https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%91חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-10T22:28:44Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=672643שניאור זלמן שמוטקין2024-04-05T08:42:32Z<p>לולב: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד מתקופת [[הצמח צדק]]|אחר=חסיד מתקופת [[הרש"ב]] ו[[הריי"צ]]|ראו=שניאור זלמן שמוטקין (השני)}}<br />
הרב '''שניאור זלמן שמוטקין''', היה מחסידיו הנאמנים של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. היה דר בכפר [[הוניאנקע]] סמוך ל[[דוקשיץ]] ובשנים האחרונות היה דר ב[[דוקשיץ]], כינויו היה ר' '''זלמן הוניאנקער''' ע"ש הכפר.<br />
<br />
הוא היה איש רוחני. היה בא בכל בקר לבהכנ"ס לשמוע תפילת השחר ברכו וקדושה והקדישים ואחר כך הלך לטבול. לאחר מכן היה לומד [[ליקוטי תורה]], ומתפלל עד שעה השני' אחר הצהרים. בעיר מולדתו ספג לתוכו את אוירת החסידות ורוחה מילדותו, הן מהוריו והן מעדת החסידים במקום. מקטנותו אהב להיות נוכח בהתוועדויות חסידיות, הגם שטרם הבין מה ועל מה מדובר שם. ככל שגדל, והדברים הנוהרו לו יותר ויותר - כך גברה והלכה השתוקקותו להתוועדויות-רעים חסידיות. גם הניגונים - אשר כדברי [[אדמו"ר הזקן]] - הם קולמוס הנפש, השאירו בנפשו רושם עז וחותם עמוק.<br />
<br />
התקשרותו לרבי הצמח צדק הייתה לשם דבר. וכמים הפנים לפנים - אף הרבי החזיק לו [[אהבה]] וחיבה.<br />
כל שנה היה מסתופף בצל קורת הרבי, בחודש השביעי - חודש תשרי. ורש"ז היה זוכה להרבה קירוב מהצ"צ בבואו ל"בית חיינו" ב[[ליובאוויטש]] הבירה.<br />
<br />
בשנת [[ת"ר]] בערך בא בברית ה[[נישואין]] עם זוג' מרת ליבא. ובשנת [[תר"א]] נולדה לו בת (מרת פייגא, לימים אשת הרב הנודע ר' [[יוסף הורביץ']], המכונה ר' יוז'יק ווארשעווער).<br />
<br />
בשנת [[תרי"ח]] (טו"ב שנים לאחר לדת בתו הבכירה) זכה רש"ז לברכה לבן זכר, מרבו הצ"צ. ובשנת תרי"ט, נולד בנו יחידו, הלא הוא ה[[משפיע]] הנודע הרב [[דובער משה שמוטקין]].<br />
<br />
==משפחתו== <br />
*בנו, הרב [[דובער משה שמוטקין]]<br />
*חתנו, הרב [[יוסף הורביץ']]<br />
*נכדו, הרב [[שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)|שניאור זלמן שמוטקין]]<br />
*נכדו, הרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]], ראש ישיבת תו"ת בלודז'<br />
*נכדו, הרב יהודה לייב רסקין, בן הרב [[חיים בן-ציון רסקין]]<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:שמוטקין שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שמוטקין]]</div>לולבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=672642שניאור זלמן שמוטקין2024-04-05T08:41:58Z<p>לולב: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד מתקופת [[הצמח צדק]]|אחר=חסיד מתקופת [[הרש"ב]] ו[[הריי"צ]]|ראו=שניאור זלמן שמוטקין (השני)}}<br />
הרב '''שניאור זלמן שמוטקין''', היה מחסידיו הנאמנים של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. היה דר בכפר [[הוניאנקע]] סמוך ל[[דוקשיץ]] ובשנים האחרונות היה דר ב[[דוקשיץ]], כינויו היה ר' '''זלמן הוניאנקער''' ע"ש הכפר.<br />
<br />
הוא היה איש רוחני. היה בא בכל בקר לבהכנ"ס לשמוע תפילת השחר ברכו וקדושה והקדישים ואחר כך הלך לטבול. לאחר מכן היה לומד [[ליקוטי תורה]], ומתפלל עד שעה השני' אחר הצהרים. בעיר מולדתו ספג לתוכו את אוירת החסידות ורוחה מילדותו, הן מהוריו והן מעדת החסידים במקום. מקטנותו אהב להיות נוכח בהתוועדויות חסידיות, הגם שטרם הבין מה ועל מה מדובר שם. ככל שגדל, והדברים הנוהרו לו יותר ויותר - כך גברה והלכה השתוקקותו להתוועדויות-רעים חסידיות. גם הניגונים - אשר כדברי [[אדמו"ר הזקן]] - הם קולמוס הנפש, השאירו בנפשו רושם עז וחותם עמוק.<br />
<br />
התקשרותו לרבי הצמח צדק הייתה לשם דבר. וכמים הפנים לפנים - אף הרבי החזיק לו [[אהבה]] וחיבה.<br />
כל שנה היה מסתופף בצל קורת הרבי, בחודש השביעי - חודש תשרי. ורש"ז היה זוכה להרבה קירוב מהצ"צ בבואו ל"בית חיינו" ב[[ליובאוויטש]] הבירה.<br />
<br />
בשנת [[ת"ר]] בערך בא בברית ה[[נישואין]] עם זוג' מרת ליבא. ובשנת [[תר"א]] נולדה לו בת (מרת פייגא, לימים אשת הרב הנודע ר' [[יוסף הורביץ']], המכונה ר' יוז'יק ווארשעווער).<br />
<br />
בשנת [[תרי"ח]] (טו"ב שנים לאחר לדת בתו הבכירה) זכה רש"ז לברכה לבן זכר, מרבו הצ"צ. ובשנת תרי"ט, נולד בנו יחידו, הלא הוא ה[[משפיע]] הנודע הרב [[דובער משה שמוטקין]].<br />
<br />
==משפחתו== <br />
*בנו, הרב [[דובער משה שמוטקין]]<br />
*חתנו, הרב [[יוסף הורביץ']]<br />
*נכדו, הרב [[שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)|שניאור זלמן שמוטקין]]<br />
*נכדו, הרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]], ראש ישיבת תו"ת בלודז'<br />
*נכדו, הרב יהודה לייב רסקין, בן הרב [[חיים בנציון רסקין]]<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:שמוטקין שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שמוטקין]]</div>לולבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94&diff=672641ורשה2024-04-05T08:37:00Z<p>לולב: </p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br />
'''וורשא''' (גם: ורשה) (בפולנית: '''warszawa''') היא עיר הבירה של [[פולין]]. עד לפני [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה בירת ומרכז יהדות פולין, בה התקיימה גם קהילת חסידי חב"ד.<br />
[[קובץ:Shutterstock 190990370.jpg|ממוזער|וורשא]]<br />
==המניע להקמת הקהילה== <br />
קהילת חב"ד בוורשה הוקמה בעקבות 'גירוש מוסקבה', כאשר שלטונות [[רוסיה]] הורו בחורף [[תרנ"א]] לגרש את יהודי העיר, קבוצה מהמגורשים חסידי [[אדמו"ר הרש"ב]], התיישבה בוורשה ברית פולין שהייתה באותם ימים מרכז יהודי חשוב. הם הקימו בית כנסת חב"די בנוסח [[האר"י]] וניהלו קהילה חב"דית לכל דבר. זה היה הגרעין ממנו החלה לצמוח קהילה גדולה ומפוארת שמנתה מאות משפחות, שלימים נפוצו גם לערים נוספות בפולין, אבל הקהילה המרכזית נותרה בוורשה. על קהילה זו נמנו חסידים דגולים רבים ובהם רבנים, [[משפיע|משפיעים]], ואברכים בוגרי ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בברית-המועצות ופולין.<br />
<br />
==ביקור אדמו"ר הריי"צ==<br />
לאחר [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|שחרורו של אדמו"ר הריי"צ מהכלא הרוסי]] ופעולותיהם של נציגי הממשל לדחוק אותו לצאת מחוץ למדינה, בסיומו של חודש תשרי תרפ"ח יצא אדמו"ר הריי"צ את גבולות רוסיה אל ריגא בירת לטביה. שלושה מנכבדי חסידי חב"ד בפולין הציעו שאדמו"ר הריי"צ יבוא להתגורר בוורשה והם ידאגו לכל צרכיו{{הערה|הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (וורשא)|שרגא פייביש זלמנוב]], הרב [[שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)|שניאור זלמן שמוטקין]] והרב [[יחיאל צבי גוראריה]].}}, אך אדמו"ר הריי"צ סירב בכתבו "הגם כי טעמיהם נכונים המה, אבל לרגלי סיבות שונות ונימוקים אדירים - בלתי אפשרי הוא".<br />
<br />
תמורת זאת, בבוקרו של יום שני [[כ"ט שבט]] [[תרפ"ח]] הגיע אדמו"ר הרי"צ לביקור בעיר באמצעות הרכבת, ובכך תמו 13 שנים של פרידה בהן חסידי חב"ד שבפולין לא ראו את הרבי{{הערה|תיאור הביקור במפורט, בתוך שבועון בית משיח כ"ג שבט תשפ"א עמוד 40, במדור 'רגעים בליובאוויטש'.}}.<br />
<br />
רבים מתושבי העיר ובראשם [[רבנים]] חשובים וראשי ישיבות המתינו לקבל את פניו של הרבי והעומס בתחנת הרכבת היה כבד, ותלמידי ישיבת תומכי תמימים בוורשה היו צריכים להתאמץ על מנת לפלס דרך לרבי שיוכל לצאת לרכב שהסיע אותו לבית משפחת הרב [[שניאור זלמן שמוטקין]] בחצר מאלעוואקי 7, ששימש את הרבי לאורך ימי הביקור.<br />
<br />
הרבי נותר בעיר במשך למעלה משבועיים בהן שקד על לימודו ועבודתו בשעות הבוקר, קיבל רבנים ואדמו"רים בשעות הצהריים במעונות, ובשעות הערב את הציבור שביקש לעבור לפניו לקבל שלום.<br />
<br />
בלילות שבת אמר הרבי מאמר חסידות במשך שעתיים וחצי בפני אלפי יהודים באחד מבתי הכנסת הגדולים שבעיר, ובהמשך השבוע ביקר מספר פעמים בסניף ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]], ואף סעד עם תלמידי הישיבה את סעודת פורים שנמשכה כמעט 11 שעות רצופות.<br />
<br />
עם סיום הביקור כשנשאל הרבי לשביעות רצונו, הגיב הרבי: "תודה לא-ל יתברך, אני מאוד שבע רצון מוורשה, מאנ"ש, ובראשם - מהישיבה".<br />
<br />
==תומכי תמימים==<br />
{{ערך מורחב|תומכי תמימים ורשה}}<br />
מחודש [[ניסן]] [[תרפ"א]] פעלה בוורשה גם [[תומכי תמימים ורשה|ישיבת תומכי תמימים]], אותה ניהלו הרב [[דובער משה שמוטקין]] והרב [[שרגא פייביש זלמנוב]].<br />
<br />
==וורשא בזמן השואה==<br />
{{להשלים}}<br />
בימי [[השואה]], רוב חסידי חב"ד בוורשה נספו. אך שרידים מעטים ניצלו, ולאחר השואה לא שבו לורשה.<br />
<br />
==יהדות וורשא כיום==<br />
כיום מכהן כ[[שליח הרבי]] בעיר ה[[רב (תואר)|רב]] [[שלום דב בער סטמבלר]], הפועל להפצת יהדות בקרב יהודי המקום.<br />
בנוסף לכך, פועל בעיר רב הקהילה המקומית ורבה הראשי של פולין הרב יוסף מיכאל שודריך.<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תומכי תמימים וורשא]]<br />
*[[פולין]]<br />
*[[שלום דוב בער סטמבלר]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]''', [[קה"ת]], [[תשע"א]].<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]], {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/497.pdf גיליון מספר 497] עמודים 44 - 50<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1873 קהילת חב"ד בוורשה מתוך שבועון בית משיח] {{קישור שבור}}<br />
{{ערים בפולין}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:פולין]]<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]</div>לולבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=672640ראובן הלמן2024-04-05T08:34:49Z<p>לולב: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=תושב [[כפר חב"ד]] שזכה לקירובים מיוחדים מהרבי|אחר=סבו, מאנשי קהילת חב"ד ב[[דיסנא]]|ראו=[[ראובן הלמן (דיסנא)]]}}<br />
[[קובץ:ראובן הלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב הלמן בשנותיו האחרונות]]<br />
ר' '''ראובן הלמן''' ([[י"א אדר]] [[תרפ"ז]] - [[ד' אב]] [[תשע"ג]]) היה חסיד חב"ד שהתרחק בצעירותו משורשיו החב"דיים, וזכה שהרבי בעצמו התעסק בקירובו והעניק לו יחס מיוחד וקירובים נדירים. התגורר ב[[כפר חב"ד]], וסייע במאמצי השמירה על בטחונם של התושבים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:ראובן הלמן שומר.jpg|שמאל|ממוזער|180px|בזמן שמירתו ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
נולד ב[[תל אביב]] ב[[י"א אדר|י"א אדר ב']] [[תרפ"ז]] לאביו ר' [[דוד הלמן]] ששימש כרוקח ראשי ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] בעיר, ולאמו מרת הניה. בעת [[ברית מילה|ברית המילה]] נקרא ראובן על שם סבו מצד אביו.<br />
<br />
בילדותו נסע יחד עם אביו בברכת [[אדמו"ר הריי"צ]] לברן שבשוויץ, שם השלים אביו את לימודי הרפואה שלו{{הערה|המסמכים שקיבל מאוניברסיטת טומסק אבדו במהלך המהפכה ברוסיה.}}, ושם הצטרף תנועת הנוער הציונית-ספורטיבית 'המכבי הצעיר', ובהמשך התגייס לצבא הבריטי ונמנה על הלוחמים בבריגדה היהודית, ומאוחר יותר התגייס גם לתנועת ההגנה ול[[צה"ל]], ונמנה בין השאר על משחררי אדמות הכפר הערבי ספריה - שהפך לימים ל[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
לאחר הקמת המדינה החל לעבוד במשטרת ישראל, והיה אלוף הארץ בהרמת משקולות.<br />
<br />
לאורך כל שנים אלו התאמץ אביו להכניסו לעולמה של [[חסידות חב"ד]] ולהשיבו לשורשי משפחתו, כשהוא בטוח שהדבר יצליח בידו עקב ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שיזכה ב"דור ישרים יבורך".<br />
<br />
ב[[חודש אדר]] [[תשי"ד]] נסע ר' ראובן לאמריקה, וכחלק ממסע ביקורו התארח ב[[קראון הייטס]] אצל ידידו של אביו ר' [[שלום דובער אלפרוביץ']] שקירב אותו והכניס אותו לעולמה של [[חסידות חב"ד]], והוא אף נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי שנמשכה כשעתיים, ביחידות זו יעץ לו הרבי בין השאר שישתלם בלימודיו בפילדלפיה, וכן העניק לו ספר [[תניא]] ונתן לו סדר לימוד מפורט שכלל בין השאר שיעור לימוד בספרי הנביאים ובספר 'חובת הלבבות'{{הערה|1=בעקבות [[יחידות]] זו כתב הרבי לאביו ר' דוד: "נהניתי מהשיחה אשר הייתה בינינו, ומהתנועה אשר נראית בו להתקרב עוד יותר ויותר לכל הקדוש לנו, אשר אף גם ממצבו עתה נהנה אני, שהוא טוב יותר מאשר כתב לנו כבודו אודותו, ואולי ירא כבודו שאהבתו אהבת אב משחדת אותו, ולכן הקטין ומיעט בהנ"ל. והעיקר הוא כנ"ל שהולך הוא ימינה, בהנוגע לתורתינו ומצותי' והשי"ת יזכה את כבודו וזוגתו שיחיו, אשר מתוך בריאותו נכונה יקבלו רוב נחת מבנם ומבתם וחתנם שיחיו".}}.<br />
<br />
מאז אותה יחידות ואילך זכה לקירובים רבים מהרבי{{הערה|כך לדוגמא השתתף בסעודת [[ליל הסדר]] עם הרבי בדירתו של אדמו"ר הריי"צ, באחת ההתוועדויות כשהרבי הורה לו לומר לחיים ולא היה [[יין]] בסביבתו הורה לו הרבי להתקרב והוריק לתוך הכוס את תכולת היין מהכוס האישית שלו, וכן ב[[שבת]] האופרופעניש של ר' ראובן ביקש הרבי באתערותא דלעילא מר' [[שלום דובער אלפרוביץ']] שיאמר [[לחיים]] לזכותו של החתן.}}, וכן להדרכות מפורטות באמצעות קשרי מכתבים תכופים.<br />
<br />
הוא חזר לארץ הקודש בסוף חודש אייר, ולאחר חזרתו ניסה לשלוח ידו בליטוש יהלומים, וכן עבד במשך תקופה לא ארוכה באגודת ישראל, ולאחר מכן בעיריית [[תל אביב]], ובד' אדר [[תשט"ז]] [[נישואין|נשא]] את מרת לאה רייזל בתו של החסיד ר' [[יהודה שמוטקין]] מתל אביב.<br />
<br />
בהשפעת הרבי החל להתעניין בהעתקת מגוריו ל[[כפר חב"ד]], אך עקב חזותו החיצונית לא רצו בתחילה העסקנים שהיו אחראים על הנושא להעניק לו חלקת אדמה ומקום מגורים, והדבר התאפשר הודות למעורבותו האישית של הרבי שהורה להם להעניק לו חלקת אדמה ולסייע לו בכל האפשרויות העומדות לרשותם, ואף אמר שמלבד הטובה האישית שתצמח לו מכך, יסייע הדבר גם לכל אנשי כפר חב"ד.<br />
<br />
במקביל לעבודתו כחקלאי, ניצל את עברו הצבאי למען השמירה על בטחונם של אנשי הכפר, והיה מראשי העוסקים בשמירה ובפטרולים מפני כנופיות הפדאיון, ובתקופת ההמתנה שלפני [[מלחמת ששת הימים]] אימן את צעירי [[כפר חב"ד]] ולימד אותם להשתמש בנשק.<br />
<br />
בשנותיו האחרונות התגורר אצל בנותיו ב[[צפת]], ונפטר ביום חמישי [[ד' מנחם אב]] [[תשע"ג]], ונטמן עוד באותו יום ב[[בית העלמין בצפת]].<br />
<br />
רעייתו נפטרה בל' אדר א' תשע"ט{{הערה|1=[https://col.org.il/news/116791 דיווח באתר COL].}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יוסף דוד (דוידי) הלמן - [[קראון הייטס]]<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן הלמן - מחנך ב[[תלמוד תורה צבאות מנחם]] [[קריית שמואל]]<br />
*בנו, ר' לוי יצחק (יצחקי) הלמן - [[קראון הייטס]]<br />
*בתו מרת חדווה, רעיית ר' יצחק לייב פדרמן שנפטר [[כ"ה ניסן]] [[תשנ"ח]] - מילווקי, ויסקונסין<br />
*בתו מרת דבורה שמוטקין, רעיית ר' [[מנחם מענדל שמוטקין]] - מילווקי, ויסקונסין<br />
*בתו מרת חנה, רעיית ר' [[חנוך שחר]] - [[צפת]]- נפטרה כ"ד טבת תשע"ו.<br />
*בתו מרת אריאלה, רעיית הרב משה תמרי-טייטלבוים - צפת.<br />
*בתו מרת נאווה פנינה, רעיית ר' [[משה שמואל אוירכמן]], שליח הרבי ב[[קריית ים]]- נפטרה כ"ד תמוז תשס"ח-.<br />
*בתו מרת חוה פייגל שגלוב (הלמן), [[צפת]]<br />
*בתו מרת העניא הלמן - עמנואל<br />
*נכדו ר' מאיר יצחק תמרי הי"ד תושב חרמש, נהרג בפיגוע בי' סיון תשפ"ג<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_זכרון_להולכים_הרהח_ר_ראובן_הלמן_עה_98718.html סיפור חייו של ר' ראובן הלמן והקשר המיוחד עם הרבי]<br />
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/908E-02_4859583.pdf תשורה מנישואי משפחות אלפרוביץ-אוירכמן] {{PDF}} {{COL}}<br />
*{{קישור שטורעם|64707|news|כרחם אב על בנים ■ טפח ממסכת התקשרות מופלאה|מערכת שטורעם|י"א במנחם-אב תשע"ג}}<br />
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/c/c6/תשורה-מנחם-מענדל-בר-משה-שי-דורון.pdf ירוו ממנו נחת]''', תשורה מברית המילה מנחם מענדל דורון, י"א [[סיוון]] [[תשע"ה]] {{PDF}} {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:הלמן, ראובן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בעמנואל]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שמוטקין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]</div>לולבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=672639חיים בן ציון רסקין2024-04-05T08:26:50Z<p>לולב: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=הרב חיים בן ציון רסקין<br />
|תמונה=Rabbi Chaim Bentzion Raskin.jpg<br />
|תאריך לידה=[[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]]<br />
|תאריך פטירה=[[ז' חשוון]] [[תרצ"ט]]<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}<br />
[[קובץ:חב"צ רסקין.png|200px|ממוזער|ר' חיים בן ציון בשנת [[תר"צ]]]]<br />
הרב '''חיים בן-ציון''' רסקין ([[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]] - [[ז' חשוון]] [[תרצ"ט]]) היה חסיד מקושר ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. אבי [[משפחת רסקין]] החב"דית. חייו של ר' חיים בן ציון היו מוקדשים לחינוכם הטהור של ילדיו לתורה, [[יראת שמים]] ולחסידות, למרות הרוחות העזות של ההשכלה והקומוניזם שנשבו בתקופה ההיא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב חיים בן ציון רסקין נולד נולד ב[[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]] לאביו הרב יהודה לייב ואימו מרת צביה בעיירה [[דוברובנא]] למשפחה חסידית שורשית עד ל[[אדמו"ר הזקן]]. בהיותו בגיל צעיר עזב את ביתו והלך לבית סבו ר' שמעון קרימר בג'זאטסק שנמצאת בין [[סמולנסק]] ל[[מוסקבה]], שם למד בשקידה ובהתמדה. כל העת קיבל מכתבי חיזוק מהוריו הרב יהודה לייב ומרת צביה, שעודדהו לשקוד על לימוד התורה. <br />
<br />
בהיותו בן תשע-עשרה שנים, ב[[חג השבועות]] [[תרמ"ג]], התייתם מאביו. שלושה חודשים לאחר מכן, ביום ט"ו ב[[אלול]] [[תרמ"ג]], [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת דבוניא, בתם של ר' יעקב יוסף ומרת שימע חאשע שגלוב, תושבי העיירה [[רודניא]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]]. כעבור שנתיים בלבד נפטרה גם אמו מרת צביה. <br />
<br />
תושבי העיירה [[רודניא]], למרות היותה סמוכה לליובאוויטש, נמנו עם [[חסידי קאפוסט]]. [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת תרמ"ג מבלי שאחד מבניו נטל רשמית את עטרת הנשיאות, וכן התיישבותו של ר' חיים בן-ציון ברודניא, עשו כנראה את שלהן, והוא קיבל עליו את מרותו של האדמו"ר מ[[קאפוסט]] [[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)]]. <br />
<br />
שבע-עשרה שנה לאחר מכן נפטר האדמו"ר מ[[קאפוסט]]. ר' חיים בן-ציון החל לנסוע אפוא אל [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ליובאוויטש]]. ר' חיים בן ציון סיפר כי שלושה דברים שראה אז, הם אשר רכשו את לבו להתקשר אל אדמו"ר הרש"ב: אופן נטילת ידיים שלו לסעודת [[שבת]], [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] הדביקות ששמע מהרבי ואופן אמירת ה[[מאמר]] [[דא"ח]] שזכה אז לשמוע לראשונה. <br />
<br />
כל חייו של ר' חיים בן-ציון היו מוקדשים לחינוך ילדיו ברוח החסידות. הוא מסר את נפשו לשם כך. [[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו הזכיר זאת באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] בלנינגרד: {{ציטוטון|גר לו יהודי ליד מוסקבה, בכל יום משכים הוא בשעה 4 ללמוד תורה, ולפני זה הוא אומר תהלים ושופך דמעות כמים. ועל מה הוא בוכה, מבקש הוא רחמים מה' יתברך שילדיו ונכדיו ילכו בדרך הישר... }}<br />
<br />
כבר זמן הוא העתיק את מקום מגוריו מ[[רודניא]] לג'זאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]]. הסיבה הייתה כי ר' חיים בן-ציון הרגיש בסימנים הראשונים של רוח [[ההשכלה]] שמתחילה לנשוב בעיירתו. <br />
<br />
בג'זאטסק נאלץ היה להתמודד עם בעיות אובייקטיביות חדשות בחינוכם של ארבעת ילדיו (שלשה בנים ובת).הילד [[יצחק רסקין]], בן השבע, היה זקוק ל[[מלמד]] ול[[חיידר]] שלא היו בנמצא בג'זאטסק. הוא נשלח אפוא לבית הדודה נחמה (אחות ר' בן-ציון) שגרה ב[[ליאזנא]]. זמן מה לאחר מכן, הודיע לו אדמו"ר הריי"צ - שכיהן באותן שנים כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] - כי נפתחה מחלקה מתאימה לגילו של הבן יצחק. או אז עבר הילד ללמוד בליובאוויטש, שם למד עד נישואיו בשנת [[תרע"ו]]. <br />
[[קובץ:רסקין 2.png|1500px|ממוזער|מכתב אדמו"ר הריי"צ אליו]]<br />
בשנת [[תרס"א]] נולד בן הזקונים [[יעקב יוסף רסקין]]. בהגיעו לגיל ה'חיידר', אסף האב ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר]] לפי רוחו. בג'זאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש"ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים. <br />
<br />
מאז נהיה לחסידו של אדמו"ר הרש"ב, הקפיד ר' חיים בן-ציון להגיע מידי שנה, לקראת כל [[ראש השנה]], ל[[ליובאוויטש]] כדי לשהות במחיצת הרבי בימים אלו, והיה חוזר לביתו לקראת [[יום הכיפורים]]. גם בשנים שמצבו הכלכלי היה קשה, היה לווה כסף ונוסע לרבי.<br />
<br />
כמידי שנה, גם לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ז]] הגיע ר' חיים בן-ציון אל הרבי. בפעם הזאת נשאר גם ליום כיפור ולימים הראשונים של [[חג הסוכות]]. <br />
<br />
בעקבות ימי [[מלחמת העולם הראשונה]] שהגיע אז, נאלץ לעזוב בנו ה[[תמים]] יעקב יוסף רסקין את הישיבה. אביו, ר' חיים בן-ציון דאג, ומשום כך נכנסו שניהם ל[[יחידות]]. הרבי ייעץ להחזיר את הבן לבית הוריו בג'זאטסק וסידר לו סדר לימודים מיוחד לכל השנה. בבית הוריו נשאר ללמוד לבדו עד יום חתונתו. <br />
<br />
לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ח]], נסע ר' חיים בן-ציון לסלוויאנסק הסמוכה ל[[חרקוב]], שם שהה [[אדמו"ר הרש"ב]] באותה תקופה. מביקור זה אצל הרבי הביא עמו ניגון חדש ולבבי - "הניגון מסלוויאנסק" או כפי הידוע "[[ניגון רוסטוב]]" וכן "[[ניגון הכנה]]".<br />
<br />
מיד עם [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו"ר הרש"ב, קיבל עליו ר' חיים בן-ציון את נשיאותו של בנו אדמו"ר הריי"צ, והתקשר אליו בקשר נפשי עמוק. בשבע השנים מאז קבלת הנשיאות ועד שעזב את [[רוסיה]], נסע ר' חיים בן-ציון אל אדמו"ר הריי"צ כמה פעמים ואף נכנס ל[[יחידות]]. כמו כן כתב תכופות לרבי ואף קיבל תשובות. <br />
<br />
גם לאחר שאדמו"ר הריי"צ יצא מ[[רוסיה]] והתגורר בלטביה וב[[פולין]], המשיך ר' חיים בן-ציון לכתוב לו בקביעות למרות הסכנה שבדבר. <br />
<br />
בהיותו בן שישים בערך, ציוה עליו אדמו"ר הריי"צ ב[[יחידות]] לשנן בעל פה את כל ה[[משניות]] שבסדר 'קדשים', ולשנה הבאה הורה לו שישנן גם את סדר 'טהרות'. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ז]] חלה ר' חיים בן-ציון והוא סבל משיתוק. כשהוטב מעט מצבו, יכול היה לכתוב רק בידו השמאלית. <br />
<br />
ב[[יום שלישי]], [[ז' חשוון]] בשנת [[תרצ"ט]], נפטר ר' חיים בן-ציון ב[[לנינגרד]] כשהוא בדעה צלולה עד הרגע האחרון. באותו יום זכה לבוא לקבר ישראל בלנינגרד.<br />
<br />
==משפחתו== <br />
רעייתו, מרת דבוניא רסקין - נפטרה ט"ז אדר ב' תרצ"ה.<br />
*בנו, הרב [[יצחק רסקין]] - נרצח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בעוון הפצת יהדות.<br />
*בתו, מרת [[שרה קצנלבויגן]] - מראשי ועד הבריחה של '[[יציאת רוסיה תש"ו]]' (ה'מומע שרה').<br />
*בנו, הרב יהודה לייב רסקין, חתן הרב [[יוסף הורביץ]] מוורשה.<br />
*בנו, הרב [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]].<br />
*בנו, הרב [[יעקב יוסף רסקין]] - מוהל בעל [[מסירות נפש]] שזכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] בזמן גלותו ב[[אלמא אטא]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה-וישצקי-רסקין-תולדות%20רחבצ%20רסקין_230827_192813.pdf תשורה וישצקי-רסקין תולדות ר' חיים בן ציון רסקין]'''<br />
*[[שבועון בית משיח]] [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1520 גיליון 474]<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=100717 החסיד שמסר נפשו על חינוך ילדיו], חב"ד און ליין<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/0-1.pdf צילומי מכתבי רבותינו נשיאינו שזכה לקבל]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו {{קישור שבור|י"ד שבט תשפ"ד}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:רסקין, חיים בן ציון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ט]]</div>לולב