חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

כינוס שלוחי הרבי לארץ הקודש

2022-11-25T13:23:48Z

מאה ועשרים שנה:

[[קובץ:שלוחים ארץ הקודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תשע"ג]]]]
'''כינוס שלוחי הרבי לארץ הקודש''' הינו כינוס שנתי של [[השלוחים לארץ הקודש]] שנשלחו באופן אישי על ידי [[הרבי]]. הכינוס שהחל בשנת [[תשמ"א]] זכה להתייחסות מיוחדת מהרבי, ובעקבותיו ביקש הרבי שיארגנו כינוסים דומים לשלוחים בכל רחבי העולם, וכן כינוסים איזוריים.

הכינוס מאורגן כיום על ידי [[השלוחים לארץ הקודש#איגוד השלוחים לארץ הקודש|איגוד השלוחים לארץ הקודש]] בראשות הרב [[שמואל גרייזמאן]] והרב [[יהודה לייב איידלקופ]]. ובעבר הרב אברהם שמואל בוקעיט ע"ה

==היסטוריה==
בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ח]] שלח הרבי 3 קבוצות אברכים לארץ הקודש, שהתיישבו בהוראת הרבי ב[[ירושלים]] וב[[צפת]], דבר שתרם לגיבוש משמעותי בין חברי הקבוצות.

ב[[חודש שבט]] [[תשל"ט]] הורה הרבי לשלוחים להשתלב בתפקידי הוראה רבנות ושליחות ברחבי הארץ, וחברי הקבוצות התפזרו בכל ערי הארץ.

בחורף של שנת [[תשמ"א]], יזם הרב [[זושא וילימובסקי]] מפגש ארצי, בהמשך למפגש בן שלושה ימים שהתקיים בצפת בשנת תשל"ט כדי להביא את הוראת הרבי לידי פועל. מפגש זה אורגן בסיועו של שלוחי הרבי הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[יוסף יצחק ליברוב]] והיה אמור להתקיים ביום ראשון כ"ח אדר ראשון. המפגש יועד לראשי המשפחות בלבד, אך ב[[התוועדות]] של הרבי ב[[שבת]] פרשת ויקהל הסמוכה לכינוס, הורה הרבי שבכינוס ישתתפו כל משפחות השלוחים אנשים נשים וטף, ובעקבות כך עם היוודע הוראת הרבי ב[[מוצאי שבת]] בניו יורק, קיימו המארגנים לפנות בוקר סבב טלפונים בין כל השלוחים, ודיווחו להם כי ברצונו של הרבי שבכינוס ישתתפו אנשים נשים וטף.

כינוס זה זכה לחביבות מיוחדת מהרבי, ששלח מידי שנה מכתב מיוחד למשתתפי הכנס בו נהג גם לבאר את שם המקום בו התקיים הכינוס וכן פרטים נוספים הקשורים אליו, וכן הזכיר אותו במספר התוועדויות{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקהל תשמ"א: "הדברים אמורים בקשר לכך שבימים אלו נערך כנס של השלוחים בארץ ישראל.. דהנה מה שהשלוחים מתכנסים הרי זה בכלל ענין גדול שהרי זה "הנאה להם והנאה לעולם", ובפרט שמתכנסים יחד באופן ד"הקהל את העם האנשים והנשים והטף", שכולם שייכים לשליחות זו - הן האנשים, הן הנשים והן ה"טף"". ובהמשך, התייחסויות נוספות ובהרחבה גדולה. בנוסף, הזכיר הרבי את הכינוס גם בשיחת שבת פרשת עקב תשמ"ג: "כאן המקום לדבר אודות "כינוס השלוחים", כדרכם להתאסף יחדיו בכל שנה". בשיחת שבת פרשת עקב תשד"מ: "כאן המקום להזכיר אודות "כינוס השלוחים" שנערך בארץ הקודש למחרת יום ההילולא דכ"ף אב". שיחת ש"פ ואתחנן תשמ"ח: "כאן המקום להזכיר אודות כינוס השלוחים בארצנו הקדושה, שמתקיים - בהשגחה פרטית - ביום ראשון הבא עלינו לטובה, [[מוצאי שבת]] קודש. ויהי רצון שיהיהי הכינוס בהצלחה רבה, ולכל לראש - לבחון את קיומן של ההחלטות הטובות שנתקבלו בכינוס שלפני זה, ולהוסיף עליהן כהנה וכהנה ("דמוסיף יוסיף"), ועד להוספה באופן של הרחבה". שיחת שבת פרשת עקב תשמ"ט: "ומכך באים לאחר מכן ליום הראשון י"ט מנחם אב.. ובפרט שביום זה מתקיים כינוס השלוחים בארץ הקודש בעיר "רמת ישי", ויש לומר ששם המקום מתאים לתוכן הכינוס - בקשר עם ענין [[הפצת המעיינות]] חוצה, המביא לאתי מר דא מלכא משיחא, אשר משיח הוא מ"גזע '''ישי'''", ובאופן של "'''רמת''' ישי", - מתוך עשירות".}} ואף ביקש שיחקו את הכינוס במקומות נוספים{{הערה|[[התוועדות]] מנחם אב תשמ"ג, התוועדויות חלק ד' עמוד 1907.}}.

מלבד הכינוסים הראשונים, באופן מסורתי מתקיים הכינוס בסמיכות לכ"ף מנחם אב, יום [[הסתלקות]]ו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי.

הכינוס הראשון שהתקיים בעקבות כינוס זה היה כינוס השלוחים האזורי של השלוחים בארצות הברית, שנוסד עקב הוראת הרבי לקראת הכינוס הרביעי של השלוחים לארת הקודש בשנת תשמ"ג.

==מכתבי הרבי לכינוס==
מידי שנה במכתב ששלח הרבי למשתתפים בכינוס, ביטא הרבי יחס מיוחד לכינוס, דבר שהתבטא בהתייחסויות מדוקדקות לפרטי הכינוס: מספרו הסידורי, התאריך, שם העיר והרחוב בו הוא מתקיים, שם המוסד שנבחר לקיים בו את הכינוס, ועוד.

בנוסף, מקפיד הרבי בכל מכתב להזכיר את כל רבותינו נשיאינו, וכן מכנה את החודש באופן חריג: "חודש דמזליה אריה".

==מקום הכינוס==

*הכינוס הראשון, שבת מרכים אדר תשל"ט - צפת
*הכינוס השני, כ"ח אדר ראשון [[תשמ"א]] - מגדל העמק
*הכינוס השלישי, י"ג תמוז תשמ"ב
*הכינוס הרביעי, כ"א מנחם אב [[תשמ"ג]] - ירושלים
*הכינוס החמישי, כ"א מנחם אב [[תשד"מ]] - [[בית הכנסת]] המרכזי, חיפה
*הכינוס השישי, י"ט מנחם אב [[תשמ"ה]] - ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]
*הכינוס השביעי, י"ט מנחם אב [[תשמ"ו]] - [[770 כפר חב"ד]]
*הכינוס השמיני, כ"ף מנחם אב [[תשמ"ז]] - ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]
*הכינוס התשיעי, י"ז מנחם אב [[תשמ"ח]] - בית חב"ד [[רחובות]]
*הכינוס העשירי, י"ט מנחם אב [[תשמ"ט]] - [[רמת ישי]]
*הכינוס האחד עשר, י"ז מנחם אב תש"נ - ישיבת [[ישיבת תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]] [[נחלת הר חב"ד]]
*הכינוס השנים עשר, כ"ד מנחם אב [[תנש"א]] - [[תומכי תמימים מגדל העמק]]
*הכינוס הארבעים ושנים, אב תשפ"א - אולם [[תלמוד תורה כפר חב"ד]]{{הערה|1=[https://chabad.info/news/703330/ דיווח ותמונות באתר חב"ד אינפו].}}

==ראו גם==
*[[כינוס השלוחים העולמי]]
*[[כינוס השלוחים בארץ הקודש]]
*[[השלוחים לארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=24308 מרתק: כינוסי השלוחים החלו ביוזמת 'הפרטיזן']''' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כינוסים חב"דיים]]
[[קטגוריה:כינוסים]]
[[קטגוריה:שליחות]]

תומכי תמימים כפר חב"ד

2022-10-25T09:33:12Z

מאה ועשרים שנה: /* צוות הישיבה */

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{ישיבה|
|שם=
|תמונה=ישיבה כפר חב"ד.jpg
|כתובית=בניין ישיבת תומכי תמימים [[כפר חב"ד]]
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]
|תאריך יסוד=שנת [[תשכ"ג]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=רחוב הרבי הרש"ב 4, [[כפר חב"ד]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].
|משגיח ראשי=הרב [[חיים דוד וילהלם (כפר חב"ד)|חיים דוד וילהלם]]
|משפיע ראשי=הרב [[שניאור זלמן גופין]]
|הנהלה גשמית=הרב [[מנשה חדד]], הרב [[מנחם לרר]], הרב גרשון סודקביץ והרב שלום דובער חדד.
|מספר תלמידים=220
|ספר פלפולים=[[פלפול]] התמימים
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש כפר חב"ד
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד''', הינה [[ישיבה גדולה]] מרשת ישיבות [[תומכי תמימים]] הממוקמת [[כפר חב"ד]].

==ייסוד הישיבה==
[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה, בשנותיו הראשונות (במרכז נראה עומד הרב [[משה לנדא]])]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלומי אוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]
הישיבה נוסדה ב[[לוד]] בראשית חודש [[שבט]] [[תש"ט]] כ[[ישיבת תומכי תמימים לוד]], כשבהמשך עברו אליה גם תלמידי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה, בראשות ראש הישיבה הרב [[ישראל גרוסמן]] וה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] למשכנה ב[[כפר חב"ד]]. במשך השנים שימשה הישיבה כישיבה הגדולה המרכזית ב[[ארץ הקודש]], וישיבות אחרות (בקריית גת, בצפת ובמגדל העמק) התבססו על קבוצות תלמידים שנשלחו אליהם מתוך תלמידי הישיבה. כמו כן, היוותה הישיבה אבן שואבת לתלמידי ישיבות רבים מישיבות אחרות שביקשו ללמוד את [[תורת החסידות]].

ראשי הישיבה במשך השנים היו הרב גרוסמן, הרב אליעזר פלצ'ינסקי והרב [[יעקב דב כ"ץ]]. הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] שימש כמנהל רוחני. המשפיעים היו הרב [[שלמה חיים קסלמן]] והרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]. את הישיבה ניהלו הרב [[אפרים וולף]], בנו ר' [[ברק'ה וולף]] ור' [[יוסף ישראל בלוי|יוס'ל בלוי]] (במסגרת משרד 'מוסדות חב"ד בארץ הקודש', שכלל גם את הישיבה בלוד, בתי הספר למלאכה, אגודת חסידי חב"ד וקה"ת).

== הישיבה כיום ==
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ב]] לומדים בישיבה כ-230 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' ב[[ישיבה]] ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת ב[[קבוצה]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כתלמידים שלוחים בישיבות חב"ד ברחבי תבל.

==פעילות==
תלמידי הישיבה מפעילים את הארגונים: [[ארגון הפנסאים|צבאות ה' - הפנסאים]], מחנה הקיץ [[גן ישראל - ארץ הקודש]] ו[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]].
מידי שנה מתקיימים בבניין הישיבה "[[יום תמים לרבי]]" ו"שבת הכנה לג' תמוז".

==הוצאות לאור==
מידי תקופה מוציאים תלמידי הישיבה גליון המרכז את חידושי תורתם של תלמידי הישיבה. הגליון יוצא לאור על ידי סניף מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה.

בנוסף לכך, מידי שנה תלמידי הישיבה מוציאים לאור ספר פלפולים עב-כרס, בו מתפרסמים חקירות תורניות בגמרא, בעניני הלכה ומנהג ובתחומים נוספים, מאת רבני הישיבה ותלמידיה.

נכון לשנת [[תשפ"א]] יצאו לאור בסדרה כ"ה כרכים{{הערה|1='''[http://col.org.il/pics/inbox/2286035_.145744.pdf 500 עמודים עמוסים בחידושי תורה]''', הספר בפורמט {{PDF}} באתר {{col}} (קישור שבור)}}

==צוות הישיבה==
*[[ראש הישיבה]]: הרב [[יוסף יצחק בלינוב]]
*[[ראש הישיבה|מראשי הישיבה]]: הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[יעקב שוויכה]] והרב [[יעקב גולדשמיד]]
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[זלמן גופין]]
*[[משגיח]] ראשי: הרב [[חיים דוד וילהלם]]
*[[משגיח]] בחסידות: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]
*[[משגיח]] שיעור א': הרב יגאל מנחם מענדל רוזנברג
*'''שיעור א''': [[ר"מ]]ים: הרב דן שלום טוביה נפתלין, הרב שלמה קעניג, והרב [[יעקב משה וואלבערג]]. [[משפיע]]ים: הרב דוד בייטש והרב מנחם מענדל הלוי גורביץ'
*'''שיעור ב'''': ר"מים: הרב יעקב שוויכה, הרב [[חנא חיים פרידמן]] והרב [[ברוך שלמה בליז'נסקי]]. משפיעים: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]], הרב [[אליהו קירשנבאום]] והרב חיים לייב זקס
*'''שיעור ג'''': ר"מים: הרב [[יעקב גולדשמיד]] והרב דובער בלינוב. משפיע: הרב [[שניאור זלמן גופין]]
*'''[[משיב]]ים''': בעיונא: הרב חוני בלינוב (שיעור ב'), הת' זעליג פלדמן (שיעור א'). בגירסא: הרב בנימין כהן, הרב שלמה קעניג, והרב חנא חיים פרידמן. בחסידות: הרב [[אליהו קוק]] (לשיעור א')
*'''מכון [[סמיכה]]''': ר"מ: הרב [[דב טברדוביץ']]
*'''הנהלה גשמית''': הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]] והרב גרשון סודקביץ
*'''מזכירות''': הרב יצחק מאיר סוסובר והרב שלמה ויגלר

===[[ר"מים]] בעבר===
* הרב [[ישראל גרוסמן]]
* הרב [[נחום טרבניק]]
* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
* הרב [[יהושע זעליג פלדמן]]
* הרב אברהם יצחק לסקר
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]

===משפיעים בעבר===
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]]
* הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]
* הרב [[שלום דובער קסלמן]]
* הרב אברהם גד וונקרט
* הרב יוסף ישראל גרוזמן
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]]
* הרב [[משה נפרסטק]]
* הרב [[יוסף יצחק אופן]]

==לקריאה נוספת==
*[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]
*[[נרות להאיר (ספר)|נרות להאיר]]

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:כפר חב"ד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|ת]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

נח אלטשולר

2022-07-07T14:15:40Z

מאה ועשרים שנה: /* המסורות אודות אחרית ימיו */

ר' '''נח אלטשולר''' היה גיסו של [[המגיד ממזריטש]] וסבו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ויש אומרים שהיה מצאצאי הגאון ר' [[יחיאל הלל אלטשולר]], מחבר ספרי 'מצודת דוד' ו'מצודת ציון' על נ"ך{{הערה|1=עדותו של הרב [[ישעיה הורביץ]] בספרו "[[עדן ציון]]" (ועיין גם בספר [[מגדל עז]]), אמנם ראה ב'ישורון' כרך ו' עמ' תרעד הרב א' שישא מקשה על קביעה זו אך לא שולל אותה. ב[[היכל הבעש"ט]] גליון כח במדור 'תגובות' שולל הרב [[יהושע מונדשיין]] קביעה זו, ועיין גם כן בהיכל הנ"ל גליון כז עמ' קמא-קמב.}}.

==תולדות חיים==
ר' נח נולד למשפחה עשירה בפלך [[מוהילב]], בצעירותו דבק ברבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] והיה מחסידיו הנאמנים{{הערה|1=[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] לר '[[חיים מאיר היילמן]], [[ברדיטשוב]] [[תרס"ב]], חלק א' פכ"ד עמ' 116.}}. בנוסף לכך היה מקורב מאד ל[[אדמו"ר הזקן]].

ר' נח [[נישואין|נשא]] את [[רוחמה]]{{הערה|לע"ע לא נודע המקור לזה}} אחותו של [[המגיד ממזריטש]]{{הערה|ר' פנחס קצנלסון שמע זאת מפי לאה בת ר' אשר טשרנוליבר, בן אסתר הדס בת ר' [[שלום שכנא אלטשולר]] בזוו"ש, והוא סיפר את זה לרבי ב[[יחידות]]. קונטרס צדי"ק למלך חלק ז' עמ' 363.}}.

היה סוחר ויחד עם זה עסק בתורה{{הערה|1=עדות צאצאיו, משפחת אשבל.}}.

===המסורות אודות אחרית ימיו===
בשנת [[תקל"ז]] הצטרף למסעו של רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[ארץ ישראל]]. לפי מסורת משפחת אשבל, לא התאפשר לו לעלות על האונייה, כעבור ימים אחדים עלה על אונייה אחרת שטבעה{{הערה|1='הד החינוך' [[תרצ"ט]] חוברת ג'.}}.

ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מסופר המעשה בצורה שונה: הוא כן עלה על האונייה, אך חלה מאד וציווה כי אם יפטר באונייה לא ישליכוהו מיד לים אלא קודם יקשרו אליו פתק עם שמו, שם עירו ומטרת נסיעתו, ואז ישליכוהו. כך נעשה, וגופו צף על פני המים עד שהובא ל[[טבריה]] [[מנחם מענדל מויטבסק|לרבו]].

בספר עדן ציון מסופר כי פעם לאחר [[הבדלה]] ציווה רמ"מ על תלמידיו ללכת לחוף לקבל פני אורח חשוב, הם הלכו ומצאו את ר' נח וקברוהו בכבוד גדול.

לפי גרסת רבי [[נחמן מברסלב]]{{הערה|1= חיי מוהר"ן [[ירושלים]] [[תשמ"ה]] סימן ק"א}} הוא עלה בריא ושלם ל[[ארץ הקודש]] וחי בה מספר שנים. כעבור שנים נסע כ[[שד"ר]] לאירופה ונרצח על ידי גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד ל[[עולם הזה]] מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רבי מנחם מענדל, והוליכוהו ורבי מנחם מענדל תיקן את נשמתו.

במסורת [[ליובאוויטש]] מסופר{{הערה|1= ספר [[ניצוצי אור]] חלק א' - [[תש"ו]] בשם ר' [[שמואל לויטין]]}} ש'''בדרכו''' ל[[ארץ הקודש]] נרצח על ידי גזלנים, גופו נסחף בים והגיע לארץ ישראל. בבית דין של מעלה הציבו לפניו את שתי הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם [[אדמו"ר הזקן]] כן יהיה גם עתה. [[אדמו"ר הזקן]] הציב זאת בפני החסידים, הם הכריעו שעדיף שילך לגיהנם, ואדמו"ר הזקן הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צעקה: "אוי רבי"!.

== משפחתו ==
*אשתו, רוחמה אחות [[המגיד ממעזריטש]].
*בנו, רבי [[שלום שכנא אלטשולר]], אבי [[אדמו"ר הצמח צדק]].
*בנו, ר' [[יהושע אלטשולר]].
*חתנו, ר' [[יוסף אשבל]], בנו של ר' [[יששכר בער מליובאוויטש|ישכר דב אשבל]] רבה של [[ליובאוויטש]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/613-%20Personal%20Kindness%20%28I%29.pdf ר' נח אלטשולר]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 613 שמיני תשפ"א (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלטשולר נח}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]

אהל מנחם מענדל צפת

2022-07-02T21:18:32Z

מאה ועשרים שנה:

{{ישיבה
|שם=ישיבת תומכי תמימים - אהל מנחם מענדל
|תמונה=אהל מ"מ הדמיה.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[א' אלול]] [[תש"פ]]
|תאריך סגירה=
|מיקום= הגדוד השלישי 5 [[צפת]]
|מייסד=הרב [[חיים קפלן]], הרב [[שמואל מישולובין]]
|ראש הישיבה=הרב [[שניאור זלמן קפלן]]
|משגיח ראשי=הרב עזריאל שיימוס
|מנהל רוחני=הרב [[שמואל מישולובין]]
|מנהל גשמי=הרב [[חיים קפלן]], הרב חיים אדרעי, הרב שמואל דוידזון.
|מספר תלמידים=קרוב ל-70 תלמידים
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''תומכי תמימים - אהל מנחם מענדל''', הינה ישיבה קטנה חב"דית בעיר הקודש [[צפת]], בראשותו של הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הישיבה שוכנת בקמפוס 'ישראל אריה לייב', השוכן במרומי הר כנען.

==היסטוריה==
בשנים שקדמו לייסוד הישיבה, הופעלה בצפת תכנית 'הכנה לישיבה' עבור תלמידי כתה ח' העולים לישיבה, בניהולו של שליח הרבי ביישוב פוריה הרב שניאור זלמן גערליצקי.

בהמשך לפעילות זו, לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הודיעה הנהלת 'אגודת קרית חב"ד צפת'{{הערה|1=[https://col.org.il/news/120614 לקראת תשפ"א: ישיבה קטנה חדשה למצוינים תפתח בצפת].}} בראשותו של הרב חיים קפלן על פתיחת ישיבה קטנה תחת הנהלת חתנו, הרב [[שמואל מישולובין]].

הישיבה נוסדה עם כ-30 תלמידים במבנה נפרד במתחם [[ישיבת צעירי השלוחים (צפת)|ישיבת צעירי השלוחים]] (קפמוס ישראל אריה לייב), כאשר בראש 2 הישיבות עומד הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הקווים המאפיינים את הישיבה הינם יחס אישי ורף לימודים גבוה.

ב[[חודש טבת]] [[תשפ"א]] פתחה הישיבה בקמפיין לבניית בנין חדש בקמפוס הישיבה שיתחבר לבניינים הקיימים, בבנין החדש ייבנה זאל גדול ומרווח, חדרי פנימיה חדשים וכו'.

נכון לשנה"ל תשפ"ב לומדים בישיבה קרוב ל-60 תמימים.

==צוות הישיבה==
{{טורים|
===הנהלה===
*הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[שמואל מישולובין]] - מנהל רוחני, משפיע ראשי ור"מ לגירסא
*הרב [[חיים קפלן]] - מנכ"ל

===שיעור א'===
*הרב בן ציון פרידמן - [[ר"מ]] לעיונא.
*הרב [[מנחם מענדל באראש]] - [[משפיע]]
*הרב שמואל מישולובין - ר"מ לגירסא.

===שיעור ב'===
*הרב יוסף יצחק אלמליח - ר"מ לעיונא ומשיב לגירסא.
*הרב מנחם מענדל קופרמן - ר"מ לעיונא ומשיב להלכה.
*הרב מענדל ונקרט - משפיע ומשגיח בסדר הלכה.

===ועדה חינוכית===
*הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - חבר הוועד הרוחני.
*הרב [[דב מנחם דברוסקין]] - חבר הוועד הרוחני.
*הרב [[מנחם מינצברג]] - חבר הוועד הרוחני. ומוסר שיעורים בישיבה.
===הנהלה גשמית===
*הרב יהונתן קנופ - מזכיר.
*הרב חיים אדרעי - מנהל.
*הרב מנחם מענדל גורליק - מזכיר.
*הרב שמואל דוידזון - מנהל משרד.
}}

==לקריאה נוספת==
*'''ישיבה שהיא שליחות''', שבועון כפר חב"ד גליון 1891 עמוד 58

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/122678 צפת: בישיבה החדשה מתכוננים לקראת שנת הלימודים תשפ"א]''' {{COL}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

אוהל (פירושונים)

2022-06-28T19:40:34Z

מאה ועשרים שנה:

{{פירושונים|
*[[אוהל אדמו"ר הזקן]]
*[[אוהל אדמו"ר האמצעי]]
*[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש]]
*[[אוהל אדמו"ר הרש"ב]]
*[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]] - בית החיים "מונטיפיורי" בקווינס
*[[אוהל רבינו רבי מנחם מענדל שניאורסון]] - בית החיים "מונטיפרי" בקווינס
*[[אוהל ר' לוי יצחק שניאורסון]]
*[[אוהל (השפעת המקיף)]]
*[[אוהל (קבר הצדיק)]]
*[[אוהל מועד (אוהל משה)]]
*[[אוהל מועד (המשכן)]]
*[[אוהל מועד (בנפש)]]
}}

אליהו אברהם קירשנבאום

2022-06-10T06:58:34Z

מאה ועשרים שנה:

{{אין תמונה}}
הרב '''אברהם אליהו קירשנבאום''' (יליד שנת [[תשמ"א]], 1981) הוא סופר חסידי ועורך תורני, מתלמידיו המובהקים של הרב [[יואל כהן]] ועורך ביאוריו. משמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], דיין ומורה צדק בבית ההוראה [[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[פתח תקווה]] ב[[כ"ב אדר|כ"ב אדר ראשון]] [[תשמ"א]] לאביו ר' עוזר ולאמו מרת יהודית קירשנבאום.

למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולקראת שנת הלימודים [[תשס"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בזמן לימודיו בתומכי תמימים המרכזית, נמנה על בחירי תלמידיו של ה[[משפיע]] הרב [[יואל כהן]].

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חנה בת ר' אריה דמיחובסקי, התיישב ב[[כפר חב"ד]] והחל לעסוק בעריכה תורנית מטעם ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] של גיסו הרב [[משה שילת]] במסגרתה החל להוציא לאור את [[ספר התניא]] עם ביאורים של הרב [[יואל כהן]], ובעריכת מאמרים תורניים עבור בטאון 'מעיינותיך' היוצא לאור על ידי הארגון, וכן משמש כעורך ראשי בתוכנית לב לדעת.

למד ב[[כולל אברכים|כולל]] אצל הרב [[מאיר אהרן]] ב[[רחובות]] ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי גדולי רבני חב"ד, משמש כמורה צדק ב[[כפר חב"ד]] ומשמש בהרכב דיינים (לצד הרב ישראל הלפרין והרב [[אברהם מאיר רבינוביץ']]) העוסקים בהנחלת ההלכות המעשיות לתושבי כפר חב"ד באמצעות שיעורים בדיני ממונות, והוצאה לאור של קבצים ייעודים המסכמים את ההלכות בצורה תמציתית.

משמש כ[[משפיע]] בשיעור ב' בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

==ספרים ובטאונים שהשתתף בעריכתם==
*'''מעיינותיך''' - בטאון ארגון תורת חב"ד לבני הישיבות
*'''הראשון''' - דמותו ומשנתו של אדמו"ר הזקן, ספריית מעיינותיך, תשע"ד
*'''השביעי''' - דמותו ומשנתו של הרבי, ספריית מעיינותיך, תשע"ד
*'''אוצר אגרות קודש''', תורת חב"ד לבני הישיבות, תשס"ז
*'''סוגיות בחסידות - אחדות השם''', לב לדעת, תש"ע
*'''דרך מצוותיך המבואר''', שלושה כרכים, ספריית מעיינותיך, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ט
*'''בדרכי החסידים''' - רעיונות וסיפורים חסידיים מאת ר' יואל כהן. שני כרכים.
*'''[[אגרת התשובה]] - עם שיעורי הרב יואל כהן'''
*'''[[שער היחוד והאמונה]] - עם שיעורי הרב יואל כהן'''
*'''[http://www.col.org.il/files/0.6349564956_2126455.pdf נזקי שכנים]''', ועד כפר חב"ד, תשע"ו
*'''דיני שכירות בתים''', ועד כפר חב"ד, תשע"ו
*'''לב לדעת''', פרקי עיון בתורת החסידות, סדרת חוברות (6 כותרים)
*'''קונטרס עניינה של תורת החסידות''' עם ביאור, ספריית מעיינותיך, תשע"ח
*'''מאמרי אדמו"ר הרש"ב''' חמישה מאמרים יסודיים עם ביאור, ספריית מעיינותיך, [[תשע"ח]]
*'''להבין ולהשכיל''' - שיעורים של הרב [[יואל כהן]] עם ביאור נרחב על שמונה מאמרים מוגהים של הרבי, ספריית מעיינותיך, תשפ"ב

{{מיון רגיל:קירשנבאום, אליהו אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]

שניאור זלמן גודמן

2022-05-19T08:52:53Z

מאה ועשרים שנה: /* משפחתו */

[[קובץ:הרב שניאור גודמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גודמן]]
ר' '''שניאור זלמן גודמן''' (יליד שנת [[תשי"ג]], 1953) הינו מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומנהל בית חב"ד ב[[אשדוד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[ב' אדר]] [[תשי"ג]] לאביו ר' [[יהושע נחום גודמן]] ולאמו מרת נחמה ציפא בת הרב [[שמעיה קרינסקי]].

בשנת [[תשל"ו]] נבחר להצטרף לקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], והוא נשלח עם עשרה מחבריו ל[[ירושלים]].

בירושלים נכנס ללמוד בכולל שהוקם בעיר העתיקה, ובמקביל פעל להפצת יהדות וחסידות.

נשא את רעייתו מרת דבורה פייגא בת [[אהרן קליין]].

בשנת [[תשמ"א]] החל לפעול בשליחות הרבי ב[[אשדוד]], ופתח בעיר [[בית חב"ד]] ובית ספר חב"ד.

==משפחתו==
;בניו
* ר' מנחם מענדל גודמן, שליח ב[[תל אביב]]
* ר' אלקנה גודמן, רובע א' ב[[אשדוד]]
* ר' צבי הירש גודמן, בית רפואה אסותא ב[[אשדוד]]
* ר' שמואל גודמן, [[אשדוד]]
* ר' לוי יצחק גודמן, [[כפר חב"ד]]

;חתניו
* ר' [[יוסף יצחק פרידמן]], ברובע הסיטי - [[אשדוד]]
* ר' מנחם מענדל קרמר, ברובע ד' ב[[אשדוד]]
* ר' לוי יצחק שטראקס [[קריית מלאכי|נחלת הר חב"ד]]
{{מיון רגיל:גודמן, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים באשדוד]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ג]]

מרדכי אליהו שניאור

2022-05-19T08:45:56Z

מאה ועשרים שנה: /* משפחתו */

[[קובץ:הרב מרדכי שניאור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו שניאור]]
הרב '''מרדכי אליהו שניאור''' ([[ט"ז בשבט]] [[תרע"ז]] - [[א' אלול]] [[תשס"ט]]) ידוע בכינויו ר' '''מוניע''', היה מגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

==תולדות חיים==
הרב שניאור נולד ב[[ט"ז בשבט]] בשנת [[תרע"ז]] לאביו ר' מאיר יצחק שניאור בעיר [[קלימוביץ']] שלא נמנה על חסידי חב"ד.
בבחרותו למד [[נגלה]] וחסידות ב[[רוסיה]] ואוזבקיסטן והתקרב לעדת החסידים.

בימי בחרותו קודם שנתקרב לחסידות לימד בישיבה מחתרתית ומתלמידיו המפורסמים הם ראש ישיבת פונביז' הרב [[גרשון אדלשטיין]] ואחיו הצעיר הרב יעקב אדלשטיין רבה של העיר רמת השרון. תלמידיו אלו שמרו איתו על קשר קרוב במשך כל השנים והיו מגיעים לבקרו בכפר חב"ד.

לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], עלה לארץ הקודש, והיה בין תושביה הראשונים של [[כפר חב"ד]]. [[נישואין|נשא לאישה]] את מרת גנסיה{{הערה|נפטרה ב[[כ"ז אייר]] [[תשע"ד]].}}, בתו של הרב [[שניאור זלמן פלדמן]] - מי ששימש כיו"ר הראשון של [[ועד כפר חב"ד]].

הרב שניאור נודע כגאון גדול ומתמיד עצום, והיה יושב ולומד תורה לילות שלמים, שקוע בלימוד התורה.

בין השנים [[תש"ט]]-[[תשנ"ג]] שימש כר"מ בנגלה בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. ומשנת [[תשנ"ג]] עבר לשמש כ[[נו"נ]]. בכל שנות עבודתו לא נטל לעצמו חופשה, והיה מתייצב מידי יום בישיבה.

שנים רבות היה עושה את דרכו מכפר חב"ד ללוד רכוב על חמור.

דרכו בלימוד הייתה דרך הפשט וסלד מפלפולים של הבל, באמרו "קודם תדע גמרא רש"י". והיה לועג לאלו הלומדים מפרשים בטרם ידעו הפשט על בוריו. היה מדייק בכל מילה בפירוש רש"י ובמשמעותה על פני מה שכתוב בגמרא.

היה נוהג מדי שנה ב[[חודש תשרי]] להגיע אל לרבי.

נודע כ[[חסיד]] פנימי ופיקח מאוד, והתפרסם ב[[התקשרות|התקשרותו]] לרבי והוראותיו מתוך ביטול ו[[אהבה]] גדולה.

נפטר בליל יום שישי, [[א' אלול]] [[תשס"ט]].

==משפחתו==
'''ילדיו:'''
*הרב מאיר שניאור - [[מונטריאול]] - קנדה.
*מרת פערלה וולוסוב, אשת הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]] - רבה של רמת ישי ומ[[השלוחים לארץ הקודש]].
*מרת אידא ליברוב, אשת הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] - מ[[השלוחים לארץ הקודש]] ומנהל [[מכון לוי יצחק]], [[כפר חב"ד ב']].
*הרב [[משה שניאור]] - [[כפר חב"ד]].
*מרת אסתר רסקין, אשת הרב [[אהרון לייב רסקין]] - חבר מערכת "[[אוצר החסידים]]" וחבר מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]], [[משפיע]] בישיבת "[[תומכי תמימים סיגייט]]", [[קראון הייטס]].
*חנה - נהרגה בתאונת דרכים בגיל 12.

== לקריאה נוספת ==
*"הרבי שלכם הוא מרדכי, ולא מרדכי שניאור". '''פורים עם ר' מאניע''', מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]] גליון 435]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאור, אליהו מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]]

ראובן דובער נפרסטק

2022-05-19T08:43:37Z

מאה ועשרים שנה:

[[קובץ:ראובן דובער נפרסטק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נפרסטק עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]]]]
הרב '''ראובן דובער נפרסטק''' ([[י"ד ניסן]] [[תרס"ו]] - [[ג' בסיוון]] [[תשנ"ח]]) היה חסיד תושב [[כפר חב"ד]], בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ד ניסן]] [[תרס"ו]] ב[[עיירה]] מינסק-מזובייצק שב[[פולין]] לאביו הרב יחזקאל גדליה נפרסטק.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. בתקופה זו זכה להשתתף [[חתונת אדמו"ר שליט"א| חתונת הרבי]]. לאחר שסיים את מסלול לימודיו בישיבה [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה גיטל ונולדו להם שלושה ילדים:: ישראל אהרון, יחיאל, משה. תחת אימת השלטון הסובייטי מסרו את נפשים על מנת להעניק להם חינוך יהודי כשר. חיה גיטל נפטרה מרעב במהלך [[מלחמת העולם השנייה]].

בהיותו נתין פולני, קיבל אשרת יציאה ל[[פולין]] עם סיום [[מלחמת העולם השנייה]] במסגרת ההסכם שנחתם בין ממשלת [[רוסיה]] לממשלת פולין, ומשם עשה את דרכו ל[[כפר חב"ד]] והיה מראשוני המתיישבים.

בכפר חב"ד נישא בשנית למרת טעמא, ונולדו לו עוד שלושה ילדים: הניה, יחזקאל גדליה, גולדה.

נפטר בגיל 89 ב[[ג' סיון]] [[תשנ"ח]] ונטמן בבית העלמין ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]]. רעייתו טעמא נפרסטק, נפטרה ב[[ה' אדר ראשון]] [[תשע"א]].

==משפחתו==
*בנו, ר' [[ישראל אהרן נפרסטק]], כפר חב"ד.
*בנו, ר' יחיאל נפרסטק, כפר חב"ד.
*בנו, הרב [[משה נפרסטק]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*ביתו מרת הניה, אשת הרב יצחק ויינברג שליח הרבי בונקובר, קנדה.
*בנו, הרב יחזקאל גדליה נפרסטק - מאנשי קהילת חב"ד ב[[פריז]]{{הערה|רעייתו רבקה הינה מנהלת מערכת [[שבועון כפר חב"ד]] בצרפת.}}.
*בתו, מרת גולדה גלובינסקי - קראון הייטס.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:נפרסטק, ראובן דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ורשה]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]]

רשימו

2022-05-10T19:37:44Z

מאה ועשרים שנה: /* נקודה של אור */

{{סדר ההשתלשלות}}
'''רשימו''' הוא כינוי המתאר את אשר היה לאחר [[הצמצום הראשון]], אז נותר רשימו - זכר בלבד ממה שהיה לפני הצמצום.

==ענינו==
במציאות זו אשר היתה לאחר הצמצום הראשון ישנם ב' פרטים שונים אשר שניהם נקראים בשם רשימו{{הערה|בכללות ענין זה ראה סה"מ תרס"א עמוד רה. מאמר ד"ה תני אל יפטר אדם מחבירו תרפ"ט.}}.

=== כח הגבול ===
הפרט הראשון ברשימו הוא עצם כח הגבול. על [[עצמות|עצמותו]] של הקב"ה נאמר "כשם שיש לו כח בבלתי בעל גבול כך יש לו כח בגבול". עד הצמצום - כאשר האיר התפשטותו של אלקות בכל המציאות אז היה נרגש רק כח הבלי גבול, אך על ידי כך שאור זה נסתלק, התגלה כח הגבול.

הסיבה לכך שכח הגבול מתואר בשם רשימו, אף שהוא כח שקול לכח הבלי גבול, הוא משום שבמושגים והגדרות של גילוי אור, יש בכח הבלי גבול גילוי גדול יותר עד אין שיעור מאשר הכח הגבול בו באמת אין גילוי כלל, כיון שאינו באמת כח של גילוי כי אם של הגבלה ומניעת הגילוי. ואם כן כח הגבול יחסית לכח הבלי גבול נחשב רק רשימו.

=== נקודה של אור ===
הפרט השני ברשימו הוא נקודת האור שנותר מהאור שלפני הצמצום. כח הגבול מגביל את כל האור שהתפשט לפני הצמצום, ומכלילו בנקודה אחת. משל לכך הוא מסימן אשר כתב אדם לרמז על ענין שלם, ובנקודת הסימן כלול כל התוכן המלא והשלם. כמו כן כח הגבול לוקח את כל האור הגדול שהאיר במציאות, ומכניסו בנקודה אחת. [ואין זה בגדר צמצום]

== שרש ומקור הכלים{{הערה|על פי המשך תרס"ו, ליל ב' דחה"ש רס"ז, המשך עת"ר, שבחוהמ"ס}}==
מהרשימו, שהוא כח הגבול שבאין סוף, נתהווה מציאות הכלים. ולא שממנו נמשכו הכלים, אלא שהתעבות [[אור הקו]] (שמזה נתהוו הכלים בפועל) זהו בכח הרשימו.

==פעולת הכלים באור הקו==
על ידי התלבשות [[אור הקו]] בכלים הוא מתחלק לספירות וקוים. האור שלפני הצמצום איננו בגדר התלבשות והתחלקות כלל אבל האור שלאחר הצמצום הוא בגדר התלבשות והתחלקות. דהיינו, הצמצום פועל על אור הקו שלמרות שגם אחרי הצמצום הוא עדיין אור פשוט, בכל זאת יכול הוא כבר להתלבש בכלים ועל ידי זה לבוא לידי התחלקות.

ביאור הרשימו על דרך [[משל]] הוא מהשפעת שכל מרב לתלמיד, שכדי שישפיע ההשכלה לתלמיד, תחילה צריך לצמצם כח השכלתו העצמי ויוכלל הגילוי בהעלם כח היולי שבו, ויניח וישאר מכל מקום רק אפס קצהו ההארה מאור אותו השכל הנשפע לתלמידו בכדי שיוכל שאת.

משל נוסף הוא מכח הזכרון, וכענין האותיות המחשבה הנשארים אחר הסתלקות ההשכלה. והיינו שהצמצום הוא כמשל אורות המלובשים באותיות, וכשנסתלק השכל והאור של האותיות, נשארו רק האותיות עצמם שהם בבחינת רשימו המרמז על השכל והאור.

בלקוטי תורה לג' פרשיות מבאר [[אדמו"ר המהר"ש]] שהצמצום לא נגע באותיות הרשימו ובכך מבאר מדוע שורש הכלים למעלה מהאורות - כיון שהכלים נמשכו מהרשימו שלא נגע בו הצמצום מה שאין כן האורות שנמשכים מן הקו שקדמו הצמצום.
האדמו"ר מקאפוסט [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|המגן אבות]] נחלק על אדמו"ר מהר"ש בענין זה וסבר שהצמצום ברשימו הוא כפשוטו.
הרה"ג חסיד אדמו"ר מהר"ש - ר' [[דן תומרקין]], התנצח עם האדמו"ר מקאפוסט בענין זה להוכיח מדברי רבינו הזקן כאדמו"ר מהר"ש.{{הערה|ר' [[שמואל גרונם]] התבטא על זה: "ר' דן תומרקין לבש בגד שלא כמידתו להתפלפל ב[[דא"ח]] עם הרשח"ז מקאפוסט"}}
חילופי המכתבים בינו לבין האדמו"ר מקאפוסט הובאו באריכות ב[[המלך במסיבו]], שם גם מציע הרבי תיווך בין השיטות והוראה בעבודת ה' מן הסברות{{הערה|המלך במסיבו ח"ב נספח}}.

==קישורים חיצוניים==
*הרב שמעון גופין, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/601ecd7dbcfda_1612631421.pdf הצמצום ואותיות הרשימו]''', בתוך קובץ 'שבענו מטובך', טבת תשפ"א עמוד 51 {{PDF}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:צמצום]]

מזכירות הרבי

2022-04-23T20:18:44Z

מאה ועשרים שנה:

[[קובץ:מזכירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המזכירים בעבודתם. נראים בתמונה מימין לשמאל: [[חיים יהודה קרינסקי]], [[בנימין קליין]], [[יהודה לייב גרונר]] ו[[חיים ליברמן]]]]
'''מזכירות אדמו"ר שליט"א''' ניהלה את הקשר מבנין [[770]] בין [[הרבי]] לכלל ה[[עולם]]; היא הייתה אחראית על הגישה אל הרבי ועל העברת הוראותיו בנוגע לפעילותה של [[חסידות חב"ד]] בכל רחבי העולם.

==חדר המזכירות==
חדר המזכירות שוכן בקדמת בניין [[770]] בקומה הראשונה. בעת שבניין [[770]] היה שייך לרופא שבנה אותו, שימש החדר כחדר המתנה למטופליו. עם רכישת הבניין על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]], עבר החדר לשמש ככיתת לימוד של המחלקה הצעירה של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בניהולו של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. בשנת [[תש"ז]] עברה כיתת הלימוד למבנה אחר ברחוב אלבני בהוראתו של [[הרבי הריי"צ]], ואז הוסב החדר למשרדי ה[[מל"ח]], ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי|התמנותו של הרבי לנשיא]] - לחדר המזכירות שלו. בשנות היודי"ם נקבע בחדר שולחן ובקצהו קיר נמוך שהפריד בין חברי המזכירות לקהל המבקרים. כשנכנס הרבי לחדר לאחר הקמת הקיר, שאל את המזכיר [[אליהו קווינט]] מה מטרתו של הקיר, והרב קווינט השיב שהיא נועדה להבדיל "בין קודש לחול", והרבי תיקן את דבריו בחיוך "בין קודש לקודש הקודשים".

בשנים הראשונות בהם היה עורך הרבי הריי"צ [[התוועדות|התוועדויות]] ואת תפילות הימים הנוראים ב[[זאל הקטן]], היו פותחים את שתי הדלתות הגדולות המחברות בין החדר לזאל, על מנת לאפשר השתתפות של מאות אנשים בתפילות. נוהג זה הופסק עם העברת משרדי המל"ח לחדר בשנת תש"ז{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמודים 11-12]}}.

בנוסף לחדר המזכירות הראשי בקדמת 770 בקומה הראשונה, לכמה מחברי המזכירות היו משרדים נפרדים בקומה זו, לרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] בסוף מסדרון הקומה הראשונה, ומשרד לרב [[יהודה לייב גרונר]] בסוף [[גן עדן התחתון]] מעל החניה שנסתמה בצד ימין של 770. כן ישנו חדר המשמש כארכיון למזכירות, ששימש בעבר למשרדם של הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] [[יהודה לייב גרונר|והרב גרונר]] (שתיקתק שם את המכתבים שניסח לו הרבי) עד לבניית משרדו, אז הפך לחדר ארכיון בלבד. חלק מהעתק ממכתבי הרבי שנשמר במזכירות אוכסנו בחדר הארכיון עליו הופקד המזכיר הרב [[שלום מנחם מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94.jpg ראו במפה]. חדר המזכירות הראשי ממוספר כ-8, משרדו של הרב חדקוב ממוספר כ-38, ארכיון הרב סימפסון כ-21, וארכיון המזכירות ממוספר כ-35. משרדו של הרב גרונר לא מופיע במפה זו כיוון ונבנה לאחר סגירת החניה כהוספה לקומה.}}.

==פעילות המזכירות==
מזכירי הרבי היו אחראים על הכניסה ל[[חדר הרבי]] ל[[יחידות]], ולא היה ניתן להיכנס ללא רשותם.

הם היו המתווכים והמקשרים בין ראשי ממשלות שרצו להעביר מסרים חסויים לרבי, שהצנעה יפה להם. הם היו אנשי סוד, והיו שומרים על כל המידע שנחשפו לו.

המזכירים היו אחראים על הקלדת מכתבי הרבי ותשובותיו אל הפונים אליו. התפקיד היה מוטל בהתחלה בעיקר על הרב [[משה לייב רודשטיין]] לו היה הרבי מנסח את נוסח התשובה, אותה הוא היה מקליד לאחר מכן. לאחר פטירתו של הרב רודשטיין בשנת [[תשכ"ח]] צומצם בהדרגה היקף השימוש במענה בצורת מכתב. גם המכתבים שכן נשלחו מאז פטירת הרב רודשטיין - לא היה הרבי מכתיב את נוסח המכתב ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדתו, אלא היה כותב את נוסח התשובה על גבי מכתבו של השואל.

==כולל אברכים==
{{ערך מורחב|ערך=[[כולל אברכים (קראון הייטס)]]}}
המזכירות הפעילה גם מוסדות שונים ופעילויות שונים שהופעלו על ידי הרבי בעצמו, כגון [[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]]. על ידי הכולל יצאו במשך השנים ספרים וקובצים שונים. ערכו את הביאורים והמראי מקומות לספר [[ליקוטי תורה]], הוציאו לאור את קובץ [[יגדיל תורה (קובץ - ניו יורק)|יגדיל תורה]]. בשנת [[תשנ"ד]] שונה שמו ל'כולל מנחם'; ראש הכולל כיום הוא הרב [[יוסף אברהם הלר]].

==חברי המזכירות==
בין המזכירים נמנו הרבנים:
*[[מאיר ליבר קלר]] - לפני הנשיאות.
*[[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] - המזכיר הראשי (רוב השנים).
*[[יהודה לייב גרונר]] - המזכיר האישי (בין השנים נ' נ"ד).
*[[ירחמיאל בנימין קליין]] - מזכירו של הרב חודקוב ונהג.
*[[חיים יהודה קרינסקי]] - נהג ואחראי על קשרי חוץ.
*[[שלום מנחם מנדל סימפסון]] - מכתבים.
*[[אליהו קווינט]] - מכתבים.
*[[משה לייב רודשטיין]] - מכתבים.
*[[ניסן מינדל]] - מכתבים באנגלית.

==לקריאה נוספת==
* [[מנחם זיגלבוים]], '''סיפורים מחדר הרבי'''

==קישורים חיצוניים==
*ניצוצי רבי, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15998&CategoryID=2475 מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א - רשימה ראשונה] {{*}} [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16018&CategoryID=2477 אנשי הקשר עם הרבי - רשימה שניה] {{*}} [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16041&CategoryID=2479 יכנסו למזכירות - רשימה שלישית]''', שבועון התקשרות גליונות 1335-1337

{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]

מאיר צבי גרוזמן

2022-04-18T11:50:53Z

מאה ועשרים שנה: /* משפחתו */

[[קובץ:רמצ גרוזמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרוזמן]]
הרב '''מאיר צבי גרוזמן''' ('''מונק'ע''') ([[י"ז שבט]] [[תרצ"ד]] – [[י"ז טבת]] [[תשע"ז]]) היה מחשובי ראשי הישיבות בחב"ד, ששימש בתפקיד זה במספר ישיבות בארץ הקודש, והתפרסם בעיקר בתפקידו כראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] במשך קרוב ליובל שנים.

==תולדות חיים==
[[קובץ:מאיר צבי גרוזמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוסר שיעור בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ([[תשע"ג]])]]
נולד בברית המועצות ב[[י"ז שבט]] [[תרצ"ד]] לאביו הרב [[מרדכי גרוזמן]] ולאמו פלה. בשנת [[תש"ח]] בהיותו בגיל 14, הצליחו הוריו לעלות לארץ יחד עם בני משפחתם, והתיישבו ב[[רמת גן]].

עם הגיעו לארץ נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] שם הפך לתלמידו החביב של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], והמשיך להיות קשור אליו גם לאחר מכן כאשר הרב קסלמן עבר ללמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] והוא בעקבותיו. בימים בהם הרב קסלמן לא היה חוזר לביתו שב[[כפר חב"ד]] אלא נשאר ללון בפנימיית הישיבה, היה ישן בחדרו דבר שהיווה גורם נוסף לכך שהרב גרוזמן זכה לשיחות [[נפש]] ארוכות ולשהות שעות רבות במחיצתו.

בהיותו בחור היה בין המייסדים של גליון [[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]], ועוד קודם נישואיו החל לכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], כאשר שמחת ה[[נישואין]] שלו עם רעייתו חיה צביה בתו של הרב [[ישראל יוסף שניאורסאהן]] נערכה בו' [[אלול]] תשט"ו.

בשנת [[תש"כ]] הצטרף ל[[הצ'רטר הראשון|צ'רטר הראשון]] שהושכר על ידי חסידי חב"ד בארץ על מנת [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]].

בעבר היה ראש ישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]] עת הייתה מכינה ל[[ישיבה גדולה]], תקופה מסויימת היה מראשי ישיבת [[תומכי תמימים חולון]] ולאחר מכן כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] עד פטירתו.

כיהן כמו"צ בכפר חב"ד בזמן שהרב מרדכי שמואל אשכנזי שהה בחו"ל. היה חבר בבית הדין של כפר חב"ד. והיה מסדר קידושין בכפר חב"ד כאשר מסיבות שונות הרב אשכנזי לא יכל.

היה מחזיק בביתו מספר יהודים קשיי נפש שדאג להם יחד עם אשתו כמו אב.

רוב שיעוריו הוציא לאור בשני הכרכים [[אמרי צבי]]. בהתחלה יצא כרך אחד על הלכות שבת ברמב"ם ובשנותיו האחרונות הוציא לאור שוב בשני כרכים עם הוספות.

הרב גרוזמן היה מאוד חביב על תלמידיו, ונודע בפניו המאירות ודרכו של ימין מקרבת מאוד כל בחור. נהג להתוועד בשבתות ובימי דפגרא.

היה במספר יחידות אצל הרבי ושאל איך להדריך את הבחורים.

נפטר בגיל 83 ביום ראשון [[י"ז טבת]] [[תשע"ז]]. הלוויתו יצאה מהיכל ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], והוא נטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין בצפת]].

זכור בקרב תלמידיו הרבים כ[[ירא שמים]] מופלג ו[[עובד ה']], בעל אהבת ישראל אמיתית לכל יהודי ויהודי.

== משפחתו ==
;רעייתו
* מרת חיה צביה (שניאורסאהן)
;בניו
* הרב [[יצחק גרוזמן]], [[שליח]] ומנהל [[בית חב"ד]] ב[[ראשון לציון]]
* הרב [[שמואל גרוזמן]], שליח במושבה מגדל
* הרב [[שלום דובער גרוזמן]], שליח הרבי ב[[ווינה]], אוסטריה
* הרב יוסף ישראל גרוזמן - לשעבר [[שליח]] הרבי במינסק
* הרב [[שניאור זלמן גרוזמן]] - צפת
* הרב [[משה גרוזמן]], [[שליח]] ו[[משפיע]] ב[[ראשון לציון]]
* חתנו, ר' שניאור זלמן זאיינץ, ברזיל.
* חתנו, מר רונן רייכמן, מודיעין.
נכדו;
* [[מנחם מענדל גרוזמן (עיתונאי)|מנחם מענדל גרוזמן]].

==ספריו==
*'''אמרי צבי''' - חידושים ושיעורים על מסכת שבת. יצא לאור במהדורה מחודשת עם הוספות בשנת [[תשע"א]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775180 להיות קשורים]''' {{*}} '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3046534 להקדיש זמן לתפילה]''' - הרב גרוזמן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/ישיבת-תומכי-תמימים-בזמננו/ אופייה של ישיבת תומכי תמימים בזמננו: הגישה השמרנית בניסוחו של הרב מאיר גרוזמן]
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zalmanov-Gruzman%20-%20Elul%2021%2C%205777.pdf תולדות חייו בתוך תשורה מנישואי צאצאיו]''' {{PDF}}
*'''[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Tshura_Ravisky_Gruzman.pdf תשורה מנישואי צאצאיו הכוללת פתקאות שכתב לעצמו מיחידויות אצל הרבי]''' {{PDF}}

{{מיון רגיל: גרוזמן מאיר צבי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת גרוזמן]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חב"ד ליובאוויטש חולון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]]

בנימין נחום זילברשטרום (ראשון לציון)

2022-04-18T11:47:02Z

מאה ועשרים שנה: /* משפחתו */

[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זילברשטרום (עומד משמאל) ב[[חנוכת הבית]] של המבנה החדש של [[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]]]]
הרב '''בנימין נחום זילברשטרום''' הוא מראשי קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]], מנהל [[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], ומייסד ומנהל בית ההוצאה לאור 'אשל' ו'ופרצת'.

==תולדות חיים==
[[קובץ:אשכנזי אשל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זילברשטרום עם רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בטקס המיתוג המחודש של [[ספריית אשל]]]]
נולד בירושלים ב[[ט' אייר]] לאביו הרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]].

בהגיעו לגיל חתונה נשא את רעייתו מרת בת שבע, בת הר' [[ישראל ליפסקר]].

לאחר החתונה שימש כמנהל הגשמי של [[שבועון כפר חב"ד]], ובשנת [[תנש"א]] הקים בהוראתו הישירה של הרבי את [[ספריית אשל]], מתוך מטרה להדפיס ספרי איכות שיתאימו גם למגזרים שאינם נמנים על חסידי חב"ד, ויפיצו את מעיינות החסידות גם אליהם.

במסגרת פעילותה של הספריה ושל שבועון כפר חב"ד, הקים קווי הפצה ייעודיים לשבועונים ולספרים בכל רחבי אירופה וארצות הברית, והעניק שירות עיסקי במשך עשרות שנים לכל העיתונים הגדולים של ציבור שומרי התורה ומצוות.

בשנת [[תשנ"ה]] ייסד לזכר סבתה של רעייתו הגברת מלכה ליפסקר, את [[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]] ב[[ראשון לציון]].

במסגרת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת [[תשע"ג]], פעל לתמיכתם של חסידי חב"ד בראשון לציון ברשימת ש"ס, ותמורת זאת שובץ במקום השלישי ברשימה.

==משפחתו==

*חתנו, ר' יעקב גולדברג.
*חתנו, ר' לוי יצחק הלפרין.
*בנו, ר' מנחם מענדל זילברשטרום - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]].
*בנו, ר' לוי יצחק זילברשטרום, שליח בשכונת הרקפות ראשון לציון, ומחנך ב[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה]] ב[[כפר חב"ד]].
*בנו, ר' מאיר יעקב זילברשטרום, [[ירושלים]].
*בנו, ר’ יוסף ברוך זיללברשטרום יו"ר מטה חנ"ה [[תות"ל לוד]]
{{מיון רגיל:זילברשטרום, בנימין}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]

אליהו פרץ זילברשטרום

2022-04-18T11:45:22Z

מאה ועשרים שנה: /* משפחתו */

הרב '''אליהו פרץ זילברשטרום''' (יליד שנת [[תרצ"ה]], 1935) הינו איש חינוך, משפיע קהילת חב"ד בשכונת נוה יעקב בירושלים.

==תולדות חיים==
נולד בצרפת ב[[א' סיון]] [[תרצ"ה]] לאביו הרב בנימין נחום זילברשטרום ונקרא על שם סבו מצד אביו, הרב אליהו פרץ זיבלרשטרום שהיה מנכבדי הקהילה הליטאית בעיירתו, וממקורביו ומבני ביתו של הגאון ר' [[חיים מבריסק]].

התקרב לחסידות חב"ד בעקבות אחיו הגדול, הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], ולמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] בין השנים [[תשי"ד]]-[[תשי"ט]]. במהלך שנות לימודיו בישיבה נרצח אחיו הת' [[שמחה זילברשטרום]] על ידי מחבלי הפדאיון.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת שושנה רייזל, בת הרב [[ישעיהו גופין]].

לאחר חתונתו, נכנס לעבוד כמחנך בבית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בשכונת מלחה בירושלים, ואף שימש במשך שנים ארוכות כמנהל המוסד.

[[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה לקראת חודש תשרי [[תשכ"ב]], שהיה הפעם השניה בה אורגן צ'ארטר לנסיעה משותפת של חסידי חב"ד בארץ אל הרבי, ומייד עם בואו, עוד בעיצומם של ריקודי השמחה של החסידים מחוץ ל-[[770]] עם ירידתם מהמונית, נקרא על ידי המזכיר להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי. בין הנושאים הרבים עליהם דיבר עמו הרבי ביחידות, נכללה הוראה של הרבי לרענן בזכרונו את השפה הצרפתית אותה דיבר בילדותו, על מנת שיוכל להשתמש בה להשפיע על עולי צרפת בארץ הקודש.

גם בפעם השניה שהגיע אל הרבי כעבור חמש שנים לקראת חודש החגים [[תשכ"ז]], נחת בעיצומה של [[התוועדות של הרבי|התוועדות]] וזכה שהרבי יורה שיעמוד בסמיכות אליו עד לסיום ההתוועדות, וכן זכה שביחידות לפני הנסיעה העניק לו הרבי בקבוק משקה והורה לו להוסיף בו מיץ תפוזים וכן לפורר את אחת מחתיכות הלעקאח שקיבל אל תוך עוגה גדולה אותה יחלק לתלמידיו.

לחם בקרבות [[מלחמת ששת הימים]] בגדוד 68 וסופח ליחידה שהופקדה על הפעלת המרגמות, ולימים זכה למדליית הוקרה על חלקו בשחרורה של ירושלים מידי הערבים. לאור קריאת הרבי, עוד בזמן המלחמה החל לעסוק ב[[מבצע תפילין]] עם חבריו לנשק{{הערה|1=[http://habad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10970&CategoryID=1900 דיווח היסטורי, בתוך שבועון התקשרות גליון 1059].}}.

במהלך שנות פעילותו בבתי ספר ממלכתיים בירושלים, היה מארגן מסיבות חומש ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים]].

לאחר פרישתו לפנסיה, עבר להתגורר בשכונת נווה יעקב בירושלים, בה משמש כמשפיע הקהילה.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] - [[ראש ישיבה]] קטנה [[תומכי תמימים קרית גת]]
*בנו, ר' [[יהודה לייב זילברשטרום]] - ר"מ בשיעור ב' ומראשי הישיבה [[תומכי תמימים לוד]]
*בנו, ר' ישעיהו זילברשטרום - ירושלים
*בנו, ר' מנחם מענדל זילברשטרום - ירושלים
*בנו, ר' [[בנימין נחום זילברשטרום (ראשון לציון)|בנימין נחום זילברשטרום]] - מראשי קהילת חב"ד בראשון לציון, מנהל תלמוד תורה אור מלכה, ומייסד ומנהל בית ההוצאה לאור 'אשל' ו'ופרצת'.
*בתו מרת רבקה, רעיית הרב [[פרץ אוריאל בלוי]] - עסקן וסופר חב"די, חבר הנהלת מוסד בית חנה בירושלים, וממנהלי מכון ההוצאה לאור 'חזק'.
*בתו, מרת נחמה דינה, רעיית הרב [[יצחק פנחס וישצקי]] - שלוחי הרבי בדונייצק, אוקראינה
*בתו מרת חנה, רעיית הרב אהרן יצחק קנייבסקי - שלוחי הרבי ב[[כפר סבא]]
*בתו מרת דבורה לאה, רעיית הרב מנחם מענדל קפלן - שלוחי הרבי באוק פארק, מישיגן
*בתו מרת בילא רחל, רעיית הרב בנימין וולף - סבסטופול, רוסיה

==לקריאה נוספת==
*'''זכרונותיו''', בתוך תשורה מנישואי זקלס-פלמן, תשע"ד
*'''לא להיכנס לחובות''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 39

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=510 "זילברשטרום, הרבי מחכה לך"]''' {{וידאו}}{{שטורעם}}
*'''[https://ch10.co.il/news/368764/#.YHXfOehvZPY המשפיע שלחם בקרב על ירושלים קיבל מדליית הוקרה וסיפר על ניסים]''', באתר חרדים10

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:זילברשטרום, אליהו פרץ}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]]

ועד תלמידי התמימים

2022-04-13T12:34:00Z

מאה ועשרים שנה:

[[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|140px|סמל הוועד]]
'''ועד תלמידי התמימים העולמי''' הינו ארגון עולמי הפועל עם תלמידי ישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי העולם.

משרדי הארגון ממוקמים ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הסמוך ל-770]], והוא מנוהל על ידי הרב [[צבי הירש אלטיין]]. את הפעילות בישראל מנהל הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]] ולועד סניף גם ב[[כפר חב"ד]].

הארגון הוקם בשנת [[תשס"ב]], כדי להוות אלטרנטיבה לארגון [[את"ה העולמי]] שהוקם שנתיים קודם לכן.

==פעילות==
* תוכנית לימודים, [[התוועדות|התוועדויות]], פעילות, אוכל ומקומות לינה לחלק מהאורחים הבאים לשהות ב[[770]] וב[[אהל]], במשך חודש [[תשרי]], [[י' בשבט]] ו[[ג' בתמוז]].
* מבצעי לימוד נושאי פרסים ומלגות, המיועדים לתלמידי ישיבות חב"ד. הפקת סרטי וידאו משיחותיו של הרבי, בשיתוף עם [[jem]].
* ביום קבלת הנשיאות של הרבי, [[י' בשבט]], מקיים הוועד כינוס של תלמידי ישיבות חב"ד בעולם, באולם "בית רבקה" ב[[קראון הייטס]]. ב[[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, מקיים הוועד בכפר חב"ד כנס ארצי לתלמידי התמימים בארץ הקודש, הכולל התוועדויות ענק, שיעורים והרצאות, ויציאה משותפת ל'מבצעים', בשם - "יום תמים לרבי". הוועד מקיים גם "שבת הכנה" לתלמידי התמימים בארץ לקראת [[ג' בתמוז]]. בשנים האחרונות, בעקבות ריבוי התמימים (כי"ר) צר המקום מלהכיל, לכן התפצלה שבת זו לשנים: שבת לתלמידי הישיבות הקטנות, ואחת נוספת לתלמידי הישיבות הגדולות.
* ישיבת קיץ "צעירי ליובאוויטש" לצעירים.
* סדרי לימוד לתלמידי התמימים ברחבי העולם ב[[ליקוטי שיחות]].

==הוצאה לאור==
* '''בית חיינו''', עלון שבועי ב[[עברית]] שיצא בעבר, ובו יומן מהשנים שלפני תשנ"ב ב-770, לפי אותה קביעות, וקטעי שיחות נבחרים, מופץ בישיבות חב"ד בעולם ובקהילות חב"ד בארץ. הופיע בקביעות בין השנים תשע"ב-תשע"ז.
* '''א חסידישער דעהרער''', מגזין חודשי ב[[אנגלית]] המופץ בישיבות חב"ד ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], אנגליה.
* '''[[תחיינו]]''', מגזין ב[[עברית]] שיצא בעבר והופץ בישיבות חב"ד ובריכוזי אנ"ש בארץ מידי תקופה, יצא לאור בשיתוף עם "פעילי חב"ד" שב[[צעירי אגודת חב"ד]].
* '''קובץ לחיזוק ההתקשרות''' - מגזין הסוקר נושאים בעולמה הפנימי של [[חסידות חב"ד]]. יוצא לאור בתקופת ה[[חודש תשרי|חגים]] ומועדי חב"ד שונים. יוצאים לאור כשישה עלונים בשנה, בעיקר בחודש תשרי.
*'''פארברענגען עם הרבי''' - לקראת תאריכים חסידיים, מוציא הועד חוברות ובהם תרגום מלא וסיכומים של התוועדות נבחרת של הרבי.
* '''לעבן מיטן רבי'ן''' - מנשר הסוקר את המאורעות במרכז חב"ד.
* ספר מקיף על [[ישיבת תומכי תמימים]], יצא לאור בשנת תשס"ד.
* '''מקבץ לתורה''' - גיליון שבועי, העוסק בבירור סוגיות ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] בעיון, לאור בקשתו של הרבי מליובאוויטש במסגרת יוזמת מסלולי לימוד ה[[רמב"ם יומי|רמב"ם היומי]] ללמוד לפחות הלכה יומית אחת בעיון. הפצת הגיליון חדלה בשנת [[תשס"ז]]
*'''סוגיות בגאולה''' - כמה חוברות שהופיעו בשנים האחרונות, המלבנות לעומק סוגיות בעניני משיח וגאולה בתורתו של הרבי.
* חוברות עונתיות - לרגל מועדים, חגי חב"ד (כמו [[חג הגאולה]], יום הולדתו של הרבי וכדומה). חוברות אלו כוללות לקט דברי תורה של הרבי, מסמכים ומכתבים העוסקים בתולדות אדמו"רי וחסידי חב"ד בפרסום ראשון.
* "עזר וסיוע בלימוד ה[[רמב"ם]]" - חוברת דו-שבועית המתרגמת את שיעור לימוד [[הרמב"ם]] ל[[אנגלית]].
* '''אור וחום ההתקשרות''' - ספר המלקט את שיחותיו של הרבי אודות מהותו של נשיא הדור וההתקשרות אליו. הודפס במהדורה שלישית ומתוקנת לקראת [[י"א ניסן]] תשע"ו.
* '''[[ליובאוויטש שבליובאוויטש]]''' - מנשר יומי שיוצא לאור מדי יום במשך [[חודש תשרי]], ובו מסמכים ותמונות, וכן שיחות מיוחדות של הרבי בענייני דיומא החל משנת [[תשע"ג]].
* '''כתבית יהבית''' (או "קובץ רשימות") - פיענוח מחודש של [[רשימות]] הרבי. יוצא לאור מזמן לזמן לקראת יומא דפגרא, החל משנת [[תשע"ח]].
בעבר היה לארגון מדור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]].
*'''נפלאות בכל''' - גליון שהופיע בקביעות לאורך חורף [[תשע"ט]], ובו קטעי שיחות ויומנים מהווי [[בית חיינו]] בשנת [[תשנ"ב]]{{הערה|https://col.org.il/news/114480י יו"ד כסלו תשנ"ב במחיצת הרבי: יומן סוחף, תמונות נדירות ופנינים {{col}}}}.
*'''מעשינו ועבודתינו''' - מגזין שהופיע בקביעות לאורך חורף [[תשע"ט]], ובו קטעי שיחות, טורים, התוועדויות ותכנים מרוממים בענין ה[[שליחות]].
*'''נפלאות בעינינו''' - הפקת מולטימדיה ייחודית מ[[תשרי]] [[ה'תשנ"ב]] לרגל 30 שנה - יצא לכינוס ברוכים הבאים לאורחים שהגיעו לרבי ל[[חודש תשרי]] [[תשפ"ב]].
*אלבום תמונות תשרי שיצא ביום תמים תשפב

==ביקורת==
יש המבקרים את פעילות הוועד ורואים בו ארגון מתחרה ל[[את"ה המרכזי 770]] (שהוקם מספר שנים קודם) ופועל מאותו מקום (770), ועם אותו קהל יעד. לעומתם טוענים אנשי הוועד שבפעילות "את"ה" לא היה מענה הולם לקהל הבחורים שאינם משיחיסטים{{מקור}}.

בדין תורה שנערך לקראת תשרי תשע"ג ב[[בד"ץ קראון הייטס]] הצהירו נציגי הועד שהם בעד הסתרת אזכורים של שנת [[תשנ"ג]] והכרזת ושירת '[[יחי אדוננו]]' שעודד הרבי באותה השנה{{הערה|הד לכך ניתן למצוא בנאומו של הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] בכינוס "ברוכים הבאים" - לאורחים שהגיעו לחודש תשרי תשע"ג - שנערך בכ"ו אלול תשע"ב (בסימן "20 שנה לשנת נפלאות גדולות"), שם ציין בחריפות כי ישנם כאלו שסוברים ש"את תשנ"ג צריך למחוק מהמפה, רחמנא ליצלן". [https://drive.google.com/file/d/0B-7XjurRoQIyZTNzaDVlbWpoUDQ/view?usp=sharing לנאום המלא לחץ כאן].}}.

{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים לתלמידי התמימים]]

בת ים

2022-04-07T12:17:45Z

מאה ועשרים שנה: /* בתי חב"ד בעיר */

{{קהילת חב"ד|
|שם=
|תמונה=[[קובץ:אמפי בת ים.jpg|250px]]
|כתובית=עצרת גאולה ומשיח באמפי-תיאטרון של בת ים
|עיר=
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|רב הקהילה=הרב [[חיים ציק]]
|[[משפיע]] הקהילה=הרב [[חיים ציק]]
|מוסדות בקהילה=[[ישיבת הדר התמימים בת ים]]
|שלוחים מרכזיים=הרב [[חיים ציק]], הרב [[יצחק רחימי]], הרב [[בן ציון פרישמן|בנצי פרישמן]]
|מספר שלוחים=10
|מספר בתי חב"ד=7
|מספר משפחות בקהילה=קרוב ל-100
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בבת ים|אישים בבת ים]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בבת ים|מוסדות וארגונים בבת ים]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
'''בת ים''' היא עיר במחוז [[תל אביב]]. בת ים הוכרזה כעיר בשנת 1958, ומתגוררים בה נכון לשנת [[תשע"ד]] כ-130,000 תושבים. בעיר קיימת קהילת [[חב"ד]] מתפתחת המונה נכון לשנת תשע"ד כ-100 משפחות. מאז [[אדר]] [[תשנ"ד]] מכונה העיר בתואר "'''עיר הגאולה'''", בפרסומי [[בית חב"ד]] ובהוצאות [[ספר התניא]] שהודפסו בעיר{{הערה|ראה טורו של [[שמואל קראוס]] ב[[שבועון בית משיח]], גיליון 329, עמוד 52 {{בית משיח}}}}.

== חב"ד בעיר ==
=== היסטוריה ===
רבה של בת ים הרב פסח קוקיס כתב אל הרבי בקשת ברכה בחודש שבט תשכ"ח. במענה לכך שיגר לו הרבי מכתב הנושא את התאריך ט"ז שבט ובו מאשר את קבלתו, מבשר לו שיזכירו על ה[[ציון]] וכותב: "ופעולותיו בקודש, הפצת תורתנו הקדושה (הנגלה והחסידות) ומצותיה בקהילת קודש דיליה - תעמוד לכבוד תורתו העלות בקודש מתוך בריאות נכונה"{{הערה|מצילום המכתב}}.

בקיץ [[תשל"ד]] פתח הרב [[זמרוני זליג ציק]] בהוראת [[הרבי]] את ה"ספריה" (שלאחר מכן קיבל את השם [[בית חב"ד]]), שבו נמסרו שעורי תורה והופצו עלונים לבדיקת [[מזוזות]]. פעילות זו הייתה מעין פתיחה למוסדות [[חב"ד]] בעיר.

== מוסדות חב"ד ==
בעיר פועלים מספר מוסדות חב"ד, בהם גני ילדים ומעונות יום, מדרשה לנשים, [[מקווה חב"ד]] לגברים ולנשים, [[כולל]] ובעבר [[ישיבת הדר התמימים|ישיבה לבעלי תשובה]].

===ישיבת הדר התמימים===
{{ערך מורחב|ערך=[[הדר התמימים בת ים]]}}
בקיץ [[תשל"ט]] הקים [[זמרוני זליג ציק|הרב ציק]] את [[ישיבת הדר התמימים בת ים|ישיבת הדר התמימים]] שנועדה ל[[בעלי תשובה]]. יש לציין שהייתה זו הישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] הראשונה בארץ, או אף בעולם. ה[[ישיבה]] זכתה למענות מיוחדות מ[[הרבי]], ואף נחשבה ל[[ישיבת תומכי תמימים]], על פי מענה של הרבי: {{ציטוטון|על פי התוכנית וכו' הרי היא במסגרת פעולות תומכי תמימים"}}.

בשנת [[תשמ"ב]] נסגרה הישיבה עקב קשיים כלכליים.

כיום עברה הישיבה למתכונת [[כולל]] המנוהל על ידי הרב [[אהרן הלפרין]] מ[[כפר חב"ד]].

=== בתי חב"ד בעיר ===
*בית חב"ד המרכזי - הרב [[חיים ציק]] השליח הראשי, הרב יצחק רחימי.

;שלוחים נוספים:
* הרב [[טוביה דורון]] - רמת הנשיא
* הרב מנחם רווה
* הרב [[בן ציון פרישמן]]
;שלוחים לשעבר:
הרב [[זמרוני זליג ציק]] - השליח הראשי בעיר ויו”ר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

=== בתי כנסת חב"ד ===
בעיר פועלים כמה בתי כנסת חב"ד.
*בית כנסת חב"ד-ליובאוויטש המרכזי - הרב [[חיים ציק]].
*בית כנסת חב"ד בצפון העיר - הרב [[טוביה דורון]].
*המקלט - הרב [[אלעד קנטור]] והרב [[לוי וייס]].

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.chabad.co.il/?template=shluchim&ssloc1=Israel&ezor=&ssloc3=בת+ים אלפון בית חב"ד בת ים], חב"ד בישראל
*[http://www.hageula.com אתר הגאולה] המופעל על ידי בית חב"ד בת ים
*'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117543 מכתבו של הרבי לרב העיר בת ים]''', באתר בית המכירות קדם
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בת ים]]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2022-03-31T10:55:11Z

מאה ועשרים שנה: /* שפיצקייט - לחקות את הרבי */

__NEWSECTIONLINK__
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]



== בני משפחה בערכי אישים ==

שלום חברים. ב[[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכי אישים#בני משפחה]] מופיעה הפסקה הבאה:
===ציטוט===
:בערכי אישים מופיעה כמעט תמיד פיסקה 'משפחתו'. לפעמים, כוללת הפיסקה מספר רב של בני המשפחה מעבר לגבול הטעם הטוב, ולכן החליטו משתמשי חב"דפדיה על המדיניות כדלהלן:
*'''סבים''', '''אב / אם''', '''אישה''', '''חם / חמות''': לא יכללו בפיסקה 'משפחתו' אלא ייכתבו בגוף הערך בפרקים העוסקים בתולדות חייו.
*'''אחים / גיסים''': אין לכתוב עליהם בערך - הם אמורים להימצא בפיסקא הדומה בערך האב/השווער. במקרה חריג במיוחד (כשאין ערך לאב/שווער, ויש חשיבות מיוחדת) יש להפעיל שיקול דעת.
*'''ילדים''': יש לכתוב על ילדיו הנשואים בלבד.
*'''נכדים''': אין לכתוב עליהם בערך - הם אמורים להמצא בפיסקא הדומה בערך הבן/החתן. במקרה חריג במיוחד יש להפעיל שיקול דעת.
במידה ונתקלתם בערך הכולל בני משפחה שלא על פי המדיניות הנ"ל, הנכם מוזמנים לתקן זאת.
===דיון===
ברצוני לדון בעקרונות אלו (נתעלם מבעיות הניסוח שאינו ברור מספיק ומחליף בין מושגים). לדעתי יש מקום לפסקת 'משפחתו ובה רשימות של בני משפחתו. זה נתון שמעניין רבים מהגולשים שלנו שהרי 'חסידים הם משפחה', אני חושב שדי קל להבין למה הנתונים האלו מעניינים רבים מהגולשים, ויותר מנסה להבין מה הסיבה להתנגדות. כמו"כ אם מישהו זוכר האם והיכן יש דיונים קודמים בעניין ויוכל לקשר אותנו לשם [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בחשוון ה'תשפ"ב 15:00, 3 בנובמבר 2021 (UTC)
:לא הבנתי מה חסר במצב הקיים כעת, שאת בניו וחתניו הנשואים של נשוא הערך תמצא בפיסקת משפחתו, את אביו תמצא בתחילת הערך, את גיסיו וכו' תמצא בערך על האבא או השווער, ואם יש משהו מיוחד אז כן מציינים במשפחתו. מה חסר? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 16:48, כ"ח בחשוון, ה'תשפ"ב
::טוב, כעת זכיתי להבין. סוגר את הדיון, ואנסה לנסח במקור את ההוראות בצורה מובנת יותר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בחשוון ה'תשפ"ב 17:54, 3 בנובמבר 2021 (UTC)
:::{{לייק}} ברוך השב. ראה [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 18#קרובי משפחה|כאן]] ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:24 • כ"ט בחשוון ה'תשפ"ב
::::עדין לא ברור הקטע "ילדים", נראה שאפשר להוריד את החלק השני של הקטע. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:52 • כ"ט בחשוון ה'תשפ"ב
:::::לדעתי נכדים של נשוא הערך שעל אביהם אין ערך בחבדפדיה יש לכתוב אותם בערך של סבם. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''חב"דים פעילים מחרסנים את הפילים'''}}]] 19:17, 7 בנובמבר 2021 (UTC)
::::::אתה מתכוון שאם על סבא שלי יש ערך אני יכתוב את כל 100 הנכדים שיש לו? נכתב שבמקרה חריג יש להפעיל שיקול דעת ואני חושב שזה ניסוח מצויין ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:30 • ד' בכסלו ה'תשפ"ב
:::::::הוא כנראה התכוון לנכדים שיש להם ערך ולאביהם אין, אז אין איפה לכתוב אותם כצאצא רק אצל הסבים דוד קורצוג (לא יודע איך חותמים פה)

== יצירת ערך בשם קודם הבריאה ==

בערך בריאה הפסקה הראשונה היא קודם הבריאה ואין מספיק ביטוי לדברי תורת חסידות חב"ד בנידון {{אנונימי}}
:אתה מוזמן להרחיב את הפיסקה. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:12 • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב
::הנושא מקבל תשומת לב כה רבה בתורת החסידות כך שאכן מגיע לו ערך בפני עצמו {{לא חתם|זלמן המלך}}
:::זה פרט באותו נושא, אפשר להרחיב הרבה באותו ערך. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:29 • כ"ד בכסלו ה'תשפ"ב

==ערך לימוד זכות==
צריך ערך שמסקר בנקודה את המשך חורף נ"א שהיה בצורה דומה בש"פ ויקרא תש"נ. תשובות הרבי מלך המשיח שליט"א מליובאוויטש על נאומי ש"ך בנושא לימוד זכות על עם ישראל {{לא חתם|זלמן המלך}}
:יש עוד הרבה מה להכניס אליו, בהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:29 • כ"ד בכסלו ה'תשפ"ב

== שאלה ==

מאיזה גיל ניתן לכתוב ערך על אדם? ראיתי שנכתבו ערכים על אנשים בני שלושים ומטה ([[נחמיה גרייזמן]], [[משיח פרידמן]], [[שלום דובער אדרי]], [[שמואל מישולובין]], [[חיים טל]] ואולי עוד כמה שלא ראיתי) [עד כדי כך שרצו לכתוב ערך על אברך בן 24, והסיבה שלא כתבו היא לא מפאת הגיל אלא סיבה אחרת...] בברכה, [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 11:35, א' בטבת, ה'תשפ"ב
:כל עוד האדם עונה לקריטוריונים של חבדפדיה ניתן לכתוב עליו ערך ללא קשר לגיל. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 14:45, 5 בדצמבר 2021 (UTC)
::לא רק רצו, כתבו. כתבו גם על אחרים שיש להם חשיבות מסיבות אחרות בגיל [[שמחה זילברשטרום|25]], [[ישראל אריה דוברוסקין|21]] ואפילו [[לוי הנדל (מגדל העמק)|16]]. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:31 • ט' בטבת ה'תשפ"ב

== ערך על זמרת חב"דית ==

האם לדעתכם מתאים להוסיף ערך על זמרת חב"דית (קולטניוק), כשמצד אחד היא מפורסמת מאוד ואנשים מחפשים מידע אודותיה ויכולים למצוא אותו אצלנו, ומצד שני - לא יודע אם צריך להסביר. לתשובתכם אודה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:57, ט' בטבת, ה'תשפ"ב 15:57, 13 בדצמבר 2021 (UTC)
:ועדה רוחנית. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 17:54, ט' בטבת, ה'תשפ"ב
::אכן, ניתן לנסח שאלה בדף [[חב"דפדיה:דיונים מקדימים ועדה רוחנית]] וכשתהיה הסכמה הוא יועבר לוועדה. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:31 • ט' בטבת ה'תשפ"ב
:::לענ"ד לא כ"כ מתאים... {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 18:08, י"ב בטבת, ה'תשפ"ב ''(16 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== שגיאה ביצירת תמונה ממודערת! תקלה נרחבת ==

בדף הראשי ועוד ניתן להיווכח בתקלה זו {{חב"דפדים פעילים}}, {{מפעילי מערכת}}, {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 18:08, י"ב בטבת, ה'תשפ"ב ''(16 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:ב"ה {{טופל}}. --[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, י"ב בטבת ה'תשפ"ב, 20:21 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!
::שכוייח!! {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 18:32, י"ב בטבת, ה'תשפ"ב ''(16 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
== מיזם חב"דפדיה באנגלית ==
לענ"ד צריך להתחיל מיזם חב"דפדיה באנגלית וכך להפיץ את בשורת הגאולה לעוד מגוון אנשים {{אנונימי|83.38.142.172}}
:אכן, אך יש צורך במתנדבים ששולטים בשפה האנגלית, בשבת להקים מיזם כזה {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 09:47, 17 בדצמבר 2021 (UTC)
::'''לא חסרים משתמשים'''. כבר בעבר היו הרבה בקשות דומות והגיע הזמן לנסות לעשות מיזם חב"דפדיה באנגלית . לא חסרים משתמשים שיודעים אנגלית. {{אנונימי}}
:::אדרבה, קודם בא תירשם לחבדפדי"ה, תעשה פה תקופה של עריכות משמעותיות על מנת להיכנס לעניינים ואז תתגייס ותגייס אחרים למיזם החשוב. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 16:48, י"ג בטבת, ה'תשפ"ב
::::למרות שיש הגיון בצורת החשיבה בה נקטנו עד עכשיו, אולי באמת הגיע הזמן ללכת באופן של לכתחילה אריבער? אני חושב שצריך להתחיל בהכנה של תשתית האתר באנגלית, ואז לנסות למצוא מישהו עם ידע באנגלית שמוכן להתחיל עם תרגום של מאה ערכים בסיסיים (בהתנדבות, או אפילו בתשלום. כיון שמדובר רק בתרגום ולא בכתיבה מחדש, זה לא משהו שאמור לקחת הרבה זמן, וממילא לא מדובר בגיוס של סכום כסף גדול). ואז לצאת בהודעה לציבור, ונראה לי שאכן יימצאו בעזרת השם החסידים שיתמסרו לזה. {{א|שיע.ק}} השאלה היא מה צריך לעשות כדי שתתקבל ההחלטה של חב"ד אינפו להשקיע בפתיחת האתר האנגלי? זה תלוי בהוצאה כספית מסויימת, הלא כן?
::::בקשר לגיוס ראשוני בשביל תרגום הערכים הראשונים עבור פתיחת האתר, אפשר לנסות לראות מי התורמים החב"דיים באתר הויקיפדיה האנגלי שמנסים לאזן את הנכתב שם לצד של אמונה בבשורת הגאולה וכו', ולפנות אליהם. 17:46, 18 בדצמבר 2021 (UTC)
:::::לדעתי, במקום לפתוח אתר חדש לגמרי שבוודאי עולה כסף רב, עדיף שלשלב את זה באתרנו, כך שבכל ערך יהיה בצד לשונית של אנגלית, לקריאה של הערך באנגלית {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:53, 18 בדצמבר 2021 (UTC)
::::::זה רעיון מקורי, השאלה היא כמה מרץ יהיה למשתמשים אנגליים להשקיע בצורה כזו, והאם נכון לבנות לכתחילה משהו 'עקום', כלומר לא כמו שאנחנו רוצים שהוא יוקם. זה גם עלול להיות מסובך מהבחינה של הקישורים הפנימיים, ועוד. אולי מי שמכיר יותר את הצד הטכני יביע דעה, ייתכן ואני טועה. אולי אם כבר, אז לעשות על אותו דומיין אבל עם ספירה נפרדת, כאילו 'מרחב' נפרד. לא יודע. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:12, י"ד בטבת, ה'תשפ"ב 19:12, 18 בדצמבר 2021 (UTC)
:::::::אם בפועל כולם מסכימים להצעה לפתוח חבדפדיה באנגלית אז מדוע מתעכבים? הגיע הזמן לעשות לכתחילה אריבער . להפנות את ההצעה לחב"ד אינפו ולישם את ההצעה! {{לא חתם|לוי יצחק ל.}}
::::::::מדי תקופה מעלים את הנושא, הוסכם בעבר שזה רעיון יפה, יהיה כמובן אתר נפרד עם ערכים באנגלית וזה לא סותר שיהיה קישור לערכים האלו (אם יש) מהאתר כאן (כמו בויקיפדיה). לבינתיים הוחלט שיכתבו את הערכים באתר כאן עד שיצטברו לא פחות מ-500 ערכים ואז יהיה אפשר לפתוח את האתר באנגלית ולהעביר את הערכים לשם. לצורך כך אף נפתחה [[:קטגוריה:חב"דפדיה - אנגלית]] בה החלו לרכז את הערכים. אם יש מישהו שיודע אנגלית ומוכן להתחיל לתרגם הוא מוזמן להמשיך בעבודה. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:15 • י"ז בטבת ה'תשפ"ב
:::::::::אפשר דרך תרגום גוגל ומקסימום מישהו שיודע אנגלית שיבדוק אם זה מתורגם נכון. ללא חתימה בבקשה לא לחתום את כתובת הIP שלי
::::::::::לדעתי, מבחינה טכנית, אם מתחילים לעבוד על זה ויוצרים ערכים, עדיף שזה יהי' באתר נפרד מלכתחילה. זה יכול ליצור סיבוכים אחר כך, וזה גם הרבה פחות נח לעבוד ככה. בכל מקרה, לדעתי צריך להקים דף מסודר, עם רשימה של כמה מאות ערכים, לפי סדר חשיבות, שצריך לתרגם. --[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, כ"ד בטבת ה'תשפ"ב, 16:21 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!
{{שבירה|10}}
התחלתי לגבש רשימה [[משתמש:Men770/חב"דפדיה אנגלית|כאן]]. --[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, כ"ד בטבת ה'תשפ"ב, 16:29 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!
:לתשומת לבכם, יש בויקיפדיה תוסף המאפשר לתרגם ערכים, אפשר לנסות להתקין אותו גם בחב"דפדיה: [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D כאן] ו[https://www.mediawiki.org/wiki/Content_translation/he כאן]
::הדרך הכי רלוונטית כרגע בשביל ליצור את המיזם, לענ"ד היא לפנות למשתמשים חב"דים בויקיפדיה האנגלית (כפי שהציע מר להתראות), שלהם יש את הידע וההמרץ לכך. {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:44, 29 בדצמבר 2021 (UTC)
:::אם יורשה לי, אני מציע לערוך כרזה שמזמינה עורכים חדשים להתחיל לפעול, ולכלול בה הסבר בסיסי איך עורכים (ביחד עם מה שיצר [[משתמש:Men770|Men770]]). ו(בהמשך )לפרסם בחב"ד אינפו העברי והאנגלי על '''"בקרוב - חב"דפיה האנגלית"''' ולקשר לכרזה הנ"ל. [[מיוחד:תרומות/95.86.107.6|95.86.107.6]]
::::פתאום הקב"ה מקפיץ לי רעיון.. מה עדיף? לתרגם ערכים מכאן לאנגלית, או פשוט לחב"ד (בשילוב מידע מכאן) ערכים מויקיפדיה האנגלית?--[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, כ"ט בטבת ה'תשפ"ב, 12:49 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!
:::::כמובן שעדיף משהו שנוצר אצלינו (תרגום) ולא משהו שזקוק לקרדיט אבל אם יותר קל לחב"ד ובסופו של דבר יעברו על הערכים והם יצאו בצורה טובה אז גם זה אפשרי ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:54 • כ"ט בטבת ה'תשפ"ב
::::::נערכים כרגע דיונים נוספים [[שיחת משתמש:Men770/חב"דפדיה אנגלית|כאן]]. כולם מוזמנים להביע דעה..--[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, כ"ט בטבת ה'תשפ"ב, 13:14 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!
:::::::לעניות דעתי ולמיטב הבנתי, התפקיד שלנו הוא ממש רק ליצור את הבסיס הכי התחלתי. חב"דפדיה האנגלית תוכל להתפתח רק על ידי דוברי אנגלית מבטן ומלידה, כאלו שלא ישתתפו כלל בדיונים שאנחנו מקיימים... הם מבינים הכי טוב את קהל היעד, את אופן העבודה, וכו' וכו'. רק שבשביל שהם יוכלו להצטרף למיזם צריך ליצור משהו ראשוני והתחלתי, רק בשביל להתניע. משכך, לעניות דעתי, עיקר העבודה שלנו צריכה להיות כמותית ולא איכותית, פשוט לנסות להגיע כמה שיותר מהר לבסיס שיאפשר את פתיחת חב"דפדיה באנגלית. ברגע שהאתר ייפתח, אני מאמין ובטוח שהוא כבר ישאב אליו את הכוחות המתאימים שיפתחו אותו כראוי, והוא עוד יעקוף בקלות את הגירסה העברית. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:37, כ"ט בטבת, ה'תשפ"ב 20:37, 2 בינואר 2022 (UTC)
:::::::::ראיתי פה רעיון מאוד מזעזע שחב"דפדיה האנגלית לא תהיה באתר נפרד אלא תהיה ממש באתר הזה! הרעיון הוא מאוד מזעזע בעקבות כך שזה יצור בלאגן שלם באתר, כגון: שינויים אחרונים מוזרים מפעילי המערכת שם ישנו דברים שפה לא נרצה שישנו הם יצטרכו גם מתכנת דובר אנגלית שישנה דברים באתר בניגוד לדעתנו יהיה הרהבה יותר קשה לעבוד באתר וזה משהו שאף אחד בשום אתר ויקי אחר לא חשב עליו מרוב שזה לא מציאותי.. ותחשבו על זה קצת ותבינו עד כמה זה לא מציאותי אלא מזעזע.. כך שאם רוצים לפתוח חב"דפדיה באנגלית דבר ראשון צריך שזה יהיה '''אתר נפרד מהאתר שלנו''' כלל בסיסי.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 15:05, 3 בינואר 2022 (UTC)
::::::::::זה בסה"כ ענין זמני, עד שיהיו מספיק ערכים. אף אחד לא דיבר על משהו קבוע. אם מתעקשים שיהיה במקום אחר אני יכול לפתוח משהו חינמי באנגלית וכשיהיו בו מספיק ערכים נעביר אותם לאתר החדש. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:53 • ב' בשבט ה'תשפ"ב
:::::::::::לעניות דעתי כיון שבינתיים מי שדוחף ויוזם את זה הם המשתמשים בעברית, כן מן הנכון שזה יופיע דווקא באתר ובדף השינויים האחרונים וכו' כדי שנראה מה וכיצד אפשר לקדם ונדרבן אחד את השני. אולי ניקח יעד של 120 ערכים עד י"א ניסן... {{א|חלוקת קונטרסים}}, איפה התוסף שמסייע בתרגום ערכים שכתבת? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:03, ב' בשבט, ה'תשפ"ב 07:03, 4 בינואר 2022 (UTC)
::::::::::::לא אני כתבתי אותו, כתב את זה אנונימי. בגלל שזה הרחבה ולא גאדג'ט לדעתי יהיה נכון יותר להתקין אותו על האתר האחר ולא כאן. בכל אופן זה ידרוש מתכנת שיתקין אותו על השרת. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:51 • ב' בשבט ה'תשפ"ב
:::::::::::::סליחה. לא אחזתי. בויקיפדיה העברית זה קיים? אם יש לי משתמש שם, אני יכול לעשות שם את התרגום (נאמר במרחב המשתמש הפרטי) ואז להעתיק לחב"דפדיה? או שיש איזו מגבלה שתמנע ממני לעשות זאת? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:06, ב' בשבט, ה'תשפ"ב 11:06, 4 בינואר 2022 (UTC)
:::::::::::::::בכל זאת עדיף למען הסדר הטוב ואיכות האתר עדיף שזה יצא לפועל באתר חינמי אחר כפי ש{{א|להתראות|כתבת}} ולא יהיה חלק מחב"דפדיה העברית, ושם אפשר לכתוב הברה שזה רק זמני עד שזה יצא לאתר ויקי משובח יותר עם מתכנת וכו' וכו', אך ממש ממש עדיף שלא יההי חלק מהאתר הזה.. רחמנות על המשתמשים ועל ציבור המקרים.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 13:51, 4 בינואר 2022 (UTC)
::::::::::::::::דווקא את זה אני כתבתי {{חיוך}}. להתראות, זה קצת מסובך לעשות את זה בויקיפדיה אבל אפשרי (בין היתר גם מצד זכויות יוצרים). אם עושים בויקיפדיה צריך לעשות את זה בויקיפדיה באנגלית, לפתוח משתמש (אם יש בעברית זה אותו אחד), להפעיל את אופציית התרגום ב[https://en.wikipedia.org/wiki/Special:Preferences בטא] למטה, להיכנס לתרומות המשתמש, ללחוץ על תרגום (נמצא למעלה), ללחוץ יצירת תרגום חדש, לבחור ערך חב"די שנמצא בויקיפדיה העברית (כדאי להעביר ערך מחב"דפדיה למרחב הפרטי בויקיפדיה העברית ולבחור אותו), להגדיר את הדף כטיוטה (למעלה), לתרגם (בלי לשמור באמצע), להעביר את התרגום לדף ב[https://chabadpedia.miraheze.org/ אתר החדש הזמני] לפני השמירה לצורך הימנעות מזכויות יוצרים, בסופו של דבר זה לאו דווקא יותר נח לתרגם כך ערכים אבל כל אחד איך שנח לו. בהצלחה לכולם. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:20 • ג' בשבט ה'תשפ"ב
{{שבירה|::::::::::::::::}}
ו[https://cp-en.menta770.com הנה] האתר הזמני החדש, במקום הקודם.--[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, ט' בשבט ה'תשפ"ב, 13:58 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!

==רעיונות לערכים==
אני יודע שזה לא בדיוק המקום לזה אבל מישהו יכול לתת לי רעיון כלשהו לעריכה\ערך שאני יכול לעשות? {{לא חתם|לוי יצחק ל.}}
:יש דף מיועד לזה שנקרא [[:חב"דפדיה:בקשת ערכים]], תוכל לקחת משם. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:12, י"ד בטבת, ה'תשפ"ב 19:12, 18 בדצמבר 2021 (UTC)
::{{א|לוי יצחק ל.}} ברוך הבא, זה כיף להתחיל עם ערך חדש שנותן תחושה של סיפוק ועשיה, אבל מה שחב"דפדיה צריכה בעיקר זה שיפור של ערכים קיימים. ועוד והוא העיקר, משתמש חדש שעדיין לא מכיר את שפת הויקי וצורת העריכה בחב"דפדיה, צריך קודם להתנסות בעריכות קטנות בערכים קיימים לפני שהוא יוצר ערך חדש שימחק לבסוף מחוסר התאמה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשפ"ב 20:56, 12 בינואר 2022 (UTC)

== ר' זלמן לווין ==

בערך [[ג' בשבט]], ובתבניות אירועים בלוח העברי ביום ג' בשבט, נכתב שר' זלמן לווין, נולד בשנת [[ה'תרפ"ה]].
לעומת זאת, בערך [[שניאור זלמן לוין]], נכתב שנולד בשנת [[ה'תרפ"ד]]. ואם כן, איזה מהם נכון? ואחרי שיבררו צריך לתקן במקומות הלא נכונים, את השנה הנכונה. [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 16:50, ב' בשבט, ה'תשפ"ב.
:הנכון הוא [[תרפ"ד]] לפי הכרטיס שלו ב[[ספר החסידים]] שכתב בכתב ידו. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 00:12, ג' בשבט, ה'תשפ"ב

==למביני החסידות שבינינו==
{{חב"דפדים פעילים}} מביני החסידות ותורת הנסתר שבינינו, אחיי המקובלים. אשמח לדעת אם אתם יודעים מה ההבדל (אם יש) בין [[אהבה בתענוגים]] ל[[אהבה כמים]], זה נראה אותו דבר אבל זה לא כו"כ מסתדר שזה אותו דבר.. זה חשוב בנוגע לערך. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 18:53, 8 בינואר 2022 (UTC)

לענ"ד ניתן להתחיל לעשות בדף הבית כל יום סיפור חסידי מתוך ערכים . בס"ד בחבדפדיה לא חסרים סיפורים חסידים שניתן לשים בדף הבית מידי יום

== חב"דפדיה:בקשת ערכים ==

אולי כדאי, במקום בצד ימין ליד אפשרות עריכת האתר, שיש שמה קישורים ל: עמוד ראשי, אולם דיונים, לשים גם: חב"דפדיה:בקשת ערכים? [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 10:05, י' בשבט, ה'תשפ"ב
:כדי שיהיה זמין להגיע לערכים מבוקשים. [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 15:56, י' בשבט, ה'תשפ"ב

== שלוש טילדות ==
בחב"דפדיה נהוג לחתום בדפי השיחה בסיום כל תגובה. החתימה בדרך כלל נעשית באמצעות הוספת ארבע טילדות ([[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 15:56, י' בשבט, ה'תשפ"ב 15:56, 12 בינואר 2022 (UTC)). במצב כזה, בסוף החתימה יהיה רשום התאריך העברי והתאריך הלועזי. אך אם החתימה היא בהוספת שלוש טילדות, יהיה רשום בחתימה, רק את התאריך העברי.
כמעט כל המשתמשים בחבדפדיה, חותמים עם ארבע טילדות, וגם לכל משתמש חדש אומרים להשתמש בארבע טילדות.
אולי כדאי, שיחתמו בשלוש טילדות, ואז נשתמש רק התאריך העברי? [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 15:56, י' בשבט, ה'תשפ"ב
:מכיוון שחב"דפדיה מיועדת גם למשתמשים שאינם מכירים את התאריך העברי, חשוב להקפיד להזכיר תאריך לועזי ככל שניתן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשפ"ב 20:58, 12 בינואר 2022 (UTC)

== סיפור חסידי ==

לענ"ד ניתן להתחיל לעשות בדף הבית כל יום סיפור חסידי מתוך ערכים . בס"ד בחבדפדיה לא חסרים סיפורים חסידים בערכים ומקרים מענינים שניתן לשים בדף הבית מידי יום {{שכח|זאל זיין גאולה}}

== זכויות יוצרים ==

{{א|שיע.ק}}, האם אין מה לעשות עם הגניבה המסחרית הסדרתית של COL? זה הפך לריטואל קבוע שכל פעם שנפטרת דמות חב"דית שיש עליה ערך בחב"דפדיה הם פשוט מעתיקים בלי לנסות אפילו לעשות עריכה בסיסית, פעמים רבות מעתיקים עם הפרטים הלא מעודכנים, עם הטעויות כתיב, וכו' וכו'. זועק לעין. האם מפחדים מתביעה נגדית? או שסתם זה לא מפריע? אולי אפילו לנסות לכתוב להם בצורה מאוד פשוטה שאנחנו מודעים לכך שלוקחים ללא רשות ומבקשים להפסיק כדי שלא נצטרך לנקוט בצעדים משפטיים, ולציין שם שאם הם יודעים ממידע שנלקח מהם ללא קרדיט וכדומה שיכתבו לנו ונוריד (אני משער שמבחינה משפטית יש הבדל עצום בין עורך של אתר שגונב יבודעין לבין אתר שיתופי שמישהו מעלה נגד הכללים של האתר ועורכי האתר לא שמו לב). מעניין מה יגידו. זה פשוט מקומם אותי איך יכול להיות שאנשים אפילו לא מתביישים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:22, י"ג בשבט, ה'תשפ"ב 20:22, 15 בינואר 2022 (UTC)

:התלונה שלך מיותרת לחלוטין משום שיש הרבה אתרים שמעתיקים . וחוץ מזה על פי חוקי חב"דפדיה מותר לקחת ערכים . יש חופשיות העתקה[[משתמש:זאל זיין גאולה|זאל זיין גאולה]] - [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|שיחה]], 16:26, ט"ו בשבט, ה'תשפ"ב 16:26, 17 בינואר 2022 (UTC)זאל זיין גאולה! ממשיכים את פרויקט הידעת!
::אני מבין שאתה אומר את זה מתוך הבנה עמוקה גם בחוקים וגם בנפשות הפועלות שמשקיעות מזמנם ומרצם... זה שיש הרבה שמעתיקים ועוברים על החוק, זה לא תירוץ. ואדרבה, אם יש הרבה שמעתיקים, צריך לפנות גם אליהם ולהעמיד אותם על מקומם. באמת לא מפריע לי שיש כאלו שמעתיקים באופן מזדמן ובתום לב לא טורחים לציין קרדיט, אבל כשזה קורה בצורה סדרתית וסיטונאית זה שונה לחלוטין. לגופו של עניין, 'חופשיות ההעתקה' כפי שקראת לה, היא עם תנאים מאוד מסויימים. מוזמן ללחוץ על הקישור המופיע בתחתית כל דף בחב"דפדיה ולעיין מה ה'חופשיות' כוללת. אם אין לך כח לקרוא באנגלית את המסמך הארוך והמפורט, תוכל לקרוא [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%90%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8_%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7_%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94%3F סיכום ממצה מויקיפדיה], המשתמשת כמובן באותו הסכם רשיון-ייחוס. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:06, ט"ו בשבט, ה'תשפ"ב 21:06, 17 בינואר 2022 (UTC)
:::הם אכן חייבים לפי חוק לתת קרדיט אפנה אליהם בצורה רשמית ומקווה לעדכן בשינוי לטובה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בשבט ה'תשפ"ב 14:38, 23 בינואר 2022 (UTC)
::::פנייתנו התקבלה, ולכתבה האחרונה שהועתקה מכאן נוסף קרדיט [https://col.org.il/news/136095 אבל בחב"ד: בכפר חב"ד נפטר הרה"ח הרב טוביה פלס ע"ה]. נצטרך לעקוב שהם יקפידו על כך גם מכאן ולהבא. ישר כח {{א|להתראות}} שעוררת על העניין. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בשבט ה'תשפ"ב
:::::{{א|שיע.ק|תודה רבה!}} אולי כדאי לבקש מהם שיעשו קישור לאתר, כך זה יקדם אותו בגוגל ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:59 • כ"ג בשבט ה'תשפ"ב
{{אחרי התנגשות}}
::::::{{א|שיע.ק}} - ראשית כל יישר כח עצום. חזקה על תעמולה וכו' שאינה חוזרת ריקם. אין בכלל ספק עד כמה זה חשוב, כאשר מלבד עצם הפרסומת, יש בזה ערך מוסף כשיותר ויותר אנשים לא מתביישים להזכיר את חב"דפדיה כמקור, ובכך שחב"דפדיה מפסיקה להיות משוייכת מפלגתית. אני בטוח שלרבי יש נחת רוח מזה!
::::::ואם כבר, האם מופרך לבקש מהם גם על לשעבר? יש לשער שהם יגידו שהם לא יודעים באיזה עמודים הם צריכים להכניס קרדיט, אך אם נשלח להם רשימת דפים שצוטטו מחב"דפדיה - יש סיכוי שיתקנו גם רטרואקטיבית? או ש"תפסת מרובה לא תפסת"? ואולי אכן כדאי אך לא כעת, אלא רק לאחר שכבר יתקבע במשך איזה חודשים העובדה שמציינים קרדיט לחב"דפדיה?
::::::וסתם להעיר, שלפי הבנתי, החוק מחייב לא רק לציין קרדיט, אלא גם להוסיף קישור לעמוד ממנו נלקח החומר, אם כי במקרה זה כבר ממש מדובר ב'תפסת מרובה'... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:19, כ"ג בשבט, ה'תשפ"ב 06:19, 25 בינואר 2022 (UTC)
:::::::לגבי העבר נראה לי פחות חשוב, לגבי חובת הקישור הרישיון כרגע אינו נהיר לי, בעז"ה אנחנו עומדים לשנות את הרישיון של חב"דפדיה כך שמה שיכתב מכאן ולהבא יהיה מוגן בזכיויות יוצרים ותתאפשר העתקה רק עם קישור. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בשבט ה'תשפ"ב 19:34, 25 בינואר 2022 (UTC)
::::::::א. הם [https://col.org.il/news/136390 חזרו לסורם...]. אני חושב שכדאי לכתוב להם שוב. ב. אולי אם כבר יש נוסח בו פנו אליהם, אפשר לפנות עם אותו נוסח לחרדים 10? ג. מה הסיבה לשינוי הרישיון? סתם מעניין. ד. אני חושב שהשינוי בנוגע לעבר חשוב בשביל העיקרון, וגם בשביל התוצאות בגוגל. ככל שהאתר מוזכר ביותר מקומות ברשת וביותר דפים, גוגל מדרג אותו כיותר פופולארי ומקדם אותו בותצאות החיפוש. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:37, ל' בשבט, ה'תשפ"ב 08:37, 1 בפברואר 2022 (UTC)
{{שבירה}} א. דווקא באתר כיכר השבת ב[https://www.kikar.co.il/411352.html ידיעה על פטירתו צוין לראשונה קרדיט לחב"דפדיה], למרות שהכתב שהעלה את הכתבה עורך גם בסיאואל. ב. סיאואל מנסים כמה שיותר שלא לתת קרדיט, בכתבה על פטירתו של הרב [[דוד משה ליברמן]], הם שינו ממש קצת את הניסוח כדי לצאת ידי חובה, הם כנראה הפעם חשבו ששכחנו מזה. {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:25, 1 בפברואר 2022 (UTC)
:::::::::להתראות. א. יש"כ יטופל. ב. תוכל בבקשה לציין כתבות מחרדים 10 שהועתקו מכאן. ג. כדי להגן על חב"דפדיה ממקרי העתקה, שימוש לרעה בחומר (כלומר ניצולו למטרות הפכות ממטרות האתר) ועוד. ד. אבדוק את העניין.
:::::::::שמואל חיים, יש"כ על תשומת הלב על ליברמן. האמת שהם העתיקו מאינפו (שאינפו מעתיקים מאיתנו באישור וגם שמים הרבה פעמים קרדיט למרות שאנחנו לא דורשים), בכל אופן כמובן שהדבר אסור על פי דין, ובעז"ה נוודא שזה יתוקן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באדר א' ה'תשפ"ב 21:40, 3 בפברואר 2022 (UTC)
::::::::::{{א|שמואל חיים}} כיכר השבת הספיקו למחוק את הקרדיט.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 23:54, 3 בפברואר 2022 (UTC)
:::::::::::{{א|שיע.ק}} סתם מעניין, אינפו הם לא אלה שממנים את האתר? למה הם צריכים אישור ממנו? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 23:57, 3 בפברואר 2022 (UTC)
:::::::::::{{א|חסיד של הרבי}}, זה בדיוק כמו שהתורם של הבית חב"ד יגיד שהבית חב"ד שייך לו. הם מממנים את הפלטפורמה, אבל מי שכותב באתר תורם מזמנו מרצו וכוחותיו על בסיס הסכם הרישיון שמשתמשים בויקי שמייחסות אליו את זכויות הקנין ולא למי שמממן את הפלטפורמה (אלא שהוא תורם על תנאי שהוא מסכים לאחרים להשתמש בתנאי שמציינים את המקור). {{א|שיע.ק}}, רבים הם ואי אפשר לפורטם. סתם על קצה המזלג: [https://ch10.co.il/news/717074/#.Yfy-FupBzIU טוביה פלס (עם עריכה קלה)], [https://ch10.co.il/news/716099/#.Yfy-EupBzIU זושא פוזנר (שוב, עם עריכה קלה)], [https://ch10.co.il/news/704307/#.Yfy-FepBzIU שמעון רייטשיק (ככתבו וכלשונו)], [https://ch10.co.il/news/681578/#.Yfy-IOpBzIU יואל כהן (ככתבו וכלשונו)], [https://ch10.co.il/news/553640/#.YfzAEOpBzIU מרדכי דב אלטיין (עם שינויים קלים)], [https://ch10.co.il/news/173658/#.Yfy-J-pBzIU בנימין קליין], [https://ch10.co.il/news/339719/#.YfzAp-pBzIU מאיר צבי גרוזמן], [https://ch10.co.il/news/485897/#.Yfy-LupBzIU הרב אורנשטיין], [https://ch10.co.il/news/635232/#.Yfy-NOpBzIU זלמן נוטיק], ואטו כי רוכלא וכו'... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:01, ג' באדר א', ה'תשפ"ב 06:01, 4 בפברואר 2022 (UTC)
:::::::::::::זה לא רק שהם ממנים, הם פתחו את האתר ואם אני לא טועה חב"דפדיה זה אתר חסות שלהם.. יצא לי לדבר עם שרגא והוא סיפר לי כמה זמן לקח לו לםתוח את חב"דפדיה וכו' וכו'. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 12:12, 4 בפברואר 2022 (UTC)
::::::::::::::אני חושב שזה די ברור ומתבקש שמי שמשלם על אחזקת האתר, אנחנו נאפשר לו להשתמש בחומרים של האתר. זה כמו שהתורם של הבניין יבקש לעשות אירוע או שימוש אחר בבניין שהוא תרם ולא יאפשרו לו... כמובן שמתן קרדיט זה דבר נחמד, אבל אין כאן מה לדרוש. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' באדר א' ה'תשפ"ב 23:14, 5 בפברואר 2022 (UTC)
:::::::::::::::{{א|חסיד של הרבי}}, כיכר השבת לא מחקו את הקרדיט, הם הכניסו אותו מלכתחילה באמצע הכתבה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:08 • ה' באדר א' ה'תשפ"ב
::::::::::::::::כפשוט, לא התכוונתי שצריך לדרוש, רק הסברתי לו מה שכתבת שהם מעתיקים מאיתנו ללא קרדיט, למה בכלל שמישהו יחשוב שצריך, אז כתבתי לו שמבחינת החוק היבש זה לא משנה כל כך מי תרם את פתיחת והחזקת האתר ומי השקיע בו. סתם לדוגמא, אם כתבתי ערך בויקיפדיה העברית, גם אם אלף משתמשים יגידו שהם מסכימים שיעתיקו ללא קרדיט את הערך שכתבתי, ואני אשאר דעת יחיד - אני אוכל לתבוע בבית משפט את מי שמעתיק בלי קרדיט את הערך הזה, כי אני תרמתי אותו לפי הסכם רישיון ספציפי עם תוקף חוקי מאוד ברור שמחייב לייחס אלי את הכתיבה, ואף אחד לא יכול לקחת ממני את זה (אפשר כמובן לעשות הצבעה ולמחוק את הערך, אבל זה כבר ענין אחר...). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:55, ה' באדר א', ה'תשפ"ב 05:55, 6 בפברואר 2022 (UTC)

== מדיניות ספרים ==

בקשר להוספתו של {{א|תלמוד בבלי}}, אני פותח את הדיון על אלו ספרים ניתן לכתוב ערך. כרגע הכנסתי קצת פרטים ב[[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכי ספרים/טיוטה|טיוטה של המדיניות]], לאחר שתגובש המדיניות היא תעבור לדף הרשמי. כאן המקום לדון גם אם המדיניות תשפיע רטואקטיבית על כלל הערכים או רק על הערכים שיווצרו מכאן ולהבא ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:05 • כ"ג בשבט ה'תשפ"ב
:יפה, ישר כח! [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בשבט ה'תשפ"ב 19:32, 25 בינואר 2022 (UTC)
::לדעתי:
::אורך מינימום יהיה 1,300 בתים (אפשר אולי קצת יותר) לא כולל ראו גם, קישורים חיצוניים, הערות שוליים וקטגוריות.
::המדיניות החדשה תשפיע על כל הערכים, ערכים שנכתבו ע"י משתמש פעיל יועברו למרחב שלו, ערכים שנכתבו ע"י אנונימי או ישן יורחבו/יאוחדו או יעברו לדף השיחה. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:08 • כ"ה בשבט ה'תשפ"ב
:::תראו את '''[[שיחת קטגוריה:ספרים|זה]]'''. הוספתי ע"פ זה. [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 14:14, ל' בשבט, ה'תשפ"ב
::::אפשר לקחת משם (הקישור שהבאתי | [[שיחת קטגוריה:ספרים|זה]]) רעיונות. {{שכח|תלמוד בבלי}}
:::::אה, אני רואה שהוסיפו כבר. [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 14:21, ל' בשבט, ה'תשפ"ב

==חב"דפדיה בגוגל==
שמתי לב שלאחרונה בחיפוש גוגל אחר ערכים בחב"דפדיה שמות הערכים כתובים - אך לא כתוב כלל שזה חב"דפדיה.. זה דבר שנראה כקטן אך יש לו חשיבות גדולה מאוד. צריך לטפל בזה, לא יודע למי לפנות אז כתבתי את זה כאן.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 21:36, 10 בפברואר 2022 (UTC)
:כתוב חב"דפדיה. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:18 • י"ב באדר א' ה'תשפ"ב

== איחוד שם משפחה ==

רציתי להתייעץ האם כדאי לאחד את שמות האנשים שמשפחתם הלברשטאם והלברשטם כשם אחד אחיד לכולם, ההמלצה שלי שזה יהיה עם תוספת האות א כמו באינצקלופדיות אחרות ויקי והמכלול, מה דעתכם? [[הלברשטם (פירושונים)]] --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 02:33, ט"ו באדר א', ה'תשפ"ב 02:33, 16 בפברואר 2022 (UTC)
:באופן כללי שמות הערכים נקבעים לפי הדרך בה רגילים לכתוב אותם בעברית, כנראה שהלברשטאם נהוג לכתוב בעברית עם א', כמו המילים 'העשיל' 'מזריטש' ועוד, לכן אפשר לאחד את הערכים ולהוסיף בהם א' ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:12 • ט"ו באדר א' ה'תשפ"ב
::לעת עתה שיניתי אצל אדמו"רי באבוב והפירשונים, השאלה האם לשנות גם אצל הערכים "חס"ד הלברשטם" "חיים ברוך הלברשטם" "ארי הלברשטם"? --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 20:57, כ"ג באדר א', ה'תשפ"ב 20:57, 24 בפברואר 2022 (UTC)
:::{{א|דוד קורצוג}}, נראה לי שאכן לשנות בכולם. 17:21, 21 במרץ 2022 (UTC)

== עזרה - תמונה ==

אני מנסה להעלות קובץ, מישהו יכול לעזור לי? כל מה שאני כותב על פי ההוראות ב'שמירת הקובץ בשם', לא נותן לי להעלות את הקובץ. אם מישהו יכול להעלות את הקובץ מכאן - https://col.org.il/news/136932? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 16:38, כ"ו באדר א', ה'תשפ"ב 16:38, 27 בפברואר 2022 (UTC)
:אנסה בכל זאת [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 17:10, כ"ו באדר א', ה'תשפ"ב 17:10, 27 בפברואר 2022 (UTC)
:{{א|חלוקת קונטרסים|מישהו}} {{א|ב. א. א.|יכול}} {{א|שמואל חיים|לשים}} ב'''[[משתמש:ב. א. א./לוי פריז]]''' {{א|חסיד של הרבי|את}} התמונה האחרונה שהעליתי? בתודה מראש. [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 17:28, כ"ו באדר א', ה'תשפ"ב 17:28, 27 בפברואר 2022 (UTC)
::{{בוצע}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 17:50, 27 בפברואר 2022 (UTC)

==הפרת זכויות יוצרים 2==
[https://www.bhol.co.il/news/1352929 בחדרי חרדים על פטירתו של השליח נחום פרסמן - העתק הדבק מחב"דפדיה ללא קרדיט] {{א|שיע.ק}} לטיפולך האישי.. יש לאתר הזה קשיי הבנה שהם לא יודעים מה זה זכויות יוצרים? זה לא פעם ראשונה.. זה שהם לא רושמים קרדיט לחב"דפדיה יכול להזיק מאוד לאתר שיחשבו שאחנו העתקנו מהם ולא להפך, אז למען שם האתר שיע, דבר איתם, ברחמים.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|עוד לא הבעת הערכה לשלוחים בחזית? לחץ כאן והצטרף למיזם!}}]] 14:36, 10 במרץ 2022 (UTC)
:דוגמא לנזק שנגרם לאתר מאי כתיבת קרדיט: www.kore.co.il/viewArticle/100299 אתר בכל רגע פרסם את הידיעה עם קרדיט - זה לא טעות - לבחדרי חרדים! שיע דבר גם איתם שישנו את הקרדיט, זה דוגמא לנזק שנגרם. אתר אחד לא מפרסם קרדיט מחב"דפדיה, האתר השני כבר בטוח שהאתר הראשון הוא זה שכתב והשקיע בכתיבה! צריך לדבר איתם תקיף מאוד, כי זה לא פעם ראשונה והייתי מציע שתתן לבחדרי חרדים דוגמא מאתר בכל רגע לנזק שהם גרמו לנו. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|עוד לא הבעת הערכה לשלוחים בחזית? לחץ כאן והצטרף למיזם!}}]] 14:41, 10 במרץ 2022 (UTC)
::אפשר לתבוע אותם על 50,000 ש"ח. [[מיוחד:תרומות/213.137.64.109|213.137.64.109]] 01:54, 11 במרץ 2022 (UTC)
:::מרן הרב {{א|שיע.ק}} אתה חיי? אתנו? גם col ממשכים לגנוב מהאתר לא קרדיט. מה עם הכתבה בבחדרי חרדים על נחום פרסמן? ובערוץ בכל הזמן? נזכה לתגובה מתישהו? כבר שבועיים לא רואים אותך [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|עוד לא הבעת הערכה לשלוחים בחזית? לחץ כאן והצטרף למיזם!}}]]
::::חסיד, תודה על הפניות תשומת הלב, וסליחה על העיכוב במענה. 1. בחדרי חרדים לא עשו "העתק הדבק" אלא שינו מילים, כמובן שזה עדיין לא מתיר את ההעתקה, אבל צריך לדייק. בעז"ה אפנה אליהם (גם הדוגמה של בכל זמן חשובה). 2. אם היו עוד העתקות מCOL נא כתוב אותם כאן, כדי שאוכל לטפל. 3. לגבי חרדים 10, שהוזכרו בפסקה הקודמת, אפנה אליהם. שוב יש"כ [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באדר ב' ה'תשפ"ב 23:14, 21 במרץ 2022 (UTC)
::::שמח לעדכן שאתר חרדים10, הוסיף קרדיט לאתר חב"דפדיה. הבהירו גם שההעתקה נעשתה מכלי שני ולא ישירות מאיתנו, מה שמבהיר כמה חשוב שנעקוב אחרי המפרסמים השונים של כתבות בנושאים חב"דיים, מאמין ומקווה שלא יקח הרבה זמן לאנשים הרלווטניים להפנים ולתת קרדיט בלי שנצטרך להזכיר להם. [https://ch10.co.il/news/704307/#.YjzdgerP2Un], [https://ch10.co.il/news/717074/#.YjzdhOrP2Un], [https://ch10.co.il/news/717074/#.YjzdoerP2Un] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א באדר ב' ה'תשפ"ב 21:10, 24 במרץ 2022 (UTC)
:::::בעניין זה אני רוצה לתקן ולשנות את מה שכתבתי בעבר, שוחחתי גם עם חב"ד אינפו, ואנחנו חייבים להקפיד שגם שם יתנו קרדיט, כי אחרת אחרים מעתיקים מהם ואפילו לא יודעים שזה הגיע מכאן. מכיוון שלוקח זמן להטמיע התנהלות כזו אצל כל הכתבים, אבקש אם מישהו רואה גם כתבה באינפו ללא קרדיט, לציין את זה כדי שנוכל להזכיר להם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א באדר ב' ה'תשפ"ב 21:14, 24 במרץ 2022 (UTC)
::::::כל הכבוד. יישר כח. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:50, כ"א באדר ב', ה'תשפ"ב
:::::::{{א|שיע.ק}} {{ישר כוח}} ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:49 • כ"ב באדר ב' ה'תשפ"ב
::::::::להעיר שהבאת שני קישורים אותו דבר. תיקנתי את זה ב[[חב"דפדיה:ציטוטים מחב"דפדיה]]. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:59 • כ"ב באדר ב' ה'תשפ"ב
::::::::::{{שכויח}} עצום שיע! [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|עוד לא הבעת הערכה לשלוחים בחזית? לחץ כאן והצטרף למיזם!}}]] 11:29, 25 במרץ 2022 (UTC)
:::::::::::ואגב שיע, נכון לזמן פרסום הכתבה הנ"ל על נחום פרסמן ע"ה הערך היה מעודכן בידיוק כפי שהכתבה כתובה, אפשר לראות זאת בגרסאות קודמות של הערך. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|עוד לא הבעת הערכה לשלוחים בחזית? לחץ כאן והצטרף למיזם!}}]] 14:28, 25 במרץ 2022 (UTC)

== ספרים כשרים ==

יוכל להועיל מאוד לאתר אם מישהו ישלח קישור לדרייב עם '''ספרים כשרים''', לתועלת הגולשים והמשתמשים, ולהוספה בערכים המובחרים. יחי! {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 16:39, י"ב באדר ב', ה'תשפ"ב ''(15 במרץ למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:[https://drive.google.com/drive/folders/1CKPj-bt-i2WVJ-CIoqT72YEyU6Bgy1rG?usp=sharing בבקשה]. שים לב שיש עדיפות לקשר לאתר במקום לדרייב כך שלא בכל ערך נצרך לקשר לדרייב. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:41 • י"ב באדר ב' ה'תשפ"ב

== שפיצקייט - לחקות את הרבי ==

מה דעתכם על לפתוח נושא חדש על שפיצקייט - כמו הרבי, כלומר פירוט מלא של כובעו של הרבי, שלייקס, חליפת דאבאל, מעיל, משקפיים, נעליים וכו... [[משתמש:חייל שעומד על המשמר|חייל שעומד על המשמר]] - [[שיחת משתמש:חייל שעומד על המשמר|שיחה]], 19:29, י"ז באדר ב', ה'תשפ"ב.

יכול להיות רעיון מוצלח, אבל יש להבדיל בין חיקוי כתב היד שהמעתיקים שהעתיקו את כתבי ה[[רביים]] לבין מנהגי השפיצקייט שאין לו כ"כ מקור...

[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 20:16, י"ז באדר ב', ה'תשפ"ב
:אפשר להכניס את הפרטים לערך [[לבוש חסידי]] ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:26 • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ב
בכל אופן אני אכן חושב שצריך לפתוח לזה שולחן לבד

גיל עקיביוב

2022-03-16T09:33:13Z

מאה ועשרים שנה:

[[קובץ:עקיביוב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|גיל עקיביוב]]
'''גיל עקיביוב''' הינו [[חסיד חב"ד]] ומוזיקאי המתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]].

==תולדות חיים==
גיל נולד ב[[פתח תקווה]], כבן חמישי למשפחה מסורתית. בעקבות אהבתו למוזיקה, נשלח ללימודי פסנתר כבר בגיל שמונה. החל להופיע כמוזקאי כבר בגיל אחת עשרה, בפסטיבל שירי ילדים, וב[[בר מצווה]] ויתר על חגיגה באולם לטובת אולפן ביתי. את שירותו הצבאי, ביצע בלהקה הצבאית, כסולן מקצועי.

בגיל עשרים וחמש החל בתהליך [[חזרה בתשובה]] בין היתר בעקבות מפגש עם הזמרים החב"דיים ר' [[אבי פיאמנטה]] ור' [[טוביה בולטון]]. והחל להתבלט כמוזקאי חרדי מוערך. בשנת [[תשס"א]] החל להוציא לאור אלבומים, שאת מילותיהם כתב עובדיה חממה. וכן השתתף בשירה, נגינה ועיבוד של הלהיט שהלחין עובדיה חממה "אנא בכח".

==אלבומים==
* '''תפילה לעני''' - [[תשס"א]] (2001)
* '''בשורה טובה''' - [[תשס"ה]] (2005)
* '''חדווא דניגונא''' ניגוני חב"ד מעובדים - [[תשע"א]] (2011)
* '''הנוצה''' - [[תשע"ג]] (2013), בשותפות עם עובדיה חממה

==קישורים חיצוניים==
{{עריכה|קטע זה לא עומד בקריטריונים של חב"דפדיה, יש מידי הרבה קישורים}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3477 "הרבי הוא כמו אבא בשבילי. נותן לי כוח להמשיך"], כתבת וידאו וטקסט {{וידאו}}
* דודו כהן, '''[http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=112620 "אני רואה את הכל כגאולה"]''', הידברות סופשבוע - מוסף שישבת, באתר הידברות
* '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E2%E9%EC%20%F2%F7%E9%E1%E9%E5%E1 כתבות ועדכונים תחת התגית 'גיל עקיביוב']''' {{אינפו}}
* '''[http://www.chasidinews.com/tag/%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%91/ כתבות ועדכונים תחת התגית 'גיל עקיביוב']''', אתר מוזיקה חסידיניוז
* ר. קמינקר, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60797 גיל עקיביוב מגיש: חדווה דניגונא]''' ראיון כתוב לרגל השקת הדיסק, {{צליל}} {{אינפו}}ג' [[ניסן]] התשע"א (07.04.2011)
* שמואל קמינקר, '''[http://www.shlager.net/article/1950/%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA/shlager/%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A3-%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%90%D7%92%D7%A8-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93.html גיל עקיביוב שולף]''', אתר שלאגר, ד' [[תשרי]] ה'תש"ע (9.22.2009)
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76258 גיל עקביוב השיק דיסק חדש]''', ראיון ברדיו קול חי {{צליל}} {{אינפו}} יט [[סיוון]] התשע"ג (28.05.2013)
* שלום בער קרומבי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76969 גיל עקביוב שר לגאולה]''', שבועון בית משיח, ד' אב התשע"ג (11.07.2013) {{אינפו}}

;מוזיקה
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=48172 קול נדרי]''', ראיון לרגל השקת הסינגל, {{צליל}} {{אינפו}} ל' אב התשס"ט (20.08.2009)
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67156 עובדיה חממה וגיל עקיביוב שרים לגאולה]''', השיר "מסך הנצח עולה", {{צליל}} {{אינפו}} ז' אדר התשע"ב (01.03.2012)
* '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2866 גיל עקיביוב מבצע את "טל יעסיס"]''' {{וידאו}} {{אינפו}}, י"ב [[ניסן]] התשע"ב (04.04.2012)
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70014 ניגון י"ב-י"ג תמוז בביצועו של גיל עקביוב]''' {{צליל}} {{אינפו}} י"ב תמוז התשע"ב (02.07.2012)
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78846 עקיביוב מבצע את "פדה בשלום"]''' {{צליל}} {{אינפו}} י"ד כסלו התשע"ד (17.11.2013)
* {{קישור חבד אינפו ישן|84597|גיל עקיביוב בשיר חדש "עצת חיים" {{שמע}}||{{תע|11/03/2014}}}}
*[http://www.shlager.net/article/5839/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94/shlager/%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%9C-%D7%97%D7%93%D7%A9.html השיר לך לך], באתר שלאגר {{צליל}}
{{מיון רגיל:עקיביוב, גיל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:זמרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]

אהרן חזן

2022-03-16T09:31:38Z

מאה ועשרים שנה:

[[קובץ:חזן.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב אהרן חזן]]
הרב '''אהרן חזן''' ([[ט"ז שבט]] [[תרע"ב|תער"ב]]-[[ד' אב]] [[תשס"ח]]) היה מראשי העוסקים בהפעלת המחתרת היהודית ב[[טשקנט]] ובמקומות נוספים ברחבי ברית המועצות, ולאחר עלייתו [[ארץ הקודש|ארצה]] נמנה על העוסקים ברשת מוסדות [[חדרי תורה אור]] ונמנה על זקני החסידים בקהילת חב"ד ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
===ילדותו===
נולד ב[[ט"ז שבט]] שנת [[תרע"ב]], ב[[קרסנוסטב]] שב[[וואהלין]] לאביו הרב מרדכי חזן, מצאצאי הבעל-שם-טוב, שכיהן כרב ה[[עיירה]].

רוב שנות ילדותו עברו עליו לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית והוא חווה את רדיפותיה על בשרו, עוד בטרם נאלץ להתמודד עם חינוך ילדיו.

במשך כמה שנים ישב בבית ולמד [[תורה]] עם אביו, אז עדיין לא הוטלו עונשים חמורים כל כך על המסרבים לשלוח את ילדיהם לבית-הספר.

מאוחר יותר, בחורף [[תרפ"ח]] הצטרף ל'[[ישיבה קטנה]]' שהקימו חסידי [[חב"ד]] ב[[זוויהל]]. ב[[ראש ישיבה|ראשות הישיבה]] עמד הגאון החסיד הרב [[חיים שאול ברוק]], לימים ראש ישיבת '[[אחי תמימים]]' ב[[תל אביב]] ואחר-כך ב[[ראשון לציון]]. הישיבה שכנה בבית-הכנסת הגדול. למרות הרדיפות מצד השלטונות המשיכה הישיבה להתקיים. בסופו של דבר, גורש הרב ברוק מהעיר ובהמשך אף נדון לתשעה חודשי עבודות-כפייה. אף-על-פי-כן, חרף כל הרדיפות, המשיכה הישיבה להתקיים במחתרת, בבית פרטי, והרב ברוק עצמו הוסיף למסור שיעורי תורה. בחורף [[תרצ"ז]] השתדך עם רעייתו מרת נחמה לאה, בתו של הרב זוסיא פרידמן שהיה רב העיר אודסה, מחשובי חסידי באיאן, וצאצא מ[[המגיד ממעזריטש]] ובנו ר' אברהם המלאך. קיבל "סמיכה" מר' חיים מבריסק. [[הרבי הריי"צ]] שלח אליו כמה מכתבים, בהם גם מכתב לרגל נישואי בנו. ר' זוסיא נפטר מספר שבועות לאחר שידוכי בתו עם ר' אהרן, בט' טבת [[תרצ"ז]], קברו באודסה.

=== ייסוד החדרים בטשנקט ===
בתחילת קיץ [[תש"ד]], ביקר אצלו אחד החסידים, ר' [[אלי ליפסקר]] שמו, ובקשו לייסד "[[חיידר]]" לילדי הפליטים בטשקנט. רבי אהרן הקים באותה תקופה ארבעה [[חיידר|חדרים]] במקומות שונים בעיר. ה"חדרים" יצרו רשת מחתרתית של תורה. ברחוב אוקצ'י לימד ר' משה נתן גורליק, איש חב"ד; ר' [[זלמן לייב אסטולין]], '[[מצוייני צה"ל|מצוין מלחמה]]', לימד בסוצגורודיק על יד מפעל הטקסטיל; ר' אשר זעליג לימד ברחוב נובאיה. אחרי חג ה[[שבועות]] ארגן "חדר" נוסף ברחוב פרופסיוזני ובו לימד ר' משה ה"ליטוואק". לאחר שעזב את כהונתו, קבל ר' חיים בנימין ברוד את התפקיד על עצמו.

ההשגחה והתחזוקה היו באחריותו הבלעדית. הוא תכנן מה ילמדו התלמידים, בחן אותם, דאג שתהיה ארוחת צהרים כל יום, ושילם את שכר המלמדים וכן את דמי השכירות החודשיים עבור חדרי הלימוד. מטעמי בטחון, המלמדים לא ידעו אפילו מהיכן מגיע שכרם.

ההוצאות השוטפות של אחזקת ה"חדרים" הללו היו עצומות. משכורות המורים עצמן הסתכמו בעשרים אלף רובלים לחודש. באותו זמן, משכורת חודשית של פועל ב[[רוסיה]] הייתה שבע מאות רובל לחודש. ארוחת הצהרים היומית והשכירות החודשית עבור ארבעת ה"חדרים" אף הן עלו עשרות אלפי רובלים. תקציב ענק זה אשר שולם בעיקרו על ידי כמה חסידי חב"ד אמידים, הפחית באופן משמעותי את הכנסתם. אולם מדי פעם הצליחו להשפיע על מכרים יהודים, גם כאלה הרחוקים משמירת מצוות, לתרום ביד נדיבה להחזקת ה"חדרים".

ה"חדרים" המשיכו להתקיים עד [[אלול]] [[תש"ו]], כל זמן שהוא וחסידי חב"ד נשארו ב[[טשקנט]].

בשנת תש"ו עבר לגור ליד מוסקבה, ושם היה מהעומדים בראש המערכה על קיום היהדות. בהמשך קבע את מקום מגוריו בבולשבו, בבית בנה מקוה טהרה, וכן תנור מצות לפסח. ובשבועות שלפני פסח היה אופה בלילות אלפי ק"ג מצות ליהודים במוסקבה. בביתו נערכו תפילות בציבור בשבתות וחגים, שם נערכו התוועדויות חסידיות.

=== בארץ ישראל ===
[[קובץ:המאבק והנצחון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר]]
בשנת [[תשכ"ו]] עלה הרב חזן ל[[ארץ ישראל]] עם כל משפחתו. מיד כשהגיע לארץ החל להקים תלמודי תורה לילדי ישראל שלמדו בבתי ספר ממלכתיים, ובהמשך אף עבד עם הארגונים [[יד לאחים|פעילים]], רמ"ת, [[חדרי תורה אור]].

כאשר החלה העלייה הגדולה מ[[רוסיה]] בשנת תשכ"ט, נרתם הרב חזן בכל מרצו לקליטת העולים ובהמשך עשרות בשנים כיתת את רגליו מדרום הארץ לצפונה וביקר את העולים במרכזי הקליטה, ובבתים, והשפיע על מאות רבות של משפחות להכניס את ילדיהם למוסדות חינוך תורניים, ואף זכה להקים כמה מוסדות חינוך לידי העולים. כן דאג להכניס בבריתו של אברהם אבינו אלפי עולים. זכה הרב חזן להיות החלוץ בעריכת סדרי פסח ציבוריים לעולים החדשים מרוסיה.

ספרו "נגד הזרם" היה מחלוצי הספרות החרדית לתיאור המאבק היהודי בשלטון הקומוניסטי. בשנת [[תשס"ח]], כחצי שנה לפני פטירתו, הוציא לאור את הספר בגירסה חדשה ומורחבת, תחת השם "המאבק והניצחון" - בו תיאר את מאבקו האישי בשלטונות הסובייטים. הוציא ספר על התורה בשם ניצוצי הארן

ב[[ד' מנחם אב]] [[תשס"ח]] נסתלק לבית עולמו, ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר המנוחות ב[[ירושלים]].

==משפחתו==
;בניו
*הרב מרדכי משה חזן - [[בני ברק]]
*הרב חיים מאיר חזן - [[נחלת הר חב"ד]]
*הרב [[אברהם יהודה חזן]] - [[לוד]]
*הרב [[יצחק חזן]] - [[רומא]], [[איטליה]]
*הרב [[שלום יעקב חזן]] - [[קראון הייטס]]

;חתניו
*הרב [[משה גרינברג]] (ז"ל) - בני ברק
*הרב [[משה שיינר]] - [[כפר חב"ד]]
*הרב [[מיכאל מישולובין]] - נחלת הר חב"ד
*הרב [[אלימלך הרצל]] - [[קריית מלאכי]]
*הרב מרדכי כהן - [[ירושלים]]
*הרב שמואל שיינברגר - ירושלים
*הרב [[יונה אבצן]] (ז"ל) - קראון הייטס
*הרב יהודה מאירוביץ - בני ברק

==לקריאה נוספת==
*אהרן חזן, '''המאבק והניצחון''', תשס"ח; מהדורה נרחבת - תשס"ט

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=40034 ה'חדרים' של חזן נגד המימסד ● פרקים מתוך הספר המאבק והנצחון]''' {{אינפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39956 כתבה על תולדות חייו, 'בקהילה'] {{אינפו|}}

{{מיון רגיל:חזן, אהרן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים זוויהל]]
[[קטגוריה:משפחת חזן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]

יהודה לייב גרונר

2022-03-15T10:45:07Z

מאה ועשרים שנה: /* תולדות חיים */

{{דמות
|תמונה=[[קובץ:יהודה לייב גרונר.jpg|250px]]
|תאריך לידה=[[ח' אייר]] [[תרצ"א]]
|תאריך פטירה=[[י"ד ניסן]] [[תש"פ]]
|מקום לידה=[[ניו יורק]] [[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=מזכירו של [[הרבי]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]]
|מקום פעילות=[[ניו יורק]] [[ארצות הברית]]
}}
[[קובץ:הרב יהודה לייב גרונר.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב גרונר נואם בערב לרגל גליון האלף של [[בית משיח]]]]
הרב '''יהודה לייב גרונר''' ([[ח' אייר]] [[תרצ"א]] – [[י"ד ניסן]] [[תש"פ]]) היה [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירו האישי]] של [[הרבי]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]], חבר הנהלת [[קופת רבינו]], מעורכי ההוספות ל[[ליקוטי תורה]] ו[[סידור אדמו"ר הזקן]] וממלקטי [[ספר המנהגים]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:יהודה לייב גרונר והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרונר במסגרת עבודתו (משמאל ל[[הרבי|רבי]])]]
הרב יהודה לייב גרונר נולד ב[[ח' באייר]] שנת [[תרצ"א]] לר' [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] ומנוחה רחל גרונר. אמו היא מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]]. למד ב'[[תלמוד תורה|חדר]]' של ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו יורק]]. בילדותו זכה לקירובים גדולים מ[[אדמו"ר הריי"צ]].

בשנת [[תש"ד]] חגג הרב גרונר את בר-המצווה שלו, בה השתתף [[הרבי]] (כונה באותה תקופה, לפני נשיאותו, הרמ"ש) שאף דיבר במשך כשעה ועשרים דקות{{הערה|1=ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=87660 קובץ ליובאוויטש גליון 2].}}. בסיום פנה הרבי אל הרב גרונר ושאלו: "לייבל, האם הבנת את מה שדובר?" הרב גרונר שתק והרבי הגיב: "אל לך להתבייש, גם רבים מן העומדים בצד לא הבינו"{{מקור}}. בבחרותו למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב[[ניו יורק]].

הרב גרונר היה מהשלוחים ליסוד ישיבת [[אחי תמימים שיקגו]]{{הערה|=
https://chabad.info/magazine/118843/}}

בחודש [[תשרי]] שנת [[תש"ט]] פנה הרבי אל הרב גרונר ושאלו האם הוא מעוניין לעזור לו בזמנו הפנוי. הרב גרונר נענה להצעה ותחילה החל לעסוק בעיקר ב[[הוצאת ספרים קה"ת]] שהיה באותה תקופה בהנהלת הרבי ועם הזמן הוגברה עבודתו במזכירות.

לאחר [[הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]], פנה אליו הרבי ואמר "מעכשיו העבודה תהיה באופן אחר לגמרי". בשעת מעמד [[קבלת הנשיאות]] ביקש הרבי מהרב גרונר שיעמוד לידו בזמן ה[[התוועדות]] למקרה ויצטרך משהו.

ב[[ט"ו אלול]] [[תשי"ד]] התחתן עם בתו של הרב [[צמח גורביץ']] וזכה שהרבי יסדר עבורו קידושין בחתונתו. לאחר חתונתו המשיך את עבודתו במזכירות. בשנים המאוחרות יותר העברת המכתבים האישיים אל הרבי ומסירת התשובות מהרבי, נעשה על ידי הרב גרונר ועמיתו למזכירות הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]].

החל מ[[ראש חודש כסלו|האירוע הבריאותי]] שעבר הרבי בשנת [[תשל"ח]], התרחבה עבודתו, והחל מאז היה למזכיר הקרוב ביותר. מסופר כי [[הרבנית חיה מושקא]] אמרה לו כי מעתה מוטלת עליו אחריות לדאוג לבריאות הרבי{{הערה|1=[https://online.fliphtml5.com/thbx/layt/#p=13 המזכיר], שבועון כפר חב"ד.}}.

בעת חלוקת ה[[תניא]] ב[[י"א ניסן]] [[תשד"מ]] התבטא עליו [[הרבי]] "מיין גנרל" [=הגנרל שלי]{{הערה|ע"פ סרט הוידאו.}}.

בשנת [[תשנ"ג]] לאחר פטירת ה[[מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] אישר הרבי את מינויו יחד עם שאר חברי המזכירות כחברי הנהלת המוסדות [[מרכז לעניני חינוך]], [[מחנה ישראל]], ו[[קה"ת]]. ובשנת [[תשנ"ד]] אישר הרבי את ייסוד [[קופת רבינו]] וחתימתו מופיעה בראש החותמים על פתיחת העמותה.

היה מהמזכירים שבלטו בתמיכתם לפעילות להבאת ופרסום המשיח כולל ההצבעה והאמירה שזהו הרבי. בשנת תשנ"ג העביר את אישורו של הרבי להדפסת התואר 'מלך המשיח' אחר שמו בספר [[בשורת הגאולה]]{{הערה|עפ"י האמונה השלימה שכותב מפי שלושה מחברי ה[[וועד להפצת שיחות]] ששמעו זאת ממנו בשעתו}}. עם זאת, לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] לא תמך בדעה האומרת שניתן לומר את התואר שליט"א על הרבי{{הערה|[[:קובץ:הרב גרונר 1.jpg|"אחרי ג' תמוז - לא ניתן לכתוב 'שליט"א'"]], צילום הטור המדובר משבועון כפר חב"ד.}}.

נפטר ב[[י"ד ניסן|ערב חג הפסח]] [[תש"פ]] לאחר שחלה ב[[מגפה|נגיף הקורונה]].
===התנגדות ליהודה לייב גרונר===
הרב [[יהושע מונדשיין]] הוציא קובץ נגד הריל"ג בשם[קווים לדיוקנו של שקרן] המדבר בגנותו!

==עריכה תורנית==
לאורך כל שנותיו עסק בעריכה וכתיבה תורנית לצד עבודתו במזכירות הרבי. בין הספרים שערך והכין לדפוס:
*[[ספר המנהגים]] חב"ד - יצא לאור בהוצאת [[קה"ת]] בהוראת הרבי. ליקט וערך בשנת [[תשכ"ו]] יחד עם הרב [[מנחם זאב גרינגלס]].
*[[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=&pgnum=4&hilite= פתח דבר בהיברו בוקס].}}
*[[כתר שם טוב]]
*[[אור התורה]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31627&st=&pgnum=3 פתח דבר בהיברו בוקס].}}
*[[מאמרי אדמו"ר הזקן]]
*[[שלשלת היחס]]
*הוספות להערות וציונים ל[[לקוטי תורה]]{{הערה|נדפס במהדורות תשכ"ה ואילך החל מעמוד קמה בחלק ההוספות.}}
*הערות וציונים ל[[סידור עם דא"ח]]{{הערה|1=עם השלמת עריכת ההערות, אמר לו הרבי 'קיבלתי מכתב [[שלמה יוסף זוין|מהרב זוין]] והוא משבח את העבודה שלך ([https://online.fliphtml5.com/thbx/layt/#p=13 שבועון כפר חב"ד גליון 1854 עמוד 10]).}}

זכה שהרבי הגיה הרבה מעבודותיו לפני שראו את אור הדפוס.

בנוסף, פירסם באופן קבוע תגובות והתייחסויות למתפרסם בבמות התורניות של חסידי חב"ד, כגון [[שבועון כפר חב"ד]], שבועון [[בית משיח]] קבצי [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|הערות וביאורים]], [[שבועון התקשרות]], ועוד.

==משפחתו==
* בנו, הרב [[יוסף יצחק גרונר]] - שליח הרבי בצפון ודרום קרוליינה וחבר אגו"ח.
* בנו, הרב [[מנחם מענדל גרונר]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים קריית גת]].
* בנו, ר' אהרן גרונר - [[מונסי]]
* חתנו, ר' ישראל זאנדהויז, [[קראון הייטס]].
* חתנו, הרב לוי טננבוים - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים חובבי תורה]] ובעל תוקע מספר שנים ב[[תקיעות]] ב-[[770]].
* חתנו, ר' ישראל לוין.
* חתנו, ר' ישראל.

==לקריאה נוספת==
* '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''', [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ט]].
*'''זריחת השמש''', חלופת מכתבים שנכתבו בידי הרב [[יהודה לייב גרונר]] בתקופת קבלת הנשיאות, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1843 עמוד 45
*'''המזכיר''', שבועון כפר חב"ד גליון 1854 המוקדש כולו לרב גרונר
*'''לפני ולפנים בקודש פנימה''', גליון 'כי קרוב' 57 פרשת בא תשפ"א עמוד 4
*'''סיפורים מגן עדן התחתון''', ראיון עם המזכיר הרב גרונר, שבועון בית משיח גליון 1199 עמוד 38, '''סיפורים מגן עדן העליון''', חלק שני של הראיון, גליון 1200 עמוד 16
*'''המזכיר''', [[מלכות הכתר]] סדרת 3 ספרים על הרב גרונר וסיפורים מיומנו האישי.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/bdh/592817/ אבידה עצומה: המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ע"ה - {{אינפו}}]
*[https://chabad.info/bdh/592824/ תיעוד מחייו של המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ע"ה • חלק א' - {{אינפו}}]
*[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/114594/ "הרבי שאל אותי: מדוע אומרים שהוא המשיח?" - {{אינפו}}]
*[https://chabad.info/bdh/61832/ אמונה לוהטת • הרב גרונר בראיון: "הרבי רואה ויודע הכל" - {{אינפו}}]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42673 אתם שלוחים לדרוש את הגאולה]{{שמע}} - דברי הרב גרונר בהלווית הנרצחים ר' [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47183 קול ישראל: התוועדות עם הרב גרונר]{{שמע}} - {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/118843/ גילויים היסטוריים על רגעי ההסתלקות]''', זכרונותיו של הרב גרונר ממאורעות י' שבט תש"י, {{אינפו|}} מתוך [[שבועון בית משיח]]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=24082 33 שנים לראש חודש כסלו ● יומני המזכיר]''' - {{אינפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=26646 איך נעבור ליד הרבי? ● התוועדות]''' - {{אינפו|}}
*'''[https://col.org.il/news/128878 השנה הראשונה לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]''', פרק מתוך ספרו של הרב גרונר {{COL}}
*[https://chabad.info/crown_heights/683621/ הכנסת ספר תורה מרגשת לע"נ המזכיר הרב גרונר ע"ה] {{אינפו}}
* אברהם רייניץ, [https://chabad.info/magazine/592883/ סיפורים מגן עדן התחתון], ראיון עם הרב גרונר מתוך [[שבועון בית משיח]] באתר חב"ד אינפו, י"ד בניסן ה'תש"פ

{{נאמני בית רבינו}}
{{מיון רגיל:גרונר יהודה לייב}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:משפחת גרונר]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

יהודה לייב גרונר

2022-03-15T10:44:19Z

מאה ועשרים שנה:

{{דמות
|תמונה=[[קובץ:יהודה לייב גרונר.jpg|250px]]
|תאריך לידה=[[ח' אייר]] [[תרצ"א]]
|תאריך פטירה=[[י"ד ניסן]] [[תש"פ]]
|מקום לידה=[[ניו יורק]] [[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=מזכירו של [[הרבי]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]]
|מקום פעילות=[[ניו יורק]] [[ארצות הברית]]
}}
[[קובץ:הרב יהודה לייב גרונר.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב גרונר נואם בערב לרגל גליון האלף של [[בית משיח]]]]
הרב '''יהודה לייב גרונר''' ([[ח' אייר]] [[תרצ"א]] – [[י"ד ניסן]] [[תש"פ]]) היה [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירו האישי]] של [[הרבי]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]], חבר הנהלת [[קופת רבינו]], מעורכי ההוספות ל[[ליקוטי תורה]] ו[[סידור אדמו"ר הזקן]] וממלקטי [[ספר המנהגים]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:יהודה לייב גרונר והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרונר במסגרת עבודתו (משמאל ל[[הרבי|רבי]])]]
הרב יהודה לייב גרונר נולד ב[[ח' באייר]] שנת [[תרצ"א]] לר' [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] ומנוחה רחל גרונר. אמו היא מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]]. למד ב'[[תלמוד תורה|חדר]]' של ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו יורק]]. בילדותו זכה לקירובים גדולים מ[[אדמו"ר הריי"צ]].

בשנת [[תש"ד]] חגג הרב גרונר את בר-המצווה שלו, בה השתתף [[הרבי]] (כונה באותה תקופה, לפני נשיאותו, הרמ"ש) שאף דיבר במשך כשעה ועשרים דקות{{הערה|1=ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=87660 קובץ ליובאוויטש גליון 2].}}. בסיום פנה הרבי אל הרב גרונר ושאלו: "לייבל, האם הבנת את מה שדובר?" הרב גרונר שתק והרבי הגיב: "אל לך להתבייש, גם רבים מן העומדים בצד לא הבינו"{{מקור}}. בבחרותו למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב[[ניו יורק]].

הרב גרונר היה מהשלוחים ליסוד ישיבת [[אחי תמימים שיקגו]]{{הערה|=
https://chabad.info/magazine/118843/}}

בחודש [[תשרי]] שנת [[תש"ט]] פנה הרבי אל הרב גרונר ושאלו האם הוא מעוניין לעזור לו בזמנו הפנוי. הרב גרונר נענה להצעה ותחילה החל לעסוק בעיקר ב[[הוצאת ספרים קה"ת]] שהיה באותה תקופה בהנהלת הרבי ועם הזמן הוגברה עבודתו במזכירות.

לאחר [[הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]], פנה אליו הרבי ואמר "מעכשיו העבודה תהיה באופן אחר לגמרי". בשעת מעמד [[קבלת הנשיאות]] ביקש הרבי מהרב גרונר שיעמוד לידו בזמן ה[[התוועדות]] למקרה ויצטרך משהו.

ב[[ט"ו אלול]] [[תשי"ד]] התחתן עם בתו של הרב [[צמח גורביץ']] וזכה שהרבי יסדר עבורו קידושין בחתונתו. לאחר חתונתו המשיך את עבודתו במזכירות. בשנים המאוחרות יותר העברת המכתבים האישיים אל הרבי ומסירת התשובות מהרבי, נעשה על ידי הרב גרונר ועמיתו למזכירות הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]].

החל מ[[ראש חודש כסלו|האירוע הבריאותי]] שעבר הרבי בשנת [[תשל"ח]], התרחבה עבודתו, והחל מאז היה למזכיר הקרוב ביותר. מסופר כי [[הרבנית חיה מושקא]] אמרה לו כי מעתה מוטלת עליו אחריות לדאוג לבריאות הרבי{{הערה|1=[https://online.fliphtml5.com/thbx/layt/#p=13 המזכיר], שבועון כפר חב"ד.}}.

בעת חלוקת ה[[תניא]] ב[[י"א ניסן]] [[תשד"מ]] התבטא עליו [[הרבי]] "מיין גנרל" [=הגנרל שלי]{{הערה|ע"פ סרט הוידאו.}}.

בשנת [[תשנ"ג]] לאחר פטירת ה[[מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] אישר הרבי את מינויו יחד עם שאר חברי המזכירות כחברי הנהלת המוסדות [[מרכז לעניני חינוך]], [[מחנה ישראל]], ו[[קה"ת]]. ובשנת [[תשנ"ד]] אישר הרבי את ייסוד [[קופת רבינו]] וחתימתו מופיעה בראש החותמים על פתיחת העמותה.

היה מהמזכירים שבלטו בתמיכתם לפעילות להבאת ופרסום המשיח כולל ההצבעה והאמירה שזהו הרבי. בשנת תשנ"ג העביר את אישורו של הרבי להדפסת התואר 'מלך המשיח' אחר שמו בספר [[בשורת הגאולה]]{{הערה|עפ"י האמונה השלימה שכותב מפי שלושה מחברי ה[[וועד להפצת שיחות]] ששמעו זאת ממנו בשעתו}}. עם זאת, לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] לא תמך בדעה האומרת שניתן לומר את התואר שליט"א על הרבי{{הערה|[[:קובץ:הרב גרונר 1.jpg|"אחרי ג' תמוז - לא ניתן לכתוב 'שליט"א'"]], צילום הטור המדובר משבועון כפר חב"ד.}}.

נפטר ב[[י"ד ניסן|ערב חג הפסח]] [[תש"פ]] לאחר שחלה ב[[מגפה|נגיף הקורונה]].
===התנגדות ליהודה לייב גרונר===
הרב [יהושע מונדשיין] הוציא קובץ נגד הריל"ג בשם[קווים לדיוקנו של שקרן] המדבר בגנותו!

==עריכה תורנית==
לאורך כל שנותיו עסק בעריכה וכתיבה תורנית לצד עבודתו במזכירות הרבי. בין הספרים שערך והכין לדפוס:
*[[ספר המנהגים]] חב"ד - יצא לאור בהוצאת [[קה"ת]] בהוראת הרבי. ליקט וערך בשנת [[תשכ"ו]] יחד עם הרב [[מנחם זאב גרינגלס]].
*[[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=&pgnum=4&hilite= פתח דבר בהיברו בוקס].}}
*[[כתר שם טוב]]
*[[אור התורה]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31627&st=&pgnum=3 פתח דבר בהיברו בוקס].}}
*[[מאמרי אדמו"ר הזקן]]
*[[שלשלת היחס]]
*הוספות להערות וציונים ל[[לקוטי תורה]]{{הערה|נדפס במהדורות תשכ"ה ואילך החל מעמוד קמה בחלק ההוספות.}}
*הערות וציונים ל[[סידור עם דא"ח]]{{הערה|1=עם השלמת עריכת ההערות, אמר לו הרבי 'קיבלתי מכתב [[שלמה יוסף זוין|מהרב זוין]] והוא משבח את העבודה שלך ([https://online.fliphtml5.com/thbx/layt/#p=13 שבועון כפר חב"ד גליון 1854 עמוד 10]).}}

זכה שהרבי הגיה הרבה מעבודותיו לפני שראו את אור הדפוס.

בנוסף, פירסם באופן קבוע תגובות והתייחסויות למתפרסם בבמות התורניות של חסידי חב"ד, כגון [[שבועון כפר חב"ד]], שבועון [[בית משיח]] קבצי [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|הערות וביאורים]], [[שבועון התקשרות]], ועוד.

==משפחתו==
* בנו, הרב [[יוסף יצחק גרונר]] - שליח הרבי בצפון ודרום קרוליינה וחבר אגו"ח.
* בנו, הרב [[מנחם מענדל גרונר]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים קריית גת]].
* בנו, ר' אהרן גרונר - [[מונסי]]
* חתנו, ר' ישראל זאנדהויז, [[קראון הייטס]].
* חתנו, הרב לוי טננבוים - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים חובבי תורה]] ובעל תוקע מספר שנים ב[[תקיעות]] ב-[[770]].
* חתנו, ר' ישראל לוין.
* חתנו, ר' ישראל.

==לקריאה נוספת==
* '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''', [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ט]].
*'''זריחת השמש''', חלופת מכתבים שנכתבו בידי הרב [[יהודה לייב גרונר]] בתקופת קבלת הנשיאות, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1843 עמוד 45
*'''המזכיר''', שבועון כפר חב"ד גליון 1854 המוקדש כולו לרב גרונר
*'''לפני ולפנים בקודש פנימה''', גליון 'כי קרוב' 57 פרשת בא תשפ"א עמוד 4
*'''סיפורים מגן עדן התחתון''', ראיון עם המזכיר הרב גרונר, שבועון בית משיח גליון 1199 עמוד 38, '''סיפורים מגן עדן העליון''', חלק שני של הראיון, גליון 1200 עמוד 16
*'''המזכיר''', [[מלכות הכתר]] סדרת 3 ספרים על הרב גרונר וסיפורים מיומנו האישי.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/bdh/592817/ אבידה עצומה: המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ע"ה - {{אינפו}}]
*[https://chabad.info/bdh/592824/ תיעוד מחייו של המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ע"ה • חלק א' - {{אינפו}}]
*[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/114594/ "הרבי שאל אותי: מדוע אומרים שהוא המשיח?" - {{אינפו}}]
*[https://chabad.info/bdh/61832/ אמונה לוהטת • הרב גרונר בראיון: "הרבי רואה ויודע הכל" - {{אינפו}}]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42673 אתם שלוחים לדרוש את הגאולה]{{שמע}} - דברי הרב גרונר בהלווית הנרצחים ר' [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47183 קול ישראל: התוועדות עם הרב גרונר]{{שמע}} - {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/118843/ גילויים היסטוריים על רגעי ההסתלקות]''', זכרונותיו של הרב גרונר ממאורעות י' שבט תש"י, {{אינפו|}} מתוך [[שבועון בית משיח]]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=24082 33 שנים לראש חודש כסלו ● יומני המזכיר]''' - {{אינפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=26646 איך נעבור ליד הרבי? ● התוועדות]''' - {{אינפו|}}
*'''[https://col.org.il/news/128878 השנה הראשונה לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]''', פרק מתוך ספרו של הרב גרונר {{COL}}
*[https://chabad.info/crown_heights/683621/ הכנסת ספר תורה מרגשת לע"נ המזכיר הרב גרונר ע"ה] {{אינפו}}
* אברהם רייניץ, [https://chabad.info/magazine/592883/ סיפורים מגן עדן התחתון], ראיון עם הרב גרונר מתוך [[שבועון בית משיח]] באתר חב"ד אינפו, י"ד בניסן ה'תש"פ

{{נאמני בית רבינו}}
{{מיון רגיל:גרונר יהודה לייב}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:משפחת גרונר]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

רשימת תלמידי הקבוצה

2022-03-09T13:47:52Z

מאה ועשרים שנה:

{{תוכן שמאל}}
דף זה מרכז את '''שמות ה[[תמים|תמימים]] שנסעו כקבוצה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'''', החל מהשנה הראשונה ב[[חג הפסח]] [[תש"כ]]. זוהי רשימה '''חלקית''' בלבד.

'''"קְבוּצֶה"''' הוא כינוי למסגרת הלימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] - [[770]] לתלמידי ה[[תמימים]], אחר שסיימו את מסלול הלימודים ב[[ארץ ישראל]] ולעיתים גם עבור תלמידים ממדינות אחרות.

בתום שש שנות לימודים ב[[ישיבה קטנה]] וב[[ישיבה גדולה]] נוסעים הבחורים כקבוצה מיוחדת, מגובשת ומאורגנת, ללמוד "שנה תמימה" - שנה שלימה, בבית רבינו 770. מסגרת מיוחדת זו קיבלה במהלך השנים את הכינוי הרווח בקרב כל [[אנ"ש]] - "קבוצה".

בעוד והקבוצות הראשונות מנו כעשרים עד ארבעים תלמידים בלבד, בחלוף השנים הלך וגדל מספר התלמידים בהתמדה, בהתאם לגדילת [[האוכלוסיה החב"דית]] בארץ הקודש, ונכון לשנת תשפ"א מונים תלמידי ה'קבוצה' מעל 400 תלמידים בכל שנה.

==שנת הלימודים==
בשנים הראשונות לקיום ה"קבוצה" שהו התמימים ב[[חצרות קודשינו]] חצי שנה. לאחר מכן סודר שישהו שנה שלמה מ[[חודש ניסן]] עד [[ניסן]] הבא אחריו. עם חזרתם של קבוצה [[תשל"ז]]-[[תשל"ח]] השתנה הסדר, והחל מקבוצה [[תשל"ט]] (ח"י [[מנחם אב]] תשל"ח - ז' [[מר חשוון]] [[תש"מ]]), החלו תלמידי ה"קבוצה" לשהות בחצרות קודשינו מ[[חודש תשרי]] עד [[תשרי]] הבא אחריו{{הערה|במשך כשנה וחצי התעכבו הבחורים שנשלחו לישיבה במגדל העמק שם במקום לנסוע ל"קבוצה", וכיון שמאוד רצו לנסוע, הרבי אמר שיגיעו ל[[תשרי]] (ולא לפסח), ור' [[אפרים וולף]] (מנהל תומכי תמימים כפר חב"ד) שאל את הרבי האם עדיף לעשות כך לכולם, והרבי השיבו שכן.}}.

כיום, שנת הלימודים באופן רשמי מתחילה מ[[ט"ו אלול]] ועד ל[[ז' בחשוון]] בשנת הלימודים שאחריה, כך שתלמידי שני המחזורים חופפים במשך תקופה של כחודש וחצי.

==קבוצה תשכ"ב==
[[יוסף הומינר]] | [[אהרן הלפרין]] | [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] | [[אשר לעמיל כהן|אשר לעמיל הכהן כהן]] | [[משה ליפש]] | [[בנימין מזרחי]] | [[אלימלך צוויבל]] | [[יעקב צירקוס]] | [[נחום קפלן]] | [[מיכה שטיינמץ]] | [[נחום שטרנברג]]

==קבוצה תשכ"ג==
[[יוסף הרטמן]] | [[נתן וולף]] | [[דוד קרץ]]

==קבוצה תשכ"ד==
[[שלום לייב אייזנבך]] | [[מרדכי שמואל אשכנזי]] | אברהם אבא ברוק | [[שלמה גלעדי]] | [[יקותיאל גרין]] | שמואל הבר | אהרון הלפרין (מלמד בת"ת כפר חב"ד) | [[שלום דובער וולף (קריית מלאכי)|שלום דובער וולף]] | מרדכי זילברברג | מנחם מענדל חנזין | [[אלחנן יעקובוביץ']] | אריה יהודה לייב לוין | [[בן ציון ליפסקר]] | [[מאיר לרר]] | [[חיים אשר זעליג סלומון]] | מאיר פרידמן (חצור) | [[אליהו קוק]] | [[ברוך קפלן]] | [[שמעון שאער]] | שלום שירום

==קבוצה תשכ"ה==
[[חנניה יוסף אייזנבך]] | יהודה אלחרר | עמנואל אלטהויז | [[נתן אשכנזי]] | [[שמואל יחזקאל הכהן]] | [[ישעיהו הרצל]] | [[מנחם מענדל וולף]] | [[צבי ויגלר]] | [[משה שלמה לויטין]] | [[משה מזרחי]] | [[חיים יהודה רבינוביץ]]

==קבוצה תשכ"ו==
אברהם אייזנבך | [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]] | [[אברהם אלתר הבר]] | [[שלום דובער הלוי וולפא]] | [[נחום זוין]] | [[רפאל נחום כהן]] | [[ישראל רפאל ליפסקר]] | [[עמרם מלכא]] | שרגא פייטל סודקביץ | [[גרשון קוק]]

==קבוצה תשכ"ז==
יצחק אופנר | מנחם חבקוק בלוי | [[גרשון בורקיס]] | [[יוסף שמחה גינזבורג]] | [[אלעזר גלבשטיין]] | [[דוד מאיר דרוקמן]] | [[יעקב הורוביץ]] | [[שלום דובער כהן]] | [[יהושע מונדשיין]] | [[אליעזר מזרחי]] | שמואל מקוביצקי | [[יששכר דוב קלויזנר]] | [[שלום סגל]] | [[יהושע יחזקאל סופר]] | [[דניאל אליעזר ליפא קורצוייל]]

==קבוצה תשכ"ח==
[[דב אלראי]] | [[שלום ברוכשטט]] | [[נטע שלמה וילהלם]] | [[דוד נחשון]] | [[יקותיאל מנחם ראפ]]

==קבוצה תשכ"ט==
[[מאיר אהרן]] | [[מרדכי צבי אלפנביין]] | [[חיים אשכנזי]] | [[אברהם גד דרוק]] | [[משה הבלין]] | אברהם יהושע העשיל הגר | [[שלמה זלמן לבקיבקר]] | שלמה רוזנברג | שמואל ריבקין | שמואל בן-ציון רבינוביץ

==קבוצה תש"ל==
[[משה מרדכי ארנשטיין]] | משה בלוי | חיים אברהם בליניצקי | חיים גדסי | [[יחיאל גולדברג]] | ברוך שלמה גולדשטיין | זושא גולדשטיין | [[ישראל יוסף הנדל]] | שלמה ויגלר |[[ חיים יוסף וייספיש ]](רמת שלמה) | [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] | מנשה חדד | [[מנחם מענדל טננבוים]] | [[יוסף יצחק לבקיבקר]] | [[ברוך לשס]] | [[שלמה זלמן מנדלסון]] | [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] | [[יוסף יצחק סגל (מגדל העמק)|יוסף יצחק סגל]] | תנחום פינסון (כפר חב"ד) | [[אליהו אריה פרידמן]] | זלמן פריז | [[קלונימוס קופצ'יק]] | [[יוסף יצחק קמינצקי]] | [[יצחק אייזיק קעניג]] | רחמים קריספין | שלמה רוזנברג | מרדכי שטיינברג | שמואל שטרן (רחובות) | מנחם שמח | אליהו דהאן

==קבוצה תשל"א==
[[יוסף יצחק אבלסקי]] | [[אהרן יצחק לייכטר]] | [[חיים שלום סגל (עפולה)]] | [[זמרוני זליג ציק]] | יוסף מאיר שטרסברג

==קבוצה תשל"ב==
[[אהרון גולד]] | [[ישראל צבי גליצנשטיין]] | [[משה דיקשטיין]] | [[מנחם וולפא]] | [[דובער וילנקין]] | [[צבי לידר]]

==קבוצה תשל"ג==
[[יצחק גולדברג]] | [[אהרון דוב הלפרין]] | מרדכי דוד הלפרין | [[נחמן יוסף טברסקי]] | [[ברוך בועז יורקוביץ']] | [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] | עזרא מיפעי | סעדיה מעטוף | ישי קלעצ'י | יהושע שארף

==קבוצה תשל"ד==
[[יוסף יצחק זלמנוב]] | [[אברהם מנחם כהן]] | [[עזרא ערד]]

==קבוצה תשל"ה==
יקותיאל אלפרוביץ' | [[יצחק יהודה הולצמן]] | יוסף שאול הרשקוביץ | [[דוד וועקנין]] | יואל ימיני | משה לדיוב | אברהם מקוביצקי | יוסף יצחק נפרסטק | חיים מרדכי עקשטיין | [[זאב פרידמן]] | יהודה קליין

==קבוצה תשל"ו==
[[דוד אולידורט]] | [[אלעזר צבי בקשי]] | נפתלי גרינולד | מענדל זלמנוב | פייביש זלמנוב | אלי כהן | [[שלום בער לבקובסקי]] | יוסף יצחק לוין | בצלאל לשס | נח מעטוף | הירשעל נוטיק | יוסקה שפרינגר

==קבוצה תשל"ז==
יעקב יהודה | [[בועז סגל]] | [[שלמה יהודה סגל (עפולה)]] | אברהם סטינסלבסקי | [[הירש פרבר]] | [[יהודה פרידמן]]

==קבוצה תשל"ט==
[[יצחק אלישביץ]] | יוסף ליפא אלפרוביץ | [[ישראל ברוך בוטמן]] | יעקב מאיר בלוי | ישכר דב בן שחר | משולם גדסי | אליעזר שלמה חסקינד | יקונט | ישראל מרדכי לישנר | [[שלמה מאיר יששכר מארק]] | יעקב מנדלזון | שמחה בונם פאביאן | משה שניאור | שלמה תעיזי | עזריאל מיפעי | יוסף יצחק סלפושניק

==קבוצה תש"מ==
[[אריה גולדברג]] | [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] | [[יצחק גרוזמן]] | [[חיים שלמה דיסקין]] | צבי הלל | [[שמשון הלפרין]] | בני זכריה | שמשון ישראלי | אברהם כהן | אליהו כהן | [[ברוך לבקיבקר]] | [[שלמה זלמן לנדא]] | [[עופר מיודובניק]] | דוד מפעי | אברהם משה | חנוך משה | [[אלתר בצלאל קופצ'יק]] | אברהם משה קוק | משה קלמן רייניץ

==קבוצה תשמ"א==
[[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)|מנשה אלטהויז]] | יוסף אראבוב | [[יוסף יצחק בוטמן]] | [[מנחם מענדל יצחק ברוד]] | מנחם מענדל גורביץ' | [[שמואל מנחם מענדל גרוזמן]] | [[ישראל הרשקוביץ]] | אליעזר זלמנוב | [[משה זלמנוב]] | אוריאל לויוב | [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] | טוב מעטוף | יחזקאל מרקוביץ' | אריה פרקש | נתן נטע ציבין | אהרן קנייבסקי | מרדכי ריבקין

==קבוצה תשמ"ב==
אליצור אפרתי | [[אליעזר יעקב ברוד]] | [[מנחם מענדל גליצנשטיין]] | יצחק אייזיק גרינוולד | [[יוסף יצחק דונין]] | יצחק מאיר הלפרין | אברהם משה יוסף הרץ | [[אליהו וילהלם]] | אלחנן וואגל | [[משה חפר]] | טוביה יעקובוביץ | [[יצחק ליפש]] | [[יוסף יצחק לרר]] | [[ישראל מיידנצ'יק]] | יוסף סט | [[יעקב סינגאוי]] | [[משה זאב פיזם]] | אברהם פלדמן | נתן נטע ציבין | אשר קוביטשעק | [[יוסף יצחק קירש]] | בגין קלימי | [[נפתלי שפרינגר]]

==קבוצה תשמ"ג==
שבתאי אושקי (הרצליה) | [[אשר אייזנבך (כפר חב"ד)]] | [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון בן ציון אייזנבך]] | [[פרץ אוריאל בלוי]] | גולדשמיד (צפת) | [[שמעון גורליק]] (נהריה) | [[משה דב גינזבורג]] | שלום דוב גרוזמן (שליח בוינא) | צבי מאיר וינפלד | [[אליעזר אליהו ויינר]] | [[יוסף יצחק זילברשטרום]] | אלתר דובער חסקינד | [[יעקב לנצ'נר]] | משה מיידנצ'יק (כפר חב"ד) | אורי מרטון | [[יחיאל יוסף ריבקין (כפר חב"ד)|יחיאל יוסף ריבקין]] | [[חיים פרוס]] | דוד פרידמן | יוסף קוביטשעק | [[אליהו שדמי]]

==קבוצה תשד"מ==
פנחס טודרוס אלטהויז | [[שאול משה אליטוב]] | אברהם אלשווילי | [[משה אקסלרוד (עתלית)|משה אקסלרוד]] | [[אפרים בוגרד]] | יצחק בלוי | [[ברוך שלמה בליזינסקי]] | זלמן ברקוביץ | יצחק יעקב גלבשטיין | ישראל גליס | משה צבי הלפרין | [[בנימין נחום זילברשטרום]] | ירמיהו זלמנוב | יחזקאל חנונו | מרדכי ידגר | שמואל ידגר | בצלאל יקונט | שמעון ירדני | [[מרדכי מנשה לאופר]] | [[נפתלי ליפסקר]] | [[ישראל לנדא]] | [[משה מרינובסקי]] | [[מאיר סויסא]] | [[יהושע סגל]] | [[שלמה סגל (קריית טבעון)|שלמה סגל]] | דוד משה ערנטריי | יצחק פרסמן | [[בנימין קופרמן]] | משה קורנט (נשר) | [[בנימין קרניאל]] | משה ריבקין | יעקב שטיינברג | [[יוסף אריה שימענוביץ]] | אהרן שיפמן | [[יעקב אריה שמולביץ]] יוסף שכטר

==קבוצה תשמ"ה==
חיים אוחיון | יעקב אורנשטיין | מענדל איזנבך | מרדכי גלזמן | [[אריה צבי גרינברג]] | ישראל גרינוולד | ישראל שכנא דברוסקין | שלום הלל | צבי העניג | [[אברהם הרוניין]] | מאיר הרשקוביץ | משה וייס | [[ברוך וילהלם]] | חיים ויצמן | דוד ולס | [[מנחם כהן (צפת)|מנחם כהן]] | יוסף יצחק כ"ץ | אברהם לוי | [[רפאל שמשון לוינסון]] | יצחק לפקיבקר | רפאל לרר | חננאל מיפעי | ישראל מפעי | נפתלי מרינובסקי | זלמן נוב | [[מנחם נוימן]] | יוסף יצחק נפרסטק | יצחק סבג | יהודה סלפושניק | יגאל עובדיה | צבי ערנטרוי | דרור פרומר | מרדכי יואל פרידמן | [[אליעזר פרסיה]] | יוסף יצחק קפלן | [[יוסף קרסיק]] | [[אליעזר שמולביץ]] | יוסף שמח | [[נחמיה שמרלינג]] | [[משה ששונקין]] | אבינועם תעיזי

==קבוצה תשמ"ו==
יוסף אולידורט | [[דוד אזולאי]] | [[בנימין אקסלרוד]] | רפאל בוסי | שמואל חיים צבי בקרמן | יצחק גולדשמיד | [[שניאור זלמן גורליק]] | משולם זוסיא גרינברג | חיים וולף | [[הרצל כהן]] | עזרא כפיף | [[מרדכי מישולובין]] | אברהם דובער מרדכי מיכאלשווילי | [[ברוך מרגליות]] | ברוך מרדכי סבאג | [[יגאל ציפורי]] | יעקב קורנט | יעקב רבינוביץ | מנחם רייניץ | [[יעקב שוויכה]]

==קבוצה תשמ"ז==
[[ישעיה זושא אבלסקי]] | יצחק אברמי | שלמה איזנבך | שמעון אייזנבך | [[מאיר אליטוב]] | [[שאול אקסלרוד]] | [[רפאל בכר]] | מנחם מענדל בלוי | יוסי בקרמן | דוד גבאי | [[אשר דייטש]] | [[משה הלל]] | אברהם הרשקופ | [[חיים צבי וולף]] | [[אריה זאב וועג]] | [[קלמן ויינפלד]] | [[מנחם וייספיש]] | אליהו וייספיש | [[אליעזר צבי וייספיש]] | שניאור וילהלם | [[צפריר ולנר]] | שמואל זוהר | מנחם זכריה | יהודה חלילי | [[יעקב טורנהיים]] | שמואל טייכמן | [[מנחם טל]] | [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] | יוסי ליפקין | [[אורי מרדכי ליפש]] | אברהם לוי | שמואל לוין | [[בנימין ליפשיץ]] | בנימין לרר | רפאל מוריאל | מנחם מייזליש | חיים מנדלסון | [[יעקב משה מנדלסון]] | משה אהרן משי זהב | דובער סגל | מאיר סגל | נחום ערנטרי | יוסף ערנטרי | יעקב ערנטרי | חיים סלונים | שלום פוזילוב | [[שמשון פיזם]] | יונה פרוס | בנציון פרידמן | [[יוסף צבי צירקוס]] | שמואל קוט | יוסף קורנט | [[אלישיב קפלון]] | זאב קפלן | [[שמואל קראוס]] | דניאל קריאף | [[שאול רוזנבלט]] | ישראל ריבר | מיכאל רייניץ | חיים שאלט | דורון שוורץ | יצחק שטיינמיץ | מנחם שיינגרטן | יוסי תמם

==קבוצה תשמ"ח==
יוסף יצחק הכהן אייזנברג | דוד אלמליח | יקותיאל אלנקווה | [[יוחנן בוטמן]] | [[יהודה בוטמן]] | ברוך יוסף בורושנסקי | שלום דובער בלוי | [[שאול בן שחר]] | שלמה בנישתי | [[שלום דובער גוטליב]] | יצחק גולדשמיד | שמואל גלבשטיין | בנימין גרין | מנחם מענדל דהן | אוריאל דונל | משה דובער הלוי הבר | [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]] | שניאור זלמן הלפרין | שניאור זלמן וולף | [[פנחס וישצקי]] | שחר ולנר | חיים זבדי | נחשון זכריה | יוסף משי זהב | מרדכי זיגלבוים | אהרון חנונו | בניהו חסין | מנחם מענדל הלוי חפר | שניאור זלמן יוזביץ | [[ברוך מנחם הכהן כהנא]] | [[חנן כוחונובסקי]] | [[יגאל כספי]] | גדליה הכהן כץ | ישראל לייב ליפש | שלמה ליפש | פנחס לנדאו | שמואל לנדאו | שלמה הכהן לרר | אביעזר רפאל מור יוסף | שבתאי מיכאלשווילי | [[אלחנן ישראל מישולובין]] | גד מישלי | משה מעטוף | יעקב נקי | מיכאל סויסא | [[יוסף יצחק סלונים]] | אלעזר סלמן | פנחס סלפושניק | שמואל סננס | מנחם הכהן ערנטרוי | שמואל ערנרטוי | יואל פורסט | אברהם אבא קורנט | שמואל מנחם קליין | מיכאל קריספין | [[שניאור זלמן רודרמן]] | אריה רחמים | אליעזר שניאורסאהן

==קבוצה תשמ"ט==
זאב אופנהיימר | שמחה אופנר | [[משה אורנשטיין]] | שלמה אלפרוביץ | איתן אמיתי | יוסף אמיתי | [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)]] | יגאל יצחק אצרף | יצחק בחור | אשר ביטון | בנימין ביטון | ינאם בן ארוש | אברהם בקרמן | ראובן בראל (אלאשווילי) | מתתיהו בראנדוויין | משה ברלין | [[יעקב גולדשמיד]] | אהרון גליס | [[שניאור זלמן גרוזמן]] | פנחס גרוס | חזי גרין | ליפא גרינברג | שלמה דואק | יוסף יצחק הלוי הבר | מאיר הולצברג (אלעד) | [[ישראל הלפרין (כפר חב"ד)|ישראל הלפרין]] | [[שניאור הניג]] | [[שגיא הר שפר]] | צבי הרשקוביץ | שניאור זלמן וובר | זלמן וולף | שלמה וילהלם | שחר ולנר | מנחם זוהר | [[יעקב זילברמן]] | יוסף יצחק חנזין | יוסף חרבי | [[שמשון טל]] | ישראל ניסן מור יוסף | יצחק אריה לייב יעקובוביץ | יוסף יצחק יפרח | אריה כהן | פנחס כהן | מנחם מענדל לבקיבקר | צבי ליפסקר | [[ישראל ליפסקר (ירושלים)|ישראל ליפסקר]] | יוסף ליפש (חיפה) | ישראל ליפש | מנחם ליפש | משיח מוריאל | [[שבתאי מיכאלשווילי]] | מנחם מינסקי | [[זאב מינצברג]] | אברהם דוד מנדלזון | [[זלמן נוטיק]] | חיים שאול נוישטט | ניסים נחמיאס | [[ברוך סלונים]] | שמעון עמר | אריאל פז | דוד פינסקי | מרדכי פינקוביץ | עוזרי צהלון | [[חיים ציק]] | [[עוזי קפלון]] | יוסף רבינוביץ | [[יוסף חיים רוזנבלט]] | מאיר רוחמקין | [[שלום בער רייכמן]] | דורון שאער | זלמן שיינברג | יוסף שיף | דובי שניאורסון

==קבוצה תש"נ==
אליהו אוחיון | חיים אטיאס | מרדכי אייזנבך | רחמים אייזנברג | שמעון אלהרר | שאר ישוב אלחרר | מיכאל (מיקי) אלפרין | מנחם אמיתי | אברהם בארנס | שלמה חיים בלפר | יאיר בס | רפאל ברדה | [[נועם ברטוב]] | עזריאל בריל | זאב ברנשטוק | אליהו גבאי | [[עקיבא גולדשמיד]] | יצחק גזולי | שלמה דואק | [[מנחם מענדל דונין]] | צמח הלל | שניאור הלמן | [[שניאור זלמן הרצל]] | אברהם יעקב וובר | אבנר ווהב | [[אליהו וולף]] | אליהו וולצקי | [[מנחם מענדל וילהלם]] | יעקב ויספיש | יהושע זייגן | אבירם זילברברג | מאיר ז'נו | טוביה חבקין | אליהו חבר | נריה גמליאל חסין | ישראל טייכמן | אברהם טיישדלר | ישראל הולצברג | מרדכי טנג'י | יוסף יצחק יצחקוב | משה דוד כהן | צבי כהן | אליהו לוי | דובער (ברל'ה) לויטין | יעקב ליאני | [[ברוך ליפקין]] | יוסף יהודה ליפש | [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל לייב ליפשיץ]] | איתן לירן | [[אברהם מאן]] | אהרן מזרחי | קלמן מיכאל | דובער מיכאלשוילי | יוסף מלכא | [[מנחם מאניש מן]] | יאיר מעודה | שניאור זלמן מעטוף | יצחק מרקוביץ | מרדכי נמירובסקי | שלמה יהודא סגל | [[שי סוקניק]] | ניסים סלמן | אילן סננס | נתנאל סעיד | צבי עמיתי | אליהו פטרבורסקי | יוסף יצחק פינקוביץ | [[יקותיאל ליפא פלדמן]] | גרשון פקטור | יום טוב יהודה קובלקין | מרדכי ניסן קורנט | [[יעקב קטן]] | מיכאל קלמן | אליעזר קרוגליאק | יהושע קרישבסקי | שמעון רבינוביץ | מנחם שאער | יצחק שיינר | בן ציון שמח | [[פנחס שנור]] | יוסף יצחק תעיזי

==קבוצה תשנ"א==
נתנאל אביעד | ירון אברהם | מנחם אדרעי | צבי אהרונוב | אבינועם אהרוני | דוד אופנר | שמעון אלמליח | [[ישראל אלפנביין]] | מאיר אלפרוביץ | אסף אמיתי | [[הוד דוד אריה]] | [[חיים אליעזר אשכנזי]] | [[יוסף ישעיה ברוין]] | [[משה גרוזמן]] | צבי גרינברג | שלום גרינוולד | שלמה דייטש | [[אפרים פישל דמיחובסקי]] | יעקב הבר | יוסף יצחק הלל | לוי הענדל | פישל העניג | שמעון ויינר | מענדל וילהלם | [[עמנואל חביב]] | מרדכי יהושע יעקובוביץ | נריה ישעיהו | [[ישעיה אלעזר כהן]] | יעקב כהנא | [[ברק כוכבי]] | [[שמואל שלמה ליפשיץ]] | שמעון לסאוו | [[שמריהו לרנר]] | יעקב מויאל | בצלאל מזרחי | מלכיאל מחפוץ | שלום מישולובין | מנחם מיכאלשוילי | שניאור זלמן מיכאלשוילי | [[מרדכי מינצברג]] | אהרון מנגמי | שמואל גדליה מנדלזון | יוסי מרקוביץ | יוסי נחשון | [[יוסף יצחק ניסלביץ']] | שלום דובער ניסלביץ' | [[אלחנן סגל]] | נחמן סגל | צבי פינסקי | [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)]] | מנשה צורף | אברהם קדוש | יעקב יוסף קופרמן | יצחק קורץ | מנחם מענדל קליין | נחמיה קפלון | מנחם מענדל קפלן | אהרן קרניאל | [[נועם רוט]] | נחום רוקח | אוריאל שחר | [[מרדכי שיינר]] | שלום שיינר

==קבוצה תשנ"ב==
שלמה חיים אברהם | צבי אדלר | [[לוי יצחק אדרעי]] | שלמה חיים אדרעי | יצחק אלפסי | מנחם מענדל אלחרר | גלעד ברטוב | סימן טוב באטשווילי | מנחם בר כוכבא | שלמה חיים ברונשטיין | שלום גולדשמיד | [[זושא גורליק]] | דוד גליס | שרון ג'מיל | אפרים יהושע גרינברג | אפרים גרינברג | מנחם גרינברג | [[יעקב גרנשטט]] | נפתלי דייטש | מרדכי דרחי | [[יהודה דונין]] | מרדכי הגר | אלחנן ישראל הכהן | דב בעריש כהן הלפרין | [[מנחם מענדל הנדל]] | משה לייב ובר | יוסף וולף (חרסון) | יוסף וולף (ביתר) | טוביה ויגלר | שבתי ויינטרוב | [[נחמיה וילהלם]] | שמואל ויינקרט | נח וייספיש | שניאור זלמן וינפלד | מרדכי ויסברג | יהודה לייב זילברשטרום | רענן זיו | זאב זיילר | רפאל חימי | שמואל טייכמן | אלחנן יעקובוביץ | [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]] | יוסף לוי | אברהמי ליפסקר | צבי מנשה ליפשיץ | יעקב לנדאו | שלום לפקיבקר (ערד) | אברהם לרר | מענדי לויטין | בן ציון לרמן | שלום בער מושקוביץ | שלומי מזרחי | שלום מנחם מעטוף | דובער מקובצקי | יקיר מלכה | צבי סלונים | מתי סעידוב | לוי יצחק ספרנוביץ | יניב עזריאל | נחמן עקשטיין | יחיאל פריצקר | [[שלמה חיים פלדמן]] | [[נחום פרסמן]] | [[שלום פש]] | אבי קדוש | [[יחיאל קוצר]] | דובער קעניג | אברהם קרביצקי | שלמה רסקין | שלום שיינר | אהוד שמח | אשר אביעד

==קבוצה תשנ"ג==
[[שמואל אייזנברג]] | [[יוסף יצחק אליטוב]] | ניסים אלמליח | זליג אשכנזי | משה בלוי (ערבה) | נחום ברגר | אליהו ברדוגו | [[שמעון גופין]] | דובער גורביץ | שניאור זלמן גורביץ | אשר גליס | [[דניאל גראבסקי]] | [[מענדי ג'רופי]] | מאיר יחזקאל הולצברג | יצחק אלחנן הכהן | [[זושא וולף]] | אלעזר וילהלם | [[נחמיה וילהלם]] | יוסף אורי וענונו | מנחם מענדל משי זהב | יהודה אריה זוהר | [[מנחם זיגלבוים]] | זאב טביב | נועם כהן (אושען סיטי מרילנד) | [[עמוס כהן]] | ישראל לבקובסקי | חנניה הלוי לויוב | יעקב לוי | עמיחי ליאני | דורון לינדמן | שלמה חיים ליסון | יוסף יצחק ליפסקר | בנימין לפקיבקר | אריאל מדר | משה מישולובין | שניאור זלמן ניימרק | יצחק נפתלין | איצ'ה סגל | גיל סודרי | מאיר סמדז'ה | שמואל הכהן סעידוב | [[יוסף יצחק פריימן]] | יואל פרידמן | נחשון פקטור | [[מנחם מענדל קוטנר]] | משה קוק (כפר-חב"ד) | מנחם מענדל קורצוויל | אליהו קנטרמן | יוסף יצחק קרישבסקי | משה אריאל הכהן רוט | מאיר רוטר | אביחי רוטשילד | איתמר שיינר

==קבוצה תשנ"ד==
דניאל אהרון | יחיאל ברוך אוירכמן | [[יחיאל אופנר]] | [[יוסף יצחק אליטוב]] | [[דב אקסלרוד]] | [[שמעון ביטון]] | [[שלום דובער גופין]] | יואל גלט | [[חיים גלינסקי]] | שניאור זלמן גרינברג | שמואל דוידזון | [[לוי יצחק הבלין]] | יצחק מאיר הגר | [[משה הורביץ]] | שלום הלל | זאב דוב הלפרין | [[שלמה הלפרן]] | יוסף וולף | משה זלמן וילנקין | [[אריה לייב כהן]] (ר"מ ב[[תומכי תמימים נתניה]]) | מאיר כהן (ביתר) | שמואל אליעזר הכהן (ראש הכולל בנה"ח) | חיים דוד לאופר | אריה לוי | יוסף יצחק לוין | משה לחיאני | [[בנימין מנשה ליפקין]] | יחזקאל ליפשיץ | יוסף לרר | אעיל מנדלוביץ | פנחס מור | מאיר מור יוסף | יוסף יצחק מחפוץ | שמואל מינסקי | אהרן נמירובסקי | [[יוסף יצחק סילברמן]] | עופר פנר | [[אסף חנוך פרומר]] | [[פרץ פרידמן]] | [[שבתי יונה פרידמן]] | [[שלום דובער פריימן]] | גדעון קיי | אברהם קנלסקי |[[חיים קפלן]] |[[שלמה רוזנבלט]] | [[יוסף זאב רייניץ]] | יוסף שטיינברגר | יוסף שיף

==קבוצה תשנ"ה==
חגי אוריאן | מנחם מענדל אלוש | אליהו שלום אליאב | רפאל בטשוילי | אליהו בייטש | [[מרדכי ביסטריצקי]] | [[אריה ברוך בלוך]] | [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]] | אליאב בנימין | שמעון ברגמן | איל שמעון ברק | יוסף יצחק גדסי | שמעון גולדברג | [[ירחמיאל גורליק]] | מנחם דאהן | אביעד דישראלי | [[יוסף יצחק דרוק]] | דוד הלל | חוטר ישי הלל | יוסי הלפרין | [[שמואל הנדל]] | [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]] | יוסף יצחק וינפלד | [[אלאור וולנר]] | מנחם מענדל וואלף | [[שניאור זלמן זקלס]] | לוי יצחק טייכטל | [[מנחם מענדל טייכמן]] | [[שניאור טרבניק]] | ישראל ימיני | אברהם סנדר כהן | אהרן כהן | אלירם כהן | אליהו לאסקר | לוי יצחק ליפש | [[אורי למברג]] | [[אברהם חיים מזרחי]] | צמח דוד שלום מזרחי | [[נפתלי מינצברג]] | [[אריה יצחק מלכיאלי]] | יואל שמחה מן | דניאל מקובצקי | [[יצחק מאיר סגל]] | מנחם סגל | יוסף יצחק סלוין | יעקב סלונים | זהר עמר | [[חיים פוזן]] | משה פיליפ | [[יוסף יצחק פריימן]] | לוי צירקוס | [[אריה קדם]] | [[ראובן קופצ'יק]] | שלמה חיים קסלמן | [[מנחם מרדכי קעניג]] | דניאל קריצ'בסקי | [[גרשון שנור]] | [[שניאור שניאורסון]]

==קבוצה תשנ"ו==
לירון אדרי | לוי יצחק אהרון | [[שניאור זלמן אוירכמן]] | גיל דוד אוריאן | אהרון אוריאן | שלמה אלמלם | דודי אלרואי | יוסי אנגלמן | ירון בבלי | ישי בוגרד | דוד משה ביטון | בן-ציון בקרמן | אברהם בראך | חיים ברנד | מאיר ברנשטיין | שי גודי | [[שמשון גולדשטיין]] | שמוליק גופין | [[מוטי גורליק]] | מנדי גרינפלד | יוסי דדון | זלמן דייטש | [[יוסף ירחמיאל הבלין]] | שניאור הבלין | שמואל נחמן הבר | אפרים הלפרין | יוסי הנדל | שלום בער הניג | [[בני וולף]] | מנדי ועג | מישאל ורדי | ברוך שלום זהר | לוי חדד | יחיאל צמח חנזין | ידידיה חסין | מאיר טביב | יהודה יזדי | שוקי ירחי | יהודה לייב כהן | [[יוסי כהן]] | יצחק לייב כהן | שלמה לדיוב | שניאור לדיוב | אהרן לוי | מנחם לוין | ירמיהו ליכט | יוסי ליפסקר | יואב למברג | בני לרר | פיני מדר | יעקב מוזיקנט | שלמה חיים מזרחי | יוסף מיירס | לייזר מישולובין | גיל מנור | גאון יוסף מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | יענקי מקס | איציק מרטון | ישראל יצחק משי זהב | שמואל נחימובסקי | שלומי ניימרק | שניאור נפרסטק | שאול נפתלין | יוסי סגל | יוסי סודרי | [[שלמה סלומון]] | אברהם פינקוביץ | שמוליק פלס | שמוליק קופרמן | [[רפי קורנט]] | אהרן קטורזה | מנחם קטשוילי | אליהו צבי קליין | אורי קנטרוביץ | דודי קסטנבאום | חיים קעניג | מנחם קרץ | יוסי רבינוביץ | נחשון רובין | לוי רוזנברג | מתניה רוטשילד | יהודה ריבקין | שניאור רייכמן | יוסי רפאל | אליסף שגיב | יעקב שוורץ | שלמה שוורץ | [[יעקב שוחט]] | שאולי שטיינבך | [[שמואל שטיינברגר]] | גבריאל שטרסברג | [[משה שילת]] | יהושע שמעוני | יהודה שפלטר | נחומי ששונקין

==קבוצה תשנ"ז==
[[גבריאל אביכזר]] | אשר אדרעי | שמואל צבי אזימוב | יוסף יצחק אייזנבך | משה יהושע אייזנבך | משה אליאס | מנחם מענדל אלרואי | מנחם מענדל בורגן | שמוליק ברגמן | משה ברנשטיין | מאיר גבאי | אלעזר גולדברג | [[אריאל גורן]] | ראובן גול | יוסף גולד | אהרן דרוק | אריאל דישראלי | מנחם הלפרין | שניאור הלפרין | [[משה שמואל הרטמן (אודיסה)]] | מנחם מענדל העכט | [[שמואל וייספיש]] | מרדכי אליעזר וובר | יוסף ורזוב | יהודה טויטו | אליהו טאקטוק | בנימין כץ | מנחם מענדל לוין | דובער משה ליפש | שלמה יהודה ליצמן | גבריאל מדר | יוסף יצחק ממו | שניאור זלמן משי-זהב | [[לוי יצחק סגל]] | יעקב ניימרק | [[נח סוליש]] | לוי יצחק צירקוס | שמואל קוט | לוי יצחק קופציק | דוב בער קניג | דב רוקח | שמעון ריינהולד | מנחם מענדל רסקין

==קבוצה תשנ"ח==
מנחם אברהם | עדי אדלר | אליהו דוד אדרי | [[בנימין יחזקאל אדרעי]] | שמואל אהרון | ציון רביב אוהב | שמעון אולמן | חיים שניאור זלמן אופן | שמעון דניאל איסטנר | רפאל אלטין | משה אליאס | חיים אלפרוביץ | חיים אלראי | מנחם מענדל אשכנזי | מאיר אשכנזי | שניאור זלמן בוקיעט | יואל בורגן | אהרון ביטון | שלמה הלוי בייטש | אלימלך בינשטוק | יונתן אשר בינשטוק | [[שניאור זלמן ביסטריצקי]] | צבי בלוי | חיים מאיר גולדברג | [[שמעון גדסי]] | [[שלמה דניאל גולדפרב]] | נחום גולדשמיד | ניר גושן | שרון גושן | שמואל גלינסקי | חמדת אבנר גנץ | חיים דב בער ג'רופי | מנחם מענדל דדון | מאיר יהודה דהאן | יהודה דישראלי | [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] | שניאור זלמן הלפרין | [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]] | [[שלום דוב בער הענדל]] | אריה הרטמן | שלמה נתנאל הר-צבי | מאיר הרצל | [[מאיר ווילשנסקי]] | לוי יצחק וולוביק | [[עזריאל זעליג וולפא]] | שניאור זלמן ויגלר | מנחם מענדל וינר | איציק ויספיש | דוד זהר | יונתן זיגמן | [[משה זילברשטרום]] | יוסף זליקוביץ' | [[שניאור זלמן חביב]] | אברהם חדד | חיים אליעזר חיטריק | שלמה חריר | משה טאלר | שמואל א. טברדוביץ | מאיר צבי טורקוב | שניאור זלמן ירס | ערן כהן | אליהו כהן | מנחם מענדל א. כהן | גדליה אליהו כהן | מנחם מענדל כהן | לוי יצחק כהן | שניאור ז. כהן (סעידוב) | דוד חי לדיוב | ישעיהו צבי ה. ליברוב | חיים מאיר ליברמן | עזריאל שלום מוזיקנט | עמנואל מזרחי | שמואל מנחם מזרחי | משה מייזליש | יוסף יצחק מלמד | ברוך מנדלסון | [[מרדכי מנדלסון]] | מרדכי אריה לייב מנדלסון | לוי יצחק מעטוף | יוסף יצחק מרזל | ברק משרקי | שלמה נחימובסקי | [[מנחם מענדל נחשון]] | אליהו סגל | חנני סגל | שמואל סגל | ראובן שמעון סויסא | מנחם מענדל סלבטיצקי | לוי יצחק סלומון | חננאל יהושע פיזם | יואל זאב פינסון | מנחם מענדל פלמן | יוסף יצחק פלס | צבי פרידמן | שניאור זלמן פרידמן | [[לוי יצחק פרלשטיין]] | מרדכי קוסאשוילי | שניאור זלמן קורץ | יוסף דוד קטורזה | [[חיים קיז'נר]] | אברהם קלר | אברהם אהרון קעניג | [[שניאור זלמן קעניג]] | נחום קפלן | [[אליהו חיים קריאף]] | מאיר שמחה הלוי קריצ'בסקי | שניאור זלמן קרישבסקי | [[לוי אריה קראץ]] | יונתן רובין | דוד מתיתיהו רוזן | אהרן נפתלי רוזן | יוסף יצחק רוזנברג | שמואל לייב רוזנברג | [[אברהם ישעיהו רייניץ]] | דב רינקוף | מנחם מענדל שארף | מנחם מענדל הלוי שטרסברג | מאיר שיינר | לוי יצחק שמח | יונתן שפיצר | בועז שרון

==קבוצה תשנ"ט==
אבישי איפרגון | ישראל אברהם אמיתי | אברהם אליהו ארבטר | אשכנזי מנחם מענדל | חיים מאיר הלוי בורגן | יעקב צבי בורובסקי | ישראל בייזר | חיים שאול ברוק | יואל בליניצקי | יואל גאנזבורג | נחשון הלוי גבעוני | ישי יצחק גבאי | מיכאל גירשזון | ארי'ה שמואל הלוי גלייזר | שניאור זלמן גול | מאיר גול | [[ישעיהו גולדברג]] | משה גולדשטיין | יעקב נחום גופין | דוד גורביץ | יצחק גלבשטיין | מנחם מענדל גליצנשטיין | שניאור זלמן גרשוביץ | [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ביתר)|יחיאל מיכל דאברוסקין]] | יוסף הלוי דסקל | מאיר הבר | אברהם ברוך הולצברג | שאול הלוי הורביץ | יוסף הלפרין | מנחם מענדל הרצל | דוד לידר אור והבה | שיינין וולף | אברהם וואלף | שניאור זלמן וועכטער | מנחם מענדל וילהלם | [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] | שלום שמחה זילברשטרום | לוי יצחק חזן | איתמר חייקין | יוסף יצחק חימי | יונה חסקי | מנחם מענדל טברדוביץ' | יהודה טויטו | שמואל יורקוביץ' | יהושע אלימלך יעקוביאן | יובל כהן | שניאור זלמן כהן | שלמה הכהן כץ | טל לוי | דן לוקשין | מנדי לייכטער | משה ליסטנגורט | ישראל ליפשיץ | יוסף יצחק רן מוטולה | הלל מונדשיין | שמעון מלוב | יוסף חיים משה | שניאור זלמן מחפוץ | יצחק מאיר מיידנצ'יק | נחמן מנדלזון | דן אלצפן מעטוף | מיכאל מאיר מעטוף | דב בער הלוי סגל | בנימין שלמה סימפסון | מנחם מענדל עזיזא | דוד עידה | נחום פינסון | יוסף יצחק פרידמן | ישראל קופצ'יק | דב קוק | דוד קורץ | אליהו שמעון קליינברג | מאיר שמחה קנלסקי | [[אלעזר מרדכי קעניג (מודיעין עלית)|אלעזר מרדכי קעניג]] | [[דוד קפלן]] | שי נשר קציר | חיים אלימלך רבינוביץ' | אליהו דוד רוזנבלום | יצחק רוזנפלד | שלמה רוזנפלד | ניסן מענדל רופא | יצחק רטובסקי | משה שארף | וולף שיינין | יהודה שלג | שלום שניאורסון | ישראל תעיזי

==קבוצה תש"ס==
שלום אברג'ל | אלעד הכהן אוריאן | אברהם אושר | עמית אטדגי | אליהו איידלקופ | שמעון אייזנבך | יעקב דב אייזנבך | דניאל אלאשוילי | שלמה אלבז | ליאור אלמלם | אשר אלפנביין | מנחם מענדל אלפרוביץ | שניאור זלמן אלפרוביץ | יעקב אלראי | יוסף יצחק אמיתי | [[מוני אנדר]] | [[שניאור זלמן אשכנזי]] | מאיר אשכנזי | ישראל בוקיעט | שניאור זלמן בוקרב | יאיר בורוכוב | זלמן שלמה בינשטוק | שניאור בלוך | יששכר בן דוד | מנחם מענדל ברוך | אייל בריא | אפרים ברנשטיין | מנחם מענדל גאנזבורג | מאיר גדסי | מנחם מענדל גול | משה גולדשטיין | טל גונן | לוי יצחק גופין | שניאור זלמן גורי | שמואל גלדציילר | ינון גלעדי | מנחם מענדל גרליצקי | מרדכי אברהם ישעי'ה גרונר | יוסף חיים גרינברג | מנחם מענדל גרשוביץ | חיים עזרא דרוקמן | יעקב דרוקמן | אהרון דרורי | דוד דריזין | דוד משה דרעיזין | יצחק הבר | ברוך הגמן | יוסף הולצברג | יוסף מנחם הלפרין | נחמן הלר | אלון המבורגר | שלמה זלמן העכט | בני וגנר | [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] | יהודה וולפא | מנחם מענדל ויגלר | [[שלמה חיים וינפלד]] | חנוך יואל וינר | זאב וינברג | יוסף יצחק ויסמן | פנחס וישצקי | שמעון ועקנין | [[אפרים וקסלר]] | [[נועם זיגמן]] | רועי זיגמן | נתנאל זילברמן | ישראל זילברשטרום | יהודה זכריה | פנחס ירוחם פישל זקלס | גיל פנחס מנחם שלום חדד | ברוך חדד | יצחק דוד חזן | מנחם מענדל חממי | מנחם מענדל חרותי | יואל טאפ | יצחק יחיאל טביב | רפאל הכהן טוויל | פנחס הלוי טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל הכהן טורנהיים | יעקב אפרים הכהן טורנהיים | מנחם אשר הלוי טורקוב | אוריאל ימיני | יוסף יצחק יעקובוביץ | עזריאל יצחקי | אשר ירס | יוסף יצחק ישעיהו | יוסף יצחק כהן | בצלאל שמואל כהן | שמואל צבי הירש כהן | שמחה כהן | דרור כהן | דוד כץ | אהוד ישראל לדרמן | יגאל לוטקין | שניאור זלמן לוין | יעקב דוד לייטר | שניאור זלמן ליסון | שניאור זלמן ליפסקר | יעקב ליפש | יעקב נעם מזוז | מנחם מענדל מיידנצ'יק | [[מנחם מענדל מינצברג]] | נתן יהודה מינצברג | יוסף יחיאל מלוב | ישראל מלוב | [[אפרים מלוב]] | שניאור ממו | שמואל מעטוף | מנחם מענדל מקמל | אפרים מרזל | עמיחי חיים הלוי מרינובסקי | [[יהושע מנחם נויהויזר]] | מנחם מענדל נוימן | שמוליק נחשון | דן נפתלין | ישראל נרובסקי | שמעון הלוי סגל | [[שניאור זלמן הלוי סגל]] | ישראל סודרי | שבתי מנחם מענדל סויסא | שמואל סטולין | אורן סיבוני | שי סייג | יצחק חיים ספרנצ'יק | בועז ספתי | אבי עובדיה | אברהם פופאק | ירון פטאל | אריה אפרים פטרברוסקי | מנחם מענדל פיקרסקי | חיים בנימין פרידלנד | מיכאל פרידמן | נתן נטע פריז | אחיקם פרייליך | אריה יהודה פרסמן | שלום דוב בער פרסמן | מאיר קוזלובסקי | חננאל קוט | גד קולטון | עמוס יצחק קיי | מיכאל קישון | בנימין מאיר קלי | דוד קלעצ'י | ישראל נח קמינצקי | לוי קמינצקי | מנחם מענדל קנלסקי | יוסף יצחק קעניג | שניאור זלמן קעשטיבוק | נועם קציר | מנחם מענדל קרומבי | [[יוסף יצחק קרץ]] | מאיר רבינוביץ | צבי רבינוביץ | שלום רוזנברג | מנחם מענדל רוזנפלד | מנחם מענדל רוכוורגר | עקיבא רומנובסקי | מנחם מענדל ריבקין | יהודה רייכמן | [[מנחם מענדל רייצס]] | עקיבא שי ריפקין | אריה הלוי שופט | מיכאל שטרן | מנשה הלוי שטרנפלד | מנחם מענדל הכהן שטיינברגר | יוסף שכטר | אריה שניאורסון | יעקב ישראל שניידר | מרדכי שניידרמן | ארז תעיזי | מנחם מענדל גול

==קבוצה תשס"א==
אבי אבוקסיס | אמחיה אבן ישראל | דודו אוחנונה | [[חיים ברוך אוירכמן]] | מנחם מענדל אופן | מרדכי אושר | צבי אייזיקוביץ | מענדי איידלקופ | איתן איש בית | מנשה אמיתי | חיים אמיתי | יוסי אנטיזדה | יהודה אסרף | שלמה בונה | נתנאל בוני | שעיה בועז | שלום דובער בורגן | גילעד בזאל | אבישי בטאשווילי | אברהם ביטקין | יצחק ביר | פנחס בלשניקוב | יששכר בן דוד | יאיר בן דרור | יוסף יצחק בקשי | חיים הלל ברוך | יחיאל ישראל מאיר בריל | נחום יצחק ברכהן | רפאל גולדמיץ | [[שמואל גולדפרב]] | מנחם מענדל גורביץ | ישעיהו גלויברמן | שמואל גליצנשטיין | מאיר פייביש גענוט | אלעזר מרדכי גרוסמן | משה גרייזמן | שמואל גרינפלד | שעי' גרליצקי | שלום דגיאן | שמואל דדון | מענדי דוברבסקי | יעקב דייטש | מענדי דיקשטיין | יוסף דמיחובסקי | יעקב דקל | צבי הירש דרוקמן | אלעזר ניסן הולצמן | שמריהו הלל | שלום הרפז | בערל'ה הרצל | נפתלי צבי הרצל | שרון הרשקו | מאיר ואזנה | שמואל אהרן וולף | שניאור זלמן ויגלר | יחיאל יעקב וילהלם | שניאור זלמן וילהלם | ישראל וינפלד | מנחם וינקרט | יוסף יצחק ויסברג | משה ויצמן | דוד ורדי | שאול חיים זוהר | נתנאל זנו | משה מרדכי חדד | אריאל חדד | מענדי חייבי | שלמה חימסון | יקר חלילי | משה שמחה טברדוביץ | שניאור זלמן טורקוב | יהודה טייכטל | מאיר טרעגער | מנדל כהן | אביחי כהן | יחיאל יעקב כהן | רפאל לויוב | סנדר לושלסקי | שניאור זלמן ליברוב | אריאל למברג | מנחם מענדל לרנר | יוסף יצחק מור יוסף | דניאל מוריאל | אהרן אברהם מושקוביץ | [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]] | שמואל חיים מלוב | אברהם שמואל מלכא | ארז מלכה | צבי מנדלזון | לוי מנדלסון | אלעד מעברי | שלומי מעטוף | ברוך משה מקמל | שלום דובער מרזל | [[אלחנן משה נחמנסון]] | צבי ניימן | שניאור זלמן סגל | נחמיה הלוי סגל | מענדי סגל | שי שניאור זלמן סולומון | מיכאל אליהו סיטבון | [[משה דניאל עבד]] | שלמה חיים עזאגווי | מנחם יעקב עזריאל | יחיאל עמר | נחמיה פורסט | [[שמעון יהודה פיזם]] | יוסי פיים | לייזר פלס | מוטי פרידמן | [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] | יהודה צבי קוזלובסקי | משה קוט | יובל ברוך קולטון | אברהם משה קומער | אהרן דוד קופציק | דב קוק | שמואל קוק | בנימין שמעון קטורזה | [[אליהו אברהם קירשנבאום]] | אברהם קלי | יענקי קליין | אפרים נח קמיסר | [[אלעד קנטור]] | מנחם מענדל קסטל | יצחק קעניג | שניאור זלמן קעניג | טל קפלן | [[שרגא קרומבי]] | יוסף יצחק הלוי קריצ | יוסף יצחק קריצבסקי | מנחם מענדל קרמר | אברהם מנחם רבינוביץ | מנחם מענדל רבינוביץ | יקיר רדי | רועי רוזנבויום | משה דוד אליהו רוזנבלט | מנחם מענדל רוזנפלד | ינון רוט | דוד רוטבן | שמוליק רייניץ | שאול רייצס | הראל שער | אסף שלמה שעתל

==קבוצה תשס"ב==
דוד אבוקסיס | שמואל חיים אביוב | אליהו פנחס אביוב | מנחם הילל אביוב | מנחם מענדל אופן | גדי אורבן | רפאל יוסף זלמן אושר | יונה מרדכי איידעלקאפף | מאיר צבי אייזן | דוד יונתן איש בית | נועם מרדכי אליאס | אורי מצליח אלעל | ישראל אלפרוביץ | מנחם מענדל אלפרוביץ | משה אסולין | ישראל יעקב אשכנזי | יוסף יצחק בוקובזה | [[ראובן בורושנסקי]] | מרדכי ביכובסקי | יוסף יצחק בלוי | שלום דב בער בליניצקי | דוד בליניצקי | מנחם מענדל בליניצקי | אייל בן שמחון | שמואל בנימיני | רפאל בס | ברוך בקרמן | יעקב בר סלע | חיים ברנשטיין | עמי גדליהו | מנחם מענדל גדסי | ישעיהו גופין | דניאל גורדון | מנחם מענדל גינזבורג | משה גלייזר | ישראל גנזבורג | [[לוי יצחק גרונר]] | יצחק גרשוביץ | משה מרדכי דהן | דוד דימחובסקי | [[שלום דובער דיקשטיין]] | יוסף דניאל | אליהו דקל | שמוליק דרוק | יוסף יצחק דרייפוס | [[מנחם מענדל הראל]] | [[שי הרמתי]] | שלום דובער וולפא | יוסי וילהלם | מענדל וישצקי | אייל זוכמן | נתניאל גדליה זיס | [[אברהם זלמנוב]] | [[מנחם מענדל זקלס]] | שלום דובער חביב | שלום דובער חזן | דניאל חסקינד | שניאור זלמן חרותי | יעקב אלימלך טהאלער | ישראל שלמה יהודה | אופיר יהודה | אברהם יחובוב | וינפלד יחיאל | אלדד יפת | אסף יוסף ירחי | [[שי שמעון כהן (תל ציון)|שי שמעון כהן]] | מנחם אהרון כהן | מנחם מענדל כהן | אלעד כהן | יוסף יצחק כהן | מנחם אהרון כהן | אלחנן כהן | לוי כהן | שמוליק כפלין | מנחם מענדל כץ | מנחם מענדל לדיוב | מנחם מענדל לדיוב | שמואל לוזון | חיים לויטין | יניב ליליאב | [[אהרן מושקוביץ]] | יעקב מזרחי | אברהם מזרחי | יחיאל מינצברג | מנחם יעקב - זליג מיפעי | לוי ישראל ממו | דוד מנחם מעטוף | אלחנן (חוני) מעטוף | מנחם מענדל נפרסטק | אחי'ה סגל | יוסף יצחק סגל | שלמה יהודה סגל | שלום שניאור סודרי | [[נחום סטולין]] | אופיר סמימי | אופיר סמימי | מנחם מענדל ערד | [[מאיר ערד]] | מיכאל פזולאו | פנחס פיזם | מנחם מענדל פלג | דובער פרבר | שניאור זלמן פרסיקו | אליעזר צייזלר | שניאור זלמן ציק (כפ"ח) | [[יחיאל יהודה קופצ'יק]] | אברהם קופצ'יק | שמוליק קליינמן | יצחק מאיר קליינמן | מנחם מענדל קמינקר | אלעזר מרדכי קעניג | חגי קפלן | שמוליק קרביץ | חיים קרישבסקי | יואל חיים רוזן | אלי רוזנברג | [[יוסף יצחק רוך]] | דוד מנחם מענדל שאער | יוחאי יהודה שאער | [[דניאל אהרון שהינו]] | יוסף יצחק שווארץ | דוד מנחם מענדל שטרסברג | נחום שטרסברג | מנחם מענדל שכטר | מנחם שמח | מנחם שערבי | [[חיים הלל שפרינגר]]

==קבוצה תשס"ג==
אריאל אביעד | ישראל אדלר | שמואל מנחם מענדל אוליבר | אייל אונגר | שמואל אופן (ב"ר יצחק) | שמואל אופן (ב"ר דוד) | שמואל אופנר | שמואל אזיזה | דוד אסרף | לוי יצחק ארנשטיין | דניאל אש | יוסף יצחק בוארון | מנחם מענדל בורגן | מנחם מענדל בייזר | שמואל ביסטריצקי | יואל בליניצקי | מנחם מענדל בקשי | גיא ברגר | מנחם מענדל גבאי | שמואל גבירץ | אליהו גוילי | אברהם משה גולדברג | יוסף יצחק ג'ייקובס | יוסף יצחק דגן | משה מרדכי דהן | מרדכי דוקטורוביץ' | נפתלי שטרן | משה דרוקמן | יוסף היימן עורב | מנחם מענדל הלפרין | שלום הורביץ | יניב הרשקוביץ | נחשון | יוסף יצחק ויינר | מתן לוי ויצמן | מנחם מענדל ועקנין | חיים יהושע זקלס | מנחם מענדל חרבי | יהודה טויטו | יוסף יצחק טורקוב | חנן דניאל טרכטנברג | מנחם מענדל כהן | מנחם מענדל כהן (רחובות) | חנוך כהן | ברוך לבנוני | רונן לגטיוי | יפתח יעקב לוזיה | מנחם לוי | יוסף יצחק לוי | [[יוסף יצחק לוי]] (פילפינים) | אביאל לוי | שניאור זלמן ליברמן | מנחם מענדל ליברמן | מנחם מענדל לייכטער | אליהו לנדו | אליעד לנקין | שמעון מאייר | יעקב ישראל מזרחי | יואל מיפעי | שלום ממו | מתתיהו מעטוף | חגי מפעי | [[מנחם מענדל מרגולין]] | שרגא מרזל | ישעיה מרנץ | יוסף מרקוביץ | אליהו נחום | ישראל נחמני | לוי יצחק נחשון | דוד ניימרק | שלמה יהודה סגל | זאב סנדרוי | מאיר שמואל סעיד | מנחם עקיבא | בנימין ערד | דוד שלמה פיין | דניאל פיש | דובער פרבר | אברהם יצחק פרודנשטסקי | ראובן פרידמן | [[בן ציון פרישמן]] | דוד פרקש | אברהם פרקש | אהוד מרדכי צייזלר | שלום דובער קארף | יוסף יצחק קדוש | דוד יהודה קולטיניוק | [[שניאור זלמן קופצ'יק]] | שי דוד קורס | אריה לייב קישון | ישי קלי | יהושע קעניג | מנחם מענדל קעניג | יצחק קרומבי | שניאור רבינוביץ | אברהם רבינשטיין | לירון רחמים רווח | הראל רחימי | שמואל שארף | מנחם ניסים שהינו | יהושע שוורצבורויט | אריה לייב שור | אוהד שחר | שמעון שניאורסון | צמח צדק תעיזי

==קבוצה תשס"ד==
דוד אברג'ל | נתן אברהם | שניאור זלמן אוטומזגין | ראובן אורבן | יוסף אייזנבך | יוסף אלבז | מ. אליסון | יעקב אלמליח | יוסף יצחק אלפרוביץ | דן אלשטיין | ליאור אמור | גבריאל אמינוב | מתניה אנגלמן | יצחק אנטיזדה | שאול אסייג | אליעזר אשכנזי | אברהם באזיס | יובל בוים | ישראל בוקובזה | אברהם בוקסבוים | שניאור זלמן בורגן | שמואל בורנשטין | ניר ביטון | אליעזר ביכלר | יוסף יצחק בכר | זיו בלבן | נתנאל בן מעש | שאול בן שחר | שלום דובער בנימיני | צבי בס | מרדכי בק | ישראל מאיר בקשי | יאיר בר | עזריאל ברגר | [[דובי ברוד|שלום דוב בער ברוד]] | דוד גבירץ | מנחם מענדל גודמן | [[יוסף גולדברג (תאילנד)|יוסף גולדברג]] | שניאור זלמן גולדמיץ | יוסף יצחק גולשטיין | מ. גולשמיד | אהרון גופין | חנוך גכטמן | יוסף יצחק פיקל | ברוך שלום גרוזמן | מנחם מענדל גלויברמן | גרשון גרצמן | מאיר יהודה דוד | יעקב דן | יחזקאל דערען | מנחם מענדל דקל | דורון הגי | לוי הנאו | מנחם מענדל הרשקוביץ | יוסף ווגובסקי | שלום דוב בער ויינר | לוי יצחק וילנקין | חיים ווייס | חנניה זהר | יהושע זיגמן | [[שמחה יצחק זאיאנץ]] | פנחס זכרי | משה חדד | צבי חדד | מנחם מענדל חיות | שלמה טביב | רועי טולדנו | דוד טורנהיים | נחום טננבוים | דוד טרעגער | מנחם מענדל יהושע | מנחם ישעיהו | ישראל כהן | יצחק כהן | אלעד כהן | מאור כהן | [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]] | לוי יצחק אליהו כהן | דניאל כלב | [[יואל כפלין]] | דוד כץ | אסף כרמי | שמעיה לוי | זבולון לויוב | שאול לוין | יהושע ליפשיץ | חיים ליפשיץ | שניאור זלמן לישנר | ברוך זאב לנקין | עידן מגור | נריה מזרחי | שמואל ג. מנדלזון | שמואל גרונם מנדלזון | ישראל מנדלזון | שמואל מנדלסון | דוד מעטוף | מנחם מעטוף | ישראל מעטוף | אברהם מקוביצקי | אליעזר מקובצקי | ישראל נתנאלוב | אהרון סגל | נתן סורגובט | שמואל סיטבון | מנחם מענדל סמדר | מנחם עומר | מנחם עמרם | מנחם מענדל עמרן | לוי ערנטרוי | מנחם מנדל עזאדווי דוד פולק | יצחק פורש | דב בער פנחס פיזם | אברהם שמחה פיין | אהרן פינסאן | אייל פלג | מנחם מענדל פלדמן | משה פלס | שמחה פרידמן | שמחה פרידמן (צפת) | שלמה פרישמן | ראובן קוניק | יוסף יצחק קורנט | יחזקאל קירשנבוים | דוד קירשנזפט | הישל קליין | דובער קלמן קליין | ארנון דוד קם | יעקב צפריר קם | גרשון רובין | נתן רוז | שניאור זלמן רוזן | ישראל רוחמקין | זאב רויטמן | שניאור זלמן ריינץ | צבי שוקטי | לוי יצחק שמואלי | מנחם מענדל שפירו | ינון ששון

==קבוצה תשס"ה==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
שלום דובער אופן | דביר איציק | לוי יצחק אליאס | חיים יוסף אליזם | מאיר יהודה אלפסי | לוי באום | יהודה בן זכאי | צבי הירש בראון | [[חיים ברוד]] | מנחם מענדל ברון | שי שמואל בריגה | [[שניאור זלמן ברנשטיין]] | ישראל גבירץ | יהונתן גבעוני | אליהו יהודה גולן | [[חיים אליהו גלוכובסקי]] | שלמה חיים גרוזמן | [[מוטי גרומך]] | ניר דוננפלד | יהושע הורביץ | שניאור יעקב הלל | צבי משה הלפרין | אמציה הרמתי | אליקים ווייסגלאס | [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] | אריה ולדמן | בנימין ועקנין | ניר חקק | ירון חרפק | שלום דובער טאלר | מנחם מענדל אלימלך יהודה | אהרן ימיני | מנחם מענדל ינקוביץ | לוי יצחק כהן | צחי כהן | שמואל חיים כהן | שלום לבקיבקר | שמואל לבקיבקר | אייל לוי | אליהו לוי | מנחם מענדל לוי | מנחם מענדל לנצ'נר | רועי דוד לנקין | מנחם יצחק לסקר | מנחם אשר מוריס | דוד שלום מזרחי | שמואל מחפוץ | דוד מינסקי | ברוך שלום מיפעי | מנחם מענדל מיפעי | דוד מרנץ | אהרן אריה מרק | יוסף מרקוביץ | מנחם מענדל יונה נבון | יהודה נחמיאס | [[לוי יצחק נחשון]] | [[לוי יצחק ניסלביץ']] | עירן נקר | נדב יהודה נתן | חיים שלום סגל | יוסף יצחק סיימון | אלכסנדר ספיבק | מנשה עמרן | שניאור זלמן פייגין | חיים אליעזר פיקארסקי | יקיר פלד | שי פלדמן | שניאור זלמן פלדמן | יוסף נפתלי פלמן | מנחם מענדל פנר | יוסף יצחק פרבר | מנחם מענדל פרדני | יאיר פריגן | מנחם מענדל פרידמן | נדב פרידן | מרדכי פריימאן | מנחם מענדל פרקש | אלחנן צייגר | אהרן קוביציק | חיים נח קוט | [[משה קורנוויץ]] | מנחם מענדל קורנט | ברוך קטורזה | אהרן מאיר קיי | אריה קירשנזפט | [[גיא קנטור]] | אריה לייב קפלן | ישראל מאיר ראדאל | אלון רוזנשיין | שמואל אריה רוך | שלמה רייניץ | אסף רפאל | שניאור זלמן שארף | שמעון ישראל שוורץ | שניאור זלמן שחר | מנחם מענדל שטיינר | רן שפירא | יוסף יצחק שרון | [[מנחם שרון]]

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
פנחס אלטהויז | דוד יוסף אליאס | אליהו מאיר אמור | שניאור זלמן בוטמן | שלום בוקיעט | יואל בורובסקי | ישראל בן-נון | שניאור זלמן ברוד | [[מנחם מענדל ברונפמן]] | אביב ברמי | שלום דובער ג'רופי | יעקב גאלדבערג | אברהם גולבצ'וב | עובדי' שמואל גורי | מנחם מענדל גורעוויטש | לוי יצחק הירץ | לוי הכט | אברהם וולס | יצחק זילברשטרום | שמואל זילזניאק | ניצן זרח | שמואל חיים חדד | שניאור זלמן חדד | אהרן חיים לייאנס | מנחם מענדל ליפסקער | מנחם מענדל מוזיקנט | מנחם מענדל מוזס | שניאור זלמן מושקוביץ | פנחס צבי מנדלזון | עידו מפעי | מנחם מענדל מרילוס | מנחם דוד מרנץ | אהרן נאבול | יעקב פריז | זאב קושנורסקי | חיים הלל קירנברג | לוי י. קנייבסקי | שלמה קעניג | יהודה קריספין | יוסף יצחק רוזנברג | יוסף רפאלוב

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
חיים מ. אלפרוביץ | יוסף יצחק בורגן | יוסף יצחק בייטש | ישראל בייטש | ברוך בלוי | דובער בעלינאוו | נתנאל דרורי | צבי הירש זלמנוב | חיים זקס | יצחק חדד | שמואל חדד | טהרני-ופה אדמונד | מנחם מענדל לישנר | מנחם מענדל לסקר | שלמה סלוין | אברהם דוד קוק | יצחק קפלן | שמואל ראסקין | יוסף יצחק רבינוביץ | שלום דובער רבינוביץ

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
לוי יצחק אבייב | דובער אלפרוביץ | שלום דובער בקשי | אליעזר גלפערין | שניאור זלמן הולצברג | יוסף יצחק הורביץ | אליעזר זוננפלד | שניאור זלמן לביא | יהודה לויוב | מנחם מענדל ליצמן | יעקב מויאל | זבולון נתנוב | חיים שלום סגל | לוי יצחק סוסובר | משה פולק | אורן פייבישביץ | דניאל קהלני | מיכאל שלוש

;[[ישיבת הבוכרים]]
מרדכי אהרן | מנחם מענדל בנאמו | יוסף מיכאל ברון | חן ברק | שמואל גמליאל | מיכאל דברושווילי | שניאור זלמן זלמנוב | יוסף יצחק מלמד | חיים שמואל ממו | אביאל מעטוף | ישראל דוד מעטוף | רונן חיים עטייה | חיים פייזייב | רפאל קדביל | דוד רוז | יוסף יצחק רוזנצווייג | צבי ריבקינד

;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]
לוי יצחק ביטון | שניאור זלמן גודמן | ירחמיאל גורליק | דובער הרטמן | משה חזן | חיים ינקוביץ | אשר ישראלי | שלמה לבנוני | פנחס מוזגארשווילי | מנחם מענדל מרזל | זלמן סנטנר | יוסף יצחק פרוס | מרדכי קאיקוב | אלן קורק | עקיבא קמיסר

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
יאיר בורנשטיין | [[נדב כהן]] | אלעד שם-טוב

;בני ברק
אדם משה אריאל | מנחם ראובן ליאני

==קבוצה תשס"ו==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
יונתן אדמוני | חגי אהרן | ישראל אופן | יוסף אוריאן | יעקב ישראל אושר | ישי אלגזי | שניאור אליאס | יוסף אלקובי | מנשה אמיתי | מנחם אקוע | מנשה אראבוב | יוסף בוסי | שלום בלוי | ישראל בלוך | נח בלינצקי | דן בן חור | גלעד בר | שמואל לוי ברדוגו | דובער גדסי | אליהו גולדשטיין | יהושוע יצחק גור | [[שניאור גורפינקל]] | מנחם מענדל ברדוגו | מנחם מענדל גמליאל | משה דן | יהודה דיל | יוסף הלל | תנחום הרשקוביץ | [[חיים דוד וילהלם]] | שניאור וישצקי | [[שלום דובער וולף (צפת)]] | יוסף וולנסי | אלעזר שמעון ועקנין | אלימלך זאבין | בועז זכאי | דוד חביב | מנחם מענדל חלפא | יצחק חפץ | אפרים חרמ"ץ | [[יוסף יצחק טאוב]] | חנן טל | אהרן כהן | יוסף כהן | מנחם מענדל כהן | שלום דובער כהן | לוי יצחק דקל | יניב לוי | יהודה לורבר | חיים לוריא | מיכאל לי | מנחם מענדל ליפש | שמואל אהרן הגר | דניאל לנאו | משה מאזוז | שרון מושקוביץ | ישראל מידינציק | מנחם מענדל מינסקי | לוי מיפעי | יוסף מיפעי | זלמן מישולובין | אמיתי יוסף מעטוף | חיים אברהם מעטוף | מצליח משה | לוי מרנץ | דוד משרקי | נחמן סגל | זלמן סוסבר | שניאור סעדי | יוסף יצחק עובדיה | חי עמנואל | משה עמוס | מנחם מענדל ערד | דוד ערנטרוי | טוביה פיש | מנחם מענדל פעלדמאן | מנחם מענדל פרידמן | ישראל ציקשווילי | [[מאיר קבקוב]] | אראיאל קהניאל | יוסף יצחק קופצ'יק | ארז גבריאל קורנפלד | נתן קירנברג | שמואל קלי | פריאל מאיר קלימי | שלמה קעניג | ישראל קפלן | שלום דובער קרומבי | מנחם מענדל קרישבסקי | אליצור רווה | יאיר רוזנטל | שניאור זלמן רותם | מורן שמעיה | שילו שאער | נתן שפאלטער | [[ישראל שפרינגר]] | שניאור ניסים תעיזי

;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]
מנחם מענדל אלישביץ | אליהו זאב קעניג

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
פנחס צבי וולס | יעקב לנדא | מתתיהו ברגמן

==קבוצה תשס"ז==
אולי אבוטבול | נתאי אבל | חיים אדרעי | אפרים אהרונוב | יריב אוחיון | שניאור זלמן אהרן הכהן אוריאן | חיים אושקי | יצחק איזגווי | אלי אליאב | שמעון אלקיים | ליאור אמתי | מנחם מענדל באראס | ישראל בורנשטין | יוסף יצחק ביטון | יהודה בלאטנר | בלינוב | רודי בנטי | שמוליק בקשי | לוי יצחק ברוק | שניאור זלמן בריסקי | אברימי גבירץ | מענדי גודמן | [[נטע זאב גרליצקי]] | מענדי גרוזמן | ישראל גרנובטר | מרדכי דינערמאן | רפי דינרי | אליהו דיקשטיין | שניאור זלמן דקל | אשל הורביץ | מנחם מענדל הכטמן | מרדכי הלר | בצלאל ווילשאנסקי | משה וולבוסקי | הרשי וולפא | מענדי וירט | אברהם יצחק זאיאנץ | חיים יהושוע זילבערנאגעל | יצחק זקס | אפרים חג'ג | אהרון חורושוכין | חיים ישראל חזן | זאב טביב | מענדי ידגר | מנדי יוניק | שניאור זלמן ישראלי | אביעד כלב | יצחק לאבסקובסקי | אלי לאופר | ברוך לדר | אריאל לוזון | לוי יצחק ליבעראוו | [[יהושע ליפש]] | מנחם מענדל ליפשיץ | ישראל לנגזם | ברוך לנדא | [[יעקב לנדא (צפת)]] | שמואל לרנר | [[בנימין מאירי]] | יוסף יצחק מורדכיוב | יוסי מוריס | מנחם מענדל מטוסוב | מנחם מענדל מטלס | מענדי מייזליש | אילן מייערס | מנחם מענדל מינקאוויטש | משה מיעסקי | ישראל מלמד | מישאל מנגמי | ירמיהו מעהלמאן | ישראל מעטוף | ישראל אלעזר מעטוף | יחיאל מיכל מרוזוב | אור חי נוי | רחמים נימני | [[יואל נפרסטק]] | יוסף יצחק סאבאל | נחום סאריטשוו | חיים שמריהו הלוי סגל | [[עקיבא סודרי]] | צבי הירש סטאליק | לוי סימפסון | מענדי סימפסון | יוסף יצחק סעלניק | חיים ישראל ספערלין | הושאל עסיס | שמוליק ערד | מנחם מענדל פיקרסקי | רועי פלוג | לוי יצחק פרוס | יצחק פרץ | שניאור זלמן פרקש | אבי צוקרמן | לוי יצחק צפתמן | מנחם מענדל צפתמן | מרדכי קאסטינער | אברהם יעקב קרוגליאק | משה קארף | זאב משה קגן | לוי יצחק רביסקי | מרדכי ריטשלער | יוסי ריינהולד | אפרים רייניץ | מענדי שטיינר | מנדי שיפמן | מחפוץ שיקגו | [[איסר שפרינגר]] | [[בנימין גנדל]] | עזריאל פייגין | נחום לוין | אפרים בלוי | מנחם מענדל פעווזנער

==קבוצה תשס"ח==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
יוסף יצחק אבצן | יוסף יצחק אהרון | עזריה חיים אהרנבייב | יוסף משה אוחנונה | ישראל אוריאן | אברהם אורנשטיין | שם טוב אליאס | מנחם מענדל אלימי | שמואל אלישביץ | יוסף יצחק אמיתי | אברהם בוארון | אהרון בוטבול | ישראל בנימין בולטון | מאיר ישראל בוקצין | אלקנה בורוכוב | שמואל ביטון | יצחק יעקב בלולו | דביר בלומשטיין | לוי יצחק בן זכריה | מענדי בן עגו | יוסף בניטה | דוד משה ברדריאן | יעקב אוריאל ברוך | דובער בריסקי | לוי יצחק ברקוביץ | מנחם בשארי | מנחם מענדל גבירץ | בצלאל גבעוני | מנחם מענדל גוחפי | יהונתן גוריאצ'ניק | אלקון גורפינקל | שניאור זלמן גמליאל | אברהם ג'ובני | שלמה גנדל | מנחם מענדל דורון (צפת) | דישראלי | נחשון שלום דובער הורביץ | משה ליב הכטמן | שמעון ווארקין | לוי יצחק שמואל ווייס | מנחם מענדל וולוסוב | יוסף יצחק שלמה זורנו | אברהם זילברמן | [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)]] | אברהם זקס | פנחס חבבו | [[אליהו חביב]] | מנחם מענדל חביב | מנחם מענדל טהאלער | עומר ישועה | יוחאי יעקובוב | יאיר יצחייק | אביאל כהן | שלום דניאל כהן | שניאור זלמן כהן | [[דוד כפלין]] | לוי יצחק לוי | יוסף יצחק לוין | משה סעדיה ליברוב | משה ליכשטיין | שניאור זלמן מזרחי | [[יקותיאל יהודה מיודובניק]] | מנחם מענדל מיפעי | שניאור זלמן מלכא | יהודה מנדלסון | יחיאל מאיר מעטוף | נתנאל יצחק מעטוף | [[ישראל יהודה ליב מעל]] | יהונתן משה | [[שמואל מרדכי נוטיק]] | אשר יהונתן נוי | [[מנחם מענדל ניסלביץ']] | ברוך מרדכי ניר | [[יחזקאל נפרסטק]] | דניאל נתנאלוב | יוסף יצחק סגל | צביקה סגל | יוסף יצחק סימה | אדיר סלמה | שניאור זלמן סמדר | מאיר חי עזיזה | מרדכי עמור | גד רון גואל עמנואל | שניאור זלמן מרדכי ערד | אייל גדי פאר | שניאור זלמן פוגאטש | מנחם מענדל פיזם | שלום בער פייגין | אריה לייב פלג | ברוך נחום פרבר | שמעון פרוס | דובער פרידמן | בנימין פריימן | יעקב יהודה ישראל צינאמון | דוד קדוש | שניאור זלמן קוביצק | פנחם מאיר קירשנזפט | יחיאל קפלן | אלישע קצבי | אהרון קרומבי | משה יהודה לייב רבינוביץ | ריכרד רובין | מנחם רויטבלאט | רז יעקב רזיאל | מנחם מענדל ריבקין | צבי ריבקין | נתן ישראל ריטרמן | יעקב שאער | שניאור זלמן שטינבערגער | זיו אליעזר שמח | מנחם מענדל שעתל | שי שרון | אריאל תורגמן | עמיחי ישראל תירם

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שלום אזדבא | [[מנחם מענדל אייזנבך]] | שלמה אלבז | מנשה אלטהויז | מנחם מענדל אנטיזדה | משה מאיר אסולין | חיים זאב בלוי | שמחה בליזינסקי | חיים בניימין ברוד | ישראל נח גנזבורג | יוסף גרוזמן | מענדי גרוזמן | אברהם זאב גרוס | מנחם מענדל דרייפוס | מנחם מענדל הוניקמן | חנניה יוסף וולס | שניאור זלמן וולף | יעקב זלמנוב | מנחם מענדל זלמנוביץ | יוסף יצחק חאדאאד | ישראל יוסף חממי | חיים אליעזר טברדוביץ | ישראל משה טייטלבוים | עמיר יהודה יעקובוביץ | ישועה דוד כהן | עזרא איתן כהן | שמואל לוינסון | אברהם לסרי | מנחם מענדל מדינה | בנימין מזור | בנימין מנדלסון | מרדכי מנחם מנור | לוי יצחק מקמל | מנחם מענדל סגל | יעקב ישראל סויסא | ראובן ישראל סויסא | אברהם יונה סופר | זמיר סננס | [[חנא חיים פרידמן]] | שמעון צייטלין | חיים דוד קופליק | שניאור זלמן קרישבסקי | שמואל חיים רייניץ | שניאור זלמן רסקין | דוד מנחם מענדל שולקין | יעקב חיים שכטר | שלמה שפערלינג

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
נועם אפרתי | שלום דובער בלוי | מנחם מענדל אוירכמן | צבי הירש גודמן | אלישע גולדובסקי | ב"צ גופין | מנחם מענדל גליס | חיים שאול גליצינשטיין | שניאור זלמן הרצל | מנחם מענדל וובר | נתן יוסף יצחק ווילדא | שמואל זלץ | חיים ירחמיאל זקהיים | חיים יעקב צבי כהן | נחום ליפשיץ | ישראל לנדא | בן ציון משה לספין | מנחם יאיר מדר | בנימין שמואל ממן | יהודה אריה פרוס | עקיבא יוסף פרידמן | שניאור זלמן קנייבסקי | ישראל אריה לייב רבינוביץ

;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]
אברהם אדלר | יוסף אלושווילי | לוי חיים אברהם אלטאבי | מנחם מענדל אליטוב | יוסף יצחק בלסבערג | דוב בער גודמן | אברהם הגר | לוי יצחק הלפרין | מנחם מענדל העלער | אהרון כהן | אילן דניאל לוי | שמואל מושיאשווילי | מיכאלשווילי | שמואל פיש | שניאור זלמן פרוש | חיים שניאור זלמן פרידמן | אהרון פריימן | יותם קדם | מנחם מענדל רויטמאן

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
לוי יצחק גול | שניאור זלמן גלבר | מנחם מענדל דיסקין | משה שלום הנקין | מנחם מענדל וויספיש | מנחם מענדל כהן | יאיר לויוב | שמואל ליפסקר | חיים משה לייב נוטיק | מנחם סעיד | מנחם מענדל פרנקל | שניאור זלמן פרנקל | שלום דובער קומער | ראובן קיל | נתן דוד קניש | שמואל רוזנשיין

==קבוצה תשס"ט==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]
אליעזר אוטינסקי | אהרון אוריאן | לוי אושקי | ליאב אליעזר | דובי אלפרוביץ' | רחמים אמזלג | [[יוסף יצחק אסמן]] | בצלאל אסרף | זכריה ארבל | שניאור אשכנזי | תום באר | מענדוש בוקובזה | יענקי בורגן | [[שניאור בורקיס]] | שמואל בייטש | מוישי בלומברג | בן גין טל | דניאל בנימיני | מענדי בנימיני | לוי יצחק בר-זוהר | שמואל בראון | מנחם ברדה | מרדכי ברוך | אמיתי ברוצקי | שניאור ברנדלר | [[יהודה גינזבורג]] | מענדי גינזבורג | יהודה גלויברמן | ישראל שניאור גלעדי | מנחם גנדל | זלמן גרומך | יוסי גרוס | שמואל גרינברג | יוסף יצחק גרשוביץ | ישראל דהאן | שניאור דוברוסקין | רועי דיאמנט | אליהו דינרי | אביגדור דיקשטיין | בצלאל הורנשטיין | משה הלל | שמעיה העכט | מנחם ויליאמס | שמוליק ויינר | יוסף יצחק וויספיש | מענדלה וולף | יהודה ויסגלס | לוי ורנאי | אברהם זקלס | משה חביב | אברהם חיאב | דוד טיילור | יוסף טסלר | דניאל טרעגער | שמוליק ינקוביץ' | רזיאל יעקב | מימון יפרח | מעיין יצחק | מענדי ירדני | מנחם ישראלי | מוטי כהן | ניסים כהן | אוריאל כלב | יוסף יצחק כלפון | ישראל כץ | שמוליק לבקיבקר | פיצי' לבקיבקר | דוד לואיס | אליעזר לוי | שמוליק ליס | מענדי ליסק | [[יהודה ליפש]] | שמוליק לנג | זכריה לנדאו | נחום לנדאו | בער לנצ'נר | [[ישראל נחמן לרנר]] | אברמי מאירי | מוישי מאירי | אליהו מרדכייב | ברוך מזרחי | מנחם שניאור מיודבניק | שלום מיפעי | מענדי מלמד | ינון מעברי | שניאור מעטוף | דובער מעטוף | שמואל מקמל | אבאל'ה מרזל | מנחם מרטון | [[רועי מרילי]] | ישראליק משה | אשר משולם | שניאור נבון | משה נחמיאס | מאיר נפרסטק | אברמי סודרי | פיצ' סטריים | שלום סינגאוי | אוריאל סיקסיק | אלעד סעיד | יעקב עטיה | דודו עטר | יוסי עקיבא | שמוליק פופאק | שמוליק פלג | ברק פרידמן | יוסי פרידמן | שוקי פריימן | לייזר פרלשטיין | איציק צוברי | בנימין קבקוב | נח קונסיפולסקי | מענדי קופצ'יק | ערן קורן | שוקי קורנט | בצלאל קירנברג | אליהו קלפא | מאיר קריאף | שניאור רוסין | חיים ריבקין | יענקי ריבקין | מאיר ריבקין | תנחום ריבקין | חיים שאער | שולם שארף | דוידי שהינו | שמעון שכטר | יאיר שניידר | דניאל שפרבר | שניאור שרעבי | רום תומר | מנחם תמם | זכריה תעיזי

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
יצחק אייזנבך | אברהם ארבוב | חיים ארטובסקי | ישראל ביינדמן | מאיר גמליאל | ראובן דיסקין | לוי יצחק הולצמן | מנחם מענדל הניג | חיים דוד וילהלם | שניאור זלמן טרנר | א. יורקוביץ | שלום דובער לויוב | רפאל לוין | ישראל ליברמן | מאיר קריאף | שניאור זלמן שימונוביץ

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
שמואל זלמנוב

;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]
אורי בלוי | שמעון ברששת | יצחק חסון | ינותן טימסיט | בנימין כהן | חיים לביוב | לוי ליברמן | אהרון מיכאלשוילי | ישי סרצ'וק | רפאל שלוש | אליעזר תקתוק

==קבוצה תש"ע==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
בנימין אבן-חן | מנחם מענדל אברהמי | ניסים אדוט | לוי יצחק אזדבא | יוסף ישראל אילנתנוב | אלעד אלפי | מנחם מענדל אמיתי | מאיר אנקרי | ישראל אראבוב | מנחם מענדל אראבוב | מנחם מרדכי אריאל | שי בהרמנד | אפרים בורש | שניאור זלמן ביטון | משה בלוי | שלום זאב בן-דוד | איתמר בן יוסף | עמוס שניאור ברדה | יוסף יצחק בשארי | יוחאי אלעזר גדז' | דובער גלבר | מנחם מענדל גנזבורג | יחיאל מיכל גרליק | שמעון נתנאל גרשוביץ | חנוך שלמה דהאן | גרשון לוי יצחק דובקין | רחמים שלום דרחי | מנחם אהרון הוד | שמואל הרוש | שלום דובער וייס | מנחם מענדל ועקנין | מנחם דניאל ורדי | רמי זדה | אליהו מנחם זיתוני | אביעד זכריה | [[מנחם מענדל זלמנוב]] | מנחם מענדל (ב"ר שמואל) זלמנוב | שלום זנגולסז | משה זקלס | שניאור זלמן חבבו | לוי יצחק חמילבסקי | מנחם מענדל טייב | לוי יצחק טננבוים | שניאור משה יצחק | אביתר צדוק כהן | ישראל אליהו כהן | משה לוי | מתתיהו יהודה לוינסון | לוי ליפש | שמואל ללום | מנחם מענדל לנג | חיים דוד לנדא | שמואל מארעק | יפת יעקב י. מדוויל | יקיר משה מויאל | רותם מזרחי | אברהם מיכאשלשוילי | יוסף יצחק (ב"ר אליצור) מיפעי | יוסף יצחק (ב"ר אפרים) מיפעי | ניסים מלכה | יצחק מלמד | אברהם אביחי מעטוף | ליאור מריאסיס | בנימין משה | יוסף יצחק משרקי | אסף נאמן | אליהו סבאג | מתן ישראל סבאג | יחזקאל סגל | מרדכי סגל | מנחם מענדל סנגאוי | שניאור זלמן סנדרוי | יעקב ספייטר | הילו מנחם סקולניק | יוסף יצחק סתהון | מיכאל עבאדי | חיים אליהו עטיה | שניאור עטיה | ישראל ניסים עידה | שרגא פייבל עמית | רועי עמרן | שניאור זלמן ערנטרוי | מרדכי פופק | אשר פיזם | אברהם פלדמן | יחיאל פלמן | איתמר פרוכטמן | בנימין פרוס | ארנון פרידמן | לוי יצחק פרידמן | מנחם מענדל פרידמן | יוסף יצחק פרנסי | דניאל פתחוב | הלל צייגר | מנחם מענדל צרפתי | מנחם מענדל קדוש | שמעון מ. קוביטשעק | מאיר מארק קוגן | יהושע קוסקס | מנחם מענדל קירש | אביהו קירשינבוים | לוי יצחק קירשינזפט | אליעזר י.ח. קלנגל | יוסף יצחק קעניג | דוד קרומבי | מנחם מענדל קרת | מנחם משה רוטשילד | שמואל יוסף רויטמן | שניאור זלמן רוכוורגר | ישראל רונן | מרדכי שלום ריבק | ירחמיאל ריבקין | דביר רפופורט | יונתן שימון שיכלר | ישראל שלג | נצח דוד שמח | ברוך דוב בער שנאן | זאב וולף שנקר | חיים שפרינגר | שניאור זלמן שקולניק | ישראל ארי'ה שרון | שמואל ששון | אייל משה ש. תיתו

;[[תומכי תמימים ברינואה|ברינוא צרפת]]
יהונתן עמוס | מרדכי סגל

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
יוסף יצחק אוחיון | שמואל אייזנברג | אשרי בוגלר | לוי בורובסקי | דוד צבי בייץ | דוד מ. א. בן-נתן | מנחם מענדל ברוד | רפאל נחמן ברוד | שניאור זלמן גולדברג | משה פנחס גכטמן | מנחם מענדל הלפרין | היונה הר-צבי | אברהם חדד | מרדכי חזן | אליהו חפר | שניאור זלמן טורנהיים | ישראל יהושע | מנחם מענדל כ"ץ | ישראל כלפון | חיים משה א. לביוב | שלום דובער לייכטר | צבי משה ליפשיץ | ישראל דניאל מאור | שלום סגל | אלכסנדר סורוקה | יוסף דובער קסטל | אליהו נחום קעניג | נחום דובער קפלן | דוד קרייטמן | אהרון יואל ריבקין | מנחם מענדל שייקביץ | מנחם מענדל חיים שכטר | אלחנן שניידר | לוי יצחק שפרינגר | שניאור זלמן הרוש | מנחם אהרון חסין

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
ברוך יהודה לייב בלוי | משה בנימין בלוי | לוי יצחק בר סלע | שלמה גאליץ | ישראל א.ל. גרליצקי | יוסף גרייזמן | שמואל אשר גרפונקל | בנימין הכהן דערן | אברהם ברוך הבלין | אשר הלפרין | לוי יצחק וילהלם | יוסף יצחק ויספיש | מנחם י. טייטלבוים | לוי יצחק יודקין | יוסף יצחק יצחקי | אליהו צבי יעקובוביץ | משה לוי יצחק לאופר | דוד לואיס | ישעיה דוב מזרחי | מנחם מענדל מן | אברהם משען | יצחק אלכסנדר נוב | שמעון עקשטיין | יעקב פלדמן | ישראל אברהם פרץ | זאב וואלף הלוי קריצ'בסקי | מנחם מענדל קרניאל | יוסף יצחק רבינוביץ | שניאור זלמן רבינוביץ | חיים ברוך רוזן | מנחם מענדל רייכער | אליהו שוויכה

;[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]
שלום חי אהרונוב | דוד ארייב | דניאל ארייב | גבריאל גבריאלוב | ניסן חנימוב | רמי יוסופוב | אברהם יעקובי | שמעון אלעזר יפרח | אברהם מאיר לדיוב | ישראל יעקב מלאיוב | יצחק סעיד | ברוך קימיאגרוב

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]
זלמן שמעון איזאגווי | אחי' אלגבסי | נתנאל בינימיני | אלקנה בצלאל גלעדי | צבי משה זפרני | יוסף יצחק טאניס | יהושע ישורון | מנחם מענדל סטזגובסקי | [[שמעון מאיר פרבר]] | ישראל קליינמן | יוסף יהודה ריבק

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
אברהם חי אליאס | [[מנחם מענדל אקסלרוד (מולדובה)|מנחם מענדל אקסלרוד]] | שמואל בר-זוהר | יעקב שניאור גורפינקל | לוי יצחק הלפרין | ישראל ויצמן

;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]], [[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]], [[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]], [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
ישראל קלמן אבגי | שחר אביטל | יוסף חנינא ביינדמן | יוסף ניסן בן חיים | שמעון בר-ששת | יחיאל בשארי | שלום דובער גרונר | מנחם מענדל בוטמן | אדיר דניאל | אליסף לביוב | יוסף יצחק מ. ליצמן | משה יהודה מלוב | יואב סידה | אור-חיים סרצוק | שלמה אליעזר רוזנשיין | שניאור זלמן שטיינברג

==קבוצה תשע"א==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
דוד אוריאן | שמואל בורקיס | ראובן בן נפשי | [[יוסף יצחק בן ציון]] | מנחם מענדל בן ציון | יעקב מאיר בן שבת | יוסף בן שמעון | מנחם מענדל בקרמן | שלמה ברדה | יוסף יהודה ברקוביץ | יוסף יצחק בשארי | שניאור זלמן ג'ובני | פנחס גרוזמן | ישראל דורון | יהודה דיילס | שלמה דיקשטיין | ישעי'ה דרעיזין | יוסף יצחק הרפז | משה קלמן וואגעל | יוסף יצחק ועקנין | שניאור זלמן ועקנין | תמיר יוסף זילברמן | שמעון חביב | מנחם מענדל חגג | חיים פנחס טהאלער | לוי יצחק טורקוב | משה טרעגער | מנחם מענדל ידגר | גל יהב | תומר ימיני | לוי יצחק ישראלי | גרשום חיים י. כהן | שלום כלפון | שמואל כלפון | משה חי לביא | אברהם חיים לודיוב | מאיר שלמה ליבעראוו | [[משה לידר]] | שאול שרגא לידר | מנחם מענדל מדוויל | מנחם מענדל מזוז | שמואל בצלאל מזרחי | מנחם מענדל מיפעי | יוסף חיים מליוב | יוסף מנחם מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | שניאור זלמן מקמל | שניאור זלמן מרקוביץ | לוי יצחק נבון | אור נגר | יוסף יצחק נגר | שמואל נפרסטק | שניאור ישראל סעדון | אריאל מנחם סעיד | בניהו עמרני | ישראל רפאל פלג | אהרן פרז | לוי יצחק צבי | שניאור זלמן צייגר | מנחם מענדל קדוש | דובער קוביטשעק | מאיר שלום קולטון | משה קולקר | שלמה דידן נצח קופציק | מנחם מענדל קורנט | דוד מנחם קיסלמן | יואב זאב רובינסון | שלום דובער רוז | אברהם מנחם מענדל רייכמן | לוי יצחק רייניץ | ישראל א. שוראקי | מנחם מענדל שושן | שמואל יצחק שכטר | חיים שמחון | אליהו שריד | שלום דובער תמם

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
מנחם מענדל אוירכמן | יהונתן בייץ | יעקב בלינוב | אברהם בן שחר | שמעון ברגמן | שמואל גודמן | יצחק גורביץ' | מנחם מענדל גורדון | לוי גליצנשטיין | ישראל גרינוולד | שמחה י. גרפונקל | לוי יצחק דרוקמן | צבי הלפרין | מנחם מענדל הרצל | בנימין זאב וילהלם | שלום דובער חדד | ישראל טורנהיים | זכרי'ה טריסטר | שלום דובער לביא | לוי יצחק לוין | מנחם מענדל לוין | בנימין צבי לנדא | שלום דובער לסקר | מנחם מענדל מעודה | שמואל סגל | יעקב סטמבלר | שניאור זלמן פיקארסקי | מנחם מענדל פלס | רפאל דובער פרידמן | יהושע מנחם מענדל פרנקל | ניתאי מנחם פש | מנחם מענדל קוט | שמואל קופרמן | ישראל קטרי | ירמי'ה מ. קירנברג | אליעזר קליין | דוד קליין | לוי יצחק רבינוביץ' | מנחם מענדל רבינוביץ' | אלחנן יהודה רייצס | שמחה שטיינברג

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שמואל אדרעי | חיים זליג אלטהויז | אליקם בן מעש | יאיר ברונשטיין | יוסף יצחק גולדשטיין | שמואל צבי הלפרין | מנחם מענדל וילהלם | מנחם מענדל ולנר | בצלאל נפתלי חדד | איתי דוד יעקובוביץ | שניאור זלמן כהן | שלום דובער כץ | שלום דובער ליטוואק | משה חיים מקמל | יוסף יצחק נאבול | מנחם מענדל י. ניאזוב | שניאור זלמן משה סקובלו | שלום דובער פייגין | ישראל א. ל. פלדמן | שרגא צבי פליישמן | אברהם פרנקל | ראובן קמינצקי | שרגא מלך קפלן | עקיבא קרמר | מנחם מענדל רוזנברג | ירחמיאל ריבקין | פז שביט | ראובן שכטר

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
חיים לייב אייגרמן | י. מ. בטוניאשוילי | יוסף יצחק ברקש | דוד ברוך גלבר | יוסף יצחק הויכברג | ישבעם נחמי'ה הלל | שמואל זיגדון | יואל משה זקהיים | אברהם זקלס | לוי לייכטר | יוסף יצחק ליסון | חיים מייזליש | יוסף יצחק נוימן | מנחם מענדל נקי | רפאל ברוך סבאן | יוסף יצחק עובדי'ה | אביתר אמיתי | משה עוז | חי שלום יגאל עזרי'ה | מנחם מענדל פולק | ברק בנימין פיבישביץ | חנני'ה יוסף צירקינד | יצחק קורנט | שמואל זאב ריבר | דוב בער שיינברגר

;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]
מנחם מענדל אלבז | ברוך יהודה בלוי | משה נתנאל בן יוסף | ישעיהו גורליק | ישראל גרברצ'יק | חנני'ה יוסף הלפרין | חיים ישראל וייספיש | משה חיים חנונו | שמואל שמעון חנונו | בנימין ידידי'ה טויסטר | ישראל יצחקי | דובער ירוסלבסקי | יוסף יצחק גואל מרנץ | לוי משי-זהב | יעקב פלדמן | אברהם פרוס | יעקב שמעון פרסמן | נתן ארי'ה א. צוקרמן | משה חזקיהו קאיקוב | יוסף יצחק קסטיאל | שמואל קוביטשעק | שמואל שפירא

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]
יצחק יעקב דאשיף | מנחם מענדל בלמו | אברהם הורביץ | יוסף ישורון | אברהם רפאל מזרחי | ישראל מקמל | ישראל נחמיאס | לוי יצחק נחמיאס | בני'ה נחשוני | יאיר מאיר עטר | [[שמואל פרלשטיין]] | שמואל רותם | מאור י.ח. שמח | יוסף חיים תם

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
בצלאל חיים אליאב | לוי גדסי | שי סאסי חג'ג | אלירן כהן | שמחה אור | שניאור ניסן כהן | ישעיהו זכרי'ה לידר | משה שטרנבוך

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]] ו[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]
ש. יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן רייניץ | מנחם מענדל שרעבי | אברהם בורוכוב

==קבוצה תשע"ב==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
חיים אביטן | תום אדלשטיין | דוד אדרעי | שניאור אודרמן | שניאור אלבו | נתנאל אלחדד | ישראל אלפסי | מנחם אסולין | חגי אפרתי | בנימין בובלי | [[נחום נפתלי בורביץ]] | שבתי בטוניאשווילי | אלון ביתן | ברוך בן ארויה | יוסף בן ארויה | אלרם בן הרוש | מנחם משיח בן-מעש | אליהו בן-עיון | דוד ברוך | אלישע ברוצקי | עמיחי בריח | מנחם בשארי | אהרן גבאי | משה גולדברג | מנחם מענדל גלעדי | [[נחמיה גרייזמן]] | בנימין גרונברג | יונתן גרינברג | שניאור זלמן גרינברג | אייל דוייב | מנחם מענדל דורון (בית שמש) | מרדכי דינר | שמעון דינר | לוי יצחק דינרי | יצחק דרעי | דניאל הושיאר | יוסף הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | שניאור זלמן הראל (נצרת) | מרדכי הרשקופ | מנחם מענדל ויינר | יוסף יצחק ווישנפסקי | יוחאי ברוך וולמאן | מנדי ולס | נועם וולף | משה וידברג | אלימלך צבי וילהלם | יצחק וירט | נחום זילברמן | אפרים זלמנוב | יוסף יצחק חבבו | חיים עדיאל | לוי יצחק חרותי | יוסף יצחק טל | ינון יהושע יחזקאלי | הלל כהן | חיים שניאור כהן | מנשה כהן | ישראל לבקיבקר | מנחם מענדל לוין | ישראל לייטר | ישראל יעקב למברוזו | שלמה זאב לנדא | שניאור זלמן לנדאו | מנחם מענדל לרנר | יעקב מג'אה | מנחם מענדל מדויל | צבי הירש מיידנצ'יק | שמואל מיידנצ'יק | ישראל מיפעי | משה חיים מיפעי | שלום דובער מיפעי | שמואל מיפעי | שלמה מלכה | מנחם מענדל מעודה | אוראל מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | נריה מעטוף | ישראל מרנץ | מתני' נאמן | ברוך נוטיק | אריאל נחום | דוד סימנטובוב | [[אליהו דוד סנגאוי]] | מנחם מענדל סננס | מנחם מענדל עובדיה | לוי פוגאטש | חיים אליעזר (קלוש) פיזם (עכו) | מנחם מענדל פרבר | ישראל נח פרידמן | מאיר פרידמן | [[משיח ישראל נח פרידמן]] | יוסף יצחק פרלשטיין | לוי יצחק פרסיקו | יעקב צבי | דוד צדוק | יוסף יצחק קאיקוב | שלום דובער קדוש | יעקב ישראל קוסקס | יוסף דובער קורן | שלום דובער קטורזה | מרדכי לייב קיי | בנימין קירנברג | חננאל רוזנבאום | מנחם מענדל רותם | אמיר רחמן-פור | חיים שארף | שלום דובער שטרית | אביתר שלר | אליהו שמח | לוי יצחק שמח | משה חי שמעון | ניסים שניאור | ברוך שפרינגר

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]
חיים אברבי'ה | אליאור איש שלום | יוסף יצחק אמיתי | שמואל ברדוגו | מנחם ג'יאן | יוסף יצחק גרינוולד | אברהם דובקין | אלעזר ולדמן | מנחם זרביב | שמעון כדורי | שניאור מעטוף | מנחם מענדל נוטיק | מיכאל נחשוני | מרדכי פילצר | אריה קולין | שמואל רייכמן | מנחם מענדל שוקרון | ישראל שטיפל | יוסף שיטרית

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
לוי יצחק אוטינסקי | שניאור זלמן ברונשטיין | שמואל דוד וובר | נח יגורוב | מנחם מענדל ידגר | מנחם מענדל ליפסקר | שלמה מרנץ | מאיר שלום רוזנבלט | נחום יוסף רויטנבורד | יוסף יצחק ריבקין | מאיר ריבקין | מנחם מענדל רייניץ | דוד יחזקאל שטרן

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
דוד ביטון | זיו כוכבא | נריה מקסימוב | אביאל צברי | אביב תורג'מן

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
שניאור זלמן ארבוב | מנחם מענדל מיכאלשווילי | רונן חסון

;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]
אלחנן חאניע בירמן | אברהם בכר

;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]
שלום דובער זורנו | יונתן חדד | יהודה חיון | יצחק טואטי | נתנאל יעקובי | אפרים כהן | מנחם מענדל ליפסקר | ישראל עמר | משה קרוטמן | מיכאל שטרנבוך

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
מנחם מענדל בורש | יעקב בן אהרון | מנחם בן יעקב | מרדכי אליעזר גלוכובסקי | מאיר גליצנשטיין | מרדכי הולצברג | יחיאל הניג | שניאור זלמן וועג | יוסף יצחק חזן | דוד לדיוב | אריאל לויוב | מנחם מענדל ליפקין | אריאל מרקוביץ | שמואל נתן | יוסף יצחק ניאזוב | חי שלום עזריהו | ברק פייבישביץ | אלחנן קופרמן | רפאל קלימיאן | נתנאל רוטנברג | יצחק שיינברגר

;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]
דובער אייברמס | דוד צמח אליטוב | אברהם אלפרוביץ | יהודה אנקווה | בשניאור זלמן יטון | יצחק גולן | סעדי' גלויברמן | בנימין גליס | שניאור זלמן גרוזמן | יצחק מאיר הנדלס | לוי יצחק הרשקוביץ | משה זיו | משה זקלס | פנחס ישראל חלילי | מנחם מענדל חסקינד | לוי יצחק טובול | מנחם מענדל טייב | אברהם ירוסלבסקי | יוסף יהודה כהן | ינון יגאל כהן | שניאור כץ | יוסף שניאור לבל | מנחם מענדל מודכיוב | לוי מוזיקנט | דוד מונסטירסקי | מנחם מענדל מיכאלי | שמואל מנדלזון | לוי יצחק מעטוף | שניאור שלמה מעטוף | משה סויסא | מנחם מענדל עידה | יהודה פבזנר | יהושע פיש | מנחם מענדל פלדמן | אשר שלמה פריז | רועי צנעני | מנחם מענדל קעניג | נתנאל רויטמן | יעקב יוסף רסקין | מנחם מענדל שמואלביץ

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שניאור זלמן אוירכמן | שמעון בן ציון אורנשטיין | מנחם מענדל אייזנבאך | יוסף יצחק אסולין | לוי יצחק אפשטיין | אשכנזי | רונן ביטון | אהרן ברוך | יאיר ברושנטיין | אהרן משה דורון | ראובן זאיאנץ | מנחם מענדל זילברשטרום | יהונתן טייטלבוים | יוסף יצחק יהושע | אביחי יצחק | לוי יצחק כהן | אליהו לייב לוריא | מזוז | מנחם מענדל מרינובסקי | שמואל סלאוין | דוב סעידוב | דניאל ספייסקי | לוי פורסט | חיים פטליאר | יעקב פילפייב | יוסף יצחק פלדמן | צבי יונתן שניאורסאן

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
אהרן אביוב | שלמה לייב אזימאוו | יצחק איילנברג | מנחם אפרתי | דב בעריש ביר | מנחם מענדל בלוי | שניאור זלמן בלויא | שלום דובער בעלינוב | שאול גולדברג | לוי יצחק דערן | רפאל זלצמן | מנחם ימקוב | שניאור זלמן כהן | ישראל לאופר | אריה מויאל | לוי מנדלזון | דוד סוסובר | שמואל סופער | יהושע סלפושניק | יוסף סנדורי | שמריהו קוביטשעק | אפרים רבינוביץ | יוסף יצחק רבינוביץ | חיים שאול ריבקין

==קבוצה תשע"ג==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
לוי יצחק אבלסקי | לוי יצחק אברמוב | מנחם מענדל אוזן | לוי יצחק אוריאן | שניאור זלמן אושקי | מנחם מענדל ראובן איבערט | מנחם מענדל אייזנבך | משיח מאיר אליאס | יעקב מנחם אמור | יהונתן ארזוני | יוסף יצחק אשכנזי | יעקב בוטנרו | אפרים חיים בטאשוילי | דור ביטון | ניסים רועי בן-הרוש | אורי בניסטי | חיים נחמן בנסמיאן | מנחם מענדל בס | בר-יהודה ליב זוהר | יוסף חי ג'ובני | שלום לוי יצחק גולדצוייג | יצחק גורליק | לוי יצחק גינזבורג | יעקב גרינברג | מנחם מענדל גרינברג | שלמה דהאן | שניאור זלמן דוברי | מנחם מענדל דיין | משה דנסקר | שלמה דרורי | דוד מאיר דריי | נח יעקב דרסלר | שניאור זלמן הורביץ | חנניה יוסף הלפרין | משה יצחק העכט | יוסף חיים וואראוויטש | ישראל ווייסגלאס | לוי יצחק זלמנוב | יוסף יצחק זרביב | יוסף חדד | מנחם מענדל טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | שלום מענדל טורקוב | בנצי טטרואשוילי | [[חיים טל]] | ישראל ידגר | בכור יוחנוב | מנחם מענדל יומטוביאן | בנימין משה שמח | דובער יורקוביץ | יחיאל יעקובוביץ | ישראל ירדני | ישראל ירון | כהן-רחמים צמח | ניצן טל כהן | מנחם מענדל כלפון | יוסף יצחק לורבר | דוד ליאם | מנחם מענדל ליפש | שמואל ליפש | מנחם מענדל מאיר | שקד מינר | ישראל מיפעי | אברהם חיים מעטוף | שמואל חיים מעטוף | יוסף משה | מנחם מענדל נוטיק | שניאור זלמן נמירובסקי | משה סלמן | משה יהודה סנדרוי | מנחם מענדל עבאדי | יוסף חיים עלמאן | שלמה חיים עמוס | לוי יצחק עמית | משה חיים יהושע עמית | אביעד עמרני | עקיבא פרידמן | נחום חיים פרקש | אליהו אהרן קאשי | משיח קופציק | שמואל קירש | יעקב ישראל רוז | לוי יצחק רוזנבלט | יוסף רוזנברג | חיים ריבק | ישראל רסקין | שלמה שושן | צבי מנשה שטיינמץ | יחזקאל שייקביץ | אלעזר ראובן שינאן | דעאל בנימין שיקיאר | שניאור זלמן שכטר | מנחם מענדל שניאור | דוד שניידר | משה שרמן | יוסף יצחק שרעבי | שמואל שרעבי | שלום תעיזי

;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]
נחמן בצלאל בירמן | מנחם מענדל בכר | לוי יצחק דורון | מנחם מענדל הרוניין | ישראל מעודה | נתן עוז | יוסף יצחק צינאמון | לוי יוסף יצחק קראוס | מנחם מענדל קריאף | מנחם מענדל קריספין

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
נועם טימסיט | דביר גולד | שלום יצחק | שלום מרנץ | חיים פרץ

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
מיכאל אדרעי | יוסף יצחק לנג | מאיר צייזלר | שמואל רייניץ

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
לוי יצחק הלל | שניאור זלמן הרשקוביץ | משה יחזקאל וואגעל | לוי יצחק מור יוסף | מנחם מענדל מחפוץ | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל רובין | מנחם מענדל ריבקין | ישראל יוסף ריפקיינד | צמח מענדל שוחט

;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]
רון אהרון | בועז ביטון | זכרי' חיים יהונתן | חורי, יוסף | חיים, אברהם | נתנאל טורג'מן | שלמה יפרח | אברהם חיים נתני | מאיר חיים סויסה | מנחם פלג | לוי פרסיה

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
יחיאל בן שחר | יהונתן גולוב | שלמה דנה | מנחם מענדל יוזביץ | יוסף יצחק חנניה כהן | משה ליטוואק | שמואל ליכטשטיין | שלום אברהם מגידמן | דובער מישולובין | מאיר מרדכי שלמה נקי | יצחק פוראטי

;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]
ישעיהו אבני | שניאור זלמן אבצן | דוד אולידורט | אהרן שלמה אופן | שניאור זלמן אלבז | אברהם אלפרוביץ | בועז בן יעקב | משה קלמן ברונשטיין | אברהם ברששת | אפרים שמואל גורינשטיין | שמחה גורליק | שניאור זלמן גרונר | אלפרין גרשון | דובער אליעזר הבלין | שלום דובער ויסוצקי | מנחם מענדל זילברשטרום | שניאור זלמן דוד זלמנוביץ | מנחם חכמון | נדב מאיר חכמון | נחום חסקינד | מנחם מענדל טויסטר | ישעיהו יהודה | יוסף יצחק אצרף | מנחם מענדל (אלעד) ירוסלבסקי | מנחם מענדל (נחה"ח) ירוסלבסקי | נחום אליהו כהן | שלמה כהן | מנחם מענדל כהנא | שלום דב כץ | משה מרדכי לאופר | אבי דוב לרמן | שלמה זלמן לרר | מנחם מענדל מאור | שמואל מוזיקנט | דוד מושאשווילי | ישראל אהרן מנדלזון | לוי יצחק נאבול | שאול שלמה פייבישביץ | מנחם מענדל פלדמן | מנחם מענדל (ב"ר ערן) פלדמן | יצחק יהודה פלמן | אהרן עזרא קוביטשעק | משה מאיר קורנט | אליעזר קליין | שלום דובער רוזנברג | מנחם מענדל ריבקין | יצחק רסקין | יוסף יצחק שדמי

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
צבי הירש אלפרוביץ' | מנחם מענדל אסולין | יצחק מאיר בריכטא | יהוידע יוסף ג'ורי | שלום דובער גלבשטיין | שניאור זלמן אליעזר הורוביץ | חיים צבי הרשקוביץ | יוסף לוין | ישראל אריה ליב וולוסוב | לוי יצחק חפר | מאיר איתמר יפרח | שניאור זלמן כץ | מנחם מענדל לירן | אהרן ישראל סגל | חיים צבי פילדסטיל | מנחם מענדל פישר | דוד קפלן | שמואל קרסיק | מרדכי אלפרוביץ'

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
משה אבוטבול | אלי' אשר אביוב | אהרן אופן | שניאור זלמן אליאס | נתנאל בלוי | ישראל רפאל בלויא | דוד גולדברג | מרדכי ליבר גלבשטיין | שניאור זלמן גרליצקי | ברוך צבי הופמן | שניאור זלמן זקס | מנחם מענדל חדד | יואל טייטלבוים | ישראל מרדכי לישנר | שניאור זלמן לסקר | ישראל לרר | אברהם מויאל | [[מנחם מענדל מישולובין]] | אריה זאב מנדלזון | שבתי מקוביצקי | שמואל דוד מקובצקי | מנחם מענדל סגל | שניאור זלמן פינסקי | משה פרידמן | מנחם מענדל קאופמן | שמעון קופרמן | ישעי' קנייבסקי | יואל משה רוזן | יעקב הלל רוזנברג | מנחם מענדל שוויכה

==קבוצה תשע"ד==
;[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]
אריאל אברמוב | חיים אדוט | יוסף אזדאבא | מיכאל אזולאי | יהונתן אליהו | איתמר אנטיאן | [[יונתן מנחם אנקווה]] | אליהו אקסלרוד | מרדכי דוד אקסלרוד | חזקיהו יוסף חיים ארונסון | ראובן בולקא | מנחם מענדל בוסי | מאיר בלויא-חנוכה | איתמר מאיר בן חורין | מנחם מענדל בן עזרא | שניאור זלמן בן ציון | יוסף יצחק ברדה | צבי יחיאל ברקוביץ | ישראל בש | אבשלום גבאי | אלעזר גדסי | יצחק גוחפי | יוסף חיים סנדר גולדברג | שניאור זלמן משה גלפמן | יהודה לייב גרונברג | דניאל מרדכי גרוס | חיים אברהם שמואל דיקשטיין | יוסף יצחק דרחי | יוסף הרוניין | יצחק הרשקוביץ | שניאור וולמן | שניאור זלמן ווישנפסקי | ירון אפרים חודורוב | יוסף יצחק חורושוכין | אלתר דובער חסקינד | שניאור זלמן טל | יוסף ידגר | שניאור זלמן יהושע | יוסף חיים כהן | ישראל יעקב כהן | מנחם מענדל כהן אלורו | מרדכי אליהו כץ | נתן לייב כץ | לוי ליבעראוו | שמואל ליסון | שמואל לנצ'נר | שלום דובער לרנר | גדי נתן מדוויל | עמנואל מהאצרי | שניאור זלמן מטוסוב | לוי יצחק מיודובניק | [[יצחק מאיר מיידנצ'יק]] | שמואל מייזליש | יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן מיפעי | [[שלום דובער מישולובין]] | שמואל מעודה | פנחס צבי מרגליות | שניאור זלמן נוימן | שניאור זלמן נימץ | יוסף יצחק נתן | ישי מרדכי סבג | מנשה שלום סיגמן | יוסף יצחק סינגאוי | דוד משה סלהוב | יוסף יצחק ססי | מנחם מענדל עובדיה | צמח צדק עובדיה | שלום דובער ערד | דוד ישראל פוזילוב | משה חיים פיזם | אליהו פיחה | משה אברהם פרבר | יעקב פרידמן | צבי חי מאיר פרקש | שלום דובער צ'ופין | שמואל צבי | חיים דוד קורנט | זבולון שמחה קזידו | שניאור קירש | מרדכי קמינקר | יהודה לייב רוזנבאום | מנחם מענדל רטובסקי | מנחם מענדל ריבר | אלחנן שארף | מנחם מענדל שמולביץ | שניאור זלמן שמולביץ | רפאל שמעיה | מנחם מענדל שפרינגר

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
יעקב אברהם | שלום בער אדרי | דובער אוירכמן | יהודה זונדל אייזנבאך | מנחם מענדל אייזנבאך | לוי"צ אנגלסמן | יונתן אפרתי | חיים שלום בירנהאק | מנחם מענדל בלינוב | מנחם בן הרוש | מאיר ג'ובני | לוי יצחק גליס | שאול משה גליצנשטיין | מרדכי גרוזמן | ישראל דערן | זאב דוב הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | מנחם מענדל כהן | אליהו ליפש | לוי לסקר | אלירן מושיאשוילי | דרור מזרחי | מנחם מענדל מנדלזון | נחום נוב | שניאור זלמן סלפושניק | מאיר שלמה פעווזנער | יעקב ציקוואשוילי | יצחק קאלטמן | שמואל קפלן | ישעיהו רוטנבערג

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
דוד אבא אולידורט | זעליג אלטהויז | מנחם מענדל בוהדנה | לוי בוטמן | צבי אהרן ברוד | לוי גודלברג | ישראל גולדיאן | יוסף יצחק גמליאל | צבי מנשה וולנר | משה וועג | דן זלטופולסקי | אברהם חיים | שניאור ישעיהו | יוחאי כהן | שלום כהן | מנחם מענדל כץ | ברוך לאש | אברהם לייבוביץ | חיים לייבמן | מנחם מענדל ליפשיץ | יוסף יצחק לנדא | מאיר מחפוץ | יעקב מלצ'ק | יוסף יצחק מרילוס | נחום מרכוס | מנחם מענדל נוטיק | נתנאל עוקבי | יוסף מרדכי פרסמן | אלנתן קארה

;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]
מנחם מענדל אטיאס | מנחם מענדל אמיתי | יוסף יצחק בוהדנה | ישראל אריה ליב בכר | ינון חנניה בצלאל | יהודה זונדל בק | יצחק מרדכי בק | לוי יצחק בקרמן | שלום ברששת | מנחם מענדל הרשקוביץ | ישעיהו וייס | [[מנחם מענדל זילברשטרום]] (בר"ב) | מנחם מענדל (בר"ח) זילברשטרום | ישראל משה חיים טויסטר | ישראל כהן | יהושע לבייב | מנחם מענדל ליפקין | חננאל לרר | אליעזר שלמה מזרחי | מיכאל משיח מיכאלשוילי | ישראל אהרן מנדלזון | מנחם מענדל סלונים (ברי"י) | דוב בער ערנטרוי | מאיר פילדסטיל | יצחק דב פינקוביץ' | מרדכי פרסמן | יעקב שניאור זלמן קאיקוב | עמוס ישראל קאשי | רותם קנטור | שמואל יוסף קרלנשטיין | שניאור זלמן רבינוביץ | שניאור זלמן רוזנברג | שניאור זלמן שמואל ריבקין | ישראל ארי' ליב שחר | חיים שטראקס | משה שיינברגר

;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]
מנחם מענדל אלפסי | לוי יצחק הורוביץ | חיים דוד מפעי | שלום דובער נחשון | שלום דובער צדוק | אברהם צינאמון | אופיר יצחק צמח | ראובן רביבו | מיכאל שרייבר

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
דייויד ג'מיל | מיכאל הלל | בן סגל | ישראל אוחנה

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
מנחם מענדל אפל | דוד שמחה בית יעקב | אברהם יגודייב | יוסף מירלסון | יוסף יצחק נחום | ישראל שמעיה

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
שמחה בונים ירט | לוי לויוב | דין חיים קנפו | יוסף אליהו פרישמן

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
יחיאל אלפנביין | מנחם מענדל אקסלרוד | מנחם מענדל גורליק | מנחם מענדל דייטש | מנחם מענדל חלילי | מנחם מענדל טרבניק | מנחם מענדל מזרחי | יעקב קופרמן | משה קורנט | מרדכי דב ריבר | מנחם מענדל רייצס | אריה לייב שורקי | מרדכי שטרן | מנחם יאיר תם | לוי יצחק תמם

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]
שמואל בלמו | שניאור בנימיני | יעקב חביב | יוסף כהן | שניאור זלמן לנצ'נר | שלום מעטוף | אביעד נאמן | שניאור זלמן סננס | יעקב שוקרון

;[[תומכי תמימים פרנקפורט|פרנקפורט]]
שמחה בונים בלום | מנחם מענדל בריכטא | מנחם מענדל סטמבלר | יחיאל שמעון פרנקל | יצחק ריבקין

;קריות
יוסף יצחק פודורובסקי

;בריסל
שמואל אסולין | שניאור זלמן ליפשיץ | מנחם מענדל לפקיבקר

==קבוצה תשע"ה==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]
אוריאל משה אזולאי | דוד אזולאי | מנחם מענדל אלקיים | מנחם מענדל אקסלרוד | יוסף יצחק בוטבול | יוסף חיים בורוכוב | מרדכי חיים ביגיו | מנחם מענדל בן זכרי'ה | מ"מ בן חורין | פינחס בר-מוחא | לוי"צ ברדוגו | שד"ב ברוצקי | ישעיהו בריל | מנחם מענדל ברנשטיין | שמואל גינזבורג | מרדכי גרוזמן | מנחם מענדל גרומך | עידו דאוס | מנחם מענדל דודאוויץ | מנחם מענדל דרורי | אליעזר דרמון | מנחם מענדל הלוי | יצחק הלל | מנחם מענדל הלל | מנחם מענדל הלפרין | [[שמעון הרשקוביץ]] | יהוסף וולפא | שמואל זלמנוב | ישראל אריה לייב זלצמן | שבתי זקהיים | שמואל ברוך חביב | עזרא ינון חיים | מנחם מענדל חלק | דניאל יהונתן חממי | יוחאי טוויטו | יעקב שלום טויטו | מנחם מענדל טולידנו | מנחם מענדל טיישידלער | מנחם מענדל טל | משה יהודה | אברהם צבי כהן | יונתן כהן | מנחם מענדל כהן (ירושלים) | מנחם מענדל כהן (תפוח) | שלום דב כהן | לוי"צ כוחונובסקי | דוד כלפון | מנחם מענדל כספי | אברהם לוי | בועז לוי | דוד ינון לנג | שנ"ז לרנר | חיים מאירי | יצחק איתן מזרחי | מנחם מענדל מיידנציק | שי שמואל י. מרקוביץ | דב ברק משה | ישראל נבון | צמח דוד נוטיק | ברוך נתנוב | מאור עמר | משה פוגאטש | לוי פורט | מנחם מענדל פישר | ישראל פרוס | יחימלך פרידמן | שרגא פייבל פרידמן | מנחם מענדל פש | אבשלום צוברי | מנחם מענדל קורנט | יעקב יוסף קריאף | אוריאל רוזנבאום | מנחם מענדל רוזנפלד | לוי"צ רוחמקין | מנשה רוכוורגר | מנחם מענדל רחימי | לוי שארף | יוסף יצחק שושן | יונה שיפרין | מנחם מענדל שיקלי | שולם שניאור

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]
שד"ב אלימי | לוי מימון טובול | מענדל דוד טובול | לוי יצחק כהן | מנחם מענדל כהן | אליהו לדיוב | אביחי משה סעיד | שמואל חיים סיימון | אברהם יוסף שוואב | יי"צ שמלה

;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]
מנחם מענדל אמיתי (ירושלים) | רפא' חנני' שרגא הירץ | יוסף לייבמן | שמואל נוטיק | שניאור זלמן ציק | נרי' רידי

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
חביב חיים בן-אריה

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
אברמי אורנשטיין | אריאל אוהב ציון | מנחם מענדל אייזנבאך | מנחם מענדל יוזביץ | מנחם מענדל נאבול

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
מנחם מענדל אמיר | נועם אברהם בן-חמו | מנחם מענדל גבאי | יוסף יצחק גרינברג | מנחם מענדל טייכמן | אליהו יצחקוב | מנחם מענדל ממן | דניאל סימן טוב | שמואל ערד | יצחק קורנט | מנחם מענדל רייכמן | מנחם מענדל שוואב

;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]
מנחם מענדל אלגריסי | ישראל אלמליח | סעדיה הלל | מנחם מענדל יוסף | יוסף יצחק לנדאו | שלמה סויסה | מנחם מענדל פרקש | נתנאל קטנוב.

;מכון סמיכה בריסל
מנחם מענדל אג'יאשוילי | לוי"צ מיפעי

;מכון סמיכה ביתר
ירחמיאל בנסעיד | דן זרדון | לוי יצחק קטן

;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]
רפאל בן לולו | אוהד זכריה | מיכאל לסטר | צבי שמעון ריבק

;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]
מנחם מענדל אופנר | מנחם מענדל אורנשטיין | עמנואל אלדין | לוי אלפרוביץ | מנחם מענדל אנגלסמן | נהוראי ביטון | נחמן ביטון | יעקב ביינדמן | מענדי ביר | שמחה בונים בירנהאק | שניאור זלמן ברוד | אשר ברוצקי | יוסף יצחק דוברוסקין | מנחם מענדל הניג | מנחם מענדל הרשקוביץ | מנחם מענדל ב"ר צבי הרשקוביץ | אלחנן וובר | שד"ב ווייספיש | יחיאל מיכל וולס | שמעון וולס | אשר וילהלם | מנחם מענדל וילהלם | מנחם מענדל וינקרט | מנחם מענדל ב"ר י"ד זהר | מנחם מענדל ב"ר יי"צ זהר | לוי"צ זילברשטרום | לוי יצחק זלמנוביץ | מנחם מענדל חנונו | יהושע העשיל יארמוש | לוי"צ כהנא | שד"ב ליפסקער | שמואל לפקיבקר | שניאור מוזס | ארי' מייערס | אברהם אליעזר מרינובסקי | שמעיה יהודא ליב מרינובסקי | אליסף נזירי | מנחם מענדל נפתלין | מנחם מענדל סויסא | מנחם סוסובר | מנחם מענדל סלפושניק | יוסף יצחק עידה | מנחם מענדל ערנטרוי | לוי פלדמן | מרדכי אהרן פרידמן | מנחם מענדל פריימן | שנ"ז ציקוושוילי | מנחם מענדל קולסקי | מנחם מענדל קעניג | יחיאל מיכל רודרמן | מאיר רוזנברג | שמואל שצקי

;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]
ישראל אלבז | מנחם מענדל אשכנזי | אליעזר בורובסקי | ראובן בטקין | מאיר בליזינסקי | יוסף חנניה ברוד | אוריה ג'ורי | דוד אבא זלמנוב | לוי חדד | מנחם מענדל חמו | מנחם מענדל חסין | יוחאי מדלי'ה | יהודה מורי | שניאור זלמן מקמל | מנחם מענדל פילדסטיל | דוד לייב ריינהולד | ישראל שוחט | לוי יצחק שכטר

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
אורן בן-עמר | יעקב הלוי | משה צבי הלפרין | אלון יעקובוביץ | ברוך יעקובוביץ | לוי יצחק לאטר | משה זאב ליפשיץ | ישראל מדר | לוי מושקוביץ | אביחי סקעת | מנחם מענדל קופרמן | יהושע תנחום קסטל

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
נריה אבל | שנ"ז אופנר | שד"ב אלפרוביץ | חיים אורי בלוי | מנחם מענדל בליא | חיים בנימין ברוד | בנימין גולדשמיד | מנחם מענדל גולדשמיד | שד"ב גורביץ | נחום גרליצקי | מנחם מענדל גרינברג | אברהם מנחם גרשוני | יעקב דוברבסקי | לוי יצחק הניג | משה שמחה וואלף | שמעון וינפלד | יונה אלימלך זילברשטרום | יוסף טייטלבוים | חנניה יוסף יעקובוביץ | אברהם ליב כהן | שניאור זלמן כהן | שנ"ז כהנא | יוסף יצחק סוסול | מנחם מענדל פרידמן | משה אהרן קוט | לוי"צ רבינוביץ | מנחם רודרמן | נפתלי רייניץ | מנחם מענדל שייקביץ

==קבוצה תשע"ו==
;[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]
לוי חיים אלימלך אבצן | מנחם מענדל אברהם (קריות) | שלום אוריאן | יוסף יצחק אלון | מאיר משה אלטמן | מנחם אסייג | שמואל אקוע | יוסף יצחק אקסלרוד | ישראל שנ"ז ארבוב | אברהם מנחם מענדל בטוניאשווילי | לוי בלמו | מנחם מענדל בלשניקוב | מנחם מענדל בן שמואל | שניאור בקשי | מנחם מענדל בריל | שניאור ברקוביץ | ישראל גדסי | אסף גואטה | לוי גוביץ | דור גוהר | מאיר אהרן גולדברג | בנימין גולדשטיין | זהר גינדי | יעקב גינדי | מנחם מענדל גרוזמן | שניאור גרוזמן | מנחם מענדל גרנשטט | מנחם מענדל דהן | יוסף יצחק דורון | מאיר דיאמנט | שגיא דקל | אברהם דרמנקוב | לוי הורביץ | משה הורוביץ | משה הלפרין | יוסף יצחק וילהלם | מנחם מענדל וייסמן | שלום דב בער ווישנפסקי | גיל ולטר | יוספי ועקנין | דוד ורנאי | מנחם זטלוף | מנחם מענדל חבר | מנחם מענדל חורושוכין | מנחם מענדל חורי | שמעון חי חכמוב | מנחם מענדל חמו | דניאל חן | מנחם מענדל חסון | מנחם מענדל חרמ"ץ | שמואל חי חתן | חיים חי טויטו | לייב טולוצ'ינסקי | יעקב יעקב | דניאל יצחקי | יגאל כהן | מנחם כהן | דב בער כהן-אלורו | יונתן לבקוביץ | אברהם אריה לוי | פרי ליבוביץ' | יוסף יצחק ליפש | יעקב לרנר | שנ"ז מוריס | שלמה מוריסון | ישראל מיפעי | צמח מיפעי | מנחם מענדל מישולובין | משה ישראל מלכה | מנחם מענדל מנגמי | אהרן מסעוד | משה מעטוף | יוסף חיים מעטוף | אהרון מנדל | יי"צ נאמן | משה נבון | שנ"ז נגר | יוסף נוטיק | מאיר נוטיק | דובער נימץ | מנחם נמירובסקי | ישראל נתנוב | גירא סאמינסקי | ינון עבאדי | שמואל עמית | ישראל ערד | אלעזר ערנטרוי | יצחק פינטל | משה חיים פישר | שלום פליישר | ניצן פרטוק | ראובן פריי | דובער פרלמן | מנחם מענדל צייטקין | מנחם מענדל צנעני | יוסף יצחק צרפתי | מנחם מענדל קאליפא | מנחם מענדל קונסטנטיני | מנחם מענדל קורן | אליהו קטורזה | דן קינן | נחמיה קירשנזפט | לוי יצחק קליין | יוסף אבינועם קלימיאן | מנחם מענדל קלאפמאן | יוסף חיים רוזנבלט | מרדכי רוזנבלט | מנחם רום | יוסף רחימי | משה ריבק | שמואל ריבר | רמי רייכמיסטרובסקי | מנחם מענדל רייכמן | מנחם מענדל שוורץ | מתנאל שורקי | מנחם מענדל שטיינברג | מנחם מענדל שטיינמץ | מנחם מענדל שמי | שמואל שניאור | מנחם מענדל שניאורסאהן (צפת) | חן שראבני | שד"ב תמרי

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]
מנחם מענדל גרינוולד | שמואל זרביב | ברוך שניאור נחשון | יוחאי עטר | יי"צ עסיס | לוי"צ פקטור | צבי קירש | מנחם קמרי | יי"צ שאער

;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]
יוסף יצחק אלון | שניאור זלמן מוריס | דניאל יצחקי | מנחם מענדל חמו | מנחם זטלוף

;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]
אביעד אליהו | מנחם מענדל הרצל | מנחם מענדל חורי | שמעון סויסה | מנחם מענדל מאור | יוסף קלימיאן | אהרון אברהם קעניג | אליהו רטובסקי | דוד שוורץ | יי"צ טורין

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
מנחם מענדל אורנשטיין | מנחם מענדל בן-חמו | יעקב זסלאווסקי | יוני זנגולסז | יאיר כהן | אהרון כהן | צ"צ מזרחי | מאיר פורמן | יעקב מנחם פינטו | מנחם מענדל שניאורסאהן (אור יהודה) | מנחם מענדל שרוגו | מנחם מענדל תמרין | איתמר תקתוק

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
מנחם מענדל קאליפא | מנחם מענדל רוזנברג | שמעון יגודייב | שלום פליישר | יונתן לבקוביץ' | ברוך נחמיה דקל

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
מנחם מענדל אדרעי | פנחס אלימלך | [[שמואל מישולובין]] | חיים קוט | מנחם מענדל אברהם (ינוב)|יעקב קנייבסקי | מנחם מענדל פינסקי|אברהם דוד קליין|אליעזר קליין|מנחם מענדל קופרמן | צמח צדק נדב | ברוך קרסיק | שמואל פינסון|מנחם מענדל מלכא|אליהו לוין|מנחם מענדל רבינוביץ | אריה רבינוביץ | יעקב בק | עמנואל ווייספיש

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שניאור זלמן חמו | אוריה מדליה | שמואל שניאורסון | אופיר מנחם מענדל ביטון | יצחק אלחנן פרנקל | מנחם מנדל ביטון | מנחם מנדל אייגרמן | שניאור זלמן ארליך-ובר | שניאור זלמן בריכטא | שלמה אשר בטקין | מנחם מנדל קליין | מנחם מנדל רסקין | מנחם מנדל הרשקוביץ | מנחם מנדל ציפורי | מנחם מנדל בליזובסקי | מנחם מנדל הולצמן | יונה קמרי | מנחם מנדל זאיאנץ | חננאל חדד

;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]
שניאור זלמן אייזנברגר | מנחם מנדל הר-שושן | מנחם מנדל ריבקין | שבתאי מיכאלשוילי | נפתלי גלנט | מנחם לייבמן | יוסף יצחק אהרונסון

;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]
לוי הבר | מענדי הבר | יהושע סלפושניק | מיכאל ריבקין | דוד ריבקין | מענדי צירקוס | מנחם מענדל לויוב | שלום לרר | משה ירוסלבסקי | יהודה הניג | לוי דיימונד | שלום דב בער אייזנבך | אהרן פורסט | מענדי וולף | שניאור ניאזוב | מענדי יעקובוביץ | מענדי יעקובוביץ (בר"א) | שלום קוביטשעק | מענדי אליטוב | מנחם מענדל סוקניק | הרשקופ | מנחם מרוזוב | רפאל שמואל שדמי | מענדי טנג'י | שמואל לרנר | חיים בן | גרינפלד

;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]
שלמה עטר | נחשון קדם | שניאור זלמן אליאס | שניאור זלמן טאלער

==קבוצה תשע"ז==

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]
הוד מנחם אהרון | מנחם מענדל משיח אוריאן | שניאור זלמן אוריאן | שניאור זלמן אלוש | יוסף יצחק אסולין | מרדכי אסולין | דוד אקסלרוד | ישראל ארי' לייב אריש | אריאל בלון | יוסף יצחק בן זכרי'ה | דוד יצחק בן מעש | שלמה אהרן בן שטרית | אברהם מאיר בראון | ישראל ברדה | שמואל ברוצקי | אהרון ברין | יהושע בש | בנימין יצחק גדז | יוסף יצחק גוחפי | מנחם מענדל גוצל | אברהם שמואל גורליק | יוסף שמחה גינזבורג | שניאור זלמן געליס | יוסף יצחק גרומך | מנחם מענדל גרינברג | יוסף דייטש | דניאל חיים דיין | שניאור זלמן דיקשטיין | יוחאי דניאל | שלום דננבויים | יוסף יצחק דסה | אבישי הורביץ | חגי הלל | חיים יהודה הלפרין | יוסף יצחק טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טרעגער | שמואל ידגר | יעקב יוסף | יעקב אלעזר יעיש | לוי יצחק יעקובוב | יוסף יצחק כהן | נפתלי כהן | שניאור זלמן כהן | מנחם מענדל כהן | מיכאל כלפון | שמואל כץ | מנחם מענדל לוי | שלום דובער ליסון | מנחם מענדל לנדא | מנחם מענדל מאירי | חגי יוסף מגן | מנחם מענדל מויאל | מנחם מענדל מזרחי (כפר חב"ד) | מנחם מענדל מזרחי (לוד) | אברהם ישראל מלכה | דביר מנטין | מנחם מענדל מעטוף | [[מנחם מענדל מרגליות]] | מנחם חי נגר | שמעון משה נוטיק | אהרון סאמינסקי | משה סבן | מנחם מענדל סגל | נתנאל סוחייק | מיכאל ארי' סט | אברהם יהושע סמואלס | ברק ספולנס | מנחם מענדל ענגעל | שניאור זלמן ערד | יעקב ערנטריי | מנחם מענדל ערנטריי | אברהם בצלאל פויגל | שלום פופר | יעקב פיחה | מנחם מענדל פייזקוב | דניאל פינטו | מנחם מענדל פיק | מנחם מענדל פרידמן | שמואל פרידמן | שניאור זלמן ציקשווילי | ינון אריאל קופצ'יק | מנחם מענדל קורנט | חיים זאב רוזן | אשר אברהם זאב רייכמן | יחיאל שיטרית | מאיר שלמה שניאור | שלום שרוגו | קלמן מלך תמרין | יהונתן תעיזי

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|נצרת עילית]]
יוסף יצחק אריאל | הלל לוי בובלי | מנחם מענדל בטשוילי | מנחם מענדל בן שושן | מנחם מענדל בס | חיים משה דקל | מנחם מענדל הולצברג | יחיאל לנג | נועם אלימלך נחשון | לוי פופאק | שניאור זלמן שעלי | נרי' תם

;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]
ישראל אזדאבא | יהודה מרדכי בכר | דוד ישראלי | משה חיים לויאשוילי | ברוך שניאור זלמן קראוס

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
קובי פרנקו

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
יוסף יצחק ברדוגו | מנחם זיגלבוים | מנחם חיים | ראובן טימסיט | שלום זאב לרנר | מנחם מענדל מירלשוילי | יוסף יצחק מפעי | יוסף חיים חננאל עובדי' | שמואל עלוש | אברהם רוזנשיין | מנחם מענדל שיינר | גד שלום | פיני ריבקין

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
מנחם מענדל אביעד | אליהו אמויאל | שמואל אמיר | לוי יצחק ג'רופי | אושריאל דהן | מנחם מענדל הלל | מנחם מאיר חוטר | נעם סעדי' חורי | אברהם צבי כהן | לוי יצחק ליטוואק | מנחם מענדל סגל | מנחם מענדל קליין

;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]
מנחם מענדל אוחנונה | מאיר כהן | מנחם מענדל קרביץ | דניאל שיינברגר

;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]
נועם אלימלך בנימין | ישראל ארי' לייב ברבי | יוסף יצחק ויינר | שניאור יהודה ירחי | דור מאיר לוי | לוי יצחק קאשי | חיים ישעי' שיינברגר | דובער דרמנקוב

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
שניאור זלמן גוזלי

;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]
יצחק לובאשבסקי

;כפר סבא
דוד שוגר

;פרנקפורט
שניאור זלמן שטראקס

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
אלכסנדר אייזנבאך | דוד ישראל אליטוב | יוסף בלוי | מנחם מענדל בלוי | חנן בלינוב | מנחם מענדל בלינוב | ישעי' בן שחר | דובער גכטמן | חיים זאב גליצנשטיין | נתנאל דייטש | יהודה הגר | מנחם מענדל הניג | מנחם מענדל וובר | מנחם מענדל וולס | יעקב שאול וינפלד | יוסף יצחק ונקרט | מאיר יעקב זילברשטרום | מנחם מענדל יעקובוביץ | אביעד רפאל כהן | אליעזר ליפמן כץ | ארי' זאב ליפסקר | יהושע מרדכי ליפקין | מנחם מענדל ליפקין | ישעי' ליפש | שמואל מדינה | מנחם מענדל מיכאלשוילי | משה ישראל מיכאלשוילי | חיים צבי מלוב | דוד מלכא | מאיר מנדלזון | בנימין קלמן מרקוביץ | מנחם מענדל נפתלין | מנחם מענדל סלונים | יצחק פרץ סלפושניק | טל פויאק | מנחם מענדל פייגין | יצחק פרץ פלדמן | מנחם מענדל פלס | שניאור זלמן פרנקל | ברוך שמעון קוטנר | מנחם מענדל קולין | מנחם מענדל קטן | יוסף יצחק קפלון | מנחם מענדל רבינוביץ | שלום דובער רדזינר | גרשון רודרמן | יוסף יצחק רייניץ | יוסף ארי' שולמן | מנחם מענדל שטרסברג

;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]
שמואל אלפרוביץ | שניאור זלמן אלפרוביץ | צבי בירנהאק | מנחם מענדל בק | מנחם מענדל ברדה | אהרון גליס | שניאור זלמן גולדמן | דביר דגן | אברהם ברוך דייטש | יואל דייטש | יחיאל יהושע דרוק | מנחם מענדל ויסברג | מנחם מענדל זילברשטרום | נתאי זינגר | משה חורי | ישראל חסין | שניאור שלמה טובול | דניאל יעקב ישראל | מנחם מענדל כהן | מנחם מענדל לבל | דב בעריש ליפקין | יוסף יצחק מוזס | שניאור זלמן מיכאלשוילי | דוד מאיר מלניקוב | משה מרדכיוב | יחיאל מיכל מרזל | דניאל דוד נקי | מנחם מענדל סטמבלר | מנחם מענדל פורטל | מנחם מענדל פינסקי | מאיר פריימן | אשר צוקרמן | אהרן חיים קופרמן | משה ישראל קופרשמידט | משה קירשנבוים | מיכאל קליין | שמואל קעניג | נועם רוזן | מאיר ריבקין | מנחם מענדל ברוך ריזל | מנחם יפת שרעבי

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
מנחם מענדל אלבז | מנחם מענדל ויינר | יהונתן יפה | שלום דובער מושקוביץ | דוד נאבול | דין קובלסקי | ישראל לייב קופרמן | לייב שטרסברג

;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]
אברהם אופנר | אהרן חיים בוגרד | אברהם ציון בראון | דובער ברונשטיין | ארי' גלעד | מנחם מענדל הולצברג | אהרן יצחק חיים וובר | שמחה בונים ירט | מנחם שניאור חי ישראל | רפאל נחמן לבנוני | גור אריה יהודה נדב | נתנאל יצחק ציוני | מנחם מענדל קפלון

==קבוצה תשע"ח==
;[[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|אור יהודה]]
יוסף יצחק גינדי | מנחם חרבי | יוסף יצחק טייכמן | שניאור זלמן ליסון | מנחם מענדל מדר | מנחם מענדל נתן | לוי יצחק פישר

;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]
שלו משה גלילי | יצחק שפרא | מנחם מענדל שפירא

;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]
לוי אברומוביץ | מנחם אלמליח | אליעזר ארנפלד | שמריהו בוטמן | יששכר ברגר | דוד ברנשטוק | אברהם גולדשמיד | שניאור זלמן גרינברג | משה דיימונט | שניאור זלמן הרשקוביץ | בן ציון יצחק | שמעיה כץ | מנחם מענדל ליפשיץ | ידידיה מנזלי | יוסף יצחק פרידמן | אלעזר קעניג | חיים רבקין | מנחם מענדל רייניץ | מנשה שוורץ | אליהו שוחט | עזריאל שיימוס

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
מנחם מענדל אייזנבאך | יחיא אליאור | משה אלפנביין | מנחם מענדל אשכנזי | מנחם מענדל בלוי | שלום בלוי | משה יחזקאל גולדברגר | שלום דובער גרליצקי | מנחם מענדל גרינוולד | מנחם מענדל דמיחובסקי | מנחם מענדל הרצל | מנחם מענדל וויינפלד | אברהם וילהלם | שלם דובער זלמנוביץ | מנחם מענדל חבקין | דוד יוניק | אליהו צבי יעקובוביץ | מנחם מענדל כהן | שמחה לבנהרץ | ארי'ה ליפסקר | יצחק פרץ ליפשיץ | מנחם מענדל לישנר | שמחה לנדאו | יוסף מיכאל מור | מנחם מענדל מינסקי | מנחם מענדל מנדלזון | מנחם מענדל מקובצקי | משה שמואל מרילוס | מנחם מענדל נדב | שמואל פיקארסקי | ישראל פלס | יוסף יצחק פרוס | מנחם מענדל פרוס | נחום פרידמן | שניאור זלמן קוביטשעק | יעקב קופרמן | מנחם מענדל קורטס | ישראל ארי'ה לייב קעניג | מנחם מענדל רבינוביץ | משה רבינוביץ | שאול רבינוביץ | מנחם מענדל רודרמן | שלום רוזן | בצלאל שיף | אלעזר שפינר | דובער ששונקין

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
אשר בוקיעט | יוסף אלעזר בטקין | מנחם מענדל פז | מנחם מענדל דונין | יצחק דנן | משה מושקוביץ | שלום דובער נאבול

;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]
לוי בן אגו | ישראל קמחי | שניאור קפלן

;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]
יהוידע בן דוד | יוסף כהן | אופיר רז

;[[תומכי תמימים נצרת עילית|נצרת עילית]]
מלכי צדק אליאס | מנחם מענדל גמליאל | שלום דובקין | עידן ואנו | יוסף חיים מחפוץ | מנחם מענדל מעטוף | אופק שמר

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]]
שמואל אביעד | יוסף יצחק אברהם | שמואל אברהם | נתנאל אדרעי | אוריה אהרון | מרדכי אופנהיימר | דוד יהודה אוריאן | לוי יצחק אוריאן | ארי אורנשטיין | מנחם מענדל אושקי | מנחם מענדל אטל | שלום דובער אלישביץ | שלום דובער אסולין | זכריה אפל | דוד אקוקה | דוד אקסלרוד | לוי ארבוב | מרדכי ארז | מנחם מענדל באשה | אברהם בוסי | לוי יצחק ביטון | בניהו בן דוד | אייל ברגיל | יוסף יצחק ג. | רפאל גבאי | אברהם גולובוב | יוסף יצחק גזייל | טוביה גינזבורג | יהונתן גלוזמיצקי | שמואל גרוזמן | אברהם יוסף יצחק גרוסמן | שניאור זלמן גרינברג | מנחם מענדל גרליק | שניאור זלמן גרנשטט | אמיר דהאן | דובער אריה לייב דהאן | מאיר דוד דהאן | מנחם מענדל דסה | לוי יצחק הושיאר | יהודה בר הלוי | אריה זאב הרצוג | ברוך שלום ווייסגלס | מנחם מענדל וועג | יוסף יצחק וייצהנדלר | שלמה יעקב וילהלם | חיים מאיר זלמנוב | חיים חלילי | עמרם חמו | מנחם מענדל חסקינד | רפאל נחמן טייכמן | שלום טל | בנימין טלקר | משה יעקובושבילי | שמואל כהן | שניאור זלמן כוחונובסקי | חיים לוי | שניאור זלמן ליפסקר | יהודה ליפש | דוד אבישי לנדאו | משה יהודה לייב לנדאו | יוסף יצחק מדר | מיכאל מולר | מנחם מענדל שאול מור - יוסף | יוסף יצחק מזרחי | חיים אברהם מחפוץ | דוד מיכאלשוילי | מנחם מענדל מיכלשוילי | בנימין מיפעי | מנחם מענדל מישולובין | דוד מרטינטי | תמיר מרקוביץ | מרדכי ניסלביץ' | יוסף יצחק ניסלביץ' | אליהו סילם | אריה סלונים | שניאור זלמן סנגאוי | יוסף חיים סעיד | ברק ספולנס | אלון סרוסי | ישראל ערד | מנחם מענדל פיזם | רון אברהם פייביש | אליעזר פייגין | תומר פסקל | אהרן פרידמן | צבי פסח פרנק | שניאור זלמן צנעני | אריאל קדוש | מנחם מענדל קורנט | שמואל קורנט | מנחם מענדל קנטרמן | שניאור זלמן קנטרמן | מנחם מענדל קסטיאל | ישראל קריאף | מרדכי רוזנבלט | שניאור זלמן אליהו רחימי | חיים דוד נטע רחמים | יוסף יצחק רחמים | נאור חיים רייכמן | אשר זעליג שאער | אליעזר אליאור שוורץ | מנחם מענדל שוורץ | שניאור זלמן שוחט | מנחם מענדל שושני | חיים הלל שיטרית | פסח אליהו שיפמן | מנחם מענדל שכטר | חיים שלום שמח | מנחם מענדל שמעונוביץ | מנחם מענדל שמרלינג | דוד שרעבי | לוי יצחק תמרין

;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]
יוסף יצחק כהן | בצלאל אדרעי | אריאל אמיתי | ברוך בורטניק | יוסף יצחק ביטון | מנחם מענדל גרוזמן | מנחם מענדל הלפרין | פישל הניג | שלום וובר | שנ"ז ונקרט | יוסף יצחק זהר | שלום דובער זהר | שמואל שלמה זהר | ישראל חזן | יהודא חצקלוביץ | דוד משה טולידנו | נדב יעקובוב | משה ירוסלבסקי | שעיה כהן | שלום דובער כהנא | חיים לוי | מנחם מענדל לוינזון | מנחם מענדל ליפש | יעקב מלוב | מנחם מנדל פז | מנחם מענדל מרכוס | שלמה חיים נאבול | מנחם מענדל סויסא | שניאור זלמן סלונים | יצחק סנדומירסקי | עזרא עבאדי | שלום דובער פבזנר | אליהו פעלדמאן | גל פרג' | יוסף פרידמן | שמואל פריימאן | מאור ישראל פרץ | אליהו ציקושוילי | נתן קאהן | לוי קוביטשעק | מרדכי קוט | אריה לייב קויפמאן | אפרים קולפק | מנחם מענדל קליין | מרדכי שיף | ישי שרגא

;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]
יעקב יצחק בלום | מנחם מענדל ג'רופי | שי עקיבא | זעליג צייטקין | חיים קרייזמן | יהודה ליב שפרינצין

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
איתי אלבו | דניאל אליאס | שי רובין | טוביה שניאורסאהן

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
דן גולן | מיכאל גורביץ | מנחם מענדל זכריהו | אליהו מזרחי | מנחם מענדל מנדלסון | מיכאל פרסמן | יוסף יצחק קאפראוו | שלום זאב קרוגליאק | ברוך רוחמקין | שרגא ריבקין | יצחק שניאורסון

==קבוצה תשע"ט==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]]
מנחם מענדל אביעד | אלחנן אביעד | יוסף יצחק אברביה | ישראל אוריאן | שמעון לוי יצחק איבערט | שניאור זלמן איתן | יצחק ישראל אכטר | שלום דובער אליאס | שניאור זלמן אלפנביין | יוסף יצחק אמיר | שמואל אמיתי | מנחם אסולין | שמואל אסולין | משה בורושנסקי | מנחם מענדל בן אפריים | יוסף יצחק בן שמואל | דוד ברדה | מנחם מענדל ברדוגו | יהודה ברוד | מרדכי גבאי | אברהם גולדברג | ברוך גולדנברג | מנחם מענדל גולדשטיין | רפאל דרמון | דוד הינדי | חנוך העניך העכט | יוסף יצחק וובר | שמואל ויינטראוב | אליעזר מאיר ווישנפסקי | יעקב וועקנין | שמואל חבבו | יוסף יצחק חבר | דוד נתנאל חיימוב | שניאור זלמן ידגר | אליה יוסף | מנחם מענדל חיים כהן | משה כהן | שלום דוב כהן | שלום דובער כוחונובסקי | יוסף יצחק ליאני | מנחם מענדל ליפש | מנחם מענדל מאור | מנחם מענדל מיכאלשווילי | שלמה חיים מיפעי | לוי מיפעי | שמחה מירוב | שמואל מישולובין | מנחם מענדל מלכה | שניאור זלמן מעודה | יאיר מעטוף | מנחם מענדל מקלר | חיים אליעזר מרטון | מנחם מענדל (בר"צ) מרנץ | מנחם מענדל (ברנ"צ) מרנץ | אברהם מרקוביץ' | ינון משה | משה כדורי משען | מנחם מענדל נאמן | ישראל אריה לייב נוטיק | לוי יצחק נחשון | מנחם מענדל נימץ | חיים יצחק סאמינסקי | ינון סויסה | מנחם מענדל סילברמן | אברהם חיים סנגאוי | יוסף עמירם | חיים יהודה עמרמי | מנחם מענדל פויגל | יוסף יצחק פורטל | יצחק פיזם | שניאור זלמן פיזם | יואל פרצ'ובסקי | משה חננאל פרידמן | ישראל פרלשטיין | שמואל חיים פש | שמואל צדוק | ישראל צבי קאיקוב | יוסף קוביטשעק | יגאל יא"ל קופצ'יק | יששכר דוב קאליש | שניאור זלמן קלפמן | שלום זאב קרוגליאק | משה רבינוביץ | ראובן ברוך רהב | אהרון מאיר רוטמן | ישראל ריבק | יוסף יצחק שושני | ינון שיטרית | לוי יצחק שניאורסון | צבי שפינדלר | לוי יצחק שפיצר | אלירן תעיזי

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
מנחם מענדל מזרחי | רפאל אלאשוילי | ישראל ג'רופי | אליה דהן | יוסף יצחק הכטמן | אהרון יעקובוביץ | יהונתן רחמן פור | יוסף יצחק לוי

;[[אור שמחה]]
ברוך בקרמן | יהודה לירן | אריאל מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | מרדכי סויסה | יוסי קולט

;[[תומכי תמימים נצרת עילית|נצרת עילית]]
מרדכי זאב ברנד | יהושע גבירץ | שלום דובער ג'ובני | מנחם מענדל וענונו | אהרון ואסקובסקי | ליאור טוריאל | שמעון הכהן כהן | מנחם מענדל לוי | יוסף יצחק לוי | בנימין מור | אלעזר ערנטריי

;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]
אהרון אברהם | דוד חי אטון | אברהם אלחי | רפאל אמיתי | דניאל דהן | מנחם מענדל הלל | מאיר כנף | יוסף יהודה ליפש

;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]
דודי אורן | יוסף גיטלמן

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
דניאל עמר | שלום מורדכייב

;[[תומכי תמימים ברינוא|ברינוא]]
בנימין הכהן סוחייק | מאיר שלמה גוטליב

;[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
מתיתיהו זאב אדרעי | מוישי גולדשמיד | מאיר שלום גלבשטיין | בנימין בורקיס | רפאל נחמן הניג | מנחם מענדל אדרי | מענדי פרוס | אהרן בלינוב | חנן בלינוב | אמיתי מימון | יועז קמפבל | משה קרסיק | אריה לייב פרידמן | צבי הירש ויסוצקי | שניאור זלמן ליברמן | יהושע מרדכי ליפקין | ישראל מארק | שמעון אדג'יאשוילי | מיכאל טנג'י | מיכאל זאיאנץ | דובי סלפושניק | יודי ויינברגר | מנחם מנדל (כהן) סעידוב | מוטי לפקיבקר | פרץ ריבקין | יחזקאל יהודה מלכא | אברהם קמינצקי | מנחם מענדל שניאורסון | שמואל דמיחובסקי | משל צדק איבגי | מנחם מענדל גולדשמיד | מנחם מענדל אופן | יוסי בק | חנניה יוסף רודרמן | מאיר רדזינר | נתי גרשוני | שרגא אורגד | אברימי ליפקין | אלקנה בית יעקב | לוי יצחק נקי | יונה פרוס | משה זאב בלינוב | שלום דב בער בלוי | מנחם מענדל הכהן כהן | מאיר כהן | מנחם מענדל נפתלין | דניאל נוי | מנחם מענדל סלונים | שניאור זלמן אליעזר גורביץ | אברימי בק | מענדל גופין | מנחם מענדל טירנואר | מענדי קלויזנר | שניאור זלמן רבינוביץ | יואל ביר | שלום דובער אשכנזי | שמואל מרוזוב | מרדכי בק | יהודה לוינגר | חיים וייס | שמואל לוי דברוסקין | אברהם הכהן דערען | שניאור זלמן לויטין | מנחם מענדל הלפרין

;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]
אולידורט ישראל | הגר חיים | קרביצקי יוסי | ויספיש לוי יצחק | נפתלי גאנזבורג | עקיבא קירשנבאום | מנחם מענדל מלכיאלי | יוסף מדליה | שמואל צירקוס | ישראל רוזנברג | שלמה בורקיס | משה כהן | אלעזר וובר | שילה בצלאל | אהרון בק | ישראל חנונו | אדיר בר | צבי מונוסוב | יהודה כהאן | ארי שליו

;[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
בנימין אבישיד | שניאור זלמן אפשטיין | מנחם מענדל הלפרין | ניצן גת | אריה יונתן חדד | שמעון מנדלזון | צבי הירש פינקוביץ | שניאור זלמן סגל | מנחם מענדל דוד שרייבר | משה קלמן רייכמן | מנחם מענדל זוהר | מנחם מענדל לאופר | ניסים מנחם יצחק | רחמיאל ליברזון | יקותיאל יהודה פישר | מנחם אליאב ויצמן | איתי יעקבי | שלום דובער קעניג | ישראל רוזן | מאיר שלמה קלמן | מאיר שמחה זאיאנץ | לוי יצחק כהן | יוסף יצחק סופר | יעקב בורשטיין

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
מנחם מענדל בן הרא"ש | שניאור זלמן בן הרא"ש | מאיר מנדלזון | מנחם מענדל אליטוב | שניאור זלמן מור יוסף | שניאור זלמן רייניץ | אברהם למברוזו | מענדל לפידות | בנימין ברדה | מנחם מענדל קפלן | מנחם מענדל גולדברג | שלום דובער בראך | מנחם מענדל זייבלד | יובל אביעד שר שלום חיון | אליהו מלכי | יוסף בטשוילי | דוד חסין | אליעזר ג'ייקובס | שמואל בלום | יהודה רבינוביץ

;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]
שלום דובער אצרף | שניאור זלמן בונין | רון חיים חדד | שמואל שניאור מזרחי | שלמה חיים מיפעי | מנחם מענדל פרידמן | שלום דובער קראוס | ישראל יצחק רייכמן

;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]
מנחם מענדל אופנר | מנחם מענדל אלימלך | יוסף יצחק אלמליח | נתאי אריאל | שמואל בוטמן | אלעזר ביטון | אהרון יואל בייטש | מאיר נחמיה גולדינג | ישעיהו גלינסקי | דובער דייטש | לוי יצחק וולף | אליעזר ידידיה טייטלבוים | נעם בנימין הכהן טראובה | מנחם מענדל יפרח | יצחק לוריא | ינון ליפשיץ | מאיר שניאור מן | יצחק שמחה מקוביצקי | זושא מרגולין | יוסף יצחק סוקניק | יהושע העשיל יששכר קעניג

==קבוצה תש"פ==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]]
מנחם מענדל אברמוב | יאיר שלום אדר | משיח מנחם מענדל אדרעי | לוי יצחק אוחנה | אברהם משה אורן | שמואל אושקי | מנחם מענדל אלגזי | לוי יחזקאל הכהן אלורו | יוסף יצחק אלחרר | יוסף יצחק אקסלרוד | שניאור זלמן אקסלרוד | דניאל בייטמן | מנחם מענדל בלוך | רפאל יצחק בלניצקי | אליסף אשר בן חורין | מנחם מענדל בן הרוש | מנחם מענדל אברהם ברוך | שניאור זלמן ברוצקי | אוריאל גבאי | מנחם מענדל גבאי | מנחם מענדל גדסי | אשר נתן גולדברג | מנחם מענדל גורביץ' | שמואל גוצל | משה גרינוולד | שניאור זלמן דביר | מנחם מענדל דונין | יוסף יצחק דיין | מנחם מענדל דישראלי | דוד משה הלוי הורוויץ | מנחם מענדל הלל | מנחם מענדל הניג | מנחם מענדל הרטמן | מנחם מענדל יהושע זעליג הרפז | עזרא הר שושן | שלום דובער הערשקאפ | יהודה אריה הרשקוביץ | יעקב קאפיל וואגעל | מנחם מענדל וילהלם | שניאור זלמן ויספיש | משה זכותא | דובער זלמנוב | מנחם מענדל חדד | דוד חכימיאן | מנחם מענדל כהן (נתניה) | מנחם מענדל כהן (כפ"ח) | ניסים כהן אזוג | שלמה כהן | שלום דובער כלפון | אברהם כץ | שלום דובער כץ | שלום דובער ליפש | מנחם מענדל מדר | יוסף יצחק מזרחי | מנחם מענדל מזרחי (איטליה) | מנחם מענדל מזרחי (גבעתי) | זאב מיידנצ'יק | לוי יצחק מיכאלשווילי | שניאור זלמן מעטוף | מנחם מענדל נביאי | שניאור זלמן ניסלביץ' | מנחם מענדל סבא | לוי יצחק סבג | יוסף סגל | יונתן עטיה | שלום בער עידה | מנחם מענדל עמית | יוסף חיים ערד | לוי פארסט | מנחם מענדל פלדיני | בנצי פרידמן | מאיר פריימן | לוי יצחק צנעני | מנחם מענדל קדם | יענקי קופרמן | יהודה אריה קורנט | מנחם מענדל שרגא קידר | נתנאל מנחם מענדל קימיאגרוב | יצחק משה קרלנשטיין | דובער רוזנבלט | לוי רחימי | שמואל רייניץ | שניאור זלמן רמות | יצחק אהרון שארף | לירון שוורץ | שלום דובער שכטר | יוסף יצחק שמולביץ | יוסף שניאור | מנחם מענדל שפרינגר | יוסף יצחק שרמן | יצחק שרעבי | מנחם מענדל ששון

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
שניאור זלמן אדרעי | יצחק פרץ אולידורט | שלמה בן עמי | בן ציון ישעיהו בטקין | שלמה בלשניקוב | חננאל טייטלבוים | אריה גלבשטיין | מנחם מענדל מרטון | שמואל הלפרין | יוסף יצחק נפתלין | מנחם מענדל לסאוו | אהרון רוט | שלום בער בורקיס | מאיר דונל | יוסף יצחק מעודה | אברהם ראס | לוי מלוב | מנחם סופר | ישראל בלוי | מנחם שמערלינג | שלום ליפקין | לוי יצחק שם טוב | יחיאל מיכל מרוזוב | זאב רבינוביץ' | חיים שמעון זאב גרינוולד | יוסף יצחק כהן | ישראל בינונסקי | דוד אנקרי | ישראל אייגרמן | לוי אמיתי | מרדכי אליעזר מקובצקי | זעליג פלדמן | שמואל קופרמן | יעקב סטמבלר | יוסף יצחק עמר | מנחם מענדל רבינוביץ | אלון שמעון חכמון | ינון פרידמן | יהונתן חימי | מנחם מענדל בקרמן | מרדכי וולף | אלעזר רבינוביץ' | אהרון זילבר | מנחם מענדל חזן | משה מנחם אלפי | שולם קנייבסקי | נתן ווגנר

;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]
משה שלמה בלומנפלד | אליה בן עזרא | יוסף יצחק ליבשיץ | יהודה מיפעי | מנחם מענדל סגל | מנחם מענדל רוזנטל | ברוך שמואל קירשנזפט

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
משה אמוזיג | ישראל ניר אשכנזי | דניאל חיים ביטון | סימון יוסף ג'אנשוילי | מנחם מענדל ולס | יאיר זאוי | ברוך לביאני | נתן ווגנר | שמעון מנחם עזיזא | יוסף קרוגליאק

;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי|המכון תורני טכנולוגי]]
אברהם אלקבץ | פנחס נהורני | דוד בועז קאשי | יונתן ששון

;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]
שמואל עבדיאל

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
אהרן אלפרוביץ | דוד אשר ארנבייב | מנחם מענדל בלפר | מנחם מענדל גורליק | מאיר כהן | מנחם מענדל כהן | יוסף יצחק לוי | סימנטוב מיכאלי | אוריאל יפת מעטוף | שלום דב בער סיימון | מרדכי סגל | ליאור קווה | יהונתן עטיה | יהודה אריה קורנט | חיים יעקב קירש | שמואל עובדיה תעיזי

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
יוסף יצחק אליאס | אברהם מרדכי אליטוב | מנחם מענדל אנגלמן | מנחם מענדל רפאל אריה | יוסף ישראל ויינר | איתמר חכימון | מנחם מענדל לוי (מנחמיה) | מנחם מענדל לוי (ראשל"צ) | מנחם מענדל מדר | מנחם מענדל מקוביצקי | אברהם חיים נוטיק | מנחם מענדל קלמן | זאב וואלף קמינשטיין | חנוך העניך רפופורט

;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]
איתיאל אהרוני | יוסף יצחק אלטבוים | שניאור זלמן אליטוב | ברוך בוטמאן | אלעזר ביטון | מנחם מענדל בלוי | יוסף חיים גלבשטיין | משה גרוזמן | יוסף יצחק ג'רופי | שלום אליהו דוברוסקין | משה חיים דובראווסקי | מנחם מענדל דקל | מנחם מענדל וועבער | מנחם מענדל ולנר | לוי יצחק וועג | מנחם מענדל זילברשטרום | משה נח מיכאל זלאטאפלאסקי | אברהם צבי כהן | אלעזר כהן | אברהם לבנוני | דוד חי לוי | שניאור זלמן ליפשיץ | יהונתן סאידוב | שמעון סוויסא | יוסף יצחק פישר | יוסף יצחק שלמה פעווזנער | מנחם מענדל פקטור | אברהם פרידמן | מרדכי יואל קוביטשעק | מנחם מענדל קסלמן | יעקב יהודה רובינשטיין | בן ציון שיימוס | אורי יפת שרעבי

;[[תומכי תמימים נצרת עילית|נצרת עילית]]
מרדכי דובקין | אפרים דרוקמן | אריאל חביב | מנחם מענדל כהן | אריאל מעטוף | מנחם מנדל מעטוף | יוסף יצחק נחשון | מנחם מענדל סלמן | שלום דובער פינצ'בסקי | מנחם מענדל צופין

;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]
יעקב סירוטה | מנחם מענדל וישצקי | דובער ירוסלבסקי | שמואל עמאר | אברהם רסקין | עקיבא שינברגר | נתנאל עטון | פינחס אברהם צבי בלוי | לוי יצחק גרינפלד | חיים עוזר בוטמאן | מנחם מענדל מינצברג | יוסף יצחק הכהן בליזובסקי | יוסף יצחק בוגוסלבסקי | ישראל לביוב | ישראל זהר | משה יעקובוביץ | חיים יוסף סלונים | יוסף חיים פינקוביץ | שניאור זלמן קורטס | ארי' ליב קרמר | מנחם מענדל הלפרין | שלום סלאוין | מנחם מענדל כהן | שניאור זהר | מנחם מענדל מזרחי | מנחם מענדל קופרמן | איתן אריה ליטמנוביץ | יהונתן שלמה פישר | צבי לרנר | יהודה וולף | מנחם מענדל יעקובוביץ | איתמר וולף | דב שטיינברגר | מנחם מענדל רובין | אהרן הבר | אהרן גרוזמן | לוי יצחק סטמבלר | מאיר הבר | משה פקטור | שמואל וייס | מנחם מענדל פרוס | דניאל ויגלר

;[[ישיבת דעת רחובות|דעת]]
אבינעם אהרון | שמואל בצלאל בוהדנה | שלמה ג'ינו | ארז גלילי | אביאל ניסים כהן | מנחם אביאל כהן | שלמה חיים כיסלו | מאור פנחס מימון | יוסף עזרא משען | שמואל נצח נאבול | שמואל שלום פקטור | מנחם מנדל ריבקין | לוי יצחק שוואב | יוסף יצחק שמי

;[[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]]
שמואל קסטיאל

==קבוצה תשפ"א==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]]
חיים שלום אביעד | ישראל אילן | מנחם מענדל אוריאן | יואל איידלמן | מנחם מענדל איתן | מנחם מענדל אלטבוים | דוד אלפנביין | מנחם מענדל אנוש | שניאור זלמן אנקווה | שמואל ארבוב | מאיר שחר ארזואן | שמואל יעקב בטשוילי | יוסף יצחק ביטון | לוי בלניצקי | מנחם מענדל בן אור | יוסף יצחק בן אפרים | שניאור זלמן בן שמואל | לוי ינון בן שמואל | שמואל ברדה | מאור מנחם בצלאל | יעקב יהודה ברוצקי | ישראל ברנדלר | לוי יצחק ברנס | יוסף יצחק ברנשטיין | יהודה עילאי ברעם | יוסף יצחק שמחה ג'יאן | מנחם מענדל גולדין | לוי יצחק גולדשמיד | גרשון שלום גורביץ' | מנחם מענדל גורן | אלישע גילעד | מנחם מענדל גינדי | שמואל ישראל גינדי | זאב שמעון גינדס | אפרים איתמר גלזומיצקי | דניאל גלנט | אהרון אברהם גרינוולד | שניאור זלמן גרינוולד | ישראל גרנשטט | שמואל דורון | יהונתן דינוביץ' | יוסף אליה דמארי | סעדיה משה דרורי | נהוראי היימן | שניאור זלמן הלל | לוי יצחק הלמן | לוי יצחק הלפרין | לוי יצחק הרטמן | יצחק מנחם וופנר | שלום דובער וילהלם | שמואל ווישנפסקי | לוי זלמנוב | יונה זיו | יוסף יצחק זלוף | בנימין אברהם חבר | אברהם חזן | מנחם מענדל חמילבסקי | יוסף יצחק חרמץ | יהושע טל | מנחם מענדל יעיש | יהודה לייב כהן | ישראל כהן | ישראל שם טוב כהן | מנחם מענדל כהן | שניאור זלמן כהן | שניאור זלמן כלפון | ישעיהו ליברוב | ישראל אריה לייב ליפש | חיים ישראל אפרים פישל מישולובין | מנחם מענדל מגור | דובער מור יוסף | יוסף יצחק מזרחי | לוי יצחק מזרחי | מנחם מענדל מזרחי | לוי יצחק מחפוץ | מנחם מענדל מחפוץ | אליהו דוד מיכאל | מנחם מענדל מיפעי | שלום דובער מלכיאלי | אברהם אביחי מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | שמואל מרנץ | אחיה מאיר נגר | מנחם מענדל נחשון | מנחם מענדל נמירובסקי | מנחם מענדל סגל | אברהם ניסים סילם | שמואל סימן טוב | יהודה לייב עבאדי | משה מרדכי עמרמי | שניאור זלמן פויגל | שמואל פיזם | שניאור זלמן פינטו | יעקב פרידמן | יוסף יצחק פש | משה יהודה קבקוב | יחיאל אלתר קדם | מנחם מענדל קובלקין | יהודה אריה קורנט | אברימי קיי | שלום בער קיי | ליאור קליין | מנחם מענדל קמינסקי | מנחם מענדל קנטרוביץ' | יוסף יצחק קפלן | שמואל קפלן | מנחם מענדל קרוגליאק | שמשון רויטמן | שניאור זלמן רחמים | נפתלי רייכמן | שניאור זלמן שגיב | לוי יצחק שקולניק | איתן שרגורדסקי | דוד שרעבי | יוסף יצחק ששון | שלום דובער תמרין

;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]
מנחם מענדל אלהרר | עמרי רחמים בכר | לוי יצחק גרינברג | מנחם מענדל דונין | מנחם מענדל וייס | יהודה לייב ישראלי | שניאור זלמן פרקש | דובער ציק | גרשון רוטשילד | שניאור זלמן פרלשטיין | שלום דובער גנדל | יהונתן לביאני

;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]
שמעון גליצנשטיין | שלום דובער שרמן

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
דוד אלמליח | מנחם מענדל בוטמן | צמח יהודה מזרחי | ישראל ספרנוביץ | מנחם מענדל בריימן

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
יצחק ויברמן | מנחם מענדל ויינטראוב | רפאל כהן | יוסף נאג'ר | נהוראי נאג'ר | ישראל בן ציון | שניאור יוסף פרטוש | מנחם מנדל קוטלר | מנחם מענדל גרוסמן | מנחם מענדל רחמים

;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]
ישראל אסולין | שמואל בורש | מנחם מענדל ברטוב | מנחם מענדל דוידזון | שלמה וילהלם | בנימין וילנקין | יהודה זלמנוביץ' | שילה חורש | מנחם מענדל יפרח | חיים רחמים כהן | מנחם מענדל לחיאני | שמואל מורי | מנחם מענדל מן | שמעון סטאריק | גרשון צבי פלדמן | שלום דובער פרנק | שלמה פרידמן | שניאור זלמן קעניג | מנחם מענדל קפלן

;[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]]
מנחם מענדל אוסטון | חיים אורנשטיין | נתן אייברהמס | ישראל אלבוים | מנחם מענדל אלחרר | יוסף יצחק אליהו | איצי אלפרין | שלום דובער בורנשטיין | מנחם יששכר בירנהאק | לוי יצחק בן שחר | שמואל גולדמן | ישראל יצחק זליג גורליק | אלימלך גלבשטיין | יניב גלילי | ישראל יוסף גרוזמן | יוסף גרונר | יוסף יצחק דהאן | יוסף חיים דוד | אפרים פישל הניג | יחיאל מיכל וובר | שניאור זלמן וייס | חיים דוד וילהלם | שניאור זלמן זוהר | יוסף יצחק חנונו | אלעזר חפר | מנחם מענדל חרסונסקי | מנחם מענדל טנג'י | יוסף יצחק יעקובוביץ' | שניאור זלמן כהנא | יוחאי כרמי | מנחם מענדל לוי | יעקב לוין | חנן ליפש | דביר שמואל לסרי | מנחם מענדל מוזיקנט | אהרון מינצברג | יוסף יצחק משי זהב | משה אריאל נזירי | יונתן ניאזוב | מנחם מענדל ניימרק | אהרון סגל | פנחס סוסובר | יהודה אריה לייב סלונים | מנחם מענדל ספקטור | מנחם מענדל פישר | שניאור זלמן פלדמן | יעקב יוחנן פרידקיס | מנחם מענדל פרסמו | משה קורנט | נפתלי קרביצקי | מנחם מענדל קרמר | אריה שוקרון

;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]
מנחם מענדל בש | שמעון אהרון מנדלבוים | יהודה מרדכי סעיד

;[[תומכי תמימים דעת|דעת]]
לוי גרוזמן | לוי יצחק ידגר

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
ישראל אדרעי | אליהו לוי אהרונסון | דובער אייזנבך | מנחם מענדל אייזנבך | שמואל בצלאל אלטהויז | מנחם מענדל אנגלמן | מנחם מענדל אשכנזי | יעקב דניאל בטקין | שמואל ביטון | מנחם מענדל בייטש | שניאור זלמן בלינוב | איתמר בקרמן | לוי יצחק ברוד | מנחם מענדל שמעון גולדשמיד | יוסף משה גופין | מנחם מענדל גופין | יהושע גלויברמן | ברוך גערליצקי | ישראל גראבסקי | יוסף דמיכובסקי | יעקב הורביץ | מנחם מענדל הגר | שאול הרשקוביץ | משה ווינפלד | מנחם מענדל וינקלר | מנחם מענדל זילבר | איתמר זילברשטרום | ישעיהו זילברשטרום | שמריה זלמנוב | דב חבקין | יוסף חיים חדד | שלום דובער טייכטל | רפאל טירנואר | שניאור זלמן יעקובוביץ' | אריאל כהן סעידוב | חיים זאב ליפקין | מנחם מענדל לפידות | מנחם מענדל לרנר | יעקב יקיר מיראלשווילי | יוסף יצחר לרר | שניאור זלמן משי זהב | שלום נח ניבין | מנחם מענדל סודקביץ' | שמשון יעקב עיני | יוסף יצחק עקשטיין | מאיר פיינטוך | מנחם מענדל פלדמן (חולון) | מנחם מענדל פלדמן (כפר חב"ד) | לוי פרידמן | שניאור זלמן פרידמן | שלמה זלמן צבי פרוס | אברהם חיים פרנקל | שמואל פרנקל | שמואל קוביטשעק | דב בעריש קוק | אברהם דוד קוק | שואל משה קליין | אריה לייב קרמר | דובער רבינוביץ' (כפר חב"ד) | שלום דובער רבינוביץ'(מבשרת ציון) | מנחם מענדל רוזנברג | גרשון מאניס רוט | יהושע שטרסברג | אלעזר שדמי | מנחם מענדל שיף | יצחק שלום שניאורסון | אלדר ניסים לוי

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
מנחם מענדל אלפרוביץ' | ישראל אריה לייב באקמאן | לוי יצחק בלאנק | אשר זליג ברנד | מענדל ברנד | גרשון שמעון הכהן יענקוביץ' | מנחם מענדל הכהן כהן | יוסף יצחק למדן | לוי יצחק לפידות | אלחנן הכהן לרר | מנחם מענדל משי זהב | שמואל פז | לוי קרלנשטיין

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
מענדל דין בקשי | ישראל הרשמן | אליהו ליכשטיין | דין שרון

;[[מכון חסידי טכנולוגי]]
מנחם מענדל דרור | שמואל חיים זייגן

;'''מכון ר"ן'''
בער חיים ארקוסין | יוסף חיים פרץ | מנחם מענדל שיטרית | ברוך משה שמאילוב

==קבוצה תשפ"ב==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]]
מנחם מענדל אדרעי | דוד עזריאל אדרעי | שניאור זלמן אדרעי | מנחם מענדל אורבך | מנחם מענדל אנטוורג |מנחם מענדל אבלסקי | מנחם מענדל אליהו | אלישביץ | יונתן אמסלם | אברהם חיים אקסלרוד | מרדכי שמואל אקסלרוד | מנחם מענדל ביטון | שמשון יעקב מרדכי בלוך | שמואל בלניצקי | אליהו בן אמוץ | משה חיים בן עטר | רפאל ברהם | ישראל ברונשטיין | ישראל נח בריל |דוב בער גבירץ | אלעזר יוסף גבריאל | דוד גבריאל | שניאור זלמן גדסי | יעקב גולובוב | צבי הירש גוצל | ישראל ידידיה גלס | יוסף יצחק גרינברג | דקל גלבוע |דוד יעקב דמארי | אוריאל דרור לבנון | יהודה אריה הבר | מנחם מענדל הוד | מנחם מענדל הלל | יוסף הנדל | דוד מאיר ווקנין | ינון משה ועקנין | שילה שמואל ועקנין | אביאל זכריה | שניאור זלמן זכריה | משה חיאייב | נתנאל חכימיאן | שניאור זלמן חלילי | יהונתן יזדי | ישראל כהן אלורו | דניאל כהן | ישראל אריה לייב כהן | נתנאל אריה כהן | מנחם מענדל לנדא | יעקב ישראל מזרחי | ישראל מנור | דובער מעטוף | מנחם מענדל ניסלביץ' (צפת) | מנחם מענדל ניסלביץ' (נחל'ה) | שלם דובער ניסלביץ' | שלום דובער נתן | גבריאל נתנאלוב | לוי סבח | שניאור זלמן סגל | יוסף יצחק סגל |שניאור זלמן סיגמן | שלום דובער סמולקין | שמואל סנגאוי | נועם עמרני | יעקב אור עזיזי | פיזם | פרידמן | עמרם פרץ | שד"ב פרקש | משה פרצובסקי | נתן קדם | לוי יצחק קלימיאן | מנחם מענדל קעניג | פנחס רויטנברג | לוי יצחק שאער | דביר שושן | יוסף אור שוורץ | יוסף יצחק שמח | שניאור שמח | לוי שמלה

;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]
מנחם מענדל מזרחי | מרדכי סגל | מנחם מענדל קירשנזפט | יעקב רוטשילד | שלמה שלום | מנחם מענדל שפינדלר

;[[תומכי תמימים יצהר|יצהר]]
יוסף עימנואל פילצר

;[[ישיבת הבוכרים|הבוכרים]]
ליאור אברמצ'וב | אריאל בן דוד | נועם בן נתן | מיכאל בן שיטרית | אוריאל ברוק | יהודה ברק | יוסף יצחק גבריאל | צבי הרשטיק | אליהו חמד | דביר חסאן | מרדכי חיים מאור | לוי יצחק מושיאשוילי | יוסף יצחק מיכאלשוילי | מנחם מענדל ציבין | יוסף יצחק קוטלר

;[[תומכי תמימים טבריה|טבריה]]
אברהם אדם | יעקב ישראל אדרי | אושר אהרון | שלום דובער אליטוב | שמואל מאיר אסייג | יהונתן ברוד | יוסף יצחק ברטוב | מנחם מענדל וויכנין | יוסף חיים זהר | יוסף יצחק זהר | שלום דובער חפץ | שמואל ינקוביץ | מנחם מענדל כהן | שלום שחר לוי | מרדכי לויוב | מנחם מענדל לוקשין | ישראל לייב ליפשיץ | שניאור זלמן לירן | אורי מלך מעטוף | אלישע מרקוביץ | משה נאבול | מנחם מענדל סוליש | מנחם מענדל סגל | מנחם מענדל עמאר | יוסף יצחק קפלון | מנחם מענדל רוזנברג | ישראל רובינשטיין | יואל רויטמן | מנחם מענדל רוקח | שניאור ריבקין

;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|קריית גת]]
מנחם מענדל אדרעי | שמואל אטיאס | מנחם מענדל אקסלרוד | יהודה בוטמן | מנחם מענדל ביטון | מרדכי בירנהאק | ישעיהו בלוי | מנחם מענדל בלוך | שמואל בליזובסקי | מרדכי ברונשטיין | אברהם מרדכי גורן | חיים גלינסקי | לוי יצחק געליס | דוד הבלין | ישראל מאיר הלל | יוסף יצחק הניג | אברהם שלמה הרינג | שלום דובער וולף | יהודה וועג | שלום דובער וילהלם | אברהם ולס | יוסף יצחק זהר | יוסף יצחק זהר (בר״י) | אברהם אלעזר זילברשטרום | מנחם מענדל זילברשטרום | יהודה לייב חנונו | מיכאל כהן | שלום בער כהן | שמואל כהן | יוסף יצחק כהנא | מנחם מענדל לחיאני | יאיר מיימון | שניאור זלמן מיירס | אחיה מלכיאור | שמואל משי זהב | אליעזר זאב נוגראדי | מנחם מענדל נחימובסקי | שמעון ניימרק | מנחם מענדל נמירובסקי | יוסף לייב סגל | יוסף בעריש סטאריק | אליעזר סלאוין | שלום דובער פבזנר | שניאור זלמן פוזניק | דוד מנחם מענדל פורלנדר | מנחם מענדל פינקוביץ | מנחם מענדל פרידמן | מנחם מענדל צירקוס | שניאור זלמן צירקוס | מנחם מענדל קוזלובסקי | ברוך יהודה קוט | מרדכי קולסקי | שמעון קופרמן | מנחם מענדל קופרשמידט | לוי יצחק קימיאגרוב | ישראל קעניג | מנחם מענדל קפלון | אשר אריה קרביצקי | יוסף יצחק ריבקין | שניאור זלמן רעגן | יצחק צבי שארר | חיים שוורץ | יוסף חיים שטיינברגר | ישעיה שנור |

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שמואל אדרעי | שלמה אוחנה | שלום דובער וולף | עוז זילברמן | יוסף יצחק חנזין | שניאור זלמן געליס | ישראל שלום ליסק | לוי יצחק מן | שמוליק מקמל | שמואל סופר | יוסף יצחק קלמן | יוסף יצחק קניאזבסקי | מנחם מענדל ריינהולד | חיים מאיר שמח

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
ישראל אופן | נחום אופנר | לוי יצחק אייזנבאך | יוסף אלפרוביץ' | דובער אשכנזי | יחיאל אשכנזי | אברהם בקרמן | מנחם מענדל בראון | שניאור זלמן ברוד | לוי גולדשמיד | משה אהרן גופין | אריה הרצל | חיים משה וובר | מנחם מענדל ויגלר | חיים אלעזר וייס | שלום דובער וולף | לוי יצחק וילהלם | משה יעקב זילבר | יהושע חזן | הלל טייטלבוים | מנחם מענדל כהן | שלום דובער לאופר | מנחם מענדל לידר | יוסף יצחק לפידות | שלום דובער מיארה | יעקב מרטון | שמואל נקי | אברהם אלעזר סגל | נחמן פרוס | דובער פרידמן | דוד קטש | אריה לייב קפלן | מנחם מענדל קרניאל | אברהם חנא רוזנברג | לוי יצחק רוט | יוסף יצחק שוויכה | מאיר ישראל שנור | יצחק שניאורסון

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
יוסף אלפרוביץ' | מאיר משה ג'מיל | אלעזר משה דיין | מנחם ישראל חסין | מרדכי יוזביץ' | שמואל ליין | משה פלדמן | מנחם מענדל רבינוביץ | דוד שלום שאער | חיים דובער שוחט

;[[תומכי תמימים קריית אתא|קריית אתא]]
מאיר משה אלבוים | מנחם מענדל אסולין | מנחם מענדל הורוביץ | ישראל ויינטראוב | משה דוב וייס | שמעון וייספיש | חיים דוד וויכנין | מנחם מענדל גרינברג | מנחם מענדל וורצ'וב | יעקב כפר | מנחם מענדל פבזנר | מנחם מענדל קוט | משה זלמן קסטל | יהודה שפיגל

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
דוד חיון | גואל ישראל חתן | לוי יצחק קליפא | מענדל לוצקי | ישראל פרקש

;[[תומכי תמימים דעת|דעת]]
יוסף יצחק אלפי | שלמה אמסלם | מנחם מנדל בליאק | יוסף יצחק בסטומסקי | אחיה שמעון הדר | עדן חיים ויזל | אוראל ועקנין | משה נחשון כיסלו | אברהם יאיר הכהן כצשנטיין | בנימין יצחק ספרנאי | יוסף יצחק פיזם | אריאל יוסף פרץ

;כפר סיטרין
אלחנן חיים בק | יונתן שמש

; [[מכון חסידי טכנולוגי]]
נתנאל גואטה | מנחם עטיה | דוד זאב קמחי | יוסף יצחק פוגל | ישעיהו ברנשטוק | שלמה לפידה

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770|*]]

נבואות הרבי

2022-03-09T13:27:58Z

מאה ועשרים שנה: /* נבואת הרבי בנוגע להסכמי אוסלו */

[[קובץ:נבואת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נבואת [[הרבי]] "הנה הנה [[משיח]] בא" בשלט פרסום בחזית [[בית הכנסת]] בית מנחם ב[[כפר חב"ד]]]]
:ערך זה עוסק ב[[נבואה|נבואות]] של [[הרבי]] בעלות השלכה על מספר גדול של אנשים ולא בנבואות פרטיות שנאמרו או השפיעו על אישים בודדים.

ב[[דבר מלכות שופטים|שבת פרשת שופטים]] [[תנש"א]] דיבר [[הרבי]] [[מלך המשיח]] על חזרת ה[[נבואה]] לישראל, וביאר '''כי בדורנו ישנה נבואה במלך המשיח עצמו''' - שאמר דברים העתידים להיות ונאמנו דבריו, והורה לפרסם לכל אנשי הדור כי עליהם לציית לכל דברי הנביא, כולל הנבואה העיקרית שלו - "הנה זה משיח בא".

בשנת [[תנש"א]] [[נבואה|ניבא]] [[הרבי]] שיתקיים בה "נפלאות אראנו". באותה שנה השתנה העולם עם
נפילת המשטר הקומוניסטי, תהליך שהתרחש כמעט ללא שפיכות דמים. על נפילה זו ניבא הרבי ברורות לפני עשרות שנים, כשהמעצמה הייתה עוד בשיא תוקפה.
==נבואות הרבי במלחמות ארץ ישראל==
===מלחמת ההתשה===
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת ההתשה]]}}
'''מלחמת ההתשה''' הייתה מלחמה עקובה מדם שנערכה בין [[צה"ל]] וצבא מצרים בסיוע הצבא הרוסי. המלחמה התנהלה בתקופה שבין [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מלחמת יום כיפור]], והשלב העיקרי בה החל בהתקפה מצרית ב[[י"ח אדר]] [[תשכ"ט]], והיא נמשכה עד הפסקת האש ב[[ה' אב]] [[תש"ל]].

לאורך המלחמה שמשכה כשנה וחצי, קרא הרבי לסגל הפיקוד העליון ולמתווי המדיניות בממשלה לנקוט בגישה תקיפה ולא להיכנע ללחץ האמריקאי להפסקת האש, היות והמצרים ינצלו אותו באופן ודאי לביצור המערך המלחמתי ויפתחו תוך זמן קצר במלחמה מחודשת שתגבה חיי חיילים רבים. קריאותיו של הרבי לא נענו, ותחזיתו התבררה כמדוייקת, כאשר יום אחד בלבד לאחר חתימת הסכם אש הפרו אותו המצרים, והחלו בהכנות מאסיביות ל[[מלחמת יום הכיפורים]].

===מלחמת המפרץ===

[[קובץ:1963.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טיל מיורט במהלך המלחמה, בשמי [[רמת גן]]]]
ב[[יום שני]] ב' [[סיון]] [[תש"נ]], הכריז [[הרבי]] כי ראשי התיבות של השנה הבאה הם "תהא שנת אראנו נפלאות". הרבי אף הסביר כי באופן מיוחד הוא מקדים לתת את ראשי התיבות של השנה הבאה, כדי שיוכלו להדפיס זאת בלוחות השנה.

ההתייחסות הראשונית של [[הרבי]] לקראת מלחמת המפרץ, הייתה לשר המשטרה דאז מר רוני מילוא שהגיע לרבי בכ"ח [[מנחם אב]] בשנת [[תש"נ]]. "אנו נמצאים בימים קשים", אמר לרבי.
הרבי באופן נדיר, קטע את דבריו: "אין אלו ימים קשים... כבר אמרתי שכתוב מפורש (ביחס לארץ ישראל - חומש דברים י"א, י) 'עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה'". זו הייתה תחילה בסדרה של נבואות מדויקות שנביא הרבי בנוגע למלחמה, בנוגע לתחזיות של כל המומחים, ושהתבררו כמובן, כמדויקות להפליא.

[[קובץ:ידיעות אחרונות מלחמת המפרץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דברי [[הרבי]] ב[[עיתון 'ידיעות אחרונות']]]]
הפעם הראשונה שהרבי הזכיר קבל עם ועולם את דברי המדרש ב'ילקוט שמעוני': "שנה שמלך המשיח בא... מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם [[הקב"ה]] כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...", הייתה ב[[התוועדות]] שבת פרשת ראה תש"נ. היה זה בשעה שהעולם עמד ותהה, לא יודע אם תפתח המלחמה ואם כן איפה ומתי.

מאז אותה [[התוועדות]] היו דברי המדרש שגורים בפי הרבי כמעט בכל [[שיחה]] או התוועדות. כך גם בכינוס של [[נשי ובנות חב"ד]] שהתקיים ב[[יום רביעי]] כ"ב ב[[אלול]] תש"נ.

===הסכם השלום עם מצרים===
בעת הסכם השלום עם מצרים, יצא הרבי בחריפות נגד ההסכם בהביעו את פליאתו כיצד ניתן להחזיר שטחים תמורת חתיכת נייר שאין לה כל תוקף, וכך אמר הרבי "מי יודע מי ישלוט במצרים עוד שנה ומי יכול לשער מה יהיה שם המצב עוד 30 שנה"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68547 ראה עוד].}}.

חלקה הראשון של הנבואה התקיים במדוייק כעבור שנה כאשר נרצח נשיא מצרים אנואר סאדאת, וחלקה השני התקיים לאחר 30 שנה בשנת [[תשע"ב]] אז בוטלו הסכמי הגז ונודע מהי חשיבות מצרים לאותם הסכמים{{הערה|המועמד המוביל לנשיאות מצרים אמר "הסכמי קמפ דיוויד הם מסמך היסטורי שמקומו על המדף לזיכרון, משום שסעיפיו מדברים על כך שמטרת ההסכם להקים ממשל פלסטיני עצמאי, בעוד שהיום אנחנו מדברים על מדינה פלסטינית עצמאית" ובביקור במחוז המערבי במצרים, תיאר את ההסכם כ"דיו על נייר שתוקף סמכותו פג".}}.
==נבואות הרבי במלחמות ארה"ב==
{{להשלים}}
==נבואות הרבי בנוגע להתפרקות ברית המועצות==
{{להשלים}}

==נבואת הרבי בנוגע להסכמי אוסלו==
{{להשלים}}

==נבואת הרבי בנוגע למיהו יהודי==
{{להשלים}}

==ראו גם==
*'''[[נביא מקרבך]]'''
* [[נבואה#נבואה בזמננו|נבואה בזמננו]] בערך נבואה
* [[מלחמת לבנון - נבואת מלך המשיח]] - תקליטור לצפיה

==קישורים חיצונים==
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&st=&pgnum=330 שיחת שבת פרשת שופטים תנש"א] (באידיש) - וב[http://torah4blind.org/hebrew/softim51.htm תרגום לעברית]''' מאת [[הרבי]] העוסקת בנבואה, ובה קובע הרבי שאדמו"רי חב"ד הינם נביאים לפי גדרי ההלכה {{PDF}} hebrewbooks.org, torah4blind.org

;כללי
* [http://www.psakdin.net פסק הלכה על-פי דין תורתינו הקדושה.. שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין נביא], אתר פסק דין
* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=133 הנביא] נבואות הרבי ב{{חבד בישראל}}
* [http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=33 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}} {{אינפו}}
* גיל עקביוב, [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1786 'משיח בא'] {{שמע}} - לחן על מילות הרבי ב[[שיחה|שיחת]] פרשת שופטים ה'[[תנש"א]] "לפרסם לכל אנשי הדור.. הנבואה העיקרית שלאלתר לגאולה ותיכף ומייד ממש הנה זה משיח בא". ידיעה חדשותית: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?id=15712&url=article_he שיר חדש בביצועו של גיל עקביוב], ד [[אלול]] ה'תשס"ה (08.09.2005) - {{אינפו}}
* {{קישור חבד אינפו ישן|84944|רבי כנביא ● הרב יקותיאל גרין||{{תע|11/28/2014}}}}
* הרב [[אסף חנוך פרומר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75983 טעימה מבית הספר לגאולה: נבואות המשיח]''' {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=40499 "היחיד שעונה לגדרי הנביא הוא הרבי עצמו"], מאמר מקיף מאת הרב [[מענדל ווכטר]] {{אינפו|}}
* [http://chabad.info/magazine/%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99/ חצי יובל לנבואת הגאולה של הרבי מלך המשיח], ראיון עם הרב [[שלום דובער וולפא]] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=40518 התזה המטלטלת על שופטים נ"א] - ההתרחשויות סביב שיחת הרבי {{אינפו}}
;מלחמות ישראל
* [http://www.chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=242 ארץ ישראל השלימה - לסיים את מלחמת של"ג]{{וידאו}}
* מנדי שוחט, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77950 המניעות ועיכובים על פרסום נבואת המלחמה והניצחון''', ערב יום הכיפורים תשל"ד], ט' [[תשרי]] התשע"ד (13.09.2013)
* '''[http://ih.chabad.info/upload/Musaf02/index.html 40 לנבואה]''', מוסף [[שבועון בית משיח|בית משיח]], יום כיפור, תשע"ד (09.2013)
* [[מלחמת המפרץ#נבואת הרבי|מלחמת המפרץ - נבואת הרבי]]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65272 30 שנה אחרי שהרבי הזהיר: האסלאמיסטים ניצחו במצרים],
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2672 הסכנה המצרית] כלי התקשורת עוסקים בנצחון המוסלמים הקיצוניים בבחירות במצרים, דבר שמעמיד בסימן שאלה את יחסי ישראל-מצרים השבריריים גם כך. בקשר עם כך אנו מגישים וידאו בפרסום ראשון בו זועק הרבי על הסכנות ב"הסכם השלום" עם מצרים
* [[בנצי פרישמן]], [https://drive.google.com/file/d/18OE_BW5UYuhSk6-dUJgJdIxLBlEWT16D/view?usp=drivesdk מול כל התחזיות! מול כל הפרשנויות!], [[עיתון הגאולה]] עמד 2

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]

נבואות הרבי

2022-03-09T13:27:32Z

מאה ועשרים שנה: /* נבואת הרבי בנוגע למיהו יהודי */

[[קובץ:נבואת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נבואת [[הרבי]] "הנה הנה [[משיח]] בא" בשלט פרסום בחזית [[בית הכנסת]] בית מנחם ב[[כפר חב"ד]]]]
:ערך זה עוסק ב[[נבואה|נבואות]] של [[הרבי]] בעלות השלכה על מספר גדול של אנשים ולא בנבואות פרטיות שנאמרו או השפיעו על אישים בודדים.

ב[[דבר מלכות שופטים|שבת פרשת שופטים]] [[תנש"א]] דיבר [[הרבי]] [[מלך המשיח]] על חזרת ה[[נבואה]] לישראל, וביאר '''כי בדורנו ישנה נבואה במלך המשיח עצמו''' - שאמר דברים העתידים להיות ונאמנו דבריו, והורה לפרסם לכל אנשי הדור כי עליהם לציית לכל דברי הנביא, כולל הנבואה העיקרית שלו - "הנה זה משיח בא".

בשנת [[תנש"א]] [[נבואה|ניבא]] [[הרבי]] שיתקיים בה "נפלאות אראנו". באותה שנה השתנה העולם עם
נפילת המשטר הקומוניסטי, תהליך שהתרחש כמעט ללא שפיכות דמים. על נפילה זו ניבא הרבי ברורות לפני עשרות שנים, כשהמעצמה הייתה עוד בשיא תוקפה.
==נבואות הרבי במלחמות ארץ ישראל==
===מלחמת ההתשה===
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת ההתשה]]}}
'''מלחמת ההתשה''' הייתה מלחמה עקובה מדם שנערכה בין [[צה"ל]] וצבא מצרים בסיוע הצבא הרוסי. המלחמה התנהלה בתקופה שבין [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מלחמת יום כיפור]], והשלב העיקרי בה החל בהתקפה מצרית ב[[י"ח אדר]] [[תשכ"ט]], והיא נמשכה עד הפסקת האש ב[[ה' אב]] [[תש"ל]].

לאורך המלחמה שמשכה כשנה וחצי, קרא הרבי לסגל הפיקוד העליון ולמתווי המדיניות בממשלה לנקוט בגישה תקיפה ולא להיכנע ללחץ האמריקאי להפסקת האש, היות והמצרים ינצלו אותו באופן ודאי לביצור המערך המלחמתי ויפתחו תוך זמן קצר במלחמה מחודשת שתגבה חיי חיילים רבים. קריאותיו של הרבי לא נענו, ותחזיתו התבררה כמדוייקת, כאשר יום אחד בלבד לאחר חתימת הסכם אש הפרו אותו המצרים, והחלו בהכנות מאסיביות ל[[מלחמת יום הכיפורים]].

===מלחמת המפרץ===

[[קובץ:1963.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טיל מיורט במהלך המלחמה, בשמי [[רמת גן]]]]
ב[[יום שני]] ב' [[סיון]] [[תש"נ]], הכריז [[הרבי]] כי ראשי התיבות של השנה הבאה הם "תהא שנת אראנו נפלאות". הרבי אף הסביר כי באופן מיוחד הוא מקדים לתת את ראשי התיבות של השנה הבאה, כדי שיוכלו להדפיס זאת בלוחות השנה.

ההתייחסות הראשונית של [[הרבי]] לקראת מלחמת המפרץ, הייתה לשר המשטרה דאז מר רוני מילוא שהגיע לרבי בכ"ח [[מנחם אב]] בשנת [[תש"נ]]. "אנו נמצאים בימים קשים", אמר לרבי.
הרבי באופן נדיר, קטע את דבריו: "אין אלו ימים קשים... כבר אמרתי שכתוב מפורש (ביחס לארץ ישראל - חומש דברים י"א, י) 'עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה'". זו הייתה תחילה בסדרה של נבואות מדויקות שנביא הרבי בנוגע למלחמה, בנוגע לתחזיות של כל המומחים, ושהתבררו כמובן, כמדויקות להפליא.

[[קובץ:ידיעות אחרונות מלחמת המפרץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דברי [[הרבי]] ב[[עיתון 'ידיעות אחרונות']]]]
הפעם הראשונה שהרבי הזכיר קבל עם ועולם את דברי המדרש ב'ילקוט שמעוני': "שנה שמלך המשיח בא... מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם [[הקב"ה]] כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...", הייתה ב[[התוועדות]] שבת פרשת ראה תש"נ. היה זה בשעה שהעולם עמד ותהה, לא יודע אם תפתח המלחמה ואם כן איפה ומתי.

מאז אותה [[התוועדות]] היו דברי המדרש שגורים בפי הרבי כמעט בכל [[שיחה]] או התוועדות. כך גם בכינוס של [[נשי ובנות חב"ד]] שהתקיים ב[[יום רביעי]] כ"ב ב[[אלול]] תש"נ.

===הסכם השלום עם מצרים===
בעת הסכם השלום עם מצרים, יצא הרבי בחריפות נגד ההסכם בהביעו את פליאתו כיצד ניתן להחזיר שטחים תמורת חתיכת נייר שאין לה כל תוקף, וכך אמר הרבי "מי יודע מי ישלוט במצרים עוד שנה ומי יכול לשער מה יהיה שם המצב עוד 30 שנה"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68547 ראה עוד].}}.

חלקה הראשון של הנבואה התקיים במדוייק כעבור שנה כאשר נרצח נשיא מצרים אנואר סאדאת, וחלקה השני התקיים לאחר 30 שנה בשנת [[תשע"ב]] אז בוטלו הסכמי הגז ונודע מהי חשיבות מצרים לאותם הסכמים{{הערה|המועמד המוביל לנשיאות מצרים אמר "הסכמי קמפ דיוויד הם מסמך היסטורי שמקומו על המדף לזיכרון, משום שסעיפיו מדברים על כך שמטרת ההסכם להקים ממשל פלסטיני עצמאי, בעוד שהיום אנחנו מדברים על מדינה פלסטינית עצמאית" ובביקור במחוז המערבי במצרים, תיאר את ההסכם כ"דיו על נייר שתוקף סמכותו פג".}}.
==נבואות הרבי במלחמות ארה"ב==
{{להשלים}}
==נבואות הרבי בנוגע להתפרקות ברית המועצות==
{{להשלים}}

==נבואת הרבי בנוגע להסכמי אוסלו==

==נבואת הרבי בנוגע למיהו יהודי==
{{להשלים}}

==ראו גם==
*'''[[נביא מקרבך]]'''
* [[נבואה#נבואה בזמננו|נבואה בזמננו]] בערך נבואה
* [[מלחמת לבנון - נבואת מלך המשיח]] - תקליטור לצפיה

==קישורים חיצונים==
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&st=&pgnum=330 שיחת שבת פרשת שופטים תנש"א] (באידיש) - וב[http://torah4blind.org/hebrew/softim51.htm תרגום לעברית]''' מאת [[הרבי]] העוסקת בנבואה, ובה קובע הרבי שאדמו"רי חב"ד הינם נביאים לפי גדרי ההלכה {{PDF}} hebrewbooks.org, torah4blind.org

;כללי
* [http://www.psakdin.net פסק הלכה על-פי דין תורתינו הקדושה.. שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין נביא], אתר פסק דין
* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=133 הנביא] נבואות הרבי ב{{חבד בישראל}}
* [http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=33 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}} {{אינפו}}
* גיל עקביוב, [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1786 'משיח בא'] {{שמע}} - לחן על מילות הרבי ב[[שיחה|שיחת]] פרשת שופטים ה'[[תנש"א]] "לפרסם לכל אנשי הדור.. הנבואה העיקרית שלאלתר לגאולה ותיכף ומייד ממש הנה זה משיח בא". ידיעה חדשותית: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?id=15712&url=article_he שיר חדש בביצועו של גיל עקביוב], ד [[אלול]] ה'תשס"ה (08.09.2005) - {{אינפו}}
* {{קישור חבד אינפו ישן|84944|רבי כנביא ● הרב יקותיאל גרין||{{תע|11/28/2014}}}}
* הרב [[אסף חנוך פרומר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75983 טעימה מבית הספר לגאולה: נבואות המשיח]''' {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=40499 "היחיד שעונה לגדרי הנביא הוא הרבי עצמו"], מאמר מקיף מאת הרב [[מענדל ווכטר]] {{אינפו|}}
* [http://chabad.info/magazine/%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99/ חצי יובל לנבואת הגאולה של הרבי מלך המשיח], ראיון עם הרב [[שלום דובער וולפא]] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=40518 התזה המטלטלת על שופטים נ"א] - ההתרחשויות סביב שיחת הרבי {{אינפו}}
;מלחמות ישראל
* [http://www.chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=242 ארץ ישראל השלימה - לסיים את מלחמת של"ג]{{וידאו}}
* מנדי שוחט, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77950 המניעות ועיכובים על פרסום נבואת המלחמה והניצחון''', ערב יום הכיפורים תשל"ד], ט' [[תשרי]] התשע"ד (13.09.2013)
* '''[http://ih.chabad.info/upload/Musaf02/index.html 40 לנבואה]''', מוסף [[שבועון בית משיח|בית משיח]], יום כיפור, תשע"ד (09.2013)
* [[מלחמת המפרץ#נבואת הרבי|מלחמת המפרץ - נבואת הרבי]]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65272 30 שנה אחרי שהרבי הזהיר: האסלאמיסטים ניצחו במצרים],
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2672 הסכנה המצרית] כלי התקשורת עוסקים בנצחון המוסלמים הקיצוניים בבחירות במצרים, דבר שמעמיד בסימן שאלה את יחסי ישראל-מצרים השבריריים גם כך. בקשר עם כך אנו מגישים וידאו בפרסום ראשון בו זועק הרבי על הסכנות ב"הסכם השלום" עם מצרים
* [[בנצי פרישמן]], [https://drive.google.com/file/d/18OE_BW5UYuhSk6-dUJgJdIxLBlEWT16D/view?usp=drivesdk מול כל התחזיות! מול כל הפרשנויות!], [[עיתון הגאולה]] עמד 2

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]

נבואות הרבי

2022-03-09T13:26:57Z

מאה ועשרים שנה: /* נבואת הרבי בנוגע למיהו יהודי */

[[קובץ:נבואת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נבואת [[הרבי]] "הנה הנה [[משיח]] בא" בשלט פרסום בחזית [[בית הכנסת]] בית מנחם ב[[כפר חב"ד]]]]
:ערך זה עוסק ב[[נבואה|נבואות]] של [[הרבי]] בעלות השלכה על מספר גדול של אנשים ולא בנבואות פרטיות שנאמרו או השפיעו על אישים בודדים.

ב[[דבר מלכות שופטים|שבת פרשת שופטים]] [[תנש"א]] דיבר [[הרבי]] [[מלך המשיח]] על חזרת ה[[נבואה]] לישראל, וביאר '''כי בדורנו ישנה נבואה במלך המשיח עצמו''' - שאמר דברים העתידים להיות ונאמנו דבריו, והורה לפרסם לכל אנשי הדור כי עליהם לציית לכל דברי הנביא, כולל הנבואה העיקרית שלו - "הנה זה משיח בא".

בשנת [[תנש"א]] [[נבואה|ניבא]] [[הרבי]] שיתקיים בה "נפלאות אראנו". באותה שנה השתנה העולם עם
נפילת המשטר הקומוניסטי, תהליך שהתרחש כמעט ללא שפיכות דמים. על נפילה זו ניבא הרבי ברורות לפני עשרות שנים, כשהמעצמה הייתה עוד בשיא תוקפה.
==נבואות הרבי במלחמות ארץ ישראל==
===מלחמת ההתשה===
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת ההתשה]]}}
'''מלחמת ההתשה''' הייתה מלחמה עקובה מדם שנערכה בין [[צה"ל]] וצבא מצרים בסיוע הצבא הרוסי. המלחמה התנהלה בתקופה שבין [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מלחמת יום כיפור]], והשלב העיקרי בה החל בהתקפה מצרית ב[[י"ח אדר]] [[תשכ"ט]], והיא נמשכה עד הפסקת האש ב[[ה' אב]] [[תש"ל]].

לאורך המלחמה שמשכה כשנה וחצי, קרא הרבי לסגל הפיקוד העליון ולמתווי המדיניות בממשלה לנקוט בגישה תקיפה ולא להיכנע ללחץ האמריקאי להפסקת האש, היות והמצרים ינצלו אותו באופן ודאי לביצור המערך המלחמתי ויפתחו תוך זמן קצר במלחמה מחודשת שתגבה חיי חיילים רבים. קריאותיו של הרבי לא נענו, ותחזיתו התבררה כמדוייקת, כאשר יום אחד בלבד לאחר חתימת הסכם אש הפרו אותו המצרים, והחלו בהכנות מאסיביות ל[[מלחמת יום הכיפורים]].

===מלחמת המפרץ===

[[קובץ:1963.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טיל מיורט במהלך המלחמה, בשמי [[רמת גן]]]]
ב[[יום שני]] ב' [[סיון]] [[תש"נ]], הכריז [[הרבי]] כי ראשי התיבות של השנה הבאה הם "תהא שנת אראנו נפלאות". הרבי אף הסביר כי באופן מיוחד הוא מקדים לתת את ראשי התיבות של השנה הבאה, כדי שיוכלו להדפיס זאת בלוחות השנה.

ההתייחסות הראשונית של [[הרבי]] לקראת מלחמת המפרץ, הייתה לשר המשטרה דאז מר רוני מילוא שהגיע לרבי בכ"ח [[מנחם אב]] בשנת [[תש"נ]]. "אנו נמצאים בימים קשים", אמר לרבי.
הרבי באופן נדיר, קטע את דבריו: "אין אלו ימים קשים... כבר אמרתי שכתוב מפורש (ביחס לארץ ישראל - חומש דברים י"א, י) 'עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה'". זו הייתה תחילה בסדרה של נבואות מדויקות שנביא הרבי בנוגע למלחמה, בנוגע לתחזיות של כל המומחים, ושהתבררו כמובן, כמדויקות להפליא.

[[קובץ:ידיעות אחרונות מלחמת המפרץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דברי [[הרבי]] ב[[עיתון 'ידיעות אחרונות']]]]
הפעם הראשונה שהרבי הזכיר קבל עם ועולם את דברי המדרש ב'ילקוט שמעוני': "שנה שמלך המשיח בא... מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם [[הקב"ה]] כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...", הייתה ב[[התוועדות]] שבת פרשת ראה תש"נ. היה זה בשעה שהעולם עמד ותהה, לא יודע אם תפתח המלחמה ואם כן איפה ומתי.

מאז אותה [[התוועדות]] היו דברי המדרש שגורים בפי הרבי כמעט בכל [[שיחה]] או התוועדות. כך גם בכינוס של [[נשי ובנות חב"ד]] שהתקיים ב[[יום רביעי]] כ"ב ב[[אלול]] תש"נ.

===הסכם השלום עם מצרים===
בעת הסכם השלום עם מצרים, יצא הרבי בחריפות נגד ההסכם בהביעו את פליאתו כיצד ניתן להחזיר שטחים תמורת חתיכת נייר שאין לה כל תוקף, וכך אמר הרבי "מי יודע מי ישלוט במצרים עוד שנה ומי יכול לשער מה יהיה שם המצב עוד 30 שנה"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68547 ראה עוד].}}.

חלקה הראשון של הנבואה התקיים במדוייק כעבור שנה כאשר נרצח נשיא מצרים אנואר סאדאת, וחלקה השני התקיים לאחר 30 שנה בשנת [[תשע"ב]] אז בוטלו הסכמי הגז ונודע מהי חשיבות מצרים לאותם הסכמים{{הערה|המועמד המוביל לנשיאות מצרים אמר "הסכמי קמפ דיוויד הם מסמך היסטורי שמקומו על המדף לזיכרון, משום שסעיפיו מדברים על כך שמטרת ההסכם להקים ממשל פלסטיני עצמאי, בעוד שהיום אנחנו מדברים על מדינה פלסטינית עצמאית" ובביקור במחוז המערבי במצרים, תיאר את ההסכם כ"דיו על נייר שתוקף סמכותו פג".}}.
==נבואות הרבי במלחמות ארה"ב==
{{להשלים}}
==נבואות הרבי בנוגע להתפרקות ברית המועצות==
{{להשלים}}

==נבואת הרבי בנוגע להסכמי אוסלו==

==נבואת הרבי בנוגע למיהו יהודי==
{להשלים}

==ראו גם==
*'''[[נביא מקרבך]]'''
* [[נבואה#נבואה בזמננו|נבואה בזמננו]] בערך נבואה
* [[מלחמת לבנון - נבואת מלך המשיח]] - תקליטור לצפיה

==קישורים חיצונים==
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&st=&pgnum=330 שיחת שבת פרשת שופטים תנש"א] (באידיש) - וב[http://torah4blind.org/hebrew/softim51.htm תרגום לעברית]''' מאת [[הרבי]] העוסקת בנבואה, ובה קובע הרבי שאדמו"רי חב"ד הינם נביאים לפי גדרי ההלכה {{PDF}} hebrewbooks.org, torah4blind.org

;כללי
* [http://www.psakdin.net פסק הלכה על-פי דין תורתינו הקדושה.. שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין נביא], אתר פסק דין
* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=133 הנביא] נבואות הרבי ב{{חבד בישראל}}
* [http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=33 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}} {{אינפו}}
* גיל עקביוב, [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1786 'משיח בא'] {{שמע}} - לחן על מילות הרבי ב[[שיחה|שיחת]] פרשת שופטים ה'[[תנש"א]] "לפרסם לכל אנשי הדור.. הנבואה העיקרית שלאלתר לגאולה ותיכף ומייד ממש הנה זה משיח בא". ידיעה חדשותית: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?id=15712&url=article_he שיר חדש בביצועו של גיל עקביוב], ד [[אלול]] ה'תשס"ה (08.09.2005) - {{אינפו}}
* {{קישור חבד אינפו ישן|84944|רבי כנביא ● הרב יקותיאל גרין||{{תע|11/28/2014}}}}
* הרב [[אסף חנוך פרומר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75983 טעימה מבית הספר לגאולה: נבואות המשיח]''' {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=40499 "היחיד שעונה לגדרי הנביא הוא הרבי עצמו"], מאמר מקיף מאת הרב [[מענדל ווכטר]] {{אינפו|}}
* [http://chabad.info/magazine/%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99/ חצי יובל לנבואת הגאולה של הרבי מלך המשיח], ראיון עם הרב [[שלום דובער וולפא]] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=40518 התזה המטלטלת על שופטים נ"א] - ההתרחשויות סביב שיחת הרבי {{אינפו}}
;מלחמות ישראל
* [http://www.chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=242 ארץ ישראל השלימה - לסיים את מלחמת של"ג]{{וידאו}}
* מנדי שוחט, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77950 המניעות ועיכובים על פרסום נבואת המלחמה והניצחון''', ערב יום הכיפורים תשל"ד], ט' [[תשרי]] התשע"ד (13.09.2013)
* '''[http://ih.chabad.info/upload/Musaf02/index.html 40 לנבואה]''', מוסף [[שבועון בית משיח|בית משיח]], יום כיפור, תשע"ד (09.2013)
* [[מלחמת המפרץ#נבואת הרבי|מלחמת המפרץ - נבואת הרבי]]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65272 30 שנה אחרי שהרבי הזהיר: האסלאמיסטים ניצחו במצרים],
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2672 הסכנה המצרית] כלי התקשורת עוסקים בנצחון המוסלמים הקיצוניים בבחירות במצרים, דבר שמעמיד בסימן שאלה את יחסי ישראל-מצרים השבריריים גם כך. בקשר עם כך אנו מגישים וידאו בפרסום ראשון בו זועק הרבי על הסכנות ב"הסכם השלום" עם מצרים
* [[בנצי פרישמן]], [https://drive.google.com/file/d/18OE_BW5UYuhSk6-dUJgJdIxLBlEWT16D/view?usp=drivesdk מול כל התחזיות! מול כל הפרשנויות!], [[עיתון הגאולה]] עמד 2

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]

נבואות הרבי

2022-03-09T13:26:13Z

מאה ועשרים שנה: /* נבואות הרבי בנוגע להתפרקות ברית המועצות */

[[קובץ:נבואת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נבואת [[הרבי]] "הנה הנה [[משיח]] בא" בשלט פרסום בחזית [[בית הכנסת]] בית מנחם ב[[כפר חב"ד]]]]
:ערך זה עוסק ב[[נבואה|נבואות]] של [[הרבי]] בעלות השלכה על מספר גדול של אנשים ולא בנבואות פרטיות שנאמרו או השפיעו על אישים בודדים.

ב[[דבר מלכות שופטים|שבת פרשת שופטים]] [[תנש"א]] דיבר [[הרבי]] [[מלך המשיח]] על חזרת ה[[נבואה]] לישראל, וביאר '''כי בדורנו ישנה נבואה במלך המשיח עצמו''' - שאמר דברים העתידים להיות ונאמנו דבריו, והורה לפרסם לכל אנשי הדור כי עליהם לציית לכל דברי הנביא, כולל הנבואה העיקרית שלו - "הנה זה משיח בא".

בשנת [[תנש"א]] [[נבואה|ניבא]] [[הרבי]] שיתקיים בה "נפלאות אראנו". באותה שנה השתנה העולם עם
נפילת המשטר הקומוניסטי, תהליך שהתרחש כמעט ללא שפיכות דמים. על נפילה זו ניבא הרבי ברורות לפני עשרות שנים, כשהמעצמה הייתה עוד בשיא תוקפה.
==נבואות הרבי במלחמות ארץ ישראל==
===מלחמת ההתשה===
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת ההתשה]]}}
'''מלחמת ההתשה''' הייתה מלחמה עקובה מדם שנערכה בין [[צה"ל]] וצבא מצרים בסיוע הצבא הרוסי. המלחמה התנהלה בתקופה שבין [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מלחמת יום כיפור]], והשלב העיקרי בה החל בהתקפה מצרית ב[[י"ח אדר]] [[תשכ"ט]], והיא נמשכה עד הפסקת האש ב[[ה' אב]] [[תש"ל]].

לאורך המלחמה שמשכה כשנה וחצי, קרא הרבי לסגל הפיקוד העליון ולמתווי המדיניות בממשלה לנקוט בגישה תקיפה ולא להיכנע ללחץ האמריקאי להפסקת האש, היות והמצרים ינצלו אותו באופן ודאי לביצור המערך המלחמתי ויפתחו תוך זמן קצר במלחמה מחודשת שתגבה חיי חיילים רבים. קריאותיו של הרבי לא נענו, ותחזיתו התבררה כמדוייקת, כאשר יום אחד בלבד לאחר חתימת הסכם אש הפרו אותו המצרים, והחלו בהכנות מאסיביות ל[[מלחמת יום הכיפורים]].

===מלחמת המפרץ===

[[קובץ:1963.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טיל מיורט במהלך המלחמה, בשמי [[רמת גן]]]]
ב[[יום שני]] ב' [[סיון]] [[תש"נ]], הכריז [[הרבי]] כי ראשי התיבות של השנה הבאה הם "תהא שנת אראנו נפלאות". הרבי אף הסביר כי באופן מיוחד הוא מקדים לתת את ראשי התיבות של השנה הבאה, כדי שיוכלו להדפיס זאת בלוחות השנה.

ההתייחסות הראשונית של [[הרבי]] לקראת מלחמת המפרץ, הייתה לשר המשטרה דאז מר רוני מילוא שהגיע לרבי בכ"ח [[מנחם אב]] בשנת [[תש"נ]]. "אנו נמצאים בימים קשים", אמר לרבי.
הרבי באופן נדיר, קטע את דבריו: "אין אלו ימים קשים... כבר אמרתי שכתוב מפורש (ביחס לארץ ישראל - חומש דברים י"א, י) 'עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה'". זו הייתה תחילה בסדרה של נבואות מדויקות שנביא הרבי בנוגע למלחמה, בנוגע לתחזיות של כל המומחים, ושהתבררו כמובן, כמדויקות להפליא.

[[קובץ:ידיעות אחרונות מלחמת המפרץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דברי [[הרבי]] ב[[עיתון 'ידיעות אחרונות']]]]
הפעם הראשונה שהרבי הזכיר קבל עם ועולם את דברי המדרש ב'ילקוט שמעוני': "שנה שמלך המשיח בא... מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם [[הקב"ה]] כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...", הייתה ב[[התוועדות]] שבת פרשת ראה תש"נ. היה זה בשעה שהעולם עמד ותהה, לא יודע אם תפתח המלחמה ואם כן איפה ומתי.

מאז אותה [[התוועדות]] היו דברי המדרש שגורים בפי הרבי כמעט בכל [[שיחה]] או התוועדות. כך גם בכינוס של [[נשי ובנות חב"ד]] שהתקיים ב[[יום רביעי]] כ"ב ב[[אלול]] תש"נ.

===הסכם השלום עם מצרים===
בעת הסכם השלום עם מצרים, יצא הרבי בחריפות נגד ההסכם בהביעו את פליאתו כיצד ניתן להחזיר שטחים תמורת חתיכת נייר שאין לה כל תוקף, וכך אמר הרבי "מי יודע מי ישלוט במצרים עוד שנה ומי יכול לשער מה יהיה שם המצב עוד 30 שנה"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68547 ראה עוד].}}.

חלקה הראשון של הנבואה התקיים במדוייק כעבור שנה כאשר נרצח נשיא מצרים אנואר סאדאת, וחלקה השני התקיים לאחר 30 שנה בשנת [[תשע"ב]] אז בוטלו הסכמי הגז ונודע מהי חשיבות מצרים לאותם הסכמים{{הערה|המועמד המוביל לנשיאות מצרים אמר "הסכמי קמפ דיוויד הם מסמך היסטורי שמקומו על המדף לזיכרון, משום שסעיפיו מדברים על כך שמטרת ההסכם להקים ממשל פלסטיני עצמאי, בעוד שהיום אנחנו מדברים על מדינה פלסטינית עצמאית" ובביקור במחוז המערבי במצרים, תיאר את ההסכם כ"דיו על נייר שתוקף סמכותו פג".}}.
==נבואות הרבי במלחמות ארה"ב==
{{להשלים}}
==נבואות הרבי בנוגע להתפרקות ברית המועצות==
{{להשלים}}

==נבואת הרבי בנוגע להסכמי אוסלו==

==נבואת הרבי בנוגע למיהו יהודי==

==ראו גם==
*'''[[נביא מקרבך]]'''
* [[נבואה#נבואה בזמננו|נבואה בזמננו]] בערך נבואה
* [[מלחמת לבנון - נבואת מלך המשיח]] - תקליטור לצפיה

==קישורים חיצונים==
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&st=&pgnum=330 שיחת שבת פרשת שופטים תנש"א] (באידיש) - וב[http://torah4blind.org/hebrew/softim51.htm תרגום לעברית]''' מאת [[הרבי]] העוסקת בנבואה, ובה קובע הרבי שאדמו"רי חב"ד הינם נביאים לפי גדרי ההלכה {{PDF}} hebrewbooks.org, torah4blind.org

;כללי
* [http://www.psakdin.net פסק הלכה על-פי דין תורתינו הקדושה.. שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין נביא], אתר פסק דין
* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=133 הנביא] נבואות הרבי ב{{חבד בישראל}}
* [http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=33 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}} {{אינפו}}
* גיל עקביוב, [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1786 'משיח בא'] {{שמע}} - לחן על מילות הרבי ב[[שיחה|שיחת]] פרשת שופטים ה'[[תנש"א]] "לפרסם לכל אנשי הדור.. הנבואה העיקרית שלאלתר לגאולה ותיכף ומייד ממש הנה זה משיח בא". ידיעה חדשותית: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?id=15712&url=article_he שיר חדש בביצועו של גיל עקביוב], ד [[אלול]] ה'תשס"ה (08.09.2005) - {{אינפו}}
* {{קישור חבד אינפו ישן|84944|רבי כנביא ● הרב יקותיאל גרין||{{תע|11/28/2014}}}}
* הרב [[אסף חנוך פרומר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75983 טעימה מבית הספר לגאולה: נבואות המשיח]''' {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=40499 "היחיד שעונה לגדרי הנביא הוא הרבי עצמו"], מאמר מקיף מאת הרב [[מענדל ווכטר]] {{אינפו|}}
* [http://chabad.info/magazine/%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99/ חצי יובל לנבואת הגאולה של הרבי מלך המשיח], ראיון עם הרב [[שלום דובער וולפא]] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=40518 התזה המטלטלת על שופטים נ"א] - ההתרחשויות סביב שיחת הרבי {{אינפו}}
;מלחמות ישראל
* [http://www.chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=242 ארץ ישראל השלימה - לסיים את מלחמת של"ג]{{וידאו}}
* מנדי שוחט, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77950 המניעות ועיכובים על פרסום נבואת המלחמה והניצחון''', ערב יום הכיפורים תשל"ד], ט' [[תשרי]] התשע"ד (13.09.2013)
* '''[http://ih.chabad.info/upload/Musaf02/index.html 40 לנבואה]''', מוסף [[שבועון בית משיח|בית משיח]], יום כיפור, תשע"ד (09.2013)
* [[מלחמת המפרץ#נבואת הרבי|מלחמת המפרץ - נבואת הרבי]]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65272 30 שנה אחרי שהרבי הזהיר: האסלאמיסטים ניצחו במצרים],
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2672 הסכנה המצרית] כלי התקשורת עוסקים בנצחון המוסלמים הקיצוניים בבחירות במצרים, דבר שמעמיד בסימן שאלה את יחסי ישראל-מצרים השבריריים גם כך. בקשר עם כך אנו מגישים וידאו בפרסום ראשון בו זועק הרבי על הסכנות ב"הסכם השלום" עם מצרים
* [[בנצי פרישמן]], [https://drive.google.com/file/d/18OE_BW5UYuhSk6-dUJgJdIxLBlEWT16D/view?usp=drivesdk מול כל התחזיות! מול כל הפרשנויות!], [[עיתון הגאולה]] עמד 2

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]

דוד בן גוריון

2022-03-09T13:24:18Z

מאה ועשרים שנה:

[[קובץ:בן גוריון.jpeg|ממוזער|250px|דוד בן גוריון משמש כ[[סנדק]] ב[[ברית מילה]]]]
'''דוד יוסף בן-גוריון''' ([[י"ז תשרי]] [[תרמ"ז]] - [[ו' כסלו]] [[תשל"ד]]) היה ראש הממשלה הראשון של [[מדינת ישראל]].

==תולדות חיים==

נולד ב[[י"ז תשרי]] ה'[[תרמ"ז]] בעיירה פלונסק שב[[פולין]], בשם 'דוד יוסף גרין' לאביגדור ושיינדל.

מגיל צעיר היה פעיל ציוני נלהב, והיה בין מקימי אגודת "עזרא" בעיירתו, שעסקה בעידוד והכנה לעלייה ל[[ארץ ישראל]].

בשנת ה'[[תרס"ו]] עלה לארץ ישראל, במסגרת מה שמכונה 'העלייה השניה', ועסק בחקלאות.

שנה לאחר מכן נבחר להנהגת מפלגת 'פועלי ציון'. בשנת ה'[[תר"ע]] החל לערוך את ביטאון המפלגה, 'האחדות', ושינה את שם משפחתו ל'בן גוריון'.

במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] גורש מארץ ישראל ל[[ארצות הברית]] בשל אזרחותו ה[[רוסיה|רוסית]] ופעילותו הציונית.

בעת שהותו ב[[ניו יורק]], נשא את רעייתו פולה מונבז, ממנו נולדו להם שלושה ילדים, גאולה (בן אליעזר), עמוס, ורננה (לשם).

===פעילות פוליטית===
====לפני קום המדינה====

בשנת [[תרע"ח]], לאחר סיום המלחמה, חזר לארץ ישראל והקים יחד עם ברל כצנלסון את מפלגת 'אחדות העבודה'.

בשנת [[תר"פ]] הקים את 'ההסתדרות', שעסקה בהגנה על זכויותיהם של עובדים, והיה המזכיר הכללי שלה.

בשנת [[תר"צ]] התאחדה מפלגתו, אחדות העבודה, יחד עם מפלגת 'השומר הצעיר', והקימו את מפלגת 'מפא"י'. בשנת [[תרצ"ה]] נבחר מטעם המפלגה ליו"ר הסוכנות היהודית וההנהלה הציונית - הגופים המרכזיים בהנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל.

בזמן מאורעות [[תרצ"ו]]-[[תרצ"ט]] תמך בן גוריון בהבלגה על מעשי הערבים, דבר שגרר ביקורות רבות.

בן גוריון ניסה להוביל את חלוקת [[ארץ ישראל]] לשתי מדינות, יהודית וערבית, במסגרת תוכנית החלוקה שהציע [[האו"ם]].

====הקמת המדינה====

ב[[ה' אייר]] [[תש"ח]] הכריז בן גוריון על הקמת [[מדינת ישראל]], והחל לכהן כראש הממשלה ושר הביטחון בממשלה הזמנית שהוקמה. לאחר הקמת המדינה פעל להקמתו של [[צה"ל]].

במהלך הפוגה ב[[מלחמת השחרור|מלחמת תש"ח]] (שפרצה לאחר הקמת המדינה), הגיעה לארץ ספינת נשק בשם אלטלנה על ידי ארגון [[אצ"ל]]. הממשלה הורתה על החרמת הנשק בידי כוחות צה"ל, בטענה שלאחר שהמדינה הוקמה אין עוד מקום לארגונים שונים. לאחר שנסיונות שונים לפשרה נדחו, ולאחר שאולטימטום שניתן למנהיג אצ"ל, [[מנחם בגין]], נדחה על ידו, פקד ראש הממשלה באישור הממשלה הזמנית, על פגיעה באוניה. קורבנות הקרבות שפרצו בין כוחות צה"ל לאנשי אצ"ל וטביעת האוניה נמנים ב-3 חיילי צה"ל ו-16 אנשי אצ"ל (יהודים).

לאחר המלחמה פעל לעידוד עליית יהודים לארץ ישראל.

====הסכם השילומים====

בשנת [[תשי"ב]] חתם בן גוריון על 'הסכם השילומים' עם [[גרמניה]]. ההסכם כלל מתן פיצויים לניצולי [[השואה]], ועזרה למדינת ישראל ברכישת נשק. הדבר עורר התנגדות עזה והפגנות אלימות ברחבי הארץ.

[[הרבי]] אמר במספר הזדמנויות על הסכם זה כי יש לקחת מהגרמנים כמה שיותר כסף, בשביל שהכסף לא יישאר אצלם, בחינת 'הרצחת וגם ירשת'.

במסגרת הסכם זה, הקציבה "וועדת השילומים" סכום נכבד להדפסת "[[ספר הערכים - חב"ד]]".

====הפרישה מראשות הממשלה====

בשנת [[תשי"ג]] פרש מראשות הממשלה, ועבר להתגורר בקיבוץ שדה בוקר שבנגב, כחלק מהשקפתו לחיזוק ההתיישבות היהודית שם ובשנת [[תשט"ו]] חזר לכהן כראש ממשלה.

בשנת [[תשכ"ג]] פרש שוב מראשות הממשלה וממפלגת מפא"י, והקים את מפלגת 'רפ"י', שנעמד בראשה.

מאוחר יותר הצטרפו חברי מפלגתו לרשימה מאוחדת של מפא"י, מפ"ם ורפ"י, אך הוא עצמו לא הצטרף והקים את מפלגת 'הרשימה הממלכתית', עד שבשנת [[תש"ל]] פרש מן הכנסת.

נפטר ב[[ו' כסלו]] [[תשל"ד]].

== עם הרבי וחסידי חב"ד ==
===מיהו יהודי===

בשנת [[תשט"ו]] הקים בן גוריון וועדה מיוחדת בראשותו, לדון בשאלה [[מיהו יהודי]].

במסגרת הדיון, שלח בן גוריון מכתב למספר רבנים, וביניהם לרבי, על מנת לשמוע את דעתם.

בתגובה ענה לו הרבי:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=אגרות קודש חי"ח אגרת ו'תשיד|תוכן=דעתי הברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בענינים כאלה אין כל תורף להצהרה בדיבור על הרצון להירשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות. על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחיה עד היום הזה – יהודי, או בסגנון שונה אבל בתוכן שווה – שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודיה או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשו"ע}}

לאחר מכן שלח לו הרבי מכתב נוסף{{הערה|אג"ק חי"ח אגרת ו'תשטו}} על מצב היהדות והחברה בארץ הקודש{{הערה|לפועל לא חוקק אז החוק, אלא רק בשנת ה'תש"ל}}.

===מבצע תפילין===

עם תחילתו של [[מבצע תפילין]], הזמין בן גוריון כמה מחסידי חב"ד לביתו, וביקש מהם הסבר על מהותו ומשמעותו של המבצע.

===הקמת כפר חב"ד ב'===

בשנת ה'[[תש"כ]] כתב הרבי לח"כ אברהם הרצפלד ממפא"י, מפלגתו של בן גוריון, בבקשה שיסייע להקמת [[כפר חב"ד ב']].

במהלך הזמן נתקל הרצפלד בקשיים שונים, בין השאר מכאלו שלא רצו שיקום כפר נוסף לחסידי חב"ד.

הרצפלד פנה במכתב לבן גוריון, וביקש את תמיכתו בהקמת הכפר. בתגובה השיב לו בן גוריון: {{ציטוטון|אני מודה לך על משלוח מכתבו של הרבי מלובביץ' אליך, אבל הצטערתי מהערתך שאתה מסופק אם הקמת כפר חב"ד ב' תצא לפועל. מדוע לא? יש חשיבות מיוחדת להתיישבות יהודים כאלה... כי לפי שעה אין תקוות מהציוניסטים. אבל חסידים... באים ומתיישבים כאן, ויש להם מעלה נוספת – שיש להם ילדים רבים. מדוע לא תיתן הסוכנות יד להקמת כפר זה?}}

===פגישתו עם הרבי===

דוד בן גוריון לא נפגש אם הרבי יש אומרים שהרבי לא רצה להיפגש איתו עקב כך שעבר על גילוי עריות שפיכות דמים (והדבר השלישי רק שאני לא זוכר)

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/news/חשיפה-מדוע-בן-גוריון-לא-היה-ביחידות/ חשיפה: מדוע בן-גוריון לא היה ביחידות?] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/magazine/656765/ הרבי כותב לבן גוריון בשאלת מיהו יהודי] {{חב"ד אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{ראשי ממשלת ישראל}}

{{מיון רגיל:בן גוריון, דוד}}
[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]]

שאול יצחק

2022-03-09T13:19:34Z

מאה ועשרים שנה:

{{מקורות}}רבי '''יצחק שאול שואב המים''' היה כינויו של יהודי חסיד פנימי שהתגורר ב[[הומיל]], את פרנסתו שאב מחלוקת מים.

יצחק שאול בילדותו היה שובב והיה מכה את הבהמות שבביתו לאחר שאביו הוכיחו חל מהפך בחייו ונהיה חסיד (ספר הזכרונות)

ר' יצחק שאול היה חסיד מסור, התפלל כל התפילות ב[[בית הכנסת]] של החסיד רבי [[יצחק אייזיק אפשטיין מהומיל|יצחק אייזיק]] והשתתף בשיעורים שלמדו שם. ב[[שבת]] היה אומר שיעור התהלים, לומד [[משניות]] ומתפלל באריכות, והיה אחד מאלה שהיו מבינים מאמרי החסידות העמוקים שהחסיד רבי יצחק אייזיק היה אומר.

פעם אחת, ב[[שמחת תורה]], אמר ר' יצחק שאול לחסיד רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]]: רבי, החודש מילאתם דליים מלאים, ואני מילאתי כוסית קטנה. יעזור השי"ת שאתם, רבי, תנצלו את הדליים שלכם ואני את הכוסית שלי.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]

ראובן דונין

2022-03-06T11:37:12Z

מאה ועשרים שנה:

{{לעריכה}}
[[קובץ:הרב ראובן דונין בהתוועדות חסידית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ראובן דונין בהתוועדות חסידית]]
הרב '''ראובן דונין''' ([[י"ז טבת]] [[תרצ"ד]] – [[י"א מנחם אב]] [[תשס"ב]]) היה טרקטוריסט ו[[משפיע]], שקירב מאות רבות של יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי [[חסידות חב"ד]].

==תולדות חיים==
===נעוריו===
[[קובץ:108885.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הרב ראובן דונין בצעירותו (שנת [[תשכ"ו]])]]
נולד ב[[י"ז טבת]] [[תרצ"ד]] ב[[חיפה]] לרב תנחום דונין, שהיה דור שישי בחסידות חב"ד ותלמידו של הרב אריה לוין. בצעירותו התגלתה אצל ראובן מחלת האסטמה ובעקבותיה נשלח בגיל צעיר ללמוד בפנימיית 'כפר עברי' של תנועת 'הפועל המזרחי הצעיר' בהרי [[ירושלים]]. אוכלוסיית הילדים בפנימייה והריחוק מהבית גרמו לראובן לרדת מן הדת ולהפסיק לשמור על [[תורה]] ומצוות. כשהתבגר התגלה אצלו כשרון בנהיגה ובשליטה על כלי רכב כבדים, והוא החל לעבוד כנהג שופל והתגורר בקיבוץ הדתי "לביא".

כשאחיו הצעיר, הרב [[אברהם דונין]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ביקש באחת מפגישותיהם מאחיו ראובן שיקרא קצת מתורת [[חסידות חב"ד]] שהביא איתו. תחילה סירב ראובן אך לאחר בקשות חוזרות החל לקרוא ולהתעניין והדברים מצאו חן בעיניו. ראובן, שמצידו כבר היה בתקופת חיפוש משמעות לחייו, העמיק את התעניינותו ביהדות ואף נסע ללמוד לתקופות קצרות לישיבות שונות. ראובן לא מצא בישיבות הללו את המשמעות אותה חיפש והוא חזר לעבודתו כטרקטוריסט במחצבה. באחד מימי שישי נסע ראובן באוטובוס מחיפה לנהריה על מנת לשבות בנהריה, במהלך הדרך נוצר קשר עם יהודי חסידי שהזמין אותו לשבת הבאה לכפר חב"ד. ראובן החליט שכבר באותה שבת הוא יסע לכפר חב"ד, וכך עשה.

לאחר כמה ימים, בעקבות בקשת אביו, הוא החליט לנסות להתקבל לישיבה בלוד. כשהגיעו ראובן ואביו לישיבה, סירב ה[[משפיע]], הרב [[שלמה חיים קסלמן]], לקבל את ראובן לישיבה. ראובן מצידו הבטיח שהוא יסכים לבצע את כל מה שידרשו ממנו כדי להתקבל לישיבה, ולבסוף קיבלו הרב קסלמן והצמיד לו כ'חברותא' את הרב [[משה נפרסטק]] שישמש לו כמעין חונך.

===אצל הרבי===
בשלב מסוים, הרגיש ראובן שהוא זקוק לחיזוק ביהדותו ולשם כך החליט לנסוע אל [[הרבי]]. ה[[משפיע]] הרב קסלמן התנה זאת בכך שר' ראובן יסיים ללמוד, ורק אז נתן אישור לנסיעה. ראובן גייס את הכסף הדרוש, באמצעות עבודה בטרקטור, ונסע לרבי למשך חצי שנה. בתקופה זו למד בישיבה ב-[[770]].

כאשר נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי בפעם הראשונה, שאלו הרבי אם הוא מבין במכוניות וכעבור זמן קצר שאלו לשם מה נכנס ליחידות. ר' ראובן פרץ בבכי, והשיב שלא הגיע לאמריקה אלא כדי בשביל ללמוד בישיבה ב-770 ושהוא רוצה ללמוד כמו שצריך, הרבי ענה לו: "כיוון שהוציא עניניו אל הקדושה, אם כן, תשב ותלמד ובעוד כמה חודשים נתדבר". כאשר ביקש מהרבי דרך [[תשובה]], השיב לו הרבי: "קודם יעלה על דרך תורה ומצוות מתוך שמחה וטוב לבב, אחר כך נדבר על תשובה".

מאז זכה ר' ראובן ליחידויות נוספות רבות כשרבים מהן היו באופן לא רשמי. לפעמים עמד לאחר [[תפילת ערבית]] במקום בולט כדי שהרבי יבחין בו, והיה יוצר קשר עין עם הרבי. לעיתים כשהיה מבחין בכעין ניד ראש, או בזיק של הבנה בעיניו של הרבי, היה נכנס אל חדרו, שם היה מציע לפני הרבי שאלות שונות לגבי חייו או בסדר לימודו.

ביחידויות הוא היה מזכיר לרבי על כך שהרבי אמר לו שהוא יורה לו דרך תשובה, ב[[ו' תשרי]] [[תשמ"ב]], הסביר לו הרבי לראשונה במהלך היחידות, את עניין התשובה.

===שליחות בחיפה===
[[קובץ:ראובן הכתרת רבני קה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דונין נואם בטקס הכתרת [[בית דין צדק קראון הייטס|רבני שכונת קראון הייטס]], [[חודש תמוז]] [[תשמ"ו]] ב{{ה|זאל הגדול}} ב-[[770]]]]
לאחר חצי שנה חזר הרב דונין לארץ, לא לפני שקיבל [[שליחות]] מהרבי להמשיך בעבודתו בטרקטור במקום "שיראו אותך מה שיותר אנשים", כיוון שאז יוכל להשפיע עליהם בענייני [[תורה]] ומצוות.

נישא עם רבקה לבית משפחת זוננפלד מירושלים. לאחר נישואיו התיישב ב[[חיפה]].

ביתו היה "[[בית חב"ד]]" אמיתי, עוד לפני שהמושג הזה הפך למוסד. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מ[[בעל תשובה|בעלי התשובה]] שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים, כאשר ה"עזר כנגדו", מרת רבקה, הייתה מקבלת את כולם במאור פנים ובסבלנות רבה.

בשעות הערב הוא היה מרבה לצאת לקיבוצים או לבסיסי צבא, שם היה משוחח בענייני השקפה וחסידות עם השומעים שהתלקטו סביבו. והוא, בשפה הפשוטה והישירה, מחוספסת, היה כובש את לבבות השומעים. הוא היה מדבר אליהם בגובה העיניים, ובעיקר - מתוך הלב.

ואכן, השפעתו על הסביבה הייתה עצומה. במשך השנים קירבו ר' ראובן ורעייתו אלפי צעירים ליהדות. מאות מהם הפכו ל[[חסיד]]ים יראי שמים. הוא לא היסס מלהיכנס לשיחה גם עם ה"גרעינים הקשים" של השמאל. פעם אף הזמין לביתו קבוצה של צעירים מהליגה נגד כפייה דתית. היום חלקם הורים למשפחות חסידיות.

מהפכת התשובה שחולל ר' ראובן מדהימה ומעוררת השתאות. הוא עצמו העיד באמת האופיינית לו כי "אינני יודע אם קירבנו מאות או אלפים. אני חושב שזה הגיע לממדים גדולים. אינני מנהל רישום. הם פזורים היום בכל קצווי תבל. אני יודע שבכל מקום בעולם יש [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שלנו".

בבית משפחת דונין היה כיסא מפואר ומלכותי, מיוחד ושמור עבור הרבי. ר' ראובן לא ידע חכמות, ולאחר ששמע פעם מהרבי כי הוא יבוא יחד עם המשיח לארץ הקודש, שאלו האם יבוא גם לחיפה, והרבי השיב: אם ירצה השם, אבוא גם לחיפה, והוסיף: זה יכול להיות אפילו מחר...

כשר' ראובן חזר לחיפה, החליט שאם הרבי יבוא לעירו, בוודאי ירצה לבקר בביתו-בביתם, ועל כן צריך להכין לו כסא ראוי.

ברבות השנים עזב ר' ראובן את עבודתו בטרקטור. אחת הפעולות הראשונות שר' ראובן היה עושה עם [[בעלי התשובה]] שהתקרבו היה לשלוח אותם אל הרבי, בהסבירו כי האור הגדול שם כבר יעשה את רוב העבודה, וכך אכן היה, כפי שמעידים תלמידיו הרבים.

בשנים האחרונות עזב את חיפה והתגורר ב[[רחובות]], אך המשיך לעמוד בקשר הדוק עם העיר ותושביה, שרבים מהם נמנים על מכריו. הוא שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב"ד רמת אביב]].
===פטירתו===
ב[[שבת]] האחרונה לחייו (שהיה גם יום השנה של זוגתו רבקה), בתאריך [[י"א מנחם אב]] [[תשס"ב]] שהה בחיפה לרגל ה[[עלייה לתורה]] של נכדו, בן לחתנו הרב [[ירון בר זוהר]]. לשבת זו הגיעו בני המשפחה מכל רחבי הארץ ומחו"ל.

כדרכו מדי שבת, הוא [[התוועדות חסידית|התוועד]] ארוכות, ובשעה 5 אחה"צ, עם סיום ההתוועדות באולם ישיבת חב"ד, אמר לנוכחים כי הוא חש ברע והתמוטט. צוות של מד"א שהגיע למקום ניסה לבצע בו החייאה במשך 40 דקות אולם הוא השיב את נשמתו לבוראה.

בהלווייתו שהתקיימה במוצאי-השבת השתתפו המונים, בהם: כל שלוחי הרבי מאזור הצפון, רבני ערים, מנהלי מוסדות, מאות ממקורביו ובני המשפחה. נטמן לצד רעייתו ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בחיפה.
==הפצת בשורת הגאולה והגואל==
[[קובץ:ראובן דונין.jpg|שמאל|ממוזער|250px| דגלון ב[[התוועדות חסידית]] שמתחת נמצא ר’ ראובן דונין]]
בעשור האחרון, מאז החל [[מבצע משיח]] וביתר שאת, לאחר שהרבי עודד את שירת ה"{{יחי}}". ר' ראובן, כחסיד ומקושר בכל לבו ונפשו, ידע כי זהו רצונו האמתי של הרבי, וכך אף היה מפרסם בכל מקום. הוא עצמו ענד על דש בגדו וכובעו סמל, דגלון קטן, של משיח. אם לא די בכך, הוא אף היה מסתובב עם שקית מלאה בסמלים שכאלה ומחלק לכל מי שרק קיבל על עצמו לענוד אותם. הוא הסביר זאת באומרו כי המילה "משיח" הכתובה על ה'דגלון' מסמלת את האמונה הטהורה בה מאמין כל יהודי ללא קשר לפרטים הנוספים. "[[משיח]] - בלי פשעטלאך וסיסמאות נוספות".

בכינוס גדול לקבלת פני משיח שהתקיים באולם הסינרמה בחודש [[אדר]] בשנת [[תשנ"ה]], הזמין ר' ראובן את הרבי אל המעמד הנאדר בקודש{{הערה|[http://hageula.com/vid/farbrengen/15849.htm הרב ראובן דונין מזמין את הרבי - הגאולה]}}.

==ספרים==
===שהרבי יחייך===
[[קובץ:ספר שהרבי יחייך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שהרבי יחייך' על ראובן דונין]]
שני הכרכים 'שהרבי יחייך' נכתבו ונערכו על ידי חנוך שחר. הספרים הם ליקוט של דברים שאמר בהזדמנויות שונות, מחולקים לפי נושאים ומובאים מפי השומעים.

כרך ראשון של הספר "שהרבי יחייך" יצא לאור ליום היארצייט של שנת ה'תשע"א והופץ על ידי [[חב"ד שופ]]. מהדורה שנייה וכרך שני יצאו לאור ליום [[ה' טבת]] [[תשע"ו]], בהוצאת חיש.

המפיץ, בעטיפת הספר הראשון, מתאר את הספר כ"מקבץ סיפורים ופנינים שמסופרים לראשונה מפי מושפעיו ומפיקי לקחו דבר בשם אומרו. באותנטיות, מבלי לגרוע מה"פלפל" האופייני לו מביא הספר את הסיפורים שנאספו בעבודת מחקר מקיפה ומעמיקה שארכה כחמש שנים, ומהווים נכס צאן ברזל הנותן הזדמנות גם למי שלא הכיר אותו פנים, לפגוש חסיד אמתי מסור בלב ובנפש לרבי ולהוראותיו שלא עשה מעולם הנחות לעצמו ולסובבים אותו והעמיד על הרגליים דור של מושפעים".

===הטרקטוריסט של הרבי===
[[קובץ:טרקטוריסט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']]
'''הטרקטוריסט של הרבי - [[משפיע]] שסלל דרך''' הוא ספר המתאר את תולדות חייו, פועלו, משנתו ודרכיו של המשפיע הרב [[ראובן דונין]]. יצא לאור על ידי הוצאת מ. סופר הו"ל ב[[מגדל העמק]] בשנת [[תשס"ט]].

הספר נכתב על ידי בנו הרב [[מנחם מענדל דונין]], נערך על ידי הרב [[ישראל אלפנביין]] בסיוע הרב [[אסף חנוך פרומר]].

==משפחתו==
;בניו
*הרב יוסף יצחק דונין - בעבר מנהל [[בית חב"ד חיפה]], כיום ב[[קראון הייטס]].
*הרב שלום דוב בער דונין - [[שליח]] [[הרבי]] לנורט מאימי פלורידה ב[[ארצות הברית]].
*הרב [[מנחם מענדל דונין]] סגן מנהל ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]], לשעבר ראש ישיבת [[אור אבנר]]-חב"ד כפר סיטרין.
*הרב [[יהודה לייב דונין]] - שליח הרבי ב[[חיפה]] ומיסד [[מכון להפצת תורת הגאולה]].
*הרב לוי שמעון דונין - מ[[שלוחי הרבי]] ב[[טקסס]].
*הרב שמואל דונין - [[קריית מלאכי]].
*הרב [[שניאור זלמן דונין]] - [[מגדל העמק]].

;חתניו
*ר' [[ירון בר זוהר]] - סמנכ"ל עמותת נבואת הגאולה - חיפה
*ר' יוסף יצחק מוצ'קין - שליח הרבי ב[[מונטריאול]].
*ר' שמואל ספיר - באר שבע

==ממקורביו==
*הרב [[יוסף מרטון]] - [[ירושלים]].
* חנוך שחר - [[צפת]].
* נפתלי דגן

==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל דונין]], [[ישראל אלפנביין]] ו[[אסף חנוך פרומר]], '''הטרקטוריסט של הרבי''', [[מגדל העמק]], [[תשס"ט]].
*חנוך שחר, '''[[שהרבי יחייך (ספר)|שהרבי יחייך]] - סיפורים ואמרות מראובן דונין''' צפת, [[תשע"א]].
*'''[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]] חלק א'''' - [[גוף כתב יד קודש|מענות]], [[אגרות קודש|מכתבים]] ו[[יחידות|יחידויות]] שזכה לקבל במהלך עבודתו בהפצת היהדות. מרדכי מנשה לאופר, [[הוצאת אש"ל]] [[כפר חב"ד]], [[תשנ"ז]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1632 התוועדות של הרב ראובן דונין]{{שמע}} - התוועדות [[ערב שבת]] מברכים [[מנחם אב]] ב[[רמת אביב]] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=425 נאום של הרב ראובן דונין]{{וידאו}} בכינוס ה'הקהל' הארצי, שאורגן על ידי '[[האגודה למען הגאולה האמתית והשלימה]]', ב[[כ"ב באדר א']] [[תשנ"ה]] בהיכל הסינרמה ב[[תל אביב]].
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30485 הנשמה שהרבי חצב במחצבה החיפאית], מנחם זיגלבוים, [[שבועון בית משיח]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30467 לקט סיפורים מר' ראובן דונין]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40012 פרק מתוך הספר אודות הרב דונין 'הטרקטוריסט של הרבי']
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62990 מקבץ סיפורים מתוך הספר אודות הרב דונין "שהרבי יחייך"]
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldberg-Dunin%20-%20Marcheshvan%206%2C%205777.pdf מענות שקיבל מהרבי], בתוך [[תשורה]] מנישואי נכדתו, חשון תשע"ז

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דונין, ראובן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים בחיפה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חב"ד רמת אביב]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:משפחת דונין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ב]]

מנחם מענדל וולף

2022-03-06T10:18:51Z

מאה ועשרים שנה: /* משפחתו */

[[קובץ:מני וולף1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מני וולף]]
הרב '''מני{{הערה|בראשונה שמו המקורי היה מנחם מענדל וכינויו מני ולאחר שביתו התחתנה עם מנחם מענדל הלפרין ולפי הוראת הרבי במקרה כזה או החתן או החותן מוסיף שם הפך את הכינוי לשמו הרשמי ומאז שמו כאמור מני מנחם מענדל}} מנחם מענדל וולף''' (יליד שנת [[תש"ה]]) הינו מנהל [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], וסניף ה[[מרכז לעניני חינוך]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:מני וולף בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מני וולף בצעירותו]]
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ב אלול]] [[תש"ה]] לאביו הרב [[אפרים וולף]] ואמו מרת פסיה. עד שנת [[תשי"ג]] למד במוסדות חב"ד ב[[ירושלים]], בהיותו בגיל שמונה, עברה משפחתו להתגורר ב[[לוד]]{{הערה|בעקבות התמנותו של אביו ארבע שנים קודם לכן למנהל הישיבה.}}, והוא עבר ללמוד ב[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]].

בצעירותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בשנת [[תשכ"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

מכיון שקבוצה תשכ"ה הייתה של כמה חודשים לכן הוא הגיש בקשה נוספת ונסע שוב לקבוצה לשנה שלימה אצל הרבי בשנת תשכ"ח מניסן תשכ"ח ועד לניסן תשכ"ט. דבר נדיר כשלעצמו.

במהלך שהותו במחיצת [[הרבי]] כתב יומן מפורט מהנהגותיו של הרבי, יומנים אלו התפרסמו במהלך השנים בתשורות שיצאו לאור לשמחות פרטיות במשפחתו.

בשנת [[תשכ"ט]] הוריו של הרב וולף [[נסיעה לרבי|נסעו לרבי]] לקראת [[י"ט כסלו]], ובמהלך הביקור הציע להם הרב [[בנימין קליין]] לשדך את גיסתו (בתו של הרב [[מרדכי שוסטרמן]]) עם בנם. לפני נסיעתם נכנסו בני הזוג וולף ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]], והרבי שאל אותם לגבי השידוך של בנם, והם סיפרו לרבי על ההצעה של הרב בנימין קליין, הרבי התייחס בחיוב להצעה ואז התברר שזו הצעה של הרבי, שנה לאחר מכן התקיימה בבארא פארק חתונתו של מני וולף עם פייגל שוסטרמן, ב[[ט"ו כסלו]] תש"ל{{הערה|אמו של הרב וולף, העניקה לרבי מתנה כ'דמי שדכנות' על חלקו בשידוך של בנם.}}.

בין השידוך לחתונה, לאחר [[חג הפסח]] [[תשכ"ט]] נסע הרב וולף לארץ הקודש, כשלפני יציאתו הרב [[חודוקוב]] מסר לו מספר הוראות. בהיותו בשדה תעופה התקשר שוב למשרד המזכירות על מנת להבהיר לעצמו את ההוראות שקיבל, כשבאמצע השיחה הרבי עלה על הקו והורה לו למסור את תוכן השיחה שנאמרה ב[[התוועדות]] ב[[אחרון של פסח]] בנושא האיסור למכור בתים לגויים (שנאמרה בקשר עם [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]) ולחזור על תוכנה בפני תושבי ארץ הקודש, היות והדבר נוגע גם להם.

לאחר חתונתם התגוררו בני הזוג מספר חודשים ב[[קראון הייטס]]{{הערה|בי' שבט [[תש"ל]] שחל ביום שישי באותה שנה, נערך סיום [[ספר תורה של משיח]], וב[[מוצאי שבת]] נערך השידור הראשון מ-[[770]] לארץ הקודש, במהלכו סיפר הרב וולף בקצרה את אירועי סיום כתיבת הספר תורה. כתוצאה מזה הוקם בהמשך [[מרכז שידורי חב"ד]] בניהולו של [[חיים ברוך הלברשטאם]].}}, ולאחר מכן נסעו בהוראת הרבי לארץ והתיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]].

===פעילות ציבורית===
[[קובץ:מני וולף בחדר המזכירות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מני וולף בדיון בחדר המזכירות]]
עם התיישבותו בארץ הקודש, מונה הרב וולף בהסכמת הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב|חודוקוב]] ובהשפעת אביו, כמחליפו של סבו הרב [[אברהם פריז]] בניהול [[סניף קה"ת כפר חב"ד|סניף קה"ת בארץ הקודש]], והחל לעסוק בהפצת ספרי קה"ת, ובניהול עניני הסניף.

בשנת [[תשמ"א]] יזם את הקמת מכון [[ועד הנחות בלה"ק]] שיעסוק בתרגום דברי הרבי ללשון הקודש לטובת חסידי חב"ד שאינם שולטים בשפת האידיש, ומעוניינים להבין את דברי הרבי הנאמרים בשעת ה[[התוועדויות]]. מכון זה התפתח בעידודו ובהכוונתו, וכיום הוא נחשב למכון ההוצאה לאור העיקרי של תורת הרבי.

במהלך השנים אסף חומר רב ומגוון, ויצר ארכיון תמונות נדיר מתולדות היישוב החב"די בארץ הקודש, מזקני החסידים, ותמונות נדירות של [[הרבי]], בשנת [[תשע"א]] מכר את הארכיון לרב דוד זקליקובסקי, מנהל 'ארכיון ליובאוויטש'{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=49327 דיווח באתר שטורעם].}}.

כיום הרב וולף מנהל את הוצאת הספרים קה"ת בארץ הקודש (כשלצדו בהנהלה הרב [[שייע סגל]]), ונושא בתואר 'מנהל סניף [[המרכז לעניני חינוך]] בארץ הקודש'.

==משפחתו==
'''בניו:'''
*הרב [[אליהו וולף]] - סופר חב"די ו[[שליח]] [[הרבי]] ברשת החינוך [[אור אבנר]].
*הרב [[זושא וולף]] - סופר חב"די ומנהל סניף חברת [[jem]] בארץ.
*הרב לוי יצחק וולף - מנהל ישיבת [[חזון אליהו]], ושליח הרבי בתל אביב.
*הרב [[בנימין וולף]] ע"ה - [[שליח]] [[הרבי]] בהנובר, [[גרמניה]].
*הרב אברהם וולף - שליח הרבי במצפה עדי, עמק יזרעאל.
*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]] - [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] וסופר חב"די.

'''חתניו:'''
*ר' מנחם מענדל הלפרין - [[מירון]].
*ר' עזריאל מוזיקנט - [[נחלת הר חב"ד]].
*ר' [[דוד סלאווין]] - [[כפר חב"ד]].
*הרב יצחק קפלן - שליח הרבי באשדוד.
*הרב ישראל אריה ליב רבינוביץ - שליח הרבי באשקלון.

==לקריאה נוספת==
*'''מרגלי החרש של הרבי''', [[שבועון כפר חב"ד]], גליון 1910 עמוד 22

==קישורים חיצוניים==
*'''יומני [[תשכ"ה]] של הרב וולף:''' [http://www.yomanim.com/index.php?title=תשרי_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף תשרי], [http://www.yomanim.com/index.php?title=מר-חשון_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף חשון], [http://www.yomanim.com/images/c/c2/כסלו_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף.pdf כסלו], [http://www.yomanim.com/images/2/24/טבת_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף.pdf טבת], [http://www.yomanim.com/images/a/a8/שבט_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף.pdf שבט], [http://www.yomanim.com/images/9/90/אדר-ראשון_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף.pdf אדר ראשון], [http://www.yomanim.com/images/c/cb/אדר-שני_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף.pdf אדר שני]. אתר יומנים מבית חיינו.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=49327 אוסף הצילומים המיתולוגי של מני וולף נמכר לארכיון ליובאוויטש] - אתר שטורעם.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וולף, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת וולף]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ה]]
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות בלה"ק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]

תומכי תמימים כפר חב"ד

2022-03-06T10:14:20Z

מאה ועשרים שנה:

{{ישיבה|
|שם=
|תמונה=ישיבה כפר חב"ד.jpg
|כתובית=בניין ישיבת תומכי תמימים [[כפר חב"ד]]
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]
|תאריך יסוד=שנת [[תשכ"ג]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=רחוב הרבי הרש"ב 4, [[כפר חב"ד]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].
|משגיח ראשי=הרב [[חיים דוד וילהלם (כפר חב"ד)|חיים דוד וילהלם]]
|משפיע ראשי=הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]], הרב [[מנחם לרר]], הרב גרשון סודקביץ והרב שלום דובער חדד.
|מספר תלמידים=220
|ספר פלפולים=[[פלפול]] התמימים
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש כפר חב"ד
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד''', הינה [[ישיבה גדולה]] מרשת ישיבות [[תומכי תמימים]] הממוקמת [[כפר חב"ד]].

==ייסוד הישיבה==
[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה, בשנותיו הראשונות (במרכז נראה עומד הרב [[משה לנדא]])]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלומי אוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]
הישיבה נוסדה ב[[לוד]] בראשית חודש [[שבט]] [[תש"ט]] כ[[ישיבת תומכי תמימים לוד]], כשבהמשך עברו אליה גם תלמידי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה, בראשות ראש הישיבה הרב [[ישראל גרוסמן]] וה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] למשכנה ב[[כפר חב"ד]]. במשך השנים שימשה הישיבה כישיבה הגדולה המרכזית ב[[ארץ הקודש]], וישיבות אחרות (בקריית גת, בצפת ובמגדל העמק) התבססו על קבוצות תלמידים שנשלחו אליהם מתוך תלמידי הישיבה. כמו כן, היוותה הישיבה אבן שואבת לתלמידי ישיבות רבים מישיבות אחרות שביקשו ללמוד את [[תורת החסידות]].

ראשי הישיבה במשך השנים היו הרב גרוסמן, הרב אליעזר פלצ'ינסקי והרב [[יעקב דב כ"ץ]]. הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] שימש כמנהל רוחני. המשפיעים היו הרב [[שלמה חיים קסלמן]] והרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]. את הישיבה ניהלו הרב [[אפרים וולף]], בנו ר' [[ברק'ה וולף]] ור' [[יוסף ישראל בלוי|יוס'ל בלוי]] (במסגרת משרד 'מוסדות חב"ד בארץ הקודש', שכלל גם את הישיבה בלוד, בתי הספר למלאכה, אגודת חסידי חב"ד וקה"ת).

== הישיבה כיום ==
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ב]] לומדים בישיבה כ-220 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' ב[[ישיבה]] ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת ב[[קבוצה]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כתלמידים שלוחים בישיבות חב"ד ברחבי תבל.

==פעילות==
תלמידי הישיבה מפעילים את הארגונים: ה[[ארגון הפנסאים|פנסאים]], מחנה הקיץ [[גן ישראל - ארץ הקודש]] ו[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]].
מידי שנה מתקיימים בבניין הישיבה "[[יום תמים לרבי]]" ו"שבת הכנה לג' תמוז".

==הוצאות לאור==
מידי תקופה מוציאים תלמידי הישיבה גליון המרכז את חידושי תורתם של תלמידי הישיבה. הגליון יוצא לאור על ידי סניף מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה.

בנוסף לכך, מידי שנה תלמידי הישיבה מוציאים לאור ספר פלפולים עב-כרס, בו מתפרסמים חקירות תורניות בגמרא, בעניני הלכה ומנהג ובתחומים נוספים, מאת רבני הישיבה ותלמידיה.

נכון לשנת [[תשפ"א]] יצאו לאור בסדרה כ"ה כרכים{{הערה|1='''[http://col.org.il/pics/inbox/2286035_.145744.pdf 500 עמודים עמוסים בחידושי תורה]''', הספר בפורמט {{PDF}} באתר col.}}

==צוות הישיבה==
*[[ראש הישיבה]]: הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].
*[[ראש הישיבה|מראשי הישיבה]]: הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[יעקב שוויכה]] והרב [[יעקב גולדשמיד]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[זלמן גופין]].
*[[משגיח]] ראשי: הרב [[חיים דוד וילהלם]].
*[[משגיח]] בחסידות: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]].
*[[משגיח]] שיעור א': הרב יגאל מנחם מענדל רוזנברג.
*'''שיעור א''': [[ר"מ]]ים: הרב דן שלום טוביה נפתלין, הרב שלמה קעניג, והרב [[יעקב משה וואלבערג]]. [[משפיע]]ים: הרב דוד בייטש והרב מנחם מענדל הלוי גורביץ'.
*'''שיעור ב'''': ר"מים: הרב יעקב שוויכה, הרב [[חנא חיים פרידמן]] והרב [[ברוך שלמה בליז'נסקי]]. משפיעים: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]], הרב [[אליהו קירשנבאום]] והרב חיים לייב זקס.
*'''שיעור ג'''': ר"מים: הרב [[יעקב גולדשמיד]] והרב דובער בלינוב. משפיע: הרב [[שניאור זלמן גופין]].
*'''[[משיב]]ים''': בעיונא: הרב חוני בלינוב (שיעור ב'), הת' זעליג פלדמן (שיעור א'). בגירסא: הרב בנימין כהן, הרב שלמה קעניג, והרב חנא חיים פרידמן. בחסידות: הרב [[אליהו קוק]] (לשיעור א')
*'''מכון [[סמיכה]]''': ר"מ: הרב [[דב טברדוביץ']].
*'''הנהלה גשמית''': הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]] והרב גרשון סודקביץ.
*'''מזכירות''': הרב יצחק מאיר סוסובר והרב שלמה ויגלר.

===[[ר"מים]] בעבר===
* הרב [[ישראל גרוסמן]].
* הרב [[נחום טרבניק]].
* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].
* הרב [[יהושע זעליג פלדמן]].
* הרב אברהם יצחק לסקר.
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]].

===משפיעים בעבר===
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]].
* הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].
* הרב [[שלום דובער קסלמן]].
* הרב אברהם גד וונקרט.
* הרב יוסף ישראל גרוזמן.
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]].
* הרב [[משה נפרסטק]].
* הרב [[יוסף יצחק אופן]].

==לקריאה נוספת==
*[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]
*[[נרות להאיר (ספר)|נרות להאיר]]

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:כפר חב"ד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|ת]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

אברהם חיים אליהו לנדא

2022-03-06T10:13:12Z

מאה ועשרים שנה: /* בניו */

{{קובץ|הרב א' לנדא}}
הרב '''חיים אברהם אליהו לנדא''' (יליד שנת [[תרח"צ]]) הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ידען עצום בתורה ו[[בעל שמועה]] חסידי.

==תולדות חיים==
[[קובץ:אלי לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לנדא ב[[התוועדות]] עם תלמידי ישיבה תיכונית]]
הרב אליהו לנדא, נולד ב[[כ"ו תמוז]] [[תרצ"ח]] ב[[בני ברק]], לאביו רב העיר הרב [[יעקב לנדא]] ולאמו מרת חיה מינא.

בילדותו התחנך במוסדות הלימוד המקומיים בבני ברק וב[[תל אביב]]. בישיבה קטנה למד בישיבת 'אור ישראל' ב[[פתח תקווה]] אצל הגאון ר' יוסף רוזובסקי ולאחר מכן נכנס ללמוד בישיבת פוניבז', שם התחבב על רבותיו ועסק בקירוב התלמידים לחסידות חב"ד על ידי שיעור [[תניא]] שמסר ביישוב על פי הוראת הרבי{{הערה|אחד מאלו שהתקרבו היה: הרב [[אברהם דונין]].}}, ובפעילות הצלה בקרב העולים במבצע 'מרבד הקסמים' - במסגרת ה'פעילים'{{הערה|כיום - '[[יד לאחים]]'.}}.
לאחר מכן למד שלוש שנים בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] שם התקרב ל[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]].

לאחר מכן, נתמנה למגיד שיעור ב[[ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]] תחת הנהלת הרב [[חיים שאול ברוק]]. בהמשך, עוד לפני נישואיו התמנה בהוראת הרבי לשמש כ[[ר"מ]] בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

[[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת לאה.

לאחר פטירת אביו, עזר לאחיו בביסוס רבנותו וניהול מערכת הכשרות.

בשנות ה[[שמיטה]], חבר בועדת השמיטה של העיר בני ברק והיה אחראי על עניני כשרות גידולי הקרקע וההשגחה עליהם מבחינת הלכות ה[[שמיטה]].

הרב לנדא הוא אחד מגדולי התורה החב"דיים, ו[[בעל שמועה]] גדול.{{הערה|ביום ב' ד[[ראש השנה]] [[תשכ"א]] ביקר בחצרות קודשנו, והרבי בירר אצלו בנוגע למנהגי אביו ב[[תקיעת שופר]].}}.

כיום הרב לנדא הוא מראשי [[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]].

הרב לנדא מופיע רבות בציבורים שונים, למסירת שיעורים, הרצאות ולהתוועדויות חסידיות.

==משפחתו==
===אחיו===
*הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - לשעבר, רב העיר [[בני ברק]].

=== בניו ===
*[[יעקב לנדא]].
*הרב ישראל לנדא.
*בנימין צבי לנדא.

=== חתניו ===
*הרב מאיר פישר.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1874 מהו מקוה חב"ד?]''' - שיעור וידאו עם הרב לנדא {{אינפו}}
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65739 הרב לנדא התוועד באנטוורפן]''' {{COL}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=28239 הרב לנדא חוגג את יום הולדתו השבעים]''' {{שטורעם}}
*'''[https://col.org.il/news/129797 כשחשבתי שחטפו את הרב לנדא]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: ההשתתפות של ה'חזון איש' בשמחת הבר מצווה]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לנדא, חיים אברהם אליהו}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]]

יעקב יצחק מפשיסחה

2022-03-06T09:43:43Z

מאה ועשרים שנה:

רבי '''יעקב יצחק רבינוביץ'''' ([[תקכ"ו]] – [[י"ט בתשרי]] [[ה'תקע"ד]]) המכונה '''"היהודי הקדוש"''' או '''הרבי מפשיסחא'''{{הערה|בעיקר בחסידויות פולין.}}, הוא מייסד חסידות פשיסחה המאופיינת בחריפות, למדנות, המעטת העיסוק במופתים, התרחקות משטחיות והתעמקות בפנימיות החסידות. ממשיכי דרכו היו רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי [[מנחם מנדל מקוצק]].

==תולדות חיים==
רבי יעקב יצחק נולד לרבי אשר רבינוביץ, ששימש כ[[דרשן]] בעיירה פשדבודז'. בצעירותו היה למדן ואף עמד בראש הישיבה באפטא. נתפס ל[[חסידות]] בהשפעת רבי [[משה לייב מסאסוב]]. רבי דוד מללוב צירפו לחוג תלמידיו של [[החוזה מלובלין]]. לפי אחת המסורות כונה "היהודי" משום שתלמידי החוזה לא רצו לקרוא בשמו הפרטי, הזהה לשמו של רבם, ולכן בחרו בכינוי זה משום "שנתעלה בכל יום כמו מאינו יהודי ליהודי"{{הערה|1=שפת אמת לפרשת במדבר.}}.

עם צמיחתו בתורה ובחסידות הקים חצר בעיירה פשיסחה, דבר שהביא לנתק עם רבו "החוזה". בניגוד לאופי העממי וההמוני של הנהגת רבו, העדיף "היהודי" חוג מצומצם ואיכותי של למדנים בעלי מדרגה גבוהה. על דרכו החדשה והשונה קמו עוררים בקרב החסידים, ורבים מחסידי החוזה לחמו נגדו בחריפות. נפטר ב[[י"ט בתשרי]] [[ה'תקע"ד]] ונקבר בפשיסחה. את מקומו בהנהגת העדה מילא תלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחא.

==מתלמידיו==
* רבי [[שמחה בונים מפשיסחה]] - ממלא מקומו בהנהגת רוב החסידים.
* בנו רבי ירחמיאל מפשיסחה - אדמו"ר לחלק מחסידי אביו.
* רבי מנחם מנדל מקוצק.
* רבי יצחק מוורקא.
* רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר.
* רבי יששכר בר מרדושיץ.
* רבי שלמה לייב מלעטנשע.
* רבי יעקב אריה מרדזימין.

==ספרות עליו==
נכתבו עליו מספר ספרים: "כתר היהודי", "תורת היהודי", ו"כתבי קודש" העוסקים בליקוט דברי תורתו, "נפלאות היהודי" ו"תפארת היהודי" של המאסף החסידי 'יועץ קים קדיש ראקאץ' העוסקים גם בסיפורים אודותיו. בשנת [[תשנ"ד]] יצא לאור הליקוט "קדושת היהודי", ובשנת [[תשנ"ו]] יצא לאור "תורת היהודי הקדוש" שני כרכים.

בספרי היהודי הקדוש ישנם חידושים הלכתיים, בין השאר בדיני [[תפילת הדרך]]{{הערה|מובא בספר "נפלאות היהודי".}}, הבטה{{הערה|ראה חידושו המובא בערך.}} וברירה{{הערה|מובא בספר "כתבי קודש" בחידושים על פרק המפקיד במסכת בבא מציעא.}}. כמה מחידושיו מובאים בספר 'שואל ומשיב'.

==צאצאיו==
"היהודי הקדוש" נישא פעמיים, לשתי אחיות, בנות ר' יעקב קאפיל מאפט. שם הראשונה אינו ידוע, שם השנייה שיינדל פריידא, ממנה נולדו שני בניו הצעירים.

לאחר פטירת "היהודי הקדוש" עברה הנהגת העדה לתלמידו המובהק, רבי שמחה בונים מפשיסחא. בנו הבכור של "היהודי הקדוש", רבי ירחמיאל מפשיסחא ([[תקמ"ד]] – [[ח' באייר]] [[תקצ"ט]]), החל להנהיג חצר חסידית בעיירה פשיסחא 14 שנה לאחר פטירת אביו. הנהגתו של רבי ירחמיאל, שבחיי אביו התפרנס ממסחר בשעונים ומתיקונם, הייתה מתונה מאביו וקרובה באופייה לחצרות החסידיות האחרות בפולין. חסידיו של רבי שמחה בונים, שבית מדרשו שכן גם באותה עיירה, טענו שדרכו עממית מדי ואינה ממשיכה את שיטתו החדה והנוקבת של אביו.

שני בניו האחרים של "היהודי" כיהנו גם הם כאדמו"רים. רבי יהושע אשר רבינוביץ ([[תקס"ד]] – [[כ"ח באייר]] [[תרכ"ב]]) כיהן כרב ואדמו"ר בזליחוב ובפאריסוב. האח השלישי, רבי נחמיה יחיאל רבינוביץ ([[תקס"ח]] – [[י"ט בתשרי]] [[תרי"ג]]) התייתם בילדותו וגודל על ידי אחיו, רבי ירחמיאל מפשיסחא. היה תלמידו המובהק של רבי [[ישראל מרוז'ין]] וכבן עשרים התמנה לאדמו"ר בביכוב הסמוכה ללובלין. חתניו של היהודי הקדוש היו רבי משה בידרמן מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]] והרב שמואל רפאל'ס מלובלין.

צאצאיהם של שלושת בניו של "היהודי הקדוש" כיהנו ברבנות ובאדמו"רות בפולין עד ל[[השואה|שואה]] שבה נספו רבים מהם ומחסידיהם. נכדו של רבי ירחמיאל, רבי יצחק יעקב רבינוביץ, הוא מייסדה של חסידות ביאלה הממשיכה להתקיים בדורנו.

כיום, צאצאים רבים מצאצאיו של היהודי הקדוש משתייכים ל[[חסידות חב"ד]]{{הערה|לדוגמא משפחת [[משה אליהו גערליצקי|גערליצקי]].}}.

== קישורים חיצוניים ==
* הרב 'יועץ קים קדיש ראקאץ', [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=82 תפארת היהודי], [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=136 נפלאות היהודי]
* [http://rambish.org.il/journals/n/nezer_hatora/vol018/nezer01801.pdf חידושיו על סוגיית "היא אומרת בתולה נשאתני"] בקובץ נזר התורה
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=17590&siteLang=3 רבי יעקב יצחק - היהודי הקדוש מפשיסחא] באתר [http://www.zadikim.org אהלי צדיקים]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רים]]

יחזקאל סופר

2022-03-03T14:31:10Z

מאה ועשרים שנה:

[[קובץ:יחזקאל סופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סופר בכנס של [[ועדת החינוך החב"די]]]]
ר' '''יהושע יחזקאל סופר''' (יליד שנת [[תש"ז]]) הוא מרצה וסופר ב[[תורת חב"ד]] ומחשבת ישראל. כיהן כשליח ורב הקמפוס באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע בין השנים ה'תשל"ו - ה'תשנ"ג (1976–1993).

==תולדות חיים==
ר' יחזקאל סופר נולד ב[[י' באלול]] [[תש"ז]] לר' שבתאי וטובה סופר במחנה עקורים בגרמניה לאחר [[השואה]]. בבחרותו למד בישיבות פוניבז' ובריסק. בגיל 17, כשלמד בישיבת בריסק, השתתף בשיעורי [[תניא]] של הרב [[אשר לעמיל כהן]] שנמסרו בסתר והתקרב ל[[חסידות חב"ד]]. בעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד סולק הרב סופר מישיבת בריסק ועבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשכ"ה]] נסע ל[[ישיבת תומכי תמימים 770]] לשנת ה'[[קבוצה]]'.

נשא את שרה, בתו של הבעל מנגן החסידי הרב [[שניאור זלמן לוין]] מ[[כפר חב"ד]].

החל להרצות כבר בשנת [[תש"ל]] בתיכונים בארץ, עד שנתבקש ב[[תשל"ו]] על ידי פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שהיה חבר בסנט של האוניברסיטה בבאר שבע, לכהן כרב בקמפוס, תפקיד אותו נשא 16 שנה, כמו כן, עמד בראש [[מכון בר מצווה]] שנועד להכין ילדים לבר-המצווה.

בשנת [[תשמ"ב]] בעת שהרבי יצא במבצע ספר תורה הוצע לו על ידי נשי חב"ד לחבר ספר שיפרוס בפני הציבור הרחב את את מטרותיו של הרבי במבצעיו. הוא הכין ראשי פרקים שהתוו את שיטתו של הרבי החותר באופן עקבי להבאת הגאולה וביאת המשיח ובהם הגדיר את מושגי הגלות והגאולה על פי משנת חב"ד ואת מרכזיותו של הרבי - [[ראש בני ישראל]] שהוא ה[[משיח שבדור]], ה"מושה" את העם היהודי מ"ביצת גלותו", ומכשירו לקראת הגאולה. ראשי הפרקים הוגשו באמצעות המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לעיונו של הרבי. תשובתו של הרבי הייתה: {{ציטוטון|בכלל כדאי. פשוט – 1) שאין הזמן גרמא כלל שאעבור ואבקר החומר, וגם אין זה מעניני 2) שהענין בעל אחריות גדולה 3) להו"ל בספר בפני עצמו העתקת קטעים מספרי רבותינו (בשולי הגליון – מראי מקומות וכיו"ב) המדברים באותם הענינים (בלשון הרב). באם יחליטו מחנכים ומשפיעים באה"ק שיש . . בהנ"ל. בכלל – מובן שצ"ל 1) מודגש שזהו על אחריות הכותב שי' '''לחוד''', 2) מוגה הכל ע"י משפיעי [[דא"ח]] וכיוצא בזה, וכדבעי. להחזיר כל המצורף בזה}}{{הערה| ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 31}}. כמו כן הורה הרבי במענה נוסף שהדבר צריך להיעשות {{ציטוטון|כפשוט על ידי וועד וכיוצא בזה}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה רמח}}. תשובה חיובית ומעודדת זו להוציא לאור ספר בנושאים אלו היוותה חידוש מדרבן עבורו לשקוד על חיבור הספר במשך שנתיים שאף עבר ביקורת של מחנכים ומשפיעים. אלא שבשלב הסופי כשהכל כבר היה מוכן להוצאה לאור באה [[שיחת שבת בראשית תשמ"ה]] והרתיעה את העסקני שיזמו את הוצאת הספר והוא נגנז מחשש שיגרום עגמת נפש לרבי{{הערה|הקדמת הספר 'במאי קמפליגי'}}.

בשנת [[תשנ"ג]] היה ממובילי הפרסום של [[הרבי כמלך המשיח|הרבי כמשיח]], במהלך השנה כתב מכתב חריף על חשיבות הפרסום. בעקבות [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], שינה הרב סופר את דעותיו וכתב את החוברת "[[יתבררו ויתלבנו]]" בה הוא טוען כי התברר שהרבי אינו המשיח. כעבור שנים חיבר את הספר "[[במאי קמיפלגי]]" בה הוא מרחיב את שיטתו האומרת אשר זמננו אינו עוד "[[דור השביעי]]". שיטה זו נחשבת חריגה מאוד בחב"ד וכל חסידי חב"ד מתנערים ממנה, ואף הרבנים שנתנו את הסכמתם לספר פרסמו הבהרה שאינם מסכימים עם דיעה זו ואין לה מקום בחב"ד ומה שהם חתמו זה מפני שיחזקאל סופר הראה להם רק חלק מהספר {{הערה|שם=אין מקום|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73200 הרבנים ירוסלבסקי וגופין: אין מקום כלל בליובאוויטש לדעות של "במאי קמיפלגי"!] (כא כסלו התשע"ג 05.12.2012) {{אינפו}}}}.

לאורך השנים מסר אלפי שיעורי עומק במחשבה וביהדות שהתפרסמו באיכותם הלוגית ובצורת הגשתם. רבות מהם הוקלטו והופצו בקלטות שזכו להצלחה מסחרית רבה. חלק נרחב משיעורים אלו עוסק בהגשת שיחותיו של הרבי על פרשיות התורה בדרכו של רש"י בשפה בהירה וקולחת תוך הדגשת נקודת העומק שלהם על פני פירושיהם של שאר מפרשי התורה. שיעורים אלו נערכו על ידו ונדפסו בשנת [[תשע"ה]] בסדרת הספרים 'מעייני רש"י'.

מוסר שיעורים רבים ב[[תורת החסידות]] ומשמש כמרצה ב[[מכללת בית רבקה]]. בכל שבוע מוציא הרב סופר דף ובו חידות על [[פרשת השבוע]], כמו כן, מוציא מדי פעם דיסקים שונים בהם הרצאות על נושאים ב[[יהדות]], [[אמונה]], חגים, מצוות, [[גאולה]] ועוד.

==חיבוריו==
*'''שורשים בהלכה''' - חוברת שנכתבה כתגובה לפסק הדין של הרב [[עובדיה יוסף]] בעניין שלימות הארץ. בחוברת מבואר סימן שכ"ט ב[[שולחן ערוך המחבר]] על פי [[שיחה|שיחות]] הרבי, החוברת עוסקת גם בנושאי [[שלום]], [[ביטחון]] ו[[שלימות הארץ]].
*'''כשרות המטבח''' - בנושא הסיבות השכליות ל[[כשרות]] ומטרתו של [[מבצע כשרות]].
*'''אתה הראית לדעת כי במשיח אפשר כבר לגעת''' - מבאר את גדרו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]]: [[חזקת משיח]] ו[[משיח ודאי]].
*'''יתבררו ויתלבנו''' - שלילת האמונה ברבי כמלך המשיח והמשך ההנהגה - לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]. בקונטרס זה חוזר בו הרב סופר מדבריו בקונטרס "אתה הראת לדעת"{{הערה|מספר חיבורים יצאו מיד לאחר ספרו כתגובה לדבריו, בהם פורכים את טענותיו. לדוגמה הספר "ספר סופר וסיפור" של הרב [[שלום דובער וולפא]], "באמונה שלימה" של הרב [[משה אורנשטיין]] ועוד.}}.
*'''לדעת להאמין''' - בנושא [[אמונה]], מדע, [[בחירה חופשית]], [[השגחה פרטית]] ועוד, על פי [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].
*'''[[על חטא העיגול]]''' - דיון הלכתי בנושא [[לוחות הברית]] וריבועם.
*'''אביעה חידות''' - בקיאותא עם בדיחותא ברש"י ובהבנת הנקרא, [[תשע"ב]].
*'''במאי קמיפלגי''' - ספר המתיימר לשלול את אמונת החסידים ברבי כנשיא הדור וכמלך המשיח{{הערה|כתגובה לספר זה כתב הרב [[שלום דובער וולפא]] את ספרו '[[תומת ישרים תנחם]]'.}} ונתקל בביקורת חריפה מרבנים ומשפיעים מכל קשת הדיעות החב"דית{{הערה|שם=אין מקום}}, [[תשע"ג]].
*'''מעייני רש"י''' - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה (2 חלקים).
*'''חזון למועד''' - פרקי הגות על מועדי השנה בניחוח חסידי, תשרי תשע"ז.
*'''על פרשת דרכים''' - פרשנות ותובנות למעמיקים ב[[ספר התניא]], כסלו [[תשע"ט]].

==משפחתו==
;בניו
*ר' יוסף יצחק סופר.
*ר' [[מנחם מענדל מיכאל סופר]].
*ר' זאב סופר.
*ר' שלום דוב בער סופר.
*ר' שמואל סופר.
*הת' משה נחמיה סופר.
*ר' אברהם יונה סופר.
;בתו וחתנו
*ציפורה ובעלה ר' [[משה אריה שטרן]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב ל"ידיד שהחמיץ"] מכתב לר' [[יהושע מונדשיין]] ובו הסבר בנושא "פרסום משיח" ([http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?p=30109&sid=d0d511fa8ae85f9baa810d562a5375de פורמט נוסף]) {{אינפו}}
*[http://shiurim.moreshet.co.il/web/rav.asp?ravID=69 מאגר שיעורים של הרב סופר] - אתר בית המדרש
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Soffer%20-%20BM%20-%20Tishrei%205778.pdf מכתבי הרבי לרב סופר]''' בתוך תשורה מחגיגת הבר מצווה של נכדו
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3144771 בדיוק ברגע הנכון]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} הרב סופר מתראיים לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סופר, יחזקאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]

נפתלי רוט

2022-03-03T14:25:03Z

מאה ועשרים שנה:

[[קובץ:נפתלי רוט2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נפתלי רוט]]
[[קובץ:נפתלי רוט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[ועידת המחנכים]] שבארגונו]]
הרב '''נפתלי הכהן רוט''' (יליד שנת [[תרצ"ט]], 1938) הינו יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ירושלים]], יו"ר ה[[מרכז חינוכי חסידותי]], חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ורב קהילת חב"ד בקרית מטרסדורף בירושלים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ה כסלו]] [[תרצ"ט]] לאביו ר' גרשון ולאמו מרת פראדל, במשפחה של [[חסידי פולין]]. בתקופת בחרותו למד בישיבת תפארת צבי ובישיבת 'חברון' בירושלים בין השנים תשי"א-תש"כ, התקרב באמצעות ה[[משפיע]] הרב [[שמעון יעקובוביץ]] ל[[חסידות חב"ד]]. זכה ש[[הרבי]] יכנה אותו במכתב הראשון "בעל מרץ".

הרב רוט הנחה בכנסים רבים, כמו סיומי הרמב"ם השנתיים, מבחני תרי"ג המצוות הארציים לתלמידי תלמודי התורה, כינוסי תורה עונתיים והכנסת [[ספר התורה של ילדי ישראל|ספרי התורה של ילדי ישראל]].

פעולותיו הראשונות במסגרת חב"ד, היו בהדרכת תלמידי ישיבות הערב והנוער החב"די, בראשותו ובהנהלתו של הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] זצ"ל, ראש ישיבת [[תורת אמת]] [[חב"ד]] בירושלים.

כיהן במשך השנים כמנהל 'בית הספר חב"ד [[ברזיל]]' ב[[ירושלים]] וסגן מנהל [[תלמוד תורה]] [[תורת אמת]] [[חב"ד]] בירושלים.

יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ירושלים]], יו"ר ה[[מרכז חינוכי חסידותי]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

כמו כן משמש כרב קהילת חב"ד בשכונת מטרסדורף ב[[ירושלים]].

זכה למינוי מיוחד מ[[הרבי]] כ"איש שלו" בישיבת [[חברון]] בתקופת לימודיו בישיבה.

בשנת [[תשמ"ח]] ייסד את ועידת המחנכים בארץ הקודש בקשר עם הוראת הרבי לקיים התכנסויות ב[[שנת הקהל]] וזכה לקבל על כך את ברכת הרבי, וגם בשנים שלאחר מכן ממשיך לקיים את הועידה שהפכה לגולת הכותרת של פעילות המרכז החינוכי חסידותי שבראשותו.

==משפחתו==
;בניו

*הרב נועם יעקב הכהן רוט - מנהל הפעילות של המרכז חינוכי חסידותי של צעירי אגודת חב"ד, ויו"ר קהילת חב"ד ברמות ב' בירושלים.
*הרב משה אריאל הכהן רוט - שליח הרבי ורב בשכונת "נאות לון" בבאר שבע וראש כולל "תורה שלמה" בבאר שבע. כיהן כראש ישיבה קטנה חב"ד בבאר שבע וכמנהל רוחני תלמוד תורה "בניהו" בנתיבות.
*הרב [[מנחם מענדל הכהן רוט]] - ר"מ ו[[משפיע]] בישיבת "תומכי תמימים" ביתר עילית.
*הרב ינון הכהן רוט - ר"מ ומגיד שיעור במכינה לישיבה של חיידר אידיש אהלי מנחם חב"ד ליובאוויטש ביתר עילית.

;חתניו
*הרב שלום דובער הכהן פלדמן - שליח בסידני אוסטרליה.
*הרב אהרן דרורי - מאברכי אנ"ש בירושלים.

==לקריאה נוספת==
*'''יחידות אחת ארוכה''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 30

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=804 מנחה בשידור הלווין תשנ"ב, ב[[כותל המערבי]] 1:30]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 הכרזת ה"יחי" של הבאנקעט בתשנ"ג] - ב'[[ברכת כהנים]]' והכרזת '[[יחי]]' ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"ג]]{{וידאו}} {{אינפו}}
*חיים רייך, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75734 המנחה האגדי בראיון בלעדי] טז [[אייר]] התשע"ג (26.04.2013){{אינפו}}
*'''[http://shturem.net/images/news/91228_news_05102016_8241.pdf המפתח להצלחה בחינוך]''', בתוך עלון [[מרכז רבני אירופה]] תשרי תשע"ז
*'''[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Ki_karov_14.pdf יחד כל ילדי תשב"ר]''', בתוך עלון [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] גליון 14 {{PDF}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-Copy.pdf בבואי לליובאוויטש]''', יומן אישי שכתב מ[[נסיעה לרבי|ביקורו הראשון בחצרות קודשנו]], בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 7
*'''[http://hageula.com/vid/malkeinu/20635.htm הרב רוט בדברי ההודאה על נפלאות מלחמת המפרץ]''', י"א ניסן ה'תנש"א, כפר חב"ד ארץ הקודש {{וידאו}}{{הגאולה}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/679809/ להצליח בחינוך]''', בכנס תורה של מכון הלכה חב"ד חג השבועות תשפ"א {{וידפו}}
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/08/322.-Shoftim-5781.pdf אך לאלוקים דומי נפשי]''', ראיון משוכתב בגליון השבועי 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]], פרשת שופטים אלול תשפ"א {{PDF}}

{{מיון רגיל:רוט, נפתלי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בירושלים]]
[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד ירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]

דער איד (עיתון)

2022-03-03T14:21:00Z

מאה ועשרים שנה:

{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''דער איד''' הינו [[עיתון]] של חסידי [[סאטמר]]. הוקם בחיי האדמו"ר רבי [[יואל טייטלבום]] מסאטמר כדי להביע את שיטתה של חסידות סאטמר בענינים העומדים על הפרק.

בשנת [[תשמ"ה]], בעקבות דברי [[ליצנות]] שנכתבו בעיתון בענין נצחיות [[תורת החסידות]], הורה הרבי שאסור לקרות בעיתון זה מפני כמה וכמה סיבות: א. ביטול תורה. ב. ובמושב לצים לא ישב. ג. קריאת דברים העלולים לגרום לחלישות באמונה בתורת החסידות.

הרבי התבטא בלשון הבאה (מהנחה בלתי מוגה): {{ציטוטון|מכיון שהקריאה ב"עיתונים" שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רצויות — הרי קריאה זו היא איסור גמור!}}. הרבי לא הזכיר שם של עיתון, אבל רבים הבינו אז שמדובר בעיתון 'דער איד'.{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=211&hilite= התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק ד' עמוד 2228 (211)]}}.

בעקבות פטירתו של האדמו"ר רבי [[משה טייטלבום]], והתפלגות החסידות עברה הנהלת העיתון לידי חסידיו של האדמו"ר רבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]] מסאטמר. הפלג השני של ר' אהרון טייטלבוים הקים עיתון "דער בלאט".

העיתון כיום מקיף בעיקר את המחלוקת בין שני הפלגים בין חסידות סאטמר, ולכן אין מוזכר בעיתון הענינים הנ"ל, אם כי האיסור בעינו עומד, שכן מעולם לא הותר. (כמו שהרב הענדל פסק לגבי הכשרות שהיא אסורה כיון שלא הותרה)
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עיתונים]]

תקנת המשקה

2022-03-02T13:53:04Z

מאה ועשרים שנה:

{{תקנות הרבי|}}
[[קובץ:משקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר את חג ה[[פורים]] ב[[כפר חב"ד]], בו נראים חסידים לאחר שתיית כמות גדולה של משקה. ציור: זלמן קליינמן]]
'''תקנת המשקה''', (או '''גזירת המשקה''', מכונה לפעמים "'''הגזירה'''") היא תקנה שתיקן הרבי להגבלת כמות שתיית ה[[משקה]] בקרב חסידי חב"ד. בש"פ שמיני, [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] [[תשכ"ג]], יצא הרבי בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לבחורי הישיבות, למעט בשתיית המשקה. יש התולים זאת במאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית המשקה יתר על המדה באותה תקופה, ויש הטוענים שהגזירה הגיעה ב[[אתערותא דלעילא]] ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים{{הערה|גם לפני כן העיר הרבי כמה פעמים אודות הגבלה זו ראה לדוגמה שיחת פורים [[תשי"ט]] (אודות בחורים) אמנם לא תיקן 'תקנה' בזה. ותמיד היה מצטט את דברי [[הרבי הריי"צ]] בריבוי מקומות נגד שתיית המשקה (ראה לדוגמא [[אגרות קודש]] חח"י אגרת ו'תתקסח אות ה).}}.

במשך השנים הזכיר [[הרבי]] את "הגבלת המשקה" שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות{{הערה|1=ראה משיחת שבת פרשת נשא [[תשכ"ח]] - שיחות קודש תשכ"ח חלק ב' (".. הרי הוא כזה שוטה שלא יודע איפה הוא אוחז בעולם שאין שוטה יותר גדול מזה שאוחז עצמו לחכם.. וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"). משיחת שבת פרשת דברים [[תש"מ]] (".. ודווקא אז כשהוא לא שותה, הוא בחור טוב ותמים טוב"). משיחת שבת פרשת כי תשא תשד"מ - [[תורת מנחם]] תשד"מ חלק ב' עמ' 1087 ואילך (".. אין זו חלוקת וודקה, שבא פלוני ואומר "ז'יד, דאַוואַי וודקה".. - אינני מחלק "וודקה", אינני רוצה ואין לי כל שייכות עם "וודקה" ח"ו"). משיחת שבת פרשת ויק"פ [[תשמ"ח]] - תורת מנחם תשמ"ח חלק ב' עמ' 459 ("אלו שמבינים שעדיין לא אמרו "לחיים" כדבעי - יאמרו עוד הפעם "לחיים", ומתוך שמחה וטוב לבב, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, אבל, כמובן, בהגבלות הידועות, באופן של ד"ידע" דוקא, ובהדגשה יתירה - כראוי לדרך [[חסידות חב"ד]] ([[חכמה]] [[בינה]] דעת)". משיחת שבת פרשת תצא תשמ"ח - תורת מנחם תשמ"ח חלק ד' עמ' 273 (ופשיטא, שאין הכוונה לשמחה על ידי שתיית כוסית ועוד כוסית כו', עד למצב של שיכרות - כי, "שיכור" אינו "חסיד", ועל אחת כמה וכמה חב"ד'ניק, שאצלו מודגש יותר ענין של ההבנה וההשגה, ויתירה מזה: "שכרות" - שייכת ללוט") ועוד.}}. על הזהירות הנדרשת מהשתייה יתר על המידה.
==פרטי התקנה==
א. התקנה היא לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים. ועל כלל אנ"ש בכלל למעט בשתיית משקה{{הערה|1=ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש [[תשכ"ג]] עמ' 3–282.}}.

ב. ההגבלה היא לאמירת ארבע פעמים [[לחיים]]. (בשנים הראשונות הייתה ההגבלה על שלש פעמים בלבד, אבל החל מסוף שנות המ"מים הראשונים שינה זאת הרבי לארבע){{הערה|1=ההגבלה דג' כוסיות מוזכר בשיחות: שבת פרשת שמיני (מבה"ח אייר) תשכ"ג. פורים, שבת פרשת בלק (י"ז תמוז) תשכ"ד. שבת פרשת שמיני (מבה"ח ניסן), י"ב תמוז תשכ"ה. שבת פרשת נח תשכ"ז. יום ב' דחה"ש תשכ"ח. שבת פרשת דברים תש"מ.
וההגבלה דד' כוסיות מוזכר בשיחות: ליל י"ג ניסן, שבת פרשת שמיני (מבה"ח אייר) תשמ"ב. שבת פרשת בלק תשד"מ. שבת פרשת מקץ תשמ"ה. ליל י"ב טבת תשמ"ז. אחרון של פסח תשמ"ח.
(ברשימה (בלתי מוגה) מיחידות מא' התמימים מליל ט"ז טבת תשל"ח כתוב: "ג' ד' כוסיות".) בשאר השיחות מזכיר הרבי את הגבלת המשקה בתור "ההגבלה הידועה".
ויש לברר מהו דינו של הכוסית הנוספת שהוסיף הרבי במשך השנים, האם הוא נכלל בה"רביעית", או שהוא הוספה לה"רביעית", דהיינו שמותר לשתות קצת יותר מרביעית.}}.

ג. החשבון של ארבע פעמים היא דוקא על כוסיות קטנות באופן שכולן יחד עולים רק למידת "רביעית"{{הערה|1=ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש [[תשכ"ג]] עמ' 3–282. י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב. שיחת אור לי"ב טבת [[תשמ"ז]] תורת מנחם תשמ"ז חלק ב' עמ' 7–246, ועוד.}}.

ד. החשבון של ארבע פעמים היא רק לאחד שלא ישתכר מזה, אבל אם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה אז אסור לשתות אפילו מדה קטנה{{הערה|1=ראה בשיחת י"א [[ניסן]] [[תשמ"ח]] - התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמ' 38 בהערה 19 (".. ופשיטא - בהגבלות הידועות (ד' כוסיות, וכוסיות קטנות, וגם זה - לאו כל מוחא סביל כו'), ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן גם לקטנים בשכל"). וראה שם משיחת אחרון של פסח - עמ' 173 ("ופשיטא - באופן של זהירות משכרות, ח"ו, היפך הציווי והיפך הרצוי כו', על ידי זה שיקח כוסות שלפי ערכו, או שישתה רוב כוס, וכיוצא בזה"). וכן במכתב הנ"ל מיום כ' מ"ח [[תשי"ח]] ("וכל אחד ואחד באופן המתאים אליו, ז. א. באם יש חשש ומורא שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה, גם במדה זה אסור ענין השתי'").}}.

ה. אסור לקדש על משקה, כי אם על יין (או על הפת), וגם בשעה שעושים קידוש על יין, אסור לשתות עד סוף הכוס, לא יותר מרוב כוס - (חוץ מארבע כוסות של פסח שאותם צריך לשתות כוס שלימה){{הערה|1=בנוגע לקידוש על משקה ראה ממכתב מאדר שני [[תשכ"ג]] (נדפס ב'יגדיל תורה' חלק ג' עמ' 1232 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק א' עמ' רסו)): ".. כן נבהלתי להסברא [להשמועה (כך נדפס בתשו"ב בשו"ע קה"ת [[תשמ"ז]] עמ' 132)] לקדש על יי"ש. ועל כל פנים לקדש את שתיית היי"ש היפך הגמור מציווי מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו. ובוודאי תיכף לקבלת מכ' זה ינקטו באמצעים הכי מוחלטים לתיקון כ"ז. ויבש"ט בזה בחוזר. פשוט שכל הנ"ל מכוון לכל אחד ואחד מהם שנהגו כנ"ל.."
על דרך זה אמר ביחידות (בליל ב' אדר תשכ"ג) לרעז"ס: ".. תראה שהצעירים לא יעשו קידוש [והבדלה] על משקה" (שיחות קודש [[תשכ"ג]] עמ' 403). על דרך זה גם אמר לרשנ"ז הלוי דוכמאן (בשמיני עצרת תשכ"ט) לאחרי שהודיע שקידש על משקה: "זהו דבר נכון ("א גלייכע זאך"), הרי עתה שמיני עצרת! [והוסיף:] הרי אתם כבר בגיל למעלה מארבעים, ויש להבהיר זאת, שכן, לולא זה - הם הרי יעשו כולם תיכף קידוש על משקה.}}.

ו. היין של הקידוש (של [[שבת]] או של [[יום טוב]]) אינו חלק מחשבון הארבע פעמים{{הערה|1='''אם מדובר אודות [[התוועדות]] שקשורה עם קדוש של שבת או של יום טוב, אזי הקידוש הוא ענין בפ"ע, ולא נוגע לשלשת הכוסות''' י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.}}.

ז. ההגבלה עומדת כל השנה ללא יוצא מן הכלל, כולל [[שמחת תורה]]{{הערה|שם=שיחה: תשכ"ה ח"ב|י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.}}.

ח. היתר השתיה (אפילו רק ארבע פעמים) היא לא בכל הזמנים, כי אם בשמחה של מצוה (ובתנאי שאין דרך אחרת לפעול את השמחה){{הערה|1=שיחת אור לי"ב טבת [[תשמ"ז]] תורת מנחם תשמ"ז חלק ב' עמ' 7–246.}}.

ט. במקרה של ספק - אין להיכנס לספיקות אלא יש להחמיר ופשוט לא לשתות.

י. בנוגע למצות שתיית רביעית יין ביום טוב, אפשר לצאת ידי חובה בשתיית יין-הקידוש{{הערה|1=שיחות קודש [[תשל"א]] חלק ב' עמ' 87 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק ה' עמ' סח').}}.

י"א. חייבים לשמור לא רק על עצמו אלא גם על השני{{הערה|1=שבת פרשת נח [[תשכ"ז]] - שיחת קודש תשכ"ז. על דרך זה אמר בשיחת שבת פרשת בלק (ז' תמוז) תשד"מ ([[תורת מנחם]] תשד"מ חלק ג' עמ' 2122): ".. ואם ישנו מישהו שכבר עושה "משהו" - הנה במוצאי יום טוב שולח מכתב ל"770" ומודיע שאירע כך וכך, ומכיון שהוא לא יכול לעשות מאומה בנידון, לכן מודיע את העובדות! - אילו לא היית יכול לעשות מאומה בנידון - לא היו מראים לך כל זה, ומכיון שבהשגחה פרטית ראית זאת, הרי זה סימן שתפקידך להעמיד תלמיד זה על דרך האמת, ולא להסתפק במשלוח "מכתב"! ואין צריך להאריך בדבר המבהיל".}}.

==חומרת התקנה==
התבטאויות שונות של הרבי.

א. ביקש שאלה שאינם שומרים על תקנת המשקה שלא ישתתפו ב[[תהלוכה]], ושלא יסעו ל[[שליחות]] מטעם ה[[מל"ח]] בחודשי הקיץ{{הערה|1=יחידות לחברי המזכירות והנהלת צא"ח ב' [[סיוון]] תשכ"ח.}}.

ב. "לא נוגעים כל התירוצים ואמתלאות שעונים, שיש ענינים יותר גדולים שלא צייתו, צריכים לדעת שזה לא דבר קטן, ואדרבה, זה יכול להיות אבן הבוחן אם אוחז ב"קליאמקע" או לא"{{הערה|שם=שיחה: תשכ"ח ח"ב|יום ב' דחה"ש [[תשכ"ח]] - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.}}.

ג. "ההיתרים הם לגמרי לא מקובלים"{{הערה|1=ליל ט"ו שבט תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.}}, ובפרט שזהו "היפך הכוונה והרצון לגמרי של רבותינו נשיאינו"{{הערה|1=[[זאת חנוכה]] תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.}}. ואם כן "מדוע צריך להדחף לעשות היפך מרצון רבותינו נשיאנו"{{הערה|1=ש"פ שמיני [[תשמ"א]] שיחות קודש ה'תשמ"א.}}. וישנם כאלה ש"חושבים להיות 'שפיץ חב"ד' כשיודעים שהנהגה זו היא היפך הוראת נשיא דורנו"{{הערה|1=התוועדויות ה'תשד"מ חלק ג' שבת פרשת בלק.}}.

ד. פעם אמר כי שתייה יתר מן המידה פוגעת בפעולות ה[[מבצעים]]{{הערה|שם=יומן ר' ל. בראנען|מיומן ר' ל. בראנען ט"ז טבת ה'תשל"ח.}}. "וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"{{הערה|1=תרגום משיחת שבת פרשת נשא [[תשכ"ח]] - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.}}.

ה. "מה שחושב שמגביר את [[נפש האלוקית]] על [[נפש הבהמית]] - הרי זה פיתוי היצר וההיפך הוא הנכון"{{הערה|שם=שיחה: תשכ"ח ח"ב}}.

ו. באם נעשה שינוי הוא רק לחומרה{{הערה|1=ש"פ דברים [[תש"מ]] שיחות קודש ה'תש"מ.}}.

ז. כמו כן התבטא פעם כי השתייה יתר מן המידה גורם עגמת נפש{{הערה|שם=יומן ר' ל. בראנען}}.

== החילוק בין דורנו זה לדורות קודמים ==

במכתבו מ[[ח' כסלו]] [[תשי"ג]] כותב [[הרבי]]{{הערה|לר' [[פרץ מוצקין]] מ[[מונטריאול]], עוד קודם ייסוד התקנה בתשכ"ג.}}: "מה שכותב על ענין המשקה . . כנראה שלא מסר הנ"ל את הנימוקים, והוא אשר לדעתי הנה מצד שני ענינים נשתנה המצב מאז, שהיה מנהג רווח ענין שתיית המשקה בשופי, א) כי ניתנו כבר הכחות לאנ"ש, על ידי רוב המאמרים הקלים והשיחות בענינים של הסברה והבנה לפעול על השומעים מבלי שיהיו זקוקים למשקה בשופי, ודי מספיק גם המעט שבזה. ב) כיון שבזמן האחרון ביחוד נדרש מאתנו בהדגשה יתירה הענין דהפצת המעיינות חוצה, הנה עלול ענין השופי דמשקה לבלבל לזה ביותר, מה שלא הי' נוגע כ"כ כשהפצתה הייתה מצוי' בהד' אמות של החסידים ואנ"ש בלבד. ונסתייעתי לסעיף א' ממה ששמעתי פעם מכ"ק מו"ח אדמו"ר בריגא שאמר "{{מונחון|איך בין איצטער|כעת, מצבי הוא}} (והכוונה בל' איצטער לא הייתה על אותה השעה בלבד אלא על אותן השנים מאז שהתחיל למעט בלקיחת משקה) {{מונחון|ווי נאך א ביסל משקה|כמו אחרי מעט משקה}}", ואף שהטעם החיצוני הי' אז מפני שהרופאים ציוו לו למעט במשקה, אבל כמובן זהו טעם בחיצוניות ובמילא מתקבל הוא רק לחיצונים ולא בתוככי אנ"ש היודעים אז חסידות מאנט פנימיות, ובטח זהו הוראה ג"כ על הענין בכלל אשר ע"פ הידוע דגופא בתר רישא גריר הנה החסידים נגררים אחרי נשיאנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, שהענין שאמר שהוא עתה כמו נאך א ביסל משקה, הרי זוהי הוראה לכל החסידים ונתינת היכולת ג"כ להיות במצב כזה"{{הערה|אגרות קודש חלק ז ע' נט. בהמשך המכתב מוסיף הרבי שבשלב זה (בשנת תשי"ג) אין בהימנעות מהמשקה "ענין של איסור ופקודה", אבל לאחמ"כ הגיעה (בשנת תשכ"ג) התקנה המפורשת.}}.

==היתר השתיה==
א. בנוגע לאלה שהגיעו מ[[רוסיה]] אמר הרבי: '''אלה שבאו מרוסיה - זה חלק מהדברים שהביאו משם ולא בנקל לבא בטרוניא. אבל מחדש אין צורך בזה וא"צ לשתות בקבוקים שלמים, מספיק כמה כוסיות'''{{הערה|1=מיחידות הרב אוריאל צימער - ימי מלך חלק ג' עמ' 954.}}.

ב. הרבי התיר את השתיה יתר מן המידה ב'קידוש' בליל [[שמיני עצרת]] בסוכתו של הרב [[שלום ישעיה דייטש]], שב[[קראון הייטס]]. (לאחר פטירתו המשיך בנו הרב [[זלמן יהודה דייטש]] לערוך ה'קידוש', וכיום ממשיך את הקידוש בנו ר' אברהם משה דייטש).

===משפיעים===
גם בנוגע למשפיעים מתחת לגיל ארבעים, אסר הרבי את השתיה מעל לרביעית, על אף הטענה כביכול הדבר מסייע להם בהשפעה ומגביר את עניני הנפש האלוקית:

א. "מפיתוי היצר, כמובן, ובמילא – אין העצה לשמוע לפיתוי (שעל-ידי-זה יתגבר עוד יותר, ובמכל-שכן שלא יניח להתוועד באיזה פיתוי אחר, או גם בלא פיתוי), אלא הפכו"{{הערה|שם=תשורה מוזיקנט|[[תשורה]] לנישואי משפחות מוזיקנט-וולף, כפר-חב"ד, ל"ג בעומר תשס"ב, עמוד 52.}}.

ב. נבהלתי לשמוע, ובצנעה – גרוע מבפרהסיא{{הערה|שם=תשורה מוזיקנט|}}.

==פורים==

בהמשך להשיחה משבת פרשת שמיני [[תשכ"ג]] אמר הרבי כי בנוגע ל[[פורים]] הוא אינו מתערב, ולכן אינו מביע דיעה ליום זה. למעשה, בפורים הראשון אחר החל תקנת "הגבלת המשקה" - ב[[התוועדות]] פורים [[תשכ"ד]]{{הערה|1=שיחות קודש [[תשכ"ד]] עמ' 231.}}. אמר הרבי, שבאותו יום ו"במסיבה זו" בטלה ההגבלה של שלוש כוסות.

מאוחר יותר, ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשכ"ה]]{{הערה|שם=שיחה: תשכ"ה ח"ב}}. הוסיף ותיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים. וכמובן שמאז, היה שתיית משקה יותר מההגבלה בפורים, חמורה ומופרכת לגמרי כמו בשאר ימות השנה. איסור השתייה היה ידוע לכולם ולא היה מקום לחשוב ולחפש התירים. אדרבה הייתה מפורסמת שיטת הרבי כי ה"חייב אדם לבסומי" של הבחורים הוא ביינה של תורה{{הערה|1=ראה: שיחות קודש [[תש"ל]] חלק א' עמ' 658. שיחת אחרון של פסח [[תשמ"א]] - שיחות קודש תשמ"א חלק ג' ("אפשר לעשות זאת ברוחניות: שיחזור בעל פה ד' מאמרי חסידות או ד' ענינים ב"יינה של תורה", שבזה אין כל חשש. וכיון שעל ידי זה יהיה בוודאי בריא ברוחניות, יהיה בריא בגשמיות"). י"ב תמוז [[תשמ"ז]] - התוועדויות תשמ"ז חלק ד' ("ובאם רוצים לשתות יין באופן של למע' מהגבלות - שיוסיפו ב[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], פנימיות התורה, הנקראת "יין" ("יינה של תורה"), ושההתמסרות בהלימוד ("אריינוואַרפן זיך") תהי' בהוספה עד לאופן שלמעלה ממדידה והגבלה"). וכן אמר פעם לא' מהתמימים ביחידות שביקש היתר לשתות יותר מהשיעור בטענה שזה יעזור לו בעבודותו הרוחנית: "מדוע לעשות זאת על ידי כאלו דברים גשמיים וחומריים, אפשר לעשות זאת על ידי לימוד חסידות בשופי" (מפי ה[[משפיע]] הרב שלום חריטונוב) ועוד.}}.
בכמה מהשנים ביקש הרבי שא' מתוך הקהל "יוציא ידי חובה" עד דלא ידע את כל הקהל הקדוש [ואותו א' הי' שותה כמובן למעלה מהגבלה, ע"פ הוראתו המפורשת של הרבי - כו"כ כוסות שלמים בזה אחר זה].

===האיסור===
הרבי אף הדגיש שוב ושוב במשך השנים כי הגבלת המשקה עומד בתקפה גם בפורים.

א. ב[[שבת]] פרשת פרה [[תש"ל]] אמר כי אפשר להשלים עדיין את החיוב של "עד דלא ידע", אבל הדגיש שלא יהיה זה מהבחורים{{הערה|1=שיחות קודש [[תש"ל]] חלק א' עמ' 657-8.}}.

ב. בפורים [[תשל"א]] אחר שביקש שמישהו "ימסור נפשו" לקיים "עד דלא ידע", אמר: "ההצעה ד"לא ידע" יקיימו אחד, שתים, שלוש - אבל לא מהבחורים - כאמור ["הגבלת המשקה"] במקומה עומדת"{{הערה|1=שיחות קודש [[תשל"א]] חלק א' עמ' 576.}}.

ג. בכ"ז [[סיון]] [[תשל"ז]] אמר לא' התמימים ביחידות ששאל: א) תיקון על ענין שתיית משקה יותר מהשיעור בפורים ובשמחת תורה, ב) האם "הגבלת המשקה" היא גם בנוגע לפורים: '''בנוגע לשאלתך אודות התקנה של המשקה - הנה ידוע שהתקנה בתקפה, כולל פורים ושמחת תורה. היות וכתבת שאתה עברת על התקנה, הרי התיקון לזה הוא, להשתדל להשפיע על שניים או יותר, שעדיין אינם אוחזים מהתקנה - שיקיימו את התקנה''''{{הערה|1=היכל מנחם' חלק ג' עמ' רנח, וכן בשיחות קודש תשל"ז ח"ב.}}.

ד. בפורים [[תשמ"ב]] אמר: '''מן הראוי שה"ציבור" כולו יבחר מישהו שימסור נפשו (בכח) ויקיים את החיוב ד"עד דלא ידע" בפועל, ועל ידי זה יוציא י"ח את הציבור כולו. כנראה יהיו כאלו שירצו להתיר לעצמם לשתות יותר מד' פעמים - ולכן, חוזרים ומדגישים שאין הכוונה אליהם!'''{{הערה|1=התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק ב' עמ' 975.}}.

ה. ב[[שבת]] פרשת תצוה [[תש"נ]] אמר: '''אלא גם בנוגע להתוועדויות במשך המעת לעת דפורים, מתוך שמחה באופן ד"עד דלא ידע", אבל, עם ההגבלות כו', ובפרט בנוגע לתלמידים'''{{הערה|1=התוועדויות תש"נ חלק ב' עמ' 372 בההשלמת לשיחה הנ"ל.}}.

ו. ב[[יחידות]] באחד השנים אמר לה[[תמים]] [[דורון חיים אייזנמן]] (כיום [[שליח]] במירטל ביטש, דרום קרוליינה) כי הגבלת המשקה עומדת בתוקפה הן ב[[פורים]] והן ב[[שמחת תורה]], וכן היה עוד כמה פעמים.

ז. אחד התמימים פעם עבר ב[[חלוקת המשקה]] והרבי אמר לו "שמעתי שיש בחורים שיש להם התרים לשתות תאמר בכפ"ח בלוד ובתורת אמת שאין שום היתר לעבור על הגזרה"

===ההיתר===
[[קובץ:הרבי מחלק משקה ברחוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק 'משקה' רגע לפני שנכנס למכונית ברחוב [[איסטרן פארקווי]], ב[[חג הפורים]] [[תשכ"ו]]]]
אולם היה ארבע שנים שהרבי צוה שבפורים צריך להיות "עד דלא ידע" כפשוטו, ולומר "לחיים" ללא הגבלות{{הערה|1=להעיר אשר היה פעם נוספת שהרבי ציוה שיקיימו "עד דלא ידע", היה זה בש"פ כי תשא תשמ"ה, הרבי אמר שאלו שעדיין לא קיימו "עד דלא ידע" בפורים יוכלים להשלים זאת ב[[שבת]] (אחר כך דיבר על אנשים מסוימים וציום לקיים "עד דלא ידע").}}.

א. פורים [[תשכ"ו]] - צוה לרוקן את כל הבקבוקים שהי' אז ב-[[770]], והכריז כי "כל הפושט יד נותנים לו"!{{הערה|1=ובעצם גם אז לא ביטל הרבי את ההגבלה על אלו שפחות מגיל ארבעים. הרבי מזג משקה, אבל לכל אחד רק מעט, כמו שנותן בכוס של ברכה, ומי שקיבל כבר לא קבל שוב.}}.

ב. פורים [[תשל"ט]] - צוה לשתות כמה פעמים, והוסיף כי "כל המרבה הרי זה משובח"!

ג. פורים [[תשמ"א]] - אמר לנצל את הזמן לומר לחיים ללא הגבלות{{הערה|1=פורים היה ביום שישי עש"ק פרשה צו, אחר [[מנחה]] נכנס הרבי שוב - באופן פתאומי - לזאל למעלה ואמר מאמר [[דא"ח]] ד"ה "ליהודים הייתה אורה". רק מתי מעט היו נוכחים בשעת מעשה, כי כולם היו באמצע מבצעים, לאחר המאמר אמר הרבי לחיים על כוס יין והורה לנוכחים: לנצל את הזמן לומר לחיים בלי הגבלות.}}.

ד. פורים [[תשמ"ט]] - אמר לקיים "עד דלא ידע" כפשוטו מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות"{{הערה|1=בשיחת פורים [[תשמ"ט]] אמר: "יש להמשיך עתה בעניני הפורים - על כל פנים בענין שכולם יוכלים להשתתף בו בנקל, ללא הבהרות כו' ("קיין באווארעניש").. ועל דרך זה בענין השמחה, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, "עד דלא ידע".. מקיים הציווי "לבסומי כו' עד דלא ידע" כפשוטו (מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות" וכיוצא בזה), ואשרי חלקו וגדול זכותו, ויהי רצון שממנו יראו וכן יעשו". (כן ראה שם משיחת שבת פרשת תצוה (ערב פורים קטן) עמ' 355, ושם משיחת שבת פרשת ויקהל (פ' שקלים) מבה"ח אדר ב' עמ' 387 מוגה, ובעמ' 391 בהשלמות).}}.

ה. בתשכ"ד בעת תקנת הגזרה הרבי אמר שעל פורים הוא אינו מתערב מפני שני טעמים(ראה בשיחה)

===המסקנה===

מלבד שנים אלו, לא ידוע על איזה היתר מפורש - שיוריד את התקנה '''המפורשת''' - בנוגע לפורים.

בשיחת ליל ג' דסליחות [[תנש"א]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תנש"א]] חלק ד' עמ' 298.}} אמר: '''ובוודאי יחליטו גם לערוך (עוד בלילה זה) "א שטורעמדיקן פאַרבריינגען", וה[[התוועדות]] תהי' דוקא בשמחה גדולה, ועד למעמד ומצב ד"עד דלא ידע" (על כל פנים אצל אחד מהמתוועדים, והוא יוציא בזה את כל המשתתפים) - אם כי עם ההגבלות כו', שהרי סוף סוף אין זה פורים ("ס'איז דאָך פאָרט ניט פורים")...'''.

ישנם [[משפיע]]ים הטוענים כי בזה שהדגיש כי "היום [ליל ג' דסליחות] אסור השתיה כי הרי סוף סוף אין זה פורים" שבעצם בזה הוריד הרבי את הגבלת המשקה בפורים. לעומת זאת
אומרים משפיעים רבים כי אין זה ראיה כלל להיתר כל שהוא, ואשר לכן איסור השתיה יתר מהמידה אסור גם בפורים. וכמובן אשר על כל אחד לשאול את ה[[משפיע]] שלו בנידון זה.

כדאי להוסיף קטע ממכתב מיום כ"ג אדר [[תשי"ז]] "אודות ניצול ימי הפורים בענינים הכללים וגם באופן חסידותי, כי מרוב הטומלעניש עלול שישכחו כלה, אז מען דארף אמאל א חסידשע התועדות כפשוטו ומובן ופשוט שאין זה נוגע כלל בריבוי השתי' ח"ו וכמדובר בהתועדות הפורים דשנה זו, שהחיוב דבסומי בפוריא עד דלא ידע אפשר שתספיק טפה אחת ובלבד שתבוא באופן שתפעול להעמיד את עצמו למע' מהטעם ודעת שלו וכנראה גם במוחש, אז ווען מען וויל אויף א אמת איז גענוג איין טראפען ואם ח"ו עס איז ניט אזוי העלפט ניט אפילו א פעסיל (חבית)"){{הערה|1=נדפס ב[[אגרות קודש]] חלק י"ד עמ' תקיח-ט. על דרך זה ראה בשיחת מוצאי ט"ו מנ"א [[תשמ"ט]] –[[ספר השיחות]] תשמ"ט חלק ב' ("וכמדובר כמ"פ שהדבר תלוי ברצונו - שבאם רוצה באמת לא נוגע כמות המשקה (כרצון [[נפש הבהמית]] שלו שרוצה יותר ממה שמקבל), וגם על ידי כמות קטנה אפשר לפעול ענין השמחה".}}.

==שמחת תורה==

בשמחת תורה, ההגבלה במקומה עומדת. אמנם, אירע והרבי הורה לקיים את ההוראה בהתאם ל"מנהג המדינה" במדה כפולה ("דאבל ריישאנס"), דהיינו אמירת "לחיים" שמונה פעמים (על שתי רביעיות של 'משקה'){{הערה|1=שיחת [[שמחת תורה]] [[תש"ל]] - תורת מנחם חנ"ח עמ' 163.}}.

==ראו גם==
*[[משקה]]
*[[משקה המשמח (קובץ)]]

== קישורים חיצונים ==
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/fd/משקה_המשמח.pdf משקה המשמח]''', ליקוט מקיף על שתיית [[משקה]] ותקנת המשקה
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36697 דיון מרתק ועיון בשיחות הקודש בנוגע להנהגה בחג הפורים]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64558 לשמור על גזירת ה'משקה'] - פסק דין של חברי [[בית דין צדק קראון הייטס]] לקראת [[שמחת תורה]] תשע"ב
* [http://chabadpedia.co.il/images/6/63/גזירת_המשקה.pdf גזירת המשקה שו"ת מאת הרב יהודה ליב נחמנסון] {{PDF}}
*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://col.org.il/news/136148 האם מותר בשבת לעשות קידוש על 'משקה'? • שיעור]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{פורים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:פורים]]

תקנת המשקה

2022-03-02T13:50:20Z

מאה ועשרים שנה: /* האיסור */

{{תקנות הרבי|}}
[[קובץ:משקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר את חג ה[[פורים]] ב[[כפר חב"ד]], בו נראים חסידים לאחר שתיית כמות גדולה של משקה. ציור: זלמן קליינמן]]
'''תקנת המשקה''', (או '''גזירת המשקה''', מכונה לפעמים "'''הגזירה'''") היא תקנה שתיקן הרבי להגבלת כמות שתיית ה[[משקה]] בקרב חסידי חב"ד. בש"פ שמיני, [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] [[תשכ"ג]], יצא הרבי בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לבחורי הישיבות, למעט בשתיית המשקה. יש התולים זאת במאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית המשקה יתר על המדה באותה תקופה, ויש הטוענים שהגזירה הגיעה ב[[אתערותא דלעילא]] ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים{{הערה|גם לפני כן העיר הרבי כמה פעמים אודות הגבלה זו ראה לדוגמה שיחת פורים [[תשי"ט]] (אודות בחורים) אמנם לא תיקן 'תקנה' בזה. ותמיד היה מצטט את דברי [[הרבי הריי"צ]] בריבוי מקומות נגד שתיית המשקה (ראה לדוגמא [[אגרות קודש]] חח"י אגרת ו'תתקסח אות ה).}}.

במשך השנים הזכיר [[הרבי]] את "הגבלת המשקה" שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות{{הערה|1=ראה משיחת שבת פרשת נשא [[תשכ"ח]] - שיחות קודש תשכ"ח חלק ב' (".. הרי הוא כזה שוטה שלא יודע איפה הוא אוחז בעולם שאין שוטה יותר גדול מזה שאוחז עצמו לחכם.. וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"). משיחת שבת פרשת דברים [[תש"מ]] (".. ודווקא אז כשהוא לא שותה, הוא בחור טוב ותמים טוב"). משיחת שבת פרשת כי תשא תשד"מ - [[תורת מנחם]] תשד"מ חלק ב' עמ' 1087 ואילך (".. אין זו חלוקת וודקה, שבא פלוני ואומר "ז'יד, דאַוואַי וודקה".. - אינני מחלק "וודקה", אינני רוצה ואין לי כל שייכות עם "וודקה" ח"ו"). משיחת שבת פרשת ויק"פ [[תשמ"ח]] - תורת מנחם תשמ"ח חלק ב' עמ' 459 ("אלו שמבינים שעדיין לא אמרו "לחיים" כדבעי - יאמרו עוד הפעם "לחיים", ומתוך שמחה וטוב לבב, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, אבל, כמובן, בהגבלות הידועות, באופן של ד"ידע" דוקא, ובהדגשה יתירה - כראוי לדרך [[חסידות חב"ד]] ([[חכמה]] [[בינה]] דעת)". משיחת שבת פרשת תצא תשמ"ח - תורת מנחם תשמ"ח חלק ד' עמ' 273 (ופשיטא, שאין הכוונה לשמחה על ידי שתיית כוסית ועוד כוסית כו', עד למצב של שיכרות - כי, "שיכור" אינו "חסיד", ועל אחת כמה וכמה חב"ד'ניק, שאצלו מודגש יותר ענין של ההבנה וההשגה, ויתירה מזה: "שכרות" - שייכת ללוט") ועוד.}}. על הזהירות הנדרשת מהשתייה יתר על המידה.
==פרטי התקנה==
א. התקנה היא לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים. ועל כלל אנ"ש בכלל למעט בשתיית משקה{{הערה|1=ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש [[תשכ"ג]] עמ' 3–282.}}.

ב. ההגבלה היא לאמירת ארבע פעמים [[לחיים]]. (בשנים הראשונות הייתה ההגבלה על שלש פעמים בלבד, אבל החל מסוף שנות המ"מים הראשונים שינה זאת הרבי לארבע){{הערה|1=ההגבלה דג' כוסיות מוזכר בשיחות: שבת פרשת שמיני (מבה"ח אייר) תשכ"ג. פורים, שבת פרשת בלק (י"ז תמוז) תשכ"ד. שבת פרשת שמיני (מבה"ח ניסן), י"ב תמוז תשכ"ה. שבת פרשת נח תשכ"ז. יום ב' דחה"ש תשכ"ח. שבת פרשת דברים תש"מ.
וההגבלה דד' כוסיות מוזכר בשיחות: ליל י"ג ניסן, שבת פרשת שמיני (מבה"ח אייר) תשמ"ב. שבת פרשת בלק תשד"מ. שבת פרשת מקץ תשמ"ה. ליל י"ב טבת תשמ"ז. אחרון של פסח תשמ"ח.
(ברשימה (בלתי מוגה) מיחידות מא' התמימים מליל ט"ז טבת תשל"ח כתוב: "ג' ד' כוסיות".) בשאר השיחות מזכיר הרבי את הגבלת המשקה בתור "ההגבלה הידועה".
ויש לברר מהו דינו של הכוסית הנוספת שהוסיף הרבי במשך השנים, האם הוא נכלל בה"רביעית", או שהוא הוספה לה"רביעית", דהיינו שמותר לשתות קצת יותר מרביעית.}}.

ג. החשבון של ארבע פעמים היא דוקא על כוסיות קטנות באופן שכולן יחד עולים רק למידת "רביעית"{{הערה|1=ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש [[תשכ"ג]] עמ' 3–282. י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב. שיחת אור לי"ב טבת [[תשמ"ז]] תורת מנחם תשמ"ז חלק ב' עמ' 7–246, ועוד.}}.

ד. החשבון של ארבע פעמים היא רק לאחד שלא ישתכר מזה, אבל אם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה אז אסור לשתות אפילו מדה קטנה{{הערה|1=ראה בשיחת י"א [[ניסן]] [[תשמ"ח]] - התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמ' 38 בהערה 19 (".. ופשיטא - בהגבלות הידועות (ד' כוסיות, וכוסיות קטנות, וגם זה - לאו כל מוחא סביל כו'), ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן גם לקטנים בשכל"). וראה שם משיחת אחרון של פסח - עמ' 173 ("ופשיטא - באופן של זהירות משכרות, ח"ו, היפך הציווי והיפך הרצוי כו', על ידי זה שיקח כוסות שלפי ערכו, או שישתה רוב כוס, וכיוצא בזה"). וכן במכתב הנ"ל מיום כ' מ"ח [[תשי"ח]] ("וכל אחד ואחד באופן המתאים אליו, ז. א. באם יש חשש ומורא שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה, גם במדה זה אסור ענין השתי'").}}.

ה. אסור לקדש על משקה, כי אם על יין (או על הפת), וגם בשעה שעושים קידוש על יין, אסור לשתות עד סוף הכוס, לא יותר מרוב כוס - (חוץ מארבע כוסות של פסח שאותם צריך לשתות כוס שלימה){{הערה|1=בנוגע לקידוש על משקה ראה ממכתב מאדר שני [[תשכ"ג]] (נדפס ב'יגדיל תורה' חלק ג' עמ' 1232 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק א' עמ' רסו)): ".. כן נבהלתי להסברא [להשמועה (כך נדפס בתשו"ב בשו"ע קה"ת [[תשמ"ז]] עמ' 132)] לקדש על יי"ש. ועל כל פנים לקדש את שתיית היי"ש היפך הגמור מציווי מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו. ובוודאי תיכף לקבלת מכ' זה ינקטו באמצעים הכי מוחלטים לתיקון כ"ז. ויבש"ט בזה בחוזר. פשוט שכל הנ"ל מכוון לכל אחד ואחד מהם שנהגו כנ"ל.."
על דרך זה אמר ביחידות (בליל ב' אדר תשכ"ג) לרעז"ס: ".. תראה שהצעירים לא יעשו קידוש [והבדלה] על משקה" (שיחות קודש [[תשכ"ג]] עמ' 403). על דרך זה גם אמר לרשנ"ז הלוי דוכמאן (בשמיני עצרת תשכ"ט) לאחרי שהודיע שקידש על משקה: "זהו דבר נכון ("א גלייכע זאך"), הרי עתה שמיני עצרת! [והוסיף:] הרי אתם כבר בגיל למעלה מארבעים, ויש להבהיר זאת, שכן, לולא זה - הם הרי יעשו כולם תיכף קידוש על משקה.}}.

ו. היין של הקידוש (של [[שבת]] או של [[יום טוב]]) אינו חלק מחשבון הארבע פעמים{{הערה|1='''אם מדובר אודות [[התוועדות]] שקשורה עם קדוש של שבת או של יום טוב, אזי הקידוש הוא ענין בפ"ע, ולא נוגע לשלשת הכוסות''' י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.}}.

ז. ההגבלה עומדת כל השנה ללא יוצא מן הכלל, כולל [[שמחת תורה]]{{הערה|שם=שיחה: תשכ"ה ח"ב|י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.}}.

ח. היתר השתיה (אפילו רק ארבע פעמים) היא לא בכל הזמנים, כי אם בשמחה של מצוה (ובתנאי שאין דרך אחרת לפעול את השמחה){{הערה|1=שיחת אור לי"ב טבת [[תשמ"ז]] תורת מנחם תשמ"ז חלק ב' עמ' 7–246.}}.

ט. במקרה של ספק - אין להיכנס לספיקות אלא יש להחמיר ופשוט לא לשתות.

י. בנוגע למצות שתיית רביעית יין ביום טוב, אפשר לצאת ידי חובה בשתיית יין-הקידוש{{הערה|1=שיחות קודש [[תשל"א]] חלק ב' עמ' 87 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק ה' עמ' סח').}}.

י"א. חייבים לשמור לא רק על עצמו אלא גם על השני{{הערה|1=שבת פרשת נח [[תשכ"ז]] - שיחת קודש תשכ"ז. על דרך זה אמר בשיחת שבת פרשת בלק (ז' תמוז) תשד"מ ([[תורת מנחם]] תשד"מ חלק ג' עמ' 2122): ".. ואם ישנו מישהו שכבר עושה "משהו" - הנה במוצאי יום טוב שולח מכתב ל"770" ומודיע שאירע כך וכך, ומכיון שהוא לא יכול לעשות מאומה בנידון, לכן מודיע את העובדות! - אילו לא היית יכול לעשות מאומה בנידון - לא היו מראים לך כל זה, ומכיון שבהשגחה פרטית ראית זאת, הרי זה סימן שתפקידך להעמיד תלמיד זה על דרך האמת, ולא להסתפק במשלוח "מכתב"! ואין צריך להאריך בדבר המבהיל".}}.

==חומרת התקנה==
התבטאויות שונות של הרבי.

א. ביקש שאלה שאינם שומרים על תקנת המשקה שלא ישתתפו ב[[תהלוכה]], ושלא יסעו ל[[שליחות]] מטעם ה[[מל"ח]] בחודשי הקיץ{{הערה|1=יחידות לחברי המזכירות והנהלת צא"ח ב' [[סיוון]] תשכ"ח.}}.

ב. "לא נוגעים כל התירוצים ואמתלאות שעונים, שיש ענינים יותר גדולים שלא צייתו, צריכים לדעת שזה לא דבר קטן, ואדרבה, זה יכול להיות אבן הבוחן אם אוחז ב"קליאמקע" או לא"{{הערה|שם=שיחה: תשכ"ח ח"ב|יום ב' דחה"ש [[תשכ"ח]] - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.}}.

ג. "ההיתרים הם לגמרי לא מקובלים"{{הערה|1=ליל ט"ו שבט תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.}}, ובפרט שזהו "היפך הכוונה והרצון לגמרי של רבותינו נשיאינו"{{הערה|1=[[זאת חנוכה]] תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.}}. ואם כן "מדוע צריך להדחף לעשות היפך מרצון רבותינו נשיאנו"{{הערה|1=ש"פ שמיני [[תשמ"א]] שיחות קודש ה'תשמ"א.}}. וישנם כאלה ש"חושבים להיות 'שפיץ חב"ד' כשיודעים שהנהגה זו היא היפך הוראת נשיא דורנו"{{הערה|1=התוועדויות ה'תשד"מ חלק ג' שבת פרשת בלק.}}.

ד. פעם אמר כי שתייה יתר מן המידה פוגעת בפעולות ה[[מבצעים]]{{הערה|שם=יומן ר' ל. בראנען|מיומן ר' ל. בראנען ט"ז טבת ה'תשל"ח.}}. "וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"{{הערה|1=תרגום משיחת שבת פרשת נשא [[תשכ"ח]] - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.}}.

ה. "מה שחושב שמגביר את [[נפש האלוקית]] על [[נפש הבהמית]] - הרי זה פיתוי היצר וההיפך הוא הנכון"{{הערה|שם=שיחה: תשכ"ח ח"ב}}.

ו. באם נעשה שינוי הוא רק לחומרה{{הערה|1=ש"פ דברים [[תש"מ]] שיחות קודש ה'תש"מ.}}.

ז. כמו כן התבטא פעם כי השתייה יתר מן המידה גורם עגמת נפש{{הערה|שם=יומן ר' ל. בראנען}}.

== החילוק בין דורנו זה לדורות קודמים ==

במכתבו מ[[ח' כסלו]] [[תשי"ג]] כותב [[הרבי]]{{הערה|לר' [[פרץ מוצקין]] מ[[מונטריאול]], עוד קודם ייסוד התקנה בתשכ"ג.}}: "מה שכותב על ענין המשקה . . כנראה שלא מסר הנ"ל את הנימוקים, והוא אשר לדעתי הנה מצד שני ענינים נשתנה המצב מאז, שהיה מנהג רווח ענין שתיית המשקה בשופי, א) כי ניתנו כבר הכחות לאנ"ש, על ידי רוב המאמרים הקלים והשיחות בענינים של הסברה והבנה לפעול על השומעים מבלי שיהיו זקוקים למשקה בשופי, ודי מספיק גם המעט שבזה. ב) כיון שבזמן האחרון ביחוד נדרש מאתנו בהדגשה יתירה הענין דהפצת המעיינות חוצה, הנה עלול ענין השופי דמשקה לבלבל לזה ביותר, מה שלא הי' נוגע כ"כ כשהפצתה הייתה מצוי' בהד' אמות של החסידים ואנ"ש בלבד. ונסתייעתי לסעיף א' ממה ששמעתי פעם מכ"ק מו"ח אדמו"ר בריגא שאמר "{{מונחון|איך בין איצטער|כעת, מצבי הוא}} (והכוונה בל' איצטער לא הייתה על אותה השעה בלבד אלא על אותן השנים מאז שהתחיל למעט בלקיחת משקה) {{מונחון|ווי נאך א ביסל משקה|כמו אחרי מעט משקה}}", ואף שהטעם החיצוני הי' אז מפני שהרופאים ציוו לו למעט במשקה, אבל כמובן זהו טעם בחיצוניות ובמילא מתקבל הוא רק לחיצונים ולא בתוככי אנ"ש היודעים אז חסידות מאנט פנימיות, ובטח זהו הוראה ג"כ על הענין בכלל אשר ע"פ הידוע דגופא בתר רישא גריר הנה החסידים נגררים אחרי נשיאנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, שהענין שאמר שהוא עתה כמו נאך א ביסל משקה, הרי זוהי הוראה לכל החסידים ונתינת היכולת ג"כ להיות במצב כזה"{{הערה|אגרות קודש חלק ז ע' נט. בהמשך המכתב מוסיף הרבי שבשלב זה (בשנת תשי"ג) אין בהימנעות מהמשקה "ענין של איסור ופקודה", אבל לאחמ"כ הגיעה (בשנת תשכ"ג) התקנה המפורשת.}}.

==היתר השתיה==
א. בנוגע לאלה שהגיעו מ[[רוסיה]] אמר הרבי: '''אלה שבאו מרוסיה - זה חלק מהדברים שהביאו משם ולא בנקל לבא בטרוניא. אבל מחדש אין צורך בזה וא"צ לשתות בקבוקים שלמים, מספיק כמה כוסיות'''{{הערה|1=מיחידות הרב אוריאל צימער - ימי מלך חלק ג' עמ' 954.}}.

ב. הרבי התיר את השתיה יתר מן המידה ב'קידוש' בליל [[שמיני עצרת]] בסוכתו של הרב [[שלום ישעיה דייטש]], שב[[קראון הייטס]]. (לאחר פטירתו המשיך בנו הרב [[זלמן יהודה דייטש]] לערוך ה'קידוש', וכיום ממשיך את הקידוש בנו ר' אברהם משה דייטש).

===משפיעים===
גם בנוגע למשפיעים מתחת לגיל ארבעים, אסר הרבי את השתיה מעל לרביעית, על אף הטענה כביכול הדבר מסייע להם בהשפעה ומגביר את עניני הנפש האלוקית:

א. "מפיתוי היצר, כמובן, ובמילא – אין העצה לשמוע לפיתוי (שעל-ידי-זה יתגבר עוד יותר, ובמכל-שכן שלא יניח להתוועד באיזה פיתוי אחר, או גם בלא פיתוי), אלא הפכו"{{הערה|שם=תשורה מוזיקנט|[[תשורה]] לנישואי משפחות מוזיקנט-וולף, כפר-חב"ד, ל"ג בעומר תשס"ב, עמוד 52.}}.

ב. נבהלתי לשמוע, ובצנעה – גרוע מבפרהסיא{{הערה|שם=תשורה מוזיקנט|}}.

==פורים==

בהמשך להשיחה משבת פרשת שמיני [[תשכ"ג]] אמר הרבי כי בנוגע ל[[פורים]] הוא אינו מתערב, ולכן אינו מביע דיעה ליום זה. למעשה, בפורים הראשון אחר החל תקנת "הגבלת המשקה" - ב[[התוועדות]] פורים [[תשכ"ד]]{{הערה|1=שיחות קודש [[תשכ"ד]] עמ' 231.}}. אמר הרבי, שבאותו יום ו"במסיבה זו" בטלה ההגבלה של שלוש כוסות.

מאוחר יותר, ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשכ"ה]]{{הערה|שם=שיחה: תשכ"ה ח"ב}}. הוסיף ותיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים. וכמובן שמאז, היה שתיית משקה יותר מההגבלה בפורים, חמורה ומופרכת לגמרי כמו בשאר ימות השנה. איסור השתייה היה ידוע לכולם ולא היה מקום לחשוב ולחפש התירים. אדרבה הייתה מפורסמת שיטת הרבי כי ה"חייב אדם לבסומי" של הבחורים הוא ביינה של תורה{{הערה|1=ראה: שיחות קודש [[תש"ל]] חלק א' עמ' 658. שיחת אחרון של פסח [[תשמ"א]] - שיחות קודש תשמ"א חלק ג' ("אפשר לעשות זאת ברוחניות: שיחזור בעל פה ד' מאמרי חסידות או ד' ענינים ב"יינה של תורה", שבזה אין כל חשש. וכיון שעל ידי זה יהיה בוודאי בריא ברוחניות, יהיה בריא בגשמיות"). י"ב תמוז [[תשמ"ז]] - התוועדויות תשמ"ז חלק ד' ("ובאם רוצים לשתות יין באופן של למע' מהגבלות - שיוסיפו ב[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], פנימיות התורה, הנקראת "יין" ("יינה של תורה"), ושההתמסרות בהלימוד ("אריינוואַרפן זיך") תהי' בהוספה עד לאופן שלמעלה ממדידה והגבלה"). וכן אמר פעם לא' מהתמימים ביחידות שביקש היתר לשתות יותר מהשיעור בטענה שזה יעזור לו בעבודותו הרוחנית: "מדוע לעשות זאת על ידי כאלו דברים גשמיים וחומריים, אפשר לעשות זאת על ידי לימוד חסידות בשופי" (מפי ה[[משפיע]] הרב שלום חריטונוב) ועוד.}}.
בכמה מהשנים ביקש הרבי שא' מתוך הקהל "יוציא ידי חובה" עד דלא ידע את כל הקהל הקדוש [ואותו א' הי' שותה כמובן למעלה מהגבלה, ע"פ הוראתו המפורשת של הרבי - כו"כ כוסות שלמים בזה אחר זה].

===האיסור===
הרבי אף הדגיש שוב ושוב במשך השנים כי הגבלת המשקה עומד בתקפה גם בפורים.

א. ב[[שבת]] פרשת פרה [[תש"ל]] אמר כי אפשר להשלים עדיין את החיוב של "עד דלא ידע", אבל הדגיש שלא יהיה זה מהבחורים{{הערה|1=שיחות קודש [[תש"ל]] חלק א' עמ' 657-8.}}.

ב. בפורים [[תשל"א]] אחר שביקש שמישהו "ימסור נפשו" לקיים "עד דלא ידע", אמר: "ההצעה ד"לא ידע" יקיימו אחד, שתים, שלוש - אבל לא מהבחורים - כאמור ["הגבלת המשקה"] במקומה עומדת"{{הערה|1=שיחות קודש [[תשל"א]] חלק א' עמ' 576.}}.

ג. בכ"ז [[סיון]] [[תשל"ז]] אמר לא' התמימים ביחידות ששאל: א) תיקון על ענין שתיית משקה יותר מהשיעור בפורים ובשמחת תורה, ב) האם "הגבלת המשקה" היא גם בנוגע לפורים: '''בנוגע לשאלתך אודות התקנה של המשקה - הנה ידוע שהתקנה בתקפה, כולל פורים ושמחת תורה. היות וכתבת שאתה עברת על התקנה, הרי התיקון לזה הוא, להשתדל להשפיע על שניים או יותר, שעדיין אינם אוחזים מהתקנה - שיקיימו את התקנה''''{{הערה|1=היכל מנחם' חלק ג' עמ' רנח, וכן בשיחות קודש תשל"ז ח"ב.}}.

ד. בפורים [[תשמ"ב]] אמר: '''מן הראוי שה"ציבור" כולו יבחר מישהו שימסור נפשו (בכח) ויקיים את החיוב ד"עד דלא ידע" בפועל, ועל ידי זה יוציא י"ח את הציבור כולו. כנראה יהיו כאלו שירצו להתיר לעצמם לשתות יותר מד' פעמים - ולכן, חוזרים ומדגישים שאין הכוונה אליהם!'''{{הערה|1=התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק ב' עמ' 975.}}.

ה. ב[[שבת]] פרשת תצוה [[תש"נ]] אמר: '''אלא גם בנוגע להתוועדויות במשך המעת לעת דפורים, מתוך שמחה באופן ד"עד דלא ידע", אבל, עם ההגבלות כו', ובפרט בנוגע לתלמידים'''{{הערה|1=התוועדויות תש"נ חלק ב' עמ' 372 בההשלמת לשיחה הנ"ל.}}.

ו. ב[[יחידות]] באחד השנים אמר לה[[תמים]] [[דורון חיים אייזנמן]] (כיום [[שליח]] במירטל ביטש, דרום קרוליינה) כי הגבלת המשקה עומדת בתוקפה הן ב[[פורים]] והן ב[[שמחת תורה]], וכן היה עוד כמה פעמים.

ז. אחד התמימים פעם עבר ב[[חלוקת המשקה]] והרבי אמר לו "שמעתי שיש בחורים שיש להם התרים לשתות תאמר בכפ"ח בלוד ובתורת אמת שאין שום היתר לעבור על הגזרה"

===ההיתר===
[[קובץ:הרבי מחלק משקה ברחוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק 'משקה' רגע לפני שנכנס למכונית ברחוב [[איסטרן פארקווי]], ב[[חג הפורים]] [[תשכ"ו]]]]
אולם היה ארבע שנים שהרבי צוה שבפורים צריך להיות "עד דלא ידע" כפשוטו, ולומר "לחיים" ללא הגבלות{{הערה|1=להעיר אשר היה פעם נוספת שהרבי ציוה שיקיימו "עד דלא ידע", היה זה בש"פ כי תשא תשמ"ה, הרבי אמר שאלו שעדיין לא קיימו "עד דלא ידע" בפורים יוכלים להשלים זאת ב[[שבת]] (אחר כך דיבר על אנשים מסוימים וציום לקיים "עד דלא ידע").}}.

א. פורים [[תשכ"ו]] - צוה לרוקן את כל הבקבוקים שהי' אז ב-[[770]], והכריז כי "כל הפושט יד נותנים לו"!{{הערה|1=ובעצם גם אז לא ביטל הרבי את ההגבלה על אלו שפחות מגיל ארבעים. הרבי מזג משקה, אבל לכל אחד רק מעט, כמו שנותן בכוס של ברכה, ומי שקיבל כבר לא קבל שוב.}}.

ב. פורים [[תשל"ט]] - צוה לשתות כמה פעמים, והוסיף כי "כל המרבה הרי זה משובח"!

ג. פורים [[תשמ"א]] - אמר לנצל את הזמן לומר לחיים ללא הגבלות{{הערה|1=פורים היה ביום שישי עש"ק פרשה צו, אחר [[מנחה]] נכנס הרבי שוב - באופן פתאומי - לזאל למעלה ואמר מאמר [[דא"ח]] ד"ה "ליהודים הייתה אורה". רק מתי מעט היו נוכחים בשעת מעשה, כי כולם היו באמצע מבצעים, לאחר המאמר אמר הרבי לחיים על כוס יין והורה לנוכחים: לנצל את הזמן לומר לחיים בלי הגבלות.}}.

ד. פורים [[תשמ"ט]] - אמר לקיים "עד דלא ידע" כפשוטו מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות"{{הערה|1=בשיחת פורים [[תשמ"ט]] אמר: "יש להמשיך עתה בעניני הפורים - על כל פנים בענין שכולם יוכלים להשתתף בו בנקל, ללא הבהרות כו' ("קיין באווארעניש").. ועל דרך זה בענין השמחה, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, "עד דלא ידע".. מקיים הציווי "לבסומי כו' עד דלא ידע" כפשוטו (מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות" וכיוצא בזה), ואשרי חלקו וגדול זכותו, ויהי רצון שממנו יראו וכן יעשו". (כן ראה שם משיחת שבת פרשת תצוה (ערב פורים קטן) עמ' 355, ושם משיחת שבת פרשת ויקהל (פ' שקלים) מבה"ח אדר ב' עמ' 387 מוגה, ובעמ' 391 בהשלמות).}}.

===המסקנה===

מלבד שנים אלו, לא ידוע על איזה היתר מפורש - שיוריד את התקנה '''המפורשת''' - בנוגע לפורים.

בשיחת ליל ג' דסליחות [[תנש"א]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תנש"א]] חלק ד' עמ' 298.}} אמר: '''ובוודאי יחליטו גם לערוך (עוד בלילה זה) "א שטורעמדיקן פאַרבריינגען", וה[[התוועדות]] תהי' דוקא בשמחה גדולה, ועד למעמד ומצב ד"עד דלא ידע" (על כל פנים אצל אחד מהמתוועדים, והוא יוציא בזה את כל המשתתפים) - אם כי עם ההגבלות כו', שהרי סוף סוף אין זה פורים ("ס'איז דאָך פאָרט ניט פורים")...'''.

ישנם [[משפיע]]ים הטוענים כי בזה שהדגיש כי "היום [ליל ג' דסליחות] אסור השתיה כי הרי סוף סוף אין זה פורים" שבעצם בזה הוריד הרבי את הגבלת המשקה בפורים. לעומת זאת
אומרים משפיעים רבים כי אין זה ראיה כלל להיתר כל שהוא, ואשר לכן איסור השתיה יתר מהמידה אסור גם בפורים. וכמובן אשר על כל אחד לשאול את ה[[משפיע]] שלו בנידון זה.

כדאי להוסיף קטע ממכתב מיום כ"ג אדר [[תשי"ז]] "אודות ניצול ימי הפורים בענינים הכללים וגם באופן חסידותי, כי מרוב הטומלעניש עלול שישכחו כלה, אז מען דארף אמאל א חסידשע התועדות כפשוטו ומובן ופשוט שאין זה נוגע כלל בריבוי השתי' ח"ו וכמדובר בהתועדות הפורים דשנה זו, שהחיוב דבסומי בפוריא עד דלא ידע אפשר שתספיק טפה אחת ובלבד שתבוא באופן שתפעול להעמיד את עצמו למע' מהטעם ודעת שלו וכנראה גם במוחש, אז ווען מען וויל אויף א אמת איז גענוג איין טראפען ואם ח"ו עס איז ניט אזוי העלפט ניט אפילו א פעסיל (חבית)"){{הערה|1=נדפס ב[[אגרות קודש]] חלק י"ד עמ' תקיח-ט. על דרך זה ראה בשיחת מוצאי ט"ו מנ"א [[תשמ"ט]] –[[ספר השיחות]] תשמ"ט חלק ב' ("וכמדובר כמ"פ שהדבר תלוי ברצונו - שבאם רוצה באמת לא נוגע כמות המשקה (כרצון [[נפש הבהמית]] שלו שרוצה יותר ממה שמקבל), וגם על ידי כמות קטנה אפשר לפעול ענין השמחה".}}.

==שמחת תורה==

בשמחת תורה, ההגבלה במקומה עומדת. אמנם, אירע והרבי הורה לקיים את ההוראה בהתאם ל"מנהג המדינה" במדה כפולה ("דאבל ריישאנס"), דהיינו אמירת "לחיים" שמונה פעמים (על שתי רביעיות של 'משקה'){{הערה|1=שיחת [[שמחת תורה]] [[תש"ל]] - תורת מנחם חנ"ח עמ' 163.}}.

==ראו גם==
*[[משקה]]
*[[משקה המשמח (קובץ)]]

== קישורים חיצונים ==
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/fd/משקה_המשמח.pdf משקה המשמח]''', ליקוט מקיף על שתיית [[משקה]] ותקנת המשקה
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36697 דיון מרתק ועיון בשיחות הקודש בנוגע להנהגה בחג הפורים]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64558 לשמור על גזירת ה'משקה'] - פסק דין של חברי [[בית דין צדק קראון הייטס]] לקראת [[שמחת תורה]] תשע"ב
* [http://chabadpedia.co.il/images/6/63/גזירת_המשקה.pdf גזירת המשקה שו"ת מאת הרב יהודה ליב נחמנסון] {{PDF}}
*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://col.org.il/news/136148 האם מותר בשבת לעשות קידוש על 'משקה'? • שיעור]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{פורים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:פורים]]

תומכי תמימים קריית גת (קטנה)

2022-03-02T13:44:45Z

מאה ועשרים שנה: /* רקע */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת קטנה
|תמונה=ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון=ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=תשמ"ג
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[קריית גת]]
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב ישראל זהר
|[[משפיע]] ראשי=הרב מנחם מענדל קנלסקי
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]]
|מספר תלמידים=כ-160
|ספר פלפולים=קריית מלך רב
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבה קטנה '''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') פועלת בעיר קריית גת ומשתייכת ל[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבה הגדולה]]. נכון לשנת תשע"ו לומדים בישיבה כמאה ושבעים וחמש בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ.

==רקע==
בשנת [[תשמ"ה]] יצאה מ-770 קבוצת בחורים לעבר העיר קריית גת לייסד שם את הישיבה הקטנה וחלקם עדיין נמצאים בישיבה, בין הבחורים האלה היו הרב [[יעקב סינגאווי]], הרב [[פנחס סטזגובסקי]], הרב אשר קוביטשעק ועוד. את אשר חוללו הבחורים בישיבה יוקשה לתאר, ובזכותם הגיעו לאחר מכן לישיבה הבחורים מכל גווני הקשת.

במשך השנים הצטרפו לישיבה הרב [[יצחק אלישביץ]] כ[[משפיע]] והרב ישראל זהר כ[[משגיח]].

בשנת [[תשס"ד]] נתמנה ל[[ראש ישיבה]] הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] ואיתו למשפיע ראשי הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]] שהפכו את הישיבה מן הקצה אל הקצה לאחר מכן הרחיב הרב זילברשטרום את צוות הרמי"ם והמשפיעים.
(הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]] לבסוף ויתר על תפקיד המשגיח הכללי על מנת שיוכל להתפנות לניהול [[ועד התמימים.]])

תקופת ה[[קורונה]] פתחה הישיבה את הלימודים במתווה קפסולות (הראשונה מבין כל [[ישיבות תומכי תמימים]]) כך שעד סוף שנת הלימודים [[תש"פ]] חזרו כמעט כל תלמידי הישיבה ללימודים רגילים.

[[קובץ:שבת_אבות_התמימים_קריית_גת.Jpeg|ממוזער|250px|תמונה קבוצתית של האבות והתמימים במוצאי השבת]]
בשבת האחרונה של השנה, מקיימת הישיבה 'שבת אבות התמימים' במסגרתה מגיעים אבות התמימים להיכל הישיבה. בשבת לומדים האבות עם התמימים וחוזרים להיות 'תמימים' לשבת אחת. האבות מתוועדים עם התמימים.

נכון לשנת [[תשפ"ב]] לומדים בישיבה כ- 160 תלמידים בישיבה הקטנה.

==ארגונים בישיבה==
*[[את"ה]]
*[[הערות התמימים]]
*סדר שיחות - כל ערב אחרי [[תפילת ערבית]] לומדים [[לקוטי שיחות]].
*שידור - מדי ערב אחרי [[סדר לקוטי שיחות]] מוקרן בזאל [[וידיאו של הרבי]]. כן בשעות ההפסקות פועלת פלזמה בכניסה לישיבה המקרינה קטעי וידיאו של הרבי.
*די לעצטע שיחות - ארגון המעודד לימוד ועיסוק בשיחות ה'דבר מלכות'.
*סדר השכם - כל יום מתקיים סדר רשות לפני חסידות בוקר. בסדר מחולק כיבוד למשתתפים.
*"דעם רבינ'ס שפראך" - מוסד לימוד ושמיעת שיחות של הרבי באידיש כדי לחזק את שפתו של הרבי בקרב הבחורים.

== צוות הישיבה ==
*הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].

;[[משגיח]]ים
*הרב ישראל זוהר.
*הרב יחיאל אלפנביין.
*הרב שניאור זלמן רבינוביץ.
;[[ר"מ]]ים
*הרב [[הוד דוד אריה]].
*הרב [[משה דובער הלוי הבר]].
*הרב מנחם-מענדל הכהן כהן.
*הרב שלום דובער ירוסלבסקי.
*הרב נתן נטע פריז.
* הרב יעקב יוסף רסקין.
;[[משפיע]]ים
*הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]].
*הרב יהודה הניג.
*הרב אהרן פורסט.
*הרב [[יצחק אלישביץ]].
*הרב יעקב מויאל.
*הרב לוי מושקוביץ.
*הרב [[הוד דוד אריה]].
*הרב [[יעקב סינגאווי]].
*הרב שמואל בוטמן.

;[[משיב|משיבים]]
*הרב אהרן יעקובוביץ'.
*הרב שלמה יהודה הלוי סגל.
*הרב יעקב הכהן כהן.
*הרב [[יעקב סינגאווי]].
*הרב אברהם יוסף הכהן כהנא.
===צוות בעבר===
*הרב [[מנחם מענדל רייצס]].
*הרב [[פנחס סטזגובסקי]].
*הרב [[אשר קוביטשעק]].
*הרב [[צבי אליהו בלוי]].

==מתיבתא==
המתיבתא כוללת את כיתות ז'–ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה עד שנת [[תשע"ז]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה 'אוהלי מנחם' שאותו מנהל הרב טוביה חבקין יחד עם המתיבתא.

בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקריית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.

במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ', הרב חיים אלבז, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[נתן נטע פריז]] (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה), הרב רפאל יהודה גולדמיץ, הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב נתן יעקובוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב [[דובער אליעזר הבלין]], הרב שלמה חנניה ממן, הרב יוחאי מדליה, הרב יעקב מיוחס והרב [[ידידיה אייזן]].

נכון לשנת תשע"ח לומדים במתיבתא כ-60 תלמידים.

{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]