org.il/news/169344 בשורה: רשת 'תפארת זקנים - לוי יצחק' מתרחבת לכלל החוגים] {{חב"ד און ליין}} י"ג אייר תשפ"ה}}.

כיום מונה רשת הכוללים למעלה ממאה סניפים ובהם כ1,400 אברכים. במעל ל5 מדינות בעולם.

הרשת מארגנת מדי שנה ב[[כ' במנחם אב|כ' מנחם אב]], [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C.%D7%A7/%D7%94%D7%A6%27%D7%A8%D7%98%D7%A8_%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%9C%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%90_%D7%90%D7%98%D7%90 צ'ארטרים מאורגנים] לציון [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק]], ב[[אלמא אטא]], קזחסטן.

הרשת כיום היא הנציגה הרשמית של [[קרן לוי יצחק]] מחוץ לארה"ב.{{להשלים}}
==ראו גם==
*[[פנסיה]]

==לקריאה נוספת==
*'''הכוללים של הרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1870 עמוד 47

==קישורים חיצוניים==
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16513&CategoryID=2526 ""ויהי בארבעים שנה" כולל תפארת זקנים – לוי יצחק"], '''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''', גיליון א'שנ"ח, י' מנחם־אב ה'תש"פ
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/24-01-2021-01-12-08-%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%94%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9.pdf העשירי יהיה קודש]''', סקירה מפורטת על התייסדות הכולל ופעולותיו בתוך קובץ [[ועד חיילי בית דוד]] י' שבט תשפ"א {{PDF}}{{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/132930 הנגיד ר' לוי לבייב בטור אישי על זיכרון מהתוועדות של הרבי]''' {{COL}}
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2024/08/480.-Eikev-5784.pdf להשקיע בגיל הזהב]''', הרב [[מנחם גרליצקי]] בגליון 'הסיפור שלי' [[jem]] {{PDF}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כוללים]]
[[קטגוריה:מוסדות על שם רבי לוי יצחק]]

תפארת זקנים לוי יצחק

2025-12-10T11:36:30Z

מדוע: עדכון

[[קובץ:תפארת זקנים לוי יצחק.jpg|ממוזער|חברי [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770|כולל תפארת זקנים ב-770]] בתצלום משותף יחד עם מנהל הכולל, הרב [[מנחם גרליצקי]] (ראשון משמאל)]]
[[קובץ:כולל תפארת זקנים לוי יצחק.jpeg|ממוזער|מנהלי מושבי זקנים ברחבי נ.י. בביקור ב770 יחד הרב הירשל מרוזוב והרב [[מנחם גרליצקי]]]]
'''תפארת זקנים לוי יצחק''', הינה רשת של [[כולל|כוללים]] על שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]. הרשת הוקמה בשנת [[תש"מ]]. את ההצעה להקמת הכוללים הציע הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] כ"ף [[מנחם אב]] [[תש"מ]], בהוסיפו כי בנוגע להקמת כוללים על שמו של אביו, מוטלת עליו חובה וזכות להשתתף אישית בהקמת הכולל, והוא ייתן סכום של "מאה שקלים" מקופה מיוחדת.

==היסטוריה==
[[קובץ:לוגו תפארת זקנים.jpg|ממוזער|הלוגו של כולל תפארת זקנים ב-770]]
הקמת הכוללים נעשתה אמנם בצורה רשמית בשנת [[תש"מ]], אך הרעיון להקמת רשת כוללים לפנסיונרים, הועלתה על ידי הרבי כבר בשנת [[תשכ"ט]]. בשנה זו קיבל הרב [[ישראל ליבוב]], מכתב מהמזכיר הרב [[חודקוב]] ובו הוא כותב: {{ציטוטון|"בזה הנני להזכירו על המדובר בהיותו כאן בדבר מבצע ייסוד שיעורים באמצע היום לבטלים מעבודתם (מקבלי פנסיה וכדומה). ובבקשה להודיעני אם נעשה כבר בזה דבר מה, ומה?" }}

==התייחסויות הרבי להקמת הכוללים==
ארבעה ימים לאחר שהרבי הציע להקים את הכוללים, כותב הרבי: {{ציטוטון|הדגשתי שהצעתי רק כללית כיון שצריך להיות באופן שלב המשתתפים חפץ. ב) שכוונתי שהזקנים שעד עתה אין לומדים בקביעות יקבעו עתים בכל יום (ולא שהתכלית - הוספת מוסדות שאינם אלא אמצעים להתכלית). ג) היודע כמה "זקנים" וגם בשכונה זו... מסתובבים בכל יום כמה שעות - ואין יודעים איך למלאות הזמן?}}

בשיחה הראשונה שנשא הרבי על יסוד הכולל, העניק הרבי ביאור כיצד השם "תפארת זקנים לוי יצחק" קשור במיוחד לעניין של לימוד התורה. בנוסף לכך הציע [[הרבי]] דרך כיצד ללמוד בכולל זה וביקש לקשר זאת עם עניין של צדקה, כיוון "שבזמנינו העולם מזדעזע באופן שבעבר לא שיערו". הרבי אף נתן שלש הצעות כיצד להתנהג בכולל המיוחד: ראשית, לקשר את הלימוד עם אחת משלושת התפילות. ללמוד לפני התפילה או לאחריה. שנית: להניח קופת [[צדקה]] על שולחן הלימודים, וזה יזכיר ללומדים שיש לתת [[צדקה]] בכל יום. שלישית: להקים קופת גמ"ח על-ידי משתתפי הכולל.

בשיחה זו ביקש הרבי לייסד כולל מעין זה גם לנשות ישראל שגם הן מחויבות בלימוד התורה.

הרבי לא רק ביקש לכבד את זכרו של אביו בקריאת הכוללים על שמו, אלא אף מרגיש חובה וזכות להשתתף בהקמת הכוללים בסכומי כסף, וכך אמר ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] כ"ף אב תש"מ: {{ציטוטון|".. לאלה שיתנו את השם "תפארת זקנים" (בלבד) תהיה השתתפות בסכום של ח"י שקלים (וזאת בהתחשב בכך שזהו הסכום הפחות ביותר המוטל לדעתי על כל משתתף לתת), ולאלה שיוסיפו גם את השם "לוי יצחק" - הרי מוטל עלי בפרט חיוב (וזכות) מיוחד בזה - תינתן, איפוא, השתתפות מקופה מיוחדת - בסך מאה שקלים". הרבי הוסיף שיתנו מ"קרן לוי יצחק", אותה הרבי ייסד בשנת תשכ"ד, סכומים בתור השתתפות בכל הכוללים לזקנים שייסדו.}}

==השפעת הכוללים==
על ההשפעה החיובית העצומה שיש לפעילות עם הזקנים, סיפר [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת תולדות, מברכים החודש כסלו תשמ"א, מספר חודשים לאחר הקמתם: באותה התוועדות ביקש [[הרבי]] להמשיך בהקמת הכוללים, ואף התייחס לטענה ש"כמה מהזקנים אינם צלולים בדעתם". הרבי סיפר כי באחד המקומות בהם שוהים זקנים וביקרום השלוחים בחג הסוכות, התרחש המעשה - כאשר נכנס הבחור כשלולב ואתרוג בידו, ניגש לתומו לאחד הזקנים. הלה לא ידע שזקן זה נחשב לאדם שאינו צלול בדעתו, כביכול. אלא שאותו רגע התעורר הזקן מערפול חושיו ובבת אחת הכיר את כל המתרחש סביבו, והוא עצמו בירך את הברכה מתחילתה ועד סופה ללא כל סיוע. הרבי הוסיף והסביר, כי מיד עם כניסתו של הבחור לחדר כשהלולב והאתרוג בידו, ניעורו בו זיכרונות ימי הנערות והדבר גרם לו לצאת מערפול חושיו!

[[הרבי]] המשיך לספר: הרופאים שעמדו שם נדהמו לראות את אותו זקן שכבר חודשים ארוכים לא קלט את המתרחש סביבו, וכל העצות שנוסו, לא צלחו. וכאן נכנס בחור כשלולב ואתרוג בידו, ומבלי לדבר מאומה, הדבר כבר פעל על הזקן שיכיר את הקורה סביבו!...

אחד מבחורי הישיבה באוסטרליה, סיפר לאחר מכן כי סיפור כזה קרה עימו בדיוק באותה שנה, אלא שהוא לא כתב על כך בכלל לרבי.

ב[[שבת]] פרשת יתרו תשמ"א, התלונן הרבי שלמרות ה'שטורעם' שעשה בדבר פתיחת הכוללים, הדבר לא בא לידי פועל.[[הרבי]] הוסיף כי אין מדובר כעת על הצער שיש מעניין זה, אלא על הפועל "דהיינו: שיש להפיץ את העניין 'תפארת זקנים' ו'תפארת נשים', וכל אלה שנוסעים ימסרו בכל קצווי תבל על זה".

בהודעה מיוחדת שיצאה מטעם [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]] בעקבות שיחתו של [[הרבי]], התבקשו כל אנ"ש "להקים תפארת זקנים ותפארת נשים במקום בהם טרם הוקמו, וכן לשלוח דו"ח לרבי ולהודיע על קיומם".

==כינוס עם הרבי==
[[קובץ:כינוס תפארת זקנים.jpg|ממוזער|כינוס של חברי הכולל 'תפארת זקנים' ו'חכמת נשים' עם הרבי]]
{{להשלים}}
פעמיים בשנה התקיימו כינוסים לזקנים לומדי הכולל - בו משתתפים, בנפרד, גם הזקנות חברות כולל '[[חכמת נשים]]' - בהשתתפות [[הרבי]], שנשא שיחת קודש מיוחדת עבורם.
==פעילות כיום==
בתי חב"ד רבים בישראל ובעולם מקיימים כולל תפארת זקנים לוי יצחק מאז הוראת הרבי.

לקראת כ' מנחם אב תשפ"ד חלה תנופה, בעת ייסוד מסגרת עולמית לרשת הכוללים 'תפארת זקנים לוי יצחק', פרי שיתוף פעולה בין הנגיד החסידי מר [[לוי לבייב|לב לבייב]], יחד עם [[כולל חב"ד בארץ הקודש|כולל חב"ד]], ובה נפתחו סניפים חדשים רבים בכל רחבי הארץ{{הערה|[tiferet-ly.com אתר רשת הכוללים 'תפארת זקנים לוי יצחק']}}{{הערה|[https://col.org.il/news/169344 בשורה: רשת 'תפארת זקנים - לוי יצחק' מתרחבת לכלל החוגים] {{חב"ד און ליין}} י"ג אייר תשפ"ה}}.

כיום מונה רשת הכוללים למעלה ממאה סניפים ובהם כ1,400 אברכים. במעל 5 מדינות בעולם.

הרשת מארגנת מדי שנה ב[[כ' במנחם אב|כ' מנחם אב]], [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C.%D7%A7/%D7%94%D7%A6%27%D7%A8%D7%98%D7%A8_%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%9C%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%90_%D7%90%D7%98%D7%90 צ'ארטרים מאורגנים] לציון [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק]], ב[[אלמא אטא]], קזחסטן.

הרשת כיום היא הנציגה הרשמית של [[קרן לוי יצחק]] מחוץ לארה"ב.{{להשלים}}
==ראו גם==
*[[פנסיה]]

==לקריאה נוספת==
*'''הכוללים של הרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1870 עמוד 47

==קישורים חיצוניים==
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16513&CategoryID=2526 ""ויהי בארבעים שנה" כולל תפארת זקנים – לוי יצחק"], '''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''', גיליון א'שנ"ח, י' מנחם־אב ה'תש"פ
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/24-01-2021-01-12-08-%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%94%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9.pdf העשירי יהיה קודש]''', סקירה מפורטת על התייסדות הכולל ופעולותיו בתוך קובץ [[ועד חיילי בית דוד]] י' שבט תשפ"א {{PDF}}{{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/132930 הנגיד ר' לוי לבייב בטור אישי על זיכרון מהתוועדות של הרבי]''' {{COL}}
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2024/08/480.-Eikev-5784.pdf להשקיע בגיל הזהב]''', הרב [[מנחם גרליצקי]] בגליון 'הסיפור שלי' [[jem]] {{PDF}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כוללים]]
[[קטגוריה:מוסדות על שם רבי לוי יצחק]]

אליהו קריצ'בסקי

2025-12-10T09:31:24Z

מדוע: פסקה לא אינפורמטיבית, זו דעה.

[[קובץ:אליהו קריצ'בסקי.jpeg|250px|ממוזער|הרב אליהו קריצ'בסקי]]
הרב '''אליהו הלוי קריצ'בסקי''' (נולד ב[[ה' בחשוון]] [[תשמ"ז]], 1986) הוא מנכ"ל [[רשת אהלי יוסף יצחק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ה' בחשוון]] [[תשמ"ז]] לרב [[מענדל קריצ'בסקי]] ולמרים, ובגיל שמונה התייתם מאמו.

למד בישיבות חב"ד, ולאחר סיום מסלול לימודיו בעודו בחור שימש במשך תקופה בשליחות הרבי ברוסיה.

בתחילת שנת [[תשס"ט]] התחתן עם רעייתו שרה, בת הרב [[יצחק יהודה הולצמן]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30814 דיווח ותמונות באתר שטורעם] {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}} [https://col.org.il/news/42235 ובאתר COL] {{COL}}.}}. והתיישב ב[[כפר חב"ד]].

במשך מספר שנים שימש כמנהל [[תלמוד תורה בני מנחם חדרה]].

בשנת [[תשע"ד]], זמן קצר לפני פטירתו הפתאומית של הרב [[ישראל ברוך בוטמן]], מונה לשמש כסמנכ"ל [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] על אף גילו הצעיר, ותוך זמן קצר קידם ופיתח את רשת החינוך החב"דית באופן משמעותי, ויזם תנופת התרחבות ופתיחת מוסדות חדשים, העמקת שיתוף הפעולה בין בתי החינוך המשתייכים לרשת והפקת תכני לימוד ותכנית חברתיים מותאמים שישמשו את כלל תלמידי מוסדות חב"ד ברחבי הארץ, ופעולות רבות נוספות.

לאחר פטירת הרב בוטמן, ירש את מקומו כמנכ"ל הרשת.

יסד את רשת בתי הספר שלהבות חב"ד הפונה לקהל המסורתי ברוח חב"ד.

בשנת [[תשפ"א]] נבחר על ידי [[חב"ד אינפו]] כאחד מעשרת 'אנשי השנה'{{הערה|1=[https://chabad.info/special/713817/ דיווח באתר] {{אינפו}}.}}.

{{סדרה|הקודם=[[ישראל ברוך בוטמן]]|הבא=-|רשימה=[[רשת אהלי יוסף יצחק|מנכ"ל הרשת]]|שנה=מ[[תשע"ד]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קריצבסקי, אליהו}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת קריצ'בסקי]]

קרן מרומים

2025-12-10T09:24:02Z

מדוע: תוכן לא רלוונטי, ע"פ גיידסטאר בשנת 2023 היקף הכספים עמד על כ44,000,000

'''קרן מרומים''' הינה קרן פרטית פילנתרופית המקדמת ומסייעת למיזמי חברה, תורה, וחסד בהיקפים עולמיים, בדגש על הנגשת ערכי היהדות לציבור הרחב.

המייסד והתורם העיקרי של הקרן הוא הנגיד מר [[יצחק מירלשוילי]].

==פעילות הקרן==
הקרן הוקמה בשנת [[תש"ע]] עם עלייתו העיסקית של מר מיראלשווילי ומיקומו כאחד ממאה האנשים העשירים ביותר בארץ, על אף גילו הצעיר, כעמותת צדקה וחסד המסייעים לארגונים ועמותות על פי תקנון מוסדר ובהחלטת חברי הנהלת הקרן.

מי שהופקד תחילה על ניהול הקרן היה הרב [[משה שילת]] והיא סייעה בתחילה בעיקר ליוזמות להפצת החסידות שהוא עצמו ניהל במסגרת הפרוייקטים השונים שבהן עסק.

בהמשך, עם התרחבות פעילות הקרן גם לחו"ל מונה לעמוד בראש מטה הפעילות בחו"ל הרב [[בן ציון ליפסקר (פטרבורג)|בן ציון ליפסקר]].

לצורך קבלת תמיכה מהעמותה, ממלאים המבקשים מסמך מפורט אודות היוזמה לגביה מתבקשת התמיכה, ופעם בחודש מתכנסת וועדת ההחלטות הממונה על ידי הקרן לדון בבקשות התמיכה ובגובה ההשתתפות הכספית.

בשנים הראשונות פעלה העמותה באופן מאסיבי בצורת מאצ'ינג, כאשר הארגונים שביקשו להיתמך על ידי האגודה נדרשו לגייס בעצמם סכום דומה (בעיקר באמצעות הפלטפורמה [[צ'ארידי]]), כאשר הקרן הכפילה את סכום הכסף שנאסף על ידי הארגון שביקש את הסיוע, ובכך עודדה את הארגון למצות את יכולות הגיוס האישיות שלו.

נכון לשנת תשפ"ב, מסייעת הקרן בעיקר לעידוד פרוייקטים ברי קיימא, וכן יוצרת שיתופי פעולה עם ארגונים בעלי חזון ארצי או גלובאלי, דוגמת מיזמי [[כולל חב"ד]], ועוד.

מרכז העמותה ממוקם ב[[הרצליה]], עיר מגוריו של מר מיראלשווילי.

==מיזמים הנתמכים על ידי הקרן==
להלן רשימה חלקית של הארגונים הנתמכים באופן קבוע על ידי הקרן או שקיבלו ממנה סיוע משמעותי:
*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*[[כולל תורה בחבר העמים]]
*[[לב חב"ד - חסד ומרפא]]
*[[אגף עליה בצעירי חב"ד|חב"ד בעליה - אגף עליה בצעירי חב"ד]]
*[[ידידים מבינים#ארגון ידידים מבינים|ארגון 'ידידים מבינים']]
*התו השמח - מענק כספי ייחודי למשדכי נערים ונערות מבוגרים
*הקדמת [[גיל הנישואין]] - מענק כספי של אלפי שקלים לבחורי ישיבה חב"דיים שיתחתנו מייד לאחרי ה'[[קבוצה]]'.

==חברי הנהלת הקרן==
*הרב [[לוי יצחק הבלין]], מנכ"ל הקרן.
*[[בן ציון ליפסקר (פטרבורג)|בן ציון ליפסקר]] - מנהל פעילות הארגון בחו"ל.
*הרב לוי יצחק טייכטל, חבר ועד.
*הרב משה אהרן בורנשטיין, חבר ועד.
*הרב [[יוסף יצחק קריצ'בסקי]], מנהל אגף החסד.
*הרב מרדכי קורן, מזכיר הקרן.
*הרב רועי צנעני, מערך בקרה.
*הרב חיים ברוד, אגף חסד.

[[קטגוריה:קרנות צדקה וחסד]]

משה שילת

2025-12-10T09:18:23Z

מדוע: עדכון

{{דמות
|שם=הרב משה שילת
|תמונה=משה שילת.jpg
|תאריך לידה=[[כ"א בכסלו]] [[תשל"ו]]
|מקום פעילות=ישראל
|תפקיד=מנהל חב"ד בקמפוס וחב"ד לנוער
}}
[[קובץ:הרב משה שילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה שילת (מימין) בטקס חנוכת [[בית חב"ד]] חדש ל[[CTeen]]]]
הרב '''משה שילת''' (נולד ב[[כ"א בכסלו]] [[תשל"ו]], 1975) הוא עסקן חב"די העומד בראש מספר ארגונים הקשורים ב[[הפצת המעיינות]] של [[תורת החסידות]] בארץ הקודש - [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], [[חב"ד לנוער]], [[חב"ד בקמפוס]], [[מעיינותיך]] - הוצאת ספרים, ועוד. נשא בתואר 'מנהל האגף לפרוייקטים מיוחדים' בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] משנת [[תשע"ד]] עד סגירתו בשנת [[תשע"ח]]. במשך מספר שנים נחשב שילת לאיש אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]] והיה אחראי על תרומותיו באמצעות '[[קרן מרומים]]'.

בנוסף, עוסק בכתיבה ועריכה, והוציא עשרות כותרים פרי הגותו ועריכתו, זאת מלבד טורים שבועיים שמפרסם בעיתונים{{הערה|ביניהם: 'שבת בשבתו', וכן 'קרוב אליך', ו'כי קרוב' (שהיה שותף לייסודם).}} ובשבועונים מזדמנים.

==תולדות חיים==
נולד במעלה אדומים ב[[כ"א בכסלו]] [[תשל"ו]], לרב יצחק שילת, ראש ישיבת מעלה אדומים ומחשובי הרבנים בציונות הדתית, תלמידו המובהק של הרב [[צבי יהודה קוק]], ומייסד ישיבת 'ברכת משה', וליהודית שילת, מנהלת 'פורום תקנה', ומהדמויות הבולטות בקרב נשות הציונות הדתית.

כבר בילדותו נחשף לפעילות החב"דית שהתקיימה ביישוב בו התגוררה משפחתו, והוא החל להשתתף בשיעורי [[תניא]] שהפעיל [[שליח]] הרבי במקום הרב אברהם
שמלה.

ב[[חודש אדר]] [[תש"נ]] בעת לימודיו בכיתה ט' בישיבה לצעירים של ישיבת [[מרכז הרב]] בקריית משה ב[[ירושלים]], הצטרף אל דודו לנסיעה לחצר [[הרבי]], שם החליט כי מקומו בחב"ד, והוא התקשר לרבי.

עם סיום לימודיו בישיבה לצעירים, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]], ובשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו עם ברכה ליבי למשפחת קירשנבאום, קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והצטרף לצוות החינוכי ב[[תומכי תמימים נתניה]].

במקביל לעבודתו בישיבה, החל לסייע לרב [[מנחם פרלשטיין]] בארגון [[מרכז את"ה בארץ הקודש]], ולאחר שנתיים של עבודה משותפת, נפרדו דרכיהם.

לאחר שעזב את הישיבה, הצטרף לצוות ה[[תלמוד תורה 'דברי מנחם' נתניה|תלמוד תורה בעיר]], שם סייע בין היתר בארגון מבצעי לימוד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=31563&lang=he הרב שילת סקר בפני ההורים את הפעילות החסידית בתלמוד תורה] {{אינפו}}}}.

במקביל לעבודתו בתלמוד תורה, הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]. לאחר תקופה פרש מעבודתו בתלמוד תורה, ועבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

==פעילות ציבורית==
===תורת חב"ד לבני הישיבות===
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]}}
ב[[חודש ניסן]] [[תשנ"ט]], הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], והחל לעסוק באופן ממוסד בהפצת [[תורת החסידות]] בקרב הציבור הציוני דתי ממנו הגיע.

הפעילות בראשיתה כללה הפעלה של מערך שיעורים בישיבות ההסדר ברחבי הארץ מאת טובי ה[[משפיע]]ים החב"דיים בארץ, שהלך והתרחב עם השנים. לפעילות זו הצליח לרתום את הרב [[עדין שטיינזלץ]], הרב יהושע שפירא ראש ישיבת ההסדר ב[[רמת גן]], וה[[חוזר]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]].

לאחר שהתמסד מערך השיעורים, החל בהוצאת רבעון בשם 'מעיינותיך' העוסק במחשבת החסידות, ומופץ בקרב הציבור הדתי-לאומי, ובארגון [[התוועדות]] שנתית ב[[י"ט כסלו]], אליה נהרו אלפים מבני הציונות הדתית.

במקביל, עמל להוציא לאור חוברות המתאימות את רעיונות [[תורת החסידות]] לסגנון המקובל בקרב הציבור הציוני דתי, והצליח להכניס את הלימוד בחוברות אלו כחלק ממסלול הלימודים במוסדות, ולקבל הכרה רשמית בחומר לימוד זה מטעם המדינה.

בשנת [[תשס"ט]] העלה לרשת אתר [[אינטרנט]] המרכז את ההוצאות לאור שיצאו מטעם הארגון, ושיעורי וידאו ב[[תורת החסידות]] שנמסרים על ידי [[משפיע]]ים ומרצים מהשורה הראשונה.

===יריד החסידות===
{{ערך מורחב|אירועי צמאה}}
בשנת [[תשע"א]] הקים יריד ספרים ענק בסמיכות למקום ה[[התוועדות]] השנתית ב[[י"ט כסלו]], במהלכו נמכרו מאות אלפי ספרי חסידות, ובשנים שלאחר מכן הכפיל את ההצלחה, והגיע לשיאים חסרי תקדים בהפצת ספרי חסידות בקרב קהלים שונים שנהרו אל המקום באלפיהם.

לקראת היריד בשנת [[תשע"ד]] ניהל מערכת מסועפת שהוציאה לאור תוך חודשים ספורים עשרות ספרי חסידות של גדולי התנועה החסידית בעריכה מחודשת ומפוארת ובאותיות מאירות עיניים, ובכך הצליח להוזיל באופן משמעותי את המכירה ולאפשר מחיר אחיד של כל הספרים ב-25 שקלים (4 ב-100). מגמה זו נמשכה גם בשנה שלאחר מכן, כשבסך הכל הודפסו מטעמו קרוב למאה ספרי חסידות וסיפורת.

בשנת [[תשע"ה]] נמכרו ביריד מעל ל-330,000 ספרים, והוא התפרש על פני ארבעה ימים, כשהיום הראשון הוקדש למכירה נפרדת לנשים.

במקביל ליריד מתקיימים לאורך ארבעת הימים מבחנים בחסידות מטעם תכנית 'לב לדעת', תערוכה אמנותית מתחלפת, וכ-13 אירועים תרבותיים המושכים כולם יחד קהל של למעלה מ-50,000 איש{{הערה|'התוועדות לכל האומה', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון פרשת וירא תשע"ז.}}. שיא ההשתתפות לפי הפרסומים, היה בשנת [[תשע"ז]] אז השתתפו באירועים כ-70,000 יהודים{{מקור}}.

===גזבר צדקה===
לאור הצלחתו הגדולה בקרב הציבור הדתי לאומי, קנה את אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]], שהפקיד אותו על קרן של כספי [[צדקה]] שהקים הנקראת '[[קרן מרומים]]'.

כספים אלה, מחולקים על ידו (בעיקר כהלוואה) לשלוחים, מנהלי מוסדות חב"ד ופרוייקטים ארציים (דוגמת הארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]] וכדו'), כשבמקביל הכספים מחולקים גם לפעילים שאינם נמנים על חוגי [[חסידות חב"ד]], כפי רצונו של מייסד הקרן.

===צעירי אגודת חב"ד===
{{ערך מורחב|ערך=[[צעירי אגודת חב"ד בישראל#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]]}}
בעזרת תרומותיו של הנגיד יצחק מיראלשווילי, הכריז ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] על פתיחת מיזם חדש בשם 'פעילי חב"ד' שנועד לצרף את כלל חסידי חב"ד בארץ לפעילות של השלוחים.

הארגון, מתקצב ומסבסד את פעילותם של אנ"ש, ומסייע להם במציאת מקומות פנויים בהם יוכלו לפעול מבלי לפגוע בפעולותיו של השליח המקומי.

בראש הפעילות והקשר עם הנציגים הוצב ר' שלום סגל האחראי על הצד הטכני, ומידי תקופה מתקיימת הגרלה בין הפעילים על [[נסיעה לרבי]].

לאחר ההצלחה במיזם 'פעילי חב"ד', הקים את האגף לפרוייקטים מיוחדים שתחת צעירי אגודת חב"ד, במסגרתו יזם בין השנים [[תשע"ה]]-[[תשע"ו]] את יציאתם של שלוחים מיוחדים לבתי רפואה, [[חב"ד בקמפוס (ישראל)|למכללות ומוסדות להשכלה אקדמית]], ולקניונים, וכן סייע בהקמת ארגון המרצים '[[פרדס - במה לחכמה יהודית]]'.

===תקנת [[הרמב"ם]] היומי===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרמב"ם היומי - חמ"ד של תורה]]}}
בשנת [[תשע"א]] הצליח שילת להגיע לשיתוף פעולה עם מינהל החינוך הדתי לאומי{{הערה|1=[http://rambam-lanoar.co.il/about.asp פרטים מורחבים על הפעילות באתר הפרוייקט].}}, ובשיתוף איתם הקים את פרוייקט "חמ"ד של תורה", המעודד את לימוד ספר [[הרמב"ם]] כפי תקנתו של הרבי.

בשנת [[תשע"ה]] נערכו בהיכל 'יד אליהו' ב[[תל אביב]] שני כנסים מסכמים (נפרדים) לרגל סיום מחזור הלימוד, בהשתתפות כוללת של 20,000 נערים ונערות. את האירוע כיבד בנוכחותו הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה הראשי של תל אביב והאמנים ישי ריבו, אברהם פריד, ישי לפידות וקובי סלע. במהלך האירוע נערך גם חידון מסכם על [[הרמב"ם]] כשאת השאלות שאל ראש הממשלה מר [[בנימין נתניהו]], ובסיומו הוכתרו חתן וכלת הרמב"ם{{הערה|1={{קישור שטורעם|77080|news|עוצמה: 20,000 איש בסיום הרמב"ם|כתב שטורעם|כ"ו בכסלו תשע"ה}}.}}.

עם סיום מחזוור הלימוד העשרים ותשע, הורחבה הפעילות אל הציבור הכללי, ובשיתוף פעולה עם רבני הציונות הדתית בישיבת מעלה אדומים ועם הרב חיים סבתו, הוקם גוף בשם 'הרמב"ם היומי בקיצור ובשלימות', המפעיל רשת של שיעורי רמב"ם ברחבי הארץ לפי המסלול של פרק אחד ליום, מסבסד ספרי לימוד המבארים את הרמב"ם, ומתגמל את מוסרי השיעורים{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=4528 הציונות הדתית לומדת רמב"ם] - סקירה מקיפה על הפעילות באתר {{חב"ד בישראל}}.}}.

במסגרת הפרוייקט הוצא לראשונה ביאור של הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)|עדין אבן ישראל שטיינזלץ]], בעריכת תלמידי ישיבת ההסדר תקוע. בהמשך יצא הביאור כספרים שלמים.

על הקשר עם הנציגים המקומיים, מופקד ר' שמואל רייניץ.

===פעילות כללית===
בשנת [[תשע"ב]] החל לפרסם טור שבועי קבוע העוסק ברעיונות מתורת החסידות, המתפרסם בעיתון הציוני דתי 'שבת בשבתו'.

כמו כן, במסגרת פעילותו יזם את הוצאתם לאור של 'אוצר לקוטי שיחות', 'אוצר מאמרים' ו'אוצר התוועדויות', המלקטים פנינים ממרחבי תורתו העצומה של הרבי, ומנגישה אותם לציבור הכללי.

בנוסף לכך, עומד הרב שילת מאחורי ההוצאה לאור של ספרים המבארים את תורת החסידות, כגון שיעורי הרב [[יואל כהן]] על ספר התניא, וסדרת הספרים 'המעיינות - שערים נפתחים בתורת [[חסידות חב"ד]]' שהחלה לצאת בשנת תשע"ד.

===הוצאה לאור===
{{ערך מורחב|ערך=[[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], [[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]}}
במקביל לפעילות הממוסדת והעיונית להפצת תורת החסידות בקרב הציבור הדתי-לאומי, יוזם הוצאה לאור של עלונים ומגזינים לכלל שדרות הציבור.

בשנת [[תשע"ד]] החל בהוצאה לאור של הגליון השבועי '[[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]' יחד עם אנשי ישיבת ההסדר ברמת גן תלמידי הרב שפירא הנמנים על אנשי הזרם הדתי-לאומי העוסקים בתורת החסידות. העיתון נושא את הסלוגן 'עבודת ה' ברוח חסידית', ומשתדל להביא מגוון דעות וכתבות בקשת רחבה, המחברים ציבור רחב לרעיונות מתורת החסידות.

בשנת [[תשע"ו]] החל בהוצאה לאור של מגזין 'אור וחיות', המהווה מקבילה למגזין 'מעיינותיך' ומגיש ברובו את אותם התכנים בעיצוב ושפה המותאמת לציבור החרדי.

בשנת [[תשע"ט]] יזם את הוצאתו לאור של הגליון הדו-שבועי '[[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]]', המיועד לציבור החרדי המקורב לחב"ד, ולציבור החב"די עצמו.

==ספריו==
*'''טעימות''' - אוסף טורים במחשבת חב"ד שהתפרסמו בעלון 'שבת בשבתו', ישראל תשע"ג.
*'''מועדים לחסידות''' - אוסף מקורות בהארה המיוחדת של זמני השנה בעבודת ה' המתחדשת (עורך שותף), ישראל תשע"ה.
*'''י"ט כסלו''' - ענייני דיומא מבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש, ישראל תשע"ו.
*'''שווה לכל נפש - חגים''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ו.
*'''שווה לכל נפש - תפילה''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון עברית עכשווית, ישראל תשע"ז.
*'''שווה לכל נפש - עבודת ה'''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ח.
*'''שווה לכל נפש - פרקי אבות''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון עברית עכשווית, ישראל תש"פ.
*'''שווה לכל נפש - הגדה של פסח''' - על פי שיחות הרבי בלילות הסדר, ישראל תשפ"ג.

==משפחתו==
לרב שילת ולרעייתו שמונה ילדים.
*חתנו, הרב מנחם מענדל בלוי - [[כפר חב"ד]].
*חתנו, הרב ליאור קליין - [[קראון הייטס]].
*חתנו, הרב יוסף יצחק אליצור.

==לקריאה נוספת==
*כתבת פרופיל ב[[שבועון כפר חב"ד]], גליון 1535, כ"ו כסלו תשע"ד.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.kikarhashabat.co.il/פורום-תקנה-3.html פורום תקנה]''' העיתונאי ידידיה מאיר בטור מפרגן בעיתון 'בשבע' על פעילותו של הרב שילת - אתר כיכר השבת, כ"ה כסלו תשע"ד
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=78873 כיצד נולד מיזם 'פעילי חב"ד'?]''' - נאום שנשא הרב שילת בכינוס [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]] {{וידאו}} {{COL}} כ"ג חשוון תשע"ד
*{{קישור שטורעם|77105|news|הרב משה שילת ל'שטורעם': "המשיח כבר בועט בדלת"|מנחם בן-ישראל|כ"ז בכסלו תשע"ה}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*נדב גלעד, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_5.pdf בעש"ט 2013]''', ראיון עם הרב שילת בעקבות האירועים לרגל [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] בבנייני האומה בירושלים, בתוך עלון [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] גליון 5 {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/11/5dc52a689edd6_1573202536.pdf חב"ד לצעירים]''' {{PDF}} בטאון חודשי המסקר את פעילות הארגונים שבהנהלתו
*'''[https://col.org.il/news/131538 "חומת ההתנגדות קורסת": ליפקין מראיין את הרב שילת]''' {{COL}} כ"ז סיון ה'תשפ"א 07.06.2021

;טורים פרי עטו:
*'''[http://www.mishnetorah.com/file/mosheshilat_rambam_yomi.pdf יפוצו מעיינותיך]''' - טורו השבועי של הרב שילת בעיתון 'שבת בשבתו' בקשר עם [[תקנת הרמב"ם|תקנת לימוד הרמב"ם היומי]] {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=584 פשוט שכחנו מה זה חב"ד!]''' הרב שילת במאמר תגובה למאמרו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בגנות חגיגות יום העצמאות. {{שטורעם}} ז' ב[[אייר]] תשס"ז {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://musaf-shabbat.com/2012/02/02/בתגובה-לעמקות-גלותית-מאת-הרב-יאיר-דרי/ החסידות היא גאולתית]''', תגובה של שילת למאמרו של [[יאיר דרייפוס]] '[http://musaf-shabbat.com/2012/01/19/עמקות-גלותית-יאיר-דרייפוס/ עמקות גלותית]' במוסף השבועי של עיתון 'מקור ראשון', שבת פרשת בשלח תשע"ב

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שילת, משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב לצעירים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]
[[קטגוריה:מנהלי בתי הוצאה לאור]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]

דוב בער סגל

2025-12-10T09:04:55Z

מדוע:

{{עריכה|}}
הרב '''דב (דובי) סגל''' הוא מנהל [[תלמוד תורה פאר מנחם אלעד]], מחנך חב"די ומתושבי העיר ביתר עילית. בעבר שימש כמחנך כיתה ח' ב[[תלמוד תורה תפארת מנחם ביתר|תלמוד תורה תפארת מנחם]] וכמנהל גשמי ב[[תומכי תמימים ביתר עילית|ישיבת תומכי תמימים ביתר]].

== תולדות חיים ==
נולד לאביו הרב [[שניאור זלמן סגל]] ולמר' פסיה בעיר [[בני ברק]].

למד במוסדות חב"ד בעיר בני ברק ובישיבות חב"ד בארץ הקודש.

נשא את רעייתו רחל בת הרב [[משה אדלר]] מ[[ירושלים]] וקבע את מגוריו במקום.

שימש במשך שנים כמחנך כיתה ח' ב[[תלמוד תורה תפארת מנחם ביתר]] וכסגן מנהל תחת הרב [[יוסף הערש סירוצקי]].

במשך תקופה של 10 שנים שימש כמנהל גשמי בישיבת [[תומכי תמימים ביתר עילית]].

לאחר שהרב [[שלמה אלבז]] פרש מהתפקיד בשנת תשע"ט - מונה הרב סגל לשמש במקומו כמנהל [[תלמוד תורה פאר מנחם אלעד]].

הרב סגל משמש גם כחזן 'בימים נוראים' ומוזמן למקומות רבים<ref>סרטון בערוץ של ר' יוסי מאיירס - <nowiki>https://www.youtube.com/watch?v=5kiZa2AcXFY</nowiki></ref>.

רעייתו מרת רחל משמשת כמנהלת בית ספר בעיר לוד.

== משפחתו ==

* בתו, גב' חנה, אשת ר' ישראל יוסף שיינר<ref>בנו של הרב [[יצחק שיינר]]</ref>.

== לקריאה נוספת ==

* [https://col.org.il/news/75489 תהלוכת הקצב במושב נס הרים] {{COL}}

* [https://chabad.info/news/994271/ פתיחת שנת הלימודים בפאר מנחם] {{אינפו}}

* [https://col.org.il/news/147478 פותחים שנה בתלמוד תורה פאר מנחם] {{COL}}

* [https://chabad.info/news/681092/ מסיבת חומש לילדי כיתה א' בפאר מנחם] {{אינפו}}

* [https://chabad.info/news/1111785/ מעמד סיום מרגש לתלמידי כיתות ח' בתלמוד תורה פאר מנחם] {{אינפו}}

== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:משפחת סגל]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:מחנכים]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד אלעד]]
[[קטגוריה:חזנים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה תפארת מנחם ביתר]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ביתר עילית]]

דוב בער סגל

2025-12-10T09:04:09Z

מדוע:

{{עריכה|}}
הרב '''דב (דובי) סגל''' הוא מנהל [[תלמוד תורה פאר מנחם אלעד]], מחנך חב"די ומתושבי העיר ביתר עילית. בעבר שימש כמחנך כיתה ח' ב[[תלמוד תורה תפארת מנחם ביתר|תלמוד תורה תפארת מנחם]] וכמנהל גשמי בישיבת תומכי תמימים ביתר.

== תולדות חיים ==
נולד לאביו הרב [[שניאור זלמן סגל]] ולמר' פסיה בעיר [[בני ברק]].

למד במוסדות חב"ד בעיר בני ברק ובישיבות חב"ד בארץ הקודש.

נשא את רעייתו רחל בת הרב [[משה אדלר]] מ[[ירושלים]] וקבע את מגוריו במקום.

שימש במשך שנים כמחנך כיתה ח' ב[[תלמוד תורה תפארת מנחם ביתר]] וכסגן מנהל תחת הרב [[יוסף הערש סירוצקי]].

במשך תקופה של 10 שנים שימש כמנהל גשמי בישיבת [[תומכי תמימים ביתר עילית]].

לאחר שהרב [[שלמה אלבז]] פרש מהתפקיד בשנת תשע"ט - מונה הרב סגל לשמש במקומו כמנהל [[תלמוד תורה פאר מנחם אלעד]].

הרב סגל משמש גם כחזן 'בימים נוראים' ומוזמן למקומות רבים<ref>סרטון בערוץ של ר' יוסי מאיירס - <nowiki>https://www.youtube.com/watch?v=5kiZa2AcXFY</nowiki></ref>.

רעייתו מרת רחל משמשת כמנהלת בית ספר בעיר לוד.

== משפחתו ==

* בתו, גב' חנה, אשת ר' ישראל יוסף שיינר<ref>בנו של הרב [[יצחק שיינר]]</ref>.

== לקריאה נוספת ==

* [https://col.org.il/news/75489 תהלוכת הקצב במושב נס הרים] {{COL}}

* [https://chabad.info/news/994271/ פתיחת שנת הלימודים בפאר מנחם] {{אינפו}}

* [https://col.org.il/news/147478 פותחים שנה בתלמוד תורה פאר מנחם] {{COL}}

* [https://chabad.info/news/681092/ מסיבת חומש לילדי כיתה א' בפאר מנחם] {{אינפו}}

* [https://chabad.info/news/1111785/ מעמד סיום מרגש לתלמידי כיתות ח' בתלמוד תורה פאר מנחם] {{אינפו}}

== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:משפחת סגל]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:מחנכים]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד אלעד]]
[[קטגוריה:חזנים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה תפארת מנחם ביתר]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ביתר עילית]]

דוב בער סגל

2025-12-10T09:03:32Z

מדוע: הגהה

{{עריכה|}}
הרב '''דב (דובי) סגל''' הוא מנהל [[תלמוד תורה פאר מנחם אלעד]], מחנך חב"די ומתושבי העיר ביתר עילית. בעבר שימש כמחנך כיתה ח' בתלמוד תורה תפארת מנחם וכמנהל גשמי בישיבת תומכי תמימים ביתר.

== תולדות חיים ==
נולד לאביו הרב [[שניאור זלמן סגל]] ולמר' פסיה בעיר [[בני ברק]].

למד במוסדות חב"ד בעיר בני ברק ובישיבות חב"ד בארץ הקודש.

נשא את רעייתו רחל בת הרב [[משה אדלר]] מ[[ירושלים]] וקבע את מגוריו במקום.

שימש במשך שנים כמחנך כיתה ח' ב[[תלמוד תורה תפארת מנחם ביתר]] וכסגן מנהל תחת הרב [[יוסף הערש סירוצקי]].

במשך תקופה של 10 שנים שימש כמנהל גשמי בישיבת [[תומכי תמימים ביתר עילית]].

לאחר שהרב [[שלמה אלבז]] פרש מהתפקיד בשנת תשע"ט - מונה הרב סגל לשמש במקומו כמנהל [[תלמוד תורה פאר מנחם אלעד]].

הרב סגל משמש גם כחזן 'בימים נוראים' ומוזמן למקומות רבים<ref>סרטון בערוץ של ר' יוסי מאיירס - <nowiki>https://www.youtube.com/watch?v=5kiZa2AcXFY</nowiki></ref>.

רעייתו מרת רחל משמשת כמנהלת בית ספר בעיר לוד.

== משפחתו ==

* בתו, גב' חנה, אשת ר' ישראל יוסף שיינר<ref>בנו של הרב [[יצחק שיינר]]</ref>.

== לקריאה נוספת ==

* [https://col.org.il/news/75489 תהלוכת הקצב במושב נס הרים] {{COL}}

* [https://chabad.info/news/994271/ פתיחת שנת הלימודים בפאר מנחם] {{אינפו}}

* [https://col.org.il/news/147478 פותחים שנה בתלמוד תורה פאר מנחם] {{COL}}

* [https://chabad.info/news/681092/ מסיבת חומש לילדי כיתה א' בפאר מנחם] {{אינפו}}

* [https://chabad.info/news/1111785/ מעמד סיום מרגש לתלמידי כיתות ח' בתלמוד תורה פאר מנחם] {{אינפו}}

== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:משפחת סגל]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:מחנכים]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד אלעד]]
[[קטגוריה:חזנים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה תפארת מנחם ביתר]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ביתר עילית]]

יצחק שיינר

2025-12-10T09:02:24Z

מדוע: הגהה

הרב '''יצחק שיינר''' (נולד ב[[כ"ב כסלו]] [[תשכ"ט]]) הינו מחנך ותיק ב[[תלמוד תורה תפארת מנחם ביתר]], מרצה ויועץ בענייני הוראה, ממנהלי [[היכל מנחם]] בביתר עילית.

== תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ב כסלו]] [[תשכ"ט]] לאביו הרב [[אהרן משה שיינר]] ולאמו מרת חיה שרה גולדה.

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]], ולאחר מכן בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].

לקראת שנת [[תש"נ]] נסע ל[[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

[[חתונה|נישא]] ב[[כ"ו אדר שני]] [[תשנ"ב]] למרים, בתו של הרב [[זאב ווגנר]].

לאחר חתונתו שימש כמלמד ב[[תלמוד תורה חב"ד גילה|תלמוד תורה חב"ד בגילה]]. בשנת [[תשס"ח]] עבר ל[[ביתר]], והחל לשמש כמלמד ב[[תלמוד תורה תפארת מנחם ביתר]]. במהלך שנות עבודתו צבר ניסיון ופיתח שיטה ייחודית ללימוד ה[[גמרא]], שיטה זו זכתה להצלחה גדולה, ונהייתה מודל בעבור מלמדים רבים, להנחלת יסודות הגמרא לתלמידים המתחילים{{הבהרה|מה כוללת השיטה? היכן משמשת כמודל?}}.

ב[[ועידת המחנכים]] [[תשפ"ה]] קיבל תעודת הוקרה על פועלו.

== משפחתו ==
* בתו, חנה דרור, [[רמת גן]].
* בנו, הרב מנחם מענדל שיינר, [[ביתר]].
* בנו, הרב יוסף ישראל שיינר, [[ביתר]].
{{קצרמר|אישים}}
{{מיון רגיל:שיינר, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"נ]]
[[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]

יהושע מונדשיין

2025-12-09T23:16:13Z

מדוע: הגהה

[[קובץ:יהושע מונדשיין.jpg|ממוזער|הרב יהושע מונדשיין]]
הרב '''יהושע מונדשיין''' ([[ט' שבט]] [[תש"ז]] – [[ב' טבת]] [[תשע"ה]]) חוקר והיסטוריון [[חב"ד]]י. היה עובד בכיר בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]].

==תולדות חיים==
הרב יהושע מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' שבט]] [[תש"ז]] לר' מרדכי שמואל וחיה מונדשיין למשפחה דתית לאומית. לקראת הבר מצווה שלו, הוא שלח לראשונה מכתב לרבי, בו ביקש ממנו ברכה{{הערה|תשורה מונדשיין תשס"ח, עמ' 7.}}. הרבי השיב לו בנוסח הברכה הרגיל שהיה משיב לנערי הבר מצווה. לאחר הבר מצווה החל להתפלל ב[[סידור תהילת ה']], ולאחר שהבחין בשינויי הנוסחאות בין סידור זה לשאר הסידורים, הוא שלח על כך לרבי, שהפנה אותו למקורות העוסקים בכך{{הערה|תשורה מונדשיין תשס"ח, עמ' 10 - 11.}}.

בצעירותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]]. באותה תקופה החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], והיה מגיע לשיעורים והתוועדויות של ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בשנת [[תשכ"ד]] לאחר שסיים את לימודיו בישיבת הישוב החדש, התלבט בין מספר ישיבות, ולבסוף החליט לעבור לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]{{הערה|תשורה מונדשיין תשס"ח, עמ' 15.}}. בעת לימודו בישיבה התעלה מעלה מעלה במעלות התורה, ובייחוד בעבודה הפנימית בדרך החסידות, תחת הדרכתו של המשפיע ר' שלמה חיים. בהמשך נודע כאחד ממושפעיו הגדולים ביותר, והמשיך להעריצו ולצטט מתורתו במשך כל ימי חייו.

בשנת [[תשכ"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. באותו חורף עזר לר' [[יהושע קארף]] עזר בעריכת הספר "ביאורי התניא".

לאחר נישואיו בשנת [[תשכ"ט]] עם רחל לאה (בת הרב [[דוד ברוומן]], מנהל סניף [[קה"ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו ב[[קראון הייטס]] ולשמש כספרן ב[[ספריית ליובאוויטש]], וכחבר צוות ה[[הוצאה לאור]] של ספרי רבותינו נשיאינו, אך הדבר לא יצא לפועל. בשנת [[תשל"ז]] התקבל כספרן בספריה הלאומית בירושלים.

ר’ יהושע עמד בקשר מיוחד עם הספרן ר' [[חיים ליברמן]] ממנו שאב את ידיעותיו הרבות ופעל לרוחו ושיטתו, ואף פרסם מאמר לדמותו ועזר לו בהדפסת ספריו.

אישיתו של ר' יהושע הייתה לתעלומה בעיני רבים ממכיריו, אשר הודהמו לנוכח ריבוי המאפיינים אשר שימשו בו יחד. מצד אחד נראו הם כסותרים אחד לשני, ומצד שני כמו השלימו זה את זה. ר' יהושע היה עסוק כל העת בעבודה פנימית, מתפלל ב"עבודה" מידי יום ביומו, כל הוויתו היה עוד מאמר בהשכלה ועוד נקודה בעבודה, והעומד בראש מעייניו היה הרצון העליון והוראותיו של הרבי. בעוסקו בעניינים אלו היה נוהג בפשיטות עצומה ואמונה תמימה, תוך ביטול אל כל מילה והגה של רבוה"ק; אך בד בבד היה עוסק בחקירות רבות בעניינים שונים, כאשר כל דבר העובר למראה עיניו אינו מקבל את אמינותו עד שיבורר וינופה שבעתיים. בתוקף היה עומד על דעתו ומתקיף אנשים רבים עם טענות האמת שבפיו.

ביטוי נוסף לשני קווים ששימשו בו יחדיו, היא העובדה אשר קולו בדיבור כמעט ולא היה נשמע, עד כי אנשים שהתפללו עימו בקביעות באותו בית כנסת כמעט ולא ידעו כיצד נשמע קולו. וכל כולו אמר עדינות רכות ואהבת ישראל. אך מצד שני, כאשר היה לוקח את הקולמוס לידו, היה כותב באריכות, בבהירות ובחריפות עצומה. ולא מעטים זכו לקבל על ראשם מהאש וגפרית שהיה משליך.

לאורך השנים פרסם מאות מאמרים שזכו להערכה רבה הן בתוך הקהל החב"די והן בקהילות אחרות. במאמרים אלו הגן בשיטתיות על דברי רבותינו נשיאינו ועמד כחומה בצורה אל מול החוקרים שניסו להפריך את דבריהם. רבים מהמאמרים כתב תחת שמות עט שונים כגון 'יהושע ד. לבנון' או 'י. לבנוני'. את פועלו החל בפרסום מאמרים ב[[בטאון חב"ד]], ולאחר שהרבי הורה לסגור את הבטאון לאחר שנמצא בו סיפור שגוי (ולהמשיך להוציאו לאור רק באם יצורף למערכת עורך אחראי), הציע לו הרב ישראל לייבוב לשמש כמבקר הבטאון (לדברי הרב מונדשיין ייתכן שהצעה זו הגיעה מהמזכירות), אך ר’ יהושע סירב בטענה שהוא אינו מתאים לכך, מכיוון שהוא עצמו לא היה מוצא פסול בפרסום הסיפור הנ"ל לו היה הוא העורך, וממילא אינו מתאים כלל לתפקיד{{הערה|תשורה מונדשיין, י"ד מנחם אב תשע"ג, עמ' 51.}}.

בין השנים [[תשס"ה]] - [[תשע"ג]] פרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גרסאותיהם השונות.

ביום [[ב' טבת]] "[[זאת חנוכה]]" [[תשע"ה]] נפטר ממחלה קשה בגיל 67, לאחר שסבל ממנה במשך כשנה. הלוייתו התקיימה בו ביום והוא נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שב[[ירושלים]].

לאחר פטירתו הוקם על ידי משפחתו ועל ידי החוקר הרב [[מנחם מענדל קסטל]] מכון "כרמים" הדואג להוצאת ספריו וכתביו לאור.

בקשר עם יום השנה השמיני לפטירתו של הרה"ת ר' יהושע מונדשיין ע"ה, מכון "כרמים" העלה לרשת את פרסומיו הרבים לאורך השנים, באתר: Kramim

==חשיפות ומאמרים==
*פרסום נוסח קדום של [[אגרת הגאולה]] של [[הבעל שם טוב]].
*סיפור פרשיית "[[סידור הבעל שם טוב]]"{{הערה|שפתי צדיקים, גיליון ז', עמ' ע"ב - ק'.}}.
*פרקים במסכת חייו של [[אדמו"ר הזקן]], החל מהנהגתו לאחר הסתלקות רבו [[המגיד ממזריטש]], והמחלוקת עם ר' [[ברוך ממזיבוז]]{{הערה|פורסם ב[[בטאון חב"ד]] בשנת [[תשל"א]].}}.
*פרסום תיקי החקירה מ[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסרו של אדמו"ר הזקן]] בבטאון [[כרם חב"ד]], ובנוסף פרסם מאמר מקיף בבטאון המוכיח כי התנגדות ה[[גר"א]] לחסידות נבעה מעדויות שקר שהובאו לפניו.
*פרסם מאמרי דא"ח חדשים של [[אדמו"ר האמצעי]].
*פרקים בתולדות חייו של [[הצמח צדק]], פועלו ביסוד העיירה [[שצעדרין]], תיאור המאורעות הפנימיים ב[[ליובאוויטש]] בשנים האחרונות לחייו, תיאור ה[[אשכבתא דרבי]] וגילוי מאמרי דא"ח ותולדות חייהם של בניו{{הערה|פורסם ב[[כרם חב"ד]] גיליון א' וב'.}}.
*עסק בפולמוס סביב אמינות דברי של ר' [[ברוך אפשטיין]] בתיאור ביקור אביו [[הערוך שולחן]] אצל הצמח צדק, בו טען כי דבריו מושללים מיסוד{{הערה|סיפורים וגילגוליהם, פרק כ"ז.}}.
==ביקורת==
מפאת נטייתו לתור רק לאור מקורות ברורים, נהג גם בבואו לדון ב[[סיפורי חסידים]] כאשר לא הייתה להם מסורת ברורה, וכך פרך סיפורי חסידים רבים תוך שמראה כיצד הם שונו וסולפו במשך הדורות ממקורות שונים. את פרכותיו בנוגע לסיפורים, כתב במדור "סיפורים וגילגוליהם" באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]], שבו הציג את טענותיו בנוגע לסיפורים חסידיים שונים. מפרכותיו נוצר גם מעין סיוע לדעות שונות בדבר אמינותם של סיפורי חסידים. לטענתו של הרב [[אהרון דב הלפרין]] ישנה מגמתיות במחקריו "לפרוך" ו"לתקן" דברים שנאמרו על ידי [[רבותינו נשיאנו]], במסגרת דעותיו ושיטתו לחקר האמת{{הערה|[https://col.org.il/news/28910 לאן מתגלגל "בעל הגלגולים"?], באתר {{col}}, מאת הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]]}}.
בשנת [[תשע"ג]] פרץ פולמוס פומבי בינו ובין עורך [[שבועון כפר חב"ד]] אהרון דב הלפרין, שהתנהל באמצעות אתרי ה[[אינטרנט]] החב"דיים. כמענה לטענות שהועלו נגדו, תקף ר' יהושע חזרה את מתנגדיו, וענה על הטענות אחת לאחת{{הערה|1=ראו [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3016 תשובתיו של הרב מונדשיין לטענותיו של הרב אהרן דב הלפרין] ובקישורים המופיעים שם {{קישור שבור|03/08/22}}.}}.

באותה תקופה, הכין מאמר לפרסום באתר שטורעם, ולפני כן שלח מאמר זה למערכת [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] על מנת להגיב. כשעברה תקופה והם לא פרסמוהו בחר ר' יהושע לפתוח בלוג עצמאי. בבלוג זה התפרסמו שלשה מאמרים בלבד.

==ספריו ופרסומיו==
*לקוטי רשימות ומעשיות (ליקוט סיפורים חסידיים מתוך כתבי יד), תשכ"ט, 56 עמ'.
*מפתחות ל'[[ליקוטי לוי יצחק|לקוטי לוי יצחק]]' (מפתח ענינים, מפתח פסוקים ומאמרי רז"ל וכו' ל'לקוטי לוי יצחק'), תשל"ג (נדפס גם בסוף הספר "[[ליקוטי לוי יצחק|לקוטי לוי יצחק - א) ליקוטים על פסוקי תנ"ך ומחז"ל ב) אגרות קודש]]" - [[קה"ת]], [[תשפ"ב]]), 125 עמ'.
*שבחי הבעש"ט (צילום מכתב יד היחיד שנודע לנו ושינויי נוסחיו לעומת נוסח הדפוס), 280 עמ', תשמ"ב.

[[קובץ:המאסר הראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר 'המאסר הראשון']]בטאון '''[[כרם חב"ד]]''' - ד' חלקים, [[תשמ"ז]]-[[תשנ"ב]].
*'''[[אגרות בעל התורת חסד]]''', תשורה לחגיגת הנישואין של בתו עם [[ר' שניאור זלמן סגל]]. [[תשס"א]].
*'''[[אוצר מנהגי חב"ד]],''' כרך א' -אלול-תשרי '''-[[תשנ"ה]],''' כרך ב' -ניסן אייר סיוון '''- [[תשס"ה]].'''
*'''[[מגדל עז]] -''' לזכרו של הרב '''[[עזריאל זעליג סלונים]],''' (תולדות חייו וסיפורי חסידים, וכתבים בנגלה וחסידות של רבותינו נשיאינו), 643 עמ'''', [[תש"מ]].'''
*'''[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]]''' כרך א' - התניא ומהדורתיו '''([[תשמ"ב]]),''' כרך ב' - ספרי ההלכה של '''[[אדמו"ר הזקן]] ([[תשמ"ד]]).'''
*'''[[מסע ברדיטשוב]]''' - [[תש"ע]]. הוצאה שני' - תשע״ז.
*'''דרך המלך''' - תרגום של דרכון הרבי במסעו מרוסיה ואירופה.
*'''[[הצופה לדורו]]''' - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר, [[תשמ"ז]].
*''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנעדל מונדשיין, [[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ה]] {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין ממאסקווא, חלק ממכתביו של הרבי אליו במשך השנים ובפרט בקשר לעבודתו על ספרים, ואוסף סיפורים אמרות משלים ופתגמים מלוקטים מ'אגרות קודש' לאדמו"ר, וכן נדפסה שם תשורת 'ברית מנחם' (ראה ספר קודם). [[י"ז כסלו]] [[תשס"ח]].
*'''[[המאסר הראשון]]''' - מאסרו הראשון של ה[[אדמו"ר הזקן]], מאבקי [[מתנגדים]] חסידים ב[[ווילנה]] לאור תעודות ומסמכים, [[תשע"ב]].
*'''המסע האחרון''' - מאתיים שנה למסעו של [[אדמו"ר הזקן]] בעיצומה של [[מלחמת נפוליאון]] לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, תשע"ב.
*'''[[שו"ת שערי דעה]]''' - תשובות הלכתיות שנכתבו על ידי הרב [[חיים לייב מסוסניץ]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ורב העיר [[סמרגון]], [[תשע"ב]].
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine%20BM%20-%20Av%2014%205773.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין מסמאלענסק. [[חמשה עשר באב]] [[תשע"ג]].

===ספרים שערך וההדיר===
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]'''- ביאורים מלוקטים ל[[ספר התניא]] על ידי הרב [[יהושע קארף]] ([[תשכ"ח]]).
*'''[[שבחי הבעש"ט]]''' כת"י ([[תשמ"ב]]).

==משפחתו==
רעייתו, מרת רחל לאה מונדשיין - נפטרה כ"א מנחם אב תשס"ה.
*גיסו הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]
* גיסו הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]
* גיסו הרב [[דב אלראי]]- נפטר ה' ניסן תשס"ג.
*גיסו הרב [[יצחק מאיר הכהן סוסובר]].
===בניו===
*הרב [[דוד מונדשיין]] - [[מוסקבה]], מנכ"ל [[אור אבנר - חב"ד|אור אבנר בחבר העמים]].
*הרב [[לוי יצחק מונדשיין]] - שליח ל[[סמולנסק]].
*הרב [[הלל מונדשיין]] - [[ירושלים]].

===חתניו===
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - ראש [[ישיבת הבוכרים כפר חב"ד]].
*הרה"ח שניאור זלמן סגל - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], [[צרפת]].

==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל קסטל]], '''ספר סופר וסיפור''', תולדות חייו, סקירת שיטתו המחקרים וכתביו וליקוט מאמרים פרי עטו משנת תשכ"ח ואילך, 1100 עמודים, אדר תשפ"א{{הערה|1=[https://anash.org/1100-page-book-memorializes-r-yehoshua-mondshine/ דיווח באתר אנ"ש] (אנגלית) {{אנש}}.}}
*החוקר החסיד, [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2091 עמוד 50.
*'''עשור לסופר הנודע''', מכתבים שכתב לחבריו, שבועון כפר חב"ד גליון 2091 עמוד 50

==קישורים חיצוניים==
;כתביו:
* אתר '''[https://www.kramim.info כרמים]''' - "אסופת יבולו הספרותי של הרב יהושע מונדשיין"
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/אגרות-מונדשיין.pdf צדקתו עומדת לעד]''', לקט ממכתביו של הרב מונדשיין לרב [[אליהו מטוסוב]], שבט תשע"ה
*'''[http://shturem.net/images/news/88852_news_24062016_8446.pdf אשכילה בדרך תמים]''' מכתבים שכתב לבחורים שביקשו לטעום מחסידות חב"ד, בתוך תשורה מנישואי נכדתו [[סיוון]] תשע"ו
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&blogauthor_id=316&lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם. נט]] {{קישור שבור}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/770.html מכתב נוסטלגי שכתב הרב יהושע מונדשיין למשפיעו ר' שלמה חיים קסלמן]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
;שונות
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/12/63a9d4270dce1_1672074279.pdf זה ספר תולדות אדם].
*סדרת [http://www.shturem.net/index.php?section=special&id=29&oldlang=english "סיפורים וגלגוליהם"] באתר '[[שטורעם]]'{{קישור שבור}}
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_להשכיחם_תורתך_על_מחקרים_וגלגוליהם_אהרןדב_הלפרין_72860.html ביקורת על מאמריו] מאת [[אהרן דב הלפרין]] באתר חב"ד און ליין.
*{{קישור חבד אינפו ישן|85488|כשעיתון מעריב סקר את ספרו של החוקר החב"די|שניאור זלמן ברגר|{{תע|12/28/2014}}}}
*אלי רובין, '''[http://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2808288/jewish/Rabbi-Yehoshua-Mondshine-67-Acclaimed-Scholar-and-Author-Passes-Away-in-Jerusalem.htm החוקר המהולל נפטר בירושלים]''', כתבת תדמית (באנגלית) על פועלו הספרותי {{בית חבד}} ג' טבת תשע"ה
*{{קישור חבד און ליין|87614|נחשף: חבורת הגאונים הירושלמית שצעדה בהלווית הרב מונדשיין||כ"ג טבת תשע"ה}}

;טורי פרידה
*{{קישור שטורעם|77305|news|כך השפיע ר' יהושע על הכתיבה שלי ● טור אישי|מאת זלמן רודרמן|ג' בטבת תשע"ה}}{{קישור שבור}}
*{{קישור שטורעם|77298|news|תמים לנצח ● הרב זלמן גופין נפרד מידידו|מאת הרב שניאור-זלמן גופין|ג' בטבת תשע"ה}}{{קישור שבור}}
*{{קישור שטורעם|77295|news|ההתכתבות האחרונה שלי עם ר' יהושע ■ טור דומע|מאת הרב משה מרינובסקי|ג' בטבת תשע"ה}}{{קישור שבור}}
*{{קישור שטורעם|77288|news|הרב בלוי מספיד: "כשרון עצום להפצת המעיינות"|מערכת שטורעם|ג' בטבת תשע"ה}}{{קישור שבור}}
*{{קישור שטורעם|77266|news|"בדרך להלוויתו של חברי ר' יהושע" ● מאמר פרידה|מאת הרב דוד-מאיר דרוקמן|ב' בטבת תשע"ה}}{{קישור שבור}}
*{{קישור שטורעם|77321|news|ידידות חוקרים הנובעת מ[[אהבת ישראל]] חסידית|מאת שניאור-זלמן ברגר|ד' בטבת תשע"ה}}{{קישור שבור}}
*{{קישור חבד און ליין|87219|האיש שהאמת הייתה נר לרגליו ● בנימין ליפקין||ג' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87207|הרב בלוי סופד לרב מונדשיין: 'כבר בגיל 22 זיהיתי את כשרונו'||ג' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87185|הרב לוין סופד לרב מונדשיין: "גדול חוקרי [[חסידות חב"ד]] בדורנו"||ב' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87234|המאמר שר' יהושע לא היה מאשר לפרסם ● יאיר בורוכוב||ד' טבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77497|news|'המודיע': טור מרגש על הרב יהושע מונדשיין|מערכת שטורעם|י"ג בטבת תשע"ה}}{{קישור שבור}}
*{{קישור שטורעם|97730|news|קווים לדמותו של איש האשכולות ■ הרב גדלי' אוברלנדר|מערכת שטורעם|ב' בטבת תשע"ח}}{{קישור שבור}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מונדשיין, יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]
[[קטגוריה:אישים בשיכון חב"ד ירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]
[[קטגוריה:משפחת מונדשיין]]
[[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]
[[קטגוריה:משפחת ברוומן]]

תפארת זקנים לוי יצחק

2025-12-09T23:01:10Z

מדוע: פסקה לא אינפורמטיבית

[[קובץ:תפארת זקנים לוי יצחק.jpg|ממוזער|חברי [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770|כולל תפארת זקנים ב-770]] בתצלום משותף יחד עם מנהל הכולל, הרב [[מנחם גרליצקי]] (ראשון משמאל)]]
[[קובץ:כולל תפארת זקנים לוי יצחק.jpeg|ממוזער|מנהלי מושבי זקנים ברחבי נ.י. בביקור ב770 יחד הרב הירשל מרוזוב והרב [[מנחם גרליצקי]]]]
'''תפארת זקנים לוי יצחק''', הינה רשת של [[כולל|כוללים]] על שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]. הרשת הוקמה בשנת [[תש"מ]]. את ההצעה להקמת הכוללים הציע הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] כ"ף [[מנחם אב]] [[תש"מ]], בהוסיפו כי בנוגע להקמת כוללים על שמו של אביו, מוטלת עליו חובה וזכות להשתתף אישית בהקמת הכולל, והוא ייתן סכום של "מאה שקלים" מקופה מיוחדת.

==היסטוריה==
[[קובץ:לוגו תפארת זקנים.jpg|ממוזער|הלוגו של כולל תפארת זקנים ב-770]]
הקמת הכוללים נעשתה אמנם בצורה רשמית בשנת [[תש"מ]], אך הרעיון להקמת רשת כוללים לפנסיונרים, הועלתה על ידי הרבי כבר בשנת [[תשכ"ט]]. בשנה זו קיבל הרב [[ישראל ליבוב]], מכתב מהמזכיר הרב [[חודקוב]] ובו הוא כותב: {{ציטוטון|"בזה הנני להזכירו על המדובר בהיותו כאן בדבר מבצע ייסוד שיעורים באמצע היום לבטלים מעבודתם (מקבלי פנסיה וכדומה). ובבקשה להודיעני אם נעשה כבר בזה דבר מה, ומה?" }}

==התייחסויות הרבי להקמת הכוללים==
ארבעה ימים לאחר שהרבי הציע להקים את הכוללים, כותב הרבי: {{ציטוטון|הדגשתי שהצעתי רק כללית כיון שצריך להיות באופן שלב המשתתפים חפץ. ב) שכוונתי שהזקנים שעד עתה אין לומדים בקביעות יקבעו עתים בכל יום (ולא שהתכלית - הוספת מוסדות שאינם אלא אמצעים להתכלית). ג) היודע כמה "זקנים" וגם בשכונה זו... מסתובבים בכל יום כמה שעות - ואין יודעים איך למלאות הזמן?}}

בשיחה הראשונה שנשא הרבי על יסוד הכולל, העניק הרבי ביאור כיצד השם "תפארת זקנים לוי יצחק" קשור במיוחד לעניין של לימוד התורה. בנוסף לכך הציע [[הרבי]] דרך כיצד ללמוד בכולל זה וביקש לקשר זאת עם עניין של צדקה, כיוון "שבזמנינו העולם מזדעזע באופן שבעבר לא שיערו". הרבי אף נתן שלש הצעות כיצד להתנהג בכולל המיוחד: ראשית, לקשר את הלימוד עם אחת משלושת התפילות. ללמוד לפני התפילה או לאחריה. שנית: להניח קופת [[צדקה]] על שולחן הלימודים, וזה יזכיר ללומדים שיש לתת [[צדקה]] בכל יום. שלישית: להקים קופת גמ"ח על-ידי משתתפי הכולל.

בשיחה זו ביקש הרבי לייסד כולל מעין זה גם לנשות ישראל שגם הן מחויבות בלימוד התורה.

הרבי לא רק ביקש לכבד את זכרו של אביו בקריאת הכוללים על שמו, אלא אף מרגיש חובה וזכות להשתתף בהקמת הכוללים בסכומי כסף, וכך אמר ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] כ"ף אב תש"מ: {{ציטוטון|".. לאלה שיתנו את השם "תפארת זקנים" (בלבד) תהיה השתתפות בסכום של ח"י שקלים (וזאת בהתחשב בכך שזהו הסכום הפחות ביותר המוטל לדעתי על כל משתתף לתת), ולאלה שיוסיפו גם את השם "לוי יצחק" - הרי מוטל עלי בפרט חיוב (וזכות) מיוחד בזה - תינתן, איפוא, השתתפות מקופה מיוחדת - בסך מאה שקלים". הרבי הוסיף שיתנו מ"קרן לוי יצחק", אותה הרבי ייסד בשנת תשכ"ד, סכומים בתור השתתפות בכל הכוללים לזקנים שייסדו.}}

==השפעת הכוללים==
על ההשפעה החיובית העצומה שיש לפעילות עם הזקנים, סיפר [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת תולדות, מברכים החודש כסלו תשמ"א, מספר חודשים לאחר הקמתם: באותה התוועדות ביקש [[הרבי]] להמשיך בהקמת הכוללים, ואף התייחס לטענה ש"כמה מהזקנים אינם צלולים בדעתם". הרבי סיפר כי באחד המקומות בהם שוהים זקנים וביקרום השלוחים בחג הסוכות, התרחש המעשה - כאשר נכנס הבחור כשלולב ואתרוג בידו, ניגש לתומו לאחד הזקנים. הלה לא ידע שזקן זה נחשב לאדם שאינו צלול בדעתו, כביכול. אלא שאותו רגע התעורר הזקן מערפול חושיו ובבת אחת הכיר את כל המתרחש סביבו, והוא עצמו בירך את הברכה מתחילתה ועד סופה ללא כל סיוע. הרבי הוסיף והסביר, כי מיד עם כניסתו של הבחור לחדר כשהלולב והאתרוג בידו, ניעורו בו זיכרונות ימי הנערות והדבר גרם לו לצאת מערפול חושיו!

[[הרבי]] המשיך לספר: הרופאים שעמדו שם נדהמו לראות את אותו זקן שכבר חודשים ארוכים לא קלט את המתרחש סביבו, וכל העצות שנוסו, לא צלחו. וכאן נכנס בחור כשלולב ואתרוג בידו, ומבלי לדבר מאומה, הדבר כבר פעל על הזקן שיכיר את הקורה סביבו!...

אחד מבחורי הישיבה באוסטרליה, סיפר לאחר מכן כי סיפור כזה קרה עימו בדיוק באותה שנה, אלא שהוא לא כתב על כך בכלל לרבי.

ב[[שבת]] פרשת יתרו תשמ"א, התלונן הרבי שלמרות ה'שטורעם' שעשה בדבר פתיחת הכוללים, הדבר לא בא לידי פועל.[[הרבי]] הוסיף כי אין מדובר כעת על הצער שיש מעניין זה, אלא על הפועל "דהיינו: שיש להפיץ את העניין 'תפארת זקנים' ו'תפארת נשים', וכל אלה שנוסעים ימסרו בכל קצווי תבל על זה".

בהודעה מיוחדת שיצאה מטעם [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]] בעקבות שיחתו של [[הרבי]], התבקשו כל אנ"ש "להקים תפארת זקנים ותפארת נשים במקום בהם טרם הוקמו, וכן לשלוח דו"ח לרבי ולהודיע על קיומם".

==כינוס עם הרבי==
[[קובץ:כינוס תפארת זקנים.jpg|ממוזער|כינוס של חברי הכולל 'תפארת זקנים' ו'חכמת נשים' עם הרבי]]
{{להשלים}}
פעמיים בשנה התקיימו כינוסים לזקנים לומדי הכולל - בו משתתפים, בנפרד, גם הזקנות חברות כולל '[[חכמת נשים]]' - בהשתתפות [[הרבי]], שנשא שיחת קודש מיוחדת עבורם.
==פעילות כיום==
בתי חב"ד רבים בישראל ובעולם מקיימים כולל תפארת זקנים לוי יצחק מאז הוראת הרבי.

לקראת כ' מנחם אב תשפ"ד חלה תנופה, בעת ייסוד מסגרת עולמית לרשת הכוללים 'תפארת זקנים לוי יצחק', פרי שיתוף פעולה בין הנגיד החסידי מר [[לוי לבייב|לב לבייב]], יחד עם [[כולל חב"ד בארץ הקודש|כולל חב"ד]], ובה נפתחו סניפים חדשים רבים בכל רחבי הארץ{{הערה|[tiferet-ly.com אתר רשת הכוללים 'תפארת זקנים לוי יצחק']}}{{הערה|[https://col.org.il/news/169344 בשורה: רשת 'תפארת זקנים - לוי יצחק' מתרחבת לכלל החוגים] {{חב"ד און ליין}} י"ג אייר תשפ"ה}}.

כיום מונה רשת הכוללים למעלה ממאה סניפים ובהם כ1,400 אברכים. במעל 5 מדינות בעולם.

הרשת מארגנת מדי שנה ב[[כ' במנחם אב|כ' מנחם אב]], צ'ארטרים מאורגנים לציון [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק]], ב[[אלמא אטא]], קזחסטן.

הרשת כיום היא הנציגה הרשמית של [[קרן לוי יצחק]] מחוץ לארה"ב.{{להשלים}}
==ראו גם==
*[[פנסיה]]

==לקריאה נוספת==
*'''הכוללים של הרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1870 עמוד 47

==קישורים חיצוניים==
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16513&CategoryID=2526 ""ויהי בארבעים שנה" כולל תפארת זקנים – לוי יצחק"], '''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''', גיליון א'שנ"ח, י' מנחם־אב ה'תש"פ
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/24-01-2021-01-12-08-%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%94%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9.pdf העשירי יהיה קודש]''', סקירה מפורטת על התייסדות הכולל ופעולותיו בתוך קובץ [[ועד חיילי בית דוד]] י' שבט תשפ"א {{PDF}}{{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/132930 הנגיד ר' לוי לבייב בטור אישי על זיכרון מהתוועדות של הרבי]''' {{COL}}
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2024/08/480.-Eikev-5784.pdf להשקיע בגיל הזהב]''', הרב [[מנחם גרליצקי]] בגליון 'הסיפור שלי' [[jem]] {{PDF}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כוללים]]
[[קטגוריה:מוסדות על שם רבי לוי יצחק]]

תפארת זקנים לוי יצחק

2025-12-09T22:58:34Z

מדוע: הגהה

[[קובץ:תפארת זקנים לוי יצחק.jpg|ממוזער|חברי [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770|כולל תפארת זקנים ב-770]] בתצלום משותף יחד עם מנהל הכולל, הרב [[מנחם גרליצקי]] (ראשון משמאל)]]
[[קובץ:כולל תפארת זקנים לוי יצחק.jpeg|ממוזער|מנהלי מושבי זקנים ברחבי נ.י. בביקור ב770 יחד הרב הירשל מרוזוב והרב [[מנחם גרליצקי]]]]
'''תפארת זקנים לוי יצחק''', הינה רשת של [[כולל|כוללים]] על שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]. הרשת הוקמה בשנת [[תש"מ]]. את ההצעה להקמת הכוללים הציע הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] כ"ף [[מנחם אב]] [[תש"מ]], בהוסיפו כי בנוגע להקמת כוללים על שמו של אביו, מוטלת עליו חובה וזכות להשתתף אישית בהקמת הכולל, והוא ייתן סכום של "מאה שקלים" מקופה מיוחדת.

==היסטוריה==
[[קובץ:לוגו תפארת זקנים.jpg|ממוזער|הלוגו של כולל תפארת זקנים ב-770]]
הקמת הכוללים נעשתה אמנם בצורה רשמית בשנת [[תש"מ]], אך הרעיון להקמת רשת כוללים לפנסיונרים, הועלתה על ידי הרבי כבר בשנת [[תשכ"ט]]. בשנה זו קיבל הרב [[ישראל ליבוב]], מכתב מהמזכיר הרב [[חודקוב]] ובו הוא כותב: {{ציטוטון|"בזה הנני להזכירו על המדובר בהיותו כאן בדבר מבצע ייסוד שיעורים באמצע היום לבטלים מעבודתם (מקבלי פנסיה וכדומה). ובבקשה להודיעני אם נעשה כבר בזה דבר מה, ומה?" }}

==התייחסויות הרבי להקמת הכוללים==
ארבעה ימים לאחר שהרבי הציע להקים את הכוללים, כותב הרבי: {{ציטוטון|הדגשתי שהצעתי רק כללית כיון שצריך להיות באופן שלב המשתתפים חפץ. ב) שכוונתי שהזקנים שעד עתה אין לומדים בקביעות יקבעו עתים בכל יום (ולא שהתכלית - הוספת מוסדות שאינם אלא אמצעים להתכלית). ג) היודע כמה "זקנים" וגם בשכונה זו... מסתובבים בכל יום כמה שעות - ואין יודעים איך למלאות הזמן?}}

בשיחה הראשונה שנשא הרבי על יסוד הכולל, העניק הרבי ביאור כיצד השם "תפארת זקנים לוי יצחק" קשור במיוחד לעניין של לימוד התורה. בנוסף לכך הציע [[הרבי]] דרך כיצד ללמוד בכולל זה וביקש לקשר זאת עם עניין של צדקה, כיוון "שבזמנינו העולם מזדעזע באופן שבעבר לא שיערו". הרבי אף נתן שלש הצעות כיצד להתנהג בכולל המיוחד: ראשית, לקשר את הלימוד עם אחת משלושת התפילות. ללמוד לפני התפילה או לאחריה. שנית: להניח קופת [[צדקה]] על שולחן הלימודים, וזה יזכיר ללומדים שיש לתת [[צדקה]] בכל יום. שלישית: להקים קופת גמ"ח על-ידי משתתפי הכולל.

בשיחה זו ביקש הרבי לייסד כולל מעין זה גם לנשות ישראל שגם הן מחויבות בלימוד התורה.

הרבי לא רק ביקש לכבד את זכרו של אביו בקריאת הכוללים על שמו, אלא אף מרגיש חובה וזכות להשתתף בהקמת הכוללים בסכומי כסף, וכך אמר ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] כ"ף אב תש"מ: {{ציטוטון|".. לאלה שיתנו את השם "תפארת זקנים" (בלבד) תהיה השתתפות בסכום של ח"י שקלים (וזאת בהתחשב בכך שזהו הסכום הפחות ביותר המוטל לדעתי על כל משתתף לתת), ולאלה שיוסיפו גם את השם "לוי יצחק" - הרי מוטל עלי בפרט חיוב (וזכות) מיוחד בזה - תינתן, איפוא, השתתפות מקופה מיוחדת - בסך מאה שקלים". הרבי הוסיף שיתנו מ"קרן לוי יצחק", אותה הרבי ייסד בשנת תשכ"ד, סכומים בתור השתתפות בכל הכוללים לזקנים שייסדו.}}

==השפעת הכוללים==
על ההשפעה החיובית העצומה שיש לפעילות עם הזקנים, סיפר [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת תולדות, מברכים החודש כסלו תשמ"א, מספר חודשים לאחר הקמתם: באותה התוועדות ביקש [[הרבי]] להמשיך בהקמת הכוללים, ואף התייחס לטענה ש"כמה מהזקנים אינם צלולים בדעתם". הרבי סיפר כי באחד המקומות בהם שוהים זקנים וביקרום השלוחים בחג הסוכות, התרחש המעשה - כאשר נכנס הבחור כשלולב ואתרוג בידו, ניגש לתומו לאחד הזקנים. הלה לא ידע שזקן זה נחשב לאדם שאינו צלול בדעתו, כביכול. אלא שאותו רגע התעורר הזקן מערפול חושיו ובבת אחת הכיר את כל המתרחש סביבו, והוא עצמו בירך את הברכה מתחילתה ועד סופה ללא כל סיוע. הרבי הוסיף והסביר, כי מיד עם כניסתו של הבחור לחדר כשהלולב והאתרוג בידו, ניעורו בו זיכרונות ימי הנערות והדבר גרם לו לצאת מערפול חושיו!

[[הרבי]] המשיך לספר: הרופאים שעמדו שם נדהמו לראות את אותו זקן שכבר חודשים ארוכים לא קלט את המתרחש סביבו, וכל העצות שנוסו, לא צלחו. וכאן נכנס בחור כשלולב ואתרוג בידו, ומבלי לדבר מאומה, הדבר כבר פעל על הזקן שיכיר את הקורה סביבו!...

אחד מבחורי הישיבה באוסטרליה, סיפר לאחר מכן כי סיפור כזה קרה עימו בדיוק באותה שנה, אלא שהוא לא כתב על כך בכלל לרבי.

ב[[שבת]] פרשת יתרו תשמ"א, התלונן הרבי שלמרות ה'שטורעם' שעשה בדבר פתיחת הכוללים, הדבר לא בא לידי פועל.[[הרבי]] הוסיף כי אין מדובר כעת על הצער שיש מעניין זה, אלא על הפועל "דהיינו: שיש להפיץ את העניין 'תפארת זקנים' ו'תפארת נשים', וכל אלה שנוסעים ימסרו בכל קצווי תבל על זה".

בהודעה מיוחדת שיצאה מטעם [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]] בעקבות שיחתו של [[הרבי]], התבקשו כל אנ"ש "להקים תפארת זקנים ותפארת נשים במקום בהם טרם הוקמו, וכן לשלוח דו"ח לרבי ולהודיע על קיומם".

מאז הוקמו ברחבי העולם מאות כוללים לקשישים ולקשישות (בנפרד), כאשר נושא זה פרץ הרבה מעבר לגבולות חב"ד. כמעט ואין שליח כיום, שבין שלל מוסדותיו, אין כולל "תפארת זקנים לוי יצחק", על שמו של אביו של הרבי, ובכך הוא מקיים את הוראתו של הרבי באופן "שגורם נחת רוח רב".

==כינוס עם הרבי==
[[קובץ:כינוס תפארת זקנים.jpg|ממוזער|כינוס של חברי הכולל 'תפארת זקנים' ו'חכמת נשים' עם הרבי]]
{{להשלים}}
פעמיים בשנה התקיימו כינוסים לזקנים לומדי הכולל - בו משתתפים, בנפרד, גם הזקנות חברות כולל '[[חכמת נשים]]' - בהשתתפות [[הרבי]], שנשא שיחת קודש מיוחדת עבורם.
==פעילות כיום==
בתי חב"ד רבים בישראל ובעולם מקיימים כולל תפארת זקנים לוי יצחק מאז הוראת הרבי.

לקראת כ' מנחם אב תשפ"ד חלה תנופה, בעת ייסוד מסגרת עולמית לרשת הכוללים 'תפארת זקנים לוי יצחק', פרי שיתוף פעולה בין הנגיד החסידי מר [[לוי לבייב|לב לבייב]], יחד עם [[כולל חב"ד בארץ הקודש|כולל חב"ד]], ובה נפתחו סניפים חדשים רבים בכל רחבי הארץ{{הערה|[tiferet-ly.com אתר רשת הכוללים 'תפארת זקנים לוי יצחק']}}{{הערה|[https://col.org.il/news/169344 בשורה: רשת 'תפארת זקנים - לוי יצחק' מתרחבת לכלל החוגים] {{חב"ד און ליין}} י"ג אייר תשפ"ה}}.

כיום מונה רשת הכוללים למעלה ממאה סניפים ובהם כ1,400 אברכים. במעל 5 מדינות בעולם.

הרשת מארגנת מדי שנה ב[[כ' במנחם אב|כ' מנחם אב]], צ'ארטרים מאורגנים לציון [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק]], ב[[אלמא אטא]], קזחסטן.

הרשת כיום היא הנציגה הרשמית של [[קרן לוי יצחק]] מחוץ לארה"ב.{{להשלים}}
==ראו גם==
*[[פנסיה]]

==לקריאה נוספת==
*'''הכוללים של הרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1870 עמוד 47

==קישורים חיצוניים==
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16513&CategoryID=2526 ""ויהי בארבעים שנה" כולל תפארת זקנים – לוי יצחק"], '''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''', גיליון א'שנ"ח, י' מנחם־אב ה'תש"פ
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/24-01-2021-01-12-08-%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%94%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9.pdf העשירי יהיה קודש]''', סקירה מפורטת על התייסדות הכולל ופעולותיו בתוך קובץ [[ועד חיילי בית דוד]] י' שבט תשפ"א {{PDF}}{{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/132930 הנגיד ר' לוי לבייב בטור אישי על זיכרון מהתוועדות של הרבי]''' {{COL}}
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2024/08/480.-Eikev-5784.pdf להשקיע בגיל הזהב]''', הרב [[מנחם גרליצקי]] בגליון 'הסיפור שלי' [[jem]] {{PDF}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כוללים]]
[[קטגוריה:מוסדות על שם רבי לוי יצחק]]

קרן לוי יצחק

2025-12-09T22:54:38Z

מדוע: עדכון

'''קרן לוי יצחק''' הינה קרן צדקה הנקראת על שם אביו של הרבי, [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסאהן]]. הקרן הוקמה על ידי הרבי ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ד]]{{הערה|[[ספר המנהגים]], ב"רשימת ימי הולדת, הילולא וגאולה".}}.
==הקמת הקרן ומטרתה==
מטרת הקרן היא, כפי שהגדיר אותה הרבי{{הערה|בהתוועדות כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ט, ועוד.}} לעזור לאלו הצריכים לעזרה בענייני [[חינוך על טהרת הקודש|החינוך הכשר]] – שהוא היסוד לחיי האדם.

בכל השנים שלאחר הקמת הקרן, במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בכ' מנחם אב – הרבי דיבר על כך וביקש לתרום לקרן שהקים על שם אביו.

בהתאם להוראות הרבי לתת צדקה בסכום השווה לשם האדם - הוחלט שהתרומות לקרן לוי יצחק יהיו בסכומים של 254 – המקבילה המספרית של השם לוי יצחק.
==עריכת המגבית==
במהלך עריכת המגבית לקרן זו – כמו כל שאר המגביות שהרבי היה עורך במשך השנה (בתאריכים ו' תשרי, שמחת תורה, י"ט כסלו, יו"ד שבט, פורים וי"ב תמוז), הרבי היה מדבר על המגבית ומעורר את החסידים להשתתף בה. הרבי היה נותן את ברכותיו לתורמים ואז מבקש לנגן ניגון שמח (בדרך כלל היה זה הניגון "והריקותי לכם ברכה עד בלי די{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1vcgGOJc_sTYNQtFHgo9wGP-Aw_sO8QMO/view וידאו בו הרבי מדבר על התרומה לקרן].}}).

המשתתפים במגבית שהרימו תרומה, היו רושמים את שמם ואת שם אימם על ניירות מיוחדים שצורפו למעטפות עם סכומי הכסף (מלבד המגבית שנערכה בשמחת תורה, אז כמובן היו עורכים את המגבית באופן המותר ב[[יום טוב|יו"ט]]). הרבי בעצמו היה מניח את כל המעטפות שהועברו אליו בתוך שק נייר גדול, כשלאחר מכן, בסיום ההתוועדות, הוא נטל את השק יחד עימו.
==כיום==
גם כיום המגבית לקרן לוי יצחק ממשיכה לפעול ולרגל כ"ף מנחם אב חסידים רבים תורמים סכומים נכבדים למען המטרה החשובה{{הערה|לתרומה לקרן - magbis.org/keren-levi-yitzchak/donate/>}}.

נציגתה הרשמית של הקרן מחוץ לארה"ב היא רשת [[תפארת זקנים לוי יצחק]].
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים חב"דיים]]

קרן לוי יצחק

2025-12-09T22:53:54Z

מדוע: הוספת פסקה

'''קרן לוי יצחק''' הינה קרן צדקה הנקראת על שם אביו של הרבי, [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסאהן]]. הקרן הוקמה על ידי הרבי ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ד]]{{הערה|[[ספר המנהגים]], ב"רשימת ימי הולדת, הילולא וגאולה".}}.
==הקמת הקרן ומטרתה==
מטרת הקרן היא, כפי שהגדיר אותה הרבי{{הערה|בהתוועדות כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ט, ועוד.}} לעזור לאלו הצריכים לעזרה בענייני [[חינוך על טהרת הקודש|החינוך הכשר]] – שהוא היסוד לחיי האדם.

בכל השנים שלאחר הקמת הקרן, במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בכ' מנחם אב – הרבי דיבר על כך וביקש לתרום לקרן שהקים על שם אביו.

בהתאם להוראות הרבי לתת צדקה בסכום השווה לשם האדם - הוחלט שהתרומות לקרן לוי יצחק יהיו בסכומים של 254 – המקבילה המספרית של השם לוי יצחק.
==עריכת המגבית==
במהלך עריכת המגבית לקרן זו – כמו כל שאר המגביות שהרבי היה עורך במשך השנה (בתאריכים ו' תשרי, שמחת תורה, י"ט כסלו, יו"ד שבט, פורים וי"ב תמוז), הרבי היה מדבר על המגבית ומעורר את החסידים להשתתף בה. הרבי היה נותן את ברכותיו לתורמים ואז מבקש לנגן ניגון שמח (בדרך כלל היה זה הניגון "והריקותי לכם ברכה עד בלי די{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1vcgGOJc_sTYNQtFHgo9wGP-Aw_sO8QMO/view וידאו בו הרבי מדבר על התרומה לקרן].}}).

המשתתפים במגבית שהרימו תרומה, היו רושמים את שמם ואת שם אימם על ניירות מיוחדים שצורפו למעטפות עם סכומי הכסף (מלבד המגבית שנערכה בשמחת תורה, אז כמובן היו עורכים את המגבית באופן המותר ב[[יום טוב|יו"ט]]). הרבי בעצמו היה מניח את כל המעטפות שהועברו אליו בתוך שק נייר גדול, כשלאחר מכן, בסיום ההתוועדות, הוא נטל את השק יחד עימו.
==כיום==
גם כיום המגבית לקרן לוי יצחק ממשיכה לפעול ולרגל כ"ף מנחם אב חסידים רבים תורמים סכומים נכבדים למען המטרה החשובה{{הערה|לתרומה לקרן - magbis.org/keren-levi-yitzchak/donate/>}}.

נציגתה הרשמית של הקרן מחוץ לארה"ב היא רשת תפארת זקנים לוי יצחק.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים חב"דיים]]

תפארת זקנים לוי יצחק

2025-12-09T22:50:07Z

מדוע: עדכון

[[קובץ:תפארת זקנים לוי יצחק.jpg|ממוזער|חברי [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770|כולל תפארת זקנים ב-770]] בתצלום משותף יחד עם מנהל הכולל, הרב [[מנחם גרליצקי]] (ראשון משמאל)]]
[[קובץ:כולל תפארת זקנים לוי יצחק.jpeg|ממוזער|מנהלי מושבי זקנים ברחבי נ.י. בביקור ב770 יחד הרב הירשל מרוזוב והרב [[מנחם גרליצקי]]]]
'''תפארת זקנים לוי יצחק''', הינה רשת של [[כולל|כוללים]] על שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]. הרשת הוקמה בשנת [[תש"מ]]. את ההצעה להקמת הכוללים הציע הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] כ"ף [[מנחם אב]] [[תש"מ]], בהוסיפו כי בנוגע להקמת כוללים על שמו של אביו, מוטלת עליו חובה וזכות להשתתף אישית בהקמת הכולל, והוא ייתן סכום של "מאה שקלים" מקופה מיוחדת.

==היסטוריה==
[[קובץ:לוגו תפארת זקנים.jpg|ממוזער|הלוגו של כולל תפארת זקנים ב-770]]
הקמת הכוללים נעשתה אמנם בצורה רשמית בשנת [[תש"מ]], אך הרעיון להקמת רשת כוללים לפנסיונרים, הועלתה על ידי הרבי כבר בשנת [[תשכ"ט]]. בשנה זו קיבל הרב [[ישראל ליבוב]], מכתב מהמזכיר הרב [[חודקוב]] ובו הוא כותב: {{ציטוטון|"בזה הנני להזכירו על המדובר בהיותו כאן בדבר מבצע ייסוד שיעורים באמצע היום לבטלים מעבודתם (מקבלי פנסיה וכדומה). ובבקשה להודיעני אם נעשה כבר בזה דבר מה, ומה?" }}

==התייחסויות הרבי להקמת הכוללים==
ארבעה ימים לאחר שהרבי הציע להקים את הכוללים, כותב הרבי: {{ציטוטון|הדגשתי שהצעתי רק כללית כיון שצריך להיות באופן שלב המשתתפים חפץ. ב) שכוונתי שהזקנים שעד עתה אין לומדים בקביעות יקבעו עתים בכל יום (ולא שהתכלית - הוספת מוסדות שאינם אלא אמצעים להתכלית). ג) היודע כמה "זקנים" וגם בשכונה זו... מסתובבים בכל יום כמה שעות - ואין יודעים איך למלאות הזמן?}}

בשיחה הראשונה שנשא הרבי על יסוד הכולל, העניק הרבי ביאור כיצד השם "תפארת זקנים לוי יצחק" קשור במיוחד לעניין של לימוד התורה. בנוסף לכך הציע [[הרבי]] דרך כיצד ללמוד בכולל זה וביקש לקשר זאת עם עניין של צדקה, כיוון "שבזמנינו העולם מזדעזע באופן שבעבר לא שיערו". הרבי אף נתן שלש הצעות כיצד להתנהג בכולל המיוחד: ראשית, לקשר את הלימוד עם אחת משלושת התפילות. ללמוד לפני התפילה או לאחריה. שנית: להניח קופת [[צדקה]] על שולחן הלימודים, וזה יזכיר ללומדים שיש לתת [[צדקה]] בכל יום. שלישית: להקים קופת גמ"ח על-ידי משתתפי הכולל.

בשיחה זו ביקש הרבי לייסד כולל מעין זה גם לנשות ישראל שגם הן מחויבות בלימוד התורה.

הרבי לא רק ביקש לכבד את זכרו של אביו בקריאת הכוללים על שמו, אלא אף מרגיש חובה וזכות להשתתף בהקמת הכוללים בסכומי כסף, וכך אמר ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] כ"ף אב תש"מ: {{ציטוטון|".. לאלה שיתנו את השם "תפארת זקנים" (בלבד) תהיה השתתפות בסכום של ח"י שקלים (וזאת בהתחשב בכך שזהו הסכום הפחות ביותר המוטל לדעתי על כל משתתף לתת), ולאלה שיוסיפו גם את השם "לוי יצחק" - הרי מוטל עלי בפרט חיוב (וזכות) מיוחד בזה - תינתן, איפוא, השתתפות מקופה מיוחדת - בסך מאה שקלים". הרבי הוסיף שיתנו מ"קרן לוי יצחק", אותה הרבי ייסד בשנת תשכ"ד, סכומים בתור השתתפות בכל הכוללים לזקנים שייסדו.}}

==השפעת הכוללים==
על ההשפעה החיובית העצומה שיש לפעילות עם הזקנים, סיפר [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת תולדות, מברכים החודש כסלו תשמ"א, מספר חודשים לאחר הקמתם: באותה התוועדות ביקש [[הרבי]] להמשיך בהקמת הכוללים, ואף התייחס לטענה ש"כמה מהזקנים אינם צלולים בדעתם". הרבי סיפר כי באחד המקומות בהם שוהים זקנים וביקרום השלוחים בחג הסוכות, התרחש המעשה - כאשר נכנס הבחור כשלולב ואתרוג בידו, ניגש לתומו לאחד הזקנים. הלה לא ידע שזקן זה נחשב לאדם שאינו צלול בדעתו, כביכול. אלא שאותו רגע התעורר הזקן מערפול חושיו ובבת אחת הכיר את כל המתרחש סביבו, והוא עצמו בירך את הברכה מתחילתה ועד סופה ללא כל סיוע. הרבי הוסיף והסביר, כי מיד עם כניסתו של הבחור לחדר כשהלולב והאתרוג בידו, ניעורו בו זיכרונות ימי הנערות והדבר גרם לו לצאת מערפול חושיו!

[[הרבי]] המשיך לספר: הרופאים שעמדו שם נדהמו לראות את אותו זקן שכבר חודשים ארוכים לא קלט את המתרחש סביבו, וכל העצות שנוסו, לא צלחו. וכאן נכנס בחור כשלולב ואתרוג בידו, ומבלי לדבר מאומה, הדבר כבר פעל על הזקן שיכיר את הקורה סביבו!...

אחד מבחורי הישיבה באוסטרליה, סיפר לאחר מכן כי סיפור כזה קרה עימו בדיוק באותה שנה, אלא שהוא לא כתב על כך בכלל לרבי.

ב[[שבת]] פרשת יתרו תשמ"א, התלונן הרבי שלמרות ה'שטורעם' שעשה בדבר פתיחת הכוללים, הדבר לא בא לידי פועל.[[הרבי]] הוסיף כי אין מדובר כעת על הצער שיש מעניין זה, אלא על הפועל "דהיינו: שיש להפיץ את העניין 'תפארת זקנים' ו'תפארת נשים', וכל אלה שנוסעים ימסרו בכל קצווי תבל על זה".

בהודעה מיוחדת שיצאה מטעם [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]] בעקבות שיחתו של [[הרבי]], התבקשו כל אנ"ש "להקים תפארת זקנים ותפארת נשים במקום בהם טרם הוקמו, וכן לשלוח דו"ח לרבי ולהודיע על קיומם".

מאז הוקמו ברחבי העולם מאות כוללים לקשישים ולקשישות (בנפרד), כאשר נושא זה פרץ הרבה מעבר לגבולות חב"ד. כמעט ואין שליח כיום, שבין שלל מוסדותיו, אין כולל "תפארת זקנים לוי יצחק", על שמו של אביו של הרבי, ובכך הוא מקיים את הוראתו של הרבי באופן "שגורם נחת רוח רב".

==כינוס עם הרבי==
[[קובץ:כינוס תפארת זקנים.jpg|ממוזער|כינוס של חברי הכולל 'תפארת זקנים' ו'חכמת נשים' עם הרבי]]
{{להשלים}}
פעמיים בשנה התקיימו כינוסים לזקנים לומדי הכולל - בו משתתפים, בנפרד, גם הזקנות חברות כולל '[[חכמת נשים]]' - בהשתתפות [[הרבי]], שנשא שיחת קודש מיוחדת עבורם.
==פעילות כיום==
בתי חב"ד רבים בישראל ובעולם מקיימים כולל תפארת זקנים לוי יצחק מאז הוראת הרבי.

לקראת כ' מנחם אב תשפ"ד חלה תנופה, בעת ייסוד מסגרת עולמית לרשת הכוללים 'תפארת זקנים לוי יצחק', פרי שיתוף פעולה בין הנגיד החסידי מר [[לוי לבייב|לב לבייב]], יחד עם [[כולל חב"ד בארץ הקודש|כולל חב"ד]], ובה נפתחו סניפים חדשים רבים בכל רחבי הארץ{{הערה|[tiferet-ly.com אתר רשת הכוללים 'תפארת זקנים לוי יצחק']}}{{הערה|[https://col.org.il/news/169344 בשורה: רשת 'תפארת זקנים - לוי יצחק' מתרחבת לכלל החוגים] {{חב"ד און ליין}} י"ג אייר תשפ"ה}}.

כיום מונה רשת הכוללים למעלה ממאה סניפים ובהם כ1,400 אברכים. במעל 5 מדינות בעולם.

הרשת מארגנת מדי שנה ב[[כ' במנחם אב|כ' מנחם אב]], צ'ארטרים מאורגנים לציון [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק]], ב[[אלמא אטא]], קזחסטן.

הרשת כיום היא הנציגה הרשמית של [[קרן לוי יצחק]] מחוץ לארה"ב.

===סניפים===
{{להשלים}}
{{טורים|תוכן=
* [[חדרה]]

}}

==ראו גם==
*[[פנסיה]]

==לקריאה נוספת==
*'''הכוללים של הרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1870 עמוד 47

==קישורים חיצוניים==
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16513&CategoryID=2526 ""ויהי בארבעים שנה" כולל תפארת זקנים – לוי יצחק"], '''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''', גיליון א'שנ"ח, י' מנחם־אב ה'תש"פ
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/24-01-2021-01-12-08-%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%94%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9.pdf העשירי יהיה קודש]''', סקירה מפורטת על התייסדות הכולל ופעולותיו בתוך קובץ [[ועד חיילי בית דוד]] י' שבט תשפ"א {{PDF}}{{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/132930 הנגיד ר' לוי לבייב בטור אישי על זיכרון מהתוועדות של הרבי]''' {{COL}}
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2024/08/480.-Eikev-5784.pdf להשקיע בגיל הזהב]''', הרב [[מנחם גרליצקי]] בגליון 'הסיפור שלי' [[jem]] {{PDF}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כוללים]]
[[קטגוריה:מוסדות על שם רבי לוי יצחק]]

ברוך יהודה בלוי

2025-12-09T22:42:12Z

מדוע:

[[קובץ:ר יהודה בלוי.jpg|ממוזער|ר' יהודה בלוי לצד העסקן ר' [[יעקב גלויברמן|יענקלה גלויברמן]]]]
הרב '''יהודה בלוי''' (מכונה '''יהודל'ה'''; נולד ב[[ה' במנחם אב]] [[תשל"ג]]) הוא מנכ"ל מוסדות [[אור אבנר]] ומנכ"ל 'קונגרס יהודי בוכרה', מוכר כאיש ציבור ובעל קשרים, בעיקר בתחום החינוך והתפוצות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' במנחם אב]] [[תשל"ג]] לר' [[יוסף ישראל בלוי]] ולמרים ב[[נחלת הר חב"ד]], ונקרא על שם סבו הרב ברוך יהודה בלוי, מעסקני אגודת ישראל בירושלים.

התחנך במוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד, בבחרותו למד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

לאחר שנת ה'[[קבוצה]]' למד סמיכה לרבנות בבוסטון אצל גיסו הרב [[נחום גרינוולד]].

התחתן בשנת [[תשנ"ה]] עם חנה תמר בת הרב [[שלמה פליישמן]].

ב[[תשס"ב]] החל לעבוד בהנהלת מוסדות 'אור אבנר' ובשנת [[תשס"ז]] מונה למנכ"ל על ידי איש העסקים ר' [[לוי לבייב]] וכיום פועלים תחת ניהולו עשרות מוסדות בישראל.

בשנים [[תשס"ח]]-[[תשס"ט]] מונה ע"י מר [[לוי לבייב]] לשדרג את מערכת '[[דבר מלכות (קובץ)|דבר מלכות]]'. תחת אחריותו פועלים גם מוסדות וקהילות [[אור אבנר]] ו[[קונגרס יהודי בוכרה]] בעולם, מלבד רוסיה.

לאחר למעלה מ25 שנות מגורים בביתר עילית עבר להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] ולו 5 ילדים.

==משפחתו==
*בנו, ר' מנחם מענדל בלוי, [[שליח]] [[הרבי]] ב[[דובאי]].
*בנו, ר' שלום דוב בער בלוי.
*חתנו, ר' מנחם מענדל לנדא - בנו של הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]].

{{קצרמר|אישים}}
{{מיון רגיל:בלוי, ברוך יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ג]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת פליישמן]]

שלמה חיים פלס

2023-11-10T15:15:17Z

מדוע:

הרב ''''שלמה חיים פלס''' (מכונה '''שלומי'''; יליד שנת [[תשל"ג]]) הוא איש ציבור חב"די, חבר הנהלות '[[הקהילות היהודיות בחבר העמים]]' וקרן '[[אור אבנר]]'.

==תולדות חיים==
שלומי פלס נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[ח"י בניסן]] [[תשל"ג]] לרבקה ולרב [[טוביה פלס]] כבנם הבכור.

התחנך במוסדות ב[[כפר חב"ד]], למד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. שהה בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] - [[770]] בניו יורק בשנים [[תשנ"ג]]–[[תשנ"ד]], והיה איש קשר מטעם ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] עם מספר רופאים.

בשנת [[תשנ"ה]] היה ב[[שליחות]] במיאמי שב[[פלורידה]] וב[[חודש אדר]] התחתן עם מיכל לבית קווין.

מיד לאחר נישואיו החל לעבוד בבורסת היהלומים ובשנת [[תש"ס]] מונה למנהל המשרד של מר [[לוי לבייב]] והיה לאיש הקשר עם [[המרכז לענייני חינוך]] ועם שלוחים רבים. במקביל הוא מכהן כחבר בהנהלת ׳אור אבנר׳.

עם הזמן הפך למנהל הפעילות הפילנטרופית של לבייב.

במשך השנים ביקר יחד עם לבייב באלפי [[בתי חב"ד]] ובנה מאות מבנים ברחבי העולם, בפרט במדינות חבר העמים לשעבר.

==פעילותו כיום==
פלס פועל לביסוס הכרה ותקצוב בתי חב"ד מקרנות פילנתרופיות רבות ותקציבים ממשלתיים בישראל.

מנהל מערך שליטה, רפואה וביטחון לרווחת שלוחי ובתי חב"ד בעולם, המערך מתואם עם גורמי הביטחון והרפואה בישראל.

פלס מתגורר ב[[כפר חב"ד]] ולו 8 ילדים.

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ג]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ג]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת פלס]]