https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A0%D7%AA%D7%9Fחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-15T04:44:27Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%27%D7%99%D7%9F&diff=425135ישראל מרוז'ין2020-10-25T17:43:58Z<p>מאורות נתן: /* דבריו אודות רבותינו נשיאינו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ריפ רוזין.jpg|ממוזער|תמונה המיוחסת לרבי ישראל פרידמן מרוזין]]<br />
רבי '''ישראל פרידמן מרוז'ין''' ([[ג' תשרי]] [[תקנ"ז]] - [[ג' בחשוון]] [[תרי"א]]). מכונה '''"הרוז'ינר"''' וכמו כן מכונה '''"הרוז'ינאי"''', מייסד [[חסידות רוז'ין]] המפוארת שהיה חסידות אב להרבה ענפי חסידויות שיצאו ממנה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
רבי ישראל נולד ב[[עיירה]] פראהבישט שב[[אוקראינה]] פלך [[ויניצה]], למחרת [[ראש השנה]] - [[ג' תשרי]] [[תקנ"ז]], לרבי [[שלום שכנא מפרוביטש]] בן רבי [[אברהם המלאך]] ולחוה בת מלכה בת רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] בעל המאור עיניים.<br />
<br />
כבן שש היה כשנפטר עליו אביו, ואחיו רבי [[אברהם מפראהביטש]] גידלו וחינכו. בהיותו בן שבע התארס עם הרבנית שרה, בתו של רבי משה שהיה ראש ישיבה בברדיטשוב ואחר כך היה רב בבוצ'אן. ובהיותו בן שלוש-עשרה התקיימה חתונתו בבוצ'אן. בהיותו בן ט"ז שנים נפטר אחיו, ורבי ישראל נתמנה כממלא מקום אחיו ואבותיהם.<br />
<br />
את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהביטש, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם לרוז'ין שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו.<br />
<br />
הוא נודע בעבודת ה' נשגבה על דרך [[מלכות]], אך הוא עצמו סיגף עצמו בסיגופים שונים. היה הולך עם נעלי [[זהב]] ללא סוליות, וכאשר היה צועד על השלג היו נראים על השלג סימני דם מרגליו. היה ממעט באכילה. כל צדיקי החסידות העריצו אותו וענו אחריו מקודש מקודש, במיוחד האוהב ישראל מאפטא שלמרות היותו בכחמישים שנה מבוגר מהרוז'ינער העריצו והתבטל לפניו. <br />
<br />
באביב של שנת [[תקצ"ח]] בעקבות עלילה של [[תנועת ההשכלה|משכילים]] נאסר רבי ישראל על ידי שלטון הצאר. הוא הואשם בכך שציווה להרוג שני [[תנועת ההשכלה|משכילים]] שהגיעו לרגל אחריו בחצרו, ובדרכם חזרה התהפכה העגלה בה נסעו ומתו. לאחר כמעט שנתיים - בשנת [[ת"ר]], שוחרר ממאסרו למאסר בית, משם הצליח להבריח את הגבול הרוסי, ולאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת [[תר"ב]], באחוזת "פוטוק" שב[[עיירה]] סדיגורא הסמוכה לעיר [[צ'רנוביץ']] אשר בבוקובינה שבאותה תקופה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית, וכיום חלק מ[[אוקראינה]], שם המשיך את דרכו המלכותית.<br />
<br />
לאחר פטירת הרבנית שרה, בשנת [[תר"ז]], [[נישואין|נשא]] את רבנית מלכה, אלמנת רבי [[צבי הירש מרימנוב]].<br />
<br />
==דבריו אודות רבותינו נשיאינו==<br />
===אדמו"ר הזקן===<br />
אודות אדמו"ר הזקן אמר כי הוא וה[[רמב"ם]] באו משורש אחד, ומכאן החשיבות הגדולה שנתן אדמו"ר הזקן בספריו לדברי הרמב"ם{{הערה|עירין קדישין, רוז'ין}}.<br />
===אדמו"ר האמצעי===<br />
אחד מ[[מלמד תינוקות|מלמדי]] בניו של ר' ישראל היה מ[[חסיד]]י [[אדמו"ר האמצעי]], וברשותו היו מספר כתבים [[מאמר|מאמרים]] שלו, אותם היה מקפיד להסתיר מהרוז'ינר בארון נעול{{הערה|נראה משום ההקפדה שהיו לכמה מצדקי אותו דור על [[אדמו"ר האמצעי]] משום דרכו לגלות לכל אף את העניינים הכמוסים והנעלים ביותר ב[[תורת הנסתר]] וה[[חסידות]]}}. באחת הפעמים בהם עסק המלמד בכתבים, יצא לאיזה עניין - מבלי להסתיר את הכתבים. כשחזר - ראה את ר' ישראל עומד בחדרו ומעיין בכתבים. כשהבחין הרוז'ינר במלמד, שאלו של מי הכתבים, וענה לו המלמד כי הם מאמריו של [[אדמו"ר האמצעי]]. בשומעו זאת, נאמר הרוז'ינר בהתפעלות:"[[רוח הקודש]], [[רוח הקודש]] אמיתי..."{{הערה|1=מפי המשפיע ר' [[שמואל גרונם]]; מובא ב"רשימות דברים" לרב [[יהודה חיטריק]]}}<br />
<br />
== דברי רבותינו נשיאנו אודותיו ==<br />
===אדמו"ר הזקן===<br />
[[אדמו"ר הזקן]] אמר על הרוזינאי "אמרו [[צדיק]] כי [[טוב]]", כי היה אז שבע עשרה [[שנה]] בגימטריא [[טוב]] (ועוד מטעמים אחרים).<br />
<br />
===הצמח צדק===<br />
[[הצמח צדק]] היה מכנה את ר' ישראל "הרוז'ינר הקדוש"{{הערה|1=רשימות היומן עמוד ת"ד}}, ופעם סיפר לבניו: בשעה שה[[צדיק]] ה[[קדוש]] מרוז'ין אומר [[תהלים]], כל ה[[עולם]] פתוח לפניו. וב[[תהלים]] של [[שבת]] הוא רואה בשרשים שבכל עניני ה[[עולם]], ואז הוא יכול לתקן ב[[שורש]] ובמילא נדחית ומתבטלת הגזירה, ואני הנני מסכים על הצעת ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] מרוז'ין.<br />
<br />
סיפר [[המהר"ש]] את סיפור הדבר: [[אהבה]] גדולה וחיבה יתירה היתה בין הרבי [[הצמח צדק]] לבין הרבי מרוז'ין.<br />
פעם אירע ענין כללי גדול, ושלח הרבי [[הצמח צדק]] את הגה"צ המפורסם רבי יצחק אייזיק הלוי אל הרבי מרוז'ין לטכס עצה לביטול הגזירה.<br />
<br />
בבוא רבי יצחק אייזיק אל הצדיק מרוז'ין, קיבל אותו בסבר פנים מאירות, ובשמעו דבר השליחות שמסר לו הרבי ה"צמח צדק", אמר: נאמר כמה פרקי [[תהלים]], ויפתח השי"ת שערי אור ונראה מה נעשה. ביום ה[[שבת]] כשהרבי מרוז'ין אמר תורה כדרכו, הנה באמצע פסק מלומר וציווה שכל החסידים שהיו באותו מעמד יצאו מן החדר, ועליו פקד להישאר וכאשר יצאו כולם אמר לו הרבי מרוז'ין: עצתי נאמנה כי ישלחו שני שלוחים לעיר המלוכה בטענות אלו, והגזירה תיבטל בעזרת ה', וגם האדמו"ר שלכם מסכים עמדי...<br />
<br />
כשנסתלק הרוז'ינאי, [[ג' חשון]] [[תרי"א]], היה יום [[גשם|גשום]] מאד. בשעה שלש קרא [[הצמח צדק]] בליובאוויטש את המשרת שיקרע לו קריעה ל"ע, והורה להביא לו ה[[תפילין]] שלו. אז לא היו שום ידיעות טלגרפיות. כשהרבנית שאלה אותו מה קרה, אמר שהרוז'ינאי נסתלק, וחשב עצמו לאבל.<br />
<br />
===הרבי מלך המשיח===<br />
ב[[חלוקת דולרים]] של [[כ"ח תשרי]] [[תשנ"ב]] עבר הת' מרדכי הכהן פלדמן מסידני ואמר לרבי שיש לו יום הולדת ב[[ג' חשוון]]. הרבי העניק לו דולר נוסף באומרו: {{ציטוטון|שתהיה לך שנת הצלחה. זה יום הולדת של רוז'ינער. שהקב"ה יעזור שתלך בדרכיו. אבל שתשאר חסיד חב"ד ולא [חסיד] רוז'ין}}{{הערה|דברי משיח תשנ"ב חלק א' ע' 375}}.<br />
<br />
==משפחתו ותלמידיו==<br />
[[קובץ:קאפישניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נכדו האדמו"ר [[חסידות רוז'ין|מקופיטשניץ]], מברך [[ברכת המזון]] על גביע של רבי ישראל מרוז'ין (בצד: [[שמעון למברגר|האדמו"ר ממאקווא]])]]<br />
* סבו, רבי [[אברהם המלאך]].<br />
<br />
;בניו:<br />
* רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה.<br />
* רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון)<br />
* רבי דוד משה פרידמן מ[[צ'ורטקוב]] <br />
* רבי דב בער פרידמן מלאובה<br />
* רבי מנחם נחום משטפנשט<br />
* רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין<br />
<br />
;בנותיו:<br />
* גיטל, אשת רבי יוסף מנזון - בניהם רבי לוי יצחק מאוז'ירן<br />
* חיה מלכה, אשת האדמו"ר יצחק טוורסקי, מסקווירא<br />
* לאה, אשת רבי דוד הלפרין - בניהם רבי שלום מוורסלוי<br />
* מרים, אשת האדמו"ר מנחם מנדיל הגר, מויז'ניץ<br />
<br />
==תורותיו==<br />
דברי תורתו פורסמו בספרים רבים ולאחרונה לוקטו כל מאמריו הפזורים בספרים ומתוך כתבי יד, בספר '''עירין קדישין השלם''' ויצא לאור על ידי מכון שפתי צדיקים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת ==<br />
*'''תולדות יצחק אייזיק''' (תולדות רי"א מהומיל) כפר חב"ד תשמ"ז, עמ' 111-116<br />
*אוצר סיפורי חב"ד חלק ו'<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://col.org.il/news/107221 כשה"צמח צדק" עשה 'קריעה' על הרוז'ינר]<br />
* [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/442241 התגלה תיק החקירה של ר"י רוזין]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]]<br />
[[קטגוריה:משפחת המגיד]]</div>מאורות נתןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D&diff=307208צבי הירש רוזנבוים2018-03-15T02:46:26Z<p>מאורות נתן: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:רבי צבי הירש רוזנבוים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי צבי הירש רוזנבוים]]<br />
[[קובץ:רוזנבוים 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי ניסן רוזנבוים]]<br />
רבי '''צבי הירש רוזנבוים''' היה האדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט, חתן רבי מרדכי מ[[נדבורנא]].<br />
<br />
בעקבות [[מלחמת העולם השנייה]] נותק הקשר בינו ובין כלתו ובני משפחתה, כעבור זמן הצליחו לעלות לארץ ישראל ור' צבי [[נישואין|נשא לאישה]] את ארוסתו מלפני המלחמה. היות והפרוטה לא הייתה מצויה בכיסו, רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא רכש לו את הנדוניה וה[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח לו מעטפה ובה סכום כסף באמצעות ר' [[אפרים וולף]].<br />
<br />
דרושי התורה שלו היו מיוסדים רבות על תורת חב"ד.<br />
<br />
== קשר מיוחד עם [[ספר התניא]] ==<br />
<br />
היה הוגה רבות בספרי חסידות. למד את ספר [[התניא]], שכתב אדמו"ר הזקן, מאה פעמים עד שהכיר כל אות ואות בו. נהג להתכונן ל[[תפילת שחרית]] לאחר לימוד ארוך ומעמיק בספר זה. <br />
<br />
הזמן שהקדיש ללימוד הספר גם היה רב. בבחרותו למד כל יום בספר התניא הקדוש כארבעה שעות, וגם עד [[זקנה]] ושיבה למד כל יום שעור קודם התפילה בספה"ק תניא, ואף קיבל על זה מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]], שהחשיב מאד שלומד שיעור [[תניא]] ברבים. <br />
<br />
נהג לומר שעל חסידים למלאות אחר הוראת בעל התניא להתפלל כל יום לפחות שעה ומחצה בעבודה ולעבוד על מידת ה[[אתכפיא]] בפרט בענייני [[אכילה]]. כמו כן הורה על כל חסידיו ללמוד בקביעות את [[ספר התניא]], ועשרות שנים מסר בקביעות שיעורים בספר.<br />
<br />
בכל [[סעודה שלישית]] היה מזכיר איזה תורה או ענין מ[[אדמו"ר הזקן]], והיה אומר {{ציטוטון|דער הייליגער רבי (-הרבי הקדוש) דער בעל התניא}}.<br />
<br />
בצוואתו כתב על חובת לימוד התניא כל יום.<br />
<br />
== עם הרבי ==<br />
<br />
בתחילת תקופת נשיאותו נסע לעיתים לאירופה וביקר בברינואה (צרפת), שם הכיר את ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נעמענוב]] והתרשם עמוקות מעבודת ה' המיוחדת שלו. לאחר שהרבי קיבל את נשיאות חב"ד, שאל את ר' ניסן לדעתו ונעשה מקושר לרבי. חסיד נוסף עימו עמד האדמו"ר בקשר מיוחד היה רבה של קרית מוצקין הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].<br />
<br />
<br />
העריץ מאוד את הרבי, זכה להיכנס ליחידויות, התכתב עמו ובהתאם להוראתו הקפיד למסור בכל יום שעור תניא. בנסיעות ארוכות היה מקשיב לקלטות מהתוועדויות כ"ק הרבי מליובאוויטש. נוהג היה להכנס מדי פעם לישיבת תורת אמת, ולומד [[תניא]] עם התמימים ומשוחח עמהם בעבודת ה'.<br />
<br />
== הספר חובת הלבבות ==<br />
כהוראת נשיאי חב"ד, הוא הורה להגות בספר [[חובת הלבבות]] בקביעות: במיוחד הורה לחסידיו, לשנן בקביעות את הקטע הבא, המופיע בשער עבודת האלקים" פרק ה':<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כו|תוכן=וממה שהוא טוב ממנו עוד, להראות סימני העבודה והמקנה עליו בכל תנועת אבריו ובמידותיו:<br />
<br />
לא ייהגה - כי אם בזכרו, ולא יביט - כי אם אל דרכיו, ולא ישמע - כי אם אל דבריו, ולא יאכל - אלא מה שהטריפו, ולא יחשוב - אלא בגדולתו, ולא ישיש - אלא ברצותו אותו, ולא ישמח - כי אם בעבודתו, ולא יבקש - כי אם רצונו, ולא ירוץ - כי אם בשליחותו, ולא יעמוד - כי אם מהמרותו, ולא ישב - כי אם בביתו, ולא יקום - כי אם באמונתו, ולא יקרא - כי אם ספרו, ולא ילבש - כי אם כסות יראתו, ולא יישן - כי אם על יצועי אהבתו, ולא יתדמה לו - כי אם תמונתו, ולא יעור - אלא במתיקות זכרו, ולא ימצא קורת רוח - כי אם עמו, ולא יברח - כי אם מהמרותו, ולא יאבל - כי אם בעת [[כעס]]ו, ולא יפחד - כי אם מתוכחתו, ולא יקווה - כי אם חסדו, ולא יכעס - כי אם במה שמחייב רצונו, ולא ירצה - אלא במי שעושה רצונו, ולא ייקח - כי אם ברשותו, ולא ייתן - אלא למי שצווה אותו לתת לו. וכן בכל תנועותיו לא יעתיק רגל ולא יניע עפעף, אלא אחר הפקת רצון אדוניו בהם.}}<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
*גיסו, אח הרבנית, רבי [[יששכר בער רוזנבוים]] האדמו"ר מנדבורנא.<br />
* בנו, רבי ניסן חיים האדמו"ר מ[[חסידות קרטשניף|קרעטשניף]] ירושלים<br />
* בנו, רבי זיידא לייזר וואלף האדמו"ר מ[[חסידות קרטשניף|קרעטשניף]] סיגט<br />
* חתנו, רבי יעקב מנחם רבינוביץ, הוא האדמו"ר מביאלה בני ברק.<br />
<br />
== מקורות ==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38282 החסיד שהפך אדמו"ר למקושר לרבי]''', מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 554 {{אינפו}} י"ז אייר התשס"ח (22.05.2008)<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38270 כשהאדמו"ר מקרעטשנף היה מלמד תניא], מתוך כתבה בעיתון המודיע {{אינפו}} ט"ז אייר התשס"ח (20.05.2008)<br />
* {{קישור שטורעם|15034|news|"לא לזוז מספר התניא"|מערכת שטורעם|ט"ז באייר תשס"ז}}<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא|רוזנבוים צבי הירש]]</div>מאורות נתןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%92%27%D7%9C&diff=290992יורם אברג'ל2017-04-13T19:02:44Z<p>מאורות נתן: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:אברגיל.jpg|left|thumb|250px|הרב יורם אברג'ל]]<br />
ה[[קבלה|מקובל]] [[הרב]] '''יורם מיכאל אברג'יל''', היה ראש מוסדות רב פעלים ב[[נתיבות]], המקורב לחסידות חב"ד ונחשב לידיד גדול של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ז סיון]] [[תשי"ז]] במושב ברוש. בילדותו למד בבית ספר חב"ד של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] במושב, והיה בקשר עם הרב [[ישבעם סגל]] מנהל הבי"ס ו[[שליח]] הרבי במקום.<br />
<br />
בצעירותו, למד בישיבת בני עקיבא בכפר מימון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות 'חברון' וישיבת 'הנגב' של ר' יששכר מאיר . עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, החל לעסוק בהפצת תורה ויהדות בסביבתו. ולאחר חתונתו עם זוגתו גאולה, עבר להתגורר ב[[נתיבות]], שם התקרב לרב ישראל אבוחצירא ה'[[בבא סאלי]]'.<br />
<br />
לרב נולדו שישה ילדים.<br />
<br />
בחודש [[אדר]] [[תשס"ו]] במהלך ביקור ו[[התוועדות]] ב[[770]] - ניצל הרב את ההזדמנות וחתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]].<br />
<br />
לאחר מחלה קשה שהתפרצה בגופו של הרב נפטר בליל ש"ק פרשת בראשית -כ"ז ב[[תשרי]] ה'תשע"ו, בן 58. שני בניו, הרב חיים יוסף דוד והרב ישראל, הוכתרו כממשיכי דרכו{{הערה|{{כיכר השבת|ישי כהן|ההמבורג הולבש וה'ממשיך' בנתיבות החיד"א אברג'ל נכנס לתפקידו|183304|18 באוקטובר 2015}}}}.<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
ב[[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי]] החל הרב אברג'ל למסור שיעורים בהלכה וב[[חסידות]], ובשנת [[תשמ"ה]] הקים הרב אברג'ל ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם "קול רינה רב פעלים", שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך מסועפת של גנים ובתי-ספר, לצד [[כולל|כוללים]] לאברכים בני תורה ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים הרב אברג'ל את רשת החינוך "באר [[מים]] חיים", הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - "בניהו" בנתיבות ו"באר [[מים]] חיים" בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות "יבוא ברינה" (על שם אמו), תיכון לבנות "שפתי רננות" וישיבה קטנה "תפארת בחורים". הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה(כוללי יום,כוללי חצות וכוללי נץ)בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד "ברכת יוסף ופעולת צדיק" המחלק [[מזון]] למשפחות נזקקות. <br />
<br />
בכל בוקר היה הרב מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור [[תניא]] זה הוא אחד משיעורי [[תניא]] הקבועים הגדולים ביותר. בנוסף לכך היה הרב מוסר בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ.<br />
<br />
==ספריו==<br />
בשנת [[תשס"ז]] החל להדפיס את סדרת הספרים '''בצור ירום''' המבארים את '[[ספר התניא]]'. הסדרה מבוססת על שיעוריו היומיים בתניא. בשנת תשע"ו, צאה מהדורה שלמה הכוללת עשרה כרכים. תשעה מפרי עטו, והעשירי המשלים את ספר התניא הוא על פי שיעוריו. הסדרה מונה אחת עשרה כרכים.<br />
בנוסף שיחות הרב על הפרשיות ומועדי השנה יצאו לאור בסדרת הספרים "אמרי נעם", ד' חלקים.<br />
כחלק מהוצאתיו לאור הוציא הרב סידור תפילה בשם 'קול רינה' כאשר מיד בתחילתו עוד לפני הפסקה 'מודה אני' ציין הרב לדברי הרבי ב'היום יום' אודות 'מודה אני' של יהודי.<br />
כתבם על לוח ליבך - פתגמים מלוקטים משיעורי הרב, בסגנון לוח היום יום של חב"ד, לוקט ע"י תלמידו הרב דן מרצבך.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19721 ביקורו של הרב בבית חיינו]''' - {{אינפו}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79535 "כל מי שקם על חב"ד - קרס. רק הם נשארו!"]''' - הרב אברג'ל בשיחה מיוחדת לתלמידיו. כ"ג טבת [[תשע"ד]] {{אינפו}}<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|אברג'ל]]<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]</div>מאורות נתןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=290919הרבנות הראשית לישראל2017-04-12T18:15:40Z<p>מאורות נתן: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:מרדכי אליהו.jpg|שמאל|thumb|250px|הרב הראשי הרב [[מרדכי אליהו]] בביקור אצל [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשנ"ב]])]]<br />
[[קובץ:הרבי ביחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ביחידות עם [[הרבנים הראשיים לישראל]]]]<br />
[[קובץ:רבנים עם מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבני ועסקני חב"ד בפגישה עם הרבנים הראשיים לישראל בהוראת [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשמ"ו]]). בתמונה (מימין לשמאל): הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[אברהם שפירא]], הרב יוסף גליקסברג רבה של [[גבעתיים]]. מאחור עומד (ימין) הרב [[ברק'ה וולף]].]]<br />
[[קובץ:היכל שלמה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין 'היכל שלמה' בו פעלו משרדי הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית משנת [[תשי"ח]] עד שנת [[תשנ"ב]]]]<br />
<br />
'''הרבנות הראשית לישראל''' היא מוסד רבני עליון הפועל מטעם הממשלה ב[[מדינת ישראל]]. תחומי אחריותה כוללים מינוי רבנים ודיינים, התקנת תקנות, הפעלת מערכת הכשרות הממלכתית ועוד. בראש הרבנות הראשית עומדים שני רבנים ראשיים: הרב האשכנזי עומד בראש מועצת הרבנות הראשית והרב הספרדי עומד בראש [[בית הדין הרבני הגדול]]. <br />
==תולדות הרבנות הראשית==<br />
בזמן השלטון העות'מאני ב[[ארץ ישראל]] רוב תושבי הארץ היו יוצאי עדות המזרח, ובתפקיד המנהיג הרוחני עמד "הראשון לציון", שקיבל סמכויות מיוחדות מטעם הסולטן למנות ולפטר רבנים, ושימש כנציג היהודים במסדרונות השלטון, וריכז תחתיו את גביית המסים. יוצאי קהילות אשכנז שעלו לארץ לא היו נתונים תחת מרותו של הראשון לציון, אלא התארגנו בקופות מאוחדות שנקראו בשם 'כוללים', הקימו מוסדות חינוך ושירותים קהילתיים עצמאיים, ונהנו מחסותם של הקונסולים האירופאים.<br />
<br />
בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] כבשו הבריטים את [[ארץ ישראל]] מהעות'מאנים, ובשנת [[תר"פ]] הנציב הבריטי החליט להגדיר מחדש את מעמדה של ההתיישבות היהודים בארץ ואת סמכויות הרבנים, ולאחר הקמת מספר ועדות חקירה החליט להקים [[גוף]] מעורב שימונה על בחירת הרבנים הראשיים. בשנת [[תרפ"א]] התכנסו לראשונה אנשי ה[[גוף]] הבוחר שהיה מורכבת משני שליש רבנים ומשליש אישי ציבור שונים, ובחר בשני רבנים ראשיים. כרב הראשי האשכנזי נבחר הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], וכרב הראשי הספרדי נבחר הרב [[יעקב מאיר]].<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאינו לרבנות הראשית==<br />
כמו רבים מגדולי ישראל דוגמת הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], התנגדו רבותינו נשיאינו להקמתה של הרבנות הראשית, מחשש שהממסד הכללי יכפה את דעתו על הרבנות הראשית, ויכריח אותם להטות את דעתם בניגוד לדעת התורה, באופן כזה שיתערבו שיקולים חיצוניים בפסקי הדין שלהם ויוציאו מכשול מתחת ידם, כאשר הממסד הכללי משתמש ברבנות הראשית משתמש בממסד הרבנות כדי להכשיר את מעשיו.<br />
<br />
הרבי הבהיר את דעתו, שהתנגדותו אינה לאנשים שנבחרו לעמוד בראש המוסד, היות וכוונתם רצויה והם עוסקים בתפקיד מתוך רצון לשפר את התייחסות לדת ולקרב את כלל הציבור לערכי התורה והמצוות, אך עצם קיומו של הממסד הוא דבר שלילי, ולכן ברמת העיקרון באם הדבר היה אפשרי - רצונו של הרבי הוא שיבטלו מוסד זה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm מכתבו של הרבי לרב ניסן טעלושקין, כ' חשון תשכ"א].}}.<br />
<br />
===בחירות לרבנות הראשית===<br />
עד לכהונתם של הרבנים הראשיים הראשון לציון הרב [[יצחק ניסים]] והרב [[איסר יהודה אונטרמן]], כהונת הרב הראשי היתה משרת עולם, שהיתה נמשכת עד לפטירתו של הרב הנבחר{{הערה|חוק זה נשאר עד היום בישראל לגבי משרת רבני ערים.}}. בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב [[עובדיה יוסף]] ומקורביו לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם.<br />
<br />
הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה, והתבטא: {{ציטוטון|לא היתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}.<br />
<br />
למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|עובדה זו היתה אחת הסיבות לכך שהרב עובדיה יוסף לא התקבל ל[[יחידות]] ב[[ספריית ליובאוויטש|בניין הספריה]] כמו רבנים ראשיים אחרים, (הרבי הסכים לקבלו בתנאי שיבא בבגדיו הרגילים כלומר כובע וחליפה ארוכה אך לא ב[[בגד|בגדים]] של הראשון לציון).}}.<br />
<br />
===מועצת הרבנות הראשית===<br />
כמו היחס הכללי של הרבי לרבנות הראשית, כך היה גם היחס השלילי של הרבי למועצת הרבנות הראשית. כאשר הרב [[שלמה יוסף זווין]] נבחר כחבר במועצת הרבנות, שיגר לו הרבי איגרת בה ציין מצד אחד את הנאתו מכך שהוא מוערך על ידי ה[[גוף]] הבוחר, אך מצד שני הביע את דעתו שאין לברך על בחירה זו 'מזל טוב', היות וזהו תפקיד מלא בקשיים ובנסיונות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8799.htm אגרות קודש חלק כג, מכתב מתאריך י"א ניסן [[תשכ"ד]] (אגרת ח'תשצט)].}}.<br />
<br />
בכ"ט חשוון תשכ"ט, לאחר שכבר כיהן כחבר המועצה שנים רבות, הוסיף לו הרבי: {{ציטוטון|לפי מהלך העניינים בעבר ובהוה, בודאי שיוכרח בא-כוח הרבנות הראשית או העומד בראשה, להיות נוכח ולהשתתף בכמה וכמה של ענייני טקס וכו'. שגם עליהם מדובר באותם סימנים בשו"ע (עניינים שהיפך ההלכה). והלואי שימצא מי שיעמוד בנסיון בזה שלא להבחר, כי לכאורה תקוה קלושה ביותר, שלאחר שיבחר יעמוד בנסיון, ובתוקף עד כדי כך שלא להשתתף בטקס}}.<br />
<br />
===ביקור הרבנים הראשיים===<br />
על אף שהרבי התנגד לממסד הרבנות, הרבי הוקיר את פועלם של הרבנים הראשיים, ובמהלך כהונתם של הרב [[מרדכי אליהו]] ו[[אברהם אלקנה שפירא|הרב שפירא]] התקיימו מספר ביקורים רשמיים של הרבנים אצל [[הרבי]] ב[[יחידות]], במהלך העלו הרבנים שאלות שונות ודיונים הלכתיים בפני הרבי, ושוחחו יחד בעניני הלכה ומנהג.<br />
<br />
בפעמים אלו, לאחר שהסתיים הביקור הרשמי במהלכה נכחו גם שאר חברי המשלחת, חברי מזכירות הרבי, צלמים, ואישים נוספים, נשארו הרבנים לדבר עם הרבי באופן פרטי, ודיברו על ענינים הנוגעים לכלל ישראל.<br />
<br />
הפעם האחרונה בה זכו הרבנים הראשיים להתקבל ל[[יחידות]] אצל הרבי, היה ביום [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]], ובמהלכו דיבר הרבי רבות בנושא ה[[גאולה]] הקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: "לעת"ל משה ואהרון עמהם". פס"ד כבית שמאי לעת"ל. חיוב קרבנות לעת"ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען "השיבנו ה' אליך" ו[[הקב"ה]] מבקש "שובו אלי" בתחילה, אבל "אחרי רבים להטות".}}(שיחתם הודפסה בקונטרס מיוחד{{הערה|הודפסה כהוספה ל[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תשנ"ב.}}). בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56085 בהמשך גם תיאר הרבי את [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"שליט"א"]{{וידאו}}}}}} לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}". את התפעלותו של הרב אליהו מהפגישות עם הרבי, ציין בכינוס של [[כולל חב"ד]] שנערך באותו שבוע ב[[ניו יורק]], כשהוא מציג את העובדה ש[[הרבי]] היה בשעת הפגישה אחרי שעות רבות של [[חלוקת דולרים]] לאלפי איש, ולא היה נראה עייף או חלש והיה ב"צלילות ה[[מחשבה]] ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע.. אמרתי, לית דין בר נש, אלא [[מלאך]] קדוש עומד לפנינו!".<br />
<br />
==מועצת הרבנות הראשית==<br />
[[קובץ:הכתרת רבנים ראשיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[אליעזר פרלשטיין]] מנחה את טקס הכתרת הרבנים הראשיים לישראל, הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]], בבית ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] הרצוג]]<br />
תחת נשיאותם של הרבנים הראשיים, פועלת מועצת הרבנות הראשית שתפקידיה כוללים מתו מענה הלכתי לציבור, פיקוח על גופי ה[[כשרות]] הממשלתיים, הסמכת נבחנים לרבנות ולדיינות, והענקת תקנים לרבני ערים ורבני שכונות ויישובים. כחברי המועצה מכהנים ארבעה רבני הערים הגדולות בארץ{{הערה|הרבנים האשכנזים והספרדים של הערים מכהנים ברוטציה.}}, ולצידם עשרה רבנים נבחרים, מחציתם אשכנזים ומחציתם ספרדים.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ו]], חברי מועצת הרבנות הראשית הם שני הרבנים הראשיים לישראל ([[דוד לאו|הרב דוד לאו]] ו[[יצחק יוסף|הרב יצחק יוסף]]), הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של העיר [[תל אביב]], הרב [[אריה שטרן]] רב העיר [[ירושלים]], הרב [[יהודה דרעי]] רב העיר [[באר שבע]] והרב הצבאי הראשי הרב רפי פרץ.<br />
<br />
הרבנים הנבחרים למועצת הרבנות:<br />
הרבנים האשכנזים:<br />
# הרב [[יעקב אלעזר כהנא שפירא]] (ראש ישיבת מרכז הרב)<br />
# הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] (רב העיר [[מגדל העמק]])<br />
# הרב [[יוסף גליקסברג]] (רב העיר [[גבעתיים]])<br />
# הרב [[יעקב רוז'ה]] (נציג הרבנות הראשית במכון הלאומי לרפואה משפטית)<br />
# הרב [[יצחק רלב"ג]] (יו"ר המועצה הדתית בירושלים לשעבר)<br />
<br />
הרבנים הספרדים:<br />
# הרב [[שמעון אליטוב]] (חסיד חב"ד ורב המועצה האזורית מטה בנימין)<br />
# הרב [[אברהם יוסף]] (רבה העיר [[חולון]])<br />
# הרב [[רצון ערוסי]] (רב העיר [[קריית אונו]])<br />
# הרב [[שמואל אליהו]] (רב העיר [[צפת]])<br />
# הרב [[יצחק חיים פרץ]] (רב העיר [[רעננה]])<br />
<br />
==היסטוריית הרבנים הראשיים ==<br />
הרבנים האשכנזים:<br />
# הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] - [[ט"ז אדר]] [[תרפ"א]] - [[ג' אלול]] [[תרצ"ה]] (כיהן לצד הראשון לציון הרב [[יעקב מאיר]]).<br />
# הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] - [[י"ז כסלו]] [[תרצ"ז]] - [[י"ט תמוז]] [[תשי"ט]] (כיהן לצד הראשונים לציון הרבנים הרב [[יעקב מאיר]] הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]] והרב [[יצחק ניסים]]).<br />
# הרב [[איסר יהודה אונטרמן]] - [[ד' ניסן]] [[תשכ"ד]] - [[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] (כיהן לצד הראשון לציון הרב [[יצחק ניסים]]).<br />
# הרב [[שלמה גורן]] - [[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]] (כיהן לצד הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]]).<br />
# הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]] - [[כ"ט אדר]] [[תשנ"ג]] (כיהן לצד הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]]).<br />
# הרב [[ישראל מאיר לאו]] - [[א' ניסן]] [[תשנ"ג]] - [[כ"ט אדר]] [[תשס"ג]] (כיהן לצד הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]]).<br />
# הרב [[יונה יחיאל מצגר]] - [[י"ב ניסן]] [[תשס"ג]] - [[ט"ו בסיוון]] [[תשע"ג]] (כיהן לצד הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]]).<br />
# הרב [[דוד לאו]] - החל את כהונתו ב[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]] (מכהן לצד הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]]).<br />
הרבנים הספרדים:<br />
# הראשון לציון הרב [[יעקב מאיר]] - [[ט"ז אדר]] [[תרפ"א]] - [[ט' סיוון]] [[תרצ"ט]] (כיהן לצד הרבנים הראשים הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] והרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]).<br />
# הראשון לציון הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]] - [[י' תמוז]] [[תרצ"ט]] - [[כ"ד אלול]] [[תשי"ג]] (כיהן לצד הרב הראשי הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]).<br />
# הראשון לציון הרב [[יצחק ניסים]] - [[כ"ט שבט]] [[תשט"ו]] - [[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] (כיהן לצד הרבנים הראשים הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] והרב [[איסר יהודה אונטרמן]]).<br />
# הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]] - [[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]] (כיהן לצד הרב הראשי הרב [[שלמה גורן]]).<br />
# הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]] - [[כ"ט אדר]] [[תשנ"ג]] (כיהן לצד הרב הראשי הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]).<br />
# הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]] - [[א' ניסן]] [[תשנ"ג]] - [[כ"ט אדר]] [[תשס"ג]] (כיהן לצד הרב הראשי הרב [[ישראל מאיר לאו]]).<br />
# הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]] - [[י"ב ניסן]] [[תשס"ג]] - [[ט"ו בסיוון]] [[תשע"ג]] (כיהן לצד הרב הראשי הרב [[יונה יחיאל מצגר]]).<br />
# הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] - החל את כהונתו ב[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]] (מכהן לצד הרב הראשי הרב [[דוד לאו]]).<br />
<br />
==סמל הרבנות==<br />
{{קובץ|סמל רבנות|סמלה החדש המתוקן של הרבנות (מימין) לעומת הסמל הישן (משמאל)}}<br />
בשנת [[תשע"ה]], לאחר פניות מצד הציבור להסיר את ציור ה"לוחות" העגולות מסמלה הרשמי של הרבנות, לאור הוראת [[הרבי]] בנידון - שינתה הרבנות את הלוגו הרשמי שלה ל[[לוחות הברית]] מרובעות.{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA/ הידיעה ב]{{אינפו|}}}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ועידה לחיזוק מסורת חכמי המזרח ומורשת תורת החסידות]]<br />
*[[פרשת הממזרים]]<br />
*[[הרבנות הצבאית]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62224 הרבי דרש: הרבנים הראשיים יכהנו כל חייהם] - לקט ממכתבי הרב בנושא {{אינפו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:הרבנות הראשית לישראל|*]]</div>מאורות נתן