{{אור}}

'''התעבות האורות''' הוא כינוי לאופן ירידת [[אור אין סוף]] והתלבשותו ב[[עולמות]], כאשר לאחר שהאורות יורדים ל[[עולם האצילות]], מסתלק החלק המזוכך שבאור ומתעלה לשורשו ומתעלם, והבחינה האחרונה שבאור, שהם האותיות של [[עשר ספירות]] דאצילות, נותרת לבדה ו'מתעבה' והופכת ל[[כלים]].

==מקור המושג==
מקור המושג הוא דברי [[האריז"ל]] בספר '[[עץ חיים]]'{{הערה|שער העקודים שער ו' פרק ג'. נסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תשנג. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קלד. וש"נ.}} שם מבואר שבירידת ה[[אור|אורות]] למטה גם החלק הגס שבאור וגם החלק העדין והמזוכך יוצאים מעורבים יחד, ולאחר ירידתם - החלק המזוכך יותר עולה ומתעלם, ואזי החלק הנמוך יותר, שמצד עצמו הוא גס ועבה ביחס לאור שהתעלה, הופך להיות עבה יותר{{הערה|"והענין הוא כי בודאי שבחינת ה[[כלים]] היה ב[[כח]] אף כי לא היה ב[[פועל]] בתוך ה[[אור]], כי היה בבחינת האור היותר עב וגס רק שהיה בו מחובר בעצם היטב, ולכן לא נגלה בחינתו. כי‏ כאשר יצא האור דרך הפה ולחוץ יצא הכל מעורב יחד, וכשחזרו לעלות ולהשתלם כנ"ל -- אז ודאי ע"י יציאת האור חוץ לפה, הנה אותו אור בחינת הכלים שהוא יותר עב קנה עתה עביות יותר ועי"כ לא יוכל לחזור גם הוא למקורו כבראשונה ונתפשט האור הזך ממנו ועלה למקורו כנ"ל ואז נתוסף באור עב כנ"ל עביות יותר על עוביו ואז נגמר ונשאר בחינת כלי.}}, וכל זאת הוא, הן לביאור <ref>ראה תרסו ד"ה אדם כי יקריב.</ref> ש[[אורות פשוטים]] והן לביאור שגם באורות עצמם יש עשר ספירות ו[[אורות מצויירים]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/34/index.htm המשך תער"ב חלק שני שביעי של פסח עמוד תתקלט].}}.

למרות העובדה שהכלים באים מה[[רשימו]], מכל מקום הכלים לא יכלו להתהוות מהרשימו לבד משום שכל התהוות הוא ענין של עשיה חיובית וצריך לכח של גילוי, וענינו של הרשימו הוא כח שלילי - כח של העלמת האור שממנו אינם יכולים להתהוות בגילוי הכלים, ולכן יש לכלים מקור נוסף והוא מ'התעבות האורות'{{הערה|ראה מאמר ד"ה כבוד מלכותך תרס"א, חסידים עת"ר, ויחן תרע"ב, ועוד.}}. וביתר דיוק, אף שהלשון הרגילה היא ש"מהתעבות האור נעשה הכלי", אין הכוונה שהאור עצמו נעשה כלי, כיון שלכלים יש שורש בפני עצמו ולאורות יש שורש בפני עצמו, אלא שאופן התהוות הכלים משורשם הוא באמצעות האור, ולכן גם התהוות הכלים הוא כפי אופן האור{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/9/60.htm המשך תער"ב שם, פרשת פנחס, ס].}}.

ב[[תורת החסידות]] מבואר, שהתעבות האורות - מכוון על בחינת האותיות של [[שם הוי'|שמות הוי']], שהם הכלים של עשר ספירות דאצילות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/3/129b.htm#_ftn_3008 ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי נר מצוה ותורה אור שער היחוד קכט, ב].}}.

מקור האורות עצמם הוא מה[[קו]], והפעולה של התעבות האורות נעשית על ידי ה[[רשימו]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/2/13.htm המשך תער"ב חלק ראשון, ליל ב' דחה"ש, יג].}}.

כל ענין התעבות האור שנעשה כלי, הוא באופן של לידה, בשונה מאופן של [[עיבור]], כיון שבעיבור צריך קודם להיות בנין הכלים וה[[ביטול]], והוא זה שממשיך את האור בתוכו, ואילו בלידה הסדר הוא הפוך, שקודם נמשך האור, ולאחר שמתעבה ומתגשם, נוצר גם הכלי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/43/index.htm המשך תער"ב חלק שני יום ב' דחה"ש העת"ר, א'יג].}}.

==לקריאה נוספת==
ענין זה התבאר במקומות נוספים ב[[חסידות]]{{הערה|מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תשנג ובהנסמן שם. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קלד. סה"מ עת"ר ע' לג. תרפ"ט ע' 256.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אורות וכלים]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

שיחה:התעבות האורות

2023-06-14T13:54:12Z

מ"מ וילהלם: /* נושה הנל */ פסקה חדשה

השורה האחרונה (שהתעבות האורות הוא לידה ולא עיבור) לא מובנת. אשמח להסבר קצר מה ההבדל בין לידה לעיבור (במשל, לענייננו כאן) וכיצד זה מתבטא בנמשל.[[משתמש:Mdafula|Mdafula]] - [[שיחת משתמש:Mdafula|שיחה]], 04:00, י"ט בסיוון, ה'תשפ"ג 04:00, 8 ביוני 2023 (UTC)

== לפי השיטה שאורות מצויירים ==

כתבת שמה שהאריזל אומר הוא לפי השיטה שגם באורות יש עשר ספירות. הבאת גם מקור מהמשך תערב. אכן זה נכון אלא שברוב המקומות בדאח מבואר שאורות הם פשוטים גם לפי האריז"ל. ראה בכ"ז הגהות לפתח אליהו, דרוש ג' שיטות, אדם כי יקריב תרס"ו "אמנם ברוב הדרושים". [[משתמש:מ"מ וילהלם|מ"מ וילהלם]] - [[שיחת משתמש:מ"מ וילהלם|שיחה]], 13:53, כ"ה בסיוון, ה'תשפ"ג 13:53, 14 ביוני 2023 (UTC)

== נושה הנל ==

אני אתקן [[משתמש:מ"מ וילהלם|מ"מ וילהלם]] - [[שיחת משתמש:מ"מ וילהלם|שיחה]], 13:54, כ"ה בסיוון, ה'תשפ"ג 13:54, 14 ביוני 2023 (UTC)

2023-06-14T00:44:01Z

מ"מ וילהלם: /* מקורו */

{{עריכה|כתוב בצורה תלמודית ולא ברור}}
{{סדר ההשתלשלות}}
ענין '''קו וחוט''' הוא ראשית ההשתלשלות מן ה[[רשימו]] שלאחר ה[[צמצום]].

הקו הוא המשכה של האור אין סוף מ[[עצמותו]] יתברך, מפנימיות עתיק לזעיר אנפין ונוקבא, על ידי הצמצום בכוח הספירות (חב"ד חג"ת ונה"י) במעבר דרך העולמות: [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשייה]] (שהוא עולמנו) שם ממשיך הארה ביסודות: [[אש]], [[רוח (חלק הנפש)|רוח]], [[מים]] ו[[עפר]] (שהוא הנמוך ביותר) וכאן אור הקו הופך להיות [[אור חוזר]], מה שמאפשר לאדמה יכולת להצמיח [[יש מאין]]. כמו כן על ידי המצוות, שמקשרות בין [[חומר]] ל[[רוח (חלק הנפש)|רוח]], ממשיך האדם הארה רוחנית חזרה לעשות נחת רוח ליוצר בראשית.

==מקורו==
בספר [[אוצרות חיים]] בתחילתו מתאר בקצרה את סדר ההשתלשלות בתחילת הבריאה לאחרי שמבאר עניין הצמצום ממשיך:
{{ציטוט|תוכן=והנה כאשר צמצם עצמו אז דרך צד אחר מן החלל העגול הזה המשיך אור דרך קו אחר ישר דק כעין צנור אחד אור הנמשך מהאין סוף אל תוך החלל הזה וממלא אותו. אבל נשאר מקום פנוי בין האור שבתוך חלל זה ובין אור האין סוף המקיף את זה החלל כנזכר שנתצמצם אל צדדיו. וסיום הקו הזה למטה אינו נוגע גם כן באור האין סוף עצמו שאם לא כן יחזור הדבר לכמות שהיה ויחזור ויתחבר האור הזה שבתוך החלל עם אור האין סוף יחד כבראשונה.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36145&st=&pgnum=7 [[אוצרות חיים]] בתחילתו].}}
==ענין הקו וחוט==
ענין הקו וחוט, הנמשך לאחר ה[[צמצום]] הוא הארה מן הבחינת האחרונה שב[[אור אין סוף]], שהוא בחינת מלכות שב[[מלכות דאור אין סוף]]. ומן הארה זו נמשכת ההתשלשלות של כל ההעולמות על ידי צמצומים רבים.

משל להמשכת הקו וחוט הוא צורת האות [[וי"ו]] שהולך ונמשך בקוצר. שמ[[יו"ד]] של [[טהירו עילאה]] נמשך קו וחוט בבחינת וי"ו.

וענין המשכת הקו וחוט הוא המשכת [[ממלא כל עלמין]], בניגוד ל[[עיגול הראשון]], שהוא למעלה מבחינת השתלשלות, שהוא מקיף כללי לכל ההשתלשלות מבלי שימצא שם בחינת מעלה ומטה כלל.

המשכת הקו אינה מבטלת את ענין הצמצום, אלא רק מתקנת איזה פרטים שנעשו על ידה, ונותנת היכולת והאפשרות לבטל ענין הצמצום על ידי עבודה דתורה ומצוות, עניין זה מובן גם מהמשל: "שעל ידי הצמצום נעשה חלל מקום פנוי עגול, והמשיך בו קו אחד דק", דפשוט גם במשל שאין קו יכול למלאות מקום עגול{{הערה|הרבי, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/502.htm אגרת הקודש חלק ג מכתב תקג].}}.
==שרשו בצמצום בבחינת מרובע==
בחסידות מבואר כי ישנם שני מיני צמצומים. הצמצום הידוע שממנו תחילת הויית העולמות והמוזכר ב[[עץ חיים]], והנקרא שם "[[צמצום הראשון]]", וה[[צמצום בבחינת מרובע]] שהוא שורש נעלם לעולמות, והנקרא בקצרה בעץ חיים בכינוי [[מקום פנוי]]. לרוב העלמו הגבוה של צמצום זה לא רצה רבי [[חיים ויטאל]] לעסוק בזאת, מחשש שמא יגשמו את הענין, אך בחסידות, בפרט בתורת [[המגיד ממעזריטש]] ובתורת חסידות חב"ד, עסקו בעולם זה בהרחבה.

הרבי מבאר, כי בעוד שהצמצום שבעץ חיים היה בבחינת [[עיגול]] ובבחינת [[נקודה]], הרומז על העלם גמור הסתום כנקודה שאין בה צורה, אנו מוצאים כי קיים שלב נוסף של קו שמורה על תחילת של מדידה באורך ורוחב ועל גילוי, ולמרות זאת הקו אינו גילוי גמור אלא רק שורש של גילוי, כלומר הקו הוא תחילת המציאות של גילוי, הקו הוא הכוח של התפשטות מלמעלה למטה, אבל עדיין אין בו התפשטות בפועל מלמעלה למטה.

שורש הקו הזה הוא מאור אין סוף שלפני הצמצום, שבו היה ענין של צמצום בבחינת מרובע, כלומר שעוד לפני שהיה צמצום גמור שבו נעלם אור אין סוף, שיער כביכול ה[[אין סוף]] ב[[עצמות]]ו, את התענוג האלוקי שעתיד להתגלות בעולמות, וכפי התענוג הזה הכין כביכול הקב"ה את הצמצום כפי שעתיד להיות באופן שיתגלה לאחר מכן האור אין סוף על ידי עבודת הצדיקים כתוצאה מהארת כל ה[[פרצופים]] שב[[עולם האצילות]].

כח זה הוא מגביל ומגלה כאחד: מצד אחד יש בו גילוי של כל עבודת הצדיקים שלאחר הצמצום, שכן צמצום זה הוא כביכול בעצמותו, במקום שעדיין אין שם הסתר. ומכל מקום הוא שורש הסתר וצמצום, אשר צמצום זה בא לידי גילוי על ידי ה[[רשימו]], שהוא כעין המשכה מהאור אין סוף שלפני הצמצום, הוא המגביל את האורך והרוחב של העולמות כלומר שהאור שבעולמות יהיה מותאם בשיעור באופן שיוכל להתגלות האור אין סוף בעולמות ולא יהיו האורות מרובים מה[[כלים]]. לעומת זאת הקו שברשימו הוא הכח של הגילוי המאחד את הכל כמו שהיה האור אין סוף לפני הצמצום{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/ner/3/120b תורה אור שער היחוד קכא, א]}}. החילוק בין צמצום זה לצמצום השני שבע"ח, הוא שבצמצום זה הגילוי בפועל וההסתר בכוח בלבד, לעומת הצמצום השני שעיקר מציאותו בפועל הוא ההסתר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=415 תשמ"ה חלק ב']}}.

בעוד שלאחר הקו העשרת הספירות הם מציאויות של אורות נפרדות זו מזו (גם אם בעולם העקודים הם בבחינת אור בכלי אחד), הרי שלפני הקו - בצמצום זה שבבחינת מרובע - העשר ספירות הם בבחינת [[עשר ספירות הגנוזות|גנוזות]] ומיוחדות בתכלית היחוד{{הערה|ראה [[המשך תער"ב]] חלק ראשון - ליל ב' דר"ה תער"ג}}.

==התפשטות הקו וחוט==
ה[[חלל]] הוא בבחינת הסתר ה[[אור]], והקו וחוט הוא בבחינת גילוי. אלא שהארה של הקו וחוט הוא הארה מצומצמת ולכן נקרא בשם קו וחוט בלבד. ולכן בריבוי ההשתלשלות נעשה למטה בחינת העלם והסתר. והארת הקו מתפשט עד [[מלכות דאצילות]] ושם היא מסתיימת, אלא שאחר כך נמשך ובוקע דרך ה[[פרסא]].

==אופן המשכתו==
כמה מקומות בדא"ח מבארים שהמשכת הקו הוא באופן של בלי גבול וזה מתאים לשיטה ש[[אורות פשוטים]] והמשכתו מהבל"ג שלפני ה[[צמצום]]. וכמה מקומות מבארים שהמשכת הקו הוא באופן של גבול שזה מתאים לשיטה שה[[אורות מצויירים] והמשכתו מ

==לעתיד לבא==
לעתיד לבא יתגלה בתוך בחינת הקו וחוט מבחינת ה[[עיגול הראשון]] שמקיף את כל ה[[חלל]] בהשוואה אחת.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:צמצום]]

קו וחוט

2023-06-14T00:29:31Z

שיחת משתמש:מ"מ וילהלם

2023-06-13T22:55:41Z

מ"מ וילהלם: /* הודעה */

אורות דספירות - פשיטותם וציורם

2023-06-13T22:51:07Z

מ"מ וילהלם: יצירת דף עם התוכן "שיטת המערכת באורות דאצילות הוא שהם מצויירים. תואר ספירות (בהע"ס) דאצילות קאי..."

שיטת ה[[מערכת]] ב[[אורות]] ד[[אצילות]] הוא שהם מצויירים. תואר [[ספירות]] (בה[[ע"ס]]) ד[[אצילות]] קאי על הן ה[[אורות]] והן ה[[כלים]] ד[[ספירות]] (כי גם האור יש לו איזה גדר הספירה).
שרש הכלים הוא מ[[כח הגבול שבהאור]] והכלי עצמו אינו גבול כי אם כח הגבול.

שיטת זו מתאימה לשיטת ה[[רמב"ם]] שסובר ש[[הוא המדע היודע והידוע]].

מהמעלות בשיטה זו: מה שהקב"ה יודע הכל בורא הכל ה"ז דבר אחד המיוחד בו ואין דבר אחר זולתו והוא עצמו המנהיג הכל (לפי השיטה ש[[אורות פשוטים]] נמצא שה[[כלים]] הם כדבר אחר זולתו ומשמע סותר ח"ו לענין [[יחודו ית']])
מהחסרונות בשיטה זו: ידיעתו יתברך בהברואים משתנה לפי התנהגותם ונמצא שינוי ח"ו בו יתברך (לפי השיטה ש[[אורות פשוטים]] האור נשאר בפשיטותו והשינוי הוא רק בהכלים)

==תיווך הרמ"ק והאריז"ל==

כמה מקומות בדא"ח מבארים שנוטה ה[[רמ"ק]] יותר לומר שהאורות פשוטים ומה שאמר שעיקר הספירות הן האורות הוא דוקא לאחר התלבשותו בכלי (כי החיות של דבר הוא עיקרו). אך לפעמים המובן ב[[פרדס]] <ref>ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קב והערות שם.</ref> מה[[רמ"ק]] שסובר שה[[אורות מצויירים]] כי לשונו משמע <ref name="test">בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"ד</ref> שעיקרי הספירות הן האורות והכלים הם רק לבושים אליהם. בהבנה זו נמצא שהקו בא מ[[כח הגבול שבאור]] וכשנמשך בכלי, הכלי מצייר את האור, כל אור לפי שרשו ב[[ע"ס הגנוזות]].

לפי הבנה זו, כך היא תיווכו ותיווך ה[[אריז"ל]] <ref>ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קלח.</ref> בין השיטה של ה[[רקנתי]] (וה[[מהר"ל]]) שה[[אורות פשוטים]] להשיטה של ה[[מערכת]] (וה[[רמב"ם]] שה[[אורות מצויירים]]):
[[ספירות]] הם גם ה[[אורות]] וגם ה[[כלים]] שזהו כשיטת ה[[מערכת]] אלא שציור זה שב[[אורות]] נעשה בהם דוקא בבוא האור אל ה[[כלי]] (הרקנתי סובר שאין ציור באור גם בבואו לכלים, דהיינו שמה שההשפעה שבאה דרך הכלי הוא מצוייר אין זה מתייחס לאור כלל)

===החילוק בין הרמ"ק והאריז"ל===

לפי האריז"ל הכלים הם אלוקות (ולא נברא כיש מאין) לפי שנמשכים מהרשימו, וגם נמשכים הם ע"י [[התעבות האור]] לאחר ה[[צמצום]] נמצא שהוא דומה בפרט זה לשיטת המערכת שהכלים הם אלקות ממש ובפרט שני להרקנטי שהכלים אינם נאצלים מהאור עצמו.

יש לציין שכמה מקומות בדא"ח מבארים תיווך האריזל באופן שמתאים יותר עם השיטה ש[[אורות פשוטים]]

==משלים==

===מים הנמצאים בכלי מגוונת===

הרואה מים (שהם פשוטים) תוך כלי מגוונת, רואה את המים כאילו מצויירים הם. כמובן, גוון זה אינו נמצא במים כלל, אלא שרק נראה כך מחוץ לכלי

{{הערות שוליים}}

אורות פשוטים

2023-06-13T22:22:08Z

מ"מ וילהלם:

שיטת ה[[רקנטי]] <ref>בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"א</ref> ב[[אורות]] ד[[אצילות]] הוא שהם פשוטים. תואר [[ספירות]] (בה[[ע"ס]]) ד[[אצילות]] קאי רק על ה[[כלים]] ד[[ספירות]] וה[[אור]] שלהם הוא פשוט לגמרי (כי האור אין לו שום גדר ספירה).
הכלים הם נבראים חדשים כיש מאין והם גבול ממש.

שיטת זו מתאימה לשיטת ה[[מהר"ל]] שחולק על ה[[הרמב"ם]] שסובר ש[[הוא המדע היודע והידוע]].

מהמעלות בשיטה זו: מה שהקב"ה יודע הכל בורא הכל ה"ז רק בכלים וממילא אין בו יתברך שום שינוי מהתנהלות הנבראים.
מהחסרונות בשיטה זו: נראה קצת כאילו עזב הוי' את הארץ ח"ו וכאילו התנהלות הנבראים הוא ע"י דבר אחר זולתו יתברך.

==תיווך הרמ"ק והאריז"ל==

ב[[פרדס]] <ref>ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קב והערות שם.</ref> מה[[רמ"ק]] משמע שסובר שה[[אורות מצויירים]] כי לשונו משמע <ref name="test">בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"ד</ref> שעיקרי הספירות הן האורות והכלים הם רק לבושים אליהם מ"מ כמה מקומות בדא"ח מבארים שנוטה יותר לומר שה[[אורות פשוטים]] והמשכת הקו הוא מאור הבל"ג ומה שאמר שעיקר הספירות הן האורות הוא דוקא לאחר התלבשותו בכלי (כי החיות של דבר הוא עיקרו).

לפי הבנה זו, כך היא תיווכו ותיווך ה[[אריז"ל]] <ref>ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קלח.</ref> בין השיטה של ה[[רקנתי]] (וה[[מהר"ל]]) שה[[אורות פשוטים]] להשיטה של ה[[מערכת]] (וה[[רמב"ם]] שה[[אורות מצויירים]]):
[[ספירות]] הם גם ה[[אורות]] וגם ה[[כלים]] שזהו כשיטת ה[[מערכת]] אלא שציור זה שב[[אורות]] נעשה בהם דוקא בבוא האור אל ה[[כלי]] ורק ביחס לההשפעה הבאה דרך הכלי, אבל האור קודם שבא בכלי הוא פשוט לגמרי כשיטת הרקנתי (אלא שהרקנתי סובר שאין ציור באור גם בבואו לכלים, דהיינו שמה שההשפעה שבאה דרך הכלי הוא מצוייר אין זה מתייחס לאור כלל)

כמה מקומות בדא"ח מבארים תיווך האריזל באופן שמתאים יותר עם השיטה ש[[אורות מצויירים]]

==משלים==

===מים הנמצאים בכלי מגוונת===

הרואה מים (שהם פשוטים) תוך כלי מגוונת, רואה את המים כאילו מצויירים הם. כמובן, גוון זה אינו נמצא במים כלל, אלא שרק נראה כך מחוץ לכלי

{{הערות שוליים}}
{{ספירות}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]

משתמש:מ"מ וילהלם/אורות מצויירים

2023-06-13T21:43:22Z

מ"מ וילהלם: