חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שניאור זלמן פרדקין

2026-03-15T12:49:11Z

למטערנטשיק: הרחבה

[[קובץ:Grave of Rabbi Shneur Zalman Fradkin.jpg|ממוזער|מצבת קברו של בעל ה'תורת חסד']]
הרב '''שניאור זלמן פרדקין מלובלין''' ([[אדר]] [[תק"צ]] - [[ה' ניסן]] [[תרס"ב]]) בעל ה"תורת חסד", נודע כגאון גדול בכל תפוצות [[יהדות|העם היהודי]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תק"צ]] בחודש [[אדר]] ב[[עיירה]] [[ליאדי]]. לרב שלמה ולאיידל. אביו שימש כשוחט ובודק ב[[בישנקוביץ]] שבפלך [[מוהילוב]]{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Barda-Guberg%20-%20Teves%203%2C%205779.pdf כתבי יצחק שריון] בתוך תשורה מנישואי משפחת ברדה עמוד 176.}}.

לידתו נעוצה בברכת [[אדמו"ר הזקן]] לאבי אמו רבי חיים ניסן, לאחר שנפטר בנו של רבי חיים ניסן: "אנחם אותך שיוולד לבתך בן שיאיר את עיני ישראל".

ובהזדמנות אחרת כאשר עברו כל בני משפחת ר' חיים ניסן ליד אדמו"ר הזקן, נחסרה הבת שרה, שאל [[אדמו"ר הזקן]]: "היכן היא, ממנה יצא אור גדול".

במקום אחר מסופר: אבי ה'תורת חסד' רבי שלמה פראדקין היה בנאי, ופעם אחת בנה בית עבור ה[[צמח צדק]]', במהלך הבניה יצא ה'צמח צדק' מחדרו בפתאמיות, נרתע ר' שלמה לאחוריו בבהלה, כאשר הבחין בו ה[[צמח צדק]]' שאלו: "וכי אני דוב?", ובירכו שיזכה ל"בנים רבנן".

אך דא עקא, שרבי שניאור זלמן נולד אילם, נטול כוח הדיבור, דרשו אביו ואימו אחרי רופאים, אך לא מצאו תרופה למחלתו. אך לפתע בהיותו בן שלוש, החלו לקלוח מפיו דברי תורה, הסתבר שכל אותם שלוש שנים היה רק מטה אוזן לתורה ולא יכל לדבר, ורק בגיל שלוש החל להוציא מילים מפיו. ולא עוד, אלא שהדיבור הראשון שיצא מפיו היה פירוש לתרגום אונקלוס על הפסוק "ולנפש חיה".

מכל קצוות האיזור באו אנשים לחזות בפלא המופלא, אשר ילד בן שלוש כבר בקיא בחומש עם [[רש"י]] ואונקלוס.

בגיל חמש כבר ידע מסכתות שלמות על בורין, וכאשר ביקר בליאדי ה'צמח צדק' בחנו בתלמודו במשך שעתיים רצופות, ואחר כך נתן לו רבע רובל, נטל הילד את הכסף ואמר: "בספר 'שמואל' נתן שאול לאיש האלוקים - שמואל - רבע כסף, וכאן נותן לי איש האלוקים רבע כסף.." נהנה הצמח צדק ובירכו שיהפוך לגדול בתורה.

כבר בגיל אחת עשרה נתן לו הצמח צדק שאלות בהלכה בנושא עגונות שיחווה עליהם דעתו.

כאשר נקרעה ציציתו של ר' שניאור זלמן, נתן הצמח צדק לרבנית חיה מושקא שתתקן אותה ואמר "שניאור זלמן הוא נער נפלא".

לאחר שידוכיו נסע ללמוד אצל רבי [[אליהו יוסף מדריבין]] שם הפך לגדול בתורה, לאחר נישואיו החליט שלא להתפרנס מן הרבנות, אך לאחר שירד מנכסיו ציווה עליו הצמח צדק להתמנות לרבה של פולצק.

ואכן בשנת [[תרט"ו]] מונה לרבה של פולצק.

=== עם אדמו"רי חב"ד ===
בחצר הרבי [[הצמח צדק]] היו גאונים גדולים כר' [[יצחק אייזיק מהומיל]] ור' [[הלל מפאריטש]], ובכל זאת נתנו לו בחצר מקום של כבוד, על פי הוראתו המפורשת של ה'צמח צדק' שהגדירו כ'גאון'.

כבר אז החל הצמח צדק להושיבו עימו בדיני תורה, ואמר עליו "הוא יודע כמה ווים יש בכל הש"ס", זקני החסידים מספרים, שהצמח צדק חגרו באבנט ובירך "אוזר ישראל בגבורה".

ה'צמח צדק' העריכו כל כך, עד שביקשו לתת 'הסכמה' ל[[ליקוטי תורה]], ומכנהו שם בשם "גדול גאוני זמננו".

כאשר ר' [[אליהו יוסף ריבלין]] עלה לארץ ישראל, ביקש לעבור דרך פולוצק, אמר לו [[הצמח צדק]], אל תעבור שם, כדי לא לבטל את ר' שניאור זלמן מתלמודו.

למרות זכרונו המופלא היה עוסק כל יום שלוש שעות בלימוד תורת הצמח צדק, באומרו שלא תיתכן התקשרות לצדיק בלא לימוד תורתו בכל יום.

גם ל[[אדמו"ר המהר"ש]] היה מקושר מאוד, והיה אחד משלושת הגאונים שהכתירו את [[אדמו"ר המהר"ש]] לנשיאות.

התורת חסד גם נתן [[סמיכה]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]] בהלכות איסור והיתר, ביחד עם הגאונים הרבנים [[יצחק אייזיק מהומיל]] [[הלל מפריטש]] ו[[יצחק אייזיק מויטבסק]].

פעם, כאשר דעתו הייתה בדוחה עליו, חזר בפני [[המהר"ש]] דף גמרא דף מהרש"א ודף 'קינות'...

[[אדמו"ר הרש"ב]] העריכו מאוד והתבטא עליו: "בדורות קדומים היה נחשב לגאון!" בנוסף באחד ממכתביו הוא מכנה אותו "שר התורה<ref>אגרות קודש שלו, ח"א עמ' רל"ו</ref>

=== בלובלין ===
במלאת לו י"ג שנה לישיבתו בפולוצק, התמנה כרב ואב"ד בלובלין, היה זה כבוד גדול, היות ובודדים הורשו להתמנות שם כרבנים.

עזיבתו את פלוצק הייתה תמוהה, יש שאמרו שהסיבה לכך הייתה נעוצה בעובדה שרוב חסידי [[חב"ד]] בעיר פלוצק נתקשר לחסידות קאפוסט, ור' שניאור זלמן המשיך להתקשר לליובאוויטש, ועל רקע זה נגרם פילוג ביניהם.

בימי שבתו בלובלין לקח פעם אחת לביתו ספר ללילה שלם, ואחר כך החזירו ואמר למוכר: "אשלם לך על כך שהספר נמצא במוחי, אבל לא אקחו כי אינו מוצא חן בעיני..."

בשבתו בלובלין נקשר במיוחד אל רבי צדוק הכהן מלובלין, ומשך שעות היו עוסקים בתורת החסידות.

כ' שנים מלך רבי שניאור זלמן בלובלין, ושם הפך לגדול הדור, שאלות מכל קצוות תבל הגיעו אליו, מ[[ניו יורק]] שבאמריקה ועד מלבורן שבאוסטרליה. גאונותו הייתה כה גדולה עד שאפילו הרוגצ'ובר-רבי [[יוסף רוזין]] נסע ללמוד אצלו בלובלין.

===בירושלים===
בשנת [[תרנ"ב]] הביע לראשונה ר' שניאור זלמן את חפצו לעלות לירושלים, אך בני עדותו עצרו בעדו.

למרות זאת רבי שניאור זלמן היה נחוש בדעתו, הוא נסע כביכול למעינות מרפא, ומשם "ברח" לירושלים בדרך בלתי ליגאלית, ורק בהגיעו לירושלים שיגר את התפטרותו מלובלין.

בקבלת הפנים השתתפו כל יהודי [[ירושלים]] ובראשם מנהיג הפרושים רבי שמואל סלנט ומנהיג הספרדים רבי יעקוב שאול אלישר.

רבי שניאור זלמן חולל מהפכה בירושלים, הוא הקים בית דין חסידי ומשחטה נוסח ליובאוויטש, הוא ניהל את כולל חב"ד ועמד בראש [[בית הכנסת]] צמח צדק.

לא רחקו הימים ורבי שניאור זלמן הפך לרבם של חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

בירושלים נפטרה עליו זוגתו הראשונה, ואז התחתן עם זוגתו בזויוג שני מרת יוכבד, בחתונה השתתפו כל גדולי [[ירושלים]] כר' שמואל סלנט ורבי יהושע לייב דיסקין.

לימים כתב הרב דיסקין לבנו שכדאי היה לו לעלות לירושלים רק כדי לחזות בתורתו של ה'תורת חסד'.

ב[[ירושלים]] קראו עליו את הפסוק "תורת חסד על לשונו".

===הענקת ברכות===
הרב מלובלין נוהג היה לקבל פתקאות ברכה, וידוע היה שאם היה מביט מיד לאחר הקריאה בפניו של האיש, היה זה סימן טוב, אבל אם היה מניח הפתק מיד על השולחן, לא היה זה סימן טוב.

ועוד סימן היה, כאשר היו מבקשים מהגאון בקשה על חולה והוא היה אומר "ער וועט זיין געזונט" (הוא יהיה בריא) היה זה סימן טוב, אבל אם היה אומר "ער זאל זיין געזונט" (הוא צריך להיות בריא) ידעו שנגזרה גזרה ר"ל.

===תורת חסד===
כבר בהיותו בפולוצק היה ר' זלמן פוסק גדול - צא וראה מי מעיד עליו "אני טרוד ואיני יכול לענות... ויפנה למו"ה זלמן מפאלצק, שעליו יוכל לסמוך" ([[הצמח צדק]])-ואת אלפי תשובותיו אסף ר' שניאור זלמן ליצירת הענק: "'''תורת חסד'''".

רק חלק מהיצירה נדפס, ("דרשתו הראשונה בלובלין" ועוד שבעה תשובות עם ענינים נוספים בשמו נדפסו לאחר מכן בספר "הגאון מלובלין").

===פטירתו===
אף כי בשנותיו האחרונות היה חולה, דבריו ב[[חודש אדר]] [[תרס"ב]] הפתיעו את מקורביו: "לא אוכל לסבול יותר את עלמא דשיקרא הזה!"

וב[[ה' ניסן]] [[תרס"ב]], החזיר ר' שניאור זלמן את נשמתו לבוראה, ובאותו רגע פרצה סערת ברקים ורעמים בחוצות ירושלים.

בעת הלווייתו חפץ הרב שמואל סלנט להספידו אך בשל מנהג חב"ד שלא להספיד לא עשה זאת, עם זאת, בשעה ששלשלו אנש החברא קדישא את ארונו לקבורה התבטא בפניהם הרב סלנט: {{ציטוטון|"עליכם לדעת מה אתם קוברים, אתם קוברים תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, ספרא, ספרי, תוספתא, ומכילתא"}}{{הערה|בשם הרב [[יואל כהן]], וידאו '[https://sinun770.org/%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%92%D7%94%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D7%A2%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%94/ סעודת שלושים של הגה"ח יואל כהן ע"ה, הרב יהושע שלמה גרויז שנת תשפ"א]' (בתחילת הוידאו) בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}} (יידיש).}}.

מנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

== משפחתו ==
*בנו, הגאון רבי שלמה לאדיער אשר נפטר בגיל 21 בלבד.
*בנו, הגאון רבי [[דוב בער לאדיער]] ממלא מקום אביו.
*בנו, חיים לאדיער
*בנו, יצחק לאדיער
*בתו, מרת שפרה צוקרמן ברלין אשת דב בער צוקרמן ברלין
*בתו, מרת צביה אפטר
*בתו, מרת פעיה דבורה פשיפיורקה ( אלמנת נחמן יהודה קוגן בזיווג ראשון)
*בתו, מרת רבקה גינצבורג ( אשת יעקב דוד לנדוברג בזיווג ראשון)

'''צאצאיו:'''
*נכדו, רבי אליעזר לאדיער גאון עצום ומגדולי חסידי [[חב"ד]].
*נכדו, יצחק שדה - מייסד הפלמ"ח (בן בתו רבקה).
*נכדו, דוד פשיפיורקה - אלוף פולין בשחמט (בן בתו דבורה).
*נינו, הפילוסוף ישעיה ברלין{{הערה|בן מענדל ברלין, בן שפרה, בת התורת חסד.}}.

== לקריאה נוספת ==
*"הגאון מלובלין"-מאת הרב י. חננאל ([[חנניה יוסף איזנבך]]) בהוצאת [[כולל חב"ד]] בירושלים.
*"מרביצי תורה בעולם החסידות ב'"-מאת הרב אהרון סורוסקי בהוצאת "פאר".
*"חסידים הראשונים" חלק א', מאת הרב [[ישראל אלפנביין]], הוצאת כפר חב"ד.
*חנניה זוהר, '''ר' שניאור זלמן פרדקין''', בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 83

==קישורים חיצוניים==
* [http://hebrewbooks.org/1739 שו"ת תורת חסד - חלק א'], [http://hebrewbooks.org/1740 חלק ב'] - אתר hebrewbooks {{PDF}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 "אני הייתי ממייסדי ליובאוויץ"] מאגרות ה'תורת חסד' - אתר שטורעם
*[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_25119_17.pdf רבי שניאור זלמן מלובלין בעל התורת חסד], ח. י. אייזנבאך, [http://www.hebrewbooks.org/25119 בטאון חב"ד אלול תשכ"ט] - אתר hebrewbooks {{PDF}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26204_22.pdf הערות בדבר הגאון התורת חסד], הרב יעקב גולדמן, [http://www.hebrewbooks.org/26204 בטאון חב"ד [[ניסן]] תשל"ג], אתר hebrewbooks {{PDF}}
* דב לבנון, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/377843530774.html מרא דאתרא דירושלים מתולדותיו], [[שבועון בית משיח]]
* [https://derher.org/wp-content/uploads/79-Adar-II-5779-biography-of-reb-shneur-zalman-fradkin.pdf Derher Reb Shneur Zalman Fradkin (Baal Toras Chesed)] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)

{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרדקין, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בליאדי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תק"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ב]]

מנחם מענדל נוביקוב

2026-03-08T15:12:33Z

למטערנטשיק:

[[קובץ:נוביקוב.png|ממוזער|334x334px|הרמ"מ נוביקוב בערוב ימיו, (תמונה משופרת).]]
הרב '''מנחם מענדל נוביקוב''' ([[תרכ"ז]] – [[ט"ז שבט]] [[תש"ג]]) היה [[שוחט ובודק]] ו[[בעל שמועה]] חסידי שפעל תחילה באנדריאפול (אדרינה כיום) בטורקיה, ובשנותיו האחרונות - בקהילת חב"ד ב[[תל אביב]] וב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[עיירה]] חלאפניץ שבמחוז [[מינסק]], לאביו הרב אליעזר ולאמו אסתר רבקה, כאחיין של הגאון החסידי הרב [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין מחבר ה"תורת חסד". היות שנולד חודשים ספורים לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]], נקרא בשם מנחם מענדל על שמו.

בשנת [[תרנ"ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו צביה (לבית יֵרשוב), והזוג קבעו את מגוריהם בסמיכות להורי הכלה ב[[עיירה]] אנדריאפול, והרב נוביקוב נכנס לעבוד במסחר העצים של חמיו, ובמקביל הקדיש שעות ללימוד ולתפילה, ושימש כשוחט חסידי כשנוצר צורך ב[[עיירה]].

הוא הפך לדמות להערצה בקרב תושבי ה[[עיירה]], וכאשר ביקרו כמה מבני העיר בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], הוא שאל אותם אודות הרב נוביקוב והם אמרו עליו ש"אצלו כל הכסף זה ל[[תומכי תמימים]] וכל הספרים זה [[לקוטי תורה]]"{{הערה|מפי הרב [[יהודה לייב זלמנוב]] בשם הרב [[חיים שאול ברוק]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2112 עמ' 63 (מדור סיפורי חסידים).}}.

בשונה משאר בני משפחתו שהיו [[התקשרות|מקושרים]] לאדמו"ר הרב [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] מליאדי שהנהיג את חצרו בסמיכות למקום מגוריהם - היה הרב נוביקוב מקושר ל[[אדמו"ר המהר"ש]] ובהמשך ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ול[[אדמו"ר הריי"צ]].

לא רק בקרב חסידי חב"ד היה דמות למופת והערצה, אלא גם חסידים מחצרות אחרות היו מקבלים ממנו דרכים בעבודת ה' ונהנים ממנו עצה ותושיה, וכך לדוגמא העידו נכדיו של הגאון רבי [[אהרון ראטה]] (שייסד לימים את חסידות 'שומרי אמונים') שהיה עומד בקשרי מכתבים עם הרב נוביקוב ומקבל ממנו עצות בעבודת ה'.

בשנת [[תרצ"ג]] עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[תל אביב]] ובהמשך קבע את מגוריו ב[[בני ברק]] ונמנה על הקהילה החב"דית המקומית עד לפטירתו ב[[ט"ז שבט]] [[תש"ג]]. נטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שב[[ירושלים]], בסמוך לציון דודו הגאון רבי שניאור זלמן מלובלין.

== היום יום ==
[[קובץ:פוטו דנוביקוב.jpg|ממוזער|249x249px|על גב תמונה זו רשום בכת"י של הרבי: פוטו דנוביקוב]]
הרבי מביא בשלושה תאריכים ב'היום יום' שלושה קטעים ממכתב שנשלח אליו מהרבי הריי"צ, שבו הרב נוביקוב כותב שבארץ ישראל קשה לו מבחינה כלכלית.

== זכרונותיו ==
לאורך השנים רשם במחברת מיוחדת סיפורים ששמע מאת זקני החסידים שזכו להסתופף בצילם של רבותינו נשיאינו הראשונים. למחברות אלו נודעה חשיבות רבה בשל האותנטיות שלהן, והסיפורים שבהן התפרסמו על ידי הרב [[מנחם מענדל קסטל]] בגליונות [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעל שם טוב]] י"ג-ט"ו, עם הערות מאת הרב [[יהושע מונדשיין]] על מקבילות אחרות לסיפורים.

==משפחתו==
*בנו, נחום חדש (נוביקוב) - בשנותיו האחרונות התגורר ב[[בת ים]] ועזר לבית חב"ד. נפטר ב[[י"ג שבט]] [[תש"מ]].
*בנו, יצחק נטע ניב (נוביקוב) - בשנותיו האחרונות התגורר בבת ים. נפטר ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]].
*בתו, יעל עוזאי - הייתה מזכירת ממשלת ישראל בין השנים [[תשכ"ב]]–[[תשכ"ח]].
*בתו, אסתר קרנדל - אדריכלית שהובילה את תכנון פרויקט ה"קארדו" ברובע היהודי ב[[ירושלים]].

*בתו, מרת חיה - אשת ר' [[שניאור זלמן אוסביצוב]].
*בנו, [[שניאור זלמן נוביקוב]]<ref>סבו של הרב [[זלמן נוב]] מ[[רחובות]].</ref>, נפטר ב[[א' אדר|ראש חודש אדר]] [[תשי"ב]].

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:נוביקוב, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ז]]

מנחם מענדל נוביקוב

2026-03-08T12:25:34Z

למטערנטשיק: הרחבה, עריכה, עדכון, תמונה

[[קובץ:נוביקוב.png|ממוזער|386x386 פיקסלים|הרמ"מ נוביקוב בערוב ימיו, (תמונה משופרת).]]
הרב '''מנחם מענדל נוביקוב''' ([[תרכ"ז]] – [[ט"ז שבט]] [[תש"ג]]) היה [[שוחט ובודק]] ו[[בעל שמועה]] חסידי שפעל תחילה באנדריאפול (אדרינה כיום) בטורקיה, ובשנותיו האחרונות - בקהילת חב"ד ב[[תל אביב]] וב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[עיירה]] חלאפניץ שבמחוז [[מינסק]], לאביו הרב אליעזר ולאמו אסתר רבקה, כאחיין של הגאון החסידי הרב [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין מחבר ה"תורת חסד". היות שנולד חודשים ספורים לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]], נקרא בשם מנחם מענדל על שמו.

בשנת [[תרנ"ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו צביה (לבית יֵרשוב), והזוג קבעו את מגוריהם בסמיכות להורי הכלה ב[[עיירה]] אנדריאפול, והרב נוביקוב נכנס לעבוד במסחר העצים של חמיו, ובמקביל הקדיש שעות ללימוד ולתפילה, ושימש כשוחט חסידי כשנוצר צורך ב[[עיירה]].

הוא הפך לדמות להערצה בקרב תושבי ה[[עיירה]], וכאשר ביקרו כמה מבני העיר בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], הוא שאל אותם אודות הרב נוביקוב והם אמרו עליו ש"אצלו כל הכסף זה ל[[תומכי תמימים]] וכל הספרים זה [[לקוטי תורה]]"{{הערה|מפי הרב [[יהודה לייב זלמנוב]] בשם הרב [[חיים שאול ברוק]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2112 עמ' 63 (מדור סיפורי חסידים).}}.

בשונה משאר בני משפחתו שהיו [[התקשרות|מקושרים]] לאדמו"ר הרב [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] מליאדי שהנהיג את חצרו בסמיכות למקום מגוריהם - היה הרב נוביקוב מקושר ל[[אדמו"ר המהר"ש]] ובהמשך ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ול[[אדמו"ר הריי"צ]].

לא רק בקרב חסידי חב"ד היה דמות למופת והערצה, אלא גם חסידים מחצרות אחרות היו מקבלים ממנו דרכים בעבודת ה' ונהנים ממנו עצה ותושיה, וכך לדוגמא העידו נכדיו של הגאון רבי [[אהרון ראטה]] (שייסד לימים את חסידות 'שומרי אמונים') שהיה עומד בקשרי מכתבים עם הרב נוביקוב ומקבל ממנו עצות בעבודת ה'.

בשנת [[תרצ"ג]] עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[תל אביב]] ובהמשך קבע את מגוריו ב[[בני ברק]] ונמנה על הקהילה החב"דית המקומית עד לפטירתו ב[[ט"ז שבט]] [[תש"ג]]. נטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שב[[ירושלים]], בסמוך לציון דודו הגאון רבי שניאור זלמן מלובלין.

== היום יום ==
[[קובץ:פוטו דנוביקוב.jpg|ממוזער|384x384px|על גב תמונה זו רשום בכת"י של הרבי: פוטו דנוביקוב]]
הרבי מביא בשלושה תאריכים ב'היום יום' שלושה קטעים ממכתב שנשלח אליו מהרבי הריי"צ, שבו הרב נוביקוב כותב שבארץ ישראל קשה לו מבחינה כלכלית.

== זכרונותיו ==
לאורך השנים רשם במחברת מיוחדת סיפורים ששמע מאת זקני החסידים שזכו להסתופף בצילם של רבותינו נשיאינו הראשונים. למחברות אלו נודעה חשיבות רבה בשל האותנטיות שלהן, והסיפורים שבהן התפרסמו על ידי הרב [[מנחם מענדל קסטל]] בגליונות [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעל שם טוב]] י"ג-ט"ו, עם הערות מאת הרב [[יהושע מונדשיין]] על מקבילות אחרות לסיפורים.

==משפחתו==
*בנו, נחום חדש (נוביקוב) - בשנותיו האחרונות התגורר ב[[בת ים]] ועזר לבית חב"ד. נפטר ב[[י"ג שבט]] [[תש"מ]].
*בנו, יצחק נטע ניב (נוביקוב) - בשנותיו האחרונות התגורר בבת ים. נפטר ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]].
*בתו, יעל עוזאי - הייתה מזכירת ממשלת ישראל בין השנים [[תשכ"ב]]–[[תשכ"ח]].
*בתו, אסתר קרנדל - אדריכלית שהובילה את תכנון פרויקט ה"קארדו" ברובע היהודי ב[[ירושלים]].

*בתו, מרת חיה - אשת ר' [[שניאור זלמן אוסביצוב]].
*בנו, [[שניאור זלמן נוביקוב]]<ref>סבו של הרב [[זלמן נוב]] מ[[רחובות]].</ref>, נפטר ב[[א' אדר|ראש חודש אדר]] [[תשי"ב]].

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:נוביקוב, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ז]]

קובץ:נוביקוב.png

2026-03-08T12:23:20Z

למטערנטשיק:

הרב נוביקוב

יעקב זכריה מסקליק

2026-01-09T07:39:05Z

למטערנטשיק: הרחבה

{{לעריכה}}
{{דמות
|שם = הרב יעקב זכריה מסקאליק
|תמונה = הרב יעקב מסקאליק.png
|כינוי = יענקל זוראוויצ'ער
|תיאור= הרה"ח יעקב זכריה הלוי מסקאליק
|תאריך לידה = [[תרמ"ו]]
|מקום לידה = [[שצעדרין]]
|תאריך פטירה = [[תרח"צ]]
|מקום פטירה= [[קזחסטן]] (ככל הנראה)
|מקום פעילות= ז'וראוויץ, [[מוסקבה]], [[מלחובקה]]
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=[[רב]], מזכיר אדמו"ר הריי"צ, שליח אדמו"ר הריי"צ, [[מנין כריתת הברית|עשרת המושבעים]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
|חתימה=ריז"ה}}

הרב החסיד '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''', המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער'''{{הערה|נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב [[זוראוויץ']]}} ([[שמחת תורה]] [[תרמ"ו]] - [[תרח"צ]]), היה מגדולי החסידים בברית המועצות, מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], היה ידוע כבעל אהבת ישראל עצומה, שימש תקופה כמזכיר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], והיה מעשרת המושבעים ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] [[מנין כריתת הברית|כרת איתם ברית]] למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ב[[רוסיה]]. לאחר יציאת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] מ[[רוסיה]] היה אחראי על רוב החזקת היהדות במדינה, נאסר בשנת [[תרצ"ה]] הוגלה ונעלמו עקבותיו, ויש עדות שנהרג.

==תולדות חיים==
נולד ב[[שמחת תורה]]{{הערה|התאריך נלמד מדבריו שאמר בעת שנפגש עם בני משפחתו לפני העברתו מבית המאסר לעיר גלותו שיום זה שמח"ת הוא יום הולדתי.}} [[תרמ"ו]], בעיירה [[שצעדרין]], לאביו הרב זאב וואלף הלוי מסקאליק ואימו מרת יהודית.

בעת שהיה מה[[תמים|'תמימים']] המבוגרים ב'[[תומכי תמימים]]', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד<ref>[https://chabadlibrary.org/books/5302040005 זכרון לבני ישראל פרק ג']</ref> עליו החסיד הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד.

היה תקופה חברותא של ר' איצ'ה דער מתמיד.

היה בעל אהבת ישראל עצומה, הרבי הרש"ב התבטא עליו, שהוא בדוגמת רבי [[לוי יצחק מברדיצ'וב]] בדורו.

==רב בז'וראוויץ==
בשנת [[תרע"א]] נשלח ר' יענקל על ידי [[הרבי הרש"ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ'<ref>[https://chabadlibrary.org/books/5302040008 זכרון לבני ישראל פרק ו' הערה נו]</ref>. אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק ב[[שליח]]ויות של הרבי ב[[מסירות נפש]].

מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור [[רב]], אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו...

==ברוסיה הקומוניסטית==
ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות ל[[מלמדים]] ול[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]].

כמו כן מסר דיווחים שוטפים ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] על מצב ה[[מקווה|מקוואות]] ו[[בית הכנסת|בתי הכנסת]] בעיירות שונות.
הצטיין מאוד במידת ה[[חסד]] שלו{{הערה|מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או [[עור]] פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'}}.

אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה"{{הערה|מובא ב[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 353.}}.

פעם התבטא עליו ר' ניסן נמנוב: <nowiki>''</nowiki>בהחלט ניתן לומר בלב שלם, כשם שאמרו חז<nowiki>''</nowiki>ל על אברהם אבינו 'קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה', כך 'קיים ר' יעקב זוראביצ'ער את המבצעים עד שלא ניתנו מכ<nowiki>''</nowiki>ק אדמו<nowiki>''</nowiki>ר שליט<nowiki>''</nowiki>א<nowiki>''</nowiki>.

בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק בתהלים: "רכב אלוקים רבותים".}}.

וב[[התוועדות חסידית|פארבריינגען]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י“ט כסלו]] בשנה שאחרי אמר הרבי הריי“צ: ”מאסקווע היא כעת עיר ואם בישראל, והר"י הלוי אל יסתפק במה שג‘ מאות ילדים לומדים שמה וע“ז יאמר די. רק בכל ג‘ חצירות יהיה ביהכ“נ וחדר, ובמקום ג‘ מאות תלמידים יהיו ג‘ אלפים“.

ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים.

במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר הרבי [[הריי"צ]], שהיה אז ב[[מלחובקה]].

אחרי יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה היה ר' יעקב שניהל את רוב עבודת החזקת היהדות ברוסיה{{הערה|כך כותב הרב שלום בער לוין בספרו '‘תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית":
את עבודת חיזוק היהדות ברוסיה המשיך רבנו גם אחר צאתו את המדינה. וזאת על-ידי שליחיו הנועזים, שעל פי הוראותיו היו נוסעים מעיר לעיר לייסד חדרים, ישיבות, מקוואות ושאר מוסדות הדת, שכולם ירדו באותה שעה למחתרת. אחד המיוחד שהתמסר לעבודה זו (אחרי מאסרו של השליח הרב ר' בן ציון שם טוב בשנת תרפ''ז, ואחר בריחתו של הרב ר' שמחה גורודצקי - היה הרב יעקב זכריה מאסקאליק מזורביץ‘. אחר צאת רבנו מרוסיה ניהל הוא את עיקרה של עבודה זו".}}.

כשנולדה ביתו מרת פריידא אביה רצה מאד לתת שם אחרי הרבי נ"ע שהסתלק שנה קודם, אך מכיוון שנולדה בת, החליט לתת לה שם 'פריידא' שתרגומה לעברית "שמחה", מתוך כוונה שתהי' שמחה בקרב החסידים.

היה עוסק הרבה בחינוך הילדים. מסופר כשהיה ר' [[יואל כהן]] בן חמש שנים, התבטא לפני [[הרבי]] (שהיה אז חתנא דבי נשיאה):"ר' יענקל מאסקאליק הינו הרבי של הילדים, ר' [[מאיר אבצן]] הוא הרבי של הילדות, והרבי (הריי"צ) הוא הרבי של כל הרבי'ס". והרבי נהנה מחוכמתו של הילד, והביא לו חפיסת שוקולד.

כאשר חבירו הטוב החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]], נשלח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לגלות ב[[סיביר]], ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמה: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע, ורק אחר כך הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו. {{הערה|וכך כתב הרב יענקל זוראוויצער להרב [[פאלע כהן]] בעת היותו של ר' פולע בגלות ב[[סיביר]] - מסמך מרתק ומחנך של אהבת רעים חסידית מופלאה:
"... אוכל להתחלק פ"ש (=פרישת שלום) מביתך וב"ב יחי'. בפורים בעת הסעודה הייתי בביתך לקיים את דברי ימי הפורים במשתה ושמחה. הצנצנת [= הבקבוק] שהייתה מלאה נשאר רק מעט, להמתין עליך לגומרה בבואך בקרוב צלחה. רבקה שלך (=רעייתו של ר' רפאל נחמן) הייתה בהתעוררות של רוממות הרוח, של תקוה ו[[ביטחון]] חזק להשי"ת כי קרובה הישועה. חאשקע (מרת חסיה פריז) פרידקע (מרת פריידע סגל) וגיטעלע (מרת גיטה גנזבורג), וביותר, בנך יואל שי' (ר' [[יואל כהן]]), רננו ורקדו, והציור היה מעין התחלה של הרקודים והנגונים שינגנו וירקדו אי"ה בעת שעינינו תחזינה בשובך לביתך צלחה. מה אכתוב לך. עס האט זיך גיטרונקען און גיזונגען, און עס האט זיך גיטאנצט (=השתיה והשירה והריקודים היו כמו שבאו מעצמם). ומה נהדר היה מראה כהן, היינו פני בנך היקר יואלקע שי'. הד אדמימות נראתה בפניו, עיניו היו מפיקות אור של שמחה, משמחת יהודי שמח בשמחת [[פורים]] בלי שום טעם ודעת... והשי"ת יחזקך ויתן לך כח ועוז כמא' נותן ליעף כח, ובקרוב יוציאך להיגאל [[גאולה]] שלימה ולהתראות עם ב"ב יחד בשמחה רבה ושמחת עולם. כברכת אוהבך ב[[אהבה]] מעתה ועד עולם, יעקב זכרי'."}}

==המאסר==
[[קובץ:יעקב מסקאליק חקירה.png|ממוזער|273x273 פיקסלים|ר' יעקב מאסקליק בתמונה שצולמה בעת מעצרו. מתוך תיק החקירה.]]
היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד. ניסו לעוצרו פעמים רבות, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים, עד שנאסר ב[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית#גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה|גל המאסרים במוסקבה בשנת]] [[תרצ"ה]].

מסופר שהמתינו לו מחוץ לביתו עם תמונה שלו, ובאותו זמן באחד החידרים נתן הרב עונש לתלמיד אחד, ואותו תלמיד יצא החוצה בעצבים ואמר להם שמי שהם מחפשים זה ר' יענקל. ועצרו את ר' יענקל והגלו אותו ל[[קזחסטן]] ביחד עם ר' [[שלמה מטוסוב]], ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], ר' [[מנחם מענדל גורליק]] ור' [[יצחק גולדין]].

וכך אמר ר' שלמה מטוסוב: ..גם מהגדולים וזקני החסידים לא הצליחו ללכוד אף אחד, ואפילו "הלויתן" הגדול שכ"כ רדפו אחריו, הרה"ח אברהם דרייזין. חוץ מ"יחיד מומחה" הרה"ח "ר' יעקב משלם", ששילם החוב הגדול בשביל כולם. רק הצליחו ללכוד איזה "שועלים קטנים". שמסופקני הרבה אם היו ברשימת המבוקשים שחיפשו אחריהם. רק ש"זכו בגורל" להיות "שעירים לכפר על אחרים", ונשלחו לארץ גזירה. וגם זכותם וצדקתם עומדת ותעמוד לעד. כי נפלו קרבן "תמורה", והי' הוא ותמורתו יהי' קדש<nowiki>''</nowiki>.

מסופר שבאחד מהפעמים שהעבירו את החסידים המואשמים מהמעצר למעצר אחר - היה זה בשמח<nowiki>''</nowiki>ת. הם חיכו ברחבה שליד בניין המעצר כדי שיבוא כלי רכב לקחת אותם לגלות. כולם היו שבורים ורצוצים ואילו ר' יענקל אמר להם: <nowiki>''</nowiki>היינט איז דאך שמח“ת! מ‘דארף זיין בשמחה“! הרי היום זה שמח<nowiki>''</nowiki>ת וצריך להיות בשמחה! הוא קם ויצא בריקוד יחד עם החברים. השוטרים שהיו במקום היו בטוחים שכנראה השתבשה עליהם דעתם ולכן לא הפריעו להם בריקודים, כאשר בעצם היתה זו השמחה של [[שמחת תורה|שמח<nowiki>''</nowiki>ת]].

היו שולחים לו דפים של [[דא"ח]] בתוך ספרי קריאה ברוסית, באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו.

===נהרג על קידוש השם===
בתקופת הגלות ב[[קזחסטן]], ראו אותו החסידים מובל במכונית פתוחה בלי גג. כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדה שם, שהוא נהרג ביריה על [[קידוש ה']], היה זה בקיץ [[תרח"צ]].

סיפר ר' [[מרדכי קוזלינר|מוט'ל קוזלינר]] שטרם הריגתו, רקד ר' יענקל ואמר: "רוצחים אותי על ששמרתי שבת, ועל שמלתי את בני וכו'"{{הערה|מפי הרב יששכר דוד קלויזנר}}.

== כ"ד טבת ==
כאשר ר' שמחה גורודצקי נסע בפעם הראשונה לרבי, ביקשו בני המשפחה שישאל את הרבי מה לעשות לגבי יום היארצייט מכיוון שאינם יודעים דבר על יום הסתלקותו. כאשר הציג את השאלה בפני הרבי, ענה הרבי: "איהם פעלט גארניט... ער איז שוין לאנג אין די הויכע עולמות (נוסח אחר: בגן עדן)... אויב די משפחה וויל - קען מען אפשטעלין כ"ד טבת". לו לא חסר מאומה... הוא מצוי זה כבר בעולמות העליונים (נוסח אחר: בגן עדן)... אם המשפחה רוצה - אפשר לקבוע את יום היארצייט לכ"ד טבת.

כשבתו של ר' יעקב, מרת בלומה גלפרין, נסעה ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]], היא שאלה מדוע דווקא [[כ"ד בטבת|כ"ד טבת]] ולא [[י' בשבט|יו"ד שבט]], שזה נראה לה תאריך מתאים יותר, מכיוון שהוא קשור [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|לאדמו"ר הריי"צ]]. אחרי שהרבי השיב לה מספר תשובות, והיא עדיין לא השתכנעה בגלל הצער שנבע מהקומוניזם ועוד, פני הרבי הרצינו, הוא התרומם קצת ונשען באגרופיו על השולחן. אגרופיו השתנו מאדום ללבן ומלבן לאדום, ואז הוא אמר: "א איד וואס האט אויסגעפירט דעם אלטן רבינ'ס כוונה!" ("איך אפשר אחרת?! הרי הוא היה יהודי שנשא את כוונת [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]!")

==משפחתו==
'''רעייתו בזיווג ראשון''':
*מרת מרים רחל (בת ר' טובי' מרגולין)
'''בנו''':
*ר' [[מנחם מענדל מסקליק|מנחם מענדל]]
*כלתו. מרת ציפה עלקא.
'''בנותיו''':
*מרת פריידא רסקין (אשת ר' [[שאול רסקין|שאול]]).
*מרת בלומא גלפרין (אשת ר' [[שמעון גלפרין|שמעון]]).
*נכדו ר' [[ראובן גלפרין]].
'''רעייתו בזיווג שני''':
*מרת סימא קליבנוב (גיסתו של ר' [[יוחנן גורדון]])

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/06/blog-post_38.html תפילת 'וותיקין' ובזמנה או תפילה באריכות? הרבי הריי"צ במשל מופלא לחסיד ר' יעקב זכריה מסקליק]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25101&pgnum=1 '''בטאון חב"ד גיליון 10''']
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי]''', לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf זכרונות נכדו הרה"ח הרה"ת ר' שלמה גאלפערין]''', בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחות נכדיו חן-גרינברג, טבת תשפ"ב
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%A7_%D7%A1%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%A7.pdf תשורה ניימרק-ברוק חשון תשפ"ה]'''

{{מנין כריתת הברית}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מסקליק, יעקב זכריה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]
[[en:Yaakov Zechariah of Skalik]]

מנחם מענדל נוביקוב

2025-11-17T08:10:48Z

למטערנטשיק: תמונה

[[קובץ:הרמ''מ נוביקוב .jpg|ממוזער|330x330px|הרמ"מ נוביקוב ]]
הרב '''מנחם מענדל נוביקוב''' ([[תרכ"ז]] – [[ט"ז שבט]] [[תש"ג]]) היה [[שוחט ובודק]] ו[[בעל שמועה]] חסידי שפעל תחילה באנדריאפול (אדרינה כיום) בטורקיה, ובשנותיו האחרונות - בקהילת חב"ד ב[[תל אביב]] וב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[עיירה]] חלאפניץ שבמחוז [[מינסק]], לאביו הרב אליעזר ולאמו אסתר רבקה, כאחיין של הגאון החסידי הרב [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין מחבר ה"תורת חסד". היות שנולד חודשים ספורים לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]], נקרא בשם מנחם מענדל על שמו.

בשנת [[תרנ"ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו צביה (לבית יֵרשוב), והזוג קבעו את מגוריהם בסמיכות להורי הכלה ב[[עיירה]] אנדריאפול, והרב נוביקוב נכנס לעבוד במסחר העצים של חמיו, ובמקביל הקדיש שעות ללימוד ולתפילה, ושימש כשוחט חסידי כשנוצר צורך ב[[עיירה]].

הוא הפך לדמות להערצה בקרב תושבי ה[[עיירה]], וכאשר ביקרו כמה מבני העיר בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], הוא שאל אותם אודות הרב נוביקוב והם אמרו עליו ש"אצלו כל הכסף זה ל[[תומכי תמימים]] וכל הספרים זה [[לקוטי תורה]]"{{הערה|מפי הרב [[יהודה לייב זלמנוב]] בשם הרב [[חיים שאול ברוק]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2112 עמ' 63 (מדור סיפורי חסידים).}}.

בשונה משאר בני משפחתו שהיו [[התקשרות|מקושרים]] לאדמו"ר הרב [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] מליאדי שהנהיג את חצרו בסמיכות למקום מגוריהם - היה הרב נוביקוב מקושר ל[[אדמו"ר המהר"ש]] ובהמשך ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ול[[אדמו"ר הריי"צ]].

לא רק בקרב חסידי חב"ד היה דמות למופת והערצה, אלא גם חסידים מחצרות אחרות היו מקבלים ממנו דרכים בעבודת ה' ונהנים ממנו עצה ותושיה, וכך לדוגמא העידו נכדיו של הגאון רבי [[אהרון ראטה]] (שייסד לימים את חסידות 'שומרי אמונים') שהיה עומד בקשרי מכתבים עם הרב נוביקוב ומקבל ממנו עצות בעבודת ה'.

בשנת [[תרצ"ג]] עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[תל אביב]] ובהמשך קבע את מגוריו ב[[בני ברק]] ונמנה על הקהילה החב"דית המקומית עד לפטירתו ב[[ט"ז שבט]] [[תש"ג]]. נטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שב[[ירושלים]], בסמוך לציון דודו הגאון רבי שניאור זלמן מלובלין.

== היום יום ==
[[קובץ:פוטו דנוביקוב.jpg|ממוזער|267x267 פיקסלים|בכת"י של הרבי: פוטו דנוביקוב]]
הרבי מביא בשלושה תאריכים ב'היום יום' שלושה קטעים ממכתב שנשלח אליו מהרבי הריי"צ, שבו הרב נוביקוב כותב שבארץ ישראל קשה לו מבחינה כלכלית.

== זכרונותיו ==
לאורך השנים רשם במחברת מיוחדת סיפורים ששמע מאת זקני החסידים שזכו להסתופף בצילם של רבותינו נשיאינו הראשונים. למחברות אלו נודעה חשיבות רבה בשל האותנטיות שלהן, והסיפורים שבהן התפרסמו על ידי הרב [[מנחם מענדל קסטל]] בגליונות [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעל שם טוב]] י"ג-ט"ו, עם הערות מאת הרב [[יהושע מונדשיין]] על מקבילות אחרות לסיפורים.

==משפחתו==
*בנו, נחום חדש (נוביקוב) - בשנותיו האחרונות התגורר ב[[בת ים]] ועזר לבית חב"ד. נפטר ב[[י"ג שבט]] [[תש"מ]].
*בנו, יצחק נטע ניב (נוביקוב) - בשנותיו האחרונות התגורר בבת ים. נפטר ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]].
*בתו, יעל עוזאי - הייתה מזכירת ממשלת ישראל בין השנים [[תשכ"ב]]–[[תשכ"ח]].
*בתו, אסתר קרנדל - אדריכלית שהובילה את תכנון פרויקט ה"קארדו" ברובע היהודי ב[[ירושלים]].

*בתו, מרת חיה - אשת ר' [[שניאור זלמן אוסביצוב]].
*בנו, [[שניאור זלמן נוביקוב]]<ref>סבו של הרב [[זלמן נוב]] מ[[רחובות]].</ref>, נפטר ב[[א' אדר|ראש חודש אדר]] [[תשי"ב]].

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:נוביקוב, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ז]]

קובץ:פוטו דנוביקוב.jpg

2025-11-17T08:08:28Z

למטערנטשיק:

פוטו דנוביקוב

תרח"צ

2025-11-16T18:01:27Z

למטערנטשיק: הרחבה

{{פתיח שנה|5698}}
שנת '''תרח"צ''' לא נכתבת בצורתה המקורית, מפני המשמעות השלילית העולה ממנה.

==מניין השנה==
{{מניין השנה|5698}}

==ימי חב"ד==
==אירועים==
שנה זו הייתה מן הקשים ביותר מבחינת רדיפות הדת ב[[רוסיה הסובייטית]].

בחודש [[ניסן]], שהה [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פריז]] מסיבות בריאותיות. במשך החודש הזה שימש [[הרבי]] כ[[מזכיר]]ו של אדמו"ר הריי"צ, וחתם בשמו על אגרות רבות.

[[חסיד]]ים מספרים כי באותו חודש החל כוחם של הנאצים להתגבר, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] עשה הכנות רוחניות להציל את יהודי [[צרפת]] מהכיבוש הנאצי{{דרוש מקור}}.

===נולדו===
* [[ז' בחשוון]] - ר' [[אברהם דונין]] - שליח הרבי למושב מיטב שבחבל תענך, ארץ הקודש.
* [[ד' בטבת]] - הרב [[משה סלונים]]
* [[ג' בשבט]] - ר' [[שמואל פרומר]]
*[[י"ז טבת]] - מר [[דוד לוי]], ידיד חב"ד ובעל קשרים עם [[הרבי]].

=== נפטרו ===
*[[ב' בחשוון]] - ר' [[אברהם שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|אברהם שניאורסון]], נכד [[אדמו"ר הצמח צדק]], נפטר ומנוחתו כבוד בעיר [[קישינב]].
*קיץ - הרב [[יעקב זכריה מסקליק|יעקב זכריה הלוי מסקאליק]], מגדולי החסידים בדור הקודם, ו[[מנין כריתת הברית|מעשרת המושבעים]].

==לוח שנה==

{{כותרת לוח שנה עברי|5698}}
{{MIHY|תשרי|1937|9|6|1971|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}
{{MIHY|חשוון|1937|10|6|1971|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|כסלו|1937|11|5|1971|1|11111|11113|11111|11133|11114|44444}}
{{MIHY|טבת|1937|12|5|1971|0|44111|11112|11111|11111|11111|11110}}
{{MIHY|שבט|1938|1|3|1977|1|11111|11111|11114|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אדר א'|1938|2|2|1977|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אדר ב'|1938|3|4|1977|1|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}
{{MIHY|ניסן|1938|4|2|1977|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}
{{MIHY|אייר|1938|5|2|1977|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}
{{MIHY|סיוון|1938|5|31|1977|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|תמוז|1938|6|30|1977|1|11311|11111|13311|11211|11111|11110}}
{{MIHY|אב|1938|7|29|1977|0|11111|11112|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אלול|1938|8|28|1977|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}
{{תחתית לוח שנה עברי}}

משה לרמן

2025-08-18T22:04:26Z

למטערנטשיק: יחוסו

[[קובץ:משה לרמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ר' משה לרמן]]
הרב '''משה לרמן''' (נולד ב[[כ' בטבת]] [[תשנ"ב]]) הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|תומכי תמימים מוסקבה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ' בטבת]] [[תשנ"ב]] לר' [[יוסף לרמן]] שליח הרבי באטלנטה שב[[ארצות הברית]]. ולאימו מרת אסתר בת הרב ה[[משפיע]] [[יצחק מאיר גוראריה]].

נינו של החסיד הנודע הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].

למד ב[[תומכי תמימים מונטריאול]]. ובישיבות גדולות ב[[ארגנטינה]] וטורנטו. זכה להיות מ[[התלמידים השלוחים]] ב[[תומכי תמימים מלבורן]], אוסטרליה במשך שנתיים.

בשנת [[תשע"ו]] נשא את בתו של הרב [[בערל לאזאר]], השליח והרב הראשי ל[[רוסיה]].

ב[[חודש אלול]] שנת [[תשע"ז]] הגיע ל[[רוסיה]] והתמנה על ידי חותנו ל[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] בעיר [[מלחובקה]] שעל יד [[מוסקבה]].

בשנת [[תשע"ח]] עקב עזיבת הרב [[מרדכי יונה קליין|מרדכי יונה קליין]],עבר לישיבת תומכי תמימים איסטרא למלא את מקומו.

ידוע כמנהל מסור במיוחד לחינוך התלמידים בישיבה.

ב[[ט"ו אלול]] [[תשפ"ב]], ערך סיום ה[[ש"ס]] בישיבה {{הערה|לאחר שבועות מספר - נכתב על מעמד זה בעיתון משפחה כחלק מראיון עם הרב [[בערל לאזאר]]}}{{הערה|[https://col.org.il/feed/in/155396 הרב משה לרמן מסיים את הש"ס] {{COL}}}}.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לרמן, משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:משפחת לאזאר]]
[[קטגוריה:משפחת דערען]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ב]]

מנחם מענדל קנלסקי

2025-06-21T20:13:56Z

למטערנטשיק:

[[קובץ:מענדי קנלסקי.jpg|ממוזער|369x369 פיקסלים|הרב קנלסקי]]
ר' '''מנחם מענדל קנלסקי''' (יליד שנת [[תש"מ]]) הוא המייסד של [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] ונציג ה'ועד' ב[[ארץ הקודש]], ו[[משפיע]] בישיבה קטנה [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|תומכי תמימים קריית גת]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ה אדר]] [[תש"מ]] לאביו ר' [[נתן קנלסקי]] מ[[נחלת הר חב"ד]].

למד בישיבה קטנה ב[[בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]] ובישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לאחר מכן למד ב[[קבוצה]] בשנת [[תש"ס]], ונשאר ללמוד ב-[[770]] עוד מספר שנים עד לנישואיו.

בשנת [[תשס"א]] יסד את [[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש|ישיבת הקיץ צעירי ליובאוויטש]] ועמד בראשה עד שנת [[תשס"ז]].

בשנת [[תשס"ב]] הקים יחד עם ר' [[צבי הירש אלטיין]] את אירגון [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], ובהמשך התמנה למנהלו בארץ הקודש, תפקיד בו הוא נושא עד היום.

התחתן בשנת [[תשס"ג]] עם בתו של ר' [[אברהם מרדכי לוין]] מ[[לוד]] ולאחר חתונתו למד בכולל ב[[נחל'ה]].

בשנת [[תשס"ד]] עם הקמתה מחדש של [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|הישיבה קטנה בקריית גת]] על ידי הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] התמנה ל[[משפיע]] בשיעור א' {{הערה|[https://col.org.il/news/731 משפיע חדש בישיבת חב"ד קרית גת] {{COL}}}}. החל מאותה שנה הוא מארגן מדי שנה את [[יום תמים לרבי]], ביום י"א בניסן לכל תלמידי הישיבות בארץ.
כמה וכמה שנים שהוא מארגן (עם הפסקה בקורונה) "שבת הכנה" ליום הגדול והקדוש ג' תמוז.

שימש בישיבה גם כ[[משגיח]] ב[[נגלה]] וב[[חסידות]] עד סיום שנת [[תשע"ט]].

משמש כיום משפיע בשיעור א' בישיבה.

ידוע בסיגנונו המיוחד בעת ההתוועדויות שלו.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/01/blog-post_26.html הרב מנחם מענדל קנלסקי: רצונו הפנימי של אדמו"ר הזקן - שיהודי יחשוב חסידות לפני התפילה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קנלסקי, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"מ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ס]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:משפחת קנלסקי]]

קובץ:מענדי קנלסקי.jpg

2025-06-21T20:11:42Z

למטערנטשיק:

קנלסקי

אברהם יעקב קרוגליאק

2025-06-21T20:09:14Z

למטערנטשיק: הרחבה, עריכה, תמונה

[[קובץ:הרב שכונת המחנה.jpg|ממוזער|342x342 פיקסלים|הרב יעקב קרוגליאק]]
הרב '''אברהם יעקב קרוגליאק''' (יליד שנת [[תשמ"ח]], 1987) הוא מזכיר [[ועד נחלת הר חב"ד]], רב בית הכנסת חב"ד 'אחוות מנחם' שכונת 'המחנה', ומשגיח ראשי של ארגון הכשרות '[[נחלת ההידור]]', [[נחלת הר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[י"ג תשרי]] [[תשמ"ח]] לאביו ר' [[חיים צבי קרוגליאק]] גבאי קהילת חב"ד ב[[רמת שלמה]] בעיר, ולאסתר בת החסיד ר' [[חיים בן ציון חן]].

לאחר סיום מסלול לימודיו בישיבות חב"ד בארץ הקודש, לקראת שנת הלימודים [[תשס"ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בי"ג שבט תש"ע{{הערה|1=[https://col.org.il/news/52682 דיווח ותמונות באתר COL].}} עם רעייתו שטערנא, בתו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] רב קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]] ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].

לאחר החתונה התיישב ב[[קרית מלאכי]] ולאחר שנה של לימוד ב[[כולל אברכים]] נכנס לעסקנות הכלל, ושימש כמזכיר [[ועד נחלת הר חב"ד]].

בהמשך, התמנה לשמש גם כרב בית הכנסת חב"ד בשכונת 'המחנה'.

עם הקמת מערכת הכשרות '[[נחלת ההידור]]' ביוזמתו של הרב [[יצחק בליזנסקי]], מונה לשמש כמשגיח ראשי מטעם חמיו הרב ירוסלבסקי.

כיום, לצד עיסוקיו בקהילה ובמערכת הכשרות, משמש כמרצה ראשי בקורסי ההלכה מטעם [[מכון הבינני]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קרוגליאק, אברהם יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת קרוגליאק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ח]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ז]]
[[קטגוריה:משפחת ירוסלבסקי]]
[[קטגוריה:מנהלי מערכות כשרות]]
[[קטגוריה:אישים בקריית מלאכי]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]

קובץ:הרב שכונת המחנה.jpg

2025-06-21T20:08:07Z

למטערנטשיק:

הרב שכונת המחנה

יעקב זכריה מסקליק

2025-06-19T23:26:52Z

למטערנטשיק:

{{לעריכה}}
{{דמות
|שם = הרב יעקב זכריה מסקאליק
|תמונה = הרב יעקב מסקאליק.png
|כינוי = יענקל זוראוויצ'ער
|תיאור= הרה"ח יעקב זכריה הלוי מסקאליק
|תאריך לידה = [[תרמ"ו]]
|מקום לידה = [[שצעדרין]]
|תאריך פטירה = [[תרח"צ]]
|מקום פטירה= [[קזחסטן]] (ככל הנראה)
|מקום פעילות= ז'וראוויץ, [[מוסקבה]], [[מלחובקה]]
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=[[רב]], מזכיר אדמו"ר הריי"צ, שליח אדמו"ר הריי"צ, [[מנין כריתת הברית|עשרת המושבעים]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
|חתימה=ריז"ה}}

הרב החסיד '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''', המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער'''{{הערה|נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב [[זוראוויץ']]}} ([[שמחת תורה]] [[תרמ"ו]] - [[תרח"צ]]), היה מגדולי החסידים בברית המועצות, מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], היה ידוע כבעל אהבת ישראל עצומה, שימש תקופה כמזכיר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], והיה מעשרת המושבעים ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] [[מנין כריתת הברית|כרת איתם ברית]] למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ב[[רוסיה]]. לאחר יציאת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] מ[[רוסיה]] היה אחראי על רוב החזקת היהדות במדינה, נאסר בשנת [[תרצ"ה]] הוגלה ונעלמו עקבותיו, ויש עדות שנהרג.

==תולדות חיים==
נולד ב[[שמחת תורה]]{{הערה|התאריך נלמד מדבריו שאמר בעת שנפגש עם בני משפחתו לפני העברתו מבית המאסר לעיר גלותו שיום זה שמח"ת הוא יום הולדתי.}} [[תרמ"ו]], בעיירה [[שצעדרין]], לאביו הרב זאב וואלף הלוי מסקאליק ואימו מרת יהודית.

בעת שהיה מה[[תמים|'תמימים']] המבוגרים ב'[[תומכי תמימים]]', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד.

היה תקופה חברותא של ר' איצ'ה דער מתמיד.

היה בעל אהבת ישראל עצומה, הרבי הרש"ב התבטא עליו, שהוא בדוגמת רבי [[לוי יצחק מברדיצ'וב]] בדורו.

==רב בז'וראוויץ==
בשנת [[תרע"א]] נשלח ר' יענקל על ידי [[הרבי הרש"ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ'. אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק ב[[שליח]]ויות של הרבי ב[[מסירות נפש]].

מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור [[רב]], אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו...

==ברוסיה הקומוניסטית==
ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות ל[[מלמדים]] ול[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]].

כמו כן מסר דיווחים שוטפים ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] על מצב ה[[מקווה|מקוואות]] ו[[בית הכנסת|בתי הכנסת]] בעיירות שונות.
הצטיין מאוד במידת ה[[חסד]] שלו{{הערה|מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או [[עור]] פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'}}.

אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה"{{הערה|מובא ב[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 353.}}.

פעם התבטא עליו ר' ניסן נמנוב: <nowiki>''</nowiki>בהחלט ניתן לומר בלב שלם, כשם שאמרו חז<nowiki>''</nowiki>ל על אברהם אבינו 'קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה', כך 'קיים ר' יעקב זוראביצ'ער את המבצעים עד שלא ניתנו מכ<nowiki>''</nowiki>ק אדמו<nowiki>''</nowiki>ר שליט<nowiki>''</nowiki>א<nowiki>''</nowiki>.

בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק בתהלים: "רכב אלוקים רבותים".}}.

וב[[התוועדות חסידית|פארבריינגען]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י“ט כסלו]] בשנה שאחרי אמר הרבי הריי“צ: ”מאסקווע היא כעת עיר ואם בישראל, והר"י הלוי אל יסתפק במה שג‘ מאות ילדים לומדים שמה וע“ז יאמר די. רק בכל ג‘ חצירות יהיה ביהכ“נ וחדר, ובמקום ג‘ מאות תלמידים יהיו ג‘ אלפים“.

ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים.

במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר הרבי [[הריי"צ]], שהיה אז ב[[מלחובקה]].

אחרי יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה היה ר' יעקב שניהל את רוב עבודת החזקת היהדות ברוסיה{{הערה|כך כותב הרב שלום בער לוין בספרו '‘תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית":
את עבודת חיזוק היהדות ברוסיה המשיך רבנו גם אחר צאתו את המדינה. וזאת על-ידי שליחיו הנועזים, שעל פי הוראותיו היו נוסעים מעיר לעיר לייסד חדרים, ישיבות, מקוואות ושאר מוסדות הדת, שכולם ירדו באותה שעה למחתרת. אחד המיוחד שהתמסר לעבודה זו (אחרי מאסרו של השליח הרב ר' בן ציון שם טוב בשנת תרפ''ז, ואחר בריחתו של הרב ר' שמחה גורודצקי - היה הרב יעקב זכריה מאסקאליק מזורביץ‘. אחר צאת רבנו מרוסיה ניהל הוא את עיקרה של עבודה זו".}}.

כשנולדה ביתו מרת פריידא אביה רצה מאד לתת שם אחרי הרבי נ"ע שהסתלק שנה קודם, אך מכיוון שנולדה בת, החליט לתת לה שם 'פריידא' שתרגומה לעברית "שמחה", מתוך כוונה שתהי' שמחה בקרב החסידים.

היה עוסק הרבה בחינוך הילדים. מסופר כשהיה ר' [[יואל כהן]] בן חמש שנים, התבטא לפני [[הרבי]] (שהיה אז חתנא דבי נשיאה):"ר' יענקל מאסקאליק הינו הרבי של הילדים, ר' [[מאיר אבצן]] הוא הרבי של הילדות, והרבי (הריי"צ) הוא הרבי של כל הרבי'ס". והרבי נהנה מחוכמתו של הילד, והביא לו חפיסת שוקולד.

כאשר חבירו הטוב החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]], נשלח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לגלות ב[[סיביר]], ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמה: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע, ורק אחר כך הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו. {{הערה|וכך כתב הרב יענקל זוראוויצער להרב [[פאלע כהן]] בעת היותו של ר' פולע בגלות ב[[סיביר]] - מסמך מרתק ומחנך של אהבת רעים חסידית מופלאה:
"... אוכל להתחלק פ"ש (=פרישת שלום) מביתך וב"ב יחי'. בפורים בעת הסעודה הייתי בביתך לקיים את דברי ימי הפורים במשתה ושמחה. הצנצנת [= הבקבוק] שהייתה מלאה נשאר רק מעט, להמתין עליך לגומרה בבואך בקרוב צלחה. רבקה שלך (=רעייתו של ר' רפאל נחמן) הייתה בהתעוררות של רוממות הרוח, של תקוה ו[[ביטחון]] חזק להשי"ת כי קרובה הישועה. חאשקע (מרת חסיה פריז) פרידקע (מרת פריידע סגל) וגיטעלע (מרת גיטה גנזבורג), וביותר, בנך יואל שי' (ר' [[יואל כהן]]), רננו ורקדו, והציור היה מעין התחלה של הרקודים והנגונים שינגנו וירקדו אי"ה בעת שעינינו תחזינה בשובך לביתך צלחה. מה אכתוב לך. עס האט זיך גיטרונקען און גיזונגען, און עס האט זיך גיטאנצט (=השתיה והשירה והריקודים היו כמו שבאו מעצמם). ומה נהדר היה מראה כהן, היינו פני בנך היקר יואלקע שי'. הד אדמימות נראתה בפניו, עיניו היו מפיקות אור של שמחה, משמחת יהודי שמח בשמחת [[פורים]] בלי שום טעם ודעת... והשי"ת יחזקך ויתן לך כח ועוז כמא' נותן ליעף כח, ובקרוב יוציאך להיגאל [[גאולה]] שלימה ולהתראות עם ב"ב יחד בשמחה רבה ושמחת עולם. כברכת אוהבך ב[[אהבה]] מעתה ועד עולם, יעקב זכרי'."}}

==המאסר==
[[קובץ:יעקב מסקאליק חקירה.png|ממוזער|273x273 פיקסלים|ר' יעקב מאסקליק בתמונה שצולמה בעת מעצרו. מתוך תיק החקירה.]]
היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד. ניסו לעוצרו פעמים רבות, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים, עד שנאסר ב[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית#גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה|גל המאסרים במוסקבה בשנת]] [[תרצ"ה]].

מסופר שהמתינו לו מחוץ לביתו עם תמונה שלו, ובאותו זמן באחד החידרים נתן הרב עונש לתלמיד אחד, ואותו תלמיד יצא החוצה בעצבים ואמר להם שמי שהם מחפשים זה ר' יענקל. ועצרו את ר' יענקל והגלו אותו ל[[קזחסטן]] ביחד עם ר' [[שלמה מטוסוב]], ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], ר' [[מנחם מענדל גורליק]] ור' [[יצחק גולדין]].

מסופר שבאחד מהפעמים שהעבירו את החסידים המואשמים מהמעצר למעצר אחר - היה זה בשמח<nowiki>''</nowiki>ת. הם חיכו ברחבה שליד בניין המעצר כדי שיבוא כלי רכב לקחת אותם לגלות. כולם היו שבורים ורצוצים ואילו ר' יענקל אמר להם: <nowiki>''</nowiki>היינט ס‘איז דאך שמח“ת! מ‘דארף זיין בשמחה“! הרי היום זה שמח<nowiki>''</nowiki>ת וצריך להיות בשמחה! הוא קם ויצא בריקוד יחד עם החברים. השוטרים שהיו במקום היו בטוחים שכנראה השתבשה עליהם דעתם ולכן לא הפריעו להם בריקודים, כאשר בעצם היתה זו השמחה של [[שמחת תורה|שמח<nowiki>''</nowiki>ת]].

היו שולחים לו דפים של [[דא"ח]] בתוך ספרי קריאה ברוסית, באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו.

===נהרג על קידוש השם===
בתקופת הגלות ב[[קזחסטן]], ראו אותו החסידים מובל במכונית פתוחה בלי גג. כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדה שם, שהוא נהרג ביריה על [[קידוש ה']], היה זה בקיץ [[תרח"צ]].

סיפר ר' [[מרדכי קוזלינר|מוט'ל קוזלינר]] שטרם הריגתו, רקד ר' יענקל ואמר: "רוצחים אותי על ששמרתי שבת, ועל שמלתי את בני וכו'"{{הערה|מפי הרב יששכר דוד קלויזנר}}.

== כ"ד טבת ==
כאשר ר' שמחה גורודצקי נסע בפעם הראשונה לרבי, ביקשו בני המשפחה שישאל את הרבי מה לעשות לגבי יום היארצייט מכיוון שאינם יודעים דבר על יום הסתלקותו. כאשר הציג את השאלה בפני הרבי, ענה הרבי: "איהם פעלט גארניט... ער איז שוין לאנג אין די הויכע עולמות (נוסח אחר: בגן עדן)... אויב די משפחה וויל - קען מען אפשטעלין כ"ד טבת". לו לא חסר מאומה... הוא מצוי זה כבר בעולמות העליונים (נוסח אחר: בגן עדן)... אם המשפחה רוצה - אפשר לקבוע את יום היארצייט לכ"ד טבת.

כשבתו של ר' יעקב, מרת בלומה גלפרין, נסעה ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]], היא שאלה מדוע דווקא [[כ"ד בטבת|כ"ד טבת]] ולא [[י' בשבט|יו"ד שבט]], שזה נראה לה תאריך מתאים יותר, מכיוון שהוא קשור [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|לאדמו"ר הריי"צ]]. אחרי שהרבי השיב לה מספר תשובות, והיא עדיין לא השתכנעה בגלל הצער שנבע מהקומוניזם ועוד, פני הרבי הרצינו, הוא התרומם קצת ונשען באגרופיו על השולחן. אגרופיו השתנו מאדום ללבן ומלבן לאדום, ואז הוא אמר: "א איד וואס האט אויסגעפירט דעם אלטן רבינ'ס כוונה!" ("איך אפשר אחרת?! הרי הוא היה יהודי שנשא את כוונת [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]!")

==משפחתו==
'''רעייתו בזיווג ראשון''':
*מרת מרים רחל (בת ר' טובי' מרגולין)
'''בנו''':
*ר' [[מנחם מענדל מסקליק|מנחם מענדל]]
*כלתו. מרת ציפה עלקא.
'''בנותיו''':
*מרת פריידא רסקין (אשת ר' [[שאול רסקין|שאול]]).
*מרת בלומא גלפרין (אשת ר' [[שמעון גלפרין|שמעון]]).
*נכדו ר' [[ראובן גלפרין]].
'''רעייתו בזיווג שני''':
*מרת סימא קליבנוב (גיסתו של ר' [[יוחנן גורדון]])

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/06/blog-post_38.html תפילת 'וותיקין' ובזמנה או תפילה באריכות? הרבי הריי"צ במשל מופלא לחסיד ר' יעקב זכריה מסקליק]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25101&pgnum=1 '''בטאון חב"ד גיליון 10''']
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי]''', לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf זכרונות נכדו הרה"ח הרה"ת ר' שלמה גאלפערין]''', בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחות נכדיו חן-גרינברג, טבת תשפ"ב
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%A7_%D7%A1%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%A7.pdf תשורה ניימרק-ברוק חשון תשפ"ה]'''

{{מנין כריתת הברית}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מסקליק, יעקב זכריה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]
[[en:Yaakov Zechariah of Skalik]]

יעקב זכריה מסקליק

2025-04-22T08:58:35Z

למטערנטשיק: הרחבה, עריכה, עדכון

{{לעריכה}}
{{דמות
|שם = הרב יעקב זכריה מסקאליק
|תמונה = הרב יעקב מסקאליק.png
|כינוי = יענקל זוראוויצ'ער
|תיאור= הרה"ח יעקב זכריה הלוי מסקאליק
|תאריך לידה = [[תרמ"ו]]
|מקום לידה = [[שצעדרין]]
|תאריך פטירה = [[תרח"צ]]
|מקום פטירה= [[קזחסטן]] (ככל הנראה)
|מקום פעילות= ז'וראוויץ, [[מוסקבה]], [[מלחובקה]]
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=[[רב]], מזכיר אדמו"ר הריי"צ, שליח אדמו"ר הריי"צ, [[מנין כריתת הברית|עשרת המושבעים]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
|חתימה=ריז"ה}}

הרב החסיד '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''', המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער'''{{הערה|נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב [[זוראוויץ']]}} ([[שמחת תורה]] [[תרמ"ו]] - [[תרח"צ]]), היה מגדולי החסידים בברית המועצות, מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], היה ידוע כבעל אהבת ישראל עצומה, שימש תקופה כמזכיר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], והיה מעשרת המושבעים ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] [[מנין כריתת הברית|כרת איתם ברית]] למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ב[[רוסיה]]. לאחר יציאת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] מ[[רוסיה]] היה אחראי על רוב החזקת היהדות במדינה, נאסר בשנת [[תרצ"ה]] הוגלה ונעלמו עקבותיו, ויש עדות שנהרג.

==תולדות חיים==
נולד ב[[שמחת תורה]]{{הערה|התאריך נלמד מדבריו שאמר בעת שנפגש עם בני משפחתו לפני העברתו מבית המאסר לעיר גלותו שיום זה שמח"ת הוא יום הולדתי.}} [[תרמ"ו]], בעיירה [[שצעדרין]], לאביו הרב זאב וואלף הלוי מסקאליק ואימו מרת יהודית.

בעת שהיה מה[[תמים|'תמימים']] המבוגרים ב'[[תומכי תמימים]]', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד.

היה תקופה חברותא של ר' איצ'ה דער מתמיד.

היה בעל אהבת ישראל עצומה, הרבי הרש"ב התבטא עליו, שהוא בדוגמת רבי [[לוי יצחק מברדיצ'וב]] בדורו.

==רב בז'וראוויץ==
בשנת [[תרע"א]] נשלח ר' יענקל על ידי [[הרבי הרש"ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ', אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק ב[[שליח]]ויות של הרבי ב[[מסירות נפש]].

מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור [[רב]], אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו...

==ברוסיה הקומוניסטית==
ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות ל[[מלמדים]] ול[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]].

כמו כן מסר דיווחים שוטפים ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] על מצב ה[[מקווה|מקוואות]] ו[[בית הכנסת|בתי הכנסת]] בעיירות שונות.
הצטיין מאוד במידת ה[[חסד]] שלו{{הערה|מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או [[עור]] פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'}}.

אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה"{{הערה|מובא ב[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 353.}}.

פעם התבטא עליו ר' ניסן נמנוב: <nowiki>''</nowiki>בהחלט ניתן לומר בלב שלם, כשם שאמרו חז<nowiki>''</nowiki>ל על אברהם אבינו 'קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה', כך 'קיים ר' יעקב זוראביצ'ער את המבצעים עד שלא ניתנו מכ<nowiki>''</nowiki>ק אדמו<nowiki>''</nowiki>ר שליט<nowiki>''</nowiki>א<nowiki>''</nowiki>.

בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק בתהילים: "רכב אלוקים רבותים".}}.

וב[[התוועדות חסידית|פארבריינגען]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י“ט כסלו]] בשנה שאחרי אמר הרבי הריי“צ: ”מאסקווע היא כעת עיר ואם בישראל, והרי“ז הלוי אל יסתפק במה שג‘ מאות ילדים לומדים שמה וע“ז יאמר די. רק בכל ג‘ חצירות יהיה ביהכ“נ וחדר, ובמקום ג‘ מאות תלמידים יהיו ג‘ אלפים“.

ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים.

במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר הרבי [[הריי"צ]], שהיה אז ב[[מלחובקה]].

אחרי יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה היה ר' יעקב שניהל את רוב עבודת החזקת היהדות ברוסיה{{הערת שוליים|כך כותה הרב שלום בער לוין בספרו '‘תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית":
את עבודת חיזוק היהדות ברוסיה המשיך רבנו גם אחר צאתו את המדינה. וזאת על-ידי שליחיו הנועזים, שעל פי הוראותיו היו נוסעים מעיר לעיר לייסד חדרים, ישיבות, מקוואות ושאר מוסדות הדת, שכולם ירדו באותה שעה למחתרת. אחד המיוחד שהתמסר לעבודה זו (אחרי מאסרו של השליח הרב ר' בן ציון שם טוב בשנת תרפ''ז, ואחר בריחתו של הרב ר' שמחה גורודצקי - היה הרב יעקב זכריה מאסקאליק מזורביץ‘. אחר צאת רבנו מרוסיה ניהל הוא את עיקרה של עבודה זו".}}.

כשנולדה ביתו מרת פריידא אביה רצה מאד לתת שם אחרי הרבי נ"ע שהסתלק שנה קודם, אך מכיוון שנולדה בת, החליט לתת לה שם 'פריידא' שתרגומה לעברית "שמחה", מתוך כוונה שתהי' שמחה בקרב החסידים.

היה עוסק הרבה בחינוך הילדים. מסופר כשהיה ר' [[יואל כהן]] בן חמש שנים, התבטא לפני [[הרבי]] (שהיה אז חתנא דבי נשיאה):"ר' יענקל מאסקאליק הינו הרבי של הילדים, ר' [[מאיר אבצן]] הוא הרבי של הילדות, והרבי (הריי"צ) הוא הרבי של כל הרבי'ס". והרבי נהנה מחוכמתו של הילד, והביא לו חפיסת שוקולד.

כאשר חבירו הטוב החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]], נשלח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לגלות ב[[סיביר]], ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמה: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע, ורק אחר כך הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו. {{הערה|וכך כתב הרב יענקל זוראוויצער להרב [[פאלע כהן]] בעת היותו של ר' פולע בגלות ב[[סיביר]] - מסמך מרתק ומחנך של אהבת רעים חסידית מופלאה:
"... אוכל להתחלק פ"ש (=פרישת שלום) מביתך וב"ב יחי'. בפורים בעת הסעודה הייתי בביתך לקיים את דברי ימי הפורים במשתה ושמחה. הצנצנת [= הבקבוק] שהייתה מלאה נשאר רק מעט, להמתין עליך לגומרה בבואך בקרוב צלחה. רבקה שלך (=רעייתו של ר' רפאל נחמן) הייתה בהתעוררות של רוממות הרוח, של תקוה ו[[ביטחון]] חזק להשי"ת כי קרובה הישועה. חאשקע (מרת חסיה פריז) פרידקע (מרת פריידע סגל) וגיטעלע (מרת גיטה גנזבורג), וביותר, בנך יואל שי' (ר' [[יואל כהן]]), רננו ורקדו, והציור היה מעין התחלה של הרקודים והנגונים שינגנו וירקדו אי"ה בעת שעינינו תחזינה בשובך לביתך צלחה. מה אכתוב לך. עס האט זיך גיטרונקען און גיזונגען, און עס האט זיך גיטאנצט (=השתיה והשירה והריקודים היו כמו שבאו מעצמם). ומה נהדר היה מראה כהן, היינו פני בנך היקר יואלקע שי'. הד אדמימות נראתה בפניו, עיניו היו מפיקות אור של שמחה, משמחת יהודי שמח בשמחת [[פורים]] בלי שום טעם ודעת... והשי"ת יחזקך ויתן לך כח ועוז כמא' נותן ליעף כח, ובקרוב יוציאך להיגאל [[גאולה]] שלימה ולהתראות עם ב"ב יחד בשמחה רבה ושמחת עולם. כברכת אוהבך ב[[אהבה]] מעתה ועד עולם, יעקב זכרי'."}}

==המאסר==
[[קובץ:יעקב מסקאליק חקירה.png|ממוזער|273x273 פיקסלים|ר' יעקב מאסקליק בתמונה שצולמה בעת מעצרו. מתוך תיק החקירה.]]
היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד. ניסו לעוצרו פעמים רבות, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים, עד שנאסר ב[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית#גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה|גל המאסרים במוסקבה בשנת]] [[תרצ"ה]]

המתינו לו מחוץ לביתו עם תמונה שלו, ובאותו זמן באחד החידרים נתן הרב עונש לתלמיד אחד, ואתו תלמיד יצא החוצה בעצבים ואמר להם שמי שהם מחפשים זה ר' יענקל. ועצרו את ר' יענקל והגלו אותו ל[[קזחסטן]] ביחד עם ר' [[שלמה מטוסוב]], ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], ר' [[מנחם מענדל גורליק]] ור' [[יצחק גולדין]].

מסופר שבאחד מהפעמים שהעבירו את החסידים המואשמים מהמעצר למעצר אחר - היה זה בשמח<nowiki>''</nowiki>ת. הם חיכו ברחבה שליד בניין המעצר כדי שיבוא כלי רכב לקחת אותם לגלות. כולם היו שבורים ורצוצים ואילו ר' יענקל אמר להם: <nowiki>''</nowiki>היינט ס‘איז דאך שמח“ת! מ‘דארף זיין בשמחה“! הרי היום זה שמח<nowiki>''</nowiki>ת וצריך להיות בשמחה! הוא קם ויצא בריקוד יחד עם החברים. השוטרים שהיו במקום היו בטוחים שכנראה השתבשה עליהם דעתם ולכן לא הפריעו להם בריקודים, כאשר בעצם היתה זו השמחה של [[שמחת תורה|שמח<nowiki>''</nowiki>ת]].

היו שולחים לו דפים של [[דא"ח]] בתוך ספרי קריאה ברוסית, באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו.

===נהרג על קידוש השם===
בתקופת הגלות ב[[קזחסטן]], ראו אותו החסידים מובל במכונית פתוחה בלי גג. כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדה שם, שהוא נהרג ביריה על [[קידוש ה']], היה זה בקיץ [[תרח"צ]].

מסופר שטרם הריגתו, רקד ר' יענקל ואמר: "רוצחים אותי על ששמרתי שבת, ועל שמלתי את בני וכו'"{{הערה|מפי הרב יששכר דוד קלויזנר}}.

== כ"ד טבת ==
כאשר ר' שמחה גורודצקי נסע בפעם הראשונה לרבי, ביקשו בני המשפחה שישאל את הרבי מה לעשות לגבי יום היארצייט מכיוון שאינם יודעים דבר על יום הסתלקותו. כאשר הציג את השאלה בפני הרבי, ענה הרבי: "איהם פעלט גארניט... ער איז שוין לאנג אין די הויכע עולמות (נוסח אחר: בגן עדן)... אויב די משפחה וויל - קען מען אפשטעלין כ"ד טבת". לו לא חסר מאומה... הוא מצוי זה כבר בעולמות העליונים (נוסח אחר: בגן עדן)... אם המשפחה רוצה - אפשר לקבוע את יום היארצייט לכ"ד טבת.

כשבתו של ר' יעקב, מרת בלומה גלפרין, נסעה ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]], היא שאלה מדוע דווקא [[כ"ד בטבת|כ"ד טבת]] ולא [[י' בשבט|יו"ד שבט]], שזה נראה לה תאריך מתאים יותר, מכיוון שהוא קשור [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|לאדמו"ר הריי"צ]]. אחרי שהרבי השיב לה מספר תשובות, והיא עדיין לא השתכנעה בגלל הצער שנבע מהקומוניזם ועוד, פני הרבי הרצינו, הוא התרומם קצת ונשען באגרופיו על השולחן. אגרופיו השתנו מאדום ללבן ומלבן לאדום, ואז הוא אמר: "א איד וואס האט אויסגעפירט דעם אלטן רבינ'ס כוונה!" ("איך אפשר אחרת?! הרי הוא היה יהודי שנשא את כוונת [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]!")

==משפחתו==
'''רעייתו בזיווג ראשון''':
*מרת מרים רחל (בת ר' טובי' מרגולין)
'''בנו''':
*ר' [[מנחם מענדל מסקליק|מנחם מענדל]]
*כלתו. מרת ציפה עלקא.
'''בנותיו''':
*מרת פריידא רסקין (אשת ר' [[שאול רסקין|שאול]]).
*מרת בלומא גלפרין (אשת ר' [[שמעון גלפרין|שמעון]]).
*נכדו ר' [[ראובן גלפרין]].
'''רעייתו בזיווג שני''':
*מרת סימא קליבנוב (גיסתו של ר' [[יוחנן גורדון]])

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25101&pgnum=1 '''בטאון חב"ד גיליון 10''']
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי]''', לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf זכרונות נכדו הרה"ח הרה"ת ר' שלמה גאלפערין]''', בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחות נכדיו חן-גרינברג, טבת תשפ"ב
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%A7_%D7%A1%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%A7.pdf תשורה ניימרק-ברוק חשון תשפ"ה]'''

{{מנין כריתת הברית}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מסקליק, יעקב זכריה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]
[[en:Yaakov Zechariah of Skalik]]

יעקב זכריה מסקליק

2025-04-21T04:53:12Z

למטערנטשיק:

{{לעריכה}}
{{דמות
|שם = הרב יעקב זכריה מסקאליק
|תמונה = הרב יעקב מסקאליק.png
|כינוי = יענקל זוראוויצ'ער
|תיאור= הרה"ח יעקב זכריה הלוי מסקאליק
|תאריך לידה = [[תרמ"ו]]
|מקום לידה = [[שצעדרין]]
|תאריך פטירה = [[תרח"צ]]
|מקום פטירה= [[קזחסטן]] (ככל הנראה)
|מקום פעילות= ז'וראוויץ, [[מוסקבה]], [[מלחובקה]]
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=[[רב]], מזכיר אדמו"ר הריי"צ, שליח אדמו"ר הריי"צ, [[מנין כריתת הברית|עשרת המושבעים]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
|חתימה=ריז"ה}}

הרב החסיד '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''', המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער'''{{הערה|נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב [[זוראוויץ']]}} ([[שמחת תורה]] [[תרמ"ו]] - [[תרח"צ]]), היה מגדולי החסידים בברית המועצות, מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], היה ידוע כבעל אהבת ישראל עצומה, שימש תקופה כמזכיר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], והיה מעשרת המושבעים ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] [[מנין כריתת הברית|כרת איתם ברית]] למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ב[[רוסיה]]. לאחר יציאת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] מ[[רוסיה]] היה אחראי על רוב החזקת היהדות במדינה, נאסר בשנת [[תרצ"ה]] הוגלה ונעלמו עקבותיו, ויש עדות שנהרג.

==תולדות חיים==
נולד ב[[שמחת תורה]]{{הערה|התאריך נלמד מדבריו שאמר בעת שנפגש עם בני משפחתו לפני העברתו מבית המאסר לעיר גלותו שיום זה שמח"ת הוא יום הולדתי.}} [[תרמ"ו]], בעיירה [[שצעדרין]], לאביו הרב זאב וואלף הלוי מסקאליק ואימו מרת יהודית.

בעת שהיה מה[[תמים|'תמימים']] המבוגרים ב'[[תומכי תמימים]]', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד.

היה תקופה חברותא של ר' איצ'ה דער מתמיד.

היה בעל אהבת ישראל עצומה, הרבי הרש"ב התבטא עליו, שהוא בדוגמת רבי [[לוי יצחק מברדיצ'וב]] בדורו.

==רב בז'וראוויץ==
בשנת [[תרע"א]] נשלח ר' יענקל על ידי [[הרבי הרש"ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ', אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק ב[[שליח]]ויות של הרבי ב[[מסירות נפש]].

מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור [[רב]], אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו...

==ברוסיה הקומוניסטית==
ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות ל[[מלמדים]] ול[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]].

כמו כן מסר דיווחים שוטפים ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] על מצב ה[[מקווה|מקוואות]] ו[[בית הכנסת|בתי הכנסת]] בעיירות שונות.
הצטיין מאוד במידת ה[[חסד]] שלו{{הערה|מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או [[עור]] פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'}}.

אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה"{{הערה|מובא ב[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 353.}}.

פעם התבטא עליו ר' ניסן נמנוב: <nowiki>''</nowiki>בהחלט ניתן לומר בלב שלם, כשם שאמרו חז<nowiki>''</nowiki>ל על אברהם אבינו 'קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה', כך 'קיים ר' יעקב זוראביצ'ער את המבצעים עד שלא ניתנו מכ<nowiki>''</nowiki>ק אדמו<nowiki>''</nowiki>ר שליט<nowiki>''</nowiki>א<nowiki>''</nowiki>.

בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק בתהילים: "רכב אלוקים רבותים".}}.

וב[[התוועדות חסידית|פארבריינגען]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י“ט כסלו]] בשנה שאחרי אמר הרבי הריי“צ: ”מאסקווע היא כעת עיר ואם בישראל, והרי“ז הלוי אל יסתפק במה שג‘ מאות ילדים לומדים שמה וע“ז יאמר די. רק בכל ג‘ חצירות יהיה ביהכ“נ וחדר, ובמקום ג‘ מאות תלמידים יהיו ג‘ אלפים“.

ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים.

במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר הרבי [[הריי"צ]], שהיה אז ב[[מלחובקה]].

אחרי יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה היה ר' יעקב שניהל את רוב עבודת החזקת היהדות ברוסיה{{הערת שוליים|כך כותה הרב שלום בער לוין בספרו '‘תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית":
את עבודת חיזוק היהדות ברוסיה המשיך רבנו גם אחר צאתו את המדינה. וזאת על-ידי שליחיו הנועזים, שעל פי הוראותיו היו נוסעים מעיר לעיר לייסד חדרים, ישיבות, מקוואות ושאר מוסדות הדת, שכולם ירדו באותה שעה למחתרת. אחד המיוחד שהתמסר לעבודה זו (אחרי מאסרו של השליח הרב ר' בן ציון שם טוב בשנת תרפ''ז, ואחר בריחתו של הרב ר' שמחה גורודצקי - היה הרב יעקב זכריה מאסקאליק מזורביץ‘. אחר צאת רבנו מרוסיה ניהל הוא את עיקרה של עבודה זו".}}.

כשנולדה ביתו מרת פריידא אביה רצה מאד לתת שם אחרי הרבי נ"ע שהסתלק שנה קודם, אך מכיוון שנולדה בת, החליט לתת לה שם 'פריידא' שתרגומה לעברית "שמחה", מתוך כוונה שתהי' שמחה בקרב החסידים.

היה עוסק הרבה בחינוך הילדים. מסופר כשהיה ר' [[יואל כהן]] בן חמש שנים, התבטא לפני [[הרבי]] (שהיה אז חתנא דבי נשיאה):"ר' יענקל מאסקאליק הינו הרבי של הילדים, ר' [[מאיר אבצן]] הוא הרבי של הילדות, והרבי (הריי"צ) הוא הרבי של כל הרבי'ס". והרבי נהנה מחוכמתו של הילד, והביא לו חפיסת שוקולד.

כאשר חבירו הטוב החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]], נשלח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לגלות ב[[סיביר]], ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמה: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע, ורק אחר כך הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו. {{הערה|וכך כתב הרב יענקל זוראוויצער להרב [[פאלע כהן]] בעת היותו של ר' פולע בגלות ב[[סיביר]] - מסמך מרתק ומחנך של אהבת רעים חסידית מופלאה:
"... אוכל להתחלק פ"ש (=פרישת שלום) מביתך וב"ב יחי'. בפורים בעת הסעודה הייתי בביתך לקיים את דברי ימי הפורים במשתה ושמחה. הצנצנת [= הבקבוק] שהייתה מלאה נשאר רק מעט, להמתין עליך לגומרה בבואך בקרוב צלחה. רבקה שלך (=רעייתו של ר' רפאל נחמן) הייתה בהתעוררות של רוממות הרוח, של תקוה ו[[ביטחון]] חזק להשי"ת כי קרובה הישועה. חאשקע (מרת חסיה פריז) פרידקע (מרת פריידע סגל) וגיטעלע (מרת גיטה גנזבורג), וביותר, בנך יואל שי' (ר' [[יואל כהן]]), רננו ורקדו, והציור היה מעין התחלה של הרקודים והנגונים שינגנו וירקדו אי"ה בעת שעינינו תחזינה בשובך לביתך צלחה. מה אכתוב לך. עס האט זיך גיטרונקען און גיזונגען, און עס האט זיך גיטאנצט (=השתיה והשירה והריקודים היו כמו שבאו מעצמם). ומה נהדר היה מראה כהן, היינו פני בנך היקר יואלקע שי'. הד אדמימות נראתה בפניו, עיניו היו מפיקות אור של שמחה, משמחת יהודי שמח בשמחת [[פורים]] בלי שום טעם ודעת... והשי"ת יחזקך ויתן לך כח ועוז כמא' נותן ליעף כח, ובקרוב יוציאך להיגאל [[גאולה]] שלימה ולהתראות עם ב"ב יחד בשמחה רבה ושמחת עולם. כברכת אוהבך ב[[אהבה]] מעתה ועד עולם, יעקב זכרי'."}}

==המאסר==
[[קובץ:יעקב מסקאליק חקירה.png|ממוזער|273x273 פיקסלים|ר' יעקב מאסקליק בתמונה שצולמה בעת מעצרו. מתוך תיק החקירה.]]
היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד. ניסו לעוצרו פעמים רבות, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים, עד שנאסר ב[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית#גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה|גל המאסרים במוסקבה בשנת]] [[תרצ"ה]]

המתינו לו מחוץ לביתו עם תמונה שלו, ובאותו זמן באחד החידרים נתן הרב עונש לתלמיד אחד, ואתו תלמיד יצא החוצה בעצבים ואמר להם שמי שהם מחפשים זה ר' יענקל. ועצרו את ר' יענקל והגלו אותו ל[[קזחסטן]] ביחד עם ר' [[שלמה מטוסוב]], ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], ר' [[מנחם מענדל גורליק]] ור' [[יצחק גולדין]].

מסופר שבאחד מהפעמים שהעבירו את החסידים המואשמים מהמעצר למעצר אחר - היה זה בשמח<nowiki>''</nowiki>ת. הם חיכו ברחבה שליד בניין המעצר כדי שיבוא כלי רכב לקחת אותם לגלות. כולם היו שבורים ורצוצים ואילו ר' יענקל אמר להם: <nowiki>''</nowiki>היינט ס‘איז דאך שמח“ת! מ‘דארף זיין בשמחה“! הרי היום זה שמח<nowiki>''</nowiki>ת וצריך להיות בשמחה! הוא קם ויצא בריקוד יחד עם החברים. השוטרים שהיו במקום היו בטוחים שכנראה השתבשה עליהם דעתם ולכן לא הפריעו להם בריקודים, כאשר בעצם היתה זו השמחה של [[שמחת תורה|שמח<nowiki>''</nowiki>ת]].

היו שולחים לו דפים של [[דא"ח]] בתוך ספרי קריאה ברוסית, באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו.

===נהרג על קידוש השם===
בתקופת הגלות ב[[קזחסטן]], ראו אותו החסידים מובל במכונית פתוחה בלי גג. כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדה שם, שהוא נהרג ביריה על [[קידוש ה']], היה זה בקיץ [[תרח"צ]].

מסופר שטרם הריגתו, רקד ר' יענקל ואמר: "רוצחים אותי על ששמרתי שבת, ועל שמלתי את בני וכו'"{{הערה|מפי הרב יששכר דוד קלויזנר}}.

== כ"ד טבת ==
כאשר ר' שמחה גורודצקי נסע בפעם הראשונה לרבי, ביקשו בני המשפחה שישאל את הרבי מה לעשות לגבי יום היארצייט מכיוון שאינם יודעים דבר על יום הסתלקותו. כאשר הציג את השאלה בפני הרבי, ענה הרבי: "איהם פעלט גארניט... ער איז שוין לאנג אין די הויכע עולמות (נוסח אחר: בגן עדן)... אויב די משפחה וויל - קען מען אפשטעלין כ"ד טבת". לו לא חסר מאומה... הוא מצוי זה כבר בעולמות העליונים (נוסח אחר: בגן עדן)... אם המשפחה רוצה - אפשר לקבוע את יום היארצייט לכ"ד טבת.

כשבתו של ר' יעקב, מרת בלומה גלפרין, נסעה ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]], היא שאלה מדוע דווקא [[כ"ד בטבת|כ"ד טבת]] ולא [[י' בשבט|יו"ד שבט]], שזה נראה לה תאריך מתאים יותר, מכיוון שהוא קשור [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|לאדמו"ר הריי"צ]]. אחרי שהרבי השיב לה מספר תשובות, והיא עדיין לא השתכנעה בגלל הצער שנבע מהקומוניזם ועוד, פני הרבי הרצינו, הוא התרומם קצת ונשען באגרופיו על השולחן. אגרופיו השתנו מאדום ללבן ומלבן לאדום, ואז הוא אמר: "א איד וואס האט אויסגעפירט דעם אלטן רבינ'ס כוונה!" ("איך אפשר אחרת?! הרי הוא היה יהודי שנשא את כוונת [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]!")

==משפחתו==
'''רעייתו בזיווג ראשון''':
*מרת מרים רחל (בת ר' טובי' מרגולין)
'''בנו''':
*ר' [[מנחם מענדל מסקליק|מנחם מענדל]]
*כלתו. מרת ציפה עלקא.
'''בנותיו''':
*מרת פריידא רסקין (אשת ר' [[שאול רסקין|שאול]]).
*מרת בלומא גלפרין (אשת ר' [[שמעון גלפרין|שמעון]]).
*נכדו ר' [[ראובן גלפרין]].
'''רעייתו בזיווג שני''':
*מרת סימא קליבנוב (גיסתו של ר' [[יוחנן גורדון]])

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי]''', לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf זכרונות נכדו הרה"ח הרה"ת ר' שלמה גאלפערין]''', בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחות נכדיו חן-גרינברג, טבת תשפ"ב
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%A7_%D7%A1%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%A7.pdf תשורה ניימרק-ברוק חשון תשפ"ה]'''

{{מנין כריתת הברית}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מסקליק, יעקב זכריה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]
[[en:Yaakov Zechariah of Skalik]]

זלמן נוב

2025-04-17T00:06:47Z

למטערנטשיק:

{{אין תמונה}}
ר' '''זלמן אביב נוב''' (יליד שנת [[תשכ"ד]], 1964) הוא מנהל מזכירות [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], וחבר קהילת חב"ד ב[[רחובות]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ראשון לציון]] ב[[י"ד ניסן]] [[תשכ"ד]] להוריו צבי בנו של החסיד [[מנחם מענדל נוביקוב]] ודליה נוב.

בשנות צעירותו התקרב לחב"ד.

לקראת שנת הלימודים [[תשמ"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רחל בת העיתונאי החב"די ר' [[נפתלי קראוס]] מ[[תל אביב]].

לאחר החתונה הצטרפו בני הזוג לקהילת חב"ד ב[[רחובות]] וקבעו את מגוריהם בעיר, כשבהמשך, מונה לשמש כמזכיר משרד [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].

מתוקף תפקידו, משמש כיד ימינו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], אחראי על קביעת מועדי הפגישות והדיונים של חברי בית הדין, הרכבי הדיינים בדיונים השונים, ועריכת הפרוטוקולים ומכתבי בית הדין.

==משפחתו==
*גיסו, ר' [[שמואל קראוס]].
*בנו, ר' [[יצחק אלכסנדר נוב]] - שליח הרבי בשכונת גבעתי ברחובות, מעובדי בית דין רבני חב"ד{{הערה|חותם על מכתבי מזכירות בית הדין}}, מנהל מערך הסינון של בי"ד רבני חב"ד, ועורך תורני.
*בנו, ר' שמואל נוב.
*בנו, ר' נחום נוב.
*בתו, מרת חנה מושקא.
*בתו, מרת דבורה.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:נוב, זלמן}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ה]]
[[קטגוריה:אישים ברחובות]]

מילון חסידי:שפיץ חב"ד

2025-04-16T03:12:48Z

למטערנטשיק:

[[קובץ:הרבי שליט"א מה"מ מדגים "שפיץ".png|ממוזער|הרבי מדגים "שפיץ" (כהסבר על צורת השטריימל של אדמו"ר האמצעי)]]
הביטוי "'''שפיץ חב"ד'''", מתאר חסיד שמקיים את מנהגי חב"ד בצורה מדוקדקת. התנהגות כזו מכונה '''שפיצקייט'''.

בשנים האחרונות נוסף פירוש נוסף למושג זה: אחד שמחקה את התנהגותו של הרבי בכל דבר, כולל בסגנון הדיבור, הלבוש והכתיבה{{הערה|בעבר היו קוראים לכך "מימוש'ניק".}}.

==הגדרת המושג==
המושג "שפיץ חב"ד" מתאר צורת התנהגות הדורשת שלימות בכל המעשים לפי הקריטריונים החסידיים. ולדוגמא: [[הרבי]] פעם הזכיר שב[[ניקולייב]] פתחו בית כנסת חב"די שני שהיה נקרא בית הכנסת של ה"שפיץ חב"ד", מכיוון שארע שהגבאי הפסיק את אמירת ה[[מאמר]] שאמרו ב[[רעווא דרעווין (בשבת)|רעווא דרעווין]] כאשר הגיע זמן התפילה{{מקור|}}.

המשורר [[אברהם שלונסקי]], הגדיר את העיר קרמנצ'וג כ{{ציטוטון|עיר חסידית של "שפיץ חב"ד"}}.

בהזדמנות אחרת{{הערה|שיחה לילדי מחנה הקית "גן ישראל". כ"ף מנחם אב תשמ"ט}}, הסביר הרבי: כמו שבמחט, בכדי לחבר את שני חלקי הבגד - צריך שיהיה לה שפיץ; וכן צריך שיהיה לה חוט מחובר אליה. כך גם בנוגע לקיום המצוות, כמו לדוגמא במצוות ציצית, על ידי זה שיש חור בבגד (שמרמז על גשמיות העולם), שנעשה על ידי השפיץ של המחט, יכול לעבור החוט - ההמשכה של היהדות, התורה והמצוות. ובכדי לעשות את החור הזה, צריך שיהיה תוקף יהודי, ולא להתפעל מהעולם והסביבה. ועל ידי זה שישנו ה"שפיץ" - התוקף היהודי, יכולים לעשות את העולם ל"בגד" של הקב"ה, בו הוא יכול "להתפאר".

מצד שני, הרבי עורר על כך שכאחד שעושה דברים ללא חשבון בכדי למקסם את מעשיו באופן שלם, על ה"שפיץ חב"ד" מוטלת חובה מיוחדת להתנהג באופן של "כבוד ליובאוויטש", מצד האכפתיות לענייני החסידות, ומצד הרצון לגרום לאנשים נוספים להתקרב לחסידות.

==חיקוי מעשי הרבי==
אחד המאפיינים של אלו המכונים "שפיץ חב"ד", הוא חיקוי הרבי. לדוגמא: לכתוב בכתב הדומה לכתב ידו של הרבי, וכמו שכתב הרבי{{הערה|אגרות קודש חלק ט' עמוד לא.}}: "בין חסידים לרבותיהם, משתדלים בסגנון מכתביהם והליכותיהם בכלל, להדמות לרבם". דבר קיבל משמעות כל כך גדולה, עד שהחסידים שהיו ממונים על העתקת כתבי היד ומאמרי החסידות השתדלו לחקות בכתב ידם את כתב ידו של הרבי, ועד שפעמים רבות ניתן להבחין לאיזה אדמו"ר שייך המאמר אפילו מבלי לעיין בתוכן שלו.

הרבי אף הביא את ה[[פתגם חסידי|פתגם החסידי]] המהווה מקור להנהגה זו, על פי מאמר חז"ל{{הערה|סוטה יא, א.}}: "אחרי השם אלוקיכם תלכו - וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?", שאף שאי אפשר 'לחקות' את הקדוש ברוך הוא, אבל תלמיד כן יכול לחקות את רבו.

במשך השנים נערכו כמה קבצים המלקטים הנהגות יחודייות של הרבי ומהם הקובצים מנהגי מלך והנהגות מלך, והספרים [[מעשה מלך]] וארחות מנחם, והליכות מנחם.

==שלילת ה'שפיץ חב"ד'==
[[קובץ:שולל_שפיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב יד של הרבי בו שולל הנהגת "שפיץ חב"ד" שלא לקבל תשלום מהרבי]]

בכללות על אף החביבות שנראה שיש לרבי כלפי אלו המרגישים עצמם כשפיץ חב"ד, הנה כאשר השימוש בזה הי' באופן הלא נכון, ראה הרבי לנכון להעמיד אותם על מקומם בכמה וכמה הזדמנויות ומתוך תוכחתם אפשר ללמוד כיצד הרבי רואה את הדרך הנכונה שעליהם להתנהג.

במספר התוועדויות{{הערה|התוועדות שהתקיימה בחורף תשכ"ז(?) והתוועדות י"ג תשרי תשמ"ג: "ומסתכלים על בשר ודם במקום להסתכל בסידור".}} התייחס הרבי להנהגתם של הבחורים והרבנים שכל התפילה עומדים ומסתכלים עליו במקום להביט בסידור, כאל "שפיץ חב"ד", ושלל אותה לחלוטין. בשיחת ליל ו' דחג הסוכות תשמ"ו התייחס הרבי ל"שפיץ חב"ד" הטוענים "הייתכן ללמוד 'נגלה' ביום השבת". ולאחר שהרבי מוכיח מהנהגת האריז"ל והנהגות רבותינו נשיאינו שיש ללמוד נגלה בשבת, הוסיף הרבי ש"אם רצונו דווקא להקפיד על מנהגים של '''"שפיץ - חב"ד"''' - יכול להקפיד ולהיזהר בכל העניינים, כולל בעניין זה גופא; אבל בתנאי שהדבר לא יגרע חס-ושלום בלימוד השיעורים הקבועים (גם) בנגלה דתורה, ובפרט שיעור קבוע שנהג בו שלוש פעמים כו'".

===על שפיץ חב"ד, ראשית לציית===
במכתב מ[[ב' מר חשוון]] [[תשי"ז]]{{הערה|אגרות קודש כרך יד אגרת ד'תשצח}}: ... הנה לפלא על מצב כגון דא, שכל הסברות עולות במחשבה לבד הסברא הכי פשוטה - פאלגען [לציית], לדאבוננו לא הוא היחיד בכגון דא אלא כמה מאנ"ש ואפילו פון '''שפיץ חב"ד'''{{הערה|ההדגשה לא במקור.}}, הנה "לפעמים" כשכותבים אליהם ענין שחדש הוא אצלם לפי דעתם, תכף ומיד מעסיקים השכל שלהם בכמה אופנים ודרכים לבד הדרך הכי פשוטה, והוא למלאות הנכתב כפשוטו מבלי פשט'לעך ומבלי דריידלעך...

===להזהר שלא לרחק===
שבת בראשית תשמ"ה הרבי הוכיח שהתנהגות של מי שרואה עצמו "שפיץ חב"ד" ומנגן ניגונים מסויימים לפעמים יכולה לרחק מתורת החסידות, ואמר:

"ישנם ''''שפיץ חב"ד'''' החושבים שהם אלו שיודעים מה צריכים לעשות וכיצד צריכים להתנהג{{הערה| הלשון המדוייקת "און ער מיינט אז ער שפיץ חב"ד" (מזיכרון ר' [[ברוך כהנא]])}}, וכל אלו שמסביבם שמנסים להעיר להם לפעמים שעושים דבר בלתי-רצוי - אין הדבר מועיל להם כלל, בחשבם מי הם אלו שיכולים להעיר להם, בה בשעה שאף א' מהם אינו מגיע לדרגתם, שהרי הם 'שפיץ חב"ד'! כוונת הדברים: לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, עניני דפוס שהדפיסו, או ניגונים וכו' - גרמו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות – הפסיקו ללמוד כתוצאה מפעולותיהם של אלו! לא רק שפעולות אלו אינם מביאות לקירוב רחוקים, אלא אדרבה, עי"ז מרחקים את אלו שכבר התחילו להתקרב!

=== ה"שפיץ" שנשבר...===
בתשי"ז בחורים נכנסו למשרד הנהלת הישיבה ב 770 וצעקו על הנהגת ההנהלה - באופן שאינו ראוי.

הרבי, אף שלא הסכים כלל עם הנהגת הנהלת הישיבה, לא הסכים עוד יותר עם הנהגה כזו מצד תלמידי הישיבה, הרבי קרא לבחורים אליו לחדר ל[[יחידות]] מיוחדת ודיבר איתם בחריפות, תפקיד התלמידים להיות שקועים בלימוד ובעבודת התפילה וכו', תוך כדי דבריו הרבי לקח עפרון והשליכו על השולחן באופן כזה שהשפיץ נשבר, הבחורים הבינו שהרבי התכוון לומר להם, שהתנהגות כזו שוברת את ה"שפיץ" חב"ד{{מקור}}.

==ראו גם==
*[[סדר יומו של הרבי]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/9c/תשורה_מטוסוב_-_שפיץ_חבד.pdf '''שפיץ חב"ד - שיחות, אגרות, מענות ויחידויות''' {{PDF}}] ליקוט של דברי הרבי על המושג שפיץ חב"ד. תשורה מבר מצווה של משפחת מטוסוב, י' מנחם-אב תשפ"ג
*[https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDMxMDQxNzI3NTcyMTg2NDIzNDMBczZhSHN1ZG5Bd0FKATAuMQEBdjI&authuser=0 '''"שהמקורב יהיה 'שפיץ חב"ד'!"'''] בתוך קובץ 'ומלכותו בכל משלה' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/12/07-12-2020-17-16-33-ליקוט-תנועת-צדיק-סופי.pdf תנועת צדיק]''', י"ד כסלו תשפ"א
* '''[[קובץ:חב”ד ישר לעניין - שפיץ חב”ד - זהירות לא להידקר .mp3]]''', פרק מתוך הפודקאסט חב”ד ישר לעניין, עם הרב [[מנחם דוברוסקין]] והרב אורי גמסון {{צליל}} [https://sinun770.org/שפיץ-חבד-זהירות-לא-להידקר-i-חבד-ישר-לעני/ וידאו] {{וידאו|}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מילון חסידי]]

יעקב מויאל

2025-04-15T12:44:39Z

למטערנטשיק:

[[קובץ:הרב יעקב מויאל.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יעקב מויאל]]
[[קובץ:66734124c2fad 1718829348 news images gallery.jpg|ממוזער|150px|הרב מויאל בשער [[עיתון כפר חב"ד]]]]
הרב '''יעקב''' '''מויאל''' הוא משפיע בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]] ושליח ברובע הפורצים ב[[קריית גת]].

== תולדות חיים ==
נולד לרב [[עמרם מויאל]] בעיר [[צפת]].

כילד טס לרבי ביחד עם אביו בטיסה שיצאה מידי שנה על ידי הרב אהרון אליעזר צייטלין.

למד בישיבות [[תומכי תמימים נתניה]] ובישיבת [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת (ירושלים)]].

לקראת שנת [[תשס"ה]] נסע ללמוד ב[[שנת הקבוצה]].

התחתן עם בת למשפחת אלבז מ[[קריית גת]].

משמש כמשפיע בישבת [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]] ומוסר שיעורים ברחבי הארץ לקהלים שונים ומגוונים.

בנוסף, מוזמן להתוועד רבות בפני תלמידי התמימים וכן הוא מנחה אירועים שונים במגוון מקומות.

משמש כשליח ברובע הפורצים ב[[קריית גת]] וכשליח בכלל לציבור החרדי הגדול בעיר.

התוועדויותיו הפכו לשם דבר ורבים נוהרים לשמוע את ההתוועדויות שלו.
{{קצרמר|אישים}}

== ראו גם ==

* ראיון בעיתון כפר חב"ד גיליון מס' 2064,[[י"ד סיוון]] [[תשפ"ד]]. {{שבועון כפר חב"ד}}

[[קטגוריה:אישים בקריית גת]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ע]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נתניה]]

ועדת הניגונים - ליובאוויטש

2025-04-05T21:28:01Z

למטערנטשיק:

[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מנדל רייצס, הרב פייטל לוין, הרב מנדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע"א]])]]
'''ועדת [[ניגון|ניגוני]] [[ליובאוויטש]]''' הינה ועדה שמטרתה לבחור [[ניגון]] אחד מבין לחנים שונים ל"ניגון השנה" [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|על פרקו של]] [[הרבי]]. ועדה זו מורכבת מכמה [[בעל מנגן |בעלי מנגנים]] מוכשרים, ועל פי הצבעה של רוב קולות נבחר [[ניגון]] השנה.

==היסטוריה==
[[קובץ:שיטת_בחירת_הניגונים_2017-04-04_16-20.jpg|ממוזער|שיטת בחירת הניגונים]]
מידי שנה בשנה לקראת [[י"א בניסן]] - יום הולדתו של [[הרבי]] מלחינים יודעי שיר וזמר [[ניגון]] מיוחד על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של [[הרבי]].

בתחילה הענין לא היה כל-כך 'ממוסד', ומה שהתקבל, התקבל. משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה, החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' [[יוסף יצחק גרינברג]]; הת' [[נחום גרינוואלד]]; הת' [[יוסף קרסיק]]; הת' [[יוסף יצחק קפלן]]) להקים ועדה מיוחדת שתקרא בשם "ועדת הניגונים".

בין הבעלי מנגנים שנמנו על חברי הועדה בשנותיה הראשונות היה ר' [[אברהם פריד]]{{הערה|1=[karovel.co.il/wp-content/uploads/2022/02/145.pdf ראיון בעלון 'קרוב אליך' ערב חג הסוכות תשע"ז]}}.

בשנת ה'[[תשס"ו]] קיבלו מארגני הוועדה תשובה מהרבי (באמצעות ה[[אגרות קודש]]) ששם הועדה יכלול גם את המילה '[[ליובאוויטש]]', ומאז נקראת הועדה בפי כל "ועדת הניגונים [[ליובאוויטש]]".

==חברי הועדה==
בדרך כלל, אין חברי ועדה קבועים, והחברים מתחלפים משנה לשנה.

בין חברי הוועדה הידועים במשך השנים היו:
*הרב [[צבי הירש גאנזבורג]].
*הרב [[מרדכי גוראריה (קראון הייטס)|מרדכי גוראריה]].
*הרב [[אליעזר זלמנוב]].
*הרב משה טלישבסקי.
*הרב [[אלי ליפסקר]].
*הרב מנחם טויסטר.
*הרב ישראליק באש.
*ר' [[אברהם פריד]].
*הרב מענדל שניאורסאהן.
*הרב שניאור זלמן בוימגארטן.
*הרב שלום הורביץ.
*הרב יוסי כהן.
*הרב [[שרגא פייטל לוין (קראון הייטס)|פייטל לוין]].
*הרב מענדל רייצעס.
*הרב [[מענדי ג'רופי]].
*הרב [[אלאור ולנר]].
*הרב שניאור זלמן לאופער.
*הרב שניאור זלמן ניגן.
*הרב אליהו איידעלמאן.

==ראו גם==
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בעלי מנגנים|**]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]

שרגא פייטל לוין (קראון הייטס)

2025-04-05T21:26:06Z

למטערנטשיק:

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[בעל מנגן]] שהלחין את [[ניגון ראש חודש כסלו]] וכמה מה[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגונים על פרקי הרבי]]|אחר=סבו, מגדולי חסידי חב"ד ב[[נעוועל]]|ראו=פייטל לוין}}
[[קובץ:שרגא פייטל לוין.jpg|ממוזער|הרב פייטל לוין לצד האורגן בביתו (תשע"ט)]]
הרב '''שרגא פייטל''' הלוי{{הערה|באחת היחידויות שנכנס אל הרבי כילד, שכח לציין את התואר 'הלוי' בפ"נ שהגיש, והרבי העיר לו על כך, נטל את העיפרון בידו והוסיף את התואר ליד שמו, ולאחר מכן אמר לו: "תדע לפעם הבאה".}} '''לוין''' הינו איש חינוך תושב [[קראון הייטס]], [[בעל מנגן]] שהלחין את [[ניגון ראש חודש כסלו]] וכמה מה[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגונים על פרקי הרבי]] ואף היה היוזם הראשון של הלחנת ניגונים חדשים לכבוד יום הולדתו של הרבי, וכן משמש כ[[סופר סת"ם]]. בצעירותו נמנה על קבוצת ה'[[חוזר|חוזרים]]' על שיחות הרבי.

==תולדות חיים==
[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פייטל לוין ביושבו כחבר ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מענדל רייצס, '''הרב פייטל לוין''', הרב מענדל שניאורסון, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע"א]])]]
נולד בפריז שבצרפת לאביו הרב [[צבי לייב לוין]]. נקרא על שם סבו מצד אביו, הרב [[פייטל לוין]], מגדולי חסידי חב"ד ב[[נעוועל]].

כשהיה בגיל 3.5 הגיע עם הוריו לביקור אצל הרבי, ובתור של [[חלוקת לעקאח]] הזמין אותו הרבי להיכנס לתוך הסוכה ולברך על העוגה וברכת לישב בסוכה.

התעניין בנגינה חסידית עוד מילדותו, והמשיך בכך את המסורת המשפחתית של זקניו שהיו בעלי מנגנים נודעים.

כבר כנער צעיר לפני גיל בר מצווה היה מלחין מעת לעת מנגינות לפסוקי התפילה והתהילים.

הוריו נהגו להביא את בני המשפחה לעיתים קרובות אל הרבי, ובשל כך זכה להיכנס ליחידויות מספר פעמים.

כנער למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ולאחר השלמת לימודיו בישיבה שב לשמש בה כאחד מקבוצת [[התלמידים השלוחים]], וזכה להתייחסות מיוחדת מהרבי במענה מפורט: "מה שמבקש, שיהיה בהצלחה ובעיקר בשדה החינוך, לחנך צעירים וילדים ולקרב אותם", ובהתאם למענה הרבי, מידי יום ראשון בשעות אחר הצהריים חוג פעילות לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות.

עם השלמת תקופת השליחות בברינואה, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].

לקראת חגיגות יובל ה-80 להולדתו של הרבי בי"א ניסן תשמ"ב, בעידודו של ר' [[יואל כהן]] ועל אף גילו הצעיר, יזם הלחנה של ניגון חדש לפרקו של הרבי, זאת בשעה שעד אז נהגו רק להתאים מילים על לחן חסידי קיים, ואכן הניגון שהלחין על המילים 'הרנינו לאלוקים' התקבל בפי החסידים וזכה לעידודו של הרבי ובכך פתח את הדרך לעשרות הניגונים שהולחנו מאז ועד היום.

לאחר ההצלחה של הניגון הראשון שהתקבל על ידי החסידים, לקראת ציון יום הבהיר [[ראש חודש כסלו]] [[תשמ"ג]], הלחין בסיוע ר' [[אברהם חריטונוב]] ניגון מיוחד שיבטא את רגשי השמחה של החסידים בקשר עם יום מיוחד זה, ואכן הניגון התקבל בהתלהבות גדולה והוא מושר עד היום בפי החסידים.

בשנות המ"ם, נמנה על קבוצת ה'[[חוזר|חוזרים]]' על שיחות ומאמרי הרבי.

לאחר נישואיו, קבע את מגוריו בקראון הייטס ונכנס לשמש כמחנך בישיבת אהלי תורה, ולצד עיסוקו בחינוך וכ[[סופר סת"ם]], ממשיך לעסוק בהלחנת ניגונים.

==לחניו==
* שנת [[תשמ"ב]] - [[תהלים פ"א|פרק פ"א]]: [[הרנינו לאלקים עוזנו]] - '''[[מדיה:פא - הרנינו לאלקים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשמ"ג]] - [[תהלים פ"ב|פרק פב]]: [[אני אמרתי אלקים אתם]] - '''[[מדיה:פב - אני אמרתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תנש"א]] - [[תהלים צ'|פרק צ]]: [[שובה ה']] - '''[[מדיה:צ - שובה.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* '[[ניגון ראש חודש כסלו]]'.
*אלבום '''קולות הנשמה''', בהפקת דוד פדידה

==לקריאה נוספת==
*מנדי דיקשטיין, '''מארש ניצחון''', שבועון בית משיח גליון 1140 עמוד 26{{הערה|1=[https://chabadinfo.com/magazine/exclusive-interview-with-rabbi-feitel-levin/ הכתבה בגירסת טקסט בתרגום לאנגלית].}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לוין, שרגא פייטל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]

לולי ה' שהיה לנו (ניגון)

2025-04-05T21:24:51Z

למטערנטשיק:

{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
'''לולי ה' שהיה לנו''' הוא [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגון]] שהולחן בשנת [[תשפ"ה]] לכבוד יום הולדתו ה-123 של [[הרבי]] ב[[י"א בניסן]].

מתוך למעלה ממאה ניגונים, בחרה [[וועדת הניגונים ליובאוויטש]] את הניגון שהולחן על ידי הרב [[ישראל גרנובטר]]<ref>זהו ניגונו השלישי שזכה להתקבל בפי קהל חסידי חב"ד.</ref> - מאנ"ש [[קראון הייטס]], ויו"ר [[המכון להפצת תורתו של משיח]] - למילים שב[[תהלים]] [[תהלים קכ"ד|פרק קכ"ד]], הפרק החדש של הרבי באותה שנה{{הערה|[https://chabad.info/special/1197519/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

==מילות הניגון==
הפסוקים שנבחרו למילות הניגון הם ארבעת הפסוקים אותם ביאר הרבי בהתייחסו למזמור - השניים הראשונים ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[כ' מר חשוון]] [[תשד"מ]], והנוספים - בהתוועדות [[פורים]] [[תשכ"ו]]{{הערה|'''[https://drive.google.com/file/d/1_OK4gQGMhkP5yhOhMO8yoKmZkvBpc6LM/view שיחות כ' מרחשון תשד"מ ופורים תשכ"ו - ע"ד קאפיטל קכ"ד בתהילים]''' {{PDF}}}}. כאשר לצידם מושרים בניגון בהבלטה מילות [[הכרזת היחי]] ומילות [[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|'מלך המשיח חי וקיים']] כחלק מאמונתם של החסידים.

{{ציטוט|

לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:

לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:

בָּרוּךְ ה' שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:

יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּינוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלָם וָעֶד:

עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:

בָּרוּךְ ה';

מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ חַי וְקַיָּם, חַי לְעוֹלָם וָעֶד:|מקור=[[תהלים קכ"ד]]}}

==ראו גם==
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/51/לולי_ה'_שהיה_לנו_-_קאפיטל_קכ%22ד%2C_תשפ%22ה.mp3 להאזנה לניגון]''' {{אודיו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]

ניגונים על פרקי הרבי

2025-04-04T01:37:59Z

למטערנטשיק:

[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מענדל רייצס, הרב [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], הרב מענדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע"א]])]]
'''ניגונים על פרקי [[הרבי]]''' הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של [[הרבי]]. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] הנערכת ב-[[770]] בליל [[י"א בניסן]], לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]].

==היסטוריה==
[[קובץ:תודה על הניגון.jpg|ממוזער|'''ותשואות חן על הניגון וכו'''' - כתב יד בו מודה הרבי לאחד ממחברי הניגונים משנת תשמ"ב]]

את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]" שב[[תהלים ס"א|פרק ס"א]]; הניגון על המילים "[[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים דומי נפשי]]" שב[[תהלים ס"ב|פרק ס"ב]]; הניגון על המילים "[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]" שב[[תהלים ס"ג|פרק ס"ג]], וכיוצא בזה.

ב. כתוצאה מכך החלה יוזמת בחורים בשנת [[תש"ל]], לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה חב"דית ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]] מדורות עברו שהייתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "[[כי אלקים יושיע ציון]]" ב[[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]; " ( שהיה מושר על המילים דיינו מהגש"פ)
[[אבוא בגבורות]]" בפרק ע"א; ו"[[ואלקים מלכי מקדם]]" ב[[תהלים ע"ד]], וכיוצא בזה.
את ניגון זה החל לשיר הרב [[שמואל חפר ]] ביום ראשון של [[חג השבועות]] [[תש"ל]] היה ניכר שהרבי היה מרוצה.
באותה סעודה הרבי התעניין בניגון ודן בו עם המסובים.
למחרת שרו את הניגון ביציאה לתהלוכה והרבי עודדו, ובהתוועדות של יום ב' דחגה"ש הרבי עודדו בחזקה.
בכוס של ברכה שלאחריו היו אנשים שהרבי אמר להם בניגון וזרע עבדיו גו' במקום לחיים.

כך היה הסדר מפרק ס"ט עד לפרק פ' (משנת [[תש"ל]] עד שנת [[תשמ"א]] (ועד בכלל)).

בשנת [[תשל"א]] לא הותאם ניגון לי"א ניסן ובתשרי תשל"ב הביא הרה"ח [[אהרון מרדכי זילברשטרום]] את הניגון '''[[ישישו וישמחו]]'''
לאחר מכן בקשה הרבנית חיה מושקא הקלטה מהניגון המיוחד כפי שהושר בהתוועדות.

לשנת [[תשל"ג]] התאים הרב [[שלמה קונין]] ניגון וויז'ניצאי ישן למילים '''יפרח בימיו'''. בפעמים הראשונות שרו אותו בכל הכוח והרבי התעלם, לכן כנראה{{הבהרה}} בשבת אחרי [[ל"ג בעומר]] לא שרו אותו, הרבי העיר על כך ומאז המשיכו לשיר אותו.

לשנת [[תשל"ד]] הלחין ר' [[בן ציון]] שנקר ניגון על המילים '''ואני קרבת אלוקים''', הוא סיפר על כך לידידו ר' [[יוסף וינברג ]] שכתב על כך לרבי, והרבי אישר שהוא ינגנו בהתוועדות.
ב[[חג השבועות]] הוא שר את הניגון בהתוועדות, הרבי עודד לנגנו במהירות למרות שקיצבו היה איטי וכן עשו.

בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל לתהלים פרק ע"א בשנת השבעים היתה התעוררות גדולה לעניין שגרמה שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים אבל הרבי עודד בעיקר את הניגון בך ה'
והחזן ר' [[משה טלישבסקי]] התאים את המילים בך ה' לניגון ישן.

ג. לקראת [[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]] מנגינה חדשה, על הפסוקים "[[הרנינו לאלקים עוזנו]] גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבתהלים פרק פ"א.

הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.

וכך ענה הרבי לא' ממלחיני הניגונים ב[[תשמ"ב]]:
ות"ח על הניגון וכו' ויעבוד את ה' בשמחה וטוב לבב.

בשנת [[תשמ"ז]] בחרה הוועדה שהוקמה אז, בניגון אודך ה' שמח נפש שהולחן ע"י ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (מוריסטון)|יוסף יצחק ליפסקר]].

בשנת [[תשמ"ח]] הגיעו עשר הצעות לניגונים מכל העולם, ומהם בחרה הוועדה את הניגון אוהב ה' של ר' אהרון בלעסופסקי.

לשנת [[תנש"א]] נבחר הניגון שובה שהולחן ע"י ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]] והוא היה מושר מדי שבת, לפי חלק מהמקורות{{הבהרה}} זכה ניגון זה ליחס מיוחד בעידודו כמעט כל שבת בהתלהבות רבה וכן פעמים רבות ב[[חלוקת דולרים]] ב[[זאל הגדול]] אחר התפילות היה הרבי מעודדו בהתלהבות.

גם ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] כחודש ומחצה לאחר האירוע של כ"ז אדר כאשר מצב הרוח לא היה בשיאו, הלחין הרה"ח ר' [[שלום ברוכשטט]] שכמה מניגוניו התקבלו בעבר ניגון על המילים אורך ימים. הפעם הראשונה שניגנוהו בפני הרבי היתה ב[[ חג השבועות]] [[תשנ"ב]] בעת היציאה לתהלוכה והרבי עודדו.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי הרבי היה מרבה לעודדו בתחילת ההתוועדות ופעמים רבות בשנת תש"ל אף במהלכה וגם בפי [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו.

וכן נהג הרבי לצטט במברק במכתבים הכלליים ולפעמים בהתוועדויות הסמוכות לי"א ניסן פסוקים מהפרק החדש וכן במאמר חסידות לי"א ניסן או קרוב לסוף השנה שבה נאמר הפרק.

את הנח"ר הגדולה שגרמו הניגונים, אפשר לראות מכך, שלפני הוצאת א' מתקליטי [[ניחו"ח]] הציעו לרבי רשימת ניגונים, והוא הורה בכת"י להוסיף את הניגון ואלוקים שיצא לאותה שנה [[תשל"ה]].

==בחירת הניגון==
[[קובץ:שיטת_בחירת_הניגונים_2017-04-04_16-20.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיטת בחירת הניגונים]]
בתחילת היוזמה לא היה סדר מסודר בקביעת הניגון, כשההחלטה מתבצעת על ידי הניגון שהתחבב ביותר על הקהל.

אך משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה וכן עקב ריבוי הצעות הניגונים על פרק פ"ו של אותה שנה , החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' [[יוסף יצחק גרינברג]]; הת' [[נחום גרינוולד]]; הת' [[יוסף קרסיק]]; הת' [[יוסף יצחק קפלן]]) בשנת תשמ"ז להקים ועדה מיוחדת בשם "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]". ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים ר' שניאור זלמן בוימגרטן ר' צבי הירש גאנזבורג ר' מרדכי גור אריה ר'אליעזר זלמנוב ר' משה טלישבסקי ר' אברהם פריד ור' מענדל שניאורסאהן . וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. חברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.

==התערבות הרבי==

אמנם באופן כללי לא היה [[הרבי]] מתערב בבחירת הניגון בצורה ישירה ונותן את ההכרעה לחסידים ולחברי הוועדה, ונהג לעודד את כל הניגונים. עם זאת לעיתים כאשר עודד הרבי ניגון מסויים באופן מיוחד נבחר הניגון ההוא.

בניגון לפרק פ"ח (בשנת [[תשמ"ט]]) ה[[בעל מנגן]] ר' [[שלום ברוכשטאט]] בחר את הפסוקים "[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)|שיר מזמור לבני קרח]]", והלחין עליהם ניגון.

בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.

כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו ב[[שבת הגדול]], ערב [[י"א ניסן]], לפני ה[[התועדות]] של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.

ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל ה[[שליח ציבור|חזן]] ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים "תבא לפניך תפילתי".

והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.

וכן בהזדמנויות נוספות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים והוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר{{הערה|כגון בשנת תשמ"ו בניגון 'רצית' הוחלט להוסיף את הפסוק ה'אך קרוב' אותו ביאר הרבי}}.

== רשימת ניגונים ומלחינים שהתקבלו ==
{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
=== ניגונים שהותאמו לפסוקים ===

* שנת [[תש"ל]] - [[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]: [[כי אלוקים יושיע ציון]] - הותאם על ידי התמים [[שניאור זלמן חאנין]], '''[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשל"א]] - [[תהלים ע'|פרק ע']]: [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|ישישו וישמחו]] - הותאם על ידי ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=692 להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשל"ב]] - [[תהלים ע"א|פרק ע"א]]:

# [[בך ה' חסיתי]] - הותאם על ידי החזן הרב [[משה טלישבסקי]], '''[[מדיה:עא-א - בך ה' חסיתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[כמופת הייתי לרבים (ניגון)|כמופת הייתי לרבים]] - הותאם על ידי הת' [[שניאור זלמן וילשאנסקי]], '''[[מדיה:עא-ב - כמופת הייתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[אבוא בגבורות]] - הותאם על ידי הת' [[יעקב לייב אלטיין]], '''[[מדיה:עא-ג - אבוא בגבורות.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[תרננה שפתי]] - הותאם על ידי הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]], '''[[מדיה:עא-ד - תרננה שפתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ג]] - [[תהלים ע"ב|פרק ע"ב]]: [[יפרח בימיו צדיק]] - הותאם על ידי הרב [[שלמה קונין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=697 להאזנה לניגון]'''.

*שנת [[תשל"ד]] - [[תהלים ע"ג|פרק ע"ג]]: [[ניגון של"ו|כלה שארי]] - הותאם על ידי הרב [[שלמה קונין]], - ניגון נוסף [[יפרח בימיו צדיק|מי לי בשמים]] - הותאם על ידי תמימים (על חלק מהניגון של השנה הקודמת), [http://chabadpedia.co.il/images/4/4f/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A2%22%D7%91_%D7%A2%22%D7%92.mp3 '''להאזנה לניגון''' מפי ר' דוד הורביץ (לשני הניגונים המחוברים)], (ניגון נוסף - '''ואני קרבת אלקים לי טוב''' - הולחן על ידי המלחין המפורסם ר' בן ציון שנקר,).

*שנת [[תשל"ה]] - [[תהלים ע"ד|פרק ע"ד]]: [[ואלקים מלכי מקדם]], '''[[מדיה:עד - ואלקים מלכי מקדם.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ו]] - [[תהלים ע"ה|פרק ע"ה]]: [[וכל קרני רשעים אגדע]], '''[[מדיה:עה - וכל קרני רשעים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ז]] - [[תהלים ע"ו|פרק ע"ו]]: [[נודע ביהודה אלקים]] '''[[מדיה:עו - נודע ביהודה.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ח]] - [[תהלים ע"ז|פרק ע"ז]]: [[אתה הא-ל עושה פלא]], '''[[מדיה:עז - אתה הא-ל.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ט]] - [[תהלים ע"ח|פרק ע"ח]]:

# [[וינחם לבטח]], '''[[מדיה:עח-א - וינחם לבטח.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[ויבחר בדוד]], '''[[מדיה:עח-ב - ויבחר בדוד עבדו.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

* שנת [[תש"מ]] - [[תהלים ע"ט|פרק ע"ט]]: [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=704 להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשמ"א]] - [[תהלים פ'|פרק פ']]: [[רועה ישראל האזינה]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=705 להאזנה לניגון]'''.

=== ניגונים שהולחנו במיוחד ===
* שנת [[תשמ"ב]] - [[תהלים פא|פרק פ"א]]: [[הרנינו לאלקים עוזנו]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פא - הרנינו לאלקים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשמ"ג]] - [[תהלים פ"ב|פרק פב]]: [[אני אמרתי אלקים אתם]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פב - אני אמרתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשד"מ]] - [[תהלים פ"ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה לניגון]].
* שנת [[תשמ"ה]] - [[תהלים פ"ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|ילכו מחיל אל חיל]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]] - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/136589 להאזנה לניגון בביצוע מיכאל אזולאי].}}.
* שנת [[תשמ"ו]] - [[תהלים פ"ה|פרק פה]]: [[רצית ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/799451/ רבי לילדים: רצית ה' • לנגן ביחד] {{וידפו}}}}.
* שנת [[תשמ"ז]] - [[תהלים פ"ו|פרק פו]]: [[אודך ה' אלוקי]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (מוריסטון)|יוסף יצחק ליפסקר]]. - [[מדיה:פו - אודך ה' אלקי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשמ"ח]] - [[תהלים פ"ז|פרק פז]]: [[אוהב ה' שערי ציון]] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=712 להאזנה].
* שנת [[תשמ"ט]] - [[תהלים פ"ח|פרק פח]]: [[שיר מזמור לבני קרח]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"נ]] - [[תהלים פ"ט|פרק פט]]: [[כרתי ברית]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תנש"א]] - [[תהלים צ'|פרק צ]]: [[שובה ה']] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל הלוי לוין]]. - [[מדיה:צ - שובה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ב]] - [[תהלים צ"א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ג]] - [[תהלים צ"ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צב - מזמור שיר ליום השבת.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ד]] - [[תהלים צ"ג|פרק צג]]: [[נכון כסאך]] - הולחן על ידי התמימים בישיבת תות"ל מוריסטאון.- [https://drive.google.com/file/d/17u8EWadlnhBYCz--IxQ-3hvV6rdehmrs/view?usp=sharing להאזנה].
* שנת [[תשנ"ה]] - [[תהלים צ"ד|פרק צד]]: [[א-ל נקמות ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צד - א-ל נקמות.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ו]] - [[תהלים צ"ה|פרק צה]]: [[לכו נרננה (ניגון)|לכו נרננה]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:פרק צה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ז]] - [[תהלים צ"ו|פרק צו]]: [[שירו לה' שיר חדש]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-01-פרק-צו.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ח]] - [[תהלים צ"ז|פרק צז]]: [[ה' מלך תגל הארץ]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-26-פרק-צז.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ט]] - [[תהלים צ"ח|פרק צח]]: [[זכר חסדו]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צח - זכר חסדו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ס]] - [[תהלים צ"ט|פרק צט]]: [[יודו שמך (ניגון)|יודו שמך]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צט - יודו שמך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"א]] - [[תהלים ק'|פרק ק]]: [[מזמור לתודה (ניגון)|מזמור לתודה]] - הולחן על ידי ר' [[זאב פיזם]]. - [[מדיה:מזמור לתודה ק.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ב]] - [[תהלים ק"א|פרק קא]]: [[לדוד מזמור (פרק ק"א)|לדוד מזמור]] - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קא - לדוד מזמור.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ג]] - [[תהלים ק"ב|פרק קב]]: [[ואתה ה' לעולם תשב (ניגון)|ואתה ה' לעולם תשב]] - הולחן על ידי ר' דובער מ. פרבר. - [[מדיה:קב - ואתה ה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ד]] - [[תהלים ק"ג|פרק קג]]: [[ברכי נפשי (פרק ק"ג)|ברכי נפשי]] - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]]. - [[מדיה:קג - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]] {{*}} ע"פ מענה הרבי באגרות קודש לר' [[ישראל גרנובטר]] ([[לקוטי שיחות]] כרך כ"א ע´ 450-451) על כפלים לתושיה, יש שהבינו שבשנה זו צריכים לנגן שתי ניגונים, ולכן גם ניגונו של ר' [[מנחם מענדל לבקיבקר]] התקבל, וניגנו אותו ב[[התוועדות של הרבי]] ב[[שבת הגדול]] וב[[אחרון של פסח]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/141/6192.html הבהרה בנוגע לניגון של הרבי מלך המשיח שליט"א].}}.
* שנת [[תשס"ה]] - [[תהלים ק"ד|פרק קד]]: [[ברכי נפשי (פרק ק"ד)|ברכי נפשי]] - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]]. {{*}} [[יהי כבוד (ניגון)]] - הולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, והתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים. - [[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ו]] - [[תהלים ק"ה|פרק קה]]: [[הודו לה' קראו בשמו (ניגון)|הודו לה' קראו בשמו]] - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קה - הודו לה' קראו בשמו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ז]] - [[תהלים ק"ו|פרק קו]]: [[הללוי-ה הודו לה' כי טוב (ניגון)|הללוי-ה הודו לה' כי טוב]] - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר. - [[מדיה:קו - הללוי-ה הודו לה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ח]] - [[תהלים ק"ז|פרק קז]]: [[הודו לה' כי טוב (ניגון)|הודו לה' כי טוב]] - הולחן על ידי ר' יוסף גרייזמן. - [[מדיה:קז - הודו לה' כי טוב.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ט]] - [[תהלים ק"ח|פרק קח]]: [[שיר מזמור לדוד (ניגון)|שיר מזמור לדוד]] - הולחן על ידי ר' ברוך נ. פרבר. - [[מדיה:קח - שיר מזמור לדוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ע]] - [[תהלים ק"ט|פרק קט]]: [[אודה ה' מאוד בפי]] - הולחן על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:קט - אודה ה' מאד בפי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"א]] - [[תהלים ק"י|פרק קי]]: [[לדוד מזמור (פרק ק"י)|לדוד מזמור]] - הולחן על ידי הרב [[שלום הורביץ]] והותאם על ידי ר' [[שמואל פרלשטיין]]. - [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/60902_he_1.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ב]] - [[תהלים קי"א|פרק קיא]]: [[הוד והדר פעלו (ניגון)|הוד והדר פעלו]] - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיא.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ג]] - [[תהלים קי"ב|פרק קיב]]: [[ניגון אשרי איש (י"א ניסן)|אשרי איש]] - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיב - אשרי איש.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ד]] - [[תהלים קי"ג|פרק קיג]]: [[יהי שם ה']] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ה]] - [[תהלים קי"ד|פרק קיד]]: [[בצאת ישראל ממצרים (ניגון)|בצאת ישראל ממצרים]] - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]] - [[מדיה:קיד - בצאת ישראל.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ו]] - [[תהלים קט"ו|פרק קטו]]: [[לשמך תן כבוד (ניגון)|לא לנו ה']] - הולחן על ידי הת' אברהם חריטונוב. - [[מדיה:קט''ו - לא לנו ה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ז]] - [[תהלים קט"ז|פרק קטז]]: [[אתהלך לפני ה' בארצות החיים (ניגון)|אתהלך לפני ה']] - הולחן על ידי הרב [[דוד כהנוב]] - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [http://chabadpedia.co.il/images/d/d2/כהנוב_NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה] {{*}} [[כוס ישועות אשא (ניגון)|כוס ישועות אשא]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] והתקבל אצל אנ"ש והתמימים. [[מדיה:פרק קט''ז - קאפיטל'אך של הרבי שליט''א מלך המשיח - כוס ישועות אשא.mp3|להאזנה]]
* שנת [[תשע"ח]] - [[תהלים קי"ז|פרק קיז]]: [[הללו את ה' כל גויים (ניגון י"א ניסן תשע"ח)|ניגון הללו את ה']] - הולחן על ידי הת' חיים אליהו שטרנברג. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/22-03-2018-21-27-30-הניגון-הנבחר-לפרק-קיז.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ט]] - [[תהלים קי"ח|פרק קיח]]: [[אודך כי עניתני (ניגון)|אודך כי עניתני]] - הולחן על ידי התמים לוי ניאזוב. - [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/04/11-04-2019-04-23-10-הניגון-לקאפיטל-קיח.mp3 להאזנה].
* שנת [[תש"פ]] - [[תהלים קי"ט|פרק קיט]]: [[כלתה לתשועתך נפשי (ניגון)|כלתה לתשועתך נפשי]] - הולחן על ידי התמים מאיר ששונקין. - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/03-04-2020-05-26-17-119.mp3 להאזנה], בהמשך הוציאו תמימים מ-770 הקלטה חדשה לניגון עם שינויי מילים. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/09-04-2020-19-04-33-כלתה-לתשועתך-קיט.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשפ"א]] - [[תהילים ק"כ|פרק ק"כ]]: [[שיר המעלות אל ה']] - הולחן על ידי התמים יענקי הורביץ והרב [[יקותיאל פלדמן]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/19-03-2021-01-07-36-48-Music.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ב]] - [[תהלים קכ"א|פרק קכ"א]]: [[אשא עיני אל ההרים]] - הולחן ע"י ר' [[שלום ברוכשטט|שלום ברוכשטאט]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/08-04-2022-02-31-41-WhatsApp-Audio-2022-04-07-at-10.23.09-PM.mp4 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ג]] - [[תהלים קכ"ב|פרק קכ"ב]]: [[שיר המעלות לדוד (ניגון)|שיר המעלות לדוד]] - הולחן ע"י התמים [[יענקי מרטון]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2023/03/31-03-2023-01-47-14-WhatsApp-Audio-2023-03-30-at-9.40.54-PM.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ד]] - [[תהלים קכ"ג|פרק קכ"ג]]: [[שיר המעלות אליך]] - הולחן ע"י התמים לוי יצחק ניאזוב. [https://drive.google.com/file/d/1AUrQoRuJNKHNOKsVVB482fAL7jmFJQlh/view להאזנה].
*שנת תשפ"ה - פרק קכ"ד: לולי ה' שהיה לנו - הולחן ע"י הרב ישראל גרנובטר. [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2025/03/29-03-2025-21-02-17-Lulei-Hashem-124.mp3 להאזנה.]

=== ניגונים לתאריכים וזמנים נוספים ===
[[קובץ:ראש חודש כסלו.mp3|ממוזער|'''ניגון ראש חודש כסלו''', בביצוע ר' [[דוד הורביץ]]]]
[[קובץ:וקדשתם - יוסף סילברמן.mp3|ממוזער|הניגון '''וקדשתם את שנת החמישים''' - שחיבר הרב סילברמן בשנת תש"ס - שנת היובל]]
בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד [[י"א ניסן]], היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד.

ואלו הם:
* לכבוד [[ראש חודש כסלו תשל"ח]] הולחן [[מארש]] מיוחד על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], המכונה '[[ניגון ראש חודש כסלו]]'.
* לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (בשנת [[תשמ"ז]]) הולחן '[[מארש דידן נצח]]' - על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] ([[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]). אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו.
*לכבוד [[י' שבט]] [[תש"נ]], - 'שנת הארבעים' ל[[לקבלת הנשיאות של הרבי]] הולחן הניגון "[[ויתן בפי שיר חדש]]" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט. ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76393 להאזנה]).
*לכבוד י' שבט [[תש"ס]] - שנת היובל לנשיאות הרבי, הולחן והתקבל הניגון "[[וקדשתם את שנת החמישים]]" על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] ([[מדיה:וקדשתם - יוסף סילברמן.mp3|להאזנה]]){{הערה|וכן הולחן הניגון "[[תשמיעני ששון ושמחה]]" על ידי ר' [[שלום ברוכשטט|שלום הלוי ברוכשטט]] ([[מדיה:וקדשתם את שנת החמישים.mp3|להאזנה]]).}}.
*לכבוד י' שבט [[תשע"ח]] - שבה מלאו 68 שנים לנשיאות הרבי, שנת 'חיים'{{הערה|האותיות 'חיים' בגימטריה 68}}, יצא ניגון בלחנו של המשפיע הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] ([https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm להאזנה]), המילים: כי אורך ימים ושנות חיים, חיים ושלום יוסיפו לך. אתהלך לפני ה' בארצות החיים, אתהלך לפני ה' בשנת החיים. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! חיים ושלום יוסיפו לך! חי וקיים לעולם ועד!. בנוסף תלמידי התמימים התאימו על מנגינת הניגון "לדוד מזמור" (שהולחן במקורו בשנת תשס"ב על פרק ק"א, כנ"ל) את המילים: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. חיים שנה - שירו לאלוקים, חיים שנה - זמרו שמו. [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. חי וקים לעולם ועד".
* לכבוד [[י' שבט]] [[תש"פ]] - 70 שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א, הולחן ניגון חדש על ידי התמים ברוך שניאור נחשון. על פסוקים ומאמרי [[חז"ל]] הקשורים בשלימות ומעלת "שבעים שנה"{{הערה|על פי דברי [[רבי אלעזר בן עזריה]] במשנה במסכת ברכות א, ה. תהלים צ, י. ודברי רבי אלעזר בן עזריה ב[[גמרא]] סנהדרין צט, א - שהובאו בשיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.}}: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כל ימי חייך להביא לימות המשיח". "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ימות המשיח שבעים שנה". והפסוקים מתהלים פרק ע' ופרק קי"ח: "אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, זה היום עשה ה' נגילה ושמחה בו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך", ([https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/02/03-02-2020-03-25-10-הניגון-הנבחר-לי-שבט-שבעים-שנה.mp3 להאזנה]).

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1RAV-cwXU8UoTnABKPKeUWH6gYjoKsh0X כל ניגוני י"א ניסן במשך השנים - להאזנה]'''
*'''[https://drive.google.com/file/d/1DdB9udTGDCGxEREy39hG9BqC4kH26RLf/view?usp=sharing ראיון עם ר' שלום ברוכשטט, בשילוב עניינים נוספים ממקורות שונים]''' - [[התמים (בית משיח)]] גליון כז (ע' 42 ואילך).
*'''[https://col.org.il/news/110175 '''שִׁיר מִזְמוֹר לר' שָׁוֹלם'''], ר' שולם ברוכשטט בשיחה חגיגית עם מענדי קורטס לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ח]], באתר {{COL}}.
* {{קישור שטורעם|14271|news|הניגונים על פרקי הרבי|הרב זושא וואלף|י"א בניסן תשס"ז}} {{שטורעם}}
*לב לייבמן, '''[http://nichoach.blogspot.com/2017/03/blog-post.html הזהירות הנדרשת בחיבור ניגון לי"א ניסן]''' (פורסם בעבר ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת "זהירות בחיבור ניגון לקאפיטל החדש")
*[https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm לרגל שנת החיים: ניגון חדש לכבוד הרבי• להאזנה] {{הגאולה}}
*[https://he.chabad.org/ מה זה "הפרק של הרבי" ולמה אומרים את זה? הרב יהודה שורפין] [[אתר בית חב"ד]]

== לקריאה נוספת ==
*'''הניגון של הקאפיטל''', מדור חיי רבי, [[שבועון כפר חב"ד]] 1953{{הערה|ראו תגובות בקשר לזה בשבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 20 בנוגע להוספת מילים לניגון מלבד מילות התהילים בפרק עצמו.}}.
*ספר היכל הנגינה הוצאת [[ היכל מנחם ]] ירושלים תשס"ח.

{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:י"א ניסן]]

צבי ליברמן

2025-03-10T23:38:31Z

למטערנטשיק: הרחבה, עריכה

[[קובץ:צבי ליברמן.png|ממוזער|280x280 פיקסלים|הרה"ח צבי ליברמן]]
ה[[חסיד]] הרב '''צבי ליברמן''' (? - [[י"ט אדר]] [[תשי"א]]) למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. אחיו של מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]] - ר' [[חיים ליברמן]]. ומראשי המחתרת החסידית ברוסיה הסובייטית.

==תולדות חיים==
נולד ב[[עיירה]] [[פלשניץ]] (הסמוכה לבוריסוב), [[רוסיה]] לרב [[ראובן ליברמן]], שהיה ה[[שוחט]] החסידי של ה[[עיירה]].

למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

היה חסיד נלהב של [[אדמו"ר הריי"צ]] לא הסכים בשום פנים לשלוח את ילדיו ל"שקאלע" - בית הספר הסובייטי-יבסקי, מאחר והוא בעצמו נכח ב[[התועדות]] הידועה של [[פורים]] [[תרפ"ז]] עת זעק [[אדמו"ר הריי"צ]] והזהיר שמי שישלח את ילדיו לבתי ספר הסובייטים לא יוציא את שנתו, ומוטב להיזרק לאש ולא לשלוח את הילדים למוסד הרוסי.

אף שהדבר היה כרוך בקשיים וסכנות מרובים לעקוף את החוק הרוסי, ולצורך כך אף שלח את ילדיו למקום רחוק, מקום מגורי חמיו וחמותו, עד אשר עקב חששות לחטיפתם על ידי היבסקציה החזירם לביתו.

בשנת [[תרח"צ]] באחד הערבים פרצה [[שריפה]] בביתו של ר' הירש בה נספו זוגתו וילדיו. מאז נותר ר' הירש גלמוד וחסר כל, והוא עבר להתגורר בבית הרב [[משה דובער גנזבורג]] בו שימש כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] לילדיו.

===הרבצת יהדות===
בתחילת [[מלחמת העולם השניה]] הגיע ל[[טשקנט]] והחל לעסוק בלימוד ילדי ישראל ועשה חיל רב, הרביץ [[תורה]] והחדיר בתלמידיו [[יראת שמים]] ו[[חסידות]] על ידי הסיפורים שסיפר שהפכו במהרה לשם דבר, והיה אהוב על כל תלמידיו.

סבל רבות מהצקות מאת אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] שהיו לוקחים אותו עשרות פעמים לחקירות על-מנת להוציא ממנו מידע ופרטים אודות אחיו ר' [[חיים ליברמן]] מזכירו האישי של [[הרבי הריי"צ]] וכן חקרו אותו על קשריו עם [[הרבי הריי"צ]] ומה ידוע לו על פעולותיו של הרבי. אך הוא מצדו הכחיש כל קשר ולא מסר אף פרט, אף שעל-ידי זה עבר עינויים וייסורים איומים.

[[הרבי הריי"צ]] התעניין כל העת במצבו הגשמי והרוחני ושלח כמה וכמה מכתבים לר' [[בנימין גרודצקי]] שהיה בא כח הרבי באירופה, אודות מצבו האישי.

===בארץ הקודש===
במכתב שכתב [[הרבי הריי"צ]] לר' צבי הירש בתאריך י"ד שבט [[תש"ט]], כותב [[הרבי]] שהוא רוצה למנותו בתור מזכירו ב[[ארה"ק]] שיביא לפועל טוב את הוראותיו ופקודותיו של [[הרבי]] ל[[אנ"ש]].

בשנת [[תש"ט]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]]. היה שמש [[בית הכנסת]] ו[[מלמד תינוקות|מלמד]] חסידי נערץ.

ב[[י"ט אדר]] [[תשי"א]] נספה באופן טראגי ב[[כפר חב"ד]] בדליקה שפרצה בביתו באמצע הלילה.

נטמן ב[[בית העלמין בצפת]].

==לקריאה נוספת==
*[[אברהם רייניץ]], '''חייל בשירות הרבי''', הוצאת שבועון בית משיח, פרק ג', תשנ"ט.

==קישורים חיצוניים==
*'''[www.kedem-auctions.com/he/node/122554 מכתב שקיבל מאדמו"ר הריי"צ, ה' ניסן תש"ט]'''

{{מיון רגיל:ליברמן, צבי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]

קובץ:צבי ליברמן.png

2025-03-10T23:37:05Z

למטערנטשיק:

צבי ליברמן

צבי הירש ליפש

2025-03-07T00:30:44Z

למטערנטשיק:

{{אין תמונה|}}
ר' '''צבי הירש ליפש''' (? - [[י' אדר]] [[תשמ"ז]]) היה [[חסיד חב"ד]] ובעל [[תפילה]].

==תולדות חיים==
נולד להוריו ר' [[יוסף יהודה ליפש|יוסף יהודה]] ועטיל ליפש. בילדותו התגורר ב[[רוסיה הקומוניסטית]], ובזמן ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] עברה משפחתו ל[[סמרקנד]].

בחורף [[תש"ט]] הבריחה משפחתו את הגבול, והגיעו ל[[ארץ הקודש]] ב[[ד' בניסן]].

למד בישיבות [[תומכי תמימים פוקינג]] ו[[תומכי תמימים לוד]]{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/12_133.jpg הכרטיס של אביו בספר החסידים].}}.

שימש כחזן ובעל תפילה. ר' צבי הירש הביא את נוסח התפילה ב{{ה|ימים הנוראים}} שמתפללים ב[[בית כנסת|בתי כנסיות]] של [[חב"ד]]{{מקור}}.

ר' שלמה חיים קסלמן היה אוהב לשמוע את תפילתו, והיה בעל תפילה אצלו עוד לפני נישואיו.

נפטר ביום [[י' באדר]] [[תשמ"ז]], ונטמן ב[[הר הזיתים]].
זוגתו גולדה - נפטרה י"ב טבת תשס"ד.

== משפחתו ==
;אחיו
* ר' [[אלעזר ליפש]], [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]]
* ר' ישעיה (שייע) ליפש - נפטר בגיל 39 בתאריך ט"ז סיון תשכ"ט - זוגתו תמר נפטרה באותו תאריך בשנת תשע"ב, [[כפר חב"ד]]
* ר' יהושע ליפש, [[כפר חב"ד]]
* ר' [[אורי עזרא ליפש]], [[כפר חב"ד]]
* ר' [[משה ליפש]], [[כפר חב"ד]]
* מרת רחל גלזמן, אשת ר' שלום בער גלזמן

==קישורים חיצוניים==
*מכתבי הרבי אליו [http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%96%D7%9C%D7%A6%D7%9E%D7%9F%20%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%A8.pdf בתוך תשורה מנישואין במשפחתו]
{{קצרמר|אישים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליפש, צבי הירש}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת ליפש]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ז]]

יוסף יהודה ליפש

2025-03-07T00:28:59Z

למטערנטשיק:

[[קובץ:יוסף יהודה ליפש.png|ממוזער|278x278 פיקסלים|הרב ליפש]]
ר' '''יוסף יהודה ליפש''' ([[תרנ"ו]] - [[כ"ב שבט]] [[תשכ"ט]]) היה ממייסדי היישוב החב"די [[כפר חב"ד]]{{הערה|בהוראתו הישירה של [[הרבי הריי"צ]]}} ואבי משפחת ליפש החב"דית.

==תולדות חיים==
נולד בשנת תרנ"ו בפולין, בעיירה שוויירזה על נהר הבוג בגבול פולין ואוקראינה, לאביו הרב אורי עזרא ליפש ולאימו מרת איטה לבית שטטמן. משפחתו השתייכה לחסידות ראדזין והוא נהג ללכת עם פתיל תכלת בציצית.

לאחר נישואיו עם רעייתו עטיל, בת ר' מרדכי כץ, המשיך להתגורר בעיירה שוויירזה ושם נולדו כל ילדיו. עם התקרבות הנאצים ימ"ש לעיירה, ברח עם משפחתו אל מעבר לנהר לעיירה לובומל, ולאחר תקופה גורש עם משפחתו על ידי הרוסים לסיביר. שם שהה כשנה יחד עם משפחת גיסו הרב שלמה זלמן כ"ץ (אביו של ראש ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, הרב יעקב דב כ"ץ).

לאחר מעט יותר משנה בסיביר, עלו על אוניה על נהר הקאמה והפליגו לעבר ציסטופול, בסמוך לקזאן. משם, במסע רגלי בשלג, הגיעו לעיירה קולביי ומארסה, שם שהה עד אחרי המלחמה ושם נפטרה אשתו עטיל ואביה הרב מוטל הכהן כ"ץ.

לאחר המלחמה נסע עם ילדיו לעיר לודז' בפולין, שם שהה כמעט שנה. לאחר מכן עבר את הגבול לגרמניה למחנה העקורים פוקינג, שם התקרב לחסידי חב"ד על ידי אחיינו הרב משה בייטש. בהמשך, לפי הוראת הרבי הריי"צ, הפליג עם משפחתו באוניה "נגבה" מצרפת לארץ ישראל והגיע לחופי הארץ בתאריך י' באדר תש"ט.

ארבע האחיות שלו ובני משפחתם נרצחו על ידי הגרמנים ימ"ש:

# הגברת צירל ובעלה ר' שעיה טרופר וילדיהם הי"ד.
# הגברת צרנה ובעלה ר' טרייטל שיינוולד וילדיהם הי"ד.
# הגברת ציפורה ובעלה ר' צבי גייער וילדיהם הי"ד.
# הגברת צביה ובעלה ר' יוסף ברוך וילדיהם הי"ד.

כשהגיע לארץ, בחר בו הרבי הריי"צ להיות מהמייסדים של כפר חב"ד. לפרנסתו, שימש כמלמד בת"ת דחסידי בעלזא בתל אביב.

נפטר בכ"ב בשבט תשכ"ט.

== משפחתו ==
* מרת רחל גלזמן - נפטרה כ"ט טבת תשע"ג -, אשת ר' [[שלום בער גלזמן]]
* ר' [[אלעזר ליפש]], [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]]
* ר' [[אורי עזרא ליפש]], כפר חב"ד.
* ר' [[צבי הירש ליפש]]. זוגתו גולדה - נפטרה י"ב טבת תשס"ד.
* ר' [[משה ליפש]], כפר חב"ד
* ר' [[ישעיה ליפש]], כפר חב"ד - נפטר ט"ז סיוון תשכ"ט. זוגתו תמר - נפטרה באותו תאריך בשנת תשע"ב.
* ר' יהושע ליפש, כפר חב"ד. זוגתו פעסיא לאה - נפטרה י"ח שבט תשמ"ב. בנו, מרדכי (מוטי) - נפטר כ"ז מנחם אב תשע"ו.

==לקריאה נוספת==
*[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/12_133.jpg הכרטיס שלו] ב[[ספר החסידים]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליפש, יוסף יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת ליפש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ט]]

משה ליפש

2025-03-07T00:26:30Z

למטערנטשיק:

[[קובץ:משה ליפ ש.jpg|ממוזער|שמאל|ר' משה ליפש בחלוקת כוס של ברכה]]
ר' '''משה ליפש''' ([[י"ב תמוז]] [[תרצ"ט]] – [[ג' תמוז]] [[תשס"ה]]) היה [[משגיח]] כשרות בתל אביב, וחבר [[ועד כפר חב"ד]] בין השנים [[תשמ"ג]]-[[תשמ"ח]] ובעל [[תפילה]].

נמנה על חברי ה'קבוצה' הראשונה של תלמידי ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש שנסעו ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב בתמוז]] [[תרצ"ט]] בסבעריש שב[[פולין]] לר' [[יוסף יהודה ליפש|יוסף יהודה]] ולאימו מרת עטיל.

בזמן ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] שהתה משפחתו ב[[סיביר]], בחורף [[תש"ט]] הבריחה המשפחה את הגבול, והגיעו לארץ ב[[ד' בניסן]].

למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]], ונמנה עם ה'[[קבוצה]]' הראשונה של ה[[תמימים]] מ[[ארץ הקודש]] ש[[נסיעה לרבי|נסעה לרבי]] בשנת [[תשכ"ב]].

ב[[י"א בסיוון|י"א סיון]] [[תשל"ב]] נשא לאישה את מרת מרים רחל{{הערה|נפטרה בא' דחג הסוכות תשע"א.}} גלפרין נכדת הרה"ח [[יעקב זכריה מסקליק|יעקב מאסקאליק]] הי"ד והרה"ח [[שמואל גלפרין]].

לפרנסתו עבד כמנקר ו[[משגיח]] [[כשרות]] מטעם רבנות [[תל אביב]].

בשנת [[תשמ"ג]] נבחר לכהן כחבר [[ועד כפר חב"ד]] והיה מסור באופן מיוחד לכל ענייני הכפר. בתפקיד זה החזיק עד לשנת [[תשמ"ח]].

נפטר ב[[ג' תמוז]] [[תשס"ה]] ונטמן ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].

== משפחתו ==
;בניו:
* ר' יוסף יהודה, [[בית שמש]]
* ר' יעקב זכריה, שליח הרבי בסרטוב, רוסיה.
;בנותיו:
* עטיל, ניו יורק
* רייזל, נחלת הר חב"ד
* חנה, כפר חב"ד
* נחמה, כפר חב"ד

{{מיון רגיל: ליפש משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משגיחי כשרות]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:משפחת ליפש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]

יעקב זכריה מסקליק

2025-03-03T09:27:13Z

למטערנטשיק:

{{לעריכה}}
{{דמות
|שם = הרב יעקב זכריה מסקאליק
|תמונה = הרב יעקב מסקאליק.png
|כינוי = יענקל זוראוויצ'ער
|תיאור= הרה"ח יעקב זכריה הלוי מסקאליק
|תאריך לידה = [[תרמ"ו]]
|מקום לידה = [[שצעדרין]]
|תאריך פטירה = [[תרח"צ]]
|מקום פטירה= [[קזחסטן]] (ככל הנראה)
|מקום פעילות= ז'וראוויץ, [[מוסקבה]], [[מלחובקה]]
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=[[רב]], מזכיר אדמו"ר הריי"צ, שליח אדמו"ר הריי"צ, [[מנין כריתת הברית|עשרת המושבעים]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
|חתימה=ריז"ה}}

הרב החסיד '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''', המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער'''{{הערה|נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב [[זוראוויץ']]}} ([[שמחת תורה]] [[תרמ"ו]] - [[תרח"צ]]), היה מגדולי החסידים בברית המועצות, מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], היה ידוע כבעל אהבת ישראל עצומה, שימש תקופה כמזכיר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], והיה מעשרת המושבעים ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] [[מנין כריתת הברית|כרת איתם ברית]] למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ב[[רוסיה]]. לאחר יציאת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] מ[[רוסיה]] היה אחראי על רוב החזקת היהדות במדינה, נאסר בשנת [[תרצ"ה]] הוגלה ונעלמו עקבותיו, ויש עדות שנהרג.

==תולדות חיים==
נולד ב[[שמחת תורה]]{{הערה|התאריך נלמד מדבריו שאמר בעת שנפגש עם בני משפחתו לפני העברתו מבית המאסר לעיר גלותו שיום זה שמח"ת הוא יום הולדתי.}} [[תרמ"ו]], בעיירה [[שצעדרין]], לאביו הרב זאב וואלף הלוי מסקאליק ואימו מרת יהודית.

בעת שהיה מה[[תמים|'תמימים']] המבוגרים ב'[[תומכי תמימים]]', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד.

היה בעל אהבת ישראל עצומה, הרבי הרש"ב התבטא עליו, שהוא בדוגמת רבי [[לוי יצחק מברדיצ'וב]] בדורו.

==רב בז'וראוויץ==
בשנת [[תרע"א]] נשלח ר' יענקל על ידי [[הרבי הרש"ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ', אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק ב[[שליח]]ויות של הרבי ב[[מסירות נפש]].

מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור [[רב]], אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו...

==ברוסיה הקומוניסטית==
ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות ל[[מלמדים]] ול[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]].

כמו כן מסר דיווחים שוטפים ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] על מצב ה[[מקווה|מקוואות]] ו[[בית הכנסת|בתי הכנסת]] בעיירות שונות.
הצטיין מאוד במידת ה[[חסד]] שלו{{הערה|מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או [[עור]] פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'}}.

אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה"{{הערה|מובא ב[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 353.}}.

פעם התבטא עליו ר' ניסן נמנוב: <nowiki>''</nowiki>בהחלט ניתן לומר בלב שלם, כשם שאמרו חז<nowiki>''</nowiki>ל על אברהם אבינו 'קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה', כך 'קיים ר' יעקב זוראביצ'ער את המבצעים עד שלא ניתנו מכ<nowiki>''</nowiki>ק אדמו<nowiki>''</nowiki>ר שליט<nowiki>''</nowiki>א<nowiki>''</nowiki>.

בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק בתהילים: "רכב אלוקים רבותים".}}.

וב[[התוועדות חסידית|פארבריינגען]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י“ט כסלו]] בשנה שאחרי אמר הרבי הריי“צ: ”מאסקווע היא כעת עיר ואם בישראל, והרי“ז הלוי אל יסתפק במה שג‘ מאות ילדים לומדים שמה וע“ז יאמר די. רק בכל ג‘ חצירות יהיה ביהכ“נ וחדר, ובמקום ג‘ מאות תלמידים יהיו ג‘ אלפים“.

ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים.

במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר הרבי [[הריי"צ]], שהיה אז ב[[מלחובקה]].

אחרי יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה היה ר' יעקב שניהל את רוב עבודת החזקת היהדות ברוסיה{{הערת שוליים|כך כותה הרב שלום בער לוין בספרו '‘תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית":
את עבודת חיזוק היהדות ברוסיה המשיך רבנו גם אחר צאתו את המדינה. וזאת על-ידי שליחיו הנועזים, שעל פי הוראותיו היו נוסעים מעיר לעיר לייסד חדרים, ישיבות, מקוואות ושאר מוסדות הדת, שכולם ירדו באותה שעה למחתרת. אחד המיוחד שהתמסר לעבודה זו (אחרי מאסרו של השליח הרב ר' בן ציון שם טוב בשנת תרפ''ז, ואחר בריחתו של הרב ר' שמחה גורודצקי - היה הרב יעקב זכריה מאסקאליק מזורביץ‘. אחר צאת רבנו מרוסיה ניהל הוא את עיקרה של עבודה זו".}}.

כשנולדה ביתו מרת פריידא אביה רצה מאד לתת שם אחרי הרבי נ"ע שהסתלק שנה קודם, אך מכיוון שנולדה בת, החליט לתת לה שם 'פריידא' שתרגומה לעברית "שמחה", מתוך כוונה שתהי' שמחה בקרב החסידים.

היה עוסק הרבה בחינוך הילדים. מסופר כשהיה ר' [[יואל כהן]] בן חמש שנים, התבטא לפני [[הרבי]] (שהיה אז חתנא דבי נשיאה):"ר' יענקל מאסקאליק הינו הרבי של הילדים, ר' [[מאיר אבצן]] הוא הרבי של הילדות, והרבי (הריי"צ) הוא הרבי של כל הרבי'ס". והרבי נהנה מחוכמתו של הילד, והביא לו חפיסת שוקולד.

כאשר חבירו הטוב החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]], נשלח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לגלות ב[[סיביר]], ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמה: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע, ורק אחר כך הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו. {{הערה|וכך כתב הרב יענקל זוראוויצער להרב [[פאלע כהן]] בעת היותו של ר' פולע בגלות ב[[סיביר]] - מסמך מרתק ומחנך של אהבת רעים חסידית מופלאה:
"... אוכל להתחלק פ"ש (=פרישת שלום) מביתך וב"ב יחי'. בפורים בעת הסעודה הייתי בביתך לקיים את דברי ימי הפורים במשתה ושמחה. הצנצנת [= הבקבוק] שהייתה מלאה נשאר רק מעט, להמתין עליך לגומרה בבואך בקרוב צלחה. רבקה שלך (=רעייתו של ר' רפאל נחמן) הייתה בהתעוררות של רוממות הרוח, של תקוה ו[[ביטחון]] חזק להשי"ת כי קרובה הישועה. חאשקע (מרת חסיה פריז) פרידקע (מרת פריידע סגל) וגיטעלע (מרת גיטה גנזבורג), וביותר, בנך יואל שי' (ר' [[יואל כהן]]), רננו ורקדו, והציור היה מעין התחלה של הרקודים והנגונים שינגנו וירקדו אי"ה בעת שעינינו תחזינה בשובך לביתך צלחה. מה אכתוב לך. עס האט זיך גיטרונקען און גיזונגען, און עס האט זיך גיטאנצט (=השתיה והשירה והריקודים היו כמו שבאו מעצמם). ומה נהדר היה מראה כהן, היינו פני בנך היקר יואלקע שי'. הד אדמימות נראתה בפניו, עיניו היו מפיקות אור של שמחה, משמחת יהודי שמח בשמחת [[פורים]] בלי שום טעם ודעת... והשי"ת יחזקך ויתן לך כח ועוז כמא' נותן ליעף כח, ובקרוב יוציאך להיגאל [[גאולה]] שלימה ולהתראות עם ב"ב יחד בשמחה רבה ושמחת עולם. כברכת אוהבך ב[[אהבה]] מעתה ועד עולם, יעקב זכרי'."}}

==המאסר==
[[קובץ:יעקב מסקאליק חקירה.png|ממוזער|273x273 פיקסלים|ר' יעקב מאסקליק בתמונה שצולמה בעת מעצרו. מתוך תיק החקירה.]]
היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד. ניסו לעוצרו פעמים רבות, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים, עד שנאסר ב[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית#גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה|גל המאסרים במוסקבה בשנת]] [[תרצ"ה]]

המתינו לו מחוץ לביתו עם תמונה שלו, ובאותו זמן באחד החידרים נתן הרב עונש לתלמיד אחד, ואתו תלמיד יצא החוצה בעצבים ואמר להם שמי שהם מחפשים זה ר' יענקל. ועצרו את ר' יענקל והגלו אותו ל[[קזחסטן]] ביחד עם ר' [[שלמה מטוסוב]], ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], ר' [[מנחם מענדל גורליק]] ור' [[יצחק גולדין]].

מסופר שבאחד מהפעמים שהעבירו את החסידים המואשמים מהמעצר למעצר אחר - היה זה בשמח<nowiki>''</nowiki>ת. הם חיכו ברחבה שליד בניין המעצר כדי שיבוא כלי רכב לקחת אותם לגלות. כולם היו שבורים ורצוצים ואילו ר' יענקל אמר להם: <nowiki>''</nowiki>היינט ס‘איז דאך שמח“ת! מ‘דארף זיין בשמחה“! הרי היום זה שמח<nowiki>''</nowiki>ת וצריך להיות בשמחה! הוא קם ויצא בריקוד יחד עם החברים. השוטרים שהיו במקום היו בטוחים שכנראה השתבשה עליהם דעתם ולכן לא הפריעו להם בריקודים, כאשר בעצם היתה זו השמחה של [[שמחת תורה|שמח<nowiki>''</nowiki>ת]].

היו שולחים לו דפים של [[דא"ח]] בתוך ספרי קריאה ברוסית, באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו.

===נהרג על קידוש השם===
בתקופת הגלות ב[[קזחסטן]], ראו אותו החסידים מובל במכונית פתוחה בלי גג. כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדה שם, שהוא נהרג ביריה על [[קידוש ה']], היה זה בקיץ [[תרח"צ]].

מסופר שטרם הריגתו, רקד ר' יענקל ואמר: "רוצחים אותי על ששמרתי שבת, ועל שמלתי את בני וכו'"{{הערה|מפי הרב יששכר דוד קלויזנר}}.

== כ"ד טבת ==
כאשר ר' שמחה גורודצקי נסע בפעם הראשונה לרבי, ביקשו בני המשפחה שישאל את הרבי מה לעשות לגבי יום היארצייט מכיוון שאינם יודעים דבר על יום הסתלקותו. כאשר הציג את השאלה בפני הרבי, ענה הרבי: "איהם פעלט גארניט... ער איז שוין לאנג אין די הויכע עולמות (נוסח אחר: בגן עדן)... אויב די משפחה וויל - קען מען אפשטעלין כ"ד טבת". לו לא חסר מאומה... הוא מצוי זה כבר בעולמות העליונים (נוסח אחר: בגן עדן)... אם המשפחה רוצה - אפשר לקבוע את יום היארצייט לכ"ד טבת.

כשבתו של ר' יעקב, מרת בלומה גלפרין, נסעה ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]], היא שאלה מדוע דווקא [[כ"ד בטבת|כ"ד טבת]] ולא [[י' בשבט|יו"ד שבט]], שזה נראה לה תאריך מתאים יותר, מכיוון שהוא קשור [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|לאדמו"ר הריי"צ]]. אחרי שהרבי השיב לה מספר תשובות, והיא עדיין לא השתכנעה בגלל הצער שנבע מהקומוניזם ועוד, פני הרבי הרצינו, הוא התרומם קצת ונשען באגרופיו על השולחן. אגרופיו השתנו מאדום ללבן ומלבן לאדום, ואז הוא אמר: "א איד וואס האט אויסגעפירט דעם אלטן רבינ'ס כוונה!" ("איך אפשר אחרת?! הרי הוא היה יהודי שנשא את כוונת [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]!")

==משפחתו==
'''רעייתו בזיווג ראשון''':
*מרת מרים רחל (בת ר' טובי' מרגולין)
'''בנו''':
*ר' [[מנחם מענדל מסקליק|מנחם מענדל]]
*כלתו. מרת ציפה עלקא.
'''בנותיו''':
*מרת פריידא רסקין (אשת ר' [[שאול רסקין|שאול]]).
*מרת בלומא גלפרין (אשת ר' [[שמעון גלפרין|שמעון]]).
*נכדו ר' [[ראובן גלפרין]].
'''רעייתו בזיווג שני''':
*מרת סימא קליבנוב (גיסתו של ר' [[יוחנן גורדון]])

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי]''', לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf זכרונות נכדו הרה"ח הרה"ת ר' שלמה גאלפערין]''', בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחות נכדיו חן-גרינברג, טבת תשפ"ב
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%A7_%D7%A1%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%A7.pdf תשורה ניימרק-ברוק חשון תשפ"ה]'''

{{מנין כריתת הברית}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מסקליק, יעקב זכריה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]

יעקב זכריה מסקליק

2025-03-03T09:22:31Z

למטערנטשיק: הגהה

{{לעריכה}}
{{דמות
|שם = הרב יעקב זכריה מסקאליק
|תמונה = הרב יעקב מסקאליק.png
|כינוי = יענקל זוראוויצ'ער
|תיאור= הרה"ח יעקב זכריה הלוי מסקאליק
|תאריך לידה = [[תרמ"ו]]
|מקום לידה = [[שצעדרין]]
|תאריך פטירה = [[תרח"צ]]
|מקום פטירה= [[קזחסטן]] (ככל הנראה)
|מקום פעילות= ז'וראוויץ, [[מוסקבה]], [[מלחובקה]]
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=[[רב]], מזכיר אדמו"ר הריי"צ, שליח אדמו"ר הריי"צ, [[מנין כריתת הברית|עשרת המושבעים]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
|חתימה=ריז"ה}}

הרב החסיד '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''', המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער'''{{הערה|נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב [[זוראוויץ']]}} ([[שמחת תורה]] [[תרמ"ו]] - [[תרח"צ]]), היה מגדולי החסידים בברית המועצות, מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], שימש תקופה כמזכיר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], והיה מעשרת המושבעים ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] [[מנין כריתת הברית|כרת איתם ברית]] למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ב[[רוסיה]]. לאחר יציאת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] מ[[רוסיה]] היה אחראי את רוב החזקת היהדות במדינה, נאסר בשנת [[תרצ"ה]] הוגלה ונעלמו עקבותיו, ויש עדות שנהרג.

==תולדות חיים==
נולד ב[[שמחת תורה]]{{הערה|התאריך נלמד מדבריו שאמר בעת שנפגש עם בני משפחתו לפני העברתו מבית המאסר לעיר גלותו שיום זה שמח"ת הוא יום הולדתי.}} [[תרמ"ו]], בעיירה [[שצעדרין]], לאביו הרב זאב וואלף הלוי מסקאליק ואימו מרת יהודית.

בעת שהיה מה[[תמים|'תמימים']] המבוגרים ב'[[תומכי תמימים]]', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד.

היה בעל אהבת ישראל עצומה, הרבי הרש"ב התבטא עליו, שהוא בדוגמת רבי [[לוי יצחק מברדיצ'וב]] בדורו.

==רב בז'וראוויץ==
בשנת [[תרע"א]] נשלח ר' יענקל על ידי [[הרבי הרש"ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ', אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק ב[[שליח]]ויות של הרבי ב[[מסירות נפש]].

מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור [[רב]], אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו...

==ברוסיה הקומוניסטית==
ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות ל[[מלמדים]] ול[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]].

כמו כן מסר דיווחים שוטפים ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] על מצב ה[[מקווה|מקוואות]] ו[[בית הכנסת|בתי הכנסת]] בעיירות שונות.
הצטיין מאוד במידת ה[[חסד]] שלו{{הערה|מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או [[עור]] פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'}}.

אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה"{{הערה|מובא ב[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 353.}}.

פעם התבטא עליו ר' ניסן נמנוב: <nowiki>''</nowiki>בהחלט ניתן לומר בלב שלם, כשם שאמרו חז<nowiki>''</nowiki>ל על אברהם אבינו 'קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה', כך 'קיים ר' יעקב זוראביצ'ער את המבצעים עד שלא ניתנו מכ<nowiki>''</nowiki>ק אדמו<nowiki>''</nowiki>ר שליט<nowiki>''</nowiki>א<nowiki>''</nowiki>.

בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק בתהילים: "רכב אלוקים רבותים".}}.

וב[[התוועדות חסידית|פארבריינגען]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י“ט כסלו]] בשנה שאחרי אמר הרבי הריי“צ: ”מאסקווע היא כעת עיר ואם בישראל, והרי“ז הלוי אל יסתפק במה שג‘ מאות ילדים לומדים שמה וע“ז יאמר די. רק בכל ג‘ חצירות יהיה ביהכ“נ וחדר, ובמקום ג‘ מאות תלמידים יהיו ג‘ אלפים“.

ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים.

במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר הרבי [[הריי"צ]], שהיה אז ב[[מלחובקה]].

אחרי יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה היה ר' יעקב שניהל את רוב עבודת החזקת היהדות ברוסיה{{הערת שוליים|כך כותה הרב שלום בער לוין בספרו '‘תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית":
את עבודת חיזוק היהדות ברוסיה המשיך רבנו גם אחר צאתו את המדינה. וזאת על-ידי שליחיו הנועזים, שעל פי הוראותיו היו נוסעים מעיר לעיר לייסד חדרים, ישיבות, מקוואות ושאר מוסדות הדת, שכולם ירדו באותה שעה למחתרת. אחד המיוחד שהתמסר לעבודה זו (אחרי מאסרו של השליח הרב ר' בן ציון שם טוב בשנת תרפ''ז, ואחר בריחתו של הרב ר' שמחה גורודצקי - היה הרב יעקב זכריה מאסקאליק מזורביץ‘. אחר צאת רבנו מרוסיה ניהל הוא את עיקרה של עבודה זו".}}.

כשנולדה ביתו מרת פריידא אביה רצה מאד לתת שם אחרי הרבי נ"ע שהסתלק שנה קודם, אך מכיוון שנולדה בת, החליט לתת לה שם 'פריידא' שתרגומה לעברית "שמחה", מתוך כוונה שתהי' שמחה בקרב החסידים.

היה עוסק הרבה בחינוך הילדים. מסופר כשהיה ר' [[יואל כהן]] בן חמש שנים, התבטא לפני [[הרבי]] (שהיה אז חתנא דבי נשיאה):"ר' יענקל מאסקאליק הינו הרבי של הילדים, ר' [[מאיר אבצן]] הוא הרבי של הילדות, והרבי (הריי"צ) הוא הרבי של כל הרבי'ס". והרבי נהנה מחוכמתו של הילד, והביא לו חפיסת שוקולד.

כאשר חבירו הטוב החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]], נשלח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לגלות ב[[סיביר]], ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמה: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע, ורק אחר כך הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו. {{הערה|וכך כתב הרב יענקל זוראוויצער להרב [[פאלע כהן]] בעת היותו של ר' פולע בגלות ב[[סיביר]] - מסמך מרתק ומחנך של אהבת רעים חסידית מופלאה:
"... אוכל להתחלק פ"ש (=פרישת שלום) מביתך וב"ב יחי'. בפורים בעת הסעודה הייתי בביתך לקיים את דברי ימי הפורים במשתה ושמחה. הצנצנת [= הבקבוק] שהייתה מלאה נשאר רק מעט, להמתין עליך לגומרה בבואך בקרוב צלחה. רבקה שלך (=רעייתו של ר' רפאל נחמן) הייתה בהתעוררות של רוממות הרוח, של תקוה ו[[ביטחון]] חזק להשי"ת כי קרובה הישועה. חאשקע (מרת חסיה פריז) פרידקע (מרת פריידע סגל) וגיטעלע (מרת גיטה גנזבורג), וביותר, בנך יואל שי' (ר' [[יואל כהן]]), רננו ורקדו, והציור היה מעין התחלה של הרקודים והנגונים שינגנו וירקדו אי"ה בעת שעינינו תחזינה בשובך לביתך צלחה. מה אכתוב לך. עס האט זיך גיטרונקען און גיזונגען, און עס האט זיך גיטאנצט (=השתיה והשירה והריקודים היו כמו שבאו מעצמם). ומה נהדר היה מראה כהן, היינו פני בנך היקר יואלקע שי'. הד אדמימות נראתה בפניו, עיניו היו מפיקות אור של שמחה, משמחת יהודי שמח בשמחת [[פורים]] בלי שום טעם ודעת... והשי"ת יחזקך ויתן לך כח ועוז כמא' נותן ליעף כח, ובקרוב יוציאך להיגאל [[גאולה]] שלימה ולהתראות עם ב"ב יחד בשמחה רבה ושמחת עולם. כברכת אוהבך ב[[אהבה]] מעתה ועד עולם, יעקב זכרי'."}}

==המאסר==
[[קובץ:יעקב מסקאליק חקירה.png|ממוזער|273x273 פיקסלים|ר' יעקב מאסקליק בתמונה שצולמה בעת מעצרו. מתוך תיק החקירה.]]
היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד. ניסו לעוצרו פעמים רבות, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים, עד שנאסר ב[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית#גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה|גל המאסרים במוסקבה בשנת]] [[תרצ"ה]]

המתינו לו מחוץ לביתו עם תמונה שלו, ובאותו זמן באחד החידרים נתן הרב עונש לתלמיד אחד, ואתו תלמיד יצא החוצה בעצבים ואמר להם שמי שהם מחפשים זה ר' יענקל. ועצרו את ר' יענקל והגלו אותו ל[[קזחסטן]] ביחד עם ר' [[שלמה מטוסוב]], ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], ר' [[מנחם מענדל גורליק]] ור' [[יצחק גולדין]].

מסופר שבאחד מהפעמים שהעבירו את החסידים המואשמים מהמעצר למעצר אחר - היה זה בשמח<nowiki>''</nowiki>ת. הם חיכו ברחבה שליד בניין המעצר כדי שיבוא כלי רכב לקחת אותם לגלות. כולם היו שבורים ורצוצים ואילו ר' יענקל אמר להם: <nowiki>''</nowiki>היינט ס‘איז דאך שמח“ת! מ‘דארף זיין בשמחה“! הרי היום זה שמח<nowiki>''</nowiki>ת וצריך להיות בשמחה! הוא קם ויצא בריקוד יחד עם החברים. השוטרים שהיו במקום היו בטוחים שכנראה השתבשה עליהם דעתם ולכן לא הפריעו להם בריקודים, כאשר בעצם היתה זו השמחה של [[שמחת תורה|שמח<nowiki>''</nowiki>ת]].

היו שולחים לו דפים של [[דא"ח]] בתוך ספרי קריאה ברוסית, באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו.

===נהרג על קידוש השם===
בתקופת הגלות ב[[קזחסטן]], ראו אותו החסידים מובל במכונית פתוחה בלי גג. כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדה שם, שהוא נהרג ביריה על [[קידוש ה']], היה זה בקיץ [[תרח"צ]].

מסופר שטרם הריגתו, רקד ר' יענקל ואמר: "רוצחים אותי על ששמרתי שבת, ועל שמלתי את בני וכו'".

== כ"ד טבת ==
כאשר ר' שמחה גורודצקי נסע בפעם הראשונה לרבי, ביקשו בני המשפחה שישאל את הרבי מה לעשות לגבי יום היארצייט מכיוון שאינם יודעים דבר על יום הסתלקותו. כאשר הציג את השאלה בפני הרבי, ענה הרבי: "איהם פעלט גארניט... ער איז שוין לאנג אין די הויכע עולמות (נוסח אחר: בגן עדן)... אויב די משפחה וויל - קען מען אפשטעלין כ"ד טבת". לו לא חסר מאומה... הוא מצוי זה כבר בעולמות העליונים (נוסח אחר: בגן עדן)... אם המשפחה רוצה - אפשר לקבוע את יום היארצייט לכ"ד טבת.

כשבתו של ר' יעקב, מרת בלומה גלפרין, נסעה ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]], היא שאלה מדוע דווקא [[כ"ד בטבת|כ"ד טבת]] ולא [[י' בשבט|יו"ד שבט]], שזה נראה לה תאריך מתאים יותר, מכיוון שהוא קשור [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|לאדמו"ר הריי"צ]]. אחרי שהרבי השיב לה מספר תשובות, והיא עדיין לא השתכנעה בגלל הצער שנבע מהקומוניזם ועוד, פני הרבי הרצינו, הוא התרומם קצת ונשען באגרופיו על השולחן. אגרופיו השתנו מאדום ללבן ומלבן לאדום, ואז הוא אמר: "א איד וואס האט אויסגעפירט דעם אלטן רבינ'ס כוונה!" ("איך אפשר אחרת?! הרי הוא היה יהודי שנשא את כוונת [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]!")

==משפחתו==
'''רעייתו בזיווג ראשון''':
*מרת מרים רחל (בת ר' טובי' מרגולין)
'''בנו''':
*ר' [[מנחם מענדל מסקליק|מנחם מענדל]]
*כלתו. מרת ציפה עלקא.
'''בנותיו''':
*מרת פריידא רסקין (אשת ר' [[שאול רסקין|שאול]]).
*מרת בלומא גלפרין (אשת ר' [[שמעון גלפרין|שמעון]]).
*נכדו ר' [[ראובן גלפרין]].
'''רעייתו בזיווג שני''':
*מרת סימא קליבנוב (גיסתו של ר' [[יוחנן גורדון]])

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי]''', לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf זכרונות נכדו הרה"ח הרה"ת ר' שלמה גאלפערין]''', בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחות נכדיו חן-גרינברג, טבת תשפ"ב
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%A7_%D7%A1%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%A7.pdf תשורה ניימרק-ברוק חשון תשפ"ה]'''

{{מנין כריתת הברית}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מסקליק, יעקב זכריה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]

נחום רבינוביץ' (כפר ביל"ו)

2025-02-02T18:08:10Z

למטערנטשיק:

{{מפנה|נחום רבינוביץ|משפיע בישיבת תורת אמת ושיכון חב"ד בירושלים|נחום רבינוביץ (ירושלים)}}
[[קובץ:נ רבינוביץ.jpg|ממוזער|הרב נחום רבינוביץ לומד גמרא עם בנו]]
הרב '''נחום רבינוביץ''' (יליד שנת [[תשד"מ]], 1984) הוא שליח הרבי בכפר ביל"ו, עורך ומחבר תורני, מומחה להוראת הגמרא ואחראי פיתוח תוכניות הלימוד התורניות בתלמודי התורה של [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ועורך שותף במכון [[ביאורים במאמרי רבינו]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ו שבט]] [[תשד"מ]] לאביו הרב שמואל בן ציון (בן הרב הלל) רבינוביץ, ולאמו מרת מרים שושנה.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בשנת [[תשס"ז]] עם רעייתו מרת גיטה רבקה, בת הרב שמעון גרליק.

לאחר החתונה נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] והחל לשקוד על ליקוטים שונים מתורת רבותינו נשיאינו, אותם הוציא בסדרת חוברות פופלריות המנגישות את מחשבת החסידות בצורה ערוכה ובהירה.

בשנת [[תשע"א]] יצא לפעול בשליחות הרבי והתמנה כשליח הרבי בכפר ביל"ו.

בהמשך, התמחה בהוראת גמרא ובהוראה מתקנת, ושימש במספר תפקידים בישיבות חב"ד שיש בהם אוכלוסיית תלמידים המתקשה בלימוד הגמרא, בהם ישיבת 'אהלי תמימים' וישיבת 'תמים לכתחילה'.

פיתח את משחקי הלימוד 'תיובתא', 'רביעיות התנאים', ו'רביעיות האמוראים', שנועדו לחבר את עולם הגמרא לעולמם של הילדים, וכן יזם והיה שותף בכתיבת ספר הלימוד 'מפתחות לתלמוד' המעניק את [[כללי הלימוד]] בגמרא ודרכי הוראת הגמרא.

כיום, משמש כראש צוות תוכניות הלימוד התורניות בתלמודי תורה חב"ד המשתייכים ל[[רשת אהלי יוסף יצחק]], ואחראי על הפקת חומרי הוראה מדריכים למורים וחוברות לימוד התואמות את תכנית הלימודים וההישגים המצופים.

בנוסף, משמש כעורך שותף ב[[מכון ביאורי במאמרי רבינו]].

==חיבוריו==
*'''מפתחות לתלמוד''', מדריך ללמידה עצמאית בגמרא, תשע"ח
*'''תפילה לאני''', צבע לעולמה הפנימי של התפילה, מכון טעם ודעת, כפר חב"ד
*'''חשוב טוב''', עוצמת המחשבה הטובה לפי חז"ל ומחשבת החסידות, מכון טעם ודעת, כפר חב"ד תשס"ט
*'''להתפרנס''', זוים חדשה לעבודה ולעסק לפי חז"ל וביאורי החסידות, מכון טעם ודעת כפר חב"ד
*'''לראות טוב''', זווית ראיה על אנשים ועל מאורעות החיים, מכון טעם ודעת, כפר חב"ד
*'''העתיד כאן''',
*'''התפילין של רבון העולמים''', מכון טעם ודעת, כפר חב"ד
*'''רגעים''', כוחן של פעולות קטנות לאור דברי חז"ל ומחשבת החסידות, מכון טעת ודעת, כפר חב"ד
*'''מחשב מסלול מחדש''', תשפ"ב
*'''יומי דפגרא''', סיפורם וענינים של חגי חב"ד (עורך), הוצאות לדורות כפר חב"ד תשע"ג
*'''דרך הלימוד החב"די''', לימוד הגמרא והפוסקים לשיטת רבותינו נשיאינו, מכון טעם ודעת כפר חב"ד תשע"ב
*'''תפילה של חסיד''', תש"ע
*'''אשר תעשה תצליח''', תשורה משמחת הנישואין של ר' אשר רבינוביץ, כפר חב"ד תש"ע
*'''קונטרס תורת החסידות והתפילה''' עם ביאורים ועיונים, עורך לשוני, כפר חב"ד תשע"ה

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/magazine/327522/ חג החינוך: איך להאהיב את הגמרא על ילדינו]''' {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/blogs/595092/ איך מפתחים תעסוקה חינוכית חוייתית בבית?]''' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רבינוביץ, נחום}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשד"מ]]
[[קטגוריה:משפחת רבינוביץ]]

יעקב זכריה מסקליק

2025-01-30T21:55:24Z

למטערנטשיק:

{{לעריכה}}
{{דמות
|שם = הרב יעקב זכריה מסקאליק
|תמונה = הרב יעקב מסקאליק.png
|כינוי = יענקל זוראוויצ'ער
|תיאור= הרה"ח יעקב זכריה הלוי מסקאליק
|תאריך לידה = [[תרמ"ו]]
|מקום לידה = [[שצעדרין]]
|תאריך פטירה = [[תרח"צ]]
|מקום פטירה= [[קזחסטן]] (ככל הנראה)
|מקום פעילות= ז'וראוויץ, [[מוסקבה]], [[מלחובקה]]
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=[[רב]], מזכיר אדמו"ר הריי"צ, שליח אדמו"ר הריי"צ, [[מנין כריתת הברית|עשרת המושבעים]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
|חתימה=ריז"ה}}

הרב החסיד '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''', המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער'''{{הערה|נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב [[זוראוויץ']]}} ([[שמחת תורה]] [[תרמ"ו]] - [[תרח"צ]]), היה מגדולי החסידים בברית המועצות, מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], שימש תקופה כמזכיר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], והיה מעשרת המושבעים ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] [[מנין כריתת הברית|כרת איתם ברית]] למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ב[[רוסיה]]. נאסר בשנת תרצ"ה הוגלה ונעלמו עקבותיו, ויש עדות שנהרג.

==תולדות חיים==
נולד ב[[שמחת תורה]]{{הערה|התאריך נלמד מדבריו שאמר בעת שנפגש עם בני משפחתו לפני העברתו מבית המאסר לעיר גלותו שיום זה שמח"ת הוא יום הולדתי.}} [[תרמ"ו]], בעיירה [[שצעדרין]], לאביו הרב זאב וואלף הלוי מסקאליק ואימו מרת יהודית.

בעת שהיה מה[[תמים|'תמימים']] המבוגרים ב'[[תומכי תמימים]]', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד.

היה בעל אהבת ישראל עצומה, הרבי הרש"ב התבטא עליו, שהוא בדוגמת רבי [[לוי יצחק מברדיצ'וב]] בדורו.

==רב בז'וראוויץ==
בשנת [[תרע"א]] נשלח ר' יענקל על ידי [[הרבי הרש"ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ', אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק ב[[שליח]]ויות של הרבי ב[[מסירות נפש]].

מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור [[רב]], אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו...

==ברוסיה הקומוניסטית==
ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות ל[[מלמדים]] ול[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]].

כמו כן מסר דיווחים שוטפים ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] על מצב ה[[מקווה|מקוואות]] ו[[בית הכנסת|בתי הכנסת]] בעיירות שונות.
הצטיין מאוד במידת ה[[חסד]] שלו{{הערה|מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או [[עור]] פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'}}.

אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה"{{הערה|מובא ב[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 353.}}.

פעם התבטא עליו ר' ניסן נמנוב: <nowiki>''</nowiki>בהחלט ניתן לומר בלב שלם, כשם שאמרו חז<nowiki>''</nowiki>ל על אברהם אבינו 'קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה', כך 'קיים ר' יעקב זוראביצ'ער את המבצעים עד שלא ניתנו מכ<nowiki>''</nowiki>ק אדמו<nowiki>''</nowiki>ר שליט<nowiki>''</nowiki>א<nowiki>''</nowiki>.

בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק בתהילים: "רכב אלוקים רבותים".}}.

וב[[התוועדות חסידית|פארבריינגען]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י“ט כסלו]] בשנה שאחרי אמר הרבי הריי“צ: ”מאסקווע היא כעת עיר ואם בישראל, והרי“ז הלוי אל יסתפק במה שג‘ מאות ילדים לומדים שמה וע“ז יאמר די. רק בכל ג‘ חצירות יהיה ביהכ“נ וחדר, ובמקום ג‘ מאות תלמידים יהיו ג‘ אלפים“.

ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים.

במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר הרבי [[הריי"צ]], שהיה אז ב[[מלחובקה]].

אחרי יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה היה ר' יעקב שניהל את רוב עבודת החזקת היהדות ברוסיה{{הערת שוליים|כך כותה הרב שלום בער לוין בספרו '‘תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית":
את עבודת חיזוק היהדות ברוסיה המשיך רבנו גם אחר צאתו את המדינה. וזאת על-ידי שליחיו הנועזים, שעל פי הוראותיו היו נוסעים מעיר לעיר לייסד חדרים, ישיבות, מקוואות ושאר מוסדות הדת, שכולם ירדו באותה שעה למחתרת. אחד המיוחד שהתמסר לעבודה זו (אחרי מאסרו של השליח הרב ר' בן ציון שם טוב בשנת תרפ''ז, ואחר בריחתו של הרב ר' שמחה גורודצקי - היה הרב יעקב זכריה מאסקאליק מזורביץ‘. אחר צאת רבנו מרוסיה ניהל הוא את עיקרה של עבודה זו".}}.

כשנולדה ביתו מרת פריידא אביה רצה מאד לתת שם אחרי הרבי נ"ע שהסתלק שנה קודם, אך מכיוון שנולדה בת, החליט לתת לה שם 'פריידא' שתרגומה לעברית "שמחה", מתוך כוונה שתהי' שמחה בקרב החסידים.

היה עוסק הרבה בחינוך הילדים. מסופר כשהיה ר' [[יואל כהן]] בן חמש שנים, התבטא לפני [[הרבי]] (שהיה אז חתנא דבי נשיאה):"ר' יענקל מאסקאליק הינו הרבי של הילדים, ר' [[מאיר אבצן]] הוא הרבי של הילדות, והרבי (הריי"צ) הוא הרבי של כל הרבי'ס". והרבי נהנה מחוכמתו של הילד, והביא לו חפיסת שוקולד.

כאשר חבירו הטוב החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]], נשלח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לגלות ב[[סיביר]], ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמה: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע, ורק אחר כך הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו. {{הערה|וכך כתב הרב יענקל זוראוויצער להרב [[פאלע כהן]] בעת היותו של ר' פולע בגלות ב[[סיביר]] - מסמך מרתק ומחנך של אהבת רעים חסידית מופלאה:
"... אוכל להתחלק פ"ש (=פרישת שלום) מביתך וב"ב יחי'. בפורים בעת הסעודה הייתי בביתך לקיים את דברי ימי הפורים במשתה ושמחה. הצנצנת [= הבקבוק] שהייתה מלאה נשאר רק מעט, להמתין עליך לגומרה בבואך בקרוב צלחה. רבקה שלך (=רעייתו של ר' רפאל נחמן) הייתה בהתעוררות של רוממות הרוח, של תקוה ו[[ביטחון]] חזק להשי"ת כי קרובה הישועה. חאשקע (מרת חסיה פריז) פרידקע (מרת פריידע סגל) וגיטעלע (מרת גיטה גנזבורג), וביותר, בנך יואל שי' (ר' [[יואל כהן]]), רננו ורקדו, והציור היה מעין התחלה של הרקודים והנגונים שינגנו וירקדו אי"ה בעת שעינינו תחזינה בשובך לביתך צלחה. מה אכתוב לך. עס האט זיך גיטרונקען און גיזונגען, און עס האט זיך גיטאנצט (=השתיה והשירה והריקודים היו כמו שבאו מעצמם). ומה נהדר היה מראה כהן, היינו פני בנך היקר יואלקע שי'. הד אדמימות נראתה בפניו, עיניו היו מפיקות אור של שמחה, משמחת יהודי שמח בשמחת [[פורים]] בלי שום טעם ודעת... והשי"ת יחזקך ויתן לך כח ועוז כמא' נותן ליעף כח, ובקרוב יוציאך להיגאל [[גאולה]] שלימה ולהתראות עם ב"ב יחד בשמחה רבה ושמחת עולם. כברכת אוהבך ב[[אהבה]] מעתה ועד עולם, יעקב זכרי'."}}

==המאסר==
[[קובץ:יעקב מסקאליק חקירה.png|ממוזער|273x273 פיקסלים|ר' יעקב מאסקליק בתמונה שצולמה בעת מעצרו. מתוך תיק החקירה.]]
היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד. ניסו לעוצרו פעמים רבות, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים, עד שנאסר ב[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית#גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה|גל המאסרים במוסקבה בשנת]] [[תרצ"ה]]

המתינו לו מחוץ לביתו עם תמונה שלו, ובאותו זמן באחד החידרים נתן הרב עונש לתלמיד אחד, ואתו תלמיד יצא החוצה בעצבים ואמר להם שמי שהם מחפשים זה ר' יענקל. ועצרו את ר' יענקל והגלו אותו ל[[קזחסטן]] ביחד עם ר' [[שלמה מטוסוב]], ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], ר' [[מנחם מענדל גורליק]] ור' [[יצחק גולדין]].

מסופר שבאחד מהפעמים שהעבירו את החסידים המואשמים מהמעצר למעצר אחר - היה זה בשמח<nowiki>''</nowiki>ת. הם חיכו ברחבה שליד בניין המעצר כדי שיבוא כלי רכב לקחת אותם לגלות. כולם היו שבורים ורצוצים ואילו ר' יענקל אמר להם: <nowiki>''</nowiki>היינט ס‘איז דאך שמח“ת! מ‘דארף זיין בשמחה“! הרי היום זה שמח<nowiki>''</nowiki>ת וצריך להיות בשמחה! הוא קם ויצא בריקוד יחד עם החברים. השוטרים שהיו במקום היו בטוחים שכנראה השתבשה עליהם דעתם ולכן לא הפריעו להם בריקודים, כאשר בעצם היתה זו השמחה של [[שמחת תורה|שמח<nowiki>''</nowiki>ת]].

היו שולחים לו דפים של [[דא"ח]] בתוך ספרי קריאה ברוסית, באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו.

===נהרג על קידוש השם===
בתקופת הגלות ב[[קזחסטן]], ראו אותו החסידים מובל במכונית פתוחה בלי גג. כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדה שם, שהוא נהרג ביריה על [[קידוש ה']], היה זה בקיץ [[תרח"צ]].

מסופר שטרם הריגתו, רקד ר' יענקל ואמר: "רוצחים אותי על ששמרתי שבת, ועל שמלתי את בני וכו'".

== כ"ד טבת ==
כאשר ר' שמחה גורודצקי נסע בפעם הראשונה לרבי, ביקשו בני המשפחה שישאל את הרבי מה לעשות לגבי יום היארצייט מכיוון שאינם יודעים דבר על יום הסתלקותו. כאשר הציג את השאלה בפני הרבי, ענה הרבי: "איהם פעלט גארניט... ער איז שוין לאנג אין די הויכע עולמות (נוסח אחר: בגן עדן)... אויב די משפחה וויל - קען מען אפשטעלין כ"ד טבת". לו לא חסר מאומה... הוא מצוי זה כבר בעולמות העליונים (נוסח אחר: בגן עדן)... אם המשפחה רוצה - אפשר לקבוע את יום היארצייט לכ"ד טבת.

כשבתו של ר' יעקב, מרת בלומה גלפרין, נסעה ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]], היא שאלה מדוע דווקא [[כ"ד בטבת|כ"ד טבת]] ולא [[י' בשבט|יו"ד שבט]], שזה נראה לה תאריך מתאים יותר, מכיוון שהוא קשור [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|לאדמו"ר הריי"צ]]. אחרי שהרבי השיב לה מספר תשובות, והיא עדיין לא השתכנעה בגלל הצער שנבע מהקומוניזם ועוד, פני הרבי הרצינו, הוא התרומם קצת ונשען באגרופיו על השולחן. אגרופיו השתנו מאדום ללבן ומלבן לאדום, ואז הוא אמר: "א איד וואס האט אויסגעפירט דעם אלטן רבינ'ס כוונה!" ("איך אפשר אחרת?! הרי הוא היה יהודי שנשא את כוונת [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]!")

==משפחתו==
'''רעייתו בזיווג ראשון''':
*מרת מרים רחל (בת ר' טובי' מרגולין)
'''בנו''':
*ר' [[מנחם מענדל מסקליק|מנחם מענדל]]
*כלתו. מרת ציפה עלקא.
'''בנותיו''':
*מרת פריידא רסקין (אשת ר' [[שאול רסקין|שאול]]).
*מרת בלומא גלפרין (אשת ר' [[שמעון גלפרין|שמעון]]).
*נכדו ר' [[ראובן גלפרין]].
'''רעייתו בזיווג שני''':
*מרת סימא קליבנוב (גיסתו של ר' [[יוחנן גורדון]])

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי]''', לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf זכרונות נכדו הרה"ח הרה"ת ר' שלמה גאלפערין]''', בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחות נכדיו חן-גרינברג, טבת תשפ"ב
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%A7_%D7%A1%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%A7.pdf תשורה ניימרק-ברוק חשון תשפ"ה]'''

{{מנין כריתת הברית}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מסקליק, יעקב זכריה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]

יעקב זכריה מסקליק

2025-01-30T21:39:54Z

למטערנטשיק:

{{לעריכה}}
{{דמות
|שם = הרב יעקב זכריה מסקאליק
|תמונה = הרב יעקב מסקאליק.png
|כינוי = יענקל זוראוויצ'ער
|תיאור= הרה"ח יעקב זכריה הלוי מסקאליק
|תאריך לידה = [[תרמ"ו]]
|מקום לידה = [[שצעדרין]]
|תאריך פטירה = [[תרח"צ]]
|מקום פטירה= [[קזחסטן]] (ככל הנראה)
|מקום פעילות= ז'וראוויץ, [[מוסקבה]], [[מלחובקה]]
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=[[רב]], מזכיר אדמו"ר הריי"צ, שליח אדמו"ר הריי"צ, [[מנין כריתת הברית|עשרת המושבעים]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
|חתימה=ריז"ה}}

הרב החסיד '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''', המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער'''{{הערה|נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב [[זוראוויץ']]}} ([[שמחת תורה]] [[תרמ"ו]] - [[תרח"צ]]), היה מגדולי החסידים בברית המועצות, מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], שימש תקופה כמזכיר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], והיה מעשרת המושבעים ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] [[מנין כריתת הברית|כרת איתם ברית]] למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ב[[רוסיה]]. נאסר בשנת תרצ"ה הוגלה ונעלמו עקבותיו, ויש עדות שנהרג.

==תולדות חיים==
נולד ב[[שמחת תורה]]{{הערה|התאריך נלמד מדבריו שאמר בעת שנפגש עם בני משפחתו לפני העברתו מבית המאסר לעיר גלותו שיום זה שמח"ת הוא יום הולדתי.}} [[תרמ"ו]], בעיירה [[שצעדרין]], לאביו הרב זאב וואלף הלוי מסקאליק ואימו מרת יהודית.

בעת שהיה מה[[תמים|'תמימים']] המבוגרים ב'[[תומכי תמימים]]', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד.

היה בעל אהבת ישראל עצומה, הרבי הרש"ב התבטא עליו, שהוא בדוגמת רבי [[לוי יצחק מברדיצ'וב]] בדורו.

==רב בז'וראוויץ==
בשנת [[תרע"א]] נשלח ר' יענקל על ידי [[הרבי הרש"ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ', אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק ב[[שליח]]ויות של הרבי ב[[מסירות נפש]].

מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור [[רב]], אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו...

==ברוסיה הקומוניסטית==
ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות ל[[מלמדים]] ול[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]].

כמו כן מסר דיווחים שוטפים ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] על מצב ה[[מקווה|מקוואות]] ו[[בית הכנסת|בתי הכנסת]] בעיירות שונות.
הצטיין מאוד במידת ה[[חסד]] שלו{{הערה|מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או [[עור]] פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'}}.

אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה"{{הערה|מובא ב[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 353.}}.

פעם התבטא עליו ר' ניסן נמנוב: <nowiki>''</nowiki>בהחלט ניתן לומר בלב שלם, כשם שאמרו חז<nowiki>''</nowiki>ל על אברהם אבינו 'קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה', כך 'קיים ר' יעקב זוראביצ'ער את המבצעים עד שלא ניתנו מכ<nowiki>''</nowiki>ק אדמו<nowiki>''</nowiki>ר שליט<nowiki>''</nowiki>א<nowiki>''</nowiki>.

בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק בתהילים: "רכב אלוקים רבותים".}}.

ובפארבריינגען י“ט כסלו בשנה שאחרי אמר הרבי הריי“צ: ”מאסקווע היא כעת עיר ואם בישראל, והרי“ז הלוי אל יסתפק במה שג‘ מאות ילדים לומדים שמה וע“ז יאמר די. רק בכל ג‘ חצירות יהיה ביהכ“נ וחדר, ובמקום ג‘ מאות תלמידים יהיו ג‘ אלפים“

ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים.

במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר הרבי [[הריי"צ]], שהיה אז ב[[מלחובקה]].

אחרי יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה היה ר' יעקב שניהל את רוב עבודת החזקת היהדות ברוסיה{{הערת שוליים|את עבודת חיזוק היהדות ברוסיה המשיך רבנו גם אחר צאתו את המדינה. וזאת על-ידי שליחיו הנועזים, שעל פי הוראותיו היו נוסעים מעיר לעיר לייסד חדרים, ישיבות, מקוואות ושאר מוסדות הדת, שכולם ירדו באותה שעה למחתרת. אחד המיוחד שהתמסר לעבודה זו אחרי מאסרו של השליח הרב ר' בן ציון שם טוב בשנת תרפ''ז, ואחר בריחתו של הרב ר' שמחה גורודצקי - היה הרב יעקב זכריה מאסקאליק מזורביץ‘. אחר צאת רבנו מרוסיה ניהל הוא את עיקרה של עבודה זו".

'‘תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית"}}.

כשנולדה ביתו מרת פריידא אביה רצה מאד לתת שם אחרי הרבי נ"ע שהסתלק שנה קודם, אך מכיוון שנולדה בת, החליט לתת לה שם 'פריידא' שתרגומה לעברית "שמחה", מתוך כוונה שתהי' שמחה בקרב החסידים.

היה עוסק הרבה בחינוך הילדים. מסופר כשהיה ר' [[יואל כהן]] בן חמש שנים, התבטא לפני [[הרבי]] (שהיה אז חתנא דבי נשיאה):"ר' יענקל מאסקאליק הינו הרבי של הילדים, ר' [[מאיר אבצן]] הוא הרבי של הילדות, והרבי (הריי"צ) הוא הרבי של כל הרבי'ס". והרבי נהנה מחוכמתו של הילד, והביא לו חפיסת שוקולד.

כאשר חבירו הטוב החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]], נשלח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לגלות ב[[סיביר]], ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמה: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע, ורק אחר כך הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו. {{הערה|וכך כתב הרב יענקל זוראוויצער להרב [[פאלע כהן]] בעת היותו של ר' פולע בגלות ב[[סיביר]] - מסמך מרתק ומחנך של אהבת רעים חסידית מופלאה:
"... אוכל להתחלק פ"ש (=פרישת שלום) מביתך וב"ב יחי'. בפורים בעת הסעודה הייתי בביתך לקיים את דברי ימי הפורים במשתה ושמחה. הצנצנת [= הבקבוק] שהייתה מלאה נשאר רק מעט, להמתין עליך לגומרה בבואך בקרוב צלחה. רבקה שלך (=רעייתו של ר' רפאל נחמן) הייתה בהתעוררות של רוממות הרוח, של תקוה ו[[ביטחון]] חזק להשי"ת כי קרובה הישועה. חאשקע (מרת חסיה פריז) פרידקע (מרת פריידע סגל) וגיטעלע (מרת גיטה גנזבורג), וביותר, בנך יואל שי' (ר' [[יואל כהן]]), רננו ורקדו, והציור היה מעין התחלה של הרקודים והנגונים שינגנו וירקדו אי"ה בעת שעינינו תחזינה בשובך לביתך צלחה. מה אכתוב לך. עס האט זיך גיטרונקען און גיזונגען, און עס האט זיך גיטאנצט (=השתיה והשירה והריקודים היו כמו שבאו מעצמם). ומה נהדר היה מראה כהן, היינו פני בנך היקר יואלקע שי'. הד אדמימות נראתה בפניו, עיניו היו מפיקות אור של שמחה, משמחת יהודי שמח בשמחת [[פורים]] בלי שום טעם ודעת... והשי"ת יחזקך ויתן לך כח ועוז כמא' נותן ליעף כח, ובקרוב יוציאך להיגאל [[גאולה]] שלימה ולהתראות עם ב"ב יחד בשמחה רבה ושמחת עולם. כברכת אוהבך ב[[אהבה]] מעתה ועד עולם, יעקב זכרי'."}}

==המאסר==
[[קובץ:יעקב מסקאליק חקירה.png|ממוזער|273x273 פיקסלים|ר' יעקב מאסקליק בתמונה שצולמה בעת מעצרו. מתוך תיק החקירה.]]
היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד. ניסו לעוצרו פעמים רבות, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים, עד שנאסר ב[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית#גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה|גל המאסרים במוסקבה בשנת]] [[תרצ"ה]]

המתינו לו מחוץ לביתו עם תמונה שלו, ובאותו זמן באחד החידרים נתן הרב עונש לתלמיד אחד, ואתו תלמיד יצא החוצה בעצבים ואמר להם שמי שהם מחפשים זה ר' יענקל. ועצרו את ר' יענקל והגלו אותו ל[[קזחסטן]] ביחד עם ר' [[שלמה מטוסוב]], ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], ר' [[מנחם מענדל גורליק]] ור' [[יצחק גולדין]].

היו שולחים לו דפים של [[דא"ח]] בתוך ספרי קריאה ברוסית, באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו.

===נהרג על קידוש השם===
בתקופת הגלות ב[[קזחסטן]], ראו אותו החסידים מובל במכונית פתוחה בלי גג. כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדה שם, שהוא נהרג ביריה על [[קידוש ה']], היה זה בקיץ [[תרח"צ]].

מסופר שטרם הריגתו, רקד ר' יענקל ואמר: "רוצחים אותי על ששמרתי שבת, ועל שמלתי את בני וכו'".

==משפחתו==
'''רעייתו בזיווג ראשון''':
*מרת מרים רחל (בת ר' טובי' מרגולין)
'''בנו''':
*ר' [[מנחם מענדל מסקליק|מנחם מענדל]]
*כלתו. מרת ציפה עלקא.
'''בנותיו''':
*מרת פריידא רסקין (אשת ר' [[שאול רסקין|שאול]]).
*מרת בלומא גלפרין (אשת ר' [[שמעון גלפרין|שמעון]]).
*נכדו ר' [[ראובן גלפרין]].
'''רעייתו בזיווג שני''':
*מרת סימא קליבנוב (גיסתו של ר' [[יוחנן גורדון]])

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי]''', לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf זכרונות נכדו הרה"ח הרה"ת ר' שלמה גאלפערין]''', בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחות נכדיו חן-גרינברג, טבת תשפ"ב
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%A7_%D7%A1%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%A7.pdf תשורה ניימרק-ברוק חשון תשפ"ה]'''

{{מנין כריתת הברית}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מסקליק, יעקב זכריה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]

יעקב לנדא

2025-01-01T09:58:29Z

למטערנטשיק:

{{לעריכה}}
{{דמות
|שם = הרב יעקב לנדא
|תמונה = הרב לנדא בבני ברק.jpg
|תאריך לידה = [[תרנ"ג]]
|מקום לידה = [[קורניץ]], רוסיה
|תאריך פטירה = [[כ"ו בשבט]] [[תשמ"ו|ה'תשמ"ו]]
|מקום פטירה= [[בני ברק]]
|מקום פעילות= [[קורניץ]], [[רוסטוב|רוסטוב על הדון]], [[בני ברק]]
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=[[רב]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
}}

הרב '''יעקב לנדא''', ([[תרנ"ג]] - [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]), היה רבה של העיר קורניץ, "רב החצר" בבית [[הרבי הרש"ב]] ולימים רבה של העיר [[בני ברק]]. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש"ב.

== תולדות חיים ==
===נעוריו===
[[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי]]
נולד בשנת [[תרנ"ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודא ליב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיירה, ולאימו מרת גיטה פייגא. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[זלמן קורניצער]].

בשנת [[תרס"ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע"ג]] נתמנה הרב יעקב לנדא לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|כך תיאר זאת במכתב שכתב:{{ציטוטון|על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה), ור' [[ליב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו"ר [[הרש"ב]] מליובאוויטש. גם אני נסעתי איתם וביארתי לאדמו"ר נבג"מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...}}.}}.

=== ב[[רוסיה]] ===
לאחר מספר שנים מקבלת הרבנות, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ועבר להתגורר בעיר רוסטוב שעל נהר דון לצד חצר הרבי הרש"ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו, ושכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.

ה[[מקווה]] בשיטת חב"ד, הידועה בשם [[בור על גבי בור]], נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ב[[רוסטוב]]. הוא היה המקווה הראשון שנבנה בשיטה זו.

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים ל[[מצה שמורה]] עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

הקים גם את ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[מוסקבה]] שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, על מנת להדריכם ולחנכם בדרך התורה והמצוות.

=== ב[[לטביה]]===
בשנת [[תרפ"ז]] עבר ל[[לטביה]].

ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש [[אדמו"ר הריי"צ]] לשלטונות — אחר יציאתו לחירות ממאסרו בכלא הסובייטי באותה שנה, רצה לכלול אדמו"ר הריי"צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלוים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר.

בתקופת היותו בלטביה היה מקורב לגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. בחודש [[כסלו]] [[תר"צ]] [[נישואין|נשא]] את מרת חיה מינא למשפחת רבינוביץ. החתונה התקיימה ב[[דווינסק]], ו[[מסדר הקידושין]] היה הרוגוצ'ובר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=120 ידיעה בעיתון פרי מארגן].}}.

===רב בליבוי===
במשך תקופה היה לרב החב"די בעיר [[ליבוי]] שבלטביה.

אדמו"ר הריי"צ ביקש למנותו כרב הקהילה החב"דית בליבוי, הרב [[שמואל חסדן]] מחשובי הקהילה, יחד עם אחיינו הרב [[ישראל חסדן]] ועסקנים נוספים פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי ועמדו לצידו כדי לבסס את תפקידו.

מאז נוצרה ידידות איתנה בין הרב לנדא לרב [[ישראל חסדן]], ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה. הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, היו מבקרים בבית הרב לנדא שם היו מתקבלים כבני משפחה{{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן.}}.

===בארץ ישראל ===
[[קובץ:הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב לנדא בעת הגיעו לארץ הקודש]]
לאחר תקופה של מספר שנים בלטביה, עלה לארץ ישראל. בשנת [[תרצ"ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ"ו]], עד פטירתו ב[[כ"ו שבט]] שנת [[תשמ"ו]].

ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[עירוב תחומין|עירוב]], שיעורי תורה. היה ידוע בתקיפותו על שמירת וביצור הדת בעיר ובד בבד עם פעולות בדרכי נועם. היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, לפעמים אף היה בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד שאהבוהו מאוד.

במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר.

היה ידוע אז בידיעתו הרחבה וגאונותו בתורה, היה מוסר דרשה באופן קבוע ב[[שבת הגדול]] ו[[שבת שובה]], נואם בכינוסים לחיזוק חומת בני ברק, ומעביר השיעורים ב[[ספר התניא]] מידי השבוע, כמו כן היה אומר דברי תורה בכל שבת בשעת "[[רעוא דרעוין]]".

במשך כמה וכמה שנים [[נישואין|נשא]] את התואר זקן [[רבני חב"ד בארץ הקודש]], והיה מחברי [[בית דין רבני חב"ד]].

זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים.

היה גם כן ממעריצי האדמו"ר מ[[אמשינוב]] רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש ומקורב לאדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין.

==עם רבותינו נשיאינו==
{{לעריכה|פסקה=כן}}
=== אצל הרבי הרש"ב ===
{{פסקה חסרה}}
הרב לנדא היה צעיר כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת [[הרבי הרש"ב]] עד ליום [[הסתלקות|הסתלקותו]].

הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.

מידי בוקר, היה הרב לנדא שומע בחדרו שבבית הרבי, שהיה תחת חדר אדמו"ר הרש"ב, את אמירת ברכות השחר על ידי אדמו"ר הרש"ב.

ברוסטוב היה הרב לנדא מה[[חוזרים]] והיה נכנס ל[[חזרה]] בחדר הרבי רש"ב. קרה, וגם כשלא היה זה תורו לחזור המאמר, הורה הרבי, שיחזור הוא.

שם גם שימש כ"בעל קורא" במניין כ"ק אדנ"ע. בהקשר לזה אמר לו פעם הרבי רש"ב, עד שאתה באת הייתי מחזיק חומש בעת הקריאה. משבאת והתחלת אתה לקרוא, הנני סומך עליך!

בהזדמנויות ובשיחות שונות שמע מהרבי הוראות ועניינים שונים ואף אישיים.

המקווה בשיטת חב"ד, הידועה בשם בור על גבי בור, נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ברוסטוב. היא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה במצב טוב ושיפצוה מחדש).

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים וטחינתם למצה שמורה עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה.

כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

ביחס לרבנותו, התבטא פעם הרבי רש"ב, ואמר: א רב ביסטו שוין ע"ס פעלט נאר די עצים ואבנים... [='רב' הנך כבר, חסרים רק ה'עצים והאבנים' ( = העיר בה תכהן). בהזדמנות אחרת אמר לו, אתה תסתובב ותסתובב אך בסוף תהיה רב. ואכן, על אף שבהזדמנויות שונות בהמשך חייו, ניסה לעסוק בעניינים אחרים ולא חיפש ליטול על עצמו משרת רבנות, לבסוף חזקו דברי הרבי, ונהיה לרב.

היה זה בהתוועדות חג שמחת תורה. הרב לנדא שעד אז לא היה מסודר מבחינת הצבא הרוסי, הועמד על ידי הרבי הריי"צ בין המנגנים, ובהתוועדות פנה הרבי הריי"צ אל אביו הרבי רש"ב, ואמר: דער 'דווארצאווער רב' שטייט אין קאפעלע און ער דארף א ישועה. [= 'רב הארמון' ניצב במקהלה, והוא זקוק לישועה]. כשהכוונה, להינצל מסכנת הגיוס לצבא. נענה הרבי רש"ב ואמר: ווער? יענקל? ער איז א 'כשר'ער! [מי? יענקל? הוא הינו כשר!]. מני אז ראה הרב לנדא מופתים גלויים, הן בעצם הסתדרות הפטור שלו מחובת הגיוס, והן בכלל כשלא נדרש להציג תעודות שלא היו לו...

מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש"ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ"ע. ולדוג' סיפר: שזמן מה לאחר הסתלקות הרבי נ"ע כתב בפ"נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא מבקש להקבר ב50 אמה של האהל... לאחמ"כ פנה אליו הרבי הריי"צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי"ל: איזה שטיות כתבתי? השיב לו הרבי הקודם: זה אתה יודע...

כאשר רצה [[הרבי]] לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש"ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ"א בר"ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרבי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ"כ כתב לאביו בזה.

=== אצל הרבי הריי"צ ===
{{פסקה חסרה}}
למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר כחסיד ממש ל{{ה|רבי הריי"צ}}, היה עמו בקשר הדוק וכמובן שכיבדו ביותר{{הערה|פעם התבטא שהוא מחזיק מהרבי הריי"צ יותר מכל המקושרים אך מה לעשות שיש לו רק נשמה אחת ואותה הוא כבר מסר לרבי הרש"ב - גאון וחסיד{{הבהרה|איזה עמ'?}}.}} . [[הרבי הריי"צ]] אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי"ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפותח במילים: "קומה ישראל למנוחתך" שתוכנו היה נגד השלטון... הרי"ל, שידע על המכתב ותוכנו כיוון שאדמו"ר הריי"צ הראהו אותו על מנת שיעיר עליו הערותיו באם ישנן, דאג להעלימו, ותוך כדי החיפוש בבית עבר ליד הרבי ולחש לעברו באידיש, "דער 'קומה' איז ביי מיר" (המאמר הנ"ל אצלי). בכך נשתנו באחת פני הרבי שהיו חיורות וחזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער.

הרבי הרש"ב נ"ע הורה פעם לבנו הרבי הריי"צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש"כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא '''ניצוץ מאור יקר"...

פעם פנה אליו אדמו"ר הריי"צ ואמר לו, רצוני היה שאת כל ענייני האישיים אתה תנהל, (כלומר, רצה למנותו למזכירו). הרב לנדא מצידו כבר החל להתכונן לכך, אך לפועל הדבר לא יצא. קצת אח"כ, נסע הרב לנדא למוסקבה שם ייסד את [[תפארת בחורים]]. כמו כן, במסירות נפש עילאית, השחיל עצמו למשרד למיון הדואר המקומי, לשם היה נכנס מידי יום. עם הזמן נוצר שם הרגל, שכל מכתב הקשור בעניני יהדות ויהודים "צריך" להראות לו. משם היה מדווח הענינים הנוגעים ממה שקרא לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

=== אצל הרבי ===
{{פסקה חסרה}}
הן בהיותו ב[[רוסיה]] והן לאחר מכן בהיותו ב[[ארץ הקודש]] היה בקשר הדוק עם [[הרבי]]. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי"ל וישבו יחד על מיטת הרי"ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את "העגלה הגדולה והעגלה הקטנה". כמו כן היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב"דית ב[[ארץ הקודש]], ובפרט בקשר ל[[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]] השונים, שהוא היה עד להם בהיותו "רב החצר" אצל הרבי הרש"ב.

באחד המכתבים כותב לו הרבי: "בדיוק כמו שפגשת אותי ברוסיה, כך גם היום אין לי שום חלק ושייכות לעסקנות הכלל"... במכתב אחר תובע ממנו הרבי שימסור שיעורים בחסידות ועל ידי זה יקרב רבים (כמובן אודות למעמדו ודי למבין). ואכן במשך תקופה ארוכה מסר שיעורי [[תניא]] בביהכנ"ס הגדול בבני ברק.

הרבי הקפיד לשלוח אליו כל ספר שיצא מתורת הרבי הרש"ב.

בערוב ימיו עת יצא הרבי בתקנת לימוד הרמב"ם היומי הצטרף לתקנה הק' כשהוא מקפיד על לימוד יומיומי והוא אף זכה להיות הראשון לסיים את הרמב"ם בבנייני האומה בירושלים.

נכדו הרב [[שלמה זלמן לנדא]] בשהותו ב[[770]] בשנת ה'[[קבוצה]]' היה שולח לו מכתבים על כל הנעשה בבית חיינו. פעם בהתוועדות בביהכנ"ס חב"ד בבני ברק לקח עימו את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: "ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש"ב נ"ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד"...

== פטירתו וצוואתו ==

[[קובץ:הרב יעקב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בשנותיו המאוחרות]]
הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.

לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.

לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: {{ציטוטון|על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ו[[מרא דאתרא]] דבני ברק!}} וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!

לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו [[הרבי]]{{הערה|[[ימי מלך]], כרך ב, עמ' 895}}: {{ציטוטון|נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה"ר יעקב}}.

לאחר פטירתו כיהן בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כאב בית דין ורב העיר דבני ברק, וביד רמה ניהל את עניני הדת והכשרות בעיר. לאחר פטירת בנו עבר הפיקוח על מערך הכשרות לנכדו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט"א.

==משפחתו==
* רעיתו, הרבנית חיה מינא - נפטרה ט"ז תמוז תשל"ז.
*בנו, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - לשעבר רב העיר [[בני ברק]].
*בנו, הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*בתו, מרת גיטא פיגא - נפטרה י"א סיוון תשס"ב - אשת הרב [[שלמה נח קרול]] - רב המושב חמד וראש ישיבת חמדת שמואל - נפטר ג תשרי תשנ"ט.

'''מנכדיו הבולטים:'''
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ראש מערך 'כשרות הרב לנדא' ורב אב"ד העיר בני ברק, לשעבר מראשי ישיבת [[חח"ל צפת]].
*הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בני ברק]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים רעננה]].

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], תולדות הרב [[ישראל חסדן]] בפרקים העוסקים בלטביה והרב לנדא
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* יומן הרב יעקב לנדא, - '''[[שמועות וסיפורים]]''' ח"ב עמ' 109.
*'''מדוע אבא לא בא?''', צרור זכרונות מבנו הרב [[אליהו לנדא]] על הקשר של הרב יעקב לנדא ו[[אדמו"ר הרש"ב]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1851 עמוד 51
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 227-234.

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}} [https://anash.org/life-in-photos-harav-yaakov-landau/ גלריה נוספת] {{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/07/blog-post_23.html צרור פתגמים מרתקים שסיפר 'רב הארמון' הרב יעקב לנדא]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:לנדא יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]]

יעקב לנדא

2025-01-01T09:58:02Z

למטערנטשיק:

{{לעריכה}}
{{דמות
|שם = הרב יעקב לנדא
|תמונה = הרב לנדא בבני ברק.jpg
|תאריך לידה = [[תרנ"ג]]
|מקום לידה = [[קורניץ]], רוסיה
|תאריך פטירה = [[כ"ו בשבט]] [[תשמ"ו|ה'תשמ"ו]]
|מקום פטירה= [[בני ברק]]
|מקום פעילות= [[קורניץ]], [[רוסטוב|רוסטוב על הדון]], [[בני ברק]]
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=[[רב]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
}}

הרב '''יעקב לנדא''', ([[תרנ"ג]] - [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]), היה רבה של העיר קורניץ, "רב החצר" בבית [[הרבי הרש"ב]] ולימים רבה של העיר [[בני ברק]]. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש"ב.

== תולדות חיים ==
===נעוריו===
[[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי]]
נולד בשנת [[תרנ"ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודא ליב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיירה, ולאימו מרת גיטה פייגא. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[זלמן קורניצער]].

בשנת [[תרס"ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע"ג]] נתמנה הרב יעקב לנדא לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|כך תיאר זאת במכתב שכתב:{{ציטוטון|על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה), ור' [[ליב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו"ר [[הרש"ב]] מליובאוויטש. גם אני נסעתי איתם וביארתי לאדמו"ר נבג"מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...}}.}}.

=== ב[[רוסיה]] ===
לאחר מספר שנים מקבלת הרבנות, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ועבר להתגורר בעיר רוסטוב שעל נהר דון לצד חצר הרבי הרש"ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו, ושכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.

ה[[מקווה]] בשיטת חב"ד, הידועה בשם [[בור על גבי בור]], נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ב[[רוסטוב]]. הוא היה המקווה הראשון שנבנה בשיטה זו.

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים ל[[מצה שמורה]] עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

הקים גם את ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[מוסקבה]] שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, על מנת להדריכם ולחנכם בדרך התורה והמצוות.

=== ב[[לטביה]]===
בשנת [[תרפ"ז]] עבר ל[[לטביה]].

ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש [[אדמו"ר הריי"צ]] לשלטונות — אחר יציאתו לחירות ממאסרו בכלא הסובייטי באותה שנה, רצה לכלול אדמו"ר הריי"צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלוים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר.

בתקופת היותו בלטביה היה מקורב לגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. בחודש [[כסלו]] [[תר"צ]] [[נישואין|נשא]] את מרת חיה מינא למשפחת רבינוביץ. החתונה התקיימה ב[[דווינסק]], ו[[מסדר הקידושין]] היה הרוגוצ'ובר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=120 ידיעה בעיתון פרי מארגן].}}.

===רב בליבוי===
במשך תקופה היה לרב החב"די בעיר [[ליבוי]] שבלטביה.

אדמו"ר הריי"צ ביקש למנותו כרב הקהילה החב"דית בליבוי, הרב [[שמואל חסדן]] מחשובי הקהילה, יחד עם אחיינו הרב [[ישראל חסדן]] ועסקנים נוספים פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי ועמדו לצידו כדי לבסס את תפקידו.

מאז נוצרה ידידות איתנה בין הרב לנדא לרב [[ישראל חסדן]], ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה. הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, היו מבקרים בבית הרב לנדא שם היו מתקבלים כבני משפחה{{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן.}}.

===בארץ ישראל ===
[[קובץ:הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב לנדא בעת הגיעו לארץ הקודש]]
לאחר תקופה של מספר שנים בלטביה, עלה לארץ ישראל. בשנת [[תרצ"ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ"ו]], עד פטירתו ב[[כ"ו שבט]] שנת [[תשמ"ו]].
[[קובץ:הרב לנדא בבני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בראשית כהונתו כ[[מרא דאתרא|רבה]] של העיר [[בני ברק]]]]
ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[עירוב תחומין|עירוב]], שיעורי תורה. היה ידוע בתקיפותו על שמירת וביצור הדת בעיר ובד בבד עם פעולות בדרכי נועם. היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, לפעמים אף היה בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד שאהבוהו מאוד.

במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר.

היה ידוע אז בידיעתו הרחבה וגאונותו בתורה, היה מוסר דרשה באופן קבוע ב[[שבת הגדול]] ו[[שבת שובה]], נואם בכינוסים לחיזוק חומת בני ברק, ומעביר השיעורים ב[[ספר התניא]] מידי השבוע, כמו כן היה אומר דברי תורה בכל שבת בשעת "[[רעוא דרעוין]]".

במשך כמה וכמה שנים [[נישואין|נשא]] את התואר זקן [[רבני חב"ד בארץ הקודש]], והיה מחברי [[בית דין רבני חב"ד]].

זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים.

היה גם כן ממעריצי האדמו"ר מ[[אמשינוב]] רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש ומקורב לאדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין.

==עם רבותינו נשיאינו==
{{לעריכה|פסקה=כן}}
=== אצל הרבי הרש"ב ===
{{פסקה חסרה}}
הרב לנדא היה צעיר כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת [[הרבי הרש"ב]] עד ליום [[הסתלקות|הסתלקותו]].

הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.

מידי בוקר, היה הרב לנדא שומע בחדרו שבבית הרבי, שהיה תחת חדר אדמו"ר הרש"ב, את אמירת ברכות השחר על ידי אדמו"ר הרש"ב.

ברוסטוב היה הרב לנדא מה[[חוזרים]] והיה נכנס ל[[חזרה]] בחדר הרבי רש"ב. קרה, וגם כשלא היה זה תורו לחזור המאמר, הורה הרבי, שיחזור הוא.

שם גם שימש כ"בעל קורא" במניין כ"ק אדנ"ע. בהקשר לזה אמר לו פעם הרבי רש"ב, עד שאתה באת הייתי מחזיק חומש בעת הקריאה. משבאת והתחלת אתה לקרוא, הנני סומך עליך!

בהזדמנויות ובשיחות שונות שמע מהרבי הוראות ועניינים שונים ואף אישיים.

המקווה בשיטת חב"ד, הידועה בשם בור על גבי בור, נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ברוסטוב. היא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה במצב טוב ושיפצוה מחדש).

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים וטחינתם למצה שמורה עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה.

כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

ביחס לרבנותו, התבטא פעם הרבי רש"ב, ואמר: א רב ביסטו שוין ע"ס פעלט נאר די עצים ואבנים... [='רב' הנך כבר, חסרים רק ה'עצים והאבנים' ( = העיר בה תכהן). בהזדמנות אחרת אמר לו, אתה תסתובב ותסתובב אך בסוף תהיה רב. ואכן, על אף שבהזדמנויות שונות בהמשך חייו, ניסה לעסוק בעניינים אחרים ולא חיפש ליטול על עצמו משרת רבנות, לבסוף חזקו דברי הרבי, ונהיה לרב.

היה זה בהתוועדות חג שמחת תורה. הרב לנדא שעד אז לא היה מסודר מבחינת הצבא הרוסי, הועמד על ידי הרבי הריי"צ בין המנגנים, ובהתוועדות פנה הרבי הריי"צ אל אביו הרבי רש"ב, ואמר: דער 'דווארצאווער רב' שטייט אין קאפעלע און ער דארף א ישועה. [= 'רב הארמון' ניצב במקהלה, והוא זקוק לישועה]. כשהכוונה, להינצל מסכנת הגיוס לצבא. נענה הרבי רש"ב ואמר: ווער? יענקל? ער איז א 'כשר'ער! [מי? יענקל? הוא הינו כשר!]. מני אז ראה הרב לנדא מופתים גלויים, הן בעצם הסתדרות הפטור שלו מחובת הגיוס, והן בכלל כשלא נדרש להציג תעודות שלא היו לו...

מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש"ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ"ע. ולדוג' סיפר: שזמן מה לאחר הסתלקות הרבי נ"ע כתב בפ"נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא מבקש להקבר ב50 אמה של האהל... לאחמ"כ פנה אליו הרבי הריי"צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי"ל: איזה שטיות כתבתי? השיב לו הרבי הקודם: זה אתה יודע...

כאשר רצה [[הרבי]] לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש"ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ"א בר"ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרבי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ"כ כתב לאביו בזה.

=== אצל הרבי הריי"צ ===
{{פסקה חסרה}}
למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר כחסיד ממש ל{{ה|רבי הריי"צ}}, היה עמו בקשר הדוק וכמובן שכיבדו ביותר{{הערה|פעם התבטא שהוא מחזיק מהרבי הריי"צ יותר מכל המקושרים אך מה לעשות שיש לו רק נשמה אחת ואותה הוא כבר מסר לרבי הרש"ב - גאון וחסיד{{הבהרה|איזה עמ'?}}.}} . [[הרבי הריי"צ]] אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי"ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפותח במילים: "קומה ישראל למנוחתך" שתוכנו היה נגד השלטון... הרי"ל, שידע על המכתב ותוכנו כיוון שאדמו"ר הריי"צ הראהו אותו על מנת שיעיר עליו הערותיו באם ישנן, דאג להעלימו, ותוך כדי החיפוש בבית עבר ליד הרבי ולחש לעברו באידיש, "דער 'קומה' איז ביי מיר" (המאמר הנ"ל אצלי). בכך נשתנו באחת פני הרבי שהיו חיורות וחזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער.

הרבי הרש"ב נ"ע הורה פעם לבנו הרבי הריי"צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש"כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא '''ניצוץ מאור יקר"...

פעם פנה אליו אדמו"ר הריי"צ ואמר לו, רצוני היה שאת כל ענייני האישיים אתה תנהל, (כלומר, רצה למנותו למזכירו). הרב לנדא מצידו כבר החל להתכונן לכך, אך לפועל הדבר לא יצא. קצת אח"כ, נסע הרב לנדא למוסקבה שם ייסד את [[תפארת בחורים]]. כמו כן, במסירות נפש עילאית, השחיל עצמו למשרד למיון הדואר המקומי, לשם היה נכנס מידי יום. עם הזמן נוצר שם הרגל, שכל מכתב הקשור בעניני יהדות ויהודים "צריך" להראות לו. משם היה מדווח הענינים הנוגעים ממה שקרא לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

=== אצל הרבי ===
{{פסקה חסרה}}
הן בהיותו ב[[רוסיה]] והן לאחר מכן בהיותו ב[[ארץ הקודש]] היה בקשר הדוק עם [[הרבי]]. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי"ל וישבו יחד על מיטת הרי"ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את "העגלה הגדולה והעגלה הקטנה". כמו כן היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב"דית ב[[ארץ הקודש]], ובפרט בקשר ל[[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]] השונים, שהוא היה עד להם בהיותו "רב החצר" אצל הרבי הרש"ב.

באחד המכתבים כותב לו הרבי: "בדיוק כמו שפגשת אותי ברוסיה, כך גם היום אין לי שום חלק ושייכות לעסקנות הכלל"... במכתב אחר תובע ממנו הרבי שימסור שיעורים בחסידות ועל ידי זה יקרב רבים (כמובן אודות למעמדו ודי למבין). ואכן במשך תקופה ארוכה מסר שיעורי [[תניא]] בביהכנ"ס הגדול בבני ברק.

הרבי הקפיד לשלוח אליו כל ספר שיצא מתורת הרבי הרש"ב.

בערוב ימיו עת יצא הרבי בתקנת לימוד הרמב"ם היומי הצטרף לתקנה הק' כשהוא מקפיד על לימוד יומיומי והוא אף זכה להיות הראשון לסיים את הרמב"ם בבנייני האומה בירושלים.

נכדו הרב [[שלמה זלמן לנדא]] בשהותו ב[[770]] בשנת ה'[[קבוצה]]' היה שולח לו מכתבים על כל הנעשה בבית חיינו. פעם בהתוועדות בביהכנ"ס חב"ד בבני ברק לקח עימו את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: "ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש"ב נ"ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד"...

== פטירתו וצוואתו ==

[[קובץ:הרב יעקב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בשנותיו המאוחרות]]
הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.

לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.

לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: {{ציטוטון|על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ו[[מרא דאתרא]] דבני ברק!}} וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!

לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו [[הרבי]]{{הערה|[[ימי מלך]], כרך ב, עמ' 895}}: {{ציטוטון|נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה"ר יעקב}}.

לאחר פטירתו כיהן בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כאב בית דין ורב העיר דבני ברק, וביד רמה ניהל את עניני הדת והכשרות בעיר. לאחר פטירת בנו עבר הפיקוח על מערך הכשרות לנכדו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט"א.

==משפחתו==
* רעיתו, הרבנית חיה מינא - נפטרה ט"ז תמוז תשל"ז.
*בנו, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - לשעבר רב העיר [[בני ברק]].
*בנו, הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*בתו, מרת גיטא פיגא - נפטרה י"א סיוון תשס"ב - אשת הרב [[שלמה נח קרול]] - רב המושב חמד וראש ישיבת חמדת שמואל - נפטר ג תשרי תשנ"ט.

'''מנכדיו הבולטים:'''
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ראש מערך 'כשרות הרב לנדא' ורב אב"ד העיר בני ברק, לשעבר מראשי ישיבת [[חח"ל צפת]].
*הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בני ברק]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים רעננה]].

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], תולדות הרב [[ישראל חסדן]] בפרקים העוסקים בלטביה והרב לנדא
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* יומן הרב יעקב לנדא, - '''[[שמועות וסיפורים]]''' ח"ב עמ' 109.
*'''מדוע אבא לא בא?''', צרור זכרונות מבנו הרב [[אליהו לנדא]] על הקשר של הרב יעקב לנדא ו[[אדמו"ר הרש"ב]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1851 עמוד 51
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 227-234.

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}} [https://anash.org/life-in-photos-harav-yaakov-landau/ גלריה נוספת] {{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/07/blog-post_23.html צרור פתגמים מרתקים שסיפר 'רב הארמון' הרב יעקב לנדא]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:לנדא יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]]

יעקב לנדא

2025-01-01T09:57:52Z

למטערנטשיק:

{{לעריכה}}
{{דמות
|שם = הרב יעקב לנדא
|תמונה = הרב לנדא בבני ברק.jpg
|תאריך לידה = [[תרנ"ג]]
|מקום לידה = [[קורניץ]], רוסיה
|תאריך פטירה = [[כ"ו בשבט]] [[תשמ"ו|ה'תשמ"ו]]
|מקום פטירה= [[בני ברק]]
|מקום פעילות= [[קורניץ]], [[רוסטוב|רוסטוב על הדון]], [[בני ברק]]
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=[[רב]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
| חתימה = [[קובץ:הרב יעקב לנדאו חתימה jpeg|מרכז|120px]]
}}

הרב '''יעקב לנדא''', ([[תרנ"ג]] - [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]), היה רבה של העיר קורניץ, "רב החצר" בבית [[הרבי הרש"ב]] ולימים רבה של העיר [[בני ברק]]. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש"ב.

== תולדות חיים ==
===נעוריו===
[[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי]]
נולד בשנת [[תרנ"ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודא ליב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיירה, ולאימו מרת גיטה פייגא. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[זלמן קורניצער]].

בשנת [[תרס"ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע"ג]] נתמנה הרב יעקב לנדא לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|כך תיאר זאת במכתב שכתב:{{ציטוטון|על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה), ור' [[ליב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו"ר [[הרש"ב]] מליובאוויטש. גם אני נסעתי איתם וביארתי לאדמו"ר נבג"מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...}}.}}.

=== ב[[רוסיה]] ===
לאחר מספר שנים מקבלת הרבנות, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ועבר להתגורר בעיר רוסטוב שעל נהר דון לצד חצר הרבי הרש"ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו, ושכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.

ה[[מקווה]] בשיטת חב"ד, הידועה בשם [[בור על גבי בור]], נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ב[[רוסטוב]]. הוא היה המקווה הראשון שנבנה בשיטה זו.

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים ל[[מצה שמורה]] עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

הקים גם את ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[מוסקבה]] שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, על מנת להדריכם ולחנכם בדרך התורה והמצוות.

=== ב[[לטביה]]===
בשנת [[תרפ"ז]] עבר ל[[לטביה]].

ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש [[אדמו"ר הריי"צ]] לשלטונות — אחר יציאתו לחירות ממאסרו בכלא הסובייטי באותה שנה, רצה לכלול אדמו"ר הריי"צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלוים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר.

בתקופת היותו בלטביה היה מקורב לגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. בחודש [[כסלו]] [[תר"צ]] [[נישואין|נשא]] את מרת חיה מינא למשפחת רבינוביץ. החתונה התקיימה ב[[דווינסק]], ו[[מסדר הקידושין]] היה הרוגוצ'ובר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=120 ידיעה בעיתון פרי מארגן].}}.

===רב בליבוי===
במשך תקופה היה לרב החב"די בעיר [[ליבוי]] שבלטביה.

אדמו"ר הריי"צ ביקש למנותו כרב הקהילה החב"דית בליבוי, הרב [[שמואל חסדן]] מחשובי הקהילה, יחד עם אחיינו הרב [[ישראל חסדן]] ועסקנים נוספים פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי ועמדו לצידו כדי לבסס את תפקידו.

מאז נוצרה ידידות איתנה בין הרב לנדא לרב [[ישראל חסדן]], ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה. הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, היו מבקרים בבית הרב לנדא שם היו מתקבלים כבני משפחה{{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן.}}.

===בארץ ישראל ===
[[קובץ:הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב לנדא בעת הגיעו לארץ הקודש]]
לאחר תקופה של מספר שנים בלטביה, עלה לארץ ישראל. בשנת [[תרצ"ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ"ו]], עד פטירתו ב[[כ"ו שבט]] שנת [[תשמ"ו]].
[[קובץ:הרב לנדא בבני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בראשית כהונתו כ[[מרא דאתרא|רבה]] של העיר [[בני ברק]]]]
ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[עירוב תחומין|עירוב]], שיעורי תורה. היה ידוע בתקיפותו על שמירת וביצור הדת בעיר ובד בבד עם פעולות בדרכי נועם. היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, לפעמים אף היה בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד שאהבוהו מאוד.

במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר.

היה ידוע אז בידיעתו הרחבה וגאונותו בתורה, היה מוסר דרשה באופן קבוע ב[[שבת הגדול]] ו[[שבת שובה]], נואם בכינוסים לחיזוק חומת בני ברק, ומעביר השיעורים ב[[ספר התניא]] מידי השבוע, כמו כן היה אומר דברי תורה בכל שבת בשעת "[[רעוא דרעוין]]".

במשך כמה וכמה שנים [[נישואין|נשא]] את התואר זקן [[רבני חב"ד בארץ הקודש]], והיה מחברי [[בית דין רבני חב"ד]].

זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים.

היה גם כן ממעריצי האדמו"ר מ[[אמשינוב]] רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש ומקורב לאדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין.

==עם רבותינו נשיאינו==
{{לעריכה|פסקה=כן}}
=== אצל הרבי הרש"ב ===
{{פסקה חסרה}}
הרב לנדא היה צעיר כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת [[הרבי הרש"ב]] עד ליום [[הסתלקות|הסתלקותו]].

הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.

מידי בוקר, היה הרב לנדא שומע בחדרו שבבית הרבי, שהיה תחת חדר אדמו"ר הרש"ב, את אמירת ברכות השחר על ידי אדמו"ר הרש"ב.

ברוסטוב היה הרב לנדא מה[[חוזרים]] והיה נכנס ל[[חזרה]] בחדר הרבי רש"ב. קרה, וגם כשלא היה זה תורו לחזור המאמר, הורה הרבי, שיחזור הוא.

שם גם שימש כ"בעל קורא" במניין כ"ק אדנ"ע. בהקשר לזה אמר לו פעם הרבי רש"ב, עד שאתה באת הייתי מחזיק חומש בעת הקריאה. משבאת והתחלת אתה לקרוא, הנני סומך עליך!

בהזדמנויות ובשיחות שונות שמע מהרבי הוראות ועניינים שונים ואף אישיים.

המקווה בשיטת חב"ד, הידועה בשם בור על גבי בור, נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ברוסטוב. היא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה במצב טוב ושיפצוה מחדש).

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים וטחינתם למצה שמורה עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה.

כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

ביחס לרבנותו, התבטא פעם הרבי רש"ב, ואמר: א רב ביסטו שוין ע"ס פעלט נאר די עצים ואבנים... [='רב' הנך כבר, חסרים רק ה'עצים והאבנים' ( = העיר בה תכהן). בהזדמנות אחרת אמר לו, אתה תסתובב ותסתובב אך בסוף תהיה רב. ואכן, על אף שבהזדמנויות שונות בהמשך חייו, ניסה לעסוק בעניינים אחרים ולא חיפש ליטול על עצמו משרת רבנות, לבסוף חזקו דברי הרבי, ונהיה לרב.

היה זה בהתוועדות חג שמחת תורה. הרב לנדא שעד אז לא היה מסודר מבחינת הצבא הרוסי, הועמד על ידי הרבי הריי"צ בין המנגנים, ובהתוועדות פנה הרבי הריי"צ אל אביו הרבי רש"ב, ואמר: דער 'דווארצאווער רב' שטייט אין קאפעלע און ער דארף א ישועה. [= 'רב הארמון' ניצב במקהלה, והוא זקוק לישועה]. כשהכוונה, להינצל מסכנת הגיוס לצבא. נענה הרבי רש"ב ואמר: ווער? יענקל? ער איז א 'כשר'ער! [מי? יענקל? הוא הינו כשר!]. מני אז ראה הרב לנדא מופתים גלויים, הן בעצם הסתדרות הפטור שלו מחובת הגיוס, והן בכלל כשלא נדרש להציג תעודות שלא היו לו...

מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש"ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ"ע. ולדוג' סיפר: שזמן מה לאחר הסתלקות הרבי נ"ע כתב בפ"נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא מבקש להקבר ב50 אמה של האהל... לאחמ"כ פנה אליו הרבי הריי"צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי"ל: איזה שטיות כתבתי? השיב לו הרבי הקודם: זה אתה יודע...

כאשר רצה [[הרבי]] לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש"ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ"א בר"ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרבי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ"כ כתב לאביו בזה.

=== אצל הרבי הריי"צ ===
{{פסקה חסרה}}
למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר כחסיד ממש ל{{ה|רבי הריי"צ}}, היה עמו בקשר הדוק וכמובן שכיבדו ביותר{{הערה|פעם התבטא שהוא מחזיק מהרבי הריי"צ יותר מכל המקושרים אך מה לעשות שיש לו רק נשמה אחת ואותה הוא כבר מסר לרבי הרש"ב - גאון וחסיד{{הבהרה|איזה עמ'?}}.}} . [[הרבי הריי"צ]] אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי"ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפותח במילים: "קומה ישראל למנוחתך" שתוכנו היה נגד השלטון... הרי"ל, שידע על המכתב ותוכנו כיוון שאדמו"ר הריי"צ הראהו אותו על מנת שיעיר עליו הערותיו באם ישנן, דאג להעלימו, ותוך כדי החיפוש בבית עבר ליד הרבי ולחש לעברו באידיש, "דער 'קומה' איז ביי מיר" (המאמר הנ"ל אצלי). בכך נשתנו באחת פני הרבי שהיו חיורות וחזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער.

הרבי הרש"ב נ"ע הורה פעם לבנו הרבי הריי"צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש"כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא '''ניצוץ מאור יקר"...

פעם פנה אליו אדמו"ר הריי"צ ואמר לו, רצוני היה שאת כל ענייני האישיים אתה תנהל, (כלומר, רצה למנותו למזכירו). הרב לנדא מצידו כבר החל להתכונן לכך, אך לפועל הדבר לא יצא. קצת אח"כ, נסע הרב לנדא למוסקבה שם ייסד את [[תפארת בחורים]]. כמו כן, במסירות נפש עילאית, השחיל עצמו למשרד למיון הדואר המקומי, לשם היה נכנס מידי יום. עם הזמן נוצר שם הרגל, שכל מכתב הקשור בעניני יהדות ויהודים "צריך" להראות לו. משם היה מדווח הענינים הנוגעים ממה שקרא לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

=== אצל הרבי ===
{{פסקה חסרה}}
הן בהיותו ב[[רוסיה]] והן לאחר מכן בהיותו ב[[ארץ הקודש]] היה בקשר הדוק עם [[הרבי]]. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי"ל וישבו יחד על מיטת הרי"ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את "העגלה הגדולה והעגלה הקטנה". כמו כן היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב"דית ב[[ארץ הקודש]], ובפרט בקשר ל[[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]] השונים, שהוא היה עד להם בהיותו "רב החצר" אצל הרבי הרש"ב.

באחד המכתבים כותב לו הרבי: "בדיוק כמו שפגשת אותי ברוסיה, כך גם היום אין לי שום חלק ושייכות לעסקנות הכלל"... במכתב אחר תובע ממנו הרבי שימסור שיעורים בחסידות ועל ידי זה יקרב רבים (כמובן אודות למעמדו ודי למבין). ואכן במשך תקופה ארוכה מסר שיעורי [[תניא]] בביהכנ"ס הגדול בבני ברק.

הרבי הקפיד לשלוח אליו כל ספר שיצא מתורת הרבי הרש"ב.

בערוב ימיו עת יצא הרבי בתקנת לימוד הרמב"ם היומי הצטרף לתקנה הק' כשהוא מקפיד על לימוד יומיומי והוא אף זכה להיות הראשון לסיים את הרמב"ם בבנייני האומה בירושלים.

נכדו הרב [[שלמה זלמן לנדא]] בשהותו ב[[770]] בשנת ה'[[קבוצה]]' היה שולח לו מכתבים על כל הנעשה בבית חיינו. פעם בהתוועדות בביהכנ"ס חב"ד בבני ברק לקח עימו את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: "ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש"ב נ"ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד"...

== פטירתו וצוואתו ==

[[קובץ:הרב יעקב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בשנותיו המאוחרות]]
הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.

לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.

לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: {{ציטוטון|על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ו[[מרא דאתרא]] דבני ברק!}} וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!

לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו [[הרבי]]{{הערה|[[ימי מלך]], כרך ב, עמ' 895}}: {{ציטוטון|נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה"ר יעקב}}.

לאחר פטירתו כיהן בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כאב בית דין ורב העיר דבני ברק, וביד רמה ניהל את עניני הדת והכשרות בעיר. לאחר פטירת בנו עבר הפיקוח על מערך הכשרות לנכדו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט"א.

==משפחתו==
* רעיתו, הרבנית חיה מינא - נפטרה ט"ז תמוז תשל"ז.
*בנו, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - לשעבר רב העיר [[בני ברק]].
*בנו, הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*בתו, מרת גיטא פיגא - נפטרה י"א סיוון תשס"ב - אשת הרב [[שלמה נח קרול]] - רב המושב חמד וראש ישיבת חמדת שמואל - נפטר ג תשרי תשנ"ט.

'''מנכדיו הבולטים:'''
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ראש מערך 'כשרות הרב לנדא' ורב אב"ד העיר בני ברק, לשעבר מראשי ישיבת [[חח"ל צפת]].
*הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בני ברק]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים רעננה]].

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], תולדות הרב [[ישראל חסדן]] בפרקים העוסקים בלטביה והרב לנדא
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* יומן הרב יעקב לנדא, - '''[[שמועות וסיפורים]]''' ח"ב עמ' 109.
*'''מדוע אבא לא בא?''', צרור זכרונות מבנו הרב [[אליהו לנדא]] על הקשר של הרב יעקב לנדא ו[[אדמו"ר הרש"ב]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1851 עמוד 51
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 227-234.

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}} [https://anash.org/life-in-photos-harav-yaakov-landau/ גלריה נוספת] {{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/07/blog-post_23.html צרור פתגמים מרתקים שסיפר 'רב הארמון' הרב יעקב לנדא]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:לנדא יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]]

יעקב לנדא

2025-01-01T09:57:33Z

למטערנטשיק:

{{לעריכה}}
{{דמות
|שם = הרב יעקב לנדא
|תמונה = הרב לנדא בבני ברק.jpg
|תאריך לידה = [[תרנ"ג]]
|מקום לידה = [[קורניץ]], רוסיה
|תאריך פטירה = [[כ"ו בשבט]] [[תשמ"ו|ה'תשמ"ו]]
|מקום פטירה= [[בני ברק]]
|מקום פעילות= [[קורניץ]], [[רוסטוב|רוסטוב על הדון]], [[בני ברק]]
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=[[רב]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
| חתימה = [[קובץ:הרב יעקב לנדאו חתימה.jpeg|מרכז|120px]]
}}

הרב '''יעקב לנדא''', ([[תרנ"ג]] - [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]), היה רבה של העיר קורניץ, "רב החצר" בבית [[הרבי הרש"ב]] ולימים רבה של העיר [[בני ברק]]. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש"ב.

== תולדות חיים ==
===נעוריו===
[[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי]]
נולד בשנת [[תרנ"ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודא ליב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיירה, ולאימו מרת גיטה פייגא. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[זלמן קורניצער]].

בשנת [[תרס"ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע"ג]] נתמנה הרב יעקב לנדא לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|כך תיאר זאת במכתב שכתב:{{ציטוטון|על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה), ור' [[ליב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו"ר [[הרש"ב]] מליובאוויטש. גם אני נסעתי איתם וביארתי לאדמו"ר נבג"מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...}}.}}.

=== ב[[רוסיה]] ===
לאחר מספר שנים מקבלת הרבנות, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ועבר להתגורר בעיר רוסטוב שעל נהר דון לצד חצר הרבי הרש"ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו, ושכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.

ה[[מקווה]] בשיטת חב"ד, הידועה בשם [[בור על גבי בור]], נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ב[[רוסטוב]]. הוא היה המקווה הראשון שנבנה בשיטה זו.

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים ל[[מצה שמורה]] עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

הקים גם את ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[מוסקבה]] שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, על מנת להדריכם ולחנכם בדרך התורה והמצוות.

=== ב[[לטביה]]===
בשנת [[תרפ"ז]] עבר ל[[לטביה]].

ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש [[אדמו"ר הריי"צ]] לשלטונות — אחר יציאתו לחירות ממאסרו בכלא הסובייטי באותה שנה, רצה לכלול אדמו"ר הריי"צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלוים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר.

בתקופת היותו בלטביה היה מקורב לגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. בחודש [[כסלו]] [[תר"צ]] [[נישואין|נשא]] את מרת חיה מינא למשפחת רבינוביץ. החתונה התקיימה ב[[דווינסק]], ו[[מסדר הקידושין]] היה הרוגוצ'ובר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=120 ידיעה בעיתון פרי מארגן].}}.

===רב בליבוי===
במשך תקופה היה לרב החב"די בעיר [[ליבוי]] שבלטביה.

אדמו"ר הריי"צ ביקש למנותו כרב הקהילה החב"דית בליבוי, הרב [[שמואל חסדן]] מחשובי הקהילה, יחד עם אחיינו הרב [[ישראל חסדן]] ועסקנים נוספים פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי ועמדו לצידו כדי לבסס את תפקידו.

מאז נוצרה ידידות איתנה בין הרב לנדא לרב [[ישראל חסדן]], ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה. הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, היו מבקרים בבית הרב לנדא שם היו מתקבלים כבני משפחה{{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן.}}.

===בארץ ישראל ===
[[קובץ:הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב לנדא בעת הגיעו לארץ הקודש]]
לאחר תקופה של מספר שנים בלטביה, עלה לארץ ישראל. בשנת [[תרצ"ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ"ו]], עד פטירתו ב[[כ"ו שבט]] שנת [[תשמ"ו]].
[[קובץ:הרב לנדא בבני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בראשית כהונתו כ[[מרא דאתרא|רבה]] של העיר [[בני ברק]]]]
ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[עירוב תחומין|עירוב]], שיעורי תורה. היה ידוע בתקיפותו על שמירת וביצור הדת בעיר ובד בבד עם פעולות בדרכי נועם. היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, לפעמים אף היה בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד שאהבוהו מאוד.

במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר.

היה ידוע אז בידיעתו הרחבה וגאונותו בתורה, היה מוסר דרשה באופן קבוע ב[[שבת הגדול]] ו[[שבת שובה]], נואם בכינוסים לחיזוק חומת בני ברק, ומעביר השיעורים ב[[ספר התניא]] מידי השבוע, כמו כן היה אומר דברי תורה בכל שבת בשעת "[[רעוא דרעוין]]".

במשך כמה וכמה שנים [[נישואין|נשא]] את התואר זקן [[רבני חב"ד בארץ הקודש]], והיה מחברי [[בית דין רבני חב"ד]].

זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים.

היה גם כן ממעריצי האדמו"ר מ[[אמשינוב]] רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש ומקורב לאדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין.

==עם רבותינו נשיאינו==
{{לעריכה|פסקה=כן}}
=== אצל הרבי הרש"ב ===
{{פסקה חסרה}}
הרב לנדא היה צעיר כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת [[הרבי הרש"ב]] עד ליום [[הסתלקות|הסתלקותו]].

הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.

מידי בוקר, היה הרב לנדא שומע בחדרו שבבית הרבי, שהיה תחת חדר אדמו"ר הרש"ב, את אמירת ברכות השחר על ידי אדמו"ר הרש"ב.

ברוסטוב היה הרב לנדא מה[[חוזרים]] והיה נכנס ל[[חזרה]] בחדר הרבי רש"ב. קרה, וגם כשלא היה זה תורו לחזור המאמר, הורה הרבי, שיחזור הוא.

שם גם שימש כ"בעל קורא" במניין כ"ק אדנ"ע. בהקשר לזה אמר לו פעם הרבי רש"ב, עד שאתה באת הייתי מחזיק חומש בעת הקריאה. משבאת והתחלת אתה לקרוא, הנני סומך עליך!

בהזדמנויות ובשיחות שונות שמע מהרבי הוראות ועניינים שונים ואף אישיים.

המקווה בשיטת חב"ד, הידועה בשם בור על גבי בור, נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ברוסטוב. היא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה במצב טוב ושיפצוה מחדש).

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים וטחינתם למצה שמורה עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה.

כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

ביחס לרבנותו, התבטא פעם הרבי רש"ב, ואמר: א רב ביסטו שוין ע"ס פעלט נאר די עצים ואבנים... [='רב' הנך כבר, חסרים רק ה'עצים והאבנים' ( = העיר בה תכהן). בהזדמנות אחרת אמר לו, אתה תסתובב ותסתובב אך בסוף תהיה רב. ואכן, על אף שבהזדמנויות שונות בהמשך חייו, ניסה לעסוק בעניינים אחרים ולא חיפש ליטול על עצמו משרת רבנות, לבסוף חזקו דברי הרבי, ונהיה לרב.

היה זה בהתוועדות חג שמחת תורה. הרב לנדא שעד אז לא היה מסודר מבחינת הצבא הרוסי, הועמד על ידי הרבי הריי"צ בין המנגנים, ובהתוועדות פנה הרבי הריי"צ אל אביו הרבי רש"ב, ואמר: דער 'דווארצאווער רב' שטייט אין קאפעלע און ער דארף א ישועה. [= 'רב הארמון' ניצב במקהלה, והוא זקוק לישועה]. כשהכוונה, להינצל מסכנת הגיוס לצבא. נענה הרבי רש"ב ואמר: ווער? יענקל? ער איז א 'כשר'ער! [מי? יענקל? הוא הינו כשר!]. מני אז ראה הרב לנדא מופתים גלויים, הן בעצם הסתדרות הפטור שלו מחובת הגיוס, והן בכלל כשלא נדרש להציג תעודות שלא היו לו...

מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש"ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ"ע. ולדוג' סיפר: שזמן מה לאחר הסתלקות הרבי נ"ע כתב בפ"נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא מבקש להקבר ב50 אמה של האהל... לאחמ"כ פנה אליו הרבי הריי"צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי"ל: איזה שטיות כתבתי? השיב לו הרבי הקודם: זה אתה יודע...

כאשר רצה [[הרבי]] לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש"ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ"א בר"ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרבי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ"כ כתב לאביו בזה.

=== אצל הרבי הריי"צ ===
{{פסקה חסרה}}
למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר כחסיד ממש ל{{ה|רבי הריי"צ}}, היה עמו בקשר הדוק וכמובן שכיבדו ביותר{{הערה|פעם התבטא שהוא מחזיק מהרבי הריי"צ יותר מכל המקושרים אך מה לעשות שיש לו רק נשמה אחת ואותה הוא כבר מסר לרבי הרש"ב - גאון וחסיד{{הבהרה|איזה עמ'?}}.}} . [[הרבי הריי"צ]] אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי"ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפותח במילים: "קומה ישראל למנוחתך" שתוכנו היה נגד השלטון... הרי"ל, שידע על המכתב ותוכנו כיוון שאדמו"ר הריי"צ הראהו אותו על מנת שיעיר עליו הערותיו באם ישנן, דאג להעלימו, ותוך כדי החיפוש בבית עבר ליד הרבי ולחש לעברו באידיש, "דער 'קומה' איז ביי מיר" (המאמר הנ"ל אצלי). בכך נשתנו באחת פני הרבי שהיו חיורות וחזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער.

הרבי הרש"ב נ"ע הורה פעם לבנו הרבי הריי"צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש"כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא '''ניצוץ מאור יקר"...

פעם פנה אליו אדמו"ר הריי"צ ואמר לו, רצוני היה שאת כל ענייני האישיים אתה תנהל, (כלומר, רצה למנותו למזכירו). הרב לנדא מצידו כבר החל להתכונן לכך, אך לפועל הדבר לא יצא. קצת אח"כ, נסע הרב לנדא למוסקבה שם ייסד את [[תפארת בחורים]]. כמו כן, במסירות נפש עילאית, השחיל עצמו למשרד למיון הדואר המקומי, לשם היה נכנס מידי יום. עם הזמן נוצר שם הרגל, שכל מכתב הקשור בעניני יהדות ויהודים "צריך" להראות לו. משם היה מדווח הענינים הנוגעים ממה שקרא לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

=== אצל הרבי ===
{{פסקה חסרה}}
הן בהיותו ב[[רוסיה]] והן לאחר מכן בהיותו ב[[ארץ הקודש]] היה בקשר הדוק עם [[הרבי]]. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי"ל וישבו יחד על מיטת הרי"ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את "העגלה הגדולה והעגלה הקטנה". כמו כן היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב"דית ב[[ארץ הקודש]], ובפרט בקשר ל[[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]] השונים, שהוא היה עד להם בהיותו "רב החצר" אצל הרבי הרש"ב.

באחד המכתבים כותב לו הרבי: "בדיוק כמו שפגשת אותי ברוסיה, כך גם היום אין לי שום חלק ושייכות לעסקנות הכלל"... במכתב אחר תובע ממנו הרבי שימסור שיעורים בחסידות ועל ידי זה יקרב רבים (כמובן אודות למעמדו ודי למבין). ואכן במשך תקופה ארוכה מסר שיעורי [[תניא]] בביהכנ"ס הגדול בבני ברק.

הרבי הקפיד לשלוח אליו כל ספר שיצא מתורת הרבי הרש"ב.

בערוב ימיו עת יצא הרבי בתקנת לימוד הרמב"ם היומי הצטרף לתקנה הק' כשהוא מקפיד על לימוד יומיומי והוא אף זכה להיות הראשון לסיים את הרמב"ם בבנייני האומה בירושלים.

נכדו הרב [[שלמה זלמן לנדא]] בשהותו ב[[770]] בשנת ה'[[קבוצה]]' היה שולח לו מכתבים על כל הנעשה בבית חיינו. פעם בהתוועדות בביהכנ"ס חב"ד בבני ברק לקח עימו את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: "ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש"ב נ"ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד"...

== פטירתו וצוואתו ==

[[קובץ:הרב יעקב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בשנותיו המאוחרות]]
הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.

לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.

לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: {{ציטוטון|על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ו[[מרא דאתרא]] דבני ברק!}} וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!

לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו [[הרבי]]{{הערה|[[ימי מלך]], כרך ב, עמ' 895}}: {{ציטוטון|נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה"ר יעקב}}.

לאחר פטירתו כיהן בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כאב בית דין ורב העיר דבני ברק, וביד רמה ניהל את עניני הדת והכשרות בעיר. לאחר פטירת בנו עבר הפיקוח על מערך הכשרות לנכדו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט"א.

==משפחתו==
* רעיתו, הרבנית חיה מינא - נפטרה ט"ז תמוז תשל"ז.
*בנו, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - לשעבר רב העיר [[בני ברק]].
*בנו, הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*בתו, מרת גיטא פיגא - נפטרה י"א סיוון תשס"ב - אשת הרב [[שלמה נח קרול]] - רב המושב חמד וראש ישיבת חמדת שמואל - נפטר ג תשרי תשנ"ט.

'''מנכדיו הבולטים:'''
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ראש מערך 'כשרות הרב לנדא' ורב אב"ד העיר בני ברק, לשעבר מראשי ישיבת [[חח"ל צפת]].
*הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בני ברק]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים רעננה]].

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], תולדות הרב [[ישראל חסדן]] בפרקים העוסקים בלטביה והרב לנדא
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* יומן הרב יעקב לנדא, - '''[[שמועות וסיפורים]]''' ח"ב עמ' 109.
*'''מדוע אבא לא בא?''', צרור זכרונות מבנו הרב [[אליהו לנדא]] על הקשר של הרב יעקב לנדא ו[[אדמו"ר הרש"ב]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1851 עמוד 51
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 227-234.

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}} [https://anash.org/life-in-photos-harav-yaakov-landau/ גלריה נוספת] {{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/07/blog-post_23.html צרור פתגמים מרתקים שסיפר 'רב הארמון' הרב יעקב לנדא]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:לנדא יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]]

יעקב לנדא

2025-01-01T09:56:20Z

למטערנטשיק:

{{לעריכה}}
{{דמות
|שם = הרב יעקב לנדא
|תמונה = הרב לנדא בבני ברק.jpg
|תאריך לידה = [[תרנ"ג]]
|מקום לידה = [[קורניץ]], רוסיה
|תאריך פטירה = [[כ"ו בשבט]] [[תשמ"ו|ה'תשמ"ו]]
|מקום פטירה= [[בני ברק]]
|מקום פעילות= [[קורניץ]], [[רוסטוב|רוסטוב על הדון]], [[בני ברק]]
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=[[רב]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
|חתימה = הרב יעקב לנדאו חתימה.jpg
}}

הרב '''יעקב לנדא''', ([[תרנ"ג]] - [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]), היה רבה של העיר קורניץ, "רב החצר" בבית [[הרבי הרש"ב]] ולימים רבה של העיר [[בני ברק]]. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש"ב.

== תולדות חיים ==
===נעוריו===
[[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי]]
נולד בשנת [[תרנ"ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודא ליב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיירה, ולאימו מרת גיטה פייגא. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[זלמן קורניצער]].

בשנת [[תרס"ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע"ג]] נתמנה הרב יעקב לנדא לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|כך תיאר זאת במכתב שכתב:{{ציטוטון|על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה), ור' [[ליב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו"ר [[הרש"ב]] מליובאוויטש. גם אני נסעתי איתם וביארתי לאדמו"ר נבג"מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...}}.}}.

=== ב[[רוסיה]] ===
לאחר מספר שנים מקבלת הרבנות, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ועבר להתגורר בעיר רוסטוב שעל נהר דון לצד חצר הרבי הרש"ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו, ושכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.

ה[[מקווה]] בשיטת חב"ד, הידועה בשם [[בור על גבי בור]], נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ב[[רוסטוב]]. הוא היה המקווה הראשון שנבנה בשיטה זו.

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים ל[[מצה שמורה]] עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

הקים גם את ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[מוסקבה]] שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, על מנת להדריכם ולחנכם בדרך התורה והמצוות.

=== ב[[לטביה]]===
בשנת [[תרפ"ז]] עבר ל[[לטביה]].

ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש [[אדמו"ר הריי"צ]] לשלטונות — אחר יציאתו לחירות ממאסרו בכלא הסובייטי באותה שנה, רצה לכלול אדמו"ר הריי"צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלוים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר.

בתקופת היותו בלטביה היה מקורב לגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. בחודש [[כסלו]] [[תר"צ]] [[נישואין|נשא]] את מרת חיה מינא למשפחת רבינוביץ. החתונה התקיימה ב[[דווינסק]], ו[[מסדר הקידושין]] היה הרוגוצ'ובר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=120 ידיעה בעיתון פרי מארגן].}}.

===רב בליבוי===
במשך תקופה היה לרב החב"די בעיר [[ליבוי]] שבלטביה.

אדמו"ר הריי"צ ביקש למנותו כרב הקהילה החב"דית בליבוי, הרב [[שמואל חסדן]] מחשובי הקהילה, יחד עם אחיינו הרב [[ישראל חסדן]] ועסקנים נוספים פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי ועמדו לצידו כדי לבסס את תפקידו.

מאז נוצרה ידידות איתנה בין הרב לנדא לרב [[ישראל חסדן]], ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה. הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, היו מבקרים בבית הרב לנדא שם היו מתקבלים כבני משפחה{{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן.}}.

===בארץ ישראל ===
[[קובץ:הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב לנדא בעת הגיעו לארץ הקודש]]
לאחר תקופה של מספר שנים בלטביה, עלה לארץ ישראל. בשנת [[תרצ"ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ"ו]], עד פטירתו ב[[כ"ו שבט]] שנת [[תשמ"ו]].
[[קובץ:הרב לנדא בבני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בראשית כהונתו כ[[מרא דאתרא|רבה]] של העיר [[בני ברק]]]]
ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[עירוב תחומין|עירוב]], שיעורי תורה. היה ידוע בתקיפותו על שמירת וביצור הדת בעיר ובד בבד עם פעולות בדרכי נועם. היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, לפעמים אף היה בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד שאהבוהו מאוד.

במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר.

היה ידוע אז בידיעתו הרחבה וגאונותו בתורה, היה מוסר דרשה באופן קבוע ב[[שבת הגדול]] ו[[שבת שובה]], נואם בכינוסים לחיזוק חומת בני ברק, ומעביר השיעורים ב[[ספר התניא]] מידי השבוע, כמו כן היה אומר דברי תורה בכל שבת בשעת "[[רעוא דרעוין]]".

במשך כמה וכמה שנים [[נישואין|נשא]] את התואר זקן [[רבני חב"ד בארץ הקודש]], והיה מחברי [[בית דין רבני חב"ד]].

זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים.

היה גם כן ממעריצי האדמו"ר מ[[אמשינוב]] רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש ומקורב לאדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין.

==עם רבותינו נשיאינו==
{{לעריכה|פסקה=כן}}
=== אצל הרבי הרש"ב ===
{{פסקה חסרה}}
הרב לנדא היה צעיר כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת [[הרבי הרש"ב]] עד ליום [[הסתלקות|הסתלקותו]].

הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.

מידי בוקר, היה הרב לנדא שומע בחדרו שבבית הרבי, שהיה תחת חדר אדמו"ר הרש"ב, את אמירת ברכות השחר על ידי אדמו"ר הרש"ב.

ברוסטוב היה הרב לנדא מה[[חוזרים]] והיה נכנס ל[[חזרה]] בחדר הרבי רש"ב. קרה, וגם כשלא היה זה תורו לחזור המאמר, הורה הרבי, שיחזור הוא.

שם גם שימש כ"בעל קורא" במניין כ"ק אדנ"ע. בהקשר לזה אמר לו פעם הרבי רש"ב, עד שאתה באת הייתי מחזיק חומש בעת הקריאה. משבאת והתחלת אתה לקרוא, הנני סומך עליך!

בהזדמנויות ובשיחות שונות שמע מהרבי הוראות ועניינים שונים ואף אישיים.

המקווה בשיטת חב"ד, הידועה בשם בור על גבי בור, נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ברוסטוב. היא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה במצב טוב ושיפצוה מחדש).

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים וטחינתם למצה שמורה עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה.

כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

ביחס לרבנותו, התבטא פעם הרבי רש"ב, ואמר: א רב ביסטו שוין ע"ס פעלט נאר די עצים ואבנים... [='רב' הנך כבר, חסרים רק ה'עצים והאבנים' ( = העיר בה תכהן). בהזדמנות אחרת אמר לו, אתה תסתובב ותסתובב אך בסוף תהיה רב. ואכן, על אף שבהזדמנויות שונות בהמשך חייו, ניסה לעסוק בעניינים אחרים ולא חיפש ליטול על עצמו משרת רבנות, לבסוף חזקו דברי הרבי, ונהיה לרב.

היה זה בהתוועדות חג שמחת תורה. הרב לנדא שעד אז לא היה מסודר מבחינת הצבא הרוסי, הועמד על ידי הרבי הריי"צ בין המנגנים, ובהתוועדות פנה הרבי הריי"צ אל אביו הרבי רש"ב, ואמר: דער 'דווארצאווער רב' שטייט אין קאפעלע און ער דארף א ישועה. [= 'רב הארמון' ניצב במקהלה, והוא זקוק לישועה]. כשהכוונה, להינצל מסכנת הגיוס לצבא. נענה הרבי רש"ב ואמר: ווער? יענקל? ער איז א 'כשר'ער! [מי? יענקל? הוא הינו כשר!]. מני אז ראה הרב לנדא מופתים גלויים, הן בעצם הסתדרות הפטור שלו מחובת הגיוס, והן בכלל כשלא נדרש להציג תעודות שלא היו לו...

מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש"ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ"ע. ולדוג' סיפר: שזמן מה לאחר הסתלקות הרבי נ"ע כתב בפ"נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא מבקש להקבר ב50 אמה של האהל... לאחמ"כ פנה אליו הרבי הריי"צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי"ל: איזה שטיות כתבתי? השיב לו הרבי הקודם: זה אתה יודע...

כאשר רצה [[הרבי]] לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש"ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ"א בר"ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרבי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ"כ כתב לאביו בזה.

=== אצל הרבי הריי"צ ===
{{פסקה חסרה}}
למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר כחסיד ממש ל{{ה|רבי הריי"צ}}, היה עמו בקשר הדוק וכמובן שכיבדו ביותר{{הערה|פעם התבטא שהוא מחזיק מהרבי הריי"צ יותר מכל המקושרים אך מה לעשות שיש לו רק נשמה אחת ואותה הוא כבר מסר לרבי הרש"ב - גאון וחסיד{{הבהרה|איזה עמ'?}}.}} . [[הרבי הריי"צ]] אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי"ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפותח במילים: "קומה ישראל למנוחתך" שתוכנו היה נגד השלטון... הרי"ל, שידע על המכתב ותוכנו כיוון שאדמו"ר הריי"צ הראהו אותו על מנת שיעיר עליו הערותיו באם ישנן, דאג להעלימו, ותוך כדי החיפוש בבית עבר ליד הרבי ולחש לעברו באידיש, "דער 'קומה' איז ביי מיר" (המאמר הנ"ל אצלי). בכך נשתנו באחת פני הרבי שהיו חיורות וחזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער.

הרבי הרש"ב נ"ע הורה פעם לבנו הרבי הריי"צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש"כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא '''ניצוץ מאור יקר"...

פעם פנה אליו אדמו"ר הריי"צ ואמר לו, רצוני היה שאת כל ענייני האישיים אתה תנהל, (כלומר, רצה למנותו למזכירו). הרב לנדא מצידו כבר החל להתכונן לכך, אך לפועל הדבר לא יצא. קצת אח"כ, נסע הרב לנדא למוסקבה שם ייסד את [[תפארת בחורים]]. כמו כן, במסירות נפש עילאית, השחיל עצמו למשרד למיון הדואר המקומי, לשם היה נכנס מידי יום. עם הזמן נוצר שם הרגל, שכל מכתב הקשור בעניני יהדות ויהודים "צריך" להראות לו. משם היה מדווח הענינים הנוגעים ממה שקרא לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

=== אצל הרבי ===
{{פסקה חסרה}}
הן בהיותו ב[[רוסיה]] והן לאחר מכן בהיותו ב[[ארץ הקודש]] היה בקשר הדוק עם [[הרבי]]. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי"ל וישבו יחד על מיטת הרי"ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את "העגלה הגדולה והעגלה הקטנה". כמו כן היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב"דית ב[[ארץ הקודש]], ובפרט בקשר ל[[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]] השונים, שהוא היה עד להם בהיותו "רב החצר" אצל הרבי הרש"ב.

באחד המכתבים כותב לו הרבי: "בדיוק כמו שפגשת אותי ברוסיה, כך גם היום אין לי שום חלק ושייכות לעסקנות הכלל"... במכתב אחר תובע ממנו הרבי שימסור שיעורים בחסידות ועל ידי זה יקרב רבים (כמובן אודות למעמדו ודי למבין). ואכן במשך תקופה ארוכה מסר שיעורי [[תניא]] בביהכנ"ס הגדול בבני ברק.

הרבי הקפיד לשלוח אליו כל ספר שיצא מתורת הרבי הרש"ב.

בערוב ימיו עת יצא הרבי בתקנת לימוד הרמב"ם היומי הצטרף לתקנה הק' כשהוא מקפיד על לימוד יומיומי והוא אף זכה להיות הראשון לסיים את הרמב"ם בבנייני האומה בירושלים.

נכדו הרב [[שלמה זלמן לנדא]] בשהותו ב[[770]] בשנת ה'[[קבוצה]]' היה שולח לו מכתבים על כל הנעשה בבית חיינו. פעם בהתוועדות בביהכנ"ס חב"ד בבני ברק לקח עימו את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: "ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש"ב נ"ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד"...

== פטירתו וצוואתו ==

[[קובץ:הרב יעקב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בשנותיו המאוחרות]]
הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.

לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.

לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: {{ציטוטון|על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ו[[מרא דאתרא]] דבני ברק!}} וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!

לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו [[הרבי]]{{הערה|[[ימי מלך]], כרך ב, עמ' 895}}: {{ציטוטון|נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה"ר יעקב}}.

לאחר פטירתו כיהן בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כאב בית דין ורב העיר דבני ברק, וביד רמה ניהל את עניני הדת והכשרות בעיר. לאחר פטירת בנו עבר הפיקוח על מערך הכשרות לנכדו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט"א.

==משפחתו==
* רעיתו, הרבנית חיה מינא - נפטרה ט"ז תמוז תשל"ז.
*בנו, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - לשעבר רב העיר [[בני ברק]].
*בנו, הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*בתו, מרת גיטא פיגא - נפטרה י"א סיוון תשס"ב - אשת הרב [[שלמה נח קרול]] - רב המושב חמד וראש ישיבת חמדת שמואל - נפטר ג תשרי תשנ"ט.

'''מנכדיו הבולטים:'''
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ראש מערך 'כשרות הרב לנדא' ורב אב"ד העיר בני ברק, לשעבר מראשי ישיבת [[חח"ל צפת]].
*הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בני ברק]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים רעננה]].

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], תולדות הרב [[ישראל חסדן]] בפרקים העוסקים בלטביה והרב לנדא
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* יומן הרב יעקב לנדא, - '''[[שמועות וסיפורים]]''' ח"ב עמ' 109.
*'''מדוע אבא לא בא?''', צרור זכרונות מבנו הרב [[אליהו לנדא]] על הקשר של הרב יעקב לנדא ו[[אדמו"ר הרש"ב]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1851 עמוד 51
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 227-234.

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}} [https://anash.org/life-in-photos-harav-yaakov-landau/ גלריה נוספת] {{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/07/blog-post_23.html צרור פתגמים מרתקים שסיפר 'רב הארמון' הרב יעקב לנדא]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:לנדא יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]]

יעקב לנדא

2025-01-01T09:55:59Z

למטערנטשיק:

{{לעריכה}}
{{דמות
|שם = הרב יעקב לנדא
|תמונה = הרב לנדא בבני ברק.jpg
|תאריך לידה = [[תרנ"ג]]
|מקום לידה = [[קורניץ]], רוסיה
|תאריך פטירה = [[כ"ו בשבט]] [[תשמ"ו|ה'תשמ"ו]]
|מקום פטירה= [[בני ברק]]
|מקום פעילות= [[קורניץ]], [[רוסטוב|רוסטוב על הדון]], [[בני ברק]]
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=[[רב]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
|תמונה = הרב יעקב לנדאו חתימה.jpg
}}

הרב '''יעקב לנדא''', ([[תרנ"ג]] - [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]), היה רבה של העיר קורניץ, "רב החצר" בבית [[הרבי הרש"ב]] ולימים רבה של העיר [[בני ברק]]. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש"ב.

== תולדות חיים ==
===נעוריו===
[[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי]]
נולד בשנת [[תרנ"ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודא ליב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיירה, ולאימו מרת גיטה פייגא. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[זלמן קורניצער]].

בשנת [[תרס"ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע"ג]] נתמנה הרב יעקב לנדא לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|כך תיאר זאת במכתב שכתב:{{ציטוטון|על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה), ור' [[ליב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו"ר [[הרש"ב]] מליובאוויטש. גם אני נסעתי איתם וביארתי לאדמו"ר נבג"מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...}}.}}.

=== ב[[רוסיה]] ===
לאחר מספר שנים מקבלת הרבנות, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ועבר להתגורר בעיר רוסטוב שעל נהר דון לצד חצר הרבי הרש"ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו, ושכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.

ה[[מקווה]] בשיטת חב"ד, הידועה בשם [[בור על גבי בור]], נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ב[[רוסטוב]]. הוא היה המקווה הראשון שנבנה בשיטה זו.

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים ל[[מצה שמורה]] עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

הקים גם את ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[מוסקבה]] שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, על מנת להדריכם ולחנכם בדרך התורה והמצוות.

=== ב[[לטביה]]===
בשנת [[תרפ"ז]] עבר ל[[לטביה]].

ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש [[אדמו"ר הריי"צ]] לשלטונות — אחר יציאתו לחירות ממאסרו בכלא הסובייטי באותה שנה, רצה לכלול אדמו"ר הריי"צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלוים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר.

בתקופת היותו בלטביה היה מקורב לגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. בחודש [[כסלו]] [[תר"צ]] [[נישואין|נשא]] את מרת חיה מינא למשפחת רבינוביץ. החתונה התקיימה ב[[דווינסק]], ו[[מסדר הקידושין]] היה הרוגוצ'ובר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=120 ידיעה בעיתון פרי מארגן].}}.

===רב בליבוי===
במשך תקופה היה לרב החב"די בעיר [[ליבוי]] שבלטביה.

אדמו"ר הריי"צ ביקש למנותו כרב הקהילה החב"דית בליבוי, הרב [[שמואל חסדן]] מחשובי הקהילה, יחד עם אחיינו הרב [[ישראל חסדן]] ועסקנים נוספים פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי ועמדו לצידו כדי לבסס את תפקידו.

מאז נוצרה ידידות איתנה בין הרב לנדא לרב [[ישראל חסדן]], ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה. הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, היו מבקרים בבית הרב לנדא שם היו מתקבלים כבני משפחה{{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן.}}.

===בארץ ישראל ===
[[קובץ:הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב לנדא בעת הגיעו לארץ הקודש]]
לאחר תקופה של מספר שנים בלטביה, עלה לארץ ישראל. בשנת [[תרצ"ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ"ו]], עד פטירתו ב[[כ"ו שבט]] שנת [[תשמ"ו]].
[[קובץ:הרב לנדא בבני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בראשית כהונתו כ[[מרא דאתרא|רבה]] של העיר [[בני ברק]]]]
ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[עירוב תחומין|עירוב]], שיעורי תורה. היה ידוע בתקיפותו על שמירת וביצור הדת בעיר ובד בבד עם פעולות בדרכי נועם. היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, לפעמים אף היה בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד שאהבוהו מאוד.

במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר.

היה ידוע אז בידיעתו הרחבה וגאונותו בתורה, היה מוסר דרשה באופן קבוע ב[[שבת הגדול]] ו[[שבת שובה]], נואם בכינוסים לחיזוק חומת בני ברק, ומעביר השיעורים ב[[ספר התניא]] מידי השבוע, כמו כן היה אומר דברי תורה בכל שבת בשעת "[[רעוא דרעוין]]".

במשך כמה וכמה שנים [[נישואין|נשא]] את התואר זקן [[רבני חב"ד בארץ הקודש]], והיה מחברי [[בית דין רבני חב"ד]].

זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים.

היה גם כן ממעריצי האדמו"ר מ[[אמשינוב]] רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש ומקורב לאדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין.

==עם רבותינו נשיאינו==
{{לעריכה|פסקה=כן}}
=== אצל הרבי הרש"ב ===
{{פסקה חסרה}}
הרב לנדא היה צעיר כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת [[הרבי הרש"ב]] עד ליום [[הסתלקות|הסתלקותו]].

הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.

מידי בוקר, היה הרב לנדא שומע בחדרו שבבית הרבי, שהיה תחת חדר אדמו"ר הרש"ב, את אמירת ברכות השחר על ידי אדמו"ר הרש"ב.

ברוסטוב היה הרב לנדא מה[[חוזרים]] והיה נכנס ל[[חזרה]] בחדר הרבי רש"ב. קרה, וגם כשלא היה זה תורו לחזור המאמר, הורה הרבי, שיחזור הוא.

שם גם שימש כ"בעל קורא" במניין כ"ק אדנ"ע. בהקשר לזה אמר לו פעם הרבי רש"ב, עד שאתה באת הייתי מחזיק חומש בעת הקריאה. משבאת והתחלת אתה לקרוא, הנני סומך עליך!

בהזדמנויות ובשיחות שונות שמע מהרבי הוראות ועניינים שונים ואף אישיים.

המקווה בשיטת חב"ד, הידועה בשם בור על גבי בור, נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ברוסטוב. היא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה במצב טוב ושיפצוה מחדש).

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים וטחינתם למצה שמורה עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה.

כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

ביחס לרבנותו, התבטא פעם הרבי רש"ב, ואמר: א רב ביסטו שוין ע"ס פעלט נאר די עצים ואבנים... [='רב' הנך כבר, חסרים רק ה'עצים והאבנים' ( = העיר בה תכהן). בהזדמנות אחרת אמר לו, אתה תסתובב ותסתובב אך בסוף תהיה רב. ואכן, על אף שבהזדמנויות שונות בהמשך חייו, ניסה לעסוק בעניינים אחרים ולא חיפש ליטול על עצמו משרת רבנות, לבסוף חזקו דברי הרבי, ונהיה לרב.

היה זה בהתוועדות חג שמחת תורה. הרב לנדא שעד אז לא היה מסודר מבחינת הצבא הרוסי, הועמד על ידי הרבי הריי"צ בין המנגנים, ובהתוועדות פנה הרבי הריי"צ אל אביו הרבי רש"ב, ואמר: דער 'דווארצאווער רב' שטייט אין קאפעלע און ער דארף א ישועה. [= 'רב הארמון' ניצב במקהלה, והוא זקוק לישועה]. כשהכוונה, להינצל מסכנת הגיוס לצבא. נענה הרבי רש"ב ואמר: ווער? יענקל? ער איז א 'כשר'ער! [מי? יענקל? הוא הינו כשר!]. מני אז ראה הרב לנדא מופתים גלויים, הן בעצם הסתדרות הפטור שלו מחובת הגיוס, והן בכלל כשלא נדרש להציג תעודות שלא היו לו...

מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש"ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ"ע. ולדוג' סיפר: שזמן מה לאחר הסתלקות הרבי נ"ע כתב בפ"נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא מבקש להקבר ב50 אמה של האהל... לאחמ"כ פנה אליו הרבי הריי"צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי"ל: איזה שטיות כתבתי? השיב לו הרבי הקודם: זה אתה יודע...

כאשר רצה [[הרבי]] לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש"ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ"א בר"ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרבי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ"כ כתב לאביו בזה.

=== אצל הרבי הריי"צ ===
{{פסקה חסרה}}
למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר כחסיד ממש ל{{ה|רבי הריי"צ}}, היה עמו בקשר הדוק וכמובן שכיבדו ביותר{{הערה|פעם התבטא שהוא מחזיק מהרבי הריי"צ יותר מכל המקושרים אך מה לעשות שיש לו רק נשמה אחת ואותה הוא כבר מסר לרבי הרש"ב - גאון וחסיד{{הבהרה|איזה עמ'?}}.}} . [[הרבי הריי"צ]] אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי"ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפותח במילים: "קומה ישראל למנוחתך" שתוכנו היה נגד השלטון... הרי"ל, שידע על המכתב ותוכנו כיוון שאדמו"ר הריי"צ הראהו אותו על מנת שיעיר עליו הערותיו באם ישנן, דאג להעלימו, ותוך כדי החיפוש בבית עבר ליד הרבי ולחש לעברו באידיש, "דער 'קומה' איז ביי מיר" (המאמר הנ"ל אצלי). בכך נשתנו באחת פני הרבי שהיו חיורות וחזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער.

הרבי הרש"ב נ"ע הורה פעם לבנו הרבי הריי"צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש"כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא '''ניצוץ מאור יקר"...

פעם פנה אליו אדמו"ר הריי"צ ואמר לו, רצוני היה שאת כל ענייני האישיים אתה תנהל, (כלומר, רצה למנותו למזכירו). הרב לנדא מצידו כבר החל להתכונן לכך, אך לפועל הדבר לא יצא. קצת אח"כ, נסע הרב לנדא למוסקבה שם ייסד את [[תפארת בחורים]]. כמו כן, במסירות נפש עילאית, השחיל עצמו למשרד למיון הדואר המקומי, לשם היה נכנס מידי יום. עם הזמן נוצר שם הרגל, שכל מכתב הקשור בעניני יהדות ויהודים "צריך" להראות לו. משם היה מדווח הענינים הנוגעים ממה שקרא לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

=== אצל הרבי ===
{{פסקה חסרה}}
הן בהיותו ב[[רוסיה]] והן לאחר מכן בהיותו ב[[ארץ הקודש]] היה בקשר הדוק עם [[הרבי]]. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי"ל וישבו יחד על מיטת הרי"ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את "העגלה הגדולה והעגלה הקטנה". כמו כן היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב"דית ב[[ארץ הקודש]], ובפרט בקשר ל[[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]] השונים, שהוא היה עד להם בהיותו "רב החצר" אצל הרבי הרש"ב.

באחד המכתבים כותב לו הרבי: "בדיוק כמו שפגשת אותי ברוסיה, כך גם היום אין לי שום חלק ושייכות לעסקנות הכלל"... במכתב אחר תובע ממנו הרבי שימסור שיעורים בחסידות ועל ידי זה יקרב רבים (כמובן אודות למעמדו ודי למבין). ואכן במשך תקופה ארוכה מסר שיעורי [[תניא]] בביהכנ"ס הגדול בבני ברק.

הרבי הקפיד לשלוח אליו כל ספר שיצא מתורת הרבי הרש"ב.

בערוב ימיו עת יצא הרבי בתקנת לימוד הרמב"ם היומי הצטרף לתקנה הק' כשהוא מקפיד על לימוד יומיומי והוא אף זכה להיות הראשון לסיים את הרמב"ם בבנייני האומה בירושלים.

נכדו הרב [[שלמה זלמן לנדא]] בשהותו ב[[770]] בשנת ה'[[קבוצה]]' היה שולח לו מכתבים על כל הנעשה בבית חיינו. פעם בהתוועדות בביהכנ"ס חב"ד בבני ברק לקח עימו את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: "ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש"ב נ"ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד"...

== פטירתו וצוואתו ==

[[קובץ:הרב יעקב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בשנותיו המאוחרות]]
הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.

לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.

לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: {{ציטוטון|על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ו[[מרא דאתרא]] דבני ברק!}} וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!

לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו [[הרבי]]{{הערה|[[ימי מלך]], כרך ב, עמ' 895}}: {{ציטוטון|נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה"ר יעקב}}.

לאחר פטירתו כיהן בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כאב בית דין ורב העיר דבני ברק, וביד רמה ניהל את עניני הדת והכשרות בעיר. לאחר פטירת בנו עבר הפיקוח על מערך הכשרות לנכדו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט"א.

==משפחתו==
* רעיתו, הרבנית חיה מינא - נפטרה ט"ז תמוז תשל"ז.
*בנו, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - לשעבר רב העיר [[בני ברק]].
*בנו, הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*בתו, מרת גיטא פיגא - נפטרה י"א סיוון תשס"ב - אשת הרב [[שלמה נח קרול]] - רב המושב חמד וראש ישיבת חמדת שמואל - נפטר ג תשרי תשנ"ט.

'''מנכדיו הבולטים:'''
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ראש מערך 'כשרות הרב לנדא' ורב אב"ד העיר בני ברק, לשעבר מראשי ישיבת [[חח"ל צפת]].
*הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בני ברק]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים רעננה]].

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], תולדות הרב [[ישראל חסדן]] בפרקים העוסקים בלטביה והרב לנדא
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* יומן הרב יעקב לנדא, - '''[[שמועות וסיפורים]]''' ח"ב עמ' 109.
*'''מדוע אבא לא בא?''', צרור זכרונות מבנו הרב [[אליהו לנדא]] על הקשר של הרב יעקב לנדא ו[[אדמו"ר הרש"ב]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1851 עמוד 51
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 227-234.

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}} [https://anash.org/life-in-photos-harav-yaakov-landau/ גלריה נוספת] {{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/07/blog-post_23.html צרור פתגמים מרתקים שסיפר 'רב הארמון' הרב יעקב לנדא]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:לנדא יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]]

יעקב לנדא

2025-01-01T09:55:21Z

למטערנטשיק:

{{לעריכה}}
{{דמות
|שם = הרב יעקב לנדא
|תמונה = הרב לנדא בבני ברק.jpg
|תאריך לידה = [[תרנ"ג]]
|מקום לידה = [[קורניץ]], רוסיה
|תאריך פטירה = [[כ"ו בשבט]] [[תשמ"ו|ה'תשמ"ו]]
|מקום פטירה= [[בני ברק]]
|מקום פעילות= [[קורניץ]], [[רוסטוב|רוסטוב על הדון]], [[בני ברק]]
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=[[רב]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
|חתימה = הרב יעקב לנדאו חתימה.jpg
}}

הרב '''יעקב לנדא''', ([[תרנ"ג]] - [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]), היה רבה של העיר קורניץ, "רב החצר" בבית [[הרבי הרש"ב]] ולימים רבה של העיר [[בני ברק]]. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש"ב.

== תולדות חיים ==
===נעוריו===
[[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי]]
נולד בשנת [[תרנ"ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודא ליב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיירה, ולאימו מרת גיטה פייגא. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[זלמן קורניצער]].

בשנת [[תרס"ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע"ג]] נתמנה הרב יעקב לנדא לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|כך תיאר זאת במכתב שכתב:{{ציטוטון|על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה), ור' [[ליב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו"ר [[הרש"ב]] מליובאוויטש. גם אני נסעתי איתם וביארתי לאדמו"ר נבג"מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...}}.}}.

=== ב[[רוסיה]] ===
לאחר מספר שנים מקבלת הרבנות, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ועבר להתגורר בעיר רוסטוב שעל נהר דון לצד חצר הרבי הרש"ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו, ושכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.

ה[[מקווה]] בשיטת חב"ד, הידועה בשם [[בור על גבי בור]], נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ב[[רוסטוב]]. הוא היה המקווה הראשון שנבנה בשיטה זו.

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים ל[[מצה שמורה]] עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

הקים גם את ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[מוסקבה]] שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, על מנת להדריכם ולחנכם בדרך התורה והמצוות.

=== ב[[לטביה]]===
בשנת [[תרפ"ז]] עבר ל[[לטביה]].

ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש [[אדמו"ר הריי"צ]] לשלטונות — אחר יציאתו לחירות ממאסרו בכלא הסובייטי באותה שנה, רצה לכלול אדמו"ר הריי"צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלוים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר.

בתקופת היותו בלטביה היה מקורב לגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. בחודש [[כסלו]] [[תר"צ]] [[נישואין|נשא]] את מרת חיה מינא למשפחת רבינוביץ. החתונה התקיימה ב[[דווינסק]], ו[[מסדר הקידושין]] היה הרוגוצ'ובר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=120 ידיעה בעיתון פרי מארגן].}}.

===רב בליבוי===
במשך תקופה היה לרב החב"די בעיר [[ליבוי]] שבלטביה.

אדמו"ר הריי"צ ביקש למנותו כרב הקהילה החב"דית בליבוי, הרב [[שמואל חסדן]] מחשובי הקהילה, יחד עם אחיינו הרב [[ישראל חסדן]] ועסקנים נוספים פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי ועמדו לצידו כדי לבסס את תפקידו.

מאז נוצרה ידידות איתנה בין הרב לנדא לרב [[ישראל חסדן]], ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה. הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, היו מבקרים בבית הרב לנדא שם היו מתקבלים כבני משפחה{{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן.}}.

===בארץ ישראל ===
[[קובץ:הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב לנדא בעת הגיעו לארץ הקודש]]
לאחר תקופה של מספר שנים בלטביה, עלה לארץ ישראל. בשנת [[תרצ"ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ"ו]], עד פטירתו ב[[כ"ו שבט]] שנת [[תשמ"ו]].
[[קובץ:הרב לנדא בבני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בראשית כהונתו כ[[מרא דאתרא|רבה]] של העיר [[בני ברק]]]]
ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[עירוב תחומין|עירוב]], שיעורי תורה. היה ידוע בתקיפותו על שמירת וביצור הדת בעיר ובד בבד עם פעולות בדרכי נועם. היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, לפעמים אף היה בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד שאהבוהו מאוד.

במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר.

היה ידוע אז בידיעתו הרחבה וגאונותו בתורה, היה מוסר דרשה באופן קבוע ב[[שבת הגדול]] ו[[שבת שובה]], נואם בכינוסים לחיזוק חומת בני ברק, ומעביר השיעורים ב[[ספר התניא]] מידי השבוע, כמו כן היה אומר דברי תורה בכל שבת בשעת "[[רעוא דרעוין]]".

במשך כמה וכמה שנים [[נישואין|נשא]] את התואר זקן [[רבני חב"ד בארץ הקודש]], והיה מחברי [[בית דין רבני חב"ד]].

זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים.

היה גם כן ממעריצי האדמו"ר מ[[אמשינוב]] רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש ומקורב לאדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין.

==עם רבותינו נשיאינו==
{{לעריכה|פסקה=כן}}
=== אצל הרבי הרש"ב ===
{{פסקה חסרה}}
הרב לנדא היה צעיר כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת [[הרבי הרש"ב]] עד ליום [[הסתלקות|הסתלקותו]].

הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.

מידי בוקר, היה הרב לנדא שומע בחדרו שבבית הרבי, שהיה תחת חדר אדמו"ר הרש"ב, את אמירת ברכות השחר על ידי אדמו"ר הרש"ב.

ברוסטוב היה הרב לנדא מה[[חוזרים]] והיה נכנס ל[[חזרה]] בחדר הרבי רש"ב. קרה, וגם כשלא היה זה תורו לחזור המאמר, הורה הרבי, שיחזור הוא.

שם גם שימש כ"בעל קורא" במניין כ"ק אדנ"ע. בהקשר לזה אמר לו פעם הרבי רש"ב, עד שאתה באת הייתי מחזיק חומש בעת הקריאה. משבאת והתחלת אתה לקרוא, הנני סומך עליך!

בהזדמנויות ובשיחות שונות שמע מהרבי הוראות ועניינים שונים ואף אישיים.

המקווה בשיטת חב"ד, הידועה בשם בור על גבי בור, נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ברוסטוב. היא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה במצב טוב ושיפצוה מחדש).

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים וטחינתם למצה שמורה עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה.

כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

ביחס לרבנותו, התבטא פעם הרבי רש"ב, ואמר: א רב ביסטו שוין ע"ס פעלט נאר די עצים ואבנים... [='רב' הנך כבר, חסרים רק ה'עצים והאבנים' ( = העיר בה תכהן). בהזדמנות אחרת אמר לו, אתה תסתובב ותסתובב אך בסוף תהיה רב. ואכן, על אף שבהזדמנויות שונות בהמשך חייו, ניסה לעסוק בעניינים אחרים ולא חיפש ליטול על עצמו משרת רבנות, לבסוף חזקו דברי הרבי, ונהיה לרב.

היה זה בהתוועדות חג שמחת תורה. הרב לנדא שעד אז לא היה מסודר מבחינת הצבא הרוסי, הועמד על ידי הרבי הריי"צ בין המנגנים, ובהתוועדות פנה הרבי הריי"צ אל אביו הרבי רש"ב, ואמר: דער 'דווארצאווער רב' שטייט אין קאפעלע און ער דארף א ישועה. [= 'רב הארמון' ניצב במקהלה, והוא זקוק לישועה]. כשהכוונה, להינצל מסכנת הגיוס לצבא. נענה הרבי רש"ב ואמר: ווער? יענקל? ער איז א 'כשר'ער! [מי? יענקל? הוא הינו כשר!]. מני אז ראה הרב לנדא מופתים גלויים, הן בעצם הסתדרות הפטור שלו מחובת הגיוס, והן בכלל כשלא נדרש להציג תעודות שלא היו לו...

מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש"ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ"ע. ולדוג' סיפר: שזמן מה לאחר הסתלקות הרבי נ"ע כתב בפ"נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא מבקש להקבר ב50 אמה של האהל... לאחמ"כ פנה אליו הרבי הריי"צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי"ל: איזה שטיות כתבתי? השיב לו הרבי הקודם: זה אתה יודע...

כאשר רצה [[הרבי]] לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש"ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ"א בר"ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרבי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ"כ כתב לאביו בזה.

=== אצל הרבי הריי"צ ===
{{פסקה חסרה}}
למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר כחסיד ממש ל{{ה|רבי הריי"צ}}, היה עמו בקשר הדוק וכמובן שכיבדו ביותר{{הערה|פעם התבטא שהוא מחזיק מהרבי הריי"צ יותר מכל המקושרים אך מה לעשות שיש לו רק נשמה אחת ואותה הוא כבר מסר לרבי הרש"ב - גאון וחסיד{{הבהרה|איזה עמ'?}}.}} . [[הרבי הריי"צ]] אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי"ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפותח במילים: "קומה ישראל למנוחתך" שתוכנו היה נגד השלטון... הרי"ל, שידע על המכתב ותוכנו כיוון שאדמו"ר הריי"צ הראהו אותו על מנת שיעיר עליו הערותיו באם ישנן, דאג להעלימו, ותוך כדי החיפוש בבית עבר ליד הרבי ולחש לעברו באידיש, "דער 'קומה' איז ביי מיר" (המאמר הנ"ל אצלי). בכך נשתנו באחת פני הרבי שהיו חיורות וחזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער.

הרבי הרש"ב נ"ע הורה פעם לבנו הרבי הריי"צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש"כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא '''ניצוץ מאור יקר"...

פעם פנה אליו אדמו"ר הריי"צ ואמר לו, רצוני היה שאת כל ענייני האישיים אתה תנהל, (כלומר, רצה למנותו למזכירו). הרב לנדא מצידו כבר החל להתכונן לכך, אך לפועל הדבר לא יצא. קצת אח"כ, נסע הרב לנדא למוסקבה שם ייסד את [[תפארת בחורים]]. כמו כן, במסירות נפש עילאית, השחיל עצמו למשרד למיון הדואר המקומי, לשם היה נכנס מידי יום. עם הזמן נוצר שם הרגל, שכל מכתב הקשור בעניני יהדות ויהודים "צריך" להראות לו. משם היה מדווח הענינים הנוגעים ממה שקרא לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

=== אצל הרבי ===
{{פסקה חסרה}}
הן בהיותו ב[[רוסיה]] והן לאחר מכן בהיותו ב[[ארץ הקודש]] היה בקשר הדוק עם [[הרבי]]. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי"ל וישבו יחד על מיטת הרי"ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את "העגלה הגדולה והעגלה הקטנה". כמו כן היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב"דית ב[[ארץ הקודש]], ובפרט בקשר ל[[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]] השונים, שהוא היה עד להם בהיותו "רב החצר" אצל הרבי הרש"ב.

באחד המכתבים כותב לו הרבי: "בדיוק כמו שפגשת אותי ברוסיה, כך גם היום אין לי שום חלק ושייכות לעסקנות הכלל"... במכתב אחר תובע ממנו הרבי שימסור שיעורים בחסידות ועל ידי זה יקרב רבים (כמובן אודות למעמדו ודי למבין). ואכן במשך תקופה ארוכה מסר שיעורי [[תניא]] בביהכנ"ס הגדול בבני ברק.

הרבי הקפיד לשלוח אליו כל ספר שיצא מתורת הרבי הרש"ב.

בערוב ימיו עת יצא הרבי בתקנת לימוד הרמב"ם היומי הצטרף לתקנה הק' כשהוא מקפיד על לימוד יומיומי והוא אף זכה להיות הראשון לסיים את הרמב"ם בבנייני האומה בירושלים.

נכדו הרב [[שלמה זלמן לנדא]] בשהותו ב[[770]] בשנת ה'[[קבוצה]]' היה שולח לו מכתבים על כל הנעשה בבית חיינו. פעם בהתוועדות בביהכנ"ס חב"ד בבני ברק לקח עימו את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: "ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש"ב נ"ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד"...

== פטירתו וצוואתו ==

[[קובץ:הרב יעקב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בשנותיו המאוחרות]]
הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.

לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.

לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: {{ציטוטון|על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ו[[מרא דאתרא]] דבני ברק!}} וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!

לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו [[הרבי]]{{הערה|[[ימי מלך]], כרך ב, עמ' 895}}: {{ציטוטון|נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה"ר יעקב}}.

לאחר פטירתו כיהן בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כאב בית דין ורב העיר דבני ברק, וביד רמה ניהל את עניני הדת והכשרות בעיר. לאחר פטירת בנו עבר הפיקוח על מערך הכשרות לנכדו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט"א.

==משפחתו==
* רעיתו, הרבנית חיה מינא - נפטרה ט"ז תמוז תשל"ז.
*בנו, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - לשעבר רב העיר [[בני ברק]].
*בנו, הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*בתו, מרת גיטא פיגא - נפטרה י"א סיוון תשס"ב - אשת הרב [[שלמה נח קרול]] - רב המושב חמד וראש ישיבת חמדת שמואל - נפטר ג תשרי תשנ"ט.

'''מנכדיו הבולטים:'''
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ראש מערך 'כשרות הרב לנדא' ורב אב"ד העיר בני ברק, לשעבר מראשי ישיבת [[חח"ל צפת]].
*הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בני ברק]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים רעננה]].

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], תולדות הרב [[ישראל חסדן]] בפרקים העוסקים בלטביה והרב לנדא
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* יומן הרב יעקב לנדא, - '''[[שמועות וסיפורים]]''' ח"ב עמ' 109.
*'''מדוע אבא לא בא?''', צרור זכרונות מבנו הרב [[אליהו לנדא]] על הקשר של הרב יעקב לנדא ו[[אדמו"ר הרש"ב]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1851 עמוד 51
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 227-234.

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}} [https://anash.org/life-in-photos-harav-yaakov-landau/ גלריה נוספת] {{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/07/blog-post_23.html צרור פתגמים מרתקים שסיפר 'רב הארמון' הרב יעקב לנדא]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:לנדא יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]]

קובץ:הרב יעקב לנדאו חתימה.jpg

2025-01-01T09:54:36Z

למטערנטשיק:

חתימתו של הרב לנדאו

יעקב לנדא

2025-01-01T09:53:08Z

למטערנטשיק: הרחבה, עריכה, עדכון

{{לעריכה}}
{{דמות
|שם = הרב יעקב לנדא
|תמונה = הרב לנדא בבני ברק.jpg
|תאריך לידה = [[תרנ"ג]]
|מקום לידה = [[קורניץ]], רוסיה
|תאריך פטירה = [[כ"ו בשבט]] [[תשמ"ו|ה'תשמ"ו]]
|מקום פטירה= [[בני ברק]]
|מקום פעילות= [[קורניץ]], [[רוסטוב|רוסטוב על הדון]], [[בני ברק]]
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=[[רב]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
}}

הרב '''יעקב לנדא''', ([[תרנ"ג]] - [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]), היה רבה של העיר קורניץ, "רב החצר" בבית [[הרבי הרש"ב]] ולימים רבה של העיר [[בני ברק]]. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש"ב.

== תולדות חיים ==
===נעוריו===
[[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי]]
נולד בשנת [[תרנ"ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודא ליב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיירה, ולאימו מרת גיטה פייגא. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[זלמן קורניצער]].

בשנת [[תרס"ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע"ג]] נתמנה הרב יעקב לנדא לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|כך תיאר זאת במכתב שכתב:{{ציטוטון|על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה), ור' [[ליב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו"ר [[הרש"ב]] מליובאוויטש. גם אני נסעתי איתם וביארתי לאדמו"ר נבג"מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...}}.}}.

=== ב[[רוסיה]] ===
לאחר מספר שנים מקבלת הרבנות, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ועבר להתגורר בעיר רוסטוב שעל נהר דון לצד חצר הרבי הרש"ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו, ושכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.

ה[[מקווה]] בשיטת חב"ד, הידועה בשם [[בור על גבי בור]], נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ב[[רוסטוב]]. הוא היה המקווה הראשון שנבנה בשיטה זו.

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים ל[[מצה שמורה]] עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

הקים גם את ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[מוסקבה]] שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, על מנת להדריכם ולחנכם בדרך התורה והמצוות.

=== ב[[לטביה]]===
בשנת [[תרפ"ז]] עבר ל[[לטביה]].

ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש [[אדמו"ר הריי"צ]] לשלטונות — אחר יציאתו לחירות ממאסרו בכלא הסובייטי באותה שנה, רצה לכלול אדמו"ר הריי"צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלוים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר.

בתקופת היותו בלטביה היה מקורב לגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. בחודש [[כסלו]] [[תר"צ]] [[נישואין|נשא]] את מרת חיה מינא למשפחת רבינוביץ. החתונה התקיימה ב[[דווינסק]], ו[[מסדר הקידושין]] היה הרוגוצ'ובר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=120 ידיעה בעיתון פרי מארגן].}}.

===רב בליבוי===
במשך תקופה היה לרב החב"די בעיר [[ליבוי]] שבלטביה.

אדמו"ר הריי"צ ביקש למנותו כרב הקהילה החב"דית בליבוי, הרב [[שמואל חסדן]] מחשובי הקהילה, יחד עם אחיינו הרב [[ישראל חסדן]] ועסקנים נוספים פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי ועמדו לצידו כדי לבסס את תפקידו.

מאז נוצרה ידידות איתנה בין הרב לנדא לרב [[ישראל חסדן]], ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה. הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, היו מבקרים בבית הרב לנדא שם היו מתקבלים כבני משפחה{{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן.}}.

===בארץ ישראל ===
[[קובץ:הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב לנדא בעת הגיעו לארץ הקודש]]
לאחר תקופה של מספר שנים בלטביה, עלה לארץ ישראל. בשנת [[תרצ"ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ"ו]], עד פטירתו ב[[כ"ו שבט]] שנת [[תשמ"ו]].
[[קובץ:הרב לנדא בבני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בראשית כהונתו כ[[מרא דאתרא|רבה]] של העיר [[בני ברק]]]]
ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[עירוב תחומין|עירוב]], שיעורי תורה. היה ידוע בתקיפותו על שמירת וביצור הדת בעיר ובד בבד עם פעולות בדרכי נועם. היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, לפעמים אף היה בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד שאהבוהו מאוד.

במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר.

היה ידוע אז בידיעתו הרחבה וגאונותו בתורה, היה מוסר דרשה באופן קבוע ב[[שבת הגדול]] ו[[שבת שובה]], נואם בכינוסים לחיזוק חומת בני ברק, ומעביר השיעורים ב[[ספר התניא]] מידי השבוע, כמו כן היה אומר דברי תורה בכל שבת בשעת "[[רעוא דרעוין]]".

במשך כמה וכמה שנים [[נישואין|נשא]] את התואר זקן [[רבני חב"ד בארץ הקודש]], והיה מחברי [[בית דין רבני חב"ד]].

זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים.

היה גם כן ממעריצי האדמו"ר מ[[אמשינוב]] רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש ומקורב לאדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין.

==עם רבותינו נשיאינו==
{{לעריכה|פסקה=כן}}
=== אצל הרבי הרש"ב ===
{{פסקה חסרה}}
הרב לנדא היה צעיר כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת [[הרבי הרש"ב]] עד ליום [[הסתלקות|הסתלקותו]].

הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.

מידי בוקר, היה הרב לנדא שומע בחדרו שבבית הרבי, שהיה תחת חדר אדמו"ר הרש"ב, את אמירת ברכות השחר על ידי אדמו"ר הרש"ב.

ברוסטוב היה הרב לנדא מה[[חוזרים]] והיה נכנס ל[[חזרה]] בחדר הרבי רש"ב. קרה, וגם כשלא היה זה תורו לחזור המאמר, הורה הרבי, שיחזור הוא.

שם גם שימש כ"בעל קורא" במניין כ"ק אדנ"ע. בהקשר לזה אמר לו פעם הרבי רש"ב, עד שאתה באת הייתי מחזיק חומש בעת הקריאה. משבאת והתחלת אתה לקרוא, הנני סומך עליך!

בהזדמנויות ובשיחות שונות שמע מהרבי הוראות ועניינים שונים ואף אישיים.

המקווה בשיטת חב"ד, הידועה בשם בור על גבי בור, נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ברוסטוב. היא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה במצב טוב ושיפצוה מחדש).

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים וטחינתם למצה שמורה עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה.

כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

ביחס לרבנותו, התבטא פעם הרבי רש"ב, ואמר: א רב ביסטו שוין ע"ס פעלט נאר די עצים ואבנים... [='רב' הנך כבר, חסרים רק ה'עצים והאבנים' ( = העיר בה תכהן). בהזדמנות אחרת אמר לו, אתה תסתובב ותסתובב אך בסוף תהיה רב. ואכן, על אף שבהזדמנויות שונות בהמשך חייו, ניסה לעסוק בעניינים אחרים ולא חיפש ליטול על עצמו משרת רבנות, לבסוף חזקו דברי הרבי, ונהיה לרב.

היה זה בהתוועדות חג שמחת תורה. הרב לנדא שעד אז לא היה מסודר מבחינת הצבא הרוסי, הועמד על ידי הרבי הריי"צ בין המנגנים, ובהתוועדות פנה הרבי הריי"צ אל אביו הרבי רש"ב, ואמר: דער 'דווארצאווער רב' שטייט אין קאפעלע און ער דארף א ישועה. [= 'רב הארמון' ניצב במקהלה, והוא זקוק לישועה]. כשהכוונה, להינצל מסכנת הגיוס לצבא. נענה הרבי רש"ב ואמר: ווער? יענקל? ער איז א 'כשר'ער! [מי? יענקל? הוא הינו כשר!]. מני אז ראה הרב לנדא מופתים גלויים, הן בעצם הסתדרות הפטור שלו מחובת הגיוס, והן בכלל כשלא נדרש להציג תעודות שלא היו לו...

מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש"ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ"ע. ולדוג' סיפר: שזמן מה לאחר הסתלקות הרבי נ"ע כתב בפ"נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא מבקש להקבר ב50 אמה של האהל... לאחמ"כ פנה אליו הרבי הריי"צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי"ל: איזה שטיות כתבתי? השיב לו הרבי הקודם: זה אתה יודע...

כאשר רצה [[הרבי]] לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש"ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ"א בר"ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרבי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ"כ כתב לאביו בזה.

=== אצל הרבי הריי"צ ===
{{פסקה חסרה}}
למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר כחסיד ממש ל{{ה|רבי הריי"צ}}, היה עמו בקשר הדוק וכמובן שכיבדו ביותר{{הערה|פעם התבטא שהוא מחזיק מהרבי הריי"צ יותר מכל המקושרים אך מה לעשות שיש לו רק נשמה אחת ואותה הוא כבר מסר לרבי הרש"ב - גאון וחסיד{{הבהרה|איזה עמ'?}}.}} . [[הרבי הריי"צ]] אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי"ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפותח במילים: "קומה ישראל למנוחתך" שתוכנו היה נגד השלטון... הרי"ל, שידע על המכתב ותוכנו כיוון שאדמו"ר הריי"צ הראהו אותו על מנת שיעיר עליו הערותיו באם ישנן, דאג להעלימו, ותוך כדי החיפוש בבית עבר ליד הרבי ולחש לעברו באידיש, "דער 'קומה' איז ביי מיר" (המאמר הנ"ל אצלי). בכך נשתנו באחת פני הרבי שהיו חיורות וחזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער.

הרבי הרש"ב נ"ע הורה פעם לבנו הרבי הריי"צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש"כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא '''ניצוץ מאור יקר"...

פעם פנה אליו אדמו"ר הריי"צ ואמר לו, רצוני היה שאת כל ענייני האישיים אתה תנהל, (כלומר, רצה למנותו למזכירו). הרב לנדא מצידו כבר החל להתכונן לכך, אך לפועל הדבר לא יצא. קצת אח"כ, נסע הרב לנדא למוסקבה שם ייסד את [[תפארת בחורים]]. כמו כן, במסירות נפש עילאית, השחיל עצמו למשרד למיון הדואר המקומי, לשם היה נכנס מידי יום. עם הזמן נוצר שם הרגל, שכל מכתב הקשור בעניני יהדות ויהודים "צריך" להראות לו. משם היה מדווח הענינים הנוגעים ממה שקרא לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

=== אצל הרבי ===
{{פסקה חסרה}}
הן בהיותו ב[[רוסיה]] והן לאחר מכן בהיותו ב[[ארץ הקודש]] היה בקשר הדוק עם [[הרבי]]. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי"ל וישבו יחד על מיטת הרי"ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את "העגלה הגדולה והעגלה הקטנה". כמו כן היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב"דית ב[[ארץ הקודש]], ובפרט בקשר ל[[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]] השונים, שהוא היה עד להם בהיותו "רב החצר" אצל הרבי הרש"ב.

באחד המכתבים כותב לו הרבי: "בדיוק כמו שפגשת אותי ברוסיה, כך גם היום אין לי שום חלק ושייכות לעסקנות הכלל"... במכתב אחר תובע ממנו הרבי שימסור שיעורים בחסידות ועל ידי זה יקרב רבים (כמובן אודות למעמדו ודי למבין). ואכן במשך תקופה ארוכה מסר שיעורי [[תניא]] בביהכנ"ס הגדול בבני ברק.

הרבי הקפיד לשלוח אליו כל ספר שיצא מתורת הרבי הרש"ב.

בערוב ימיו עת יצא הרבי בתקנת לימוד הרמב"ם היומי הצטרף לתקנה הק' כשהוא מקפיד על לימוד יומיומי והוא אף זכה להיות הראשון לסיים את הרמב"ם בבנייני האומה בירושלים.

נכדו הרב [[שלמה זלמן לנדא]] בשהותו ב[[770]] בשנת ה'[[קבוצה]]' היה שולח לו מכתבים על כל הנעשה בבית חיינו. פעם בהתוועדות בביהכנ"ס חב"ד בבני ברק לקח עימו את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: "ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש"ב נ"ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד"...

== פטירתו וצוואתו ==

[[קובץ:הרב יעקב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בשנותיו המאוחרות]]
הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.

לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.

לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: {{ציטוטון|על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ו[[מרא דאתרא]] דבני ברק!}} וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!

לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו [[הרבי]]{{הערה|[[ימי מלך]], כרך ב, עמ' 895}}: {{ציטוטון|נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה"ר יעקב}}.

לאחר פטירתו כיהן בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כאב בית דין ורב העיר דבני ברק, וביד רמה ניהל את עניני הדת והכשרות בעיר. לאחר פטירת בנו עבר הפיקוח על מערך הכשרות לנכדו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט"א.

==משפחתו==
* רעיתו, הרבנית חיה מינא - נפטרה ט"ז תמוז תשל"ז.
*בנו, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - לשעבר רב העיר [[בני ברק]].
*בנו, הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*בתו, מרת גיטא פיגא - נפטרה י"א סיוון תשס"ב - אשת הרב [[שלמה נח קרול]] - רב המושב חמד וראש ישיבת חמדת שמואל - נפטר ג תשרי תשנ"ט.

'''מנכדיו הבולטים:'''
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ראש מערך 'כשרות הרב לנדא' ורב אב"ד העיר בני ברק, לשעבר מראשי ישיבת [[חח"ל צפת]].
*הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בני ברק]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים רעננה]].

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], תולדות הרב [[ישראל חסדן]] בפרקים העוסקים בלטביה והרב לנדא
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* יומן הרב יעקב לנדא, - '''[[שמועות וסיפורים]]''' ח"ב עמ' 109.
*'''מדוע אבא לא בא?''', צרור זכרונות מבנו הרב [[אליהו לנדא]] על הקשר של הרב יעקב לנדא ו[[אדמו"ר הרש"ב]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1851 עמוד 51
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 227-234.

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}} [https://anash.org/life-in-photos-harav-yaakov-landau/ גלריה נוספת] {{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/07/blog-post_23.html צרור פתגמים מרתקים שסיפר 'רב הארמון' הרב יעקב לנדא]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:לנדא יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]]

יעקב לנדא

2025-01-01T09:52:41Z

למטערנטשיק: הרחבה, עריכה, עדכון

{{לעריכה}}
{{דמות
|שם = הרב יעקב לנדא
|תמונה = הרב לנדא בבני ברק.jpg
|תאריך לידה = [[תרנ"ג]]
|מקום לידה = [[קורניץ]], רוסיה
|תאריך פטירה = [[כ"ו בשבט]] [[תשמ"ו|ה'תשמ"ו]]
|מקום פטירה= [[בני ברק]]
|מקום פעילות= [[קורניץ]], [[רוסטוב|רוסטוב על הדון]], [[בני ברק]]
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=[[רב]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]

הרב '''יעקב לנדא''', ([[תרנ"ג]] - [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]), היה רבה של העיר קורניץ, "רב החצר" בבית [[הרבי הרש"ב]] ולימים רבה של העיר [[בני ברק]]. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש"ב.

== תולדות חיים ==
===נעוריו===
[[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי]]
נולד בשנת [[תרנ"ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודא ליב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיירה, ולאימו מרת גיטה פייגא. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[זלמן קורניצער]].

בשנת [[תרס"ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע"ג]] נתמנה הרב יעקב לנדא לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|כך תיאר זאת במכתב שכתב:{{ציטוטון|על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה), ור' [[ליב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו"ר [[הרש"ב]] מליובאוויטש. גם אני נסעתי איתם וביארתי לאדמו"ר נבג"מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...}}.}}.

=== ב[[רוסיה]] ===
לאחר מספר שנים מקבלת הרבנות, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ועבר להתגורר בעיר רוסטוב שעל נהר דון לצד חצר הרבי הרש"ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו, ושכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.

ה[[מקווה]] בשיטת חב"ד, הידועה בשם [[בור על גבי בור]], נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ב[[רוסטוב]]. הוא היה המקווה הראשון שנבנה בשיטה זו.

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים ל[[מצה שמורה]] עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

הקים גם את ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[מוסקבה]] שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, על מנת להדריכם ולחנכם בדרך התורה והמצוות.

=== ב[[לטביה]]===
בשנת [[תרפ"ז]] עבר ל[[לטביה]].

ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש [[אדמו"ר הריי"צ]] לשלטונות — אחר יציאתו לחירות ממאסרו בכלא הסובייטי באותה שנה, רצה לכלול אדמו"ר הריי"צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלוים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר.

בתקופת היותו בלטביה היה מקורב לגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. בחודש [[כסלו]] [[תר"צ]] [[נישואין|נשא]] את מרת חיה מינא למשפחת רבינוביץ. החתונה התקיימה ב[[דווינסק]], ו[[מסדר הקידושין]] היה הרוגוצ'ובר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=120 ידיעה בעיתון פרי מארגן].}}.

===רב בליבוי===
במשך תקופה היה לרב החב"די בעיר [[ליבוי]] שבלטביה.

אדמו"ר הריי"צ ביקש למנותו כרב הקהילה החב"דית בליבוי, הרב [[שמואל חסדן]] מחשובי הקהילה, יחד עם אחיינו הרב [[ישראל חסדן]] ועסקנים נוספים פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי ועמדו לצידו כדי לבסס את תפקידו.

מאז נוצרה ידידות איתנה בין הרב לנדא לרב [[ישראל חסדן]], ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה. הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, היו מבקרים בבית הרב לנדא שם היו מתקבלים כבני משפחה{{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן.}}.

===בארץ ישראל ===
[[קובץ:הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב לנדא בעת הגיעו לארץ הקודש]]
לאחר תקופה של מספר שנים בלטביה, עלה לארץ ישראל. בשנת [[תרצ"ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ"ו]], עד פטירתו ב[[כ"ו שבט]] שנת [[תשמ"ו]].
[[קובץ:הרב לנדא בבני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בראשית כהונתו כ[[מרא דאתרא|רבה]] של העיר [[בני ברק]]]]
ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[עירוב תחומין|עירוב]], שיעורי תורה. היה ידוע בתקיפותו על שמירת וביצור הדת בעיר ובד בבד עם פעולות בדרכי נועם. היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, לפעמים אף היה בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד שאהבוהו מאוד.

במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר.

היה ידוע אז בידיעתו הרחבה וגאונותו בתורה, היה מוסר דרשה באופן קבוע ב[[שבת הגדול]] ו[[שבת שובה]], נואם בכינוסים לחיזוק חומת בני ברק, ומעביר השיעורים ב[[ספר התניא]] מידי השבוע, כמו כן היה אומר דברי תורה בכל שבת בשעת "[[רעוא דרעוין]]".

במשך כמה וכמה שנים [[נישואין|נשא]] את התואר זקן [[רבני חב"ד בארץ הקודש]], והיה מחברי [[בית דין רבני חב"ד]].

זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים.

היה גם כן ממעריצי האדמו"ר מ[[אמשינוב]] רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש ומקורב לאדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין.

==עם רבותינו נשיאינו==
{{לעריכה|פסקה=כן}}
=== אצל הרבי הרש"ב ===
{{פסקה חסרה}}
הרב לנדא היה צעיר כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת [[הרבי הרש"ב]] עד ליום [[הסתלקות|הסתלקותו]].

הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.

מידי בוקר, היה הרב לנדא שומע בחדרו שבבית הרבי, שהיה תחת חדר אדמו"ר הרש"ב, את אמירת ברכות השחר על ידי אדמו"ר הרש"ב.

ברוסטוב היה הרב לנדא מה[[חוזרים]] והיה נכנס ל[[חזרה]] בחדר הרבי רש"ב. קרה, וגם כשלא היה זה תורו לחזור המאמר, הורה הרבי, שיחזור הוא.

שם גם שימש כ"בעל קורא" במניין כ"ק אדנ"ע. בהקשר לזה אמר לו פעם הרבי רש"ב, עד שאתה באת הייתי מחזיק חומש בעת הקריאה. משבאת והתחלת אתה לקרוא, הנני סומך עליך!

בהזדמנויות ובשיחות שונות שמע מהרבי הוראות ועניינים שונים ואף אישיים.

המקווה בשיטת חב"ד, הידועה בשם בור על גבי בור, נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ברוסטוב. היא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה במצב טוב ושיפצוה מחדש).

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים וטחינתם למצה שמורה עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה.

כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

ביחס לרבנותו, התבטא פעם הרבי רש"ב, ואמר: א רב ביסטו שוין ע"ס פעלט נאר די עצים ואבנים... [='רב' הנך כבר, חסרים רק ה'עצים והאבנים' ( = העיר בה תכהן). בהזדמנות אחרת אמר לו, אתה תסתובב ותסתובב אך בסוף תהיה רב. ואכן, על אף שבהזדמנויות שונות בהמשך חייו, ניסה לעסוק בעניינים אחרים ולא חיפש ליטול על עצמו משרת רבנות, לבסוף חזקו דברי הרבי, ונהיה לרב.

היה זה בהתוועדות חג שמחת תורה. הרב לנדא שעד אז לא היה מסודר מבחינת הצבא הרוסי, הועמד על ידי הרבי הריי"צ בין המנגנים, ובהתוועדות פנה הרבי הריי"צ אל אביו הרבי רש"ב, ואמר: דער 'דווארצאווער רב' שטייט אין קאפעלע און ער דארף א ישועה. [= 'רב הארמון' ניצב במקהלה, והוא זקוק לישועה]. כשהכוונה, להינצל מסכנת הגיוס לצבא. נענה הרבי רש"ב ואמר: ווער? יענקל? ער איז א 'כשר'ער! [מי? יענקל? הוא הינו כשר!]. מני אז ראה הרב לנדא מופתים גלויים, הן בעצם הסתדרות הפטור שלו מחובת הגיוס, והן בכלל כשלא נדרש להציג תעודות שלא היו לו...

מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש"ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ"ע. ולדוג' סיפר: שזמן מה לאחר הסתלקות הרבי נ"ע כתב בפ"נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא מבקש להקבר ב50 אמה של האהל... לאחמ"כ פנה אליו הרבי הריי"צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי"ל: איזה שטיות כתבתי? השיב לו הרבי הקודם: זה אתה יודע...

כאשר רצה [[הרבי]] לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש"ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ"א בר"ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרבי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ"כ כתב לאביו בזה.

=== אצל הרבי הריי"צ ===
{{פסקה חסרה}}
למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר כחסיד ממש ל{{ה|רבי הריי"צ}}, היה עמו בקשר הדוק וכמובן שכיבדו ביותר{{הערה|פעם התבטא שהוא מחזיק מהרבי הריי"צ יותר מכל המקושרים אך מה לעשות שיש לו רק נשמה אחת ואותה הוא כבר מסר לרבי הרש"ב - גאון וחסיד{{הבהרה|איזה עמ'?}}.}} . [[הרבי הריי"צ]] אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי"ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפותח במילים: "קומה ישראל למנוחתך" שתוכנו היה נגד השלטון... הרי"ל, שידע על המכתב ותוכנו כיוון שאדמו"ר הריי"צ הראהו אותו על מנת שיעיר עליו הערותיו באם ישנן, דאג להעלימו, ותוך כדי החיפוש בבית עבר ליד הרבי ולחש לעברו באידיש, "דער 'קומה' איז ביי מיר" (המאמר הנ"ל אצלי). בכך נשתנו באחת פני הרבי שהיו חיורות וחזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער.

הרבי הרש"ב נ"ע הורה פעם לבנו הרבי הריי"צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש"כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא '''ניצוץ מאור יקר"...

פעם פנה אליו אדמו"ר הריי"צ ואמר לו, רצוני היה שאת כל ענייני האישיים אתה תנהל, (כלומר, רצה למנותו למזכירו). הרב לנדא מצידו כבר החל להתכונן לכך, אך לפועל הדבר לא יצא. קצת אח"כ, נסע הרב לנדא למוסקבה שם ייסד את [[תפארת בחורים]]. כמו כן, במסירות נפש עילאית, השחיל עצמו למשרד למיון הדואר המקומי, לשם היה נכנס מידי יום. עם הזמן נוצר שם הרגל, שכל מכתב הקשור בעניני יהדות ויהודים "צריך" להראות לו. משם היה מדווח הענינים הנוגעים ממה שקרא לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

=== אצל הרבי ===
{{פסקה חסרה}}
הן בהיותו ב[[רוסיה]] והן לאחר מכן בהיותו ב[[ארץ הקודש]] היה בקשר הדוק עם [[הרבי]]. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי"ל וישבו יחד על מיטת הרי"ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את "העגלה הגדולה והעגלה הקטנה". כמו כן היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב"דית ב[[ארץ הקודש]], ובפרט בקשר ל[[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]] השונים, שהוא היה עד להם בהיותו "רב החצר" אצל הרבי הרש"ב.

באחד המכתבים כותב לו הרבי: "בדיוק כמו שפגשת אותי ברוסיה, כך גם היום אין לי שום חלק ושייכות לעסקנות הכלל"... במכתב אחר תובע ממנו הרבי שימסור שיעורים בחסידות ועל ידי זה יקרב רבים (כמובן אודות למעמדו ודי למבין). ואכן במשך תקופה ארוכה מסר שיעורי [[תניא]] בביהכנ"ס הגדול בבני ברק.

הרבי הקפיד לשלוח אליו כל ספר שיצא מתורת הרבי הרש"ב.

בערוב ימיו עת יצא הרבי בתקנת לימוד הרמב"ם היומי הצטרף לתקנה הק' כשהוא מקפיד על לימוד יומיומי והוא אף זכה להיות הראשון לסיים את הרמב"ם בבנייני האומה בירושלים.

נכדו הרב [[שלמה זלמן לנדא]] בשהותו ב[[770]] בשנת ה'[[קבוצה]]' היה שולח לו מכתבים על כל הנעשה בבית חיינו. פעם בהתוועדות בביהכנ"ס חב"ד בבני ברק לקח עימו את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: "ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש"ב נ"ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד"...

== פטירתו וצוואתו ==

[[קובץ:הרב יעקב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בשנותיו המאוחרות]]
הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.

לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.

לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: {{ציטוטון|על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ו[[מרא דאתרא]] דבני ברק!}} וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!

לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו [[הרבי]]{{הערה|[[ימי מלך]], כרך ב, עמ' 895}}: {{ציטוטון|נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה"ר יעקב}}.

לאחר פטירתו כיהן בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כאב בית דין ורב העיר דבני ברק, וביד רמה ניהל את עניני הדת והכשרות בעיר. לאחר פטירת בנו עבר הפיקוח על מערך הכשרות לנכדו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט"א.

==משפחתו==
* רעיתו, הרבנית חיה מינא - נפטרה ט"ז תמוז תשל"ז.
*בנו, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - לשעבר רב העיר [[בני ברק]].
*בנו, הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*בתו, מרת גיטא פיגא - נפטרה י"א סיוון תשס"ב - אשת הרב [[שלמה נח קרול]] - רב המושב חמד וראש ישיבת חמדת שמואל - נפטר ג תשרי תשנ"ט.

'''מנכדיו הבולטים:'''
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ראש מערך 'כשרות הרב לנדא' ורב אב"ד העיר בני ברק, לשעבר מראשי ישיבת [[חח"ל צפת]].
*הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בני ברק]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים רעננה]].

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], תולדות הרב [[ישראל חסדן]] בפרקים העוסקים בלטביה והרב לנדא
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* יומן הרב יעקב לנדא, - '''[[שמועות וסיפורים]]''' ח"ב עמ' 109.
*'''מדוע אבא לא בא?''', צרור זכרונות מבנו הרב [[אליהו לנדא]] על הקשר של הרב יעקב לנדא ו[[אדמו"ר הרש"ב]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1851 עמוד 51
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 227-234.

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}} [https://anash.org/life-in-photos-harav-yaakov-landau/ גלריה נוספת] {{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/07/blog-post_23.html צרור פתגמים מרתקים שסיפר 'רב הארמון' הרב יעקב לנדא]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:לנדא יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]]

יעקב לנדא

2025-01-01T09:52:25Z

למטערנטשיק: הרחבה, עריכה, עדכון

{{לעריכה}}
{{דמות
|שם = הרב יעקב לנדא
|תמונה = הרב לנדא בבני ברק.jpg
|תאריך לידה = [[תרנ"ג]]
|מקום לידה = [[קורניץ]], רוסיה
|תאריך פטירה = [[כ"ו בשבט]] [[תשמ"ו|ה'תשמ"ו]]
|מקום פטירה= [[בני ברק]]
|מקום פעילות= [[קורניץ]], [[רוסטוב|רוסטוב על הדון]], [[בני ברק]]
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=[[רב]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
הרב '''יעקב לנדא''', ([[תרנ"ג]] - [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]), היה רבה של העיר קורניץ, "רב החצר" בבית [[הרבי הרש"ב]] ולימים רבה של העיר [[בני ברק]]. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש"ב.

== תולדות חיים ==
===נעוריו===
[[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי]]
נולד בשנת [[תרנ"ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודא ליב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיירה, ולאימו מרת גיטה פייגא. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[זלמן קורניצער]].

בשנת [[תרס"ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע"ג]] נתמנה הרב יעקב לנדא לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|כך תיאר זאת במכתב שכתב:{{ציטוטון|על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה), ור' [[ליב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו"ר [[הרש"ב]] מליובאוויטש. גם אני נסעתי איתם וביארתי לאדמו"ר נבג"מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...}}.}}.

=== ב[[רוסיה]] ===
לאחר מספר שנים מקבלת הרבנות, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ועבר להתגורר בעיר רוסטוב שעל נהר דון לצד חצר הרבי הרש"ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו, ושכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.

ה[[מקווה]] בשיטת חב"ד, הידועה בשם [[בור על גבי בור]], נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ב[[רוסטוב]]. הוא היה המקווה הראשון שנבנה בשיטה זו.

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים ל[[מצה שמורה]] עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

הקים גם את ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[מוסקבה]] שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, על מנת להדריכם ולחנכם בדרך התורה והמצוות.

=== ב[[לטביה]]===
בשנת [[תרפ"ז]] עבר ל[[לטביה]].

ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש [[אדמו"ר הריי"צ]] לשלטונות — אחר יציאתו לחירות ממאסרו בכלא הסובייטי באותה שנה, רצה לכלול אדמו"ר הריי"צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלוים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר.

בתקופת היותו בלטביה היה מקורב לגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. בחודש [[כסלו]] [[תר"צ]] [[נישואין|נשא]] את מרת חיה מינא למשפחת רבינוביץ. החתונה התקיימה ב[[דווינסק]], ו[[מסדר הקידושין]] היה הרוגוצ'ובר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=120 ידיעה בעיתון פרי מארגן].}}.

===רב בליבוי===
במשך תקופה היה לרב החב"די בעיר [[ליבוי]] שבלטביה.

אדמו"ר הריי"צ ביקש למנותו כרב הקהילה החב"דית בליבוי, הרב [[שמואל חסדן]] מחשובי הקהילה, יחד עם אחיינו הרב [[ישראל חסדן]] ועסקנים נוספים פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי ועמדו לצידו כדי לבסס את תפקידו.

מאז נוצרה ידידות איתנה בין הרב לנדא לרב [[ישראל חסדן]], ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה. הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, היו מבקרים בבית הרב לנדא שם היו מתקבלים כבני משפחה{{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן.}}.

===בארץ ישראל ===
[[קובץ:הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב לנדא בעת הגיעו לארץ הקודש]]
לאחר תקופה של מספר שנים בלטביה, עלה לארץ ישראל. בשנת [[תרצ"ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ"ו]], עד פטירתו ב[[כ"ו שבט]] שנת [[תשמ"ו]].
[[קובץ:הרב לנדא בבני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בראשית כהונתו כ[[מרא דאתרא|רבה]] של העיר [[בני ברק]]]]
ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[עירוב תחומין|עירוב]], שיעורי תורה. היה ידוע בתקיפותו על שמירת וביצור הדת בעיר ובד בבד עם פעולות בדרכי נועם. היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, לפעמים אף היה בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד שאהבוהו מאוד.

במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר.

היה ידוע אז בידיעתו הרחבה וגאונותו בתורה, היה מוסר דרשה באופן קבוע ב[[שבת הגדול]] ו[[שבת שובה]], נואם בכינוסים לחיזוק חומת בני ברק, ומעביר השיעורים ב[[ספר התניא]] מידי השבוע, כמו כן היה אומר דברי תורה בכל שבת בשעת "[[רעוא דרעוין]]".

במשך כמה וכמה שנים [[נישואין|נשא]] את התואר זקן [[רבני חב"ד בארץ הקודש]], והיה מחברי [[בית דין רבני חב"ד]].

זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים.

היה גם כן ממעריצי האדמו"ר מ[[אמשינוב]] רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש ומקורב לאדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין.

==עם רבותינו נשיאינו==
{{לעריכה|פסקה=כן}}
=== אצל הרבי הרש"ב ===
{{פסקה חסרה}}
הרב לנדא היה צעיר כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת [[הרבי הרש"ב]] עד ליום [[הסתלקות|הסתלקותו]].

הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.

מידי בוקר, היה הרב לנדא שומע בחדרו שבבית הרבי, שהיה תחת חדר אדמו"ר הרש"ב, את אמירת ברכות השחר על ידי אדמו"ר הרש"ב.

ברוסטוב היה הרב לנדא מה[[חוזרים]] והיה נכנס ל[[חזרה]] בחדר הרבי רש"ב. קרה, וגם כשלא היה זה תורו לחזור המאמר, הורה הרבי, שיחזור הוא.

שם גם שימש כ"בעל קורא" במניין כ"ק אדנ"ע. בהקשר לזה אמר לו פעם הרבי רש"ב, עד שאתה באת הייתי מחזיק חומש בעת הקריאה. משבאת והתחלת אתה לקרוא, הנני סומך עליך!

בהזדמנויות ובשיחות שונות שמע מהרבי הוראות ועניינים שונים ואף אישיים.

המקווה בשיטת חב"ד, הידועה בשם בור על גבי בור, נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ברוסטוב. היא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה במצב טוב ושיפצוה מחדש).

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים וטחינתם למצה שמורה עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה.

כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

ביחס לרבנותו, התבטא פעם הרבי רש"ב, ואמר: א רב ביסטו שוין ע"ס פעלט נאר די עצים ואבנים... [='רב' הנך כבר, חסרים רק ה'עצים והאבנים' ( = העיר בה תכהן). בהזדמנות אחרת אמר לו, אתה תסתובב ותסתובב אך בסוף תהיה רב. ואכן, על אף שבהזדמנויות שונות בהמשך חייו, ניסה לעסוק בעניינים אחרים ולא חיפש ליטול על עצמו משרת רבנות, לבסוף חזקו דברי הרבי, ונהיה לרב.

היה זה בהתוועדות חג שמחת תורה. הרב לנדא שעד אז לא היה מסודר מבחינת הצבא הרוסי, הועמד על ידי הרבי הריי"צ בין המנגנים, ובהתוועדות פנה הרבי הריי"צ אל אביו הרבי רש"ב, ואמר: דער 'דווארצאווער רב' שטייט אין קאפעלע און ער דארף א ישועה. [= 'רב הארמון' ניצב במקהלה, והוא זקוק לישועה]. כשהכוונה, להינצל מסכנת הגיוס לצבא. נענה הרבי רש"ב ואמר: ווער? יענקל? ער איז א 'כשר'ער! [מי? יענקל? הוא הינו כשר!]. מני אז ראה הרב לנדא מופתים גלויים, הן בעצם הסתדרות הפטור שלו מחובת הגיוס, והן בכלל כשלא נדרש להציג תעודות שלא היו לו...

מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש"ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ"ע. ולדוג' סיפר: שזמן מה לאחר הסתלקות הרבי נ"ע כתב בפ"נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא מבקש להקבר ב50 אמה של האהל... לאחמ"כ פנה אליו הרבי הריי"צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי"ל: איזה שטיות כתבתי? השיב לו הרבי הקודם: זה אתה יודע...

כאשר רצה [[הרבי]] לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש"ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ"א בר"ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרבי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ"כ כתב לאביו בזה.

=== אצל הרבי הריי"צ ===
{{פסקה חסרה}}
למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר כחסיד ממש ל{{ה|רבי הריי"צ}}, היה עמו בקשר הדוק וכמובן שכיבדו ביותר{{הערה|פעם התבטא שהוא מחזיק מהרבי הריי"צ יותר מכל המקושרים אך מה לעשות שיש לו רק נשמה אחת ואותה הוא כבר מסר לרבי הרש"ב - גאון וחסיד{{הבהרה|איזה עמ'?}}.}} . [[הרבי הריי"צ]] אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי"ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפותח במילים: "קומה ישראל למנוחתך" שתוכנו היה נגד השלטון... הרי"ל, שידע על המכתב ותוכנו כיוון שאדמו"ר הריי"צ הראהו אותו על מנת שיעיר עליו הערותיו באם ישנן, דאג להעלימו, ותוך כדי החיפוש בבית עבר ליד הרבי ולחש לעברו באידיש, "דער 'קומה' איז ביי מיר" (המאמר הנ"ל אצלי). בכך נשתנו באחת פני הרבי שהיו חיורות וחזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער.

הרבי הרש"ב נ"ע הורה פעם לבנו הרבי הריי"צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש"כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא '''ניצוץ מאור יקר"...

פעם פנה אליו אדמו"ר הריי"צ ואמר לו, רצוני היה שאת כל ענייני האישיים אתה תנהל, (כלומר, רצה למנותו למזכירו). הרב לנדא מצידו כבר החל להתכונן לכך, אך לפועל הדבר לא יצא. קצת אח"כ, נסע הרב לנדא למוסקבה שם ייסד את [[תפארת בחורים]]. כמו כן, במסירות נפש עילאית, השחיל עצמו למשרד למיון הדואר המקומי, לשם היה נכנס מידי יום. עם הזמן נוצר שם הרגל, שכל מכתב הקשור בעניני יהדות ויהודים "צריך" להראות לו. משם היה מדווח הענינים הנוגעים ממה שקרא לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

=== אצל הרבי ===
{{פסקה חסרה}}
הן בהיותו ב[[רוסיה]] והן לאחר מכן בהיותו ב[[ארץ הקודש]] היה בקשר הדוק עם [[הרבי]]. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי"ל וישבו יחד על מיטת הרי"ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את "העגלה הגדולה והעגלה הקטנה". כמו כן היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב"דית ב[[ארץ הקודש]], ובפרט בקשר ל[[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]] השונים, שהוא היה עד להם בהיותו "רב החצר" אצל הרבי הרש"ב.

באחד המכתבים כותב לו הרבי: "בדיוק כמו שפגשת אותי ברוסיה, כך גם היום אין לי שום חלק ושייכות לעסקנות הכלל"... במכתב אחר תובע ממנו הרבי שימסור שיעורים בחסידות ועל ידי זה יקרב רבים (כמובן אודות למעמדו ודי למבין). ואכן במשך תקופה ארוכה מסר שיעורי [[תניא]] בביהכנ"ס הגדול בבני ברק.

הרבי הקפיד לשלוח אליו כל ספר שיצא מתורת הרבי הרש"ב.

בערוב ימיו עת יצא הרבי בתקנת לימוד הרמב"ם היומי הצטרף לתקנה הק' כשהוא מקפיד על לימוד יומיומי והוא אף זכה להיות הראשון לסיים את הרמב"ם בבנייני האומה בירושלים.

נכדו הרב [[שלמה זלמן לנדא]] בשהותו ב[[770]] בשנת ה'[[קבוצה]]' היה שולח לו מכתבים על כל הנעשה בבית חיינו. פעם בהתוועדות בביהכנ"ס חב"ד בבני ברק לקח עימו את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: "ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש"ב נ"ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד"...

== פטירתו וצוואתו ==

[[קובץ:הרב יעקב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בשנותיו המאוחרות]]
הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.

לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.

לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: {{ציטוטון|על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ו[[מרא דאתרא]] דבני ברק!}} וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!

לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו [[הרבי]]{{הערה|[[ימי מלך]], כרך ב, עמ' 895}}: {{ציטוטון|נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה"ר יעקב}}.

לאחר פטירתו כיהן בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כאב בית דין ורב העיר דבני ברק, וביד רמה ניהל את עניני הדת והכשרות בעיר. לאחר פטירת בנו עבר הפיקוח על מערך הכשרות לנכדו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט"א.

==משפחתו==
* רעיתו, הרבנית חיה מינא - נפטרה ט"ז תמוז תשל"ז.
*בנו, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - לשעבר רב העיר [[בני ברק]].
*בנו, הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*בתו, מרת גיטא פיגא - נפטרה י"א סיוון תשס"ב - אשת הרב [[שלמה נח קרול]] - רב המושב חמד וראש ישיבת חמדת שמואל - נפטר ג תשרי תשנ"ט.

'''מנכדיו הבולטים:'''
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ראש מערך 'כשרות הרב לנדא' ורב אב"ד העיר בני ברק, לשעבר מראשי ישיבת [[חח"ל צפת]].
*הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בני ברק]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים רעננה]].

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], תולדות הרב [[ישראל חסדן]] בפרקים העוסקים בלטביה והרב לנדא
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* יומן הרב יעקב לנדא, - '''[[שמועות וסיפורים]]''' ח"ב עמ' 109.
*'''מדוע אבא לא בא?''', צרור זכרונות מבנו הרב [[אליהו לנדא]] על הקשר של הרב יעקב לנדא ו[[אדמו"ר הרש"ב]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1851 עמוד 51
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 227-234.

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}} [https://anash.org/life-in-photos-harav-yaakov-landau/ גלריה נוספת] {{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/07/blog-post_23.html צרור פתגמים מרתקים שסיפר 'רב הארמון' הרב יעקב לנדא]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:לנדא יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]]

יעקב לנדא

2025-01-01T09:51:47Z

למטערנטשיק: הרחבה, עריכה, עדכון

{{דמות
|שם = הרב יעקב לנדא
|תמונה = הרב לנדא בבני ברק.jpg
|תאריך לידה = [[תרנ"ג]]
|מקום לידה = [[קורניץ]], רוסיה
|תאריך פטירה = [[כ"ו בשבט]] [[תשמ"ו|ה'תשמ"ו]]
|מקום פטירה= [[בני ברק]]
|מקום פעילות= [[קורניץ]], [[רוסטוב|רוסטוב על הדון]], [[בני ברק]]
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=[[רב]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
הרב '''יעקב לנדא''', ([[תרנ"ג]] - [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]), היה רבה של העיר קורניץ, "רב החצר" בבית [[הרבי הרש"ב]] ולימים רבה של העיר [[בני ברק]]. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש"ב.

== תולדות חיים ==
===נעוריו===
[[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי]]
נולד בשנת [[תרנ"ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודא ליב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיירה, ולאימו מרת גיטה פייגא. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[זלמן קורניצער]].

בשנת [[תרס"ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע"ג]] נתמנה הרב יעקב לנדא לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|כך תיאר זאת במכתב שכתב:{{ציטוטון|על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה), ור' [[ליב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו"ר [[הרש"ב]] מליובאוויטש. גם אני נסעתי איתם וביארתי לאדמו"ר נבג"מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...}}.}}.

=== ב[[רוסיה]] ===
לאחר מספר שנים מקבלת הרבנות, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ועבר להתגורר בעיר רוסטוב שעל נהר דון לצד חצר הרבי הרש"ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו, ושכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.

ה[[מקווה]] בשיטת חב"ד, הידועה בשם [[בור על גבי בור]], נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ב[[רוסטוב]]. הוא היה המקווה הראשון שנבנה בשיטה זו.

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים ל[[מצה שמורה]] עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

הקים גם את ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[מוסקבה]] שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, על מנת להדריכם ולחנכם בדרך התורה והמצוות.

=== ב[[לטביה]]===
בשנת [[תרפ"ז]] עבר ל[[לטביה]].

ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש [[אדמו"ר הריי"צ]] לשלטונות — אחר יציאתו לחירות ממאסרו בכלא הסובייטי באותה שנה, רצה לכלול אדמו"ר הריי"צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלוים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר.

בתקופת היותו בלטביה היה מקורב לגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. בחודש [[כסלו]] [[תר"צ]] [[נישואין|נשא]] את מרת חיה מינא למשפחת רבינוביץ. החתונה התקיימה ב[[דווינסק]], ו[[מסדר הקידושין]] היה הרוגוצ'ובר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=120 ידיעה בעיתון פרי מארגן].}}.

===רב בליבוי===
במשך תקופה היה לרב החב"די בעיר [[ליבוי]] שבלטביה.

אדמו"ר הריי"צ ביקש למנותו כרב הקהילה החב"דית בליבוי, הרב [[שמואל חסדן]] מחשובי הקהילה, יחד עם אחיינו הרב [[ישראל חסדן]] ועסקנים נוספים פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי ועמדו לצידו כדי לבסס את תפקידו.

מאז נוצרה ידידות איתנה בין הרב לנדא לרב [[ישראל חסדן]], ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה. הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, היו מבקרים בבית הרב לנדא שם היו מתקבלים כבני משפחה{{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן.}}.

===בארץ ישראל ===
[[קובץ:הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב לנדא בעת הגיעו לארץ הקודש]]
לאחר תקופה של מספר שנים בלטביה, עלה לארץ ישראל. בשנת [[תרצ"ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ"ו]], עד פטירתו ב[[כ"ו שבט]] שנת [[תשמ"ו]].
[[קובץ:הרב לנדא בבני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בראשית כהונתו כ[[מרא דאתרא|רבה]] של העיר [[בני ברק]]]]
ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[עירוב תחומין|עירוב]], שיעורי תורה. היה ידוע בתקיפותו על שמירת וביצור הדת בעיר ובד בבד עם פעולות בדרכי נועם. היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, לפעמים אף היה בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד שאהבוהו מאוד.

במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר.

היה ידוע אז בידיעתו הרחבה וגאונותו בתורה, היה מוסר דרשה באופן קבוע ב[[שבת הגדול]] ו[[שבת שובה]], נואם בכינוסים לחיזוק חומת בני ברק, ומעביר השיעורים ב[[ספר התניא]] מידי השבוע, כמו כן היה אומר דברי תורה בכל שבת בשעת "[[רעוא דרעוין]]".

במשך כמה וכמה שנים [[נישואין|נשא]] את התואר זקן [[רבני חב"ד בארץ הקודש]], והיה מחברי [[בית דין רבני חב"ד]].

זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים.

היה גם כן ממעריצי האדמו"ר מ[[אמשינוב]] רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש ומקורב לאדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין.

==עם רבותינו נשיאינו==
{{לעריכה|פסקה=כן}}
=== אצל הרבי הרש"ב ===
{{פסקה חסרה}}
הרב לנדא היה צעיר כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת [[הרבי הרש"ב]] עד ליום [[הסתלקות|הסתלקותו]].

הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.

מידי בוקר, היה הרב לנדא שומע בחדרו שבבית הרבי, שהיה תחת חדר אדמו"ר הרש"ב, את אמירת ברכות השחר על ידי אדמו"ר הרש"ב.

ברוסטוב היה הרב לנדא מה[[חוזרים]] והיה נכנס ל[[חזרה]] בחדר הרבי רש"ב. קרה, וגם כשלא היה זה תורו לחזור המאמר, הורה הרבי, שיחזור הוא.

שם גם שימש כ"בעל קורא" במניין כ"ק אדנ"ע. בהקשר לזה אמר לו פעם הרבי רש"ב, עד שאתה באת הייתי מחזיק חומש בעת הקריאה. משבאת והתחלת אתה לקרוא, הנני סומך עליך!

בהזדמנויות ובשיחות שונות שמע מהרבי הוראות ועניינים שונים ואף אישיים.

המקווה בשיטת חב"ד, הידועה בשם בור על גבי בור, נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ברוסטוב. היא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה במצב טוב ושיפצוה מחדש).

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים וטחינתם למצה שמורה עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה.

כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

ביחס לרבנותו, התבטא פעם הרבי רש"ב, ואמר: א רב ביסטו שוין ע"ס פעלט נאר די עצים ואבנים... [='רב' הנך כבר, חסרים רק ה'עצים והאבנים' ( = העיר בה תכהן). בהזדמנות אחרת אמר לו, אתה תסתובב ותסתובב אך בסוף תהיה רב. ואכן, על אף שבהזדמנויות שונות בהמשך חייו, ניסה לעסוק בעניינים אחרים ולא חיפש ליטול על עצמו משרת רבנות, לבסוף חזקו דברי הרבי, ונהיה לרב.

היה זה בהתוועדות חג שמחת תורה. הרב לנדא שעד אז לא היה מסודר מבחינת הצבא הרוסי, הועמד על ידי הרבי הריי"צ בין המנגנים, ובהתוועדות פנה הרבי הריי"צ אל אביו הרבי רש"ב, ואמר: דער 'דווארצאווער רב' שטייט אין קאפעלע און ער דארף א ישועה. [= 'רב הארמון' ניצב במקהלה, והוא זקוק לישועה]. כשהכוונה, להינצל מסכנת הגיוס לצבא. נענה הרבי רש"ב ואמר: ווער? יענקל? ער איז א 'כשר'ער! [מי? יענקל? הוא הינו כשר!]. מני אז ראה הרב לנדא מופתים גלויים, הן בעצם הסתדרות הפטור שלו מחובת הגיוס, והן בכלל כשלא נדרש להציג תעודות שלא היו לו...

מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש"ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ"ע. ולדוג' סיפר: שזמן מה לאחר הסתלקות הרבי נ"ע כתב בפ"נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא מבקש להקבר ב50 אמה של האהל... לאחמ"כ פנה אליו הרבי הריי"צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי"ל: איזה שטיות כתבתי? השיב לו הרבי הקודם: זה אתה יודע...

כאשר רצה [[הרבי]] לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש"ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ"א בר"ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרבי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ"כ כתב לאביו בזה.

=== אצל הרבי הריי"צ ===
{{פסקה חסרה}}
למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר כחסיד ממש ל{{ה|רבי הריי"צ}}, היה עמו בקשר הדוק וכמובן שכיבדו ביותר{{הערה|פעם התבטא שהוא מחזיק מהרבי הריי"צ יותר מכל המקושרים אך מה לעשות שיש לו רק נשמה אחת ואותה הוא כבר מסר לרבי הרש"ב - גאון וחסיד{{הבהרה|איזה עמ'?}}.}} . [[הרבי הריי"צ]] אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי"ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפותח במילים: "קומה ישראל למנוחתך" שתוכנו היה נגד השלטון... הרי"ל, שידע על המכתב ותוכנו כיוון שאדמו"ר הריי"צ הראהו אותו על מנת שיעיר עליו הערותיו באם ישנן, דאג להעלימו, ותוך כדי החיפוש בבית עבר ליד הרבי ולחש לעברו באידיש, "דער 'קומה' איז ביי מיר" (המאמר הנ"ל אצלי). בכך נשתנו באחת פני הרבי שהיו חיורות וחזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער.

הרבי הרש"ב נ"ע הורה פעם לבנו הרבי הריי"צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש"כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא '''ניצוץ מאור יקר"...

פעם פנה אליו אדמו"ר הריי"צ ואמר לו, רצוני היה שאת כל ענייני האישיים אתה תנהל, (כלומר, רצה למנותו למזכירו). הרב לנדא מצידו כבר החל להתכונן לכך, אך לפועל הדבר לא יצא. קצת אח"כ, נסע הרב לנדא למוסקבה שם ייסד את [[תפארת בחורים]]. כמו כן, במסירות נפש עילאית, השחיל עצמו למשרד למיון הדואר המקומי, לשם היה נכנס מידי יום. עם הזמן נוצר שם הרגל, שכל מכתב הקשור בעניני יהדות ויהודים "צריך" להראות לו. משם היה מדווח הענינים הנוגעים ממה שקרא לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

=== אצל הרבי ===
{{פסקה חסרה}}
הן בהיותו ב[[רוסיה]] והן לאחר מכן בהיותו ב[[ארץ הקודש]] היה בקשר הדוק עם [[הרבי]]. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי"ל וישבו יחד על מיטת הרי"ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את "העגלה הגדולה והעגלה הקטנה". כמו כן היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב"דית ב[[ארץ הקודש]], ובפרט בקשר ל[[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]] השונים, שהוא היה עד להם בהיותו "רב החצר" אצל הרבי הרש"ב.

באחד המכתבים כותב לו הרבי: "בדיוק כמו שפגשת אותי ברוסיה, כך גם היום אין לי שום חלק ושייכות לעסקנות הכלל"... במכתב אחר תובע ממנו הרבי שימסור שיעורים בחסידות ועל ידי זה יקרב רבים (כמובן אודות למעמדו ודי למבין). ואכן במשך תקופה ארוכה מסר שיעורי [[תניא]] בביהכנ"ס הגדול בבני ברק.

הרבי הקפיד לשלוח אליו כל ספר שיצא מתורת הרבי הרש"ב.

בערוב ימיו עת יצא הרבי בתקנת לימוד הרמב"ם היומי הצטרף לתקנה הק' כשהוא מקפיד על לימוד יומיומי והוא אף זכה להיות הראשון לסיים את הרמב"ם בבנייני האומה בירושלים.

נכדו הרב [[שלמה זלמן לנדא]] בשהותו ב[[770]] בשנת ה'[[קבוצה]]' היה שולח לו מכתבים על כל הנעשה בבית חיינו. פעם בהתוועדות בביהכנ"ס חב"ד בבני ברק לקח עימו את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: "ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש"ב נ"ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד"...

== פטירתו וצוואתו ==

[[קובץ:הרב יעקב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בשנותיו המאוחרות]]
הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.

לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.

לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: {{ציטוטון|על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ו[[מרא דאתרא]] דבני ברק!}} וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!

לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו [[הרבי]]{{הערה|[[ימי מלך]], כרך ב, עמ' 895}}: {{ציטוטון|נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה"ר יעקב}}.

לאחר פטירתו כיהן בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כאב בית דין ורב העיר דבני ברק, וביד רמה ניהל את עניני הדת והכשרות בעיר. לאחר פטירת בנו עבר הפיקוח על מערך הכשרות לנכדו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט"א.

==משפחתו==
* רעיתו, הרבנית חיה מינא - נפטרה ט"ז תמוז תשל"ז.
*בנו, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - לשעבר רב העיר [[בני ברק]].
*בנו, הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*בתו, מרת גיטא פיגא - נפטרה י"א סיוון תשס"ב - אשת הרב [[שלמה נח קרול]] - רב המושב חמד וראש ישיבת חמדת שמואל - נפטר ג תשרי תשנ"ט.

'''מנכדיו הבולטים:'''
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ראש מערך 'כשרות הרב לנדא' ורב אב"ד העיר בני ברק, לשעבר מראשי ישיבת [[חח"ל צפת]].
*הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בני ברק]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים רעננה]].

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], תולדות הרב [[ישראל חסדן]] בפרקים העוסקים בלטביה והרב לנדא
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* יומן הרב יעקב לנדא, - '''[[שמועות וסיפורים]]''' ח"ב עמ' 109.
*'''מדוע אבא לא בא?''', צרור זכרונות מבנו הרב [[אליהו לנדא]] על הקשר של הרב יעקב לנדא ו[[אדמו"ר הרש"ב]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1851 עמוד 51
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 227-234.

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}} [https://anash.org/life-in-photos-harav-yaakov-landau/ גלריה נוספת] {{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/07/blog-post_23.html צרור פתגמים מרתקים שסיפר 'רב הארמון' הרב יעקב לנדא]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:לנדא יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]]

תורת הנאום

2024-12-29T15:47:14Z

למטערנטשיק: הרחבה

'''תורת הנאום''' היא הנחיה שיטתית בנוגע לדרך הנכונה לדבר מול קהל, בצורה ברורה ומובנת ובאופן שישפיע על השומעים. אומנות זו, היא אומנות ספציפית בתוך תורת ה'''רטוריקה''' (Rhetoric) - הדרך להשפיע באמצעות דיבור.

==עיקרי תורת הנאום==
לפי המקובל, תורת הנאום כוללת התייחסות למספר רכיבים, כשהעיקריים שבהם:
*העברת המסר: פתיחת הנאום בצורה מושכת, מבנה הדברים, ניסוח משפט סיכום הכולל את עיקרי המסר וחזרה עליו מספר פעמים, מעבר נכון בית המקטעים, וצורת הסיכום.
*חיבור עם הקהל: יצירת קשר עין, דוגמאות רלוונטיות מעולם הידע והענין של הקהל{{הערה|כולל היכרות עם אזכורים שעלולים להיות מוקש בהעברת המסר, כמו שמות ודוגמאות שלא כדאי להזכיר, וכדומה.}}.
*אינטונציה: שימוש נכון בהגבהת והנמכת הקול להעצמת המסר ויצירת עניין. דיבור בהתלהבות.
*יצירת ענין: שילוב סיפורים והומור. שימוש נכון בתנועות גוף והבעה.

==היחס לדרכי הנאום בתורת רבותינו נשיאינו==
רבותינו נשיאינו העלו על נס את חשיבות רכישת תורת הנאום{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/5054211/jewish/page.htm מכתב ה' ניסן תשי"ז]: "נכון הדבר לפתח כשרון הדרוש והנאום. והשי"ת יצליחו גם בזה". [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/4928937/jewish/page.htm לקוטי שיחות חכ"ג עמוד 490]: "נעם לי לקרות שמתגלה בו כשרון נואם לפני הרבים, ומנצל כשרונו זה לדברי התעוררות להחזקת היהדות וקיום התורה ומצות".}}, להתרגל לנאום בשפה ברורה באופן שיאפשר לחסידים לנצל אירועים ולצבור השפעה בתפקידי מפתח.

במכתבי רבותינו נשיאינו מופיעות עצות שונות בקשר עם פיתוח כשרון הנאום:
*להתכונן מול המראה{{הערה|התמים מוסף שבועון בית משיח גליון י"ז, מענה אדמו"ר הריי"צ למרת פויזנר מפיטסבורג.}}
*להתחיל כל נאום בדברי שבח ומעלה ובתיבול סיפור מדברי רז"ל{{הערה|שם=חט}}
*לנאום בשפה המדינה ולעורר בדברי אהבה וחיבה ולהדגיש את הטוב והמעלה{{הערה|שם=חט|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' עמוד תיא.}}
*שהנאום יוביל למעשה בפועל{{הערה|שם=יח|1=[https://www.igrot.com/answer/18/237 אגרות קודש הרבי חלק י"ח עמוד רלז] לרב [[משה יצחק העכט]].}}
*לרשום ראשי פרקים מהנאומים, במטרה שיוכל להשתמש בתוכן הדברים גם במקומות אחרים{{הערה|שם=יח}}
*אין לתת חשיבות עיקרית לתחושת הנואם, העיקר שהקהל יושפע מהדברים{{הערה|1=[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/289221/jewish/Public-Speaking.htm מכתב לר' זלמן יפה סיון תשכ"ח: דיבור בפני קהל].}}.
*אין מניעה שהדרשה תהיה ארוכה, והדבר אפילו עדיף, ובלבד שתהיה הכנה מתאימה לכך{{הערה|1=[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/289921/jewish/The-Length-of-a-Sermon.htm מכתב הרבי לר' זלמן יפה].}}

==לקריאה נוספת==
*'''תורת הנאום''', מדור במוסף 'התמים' לשבועון בית משיח גליונות כג - כ"ח

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:דיבור]]

חיים זעליג אלטהויז (לוד)

2024-11-13T21:11:02Z

למטערנטשיק:

[[קובץ:זעליג אלטהויז 2.jpg|ממוזער]]
הרב '''חיים זעליג אלטהויז''' (יליד שנת [[תש"נ]], 1990) הוא [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים לוד]] ושליח הרבי בשכונה בעיר [[רמלה]].

==תולדות חיים==
הרב חיים זעליג אלטהויז נולד ב[[ט"ו סיון]] [[תש"נ]] לאביו הרב [[מנשה אלטהויז (קרית טבעון)|מנשה אלטהויז]] שליח הרבי ב[[קרית טבעון]] ולאמו מרת פריידא.

בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים מגדל העמק]] וב[[תומכי תמימים טבריה]].

לקראת שנת הלימודים [[תשע"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770|תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה[[קבוצה|'קבוצה']].

הנחה פאנלים שונים של ארגון [[ועד תלמידי התמימים]]{{הערה|לדוגמא:פאנל [[שמחת תורה]] אצל הרבי, עם הרב [[מיכאל זליגסון]], הרב [[נחום קפלן]], והרב [[אליעזר זאקליקובסקי]] שנערך בשנת [[תשע"ג]].}}.

לאחר שנת שליחות בישיבת תומכי תמימים במגדל העמק, בהגיעו לגיל נישואין, נשא את ביתו של הרב דוד פרידמן, מזכיר [[תלמוד תורה כפר חב"ד|התלמוד תורה בכפר חב"ד]].

לאחר נישואיו מונה כ[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים לוד וכ[[משגיח]] ב'סדר גרסא' בישיבה.

בשנת [[תשע"ו]] יצא בשליחות הרבי בשכונת אפקה בעיר רמלה.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ט]] מונה כמשגיח על שיעור ב' בישיבה ומשנת הלימודים תש"פ מונה למשגיח של שיעור א'.

בשנים האחרונות מתלווה יחד עם הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|חוני רייצעס]] והרב [[מנחם מענדל רוט]] לטיסת נערי בר מצווה של [[ארגון הפנסאים]].

{{קצרמר|אישים}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלטהויז, חיים זעליג}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"א]]
[[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"נ]]
[[קטגוריה:אישים ברמלה]]

קובץ:זעליג אלטהויז 2.jpg

2024-11-13T21:10:23Z

למטערנטשיק:

יעקב זכריה מסקליק

2024-10-26T17:53:35Z

למטערנטשיק:

יעקב זכריה מסקליק

2024-10-24T22:06:41Z

למטערנטשיק: הרחבה