https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9C%D7%99%D7%AA+%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94+%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%90+%D7%91%D7%99%D7%94חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-20T22:02:57Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A8&diff=540833יצחק דוד גרונר2022-05-15T04:08:17Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יצחק דוד גרונר.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרב יצחק דוד גרונר]]<br />
[[קובץ:הרבי שליטא עם יצחק דוד גרונר.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[הרבי]] מעניק דולרים לשליחות מצוה בידי הרב יצחק דוד גרונר]]<br />
'''הרב יצחק דוד גרונר''' ([[תרפ"ו]] - [[ד' בתמוז]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ב[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]] רב קהילת חב"ד ומייסד מוסדות חב"ד המקומיים. בנוסף, נודע כ[[בעל שמועה]] והעביר במסורה הרבה מסיפורי החסידים ומהנהגות רבותינו נשיאינו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרפ"ו]] לאביו הרב [[אברהם ישעיה גרונר]] ולאימו הרבנית מנוחה רחל שהייתה מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[הרבנית מנוחה רחל]]. היה חבר ב[[משלחת חב"ד בג'וינט]].<br />
<br />
בהגיעו לפרקו התחתן עם בתו של הרב [[חיים צבי קוניקוב]]. <br />
<br />
ב[[תש"ד]] מונה לראש ישיבת [[אחי תמימים רוטשסטר]] וב[[כ"ג במנחם אב]] שנת [[תש"ה]], עם היווסדה של ישיבת "אחי תמימים" בפראווידנס הוא התמנה לראש הישיבה שם. בשנת [[תשי"ח]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[אוסטרליה]] והקים שם מעצמה של מוסדות ופעילות.<br />
<br />
בשנותיו האחרונות סבל ממספר מחלות קשות ואת מקומו מילא חתנו הרב [[צבי טלזנר]].<br />
<br />
נפטר ב[[יום שני]] [[ד' בתמוז]] שנת [[תשס"ח]] בבוקר, בהיותו בן שמונים ושתיים. מנוחתו כבוד ב[[ירושלים]].<br />
<br />
רעייתו האריכה ימים ונפטרה בגיל 92 בשנת [[תשע"ח]]{{הערה|1=[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4043728/jewish/Mrs-Devorah-Groner-92-Pioneering-Australian-Jewish-Leader.htm מנהיגה יהודית אוסטרלית פורצת דרך] {{בית חבד}}}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, מזכירו האישי של [[הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]].<br />
*חתנו, הרב [[צבי טלזנר]], ממלא מקומו בהנהגת הקהילה במלבורן, אוסטרליה<br />
;בניו<br />
*הרב מנחם מענדל גרונר, [[שליח]] הרבי באוסטרליה.<br />
*הרב חיים צבי גרונר, [[שליח]] הרבי באוסטרליה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zirkind-Wolf%20-%20Menachem%20Av%2028%2C%205775.pdf לקט סיפורים שנכתבו מפיו]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו, מנחם אב תשע"ה<br />
<br />
ספר על תולדות חייו בשם larger than life ע״י חיים מהלמן, תשפ״א. <br />
<br />
{{מיון רגיל:גרונר יצחק דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גרונר]]<br />
[[קטגוריה:אישים באוסטרליה]]<br />
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_(%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D)&diff=334145אוצר החסידים (סדרת ספרים)2020-05-03T08:07:06Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:אוצר_החסידים_ארץ_הקודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדמיית הספר הראשון בסדרה, "אוצר החסידים - ארץ הקודש"]]<br />
'''אוצר החסידים''' הינה סדרת ספרים אנציקלופדית בת ארבעה כרכים המתארת את אישיותם ומשנתם של 106 מזקני החסידים הבולטים בדור האחרון. הסדרה נכתבה על ידי הסופר הרב [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]].<br />
<br />
על רוב הדמויות הנסקרות בספר לא יצאו לאור ספרי ביוגרפיה, וזו הבימה הראשונה בה נסקרו דמויותיהם בדפוס בצורה מסודרת. בנוסף, לאורך הסדרה מופיעים מספר פרקים המוקדשים לתיאור הריכוזים החב"דיים השונים בהם התגוררו חסידי חב"ד.<br />
<br />
הספר הראשון על זקני החסידים בארץ הקודש יצא לאור ב[[חודש סיון]] [[תשע"ב]], השני על החסידים בניו-יורק יצא לאור ב[[חודש סיון]] [[תשע"ג]], השלישי עוסק בדמויות של חסידים מרחבי תבל יצא לאור לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ד]]{{הערה|הספר השלישי הוקדש על ידי המחבר לסבו, הרב [[משה אשכנזי]], שמדור מיוחד הוקדש לזכרו.}}, והרביעי כולל את תולדותיהם ומשנתם של חסידים ומשפיעים ב[[ברית המועצות]] וב[[פולין]] בדורות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ויצא לאור בשנת תשע"ה{{הערה|ספר זה הוקדש על ידי המחבר לעילוי נשמת אביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שנפטר באופן פתאומי בחודש שבט, ובשל כך מצורף בספר זה דברים אחדים לזכרו והצבת נר זכרון לתרומתו לחיזוק יהדות רוסיה.}}. הסדרה יצאה לאור תחת הוצאת הספרים החב"דית [[חזק יוזמות חינוכיות]].<br />
יש לציין שהספר איננו מדוייק כלל, ואין לסמוך עליו אלא בבירור מקורותיו.<br />
בנוסף לכך, הרי רוב הסקירות על החסידים בהספר, אינו על תולדות חייהם, אלא רושם מדומה ממהותם שהמחבר מנסה לייצר מאמרותיהם, כך שאיננו מהווה כי אם ספר דמיוני על חסידים מדומים, בזמן שבאמת מהותם הייתה שונה לגמרי מהמתואר בספר.<br />
<br />
==החסידים הנסקרים בסדרה==<br />
'''אוצר החסידים ארץ הקודש'''<br />
{{טורים|מספר=3|תוכן=<br />
*הרב [[אלתר שימחוביץ']]<br />
*הרב [[זלמן משה היצחקי]]<br />
*הרב [[מיכאל דבורקין]]<br />
*הרב [[שאול דובער זיסלין]]<br />
*הרב [[משה גוראריה]]<br />
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]]<br />
*הרב [[חיים שאול ברוק]]<br />
*הרב [[אברהם מאיור]]<br />
*הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
*הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]<br />
*הרב [[נחום שמריהו ששונקין]]<br />
*הרב [[נחום גולדשמיד]]<br />
*הרב [[פנחס אלטהויז]]<br />
*הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]<br />
*הרב [[אברהם פריז]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן גרליק]]<br />
*הרב [[רפאל נחמן כהן]]<br />
*הרב [[גרשון חן]]<br />
*הרב [[דובער חן]]<br />
*הרב [[שמחה גורודצקי]]<br />
*הרב [[נחום טרבניק]]<br />
*הרב [[אברהם חיים נאה]]<br />
*הרב [[חיים משה אלפרוביץ']]<br />
*הרב [[ניסן הורוביץ]]<br />
*הרב [[אשר ששונקין]]<br />
*הרב [[יעקב לנדא]]<br />
*הרב [[זלמן לייב אסטולין]]<br />
*הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]<br />
*הרב [[שרגא מלך קפלן]]<br />
*הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br />
}}<br />
<br />
'''אוצר החסידים ניו יורק'''<br />
{{טורים|מספר=3|תוכן=<br />
*הרב [[שמואל לוויטין]]<br />
*הרב [[אליהו יאכיל סימפסון]]<br />
*הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]<br />
*הרב [[מרדכי מענטליק]]<br />
*הרב [[שמואל זלמנוב]]<br />
*הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]<br />
*הרב [[מאיר אשכנזי]]<br />
*הרב [[מיכאל טייטלבוים]]<br />
*הרב [[אליהו חיים רויטבלאט]]<br />
*הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]]<br />
*הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]<br />
*הרב [[יהודה חיטריק]]<br />
*הרב [[יהושע קארף]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]<br />
*הרב [[בערל חסקינד]]<br />
*הרב [[יוחנן גורדון]]<br />
*הרב [[שלום מרוזוב]]<br />
*הרב [[משה לייב רודשטיין]]<br />
*הרב [[משה דובינסקי]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן דוכמן]]<br />
*הרב [[דוד שיפרין]]<br />
*הרב [[משה דובער ריבקין]]<br />
*הרב [[יצחק דובער אושפאל]]<br />
*הרב [[מרדכי שוסטרמן]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
'''אוצר החסידים - ברחבי תבל'''<br />
{{טורים|מספר=3|תוכן=<br />
*הרב [[ישראל נעוולער|ישראל לוין (נעוולער)]]<br />
*הרב [[ניסן נמנוב]]<br />
*הרב [[פרץ מוצ'קין]]<br />
*הרב [[ישראל נח בליניצקי]]<br />
*הרב [[בן ציון שם טוב]]<br />
*הרב [[סעדיה ליברוב]]<br />
*הרב [[חיים מרדכי פרלוב]]<br />
*הרב [[יוסף גולדברג]]<br />
*הרב [[אהרון יוסף בליניצקי]]<br />
*הרב [[אבא פליסקין]]<br />
*הרב [[יצחק דובוב]]<br />
*הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]<br />
*הרב [[בצלאל וילשנסקי]]<br />
*הרב [[דובער בוימגרטן]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן מרוזוב]]<br />
*הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]<br />
*הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]]<br />
*הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]]<br />
*הרב [[אייזיק שוויי]]<br />
*הרב [[יהושע העשיל צייטלין]]<br />
*הרב [[מנחם צבי ריבקין]]<br />
*הרב [[אברהם סנדר נמצוב]]<br />
*הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]<br />
}}<br />
<br />
'''אוצר החסידים ב[[ברית המועצות]] וב[[פולין]]'''<br />
{{טורים|מספר=3|תוכן=<br />
*הרב [[אלחנן דוב מרוזוב]] <br />
*הרב [[משולם (שילם) קוראטין]] <br />
*הרב [[יצחק הלוי הורוביץ]] ([[איצ'ה דער מתמיד]])<br />
*הרב [[דוד קיבמן]] (הורודוקער)<br />
*הרב [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]]<br />
*הרב [[יונה כהן]] (פולטאווער)<br />
*הרב [[יהודה עבער]]<br />
*הרב [[יעקב זכריה הלוי מאסקאליק]] (ז'ורוביצער)<br />
*הרב [[אברהם דוד פויזנר]]<br />
*הרב [[יעקב ברוך קרסיק]] <br />
*הרב [[שמואל נוטיק]] (קריסלאווער) <br />
*הרב [[יהושע ליין]]<br />
*הרב [[אליעזר דבוסקין]] (צ'עצ'רסקער)<br />
*הרב [[צבי הירש אזימוב]] (קלימוביצ'ער)<br />
*הרב [[חיים יונה לוצקי]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל חן]]<br />
*הרב [[צבי הירש גוראריה]] <br />
*הרב [[ישראל פנחס שרייבר]] (ראקשיקער) <br />
*הרב [[ירוחם גרליק]]<br />
*הרב [[אריה לייב שיינין]] <br />
*הרב [[יהושע אייזיק בארוך]]<br />
*הרב [[אליהו חיים אלטהויז]] <br />
*הרב [[מרדכי חפץ]]<br />
*הרב [[דובער גורפינקל]] (קורניצער)<br />
*הרב [[שרגא פייביש זלמנוב]]<br />
*הרב [[ברוך פרידמן]]<br />
*התמים [[זלמן דוד מיכלין]] (הומלינער)<br />
*התמים [[הלל פרוטקין]] (פוצ'ובר)<br />
}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
'''פרקים מתוך הספר''':<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69608 '''"כך קבע רבינו הזקן את זהותו של משיח"'''] - מתוך הפרק הסוקר את תולדות חייו של הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=76288 '''כשהרב אשכנזי שקל להתפטר מהרבנות בכפר חב"ד'''] - מתוך הפרק הסוקר את תולדות חייו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]] {{COL}}<br />
*[http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t545561 '''התמימים משנחאי הודרו מהסיוע'''] - מתוך הפרק הסוקר את תולדות חייו של הרב [[מאיר אשכנזי]]<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=82074 '''הרבי מתנגד להדפסת מצוות "מינוי מלך"'''] - מתוך הפרק הסוקר את תולדות חייו של הרב [[בן ציון שם טוב]] {{COL}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71181 '''מדוע ביקש הרבי ללון במלון עם שתי דלתות?'''] - מתוך הפרק הסוקר את תולדות חייו של הרב [[בן ציון שם טוב]] {{שטורעם}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81255 '''מדוע התעלף הרבי הריי"ץ כשנולדה בתו השלישית?'''] - מתוך הפרק הסוקר את תולדות חייו של הרב [[דובער בוימגרטן]] {{אינפו}}<br />
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=91695 '''ידיעה על הופעת הכרך הרביעי אוצר החסידים בפולין ובברית המועצות'''] {{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי סיפורים]]<br />
[[קטגוריה:ספרי ביוגרפיה]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9E%D7%92%D7%A8%D7%98%D7%9F&diff=334141דובער בוימגרטן2020-05-03T08:02:33Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מסיבות שבת.png|ממוזער|הרב דובער בוימגרטן (מימין) מראה ל{{ה|רבי}} סיכה עם סמל [[מסיבות שבת]]]]<br />
[[קובץ:ספר תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תדפיס מתוך ספר שיצא על תולדותיו של הרב בוימגרטן]]<br />
הרב '''דובער בוימגרטן''' ([[כ"ה מנחם אב]] [[תרפ"ב]]-[[ט"ז אדר|ט"ז אדר ראשון]] [[תשל"ח]], כונה גם בשם: '''בער'ל'''), היה [[שליח]] הרבי ל[[בואנוס איירס]] שב[[ארגנטינה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד באמריקה ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תרפ"ב]], והיה מראשוני התמימים עימם ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] בהגיעו לאמריקה בשנת [[ת"ש]].<br />
<br />
לאחר [[השואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים בגרמניה. אדמו"ר הריי"צ רצה לשלוח להם מתנה לפסח מ[[ארצות הברית]] [[יין]] לארבע כוסות, ור' בערל שהיה גר אז ב[[קראון הייטס]] התעסק בייצור [[יין]] - הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם [[יין]], ושיעורו יהיה לפי דעת הרב [[חיים נאה]].<br />
<br />
ביום השני של [[חג השבועות]] [[תש"ד]] מינה אותו אדמו"ר הריי"צ לשמש בהרכב של שלושה [[תמימים]] (יחד עם ר' [[מאיר גרינברג]] ור' [[מנחם מענדל פלדמן (בולטימור)|מענדל פלדמן]]) שישמשו כעין 'בית דין' וידאגו למצבם של ישיבות תומכי תמימים ואחי תמימים ברחבי ארצות הברית{{הערה|בהתוועדות [[חג השבועות]] תשי"ד הזכיר הרבי את בית דין זה ופעולותיו, וציין לשבח את הרב בוימגארטן שהיה זה שפעל בצורה טובה ביותר דווקא משום שהניח את שכלו על הצד.}}. בהמשך ללימודיו בישיבה, מינהו אדמו"ר הריי"צ כאחראי על מחלקת 'אחי תמימים' בסניף הישיבה שבברוקלין.<br />
<br />
עם עלותו של הרבי לכס הנשיאות, החל הרבי לדרוש מהצעירים לעסוק בהפצת היהדות חוצה לקהלים שאינם שומרי תורה ומצוות, והרב בוימגארטן נעמד בראש העוסקים בכך, ומאוחר יותר בשנת [[תשט"ו]] נמנה על מקימי [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]] ועל ראשי פעיליה.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ז]] החל לשלוח אותו הרבי למדינות שונות באירופה ובדרום אמריקה, ובשנת [[תשי"ח]] נשלח על ידי [[הרבי]] לשליחות קבועה ב[[בואנוס איירס]] שבארגנטינה, והיה לשליח הראשון במקום. באותם שנים הייתה ממוקמת בבואנוס איירס הקהילה היהודית הגדולה ביותר בדרום אמריקה ושם החלה הפעילות החב"דית הראשונה בדרום אמריקה. כאשר הגיע למדינת ארגנטינה, הוא קיבל שורה של הוראות מיוחדות, ביניהם להוציא לאור בשפת המדינה, ספרדית, את [[קונטרס ומעין]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. <br />
<br />
הוא היה מיוזמי ה'פגישות' עם סטודנטים באוניברסיטאות וכדומה, ופעל רבות גם ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]].<br />
<br />
===מכתביו===<br />
לאורך כל שנות חייו כתב מכתבים רבים לידידיו, וחלקם הפכו לנכסי צאן ברזל בתיעוד ההיסטוריה של [[חסידות חב"ד]]. לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הריי"צ ביקש הרבי לקבל את מכתביו לידידו החסיד הרב [[צבי שוסטרמן]], והרבי שמר אותם לאורך כל שנות הנשיאות במגירות שולחן משרדו הפרטי.<br />
<br />
במכתב אישי שכתב בחורף [[תשל"ב]] הוא מעיד על עצמו בין הדברים: {{ציטוטון|לימדתי בתור ראש ישיבה בישיבת חפץ-חיים, חמש שנים בהצלחה גדולה הן על אתר שנשתנה מצב התלמידים לגמרי לטוב מהקצה אל הקצה והן בשילוח תלמידים לישיבות. הצלחתי לשלוח כל"ה [35] תלמידים ל[[ארץ הקודש]] ולצפון אמעריקה וגם אחדים מהם שלא יכולתי לשכנעם לנסוע ל[[תומכי תמימים]] נסעו לקול תורה, סלבודקה, פונוביץ' והדומה. וגם כאן נודעו תלמידיי בידיעותיהם ב[[תורה]] וב[[יראת שמים]] וכו'}}.<br />
<br />
===פטירתו===<br />
פעולותיו בארגנטינה נמשכו עד לפטירתו ב[[ט"ז אדר|ט"ז אדר ראשון]] [[תשל"ח]] בעת ביקורו באנגליה.<br />
פטירתו היתה לאחרי [[שמיני עצרת תשל"ח|האירוע שעבר הרבי בתשל"ח]], שאז הוא ועוד שני חסידים מסרו שנותיהם לחיי הרבי בפני ארון קודש, וכך הווה שכולם נפטרו באותה שנה.<br />
<br />
על מצבתו נרשם: {{ציטוטון|עוסק בצורכי ציבור ורב פעלים ורבים השיב מעון הרביץ תורה ברבים ועסק ב[[מסירות נפש]] בהפצת היהדות והמעינות, שליח הרבי במדינת ארגנטינא}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[פנחס שלמה בוימגרטן]], [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בואנוס איירס]].<br />
<br />
נכדו: הרב יוסף יצחק בוימגרטן, רב בית הכנסת הגדול "פאסו" אשר בבואנוס איירס, ארגנטינה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד<br />
*תולדות התמימים בארצות הברית מאת הרב יוסף יצחק קעלער<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:בוימגרטן, דובער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%94&diff=332767משתמש:לית מחשבה תפיסא ביה2020-04-24T06:34:13Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: יצירת דף עם התוכן "סיסמאות: יגעת ומצאת תאמין (מגילה דף ו עמוד ב). משיטותי: להעלות את כל הפרטים, ולא לייפות או ל..."</p>
<hr />
<div>סיסמאות:<br />
יגעת ומצאת תאמין (מגילה דף ו עמוד ב).<br />
משיטותי:<br />
להעלות את כל הפרטים, ולא לייפות או לדמיין את ההיסטוריה. <br />
יש לציין למה שכתב הרב ישראל דזייקובסון בספרו זכרון לבני ישראל, שבתיאור אדם אי אפשר לתאר מהותו האמיתי, ורק על ידי צירוף כמה תיאורים עולה תמונה שלימה מהאיש ההוא.<br />
הנהגות שאין להם מקור בתורה או בהוראות הרבי (היינו הך) הינם מנהג אותיות גיהנם.<br />
יש להעלות השערות, בהיותם מועילים לחקר ההיסטוריה, אך לציין שהם רק בגדר השערה.<br />
כל דבר דורש ציון מקור, ואם אין לו מקור, הרי הוא בבחינת חלום בלבד.<br />
קבלה הוא פירוש על החסידות, ומוכרח ללמוד אותו להבין חסידות כדבעי, ולא כאותם טפשים שאומרים שיש ללמוד רק תורת החסידות. כן הוא גם לקריאת שאר ספרים כגון חסידות פולין - הכול מחוייבים ללמדו, ומי שאינו מסכים לזה, בידוע שאין לו השקפה יהודית ישרה.</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=332766תמונות וציורי רבותינו נשיאנו2020-04-24T06:20:57Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: /* תמונת הבעל שם טוב */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרבי 10.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צלם מצלם את עידודי [[הרבי]] בעת [[חלוקת כוס של ברכה]], [[תשמ"ח]]]]<br />
ל'''[[תמונה|תמונות]] וציורי [[רבותינו נשיאנו]]''' ישנה חשיבות גדולה בחסידות חב"ד בשל המעלה הגדולה של [[ציור פני הרב]], שניתן לקיימה גם על ידי תמונה.<br />
<br />
לחלק מ[[רבותינו נשיאנו]], אדמו"רי חב"ד, ישנם '''ציורים או תמונות''' שהגיעו לידינו: [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי מלך המשיח שליט"א]]. מ[[אדמו"ר המהר"ש]] אין ציור או תמונה ברורים (ישנם ציורים המיוחסים לו), אולם ניתן לצייר את פניו על ידי הידיעה שהיה דומה מאוד לנכדו, אדמו"ר הריי"צ. מ[[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ומ[[אדמו"ר האמצעי]] אין אפילו השערה לגבי תואר פניהם.<br />
<br />
==ציור פני הרב==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור פני הרב]]}}<br />
'''ציור פני הרב''' הוא אחת מדרכי ההתקשרות לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67], שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.}}. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות:להתקשרות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67]}} נתינת כחל ללכת בדרכי התורה והמצוות{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' ע' פא}}, לפחדים{{הערה|1= אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו}} ולעורר את המחשבה אף על המצולם בתמונה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.}}.<br />
<br />
==תמונת ה[[בעל שם טוב]]==<br />
[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|150px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו]]<br />
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת ל[[בעל שם טוב]], אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערת שוליים|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}.}}.<br />
כיום הוכח שאכן תמונה זו היא מהבעל שם מלונדון (בתחילה רב בגרמניה כדברי הרבי) ר׳ חיים שמואל יעקב פאלק (תס״ח-תקמ״ב) שנחשד על ידי ר יעקב עמדין בשבתאות {{הערה | ראה ויקפדיה ערך Baal Shem of London}}.<br />
ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערת שוליים|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.<br />
<br />
נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה צריך להיות [[י"ג תיקוני דיקנא]] ניכר ב[[זקן]]{{הערת שוליים|התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער).[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.<br />
<br />
==תמונת [[המגיד ממזריטש|המגיד]]==<br />
הרבי אמר{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} כי אין תמונה מהמגיד.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הזקן]]==<br />
<br />
{{ערך מורחב|ערכים=[[תמונת אדמו"ר הזקן]], [[תמונת אדמו"ר הזקן/מחקר]]}}<br />
[[תמונה:רבי_שניאור_זלמן.jpg|left|thumb|250px|ציור אדמו"ר הזקן]]<br />
כשנסעו [[אדמו"ר המהר"ש]] ור' אהרן בליניטשער ל[[פטרבורג]] בשנת [[תרט"ו]] כשלוחי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל{{הערה|1=הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.}}, נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש{{הבהרה|התמונה לפי מסורת משפחת גינזבוגר?}}, באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים{{הערה|1=במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"}} שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחיתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו ([[ישראל ברוך פוזנר|ר' ברוך]]) מהעיר ליאוזנה, ושנת [[תקנ"ט]] (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.<br />
<br />
כאשר חזר [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[ליובאוויטש]], סיפר על כך ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת [[תרי"ט]] הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"א]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב חיים שניאור זלמן]] לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטזן, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.<br />
<br />
בקיץ של שנת [[תרכ"ב]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).<br />
<br />
במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי ובשטריימל של שבת וחגור ב[[גרטל|אבנט]], העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.<br />
<br />
בשנת תרמ"ח{{הבהרה|או שמה תרמ"ט?}}.פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] (שהייתה מיחדי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.<br />
<br />
הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת [[תרכ"ב]] את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים{{הערה|1=מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'[[התמים]]' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך}}.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר האמצעי]]==<br />
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק{{הערה|1=ב '[[רשימות היומן]]' מובא כי היה מעט יותר נמוך מאדמו"ר הזקן (שהיה גבוה מאוד), וצבע שערותיו היה בלונדי כצבע שערותיו של אדמו"ר הזקן. רשימות היומן עמ' שפד (הובא גם [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4411&CategoryID=1094 כאן])}}. הרבי התבטא כי '''"איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא"''' {{כתב קטן|גם בדמיון אין בנמצא}}"'''{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}}<br />
<br />
באחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] הזכיר [[הרבי]] את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]] על ידי תמונה שיש מהם; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בעניין, מכיוון שצדיקים מכניסים עצמם בתוך תורתם (וכעין מה שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי התבוננות בתורתו ובפרט באופן של [[ראיה]] (שבתורת אדמו"ר האמצעי בנקל יותר להגיע לזה), שייך שיהיה בעל השמועה כנגדו. (ועד שיהיה לא רק "'''כאילו''' עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!).{{הערה|1=שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ( [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדיות תשד"מ חלק א' עמוד 539]).}}<br />
<br />
== תמונת [[אדמו"ר הצמח צדק]] ==<br />
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הציור המקורי]]<br />
היה גוי{{הערה|1=הרבי העיר שהצייר היה גוי. הנחה בלתי מוגת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעניו היו עצומות כך שלא יכל לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד|בגדי]] שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה ב[[שבת]] - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערת שוליים|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שניה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר{{הערה|ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הניר."}}.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.<br />
<br />
הציור המקורי שהיה תלוי בבית רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], התגלה בשנת [[תשנ"א]] על ידי הספרן [[בערל לוין]]{{הערה|1=ראה [[מבית הגנזים]] מאת [[בערל לוין]] [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf עמוד רנ"ז]}} אצל אחד מניניו, ב[[מוסקבה]] ששלח עותק ממנו ל'[[ספריית ליובאוויטש]]' ופורסם לציבור.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר המהר"ש]]==<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[תמונה:מיוחס למהר"ש.jpg|left|thumb|150px|{{כתב קטן|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[תמונה:מיוחס למהרש 3'.jpg|left|thumb|150px|{{כתב קטן|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "[[אלגמיינער ז'ורנאל]]", שצויירה על ידי ר' זלצמן שראה את המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:אדמור_הרייצ_תרפז.png|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]] הדומה לציור השני של אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:מהרש השוואת התמונות.png|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|חלק ממחקר המגלה מה היא ציור פני [[המהר"ש]] לפי תווי הפנים נראה שהציור שבידי משפחת גינזבורג יותר מדוייק}}]]<br />
|}<br />
<br />
כיום לא ידוע לנו על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך קיימים כשלושה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:<br />
<br />
#ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{הבהרה|שלא היה נראה טוב?}}{{מקור}}.<br />
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן שראה את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבדד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]] <br />
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.<br />
<br />
על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש היו כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31.}} והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.<br />
<br />
{{ציטוט|<br />
מרכאות=כן|<br />
מקור= [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=439 י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדיות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456]|<br />
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!<br />
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...{{ש}}<br />
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}.<br />
<br />
בעקבות כך אמר הרבי כי [[ציור פני הרב|ציור פני הרבי המהר"ש]] היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[י' כסלו]] [[תשד"מ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדיות תשד"מ חלק א' עמוד 539]}}.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הרש"ב]]==<br />
[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|210px|התמונה המקורית]]<br />
[[קובץ:ציור הרש''ב.png|ימין|ממוזער|210px|הציור המוגה]]<br />
אדמו"ר הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. כשהלך אדמו"ר הרש"ב ב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] ל'[[תשליך]]' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר {{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו{{הבהרה|איפה המקור המדוייק לכך?}}, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.<br />
<br />
בשנת [[תר"פ]] תיכנן [[אדמו"ר הרש"ב]] לנסוע מ[[רוסטוב]] לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של [[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
לצורך הנפקת הויזה צילמו את [[הרבי הרש"ב]] וזוהי תמונותו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא [[אדמו"ר הרש"ב]] מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר ברוסטוב{{הערת שוליים|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{מקור}}.<br />
<br />
הרבנית [[חיה מושקא]] העירה כמה פעמים כי התמונה אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב [[אברהם דרייזין]] כששטריימל לראשו, ולאחר הגהות הרבנית{{הערה|כי העיניים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר}} - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערת שוליים|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21), ציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}<br />
<br />
===התמונה השנייה===<br />
ב[[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב "'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)'''". אמנם אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה באייר תרס"ח, אולם יש עדיין המפקפקים באמינות התמונה{{הערה|[https://chabad.info/special/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%94%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/ התמונה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]]==<br />
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו]]<br />
[[קובץ:ציור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התמונה שהרבי התבטא עליה: '''לא ראיתי דוגמתה''']]<br />
[[קובץ: קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים]]<br />
ב[[בר מצוה|בר המצוה]] של [[בערי גוראריה]] העניקו לו [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] מצלמה שנחשבה למשוכללת באותם ימים, ונהג לצלם בה את אדמו"ר הריי"צ בתנוחות ומצבים שונים, כך שכיום רוב תמונותיו של אדמו"ר הריי"צ צילם בערי.{{מקור}}<br />
<br />
===הציור משנת [[תר"פ]]===<br />
בקיץ של שנת תנש"א נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"פ. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה] {{אינפו}}}}<br />
<br />
===צילום הריי"צ בעת מאסרו בבית הסוהר שפלורקה===<br />
[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|בעת שהות]] אדמו"ר הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משני זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע [[תפלת שחרית]] של [[שבת]], ונכנס לתוך דבקות ו[[התבוננות]], כש[[טלית]] כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.<br />
<br />
מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנהבלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא.<br />
במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשה[[כיפה]] ל[[ראש|ראשו]], וסידר את הבגד ה[[ציצית]] כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם.<br />
הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם{{הערה|1=התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}<br />
<br />
===קבלת האזרחות===<br />
קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. הרבי דאג להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משני הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שגובה ה"פלאש" לא גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו הק' של אדמו"ר הריי"צ. האירוע גם הוסרט בסרט צבעונית, דבר נדיר ואף יקר בימים ההם.<br />
<br />
===יחס הרבי לתמונות אדמו"ר הריי"צ===<br />
הרב [[משה גרונר]] היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך.<br />
באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו הק'. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, והרבי שאל אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבר{{הבהרה|דרושה מילה מכבדת יותר}}{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}.<br />
<br />
כמענה למנהל מוסד שהדפיס דף ובראשו תמונת אדמו"ר הריי"צ ולצידה תמונת שני נשים שסייעו רבות למוסד על מנת לתת אותו להם כציון לשבח על תרומתן, ענה הרבי:{{ציטוטון|'''באם רוצה לתת אות הצטיינות למרת פלונית ופלונית תחיינה - האומנם ''ברשותו'' זו על ידי הדפסת תמונה שלהם דוקא ביחד ביחד עם תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר? כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם. בודאי תכף ומיד יבער מן העולם עמוד זה. כיון שאין ביכולתי להשתתף באחריות הנהגה שבשביל פרסום לא עוצרים אפילו מדברים כנהנזכר לעיל - יסיר את שמי מכל ניירי המכתבים, חוברות וכו'. באם לעצתי ישמע - יקבל עליו תענית לאחד הימים הקרובים, ויסע לציון הקדוש ויבקש מחילה וסליחה וכפרה על הנזכר לעיל, ויקבע לימוד במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר בכל יום - עד ראש השנה הבא עלינו לטובה (כמובן בלי נדר) באם מי שהוא השתתף איתו בפעולה האמורה - מובן שגם אליו שייך כל זה'''}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8/ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח ה[[ראיה]] ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת [[שמיעה]]{{הערה|פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311).}}.<br />
<br />
==צילום [[הרבי]]==<br />
[[קובץ:הרבי מכסה פניו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסתיר את פניו בסידור]]<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית של הרבי, בעת סידור ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]<br />
===י' שבט תש"ל===<br />
עד התוועדות [[י' שבט תש"ל]] לא נתן הרבי רשות לצלמים לצלם ב[[התוועדות]], והתמונות שצולמו עד אז צולמו בסודיות. בהתוועות י' שבט נתן הרבי לראשונה רשות לצלם [[יצחק ברז]] לצלם בהתוועדות, שצילם כמאה עשרים תמונות. כששמע על כך הרבי התבטא "חשבתי שיצלם שתיים או שלוש תמונות ולא מאה עשרים"...{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52549 יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק] {{אינפו}} }}<br />
<br />
===צילום הרבי בחתונות===<br />
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעייני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו בחסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרבעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.<br />
<br />
בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות ב[[השלאש|חצר 770]] בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת{{הערה|1=ראה ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג הכהן כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".}}.<br />
<br />
כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות{{הערה|1=ושם (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.}}. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רבעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו הק' בסידור (ראה תמונה){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80288 מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?]{{אינפו}} }}.<br />
<br />
כשהראה הרב [[בערל יוניק]] את אלבום [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|חתונתו]] ל[[חיה מושקא שניאורסון|רבנית]], התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדוקוב]] שהקריא את ה[[קידושין ונישואין#כתובה|כתובה]], ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה ב[[פרזידנט 1304#קומה השניה|ספריית הרבי]] ש[[פרזידנט 1304|בביתו]]. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו{{הערה|חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פרזידנט1304#קומה השניה|חדר]] [[שינה|השינה]]. בית משיח גילון 508}}.<br />
<br />
===שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום===<br />
בשנים הראשונות, היה ידוע שהרבי מתנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי – משום שידעו שהרבי מתנגד לכך, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הבהרה|הרבי היה מחזיר את המצלמה?}}. כאשר גילה הרבי את הרב גרשון שוסטרמן (כילד) מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה.<br />
<br />
כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד '[[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' [[לוי יצחק פריידין]] שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע [[קריאת התורה]]".<br />
<br />
כך גם באחת מהתועדיות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את [[שיעורים יומיים#תניא|שיעור התניא]] של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' [[יואל כהן]] ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל [[תניא]], השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו{{הערה|1=באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן}}.<br />
<br />
התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר ב[[התוועדות]] [[כ' בחשוון| כ'מר חשון]] [[תשד"מ]] בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"[[חסידות]]" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - "ליגט נישט אין חיצוניות"<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שניה, פעם שלשית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות! <br />
פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו! <br />
{{ש}}מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של ''"חסידות"''! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!... <br />
{{ש}}ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חצוניות"!|מקור=התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=490 תורת מנחם תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך]}} כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשל"ח]] בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמו.{{הערה|1=[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97_-_%22%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%22_(%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9)#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.9E.D7.99.D7.A9.D7.99.2C_.D7.99.22.D7.96_.D7.AA.D7.A9.D7.A8.D7.99.2C_.D7.90.27_.D7.93.D7.97.D7.95.D7.94.D7.9E.22.D7.A1 יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תמונה]]<br />
<br />
==קישורים חצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 קבלת האזרחות*גלריה מיוחדת] גלרית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: '''לא ראיתי כדוגמתה'''] האיור משנת [[תר"פ]] {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] ליקוט מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16576&siteLan שתי תמונות, זיוף אחד] מאמר באתר "אוהלי צדיקים" מתוך גליון [[המבשר]] בנושא זיוף תמונת הבעל שם טוב.<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=484&ArticleID=1146&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות וציורים] –אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80426 יחס הרבי לצילום תמונותיו*סקירה מרתקת] {{בית משיח}}<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-Copy.pdf אור פני מלך חיים]''', סקירה על יחסם של רבותינו נשיאינו לצילום תמונותיהם - חלק ראשון, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 39<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=332765תמונות וציורי רבותינו נשיאנו2020-04-24T06:04:17Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרבי 10.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צלם מצלם את עידודי [[הרבי]] בעת [[חלוקת כוס של ברכה]], [[תשמ"ח]]]]<br />
ל'''[[תמונה|תמונות]] וציורי [[רבותינו נשיאנו]]''' ישנה חשיבות גדולה בחסידות חב"ד בשל המעלה הגדולה של [[ציור פני הרב]], שניתן לקיימה גם על ידי תמונה.<br />
<br />
לחלק מ[[רבותינו נשיאנו]], אדמו"רי חב"ד, ישנם '''ציורים או תמונות''' שהגיעו לידינו: [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי מלך המשיח שליט"א]]. מ[[אדמו"ר המהר"ש]] אין ציור או תמונה ברורים (ישנם ציורים המיוחסים לו), אולם ניתן לצייר את פניו על ידי הידיעה שהיה דומה מאוד לנכדו, אדמו"ר הריי"צ. מ[[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ומ[[אדמו"ר האמצעי]] אין אפילו השערה לגבי תואר פניהם.<br />
<br />
==ציור פני הרב==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור פני הרב]]}}<br />
'''ציור פני הרב''' הוא אחת מדרכי ההתקשרות לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67], שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.}}. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות:להתקשרות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67]}} נתינת כחל ללכת בדרכי התורה והמצוות{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' ע' פא}}, לפחדים{{הערה|1= אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו}} ולעורר את המחשבה אף על המצולם בתמונה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.}}.<br />
<br />
==תמונת ה[[בעל שם טוב]]==<br />
[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|150px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו]]<br />
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת ל[[בעל שם טוב]], אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערת שוליים|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערת שוליים|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.<br />
<br />
נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה צריך להיות [[י"ג תיקוני דיקנא]] ניכר ב[[זקן]]{{הערת שוליים|התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער).[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.<br />
<br />
==תמונת [[המגיד ממזריטש|המגיד]]==<br />
הרבי אמר{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} כי אין תמונה מהמגיד.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הזקן]]==<br />
<br />
{{ערך מורחב|ערכים=[[תמונת אדמו"ר הזקן]], [[תמונת אדמו"ר הזקן/מחקר]]}}<br />
[[תמונה:רבי_שניאור_זלמן.jpg|left|thumb|250px|ציור אדמו"ר הזקן]]<br />
כשנסעו [[אדמו"ר המהר"ש]] ור' אהרן בליניטשער ל[[פטרבורג]] בשנת [[תרט"ו]] כשלוחי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל{{הערה|1=הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.}}, נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש{{הבהרה|התמונה לפי מסורת משפחת גינזבוגר?}}, באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים{{הערה|1=במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"}} שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחיתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו ([[ישראל ברוך פוזנר|ר' ברוך]]) מהעיר ליאוזנה, ושנת [[תקנ"ט]] (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.<br />
<br />
כאשר חזר [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[ליובאוויטש]], סיפר על כך ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת [[תרי"ט]] הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"א]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב חיים שניאור זלמן]] לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטזן, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.<br />
<br />
בקיץ של שנת [[תרכ"ב]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).<br />
<br />
במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי ובשטריימל של שבת וחגור ב[[גרטל|אבנט]], העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.<br />
<br />
בשנת תרמ"ח{{הבהרה|או שמה תרמ"ט?}}.פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] (שהייתה מיחדי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.<br />
<br />
הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת [[תרכ"ב]] את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים{{הערה|1=מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'[[התמים]]' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך}}.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר האמצעי]]==<br />
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק{{הערה|1=ב '[[רשימות היומן]]' מובא כי היה מעט יותר נמוך מאדמו"ר הזקן (שהיה גבוה מאוד), וצבע שערותיו היה בלונדי כצבע שערותיו של אדמו"ר הזקן. רשימות היומן עמ' שפד (הובא גם [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4411&CategoryID=1094 כאן])}}. הרבי התבטא כי '''"איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא"''' {{כתב קטן|גם בדמיון אין בנמצא}}"'''{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}}<br />
<br />
באחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] הזכיר [[הרבי]] את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]] על ידי תמונה שיש מהם; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בעניין, מכיוון שצדיקים מכניסים עצמם בתוך תורתם (וכעין מה שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי התבוננות בתורתו ובפרט באופן של [[ראיה]] (שבתורת אדמו"ר האמצעי בנקל יותר להגיע לזה), שייך שיהיה בעל השמועה כנגדו. (ועד שיהיה לא רק "'''כאילו''' עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!).{{הערה|1=שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ( [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדיות תשד"מ חלק א' עמוד 539]).}}<br />
<br />
== תמונת [[אדמו"ר הצמח צדק]] ==<br />
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הציור המקורי]]<br />
היה גוי{{הערה|1=הרבי העיר שהצייר היה גוי. הנחה בלתי מוגת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעניו היו עצומות כך שלא יכל לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד|בגדי]] שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה ב[[שבת]] - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערת שוליים|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שניה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר{{הערה|ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הניר."}}.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.<br />
<br />
הציור המקורי שהיה תלוי בבית רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], התגלה בשנת [[תשנ"א]] על ידי הספרן [[בערל לוין]]{{הערה|1=ראה [[מבית הגנזים]] מאת [[בערל לוין]] [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf עמוד רנ"ז]}} אצל אחד מניניו, ב[[מוסקבה]] ששלח עותק ממנו ל'[[ספריית ליובאוויטש]]' ופורסם לציבור.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר המהר"ש]]==<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[תמונה:מיוחס למהר"ש.jpg|left|thumb|150px|{{כתב קטן|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[תמונה:מיוחס למהרש 3'.jpg|left|thumb|150px|{{כתב קטן|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "[[אלגמיינער ז'ורנאל]]", שצויירה על ידי ר' זלצמן שראה את המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:אדמור_הרייצ_תרפז.png|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]] הדומה לציור השני של אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:מהרש השוואת התמונות.png|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|חלק ממחקר המגלה מה היא ציור פני [[המהר"ש]] לפי תווי הפנים נראה שהציור שבידי משפחת גינזבורג יותר מדוייק}}]]<br />
|}<br />
<br />
כיום לא ידוע לנו על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך קיימים כשלושה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:<br />
<br />
#ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{הבהרה|שלא היה נראה טוב?}}{{מקור}}.<br />
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן שראה את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבדד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]] <br />
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.<br />
<br />
על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש היו כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31.}} והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.<br />
<br />
{{ציטוט|<br />
מרכאות=כן|<br />
מקור= [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=439 י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדיות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456]|<br />
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!<br />
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...{{ש}}<br />
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}.<br />
<br />
בעקבות כך אמר הרבי כי [[ציור פני הרב|ציור פני הרבי המהר"ש]] היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[י' כסלו]] [[תשד"מ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדיות תשד"מ חלק א' עמוד 539]}}.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הרש"ב]]==<br />
[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|210px|התמונה המקורית]]<br />
[[קובץ:ציור הרש''ב.png|ימין|ממוזער|210px|הציור המוגה]]<br />
אדמו"ר הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. כשהלך אדמו"ר הרש"ב ב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] ל'[[תשליך]]' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר {{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו{{הבהרה|איפה המקור המדוייק לכך?}}, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.<br />
<br />
בשנת [[תר"פ]] תיכנן [[אדמו"ר הרש"ב]] לנסוע מ[[רוסטוב]] לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של [[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
לצורך הנפקת הויזה צילמו את [[הרבי הרש"ב]] וזוהי תמונותו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא [[אדמו"ר הרש"ב]] מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר ברוסטוב{{הערת שוליים|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{מקור}}.<br />
<br />
הרבנית [[חיה מושקא]] העירה כמה פעמים כי התמונה אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב [[אברהם דרייזין]] כששטריימל לראשו, ולאחר הגהות הרבנית{{הערה|כי העיניים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר}} - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערת שוליים|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21), ציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}<br />
<br />
===התמונה השנייה===<br />
ב[[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב "'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)'''". אמנם אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה באייר תרס"ח, אולם יש עדיין המפקפקים באמינות התמונה{{הערה|[https://chabad.info/special/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%94%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/ התמונה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]]==<br />
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו]]<br />
[[קובץ:ציור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התמונה שהרבי התבטא עליה: '''לא ראיתי דוגמתה''']]<br />
[[קובץ: קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים]]<br />
ב[[בר מצוה|בר המצוה]] של [[בערי גוראריה]] העניקו לו [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] מצלמה שנחשבה למשוכללת באותם ימים, ונהג לצלם בה את אדמו"ר הריי"צ בתנוחות ומצבים שונים, כך שכיום רוב תמונותיו של אדמו"ר הריי"צ צילם בערי.{{מקור}}<br />
<br />
===הציור משנת [[תר"פ]]===<br />
בקיץ של שנת תנש"א נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"פ. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה] {{אינפו}}}}<br />
<br />
===צילום הריי"צ בעת מאסרו בבית הסוהר שפלורקה===<br />
[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|בעת שהות]] אדמו"ר הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משני זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע [[תפלת שחרית]] של [[שבת]], ונכנס לתוך דבקות ו[[התבוננות]], כש[[טלית]] כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.<br />
<br />
מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנהבלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא.<br />
במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשה[[כיפה]] ל[[ראש|ראשו]], וסידר את הבגד ה[[ציצית]] כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם.<br />
הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם{{הערה|1=התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}<br />
<br />
===קבלת האזרחות===<br />
קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. הרבי דאג להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משני הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שגובה ה"פלאש" לא גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו הק' של אדמו"ר הריי"צ. האירוע גם הוסרט בסרט צבעונית, דבר נדיר ואף יקר בימים ההם.<br />
<br />
===יחס הרבי לתמונות אדמו"ר הריי"צ===<br />
הרב [[משה גרונר]] היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך.<br />
באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו הק'. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, והרבי שאל אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבר{{הבהרה|דרושה מילה מכבדת יותר}}{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}.<br />
<br />
כמענה למנהל מוסד שהדפיס דף ובראשו תמונת אדמו"ר הריי"צ ולצידה תמונת שני נשים שסייעו רבות למוסד על מנת לתת אותו להם כציון לשבח על תרומתן, ענה הרבי:{{ציטוטון|'''באם רוצה לתת אות הצטיינות למרת פלונית ופלונית תחיינה - האומנם ''ברשותו'' זו על ידי הדפסת תמונה שלהם דוקא ביחד ביחד עם תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר? כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם. בודאי תכף ומיד יבער מן העולם עמוד זה. כיון שאין ביכולתי להשתתף באחריות הנהגה שבשביל פרסום לא עוצרים אפילו מדברים כנהנזכר לעיל - יסיר את שמי מכל ניירי המכתבים, חוברות וכו'. באם לעצתי ישמע - יקבל עליו תענית לאחד הימים הקרובים, ויסע לציון הקדוש ויבקש מחילה וסליחה וכפרה על הנזכר לעיל, ויקבע לימוד במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר בכל יום - עד ראש השנה הבא עלינו לטובה (כמובן בלי נדר) באם מי שהוא השתתף איתו בפעולה האמורה - מובן שגם אליו שייך כל זה'''}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8/ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח ה[[ראיה]] ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת [[שמיעה]]{{הערה|פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311).}}.<br />
<br />
==צילום [[הרבי]]==<br />
[[קובץ:הרבי מכסה פניו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסתיר את פניו בסידור]]<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית של הרבי, בעת סידור ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]<br />
===י' שבט תש"ל===<br />
עד התוועדות [[י' שבט תש"ל]] לא נתן הרבי רשות לצלמים לצלם ב[[התוועדות]], והתמונות שצולמו עד אז צולמו בסודיות. בהתוועות י' שבט נתן הרבי לראשונה רשות לצלם [[יצחק ברז]] לצלם בהתוועדות, שצילם כמאה עשרים תמונות. כששמע על כך הרבי התבטא "חשבתי שיצלם שתיים או שלוש תמונות ולא מאה עשרים"...{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52549 יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק] {{אינפו}} }}<br />
<br />
===צילום הרבי בחתונות===<br />
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעייני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו בחסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרבעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.<br />
<br />
בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות ב[[השלאש|חצר 770]] בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת{{הערה|1=ראה ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג הכהן כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".}}.<br />
<br />
כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות{{הערה|1=ושם (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.}}. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רבעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו הק' בסידור (ראה תמונה){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80288 מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?]{{אינפו}} }}.<br />
<br />
כשהראה הרב [[בערל יוניק]] את אלבום [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|חתונתו]] ל[[חיה מושקא שניאורסון|רבנית]], התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדוקוב]] שהקריא את ה[[קידושין ונישואין#כתובה|כתובה]], ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה ב[[פרזידנט 1304#קומה השניה|ספריית הרבי]] ש[[פרזידנט 1304|בביתו]]. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו{{הערה|חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פרזידנט1304#קומה השניה|חדר]] [[שינה|השינה]]. בית משיח גילון 508}}.<br />
<br />
===שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום===<br />
בשנים הראשונות, היה ידוע שהרבי מתנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי – משום שידעו שהרבי מתנגד לכך, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הבהרה|הרבי היה מחזיר את המצלמה?}}. כאשר גילה הרבי את הרב גרשון שוסטרמן (כילד) מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה.<br />
<br />
כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד '[[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' [[לוי יצחק פריידין]] שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע [[קריאת התורה]]".<br />
<br />
כך גם באחת מהתועדיות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את [[שיעורים יומיים#תניא|שיעור התניא]] של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' [[יואל כהן]] ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל [[תניא]], השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו{{הערה|1=באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן}}.<br />
<br />
התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר ב[[התוועדות]] [[כ' בחשוון| כ'מר חשון]] [[תשד"מ]] בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"[[חסידות]]" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - "ליגט נישט אין חיצוניות"<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שניה, פעם שלשית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות! <br />
פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו! <br />
{{ש}}מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של ''"חסידות"''! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!... <br />
{{ש}}ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חצוניות"!|מקור=התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=490 תורת מנחם תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך]}} כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשל"ח]] בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמו.{{הערה|1=[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97_-_%22%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%22_(%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9)#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.9E.D7.99.D7.A9.D7.99.2C_.D7.99.22.D7.96_.D7.AA.D7.A9.D7.A8.D7.99.2C_.D7.90.27_.D7.93.D7.97.D7.95.D7.94.D7.9E.22.D7.A1 יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תמונה]]<br />
<br />
==קישורים חצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 קבלת האזרחות*גלריה מיוחדת] גלרית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: '''לא ראיתי כדוגמתה'''] האיור משנת [[תר"פ]] {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] ליקוט מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16576&siteLan שתי תמונות, זיוף אחד] מאמר באתר "אוהלי צדיקים" מתוך גליון [[המבשר]] בנושא זיוף תמונת הבעל שם טוב.<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=484&ArticleID=1146&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות וציורים] –אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80426 יחס הרבי לצילום תמונותיו*סקירה מרתקת] {{בית משיח}}<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-Copy.pdf אור פני מלך חיים]''', סקירה על יחסם של רבותינו נשיאינו לצילום תמונותיהם - חלק ראשון, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 39<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=332764תמונות וציורי רבותינו נשיאנו2020-04-24T06:02:47Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרבי 10.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צלם מצלם את עידודי [[הרבי]] בעת [[חלוקת כוס של ברכה]], [[תשמ"ח]]]]<br />
ל'''[[תמונה|תמונות]] וציורי [[רבותינו נשיאנו]]''' ישנה חשיבות גדולה בחסידות חב"ד בשל המעלה הגדולה של [[ציור פני הרב]], שניתן לקיימה גם על ידי תמונה.<br />
<br />
לחלק מ[[רבותינו נשיאנו]], אדמו"רי חב"ד, ישנם '''ציורים או תמונות''' שהגיעו לידינו: [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי מלך המשיח שליט"א]]. מ[[אדמו"ר המהר"ש]] אין ציור או תמונה ברורים (ישנם ציורים המיוחסים לו), אולם ניתן לצייר את פניו על ידי הידיעה שהיה דומה מאוד לנכדו, אדמו"ר הריי"צ. מ[[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ומ[[אדמו"ר האמצעי]] אין אפילו השערה לגבי תואר פניהם.<br />
<br />
==ציור פני הרב==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור פני הרב]]}}<br />
'''ציור פני הרב''' הוא אחת מדרכי ההתקשרות לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67], שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.}}. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות:להתקשרות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67]}} נתינת כחל ללכת בדרכי התורה והמצוות{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' ע' פא}}, לפחדים{{הערה|1= אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו}} ולעורר את המחשבה אף על המצולם בתמונה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.}}.<br />
<br />
==תמונת ה[[בעל שם טוב]]==<br />
[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|150px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו]]<br />
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת ל[[בעל שם טוב]], אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערת שוליים|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערת שוליים|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.<br />
<br />
נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה צריך להיות [[י"ג תיקוני דיקנא]] ניכר ב[[זקן]]{{הערת שוליים|התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער).[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.<br />
<br />
==תמונת [[המגיד ממזריטש|המגיד]]==<br />
הרבי אמר{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} כי אין תמונה מהמגיד.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הזקן]]==<br />
<br />
{{ערך מורחב|ערכים=[[תמונת אדמו"ר הזקן]], [[תמונת אדמו"ר הזקן/מחקר]]}}<br />
[[תמונה:רבי_שניאור_זלמן.jpg|left|thumb|250px|ציור אדמו"ר הזקן]]<br />
כשנסעו [[אדמו"ר המהר"ש]] ור' אהרן בליניטשער ל[[פטרבורג]] בשנת [[תרט"ו]] כשלוחי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל{{הערה|1=הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.}}, נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש{{הבהרה|התמונה לפי מסורת משפחת גינזבוגר?}}, באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים{{הערה|1=במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"}} שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחיתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו ([[ישראל ברוך פוזנר|ר' ברוך]]) מהעיר ליאוזנה, ושנת [[תקנ"ט]] (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.<br />
<br />
כאשר חזר [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[ליובאוויטש]], סיפר על כך ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת [[תרי"ט]] הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"א]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב חיים שניאור זלמן]] לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטזן, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.<br />
<br />
בקיץ של שנת [[תרכ"ב]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).<br />
<br />
במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי ובשטריימל של שבת וחגור ב[[גרטל|אבנט]], העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.<br />
<br />
בשנת תרמ"ח{{הבהרה|או שמה תרמ"ט?}}.פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] (שהייתה מיחדי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.<br />
<br />
הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת [[תרכ"ב]] את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים{{הערה|1=מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'[[התמים]]' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך}}.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר האמצעי]]==<br />
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק{{הערה|1=ב '[[רשימות היומן]]' מובא כי היה מעט יותר נמוך מאדמו"ר הזקן (שהיה גבוה מאוד), וצבע שערותיו היה בלונדי כצבע שערותיו של אדמו"ר הזקן. רשימות היומן עמ' שפד (הובא גם [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4411&CategoryID=1094 כאן])}}. הרבי התבטא כי '''"איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא"''' {{כתב קטן|גם בדמיון אין בנמצא}}"'''{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}}<br />
<br />
באחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] הזכיר [[הרבי]] את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]] על ידי תמונה שיש מהם; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בעניין, מכיוון שצדיקים מכניסים עצמם בתוך תורתם (וכעין מה שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי התבוננות בתורתו ובפרט באופן של [[ראיה]] (שבתורת אדמו"ר האמצעי בנקל יותר להגיע לזה), שייך שיהיה בעל השמועה כנגדו. (ועד שיהיה לא רק "'''כאילו''' עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!).{{הערה|1=שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ( [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדיות תשד"מ חלק א' עמוד 539]).}}<br />
<br />
== תמונת [[אדמו"ר הצמח צדק]] ==<br />
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הציור המקורי]]<br />
היה גוי{{הערה|1=הרבי העיר שהצייר היה גוי. הנחה בלתי מוגת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעניו היו עצומות כך שלא יכל לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד|בגדי]] שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה ב[[שבת]] - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערת שוליים|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שניה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר{{הערה|ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הניר."}}.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.<br />
<br />
הציור המקורי שהיה תלוי בבית רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], התגלה בשנת [[תשנ"א]] על ידי הספרן [[בערל לוין]]{{הערה|1=ראה [[מבית הגנזים]] מאת [[בערל לוין]] [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf עמוד רנ"ז]}} אצל אחד מניניו, ב[[מוסקבה]] ששלח עותק ממנו ל'[[ספריית ליובאוויטש]]' ופורסם לציבור.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר המהר"ש]]==<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[תמונה:מיוחס למהר"ש.jpg|left|thumb|150px|{{כתב קטן|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[תמונה:מיוחס למהרש 3'.jpg|left|thumb|150px|{{כתב קטן|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "[[אלגמיינער ז'ורנאל]]", שצויירה על ידי ר' זלצמן שראה את המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:אדמור_הרייצ_תרפז.png|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]] הדומה לציור השני של אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:מהרש השוואת התמונות.png|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|חלק ממחקר המגלה מה היא ציור פני [[המהר"ש]] לפי תווי הפנים נראה שהציור שבידי משפחת גינזבורג יותר מדוייק}}]]<br />
|}<br />
<br />
כיום לא ידוע לנו על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך קיימים כשלושה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:<br />
<br />
#ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{הבהרה|שלא היה נראה טוב?}}{{מקור}}.<br />
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן שראה את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבדד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]] <br />
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.<br />
<br />
על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש היו כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31.}} והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.<br />
<br />
{{ציטוט|<br />
מרכאות=כן|<br />
מקור= [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=439 י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדיות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456]|<br />
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!<br />
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...{{ש}}<br />
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}.<br />
<br />
בעקבות כך אמר הרבי כי [[ציור פני הרב|ציור פני הרבי המהר"ש]] היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[י' כסלו]] [[תשד"מ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדיות תשד"מ חלק א' עמוד 539]}}.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הרש"ב]]==<br />
[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|210px|התמונה המקורית]]<br />
[[קובץ:ציור הרש''ב.png|ימין|ממוזער|210px|הציור המוגה]]<br />
אדמו"ר הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. כשהלך אדמו"ר הרש"ב ב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] ל'[[תשליך]]' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר {{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו{{הבהרה|איפה המקור המדוייק לכך?}}, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.<br />
<br />
בשנת [[תר"פ]] תיכנן [[אדמו"ר הרש"ב]] לנסוע מ[[רוסטוב]] לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של [[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
לצורך הנפקת הויזה צילמו את [[הרבי הרש"ב]] וזוהי תמונותו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא [[אדמו"ר הרש"ב]] מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר ברוסטוב{{הערת שוליים|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{מקור}}.<br />
<br />
הרבנית [[חיה מושקא]] העירה כמה פעמים כי התמונה אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב [[אברהם דרייזין]] כששטריימל לראשו, ולאחר הגהות הרבנית{{הערה|כי העיניים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר}} - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערת שוליים|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21), ציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}<br />
<br />
===התמונה השנייה===<br />
ב[[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב "'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)'''". אמנם אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה באייר תרס"ח, אולם יש עדיין המפקפקים באמינות התמונה{{הערה|[https://chabad.info/special/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%94%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/ התמונה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]]==<br />
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו]]<br />
[[קובץ:ציור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התמונה שהרבי התבטא עליה: '''לא ראיתי דוגמתה''']]<br />
[[קובץ: קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים]]<br />
ב[[בר מצוה|בר המצוה]] של [[בערי גוראריה]] העניקו לו [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] מצלמה שנחשבה למשוכללת באותם ימים, ונהג לצלם בה את אדמו"ר הריי"צ בתנוחות ומצבים שונים, כך שכיום רוב תמונותיו של אדמו"ר הריי"צ צילם בערי.{{מקור}}<br />
<br />
===הציור משנת [[תר"פ]]===<br />
בקיץ של שנת תנש"א נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"פ. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה] {{אינפו}}}}<br />
<br />
===צילום הריי"צ בעת מאסרו בבית הסוהר שפלורקה===<br />
[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|בעת שהות]] אדמו"ר הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משני זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע [[תפלת שחרית]] של [[שבת]], ונכנס לתוך דבקות ו[[התבוננות]], כש[[טלית]] כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.<br />
<br />
מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנהבלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא.<br />
במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשה[[כיפה]] ל[[ראש|ראשו]], וסידר את הבגד ה[[ציצית]] כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם.<br />
הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם{{הערה|1=התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}<br />
<br />
===קבלת האזרחות===<br />
קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. הרבי דאג להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משני הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שגובה ה"פלאש" לא גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו הק' של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
===יחס הרבי לתמונות אדמו"ר הריי"צ===<br />
הרב [[משה גרונר]] היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך.<br />
באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו הק'. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, והרבי שאל אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבר{{הבהרה|דרושה מילה מכבדת יותר}}{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}.<br />
<br />
כמענה למנהל מוסד שהדפיס דף ובראשו תמונת אדמו"ר הריי"צ ולצידה תמונת שני נשים שסייעו רבות למוסד על מנת לתת אותו להם כציון לשבח על תרומתן, ענה הרבי:{{ציטוטון|'''באם רוצה לתת אות הצטיינות למרת פלונית ופלונית תחיינה - האומנם ''ברשותו'' זו על ידי הדפסת תמונה שלהם דוקא ביחד ביחד עם תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר? כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם. בודאי תכף ומיד יבער מן העולם עמוד זה. כיון שאין ביכולתי להשתתף באחריות הנהגה שבשביל פרסום לא עוצרים אפילו מדברים כנהנזכר לעיל - יסיר את שמי מכל ניירי המכתבים, חוברות וכו'. באם לעצתי ישמע - יקבל עליו תענית לאחד הימים הקרובים, ויסע לציון הקדוש ויבקש מחילה וסליחה וכפרה על הנזכר לעיל, ויקבע לימוד במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר בכל יום - עד ראש השנה הבא עלינו לטובה (כמובן בלי נדר) באם מי שהוא השתתף איתו בפעולה האמורה - מובן שגם אליו שייך כל זה'''}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8/ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח ה[[ראיה]] ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת [[שמיעה]]{{הערה|פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311).}}.<br />
<br />
==צילום [[הרבי]]==<br />
[[קובץ:הרבי מכסה פניו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסתיר את פניו בסידור]]<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית של הרבי, בעת סידור ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]<br />
===י' שבט תש"ל===<br />
עד התוועדות [[י' שבט תש"ל]] לא נתן הרבי רשות לצלמים לצלם ב[[התוועדות]], והתמונות שצולמו עד אז צולמו בסודיות. בהתוועות י' שבט נתן הרבי לראשונה רשות לצלם [[יצחק ברז]] לצלם בהתוועדות, שצילם כמאה עשרים תמונות. כששמע על כך הרבי התבטא "חשבתי שיצלם שתיים או שלוש תמונות ולא מאה עשרים"...{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52549 יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק] {{אינפו}} }}<br />
<br />
===צילום הרבי בחתונות===<br />
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעייני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו בחסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרבעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.<br />
<br />
בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות ב[[השלאש|חצר 770]] בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת{{הערה|1=ראה ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג הכהן כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".}}.<br />
<br />
כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות{{הערה|1=ושם (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.}}. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רבעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו הק' בסידור (ראה תמונה){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80288 מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?]{{אינפו}} }}.<br />
<br />
כשהראה הרב [[בערל יוניק]] את אלבום [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|חתונתו]] ל[[חיה מושקא שניאורסון|רבנית]], התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדוקוב]] שהקריא את ה[[קידושין ונישואין#כתובה|כתובה]], ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה ב[[פרזידנט 1304#קומה השניה|ספריית הרבי]] ש[[פרזידנט 1304|בביתו]]. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו{{הערה|חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פרזידנט1304#קומה השניה|חדר]] [[שינה|השינה]]. בית משיח גילון 508}}.<br />
<br />
===שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום===<br />
בשנים הראשונות, היה ידוע שהרבי מתנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי – משום שידעו שהרבי מתנגד לכך, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הבהרה|הרבי היה מחזיר את המצלמה?}}. כאשר גילה הרבי את הרב גרשון שוסטרמן (כילד) מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה.<br />
<br />
כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד '[[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' [[לוי יצחק פריידין]] שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע [[קריאת התורה]]".<br />
<br />
כך גם באחת מהתועדיות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את [[שיעורים יומיים#תניא|שיעור התניא]] של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' [[יואל כהן]] ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל [[תניא]], השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו{{הערה|1=באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן}}.<br />
<br />
התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר ב[[התוועדות]] [[כ' בחשוון| כ'מר חשון]] [[תשד"מ]] בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"[[חסידות]]" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - "ליגט נישט אין חיצוניות"<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שניה, פעם שלשית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות! <br />
פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו! <br />
{{ש}}מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של ''"חסידות"''! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!... <br />
{{ש}}ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חצוניות"!|מקור=התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=490 תורת מנחם תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך]}} כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשל"ח]] בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמו.{{הערה|1=[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97_-_%22%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%22_(%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9)#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.9E.D7.99.D7.A9.D7.99.2C_.D7.99.22.D7.96_.D7.AA.D7.A9.D7.A8.D7.99.2C_.D7.90.27_.D7.93.D7.97.D7.95.D7.94.D7.9E.22.D7.A1 יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תמונה]]<br />
<br />
==קישורים חצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 קבלת האזרחות*גלריה מיוחדת] גלרית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: '''לא ראיתי כדוגמתה'''] האיור משנת [[תר"פ]] {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] ליקוט מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16576&siteLan שתי תמונות, זיוף אחד] מאמר באתר "אוהלי צדיקים" מתוך גליון [[המבשר]] בנושא זיוף תמונת הבעל שם טוב.<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=484&ArticleID=1146&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות וציורים] –אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80426 יחס הרבי לצילום תמונותיו*סקירה מרתקת] {{בית משיח}}<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-Copy.pdf אור פני מלך חיים]''', סקירה על יחסם של רבותינו נשיאינו לצילום תמונותיהם - חלק ראשון, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 39<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=332763תמונות וציורי רבותינו נשיאנו2020-04-24T06:01:52Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: /* התמונה השנייה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרבי 10.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צלם מצלם את עידודי [[הרבי]] בעת [[חלוקת כוס של ברכה]], [[תשמ"ח]]]]<br />
ל'''[[תמונה|תמונות]] וציורי [[רבותינו נשיאנו]]''' ישנה חשיבות גדולה בחסידות חב"ד בשל המעלה הגדולה של [[ציור פני הרב]], שניתן לקיימה גם על ידי תמונה.<br />
<br />
לחלק מ[[רבותינו נשיאנו]], אדמו"רי חב"ד, ישנם '''ציורים או תמונות''' שהגיעו לידינו: [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי מלך המשיח שליט"א]]. מ[[אדמו"ר המהר"ש]] אין ציור או תמונה ברורים (ישנם ציורים המיוחסים לו), אולם ניתן לצייר את פניו על ידי הידיעה שהיה דומה מאוד לנכדו, אדמו"ר הריי"צ. מ[[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ומ[[אדמו"ר האמצעי]] אין אפילו השערה לגבי תואר פניהם.<br />
<br />
==ציור פני הרב==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור פני הרב]]}}<br />
'''ציור פני הרב''' הוא אחת מדרכי ההתקשרות לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67], שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.}}. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות:להתקשרות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67]}} נתינת כחל ללכת בדרכי התורה והמצוות{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' ע' פא}}, לפחדים{{הערה|1= אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו}} ולעורר את המחשבה אף על המצולם בתמונה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.}}.<br />
<br />
==תמונת ה[[בעל שם טוב]]==<br />
[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|150px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו]]<br />
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת ל[[בעל שם טוב]], אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערת שוליים|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערת שוליים|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.<br />
<br />
נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה צריך להיות [[י"ג תיקוני דיקנא]] ניכר ב[[זקן]]{{הערת שוליים|התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער).[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.<br />
<br />
==תמונת [[המגיד ממזריטש|המגיד]]==<br />
הרבי אמר{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} כי אין תמונה מהמגיד.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הזקן]]==<br />
<br />
{{ערך מורחב|ערכים=[[תמונת אדמו"ר הזקן]], [[תמונת אדמו"ר הזקן/מחקר]]}}<br />
[[תמונה:רבי_שניאור_זלמן.jpg|left|thumb|250px|ציור אדמו"ר הזקן]]<br />
כשנסעו [[אדמו"ר המהר"ש]] ור' אהרן בליניטשער ל[[פטרבורג]] בשנת [[תרט"ו]] כשלוחי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל{{הערה|1=הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.}}, נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש{{הבהרה|התמונה לפי מסורת משפחת גינזבוגר?}}, באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים{{הערה|1=במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"}} שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחיתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו ([[ישראל ברוך פוזנר|ר' ברוך]]) מהעיר ליאוזנה, ושנת [[תקנ"ט]] (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.<br />
<br />
כאשר חזר [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[ליובאוויטש]], סיפר על כך ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת [[תרי"ט]] הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"א]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב חיים שניאור זלמן]] לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטזן, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.<br />
<br />
בקיץ של שנת [[תרכ"ב]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).<br />
<br />
במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי ובשטריימל של שבת וחגור ב[[גרטל|אבנט]], העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.<br />
<br />
בשנת תרמ"ח{{הבהרה|או שמה תרמ"ט?}}.פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] (שהייתה מיחדי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.<br />
<br />
הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת [[תרכ"ב]] את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים{{הערה|1=מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'[[התמים]]' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך}}.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר האמצעי]]==<br />
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק{{הערה|1=ב '[[רשימות היומן]]' מובא כי היה מעט יותר נמוך מאדמו"ר הזקן (שהיה גבוה מאוד), וצבע שערותיו היה בלונדי כצבע שערותיו של אדמו"ר הזקן. רשימות היומן עמ' שפד (הובא גם [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4411&CategoryID=1094 כאן])}}. הרבי התבטא כי '''"איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא"''' {{כתב קטן|גם בדמיון אין בנמצא}}"'''{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}}<br />
<br />
באחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] הזכיר [[הרבי]] את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]] על ידי תמונה שיש מהם; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בעניין, מכיוון שצדיקים מכניסים עצמם בתוך תורתם (וכעין מה שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי התבוננות בתורתו ובפרט באופן של [[ראיה]] (שבתורת אדמו"ר האמצעי בנקל יותר להגיע לזה), שייך שיהיה בעל השמועה כנגדו. (ועד שיהיה לא רק "'''כאילו''' עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!).{{הערה|1=שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ( [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדיות תשד"מ חלק א' עמוד 539]).}}<br />
<br />
== תמונת [[אדמו"ר הצמח צדק]] ==<br />
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הציור המקורי]]<br />
היה גוי{{הערה|1=הרבי העיר שהצייר היה גוי. הנחה בלתי מוגת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעניו היו עצומות כך שלא יכל לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד|בגדי]] שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה ב[[שבת]] - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערת שוליים|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שניה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר{{הערה|ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הניר."}}.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.<br />
<br />
הציור המקורי שהיה תלוי בבית רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], התגלה בשנת [[תשנ"א]] על ידי הספרן [[בערל לוין]]{{הערה|1=ראה [[מבית הגנזים]] מאת [[בערל לוין]] [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf עמוד רנ"ז]}} אצל אחד מניניו, ב[[מוסקבה]] ששלח עותק ממנו ל'[[ספריית ליובאוויטש]]' ופורסם לציבור.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר המהר"ש]]==<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[תמונה:מיוחס למהר"ש.jpg|left|thumb|150px|{{כתב קטן|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[תמונה:מיוחס למהרש 3'.jpg|left|thumb|150px|{{כתב קטן|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "[[אלגמיינער ז'ורנאל]]", שצויירה על ידי ר' זלצמן שראה את המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:אדמור_הרייצ_תרפז.png|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]] הדומה לציור השני של אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:מהרש השוואת התמונות.png|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|חלק ממחקר המגלה מה היא ציור פני [[המהר"ש]] לפי תווי הפנים נראה שהציור שבידי משפחת גינזבורג יותר מדוייק}}]]<br />
|}<br />
<br />
כיום לא ידוע לנו על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך קיימים כשלושה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:<br />
<br />
#ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{הבהרה|שלא היה נראה טוב?}}{{מקור}}.<br />
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן שראה את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבדד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]] <br />
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.<br />
<br />
על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש היו כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31.}} והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.<br />
<br />
{{ציטוט|<br />
מרכאות=כן|<br />
מקור= [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=439 י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדיות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456]|<br />
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!<br />
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...{{ש}}<br />
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}.<br />
<br />
בעקבות כך אמר הרבי כי [[ציור פני הרב|ציור פני הרבי המהר"ש]] היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[י' כסלו]] [[תשד"מ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדיות תשד"מ חלק א' עמוד 539]}}.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הרש"ב]]==<br />
[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|210px|התמונה המקורית]]<br />
[[קובץ:ציור הרש''ב.png|ימין|ממוזער|210px|הציור המוגה]]<br />
אדמו"ר הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. כשהלך אדמו"ר הרש"ב ב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] ל'[[תשליך]]' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר {{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו{{הבהרה|איפה המקור המדוייק לכך?}}, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.<br />
<br />
בשנת [[תר"פ]] תיכנן [[אדמו"ר הרש"ב]] לנסוע מ[[רוסטוב]] לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של [[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
לצורך הנפקת הויזה צילמו את [[הרבי הרש"ב]] וזוהי תמונותו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא [[אדמו"ר הרש"ב]] מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר ברוסטוב{{הערת שוליים|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{מקור}}.<br />
<br />
הרבנית [[חיה מושקא]] העירה כמה פעמים כי התמונה אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב [[אברהם דרייזין]] כששטריימל לראשו, ולאחר הגהות הרבנית{{הערה|כי העיניים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר}} - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערת שוליים|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21), ציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}<br />
<br />
===התמונה השנייה===<br />
https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/01/23-01-2020-14-30-57-WhatsApp-Image-2020-01-23-at-6.02-758x545.png<br />
ב[[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב "'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)'''". אמנם אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה באייר תרס"ח, אולם יש עדיין המפקפקים באמינות התמונה{{הערה|[https://chabad.info/special/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%94%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/ התמונה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]]==<br />
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו]]<br />
[[קובץ:ציור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התמונה שהרבי התבטא עליה: '''לא ראיתי דוגמתה''']]<br />
[[קובץ: קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים]]<br />
ב[[בר מצוה|בר המצוה]] של [[בערי גוראריה]] העניקו לו [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] מצלמה שנחשבה למשוכללת באותם ימים, ונהג לצלם בה את אדמו"ר הריי"צ בתנוחות ומצבים שונים, כך שכיום רוב תמונותיו של אדמו"ר הריי"צ צילם בערי.{{מקור}}<br />
<br />
===הציור משנת [[תר"פ]]===<br />
בקיץ של שנת תנש"א נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"פ. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה] {{אינפו}}}}<br />
<br />
===צילום הריי"צ בעת מאסרו בבית הסוהר שפלורקה===<br />
[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|בעת שהות]] אדמו"ר הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משני זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע [[תפלת שחרית]] של [[שבת]], ונכנס לתוך דבקות ו[[התבוננות]], כש[[טלית]] כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.<br />
<br />
מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנהבלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא.<br />
במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשה[[כיפה]] ל[[ראש|ראשו]], וסידר את הבגד ה[[ציצית]] כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם.<br />
הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם{{הערה|1=התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}<br />
<br />
===קבלת האזרחות===<br />
קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. הרבי דאג להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משני הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שגובה ה"פלאש" לא גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו הק' של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
===יחס הרבי לתמונות אדמו"ר הריי"צ===<br />
הרב [[משה גרונר]] היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך.<br />
באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו הק'. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, והרבי שאל אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבר{{הבהרה|דרושה מילה מכבדת יותר}}{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}.<br />
<br />
כמענה למנהל מוסד שהדפיס דף ובראשו תמונת אדמו"ר הריי"צ ולצידה תמונת שני נשים שסייעו רבות למוסד על מנת לתת אותו להם כציון לשבח על תרומתן, ענה הרבי:{{ציטוטון|'''באם רוצה לתת אות הצטיינות למרת פלונית ופלונית תחיינה - האומנם ''ברשותו'' זו על ידי הדפסת תמונה שלהם דוקא ביחד ביחד עם תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר? כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם. בודאי תכף ומיד יבער מן העולם עמוד זה. כיון שאין ביכולתי להשתתף באחריות הנהגה שבשביל פרסום לא עוצרים אפילו מדברים כנהנזכר לעיל - יסיר את שמי מכל ניירי המכתבים, חוברות וכו'. באם לעצתי ישמע - יקבל עליו תענית לאחד הימים הקרובים, ויסע לציון הקדוש ויבקש מחילה וסליחה וכפרה על הנזכר לעיל, ויקבע לימוד במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר בכל יום - עד ראש השנה הבא עלינו לטובה (כמובן בלי נדר) באם מי שהוא השתתף איתו בפעולה האמורה - מובן שגם אליו שייך כל זה'''}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8/ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח ה[[ראיה]] ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת [[שמיעה]]{{הערה|פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311).}}.<br />
<br />
==צילום [[הרבי]]==<br />
[[קובץ:הרבי מכסה פניו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסתיר את פניו בסידור]]<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית של הרבי, בעת סידור ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]<br />
===י' שבט תש"ל===<br />
עד התוועדות [[י' שבט תש"ל]] לא נתן הרבי רשות לצלמים לצלם ב[[התוועדות]], והתמונות שצולמו עד אז צולמו בסודיות. בהתוועות י' שבט נתן הרבי לראשונה רשות לצלם [[יצחק ברז]] לצלם בהתוועדות, שצילם כמאה עשרים תמונות. כששמע על כך הרבי התבטא "חשבתי שיצלם שתיים או שלוש תמונות ולא מאה עשרים"...{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52549 יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק] {{אינפו}} }}<br />
<br />
===צילום הרבי בחתונות===<br />
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעייני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו בחסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרבעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.<br />
<br />
בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות ב[[השלאש|חצר 770]] בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת{{הערה|1=ראה ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג הכהן כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".}}.<br />
<br />
כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות{{הערה|1=ושם (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.}}. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רבעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו הק' בסידור (ראה תמונה){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80288 מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?]{{אינפו}} }}.<br />
<br />
כשהראה הרב [[בערל יוניק]] את אלבום [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|חתונתו]] ל[[חיה מושקא שניאורסון|רבנית]], התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדוקוב]] שהקריא את ה[[קידושין ונישואין#כתובה|כתובה]], ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה ב[[פרזידנט 1304#קומה השניה|ספריית הרבי]] ש[[פרזידנט 1304|בביתו]]. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו{{הערה|חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פרזידנט1304#קומה השניה|חדר]] [[שינה|השינה]]. בית משיח גילון 508}}.<br />
<br />
===שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום===<br />
בשנים הראשונות, היה ידוע שהרבי מתנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי – משום שידעו שהרבי מתנגד לכך, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הבהרה|הרבי היה מחזיר את המצלמה?}}. כאשר גילה הרבי את הרב גרשון שוסטרמן (כילד) מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה.<br />
<br />
כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד '[[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' [[לוי יצחק פריידין]] שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע [[קריאת התורה]]".<br />
<br />
כך גם באחת מהתועדיות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את [[שיעורים יומיים#תניא|שיעור התניא]] של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' [[יואל כהן]] ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל [[תניא]], השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו{{הערה|1=באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן}}.<br />
<br />
התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר ב[[התוועדות]] [[כ' בחשוון| כ'מר חשון]] [[תשד"מ]] בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"[[חסידות]]" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - "ליגט נישט אין חיצוניות"<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שניה, פעם שלשית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות! <br />
פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו! <br />
{{ש}}מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של ''"חסידות"''! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!... <br />
{{ש}}ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חצוניות"!|מקור=התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=490 תורת מנחם תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך]}} כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשל"ח]] בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמו.{{הערה|1=[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97_-_%22%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%22_(%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9)#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.9E.D7.99.D7.A9.D7.99.2C_.D7.99.22.D7.96_.D7.AA.D7.A9.D7.A8.D7.99.2C_.D7.90.27_.D7.93.D7.97.D7.95.D7.94.D7.9E.22.D7.A1 יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תמונה]]<br />
<br />
==קישורים חצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 קבלת האזרחות*גלריה מיוחדת] גלרית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: '''לא ראיתי כדוגמתה'''] האיור משנת [[תר"פ]] {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] ליקוט מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16576&siteLan שתי תמונות, זיוף אחד] מאמר באתר "אוהלי צדיקים" מתוך גליון [[המבשר]] בנושא זיוף תמונת הבעל שם טוב.<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=484&ArticleID=1146&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות וציורים] –אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80426 יחס הרבי לצילום תמונותיו*סקירה מרתקת] {{בית משיח}}<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-Copy.pdf אור פני מלך חיים]''', סקירה על יחסם של רבותינו נשיאינו לצילום תמונותיהם - חלק ראשון, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 39<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=332762תמונות וציורי רבותינו נשיאנו2020-04-24T05:59:31Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרבי 10.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צלם מצלם את עידודי [[הרבי]] בעת [[חלוקת כוס של ברכה]], [[תשמ"ח]]]]<br />
ל'''[[תמונה|תמונות]] וציורי [[רבותינו נשיאנו]]''' ישנה חשיבות גדולה בחסידות חב"ד בשל המעלה הגדולה של [[ציור פני הרב]], שניתן לקיימה גם על ידי תמונה.<br />
<br />
לחלק מ[[רבותינו נשיאנו]], אדמו"רי חב"ד, ישנם '''ציורים או תמונות''' שהגיעו לידינו: [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי מלך המשיח שליט"א]]. מ[[אדמו"ר המהר"ש]] אין ציור או תמונה ברורים (ישנם ציורים המיוחסים לו), אולם ניתן לצייר את פניו על ידי הידיעה שהיה דומה מאוד לנכדו, אדמו"ר הריי"צ. מ[[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ומ[[אדמו"ר האמצעי]] אין אפילו השערה לגבי תואר פניהם.<br />
<br />
==ציור פני הרב==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור פני הרב]]}}<br />
'''ציור פני הרב''' הוא אחת מדרכי ההתקשרות לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67], שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.}}. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות:להתקשרות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67]}} נתינת כחל ללכת בדרכי התורה והמצוות{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' ע' פא}}, לפחדים{{הערה|1= אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו}} ולעורר את המחשבה אף על המצולם בתמונה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.}}.<br />
<br />
==תמונת ה[[בעל שם טוב]]==<br />
[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|150px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו]]<br />
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת ל[[בעל שם טוב]], אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערת שוליים|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערת שוליים|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.<br />
<br />
נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה צריך להיות [[י"ג תיקוני דיקנא]] ניכר ב[[זקן]]{{הערת שוליים|התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער).[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.<br />
<br />
==תמונת [[המגיד ממזריטש|המגיד]]==<br />
הרבי אמר{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} כי אין תמונה מהמגיד.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הזקן]]==<br />
<br />
{{ערך מורחב|ערכים=[[תמונת אדמו"ר הזקן]], [[תמונת אדמו"ר הזקן/מחקר]]}}<br />
[[תמונה:רבי_שניאור_זלמן.jpg|left|thumb|250px|ציור אדמו"ר הזקן]]<br />
כשנסעו [[אדמו"ר המהר"ש]] ור' אהרן בליניטשער ל[[פטרבורג]] בשנת [[תרט"ו]] כשלוחי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל{{הערה|1=הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.}}, נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש{{הבהרה|התמונה לפי מסורת משפחת גינזבוגר?}}, באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים{{הערה|1=במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"}} שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחיתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו ([[ישראל ברוך פוזנר|ר' ברוך]]) מהעיר ליאוזנה, ושנת [[תקנ"ט]] (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.<br />
<br />
כאשר חזר [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[ליובאוויטש]], סיפר על כך ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת [[תרי"ט]] הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"א]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב חיים שניאור זלמן]] לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטזן, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.<br />
<br />
בקיץ של שנת [[תרכ"ב]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).<br />
<br />
במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי ובשטריימל של שבת וחגור ב[[גרטל|אבנט]], העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.<br />
<br />
בשנת תרמ"ח{{הבהרה|או שמה תרמ"ט?}}.פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] (שהייתה מיחדי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.<br />
<br />
הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת [[תרכ"ב]] את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים{{הערה|1=מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'[[התמים]]' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך}}.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר האמצעי]]==<br />
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק{{הערה|1=ב '[[רשימות היומן]]' מובא כי היה מעט יותר נמוך מאדמו"ר הזקן (שהיה גבוה מאוד), וצבע שערותיו היה בלונדי כצבע שערותיו של אדמו"ר הזקן. רשימות היומן עמ' שפד (הובא גם [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4411&CategoryID=1094 כאן])}}. הרבי התבטא כי '''"איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא"''' {{כתב קטן|גם בדמיון אין בנמצא}}"'''{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}}<br />
<br />
באחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] הזכיר [[הרבי]] את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]] על ידי תמונה שיש מהם; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בעניין, מכיוון שצדיקים מכניסים עצמם בתוך תורתם (וכעין מה שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי התבוננות בתורתו ובפרט באופן של [[ראיה]] (שבתורת אדמו"ר האמצעי בנקל יותר להגיע לזה), שייך שיהיה בעל השמועה כנגדו. (ועד שיהיה לא רק "'''כאילו''' עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!).{{הערה|1=שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ( [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדיות תשד"מ חלק א' עמוד 539]).}}<br />
<br />
== תמונת [[אדמו"ר הצמח צדק]] ==<br />
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הציור המקורי]]<br />
היה גוי{{הערה|1=הרבי העיר שהצייר היה גוי. הנחה בלתי מוגת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעניו היו עצומות כך שלא יכל לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד|בגדי]] שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה ב[[שבת]] - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערת שוליים|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שניה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר{{הערה|ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הניר."}}.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.<br />
<br />
הציור המקורי שהיה תלוי בבית רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], התגלה בשנת [[תשנ"א]] על ידי הספרן [[בערל לוין]]{{הערה|1=ראה [[מבית הגנזים]] מאת [[בערל לוין]] [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf עמוד רנ"ז]}} אצל אחד מניניו, ב[[מוסקבה]] ששלח עותק ממנו ל'[[ספריית ליובאוויטש]]' ופורסם לציבור.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר המהר"ש]]==<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[תמונה:מיוחס למהר"ש.jpg|left|thumb|150px|{{כתב קטן|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[תמונה:מיוחס למהרש 3'.jpg|left|thumb|150px|{{כתב קטן|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "[[אלגמיינער ז'ורנאל]]", שצויירה על ידי ר' זלצמן שראה את המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:אדמור_הרייצ_תרפז.png|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]] הדומה לציור השני של אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:מהרש השוואת התמונות.png|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|חלק ממחקר המגלה מה היא ציור פני [[המהר"ש]] לפי תווי הפנים נראה שהציור שבידי משפחת גינזבורג יותר מדוייק}}]]<br />
|}<br />
<br />
כיום לא ידוע לנו על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך קיימים כשלושה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:<br />
<br />
#ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{הבהרה|שלא היה נראה טוב?}}{{מקור}}.<br />
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן שראה את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבדד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]] <br />
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.<br />
<br />
על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש היו כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31.}} והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.<br />
<br />
{{ציטוט|<br />
מרכאות=כן|<br />
מקור= [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=439 י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדיות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456]|<br />
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!<br />
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...{{ש}}<br />
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}.<br />
<br />
בעקבות כך אמר הרבי כי [[ציור פני הרב|ציור פני הרבי המהר"ש]] היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[י' כסלו]] [[תשד"מ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדיות תשד"מ חלק א' עמוד 539]}}.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הרש"ב]]==<br />
[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|210px|התמונה המקורית]]<br />
[[קובץ:ציור הרש''ב.png|ימין|ממוזער|210px|הציור המוגה]]<br />
אדמו"ר הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. כשהלך אדמו"ר הרש"ב ב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] ל'[[תשליך]]' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר {{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו{{הבהרה|איפה המקור המדוייק לכך?}}, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.<br />
<br />
בשנת [[תר"פ]] תיכנן [[אדמו"ר הרש"ב]] לנסוע מ[[רוסטוב]] לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של [[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
לצורך הנפקת הויזה צילמו את [[הרבי הרש"ב]] וזוהי תמונותו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא [[אדמו"ר הרש"ב]] מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר ברוסטוב{{הערת שוליים|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{מקור}}.<br />
<br />
הרבנית [[חיה מושקא]] העירה כמה פעמים כי התמונה אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב [[אברהם דרייזין]] כששטריימל לראשו, ולאחר הגהות הרבנית{{הערה|כי העיניים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר}} - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערת שוליים|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21), ציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}<br />
<br />
===התמונה השנייה===<br />
ב[[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב "'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)'''". אמנם אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה באייר תרס"ח, אולם יש עדיין המפקפקים באמינות התמונה{{הערה|[https://chabad.info/special/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%94%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/ התמונה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]]==<br />
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו]]<br />
[[קובץ:ציור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התמונה שהרבי התבטא עליה: '''לא ראיתי דוגמתה''']]<br />
[[קובץ: קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים]]<br />
ב[[בר מצוה|בר המצוה]] של [[בערי גוראריה]] העניקו לו [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] מצלמה שנחשבה למשוכללת באותם ימים, ונהג לצלם בה את אדמו"ר הריי"צ בתנוחות ומצבים שונים, כך שכיום רוב תמונותיו של אדמו"ר הריי"צ צילם בערי.{{מקור}}<br />
<br />
===הציור משנת [[תר"פ]]===<br />
בקיץ של שנת תנש"א נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"פ. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה] {{אינפו}}}}<br />
<br />
===צילום הריי"צ בעת מאסרו בבית הסוהר שפלורקה===<br />
[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|בעת שהות]] אדמו"ר הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משני זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע [[תפלת שחרית]] של [[שבת]], ונכנס לתוך דבקות ו[[התבוננות]], כש[[טלית]] כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.<br />
<br />
מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנהבלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא.<br />
במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשה[[כיפה]] ל[[ראש|ראשו]], וסידר את הבגד ה[[ציצית]] כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם.<br />
הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם{{הערה|1=התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}<br />
<br />
===קבלת האזרחות===<br />
קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. הרבי דאג להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משני הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שגובה ה"פלאש" לא גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו הק' של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
===יחס הרבי לתמונות אדמו"ר הריי"צ===<br />
הרב [[משה גרונר]] היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך.<br />
באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו הק'. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, והרבי שאל אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבר{{הבהרה|דרושה מילה מכבדת יותר}}{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}.<br />
<br />
כמענה למנהל מוסד שהדפיס דף ובראשו תמונת אדמו"ר הריי"צ ולצידה תמונת שני נשים שסייעו רבות למוסד על מנת לתת אותו להם כציון לשבח על תרומתן, ענה הרבי:{{ציטוטון|'''באם רוצה לתת אות הצטיינות למרת פלונית ופלונית תחיינה - האומנם ''ברשותו'' זו על ידי הדפסת תמונה שלהם דוקא ביחד ביחד עם תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר? כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם. בודאי תכף ומיד יבער מן העולם עמוד זה. כיון שאין ביכולתי להשתתף באחריות הנהגה שבשביל פרסום לא עוצרים אפילו מדברים כנהנזכר לעיל - יסיר את שמי מכל ניירי המכתבים, חוברות וכו'. באם לעצתי ישמע - יקבל עליו תענית לאחד הימים הקרובים, ויסע לציון הקדוש ויבקש מחילה וסליחה וכפרה על הנזכר לעיל, ויקבע לימוד במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר בכל יום - עד ראש השנה הבא עלינו לטובה (כמובן בלי נדר) באם מי שהוא השתתף איתו בפעולה האמורה - מובן שגם אליו שייך כל זה'''}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8/ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח ה[[ראיה]] ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת [[שמיעה]]{{הערה|פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311).}}.<br />
<br />
==צילום [[הרבי]]==<br />
[[קובץ:הרבי מכסה פניו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסתיר את פניו בסידור]]<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית של הרבי, בעת סידור ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]<br />
===י' שבט תש"ל===<br />
עד התוועדות [[י' שבט תש"ל]] לא נתן הרבי רשות לצלמים לצלם ב[[התוועדות]], והתמונות שצולמו עד אז צולמו בסודיות. בהתוועות י' שבט נתן הרבי לראשונה רשות לצלם [[יצחק ברז]] לצלם בהתוועדות, שצילם כמאה עשרים תמונות. כששמע על כך הרבי התבטא "חשבתי שיצלם שתיים או שלוש תמונות ולא מאה עשרים"...{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52549 יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק] {{אינפו}} }}<br />
<br />
===צילום הרבי בחתונות===<br />
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעייני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו בחסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרבעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.<br />
<br />
בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות ב[[השלאש|חצר 770]] בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת{{הערה|1=ראה ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג הכהן כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".}}.<br />
<br />
כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות{{הערה|1=ושם (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.}}. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רבעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו הק' בסידור (ראה תמונה){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80288 מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?]{{אינפו}} }}.<br />
<br />
כשהראה הרב [[בערל יוניק]] את אלבום [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|חתונתו]] ל[[חיה מושקא שניאורסון|רבנית]], התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדוקוב]] שהקריא את ה[[קידושין ונישואין#כתובה|כתובה]], ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה ב[[פרזידנט 1304#קומה השניה|ספריית הרבי]] ש[[פרזידנט 1304|בביתו]]. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו{{הערה|חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פרזידנט1304#קומה השניה|חדר]] [[שינה|השינה]]. בית משיח גילון 508}}.<br />
<br />
===שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום===<br />
בשנים הראשונות, היה ידוע שהרבי מתנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי – משום שידעו שהרבי מתנגד לכך, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הבהרה|הרבי היה מחזיר את המצלמה?}}. כאשר גילה הרבי את הרב גרשון שוסטרמן (כילד) מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה.<br />
<br />
כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד '[[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' [[לוי יצחק פריידין]] שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע [[קריאת התורה]]".<br />
<br />
כך גם באחת מהתועדיות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את [[שיעורים יומיים#תניא|שיעור התניא]] של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' [[יואל כהן]] ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל [[תניא]], השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו{{הערה|1=באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן}}.<br />
<br />
התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר ב[[התוועדות]] [[כ' בחשוון| כ'מר חשון]] [[תשד"מ]] בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"[[חסידות]]" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - "ליגט נישט אין חיצוניות"<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שניה, פעם שלשית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות! <br />
פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו! <br />
{{ש}}מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של ''"חסידות"''! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!... <br />
{{ש}}ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חצוניות"!|מקור=התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=490 תורת מנחם תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך]}} כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשל"ח]] בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמו.{{הערה|1=[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97_-_%22%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%22_(%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9)#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.9E.D7.99.D7.A9.D7.99.2C_.D7.99.22.D7.96_.D7.AA.D7.A9.D7.A8.D7.99.2C_.D7.90.27_.D7.93.D7.97.D7.95.D7.94.D7.9E.22.D7.A1 יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תמונה]]<br />
<br />
==קישורים חצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 קבלת האזרחות*גלריה מיוחדת] גלרית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: '''לא ראיתי כדוגמתה'''] האיור משנת [[תר"פ]] {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] ליקוט מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16576&siteLan שתי תמונות, זיוף אחד] מאמר באתר "אוהלי צדיקים" מתוך גליון [[המבשר]] בנושא זיוף תמונת הבעל שם טוב.<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=484&ArticleID=1146&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות וציורים] –אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80426 יחס הרבי לצילום תמונותיו*סקירה מרתקת] {{בית משיח}}<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-Copy.pdf אור פני מלך חיים]''', סקירה על יחסם של רבותינו נשיאינו לצילום תמונותיהם - חלק ראשון, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 39<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6)&diff=332761אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)2020-04-24T05:49:47Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:אגרות קודש רייצ.jpg|left|thumb|250px|הכרך הראשון]]<br />
'''אגרות קודש''' [[אדמו"ר הריי"צ]], היא סדרת הספרים המלקטת את מכתביו שהגיעו לידינו. הסדרה כוללת י״ז כרכים, שיצאו לאור על ידי הרב שד״ב לוין, ובנוסף לזה הוציא לאור הרב יעקב חזן הוצאה אחרת של כרכים ט״ו וט״ז, כך שבפועל נדפסו י״ט כרכים.<br />
בסדרה מופיעים אגרות בנושאים תורניים, עסקנות ציבורית, זכרונות מאביו וזקניו [[אדמו"רי חב"ד]] ועוד נושאים רבים וחשובים.<br />
<br />
==עריכת הסדרה==<br />
סדרת הספרים החלה לצאת לאור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]] בשנת [[תשמ"ג]].<br />
<br />
בעריכת הסדרה השתתפו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[שלום יעקב חזן]], הרב [[שמואל קראוס]], הרב [[ברוך וילהלם]] והרב [[משה מנחם מענדל איידלמאן]].<br />
<br />
מכרך ט"ו ואילך יצאה הסדרה בשתי צורות:<br />
<br />
*בעריכת הרב [[שלום יעקב חזן]]: כרכים ט"ו-ט"ז - הכוללים אגרות מארכיון שנמצא על ידו ב[[מוסקבה]].<br />
*בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]]: כרך ט"ו - הכולל אגרות שנשלחו ל[[הרבי|רבי]] ול[[רבנית]], וכרכים ט"ז-י"ז - הכוללים מילואים לשנים הקודמות.<br />
<br />
הסדרה היא 'שער שני', 'היכל שמיני' ב'[[קובץ שלשלת האור]]'.<br />
<br />
מקום נכבד תופסות ההקדמות המופיעות בראש הספרים, הסוקרות את הרקע ההיסטורי מאחורי התקופה והאגרות, ומהוות פסיפס המתאר את המאורעות העיקריים בהיסטוריה החב"דית בתקופתו של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
;וידאו<br />
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/.920727_8378674.mp4 הרבי מקריא את המכתב הראשון בכרך ה'], בעת [[התוועדות]] [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ג]] {{וידאו|}}{{COL|}}<br />
;הכרכים בפורמט PDF באתר היברו בוקס:<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&pgnum=1 כרך א']<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&pgnum=1 כרך ב'] - (תרפ"ח-תרצ"ג)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&pgnum=1 כרך ג'] - (תמוז תרצ"ג-תרצ"ו)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&pgnum=1 כרך ד'] - (תרצ"ז-תרצ"ט)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&pgnum=1 כרך ה'] - (ת"ש-תש"א)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&pgnum=1 כרך ו'] - (תש"ב)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&pgnum=1 כרך ז'] - (תש"ג)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&pgnum=1 כרך ח'] - (תש"ד-תש"ה)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&pgnum=1 כרך ט'] - (תש"ו-תש"ח)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&pgnum=1 כרך י'] - (תש"ט-תש"י וחסרי תאריך)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&pgnum=1 כרך י"א] - (מילואים, תר"ס-תרצ"ט)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=1 כרך י"ב] - (מילואים, ת"ש-תש"י ומפתח לכרכים א'-י"ב)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&pgnum=1 כרך י"ג] - (מילואים, תרס"א-תש"י)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&pgnum=1 כרך י"ד] - (מילואים)<br />
;כרך י"ד בפורמט טקסט<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig כרך י"ד] באתר [[ספריית חב"ד ליובאוויטש]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6)&diff=332760אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)2020-04-24T05:49:17Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:אגרות קודש רייצ.jpg|left|thumb|250px|הכרך הראשון]]<br />
'''אגרות קודש''' [[אדמו"ר הריי"צ]], היא סדרת הספרים המלקטת את מכתביו שהגיעו לידינו. הסדרה כוללת י״ז כרכים, שיצאו לאור על ידי הרב שד״ב לוין, ובנוסף לזה הוציא לאור הרב יעקב חזן הוצאה אחרת של כרכים ט״ו וט״ז, כך שבפועל נדפסו י״ט כרכים.<br />
בסדרה מופיעים אגרות בנושאים תורניים, עסקנות ציבורית, זכרונות מאביו וזקניו [[אדמו"רי חב"ד]] ועוד נושאים רבים וחשובים.<br />
<br />
==עריכת הסדרה==<br />
סדרת הספרים החלה לצאת לאור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]] בשנת [[תשמ"ג]].<br />
<br />
בעריכת הסדרה השתתפו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[שלום יעקב חזן]], הרב [[שמואל קראוס]], הרב [[ברוך וילהלם]] והרב [[משה מנחם מענדל איידלמאן]].<br />
<br />
מכרך ט"ו ואילך יצאה הסדרה בשתי צורות:<br />
<br />
*בעריכת הרב [[שלום יעקב חזן]]: כרכים ט"ו-ט"ז - הכוללים אגרות מארכיון שנמצא על ידו ב[[מוסקבה]].<br />
*בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]]: כרך ט"ו - הכולל אגרות שנשלחו ל[[הרבי|רבי]] ול[[רבנית]], וכרכים ט"ז-י"ז - הכוללים מילואים לשנים הקודמות.<br />
<br />
הסדרה היא 'שער שני', 'היכל שמיני' ב'[[קובץ שלשלת האור]]'.<br />
<br />
מקום נכבד תופסות ההקדמות המופיעות בראש הספרים, הסוקרות את הרקע ההיסטורי מאחורי התקופה והאגרות, ומהוות פסיפס המתאר את המאורעות העיקריים בהיסטוריה החב"דית בתקופתו של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
;וידאו<br />
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/.920727_8378674.mp4 הרבי מקריא את המכתב הראשון בכרך ה'], בעת [[התוועדות]] [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ג]] {{וידאו|}}{{COL|}}<br />
;הכרכים בפורמט PDF באתר היברו בוקס:<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&pgnum=1 כרך א']<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&pgnum=1 כרך ב'] - (תרפ"ח-תרצ"ג)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&pgnum=1 כרך ג'] - (תמוז תרצ"ג-תרצ"ו)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&pgnum=1 כרך ד'] - (תרצ"ז-תרצ"ט)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&pgnum=1 כרך ה'] - (ת"ש-תש"א)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&pgnum=1 כרך ו'] - (תש"ב)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&pgnum=1 כרך ז'] - (תש"ג)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&pgnum=1 כרך ח'] - (תש"ד-תש"ה)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&pgnum=1 כרך ט'] - (תש"ו-תש"ח)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&pgnum=1 כרך י'] - (תש"ט-תש"י וחסרי תאריך)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&pgnum=1 כרך י"א] - (מילואים, תר"ס-תרצ"ט)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=1 כרך י"ב] - (מילואים, ת"ש-תש"י ומפתח לכרכים א'-י"ב)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&pgnum=1 כרך י"ג] - (מילואים, תרס"א-תש"י)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&pgnum=1 כרך י"ד] - (מילואים)<br />
;כרך י"ד בפורמט טקסט<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig כרך י"ד] באתר [[ספריית חב"ד ליובאוויטש]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99&diff=332578שיחה:מרדכי אליהו שווי2020-04-22T04:49:25Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: </p>
<hr />
<div>== צעיר ==<br />
<br />
יש לעיין באיזה סוג כיתה למד בלובאוויטש הרי היה סך הכול נער צעיר בן שתים עשרה.<br />
וגם יש לעיין מתי היה שריפה בישיבה בלובאוויטש, שזה הטעם שנמסר מבניו שעזב הישיבה, ולכאורה יש לומר שעזב מחמת המלחמה וכו׳. [[משתמש:לית מחשבה תפיסא ביה|לית מחשבה תפיסא ביה]] - [[שיחת משתמש:לית מחשבה תפיסא ביה|שיחה]], 05:00, י"ב בניסן, ה'תש"ף 05:00, 6 באפריל 2020 (IST)<br />
<br />
כבר תיקנתי אודות זמן השריפה ראה צין המקור. לספר זכרון לבני ישראל. וגם יש להעיר שמדברייו שם בספר משמע שהיה הדרך אז לילדים מגיל עשר ומעלה היינו מעת התחלת לימוד גמרא לנדוד לישיבות [[משתמש:לית מחשבה תפיסא ביה|לית מחשבה תפיסא ביה]] - [[שיחת משתמש:לית מחשבה תפיסא ביה|שיחה]], 05:49, כ"ח בניסן, ה'תש"ף 05:49, 22 באפריל 2020 (IST)</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99&diff=332577מרדכי אליהו שווי2020-04-22T04:46:14Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: </p>
<hr />
<div>הרב '''מרדכי אליהו שווי''' ([[תרס"ד]] - [[ו' שבט]] [[תש"ב]]) היה [[חסיד]] בתקופת [[הרבי הריי"צ]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב מרדכי אליהו שווי נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[דווינסק]] שב[[ליטא]] כנכדו של הרב אייזיק טראוויש, מגזע צאצאי [[רש"י]].<br />
<br />
בשנת [[תרע"ו]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן, בקיץ תרע״ז,חזר לביתו הורה בדווינסק, מחמת שריפה שנפלה בישיבה (ראה זכרון לבני ישראל פרק י״ב), והמשיך לשקוד על [[לימוד התורה]] באחד מבתי המדרש שבעיר דווינסק.<br />
<br />
ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה.<br />
<br />
לכשהגיע לגיל ה[[נישואין]], [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של ר' [[מנחם מענדל דימונד]], ונכדתו של ר' [[אהרון יעקב ויילער]].<br />
<br />
בשנת [[תר"צ]] העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אבו שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולדו לו ילדיו.<br />
היום יום הידוע, על גיל האפשערעניש, היא מאגרת שנכתבה אליו, כמצויין ג״כ בהרות הרבי על היום יום משנת תשנ״ג.<br />
<br />
הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווא (אסטוניה), שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]].<br />
<br />
לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]].<br />
<br />
בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], והותיר אחריו ארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו:'''<br />
*[[מרת הינדא, שנפטרה מאינפקציה בהיותה בת 14]].<br />
*[[ברוך שלום שווי]].<br />
*[[אייזיק שווי]] - מרא דאתרא בקהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[מונטריאול]].<br />
*[[אהרון יעקב שווי]] - מרא דאתרא בשכונת [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הקדמה לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'.<br />
<br />
{{מיון רגיל:שווי, מרדכי אליהו}}<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99&diff=332576מרדכי אליהו שווי2020-04-22T04:40:39Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: </p>
<hr />
<div>הרב '''מרדכי אליהו שווי''' ([[תרס"ד]] - [[ו' שבט]] [[תש"ב]]) היה [[חסיד]] בתקופת [[הרבי הריי"צ]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב מרדכי אליהו שווי נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[דווינסק]] שב[[ליטא]] כנכדו של הרב אייזיק טראוויש, מגזע צאצאי [[רש"י]].<br />
<br />
בשנת [[תרע"ו]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן, בקיץ תרע״ז,חזר לביתו הורה בדווינסק, מחמת שריפה שנפלה בישיבה (ראה זכרון לבני ישראל פרק י״ב), והמשיך לשקוד על [[לימוד התורה]] באחד מבתי המדרש שבעיר דווינסק.<br />
<br />
ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה.<br />
<br />
לכשהגיע לגיל ה[[נישואין]], [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של ר' [[מנחם מענדל דימונד]], ונכדתו של ר' [[אהרון יעקב ויילער]].<br />
<br />
בשנת [[תר"צ]] העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אבו שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולדו לו ילדיו.<br />
היום יום הידוע, על גיל האפשערעניש, היא מאגרת שנכתבה אליו, כמצויין ג״כ בהרות הרבי על היום יום משנת תשנ״ג.<br />
<br />
הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווא (אסטוניה), שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]].<br />
<br />
לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]].<br />
<br />
בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], והותיר אחריו ארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו:'''<br />
*[[אהרון יעקב שווי]] - מרא דאתרא בשכונת [[קראון הייטס]].<br />
*[[אייזיק שווי]] - מרא דאתרא בקהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[מונטריאול]].<br />
*[[ברוך שלום שווי]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הקדמה לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'.<br />
<br />
{{מיון רגיל:שווי, מרדכי אליהו}}<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99&diff=332575מרדכי אליהו שווי2020-04-22T04:38:48Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: </p>
<hr />
<div>הרב '''מרדכי אליהו שווי''' ([[תרס"ד]] - [[ו' שבט]] [[תש"ב]]) היה [[חסיד]] בתקופת [[הרבי הריי"צ]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב מרדכי אליהו שווי נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[דווינסק]] שב[[ליטא]] כנכדו של הרב אייזיק טראוויש, מגזע צאצאי [[רש"י]].<br />
<br />
בשנת [[תרע"ו]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן, בקיץ תרע״ז,חזר לביתו הורה בדווינסק, מחמת שריפה שנפלה בישיבה (ראה זכרון לבני ישראל פרק י״ב), והמשיך לשקוד על [[לימוד התורה]] באחד מבתי המדרש שבעיר דווינסק.<br />
<br />
ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה.<br />
<br />
לכשהגיע לגיל ה[[נישואין]], [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של ר' [[מנחם מענדל דימונד]], ונכדתו של ר' [[אהרון יעקב ויילער]].<br />
<br />
בשנת [[תר"צ]] העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אבו שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולדו לו ילדיו.<br />
<br />
הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווא (אסטוניה), שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]].<br />
<br />
לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]].<br />
<br />
בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], והותיר אחריו ארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו:'''<br />
*[[אהרון יעקב שווי]] - מרא דאתרא בשכונת [[קראון הייטס]].<br />
*[[אייזיק שווי]] - מרא דאתרא בקהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[מונטריאול]].<br />
*[[ברוך שלום שווי]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הקדמה לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'.<br />
<br />
{{מיון רגיל:שווי, מרדכי אליהו}}<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99&diff=332574מרדכי אליהו שווי2020-04-22T04:37:18Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>הרב '''מרדכי אליהו שווי''' ([[תרס"ד]] - [[ו' שבט]] [[תש"ב]]) היה [[חסיד]] בתקופת [[הרבי הריי"צ]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב מרדכי אליהו שווי נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[דווינסק]] שב[[ליטא]] כנכדו של הרב אייזיק טראוויש, מגזע צאצאי [[רש"י]].<br />
<br />
בשנת [[תרע"ו]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן בקיץ תרע״ז,חזר לביתו הורה בדווינסק, מחמת שריפה שנפלה בישיבה, והמשיך לשקוד על [[לימוד התורה]] באחד מבתי המדרש שבעיר.<br />
<br />
ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה.<br />
<br />
לכשהגיע לגיל ה[[נישואין]], [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של ר' [[מנחם מענדל דימונד]], ונכדתו של ר' [[אהרון יעקב ויילער]].<br />
<br />
בשנת [[תר"צ]] העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אבו שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולדו לו ילדיו.<br />
<br />
הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווא (אסטוניה), שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]].<br />
<br />
לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]].<br />
<br />
בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], והותיר אחריו ארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו:'''<br />
*[[אהרון יעקב שווי]] - מרא דאתרא בשכונת [[קראון הייטס]].<br />
*[[אייזיק שווי]] - מרא דאתרא בקהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[מונטריאול]].<br />
*[[ברוך שלום שווי]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הקדמה לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'.<br />
<br />
{{מיון רגיל:שווי, מרדכי אליהו}}<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A_(%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4)&diff=332363חיילי המלך (קעמפ)2020-04-20T17:59:56Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: /* ישיבת קיץ */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:קעמפ חיילי המלך.jpg|left|thumb|200px|סמל הקעמפ]]<br />
[[תמונה:IMG 7894.JPG|left|thumb|350px|תמונה קבוצתית של חיילי הקעמפ]]<br />
[[קובץ:הרב מארלו בקעמפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבני שכונת [[קראון הייטס]], הרב [[יהודה קלמן מרלו]] והרב [[אברהם אזדבא]] בביקור בקעמפ]]<br />
<br />
'''חיילי המלך''' הינו [[קעמפ]] לילדי [[אנ"ש]] המתקיים ב[[ימי החופש]] בלאקווקסן שבהרי פנסילבניה. <br />
<br />
==מחנה מנחם==<br />
הקעמפ הוקם בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[יעקב שפריצר]] בברכת ה[[רבי]] (באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרת קודש]]), ובאישורו של הרב [[יהודה קלמן מרלו]] (רבה של שכונת [[קראון הייטס]] לשעבר) ושכן במונטסלה שבניו יורק. בועד ההנהלה של הקעמפ עמדו הרב יעקב שפריצר, שמואל הבר, יוסף גאלדמן ומנחם מענדל ומאיר הרשקופ. באותה שנה השתתפו בקעמפ מעל מאתיים ילדים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]], עקב הצלחתו המרובה, הועבר שטח הקעמפ (תחת השם החדש "מחנה מנחם") ללאקווקסן שבהרי פנסילבניה, השוכן על שפת נהר ה'דעלווער', שם מתקיים הקעמפ עד היום. באותה שנה השתתפו בקעמפ מעל חמש מאות ילדים. באותה שנה התווספו לועד ההנהלה, הרב מאיר שרייבר ולוי הרטמן.<br />
<br />
בשנים [[תשנ"ו]]-[[תשנ"ז]] היה הקעמפ תחת הנהלתו של הרב [[מאיר כהנוב]]. משנת [[תשנ"ח]] הקעמפ מתנהל תחת הנהלתו של הרב שלמה רוטמן, חתנו של הרב יעקב שפריצר.<br />
<br />
בשנת תשנ"ו התעוררה מחלוקות בנוגע להתנהלות הקעמפ והנושא הועבר לדין תורה אצל הרב [[יהודה קלמן מרלו]], שפסק ביו"ד [[כסלו]] [[תשנ"ח]] כי על הרב שפריצער לנהל את הקעמפ (במקום שאר השותפים). מאחר ששאר השותפים העדיפו לא לציית לפסק דינו של הרב מרלו, הועבר הדיון (בחורף [[תשנ"ח]]) לבית משפט, שם נמשך המשפט במשך שנים. באחת ההזדמנוית (ב[[תשנ"ט]]) הופיע הרב מרלו בעצמו בבית משפט בכדי להעיד (ולתמוך) בצידו של הרב שפריצער.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]] העביר בית המשפט את שטח הקעמפ לבעלותו של הרשקופ, והחל מאותה שנה לא נפתח הקעמפ, ושטח הקעמפ נותר מיותם ומוזנח. במשך כמה שנים השכיר הרשקופ את שטח הקעמפ לחסידי [[שושלת באבוב|באבוב]]. בשנת [[תשס"ז]] עקב בעיות כספיות הכריז ועד "מחנה מנחם" על פשיטת רגל, ושטח הקעמפ הועמד למכירה בבית משפט.<br />
<br />
בית המשפט מכר את שטח הקעמפ לרב שפריצער, ובקיץ [[תשס"ז]] נפתח הקעמפ מחדש תחת שמו החדש "חיילי המלך". וכיום הוא גודל משנה לשנה בכמות ובאיכות.<br />
<br />
==חיילי המלך==<br />
הקעמפ מצטיין כמו שאר הקעמפים החבדיי״ם במערך לימודי ייחודי. מלבד הפעילויות והטיולים, מושם דגש מיוחד על התוכן החינוכי שמועבר לחיילים, באמצעות חומר לימודים מיוחד שבתוכו משולבים תכנים חסידיים בעניינים של: [[רבי]], [[התקשרות]], [[ימות המשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. שיטה זו הוכיחה את עצמה במשך השנים כשיטה מצליחה מעל ומעבר. בנוסף לכך, מקפידים בקעמפ על ניצול מקסימלי של הזמן כדי להחדיר כמה שיותר תכנים חסידיים ל'חיילים': בזמני הנסיעות באוטובוסים משננים החיילים [[משניות]] ו[[תניא]] בעל-פה וכן גם בזמני הארוחות.<br />
<br />
== פעולות הקעמפ במשך השנה ==<br />
הקעמפ שומר על קשר עם החיילים גם במשך ימות השנה. צוות הקעמפ פועלים ועומדים בקשר עם החניכים מספר פעמים בשנה, בהם מארגנים התוועדויות וטיולים עם ההחניכים והמדרכים. ב[[יום הולדת|ימי הולדת]] של החניכים הוא מקבל שי מיוחד שנשלחים על ידי צוות הקעמפ. מבצעי הכנה לקראת [[יומא דפגרא|יומי דפגרא]]. כמו כן יוצא מידי חודש עלון חודשי מהודר בשם "חיילי המלך ניוזלעטער".<br />
<br />
==ישיבת קיץ==<br />
בנוסף, במשך כמה שנים התקיים בקעמפ גם '[[ישיבת קיץ סינסינטי|ישיבת קיץ]]'. מסגרת ל[[תמימים]] הלומדים ב[[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]] בכלל, ובישיבת [[תומכי תמימים סינסינטי]] בפרט. ה'ישיבת קיץ' היתה תחת הנהלתו של [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים סינסינטי]] הרב [[גרשון אבצן]].<br />
<br />
ה'ישיבת קיץ' הוקמה לראשונה בקיץ [[תשס"ז]], ומאז משנה לשנה היא הולכת ומתרחבת, בכמות ובאיכות. הן בפן ה[[גשמיות|גשמי]] והן בפן ה[[רוחניות|רוחני]]. <br />
<br />
במשך שעות הבוקר ה[[תמימים]] משתתפים ולומדים ב[[סדר]]י הלימוד הרגילים. ולאחר מכן יוצאים לשחק במשחקי ספורט, ולהנות מפעילויות שטח. לעת ערב חוזרים התמימים ללימוד בסדר [[חסידות]]. כמו"כ מפעם לפעם יוצאים התלמידים לטיולים ואטרקציות בפארקים ובאתרי תירות.<br />
<br />
== שירי הקעמפ ==<br />
בשנת [[תשנ"ח]] הפיק הקעמפ קלטת עם שירי הקעמפ. שמה של הקלטת "Sitting on a wooden Bench" (יושב על ספסל עץ).<br />
בשנת [[תשע"א]] הפיק הקעמפ דיסק ובו תשעה משיר הקעמפ מהשנים האחרונות. שמו של הדיסק "holding hands united" (מחזיקים ידיים מאוחדים).<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[ישיבת קיץ סינסינטי]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chayol.com אתר הבית של הקעמפ]<br />
*[http://www.chayol.com/joomlasite/index/index.php?option=com_content&view=category&layout=blog&id=20&Itemid=6 טופסי הרשמה לקעמפ]<br />
*[http://www.chayol.com/joomlasite/index/forms/staffapplication2010.pdf טופסי הרשמה להדרכה]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=57 לשמיעת הדיסק]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/14781_en_1.pdf אחד מעלוני הקעמפ היוצאים במשך השנה]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48138 גלריות סיכום מרהיבות מהקעמפ משנת תשס"ט]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63769 קליפ סיכום קעמפ קייץ תשע"א]{{וידאו}}<br />
[[קטגוריה:מחנות קיץ|חיילי המלך]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A_(%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4)&diff=332362חיילי המלך (קעמפ)2020-04-20T17:58:44Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: /* חיילי המלך */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:קעמפ חיילי המלך.jpg|left|thumb|200px|סמל הקעמפ]]<br />
[[תמונה:IMG 7894.JPG|left|thumb|350px|תמונה קבוצתית של חיילי הקעמפ]]<br />
[[קובץ:הרב מארלו בקעמפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבני שכונת [[קראון הייטס]], הרב [[יהודה קלמן מרלו]] והרב [[אברהם אזדבא]] בביקור בקעמפ]]<br />
<br />
'''חיילי המלך''' הינו [[קעמפ]] לילדי [[אנ"ש]] המתקיים ב[[ימי החופש]] בלאקווקסן שבהרי פנסילבניה. <br />
<br />
==מחנה מנחם==<br />
הקעמפ הוקם בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[יעקב שפריצר]] בברכת ה[[רבי]] (באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרת קודש]]), ובאישורו של הרב [[יהודה קלמן מרלו]] (רבה של שכונת [[קראון הייטס]] לשעבר) ושכן במונטסלה שבניו יורק. בועד ההנהלה של הקעמפ עמדו הרב יעקב שפריצר, שמואל הבר, יוסף גאלדמן ומנחם מענדל ומאיר הרשקופ. באותה שנה השתתפו בקעמפ מעל מאתיים ילדים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]], עקב הצלחתו המרובה, הועבר שטח הקעמפ (תחת השם החדש "מחנה מנחם") ללאקווקסן שבהרי פנסילבניה, השוכן על שפת נהר ה'דעלווער', שם מתקיים הקעמפ עד היום. באותה שנה השתתפו בקעמפ מעל חמש מאות ילדים. באותה שנה התווספו לועד ההנהלה, הרב מאיר שרייבר ולוי הרטמן.<br />
<br />
בשנים [[תשנ"ו]]-[[תשנ"ז]] היה הקעמפ תחת הנהלתו של הרב [[מאיר כהנוב]]. משנת [[תשנ"ח]] הקעמפ מתנהל תחת הנהלתו של הרב שלמה רוטמן, חתנו של הרב יעקב שפריצר.<br />
<br />
בשנת תשנ"ו התעוררה מחלוקות בנוגע להתנהלות הקעמפ והנושא הועבר לדין תורה אצל הרב [[יהודה קלמן מרלו]], שפסק ביו"ד [[כסלו]] [[תשנ"ח]] כי על הרב שפריצער לנהל את הקעמפ (במקום שאר השותפים). מאחר ששאר השותפים העדיפו לא לציית לפסק דינו של הרב מרלו, הועבר הדיון (בחורף [[תשנ"ח]]) לבית משפט, שם נמשך המשפט במשך שנים. באחת ההזדמנוית (ב[[תשנ"ט]]) הופיע הרב מרלו בעצמו בבית משפט בכדי להעיד (ולתמוך) בצידו של הרב שפריצער.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]] העביר בית המשפט את שטח הקעמפ לבעלותו של הרשקופ, והחל מאותה שנה לא נפתח הקעמפ, ושטח הקעמפ נותר מיותם ומוזנח. במשך כמה שנים השכיר הרשקופ את שטח הקעמפ לחסידי [[שושלת באבוב|באבוב]]. בשנת [[תשס"ז]] עקב בעיות כספיות הכריז ועד "מחנה מנחם" על פשיטת רגל, ושטח הקעמפ הועמד למכירה בבית משפט.<br />
<br />
בית המשפט מכר את שטח הקעמפ לרב שפריצער, ובקיץ [[תשס"ז]] נפתח הקעמפ מחדש תחת שמו החדש "חיילי המלך". וכיום הוא גודל משנה לשנה בכמות ובאיכות.<br />
<br />
==חיילי המלך==<br />
הקעמפ מצטיין כמו שאר הקעמפים החבדיי״ם במערך לימודי ייחודי. מלבד הפעילויות והטיולים, מושם דגש מיוחד על התוכן החינוכי שמועבר לחיילים, באמצעות חומר לימודים מיוחד שבתוכו משולבים תכנים חסידיים בעניינים של: [[רבי]], [[התקשרות]], [[ימות המשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. שיטה זו הוכיחה את עצמה במשך השנים כשיטה מצליחה מעל ומעבר. בנוסף לכך, מקפידים בקעמפ על ניצול מקסימלי של הזמן כדי להחדיר כמה שיותר תכנים חסידיים ל'חיילים': בזמני הנסיעות באוטובוסים משננים החיילים [[משניות]] ו[[תניא]] בעל-פה וכן גם בזמני הארוחות.<br />
<br />
== פעולות הקעמפ במשך השנה ==<br />
הקעמפ שומר על קשר עם החיילים גם במשך ימות השנה. צוות הקעמפ פועלים ועומדים בקשר עם החניכים מספר פעמים בשנה, בהם מארגנים התוועדויות וטיולים עם ההחניכים והמדרכים. ב[[יום הולדת|ימי הולדת]] של החניכים הוא מקבל שי מיוחד שנשלחים על ידי צוות הקעמפ. מבצעי הכנה לקראת [[יומא דפגרא|יומי דפגרא]]. כמו כן יוצא מידי חודש עלון חודשי מהודר בשם "חיילי המלך ניוזלעטער".<br />
<br />
==ישיבת קיץ==<br />
בנוסף, מתקיימת בקעמפ גם '[[ישיבת קיץ סינסינטי|ישיבת קיץ]]'. מסגרת ל[[תמימים]] הלומדים ב[[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]] בכלל, ובישיבת [[תומכי תמימים סינסינטי]] בפרט. ה'ישיבת קיץ' הינה תחת הנהלתו של [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים סינסינטי]] הרב [[גרשון אבצן]].<br />
<br />
ה'ישיבת קיץ' הוקמה לראשונה בקיץ [[תשס"ז]], ומאז משנה לשנה היא הולכת ומתרחבת, בכמות ובאיכות. הן בפן ה[[גשמיות|גשמי]] והן בפן ה[[רוחניות|רוחני]]. <br />
<br />
במשך שעות הבוקר ה[[תמימים]] משתתפים ולומדים ב[[סדר]]י הלימוד הרגילים. ולאחר מכן יוצאים לשחק במשחקי ספורט, ולהנות מפעילויות שטח. לעת ערב חוזרים התמימים ללימוד בסדר [[חסידות]]. כמו"כ מפעם לפעם יוצאים התלמידים לטיולים ואטרקציות בפארקים ובאתרי תירות.<br />
<br />
== שירי הקעמפ ==<br />
בשנת [[תשנ"ח]] הפיק הקעמפ קלטת עם שירי הקעמפ. שמה של הקלטת "Sitting on a wooden Bench" (יושב על ספסל עץ).<br />
בשנת [[תשע"א]] הפיק הקעמפ דיסק ובו תשעה משיר הקעמפ מהשנים האחרונות. שמו של הדיסק "holding hands united" (מחזיקים ידיים מאוחדים).<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[ישיבת קיץ סינסינטי]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chayol.com אתר הבית של הקעמפ]<br />
*[http://www.chayol.com/joomlasite/index/index.php?option=com_content&view=category&layout=blog&id=20&Itemid=6 טופסי הרשמה לקעמפ]<br />
*[http://www.chayol.com/joomlasite/index/forms/staffapplication2010.pdf טופסי הרשמה להדרכה]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=57 לשמיעת הדיסק]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/14781_en_1.pdf אחד מעלוני הקעמפ היוצאים במשך השנה]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48138 גלריות סיכום מרהיבות מהקעמפ משנת תשס"ט]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63769 קליפ סיכום קעמפ קייץ תשע"א]{{וידאו}}<br />
[[קטגוריה:מחנות קיץ|חיילי המלך]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%92%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%95_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=332361והוא גואלנו (ניגון)2020-04-20T17:55:06Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: /* היחס לניגון */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=שיר המבטא את האמונה כי [[הרבי כמלך המשיח|הרבי מלך המשיח]]|אחר=ספר לחיזוק האמונה בביאת המשיח|ראו=והוא יגאלנו (ספר)}}<br />
השיר '''והוא יגאלנו''' הינו ניגון שמחה חב"די המבטא את אמונת החסידים ש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח]], ואת הוודאות בכך שהוא יתגלה ויגאל אותנו בקרוב ממש.<br />
<br />
==לחן ומילים==<br />
הניגון הולחן על ידי הבעל מנגן החסידי ר' [[משה יעס]] והזמר ר' [[אבי פיאמנטה]] בקיץ [[תשנ"ה]] בתור מתנה לקעמפ "[[מחנה מנחם]]"<br />
<br />
מילות הניגון הם:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרבי מלובביץ' הוא משיח, חי וקיים. והוא יגאלנו משיח צדקנו}}<br />
<br />
לאחר פרסומו של השיר, היו חסידים ששינו את מילות השיר ללשון הווה: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרבי שליט"א מלך המשיח חי וקיים, והוא גואלנו משיח צדקנו}}<br />
נוסח זה הוא המקובל כיום, וברוב ההזדמנויות הניגון מושר עם מילים אלו{{הערה|כאשר הרב [[זמרוני ציק]] הגיע להתוועד ב[[בית משיח - פריז]] בשנות הנו"נים, הוא לימד את הניגון ובמילים "והוא יגאלנו" הוא שר כך: "והוא גואלנו, והוא גאלנו, והוא יגאלנו משיח צדקנו".}}. יש השרים בנוסח זה: הרבי שליט"א הוא משיח, חי וקיים והוא יגאלנו.<br />
<br />
==היחס לניגון==<br />
הניגון הושר ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] לראשונה, ב[[שמחת תורה]] [[תשנ"ו]]. בשנים שלאחר מכן הנהיגו כמה בחורים שירה של הניגון ב-770 לאחר כל תפילה{{הערה|מיד בסיום התפילה מושר הניגון 'יחי אדוננו', ולאחריו והוא גואלנו}}, כמו כן הוא מושר בהתוועדויות חסידים, כינוסים והזדמנויות אחרות. בבתי כנסת חב"ד רבים נוהגים לשיר את לחן הניגון ב"[[לכה דודי]]".<br />
<br />
כיום רוב החסידים מתייחסים לזה כלניגון חב"די לכל דבר, וזאת גם ע"פ דברי הרבי שניגון שמתקבל ומושר אצל החסידים הופך ל'ניגון חסידי'{{הערה|ראו [[דבר מלכות]] [[פרשת וישב]] אות י'}}. בנוסף הם מציינים, שלמרות שלא ראינו את תגובת הרבי לניגון, הוא מושר בהתוועדויות של הרבי הנערכות בשנים האחרונות.<br />
<br />
יש מחסידי חב"ד, שאינם מקבלים את הניגון כחלק מ[[ניגוני חב"ד]], חלקם בשל התנגדות לתוכן שמבטאים מילות השיר, וחלקם בנימוק שאין ראוי לקבלו כניגון חסידי, והיות שלא ראינו את הרבי מעודד אותו, וגם לפי שאין סגנונו כניגון חבד״י.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{קישור חבד אינפו שמע|899|והוא יגאלנו|פיאמנטה}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]<br />
[[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%92%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%95_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=332360והוא גואלנו (ניגון)2020-04-20T17:53:33Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: /* היחס לניגון */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=שיר המבטא את האמונה כי [[הרבי כמלך המשיח|הרבי מלך המשיח]]|אחר=ספר לחיזוק האמונה בביאת המשיח|ראו=והוא יגאלנו (ספר)}}<br />
השיר '''והוא יגאלנו''' הינו ניגון שמחה חב"די המבטא את אמונת החסידים ש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח]], ואת הוודאות בכך שהוא יתגלה ויגאל אותנו בקרוב ממש.<br />
<br />
==לחן ומילים==<br />
הניגון הולחן על ידי הבעל מנגן החסידי ר' [[משה יעס]] והזמר ר' [[אבי פיאמנטה]] בקיץ [[תשנ"ה]] בתור מתנה לקעמפ "[[מחנה מנחם]]"<br />
<br />
מילות הניגון הם:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרבי מלובביץ' הוא משיח, חי וקיים. והוא יגאלנו משיח צדקנו}}<br />
<br />
לאחר פרסומו של השיר, היו חסידים ששינו את מילות השיר ללשון הווה: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרבי שליט"א מלך המשיח חי וקיים, והוא גואלנו משיח צדקנו}}<br />
נוסח זה הוא המקובל כיום, וברוב ההזדמנויות הניגון מושר עם מילים אלו{{הערה|כאשר הרב [[זמרוני ציק]] הגיע להתוועד ב[[בית משיח - פריז]] בשנות הנו"נים, הוא לימד את הניגון ובמילים "והוא יגאלנו" הוא שר כך: "והוא גואלנו, והוא גאלנו, והוא יגאלנו משיח צדקנו".}}. יש השרים בנוסח זה: הרבי שליט"א הוא משיח, חי וקיים והוא יגאלנו.<br />
<br />
==היחס לניגון==<br />
הניגון הושר ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] לראשונה, ב[[שמחת תורה]] [[תשנ"ו]]. בשנים שלאחר מכן הנהיגו כמה בחורים שירה של הניגון ב-770 לאחר כל תפילה{{הערה|מיד בסיום התפילה מושר הניגון 'יחי אדוננו', ולאחריו והוא גואלנו}}, כמו כן הוא מושר בהתוועדויות חסידים, כינוסים והזדמנויות אחרות. בבתי כנסת חב"ד רבים נוהגים לשיר את לחן הניגון ב"[[לכה דודי]]".<br />
<br />
כיום רוב החסידים מתייחסים לזה כלניגון חב"די לכל דבר, וזאת גם ע"פ דברי הרבי שניגון שמתקבל ומושר אצל החסידים הופך ל'ניגון חסידי'{{הערה|ראו [[דבר מלכות]] [[פרשת וישב]] אות י'}}. בנוסף הם מציינים, שלמרות שלא ראינו את תגובת הרבי לניגון, הוא מושר בהתוועדויות של הרבי הנערכות בשנים האחרונות.<br />
<br />
יש מחסידי חב"ד, שאינם מקבלים את הניגון כחלק מ[[ניגוני חב"ד]], חלקם בשל התנגדות לתוכן שמבטאים מילות השיר, וחלקם בנימוק שאין ראוי לקבלו כניגון חסידי, והיות שלא ראינו את הרבי מעודד אותו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{קישור חבד אינפו שמע|899|והוא יגאלנו|פיאמנטה}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]<br />
[[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=332248מקווה ישראל2020-04-19T17:57:49Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: /* היסטוריה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:חדר הלבשה מקווה ישראל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פנים המקווה]]<br />
'''מקווה ישראל''' הוא [[מקווה]] טהרה לגברים ברחוב [[איסטרן פארקווי]] ב[[שכונה|שכונת]] [[קראון הייטס]]. המקווה נמצא בקומת המרתף של בית מספר [[749 איסטרן פארקווי|749]] - פנימיית [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]. המקווה נקרא על שם ר' [[ישראל דרייזין]], אחיו של ר' [[שלום בער דרייזין]] שתרם את המקווה על שמו.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
כאשר הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית רצתה לבנות מקווה במרתף הישיבה, הם שאלו את דעתו של הרבי על כך, והרבי השיב (בעל פה) בשלילת העניין.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]], לאחר ש[[מקווה יוניון]] נסגר לראשונה בסוף [[חודש חשוון]] הוחלט על בנייתו של מקווה במרתף בניין הישיבה, [[749 איסטרן פארקווי]]. בתחילה נבנה מקווה ארעי, בשל סגירתו הפתאומית של מקווה יוניון, כשבמקביל החלו בחפירת הבור למקווה קבע. ביום בו החלו החפירות כתב אחד מתלמידי התמימים ל{{ה|רבי}} ב[[כתיבה לרבי באגרות קודש|אגרות קודש]] וקיבל מענה בו מורה הרבי שגם מקווה גברים צריך להיות בנוי בשיטת [[בור על גבי בור]].<br />
<br />
את בניית המקווה החלו הבחורים בעצמם, ואף שנתקלו בקשיים כספיים והמבנה לא היה ראוי לשימוש החלו הבחורים לטבול שם מדי בוקר על מנת לחסוך את ההליכה הארוכה למקווה הקרוב.<br />
<br />
מספר חודשים לאחר מכן{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15086 הנגיד דרייזין יממן את בניית המקווה ב-749] באתר [[col]]}}, כשהבנייה הייתה תקועה והיה קשה להשתמש במקווה, גייס [[מענדי הענדל]] את הנגיד ר' [[שלום בער דרייזין]] שמימן את השלמת בניית המקווה ושיפוצו, בתנאי שהמקווה ישמש את כלל תושבי השכונה. כתנאי לכך הובטחה לבחורים אפשרות להתקלח במקלחות שיוקמו בשעות הערב.<br />
<br />
המקווה נחנך ב[[ל"ג בעומר]] [[תשס"ז]] מייד לאחר סיום ה[[פאראד]]. במקווה חדרי הלבשה גדולים ומרווחים המכילים בסך הכול קרוב ל-100 מקומות, כ-15 מקלחות, ובור טבילה גדול. במעמד [[חנוכת הבית]] שהתקיים בחצר הבניין, השתתפו רבני השכונה, משפיעים, ומזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]].<br />
<br />
עלות הטבילה במקווה מסובסדת ביחס למחירים ברוב מקוואות הטהרה בשכונה, והוא עמוס בתקופות בהן האורחים ה[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] מתארחים בשכונה, כשמספר הטובלים בו בתקופות העומס מגיע לשלושת אלפים איש ביום ואף יותר.<br />
בעקבות העומס העצום בחודשי החגים, הורחבה מעט הכניסה בשנת [[תשע"ד]] ונוספו ספסלים ומתלים עבור טובלים נוספים. בנוסף, בזמני העומס נבנית סככה בחצר הבניין עבור הכובעים והחליפות כדי למנוע עומס מיותר בתוך המקווה.<br />
בתקופת חנוכה שנת תשע״ה המקוה נשארה קרה במשך שבועיים שלימים ללא תקנה. זאת היתה לאחר משך זמן ארוך בו לא הוחזקה כראוי.<br />
במשך זמן תרם הנגיד ר שלום בער דריזין מערכת טורנסטיל שסגרה את המקוה והכניסה לא היתה אפשרית ללא תשלום. <br />
הבחורים הגרים בהבנין התעצבנו, מכיון שהשתמשו במקלחות של המקוה עד אז, ולכן החליטו כמה בחורים ושברו את המערכת שעלותה היתה לערך עשרים אלף דולר.<br />
מנהל המקוה לא רצה ללכת למשטרה, והלכו לבית דין. הבחורים הפסידו את הדין תורה אבל משום כמה אמתלאות שונות לא שמרו את הפסק דין, ומני אז המקוה נמצאת בהחזקת בחורי הבנין.<br />
<br />
== גלריית תמונות ==<br />
<gallery><br />
קובץ:המקווה הזמני.jpg|המקווה הזמני בו השתמשו כשמקווה יוניון היה סגור<br />
קובץ:המקווה בהליכי בניה.jpg|המקווה בעת השיפוצים<br />
קובץ:בור מקווה ישראל.jpg|בור הטבילה<br />
קובץ:מקלחות מקווה ישראל.JPG|חדר המקלחות<br />
קובץ:חדר הלבשה מקווה ישראל.JPG|חדר הלבשה<br />
</gallery><br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מקוואות בקראון הייטס]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%94/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%94_(%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1)&diff=332243משתמש:לית מחשבה תפיסא ביה/שמירה (קראון הייטס)2020-04-19T17:41:36Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: יצירת דף עם התוכן "שמירה הינו ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת תשכ"א על ידי הרב שמואל סרי..."</p>
<hr />
<div>שמירה הינו ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת תשכ"א על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'.<br />
מטרת הארגון: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת תשל"ג, החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1&diff=332241תומכי תמימים פוקונוס2020-04-19T17:13:04Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: /* היסטוריה */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים פוקונוס<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה סיגייט.jpg|ממוזער|]]<br />
|כתובית=בנין הישיבה במשכנה הראשון בסיגייט<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br />
|תאריך יסוד=[[חודש אלול]] [[תשע"ד]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=הרי פוקונוס במדינת פנסליבניה ב[[ארצות הברית]]<br />
|מייסד=הרב [[מנחם מנדל הנדל]]<br />
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל יחיאל אייזנמאן<br />
|[[משגיח]] ראשי=<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[שמריהו מטוסוב]]<br />
|מנהל גשמי=מחפשים<br />
|מספר תלמידים= לערך 25<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות="כמים לים מכסים"<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:סיום_רמבם_סיגייט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[סיום הרמב"ם]] בהיכל הלימוד של הישיבה (תשע"ד)]]<br />
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] פוקונוס''' היא [[ישיבה גדולה]] בהרי הפנסליבניה ב[[ארצות הברית]], העומדת תחת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] ומהווה כהמשך ל[[ישיבה קטנה|ישיבה הקטנה]].<br />
<br />
הישיבה נפתחה בשנת [[תשע"ד]] על ידי העסקן החסידי הרב [[מנחם מענדל הנדל]].<br />
<br />
תלמידי הישיבה מפעילים מערכת הוצאה לאור של קובצי חידושי תורה, היוצאים לאור תחת השם "כמים לים מכסים"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/81163_he_1.pdf קובץ א' - י"א ניסן ה'תשע"ד] {{PDF}} {{אינפו}}}}. במשך השנים הופיע בקובצים סקירות נדירות מקיפות במיוחד על הנושאים: [[נשמה חדשה לעתיד לבוא]]. ה[[גניזה החרסונית]]. בנוסף הוציאו לאור קובץ מיוחד של ביאורים בשו"ע אדמו"ר הזקן הלכות חמץ.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
עם סיום מחזור הלימודים של הכיתה הראשונה של ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] בשנת הלימודים תשע"ג, הכריזה ההנהלה הגשמית של הישיבה על פתיחת [[ישיבה גדולה]] חדשה עבור בוגרי הישיבה שתנוהל באותה רוח.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] פתחה הישיבה את שעריה בשכונת [[סיגייט]] שב[[ברוקלין]], הנחשבת לאחת השכונות השקטות והרגועות בעיר [[ניו יורק]]. השכונה נבחרה בשל העובדה שהיא מנותקת משאון העיר, כפי ש[[הרבי]] סיפר במכתב לר' [[שלמה חיים קסלמן]]: {{ציטוטון|וכמה פעמים שמעתי מ[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ]] על דבר ישיבת כרכים קשה, והפליג בהמעלה שהיתה ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש|הישיבה בליובאוויטש]] ששם היתה הישיבה עיקר ושאר עניני העיר לא תפסו מקום כלל לבלבל את התלמידים הקטנים בדעה ואפילו לא הגדולים, מה שאין כן בניו-יארק וכו'}}.<br />
<br />
שנה לאחר מכן נרכש עבור הישיבה קומפלקס מבודד בהרי הפוקונוס שבמדינת פנסליבניה, ועם תחילת שנת הלימודים עברה הישיבה למשכנה הקבוע. באותה שנה הצטרף לצוות הישיבה הרב [[שמריהו מטוסוב]] ששימש עד אז כמחנך ב[[תלמוד תורה]] ב[[ברינואה]] שבצרפת, והרב שמואל (בן הרב יונה ע״ה) אבצן כמשפיעי הישיבה.<br />
בשנת תשע״ז עזבו הרב אבצן והרב קראסניאנסקי את הישיבה מסיבות שונות. ונוספו על צוות הישיבה לשנה ההיא התמימים ישראל זלצמן כמנהל,ויוסף ליבעראוו כמשפיע ומשיב.<br />
בשנת תשעח עזב הרב מאיעסקי את הישיבה, והרב סילמאן הצטרף כמנהל החדש של הישיבה. <br />
לקראת שנת תשע"ט הצטרף לצוות הישיבה הרב שמואל ניומאן, לשעבר משפיע במתיבתא של קווינס.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
*[[ראש ישיבה]] - הרב מנחם מענדל אייזנמאן.<br />
*[[משפיעים]] - הרב [[שמריהו מטוסוב]], הרב שמואל ניומאן.<br />
*מנהל רוחני - מנחם מענדל סילמאן.<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
{{מיון רגיל: פוקונוס}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1&diff=332238תומכי תמימים פוקונוס2020-04-19T16:50:06Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: /* צוות הישיבה */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים פוקונוס<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה סיגייט.jpg|ממוזער|]]<br />
|כתובית=בנין הישיבה במשכנה הראשון בסיגייט<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br />
|תאריך יסוד=[[חודש אלול]] [[תשע"ד]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=הרי פוקונוס במדינת פנסליבניה ב[[ארצות הברית]]<br />
|מייסד=הרב [[מנחם מנדל הנדל]]<br />
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל יחיאל אייזנמאן<br />
|[[משגיח]] ראשי=<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[שמריהו מטוסוב]]<br />
|מנהל גשמי=מחפשים<br />
|מספר תלמידים= לערך 25<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות="כמים לים מכסים"<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:סיום_רמבם_סיגייט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[סיום הרמב"ם]] בהיכל הלימוד של הישיבה (תשע"ד)]]<br />
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] פוקונוס''' היא [[ישיבה גדולה]] בהרי הפנסליבניה ב[[ארצות הברית]], העומדת תחת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] ומהווה כהמשך ל[[ישיבה קטנה|ישיבה הקטנה]].<br />
<br />
הישיבה נפתחה בשנת [[תשע"ד]] על ידי העסקן החסידי הרב [[מנחם מענדל הנדל]].<br />
<br />
תלמידי הישיבה מפעילים מערכת הוצאה לאור של קובצי חידושי תורה, היוצאים לאור תחת השם "כמים לים מכסים"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/81163_he_1.pdf קובץ א' - י"א ניסן ה'תשע"ד] {{PDF}} {{אינפו}}}}. במשך השנים הופיע בקובצים סקירות נדירות מקיפות במיוחד על הנושאים: [[נשמה חדשה לעתיד לבוא]]. ה[[גניזה החרסונית]]. בנוסף הוציאו לאור קובץ מיוחד של ביאורים בשו"ע אדמו"ר הזקן הלכות חמץ.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
עם סיום מחזור הלימודים של הכיתה הראשונה של ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] בשנת הלימודים תשע"ג, הכריזה ההנהלה הגשמית של הישיבה על פתיחת [[ישיבה גדולה]] חדשה עבור בוגרי הישיבה שתנוהל באותה רוח.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] פתחה הישיבה את שעריה בשכונת [[סיגייט]] שב[[ברוקלין]], הנחשבת לאחת השכונות השקטות והרגועות בעיר [[ניו יורק]]. השכונה נבחרה בשל העובדה שהיא מנותקת משאון העיר, כפי ש[[הרבי]] סיפר במכתב לר' [[שלמה חיים קסלמן]]: {{ציטוטון|וכמה פעמים שמעתי מ[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ]] על דבר ישיבת כרכים קשה, והפליג בהמעלה שהיתה ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש|הישיבה בליובאוויטש]] ששם היתה הישיבה עיקר ושאר עניני העיר לא תפסו מקום כלל לבלבל את התלמידים הקטנים בדעה ואפילו לא הגדולים, מה שאין כן בניו-יארק וכו'}}.<br />
<br />
שנה לאחר מכן נרכש עבור הישיבה קומפלקס מבודד בהרי הפוקונוס שבמדינת פנסליבניה, ועם תחילת שנת הלימודים עברה הישיבה למשכנה הקבוע. באותה שנה הצטרף לצוות הישיבה הרב [[שמריהו מטוסוב]] ששימש עד אז כמחנך ב[[תלמוד תורה]] ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]]. לקראת שנת תשע"ט הצטרף לצוות הישיבה הרב שמואל ניומאן, לשעבר משפיע במתיבתא של קווינס.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
*[[ראש ישיבה]] - הרב מנחם מענדל אייזנמאן.<br />
*[[משפיעים]] - הרב [[שמריהו מטוסוב]], הרב שמואל ניומאן.<br />
*מנהל רוחני - מנחם מענדל סילמאן.<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
{{מיון רגיל: פוקונוס}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1&diff=332237תומכי תמימים פוקונוס2020-04-19T16:49:34Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים פוקונוס<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה סיגייט.jpg|ממוזער|]]<br />
|כתובית=בנין הישיבה במשכנה הראשון בסיגייט<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br />
|תאריך יסוד=[[חודש אלול]] [[תשע"ד]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=הרי פוקונוס במדינת פנסליבניה ב[[ארצות הברית]]<br />
|מייסד=הרב [[מנחם מנדל הנדל]]<br />
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל יחיאל אייזנמאן<br />
|[[משגיח]] ראשי=<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[שמריהו מטוסוב]]<br />
|מנהל גשמי=מחפשים<br />
|מספר תלמידים= לערך 25<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות="כמים לים מכסים"<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:סיום_רמבם_סיגייט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[סיום הרמב"ם]] בהיכל הלימוד של הישיבה (תשע"ד)]]<br />
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] פוקונוס''' היא [[ישיבה גדולה]] בהרי הפנסליבניה ב[[ארצות הברית]], העומדת תחת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] ומהווה כהמשך ל[[ישיבה קטנה|ישיבה הקטנה]].<br />
<br />
הישיבה נפתחה בשנת [[תשע"ד]] על ידי העסקן החסידי הרב [[מנחם מענדל הנדל]].<br />
<br />
תלמידי הישיבה מפעילים מערכת הוצאה לאור של קובצי חידושי תורה, היוצאים לאור תחת השם "כמים לים מכסים"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/81163_he_1.pdf קובץ א' - י"א ניסן ה'תשע"ד] {{PDF}} {{אינפו}}}}. במשך השנים הופיע בקובצים סקירות נדירות מקיפות במיוחד על הנושאים: [[נשמה חדשה לעתיד לבוא]]. ה[[גניזה החרסונית]]. בנוסף הוציאו לאור קובץ מיוחד של ביאורים בשו"ע אדמו"ר הזקן הלכות חמץ.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
עם סיום מחזור הלימודים של הכיתה הראשונה של ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] בשנת הלימודים תשע"ג, הכריזה ההנהלה הגשמית של הישיבה על פתיחת [[ישיבה גדולה]] חדשה עבור בוגרי הישיבה שתנוהל באותה רוח.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] פתחה הישיבה את שעריה בשכונת [[סיגייט]] שב[[ברוקלין]], הנחשבת לאחת השכונות השקטות והרגועות בעיר [[ניו יורק]]. השכונה נבחרה בשל העובדה שהיא מנותקת משאון העיר, כפי ש[[הרבי]] סיפר במכתב לר' [[שלמה חיים קסלמן]]: {{ציטוטון|וכמה פעמים שמעתי מ[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ]] על דבר ישיבת כרכים קשה, והפליג בהמעלה שהיתה ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש|הישיבה בליובאוויטש]] ששם היתה הישיבה עיקר ושאר עניני העיר לא תפסו מקום כלל לבלבל את התלמידים הקטנים בדעה ואפילו לא הגדולים, מה שאין כן בניו-יארק וכו'}}.<br />
<br />
שנה לאחר מכן נרכש עבור הישיבה קומפלקס מבודד בהרי הפוקונוס שבמדינת פנסליבניה, ועם תחילת שנת הלימודים עברה הישיבה למשכנה הקבוע. באותה שנה הצטרף לצוות הישיבה הרב [[שמריהו מטוסוב]] ששימש עד אז כמחנך ב[[תלמוד תורה]] ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]]. לקראת שנת תשע"ט הצטרף לצוות הישיבה הרב שמואל ניומאן, לשעבר משפיע במתיבתא של קווינס.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
*[[ראש ישיבה]] - הרב מנחם מענדל אייזנמאן.<br />
*[[משפיעים]] - הרב [[שמריהו מטוסוב]], הרב נומען.<br />
*מנהל רוחני - מנחם מענדל סילמאן.<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
{{מיון רגיל: פוקונוס}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1&diff=332236תומכי תמימים פוקונוס2020-04-19T16:49:15Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים פוקונוס<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה סיגייט.jpg|ממוזער|]]<br />
|כתובית=בנין הישיבה במשכנה הראשון בסיגייט<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br />
|תאריך יסוד=[[חודש אלול]] [[תשע"ד]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=הרי פוקונוס במדינת פנסליבניה ב[[ארצות הברית]]<br />
|מייסד=הרב [[מנחם מנדל הנדל]]<br />
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל יחיאל אייזנמאן<br />
|[[משגיח]] ראשי=<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[שמריהו מטוסוב]]<br />
|מנהל גשמי=מחפשים<br />
|מספר תלמידים= לערך 25<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות="כמים לים מכסים"<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:סיום_רמבם_סיגייט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[סיום הרמב"ם]] בהיכל הלימוד של הישיבה (תשע"ד)]]<br />
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] פוקונוס''' היא [[ישיבה גדולה]] בהרי הפנסליבניה ב[[ארצות הברית]], העומדת תחת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] ומהווה כהמשך ל[[ישיבה קטנה|ישיבה הקטנה]].<br />
<br />
הישיבה נפתחה בשנת [[תשע"ד]] על ידי העסקן החסידי הרב [[מנחם מענדל הנדל]].<br />
<br />
תלמידי הישיבה מפעילים מערכת הוצאה לאור של קובצי חידושי תורה, היוצאים לאור תחת השם "כמים לים מכסים"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/81163_he_1.pdf קובץ א' - י"א ניסן ה'תשע"ד] {{PDF}} {{אינפו}}}}. במשך השנים הופיע בקובצים סקירות נדירות מקיפות במיוחד על הנושאים: [[נשמה חדשה לעתיד לבוא]]. ה[[גניזה החרסונית]]. בנוסף הוציאו לאור קובץ מיוחד של ביאורים בשו"ע אדמו"ר הזקן הלכות חמץ.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
עם סיום מחזור הלימודים של הכיתה הראשונה של ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] בשנת הלימודים תשע"ג, הכריזה ההנהלה הגשמית של הישיבה על פתיחת [[ישיבה גדולה]] חדשה עבור בוגרי הישיבה שתנוהל באותה רוח.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] פתחה הישיבה את שעריה בשכונת [[סיגייט]] שב[[ברוקלין]], הנחשבת לאחת השכונות השקטות והרגועות בעיר [[ניו יורק]]. השכונה נבחרה בשל העובדה שהיא מנותקת משאון העיר, כפי ש[[הרבי]] סיפר במכתב לר' [[שלמה חיים קסלמן]]: {{ציטוטון|וכמה פעמים שמעתי מ[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ]] על דבר ישיבת כרכים קשה, והפליג בהמעלה שהיתה ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש|הישיבה בליובאוויטש]] ששם היתה הישיבה עיקר ושאר עניני העיר לא תפסו מקום כלל לבלבל את התלמידים הקטנים בדעה ואפילו לא הגדולים, מה שאין כן בניו-יארק וכו'}}.<br />
<br />
שנה לאחר מכן נרכש עבור הישיבה קומפלקס מבודד בהרי הפוקונוס שבמדינת פנסליבניה, ועם תחילת שנת הלימודים עברה הישיבה למשכנה הקבוע. באותה שנה הצטרף לצוות הישיבה הרב [[שמריהו מטוסוב]] ששימש עד אז כמחנך ב[[תלמוד תורה]] ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]]. לקראת שנת תשע"ט הצטרף לצוות הישיבה הרב שמואל ניומאן, לשער משפיע במתיבתא של קווינס.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
*[[ראש ישיבה]] - הרב מנחם מענדל אייזנמאן.<br />
*[[משפיעים]] - הרב [[שמריהו מטוסוב]], הרב נומען.<br />
*מנהל רוחני - מנחם מענדל סילמאן.<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
{{מיון רגיל: פוקונוס}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1&diff=332235תומכי תמימים פוקונוס2020-04-19T16:47:01Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים פוקונוס<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה סיגייט.jpg|ממוזער|]]<br />
|כתובית=בנין הישיבה במשכנה הראשון בסיגייט<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br />
|תאריך יסוד=[[חודש אלול]] [[תשע"ד]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=הרי פוקונוס במדינת פנסליבניה ב[[ארצות הברית]]<br />
|מייסד=הרב [[מנחם מנדל הנדל]]<br />
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל יחיאל אייזנמאן<br />
|[[משגיח]] ראשי=<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[שמריהו מטוסוב]]<br />
|מנהל גשמי=מחפשים<br />
|מספר תלמידים= לערך 25<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות="כמים לים מכסים"<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:סיום_רמבם_סיגייט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[סיום הרמב"ם]] בהיכל הלימוד של הישיבה (תשע"ד)]]<br />
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] פוקונוס''' היא [[ישיבה גדולה]] בהרי הפנסליבניה ב[[ארצות הברית]], העומדת תחת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] ומהווה כהמשך ל[[ישיבה קטנה|ישיבה הקטנה]].<br />
<br />
הישיבה נפתחה בשנת [[תשע"ד]] על ידי העסקן החסידי הרב [[מנחם מענדל הנדל]].<br />
<br />
תלמידי הישיבה מפעילים מערכת הוצאה לאור של קובצי חידושי תורה, היוצאים לאור תחת השם "כמים לים מכסים"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/81163_he_1.pdf קובץ א' - י"א ניסן ה'תשע"ד] {{PDF}} {{אינפו}}}}. במשך השנים הופיע בקובצים סקירות נדירות מקיפות במיוחד על הנושאים: [[נשמה חדשה לעתיד לבוא]]. ה[[גניזה החרסונית]]. בנוסף הוציאו לאור קובץ מיוחד של ביאורים בשו"ע אדמו"ר הזקן הלכות חמץ.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
עם סיום מחזור הלימודים של הכיתה הראשונה של ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] בשנת הלימודים תשע"ג, הכריזה ההנהלה הגשמית של הישיבה על פתיחת [[ישיבה גדולה]] חדשה עבור בוגרי הישיבה שתנוהל באותה רוח.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] פתחה הישיבה את שעריה בשכונת [[סיגייט]] שב[[ברוקלין]], הנחשבת לאחת השכונות השקטות והרגועות בעיר [[ניו יורק]]. השכונה נבחרה בשל העובדה שהיא מנותקת משאון העיר, כפי ש[[הרבי]] סיפר במכתב לר' [[שלמה חיים קסלמן]]: {{ציטוטון|וכמה פעמים שמעתי מ[[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ]] על דבר ישיבת כרכים קשה, והפליג בהמעלה שהיתה ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש|הישיבה בליובאוויטש]] ששם היתה הישיבה עיקר ושאר עניני העיר לא תפסו מקום כלל לבלבל את התלמידים הקטנים בדעה ואפילו לא הגדולים, מה שאין כן בניו-יארק וכו'}}.<br />
<br />
שנה לאחר מכן נרכש עבור הישיבה קומפלקס מבודד בהרי הפוקונוס שבמדינת פנסליבניה, ועם תחילת שנת הלימודים עברה הישיבה למשכנה הקבוע. באותה שנה הצטרף לצוות הישיבה הרב [[שמריהו מטוסוב]] ששימש עד אז כמחנך ב[[תלמוד תורה]] ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]]. לקראת שנת תשע"ט הצטרף לצוות הישיבה הרב נומען.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
*[[ראש ישיבה]] - הרב מנחם מענדל אייזנמאן.<br />
*[[משפיעים]] - הרב [[שמריהו מטוסוב]], הרב נומען.<br />
*מנהל רוחני - מנחם מענדל סילמאן.<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
{{מיון רגיל: פוקונוס}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%27_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%AA&diff=331098נ' אלפים יובלות2020-04-06T05:29:26Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: </p>
<hr />
<div>'''נ' אלפים יובלות''' הם מחזורים שונים של שנות קיום העולם (או עולמות נוספים) על פי החשבון המובא בספרי ה[[קבלה]]{{הערה|על פי חשבון זה, ששת אלפי שנות קיום העולם ו[[האלף השביעי]] בו "חד חרוב" הם שמיטה אחת. כמוה ישנם שבע שמיטות, ולאחריהם יובל - סך הכל, חמשים אלף שנה. ומחזור זה חוזר על עצמו חמשים אלף פעמים - סך הכל 2,500,000,000 שנים.}}. מחזורים אלו (על פי ביאור ה[[תורת החסידות|חסידות]]) מבטאים עולמות [[רוחניות|רוחניים]] זה על גבי זה, כאשר מבין כולם רק ה"שמיטה" (שבעת אלפי השנים) שלנו היא [[גשמיות|גשמית]].<br />
<br />
==ענינם==<br />
===בקבלה===<br />
נאמר ב[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צז, א.}}: "אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב, שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא". היינו שמשך קיום העולם נחלק לשישה אלפים ולאחריהם [[האלף השביעי]], "חד חרוב"{{הערה|משמעותו של ה"חרוב" אינה חורבן וכליון, אלא ביטול המציאות הגשמית וההעלם, ושלימות ה[[שכר]] והעונג ב[[אלוקות]] (ראה [[ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק]] ערך חרוב, חד חרוב. ועוד).}} - כמו מחזור ששת ימי המעשה ואחריהם יום ה[[שבת]], וכן ששת שנות העבודה ואחריהם ה[[שמיטה]].<br />
<br />
על יסוד זה, מבואר ב[[קבלה]]{{הערה|ספר התמונה (מיוחס ל[[רבי נחוניא בן הקנה]]). וראה הערת אדמו"ר שליט"א בספר המאמרים [[תרפ"ד]] ע' רמח.}} שמחזור זה - של "שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב" - הוא שמיטה שניה, ולפניה היתה עוד שמיטה אחת (שעליה נאמר{{הערה|בראשית רבה ג, ז.}} "[[הקב"ה]] בונה עולמות ומחריבן"). ועל פי זה קבעו המקובלים האחרונים שיהיו עוד חמישה שמיטות נוספות, ובסך הכל שבעה שמיטות - כנגד [[שבעת המידות]]. במקומות אחרים מובא שעל פי חשבון זה, של שבע שמיטות ולאחריהן יובל, יהיו 50 אלף מחזורים כאלו (נ' אלפים יובלות){{הערה|המקור הראשון לכאורה לחשבון נ' אלפים יובלות הוא הש"ך על התורה ריש פרשת בהר (לרבי מרדכי הכהן, ממקובלי [[צפת]]). [וב[[רבינו בחיי|בחיי]] על התורה - בהעלותך י, לה - אומר שישנם "ח"י אלף יובלין"]. ב[[תורת החסידות|חסידות]] מובאת כמה פעמים בפשיטות שיטה זו בהמשך לחשבון השמיטות שבספר התמונה. ראה מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] דברים ע' רסח בהערה.}}.<br />
<br />
[[האריז"ל]]{{הערה|בשער מאמרי ה[[רשב"י]] לאד"ר (מד, ב), בס' הלקוטים פ' כי תשא, שם פ' קדושים. - ראה גם כן שיעור קומה להרמ"ק סי' פג, לבנת הספיר (ירושלים, תרע"ג). - הערת אדמו"ר שליט"א בספר המאמרים [[תרפ"ד]] ע' רמט.}} חולק על דעת מקובלים אלו, ואומר שאין עוד שמיטות [[גשמיות]] כמו שלנו.<br />
<br />
===בחסידות===<br />
ב[[תורת החסידות]] מבואר{{הערה|[[תורה אור]] שמות נא, ד. דרך מצוותיך מצות עבד עברי}}, שגם לדעת האריז"ל היתה שמיטה לפני העולם שלנו - אך לא כעולם [[גשמיות|גשמי]], אלא [[עולם התוהו]]. על פי זה, לומד [[הרבי]] בדעתו שמודה הוא גם לשאר השמיטות והיובלות שיהיו קיימים כעולמות [[רוחניות|רוחניים]]{{הערה|שם=נח|שיחת ש"פ נח [[תשמ"ט]] הערה 34 ובשוה"ג שם.}}).<br />
<br />
ועפ"ז מבואר בחסידות פעמים רבות, וכן מבאר הרבי{{הערה|שם=נח}} - שכל השמיטים ויובלות הם רוחניים, והשמיטה שלנו - שית אלפי שנין דהוי עלמא - היא [[העולם הזה|העולם הגשמי]] היחידי. מכך גם מובן, שעל ידי מעשינו ועבודתנו מתעלים גם כל הנ' אלפים יובלות{{הערה|שיחת ש"פ נח הנ"ל. [[מאמר]] ד"ה להבין ענין [[שמחת תורה]] [[תשמ"ג]]. ועוד.}}.<br />
<br />
ענין כל שמיטות ויובלים אלו מבואר בחסידות{{הערה|[[לקוטי תורה]] קרח נב, ג. תורה אור מג"א צו, א. ספר המאמרים תקס"ב ע' יז. [[שערי תשובה]] שער התפלה סט, ג. [[דרך מצוותיך]] מצוות ציצית. ועוד.}} שהם עולמות רוחניים זה למעלה מזה. היינו, שכאשר העולם שלנו בשית אלפי שנין יגיע לשלימותו אחרי כל העליות שבו - יקבל השכר ב[[אלף השביעי]], שהוא סוף ושלימות העליות ובו תהיה [[מנוחה]] (כמו יום ה[[שבת]] לאחרי השבוע, ושנת ה[[שמיטה]] לאחרי ששת השנים). ובשמיטה זו, יגיע [[עולם העשיה הגשמי|עולם העשיה]] שלנו למדריגת [[עולם האצילות]], ו[[עולם האצילות]] יתעלה למעלה עליונה יותר. אמנם, מה שלגבי שמיטה זו שלנו נקרא שלימות, בעולם עליון יותר נחשב רק כתחילת הבריאה - שית אלפי שנין, ושלימות השכר בשמיטה הבאה הוא בהתעלות לעולם עליון יותר. וכן הלאה עליה לאחר עליה.<br />
<br />
לאמתו של דבר, היו יכולים להיות עוד הרבה יותר עליות בשמיטים ויובלות לאין קץ, אלא שעלה ברצונו שיהיו נ' אלפים יובלות{{הערה|סה"מ תקס"ב ע' רס. שערי תשובה שער התפלה כט, ב.}}.<br />
<br />
==דרגתם==<br />
מבואר{{הערה|לקו"ת קרח שם. סה"מ תקס"ב ע' רכח. דרך מצוותיך מצוות ציצית. ספר הליקוטים דא"ח צ"צ ערך יובל. ועוד.}}, שכל ענין זה של נ' אלפים יובלות זה למעלה מזה - הוא רק באור ה[[ממלא כל עלמין]], המתלבש בכל עולם ועולם לפי דרגתו, ובהתלבשותו והשתלשלותו של אור זה בעולמות ישנן חילוקי מדרגות אלו של נ' אלפים יובלות. כל עולמות אלו כלולים ב[[ספירת המלכות]], שהיא רק "[[שם]]" והארה מ[[אור אין סוף]]{{הערה|מאמר ד"ה כנשר יעיר קנו תשי"ט. ושם, שעל זה נאמר (תהלים קמה, יג) "מלכותך מלכות כל עולמים", "'''כל'''" בגימטריא חמשים - שהם החמשים אלף יובלות הכלולים במלכות. ונקראים "עולמים", היינו שלגבי מה שלמעלה מהם חשובים כהעלם.}}.<br />
<br />
אמנם לגבי אור ה[[סובב כל עלמין]] אין מקום לחילוקי מדרגות אלו, אלא כל העולמות הם בשווה. ולכן, תכלית שלימות ה[[שכר]] וגילוי האור האלוקי, אינה בעליות של עולמות אלו, אלא ב[[עולם התחיה]] שבו יתגלה אור הסובב{{הערה|לקוטי תורה ודרך מצוותיך שם. ולכאורה צ"ע ממה שמבואר (סה"מ תקס"ב ע' רס. ועוד) שב[[תחיית המתים]] יהיה רק סוף השמיטה שלנו, ואז רק תתחיל השמיטה שלאחריה.}}.<br />
<br />
==השמיטה הראשונה והשניה==<br />
ההבדל בין השמיטה הראשונה - שהיתה שמיטת ה[[תוהו]], לשמיטה השניה - שהיא שמיטת ה[[תיקון]] ([[העולם הזה]]):<br />
<br />
שמיטת התוהו היתה שמיטת ה[[חסד]] - ולכן אז לא היו דינים, [[צמצום|צמצומים]] וירידות. לעומתה השמיטה שלנו היא שמיטת הפחד וה[[גבורה]] - ומכאן הירידות הגדולות שלה (כמו החטאים הגדולים שסילקו את ה[[שכינה]] מיד בתחילת ה[[בריאת העולם|בריאה]], החל מ[[חטא עץ הדעת]]), וכן הצרות כמו [[חורבן בית המקדש|חורבן בתי המקדש]], ושאר הדינים שהיו בה{{הערה|תורה אור שמות נא, ד. [[תורת חיים]] שמות נט, א. בביאור הטעם שתוהו שייך לחסד ותיקון לגבורה - ראה בארוכה תורת חיים שם, וכן בד"ה ויהי לי [[שור]] תרס"ח (סה"מ תרס"ח ע' מז) וד"ה ואתם הדבקים [[תרפ"ד]] (סה"מ [[תרפ"ד]] ע' רמח).}}.<br />
<br />
אך לאידך, יש לשמיטה זו מעלה, כיון שלעולם התיקון (שעיקרו הוא [[כלים]]) יש מעלה על פני עולם התוהו (שעיקרו הוא [[אורות]]), ששורש הכלים נעלה יותר משורש האורות - כיון ש[[נעוץ תחלתן בסופן]].<br />
<br />
משמיטת התוהו נמשכו לשמיטת התיקון נשמותיהם של חנוך ו[[משה רבינו]], על מנת לתקן את עולם זה ולהמשיך בו את האורות האלוקיים של התוהו{{הערה|וכן נשמת למך, אלא שהיא לא נמשכה כדי לתקן - ראה הערת אדמו"ר שליט"א בתו"א שם.}} זו הסיבה שמשה רבינו התקשה לקבל את השליחות [[יציאת מצרים|לגאול את בני ישראל]], וטען{{הערה|שמות ד, י.}} "כבד פה וכבד לשון אנכי" - כיון שבשרשו הנעלה בתוהו היו אורות גדולים ביותר, שהכלים של עולם התיקון לא היו יכולים להכיל (בענוותנותו חשב שזהו מכיון שחסרה לו מעלת הכלים של התיקון, ולאמתו של דבר היה זה מצד גודל מעלת ריבוי האורות שהיו לו). לכן נזקק משה לנתינת כח מיוחדת מ[[הקדוש ברוך הוא]], שיוכל לחבר את האורות המרובים של התוהו עם הכלים המרובים של התיקון.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[אדמו"ר הזקן]] - תורה אור שמות נא, ד; ספר המאמרים תקס"ב ע' רס<br />
*[[אדמו"ר האמצעי]] - תורת חיים שמות נט, א<br />
*[[הצמח צדק]] - ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק, ערך יובל<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
{{תבנית:גאולה ומשיח}}<br />
<br />
[[קטגוריה:לעתיד לבוא]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9E%D7%92%D7%A8%D7%98%D7%9F&diff=331097דובער בוימגרטן2020-04-06T04:30:58Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: /* פטירתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מסיבות שבת.png|ממוזער|הרב דובער בוימגרטן (מימין) מראה ל{{ה|רבי}} סיכה עם סמל [[מסיבות שבת]]]]<br />
[[קובץ:ספר תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תדפיס מתוך ספר שיצא על תולדותיו של הרב בוימגרטן]]<br />
הרב '''דובער בוימגרטן''' ([[כ"ה מנחם אב]] [[תרפ"ב]]-[[ט"ז אדר|ט"ז אדר ראשון]] [[תשל"ח]], כונה גם בשם: '''בער'ל'''), היה [[שליח]] הרבי ל[[בואנוס איירס]] שב[[ארגנטינה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד באמריקה ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תרפ"ב]], והיה מראשוני התמימים עימם ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] בהגיעו לאמריקה בשנת [[ת"ש]].<br />
<br />
לאחר [[השואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים בגרמניה. אדמו"ר הריי"צ רצה לשלוח להם מתנה לפסח מ[[ארצות הברית]] [[יין]] לארבע כוסות, ור' בערל שהיה גר אז ב[[קראון הייטס]] התעסק בייצור [[יין]] - הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם [[יין]], ושיעורו יהיה לפי דעת הרב [[חיים נאה]].<br />
<br />
ביום השני של [[חג השבועות]] [[תש"ד]] מינה אותו אדמו"ר הריי"צ לשמש בהרכב של שלושה [[תמימים]] (יחד עם ר' [[מאיר גרינברג]] ור' [[מנחם מענדל פלדמן (בולטימור)|מענדל פלדמן]]) שישמשו כעין 'בית דין' וידאגו למצבם של ישיבות תומכי תמימים ואחי תמימים ברחבי ארצות הברית{{הערה|בהתוועדות [[חג השבועות]] תשי"ד הזכיר הרבי את בית דין זה ופעולותיו, וציין לשבח את הרב בוימגארטן שהיה זה שפעל בצורה טובה ביותר דווקא משום שהניח את שכלו על הצד.}}. בהמשך ללימודיו בישיבה, מינהו אדמו"ר הריי"צ כאחראי על מחלקת 'אחי תמימים' בסניף הישיבה שבברוקלין.<br />
<br />
עם עלותו של הרבי לכס הנשיאות, החל הרבי לדרוש מהצעירים לעסוק בהפצת היהדות חוצה לקהלים שאינם שומרי תורה ומצוות, והרב ביומגארטן נעמד בראש העוסקים בכך, ומאוחר יותר בשנת [[תשט"ו]] נמנה על מקימי [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]] ועל ראשי פעיליה.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ז]] החל לשלוח אותו הרבי למדינות שונות באירופה ובדרום אמריקה, ובשנת [[תשי"ח]] נשלח על ידי [[הרבי]] לשליחות קבועה ב[[בואנוס איירס]] שבארגנטינה, והיה לשליח הראשון במקום. באותם שנים הייתה ממוקמת בבואנוס איירס הקהילה היהודית הגדולה ביותר בדרום אמריקה ושם החלה הפעילות החב"דית הראשונה בדרום אמריקה. כאשר הגיע למדינת ארגנטינה, הוא קיבל שורה של הוראות מיוחדות, ביניהם להוציא לאור בשפת המדינה, ספרדית, את [[קונטרס ומעין]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. <br />
<br />
הוא היה מיוזמי ה'פגישות' עם סטודנטים באוניברסיטאות וכדומה, ופעל רבות גם ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]].<br />
<br />
===מכתביו===<br />
לאורך כל שנות חייו כתב מכתבים רבים לידידיו, וחלקם הפכו לנכסי צאן ברזל בתיעוד ההיסטוריה של [[חסידות חב"ד]]. לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הריי"צ ביקש הרבי לקבל את מכתביו לידידו החסיד הרב [[צבי שוסטרמן]], והרבי שמר אותם לאורך כל שנות הנשיאות במגירות שולחן משרדו הפרטי.<br />
<br />
במכתב אישי שכתב בחורף [[תשל"ב]] הוא מעיד על עצמו בין הדברים: {{ציטוטון|לימדתי בתור ראש ישיבה בישיבת חפץ-חיים, חמש שנים בהצלחה גדולה הן על אתר שנשתנה מצב התלמידים לגמרי לטוב מהקצה אל הקצה והן בשילוח תלמידים לישיבות. הצלחתי לשלוח כל"ה [35] תלמידים ל[[ארץ הקודש]] ולצפון אמעריקה וגם אחדים מהם שלא יכולתי לשכנעם לנסוע ל[[תומכי תמימים]] נסעו לקול תורה, סלבודקה, פונוביץ' והדומה. וגם כאן נודעו תלמידיי בידיעותיהם ב[[תורה]] וב[[יראת שמים]] וכו'}}.<br />
<br />
===פטירתו===<br />
פעולותיו בארגנטינה נמשכו עד לפטירתו ב[[ט"ז אדר|ט"ז אדר ראשון]] [[תשל"ח]] בעת ביקורו באנגליה.<br />
פטירתו היתה לאחרי האירוע בתשל״ח עם הרבי, שאז הוא ועוד שני חסידים מסרו שנותיהם לחיי הרבי בפני ארון קודש, וכך הווה שכולם נפטרו באותה שנה.<br />
<br />
על מצבתו נרשם: {{ציטוטון|עוסק בצורכי ציבור ורב פעלים ורבים השיב מעון הרביץ תורה ברבים ועסק ב[[מסירות נפש]] בהפצת היהדות והמעינות, שליח הרבי במדינת ארגנטינא}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[פנחס שלמה בוימגרטן]], [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בואנוס איירס]].<br />
<br />
נכדו: הרב יוסף יצחק בוימגרטן, רב בית הכנסת הגדול "פאסו" אשר בבואנוס איירס, ארגנטינה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד<br />
*תולדות התמימים בארצות הברית מאת הרב יוסף יצחק קעלער<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:בוימגרטן, דובער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9E%D7%92%D7%A8%D7%98%D7%9F&diff=331096דובער בוימגרטן2020-04-06T04:28:05Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מסיבות שבת.png|ממוזער|הרב דובער בוימגרטן (מימין) מראה ל{{ה|רבי}} סיכה עם סמל [[מסיבות שבת]]]]<br />
[[קובץ:ספר תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תדפיס מתוך ספר שיצא על תולדותיו של הרב בוימגרטן]]<br />
הרב '''דובער בוימגרטן''' ([[כ"ה מנחם אב]] [[תרפ"ב]]-[[ט"ז אדר|ט"ז אדר ראשון]] [[תשל"ח]], כונה גם בשם: '''בער'ל'''), היה [[שליח]] הרבי ל[[בואנוס איירס]] שב[[ארגנטינה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד באמריקה ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תרפ"ב]], והיה מראשוני התמימים עימם ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] בהגיעו לאמריקה בשנת [[ת"ש]].<br />
<br />
לאחר [[השואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים בגרמניה. אדמו"ר הריי"צ רצה לשלוח להם מתנה לפסח מ[[ארצות הברית]] [[יין]] לארבע כוסות, ור' בערל שהיה גר אז ב[[קראון הייטס]] התעסק בייצור [[יין]] - הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם [[יין]], ושיעורו יהיה לפי דעת הרב [[חיים נאה]].<br />
<br />
ביום השני של [[חג השבועות]] [[תש"ד]] מינה אותו אדמו"ר הריי"צ לשמש בהרכב של שלושה [[תמימים]] (יחד עם ר' [[מאיר גרינברג]] ור' [[מנחם מענדל פלדמן (בולטימור)|מענדל פלדמן]]) שישמשו כעין 'בית דין' וידאגו למצבם של ישיבות תומכי תמימים ואחי תמימים ברחבי ארצות הברית{{הערה|בהתוועדות [[חג השבועות]] תשי"ד הזכיר הרבי את בית דין זה ופעולותיו, וציין לשבח את הרב בוימגארטן שהיה זה שפעל בצורה טובה ביותר דווקא משום שהניח את שכלו על הצד.}}. בהמשך ללימודיו בישיבה, מינהו אדמו"ר הריי"צ כאחראי על מחלקת 'אחי תמימים' בסניף הישיבה שבברוקלין.<br />
<br />
עם עלותו של הרבי לכס הנשיאות, החל הרבי לדרוש מהצעירים לעסוק בהפצת היהדות חוצה לקהלים שאינם שומרי תורה ומצוות, והרב ביומגארטן נעמד בראש העוסקים בכך, ומאוחר יותר בשנת [[תשט"ו]] נמנה על מקימי [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]] ועל ראשי פעיליה.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ז]] החל לשלוח אותו הרבי למדינות שונות באירופה ובדרום אמריקה, ובשנת [[תשי"ח]] נשלח על ידי [[הרבי]] לשליחות קבועה ב[[בואנוס איירס]] שבארגנטינה, והיה לשליח הראשון במקום. באותם שנים הייתה ממוקמת בבואנוס איירס הקהילה היהודית הגדולה ביותר בדרום אמריקה ושם החלה הפעילות החב"דית הראשונה בדרום אמריקה. כאשר הגיע למדינת ארגנטינה, הוא קיבל שורה של הוראות מיוחדות, ביניהם להוציא לאור בשפת המדינה, ספרדית, את [[קונטרס ומעין]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. <br />
<br />
הוא היה מיוזמי ה'פגישות' עם סטודנטים באוניברסיטאות וכדומה, ופעל רבות גם ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]].<br />
<br />
===מכתביו===<br />
לאורך כל שנות חייו כתב מכתבים רבים לידידיו, וחלקם הפכו לנכסי צאן ברזל בתיעוד ההיסטוריה של [[חסידות חב"ד]]. לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הריי"צ ביקש הרבי לקבל את מכתביו לידידו החסיד הרב [[צבי שוסטרמן]], והרבי שמר אותם לאורך כל שנות הנשיאות במגירות שולחן משרדו הפרטי.<br />
<br />
במכתב אישי שכתב בחורף [[תשל"ב]] הוא מעיד על עצמו בין הדברים: {{ציטוטון|לימדתי בתור ראש ישיבה בישיבת חפץ-חיים, חמש שנים בהצלחה גדולה הן על אתר שנשתנה מצב התלמידים לגמרי לטוב מהקצה אל הקצה והן בשילוח תלמידים לישיבות. הצלחתי לשלוח כל"ה [35] תלמידים ל[[ארץ הקודש]] ולצפון אמעריקה וגם אחדים מהם שלא יכולתי לשכנעם לנסוע ל[[תומכי תמימים]] נסעו לקול תורה, סלבודקה, פונוביץ' והדומה. וגם כאן נודעו תלמידיי בידיעותיהם ב[[תורה]] וב[[יראת שמים]] וכו'}}.<br />
<br />
===פטירתו===<br />
פעולותיו בארגנטינה נמשכו עד לפטירתו ב[[ט"ז אדר|ט"ז אדר ראשון]] [[תשל"ח]].<br />
<br />
על מצבתו נרשם: {{ציטוטון|עוסק בצורכי ציבור ורב פעלים ורבים השיב מעון הרביץ תורה ברבים ועסק ב[[מסירות נפש]] בהפצת היהדות והמעינות, שליח הרבי במדינת ארגנטינא}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[פנחס שלמה בוימגרטן]], [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בואנוס איירס]].<br />
<br />
נכדו: הרב יוסף יצחק בוימגרטן, רב בית הכנסת הגדול "פאסו" אשר בבואנוס איירס, ארגנטינה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד<br />
*תולדות התמימים בארצות הברית מאת הרב יוסף יצחק קעלער<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:בוימגרטן, דובער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99&diff=331095שיחה:מרדכי אליהו שווי2020-04-06T04:00:52Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: /* צעיר */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>== צעיר ==<br />
<br />
יש לעיין באיזה סוג כיתה למד בלובאוויטש הרי היה סך הכול נער צעיר בן שתים עשרה.<br />
וגם יש לעיין מתי היה שריפה בישיבה בלובאוויטש, שזה הטעם שנמסר מבניו שעזב הישיבה, ולכאורה יש לומר שעזב מחמת המלחמה וכו׳. [[משתמש:לית מחשבה תפיסא ביה|לית מחשבה תפיסא ביה]] - [[שיחת משתמש:לית מחשבה תפיסא ביה|שיחה]], 05:00, י"ב בניסן, ה'תש"ף 05:00, 6 באפריל 2020 (IST)</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99&diff=331094מרדכי אליהו שווי2020-04-06T03:57:40Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>הרב '''מרדכי אליהו שווי''' ([[תרס"ד]] - [[ו' שבט]] [[תש"ב]]) היה [[חסיד]] בתקופת [[הרבי הריי"צ]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב מרדכי אליהו שווי נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[דווינסק]] שב[[ליטא]] כנכדו של הרב אייזיק טראוויש, מגזע צאצאי [[רש"י]].<br />
<br />
בשנת [[תרע"ו]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן חזר לביתו הורה בדווינסק, מחמת שריפה שנפלה בישיבה, והמשיך לשקוד על [[לימוד התורה]] באחד מבתי המדרש שבעיר.<br />
<br />
ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה.<br />
<br />
לכשהגיע לגיל ה[[נישואין]], [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של ר' [[מנחם מענדל דימונד]], ונכדתו של ר' [[אהרון יעקב ויילער]].<br />
<br />
בשנת [[תר"צ]] העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אבו שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולד לו ילדיו.<br />
<br />
הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווא (אסטוניה), שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]].<br />
<br />
לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]].<br />
<br />
בהיותו בבוכרה, נפטר לפי שנפל לנהר ובקושי הצליח להינצל, אך לא היה בית רפואה רגילה, ונפטר מחולי כתוצאה מאסון זה. ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], והותיר אחריו ארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו:'''<br />
*[[אהרון יעקב שווי]] - מרא דאתרא בשכונת [[קראון הייטס]].<br />
*[[אייזיק שווי]] - מרא דאתרא בקהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[מונטריאול]].<br />
*[[ברוך שלום שווי]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הקדמה לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'.<br />
<br />
{{מיון רגיל:שווי, מרדכי אליהו}}<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99&diff=331093מרדכי אליהו שווי2020-04-06T03:56:49Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: /* תולדות חיים */תיקנתי שגיאה</p>
<hr />
<div>הרב '''מרדכי אליהו שווי''' ([[תרס"ד]] - [[ו' שבט]] [[תש"ב]]) היה [[חסיד]] בתקופת [[הרבי הריי"צ]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב מרדכי אליהו שווי נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[דווינסק]] שב[[ליטא]] כנכדו של הרב אייזיק טראוויש, מגזע צאצאי [[רש"י]].<br />
<br />
בשנת [[תרע"ד]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן חזר לביתו הורה בדווינסק, והמשיך לשקוד על [[לימוד התורה]] באחד מבתי המדרש שבעיר.<br />
<br />
ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה.<br />
<br />
לכשהגיע לגיל ה[[נישואין]], [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של ר' [[מנחם מענדל דימונד]], ונכדתו של ר' [[אהרון יעקב ויילער]].<br />
<br />
בשנת [[תר"צ]] העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אבו שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולד לו ילדיו.<br />
<br />
הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווא (אסטוניה), שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]].<br />
<br />
לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]].<br />
<br />
בהיותו בבוכרה, נפטר לפי שנפל לנהר ובקושי הצליח להינצל, אך לא היה בית רפואה רגילה, ונפטר מחולי כתוצאה מאסון זה. ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], והותיר אחריו ארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו:'''<br />
*[[אהרון יעקב שווי]] - מרא דאתרא בשכונת [[קראון הייטס]].<br />
*[[אייזיק שווי]] - מרא דאתרא בקהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[מונטריאול]].<br />
*[[ברוך שלום שווי]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הקדמה לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'.<br />
<br />
{{מיון רגיל:שווי, מרדכי אליהו}}<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99&diff=331092מרדכי אליהו שווי2020-04-06T03:55:25Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>הרב '''מרדכי אליהו שווי''' ([[תרס"ד]] - [[ו' שבט]] [[תש"ב]]) היה [[חסיד]] בתקופת [[הרבי הריי"צ]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב מרדכי אליהו שווי נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[דווינסק]] שב[[ליטא]] כנכדו של הרב אייזיק טראוויש, מגזע צאצאי [[רש"י]].<br />
<br />
בשנת [[תרע"ד]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן חזר לביתו הורה בדווינסק, והמשיך לשקוד על [[לימוד התורה]] באחד מבתי המדרש שבעיר.<br />
<br />
ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה.<br />
<br />
לכשהגיע לגיל ה[[נישואין]], [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של ר' [[מנחם מענדל דימונד]], ונכדתו של ר' [[אהרון יעקב ויילער]].<br />
<br />
בשנת [[תר"צ]] העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אבו שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולד לו בנו הרב [[אייזיק שווי]].<br />
<br />
הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווא (אסטוניה), שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]], ובשנת [[תרצ"ט]] נולד בנו הרב [[אהרון יעקב שווי]].<br />
<br />
לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]].<br />
<br />
בהיותו בבוכרה, נפטר לפי שנפל לנהר ובקושי הצליח להינצל, אך לא היה בית רפואה רגילה, ונפטר מחולי כתוצאה מאסון זה. ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], והותיר אחריו ארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו:'''<br />
*[[אהרון יעקב שווי]] - מרא דאתרא בשכונת [[קראון הייטס]].<br />
*[[אייזיק שווי]] - מרא דאתרא בקהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[מונטריאול]].<br />
*[[ברוך שלום שווי]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הקדמה לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'.<br />
<br />
{{מיון רגיל:שווי, מרדכי אליהו}}<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]</div>לית מחשבה תפיסא ביהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99&diff=331091מרדכי אליהו שווי2020-04-06T03:53:34Z<p>לית מחשבה תפיסא ביה: /* משפחתו */הוצאתי בן פיקטיבי</p>
<hr />
<div>הרב '''מרדכי אליהו שווי''' ([[תרס"ד]] - [[ו' שבט]] [[תש"ב]]) היה [[חסיד]] בתקופת [[הרבי הריי"צ]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב מרדכי אליהו שווי נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[דווינסק]] שב[[ליטא]] כנכדו של הרב אייזיק טראוויש, מגזע צאצאי [[רש"י]].<br />
<br />
בשנת [[תרע"ד]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן חזר לביתו הורה בדווינסק, והמשיך לשקוד על [[לימוד התורה]] באחד מבתי המדרש שבעיר.<br />
<br />
ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה.<br />
<br />
לכשהגיע לגיל ה[[נישואין]], [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של ר' [[מנחם מענדל דימונד]], ונכדתו של ר' [[אהרון יעקב ויילער]].<br />
<br />
בשנת [[תר"צ]] העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אבו שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולד לו בנו הרב [[אייזיק שווי]].<br />
<br />
הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווא (אסטוניה), שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]], ובשנת [[תרצ"ט]] נולד בנו הרב [[אהרון יעקב שווי]].<br />
<br />
לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]].<br />
<br />
בהיותו בבוכרה, נפטר מקשיי המלחמה ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], והותיר אחריו ארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו:'''<br />
*[[אהרון יעקב שווי]] - מרא דאתרא בשכונת [[קראון הייטס]].<br />
*[[אייזיק שווי]] - מרא דאתרא בקהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[מונטריאול]].<br />
*[[ברוך שלום שווי]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הקדמה לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'.<br />
<br />
{{מיון רגיל:שווי, מרדכי אליהו}}<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]</div>לית מחשבה תפיסא ביה