https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D+%D7%95%D7%A2%D7%93%21חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-12T00:07:51Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=176456גילוי עריות2014-04-28T18:42:36Z<p>לעולם ועד!: /* איסור הסתכלות בנשים */</p>
<hr />
<div>'''גילוי עריות''', היא מצוות לא תעשה, מהאיסורים החמורים ביותר בתורה. האיסור כולל איסור משכב עם קרובי משפחה, או אשה נשואה, משכב זכר ובהמה וי"א שבכלל איסור זה גם כן עם אשה נשואה (ואפילו היא אשתו) או פנויה נידה. <br />
<br />
איסור זה כולל על פי הרמב"ם 24 מצוות לא תעשה שונות. מהתורה ("ראשונות לעריות") ישנו איסור על 11 קרובות משפחתו של גבר: אימו, אחותו, בתו, אשת אביו, אשת אחיו, ואשת דודיו, דודותיו, כלתו ונכדותיו. ו-7 קרובות משפחת אשתו שנוצרו בשל זיקת הנישואין: אמה, סבתותיה מצד אמה ואביה, ובתה ונכדותיה מצד בנותיה ובניה, ואחותה{{הערה|רמב"ם הלכות איסורי ביאה ב ז}}. מדרבנן ("שניות לעריות") קיימים 20 סיווגים נוספים של קרובות משפחה, שרובן הן בדור השני לפניו כמו סבתא, וסבתא רבתא (הן שלו והן של אשתו), ובדורות השלישי הרביעי לאחריו כמו כלת הנכד ונינה. על פי רוב הפוסקים הטווח של חלק מהאיסורים הללו הוא עולמי, עד סוף כל הדורות לשני הכיוונים. קרובי משפחה שמותרים בחיתון הם בני דודים, דוד ואחייניתו, ואחים חורגים.<br />
<br />
== יהרג ואל יעבור ==<br />
<br />
על אף שעל כל המצוות הדין הוא שאם כפו והכריחו אותו לעבור על עבירה מסוימת יעבור ואל יהרג, וזאת מכיון שהתורה מצווה אותנו "אשר יעשה אותם האדם '''וחי בהם'''", שונים הם שלושת העבירות החמורות והם [[עבודה זרה]], [[גילוי עריות]], ו[[שפיכות דמים]], עליהם הדין "יהרג ואל יעבור".<br />
<br />
לא רק במצוות אלו עצמן חומר האיסור הוא עד כדי כך ש"יהרג ואל יעבור", אלא אף בדברים שהינם שייכים לעבודה זרה ואינם גוף ועיקר האיסור, אלא גוררים את האדם לאיסור או שיש בהם שמץ מהאיסור, גם הם ב"יהרג ואל יעבור". הן באיסור גילוי עריות, והן בשני האיסורים האחרים.<br />
<br />
בגילוי עריות יש לאו מיוחד של "לא תקרב" בה אסרה התורה גם קרבה של גילוי עריות, ולכן כל קרבה כל שהיא המביאה לידי האיסור, הרי היא בכלל האיסור דאורייתא של לא תקרב, ויהא ביהרג ואל יעבור. בין איסורים אלו נמנים: הסתכלות - המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל כו', שמיעת קולה - קול באשה ערווה, וכדומה.<br />
<br />
== איסור יחוד ==<br />
<br />
איסור יחוד עם אשת איש הוא איסור מהתורה. מדרבנן גזרו גם על יחוד עם אשה פנויה. סנהדרין כא. ב. <br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] התריע [[הרבי]] על הפירצה בה בת ואשה נוסעים עם נהג גבר במונית (טעקסי) בה עוברים לפעמים על איסור ד[[אורייתא]] של יחוד.<br />
<br />
גדולי הפוסקים מתייחסים לנושא<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=919&hilite=cf615a7c-739e-473b-88cf-28138fa81446&st=%u05d9%u05d7%u05d5%u05d3&pgnum=148 שו"ת אגרות משה חלק ה' סימן פ"ב]</REF> וקובעים כי אם נוסעים במקום שאין עוברים בה רבים, עוברים על איסור יחוד. יש להחמיר גם בדרך שעוברים בה רבים, אם הוא באופן שקשה לראות מבעד לחלון את הנעשה במונית. בשעת הדחק יש להקל באופן האחרון.<br />
<br />
כמו כן להורים ששאלו אודות אימוץ, אמר [[הרבי]] כי עליהם לקחת בחשבון שלא להיכשל באיסור יחוד,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14937&hilite=28239931-d67c-4804-8fe0-6453dd073b79&st=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8+%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93&pgnum=201 לקוטי שיחות חלק י"ב עמ' 193]</REF> וחיבוק ונישוק, שהרי דין הילד המאומץ כדין זר.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15831&hilite=4674a804-fd89-4429-aaf8-0a4dd19d13f4&st=%u05d0%u05d9%u05e1%u05d5%u05e8+%u05d9%u05d7%u05d5%u05d3 לקוטי שיחות חל"ז עמ' 197]</REF><br />
<br />
== איסור הסתכלות בנשים ==<br />
<br />
בענין איסור הסתכלות נאמר בגמרא: אסור להסתכל באשה נאה, ואפילו פנויה, אשת איש ואפילו מכוערת.<br />
<br />
בגמרא<REF>ברכות סא, ב.</REF> כתוב: המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו בשביל שיסתכל בה<br />
אפילו דומה למשה לא ינקה מדינה של גהינם. הפוסקים מבארים כי האיסור הוא כהדגשת לשון הגמרא "כדי להסתכל בה".<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=888&hilite=63d2bf1f-5d9e-4285-8575-3cfdab3dfe5a&st=%D7%99%D7%93+%D7%9C%D7%99%D7%93+%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%94&pgnum=299 שו"ת באר משה חלק ד' סימן ו' עמ' י"ג]</REF> (מלבד החילוקים הנוספים: א. בין מעות שהם דבר קטן ושם שייך יותר ה"להסתכל בה".<REF>ראה שם.</REF> ב. המרצה פרש"י<REF>עירובין יח ב</REF> מונה.)<br />
<br />
== הסתכלות בנשים שנפטרו, ובבגדי נשים ==<br />
<br />
לאחר הסתלקות הרבנית ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]], יצא לאור קובץ בשם "אמנו המלכה", ובתחילת החוברת נדפסה תמונתה. בעקבות פרסום הקובץ, כתב אחד הרבנים לרבי שלכאורה מן הראוי שלא לפרסם תמונות נשים. הרבי שלל את הערות וכמנהגו הכניס את התשובה תוך נוסח המכתב. נוסח המכתב הוא של הרב [[גבריאל ציננער]], וההדגשות הם מ[[הרבי]].<br />
<br />
{{ציטוטון|ב"ה, [[י"א באדר]] [[תשמ"ח]] לכבוד כ"ק אדמו"ר הגה"ק שליט"א.}} <br />
<br />
{{ציטוטון|באתי להעיר אודות שיצא לאור ספר אמנו "המלכה" '''בודאי הבחין בהפשוט גם בלא הסתכלות כלל - אשר במהדורא אחרת הוסיפו בלי צבעים תמונה מהרבנית ע"ה''' ולפי עניות דעתי אינו נכון - ואף דאמרו חז"ל [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] מכל מקום גמירי אין [[יצר הרע]] שולט אלא במה שעיניו רואות '''ושולל בנוגע לאחרנייתא''' וגם קיימא לן ב[[אבן העזר]] סימן כ"א ס"א דאסור '''1)''' להסתכל אף בבגדי '''2)''' צבעונים של אשה '''3)''' שהוא מכירה '''ומכלל הן אתה שומע שלילת האיסור כאשר אין ג' הנ"ל, ובפרט - כל הג'''' (ועי' באוצר הפוסקים סקי"ב בשם שו"ת הב"ח סימן י"ד דגם בבגד אשה שכבר מתה עיי"ש) מה שאין כן בנידון דידן, ועל כל פנים מדת חסידות להחמיר, '''אלא שעל ידי זה יתמעט ב"והחי יתן אל לבו" - כנראה במוחש (ואולי זוהי סברת המוסיפים הנ"ל).}}.<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=35291 חב"ד אינפו]</REF><br />
<br />
במכתב זה מדגיש [[הרבי]] את ההיתרים לפרסם את תמונת הרבנית, מתוכם נשקפת בהירות כללית להלכות ההסתכלות. גם הרב השואל כותב במכתבו את הגמרא בסנהדרין כי חומר האיסור בראיית פני אשה הוא באשה אשר חיה, מה שאין כן באשה שמתה כבר קיים הכלל המקובל בידי חכמי הגמרא כי "אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות", ומכיון שמדובר באשה שאיננה בין החיים - לא חל איסור הסתכלות.<br />
<br />
הרב השואל הדגיש במכתבו את האיסור להסתכל בפני ובבגדי אשה גם אם מתה, על פי האיסור שאסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, והב"ח פוסק כי אף באשה שהיא מתה קיים איסור זה. בתגובה לכך משיב הרבי דווקא מדברי הגמרא מודגשים שלושה תנאים לחלות האיסור: א. הסתכלות - ולא ראייה בעלמא לחוד. ב. בגדי צבעונים, - ועל כך השיב הרבי בראש המכתב כי במהדורה השניה של הספר פרסמו את התמונה ללא צבעים, כך שלא קיים איסור זה. ג. שהוא מכירה. ולכן באופן שחסר אפילו אחד מהתנאים הנ"ל, לא קיים האיסור - וכל שכן היכן שאין את כל שלושת התנאים.<br />
<br />
על טענת הרב כי "עכ"פ מידת חסידות להחמיר" משיב הרבי כי מאידך יש להחמיר גם ב"והחי יתן אל לבו".<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=35291 חב"ד אינפו]</REF><br />
{{מצוות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מצוות]][[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]]</div>לעולם ועד!https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=174311רשת אהלי יוסף יצחק2014-04-09T17:39:55Z<p>לעולם ועד!: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:הרשת.jpg|left|thumb|250px|סמל הרשת]]<br />
[[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנהל הרשת הרב [[דוד חנזין]] (משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] (שז"ר) יחד עם הרב [[יוסף ויינברג]]]]<br />
'''רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש''' הינה רשת של מוסדות חינוך חב"ד ב[[ארץ הקודש]]. הרשת הינה אחד המפעלים הכבירים והחשובים ביותר שקמו ביובל השנים האחרונות בארץ ישראל. הרשת כוללת כיום עשרות בתי ספר וגנים בהם לומדים אלפי תלמידים.<br />
<br />
==הקמת ה'רשת'==<br />
[[תמונה:כיצד נחנך.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'כיצד נחנך את ילדינו?', בהוצאת הרשת]]<br />
כבר בקיץ [[תשי"א]], מיד עם קבלת הנשיאות, החל [[הרבי]] מלך המשיח להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של חסידות חב"ד בארץ הקודש. בחודש תמוז תשי"א, פנה הרבי אל העסקן הידוע הרה"ח ר' [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת הרשת שפעלה אז במרוקו. <br />
<br />
בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים מכתב אחר מכתב, ובכולם תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה, ולאחר שתדלנות עצומה, הצליח ר' [[זושא וילימובסקי]] לקבל אישור ממשרד החינוך להקמת מוסדות החינוך הללו במסגרת "זרם בלתי-זרמי". <br />
<br />
על הסיבה ל'התעקשות' של הרבי שמוסדות החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - הסביר פעם הרבי בעצמו, באמרו, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוות, יירתעו מלשלוח את בניהם למוסד שאינו ממלכתי. <br />
<br />
את מרכזה של הרשת קבע הרבי ב[[תל אביב]]. הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן ר' [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי בזה הלשון: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והי' ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".<br />
<br />
==בתי הספר הראשונים== <br />
<br />
במהלך חורף תשי"ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו.<br />
<br />
'''זרנוגה''' הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש. <br />
<br />
בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרה"ח ר' [[זלמן אבלסקי]], הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית. <br />
<br />
'''‘מנחת'''' הוא כפר קטן שהיה סמוך ל[[ירושלים]], במקום בו נמצאת היום שכונת "מלחה". את בית-הספר שם ניהל הרה"ח ר' [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך. <br />
<br />
ב'''[[יפו]]''' נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. מנהל בית-הספר היה הרה"ח ר' אורי בן-שחר, שהצליח מאוד בניהול בית הספר, עקב היותו אדם מסודר ועקבי. <br />
<br />
גם ב'''[[כפר סבא]]''' היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. קורות הקמת בית הספר, מסוקרים בהרחבה בספרים: [[דוד עבדי]] ו[[רבים השיב ליהדות וחסידות]].<br />
<br />
==ניהול הרשת==<br />
<br />
המנהלים הראשונים של הרשת היו הרב [[דוד חנזין]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[מאיר בליז'ינסקי]]. שלושתם עשו רבות למען ייסוד בתי ספר, פיתוח וביסוס הרשת. עם הזמן הוחלט כי המנהל הראשי יהיה הרב דוד חנזין שעזב את עיסוקו הקודם כמגיד שיעור בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. <br />
<br />
בתקופה הבאה היו עוד שסייעו להנהלת הארצית כמו: הרב [[זלמן אבלסקי]] הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[משה דובער גנזבורג]] שהתרים בעלי יכולת למען מוסדות הרשת. <br />
<br />
הרב חנזין היה מנהל-על, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני ‘רשת אהלי יוסף יצחק' כלפי חוץ, מול משרדי הממשלה וכדומה. תפקידו היה להפגש עם שרים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות. הוא היה המוח שניווט וניהל את ענייני הרשת, כאשר הפעילות נוהלה בפועל על ידי מנהלי בתי הספר המקומיים ומזכירי ה'רשת'. <br />
<br />
במקביל לעבודתו זאת, השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי הספר של ה'רשת', בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות, הוא בגדר הצלת עולם מלא. <br />
<br />
הרב חנזין היה מגיע לעיתים לראשי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומבקש מהם אישור להוציא בחורים מהסדרים בשעות הערב לרישום ילדים בנמקו כי "עת לעשות לה' הפרו תורתך". <br />
<br />
הרב חנזין ריכז סביבו בחורים ואברכים צעירים וביחד היו נוסעים לערים הרחוקות במטרה לבנות את התשתית לבתי הספר הללו. בשנים הראשונות שלאחר פטירת רעייתו, היה משאיר את ילדיו בבית, ונוסע לערים השונות, שם הקים בתי ספר. הוא היה עובר מבית לבית וקורא להורים לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך על טהרת הקודש. <br />
<br />
מידי פעם היה הרב חנזין יוצא לערוך ביקורים בבתי הספר השונים ברחבי הארץ. הוא היה מגיע לראות מקרוב כיצד העניינים מתנהלים; או שלעתים היה מגיע ללוות משלחות ואישים נכבדים שהגיעו מחו"ל. <br />
<br />
במשך השנים, כל המכתבים והמברקים שהגיעו מהרבי בענייני הרשת, היו מגיעים אל ביתו של הרב חנזין. גם לאחר שפרש מניהול בפועל בשנת תשל"ז, המשיכו המברקים להגיע לביתו.<br />
<br />
==מנהלי הרשת==<br />
*מייסד הרשת - הרב [[זושא וילימובסקי]]<br />
*הרב [[דוד חנזין]]<br />
*הרב [[משה סלונים]]<br />
*הרב [[מאיר פריימן]]<br />
*הרב [[ישראל בוטמן]]<br />
<br />
== מנהלי בתי ספר ברשת ==<br />
* הרב [[זלמן אבלסקי]]<br />
<br />
==הנהלה נוכחית==<br />
<br />
*יו"ר ההנהלה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].<br />
*סמנכ"ל: הרב אליהו קריצ'בסקי.<br />
*מנהל גני חב"ד וחבר הנהלת הרשת: הרב [[יעקב ליברמן]].<br />
<br />
*הרב [[שמואל חפר]]: - חבר הנהלת הרשת.<br />
<br />
*הרה"ג [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]: - חבר הנהלת הרשת.<br />
<br />
*הרב [[צבי רוטנברג]]: - חבר הנהלת הרשת.<br />
<br />
==מבקרי הרשת==<br />
מבקרי הרשת מונו על ידי הרבי עם הקמתה:<br />
<br />
* הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
* הרב [[אברהם פריז]]<br />
<br />
==פקחי הרשת מטעם משרד החינוך==<br />
*הרב [[יחיאל מלוב]]<br />
<br />
==הוצאות לאור==<br />
*'''כיצד נחנך את ילדינו?''' - מדריך אימהות מגיל לידה על גיל [[בר מצוה]]. נערך על ידי הרב [[יוסף הרטמן]] ויצא לאור לקראת עשרים שנה ל[[ה' טבת]]. (ב' כרכים).<br />
*'''[[אלול תשרי (ספר)|אלול תשרי]]''', ספר העוסק בחגי ומועדי החודשים אלול תשרי.<br />
===ברשת החינוך - ביטאון מורי חב"ד===<br />
'''ברשת החינוך - ביטאון מורי חב"ד''' הוקם בתשרי תשל"א ע"י רשת אוהלי יוסף יצחק במטרה לפרסם על פעיותה ולהיות כלי עזר חינוכי ודידקטי למורי הרשת.<br />
בין תשרי תשל"א לאייר תשל"ג יצאו שישה גליונות.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ג]].<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''הפרטיזן''' - ביוגרפיה על ר' [[זושא וילימובסקי]], [[תשס"ה]].<br />
*שניאור זלמן ברגר, '''[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]''' - ביוגרפיה של ר' [[מאיר בליז'ינסקי]], [[תש"ע]].<br />
*שניאור זלמן ברגר, '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של ר' [[אליעזר קרסיק]], [[תשע"ב]].<br />
*[[מנחם זיגלבוים]], '''דוד עבדי''' - יומנו של הרב [[דוד חנזין]], [[תשס"ג]].<br />
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''', [[תשס"ז]]-[[תשע"א]].<br />
*[[אליהו וולף]], '''[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]]''' - ביוגרפיה של ר' [[אברהם פריז]], [[תשס"א]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.reshet.org.il/chinuch אתר "רשת אהלי יוסף יצחק"]<br />
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק|*]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות חינוך]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>לעולם ועד!https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=174310שיחת משתמש:מנחם גולדברג2014-04-09T17:37:16Z<p>לעולם ועד!: יצירת דף עם התוכן "איזה גולדברג זה? מקרית גת?"</p>
<hr />
<div>איזה גולדברג זה? מקרית גת?</div>לעולם ועד!https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%91&diff=154168רוסטוב2014-01-05T17:54:29Z<p>לעולם ועד!: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:בית הרש"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב]]]]<br />
'''רוסטוב על הדון''' (באנגלית: '''Rostov-on-Don''', ברוסית: '''Ростов-на-Дону''') היא עיר בדרום מערב [[רוסיה]], בה התגוררו [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] במשך מספר שנים בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] ובשנים שלאחריה, ובה נמצא אוהל אדמו"ר הרש"ב. בשנים בהן התגוררו במקום רבותינו נשיאינו, חסידי חב"ד נהרו אליה, והיא הפכה למרכז חב"די מפורסם.<br />
<br />
==היסטוריית העיר==<br />
ברוסיה ישנן שתי ערים בשם '''רוסטוב'''. משום כך, בשנת [[תקס"ז]] הוסיפו לעיר רוסטוב הגדולה את התואר '''נא דונו''' - ובעברית: רוסטוב על הדון. שכן, העיר שוכנת משתי גדותיו של הנהר דון. <br />
<br />
רוסטוב, ממוקמת בדרום מערבה של רוסיה, מעט לפני תחילת רכס הרי הקווקז, והיא עיר הבירה של מחוז רוסטוב כולו. העיר ממוקמת קרוב לחופי ימת אזוב שמתחברת לים השחור.<br />
<br />
[[כ"ח חשוון תרע"ו]] - זה היום בו קמה קהילת ליובאוויטש ברוסטוב אשר על שפת נהר הדון. ביום זה הגיע [[אדמו"ר הרש"ב]] לרוסטוב, ובעקבותיו החלו להגיע למקום חסידי חב"ד נוספים. <br />
<br />
השתלשלות האירועים שהביאה להתיישבות הרבי הרש"ב ברוסטוב, מתחילה בגזירת תחום המושב - שאסרה על היהודים להתגורר בערים הגדולות ובהן רוסטוב. בעיר זו האיסור נאכף בקפדנות יותר, שכן בה ובסביבותיה התגוררו קוזקים רבים, והשלטונות ביקשו למנוע התקרבות אפשרית בין הקוזקים ליהודים; הקוזקים היו אמורים לדכא במהירות ובאכזריות כל התנגדות לממשלה, בעוד שהיהודים הוחזקו כמתנגדי הממשלה. <br />
<br />
למרות האיסור החמור, התגוררו ברוסטוב יהודים מעטים, בעיקר בעלי תארים אקדמאיים מיוחדים או בעלי מקצוע שהוחלט כי העיר זקוקה להם במיוחד. היו גם יהודים שהתגוררו בעיר עוד לפני הוצאת האיסור, להם ולבניהם הותר להמשיך לשהות ברוסטוב. <br />
<br />
אלא שעד אז נהגו יהודי רוסטוב להביא מלמדים וכלי קודש מערי ליטא, ובגין הגזירה אפשרות זו ירדה מעל הפרק. <br />
<br />
==העתקת אדמו"ר הרש"ב לרוסטוב==<br />
<br />
בגין מצב בריאותו של אדמו"ר הרש"ב הוא נסע מידי חורף למקומות מרפא באיטליה ובצרפת, אולם בעת מלחמת העולם הראשונה, בחר הרבי להתגורר ברוסטוב הקרובה להרי הקווקז, שם היו מקומות מרפא רבים. <br />
<br />
בני הקהילה הרוסטובית הזמינו את הרבי לבוא אליהם, ואף הודיעו כי יש דירה ניאותה מוכנה עבור הרבי ובני ביתו. <br />
<br />
הרבי הרש"ב, בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] ובני ביתם יצאו מאריאל והגיעו לרוסטוב ביום שני [[ח' בכסלו]]. <br />
<br />
במקום הקים חסיד בשם ר' אליהו יצחק 'חדר' מיוחד עבור תלמידים מקומיים שעד ביאתו של אדמו"ר הרש"ב נסעו ללמוד מחוץ לעיר, והרבי הרש"ב תמך כלכלית בחדר זה. <br />
<br />
באותה תקופה הגיעו לעיר חסידי חב"ד נוספים, וכן פליטים מערי פולין. <br />
<br />
בשנה [[תרע"ח]], רכש הרבי הרש"ב בניין בן שתי קומות ברחוב בראטסקי 44, בניין רחב מימדים. בשלהי אותה שנה נערכו שיפוצים כלליים בבית וכן נבנה בו מקווה. במהלך בניית המקווה נתן הרבי הרש"ב הוראות כיצד לבנות את המקווה בשיטת 'בור על גבי בור', הוראות אלו רשם הרב [[יעקב לנדא]], ולפיהן נבנים מאז ועד היום מקוואות בשיטה ייחודית ומהודרת זו. <br />
<br />
לקראת ראש השנה [[תרע"ט]] נכנס הרבי להתגורר בבנין זה, בו התגורר עד לפטירתו בשנת [[תר"פ]].<br />
<br />
==מלחמת העולם הראשונה==<br />
<br />
בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה העיר רוסטוב עברה מיד ליד - הגרמנים כבשוה, ה'אדומים' (המהפכנים הקומוניסטים) השתלטו עליה, וגם ה'לבנים' (אנטי מהפכנים) השתוללו בה. <br />
<br />
המהפכה הקומוניסטית שהחלה בכ"ב במר חשוון תרע"ח, הסתיימה רק שלוש שנים לאחר מכן, חורף [[תרפ"א]], ועד אז היו ערי רוסיה לשדות קרב. חסידים רבים ברחבי המדינה נאלצו לעקור ממקומות מגוריהם, והיו מהם שבחרו להשתקע ברוסטוב ליד הרבי הרש"ב.<br />
<br />
==='תומכי תמימים' ברוסטוב ===<br />
<br />
בעקבות עזיבת אדמו"ר הרש"ב את [[ליובאוויטש]], עברה גם ישיבת '[[תומכי תמימים]]' [[תומכי תמימים רוסטוב|לרוסטוב]]. היה זה במהלך קיץ [[תר"פ]]. <br />
<br />
על תלאותיה של הישיבה ברוסטוב סיפר הרב יהודה חיטריק ע"ה מתלמידי הישיבה, בזכרונותיו: <br />
<br />
בסוף חורף תרפ"א התחילו אנשי היבסקציה, לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. הם ערכו משפט פומבי לישיבה, והחליטו לסוגרה. כן ערכו חיפוש בבית אדמו"ר הריי"צ, החרימו רכוש רב , הטילו על הרבי הריי"צ מעצר בית, וגם עצרו את [[הרש"ג]] - חתנא דבי נשיאה ועוד כמה חסידים. הישיבה נסגרה אפוא, והתמימים עברו ללמוד בערים אחרות. <br />
<br />
בחודש תשרי [[תרפ"ד]], החליט אדמו"ר הריי"צ להחזיר את הישיבה המרכזית לרוסטוב, בכדי שתהיה שוב בבחינת 'סמוך ונראה'. <br />
<br />
תלמידי הישיבה אכן זכו לשהות קרוב אל אדמו"ר הריי"צ, להשתתף [[התוועדות|בהתוועדויות]], להיכנס ל'[[יחידות]]' ולקבל הוראות בעבודת ה', ולחזות פני מלך לעיתים קרובות. <br />
<br />
[[תמים|התמימים]] לנו בבניין בו שכן עד המהפכה התלמוד תורה של רוסטוב. שנות דור חלפו, ובשנים האחרונות משמש הבניין את בית ספר חב"ד. <br />
<br />
בשנת [[תרפ"ד]] נסגרה ישיבת 'תומכי תמימים' שפעלה בעיר, והתלמידים עברו ללמוד בישיבות בערים אחרות ברחבי ברית המועצות. <br />
<br />
רק לאחר כחמש שנים - בשנת [[תר"צ]] - שוב הוקמה ישיבת 'תומכי תמימים' בעיר, בה למדו מספר קטן של תלמידים. <br />
<br />
במשך כשמונה שנים הייתה רוסטוב לבירתה של חסידות ליובאוויטש.<br />
<br />
<br />
===ארגון אורטודוכס===<br />
'''אורטודוכס''' היה ארגון שפעל בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] לסדר מקומות לימוד מתאימים לילדי רוסטוב. בראשות ארגון זה עמדו הליטאי ר' [[שלום בארנצ'יק]] והחסיד ר' [[אליהו יצחק הכהן]]. הארגון הוקם ב[[תרע"ג]] וב[[תרע"ד]] שלח הארגון את ילדי רוסטוב לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. בשנת [[תרע"ו]] סייע הארגון בהעברת הישיבה ו[[אדמו"ר הרש"ב]] מליובאוויטש לרוסטוב.<br />
<br />
<br />
==רוסטוב לאחר עזיבתו של אדמו"ר הריי"צ==<br />
לאחר עזיבת הרבי הריי"צ את העיר, נותרה ברוסטוב קהילה חב"דית שמנתה עשרות משפחות. בית רבותינו נשיאינו נמכר, אולם החסידים הצליחו לשכור שני חדרים בתוך הבניין, שם התפללו עוד עשר שנים. על ארגון ה"מניין החב"די" בבית רבותינו נשיאינו היה אחראי הרה"ח ר' [[דוד לאבאק]] מחשובי חסידי חב"ד ברוסטוב. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ג]] בערך, נאלצו החסידים לעזוב את בית רבותינו נשיאינו, והמניין החב"די עבר לחדר מיוחד בבית הכנסת סלדטסקיה, אחד משני בתי הכנסת שנותרו לפליטה לאחר שהקומוניסטים סגרו את כל בתי הכנסת ומוסדות הדת בעיר. בית כנסת זה הוקם שנים רבות קודם לכן על ידי צאצאי ה[[קנטוניסטים]], ובו התפללו בנוסח ספרד. בתקופת השלטון הקומוניסטי, כיהן בו כרב, הרה"ח [[אברהם יהושע העשיל זאמסקי]]. <br />
<br />
בית כנסת השני נקרא: רמסלניה (בעלי המלאכה) והמתפללים בו נמנו על חוגי 'המתנגדים'. בחורף [[תרצ"ד]] שלח לשם הרבי הריי"צ את הרב משה מדליה רבה של טולא, לכהן בו ברבנות. <br />
<br />
מפני סיבות שונות, עברו חסידי חב"ד להתפלל בבית הכנסת של 'המתנגדים', ולמרות הבדלי הגישות, והאהבה והאחדות שררו במקום. <br />
<br />
===סגירת המקווה=== <br />
ההתנכלות למקווה ברוסטוב החלה עוד בחורף תרפ"א, הרבי הריי"צ הצליח להביא לפתיחת המקווה העירונית מספר ימים לאחר שנסגרה (מדובר במקווה אחר, מלבד זה שהיה בתוך בית [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]). לאחר עזיבת הרבי הריי"צ, עברו החסידים להשתמש במקווה אחר, אלא שהקומוניסטים סגרוהו מספר שנים לאחר מכן. הרב זאמסקי נחלץ לבנות מקווה חדש, אלא שמכשולים רבים עמדו בדרכו, ואז ביקש לייסד מקווה בנאחיצעוואן הסמוכה לרוסטוב: "אחרי אשר גמרנו אודות המקווה כאשר הודעתי לכ"ק, קם אחד מהני דחצופין היושב שם בחצר והפך קערה על פיה, ונתבטל כל הענין. ועתה נתעוררה הצעה ליסד מקווה בנאחיצעוואן בחצר בית המדרש..." כתב לרבי הריי"צ. <br />
<br />
גם שנים רבות לאחר מכן, לא ידוע היכן וכיצד נבנתה מקווה חדש. <br />
<br />
===גל מעצרים ===<br />
בימים הראשונים של שנת [[תרצ"ו]], ספגה קהילת חב"ד ברוסטוב גל מעצרים שפקד את הקהילה הקטנה והחשובה. בליל [[ראש השנה]] עצרו השלטונות הקומוניסטים את החסידים הרב [[משה מדליה]], הרב [[מרדכי אהרן פרידמן]], הרב [[דוד לאבאק]], הרב [[שמואל מענדל הלפרין]] (היה משב"ק אצל הרבי הריי"צ ברוסטוב), ושניים נוספים. גל המעצרים שהחל בראש השנה [[תרצ"ו]], הסתיים כעבור תשעה ימים, עם מעצרם של ר' [[שמאי ויגאן]] ור' [[אליעזר ננס]] בליל ערב [[יום הכיפורים]]. <br />
<br />
עצורים אלו נשלחו לסיביר; מהם אשר שבו לביתם בתום גלותם ומהם נפחו את נשמתם מתוך סבל רב.<br />
<br />
===העברת 'ציון' [[אדמו"ר הרש"ב]]=== <br />
החסידים ברוסטוב עשו רבות בכדי לשמור על אוהל הרבי הרש"ב. בחורף [[תרצ"ט]], כאשר שלטונות רוסטוב התכוונו להרוס את [[בית עלמין|בית-העלמין]] בו שכן ה'ציון' על מנת לבנות על שטחו בניינים חדשים, היה ברור כי יש צורך להעביר בדחיפות את גופו הקדוש של אדמו"ר הרש"ב אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא. <br />
<br />
על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ שאלו החסידים את [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בנוגע לבעיות ההלכתיות ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. מיד לאחר בקשת מחילה, החלו בחפירת ה'ציון'. לנגד עיניהם נגלה מחזה מדהים - הגוף הקדוש היה שלם, והטלית שהייתה אף היא שלימה כיסתה את הזקן ופניו הקדושות של הרבי, ויהי לפלא. החסידים נטלו את הגוף הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר, והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד.<br />
<br />
==בזמן השואה==<br />
בשבת פרשת עקב, י"ח ב[[מנחם אב]] [[תש"ב]], התפרסמה קריאה ליהודים מטעם המפקד הצבאי של רוסטוב, בה ציוה על היהודים להתפקד, אולם רק כאלפיים איש התפקדו. בינתיים מונה ד"ר לוריא ליו"ר היודנראט, והוא שפרסם בכ"ז מנחם אב קריאה לכל היהודים להתרכז במקום אחד על מנת להעבירם למקום בטוח יותר, כביכול. <br />
<br />
בקריאה התבקשו היהודים לקחת עמם חפצי ערך, כסף ומסמכים אישיים, על מנת שיוכלו לזכות בדירה במקום המגורים החדש. היהודים הובלו, מי ברצון ומי בכוח, לפאתי רוסטוב, שם נרצחו באכזריות. הטבח ההמוני נמשך יומיים - בכ"ח ובכ"ט מנחם אב תש"ב. בחודשים הבאים המשיכו הנאצים ללכוד יהודים שהתחבאו במקומות מסתור ברחבי העיר, אסרו אותם והרגום. <br />
<br />
רק בט' [[אדר]] ראשון שחררו הרוסים בשנית את רוסטוב, ושבוע לאחר מכן פרסם רדיו מוסקבה ידיעה כי על יד העיר נמצאו קברי המונים ובהם גוויות של 20.000 נרצחים.<br />
<br />
==חזרתם של חסידי חב"ד לעיר==<br />
לאחר נפילתה של ברית המועצות בשנת [[תש"נ]], חזרו חסידי חב"ד לפקוד את ה'ציון' של אדמו"ר הרש"ב בפאתי העיר. אל העיר הגיע השליח הרב [[אלישיב קפלון]]. <br />
<br />
לימים נגאל ביתם של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ על-יד [[אגודת חסידי חב"ד - רוסיה|אגו"ח שברוסיה]], ומקום המקווה שהיה מכוסה בחול ובעפר, התגלה בשלימותו, דבר שהיה פלא ונס. <br />
<br />
בבניין זה שכנה במשך מספר שנים ישיבת '[[תומכי תמימים רוסטוב (כיום)|תומכי תמימים]]' לתפארת.<br />
<br />
==חסידים ברוסטוב==<br />
כמה מחשובי חסידי חב"ד התגוררו ברוסטוב, גם לאחר עזיבתו של הרבי הריי"צ. ביניהם:<br />
<br />
*הרב '''אליהו יצחק הכהן''' - היה מראשי ארגון [[אורטודוכס]] והיה הגורם לביאת [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[רוסטוב]].<br />
*הרב [[משה וולף לאבאק]]<br />
*הרב [[מרדכי אהרן פרידמן]]<br />
*הרב [[אברהם אליהו ניימרק]]<br />
*הרב [[יונה איידלקופ]] <br />
*הרב [[שמאי וויגאן]]. <br />
<br />
==מגורשים==<br />
השליח הראשי הרב אלישיב קפלון, גורש מהמדינה.<br />
[[תמונה:חיים דנצינגר רוסטוב.jpg|left|thumb|225px|הרב חיים דנצינגר שליח הרבי ברוסטוב]]<br />
<br />
בחודש חשון תשס"ח גורשו התלמידים וצוות הישיבה על ידי השלטונות בעילה שלשהיה בלתי חוקית, ובעולם החב"די נעשה רעש גדול סביב השאלה האם גורמים חב"דיים שונים יכלו למנוע את המעשה.<br />
<br />
לאחר זמן קצר, שב השליח הרב [[חיים פרידמן]] מכינוס השלוחים, וכניסתו למדינה נאסרה. <br />
כיום פועל בעיר השליח הרב [[חיים זנצינגר]]. <br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ט]].<br />
*[[משה דובער ריבקין]], '''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''', [[תשי"ג]].<br />
*[[רפאל נחמן כהן]], '''[[שמועות וסיפורים]]'''.<br />
*[[יהודה חיטריק]], '''[[רשימות דברים]]'''.<br />
*[[אלישיב קפלון]], '''[[בתוך הגולה]]''', [[תשע"ב]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* מנחם מענדל ערד, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75086 משימה סודית ברוסטוב]''', [[שבועון בית משיח]], ב ניסן התשע"ג (13.03.2013) {{אינפו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה]]</div>לעולם ועד!