חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחת משתמש:ליובאוויטשער

2019-02-16T19:27:06Z

ליובאוויטשער:

{{בה}}

יש"כ על תרומותיך לחב"דפדיה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בטבת ה'תשע"ח 01:25, 14 בינואר 2018 (UTC)

בדיקת תיוג {{א|א.ב. קיסר}} [[משתמש:ליובאוויטשער|ליובאוויטשער]] • [[שיחת משתמש:ליובאוויטשער|שיחה]] • י"ב באדר א' ה'תשע"ט • 19:27, 16 בפברואר 2019 (UTC)

משתמש:ליובאוויטשער

2018-11-14T14:03:54Z

ליובאוויטשער: הפניה לדף משתמש:א.ב. קיסר

#הפניה [[משתמש:א.ב. קיסר]]

הבעל שם טוב

2018-08-08T21:53:28Z

ליובאוויטשער:

[[קובץ:חתימת הבעשט.png|שמאל|ממוזער|250px|העתק חתימתו של הבעל שם טוב במכתבי [[הגניזה החרסונית]]]]
[[תמונה:בעל_שם_טוב.jpg|left|thumb|250px|ציון הבעל שם טוב במז'יבוז']]
רבי '''ישראל 'בעל שם טוב'''' (נכתב ב[[ראשי תיבות]] '''בעש"ט'''), ראש [[מחנה הנסתרים|מחנה הצדיקים הנסתרים]] בתחילה ולאחר מכן מייסדה ומחוללה של תנועת ו[[תורת החסידות]], ממנה הסתעפו והתפתחו כל החצרות החסידיות.

נולד ב[[י"ח באלול]] [[ה'תנ"ח]] (24 באוגוסט 1698) נפטר ב[[ו' בסיוון]] (יום א' של [[חג השבועות]]) [[ה'תק"כ]] (21 במאי 1760) ומקום קבורתו בעיירה [[מזי'בוז']].

רבי [[הלל מפאריטש]] העיד בשם מורו רבי [[מרדכי מטשערנאביל]] ששמע מאביו ה[[מאור עינים]] כי בי"ח אלול נולד הבעש"ט בגופו רוחו ונשמתו. בגופו - בלידתו. בנפשו - התגלות מורו הקדוש אליו. ברוחו - בהתגלותו הכללית לעם ישראל{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר הריי"צ]] ע' 106}}.

==תולדות חייו==
[[תמונה:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת של הבעש"ט בעיירה מז'יבוז']]

===תקופת לידתו===

בשנת ת"ח, חמישים שנה לפני לידת הבעל שם טוב, פרץ ה[[מרד]] הקוזקי באצילים ה[[פולין|פולנים]], כשבמהלכם בוצעו ב[[יהודי|יהודים]] פוגרומים רבים המכונים [[פרעות ת"ח ות"ט]].

כתוצאה מהפוגרומים וחורבן הקהילות, המצב הגשמי והרוחני ב[[עם ישראל]] היה בשפל המדרגה. תקופה זו מכונה ב[[חסידות]] "[[עילפון]]", כדוגמת [[אדם (מין)|אדם]] שהתעלף ושקוע בתרדמה.

ר' [[פנחס מקוריץ]] אמר{{הערה|[[ספר המאמרים אדמו"ר הרש"ב|ספר המאמרים]] תרס"ג עמ' קמ"ב}} שנשמת הבעל שם טוב ירדה ל[[עולם (בחסידות)|עולם]], כדי להעיר את [[נשמות ישראל]] מעילפונם.

[[הרבי]] מסביר שכמו אדם שהתעלף קוראים בשמו הפרטי כדי לעוררו, כיוון ש[[שם]] האדם מגיע מ[[עצם הנפש]], כשמעוררים את העצם גם האדם מתעורר. כך קודם התגלות הבעל שם טוב עם ישראל היה שקוע ב'עילפון' ו[[הקב"ה]] הוריד את נשמת הבעש"ט (ששמה '''ישראל''') לעולם, כדי לעורר את [[עצם הנפש]] בעם, וכך גם הם יקומו מעילפונם{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ב עמ' 471.}}.

===לידתו===

על הנסיבות שקדמו ללידתו סיפר תלמידו [[המגיד ממעזריטש]]{{הערה|שיחת ליל א' דחג הסוכות [[תרצ"ז]]}}: הוריו שהיו עקרים מלידה, עם [[פרנסה]] בשפע, הקדישו את מירב [[ממון|כספם]] ל[[הכנסת אורחים]], כמו כן בכל [[שבת]] היו מזמינים עשרות [[אורח|אורחים]] לשבת.
משמיים רצו לבדוק עד כמה חזקה [[מידות טובות|מידת]] ההכנסת אורחים שלהם. באחד השבתות, לקראת סוף [[סעודת שבת|סעודת]] יום השבת, נכנס לביתם אורח תמהוני ולמרות ש[[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|ר' אליעזר]] בטוח היה שהאורח [[חילול שבת|חילל]] את השבת{{הערה|כיוון שהיה זה ישוב קטן, האפשרות היחידה להגיע באמצע שבת היא מ[[חוץ לתחום]]}}, כיבדו ואירחו כראוי גם לאחר ה[[ביקורת]] שמתחו עליו האורחים האחרים.
לאחר ה[[שבת]] גילה ה"[[אורח]]" לר' אליעזר אשר הינו [[אליהו הנביא]] שנשלח מהשמיים לנסותו, וכיוון שעמד ב[[ניסיון]] יזכה לבן ש[[נשמה אלוקית|נשמתו]] תאיר את העולם. מ[[ברכה]] זו נולד רבי ישראל בעש"ט.

רבי ישראל נולד בעיר טלוסט{{הערה|[[אדמו"ר הרש"ב]] סיפר בשם [[אדמו"ר הזקן]] שלמרות שישנם מכתבים מהבעש"ט שחותם "ישראל מאקופ" ([[התמים]] חוברת א'), אין כוונה שהיה מעיר ששמה אקופ, אלא שבעיר טלוטס היתה חומה שבמשך השנים קרסה ונשארו רק חפירות היסודות ("אוקפ" פירושו חפירות). כיוון שהוריו גרו באזור של הריסות החומה ולא במרכז העיר חתם הבעש"ט "ישראל מאקופ". (שיחות קודש תש"כ עמ' 251).}} לאביו ר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ולאמו שרה ביום שני [[י"ח באלול]] שנת [[תנ"ח]]{{הערת שוליים|על פי [[הגניזה החרסונית]]. במסורות אחרות מקובלים תאריכים אחרים.}} (וסימנך "נחת", כי במעשיו גרם נחת בעולמות התחתונים והעליונים{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] כרך א עמ' לא ואילך}}).

===חינוכו===
היה בן יחיד להוריו ובהיותו בן חמש נתייתם מהם. לפני שנפטר אביו, אמר לו: "בני אל תירא משום דבר, רק מ[[הקב"ה]] בעצמו" ואהוב בפנימיות לבבך כל יהודי בלי הבדל מי הוא ומה הוא עושה"{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ב עמ' 594}}. היה זה עבורו כצוואה והוא הפנים את המסר הזה וחי על פיו, לאחר פטירת הוריו דאגו אנשי העיירה למחיה עבורו, אך הדבר לא נמשך זמן רב.

בשנות ילדותו נהג ללכת כמעט מידי יום לאחר הלימודיו אצל מלמדו{{הערה|ישנם מקומות שמובא שהבעש"ט למד באופן עצמאי לגמרי - התוועדויות תשמ"ג ח"ג עמ' 1567}}, ליער ולהסתובב בינות לעצים והטבע הפורה, אשר שם מצא את מנוחתו והיה חוזר על לימודו ופעמים אף נרדם שם. פעם אחת בהיותו ביער פגש באחד מה[[מחנה הנסתרים|צדיקים הנסתרים]] אשר עמד ליד עץ שקוע בתפילה נלהבת, הבעש"ט התבונן באיש, ולאחר מכן ביקשו ללמד אותו תורה, לאחר תקופה שהסתובב ולמד עם אותו צדיק, השאירו אותו צדיק אצל אחד מראשי חבורת הנסתרים, רבי מאיר, על מנת שילמד עמו בצורה מסודרת, ואכן הבעש"ט ישב בביתו 4 שנים ובמהלכן צבר את כל הידע שלו בתורת הנסתר והקבלה, לימים סיפר הבעש"ט שבימי שבתו אצל מורו רבי מאיר פגש ב[[אליהו הנביא]].
===נישואיו===
בשלב מסוים עזב הבעל שם טוב את הישוב אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד ה[[חיידר|חדרים]] ופגש עם רבי אפרים מברודי שהיה מנכבדי העיר ואביו של רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]. רבי אפרים הציע לבעל שם טוב את בתו והם באו בקשרי השידוכין והבעל שם טוב רצה שזה יישאר בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעל שם טוב לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר את עצמו בלבושו [[בגד|בגדי]] איכר גסים. רבי אברהם גרשון ניסה לדחותו ולבסוף הבין שזה חתנה של אחותו והם נישאו, אך הוא הרחיקו מסביבתו. הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו ב[[התבודדות]] ביערות ובשדות. בהמשך עברו לכפר אחר. בשנת [[ת"צ]] עברו לטלוסט שבגליציה והחל שוב לעסוק במלמדות וכל חייהם חיו בדוחק כלכלי.

==פעליו==
===התעסקותו בחינוך ילדי ישראל===
לפני התגלותו עסק הבעש"ט כעוזר 'מלמד', ותפקידו היה להוליך ולהביא את הילדים מביתם ל'חדר הלימוד', במהלך הדרך היה הבעש"ט מחדיר ומכניס לילידם חוויות רוחנית, בין היתר על ההקפדה בעניית [[אמן]], וכמו כן שומר עליהם בדרכים מפני הסכנות והכלבים{{הערה|שיחות קודש תשכ"ד עמ' 58. [[אגרות קודש]] חי"ט עמ' ע וש"נ.}}.

עבודתו זו היה עושה בשמחה ו[[אהבה]] אין קץ, עד שלימים התבטא באוזני תלמידיו הגדולים, ש"הימים האלה היו הימים השמחים ביותר בחייו". תלמידו, [[המגיד ממזריטש]] התבטא פעם: "הלואי שהיו מנשקים את [[ספר התורה]] באותה [[אהבה]] שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ה"חדר" כשהיה עוזר למלמד"{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כ"ד עמ' מז}}.

בעת היותו בן 18 (שנת תע"ו), הציע לפני חבריו מה[[מחנה הנסתרים]], דרך פעולה חדשה, לעבור מעיירה לעיירה ולדאוג שבכל מקום יש 'מלמד' עבור ילדי המקום, ובמקום שאין, הצדיקים הנסתרים ישמשו בתפקיד, באותה תקופה גם שימש הבעש"ט כעוזר מלמד.

===ראש מחנה הנסתרים===
בהיותו בן 14 (ה'[[תע"ב]]) נכנס לחבורת [[מחנה הנסתרים]], אשר היתה אז תחת הנהגת ה"בעל שם" רבי [[אדם בעל שם|אדם מרופשיץ]].

לפני פטירתו של מנהיג [[מחנה הנסתרים]] רבי [[אדם בעל שם]], הודיעו לו ב[[חלום]] למסור את ה'כתבים' שברשותו לישראל בן אליעזר מאקופ, הוא שלח את בנו לחפש את רבי ישראל, וביקש ממנו למסור לו את הכתבים כי שייכים לשורש נשמתו ואם יסכים ללמוד עמו מה טוב. אחרי חיפוש מוארך מצא את 'שומר בית המדרש' בשם ישראל שהיה אז בן ארבע עשרה שנה. ביקש ממנו בן ה'בעל שם' שילמד איתו, רבי ישראל הסכים ואמר בתנאי שיראה כאילו רבי ישראל הוא התלמיד. כתוצאה מהלימוד, שידכו לו אשה מהעיר אקופ, אשתו זו נפטרה זמן קצר לאחר ה[[נישואין]]{{הערה|על אשתו זאת התבטא הבעש"ט בעת הסתלקותו "אם הייתה עמי זוגתי הראשונה הייתי עולה למרום באמצע היום בשוק מעזיבוז לעיני כל (שיחת [[פורים]] תשי"ח).}}.

בגיל שמונה עשרה מונה רשמית למנהיגם של הצדיקים הנסתרים.

ביום הולדתו העשרים ושש נתגלה אליו [[אחיה השילוני]], ולמדו תורה במשך עשר שנים, בזמן זה גילה לו את המאור שב[[תורת הנגלה]] והקבלה כפי שנלמד בגן עדן{{הערה|במכתב לתלמידו רבי [[יעקב יוסף הכהן]], מתאר הבעל שם טוב: {{ציטוטון|אני ביום מלאות לי כ"ו שנה, ביום ח"י [[אלול]] בשנת תפ"ד בעיר אקופ, כחצות הלילה נתגלה אליי. הלימוד הראשון היה ב[[פרשת בראשית]], וכאשר גמרנו ה[[תורה]] ה[[קדוש]]ה, עד לעיני כל ישרא"ל, הייתי בן ל"ו ונגליתי}}}}. עד שביום הולדתו השלשים ושש הפציר בו רבו להתגלות.

===התגלותו===
ביום [[י"ז באלול]] שנת [[תצ"ד]], הבעל שם טוב היה אז בן שלושים ושש, ציווה אותו [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם והוא התגלה לראשונה בעיר טלוסט. לאחר מכן החל הבעל שם טוב לפרסם את שיטתו על ידי מסעות ונדודים. תחילה עסק בעיקר בפדיון שבויים, חיזוק התורה ו[[יראת שמים]] והפצת [[פנימיות התורה]]. במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב שבווהלין.

במהלך נסיעותיו נהג לרפא חולים על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. את קמיעותיו כתב הסופר רבי אלכסנדר זיסקינד ובהמשך, כשרבו הפניות, נעזר גם ברבי צבי סופר, שפרשיותיו היו יקרות ערך. לבסוף נשאר רק רבי צבי לסופרו היחיד.

בשנת [[ת"ק]], עבר הבעל שם טוב לעיר מז'יבוז', שם החלו להתרכז סביבו אלפי [[חסיד]]ים ומעריצים, ביניהם גדולי תורה רבים וצדיקים מפורסמים. הבעל שם טוב היה לומד עם תלמידיו שיעור ב[[גמרא]]. השיעור היה חריף וגאוני ולמדו בו גם את ה[[רמב"ם]], הרי"ף הרא"ש ושאר מפרשים מה"ראשונים" שהשתייכו לגמרא הנלמדת. הבעל שם טוב היה מתרגם את המילים ל[[אידיש]].

באותה תקופה גם תכנן הבעל שם טוב לעלות ל[[ארץ ישראל]], שתפסה מקום חשוב ומרכזי בתורתו, אולם תכניתו לא יצאה אל הפועל.

===עלייתו להיכל המשיח===
ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה הבעש"ט עליית [[נשמה]] לעולמות העליונים. בעליה זו אמר לו [[מלך המשיח]] כי [[ביאת המשיח|ביאתו]] תלויה [[הפצת המעיינות|בהפצת מעיינות החסידות]], תיאור העליה ודבריו של המלך המשיח כתב הבעש"ט עצמו במכתב ששלח לגיסו ר' [[גרשון מקיטוב]], וזה לשונו:
{{ציטוט|תוכן=בר"ה שנת תק"ז עשיתי השבעת עליית ה[[נשמה]] כידוע לך, וראיתי דברים נפלאים במראה מה שלא ראיתי עד הנה מיום עמדי על דעתי...ועליתי מדריגה אחר מדריגה, עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאד...ושאלתי את פי משיח: אימת אתי מר?, והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם, ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה. ותמהתי על זה, והי' לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות.|מרכאות=כן|מקור=ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24560&st=&pgnum=207 'בן פורת יוסף' בסופו], נדפס גם בתחילת ספר '[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/1.htm כתר שם טוב]'.}}

בעת צערו של הבעש"ט זלגו עיניו דמעות.{{הערה|[[תורת שלום]] עמ' 113.}}

===הניצחון על ה'פרנקיסטים'===
ב[[כ"ו בתמוז]] שנת [[תקי"ט]] ניצח הבעש"ט את הפראנקיסטים בעיר לבוב. במכתבים שנמצאו ב[[גניזה החרסונית]] נמצא כי הבעש"ט ותלמידיו הכריזו על יום זה כעל יום חג. באגרת מיום ח' [[כסלו]] [[תש"כ]] עונה [[הרבי]] לאחד ששאל מדוע יום זה לא נחוג בכל שנה, שביאור על כך לא שמע, אך מה שנראה הוא, שמכיוון שלשנה הבאה הבעש"ט כבר הסתלק (בשנת [[תק"כ]]).

==תורתו==
===כתיבת והדפסת דבריו===
הבעש"ט היה גאון עצום ב[[נגלה]] ו[[בנסתר]]{{הערה|1=ראה בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34286&st=&pgnum=9 סיפורים נוראים] לר' יעקב קידנר בסיפור הראשון.}}. כמה עניינים וסיפורים מגאונותו בפשטות עברו במסורת אצל [[רבותינו נשיאנו]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חי"ט עמ' שצט, להוציא מדעת הטוענים שהיה איש פשוט בידיעותיו בתורה}}. מנהגו היה לומר דברי תורה קצרים ועמוקים ובשפת ה[[אידיש]], אך מעולם לא כתב בעצמו את תורתו ואימרותיו.
תלמידיו הם אלו שליקטו וכתבו את אמרותיו ותורותיו, והדפיסו את הספרים:
*[[תולדות יעקב יוסף]] - נכתב על ידי תלמידו רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], הודפס בשנת [[תק"מ]].
*[[צוואת הריב"ש]] - מכיל גם מתורתו של הבעש"ט כפי שנאסף על ידי רבי [[ישעיה מיאנוב]] ויצא ב[[תשל"ה]], מחדש על ידי [[קה"ת]], בהוראת [[הרבי]].
*[[כתר שם טוב]] - בו רוכזו ליקוטי התורות בספר [[כתר שם טוב]] וכיום נעשה ליקוט מקיף לפי נושאים בספר "בעל שם טוב" ב-2 כרכים גדולים.

בתקופה מאוחרת יותר התגלו צרור גדול של מכתבי הבעש"ט ב[[גניזה החרסונית]], שנרכשו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], ופורסמו בגליונות [[התמים]].

[[ביאת המשיח]] תלויה בהכרח בהפצת תורת הבעל שם טוב, וכמו שכתב בעצמו במכתב, כי ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה עליית [[נשמה]] והגיע עד להיכלו של מלך ה[[משיח]]. שאל הבעל שם טוב את [[מלך המשיח]]: "אימתי קאתי מר" (מארמית: מתי בא אדון) ענה לו המשיח: [[הפצת מעיינות|"לכשיפוצו מעיינותיך חוצה"]],{{הערה|[[כתר שם טוב]] בתחילתו.}} כשכוונתו על מעיינות תורת ה[[חסידות]], אותה גילה ולימד ה[[בעל שם טוב]] וכאשר תורתו תתפרסם ותופץ, תבוא ה[[גאולה]].

===שבע התורות===
{{ערך מורחב|ערך=[[שבע התורות]]}}
שבע התורות של הבעל שם טוב שנתגלו לאדמו"ר הרש"ב, הם תורות שאמר מורנו הבעש"ט בגן עדן בשנת תרנ"ב. בשמיני עצרת תרנ"ג סיפר אדמו"ר הרש"ב פרטי המאורע (ברבים או בסעודתו בלבד). ומאז כלל לא נזכר במשך יותר מארבעים שנה, ובשנת תרצ"ז נתגלה ונתפרסם לרבים על ידי אדמו"ר הריי"צ.

==שיטתו==
===השגחה פרטית===
{{ערך מורחב|ערך=[[השגחה פרטית]]}}
דרכו של הבעל שם טוב בענין השגחה פרטית מסתכמת במשפט הידוע "בכל תנועה ותנועה שם [[אלופו של עולם]]", הבעל שם טוב מבאר כי גם במקום הנראה כהסתר הכי גדול - חמשת האלפין של דברי הרהב של [[פרעה]] - אמר אויב: ארדוף אשיג אחלק שלל, גם שם ישנם חמשה אלפין להורות כי גם מאחורי דברים אלו של הקליפה עומד האחד יחיד ומיוחד - אלופו של עולם{{הערה|בעל שם טוב על התורה פרשת נח}}.

משל ידוע של הבעל שם טוב הוא המובא בספר נכדו ה[[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|פרשת וילך}} אודות המלך שהקיף את עצמו בשבעה חומות איומות. כל אחד בצורה ומסוגרת יותר מהקודמת לה. רבים הם שטיפסו וניסו לשבור את החומות ולא הצליחו. רק בן המלך שידע כי אביו לבטח לא הפקיר אותו, מסר את נפשו לעבור את כל החומות ולבסוף לאחר שמסר את נפשו לטפס על החומות התברר לו כי הכל אחיזת עינים; אין חומות ואין שום דבר מפריע מלהתקרב למלך. הנמשל הוא היהודי שאם יאמין באמת שהקב"ה קרוב אליו - יתבטלו ממנו כל ההסתרים.

משפט ידוע של הבעל שם טוב הוא כי גם ההסתרה עצמה הוא מהקב"ה כמו שנאמר "ואנכי אסתר אסתיר פני", וממילא העונש הוא כי מציאות זו עצמה תוסתר - שההסתרה הינה הסתרה{{הערה|בעל שם טוב על התורה פרשת וילך}}.

לפי שיטתו של הבעל שם טוב אפילו עלה שנופל מעץ - בהכרח יש בדבר השגחה פרטית. שכן מכיון שאין כל מציאות שאין בה מציאות אלוקית, אם כן לא יתכן שתתבצע אפילו פעולה אחת מראשית הבריאה עד סוף שבעת אלפי שנות קיומה - שאין בה מציאות השגחה פרטית.

===קירוב היהודים הפשוטים===
ב[[י"ז אלול]] [[תע"ד]] בעת היות הבעש"ט ביער התגלה אליו [[אליהו הנביא]] לראשונה בהיותו לבדו, וגילה לו שבשמים יש יותר נחת רוח כאשר יהודי פשוט מברך את [[הקב"ה]] ומודה על פרנסתו, מכל היחודים והכוונות שהצדיקים עושים. מני אז עיקר שיטת והנהגת הבעש"ט היה לקרב ולחבב דווקא את היהודים הפשוטים, אשר פעמים ואפילו לא ידעו קרוא וכתוב, והיה מעודדם ומשדלם לברך ולהודות לקב"ה, הוא היה מסתובב מכפר לכפר ומתענין בשלום האנשים על מנת שיוציאו משפתם את התודה לקב"ה.

===כח המחשבה===
חשיבות יתירה נתן הבעל שם טוב לכח המחשבה, וקבע כי "במקום שמחשבתו של אדם נמצא שם הוא כולו"{{הערה|[[דגל מחנה אפרים]] פרשת שמות ד"ה ותעל}}. גם בעבודת התורה והתפילה מדגיש הבעל שם טוב מאוד את חשיבות דביקות המחשבה בשורש האותיות שהיא האור אין סוף, וכן הבעל שם טוב מדריך את האדם לדבק מחשבתו תמיד אל השכינה הקדושה.

מקובל בחסידות מספר סיפורים שבהם הראה הבעל שם טוב לתלמידיו כיצד במקום מחשבתו של האדם שם הוא נמצא. כך למשל פעם הראה הבעל שם טוב לתלמידיו איך שור אוכל שור אחר, בעוד שבגשמיות היה זה אדם שאכל בשר שור לשם תאוה, ב[[סעודת שבת]]. במקרה אחר, לאחד מה'בעלי-בתים' של העיר [[מעזיבוז]] היה ריב עם 'בעל-בית' אחר, ופעם אחת בשהותם אצל ה[[בעל שם טוב]] בבית הכנסת, הוא צעק שהיה "קורע את יריבו כדג". הבעל שם טוב צוה לתלמידיו שיתנו אחד לשני את ידיהם ושיתייצבו לידו בעינים עצומות. הבעל שם טוב הניח ידיו הקדושות על כתפי שני התלמידים שעמדו לידו. לפתע החלו התלמידים לעצוק בפחד: הם ראו כיצד בעל הבית קורע הוא כדג את יריבו! זה מראה בבירור, שמכל כח - יש תוצאה ופועל דבר: אם ב[[לבוש]] [[חומרי]], או [[רוחני]], שאפשר לתופסו רק [[חוש|בחושים]] נעלים ועדינים יותר{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ט בתשרי]]}}.

===העלאת הרע לטוב===
לפי תורת הבעל שם טוב אין מציאות אמיתית של רע בעולם כלל. למרות שאכן יש מציאות של רע המסתיר על הטוב, בדרך דמיון והסתר, גם מציאותו של הרע היא בעצם ברצון ה', על כך מביא הבעל שם טוב את משל המלך השולח רשע לפתות את בנו אך גם רצון הרשע הוא שהבן לא ישמע בקולו.

בנוסף החיות של הרע היא בעצם ניצוץ קדוש שהיא החיות של ההתגברות על העבירה, שהיא בעצם סיבת קיומה של העבירה או הקליפה - כדי שיתגברו עליה ויכניעו אותה.

בנוסף אומר הבעל שם טוב כי גם החושך משמש לטוב, כי [[יתרון האור מן החושך]], מעלת יתרון האור ניכר מצד החשך, וכן החכם מצד הטיפש, וניכר מעלת הצדיק מצד הרשע, והתענוג מכח הנגע והיסורין, ומעלת הדעת נודע מכח השכחה.

מכיון שכן, נמצא כי גם לחושך ולרע יש עליה ותועלת, מכיון שהחושך נעשה כעין "כסא" לטוב, ומכיון שהוא נעשה כסא לטוב יש לו קשר וחיות מהטוב, כמו יד האדם המושיט דבר למעלה אז הוא בעצמו שם{{הערה|וזה מעלת גזירה שוה, כי ברוחני אחר שיש לו שווי בצד מה נעשה אחד, ולכן דנין בגזירה שוה גם למיתה החמורה}}.

למרות זאת, אין לטעות לחשוב שגם החושך הוא טוב, כי ישנו מסך המבדיל ומחלק בין האור ובין החושך. מעלתו של החושך הוא דוקא בהכרה שהוא חושך, ובהיותו משמש ככסא לאור, אך אין לטעות ולחשוב שהוא טוב{{הערה|כתר שם טוב ח"א קצח, ב}}.

==הנהגה ניסית ומופתית==
===סיפורי הבעש"ט===
סיפורי הבעל שם טוב נדפסו בחלקם בספר [[שבחי הבעש"ט]] ובעשרות ספרים אחרים, ורבים עוד יותר מקובלים ממקורות מוסמכים בקרב תלמידי הבעל שם טוב ותלמידי דרכם. המופתים שמקובלים מהבעל שם טוב, ואשר לחלקם קיימים עדויות מדוייקות, הם למעלה מכל דמיון, עד אשר רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]] כותב במכתב "אחד היה הבעל שם טוב לפניו לא היה ולאחריו מעפר מי יקום"?

הבעל שם טוב העיד על עצמו כי המופתים העצומים שערך לא היה על ידי שימוש בשמות הקדושים, אלא על ידי [[אמונה פשוטה]] באחדות הבורא ואפסות הבריאה מבלעדי כח הבורא. כך למשל הבעל שם טוב עבר נהר שליד העיר מזיבוז' באופן שפרש את מטפחתו על הנהר ועברה כשהוא מעיד שעבר רק באמונה פשוטה בלבד.
===קפיצת הדרך===
בסיפורים רבים של הבעל שם טוב מסופר על כך שהבעל שם טוב הורה להתיר את מושכות הסוסים ולהתיר להם ליסוע כרצונם, ואז הסוסים דהרו בצורה בלתי טבעית בעליל. באופן זה פעל הבעל שם טוב ישועות בלתי טבעיות כשיכל להיות במקומות רחוקים מאוד זה מזה בזמנים קצרים מאוד, כשחלקם התרחשו קרוב לכניסת השבת והיה צורך להתשמש בקפיצת הדרך.

==הסתלקותו==
[[קובץ:אוהל הבעל שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] הבעל שם טוב ב[[מז'יבוז']]]]
ב[[חג הפסח]] שנת [[תק"כ]] חלה הבעש"ט בקיבתו וכתוצאה מכך נחלש ביותר וגם דיבורו היה בקושי. בליל [[חג השבועות]] התאספו לידו כל תלמידיו אמר לפניהם תורה. בבקר שלח לקרוא לאנשי ה"[[חברה קדישא]]" והורה להם כיצד להתעסק בקבורתו. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה, בביתו. לאחר התפילה, יצא תלמידו רבי [[נחמן מהורודנקא]] כדי לשפוך תפילה על שלום רבו, הבעש"ט הגיב על כך: "לחינם הוא מרעיש בתפילה אם היה יכול להיכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכי, היה פועל". לאחר מכן שמעוהו לוחש: "אני מוחל לך אותן שתי שעות, אל תענה אותי!". כשבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורה. אחר כך שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים "על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון". אחר נפרד מבני העיר באומרו: "עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסד".

כוחותיו עזבוהו. וציוה לתלמידיו לומר "ויהי נועם". משראה את תלמידיו מצטערים, אמר: "אין אני דואג לעצמי. כי יודע אני בבירור שאצא מפתח זה ואכנס בפתח אחר". לאחר מכן נשכב והתיישב לסירוגין. אחר כך ציווה לכסותו בסדין ושכב פעם נוספת, הוא התחיל להזדעזע ולחרוד כמו שנהג בתפילת "שמונה עשרה" ואחר כך נח מעט. קולו לא נשמע עוד, רק שפתיו נשמעו מרחשות את הפסוק: "אל תבואני רגל גאוה", אותה שעה בדיוק, הסתלק ובאותו רגע בדיוק עמדו שני השעונים שהיו בבית ופסקו מללכת. תלמידו רבי [[לייב קסלר]] סיפר שראה את יציאת ה[[נשמה]] "כמו שלהבת מראה תכלת" והעיד "שבשעת יציאת נשמתו זרחו פניו כבקבלת שבת עם קבלת ה"[[נשמה]] היתירה".

ב[[ו' סיוון]] [[תק"כ]] - יום רביעי ראשון ל[[חג השבועות]], כשהוא בן ששים ואחת שנה, שמונה חדשים ושמונה עשרה יום נסתלק הבעש"ט לבית עולמו. ומנוחתו כבוד במז'יבוז'.

ביום רביעי כ' בכסלו תקנ"ט, אמר על כך [[אדמו"ר הזקן]], שהיה נכדו הרוחני: "ביום הרביעי נ'''ט'''לו המאורות", כלומר - שביום הרביעי נלקחו ונסתלקו המאורות.

===פולמוס סביב התאריך המדויק===
בדורות האחרונים התעורר פולמוס בנוגע ליום המדויק בו הסתלק הבעש"ט - האם ביום הראשון של [[חג השבועות]] (ו' סיון) או ביום השני של חג השבועות (ז' סיון){{הערת שוליים|מפי השמועה מסופר שהפולמוס התעורר מכיון שבעת יציאת נשמתו הק' של הבעש"ט שקעה השמש טרם זמנה, ולכן כל הרואים היו בטוחים שהבעש"ט הסתלק לאחר השקיעה.}}. בספר "[[שמועות וסיפורים]]" מובא הסיפור, כי בשנה אחת ב[[חג השבועות]] התארח [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ודיברו ביניהם אודות הסתלקות הבעל שם טוב, ור' לוי יצחק הזכיר אודות הדעה כי הבעל שם טוב הסתלק בז' סיון. ויאמר [[אדמו"ר הרש"ב]] בפסקנות, כי הבעש"ט הסתלק בו' סיון, ודוד המלך הסתלק בז' סיון. וישאל ר' לוי יצחק, אם כן יום הקבורה של הבעש"ט היה ביום טוב, ובקבורתו יכלו להתעסק רק הגויים! והאם אכן ראוי כי בקבורת גופו הקדוש יתעסקו אינם יהודים?! ויענהו אדמו"ר הרש"ב, כי גופו הקדוש של הבעש"ט לא היה צריך התעסקות כלל וכלל{{הערת שוליים|דהיינו שהוא קבר את עצמו}}. ואכן, בספר "[[היום יום]]" בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות, נכתב: "הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה"ש תק"ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש".

==תמונתו==
[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו, ויש המייחסים אותה לשבתאי. עיין בקישור בקטגורית "קישורים חצוניים" אודות התמונה.]]
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טוב, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערת שוליים|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו].}}.

ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערת שוליים|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר [[דמויות גדולי החסידות]] (להרב שצרנסקי, נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.

נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה צריך להיות [[י"ג תיקוני דיקנא]] ניכר בהזקן{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.

==תלמידיו==
*[[המגיד ממזריטש]]
*רבי [[יעקב יוסף כ"ץ|יעקב יוסף מפולנאה]]
*רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]
*רבי [[זאב וולף קיצס]]
*רבי [[חיים מקראסנא]]
*רבי [[נחמן מהורדנקא]]
*רבי [[אריה לייב משפולי]]
*רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]
*רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]]
*רבי [[פנחס מקוריץ]]
*רבי [[שמואל מקמינקא]]
*רבי [[אברהם אבא מקריבוש]]
*רבי [[דוד לייקס]]
*רבי [[לייב שרה'ס]]
*רבי [[יהודה לייב מפיסטין]]
*רבי [[זלמן מלוצק]]
*רבי [[אברהם מפודולסק]]
*רבי [[מנחם מענדל מפרימשלן]]

==משפחתו==
לבעל שם טוב שני ילדים ידועים:
*בנו, [[רבי צבי]],
*בתו, [[אדל]].

בין נכדיו הידועים נמנים בניה של אדל:
*רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב]]
*רבי [[ברוך ממז'יבוז']].
*נינו, נכדה של אדל מבתה פייגא - רבי [[נחמן מברסלב]].

צאצאי הבעש"ט ואדמו"ר הזקן גם יחד:
*הרב [[אהרן זסלבסקי]], רבה של [[קרמנצ'וג]], נכד [[אדמו"ר הזקן]] (בן בתו, [[הרבנית פריידא]]) וחתן [[אדמו"ר האמצעי]], נשא בזיווג שני את [[מרת חיה]], בת ר' נחמן מברסלב, ונולד להם בן בשם ר' יחיאל. בקרמנצ'וג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק רבי נחמן מברסלב.{{הערה|כתבה בעניין חילול מצבותיהם של ר' אהרן זסלבסקי, נכד אדמו"ר הזקן וחתן ר' נחמן מברסלב - http://www.umanshalom.co.il/html/news/breslov_news/breslov_news1/breslov_news3569.html}}

==לקריאה נוספת==
* '''[[ספר הזכרונות]]''' - [[אדמו"ר הריי"צ]].
* '''[[ספר התולדות|ספר התולדות הבעש"ט]]''' - [[חנוך גליצנשטיין]].
* '''[[המאירים לארץ]]''' - [[יצחק אלפסי]].
* '''[[שבחי הבעש"ט]]''' - [[תקע"ה]].
* '''[[נזר הבעש"ט]]''' - [[אברהם שמואל בוקיעט]].

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=56&article=354 תיאור הסתלקות הבעל שם טוב] - [[אתר חב"ד בישראל]]
* [http://www.hebrewbooks.org/3861 שבחי הבעל שם טוב] מאתר היברובוקס
*‫[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm כתר שם טוב], הטקסט השלם באתר [[ספריית חב"ד]]
*[http://www.jnul.huji.ac.il/dl/books/html/bk1268340.htm כתר שם טוב] הספריה הלאומית
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54867 גלריית תמונות מהציון במז'יבוז']
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54858 סקירה אודות שנת המאתיים להסתלקותו]
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/elfasi-4.htm רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו.] הרב ד"ר [[יצחק אלפסי]]. אתר דעת.
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54841 לקט שיחות אודות הבעש"ט] הרב אברהם שמואל בוקיעט, שבועון 'בית משיח'.
*נתנאל לדרברג, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/mihubesht/mihubesht01.pdf מיהו הבעש"ט?], פרק מהספר "סוד הדעת"
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632094 ניגוני הבעל שם טוב] באתר "BeitChabad"
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55006 בעקבות ירושות הבעש"ט] שניאור זלמן לוין, [[שבועון בית משיח]]
;מפות ותמונות
* ציון הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4401539,27.4044867,3a,75y,15.41h,103.31t/data=!3m6!1e1!3m4!1s2h9byRgFNDz0NpYMB-YKaA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/%D7%A7%D7%91%D7%A8+%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D+%D7%98%D7%95%D7%91+%D7%96%D7%99%22%D7%A2%E2%80%AD/@49.4407415,27.40411,17z/data=!4m2!3m1!1s0x0000000000000000:0xf2db829af6c232c1?hl=iw מיקום].
* [[בית הכנסת]] העתיק של הבעש"ט באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4369424,27.4092106,3a,75y,44.51h,87.3t/data=!3m6!1e1!3m4!1sNJ77zHvG9B1LInQaXprAlA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/49%C2%B026'13.5%22N+27%C2%B024'33.7%22E/@49.4370814,27.4268707,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]
* מעין הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4263163,27.4358602,3a,75y,73.85h,85.5t/data=!3m6!1e1!3m4!1sDn69BwNKvh-qZEvkf3TKdg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D+%D7%98%D7%95%D7%91%E2%80%AD/@49.4265398,27.4380823,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0xa89aac6e353732f4?hl=iw מיקום]
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16576&siteLang=3 שתי תמונות‚ זיוף אחד] מאמר באתר "אוהלי צדיקים" מתוך גליון "המבשר" בנוגע ל'תמונותיו'

{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[רבי אדם בעל שם]]|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה=[[י"ח באלול]] [[תנ"ח]] - [[ו' בסיוון]] [[תק"כ]]|הבא=[[המגיד ממזריטש]]}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|1]]
[[קטגוריה:חסידות הכללית]]
[[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב|*]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:צדיקים נסתרים]]

אליעזר יעקב ברוד

2018-08-01T09:24:02Z

ליובאוויטשער: /* תולדות חיים */ תיקון קישור

[[קובץ:אליעזר ברוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוד (משמאל) מקבל את "פרס הספרות החב"די" (תשע"ב).]]

הרב '''אליעזר יעקב ברוד''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הינו רב היישוב כרמי יוסף. ובנוסף ומכהן כראש מכון הסמיכה של [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ריגא]] ב[[ט' כסלו]] [[תשכ"ב]] לאביו הרב ישראל ברוך ברוד, ובגיל 3 עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] יחד עם משפחתו.

בזכות כשרונותיו, מונה בשנת תשמ"ג כ[[חוזר]].

לאחר סיום מסלול הלימודים, התחתן עם רעייתו גיטה, בתו הבכירה של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

במשך מספר שנים כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[אחי תמימים ראשון לציון]] ובשנת [[תשנ"א]] התמנה לכהן כרב היישוב כרמי יוסף שבמועצה האזורית 'גזר'.

הרב ברוד כותב מידי שבוע את המדור "מן המעיין" ב[[שיחת השבוע]] ובו ליקוטי רעיונות מספרים ובעיקר מספרי חסידות, לפי נושאים שונים.

בנוסף, מכהן הרב ברוד כחבר ועדת 'פרס הרב קוק' כנציג [[הרבנות הראשית]], וחבר הנהלת ארגון רבני הערים וההתיישבות.

משנת [[תשע"ה]] פתח בקורס ללימוד "הלכות חופה וקידושין", מטעם ארגון "[[אל"ף (ארגון)|אל"ף]]"

בנוסף, מוסר מדי שבוע ביום חמישי שיעור הלכה באתר [[חב"ד און ליין]], הנקרא בשם "עשה לך רב"

ידוע כמומחה בעניני שמיטה, ומוזמן לפורומים שונים להרצאות הלכתיות.

==ספריו==
*'''שערי יורה דעה''' - ביאור וסיכום הש"ך ו[[הטורי זהב]] על הלכות איסורי והיתר. במבנה הספר ארבעה חלקים: בחלק הראשון הובאו פסקי המחבר והרמ"א ככתבן. בחלק השני מסוכמים בלשון קצרה, דברי הטורי זהב והש"ך. בחלק השלישי, תחת השם "הרחב דבר", מרחיב הכותב בנושאים הנידונים בשלחן ערוך ונושאי כליו, על ידי הבאת דברי המפרשים והפוסקים הדנים בנושא. במסגרת מדור זה מתמקד הרב ברוד בשאלות אקטואליות הנוגעות למעשה כיום, תוך הבאת דברי פוסקי דורנו. בחלק הרביעי הובאו פסקי רבותינו נשיאנו, המתייחסים לנושאים המדוברים בספר.

עד כה יצאו שני ספרים על הלכות מליחה והלכות [[בשר]] וחלב.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[מנחם מענדל יצחק ברוד]].
*בנו, הרב [[מנחם מענדל הלוי ברוד]].
*חתנו, הרב [[חיים ברוך רוזן]].
*חתנו, הרב [[חנא חיים פרידמן]].

{{מיון רגיל:ברוד, אליעזר}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ב]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]
[[קטגוריה:חוזרים]]

א

2018-08-01T09:16:34Z

ליובאוויטשער: הוספת לקריאה נוספת

{{אות
|תמונה=[[קובץ:אלף.jpg|150px|מרכז]]
}}
האות '''אל"ף''' היא האות הראשונה במערכת אותיות של לשון הקודש ובאות זו מתחילים עשרת הדברות במילה "אנכי ה' אלוקיך".

==משמעות המילה אלף==
האות אלף רומזת על [[הקב"ה]] שהוא "אלופו של עולם". בשנת [[תשנ"ב]] הסביר הרבי ב[[שיחה]] שהמילה "גאולה" מורכבת מאותיות "גולה" בתוספת "א", להורות שבגאולה העולם עצמו ישאר כפי שהוא ורק האל"ף - [[הקדוש ברוך הוא]] - יחדור בו בגלוי.
==צורת האות==
צורת האות "א" מורכבת מאות "י" עליונה הרומזת ל[[חכמה עילאה]]. אות "י" תחתונה הרומזת על [[חכמה תתאה]] ואות "ו" באמצע המחבר בין ה"יו"דים" הרומז ל[[יראת שמים]] המחברת בין החכמה העליונה ולתחתונה. ביטוי נוסף באות, שבכדי שתוכל להיות המשכה והתגלות ב[[סדר השתלשלות]] מ[[עולם|עולמות]] עליונים-רוחניים לעולמות תחתונים-גשמיים, חייב להיות [[צמצום]] ביניהם, המרומז באות "ו".

רמזים נוספים באות אלף, בעבודת ה':

יו"ד, יהודי מלמעלה ויו"ד, יהודי מלמטה, וקו האמונה מחברן. לפי נוסחא אחרת; ה"א" בא להורות על נשמת היהודי (יו"ד) כפי שהיא למעלה (בשמים), ונשמת היהודי למטה - בהתלבשותו בגוף, וקו של [[יראת שמים]] המחבר אותם.

והיינו, שגם בהיות נשמתו מלובשת בגוף ונפש בהמית - הוא קשור לה' כפי שהיה קשור בהיות נשמתו למעלה, וזאת על ידי חיזוק האמונה ויראת שמים.

האות "א" - אל"ף - רומזת לשלשה ענינים:

#אל"ף - [[אלופו של עולם]].
#אל"ף - [[אולפנא]] ולימוד, כמו אאלפך חכמה! אאלפך בינה.
#אל"ף - אותיות '[[פלא]]'.

וכל שלשת ענינים אלו שבאות 'א' (אל"ף), יתגלו בתוך ה[[גולה]] ויהפכוה לגאולה.

ו[[מלך המשיח]] שיש בו כל שלשת הבחינות הללו, והיינו, שהוא [[ביטול|בטל]] בתכלית לאלופו של עולם בקבלת עול מלכות שמים, ונוסף לזה הוא חכם בחכמת התורה - אאלפך חכמה, ומעל כל זה הוא דבק ומאוחד ב[[עצמותו]] יתברך גם בגופו הגשמי, הנה, רק הוא יחדיר ויגלה את ה'א' בעולם, על כל שלושה עניניה הנ"ל, ויהפוך את הגולה לגאולה בחסד וברחמים.

ערכה המיספרי ([[גימטריה]]) של אות אל"ף הוא - 1.

==בריאת העולם על ידי האות א==
בפסוק "בראשית" תרגם [[יונתן בן עוזיאל]] בחכמה, והוא אות א', בזה "ברא אלהים א"ת [השמים]" כלומר את כל כ"ב אותיות האל"ף בי"ת, כי כל האותיות הם לבושים זה לזה. וכמאמר [[הבעל שם טוב]] כי א' נתלבשה תוך אות [[ב]]', כי ב' ב' אלפין, [[ג]]' ג' אלפין. וראשית הבריאה הי' על ידי אות א' שהוא חכמה כמ"ש "ואאלפך חכמה", וברא הכל על ידי חכמה כמ"ש כולם בחכמה עשית, כי נתפשטו האותיות מלמעלה למטה, ובזה ברא כל הנבראים על ידי כ"ב אותיות מא' עד ת'. וכל הנברא על ידי אות שהוא קרוב למאציל הוא יותר עליון, עד כי הנברא מאות [[ת]]', שהוא אות אחרון, בריה זו הוא שפל בריה מכל הנבראים, כי אם שיקרב אדם את עצמו להשם יתברך ויוכלל מן אות ת' לאות ש' בסוד תשר"ק עד שיקרב אל אות א' ששם אלופו של עולם. וזהו שאמר הכתוב מבטן שאול שועתי אליך וגו'.

הרי רוחניותו יתברך בתוך אות א', ונתעטף בו וברא אור מן אות א' והוא אור [[אצילות]], ואח"כ נתעטף עם אות א' [בתוך] אות ב' וברא [[עולם הבריאה]] כמו שכתוב בכנפי יונה. ואחר כך חזר ונתעטף עם אות ב' בתוך אות ג' וברא עולמות למטה מעולם הבריאה, עד שנתעטף באות ת' וברא עולמות תחתונים שנקראים [[מלכות]] ש[[במלכות]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/2/354&search=%D7%9B%D7%91%D7%93 כתר שם טוב] בשם [[תולדות יעקב יוסף]] [[פרשת בראשית]] ז' א']}}.

וזהו שכתוב בראשית, בחכמה, שהוא א', ברא אלהים את השמים, שהוא כ"ב אותיות מן א' עד ת', ובתוכו רוחניותו ית' שנקראים שמים, שנתעטף ונתלבש הקב"ה בתוך כ"ב אותיות אלו וברא את הארץ שהוא כל ענייני חומר הארץ, שהוא על ידי ד' מאות לבושין מן א' עד ת' שהוא ארץ תחתית שאין למטה ממנו. ואח"כ חזר הקב"ה ונסתתר בכמה כסויין ובכמה קליפין דאינון תוהו ובוהו וחשך ותהום, כמ"ש ב[[תיקונים]]. וז"ש והארץ היתה תוהו ובהו, וחושך וגו', ר"ל לאחר שנתלבש בד' מאות לבושין שהיא אות ת', ובאלו הלבושין ברא הארץ, חזר ונסתתר בכמה קליפין.
==לקריאה נוספת==
*הרב [[יואל כהן]], '''[[ספר הערכים - חב"ד]] - מערכת אותיות''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30541&st=&pgnum=40 ערך '''אל"ף'''] (עמ' סח ואילך)

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אותיות]]

הרבנות הראשית לישראל

2018-07-31T12:54:44Z

ליובאוויטשער: /* קישורים חיצוניים */ תיקון קישור

[[תמונה:מרדכי אליהו.jpg|שמאל|thumb|250px|הרב הראשי הרב [[מרדכי אליהו]] בביקור אצל [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשנ"ב]])]]
[[קובץ:הרבי ביחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ביחידות עם [[הרבנים הראשיים לישראל]]]]
[[קובץ:רבנים עם מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבני ועסקני חב"ד בפגישה עם הרבנים הראשיים לישראל בהוראת [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשמ"ו]]). בתמונה (מימין לשמאל): הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[אברהם שפירא]], הרב יוסף גליקסברג רבה של [[גבעתיים]]. מאחור עומד (ימין) הרב [[ברק'ה וולף]].]]
[[קובץ:היכל שלמה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין 'היכל שלמה' בו פעלו משרדי הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית משנת [[תשי"ח]] עד שנת [[תשנ"ב]]]]

'''הרבנות הראשית לישראל''' היא מוסד רבני עליון הפועל מטעם הממשלה ב[[מדינת ישראל]]. תחומי אחריותה כוללים מינוי רבנים ודיינים, התקנת תקנות, הפעלת מערכת הכשרות הממלכתית ועוד. בראש הרבנות הראשית עומדים שני רבנים ראשיים: הרב האשכנזי עומד בראש מועצת הרבנות הראשית והרב הספרדי עומד בראש [[בית הדין הרבני הגדול]].
==תולדות הרבנות הראשית==
בזמן השלטון העות'מאני ב[[ארץ ישראל]] רוב תושבי הארץ היו יוצאי עדות המזרח, ובתפקיד המנהיג הרוחני עמד "הראשון לציון", שקיבל סמכויות מיוחדות מטעם הסולטן למנות ולפטר רבנים, ושימש כנציג היהודים במסדרונות השלטון, וריכז תחתיו את גביית המסים. יוצאי קהילות אשכנז שעלו לארץ לא היו נתונים תחת מרותו של הראשון לציון, אלא התארגנו בקופות מאוחדות שנקראו בשם 'כוללים', הקימו מוסדות חינוך ושירותים קהילתיים עצמאיים, ונהנו מחסותם של הקונסולים האירופאים.

בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] כבשו הבריטים את [[ארץ ישראל]] מהעות'מאנים, ובשנת [[תר"פ]] הנציב הבריטי החליט להגדיר מחדש את מעמדה של ההתיישבות היהודים בארץ ואת סמכויות הרבנים, ולאחר הקמת מספר ועדות חקירה החליט להקים גוף מעורב שימונה על בחירת הרבנים הראשיים. בשנת [[תרפ"א]] התכנסו לראשונה אנשי הגוף הבוחר שהיה מורכבת משני שליש רבנים ומשליש אישי ציבור שונים, ובחר בשני רבנים ראשיים. כרב הראשי האשכנזי נבחר הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], וכרב הראשי הספרדי נבחר הרב [[יעקב מאיר]].

==יחס רבותינו נשיאינו לרבנות הראשית==
כמו רבים מגדולי ישראל דוגמת הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], התנגדו רבותינו נשיאינו להקמתה של הרבנות הראשית, מחשש שהממסד הכללי יכפה את דעתו על הרבנות הראשית, ויכריח אותם להטות את דעתם בניגוד לדעת התורה, באופן כזה שיתערבו שיקולים חיצוניים בפסקי הדין שלהם ויוציאו מכשול מתחת ידם, כאשר הממסד הכללי משתמש ברבנות הראשית משתמש בממסד הרבנות כדי להכשיר את מעשיו.

הרבי הבהיר את דעתו, שהתנגדותו אינה לאנשים שנבחרו לעמוד בראש המוסד, היות וכוונתם רצויה והם עוסקים בתפקיד מתוך רצון לשפר את התייחסות לדת ולקרב את כלל הציבור לערכי התורה והמצוות, אך עצם קיומו של הממסד הוא דבר שלילי, ולכן ברמת העיקרון באם הדבר היה אפשרי - רצונו של הרבי הוא שיבטלו מוסד זה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm מכתבו של הרבי לרב ניסן טעלושקין, כ' חשון תשכ"א].}}.

===בחירות לרבנות הראשית===
עד לכהונתם של הרבנים הראשיים הראשון לציון הרב [[יצחק ניסים]] והרב [[איסר יהודה אונטרמן]], כהונת הרב הראשי היתה משרת עולם, שהיתה נמשכת עד לפטירתו של הרב הנבחר{{הערה|חוק זה נשאר עד היום בישראל לגבי משרת רבני ערים.}}. בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב [[עובדיה יוסף]] ומקורביו לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם.

הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה, והתבטא: {{ציטוטון|לא היתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}.

למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|עובדה זו היתה אחת הסיבות לכך שהרב עובדיה יוסף לא התקבל ל[[יחידות]] ב[[ספריית ליובאוויטש|בניין הספריה]] כמו רבנים ראשיים אחרים, (הרבי הסכים לקבלו בתנאי שיבא בבגדיו הרגילים כלומר כובע וחליפה ארוכה אך לא ב[[בגד|בגדים]] של הראשון לציון).}}.

===מועצת הרבנות הראשית===
כמו היחס הכללי של הרבי לרבנות הראשית, כך היה גם היחס השלילי של הרבי למועצת הרבנות הראשית. כאשר הרב [[שלמה יוסף זווין]] נבחר כחבר במועצת הרבנות, שיגר לו הרבי איגרת בה ציין מצד אחד את הנאתו מכך שהוא מוערך על ידי ה[[גוף]] הבוחר, אך מצד שני הביע את דעתו שאין לברך על בחירה זו 'מזל טוב', היות וזהו תפקיד מלא בקשיים ובנסיונות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8799.htm אגרות קודש חלק כג, מכתב מתאריך י"א ניסן [[תשכ"ד]] (אגרת ח'תשצט)].}}.

בכ"ט חשוון תשכ"ט, לאחר שכבר כיהן כחבר המועצה שנים רבות, הוסיף לו הרבי: {{ציטוטון|לפי מהלך העניינים בעבר ובהוה, בודאי שיוכרח בא-כוח הרבנות הראשית או העומד בראשה, להיות נוכח ולהשתתף בכמה וכמה של ענייני טקס וכו'. שגם עליהם מדובר באותם סימנים בשו"ע (עניינים שהיפך ההלכה). והלואי שימצא מי שיעמוד בנסיון בזה שלא להבחר, כי לכאורה תקוה קלושה ביותר, שלאחר שיבחר יעמוד בנסיון, ובתוקף עד כדי כך שלא להשתתף בטקס}}.

===ביקור הרבנים הראשיים===
על אף שהרבי התנגד לממסד הרבנות, הרבי הוקיר את פועלם של הרבנים הראשיים, ובמהלך כהונתם של הרב [[מרדכי אליהו]] ו[[אברהם אלקנה שפירא|הרב שפירא]] התקיימו מספר ביקורים רשמיים של הרבנים אצל [[הרבי]] ב[[יחידות]], במהלך העלו הרבנים שאלות שונות ודיונים הלכתיים בפני הרבי, ושוחחו יחד בעניני הלכה ומנהג.

בפעמים אלו, לאחר שהסתיים הביקור הרשמי במהלכה נכחו גם שאר חברי המשלחת, חברי מזכירות הרבי, צלמים, ואישים נוספים, נשארו הרבנים לדבר עם הרבי באופן פרטי, ודיברו על ענינים הנוגעים לכלל ישראל.

הפעם האחרונה בה זכו הרבנים הראשיים להתקבל ל[[יחידות]] אצל הרבי, היה ביום [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]], ובמהלכו דיבר הרבי רבות בנושא ה[[גאולה]] הקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: "לעת"ל משה ואהרון עמהם". פס"ד כבית שמאי לעת"ל. חיוב קרבנות לעת"ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען "השיבנו ה' אליך" ו[[הקב"ה]] מבקש "שובו אלי" בתחילה, אבל "אחרי רבים להטות".}}(שיחתם הודפסה בקונטרס מיוחד{{הערה|הודפסה כהוספה ל[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תשנ"ב.}}). בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56085 בהמשך גם תיאר הרבי את [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"שליט"א"]{{וידאו}}}}}} לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}". את התפעלותו של הרב אליהו מהפגישות עם הרבי, ציין בכינוס של [[כולל חב"ד]] שנערך באותו שבוע ב[[ניו יורק]], כשהוא מציג את העובדה ש[[הרבי]] היה בשעת הפגישה אחרי שעות רבות של [[חלוקת דולרים]] לאלפי איש, ולא היה נראה עייף או חלש והיה ב"צלילות ה[[מחשבה]] ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע.. אמרתי, לית דין בר נש, אלא [[מלאך]] קדוש עומד לפנינו!".

==מועצת הרבנות הראשית==
[[קובץ:הכתרת רבנים ראשיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[אליעזר פרלשטיין]] מנחה את טקס הכתרת הרבנים הראשיים לישראל, הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]], בבית ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] הרצוג]]
תחת נשיאותם של הרבנים הראשיים, פועלת מועצת הרבנות הראשית שתפקידיה כוללים מתו מענה הלכתי לציבור, פיקוח על גופי ה[[כשרות]] הממשלתיים, הסמכת נבחנים לרבנות ולדיינות, והענקת תקנים לרבני ערים ורבני שכונות ויישובים. כחברי המועצה מכהנים ארבעה רבני הערים הגדולות בארץ{{הערה|הרבנים האשכנזים והספרדים של הערים מכהנים ברוטציה.}}, ולצידם עשרה רבנים נבחרים, מחציתם אשכנזים ומחציתם ספרדים.

נכון לשנת [[תשע"ו]], חברי מועצת הרבנות הראשית הם שני הרבנים הראשיים לישראל ([[דוד לאו|הרב דוד לאו]] ו[[יצחק יוסף|הרב יצחק יוסף]]), הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של העיר [[תל אביב]], הרב [[אריה שטרן]] רב העיר [[ירושלים]], הרב [[יהודה דרעי]] רב העיר [[באר שבע]] והרב הצבאי הראשי הרב רפי פרץ.

הרבנים הנבחרים למועצת הרבנות:
הרבנים האשכנזים:
# הרב [[יעקב אלעזר כהנא שפירא]] (ראש ישיבת מרכז הרב)
# הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] (רב העיר [[מגדל העמק]])
# הרב [[יוסף גליקסברג]] (רב העיר [[גבעתיים]])
# הרב [[יעקב רוז'ה]] (נציג הרבנות הראשית במכון הלאומי לרפואה משפטית)
# הרב [[יצחק רלב"ג]] (יו"ר המועצה הדתית בירושלים לשעבר)

הרבנים הספרדים:
# הרב [[שמעון אליטוב]] (חסיד חב"ד ורב המועצה האזורית מטה בנימין)
# הרב [[אברהם יוסף]] (רבה העיר [[חולון]])
# הרב [[רצון ערוסי]] (רב העיר [[קריית אונו]])
# הרב [[שמואל אליהו]] (רב העיר [[צפת]])
# הרב [[יצחק חיים פרץ]] (רב העיר [[רעננה]])

==היסטוריית הרבנים הראשיים ==
הרבנים האשכנזים:
# הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] - [[ט"ז אדר]] [[תרפ"א]] - [[ג' אלול]] [[תרצ"ה]] (כיהן לצד הראשון לציון הרב [[יעקב מאיר]]).
# הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] - [[י"ז כסלו]] [[תרצ"ז]] - [[י"ט תמוז]] [[תשי"ט]] (כיהן לצד הראשונים לציון הרבנים הרב [[יעקב מאיר]] הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]] והרב [[יצחק ניסים]]).
# הרב [[איסר יהודה אונטרמן]] - [[ד' ניסן]] [[תשכ"ד]] - [[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] (כיהן לצד הראשון לציון הרב [[יצחק ניסים]]).
# הרב [[שלמה גורן]] - [[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]] (כיהן לצד הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]]).
# הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]] - [[כ"ט אדר]] [[תשנ"ג]] (כיהן לצד הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]]).
# הרב [[ישראל מאיר לאו]] - [[א' ניסן]] [[תשנ"ג]] - [[כ"ט אדר]] [[תשס"ג]] (כיהן לצד הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]]).
# הרב [[יונה יחיאל מצגר]] - [[י"ב ניסן]] [[תשס"ג]] - [[ט"ו בסיוון]] [[תשע"ג]] (כיהן לצד הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]]).
# הרב [[דוד לאו]] - החל את כהונתו ב[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]] (מכהן לצד הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]]).
הרבנים הספרדים:
# הראשון לציון הרב [[יעקב מאיר]] - [[ט"ז אדר]] [[תרפ"א]] - [[ט' סיוון]] [[תרצ"ט]] (כיהן לצד הרבנים הראשים הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] והרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]).
# הראשון לציון הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]] - [[י' תמוז]] [[תרצ"ט]] - [[כ"ד אלול]] [[תשי"ג]] (כיהן לצד הרב הראשי הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]).
# הראשון לציון הרב [[יצחק ניסים]] - [[כ"ט שבט]] [[תשט"ו]] - [[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] (כיהן לצד הרבנים הראשים הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] והרב [[איסר יהודה אונטרמן]]).
# הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]] - [[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]] (כיהן לצד הרב הראשי הרב [[שלמה גורן]]).
# הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]] - [[כ"ט אדר]] [[תשנ"ג]] (כיהן לצד הרב הראשי הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]).
# הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]] - [[א' ניסן]] [[תשנ"ג]] - [[כ"ט אדר]] [[תשס"ג]] (כיהן לצד הרב הראשי הרב [[ישראל מאיר לאו]]).
# הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]] - [[י"ב ניסן]] [[תשס"ג]] - [[ט"ו בסיוון]] [[תשע"ג]] (כיהן לצד הרב הראשי הרב [[יונה יחיאל מצגר]]).
# הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] - החל את כהונתו ב[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]] (מכהן לצד הרב הראשי הרב [[דוד לאו]]).

==סמל הרבנות==
{{קובץ|סמל רבנות|סמלה החדש המתוקן של הרבנות (מימין) לעומת הסמל הישן (משמאל)}}
בשנת [[תשע"ה]], לאחר פניות מצד הציבור להסיר את ציור ה"לוחות" העגולות מסמלה הרשמי של הרבנות, לאור הוראת [[הרבי]] בנידון - שינתה הרבנות את הלוגו הרשמי שלה ל[[לוחות הברית]] מרובעות.{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA/ הידיעה ב]{{אינפו|}}}}

==ראו גם==
*[[ועידה לחיזוק מסורת חכמי המזרח ומורשת תורת החסידות]]
*[[פרשת הממזרים]]
*[[הרבנות הצבאית]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62224 הרבי דרש: הרבנים הראשיים יכהנו כל חייהם] - לקט ממכתבי הרבי בנושא {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:הרבנות הראשית לישראל|*]]

שיחת משתמש:שיע.ק

2018-07-31T12:13:52Z

ליובאוויטשער: /* מה השעה? */

{{/פתיח}}


--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באדר ה'תשע"ח 23:18, 5 במרץ 2018 (UTC)

== בקשות קלות ==
לאחר בקשת המחילה על ההטרדה באמצע ההכנות ליא"נ וחגה"פ:
#האם תוכל לסכם את הדיון [[חב"דפדיה:אולם דיונים#קרובי משפחה]] ולהעביר את מסקנותיו אל דפי המדיניות?
#האם תוכל להעיף מבט לשאלתי - בנושא החשוב שישנה מהותית את חלון הראווה של חב"דפדיה - [[שיחת תבנית:תמונה שבועית#לחדש את עידכון התמונה בקלות|בדיון זה]]. יישר כח! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:34, ב' בניסן ה'תשע"ז
:בשבוע הבא בעז"ה. יחי --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בניסן ה'תשע"ז 14:42, 30 במרץ 2017 (UTC)
::כנראה מפאת טרדות חה"פ וכו' נשמט מזכרונך. לא רציתי להלחיץ וגם עכשיו לא, רק לוודא שלא יתקיים "הואיל ונדחה ידחה", במיוחד בנושא התמונה הנבחרת (שאני היחיד שמעדכנה - וכשלא הייתי כאן נשארה זמן ארוך אותה תמונה). ייש"כ. • [[משתמש:קעראוועלט]]קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:54, כ"ד בניסן ה'תשע"ז
תודה על התזכורת. בעז"ה יהיה בעדיפות כאן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בניסן ה'תשע"ז 23:09, 20 באפריל 2017 (UTC)
:::{{א|קרייזי אבאוט משיח|קרייזי}}, בהצתה מאוחרת אענה שהעברתי לאולם בקשה לסכם הדיון על קרובים, כי התקשיתי קצת להבין מה היה רוב הדעות בכל סעיף, ואשמח אם מישהו (אולי אתה) יסכם ואז אכניס למדיניות. עניין התמונה סודר ב"ה.
::::#לא תוייגתי כי לא חתמת.
::::#הדף "מדיניות וכללי כתיבה" נעול אף למשתמשים ולכן אינני יכול לערוך שם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:09, י"ט באדר ה'תשע"ח
::::ביצעתי את בקשתך בדף [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים#בני משפחה]]. אם אתה רוצה אתה יכול להעביר למקום אחר. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:19, י"ט באדר ה'תשע"ח

ב"ה יחי המלך המשיח!!!
תודה רבה על העזרה, אבל רציתי לשאול שאלה קטנה, איך עושים תיבות משתמש?--[[משתמש:18|18]] - [[שיחת משתמש:18|שיחה]] 14:09, 3 באפריל 2018 (IST)

== סוגריים ==

על מנת להוסיף למדיניות את מסקנת [[חב"דפדיה:אולם דיונים#סוגריים בשמות ערכים|הדיון על הסוגריים]], פתחתי את הדף [[חב"דפדיה:מתן שם לערך]] והכנסתי שם את המסקנה. עכשיו צריך רק ליישם את המסקנה ולמחוק המון סוגריים מיותרים: כל הערכים שיש בהם סוגריים "(בחסידות)", חצי מהערכים שיש בהם סוגריים "(ספר)", ועוד ועוד. זו עבודה רצינית למפעילי המערכת... אבל בשביל זה פתחת את הדיון, לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, כ"ז בסיוון ה'תשע"ז
:אני עושה זאת כל אימת שפוגש בערך כזה. אך כל משתמש ותיק יכול להעביר דף, או שאני טועה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בתמוז ה'תשע"ז 13:29, 25 ביוני 2017 (UTC)
::משתמש ותיק יכול להעביר דף. אבל אם הדף כבר קיים (כמו העברה מ[[אור התורה (ספר)]] ל[[אור התורה]]), צריך למחוק קודם את הדף הקודם שאליו רוצים להעביר, ואת זה משתמש רגיל לא יכול לעשות.
::ברובם ככולם של ערכי הסוגריים הערך קיים בשתי השמות ווצריך למחוק, ולכן רק מפעיל יכול. ואם זה "כל אימת שאתה פוגש", התרצה שאפגיש אותך עם כמה, או שאתה עסוק מידי?... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:50, ב' בתמוז ה'תשע"ז
:::אם כבר אני מדבר עם כבודו: מה לדעתך עלי לעשות כדי לטפל באמור [[שיחה:עמוד ראשי#מחטף?|כאן]]? הדיון הזה חשוב לי מכדי שאתן לו לשקוע כמו כל הדיונים כאן, ולאידך אין לי כח להכנס כל יום כדי לעקוב אחריו. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, ב' בתמוז ה'תשע"ז

== מספר הערות ==

א.בהמשך לאתמול - יישר כוח עצום, ותוכל עכשיו להשוות בין הערך [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/תמונות וציורי רבותינו נשיאנו|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] ו[[הרש"ג]] לפני ואחרי ולראות הבדל עצום. כך, לעניות דעתי, צריך להראות כל ערך ארוך - מה[[תניא]] ועד ערכים על רביים (אגב, כאן אולי המקום לציין שמתאים להעלות את [http://chabad.info/news/%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA/ תמונת התניא בערבית], ואולי למצוא גם תמונה מתאימה יותר לתמונה הראשית בערך ה[[תניא]]). ב. לגבי קובץ מפת ליובאוויטש (המופיע בערך על העיירה) - הנה לפני כמה שבועות התפרסמה בבית משיח התמונה בצבע (כבמקור), ואולי זה הזמן לפרוץ את החומות ולא להסתפק רק בתמונות מאינפו ופרוטל... ג. אך מזינים 'תקציר עריכה'? ד.בנוגע להכרעתך בשיחת [[אליהו בעל שם]] - הרי צריך למחוק את כל פסקת "יצירת הגולם" - שנעשתה ע"י אליהו בעל שם מחלם... ה.מהו עניין הציפור המתעופפת בדף המשתמש שלך?... ו.אם תוכל להוסיף תמונת כתובת הרבי בכתב ידו של אדמו"ר הריי"צ מ[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85029 כאן].--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 17:01, 25 בספטמבר 2017 (UTC)

==הודעה חשובה==
בעברי על השינויים האחרונים ראיתי שהיו כמה וכמה עריכות בערכי משפחת זלמנוב ואבלסקי, אין לי אפשרות כרגע לבדוק אותם, אולם אני מקווה שמישהו בודק את העניין (לדעתי יש לחסום את הערכים ההם לאנונימים). למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:19, 19 באוקטובר 2017 (UTC)
:{{א|שף ויתיב}}, יש מצב שאתה עושה רשימה של הערכים האלו? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ה'תשע"ח 05:55, 4 במרץ 2018 (UTC)

== הסתרה ==

האם אתה יודע איך מסתירים גרסאות מדף השינויים אחרונים ומהסטוריית הערכים בגרסא החדשה? --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י"ט באדר ה'תשע"ח, למניינם 08:39, 6 במרץ 2018 (UTC)
:באמת רציתי לבקשך למחוק את הגירסה של המשתמש האחרון שמחקת. עכשיו אני מבין ששמת לב לזה. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 12:21, 6 במרץ 2018 (UTC)

== תיבת ציטוט ==

שלום שיע, מה שלומך? יש כאן אפשרות להוסיף פיסקה של ציטוט בצד העמוד (כמו שיש כאן [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%91_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9E%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A9])?
--[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה באדר ה'תשע"ח 09:42, 12 במרץ 2018 (UTC)
:זה הכוונה? [[:תבנית:חלונית]]. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 12:25, 12 במרץ 2018 (UTC)
::כן. תודה! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה באדר ה'תשע"ח 13:10, 12 במרץ 2018 (UTC)

== שך ==

למה אתם לא כותבים ערך על '''[[אליעזר מנחם מן שך]] מה בגלל שהוא לא היה חבדניק אז לא כותבים עליו ערך הוא היה רב והיה לו קשר עם הרבי לא משנה באיזה צד חיובי או שלילי [[משתמש:חחח|חחח]] - [[שיחת משתמש:חחח|שיחה]] 16:47, 3 באפריל 2018 (IST)
:דעתי האישית היא שאין ליצור ערך כזה כיון שאיני רואה איזו תועלת יכולה לצמוח מכך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בניסן ה'תשע"ח 14:12, 4 באפריל 2018 (IST)
:אחרי הכול היה לו קשר עם חב"ד אז למה לא לכתוב אותו???--[[משתמש:הרב שך|הרב שך]] - [[שיחת משתמש:הרב שך|שיחה]] 10:15, 5 באפריל 2018 (IST)
:ומה הקשר "דעתי האישית" לי יש דעה שכן צריך לכתוב רני שואל אותך באופן אחר האים זה מתאים לערך או לא אני חושב שלכל מי שיש לו קשר עם חב"ד והוא היה דמות מפורסמת ראוי לערך!!! וזה לא קשור דעה אישית מה הדעה של '''חב"דפדיה''' ולא שלך!!! [[משתמש:הרב שך|הרב שך]] - [[שיחת משתמש:הרב שך|שיחה]] 10:19, 5 באפריל 2018 (IST)
::את דעתי האישית התכוונתי לכתוב כתוספת לעיקר הדברים. רק כעת אני שם לב שלא כתבתי משום מה ואכתוב כעת: כבד את המקום ותקבל יחס הולם. כל עוד אתה משתמש בשמות משתמש פרובוקטיביים, אתה מלמד על מידת רצינותך.
::קח בחשבון שמה שלוקח לך לעשות בדקה או בעשר דקות אני מוחק ומשחזר בשניה.
::אציין עוד שניתן לזהות את מיקומך לפי כתובת האיי פיי שלך, והתנהגותך עשויה להוביל אותנו לנקוט בצעדים חריפים כגון פניה לספק האינטרנט שלך שיחסום אותך ו/או פניה למשטרה. אתה יכול ללמוד על מקרים שקרו בעבר [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%AA%D7%94#%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%92%D7%A9%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%9D|כאן] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשע"ח 14:25, 8 באפריל 2018 (IST)

== שלום ==

בהמשך לשיחתנו באימייל, נרשמתי מחדש לאתר חב"דפדיה. - שלום - מנהל, סגן מנהל ראשי.

אגב זכור לי כמה ערכים שהיו קיימים כאן בעבר, ומשום מה איני מוצאם, למשל על רבי [[חיים קריזווירט]] (עיין שמן ששון מחבריך) ועל רבי [[דוד פוברסקי]]. יש לך מושג מה קורה כאן? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]] 08:51, 20 באפריל 2018 (IST)
:החזרתי ההרשאות. לגבי הערכים, יכול להיות שהם נכתבו בתקופה הקרובה לשדרוג שבוצע כאן? כי בשדרוג נמחקו לצערנו עריכות שבוצעו תקופה מסוימת קודם השדרוג (לא זוכר בדיוק) --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באייר ה'תשע"ח 11:19, 20 באפריל 2018 (IST)
מסתבר שבשדרוג השני נמחקו העריכות שהיו אחרי השדרוג הראשון--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - {{#בחר:קצר2
|ארוך=במקרה הצורך, תוכלו ליצור איתי קשר במייל על ידי לחיצה {{קישור מייל|chabadped@gmail.com|כאן}}
|קצר1=ניתן ליצור איתי קשר ב{{קישור מייל|chabadped@gmail.com|מייל}}
|קצר2={{קישור מייל|chabadped@gmail.com|מייל}}
|#default=
}}. כעת,ז' באייר ה'תשע"ח, 16:52 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''

== משחית סדרתי? ==

[[משתמש:הרש"ב מלכיאלי]] השחית את הערך [[אורו של משיח (קעמפ)]] בפעם השניה (הסרת כל תוכן מהדף). שחזרתי את ההשחתה וכן שמתי לו תבנית אזהרה בדף שיחה. ולא באתי אלא להעיר [[מיוחד:תרומות/63.143.240.191|63.143.240.191]] 17:31, 20 באפריל 2018 (IST)
:יש"כ. הוא גם תרם מעט תרומות קטנות מועילות אך אם יחזור על כך יחסם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' באייר ה'תשע"ח 19:24, 21 באפריל 2018 (IST)

== תודה רבה ==

אני מודה לך שהסרת את החסימה בע"ה אני אתרום לחבדפדיה כמה שאוכל תודה. [[מיוחד:תרומות/185.46.76.18|185.46.76.18]] 13:47, 4 במאי 2018 (IST)

== הרב ישראל אריה לייב ==

שלום לך אשמח שתיכנס ל[[שיחה:ישראל אריה לייב שניאורסון]] שם כתבתי ג' טענות בנוגע לתאריך לידתו ואני חושב שכדאי באמת לשנות את תאריך לידתו לתאריך האמיתי והמדויק תודה.--[[משתמש:עולם|עולם]] - [[שיחת משתמש:עולם|שיחה]] 13:53, 4 במאי 2018 (IST)

== משחית סדרתי! ==

לתשומת ליבך היום הרש"ב מלכיאלי ממשיך בהשחתותיו החוזרות ונשנות ואני נאלץ כעת לשחזר את עריכותיו, אשמח אם תוכל לדאוג לענין כמו שדובר בדף השיחה שלך בפסקה 'משחית סדרתי?'--[[מיוחד:תרומות/212.76.96.160|212.76.96.160]] 14:05, 30 ביולי 2018 (IST)
:נחסם, תודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באב ה'תשע"ח 10:40, 31 ביולי 2018 (IST)
== עזרה ==
יחי המלך המשיח. שלום שיע. אני צריך את עזרתך. אני צריך חומר כתוב וערוך על בית חב"ד גוש קטיף לצורך עריכת תשורה.
אגב, ישנם תמונות רבות שחסרות בערכים רבים, ואפשר בקלות להעלותן מהרשת. וכן ישנן תמונות שגויות (כמו בערך [[אברהם דוד מרוזוב]]) שמצויונות על שם אדם אחר. אשמח לקבל הרשאה להעלאת תמונות לשם המטרה הנ"ל. יחי המלך המשיח.
:עניתי בדף שיחתך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באב ה'תשע"ח 10:59, 31 ביולי 2018 (IST)

== מה השעה? ==

כבר הערתי [[חב"דפדיה:בקשות ממפעילים|לפני מספר ימים]] על השעה הלא נכונה המופיעה באתר, שכן השעה הנכונה כעת היא 14:12! [[משתמש:ליובאוויטשער|ליובאוויטשער]] • [[שיחת משתמש:ליובאוויטשער|שיחה]] • י"ט באב ה'תשע"ח • 12:13, 31 ביולי 2018 (IST)
:כברירת מחדל, השעון של חב"דפדיה הוא GMT, כלומר מפגר בשעתיים משעון ישראל (המכונה בלע"ז [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A5%27 שעון גריניץ']. ניתן לשנות את ברירת המחדל ב[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%AA#mw-prefsection-rendering העדפות] תחת הכותרת הפרש זמנים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באב ה'תשע"ח 13:02, 31 ביולי 2018 (IST)
::'''יישר כח!''' אך למה זה כך? [[משתמש:ליובאוויטשער|ליובאוויטשער]] • [[שיחת משתמש:ליובאוויטשער|שיחה]] • י"ט באב ה'תשע"ח • 13:13, 31 ביולי 2018 (IST)

שיחה:השמטות

2018-07-31T11:28:09Z

ליובאוויטשער:

העתקה מגוף הערך, במצב כזה לא שייך להכניס לערך עצמו

'''השמטות''' הוא כינוי בקרב [[חסידי חב"ד]] לדברים שנשמטו מספרים שנדפסו למרות היותם בכתבי יד שמהם הודפסו הספרים.

ההשמטות נבעו מסיבות שונות, כגון ביטויים חריפים שנועדו ליחידי סגולה, או מפני היותם משנה ראשונה ועוד.{{שכח|שיע.ק}}

בין ההשמטות המפורסמות הם ה[[השמטות לתורת שלום]], שהושמטו על ידי [[הרבי]].

קטגוריה:מושגים בחסידות

:::יש המון השמטות, כל תורת מנחם מלא השמטות, כיון שהם לא היו מתאימים מסיבה כזו או אחרת להיכנס לתוך הליקוט,

:::יש השמטות, שהם נשמטו בטעות, או שלא היה בידי המדפסים כאשר הדפסיו ספרים, לדעתי להחזיר הערך ולערוך אותו - כאשר אין ערך לא שייך לערוך אותו
תחזיר הערך יהי אפשר לערוך אותו, ואף להוסיף בו הרבה.[[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]] 03:48, 12 ביולי 2018 (IST)

שיחת משתמש:שיע.ק

2018-07-31T11:13:04Z

ליובאוויטשער: /* מה השעה? */ פסקה חדשה

ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)

2018-07-31T10:23:50Z

ליובאוויטשער:

[[תמונה:ספר_השיחות_מתורגם.jpeg|left|thumb|250px|סדרת הספרים המתורגמים ללשון הקודש]]
סדרת הספרים '''ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ''' בהוצאת [[אוצר החסידים]], היא סדרה בת 10 כרכים המכילים את שיחותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מהשנים [[תר"פ]] - [[תש"י]].

הכרכים קיץ-ה'ש"ת - תש"ה - נערכו על ידי [[הרבי]], שאר הכרכים נערכו על ידי הרב [[אהרון לייב רסקין]].
==הספרים והוצאתם לאור==
*הכרך הראשון (שנים תר"פ - תרפ"ז) יצא לאור לראשונה בשנת [[תשנ"ב]].
*הכרך השני (תרפ"ח - תרצ"א) יצא לאור בשנת [[תשנ"ה]].
*הכרך השלישי (תרצ"ו - חורף ה'ש"ת) יצא לאור בשנת [[תשמ"ט]].
*הכרך הרביעי (קיץ ה'ש"ת) יצא לאור בשנת [[תש"ז]].
*הכרך החמישי (תש"א) יצא לאור בשנת [[תשכ"ד]].
*הכרך השישי (תש"ב) יצא לאור בשנת [[תשכ"ד]].
*הכרך השביעי (תש"ג) יצא לאור בשנת [[תשכ"ה]].
*הכרך השמיני (תש"ד) יצא לאור בשנת [[תשכ"ז]].
*הכרך התשיעי (תש"ה) יצא לאור בשנת [[תשכ"ז]].
*הכרך העשירי (תש"ו - תש"י) יצא לאור בשנת [[תשס"א]].

==ספר השיחות מתורגם ללשון הקודש==

בשנת [[תשנ"ב]] יצאה לאור סדרה בת שלושה כרכים, המביאה את השיחות של השנים ת"ש-תש"ה בתרגום ל[[לשון הקודש]] תחת הנהלת [[סניף קה"ת בארץ הקודש]]. תרגום השיחות נעשה על ידי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].

מטרת ההוצאה לאור היתה [[הפצת המעיינות|להפיץ את תורת החסידות]], ולהנגיש לקהל הרחב את השיחות העשירות בתוכן חסידי, שנדפסו עד אז בשפת ה[[אידיש]] בלבד.

מלבד התרגום, נעשתה בסדרה זו עבודה עריכה מקיפה לעומת הסדרה המקורית באידיש, ונוספו בה מראי מקומות וציונים לענינים המבוארים בשיחות, ובשולי הספרים נוספו מפתחות מורחבים להקלת ההתמצאות בתוכן הספר.

שאר שיחותיו של אדמו"ר הריי"צ, לא זכו לעת עתה לתרגום עברי, היות שיצאו לאור לאחר צאתה לאור של הסדרה הנוכחית.

===ספר השיחות המתורגם - חלוקה לפי שנים===
*'''הכרך הראשון''' - שיחות מהשנים ת"ש-תש"א.
*'''הכרך השני''' - שיחות מהשנים תש"ב-תש"ג.
*'''הכרך השלישי''' - שיחות משנת תש"ה.

==קישורים חיצוניים==
*[http://hebrewbooks.org/15870 ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז] {{הב}}
*[http://hebrewbooks.org/19806 ספר השיחות תש"ד] {{הב}}
*[http://hebrewbooks.org/15657 ספר השיחות תש"ה] {{הב}}
*[http://hebrewbooks.org/19808 ספר השיחות תש"ו-תש"י] {{הב}}

==ראו גם==
*[[ליקוטי דיבורים]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]

ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)

2018-07-31T10:23:24Z

ליובאוויטשער:

[[תמונה:ספר_השיחות_מתורגם.jpeg|left|thumb|250px|סדרת הספרים המתורגמים ללשון הקודש]]
סדרת הספרים '''ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ''' בהוצאת [[אוצר החסידים]], היא סדרה בת 10 כרכים המכילים את שיחותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מהשנים [[תר"פ]] - [[תש"י]].

הכרכים קיץ ה'ש"ת-תש"ה - נערכו על ידי [[הרבי]], שאר הכרכים נערכו על ידי הרב [[אהרון לייב רסקין]].
==הספרים והוצאתם לאור==
*הכרך הראשון (שנים תר"פ - תרפ"ז) יצא לאור לראשונה בשנת [[תשנ"ב]].
*הכרך השני (תרפ"ח - תרצ"א) יצא לאור בשנת [[תשנ"ה]].
*הכרך השלישי (תרצ"ו - חורף ה'ש"ת) יצא לאור בשנת [[תשמ"ט]].
*הכרך הרביעי (קיץ ה'ש"ת) יצא לאור בשנת [[תש"ז]].
*הכרך החמישי (תש"א) יצא לאור בשנת [[תשכ"ד]].
*הכרך השישי (תש"ב) יצא לאור בשנת [[תשכ"ד]].
*הכרך השביעי (תש"ג) יצא לאור בשנת [[תשכ"ה]].
*הכרך השמיני (תש"ד) יצא לאור בשנת [[תשכ"ז]].
*הכרך התשיעי (תש"ה) יצא לאור בשנת [[תשכ"ז]].
*הכרך העשירי (תש"ו - תש"י) יצא לאור בשנת [[תשס"א]].

==ספר השיחות מתורגם ללשון הקודש==

בשנת [[תשנ"ב]] יצאה לאור סדרה בת שלושה כרכים, המביאה את השיחות של השנים ת"ש-תש"ה בתרגום ל[[לשון הקודש]] תחת הנהלת [[סניף קה"ת בארץ הקודש]]. תרגום השיחות נעשה על ידי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].

מטרת ההוצאה לאור היתה [[הפצת המעיינות|להפיץ את תורת החסידות]], ולהנגיש לקהל הרחב את השיחות העשירות בתוכן חסידי, שנדפסו עד אז בשפת ה[[אידיש]] בלבד.

מלבד התרגום, נעשתה בסדרה זו עבודה עריכה מקיפה לעומת הסדרה המקורית באידיש, ונוספו בה מראי מקומות וציונים לענינים המבוארים בשיחות, ובשולי הספרים נוספו מפתחות מורחבים להקלת ההתמצאות בתוכן הספר.

שאר שיחותיו של אדמו"ר הריי"צ, לא זכו לעת עתה לתרגום עברי, היות שיצאו לאור לאחר צאתה לאור של הסדרה הנוכחית.

===ספר השיחות המתורגם - חלוקה לפי שנים===
*'''הכרך הראשון''' - שיחות מהשנים ת"ש-תש"א.
*'''הכרך השני''' - שיחות מהשנים תש"ב-תש"ג.
*'''הכרך השלישי''' - שיחות משנת תש"ה.

==קישורים חיצוניים==
*[http://hebrewbooks.org/15870 ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז] {{הב}}
*[http://hebrewbooks.org/19806 ספר השיחות תש"ד] {{הב}}
*[http://hebrewbooks.org/15657 ספר השיחות תש"ה] {{הב}}
*[http://hebrewbooks.org/19808 ספר השיחות תש"ו-תש"י] {{הב}}

==ראו גם==
*[[ליקוטי דיבורים]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]

חב"דפדיה:בקשות ממפעילים

2018-07-29T12:50:31Z

ליובאוויטשער: /* שונות */

{{בקשות ממפעיל}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]


==שמות מוטעים==
{{בקשות ממפעיל מערכת/העברה}}

נא להעביר את "[[ניגון וביום שמחתכם]]" ל"וביום שמחתכם (ניגון)", וכן "[[ניגון ונסלח]]" ל"ונסלח (ניגון)". יש"כ מראש.---[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] ד' תמוז ה'תשע"ח 17:41, 17 ביוני 2018 (IST)
:כן גם נא להעביר את [[חיים מצאנז]] ל-[[חיים הלברשטאם]]. יש"כ מראש.---[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] ה' תמוז ה'תשע"ח 16:34, 18 ביוני 2018 (IST)
::את הלברשטאם העברתי. את הניגונים, להבנתי ראוי לקצר ככל האפשר בשמות, ולכן אין סיבה להוסיף את המילה ניגון לשמות ערכי ניגונים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בתמוז ה'תשע"ח 22:17, 18 ביוני 2018 (IST)
:::הבנתי, תודה.[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] ו' תמוז ה'תשע"ח 14:31, 19 ביוני 2018 (IST)

==מחיקה==
{{בקשות ממפעיל/מחיקה}}


== הגנה ==
{{בקשות ממפעיל/הגנה}}


== ספאם ==
{{בקשות ממפעיל/ספאם}}


* באם אפשר להוסיף לרשימה הלבנה את האתר: tzemachtzedekshul.org אתר אינטרנט של בית הכנסת צמח צדק בירושלים

אפשר להוסיף את האתר achot770.co.il זה אתר של אחות התמימים בארה"ק?
::צמח צדק ואחות - טופל. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בתמוז ה'תשע"ח 15:16, 17 ביוני 2018 (IST)

== בקשת הרשאות ==

==תקלות==

==החלפת טקסט==

==שונות==
א.אם אפשר לעדכן את תמונת האייקון שמכניס את הקוד של החתימה שמופיע בראש כל דף שיחה מ"קובץ:חתימה.png" ל"קובץ:חתימה2.png"{{ש}}
ב.אם אפשר ליצור קצרמר ניגונים. יישר כח מראש--[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] א' סיוון ה'תשע"ח 18:53, 15 במאי 2018 (IST)
:א' וב' {{בוצע}}--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - [mailto:men770b@gmail.com מייל]. כעת,י"א בסיוון ה'תשע"ח, 13:46 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::כוונתי בא' הייתה להנחיות שמופיעות בראש כל חלונית עריכה של דף שיחה, אבל כמובן לגם לזה...[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] י"ד סיוון ה'תשע"ח 13:09, 28 במאי 2018 (IST)

===מה השעה===
השעה כעת 15:50 וכתוב... [[משתמש:ליובאוויטשער|ליובאוויטשער]] • [[שיחת משתמש:ליובאוויטשער|שיחה]] • י"ז באב ה'תשע"ח • 13:50, 29 ביולי 2018 (IST)

== הערך רשימות ==

ב"ה,
לדעתי צריך לנעול הערך, זה נהפך להיות שגעון [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]] 01:53, 28 במאי 2018 (IST)
:אני לא כ"כ עוקב מקרוב, אבל במבט מלמעלה נראה שהערך עובר אכן הרבה עריכות ודיונים, אבל עדיין במסגרת הכללים, וללא מלחמות. תוכל לפרט מדוע לדעתך לצריך לנעול?[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז בסיוון ה'תשע"ח

== ספרים ==

ב"ה יש להכין קטגוריא בשם ספרים!

== יש למצא דרך להוסיף ב"ה, ==

הכי טוב בתוך הסמל של חבדפדיה

משתמש:ליובאוויטשער

2018-07-25T17:57:42Z

ליובאוויטשער:

א' התמימים.

העריכות שנעשו על ידי [[מיוחד:תרומות/80.70.77.150|80.70.77.150]] - בדרך כלל הכוונה אלי.

יואל כהן

2018-07-25T11:35:37Z

ליובאוויטשער: אין טעם לערוך פרובוקציות, גם כשהשיטה נכונה, ובין כך על פי המדינות אמור להיות כתוב "הרבי" בלבד

[[קובץ:יואל כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יואל כהן]]
הרב '''יואל כהן''' (יליד שנת [[תר"צ]]), נודע כה[[חוזר]] הראשי של [[הרבי]] וכיהן כ[[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. הרב כהן מפורסם כאחד המשפיעים היותר בולטים ב[[חב"ד]], וזאת הן בזכות היותו ה'חוזר' והן בשל כשרונותיו הייחודיים, זיכרון פינומינלי, הבנה מעמיקה וחוש הסברה. הרב כהן מרצה מבוקש לשיעורי [[חסידות]] ו[[התוועדות|התוועדויות]], ובמיוחד אצל [[חסידי פולין]]. שיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים שונים.

==תולדות חיים==
ר' יואל נולד ב[[ט"ז שבט]] [[תר"צ]] ב[[רוסיה]], לאביו הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בשנת [[תרצ"ו]] יצאה משפחתו מרוסיה ועברה דרך פולין בדרכה ל[[ארץ ישראל]] להתגורר ב[[רמת גן]].
בפולין זכו להכנס ליחידות אצל הרבי הקודם, לפי המסופר כשיצאו מהיחידות שוחח [[הרבי]] עם הילד יואל, ושאלו: "מה ההבדל בין הרבי הזה לרבי שלך בחיידר?" ענה הילד יואל: "זה הרבי של כל הרביים". הרבי נהנה מהתשובה ואמר לאביו פולע "יש לך ילד מיוחד תשמור על הבן שלך".

כשהיו בדרכם לספינה שלח הרבי הקודם לילד יואל שגרם לו נחת רוח, חפיסת שוקולד, האימא שחששה מקנאה בין הילדים חילקה אתה שוקולד בין כל הילדים.

==בארץ הקודש==

בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות שהתפתחו ב[[ארץ הקודש]], ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]].

במשך השנים למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים בתל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]], ר' [[שלמה חיים קסלמן]] וכן ספג חינוכו מהחסיד המשכיל בחסידות ר' [[משה גוראריה]] ומר' נחום גולדשמיד, ר' מאיר בלזינסקי ועוד מזקני החסידים, ואף מאחיו של הרבי ר' [[ישראל אריה ליב שניאורסון]].

בניגוד לחלק גדול מבני קהילת אנ"ש שהלכו ללמוד בישיבת [[פונביז']] ר' יואל סירב לשמוע הצעה כזו. גם כאשר חבריו הרב בערל פוברסקי והרב שלמה ברגמן עברו מישיבת אחי תמימים לפונביז סירב לשמוע כלל על הליכה ללמוד בישיבה לא חב"דית.

ר' יואל ביקש מהרבי הקודם מספר פעמים לבא ל 770 אך הרבי סירב. תקופה קצרה לפני י' שבט הרבי הסכים לו, מיד סידר הניירת והתכונן לנסוע.

ב[[י"א שבט]] [[תש"י]], נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מ[[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[הרבי הריי"צ]]. בדרך ל[[ארצות הברית]] נודע לו על הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ונשאר- בעקבות הוראה שקיבל מ[[הרבי]], ו[[התקשרות|התקשר]] לרבי.

ב[[ט"ו אלול]] [[תשי"ד]] התחתן עם מרת לובא לאה, בת ר' [[שניאור זלמן בוטמן]].

==פעילות ציבורית==
{{להשלים}}

===מסעות בקרב גדולי תורה===
השנית הסמ"ך ועי"ן במהלך מסעותיו השנתיים לארץ הקודש נפגש ר' יואל עם גדולי תורה ואדמו"רים בציבור החרדי הלטאי והחסידי.

המסע על פי עצת כמה עסקני חב"ד, בהתייעצות עם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], על מנת שהפגישות יביאו קירוב בין הקהלים והחצרות, דבר שייסע להפצת החסידות.

בין היתר ניפגש עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A9_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99_93599.html ה'חוזר' הרב כהן נפגש עם האדמו"ר מגור ● תמליל בלעדי] {{חב"ד און ליין}}}}, [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=93562 ביקור היסטורי: ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם האדמו"ר מבעלזא] {{חב"ד און ליין}}}} הרב [[חיים קנייבסקי]] (בפגישה זו השתתף גם הרב [[אברהם מנחם מענדל וכטר]]){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=51448 הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן] {{חב"ד און ליין}}}}, עם ראשי-ישיבת פוניבז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]]{{הערה|שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' [[רפאל נחמן כהן]] בילדותו}}{{מקור}}, הרב חיים-פרץ ברמן (חתנו של הרב פוברסקי ו[[ר"מ]] בישיבת פונביז'), ועוד{{מקור}}.

ביקוריו זכו לסיקור נרחב בעיתונים בארץ הקודש.

==פעילותו התורנית==
===חוזר===
[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב כהן במלאכת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים [[הנחה|המניח]] שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה]]

מיד עם הגיעו ל770 ניכרו בו כשרונתיו המעולים, והתחיל להניח את השיחות של הרבי, זקני החסידים שהיו עוד חוזרים אצל הרבי מהורש"ב התפעלו מכחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים, והרבי קיבלו כחוזרו הראשי ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו.

ר' יואל משמש כ[[חוזר]] תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר [[קבלת הנשיאות]] של הרבי, ב[[התוועדות]] [[י"א שבט]] [[תשי"א]] פנה אליו הרבי וביקשו להכין "[[הנחה]]" מ[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" שנאמר ב[[התוועדות]]. ידוע גם כי ב[[חג השבועות]] [[תשי"ב]] לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מה[[מקווה]]. בשנת תשכ"ו לערך הוסיף על ידי ר' [[יהושע דובראווסקי]] חברים חדשים ב[[וועד להפצת שיחות]], והרבי אמר בהתוועדות שהם ממונים להיות עוזרים לר' יואל.

===ועד להפצת חסידות===
{{ערך מורחב|ועד להפצת חסידות}}
בשנת [[תשי"א]] הצטרף ר' יואל והחיה מחדש את הוועד להפצת חסידות שנוסד כעשר שנים לפני כן בשנת [[תש"א]], על מנת להדפיס את שיחות הרבי, וכן על מנת להפיץ חסידות בחוגים שונים, ר' יואל ערך החומר הנדפס והנמסר בשיעורים הרדיו, במסגרת זו הגיה הרבי שיחות רבות.

===לקוטי שיחות===
{{ערך מורחב|ליקוטי שיחות}}
בתור חוזר כתב ר' יואל והכין להגהה שיחות רבים, מחלקם נדפסו לאחר מכן הכרכים א' עד ד' בסט [[לקוטי שיחות]]. לאחר שראו שהרבי מסכים להגיהה אתה שיחות, אבל דורש עריכה מקיפה לפני שיעלו על מכבש הדפוס, התמסר ר'יואל לעריכה מחדש של השיחות, שבהתחלה היה בעיקר שיחות על פירוש רש"י, שאותם התחיל הרבי להגיד לאחר הסתלקות אמו הרבנית [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|חנה]] ומהם נדפסו לקוטי שיחות חלקים ה-ט.
בעקבות תחילת עבודתו בעריכת [[ספר הערכים]] הועבר תפקידו זה האחרון לעורכים אחרים.

===[[מאמרים מוגהים]]===
{{להשלים}}
כן כתב חלק גדול מההנחות של מאמרי הרבי, והחל משנת [[תשמ"ו]] עסק בעריכה קבועה של מאמרי הרבי והכין אותם להגהה, מהם הודפסו לאחר מכן ששה כרכי [[ספר המאמרים מלוקט]].

===ספר הערכים===
[[קובץ:יואל ושולם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יואל כהן יחד עם הרב [[שלום חריטונוב]], חברי מערכת ספר הערכים]]
{{ערך מורחב|ספר הערכים}}
בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת [[חסידות חב"ד]]. אותה התחיל יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]. כיום הוא עובד על עריכת הסדרה יחד עם הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]], גם הוא מה'[[חוזרים]]' של הרבי מלך המשיח.

עם רכישת ביתו הפרטי של ר' [[מאיר איטקין]] הסמוך ל-770, והעברתו לידי בעלות ספריית [[אוצר החסידים]] ליובאוויטש, שופץ עבורו חדר בקומה הראשונה שם שוקד הוא על עבודתו. ובהמשך גם עבר להתגורר בקומה הראשונה של הבית.

===משפיע ומחנך===
תקופה קצרה לאחר הגיעו ל-770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבדפורד ודין ואח"כ בישיבה ב 770.

[[קובץ:הרב יואל כהן.jpg|200px|thumb|left|ר' יואל מוסר שיעור ל[[תמימים]] ב[[זאל הקטן]] שב[[770]] בשנים עברו]]
ר' יואל משמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] (בשנים האחרונות הצהיר שאינו כבר בהנהלת הישיבה{{מקור|}}, אך עדיין ממשיך למסור שיעורים ב-[[770]]{{הערת שוליים|אך יש לציין שבהתוועדויות הצוות ב[[חנוכה]] הוא נמצא.}}). הדגש בהתוועדויות שעורך בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב ה[[תמימים]]) הוא בצורך להתקשרות ל[[רבי]].

במשך שנים מסר שיעורים במונסי, ובלייקווד, במסגרת התקרבו אלפי לחסידות חב"ד.

מוסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מ[[חסידי פולין]].

בין מקורביו המפורסמים הם ר' [[מענדל וכטר]] ותלמידיו.

במסגרת זו מוסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" בשדרה ה-16 בבורו פארק. לעתים יוצא למסעות ל[[הפצת המעיינות|הפצת החסידות]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]].

===בעל מנגן===
ר' יואל נודע כבעל מנגן מדייק ומופלא, את הניגונים קיבל מאביו ומזקני חסידי חב"ד כשלמד בארץ הקודש, וכן מזקני החסידים ב-770. במהלך הסדר ניגונים בליל שבת בזאל הקטן ב-770, וכן בסעודות שבת לביתו, מרבה לנגן, ולדייק בניגונים, ואף פעמים שמלמד ניגונים בלתי מפורסמים.

בכל התוועדיות הרבי היה מורה לו להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים בענין הניגונים כגון כמה פעמים לנגן התנועה האחרונה של [[ד' בבות]] וכיוצא בזה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2815197 הרבי מסמן לחזור על ההבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)]}}.{{ש}}
בשנות הי' הרבי התלונן, שאין סדר בניגונים בהתוועדיות, מונה ועד המנגנים בראשות ר' [[צבי הירש גנזבורג]] (הערשקע), והוא התחיל הניגונים בהתוועדיות, מפני שר' יואל היה עסוק בסיכום השיחות בשעת הניגון, אבל מצד הרבי האחראי היה ר' יואל, ורק פעם אחת כאשר רק יואל התחיל ניגון בטעות לא מה שהרבי הורה, ור' צבי התחיל הניגון הנכון, סימן הרבי לפלא לר' יואל, ואישר הניגון של ר' צבי.

===סיפורי חסידים===
[[קובץ:יואל ט באב עח.jpg|ממוזער|ר' יואל מימין ב770 בט' באב תשע"ח]]
ר' יואל הינו ממעתקי השמועה והמסורה בסיפורי חסידים, רבים קיבל מאביו, מחבר [[שמועות וסיפורים]] הרב [[רפאל נחמן כהן]], וכן מחסידים מבוגרים נוספים. ר' יואל דייקן גדול בפרטי הסיפורים, ונוהג לספרם בהתוועדיות ובסעודת ליל שבת בביתו לבחורים.

וכן יצא לאור בדרכי החסידים - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת הרב [[אליהו קירשנבוים]].

===דעותיו===
בשנת [[תשנ"ג]] שימש כחבר ב[[המטה העולמי להבאת המשיח|מטה העולמי להבאת המשיח]]. בתקופה זו עסק בלהט בנושא [[פרסום זהות משיח]], [[גאולה]] ו[[יחי אדוננו]], בהתוועדויות, שיעורים, הרצאות וראיונות ב[[שבועון כפר חב"ד]] - בהם השמיע את דעתו הברורה, שהתגלות [[הרבי כמלך המשיח]] ודאית יותר מזריחת השמש בכל בוקר{{הערה|1=ראה דוגמאות ב'קישורים חיצוניים' להלן.}}.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], שינה את דעותיו והכריז כי אין לעסוק ב[[פרסום זהות משיח]]‏‏.
לדעתו, אין ספק כי הרבי עתיד להיות המשיח{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – ב], עמוד 12, 19-20.}}. כיון שבמבט פנימי, תורתו ופועלו של הרבי הם ביטוי של גילוי נשמת המשיח (ולא רק "[[משיח שבכל דור|ראוי להיות משיח]]"). ר' יואל מחזיק בדיעה שמי שלא מאמין ברבי כמשיח אינו נמנה על חסידי חב"ד. ואין התקשרות לרבי בלי הידיעה הברורה שבקרוב ממש יבוא לגאול את עם ישראל.

למרות זאת אין לערוך תעמולה על כך, מחוץ לחב"ד כלל, כיון שלטענתו, האמונה ברבי כמלך המשיח יסודה בביאורי [[תורת החסידות]] אודות עניינו של משיח, ולא על פסקי הלכה. מאז מאורע יום זה הוא מביע התנגדות נחרצת לשיטה המתייחסת אליו כ[[נכסה וחוזר ונגלה#ניסיון האמונה|ניסיון זמני]] וכי [[הרבי]] [[חי וקיים|חי]] בגופו הגשמי.

== ספריו ==
* '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''' - אנציקלופדיה ל[[תורת החסידות]] 8 כרכים (כרכים נוספים בכתיבה) בהוצאת [[קה"ת]].
* ''' מחשבת החסידות''' - שני כרכים, לקט נושאים ב[[תורת החסידות]] וב[[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|מבט החסידות]], שנערכו מתוך שיעורי ר' [[יואל כהן]] על ידי כמה ו[[מנחם מענדל ברוד|כמה]] [[משה מרינובסקי|אברכים]], יצא לאור ב[[תשס"ה]]. על ידי הרב [[מנחם מענדל קפלן]]{{הערה|הספר יצא שלא ברצון הרב כהן, שטען שהחומר בספר לא הוגה כל צורכו.}}.
* '''מהותם של ישראל''' - לאור תורת החסידות.
* '''מאי חנוכה''' - נס [[חנוכה]] על פי תורת החסידות.
* '''שיעורים בתורת חב"ד''' - 2 כרכים. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''חוקים ומשפטים''' - מהותם של המצוות על-פי שיחותיו של [[הרבי מליובאוויטש]].
* '''שיעורי חסידות - גאולה''' - שיכתוב שיעוריו של ר' יואל בנושאי [[גאולה]], [[משיח]] ו[[בית המקדש השלישי]]. נערך על-ידי ר' [[שמואל חיים בלומינג]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ב]].
* '''[[אגרת התשובה]]''' - הוצאת [[מעיינות]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''[[שער היחוד והאמונה]]''' - ביאורים משיעורי ר' יואל על [[שער היחוד והאמונה]] בתניא. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
*'''בדרכי החסידים''' - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת תלמידיו, [[תשע"ה]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* ''''להבין ולהשכיל'''. ביאור ארבעה מאמרים של [[הרבי]] י"ל על ידי [[מעיינותיך]] [[תשע"ו]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
*'''[[מענה חכם]]''' - יישוב טענותיו של [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]] בספרו 'על הגאולה ועל התמורה' על השקפת הרבי בנושא ה[[ציונות]]. וכן בענין עשרת המבצעים, הספר בנוי בעקרו מב' מכתבים של ר' יואל, ונוספו בו ליקוטים נוספים בענין.

== לקריאה נוספת ==
* '''השקפה אחרת, הבנה אחרת, ייחול אחר - ראיון מקיף עם ר' יואל''', מגזין "תחיינו" גליון מס' 3, י' שבט תשע"ו

== קישורים חיצוניים ==
* ראיון עם הרב כהן, שבועון [[כפר חב"ד]] גיליון 558, [[שבט]] [[תשנ"ג]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28818 קטעים מהראיון] - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47098 הקלטה ייחודית של ר' יואל מדבר על ג' תמוז] {{שמע}} - {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14988 הקלטה מהתוועדות] של ר' יואל כהן - אתר שטורעם {{שמע}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69786 "משיח כבר פה, וישנה כבר ההתגלות"] - נאום הרב כהן בסעודת ההודאה המסורתית - ר"ח כסלו [[תשנ"ד]] - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2523753 מפלתו של המן המודרני] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3346488 האורח חצה את קו התאריך]''' - הרב כהן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
* {{קישור חבד און ליין|92599|אל תחמיצו: נאומו של ה'חוזר' - אנחנו לא מבינים אבל 'מאמינים'.. ● עברית||כ"ה [[תשרי]] תשע"ו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמאר וליובאוויטש] {{חב"ד און ליין}}
{{הערות שוליים}}

{{תורת הרבי}}
{{מיון רגיל:כהן, יואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]]

יוסיפון (ספר)

2018-07-24T18:17:53Z

ליובאוויטשער:

{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:כתיק יוסיפון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבה קורין היוסיפון - ונמצא בבית כו"כ.

הדעות ע"ד [יוסיפון] ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה. ובכלל: רוב המבקרים החפשים משמיצים אותו ורוב היראים משבחים אותו (ראה צמח דוד, סדה"ד ועוד), ומתרצים מש"כ בשבח הרומאים וכו' - מפני שהי' בשבי שלהם וחשוב בעיניהם ורצה לבטל גזירות על היהודים וכיו"ב]]

'''יוסיפון''' הינו ספר הסוקר את היסטוריית [[עם ישראל]] על רקע קורות העמים הקדמונים, ובייחוד היונים והרומיים, ומתרכז בעיקר מתקופת מפלת בבל ביד [[כורש]] ו[[דריוש]], עד ל[[חורבן הבית]] על ידי [[טיטוס]].

==תוכן הספר==
{{להשלים}}
ספר יוסיפון מחולק ששה ספרים, כשכל אחד מן הספרים מתחלק לכמה פרקים. סה"כ ישנם 97 פרקים בספר.

==מחבר הספר==
במשך הדורות הספר נתייחס ל'''יוסף בן גוריון הכהן''', כשהכוונה כנראה ל'''יוסף בן מתתיהו הכהן''' (המכונה '''יוספוס פלאוויוס''') שחי בזמן החורבן וחיבר ספרי היסטוריה של עם ישראל ביוונית.

רבים מהראשונים הזכירו את הספר, ביניהם בעל [[הערוך]]{{הערה|בערך איסתירא ("כמאמר יוסיפון").}}, [[רש"י]]{{הערה|[[ספר דניאל|דניאל]] פרק י"א פסוק ב' ("ספר יוסף בן גוריון הכהן").}}, בעל ה'מדרש לקח טוב'{{הערה|בין השאר על הפסוק 'בראות המלך את אסתר' מובא סיפור ארוך בלי ציון מקור, ועל כך העיר ר' שלמה אלקבץ בספרו 'מנות הלוי'(דף קמ"ד.) שמקורם של הדברים הם ב"ספר דברי הימים ליוסף בן גוריון הכהן".}} ועוד.

בכל אלו אין ראיה ברורה שחשבו שמחבר הספר ב[[לשון הקודש]] הוא יוסף בן גוריון מתקופת הבית השני, שכן יתכן והתכוונו לספר כפי שהיה נקרא או שכיוון שהספר לוקט מכתבי יוסף בן מתתיהו - נקרא גם הספר בלשון הקודש על שמו.

כיום מקובל בין החוקרים, על פי כתבי יד, שהספר בלשון הקודש לא חובר בידי יוסף בן מתתיהו עצמו, אלא שמחבר אחד בזמן ה[[גאונים]] ליקט ותירגם חלקים מספריו ביוונית וליקטם לספר אחד, כשהוא מצרף קטעים מספרים נוספים, ובמשך השנים יוחס בטעות ליוסף בן גוריון עצמו.

וכן כתב גם [[הרבי]], שהספר לא נכתב במקורו בלשון הקודש, אלא נעתק ללשון הקודש{{הערה|ראה להלן.}}, ובמקום אחר כתב: {{ציטוטון|הדעות ע"ד יוסיפון ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה}}.

==סמכות הספר==
לספר מצויין ב[[מאמר|מאמרי]] ו[[שיחות]] [[רבותינו נשיאנו]] פעמים רבות.

[[הצמח צדק]]{{הערה|1=[[אור התורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31655&st=&pgnum=81&hilite= שמות ח"ג ע' תשצד].}} מביא ראיה מדברי הספר{{הערה|פ"ג.}} {{ציטוטון|שכך היה מקובל אצלם, שהקורא בתורה ה' מדבר עמו}}.

וכך גם הרבי מצטט את דבריו בנוגע לקני המנורה (האם היו באלכסון או בעיגול): יש אומרים אשר המנורות שנשבו על ידי טיטוס היו מהעשר מנורות שעשה שלמה{{הערה|ראה יוסיפון פצ"ה - הוצאת הומינר}}.

וכן ב[[ליקוטי שיחות]] הרבי מביאו כמקור לדבריו בנוגע לסיפור ההרג במודיעין, אך מציין "...לעת עתה לא מצאתים מוזכרים בספרי פוסקי ישראל מלבד פעם א..."{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמוד 368 הערה 17}}.

במענה לשאלה על סמכות הספר, כתב הרבי:
{{ציטוט|תוכן=ובענין ספר היוסיפון – ידוע שכמה שינויים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראת חז"ל היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי{{הערה|במקום להעלות ירק - ניתן להעלות בשר ודגים.}} (שבת קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא.|מקור=אגרת מ[[ח' תמוז]] [[תשי"ז]]{{הערה|נדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל' עמ' 277.}}}}

אך אף על פי כן נראה כי במקום בו אין לחשש לזיוף, ניתן לסמוך עליו. לדוגמא במקומות ש'מסיח לפי תומו', כלומר דברים שאמר לא בשביל עיקר הסיפור אלא כפרטים הנלווים אליו.

==סמכות יוסף בן גוריון==
הרב [[דוד גנז]], תלמידם של [[הרמ"א]] ו[[המהר"ל]], מסכם את ידיעות בני זמנו על ספר יוסיפון:
{{ציטוט|תוכן="יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שב[[ירושלים]] ו[[משוח מלחמה]]. הוא חבר את ספרו אחר [[חורבן הבית]] ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש [[צדיק]] וישר והוא קודם ב[[זמן]] מ[[חכמי הגמרא]] כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה." |מקור="צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט}}

במקום אחר מעיר [[הרבי]], שמעולם לא ראה שכינו את מחבר הספר בתואר "'''רבי''' יוסף".{{הערה|הוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך כ"ג, בהוספות לחג השבועות (עמוד 345).}}

==הקריאה בו==
[[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך הרב]] על האיסור לקרוא בספרי הדיוטות ב[[שבת]], ומפרט בדיוק אילו ספרים מותר לקרוא ואילו אסור, כותב כך:
{{ציטוט|תוכן="...אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים '''כגון ספר יוסיפון''' וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)" |מקור=[[שולחן ערוך הרב]] על [[אורח חיים]], סימן ש"ז, סוף סעיף ל' (הדגש לא במקור)}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://hebrewbooks.org/33613 ספר יוסיפון בהוצאת וורשא] {{הב}}
* [http://www.daat.ac.il ספר יוסיפון] באתר 'דעת'.
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8249&CategoryID=1583 על ספר 'יוסיפון']''', ניצוצי רבי, [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] גליון 906.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרים]]
[[קטגוריה:היסטוריה כללית]]

שיחה:אברהם סנדר נמצוב

2018-07-23T20:04:37Z

ליובאוויטשער:

לא הבנתי איך הוא נפטר בגיל 97. [[מיוחד:תרומות/195.192.229.13|195.192.229.13]] 19:48, 23 ביולי 2018 (IST)
:מצטרף ({{א|Elchanan|המשתמש שכתב זאת}} כבר אינו פעיל, אך לא הוא כתב שרא"ס נפטר בתשכ"ב). [[משתמש:ליובאוויטשער|ליובאוויטשער]] • [[שיחת משתמש:ליובאוויטשער|שיחה]] • י"ב באב ה'תשע"ח • 21:04, 23 ביולי 2018 (IST)

יוסיפון (ספר)

2018-07-22T21:48:53Z

ליובאוויטשער: /* סמכות הספר */ תקלדה

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{בעבודה}}
[[קובץ:כתיק יוסיפון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבה קורין היוסיפון - ונמצא בבית כו"כ.

הדעות ע"ד [יוסיפון] ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה. ובכלל: רוב המבקרים החפשים משמיצים אותו ורוב היראים משבחים אותו (ראה צמח דוד, סדה"ד ועוד), ומתרצים מש"כ בשבח הרומאים וכו' - מפני שהי' בשבי שלהם וחשוב בעיניהם ורצה לבטל גזירות על היהודים וכיו"ב]]

'''יוסיפון''' הינו ספר הסוקר את היסטוריית [[עם ישראל]] על רקע קורות העמים הקדמונים, ובייחוד היונים והרומיים, ומתרכז בעיקר מתקופת מפלת בבל ביד [[כורש]] ו[[דריוש]], עד ל[[חורבן הבית]] על ידי [[טיטוס]].

==תוכן הספר==
{{להשלים}}
ספר יוסיפון מחולק ששה ספרים, כשכל אחד מן הספרים מתחלק לכמה פרקים. סה"כ ישנם 97 פרקים בספר.

==מחבר הספר==
במשך הדורות הספר נתייחס ל'''יוסף בן גוריון הכהן''', כשהכוונה כנראה ל'''יוסף בן מתתיהו הכהן''' (המכונה '''יוספוס פלאוויוס''') שחי בזמן החורבן וחיבר ספרי היסטוריה של עם ישראל ביוונית.

רבים מהראשונים הזכירו את הספר, ביניהם בעל [[הערוך]]{{הערה|בערך איסתירא ("כמאמר יוסיפון").}}, [[רש"י]]{{הערה|[[ספר דניאל|דניאל]] פרק י"א פסוק ב' ("ספר יוסף בן גוריון הכהן").}}, בעל ה'מדרש לקח טוב'{{הערה|בין השאר על הפסוק 'בראות המלך את אסתר' מובא סיפור ארוך בלי ציון מקור, ועל כך העיר ר' שלמה אלקבץ בספרו 'מנות הלוי'(דף קמ"ד.) שמקורם של הדברים הם ב"ספר דברי הימים ליוסף בן גוריון הכהן".}} ועוד.

בכל אלו אין ראיה ברורה שחשבו שמחבר הספר ב[[לשון הקודש]] הוא יוסף בן גוריון מתקופת הבית השני, שכן יתכן והתכוונו לספר כפי שהיה נקרא או שכיוון שהספר לוקט מכתבי יוסף בן מתתיהו - נקרא גם הספר בלשון הקודש על שמו.

כיום מקובל בין החוקרים, על פי כתבי יד, שהספר בלשון הקודש לא חובר בידי יוסף בן מתתיהו עצמו, אלא שמחבר אחד בזמן ה[[גאונים]] ליקט ותירגם חלקים מספריו ביוונית וליקטם לספר אחד, כשהוא מצרף קטעים מספרים נוספים, ובמשך השנים יוחס בטעות ליוסף בן גוריון עצמו.

וכן כתב גם [[הרבי]], שהספר לא נכתב במקורו בלשון הקודש, אלא נעתק ללשון הקודש{{הערה|ראה להלן.}}, ובמקום אחר כתב: {{ציטוטון|הדעות ע"ד יוסיפון ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה}}.

==סמכות הספר==
לספר מצויין ב[[מאמר|מאמרי]] ו[[שיחות]] [[רבותינו נשיאנו]] פעמים רבות.

[[הצמח צדק]]{{הערה|1=[[אור התורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31655&st=&pgnum=81&hilite= שמות ח"ג ע' תשצד].}} מביא ראיה מדברי הספר{{הערה|פ"ג.}} {{ציטוטון|שכך היה מקובל אצלם, שהקורא בתורה ה' מדבר עמו}}.

וכך גם הרבי מצטט את דבריו בנוגע לקני המנורה (האם היו באלכסון או בעיגול): יש אומרים אשר המנורות שנשבו על ידי טיטוס היו מהעשר מנורות שעשה שלמה{{הערה|ראה יוסיפון פצ"ה - הוצאת הומינר}}.

וכן ב[[ליקוטי שיחות]] הרבי מביאו כמקור לדבריו בנוגע לסיפור ההרג במודיעין, אך מציין "...לעת עתה לא מצאתים מוזכרים בספרי פוסקי ישראל מלבד פעם א..."{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמוד 368 הערה 17}}.

במענה לשאלה על סמכות הספר, כתב הרבי:
{{ציטוט|תוכן=ובענין ספר היוסיפון – ידוע שכמה שינויים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראת חז"ל היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי{{הערה|במקום להעלות ירק - ניתן להעלות בשר ודגים.}} (שבת קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא.|מקור=אגרת מ[[ח' תמוז]] [[תשי"ז]]{{הערה|נדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל' עמ' 277.}}}}

אך אף על פי כן נראה כי במקום בו אין לחשש לזיוף, ניתן לסמוך עליו. לדוגמא במקומות ש'מסיח לפי תומו', כלומר דברים שאמר לא בשביל עיקר הסיפור אלא כפרטים הנלווים אליו.

==סמכות יוסף בן גוריון==
הרב [[דוד גנז]], תלמידם של [[הרמ"א]] ו[[המהר"ל]], מסכם את ידיעות בני זמנו על ספר יוסיפון:
{{ציטוט|תוכן="יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שב[[ירושלים]] ו[[משוח מלחמה]]. הוא חבר את ספרו אחר [[חורבן הבית]] ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש [[צדיק]] וישר והוא קודם ב[[זמן]] מ[[חכמי הגמרא]] כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה." |מקור="צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט}}

במקום אחר מעיר [[הרבי]], שמעולם לא ראה שכינו את מחבר הספר בתואר "'''רבי''' יוסף".{{הערה|הוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך כ"ג, בהוספות לחג השבועות (עמוד 345).}}

==הקריאה בו==
[[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך הרב]] על האיסור לקרוא בספרי הדיוטות ב[[שבת]], ומפרט בדיוק אילו ספרים מותר לקרוא ואילו אסור, כותב כך:
{{ציטוט|תוכן="...אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים '''כגון ספר יוסיפון''' וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)" |מקור=[[שולחן ערוך הרב]] על [[אורח חיים]], סימן ש"ז, סוף סעיף ל' (הדגש לא במקור)}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://hebrewbooks.org/33613 ספר יוסיפון בהוצאת וורשא] {{הב}}
* [http://www.daat.ac.il ספר יוסיפון] באתר 'דעת'.
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8249&CategoryID=1583 על ספר 'יוסיפון']''', ניצוצי רבי, [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] גליון 906.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרים]]
[[קטגוריה:היסטוריה כללית]]

יוסיפון (ספר)

2018-07-22T21:48:09Z

ליובאוויטשער: /* קישורים חיצוניים */

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{בעבודה}}
[[קובץ:כתיק יוסיפון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבה קורין היוסיפון - ונמצא בבית כו"כ.

הדעות ע"ד [יוסיפון] ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה. ובכלל: רוב המבקרים החפשים משמיצים אותו ורוב היראים משבחים אותו (ראה צמח דוד, סדה"ד ועוד), ומתרצים מש"כ בשבח הרומאים וכו' - מפני שהי' בשבי שלהם וחשוב בעיניהם ורצה לבטל גזירות על היהודים וכיו"ב]]

'''יוסיפון''' הינו ספר הסוקר את היסטוריית [[עם ישראל]] על רקע קורות העמים הקדמונים, ובייחוד היונים והרומיים, ומתרכז בעיקר מתקופת מפלת בבל ביד [[כורש]] ו[[דריוש]], עד ל[[חורבן הבית]] על ידי [[טיטוס]].

==תוכן הספר==
{{להשלים}}
ספר יוסיפון מחולק ששה ספרים, כשכל אחד מן הספרים מתחלק לכמה פרקים. סה"כ ישנם 97 פרקים בספר.

==מחבר הספר==
במשך הדורות הספר נתייחס ל'''יוסף בן גוריון הכהן''', כשהכוונה כנראה ל'''יוסף בן מתתיהו הכהן''' (המכונה '''יוספוס פלאוויוס''') שחי בזמן החורבן וחיבר ספרי היסטוריה של עם ישראל ביוונית.

רבים מהראשונים הזכירו את הספר, ביניהם בעל [[הערוך]]{{הערה|בערך איסתירא ("כמאמר יוסיפון").}}, [[רש"י]]{{הערה|[[ספר דניאל|דניאל]] פרק י"א פסוק ב' ("ספר יוסף בן גוריון הכהן").}}, בעל ה'מדרש לקח טוב'{{הערה|בין השאר על הפסוק 'בראות המלך את אסתר' מובא סיפור ארוך בלי ציון מקור, ועל כך העיר ר' שלמה אלקבץ בספרו 'מנות הלוי'(דף קמ"ד.) שמקורם של הדברים הם ב"ספר דברי הימים ליוסף בן גוריון הכהן".}} ועוד.

בכל אלו אין ראיה ברורה שחשבו שמחבר הספר ב[[לשון הקודש]] הוא יוסף בן גוריון מתקופת הבית השני, שכן יתכן והתכוונו לספר כפי שהיה נקרא או שכיוון שהספר לוקט מכתבי יוסף בן מתתיהו - נקרא גם הספר בלשון הקודש על שמו.

כיום מקובל בין החוקרים, על פי כתבי יד, שהספר בלשון הקודש לא חובר בידי יוסף בן מתתיהו עצמו, אלא שמחבר אחד בזמן ה[[גאונים]] ליקט ותירגם חלקים מספריו ביוונית וליקטם לספר אחד, כשהוא מצרף קטעים מספרים נוספים, ובמשך השנים יוחס בטעות ליוסף בן גוריון עצמו.

וכן כתב גם [[הרבי]], שהספר לא נכתב במקורו בלשון הקודש, אלא נעתק ללשון הקודש{{הערה|ראה להלן.}}, ובמקום אחר כתב: {{ציטוטון|הדעות ע"ד יוסיפון ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה}}.

==סמכות הספר==
לספר מצויין ב[[מאמר|מאמרי]] ו[[שיחות]] [[רבותינו נשיאנו]] פעמים רבות.

[[הצמח צדק]] {{הערה|1=[[אור התורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31655&st=&pgnum=81&hilite= שמות ח"ג ע' תשצד].}} מביא ראיה מדברי הספר{{הערה|פ"ג.}} {{ציטוטון|שכך היה מקובל אצלם, שהקורא בתורה ה' מדבר עמו}}.

וכך גם הרבי מצטט את דבריו בנוגע לקני המנורה (האם היו באלכסון או בעיגול): יש אומרים אשר המנורות שנשבו על ידי טיטוס היו מהעשר מנורות שעשה שלמה{{הערה|ראה יוסיפון פצ"ה - הוצאת הומינר}}.

וכן ב[[ליקוטי שיחות]] הרבי מביאו כמקור לדבריו בנוגע לסיפור ההרג במודיעין, אך מציין "...לעת עתה לא מצאתים מוזכרים בספרי פוסקי ישראל מלבד פעם א..."{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמוד 368 הערה 17}}.

במענה לשאלה על סמכות הספר, כתב הרבי:
{{ציטוט|תוכן=ובענין ספר היוסיפון – ידוע שכמה שינויים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראת חז"ל היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי{{הערה|במקום להעלות ירק - ניתן להעלות בשר ודגים.}} (שבת קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא.|מקור=אגרת מ[[ח' תמוז]] [[תשי"ז]]{{הערה|נדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל' עמ' 277.}}}}

אך אף על פי כן נראה כי במקום בו אין לחשש לזיוף, ניתן לסמוך עליו. לדוגמא במקומות ש'מסיח לפי תומו', כלומר דברים שאמר לא בשביל עיקר הסיפור אלא כפרטים הנלווים אליו.

==סמכות יוסף בן גוריון==
הרב [[דוד גנז]], תלמידם של [[הרמ"א]] ו[[המהר"ל]], מסכם את ידיעות בני זמנו על ספר יוסיפון:
{{ציטוט|תוכן="יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שב[[ירושלים]] ו[[משוח מלחמה]]. הוא חבר את ספרו אחר [[חורבן הבית]] ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש [[צדיק]] וישר והוא קודם ב[[זמן]] מ[[חכמי הגמרא]] כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה." |מקור="צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט}}

במקום אחר מעיר [[הרבי]], שמעולם לא ראה שכינו את מחבר הספר בתואר "'''רבי''' יוסף".{{הערה|הוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך כ"ג, בהוספות לחג השבועות (עמוד 345).}}

==הקריאה בו==
[[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך הרב]] על האיסור לקרוא בספרי הדיוטות ב[[שבת]], ומפרט בדיוק אילו ספרים מותר לקרוא ואילו אסור, כותב כך:
{{ציטוט|תוכן="...אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים '''כגון ספר יוסיפון''' וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)" |מקור=[[שולחן ערוך הרב]] על [[אורח חיים]], סימן ש"ז, סוף סעיף ל' (הדגש לא במקור)}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://hebrewbooks.org/33613 ספר יוסיפון בהוצאת וורשא] {{הב}}
* [http://www.daat.ac.il ספר יוסיפון] באתר 'דעת'.
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8249&CategoryID=1583 על ספר 'יוסיפון']''', ניצוצי רבי, [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] גליון 906.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרים]]
[[קטגוריה:היסטוריה כללית]]

יוסיפון (ספר)

2018-07-22T21:47:27Z

ליובאוויטשער: /* קישורים חיצוניים */

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{בעבודה}}
[[קובץ:כתיק יוסיפון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבה קורין היוסיפון - ונמצא בבית כו"כ.

הדעות ע"ד [יוסיפון] ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה. ובכלל: רוב המבקרים החפשים משמיצים אותו ורוב היראים משבחים אותו (ראה צמח דוד, סדה"ד ועוד), ומתרצים מש"כ בשבח הרומאים וכו' - מפני שהי' בשבי שלהם וחשוב בעיניהם ורצה לבטל גזירות על היהודים וכיו"ב]]

'''יוסיפון''' הינו ספר הסוקר את היסטוריית [[עם ישראל]] על רקע קורות העמים הקדמונים, ובייחוד היונים והרומיים, ומתרכז בעיקר מתקופת מפלת בבל ביד [[כורש]] ו[[דריוש]], עד ל[[חורבן הבית]] על ידי [[טיטוס]].

==תוכן הספר==
{{להשלים}}
ספר יוסיפון מחולק ששה ספרים, כשכל אחד מן הספרים מתחלק לכמה פרקים. סה"כ ישנם 97 פרקים בספר.

==מחבר הספר==
במשך הדורות הספר נתייחס ל'''יוסף בן גוריון הכהן''', כשהכוונה כנראה ל'''יוסף בן מתתיהו הכהן''' (המכונה '''יוספוס פלאוויוס''') שחי בזמן החורבן וחיבר ספרי היסטוריה של עם ישראל ביוונית.

רבים מהראשונים הזכירו את הספר, ביניהם בעל [[הערוך]]{{הערה|בערך איסתירא ("כמאמר יוסיפון").}}, [[רש"י]]{{הערה|[[ספר דניאל|דניאל]] פרק י"א פסוק ב' ("ספר יוסף בן גוריון הכהן").}}, בעל ה'מדרש לקח טוב'{{הערה|בין השאר על הפסוק 'בראות המלך את אסתר' מובא סיפור ארוך בלי ציון מקור, ועל כך העיר ר' שלמה אלקבץ בספרו 'מנות הלוי'(דף קמ"ד.) שמקורם של הדברים הם ב"ספר דברי הימים ליוסף בן גוריון הכהן".}} ועוד.

בכל אלו אין ראיה ברורה שחשבו שמחבר הספר ב[[לשון הקודש]] הוא יוסף בן גוריון מתקופת הבית השני, שכן יתכן והתכוונו לספר כפי שהיה נקרא או שכיוון שהספר לוקט מכתבי יוסף בן מתתיהו - נקרא גם הספר בלשון הקודש על שמו.

כיום מקובל בין החוקרים, על פי כתבי יד, שהספר בלשון הקודש לא חובר בידי יוסף בן מתתיהו עצמו, אלא שמחבר אחד בזמן ה[[גאונים]] ליקט ותירגם חלקים מספריו ביוונית וליקטם לספר אחד, כשהוא מצרף קטעים מספרים נוספים, ובמשך השנים יוחס בטעות ליוסף בן גוריון עצמו.

וכן כתב גם [[הרבי]], שהספר לא נכתב במקורו בלשון הקודש, אלא נעתק ללשון הקודש{{הערה|ראה להלן.}}, ובמקום אחר כתב: {{ציטוטון|הדעות ע"ד יוסיפון ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה}}.

==סמכות הספר==
לספר מצויין ב[[מאמר|מאמרי]] ו[[שיחות]] [[רבותינו נשיאנו]] פעמים רבות.

[[הצמח צדק]] {{הערה|1=[[אור התורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31655&st=&pgnum=81&hilite= שמות ח"ג ע' תשצד].}} מביא ראיה מדברי הספר{{הערה|פ"ג.}} {{ציטוטון|שכך היה מקובל אצלם, שהקורא בתורה ה' מדבר עמו}}.

וכך גם הרבי מצטט את דבריו בנוגע לקני המנורה (האם היו באלכסון או בעיגול): יש אומרים אשר המנורות שנשבו על ידי טיטוס היו מהעשר מנורות שעשה שלמה{{הערה|ראה יוסיפון פצ"ה - הוצאת הומינר}}.

וכן ב[[ליקוטי שיחות]] הרבי מביאו כמקור לדבריו בנוגע לסיפור ההרג במודיעין, אך מציין "...לעת עתה לא מצאתים מוזכרים בספרי פוסקי ישראל מלבד פעם א..."{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמוד 368 הערה 17}}.

במענה לשאלה על סמכות הספר, כתב הרבי:
{{ציטוט|תוכן=ובענין ספר היוסיפון – ידוע שכמה שינויים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראת חז"ל היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי{{הערה|במקום להעלות ירק - ניתן להעלות בשר ודגים.}} (שבת קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא.|מקור=אגרת מ[[ח' תמוז]] [[תשי"ז]]{{הערה|נדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל' עמ' 277.}}}}

אך אף על פי כן נראה כי במקום בו אין לחשש לזיוף, ניתן לסמוך עליו. לדוגמא במקומות ש'מסיח לפי תומו', כלומר דברים שאמר לא בשביל עיקר הסיפור אלא כפרטים הנלווים אליו.

==סמכות יוסף בן גוריון==
הרב [[דוד גנז]], תלמידם של [[הרמ"א]] ו[[המהר"ל]], מסכם את ידיעות בני זמנו על ספר יוסיפון:
{{ציטוט|תוכן="יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שב[[ירושלים]] ו[[משוח מלחמה]]. הוא חבר את ספרו אחר [[חורבן הבית]] ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש [[צדיק]] וישר והוא קודם ב[[זמן]] מ[[חכמי הגמרא]] כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה." |מקור="צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט}}

במקום אחר מעיר [[הרבי]], שמעולם לא ראה שכינו את מחבר הספר בתואר "'''רבי''' יוסף".{{הערה|הוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך כ"ג, בהוספות לחג השבועות (עמוד 345).}}

==הקריאה בו==
[[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך הרב]] על האיסור לקרוא בספרי הדיוטות ב[[שבת]], ומפרט בדיוק אילו ספרים מותר לקרוא ואילו אסור, כותב כך:
{{ציטוט|תוכן="...אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים '''כגון ספר יוסיפון''' וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)" |מקור=[[שולחן ערוך הרב]] על [[אורח חיים]], סימן ש"ז, סוף סעיף ל' (הדגש לא במקור)}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://hebrewbooks.org/33613 ספר יוסיפון בהוצאת וורשא] {{הב}}
* [http://www.daat.ac.il ספר יוסיפון] באתר 'דעת'.
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8249&CategoryID=1583 על ספר 'יוסיפון']''', ניצוצי רבי, [[התקשרות]] גליון 906.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרים]]
[[קטגוריה:היסטוריה כללית]]

יוסיפון (ספר)

2018-07-22T21:42:48Z

ליובאוויטשער: /* סמכות הספר */

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{בעבודה}}
[[קובץ:כתיק יוסיפון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבה קורין היוסיפון - ונמצא בבית כו"כ.

הדעות ע"ד [יוסיפון] ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה. ובכלל: רוב המבקרים החפשים משמיצים אותו ורוב היראים משבחים אותו (ראה צמח דוד, סדה"ד ועוד), ומתרצים מש"כ בשבח הרומאים וכו' - מפני שהי' בשבי שלהם וחשוב בעיניהם ורצה לבטל גזירות על היהודים וכיו"ב]]

'''יוסיפון''' הינו ספר הסוקר את היסטוריית [[עם ישראל]] על רקע קורות העמים הקדמונים, ובייחוד היונים והרומיים, ומתרכז בעיקר מתקופת מפלת בבל ביד [[כורש]] ו[[דריוש]], עד ל[[חורבן הבית]] על ידי [[טיטוס]].

==תוכן הספר==
{{להשלים}}
ספר יוסיפון מחולק ששה ספרים, כשכל אחד מן הספרים מתחלק לכמה פרקים. סה"כ ישנם 97 פרקים בספר.

==מחבר הספר==
במשך הדורות הספר נתייחס ל'''יוסף בן גוריון הכהן''', כשהכוונה כנראה ל'''יוסף בן מתתיהו הכהן''' (המכונה '''יוספוס פלאוויוס''') שחי בזמן החורבן וחיבר ספרי היסטוריה של עם ישראל ביוונית.

רבים מהראשונים הזכירו את הספר, ביניהם בעל [[הערוך]]{{הערה|בערך איסתירא ("כמאמר יוסיפון").}}, [[רש"י]]{{הערה|[[ספר דניאל|דניאל]] פרק י"א פסוק ב' ("ספר יוסף בן גוריון הכהן").}}, בעל ה'מדרש לקח טוב'{{הערה|בין השאר על הפסוק 'בראות המלך את אסתר' מובא סיפור ארוך בלי ציון מקור, ועל כך העיר ר' שלמה אלקבץ בספרו 'מנות הלוי'(דף קמ"ד.) שמקורם של הדברים הם ב"ספר דברי הימים ליוסף בן גוריון הכהן".}} ועוד.

בכל אלו אין ראיה ברורה שחשבו שמחבר הספר ב[[לשון הקודש]] הוא יוסף בן גוריון מתקופת הבית השני, שכן יתכן והתכוונו לספר כפי שהיה נקרא או שכיוון שהספר לוקט מכתבי יוסף בן מתתיהו - נקרא גם הספר בלשון הקודש על שמו.

כיום מקובל בין החוקרים, על פי כתבי יד, שהספר בלשון הקודש לא חובר בידי יוסף בן מתתיהו עצמו, אלא שמחבר אחד בזמן ה[[גאונים]] ליקט ותירגם חלקים מספריו ביוונית וליקטם לספר אחד, כשהוא מצרף קטעים מספרים נוספים, ובמשך השנים יוחס בטעות ליוסף בן גוריון עצמו.

וכן כתב גם [[הרבי]], שהספר לא נכתב במקורו בלשון הקודש, אלא נעתק ללשון הקודש{{הערה|ראה להלן.}}, ובמקום אחר כתב: {{ציטוטון|הדעות ע"ד יוסיפון ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה}}.

==סמכות הספר==
לספר מצויין ב[[מאמר|מאמרי]] ו[[שיחות]] [[רבותינו נשיאנו]] פעמים רבות.

[[הצמח צדק]] {{הערה|1=[[אור התורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31655&st=&pgnum=81&hilite= שמות ח"ג ע' תשצד].}} מביא ראיה מדברי הספר{{הערה|פ"ג.}} {{ציטוטון|שכך היה מקובל אצלם, שהקורא בתורה ה' מדבר עמו}}.

וכך גם הרבי מצטט את דבריו בנוגע לקני המנורה (האם היו באלכסון או בעיגול): יש אומרים אשר המנורות שנשבו על ידי טיטוס היו מהעשר מנורות שעשה שלמה{{הערה|ראה יוסיפון פצ"ה - הוצאת הומינר}}.

וכן ב[[ליקוטי שיחות]] הרבי מביאו כמקור לדבריו בנוגע לסיפור ההרג במודיעין, אך מציין "...לעת עתה לא מצאתים מוזכרים בספרי פוסקי ישראל מלבד פעם א..."{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמוד 368 הערה 17}}.

במענה לשאלה על סמכות הספר, כתב הרבי:
{{ציטוט|תוכן=ובענין ספר היוסיפון – ידוע שכמה שינויים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראת חז"ל היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי{{הערה|במקום להעלות ירק - ניתן להעלות בשר ודגים.}} (שבת קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא.|מקור=אגרת מ[[ח' תמוז]] [[תשי"ז]]{{הערה|נדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל' עמ' 277.}}}}

אך אף על פי כן נראה כי במקום בו אין לחשש לזיוף, ניתן לסמוך עליו. לדוגמא במקומות ש'מסיח לפי תומו', כלומר דברים שאמר לא בשביל עיקר הסיפור אלא כפרטים הנלווים אליו.

==סמכות יוסף בן גוריון==
הרב [[דוד גנז]], תלמידם של [[הרמ"א]] ו[[המהר"ל]], מסכם את ידיעות בני זמנו על ספר יוסיפון:
{{ציטוט|תוכן="יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שב[[ירושלים]] ו[[משוח מלחמה]]. הוא חבר את ספרו אחר [[חורבן הבית]] ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש [[צדיק]] וישר והוא קודם ב[[זמן]] מ[[חכמי הגמרא]] כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה." |מקור="צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט}}

במקום אחר מעיר [[הרבי]], שמעולם לא ראה שכינו את מחבר הספר בתואר "'''רבי''' יוסף".{{הערה|הוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך כ"ג, בהוספות לחג השבועות (עמוד 345).}}

==הקריאה בו==
[[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך הרב]] על האיסור לקרוא בספרי הדיוטות ב[[שבת]], ומפרט בדיוק אילו ספרים מותר לקרוא ואילו אסור, כותב כך:
{{ציטוט|תוכן="...אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים '''כגון ספר יוסיפון''' וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)" |מקור=[[שולחן ערוך הרב]] על [[אורח חיים]], סימן ש"ז, סוף סעיף ל' (הדגש לא במקור)}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://hebrewbooks.org/33613 ספר יוסיפון בהוצאת וורשא] {{הב}}
* [http://www.daat.ac.il ספר יוסיפון] באתר 'דעת'.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרים]]
[[קטגוריה:היסטוריה כללית]]

יוסיפון (ספר)

2018-07-22T21:41:56Z

ליובאוויטשער:

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{בעבודה}}
[[קובץ:כתיק יוסיפון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבה קורין היוסיפון - ונמצא בבית כו"כ.

הדעות ע"ד [יוסיפון] ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה. ובכלל: רוב המבקרים החפשים משמיצים אותו ורוב היראים משבחים אותו (ראה צמח דוד, סדה"ד ועוד), ומתרצים מש"כ בשבח הרומאים וכו' - מפני שהי' בשבי שלהם וחשוב בעיניהם ורצה לבטל גזירות על היהודים וכיו"ב]]

'''יוסיפון''' הינו ספר הסוקר את היסטוריית [[עם ישראל]] על רקע קורות העמים הקדמונים, ובייחוד היונים והרומיים, ומתרכז בעיקר מתקופת מפלת בבל ביד [[כורש]] ו[[דריוש]], עד ל[[חורבן הבית]] על ידי [[טיטוס]].

==תוכן הספר==
{{להשלים}}
ספר יוסיפון מחולק ששה ספרים, כשכל אחד מן הספרים מתחלק לכמה פרקים. סה"כ ישנם 97 פרקים בספר.

==מחבר הספר==
במשך הדורות הספר נתייחס ל'''יוסף בן גוריון הכהן''', כשהכוונה כנראה ל'''יוסף בן מתתיהו הכהן''' (המכונה '''יוספוס פלאוויוס''') שחי בזמן החורבן וחיבר ספרי היסטוריה של עם ישראל ביוונית.

רבים מהראשונים הזכירו את הספר, ביניהם בעל [[הערוך]]{{הערה|בערך איסתירא ("כמאמר יוסיפון").}}, [[רש"י]]{{הערה|[[ספר דניאל|דניאל]] פרק י"א פסוק ב' ("ספר יוסף בן גוריון הכהן").}}, בעל ה'מדרש לקח טוב'{{הערה|בין השאר על הפסוק 'בראות המלך את אסתר' מובא סיפור ארוך בלי ציון מקור, ועל כך העיר ר' שלמה אלקבץ בספרו 'מנות הלוי'(דף קמ"ד.) שמקורם של הדברים הם ב"ספר דברי הימים ליוסף בן גוריון הכהן".}} ועוד.

בכל אלו אין ראיה ברורה שחשבו שמחבר הספר ב[[לשון הקודש]] הוא יוסף בן גוריון מתקופת הבית השני, שכן יתכן והתכוונו לספר כפי שהיה נקרא או שכיוון שהספר לוקט מכתבי יוסף בן מתתיהו - נקרא גם הספר בלשון הקודש על שמו.

כיום מקובל בין החוקרים, על פי כתבי יד, שהספר בלשון הקודש לא חובר בידי יוסף בן מתתיהו עצמו, אלא שמחבר אחד בזמן ה[[גאונים]] ליקט ותירגם חלקים מספריו ביוונית וליקטם לספר אחד, כשהוא מצרף קטעים מספרים נוספים, ובמשך השנים יוחס בטעות ליוסף בן גוריון עצמו.

וכן כתב גם [[הרבי]], שהספר לא נכתב במקורו בלשון הקודש, אלא נעתק ללשון הקודש{{הערה|ראה להלן.}}, ובמקום אחר כתב: {{ציטוטון|הדעות ע"ד יוסיפון ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה}}.

==סמכות הספר==
לספר מצויין ב[[מאמר|מאמרי]] ו[[שיחות]] [[רבותינו נשיאנו]] פעמים רבות.

[[הצמח צדק]] {{הערה|1=[[אור התורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31655&st=&pgnum=81&hilite= שמות ח"ג ע' תשצד].}} מביא ראיה מדברי הספר{{הערה|פ"ג.}} {{ציטוטון|שכך היה מקובל אצלם, שהקורא בתורה ה' מדבר עמו}}.

וכך גם הרבי מצטט את דבריו בנוגע לקני המנורה (האם היו באלכסון או בעיגול): יש אומרים אשר המנורות שנשבו על ידי טיטוס היו מהעשר מנורות שעשה שלמה{{הערה|ראה יוסיפון פצ"ה - הוצאת הומינר}}.

וכן ב[[ליקוטי שיחות]] הרבי מביאו כמקור לדבריו בנוגע לסיפור ההרג במודיעין, אך מציין "...לעת עתה לא מצאתים מוזכרים בספרי פוסקי ישראל מלבד פעם א..."{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמוד 368 הערה 17}}.

במענה לשאלה על סמכות הספר, כתב הרבי:
{{ציטוט| ובענין ספר היוסיפון – ידוע שכמה שינויים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראת חז"ל היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי{{הערה|במקום להעלות ירק - ניתן להעלות בשר ודגים.}} (שבת קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא.|אגרת מ[[ח' תמוז]] [[תשי"ז]]{{הערה|נדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל' עמ' 277.}}}}

אך אף על פי כן נראה כי במקום בו אין לחשש לזיוף, ניתן לסמוך עליו. לדוגמא במקומות ש'מסיח לפי תומו', כלומר דברים שאמר לא בשביל עיקר הסיפור אלא כפרטים הנלווים אליו.

==סמכות יוסף בן גוריון==
הרב [[דוד גנז]], תלמידם של [[הרמ"א]] ו[[המהר"ל]], מסכם את ידיעות בני זמנו על ספר יוסיפון:
{{ציטוט|תוכן="יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שב[[ירושלים]] ו[[משוח מלחמה]]. הוא חבר את ספרו אחר [[חורבן הבית]] ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש [[צדיק]] וישר והוא קודם ב[[זמן]] מ[[חכמי הגמרא]] כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה." |מקור="צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט}}

במקום אחר מעיר [[הרבי]], שמעולם לא ראה שכינו את מחבר הספר בתואר "'''רבי''' יוסף".{{הערה|הוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך כ"ג, בהוספות לחג השבועות (עמוד 345).}}

==הקריאה בו==
[[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך הרב]] על האיסור לקרוא בספרי הדיוטות ב[[שבת]], ומפרט בדיוק אילו ספרים מותר לקרוא ואילו אסור, כותב כך:
{{ציטוט|תוכן="...אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים '''כגון ספר יוסיפון''' וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)" |מקור=[[שולחן ערוך הרב]] על [[אורח חיים]], סימן ש"ז, סוף סעיף ל' (הדגש לא במקור)}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://hebrewbooks.org/33613 ספר יוסיפון בהוצאת וורשא] {{הב}}
* [http://www.daat.ac.il ספר יוסיפון] באתר 'דעת'.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרים]]
[[קטגוריה:היסטוריה כללית]]

תורת שלום - ספר השיחות

2018-07-02T11:42:23Z

ליובאוויטשער: נסיון

'''ספר השיחות תורת שלום''' כולל שיחות שנאמרו על ידי [[הרבי הרש"ב]] בזמני [[התוועדות|התוועדויות]] בחגי ומועדי השנה.

המהדורה הראשונה - נערכה על ידי [[הרבי]], שהוסיף הערות לספר, ויצאה לאור בשנת [[תש"ז]]; במהדורה זו הושמטו ארבעה קטעים חריפים, שניים מהם מתוך [[יומן הרבי הריי"צ]], ונעתקו על ידי הרב [[אברהם פאריז]] עבור יחידי סגולה{{הערה|{{HebrewBooks|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש - הרבי]]|ח"ב ע' קמט|15907|עמוד=175}}.}}.

המהדורה השניה יצאה לאור בשנת [[תשי"ז]]; במהדורה זו הושמטו מספר קטעים נוספים{{מקור}}.

הקטעים שהושמטו במהדורה הראשונה והשניה פורסמו כ'''[[השמטות]] מתורת שלום'''.

במשך השנים יצאו לאור מהדורות חדשות, בהם נוספו שיחות חדשות, ביניהם מתוך [[רשימות הרבי הריי"צ]], הערות מאת הרב [[שלום יעקב חזן]] ומפתח עניינים מאת הרב [[יהושע מונדשיין]].

הספר תורגם על ידי הרב [[טוביה בלוי]], ויצא לאור בשנת [[תשע"ד]] על ידי [[סניף קה"ת ארץ הקודש]].

==תורת שלום - מילואים==
הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ערך שני כרכי מילואים לתורת שלום, הכוללים את שיחות [[הרבי הרש"ב]] המובאים בדברי וכתבי [[הרבי הריי"צ]], ויצאו לאור בשנת [[תשנ"ד]] על ידי [[סניף קה"ת בארץ הקודש]].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]

תורת שלום - ספר השיחות

2018-07-01T21:15:02Z

ליובאוויטשער:

'''ספר השיחות תורת שלום''' כולל שיחות שנאמרו על ידי [[הרבי הרש"ב]] בזמני [[התוועדות|התוועדויות]] בחגי ומועדי השנה.

המהדורה הראשונה - נערכה על ידי [[הרבי]], שהוסיף הערות לספר, ויצאה לאור בשנת [[תש"ז]]; במהדורה זו הושמטו ארבעה קטעים חריפים, שניים מהם מתוך [[יומן הרבי הריי"צ]], ונעתקו על ידי הרב [[אברהם פאריז]] עבור יחידי סגולה{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש - הרבי]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=175&hilite= ח"ב ע' קמט].}}.

המהדורה השניה יצאה לאור בשנת [[תשי"ז]]; במהדורה זו הושמטו מספר קטעים נוספים{{מקור}}.

הקטעים שהושמטו במהדורה הראשונה והשניה פורסמו כ'''[[השמטות]] מתורת שלום'''.

במשך השנים יצאו לאור מהדורות חדשות, בהם נוספו שיחות חדשות, ביניהם מתוך [[רשימות הרבי הריי"צ]], הערות מאת הרב [[שלום יעקב חזן]] ומפתח עניינים מאת הרב [[יהושע מונדשיין]].

הספר תורגם על ידי הרב [[טוביה בלוי]], ויצא לאור בשנת [[תשע"ד]] על ידי [[סניף קה"ת ארץ הקודש]].

==תורת שלום - מילואים==
הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ערך שני כרכי מילואים לתורת שלום, הכוללים את שיחות [[הרבי הרש"ב]] המובאים בדברי וכתבי [[הרבי הריי"צ]], ויצאו לאור בשנת [[תשנ"ד]] על ידי [[סניף קה"ת בארץ הקודש]].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]

תורת שלום - ספר השיחות

2018-07-01T19:45:27Z

ליובאוויטשער: /* הערות שוליים */

'''ספר השיחות תורת שלום''' כולל שיחות שנאמרו על ידי [[הרבי הרש"ב]] בזמני [[התוועדות|התוועדויות]] בחגי ומועדי השנה.

המהדורה הראשונה - נערכה על ידי [[הרבי]], שהוסיף הערות לספר, ויצאה לאור בשנת [[תש"ז]]; במהדורה זו הושמטו ארבעה קטעים חריפים, שניים מהם מתוך [[יומן הרבי הריי"צ]], ונעתקו על ידי הרב [[אברהם פאריז]] עבור יחידי סגולה{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש - הרבי]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=175&hilite= ח"ב ע' קמט].}}.

המהדורה השניה יצאה לאור בשנת [[תשי"ז]]; במהדורה זו הושמטו מספר קטעים נוספים{{מקור}}.

הקטעים שהושמטו במהדורה הראשונה והשניה פורסמו כ'''[[השמטות]] מתורת שלום'''.

במשך השנים יצאו לאור מהדורות חדשות, בהם נוספו שיחות חדשות, ביניהם מתוך [[רשימות הרבי הריי"צ]], הערות מאת הרב [[שלום יעקב חזן]] ומפתח עניינים מאת הרב [[יהושע מונדשיין]].

הספר תורגם על ידי הרב [[טוביה בלוי]], ויצא לאור בשנת [[תשע"ד]] על ידי [[סניף קה"ת ארץ הקודש]].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]

תורת שלום - ספר השיחות

2018-07-01T19:45:00Z

ליובאוויטשער:

'''ספר השיחות תורת שלום''' כולל שיחות שנאמרו על ידי [[הרבי הרש"ב]] בזמני [[התוועדות|התוועדויות]] בחגי ומועדי השנה.

המהדורה הראשונה - נערכה על ידי [[הרבי]], שהוסיף הערות לספר, ויצאה לאור בשנת [[תש"ז]]; במהדורה זו הושמטו ארבעה קטעים חריפים, שניים מהם מתוך [[יומן הרבי הריי"צ]], ונעתקו על ידי הרב [[אברהם פאריז]] עבור יחידי סגולה{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש - הרבי]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=175&hilite= ח"ב ע' קמט].}}.

המהדורה השניה יצאה לאור בשנת [[תשי"ז]]; במהדורה זו הושמטו מספר קטעים נוספים{{מקור}}.

הקטעים שהושמטו במהדורה הראשונה והשניה פורסמו כ'''[[השמטות]] מתורת שלום'''.

במשך השנים יצאו לאור מהדורות חדשות, בהם נוספו שיחות חדשות, ביניהם מתוך [[רשימות הרבי הריי"צ]], הערות מאת הרב [[שלום יעקב חזן]] ומפתח עניינים מאת הרב [[יהושע מונדשיין]].

הספר תורגם על ידי הרב [[טוביה בלוי]], ויצא לאור בשנת [[תשע"ד]] על ידי [[סניף קה"ת ארץ הקודש]].

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]

תורת שלום - ספר השיחות

2018-07-01T19:44:11Z

ליובאוויטשער:

'''ספר השיחות תורת שלום''' כולל שיחות שנאמרו על ידי [[הרבי הרש"ב]] בזמני [[התוועדות|התוועדויות]] בחגי ומועדי השנה.

המהדורה הראשונה - נערכה על ידי [[הרבי]], שהוסיף הערות לספר, ויצאה לאור בשנת [[תש"ז]]; במהדורה זו הושמטו ארבעה קטעים חריפים, שניים מהם מתוך [[יומן הרבי הריי"צ]], ונעתקו על ידי הרב [[אברהם פאריז]] עבור יחידי סגולה{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש - הרבי]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=175&hilite= ח"ב ע' קמט].}}.

המהדורה השניה יצאה לאור בשנת [[תשי"ז]]; במהדורה זו הושמטו מספר קטעים נוספים{{מקור}}.

הקטעים שהושמטו במהדורה הראשונה והשניה פורסמו כ'''[[השמטות]] מתורת שלום'''.

במשך השנים יצאו לאור מהדורות חדשות, בהם נוספו שיחות חדשות, ביניהם מתוך [[רשימות הרבי הריי"צ]], הערות מאת הרב [[שלום יעקב חזן]] ומפתח עניינים מאת הרב [[יהושע מונדשיין]].

הספר תורגם על ידי הרב [[טוביה בלוי]], ויצא לאור בשנת [[תשע"ד]] על ידי [[סניף קה"ת ארץ הקודש]].

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]

תורת שלום - ספר השיחות

2018-07-01T19:43:23Z

ליובאוויטשער:

'''ספר השיחות תורת שלום''' כולל שיחות שנאמרו על ידי [[הרבי הרש"ב]] בזמני [[התוועדות|התוועדויות]] בחגי ומועדי השנה.

המהדורה הראשונה - נערכה על ידי [[הרבי]], שהוסיף הערות לספר, ויצאה לאור בשנת [[תש"ז]]; במהדורה זו הושמטו ארבעה קטעים חריפים, שניים מהם מתוך [[יומן הרבי הריי"צ]], ונעתקו על ידי הרב [[אברהם פאריז]] עבור יחידי סגולה{{הערה|=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש - הרבי]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=175&hilite= ח"ב ע' קמט].}}.

המהדורה השניה יצאה לאור בשנת [[תשי"ז]]; במהדורה זו הושמטו מספר קטעים נוספים{{מקור}}.

הקטעים שהושמטו במהדורה הראשונה והשניה פורסמו כ'''[[השמטות]] מתורת שלום'''.

במשך השנים יצאו לאור מהדורות חדשות, בהם נוספו שיחות חדשות, ביניהם מתוך [[רשימות הרבי הריי"צ]], הערות מאת הרב [[שלום יעקב חזן]] ומפתח עניינים מאת הרב [[יהושע מונדשיין]].

הספר תורגם על ידי הרב [[טוביה בלוי]], ויצא לאור בשנת [[תשע"ד]] על ידי [[סניף קה"ת ארץ הקודש]].

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]

תורת שלום - ספר השיחות

2018-07-01T19:41:48Z

ליובאוויטשער:

'''ספר השיחות תורת שלום''' כולל שיחות שנאמרו על ידי [[הרבי הרש"ב]] בזמני [[התוועדות|התוועדויות]] בחגי ומועדי השנה.

המהדורה הראשונה - נערכה על ידי [[הרבי]], שהוסיף הערות לספר, ויצאה לאור בשנת [[תש"ז]]; במהדורה זו הושמטו ארבעה קטעים חריפים, שניים מהם מתוך [[יומן הרבי הריי"צ]], ונעתקו על ידי הרב [[אברהם פאריז]] עבור יחידי סגולה{{הערה=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש - הרבי]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=175&hilite= ח"ב ע' קמט].}}.

המהדורה השניה יצאה לאור בשנת [[תשי"ז]]; במהדורה זו הושמטו מספר קטעים נוספים{{מקור}}.

הקטעים שהושמטו במהדורה הראשונה והשניה פורסמו כ'''[[השמטות]] מתורת שלום'''.

במשך השנים יצאו לאור מהדורות חדשות, בהם נוספו שיחות חדשות, ביניהם מתוך [[רשימות הרבי הריי"צ]], הערות מאת הרב [[שלום יעקב חזן]] ומפתח עניינים מאת הרב [[יהושע מונדשיין]].

הספר תורגם על ידי הרב [[טוביה בלוי]], ויצא לאור בשנת [[תשע"ד]] על ידי [[סניף קה"ת ארץ הקודש]].

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]

תורת שלום - ספר השיחות

2018-07-01T19:40:55Z

ליובאוויטשער: עריכה והוספות

'''ספר השיחות תורת שלום''' כולל שיחות שנאמרו על ידי [[הרבי הרש"ב]] בזמני [[התוועדות|התוועדויות]] בחגי ומועדי השנה.

המהדורה הראשונה - נערכה על ידי [[הרבי]], שהוסיף הערות לספר, ויצאה לאור בשנת [[תש"ז]]; במהדורה זו הושמטו ארבעה קטעים חריפים, שניים מהם מתוך [[יומן הרבי הריי"צ]], ונעתקו על ידי הרב [[אברהם פאריז]] עבור יחידי סגולה{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש - הרבי]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=175&hilite= ח"ב ע' קמט].}}.

המהדורה השניה יצאה לאור בשנת [[תשי"ז]]; במהדורה זו הושמטו מספר קטעים נוספים{{מקור}}.

הקטעים שהושמטו במהדורה הראשונה והשניה פורסמו כ'''[[השמטות]] מתורת שלום'''.

במשך השנים יצאו לאור מהדורות חדשות, בהם נוספו שיחות חדשות, ביניהם מתוך [[רשימות הרבי הריי"צ]], הערות מאת הרב [[שלום יעקב חזן]] ומפתח עניינים מאת הרב [[יהושע מונדשיין]].

הספר תורגם על ידי הרב [[טוביה בלוי]], ויצא לאור בשנת [[תשע"ד]] על ידי [[סניף קה"ת ארץ הקודש]].

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]

שיחה:אוהל אדמו"ר הזקן

2018-07-01T19:00:24Z

ליובאוויטשער: יצירת דף עם התוכן "==מנהרה תת קרקעית== מה המקור לכך? ~~~~"

==מנהרה תת קרקעית==
מה המקור לכך? [[משתמש:ליובאוויטשער|ליובאוויטשער]] • [[שיחת משתמש:ליובאוויטשער|שיחה]] • י"ט בתמוז ה'תשע"ח • 20:00, 1 ביולי 2018 (IST)

שיחת משתמש:71.105.65.86

2018-06-28T21:59:22Z

ליובאוויטשער: יצירת דף עם התוכן "==שלמה שמיר== שים לב שהתחלת לכתוב מה הרבי אמר לו ביחידות - ולא סיימת. ~~~~"

==[[שלמה שמיר]]==
שים לב שהתחלת לכתוב מה הרבי אמר לו ביחידות - ולא סיימת. [[משתמש:ליובאוויטשער|ליובאוויטשער]] • [[שיחת משתמש:ליובאוויטשער|שיחה]] • ט"ז בתמוז ה'תשע"ח • 22:59, 28 ביוני 2018 (IST)

ברוך שלום כהן

2018-04-12T13:38:21Z

ליובאוויטשער: /* קישורים חיצוניים */ עריכה ביבליוגרפית

{{ערך חסר}}
[[קובץ:Kahan.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוך שלום כהן]]
רבי '''ברוך שלום הכהן''' היה מלמד דרדקי, מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנותיו האחרונות עסק בהקמת המחתרת החסידית במוסקבה, ובניהול כספי המחתרת.

נפטר ב[[מוסקבה]] ב[[י"ג שבט]] [[תרצ"ב]].

==אחים אוהבים==
[[קובץ:Brotherly love.jpg|שמאל|ממוזער|120px|הספר 'אחים אוהבים']]
הספר "אחים אוהבים" ("Brotherly love") הוא ביוגרפייה בשפה ה[[אנגלית]] על בניו של ר' ברוך שלום; האחים ר' [[רפאל נחמן כהן]] ור' [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]], מחסידי [[אדמו"ר הריי"צ]] שפעלו ב[[מסירות נפש]] ב[[ברית המועצות]], על [[הפצת המעיינות]].

הספר נכתב על ידי ר' [[חיים דלפין]], מכיל תמונות, מסמכים ומכתבים נדירים ששלחו השניים, וסיפורים מאלפים. יצא לאור בשנת [[תשס"ד]].

==משפחתו==
'''בניו:'''
*[[רפאל נחמן כהן]].
*[[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]].

'''נכדו:'''
*[[יואל כהן]].

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[רפאל נחמן כהן]] (בנו), '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25105&st=&pgnum=32 החסיד ר' ברוך שלום ע"ה כהן]''', רבעון [[בטאון חב"ד]] חוברת י"ד ([[ל"ג בעומר]] [[תשי"ז]]) ע' לב.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|כהן ברוך שלום]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|כהן ברוך שלום]]

חב"דפדיה:לוח מודעות

2018-04-08T19:54:18Z

ליובאוויטשער: /* שינוי בעמוד הראשי */ פסקה חדשה

__NEWSECTIONLINK__
{{לוח מודעות}}

<noinclude>[[קטגוריה:חב"דפדיה]]</noinclude>

== כניסה לערך דרך סימניה ==
[javascript:(location.href="http://chabadpedia.co.il/index.php/" + prompt("%D7%94%D7%A7%D7%A9 %D7%90%D7%AA%20%D7%A9%D7%9D%20%D7%94%D7%93%D7%A3%20%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90."))|מעבר לדף בחב"דפדיה]
באמצעות תכונה זו ניתן לעבור לדף ישירות.
ההתקנה כמו בבוקמרקלט--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 14:14, 25 בינואר 2017 (UTC)

== סדר בקטגוריות ==

אני רוצה לנסות לעשות קצת סדר בקטגוריות. מכיוון שלא כולם עוקבים אחרי כל דפי השיחה בכל הקטגוריות, אני ירכז פה קישורים לכל הדיונים שיתקיימו בנושא.

*[[שיחת קטגוריה:ערים בעולם]] - לפתוח קטגוריה לכל מדינה, ולקבץ תחתיו את כל הערכים הקשורים. בנוסף למחוק קטגוריות שכבר לא יהיה צורך בהם.
*[[שיחת קטגוריה:ארץ ישראל]] - פתיחת ה[[:קטגוריה:ארץ הקודש]] והגדרה מחדש לקטגוריות [[:קטגוריה:ארץ ישראל|ארץ ישראל]] ו[[:קטגוריה:מדינת ישראל|מדינת ישראל]].

כולם מוזמנים להעיר ולהאיר, להתנגד ולהסכים ובעיקר להגיב. אחרי שבוע שלא יהיה התנגדות אני יתחיל לישם. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 15:28, כ"ט בטבת, ה'תשע"ז ''(27 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:*[[שיחת קטגוריה:מדינות שהיו ברוסיה הקומוניסטית#מה כלול בקטגוריה?]] - כל המדינות שהיו בחסות רוסיה הקומניסטית אן רק מדינות סססר?
:*[[שיחת קטגוריה:מדינות שהיו ברוסיה הקומוניסטית#דיוק היסטורי]] - שם שיהיה מדויק מבחינה עובדתית לכל הקטגוריות בנושא ברית המעצות/קומניסטים.

:דיונים נוספים. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 01:50, ב' בשבט, ה'תשע"ז ''(29 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::בשביל הנוחות נוצר הדף [[משתמש:מחלק דולרים/פרויקט סדר בקטגוריות]]. מעכשיו אני ימשיך לעדכן שם. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 14:56, י"ד בשבט, ה'תשע"ז ''(10 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== שם הערך פסק דין ==

מה עדיף לדעתכם '''[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]''' כמו השם כרגע, או '''פסק הדין שהרבי מלך המשיח''' כמו שהפתיח בערך כרגע, לתגובתכם ב[[שיחה:פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח#שם הערך]] אודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בשבט ה'תשע"ז 20:09, 29 בינואר 2017 (UTC)

== [[תבנית:וידאו מוטמע]] ==

תבנית להצגת וידאו/אודיו מוטמע בדף(ניתן גם מאתר אחר ללא העלאה לחב"דפדיה).--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 12:58, 16 בפברואר 2017 (UTC)
:איזה יופי, יש"כ מתכנת. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשע"ז 13:20, 19 באפריל 2017 (UTC)
::{{א|Men770}}, הרבה זמן רציתי את זה, רק עכשיו אני רואה שעשית את זה. {{א|Men770}} האם תוכל לתת הסבר כיצד להשתמש בתבנית, כאן או בפסקה המתאימה שם? האם היא מתאימה גם לשמע או רק לוידאו?
דוגמה. בערך [[ישראל הלפרין]] אני רוצה להציג את הוידאו [http://chabad.info/video/beis-medrash-video/%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D/%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%91%D7%90%D7%AA-%D7%9C%D7%A8/ נאומו של הרב הלפרין: "כמה יהודים הבאת לרבי?"] אם תוכל להראות בפועל איך עושים זאת יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשע"ז 14:46, 19 באפריל 2017 (UTC)
:::{{א|שיע.ק}}, גובה ורוחב-256 בד"כ בשתיהם. מקור - כתובת ישירה(לדוגמא http://chabad.info/wp-content/uploads/2017/04/06-04-2017-20-10-19-videoplayback8.mp4). סוג לא צריך לכתוב. בחלק מהאתרים(לדוגמא חב"ד אינפו) מסובך למצוא את הכתובת. במקרה כזה אפשר לפנות אלי ב[[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|פיתוח Men770]] ואני אוסיף את התבנית לערך. ב[[ישראל הלפרין]] כבר הוספתי.--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 15:52, 19 באפריל 2017 (UTC)
::::טקסט-הטקסט שיופע מתחת לטקסט(אופציונלי)--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 15:54, 19 באפריל 2017 (UTC)
:::::תודה. וכשמדובר על וידאו שהועלה לאתר כגון [[קובץ:ט''ו אייר נ''א.mp4]], האם כותבים בכתובת את הכתובת הישירה [http://chabadpedia.co.il/images/3/3e/%D7%98%27%27%D7%95_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%A0%27%27%D7%90.mp4] או משהו אחר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשע"ז 16:06, 19 באפריל 2017 (UTC)
::::::{{א|שיע.ק}}, תמיד כותבים את הכתובת הישירה--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 16:09, 19 באפריל 2017 (UTC)
:::::::עובד גם על שמע.--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 16:10, 19 באפריל 2017 (UTC)
::::::::אז לכאורה עדיף להעביר את התבנית לשם 'קובץ מדיה מוטמע'.או 'הטעמת קובץ שמע או וידאו' --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשע"ז 20:15, 19 באפריל 2017 (UTC)
:::::::::העברתי ל[[תבנית:הטמעת מדיה]] והשארתי הפניה.--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 11:58, 20 באפריל 2017 (UTC)
תודה, ובקשה אחרונה, האם אפשר להוסיף גם פרמטר ליישור של הוידאו לימין או לשמאל? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בניסן ה'תשע"ז 22:57, 20 באפריל 2017 (UTC)
:{{בוצע}}. הפרמטר 'ימין'.--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 09:35, 21 באפריל 2017 (UTC)

== דרושים ==

דרושים 5 משתמשים בעלי ידיעה בהיסטוריה חסידית לכתוב כל אחד 2 קטעי הידעת לעמוד הראשי [[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] משיח בא בתאריך: [[כ"ד בשבט]] [[ה'תשע"ז]]

== [[תבנית:תוכן נטען]] ==
התבנית עובדת.--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 13:17, 24 בפברואר 2017 (UTC)
:יש"כ על המאמץ. נראה שזה עדיין לא עובד. בדקתי גם בדף התבנית עצמה, וגם בפורטלים דוגמת [[פורטל:קראון הייטס]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט בשבט ה'תשע"ז 22:52, 25 בפברואר 2017 (UTC)
::היא דווקא כן עובדת ראה [[פורטל:חסידות/הקב"ה עולמות וסדר השתלשלות 2|כאן]], יישר כח!!!--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:36, 26 בפברואר 2017 (UTC)
:::אכן עובד מצוין. כנראה לקח זמן עד שהתעדכן במערכת, כי בדקתי בהרבה מקומות ולא עבדה. men זה פשוט תענוג שיש לנו סוף סוף מישהו שגם מבין בעניינים האלו וגם מתנדב ומשקיע ולא מפסיק לקדם אותנו. תבורך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' באדר ה'תשע"ז 16:19, 27 בפברואר 2017 (UTC)
::::תודה רבה רבה ל[[משתמש:Men770|מתכנת היקר]]! אין ספק שזה יקדם רבות את חב"דפדיה, ומכאן ואילך יהיה אפשר לגוון ולרענן את הפורטלים באופן אחר לגמרי.
::::רק אפנה את תשומת לבך ל: 1. כפי ששיע אמר התבנית לא עובדת ב[[פורטל:קראון הייטס]] (ברשימת הרחובות היא עובדת, אבל יש תקלה ששם הרחוב כפול; וברשימת הרבנים אינה עובדת בכלל). 2. וכן, האם בזכות זה יהיה אפשר להפעיל גם את [[תבנית:לשוניות]] ו[[תבנית:לשוניות2]]? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:43, ח' באדר ה'תשע"ז

== [[חב"דפדיה:דיונים טכניים]] ==
דף חדש שמיועד לדיונים על עניינים טכניים.--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 16:39, 27 בפברואר 2017 (UTC)

== כללים לאנונימים ==

כללים לאנונימים ממשפחה מאוד מסויימת, כדי שלא יבואו ויתלוננו למה משחזרים את עריכותיהם:

#הכלל "''אין לשנות כלל לפני דיון בדף השיחה''" תקף גם (ואולי בעיקר) אליכם.
#אם כתבתם משהו בדף השיחה אין הפירוש שהתקיים דיון בנושא, וממילא אין לשנות (ומכ"ש אין לכתוב בתקציר עריכה "ראה דיון בדף השיחה)
#העובדה שמישהו קשור אליכם משפחתית לא הופך אותו למשפיע מרכזי בחב"ד. גם אם מישהו מסויים הוא המשפיע שלכם תזכרו שיש עוד אנשים בעולם.
#בכלל יותר משתלם לשבת בהתוועדות חסידית מאשר לבזבז את זמנכם היקר ביותר - בהילקח בחשבון שאתם הינכם המשפחה המרכזית בחב"ד - במלחמות עריכה בחב"דפדיה..
#'''עצה טובה קמ"ל''' - אף אחד לא יתייחס לטענותיכם ברצינות כל זמן שאתם כותבים באנונימי (אפילו אם תשתמשו בלשונות מפוצצים כגון "תמהני שאני צריך ללמד אותכם את הכללים כאן" וכדומה). באם הינכם חוששים להיחסם - פשוט אל תשתמשו בבובות קש.

בתקווה להבנה.
'''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:53, 2 במרץ 2017 (UTC)

== דעתכם חשובה ==

דעתכם חשובה בכל הדיונים [[משתמש:מחלק דולרים/פרויקט סדר בקטגוריות|כאן]] אבל במיוחד ב[[שיחת קטגוריה:עיירות חסידיות#צריך את הקטגוריה?]]. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 02:00, ה' באדר, ה'תשע"ז ''(3 במרץ למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== ניגוני תשל"ד ==

אשמח לראות תגובות המשתמשים שי' [[שיחה:ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|כאן]].--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ט"ו בניסן ה'תשע"ז 20:44, 11 באפריל 2017 (UTC)

== תמונת קונטרס יא ניסן תש"נ ==

כל מי שזכה מי ממשפחתו או הוא בעצמו להיות ולקבל את הקונטרס או מי שיש בידו את הקונטרס באופן אחר ובידו לסרוק את הכריכה התכולה, יסרוק ויעלה ל[[כי ישאלך בנך תשל"ח|ערך]] ותבוא עליו ברכה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:20, 19 באפריל 2017 (UTC)
:אני קורא לציבור שוב הרי לא יתכן כי מתוך כלל התורמים אין אפילו לא אחד שיש לו את האפשרות הנ"ל יסרוק על ידי צילום בנייד (כמובן באפליקציה המתאימה ל"סריקה".) ויעלה.

== מיזם הידעת ==

*'''[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/מיזם הידעת?]]'''
:פתחתי את הדף [[לכתחילה אריבער]], במחשבה שמקסימום אטול את כל העבודה על עצמי על פי מיסת הפנאי וכו'. אבל כמובן שאשמח מאוד לראות השתתפות כלשהי משאר המשתמשים שליט"א, במיוחד בהצבעות - שזה לא דורש מאמץ כלל.
:אם יהיה שיתוף פעולה, אפילו קטן, נוכל לקראת יום ההולדת העשירי (ש{{א|חבר}} מאוד קאכט זיך בו) להעלות 50 קטעי הידעת לעמוד הראשי להחלפה אוטומטית (ואולי גם ב[[תבנית:תמונה נבחרת]]?) זה ממש לא בשמים! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:08, כ"ז בניסן ה'תשע"ז
:{{א|קרייזי אבאוט משיח}}, אוכל לסדר את ההחלפה האוטומטית אבל צריך שזה יהיה בתוך דף משנה( כמו [[תבנית:הידעת?/קטעים/1]]) ואם אפשר שיעבירו את הקטעים כל פעם לכתובת הזו לפי סדר אוכל לעדכן שיהיה אטומטי.--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 08:15, 25 באפריל 2017 (UTC)
::א. אתה מוזמן לפתוח דפי משנה כרצונך, אמנם לא כ"כ דחוף עכשיו כי אין כמעט הידעת מוכנים (בשביל זה צריך עוד משתמשים שיצביעו, וגם אתה מוזמן). בהמשך נצטרך.
::ב. להעיר שהרבה מההידעת קשורים למועדי השנה, לכן כדאי שבדף המשנה זה יסודר כך שההחלפה האוטומטית תתאים לימי השנה.
::ג. בנוסף, נראה לי שבלאו הכי כדאי שזה יהיה כמו בויקיפדיה עם אותם שמות וכו', כי כך קל להעתיק מהם הרבה פרטים, כך כתב {{א|שיע.ק}} פעם. והרי בויקיפדיה בלאו הכי זה מסודר לפי תאריכים. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:26, א' באייר ה'תשע"ז
:::[[משתמש:Men770]], אשמח אם תתחיל לטפל כפי יכלתך ליצירת דפי משנה עבור הידעת לעמוד הראשי. אני רואה שאין כ"כ שיתוף פעולה בהצבעות וחבל על הזמן, צריך להתחיל לקדם את זה לבד. אחרי שתיצור דפים אעביר אליהם בל"נ את ההידעת שלטעמי בסדר. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:22, כ"א באייר ה'תשע"ז
::::{{א|קרייזי אבאוט משיח}}, מה שצריך זה להעביר את הקטעים לדפים שמתחילים בתבנית:הידעת/קטעים/ ואז מספר סידורי--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 13:36, 28 במאי 2017 (UTC)
:::::איפה הדפים האלה? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:52, י' בסיוון ה'תשע"ז
::::::{{א|קרייזי אבאוט משיח}}, הם לא קיימים וכל אחד יכול ליצור אותם. הם צריכים להתחיל בתבנית:הידעת/קטעים/ ואז מספר סידורי ואם זה לפי תאריך אז במקום מספר סידורי תאריך--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 13:55, 4 ביוני 2017 (UTC)
:::::::ואיפה יהיה הריכוז שלהם, התבניות שיגרמו להם להתעדכן אוטומטית וכו' (כמו ש{{א|שיע.ק}} עשה ב"תמונה מומלצת" לאחרונה)? אין ענין סתם לפתוח תבניות בלי סדר... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:24, י"א בסיוון ה'תשע"ז
:::::::אחרי שהם יהיו שם עם סדר (מספר סידורי זה במספרים עוקבים) ואחרי שהכל יהיה מוכן אעדכן את התבנית וזה יהיה אוטומטי--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 13:43, 5 ביוני 2017 (UTC)

== מי מוכן להתראיין בנושא חב"דפדיה ==

מי שמוכן להתראיין בנושא חב"דפדיה ל'בית משיח', רצוי בשם האמיתי אך אפשר גם בעילום שם, נא ליצור איתי קשר. המטרה (מבחינתי כמובן) היא לפרסם את המיזם ולהביא כותבים נוספים למיזם. יש"כ למתגייס/ים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח באייר ה'תשע"ז 20:37, 24 במאי 2017 (UTC)
:מדובר על עניין מיידי למחר מחרתיים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח באייר ה'תשע"ז 20:46, 24 במאי 2017 (UTC)
::בתשלום? {{קריצה}} פנה אלי באימייל... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 10:32, כ"ט באייר, ה'תשע"ז ''(25 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::תדגישו שלכבוד העשור.--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] היום, [[כ"ט באייר]] [[ה'תשע"ז]] מגיע משיח. [[קובץ:שנת חיים.png|40px]] 14:09, 25 במאי 2017 (UTC)
::::כתבתי למי שצריך לכתוב שאם צריך אני מוכן. עדיין לא החלטתי אם להראיין תחת הניק זוננשיין או להתראות {{קריצה}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:03, 25 במאי 2017 (UTC)
:::::יש"כ לכל הנענים עניתי בפרטי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בסיוון ה'תשע"ז 13:27, 28 במאי 2017 (UTC)

== ישר כוח ==

יש"כ לכל המעורבים בעניין הראיון יצא מאד יפה ונקוה שבעקבות הראיון יתווספו לנו כמה עורכים חדשים--[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 19:03, 4 ביוני 2017 (UTC)
:גם אני {{מצטרף}}. ראיון יפה - מדגיש גם את ההצלחה והפוטנציאל הגדול שיש לחב"דפדיה, וביחד עם זה גם כמה אנחנו רחוקים מלממש אותו וזקוקים להרבה כח אדם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:30, י"א בסיוון ה'תשע"ז
::לדעתי היה חסר בראיון את 'אנשי השטח'. אם במקביל היה מתפרסם גם טור אוהד של א. אברהם זה בכלל היה נפלא... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:35, 5 ביוני 2017 (UTC)
:::אציין רק שהמראיין חיפש דווקא אנשים שיסכימו להזדהות, ולא היו הרבה כאלו... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בסיוון ה'תשע"ז 21:19, 13 ביוני 2017 (UTC)

== ערכים מומלצים ==

חברים, הוספתי רשימה של ערכים בדף [[חב"דפדיה:ערכים מומלצים]], אבקש מכל מי שמעוניין שיעיין בהם ויציע ערך '''אחד''' (לציינו כאן) בו הוא מעוניין שיתחילו את העבודה. (הערה: כולנו עסוקים וכו' - מי שאין ביכולתו - לא נדרשת אחריות מלאה על הערך כי אם לעקוב אחרי הערך לדון, להביע דעה, לשפר סגנון, ניסוח, תיקון טעויות, לציין למקורות, כל אחד וכשרונו ויכולתו.)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:40, 14 ביוני 2017 (UTC)
:[[אדמו"ר הזקן]]--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:41, 14 ביוני 2017 (UTC)
::למען הסדר פתחתי [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/10 לרגל עשור|דף מיזם]]. מקווה שילך טוב. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 12:42, כ' בסיוון, ה'תשע"ז ''(14 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== איחוד ==

[[עירוי מכלי ראשון]] ו[[עירוי חמין לצוננין]].
:יש להניח [[תבנית:איחוד]] בראש שני הערכים. בלוח מודעות כותבים רק '''הודעות''' הקשורות לכל חב"דפדיה או שאין להם מקום אחר. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 11:51, י"א באב, ה'תשע"ז ''(3 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::האמת היא שאין צורך באיחוד. הערך הראשון דן בשאלת גדר כלי ראשון, והשני דן בסוגיית עירוי על מים צוננים. מדובר בשני נושאים שונים. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י"א באב ה'תשע"ז, למניינם 17:28, 3 באוגוסט 2017 (UTC)

== תבנית שמע בחב"דפדיה ==

צריך ליצור איזו תבנית שתונח בכל מקום בו יש קובץ שמע שהועלה לחב"דפדיה. מי מתנדב? אולי {{א|Men770}} [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' באלול ה'תשע"ז 20:27, 11 בספטמבר 2017 (UTC)
:{{תל|שיע.ק}}, בתבנית {{תב|א}} לא כותבים משתמש: אלא את שם המשתמש. יש את {{תב|הטמעת מדיה}}.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,כ"א באלול ה'תשע"ז, 15:47 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!''' 12:32, 12 בספטמבר 2017 (UTC)
::{{א|Men770}} תודה אך כוונתי לתבנית של סמליל, מעין אלו {{תב|אינפו}} {{תב|צליל}} {{תב|קישור חבד אינפו שמע}} וכיו"ב. --[[משתמש:שיע בוט|שיע בוט]] - [[שיחת משתמש:שיע בוט|שיחה]] 20:45, 20 בדצמבר 2017 (UTC)
:
צריך סמל. כשיהיה אצור אי"ה--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ג' בטבת ה'תשע"ח, 16:12 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''

== הוספת קישורים לניגונים ==
כדאי לקשר [[ניגונים]] מסוימים לביצועי הפרויקט "צמאה"--[[משתמש:יבא|יבא]] - [[שיחת משתמש:יבא|שיחה]] 17:14, 26 בדצמבר 2017 (UTC)יבא--[[משתמש:יבא|יבא]] - [[שיחת משתמש:יבא|שיחה]] 17:14, 26 בדצמבר 2017 (UTC)

== חב"דפדיה גם בטלפון הכשר! ==
'''זהו אינו פיתוח שלי!'''
מהיום יש את חב"דפדיה אפילו בטלפון הכשר (לא כולל עריכה!).
אפשרות א' - זיהוי קולי.
אפשרות ב'- הקלדה על המקשים.
המספר: 079-9177042.
פניתי אליהם שישימו קרדיט.
--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ה' בשבט ה'תשע"ח, 17:31 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
: תוכל להסביר בבקשה למה אתה מתכוון? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:58, ה' בשבט, ה'תשע"ח ''(21 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::אולי כדאי לשלוח על כך כתבה ל[[אינפו]]--[[מיוחד:תרומות/164.138.120.157|164.138.120.157]] 19:03, 21 בינואר 2018 (UTC)
:::יציאה חזקה, לעת עתה כל חיפוש שלי מניב את התוצאה [[כי אנו עמך (ניגון)]]. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:10, 21 בינואר 2018 (UTC)

== חיים שלום סגל ==

מי יודע מי האיש ולאיזה ערך שייכת [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%92%D7%9C.jpg התמונה הזו]? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' בניסן ה'תשע"ח 12:48, 25 במרץ 2018 (IST)

== שינוי בעמוד הראשי ==

יש לשנות בעמוד הראשי בתיבת אירועים בלוח העברי, מ"פרשת שמיני ... ב[[גלות (יהדות)|גולה]]" ל"פרשת שמיני ... ב[[חוץ לארץ]]". [[משתמש:ליובאוויטשער|ליובאוויטשער]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשער|שיחה]] 20:54, 8 באפריל 2018 (IST)

כ"ה בסיוון

2018-04-08T18:55:07Z

ליובאוויטשער: /* אירועים ביהדות */

{{חודש סיוון}}
'''כ"ה בסיוון''' הוא היום העשרים וחמישה ב[[חודש סיוון]].

==אירועים ביהדות==
*בטל הערעור דאומות העולם שהיו רוצים ליטול חלק מיהודה וירושלים על-ידי ה"תשובה נצחת" של גביהה בן פסיסא.{{הערה|דבר מלכות שלח הערה 156. [https://drive.google.com/file/d/0B4mWfMamtZnjek9MQllkRFBibzg/view לשיחת הדבר מלכות בארכיון גאולה ומשיח] }}
*ג'תתכ"ח - [[רבן שמעון בן גמליאל הזקן]], [[רבי ישמעאל בן אלישע]] ו[[רבי חנינא סגן הכהנים]], מעשרה הרוגי מלכות, נרצחו על קידוש ה'.
*[[תרל"ו]] - רבי דב בעריש לנדא, ה[[אדמו"ר]] מ[[ביאלה]], נפטר.
*[[תרמ"ו]] - רבי חיים סופר, מחבר הספרים 'מחנה חיים' ו'קול סופר', נפטר.
*[[תשל"ב]] - רבי משה צבי טברסקי, האדמו"ר מ[[טולנא]]–פילדלפיה, נפטר.
*[[תשס"א]] - רבי [[ברוך שמעון שניאורסון]], ראש ישיבת 'כוכב מיעקב' - טשבין ב[[ירושלים]] ומחבר הספר 'ברכת שמעון', נפטר.
*[[תש"ע]] - רבי [[מרדכי אליהו]], רבה הראשי של ארץ ישראל, נפטר.

==ימי חב"ד==
===נולדו===
*[[תר"מ]] - הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבה הראשון של [[כפר חב"ד]].
*[[תר"פ]] - הרב [[לוי פרסמן]], מחסידי חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]].

{{הערות שוליים}}

{{להיום יום|כ"ה|סיון}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ט כה]]

כ"ד בניסן

2018-04-08T18:54:16Z

ליובאוויטשער: /* אירועים ביהדות */

{{חודש ניסן}}
'''כ"ד בניסן''' הוא היום העשרים וארבעה ב[[חודש ניסן]].

==אירועים ביהדות==
*ב'תמ"ח - עם ישראל הגיע למקום שנקרא 'מרה', שם המתיק להם משה את המים, ושם נצטוו במצוות [[שבת]], [[פרה אדומה]] ודינים.
*ג'ת"ח - [[דניאל]] ראה את המראה הגדול על נהר חידקל.
* ? - [[גביהא בן פסיסא]] מצליח לנצח בחכמתו את בני אפריקה שטענו שארץ ישראל שייכת להם{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צא, א. לפי [[מגילת תענית]] הדבר אירע ב[[כ"ה סיון]], ו[[הרבי]] כותב הנוסח במגילה עדיף.}}.

==ימי חב"ד==
===נולדו===
*[[תרצ"ב]] - הרב [[חיים מנחם טייכטל]], מחנך ותיק ב[[ירושלים]] ומחבר ספרי לימוד לילדים.

===נפטרו===
*[[תרכ"ו]] - הרב [[שניאור זלמן מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן מרדכי שניאורסון]], נכד [[אדמו"ר הצמח צדק]].
*[[תש"מ]] - הרב [[יהודה לייב סלונים (הראשון)|יהודה לייב סלונים]], מחסידי חב"ד ב[[ירושלים]].
*[[תשע"ד]] - ר' [[יצחק זלמן פוזנר]], [[שליח]] בנשוויל-טנסי, מראשוני השלוחים ומרצה מפורסם ב[[תורת החסידות]].

==קישורים חיצוניים==
* {{קישור חבד אינפו|81473|נזכרים ונעשים: כ"ד ניסן - יום חג על שניצלו מהגויים}}

{{להיום יום|כ"ד|ניסן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן|ב כד]]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2018-02-24T18:42:35Z

ליובאוויטשער: /* 'ליב' או 'לייב' */ פסקה חדשה

__NEWSECTIONLINK__
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]


== מוסד הרב קוק ==

מעניין, [4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/03/27-03-2017-09-45-17-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf הרבי מבקש את ספרי הרב קוק] עמוד 49. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:29, 29 במרץ 2017 (UTC)
:הרבה יותר מעניין לכאורה זה שהרבי מחפש את הספר של בני של הסטייפלער... אגב, לאחרונה פורסמה תמונה איך מראים לו את המכתב הזה. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 08:04, 18 באפריל 2017 (UTC)

== חסדות חב"ד הערך הזה צריך להיות הכי ארוך בחבדפדיה!!==
חייבים מלערוך אותו
מי שיש שליטה על הפורטלים ויכול להעתיק מכל אחד מהפורטלים את התקציר של כל פורטל מחבדפדיה זה יוסיף לערך של חסידװת חב"ד המון.
עוד מישהו שיכול להעתיק מוקיפדיה ששם הערך הרבה יותר ארוך. --[[משתמש:או או|או או]] - [[שיחת משתמש:או או|שיחה]] 06:20, 18 באפריל 2017 (UTC)

== ערכי נשים ==

{{הועבר
|מ=שיחה:רחל זמיר
}}
בעיקרון אני נגד ערכי נשים, אבל אם יום אחד יכתבו... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:12, 27 במרץ 2017 (UTC)

:{{א|להתראות}}, באמת שאינני מצליח להבין אותך, כל צרוע וכל זב זכאי לערך מעצם עובדת קיומו, ונשים שעשו ופעלו רבות אינם זכאים?! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 16:37, 27 במרץ 2017 (UTC)
::זכאית בהחלט. אבל לדעתי אין מקומם של ערכי נשים באנציקלופדיה חב"דית. אתה חושב שאם אשכנזי היה מכניס ב'אוצר החסידים' את מומע שרה היתה דעת הרבי נוחה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:22, 28 במרץ 2017 (UTC)

:::ללא ספק, ולא כמו שאנשי ארץ ישראל (בהשפעת ...) מעוותים את רצון הרבי והקב"ה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:37, 28 במרץ 2017 (UTC)
::::כמובן שמה שכתבתי בטל ומבוטל אם תמצא ולו מקור אחד בדברי רבינו, ואפילו בדרך רמז שברמז, ואפילו לענין שהוא רק דומה. מעולם לא ראינו שהרבי נמנע לדבר על אשתו או על אמו, הפריערדיקער רבי כתב קונטרס דברי ימי הרבנית רבקה, ושנים מתוך החמש מגילות קרויות ע"ש נשים. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 03:53, 29 במרץ 2017 (UTC)
:::::{{א|שף ויתיב}}, נפלאתי כיצד הינך מוצא בכל דבר קשר לאנשי א"י וכו', וכדברי מלכנו הקדושים - כאשר אדם שקוע בתוקף במשהו וכו'... וכי לא מוטב שבמקום זאת היית מחפש את הקשר למשיח?
:::::ולגופו של ענין, כפשוט שאין כל מניעה לכתוב ערכים על נשים שעשו פי כמה וכמה מרף הפעילות המצדיק ערך אצל בני המין השני. ויתירה מזו, אם לדעת הכותב זה מוסיף ב'והחי יתן אל לבו' ניתן לשים תמונות שחור-לבן של נשים שנפטרו, כמבואר במענה אד"ש הנמצא בערך [[איסור הסתכלות בנשים]]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:06, ב' בניסן ה'תשע"ז
::::::לא אמרתי שזה אסור, רק שזה לא מתאים. בקשר לטענה של 'אנשי ארץ ישראל': לידיעתך, גם אנחנו חסידי חב"ד חלק מבני ישראל, ואם ישנו גדר של דבר "שהאומות גדרו את עצמם", אנחנו לא גרועים מהאומות. יש דברים שבעבר היו מותרים אבל נוספו על גדרים וסייגים שיהודים שומרי תורה ומצוות קיבלו על עצמם. טענתך, היא אותה טענה של הגרועים שבמזרח'ניקים המבקשים לבטל את כל התקנות שנתקנו במשך הדורות, בטענה שלא נמצא לכך מקור בחז"ל, והיא הולכת, בדקות, בדרכם של הקראים שביקשו להיצמד למה שכתוב, ולא קיבלו על עצמם את מרותם של חכמי ישראל. לא אמרתי שכל צרוע וזב יש לו כח של 'חכמי ישראל' והם יכולים לגזור על כלל הציבור מה שהם רוצים, וגם לא אמרתי שהגזירות והתקנות שקיבלו על עצמם אנשי ארץ ישראל מחייבים את כלל קהילות הקודש די בכל אתר ואתר, וייתכן באמת שאין שום בעיה בנקודה הספציפית הזאת, אבל התכוונתי לעצם הטענה. בברכת ואת והב בסופה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 05:37, 29 במרץ 2017 (UTC)

::::::::{{א|קרייזי אבאוט משיח|קרייזי}}, נראה שלהתראות הבין היטב מה התכוונתי. אין לי כח להסביר, אולי כשאהי' מול מחשב. אם הינך מחפש קשר למשיח עיין רמ"ח אותיות סי' קיז.‎
::::::::‎‏{{א|להתראות}}, כנ"ל אין לי כח אז לא אתייחס לויכוח הכללי, אתייחס למה ששאלת אם נראה לי שהרבי היה מרוצה אם היו מכניסים את המומע שרה. כדרכם של יהודים אענה בשאלות משלי (אני מחכה למענה): א. האם לדעתך הרבי היה מרוצה לו היו מכניסים לספר השלוחים רק תמונות (צבעוניות!) של השלוחים ולא השלוחות? ב. לו לא היו מדפיסים את ספר השלוחים אז אלא כיום ובארץ הקודש, האם היו מכניסים את השלוחות? ג. התשובה לב' היא בהשפעת מי? ומי קרוב יותר ל'''רצון''' (ולא רק דברי) הרבי?‏
::::::::‏‎מייחל לתשובתך הכנה. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 09:08, 6 באפריל 2017 (UTC)‏
:::::::::א. לא. ולפני שאמשיך להתייחס, אני חייב לציין שזו דוגמא לא מוצלחת. אני מדבר על אנציקלופדיה ואתה מדבר על אלבום. אני מדבר על חומר הפונה לקהל הרחב, ואתה מדבר על חומר הפונה לקהל יעד מאוד מצומצם.
:::::::::ב-ג. תלוי מי היה מדפיס, ואני לא חושב שזה השתנה היום. אם טוביה בלוי היה ממונה על הדפסת אלבום השלוחים לפני ארבעים שנה - הוא היה מדפיס עם תמונות נשים? ונשאל הפוך על הפוך, אם היתה זו הפקה ישראלית והיכל מנחם ירושלים וכיו"ב היה שם את זה בחלון הראווה של המכירות שלו - היתה לרבי נחת רוח? הכל לפי המקום והענין. זה לא אסור, אבל יש מקומות שזה מתאים ויש מקומות שלא. זה נושא רחב שנוגע בהמון סוגיות ולא כל מה שמתאים בבית חב"ד בנאפל מתאים בבית יהודי, גם אם הוא מותר על פי שולחן ערוך 'יבש'.
:::::::::ולסיכום, לעניות דעתי זה לא הרצון של הרבי להחמיר יתר על המידה, וגם לא להקל ראש מבלי להתחשב במקבל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:37, 6 באפריל 2017 (UTC)
::::::::::יש להפריד בין תמונות לבין ערכים. אבקש לדון קודם רק לגבי הערכים. לגבי ערכים, לדעתי לא רק אפשר אלא חובה לכתוב ערכים על נשים שפעלו ביהדות ובחסידות. הרבי עצמו העלה על נס פועלם של נשים, החל מהאמהות, המשך ברבניות, ועד לאישה חסידית כמרת פעשא שמסרה את נפשה ומוזכרת בדבר מלכות. והוא דבר הפשוט. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשע"ז 15:43, 19 באפריל 2017 (UTC)
:::::::::::אני סבור שיש להעביר את הדיון לאולם הדיונים. תחת הכותרת ערכים על נשים. וכשיסתיים אפשר יהיה לדון על תמונות נשים (שלדעתי אין להם מקום מלבד הרבניות). --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשע"ז 15:44, 19 באפריל 2017 (UTC)
::::::::::::{{א|להתראות}}, דבר ראשון אדרבה, אם זה מיועד לקהל הרחב הרבה יותר מסתבר לשים ערכי (ותמונות) נשים מאשר אם זה מיועד לקהל פנים חב"די. אולם אתה התחמקת מלוז הענין ולכן אשאל את השאלה שלי בצורה הפוכה, לו היו מדפיסים את ספר השלוחים '''כיום''' והיו מכניסים לשם תמונות נשים, האם לא היו מתלחששים במסדרונות הישיבה הגדולה בעולם "תראו מה זה, לאנטים אין בעיה להכניס תמונות נשים..." בעוד שגם לי וגם לך ברור שדעת הרבי כלל לא היתה נוחה אילו לא היו מכניסים לשם את התמונות האלה. זה בהשפעת מי? לדעתי זוהי השפעה של אלו שאתה מכנה "האומות". החרדים הפרזיטים העושים את התורה קרדום לחפור בה (ואין כוונתי במישור הכספי) אינם מחייבים אותי כלל ועיקר, וגם אינני נהפך לקראי בשל כך.
::::::::::::בנוגע לעצם הענין, אם יש לך תקדים/דוגמה/ראיה ממשהו '''דומה''' מהרבי להדרת הנשים שאתה רוצה להשליט פה, אז כל דבריי בטלים ומבוטלים. אני יכול להביא לך '''עשרות''' מקרים הפוכים, וכל זמן שאין לך אפילו דוגמה אחת אז לבוא ולחלק מסברא ולומר זה לא דומה עליך מוטלת חובת ההוכחה.
::::::::::::לסיכום, לדעתי דעתו של הרבי שאין להקל כלל וכלל בשום ענין, אך גם אין להמציא הלכות שלא שערום אבותינו (ובפרט אם זה על חשבון רגשות של אחרים). הענין הזה אין בו משום "קולא" (וק"ו אם אין תמונה) אלא רק common sense.
::::::::::::כבקשת {{א|שיע.ק|שיע}} נחכה עם הדיון על התמונות עד שייגמר הדיון הזה, והדיון על מענדל נמצא כמה פיסקאות מעלי. אני חושב שלמען הכבוד הראוי לשמו הק' של רבינו ראוי להחליף את זה, ואז אם אחרי שבוע נראה שירדנו ברשימת התוצאות תמיד יהיה אפשר להחזיר (אגב, לדעתי א. זה לא כ"כ משנה איפה אנחנו בתוצאות באם איננו ראשונים, ב. אין למדוד לפי איפה אנחנו בתוצאות אלא לפי כמות כניסות, ג. רוב האנשים בכלל מחפשים "הרבי מלובביץ'" או משהו כזה ולא את השם, כך שזה לא כ"כ משנה איך תכתוב את השם). בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 00:43, 20 באפריל 2017 (UTC)
:::::::::::::נראה לי שכולם פה בעד ערכי נשים, ואפילו להתראות המתנגד ('''במלרע! רק במלרע!''') הרי הוא עצמו יזם ופתח את [[שיחה:רחל זמיר]]...
:::::::::::::בכל אופן אני חולק על רעיון ההתנגדות, ובשתיים: (א) '''דעת הרבי'''. לא מצאנו ולא ראינו בשום מקום רמז דרמז בשלילה גורפת כזאת, ואדרבה. (ב) '''המציאות'''. לא נראה לי שאפילו קיצוני החרדים באה"ק "מחמירים" עד כדי כך שאסור אפילו לכתוב על נשים. בכל עיתוני החרדים יכולה להיות כתבה על הרבנית הצדקנית מבעלז או מגור או מקנייבסקי וכו', ולאף אחד זה לא צורם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:29, כ"ד בניסן ה'תשע"ז
{{שבירה}}
{{קטן|ובתגובה אגבית שלא ממין הענין:}} {{א|שף ויתיב}}, אינני יודע מה היו מתלחששים בישיבה הגדולה בעולם במקרה היפותטי, אבל אני כן יודע שכאשר עסקן פלוני מכפ"ח הוביל/מוביל מגמת התייפיפות שכללה הכנסת תמונות נשים לפרסומי צא"ח - '''נדמה לי''' שאף לא בצניעות מלאה - יצאו נגדו (לא בישיבה הנ"ל שבקושי ידעו מכך, אלא בעיקר) חבריו לארגון ועוד כל מיני, "אנטים" כמובן, אז כנראה שגם להם זה צורם. (ואגב דאגב: לדעתי אין שום טענות נגדו, שהרי ב[[ציונות דתית|חוג שאליו הוא משתייך]] זה מקובל ואף הרבה יותר מכך, הטענות הן רק נגד מי שמכניס אנשים מחוג הנ"ל לנהל את ליובאוויטש רק בגלל שהתעטפו בסירטוק משי...) • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:35, כ"ד בניסן ה'תשע"ז

:א. הוא אשר אמרתי, אנשי ארץ ישראל (ללא קשר משיחיסטים או אנטים, הבאתי רק דוגמה שאני מכיר אישית). ב. אין לי מושג על איזה מקרה אתה מדבר, אולם פשוט שאם זה אינו צנוע אז לא רק שזה לא מתאים אלא אף אסור. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 22:02, 20 באפריל 2017 (UTC)

::אני רק תזכורת: לאתרנו יש ועדה רוחנית. לכאורה זה בדיוק התפקיד שלה, לא? --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 07:46, 21 באפריל 2017 (UTC)
:::אם כבר הערות אגב, באתי בזה למחות על שהצמידו לי את התואר 'מתנגד'... {{קריצה}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:17, 21 באפריל 2017 (UTC)
::::א. {{א|יוסי ג}}: לדעתי - מהסיבות הנ"ל - מיותר אפילו לשאול את הוועדה בזה. אבל לא אתעקש אם בוער למישהו.
::::ב. {{א|להתראות}}: {{תוקן}} {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:14, כ"ז בניסן ה'תשע"ז
:::::הרי רק השבוע למדו ש"עיקם הכתוב" כדי לא להוציא דבר מגונה מפיו... {{קריצה}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:07, 23 באפריל 2017 (UTC)
אז אפשר לסכם שרוב קולות ברור בעד כתיבת ערכים גם על נשים? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בניסן ה'תשע"ז 00:14, 24 באפריל 2017 (UTC)
::::::לענ"ד כן (וכבר סיכמתי כך לעיל...) • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:25, כ"ח בניסן ה'תשע"ז

== תמונות נשים ==
פותחין בדבר מלכות: [[גבריאל צינר#פרסום תמונת הרבנית]] דברי הרבי מצוטטים אצלנו כאן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בניסן ה'תשע"ז 00:22, 24 באפריל 2017 (UTC)

לפני שנתחיל לדון בנושא אבקש מ{{א|שיע.ק|שיע}} שיסביר באופן שיובן לשכל האנושי המגושם שלי מהי סברת החילוק בין תמונת הרבנית לשאר נשים. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 16:52, 23 באפריל 2017 (UTC)
:למה לפני, זה חלק מהדיון. הרבי מציין שלושה סיבות להתיר: 1. שאין 'הסתכלות' 2. שזה לא צבעוני. 3. שאינו מכירה. וממשיך שאין איסור אם אין אחד מהשלושה ובמיוחד כשאין את כל השלושה. אלא שהעובדה שאין איסור, עדיין לא הופך למנהג חב"ד לפרסם תמונות נשים. הראיה לדעתי היא מסיום דברי הרבי, בתגובה לדברי הרב צינער ש'מידת חסידות להחמיר' כותב הרבי "אלא שעל ידי זה יתמעט ב"והחי יתן אל לבו", ניתן להבין זאת, הרבי לא שולל ש'מידת חסידות להחמיר', אך שולל זאת בהקשר זה. אין פה אמירה מפורשת שמידת חסידות להחמיר, אך רמז לפחות יש כאן.
:לסיום, כמדומני שבעניין והחי יתן אל ליבו יש הבדל מהותי בין הרבניות לבין כל יהודיה מן השורה. אוסיף ואפרט, זה לא שאסור שיהיה תמונת נשים שנפטרו בשחור לבן, אלא שלדעתי יש לקבוע כללים מחמירים בדבר שלא לפרוץ גדר. אני גם סבור שאם בית משיח וחב"ד אינפו מקפידים שלא לפרסם תמונות נשים, לא ראוי שאנו נפרוץ גדר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בניסן ה'תשע"ז 00:22, 24 באפריל 2017 (UTC)
::לענ"ד באותו מענה יש ד' סיבות להיתר, היינו, נוסף על הג' טעמים דלעיל כמו"כ יש את מה שהרבי כותב לפנ"ז "ושולל בנוגע לאחרנייתא" היינו מכיון שאין היא בחיים יותר אין בעיה גם לולי ג' התנאים דלעיל.
::לא הבנתי מהי הסברא ש"והחי יתן אל לבו" לא שייך אצל המומע שרה למשל. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 00:37, 24 באפריל 2017 (UTC)

:::אגב, {{א|שיע.ק|שיע}}, כמדומני שסיום המענה שאותו הבאת כראיה לדבריך (שהרבי לא שולל את המידת חסידות להחמיר), לא רק שאינו ראיה לדבריך (מכיון שהרבי גם אינו כותב שמסכים עם זה, אלא שאפילו אם הדבר כן הוא כאן זה אחרת), אלא דלהיפך, הוא ראיה שבכל מקום שיכול להיתוסף ב"והחי יתן אל לבו" אין לחשוש ממידת חסידות (אפילו אם נהגו כן בבית משיח או באינפו). בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 00:50, 24 באפריל 2017 (UTC)
::::לענ"ד - שלא כדעת {{א|שף ויתיב|ידידנו השף}} - מענה הרבי כן מקבל את הנחת היסוד של הרב צינער (שהרי אם כל האיסור שכתב אינו אלא מצוץ מהאצבע ולהד"ם, הרבי אינו צריך לטרוח לחפש היתרים, אלא לכתוב במילה אחת להד"ם). וממילא יש מקום לזהירות בנושא, ולא כל תמונה יכולה/צריכה להופיע.
::::אמנם כשצריכים לקבוע גדר מחמירה, לא הבנתי למה יש להחמיר יותר מהרבי. וממילא אם התמונה היא 1. שחור לבן 2. של אישה שנפטרה 3. יש בה כדי להוסיף ב'והחי יתן אל לבו' - למה לא? ו"החי יתן" כולל לדעתי גם את המומע שרה, וכל אישה חסידית אחרת שיש ללמוד ממעשיה - ש'''פשוט''' שהלימוד ממעשיה שייך הרבה יותר כשיודעים איך נראית (ובמכ"ש וק"ו מתמונת הרמב"ם הבדויה שהרבי אומר שמוסיפה ביר"ש). וממילא אם ישנן נשים שצריך לכתוב עליהן כאן בלי תמונה, הרי הדוגמא היחידה שצצה במוחי זה [[גניה שניאורסון]] ו[[דליה רויטמן]], אולי (יש תמונה כבר, אלא מה?).
::::בכל אופן בנושא זה חושבני שלא יזיק לשאול את הועדה הרוחנית. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:24, כ"ח בניסן ה'תשע"ז
:::::{{א|קרייזי אבאוט משיח}}, בניגוד למה שאולי חשבת, הרי שמר {{א|שף ויתיב}} החביב כלל לא הביע דעתו לכאן או לכאן, הוא רק שאל שאלה על הנחת היסוד של מר {{א|שיע.ק|שיע}} הנכבד שיש הבדל בין תמונות הרבניות לתמונות שאר נשים.
:::::אם יתבקש להביע דיעה, אזי מהיכרותי האישית עמו אני מאמין שיענה בערך כך: א. נשים שנפטרו, בודאי צריך לשים תמונה (צ"ע אם צבעוני). ב. נשים חיות (כגון [[זיוה פש]]) - צ"ע, עם נטיה ברורה כן לשים תמונה. ג. תמונה שאינה של אשה, אלא שרואים בה גם נשים (כגון זו שמחק שיע) בודאי שאין שום בעיה (אא"כ זה נוגד לגדרי הצניעות). זה מה שנראה לי שהוא יגיד, לא שאלתיו (כנראה שבנוסף לזה הוא גם יבקש את החלפת מנדל במענדל).
:::::בנוגע לדיוקים במענה לא אתווכח עכשיו, רק אבקש שבנוסף למענה הדיון יכלול גם דוגמאות בפועל (וכפי הדוגמה שהבאתי לעיל מספר השלוחים). בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 18:42, 24 באפריל 2017 (UTC)
::::::מקבל את הדעות שנכתבו לעיל. שניתן להציג תמונה כל עוד מדובר על תמונה שעונה על שלושת התנאים הנ"ל, 1. שחור לבן, 2. נפטרה 3. יש עניין של והחי יתן. כמובן שצריך לשאול על זה את הוועדה הרוחנית. אם אכן תתקבל ההצעה הנ"ל היא תיתווסף בינתיים לטיוטה, יחד אם שאר הכללים שיוגשו בעז"ה לעיון הוועדה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בניסן ה'תשע"ז 19:10, 24 באפריל 2017 (UTC)
:::::::{{א|שיע.ק|שיע}}, אני מבין מדבריך שתמונות צבעוניות או של נשים חיות זה מופרך לחלוטין. אבקש שתנמק במה זה שונה מספר השלוחים, או איפה ראינו שהרבי נמנע בזה (אינני מביע דיעה לכאן או לכאן, רק מעלה שאלה). בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:33, 24 באפריל 2017 (UTC)
::::::::מופרך כל עוד אין סמכות שאישרה זאת. ברור ששב ואל תעשה עדיף כאן. שום נזק לא יגרם להפצת המעיינות ולשאר הפעולות הטובות של חב"דפדיה אם יחסרו פה תמונות נשים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בניסן ה'תשע"ז 20:00, 24 באפריל 2017 (UTC)

:::::::::א. מעשה רב לא עדיף מסמכות? ב. החי יתן אל לבו שייך רק במתים? ג. מה עם הדוגמא שהבאתי לעיל מתמונה שאינה של אשה אלא שרואים גם נשים? (יש להוסיף על זה, תמונה מכינוסי נשים וכד', שאפילו ל[[לראות את מלכנו]] אין בעיה עם זה). בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:06, 24 באפריל 2017 (UTC)
{{שבירה}}
מעיון נוסף, נראה שכבר [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 10#תמונות של נשים חיות|התקיים דיון בנושא]]. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:18, 25 באפריל 2017 (UTC)
:מי דואג להעביר להכרעת הועדה הרוחנית?
:וסתם להעיר, בזמן שאנחנו מידיינים פה, מפרסם '[[לראות את מלכנו]]' במסגרת הוידאו היומי וידאו בכותרת '[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%9C-%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95/ ספיישל עיתונאיות]'. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:28, א' באייר ה'תשע"ז
::{{קטן|עוד הערה בקשר להנ"ל:}} לענ"ד בנוגע לנשים '''חיות''' - כדאי להתחשב במקובל במקומות אחרים, לא (רק?) מצד הלכה, אלא מצד מענטשקייט: כיון שלרוב לא מקובל לפרסם תמונות נשים חיות בפרסומים חב"דיים כלליים, ממילא נשים אינן רגילות לפרסומים כאלה, ולכן זה עלול לפגוע בפרטיותן. ברור לי, למשל, שאמי שתליט"א תקבל שוק אם תמונתה תתנוסס בחב"דפדיה, משא"כ אבי שליט"א. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:31, א' באייר ה'תשע"ז

::::אם מצד מענטשליכקייט שאלתך, הרי נשים וגברים שוים בזה, היינו נשים שיסכימו שיהיה ערך עליהן לא איכפת להן שיהיה תמונה שלהן, וגברים שאין רוצים ערך עליהם לא ירצו תמונה שלהם ג"כ. הדוגמה היחידה ששונה תמונה מערך הוא אם התמונה אינה על נשוא הערך אלא או כגון תמונת אילוסטרציה (שאז אמנם יש להימנע מצד מענטשליכקייט מלשים תמונות מאלו שאינם רוצים - גברים כנשים), או תמונה שאינה שלהם אלא שרואים גם אותם בתמונה (שאז אין בעיה של פרטיות וכו'). עכ"פ זו רק דעתי. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 09:31, 27 באפריל 2017 (UTC)

סופי: מה הוחלט? אפשר לשים תמונות נשים? ותמונות שרואים את הצל שלהם?? השאלה מכוונת בעיקר למשתמש שיע, אך בעקבות הפולמוס - לכולם. --[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 10:36, 27 באפריל 2017 (UTC)

:מה שלא יוחלט, אין זה שייך לערכים על מגדל העמק וד"ל, ולכן אין סיבה להפנות את השאלה לשיע. אגב קרייזי, רק לחדד את מה שאמרתי קודם, האם גברת כמו מומע שרה לו היתה חיה היתה חוטפת שוק אם תמונה שלה התפרסמה? לא נראה לי... בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 17:41, 27 באפריל 2017 (UTC)
== תמונות ==

שלום אני חדש פה קצת מייאש אותי שאני רוצה לכתוב כל מיני ערכים ולא יכול להעלות תמונות יש דרך איכשהוא לעשות את זה לבד
:אחרי 4 ימים אתה תקבל הרשאה להעלאה. ביינתים אתה יכול לשלוח לי תמונות למייל : [mailto:programmer.chabadpedia@gmail.com]--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 11:56, 24 באפריל 2017 (UTC)

== כח הצפיה של אינפו ==

כשהעלו את הידיעה אתמול, מספר הצפיות בערך 'צה"ל' היה 7306, ועכשיו זה קצת יותר מ-7600. יישר כח למי שהיה מעורב בהעלאת הידיעה-קישור. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:04, 2 במאי 2017 (UTC)

== דפי פירושונים ==

לדעתי יש לקצץ ברציניות את מספר דפי הפירושונים שיש באתרינו הנפלא, נדמה לי שזה קיים אך ורק בשביל לתת אשליה של 60000 ערכים וזה מאוד מפריע כשלוחצים "ערך אקראי" ויוצא לך [[מנחם מענדל (פירושונים)|מנחם מענדל]]... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 00:21, 17 במאי 2017 (UTC)
:בעד גדול. אגב, למיטב ידיעתי זה לא מוסיף למספר הערכים, ודפי פירושונים לא נספרים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בסיוון ה'תשע"ז 13:43, 5 ביוני 2017 (UTC)

== מאמרי דעה ==

[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91&diff=293107&oldid=293104 הסרתי מאמר דעה] מהקישורים חיצוניים בערך [[ציור פני הרב]] שלדעתי לא תרם מאומה להבנת הערך. לדעתי, זה הזדמנות לקבוע מדיניות בנושא בכלל (שכזכור לי יש עוד כל מיני יציאות כאלה) - למה צריכים לקשר למאמרי דעה בכלל? לדעתי יש לזה מקום רק במקרה: 1) של מאמר דעה של דמות, שמשקף אותה במיוחד, '''בערך על הדמות'''. 2) של מאמר דעה שעוסק בהגדרת הנושא בצורה יסודית על פי תורת הרבי, ולא הרגש פרטי, כמו מאמר שמגדיר את השליחות היחידה בערך [[השליחות היחידה]]. וגם זה - בדוחק.

מה דעתכם? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:39, כ"א באייר ה'תשע"ז
:עוררתי פעם על הענין ב[[חב"דפדיה:בין עיקר לטפל|דף שרציתי שיעורר קצת יותר ענין]]. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 16:08, 17 במאי 2017 (UTC)

==[[יש מאין]]==
לפלא עצום שאין כלום בערך בסיסי זה! [אף התפלאתי לגבי ערך [[אהבת ישראל]] שהיה בתחלה במצב ממש לא הגיוני, אמנם ב"ה הוא עבר שיפוץ התחלתי ועוד חזון למועד. (אמנם התשובה הנפוצה בקרב העורכים פה זה "נו, אדרבה, גש למלאכה" אך בכ"ז לענ"ד באם הוא לא יכול מכל מני סיבות, זה לא אומר שכל האתר צריך ללקות בחסר)]--[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 15:20, 25 במאי 2017 (UTC)
:הרחבתי מעט, כולם מוזמנים להמשיך, כל אחד כפי יכולתו. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י"א בסיוון ה'תשע"ז, למניינם 18:27, 5 ביוני 2017 (UTC)

== סוגריים בשמות ערכים ==

מבקש בזאת להצביע בסוגיה הבאה. האם יש לשים סוגריים בשמות ערכים שבהם הסוגריים אינם מחוייבים. ובזאת ישנם שני דוגמאות מתי אפשר להימנע מסוגריים בערכים.

1. במקרים בהם יש שני ערכים ואחד מהם הוא העיקרי, לדוגמה בערכים השונים על [[מנחם מענדל שניאורסון]], [[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)]] [[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)]] [[מנחם מענדל שניאורסון (אח אדמו"ר הרש"ב)]] ועוד ועוד, מן הראוי לדעתי שבערך שהוא פירושו העקרי (אדמו"ר שליט"א) יהיה [[מנחם מענדל שניאורסון]]. דוגמה נוספת: [[אורו של משיח]], [[אורו של משיח (מושג)]], [[אורו של משיח (ספר)]].

במקרה זה דומני שלא תהיה מחלוקת שיש להוריד את הסוגריים מהערך שהביטוי הוא פירושו העיקרי. ובמקרה של שאלה מה הפירוש העיקרי ניתן יהיה לדון בדפי השיחה הרלוונטיים.

2. במקרה של ערכים שהסוגריים מוסיפים הבהרה לשמם, אך גם השם ללא סוגריים יכול היה להתקבל, והוא לא תפוס על ידי משהו אחר. הבעיה נפוצה במיוחד בספרים, לדוגמה: [[חול המועד כהלכתו (ספר)]], או [[מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר)]]. כמובן שלא מדובר במקרים בהם שם הספר ראוי לערך בפני עצמו כגון [[ימות המשיח (ספר)]]. דוגמאות נוספות: [[פנימיות (בחסידות)]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בסיוון ה'תשע"ז 13:35, 5 ביוני 2017 (UTC)

:1. אכן העקרי ייכתב ללא סוגריים (כשהגדרת עקרי הוא לפי רוב המתעניינים בשם זה).
:2. כל מקרה לגופו בספרים לרוב כן בערכים בתורה א. אם הנושא הוא רק בחסידות אין מקום לכתוב סוגריים (ממילא מובן שאין מקום ל[[פנימיות (בחסידות)]] שלפי מה שעולה בדעתי איני יודע אם יש ערך כזה בנגלה...) ב. אם יש מאותו הנושא גם בחסידות וגם בנגלה כמדומני יש להתחיל עם ערך ללא סוגריים ובתוכו ייכתב '''כל''' מה שיש להכתב בעניין [[נגלה]] [[הלכה]] [[מנהג]] ו[[חסידות]] וכו' ורק אם מרוב אריכות יוחלט לפצל ולקשר עם ערכים מורחבים יש להוסיף סוגריים (והדוגמא לזה:אילו יוחלט שהערך [[מתן תורה]] ארוך מידי ויש לפצלו לערך שעוסק בדברי חז"ל ועוד ערך שעוסק במתן תורה על פי חסידות יש מקום לסוגריים וד"ל)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:32, 5 ביוני 2017 (UTC)
::כמו קודמי, אני בעד הסוגריים (ספר) בשמות ספרים, מכיון שבמקרים אלו הערך אינו על המושג, למשל על המושג של "חול המועד כהלכתו" אלא על הספר הנושא את שם המושג. '''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י"א בסיוון ה'תשע"ז, למניינם 18:28, 5 ביוני 2017 (UTC)
:::ערך עיקרי ללא סוגרים. ערכי מושג - ללא סוגרים (כשיש כמה ערכים באותו שם הרי ע"פ רוב המושג הוא הערך עיקרי ולכן ללא סוגרים). ערכי אישים - סוגרים כשיש כמה ערכים באותו השם או כשמוסיף להבנת הדמות ([[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)]]). ספרים/דסקים, אתרי אינטרנט, ניגון/שיר, ארגון וכדו' - עם סוגריים. גאוגרפיה, אירועים - כמדומני שנחשב כמושג וכנ"ל בלי סוגריים.

:::בנוסף, מכיון שרבים מהערכים כדוגמת ספרים, אתרים וכדו' חייבים להיות עם סוגריים (כשיש ערכים בשם זהה) מומלץ להימנע משם ללא סוגרים כדי ליצור אחידות. דוגמה: "אִי ווָאדיֶע (ניגון)" במקום "[[ניגון אִי ווָאדיֶע]]". בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 07:22, י"ג בסיוון, ה'תשע"ז ''(7 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

עיקר תלונתי היא על מקרים בדוגמת נניח "יוסף ישעיה ברוין (קראון הייטס)", "פנחס רייזעס (שקלוב)", "אלחנן דב מרוזוב (ליובאוויטש)"; או תיאורים מיותרים כגון "לייבל גרונר (מזכיר)", "מענדל פוטרפס (משפיע)" וכדומה; וישנם גם מקרים הזויים כמו הקישור שנמחק "פישל שניאורסון (בן נין הצמח צדק)" (בשביל מה צריך ערך? אפשר לכתוב הכל בשם הערך!). דעתי היא שסוגריים צריך רק במקום שיש יותר מפירוש אחד לשם (כמו הדוגמא לעיל "ימות המשיח" או אפילו אולי "ימות המשיח בהלכה"), כל השאר רק מסרבל, ובלי קשר לעובדה שהוא מסרבל מקומו בגוף הערך. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 07:44, 7 ביוני 2017 (UTC)
::::לדעתי היטבת '''להגדיר''' זאת, שם תפקידו להבדיל ולייחד את נושא הערך מכל אחר כשיש חשש ממשי להתבלבל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:07, 7 ביוני 2017 (UTC)
:::::לסיכום אם הבנתי נכון, הנחה ושף ויתיב (ואנוכי) מסכימים שבכל מקום שבו אין ערך או סיכוי לערך דומה עם שם זהה, אפשר למחוק את הסוגריים כולל שמות ספרים וכיו"ב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בסיוון ה'תשע"ז 15:03, 8 ביוני 2017 (UTC)
::::::{{מצטרף}} למביעים התנגדות לכל סוגריים שאפשר להסתדר בלעדיהם. אני מצרף בזאת [http://chabadpedia.co.il/index.php?search=(%D7%91%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA)&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9&fulltext=1 רשימת ערכים כזאת], שכדאי למחוק מכולם סוגריים. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:01, י"ז בסיוון ה'תשע"ז
::::::רק אוסיף עוד שלענ"ד רבותינו נשיאנו הם מקרה חריג, שלמרות שאפשר בלי הסוגריים יש להשאירם (מפני שמלכתחילה עדיף היה שלא יהיו סוגריים והשם יהיה רק [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר שליט"א]] - ואם משיקולי הפצת המעיינות כותבים שמותיהם הק', יש להשאיר לפחות סוגריים עם תאריהם. וגם בשיחות אד"ש מה"מ נתייחד הדיבור לפחות פעם אחת לקדושה שבתארים אלה). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:03, י"ז בסיוון ה'תשע"ז

== תבנית: ברוך הבא ==

ב[[שיחת תבנית:בה]] קישרתי לתבנית חדשה אותה התחלתי לערוך. כשכוונתי שכל אחד יביע את דעתו להעלאת רמתו. (משום מה הוא נבלם בטענות ללא מטען..) וכך נשארה התבנית המיקרוסקופית (הכוונה למלל ולא לכללות התבנית שיחסית גדולה מידי) חברים השקיעו רגע קטן הכנסו הביעו דעתכם, ונוכל לקדם דבר פעוט זה, תודה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:12, 7 ביוני 2017 (UTC)
:בצבעים אני לא מבין כ"כ, אבל הטקסט ארוך מידי, צריך ליצור משהו קצר בהרבה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באב ה'תשע"ז 15:53, 17 באוגוסט 2017 (UTC)

== מה טעם פתח בקישורית אדומה? ==

לא שממש משנה לי איך נראה בדיוק הדף הראשי, אבל מה הטעם להכניס שם קישורית אדומה לדף 'ערכים חב"דים' כשאין דף כזה? סתם שיהיה קישור אדום קבוע ומכוער בדף הראשי? [[מיוחד:תרומות/91.135.102.188|91.135.102.188]] 19:54, 17 ביוני 2017 (UTC)
:טיפלתי בעניין יחד עם עוד כמה שינויים--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] היום, [[כ"ג בסיוון]] [[ה'תשע"ז]] מגיע משיח. [[קובץ:שנת חיים.png|40px]]
::{{יישר כח}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 21:40, 17 ביוני 2017 (UTC)

== עפעס כתבה על 70 מליון צפיות? ==

יהיה נחמד אם אי מי ידאג לכתבה באינפו על 70 מליון צפיות. כמובן שאפשר כנהוג בכגון דא לבלבל את המוח על "תנופה עוצמתית לרגל שנת העשור", והמון ערכים חדשים שנכתבים ועורכים שמצטרפים (אולי זאת תהיה נבואה שמגשימה את עצמה...). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:15, א' בתמוז ה'תשע"ז
:חבל, זה כבר עבר... ואולי עוד אפשר • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:45, ב' בתמוז ה'תשע"ז

== מיזם הדבר מלכות ==

מה דעתכם?--[[משתמש:חסיד של הרעבע|יחי המלך!]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרעבע|שיחה]] 19:23, 29 ביוני 2017 (UTC)
:דעתנו היא שאם יש לך זמן מיותר, ואתה מוכן להשקיע (לא יודע בדיוק במה..), אתה מוזמן לעשות אותו!!! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:09, ה' בתמוז, ה'תשע"ז ''(29 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::מה הכוונה 'מיזם הדבר מלכות'? בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 05:47, ו' בתמוז, ה'תשע"ז ''(30 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::כוונתי למשהוא בסגנון של התניא- סיכום הדבר מלכות השבועי
:::הרעיון אמור להיות די פשוט, כל מי שלומד את הדבר מלכות השבועי פשוט נכנס לדף המתאים וכותב סיכום קטן (אפשר לקחת הרבה חומר ורעיונות מה'ארכיון גאולה ומשיח') התבניות יהיו מוכנות מראש
:::אם זה יצליח זה אומר להתקדם הרבה יותר מהר ממיזם התניא--[[משתמש:חסיד של הרעבע|יחי המלך!]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרעבע|שיחה]] 06:50, 30 ביוני 2017 (UTC)
::::א. לדעתי '''לא''' צריך לכתוב ערכים בסגנון הערכים על התניא (בשלב זה עכ"פ). ב. לדעתי '''כן''' צריך לכתוב ערכים על השיחות המרכזיות בסגנון הערך [[השיחה הידועה]]. ג. אני {{צבע|אדום=99|ירוק=99|כחול=99|חלש מאוד}} בכתיבת ערכים, כך שלצערי לא יוכל להשתתף במיזם (לעבור ולעיר קצת כן, לא הרבה מעבר). ד. אני לא יודע אם תצליח לגייס משתמשים למיזם, אבל אם תחליט שאתה הולך על זה ואפי' לבד כנראה שימצאו כמה שיעזרו קצת. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 06:00, ח' בתמוז, ה'תשע"ז ''(2 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::איך פותחים מיזם? איך עושים תבנית? (אגב אני עדיין חושב שלא יהיה רע סיכום קצר על כל דבר מלכות [דבר שאגב יכול להופיע [אם יצליח] בדף הבית של חבדפדיה] אולי גם קצת רקע מהתקופה, יש זמן, מי שיודע כותב).
::::::הלו מישהוא?--[[משתמש:חסיד של הרעבע|יחי המלך!]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרעבע|שיחה]] 11:27, 18 ביולי 2017 (UTC)
:::::::א. מיזם הוא היוזמה לעשות דבר מה. את המיזם פתחת כאן, לפתוח דף מיזם זה בדיוק כמו לפתוח כל דף אחר. תבחר שם לדף, ותפתח אותו (הסגנון המקובל:<nowiki>[[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/שם המיזם]]</nowiki>).
:::::::תבנית, איזה אתה רוצה? פותחים דף תבנית <nowiki>[[תבנית:שם התבנית]]</nowiki> וכותבים בו את תוכן התבנית. אם אתה לא יודע איך לכתוב את התבנית כך שתקבל את התוצאה הרצויה, אפשר לנסות להעתיק מתבניות אחרות שדומות, להעזר במי שיודע לבנות תבניות או לחפש דפי עזרה (בעיקר בויקיפדיה). לתבניות ניווט יש תבנית בסיס - [[תבנית:ניווט]], ודף עזרה [[תבנית:ניווט/הוראות שימוש]] השאלה אם שווה להשקיע בדף ובתבנית אם ככל הנראה לא יהיה מי שיצטרף לזה (מכיון שאף אחד לא הגיב עד עכשיו וגם לא ממש הצטרפו למיזמים שאחרים פתחו).
:::::::אם תרצה לעבוד על זה לבד, ותרצה לעשות תבנית ניווט אני יכול לנסות לעזור לך. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 04:49, כ"ה בתמוז, ה'תשע"ז ''(19 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== 300,000 עריכות ==

--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] היום, [[ט' בתמוז]] [[ה'תשע"ז]] מגיע משיח. [[קובץ:שנת חיים.png|40px]]

==תיקונים באתר==

נא לתקן את הערך על רבי [[אליהו בעל שם]] כפי שנכתב ב[[שיחה:אליהו בעל שם]] שם.
:השאלה היא האם לשנות את רבי אליהו כך שלא יהיה יותר שום אזכור לרבי אליהו לואנץ, זה אומר למחוק חצי מהערך ולהשאיר רק את מה שמקורו בספר הזכרונות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באב ה'תשע"ז 15:26, 17 באוגוסט 2017 (UTC)

==שאלה==

האתר משיחיסטי, למה מפרסמים שם כל מיני דברים נגד רבנים חשובים כגון הרב[[חיים יהודה קרינסקי]] הרב [[אברהם שמטוב]] ועוד..
אתר של טענות על כולם, אך יש כמה מעלות...

== שינוי שם ל[[תבנית:למחיקה]] ==

אפשר לשנות את השם של התבנית ל[[תבנית:מחיקה מהירה]] על מנת להקשות את הבלבול בינו לבין ה[[תבנית:למחוק]]?

ואם כבר אז ננצל את הזמן גם לחדד: [[תבנית:חשיבות]] - הזמנה לקהילה לדון על מחיקת הערך. אחרי שהתקבלה ההחלטה למחוק צריך לשנות בכל הדפים המקושרים, להעביר את המידע לדפים מקבילים או לדף השיחה ע"מ שלא נאבד את המידע. אח"כ, '''ורק''' אח"כ יש להציב [[תבנית:מחיקה]] כדי שאחד ממפעילי המערכת ימחק אותו. [[תבנית:מחיקה מהירה]] - נועד לבקש ממפעיל למחוק דף שאין צורך לדון על מחיקתו. (למשל: דף אישי של המשתמש, דף ניסוי שכבר לא צריך, משחית שפתח ערך הבל וכו'). {{כתב קטן|גילוי נאות: ההבדלים בין התבניות לקוחות מההגיון שלי. במקרה ואני גם צודק כדאי להעתיק לדפי המדיניות ולדפי התבנית}} בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 13:09, כ"ג בתמוז, ה'תשע"ז ''(17 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:{{בוצע}}. שיניתי את התבנית בדפים בהם היא הייתה. לא הפעלתי - ברוב במקרים - שיקול דעת בהחלפה ויתכן שבחלקם הכוונה הייתה בכלל תבנית למחוק. בבקשה להבאה להקפיד על הכללים ולהבדיל בין תבנית:חשיבות, תבנית:למחוק ותבנית:למחיקה מהירה (גם מפעילי מערכת - בעיקר לא למחוק תבנית חשיבות). בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 08:15, א' באב, ה'תשע"ז ''(24 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== הלוגו בכרטיסיה ==

כעת יש לוגו בכרטיסיה(אני כותב את זה כאן כי במקומות אחרים כנראה שלא יקראו את זה)--[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. משיח מגיע! 13:48, 2 באוגוסט 2017 (UTC)
:מזל טוב--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] היום, [[י"א באב]] [[ה'תשע"ז]] מגיע משיח. [[קובץ:שנת חיים.png|40px]]
::כל הכבוד! בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 09:53, י"א באב, ה'תשע"ז ''(3 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== שמות ערכים עם סוגריים ב' ==

ערכים כגון [[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]] לדעתי יש לשנות ל[[ישיבה קטנה תו"ת קרית גת]], או לכל היותר (למי שקצר עושה לו שחור בעיניים) ל[[ישיבה קטנה תומכי תמימים קרית גת]] מה דעתכם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א באב ה'תשע"ז 23:39, 3 באוגוסט 2017 (UTC)
:{{בעד חזק}}''' מאוד'''--[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. '''כעת,י"ב באב ה'תשע"ז, 05:31 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::לא הבנתי מה ההבדל בין שתי ההצעות שציינת, מלבד העובדה שבאחת מהם הר"ת פתוחה ובאחת סגורה (מה שבלי קשר יוביל להפניות אין סופיות... כי מ"מ יהיה שם על שם שניהם). עכ"פ אני הקטן סבור שאין צורך בערך נפרד לישיבה קטנה ולגדולה ואפשר להכליל את שניהם בערך אחד. למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 09:10, 9 באוגוסט 2017 (UTC)
:::שמעתי פעם מהרב זושא פוזנר, שאצל בחורים ל"ש העניין ד'לחיים' לאמיתתו, משום שלחיים אמיתי הופך את האדם למקבל, ואצל בחור הלחיים הופך אותו למשפיע. ודו"ק.
::::שף ויתיב כוונתי העיקרית היא הסרת הסוגריים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באב ה'תשע"ז 13:44, 17 באוגוסט 2017 (UTC)

== איחוד ==

כדאי לעשות בלוח מודעות או איפה שהוא את כל הערכים שצריך לאחד
*[[קין]] ו[[הבל]] הם כמעט אותו דבר
:ממש לא. יש הרבה מה לכתוב על כל אחד מהם בנפרד. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באב ה'תשע"ז 13:36, 17 באוגוסט 2017 (UTC)

== למחיקה ==

איך מוחקים?

מה תאריכים לועזיים עושים פה? [[2006]], [[2009]]? {{שכח לחתום|חסיד של הרעבע}}
:ראה [[חב"דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת]] --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' כ"ב באב ה'תשע"ז, למניינם 09:40, 14 באוגוסט 2017 (UTC)

== '''[[תבנית:לשוניות]] עובדת!''' ==
{{א|חבר}} {{א|שיע.ק}} {{א|קרייזי אבאוט משיח}} {{א|הנחה}} {{א|להתראות}}
'''תבנית לשוניות כעת עובדת. התבנית נכתבה מחדש ועובדת.'''
'''דוגמא לשימוש יש בדף [[משתמש:Men770/טיוטה]]'''
'''ההוראות נכתבות כעת.'''{{ש}}
--[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. '''כעת,כ"ד באב ה'תשע"ז, 11:15 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
:{{תודה רבה}} --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באב ה'תשע"ז 12:50, 17 באוגוסט 2017 (UTC)
::מצטרף להבעת התודה! וכן מצפה ומשתוקק להרחבת הדוגמא, עם הוראות וכו'. אך, אם כן, מדוע לא עובדים הדפים ב[[פורטל:קראון הייטס]] (רחובות, ורבנים)? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:05, כ"ו באב ה'תשע"ז
:::ההסבר הורחב.--[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. '''כעת,כ"ו באב ה'תשע"ז, 09:56 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
:::: ישר כח להרב הצדיק המכונה {{א|Men770}} על התבנית. וכעת יש לעצב מחדש את כל הפורטלים בצורה נאה ומתוקנת.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 13:03, כ"ו באב, ה'תשע"ז ''(18 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::למה לא עדיף לעבוד אם [[תבנית:תוכן נטען]]?--ועכשיו עבור לערך [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] והמלץ עליו.. • [[משתמש:הנחה|הנחה]] •  [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]]  •  13:42, כ"ו באב, ה'תשע"ז ''(18 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== שם משתמש בחתימה ==

אני מעלה הצעת חוק: "איסור השמטת שם המשתמש מהחתימה". כמה בעד כמה נגד.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:46, 16 באוגוסט 2017 (UTC)
:על מה ולמה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באב ה'תשע"ז 12:50, 17 באוגוסט 2017 (UTC)
::מה הבעיה?--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] היום, [[כ"ה באב]] [[ה'תשע"ז]] מגיע משיח. [[קובץ:שנת חיים.png|40px]]
:::בתחילת הדיון כינה עצמו בשם המשתמש, אחרי זה הוא התוועד קצת והחליט שמעתה הוא מכנה את עצמו "יחי המלך", אחרי זה הוא החליט שזה לא מספיק והוא קורה לעצמו "פקיחת העיניים" וכל הססימאות וכו הפכו להיות שמו וכדי להבין את הרצף (וגם אם אין רצךף לזהות את הדובר) צריך להכנס לקישורים (ואז להגיע לערכים שהוא קישר ..) וכו' וכו' אני לא נגד הצהרות והכרזות אבל יש חשיבות שלא לשנות את השם.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:30, 17 באוגוסט 2017 (UTC)
::::אני לא חושב שנכון לקבוע חוק בעקבות מקרה פרטי בודד. יותר פשוט לפתור את המקרה. במקרה המדובר, הבעיה היא רק אם המשתמש מחליף שמות בתדירות, נניח כל חודש או פחות מכך. אם יש אכן מישהו כזה, ראשית אני מציע פניה אישית למשתמש והבהרה שזה מפריע לשאר המשתמשים, אם זה לא עוזר ניתן לפנות למפעיל מערכת כדי שיבהיר לו שחובה עליו לחדול מכך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט באב ה'תשע"ז 21:09, 21 באוגוסט 2017 (UTC)
:::::ב{{א|הנחה}} שמדובר ב{{א|רון}} אין בעיה שכן הוא בהתחלה רושם את שם המשתמש כמו [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|שיחה]] - [[יחי המלך]]!--[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. '''כעת,ל' באב ה'תשע"ז, 08:51 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''

== תבנית:תוכן נטען ==

תבנית חשובה ומוצלחת חבל שלא תעבוד.--ועכשיו עבור לערך [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] והמלץ עליו.. • [[משתמש:הנחה|הנחה]] •  [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]]  •  11:12, כ"ו באב, ה'תשע"ז ''(18 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:יש בה בעייה ולכן היא לא עובדת. לדעתי עדיף את תבנית:לשונית.--[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. '''כעת,כ"ו באב ה'תשע"ז, 18:17 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''

== דיון קטגוריה ==

לאן נכנס [[הגולם מפראג]]?--[[משתמש:חסיד של הרעבע|יחי המלך!]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרעבע|שיחה]] 07:44, 27 בספטמבר 2017 (UTC)

== ''' מתקפת עריכת ערכים''' ==
עקב המצב הנוכחי אני מכריז פתיחת דיון אודות 'מתקפת עריכת ערכים'. אני מתכוון למתקפת עריכת ערכים כוללת-שבה אין לאף אחד הרשאה ליצור ערכים חוץ מלאחראים עליה שהם כרגע: {{א|Men770|אני (Men770)}}. מי שחושב שיוכל להיות גם מוזמן לכתוב זאת כאן ותערך הצבעה לגביו.
{{ש}} ולמי שלא שם לב: אנו כעת בתשע"ח-'''ת'''הא '''ש'''נת '''ע'''שיה '''ח'''ב"דפדית!--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י"א בתשרי ה'תשע"ח, 16:24 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
=== מועמדים לאחראי מתקפה ===
===קריאות===
{{א|שיע.ק}},{{א|קרייזי אבאוט משיח}},{{א|חבר}},{{א|כתית למאור}},{{א|הנחה}},{{א|מחלק דולרים}},{{א|קער אַ וועלט היינט!}},אם שכחתי תוסיפו קריאות.{{ש}}
--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י"ג בתשרי ה'תשע"ח, 06:57 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
=== דיונים ===
:אינני רואה טעם לאסור על מישהו להביא תרומה מועילה (יצירת ערך), אף שאני מסכים שהרבה פעמים יש תרומות חשובות יותר (עריכת הקיים). אינני יודע אם צריך להתחשב בדעתי מאחר שאיני פעיל כאן מספיק לאחרונה וכנראה כך יהיה גם הלאה.
:{{א|Men770|הערה טכנית}}: לא קיבלתי הודעה ומסתמא גם שאר המשתמשים שקראת להם לא, כי לא חתמת בסוף ההודעה שבה כתבת את שמותיהם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:59, י"א בתשרי ה'תשע"ח
{{תל|קרייזי אבאוט משיח}}, הבעייה היא שאם יהיה אפשר להמשיך וליצור ערכים אנשים ימשיכו ליצור ערכים וזו מתקפת '''עריכת''' ערכים, לא מתקפת '''יצירת ועריכת''' ערכים. לאחראים יש הרשאה ליצור ערכים ואפשר לבקש מהם שיצרו והבקשה תענה במקרה והערך הכרחי/ערך מורחב לפסקה בערך שעובדים עליו.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י"א בתשרי ה'תשע"ח, 16:24 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::במועמדים לאחראי אפשר גם להציע מישהו אחר לתפקיד?--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] היום, [[י"א בתשרי]] [[ה'תשע"ח]] מגיע משיח. [[קובץ:שנת חיים.png|40px]]
:::{{תל|חבר}}, אפשר אם הוא מסכים.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י"א בתשרי ה'תשע"ח, 19:16 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''

אני חושב שמדובר בטעות חמורה, צריך לפחות להשאיר אפשרות ליצור ערכים במרחב האישי. למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 22:01, 1 באוקטובר 2017 (UTC)
:{{תל|שף ויתיב}}אני חושב שאוכל לעשות זאת.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י"ב בתשרי ה'תשע"ח, 07:01 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::גם אני מסכים עם שף ויתיב שבמרחב האישי כדאי להשאיר, במרחב הציבורי אכן יש מקום לרעיון.-- •   •  על [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר המלצת?? • [[משתמש:הנחה|הנחה]] •  [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]]  •  13:17, י"ב בתשרי, ה'תשע"ח ''(2 באוק' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::{{מצטרף}} לשף ויתיב ולהנחה--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] היום, [[י"ב בתשרי]] [[ה'תשע"ח]] מגיע משיח. [[קובץ:שנת חיים.png|40px]]
:::זה יהיה ככה שרק במרחב הערכים אי אפשר ליצור. מצאתי את הדרך.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י"ב בתשרי ה'תשע"ח, 17:05 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::::מתנגד בתוקף. רעיון מוזר להכריח אנשים לתרום במקום שליבם אינו חפץ. כל אחד תורם לחב"דפדיה במקום ובאפשרויות העומדות לרשותו. זה לא יועיל, ואדרבה וכו'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 07:23, 8 באוקטובר 2017 (UTC)
:::::ממש לא רעיון מוזר! אין כאן חסימה, יש כאן דרישה להוציב סף לערכים מכבדים, כך שתחילת העריכה תיעשה במרחב האישי, ורק אחרי שהערך יהיה מלא להעבירו למרחב הערכים. והרווח הוא במשתמשים אנונימיים או חדשים שתחילה בעיקר ישקיעו במרחב הציבורי הקיים, ואם עולה בדעתם להוסיף ערך ידעו שהוא יתקבל רק אם הוא רציני. בקיצור אני {{בעד חזק|}}.-- •   •  על [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר המלצת?? • [[משתמש:הנחה|הנחה]] •  [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]]  •  09:49, י"ח בתשרי, ה'תשע"ח ''(8 באוק' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::אם כך, כל עוד שזה לא חוסם אלא רק יוזמה של התאגדות לצורך כל מטרה שלא תהיה - אין לי שום התנגדות לרעיון. אדרבה, שכל אחד יצטרף למיזם שליבו חפץ ויתרום היכן וכיצד שבא לו. רק שלפי זה צריך לשנות את הניסוח שעליו מתקיימת ההצבעה ולהשמיט את "אין לאף אחד הרשאה ליצור ערכים". [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:27, 8 באוקטובר 2017 (UTC)
:::::::יש כאן בהחלט חסימה, אלא שלצורך הניסוח נקרא לזה "עיכוב". כלומר, כל ערך חדש חייב לעבור מסלול מסויים, והוא: עריכתו הראשונית במרחב האישי ולאחר מכן יועבר בהמלצת הציבור/מפעיל מערכת למרחב הציבורי (מסתבר שלערכים שייווצרו על ידי משתמש כמוך לא יהיו מתנגדים...{{חיוך}})-- •   •  על [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר המלצת?? • [[משתמש:הנחה|הנחה]] •  [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]]  •  13:58, י"ח בתשרי, ה'תשע"ח ''(8 באוק' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::::::אין שום סיבה שמשתמש ותיק יצטרך לעבור מסלול שמכתיבים לו בלי הצדקה. גם אם תהיה תועלת בניווט התרומות, בסופו של יום זה יגרום למיעוט בתרומות ולא להוספה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:11, 8 באוקטובר 2017 (UTC)
::::::::::משום מה לא סוכמה להלן דעתי. אני {{נגד}}, ואפילו {{נגד חזק}} לחסום משתמש מאיזו תרומה מועילה שהיא. אני כן {{בעד}} לעשות יוזמות שמי שרוצה ישתתף בהן, ומי שלא לא. נראה לי גם מוזר לומר ש{{א|שף ויתיב}} בעד. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:07, י"ט בתשרי ה'תשע"ח
:::::::::::הבעיה היא כזאת: מי שעשוי להשתתף ברצינות במתקפת עריכת הערכים, זה בערך אותם אנשים שעשויים כן לקבל הרשאה להוסיף ערכים... במילים אחרות - אפשר לחסום משתמשים חדשים (או לא פעילים, כמוני...) מהוספת ערכים מחוץ למרחב המשתמש, ומהקבועים כבר עדיף לבקש יפה להתמקד בעריכה ולא בכתיבה. [[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 11:10, 9 באוקטובר 2017 (UTC)
::::::::::::אמנם אני כבר זמן מה לא פעיל פה, ככה שאני לא יודע כמה דעתי תשפיע, אבל בכל זאת אומר שלדעתי זה לא רעיון טוב. כל אחד משקיע במה שהוא רואה לנכון, ולא צריך להגביל את זה לדברים מסוימים בדווקא. [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 11:17, 9 באוקטובר 2017 (UTC)
:::::::::::::בויקיפדיה למשל יש מערכת (עכ"פ בתחום ערכים מסויימים) מאוד קפדנית ולכן גם ערכים פשוטים (שאינם מומלצים או מובחרים) יש להם רמה (ומיד יהיו שיקפצו שיש שם הרבה ערכים שטוטיים - אכן נחשב את האחוז שלהם ביחס למספר הערכים ונשווה.... זאת ועוד שבערכים יסודיים ויקיפדיה משמשת מקור מידע לרמה די גבוהה) אבל כאן ישנם ערכים בסיסיים שנערכו על ידי משתמשים קבועים ללא רמה בסיסית אפילו! והסיבה כי אין מספיק גיבוש בתחום הביקורת וכו'
:::::::::::::ולכן לא מופרך לדעתי לדרוש שכל ערך חדש (איזה שיהיה) יעבור ביקורת '''לפני''' שהוא נכנס למרחב הערכים ולא אחרי. (ולא הבנתי למה המסלול מוכתב "ללא הצדקה", אם יש לך נימוק אנא כתוב). בכל אופן אני מסתפק בהצלחת המהלך (אף שרואה צורך דחוף בפתרון הבעיה) ולכן אני לא היוזם שלה וכן איני מתעקש עליה.-- •   •  בערך [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר ביקרת?? • [[משתמש:הנחה|הנחה]] •  [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]]  •  19:26, י"ט בתשרי, ה'תשע"ח ''(9 באוק' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::::::::::::מאוד פשוט: מי שהוא עשיר, יכול לתת לעצמו פריבילגיות. ויקיפדיה עשירים בתרומות, ולכן הם יכולים לנתב אותם כפי שהם רוצים. לצערנו, חב"דפדיה לעת עתה דלה וענייה בתרומות משתמשים, ולכן באם הגבלת משתמשים לא תגרום להם להשקיע באפיק הרצוי, וזה כנראה מה שיהיה אצל רוב התורמים - יהיה לזה רק נזק ללא תועלת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 23:30, 9 באוקטובר 2017 (UTC)
::::::::::::::::דעתי היא שכל עוד יהיו לפחות שלושה משתמשים {{מונחון|'''פעילים'''|ושלא יהיה צורך לחכות שבועיים לקבלת תשובה שלילית...}} ותהיה אפשרות לפתיחת דף במרחב האישי, והחסימה באמת תנתב את העריכות לשיפוץ וייעול - אני {{בעד חזק}}--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:55, 15 באוקטובר 2017 (UTC)

=== סיכום זמני ===
'''הסיכום נערך על ידי(men770) בלבד ויש לכתוב בדיונים.'''
*שף ויתיב {{בעד}}
*הנחה {{בעד חזק}}
*חבר {{בעד}}
*להתראות {{נגד חזק|}}

== מדע? ==

אשמח אם תביעו את דעתכם:
#ערך על תורה ומדע?
#ערך על התפתחות המדע בראי החסידות? [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/10/19/721965857403.html בקשר עם כתבה זו]
#איך צריכים לקרוא לערכים הנ"ל?
#יש מתגייסים?
תודה מראש! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:32, 22 באוקטובר 2017 (UTC)
:#בעד חזק אלא שלא נראה לי שיש משהו מתאים לתפקיד (אסור שיהיו בו כל מיני גיבובים לא משכנעים...)
:#אני דווקא חושב שזה יותר בקשר למאמרי אדה"ז ע' ת"פ לקו"ש ט"ו נח (ב) ועוד....
:#{{?}}
:#אני לביקורת בעת הפנאי.. (בכל אופן לענ"ד עדיף לכתוב במרחב האישי, ורק אחרי שהוא ראוי לפרסם, ולא כפי שכבר נעשה בכמה וכמה מהערכים השייכים למרחב זה שאינם ראויים ונמצאים במרחב הציבורי).-- •   •  בערך [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר ביקרת?? • [[משתמש:הנחה|הנחה]] •  [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]]  •  12:15, ב' בחשוון, ה'תשע"ח ''(22 באוק' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::השם המתאים הוא יותר אולי '''אמונה למול המדע''' או '''אמונה ושכל''' וכדו'. מסתובבים המון אג"ק, יחידויות וכדו' של מענות של הרבי לכל מיני שאלות כאלו.אני בעד חזק ומוכן להתגייס. יש"כ על הרעיון.--[[משתמש:חסיד של הרעבע|יחי המלך!]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרעבע|שיחה]] 18:24, 11 בנובמבר 2017 (UTC)
::: בזמנו התחלתי בכתיבת ערכים בסגנון הנ"ל, וכתבתי על ה[[אבולוציה]] ועל [[גיל העולם]], עמד על הפרק כתיבת הערך [[תורה ומדע]], אך מסיבות שונות זה לא יצא לפועל. אם מישהו יכתוב אשמח לסייע בידו. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 22:40, כ"ב בחשוון, ה'תשע"ח ''(11 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== קישור לספרים בגוגל דרייו ==

באתר רבי דרייו העלו סריקות שונות של ספרי חסידים{{הערה|1=https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B_UwzYOTIwDTY1Y3aVJsaUJoeEU}}. האם לדעתכם נכון לקשר לשם, להוריד ולהעלות את זה כאן, או שאנחנו לא ספריית חב"ד? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:52, 28 באוקטובר 2017 (UTC)
:לדעתי יש לקשר לשם. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ט' בחשוון ה'תשע"ח, למניינם 08:30, 29 באוקטובר 2017 (UTC)
::{{מצטרף}}. לא ברור עד כמה ברשיון - אם בכלל - הועלו לשם הספרים. חוץ מזה, שאני לא רואה סיבה להעלות קבצי {{PDF}} כשאפשר פשוט לקשר אליהם, בנוסף לסיבה הנ"ל.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 12:56, 29 באוקטובר 2017 (UTC)
:::הרבה משומרי המצוות שבינינו יש להם הגנות וחסימות שונות על המחשב שחוסמות את הגוגל דרייו. בנוסף, ספרים שעלו לשם יכולים לעבור כתובת או להימחק וכדומה, לעומת זאת ספר שעולה אצלנו - נשאר לנצח. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 07:38, 30 באוקטובר 2017 (UTC)
::::ממה נפשך:אם יש לך הגנה ברמה כזו שחוסמת את האתר - איך קישרת אליו וציפית שאחרים יעשו זאת? ואם יש לך הגנה ברמה כזו שאינה חוסמת את האתר - באיזו זכות מקטרג אתה על אותם רבים שעשו את הצער השפוי וחסמו את רשת האינטרנט גם בהגנה כזו שאינה חוסמת את האתר הנ"ל (שעוד לא עמדתי על פשרו)?? מכיר אני כמה וכמה רבנים חב"דייים, אשר להם ולבניהם ישנה הגנה נמוכה בכמה דרגות ממני - הפושע ישראל בגופו שנפתח אצלו חרף ההגנה הגבוהה אתרי טינופת שכאלה!!! אוי לי ואבוי לי מיום הדין!!! גִיוַואלְד גִיוַואלְד!!!{{בכי}}{{הערה|אגב, עדיין לא הבנתי: האם העלאה לחב"דפדיה ספרים שייתכן שמוגנים בזכיות יוצרים תסבך אותנו במקום אותם???}}--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 08:12, 30 באוקטובר 2017 (UTC)
:::::בקשר לחסימות שחוסמות את זה, אני ידוע לי שיש חסימות שחוסמות את כל מה שבגוגל דרייב בשיתוף ציבורי בגלל שאי אפשר לסנן אותם.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י' בחשוון ה'תשע"ח, 16:22 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
:::::::ושוב: האם זה מתיר לנו להשתמש בקבצים???--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 13:23, 30 באוקטובר 2017 (UTC)
::::::::יש להעלות לחב"פדיה רק קבצים שברור, או לפחות יש סבירות גבוהה שהבעלים מאשר את הפצתם ברשת. --[[משתמש:שיע בוט|שיע בוט]] - [[שיחת משתמש:שיע בוט|שיחה]] 20:38, 20 בדצמבר 2017 (UTC)
{{הערות שוליים}}

== אינפו ==

הקישור לערך אדמו"ר הרש"ב בכתבה באינפו לא עובד.--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען#עשרים וארבע שנים!!! עד מתי???!!!|התוועדות חירום!]]' היום, [[י"ט בחשוון]] [[ה'תשע"ח]] מגיע משיח. [[קובץ:שנת חיים.png|40px]]

== מחיקת קישורים מיותרים ==

לדוגמא קישורים שמתחילים ב-'''"'''(ראו לדוג' כאן [[מיוחד:כל הדפים|בראשון]], איך ניתן לעשות זאת?--בקרו ב[[משתמש:חסיד של הרעבע/פנקס משימות|פנקס המשימות]] שלי, יחי המלך! 18:10, 25 בנובמבר 2017 (UTC)

== שבת ==

צריך לעשות את האחת לאתר שומר שבת, מישהו ערך '''בשבת!!!!'''--בקרו ב[[משתמש:חסיד של הרעבע/פנקס משימות|פנקס המשימות]] שלי, יחי המלך! 18:33, 6 בינואר 2018 (UTC)
:אכן כדאי לעשות זאת (מן הסתם זה עולה כסף, אז מי שזה חשוב לו בודאי ירצה לתרום...), אבל לא נראה לי שהשבת מישהו ערך משהו. העריכה על אוירכמן בליל שבת נעשתה מדרום אמריקה (כך על פי כתובת הI.P. כנראה זה מארגנטינה, ב.א.), שם עדיין לא הייתה שבת בשעה הזו. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 13:11, 7 בינואר 2018 (UTC)
::: לא כדאי בכלל לעשות את זה. ההפסד הוודאי גדול מהרווח האפשרי. למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:21, 7 בינואר 2018 (UTC)

== האם יש טעם להוסיף לערכי התאריכים ==

את המידע באלו ימים בשבוע הם יכולים "ליפול".

== '''שדרוג נוסף!''' ==

חב"דפדיה עברה שדרוג נוסף שהתאפשר בזכות הקודם. אם שמתם לב לבעיה כלשהי אנא עדכנו כאן.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ח' באדר ה'תשע"ח, 15:42 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
:יש תכנון להוסיף גם את העורך החזותי (כמו בויקיפדיה)? ולהעיר שבשעת העריכה אין את הכפתור של החתימה למעלה אלא צריך לחתום ידנית [[מיוחד:תרומות/213.151.46.123|213.151.46.123]] 12:48, 23 בפברואר 2018 (UTC)
::מזל טוב. {{תודה רבה}} למשתמש men770, שעמל שעות רבות! ושדרג אותנו לתוכנת mediawiki המעודכנת. ובעז"ה כעת יתאפשרו עוד שדרוגים חשובים ונחוצים. כי המדיה-ויקי היא הבסיס לכל התוספים עיצובים וכו' שאפשר לשנות בחב"דפדיה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' באדר ה'תשע"ח 13:33, 23 בפברואר 2018 (UTC)
:::שמת לב שכל הפורטלים לא עובדים, לחלקם ישתנה השם וחלק הפכו לדפי הפניה עם הרבה קישורים שבורים וכו'[[מיוחד:תרומות/95.86.114.105|95.86.114.105]] 17:09, 24 בפברואר 2018 (UTC)
בקשר לפורטלים - {{טופל}}. בקשר לעורך החזותי - תכננתי לעשות זאת אך יש בעיה כלשהי שאנסה בעז"ה לאתר בהמשך. {{א|שיע.ק}}, שים לב שהוספתי את המיזוג + מחיקת משתמשים ואת שינוי שם המשתמש (ניתן על ידי מפעיל בלבד לפי הזכור לי. ייתכן שגם לביורקרט)--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ט' באדר ה'תשע"ח, 21:25 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
חסיד של הרעבע כתב בדיון [[#שבת]] שצריך לסגור את האתר. וזה נכון. יש בעיה כי אנו מרוויחים מהביקורים של מנועי החיפוש דירוג בדף החיפוש וזה לפעמים בשבת ולכן יש צורך לסגור את האתר--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ט' באדר ה'תשע"ח, 21:39 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''

== 'ליב' או 'לייב' ==

הרבי נהג לכתוב 'ליב' ביו"ד אחת, אך ע"פ כללי הכתיב באידיש המקובלים כיום יש לכתוב 'לייב'. אולי כדאי לשנות לכתיב בו נהג הרבי? [[משתמש:ליובאוויטשער|ליובאוויטשער]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשער|שיחה]] 18:42, 24 בפברואר 2018 (UTC)

משתמש:ליובאוויטשער

2018-02-24T18:25:47Z

ליובאוויטשער: יצירת דף עם התוכן "א' התמימים."

א' התמימים.

מנחם מרדכי קעניג

2018-01-06T16:53:26Z

ליובאוויטשער:

הרב '''מנחם מרדכי קניג''' (יליד שנת [[תשל"ה]], 1975) הוא מנהל רוחני ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]], משפיע בישיבה, נואם ומתוועד בחסד, וחבר ועדת ההיגוי של [[ועד תלמידי התמימים העולמי]].

==תולדות חייו==
נולד להוריו הרב {{קס|יצחק אייזיק|קניג}} ומלכה קניג ב[[ט"ז תמוז]] [[תשל"ה]] בברכתו של הרבי לאחר ארבע שנים שלא זכו לילדים.

למד ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]].

לאחר חתונתו עם דינה בת ר' [[נחום קפלן]], משפיע אנ"ש בשיכון חב"ד לוד, מונה ל[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].

בהמשך הצטרף לצוות הרוחני של ישיבת תות"ל לוד, שם מכהן אביו כראש הישיבה, ושימש כר"מ. בהמשך נכנס לשמש בהדרגה כמנהל רוחני, ובשנת [[תשס"ט]] הפסיק לשמש כר"מ, והחל למסור שיעורים בבוקר בחסידות.

בתוקף תפקידו, משמש כחלק מועדת ההיגוי של [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], ומשמש כמנחה בכנסים השונים.

{{מיון רגיל: קניג, מנחם מרדכי}}
[[קטגוריה:משפחת קניג]]
[[קטגוריה:צוות תות"ל לוד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לוד: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]

מנחם מענדל קפלן

2017-12-21T15:18:12Z

ליובאוויטשער:

[[תמונה:ממק.jpg|left|thumb|280px|הרב מנחם מענדל קפלן]]
הרב '''מנחם מענדל קפלן''' (בערך [[תרכ"ט]] - [[ו' בחשוון]] [[תרפ"א]]) שכונה בפי כל '''מענדל דער חסיד''' היה חסיד [[חב"ד-ליובאוויטש]] תושב [[בוברויסק]], ולמרות שבעיר זו הנהיג את חצרו רבי [[שמריה נח מבוברויסק|שמריה נח]], הוא [[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ול[[אדמו"ר הריי"ץ]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בוברויסק]] שב[[בלרוס]] בערך בשנת [[תרכ"ט]], לאביו הרב יעקב קפלן {{הערה|שהיה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[אדמו"ר מהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], והיה מגיד שיעור בישיבתו של האדמו"ר רבי [[שמריה נח מבוברויסק]], ונפטר ביום [[ב' אדר]] [[תרע"ד]].}}.

כשהגיע לפרקו, הקים בית חסידי עם מרת גיטל לבית מרגולין. לאחר [[נישואין|נישואיו]] ניהל חנות גדולה. ניהול החנות דרש ממנו השקעה של זמן וכוחות מרובים, אך למרות זאת, המשיך להקדיש שעות רבות מסדר יומו ל[[תפילה]] באריכות ולשיעורי [[תורה]] ברבים. מרווחי החנות חילק רבות לנצרכים{{הערה|עדות על כך אפשר למצוא בפנקסי [[כולל חב"ד]] בירושלים, ובפנקסו של שד"ר המוסד "הכנסת אורחים" בירושלים.}}.

ר' מענדל ורעייתו מרת גיטל הקפידו מאוד על מצוות [[הכנסת אורחים]], וביתם היה פתוח לרווחה בפני אורחים. ידידי המשפחה מספרים כי לעולם לא אכלה המשפחה ללא שאורח כלשהו סמוך לשולחנם.

==עם רבותינו נשיאינו==

קנאותו החסידית הייתה לשם דבר בבוברויסק. בעיר זו התגורר האדמו"ר רבי [[שמריה נח מבוברויסק]] (נכד [[אדמו"ר הצמח צדק]]), וסביבו נוצרה קהילה גדולה. לעומתה, חסידי חב"ד שהיו קשורים ל[[אדמו"ר הרש"ב]], היוו מיעוט. ר' מענדל עצמו היה מקושר בחבלי עבותות [[אהבה]] לאדמו"ר הרש"ב, ולא פעם דיבר על החובה הקדושה להתקשר לרבי הרש"ב. ר' מענדל, לאחר שהתפלל במשך השנים בבית מדרשו של האדמו"ר מבוברויסק, החליט יום אחד כי אין הוא יכול להמשיך שם עוד, ועבר להתפלל בבית הכנסת שנקרא על שם החסיד הנודע ר' [[הלל מפאריטש]], שם קבעו חסידי ליובאוויטש תושבי המקום את מקום תפילתם.

את חינוכו להתקשרות לרבי, קיבל בבית אביו ר' יעקב שהיה חסידם של שלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]].

קנאותו לליובאוויטש באה לידי ביטוי בכל שנה ושנה, כאשר לקראת [[ראש השנה]] החלו לזרום לבוברויסק חסידים רבים (רובם חסידי [[קאפוסט]] לשעבר, שלאחר פטירת רבם האדמו"ר [[שלמה זלמן שניאורסון|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] קיבלו עליהם את אחיו הצעיר האדמו"ר מבוברויסק), ואילו ר' מענדל היה נוטל את ה[[טלית]] וה[[תפילין]] שלו, ומכריז בהפגנתיות כי ל[[ראש השנה]] הוא נוסע דווקא ל[[ליובאוויטש]], שם דווקא נמצאת [[חסידות חב"ד]] האמיתית.

אשתו, מרת גיטל לבית מרגולין, הייתה ממשפחה '[[מתנגד]]ית' מובהקת. כשנשאל כיצד חסיד קנאי שכמותו השתדך עם בת למשפחה 'מתנגדית', השיב בשנינות: "אין לכם מצוה גדולה יותר מאשר ליטול בת [[מתנגדים]] ולהעבירה למשפחת חסידים."

==בדרך לרוסטוב==
[[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הרש"ב, ביום [[ב' ניסן]] [[תר"פ]], גרמה לו שבר גדול והוא נפל למשכב. כאשר התאושש קמעה, אמר לבני משפחתו כי הוא זקוק לנסוע למקום מרפא כדי להחלים. הוא הודיע כי הוא נוסע לקיסלבוצק הרחוקה, אך בפועל, בידיעת משפחתו, נסע אל הציון של [[אדמו"ר הרש"ב]] כאשר לאחר מכן תכנן להגיע לחצר ולקבל על עצמו את מרותו של בנו, אדמו"ר הריי"צ.

כשהגיע לעיר ז'לובין, נעצר על ידי השלטונות בתואנת שווא. אלו ערכו חיפוש מדוקדק על גופו ובחפציו, ולאחר מכן נותר במעצר מבלי שאיש טרח להבהיר לו בעבור מה ולכמה זמן. לבסוף נודע דבר מעצרו בעיר [[ז'לובין]], ונכבדי העיר, ובראשם הרב [[משה אקסלרוד]], רב העיר, התערבו אצל השלטונות עד לשחרורו.

ר' מענדל המשיך בנסיעתו, אך כאשר הרכבת הגיעה למרחק של כמאתיים ק"מ מ[[רוסטוב]], ליד תחנת רכבת קטנה בשם מילרובו, בלב איזור שליטה מובהק של הקוזקים{{הערה|במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה.}}. חבורת קוזקים פורעים השתלטה על הרכבת, התעללו בנוסעים היהודיים, שדדו מהם את רכושם, ולאחר מכן רצחו חלק מהם. את ר' מענדל השליכו מהרכבת תוך כדי נסיעה. הוא נחבט בקרקע ושתי צלעותיו נשברו. כשבאו פועלי הרכבת עם בוקר, מצאוהו מוטל פצוע, ולקחוהו למרפאה קרובה. במכתב שכתב אז לבני משפחתו סיפר כי נשברו לו שתי צלעות, אך הטיפול שקיבל באותה מרפאה הסתכם במריחת יוד על מקום הפציעה.

בשל מצבו הקשה הועבר מהמרפאה ל[[בית רפואה]] גדול יותר, ומשם כתב כמה מכתבים אל אדמו"ר הריי"צ ברוסטוב. במכתבים תיאר את מצבו הרפואי הקשה, ואת מכתביו סיים בבקשה שהביעה את תחושותיו באותם ימים: "אנא לעורר [[רחמים]] רבים עלי שאזכה לבוא לקבר ישראל".

==אצל אדמו"ר הריי"צ==
לאחר כמה שבועות התאושש במקצת, והחליט להמשיך את נסיעתו לרוסטוב, למרות מצבו הרפואי. לרוסטוב הגיע לפני [[חג הסוכות]] [[תרפ"א]].

בעת [[התוועדות]] [[שמחת תורה]] פנה אדמו"ר הריי"צ לר' מענדל ואמר בלהט רב{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15870&st=&pgnum=24 '''ספר השיחות - [[תרפ"א]] ''' עמ' 10] ובהערות.}}: "כיצד זה כותב יהודי ‘פדיונות' ומבקש [[רחמים]] שיזכה לקבורת ישראל? יהודי צריך לבקש חיים ולא קבורה!" כך חזר הרבי על דבריו כמה פעמים בהתרגשות גדולה.

אותה תקופה הייתה תקופה דמדומים בכל הנוגע לעטרת הנשיאות וההנהגה של ליובאוויטש. אמנם [[אדמו"ר הרש"ב]] כתב בצוואתו כי בנו יחידו הריי"צ ימשיך לנהל את ישיבות [[תומכי תמימים]], וכן ציווה עליו להקים [[חיידר|חדרים]] ושיעורים מיוחדים ללימוד [[חסידות]] ברחבי [[רוסיה]], כן ציווה עליו לומר מאמרי [[דא"ח]] ברבים, אך אדמו"ר הריי"צ עצמו סירב לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי. במשך כל שנת האבל הסתגר בחדרו ולא נהג כ[[רבי]]. אדרבא, הוא נהג מנהגים שונים כדי שיחשבו אותו כאחד החסידים. החסידים מצדם התנהגו אליו כמו אל ‘רבי', אלא שחששו לומר זאת בפניו.

ר' מנחם מענדל לא יכל לשאת את המצב שאין רבי בגלוי, ובאותה [[התוועדות]] של [[שמחת תורה]] קרא ר' מענדל לאדמו"ר הריי"צ כמה פעמים בכינוי "רבי", ובכך הכתיר את אדמו"ר הריי"צ לרבי קבל עם ועולם. הדבר היה למורת רוחו של אדמו"ר הריי"צ שענה לו "מדוע אתה שופך את דמי?" אולם ר' מענדל המשיך בכך שוב ושוב{{מקור}}.

==פטירתו==
לאחר [[שמחת תורה]] גברה מחלתו של ר' מענדל, וכוחותיו לא עמדו לו עוד. ביום [[ו' בחשוון]] [[תרפ"א]] השיב נשמתו לבוראו, והוא בשנות החמישים המוקדמות לחייו. זכה להיטמן בסמיכות לציון רבו אדמו"ר הרש"ב.
משפחתו לא ידעה באותה העת על פטירתו. למחרת, נפל בביתו כל ארון הספרים והם הבינו שקרה משהו. בנו ר' חיים, שהי' אז במינסק חלם במשך שלשה לילות רצופים שאביו הגיע אליו והתלונן מדוע אף אחד אינו אומר עליו קדיש, וכך נודע להם מפטירתו.

==קישורים חיצוניים==
* תולדות חייו ב[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1641 בית משיח 480]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קפלן מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

שיחה:ניגון הנרות הללו

2017-12-16T18:21:43Z

ליובאוויטשער: /* מספר המילים */

"ניגון זה שרו לראשונה תלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בתקופת הרבי המהר"ש בימי חנוכה" לא ידעתי כי הרבי מהר"ש הי' חי לאחר הקמתו של ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש!... --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 04:43, 12 במרץ 2012 (IST)
:כנראה שזה אדמו"ר הצמח צדק. שינתי על פי הזכרון. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ח באדר ה'תשע"ב 22:11, 12 במרץ 2012 (IST)
::חיים, מה קורה לך? כ"ש שלא בזמן הצ"צ. זה אדמו"ר המהר"ש בתקופת חוליו, שהיה יוצא לקהל לעיתים רחוקות, החסידים הלחינו ניגון ארוך מכיון שרצו לשהות במחיצתו כמה שיותר זמן. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 02:32, 13 במרץ 2012 (IST)
:::הרב חיים, הרי הדרא קושיא לדוכתא כי אם הרבי מהר"ש לא היה חי בתקופת ישיבת תומכי תמימים על אחת כמה וכמה - אדמו"ר הצמח צדק! --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 02:49, 13 במרץ 2012 (IST)
::::תיקנתי ע"פ מה שכתוב כאן http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=53889 --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 07:15, 13 במרץ 2012 (IST)
:::::החיפזון הכשילני.. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ט באדר ה'תשע"ב 12:59, 13 במרץ 2012 (IST)

== המקור לסיפור הניגון ==

מהו המקור לכך שהניגון הזה חיברו חסידי הרבי מהר"ש ארוך במיוחד כדי לראותו וכו', ככל הידוע לי אין לזה מקור ברור{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/47.18.209.205|47.18.209.205]] 07:49, 28 בדצמבר 2016 (UTC)
:למיטב ידיעתי, עד לפני שבועיים המקור היה מה שמקובל בפי חסידים, שאינו מקור אנציקלופדי. אבל כעת יש מקור - נדפס בכתבה של לייבמן בשבועון בית משיח הנמצאת בקישורים חיצוניים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]]
:להיפך שם כתוב שאין מקור. עדכנתי בפנים הערך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בשבט ה'תשע"ז 22:14, 2 בפברואר 2017 (UTC)
::התכוונתי לעשות צחוק מבקשת המקור. לדידי, זהו סיפור שמסופר בפי חסידים, ומשכך אין לערער על אמיתותו. הרי אם חסיד בדור קודם דוגמת זלמן דוכמן היה כותב בספרו 'שמעתי ש...' היו כותבים אותו כמקור, אף אם היה מסתייג וכותב לשון לא ברורה. על כן, כשהוא כותב הרי שזה נהפך ל'מקור'... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:08, 5 בפברואר 2017 (UTC)
:::למה לא לכתוב "מקובל אצל חסידים" כהכרעתך שיע בערך על ר' חיים מואלז'ין?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:41, 5 בפברואר 2017 (UTC)
אהבתי את ההשוואה, זלמן דוכמאן מול מספרי הסיפורים של דורינו (לא שאני מפקפק באמינות הסיפור, אבל קצת פרופורציות מותר). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 10:45, 5 בפברואר 2017 (UTC)
:שיניתי בערך ל'מקובל אצל חסידים'. לו יהי... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בשבט ה'תשע"ז 22:57, 7 בפברואר 2017 (UTC)

== שם הערך ==

לכאורה כדאי לשנות ל"הנרות הללו (ניגון)", ואת הערך השני לשנות ל"הנרות הללו (נוסח)", או משהו כזה.
אלא שאני לא מצליח. [[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 09:22, 28 בדצמבר 2016 (UTC)
:לדעתי מתאים שהראשון יקרא 'הנרות הללו' ללא תוספת, והניגון ישאר כפי שהוא עכשיו. בכלל זה לא מתאים כ"כ סוגריים בשם הערך, כאשר מדובר על מקום מגורי האדם, אז אין ברירה, כי לכתוב משה כהן מרחובות זה עוד יותר לא אנציקלופדי. אך כאשר מדובר על ניגון וכיו"ב עדיף לכתוב 'ניגון הנרות הללו' מאשר 'הנרות הללו (ניגון) --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בשבט ה'תשע"ז 23:01, 7 בפברואר 2017 (UTC)

== מספר המילים ==

מי יוכל לבאר לי דברי שער הכולל?

{{ציטוט|תוכן=צריך להבין מדוע בנוסח אדמו"ר מ"ד תיבות ולא מצאתי טעם לזה. ואפשר לומר דהכי קים לי' לאדמו"ר אשר כמו ועל הנסים בנוסח ארוך תקן יוחנן כהן גדול ויסד בו קכ"ד תיבות כמספר שמו יוחנן והקדמונים קבעוהו בתפלה ובהמ"ז כן תקנו הקדמונים ועל הנסים בנוסח קצר ויסדוהו על שתי קדושות קדושת הכהנים מדליקי נרות המנורה וקדושת הנרות, ויסדו בנוסח ועל הנסים הקצר הזה חמשה תיבות נגד הכהנים מתתיהו בן יוחנן כהן גדול, ול"ו תיבות נגד הנרות לכן תמצא בנוסח ועל הנסים הזה מ"א תיבות נגד קדושת הכהנים וקדושת הנרות. ומ"ש הרש"ל "לבד הנרות הללו" אין כוונתו לשלול רק השתי תיבות "הנרות הללו" כי זהו מילתא בלא טעמא ולמה יגרעו השתי תיבות הללו? רק כוונתו לבד ההקדמה שלפני ועל הנסים היינו הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות, והוה כאלו אמר כמו שהכהנים הדליקו ל"ו נרות בשמנה לילות הנרות הללו ל"ו אנו מדליקיו על התשועות והוי שפיר הקדמה לועל הנסים בנוסח הקצר כנלע"ד. ומי שדעתו יפה יחפש טעמים היותר נכונים}}.

בתודה מראש. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 02:47, 10 בדצמבר 2017 (UTC)

לא שייך לכאן כי אם ל[[נוסח 'הנרות הללו']] --[[משתמש:ליובאוויטשער|ליובאוויטשער]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשער|שיחה]] 18:21, 16 בדצמבר 2017 (UTC)

שיחה:ניגון הנרות הללו

2017-12-16T18:21:04Z

ליובאוויטשער: /* מספר המילים */

"ניגון זה שרו לראשונה תלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בתקופת הרבי המהר"ש בימי חנוכה" לא ידעתי כי הרבי מהר"ש הי' חי לאחר הקמתו של ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש!... --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 04:43, 12 במרץ 2012 (IST)
:כנראה שזה אדמו"ר הצמח צדק. שינתי על פי הזכרון. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ח באדר ה'תשע"ב 22:11, 12 במרץ 2012 (IST)
::חיים, מה קורה לך? כ"ש שלא בזמן הצ"צ. זה אדמו"ר המהר"ש בתקופת חוליו, שהיה יוצא לקהל לעיתים רחוקות, החסידים הלחינו ניגון ארוך מכיון שרצו לשהות במחיצתו כמה שיותר זמן. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 02:32, 13 במרץ 2012 (IST)
:::הרב חיים, הרי הדרא קושיא לדוכתא כי אם הרבי מהר"ש לא היה חי בתקופת ישיבת תומכי תמימים על אחת כמה וכמה - אדמו"ר הצמח צדק! --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 02:49, 13 במרץ 2012 (IST)
::::תיקנתי ע"פ מה שכתוב כאן http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=53889 --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 07:15, 13 במרץ 2012 (IST)
:::::החיפזון הכשילני.. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ט באדר ה'תשע"ב 12:59, 13 במרץ 2012 (IST)

== המקור לסיפור הניגון ==

מהו המקור לכך שהניגון הזה חיברו חסידי הרבי מהר"ש ארוך במיוחד כדי לראותו וכו', ככל הידוע לי אין לזה מקור ברור{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/47.18.209.205|47.18.209.205]] 07:49, 28 בדצמבר 2016 (UTC)
:למיטב ידיעתי, עד לפני שבועיים המקור היה מה שמקובל בפי חסידים, שאינו מקור אנציקלופדי. אבל כעת יש מקור - נדפס בכתבה של לייבמן בשבועון בית משיח הנמצאת בקישורים חיצוניים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]]
:להיפך שם כתוב שאין מקור. עדכנתי בפנים הערך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בשבט ה'תשע"ז 22:14, 2 בפברואר 2017 (UTC)
::התכוונתי לעשות צחוק מבקשת המקור. לדידי, זהו סיפור שמסופר בפי חסידים, ומשכך אין לערער על אמיתותו. הרי אם חסיד בדור קודם דוגמת זלמן דוכמן היה כותב בספרו 'שמעתי ש...' היו כותבים אותו כמקור, אף אם היה מסתייג וכותב לשון לא ברורה. על כן, כשהוא כותב הרי שזה נהפך ל'מקור'... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:08, 5 בפברואר 2017 (UTC)
:::למה לא לכתוב "מקובל אצל חסידים" כהכרעתך שיע בערך על ר' חיים מואלז'ין?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:41, 5 בפברואר 2017 (UTC)
אהבתי את ההשוואה, זלמן דוכמאן מול מספרי הסיפורים של דורינו (לא שאני מפקפק באמינות הסיפור, אבל קצת פרופורציות מותר). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 10:45, 5 בפברואר 2017 (UTC)
:שיניתי בערך ל'מקובל אצל חסידים'. לו יהי... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בשבט ה'תשע"ז 22:57, 7 בפברואר 2017 (UTC)

== שם הערך ==

לכאורה כדאי לשנות ל"הנרות הללו (ניגון)", ואת הערך השני לשנות ל"הנרות הללו (נוסח)", או משהו כזה.
אלא שאני לא מצליח. [[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 09:22, 28 בדצמבר 2016 (UTC)
:לדעתי מתאים שהראשון יקרא 'הנרות הללו' ללא תוספת, והניגון ישאר כפי שהוא עכשיו. בכלל זה לא מתאים כ"כ סוגריים בשם הערך, כאשר מדובר על מקום מגורי האדם, אז אין ברירה, כי לכתוב משה כהן מרחובות זה עוד יותר לא אנציקלופדי. אך כאשר מדובר על ניגון וכיו"ב עדיף לכתוב 'ניגון הנרות הללו' מאשר 'הנרות הללו (ניגון) --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בשבט ה'תשע"ז 23:01, 7 בפברואר 2017 (UTC)

== מספר המילים ==

מי יוכל לבאר לי דברי שער הכולל?

{{ציטוט|תוכן=צריך להבין מדוע בנוסח אדמו"ר מ"ד תיבות ולא מצאתי טעם לזה. ואפשר לומר דהכי קים לי' לאדמו"ר אשר כמו ועל הנסים בנוסח ארוך תקן יוחנן כהן גדול ויסד בו קכ"ד תיבות כמספר שמו יוחנן והקדמונים קבעוהו בתפלה ובהמ"ז כן תקנו הקדמונים ועל הנסים בנוסח קצר ויסדוהו על שתי קדושות קדושת הכהנים מדליקי נרות המנורה וקדושת הנרות, ויסדו בנוסח ועל הנסים הקצר הזה חמשה תיבות נגד הכהנים מתתיהו בן יוחנן כהן גדול, ול"ו תיבות נגד הנרות לכן תמצא בנוסח ועל הנסים הזה מ"א תיבות נגד קדושת הכהנים וקדושת הנרות. ומ"ש הרש"ל "לבד הנרות הללו" אין כוונתו לשלול רק השתי תיבות "הנרות הללו" כי זהו מילתא בלא טעמא ולמה יגרעו השתי תיבות הללו? רק כוונתו לבד ההקדמה שלפני ועל הנסים היינו הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות, והוה כאלו אמר כמו שהכהנים הדליקו ל"ו נרות בשמנה לילות הנרות הללו ל"ו אנו מדליקיו על התשועות והוי שפיר הקדמה לועל הנסים בנוסח הקצר כנלע"ד. ומי שדעתו יפה יחפש טעמים היותר נכונים}}.

בתודה מראש. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 02:47, 10 בדצמבר 2017 (UTC)

לא שייך לכאן כי אם ל[[נוסח הנרות הללו]] --[[משתמש:ליובאוויטשער|ליובאוויטשער]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשער|שיחה]] 18:21, 16 בדצמבר 2017 (UTC)

שיחה:רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)/ארכיון 2

2017-12-16T18:07:19Z

ליובאוויטשער: /* פתיח */ פסקה חדשה

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחה:מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)/ארכיון 1|1]] - [[שיחה:מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)2|2]] }}

== חייו הנצחיים של הרבי שליט"א!! ==
הייתכן????? באתר חב"דפדיה היה כתוב [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=next&oldid=204952 כך]?? רחמנא ליצלן!!!

מתוך חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה - על הרבי יש לכתוב בתואר -הרבי. '''ההדגשה בדבר נצחיות חייו של הרבי''' ותפקידו כמלך המשיח יופיעו בערכים הרלוונטיים.

צריך לשים מעקב על פרט זה כך שיופיע כאזהרה למפעילים באופן אוטומטי, או לחסום אפשרות לעריכת פרט זה באופן קבוע.

בברכת יתמו חטאים ולא חוטאים ומלאה הארץ דעה את ה' וראו כל בשר את האמת הנצחית והמוחלטת מיד ממש!! [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 23:25, 30 בדצמבר 2015 (UTC)

: לאחר עוד בדיקה אני מגלה שזה ניסיון חוזר ונשנה ע"י כמה כתובות IP שונות (ייתכן וזה אותו כותב), וכן בעוד מקומות בענין זה. נא לטפל כנ"ל בהקדם!!! יחי המלך! [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 23:29, 30 בדצמבר 2015 (UTC)

== ההתוועדות בפורים והמעצר ==

ראיתי בסיפורו של חג(של מנחם זיגלבוים) שהוא נעצר בצרפת. [[משתמש:דוד שפירא|דוד מלך ישראל חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:דוד שפירא|שיחה]]

== הרבי כמלך המשיח ==
כדאי להוסיף כותרת בסוף "ראה גם" ולתת קישור לקטגוריה "הרבי כמלך המשיח". --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 01:56, 8 במאי 2011 (UTC)
:למען האמת צריך להיות פיסקה שלמה בנושא. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ד' באייר ה'תשע"א 11:57, 8 במאי 2011 (UTC)
::אפשר להפנות לערך המורחב [[מלך המשיח]], שעוסק למעשה כל כולו בנושא זה. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' באייר ה'תשע"א, למניינם 18:41, 8 במאי 2011 (UTC)
:::זו בעיה נוספת, שגם בה צריך לטפל.. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ד' באייר ה'תשע"א 20:15, 8 במאי 2011 (UTC)

== שאלה בדבר שליט"א ==

:שאלה לגבי התואר 'שליט"א' הנכתב אחר הרבי או אדמו"ר, ונמשך כפי שהיה בחיי חיותו ממש.

:כידוע, '''דוד מלך ישראל חי וקים''' (סימן לקידוש החודש שמסר רבי לר' חייא (ר"ה) בפרק אם אינן מכירין - על המשנה מעשה שבאו שנים ואמרו "ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב").
:ובספר שושן סודות (על פי אייזנשטיין באוצר ישראל [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2032 נכתב בידי הרמ"ה] בן זמנו ומתנגדו של הרמב"ם) על ברכת שהחיינו לרואה חבירו לאחר ל' יום: ''וקיימנו - כענין דוד מלך ישראל חי וקיים''.
:ולמרות זאת בכל הספרים הקדושים רושמים '''דהע"ה''' או '''דוד המלך ע"ה''', או במפורש דוד המלך עליו השלום. ואין נשארים בביטוי שליט"א, או דומה לו.

:(ובתענית) פר' מאימתי מזכירין:
:א"ל רב נחמן לר' יצחק: לימא מר מילתא?
:א"ל: הכי א"ר יוחנן - אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט, ויבא לידי סכנה.
:בתר דסעוד א"ל: הכי א"ר יוחנן - '''יעקב אבינו לא מת'''
:א"ל: וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא?!
:א"ל: מקרא אני דורש שנאמר:
::ואתה - אל תירא עבדי יעקב נאם ה', ואל תחת ישראל -
::כי הנני '''מ'''ושיעך '''מ'''רחוק, ואת זרעך - '''מ'''ארץ '''שִ'''בְיָם... (''ירמיהו, פרשת עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע'')
:מקיש הוא לזרעו: מה זרעו - בחיים, אף הוא - בחיים!
:וגם כאן בכל הספרים הקדושים כולל מגיד דבריו ליעקב של אדומו"ר אדיר הארזים רבי דב בער זצוקלה"ה ממעזריטש
:רשום תמיד יעקב אבינו עליו השלום, או '''יעקב אבינו ע"ה''', או יעע"ה.
:וכך גם בעניין אליהו הנביא, אמנם כאן אין אומרים עליו השלום, אך אין שום תואר שליט"א, שיחי' וכדו'?
:אגב, שימו לב לראשי התיבות בפסוק הנ"ל: '''מ'''ושיעך '''מ'''רחוק, '''מ'''ארץ '''ש'''בים...
:כט"ס וחג שמח! [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] י"ב בתשרי ה'תשע"ב 23:26, 10 באוקטובר 2011 (UTC)

::שכחתי לשאול את רבני בית שמש (הרב ריפקין, הרב אלישע שפירא, ומו"ר הרב ויינר) הנוסעים מחר לכנס השליחים בתש"ע (770) ולציוּן,
::וכבר עבר כמעט חודש.
::זו לא שאלה קנטרנית אלא אמיתית. מישהו מכם יכול להתייחס? [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 14:20, 20 בנובמבר 2011 (UTC)
:::שאלה בסיסית מכדי לשאולה כאן. רבות רבות נכתב על זה וצא (מהאינטרנט) ולמד. כפתיח לסוגיה מצו"ב קישור לקונטרס בשם "[http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf יחי המלך המשיח]" הסוקר את הנושא. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 14:36, 20 בנובמבר 2011 (UTC)

:תודה! קראתי מתחילתו ועד סופו (לא כולל החלק על הגורל - שאלמד בע"ה בקרוב). את הרוב הכרתי. ועדיין שאילתי ובקשתי במקומה עומדת. ואינה בסיסית כלל. היא מרכזית לשם הערך הכולל '(אדמו"ר שליט"א)' [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 15:36, 20 בנובמבר 2011 (UTC)
::על הביטוי שליט"א לאחר הסתלקות ראה שיחת ר"ח סיון תש"י וש"נ. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד בחשוון ה'תשע"ב 08:01, 21 בנובמבר 2011 (UTC)
:::וש"נ זה ראשי תיבות ''ושם נכתב''? יש לך קישור לשיחה זו? מצאתי רק [http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%22%D7%99_-_%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.90.27.2C_.D7.A8.22.D7.97_.D7.A0.D7.99.D7.A1.D7.9F_.D7.94.27.D7.AA.D7.A9.22.D7.99 את זה] ושם מופיע לגבי הרבי הריי"צ שנפטר בסמוך: הכ"מ (הריני כפרת משכבו) וכן נ"ע (נוחו עדן או נשמתו עדן) תודה. [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] כ"ד בחשוון ה'תשע"ב 21:01, 21 בנובמבר 2011 (UTC)
::::ושם-נסמן. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בחשוון ה'תשע"ב 13:33, 22 בנובמבר 2011 (UTC)
:::אם כן, השאלה בעינה עומדת. היכן בשיחת ר"ח סיון יש התייחסות לתואר 'שליט"א'? תודה (וסליחה על האיחור בתגובתי) [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] כ"ג בשבט ה'תשע"ב 09:39, 16 בפברואר 2012 (UTC)
:::נו? פסח כשר ושמח [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] י"ד בניסן ה'תשע"ב 05:57, 6 באפריל 2012 (IDT)
:::'''היש תשובה?''' אני לא מקנטר, אלא שואל אתכם ברצינות! מוצאי יוה"כ תשע"ז [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] י"א בתשרי ה'תשע"ז 15:50, 13 באוקטובר 2016 (UTC)

== באם אפשר ==

לערוך את הפיסקא הראשונה בסופה [בנוגע לחילוקי הדעות] או למוחקה לגמרי משום שאינה שייכת לעניינה של הפיסקא. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 09:40, 20 בנובמבר 2011 (UTC)
:כשכותבים על אדם ש"התכסה מעניניו" חייבים לציין משהו בהקשר לזה. ערכתי קצת. אם יש לך הערות והצעות טובות יותר - שתף אותנו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 14:24, 20 בנובמבר 2011 (UTC)
::המשפט "אך כולנו מאמינים..." מיותר עדיף לכתוב משהו על לעיני בשר ועל ריבוי הדעות בלא המשפט כולנו מאמינים. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 17:21, 20 בנובמבר 2011 (UTC)

== המשפט שמחקתי ==

חיים. לא הבנתי את הסיבה לשחזור עריכתי. אכן ישנה חשיבות רבה לעניין אך האם זה שייך לפתיח???? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 14:06, 5 באפריל 2012 (IDT)
:אכן. סוגיית היחס לרבי לאחר ג' בתמוז, היא נושא מרכזי וראויה לאיזכור קצר בפתיח. יחד עם זאת, חסר התייחסות רחבה לנושא בערך עצמו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ט בניסן ה'תשע"ב 11:30, 11 באפריל 2012 (IDT)

:::והמשפט שאני מחקתי.. נכתב כי בתקופה בה שהה הרבי בצרפת, שימש כמזכיר אדמו"ר הריי"צ וזה מופרך וק"ל. 09:22, 22 ביוני 2012 (IDT)

== מענדל ==

קצת פלא שחרי ההדגשה של הרבי שליט"א כמ"פ 'מענדל בעי"ן' על שמו הק' הערך הרשמי כאן הוא 'מנדל'. האם דנו בזה אי פעם? ההייתה החלטה בנידון? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:לא יודע אם היה דיון, אבל לכאורה הסיבה העיקרית לכך היא בשביל שזה יקפוץ ברשימת התוצאות של גוגל כאשר אשים מבחות מחפשים את שמו של הרבי. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע"ג • 01:29, 20 במרץ 2013 (IST)
::זוננשיין, קלעת. דנו, וזה היה הנימוק להחלטה. בעבר השם היה עם ע'. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:32, 18 באפריל 2013 (IDT)
::: עשיתי חיפוש "מנחם מנדל שניאורסון" בגוגל. התוצאה השניה זה דף הפניה ממנחם מענדל, ורק השלישי זה הערך עצמו. כשעשיתי בגוגל את החיפוש "מנחם מנדל" התוצאות היו: הארבע הראשונות של ויקי, החמישי זה הדף הפניה מ"מנחם מענדל" והערך עצמו אפי' לא הופיע (לפחות בדף הראשון). לכן אני חושב שכדאי בחזרה להחזיר את השם ל"מענדל" בברכת הגאולה השלמה * [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 03:42, ח' בכסלו, ה'תשע"ז ''(8 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== השחתה! ==

ניתן לראות בהסטוריית הגרסאות, שנעשתה כאן השחתה (נוספו תארים שאינם מתאימים, ועוד בצורה גרועה וחובבנית שהצריכה אותי לעבור כמה שינויים אחרונים ולבטל). שיחזרתי את העריכות. אולי צריכים לנעול את הערך (ממילא לא נראה לי שבחדשים האחרונים הוסיפו עליו משהו רציני)?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 18:07, 18 באוגוסט 2013 (UTC)

== עבודת הרבי בצבא האמריקאי ==

יש מספרים שהרבי עבד בצבא האמריקאי קודם הנשיאות, ואף אגדות נשזרו בזה, לדוגמא:

הטענה שהרבי הוא מי שהמציא את מטוס החמקן הראשון (התוכנית נקראה project yehudi), וזה התפרסם בעלון "הגאולה מענין ועכשווי", אך דא עקא שהמציאות אינה מתאימה לכך, כי ברשימת המשתתפים לא מופיע שמו של הרבי (dtic.mil/dtic/tr/fulltext/u2/221102.pdf) וגם השם של הפרוייקט הוא ע"ש "יהודי מנוחין" שהי' קרוב משפחתו של הרבי (ואולי משם נובעת הטעות).

הטענה שהרבי הוא מי שהמציא את הגשר המתנפח וצף, גם זה לא מתאים עם המציאות כי הדבר הומצא כמאה שנים קודם לכן, והטעות נובעת מכך שיש אומרים שהרבי הציע לשרון להשתמש בזה בהגנה על תעלת סואץ. {{אנונימי}}

== בקיאות בשפות ==

איפה והאם כדאי להכניס את בקיאותו של הרבי בשפות רבות? [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 16:44, 16 בפברואר 2014 (UTC)

== היחסים בין הרבי לרבי הריי"צ ==

"בשעת ה[[טהרת המת|טהרה]] ו[[הלויית המת|הלוויה]], לא ראו אצל [[הרבי]] שום התפעלות חיצונית, בשונה ממשך שנת האבלות, אז כמעט בכל מפטיר ובכל שיחה בכה הרבי ממושכות." נגזר מהערך על [[הרבי הריי"צ]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ט באדר א' ה'תשע"ד 10:12, 19 בפברואר 2014 (UTC)
*הרבי רשם את הנהגותיו במחברות מיוחדות
*אדמו"ר הריי"צ שלח שלוחים לקבל את פניו והתבטא עליו בביטויים מיוחדים
*אדמו"ר הריי"צ שלח לו אגרות רבות המבארות את תוכנה הפנימי של חסידות חב"ד, פורסמו ב'התמים' ווארשה
*כאשר זקני החסידים התלוננו על ההוספות של הרבי במאמרים התבטא בצורה חריפה ביותר
*ישנו כרך שלם של אגרות קודש אליו, עם ביטויים נפלאים.
*הרבי 'חיקה' אותו על צעד ושעל.
*אין שיחה/מאמר של הרבי שאדמו"ר הריי"צ לא מוזכר!
*גם אחרי הנשיאות הרבי ביקר בציון שלו בתדירות גבוהה מאוד, וזו הייתה היציאה היחידה שלו מגבולות קראון הייטס משנת תשי"ז ואילך.

יש עוד הרבה מה לכתוב. כתבתי רק מה שנזכרתי תוך כדי כתיבה. [[מיוחד:תרומות/173.3.196.1|173.3.196.1]] 12:30, 19 בפברואר 2014 (UTC)

::אפשר לראות הרבה גם בספר 'סודו של הרבי'. אך חס ושלום לא להעתיק משם מסקנות.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ט באדר א' ה'תשע"ד 15:16, 19 בפברואר 2014 (UTC)

== בתבנית ==

בתבנית הפרטים על הרבי, ההפניה לערך על אביו של הרבי אינה פועלת. נא לבדוק ולתקן.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 13:52, 2 במאי 2016 (UTC)

:{{בוצע|}} -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ"ד בניסן ה'תשע"ו, 14:21 • '''יחי המלך המשיח!'''

== מדליה ==

האם מישהו מוכן להתנדב ולהוסיף פרטים על המדליה שקיבל הרבי בתשנ"ה מהקונגרס האמריקאי?  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 22:02, 17 במאי 2016 (UTC)

== פתיח ==

ערכתי את הפתיח על מנת לקשר לערך [[נצחיות חייו של הרבי]], ובינתיים שמתי לב שהפתיח הזה ממש בדיחה - חצי ממנו עוסק ביום ג' תמוז ובהתייחסות החסידים אליו... האם זה המידע היחיד שצריך הקורא לקבל על הרבי בשורות הראשונות? {{כתב קטן|ובכלל, כל הערך חייב שיפוץ רציני... ואולי יום יבוא...}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:32, ב' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:{{טופל|}} בשביל ההתחלה, וכולם מוזמנים לשפץ. ומדעסקינן בערך זה, יש להעיר שהוא מלא בפרטים קטנים וארוכים שלא צריכים להכתב בערך ביוגרפי מתומצת. תחשבו איך הקורא מבחוץ מרגיש כשהוא קורא על כל מיני אסיפות שבהם השתתף הרבי בשנות הפ"א, או על התיקונים של הרבי בעלי ההגהה של השיחה המוגהת הראשונה. כל אלו פרטים יפים וחשובים, אבל אין כאן מקומם - לכן לדעתי כדאי לפתוח ערכים חדשים מורחבים של [[הרבי בילדותו וצעירותו]], [[הרבי בברלין]], [[הרבי בפריז]], [[קבלת הנשיאות]] וכד' (כמו שיש כבר [[ברית אדמו"ר שליט"א]], [[חתונת אדמו"ר שליט"א]], [[הצלת הרבי והרבנית]]). ואת המידע כאן לקצר למינימום. דעתכם? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:34, י"ב בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::{{טופל}} שוב. ועדיין הערך זקוק לעריכה אנציקלופדית רצינית. למה, למה למען ה' הערך באתר התועבה מכובד יותר מכאן?!?! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:50, כ' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== שם הערך ==

למה צריכים ללכת בעיניים עצומות אחרי אתרים שונים ומשונים ולהוריד את התואר "רבי" משמו הק' של הרבי בערך?

ניחא בערכי חסידים, הרי אין לדבר סוף (וזה גם כנראה הסיבה שהביאה למדיניות בויקי להוריד תוארים משמות רבנים). אבל הרי יש יוצאים מן הכלל כמו [[רבי עקיבא]] או [[האר"י]], אם כן למה שרבותינו נשיאנו הקדושים לא יהיו יוצאים מן הכלל?

אולי צריכים בשביל חיפוש גוגל לקרוא לערך בשמותיהם הפרטיים של רבותינו ולא בתאריהם ("הרבי מליובאוויטש", "הרבי הריי"צ" וכד') - אף שגם זה לא בטוח בכלל - אבל הוספת המילה "רבי" בתחילת השם בודאי לא תפגע בכהוא זה. מחכה להסכמה ולשינוי זריז, • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:55, כ' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:כבר היה כאן דיון בתקופה אחרת, בה הצעתי לכלול שם רבי בכל מי שכיהן כאדמו"ר, ובכל גדול בישראל. לתת שם רבי רק לרבותינו נשיאינו? נשמע קצת מוזר, שלרבותינו נשיאינו כן, ולרבי [[זושא מאניפולי]], או לרבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] לא. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' באב ה'תשע"ו, למניינם 04:58, 24 באוגוסט 2016 (UTC)
::למען האמת לא מפריע לי "רבי" על כל האדמו"רים, אבל בנוגע לרבותינו נשיאנו זה ממש צורם. עם הסכמה של דעות נוספות בע"ה נביא לשינוי. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:02, כ' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::::אני סומך עליך שתפתח פסקה נמרצת באולמינו הממוזג עם הפניה לכאן, סע לשלום, המפתחות בפנים. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' באב ה'תשע"ו, למניינם 05:04, 24 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::כמו שתווכח '''רבי''' שלום, כבר התחלתי מעין וטעימה ממסקנת הדיון בפסקה הנ"ל באולם הדיונים (וכן בתחלת שורה זו). זאת כאשר הוספתי את התואר רבי לאחד מגדולי ישראל המשוטט במחוזותינו. {{קריצה|}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:11, כ' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::::::תודה רבה! אני דווקא לא שוקל כ"כ הרבה... ואפילו לא גבוה במיוחד. אבל זה בסדר, בלאו הכי התואר הוא לשם המשתמש שלי, ולא לי בעצמי. {{קריצה}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' באב ה'תשע"ו, למניינם 05:17, 24 באוגוסט 2016 (UTC)
::::::::סח לי אחד, שאחד הדברים שהפליאו בעיניו את מעלת חסידות חב"ד הוא: שבספר [[סיפורי חסידים (זוין)]] התואר [[אדמו"ר]] מופיע רק על [[אדמו"רי חב"ד]]. ולכאורה הוא הדין לגבי התואר [[רבי]] השקול כ[[ראש בני ישראל]].  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:23, 24 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::::::לענ"ד יהיה בזיון בכך לכמה מאלו שאדמו"ר הזקן החשיב את עצמן כתלמיד - חבר שלהם, למשל רבי [[אברהם המלאך]] או רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]]. וא"כ עדיף שלא להכנס לשאלה מי כן ומי לא, ולהסתפק בכך ששמות הערכים הם טכניים בלבד לצורך חיפוש, והמופיע בערך עצמו הוא הקובע. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' באב ה'תשע"ו, למניינם 05:26, 24 באוגוסט 2016 (UTC)
::::::::::לא מבין מה השאלה, ולא מבין למה צריך להכניס את זה לשאר הערכים שאינם רבותינו נשיאינו. מגיל אפס אני יודע שרבי יש רק אחד, ואדמו"רים הרבה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:55, 24 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::::::::רק אנא לפני שהדיון מתפזר (ובפרט שחלק הצביעו באולם הדיונים...) בא נסגור הסכמה לגבי רבו"נ, ואחר כך נמשיך לדון על השאר. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:57, כ' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

===הצבעה===
(הועתק מאולם הדיונים)
:{{בעד}}--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] • '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • כ' באב ה'תשע"ו
:{{בעד}} אם כי בהסתייגות. רק את נשיאי ישראל יש לכנות בתואר 'רבי' (ראש בני ישראל) ואת מנהיגי העדות וכדו' בתארי רב ואדמו"ר בלבד.--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 16:19, 24 באוגוסט 2016 (UTC)
:{{בעד}}--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! כ' באב ה'תשע"ו 16:23, 24 באוגוסט 2016 (UTC)
:{{בעד}} לרבותינו נשיאינו בלבד ו{{נגד}}{{נגד}}{{נגד}} לשאר הערכים שאינם מתשעת רבותינו נשיאינו. ואגב, לא הבנתי למה ההצבעה כאן ולא במקומה בדיון שמתקיים עליה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:57, 24 באוגוסט 2016 (UTC)
:{{בעד}} חב"דפדיה היא קודם כל חב"ד, ורק אח"כ היא גם פדיה.--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה ]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 14:56, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
:{{מצטרף}} ל[[משתמש:להתראות|להתראות]]. וכמו שכתבתי ב[[שיחה:מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|מנחם מנדל שניאורסון]].  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:39, 24 באוגוסט 2016 (UTC
:::בכוונה לא מצביע (הרב זמרוני אמר שצריך להצביע משיח ומאז הפנמתי שכל הצבעה בכל ענין זה דבר שלא שייך אלינו) אבל מביע את דעתי ש א) אפשר וראוי על ה"גוטער אידען" לכתוב הרב -ציון שמו :אדמור מ. יחד עם זאת חשוב ביותר לציין שצריך לצרף לתואר רבי את רבי מנחם מענדל מהורודוק.[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 21:16, 24 באוגוסט 2016 (UTC)
::::אני מציע להפעיל מיד את המסקנה המוסכמת כעת ולשנות את שבעת רבותינו נשיאנו. במקביל אפשר לפתוח דיון באולם על שאר מנהיגי הקהילות.

{{כתב קטן|הערה ל[[משתמש:דור השביעי]]: אנא הקפד לפתוח את תגובותיך בשורה נפרדת, ובתוספת סימן נקודותיים (:) אחד יותר מאשר בשורה שלפני כן, כמקובל בדפי שיחה}}. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:19, כ"א באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== שבת מברכים ==

בפסקה {{קפ|מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|נישואיו}} כתוב ש{{ציטוטון|לאחר חתונתו התגורר הרבי לתקופה קצרה בריגה. חמיו, הרבי הריי"צ, הטיל עליו אז להתוועד בשבתות מברכים ובימי חב"ד. כמו כן, החל הרבי הריי"צ להפנות אל הרבי שאלות בהלכה, קבלה וחסידות והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.}}

ולפי הידוע לי, זה היה אחד מה"[[תנאים (חתונה)]]" של הרבי (בנוסף ללהיות ער בליל שישי ושבת, ולא להכניס שום עצם זר לפה (כסתימות, שתלים ותותבות) - מפי השמועה (עכ"פ לי)).  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:31, 24 באוגוסט 2016 (UTC)

== דיסקוגרפיה ==

#האם מישהו יכול להסביר מה בדיוק צריך לכתוב שם?!
#אגב, האם יש בעיה לשים קישור כאן לאתר של [[JEM]]? ששם יש ריבוי וידיאו'ס של הרבי, וכן סקירות כמו [[שנים ראשונות (סרט)]] וכיו"ב.

* לדעתי צריך להריץ את הערך הזה להיות [[חב"דפדיה:ערכים מומלצים|ערך מומלץ]]
 •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:42, 24 באוגוסט 2016 (UTC)
:אם עושים את זה ערך מומלץ - בוודאי שזה 'חייב' להיות בתוספת התואר 'רבי'. כמו"כ, מה דעתכם שבסוגריים של ערך זה יהיה כתוב 'אדמו"ר שליט"א מלך המשיח'. לענ"ד הוא נצרך וחשוב '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • כ' באב ה'תשע"ו
::הדיסקוגרפיה לענ"ד מיותרת. אין בעיה לקשר לjem. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:54, 24 באוגוסט 2016 (UTC)
:::אני בעד שיהיה בסוגריים:"אדמו"ר שליט"א מלך המשיח", שיהיה ברור לכתחילה במאי עסקינן ע"ד דברי הרבי בנוגע להכרזה - "משיח נאו", שזה הדבר הראשון שאומרים ליהודי, ולא אחרי פתיחה 'נורמלית' יותר.) [[יחי המלך]]! --[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה ]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 15:00, 25 באוגוסט 2016 (UTC)

== כתיב... ==

א. מדוע "לובביץ'/ליובאוויטש" למה אי אפשר לאמץ כתיב אחיד?

ב. ענין שעוררתי עליו שמונה מאות פעם לפחות ועדיין לא קיבלתי תגובה הולמת. מדוע שמו הק' של הרבי נרשם ללא עיי"ן '''בניגוד לדעתו הקדושה''' כפי שכתב להרב זליגסון מה'היום יום'?????????????
'''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''
:יש דיון לעיל בנושא (גוגל). --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 18:28, 10 באוקטובר 2016 (UTC)
::אוקיי, טיעון זה (על אף שלדעתי אינו אמור להכריע, מי שאינו חב"דניק יעדיף את הערך בויקיפדיה) הוא אך ורק לגבי הרבי, וגם זה רק בכותרת הדף. מה עם שאר עשרות ה"מנדל" כאן? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''
:::::רובם כבר הוחלפו (היום). --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 19:28, 10 באוקטובר 2016 (UTC)
::::::איך אפשר להגיד שלרבי לא קוראים מנחם מענדל! הרי בברית של הרבי קראו לו מנחם מענדל, וכך קראו גם לאדמו"ר הצמח צדק וכן קראו כך לרבי מנחם מענדל מויטבסק!.--גמר חתימה טובה [[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[ח' בתשרי]] [[ה'תשע"ז]] 18:47, 10 באוקטובר 2016 (UTC)

== תואר אקדמאי ==

{{א|ינון גלעדי}}, ברצינות... אינני יודע למה אתה כ"כ נאחז בקרנות המזבח על הקטגוריה הזו, אבל לדחוף אותה עד כאן? כשכתבתי ב[[שיחת קטגוריה:בעלי תואר אקדמאי]] הייתי בטוח שזה ברור שעד לכאן זה לא יגיע, ורגע אח"כ עשית את זה... אם אתה לא מבין כמה זה מגוחך, אני מציע לך לפתוח את הערך על הרבי בויקיקליפה ולקבל משם השראה לעוד כמה קטגוריות על הרבי (מהנדסי חשמל, בוגרי סורבון ועוד ועוד...) • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:31, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

== מחיקה ==

פעם היה כאן [[:תבנית:למחוק]]

א"א לשים בערך אז אני שם בדף שיחה. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 10:39, י"ד בטבת, ה'תשע"ז ''(12 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

:בטעות שמתי את התבנית כאן במקום במקום אחר. צריך להוריד את התבנית? בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 22:59, י"ד בטבת, ה'תשע"ז ''(12 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

::המקום של התבנית הוא [[שיחה:מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|כאן]]. התבלבלתי כי הדף שיחה שם שימש כדף הפניה לכאן, ולא שמתי לב. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 23:25, י"ד בטבת, ה'תשע"ז ''(12 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== העין ==

בכל ניר המכתבים כתוב מנחם מענדל שניאורסאהן - ליובאוויטש

אם כן מה הועילו מי שכותב בעברית "שניאורסון" ובשם הפרטי באידיש "מענדל".
החליטו כך או כך. לדעתי (העניה) כשמדובר בדמוי ויקיפדיה השאירו את העברית, וכתבו שבידיש השם הוא מענדל, ושבידיש שם המשפחה הוא שניאורסאהן, וכפי שהיה קודם. נראה שהשינוי האחרון בודאי אינו הדרך. הצלחה רבה עם כמ"ד [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] כ"א באייר ה'תשע"ז 00:24, 17 במאי 2017 (UTC)

== למפעילי המערכת ==

בעקבות ההעברה לע', יש לתקן הרבה מההפניות לערך זה ע"י החלפת הטקסט הבא:
<nowiki>
#הפניה [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)]]

ב:

#הפניה [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)]]</nowiki>

יישר כח! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:45, י"ז בסיוון ה'תשע"ז
:בוצע. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י"ז בסיוון ה'תשע"ז, למניינם 23:55, 11 ביוני 2017 (UTC)

== משוב ==

--[[מיוחד:תרומות/212.199.240.150|212.199.240.150]] 11:32, 13 בדצמבר 2017 (UTC)צריך להוסיף תאריך פטירה ג' תמוז תשנ''ד כנראה שאתם לא ידעתם את זה חבל{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.199.240.150|212.199.240.150]] 11:32, 13 בדצמבר 2017 (UTC)

== פתיח ==

לגבי הקטע "אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים שהוא ממשיך לחיות בחיים נצחיים. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים להתגלות הרבי כמלך המשיח", לדעתי כדאי לשנות מספר פרטים:
א) פשיטא שכל חסידי חב"ד סוברים שהרבי ממשיך לחיות בחיים נצחיים (לכה"פ כמבואר באגה"ק סי' ז"ך), אך הקורא הרגיל יבין שכלל חסידי חב"ד סוברים שהרבי "חי בגוף גשמי כפשוטו ממש" כו', דבר שאינו נכון כלל וכלל, ולכן (באם לא יסכימו (לעשות את העדיף בעיני) למחוק את הקטע "אם ... נצחיים" לגמרי) עדיף לכתוב: "מאמינים חלק מהחסידים שהוא ממשיך" כו'.
ב) "כולם .. ומצפים להתגלות הרבי כמלך המשיח", קשה לכתוב "כולם" ועי"ז להוציא את רי"ס, רשב"ל, רב"א ועוד (אינני סובר כמותם, חלילה) מכלל חסיד חב"ד (אע"פ שבהתוועדויות ובשיחות פנימיות ניתן לעתים לדבר בצורה כזו, אך ודאי לא בצורה פומבית).{{משוב}} [[משתמש:ליובאוויטשער|ליובאוויטשער]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשער|שיחה]] 18:07, 16 בדצמבר 2017 (UTC)

מגילת אנטיוכוס

2017-12-16T17:06:15Z

ליובאוויטשער: /* כותרת */

'''מגילת אנטיוכוס''' (מכונה גם בשם '''מגילת חנוכה''', '''מגילת בני חשמונאי''', ו'''מגילה יוונית''') הינה מדרש אגדה מתקופת ה[[גמרא]] שלא נכלל עם כ"ד ספרי הקודש, המספר את אירועי [[חג החנוכה]].

==כתיבת המגילה==
הגמרא ב[[מסכת יומא]]{{הערה|כט, א.}} פוסקת, כי [[מגילת אסתר]] היא "סוף כל הניסים שניתנו לכתוב".

אף שחכמי ישראל לא סמכו את ידיהם על מגילה זו, נכתבה 'מגילת [[אנטיוכוס]]' בשפה ה[[ארמית]], המספרת בקיצור את השתלשלות אירועי חג [[חנוכה]] (בצורה מעט שונה מהסיפור כפי שהוא מופיע בספרי המכבים ובספר 'קדמוניות היהודים').

[[רבי סעדיה גאון]] חיבב מגילה זו מאוד, תרגם את המגילה ל[[לשון הקודש]] ולערבית, קבע שהיא חוברה כבר בימי החשמונאים{{הערה|בשונה מהמופיע בספר 'הלכות גדולות' (דפוס ורשה תרל"ה - עמוד 282) שהיא חוברה על ידי זקני בית שמאי ובית הלל. על קביעתו זו של הרס"ג קמו מערערים היות והוא מונה ב'ספר הגלוי' גם חלק מבני חשמונאי כמחברי המגילה בעוד שהם נהרגו בעיצומה של המלחמה.}}, הוסיף לה הקדמה והעיד שבימי קדם היתה מנוקדת ומפוסקת לפסוקים ופרשיות ומוטעמת בטעמי המקרא, ואף הביא ממנה ראיות בספרי ההלכה שלו.

[[הרבי]] מזכיר את המגילה כמה פעמים בשיחותיו, ומציין שהיא הובאה בספרי גדולי ישראל ולכן היא נחשבת למקור בר סמכא{{הערה|1=ראה שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4609&st=&pgnum=245 מוצאי זאת חנוכה תשל"ד]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=&pgnum=338&hilite= מוצאי ש"פ מקץ תשל"ח].}}.

==תוכן המגילה==
*המגילה פותחת בתיאור מלכותו של אנטיוכוס ובגזירות שהחליט לגזור על היהודים הנוגעות למצוות היסודיות: שמירת ה[[שבת]], [[קידוש החודש]] ו[[ברית מילה]]. אנטיוכוס שולח את ניקנור שר צבאו לעלות ל[[ירושלים]] אל [[בית המקדש]], וניקנור כובש את ירושלים ומקריב בבית המקדש קרבנות ל[[עבודה זרה]]. יוחנן בן מתתיהו [[כהן גדול|הכהן הגדול]] מצליח בערמה להרוג את ניקנור ולאחר מכן יוצא במלחמה על צבאו, והורג בהם מאות אלפים.
*אנטיוככוס שולח את בגריס להלחם ביהודים במקום ניקנור. בגריס עולה לירושלים וממשיך בגזירות. היהודים ממשיכים לקיים את המצוות ב[[מסירות נפש]] ורבים נהרגים בשל כך. בניו של מתתיהו נלחמים בצבאו ומביסים אותו, ובגריס נמלט אל אנטיוכוס בחזרה.
*בגריס חוזר למלחמה על ירושלים, לאחר שגייס צבא גדול מהמדינות השכנות. הוא כובש את בית המקדש ובוקע בחומת המקדש שלש עשרה פרצות. חמשת בני מתתיהו יוצאים למלחמה עליו, במהלכה נהרג יהודה. לאחר מות יהודה מצטרף מתתיהו לבניו למלחמה. במהלך מלחמה זו נהרג אלעזר כשטבע בפרש הפילים של הצבא היווני אותם ניסה להרוג. החשמונאים מנצחים בקרב, בגריס נהרג ואנטיוכוס נמלט ומת בבריחתו.
*החשמונאים נכנסים לבית המקדש ומטהרים אותו. אז מתרחש [[נס פך השמן]].

==קריאתה==
מנהג קריאת מגילת אנטיוכוס בחנוכה הונהג בכמה קהילות יהודיות. הוא מוזכר אצל רבי [[ישעיה דטראני]]{{הערה|תוספות רי"ד סוכה מד, א.}} ובספר שבלי הלקט{{הערה|סימן קע"ד.}}, שם כותבים שאין לברך על קריאה זו כיון שאינה אלא מנהג. מנהג קריאת המגילה מוזכר גם בשיחות הרבי כמה פעמים{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ט"ו ע' 368. שיחת ש"פ וישב תש"נ בתחילתה ([http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=540&ArticleID=1535 התוועדויות חלק ב' עמוד 43]).}}.

==בתורת החסידות==
הרבי מציין שישנם מספר הבדלים בולטים בין מגילת אנטיוכוס לבין [[מגילת אסתר]], הנקראת ב[[חג הפורים]]:

* מגילה זו לא נכללה בכ"ד כתבי הקודש{{הערה|אף שהיא נכללת במספר כתבי יד של התנ"ך.}}.
* לא קבעו כחובה לקרוא בה בחג החנוכה (וגם הקוראים אותה אינם מברכים כיון שאינה חובה, כנ"ל).
* מגילה זו נקראת על שמו של אנטיוכוס הרשע, שגזר את [[גזירות אנטיוכוס|הגזירות באותם ימים]], בשונה ממגילת אסתר הנקראת על שם [[אסתר]] שהביאה את הישועה.

הרבי מסביר שהסיבה לכל הבדלים אלו נעוצה במהותו של חג החנוכה, שהיא - להאיר את החושך דווקא (כפי שרואים בכך שמדליקים [[נרות חנוכה]] דווקא לאחר שתשקע החמה ודווקא על פתח ביתו מבחוץ). ענין זה מתבטא גם במגילת אנטיוכוס, שענינה הוא הבירור של [[אומות העולם]] שגם כפי שהם במקומם ובשפתם, במקום הכי רחוק מאור הקדושה, מאיר בהם האור והם מתבררים - על ידי שמגילה זו נעשית חלק מהתורה (ומובאת בספרי גדולי ישראל){{הערה|שיחת ש"פ וישב תש"נ הנ"ל.}}.

== זיהויה עם מגילת בני חשמונאי==
יש אומרים שמגילה זו היא מגילת בני חשמונאי המוזכרת ב[[הלכות גדולות]] וכפי שבכמה מקומות מוזכרת מגילת בני חשמונאי והכוונה למגילה שלנו, אך [[הרבי]] כותב שהמגילה המוזכרת שם היא [[ספר חשמונאים]].

==לקריאה נוספת==
* נתן פריד, בתוך: '''מנהגי ישראל''' (שפרבר) חלק ה', עמודים 102-113.
*'''אנציקלופדיה תלמודית''', ערך 'חנוכה' עמוד שסא.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.daat.ac.il/daat/shabat/hanuka/megilat-2.htm המגילה]''' בפורמט טקסט, באתר 'דעת'

{{חנוכה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חנוכה]]

מגילת אנטיוכוס

2017-12-16T17:01:35Z

ליובאוויטשער:

'''מגילת אנטיוכוס''' (מכונה גם בשם '''מגילת חנוכה''', '''מגילת בני חשמונאי''', ו'''מגילה יוונית''') הינה מדרש אגדה מתקופת ה[[גמרא]] שלא נכלל עם כ"ד ספרי הקודש, המספר את אירועי [[חג החנוכה]].

==כתיבת המגילה==
הגמרא ב[[מסכת יומא]]{{הערה|כט, א.}} פוסקת, כי [[מגילת אסתר]] היא "סוף כל הניסים שניתנו לכתוב".

אף שחכמי ישראל לא סמכו את ידיהם על מגילה זו, נכתבה 'מגילת [[אנטיוכוס]]' בשפה ה[[ארמית]], המספרת בקיצור את השתלשלות אירועי חג [[חנוכה]] (בצורה מעט שונה מהסיפור כפי שהוא מופיע בספרי המכבים ובספר 'קדמוניות היהודים').

[[רבי סעדיה גאון]] חיבב מגילה זו מאוד, תרגם את המגילה ל[[לשון הקודש]] ולערבית, קבע שהיא חוברה כבר בימי החשמונאים{{הערה|בשונה מהמופיע בספר 'הלכות גדולות' (דפוס ורשה תרל"ה - עמוד 282) שהיא חוברה על ידי זקני בית שמאי ובית הלל. על קביעתו זו של הרס"ג קמו מערערים היות והוא מונה ב'ספר הגלוי' גם חלק מבני חשמונאי כמחברי המגילה בעוד שהם נהרגו בעיצומה של המלחמה.}}, הוסיף לה הקדמה והעיד שבימי קדם היתה מנוקדת ומפוסקת לפסוקים ופרשיות ומוטעמת בטעמי המקרא, ואף הביא ממנה ראיות בספרי ההלכה שלו.

[[הרבי]] מזכיר את המגילה כמה פעמים בשיחותיו, ומציין שהיא הובאה בספרי גדולי ישראל ולכן היא נחשבת למקור בר סמכא{{הערה|1=ראה שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4609&st=&pgnum=245 מוצאי זאת חנוכה תשל"ד]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=&pgnum=338&hilite= מוצאי ש"פ מקץ תשל"ח].}}.

==תוכן המגילה==
*המגילה פותחת בתיאור מלכותו של אנטיוכוס ובגזירות שהחליט לגזור על היהודים הנוגעות למצוות היסודיות: שמירת ה[[שבת]], [[קידוש החודש]] ו[[ברית מילה]]. אנטיוכוס שולח את ניקנור שר צבאו לעלות ל[[ירושלים]] אל [[בית המקדש]], וניקנור כובש את ירושלים ומקריב בבית המקדש קרבנות ל[[עבודה זרה]]. יוחנן בן מתתיהו [[כהן גדול|הכהן הגדול]] מצליח בערמה להרוג את ניקנור ולאחר מכן יוצא במלחמה על צבאו, והורג בהם מאות אלפים.
*אנטיוככוס שולח את בגריס להלחם ביהודים במקום ניקנור. בגריס עולה לירושלים וממשיך בגזירות. היהודים ממשיכים לקיים את המצוות ב[[מסירות נפש]] ורבים נהרגים בשל כך. בניו של מתתיהו נלחמים בצבאו ומביסים אותו, ובגריס נמלט אל אנטיוכוס בחזרה.
*בגריס חוזר למלחמה על ירושלים, לאחר שגייס צבא גדול מהמדינות השכנות. הוא כובש את בית המקדש ובוקע בחומת המקדש שלש עשרה פרצות. חמשת בני מתתיהו יוצאים למלחמה עליו, במהלכה נהרג יהודה. לאחר מות יהודה מצטרף מתתיהו לבניו למלחמה. במהלך מלחמה זו נהרג אלעזר כשטבע בפרש הפילים של הצבא היווני אותם ניסה להרוג. החשמונאים מנצחים בקרב, בגריס נהרג ואנטיוכוס נמלט ומת בבריחתו.
*החשמונאים נכנסים לבית המקדש ומטהרים אותו. אז מתרחש [[נס פך השמן]].

==קריאתה==
מנהג קריאת מגילת אנטיוכוס בחנוכה הונהג בכמה קהילות יהודיות. הוא מוזכר אצל רבי [[ישעיה דטראני]]{{הערה|תוספות רי"ד סוכה מד, א.}} ובספר שבלי הלקט{{הערה|סימן קע"ד.}}, שם כותבים שאין לברך על קריאה זו כיון שאינה אלא מנהג. מנהג קריאת המגילה מוזכר גם בשיחות הרבי כמה פעמים{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ט"ו ע' 368. שיחת ש"פ וישב תש"נ בתחילתה ([http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=540&ArticleID=1535 התוועדויות חלק ב' עמוד 43]).}}.

==בתורת החסידות==
הרבי מציין שישנם מספר הבדלים בולטים בין מגילת אנטיוכוס לבין [[מגילת אסתר]], הנקראת ב[[חג הפורים]]:

* מגילה זו לא נכללה בכ"ד כתבי הקודש{{הערה|אף שהיא נכללת במספר כתבי יד של התנ"ך.}}.
* לא קבעו כחובה לקרוא בה בחג החנוכה (וגם הקוראים אותה אינם מברכים כיון שאינה חובה, כנ"ל).
* מגילה זו נקראת על שמו של אנטיוכוס הרשע, שגזר את [[גזירות אנטיוכוס|הגזירות באותם ימים]], בשונה ממגילת אסתר הנקראת על שם [[אסתר]] שהביאה את הישועה.

הרבי מסביר שהסיבה לכל הבדלים אלו נעוצה במהותו של חג החנוכה, שהיא - להאיר את החושך דווקא (כפי שרואים בכך שמדליקים [[נרות חנוכה]] דווקא לאחר שתשקע החמה ודווקא על פתח ביתו מבחוץ). ענין זה מתבטא גם במגילת אנטיוכוס, שענינה הוא הבירור של [[אומות העולם]] שגם כפי שהם במקומם ובשפתם, במקום הכי רחוק מאור הקדושה, מאיר בהם האור והם מתבררים - על ידי שמגילה זו נעשית חלק מהתורה (ומובאת בספרי גדולי ישראל){{הערה|שיחת ש"פ וישב תש"נ הנ"ל.}}.

== כותרת ==
יש אומרים שמגילה זו היא מגילת בני חשמונאי המוזכרת ב[[הלכות גדולות]], אך [[הרבי]] כותב שהמגילה המוזכרת שם היא [[ספר חשמונאים]].

==לקריאה נוספת==
* נתן פריד, בתוך: '''מנהגי ישראל''' (שפרבר) חלק ה', עמודים 102-113.
*'''אנציקלופדיה תלמודית''', ערך 'חנוכה' עמוד שסא.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.daat.ac.il/daat/shabat/hanuka/megilat-2.htm המגילה]''' בפורמט טקסט, באתר 'דעת'

{{חנוכה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חנוכה]]

שיחה:מיהו יהודי

2017-10-21T19:21:16Z

ליובאוויטשער: /* למה לא שומעים? */ פסקה חדשה

הפסקה התבטאות נדירה בערך היא תמצות של דברים ששמעתי השנה בש"פ בהעלותך מהרב יוסף העכט שהיה נוכח בהתוועדות. הרבי בשיחה אמר נכון שיש לו סמיכה לרבנות אבל מה לעשות שהוא הולך כל יום למנהטן, אולי אם גם אני הייתי הולך ייתכן ולא הייתי רואה. הרבי הביא גם את הביטוי 'דעת בעל הבתים היפך דעת תורה'.
--[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 07:40, 8 ביוני 2010 (UTC)

:נכון שיש "לו" - למי? לר' יוסף העכט? --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ"ו בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 07:42, 8 ביוני 2010 (UTC)

:כך הרבי אמר בהתוועדות כמובן בלי להזכיר את שמו של הרב (העכט היה באותו העת בחור ב - 770).{{שכח|ll}}

== שם הערך ==

לשעתי שי להחליף ל[[שלימות העם]], 'מיהו יהודי' הוא סוגיה בהלכה--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:39, 9 בנובמבר 2015 (UTC)

:מיהו יהודי הוא השם המוכר והמקובל לפרשה. גם הרבי כינה זאת פעמים אין ספור "הגזירה הנוראה של מיהו יהודי" וכדומה. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:02, 9 בנובמבר 2015 (UTC)
::אין ספק שהדיון מכונה 'מיהו יהודי' וממילא מסקנת החוק במדינת ישראל מכונה גם כן 'מיהו יהודי' (ראה תוכן ערך זה בויקיפדיה) אמנם מאבקו של הרבי הוא למען שלמות העם (כלומר הרבי במאבקו לא המציא את המושג 'מיהו יהודי' אלא רק זעק על כך שגם בחוקה אמור להיות כך) מקווה שהובנתי.. למרות זאת כל זמן שאין עוד ערך על נושא מיהו יהודי (או מלידה או ע"י גיור כהלכה וכל הפרטים שבהלכה וחסידות וכו') באמת קשה לדון בזה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:55, 9 בנובמבר 2015 (UTC)

== שינוי סטטוס ==

אני מקווה שלא יכעסו עלי החברים הנכבדים על שינוי הסטטוס מ'בעריכה' לזקוק לכך...
א"א לכתוב בעריכה על ערך שלא נערך כבר שנים...

תיקנתי סה"כ כמה תיקוני לשון קלים לסגנון יותר אנצי' ופחות סיפורי. צריך להוסיף חומר ולאמת את הרשומות הבלתי מוכחות שרשומות כאן [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 07:01, 10 בנובמבר 2015 (UTC)
:אתה צודק בהחלט. למיטב זכרוני אין להציב תבנית בעריכה למשך יותר משבוע. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 17:42, 14 בנובמבר 2015 (UTC)

== הוראה לשלוחים ==

יש כאן כמה דברים תמוהים מהלשון שכתוב שהרבי אמר לאברמ'ל שם טוב משמע שאין כבר עניין לעסוק בזה כלל (ולפי"ז הרי זה רק במיהו יהודי וגם אינו הוראה לשלוחים בלבד) בהמשך מדובר על כל העניינים של ארץ ישראל (וצ"ע המקור לשמועה שמדובר בשלימות הארץ דווקא) וההוראה אינה שאין להתעסק אלא שלשלוחים אין להתעסק יש משיהו שיש לו הבהרות בעניין ומקורות?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:21, 10 בנובמבר 2015 (UTC)

== למה לא שומעים? ==

לערך משנות הנו"ן לא ראיתי כמעט מזכירים את הנושא כנושא עכשווי אלא רק כהסטורי', ולא נכתב על זה דבר בערך (מלבד ברמז בנוגע להוראות הרבי לשלוחים). מישהו יודע פרטים ויכול להוסיף?--[[משתמש:ליובאוויטשער|ליובאוויטשער]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשער|שיחה]] 19:21, 21 באוקטובר 2017 (UTC)