חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:מינא גוראריה

2026-03-25T10:43:45Z

ליובאוויטשפדיה: /* מה יש לכם עם מתנגדי חב"ד?! */ תגובה

== מה יש לכם עם מתנגדי חב"ד?! ==

אף שהנושא כבר עלה אינספור פעמים, אך בכל פעם שנחשפים לכך מחדש, כל חסיד בריא בדעתו מרגיש שוב את הכעס גואה בו. ועאכו"כ שמתעקשים לכתוב ערך חדש?!!!! עד מתי יהי' לנו למוקש?! יאמר ברורות: אם כותבים ערך על מ. ג .ימ"ש, יש לכתוב ערך גם על אותו האיש ימ"ש!!! ואין להאריך בדבר הכי מבהיל!!!

תחליטו כבר: זה חב"דפדיה או ויקיפדיה? [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 08:45, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 08:45, 10 במרץ 2026 (IST)

:אתה צודק. ובפרט שלא היה לה קשר מיוחד עם הרבי. [[משתמש:מאיר יעקב העכט|מאיר יעקב העכט]] - [[שיחת משתמש:מאיר יעקב העכט|שיחה]], 11:20, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 11:20, 10 במרץ 2026 (IST)
::אם על [[בארי גוראריה]] גנב הספרים והורס חייו של רבינו יש ערך מה המניעה מזה שיהיה על רעייתו שר"י? (ואם על בארי יש בגלל הסיבה (המגוכחת יש לציין) שהוא נכד הרבי הריי"צ אז אשתו כגופו) --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 11:24, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 11:24, 10 במרץ 2026 (IST)
:::בערי (שר"י) קיבל התייחסות מיוחדת מרבותינו נשיאינו מה שאין כן אשתו. [[משתמש:מאיר יעקב העכט|מאיר יעקב העכט]] - [[שיחת משתמש:מאיר יעקב העכט|שיחה]], 11:34, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 11:34, 10 במרץ 2026 (IST)
::::ואגב, שמעתי שהרבי אמר על בערי ש"אין לו קשר לבית הרב". [[משתמש:מאיר יעקב העכט|מאיר יעקב העכט]] - [[שיחת משתמש:מאיר יעקב העכט|שיחה]], 11:47, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 11:47, 10 במרץ 2026 (IST)
:::::: גם אותו האיש שר"י קיבל מלא התייחסיות מהרבי... --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 11:54, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 11:54, 10 במרץ 2026 (IST)
:::::::ואם על בארי הרבי אמר שאין לו קשר לבית הרב אז אפשר למחוק את הערך שלו, אם הערך על בארי קיים - אני לא רואה שום מניעה שלא לכתוב על ערך על רעייתו, הרבי התייחס הרי ל"חתונה שלהם" והיא עזרה לרבנית נחמה דינה וכו' והיא הייתה בת למשפחה יחסנית, אם יש ערך על בארי אין באמת שום מניעה בערך על רעייתו. --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 11:56, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 11:56, 10 במרץ 2026 (IST)
::::::::נכון שאותו האיש שר"י קיבל התייחסות מהרבי, אבל מה יש לכתוב על זה? ש"זכה והרבי התבטא עליו ש"מתפלל עם תפילין פסולות" ו"גרם חילול השם""? מה שאין כן בערי, אדמו"ר הריי"צ אמר עליו "יהי רצון" (נדפס בלקו"ד, עיי"ש) ונשא שיחה בבר מצווה שלו. [[משתמש:מאיר יעקב העכט|מאיר יעקב העכט]] - [[שיחת משתמש:מאיר יעקב העכט|שיחה]], 12:03, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 12:03, 10 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אף שהרבי גם אמר עליו שגרם חילול השם ועוד הרבה ביטויים חריפים. [[משתמש:מאיר יעקב העכט|מאיר יעקב העכט]] - [[שיחת משתמש:מאיר יעקב העכט|שיחה]], 12:03, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 12:03, 10 במרץ 2026 (IST)
::::::: אפשר לכתוב את זה... גם יש התייחסויות מהרבי לחתונה של מינא והרבי הגיה מאמרים בשביל זה, וכו’... למה יש בחב"דפדיה ערך על המן הרשע? זה אותו הדבר.... לא שאני תומך אבל אם זה המצב הנוכחי יש להתלונן על עוד הרבה ערכים... --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 12:24, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 12:24, 10 במרץ 2026 (IST)
::::::::הסיבה שיש ערך על [[המן האגגי|המן הרשע]] היא כי הוא מוזכר הרבה פעמים בחסידות. [[משתמש:מאיר יעקב העכט|מאיר יעקב העכט]] - [[שיחת משתמש:מאיר יעקב העכט|שיחה]], 12:31, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 12:31, 10 במרץ 2026 (IST)
::::גם אותו האיש מוזכר בתורת הרבי כו"כ פעמים --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 13:47, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 13:47, 10 במרץ 2026 (IST)
::::::::::לא מבין את הטענה. לא הפכו אותה לצדיקה וקדושה. זו אנציקלופדיה חב"דית, וכמו שבאנציקלופדיה רגילה יש ערכים מעניינים ומלהיבים ויש ערכים עם מידע מגעיל ודוחה (צואה כדומה), אז גם כאן. זה לא שמעוותים את המציאות, ולא שמוסיפים לה כבוד. זהו מידע חב"די, שהגיוני שיופיע בחב"דפדיה, בטח כשמדובר על מידע שנודע לדמויות מרכזיות (לצד השלילה). מה שכן, אפשר בהחלט לשקול לאחד את הערך שלה ושלה בעלה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 14:18, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 14:18, 10 במרץ 2026 (IST)
::::::::: כמובן גם אם מאחדים. יש פה פרטים עליה שאפשר להוסיף בערך שם.--[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 14:27, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 14:27, 10 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: איזה? ששימשה את בעלה ועבדה באוניברסיטה? --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 15:35, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 15:35, 10 במרץ 2026 (IST)
:::::::::::תאריך לידה, תאריך פטירה, מקום קבורה. אולי יש עוד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:52, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 19:52, 10 במרץ 2026 (IST)
:::::הסיבה שיש ערך על בערי (לפי מה שהבנתי) היא כדי להראות כמה השקיעו בו רבותינו נשיאינו. (מה שאין כן אשתו) [[משתמש:מאיר יעקב העכט|מאיר יעקב העכט]] - [[שיחת משתמש:מאיר יעקב העכט|שיחה]], 23:33, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 23:33, 10 במרץ 2026 (IST)
::::::מה לא מובן כאן? אצ"ל שום ערך על רשעים אלו, ועאכו"כ על מישהי שכל כולה מלחמה נגד הרבי (וכאן אין טענה שהיא כאילו מבית הרב וכו' הגם שכמובא לעיל גם בעלה ימ"ש אינו מבית הרב וכמוזכר פעם בדיון כזה, שבאם בשלשלת היחס הושמט ודאי שבחב"דפדיה יכולים להשמיט ואכמ"ל). היא מתה בלי ילדים, וחב"דפדיה היא היא מה שמשאיר זכרון לה!! לא יאומן! וכאמור, שיכתבו ערך גם על אותו האיש ימ"ש!
::::::ומה שטוענים שבויקיפדיה יש ערך על צואה, א. אי"ז ויקיפדיה זה חב"דפדיה כנ"ל ב. בא"כ לכה"פ תכתוב עליה כעל צואה מגעיל, ולא כאילו זה בן אדם, ורק במשפט אחד מוזכר בדרך אגב, ש"במשפט הספרים עמדה . . מאחורי בעלה[דרושה הבהרה]" (וואו, איזה אשת חבר...) ואין להאריך בדבר (שהי' צ"ל) פשוט ומבהיל! [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 07:32, כ"ב באדר, ה'תשפ"ו 07:32, 11 במרץ 2026 (IST)
:::::::ליובאוויטשפדי', לא כל אחד צריך להקשיב להרגשים המוזרים שלך. החלטת שפלונית היא מרשעת - מבלי להביא בדל הוכחה - ולכן אתה עצבני שיש עלי' ערך. מסכים איתך (באופן כללי) על העובדות, אבל ממש לא על ההשלכות. ערך אינו נתינת הכשר, וחבדפדי' אינה מקום לכתוב את כל הלה"ר'ס שלשיטתך כולם צריכים לדעת.
:::::::בדף המשתמש האישי שלך תכתוב מה שבא לך על מי שבא לך -גם להאשים את כל מי שסוטה מהשיטה המוזרה שלך במילימטר, ב[[משתמש:ליובאוויטשפדיה|ע"ז]]<nowiki/>, רח"ל- אבל מבקשים שלא תכניס את הטרור השפיצאי שלך בכל מקום באתר. יש לך אישור לכתוב ביקורת על כל ערכי הנפרדים באתר - בדף השיחה '''שלך'''.
:::::::לחיים לחיים, לא"ז ‫[[מיוחד:תרומות/37.60.47.181|37.60.47.181]]‬ 00:30, 22 במרץ 2026 (IST)
::::::::להעיר ממארז"ל הידוע אשה כשרה שעושה רצון בעלה. וידוע המעשה בזה עם סניגורן של ישראל שדרש מארז"ל זה גם בענינים דהיפך ההלכה וכיו"ב.
::::::::הנ"ל. ‫[[מיוחד:תרומות/37.60.47.181|37.60.47.181]]‬ 00:33, 22 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אין להאריך בדברים הכי פשוטים, אבל אשה כשרה עושה רצון בעלה?!!! {{הפתעה}}{{אויש}} [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 12:43, ז' בניסן, ה'תשפ"ו 12:43, 25 במרץ 2026 (IST)

שיחה:מינא גוראריה

2026-03-11T05:32:03Z

ליובאוויטשפדיה: /* מה יש לכם עם מתנגדי חב"ד?! */ תגובה

שיחה:מינא גוראריה

2026-03-10T06:45:17Z

ליובאוויטשפדיה: /* מה יש לכם עם מתנגדי חב"ד?! */ פסקה חדשה

מפתח

2025-11-03T08:00:23Z

ליובאוויטשפדיה:

[[קובץ:מפתח.png|שמאל|ממוזער|הלוגו של "מפתח"]]
"'''מפתח לתורת כ"ק אד"ש'''" או בקיצור "'''מפתח"''' הוא יישומון הכולל את כל ה[[הנחות]] של כל ה[[שיחות]] ו[[מאמרים]] [[מוגה]]ים ובלתי מוגהים, הגהות, ווידיאו'ס, ואודיו, מסודר לפי שנים, חודשי השנה, פרשיות ומועדים. וכן [[מכתב כללי|מכתבים כללים]], ו[[יומן|יומנים]]. המערכת של האפלקצייה מוציא לאור מדי שבוע חוברת עלי הגהה, ולעתים יומנים וכיוצא בזה.

== היסטוריה ==
בשנת [[תשע"ט]] השיקה מכון [[רבי דרייב]] את אפליקציית "מפתח" המאפשר גישה נוחה ומסודרת למאגר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]י הרבי בחלוקה לפי שנים, פרשיות, כרכים ב[[ליקוטי שיחות]] ו[[חג|מועדים]].

דרך האפליקציה ניתן למצוא תכנים בנקל לפי תאריך ולפי חלק ב[[ליקוטי שיחות]] (הרגיל, פרשיות ומועדים).

ב[[ליקוטי שיחות]] נמצאים גם תרגומם של השיחות ב[[לשון הקודש]] וכן קיצור של השיחות בעריכת הרב פלדמן שליח הרבי בקונטיקט{{הערה|הקיצורים נלקחו מאתר http://www.sichos.net}}.

המפתח כולל את ספרי [[שיחות קודש]], [[לקוטי שיחות]], [[התוועדויות]] בשילוב תוכן עניינים והנחות ב[[אנגלית]]. נוספו גם צילומי הגהות, אודיו ווידאו של אמירת השיחה, הפניות לשיחות ומכתבים, [[מכתבים כלליים]] (בשפתם המקורית, ב[[לשון הקודש]], ובאנגלית) ו[[יומן|יומנים]] המחולקים לפי שנים, חדשים ומחברים.

מערכת האפליקציה (ובפרט החל משנת [[תשפ"ב]]) מוציא לעתים קרובות צילומי [[הגהה|עלי ההגהה]] של שיחות שנמסרו לידם ממקורות שונות.

ב[[כסלו]] [[תשפ"א]] השיקה המערכת אפליקציה בשם 'אגרות קודש' ובה חלוקה נוחה לפי כרכים ונושאים ובכל נושא יש נושאים משניים, וכן מנוע חיפוש במגוון נושאים באגרות קודש. גם המענות שיוצאים לאור על ידי מערכת "[[ליקוט מענות קודש|ליקוט מענות]]" נכללו באפליקציה.

ב[[ניסן]] [[תשפ"ב]] הושקה אפליקציית '[[Rebbe responsa]]' המאגדת אלפים רבים של מכתבי הרבי באנגלית (רבים מהם מתפרסמים לראשונה במסגרת האפליקציה), בצורה מסודרת לפי נושאים ובתוספת מנוע חיפוש.

== חברי ההנהלה והמערכת ==
* ר' [[מנחם מענדל מינץ]] - באלטימור, יו"ר [[רבי דרייב]]
* ר' שניאור זלמן פייפ - [[קראון הייטס]], ניו יורק היו"ר ומהמייסדים
* ר' שלמה זלמן ברון - שליח בלאביק טעקסעס, מהמייסדים
* ר' [[שמואל באטלער]] - [[קראון הייטס]], ניו יורק
* ר' מנחם מענדל מונדשיין - קראון הייטס, ניו יורק
* הת' מנחם מענדל לוינזון - יו"ר מערכת [[ליקוט מענות קודש]]

== קישורים חיצוניים ==
* {{אתר רשמי|https://www.mafteiach.app/all/by_year/5690_5710}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבי דרייב]]
[[קטגוריה:יוזמות בתחום הפצת המעיינות]]

בנימין נתניהו

2025-09-26T09:36:34Z

ליובאוויטשפדיה:

[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תנש"א]]–1990, [[הרבי]] מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]
[[קובץ:בנימין נתניהו רמת אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנימין נתניהו בכנס לציון 30 שנה ל'מבצע אנטבה' ב[[תל אביב]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב"ד ברמת אביב]] ([[תמוז]] [[תשס"ו]]) 2006]]
[[קובץ:ביבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בנימין נתניהו בחתונה אצל ידידו ה[[טנקיסט]] הרב [[שמריה הראל]] כשהוא חבוש לראשו ב[[כיפת יחי]]]]
[[קובץ:עדין עם ביבי.jpg|ממוזער|250px|הרב [[עדין שטיינזלץ]] מחבר ה[[תלמוד הבבלי]] המנוקד והמבואר עם [[בנימין נתניהו]] בשיחה ידידותית]]
'''בנימין נתניהו'''{{הערה|הינו לוי מצד אם אביו משפחת סג"ל}} (מכונה '''ביבי''', יליד שנת [[תש"י]], 1949), הוא [[ראש ממשלת ישראל]] ועומד בראשות תנועת הליכוד. זכה לקירובים מיוחדים מהרבי, ידיד קרוב של הרב [[דוד נחשון]] והרב [[שמריה הראל]].

== תולדות חיים ==
נולד ב[[כ"ח תשרי]] [[תש"י]] להוריו פרופסור בן ציון נתניהו ורעייתו צילה (משפחת נתניהו הינם [[שבט לוי|לוויים]] ושם המשפחה המקורי הוא מיליקובסקי).

בשנת [[תשל"ג]] (1972) התחתן לראשונה נתניהו ב[[ארצות הברית]] בעיר [[בוסטון]] עם ד"ר מרים מיקי וייצמן ממנה נולדה בתו הבכורה נועה רוט (הנשואה לרב [[דניאל רוט]] עסקן ותלמיד חכם), לאחר זמן התגרש ממנה, ונישא בשנית לגויה שעברה [[מיהו יהודי|גיור קונסרבטיבי]], ששמה פלאר קאטיס. גם ממנה התגרש, ונישא בשלישית לילידת [[ארץ ישראל]] שרה בן ארצי בת שמואל וחוה בן ארצי מקרית טבעון. מנישואין אלו נולדו לבנימין ושרה נתניהו שני ילדים, יאיר ואבנר.

במשך השנים שימש כשגריר ישראל ב[[או"ם]], אז היה בקשר מיוחד עם [[הרבי]] כמו שיורחב להלן. שימש גם כשר בממשלות ישראל השונות ויו"ר האופוזיציה, וכקצין בכיר בסיירת מטכ"ל ב[[צה"ל]].

את דרכו הציבורית החל כדיפלומט זוטר. בשנת [[תשמ"ד]] נבחר לכהן מטעם [[מדינת ישראל]] כשגריר ישראל ב[[או"ם]], וכיהן בתפקידו זה עד שנת [[תשמ"ח]].

בשנת [[תשנ"ו]] התמודד לראשות הממשלה מול [[שמעון פרס]] וביקר אצל הרב [[יצחק כדורי]] זקן המקובלים בביתו ב[[ירושלים]] לבקש ברכתו והבטיח לו שיהיה ראש הממשלה הבא, כמו כן רבים מ[[חסידות חב"ד]] התגייסו להצלחתו, בתקווה שיפעל למען שלימות העם והארץ, וזאת בהוראת [[בית דין רבני חב"ד]] ובפעילות [[צעירי אגודת חב"ד]] בראשותו של הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. הסיסמא איתה הריצו חסידי חב"ד את קמפיין הבחירות, נוסחה ונהגתה על ידי ר' [[מנחם ברוד]] ונשאה את הסלוגן "נתניהו - זה טוב ליהודים"{{הערה|לצד זה, הושמע במהלך הקמפיין שירו של הזמר החב"די [[אברהם פריד]] שהולחן על ידי משה לאופר לכבוד היישוב "יד בנימין" אבל נלקח לטובת קמפיין הבחירות המילים ([[דברים]] לג, יב): '''לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד ה' יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו''' חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כׇּל־הַיּ֔וֹם וּבֵ֥ין כְּתֵפָ֖יו שָׁכֵֽן וגו'}}.

אך מנגד היו אלו שזעקו "נתניהו לא טוב ליהודים" כגון שליח הרבי לבת ים הרב [[זמרוני זליג ציק]], מומחה שלימות הארץ הרב [[שלום בער וולפא]], רבו של כפר חב"ד הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ויושב ראש אגודת חסידי חב"ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שהתנגדו נחרצות למהלך מכיוון שלא סמכו על נתניהו שיעמוד בדיבורו (כפי שבאמת היה), וכן מכיוון שאסור לחב"ד להיות פוליטית.

זמן קצר לאחר שעלה על כסא הממשלה הוא בגד בתנועת חב"ד, והמשיך ב[[מסירת שטחים]] שהחלו קודמיו (הסכמי "וואי"){{הערה|[https://www.hageula.com/news/israel/16987.htm שביבי חובש כיפה צריך למחוא כפיים?!] // הרב [[טוביה דורון]] {{הגאולה}}}} ובעקבות כך הכריזו רבני חב"ד על התנערותם המוחלטת מתמיכה במפלגתו{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 כשחב"ד הפילו את נתניהו], נאומו של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] {{וידאו}}.}}. בשנת [[תשס"ה]] התפטר [[אריאל שרון]] מתפקידו כיושב ראש מפלגת הליכוד לטובת הקמת מפלגת קדימה, ונתניהו החליף אותו בהנהגת המפלגה.

בשנת [[תשס"ט]] נבחר שוב לראש ממשלה מטעם מפלגת הליכוד, ולקראת הבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ג]] רץ ברשימה מאוחדת יחד עם מפלגתו של חבר הכנסת [[אביגדור ליברמן]], תחת השם "הליכוד ביתנו", ונבחר שוב לכהונת ראש הממשלה, והקים את הקואליציה בשיתוף עם מפלגתו של [[יאיר לפיד]] ו[[נפתלי בנט]]. בשנת [[תשע"ה]] בבחירות לכנסת העשרים התמודד נתניהו כנגד מפלגת העבודה בראשות בוז'י [[יצחק הרצוג]], לבסוף הוביל נתניהו את מפלגת הליכוד לניצחון וזכייה ב-30 מנדטים. בבחירות לכנסת העשרים ואחד בתשע"ט התמודד מול מפלגת כחול לבן בראשות [[בני גנץ]], וגבר בפער קולות קטן על גנץ שקיבל 35 מנדטים. אך לאחר כישלון בהרכבת הקואליציה, הוביל לבחירות חוזרות שאז הביא את הליכוד ל-32 מנדטים ולאחר כישלון בהרכבת הקואליציה בפעם השנייה ברציפות הוביל לבחירות שלישיות, וגם בהן ניצח עם 36 מנדטים, אך התאחד עם בני גנץ והקים 'ממשלת אחדות'. באלול [[תש"פ]] חתם הסכמי שלום תמורת שלום עם איחוד האמירויות וממלכת בחריין, ובתשרי [[תשפ"א]] חתם הסכם עם סודן, ובטבת תשפ"א השיג הסכם נוסף עם מרוקו.
[[קובץ:ביבי עם תפילין.jpeg|ממוזער|250px|נתניהו מניח תפילין.]]
ב[[כסלו]] [[תשפ"א]] התפרקה הממשלה, ובבחירות שנערכו קיבלה מפלגת הליכוד 31 מנדטים, לאחר הבחירות הוטל תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו, אולם מכיוון שלא הצליח להשיג 61 חברי כנסת שתומכים בו, המנדט עבר ל[[יאיר לפיד]] שהקים ב[[ג' תמוז]] ממשלה יחד עם [[נפתלי בנט]], ונתניהו עבר לכהן כיו"ר האופוזציה{{הערה|[https://chabad.info/news/682869/ גאון יעקב: נאום הפרידה של נתניהו מראשות הממשלה] ב{{אינפו}}.}}. לאחר כשנה התפרקה הממשלה.

בבחירות שנערכו בשנת [[תשפ"ג]] הוביל את הליכוד ל-32 מנדטים ואת גוש הימין כולו לניצחון של 64 מנדטים וב[[ה' טבת]] [[תשפ"ג]] הושבע בפעם השישית כראש ממשלת ישראל וממשלת הימין בראשותו החלה את עבודתה.

נתניהו הוא ראש הממשלה הישראלי שמכהן בתפקידו במשך התקופה הארוכה ביותר.

==קשריו עם הרבי וחב"ד==
[[קובץ:ביבי עם טלית ותפילין.jpeg||שמאל|ממוזער|ביבי עם טלית ותפילין ([[תשפ"ה]]) - לאחר מכן הוא צפה בוידאו שלו עובר אצל הרבי]]
[[קובץ:ביבי מאזין לשופר.jpeg|ממוזער|מר בנימין נתניהו מאזין ל[[תקיעת שופר]] על ידי הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]]]
נתניהו ביקר אצל הרבי מספר פעמים, בזכות ידידותו הקרובה עם הרב [[שמריהו הראל]], ששירת תחת פיקודו בסיירת מטכ"ל.

הפעם הראשונה הייתה במעמד ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ה]]{{הערה|1=[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2019/03/197.-Tzav-5779.pdf תיאור הביקור מאת עד נוסף שהיה חבר במשלחת].}}, בעת שכיהן כשגריר ישראל באו"ם. נתניהו אמר אז לרבי "באתי לראותך", והרבי ענה לו "רק לראות, לא לדבר?" ודיבר איתו שיחה ארוכה. במהלך הדברים אמר לו הרבי "אתה הולך ל[[האו"ם|בית של שקרים]], תזכור ששם, במקום חשוך לגמרי, אם תדליק נר אחד קטן, כולם יראו אותו".{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] [[חב"ד אינפו]] {{וידאו}}.}}. נתניהו מזכיר את פגישה זו ומספר עליה בהזדמנויות רבות, ביניהם בעת נאום באו"ם, בעת כהונתו כראש ממשלה, ובשיחה עם כתבים לאחר נאום שנה קודם לכן.‏

ביום שישי [[כ"ד שבט]] [[תשמ"ח]] הגיע יחד עם הרב [[דוד נחשון]] ואיש העסקים ר' [[אברהם טאוב]] ל[[תפילת מנחה]] ו[[ניחום אבלים]] בביתו של הרבי. כשניגש נתניהו אל הרבי עלה חיוך על פניו הקדושות כשהייתה זו הפעם ראשונה בה נראה הרבי מחייך מאז [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]{{הערה|1=
[https://col.org.il/news/123179 נתניהו ב'ניחום אבלים' אצל הרבי: "כל עם ישראל אתך"{{אודיו}} {{col}}]}}, השיחה נסובה על השמחה האמיתית של בני ישראל בימות המשיח.

ב[[ב' אייר]] [[תשמ"ח]] לאחר נאום שנתן באו"ם, הרבי שבחו וברכו שיוכל להשפיע על אחרים, ולהתחיל ב"קשוט עצמך". מר נתניהו אמר לרבי תודה על החיזוק הנפשי שהוא נותן לו ולכל עם ישראל, והבטיח שימשיך בדיוק בקו הזה אותו החל להוליך. הרבי הגיב שהוא עדיין בתחילת המלאכה. וגם נתניהו בתחילת התפקיד האחרון. הרבי חיזקו להמשיך לעמוד על המשמר לטובת התורה בכנסת מול 119 אנשים, ולא להבהל כיון ש[[הקב"ה]] בצד הזה. כמו כן בירכו הרבי בהתאם לשם משפחתו "שתהיה נתינה של הקב"ה",{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 חב"ד אינפו] {{וידאו}}.}} ושעל ידי שיעמוד בתוקף לא יצטרכו לעניינים של מלחמה אלא "בשובה ונחת תושעון".

עם סיום תפקידו באו"ם שיגר לרבי מכתב תודה על העידוד והסיוע הרב שהעניק לו במהלך מילוי תפקידו באו"ם ומברך את הרבי ב"שנים רבות נוספות של השפעה רוחנית נעלה"{{הערה|1=[https://chabad.info/special/595733/ מה כתב ראש הממשלה נתניהו לרבי כשעזב את האו"ם?] {{אינפו}}}}. בתגובה לכך שיגר אליו הרבי אגרת בה מכנה את נתניהו בתארים נדירים: "העוסק בצורכי ציבור, רב פעלים, כולל ובמיוחד ההגנה על עניני ארץ ישראל ועם ישראל באו"ם". במכתב מודה לו הרבי על ברכתו ומברכו {{ציטוטון|שתהא עלייתו ארצה – עליה בכל המובנים ולהמשיך בניצול כשרונות שלו והאפשרויות ובכיוון האמור במיוחד"}}.
[[קובץ:רה"מ נתניהו עם משלחת רבני חב"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|מר ביבי נתניהו עם משלחת רבני ועסקני חב"ד. יושבים עם נתניהו: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] והרב [[חיים יעקב ליבוביץ]]. עומדים מאחור חברי [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] והרב [[אברהם מיכאל הלפרין]]]]
נתניהו ביקר אצל הרבי גם בר"ח כסלו [[תנש"א]], והרבי העניק לו ברכה "בכל העניינים". הרבי אף עורר אותו לפעול למען ביאת המשיח כשמדגיש שעל העשייה להיות "מתוך [[שמחה]] וטוב לבב" מכיוון שאצל [[חסידים]] מקפידים שכל העניינים ייעשו מתוך שמחה{{הערה|בוידאו הנ"ל.}}. לאחר הולדת בנו יאיר שיגר לו הרבי מכתב ברכה בו הוסיף בכתב יד קודשו: {{ציטוטון|ויאיר מזלם}}{{הערה|[https://col.org.il/news/119786 ויאיר מזלם] {{חב"ד און ליין}}}}.

בשנת [[תשנ"ג]] חתם יחד עוד 60 חברי כנסת על המכתב, בו הם מכריזים על [[הרבי כמלך המשיח]] ומתפללים להחלמתו והתגלותו{{הערה|[[:קובץ:חברי כנסת חותמים הרבי שליטא המלך המשיח.jpg|צילום הידיעה בעיתונות על חתימות החברי כנסת]].}}.

בשנת [[תשנ"ו]], זמן קצר לאחר תחילת כהונתו כראש הממשלה, ביקר אצל הרבי, באוהל הקדוש שבניו יארק. (הוא אחד משני ראשי הממשלה היחידים<ref>השני הוא [[מנחם בגין]] שביקר אצל הרבי - באמצע כהונתו כראש ממשלה - ב[[ב' במנחם אב|ב' מנחם אב]] [[תשל"ז]].</ref> שביקרו אצל הרבי בזמן כהונתם כראש ממשלה).

ידידותו וקשריו עם חסידי חב"ד נשמרו לאורך כל השנים, ואף לאחר בחירתו לראשות [[ממשלת ישראל]] בשנת [[תשע"ג]], השתתף במספר פעילויות של חסידי חב"ד, ואף קיבל בלשכתו קבוצה של ילדי החינוך המיוחד שהגיעו מטעם מחלקת החינוך של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

לקראת [[חג הפסח]] [[תשע"ד]] עשה סיור ב[[כפר חב"ד]] וביקר ב[[מאפיית המצות כפר חב"ד|מאפיית המצות]]. לאחר הסיור ישב עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ועסקנים חב"דים.

במהלך מסע הבחירות לכנסת ה-23, השתתף עם פמלייתו ב[[התוועדות]] [[חג הגאולה י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]], ביקור שסוקר בהרחבה בכלי התקשורת. במהלך דבריו שחזר את ביקורו הראשון אצל [[הרבי]], והתבטא שראשי התיבות של 'מחל' (אותיות הליכוד בבחירות לכנסת) הוא "[[משיח]] חייב לבוא".
[[קובץ:טוכפלד עם ביבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[מתי טוכפלד]] מעניק משלוח מנות מיוחד ל[[בנימין נתניהו]] מטעם ארגון [[ניידות חב"ד באה"ק]]]]

לקראת הבחירות של שנת תשפ"ג יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי של נתניהו, "ביבי - סיפור חיי", ובו נתניהו מספר בפירוט על ביקוריו אצל הרבי ועל הברכות והעידודים שזכה לקבל מהרבי. {{הערה| עיי' בספר "ביבי - סיפור חיי" בעמודים 161-160, ובעמ' 173. בטעות נכתב שם שהפגישה של נתניהו בה הרבי אמר לו שעליו יהיה לעמוד מול 119 איש, הייתה בהושענא רבה תשמ"ח. למעשה, פגישה זו הייתה בב' אייר תשמ"ח, כמוזכר לעיל.}} בספר מופיעה גם תמונתו עם הרבי בחלוקת הדולרים בשנת תנש"א. תוכן זה וכן התמונה מופיעים גם במהדורה האנגלית של הספר.

ביום [[ד' אייר]] [[תשפ"ד]] הניח תפילין לראשונה בפומבי{{הערה|ראה תמונה}}, הודות לבקשתה של רוחמה, אימו של החייל מושיקו דוינו הי"ד, שנפל במהלך מבצע "צוק איתן", ושנתניהו הניח את התפילין שלו (סייע לכך הרב [[אור זיו]] - [[שליח הרבי]] בשכונת קטמון בירושלים){{הערה| [https://col.org.il/news/162384 החברותא, פגישת התדרוך - וההתרגשות הגדולה בתוך החדר] {{COL}}}}.

שנה לאחר מכן, שוב הוא הניח תפילין בפומבי יחד עם הרב אור זיו.

ב[[תמוז]] [[תשפ"ה]], בפגישתו עם נשיא ארצות הברית מר [[דונלד טראמפ]] העניק לו [[חלוקת דולרים|דולר של הרבי]] ו[[מזוזה]] בצורת מטוס B2{{הערה|יוסי סולמון, [https://chabad.info/news/1223727/ רה"מ העניק לטראמפ דולר של הרבי ומזוזה בצורה ייחודית] {{אינפו}} י"ב תמוז תשפ"ה. {{כפר||המתנה של נתניהו לטראמפ דולר של הרבי|2118|30|תשפ"ה}}}}.

האישיות המוזכרת ביותר בנאומיו של נתניהו היא הרבי, את דברי הרבי אליו על ההאבקות מול 119 חברי כנסת הוא מזכיר בנאומים ואף בשיחות אישיות, דברי הרבי אליו על הדלקת 'נר של אמת' ב'בית השקר והחושך' מניעים אותו גם כיום{{הערה|כך לפי: אריה ארליך ועו"ד אבי בלום, '''יש כאן ניסיון הפיכה של הדיפ-סטייט, אני באמת חושש לחייו של ראש הממשלה''', ראיון עם טופז לוק (יועץ בכיר של נתניהו), שבועון משפחה גליון 1705 עמ' 142.}}.

==משפחתו==
רעייתו עובדת כפסיכולוגית במוסדות [[בית חנה ירושלים]].

* אחיו, יונתן נתניהו - נהרג ב[[מבצע אנטבה]].

* אחיו, ד"ר עדו נתניהו.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F%20%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95 תגית: בנימין נתניהו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*'''[https://chabad.info/special/595891/ בלעדי: המענה מהרבי למכתבו של נתניהו כשעלה לארץ]''', פרסום בלעדי על התכתבות ראש הממשלה נתניהו עם הרבי, בעת סיום תפקידו באו"ם ב{{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 ביקוריו של מר בנימין נתניהו אצל הרבי ([[ב' אייר]] [[תשמ"ח]] ו[[ר"ח כסלו]] [[תנש"א]])] {{וידאו}} (קישור שבור)
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] {{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2562 בנימין נתניהו מזכיר את דברי הרבי אליו, בנאומו באו"ם ([[אלול]] תשע"א)] {{וידאו}} (קישור שבור)
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=49958 הרבי לנתניהו: תפקידך באו"ם עד משיח] - תמליל שיחת הרבי עם נתניהו, בעת מעמד [[חלוקת לעקאח]] [[הושענא רבה]] [[תשמ"ח]] {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=50652 ראש ממשלת ישראל לשלוחים: "אני מצדיע לחב"ד"] {{שטורעם}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2447 נתניהו צופה בביקורו אצל הרבי ומתרגש] {{אינפו}} (קישור שבור)
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3642600#utm_medium%3Demail&utm_source%3D93_subscription_he&utm_campaign%3Dhe&utm_content%3Dcontent הרבי אמר לי להאיר נר של אמת]''' - בראיון לרגל [[הוצאה לאור]] של הספר 'ברגע האמת' {{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/138208 צפו: כשנתניהו הגיע לרבי ושמע שיחה על לכתחילה אריבער]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{סדרה|הקודם=[[שמעון פרס]]|הבא= [[אהוד ברק]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשנ"ו]] - [[תשנ"ט]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אהוד אולמרט]]|הבא= [[נפתלי בנט]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשס"ט]] - [[תשפ"א]]}}
{{סדרה|הקודם=[[יאיר לפיד]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=מכהן מ[[ה' טבת]] [[תשפ"ג]] - מכהן}}

{{ראשי ממשלת ישראל}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:נתניהו בנימין}}
[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"י]]

בנימין נתניהו

2025-09-26T09:31:57Z

ליובאוויטשפדיה:

[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תנש"א]]–1990, [[הרבי]] מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]
[[קובץ:בנימין נתניהו רמת אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנימין נתניהו בכנס לציון 30 שנה ל'מבצע אנטבה' ב[[תל אביב]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב"ד ברמת אביב]] ([[תמוז]] [[תשס"ו]]) 2006]]
[[קובץ:ביבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בנימין נתניהו בחתונה אצל ידידו ה[[טנקיסט]] הרב [[שמריה הראל]] כשהוא חבוש לראשו ב[[כיפת יחי]]]]
[[קובץ:עדין עם ביבי.jpg|ממוזער|250px|הרב [[עדין שטיינזלץ]] מחבר ה[[תלמוד הבבלי]] המנוקד והמבואר עם [[בנימין נתניהו]] בשיחה ידידותית]]
'''בנימין נתניהו'''{{הערה|הינו לוי מצד אם אביו משפחת סג"ל}} (מכונה '''ביבי''', יליד שנת [[תש"י]], 1949), הוא [[ראש ממשלת ישראל]] ועומד בראשות תנועת הליכוד. זכה לקירובים מיוחדים מהרבי, ידיד קרוב של הרב [[דוד נחשון]] והרב [[שמריה הראל]].

== תולדות חיים ==
נולד ב[[כ"ח תשרי]] [[תש"י]] להוריו פרופסור בן ציון נתניהו ורעייתו צילה (משפחת נתניהו הינם [[שבט לוי|לוויים]] ושם המשפחה המקורי הוא מיליקובסקי).

בשנת [[תשל"ג]] (1972) התחתן לראשונה נתניהו ב[[ארצות הברית]] בעיר [[בוסטון]] עם ד"ר מרים מיקי וייצמן ממנה נולדה בתו הבכורה נועה רוט (הנשואה לרב [[דניאל רוט]] עסקן ותלמיד חכם), לאחר זמן התגרש ממנה, ונישא בשנית לגויה שעברה [[מיהו יהודי|גיור קונסרבטיבי]], ששמה פלאר קאטיס. גם ממנה התגרש, ונישא בשלישית לילידת [[ארץ ישראל]] שרה בן ארצי בת שמואל וחוה בן ארצי מקרית טבעון. מנישואין אלו נולדו לבנימין ושרה נתניהו שני ילדים, יאיר ואבנר.

במשך השנים שימש כשגריר ישראל ב[[או"ם]], אז היה בקשר מיוחד עם [[הרבי]] כמו שיורחב להלן. שימש גם כשר בממשלות ישראל השונות ויו"ר האופוזיציה, וכקצין בכיר בסיירת מטכ"ל ב[[צה"ל]].

את דרכו הציבורית החל כדיפלומט זוטר. בשנת [[תשמ"ד]] נבחר לכהן מטעם [[מדינת ישראל]] כשגריר ישראל ב[[או"ם]], וכיהן בתפקידו זה עד שנת [[תשמ"ח]].

בשנת [[תשנ"ו]] התמודד לראשות הממשלה מול [[שמעון פרס]] וביקר אצל הרב [[יצחק כדורי]] זקן המקובלים בביתו ב[[ירושלים]] לבקש ברכתו והבטיח לו שיהיה ראש הממשלה הבא, כמו כן רבים מ[[חסידות חב"ד]] התגייסו להצלחתו, בתקווה שיפעל למען שלימות העם והארץ, וזאת בהוראת [[בית דין רבני חב"ד]] ובפעילות [[צעירי אגודת חב"ד]] בראשותו של הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. הסיסמא איתה הריצו חסידי חב"ד את קמפיין הבחירות, נוסחה ונהגתה על ידי ר' [[מנחם ברוד]] ונשאה את הסלוגן "נתניהו - זה טוב ליהודים"{{הערה|לצד זה, הושמע במהלך הקמפיין שירו של הזמר החב"די [[אברהם פריד]] שהולחן על ידי משה לאופר לכבוד היישוב "יד בנימין" אבל נלקח לטובת קמפיין הבחירות המילים ([[דברים]] לג, יב): '''לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד ה' יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו''' חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כׇּל־הַיּ֔וֹם וּבֵ֥ין כְּתֵפָ֖יו שָׁכֵֽן וגו'}}.

אך מנגד היו אלו שזעקו "נתניהו לא טוב ליהודים" כגון שליח הרבי לבת ים הרב [[זמרוני זליג ציק]], מומחה שלימות הארץ הרב [[שלום בער וולפא]], רבו של כפר חב"ד הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ויושב ראש אגודת חסידי חב"ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שהתנגדו נחרצות למהלך מכיוון שלא סמכו על נתניהו שיעמוד בדיבורו (כפי שבאמת היה), וכן מכיוון שאסור לחב"ד להיות פוליטית.

זמן קצר לאחר שעלה על כסא הממשלה הוא בגד בתנועת חב"ד, והמשיך ב[[מסירת שטחים]] שהחלו קודמיו (הסכמי "וואי"){{הערה|[https://www.hageula.com/news/israel/16987.htm שביבי חובש כיפה צריך למחוא כפיים?!] // הרב [[טוביה דורון]] {{הגאולה}}}} ובעקבות כך הכריזו רבני חב"ד על התנערותם המוחלטת מתמיכה במפלגתו{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 כשחב"ד הפילו את נתניהו], נאומו של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] {{וידאו}}.}}. בשנת [[תשס"ה]] התפטר [[אריאל שרון]] מתפקידו כיושב ראש מפלגת הליכוד לטובת הקמת מפלגת קדימה, ונתניהו החליף אותו בהנהגת המפלגה.

בשנת [[תשס"ט]] נבחר שוב לראש ממשלה מטעם מפלגת הליכוד, ולקראת הבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ג]] רץ ברשימה מאוחדת יחד עם מפלגתו של חבר הכנסת [[אביגדור ליברמן]], תחת השם "הליכוד ביתנו", ונבחר שוב לכהונת ראש הממשלה, והקים את הקואליציה בשיתוף עם מפלגתו של [[יאיר לפיד]] ו[[נפתלי בנט]]. בשנת [[תשע"ה]] בבחירות לכנסת העשרים התמודד נתניהו כנגד מפלגת העבודה בראשות בוז'י [[יצחק הרצוג]], לבסוף הוביל נתניהו את מפלגת הליכוד לניצחון וזכייה ב-30 מנדטים. בבחירות לכנסת העשרים ואחד בתשע"ט התמודד מול מפלגת כחול לבן בראשות [[בני גנץ]], וגבר בפער קולות קטן על גנץ שקיבל 35 מנדטים. אך לאחר כישלון בהרכבת הקואליציה, הוביל לבחירות חוזרות שאז הביא את הליכוד ל-32 מנדטים ולאחר כישלון בהרכבת הקואליציה בפעם השנייה ברציפות הוביל לבחירות שלישיות, וגם בהן ניצח עם 36 מנדטים, אך התאחד עם בני גנץ והקים 'ממשלת אחדות'. באלול [[תש"פ]] חתם הסכמי שלום תמורת שלום עם איחוד האמירויות וממלכת בחריין, ובתשרי [[תשפ"א]] חתם הסכם עם סודן, ובטבת תשפ"א השיג הסכם נוסף עם מרוקו.
[[קובץ:ביבי עם תפילין.jpeg|ממוזער|250px|נתניהו מניח תפילין.]]
ב[[כסלו]] [[תשפ"א]] התפרקה הממשלה, ובבחירות שנערכו קיבלה מפלגת הליכוד 31 מנדטים, לאחר הבחירות הוטל תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו, אולם מכיוון שלא הצליח להשיג 61 חברי כנסת שתומכים בו, המנדט עבר ל[[יאיר לפיד]] שהקים ב[[ג' תמוז]] ממשלה יחד עם [[נפתלי בנט]], ונתניהו עבר לכהן כיו"ר האופוזציה{{הערה|[https://chabad.info/news/682869/ גאון יעקב: נאום הפרידה של נתניהו מראשות הממשלה] ב{{אינפו}}.}}. לאחר כשנה התפרקה הממשלה.

בבחירות שנערכו בשנת [[תשפ"ג]] הוביל את הליכוד ל-32 מנדטים ואת גוש הימין כולו לניצחון של 64 מנדטים וב[[ה' טבת]] [[תשפ"ג]] הושבע בפעם השישית כראש ממשלת ישראל וממשלת הימין בראשותו החלה את עבודתה.

נתניהו הוא ראש הממשלה הישראלי שמכהן בתפקידו במשך התקופה הארוכה ביותר.

==קשריו עם הרבי וחב"ד==
[[קובץ:ביבי עם טלית ותפילין.jpeg||שמאל|ממוזער|ביבי עם טלית ותפילין ([[תשפ"ה]]) - לאחר מכן הוא צפה בוידאו שלו עובר אצל הרבי]]
[[קובץ:ביבי מאזין לשופר.jpeg|ממוזער|מר בנימין נתניהו מאזין ל[[תקיעת שופר]] על ידי הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]]]
נתניהו ביקר אצל הרבי מספר פעמים, בזכות ידידותו הקרובה עם הרב [[שמריהו הראל]], ששירת תחת פיקודו בסיירת מטכ"ל.

הפעם הראשונה הייתה במעמד ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ה]]{{הערה|1=[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2019/03/197.-Tzav-5779.pdf תיאור הביקור מאת עד נוסף שהיה חבר במשלחת].}}, בעת שכיהן כשגריר ישראל באו"ם. נתניהו אמר אז לרבי "באתי לראותך", והרבי ענה לו "רק לראות, לא לדבר?" ודיבר איתו שיחה ארוכה. במהלך הדברים אמר לו הרבי "אתה הולך ל[[האו"ם|בית של שקרים]], תזכור ששם, במקום חשוך לגמרי, אם תדליק נר אחד קטן, כולם יראו אותו".{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] [[חב"ד אינפו]] {{וידאו}}.}}. נתניהו מזכיר את פגישה זו ומספר עליה בהזדמנויות רבות, ביניהם בעת נאום באו"ם, בעת כהונתו כראש ממשלה, ובשיחה עם כתבים לאחר נאום שנה קודם לכן.‏

ביום שישי [[כ"ד שבט]] [[תשמ"ח]] הגיע יחד עם הרב [[דוד נחשון]] ואיש העסקים ר' [[אברהם טאוב]] ל[[תפילת מנחה]] ו[[ניחום אבלים]] בביתו של הרבי. כשניגש נתניהו אל הרבי עלה חיוך על פניו הקדושות כשהייתה זו הפעם ראשונה בה נראה הרבי מחייך מאז [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]{{הערה|1=
[https://col.org.il/news/123179 נתניהו ב'ניחום אבלים' אצל הרבי: "כל עם ישראל אתך"{{אודיו}} {{col}}]}}, השיחה נסובה על השמחה האמיתית של בני ישראל בימות המשיח.

ב[[ב' אייר]] [[תשמ"ח]] לאחר נאום שנתן באו"ם, הרבי שבחו וברכו שיוכל להשפיע על אחרים, ולהתחיל ב"קשוט עצמך". מר נתניהו אמר לרבי תודה על החיזוק הנפשי שהוא נותן לו ולכל עם ישראל, והבטיח שימשיך בדיוק בקו הזה אותו החל להוליך. הרבי הגיב שהוא עדיין בתחילת המלאכה. וגם נתניהו בתחילת התפקיד האחרון. הרבי חיזקו להמשיך לעמוד על המשמר לטובת התורה בכנסת מול 119 אנשים, ולא להבהל כיון ש[[הקב"ה]] בצד הזה. כמו כן בירכו הרבי בהתאם לשם משפחתו "שתהיה נתינה של הקב"ה",{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 חב"ד אינפו] {{וידאו}}.}} ושעל ידי שיעמוד בתוקף לא יצטרכו לעניינים של מלחמה אלא "בשובה ונחת תושעון".

עם סיום תפקידו באו"ם שיגר לרבי מכתב תודה על העידוד והסיוע הרב שהעניק לו במהלך מילוי תפקידו באו"ם ומברך את הרבי ב"שנים רבות נוספות של השפעה רוחנית נעלה"{{הערה|1=[https://chabad.info/special/595733/ מה כתב ראש הממשלה נתניהו לרבי כשעזב את האו"ם?] {{אינפו}}}}. בתגובה לכך שיגר אליו הרבי אגרת בה מכנה את נתניהו בתארים נדירים: "העוסק בצורכי ציבור, רב פעלים, כולל ובמיוחד ההגנה על עניני ארץ ישראל ועם ישראל באו"ם". במכתב מודה לו הרבי על ברכתו ומברכו {{ציטוטון|שתהא עלייתו ארצה – עליה בכל המובנים ולהמשיך בניצול כשרונות שלו והאפשרויות ובכיוון האמור במיוחד"}}.
[[קובץ:רה"מ נתניהו עם משלחת רבני חב"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|מר ביבי נתניהו עם משלחת רבני ועסקני חב"ד. יושבים עם נתניהו: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] והרב [[חיים יעקב ליבוביץ]]. עומדים מאחור חברי [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] והרב [[אברהם מיכאל הלפרין]]]]
נתניהו ביקר אצל הרבי גם בר"ח כסלו [[תנש"א]], והרבי העניק לו ברכה "בכל העניינים". הרבי אף עורר אותו לפעול למען ביאת המשיח כשמדגיש שעל העשייה להיות "מתוך [[שמחה]] וטוב לבב" מכיוון שאצל [[חסידים]] מקפידים שכל העניינים ייעשו מתוך שמחה{{הערה|בוידאו הנ"ל.}}. לאחר הולדת בנו יאיר שיגר לו הרבי מכתב ברכה בו הוסיף בכתב יד קודשו: {{ציטוטון|ויאיר מזלם}}{{הערה|[https://col.org.il/news/119786 ויאיר מזלם] {{חב"ד און ליין}}}}.

בשנת [[תשנ"ג]] חתם יחד עוד 60 חברי כנסת על המכתב, בו הם מכריזים על [[הרבי כמלך המשיח]] ומתפללים להחלמתו והתגלותו{{הערה|[[:קובץ:חברי כנסת חותמים הרבי שליטא המלך המשיח.jpg|צילום הידיעה בעיתונות על חתימות החברי כנסת]].}}.

בשנת [[תשנ"ו]], זמן קצר לאחר תחילת כהונתו כראש הממשלה, ביקר אצל הרבי, באוהל הקדוש שבקווינס. (הוא אחד משני ראשי הממשלה היחידים<ref>השני הוא [[מנחם בגין]] שביקר אצל הרבי - באמצע כהונתו כראש ממשלה - בתשל"ד.</ref> שביקרו אצל הרבי בזמן כהונתם כראש ממשלה).

ידידותו וקשריו עם חסידי חב"ד נשמרו לאורך כל השנים, ואף לאחר בחירתו לראשות [[ממשלת ישראל]] בשנת [[תשע"ג]], השתתף במספר פעילויות של חסידי חב"ד, ואף קיבל בלשכתו קבוצה של ילדי החינוך המיוחד שהגיעו מטעם מחלקת החינוך של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

לקראת [[חג הפסח]] [[תשע"ד]] עשה סיור ב[[כפר חב"ד]] וביקר ב[[מאפיית המצות כפר חב"ד|מאפיית המצות]]. לאחר הסיור ישב עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ועסקנים חב"דים.

במהלך מסע הבחירות לכנסת ה-23, השתתף עם פמלייתו ב[[התוועדות]] [[חג הגאולה י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]], ביקור שסוקר בהרחבה בכלי התקשורת. במהלך דבריו שחזר את ביקורו הראשון אצל [[הרבי]], והתבטא שראשי התיבות של 'מחל' (אותיות הליכוד בבחירות לכנסת) הוא "[[משיח]] חייב לבוא".
[[קובץ:טוכפלד עם ביבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[מתי טוכפלד]] מעניק משלוח מנות מיוחד ל[[בנימין נתניהו]] מטעם ארגון [[ניידות חב"ד באה"ק]]]]

לקראת הבחירות של שנת תשפ"ג יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי של נתניהו, "ביבי - סיפור חיי", ובו נתניהו מספר בפירוט על ביקוריו אצל הרבי ועל הברכות והעידודים שזכה לקבל מהרבי. {{הערה| עיי' בספר "ביבי - סיפור חיי" בעמודים 161-160, ובעמ' 173. בטעות נכתב שם שהפגישה של נתניהו בה הרבי אמר לו שעליו יהיה לעמוד מול 119 איש, הייתה בהושענא רבה תשמ"ח. למעשה, פגישה זו הייתה בב' אייר תשמ"ח, כמוזכר לעיל.}} בספר מופיעה גם תמונתו עם הרבי בחלוקת הדולרים בשנת תנש"א. תוכן זה וכן התמונה מופיעים גם במהדורה האנגלית של הספר.

ביום [[ד' אייר]] [[תשפ"ד]] הניח תפילין לראשונה בפומבי{{הערה|ראה תמונה}}, הודות לבקשתה של רוחמה, אימו של החייל מושיקו דוינו הי"ד, שנפל במהלך מבצע "צוק איתן", ושנתניהו הניח את התפילין שלו (סייע לכך הרב [[אור זיו]] - [[שליח הרבי]] בשכונת קטמון בירושלים){{הערה| [https://col.org.il/news/162384 החברותא, פגישת התדרוך - וההתרגשות הגדולה בתוך החדר] {{COL}}}}.

שנה לאחר מכן, שוב הוא הניח תפילין בפומבי יחד עם הרב אור זיו.

ב[[תמוז]] [[תשפ"ה]], בפגישתו עם נשיא ארצות הברית מר [[דונלד טראמפ]] העניק לו [[חלוקת דולרים|דולר של הרבי]] ו[[מזוזה]] בצורת מטוס B2{{הערה|יוסי סולמון, [https://chabad.info/news/1223727/ רה"מ העניק לטראמפ דולר של הרבי ומזוזה בצורה ייחודית] {{אינפו}} י"ב תמוז תשפ"ה. {{כפר||המתנה של נתניהו לטראמפ דולר של הרבי|2118|30|תשפ"ה}}}}.

האישיות המוזכרת ביותר בנאומיו של נתניהו היא הרבי, את דברי הרבי אליו על ההאבקות מול 119 חברי כנסת הוא מזכיר בנאומים ואף בשיחות אישיות, דברי הרבי אליו על הדלקת 'נר של אמת' ב'בית השקר והחושך' מניעים אותו גם כיום{{הערה|כך לפי: אריה ארליך ועו"ד אבי בלום, '''יש כאן ניסיון הפיכה של הדיפ-סטייט, אני באמת חושש לחייו של ראש הממשלה''', ראיון עם טופז לוק (יועץ בכיר של נתניהו), שבועון משפחה גליון 1705 עמ' 142.}}.

==משפחתו==
רעייתו עובדת כפסיכולוגית במוסדות [[בית חנה ירושלים]].

* אחיו, יונתן נתניהו - נהרג ב[[מבצע אנטבה]].

* אחיו, ד"ר עדו נתניהו.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F%20%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95 תגית: בנימין נתניהו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*'''[https://chabad.info/special/595891/ בלעדי: המענה מהרבי למכתבו של נתניהו כשעלה לארץ]''', פרסום בלעדי על התכתבות ראש הממשלה נתניהו עם הרבי, בעת סיום תפקידו באו"ם ב{{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 ביקוריו של מר בנימין נתניהו אצל הרבי ([[ב' אייר]] [[תשמ"ח]] ו[[ר"ח כסלו]] [[תנש"א]])] {{וידאו}} (קישור שבור)
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] {{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2562 בנימין נתניהו מזכיר את דברי הרבי אליו, בנאומו באו"ם ([[אלול]] תשע"א)] {{וידאו}} (קישור שבור)
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=49958 הרבי לנתניהו: תפקידך באו"ם עד משיח] - תמליל שיחת הרבי עם נתניהו, בעת מעמד [[חלוקת לעקאח]] [[הושענא רבה]] [[תשמ"ח]] {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=50652 ראש ממשלת ישראל לשלוחים: "אני מצדיע לחב"ד"] {{שטורעם}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2447 נתניהו צופה בביקורו אצל הרבי ומתרגש] {{אינפו}} (קישור שבור)
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3642600#utm_medium%3Demail&utm_source%3D93_subscription_he&utm_campaign%3Dhe&utm_content%3Dcontent הרבי אמר לי להאיר נר של אמת]''' - בראיון לרגל [[הוצאה לאור]] של הספר 'ברגע האמת' {{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/138208 צפו: כשנתניהו הגיע לרבי ושמע שיחה על לכתחילה אריבער]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{סדרה|הקודם=[[שמעון פרס]]|הבא= [[אהוד ברק]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשנ"ו]] - [[תשנ"ט]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אהוד אולמרט]]|הבא= [[נפתלי בנט]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשס"ט]] - [[תשפ"א]]}}
{{סדרה|הקודם=[[יאיר לפיד]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=מכהן מ[[ה' טבת]] [[תשפ"ג]] - מכהן}}

{{ראשי ממשלת ישראל}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:נתניהו בנימין}}
[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"י]]

לא תאונה

2025-09-26T06:53:23Z

ליובאוויטשפדיה: ביטול גרסה 793946 של חב"דפדי פעיל (שיחה)

'''לא תאונה''' הן המילים הפותחות של לחן שהולחן לכבוד [[הרבי]] על ידי [[פנחס אלגבי]], מקורב ל[[בית חב"ד]] ב[[קווינס]], לכבוד יום הבהיר [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] - יום הולדתו התשעים של הרבי, זמן קצר לאחר האירוע הבריאותי ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]]. לצד הפסוקים מתוך [[הפרק של הרבי|הפרק האישי של הרבי]] שהתחילו ה[[חסיד]]ים לומר בי"א ניסן תשנ"ב, כולל הלחן גם מילים מרגשות שפנחס אלגבי הלחין בעצמו.

לדברי המחבר, הוא השמיע את השיר בסמוך ל[[החדר של הרבי|חדרו של הרבי]].

השיר בוצע על ידי האחים [[יוסי פיאמנטה|יוסי]] ו[[אבי פיאמנטה]] באירוע [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] בהיכל יד אליהו ב[[תל אביב]]{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%93%d7%90%d7%95/1222841/ כשפיאמנטה שר לראשונה את "הרבי שליט"א – אוהבים אותך!"] {{וידפו}}.}}, ובכך נפוץ בין חסידי חב"ד.

על פי עדות משתתף בסעודת [[ראש השנה]] תשנ"ד בביתו הפרטי של ר' [[יואל כהן]], שר ר' יואל אז את הניגון בדביקות רבה.

==מילות הניגון==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לא{{הערה|[[תהלים]] פרק צ"א.}} תאונה אליך רעה, ונגע לא יקרב באהלך,{{ש}}
כי מלאכיו יצווה לך, לשמרך בכל דרכיך,{{ש}}
על כפיים ישאונך, פן תיגוף באבן רגלך,{{ש}}
על שחל ופתן תדרוך, תרמוס כפיר ותנין.{{ש}}
כי בי חשק ואפלטהו, אשגבהו כי ידע שמי.{{ש}}
יקראני ואענהו, עמו אנוכי בצרה.{{ש}}
אחלצהו ואפלטהו, {{ש}}
אורך ימים אשביעהו, ואראהו בישועתי.{{ש}}
רבי שליט"א, רבי שליט"א, רבי שליט"א, אוהבים אותך,{{ש}}
אין לנו, אין לנו אין לנו, מלך כמוך,{{ש}}
פשוטי עם אנחנו, ורוצים אותך,{{ש}}
אנא אלקינו אנא, שמור נא על רבינו אנא,{{ש}}
שינחה את העם, וירבה לנו אור{{ש}}
}}

==ראו גם==
* [[אורך ימים]]
* [[אורך ימים (פייטל לוין)]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]
[[קטגוריה:ניגונים שחוברו לכבוד הרבי]]
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]
[[קטגוריה:י"א ניסן תשנ"ב]]

שיחה:רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2025-08-31T03:10:19Z

ליובאוויטשפדיה: /* כותרת הערך */ תגובה

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחה:מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)/ארכיון 1|1]] - [[שיחה:רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)/ארכיון 2|2]] }}

== היעלמותו מעין הציבור ==

{{חב"דפדים פעילים}}, זה זמן רב שמציקה לי העובדה שפרק חשוב ומשמעותי נחסר מתולדות חייו של הרבי בערך אודותיו. 
הביוגרפיה מסודרת אמנם בצורה נפלאה ומעניינת, אך נחסר ממנה תיאור היעלמותו של הרבי מעין כל. מתי זה קרה? באיזה רקע? היכן הוא שוכן כעת? ועוד ועוד. 
אודה לכם מקרב ליבי באם תערכו ותרחיבו את הביוגרפיה בהתאם להצעתי, יען כי משתוקקת נפשי לחכמה זאת. 
בברכת "יפוצו מעיינותיכם", שניאור מנדל בערקוויטש, ברוקלין.

צודק, באמת צריך לעשות ערך [[התגלותו של הרבי בשנת תשס"ז]] (בינתיים יש את זה [[משתמש:ברכת הגאולה/התגלותו של הרבי בשנת תשס"ז]]) שיסקור את ארוע ההתגלות בכ"ה חשון תשס"ז, ולעשות ערך על [[לפקוח את העינים (ספר)]]. --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|מי שלא רוצה להישאר מגושם חייב ללמוד גאומ"ש!]] 21:06, 13 בפברואר 2024 (UTC)

==תולדות חיים==
{{חב"דפדים פעילים}}, מה אתם אומרים, נראה לי שלכתוב: ==תולדות חיים== זה לא טוב. לדעתי אפשר לשנות למשהו אחר, אולי ==תולדות הרבי== או =/תולדותיו== זה רק דעתי.
בברכה [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]], 17:26, ל' באדר א', ה'תשפ"ד

:למה? בכל הערכים כתוב תולדות חיים וכך גם צריך להיות כאן --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|הכנסו ותשביחו!]] 19:59, 10 במרץ 2024 (UTC)

== נשיא או נשיאה של החסידות? ==

בפתיח נכתב: "מנהיג רוחני בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, נשיא השביעי של חסידות חב"ד,"

הניסוח הדקדוקי אינו נשיאה השביעי של חסידות חב"ד? --[[משתמש:ברכת הגאולה]] 01:22, כ"ח באייר, ה'תשפ"ד 01:22, 5 ביוני 2024 (IDT)
:אכן, נשיאה. ההטייה מוסבת על המילה 'חסידות' שהיא לשון נקבה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (03:05, כ"ח באייר, ה'תשפ"ד)
::{{א|ברכת הגאולה}} בחב"דפדיה נהוג לכתוב '''יליד שנת''' ללא תאריך לכן אני משחזר את העריכות האחרונות שלך --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - כ"ח באייר 17:50, 5 ביוני 2024 (IDT)

::: [[משתמש:חיים כ|חיים כ]],
:::[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_31#.D7.99.D7.9C.D7.99.D7.93_.D7.A9.D7.A0.D7.AA..._.D7.90.D7.95_.D7.A0.D7.95.D7.9C.D7.93_.D7.91....3F שייע ק.] כתב לאחרונה שעדיף לכתוב את התאריך המלא, אתה מוזמן לשנות זאת בערכים נוספים בהתאם לכך. --[[משתמש:ברכת הגאולה]] 15:42, כ"ט באייר, ה'תשפ"ד 15:42, 6 ביוני 2024 (IDT)
::::רק עכשיו שמתי לב לתגובה הזאת אבל נראה שכדאי עדיין להשאיר גם בערך עצמו ולא רק בפתיח --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - כ"ט באייר 19:02, 6 ביוני 2024 (IDT)

== התנגדותו למסירת שטחים ==

הרבי נודע בהתנגדותו החריפה למסירת שטחי יהודה, שומרון, חבל עזה, רמת הגולן וחצי האי סיני לערבים. את התנגדותו ביסס על כמה נימוקים ומהם:

עמדתם של מומחים צבאיים שלדבריו אמרו כולם שכל ויתור על שטחים אלה מהווה בלי ספק פיקוח נפש.
עמדת ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך, כי "נכרים שצרו על עיירות ישראל... בעיר הסמוכה לספר, אפילו אינן רוצים לבא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש בפניהם". מכאן הסיק כי אסורה מסירת שטחי גבול לאויב באופן עקרוני, אף כאשר המצב הקיים יכול לסכן חיים, שכן היא יכולה לגרום לכיבוש טוטלי בידי האויב.
לאור זאת הביע את התנגדותו לביצוע הסכמי קמפ דייוויד ולהחזרת חצי האי סיני למצרים. ואמר כי בכך איבדה ישראל את מעמדה כמעצמה אזורית וחשפה את עצמה להמשך הלחץ הבינלאומי ולהחלשתה.

בשנת תש"ן, 1990 בעת "התרגיל המסריח", הביע הרבי את דעתו נגד הקמת ממשלת שמאל. בעקבות דבריו הודיעו חברי הכנסת אליעזר מזרחי ואברהם ורדיגר על התנגדותם לממשלת פרס, מה שבסופו של דבר הביא להקמת ממשלת ימין צרה בראשות יצחק שמיר. הרבי הודיע כי התנגדותו לממשלת השמאל לא באה מסיבות פוליטיות, אלא בשל החשש כי ממשלה זו תוביל לפגיעה בביטחון ישראל ולהגברת הטרור.{{משוב}} [[משתמש:תמים בדור השביעי|תמים בדור השביעי]] - [[שיחת משתמש:תמים בדור השביעי|שיחה]], 11:03, ה' בסיוון, ה'תשפ"ד 11:03, 11 ביוני 2024 (IDT)
:{{א|תמים בדור השביעי}} מה אתה בא לומר בזה? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 11:39, 11 ביוני 2024 (IDT)

== חסרים פרטים ביוגרפים רבים בערך זה על הרבי מהתקופה שאחרי קבלת הנשיאות ==
ואף בלי שום קישור לערכים אחרים שמדברים ע"ז דוגמה אחת מעשרות רבות התקף הלב בשמע"צ ל"ח [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 17:21, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד 17:21, 24 ביולי 2024 (IDT)
:{{א|זלדקן}} לא הבנתי את דבריך תוכל להסביר אותם שוב? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 17:44, 24 ביולי 2024 (IDT)
::תיקנתי סגנון וטעות כתיב פולימאייש ? אוסטו פאשטנען ? אגב אפשר לציין אם לא צויין לכל ספרי הביוגרפיה כמו חד בדרא נביא מקרבך וכו' [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 18:08, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד 18:08, 24 ביולי 2024 (IDT)
:::{{א|זלדקן}} אולי תתחיל לכתוב את דבריך בצורה נורמלית ולא בצורה שמכערת את דבריך? בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 18:12, 24 ביולי 2024 (IDT)
::::חטפתי הערות משייע ומבן מלמד על סגנוני אולי תעירו גם לדבר הזה לטובתי [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 18:41, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד 18:41, 24 ביולי 2024 (IDT)
:::::חב"ד בדרך לגאולה, נא להתייס בכבוד למשתמש מבוגר ממך. זלדקן, אהוב את הביקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי, מפריע בעין לראות משתמש שלא עורך לפי הכללים. אנו נשמח לעריכותיך, אך חשוב לפעול על פי הסדר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:51, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד)
::::::{{א|יוסף בן מלמד}} אני משתדל להתייחס בכבוד לכל יהודי באשר הוא. אגב למה אתה עושה פה אאוטינג? בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 19:12, 24 ביולי 2024 (IDT)
:::::::לצערי לא ראיתי למעלה (ובדפי שיחה אחרים) את השתדלותך. חושבני שאין זה אאוטינג, לא נקטתי בשום גיל, אם זלדקן לא מעוניין בהצגת העובדה, שימחק. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:08, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד)
:::::::::{{א|יוסף בן מלמד}} אני כן רואה שאני עושה השתדלות (יותר מפעם בתחילת דרכי בחב"דפדיה) להתנהג יפה לכל אחד ובכבוד. בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 19:12, 24 ביולי 2024 (IDT)

== טעות קטנה בעברית ==

"בקרב חסידי חב"ד '''קיימים''' מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז"ל. צריך לכתוב "קיים" אם מתייחסים ל"מגוון", או "קיימות" אם מתייחסים ל"דעות והתייחסויות", אך בכל מקרה לא שייך כאן לכתוב "קיימים".
:יש"כ על ההערה. תוקן [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באלול ה'תשפ"ה 15:03, 29 באוגוסט 2025 (IDT)

== כותרת הערך ==

למה ה[[באבא סאלי]] הכותרת בערכו הוא לא "רבי ישראל אבוחצירא" אלא "באבא סאלי", אבל אצל נשיא דורנו משיח צדקנו כ"ק אדמו"ר שליט"א, כותרת הערך הוא שמו הק'?! האומנם צריך לכתוב את שמו הק' בכותרת? האם לא ידעו על מי מדובר? --[[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, ליובאוויטשפדיה - שיחה, ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 11:41, א' באייר, ה'תשפ"ה 11:41, 29 באפריל 2025 (IDT)
:מה עם הנ"ל? @[[משתמש:שיע.ק]] --[[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 12:51, ב' באלול, ה'תשפ"ה 12:51, 26 באוגוסט 2025 (IDT)
::גם להעיר שלא כתוב שהרבי הוא נשיא דורנו [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 12:53, ב' באלול, ה'תשפ"ה 12:53, 26 באוגוסט 2025 (IDT)
:::בכלל הערכים כולל הבבא סאלי, אנחנו נוקטים בכלל דומה לויקיפדיה. ששם הערך הוא השם / הכינוי המוכר והמקובל, הוא זה שצריך להיות שם הערך אצלנו: 'מהר"ל מפראג', 'דוד המלך', הבעל שם טוב וכו'.
:::אבל אצל הרבי שליט"א, השיקול בבחירת שם הערך היה מימוש מטרת האתר - הפצת המעיינות. אדמו"ר שליט"א, או 'הרבי' או 'נשיא הדור' יקטין משמעותית את מספר האנשים - שמחפשים מידע על הרבי ואינם משתמשים בטרמינולוגיה חב"דית - יגיעו לערך הזה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באלול ה'תשפ"ה 22:59, 26 באוגוסט 2025 (IDT)
::::אם כך, מדוע לא לנסח "רבי.. שניאורסון (נשיא דורנו)" - שם שגם יותר יגיעו אליו וגם יותר אנצי' (אם לא מוסיפים התארים "כ"ק אדמו"ר" מדוע להוסיף שליט"א?) בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 07:34, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
::::אז תכתבו "הרבי מליובאוויטש'". בין כה וכה, ערך זה הוא מהראשונים שמופיעים בחיפוש בגוגל (לטוב או למוטב), ולא נראה לי שזה יפסיק להופיע גם אם תשנו את השם. (ויש להעיר שבכלל ערך זה צריך להיכתב מחדש, בפרט שהוא מפורסם כ"כ כנ"ל). [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 08:50, ג' באלול, ה'תשפ"ה 08:50, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::כוונתי ע"ד נשיא דורנו' הי' בקטע שהרבי "הוא מנהיג רוחני בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, נשיאה השביעי של חסידות חב"ד, ומוגדר כמלך המשיח שיגאל את העם בגאולה האמיתית והשלימה". אמנם כתוב '''לערך''' אותה תוכן של נשיא דורנו, אבל לא באופן מפורש כמו שהוא המלך המשיח. [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 08:54, ג' באלול, ה'תשפ"ה 08:54, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::@[[משתמש:ליובאוויטשפדיה|ליובאוויטשפדיה]] צודק, אנא תוסיף בערך. @[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] השם האנצי' הראוי הוא רבי מנחם מענדל שניאורסון, (בתוס' רבי כי מדובר על נשיא הדור) אבל היות שיש גם [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)]] היה צורך להוסיף סוגריים מזהות אחרי והיות שהאמונה בנצחיות חיי הרבי, היא יסוד ומטרה עיקרית בחב"דפדיה, נבחרה הסיומת (כ"ק אדמו"ר שליט"א). תוך כדי כתיבה, עולה אצלי ההשערה שאולי יש לקצר ולהחליף את שם הערך ל'מנחם מענדל שניאורסון (הרבי שליט"א). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באלול ה'תשפ"ה 17:28, 29 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] שוב, אם כותבים לפי כל ההרגשים צ"ל 'כ"ק אדמו"ר.. מה"מ" וכה"ג, אבל אם באמת רוצים להבדיל מהצ"צ לצורך נוחות ונגישות, צ"ל 'נשיא דורנו' שהוא גם השם / הכינוי המוכר והמקובל, ויחד עם זאת - האנצי'.אם אעפ"כ הטיעון 'היות שהאמונה בנצחיות חיי הרבי, היא יסוד ומטרה עיקרית בחב"דפדיה' וכו' גובר על כל ההסבר הפשוט הנ"ל, אז שוב - צ"ל גם 'מה"מ' (כמדומני עניין יסודי יותר בתוך 'אמונה' זו). בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 21:09, 30 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] ת"ח ת"ח על הרשיון. לגבי הרעיון להחלפת השם לא נ"ל מתאים להשמיט "רבי" ואכמ"ל. [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 23:31, ה' באלול, ה'תשפ"ה 23:31, 29 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::שיניתי מ"הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, [[נשיא הדור|נשיאה]] השביעי של [[חסידות חב"ד]]" ל"הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, [[נשיא הדור|נשיא דורנו]], ו[[אדמו"ר]] השביעי של [[חסידות חב"ד]]" , השינוי מ"נשיאה" ל"אדמו"ר" הוא בגלל כפילות. אבל יש למצוא עדיין דרך טובה יותר לכתוב "מנהיג רוחני . . נשיא דורנו". [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 23:45, ה' באלול, ה'תשפ"ה 23:45, 29 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::שיניתי עוד קצת, זה בהחלט כפל ואריכות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' באלול ה'תשפ"ה 02:01, 31 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::@[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]], הרבי שליט"א למיטב ידיעתי, מוכר הרבה יותר. נשיא דורנו מקובל יותר בחב"ד, ממש לא בציבור הכללי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' באלול ה'תשפ"ה 02:00, 31 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] מהו השינוי מ"מוגדר כמלך המשיח" ל"מזוהה כמלך המשיח"? נראה שכאילו הרבי רק מזוהה כמה"מ ולא באמת ר"ל, אולי לשנות למפורסם בתור מה"מ או מוגדר כמה"מ על פי פס"ד וכו' וכיו"ב. [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 06:10, ז' באלול, ה'תשפ"ה 06:10, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

אהרון בלסופסקי

2025-08-31T03:02:07Z

ליובאוויטשפדיה:

[[קובץ:אהרן בלסופסקי.jpeg|ממוזער|הרב אהרן הכהן בלסופסקי]]
ר' '''אהרון בלסופסקי''' ([[תשי"א]] - [[ו' באלול]] [[תשפ"ה]]), היה [[בעל מנגן]] חסידי תושב [[קראון הייטס]], וחבר ה[[ועד מימוש הוראות הרבי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ווילמסבורג]] בחודש אייר [[תשי"א]] לר' [[שניאור זלמן בלסופסקי]].

בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים בדפרד ודין]], ו[[תומכי תמימים נוארק]].

בשנת [[תשל"ג]] למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם שטערנא שרה{{הערה|נפטרה בשנת תשע"א}}, בת החסיד ר' [[חיים הורביץ]] ("חיים טאשקענטער"), והתיישב ב[[קראון הייטס]].

שימש כחבר ועד בדק הבית ב-770, וכן ב[[ועד מימוש הוראות הרבי]].

לאורך השנים זכה להלחין מספר [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגונים לכבוד יום הולדתו של הרבי]], כאשר שניים מתוכם אף נבחרו על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] וזכו להיות מושרים בהתוועדויות הרבי: הניגון [[אוהב ה' שערי ציון]] בשנת [[תשמ"ח]], והניגון [[יהי שם ה']] בשנת [[תשע"ד]]{{הערה|1=[https://anash.org/blesofsky-family-composes-yud-alef-nissan-niggun/ ראו לדוגמה ניגון נוסף שהלחין לכבוד י"א ניסן תשפ"ב].}}.

הפעיל ערוץ אודיו ייחודי ברשת האינטרנט{{הערה|youtube.com/@aaronblesofsky2805.}} בו העלה ניגוני חב"ד ייחודיים שהקליט, עם דיוקים כפי שקיבל במסורה, וכן ניגונים שהלחין בעצמו. הוא שיתף את ידידיו הרבים באמצעות קבוצת וואטסאפ שהוא ניהל בניגונים שונים מזמן לזמן.

ביום השבת [[פרשת שופטים]] [[ו' אלול]] [[תשפ"ה]] נפטר

==משפחתו==
*בנו, ר' מנחם מענדל בלסופסקי
* בנו, ר' אברהם בלסופסקי - שליח ב[[ניו ג'רסי]]
* בנו, ר' לוי בלסופסקי - שליח ב[[קליפורניה]]
* בנו, ר' [[ברוך שלום בלסופסקי]] - זמר ומלחין חסיד חב"ד, תושב קראון הייטס

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בלסופסקי, אהרון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת בלסופסקי]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:חברי ועד המימוש]]

שיחה:רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2025-08-29T20:45:03Z

ליובאוויטשפדיה: /* כותרת הערך */ תגובה

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחה:מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)/ארכיון 1|1]] - [[שיחה:רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)/ארכיון 2|2]] }}

== היעלמותו מעין הציבור ==

{{חב"דפדים פעילים}}, זה זמן רב שמציקה לי העובדה שפרק חשוב ומשמעותי נחסר מתולדות חייו של הרבי בערך אודותיו. 
הביוגרפיה מסודרת אמנם בצורה נפלאה ומעניינת, אך נחסר ממנה תיאור היעלמותו של הרבי מעין כל. מתי זה קרה? באיזה רקע? היכן הוא שוכן כעת? ועוד ועוד. 
אודה לכם מקרב ליבי באם תערכו ותרחיבו את הביוגרפיה בהתאם להצעתי, יען כי משתוקקת נפשי לחכמה זאת. 
בברכת "יפוצו מעיינותיכם", שניאור מנדל בערקוויטש, ברוקלין.

צודק, באמת צריך לעשות ערך [[התגלותו של הרבי בשנת תשס"ז]] (בינתיים יש את זה [[משתמש:ברכת הגאולה/התגלותו של הרבי בשנת תשס"ז]]) שיסקור את ארוע ההתגלות בכ"ה חשון תשס"ז, ולעשות ערך על [[לפקוח את העינים (ספר)]]. --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|מי שלא רוצה להישאר מגושם חייב ללמוד גאומ"ש!]] 21:06, 13 בפברואר 2024 (UTC)

==תולדות חיים==
{{חב"דפדים פעילים}}, מה אתם אומרים, נראה לי שלכתוב: ==תולדות חיים== זה לא טוב. לדעתי אפשר לשנות למשהו אחר, אולי ==תולדות הרבי== או =/תולדותיו== זה רק דעתי.
בברכה [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]], 17:26, ל' באדר א', ה'תשפ"ד

:למה? בכל הערכים כתוב תולדות חיים וכך גם צריך להיות כאן --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|הכנסו ותשביחו!]] 19:59, 10 במרץ 2024 (UTC)

== נשיא או נשיאה של החסידות? ==

בפתיח נכתב: "מנהיג רוחני בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, נשיא השביעי של חסידות חב"ד,"

הניסוח הדקדוקי אינו נשיאה השביעי של חסידות חב"ד? --[[משתמש:ברכת הגאולה]] 01:22, כ"ח באייר, ה'תשפ"ד 01:22, 5 ביוני 2024 (IDT)
:אכן, נשיאה. ההטייה מוסבת על המילה 'חסידות' שהיא לשון נקבה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (03:05, כ"ח באייר, ה'תשפ"ד)
::{{א|ברכת הגאולה}} בחב"דפדיה נהוג לכתוב '''יליד שנת''' ללא תאריך לכן אני משחזר את העריכות האחרונות שלך --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - כ"ח באייר 17:50, 5 ביוני 2024 (IDT)

::: [[משתמש:חיים כ|חיים כ]],
:::[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_31#.D7.99.D7.9C.D7.99.D7.93_.D7.A9.D7.A0.D7.AA..._.D7.90.D7.95_.D7.A0.D7.95.D7.9C.D7.93_.D7.91....3F שייע ק.] כתב לאחרונה שעדיף לכתוב את התאריך המלא, אתה מוזמן לשנות זאת בערכים נוספים בהתאם לכך. --[[משתמש:ברכת הגאולה]] 15:42, כ"ט באייר, ה'תשפ"ד 15:42, 6 ביוני 2024 (IDT)
::::רק עכשיו שמתי לב לתגובה הזאת אבל נראה שכדאי עדיין להשאיר גם בערך עצמו ולא רק בפתיח --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - כ"ט באייר 19:02, 6 ביוני 2024 (IDT)

== התנגדותו למסירת שטחים ==

הרבי נודע בהתנגדותו החריפה למסירת שטחי יהודה, שומרון, חבל עזה, רמת הגולן וחצי האי סיני לערבים. את התנגדותו ביסס על כמה נימוקים ומהם:

עמדתם של מומחים צבאיים שלדבריו אמרו כולם שכל ויתור על שטחים אלה מהווה בלי ספק פיקוח נפש.
עמדת ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך, כי "נכרים שצרו על עיירות ישראל... בעיר הסמוכה לספר, אפילו אינן רוצים לבא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש בפניהם". מכאן הסיק כי אסורה מסירת שטחי גבול לאויב באופן עקרוני, אף כאשר המצב הקיים יכול לסכן חיים, שכן היא יכולה לגרום לכיבוש טוטלי בידי האויב.
לאור זאת הביע את התנגדותו לביצוע הסכמי קמפ דייוויד ולהחזרת חצי האי סיני למצרים. ואמר כי בכך איבדה ישראל את מעמדה כמעצמה אזורית וחשפה את עצמה להמשך הלחץ הבינלאומי ולהחלשתה.

בשנת תש"ן, 1990 בעת "התרגיל המסריח", הביע הרבי את דעתו נגד הקמת ממשלת שמאל. בעקבות דבריו הודיעו חברי הכנסת אליעזר מזרחי ואברהם ורדיגר על התנגדותם לממשלת פרס, מה שבסופו של דבר הביא להקמת ממשלת ימין צרה בראשות יצחק שמיר. הרבי הודיע כי התנגדותו לממשלת השמאל לא באה מסיבות פוליטיות, אלא בשל החשש כי ממשלה זו תוביל לפגיעה בביטחון ישראל ולהגברת הטרור.{{משוב}} [[משתמש:תמים בדור השביעי|תמים בדור השביעי]] - [[שיחת משתמש:תמים בדור השביעי|שיחה]], 11:03, ה' בסיוון, ה'תשפ"ד 11:03, 11 ביוני 2024 (IDT)
:{{א|תמים בדור השביעי}} מה אתה בא לומר בזה? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 11:39, 11 ביוני 2024 (IDT)

== חסרים פרטים ביוגרפים רבים בערך זה על הרבי מהתקופה שאחרי קבלת הנשיאות ==
ואף בלי שום קישור לערכים אחרים שמדברים ע"ז דוגמה אחת מעשרות רבות התקף הלב בשמע"צ ל"ח [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 17:21, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד 17:21, 24 ביולי 2024 (IDT)
:{{א|זלדקן}} לא הבנתי את דבריך תוכל להסביר אותם שוב? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 17:44, 24 ביולי 2024 (IDT)
::תיקנתי סגנון וטעות כתיב פולימאייש ? אוסטו פאשטנען ? אגב אפשר לציין אם לא צויין לכל ספרי הביוגרפיה כמו חד בדרא נביא מקרבך וכו' [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 18:08, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד 18:08, 24 ביולי 2024 (IDT)
:::{{א|זלדקן}} אולי תתחיל לכתוב את דבריך בצורה נורמלית ולא בצורה שמכערת את דבריך? בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 18:12, 24 ביולי 2024 (IDT)
::::חטפתי הערות משייע ומבן מלמד על סגנוני אולי תעירו גם לדבר הזה לטובתי [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 18:41, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד 18:41, 24 ביולי 2024 (IDT)
:::::חב"ד בדרך לגאולה, נא להתייס בכבוד למשתמש מבוגר ממך. זלדקן, אהוב את הביקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי, מפריע בעין לראות משתמש שלא עורך לפי הכללים. אנו נשמח לעריכותיך, אך חשוב לפעול על פי הסדר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:51, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד)
::::::{{א|יוסף בן מלמד}} אני משתדל להתייחס בכבוד לכל יהודי באשר הוא. אגב למה אתה עושה פה אאוטינג? בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 19:12, 24 ביולי 2024 (IDT)
:::::::לצערי לא ראיתי למעלה (ובדפי שיחה אחרים) את השתדלותך. חושבני שאין זה אאוטינג, לא נקטתי בשום גיל, אם זלדקן לא מעוניין בהצגת העובדה, שימחק. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:08, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד)
:::::::::{{א|יוסף בן מלמד}} אני כן רואה שאני עושה השתדלות (יותר מפעם בתחילת דרכי בחב"דפדיה) להתנהג יפה לכל אחד ובכבוד. בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 19:12, 24 ביולי 2024 (IDT)

== טעות קטנה בעברית ==

"בקרב חסידי חב"ד '''קיימים''' מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז"ל. צריך לכתוב "קיים" אם מתייחסים ל"מגוון", או "קיימות" אם מתייחסים ל"דעות והתייחסויות", אך בכל מקרה לא שייך כאן לכתוב "קיימים".
:יש"כ על ההערה. תוקן [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באלול ה'תשפ"ה 15:03, 29 באוגוסט 2025 (IDT)

== כותרת הערך ==

למה ה[[באבא סאלי]] הכותרת בערכו הוא לא "רבי ישראל אבוחצירא" אלא "באבא סאלי", אבל אצל נשיא דורנו משיח צדקנו כ"ק אדמו"ר שליט"א, כותרת הערך הוא שמו הק'?! האומנם צריך לכתוב את שמו הק' בכותרת? האם לא ידעו על מי מדובר? --[[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, ליובאוויטשפדיה - שיחה, ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 11:41, א' באייר, ה'תשפ"ה 11:41, 29 באפריל 2025 (IDT)
:מה עם הנ"ל? @[[משתמש:שיע.ק]] --[[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 12:51, ב' באלול, ה'תשפ"ה 12:51, 26 באוגוסט 2025 (IDT)
::גם להעיר שלא כתוב שהרבי הוא נשיא דורנו [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 12:53, ב' באלול, ה'תשפ"ה 12:53, 26 באוגוסט 2025 (IDT)
:::בכלל הערכים כולל הבבא סאלי, אנחנו נוקטים בכלל דומה לויקיפדיה. ששם הערך הוא השם / הכינוי המוכר והמקובל, הוא זה שצריך להיות שם הערך אצלנו: 'מהר"ל מפראג', 'דוד המלך', הבעל שם טוב וכו'.
:::אבל אצל הרבי שליט"א, השיקול בבחירת שם הערך היה מימוש מטרת האתר - הפצת המעיינות. אדמו"ר שליט"א, או 'הרבי' או 'נשיא הדור' יקטין משמעותית את מספר האנשים - שמחפשים מידע על הרבי ואינם משתמשים בטרמינולוגיה חב"דית - יגיעו לערך הזה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באלול ה'תשפ"ה 22:59, 26 באוגוסט 2025 (IDT)
::::אם כך, מדוע לא לנסח "רבי.. שניאורסון (נשיא דורנו)" - שם שגם יותר יגיעו אליו וגם יותר אנצי' (אם לא מוסיפים התארים "כ"ק אדמו"ר" מדוע להוסיף שליט"א?) בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 07:34, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
::::אז תכתבו "הרבי מליובאוויטש'". בין כה וכה, ערך זה הוא מהראשונים שמופיעים בחיפוש בגוגל (לטוב או למוטב), ולא נראה לי שזה יפסיק להופיע גם אם תשנו את השם. (ויש להעיר שבכלל ערך זה צריך להיכתב מחדש, בפרט שהוא מפורסם כ"כ כנ"ל). [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 08:50, ג' באלול, ה'תשפ"ה 08:50, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::כוונתי ע"ד נשיא דורנו' הי' בקטע שהרבי "הוא מנהיג רוחני בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, נשיאה השביעי של חסידות חב"ד, ומוגדר כמלך המשיח שיגאל את העם בגאולה האמיתית והשלימה". אמנם כתוב '''לערך''' אותה תוכן של נשיא דורנו, אבל לא באופן מפורש כמו שהוא המלך המשיח. [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 08:54, ג' באלול, ה'תשפ"ה 08:54, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::@[[משתמש:ליובאוויטשפדיה|ליובאוויטשפדיה]] צודק, אנא תוסיף בערך. @[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] השם האנצי' הראוי הוא רבי מנחם מענדל שניאורסון, (בתוס' רבי כי מדובר על נשיא הדור) אבל היות שיש גם [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)]] היה צורך להוסיף סוגריים מזהות אחרי והיות שהאמונה בנצחיות חיי הרבי, היא יסוד ומטרה עיקרית בחב"דפדיה, נבחרה הסיומת (כ"ק אדמו"ר שליט"א). תוך כדי כתיבה, עולה אצלי ההשערה שאולי יש לקצר ולהחליף את שם הערך ל'מנחם מענדל שניאורסון (הרבי שליט"א). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באלול ה'תשפ"ה 17:28, 29 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] ת"ח ת"ח על הרשיון. לגבי הרעיון להחלפת השם לא נ"ל מתאים להשמיט "רבי" ואכמ"ל. [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 23:31, ה' באלול, ה'תשפ"ה 23:31, 29 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שיניתי מ"הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, [[נשיא הדור|נשיאה]] השביעי של [[חסידות חב"ד]]" ל"הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, [[נשיא הדור|נשיא דורנו]], ו[[אדמו"ר]] השביעי של [[חסידות חב"ד]]" , השינוי מ"נשיאה" ל"אדמו"ר" הוא בגלל כפילות. אבל יש למצוא עדיין דרך טובה יותר לכתוב "מנהיג רוחני . . נשיא דורנו". [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 23:45, ה' באלול, ה'תשפ"ה 23:45, 29 באוגוסט 2025 (IDT)

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2025-08-29T20:38:27Z

ליובאוויטשפדיה:

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}
{{מפנה|הרבי שליט"א}}
{{דמות
|שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון
|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] [[שליט"א]]
|תמונה=לערך הרבי שליט"א.png
|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ויהודים רבים ברחבי העולם
|חיבוריו=ראו בפסקה - [[אדמו"ר שליט"א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]
|השתייכות=
}}
'''רבי מנחם מענדל שניאורסון''' (ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''; מכונה '''הרבי מלובביץ'{{הערה|בכתיב מסורתי, הרבי מ[[ליובאוויטש]]}}''' ובחסידות חב"ד '''הרבי'''. נולד ב[[י"א ניסן]] שנת [[תרס"ב]]{{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש"ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי"א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997)}} 1902), הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, [[נשיא הדור|נשיא דורנו]], ו[[אדמו"ר]] השביעי של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי כמלך המשיח|מוגדר]] כ[[מלך המשיח]] שיגאל את העם ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], וכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל [[יהודי]] ויהודי. בעשייתו, דיבוריו והשפעתו מודגשת הציפיה ל[[משיח]] ופעילות להחשת ה[[גאולה]].

ב[[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] נעלם מעיני בשר ודם, אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים אודות [[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו]] בדורנו. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיים מגוון דעות וצורות התייחסות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים להתגלות [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.

==תולדות חיים==
===לידתו וצעירותו===
{{ערך מורחב|הרבי בילדותו וצעירותו}}
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|ממוזער|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]
הרבי נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902 [[למניינם]]) ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הוא דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הוא בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]]}} ולהרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב.

ב[[י"ח בניסן]], חול המועד פסח, נערכה ה[[ברית מילה]] של הרבי, והסעודת מצוה התקיימה בבית סבו של הרבי, רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מניקולייב השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]]}}. הרבי נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

לאחר שבשנת [[תרס"ט]] התמנה אביו של הרבי, הרב לוי יצחק לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) משפחתו עברה לגור במקום.

כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר [[יצחק בן צבי]] הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

בשנת [[תר"פ]], כשהוא בן 18 בלבד, התמנה לשמש כרב באחד מבתי הכנסת בעיר{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342.pdf אוצרות ליובאוויטש גליון 29] על פי [[שנים ראשונות]] חלק א' עמוד 131. אך לא ידוע האם שימש בתפקיד ואין לכך עדויות או ראיות נוספות}}.

בשנת [[תרפ"ג]] [[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)|נפגש]] לראשונה עם [[הרבי הריי"צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו{{הערה|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]]}}. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר]] הרבי הריי"צ, והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה הרבי הריי"צ ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל הרבי הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מדי יום מספר שעות ארוכות.

ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]] וביקר אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|יצא]] מ[[רוסיה]], יחד עם הרבי הריי"צ, שהתעתד להיות חמיו, ועם כל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי"צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת, ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]], גרמניה..

===נישואיו===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
ב[[ו' בכסלו]] [[תרפ"ט]] בא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של הרבי הריי"צ. החתונה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערה|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[תלמוד בבלי|בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו"{{מקור}}}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], [[י"א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והרבי עלה לתורה ("[[אופרופעניש]]") במניין של אדמו"ר הריי"צ.

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ב[[י"ד בכסלו]] [[תרפ"ט]], התקיימה [[חתונת הרבי והרבנית|חגיגת הנישואין]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו"רים רבים מרחבי [[פולין]].

להוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, והם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206}}
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}

לאחר חתונתו, התגורר הרבי לתקופה קצרה ב[[ריגה]]. חמיו, הרבי הריי"צ, הטיל עליו אז להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] ובימי חב"ד. כמו כן, החל הרבי הריי"צ להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.

===ברלין===
{{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בברלין]]}}
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|ממוזער|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:תשב.JPG|ממוזער|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"ב]], עם אדמו"ר הריי"צ, [[תש"ב]]]]
ב[[י' שבט]] [[תרפ"ט]] עזב הרבי את [[לטביה]], ונסע ל[[ברלין]] בירת [[גרמניה]], שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.
במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לבקר אצל הרבי הריי"צ בריגה. כמו כן נסע לחצרו בחודש תשרי [[תר"צ]], כאשר הרבי הריי"צ [[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית|נסע]] ל[[ארצות הברית]], אז התוועד הרבי עם החסידים שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.
[[קובץ:בצעירותו.jpg|ממוזער|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]
ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] באותה תקופה, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.

===פריז===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז]]}}
בפריז שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו.

במקביל, בהוראת חמיו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380}}.

מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת בפולין. כמו כן ניהל את העברת הכספים ו[[דמי מעמד|דמי המעמד]] שנשלחו מ[[ארצות הברית]] אל חצרו של חמיו בפולין.

====עריכת דברי חסידות====
הרבי ערך אז דברי חסידות על פי הוראות חמיו אדמו"ר הריי"צ:
*חוברות '[[התמים]]'
*[[שיחה|שיחות]] אדמו"ר הריי"צ
*אגרות של הרבי הריי"צ
*מפתחות ל[[ספר התניא]]
*מפתחות ל[[תורה אור]]
*מפתחות ל[[לקוטי תורה]]
*מפתחות למאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]]
*קבצים תורניים אחרים{{הבהרה}}.

=== בתקופת מלחמת העולם השנייה ===
{{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}
[[קובץ:שחמט.jpg|ממוזער|הרבי במשחק [[שחמט]] עם אדמו"ר הריי"צ בעיירת המרפא [[פרכטולדסדורף]] בשנת [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:Ship.jpg|ממוזער|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] מפורטוגל ל[[ניו יורק]]]]

בחודש [[כסלו]] [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת הרבי הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל, פעלו עסקנים לזרז את האשרות ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת באזור ארצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל, טרם התקבל האישור.

בשנת ת"ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), הרבי והרבנית עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים ולפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו לעיר [[ווישי]]. בסוף קיץ ת"ש עברו מווישי אל העיר [[ניס]] (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]]. באותה העת, נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. ב[[כ' בניסן]] תש"א התקבלו הויזות ב[[מרסיי]], ומאז התגורר הרבי בעיר זו.

לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר [[ליסבון]] שבפורטוגל. ביום [[י"ז בסיוון]] תש"א עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל, וב[[כ"ח בסיוון]] תש"א הגיעו לעיר [[ניו יורק]] בארצות הברית. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח הרבי הריי"צ במיוחד עבורם.

===בארצות הברית===
מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה"ב]], התחיל לסייע לחמיו הרבי הריי"צ בכל פעולותיו, ובראשן מאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש"ב]] התמנה על ידי הרבי הריי"צ ליושב ראש מוסדות וארגונים החב"דיים המרכזיים:
*[[מחנה ישראל]]
*[[מרכז לעניני חינוך]]
*[[הוצאת ספרים קה"ת]].

בשנת [[תש"ג]] מונה גם לעורך ראשי של ספרי [[קה"ת]].

באותם שנים עבד הרבי במקביל גם בהנדסת אוניות בחיל הים האמריקאי{{הערה|1=[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2025/03/511.-Pekudei-5785.pdf עדות מר ג'ק הרדוף], גליון 'הסיפור שלי' פרשת פקודי ה'תשפ"ה. בנוסף, ב[[חלוקת דולרים]] אישר זאת הרבי עצמו במענה לשאלת מר מאיר מורג מחיל הים הישראלי. הרבי גם הסביר זאת לאור החלוקה הידועה הקיימת בין 'יששכר' ל'זבולון': חיל הים שייך לחלקו של 'זבולון' והרבי שעוסק בתורה הוא כ'יששכר', אך במסגרת חלוקה זו מתעניין יששכר מה קורה עם זבולון - [[דברי משיח]].}}, וכן [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] באופן קבוע עם צעירי החסידים וקיים איתם קשר קרוב של הדרכה והשפעה{{הערה|1===לקריאה נוספת==
*'''סיפורים שנשמעו מהרבי טרם ימי נשיאותו''', מרשימות הרב ויינגארטן, [[היכל הבעל שם טוב (קובץ)|היכל הבעל שם טוב]], גליון מ"ה קיץ תשפ"ה עמוד יז.}}.

===ביקור פריז תש"ז===
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)]]}}
לאחר השואה, הרבי פעל בכל דרך להביא את אמו הרבנית חנה אליו לניו יורק. הרבנית שסבלה שנות גלות רעב ומחלות, הצליחה להגיע למחנה [[פוקינג]] בגרמניה והרבי פעל להשגת אישורי נסיעה וכניסה לארצות הברית. לאחר יגיעה גדולה הרבי הצליח ובשלב ראשון הרבנית עברה לפריז.

ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע הרבי לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כשלושה חודשים, ובכ"ח סיון חזר ל[[ניו יורק]] ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל [[התקשרות]] לרבי הריי"צ{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/4/42/הרבנית_חנה_במחנה_עקורים.pdf הרבנית חנה מפוקינג לפריז ומפריז עם הרבי לניו יורק]}}.

===קבלת הנשיאות===
===פעילות למען קבלת הנשיאות===
{{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של הרבי}}
[[קובץ:תשיב.jpg|ממוזער|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]
לאחר [[י' שבט]] תש"י (1950), כאשר נודע על [[הסתלקות]] הרבי הריי"צ, החלו החסידים לדבר אודות צורך במינוי חתנו, הרבי, שכונה אז "הרמ"ש"{{הערה|שם=הרמש|ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}}, כממלא מקומו.

פעילות רבה נעשתה על ידי החסידים בכל העולם כדי שהרבי יקבל את הנשיאות. את הפעילות הובילו חשובי החסידים ברחבי תבל -

ב[[ארצות הברית]]:
*הרב [[אליהו סימפסאן]] - גבאי אדמו"ר הריי"צ
*הרב [[ישראל דזייקאבסאן]] - מראשי אגודת חסידי חב"ד
*הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]{{הערה|ראה בספר בכל ביתי נאמן הוא}}
*הרב [[שמואל זלמנוב]]
*הרב [[שמואל לויטין]] - המשפיע
*הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]]
*הרב [[דובער חסקינד]]
*הרב [[מאיר אשכנזי]] - רבה של שנחאי {{הערה|ראה אודות כך: ר' [[בנימין ליפקין]], בכל ביתי נאמן הוא, פרק שקיעה וזריחה, עמוד 201}}.

ב[[ארץ הקודש]]:
*הרב [[אליעזר קרסיק]] - יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|ראה בספר עבד אברהם אנכי}}
*הרב [[משה גוראריה]] - ממנהלי אגודת חסידי חב"ד
*הרב [[שמרל גוראריה]],
*הרב [[אברהם פאריז]]{{הערה|ראה: ר' [[אליהו וולף]], אחד היה אברהם עמוד 88}}
*הרב [[שלמה יוסף זווין]]
*הרב [[אברהם חן]]
*הרב [[אברהם חיים נאה]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]] - פוסק, מחבר ספרי הלכה ומנהג '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/הירושלמים_מתקשרים.pdf הירושלמים מתקשרים לרבי]''', שבועון בית משיח גליון 959 וראה בספר נודע בשיעורים}}.

באירופה:
*הרב [[ניסן נמנוב]] מנהל ומשפיע תומכי תמימים ברינואה{{הערה|ראה בספר ר' ניסן}}
*הרב [[ישראל נח בליניצקי]]
*הרב [[אברהם סנדר נמצוב]]
*הרב [[סעדיה ליברוב]]

הללו תמכו בצורה נלהבת בנשיאותו של הרבי והשפיעו על חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]], ב[[ארץ הקודש]] וברחבי העולם לקבל עליהם את נשיאותו של הרבי. ויחד עם זאת החסידים הנזכרים פעלו שמוסדות חב"ד יקבלו את נשיאות הרבי.
עם זאת, חלק מ[[חסידי חב"ד]], וכן [[הרבנית נחמה דינה]], אשת הרבי הריי"צ, תמכו בכך שחתנו הבכור של הרבי הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) ינהיג את החסידות, אך לאחר קבלת הנשיאות על ידי הרבי, התבטל הרש"ג כלפי הרבי בצורה מיוחדת.

בחודשים שלאחר ההסתלקות, כתבו [[חסיד]]ים רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[770]], אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], הוראות, קבלה ל[[יחידות]] ועוד.
במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי"צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] "[[באתי לגני]]", ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב"ד{{הערה|ראה בספרים ימי מלך חלק ג וימי בראשית}}.

==בהנהגת חסידות חב"ד==
[[קובץ:תשיא 2.jpg|ממוזער|תמונתו הרשמית הראשונה של הרבי שצולמה ב[[ל' שבט]] [[תשי"א]] ב[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]] של ר' [[יהודה לייב פוזנר]]{{הערה|תשרי בליובאוויטש - מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], עמ' 51, [[תשרי]] [[תש"פ]].}}]]
===תפקידו כרבי===
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד הרבי הריי"צ בכל רחבי תבל.

עוד טרום קבלת הנשיאות, שלח הרבי שלוחים ראשונים ל[[מרוקו]] - הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[שלמה מטוסוב]] ולפי הוראות הרבי שלוחי הרבי למרוקו, ייסדו את רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] הכוללת ישיבות, תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במרוקו, ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הוקמו במרוקו בהכוונת הרבי גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש.

בשנים הראשונות לנשיאות שלח הרבי שלוחים לרחבי [[ארצות הברית]], [[ברזיל]] ועוד.

הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק, מכתבים כלליים פורסמו על ידי שלוחי הרבי בעיתונות ובאמצעים אחרים כדי להפיץ את המסרים לכלל ישראל, למספר שיא של יהודים. רבים פנו אל הרבי לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות עם הרבי|להתוועדויות]] שלו החלו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערה|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.

בהתוועדות י' שבט תשי"א ובמיוחד במאמר באתי לגני, שם הרבי דגש על תכלית מטרתו בעולם - להביא לגאולה והתגלות המשיח במהרה{{הערה|זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בשבט תשי"א התבטא הרבי, ששליחותו בעולם הזה הוא לפעול עניינים "בחסד וברחמים" ושכל עניינו הוא שכל יהודי יהיה ב[[שמחה]] ולהפוך את כולם לחסידים. ימי בראשית, עמ' 387}}.

במהלך [[התוועדות]] [[פורים]] [[תשי"א]] שנערכה מספר שבועות לאחר קבלת הנשיאות, החל הרבי לרבי אודות עצמו ואל עניין נשיאותו והתבטא "איך בין נאָר אַ צינור [=אני רק צינור]", "מקושר דאַרף מען זיין צום רבי'ן, איך בין אַ ממלא מקום נאָר אין איין פרט [=מקושר צריך להיות לרבי, אני רק ממלא מקום של פרט]". בין שאר הדברים אמר: "לאחר הסתלקות כ"ק אדנ"ע אמר פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר שאינו אומר אודות אביו "נשמתו עדן", שכן, לשם מה לומר "נשמתו עדן" כשנקל וטוב יותר לומר "נשמתו בי". כך גם על הרבי – אינני אומר "נשמתו עדן", אלא "נשמתו בי"!..."{{הערה|תורת מנחם, תשי"א - חלק ג', עמ' 326.}}. בהזדמנות נוספת התבטא "איני אלא צינור למלאות רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר"{{הערה|מכתב מתאריך [[ד' תשרי]] [[תש"י]] וראו גם שיחת שבת [[פרשת פינחס]] [[תשמ"ה]]}}. בגישה זו המשיך להתנהג כל אורך שנות נשיאותו, והחשיב את עצמו כ[[התקשרות|מקושר]] לחותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], היה הולך בקביעות ל[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|אוהל שלו]] שם היה קורא את הפ"נים והבקשות לברכה שהגיעו אליו.

הרבי שם דגש על "המעשה הוא העיקר", אך הבהיר שכל דרשותיו ובקשותיו הם בגדר עצה בלבד ולא פקודה{{הערה|מכתב מ[[כ"ג אלול]] [[תשכ"ג]]}}, והקפיד שלא לומר מוסר לאנשים{{הערה|"בכלל אין עניני לומר מוסר", התוועדויות תשמ"ח חלק ב עמ' 533}}.

על אף גאונתו הגדולה של הרבי ובקיאותו בתורה, בדרך כלל לא השיב על שאלות הלכתיות והפנה בעניינים כעין אלו לרבנים מורי הוראה. לשאלה מדוע הוא לא עונה בענייני הלכה{{הערה|שאלתו של הרב [[שמואל הלוי וואזנר]] בעת ביקורו אצל הרבי בשנת [[תשל"ו]]}}, השיב שהוא "ירא הוראה"{{הערה|"שמן ששון מחברך", ב, עמ' 15}}. פעם נוספת התבטא הרבי ש"אין ענייני לפסוק דינים"{{הערה|מכתב מ[[ל' תשרי]] [[תשכ"ה]]}}.

===סדר יומו===
{{ערך מורחב|סדר יומו של הרבי}}
במשך רוב היום, עיסוקו של הרבי נסוב ברובו סביב [[לימוד תורה]] ומענה ל[[מכתב]]ים הנשלחים אליו מכל רחבי העולם. בנוסף בתדירות שהלכה וגברה עם השנים, נהג הרבי לפקוד את [[אוהל]] חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|בערבי ראש חודש, פעם נוספת באמצעו של החודש, ובשנים מאוחרות יותר גם בימי [[שני]] ו[[חמישי]] ועוד.}}. בנוסף, במשך עשרות שנים היה הרבי מקדיש זמן שלוש פעמים בשבוע לקבל אנשים ל[[יחידות]] [[חדר הרבי|בחדרו הפרטי]], שבו היה עונה לאנשים על שאלותיהם ומדריך אותם ב[[עבודת ה']]. בשנים מאוחרות יותר בשל העומס הרב, הפסיק הרבי את היחידות הפרטית והחל לקבל את הציבור ב[[יחידות כללית]] בבית מדרשו. ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] החל הרבי ל[[חלוקת דולרים|חלק]] מדי יום ראשון דולרים ל[[צדקה]]. רבנים ואישי ציבור רבים הגיעו לרבי בחלוקת דולרים וביחידות כדי לקבל את ברכתו ועצתו.

מידי [[שבת]] מתקיימת [[התוועדות]] עם הרבי, בה נושא [[שיחה|שיחות]] העוסקות הן ב[[תורת הנגלה]] והן ב[[תורת החסידות]] והן בעניני השעה. החל משנת [[תשכ"ה]] החל הרבי לעסוק בכל התוועדות בעיון באחד מפירושי [[רש"י]] ב[[פרשת השבוע]], החל מסוף שנת [[תש"ל]] החל הרבי לעסוק בכל התוועדות בעיון באחד מפירושי אביו בספר [[לקוטי לוי יצחק]], והחל משנת [[תשד"מ]] החל הרבי לעסוק בכל התוועדות בעיון באחד משיעורי [[הרמב"ם היומי]].

===פעולותיו===
[[קובץ:הרבי.jpeg|ממוזער|הרבי]]
{{ערך מורחב|פעולותיו של הרבי מליובאוויטש בסדר כרונולוגי}}

====הרחבת מעגל הפצת היהדות והחסידות====
עם עלותו לכס הנשיאות, הרבי החל בפעולות רבות כדי להרחיב את מעגל הפצת היהדות והחסידות, הן בייסוד וביסוס מוסדות חינוך, והן בפתיחת והרחבת ארגונים חב"דיים.

בתקופה זו שלאחר קבלת הנשיאות הרבי ייסד בארץ הקודש את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וארגון [[נשי חב"ד]], חולל שינויים מבניים וארגוניים עם הוראות חדשות כלליות ופרטניות בארגון [[אגודת חסידי חב"ד]] תוך כדי הצבתו כארגון על לכלל מוסדות חב"ד בארץ הקודש. זאת לצד סיוע לארגון [[כולל חב"ד]] אשר העניק סייע לחסידים בתחום הגשמי {{הערה|ראה באגרות קודש חלק ד' אגרת תתקכא ובספר עבד מלך}}.

בארצות הברית הרבי הקים את צעירי אגודת חב"ד בניו יורק וארגון נשי חב"ד, ובד בבד ביסס ופיתח את הארגונים אותם ניהל עד אז - מרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל וקה"ת.

במקביל הרבי שלח שלוחים למדינות שונות בארצות הברית, ומדינות נוספות כמו אוסטרליה, ברזיל ומרוקו. ובמקומות אלו נוסדו מוסדות חינוך וארגונים חב"דיים, במקביל לפעילות לקירוב ליהדות וחסידות בכל מקום בהתאמה לתנאי האוכלוסיה היהודית המקומית ובמרוקו הוקמה רשת המוסדות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]].

בד בבד פעל רבות למען [[כפר חב"ד]] בגשמיות וברוחניות, מהוראות פרטניות בכל תחומי החיים, דאגה להרחבת המוסדות, ביסוס מפעלים ומצב גשמי, ועד ענייני צניעות, חינוך ופעילות להפצת המעיינות.

====פעילות בקרב [[יהדות ספרד (פירושונים)|עדות המזרח]] ויוצאי ארצות ערב====
הרבי הרחיב את פעילות הפצת התורה והמצוות בקרב יהודי עדות המזרח, באמצעות שלוחים למדינות ערב; בתחילה נשלחו שלוחים ל[[מרוקו]], ובהמשך ל[[תוניסיה]] ו[[איראן|פרס]], ובשנות הנ' גם ל[[אוזבקיסטן]] ו[[גרוזיה]] - שבה מאז ומתמיד הפיצו חסידי חב"ד את התורה והמצוות, ופעילות עם יהודי המזרח בעולם כולו בכלל.

====רה-אורגניזציה בארץ הקודש====
זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות, הגיע יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד (ארץ הקודש)|אגודת חסידי חב"ד]] הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידויות ארוכות בהן הרבי הורה והדריך בענייני העסקנות החב"דית והחובה להקים עוד מוסדות חב"דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו"ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי"א אגרות מיוחדות לאגו"ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים{{הערה|ההוראות על ההקמה הגיעו באמצעות אגרת לאגודת חסידי חב"ד, אגרות קודש חלק ד' אגרת א'סד}} – [[צעירי חב"ד]]{{הערה|על הקמתו ראו בספר חייל בשירות הרבי}}, [[נשי חב"ד]]{{הערה|על הקמת הארגון ראו בספר הפרטיזן}} ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות. הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי צעירי חב"ד{{הערה|ראה אגרות קודש חלק ד' אגרת א'סד וחייל בשירות הרבי}}. שלושת מנהלי אגו"ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב"ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות חב"ד וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]], [[דוד עבדי]], [[חייל בשירות הרבי]], [[הפרטיזן]]}}.

====פעולות לפי שנים====
*שנת [[תש"י]] (1950): ייסוד מפעל השליחות במרוקו. שולח שליחים ראשונים למרוקו: הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב שלמה מטוסוב. בהוראת הרבי הרב מיכאל ליפסקר הקים מוסדות בעיר שליחותו מקנס והסביבה, והרב שלמה מטוסוב הקים עשרות מוסדות ברחבי מרוקו במסגרת רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]].
*שנת [[תשי"א]] (1951): הרבי מקבל הנשיאות. שולח את הרב [[צבי הירש חיטריק]] ל[[ברזיל]] (יצא בפועל לשליחות בתשי"ג). עורך שינויים בהנהלת אגו"ח באה"ק ומעורר להקים ארגונים ייעודיים לפי קהל יעד.
*שנת [[תשי"ב]] ייסד הרבי את הארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ו"[[נשי ובנות חב"ד]]", בשנת [[תשי"ד]] יצא הרבי לראשונה ב[[מבצע ארבעת המינים]] ו[[מבצע מצה]], ב[[י"ב תמוז]] [[תשי"ח]] בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] יצא הרבי בקריאה לפעול בצורה של "[[ופרצת]]": {{ציטוטון|ועל דרך זה נדרש גם מכל אחד ואחד מאתנו בעבודתו לקונו - לפעול הענין ד"ופרצת" בהגבלה ד"ימה וקדמה וצפונה ונגבה" של הגוף ונפש הבהמית, ועל ידי זה יפעל גם בחלקו בעולם}}.
*החל משנת [[תשכ"ד]] החל הרבי לפעול למען יהודי [[רוסיה]], ובשנת [[תשכ"ט]] ייסד עבור העולים את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]].
*ב[[ל"ג בעומר]] [[תשכ"ז]], כמה שבועות לפני [[מלחמת ששת הימים]] ייסד הרבי את [[מבצע תפילין]] כהגנה מפני האויבים, לאחר המלחמה החל הרבי את המערכה למען [[שלימות הארץ]], במשך השנים נשא הרבי שיחות רבות נגד מסירת שטחים לערבים.
*בשנת [[תשל"ט]] בעת הדיבורים על הסכמי [[קעמפ דייויד]] התנגד הרבי בתוקף למסירת חצי האי סיני ונלחם נגד כך.
*בשנת [[תש"ל]] יצא הרבי במערכה למען תיקון חוק "[[מיהו יהודי]]".
*בשנת [[תש"מ]] ייסד [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ברחבי העולם
*בשנת [[תשמ"א]] הקים הרבי את ארגון [[צבאות ה']], ושנה לאחר מכן פתח ב[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]].
*בשנת [[תשנ"א]] נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה]] בה דרש מהחסידים "עשו כל אשר ביכלתכם" להבאת משיח צדקנו.
*בשנת [[תשנ"ג]] החל לעודד הכרזת 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד' ופרסום זהות הרבי כמלך המשיח באמצעות פרסום בעיתונות החב"דית ועיתונות הכללית, וגם בתקשורת הרדיו והטלויזיה.

== פועלו והשפעתו ==
=== פעולותיו בעולם היהודי ===
{{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}
לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמת "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|בראשית כח, יד}}. במסגרתם קרא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר, על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא הרבי לעזור כספית לאלו שאין בידם יכולת כלכלית לקנות [[תשמישי המצוות]].

מאוחר יותר, יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות המועדים והם עונתיים, לדוגמה הדלקת [[נרות חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל"ג בעומר]], [[נטילת לולב]] עם יהודים ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], שמיעת [[עשרת הדברות]] ב[[חג השבועות]] לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]], ועוד.

הרבי הדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראו לדוגמה בלקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], חלק י"ח עמוד קע"ז}}, ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274}}.

פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה בשם '[[עשרת המבצעים]]', הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן, אשר כוללות את מצות [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]], [[מבצע כשרות|כשרות]] המאכלים, [[מבצע צדקה|נתינת צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], בערב [[שבת]] וחג [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37}}.

בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני [[תפילין]] בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב"ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.

==== מפעל השליחות ====
{{ערך מורחב|ערך=[[בית חב"ד]]}}
[[קובץ:כינוס השלוחים תשפה.jpg|ממוזער|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית ([[תשפ"ה]] / 2024)]]
חמיו של הרבי, הרבי הריי"צ, פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיב בקנה מידה עצום, עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לכאלפים הפזורים ברחבי העולם.

השלוחים הראשונים נשלחו ל[[מרוקו]] בשנים הראשונות לנשיאות הרבי ובהם: הרב [[מיכאל ליפסקר]], הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[ניסן פינסון]] ובמקביל נשלח השליח הרב [[צבי הירש חיטריק]] ל[[ברזיל]] וכך גם נשלחו שלוחים רבים ברחבי [[ארצות הברית]].

בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של הרבי - מ[[חסידי חב"ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל, לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] וה[[הפצת המעיינות חוצה|חסידות]] במקומות הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה מעל ל-6000 שלוחים, מתוכם 1,700 שלוחים בארץ ישראל.
מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות הכ'. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ"ז טבת], ספריית חב"ד.}}. כך למשל, נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב"ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=ראו לדוגמה: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.

==== תקנת לימוד הרמב"ם היומי ====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}
בשנת [[תשד"מ]] יזם הרבי את מפעל [[הרמב"ם]] היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב"ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל היד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.

באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]]{{הערה|שבת פרשת [[וישב]], [[כ' כסלו]]}} בשנת [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר הרבי ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה ל[[חלוקת הש"ס]] בלימוד ספר [[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]]. ההוראה לא יושמה מידית, אך [[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה]] שב[[מרוקו]], בה התגורר [[הרמב"ם]] מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין [[י' שבט]] יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]] עד ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]] ויום הולדתו של הרמב"ם ב[[י"ד ניסן]]. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. ב[[חודש אדר]] א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מ[[הרבי]] שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח".
=== השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===
==== שבע מצוות בני נח ====
[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|ממוזער|שער [[שבועון כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]
{{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}
החל משנות ה-80 קרא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן, בהתבסס על פסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}}, כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ"ז]] שהובאו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=611 כאן]}}.

את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, ראה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]] שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[וכתתו חרבותם לאיתים]]}}.

בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא, הצהיר הקונגרס של ארצות הברית על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.

==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====
[[קובץ:בוטמן בסנאט.jpg|ממוזער|המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך]]
{{ערך מורחב|יום החינוך בארה"ב}}
בשנת [[תשל"ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר, מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי, שהביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]]{{הערה|י"א ניסן [[תשל"ח]]}} את משמעותה של קביעת יום זה כ"יום חינוך":
{{ציטוט|תוכן=
הממשלה הכריזה על יום מסויים (י"א ניסן) כ"יום החינוך" בכל רחבי ארצות הברית. לכל דבר צריך להיות מקור בתורה. ולכאורה - היכן המקור לענין זה, לקשר ענין עיקרי וחשוב עם יום מיוחד בשנה? ומה גם ענין החינוך, שהוא דבר נמשך ותמידי בכל רגע ורגע.

התשובה על כך היא: החיוב של קבלת עול מלכות שמים הוא תמידי בכל רגע, ולמרות זאת נקבע על כך יום מיוחד בשנה - ראש השנה; חייבים להזכיר [[יציאת מצרים]] בכל יום, ביום ובלילה, וביחד עם זה נקבע יום מיוחד בשנה, חג הפסח, כ"זמן חירותנו"; החיוב של [[לימוד התורה]] הוא בכל רגע פנוי, ואף על פי כן קבעו יום מיוחד בשנה, חג השבועות, כיום של התעוררות מחודשת בכל הקשור לקבלת התורה ולימודה.

והנה, בענין זה רואים איך העולם מתקרב לביאת המשיח. שכן לעתיד לבוא יקויים היעוד "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה . . לעבדו שכם אחד", שאחד הענינים בזה הוא, שמלכות אדירה, "מעצמת-על", שהיא בעלת השפעה בעולם כולו, הכריזה בגלוי לעין כל אודות גודל החשיבות והחיוניות של ענין החינוך.

|מקור=משיחת י"א ניסן תשל"ח - רשימת השומעים|מרכאות=כן}}

בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מדי שנה לקראת י"א ניסן מספר רב של "ימי חינוך" בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[שמואל בוטמן]]{{הערה|1='''[http://chabad.info/news/הממשל-בניו-יורק-הכריז-על-113-ימי-חינוך-לכ/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי]''', לקראת י"א ניסן [[תשע"ה]] {{אינפו}}}}.

==== רגע של שתיקה ====
{{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}
בשנת [[תשמ"ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם, לאור כך שללא הכרה בבורא עולם, אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/387046/ הרבי מעורר על "רגע של שתיקה"]{{אינפו}}}}.

קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ה[[התבוננות]] של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.

בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.

==תורתו ומשנתו==
===ספריו===
[[קובץ:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|ממוזער|לקוטי שיחות על סדר הפרשית]]
{{ערך מורחב|ערכים=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]], [[שיטת הלימוד של הרבי]]}}

מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי, וחלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך [[התוועדות עם הרבי|הופעותיו בציבור]] בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.
רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על ידי ה'[[חוזרים]]' - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו ל[[עברית]] בסדרות [[דברי משיח]] ו[[תורת מנחם - התוועדויות]]. שיחות רבות עובדו ועברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (המונה כ-40 כרכים) וב[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|
ספר השיחות]] (המונה כ-12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומים, ב[[חסידות]], ב[[קבלה]], ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש"י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, וכמנהגו של הרבי לקשר את הדברים לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|ממוזער|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]
[[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו ב[[ספר המאמרים פרשיות]], וחלקם עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].
חלק מאיגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]].

===הפצת המעיינות===
{{ערך מורחב|הפצת המעיינות חוצה}}
הרבי הפך את המושג הפצת המעיינות לעבודת הדור השביעי, ואף התבטא כמה פעמים שזהו העניין הכי כללי בדורנו, והמצוה המיוחדת שבה צריכים להיות 'זהיר טפי' אנשי דורנו{{הערה|ראה אגרות קודש חלק יב ע' רפא. חלק יד ע' קסה. ועוד}}. לצורך כך הקים הרבי את מפעל ה[[שלוחים]] ו[[בתי חב"ד]], אשר הביאו את תורת החסידות לכל מקום ומקום.

הרבי התבטא שהפצת המעיינות קודמת להפצת היהדות, היות שהיא בגדר של "מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים", ובפרט שעל פי רוב הפצת המעיינות מביאה בדרך ממילא לשינוי בעולמם של הלומדים אותה, גם בעניני שמירת תורה ומצוות{{הערה|מכתב הרבי לסופר והחוקר ד"ר [[יצחק אלפסי]]}}.

בשנים האחרונות הודיע הרבי שהסתיימה עבודת הפצת המעיינות, ואין כבר עוד מעכב לבוא הגאולה, וצריכים רק להכין את אנשי הדור ואת העולם ל[[קבלת פני משיח]]{{הערה|1=ראה שיחות: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=37 ש"פ וישב תנש"א סעיף יא]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=197 ש"פ עקב סעיף יד ואילך]. ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג. וראה שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=286&hilite= ש"פ תצא תשמ"ח] באריכות}}.
===לימוד חכמות חיצוניות===
{{ערך מורחב|חכמות חיצוניות}}
הרבי למד בילדותו שפות זרות בזמנים בהם שהה במקומות שאסור ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ימי מלך, א, ע' 137}}. בנערותו למד לימודים כלליים נוספים עבור בחינות הבגרות, בזמן שלא גרע מאומה מלימודי הקודש הרבים שלו{{הערה|ימי מלך, א, ע' 158}}. אחר נישואיו, למד לימודים אקדמיים בהוראת חותנו הרבי הריי"צ. הרבי התמקד בעיקר בלימוד מדעי הטבע, וידוע על תארים שקיבל בתחומי הנדסה ופיזיקה{{הערה|ימי מלך, א, ע' 380 ואילך. ע' 453 ואילך}}. הרבי השתמש בידע שרכש באוניברסיטה על מנת להוכיח את דעתו ההלכתית בנוגע לשאלות הלכתיות-טכנולוגיות{{הערה|1=מכתב הרבי, נדפס ב[[יגדיל תורה (ירושלים)]] שנה שלישית גליון א (ט) ע' 8. וראה בהרחבה בימי מלך שם, ע' 408}}.

עם זאת, פעמים רבות הביע הרבי בכל תוקף את דעתו בשלילת הלימוד במכללה (קולג'), מכמה סיבות: א. האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]]. ב. בלימודים אקדמיים משולבים לימודים שהם בגדר [[עבודה זרה]]. ג. האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו, שיחת נח ב.}}.

במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.

===היחס למדינת ולארץ ישראל===
[[קובץ:נתניהו.jpg|ממוזער|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[מדינת ישראל]] {{*}} [[שלימות הארץ]] {{*}} [[הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל והמענות]]}}
הרבי, כ[[אדמו"רי חב"ד]] הקודמים ([[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]) התנגד לרעיון ה[[ציונות|ציוני]], עם זאת ראו ב[[מדינת ישראל]] כ"נס הצלה"{{הערה| יהודה פלדי, שערים, תמוז תשכ"ט. נדפס ב"הרבי שלושים שנות נשיאות", [[כפר חב"ד]], תש"מ, ע' 119.}}, אולם הכיר בכ"דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|הרב טוביה בלוי, [[פרדס חב"ד]], גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; לקט ופרט, חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב אוריאל צימר, בחוברת יהדות התורה והמדינה פרק יז שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר יצחק ברויאר, מהוגי הדעות של אגודת ישראל}}.

הרבי גם גילה מעורבות אקטיבית בחיי המדינה, ונפגש עם מנהיגי המדינה, קציני [[צה"ל]] וראשי מערכת הביטחון בישראל. התנגד נחרצות למסירת שטחים לידי הערבים, והציג את דעתם של מומחים צבאיים שמסירת שטחים יכולה להביא לסכנת נפשות{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו עמוד 489 ואילך}}, את התנגדותו תלה הרבי ב[[שולחן ערוך]] וחזר על ה[[הלכה]]{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים, סימן שכ"ט}} שגויים שהתקרבו אל עיירות ישראל הסמוכים לגבול, אפילו אם רוצים לבוא רק לצורך קישוש תבן וקש, מחללים עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהיה הארץ נוחה להיכבש בפניהם{{הערה|מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט, ועוד.}}.

עם זאת, הרבי לא [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] מעולם, כאשר נשאל על כך ענה מספר תשובות, ביניהם זה שהוא רוצה להיות קרוב לציון חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[https://col.org.il/news/98156 ספרו של הרב גורן "משנת הגורן"] (הוצאת "ידיעות ספרים"). באתר {{col}}}}, בשיחה פומבית משנת [[תשי"ט]] נימק זאת הרבי בכך ש:{{ציטוטון|ישנם השואלים למה אני בעצמי אינני נוסע להתיישב שם. ובכן, זהו עניין שאינו תלוי בי, ובינתיים אינני יכול לעשות זאת, אבל אין לזה שייכות לכל השאר, חוץ ממני. אינני יודע אם הם משערים מה מעכב אותי, ואם זה נוגע שהם יֵדעו או לא, ובכל אופן, לא על זה מדובר עתה"}}{{הערה| שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט}}.

לאלו שהציעו לו לטוס ואף אמרו שהם מוכנים לשלם על הכרטיס, אמר שלא יכול.

===תורה ומדע===
[[קובץ:טכנולוגיה.jpeg|ממוזער|מאמץ את הטכנולוגיה לקדושה. בשנים תש"נ-תשנ"ב נשא הרבי שיחה ב[[חנוכה]] בשידור חי לכל העולם באמצעות [[לוויין|לווינים]]. מולו נראה המסך המשדר (חנוכה תשנ"ב]]
הרבי תמך בדעה לפיה אין המדע מהווה סתירה לדת, וטען שענינו של המדע הוא לשער השערות בלבד, ולכך אין להביא אותו בחשבון כנגד דברי התורה הוודאיים{{הערה|ראה אגרות קודש, כרך יח, עמ' תצג. ועוד.}}. הרבי אף התרעם נגד מדענים שומרי תורה ומצוות שניסו להסתיר את דעת התורה לנוכח "היפותזות מדעיות"{{הערה|ממכתב הרבי - נדפס באמונה ומדע עמ' 41. תרגום מאנגלית.}} ב'[[יחידות]]' עם אחד הפרופסורים{{הערה|נדפס באמונה ומדע עמ' 143.}}, הביא הרבי כדוגמא את הדיון לגבי מקומה של השמש ביחס לכדור הארץ, שבעוד לפני כמאה וחמשים שנה היו בטוחים רוב המדענים שדעתם המהפכנית היא בגדר 'עובדה מדעית', הרי שתורת היחסות של [[אלברט איינשטיין]] הוכיחה שלא כך הם פני הדברים, ובדברים כגון אלו אין לנו אפשרות לדעת מי הוא המסובב באמת.

הרבי גם סבר, שכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו", וכל התגליות המדעיות שהתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, תכליתם ומטרתם הם להוסיף בכבודו של הקב"ה, ע"י ניצולם לתורה ולקדושה{{הערה|ראה באריכות שיחת ש"פ משפטים תשד"מ. כ"ד כסלו תשנ"ב. ועוד.}}, במשך השנים הקפיד הרבי לנצל את ה[[טכנולוגיה]] לקדושה, ועודד שיעורי תניא ברדיו, ואף את התוועדויותיו העביר מספר פעמים בלייו{{הערה| עלון 'תחיינו' מספר 4, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשע"ו; 'רישומה של שנה - תשד"מ', עמוד 345.}}.

==הרבי כמלך המשיח==
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}
[[קובץ:עיתון_הגאולה_38.png|ממוזער|עיתון הגאולה שיצא 3 ימים אחרי ג' בתמוז]]
הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד מכל רחבי העולם ואליהם הצטרפו רבנים בכירים מחוגים אחרים. הפרסומים הרבניים הם באמצעות פסקי דין הלכתיים המסתמכים על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.

בשנת [[תנש"א]] הודיע הרבי על [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|תחילת התגלותו של משיח]]{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ נשא תנש"א, סעיף י"ג. ובאריכות בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].}}, ובהמשך הודיע ש[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] קיבל את השליחות מ[[הקדוש ברוך הוא]] להתגלות כמשיח{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף י"ג; וראה גם שיחת ש"פ וירא תשנ"ב סעיף י"ד.}}. באותה שנה קיבלה האמונה ברבי כמלך המשיח ביטוי פומבי בכמה הזדמנויות, והרבי אישר לפרסמה כאשר עודד את שירת החסידים: {{יחי}}.

אמונה זו הלכה והתחזקה, והגיעה לשיא בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]], אז עודד שירה זו בתדירות גבוהה. באותן שנים אף אישר הרבי לראשונה את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד הרב [[יצחק שפרינגר]] להדפיס בעיתון "ניו יורק טיימס" מודעות ענק עם תמונתו בכותרת "יחי המלך המשיח". אירוע מכונן בפרסום זה היה ב[[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|מעמד קבלת המלכות עולמי]] שנערך ב[[י' שבט]] תשנ"ג ושודר בשידור חי ברשתות הטלויזיה המובילות בעולם כולו, בו עודד הרבי את שירת ה'יחי'{{הערה|להרחבה, ראו בספר "[[והוא יגאלנו (ספר)|והוא יגאלנו]]", ברוקלין תשנ"ד.}}.

על פי דבריו של הרבי{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ בא תשנ"ב, סעיף י"ג. ובאריכות בערך המורחב [[נצחיות חייו של הרבי]].}}, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] מאמינים חסידיו שהוא ממשיך להנהיג כמו קודם לכן והוא [[נצחיות חייו של הרבי|חי בגשמיות בחיים נצחיים]]. בהתאם לכך ממשיך גם מנהג ה[[כתיבה לרבי]], כאשר את ההדרכות מהרבי מקבלים באמצעות [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|על ידי ספרי ה'אגרות קודש']], אנשים רבים זוכים לברכתו וחווים [[מופתים]].

==ניגוניו==
{{ערך מורחב|ניגונים שהרבי לימד}}
[[קובץ:התנועות של הרבי.jpg|ממוזער|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]
בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.

#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערה|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.
#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח"י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות.
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערה|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.
#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערה|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין (חזן)|יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" של [[חזרת הש"ץ]] של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].
#'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערה|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערה|מתוך פיוט ב[[חזרת הש"ץ]] של תפילת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]]. הרבי סיפר שניגון זה שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
#'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - ניגון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערה|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.
#'''[[צמאה לך נפשי (אדמו"ר הזקן)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערה|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו [[משל]] על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.
#'''[[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל"ד]].

== לקריאה נוספת ==
;ביוגרפיה
* [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תנש"א]].
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מרכז ההפצה ממש]], תשס"ז.
* הרב [[אלקנה שמוטקין]] והרב [[ברוך אוברלנדר]] '''[[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]]''', ביוגרפיה מקיפה על שנותיו הראשונות של הרבי - [[תרס"ב]] עד [[תרפ"ט]]
* הרב [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] והרב [[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].
* ד"ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע"ג]].
*יוסף טלושקין '''Rebbe: The life and teachings of Menachem M. Schneerson, the most influential Rabbi in Modern History''' (תשע"ד)

;אלבומים
* הרב [[טוביה בלוי]], '''הרבי מליובאוויטש''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''הרבי - שלושים שנות נשיאות''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום מקדש ישראל''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מ[[מסדר קידושין|סידורי הקידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, קה"ת, [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].
* [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].

;מחקרים
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מהיהדות החרדית, [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''ממלכת התורה עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קריית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].
;תורתו
*קבלת תורת דור השביעי, הרב [[בנימין סוחייק]] משפיע ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], התמים מוסף [[שבועון בית משיח]], [https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/התמים_פסח_תשפד_מצורף_לבימ_1407.pdf גיליון נ"ב] פסח [[תשפ"ד]], עמוד 14
*[[סימון יעקובסון]], '''הדרך לחיים של משמעות, חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב"ם]] במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''מה רבו מעשיך ה'''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של 'אמונה ומדע', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).

;שונות
* הרב [[חס"ד הלברשטאם]] מספר על שנותיו כמשב"ק אצל הרבי והרבנית חיה מושקא - שבועון "[[בית משיח]]" גליון 470
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].
* יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג.
*'''עומק חסיד - רבי''', סקירה על קשר רבי וחסיד. מוסף [[שבועון בית משיח]], [[י"א ניסן]] [[תשע"ב]].
*'''תורתו אמת''', סקירת תורת הרבי, [[שמחת תורה]] [[תשע"ג]].
*'''ארבעים לנבואה''', ארבעים שנה לנבואת הרבי על [[מלחמת יום הכיפורים]]. מוסף [[שבועון בית משיח]], יצא לקראת [[יום כיפור]] [[תשע"ד]].
*'''הבשורה''' של הרבי בענין משיח וגאולה - מוסף ייחודי ונדיר המאגד קטעי עיתונות כללית על בשורת הגאולה של הרבי, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]].
*'''במענה למכתבו''', סקירה אודות אגרות מענות ותשובות מהרבי, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[ג' תמוז]] [[תשע"ז]].
*'''ד' אמות''' של הרבי - מוסף הגות על אופי הנסיעה והשהות אצל הרבי בימינו, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[תשרי]] [[תשע"ח]].
*'''מצווה עלינו לספר''' סיפורי הרבי - 120 סיפורים על הרבי, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[פסח]] [[תשפ"ב]].
*'''אמנות יהודית בדור השביעי''' - קשרים של הרבי עם אמנים רובם ציירים - מוסף חג הפסח תשפ"ג, עורך: [[מנחם זיגלבוים]]. מסכת הקשרים של הרבי עם האמנים הפופולריים: ר' [[הענדל ליברמן]], ז'אק ליפשיץ, מיכל שוורץ, ר' [[ברוך נחשון]], ר' [[יעקב אגם]], ר' [[זלמן קליימן]], ר' [[מיכאל מוצ'ניק]], [[רפאל נוריאל]], ר' [[חיים שרף]], ד"ר בן ציון בר עמי, ר' אליעזר טיפנברון, ר' יוסי רוזנשטיין.
{{בית|תמי הולצמן|רבי וחסידים בעין המצלמה|1315|20-26|תשפ"ג}}

== קישורים חיצוניים ==
;כללי
*אתר [https://www.rebbedrive.com/hebrew רבי דרייב]
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליובאוויטש] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.he.chabad.org/therebbe/default.htm מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב"ד]] {{בית חב"ד|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס] {{אינפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - אתר NRG, מתי טוכפלד] {{אינפו|}}

;היסטוריה
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר {{COL|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ג תשרי תשפ"ד}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים" {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר "נישואי הנשיאים" {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני. {{שבועון בית משיח|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב שניאור זלמן ברגר {{אינפו}}
*'''[https://toratchabad.com/הרבי-וגדולי-הדור הרבי וגדולי הדור]''', מכתבי הערכה אל הרבי מאת חשובי הרבנים ברחבי העולם, באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

;וידאו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}} {{אינפו}}
* {{קישור חבד און ליין|87945|"הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי" - אירועי יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. עדות מדהימה||י"ב שבט תשע"ה}}
*''' [https://sinun770.org/זיכרונות-ימי-בראשית-של-הנשיאות-של-הרבי/ זיכרונות ימי בראשית של הנשיאות של הרבי, התוועדות שבת מברכים לפני הנשיאות , הרב יהודה לייב פויזנר ע"ה]''' בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}} (יידיש)

{{אדמו"ר שליט"א|אדמו"ר=שליט"א}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=מ[[י' בשבט]] [[תש"י]]|הבא=-}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{עץ משפחת חייקין}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ב|*]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים|*]]
[[קטגוריה:מלכים מבית דוד]]
[[en:The Rebbe]]

שיחה:רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2025-08-29T20:31:32Z

ליובאוויטשפדיה: /* כותרת הערך */ תגובה

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחה:מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)/ארכיון 1|1]] - [[שיחה:רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)/ארכיון 2|2]] }}

== היעלמותו מעין הציבור ==

{{חב"דפדים פעילים}}, זה זמן רב שמציקה לי העובדה שפרק חשוב ומשמעותי נחסר מתולדות חייו של הרבי בערך אודותיו. 
הביוגרפיה מסודרת אמנם בצורה נפלאה ומעניינת, אך נחסר ממנה תיאור היעלמותו של הרבי מעין כל. מתי זה קרה? באיזה רקע? היכן הוא שוכן כעת? ועוד ועוד. 
אודה לכם מקרב ליבי באם תערכו ותרחיבו את הביוגרפיה בהתאם להצעתי, יען כי משתוקקת נפשי לחכמה זאת. 
בברכת "יפוצו מעיינותיכם", שניאור מנדל בערקוויטש, ברוקלין.

צודק, באמת צריך לעשות ערך [[התגלותו של הרבי בשנת תשס"ז]] (בינתיים יש את זה [[משתמש:ברכת הגאולה/התגלותו של הרבי בשנת תשס"ז]]) שיסקור את ארוע ההתגלות בכ"ה חשון תשס"ז, ולעשות ערך על [[לפקוח את העינים (ספר)]]. --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|מי שלא רוצה להישאר מגושם חייב ללמוד גאומ"ש!]] 21:06, 13 בפברואר 2024 (UTC)

==תולדות חיים==
{{חב"דפדים פעילים}}, מה אתם אומרים, נראה לי שלכתוב: ==תולדות חיים== זה לא טוב. לדעתי אפשר לשנות למשהו אחר, אולי ==תולדות הרבי== או =/תולדותיו== זה רק דעתי.
בברכה [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]], 17:26, ל' באדר א', ה'תשפ"ד

:למה? בכל הערכים כתוב תולדות חיים וכך גם צריך להיות כאן --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|הכנסו ותשביחו!]] 19:59, 10 במרץ 2024 (UTC)

== נשיא או נשיאה של החסידות? ==

בפתיח נכתב: "מנהיג רוחני בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, נשיא השביעי של חסידות חב"ד,"

הניסוח הדקדוקי אינו נשיאה השביעי של חסידות חב"ד? --[[משתמש:ברכת הגאולה]] 01:22, כ"ח באייר, ה'תשפ"ד 01:22, 5 ביוני 2024 (IDT)
:אכן, נשיאה. ההטייה מוסבת על המילה 'חסידות' שהיא לשון נקבה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (03:05, כ"ח באייר, ה'תשפ"ד)
::{{א|ברכת הגאולה}} בחב"דפדיה נהוג לכתוב '''יליד שנת''' ללא תאריך לכן אני משחזר את העריכות האחרונות שלך --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - כ"ח באייר 17:50, 5 ביוני 2024 (IDT)

::: [[משתמש:חיים כ|חיים כ]],
:::[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_31#.D7.99.D7.9C.D7.99.D7.93_.D7.A9.D7.A0.D7.AA..._.D7.90.D7.95_.D7.A0.D7.95.D7.9C.D7.93_.D7.91....3F שייע ק.] כתב לאחרונה שעדיף לכתוב את התאריך המלא, אתה מוזמן לשנות זאת בערכים נוספים בהתאם לכך. --[[משתמש:ברכת הגאולה]] 15:42, כ"ט באייר, ה'תשפ"ד 15:42, 6 ביוני 2024 (IDT)
::::רק עכשיו שמתי לב לתגובה הזאת אבל נראה שכדאי עדיין להשאיר גם בערך עצמו ולא רק בפתיח --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - כ"ט באייר 19:02, 6 ביוני 2024 (IDT)

== התנגדותו למסירת שטחים ==

הרבי נודע בהתנגדותו החריפה למסירת שטחי יהודה, שומרון, חבל עזה, רמת הגולן וחצי האי סיני לערבים. את התנגדותו ביסס על כמה נימוקים ומהם:

עמדתם של מומחים צבאיים שלדבריו אמרו כולם שכל ויתור על שטחים אלה מהווה בלי ספק פיקוח נפש.
עמדת ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך, כי "נכרים שצרו על עיירות ישראל... בעיר הסמוכה לספר, אפילו אינן רוצים לבא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש בפניהם". מכאן הסיק כי אסורה מסירת שטחי גבול לאויב באופן עקרוני, אף כאשר המצב הקיים יכול לסכן חיים, שכן היא יכולה לגרום לכיבוש טוטלי בידי האויב.
לאור זאת הביע את התנגדותו לביצוע הסכמי קמפ דייוויד ולהחזרת חצי האי סיני למצרים. ואמר כי בכך איבדה ישראל את מעמדה כמעצמה אזורית וחשפה את עצמה להמשך הלחץ הבינלאומי ולהחלשתה.

בשנת תש"ן, 1990 בעת "התרגיל המסריח", הביע הרבי את דעתו נגד הקמת ממשלת שמאל. בעקבות דבריו הודיעו חברי הכנסת אליעזר מזרחי ואברהם ורדיגר על התנגדותם לממשלת פרס, מה שבסופו של דבר הביא להקמת ממשלת ימין צרה בראשות יצחק שמיר. הרבי הודיע כי התנגדותו לממשלת השמאל לא באה מסיבות פוליטיות, אלא בשל החשש כי ממשלה זו תוביל לפגיעה בביטחון ישראל ולהגברת הטרור.{{משוב}} [[משתמש:תמים בדור השביעי|תמים בדור השביעי]] - [[שיחת משתמש:תמים בדור השביעי|שיחה]], 11:03, ה' בסיוון, ה'תשפ"ד 11:03, 11 ביוני 2024 (IDT)
:{{א|תמים בדור השביעי}} מה אתה בא לומר בזה? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 11:39, 11 ביוני 2024 (IDT)

== חסרים פרטים ביוגרפים רבים בערך זה על הרבי מהתקופה שאחרי קבלת הנשיאות ==
ואף בלי שום קישור לערכים אחרים שמדברים ע"ז דוגמה אחת מעשרות רבות התקף הלב בשמע"צ ל"ח [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 17:21, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד 17:21, 24 ביולי 2024 (IDT)
:{{א|זלדקן}} לא הבנתי את דבריך תוכל להסביר אותם שוב? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 17:44, 24 ביולי 2024 (IDT)
::תיקנתי סגנון וטעות כתיב פולימאייש ? אוסטו פאשטנען ? אגב אפשר לציין אם לא צויין לכל ספרי הביוגרפיה כמו חד בדרא נביא מקרבך וכו' [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 18:08, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד 18:08, 24 ביולי 2024 (IDT)
:::{{א|זלדקן}} אולי תתחיל לכתוב את דבריך בצורה נורמלית ולא בצורה שמכערת את דבריך? בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 18:12, 24 ביולי 2024 (IDT)
::::חטפתי הערות משייע ומבן מלמד על סגנוני אולי תעירו גם לדבר הזה לטובתי [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 18:41, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד 18:41, 24 ביולי 2024 (IDT)
:::::חב"ד בדרך לגאולה, נא להתייס בכבוד למשתמש מבוגר ממך. זלדקן, אהוב את הביקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי, מפריע בעין לראות משתמש שלא עורך לפי הכללים. אנו נשמח לעריכותיך, אך חשוב לפעול על פי הסדר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:51, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד)
::::::{{א|יוסף בן מלמד}} אני משתדל להתייחס בכבוד לכל יהודי באשר הוא. אגב למה אתה עושה פה אאוטינג? בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 19:12, 24 ביולי 2024 (IDT)
:::::::לצערי לא ראיתי למעלה (ובדפי שיחה אחרים) את השתדלותך. חושבני שאין זה אאוטינג, לא נקטתי בשום גיל, אם זלדקן לא מעוניין בהצגת העובדה, שימחק. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:08, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד)
:::::::::{{א|יוסף בן מלמד}} אני כן רואה שאני עושה השתדלות (יותר מפעם בתחילת דרכי בחב"דפדיה) להתנהג יפה לכל אחד ובכבוד. בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 19:12, 24 ביולי 2024 (IDT)

== טעות קטנה בעברית ==

"בקרב חסידי חב"ד '''קיימים''' מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז"ל. צריך לכתוב "קיים" אם מתייחסים ל"מגוון", או "קיימות" אם מתייחסים ל"דעות והתייחסויות", אך בכל מקרה לא שייך כאן לכתוב "קיימים".
:יש"כ על ההערה. תוקן [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באלול ה'תשפ"ה 15:03, 29 באוגוסט 2025 (IDT)

== כותרת הערך ==

למה ה[[באבא סאלי]] הכותרת בערכו הוא לא "רבי ישראל אבוחצירא" אלא "באבא סאלי", אבל אצל נשיא דורנו משיח צדקנו כ"ק אדמו"ר שליט"א, כותרת הערך הוא שמו הק'?! האומנם צריך לכתוב את שמו הק' בכותרת? האם לא ידעו על מי מדובר? --[[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, ליובאוויטשפדיה - שיחה, ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 11:41, א' באייר, ה'תשפ"ה 11:41, 29 באפריל 2025 (IDT)
:מה עם הנ"ל? @[[משתמש:שיע.ק]] --[[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 12:51, ב' באלול, ה'תשפ"ה 12:51, 26 באוגוסט 2025 (IDT)
::גם להעיר שלא כתוב שהרבי הוא נשיא דורנו [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 12:53, ב' באלול, ה'תשפ"ה 12:53, 26 באוגוסט 2025 (IDT)
:::בכלל הערכים כולל הבבא סאלי, אנחנו נוקטים בכלל דומה לויקיפדיה. ששם הערך הוא השם / הכינוי המוכר והמקובל, הוא זה שצריך להיות שם הערך אצלנו: 'מהר"ל מפראג', 'דוד המלך', הבעל שם טוב וכו'.
:::אבל אצל הרבי שליט"א, השיקול בבחירת שם הערך היה מימוש מטרת האתר - הפצת המעיינות. אדמו"ר שליט"א, או 'הרבי' או 'נשיא הדור' יקטין משמעותית את מספר האנשים - שמחפשים מידע על הרבי ואינם משתמשים בטרמינולוגיה חב"דית - יגיעו לערך הזה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באלול ה'תשפ"ה 22:59, 26 באוגוסט 2025 (IDT)
::::אם כך, מדוע לא לנסח "רבי.. שניאורסון (נשיא דורנו)" - שם שגם יותר יגיעו אליו וגם יותר אנצי' (אם לא מוסיפים התארים "כ"ק אדמו"ר" מדוע להוסיף שליט"א?) בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 07:34, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
::::אז תכתבו "הרבי מליובאוויטש'". בין כה וכה, ערך זה הוא מהראשונים שמופיעים בחיפוש בגוגל (לטוב או למוטב), ולא נראה לי שזה יפסיק להופיע גם אם תשנו את השם. (ויש להעיר שבכלל ערך זה צריך להיכתב מחדש, בפרט שהוא מפורסם כ"כ כנ"ל). [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 08:50, ג' באלול, ה'תשפ"ה 08:50, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::כוונתי ע"ד נשיא דורנו' הי' בקטע שהרבי "הוא מנהיג רוחני בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, נשיאה השביעי של חסידות חב"ד, ומוגדר כמלך המשיח שיגאל את העם בגאולה האמיתית והשלימה". אמנם כתוב '''לערך''' אותה תוכן של נשיא דורנו, אבל לא באופן מפורש כמו שהוא המלך המשיח. [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 08:54, ג' באלול, ה'תשפ"ה 08:54, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::@[[משתמש:ליובאוויטשפדיה|ליובאוויטשפדיה]] צודק, אנא תוסיף בערך. @[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] השם האנצי' הראוי הוא רבי מנחם מענדל שניאורסון, (בתוס' רבי כי מדובר על נשיא הדור) אבל היות שיש גם [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)]] היה צורך להוסיף סוגריים מזהות אחרי והיות שהאמונה בנצחיות חיי הרבי, היא יסוד ומטרה עיקרית בחב"דפדיה, נבחרה הסיומת (כ"ק אדמו"ר שליט"א). תוך כדי כתיבה, עולה אצלי ההשערה שאולי יש לקצר ולהחליף את שם הערך ל'מנחם מענדל שניאורסון (הרבי שליט"א). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באלול ה'תשפ"ה 17:28, 29 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] ת"ח ת"ח על הרשיון. לגבי הרעיון להחלפת השם לא נ"ל מתאים להשמיט "רבי" ואכמ"ל. [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 23:31, ה' באלול, ה'תשפ"ה 23:31, 29 באוגוסט 2025 (IDT)

שיחה:רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2025-08-27T05:54:52Z

ליובאוויטשפדיה: /* כותרת הערך */ תגובה

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחה:מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)/ארכיון 1|1]] - [[שיחה:רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)/ארכיון 2|2]] }}

== היעלמותו מעין הציבור ==

{{חב"דפדים פעילים}}, זה זמן רב שמציקה לי העובדה שפרק חשוב ומשמעותי נחסר מתולדות חייו של הרבי בערך אודותיו. 
הביוגרפיה מסודרת אמנם בצורה נפלאה ומעניינת, אך נחסר ממנה תיאור היעלמותו של הרבי מעין כל. מתי זה קרה? באיזה רקע? היכן הוא שוכן כעת? ועוד ועוד. 
אודה לכם מקרב ליבי באם תערכו ותרחיבו את הביוגרפיה בהתאם להצעתי, יען כי משתוקקת נפשי לחכמה זאת. 
בברכת "יפוצו מעיינותיכם", שניאור מנדל בערקוויטש, ברוקלין.

צודק, באמת צריך לעשות ערך [[התגלותו של הרבי בשנת תשס"ז]] (בינתיים יש את זה [[משתמש:ברכת הגאולה/התגלותו של הרבי בשנת תשס"ז]]) שיסקור את ארוע ההתגלות בכ"ה חשון תשס"ז, ולעשות ערך על [[לפקוח את העינים (ספר)]]. --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|מי שלא רוצה להישאר מגושם חייב ללמוד גאומ"ש!]] 21:06, 13 בפברואר 2024 (UTC)

==תולדות חיים==
{{חב"דפדים פעילים}}, מה אתם אומרים, נראה לי שלכתוב: ==תולדות חיים== זה לא טוב. לדעתי אפשר לשנות למשהו אחר, אולי ==תולדות הרבי== או =/תולדותיו== זה רק דעתי.
בברכה [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]], 17:26, ל' באדר א', ה'תשפ"ד

:למה? בכל הערכים כתוב תולדות חיים וכך גם צריך להיות כאן --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|הכנסו ותשביחו!]] 19:59, 10 במרץ 2024 (UTC)

== נשיא או נשיאה של החסידות? ==

בפתיח נכתב: "מנהיג רוחני בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, נשיא השביעי של חסידות חב"ד,"

הניסוח הדקדוקי אינו נשיאה השביעי של חסידות חב"ד? --[[משתמש:ברכת הגאולה]] 01:22, כ"ח באייר, ה'תשפ"ד 01:22, 5 ביוני 2024 (IDT)
:אכן, נשיאה. ההטייה מוסבת על המילה 'חסידות' שהיא לשון נקבה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (03:05, כ"ח באייר, ה'תשפ"ד)
::{{א|ברכת הגאולה}} בחב"דפדיה נהוג לכתוב '''יליד שנת''' ללא תאריך לכן אני משחזר את העריכות האחרונות שלך --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - כ"ח באייר 17:50, 5 ביוני 2024 (IDT)

::: [[משתמש:חיים כ|חיים כ]],
:::[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_31#.D7.99.D7.9C.D7.99.D7.93_.D7.A9.D7.A0.D7.AA..._.D7.90.D7.95_.D7.A0.D7.95.D7.9C.D7.93_.D7.91....3F שייע ק.] כתב לאחרונה שעדיף לכתוב את התאריך המלא, אתה מוזמן לשנות זאת בערכים נוספים בהתאם לכך. --[[משתמש:ברכת הגאולה]] 15:42, כ"ט באייר, ה'תשפ"ד 15:42, 6 ביוני 2024 (IDT)
::::רק עכשיו שמתי לב לתגובה הזאת אבל נראה שכדאי עדיין להשאיר גם בערך עצמו ולא רק בפתיח --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - כ"ט באייר 19:02, 6 ביוני 2024 (IDT)

== התנגדותו למסירת שטחים ==

הרבי נודע בהתנגדותו החריפה למסירת שטחי יהודה, שומרון, חבל עזה, רמת הגולן וחצי האי סיני לערבים. את התנגדותו ביסס על כמה נימוקים ומהם:

עמדתם של מומחים צבאיים שלדבריו אמרו כולם שכל ויתור על שטחים אלה מהווה בלי ספק פיקוח נפש.
עמדת ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך, כי "נכרים שצרו על עיירות ישראל... בעיר הסמוכה לספר, אפילו אינן רוצים לבא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש בפניהם". מכאן הסיק כי אסורה מסירת שטחי גבול לאויב באופן עקרוני, אף כאשר המצב הקיים יכול לסכן חיים, שכן היא יכולה לגרום לכיבוש טוטלי בידי האויב.
לאור זאת הביע את התנגדותו לביצוע הסכמי קמפ דייוויד ולהחזרת חצי האי סיני למצרים. ואמר כי בכך איבדה ישראל את מעמדה כמעצמה אזורית וחשפה את עצמה להמשך הלחץ הבינלאומי ולהחלשתה.

בשנת תש"ן, 1990 בעת "התרגיל המסריח", הביע הרבי את דעתו נגד הקמת ממשלת שמאל. בעקבות דבריו הודיעו חברי הכנסת אליעזר מזרחי ואברהם ורדיגר על התנגדותם לממשלת פרס, מה שבסופו של דבר הביא להקמת ממשלת ימין צרה בראשות יצחק שמיר. הרבי הודיע כי התנגדותו לממשלת השמאל לא באה מסיבות פוליטיות, אלא בשל החשש כי ממשלה זו תוביל לפגיעה בביטחון ישראל ולהגברת הטרור.{{משוב}} [[משתמש:תמים בדור השביעי|תמים בדור השביעי]] - [[שיחת משתמש:תמים בדור השביעי|שיחה]], 11:03, ה' בסיוון, ה'תשפ"ד 11:03, 11 ביוני 2024 (IDT)
:{{א|תמים בדור השביעי}} מה אתה בא לומר בזה? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 11:39, 11 ביוני 2024 (IDT)

== חסרים פרטים ביוגרפים רבים בערך זה על הרבי מהתקופה שאחרי קבלת הנשיאות ==
ואף בלי שום קישור לערכים אחרים שמדברים ע"ז דוגמה אחת מעשרות רבות התקף הלב בשמע"צ ל"ח [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 17:21, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד 17:21, 24 ביולי 2024 (IDT)
:{{א|זלדקן}} לא הבנתי את דבריך תוכל להסביר אותם שוב? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 17:44, 24 ביולי 2024 (IDT)
::תיקנתי סגנון וטעות כתיב פולימאייש ? אוסטו פאשטנען ? אגב אפשר לציין אם לא צויין לכל ספרי הביוגרפיה כמו חד בדרא נביא מקרבך וכו' [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 18:08, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד 18:08, 24 ביולי 2024 (IDT)
:::{{א|זלדקן}} אולי תתחיל לכתוב את דבריך בצורה נורמלית ולא בצורה שמכערת את דבריך? בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 18:12, 24 ביולי 2024 (IDT)
::::חטפתי הערות משייע ומבן מלמד על סגנוני אולי תעירו גם לדבר הזה לטובתי [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 18:41, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד 18:41, 24 ביולי 2024 (IDT)
:::::חב"ד בדרך לגאולה, נא להתייס בכבוד למשתמש מבוגר ממך. זלדקן, אהוב את הביקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי, מפריע בעין לראות משתמש שלא עורך לפי הכללים. אנו נשמח לעריכותיך, אך חשוב לפעול על פי הסדר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:51, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד)
::::::{{א|יוסף בן מלמד}} אני משתדל להתייחס בכבוד לכל יהודי באשר הוא. אגב למה אתה עושה פה אאוטינג? בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 19:12, 24 ביולי 2024 (IDT)
:::::::לצערי לא ראיתי למעלה (ובדפי שיחה אחרים) את השתדלותך. חושבני שאין זה אאוטינג, לא נקטתי בשום גיל, אם זלדקן לא מעוניין בהצגת העובדה, שימחק. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:08, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד)
:::::::::{{א|יוסף בן מלמד}} אני כן רואה שאני עושה השתדלות (יותר מפעם בתחילת דרכי בחב"דפדיה) להתנהג יפה לכל אחד ובכבוד. בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 19:12, 24 ביולי 2024 (IDT)

== טעות קטנה בעברית ==

"בקרב חסידי חב"ד '''קיימים''' מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז"

צריך לכתוב "קיים" אם מתייחסים ל"מגוון", או "קיימות" אם מתייחסים ל"דעות והתייחסויות", אך בכל מקרה לא שייך כאן לכתוב "קיימים".

== כותרת הערך ==

למה ה[[באבא סאלי]] הכותרת בערכו הוא לא "רבי ישראל אבוחצירא" אלא "באבא סאלי", אבל אצל נשיא דורנו משיח צדקנו כ"ק אדמו"ר שליט"א, כותרת הערך הוא שמו הק'?! האומנם צריך לכתוב את שמו הק' בכותרת? האם לא ידעו על מי מדובר? --[[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, ליובאוויטשפדיה - שיחה, ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 11:41, א' באייר, ה'תשפ"ה 11:41, 29 באפריל 2025 (IDT)
:מה עם הנ"ל? @[[משתמש:שיע.ק]] --[[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 12:51, ב' באלול, ה'תשפ"ה 12:51, 26 באוגוסט 2025 (IDT)
::גם להעיר שלא כתוב שהרבי הוא נשיא דורנו [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 12:53, ב' באלול, ה'תשפ"ה 12:53, 26 באוגוסט 2025 (IDT)
:::בכלל הערכים כולל הבבא סאלי, אנחנו נוקטים בכלל דומה לויקיפדיה. ששם הערך הוא השם / הכינוי המוכר והמקובל, הוא זה שצריך להיות שם הערך אצלנו: 'מהר"ל מפראג', 'דוד המלך', הבעל שם טוב וכו'.
:::אבל אצל הרבי שליט"א, השיקול בבחירת שם הערך היה מימוש מטרת האתר - הפצת המעיינות. אדמו"ר שליט"א, או 'הרבי' או 'נשיא הדור' יקטין משמעותית את מספר האנשים - שמחפשים מידע על הרבי ואינם משתמשים בטרמינולוגיה חב"דית - יגיעו לערך הזה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באלול ה'תשפ"ה 22:59, 26 באוגוסט 2025 (IDT)
::::אם כך, מדוע לא לנסח "רבי.. שניאורסון (נשיא דורנו)" - שם שגם יותר יגיעו אליו וגם יותר אנצי' (אם לא מוסיפים התארים "כ"ק אדמו"ר" מדוע להוסיף שליט"א?) בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 07:34, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
::::אז תכתבו "הרבי מליובאוויטש'". בין כה וכה, ערך זה הוא מהראשונים שמופיעים בחיפוש בגוגל (לטוב או למוטב), ולא נראה לי שזה יפסיק להופיע גם אם תשנו את השם. (ויש להעיר שבכלל ערך זה צריך להיכתב מחדש, בפרט שהוא מפורסם כ"כ כנ"ל). [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 08:50, ג' באלול, ה'תשפ"ה 08:50, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::כוונתי ע"ד נשיא דורנו' הי' בקטע שהרבי "הוא מנהיג רוחני בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, נשיאה השביעי של חסידות חב"ד, ומוגדר כמלך המשיח שיגאל את העם בגאולה האמיתית והשלימה". אמנם כתוב '''לערך''' אותה תוכן של נשיא דורנו, אבל לא באופן מפורש כמו שהוא המלך המשיח. [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 08:54, ג' באלול, ה'תשפ"ה 08:54, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

שיחה:רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2025-08-27T05:50:06Z

ליובאוויטשפדיה: /* כותרת הערך */ תגובה

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחה:מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)/ארכיון 1|1]] - [[שיחה:רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)/ארכיון 2|2]] }}

== היעלמותו מעין הציבור ==

{{חב"דפדים פעילים}}, זה זמן רב שמציקה לי העובדה שפרק חשוב ומשמעותי נחסר מתולדות חייו של הרבי בערך אודותיו. 
הביוגרפיה מסודרת אמנם בצורה נפלאה ומעניינת, אך נחסר ממנה תיאור היעלמותו של הרבי מעין כל. מתי זה קרה? באיזה רקע? היכן הוא שוכן כעת? ועוד ועוד. 
אודה לכם מקרב ליבי באם תערכו ותרחיבו את הביוגרפיה בהתאם להצעתי, יען כי משתוקקת נפשי לחכמה זאת. 
בברכת "יפוצו מעיינותיכם", שניאור מנדל בערקוויטש, ברוקלין.

צודק, באמת צריך לעשות ערך [[התגלותו של הרבי בשנת תשס"ז]] (בינתיים יש את זה [[משתמש:ברכת הגאולה/התגלותו של הרבי בשנת תשס"ז]]) שיסקור את ארוע ההתגלות בכ"ה חשון תשס"ז, ולעשות ערך על [[לפקוח את העינים (ספר)]]. --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|מי שלא רוצה להישאר מגושם חייב ללמוד גאומ"ש!]] 21:06, 13 בפברואר 2024 (UTC)

==תולדות חיים==
{{חב"דפדים פעילים}}, מה אתם אומרים, נראה לי שלכתוב: ==תולדות חיים== זה לא טוב. לדעתי אפשר לשנות למשהו אחר, אולי ==תולדות הרבי== או =/תולדותיו== זה רק דעתי.
בברכה [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]], 17:26, ל' באדר א', ה'תשפ"ד

:למה? בכל הערכים כתוב תולדות חיים וכך גם צריך להיות כאן --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|הכנסו ותשביחו!]] 19:59, 10 במרץ 2024 (UTC)

== נשיא או נשיאה של החסידות? ==

בפתיח נכתב: "מנהיג רוחני בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, נשיא השביעי של חסידות חב"ד,"

הניסוח הדקדוקי אינו נשיאה השביעי של חסידות חב"ד? --[[משתמש:ברכת הגאולה]] 01:22, כ"ח באייר, ה'תשפ"ד 01:22, 5 ביוני 2024 (IDT)
:אכן, נשיאה. ההטייה מוסבת על המילה 'חסידות' שהיא לשון נקבה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (03:05, כ"ח באייר, ה'תשפ"ד)
::{{א|ברכת הגאולה}} בחב"דפדיה נהוג לכתוב '''יליד שנת''' ללא תאריך לכן אני משחזר את העריכות האחרונות שלך --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - כ"ח באייר 17:50, 5 ביוני 2024 (IDT)

::: [[משתמש:חיים כ|חיים כ]],
:::[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_31#.D7.99.D7.9C.D7.99.D7.93_.D7.A9.D7.A0.D7.AA..._.D7.90.D7.95_.D7.A0.D7.95.D7.9C.D7.93_.D7.91....3F שייע ק.] כתב לאחרונה שעדיף לכתוב את התאריך המלא, אתה מוזמן לשנות זאת בערכים נוספים בהתאם לכך. --[[משתמש:ברכת הגאולה]] 15:42, כ"ט באייר, ה'תשפ"ד 15:42, 6 ביוני 2024 (IDT)
::::רק עכשיו שמתי לב לתגובה הזאת אבל נראה שכדאי עדיין להשאיר גם בערך עצמו ולא רק בפתיח --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - כ"ט באייר 19:02, 6 ביוני 2024 (IDT)

== התנגדותו למסירת שטחים ==

הרבי נודע בהתנגדותו החריפה למסירת שטחי יהודה, שומרון, חבל עזה, רמת הגולן וחצי האי סיני לערבים. את התנגדותו ביסס על כמה נימוקים ומהם:

עמדתם של מומחים צבאיים שלדבריו אמרו כולם שכל ויתור על שטחים אלה מהווה בלי ספק פיקוח נפש.
עמדת ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך, כי "נכרים שצרו על עיירות ישראל... בעיר הסמוכה לספר, אפילו אינן רוצים לבא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש בפניהם". מכאן הסיק כי אסורה מסירת שטחי גבול לאויב באופן עקרוני, אף כאשר המצב הקיים יכול לסכן חיים, שכן היא יכולה לגרום לכיבוש טוטלי בידי האויב.
לאור זאת הביע את התנגדותו לביצוע הסכמי קמפ דייוויד ולהחזרת חצי האי סיני למצרים. ואמר כי בכך איבדה ישראל את מעמדה כמעצמה אזורית וחשפה את עצמה להמשך הלחץ הבינלאומי ולהחלשתה.

בשנת תש"ן, 1990 בעת "התרגיל המסריח", הביע הרבי את דעתו נגד הקמת ממשלת שמאל. בעקבות דבריו הודיעו חברי הכנסת אליעזר מזרחי ואברהם ורדיגר על התנגדותם לממשלת פרס, מה שבסופו של דבר הביא להקמת ממשלת ימין צרה בראשות יצחק שמיר. הרבי הודיע כי התנגדותו לממשלת השמאל לא באה מסיבות פוליטיות, אלא בשל החשש כי ממשלה זו תוביל לפגיעה בביטחון ישראל ולהגברת הטרור.{{משוב}} [[משתמש:תמים בדור השביעי|תמים בדור השביעי]] - [[שיחת משתמש:תמים בדור השביעי|שיחה]], 11:03, ה' בסיוון, ה'תשפ"ד 11:03, 11 ביוני 2024 (IDT)
:{{א|תמים בדור השביעי}} מה אתה בא לומר בזה? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 11:39, 11 ביוני 2024 (IDT)

== חסרים פרטים ביוגרפים רבים בערך זה על הרבי מהתקופה שאחרי קבלת הנשיאות ==
ואף בלי שום קישור לערכים אחרים שמדברים ע"ז דוגמה אחת מעשרות רבות התקף הלב בשמע"צ ל"ח [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 17:21, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד 17:21, 24 ביולי 2024 (IDT)
:{{א|זלדקן}} לא הבנתי את דבריך תוכל להסביר אותם שוב? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 17:44, 24 ביולי 2024 (IDT)
::תיקנתי סגנון וטעות כתיב פולימאייש ? אוסטו פאשטנען ? אגב אפשר לציין אם לא צויין לכל ספרי הביוגרפיה כמו חד בדרא נביא מקרבך וכו' [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 18:08, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד 18:08, 24 ביולי 2024 (IDT)
:::{{א|זלדקן}} אולי תתחיל לכתוב את דבריך בצורה נורמלית ולא בצורה שמכערת את דבריך? בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 18:12, 24 ביולי 2024 (IDT)
::::חטפתי הערות משייע ומבן מלמד על סגנוני אולי תעירו גם לדבר הזה לטובתי [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 18:41, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד 18:41, 24 ביולי 2024 (IDT)
:::::חב"ד בדרך לגאולה, נא להתייס בכבוד למשתמש מבוגר ממך. זלדקן, אהוב את הביקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי, מפריע בעין לראות משתמש שלא עורך לפי הכללים. אנו נשמח לעריכותיך, אך חשוב לפעול על פי הסדר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:51, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד)
::::::{{א|יוסף בן מלמד}} אני משתדל להתייחס בכבוד לכל יהודי באשר הוא. אגב למה אתה עושה פה אאוטינג? בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 19:12, 24 ביולי 2024 (IDT)
:::::::לצערי לא ראיתי למעלה (ובדפי שיחה אחרים) את השתדלותך. חושבני שאין זה אאוטינג, לא נקטתי בשום גיל, אם זלדקן לא מעוניין בהצגת העובדה, שימחק. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:08, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ד)
:::::::::{{א|יוסף בן מלמד}} אני כן רואה שאני עושה השתדלות (יותר מפעם בתחילת דרכי בחב"דפדיה) להתנהג יפה לכל אחד ובכבוד. בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 19:12, 24 ביולי 2024 (IDT)

== טעות קטנה בעברית ==

"בקרב חסידי חב"ד '''קיימים''' מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז"

צריך לכתוב "קיים" אם מתייחסים ל"מגוון", או "קיימות" אם מתייחסים ל"דעות והתייחסויות", אך בכל מקרה לא שייך כאן לכתוב "קיימים".

== כותרת הערך ==

למה ה[[באבא סאלי]] הכותרת בערכו הוא לא "רבי ישראל אבוחצירא" אלא "באבא סאלי", אבל אצל נשיא דורנו משיח צדקנו כ"ק אדמו"ר שליט"א, כותרת הערך הוא שמו הק'?! האומנם צריך לכתוב את שמו הק' בכותרת? האם לא ידעו על מי מדובר? --[[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, ליובאוויטשפדיה - שיחה, ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 11:41, א' באייר, ה'תשפ"ה 11:41, 29 באפריל 2025 (IDT)
:מה עם הנ"ל? @[[משתמש:שיע.ק]] --[[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 12:51, ב' באלול, ה'תשפ"ה 12:51, 26 באוגוסט 2025 (IDT)
::גם להעיר שלא כתוב שהרבי הוא נשיא דורנו [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 12:53, ב' באלול, ה'תשפ"ה 12:53, 26 באוגוסט 2025 (IDT)
:::בכלל הערכים כולל הבבא סאלי, אנחנו נוקטים בכלל דומה לויקיפדיה. ששם הערך הוא השם / הכינוי המוכר והמקובל, הוא זה שצריך להיות שם הערך אצלנו: 'מהר"ל מפראג', 'דוד המלך', הבעל שם טוב וכו'.
:::אבל אצל הרבי שליט"א, השיקול בבחירת שם הערך היה מימוש מטרת האתר - הפצת המעיינות. אדמו"ר שליט"א, או 'הרבי' או 'נשיא הדור' יקטין משמעותית את מספר האנשים - שמחפשים מידע על הרבי ואינם משתמשים בטרמינולוגיה חב"דית - יגיעו לערך הזה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באלול ה'תשפ"ה 22:59, 26 באוגוסט 2025 (IDT)
::::אם כך, מדוע לא לנסח "רבי.. שניאורסון (נשיא דורנו)" - שם שגם יותר יגיעו אליו וגם יותר אנצי' (אם לא מוסיפים התארים "כ"ק אדמו"ר" מדוע להוסיף שליט"א?) בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 07:34, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
::::אז תכתבו "הרבי מליובאוויטש'". בין כה וכה, ערך זה הוא מהראשונים שמופיעים בחיפוש בגוגל (לטוב או למוטב), ולא נראה לי שזה יפסיק להופיע גם אם תשנו את השם. (ויש להעיר שבכלל ערך זה צריך להיכתב מחדש, בפרט שהוא מפורסם כ"כ כנ"ל). [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 08:50, ג' באלול, ה'תשפ"ה 08:50, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

שיחה:רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2025-08-26T09:53:23Z

ליובאוויטשפדיה: /* כותרת הערך */ תגובה

שיחה:רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2025-08-26T09:51:36Z

ליובאוויטשפדיה:

משתמש:ליובאוויטשפדיה

2025-08-19T09:33:25Z

ליובאוויטשפדיה: /* הערות */

[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|ממוזער|ליובאוויטש שבליובאוויטש - 770]]<big>'''ליובאוויטשפדיה''' היא היא ה"אנציקולפדיה" לכל עניני ליובאוויטש והמסתעף.</big>

=== '''<big>יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד</big>''' ===

== הערכים שנוצרו לעת עתה ==
* [[ליובאוויטש לעבט]]
* [[יתומי משפחת שארף]]
* [[ניגון והיה ביום ההוא|והיה ביום ההוא]]
* [[הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א]]
* [[כולו אורה]]
* [[קונטרס ר"ח כסלו - תשנ"ג]].
* [[גרשון פלברבוים]].
* [[אורך ימים (פייטל לוין)]].
* [[משתמש:ליובאוויטשפדיה/אוהל הרבי - נשיא דורנו|אוהל הרבי - נשיא דורנו]]<ref>ערך זו נמחק על ידי הנהלת [[חב"דפדיה]] שאינם מאמינים ב'''כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש''' (הנוכחי) '''שליט"א'''. ולדידם, לאחרי ג' תמוז תשנ"ד אין רבי בישראל ר"ל, וכחלק משיטה זו (בין שאר מעשיהם הנוראים בענין זה, גם) מנסים תמיד להסתיר ולהעלים את מציאותו, והעובדה שהוא חי בעוה"ז הגשמי, וכאו"א יכולין רשאין לבקר ב[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/395955 מחיצתו]. (ובמקומו כותבים על - להבדיל - [[חלוקת דולרים#חלוקת דולרים בהווה|אלקיהם]] ו[[כינוס פעילי משיח|מנהגיהם המוזרים]]) ואין להאריך בדבר המבהיל.</ref> 

[[קובץ:החסיד_המרקד.gif|ימין|391x391 פיקסלים]]

פרעגט זיך די שאלה: '''איר זאגט לחיים פאר יו"ד אל"ף ניסן?!!'''

== הערות ==

משתמש:ליובאוויטשפדיה

2025-08-19T09:23:18Z

ליובאוויטשפדיה:

[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|ממוזער|ליובאוויטש שבליובאוויטש - 770]]<big>'''ליובאוויטשפדיה''' היא היא ה"אנציקולפדיה" לכל עניני ליובאוויטש והמסתעף.</big>

=== '''<big>יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד</big>''' ===

== הערכים שנוצרו לעת עתה ==
* [[ליובאוויטש לעבט]]
* [[יתומי משפחת שארף]]
* [[ניגון והיה ביום ההוא|והיה ביום ההוא]]
* [[הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א]]
* [[כולו אורה]]
* [[קונטרס ר"ח כסלו - תשנ"ג]].
* [[גרשון פלברבוים]].
* [[אורך ימים (פייטל לוין)]].
* [[משתמש:ליובאוויטשפדיה/אוהל הרבי - נשיא דורנו|אוהל הרבי - נשיא דורנו]]<ref>ערך זו נמחק על ידי הנהלת [[חב"דפדיה]] שאינם מאמינים ב'''כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש''' (הנוכחי) '''שליט"א'''. ולדידם, לאחרי ג' תמוז תשנ"ד אין רבי בישראל ר"ל, וכחלק משיטה זו (בין שאר מעשיהם הנוראים בענין זה, גם) מנסים תמיד להסתיר ולהעלים את מציאותו, והעובדה שהוא חי בעוה"ז הגשמי, וכאו"א יכולין רשאין לבקר ב[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/395955 מחיצתו]. ואין להאריך בדבר המבהיל.</ref> 

[[קובץ:החסיד_המרקד.gif|ימין|391x391 פיקסלים]]

פרעגט זיך די שאלה: '''איר זאגט לחיים פאר יו"ד אל"ף ניסן?!!'''

== הערות ==

קונטרס ר"ח כסלו - תשנ"ג

2025-08-19T09:11:23Z

ליובאוויטשפדיה:

{{לשכתב|העתקת יומן בית משיח והעתקת סיכום של הרב שניאור זלמן פרקש מילה במילה לא ראויים לערך אנציקלופדי}}
{{מאמרי רבותינו נשיאינו}}
[[קובץ:קונטרס ר''ח תשנ''ג.jpg|ממוזער|צילום השער של הקונטרס]]
'''קונטרס ר"ח כסלו - תשנ"ג''' הוא קונטרס המכיל [[מאמר]] דיבור המתחיל '''בורא ניב שפתיים''', שנאמר על ידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ב[[י"ג תשרי]] [[תשמ"ח]], שיצא לאור על ידי [[מערכת אוצר החסידים]] כ"[[מוגה]]" לקראת יום הבהיר [[ראש חודש כסלו]] [[ה'תשנ"ג]], והוא המאמר המוגה האחרון שיצא לאור כקונטרס לעת עתה.

== רקע ==
מאז שיצא לאור [[קונטרס פורים קטן - תשנ"ב]] עד [[חג הסוכות]] תשנ"ג, לא יצאו לאור מאמרים מוגהים מהרבי. בחג הסוכות תשנ"ג נכנס ה[[מזכיר]] [[חיים יהודא קרינסקי]] ל[[חדר הרבי]], כשבידו דפים גדולים של מאמר דיבור המתחיל להבין ענין שמח"ת תשמ"ב שנערך על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]]. הרבי עבר על המאמר והסכים להדפיסו כמוגה, והסכים לתאריך "ערש"ק חוהמ"ס".

לקראת יום הבהיר ר"ח כסלו שוב יצא לאור מאמר, וכך האירוע מתואר ב[[יומן קבלת המלכות|יומן בית משיח]] מיום חמישי ר"ח כסלו "לאחר [[תפילת מנחה]] יצא מכ"ק אד"ש מה"מ מאמר מוגה לכבוד ר"ח כסלו. המאמר הוא ד"ה "בורא ניב שפתים" ה'תשמ"ח והי' מונח על שולחנו הק' של כ"ק אד"ש מה"מ עוד מאתמול בלילה, והיום לאחר המנחה יצא הוא מהגהה. כ"ק אד"ש מה"מ עבר על עלי ההגהה (המוגדלים), על כל דף ודף מראשיתו ועד סופו, וכשסיים סימן שידפיסוהו. המזכיר שאל "האם להדפיסו כ'מוגה'" וכ"ק אד"ש מה"מ השיב בחיוב. המזכיר בירר אודות התאריך ל'פתח דבר' וכ"ק אד"ש מה"מ אישר את "'''יום הבהיר ר"ח כסלו'''"".

הקונטרס נתפרסמה מיד ברחבי תבל על ידי הועד הנחות בלה"ק.

בפתח דבר שנחתמה על ידי מערכת אוצר החסידים עם התאריך מהרבי כאמור, נכתבה:
{{ציטוט|תוכן=לקראת יום הבהיר ראש חודש כסלו, שבו ימלאו ט"ו שנה מאז שזכינו לראות ב[[ראש חודש כסלו|רפואתו השלימה של כ"ק אדמו"ר שליט"א בשנת ה'תשל"ח]], הננו מוציאים לאור את המאמר ד"ה בורא ניב שפתים גו' אמר ה' ורפאתיו (שבו נתבאר גם ענין ה[[רפואה]], שנאמר ב[[התוועדות]] די"ג תשרי תשמ"ח, מתוך [[תפלה]], תקוה ו[[בטחון]] שתיכף ומיד ממש נזכה לראות ברפואתו השלימה של כ"ק אדמו"ר שליט"א בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו הק', ונזכה לשמוע [[תורה חדשה]] מפיו של משיח צדקנו, בניב שפתים, שילמד תורה את כל העם.|מקור=קונטרס ר"ח כסלו תשנ"ג}}
== תוכן המאמר ==
הדיבור המתחיל הוא ע"פ המאמר שנאמר בי"ג תשרי חמישים שנה מאמירת מאמר זה (תשמ"ח) ש"פ האזינו, צ"ח<ref>נדפס בסה"מ תרח"צ ע' מז ואילך</ref>. "מפני חביבות המאמר אעתיק הפתיחה וחלק מסוף המאמר".

==== סיכום: ====
לימוד ועסק בעניני רבינו בחיות חדש ומחודש.

==== פתיחה: ====
מכיון שיסוד ההתוועדות ב[[יום הילולא|יום ההילולא]] התפשט ע"פ הוראת [[נשיא דורנו]], הרי כאן המקום לחזור על תורתו שאמר ביום זה בהתוועדות כזו לפני חמישים שנה, ע"ד המוזכר בהתוועדויות שלפנ"ז אודות המאמרים שנאמרו בימים ההם, ולהעיר, שהמאמר כבר נתפרסם בקאפיר וכו' כך שאפשר לראות את ל' הרב בדיוק, ולכן, יש להזכיר רק נקודות מההתחלה והסיום.

'''סיום:'''

ע"י שכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו אמר את המאמר ד"ה בורא ניב שפתים, ובפרט שלאחרי זה פירסם את המאמר, ניתן הכח לכאו"א מישראל, ובפרט לההולכים בעקבותיו, שעסק התורה שלהם, ועד"ז ההתעסקות בכל עניני כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, תהי' באופן דניב שפתים. היינו שיהי' שקוע לגמרי בענינים דנשיא דורנו, עד שכל פעולותיו (גם הבאים ממילא בלי כוונה) יהיו בהענינים של נשיא דורנו. ובאופן דמעלין בקודש, שבכל יום תהי' ההתעסקות בהענינים של הנשיא בחיות חדש ובאופן מחודש, ועד לחידוש גמור בדוגמת החידוש דיש מאין, בורא ניב שפתים. ובפרט בנוגע ללימוד התורה, דניב שפתים קאי על הדיבור דתורה שההוספה בלימוד התורה תהי' באין ערוך… הגם שבכדי שכל הענינים יהיו באופן דעולם חדש הוא ע"י עבודה ויגיעה, וישנם כאלה שחושבים ומדמים שאינם רוצים להתייגע להיות מציאות חדשה והנהגתם מכאן ולהבא תהי' כמו שהיתה מקודם, צריכים הם לדעת, שהאַיינרעדעניש שלהם (שישארו במצב הקודם) לא יועיל מאומה, כי דבר אלקינו יקום לעולם. וגם מה שחושבים בנוגע להרצון שלהם (שאינם רוצים להתייגע להיות מציאות חדשה) הוא רק דמיון, כי רצונו האמיתי של כל אחד מישראל הוא לקיים רצון ה', כפס"ד הידוע דהרמב"ם. וכשיסבירו לעצמם מהו רצונם האמיתי, יבוא הרצון בגילוי ותהי' עבודתם בהנ"ל מתוך רצון ותענוג. וע"י היגיעה בכל הנ"ל, תהי' ההצלחה בזה באופן דמציאה, יגעתי ומצאתי, עד שיבואו למציאה העיקרית, מצאתי דוד עבדי, שקאי על משיח צדקנו הבא בהיסח הדעת{{הערה|הסיכום נערך על ידי ר' [[שניאור זלמן פרקש]] (אתר [[מפתח]]).}}.

== המאמר אצל חסידים ==
מאז ועד עתה, הרבי לא הגיה מאמרים, ורבים רואים את המאמר הזה כ"מאמר האחרון" לע"ע, ואומרים עליה את דברי הרבי על [[באתי לגני]] "אין דער לעצטע מאמר האט דער רבי אלץ באווארנט".
== קישורים חיצוניים ==
* [https://www.mafteiach.app/maamorim/1520 קונטרס ר"ח כסלו תשנ"ג] באתר [[מפתח]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאמרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]]

הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א

2025-08-19T09:05:57Z

ליובאוויטשפדיה:

{{מפנה|הערות וביאורים}}
[[קובץ:הערות בתורת אד''ש.png|ממוזער|שער הראשי של הקובץ]]
קובץ '''הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א''' הוא [[הערות התמימים ואנ"ש|קובץ הערות]] כללי העוסק ב[[תורת הרבי|תורתו של הרבי]], היוצא לאור מדי שבוע על ידי כמה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]].

==היסטוריה==
בשנת [[תש"פ]], לרגל שנת ה[[שבעים]] שנה לנשיאות [[הרבי]], הוקם "ועד שבעים שנה" על ידי תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]], שמטרתו - הוצאת [[הערות התמימים ואנ"ש|קובץ הערות]] שבועי המיועדת אך ורק ל[[ספרי אדמו"ר שליט"א|תורת הרבי]].

הקובץ יוצא לאור מדי שבת בשבתו, בתחילתה מודפסת בדרך כלל [[מענות קודש|מענה]], [[כתי"ק]] או [[יומן]] פרטי בפרסום ראשון.

ההערות בקובץ נכתבים על ידי [[תמימים]] ו[[אנ"ש]] מרחבי תבל.

רבות מההערות הן על ה[[הנחות]] השונות של שיחות ומאמרים, ועל ה[[עלי הגהה|הגהות]], מכתבים, מענות וכדומה, הנדפסים ב[[תשורות]] וכיוצא בזה.

לרגל כמה מה[[יום טוב|ימים טובים]] במשך השנה כגון יום הבהיר [[יו"ד שבט]] ויום הבהיר [[י"א ניסן]] מודפס קובץ חגיגי מורחב.

כיום הקובץ יוצא לאור על ידי כמה מתלמידי 770, ונחשב לאחד מקובצי הערות המרכזיים והמובילים בליובאוויטש (לצד [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]]).

נכון לערב [[כ"ף מנחם אב]] [[תשפ"ה]], יצאו לאור 251 קבצים.

== קישורים חיצוניים ==
* [https://drive.google.com/drive/folders/1xhbeTg19y55V9xcVGC5qx2Goyl-gI_Br?usp=drive_link כל הקבצים בסדר שנדפס ומחולק לפני נושאים] {{דרייב}}.

[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]

שיחת קובץ:להוסיף זי"ע.png

2025-08-18T07:00:59Z

ליובאוויטשפדיה:

== זיוף ==

להשמיט שאר הכתי"ק, להראות שכאילו כתב כ"ק אדמו"ר שליט"א להוסיף זי"ע נקרא: '''זיוף כפשוטו!'''

להלן הכתי"ק בלי זיופים: [[:קובץ:להוסיף.png]]. [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 10:00, כ"ד באב, ה'תשפ"ה 10:00, 18 באוגוסט 2025 (IDT)

שיחת קובץ:להוסיף זי"ע.png

2025-08-18T07:00:34Z

ליובאוויטשפדיה: /* זיוף */ פסקה חדשה

== זיוף ==

להשמיט שאר הכתי"ק, ומראה כאילו כתב כ"ק אדמו"ר שליט"א להוסיף זי"ע נקרא: '''זיוף כפשוטו!'''

להלן הכתי"ק בלי זיופים: [[:קובץ:להוסיף.png]]. [[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 10:00, כ"ד באב, ה'תשפ"ה 10:00, 18 באוגוסט 2025 (IDT)

קובץ:להוסיף.png

2025-08-18T06:59:45Z

ליובאוויטשפדיה:

המרפסת

2025-07-07T09:43:37Z

ליובאוויטשפדיה: /* הפעם האחרונה לעת עתה */

{{לשכתב|לכתוב את העובדות בנוסף לתיאור מהיומנים}}
[[קובץ:עידוד יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי יושב במרפסת, מולה עומדים קהל החסידים. תשנ"ד]]
'''המרפסת''' היא חדרון שנבנה ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשנ"ג]] כזיז במערב ב[[בית הכנסת - 770|בית הכנסת ב-770]] אליו נכנס [[הרבי]] כאשר רצה לראות את החסידים ולהיראות אליהם בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]], לאחר [[כ"ז אדר א' תשנ"ב|האירוע הבריאותי בתשנ"ב]]. מן המרפסת השתתף הרבי בתפילות במניין יחד עם קהל החסידים שהתכנס למרגלות המרפסת, ולעיתים אף התרחשו על גבה מעמדים שונים בהם השתתף הרבי, כמו התוועדויות, כינוס השלוחים, [[ראלי|כינוסי ילדים]] ועוד. ביציאותיו אלו ניגנו החסידים לרוב את הניגון "[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]".

==היסטוריה==
[[קובץ:המרפסת ב770 בבניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניית החדר המיוחד ([[אלול]] [[תשנ"ב]])]]
ב[[כ"ז אדר ראשון]] [[תשנ"ב]] עבר הרבי אירוע מוחי ובעקבות כך הפסיק לרדת מחדרו אל התפילות ב[[זאל הגדול]] של [[770]].

בתחילת שנת [[תשנ"ג]], נעשו מספר שינויים ב-770, כדי שהרבי יוכל להתפלל עם החסידים. לפני [[ראש השנה]] בנו [[חדר תפילה מיוחד|חדר מיוחד]] לרבי, בגובה עזרת הנשים, מעל הפירמידות הקבועות במערב 770, עם חיבור ישיר ל[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]. במהלך התפילות רצה הרבי לראות את הקהל והסירו את החלונות, והרבי התרומם מעט כדי לראות. לקראת [[שמחת תורה]] בנו את המרפסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי ב[[הקפות]] באופן שיוכלו לראותו היטב, כמו כן בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770{{הערה|היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ביום טוב שני של סוכות ([[יומן קבלת המלכות]] עמ' 37), ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב.}}{{הערה|[[יומן קבלת המלכות]] עמ' 45.}}. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שהיו תלויות בתקרת הזאל הגדול, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי. בשנת [[תשנ"ד]] שינו קצת את מבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את החסידים.

==סדרי יציאת הרבי למרפסת==
יציאת הרבי למרפסת, הייתה בדרך כלל בהפתעה. לצורך עדכון כל תושבי ה[[שכונה]] ו[[תלמידי התמימים]] על יציאת הרבי, הושק מכשיר ה'''[[מרכז שידורי חב"ד#משיח ביפר|משיח ביפר]]''' (בדומה להודעות sms כיום), שהוחזק על ידי רבים מהחסידים, והיה מצפצף כל פעם שהרבי הודיע שיצא אל החסידים. אז כולם היו רצים ל-770 כדי לראות את הרבי.

יציאות הרבי היו על פי רוב בתפילות [[מנחה]], פעמים גם ל[[מעריב]] ובאופן נדיר גם ל[[שחרית]] (בינהם ב[[ו']] [[חשוון]] [[תשנ"ג]]). עד ל[[שמונה עשרה]], שהה הרבי בחדר המיוחד שהיה על יד המרפסת, ולאחר מכן עבר הרבי למרפסת כשהוילונות סגורים. לאחר ה[[קדיש]] בתרא{{הערה|ולפעמים גם באמצעו}} היו המזכירים פותחים את הוילונות, ומיד בסיום התפילה היו החסידים פוצחים בשירת [[יחי אדוננו]], והרבי היה מעודד באמצעות ראשו וידו השמאלית הקדושים.

הגילוי היה מסתיים, כאשר הרבי היה מסמן בראשו לצד שמאל, כאות לסגירת הוילון.

==אירועים בולטים==
===סוכות תשנ"ג===
ב[[יום טוב שני של גלויות|יום טוב השני של חג הסוכות]] [[תשנ"ג]], בנוסף ליציאה הרגילה של הרבי קודם [[קריאת התורה]], יצא הרבי פעם נוספת לתפילת [[מנחה]] ולאחר שעודד את הקהל, ביקש הרבי לרדת ולהיכנס לבית הכנסת ל[[התוועדות]]. בימת ההתועדויות סודרה ועליה הושמו מספר בקבוקי משקה, והרבי ירד למקום על כיסא.

בשל הפתאומיות נוצר לחץ גדול בשורות הראשונות שלפני בימת ההתוועדויות של הרבי, וכתוצאה מכך נפלו הנוכחים זה על זה, כשבלי לשים לב ובלי יכולת להיחלץ דרכו על בחורים שנפלו על הרצפה. הרב [[מנחם מענדל הענדל]] (אז [[הת']] מענדי) היה בין אלו, וחברי [[הצלה קראון הייטס]] הוציאו אותו במאמצים עילאיים מתחת ערימות הקהל, ומשם פינו אותו באמבולנס לבית הרפואה. על פי הערכת החובש באמבולנס - כבר לא היה בין החיים. אך בנס ממש, לאחר זעקתו של אחד הנוכחים לעבר הרבי "רבי! הוא מת!", ומבט חד שנעץ בו הרבי, החל להגיב לסביבה ותוך כמה ימים עמד על רגליו בריא ושלם{{הערה|מיומן בית משיח}}.

במהלך ההתוועדות סימן הרבי לחסידים לשבת ולא להסתיר אחד את השני, ולאחר כעשרים דקות סימן הרבי שברצונו לעלות לחדרו. זאת הייתה הפעם היחידה במשך אותה תקופה שהרבי ירד לבית הכנסת.

לאחר מספר שעות בשעה חמש וחצי, נפתח הוילון והרבי הופיע בפני החסידים שוב, והקהל החל לנגן את ניגוני רבותינו נשיאנו. לאחר כמחצית שעה סימן הרבי בידו, והוילון נסגר.

===כינוס השלוחים תשנ"ג===
[[קובץ:כינוס השלוחים תשנ"ג.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבי ביציאתו לשלוחים. - כינוס השלוחים [[תשנ"ג]]]]
בשנת [[תשנ"ג]] התקיים ה'באנקעט' של [[כינוס השלוחים העולמי]] ב-770, ודובר על כך שהרבי יצא למרפסת.

לאחר שהמזכירים והמשב"קים נאספו ב-770, החלה בזאל הגדול שירת [[ניגון ראש חודש כסלו]], לאחר שמונה דקות הוכרז שהרבי יצא, כשהרבי יצא הוחלפה השירה לשירת '[[יחי]]' הרבי עודד בראשו וסקר את הקהל, ובהמשך עודד בראשו בחזקה{{הערה|על פי [https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/11/02-11-2018-18-30-55-kinus5750-5753.pdf דברי משיח]}}.
===י"ט כסלו תשנ"ג===
[[קובץ:נו!.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבי נשען על מעקה המרפסת ופונה לחסידים שיעמדו על רצונו]]
[[קובץ:הרב גרונר מנסה להבין.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב גרונר מנסה להבין את כוונת הרבי]]
[[קובץ:והעיר שושן נבוכה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ה[[משב"ק]]ים והמזכירים בעת ההתוועדות]]
ב[[י"ט כסלו]] [[תשנ"ג]], התקיימה [[התוועדות עם הרבי]] במרפסת שארכה למעלה מחמש שעות (!). בעוד שבדרך כלל יציאות הרבי למרפסת לא ארכו למעלה מחמש דקות.

בתחילת ההתוועדות ניגנו יחי אדוננו במשך כחצי שעה, הרבי עודד בראשו הקדוש והסתכל על הקהל. לאחר מכן סימן הרבי שיגידו [[לחיים]], ותוך כדי זה התחילו לנגן את ניגון [[פדה בשלום (ניגון)|פדה בשלום]], ולאחר מכן את כל ניגוני רבותינו נשיאינו - על פי סימון הרבי.

לאחר הניגונים בירכו כמה רבנים את הרבי, וכמה חזרו על שיחות ודברי תורה על [[י"ט כסלו]].

כשעה לאחר תחילת ההתוועדות הרבי סימן בידו, בצורה של תביעת משהו מהחסידים. הרב גרונר ניסה לשאול את הרבי למה הוא מתכוון, ועל רוב ההצעות הרבי עונה 'ניין' (= לא) ועל חלק מועט מהן 'יע' (= כן). ציבור החסידים בכה מצער על אשר לא הבינו מה שהרבי תובע מהם. ולאחר כשעה נסגר הוילון.

בעוד החסידים נשארים למטה מצטערים על המראה שחזו, התקבלה ההודעה שהרבי רוצה לצאת שוב. כשנפתח הוילון חזר על עצמו שוב המחזה - הרבי תובע מהחסידים דבר מה, והם לא מצליחים להבין למה כוונתו. כך נסגר ונפתח הוילון 6 פעמים (!) מכל רחבי בית הכנסת, זרמו פתקים עם הצעות למה הרבי מתכוון. כשאת רובם, חברי [[המזכירות]] לא הספיקו לקרוא. גם מרחבי העולם זרמו מברקי 'פאקס', אך למרות כל ההצעות נראה שהחסידים לא זכו לרדת לסוף עומק דעת הרבי.

היו חלק מההצעות שכן התקבלו על הרבי. בכללי נראה היה, שהחסידים בכיוון. אך כשמגיעים לפרטים, הרבי מניד בראשו לשלילה. נראה היה שכוונת הרבי הייתה לתיקון אחד מעניני ה[[שכונה]] - [[קראון הייטס]], ואף הוכרזו על כך החלטות על ידי רב השכונה - הרב [[יהודה קלמן מארלו]], שלחלקן הסכים הרבי. אך בפועל הרבי נשאר בתביעה שלא זכו החסידים להבינה.

לאחר חמש שעות הרבי הורה לסגור את הוילון, וגם אז המשיך הרב גרונר לשאול אותו על כוונתו, כשבפועל רק לאחר עוד שעה, חזר ל[[חדר הרבי|חדרו]]{{הערה|מתוך יומני בית חיינו}}{{הערה|[http://hageula.com/vid/malkeinu/20335.htm פרסום ראשון: התוועדות י"ט כסלו תשנ"ג באורך מלא] {{הגאולה}}}}.
===חנוכה לייו תשנ"ג===
[[קובץ:5753-05-25 (18).jpg|שמאל|ממוזער |[[חנוכה לייו]] תשנ"ג]]
{{פסקה חסרה}}

===יו"ד שבט תשנ"ג===
{{ערך מורחב|ערך=[[סאטלייט#י' שבט תשנ"ג|סאטלייט]]}}
[[קובץ:תשנג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במעמד ה'סאטלייט' י' שבט תשנ"ג]]
ב[[י' שבט תשנ"ג]] נערכה ב-[[770]] [[התוועדות]] [[י' שבט]], ששודרה על ידי לווין לרחבי העולם. השידור הראה את [[הרבי]] מעודד שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] בראשו וידיו הקדושים.

כל התקשורת דיווחו בהרחבה על השידור המיוחד, והעבירו את השידור בשידור חי.

בשעה חמש אחר הצהריים, הגיעו כלל [[אנ"ש]], לבושים [[בגד]]י [[שבת]], ואלפים מכל [[ארצות הברית]] והעולם נכנסו ל[[770]].

בהיפתח הכינוס, אמר כל הקהל [[תהלים צ"א]] - לרפואת [[הרבי]] מלך המשיח. השליח ציבור, הרב משה טלישבסקי, אמר פסוק בפסוק וכל הקהל אחריו.

לאחר מכן, נאמו מחשובי הרבנים והשלוחים מרחבי העולם כשביניהם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], שנאם כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]], אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית על ידי ה', אלא קבלת המלכות מצד העם.

לאחר הנאומים, דיבר באמצעות מערכת הכריזה הרב [[יהודה לייב גרונר]] ואמר אשר הרבי יורד לתפילה רגילה ואין לתת שום פרשנות אחרת לעובדה שהרבי יורד. מיד לאחריו תרגם הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] את דברי הרב גרונר לשפה האנגלית.

בשעה חמש ורבע יצא הרבי אל החדר המיוחד. הקהל החל לנגן '[[אורך ימים]]', והורמו התריסים.

לאחר [[תפילת ערבית]] יצא הרבי אל המרפסת. הרב שניאור גוראריה בירך את הרבי לרגל יו"ד שבט, והכריז על קבלת מלכותו מחדש כמלך המשיח כשהוא מסיים בהרכזת יחי, ומיד החל הקהל לנגן {{יחי}}. במשך שמונה דקות עודד הרבי את שירת ה'יחי'.

לאחר מכן, חזר הרב [[יואל כהן]] את מאמר [[באתי לגני]], ונאמו הצייר [[מיכאל שוורץ]], הרב [[ברל לזר]] - שליח הרבי לרוסיה, והרב [[הלל פבזנר]] שליח הרבי ל[[צרפת]], ולסיום - רקד הקהל בניגון "יחי".

===חג הפורים===
[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הרבי במרפסת כשלמולו תלוי השלט "ברוך הבא מלך המשיח" - מוצאי [[חג הפורים]] [[תשנ"ג]]]]
במוצאי חג הפורים יצא הרבי למרפסת והביט חזק לשלט "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" שנתלה מולו{{הערה|[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_75.html?m=1 גלרייה איכותית בלעדית: השלט שנתלה רק לפורים תשנ"ג] באתר [[לחלוחית גאולתית]]}}.

==='''מעריב הארוך''' - כ"ג אדר===
בליל [[כ"ג אדר]] [[תשנ"ג]], לאחר תפילת מעריב, יצא הרבי אל המרפסת וסימן בתנועות ידיו הקדושות כמבקש משהו, המזכירים לא הבינו את רצונו של הרבי, והקהל היה נבוך כבי"ט כסלו. המעמד נמשך כ40 דקות שבסופם סימן הרבי לסגירת הוילון{{הערה|מקור: רואים בוידיאו, וראו גם [https://www.yoman770.com/wiki/%D7%9B%22%D7%91_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%92 כאן] באתר יומן 770}}
{{להשלים}}

===י' אלול===
[[קובץ:כיפת הרבי.jpg|250px|שמאל|ממוזער|[[הרבי]] ב[[י' אלול]] [[ה'תשנ"ג]]]]
ביום שישי, [[י' אלול]] [[תשנ"ג]], לאחר תפילת מנחה, יצא הרבי אל המרפסת, ובאותה עת אחז הש"ץ בתחילת קדיש בתרא. עם פתיחת הוילון הסיר הרבי את כובעו מראשו הק' והניחו על מעקה המרפסת שמשמאלו. לאחר מכן, הרבי נשאר בכיפה, ללא הכובע. בינתיים סיים הש"ץ את הקדיש, והחלו לנגן "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד". הרבי הביט למולו ופנה לשמאלו לעבר הכלי זמר והילדים, ובתוך-כך סימן בידו הק' שיסירו את הכובע מהמרפסת, ושוב סימן להסירו מיידית, כך שמיד נלקחה המגבעת. לאחר מכן המשיך הרבי להניד בראשו הק', וסקר את הקהל, התקרב מעט למרפסת וסקר את העומדים בשורות הראשונות; היכה באצבע יד שמאלו על יד ימינו לליווי השירה, וכמו כן ניגן בפיו. כעבור כ-2 דקות סימן בידו הק' פעמיים, ומיד פנה לשמאלו וסימן עוד פעם. המזכיר הרב גרונר החל להציע כמה הצעות, כאשר הרבי ממשיך לסמן ומניד לחיוב על אחת השאלות. הבקשה הובנה איפוא מיד, והרב גרונר הלך לדאוג שיביאו את המבוקש (מיני מזונות), וחזר למקומו.
בינתיים המשיך הרבי לעודד את השירה ובתנועות קצת חזקות, וכן המשיך להכות באצבעו כנ"ל. לאחר שהובאה לפני הרבי צלחת ובה פרוסת עוגה, הרבי הרים מבטו לעבר הרב גרונר, ועתה התחיל סדר ההתוועדות. ב"משיח ביפער'ס" נמסרה ההודעה "פארבריינגען נאו", וברגע אחד עשרות בחורים שהלכו ל"מבצעים" במנהטן כבכל יום שישי, ועוד עשרות אברכים שטרם חזרו ממקום עבודתם, עזבו את העבודה ופנו לרכבות המוליכות ל-770, על מנת לא להפסיד את הגילוי המיוחד של היום. הרבי אכל מן העוגה, ולאחר מכן סימן שיביאו פרוסת עוגה נוספת, וכך כמה פעמים (סך הכל 6 פעמים). כך הוגשו לפני הרבי שש פרוסות עוגה, והרבי אכל במתינות, ובין לבין עודד את השירה. הקהל המשיך לנגן כל הזמן, חלקם בדמעות של התרגשות, כשהתזמורת מלווה את השירה. לאחר מכן, בירך הרבי ברכה אחרונה מתוך הסידור (ללא המגבעת). הגילוי נמשך כ-58 דקות. {{הערה|תיאור מפורט של ההתוועדות מופיע באתר "יומן 770" בתאריך י' אלאל תשנ"ג. כאן מופיע תיאור מקוצר מהיומן הנ"ל. המעמד גם הוסרט ע"י ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]]. [https://www.chabad.fm/144/10579.html והימים האלה נזכרים ונעשים{{וידאו}}באתר {{חב"ד אף אם}}]}}.

===הפעם האחרונה לעת עתה ===
[[קובץ:הוילון... 2.jpg|ממוזער|250px|הוילון נסגר בפעם האחרונה לעת עתה]]
הפעם האחרונה בה זכינו לראות את הרבי בפומבי, היה זה ב[[יום שישי]] [[י"ד חשוון תשנ"ד]]. זמן קצר לפני כניסת שבת.

בשעה 17:20, ה'[[משיח ביפר|ביפרים]]' ציפצפו והודיעו: "מנחה נאו" (עכשיו הרבי יוצא ל[[מנחה]]).
לאחר התפילה, נפתח וילון המרפסת, ולמשך כחמש דקות עודד הרבי את שירת ה'{{יחי}}' בפעם האחרונה{{הערה|[https://www.hageula.com/calendar/cheshvan/25205.htm י"ד חשון - שלושים שנה!] {{הגאולה}}}}, עד להתגלותו המיידית של [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי]].

בכ"ג חשון, התפלל הרבי שחרית עם הקהל, בחד התפילות, אך חזר לחדרו הק' מבלי לצאת למרפסת.

==גלריית תמונות==
<gallery>
ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|כשלמול המרפסת תלוי השלט ברוך הבא מלך המשיח.
חדר ליד המרפסת.jpg|החדר המיוחד שעל יד המרפסת בעוד החלון פתוח.
5754-01-19 (7).jpg|ב[[שחרית]] של [[חול המועד סוכות]] [[תשנ"ד]]
הרבי (תשנ"ג).jpg|
</gallery>

==קישורים חיצוניים==
;היסטוריה
*[https://photos.google.com/share/AF1QipOcd19ATNcRIQefLLIWYRjcRat82JDAAbIwDiOz9u2HPXTZI3qwf9FmbENXx0NnZw?key=ejdKY0lnX01zVTY5YWVLMWx2RVljeklNM2RiZzJ3 תמונות מבניית החדר והמרפסת] באתר {{רבי דרייב}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/628034 צפייה בקטעי וידאו משנת תשנ"ג] - ביניהם קטעים של הרבי במרפסת. באתר {{וידפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/תשנ%22ג תמונות וקטעי וידאו מיוחדים של הרבי משנת תשנ"ג]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* [https://www.hageula.com/calendar/cheshvan/25205.htm י"ד חשון - שלושים שנה!] באתר הגאולה {{הגאולה}}

;י"ט כסלו תשנ"ג
*לצפיה [http://hageula.com/vid/malkeinu/17379.htm בוידאו מהתועדות זו] באתר {{הגאולה}} {{וידאו}}.

;כינוס השלוחים תשנ"ג
*[https://chabad.info/news/kinushashluchim/421527/ לצפיה בגלריית תמונות מהמעמד] באתר{{אינפו}} {{תמונה}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/224740 לצפיה בוידאו מהכינוס] באתר {{וידפו}}.
{{770}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:770]]

שאול שמעון דויטש

2025-07-07T09:29:03Z

ליובאוויטשפדיה: /* ביקורת */

[[קובץ:O5A7169-e1538676279346-1024x640.jpg|ממוזער|250px|ר' שאול שמעון דויטש]]
ר' '''שאול שמעון דויטש''' (יליד שנת [[תשכ"ו]], 1966) הינו חוקר חסידי תושב [[ברוקלין]], המכנה את עצמו 'האדמו"ר מליאזנא'. בעברו נמנה על חסידי [[חב"ד]] והיה ממקורבי משפחת [[גוראריה]], בתו ונכדו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

==היסטוריה==
למד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים במיאמי ובישיבה [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]]. הוסמך לרבנות בחב"ד ולאחר מכן קיבל תואר במנהל עסקים.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת פאר, התיישב ב[[קראון הייטס]].

במשך תקופה כתב ב[[שבועון כפר חב"ד]]. בשנת [[תשנ"ג]] מצא את עיתוני '[[מארגען זשורנאל]]' בהם פרסם הסופר [[דוד לייב מקלר]] פרקי זכרונות ששמע, כהמשך ל[[ספר הזכרונות]] שכתב וערך מרשימותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ופרסם אותם כ"ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות חלק ג'".

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] ניסה להכריז על עצמו כמנהיג של חסידי חב"ד, אך הוקע על ידי החסידים, ובעקבות כך הקים לעצמו בית מדרש והחל לכנות את עצמו בשם 'האדמו"ר מליאזנא'.

כיום מנהל את מוזיאון 'תורת חיים' ב[[בורו פארק]] המכיל 979 חפצים ארכיאולוגיים ומוקדש לארכיאולוגיה תנ"כית, וכן מפעיל ארגון גמ"ח בשם 'עונג שבת', המחלק למעלה מ-1,000 סלי מזון מדי שבוע, ומפעיל עשרות מתנדבים, עם מחזור כספים שנתי של כ-5.5 מיליון דולר.

לאורך השנים פירסם מאמרי מחקר והיסטוריה, ביוגרפיות, ועוד. פרסומיו שנויים במחלוקת הן בשל נקודת הגישה שלו הסותרת לגישה החסידית-חב"דית, הם בשל יחסיו הקרובים עם אישים שנלחמו באופן ברור וגלוי ברבי, והן בשל טענות מוכחות לחוסר אמינות בפרטים מהותיים בדברים שפירסם.

==ביקורת==
לטענתו, קיבל מהרבי לאורך השנים שטרות שונים עבור טבילת כלים שעשה עבור הרבי{{הערה|[il.bidspirit.com/ui/lotPage/source/catalog/auction/13082/lot/156841/שטר-של-עשרים-דולר-מהרבי-מליובאוויטשהדיווח באתר בית המכירות קדם].}}, השתתפות בהכנסת אורחים{{הערה|1=[bidspirit.com/ui/lotPage/source/search/auction/18047/lot/160789/שטר-של-חמישים-דולר-מהרבי?lang=he דיווח באתר בית המכירות קדם].}}, עבור מחקרים שונים שעמל עליהם{{הערה|[https://www.kedem-auctions.com/he/node/123878 שטר של 100 דולר עבור מחקרו בענין רבני חב"ד ביקרטרינוסלב]}}. לטענות אלו אין סעד של עדויות מגורמים נוספים.

ביקורת רחבה התעוררה עליו לאחר שמסר למכירות פומביות החל משנת [[תשפ"א]] עשרות פריטים וחפצים אישיים שלטענתו היו שייכים לרבותינו נשיאינו ו[[בית רבי]], וקיבל מידי צאצאי אדמו"ר הריי"צ, כאשר חלק מהטענות נגעו לכך שעושה מסחר פומבי זול מחפצי הקודש ולא מוסר אותם למשמרת בספריית הרבי כפי רצונו המפורש וחסידים רבים הביאו הוכחות חזקות על כך שהחפצים מזויפים לחלוטין וברוב החפצים החתימה של בת [[אדמו"ר הריי"צ]] [[חנה גוראריה|חנה]] מזויפת אך גם באלה שהחתימה אמיתית החפצים מזויפים {{הערה|כך לדוגמא הטענה על מיטתו של אדמו"ר הרש"ב, שעד לשעת המכירה לא היה ידוע עליה דבר, ובכדי לטעון שמדובר באותה מיטה צריך לומר שסחבו מיטה בכל הטלטלות הגדולות בשנות [[מלחמת העולם השניה]].}}.

לקראת י"א ניסן תשפ"ב, יום הולדתו ה120 של [[הרבי]], בית המכירות קדם שנתן גיבוי ותמיכה לאורך הדרך בדויטש, ערך מכירה מיוחדת ובה נמכרו עשרות פריטים חב"דים, שמעולם לא שמעו עליהם, בין הפריטים שמכרו היו: גביע כסף לקידוש מה'[[צמח צדק]]'{{הערה|[https://www.kedem-auctions.com/he/node/127813 לצפייה לחץ כאן]}}., שעון שולחן של אדמו"ר האמצעי שניתן לרבי המהר"ש{{הערה|[https://www.kedem-auctions.com/he/node/127811 לצפייה לחץ כאן]}}, גביע הכסף של אדמו"ר המהר"ש{{הערה|[https://www.kedem-auctions.com/he/node/127818 לצפייה לחץ כאן]}}, בובת דוב שקנה הרבי הרש"ב לנכדותיו{{הערה|[https://www.kedem-auctions.com/he/node/127969 לצפייה לחץ כאן]}}, ועוד פריטים מפוקפקים ביותר, שעל כל הפריטים מתנוססת חתימתה של [[חנה גוראריה]] כמאמתת את הפריטים. רבים מהפריטים הוכחו כמזוייפים.

בשנת תשפ"ה חשף תמונה, שלטענתו, הינה של הרבי בילדותו, עם חתימת גוראריה. חסידי חב"ד אמרו שמדובר בזיוף<ref>[https://77012.blogspot.com/2025/04/blog-post_7.html סערה: נחשפה תמונה של הרבי בילדותו באוקראינה? • פולמוס] באתר {{לחלוחית גאולתית}}</ref>.

==ספריו==
*'''באהלי חב"ד''' - ליקוט מאמרים בעולמה של חסידות חב"ד, תשנ"ה
*'''גדול מהחיים''' - ביוגרפיה אודות הרבי, שני חלקים (באנגלית).

==קישורים חיצוניים==

הכתבות בנושא מכירת פריטי חב"ד על ידי דויטש:

*'''1''' - [https://col.org.il/news/135827 פריטים אמיתיים?], באתר {{חב"ד און ליין}}.
*'''2''' - [https://col.org.il/news/135925 מיהו שמעון דויטש?], באתר {{חב"ד און ליין}}.
*'''3''' - [https://col.org.il/news/136387 השקרים נחשפים], באתר {{חב"ד און ליין}}.
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דויטש, שאול שמעון}}
[[קטגוריה:חוקרים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ו]]

שאול שמעון דויטש

2025-07-07T09:27:41Z

ליובאוויטשפדיה: האומנם כל נער שוטה שקורא לעצמו אדמו"ר מוכרחים לציין זאת?

[[קובץ:O5A7169-e1538676279346-1024x640.jpg|ממוזער|250px|ר' שאול שמעון דויטש]]
ר' '''שאול שמעון דויטש''' (יליד שנת [[תשכ"ו]], 1966) הינו חוקר חסידי תושב [[ברוקלין]], המכנה את עצמו 'האדמו"ר מליאזנא'. בעברו נמנה על חסידי [[חב"ד]] והיה ממקורבי משפחת [[גוראריה]], בתו ונכדו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

==היסטוריה==
למד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים במיאמי ובישיבה [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]]. הוסמך לרבנות בחב"ד ולאחר מכן קיבל תואר במנהל עסקים.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת פאר, התיישב ב[[קראון הייטס]].

במשך תקופה כתב ב[[שבועון כפר חב"ד]]. בשנת [[תשנ"ג]] מצא את עיתוני '[[מארגען זשורנאל]]' בהם פרסם הסופר [[דוד לייב מקלר]] פרקי זכרונות ששמע, כהמשך ל[[ספר הזכרונות]] שכתב וערך מרשימותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ופרסם אותם כ"ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות חלק ג'".

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] ניסה להכריז על עצמו כמנהיג של חסידי חב"ד, אך הוקע על ידי החסידים, ובעקבות כך הקים לעצמו בית מדרש והחל לכנות את עצמו בשם 'האדמו"ר מליאזנא'.

כיום מנהל את מוזיאון 'תורת חיים' ב[[בורו פארק]] המכיל 979 חפצים ארכיאולוגיים ומוקדש לארכיאולוגיה תנ"כית, וכן מפעיל ארגון גמ"ח בשם 'עונג שבת', המחלק למעלה מ-1,000 סלי מזון מדי שבוע, ומפעיל עשרות מתנדבים, עם מחזור כספים שנתי של כ-5.5 מיליון דולר.

לאורך השנים פירסם מאמרי מחקר והיסטוריה, ביוגרפיות, ועוד. פרסומיו שנויים במחלוקת הן בשל נקודת הגישה שלו הסותרת לגישה החסידית-חב"דית, הם בשל יחסיו הקרובים עם אישים שנלחמו באופן ברור וגלוי ברבי, והן בשל טענות מוכחות לחוסר אמינות בפרטים מהותיים בדברים שפירסם.

==ביקורת==
לטענתו, קיבל מהרבי לאורך השנים שטרות שונים עבור טבילת כלים שעשה עבור הרבי{{הערה|[il.bidspirit.com/ui/lotPage/source/catalog/auction/13082/lot/156841/שטר-של-עשרים-דולר-מהרבי-מליובאוויטשהדיווח באתר בית המכירות קדם].}}, השתתפות בהכנסת אורחים{{הערה|1=[bidspirit.com/ui/lotPage/source/search/auction/18047/lot/160789/שטר-של-חמישים-דולר-מהרבי?lang=he דיווח באתר בית המכירות קדם].}}, עבור מחקרים שונים שעמל עליהם{{הערה|[https://www.kedem-auctions.com/he/node/123878 שטר של 100 דולר עבור מחקרו בענין רבני חב"ד ביקרטרינוסלב]}}. לטענות אלו אין סעד של עדויות מגורמים נוספים.

ביקורת רחבה התעוררה עליו לאחר שמסר למכירות פומביות החל משנת [[תשפ"א]] עשרות פריטים וחפצים אישיים שלטענתו היו שייכים לרבותינו נשיאינו ו[[בית רבי]], וקיבל מידי צאצאי אדמו"ר הריי"צ, כאשר חלק מהטענות נגעו לכך שעושה מסחר פומבי זול מחפצי הקודש ולא מוסר אותם למשמרת בספריית הרבי כפי רצונו המפורש וחסידים רבים הביאו הוכחות חזקות על כך שהחפצים מזויפים לחלוטין וברוב החפצים החתימה של בת [[אדמו"ר הריי"צ]] [[חנה גוראריה|חנה]] מזויפת אך גם באלה שהחתימה אמיתית החפצים מזויפים {{הערה|כך לדוגמא הטענה על מיטתו של אדמו"ר הרש"ב, שעד לשעת המכירה לא היה ידוע עליה דבר, ובכדי לטעון שמדובר באותה מיטה צריך לומר שסחבו מיטה בכל הטלטלות הגדולות בשנות [[מלחמת העולם השניה]].}}.

לקראת י"א ניסן תשפ"ב, יום הולדתו ה120 של [[הרבי]], בית המכירות קדם שנתן גיבוי ותמיכה לאורך הדרך בדויטש, ערך מכירה מיוחדת ובה נמכרו עשרות פריטים חב"דים, שמעולם לא שמעו עליהם, בין הפריטים שמכרו היו: גביע כסף לקידוש מה'[[צמח צדק]]'{{הערה|[https://www.kedem-auctions.com/he/node/127813 לצפייה לחץ כאן]}}., שעון שולחן של אדמו"ר האמצעי שניתן לרבי המהר"ש{{הערה|[https://www.kedem-auctions.com/he/node/127811 לצפייה לחץ כאן]}}, גביע הכסף של אדמו"ר המהר"ש{{הערה|[https://www.kedem-auctions.com/he/node/127818 לצפייה לחץ כאן]}}, בובת דוב שקנה הרבי הרש"ב לנכדותיו{{הערה|[https://www.kedem-auctions.com/he/node/127969 לצפייה לחץ כאן]}}, ועוד פריטים מפוקפקים ביותר, שעל כל הפריטים מתנוססת חתימתה של [[חנה גוראריה]] כמאמתת את הפריטים. רבים מהפריטים הוכחו כמזוייפים.

בשנת תשפ"ה חשף תמונה, שלטענתו, הינה של הרבי בילדותו, עם חתימת הרבנית גוראריה. פרסום התמונה עורר פולמוס נרחב ורבים טענו שמדובר בזיוף<ref>[https://77012.blogspot.com/2025/04/blog-post_7.html סערה: נחשפה תמונה של הרבי בילדותו באוקראינה? • פולמוס] באתר {{לחלוחית גאולתית}}</ref>.

==ספריו==
*'''באהלי חב"ד''' - ליקוט מאמרים בעולמה של חסידות חב"ד, תשנ"ה
*'''גדול מהחיים''' - ביוגרפיה אודות הרבי, שני חלקים (באנגלית).

==קישורים חיצוניים==

הכתבות בנושא מכירת פריטי חב"ד על ידי דויטש:

*'''1''' - [https://col.org.il/news/135827 פריטים אמיתיים?], באתר {{חב"ד און ליין}}.
*'''2''' - [https://col.org.il/news/135925 מיהו שמעון דויטש?], באתר {{חב"ד און ליין}}.
*'''3''' - [https://col.org.il/news/136387 השקרים נחשפים], באתר {{חב"ד און ליין}}.
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דויטש, שאול שמעון}}
[[קטגוריה:חוקרים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ו]]

יתומי משפחת שארף

2025-06-06T00:50:26Z

ליובאוויטשפדיה:

'''יתומי משפחת שארף''' הוא כינוי לילדי ר' [[אברהם שלמה שארף]] שזכו לקירובים מיוחדים מהרבי בשנות הנו"ן.
[[קובץ:ילדי שארף עם הרבי.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|מענדל שארף עם הרבי]]

== היסטוריה ==
ב[[ח' תשרי]] [[תש"נ]] נפטר החסיד הרב [[אברהם שלמה שארף]].

בליל א' של חג הסוכות הגיעו ילדיו היתומים הטריים [[מנחם מענדל שארף (מישיגן)|מנחם מענדל]] ו[[שמואל חיים שארף|שמואל חיים]] ל[[בית הכנסת 770]] לומר קדיש על אביהם. באמצע השיחה שלאחרי מעריב התחיל הרבי לנגן [[ושמחת (ניגון)|ושמחת]] ועודד את השירה בחוזק. באמצע השירה ביקש מאחד [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכירים]] להעלות לבימה של הרבי את היתומים. הילדים הועלו לבימה, ואז פנה הרבי ועודד לעברם בחוזק עם ידיו הק'. לאחרי סיום השיחה שוב התחיל ושמחת, ושוב עודד לעברם.

מאז זכו הילדים לקירובים מיוחדים ונדירים מהרבי. הילדים התפללו תמיד ליד בימה של הרבי, והרבי הי' מסתכל עליהם במבט אהובי בשעה שאמרו קדיש.

בראלי של חג הסוכות נקרא מנחם מענדל להגיד את [[י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל|הפסוק]] 'ישמח' ו'יחי אדוננו'. לאחריהם התחיל לנגן [[ניגון ווי וונט משיח נאו|ווי וואנט משיח נאו]] כנהוג. הרבי פנה והורה לאחיו לעלות לבימה ולהצטרף לשירה, ונראה קורת רוח על פניו הק', שעה שאחיו שמואל חיים הצטרף לשירה.

ביום ה[[תספורת ראשונה|אפשערניש]] של הילד הצעיר [[שלום דובער שארף|שלום'קה]], הגיעה עמו אמו לחלוקת הדולרים עם מספריים, כדי לבקש מהרבי לגזוז שערו. בהגיעם תורם, פנה הרבי למזכיר, שהוציא מספריים שהביא לחלוקה ובהם השתמש הרבי לגזוז את שערות ראשו. המשפחה הבינה שהרבי ידע מהאפשערניש והכין מרש מספריים לכבוד האירוע.

כשעבר מענדל באחת מחלוקות דולרים, פנה הרבי אליו ושאל (באנגלית): "היכן אחותך?".

כל [[שבת]]{{הערה|למעט התועדות (האחרונה לע"ע) ש"פ ויקהל תשנ"ב.}} בעת ההתועדות נתן הרבי עוגה לשלום בשבילו ובשביל אחיו. הקירובים נמשכו גם לאחרי שנת האבלות עד לכ"ז אדר א' תשנ"ב.

ב[[תשפ"ב]] הוציאה [[JEM]] ודיאו מיוחד על יחס וקירובי הרבי לילדי שארף. הרב מנחם מענדל והרב שמואל חיים הסכימו לראשונה להתראיין ולדבר על הקירובים שזכו. הודיאו זכה למליוני צפיות ביוטוב.

בט' סיון תשפ"ה נפטרה אמם מרת חנה שארף בגיל 62.

== ראו גם ==

* [[יתומי משפחת לאפיין]].

== קישורים חיצוניים ==
* [https://drive.google.com/drive/folders/1gpiWxjuxp2FpfIU_AaSNnNhCgWKtq3PB אבי יתומים - תחיינו גיליון 5 עמוד 98 ואילך]
* [https://col.org.il/news/140108 ילדי שארף: סיפורם של היתומים שהרבי אימץ. מיוחד מבית] [[jem]] באתר {{col}}

{{יתומי משפחת שארף}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת שארף]]

שיחה:ליובאוויטש לעבט

2025-05-18T07:28:08Z

ליובאוויטשפדיה: /* חשיבות הערך */

== חשיבות ערך זה ==

ליובאוויטש לעבט הוא ערוץ מרכזי [ולכאורה יותר מערוצים אחרים כמו "ערוץ הגאולה" ואכמ"ל] נצפה ע"י אלפי תמימים ואנ"ש ובפרט שלוחי נשיא דורנו ברחבי תבל (בעיקר אלו שנולדו בארה"ב), ומחיה אותם בעבודת שליחותם לקבל פני משיח צדקנו שליט"א עי"ז שהם קשורים לכל עניני ליובאוויטש בעבר וכיום - '''"ליובאוויטש לעבט"!'''.
:{{א|ליובאוויטשפדיה}} אין חולק שהערך הוא בר חשיבות והמשתמש ששם את התבנית חשיבות הוא חדש וכנראה צריך לחדד לו יותר את הכללים. אגב אשמח שתכתוב לי אימייל (מופיע בדף המשתמש שלי.) [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 11:56, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

== חשיבות הערך ==

ליובאוויטש לעבט, היא אחד מהערוצים המרכזיים בליובאוויטש ובפרט בארצות הברית, אלפי שלוחי כ"ק אדמו"ר שליט"א, אנ"ש ותמימים, נהנים לראות את הערוץ, ולהתעדכן על הנעשה בליובאוויטש.--[[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 10:27, כ' באייר, ה'תשפ"ה 10:27, 18 במאי 2025 (IDT)

שיחה:ליובאוויטש לעבט

2025-05-18T07:27:44Z

ליובאוויטשפדיה: /* חשיבות הערך */ פסקה חדשה

== חשיבות ערך זה ==

ליובאוויטש לעבט הוא ערוץ מרכזי [ולכאורה יותר מערוצים אחרים כמו "ערוץ הגאולה" ואכמ"ל] נצפה ע"י אלפי תמימים ואנ"ש ובפרט שלוחי נשיא דורנו ברחבי תבל (בעיקר אלו שנולדו בארה"ב), ומחיה אותם בעבודת שליחותם לקבל פני משיח צדקנו שליט"א עי"ז שהם קשורים לכל עניני ליובאוויטש בעבר וכיום - '''"ליובאוויטש לעבט"!'''.
:{{א|ליובאוויטשפדיה}} אין חולק שהערך הוא בר חשיבות והמשתמש ששם את התבנית חשיבות הוא חדש וכנראה צריך לחדד לו יותר את הכללים. אגב אשמח שתכתוב לי אימייל (מופיע בדף המשתמש שלי.) [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 11:56, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

== חשיבות הערך ==

ליובאוויטש לעבט, היא אחד מהערוצים המרכזיים בליובאוויטש ובפרט בארצות הברית,אלפי שלוחי כ"ק אדמו"ר שליט"א, אנ"ש ותמימים, נהנים לראות את הערוץ, ולהתעדכן על הנעשה בליובאוויטש.--[[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 10:27, כ' באייר, ה'תשפ"ה 10:27, 18 במאי 2025 (IDT)

רשימות הרבי

2025-05-12T21:30:33Z

ליובאוויטשפדיה: אם אפשר להמציא, תמציאו יותר טוב...

{{פירוש נוסף|נוכחי=רשימות הרבי|אחר=רשימות הרבי הריי"צ|ראו=רשימות ויומני אדמו"ר מוהריי"צ}}
[[קובץ:רשימות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער קובץ רשימות]]
ה'''רשימות''' הינם כתבים אותם כתב [[הרבי]] לעצמו. רובם של הכתבים נשמרו אצל הרבי ורובם לא ניתנו על ידו לפירסום, מלבד חלקים נבחרים{{הערה|ביניהם: ב[[ספר המאמרים תרס"ו]], ב[[היום יום]], ב[[אגרות קודש]], ב[[ספר המנהגים]], בהערותיו על [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ול[[מניח|מניחי]] ה[[שיחות]] כשהתעוררו קשיים.}}, כשאז ציין "מרשימותי" או "מילקוט דרשימותי".

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הוציאו חלק מחברי [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] את הרשימות שנשמרו על ידי הרבי ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]] במגירת שולחנו{{הערה|ע"פ עדות הרב [[מנחם מענדל גרונר]] המחברות עמדו על השולחן (ו[[הרבי]] הראה פעמים רבות קטעים מתוכם ל[[יהודה לייב גרונר|ריל"ג]]) לאחר [[האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד)|כ"ז אדר]] הכניס ה[[יהודה לייב גרונר|ריל"ג]] את המחברות למגירה (כדי שהרופאים הגויים לא יתנהגו בהם בביזיון) [https://col.org.il/news/163539 גילויים מן החדר: כך הפך להיות החדר של הרבי וחשיפת ה'רשימות'{{וידאו}}{{COL }}].
הובא גם בספר [[חשבונו של עולם (ספר)|חשבונו של עולם]] לר' [[בנימין ליפקין]].}}, והוציאו אותם לאור בסדרת ספרים בשם "רשימות". למהלך זה התנגדו כל רבני חב"ד.

== חלקי הרשימות ==

הרשימות מתחלקות לכמה וכמה מדורים:

=== החלק הראשון ===

* אגרות קודש: אגרות שכתב הרבי ונשלחו לאנשים אך לא פורסמו ב[[אגרות קודש]], וכן אגרות שקיבל והוסיף עליהם את הגהותיו.
* רשימות היומן - מהחלקים העיקריים והגדולים ב[[רשימות]], וכולל בתוכו: רשימת דברים של הרבי [[הריי"צ]], בתוכם בעיקר סיפורים ובמקומות בודדים - גם מנהגים. הסיפורים המובאים בחלק זה מתאפיינים בכך שהינם סיפורים השייכים וקשורים עם [[פורטל:בית רבי|בית רבי]], ובמהלך העריכה השמיטו העורכים סיפורים פרטיים מידי. רשימות אלו לוקטו בספר "תורת מנחם רשימת היומן" שיצא לאור בשנת [[תשס"ו]]. מהדורה שנייה ומתוקנת שלו הופיעה בשנת [[תשע"ו]].
* רשמי נאומים: נאומים שהרבי מסר, וזו בעצם התמצית שלהם לפני האמירה (בחלקים מסויימים כתוב "לא נאמר"). חלק נכבד מסר הרבי ל[[שלום בער לוין]] כבר בשנת [[תשמ"ו]] ביחד עם חבילת אגרות מהשנים הראשונות, אותם שלח הרבי להדפסה באגרות קודש ואותם הדפיסו בתחילת "[[תורת מנחם]]" חלק א' ([[תשנ"ג]]) בשם "רשימות אדמו"ר שליט"א".
* רשימות: דברי תורה שהרבי העלה על הכתב בשנים שקודם הנשיאות, לרוב הם אינן מסודרים לפי תאריך.

=== החלק השני ===

החלק השני הינו ספרים שהרבי כתב ולא יצאו לאור:
* [[היום יום חלק שני]]: חלק קטן ממנו הודפס בהוספה להיום יום עם תרגום ב[[לשון הקודש]].
* [[רשימת שניים אוחזין]]: קונטרס שלם שערך הרבי להדפסה, שלחו והגיהו, ואף צייר את שער הקונטרס בפרוטרוט עבור בני הישיבות. הקונטרס נדפס לראשונה בחלקו ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] בקובץ [[צדי"ק למלך]] ח"א, ולאחר מכן במלואו בשנת [[תשנ"ו]].
* מראי מקומות הגהות והערות קצרות ל[[תניא|סש"ב]]: במקומות רבים הרבי כתב על חיבור זה (שברצונו להדפיסו) וכן כתב בהקדמה לספר המפתחות שלו על [[תניא]] שיוציאו לאור בקרוב.
* סדר נטילת ידיים לסעודה וסדר ברכות הנהנין: הרבי העתיק את קונטרס "שם הגדולים" לנכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] (זלמן מרדכי) על סדר ברכות הנהנין והוסיף את הערותיו על סדר ברכות הנהנין. באגרות קודש{{מקור}} כתב הרבי שרוצה להוציאו אך אינו יכול "מפני אפס הפנאי".
* רשימת המנורה - סדר הדלקת נרות ה[[מנורה]] ב[[בית המקדש]] לכל הדעות ועל פי [[תורת החסידות]] ובעבודת האדם. נרשם ב[[פריז]] שב[[צרפת]] בשנת [[תרצ"ט]], על פי בקשת [[אדמו"ר הריי"צ]]. הרשימה כוללת י"א פרקים. יצא לאור ב[[כ"ח סיוון]] [[תשנ"ח]].
* הגהות לסידור אדמו"ר הזקן: הגהות שכתב הרבי על סידור [[אדמו"ר הזקן]] ולא פירסמם.

== פירסום הרשימות ==

=== לפני שנת תשנ"ד ===

מתחילת קיץ [[תשנ"ב]] פורסמו כמה וכמה רשימות בקבצים [[צדי"ק למלך]], ובספר [[תורת מנחם התוועדויות]] חלק א' בתחילתו.

רשימות אלו, לא היו חלק מחוברות ה"רשימות" שנמצאו במגירת הרבי - אלא שכאשר ערכו את סדרת [[אגרות קודש]], ביקשו מהרבי שיתן מכתבים מהשנים הראשונות, והרבי נתן חבילה של מכתבים. בחבילה ההיא היו כמה עמודים של "רשימות" וכן "היום יום חלק שני". כשנשאל הרבי על כך, הרבי ענה שהעורכים ימצאו מה לעשות עם זה. בפועל הרשימות נשארו בידי עורכי האגרות. בשנת תש"נ נתנו את "היום יום חלק שני" לרב [[פרץ בלוי]] (שפירסם אותו כהוספה למהדורת ה"היום יום" המתורגמת לעברית), אך לאחר שבא ספר זה לעיני הרבי ענה הרבי (תוכן) "חלק שני - מי נתן רשות להוציאו לאור?"{{הערה|[[דברי משיח]] תשמ"ט ח"ג יומן לתאריך ח"י אדר א'.}}. ואת הרשימות הוציאו לאור בקובצי צדי"ק למלך ובחלק א' של תורת מנחם התוועדויות, כנ"ל. אחר כך, כשהתפרסמו סדרת הרשימות, העורכים גם פרסמו מחדש את ה"רשימות" הללו בתוך הסדרה, והושמטו מתורת מנחם חלק א' בהוצאה החדשה.

בשנת [[תשס"ט]] "מרכז החסד - [[מטה משיח נתניה]]" ערכו ליקוט מקיף של כל הרשימות שפירסם הרבי בעצמו, והדפיסו אותם בקונטרס תחת השם 'ליקוטי רשימות'{{הערה|ראו להלן בפסקה [[#לקריאה נוספת]].}}.

=== אחרי שנת תשנ"ד ===

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], הוציאו חלק מחברי ועד [[אגודת חסידי חב"ד]] את הרשימות ממקומם, והחלו לפרסמם בצורה מסודרת בחוברות מדי שבוע. החוברות התפרסמו החל מחודש כסלו תשנ"ה עד תחילת שנת [[תש"ס]]. בשל סגנונו הקצר של הרבי ברשימותיו (שנכתבו לעצמו, ולא לפירסום), ערכו המוציאים לאור פענוח והסבר לדברי הרבי. לאחר מכן יצאו חוברות אלו כסדרה, כשנושאים שנדונו בארוכה יוצאים כספר בפני עצמו (רשימת המנורה, שנים אוחזין, מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים, רשימת היומן).

בשנת [[תשע"ח]], הדפיס [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] כמה קטעים מהרשימות בפיענוח מחודש{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=109621 דיווח והחוברת הראשונה, באתר col]}}, במסגרת מבצע "כתבית יהבית".

== הפולמוס בקשר להוצאתם ==

גילוי ופרסום הרשימות לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] עוררו ספק על האפשרות ואופן הפרסום. בעקבות כך נערכו כמה אסיפות.

=== אסיפת אגו"ח ===

האסיפה הראשונה{{דרושה הבהרה|האסיפה הראשונה - האם היו עוד אסיפות?}} כונסה על ידי מספר חברי [[אגו"ח]] ביום [[ב' אייר]] [[תשנ"ה]] ליד [[770]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=110684 תמונות מהאסיפה, באתר col].}}. באסיפה השתתפו משפיעים, שלוחים ועסקנים: הרב [[יואל כהן]], הרב [[שלום בער לוין]] (נציג אגו"ח), הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[שניאור זלמן גופין]], הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']], הרב [[שלמה זרחי]], הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]], הרב [[מנחם מענדל גורדון]] ([[לונדון]]), הרב [[דוד רסקין]], הרב [[משה הרסון]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[אהרן חיטריק]], הרב [[יהושע מונדשיין]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], הרב [[יוסף יצחק הבלין]], הרב [[אליהו מטוסוב]], הרב [[יוסף וינברג]] ור' [[יוסף ברוך פרידמן]].

האסיפה הונחתה על ידי ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]], מנהל [[ועד הנחות בלה"ק]].

בתחילת האסיפה הובהר שפירסום הרשימות הוא באחריות אגו"ח ומטרת האסיפה מסתכמת בהידברות על אופן הדפסתם ופירסומם בלבד. בשונה מהנכתב בהזמנה לנאספים שמטרת האסיפה היא לדון "הן בדבר עצם ההוצאה לאור והן בהאופנים השונים כו'"{{הערה|הרב [[שלום יעקב חזן]], נדפס בקובץ [https://drive.google.com/file/d/0B9PiHDkuyHUjZndGdHl6V2lmR0ozRzRzc1NUZlMwWVhfY19V/view חיים שנים ישלם] עמ' 25.}}.

=== הסתייגויות ===
חסידי חב"ד נמנעים מלימוד ברשימות אלו, ומצטטים את דברי הרבי נגד לקיחת כתבים מרשותם של רבותינו נשיאנו והוצאה לאור מתורתם ללא רשות, ובפרט דברי הרבי בקשר לרשימות אלו שמהם עולה, לטענתם, כי אין רצונו לפרסמם{{הערה|מענה הרבי משנת תשמ"ז : "('''כנראה''' לא הדפסתי מרשימותי - לפועל) א"כ לא יוסיפו זה - עד שימצאו '''בהנדפס'''".}}. בנוסף לדיון אודות הלימוד, הם טוענים שעצם הנגיעה וההוצאה של הכתבים מהמגירה, כמו עוד מאות חפצים ומכתבים אחרים אסורה בתכלית ומצטטים את דברי הרבי משנת תשמ"ה שההוצאה של דברים השייכים לרבי מרשותו הופכת אותם ל"פצצה חיה" ואת המקום בו נמצאים למקום סכנה מוחשית עבור דייריו ועבור כל הנמצאים שם{{הערה|קובץ "[https://drive.google.com/file/d/0B9PiHDkuyHUjZndGdHl6V2lmR0ozRzRzc1NUZlMwWVhfY19V/view חיים שנים ישלם]" ברוקלין, תשע"ח, עמוד 4 ואילך.}}. טענתם העיקרית היא - שעד עצם היום הזה, הרשימות לא חזרו למקומם. כמו כן מוסיפים את דברי הרבי לאחר פטירתו של [[אברהם פריז]] שרק לאנשים כמוהו ישנה רשות לגנוב, אך לא לכל אדם.

בנוסף העיד הרב [[מנחם מענדל גרונר]], שמיקומם הטבעי של הרשימות היה על השולחן בחדר הרבי, אך לפני שנפגש הרבי עם [[שניאור זלמן רובאשוב (שז"ר)|זלמן שז"ר]] בחדרו ביקש מהמזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר|לייבל גרונר]], אביו, לסדר את החדר (יחד עם בניו), ובמהלך סידור זה הוכנסו הרשימות למגירה.

הרב [[שלום יעקב חזן]] פירסם מאמר ב[[שבועון בית משיח]] ובו הצביע על בעיות רבות בתהליך פרסום הרשימות{{הערה|המאמר נדפס שוב בקובץ "[https://drive.google.com/file/d/0B9PiHDkuyHUjZndGdHl6V2lmR0ozRzRzc1NUZlMwWVhfY19V/view חיים שנים ישלם]" הנ"ל, בע' 23 (בהשמטות קלות).}}.

== ראו גם ==
* [[רשימת שניים אוחזין]]
*[[רשימת המנורה]]

== לקריאה נוספת ==

* הרב [[דוד פלדמן]], '''רשימו מהרשימות''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון [[חג הפסח]] [[תשנ"ה]], והמשכו בגליונות [[חודש אייר]] תשנ"ה
* הרב [[שלום יעקב חזן]], '''הרשימות הגנוזות''', [[שבועון בית משיח]] גליון 41 עמ' 27
* הרב [[יהושע מונדשיין]], [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=105&lang=hebrew '''אור חדש אור גנוז'''].

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/bd/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA.pdf לקוטי רשימות]''', רשימות עניינים וסיפורים כתובים בידי כבוד קדושת מלך המשיח אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש שהואיל לפרסמם – במסירתם, העתקתם או בעל פה {{PDF}} הוצאת "מרכז החסד - מטה משיח נתניה", התשס"ט ([https://drive.google.com/file/d/1aeE7p6AuuQ4Uu5dr7wZrYDtcnBkuVB_Y/view?usp=drivesdk גרסת טקסט ב'גוגל דרייב'])

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה/אוהל הרבי - נשיא דורנו

2025-05-12T20:04:21Z

ליובאוויטשפדיה:

{{ציטוטון|יש להבדיל בין מרחב משתמש ודפי שיחה לערכים במרחב הראשי. אמנם גם בהם יש גבול, אך הגבול הוא רחב יותר ויש יותר מקום לביטוי אישי ולדעות שונות גם אם נראות לי או לך כש.גויות או אפילו חמור מכך}} - מדברי רבינו לגבי ערך ספציפי זה (אגב סגנון הדברים וניסוחם נראה לי מתאים למשתמש אחר בדווקא ואכמ"ל וכשם שמצווה לומר כו' לצערנו) בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 17:51, 12 במאי 2025 (IDT)

{{א|ליובאוויטשפדיה}} למה 'נמצאת' בלשון נקבה?! בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 22:37, 12 במאי 2025 (IDT)
:{{א|ליובאוויטשפדיה}} אתה אומר על הרבי "בעונתינו הרבים"?! בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:42, 12 במאי 2025 (IDT)
:: אני אומר שבעונותינו הרבים, הרבי נמצא שם, מה לא מובן? --[[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 22:44, י"ד באייר, ה'תשפ"ה 22:44, 12 במאי 2025 (IDT)

שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה/אוהל הרבי - נשיא דורנו

2025-05-12T19:44:41Z

ליובאוויטשפדיה:

{{ציטוטון|יש להבדיל בין מרחב משתמש ודפי שיחה לערכים במרחב הראשי. אמנם גם בהם יש גבול, אך הגבול הוא רחב יותר ויש יותר מקום לביטוי אישי ולדעות שונות גם אם נראות לי או לך כש.גויות או אפילו חמור מכך}} - מדברי רבינו לגבי ערך ספציפי זה (אגב סגנון הדברים וניסוחם נראה לי מתאים למשתמש אחר בדווקא ואכמ"ל וכשם שמצווה לומר כו' לצערנו) בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 17:51, 12 במאי 2025 (IDT)

{{א|ליובאוויטשפדיה}} למה 'נמצאת' בלשון נקבה?! בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 22:37, 12 במאי 2025 (IDT)
:{{א|ליובאוויטשפדיה}} אתה אומר על הרבי "בעונתינו הרבים"?! בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:42, 12 במאי 2025 (IDT)
:: אני אומר בעונותינו הרבים, הרבי נמצא שם, מה לא מובן? --[[משתמש:ליובאוויטשפדיה|בברכת משיח נאו, מערכת ליובאוויטשפדיה ]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה|שיחה]], 22:44, י"ד באייר, ה'תשפ"ה 22:44, 12 במאי 2025 (IDT)

שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה/אוהל הרבי - נשיא דורנו

2025-05-12T19:41:39Z

ליובאוויטשפדיה:

{{ציטוטון|יש להבדיל בין מרחב משתמש ודפי שיחה לערכים במרחב הראשי. אמנם גם בהם יש גבול, אך הגבול הוא רחב יותר ויש יותר מקום לביטוי אישי ולדעות שונות גם אם נראות לי או לך כשגויות או אפילו חמור מכך}} - מדברי רבינו לגבי ערך ספציפי זה (אגב סגנון הדברים וניסוחם נראה לי מתאים למשתמש אחר בדווקא ואכמ"ל וכשם שמצווה לומר כו' לצערנו) בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 17:51, 12 במאי 2025 (IDT)

{{א|ליובאוויטשפדיה}} למה 'נמצאת' בלשון נקבה?! בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 22:37, 12 במאי 2025 (IDT)

שיחת משתמש:ליובאוויטשפדיה/אוהל הרבי - נשיא דורנו

2025-05-12T19:41:17Z

ליובאוויטשפדיה:

{{ציטוטון|יש להבדיל בין מרחב משתמש ודפי שיחה לערכים במרחב הראשי. אמנם גם בהם יש גבול, אך הגבול הוא רחב יותר ויש יותר מקום לביטוי אישי ולדעות שונות גם אם נראות לי או לך כשגויות או אפילו חמור מכך}} - מדברי רבינו לגבי ערך ספציפי זה (אגב סגנון הדברים וניסוחם נראה לי מתאים למשתמש אחר בדווקא ואכמ"ל וכשם שמצווה לומר כו' לצערנו) בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 17:51, 12 במאי 2025 (IDT)
{{א|ליובאוויטשפדיה}} למה 'נמצאת' בלשון נקבה?! בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 22:37, 12 במאי 2025 (IDT)

רשימות הרבי

2025-05-12T19:39:05Z

ליובאוויטשפדיה: /* קישורים חיצוניים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=רשימות הרבי|אחר=רשימות הרבי הריי"צ|ראו=רשימות ויומני אדמו"ר מוהריי"צ}}
[[קובץ:רשימות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער קובץ רשימות]]
ה'''רשימות''' הינם כתבים אותם כתב [[הרבי]] לעצמו. רובם של הכתבים נשמרו אצל הרבי ורובם לא ניתנו על ידו לפירסום, מלבד חלקים נבחרים{{הערה|ביניהם: ב[[ספר המאמרים תרס"ו]], ב[[היום יום]], ב[[אגרות קודש]], ב[[ספר המנהגים]], בהערותיו על [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ול[[מניח|מניחי]] ה[[שיחות]] כשהתעוררו קשיים.}}, כשאז ציין "מרשימותי" או "מילקוט דרשימותי".

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הוציאו חברי [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] את הרשימות שנשמרו על ידי הרבי ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]] במגירת שולחנו{{הערה|ע"פ עדות הרב [[מנחם מענדל גרונר]] המחברות עמדו על השולחן (ו[[הרבי]] הראה פעמים רבות קטעים מתוכם ל[[יהודה לייב גרונר|ריל"ג]]) לאחר [[האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד)|כ"ז אדר]] הכניס ה[[יהודה לייב גרונר|ריל"ג]] את המחברות למגירה (כדי שהרופאים הגויים לא יתנהגו בהם בביזיון) [https://col.org.il/news/163539 גילויים מן החדר: כך הפך להיות החדר של הרבי וחשיפת ה'רשימות'{{וידאו}}{{COL }}].
הובא גם בספר [[חשבונו של עולם (ספר)|חשבונו של עולם]] לר' [[בנימין ליפקין]].}}, והוציאו אותם לאור בסדרת ספרים בשם "רשימות" לשמחת חסידי חב"ד. למהלך זה התנגדו כמה מחסידי חב"ד {{דרוש מקור}}.

== חלקי הרשימות ==

הרשימות מתחלקות לכמה וכמה מדורים:

=== החלק הראשון ===

* אגרות קודש: אגרות שכתב הרבי ונשלחו לאנשים אך לא פורסמו ב[[אגרות קודש]], וכן אגרות שקיבל והוסיף עליהם את הגהותיו.
* רשימות היומן - מהחלקים העיקריים והגדולים ב[[רשימות]], וכולל בתוכו: רשימת דברים של הרבי [[הריי"צ]], בתוכם בעיקר סיפורים ובמקומות בודדים - גם מנהגים. הסיפורים המובאים בחלק זה מתאפיינים בכך שהינם סיפורים השייכים וקשורים עם [[פורטל:בית רבי|בית רבי]], ובמהלך העריכה השמיטו העורכים סיפורים פרטיים מידי. רשימות אלו לוקטו בספר "תורת מנחם רשימת היומן" שיצא לאור בשנת [[תשס"ו]]. מהדורה שנייה ומתוקנת שלו הופיעה בשנת [[תשע"ו]].
* רשמי נאומים: נאומים שהרבי מסר, וזו בעצם התמצית שלהם לפני האמירה (בחלקים מסויימים כתוב "לא נאמר"). חלק נכבד מסר הרבי ל[[שלום בער לוין]] כבר בשנת [[תשמ"ו]] ביחד עם חבילת אגרות מהשנים הראשונות, אותם שלח הרבי להדפסה באגרות קודש ואותם הדפיסו בתחילת "[[תורת מנחם]]" חלק א' ([[תשנ"ג]]) בשם "רשימות אדמו"ר שליט"א".
* רשימות: דברי תורה שהרבי העלה על הכתב בשנים שקודם הנשיאות, לרוב הם אינן מסודרים לפי תאריך.

=== החלק השני ===

החלק השני הינו ספרים שהרבי כתב ולא יצאו לאור:
* [[היום יום חלק שני]]: חלק קטן ממנו הודפס בהוספה להיום יום עם תרגום ב[[לשון הקודש]].
* [[רשימת שניים אוחזין]]: קונטרס שלם שערך הרבי להדפסה, שלחו והגיהו, ואף צייר את שער הקונטרס בפרוטרוט עבור בני הישיבות. הקונטרס נדפס לראשונה בחלקו ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] בקובץ [[צדי"ק למלך]] ח"א, ולאחר מכן במלואו בשנת [[תשנ"ו]].
* מראי מקומות הגהות והערות קצרות ל[[תניא|סש"ב]]: במקומות רבים הרבי כתב על חיבור זה (שברצונו להדפיסו) וכן כתב בהקדמה לספר המפתחות שלו על [[תניא]] שיוציאו לאור בקרוב.
* סדר נטילת ידיים לסעודה וסדר ברכות הנהנין: הרבי העתיק את קונטרס "שם הגדולים" לנכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] (זלמן מרדכי) על סדר ברכות הנהנין והוסיף את הערותיו על סדר ברכות הנהנין. באגרות קודש{{מקור}} כתב הרבי שרוצה להוציאו אך אינו יכול "מפני אפס הפנאי".
* רשימת המנורה - סדר הדלקת נרות ה[[מנורה]] ב[[בית המקדש]] לכל הדעות ועל פי [[תורת החסידות]] ובעבודת האדם. נרשם ב[[פריז]] שב[[צרפת]] בשנת [[תרצ"ט]], על פי בקשת [[אדמו"ר הריי"צ]]. הרשימה כוללת י"א פרקים. יצא לאור ב[[כ"ח סיוון]] [[תשנ"ח]].
* הגהות לסידור אדמו"ר הזקן: הגהות שכתב הרבי על סידור [[אדמו"ר הזקן]] ולא פירסמם.

== פירסום הרשימות ==

=== לפני שנת תשנ"ד ===

מתחילת קיץ [[תשנ"ב]] פורסמו כמה וכמה רשימות בקבצים [[צדי"ק למלך]], ובספר [[תורת מנחם התוועדויות]] חלק א' בתחילתו.

רשימות אלו, לא היו חלק מחוברות ה"רשימות" שנמצאו במגירת הרבי - אלא שכאשר ערכו את סדרת [[אגרות קודש]], ביקשו מהרבי שיתן מכתבים מהשנים הראשונות, והרבי נתן חבילה של מכתבים. בחבילה ההיא היו כמה עמודים של "רשימות" וכן "היום יום חלק שני". כשנשאל הרבי על כך, הרבי ענה שהעורכים ימצאו מה לעשות עם זה. בפועל הרשימות נשארו בידי עורכי האגרות. בשנת תש"נ נתנו את "היום יום חלק שני" לרב [[פרץ בלוי]] (שפירסם אותו כהוספה למהדורת ה"היום יום" המתורגמת לעברית), אך לאחר שבא ספר זה לעיני הרבי ענה הרבי (תוכן) "חלק שני - מי נתן רשות להוציאו לאור?"{{הערה|[[דברי משיח]] תשמ"ט ח"ג יומן לתאריך ח"י אדר א'.}}. ואת הרשימות הוציאו לאור בקובצי צדי"ק למלך ובחלק א' של תורת מנחם התוועדויות, כנ"ל. אחר כך, כשהתפרסמו סדרת הרשימות, העורכים גם פרסמו מחדש את ה"רשימות" הללו בתוך הסדרה, והושמטו מתורת מנחם חלק א' בהוצאה החדשה.

בשנת [[תשס"ט]] "מרכז החסד - [[מטה משיח נתניה]]" ערכו ליקוט מקיף של כל הרשימות שפירסם הרבי בעצמו, והדפיסו אותם בקונטרס תחת השם 'ליקוטי רשימות'{{הערה|ראו להלן בפסקה [[#לקריאה נוספת]].}}.

=== אחרי שנת תשנ"ד ===

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], הוציאוחברי ועד [[אגודת חסידי חב"ד]] את הרשימות ממקומם, והחלו לפרסמם בצורה מסודרת בחוברות מדי שבוע. החוברות התפרסמו החל מחודש כסלו תשנ"ה עד תחילת שנת [[תש"ס]]. בשל סגנונו הקצר של הרבי ברשימותיו (שנכתבו לעצמו, ולא לפירסום), ערכו המוציאים לאור פענוח והסבר לדברי הרבי. לאחר מכן יצאו חוברות אלו כסדרה, כשנושאים שנדונו בארוכה יוצאים כספר בפני עצמו (רשימת המנורה, שנים אוחזין, מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים, רשימת היומן).

בשנת [[תשע"ח]], הדפיס [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] כמה קטעים מהרשימות בפיענוח מחודש{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=109621 דיווח והחוברת הראשונה, באתר col]}}, במסגרת מבצע "כתבית יהבית".

== הפולמוס בקשר להוצאתם ==

גילוי ופרסום הרשימות לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] עוררו ספק על האפשרות ואופן הפרסום. בעקבות כך נערכו כמה אסיפות.

=== אסיפת אגו"ח ===

האסיפה הראשונה{{דרושה הבהרה|האסיפה הראשונה - האם היו עוד אסיפות?}} כונסה על ידי מספר חברי [[אגו"ח]] ביום [[ב' אייר]] [[תשנ"ה]] ליד [[770]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=110684 תמונות מהאסיפה, באתר col].}}. באסיפה השתתפו משפיעים, שלוחים ועסקנים: הרב [[יואל כהן]], הרב [[שלום בער לוין]] (נציג אגו"ח), הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[שניאור זלמן גופין]], הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']], הרב [[שלמה זרחי]], הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]], הרב [[מנחם מענדל גורדון]] ([[לונדון]]), הרב [[דוד רסקין]], הרב [[משה הרסון]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[אהרן חיטריק]], הרב [[יהושע מונדשיין]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], הרב [[יוסף יצחק הבלין]], הרב [[אליהו מטוסוב]], הרב [[יוסף וינברג]] ור' [[יוסף ברוך פרידמן]].

האסיפה הונחתה על ידי ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]], מנהל [[ועד הנחות בלה"ק]].

בתחילת האסיפה הובהר שפירסום הרשימות הוא באחריות אגו"ח ומטרת האסיפה מסתכמת בהידברות על אופן הדפסתם ופירסומם בלבד. בשונה מהנכתב בהזמנה לנאספים שמטרת האסיפה היא לדון "הן בדבר עצם ההוצאה לאור והן בהאופנים השונים כו'"{{הערה|הרב [[שלום יעקב חזן]], נדפס בקובץ [https://drive.google.com/file/d/0B9PiHDkuyHUjZndGdHl6V2lmR0ozRzRzc1NUZlMwWVhfY19V/view חיים שנים ישלם] עמ' 25.}}.

=== הסתייגויות ===
יש הנמנעים מלימוד ברשימות אלו, ומצטטים את דברי הרבי נגד לקיחת כתבים מרשותם של רבותינו נשיאנו והוצאה לאור מתורתם ללא רשות, ובפרט דברי הרבי בקשר לרשימות אלו שמהם עולה, לטענתם, כי אין רצונו לפרסמם{{הערה|מענה הרבי משנת תשמ"ז : "('''כנראה''' לא הדפסתי מרשימותי - לפועל) א"כ לא יוסיפו זה - עד שימצאו '''בהנדפס'''".}}. בנוסף לדיון אודות הלימוד, הם טוענים שעצם הנגיעה וההוצאה של הכתבים מהמגירה, כמו עוד מאות חפצים ומכתבים אחרים אסורה בתכלית ומצטטים את דברי הרבי משנת תשמ"ה שההוצאה של דברים השייכים לרבי מרשותו הופכת אותם ל"פצצה חיה" ואת המקום בו נמצאים למקום סכנה מוחשית עבור דייריו ועבור כל הנמצאים שם{{הערה|קובץ "[https://drive.google.com/file/d/0B9PiHDkuyHUjZndGdHl6V2lmR0ozRzRzc1NUZlMwWVhfY19V/view חיים שנים ישלם]" ברוקלין, תשע"ח, עמוד 4 ואילך.}}. טענתם העיקרית היא - שעד עצם היום הזה, הרשימות לא חזרו למקומם. כמו כן מוסיפים את דברי הרבי לאחר פטירתו של [[אברהם פריז]] שרק לאנשים כמוהו ישנה רשות לגנוב, אך לא לכל אדם.

כנגד זאת טוענים המצדדים בלימוד הרשימות שדברי הרבי התייחסו להדפסה שלא ברשות הגוף המוסמך להחליט בנושא שהינו [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]], ואין לערער על החלטתו. כמו כן מצטטים את דברי הרבי ב[[משפט הספרים]] שאפילו אלו שאינם מבינים ש[[הרבי הריי"צ]] בחיים, ולכן לא הייתה ירושה, מבינים שהספרייה שייכת לאגודת חסידי חב"ד, ולא לאדם פרטי, ועל סמך זה טוענים שגם ההחלטה על הרשימות ושאר החפצים של [[הרבי]] היא בסמכות אגו"ח{{הערה|1=טענתם הובאה בקובץ "[https://drive.google.com/file/d/0B2RSCtd3E7gUZUM0VGVIZmRQbk4tWVNwWUtYMDBDQXZTemd3/view דרך שקר הסר ממני ותורתך חנני]", ע' 8 ואילך.}}. וביך כך וביך כך לפועל, לאחרי המעשה, ברור שצריך ללמוד את זה.

בנוסף העיד הרב [[מנחם מענדל גרונר]], שמיקומם הטבעי של הרשימות היה על השולחן בחדר הרבי, אך לפני שנפגש הרבי עם [[שניאור זלמן רובאשוב (שז"ר)|זלמן שז"ר]] בחדרו ביקש מהמזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר|לייבל גרונר]], אביו, לסדר את החדר (יחד עם בניו), ובמהלך סידור זה הוכנסו הרשימות למגירה.

הרב [[שלום יעקב חזן]] פירסם מאמר ב[[שבועון בית משיח]] ובו הצביע על בעיות רבות בתהליך פרסום הרשימות{{הערה|המאמר נדפס שוב בקובץ "[https://drive.google.com/file/d/0B9PiHDkuyHUjZndGdHl6V2lmR0ozRzRzc1NUZlMwWVhfY19V/view חיים שנים ישלם]" הנ"ל, בע' 23 (בהשמטות קלות).}}; אך לא שלל את הפרסום, והוסיף שהוא אישית שמח ממנו. הוא אף פרסם מספר [[הערות התמימים ואנ"ש|הערות]] על הרשימות.

== ראו גם ==
* [[רשימת שניים אוחזין]]
*[[רשימת המנורה]]

== לקריאה נוספת ==

* הרב [[דוד פלדמן]], '''רשימו מהרשימות''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון [[חג הפסח]] [[תשנ"ה]], והמשכו בגליונות [[חודש אייר]] תשנ"ה
* הרב [[שלום יעקב חזן]], '''הרשימות הגנוזות''', [[שבועון בית משיח]] גליון 41 עמ' 27
* הרב [[יהושע מונדשיין]], [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=105&lang=hebrew '''אור חדש אור גנוז'''].

== קישורים חיצוניים ==
* [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/2988330/jewish/page.htm חוברות "רשימות" כ"ק אדמו"ר שליט"א. (א' - קפ"ט)], באתר [[חב"ד אורג|חב"ד. אורג]].
* '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/bd/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA.pdf לקוטי רשימות]''', רשימות עניינים וסיפורים כתובים בידי כבוד קדושת מלך המשיח אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש שהואיל לפרסמם – במסירתם, העתקתם או בעל פה {{PDF}} הוצאת "מרכז החסד - מטה משיח נתניה", התשס"ט ([https://drive.google.com/file/d/1aeE7p6AuuQ4Uu5dr7wZrYDtcnBkuVB_Y/view?usp=drivesdk גרסת טקסט ב'גוגל דרייב'])

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)

2025-05-12T19:31:10Z

ליובאוויטשפדיה: /* תולדות חיים */

[[קובץ:מנחם מענדל שניאורסון הבן-דוד של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל שניאורסון]]
ר' '''מנחם מענדל שניאורסון''' ([[כ"ח אלול]] [[תרע"ו]] - [[י"ד אלול]] [[תשמ"ז]]) היה הבן-דוד היחיד של [[הרבי]] מצד אביו ומצד אמו: אביו ר' [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל]] הוא אחיו וגיסו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]], ואמו הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון|מרים גיטל]], היא אחותה של [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]], אמו של הרבי.

==תולדות חיים==
מנחם מענדל נולד ב[[כ"ח באלול]] שנת [[תרע"ו]] בעיר [[ניקולייב]]. לאביו ר' [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל]], ואמו הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון|מרים גיטל]]. ב[[י"ג בטבת]] [[תש"א]] התחתן עם גניה לבית געלער. החתונה התקיימה בעיר אודסה, ו[[מסדר הקידושין]] היה אביו, ר' [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל]].

כשפלשו הנאצים ל[[אוקראינה]] ברחה המשפחה לעיר טשרדז'או שבמדינת טורקמניסטן. אביו, ר' [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל]], הגיע לגור בביתם, אחרי ששוחרר ממאסרו.

בשנת [[תש"ה]] עברה משפחתו של ר' מנחם מענדל שניאורסאהן לעיר זפרוז'יה שבאוקראינה. לאחר [[הסתלקות]] דודו רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] בעיר אלמא-אטא, התקשרה אליהם הרבנית חנה ובקשה לבוא להתגורר אצלם בזפרוז'יה, כי הם היו הקרובים היחידים שנותרו לה בברית המועצות.

משפחת שניאורסאהן הכינו עבורה דירה בשכנות לביתם. אבל ברגע האחרון הצליחו חסידי [[חב"ד]] לסדר לה מעבר ל[[מוסקבה]] ומשם יצאה את ברית המועצות. הרבנית חנה העבירה את כתובתו של אחיינה מנחם מענדל, לרבי שהיה אז ב[[ניו יורק]], ומאז החלה משפחתו של מנחם מענדל לקבל מכתבים וגלויות מהרבי.

ב[[רשימות אדמו"ר שליט"א]] מופיע כמה אגרות קודש שהרבי כתב לו.

מכתביו של הרבי למשפחת שניאורסאהן נמשכו עד שנת [[תש"ט]] - אז נהיה מסוכן לקבל מכתבים מחו"ל והרבי הפסיק את משלוח המכתבים.

ר' מנחם מענדל היה פרופסור למתמטיקה באוניברסיטאות רבות ברחבי ברית המועצות. נולדו לו שני בנים, שלאחד מהם קרא בשם לב, ע"ש דודו ר' לוי יצחק. בעשרות השנים האחרונות התגוררה משפחת שניאורסאהן בעיר איבנובה לא הרחק ממוסקבה, שם נפטר ר' מנחם מענדל ביום [[י"ד באלול]] שנת [[תשמ"ז]].

לפני מספר שנים היגרה המשפחה ל[[ניו יורק]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28210 ידיעה באתר {{COL}}]}}.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28210 חשיפה בלעדית: פרטים חדשים על משפחתו של הרבי]{{חב"ד און ליין}}
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=28291 תמונת קברו של ר' מנחם-מענדל שניאורסון]{{חב"ד און ליין}}
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת חייקין|תוכן={{עץ משפחת חייקין}}}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ז]]

בית ישראל (מרכז רפואי)

2025-05-12T19:23:20Z

ליובאוויטשפדיה:

[[קובץ:מרכז רפואי בית ישראל.png|שמאל|ממוזער|250px|בית הרפואה בית ישראל. צילום: מפות גוגל]]
'''בית ישראל''' הוא [[בית רפואה]] יהודי בשדרה הראשונה ב[[מנהטן]], שהרבי שהה בו מכ"ז אדר תשנ"ד עד ג' תמוז תשנ"ד.

לאחר האירוע הבריאותי של [[הרבי]] ב[[כ"ז אדר]] [[תשנ"ד]]{{הערה|שנתיים בדיוק לאחר האירוע הראשון ב{{ה|אוהל}} בשנת [[תשנ"ב]], וכמה ימים לאחרי שהרבי עבר ניתוח בעיניו הק'.}} בו עבר אירוע מוחי נוסף, קשה שבעתיים מהראשון, צוות המזכירות "העביר" את הרבי למרכז הרפואי 'בית ישראל'.

הרבי שהה בקומה השביעית. בבית הרפואה היה אבטחה כבדה, ביחוד לאחרי רצח הקדוש [[ארי הלברשטם]] [[הי"ד]].

אחרי שהרבי הגיע לבית הרפואה, העוברה בדרך ממילא "מרכז חב"ד" לבית הרפואה, בחורי ה'[[קבוצה]]' ושאר הבחורים שלמדו ב-[[770]] באותו זמן הגיעו ללמוד ליד הרבי. לצורך קיומם של סדרי הלימודים בסמיכות למקום שהותו של הרבי, ייחדה הנהלת בית הרפואה אולם שלם שהוסב ל[[זאל]] של ישיבת תומכי תמימים, ובכל ערב היו מגיעים הבחורים מ[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] ללמוד שם. ואף יצא קובץ הערות מ"ישיבה" זו בשם "קובץ בית ישראל".

ב[[שבת]]ות ו[[חג]]ים הגיעו גם [[אנ"ש]] תושבי [[קראון הייטס]] לשבות במקום, וחלקם היו עושים את הדרך רגלית בצהרי יום השבת{{הערה|מרחק של כשעתיים הליכה.}}.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/moshiach/804175/ רגע המבחן] - וידאו תיעודי מבית [[ואביטה נפלאות]] על התקופה בה הרבי שהה בבית ישראל ואמונת החסידים למרות הכל ב[[נצחיות חייו של הרבי]] והתגלותו הקרובה כ[[מלך המשיח]] {{אינפו}}
*[[בנימין ליפקין]], '''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_היום_בו_הזמן_החבדי_עצר_מלכת_בנימין_ליפקין_בטור_מיוחד_81252.html היום בו הזמן החב"די עצר מלכת]''', תיאור יום כ"ז באדר [[תשנ"ד]] מנקודת מבטו של בחור {{COL}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ניו יורק (עיר)]]
[[קטגוריה:בתי רפואה]]

פעשא לאה לאפיין

2025-05-12T07:16:01Z

ליובאוויטשפדיה: ביטול גרסה 763382 של מענדל סופר (שיחה)

[[קובץ:הרבי בהלוויית לאה לאפיין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי בהלוויות לאה לאפיין]]
מרת '''פעשא לאה לאפיין''' [[הי"ד]] ([[תשי"ד]] - [[ב' אדר|ב' אדר א']] [[תשנ"ב]]) הייתה מנשות חב"ד ב[[קראון הייטס]], שנרצחה על [[קידוש ה']] על ידי אפרו אמריקאי בביתה.

==תולדות חיים==
נולדה בשנת [[תשי"ד]] בעיירה ליד יוסטון שב[[טקסס]] לאביה ר' שרגא פייבל{{הבהרה|שם משפחה?}}. משפחתה אז לא שמרה [[תורה]] ו[[מצוות]]. כנערה היא [[עלייה לארץ ישראל|עלתה לארץ ישראל]] ונקלטה בקיבוץ. לאחר מכן היא [[חזרה בתשובה]], ועברה ללמוד במכון "נווה ירושלים". לאחר סיום תקופת הלימודים היא חזרה לטקסס, שם נישאה עם ר' חיים דוד לאפיין.

לאחר נישואיה, היא התגוררה עם משפחתה ב[[מוריסטון]], אולם לאחר מכן בהוראת [[הרבי]] היא חזרה לטקסס. בטקסס היא הייתה עורכת גיליון חדשות עבור הפעילות החב"דית. לאחר מספר שנים עברה עם משפחתה ל[[קראון הייטס]].
===רציחתה===
בצהרי [[ב' אדר א']] [[תשנ"ב]], בהיותה צעירה, נשואה ואם לארבעה ילדים, נכנס אפרו אמריקאי לבית משפחת לאפיין ב[[קראון הייטס]] ורצח את אם המשפחה שעמדה נגדו בגבורה. באתו זמן נכחה בבית גם ביתה הקטנה.

[[קובץ:הרבי בהלויית פעשה לאפיין..jpg|ממוזער|[[הרבי]] יוצא ל[[הלוויה|הלווית]] מרת [[פעשא לאה לאפיין]] ברחוב [[קינגסטון]]]]
למחרת, ביום שישי בצהריים, הובאה למנוחות אחרי הלוויה המונית שבראשה צעד [[הרבי]].

הרבי יצא להלווייתה של מרת לאפיין והמשיך באופן חריג עד לבניין צא"ח (ההלוויה פנתה ימינה לעבר ביתה של המנוחה), שם נעצר והמתין עשר דקות עד שכל הקהל חלף, ולאחר מכן חזר לחדרו.

ב[[ט' אדר]] - יום סיום ה'[[שבעה]]' אחרי חזרתו מ[[האוהל]] אמר הרבי [[שיחה]] מיוחדת בעקבות אירוע הרצח המחריד. זה היה מעמד מרטיט שבו דיבר הרבי בכאב רב. בשיחה אמר הרבי שלא מתאים שמאורע כזה יתרחש בימי ההכנה לגאולה, וצריך לבוא על כך בטענה אל הקב"ה ולבקש שלא יקרו עוד כאלו דברים מצערים.

כשנה לאחר מכן בשנת [[תשנ"ג]] הורשע הרוצח בבית המשפט, ונידון למאסר עולם.

בשנת [[תשס"ח]] נפתחה בקראון הייטס בריכת שחייה לעילוי נשמתה{{הערה|[https://col.org.il/news/36035' ועד הקהל' פותח בריכת שחייה לילדי קראון-הייטס {{col}}]}}.

בשנת [[תשע"א]] הוכנס [[ספר תורה]] ל-[[770]] לעילוי נשמתה{{הערה|[https://col.org.il/news/59927 ב-770 הוכנס ספר-תורה לע"נ מרת לאפיין ● גלריה] {{חב"ד און ליין}}.}}.

== קירובי הרבי ליתומים ==
בשבתות שלאחרי רצח אימם מרת לאפיין הי"ד, זכו היתומים שליט"א לקירובים מהרבי<ref>ראה גם [[יתומי משפחת שארף]].</ref>, אבל זה הי' רק לתקופה קצרה, ואין אתנו יודע עד מה, ובעונותינו הרבים ביום המר כ"ז אדר א' תשנ"ב. כשנשיא ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א הי' בציון הק', את חלינו הוא נשא ומכאובינו סבלם. ויה"ר שנזכה תיכף ומי"ד ממ"ש, אז [[דער רבי זאל געזונט זיין|דער רבי זאל זיין געזונט און שטארק]], והוא יגאלנו.

* בהתועדות ש"פ תצוה תשנ"ב מזג הרבי יין מגביעו הק' להיתומים, וכן לאביהם ואמר לו "ברכה והצלחה, ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים בגאולה האמיתית והשלימה", ולאח"ז הרבי עודד לעברם, לאחרי ההתועדות בסיום [[תפילת מנחה]], כשא' היתומים אמר [[קדיש יתום]], הרבי המתין עד שיסיים קדיש, וענה אחריו אמן בשימת לב מיוחדת, וכן בקדיש דרבנן.
* בהתועדות ש"פ כי תשא עמדו היתומים ואביהם ליד הרבי, והרבי הביט לעבר א' מהם כשאמר קדיש.
* בסיום תפלת מנחה לאחרי התועדות ש"פ ויקהל (התועדות האחרונה '''לע"ע''') באמצע שאמרו קדיש הרבי הסתובב פתאום לעברם, והביט עליהם עד שיסיימו קדיש, וטרם צאתו עודד לעברם).

==משפחתה==
*בנה, הרב אברהם לאפיין - (נולד [[תשמ"ז]]), משלוחי הרבי בטקסס ו[[שליח הרבי]] במסגרת '[[חב"ד בקמפוס]]' העולמי ב[[אוניברסיטה]] של מדינת מיזורי, על שם וושינגטון, בעיר קולומביה שבמיזורי.

==לקריאה נוספת==
*[[משה מרינובסקי]], '''לעילוי נשמתה של אמה''', בתוך שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון מס' 1945.

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/files/uploads/crop/2022/02/61ff956861784_1644139880_news_images_gallery.jpg תמונת המצבה שלה] {{תמונה}}
* [https://col.org.il/news/136440 כך זה היה: הרצח הנורא המחאות הסוערות - ושיחת הרבי הנוקבת ● וידאו] {{col}}
* [https://chabad.info/in-focus/652964/h הרבי משתתף בהלווית מרת לאפיין הי"ד] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [https://photos.google.com/share/AF1QipN869cuov_eEZqDxsISZA8p9XcVrRWMC7jJsCediSyAIY4QKjYF-9ISO3tiYoSH-w?key=Mm91enVkM1NsTXZwZ2VSUzJZNU5MUk41amVIbDRn גלריית תמונות מההלווייה] {{רבי דרייב}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לאפיין, פעשא לאה}}

[[קטגוריה:נשי חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]

מפתח

2025-05-12T06:55:29Z

ליובאוויטשפדיה: ביטול גרסה 761288 של 67.86.131.134 (שיחה)

[[קובץ:מפתח.png|שמאל|ממוזער|180x180 פיקסלים|הלוגו של "מפתח"]]
"'''מפתח לתורת כ"ק אד"ש'''" או בקיצור "'''מפתח"''' היא אפלקצייה הכולל כל ה[[הנחות]] של כל ה[[שיחות]] ו[[מאמרים]] [[מוגה|מוגהים]] ובלתי מוגהים, הגהות, ווידיאו'ס, ואודיו, מסודר לפי שנים, חודשי השנה, פרשיות ומועדים. וכן [[מכתב כללי|מכתבים כללים]], ו[[יומן|יומנים]]. המערכת של האפלקצייה מוציא לאור מדי שבוע חוברת [[עלי ההגהה]], ולעתים יומנים וכיוצא בזה.

== היסטוריה ==
בשנת [[תשע"ט]] השיקה מכון [[רבי דרייו|רבי דרייוו]] את אפלקציית "מפתח" המאפשר גישה נוחה ומסודרת למאגר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר|מאמרי]] הרבי בחלוקה לפי שנים, פרשיות, כרכים ב[[ליקוטי שיחות]] ו[[חג|מועדים]].

דרך האפליקציה ניתן למצוא תכנים בנקל לפי תאריך ולפי חלק ב[[ליקוטי שיחות]] (הרגיל, פרשיות ומועדים).

בליקוטי שיחות נמצאים גם תרגומם של השיחות בלשון הקודש וכן קיצור של השיחות בעריכת הרב פלדמן שליח הרבי בקונטיקט{{הערה|הקיצורים נלקחו מאתר http://www.sichos.net}}.

המפתח כולל את ספרי [[שיחות קודש]], [[לקוטי שיחות]], [[התוועדויות]] בשילוב תוכן עניינים והנחות ב[[אנגלית]]. נוספו גם צילומי הגהות, אודיו ווידאו של אמירת השיחה, הפניות לשיחות ומכתבים, מכתבים כלליים (בשפתם המקורית, ב[[לשון הקודש]], ובאנגלית) ו[[יומן|יומנים]] המחולקים לפי שנים, חדשים ומחברים.

מערכת האפליקציה (ובפרט החל משנת [[תשפ"ב]]) מוציא לעתים קרובות צילומי [[הגהה|עלי ההגהה]] של שיחות שנמסרו לידם ממקורות שונות.

ב[[כסלו]] [[תשפ"א]] השיקה המערכת אפליקציה בשם 'אגרות קודש' ובה חלוקה נוחה לפי כרכים ונושאים ובכל נושא יש נושאים משניים, וכן מנוע חיפוש במגוון נושאים באגרות קודש. גם המענות שיוצאים לאור על ידי מערכת "[[ליקוט מענות קודש|ליקוט מענות]]" נכללו באפליקציה.

ב[[ניסן]] [[תשפ"ב]] הושקה אפליקציית '[[Rebbe responsa]]' המאגדת אלפים רבים של מכתבי הרבי באנגלית (רבים מהם מתפרסמים לראשונה במסגרת האפליקציה), בצורה מסודרת לפי נושאים ובתוספת מנוע חיפוש.

== חברי ההנהלה והמערכת ==

* ר' [[מנחם מענדל מינץ|'''מנחם מענדל מינץ''']] - באלטימור, יו"ר [[רבי דרייב]]. מהמייסדים.
* ר' '''שניאור זלמן פייפ''' - [[קראונהייטס]], נ. י. היו"ר ומהמייסדים (בן ר' [[דוד שלום פייפ]]).
* ר' '''שלמה זלמן ברון''' - שליח בלאביק טעקסעס, מהמייסדים. (בן הרב [[יוסף ישעיה ברוין|יוסף ישעי' ברון]])
* ר' '''שמואל בוטלער''' - [[קראונהייטס]], נ. י.
* ר' '''מנחם מענדל מונדשיין''' - [[קראונהייטס]], נ. י. (בן ר' [[לוי יצחק מונדשיין]]).
* הת' '''מנחם מענדל לוינזון''' - יו"ר מערכת [[ליקוט מענות קודש]].

== קישורים חיצוניים ==
* [https://www.mafteiach.app/all/by_year/5690_5710 '''דף הבית של "מפתח"'''].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבי דרייב]]

הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א

2025-05-12T06:54:22Z

ליובאוויטשפדיה:

[[קובץ:הערות בתורת אד''ש.png|ממוזער|שער הראשי של הקובץ]]
קובץ '''הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א''' הוא [[הערות התמימים ואנ"ש|קובץ הערות]] כללי המיועדת ל[[תורת הרבי|תורתו של הרבי]], היוצא לאור מדי שבוע על ידי כמה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]].

==היסטוריה==
באמצע שנת ה[[שבעים]] שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א, התחיל "ועד שבעים שנה" שעל ידי תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]], להוציא לאור [[הערות התמימים ואנ"ש|קובץ הערות]] שבועי המיועדת אך ורק ל[[ספרי אדמו"ר שליט"א|תורת כ"ק אדמו"ר שליט"א]].

הקובץ יוצא לאור מדי שבת בשבתו, בתחילתה מודפסת בדרך כלל [[מענות קודש|מענה]], [[כתי"ק]] או [[יומן]] פרטי בפרסום ראשון.

ההערות בקובץ נכתבים על ידי [[תמימים]] ו[[אנ"ש]] מרחבי תבל<ref>בקובץ יש כותבים קבועים, לדוגמה הת' יהושע שי' האלצשטיין, ר' שמואל יוסף שי' גרינבוים, הת' פסח בצלאל משה שי' מייערס ועוד.</ref>. המערכת מקבלת כל סוג הערה בכל חלקי תורת נשיא דורנו.

רבים מההערות הם על ה[[הנחות]] השונות של שיחות ומאמרים, ועל ה[[עלי הגהה|הגהות]], מכתבים, מענות וכדומה, הנדפסים ב[[תשורות]] וכיוצא בזה.

לרגל כמה מה[[יום טוב|ימים טובים]] במשך השנה כגון יום הבהיר [[יו"ד שבט]] ויום הבהיר [[י"א ניסן]] מודפסת קובץ חגיגית מורחב.

מדי שבוע הקובץ מוקדשת "לזכות כ"ק אדמו"ר שליט"א".

כיום הקובץ יוצא לאור על ידי כמה מתלמידי 770, נכון ל[[ה' בניסן]] [[תשפ"ה]], יצא לאור 232 קבצים.

== קישורים חיצוניים ==
* [https://drive.google.com/drive/folders/1xhbeTg19y55V9xcVGC5qx2Goyl-gI_Br?usp=drive_link כל הקבצים בסדר שנדפס ומחולק לפני נושאים] {{דרייב}}.

== הערות ==
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]

הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א

2025-05-12T06:54:03Z

ליובאוויטשפדיה:

[[קובץ:הערות בתורת אד''ש.png|ממוזער|שער הראשי של הקובץ]]
קובץ '''הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א''' הוא [[הערות התמימים ואנ"ש|קובץ הערות]] כללי המיועדת ל[[תורת הרבי|תורתו של הרבי]], היוצא לאור מדי שבוע על ידי כמה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]].

==היסטוריה==
באמצע שנת ה[[שבעים]] שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א, התחיל "ועד שבעים שנה" שעל ידי תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]], להוציא לאור [[הערות התמימים ואנ"ש|קובץ הערות]] שבועי המיועדת אך ורק ל[[ספרי אדמו"ר שליט"א|תורת כ"ק אדמו"ר שליט"א]].

הקובץ יוצא לאור מדי שבת בשבתו, בתחילתה מודפסת בדרך כלל [[מענות קודש|מענה]], [[כתי"ק]] או [[יומן]] פרטי בפרסום ראשון.

ההערות בקובץ נכתבים על ידי [[תמימים]] ו[[אנ"ש]] מרחבי תבל<ref>בקובץ יש כותבים קבועים, לדוגמה הת' יהושע שי' האלצשטיין, ר' שמואל יוסף שי' גרינבוים, הת' פסח בצלאל משה שי' מייערס ועוד.</ref>. המערכת מקבלת כל סוג הערה בכל חלקי תורת נשיא דורנו.

רבים מההערות הם על ה[[הנחות]] השונות של שיחות ומאמרים, ועל ה[[עלי הגהה|הגהות]], מכתבים, מענות וכדומה, הנדפסים ב[[תשורות]] וכיוצא בזה.

לרגל כמה מה[[יום טוב|ימים טובים]] במשך השנה כגון יום הבהיר [[יו"ד שבט]] ויום הבהיר [[י"א ניסן]] מודפסת קובץ חגיגית מורחב.

מדי שבוע הקובץ מוקדשת "לזכות כ"ק אדמו"ר שליט"א".

כיום הקובץ יוצא לאור על ידי כמה מתלמידי 770, נכון ל[[ה' בניסן]] [[תשפ"ה]], יצא לאור 232 קבצים.

== קישורים חיצוניים ==
* [https://drive.google.com/drive/folders/1xhbeTg19y55V9xcVGC5qx2Goyl-gI_Br?usp=drive_link כל הקבצים בסדר שנדפס ומחולק לפני נושאים] {{דרייב}}.

[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]

משתמש:ליובאוויטשפדיה

2025-05-01T04:50:15Z

ליובאוויטשפדיה:

משתמש:ליובאוויטשפדיה

2025-05-01T04:49:40Z

ליובאוויטשפדיה: /* פתיח */

אורך ימים (פייטל לוין)

2025-05-01T04:15:25Z

ליובאוויטשפדיה:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון של ר' פייטל לוין שלא נחבר|אחר=הניגון הנחבר המפורסם|ראו=אורך ימים}}

ניגון '''אורך ימים''' לר' [[שרגא פייטל לוין (קראון הייטס)|שרגא פייטל לוין]] הוא אחד הניגונים שחוברו לקראת יום הבהיר [[י"א בניסן|י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] - [[צדי"ק]] שנה, אבל לא התקבל כהניגון הרשמי.

== רקע ==
לקראת מלאות צדי"ק שנה להולדת כ"ק אדמו"ר שליט"א ביום הבהיר י"א ניסן תשנ"ב, שבועות ספורים לאחרי יום המר כ"ז אדר א', חיבר ר' פייטל את הניגון, שביטא את המצב בה החסידים מצאו את עצמם.

ר' פייטל העביר קלטת עם הניגון לחדרו הק' של הרבי באמצעות ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]], וכ"ק אדמו"ר שליט"א הקשיב לניגון במשך זמן רב להפליא, ועודד בידו הק'. כאשר הקלטת פסקה סימן כ"ק אד"ש להדליק אותה שוב.

לפועל הניגון שנבחר על ידי הועד, הוא ה[[אורך ימים|ניגון]] שחובר על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]]. ובכל זאת, בקרב [[תלמידי התמימים]] היו כמה שעדיין ניגנו את הניגון המיוחד הזה ב[[התוועדות חסידים|התועדויות]] וכיוצא בזה. בי"א ניסן של אותה שנה רקדו קבוצת בחורים במשך כל הלילה על המדרכה מול חדרו הק', בנגנם ניגון זה<ref>מזכרון הרב [[לוי יצחק אזימוב]], שליח כ"ק אד"ש בנעיי, צרפת.</ref>.

כמו כן, בכינוס הידוע שהתקיים לרגל י"א ניסן של אותה שנה, בהיכל יד אליהו בתל אביב, הושר הניגון ע"י ר' אברהם פריד, בביצועו של מונה רוזנבלום.

== "ואראהו בישועתי" ==
לקראת יום הבהיר י"א ניסן תשפ"ה, כמה בחורים הפיקו וידאו המשלב קטעים מוידאוי'ס של הרבי עם ביצוע מחודש של הניגון בשם "'''ואראהו בישועתי'''".

לניגון נוספו מילים ב[[אנגלית]] המתארות את אירועי חורף תשנ"ב, ההעלם ההסתר מכ"ז אד"ר עד עתה, וההתגלות בקרוב ממש.
{| class="wikitable"
!באנגלית
|'''באותיות אידית'''
|'''תרגום מילולי'''
|-
|Waiting late for Mincha
|וֵוייטִינג לֵייט פֿוֹר מִנְחָה
|מחכה מאוחר למנחה
|-
|Maariv then a Sicha
|מַארִיב דֶען אֶ שיחה
|מעריב ואז שיחה
|-
|Dollars for Tzedakah nearly every day
|דאלֶורְס פֿוֹר צְדָקָה נִירְלִי עוורִי דֵיי
|דולרים לצדקה כמעט כל יום
|-
|Shabbos afternoon
|שַבָּת אַפְטֶערְנוּן
|אחר הצהריים של שבת
|-
|Excitement fills the room
|אֶקְסַייטְמֶענְט פִילְס דֶא רוּם
|התרגשות ממלאת את החדר
|}
{| class="wikitable"
|Standing in my place the Rebbe I await
|סְטֶענְדִינְג אִין מַיי פְּלֵייס דא רֶבִּי אַיי עוֵוייט
|עומד במקומי, לרבי אני מחכה
|-
|Each and every week
|אִיטְשׁ אנְד עוורִי וִויק
|כל שבוע ושבוע
|-
|He’s giving us a peek
|הִיז גִיוִוינְג אס איי פּיִיק
|הוא נותן לנו הצצה
|-
|Opening our eyes to a new reality
|אוֹפֶּענִינְג אוּר אַייז טוּ איי נוּ רִיאֵלִיטִי
|פותח את עינינו למציאות חדשה
|-
|Moshiach’s on his way
|משִׁיַּחְ'ס אן הִיז וֵויי
|משיח בדרכו
|-
|He’ll be here any day
|הִיל בִּי הִיר אֶנִי דֵיי
|הוא יהיה כאן בקרוב
|-
|ואראהו בישועתי
|וְארְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי
|ואראהו בישועתי
|}
{| class="wikitable"
|Now, I hear my beeper ring
|נָאוּ, אַיי הִיר מַיי בִּיִיפֶּר רִינְג
|עכשיו, אני שומע את הביפר שלי מצלצל
|-
|“Mincha now” it’s signaling
|"מִנְחָה נאו" אִיטְס סִיגְנָלִינְג
|"מנחה עכשיו" זה מסמן
|-
|The streets are filled as young and old run with urgency
|דֶה סְטְרִיטְס אַר פִילְד אז יאנְג אֶנְד אוֹלְד רַן וִויט אוּרְדְזֶ'נְסִי
|הרחובות מלאים כשצעירים ומבוגרים רצים בדחיפות
|}
{| class="wikitable"
|Hoping that today
|הוֹוּפִּינְג דֶעט טוּדֵיי
|מקווים שֶהיום
|-
|The curtains open wide will stay
|דֶה קֶורְטֶנְס אוֹפֶּן וַייד וִויל סְטֵיי
|הוילונות פתוחים לרווחה יישארו
|-
|ואראהו בישועתי
|וְאֶרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי
|ואראהו בישועתי
|}
{| class="wikitable"
|Seeing the Rebbe’s face
|סִיִינְג דֶה רֶבִּי'ס פֵייס
|לראות את פניו של הרבי
|-
|Fills my heart with hope and strength
|פִילְס מַיי הַארְט וִויט הוֹופּ אנְד סְטְרֶענְט
|ממלא את ליבי בתקווה ובכוח
|-
|In these hard and trying times, on him I do rely
|אִין דִּיז הַארְד אֶנְד טְרַייִינְג טַיימְס, אוֹן הִים אַיי דוּ רִילַיי
|בזמנים קשים ומאתגרים אלו, עליו אני נסמך
|}
{| class="wikitable"
|But now the curtains closed
|בַּט נָאוּ דֶה קֶערְטֶנְס קְלוֹוזְד
|אבל עכשיו הוילונות סוגרים
|-
|The strongest darkness yet imposed
|דֶה סְטְרוֹנְגֶסְט דַארְקְנֶס יֶעט אִמְפּוֹוזְד
|החושך החזק ביותר שהוטל עד כה
|-
|To his window I look up and in my heart I cry
|טוּ הִיז וִוינְדָּוּ אַיי לוּק אַפּ אנְד אִין מַיי הַארְט אַיי קְרַיי
|אל חלונו אני מרים עיניים ובלבי אני בוכה
|}
{| class="wikitable"
|Hashem, oh don’t you hear
|השֵׁם, אוֹ דוֹנְט יוּ הִיר
|השם, הו, האם אתה לא שומע?
|-
|Too much for me to bear
|טוּ מַטְשׁ פֿוֹר מִי טוּ בֵּער
|יותר מדי בשבילי לשאת
|-
|Oy Rebbe, Ad Mosai, how long will this be?
|אוֹי רבי, עַד מָתַי, הַאוּ לוֹנְג וִויל דִּיס בִּי?
|אוי רבי, עד מתי, כמה זמן זה יימשך?
|}
{| class="wikitable"
|I know you’re still with me
|אַיי נָאוּ יוּר סְטִיל וִויט מִי
|אני יודע שאתה עדיין איתי
|-
|But you I want to see
|באט יוּ אַיי וָאנְט טוּ סִי
|אבל אותך אני רוצה לראות
|-
|ואראהו בישועתי
|וְארְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי
|ואראהו בישועתי
|}
{| class="wikitable"
!
|-
|I’m firmly standing strong
|אַיים פורְמלִי סְטֶענְדִינְג סְטְרואנְג
|אני עומד איתן וחזק
|-
|I know it won’t be long
|אַיי נָאוּ אִיט וָאוּנְט בִּי לואנְג
|אני יודע שזה לא ייקח הרבה זמן
|-
|The day will come and with joy we’ll sing this song
|דֶא דֵיי וִויל קאם אֶנְד וִויט דְז'וֹי וִויל סִינְג דִּיס סוֹנְג
|היום יבוא ובשמחה נשיר את השיר הזה
|-
|Forever finally
|פֿוֹרֶעוור פַיינַלִי
|לנצח סוף סוף
|-
|Together we will be
|טוּגֶעדֶער וִויל בִּי
|יחד נהיה
|-
|ואראהו בישועתי
|ואראהו בישועתי
|ואראהו בישועתי
|}

== ראו גם ==

* [[אורך ימים]].
* [[לא תאונה]].

== קישורים חיצוניים ==
* [https://anash.org/moving-song-expresses-33-years-of-history-hope-and-emotion/ "שיר מרגש המבטא 33 שנים של היסטוריה, תקווה ורגש"] {{אנש}}.

== הערות ==
[[קטגוריה:ניגונים שחוברו לכבוד הרבי]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]
[[קטגוריה:י"א ניסן תשנ"ב]]

אורך ימים (פייטל לוין)

2025-05-01T04:13:30Z

ליובאוויטשפדיה: /* קישורים חיצוניים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון של ר' פייטל לוין שלא נחבר|אחר=הניגון הנחבר המפורסם|ראו=אורך ימים}}

ניגון '''אורך ימים''' לר' [[שרגא פייטל לוין (קראון הייטס)|שרגא פייטל לוין]] הוא אחד הניגונים שחוברו לקראת יום הבהיר [[י"א בניסן|י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] - [[צדי"ק]] שנה, אבל לא התקבל כהניגון הרשמי.

== רקע ==
לקראת מלאות צדי"ק שנה להולדת כ"ק אדמו"ר שליט"א ביום הבהיר י"א ניסן תשנ"ב, שבועות ספורים לאחרי יום המר כ"ז אדר א', חיבר ר' פייטל את הניגון, שביטא את המצב בה החסידים מצאו את עצמם.

ר' פייטל העביר קלטת עם הניגון לחדרו הק' של הרבי באמצעות ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]], וכ"ק אדמו"ר שליט"א הקשיב לניגון במשך זמן רב להפליא, ועודד בידו הק'. כאשר הקלטת פסקה סימן כ"ק אד"ש להדליק אותה שוב.

לפועל הניגון שנבחר על ידי הועד, הוא ה[[אורך ימים|ניגון]] שחובר על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]]. ובכל זאת, בקרב [[תלמידי התמימים]] היו כמה שעדיין ניגנו את הניגון המיוחד הזה ב[[התוועדות חסידים|התועדויות]] וכיוצא בזה. בי"א ניסן של אותה שנה רקדו קבוצת בחורים במשך כל הלילה על המדרכה מול חדרו הק', בנגנם ניגון זה<ref>מזכרון הרב [[לוי יצחק אזימוב]], שליח כ"ק אד"ש בנעיי, צרפת.</ref>.

כמו כן, בכינוס הידוע שהתקיים לרגל י"א ניסן של אותה שנה, בהיכל יד אליהו בתל אביב, הושר הניגון ע"י ר' אברהם פריד, בביצועו של מונה רוזנבלום.

== "ואראהו בישועתי" ==
לקראת יום הבהיר י"א ניסן תשפ"ה, כמה בחורים הפיקו וידאו המשלב קטעים מוידאוי'ס של הרבי עם ביצוע מחודש של הניגון בשם "'''ואראהו בישועתי'''".

לניגון נוספו מילים ב[[אנגלית]] המתארות את אירועי חורף תשנ"ב, ההעלם ההסתר מכ"ז אד"ר עד עתה, וההתגלות בקרוב ממש.
{| class="wikitable"
!באנגלית
|'''באותיות אידית'''
|'''תרגום מילולי'''
|-
|Waiting late for Mincha
|וֵוייטִינג לֵייט פֿוֹר מִנְחָה
|מחכה מאוחר למנחה
|-
|Maariv then a Sicha
|מַארִיב דֶען אֶ שיחה
|מעריב ואז שיחה
|-
|Dollars for Tzedakah nearly every day
|דאלֶורְס פֿוֹר צְדָקָה נִירְלִי עוורִי דֵיי
|דולרים לצדקה כמעט כל יום
|-
|Shabbos afternoon
|שַבָּת אַפְטֶערְנוּן
|אחר הצהריים של שבת
|-
|Excitement fills the room
|אֶקְסַייטְמֶענְט פִילְס דֶא רוּם
|התרגשות ממלאת את החדר
|}
{| class="wikitable"
|Standing in my place the Rebbe I await
|סְטֶענְדִינְג אִין מַיי פְּלֵייס דא רֶבִּי אַיי עוֵוייט
|עומד במקומי, לרבי אני מחכה
|-
|Each and every week
|אִיטְשׁ אנְד עוורִי וִויק
|כל שבוע ושבוע
|-
|He’s giving us a peek
|הִיז גִיוִוינְג אס איי פּיִיק
|הוא נותן לנו הצצה
|-
|Opening our eyes to a new reality
|אוֹפֶּענִינְג אוּר אַייז טוּ איי נוּ רִיאֵלִיטִי
|פותח את עינינו למציאות חדשה
|-
|Moshiach’s on his way
|משִׁיַּחְ'ס אן הִיז וֵויי
|משיח בדרכו
|-
|He’ll be here any day
|הִיל בִּי הִיר אֶנִי דֵיי
|הוא יהיה כאן בקרוב
|-
|ואראהו בישועתי
|וְארְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי
|ואראהו בישועתי
|}
{| class="wikitable"
|Now, I hear my beeper ring
|נָאוּ, אַיי הִיר מַיי בִּיִיפֶּר רִינְג
|עכשיו, אני שומע את הביפר שלי מצלצל
|-
|“Mincha now” it’s signaling
|"מִנְחָה נאו" אִיטְס סִיגְנָלִינְג
|"מנחה עכשיו" זה מסמן
|-
|The streets are filled as young and old run with urgency
|דֶה סְטְרִיטְס אַר פִילְד אז יאנְג אֶנְד אוֹלְד רַן וִויט אוּרְדְזֶ'נְסִי
|הרחובות מלאים כשצעירים ומבוגרים רצים בדחיפות
|}
{| class="wikitable"
|Hoping that today
|הוֹוּפִּינְג דֶעט טוּדֵיי
|מקווים שֶהיום
|-
|The curtains open wide will stay
|דֶה קֶורְטֶנְס אוֹפֶּן וַייד וִויל סְטֵיי
|הוילונות פתוחים לרווחה יישארו
|-
|ואראהו בישועתי
|וְאֶרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי
|ואראהו בישועתי
|}
{| class="wikitable"
|Seeing the Rebbe’s face
|סִיִינְג דֶה רֶבִּי'ס פֵייס
|לראות את פניו של הרבי
|-
|Fills my heart with hope and strength
|פִילְס מַיי הַארְט וִויט הוֹופּ אנְד סְטְרֶענְט
|ממלא את ליבי בתקווה ובכוח
|-
|In these hard and trying times, on him I do rely
|אִין דִּיז הַארְד אֶנְד טְרַייִינְג טַיימְס, אוֹן הִים אַיי דוּ רִילַיי
|בזמנים קשים ומאתגרים אלו, עליו אני נסמך
|}
{| class="wikitable"
|But now the curtains closed
|בַּט נָאוּ דֶה קֶערְטֶנְס קְלוֹוזְד
|אבל עכשיו הוילונות סוגרים
|-
|The strongest darkness yet imposed
|דֶה סְטְרוֹנְגֶסְט דַארְקְנֶס יֶעט אִמְפּוֹוזְד
|החושך החזק ביותר שהוטל עד כה
|-
|To his window I look up and in my heart I cry
|טוּ הִיז וִוינְדָּוּ אַיי לוּק אַפּ אנְד אִין מַיי הַארְט אַיי קְרַיי
|אל חלונו אני מרים עיניים ובלבי אני בוכה
|}
{| class="wikitable"
|Hashem, oh don’t you hear
|השֵׁם, אוֹ דוֹנְט יוּ הִיר
|השם, הו, האם אתה לא שומע?
|-
|Too much for me to bear
|טוּ מַטְשׁ פֿוֹר מִי טוּ בֵּער
|יותר מדי בשבילי לשאת
|-
|Oy Rebbe, Ad Mosai, how long will this be?
|אוֹי רבי, עַד מָתַי, הַאוּ לוֹנְג וִויל דִּיס בִּי?
|אוי רבי, עד מתי, כמה זמן זה יימשך?
|}
{| class="wikitable"
|I know you’re still with me
|אַיי נָאוּ יוּר סְטִיל וִויט מִי
|אני יודע שאתה עדיין איתי
|-
|But you I want to see
|באט יוּ אַיי וָאנְט טוּ סִי
|אבל אותך אני רוצה לראות
|-
|ואראהו בישועתי
|וְארְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי
|ואראהו בישועתי
|}
{| class="wikitable"
!
|-
|I’m firmly standing strong
|אַיים פורְמלִי סְטֶענְדִינְג סְטְרואנְג
|אני עומד איתן וחזק
|-
|I know it won’t be long
|אַיי נָאוּ אִיט וָאוּנְט בִּי לואנְג
|אני יודע שזה לא ייקח הרבה זמן
|-
|The day will come and with joy we’ll sing this song
|דֶא דֵיי וִויל קאם אֶנְד וִויט דְז'וֹי וִויל סִינְג דִּיס סוֹנְג
|היום יבוא ובשמחה נשיר את השיר הזה
|-
|Forever finally
|פֿוֹרֶעוור פַיינַלִי
|לנצח סוף סוף
|-
|Together we will be
|טוּגֶעדֶער וִויל בִּי
|יחד נהיה
|-
|ואראהו בישועתי
|ואראהו בישועתי
|ואראהו בישועתי
|}

== ראו גם ==

* [[אורך ימים]].
* [[לא תאונה]].

== קישורים חיצוניים ==
* [https://anash.org/moving-song-expresses-33-years-of-history-hope-and-emotion/ "שיר מרגש המבטא 33 שנים של היסטוריה, תקווה ורגש"] {{אנש}}.

[[קטגוריה:ניגונים שחוברו לכבוד הרבי]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]
[[קטגוריה:י"א ניסן תשנ"ב]]

אורך ימים (פייטל לוין)

2025-05-01T04:10:52Z

ליובאוויטשפדיה: /* "ואראהו בישועתי" */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון של ר' פייטל לוין שלא נחבר|אחר=הניגון הנחבר המפורסם|ראו=אורך ימים}}

ניגון '''אורך ימים''' לר' [[שרגא פייטל לוין (קראון הייטס)|שרגא פייטל לוין]] הוא אחד הניגונים שחוברו לקראת יום הבהיר [[י"א בניסן|י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] - [[צדי"ק]] שנה, אבל לא התקבל כהניגון הרשמי.

== רקע ==
לקראת מלאות צדי"ק שנה להולדת כ"ק אדמו"ר שליט"א ביום הבהיר י"א ניסן תשנ"ב, שבועות ספורים לאחרי יום המר כ"ז אדר א', חיבר ר' פייטל את הניגון, שביטא את המצב בה החסידים מצאו את עצמם.

ר' פייטל העביר קלטת עם הניגון לחדרו הק' של הרבי באמצעות ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]], וכ"ק אדמו"ר שליט"א הקשיב לניגון במשך זמן רב להפליא, ועודד בידו הק'. כאשר הקלטת פסקה סימן כ"ק אד"ש להדליק אותה שוב.

לפועל הניגון שנבחר על ידי הועד, הוא ה[[אורך ימים|ניגון]] שחובר על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]]. ובכל זאת, בקרב [[תלמידי התמימים]] היו כמה שעדיין ניגנו את הניגון המיוחד הזה ב[[התוועדות חסידים|התועדויות]] וכיוצא בזה. בי"א ניסן של אותה שנה רקדו קבוצת בחורים במשך כל הלילה על המדרכה מול חדרו הק', בנגנם ניגון זה<ref>מזכרון הרב לוי אזימוב, שליח כ"ק אד"ש בנעיי, צרפת.</ref>.

כמו כן, בכינוס הידוע שהתקיים לרגל י"א ניסן של אותה שנה, בהיכל יד אליהו בתל אביב, הושר הניגון ע"י ר' אברהם פריד, בביצועו של מונה רוזנבלום.

== "ואראהו בישועתי" ==
לקראת יום הבהיר י"א ניסן תשפ"ה, כמה בחורים הפיקו וידאו המשלב קטעים מוידאוי'ס של הרבי עם ביצוע מחודש של הניגון בשם "'''ואראהו בישועתי'''".

לניגון נוספו מילים ב[[אנגלית]] המתארות את אירועי חורף תשנ"ב, ההעלם ההסתר מכ"ז אד"ר עד עתה, וההתגלות בקרוב ממש.
{| class="wikitable"
!באנגלית
|'''באותיות אידית'''
|'''תרגום מילולי'''
|-
|Waiting late for Mincha
|וֵוייטִינג לֵייט פֿוֹר מִנְחָה
|מחכה מאוחר למנחה
|-
|Maariv then a Sicha
|מַארִיב דֶען אֶ שיחה
|מעריב ואז שיחה
|-
|Dollars for Tzedakah nearly every day
|דאלֶורְס פֿוֹר צְדָקָה נִירְלִי עוורִי דֵיי
|דולרים לצדקה כמעט כל יום
|-
|Shabbos afternoon
|שַבָּת אַפְטֶערְנוּן
|אחר הצהריים של שבת
|-
|Excitement fills the room
|אֶקְסַייטְמֶענְט פִילְס דֶא רוּם
|התרגשות ממלאת את החדר
|}
{| class="wikitable"
|Standing in my place the Rebbe I await
|סְטֶענְדִינְג אִין מַיי פְּלֵייס דא רֶבִּי אַיי עוֵוייט
|עומד במקומי, לרבי אני מחכה
|-
|Each and every week
|אִיטְשׁ אנְד עוורִי וִויק
|כל שבוע ושבוע
|-
|He’s giving us a peek
|הִיז גִיוִוינְג אס איי פּיִיק
|הוא נותן לנו הצצה
|-
|Opening our eyes to a new reality
|אוֹפֶּענִינְג אוּר אַייז טוּ איי נוּ רִיאֵלִיטִי
|פותח את עינינו למציאות חדשה
|-
|Moshiach’s on his way
|משִׁיַּחְ'ס אן הִיז וֵויי
|משיח בדרכו
|-
|He’ll be here any day
|הִיל בִּי הִיר אֶנִי דֵיי
|הוא יהיה כאן בקרוב
|-
|ואראהו בישועתי
|וְארְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי
|ואראהו בישועתי
|}
{| class="wikitable"
|Now, I hear my beeper ring
|נָאוּ, אַיי הִיר מַיי בִּיִיפֶּר רִינְג
|עכשיו, אני שומע את הביפר שלי מצלצל
|-
|“Mincha now” it’s signaling
|"מִנְחָה נאו" אִיטְס סִיגְנָלִינְג
|"מנחה עכשיו" זה מסמן
|-
|The streets are filled as young and old run with urgency
|דֶה סְטְרִיטְס אַר פִילְד אז יאנְג אֶנְד אוֹלְד רַן וִויט אוּרְדְזֶ'נְסִי
|הרחובות מלאים כשצעירים ומבוגרים רצים בדחיפות
|}
{| class="wikitable"
|Hoping that today
|הוֹוּפִּינְג דֶעט טוּדֵיי
|מקווים שֶהיום
|-
|The curtains open wide will stay
|דֶה קֶורְטֶנְס אוֹפֶּן וַייד וִויל סְטֵיי
|הוילונות פתוחים לרווחה יישארו
|-
|ואראהו בישועתי
|וְאֶרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי
|ואראהו בישועתי
|}
{| class="wikitable"
|Seeing the Rebbe’s face
|סִיִינְג דֶה רֶבִּי'ס פֵייס
|לראות את פניו של הרבי
|-
|Fills my heart with hope and strength
|פִילְס מַיי הַארְט וִויט הוֹופּ אנְד סְטְרֶענְט
|ממלא את ליבי בתקווה ובכוח
|-
|In these hard and trying times, on him I do rely
|אִין דִּיז הַארְד אֶנְד טְרַייִינְג טַיימְס, אוֹן הִים אַיי דוּ רִילַיי
|בזמנים קשים ומאתגרים אלו, עליו אני נסמך
|}
{| class="wikitable"
|But now the curtains closed
|בַּט נָאוּ דֶה קֶערְטֶנְס קְלוֹוזְד
|אבל עכשיו הוילונות סוגרים
|-
|The strongest darkness yet imposed
|דֶה סְטְרוֹנְגֶסְט דַארְקְנֶס יֶעט אִמְפּוֹוזְד
|החושך החזק ביותר שהוטל עד כה
|-
|To his window I look up and in my heart I cry
|טוּ הִיז וִוינְדָּוּ אַיי לוּק אַפּ אנְד אִין מַיי הַארְט אַיי קְרַיי
|אל חלונו אני מרים עיניים ובלבי אני בוכה
|}
{| class="wikitable"
|Hashem, oh don’t you hear
|השֵׁם, אוֹ דוֹנְט יוּ הִיר
|השם, הו, האם אתה לא שומע?
|-
|Too much for me to bear
|טוּ מַטְשׁ פֿוֹר מִי טוּ בֵּער
|יותר מדי בשבילי לשאת
|-
|Oy Rebbe, Ad Mosai, how long will this be?
|אוֹי רבי, עַד מָתַי, הַאוּ לוֹנְג וִויל דִּיס בִּי?
|אוי רבי, עד מתי, כמה זמן זה יימשך?
|}
{| class="wikitable"
|I know you’re still with me
|אַיי נָאוּ יוּר סְטִיל וִויט מִי
|אני יודע שאתה עדיין איתי
|-
|But you I want to see
|באט יוּ אַיי וָאנְט טוּ סִי
|אבל אותך אני רוצה לראות
|-
|ואראהו בישועתי
|וְארְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי
|ואראהו בישועתי
|}
{| class="wikitable"
!
|-
|I’m firmly standing strong
|אַיים פורְמלִי סְטֶענְדִינְג סְטְרואנְג
|אני עומד איתן וחזק
|-
|I know it won’t be long
|אַיי נָאוּ אִיט וָאוּנְט בִּי לואנְג
|אני יודע שזה לא ייקח הרבה זמן
|-
|The day will come and with joy we’ll sing this song
|דֶא דֵיי וִויל קאם אֶנְד וִויט דְז'וֹי וִויל סִינְג דִּיס סוֹנְג
|היום יבוא ובשמחה נשיר את השיר הזה
|-
|Forever finally
|פֿוֹרֶעוור פַיינַלִי
|לנצח סוף סוף
|-
|Together we will be
|טוּגֶעדֶער וִויל בִּי
|יחד נהיה
|-
|ואראהו בישועתי
|ואראהו בישועתי
|ואראהו בישועתי
|}

== ראו גם ==

* [[אורך ימים]].
* [[לא תאונה]].

== קישורים חיצוניים ==
* [https://anash.org/moving-song-expresses-33-years-of-history-hope-and-emotion/ "שיר מרגש המבטא 33 שנים של היסטוריה, תקווה ורגש"] {{אנש}}.

[[קטגוריה:ניגונים שחוברו לכבוד הרבי]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]
[[קטגוריה:י"א ניסן תשנ"ב]]

פעשא לאה לאפיין

2025-04-29T14:23:50Z

ליובאוויטשפדיה: /* קירובי הרבי ליתומים */

יתומי משפחת שארף

2025-04-29T14:22:50Z

ליובאוויטשפדיה:

'''יתומי משפחת שארף''' הוא כינוי לילדי ר' [[אברהם שלמה שארף]] שזכו לקירובים מיוחדים מהרבי בשנות הנו"ן.
[[קובץ:ילדי שארף עם הרבי.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|מענדל שארף עם הרבי]]

== היסטוריה ==
ב[[ח' תשרי]] [[תש"נ]] נפטר החסיד הרב [[אברהם שלמה שארף]].

בליל א' של חג הסוכות הגיעו ילדיו היתומים הטריים [[מנחם מענדל שארף (מישיגן)|מנחם מענדל]] ו[[שמואל חיים שארף|שמואל חיים]] ל[[בית הכנסת 770]] לומר קדיש על אביהם. באמצע השיחה שלאחרי מעריב התחיל הרבי לנגן [[ושמחת (ניגון)|ושמחת]] ועודד את השירה בחוזק. באמצע השירה ביקש מאחד [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכירים]] להעלות לבימה של הרבי את היתומים. הילדים הועלו לבימה, ואז פנה הרבי ועודד לעברם בחוזק עם ידיו הק'. לאחרי סיום השיחה שוב התחיל ושמחת, ושוב עודד לעברם.

מאז זכו הילדים לקירובים מיוחדים ונדירים מהרבי. הילדים התפללו תמיד ליד בימה של הרבי, והרבי הי' מסתכל עליהם במבט אהובי בשעה שאמרו קדיש.

בראלי של חג הסוכות נקרא מנחם מענדל להגיד את [[י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל|הפסוק]] ישמח ויחי אדוננו. לאחרי' התחיל לנגן [[ניגון ווי וונט משיח נאו|ווי וואנט משיח נאו]] כנהוג. הרבי פנה והורה לאחיו לעלות לבימה ולהצטרף לשירה, ונראה קורת רוח על פניו הק', שעה שאחיו שמואל חיים הצטרף לשירה.

ביום ה[[תספורת ראשונה|אפשערניש]] של ילד הצעיר [[שלום דובער שארף|שלום'קע]], הגיע עם אמו לחלוקת הדולרים עם מספריים בידה, להגיש להרבי לגזוז את שעריו. כשהגיע שלום עם אמו להרבי, פנה הרבי לפסע להמזכיר, והלה הוציא משקית מספריים, שבה השתמש הרבי לגזוז את שערות ראשו. המשפחה הבינה שהרבי ידע מהאפשערניש והכין את עצמו עם מספריים לכבוד האירוע.

כשעבר מענדל באחד החלוקות דולרים, פנה הרבי אליו ושאל (באנגלית): איפוא אחותך.

כל [[שבת]]{{הערה|למעט התועדות (האחרונה לע"ע) ש"פ ויקהל תשנ"ב.}} בעת ההתועדות נתן הרבי עוגה לשלום בשבילו ובשביל אחיו. הקירובים נמשכו גם לאחרי שנת האבלות עד לכ"ז אדר א' תשנ"ב.

ב[[תשפ"ב]] הוציאה [[JEM]] ודיאו מיוחד על יחס וקירובי הרבי לילדי שארף. הרב מנחם מענדל והרב שמואל חיים הסכימו לראשונה להתראיין ולדבר על הקירובים שזכו. הודיאו זכה למליוני צפיות ביוטוב.

== ראו גם ==

* [[יתומי משפחת לאפיין]].

== קישורים חיצוניים ==
* [https://drive.google.com/drive/folders/1gpiWxjuxp2FpfIU_AaSNnNhCgWKtq3PB אבי יתומים - תחיינו גיליון 5 עמוד 98 ואילך]
* [https://col.org.il/news/140108 ילדי שארף: סיפורם של היתומים שהרבי אימץ. מיוחד מבית] [[jem]] באתר {{col}}

{{יתומי משפחת שארף}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת שארף]]

יתומי משפחת שארף

2025-04-29T14:22:06Z

ליובאוויטשפדיה:

'''יתומי משפחת שארף''' הוא כינוי לילדי ר' [[אברהם שלמה שארף]] שזכו לקירובים מיוחדים מהרבי בשנות הנו"ן.
[[קובץ:ילדי שארף עם הרבי.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|מענדל שארף עם הרבי]]

== היסטוריה ==
ב[[ח' תשרי]] [[תש"נ]] נפטר החסיד הרב [[אברהם שלמה שארף]].

בליל א' של חג הסוכות הגיעו ילדיו היתומים הטריים [[מנחם מענדל שארף (מישיגן)|מנחם מענדל]] ו[[שמואל חיים שארף|שמואל חיים]] ל[[בית הכנסת 770]] לומר קדיש על אביהם. באמצע השיחה שלאחרי מעריב התחיל הרבי לנגן [[ושמחת (ניגון)|ושמחת]] ועודד את השירה בחוזק. באמצע השירה ביקש מאחד [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכירים]] להעלות לבימה של הרבי את היתומים. הילדים הועלו לבימה, ואז פנה הרבי ועודד לעברם בחוזק עם ידיו הק'. לאחרי סיום השיחה שוב התחיל ושמחת, ושוב עודד לעברם.

מאז זכו הילדים לקירובים מיוחדים ונדירים מהרבי. הילדים התפללו תמיד ליד בימה של הרבי, והרבי הי' מסתכל עליהם במבט אהובי בשעה שאמרו קדיש.

בראלי של חג הסוכות נקרא מנחם מענדל להגיד את [[י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל|הפסוק]] ישמח ויחי אדוננו. לאחרי' התחיל לנגן [[ניגון ווי וונט משיח נאו|ווי וואנט משיח נאו]] כנהוג. הרבי פנה והורה לאחיו לעלות לבימה ולהצטרף לשירה, ונראה קורת רוח על פניו הק', שעה שאחיו שמואל חיים הצטרף לשירה.

ביום ה[[תספורת ראשונה|אפשערניש]] של ילד הצעיר [[שלום דובער שארף|שלום'קע]], הגיע עם אמו לחלוקת הדולרים עם מספריים בידה, להגיש להרבי לגזוז את שעריו. כשהגיע שלום עם אמו להרבי, פנה הרבי לפסע להמזכיר, והלה הוציא משקית מספריים, שבה השתמש הרבי לגזוז את שערות ראשו. המשפחה הבינה שהרבי ידע מהאפשערניש והכין את עצמו עם מספריים לכבוד האירוע.

כשעבר מענדל באחד החלוקות דולרים, פנה הרבי אליו ושאל (באנגלית): איפוא אחותך.

כל [[שבת]]{{הערה|למעט התועדות (האחרונה לע"ע) ש"פ ויקהל תשנ"ב.}} בעת ההתועדות נתן הרבי עוגה לשלום בשבילו ובשביל אחיו. הקירובים נמשכו גם לאחרי שנת האבלות עד לכ"ז אדר א' תשנ"ב.

ב[[תשפ"ב]] הוציאה [[JEM]] ודיאו מיוחד על יחס וקירובי הרבי לילדי שארף. הרב מנחם מענדל והרב שמואל חיים הסכימו לראשונה להתראיין ולדבר על הקירובים שזכו. הודיאו זכה למליוני צפיות ביוטוב{{הערה|ראה גם [[פעשא לאה לאפיין#קירובי הרבי ליתומים]]}}.

== ראו גם ==

* [[יתומי משפחת לאפיין]].

== קישורים חיצוניים ==
* [https://drive.google.com/drive/folders/1gpiWxjuxp2FpfIU_AaSNnNhCgWKtq3PB אבי יתומים - תחיינו גיליון 5 עמוד 98 ואילך]
* [https://col.org.il/news/140108 ילדי שארף: סיפורם של היתומים שהרבי אימץ. מיוחד מבית] [[jem]] באתר {{col}}

{{יתומי משפחת שארף}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת שארף]]

יתומי משפחת לאפיין

2025-04-29T14:21:38Z

ליובאוויטשפדיה: הפניה לדף פעשא לאה לאפיין#קירובי הרבי ליתומים

#הפניה [[פעשא לאה לאפיין#קירובי הרבי ליתומים]]