חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שולי רנד

2022-09-29T22:25:04Z

לכתחילה אריבער:

[[קובץ:שולי רנד - פנים.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שולי בהופעה שאורגנה לרפואת הרב [[מוטי גל]], [[רמת גן]] [[תשע"ג]]]]
'''שלום (שולי) יוסף רנד''' הוא מוזיקאי נערץ ובמאי בעל קריירה מפוארת, שכתב תסריטים רבים ושיחק בתפקידים מרכזיים בהצגות תיאטרון יוקרתיות. בשנת [[תשנ"ח]] חזר בתשובה והצטרף ל[[חסידות ברסלב]].

נחשב לידיד חב"ד ולמעריץ נלהב של [[הרבי]], שמערב בשיריו תכנים רבים השאובים מ[[תורת החסידות]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:שולי בבת ים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בהופעה ב[[בת ים]] לרגל מאתיים שנה ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]], [[תשע"ג]]]]
שולי נולד ב[[כ"ט בשבט]] [[תשכ"ב]] ב[[צרפת]] למשפחה דתית. משפחתו עלתה לארץ כשהיה בן 4, והתגוררו מאז ב[[בני ברק]]. רנד למד בישיבת אור עציון, בישיבת נחלים ובישיבה העירונית [[תל אביב]] עד גיל 18, אז ירד מדרך התורה והמצוות{{הערה|1='''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37725 שולי רנד שולף על חב"ד]''', [[חב"ד אינפו]], כב ניסן תשס"ח {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשמ"ד]] שירת ב[[צה"ל]] בחיל הרגלים, ובסיום השירות החל ללמוד בסטודיו למשחק.

את קריירת המשחק שלו החל בשנת [[תשמ"ה]], כשלאורך הדרך הוא זוכה בשני פרסים יוקרתיים על סרטים שונים בהם שיחק או כתב.
בד בבד כתב שני שירים שלא זכו להצלחה גדולה, מה שגרם לו לעזוב את הקריירה המוזיקלית.

בשנת [[תשנ"ח]] חזר בתשובה והפך ל[[חסידות ברסלב|חסיד ברסלב]] ובמקביל התקרב גם לחב"ד.

==התקרבותו לחב"ד==
בשנים האחרונות החל רנד להתקרב ל[[חסידות חב"ד]] ולהופיע רבות בכינוסי חב"ד שונים, [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] וכד'.

תחילת התקרבותו הייתה ב[[אילת]], כאשר נאלץ לשהות שם בראש השנה והיה מתוסכל. רנד פגש את הרב [[שמעון אייזנבך]], רב שכונה, אשר החל לקרב אותו ואט אט התחיל ללמוד את תורת חסידות חב"ד.

לאחר מכן החל להשתתף בהתוועדויות רבות של חב"ד, ומופיע בכינוסים של בתי חב"ד ועוד. רנד גם כותב לעיתים בעיתון [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]].

==לקריאה נוספת==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=38633 כתבה אודות התקרבותו לחסידות חב"ד, באתר שטורעם.]

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3485 שולי רנד כפי שמעולם לא ראיתם]''', [[ניגון]] "צמאה לך נפשי" בהופעה בשכונת [[נחלאות]], ב[[מרכז שמיא]], [[ג' תמוז]] [[תשע"ג]]. {{וידאו}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55195 גילי שושן ושולי רנד בהופעה משותפת] {{וידאו}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74207 הופעה בבת ים], גלריית תמונות מכינוס של [[בית חב"ד]] [[בת ים]] לרגל "מאתיים שנה ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]]" {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: רנד, שולי}}
[[קטגוריה:זמרים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:שחקנים]]

חיים יהושע זקלס

2022-09-29T22:21:37Z

לכתחילה אריבער:

הרב '''חיים יהושע זקלס''' (יליד שנת [[תשמ"ג]], 1983) הוא [[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים אלעד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ה ניסן]] [[תשמ"ג]] לר' יוסף יצחק ושרה זקלס ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]]. בתור ילד קטן זכה לקבל מכתב ברכה אישי מ[[הרבי]].

למד בישיבות [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], [[תומכי תמימים בני ברק]] ו[[תומכי תמימים קריית גת]].

בשנת [[תשס"ג]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשס"ז]] נישא למרת נחמה דינה ביתו של הרב [[שמעון אייזנבך]]
[[אילת]]{{הערה|[https://col.org.il/news/25487 באילת חגגו את י"ט בכסלו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.

לאחר נישואיו התגורר למשך תקופה קצרה ב[[נחלת הר חב"ד]], ולאחר מכן עבר ל[[אלעד]] והחל לשמש כ[[ר"מ]] וכ[[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים אלעד]]. כיום משמש כמשפיע בשיעור ב' בישיבה.

בנוסף משמש הרב זקלס כמחנך ב[[חיידר נט]] לילדי השלוחים.

הרב זקלס משמש גם כמשפיע מתוועד בבית הכנסת "בית מנחם" באלעד, וכן מוסר שיעורים קבועים ב[[חסידות]] בקהילת "מעייני ישראל" בעיר ומתוועד איתם ביומי דפגרא.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:זקלס חיים יהושע}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ג]]
[[קטגוריה:אישים באלעד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים בני ברק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]

חיים יהושע זקלס

2022-09-29T22:21:16Z

לכתחילה אריבער:

חיים יהושע זקלס

2022-09-29T22:20:58Z

לכתחילה אריבער:

הרב '''חיים יהושע זקלס''' (יליד שנת [[תשמ"ג]], 1983) הוא [[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים אלעד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ה ניסן]] [[תשמ"ג]] לר' יוסף יצחק ושרה זקלס ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]]. בתור ילד קטן זכה לקבל מכתב ברכה אישי מ[[הרבי]].

למד בישיבות [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], [[תומכי תמימים בני ברק]] ו[[תומכי תמימים קריית גת]].

בשנת [[תשס"ג]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשס"ז]] נישא למרת נחמה דינה ביתו של הרב [[שמעון אייזנבך]][[אילת]]{{הערה|[https://col.org.il/news/25487 באילת חגגו את י"ט בכסלו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.

לאחר נישואיו התגורר למשך תקופה קצרה ב[[נחלת הר חב"ד]], ולאחר מכן עבר ל[[אלעד]] והחל לשמש כ[[ר"מ]] וכ[[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים אלעד]]. כיום משמש כמשפיע בשיעור ב' בישיבה.

בנוסף משמש הרב זקלס כמחנך ב[[חיידר נט]] לילדי השלוחים.

הרב זקלס משמש גם כמשפיע מתוועד בבית הכנסת "בית מנחם" באלעד, וכן מוסר שיעורים קבועים ב[[חסידות]] בקהילת "מעייני ישראל" בעיר ומתוועד איתם ביומי דפגרא.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:זקלס חיים יהושע}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ג]]
[[קטגוריה:אישים באלעד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים בני ברק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]

יצחק יוסף

2022-09-29T22:14:38Z

לכתחילה אריבער:

{{דמות
|שם=הרב יצחק יוסף
|תמונה=[[קובץ:יצחק יוסף.jpg|250px]]
|כינוי=הראשון לציון
|תיאור=
|תאריך לידה=[[י"ח טבת]] [[תשי"ב]] (1962)
|מקום לידה=ירושלים
|מקום פעילות=ירושלים
|תפקידים נוספים=ראש ישיבת "חזון עובדיה"
|רבותיו=אביו הרב [[עובדיה יוסף]]
|חיבוריו= סדרת שו"ת ילקוט יוסף. עין יצחק. אוצר דינים לאשה ולבת. שובע שמחות. כללי הוראה
|השתייכות=ספרדי-חרדי
}}
[[קובץ:יצחק י.png|ממוזער|הרב יצחק יוסף בשיחה עם הרב [[שמעון אייזנבך]], שליח הרבי באילת,
[[קובץ:הרב יצחק יוסף2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק יוסף נואם במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשכונת [[רמות]] ב[[ירושלים]] (תשע"ג)]]
[[קובץ:לוי דוכמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|השליח ר' לוי דוכמן לצד הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] ב[[בית חב"ד]] דובאי]]
הרב '''יצחק יוסף''' (יליד שנת [[תשי"ב]]), [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל|הרב הראשי הספרדי לישראל]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "חזון עובדיה" ומחבר סדרת הספרים ילקוט יוסף.

==תולדות חיים==
הרב יוסף נולד ב[[י"ח טבת]] [[תשי"ב]] ב[[ירושלים]] כבנו השלישי של אביו [[הרב עובדיה יוסף]]. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] 'יבנה' של תנועת המזרחי, וכשהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת 'פורת יוסף' ב[[שכונת קטמון]] משם המשיך את לימודיו ב[[נתיבות]] בישיבת 'הנגב' של הרב יששכר מאיר.

בגיל שמונה עשרה החל בליקוט פסקי ההלכות של אביו. בשנת [[תשל"ג]] הקים את [[כולל]] "חזון עובדיה". בשנת [[תש"מ]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] ו[[דיין|דיינות]]. בשנת [[תשנ"ב]] פתח את [[ישיבה|ישיבת]] "חזון עובדיה"

במהלך השנים ביקר בעשרות [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם, והשתתף ב[[כינוס תורה|כינוסי תורה]] בישיבות השונות.

בשנת [[תשל"ה]] התמנה כרבם של המושבים בר גיורא, נס הרים ו'מטע' הסמוכים לירושלים.

בבחירות ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנות הראשית]] שהתקיימו ב[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]], נבחר כראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77171 הרבנים הראשיים: הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו] {{אינפו}}}}, לצד הרב הראשי האשכנזי, הרב [[דוד לאו]].

==קשריו עם חב"ד==
בילדותו השתתף יחד עם אחיו בישיבת ערב חב"דית שפעלה ב[[שיכון חב"ד ירושלים]] בהנהלתו של הרב [[נפתלי רוט]], ובהשפעתו הצטרף ל[[תקנת חת"ת|תקנת אמירת החת"ת]] של הרבי, ורכש ידיעה כללית בתולדות חב"ד{{הערה|על פי נאומו בסיום [[הרמב"ם]] בשכונת רמות, שבט תשע"ד. לנאום המלא - ראו בקישורים חיצוניים.}}, וכן למד חת"ת בעידוד אביו{{הערה|1=[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/724807/ הרב יצחק יוסף חושף: אבי שלח אותי ללמוד בתלמוד תורה חב"ד] {{אינפו}}}}

בשנת [[תשע"א]] לקראת [[חג הפסח]] ערך סיור ב[[כפר חב"ד]] ובבניין [[770 (כפר חב"ד)|770]] בכפר, והשתתף ב[[כינוס תורה]] שנערך באותו יום. ב[[תשע"ג]] השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] שנערך ב[[שכונה|שכונת]] [[רמות]] ב[[ירושלים]], ונשא נאום בקשר ל[[סיום הרמב"ם]].

במהלך מערכת הבחירות לרבנות הראשית, ביקר בארצות הברית, ובמסגרת הביקור נסע להשתטח על [[האוהל|הציון של אדמו"ר הריי"צ]] בבית העלמין מונטיפיורי, ולהעתיר תפילה ולבקש הצלחה במירוץ ל{{ה|רבנות הראשית}}.

הרב יצחק יוסף עומד בקשר עם [[שליח]] [[הרבי]] הראשי ב[[אילת]] הרב [[יוסף הכט]], ומגיע כמעט מדי שנה לבקר בקהילה באילת. בביקורו בחגיגת סיום ה[[רמב"ם]] בבית הספר [[חב"ד]] ב[[אילת]], נאם על זכות לימוד ה[[רמב"ם]] ועל מחולל ה[[תקנת לימוד הרמב"ם|תקנה]], [[הרבי מליובאוויטש]].

כמו כן מידי שנה נוהג הוא להשתתף בתהלוכת ל"ג בעומר שע"י בית חב"ד בשכונת רמות בירושלים בהנהלת הר' יעקב זוננפלד ונושא דברים אל ילדי החמד של השכונה.

וכן הגיע כמה פעמים אל סיום הרמב"ם בשכונת רמות בירושלים ונשא דברים במעמד

===ביטויי הערכה על פועלו של הרבי ותנועת חב"ד===
{{ציטוט|אני אומר את זה לא בשביל להחניף - אין כמו תנועת חב"ד בזיכוי הרבים|מקור=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9_%D7%94%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99_77451.html נאומו במפגש פרידה והוקרה לאחד מבכירי מערכת צה"ל שסיים את תפקידו] {{וידאו}} - {{COL}}}}.

==ספריו==
* '''[[ילקוט יוסף]]''' – ספרי הלכה על סדר השולחן ערוך, 34 כרכים
*'''קיצור שולחן ערוך – ילקוט יוסף
* ''' "[http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?53718&BOOKS אוצר דינים לאשה ולבת]" ''' – ספר הלכות ומנהגים לבנות ישראל, [[תשמ"ט]]. הספר קיבל את הסכמתם של אביו הרב [[עובדיה יוסף]], הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], הרב [[יהודה צדקה]], הרב [[שלום משאש]] ועוד.
* '''איסור והיתר''' – הדינים הקשורים להלכות דם ומליחה, בשר בחלב ועוד. ראה אור לראשונה בהוצאת 'אור ודרך', מאוחר יותר צורף לסדרת הספרים ילקוט יוסף.
* '''דיני חינוך קטן ובר מצווה''' – הלכות ודינים מכל חלקי השולחן ערוך
* '''השביעית והלכותיה''' – כולל גם התייחסות מפורטת לדין 'היתר מכירה'
* '''כיבוד אב ואם''' – קיצור הלכות ודיני כבוד הורים, וכבוד רבו ותלמיד חכם. לימים נספח ספר זה במהדורה מורחבת של ב' כרכים בסדרה "ילקוט יוסף".
* '''פסקי הלכה בהלכות נדה''' – פסקים שקובצו מספרי אביו
* '''מפתחות לספר [[יחוה דעת]]'''
* '''"[http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?60626&M אגרת לבני תורה]"''' – הנחיות לימוד עבור תלמידי ישיבה הנסמכות על הקדמת אביו לכרך הראשון של [[יביע אומר]] (תשנ"ט, תשס"ו).
*ילקוט יוסף '''"שובע שמחות"''' – על ענייני ברית, בר מצווה, נישואין ועוד (ב' כרכים).
* קונטרס '''"כללי הוראה"''' – ובו כ-420 כללי פסיקה של אביו (תשמ"ז) (מופיע גם בסוף המהדורה השנייה של הכרך הראשון של [[שו"ת]] [[יחוה דעת]]).
* '''"עין יצחק"''' – (3 כרכים): כרך א' - כללי הגמרא והמשנה; [http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?53628&M כרך ב'] - כללי ספק ספיקא ושאר הספיקות; כרך ג' - כללי קבלת הוראות מרן השולחן ערוך וכללי הפסיקה, כללי שו"ע ורמ"א וכן כללי המנהגים.
* '''"שולחן המערכת"''' – מערכות דינים ומנהגים לפי סדר הא'-ב', תשובות בהלכה ומאמרים על דרך הלימוד והפסיקה ההלכתית, הספר דומה במתכונתו לספר [[שדי חמד (ספר)|שדי חמד]]. הספר יצא לאור בשנת תש"ע (2009) עד כה יצאו לאור שני כרכים באותיות א'-ה'.
* '''שארית יוסף''' (ג' כרכים) – השלמות והוספות על סדרת הספרים 'ילקוט יוסף'. מאוחר יותר נוספו הכרכים לסדרת הספרים 'ילקוט יוסף'.
* '''כללי הגיור''' - תשע"ה.
* '''שו"ת הראשון לציון''' (ב' חלקים) – תשובות שהשיב בעת כהונתו בתפקיד הראשון לציון, תשע"ו.
* '''"השיעור השבועי" תשע"ה''' – תמצית שיעוריו במוצ"ש בבית הכנסת היזדים, בעריכת הרב [[יצחק לוי (נשר)]], תשע"ו.

==משפחתו==
בנו, הרב עובדיה יוסף (הנכד) נשוי עם ביתו של הרב הראשי לשעבר הרב [[משה שלמה עמאר]] ומכהן כראש ישיבת 'חזון עובדיה'.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=79897&tag=%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3 חדשות הקשורות עם הראשון לציון הרב יצחק יוסף], {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79897 נאומו במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשכונת רמות בירושלים, שבט תשע"ד]''' {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=69821 הראשון לציון ביקר והתרשם במוסדות חב"ד באילת] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}
*הרב [[שמעון אייזנבך]], [https://col.org.il/news/126719 סיפור קשריו עם הראשל"צ, הרב יצחק יוסף], {{חב"ד און ליין}}

{{סדרה|הקודם=הרב [[שלמה משה עמאר]]|הבא=-|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=החל מ[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]]}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]
[[קטגוריה:רבני ספרד]]

משה יצחק הכט

2022-09-29T22:09:47Z

לכתחילה אריבער:

[[קובץ:משה יצחק הכט.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב הכט עובר ב[[חלוקת דולרים]] ליד [[הרבי]]]]
הרב '''משה יצחק הכט''' ([[תר"פ]] - [[כ"ז טבת]] [[תשנ"ב]]) היה משלוחים הראשונים של אדמו"ר הריי"צ, חבר הנהלת [[אגו"ח]], ראש ישיבת [[אחי תמימים ווסטר]] וזכה מלקבל מ[[הרבי]] קירובים מיוחדים.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תר"פ]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]].

כאשר הגיע לפרקו [[נישואין|נשא]] בראש חודש אלול תש"א את מרת רבקה בת ר' [[שמעיה קרינסקי]], החתונה התקיימה בבוסטון, וכאשר הנהלת הישיבה דיווחה שהתלמידים נסעו להשתתף בחתונה ללא רשות, השיב להם אדמו"ר הריי"צ: "ומה עם אהבת רעים?..."{{הערה|החתונה גרמה לקידוש השם גדול, שראוה כיצד ניתן לחנך תלמידים יראי שמים גם באמריקה המודרנית. ראו מכתבו של אדמו"ר הריי"צ באגרות קודש חלק ג' אגרת א'תקכח, לרב מרדכי סאוויצקי.}}.

הוא נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת תש"ב ל[[שליחות]] בווסטר שב[[ארצות הברית]] שם תוך זמן קצר הצליח לקנות בניין{{הערה|דבר שהיה קשה באותה תקופה - [[מלחמת העולם השנייה]]}} ובו ייסד את ישיבת [[אחי תמימים ווסטר]] והחל לשמש כראש הישיבה{{הערה|מכתב אדמו"ר הריי"צ מכ"א אלול. מכתב אדמו"ר הריי"צ כרך י"ז אגרת ו'תרכז}}. עוד בימים אלו החל לקבל קירובים מיוחדים מאדמו"ר הריי"צ ומהרבי{{הערה|לדוגמה ב[[ח' שבט]] [[תש"ה]] בזמן שהותו בווסטר, קיבל מכתב ששיגר הרבי בתור יו"ר ועד הפועל של ה[[מרכז לענייני חינוך]] בו כותב הרבי שהוא שולח לו שני ספרים אפילו שלא הספיקו להגיה אותם מטעויות כדי שהרב הכט יוכל לבחור משם חומר לנאומיו אבל שלא יתן לאחרים לקרוא קודם שמברר אם זה נכון. וראה מכתב ששלח אליו הרבי בי"ג ניסן תש"ח}}

ב[[חודש אלול]] [[תש"ו]] נשלח ל[[ניו הייבן]] שבקונטיקט, ופעל שם ב[[מסירות נפש]] במשך עשרות שנים בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאחר מכן בשליחות [[הרבי]].

זמן קצר לפני הגעתו נפתחה ישיבה שנקלעה לקשיים והרב הכט נקרא לנהל אותה. עם הגעתו לניו הייבן יחד עם ניהול הישיבה פתח בביתו בית הספר יהודי תוך שכנוע יהודים נוספים לשלוח את ילדיהם לבית הספר שפתח ותוך שנים ספורים למדו בבית הספר מעל 150 תלמידים.
[[קובץ:דינר לטובת הישיבה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מר [[בנימין נתניהו]] נואם בדינר לטובת הישיבה כשלצידו נראה הרב הכט]]
כמו כן דיווח לרבי על מצבה הכלכלי הקשה של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/117584/ דינר שנערך לטובת הישיבה]}} ושביקש בכל ידידיו תרומה של 1000$ לטובת הישיבה. הרבי ענה לו:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ומאחד מהם בוודאי שלא לקח עדיין ושמו מנחם
שניאורסאהן, ומצו"ב שעק השתתפות.}}לתשובה צירף הרבי 1000 דולר כשאר ידידיו..

בשנת [[תשכ"ה]] פתח בעיר תיכון לבנות. כאשר [[הרבנית חנה]] נפטרה ב[[ו' תשרי]], ביקש הרב הכט מהרבי לקרוא לתיכון על שמה וכך בז' תשרי נקרא התיכון 'בית חנה'{{הערה|במענה מראש חודש שבט תשכ"ה (מענות קודש תשכ"ד-תשכ"ו), שלל הרבי את הוספת שם המשפחה 'שניאורסון', והתנה זאת בכך ששם זה לא 'נתפס' כבר על ידי ארגון אחר: '''1) שם המשפחתי – אין להזכיר בכגון זה [וכנראה מהשמות שקבע כ"ק מו"ח אדמו"ר: בית רבקה וכו']. 2) ע"פ הנ"ל מובן – שכדאי הוספת התיבה "בית", היינו "בית-חנה". 3) אלא שצריך לברר מקודם – האם לא תפסו שם זה מחוץ לחב"ד. ויהא בשטומו"צ. ואזכיר עה"צ להצלחה רבה'''.}} במשך השנים הוא פתח בעיר גם גני ילדים.

באותה שנה הודפסה מהדורה חדשה של הספר [[לקוטי תורה]], בה הוכנסו כל התיקונים מלוח התיקון שבהוצאות הקודמות, נוספו אגרות רבותינו נשיאנו הנוגעים לספר, מפתחות, הערות וציונים ומראי מקומות. חלק מההוספות נערכו על ידי [[הרבי]]. ההוצאה עלתה הון רב, והרבי ביקש מעשרה חסידים שנתנו סכום של 1000 דולר. חסידים אלו זכו לקבל מהרבי את הספר אחר הדפסתו עם הקדשה אישית ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] בנוסח: {{ציטוטון|ב"ה. בברכה להתעוררות "הלבבות לעבודת ה'" בכל שייפין, ובמיוחד – בהפצת המעינות, ומתוך אורה ושמחה בגשמיות ורוחניות (חתימת יד קדשו){{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11939&CategoryID=2012 לימוד כל ה'ליקוטי תורה']}}}}. אחד מתוך העשרה שהרבי ביקש מהם לתרום היה הרב הכט. לאחר מכן הזכיר הרבי את מעלת המנדבים בשיחה שנשא בהתוועדות פורים באותה שנה{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4306690/jewish/-.htm שיחת פורים תשכ"ה].}}.

בשנת [[תשל"ט]] עקב קשיים בשליחות כתב הרב הכט לרבי שאולי כדאי לשלוח מישהו אחר שיהיה לו כח להתמודד גם עם קשיים אלו. הרבי ענה לו:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=טרם יקראו ואני אענה - מכבר עשיתי כעצתו ונשלח לשם הר"ר משה יצחק שי' הכט - וכנראה ממכתבו זה ומהקודמו עדיין אינו מכירו ואת הכוחות שניתנו להנ"ל ועל כל פנים ישתדלו להכירו עתה, ותיכף ומיד ישתנה הכל: המצב רוח, הבטחון בהשם, השמחה היום יומית וכו'{{הערה|[https://www.chabadhungary.com/templates/blog/default_cdo/aid/3532299/jewish/page.htm פרשת כי תבוא]}}.}}

הרב הכט כיהן גם כחבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].

באחת ממענות הרבי אליו, הגדיר אותו הרבי כ'איש כללי'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79552 בקובץ 'געוואלד ר' משה' בהוצאת ועד חיילי בית דוד].}}.

===פטירתו===
הרב הכט הלך לבית עולמו ב[[כ"ז טבת]] [[תשנ"ב]] ובהלוויתו שעברה על יד [[770]] השתתף גם [[הרבי]].

בשבת לאחר פטירתו אמר הרבי [[שיחה]] מיוחדת אודותיו שבה ביאר את שמותיו ואת שם משפחתו{{הערה|דבר מלכות שיחת ש"פ וארא ב'}}.

==שליחויותיו==
בשנת [[תש"ז]] אדמו"ר הריי"צ שלח אותו יחד עם [[הרש"ג]] אל [[לוס אנג'לס]] בכדי לקבל את פני התלמידים שהגיעו מ[[תומכי תמימים שנחאי]] עקב [[מלחמת העולם השנייה]]. בשליחות זו הוא ביקר גם בקהילות יהודיות נוספות באיזור והביא להתעוררות רוחנית.

בשנת [[תש"ט]] נשלח לעודד את רוחם של הקהילה היהודית בבוגטה בירת [[קולומביה]]. לשליחות זו רצה הרב הכט לצרף את אשתו בכדי שתנפוש קצת מעבודתו השליחות, בתגובה ענה הרבי הריי"צ שאין לקחת חופשה מעבודתו השליחות אבל ראוי שיצרף את אשתו בכדי שתשפיע גם היא על נשות הקהילה היהודית בבוגטה. בחזרתם משליחות זו עברו דרך [[770]] וב[[יחידות]] אצל אדמו"ר הריי"צ דיווחו באופן מפורט על מהלך שליחותם.

בשנת [[תש"י]] הורה הרבי הריי"צ לרב הכט [[ברזיל#בתקופת אדמ"ר הריי"צ|לנסוע לברזיל]], בקיץ תש"י לאחר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#הסתלקותו|הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ]] הוא נסע לשם למשך חודשיים. על שליחות זו העניק לו [[הרבי]] פיסת בד של אדמו"ר הריי"צ לברכה והצלחה{{הערה|לאחר זמן ביקש הרבי את החתיכח בחזרה}}.

בשנת [[תשכ"ג]] תיכנן לנסוע לתקופה ל[[ארץ הקודש]], בתגובה למכתבו הטיל עליו הרבי לעבור גם במדינות יוון, תורכיה, יגוסלביה, אוסטריה והולנד בכדי לחזק את הקהילות היהודיות במקומות אלו. גם בארץ הקודש היו לרב הכי שליחויות ונפגש עם רבנים ואישי ציבור בהוראת הרבי{{הערה|ביניהם ביקר גם את מר [[שניאור זלמן שז"ר]]}}.

== משפחתו ==
*בנו, הרב [[יוסף הכט]], שליח הרבי, רבה הראשי של [[אילת]] ויו"ר מוסדות חב"ד אילת.
*בנו, הרב [[יהושע הכט]], [[שליח]] [[הרבי]] לאורנג', קונטיקט.
*בתו מרת סימה נחמה, רעיית הרב [[אשר זלינגולד]] - משלוחי הרבי במינסוטה, ארה"ב (נפטרה בתשע"ו).
*בתו מרת שטערנא מלכה, רעיית הרב [[בנימין כ"ץ]] - ניו הייבן, קונטיקט.
*גב' דרייזל קפלון, מונסי, ניו יורק.
*גב' רחל מטלס, ניו הייבן, קונטיקט.
*גב' שיינא פליג, מונטריאול, קנדה.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Teshura%20Hecht%20-%20Goldberg%20-%2011%20Adar%205781.pdf מכתבים מענות וסיפורים]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, אדר תשפ"א {{PDF}}
* [http://www.he.chabad.org/multimedia/MediaPlayer/play.asp?id=1682730 הרבי יוצא ללוית הרב משה יצחק הכט (וידאו)]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=146 השיחה בקשר לפטירת הרב משה יצחק הכט]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79552 הקובץ 'געוואלד ר' משה' ● ועד חיילי בית דוד]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הכט, משה יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת הכט]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"פ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]

משה יצחק הכט

2022-09-29T22:09:27Z

לכתחילה אריבער:

[[קובץ:משה יצחק הכט.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב הכט עובר ב[[חלוקת דולרים]] ליד [[הרבי]]]]
הרב '''משה יצחק הכט''' ([[תר"פ]] - [[כ"ז טבת]] [[תשנ"ב]]) היה משלוחים הראשונים של אדמו"ר הריי"צ, חבר הנהלת [[אגו"ח]], ראש ישיבת [[אחי תמימים ווסטר]] וזכה מלקבל מ[[הרבי]] קירובים מיוחדים.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תר"פ]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]].

כאשר הגיע לפרקו [[נישואין|נשא]] בראש חודש אלול תש"א את מרת רבקה בת ר' [[שמעיה קרינסקי]], החתונה התקיימה בבוסטון, וכאשר הנהלת הישיבה דיווחה שהתלמידים נסעו להשתתף בחתונה ללא רשות, השיב להם אדמו"ר הריי"צ: "ומה עם אהבת רעים?..."{{הערה|החתונה גרמה לקידוש השם גדול, שראוה כיצד ניתן לחנך תלמידים יראי שמים גם באמריקה המודרנית. ראו מכתבו של אדמו"ר הריי"צ באגרות קודש חלק ג' אגרת א'תקכח, לרב מרדכי סאוויצקי.}}.

הוא נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת תש"ב ל[[שליחות]] בווסטר שב[[ארצות הברית]] שם תוך זמן קצר הצליח לקנות בניין{{הערה|דבר שהיה קשה באותה תקופה - [[מלחמת העולם השנייה]]}} ובו ייסד את ישיבת [[אחי תמימים ווסטר]] והחל לשמש כראש הישיבה{{הערה|מכתב אדמו"ר הריי"צ מכ"א אלול. מכתב אדמו"ר הריי"צ כרך י"ז אגרת ו'תרכז}}. עוד בימים אלו החל לקבל קירובים מיוחדים מאדמו"ר הריי"צ ומהרבי{{הערה|לדוגמה ב[[ח' שבט]] [[תש"ה]] בזמן שהותו בווסטר, קיבל מכתב ששיגר הרבי בתור יו"ר ועד הפועל של ה[[מרכז לענייני חינוך]] בו כותב הרבי שהוא שולח לו שני ספרים אפילו שלא הספיקו להגיה אותם מטעויות כדי שהרב הכט יוכל לבחור משם חומר לנאומיו אבל שלא יתן לאחרים לקרוא קודם שמברר אם זה נכון. וראה מכתב ששלח אליו הרבי בי"ג ניסן תש"ח}}

ב[[חודש אלול]] [[תש"ו]] נשלח ל[[ניו הייבן]] שבקונטיקט, ופעל שם ב[[מסירות נפש]] במשך עשרות שנים בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאחר מכן בשליחות [[הרבי]].

זמן קצר לפני הגעתו נפתחה ישיבה שנקלעה לקשיים והרב הכט נקרא לנהל אותה. עם הגעתו לניו הייבן יחד עם ניהול הישיבה פתח בביתו בית הספר יהודי תוך שכנוע יהודים נוספים לשלוח את ילדיהם לבית הספר שפתח ותוך שנים ספורים למדו בבית הספר מעל 150 תלמידים.
[[קובץ:דינר לטובת הישיבה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מר [[בנימין נתניהו]] נואם בדינר לטובת הישיבה כשלצידו נראה הרב הכט]]
כמו כן דיווח לרבי על מצבה הכלכלי הקשה של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/117584/ דינר שנערך לטובת הישיבה]}} ושביקש בכל ידידיו תרומה של 1000$ לטובת הישיבה. הרבי ענה לו:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ומאחד מהם בוודאי שלא לקח עדיין ושמו מנחם
שניאורסאהן, ומצו"ב שעק השתתפות.}}לתשובה צירף הרבי 1000 דולר כשאר ידידיו..

בשנת [[תשכ"ה]] פתח בעיר תיכון לבנות. כאשר [[הרבנית חנה]] נפטרה ב[[ו' תשרי]], ביקש הרב הכט מהרבי לקרוא לתיכון על שמה וכך בז' תשרי נקרא התיכון 'בית חנה'{{הערה|במענה מראש חודש שבט תשכ"ה (מענות קודש תשכ"ד-תשכ"ו), שלל הרבי את הוספת שם המשפחה 'שניאורסון', והתנה זאת בכך ששם זה לא 'נתפס' כבר על ידי ארגון אחר: '''1) שם המשפחתי – אין להזכיר בכגון זה [וכנראה מהשמות שקבע כ"ק מו"ח אדמו"ר: בית רבקה וכו']. 2) ע"פ הנ"ל מובן – שכדאי הוספת התיבה "בית", היינו "בית-חנה". 3) אלא שצריך לברר מקודם – האם לא תפסו שם זה מחוץ לחב"ד. ויהא בשטומו"צ. ואזכיר עה"צ להצלחה רבה'''.}} במשך השנים הוא פתח בעיר גם גני ילדים.

באותה שנה הודפסה מהדורה חדשה של הספר [[לקוטי תורה]], בה הוכנסו כל התיקונים מלוח התיקון שבהוצאות הקודמות, נוספו אגרות רבותינו נשיאנו הנוגעים לספר, מפתחות, הערות וציונים ומראי מקומות. חלק מההוספות נערכו על ידי [[הרבי]]. ההוצאה עלתה הון רב, והרבי ביקש מעשרה חסידים שנתנו סכום של 1000 דולר. חסידים אלו זכו לקבל מהרבי את הספר אחר הדפסתו עם הקדשה אישית ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] בנוסח: {{ציטוטון|ב"ה. בברכה להתעוררות "הלבבות לעבודת ה'" בכל שייפין, ובמיוחד – בהפצת המעינות, ומתוך אורה ושמחה בגשמיות ורוחניות (חתימת יד קדשו){{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11939&CategoryID=2012 לימוד כל ה'ליקוטי תורה']}}}}. אחד מתוך העשרה שהרבי ביקש מהם לתרום היה הרב הכט. לאחר מכן הזכיר הרבי את מעלת המנדבים בשיחה שנשא בהתוועדות פורים באותה שנה{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4306690/jewish/-.htm שיחת פורים תשכ"ה].}}.

בשנת [[תשל"ט]] עקב קשיים בשליחות כתב הרב הכט לרבי שאולי כדאי לשלוח מישהו אחר שיהיה לו כח להתמודד גם עם קשיים אלו. הרבי ענה לו:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=טרם יקראו ואני אענה - מכבר עשיתי כעצתו ונשלח לשם הר"ר משה יצחק שי' הכט - וכנראה ממכתבו זה ומהקודמו עדיין אינו מכירו ואת הכוחות שניתנו להנ"ל ועל כל פנים ישתדלו להכירו עתה, ותיכף ומיד ישתנה הכל: המצב רוח, הבטחון בהשם, השמחה היום יומית וכו'{{הערה|[https://www.chabadhungary.com/templates/blog/default_cdo/aid/3532299/jewish/page.htm פרשת כי תבוא]}}.}}

הרב הכט כיהן גם כחבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].

באחת ממענות הרבי אליו, הגדיר אותו הרבי כ'איש כללי'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79552 בקובץ 'געוואלד ר' משה' בהוצאת ועד חיילי בית דוד].}}.

===פטירתו===
הרב הכט הלך לבית עולמו ב[[כ"ז טבת]] [[תשנ"ב]] ובהלוויתו שעברה על יד [[770]] השתתף גם [[הרבי]].

בשבת לאחר פטירתו אמר הרבי [[שיחה]] מיוחדת אודותיו שבה ביאר את שמותיו ואת שם משפחתו{{הערה|דבר מלכות שיחת ש"פ וארא ב'}}.

==שליחויותיו==
בשנת [[תש"ז]] אדמו"ר הריי"צ שלח אותו יחד עם [[הרש"ג]] אל [[לוס אנג'לס]] בכדי לקבל את פני התלמידים שהגיעו מ[[תומכי תמימים שנחאי]] עקב [[מלחמת העולם השנייה]]. בשליחות זו הוא ביקר גם בקהילות יהודיות נוספות באיזור והביא להתעוררות רוחנית.

בשנת [[תש"ט]] נשלח לעודד את רוחם של הקהילה היהודית בבוגטה בירת [[קולומביה]]. לשליחות זו רצה הרב הכט לצרף את אשתו בכדי שתנפוש קצת מעבודתו השליחות, בתגובה ענה הרבי הריי"צ שאין לקחת חופשה מעבודתו השליחות אבל ראוי שיצרף את אשתו בכדי שתשפיע גם היא על נשות הקהילה היהודית בבוגטה. בחזרתם משליחות זו עברו דרך [[770]] וב[[יחידות]] אצל אדמו"ר הריי"צ דיווחו באופן מפורט על מהלך שליחותם.

בשנת [[תש"י]] הורה הרבי הריי"צ לרב הכט [[ברזיל#בתקופת אדמ"ר הריי"צ|לנסוע לברזיל]], בקיץ תש"י לאחר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#הסתלקותו|הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ]] הוא נסע לשם למשך חודשיים. על שליחות זו העניק לו [[הרבי]] פיסת בד של אדמו"ר הריי"צ לברכה והצלחה{{הערה|לאחר זמן ביקש הרבי את החתיכח בחזרה}}.

בשנת [[תשכ"ג]] תיכנן לנסוע לתקופה ל[[ארץ הקודש]], בתגובה למכתבו הטיל עליו הרבי לעבור גם במדינות יוון, תורכיה, יגוסלביה, אוסטריה והולנד בכדי לחזק את הקהילות היהודיות במקומות אלו. גם בארץ הקודש היו לרב הכי שליחויות ונפגש עם רבנים ואישי ציבור בהוראת הרבי{{הערה|ביניהם ביקר גם את מר [[שניאור זלמן שז"ר]]}}.

== משפחתו ==
*בנו, הרב [[יוסף הכט]], שליח הרבי רבה הראשי של [[אילת]] ויו"ר מוסדות חב"ד אילת.
*בנו, הרב [[יהושע הכט]], [[שליח]] [[הרבי]] לאורנג', קונטיקט.
*בתו מרת סימה נחמה, רעיית הרב [[אשר זלינגולד]] - משלוחי הרבי במינסוטה, ארה"ב (נפטרה בתשע"ו).
*בתו מרת שטערנא מלכה, רעיית הרב [[בנימין כ"ץ]] - ניו הייבן, קונטיקט.
*גב' דרייזל קפלון, מונסי, ניו יורק.
*גב' רחל מטלס, ניו הייבן, קונטיקט.
*גב' שיינא פליג, מונטריאול, קנדה.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Teshura%20Hecht%20-%20Goldberg%20-%2011%20Adar%205781.pdf מכתבים מענות וסיפורים]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, אדר תשפ"א {{PDF}}
* [http://www.he.chabad.org/multimedia/MediaPlayer/play.asp?id=1682730 הרבי יוצא ללוית הרב משה יצחק הכט (וידאו)]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=146 השיחה בקשר לפטירת הרב משה יצחק הכט]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79552 הקובץ 'געוואלד ר' משה' ● ועד חיילי בית דוד]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הכט, משה יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת הכט]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"פ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]

משה יצחק הכט

2022-09-29T22:09:02Z

לכתחילה אריבער:

[[קובץ:משה יצחק הכט.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב הכט עובר ב[[חלוקת דולרים]] ליד [[הרבי]]]]
הרב '''משה יצחק הכט''' ([[תר"פ]] - [[כ"ז טבת]] [[תשנ"ב]]) היה משלוחים הראשונים של אדמו"ר הריי"צ, חבר הנהלת [[אגו"ח]], ראש ישיבת [[אחי תמימים ווסטר]] וזכה מלקבל מ[[הרבי]] קירובים מיוחדים.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תר"פ]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]].

כאשר הגיע לפרקו [[נישואין|נשא]] בראש חודש אלול תש"א את מרת רבקה בת ר' [[שמעיה קרינסקי]], החתונה התקיימה בבוסטון, וכאשר הנהלת הישיבה דיווחה שהתלמידים נסעו להשתתף בחתונה ללא רשות, השיב להם אדמו"ר הריי"צ: "ומה עם אהבת רעים?..."{{הערה|החתונה גרמה לקידוש השם גדול, שראוה כיצד ניתן לחנך תלמידים יראי שמים גם באמריקה המודרנית. ראו מכתבו של אדמו"ר הריי"צ באגרות קודש חלק ג' אגרת א'תקכח, לרב מרדכי סאוויצקי.}}.

הוא נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת תש"ב ל[[שליחות]] בווסטר שב[[ארצות הברית]] שם תוך זמן קצר הצליח לקנות בניין{{הערה|דבר שהיה קשה באותה תקופה - [[מלחמת העולם השנייה]]}} ובו ייסד את ישיבת [[אחי תמימים ווסטר]] והחל לשמש כראש הישיבה{{הערה|מכתב אדמו"ר הריי"צ מכ"א אלול. מכתב אדמו"ר הריי"צ כרך י"ז אגרת ו'תרכז}}. עוד בימים אלו החל לקבל קירובים מיוחדים מאדמו"ר הריי"צ ומהרבי{{הערה|לדוגמה ב[[ח' שבט]] [[תש"ה]] בזמן שהותו בווסטר, קיבל מכתב ששיגר הרבי בתור יו"ר ועד הפועל של ה[[מרכז לענייני חינוך]] בו כותב הרבי שהוא שולח לו שני ספרים אפילו שלא הספיקו להגיה אותם מטעויות כדי שהרב הכט יוכל לבחור משם חומר לנאומיו אבל שלא יתן לאחרים לקרוא קודם שמברר אם זה נכון. וראה מכתב ששלח אליו הרבי בי"ג ניסן תש"ח}}

ב[[חודש אלול]] [[תש"ו]] נשלח ל[[ניו הייבן]] שבקונטיקט, ופעל שם ב[[מסירות נפש]] במשך עשרות שנים בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאחר מכן בשליחות [[הרבי]].

זמן קצר לפני הגעתו נפתחה ישיבה שנקלעה לקשיים והרב הכט נקרא לנהל אותה. עם הגעתו לניו הייבן יחד עם ניהול הישיבה פתח בביתו בית הספר יהודי תוך שכנוע יהודים נוספים לשלוח את ילדיהם לבית הספר שפתח ותוך שנים ספורים למדו בבית הספר מעל 150 תלמידים.
[[קובץ:דינר לטובת הישיבה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מר [[בנימין נתניהו]] נואם בדינר לטובת הישיבה כשלצידו נראה הרב הכט]]
כמו כן דיווח לרבי על מצבה הכלכלי הקשה של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/117584/ דינר שנערך לטובת הישיבה]}} ושביקש בכל ידידיו תרומה של 1000$ לטובת הישיבה. הרבי ענה לו:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ומאחד מהם בוודאי שלא לקח עדיין ושמו מנחם
שניאורסאהן, ומצו"ב שעק השתתפות.}}לתשובה צירף הרבי 1000 דולר כשאר ידידיו..

בשנת [[תשכ"ה]] פתח בעיר תיכון לבנות. כאשר [[הרבנית חנה]] נפטרה ב[[ו' תשרי]], ביקש הרב הכט מהרבי לקרוא לתיכון על שמה וכך בז' תשרי נקרא התיכון 'בית חנה'{{הערה|במענה מראש חודש שבט תשכ"ה (מענות קודש תשכ"ד-תשכ"ו), שלל הרבי את הוספת שם המשפחה 'שניאורסון', והתנה זאת בכך ששם זה לא 'נתפס' כבר על ידי ארגון אחר: '''1) שם המשפחתי – אין להזכיר בכגון זה [וכנראה מהשמות שקבע כ"ק מו"ח אדמו"ר: בית רבקה וכו']. 2) ע"פ הנ"ל מובן – שכדאי הוספת התיבה "בית", היינו "בית-חנה". 3) אלא שצריך לברר מקודם – האם לא תפסו שם זה מחוץ לחב"ד. ויהא בשטומו"צ. ואזכיר עה"צ להצלחה רבה'''.}} במשך השנים הוא פתח בעיר גם גני ילדים.

באותה שנה הודפסה מהדורה חדשה של הספר [[לקוטי תורה]], בה הוכנסו כל התיקונים מלוח התיקון שבהוצאות הקודמות, נוספו אגרות רבותינו נשיאנו הנוגעים לספר, מפתחות, הערות וציונים ומראי מקומות. חלק מההוספות נערכו על ידי [[הרבי]]. ההוצאה עלתה הון רב, והרבי ביקש מעשרה חסידים שנתנו סכום של 1000 דולר. חסידים אלו זכו לקבל מהרבי את הספר אחר הדפסתו עם הקדשה אישית ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] בנוסח: {{ציטוטון|ב"ה. בברכה להתעוררות "הלבבות לעבודת ה'" בכל שייפין, ובמיוחד – בהפצת המעינות, ומתוך אורה ושמחה בגשמיות ורוחניות (חתימת יד קדשו){{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11939&CategoryID=2012 לימוד כל ה'ליקוטי תורה']}}}}. אחד מתוך העשרה שהרבי ביקש מהם לתרום היה הרב הכט. לאחר מכן הזכיר הרבי את מעלת המנדבים בשיחה שנשא בהתוועדות פורים באותה שנה{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4306690/jewish/-.htm שיחת פורים תשכ"ה].}}.

בשנת [[תשל"ט]] עקב קשיים בשליחות כתב הרב הכט לרבי שאולי כדאי לשלוח מישהו אחר שיהיה לו כח להתמודד גם עם קשיים אלו. הרבי ענה לו:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=טרם יקראו ואני אענה - מכבר עשיתי כעצתו ונשלח לשם הר"ר משה יצחק שי' הכט - וכנראה ממכתבו זה ומהקודמו עדיין אינו מכירו ואת הכוחות שניתנו להנ"ל ועל כל פנים ישתדלו להכירו עתה, ותיכף ומיד ישתנה הכל: המצב רוח, הבטחון בהשם, השמחה היום יומית וכו'{{הערה|[https://www.chabadhungary.com/templates/blog/default_cdo/aid/3532299/jewish/page.htm פרשת כי תבוא]}}.}}

הרב הכט כיהן גם כחבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].

באחת ממענות הרבי אליו, הגדיר אותו הרבי כ'איש כללי'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79552 בקובץ 'געוואלד ר' משה' בהוצאת ועד חיילי בית דוד].}}.

===פטירתו===
הרב הכט הלך לבית עולמו ב[[כ"ז טבת]] [[תשנ"ב]] ובהלוויתו שעברה על יד [[770]] השתתף גם [[הרבי]].

בשבת לאחר פטירתו אמר הרבי [[שיחה]] מיוחדת אודותיו שבה ביאר את שמותיו ואת שם משפחתו{{הערה|דבר מלכות שיחת ש"פ וארא ב'}}.

==שליחויותיו==
בשנת [[תש"ז]] אדמו"ר הריי"צ שלח אותו יחד עם [[הרש"ג]] אל [[לוס אנג'לס]] בכדי לקבל את פני התלמידים שהגיעו מ[[תומכי תמימים שנחאי]] עקב [[מלחמת העולם השנייה]]. בשליחות זו הוא ביקר גם בקהילות יהודיות נוספות באיזור והביא להתעוררות רוחנית.

בשנת [[תש"ט]] נשלח לעודד את רוחם של הקהילה היהודית בבוגטה בירת [[קולומביה]]. לשליחות זו רצה הרב הכט לצרף את אשתו בכדי שתנפוש קצת מעבודתו השליחות, בתגובה ענה הרבי הריי"צ שאין לקחת חופשה מעבודתו השליחות אבל ראוי שיצרף את אשתו בכדי שתשפיע גם היא על נשות הקהילה היהודית בבוגטה. בחזרתם משליחות זו עברו דרך [[770]] וב[[יחידות]] אצל אדמו"ר הריי"צ דיווחו באופן מפורט על מהלך שליחותם.

בשנת [[תש"י]] הורה הרבי הריי"צ לרב הכט [[ברזיל#בתקופת אדמ"ר הריי"צ|לנסוע לברזיל]], בקיץ תש"י לאחר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#הסתלקותו|הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ]] הוא נסע לשם למשך חודשיים. על שליחות זו העניק לו [[הרבי]] פיסת בד של אדמו"ר הריי"צ לברכה והצלחה{{הערה|לאחר זמן ביקש הרבי את החתיכח בחזרה}}.

בשנת [[תשכ"ג]] תיכנן לנסוע לתקופה ל[[ארץ הקודש]], בתגובה למכתבו הטיל עליו הרבי לעבור גם במדינות יוון, תורכיה, יגוסלביה, אוסטריה והולנד בכדי לחזק את הקהילות היהודיות במקומות אלו. גם בארץ הקודש היו לרב הכי שליחויות ונפגש עם רבנים ואישי ציבור בהוראת הרבי{{הערה|ביניהם ביקר גם את מר [[שניאור זלמן שז"ר]]}}.

== משפחתו ==
*בנו, הרב [[יוסף הכט]], רבה הראשי של [[אילת]] ויו"ר מוסדות חב"ד אילת.
*בנו, הרב [[יהושע הכט]], [[שליח]] [[הרבי]] לאורנג', קונטיקט.
*בתו מרת סימה נחמה, רעיית הרב [[אשר זלינגולד]] - משלוחי הרבי במינסוטה, ארה"ב (נפטרה בתשע"ו).
*בתו מרת שטערנא מלכה, רעיית הרב [[בנימין כ"ץ]] - ניו הייבן, קונטיקט.
*גב' דרייזל קפלון, מונסי, ניו יורק.
*גב' רחל מטלס, ניו הייבן, קונטיקט.
*גב' שיינא פליג, מונטריאול, קנדה.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Teshura%20Hecht%20-%20Goldberg%20-%2011%20Adar%205781.pdf מכתבים מענות וסיפורים]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, אדר תשפ"א {{PDF}}
* [http://www.he.chabad.org/multimedia/MediaPlayer/play.asp?id=1682730 הרבי יוצא ללוית הרב משה יצחק הכט (וידאו)]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=146 השיחה בקשר לפטירת הרב משה יצחק הכט]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79552 הקובץ 'געוואלד ר' משה' ● ועד חיילי בית דוד]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הכט, משה יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת הכט]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"פ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]

יצחק צבי אייזנבך

2022-09-29T22:07:03Z

לכתחילה אריבער:

[[קובץ:יצחק צבי1.png|ממוזער|הרב יצחק צבי אייזנבך]]
הרב '''יצחק צבי אייזנבך''' ([[ט' כסלו]] [[תרצ"ה]] – [[ז' סיון]] [[תשע"ד]]) היה מוותיקי קהילת חב"ד ברושלים, חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי חב"ד]] בעיר (5בעקבות הוראת הרבי) איש חינוך וממייסדי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש. מחבר סדרת הספרים 'בזאת תבחנו' על [[הרמב"ם]], ומלחין ה[[ניגון]] [[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]].
==תולדות חיים==
הרב יצחק צבי נולד ביום [[ט' כסלו]] [[תרצ"ה]] לאביו הרב [[שמעון בן-ציון אייזנבך]] ולאמו מרת רעכיל. מצד אמו הינו נכד ל{{ה|רבנית מנוחה רחל}} וצאצא ל[[אדמו"ר הזקן]] {{ה|אדמו"ר האמצעי}}.

הקים וניהל את בית הספר חב"ד שע"י רשת אהל יוסף יצחק בעיר גנים אזבסטונים, והעמיד אלפי תלמידים נאמנים לה' לתורתו ולתורת החסידות.
מסר שיעורים ברמב"ם ובמקצועות נוספים מדי יום בקהילת קודש של חב"ד [[רמת שלמה|ברמת שלמה]] וכן היה ממשפיעי הקהילה ששמעה בצמא את דבריו בהתוועדויותיו המרתקות.

בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובמהלך שנות לימודיו בישיבה הוסמך להוראה על ידי רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי משה שפירא.

התחתן עם מרת שרה (לבית משפחת רוזנבום).

בשנותיו האחרונות הקים וביסס שיעורים בחסידות, בשיעור היומי ברמב"ם, ובשיחות קודש בבית הכנסת 770 שברמת שלמה.
בשנה האחרונה לחייו התגלתה בגופו מחלה קשה, ולמרות הייסורים הרבים שהיו מנת חלקו הקפיד על [[מקווה|טבילה במקווה טהרה]] בכל בוקר, [[תפילה]] במניין וקיום שאר מצוות. נפטר ב[[ז' בסיוון]] [[תשע"ד]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].

לאחר שהתגלתה מחלתו תרם [[ספר תורה]] לבית כנסת חב"ד בשכונת מגוריו, [[רמת שלמה]] בירושלים.
==פעילות ציבורית==
היה ממייסדי בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וקיבל הוראות מפורטות מהרבי באופן רציף בכל שלבי ייסוד בתי הספר.

ב[[אסרו חג]] ה[[סוכות]] [[תשי"ט]] קיבל מברק מ[[הרבי]] הממוען ל"אייזנבך ועוזריו", ובו הופיעו המילים: "[[ופרצת|ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה]]".

במשך השנים התעסק ב[[חינוך]] ובעניני [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] תוך התמסרות מיוחדת לתלמידים גם בזמני חופשה, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]"{{הערה|ראו חמישים מכתבים ראשונים שלו בתשורה לחתונת נכדתו חנה רעכיל בוטמן (חדרה)}}.

במכתב של הרבי אל הרב יצחק צבי אייזנבך מ[[י"ג תשרי]] [[תש"כ]], כותב הרבי{{הערה|אגרות קודש, כרך יט, ז'מז.}}:

{{ציטוט|תוכן=ת"ח ת"ח על הבשורה טובה מהענינים בעיר גנים, ובודאי ההצלחה דעד עתה - תוסיף בהם, ובכללות המתעסקים ומשתדלים בעניני הרשת, כחות נוספים וחזקים, להרחבת הענינים ככל האפשרי, ואם המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, עאכו"כ שנים-שלשה ועוד. והרי נראה לעינים, שבהשתדלות מתאימה - אפשר להוסיף עוד עשיריות תלמידים-ות בגן ובית הספר. מובן שהנ"ל צריך להעשות באופן שלא להכניס ענין הנצחנות בהכנגד, שהרי דברי ודרכי תורתנו הם דרכי נועם וכמודגש בתורת החסידות...
בברכת הצלחה בכל האמור, ועד לופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, ועד לנחלה בלי מצרים, המחכה לבשו"ט.|מרכאות=כן|מקור=אגרות קודש, כרך יט, ז'מז.}}

==הניגון 'אימתי קא אתי מר'==
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון אימתי קאתי מר]]}}
ב[[ר"ח אלול]] [[תשט"ז]] התקיימה חתונתו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] באולם של ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את ה[[ניגון]] המפורסם "[[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]]" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, ב[[שמחת תורה]] [[תשי"ז]], היה בחצר הרבי ר' [[יונה גרינוולד]] שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]], ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד.

הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, וב[[שמחת תורה]] [[תשי"ט]] הורה הרבי לרב [[שמואל זלמנוב]], מחבר [[ספר הניגונים]], לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים.

==בזאת תבחנו==
{{ערך מורחב|בזאת תבחנו (סדרה)}}
[[קובץ:בזאת.jpg|ממוזער|הספר השלישי]]
בזאת תבחנו הוא ספר הבוחן את ידיעת לימוד ה[[רמב"ם]]. לספר 4 חלקים.

בחודש ניסן [[תשע"א]], ערך הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] את הספר הראשון בסדרה - בזאת תבחנו, ובו מבחנים ללימוד עצמי של היד החזקה לה[[רמב"ם]]. הסדרה יצאה לאור על ידי מערכת 'בזאת תבחנו' עם המלצותיהם והסכמותיהם של חלק מרבני חב"ד.

הרב צבי אייזנבך שכבר ערך ליקוטים דומים על התורה, משנה והלכה החליט לערוך את המבחנים על ארבעת הספרים הראשונים של הרמב"ם, מדע, אהבה, זמנים ונשים. המבחנים מקיפים את מרבית ההלכות ברמב"ם.

החלק הראשון מכיל כשש מאות עמודים, ובהקדמת הספר מפורסמים הסכמותיהם והמלצותיהם לספר של הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] והרב [[יוסף יצחק הבלין]].

== משפחתו ==
;בניו
* הרב [[שמעון אייזנבך]], אילת.
* הרב מנחם מענדל אייזנבך, כפר חב"ד.
* הרב שלמה גדליה אייזנבך, גבעת זאב.
* הרב משה יהושע אייזנבך, ביתר עילית.

;בנותיו
* מרת צירה אשת הרב אהרן ווקסלשטיין - מחבר הספרים 'אבותינו' ו'רבותינו'.
* מרת הדסה אורנשטיין אשת הרב יעקב אורנשטיין - [[משגיח]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].
* מרת לאה בוטמן אשת הרב [[יוחנן בוטמן]] - [[שליח|שליח הרבי]] ב[[חדרה]].

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_בצער_רב_אחרי_מיטת_חמי_הרב_אייזנבך_עה_הרב_בוטמן_נפרד_83180.html טור פרידה מחתנו הרב יוחנן בוטמן] {{בםך}}
*'''[http://shturem.net/images/news/89699_news_02082016_9949.pdf תשורה מנישואי נכדו המלקטת מאה אגרות שקיבל מהרבי]''',1 כפר חב"ד תמוז תשע"ו
*;מכתבים מהרבי אליו שהודפסו ב"[[אגרות קודש]]":
[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4551 כ"ב תמוז תשט"ז] {{*}} [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4816 ו' חשוון תשי"ז] {{*}} [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/7002 י"ד אלול תשי"ט] {{*}} [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7047 י"ג תשרי תש"כ] {{*}} [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8303 י"ד טבת תשכ"ב] - באתר ספריית ליובאוויטש

*[https://col.org.il/news/83348 הכל , הכל שלך הוא! באתר {{חב"ד און ליין|}} ]
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: אייזנבך יצחק צבי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]

שבתי יונה פרידמן

2022-09-29T22:04:35Z

לכתחילה אריבער:

[[קובץ:שבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרידמן]]
הרב '''שבתי יונה פרידמן''' (יליד שנת [[תשל"ג]], 1973) הינו משיב ו[[ר"מ]] ב[[הלכה]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ומחבר ספרי הלכה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ז' ניסן]] [[תשל"ג]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו ר' [[משה דב פרידמן]] ולאמו מרת רישה.

בהיותו ילד בן שש, בשנת [[תשל"ט]], היגרה משפחתו לארצות הברית, ובמשך שנתיים התגוררה בשכונת [[קראון הייטס]] על יד [[770]], ובשנת [[תשמ"ב]] חזרו לארץ הקודש.

בנערותו למד בישיבה קטנה [[אחי תמימים ראשון לציון]]{{הערה|בהיותו שיעור ג' עברה הישיבה ל[[כפר חב"ד]] עקב בעיות תקציביות.}} ובישיבה גדולה למד בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|עד אז, למדו בישיבה בעיקר תלמידים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]], הרב פרידמן היה מהשיעור הראשון בישיבה שרובו היה מורכב מבחורים שנולדו בבתים של חסידי חב"ד.}}. בשנת [[תשנ"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשנ"ה]] שימש כ[[שליח]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]. בשנת [[תשנ"ו]] (עד חתונתו - ז' אדר תשנ"ו) למד 'סמיכה לרבנות' בכולל ב[[רחובות]]. משנת [[תשנ"ז]] החל לעבוד בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת, שם הוא משמש כמשיב ור"מ ב[[הלכה]].

הרב פרידמן מתעסק באופן מיוחד בידיעת ההלכה למעשה, לפני כל חג נוהג למסור שיעור בישיבה בו הוא מסכם את הלכות החג בקצרה.

בשנת [[תשע"ה]] החל לפרסם מדור הלכתי שבועי קבוע בעלון הפנימי של קהילת חב"ד בצפת 'עלון ליובאוויטש', זאת בנוסף להערות ההלכתיות שמפרסם מעת לעת בקבצים תורניים חב"דיים, ובנוסף לספרים ההלכתיים שהוציא לאור.

בשנים האחרונות הצטרף לצוות ההגהה של תכני '[[מכון הלכה חב"ד]]'.

==ספריו==
חיבר מספר ספרים וקונטרסים העוסקים בעיקר בהלכה: סדרת 'ברורי מנהגים' הכוללת שלושה חלקים - מועדים, שבת וראש חודש{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F%20-%20%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A%20-%20%D7%9B%27%27%D7%95%20%D7%9E%D7%A0%27%27%D7%90.pdf תדפיס מהספר בתשורה מנישואי בנו].}}, סדר היום והלילה, קונטרס העוסק בהלכות טיסה ועוד.

==משפחתו==
*בנו, הרב אהרן פרידמן.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/09/26-09-2016-00-42-38-%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%94.pdf קונטרס הלכות בשכיחות בטיסה]
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/21-07-2016-15-39-37-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf קונטרס בירורי מנהגים בין - המצרים]
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/708629/ הרב שבתי יונה פרידמן: על איזה טיסה מברכים הגומל?]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרידמן, שבתי יונה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ג]]

אפרים פישל דמיחובסקי (כפר חב"ד)

2022-09-29T22:03:12Z

לכתחילה אריבער:

[[קובץ:אפרים דמיכובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דמיחובסקי (במרכז) ב[[התוועדות]] חסידית (מימין נראה שליח הרבי בבני עייש הרב [[אהרון קרניאל]])]]
{{מפנה|אפרים פישל דמיכובסקי|שוחט ובודק, ו[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מינסק]]|אפרים פישל דמיכובסקי (מינסק)}}
הרב '''אפרים פישל דמיחובסקי''' הינו [[משגיח]] ראשי ל[[דא"ח]] ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כיהן בעבר כחבר בצוות ה[[חוזר|חוזרים]] על תורת הרבי. ומשפיע בביהכנ"ס [[מענדל'ס שול]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב סיון]] [[תשל"א]] ב[[סמרקנד]] שבברית המועצות להוריו [[אריה ליב דמיכובסקי|ר' אריה ליב]] ונחמה דמיכובסקי, כנצר למשפחה ותיקה של חסידי חב"ד, ונקרא על שם סבו החסיד [[אפרים פישל דמיכובסקי (מינסק)|ר' אפרים פישל]] שהיה אחיינו של [[הגאון הרוגוצ'ובי]] וגדל במחיצתו מכיוון שהתייתם מהוריו בגיל צעיר.

בילדותו, עלו הוריו לארץ הקודש, וקבעו את מגוריהם בעיר רחובות. בגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ולאחר מכן המשיך את מסלול לימודיו ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס|תומכי תמימים אהלי תורה]] שבשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר הרבי במשך מספר שנים. בשנת [[תנש"א]] התקבל כתלמיד מן המניין בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בקיץ של שנת [[תש"נ]] הצטרף לצוות ה'[[חוזר|חוזרים]]' של תורת הרבי, והיה מסייע בחזרה על דברי הרבי שנאמרו ב[[התוועדות]] השבת.
באותה תקופה, נבחר להיות יו"ר מערכת "[[פאקס א שיחה]]", ששלחה מדי שבוע לאלפי מנויים ברחבי העולם, באמצעות מכשיר הפאקס, תקציר מה[[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] האחרונה. הנחותיו לוקטו ויצאו בשני כרכים של [[שיחות קודש תנש"א|שיחות קודש]] על שנת תשנ"ב. בהמשך יצאו שני כרכים של שיחות קיץ [[תנש"א]].

גם לאחר שסיים את מסלול הלימודים, נשאר לשהות במחיצת הרבי והוסמך לרבנות, ובשנת [[תשנ"ד]] חזר לארץ הקודש ו[[נישואין|נשא]] את מרת שילי בת ר' [[יצחק צבי פיין]]. במהלך השנים כיהן כר"מ בנגלה לשיעור ב' בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]; תקופה מסוימת שימש כר"מ בנגלה לשיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]], וכן בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

במהלך השנים הצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] כמשגיח ומשפיע דא"ח ובהמשך גם כ[[נו"נ]] בסדרי לימוד הנגלה.

כיום הינו משפיע בדא"ח לש"ב בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

התועדויותיו בישיבה הם לשם דבר, ודבריו הם במידה רבה מתווי דרכה של הישיבה.

[[הרב דמיחובסקי]] עוסק רבות ב[[הפצת המעיינות]] בקרב ציבור בני התורה, במסגרת התכנית [[לב לדעת - תפארת שמשון]].

==משפחתו==
*חתנו, הרב מנחם מענדל אייזנבך.

{{תורת הרבי}}
{{מיון רגיל:דמיכובסקי אפרים פישל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]

ישעיה זושא וילהלם

2022-09-29T21:58:11Z

לכתחילה אריבער:

[[קובץ:הרב זושא וילהלם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וילהלם בשיעור בקורס למען ילמדו]]
[[קובץ:ישראל פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וילהלם לצד ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] (ישיבה גדולה) הרב [[ישראל פרידמן]]]]
הרב '''ישעיה זושא וילהלם''' ([[תש"כ]]-[[ד' שבט]] [[תשפ"ב]]) היה מנהל [[אהלי תורה (קראון הייטס)|מתיבתא אהלי תורה]] (ישיבה קטנה) וראש מכון [[סמיכה לרבנות]] של סניף מכון [[למען ילמדו]] ב[[קראון הייטס]] ומחבר ספרים תורניים.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תש"כ]] לאביו ר' [[אברהם דוד וילהלם]] ולאמו מרת חנה רבקה לבית לוקשין.

קרוי על שם זקנו "[[הבוידע רב]]" - רבה הראשי של ברית המועצות תחת שלטון האימה הקומוניסטי.

בשנת [[תש"מ]] למד כ[[התלמידים השלוחים|תלמיד-שליח]] עם קבוצת התלמידים השלוחים לישיבת תומכי תמימים בקרקאס, וונצואלה, ובשנת [[תשמ"א]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

לאחר נישואיו עם רעייתו אסתר, בת הרב [[רפאל משה שפרלין]], כיהן במשך מספר שנים בשליחות הרבי כרב קהילה בפנמה, ולאחר מכן מונה בשנת [[תשמ"ד]] כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים אושען פארקווי]] ובהמשך מונה כמנהל חינוכי וראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|מתיבתא אהלי תורה]] (ישיבה קטנה), תפקיד בו שימש 32 שנים.

עם הקמת מכון [[אור החסידות]] הוא נמנה עם ראשי חוג התומכים בהוצאת הספרים והקונטרסים לאור.

בשנת [[תשפ"א]] עם פתיחת הסניף הראשון של מכון ה[[סמיכה לרבנות]] [[למען ילמדו]] בשכונת [[קראון הייטס]], הוא מונה כראש המכון ופעל נמרצות למען הרחבת לימודי הסמיכה לבעלי בתים.

בליל [[ד' שבט]] [[תשפ"ב]] בהיותו בגיל 62, השיב את נשמתו לבוראה לאחר מלחמה במחלה הארורה.
[[קובץ:זושא וילהללם.png|ממוזער|הרב וילהלם בשנתו האחרונה בבחינת [[למען ילמדו]], כסלו תשפ"ב]]

==ספריו==
*'''זיו השמות''' - בירורים בדיני קריאת שמות אנשים, ברוקלין תשמ"ח
*'''שונה הלכות הרב''' - שאלו לחזרה ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], ברוקלין תשנ"ד
*'''קונטרס אותיות התניא''' - כלי עזר לחזרת [[תניא]] בעל פה
*'''מבוא למסכת גיטין'''
*'''שאלות לחזרה בקונטרס ומעיין'''

וכן הוציא קונטרסים תורניים רבים.

==משפחתו==
*בנו, ר' מרדכי דובער וילהלם
*בנו, ר' חיים ישראל וילהלם, רב בית הכנסת [[נתן שול]] בקראון הייטס
*בנו, ר' לוי יצחק וילהלם
*בנו, ר' מנחם מענדל וילהלם
*בתו, מרת מושקא ובעלה הרב יעקב יוסף רסקין, שליח הרבי ורב מדינת ג'מייקה.
* בתו, מרת מאשא בעגון.
*בתו, מרת שרה שור.

==לקריאה נוספת==
*שלום לאופר, '''תורה וגדולה''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1942.
*אברהם רייניץ, '''העמיד תלמידים הרבה''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1294 ע' 32-38
{{מיון רגיל:וילהלן ישעיה זושא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת וילהלם]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]