https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%9F 2026-04-08T11:31:06Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=15289 2007-11-08T13:15:39Z

<p>מבין: </p> <hr /> <div>'''הרב יואל כהן''' נולד בשנת [[תרצ&quot;ב]] ברוסיה, לאביו הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בשנת [[תרצ&quot;ו]] עלה ארצה עם משפחתו ארצה והתגורר ב[[רמת גן]]. בשנות צעירותו חי בקהילה החסידית שהתפתחה ב[[ארץ הקודש]] באזור [[תל אביב]] ורמת-גן, קהילה בה חיו כל גדולי החסידים של אותו הזמן, כהרב [[אליעזר קרסיק]] ע&quot;ה וכד'.<br /> <br /> במשך השנים למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]] ששימש כמשפיע גם בישיבה בלוד בעת ששכנה בפרדס והיה אחד המשפיעים הגדולים של חב&quot;ד בארץ הקודש בשנים האחרונות, וכשהגיע לגיל 18, בשנת [[תש&quot;י]], נסע ללמוד ב-[[770]] ליד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נ&quot;ע. בבואו לארה&quot;ב נודע לו מ[[הסתלקות|הסתלקותו]], אך החליט בכל אופן להישאר והתקשר בכל עוזו ונפשו ל[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> הוא החל [[חוזר|לחזור]] את [[התוועדות|התוועדויותיו]] של כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א. נודע בין החסידים בשילוב המיוחד בין זיכרון מדהים, יכולת העמקה ותפיסה בלתי רגילה וחוש הסברה מפותח. בשל כך ראה בו הרבי את האדם הראוי לכתיבת [[ספר הערכים חב&quot;ד]], אותו כתב יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקער]]. כיום הוא עובד על עריכת הסדרה יחד עם הרב [[שלום חריטונוב]], גם הוא מהחוזרים של הרבי מלך המשיח. כמו-כן מונה ר' יואל ל[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים 770]], תפקיד אותו עזב בשנת [[תשנ&quot;ה]]. <br /> <br /> בין השאר, נזערת במיוחד האפיזודה מ[[חג השבועות]] [[תשי&quot;ב]] לפנות בוקר, כשר' יואל היה באותו זמן ב[[מקווה]], וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א לא התחיל באמירת ה[[מאמר]] עד שהגיע.<br /> <br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|כ]]</div>

מבין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=15288 2007-11-08T13:15:07Z

<p>מבין: </p> <hr /> <div>'''הרב יואל כהן''' נולד בשנת [[תרצ&quot;ב]] ברוסיה, לאביו הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בשנת [[תרצ&quot;ו]] עלה ארצה עם משפחתו ארצה והתגורר ב[[רמת גן]]. בשנות צעירותו חי בקהילה החסידית שהתפתחה ב[[ארץ הקודש]] באזור [[תל אביב]] ורמת-גן, קהילה בה חיו כל גדולי החסידים של אותו הזמן, כהרב [[אליעזר קרסיק]] ע&quot;ה וכד'.<br /> <br /> במשך השנים למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]] ששימש כמשפיע גם בישיבה בלוד בעת ששכנה בפרדס והיה אחד המשפיעים הגדולים של חב&quot;ד בארץ הקודש בשנים האחרונות, וכשהגיע לגיל 18, בשנת [[תש&quot;י]], נסע ללמוד ב-[[770]] ליד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נ&quot;ע. בבואו לארה&quot;ב נודע לו מ[[הסתלקות|הסתלקותו]], אך החליט בכל אופן להישאר והתקשר בכל עוזו ונפשו ל[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> הוא החל [[חוזר|לחזור]] את [[התוועדות|התוועדויותיו]] של כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א. נודע בין החסידים בשילוב המיוחד בין זיכרון מדהים, יכולת העמקה ותפיסה בלתי רגילה וחוש הסברה מפותח. בשל כך ראה בו הרבי את האדם הראוי לכתיבת [[ספר הערכים חב&quot;ד]], אותו כתב יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקער]]. כיום הוא עובד על עריכת הסדרה יחד עם הרב [[שלום חריטונוב]], גם הוא מהחוזרים של הרבי מלך המשיח. כמו-כן מונה ר' יואל ל[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית]] - [[770]], תפקיד אותו עזב בשנת [[תשנ&quot;ה]]. <br /> <br /> בין השאר, נזערת במיוחד האפיזודה מ[[חג השבועות]] [[תשי&quot;ב]] לפנות בוקר, כשר' יואל היה באותו זמן ב[[מקווה]], וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א לא התחיל באמירת ה[[מאמר]] עד שהגיע.<br /> <br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|כ]]</div>

מבין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%94&diff=15287 2007-11-08T13:13:10Z

<p>מבין: קטע מיותר לא שייך לאנציקלופדיה</p> <hr /> <div>'''גזירת המשקה''' הינה תקנה הידועה אצל חסידים בשם זה. תקנה זו תיקן [[הרבי שליט&quot;א]] בשנת [[תשכ&quot;ג]] ולפיה אסור לשתות ב[[התוועדות]] [[חסיד]]ית ושמחה מיוחדת יותר מארבע פעמים '[[לחיים]]', כשהמידה הכוללת של כל ארבעת הפעמים היא לא יותר מרביעית [[משקה]].<br /> <br /> ישנם הטוענים שההוראה הגיעה לאחר שהרבי הבחין באחד החסידים שיצא שיכור מ-[[770]] לאחר התוועדות שקיים חבירו בשבת שלפני החתונה כנהוג בין חסידים, ומראהו לא היה מתאים להתוועדות חסידית; אך רבים אחרים טוענים כי הגזירה הינה '[[אתערותא דלעילא]]' ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים וודאי שלא בקשר עם סיפור זה או אחר.<br /> <br /> התקנה אותה תיקן הרבי היא לחסידים עד גיל ארבעים, אך ידועה התייחסותו של הרבי לאחד שהשתכר והרבי שאל את אחד מה[[מזכיר]]ים האם הוא עבר את גיל ארבעים החסידי, אותו מונים מהיום הראשון בו חסיד מגיע לרבי, ורק לאחר שנענה הרבי בתשובה חיובית, עלה הרבי לחדרו.<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים|ג]]</div>

מבין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%92%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=15273 2007-11-07T13:46:17Z

<p>מבין: </p> <hr /> <div>[[תמונה:דגל משיח.jpg|left|thumb|250px|מלחמת לבנון 2: דגל משיח מתנוסס מעל גבי טנק ישראלי, מאחורי כתב אמריקאי]]<br /> <br /> ה'''דגל משיח''' המוכר כיום הינו דגל שהודפס בשנת [[תשנ&quot;ה]] על ידי ר' יעקב בן ארי. על הדגל מודפסת המילה &quot;[[משיח]]&quot; כשמעל המילה מצויר כתר.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], לקראת [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] ב-[[770]], הודפסו &quot;דגלי משיח&quot; עליהם היה כתוב &quot;[[יחי המלך]]&quot;.<br /> <br /> כיום ניתן לראות את הדגל משיח בוריאציות רבות ומגוונות, ביניהם 'דגלון' לדש המעיל העליון, דגל לתליה במקום גבוה ואפילו דגל על.. קופסת גפרורים. כמו-כן משמש הדגל לאמצעי פירסום פופלארי ביותר במשחקי הספורט הישראלים.<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div>

מבין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=15272 2007-11-07T13:45:54Z

<p>מבין: מה הקשר מפלגתיות לאנציקלופדיה?</p> <hr /> <div>[[תמונה:ראובן דונין.jpg|left|thumb|300px|הרב ראובן דונין בהתוועדות]]<br /> <br /> החסיד ה[[משפיע]] הרב ראובן דונין נולד בבית של שומרי מצוות. הוריו התגוררו ב[[בני ברק]]. לימים הוא מצא לעצמו דרך בחיים, ממנה הגיע אל [[חיפה]] האדומה, שהיתה אז סמל של מפא”י על כל המשתמע: עבודה, חלוציות, חיים ללא עול תורה ומצוות וגם אנטי-דת.<br /> <br /> ראובן עבד אז כטרקטוריסט, הוא הכשיר קרקעות לקראת בניית מאות שיכוני מגורים ברחבי הארץ. הוא סייע לבניית מפעלים, סלל שטחים לפרדסים ושדות, ובעצם עסק בכל עבודה מתבקשת. את לילותיו בילה עם חברים עד השעות הקטנות של הלילה; חיים ללא עול.<br /> <br /> ==הקשר עם חב&quot;ד==<br /> <br /> בשלב מסוים עבר אחיו הצעיר, הרב [[אברהם דונין]] יבדלחט”א, ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. באחת מפגישותיהם ביקש האח הצעיר מראובן שיסתכל בדף כלשהו שהביא. ראובן סירב, אולם לאחר תחנונים ניאות. כבר בהתחלה המילים תפסו את לבו “[[אור אין סוף]]” “[[יש מאין]]”, אלו היו המושגים שראה לראשונה והוא התחבר אליהם מהרגע הראשון.<br /> <br /> המילים הללו הגיעו בזמן הנכון אל חייו, שכן אז החל להרגיש רוויה מעבודתו, מחלוציותו ומבילוייו. הוא הרגיש שהגיע הזמן לנסות אורח חיים שונה. בתחילה ביקר בישיבות שונות, בהן שהה תקופות קצרות, אך לא מצא בהן מרגוע לנפשו והוא חזר אל הטרקטורים והשופלים במחצבות בהן עבד. הכמיהה למשהו אחר, פנימי יותר, הלכה והעצימה, ובאחד הימים עזב את הטרקטור כמו שהוא, וחזר לבית הוריו “אני רוצה ללכת ללמוד בחב”ד” אמר לאביו, שלא אהב את הרעיון.<br /> <br /> לבסוף נסעו השניים לפרדס בלוד, שם שכנה הישיבה. המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]] נתן מבט בוחן בצעיר שנכנס ל’[[זאל]]’ עם מכנסי חאקי קצרים ובלורית גבוהה. ראובן חש כי זה רגע המבחן שלו, והוא הבטיח כי יעשה כל מה שיאמרו לו. הוא התקבל.<br /> <br /> כמו זרם מים שוטף שפרץ סכר, כך הרגיש ראובן באותם ימים. הוא ישב ושקד בהתמדה בלימוד התורה. הוא הספיק ללמוד עוד דף גמרא ועוד דף; עוד [[מאמר]] חסידות ועוד מאמר. התמדתו היתה לשם דבר עד שהמשפיע העיר לו באחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] שלא יקבל גאווה מהשגיו כיון שאין זה אלא ב”[[אתערותא דלעילא]]”.<br /> <br /> ==הפגישה הראשונה עם הרבי==<br /> <br /> בשלב מסויים, הרגיש כי ההתעוררות הנפשית העצומה שאחזה בו החלה להירגע. כמעט נעצרה, והוא ששמע רבות בישיבה על [[הרבי]], רצה לנסוע לרבי כדי למלא את המצברים. ר’ שלמה חיים לא הסכים לכך בקלות, והוא שאל אותו אם כבר סיים ללמוד את כל הספרים, שהוא חושב שיש לו זכות לנסוע לרבי.<br /> <br /> בסופו של דבר קיבל את האישור, גייס את הכסף בעבודתו בטרקטור, ויצא לדרך.<br /> <br /> הוא הגיע ל[[קראון הייטס]] ב[[יום שישי]] קייצי. למחרת - ב[[שבת]] - הלך רגלית משכונת וויליאמסבורג עד קראון הייטס, וכך הגיע לתפילת שחרית. בראיון שהעניק לפני מספר שנים ל[[גיליון כפר חב&quot;ד]] (י”א ניסן תשנ”ב) סיפר על פגישתו הראשונה עם הרבי [[מלך המשיח]]: “עמדתי בין האנשים וראיתי ברור את כל ההנהגה. אני זוכר את הרושם שהרבי עשה עלי: כזה מין מלך, אריה; היה בו הוד, קדושה, אבל יחד עם זאת המראה היה פשוט אצילי... עטוף בטלית שלו, יושב לבד ליד השולחן - ולא יכולתי להסיר ממנו את העינים. אני זוכר שכמה פעמים המבטים שלנו נפגשו, והיום אני חושב שההתנהגות הזו שלי בעת התפילה לא היתה דבר נכון - כי באחת היחידויות עם הרבי, הרבה זמן אחרי-כן, כשהרבי הסביר לי איזה עניין, השתמש בדוגמא של מחשבות זרות בתפילה, וכשאמר את זה חייך אלי - והיתה לי הרגשה שהוא מדבר על הרגעים שבהם עמדתי כמין גולם, והבטתי בו בעת התפילה...”.<br /> <br /> זו היתה הפגישה הראשונה של הרב דונין עם הרבי - פגישה שהובילה בעקבותיה פגישות רבות נוספות, בהן זכה מהרבי ליחס חם ומיוחד שרק חסידים מעטים זכו.<br /> <br /> ==היחידות הראשונה==<br /> <br /> חצי שנה שהה ר’ ראובן בבית חיינו, שם חש כפשוטו שזה המקום ממנו הוא יונק את חיותו: “ראיתי את הרבי יום-יום. וכשלא ראיתי אותו הזיתי אותו. הייתי נשכב בצהריים לנוח, והוא היה ישר מופיע. לא היה לי בעולם שום דבר חוץ מהרבי, מהלימוד ומהתפילה”, הוא מתאר.<br /> <br /> אל ה[[יחידות]] הראשונה שלו נכנס כחודש ימים לאחר בואו ל[[770]]. וכך הוא מתאר את אותה יחידות ראשונית שהעמידה אותו על הרגליים: “ביחידות הראשונה נקשרתי אל הרבי. לא רק עכשיו - תמיד קשה לי לדבר על הנושא הזה . . גם אם אינני זוכר הכל בוודאות, דבר אחד אני יודע: כמו שהדף שאחי נתן לי עשה בי הרגשה שדבריו אמת, בפגישות עם הרבי קרה לי דבר הרבה יותר חזק. קרה שמה משהו שהיום אני חושב ששגיתי בו.<br /> <br /> “הרבי פתאום שאל אותי אם אני מבין במכוניות - ברכב כבד - ואני בטפשותי התרגשתי ונבהלתי מהשאלה, כי זכרתי את מה שר’ שלמה חיים הסביר לי, שהדבר הראשון שזוכים לשמוע מהרבי ב”יחידות” הראשונה זה הדבר שנוגע לכל החיים. נבהלתי מזה שהרבי אומר לי כאילו היעוד שלי בחיים זה שאהיה מכונאי... אינני זוכר עם עניתי ומה עניתי, אני רק זוכר שכעבור זמן קצר הרבי שואל אותי למה ביקשתי להיכנס אליו ליחידות, ואני התחלתי לבכות. אני לא יודע למה. אני חושב שהרגשתי בצורך פנימי לפרוק את כל המטען שהצטבר אצלי כל חיי... ואז שאל אותי הרבי למה אני בוכה, וברגע הראשון לא ידעתי מה להגיד לו, אבל אז פתאום אמרתי שלא באתי לאמריקה אלא אליו לישיבה, והוספתי שהייתי רוצה ללמוד כמו שצריך וכו’. הרבי התבונן בי ואמר: “כיוון שהוציא עניניו אל הקדושה” והמתין כמה רגעים ואחר כך המשיך: “אם כן, תשב ותלמד ובעוד כמה חודשים נתדבר”.<br /> <br /> “הרגשתי ששווה לחיות בשביל הבן-אדם הזה. הרגשתי שהמבט שלו יודע מה קורה עוד לפני הדיבור, וההרגשה הזו שהוא יודע הכל גמרה אותי. אחרי עשרות שנים זכיתי לשמוע מהרבי שליט”א שלא צריך לפרט את החטאים, אבל הנוכחות של הרבי עוררה בי צורך עז לפרט לפניו את כל תולדות חיי ולבקש דרך תשובה והדברים פרצו ממני. התוודתי על הכל וביקשתי בגמגום שהרבי יציע לי דרך תשובה ותיקון.<br /> <br /> “הרבי הניח לי לסיים, ואז אמר: “קודם כל יעלה על דרך התורה ומצוות בשמחה ובטוב לבב, ולאחר מכן נדבר על התשובה”.<br /> <br /> “לקח לי שנים להבין את הדברים האלה לעומק. מפעם לפעם הייתי מזכיר לו ביחידויות שהוא הבטיח שידבר איתי על תשובה, וכנראה שבכל אותן שנים לא הבנתי על מה אני בכלל מדבר ומה אני מבקש ממנו. אני חושב שרק כעבור עשרים וחמש שנה, ב”יחידות” שהייתי בשנת תשמ”ב, ביארצייט של הרבנית חנה אמו של הרבי, הרבי ראה שאני מוכן. הוא הסביר לי בפעם הראשונה את עניין התשובה...”.<br /> <br /> ==אהבת אב לבנו==<br /> <br /> זו היתה היחידות הראשונה של ראובן, ומאז זכה ליחידויות רבות, רבות מהן לא ‘רשמיות’. באותה תקופה, בשנת [[תשח&quot;י]], הוא היה נכנס פעמים רבות לרבי והיה מציע את ענייניו השונים. הוא חש קירבה מיוחדת אל הרבי, והרבי, כאב אל בנו, השיב לו אהבה יתירה. “איך ידעתי שאני יכול להכנס ככה לרבי? - כשהוא היה רואה אותי ברחוב או בפרוזדור, הוא פשוט נתן לי את ההרגשה הזו. הוא נתן לי להבין שאם אני רוצה אני יכול להכנס אליו עכשיו. למרות שזו היתה תופעה מאד נדירה, כי אף אחד לא היה נכנס אל הרבי סתם כך, מתי שרצה. אצלי משום מה זה היה מאד טבעי. כי הרגשתי שאם הוא בשבילי הכל, זה לא יכול להיות אחרת ואין בעיה לגשת אליו...”.<br /> <br /> לפעמים היה ראובן עומד לאחר תפילת ערבית במקום בולט כדי שהרבי יבחין בו, והיה יוצר קשר עין עם הרבי. לעתים היה מבחין בכעין ניד ראש, או בזיק של הבנה בעיניו של הרבי, ואז היה נכנס אל קודש הקודשים פנימה, שם היה מציע לפני הרבי שאלות שונות לגבי חייו, או בסדר הלימוד, ובכלל הרבי דאג לו כדאגת אב לנו.<br /> <br /> ==שליח הרבי בחיפה==<br /> <br /> לאחר חצי שנה חזר הרב דונין לארץ, לא לפני שקיבל [[שליחות]] מהרבי להמשיך בעבודתו בטרקטור במקום “שיראו אותך מה שיותר אנשים”.<br /> <br /> מכאן ואילך החל בתקופה חדשה בחייו. בכל בוקר היה נוסע אל מחצבה באזור חיפה, שם היה עובד על הטרקטור שלו. הוא לא אהב את העבודה, ושאף לחזור לחיים החסידיים אותם הספיק להכיר כה מקרוב, אולם חזקה עליו בקשתו של הרבי לפעול במקום הזה. <br /> <br /> ברבות הימים למד כי דמותו של חב”דניק חבוש בכיפה, עטור בזקן ארוך, עובד בטרקטור במחצבה, עושה רושם עז על אלפי אנשים שעברו במקום. זו היתה אטרקציה אמיתית שדיברה אל אלפי אנשים.<br /> <br /> בין כה וכה הציעו לו לשידוך את מרת רבקה לבית זוננפלד מירושלים, והשניים הקימו את ביתם על אדני התורה והחסידות, לא לפני שזכו לשפע ברכות מהרבי.<br /> <br /> ביתו היה “[[בית חב&quot;ד]]” אמיתי, עוד לפני שהמושג הזה הפך למוסד. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מ[[בעל תשוב|בעלי התשובה]] שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים, כאשר ה”עזר כנגדו”, מרת רבקה ע”ה, היתה מקבלת את כולם במאור פנים ובסבלנות רבה.<br /> <br /> בשעות הערב הוא היה מרבה לצאת לקיבוצים או לבסיסי צבא, שם היה משוחח בענייני השקפה וחסידות עם השומעים שהתלקטו סביבו. והוא, בשפה הפשוטה והישירה, מחוספסת, היה כובש את לבבות השומעים. הוא היה מדבר אליהם בגובה העיניים, ובעיקר - מתוך הלב.<br /> <br /> ואכן, השפעתו על הסביבה היתה עצומה. במשך השנים קירבו ר’ ראובן ורעייתו אלפי צעירים ליהדות. מאות מהם הפכו ל[[חסיד|חסידים]] יראי שמים. הוא לא היסס מלהכנס לשיחה גם עם ה”גרעינים הקשים” של השמאל. פעם אף הזמין לביתו קבוצה של צעירים מהליגה לכפייה דתית. היום חלקם הורים למשפחות חסידיות.<br /> <br /> מהפכת התשובה שחולל ר’ ראובן מדהימה ומעוררת השתאות. הוא עצמו העיד באמת האופיינית לו כי “אינני יודע אם קירבנו מאות או אלפים. אני חושב שזה הגיע לממדים גדולים. אינני מנהל רישום. הם פזורים היום בכל קצווי תבל. אני יודע שבכל מקום בעולם יש בעלי תשובה שלנו”. <br /> <br /> בבית משפחת דונין היה כסא מפואר ומלכותי, מיוחד ושמור עבור הרבי. ר’ ראובן לא ידע חוכמות, ולאחר ששמע פעם מהרבי כי הוא יבוא יחד עם המשיח לארץ הקודש, שאלו האם יבוא גם לחיפה, והרבי השיב: אם ירצה השם, אבוא גם לחיפה, והוסיף: זה יכול להיות אפילו מחר...<br /> <br /> כשר’ ראובן חזר לחיפה, החליט שאם הרבי יבוא לעירו, בוודאי ירצה לבקר בביתו-בביתם, ועל כן צריך להכין לו כסא ראוי. <br /> <br /> ==מפיץ נאמן של בשורת הגאולה וזהות הגואל==<br /> <br /> ברבות השנים עזב ר’ ראובן את עבודתו בטרקטור. אחת הפעולות הראשונות שר’ ראובן היה עושה עם [[בעלי התשובה]] שהתקרבו היה לשלוח אותם אל הרבי, בהסבירו כי האור הגדול שם כבר יעשה את רוב העבודה, וכך אכן היה, כפי שמעידים תלמידיו הרבים.<br /> <br /> בשנים האחרונות עזב את חיפה והתגורר ב[[רחובות]], אך המשיך לעמוד בקשר הדוק עם העיר ותושביה, שרבים מהם נמנים על מכריו. הוא שימש כ[[משפיע]] ב[[ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]].<br /> <br /> בעשור האחרון, מאז החל [[מבצע משיח]] וביתר שאת, לאחר שהרבי עודד את שירת ה“{{יחי}}”. ר’ ראובן, כחסיד ומקושר בכל לבו ונפשו, ידע כי זהו רצונו האמיתי של הרבי, וכך אף היה מפרסם בכל מקום. הוא עצמו ענד על דש בגדו וכובעו סמל, דגלון קטן, של משיח. אם לא די בכך, הוא אף היה מסתובב עם שקית מלאה בסמלים שכאלה ומחלק לכל מי שרק קיבל על עצמו לענוד אותם. הוא הסביר זאת באומרו כי המילה “משיח” הכתובה על ה'דגלון' מסמלת את האמונה הטהורה בה מאמין כל יהודי ללא קשר לפרטים הנוספים. &quot;משיח - בלי פשעטלאך וסיסמאות נוספות&quot;.<br /> <br /> בכינוס גדול לקבלת פני משיח שהתקיים באולם הסינרמה בחודש [[אדר]] בשנת [[תשנ&quot;ה]], הזמין ר’ ראובן את הרבי אל המעמד הנאדר בקודש.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> בשבת האחרונה לחייו, שבת י&quot;א [[מנחם אב]] [[תשס&quot;ב]] שהה בחיפה לרגל העליה לתורה של נכדו, בן לחתנו הרב ירון בר-זוהר. לשבת זו הגיעו בני המשפחה מכל רחבי הארץ ומחו”ל. <br /> <br /> כדרכו מדי שבת, הוא [[התוועדות|התוועד]] ארוכות, ובשעה 5 אחה”צ, עם סיום ההתוועדות באולם ישיבת חב”ד, אמר לנוכחים כי הוא חש ברע והתמוטט. צוות של מד”א שהגיע למקום ניסה לבצע בו החייאה במשך 40 דקות אולם הוא השיב את נשמתו לבוראה.<br /> <br /> בהלווייתו שהתקיימה במוצאי-השבת השתתפו המונים, בהם: כל שלוחי הרבי מה”מ מאזור הצפון, רבני ערים, מנהלי מוסדות, מאות ממקורביו ובני המשפחה. נטמן לצד רעייתו בבית העלמין בחיפה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *הרב אליהו דונין, נורט מיאמי פלורידה ארה&quot;ב.<br /> *חתנו הרב ירון בר זוהר - שליח הרבי בחיפה.<br /> *הרב יוסף יצחק דונין - קראון הייטס.<br /> *הרב יהודה דונין - מנהל בית חב&quot;ד בשכונת אחוזה בחיפה.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1632 הקלטה מהתוועדות של ראובן דונין]<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30467 לקט סיפורים מראובן דונין]</div>

מבין