חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:שלמה חיים קסלמן

2020-08-22T19:49:23Z

לוי ישראל: /* תלמידיו */ פסקה חדשה

==תלמידיו==
הערך בעריכה, אז רק עצות אוכל לתת.
תלמידיו - היו לו מאות רבות אם לא אלפים, לכן אם כבר, אז רק את המובהקים, ובכדי לסווג תלמיד כמובהק, צריך לברר קודם היטב.
היו לו כתרים ותוארים שונים, אבל ר' שלמה חיים היה בשביל כולם 'משפיע', וכל השאר זה מישני ביותר.
התקופה שהוא זכור יותר כמובן לוד-כפר חב"ד.
יש לציין שבעיתונות בשבוע האחרון פורסמו אי אלו כתבות אודותו, ובהם כתוב כי יוצא ספר עליו בקרוב.
בכלל צריך לחשוב לערוך היטב ולהרחיב עד כמה שאפשר את הערך על ר' שלמה חיים שהיה אחד מהדמויות המשפיעות בדורנו [[משתמש:פיני|פיני]] 07:01, 12 מאי 2009 (EDT)
:פיני, אתה יכול בשמחה להכניס הערותיך לערך עצמו.
:אגב, אם שמת לב, בתחילה הכנסתי הרבה תלמידים ולבסף סיננתי רק אלה שנחשבים ל"מובהקים". [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]] 07:16, 12 מאי 2009 (EDT)
:גם אני שמתי לב שעל רבים וטובים יש ערכים דלים מאד, אם בכלל [[שלמה חיים קסלמן]], [[חיים שאול ברוק]], [[ניסן נמנוב]], ועוד. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

==תבנית "בעריכה"==

איך מסירים תבנית עריכה. עבר זמן ואיש לא ערך פה [[משתמש:פיני|פיני]] 05:15, 4 יוני 2009 (EDT)
:אם עבר שבוע אתה יכול להסיר לבד. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

==ממפיצי האמונה שהרבי הוא מלך המשיח==
נכתב שהיה ממפיצי האמונה שהרבי הוא מלך המשיח. לא נראה. היינו, ברור שכל חסיד מאמין שהרבי משיח, אבל הרש"ח היה ידוע שהפיץ עובדה זו בשנים ההן? ואולי מדובר על בנו ר' בערל שהוא כן הפיץ גם בשנים ההן? ועוד - כדאי לחשוב את מי להכניס ברשימת תלמידיו , כיון שיש אלפים כאלו פיני 21:23, 1 ספטמבר 2009 (IDT)
:אכן ר' בערל הפיץ, אבל האידיאולוג שעודדו הי' האב. כידוע ליודעים. בקשר לתלמידיו השאלה היא שאלה. ומי שיש לו בקיאות בנידון דידן ויוכל לסנן -יבורך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
::רש"ח אכן דיבר כך, אבל התנגד להפצה מחוץ לחב"ד (ר' ברשימת תלמידיו בסו"ס ביאוריו על תניא). אמנם גם בערל לא הפיץ מחוץ לאנ"ש אלא בתוכם. האם אביו הוא שעמד מאחוריו? מנין? [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 23:54, 3 בנובמבר 2016 (UTC)

==הכנסת תוכן==
:מישהו כאן יכול להכניס את זה לערך? אני כתבתי את זה פעם ואין לי את זה פתוח.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 11:01, 10 במרץ 2010 (UTC)
[[קובץ:עלון ויגש - להדפסה- 7.jpg]]
::היכן פורסם? '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::העלון לחיות משיח, בעריכתי, לוד ס"ו.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 03:24, 11 במרץ 2010 (UTC)

== פראבדה... ==

שם העיתון המוביל ברוסיה הקומוניסטית היה "פראבדה" שפירושו ברוסית "אמת". אמרו שהסיבה לזה כדי שגם הכותרת תהיה שקר...

כלפי מה דברים אמורים? "נודע כמקושר גדול לרבי" (אינני נכנס לדיון על מידת התקשרותו, אך "'''נודע'''"? למי בדיוק?). "היה מ'''ראשי''' (!) '''מפיצי''' (!) האמונה שהרבי הוא מלך המשיח.

אני מבין שבהיסטוגרפיה של היום הכל מותר, אך חבר'ה לא נראה לכם שהגזמתם? [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]

== תלמידיו ==

האיך זה שלא נזכר החסיד הגדול, שעל פי כמה עדויות ממקרים נודע שהוא גם בעל רוח הקודש הרה"ח הרה"ג '''ר' משה מזרחי''' זבוק"ל (זכר בינוני וקדוש לברכה) לא כחסיד בפני עצמו ואפילו לא כתלמיד של ר' שלמה חיים קסלמן שלפחות תלמידו - כן הי' , ואפילו מהגדולים שבהם (ככתוב בספר שעל ר' שלמה חיים) שעל שמו נאמר: " והאיש משה עניו"וגו' ואכן הי' עניו מאוד ופנמי עוד יותר לדוגמא כשבנו יבלחט"א הי' שואלו מה אמר לו הרעבע' ביחידות הי' מתחמק ממנו במשפטים : 'אינני זוכר' וכדו' ומסופר עליו כמה וכמה ספורים ביניהם הי' סיפור על אדם שהתקשה בדיוקים של אות טי"ת בכתב אדמוה"ז וכשהלך לישון הרבי אמר לו שילך לר' משה מזרחי והוא יסביר לך אותו האיש אכן הלך אל ר' משה וסיפר לו את דבר החלום וכו', ור' משה שנודע כשו"ב מוהל וסופר ירא שמים הסביר לו את העניין לפרוט רוט.--[[מיוחד:תרומות/95.86.104.112|95.86.104.112]] 13:45, 14 בדצמבר 2017 (UTC)

== ר' שלמה ==

לא הבנתי מדוע הנכם שואלים שאלות כגון 'למי נודע שהי' מקושר גדול לרעבע' הוא המשיח?' הרי עליו יש ספר (נוסף לערך שבספר 'אוצר החסידים') ולו - 2 כרכים ובו מורחב עליו מאוד--[[מיוחד:תרומות/95.86.104.112|95.86.104.112]] 13:52, 14 בדצמבר 2017 (UTC) זלמן
:א. יש דברים שגם אם תכתוב אותם עשר פעמים בספר לא יהפכו לנכונים. ב. גם עם הספר לא נראה לי שהוא 'נודע' בהנ"ל. למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:12, 15 בדצמבר 2017 (UTC)

== תמונה עם הרבי מלך המשיח ==

בקישור המורף ישנה תמונה של המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה, עם כ"ק הרבי מלך המשיח. לכאורה מתאים שיצורף בגוף הערך.

[https://77012.blogspot.com/2019/09/blog-post_58.html המשפיע עם המלך].
--[[מיוחד:תרומות/95.86.127.91|95.86.127.91]] 14:56, 19 במרץ 2020 (UTC)
:יש משהו קצת יותר ברור? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • כ"ד באדר ה'תש"ף • 03:08, 20 במרץ 2020 (UTC)

::עודכן בקישור הזה [https://77012.blogspot.com/2019/09/blog-post_58.html הרבי מלך המשיח ור' שלמה חיים], תמונה יותר איכותית.
--[[מיוחד:תרומות/95.86.104.228|95.86.104.228]] 18:45, 21 במרץ 2020 (UTC)
:::לא אמרתי שזה לא איכותי אלא שזה לא ברור - לא רואים את הפרצוף וקשה לזהות שזה הוא. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • כ"ו באדר ה'תש"ף • 03:02, 22 במרץ 2020 (UTC)

למי שישנה אפשרות להעלות תמונות, ניתן להעלות תמונות איכותיות ובצבע מלא של המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן בקישור זה:
[https://chabad.info/in-focus/593770/ המשפיע: תמונות בצבע של הרב שלמה חיים קסלמן ע"ה].

== תלמידיו ==

לכאורה עדיף להוריד את תלמידיו שללא ערך.
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 19:49, ב' באלול, ה'תש"ף 19:49, 22 באוגוסט 2020 (UTC)

שלמה חיים קסלמן

2020-08-22T19:48:51Z

לוי ישראל: /* מתלמידיו */

{{דמות
|שם=שלמה חיים קסלמן
|תמונה=[[קובץ:המשפיע ר שלמה חיים.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px|הרב שלמה חיים קסלמן]]
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה=[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[י"ט אייר]] [[תשל"א]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש]]
|תפקידים נוספים=[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רוסטוב]], [[תומכי תמימים ברינואה]] ועוד
|רבותיו=ר' [[משולם ידידיה קוראטין]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}

[[תמונה:קסלמן.jpg|left|thumb|250px|הרב קסלמן מלמד [[מאמר]] ב[[כפר חב"ד]], [[תשכ"ט]]]]
[[תמונה:הרב קסלמן.jpg|left|thumb|250px|הרב קסלמן מזמן על כוס [[יין]], בחברת תלמידיו, בשבע ברכות של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].]]

הרב '''שלמה חיים קסלמן''' (מכונה '''ר' שלמה חיים'''; [[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] 1894 - [[י"ט אייר]] [[תשל"א]] 1971) היה אחד מה[[משפיע|משפיעים]] החשובים והמפורסמים בדור הקודם, שהעמיד דורות רבים של [[תמימים]] בישיבות חב"ד ב[[ארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] ב[[ז'יטומיר]] להוריו שהיו חסידי קוידנוב, ונקרא ע"ש רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב{{הערה|ה'תקנ"ז – י"ז באב ה'תרכ"ב, 1862}}. בשנת [[תרס"ט]] שמע על חסידות חב"ד ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], בשנת [[תר"ע]] עבר ללמוד בסניף הישיבה ב[[שצ'דרין]], אצל המשפיע הרב [[שאול בער זיסלין]], בסיום השנה חזר ללמוד ב[[ליובאוויטש]] שם למד עד שנת [[תרע"ה]], וקיבל את עיקר השפעתו מהמשפיע הרב [[משולם ידידיה קוראטין]].

בשנת [[תרע"ח]] עבר לסניף של הישיבה ב[[קרמנצ'וג]] וכעבר שנה התחיל למסור שיעורים בחסידות. בשנת [[תר"פ]] מינה אותו הרבי [[הרש"ב]] למשפיע בסניף הישיבה ב[[רוסטוב]]. בשנת [[תרפ"א]] התחתן עם בלומא בת הרב זאב וואלף ברונשטיין. בשנת תרפ"ב שלח אותו הרבי הריי"צ לשמש כמשפיע בישיבות מחתרתיות שונות - ביניהם ב[[תומכי תמימים מלחובקה]], [[תומכי תמימים פולוצק]], [[תומכי תמימים חרקוב]]. בשנת תש"ב ברח עם משפחתו למדינת [[אוזבקיסטן]] שם היה למשפיע ב[[תומכי תמימים טשקנט]].

באלול [[תש"ו]] אחרי מלחמת העולם השנייה הצליח [[יציאת רוסיה|לצאת עם משפחתו מרוסיה]] עם קבוצה גדולה של חסידי חב"ד להאליין שבאוסטריה, ובהמשך שהה למשך תקופה ב[[פוקינג]]. בשנת [[תש"ז]] היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ב[[צרפת]] והיה למשפיע בה.

בסיוון [[תש"ט]] (1949) עלה ל[[ארץ הקודש]] והחל לשמש כמשפיע ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש]] - בתחילה במשכנה ב[[תל אביב]], ב[[לוד]], ומשנת [[תשכ"ג]] - ב[[כפר חב"ד]]. נודע כמשפיע ומחנך המסור לתלמידיו. הוא התגורר במתחם הישיבה והשקיע את רוב יומו בלימוד ושיחות עם תלמידים והתוועדויות עמם. ב[[עבודת התפילה]] ראה את חזות הכל - והעמיד מאות תלמידים שעסקו בה ברצינות ובחיות. בתפקידו זה זכה גם להוראות והדרכות צמודות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ומ[[הרבי]].

נפטר ביום שישי [[י"ט אייר]] שנת [[תשל"א]], ונקבר בחלקת חב"ד שבבית הקברות בהר הזיתים ליד [[התורת חסד]]. במכתב ניחומין ששלח הרבי לאחרי פטירתו לבני משפחתו, כתב הרבי עליו: "רבים השיב מעון".

==משפחתו==
* חמיו, ר' זאב וולף ברונשטיין.
* בנו, הרב [[שלום דובער קסלמן]], [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
* בנו, הרב [[זאב וולף קסלמן]], [[משפיע]] [[בית מנחם]] [[כפר חב"ד]] וזקן משפיעי [[אנ"ש]].
* חתנו, הרב [[אברהם ליסון]], [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]].

== מתלמידיו ==

{{טורים|מספר=3|תוכן=
* הרב [[שלמה פליישמן]].
* הרב [[אלימלך צוויבל]].
* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]].
* הרב [[יהודה לייב רסקין]].
* הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]].
* הרב [[זכריה גורי]].
* הרב [[ראובן דונין]].
* הרב [[יוסף שמואל גולדשטיין]].
* הרב [[זלמן קליין]].
* הרב [[אברהם שמואל לוין]].
* הרב [[יוסף יצחק אופן]].
* הרב [[יוסף יצחק סגל]].
* הרב [[שניאור זלמן גפני]].
* הרב [[גדליה אקסלרוד]].
* הרב [[מאיר בוסטומסקי]].
* הרב [[קלונימוס קופצ'יק]].
* הרב [[ישבעם סגל]].
* הרב [[אברהם מייזליש]].
* הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
* הרב [[נחמן סודאק]].
* הרב [[חיים שלום דייטש]].
* הרב [[שניאור זלמן גופין]].
* הרב [[נתן וולף]].
* הרב [[נחום קפלן]].
* הרב [[גד ונקרט]].
* הרב [[יחזקאל אליהו סטוליק]].
* הרב [[ישעיהו הרצל]].
* הרב [[שבתי סלבטיצקי]].
* הרב [[דוד נחשון]].
}}

==לקריאה נוספת==
* הרב [[ישראל אלפנביין]], '''ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן''', [[סיוון]] התשע"ג (05.2013)
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב

== קישורים חיצוניים ==
* [http://old2.ih.chabad.info/images/update/344.pdf "המשפיע" - תלמידיו של ר' שלמה חיים מספרים על דמותו], באתר [[חב"ד אינפו]] {{PDF}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74648 בקרוב: ספר תיעודי על המשפיע הבלתי נשכח]''', פרק מתוך הספר, באתר [[חב"ד אינפו]], ד אדר התשע"ג (14.02.2013)
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76255 כשהמשפיע הנודע התוועד ב- 770]''' פרק מתוך הספר 'ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן' {{אינפו}} יח [[סיוון]] התשע"ג (27.05.2013)
* {{קישור חבד און ליין|87323|תמונת נדירות וסיפורים חדשים מה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן||ח' טבת תשע"ה}}
*'''[https://chabad.info/in-focus/593770/ לראשונה: תמונות נדירות בצבע מלא של הרב שלמה חיים קסלמן]''' - באתר {{אינפו}}, כ"ג ניסן התש"פ.
*[https://chabad.info/musicnews/612606/ מגן עדן: ניגון 'המשפיע' ר' שלמה חיים קסלמן], באתר {{אינפו}}.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: קסלמן שלמה חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת קסלמן]]

משולם ידידיה קוראטין

2020-08-21T11:16:35Z

לוי ישראל:

הרב ה[[משפיע]] ה[[חסיד]] '''משולם ידידיה גוטליב קוראטין''', (מכונה '''ר' שילם''') נולד בערך בשנת [[תרמ"ה]], ב[[עיירה]] [[דיסנה]] אשר בפלך וויטבסק. היה מגדולי המשפיעים בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] והעמיד דורות של חסידים עובדי השם.

==תולדות חייו==
ר' שילם התחנך בילדותו בבית מאוד פשוט, הוריו לא הקפידו על הידור בקיום המצוות, אביו ר' יהושע התפרנס בעיקר מרוכלות וממלמדות.

בטרם הגיע שילם למצוות מת עליו אביו והוא ואמו עברו לגור בבית אחד מאחיו שהיה עשיר, בבית אחיו הכניסוהו ללמוד בגימנסיה. בהיותו נער כשרוני הצטיין בלימודיו ועלה על בני אחיו שהיו בני גילו.

כעבור זמן הזמינה אותו אחותו לביתה ובהיותו אצלה שידלה אותו ביחד עם בעלה ר' [[ישראל טופאז]] שנמנה עם [[חסיד]]י [[חב"ד]], לנסוע ל[[ליובאוויטש]] לישיבת "[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]". כשבא ללמוד בתומכי תמימים שבליובאוויטש ב[[קיץ]] [[תרס"א]] היה לבוש כמו סטודנט שיצא מבית ספר תיכון, עם כובע מבריק וסמל הגימנסיה על כובעו. וביקש להתקבל ל[[ישיבה]], בתחילה סירב ה[[משפיע]] בישיבה הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] לקבלו. ר' שילם פרץ בבכי בהביעו רצונו להיכנס לישיבה ובסופו של דבר התקבל ללמוד ב[[תומכי תמימים הורודישץ|מחלקת הישיבה בעיר הראדישץ]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] בהנהלתו של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]].

היה לו ראש טוב מאוד והוא גם התמיד בלימודו. לאחר כמה שנים נהיה 'חוזר' אצל הרבי הרש"ב, הוא היה זוכר כל מילה ממש. הרבי הרש"ב התבטא עליו ש'בשביל כאלו התייסדה [[תומכי תמימים]]' וכן 'בדוד (הורדוקער) ובשילם הוצאתי את ה'קרן' מ[[תומכי תמימים]] ושאר הבחורים הם ריווח נקי'.

עז היה רצונו לעקור לגמרי את לימודי החול שלמד בציערותו, כשרצה לכתוב מכתב, היה מבקש ממישהו אחר שיכתוב לו את הכתובת בשפה הרוסית - למרות שידע רוסית היטב - רק כדי לעקור לגמרי את לימודי החול שינק בילדותו.

בשנת [[תרס"ג]], נסע ר' שילם ל[[ליובאוויטש]]. בשנת [[תרס"ה]] מונה כחבר ב"[[ועד תלמידי הישיבה]]" וכ[[חוזר]] ראשי.

== עבודתו בישיבה ==
לאחר [[חג השבועות]] [[תרס"ה]] נישא ר' שילם לאשתו הרבנית גוטא ביילא בת הרב [[מנחם מענדל הילביץ]] רבה של [[זעמבין]].

לאחר נישואיו שאלו את השאלות שהתעוררו ב[[בית הרב]] את ר' שילם, זאת למרות שהמו"צ ב[[ליובאוויטש]] היה ר' [[דוד יעקבסון]].

בחורף [[תרע"ב]] מונה ר' שילם ל[[משגיח]] ו[[משפיע]] ראשי, והייתה לו השפעה מכרעת ועיקרית על הבחורים. הוא היה מתוועד עם התלמידים בעיקר על חשיבות 'עבודת התפילה' באריכות וניתן לומר שהיה הדמות המשמעותית בישיבה{{הערת שוליים|בשם המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, מפי הרב [[חיים שלום דייטש]] וכן בספר 'המשפיע ר' שלמה חיים' בעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]]}}. במהלך השנים, רמז המשפיע ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] שר' שילם השיג אותו בהרבה..

בשנת תרע"ב גם נולד בנו בכורו ר' [[אברהם יהושע קוראטין]] ולאחר שנתיים נולד לו בן נוסף - ר' [[שניאור זלמן קוראטין]].

לאחר שנה וחצי נולדה לו בתו גב' פרומא טריינא.

בשנת [[תרע"ח]] בעת [[מלחמת העולם הראשונה]] יצא ר' שילם כ[[שד"ר]] עבור [[תומכי תמימים ליובאוויטש|הישיבה]].

בשנת [[תרע"ט]] עברה הישיבה - ור' שילם ומשפחתו איתה - ל[[קרמנצ'וג]].

ר' שילם היה 'עובד'. הוא היה לומד חסידות בשופי, וב[[שבת קודש]] התפלל כל היום כולו. במוצאי שבת, היה מתיישב ללמוד [[נגלה]], והיה לומד כל הלילה. בחינת ה'שוב' שלאחר ה'רצוא'.

פעם התלונן ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] (ששימש אז כמשפיע בישיבה) בפני הרבי [[הרש"ב]], ש'לא מבינים באחדות השם'. הרבי הרש"ב תמה ותיקן אותו באומרו 'לא מבינים בשלימות' ותוך כדי הצביע על ר' שילם (ששימש כמשגיח אז), בהפלאה על הבנתו הטובה בחסידות, 'הוא מבין גם'{{הערת שוליים|בשם המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, מפי הרב [[חיים שלום דייטש]]}}.

== פטירתו ==
באותה שנה ר' שילם נפטר בגיל צעיר ממחלת ריאות חריפה, וב[[שבת]] פרשת שופטים, [[ה' אלול]] [[תרע"ט]] נפטר, והוא בן ל"ד שנים בלבד.

כשנפטר אמר עליו [[הרבי הרש"ב]] שפטירתו מהווה 'מהלומה לעולם' ו'אין כמו שילם' וכן 'משפיע כזה לא ימצא במהרה'. [[הרבי הריי"צ]] התבטא עליו - אני מקנא בר' שילם - הוא נמצא כבר ב'גן עדן' ושומע [[דא"ח]] מאדמו"ר הרש"ב.

== תלמידיו ==
* ר' [[אלכסנדר סנדר יודסין]]
* ר' [[ישראל נח בלניצקי]]
* ר' [[שלמה חיים קסלמן]]
* ר' [[ניסן נמנוב]]
* ר' [[אברהם דרייזין (מאיור)]]
* ר' [[שמריהו ששונקין]]
* ר' [[זלמן שמעון דבורקין]]
* ר' [[יהודה חיטריק]]
* ר' [[פרץ מוצ'קין]]
* ר' [[רפאל נחמן כהן]]
* ר' [[יהודה עבער]]
* ר' [[ישראל ג'ייקובסון]].

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

== קישורים חיצוניים ==
* [[שמואל קראוס]], '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28012&&page=1 'ר' שילם']''', חוברת בהוצאת [[שבועון בית משיח|בית משיח]], ו' [[תשרי]] ה'תש"ס, באתר [[אוצר החכמה]] (ניתן לצפות ללא תשלום רק ב-40 העמודים הראשונים)
*'''[https://anash.org/reb-shilem-kuratin-100-years/ 100 שנה לר' שילם קוראטין]'''{{אנש}}
*לוי הולצמן, '''[https://files.anash.org/uploads/2019/09/%D7%A8-%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%9D.pdf ר' שילם - פרקי תולדות וסיפורים]''', [[תשורה]] ח"י טבת תשע"ג

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קוראטין, משולם ידידיה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]

שלמה חיים קסלמן

2020-08-21T10:54:56Z

לוי ישראל: /* קישורים חיצוניים */

{{דמות
|שם=שלמה חיים קסלמן
|תמונה=[[קובץ:המשפיע ר שלמה חיים.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px|הרב שלמה חיים קסלמן]]
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה=[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[י"ט אייר]] [[תשל"א]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש]]
|תפקידים נוספים=[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רוסטוב]], [[תומכי תמימים ברינואה]] ועוד
|רבותיו=ר' [[משולם ידידיה קוראטין]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}

[[תמונה:קסלמן.jpg|left|thumb|250px|הרב קסלמן מלמד [[מאמר]] ב[[כפר חב"ד]], [[תשכ"ט]]]]
[[תמונה:הרב קסלמן.jpg|left|thumb|250px|הרב קסלמן מזמן על כוס [[יין]], בחברת תלמידיו, בשבע ברכות של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].]]

הרב '''שלמה חיים קסלמן''' (מכונה '''ר' שלמה חיים'''; [[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] 1894 - [[י"ט אייר]] [[תשל"א]] 1971) היה אחד מה[[משפיע|משפיעים]] החשובים והמפורסמים בדור הקודם, שהעמיד דורות רבים של [[תמימים]] בישיבות חב"ד ב[[ארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] ב[[ז'יטומיר]] להוריו שהיו חסידי קוידנוב, ונקרא ע"ש רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב{{הערה|ה'תקנ"ז – י"ז באב ה'תרכ"ב, 1862}}. בשנת [[תרס"ט]] שמע על חסידות חב"ד ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], בשנת [[תר"ע]] עבר ללמוד בסניף הישיבה ב[[שצ'דרין]], אצל המשפיע הרב [[שאול בער זיסלין]], בסיום השנה חזר ללמוד ב[[ליובאוויטש]] שם למד עד שנת [[תרע"ה]], וקיבל את עיקר השפעתו מהמשפיע הרב [[משולם ידידיה קוראטין]].

בשנת [[תרע"ח]] עבר לסניף של הישיבה ב[[קרמנצ'וג]] וכעבר שנה התחיל למסור שיעורים בחסידות. בשנת [[תר"פ]] מינה אותו הרבי [[הרש"ב]] למשפיע בסניף הישיבה ב[[רוסטוב]]. בשנת [[תרפ"א]] התחתן עם בלומא בת הרב זאב וואלף ברונשטיין. בשנת תרפ"ב שלח אותו הרבי הריי"צ לשמש כמשפיע בישיבות מחתרתיות שונות - ביניהם ב[[תומכי תמימים מלחובקה]], [[תומכי תמימים פולוצק]], [[תומכי תמימים חרקוב]]. בשנת תש"ב ברח עם משפחתו למדינת [[אוזבקיסטן]] שם היה למשפיע ב[[תומכי תמימים טשקנט]].

באלול [[תש"ו]] אחרי מלחמת העולם השנייה הצליח [[יציאת רוסיה|לצאת עם משפחתו מרוסיה]] עם קבוצה גדולה של חסידי חב"ד להאליין שבאוסטריה, ובהמשך שהה למשך תקופה ב[[פוקינג]]. בשנת [[תש"ז]] היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ב[[צרפת]] והיה למשפיע בה.

בסיוון [[תש"ט]] (1949) עלה ל[[ארץ הקודש]] והחל לשמש כמשפיע ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש]] - בתחילה במשכנה ב[[תל אביב]], ב[[לוד]], ומשנת [[תשכ"ג]] - ב[[כפר חב"ד]]. נודע כמשפיע ומחנך המסור לתלמידיו. הוא התגורר במתחם הישיבה והשקיע את רוב יומו בלימוד ושיחות עם תלמידים והתוועדויות עמם. ב[[עבודת התפילה]] ראה את חזות הכל - והעמיד מאות תלמידים שעסקו בה ברצינות ובחיות. בתפקידו זה זכה גם להוראות והדרכות צמודות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ומ[[הרבי]].

נפטר ביום שישי [[י"ט אייר]] שנת [[תשל"א]], ונקבר בחלקת חב"ד שבבית הקברות בהר הזיתים ליד [[התורת חסד]]. במכתב ניחומין ששלח הרבי לאחרי פטירתו לבני משפחתו, כתב הרבי עליו: "רבים השיב מעון".

==משפחתו==
* חמיו, ר' זאב וולף ברונשטיין.
* בנו, הרב [[שלום דובער קסלמן]], [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
* בנו, הרב [[זאב וולף קסלמן]], [[משפיע]] [[בית מנחם]] [[כפר חב"ד]] וזקן משפיעי [[אנ"ש]].
* חתנו, הרב [[אברהם ליסון]], [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]].

== מתלמידיו ==

{{טורים|מספר=3|תוכן=
* הרב [[שלמה פליישמן]].
* הרב [[אלימלך צוויבל]].
* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]].
* הרב [[יהודה לייב רסקין]].
* הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]].
* הרב [[זכריה גורי]].
* הרב [[ראובן דונין]].
* הרב [[יוסף שמואל גולדשטיין]].
* הרב [[זלמן קליין]].
* הרב [[אברהם שמואל לוין]].
* הרב [[יוסף יצחק אופן]].
* הרב [[יוסף יצחק סגל]].
* הרב [[שניאור זלמן גפני]].
* הרב [[גדליה אקסלרוד]].
* הרב [[מאיר בוסטומסקי]].
* הרב [[קלונימוס קופצ'יק]].
* הרב [[ישבעם סגל]].
* הרב [[אברהם מייזליש]].
* הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
* הרב [[נחמן סודאק]].
* הרב [[חיים שלום דייטש]].
* הרב [[שניאור זלמן גופין]].
* הרב [[נתן וולף]].
* הרב [[נחום קפלן]].
* הרב [[גד ונקרט]].
* הרב [[יחזקאל אליהו סטוליק]].
* הרב [[ישעיהו הרצל]].
* הרב [[שבתי סלבטיצקי]].
}}

==לקריאה נוספת==
* הרב [[ישראל אלפנביין]], '''ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן''', [[סיוון]] התשע"ג (05.2013)
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב

== קישורים חיצוניים ==
* [http://old2.ih.chabad.info/images/update/344.pdf "המשפיע" - תלמידיו של ר' שלמה חיים מספרים על דמותו], באתר [[חב"ד אינפו]] {{PDF}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74648 בקרוב: ספר תיעודי על המשפיע הבלתי נשכח]''', פרק מתוך הספר, באתר [[חב"ד אינפו]], ד אדר התשע"ג (14.02.2013)
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76255 כשהמשפיע הנודע התוועד ב- 770]''' פרק מתוך הספר 'ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן' {{אינפו}} יח [[סיוון]] התשע"ג (27.05.2013)
* {{קישור חבד און ליין|87323|תמונת נדירות וסיפורים חדשים מה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן||ח' טבת תשע"ה}}
*'''[https://chabad.info/in-focus/593770/ לראשונה: תמונות נדירות בצבע מלא של הרב שלמה חיים קסלמן]''' - באתר {{אינפו}}, כ"ג ניסן התש"פ.
*[https://chabad.info/musicnews/612606/ מגן עדן: ניגון 'המשפיע' ר' שלמה חיים קסלמן], באתר {{אינפו}}.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: קסלמן שלמה חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת קסלמן]]

שלמה חיים קסלמן

2020-08-21T10:53:46Z

לוי ישראל:

{{דמות
|שם=שלמה חיים קסלמן
|תמונה=[[קובץ:המשפיע ר שלמה חיים.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px|הרב שלמה חיים קסלמן]]
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה=[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[י"ט אייר]] [[תשל"א]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש]]
|תפקידים נוספים=[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רוסטוב]], [[תומכי תמימים ברינואה]] ועוד
|רבותיו=ר' [[משולם ידידיה קוראטין]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}

[[תמונה:קסלמן.jpg|left|thumb|250px|הרב קסלמן מלמד [[מאמר]] ב[[כפר חב"ד]], [[תשכ"ט]]]]
[[תמונה:הרב קסלמן.jpg|left|thumb|250px|הרב קסלמן מזמן על כוס [[יין]], בחברת תלמידיו, בשבע ברכות של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].]]

הרב '''שלמה חיים קסלמן''' (מכונה '''ר' שלמה חיים'''; [[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] 1894 - [[י"ט אייר]] [[תשל"א]] 1971) היה אחד מה[[משפיע|משפיעים]] החשובים והמפורסמים בדור הקודם, שהעמיד דורות רבים של [[תמימים]] בישיבות חב"ד ב[[ארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] ב[[ז'יטומיר]] להוריו שהיו חסידי קוידנוב, ונקרא ע"ש רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב{{הערה|ה'תקנ"ז – י"ז באב ה'תרכ"ב, 1862}}. בשנת [[תרס"ט]] שמע על חסידות חב"ד ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], בשנת [[תר"ע]] עבר ללמוד בסניף הישיבה ב[[שצ'דרין]], אצל המשפיע הרב [[שאול בער זיסלין]], בסיום השנה חזר ללמוד ב[[ליובאוויטש]] שם למד עד שנת [[תרע"ה]], וקיבל את עיקר השפעתו מהמשפיע הרב [[משולם ידידיה קוראטין]].

בשנת [[תרע"ח]] עבר לסניף של הישיבה ב[[קרמנצ'וג]] וכעבר שנה התחיל למסור שיעורים בחסידות. בשנת [[תר"פ]] מינה אותו הרבי [[הרש"ב]] למשפיע בסניף הישיבה ב[[רוסטוב]]. בשנת [[תרפ"א]] התחתן עם בלומא בת הרב זאב וואלף ברונשטיין. בשנת תרפ"ב שלח אותו הרבי הריי"צ לשמש כמשפיע בישיבות מחתרתיות שונות - ביניהם ב[[תומכי תמימים מלחובקה]], [[תומכי תמימים פולוצק]], [[תומכי תמימים חרקוב]]. בשנת תש"ב ברח עם משפחתו למדינת [[אוזבקיסטן]] שם היה למשפיע ב[[תומכי תמימים טשקנט]].

באלול [[תש"ו]] אחרי מלחמת העולם השנייה הצליח [[יציאת רוסיה|לצאת עם משפחתו מרוסיה]] עם קבוצה גדולה של חסידי חב"ד להאליין שבאוסטריה, ובהמשך שהה למשך תקופה ב[[פוקינג]]. בשנת [[תש"ז]] היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ב[[צרפת]] והיה למשפיע בה.

בסיוון [[תש"ט]] (1949) עלה ל[[ארץ הקודש]] והחל לשמש כמשפיע ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש]] - בתחילה במשכנה ב[[תל אביב]], ב[[לוד]], ומשנת [[תשכ"ג]] - ב[[כפר חב"ד]]. נודע כמשפיע ומחנך המסור לתלמידיו. הוא התגורר במתחם הישיבה והשקיע את רוב יומו בלימוד ושיחות עם תלמידים והתוועדויות עמם. ב[[עבודת התפילה]] ראה את חזות הכל - והעמיד מאות תלמידים שעסקו בה ברצינות ובחיות. בתפקידו זה זכה גם להוראות והדרכות צמודות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ומ[[הרבי]].

נפטר ביום שישי [[י"ט אייר]] שנת [[תשל"א]], ונקבר בחלקת חב"ד שבבית הקברות בהר הזיתים ליד [[התורת חסד]]. במכתב ניחומין ששלח הרבי לאחרי פטירתו לבני משפחתו, כתב הרבי עליו: "רבים השיב מעון".

==משפחתו==
* חמיו, ר' זאב וולף ברונשטיין.
* בנו, הרב [[שלום דובער קסלמן]], [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
* בנו, הרב [[זאב וולף קסלמן]], [[משפיע]] [[בית מנחם]] [[כפר חב"ד]] וזקן משפיעי [[אנ"ש]].
* חתנו, הרב [[אברהם ליסון]], [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]].

== מתלמידיו ==

{{טורים|מספר=3|תוכן=
* הרב [[שלמה פליישמן]].
* הרב [[אלימלך צוויבל]].
* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]].
* הרב [[יהודה לייב רסקין]].
* הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]].
* הרב [[זכריה גורי]].
* הרב [[ראובן דונין]].
* הרב [[יוסף שמואל גולדשטיין]].
* הרב [[זלמן קליין]].
* הרב [[אברהם שמואל לוין]].
* הרב [[יוסף יצחק אופן]].
* הרב [[יוסף יצחק סגל]].
* הרב [[שניאור זלמן גפני]].
* הרב [[גדליה אקסלרוד]].
* הרב [[מאיר בוסטומסקי]].
* הרב [[קלונימוס קופצ'יק]].
* הרב [[ישבעם סגל]].
* הרב [[אברהם מייזליש]].
* הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
* הרב [[נחמן סודאק]].
* הרב [[חיים שלום דייטש]].
* הרב [[שניאור זלמן גופין]].
* הרב [[נתן וולף]].
* הרב [[נחום קפלן]].
* הרב [[גד ונקרט]].
* הרב [[יחזקאל אליהו סטוליק]].
* הרב [[ישעיהו הרצל]].
* הרב [[שבתי סלבטיצקי]].
}}

==לקריאה נוספת==
* הרב [[ישראל אלפנביין]], '''ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן''', [[סיוון]] התשע"ג (05.2013)
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב

== קישורים חיצוניים ==
* [http://old2.ih.chabad.info/images/update/344.pdf "המשפיע" - תלמידיו של ר' שלמה חיים מספרים על דמותו], באתר [[חב"ד אינפו]] {{PDF}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74648 בקרוב: ספר תיעודי על המשפיע הבלתי נשכח]''', פרק מתוך הספר, באתר [[חב"ד אינפו]], ד אדר התשע"ג (14.02.2013)
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76255 כשהמשפיע הנודע התוועד ב- 770]''' פרק מתוך הספר 'ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן' {{אינפו}} יח [[סיוון]] התשע"ג (27.05.2013)
* {{קישור חבד און ליין|87323|תמונת נדירות וסיפורים חדשים מה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן||ח' טבת תשע"ה}}
*'''[https://chabad.info/in-focus/593770/ לראשונה: תמונות נדירות בצבע מלא של הרב שלמה חיים קסלמן]''' - באתר {{אינפו}}, כ"ג ניסן התש"פ.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: קסלמן שלמה חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת קסלמן]]

שיחה:עבודת התפילה

2020-08-19T11:04:33Z

לוי ישראל: /* תמונה */ פסקה חדשה

ערך מאד יפה, א גרויסע יישר כח! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::תודה תודה, משתדל.--[[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]] 13:53, 15 יוני 2009 (EDT)

== לדעתי ==

קצת צריך עיון האם "נוהגים" להתפלל באריכות או שהתפילה מתארכת מחמת העבודה? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 09:27, 20 בנובמבר 2011 (UTC)
:שניהם אמת ואין סתירה. אכן יש לפלפל מה גורם למה, מה עיקר וכו' ולא בטוח שזה שייך לכאן. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 14:13, 20 בנובמבר 2011 (UTC)

שמעתי פעם שהיתה מחלוקת בין הסטרשעלער למיטלער רבי, אודות התבוננות פרטית וכללית בשעת התפילה [מלבד המחלוקת על התלהבות חיצונית]. יש למישהו מידע על כך? [[מיוחד:תרומות/95.86.97.147|95.86.97.147]] 20:17, 7 באפריל 2020 (IST)

== בקשת מקור והרחבה ==

בנושא איחור סוף זמן תפי' ואף חצות בהתפילה תודה--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 18:51, 22 באפריל 2020 (IST)
:ראה [https://77012.blogspot.com/2020/04/blog-post.html כאן] מקורות והרחבה בנושא.--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 20:58, כ"ט בניסן, ה'תש"ף 20:58, 23 באפריל 2020 (IST)
::בודאי התכוונת לזה, הארת את עיני ואני מעתיק ע"מ להכיס לגוף הערך:--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 06:12, 3 במאי 2020 (IST)

"גם אם נראה שההכנות לתפילה ואריכות ההתבוננות בתפילה 'יפגעו' בזמן התפילה וקריאת שמע ובתפילה במניין ודומיהם, מדריכה החסידות שזה לא נכון. מאחר שעל ידי תפילה בכוונה ובלבביות, מקיימים מצוות עשה מהתורה ממש.

לעומת 'זמן תפילה' ודומיו, אשר ללא האריכות בתפילה [אשר מביאה לכוונה ורגש אמיתי בתפילה], מקיימים 'רק' מצווה של חכמים. במילא יוצא, שחסידות דווקא 'מחמירה' בתפילה ולא מקלה חלילה[63].

אם כי יש לסייג זאת, שיש להקפיד ככל הניתן לשלב בין מצוות התפילה מהתורה למצווה של חכמים. לדוגמה, יש להתבונן בגדלות השם בכל אחת משלושת התפילות בכל יום[64] ובאריכות מה[65] [על אף שהמצווה מהתורה היא רק פעם אחת ביום] וכן יש להקפיד שהרגש והכוונה תהיה דווקא מהמילים שחכמים תיקנו [למרות שמהתורה אין טקסט קבוע][66].

בנוסף, יש להשתדל 'לסדר' את האריכות בתפילה, יחד עם אפשרות לשמוע את כל הקדישים שתפילה ודומיהם[67] [אך במקרה שזה סותר, ישנה עדיפות לאריכות בתפילה משמיעת חזרת השליח ציבור ודומיו[68]].

גם כאשר מאריכים בתפילה, יש להתחיל עם הציבור ולהאריך בתפילה עד 'ברוך שאמר', כאשר הציבור כבר מסיים תפילתו ואזי ימשיך תפילתו באריכות [וודאי שאין להתחיל את התפילה לאחר זמן חצות היום[69]], בכך זה נחשב 'מעין' תפילה בציבור[70].

[63] 'וגם האומרים תפלה מדרבנן לא ראו מאורות מימיהם[!]. כי אף שנוסח התפלה ומנינה ג' פעמים ביום הוא מדרבנן, עיקר ענינה ומהותה הוא יסוד כל התורה לדעת את ה' להכיר גדלו ותפארתו בדעה שלמה ומיושבת בבינת הלב, שיתבונן בזה כל כך עד שתתעורר נפש המשכלת לאהבה את שם ה' ולדבקה בו ובתורתו ולחפוץ מאד במצותיו. אשר כל ענין זה נעשה לנו בזמן הזה על ידי אמירת פסוקי דזימרה וברכות קריאת שמע לפניה ולאחריה בפה מלא ובקול המעורר כוונת הלב, וכולי האי ואולי. מה שאין כן ר' שמעון בר יוחאי וחבריו, היה די להם בקריאת שמע לבד לכל ענין זה, שהיה נקנה להם בהשקפה ראשונה בשפלות הלב הנאמן בבריתו אתם. אבל בזמן הזה, כל הקרוב אל ה', וטעם טעם בתפלה פעם אחת, יבין וישכיל כי בלעדה לא ירים איש את ידו ואת רגלו לעבוד ה' באמת כי אם מצוות אנשים מלומדה'. אגרות קודש אדמו"ר הזקן, חלק א' עמוד לג.

'במה שכתב אודות התנהגות של אחדים, שאינם מדקדקים כל כך בקריאת שמע וברכותיה בזמנה. אבל קוראים קריאת שמע קטנה בזמנה. כבר ידוע פסק המשנה, אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש. ונפסק באורח חיים סימן צ"ח סעיף ב', שהכוונה בזה להתבוננות המתאימה. ונפסק גם כן ברמב"ם הלכות תפילה פרק טו-טז, שתפילה בלא כוונה בטלה היא לגמרי. וכבר מבואר במקום אחר בכוונות אלו. שלכן אין סתירה ממה שכתב הרמב"ם שם פרק י' הלכה א' ואין כאן מקומו. ועל פי זה מובן שהכוונה האמורה, עיקרית עוד יותר מאשר הדיוק בזמן, כיוון שבלעדה התפילה בטלה לגמרי. ועיין שולחן ערוך סימן פ''. אגרות קודש הרבי מלך המשיח, כרך י"ג עמוד רלה.

וראה שולחן ערוך סימן ק"ו סעיף ב': 'ועיקר מצוות תפילה היא מן התורה שנאמר 'ולעבדו בכל לבבכם', איזו עבודה שבלב זו תפילה, אלא שאין לה נוסח ידוע מן התורה.. ובכל עת שירצה.. אבל יש אומרים שעיקר מצוות תפילה היא מדברי סופרים'.

וראה 'דרך מצוותיך' תחילת 'שורש מצוות התפילה', דף קטו עמוד א': 'בשורש מצוות התפילה יש מחלוקת בין הפוסקים, אם הוא מצוות עשה מדאורייתא או מדרבנן.. רוב מוני המצוות העלו דהתפילה בכל יום והנוסח התפילה הוא מצווה מדרבנן, אך מדאורייתא הוא המצווה שיתפלל האדם ויבקש בעת מן העיתים, אשר יצטרך לדבר מן הדברים.. וזהו משרשי האמונה'.

וראה גם ספר ה'תניא', דף קסב עמוד א': 'והיא חובה של תורה ממש למביני מדע.. שזאת היא מצוות האהבה שבפסוק 'ואהבת''. וראה עוד בזה בליקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 223.

[64] 'במה שכתב איך אפשר לחזק התפילה. כבר נפסק הדין בשולחן ערוך אורח חיים סימן צ"ח סעיף ב' וברמ"א, שקודם כל תפילה, זאת אומרת ג' פעמים ביום, צריכה להיות התבוננות בגדולת הא-ל וגם שפלות האדם [אף שמובן שמהות ההתבוננות אינה שווה לפני תפילת הבוקר שהיא בתחילת היום וארוכה, מה שאין כן בתפילת מנחה ומעריב, שהרי מטעם זה פסוקי דזימרה ניתקנו באריכות בבוקר וכו'].

כן גם להתפלל מתוך הסידור, ואם סדרי הישיבה אין מרשים להתבוננות בפירוש המילות בכל יום ויום, הנה מהנכון וטוב שעל כל פנים בעניין אחד או בפסוק אחד יתבונן בכל יום, וכמובן בפסוקים שונים בימים שונים, בכדי שבמשך זמן הנה תהיה ההתבוננות בכל פרקים וחלקי התפילה. ועוד ציוונו רבותינו זיכרונם לברכה להפריש לצדקה לפני התפילה, וכמו שכתוב 'אני בצדק – אזי – אחזה פניך'.

על פי המבואר בכמה ספרים, הזהירות בטבילת עזרא שייכת ביותר ומשפיעה ביותר על אופן התפילה ומדריגתה, ועד כדי כך שאף שמשורת הדין ביטלו לטבילותא דעזרא, דעת רב האי גאון [אחרון לגאונים וראשון במעלה] זהו רק בהנוגע לתורה, לדברי תורה, ולא לתפילה [עיין ר"י לרי"ף פרק ג' דברכות ומסיים שם, שאף שאין הין מוכרח לפי ההלכה, אבל לדברי הכל התפילה מקובלת יותר עם הטבילה, וכבר האריכו בהאמור בספרי קבלה וחסידות וגם מוסר'. אגרת הרבי מלך המשיח, כ"א טבת תשי"ט.

וראה גם באגרות קודש חלק י"א עמוד רל: 'עניין ההתבוננות בדא"ח צריך להיות לפני כל תפילה במשך היום'.

וראה שיחת הרבי מלך המשיח, פרשת במדבר תשל"ח: 'אף על פי שאצל החסידים הזקנים, לא ראינו את עניין אריכות התפילה בתפילת המנחה, הרי הסיבה לכך הוא, כיוון שהם האריכו כל כך בתפילת שחרית, עד שלא נותר להם זמן להאריך גם בתפילת המנחה. אבל מי שכבר השלים תפילת שחרית ומוסף [ונותר לו עוד זמן], יכולים הם להאריך גם בתפילת המנחה'.

[65] 'דמנהג חסידים הראשונים, שהיו מחלקים התפילה לכמה חלקים. זאת אומרת, שבכל פעם ופעם היו כמובן מתפללים כל התפילה, אלא שההתבוננות בעניינים ובכוונת פירוש המילות או ההסבר בהם, היו מחלקים לכמה ימים, באופן שבמשך כשבוע ושבועיים היו גומרים פירוש המילות פעם אחת ואחר כן חוזר חלילה. ולכן גם הוא יעשה באופן הנזכר לעיל, ובמצבו הנה יסדר אשר בימות החול יהיה זמן תפילתו בבוקר, לערך שתי שעות מתחילתה ועד סופה'.. אגרות קודש הרבי מלך המשיח, כרך י"ח עמוד קכו.

ובדוגמא נוספת: 'נבהלתי לשאלתו כיוון שעד עתה הורגל להתפלל בשבת קודש, במתינות ובאריכות מעט, אם ימשיך גם עתה או חס ושלום כו'.. ופשוט שאין זה בגדר שאלה, לאחרי המבואר באריכות גדולה עניין התפילה [שרק טורח הציבור מוציא מכלל זה וכמאמר רז"ל ברבי עקיבא שכשהיה מתפלל בציבור כו' מה שאין כן כו' (ברכות לא, א)]. ואין לי פירוש בשאלתו, כי אם שבוודאי באה כדי שתהיה לי הזדמנות לעוררו – אשר לא רק בשבת קודש יעשה כנזכר-לעיל, אלא מזמן לזמן גם בימות החול! כיוון שגם ביום חול צריך לומר 'יום אחד בשבת' כו'.. וביחוד שיש אומרים שזהו בכלל עשרת הדיברות [יעויין רמב"ן שמות כח, ח; שמשם מוכח גם כן שהכוונה גם ליום השבת קודש]. ובפרט שההשגחה העליונה עשתה אותו למשפיע על אחרים. וכדין טופח על מנת להטפיח, הרי כדי שהאחרים יתפללו באריכות, על כל פנים בשבת, צריכה להיות הוספה בזה במשפיע ופשוט'. אגרות קודש הרבי מלך המשיח, חלק י"ב עמוד קנ"ח.

[66] 'במענה למכתבו מח' אייר, בו כותב אודות ענין התפילה בשפתיים סגורות, שכנראה כוונתו לתפילה במחשבה בלבד בלי דיבור ועקימת שפתים. ולפלא השאלה והספק בזה, שהרי מבואר בש"ס ופוסקים אשר תפילה צריכה להיות בדיבור. ואפילו תפילה בלחש הרי עניינה על דרך 'שפתיה נעות וקולה לא יישמע [לאחרים]'. אף שצריכה להיות גם כוונה, וכמאמר רבותינו זיכרונם לברכה 'תפילה בלי כוונה כגוף בלי נשמה', ובלשון רבינו הזקן בעל השולחן ערוך [פוסק בנגלה דתורה] והתניא [פוסק בנסתר דתורה] – 'פסק ההלכה הערוכה בתלמוד ופוסקים דהרהור לאו כדבור דמי, ואם קרא קריאת שמע במחשבתו ובלבו לבד בכל כח כוונתו לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולקרות, וכן בברכת המזון דאורייתא ובשאר ברכות דרבנן ובתפלה, ואם הוציא בשפתיו ולא כיוון יצא ידי חובתו בדיעבד ואין צריך לחזור לבד מפסוק ראשון של קריאת שמע וברכה ראשונה של תפלת שמונה עשרה' [תניא ריש פרק ל"ח]'. אגרות קודש הרבי מלך המשיח, כרך כ"ז עמוד קנב.

[67] 'הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, פסקו להלכה לאלו ששאלו בעניין תפילה בציבור, דאיך יקיימו שניהם – לעסוק בעבודה שבלב באריכות התפילה, ולהתפלל בציבור? ענו להם כי פירוש 'תפילה בציבור' – 'בשעה שהציבור מתפללים'. וסידרו להם, כי ישמעו כל התפילה קדישים, ברכו, קדושה, קריאת התורה, והקדישים דתפילת הציבור. ואחר-כך להתפלל במתינות, איש איש כפי השגת יד שכלו בהעבודה שבלב'. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק ג' עמוד קמב.

וכן באגרות קודש הרבי מלך המשיח, חלק ד' עמוד תעח: 'במענה על מכתבו... בו מבאר סדר היומי שלו ומסיים בשאלה, כי מפני רגילותו להתפלל לאט לאט, הנה חסר אצלו עניין התפילה בציבור, ולפעמים גם זמן התפילה. ידוע בזה הנהגת החסידים, ולפעמים תכופות – היה זה על פי הוראת נשיאינו רבותינו הקדושים, אשר בעניין תפילה בציבור נהגו בשמיעת ברכו, קדושה [וקריאת התורה] בהמניין. ואחר-כך התפללו במתינות ולפעמים גם באריכות. והרי ידוע גם-כן הפירוש המובא בקובץ 'התמים' בשם האוורוטשער [=הרב הקדוש ר' יוסף יצחק מאוורוטש] בן האדמו"ר הצמח-צדק, שתפילה בציבור עניינה שמקבץ ומאחד את כל הכוחות, עשר כוחות נפשו, בעניין התפילה'.

[68] 'ובשאלתו שעל ידי שהורגל להאריך בתפילתו, אינו שומע 'קדושה' מהשליח ציבור. ושואל אם ינהג במנהגו זה או יקצר בתפילתו בכדי לשמוע קדושה. הנה מובן על פי היסוד אשר הכוונה היא העיקר בתפילה, עד שישנה כוונה כללית כזו שבלעדה התפילה בטילה [ראה רמב"ם הלכות תפילה פרק ד'. שולחן ערוך לאדמו"ר הזקן סימן צ"ח סוף סעיף ב'. קונטרס אחרון בתניא (קנד, ב). חידושי ר"ח הלוי להרמב"ם שם] – שאין לקצר בהתבוננות בתפילה ובהאריכות בה, אפילו בשביל לשמוע 'קדושה'. והוא גם מובן מפסק ה'צמח צדק' בשו"ת שלו, נדפסה בשער המילואים סימן י"א, עיין שם ובספרים שמזכיר'. מכתב הרבי מלך המשיח מי"ט סיוון תשט"ו.

וראה מכתב הרבי מלך המשיח מג' תמוז תשט"ז: 'תפילה בכוונה חשובה יותר מתפילה בזמנה'.

[69] 'אין להתחיל תפילתו אחר חצות, אפילו כשלומד הרבה חסידות לפני כן'. ממכתב הרבי מלך המשיח, כ"ב אלול תשי"ב.

וכן באגרות קודש הרבי מלך המשיח, כרך ו' עמוד שנד, במענה לאחד שהתחיל תפילתו אחר חצות: 'מסיים במכתבו אשר מפני כמה סיבות, מתחיל להתפלל בשבת קרוב לשעה ב'. ולא טובה שמועה זו בעיני כלל. כי אין לעשות קביעות מהנהגות כמו אלו. ומובן החילוק בין אם מתחיל בשעה מוקדמת ומסיים בשעה מאוחרת, או שמתחיל מלכתחילה בשעה ב'. ויתייעץ עם זקני אנ"ש במקומו, אשר יתנו לו הוראות בזה איך לתקן שלא יוצרך לקצר בההכנה הנחוצה לעבודת התפילה וענייני התפילה עצמה, ובכל אופן לא יתחיל תפילתו אחר חצות'.

וכן באגרות קודש הרבי מלך המשיח, כרך ט' עמוד קמב: 'נראה ממכתבו שסדר קבוע אצלו, להתחיל התפילה בשבת קודש בבוקר – בחצות היום! ולא נראה לי כלל סדר כזה [אף שבוודאי אומר קריאת שמע לפני זה, וכן שמע ברכו וכו']. ושאני אם מתחיל במוקדם ומאריכים בתפילה. ומה טוב להתחיל עם הציבור לערך. ומ'ברוך שאמר' ואילך, לאחר גמר תפילת הציבור'.

וכן באגרות קודש הרבי מלך המשיח, חלק ה' עמוד שיב: 'במה ששואל חוות דעתי, כיוון שהוא הבעל קורא במילא גורם לו להתחיל 'ברוך שאמר' אחר חצות. הנה לדעתי לא נכון הדבר. כי אף שיש ליישב הדבר על פי דין בקושי על כל פנים, כיוון שקורא קריאת שמע קטנה וכו'. אבל במחנו בטח יש להתחשב עם העניין דמה יאמרו הבריות. וכמובן שאין זה דומה אם מתחילים מבעוד מועד, ומתפללים כל העת, אלא שבדרך ממילא מגיעים ל'ברוך שאמר' כחצות. דאז על כל פנים, עסקו בעניין התפילה וההכנה לזה מקודם. מה שאין כן בנידון דידן, שהוא הקורא בתורה, שאין לזה שייכות לתפילה והכנתה'.

[70] 'נוהגים בכגון דא, להתחיל התפילה עם הציבור, ואחרי-כן להתפלל כפי יכולתו, זאת אומרת בכוונה כפי יכולתו. ובאם מתארך תפילתו יותר מן הציבור, הרי העיקר בתפילה היא השימת לב והכוונה. ובהתחלתו ביחד עם הציבור, הרי גם בזה מעין תפילה עם הציבור, אף שכמובן רק 'מעין''. אגרות קודש הרבי מלך המשיח, כרך י"ח עמוד פא.
טקסט מוקטןטקסט מוקטןטקסט מוקטן

== תפילה חב"דית ==

בכללות- הערך ערוך ברור ובהיר.
אך ישנם כמה טעויות מהותיות:
א. "נוהגים לנגן בתפילה" לא שייך כ"כ הלשון "מנהג" מאחר וישנם שני סוגי נגינה:
נגינה שבאה '''כתוצאה''' מרמת דבקותו בתפילה באופן ממילא ובצורה ספונטאנית (מה שמסביר את העובדה שישנם ניגונים בחב"ד שחסידים ניגנו בתפילתם חלקם מבטאים את ה"רצוא" לצאת ממציאותי וחלקם מבטאים את ה"שוב" לחזור למציאותי בהתאם לכוונה ד"דירה בתחתונים" - "לשבת יצרה" חלק מביע את הגעגוע ובחלק נשמע העונג).
וישנו סוג שני: נגינה '''שמביאה''' את התפילה:
היינו כשהמתפלל מתקשה בתפילתו אם זה מצד טרדות מבחוץ או מבפנים או בכלל מעמדו הכללי בעבודת ה' שלא נותן לו לקלוט אלוקות עוזר הניגון לעוררו "קול מעורר הכוונה" (ולשבור את "מיצר הגרון" וכך השגתו במוח תפעול בלב)
ולכן זהו ענין שמשתנה בהתאם למעמדו של המתפלל וברמת עבודתו ולכן היה יותר מתאים להציג זאת בתור ,הנהגה עובדתית (בפועל)" ולא "הנהגה מונהגת" רשמית (כחלק מה"מטלות" בהם אמור לנהוג המתפלל).

הטעות בנוסח הנכתב יכולה לגרום (לדוגמא) לקורא המיישם לנגן ול"שיר" בתפילתו ללא קשר לתוכנה ומטרתה של התפילה בכלל ולחסידות חב"ד בפרט.

ב. "מנהג לבכות" שתי מילות הסותרות זו את זו:
"מנהג" שמונהג רשמית וכנ"ל, "בכי" אם מגיע ממקום אמיתי הרי שצריך לבוא בצורה ספונטאנית וכנ"ל
ולכן נוסח זה מושלל מכל וכל בחסידות חב"ד והיה מן הראוי להציג זאת כנ"ל בנגינה.

המעורר. {{אנונימי}}

::לכאורה המילה 'מנהג' מבטאת הנהגה עובדתית וקיימת. ואכן לדברי רבותינו נשיאנו, זהו נוהג החסידים לנגן ולבכות בשעת התפילה.
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:10, י"ג באייר, ה'תש"ף 14:10, 7 במאי 2020 (IST)

== תמונה ==

מצורף [https://77012.blogspot.com/2019/11/blog-post_6.html כאן] או [https://77012.blogspot.com/2020/03/blog-post_14.html כאן] קישור לתמונה איכותית יותר. מי שיכול להעלות.

--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 11:04, כ"ט באב, ה'תש"ף 11:04, 19 באוגוסט 2020 (UTC)

עבודת התפילה

2020-08-18T18:25:09Z

לוי ישראל: הוספה

[[קובץ:1 (דרייזין).jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסיד מתפלל]]
'''עבודת התפילה''' היא מושג מרכזי ב[[תנועת החסידות]] בכלל וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, המציין את החשיבות המיוחדת של ה[[תפילה]] ב[[עבודת ה']], ואת התפילה לפי הדרכות [[תורת החסידות]]: הכנה ממושכת לתפילה ו[[התבוננות]] לפניה, וכן שימת לב לפירוש כל מילה בתפילה, במתינות ובחיות, וכן השפעתה של התפילה על תיקון ה[[מידות]] וזיכוך ה[[נפש הבהמית]].

==חשיבותה==
ב[[חסידות הכללית|עולם החסידי בכלל]] וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, הכניסו משמעות מיוחדת ועמוקה ל[[עבודת ה']], ובמרכזה - עבודת ה[[תפילה]]. ישנן שיטות שונות בעולם החסידי הכללי לעבודת התפילה, ו"נהרא נהרא ופשטיה"{{הערה|[[מסכת חולין]] דף י"ח עמוד ב'.}}.

מטרתה העיקרית של עבודת התפילה היא לברר ולתקן את המידות, על ידי כך שמבארים בדברי הסבר ומתוך רגש את התענוג שבקיום רצון הבורא{{הערה|'ענין ירידת הנשמה היא בשביל העבודה האלוקית, לברר ולזכך את המידות טבעיים, אשר לכל זה יכול כל אחד ואחד לבוא רק על ידי העבודה בתפילה'. הקדמה לקונטרס התפילה}}. בחסידות מוסבר שעבודת התפילה היא עיקר עבודת האדם בעולם הזה{{הערה|ראה ספר המאמרים מלוקט, חלק ד' עמוד שיד.}}.

בעקבות כך, עבודת התפילה נהפכה ליסוד תורת החסידות ובמילא להתבטאויות חריפות מצד רבותינו נשיאנו לאלו שאינם מתפללים באריכות{{הערה|לדוגמא בספר השיחות ת"ש, עמוד 165: 'מי שעוסק ב'השכלה' של חסידות בלבד ואינו עוסק ב'עבודת התפילה' [לפי ערך ואופן ידיעתו בהשכלה של חסידות] – הנו עשיר הפורט את עשירותו למטבעות מזוייפים'. וכן באגרות קודש הרבי הריי"צ, חלק י' עמוד ש"צ: 'אבא [הרש"ב] הוציא במיוחד 2 קונטרסים, שבהם הוא מודיע ברורות, שאלו שלומדים חסידות ואינם עוסקים בעבודת התפילה באריכות ובמידות טובות – הלימוד שלהם מבוזבז.. והוא מזהיר שאין לשמוע [חסידות] מאחד כזה.. הוא מחלל את כבוד רבותינו נשיאנו ואת כבוד החסידות'. ועוד.}}. לכן גם עיקר התנגדות היצר הרע בימינו אלו הוא דווקא על עבודת התפילה{{הערה|ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חלק ט' עמוד קע"ה.}}.

בחסידות מודגש, שהדרישה להתפלל באריכות היא מכל אחד ואחד ולא רק לאנשי מעלה{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמוד 133. מאמר דיבור המתחיל 'מים רבים' תשכ"ה. וראה ליקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 224: "יש טוענים אשר מצד מעמדם ומצבם אינם שייכים לעבודת התפילה.. הרי סיפור זה הוא מופת חותך, אשר גם הפשוטים בידיעה והשגה, הנה כאשר יתבוננו אשר בכל נברא ונברא (ש'בדבר השם שמים נעשו') ישנו ה'אחד', הנה בהתבוננות זו עצמה יכולים להתפלל ארבעים שנה רצופות".}}.

==אופנה==
ב[[חב"ד]] ההדגשה היא על ההכנה לתפילה, כמו-כן על ה[[התבוננות]] בשעת התפילה עצמה. ההכנה לתפילה כוללת [[טבילה במקווה]] טהרה, נתינת [[צדקה]] ולימוד החסידות.

[[הרבי]] הורה בהזדמנות מסויימת ללמוד פרק מספר ה[[תניא]] כל בוקר, קודם [[תפילת שחרית]]{{הערה|בשיחת שבת [[פרשת אחרי]] [[תשמ"ט]]: "מנהג טוב של חסידים (בדורות שלפני זה, וגם בדורנו) - ללמוד פרק [[תניא]] בכל יום (קודם תפלת הבוקר). וכדאי לפרסם ולחזק מנהג זה - שבקיומו, מקיימים [[מצוות עשה]] מהתורה, לימוד [[תורה שבעל פה]], ולפלא שמנהג זה אינו מפורסם, אף שגם בדורנו היו חסידים שנהגו כן, כפי שראיתי בעצמי אצל חסידים בדורנו".}}.

לימוד החסידות קודם התפילה כולל לימוד [[מאמר|מאמרי]] [[חסידות חב"ד]], ו[[התבוננות]] לאחר הלימוד בחומר הנלמד, בקשר עם התפילה שבאה לאחר-מכן.

הלימוד לא צריך להישאר כמשהו תיאורטי ושכלי בלבד, אלא עליו לחדור פנימה. על האדם להסיק מהנלמד פעולה ל[[מעשה]], שתגרום לו להשתנות לטובה ולפעול בעצמו התקרבות לבוראו.

בשעת התפילה עצמה, מתבוננים בפירוש מילות התפילה, על-פי [[פנימיות התורה]] שהיא תורת החסידות.

נוהגים לנגן [[ניגון]] חסידי במשך התפילה בכדי להיטיב את ה[[התבוננות]] במילים, ובכדי לפעול הזזה בלב המתפלל{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמוד 134.}}. מנהג החסידים לבכות בזמן התפילה וכל המרבה לבכות בתפילה, הוא בעל מדריגה גבוהה יותר. אך יש צורך באמירת תהילים קודם התפילה, בכדי שהדמעות יהיו אמיתיות{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ג' (מתורגם) עמוד 699.}}.

בחב"ד עבודת התפילה הוגדה דווקא באריכות הזמן{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ה' עמוד 289.}}, וכך חסידים רבים נוהגים להתפלל שעות ארוכות בכדי להצליח ולהתפלל כראוי, עד כמה שניתן.

בימי החול, תופעה זו מצויה פחות, מפאת קוצר הזמן, אך ביום ה[[שבת קודש]] בה חסידים פנויים יותר לעבוד את בוראם, תופעה זו רחבה הרבה יותר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] ל[[תמים]] ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חלק כ' עמוד נ"ב): "אופן התפילה במצבו, בימי ה[[שבת קודש]] והיום טוב יכול להאריך (בתחילה קצת), ובימות החול לעת עתה בפירוש המלות לבד, כיון שהרי קשור הוא בסדרי ה[[ישיבה]], וגם להעיר ככתבו במכתבו, מ[[קונטרס התפילה]] בזה".}}

== לקריאה נוספת ==
*[[ועד חיילי בית דוד (770)]], [http://www.chabad.info/images/notimage/45076_he_1.pdf עבודת התפילה] - קובץ על מהותה וענינה של התפילה{{PDF}}
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/09/14-09-2016-12-43-55-DOC-20160908-WA0056.pdf עבודת התפילה]''' קובץ בסדרת 'לעבדך באמת' בהוצאת מערכת '[[יפוצו (ארגון)|לכשיפוצו]]'{{PDF}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3366909 למה כדאי להאריך בתפילה?]''' {{בית חבד}} אתר בית חב"ד
*הרב ישעיהו גולדברג, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf עבודת התפילה בדור השביעי]''' [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז
*'''[https://77012.blogspot.com/2020/04/blog-post.html מאות ציטוטים ומקורות במשנת חב"ד על 'עבודת התפילה']'''.
*הרב יעקב אלטיין, '''[https://toratchabad.com/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95-%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95-%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F-%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A2 עבודת התפילה בחייו ובמשנתו של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/13921 יחידות האדמו"ר מתולדות אהרן אצל הרבי, העוסקת בעניין עבודת התפילה]
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/613658/ פאנל היסטורי ומעשי על 'עבודת התפילה' • מרתק]''', באתר [[חב"ד אינפו]]

==ראה גם==
* [[עובד]].
* [[תפילה]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:נפש]]
[[קטגוריה:חסידות]]

שיחה:האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד)

2020-08-17T12:03:06Z

לוי ישראל:

'''חייב עריכה דחוף!!!!!!!!!''' לא מתאים להיות בחבדפדיה כרגע!!! [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 00:52, כ"ז באב, ה'תש"ף ''(17 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

האם יש מקור לפסקה:
'לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב'?

--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 12:03, כ"ז באב, ה'תש"ף 12:03, 17 באוגוסט 2020 (UTC)

משתמש:חסיד של הרבי/מוסדות חינוך אור ליובאוויטש כפר חב"ד

2020-08-16T18:16:19Z

לוי ישראל: /* רקע */

{{תלמוד תורה|
|שם=מוסדות אור ליובאוויטש כפר חב"ד
[[קובץ:שטח החיידר.jpg|שמאל|ללא מסגרת]]
|כתובית=|השטח שעליו נבנה החיידר, ברקע נתן לראות את משרדי [[צעירי אגודת חב"ד]], משרדי [[פעילי חב"ד]], [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח 770]], וחלק מ[[שכונת לוי יצחק]]
|אפיון=מוסדות [[חינוך על טהרת הקודש]], לימוד [[גאולה ומשיח]]
|תאריך יסוד=[[תש"פ]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[כפר חב"ד]]
|מייסד=הורים פורשים מ[[חיידר ליובאוויטש]]
|מנכ"ל=הרב יוסף יצחק לבקיבקר
|מנהל גשמי=
|מנהל חינוכי=
|דמויות משמעותיות=
|מספר תלמידים=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
מוסדות '''אור ליובאוויטש''' הם רשת [[חינוך על טהרת הקודש]] ב[[כפר חב"ד]], מוסדות אור ליובאוויטש מונים גני ילדים, ו[[תלמוד תורה]]. המוסד הוקם לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]], ומטרתו של המוסד הוא להנחיל ב[[ילדים]] אמונה טהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ובהיותו [[מלך המשיח]].

==רקע==
[[קובץ:הרב-אשכנזי-כנס-חנוכה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] במהלך כנס שנערך בעזרת הנשים של [[בית כנסת המרכזי כפר חב"ד|בית כנסת המרכזי]] שבו שכן פעם החיידר]]
בשנת [[תשע"ב]] הקימו קבוצת הורים ב[[כפר חב"ד]] חיידר מיוחד שיהיה על [[חינוך על טהרת הקודש|טהרת הקודש]] שיוכל לשרת את ילדי הכפר, החיידר נקרא אז "החיידר החסידי", מנהל החיידר היה ר' [[יצחק פייביש גינזבורג]]. אך בשנת [[תשע"ג]] פרשו קבוצת הורים מהחיידר והקימו אותו מחדש עם הנהלה מרועננת יותר ועם צוות מורים חדשים, בהנהלה כיהנו ר' [[אריה קירשנזפט]] ר' [[שלמה רייניץ]], ור' יצחק זיס.

אך בשנת [[תשע"ה]] הוחלף הצוות מחדש וההנהלה שונתה, בהנהלה כיהנו במהלך השנים ר' יצחק ועקנין, ר' [[מנחם מענדל אקסלרוד (מולדובה)|מנחם מענדל אקסלרוד]], וכנמנכ"ל כיהן ר' יצחק זאב ברנדלר, החיידר נקרא [[בית חינוך ליובאוויטש]] (או [[חיידר ליובאוויטש]]).

[[חיידר ליובאוויטש]] נדד במהלך השנים למספר מקומות ברחבי הכפר, החיידר התחיל בעזרת הנשים של [[בית כנסת המרכזי כפר חב"ד]], ולאחר מכן עבר ל[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)|בית הכנסת ישראל אריה לייב]], ולאחר מכן ל[[בית ספר למלאכה]], עד שבמאמצים ובשתדלנויות רבות מצד ההורים הועתק החיידר באופן סופי למקום קטן בסמוך ל[[אור שמחה כפר חב"ד]].

המקום היה קטן וצר מלהכיל את כמות התלמידים והיה לקוי בעשרות פגמים, בין הפגמים נתן למנות ליקוי במערכת המים של החיידר, כאשר במהלך הימים היו עולים על גדותם ומציפים את כל כיתות הלימוד, בעיות במערכת החשמל כאשר התלמידים היות נתקעים באמצע חורף ללא מחמם, או באמצע הקיץ ללא מזגן, ועוד. הבעיה לכל זה היה שלחיידר לא נתן תקציב מהמדינה או מ[[ועד כפר חב"ד]].

במשך הזמן למרות כל המאבקים השונים שהתנהלו ולמרות כל המאמצים החיידר לא הוכר ע"י משרד החינוך ולא נתן לו סמל מוסד. ובעקבות כך שהחיידר שקע בחובות גדולים ונוהל באופן לא מספק ולא אחראי החליטו ועד ההורים של החיידר לפרוש ממנו ולהקים חיידר חדש מאפס, שיקבל סמל מוסד והכרה ממשרד החינוך, ויקבל תקציבים מ[[ועד כפר חב"ד]] ומהמועצה. כך החלו מוסדות אור ליובאוויטש את דרכם.

==היסטוריה==
[[קובץ:מקימים את החיידר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טרקטור מכין את השטח להקמת מבנה החיידר]]
[[קובץ:הנחת אבן הפינה לחיידר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד הנחת אבן הפינה בהשתתפות הנהלת החיידר, חברי [[ועד מקומי כפר חב"ד]] והמועצה]]
לאחר שבשנת [[תש"פ]] החליטו ועד ההורים לפרוש מ[[חיידר ליובאוויטש]] ולהקים את מוסדות אור ליובאוויטש החלו הורי ומייסדי החיידר בפעילות תמריצית אצל כל בעלי ההשפעה כדי שהחיידר יוכל לקבל סמל מוסד והכרה ממשרד החינוך.

בין הפעיליות הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]] והרב [[אברהם מיידנצ'יק]] פנו לידידים המשותף, שר החינוך מר יואב גלנט והראו לו את התנאים שבהם נמצאים הילדים, והודיעו לו על החלטתם בעניים הקמת מוסד חדש שר החינוך נתן הסכמה להקמת המוסד, ופעל שיקבל סמל מוסד והכרה ממשרד החינוך ומהמועצה. וכן חברי ה[[ועד מקומי כפר חב"ד]] ר' אברהם חנוכה, ר' יעקב קניג, וחבר המועצה ר' [[חיים רייכמן]] פעלו שהחיידר יוכר רשמית גם מצד המועצה ומצד הועד.

ואכן בסוף [[חודש סיון]] [[תש"פ]] קיבל החיידר סמל מוסד והכרה רשמית מצד רשויות המדינה, ומצד המועצה ו[[ועד מקומי כפר חב"ד]].

ב[[י"א תמוז]] [[תש"פ]] הוכרז בצורה רשמית על הקמת החיידר במעמד חגיגי שהתקיים באולם מסעדת 770{{הערה|[https://chabad.info/news/605203/ כפר חב"ד: ערב היסטורי לייסוד חדר "אור ליובאוויטש" - חב"ד אינפו]}}, את המעמד כבדו ההורים המייסדים וההנהלה החדשה.

ב[[י"ד תמוז]] [[תש"פ]] עשו מייסדי החיידר מגבית בצ'ארדי{{הערה|[https://chabad.info/news/605979/ הזמן אוזל: 95% מהיעד, 3 שעות אחרונות להקמת החדר - חב"ד אינפו]}} שבהלכו גויס בתוך יממה כ-3,000,000 (שלוש מליון) שקל.

מיד לאחר שהקמפיין נגמר בהצלחה עשו מייסדי והנהלת החיידר סעודה גדולה ב[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)|ישראל אריה לייב]] (תפילה למשה) ב[[כפר חב"ד]], ובו הכריזו על מיקום בניית החיידר. המיקום הראשוני שנבחר להקמתו היה בסמוך ל[[תלמוד תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה]] הוותיק ול[[אור שמחה כפר חב"ד|אור שמחה]]. אך לאחר זמן מה המיקום שונה לשטח הנמצא בין [[בית רבקה]] ציעירות לבין משרדי [[צעירי אגודת חב"ד (ארץ הקודש)|צעירי אגודת חב"ד]] ו[[פעילי חב"ד]].

ב[[כ' מנחם אב]], [[תש"פ]] התקיים מעמד הנחת אבן הפינה{{הערה|[https://chabad.info/news/611971/ הכתבה בחב"ד אינפו]}} לחיידר החדש. המעמד התקיים בנוכחות מצומצת וזאת בעקבות מגבלות [[נגיף הקורונה]]. את המעמד כבדו ראש מועצה אזורית שדות דן מר דוד יפרח, סגן יו"ר המועצה ר' [[בנימין ליפשיץ]], יו"ר [[מטה משיח]] ר' [[שמואל הנדל]], יו"ר [[יד לילד המיוחד]] ומנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק|אגו"ח]] ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]], השליח הראשי ומנהל [[בית חב"ד נמל התעופה לוד]] ר' [[נחמן יוסף מיידנצ'יק|נחמן מיידנצ'יק]], הורים ומייסדי החיידר.

==עקרונות המוסד==
*'''גישה חינוכית:''' חיזוק ההתקשרות הפנימית לרבי מלך המשיח, חיזוק יראת שמים פנימית אצל החניך, טיפוח מידות טובות ודרך ארץ, החדרת תודעת הגאולה כך שהחניך חי ונושם גאולה ומשיח, והדבר משליך ישירות על לימודו והתנהגותו במשך כל שעות היממה.
*'''גישה לימודית:''' לימודי קודש במשך כל היום כולו, כיתות קטנות - בשביל שכל תלמיד יקבל יחס אישי בהתאם למעמדו ומצבו, דגש על פיתוח רגש אהבה של התלמיד ללימוד התורה. אחריות הנהלת המוסד על החניך בכל שעות היממה.

המחנכים במוסד הם יראי שמים ומקצועיים השומרים על קשר איכותי ועקבי בין המחנך לחניך.

עוד עקרון חשוב הוא שותפות פעילה בין הצוות החינוכי, וההורים וצמצום חופשים (ככל הניתן) והמשך מסגרת חינוכית פעילה גם בימי חופשה.

==מבנה החיידר==
{{פסקה חסרה}}

==צוות החיידר==
;הנהלה
*'''מנכ"ל''' - הרב יוסף יצחק לבקיבקר
*'''משפיע''' - הרב [[זושא פויזנר]]
*הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]]
*הרב מאיר בסטומסקי
*הרב אהרן הלפרין
*הרב מנחם מענדל טהאלר
*הרב יעקב קעניג
;מורים
{{להשלים}}

;ועד ההורים
*ר' [[שמואל הנדל]]
*ר' שיע קניג
*מרת סימה מיידנצ'יק
*מרת ציפורה מיידנצ'יק
*מרת רבקה גרינברג
*מרת דינה רוזן

==ראו גם==
*[[חיידר ליובאוויטש כפר חב"ד]]
*[[אהלי תורה כפר חב"ד]]
*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/605572 מגשימים חלום: מקימים את החדר בכפר של הרבי - חב"ד אינפו]
*[https://chabad.info/news/605696/ היסטוריה: החדר החדש קיבל 'סמל מוסד' ממשרד החינוך - חב"ד אינפו]
*[https://chabad.info/news/611971/ כפר חב"ד: הונחה אבן פינה לחדר "אור ליובאוויטש" - חב"ד אינפו]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]

שיחה:אליהו לייב ריבקין

2020-08-16T18:14:51Z

לוי ישראל:

הוא הבעל מנגן? [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 02:39, י"ז בתמוז, ה'תש"ף.
:זה הוא. מי שיכול שיוסיף פרטים. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 02:41, י"ז בתמוז, ה'תש"ף.
::www.pnimi.org.il/2017-12-26-15-03-37/826-daniel-shalit
הניגון שהוא גילה מהמשפיע ר' שלמה חיים קסלמן:
[https://chabad.info/musicnews/612606/ מגן עדן: ניגון 'המשפיע' ר' שלמה חיים קסלמן].

--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 18:14, כ"ו באב, ה'תש"ף 18:14, 16 באוגוסט 2020 (UTC)

שיחה:יצחק אלחנן ספקטור

2020-08-16T18:10:29Z

לוי ישראל: יצירת דף עם התוכן "מהיכן המקור לכך שהרבי מצטט את פסקיו 'בהערכה רבה'? במקור שצויין הוא מצוטט בפשטות, כהמשך לרצ..."

מהיכן המקור לכך שהרבי מצטט את פסקיו 'בהערכה רבה'?
במקור שצויין הוא מצוטט בפשטות, כהמשך לרצף ציטוטים..

--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 18:10, כ"ו באב, ה'תש"ף 18:10, 16 באוגוסט 2020 (UTC)

שיחה:גיל הנישואין

2020-08-16T18:05:29Z

לוי ישראל: /* נישואין בגיל 23 */ פסקה חדשה

איזו קטגוריה? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ' בתמוז ה'תשע"ג 05:05, 28 ביוני 2013 (UTC)
:לא פשוט שצריך להופיע בקטגוריה 'הלכה ומנהג', ואם אין כזו קטגוריה - אז להוסיף?! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ' בתמוז ה'תשע"ג • 10:02, 28 ביוני 2013 (UTC)
::אני רוצה עוד קטגוריות, ולא אחת. בכוונה לא הוספתי את ה'הלכה ומנהג' כדי שיהיה בולט שאין - ואולי יצוצו עוד רעיונות. אותו הדבר לגבי '[[סיביר]]' ו[[מחנה עבודה]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ' בתמוז ה'תשע"ג 14:26, 28 ביוני 2013 (UTC)
:::לענ"ד ברור שצריך להוסיף תבנית בה יוכללו כל הערכים הקשורים לחתונה ונישואין, החל מהשידוכים, ווארט, ועד לימי השבע ברכות. קטגוריה נוספת? - לא עולה בדעתי. בכלל שנוזל, אולי כשיהיה לך זמן השבוע תוסיף תבניות לעיירות ברוסיה דבר שנצרך מאוד, ויכול לשפר את המראה של דפים רבים? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ' בתמוז ה'תשע"ג • 18:14, 28 ביוני 2013 (UTC)

==[[גיל הנישואין#החוק במדינת ישראל]] ==
'ציטוטון' או 'ציטוט'? לכאורה ציטוטון, כיוון שהציטוט הוא לא ממש מרכזי לגופו של הערך. אבל הציטוטון לא נראה יפה פה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ' בתמוז ה'תשע"ג 14:28, 28 ביוני 2013 (UTC)
:מרכזי גם מרכזי. בשביל מה כל הערך עלה אם לא בשביל חנינא בני? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ' בתמוז ה'תשע"ג • 18:14, 28 ביוני 2013 (UTC)

== יש את המכתב של הבית דין יש פה מישהו שיש לו כוח לחפש את זה ולכתוב על זה? ==

--[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]] 21:58, 12 בנובמבר 2016 (UTC)

== ה' ישמור ==

א': הרבי רצה שיגידו [['''ארץ ישראל''']]!!!!!!!!!!!

ב': זה שהולכים ל"שליחות לבתי חב"ד", זה דבר הפסול מעיקרא לדדעת כל הרבנים הנורמלים בחב"ד!!!

--[[מיוחד:תרומות/212.76.122.193|212.76.122.193]] 20:21, 20 בנובמבר 2019 (UTC) החותם: '''הנורמלי האחרון...'''

=='''ארץ''' ישראל!!==

מה אתכם?? הרבי '''התנגד נחרצות''' לקרוא לארצנו הקדושה "מדינת ישראל"! צריך לשנות מיד ל'''ארץ''' ישראל! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 02:51, י"ד באייר, ה'תש"ף 02:51, 8 במאי 2020 (IST)
:צודק, רק שהחוק הזה הוא נמצא במדינת ישראל ולא בארץ ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ד באייר ה'תש"ף • 05:12, 8 במאי 2020 (IST)
:זהו זה - שהרבי קרא '''גם''' ל"'''מדינת ישראל'''" '''ארץ''' ישראל.. (כמובן שהפירוש הפשוט של "ארץ ישראל" - זה שטחה '''המקראי''' של הארץ. אך עם זאת הרבי גם נמנה לכנות את ארצנו בשם "מדינה" אלא כינה אותה בשם "'''ארץ'''".) עכשיו אתה מבין את הבעיה? יחי המלך המשיח! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 02:15, י"ט באייר, ה'תש"ף 02:15, 13 במאי 2020 (IST)
::גם הרבי מזכיר את הלשון מדינת ישראל כשלא מדבר על המקום של ארץ ישראל. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 20:35 • י"ט באייר ה'תש"ף
:::אשמח אם תראה לי מקור. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 01:19, כ' באייר, ה'תש"ף 01:19, 14 במאי 2020 (IST)
::::עיין [https://chabad.info/magazine/595436/ כאן]. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 04:33 • כ' באייר ה'תש"ף
:::::ניצחוני בני ניצחוני.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 09:08, כ' באייר, ה'תש"ף 09:08, 14 במאי 2020 (IST)

== נישואין בגיל 23 ==

האם אין מקורות למנהג חב"ד המצוי אצל רוב משפחות אנ"ש לנישואין מאוחרים בגילאי 22\23?

--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 18:05, כ"ו באב, ה'תש"ף 18:05, 16 באוגוסט 2020 (UTC)

שיחת משתמש:להתראות

2020-08-16T14:24:48Z

לוי ישראל: /* זושא קורניצער */

{{משתמש:שלום/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 1|א]] - [[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 2|ב]] - [[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 3|ג]]}}

== מה שלומך ידידי? ==

ראיתי שהזכרת באתרנו את הפורום חכמתו ורצונו, ידוע לך מהו ענינו, מי עומד מאחוריו וכו'? {{כתב קטן|אפשר במייל}}. ואם כבר מדברים: א) עריכתך בערך [[ספירת העומר]] מחכימה, ותהיה מחכימה יותר לו יצויינו לה מקורות. ב) מה דעתך על אירכוב דף זה? -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:20, כ"ב בניסן ה'תש"ף
:א. אח שלי טוען שזה חבורת תמימים מהישיבה במגדל העמק. אם כן - אני מלא הערצה. יושבים שם חבר'ה רציניים ובעלי ידע רחב. אני חשבתי שזו קבוצת בחורים אחרי קבוצה ואפילו אברכים. יש שם אחד-שתיים שכותבים בשמם המלא, אולי תכיר אותם. אין לי באמת מושג. ב. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן במקומו, ומכתב שהתפרסם בCOL. בעזרת השם, אם לא תשיג אותי. ג. בעזרת השם, אם לא תשיג אותי. נתונה לך הרשות... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:42, כ"ג בניסן, ה'תש"ף 08:42, 17 באפריל 2020 (IST)
::{{א|קרייזי אבאוט משיח}}, א - {{בוצע}}, ב- {{בוצע}}. אגב, דעתי כבר השתבשה מרוב שהשתמשה וממילא אינני מצליח להחזיק ראש מי מבעלי הניקים מחזיק איזה ניק, וממילא גם אם רציתי לא יכולתי לעשות זאת במייל. מה דעתך לעשות עבורי רשימה פרטית (ומתחייב שלא אעבירה הלאה בשו"א) עם פירוט הניקים שהינך מכיר (ובעזרת השם אחזיר לך רשימה דומה עם פירוט הניקים שאני מכיר)? אם מישהו מהרואים הודעה זו מתנגד - אשמח שיכתוב זאת כאן כדי שהרב קרייזי יוכל לא לכתוב לי את שמו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 23:04, כ"ח בניסן, ה'תש"ף 23:04, 22 באפריל 2020 (IST)
:::א-ב. יישר כח גדול. ואגב זאת יישר כח גם על עריכותך ב[[מסכת אבות]] הרווייה מקורות חשובים. ג. באמת התפלאתי ששכחת, בכל אופן שלחתי לך אימייל, עיי"ש. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:23, כ"ט בניסן ה'תש"ף
::::מציע לבחור את המלחמות בערכים שנכתבו על ידי א' המיוחד וד"ל. פשוט לחכות עד שיהיה לו משהו אחר להתעסק בו ואז להחזיר את הערך לקדמותו... ואכהמ"ל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 14:20, כ"ט בניסן, ה'תש"ף 14:20, 23 באפריל 2020 (IST)
:::::גם לי ידוע שזה תמימים ממגדל העמק. לא הבנתי כ"כ את ההתלהבות אבל פיין--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 20:43, ד' באייר, ה'תש"ף 20:43, 28 באפריל 2020 (IST)
::::::התפעלתי מהתשובה המהירה הבהירה והמקיפה שקיבלתי על כמה מהשאלות. ייתכן שכל פרט בפני עצמו לא כל כך מעורר התפעלות, אבל השקלול עורר את התפעלותי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:02, ד' באייר, ה'תש"ף 21:02, 28 באפריל 2020 (IST)
::::::: ראיתי שהיה ביניכם איזה דיון אודות העריכות וכו' והזכירו את ענין העריכות המוטעות, אז רציתי להראות לכם דוגמא לחוסר בשימת לב שגרם לטעות מצחיקה, בערך [[ספר הזכרונות]] בפיסקא שעוסקת סביב תרגום הספר לאנגלית היה כתוב שר' [[ניסן מינדל]] הוא אשר תירגם את הספר לאנגלית, אך דא עקא שהעורך היקר רק '''ראה''' כנראה שיש מכתב של הרבי לר' ניסן שעוסק בתרגום הספר לאנגלית ולא טרח לפותחו, בגוף המכתב כתוב במפורש ש'''אישתו''' היא זו שתירגמה את הזכרונות ולא הוא עצמו. מענין לענין ש'''לא''' באותו ענין, ר' [[משתמש:להתראות|להתראות]] בא לי (באם מותר..) שתשלח לי גם את הרשימה דלעיל (סתם בשביל הסקרנות..). [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 13:11, ט"ז באייר, ה'תש"ף

== תבנית אנש ==

אם אתה מפנה ל{{תב|אנש}}, מהראוי שתיצור אותה... -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:16, ד' באייר ה'תש"ף
:הבעיה היא שאי אפשר להעלות תמונות. אתה צודק, במקום לחכות עד שתתוקן התקלה, אוסיף בינתיים את התבנית בלי תמונה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:41, ד' באייר, ה'תש"ף 20:41, 28 באפריל 2020 (IST)
::{{ישר כוח|}}. ויה"ר שיתרפאו כל מחלות עם ישראל בקרוב ממש, ובכללם השבר הנ"ל. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:59, ד' באייר ה'תש"ף

==מה ההגדרה רבני ליטא?==
אני לתומי חשבתי שרבי ליטא הכוונה אלה הנמנים על הזרם הליטאי..--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:01, ז' באייר, ה'תש"ף 13:01, 1 במאי 2020 (IST)
אפשר לשלוח לך תמונה של השיעור חסידות בו משתתף שתשבץ בערך?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:03, ז' באייר, ה'תש"ף 13:03, 1 במאי 2020 (IST)
:לכן באמת בערך של פוברסקי לא מחקתי. כבר לא ידעתי להחליט. לדעתי זו לא הגדרה מדוייקת, אבל אולי זה מה שהתכוון מי שיצר את הקטגוריה. אין עיתותי בידי כעת לטפל בזה. מצטער. תוכל להחזיר בינתיים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:28, ז' באייר, ה'תש"ף 13:28, 1 במאי 2020 (IST)
::כרגע אין אפשרות לאף אחד להעלות תמונה באף ערך. תוכל לשלוח ואעלה כשזה יתאפשר (יש לי תיקייה שלימה של תמונות שמחכה לזה). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:10, ח' באייר, ה'תש"ף 20:10, 2 במאי 2020 (IST)

== תורת חב"ד לבני הישיבות ==

נראה לי שבמקום הכיתוב 'באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]' ניתן ליצור סמליל כבשאר האתרים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ז' באייר ה'תש"ף • 23:24, 1 במאי 2020 (IST)
:אני אכן באמצע להתלבט בענין. לעניות דעתי בכלל כל ענין הסמלילים צריך עיון, כיון שאם בדף אחד יש קישור לארבע אתרים שונים, זה יוצר מראה מבולגן בעין. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:49, ח' באייר, ה'תש"ף 19:49, 2 במאי 2020 (IST)
::אתה לא מתכוון לומר שאתה מתכנן לעבור על כל ערכי חב"דפדיה כדי להוריד את הסמלילים, נכון? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י' באייר ה'תש"ף • 04:31, 4 במאי 2020 (IST)
:::אני דווקא בהחלט חשבתי בכיוון. גם בויקיפדיה בהתחלה היו סמלילים, עד שקלטו שזה סתם מעמיס על העין. אם רוצים לעשות קידום מכירות לאינפו אפשר להשאיר את הסמליל שלהם, אבל לעשות סמליל לכל אחר נשמע לי מקושקש מידי. אם יוחלט שכן, לא צריך לעבור ערך ערך, אפשר לשנות את התבנית ובאופן אוטומטי זה יושמט מכל הערכים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:10, י' באייר, ה'תש"ף 09:10, 4 במאי 2020 (IST)
::::אם משנים נראה לי כדאי לשנות גם את אינפו. בכל אופן באמת אפשר לשנות את התבנית שכל פעם שיש את התבנית יצא 'באתר [[חב"ד אינפו]]' ואולי אפילו לעשות כמו בויקיפדיה - עם פרמטרים של תאריך, כותב הכתבה וכו' ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י' באייר ה'תש"ף • 23:01, 4 במאי 2020 (IST)
:::::זה שתי נושאים שונים. בעיקרון אמור להיות מתכנת שיוצר בוקמרקלרט (או איך שאומרים את זה, אני תמיד שוכח), שיודע לשאוב את הנתונים מהאתר וליצור מהם טקסט להדבקה בחב"דפדיה. פעם זה עבד. בלי קשר, צריך לעשות דיון על נראות התבניות ברגע שאנחנו מתחילים לקשר להרבה אתרים שונים. אולי יהיה מי שיחלוק עלי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:19, י"א באייר, ה'תש"ף 00:19, 5 במאי 2020 (IST)
::::::אני רואה שכבר יש תבניות קישור מאתרים מסויימים [[:קטגוריה:תבניות לבוקמרקלט|כאן]]. צריך פשוט ליצור עוד למרות שבאמת צריך דיון אם נשתמש בזה ואם כן האם רק בזה (כמו בויקיפדיה) כי זה יותר מסובך במקום פשוט לשים את הקישור ידני (אולי ממחשב לא אבל מפלאפון ודאי) ולכן אולי כדאי פשוט לשנות את התבנית. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"א באייר ה'תש"ף • 08:03, 5 במאי 2020 (IST)

== [[משתמש:להתראות|להתראות]], שלום ולהתראות! ==

יישר כח גדול על ההוספה בערך של ר' [[דוד לייב מקלר]]!. מסקרן אותי לדעת, היכן מצאת את הפרטים הנוספים על תולדות חייו? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 07:36, ט"ז באייר, ה'תש"ף
:הספרים - בקטלוג ספריית ליובאוויטש. הפטירה העליה והצאצאים - חיפשתי את שמו באנגלית, והגעתי לכתבונת על פטירתו בניו יורק טיימס (או עיתון אמריקאי אחר). באגב, בחלק מהמקומות נקרא גם 'לואיס', ואני לא יודע אם זה אכן (גם) היה שמו, או שאיזה אמריקאי ראה שכתוב D.L. MEKLER, ופיענח איך שבא לו. ככלל, כשאני מחפש חומר על מישהו אני מחפש אותו בתצורות הכתיב השונות (מעקלער, מקלר, מעקלר, מקלער, וכיו"ב), באנגלית, ובעברית באותיות אנגליות. וזה בלי אוצר החכמה, בקשות מידידים מבינים, ודרכים נוספות שאפשר להשיג חומר. עוד לא מצאתי אדם שרציתי לכתוב עליו ערך ולא היה עליו שום מידע. השקעתי בזה אתמול זמן לאות הוקרה והערכה על הערך המושקע החשוב והמרתק. יישר כח! {{מחוץ לחשבון|להתראות}}
::א. יש"כ. ב. יתכן שהשם לואיס היה שם מודרני שהוסיף לעצמו באמריקה, ואולי גם שם ספרותי. בכ"א, בכל המכתבים של הרבי הריי"צ וכן של הרבי הוא מכונה רק דוד לייב. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 12:25, ט"ז באייר, ה'תש"ף

==ועד תלמידי התמימים==
מדוע נמחק המשפט אודות [[ועד תלמידי התמימים]] שהוא עומד תחת הנהלת הישיבה כידוע? נוהלה ע"ז שיחה בדף השיחה [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 22:16, י"ז באייר, ה'תש"ף 22:16, 11 במאי 2020 (IST)
:כתבתי בתקציר העריכה. לא ראיתי שיש דיון. סליחה. חשבתי שזה נכתב רק משום שכך הם כותבים בפרסומים שלהם. מה שהיה בזמני, שלא היה שום קשר בין הועד לבין הישיבה, ובודאי שאנשי הועד לא פעלו תחתיהם. כאשר כותבים שמישהו פועל 'תחת' מישהו אחר, פירושו שהוא סר למרותו ואם זה שמעליו רוצה לפטר אותו או כל הוראה אחרת - הרי שהוא צריך להישמע לו. ושוב, ככל הידוע לי אין זה המצב ביחס בין הועד לבין הישיבה, ובמיוחד שלצערי אין בדיוק מושג של 'הנהלת הישיבה' כידוע ליודעים. והוא אשר שאלתי בתקציר העריכה - מי אלו הנהלת הישיבה שהועד 'תחתיהם', ובמה זה בא לידי ביטוי? לענ"ד חוץ מפרסומת אין בזה ולא כלום. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 22:41, י"ז באייר, ה'תש"ף 22:41, 11 במאי 2020 (IST)
::עניתי שם שהיא הייתה תחת ר' דוד רסקין וכיום תחת ר' שלמה זרחי שהם הם ההנהלה. היינו שזה בכל מקרה אומר הרבה יותר מאשר מש"כ לגבי את"ה שהם תחת ההנהלה. אוכל להחזיר המשפט? [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 22:57, י"ז באייר, ה'תש"ף 22:57, 11 במאי 2020 (IST)
:::אוי, באמת. תחזיר כרצונך או שלא תחזיר כרצון משתמשים אחרים. לדעתי ברור שצריך להשמיט משניהם. אין זו אמת לפי כל אמת מידה, אבל גם לא מפריע לי שימשיך להיות כתוב משפט כזה בעוד מקום. אם יורשה לי להתעניין האם הינך כבר אחרי קבוצה והכרת מקרוב את הנפשות הפועלות ודרכי הפעולה? לומר שהארגונים פועלים 'תחת הנהלת ישיבות תומכי תמימים' זו בדיחה, ולצערי לא מהמוצלחות שבהן. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 23:00, י"ז באייר, ה'תש"ף 23:00, 11 במאי 2020 (IST)

== ווארט ==

אני מעלה תיכף ערך על [[ווארט (לחיים)]], אשמח שתכתוב את משפט הפתיח שלו. וכן תציין את מה שלא תמיד הוא ביחד הווארט והלחיים--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 07:37, כ"ו באייר, ה'תש"ף 07:37, 20 במאי 2020 (IST)
:{{בוצע}}[[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:58, כ"ז באייר, ה'תש"ף 12:58, 21 במאי 2020 (IST)

== תמונות ==

בתמונות האחרונות שהעלית לא הכנסת אותם לערכים באופן הרגיל מה שגרם שהתמונה תצא יותר גדולה המקובל וכו' {{ללא קוד ויקי|[[קובץ:שם התמונה|שמאל|ממוזער|250px|תיאור התמונה]]}} תשתדל להכניס באופן הזה. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:25 • כ"ז באייר ה'תש"ף
:אני לא מעלה באמצעות אשף העלאת הקבצים, אלא מתוך דף העריכה עצמו (באמצעות אייקון התמונה, ואז 'העלאה'). אולי כדאי לשנות את הקוד של זה שהוא יכניס לכתחילה בצורה התקינה, או להגדיר שהצורה הרגילה שהוא מכניס, ההגדרות שלה יהיו תואמות לתמונות בשאר האתר. מקווה שלמרות העייפות הובנתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 01:29, כ"ז באייר, ה'תש"ף 01:29, 21 במאי 2020 (IST)
::ואולי בכלל החילוק הוא רק באייפון, כי במחשב אני לא רואה הבדל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 01:31, כ"ז באייר, ה'תש"ף 01:31, 21 במאי 2020 (IST)
:::אני לא מדבר על ההעלאה אלא על צורת ההכנסה לערך, אתה מכניס כך: {{ללא קוד ויקי|[[קובץ:שם התמונה|ממוזער|תיאור התמונה]] במקום כך [[קובץ:שם התמונה|שמאל|ממוזער|250px|תיאור התמונה]]}} ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 05:02 • כ"ז באייר ה'תש"ף
::::זה אוטומטי. כך הוא מעלה. תנסה ותיווכח, ואז תחזור ותקרא ותבין את כוונתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:57, כ"ז באייר, ה'תש"ף 12:57, 21 במאי 2020 (IST)
:::::הבנתי מה הבעיה צריך לסדר את זה שהברירת מחדל תהיה בגודל הנכון, יש אפשרות לבחור גודל ויישור, הברירת מחדל של היישור היא בסדר והברירת מחדל של הגודל כנראה קצת גדולה אז צריך לבחור ידני ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:51 • כ"ז באייר ה'תש"ף

== הפניה מוטעית ==

מדוע חיפוש '''רבי נחמן מברסלב''' מוביל כעת ל[[ברסלב]] ולא ל[[נחמן מברסלב]]? אין לי את הידיעה בענין. תוכל לבצע זאת?--[[משתמש:תיכף ומיד ממש!|תיכף ומיד ממש!]] - [[שיחת משתמש:תיכף ומיד ממש!|שיחה]], 14:00, כ"ח באייר, ה'תש"ף 14:00, 22 במאי 2020 (IST)
:{{בוצע}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:58, א' בסיוון, ה'תש"ף 20:58, 24 במאי 2020 (IST)

== ערכים מומלצים ==

העמדתי לדיון את [[חב"ד סטרשלה]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], צריך 3 שיאשרו להעמיד א"ז להצבעה, אני כבר הגהתי כמיטב יכולתי את הערכים, יש מצב שאתה מצטרף??? ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 15:48, 5 ביוני 2020 (IST)
:לא קראתי לעומק, הערך על סטרשלה נחמד, אך לא ממצה. גם יש בו עדיין הפניות לערכים אדומים, והוא אפילו לא מוגה כל צרכו. בהבטה בעלמא (הראשונה שהעפתי על הדף) כבר הבחנתי בטעות כתיב "מסטשלה". זאת מלבד שהוא לטעמי קצר מידי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:37, ט"ו בסיוון, ה'תש"ף 11:37, 7 ביוני 2020 (IST)

== פנחס זאב וולף מרוזוב ==

ערך שיש מה לכתוב עליו זה תחליף לחשיבות? או שהערך באמצע עבודה או שלא הבנתי את החשיבות או שבאמת אין חשיבות ע"פ הכללים. תוכל להסביר? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:12 • י"ז בסיוון ה'תש"ף
:אחרי ההוספות האחרונות זה כבר נראה הרבה יותר טוב ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:43 • י"ז בסיוון ה'תש"ף
::הבעתי כבר את דעתי פעמים רבות שאכן יש 2 מסלולים לדף חשיבות. כיון שלדעתי האנציקלופדיה אמורה לכלול את כל המידע החב"די, אפשרות אחת שמזכה בערך זה נושא או נשוא מרכזי וחשוב, אפילו אם המידע עליו לצערנו דל, ואפשרות שניה היא אדם או מושג שעובר רף חשיבות מאוד בסיסי, אך הערך כתוב בצורה מקיפה ומכבדת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:03, י"ז בסיוון, ה'תש"ף 20:03, 9 ביוני 2020 (IST)
:::צודק, רק שבהתחלה זה היה נראה שאפילו חשיבות בסיסית אין לו - מחנך מקראון הייטס.. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 23:09 • י"ז בסיוון ה'תש"ף

== בערך של [[ישעיה גופין]] ==

א. מאיפה הבאת את זה שהם ברחו בבריחה הגדולה? יש לזה מקור? ב. הם היו בכלל בטשקנט, ולא בסמרקנד (או עכ"פ אחרי סמרקנד). שים לב, ציטוט מתוך האתר 'הקשר הרב דורי':
"'''הולדת בנו (סבא)'''
בשנת תש"ה בעיר טשקנט שבבוכרה, נולד סבי הרב שניאור זלמן גופין, משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית שבכפר חב"ד.
כשסבי היה בן שלוש, הפליגו הוא ומשפחתו לצרפת ומשם לארץ ישראל לכפר חב"ד. בהפלגתם מצרפת לישראל, סבי שהיה בן שלוש שיחק בכובעו כאילו היה זה צלחת מעופפת, ופתאום נפל הכובע לים.
'''עלייתו ארצה'''
בשנת תש"ט, בהגיעם לארץ ישראל, הם קיבלו בית למגורים בכפר חב"ד, שהיה יישוב ערבי הנקרא אז בשם 'ספריה'. כל משפחה קיבלה בית ערבי נטוש וישן, ללא חשמל, גז וטלפון. בתקופה זו היו משתמשים בעששיות נפט לתאורה, ובנפט להדלקת אש לבישול. לאחר כמה שנים, עברו למקום מגורים מסודר. התחבורה בכפר הייתה סוס ועגלה"

תעדכן אותי אם יש לך מקורות אחרים. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 21:54, ו' בתמוז, ה'תש"ף ''(28 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:לא זוכר. כנראה היה כתוב היכן-שהוא. לא היה לי ידע מוקדם עליו בשעה שכתבתי. אם יש לך מקור - תשנה. ההפלגות לצרפת והיציאה בשנים אלו ממסך הברזל - היתה על ידי יוצאי רוסיה תש"ו-תש"ז, לא ידוע לי על חסידים אחרים שיצאו באופנים אחרים והמשיכו באותה דרך. האתר הקשר הרב דורי זה בעצם כתיבה של ילדות (בחב"ד זה פועל בעיקר בבתי ספר בנו) בגילאי בת מצווה ומטה. לא בדיוק מקור מהימן להסתמך עליו באופן בלעדי, במיוחד כשזה לא סותר את מה שכתוב אלא מקסימום מוסיף פרטים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:43, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 06:43, 5 ביולי 2020 (UTC)

== אפשר עזרה? ==

תוכל בבקשה לסדר את הדף [[קונטרס י"ב-י"ג תמוז תרפ"ח|הזה]] שיצרתי שייראה יותר נורמלי? (צריך לטפל גם בקריאה נוספת והערות שוליים). יישר כח מראש --[[משתמש:תיכף ומיד ממש!|תיכף ומיד ממש!]] - [[שיחת משתמש:תיכף ומיד ממש!|שיחה]], 14:14, ח' בתמוז, ה'תש"ף 14:14, 30 ביוני 2020 (UTC)

== ברוך השב ==

העריכה שלך אתמול היתה מורגשת. מחכים לך שוב! ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:00 • ח' בתמוז ה'תש"ף

== אם אפשר: ==

הסבר למילים הבאות והקשרם [[שיחת חב"דפדיה:מה חב"דפדיה איננה|כאן]]:

{{ציטוטון|כשלמדתי בישי"ק הרב אורי מרדכי ליפש עבר על הספר מעשה מלך שיצא לאור באותה תקופה והעיר את הערותיו. כשהוא הגיע לקטע בו כתוב שהרבי לא תוחב את רצועות התפילין בגארטל, הוא הוסיף "וגם לא בשעון ולא בעניבה...". וד"ל.}}.

בברכה, [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 13:56, כ"ב בתמוז, ה'תש"ף.
:כתב בציניות, וכוונתו שאין צורך לשלול דבר פשוט שכזה, לדעתו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:16, כ"ג בתמוז, ה'תש"ף 20:16, 15 ביולי 2020 (UTC)

== מעשי ידי להתראות ==

ב"ה

נתקלתי בערך מזמור תהלים אישי, ונהנתי, בדקתי מי העורך העיקרי, וכל כך לא התפלאתי שזה '''מעשה ידי להתראות'''... ישר כח. הצלחה. [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 15:44, ו' באב, ה'תש"ף 15:44, 27 ביולי 2020 (UTC)

== פתגם חסידי ==

אשמח שתכנס לדף [[מיוחד:קטגוריות מבוקשות]] ותטפל בעניין הפתגמים... | נכתב בשעה 18:57 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ח באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:נותן לך את מלוא הקרדיט לטפל בזה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:06, י"ח באב, ה'תש"ף 19:06, 8 באוגוסט 2020 (UTC)
::איני יודע כיצד | נכתב בשעה 19:10 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ח באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:::לפתוח את הקטגוריות? למחוק אותם מהדפים? | נכתב בשעה 07:44 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"א באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
::::לפתוח ולקשר לקטגוריות אב. יישר כח. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 10:28, כ"א באב, ה'תש"ף 10:28, 11 באוגוסט 2020 (UTC)
::::{{בוצע}}, רק תשתדל לעשות שם סדר יום אחד. | נכתב בשעה 10:39 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"א באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:::::אגב, אשמח לעזרתך עם הדף [[משתמש:חבר/חב"דפדיה]] | נכתב בשעה 10:51 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"א באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.

== שלום שלום ==

טוב לראותך בימים קשים אלו. בהצלחה רבה בהמשך פעילותך כאן ובכלל. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:02, כ"א באב ה'תש"ף
:אשמח להבין למה כוונת כת"ר קשים? מבחינת הערכים החדשים מרמה ג' שנוצרים כאן על ימין ועל שמאל ומועתקים מקליפה ועוד? ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 18:48, כ"א באב, ה'תש"ף

== [[בת מלך]] ==

איך עדיין אין על הארגון הזה ערך? הוא הרבה יותר חשוב מהפנסאים לדוגמא, תוכל קחת את זה על עצמך? | נכתב בשעה 10:37 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"ג באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:לא. אני משתדל בדרך כלל לכתוב ערכים שקרובים יותר אל ליבי או אל תחומי ההתעניינות שלי, ועכ"פ שנכנסים בגדר לימוד תורה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 10:44, כ"ג באב, ה'תש"ף 10:44, 13 באוגוסט 2020 (UTC)

== יש לך מושג? ==

[[תומכי תמימים מוריסטון]] נסגרה בתשע"ו או שעדיין קיימת? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 19:38, כ"ג באב, ה'תש"ף ''(13 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:סליחה על העתרבות אך היא הייתה קיימת לפחות עד שנת תשע"ט. (מאז אני כבר לא מעודכן)--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 20:16, כ"ג באב, ה'תש"ף 20:16, 13 באוגוסט 2020 (UTC)
::אני כמעט בטוח שקיימת... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 20:38, כ"ג באב, ה'תש"ף
:::מה קורה איתכם? בטוח קיימת, לעולם ואעד[[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 20:40, כ"ג באב, ה'תש"ף 20:40, 13 באוגוסט 2020 (UTC)
::::{{א|א' מחב"ד}} שליט"א, השאלה אם מוריסטון בלי מיילך נחשבת מוריסטון... זה כמעט כמו כפר חב"ד בלי המנוע של הפריזידר {{קריצה}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:59, כ"ו באב, ה'תש"ף 05:59, 16 באוגוסט 2020 (UTC)

==מיל==
יש לך אולי במקרה מיל? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 19:00, 15 באוגוסט 2020 (UTC)
:כתובת אימייל? בוודאי. מעדיף שלא לכתוב אותה במקום הנגיש לכולם. רוב המשתמשים כאן יודעים את זהותי, ותוכל לבקש מהם בשמחה את האימייל שלי. לדוגמא תוכל לשאול את אחד הניקים הבאים: שיע, קרייזי, חלוקת קונטרסים, כתית למאור (אם יש לך את האימייל שלהם). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:57, כ"ו באב, ה'תש"ף 05:57, 16 באוגוסט 2020 (UTC)
::הם נתנו לי את המיל אך זה לא נותן לי לשלוח.. אשמח אם תוכל אתה לשלוח לי אימייל למיל שלי המופיע בראש דף השיחה שלי.. בברכה עצומה, [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 13:51, 16 באוגוסט 2020 (UTC)

==זושא קורניצער==
יש לך מושג ופרטים על ר' זושא קורניצער או ר' זלמן בוליער (חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי)?
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:00, כ"ו באב, ה'תש"ף 14:00, 16 באוגוסט 2020 (UTC)

שיחת משתמש:להתראות

2020-08-16T14:00:04Z

לוי ישראל: /* מיל */

{{משתמש:שלום/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 1|א]] - [[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 2|ב]] - [[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 3|ג]]}}

== מה שלומך ידידי? ==

ראיתי שהזכרת באתרנו את הפורום חכמתו ורצונו, ידוע לך מהו ענינו, מי עומד מאחוריו וכו'? {{כתב קטן|אפשר במייל}}. ואם כבר מדברים: א) עריכתך בערך [[ספירת העומר]] מחכימה, ותהיה מחכימה יותר לו יצויינו לה מקורות. ב) מה דעתך על אירכוב דף זה? -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:20, כ"ב בניסן ה'תש"ף
:א. אח שלי טוען שזה חבורת תמימים מהישיבה במגדל העמק. אם כן - אני מלא הערצה. יושבים שם חבר'ה רציניים ובעלי ידע רחב. אני חשבתי שזו קבוצת בחורים אחרי קבוצה ואפילו אברכים. יש שם אחד-שתיים שכותבים בשמם המלא, אולי תכיר אותם. אין לי באמת מושג. ב. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן במקומו, ומכתב שהתפרסם בCOL. בעזרת השם, אם לא תשיג אותי. ג. בעזרת השם, אם לא תשיג אותי. נתונה לך הרשות... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:42, כ"ג בניסן, ה'תש"ף 08:42, 17 באפריל 2020 (IST)
::{{א|קרייזי אבאוט משיח}}, א - {{בוצע}}, ב- {{בוצע}}. אגב, דעתי כבר השתבשה מרוב שהשתמשה וממילא אינני מצליח להחזיק ראש מי מבעלי הניקים מחזיק איזה ניק, וממילא גם אם רציתי לא יכולתי לעשות זאת במייל. מה דעתך לעשות עבורי רשימה פרטית (ומתחייב שלא אעבירה הלאה בשו"א) עם פירוט הניקים שהינך מכיר (ובעזרת השם אחזיר לך רשימה דומה עם פירוט הניקים שאני מכיר)? אם מישהו מהרואים הודעה זו מתנגד - אשמח שיכתוב זאת כאן כדי שהרב קרייזי יוכל לא לכתוב לי את שמו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 23:04, כ"ח בניסן, ה'תש"ף 23:04, 22 באפריל 2020 (IST)
:::א-ב. יישר כח גדול. ואגב זאת יישר כח גם על עריכותך ב[[מסכת אבות]] הרווייה מקורות חשובים. ג. באמת התפלאתי ששכחת, בכל אופן שלחתי לך אימייל, עיי"ש. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:23, כ"ט בניסן ה'תש"ף
::::מציע לבחור את המלחמות בערכים שנכתבו על ידי א' המיוחד וד"ל. פשוט לחכות עד שיהיה לו משהו אחר להתעסק בו ואז להחזיר את הערך לקדמותו... ואכהמ"ל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 14:20, כ"ט בניסן, ה'תש"ף 14:20, 23 באפריל 2020 (IST)
:::::גם לי ידוע שזה תמימים ממגדל העמק. לא הבנתי כ"כ את ההתלהבות אבל פיין--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 20:43, ד' באייר, ה'תש"ף 20:43, 28 באפריל 2020 (IST)
::::::התפעלתי מהתשובה המהירה הבהירה והמקיפה שקיבלתי על כמה מהשאלות. ייתכן שכל פרט בפני עצמו לא כל כך מעורר התפעלות, אבל השקלול עורר את התפעלותי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:02, ד' באייר, ה'תש"ף 21:02, 28 באפריל 2020 (IST)
::::::: ראיתי שהיה ביניכם איזה דיון אודות העריכות וכו' והזכירו את ענין העריכות המוטעות, אז רציתי להראות לכם דוגמא לחוסר בשימת לב שגרם לטעות מצחיקה, בערך [[ספר הזכרונות]] בפיסקא שעוסקת סביב תרגום הספר לאנגלית היה כתוב שר' [[ניסן מינדל]] הוא אשר תירגם את הספר לאנגלית, אך דא עקא שהעורך היקר רק '''ראה''' כנראה שיש מכתב של הרבי לר' ניסן שעוסק בתרגום הספר לאנגלית ולא טרח לפותחו, בגוף המכתב כתוב במפורש ש'''אישתו''' היא זו שתירגמה את הזכרונות ולא הוא עצמו. מענין לענין ש'''לא''' באותו ענין, ר' [[משתמש:להתראות|להתראות]] בא לי (באם מותר..) שתשלח לי גם את הרשימה דלעיל (סתם בשביל הסקרנות..). [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 13:11, ט"ז באייר, ה'תש"ף

== תבנית אנש ==

אם אתה מפנה ל{{תב|אנש}}, מהראוי שתיצור אותה... -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:16, ד' באייר ה'תש"ף
:הבעיה היא שאי אפשר להעלות תמונות. אתה צודק, במקום לחכות עד שתתוקן התקלה, אוסיף בינתיים את התבנית בלי תמונה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:41, ד' באייר, ה'תש"ף 20:41, 28 באפריל 2020 (IST)
::{{ישר כוח|}}. ויה"ר שיתרפאו כל מחלות עם ישראל בקרוב ממש, ובכללם השבר הנ"ל. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:59, ד' באייר ה'תש"ף

==מה ההגדרה רבני ליטא?==
אני לתומי חשבתי שרבי ליטא הכוונה אלה הנמנים על הזרם הליטאי..--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:01, ז' באייר, ה'תש"ף 13:01, 1 במאי 2020 (IST)
אפשר לשלוח לך תמונה של השיעור חסידות בו משתתף שתשבץ בערך?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:03, ז' באייר, ה'תש"ף 13:03, 1 במאי 2020 (IST)
:לכן באמת בערך של פוברסקי לא מחקתי. כבר לא ידעתי להחליט. לדעתי זו לא הגדרה מדוייקת, אבל אולי זה מה שהתכוון מי שיצר את הקטגוריה. אין עיתותי בידי כעת לטפל בזה. מצטער. תוכל להחזיר בינתיים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:28, ז' באייר, ה'תש"ף 13:28, 1 במאי 2020 (IST)
::כרגע אין אפשרות לאף אחד להעלות תמונה באף ערך. תוכל לשלוח ואעלה כשזה יתאפשר (יש לי תיקייה שלימה של תמונות שמחכה לזה). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:10, ח' באייר, ה'תש"ף 20:10, 2 במאי 2020 (IST)

== תורת חב"ד לבני הישיבות ==

נראה לי שבמקום הכיתוב 'באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]' ניתן ליצור סמליל כבשאר האתרים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ז' באייר ה'תש"ף • 23:24, 1 במאי 2020 (IST)
:אני אכן באמצע להתלבט בענין. לעניות דעתי בכלל כל ענין הסמלילים צריך עיון, כיון שאם בדף אחד יש קישור לארבע אתרים שונים, זה יוצר מראה מבולגן בעין. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:49, ח' באייר, ה'תש"ף 19:49, 2 במאי 2020 (IST)
::אתה לא מתכוון לומר שאתה מתכנן לעבור על כל ערכי חב"דפדיה כדי להוריד את הסמלילים, נכון? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י' באייר ה'תש"ף • 04:31, 4 במאי 2020 (IST)
:::אני דווקא בהחלט חשבתי בכיוון. גם בויקיפדיה בהתחלה היו סמלילים, עד שקלטו שזה סתם מעמיס על העין. אם רוצים לעשות קידום מכירות לאינפו אפשר להשאיר את הסמליל שלהם, אבל לעשות סמליל לכל אחר נשמע לי מקושקש מידי. אם יוחלט שכן, לא צריך לעבור ערך ערך, אפשר לשנות את התבנית ובאופן אוטומטי זה יושמט מכל הערכים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:10, י' באייר, ה'תש"ף 09:10, 4 במאי 2020 (IST)
::::אם משנים נראה לי כדאי לשנות גם את אינפו. בכל אופן באמת אפשר לשנות את התבנית שכל פעם שיש את התבנית יצא 'באתר [[חב"ד אינפו]]' ואולי אפילו לעשות כמו בויקיפדיה - עם פרמטרים של תאריך, כותב הכתבה וכו' ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י' באייר ה'תש"ף • 23:01, 4 במאי 2020 (IST)
:::::זה שתי נושאים שונים. בעיקרון אמור להיות מתכנת שיוצר בוקמרקלרט (או איך שאומרים את זה, אני תמיד שוכח), שיודע לשאוב את הנתונים מהאתר וליצור מהם טקסט להדבקה בחב"דפדיה. פעם זה עבד. בלי קשר, צריך לעשות דיון על נראות התבניות ברגע שאנחנו מתחילים לקשר להרבה אתרים שונים. אולי יהיה מי שיחלוק עלי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:19, י"א באייר, ה'תש"ף 00:19, 5 במאי 2020 (IST)
::::::אני רואה שכבר יש תבניות קישור מאתרים מסויימים [[:קטגוריה:תבניות לבוקמרקלט|כאן]]. צריך פשוט ליצור עוד למרות שבאמת צריך דיון אם נשתמש בזה ואם כן האם רק בזה (כמו בויקיפדיה) כי זה יותר מסובך במקום פשוט לשים את הקישור ידני (אולי ממחשב לא אבל מפלאפון ודאי) ולכן אולי כדאי פשוט לשנות את התבנית. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"א באייר ה'תש"ף • 08:03, 5 במאי 2020 (IST)

== [[משתמש:להתראות|להתראות]], שלום ולהתראות! ==

יישר כח גדול על ההוספה בערך של ר' [[דוד לייב מקלר]]!. מסקרן אותי לדעת, היכן מצאת את הפרטים הנוספים על תולדות חייו? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 07:36, ט"ז באייר, ה'תש"ף
:הספרים - בקטלוג ספריית ליובאוויטש. הפטירה העליה והצאצאים - חיפשתי את שמו באנגלית, והגעתי לכתבונת על פטירתו בניו יורק טיימס (או עיתון אמריקאי אחר). באגב, בחלק מהמקומות נקרא גם 'לואיס', ואני לא יודע אם זה אכן (גם) היה שמו, או שאיזה אמריקאי ראה שכתוב D.L. MEKLER, ופיענח איך שבא לו. ככלל, כשאני מחפש חומר על מישהו אני מחפש אותו בתצורות הכתיב השונות (מעקלער, מקלר, מעקלר, מקלער, וכיו"ב), באנגלית, ובעברית באותיות אנגליות. וזה בלי אוצר החכמה, בקשות מידידים מבינים, ודרכים נוספות שאפשר להשיג חומר. עוד לא מצאתי אדם שרציתי לכתוב עליו ערך ולא היה עליו שום מידע. השקעתי בזה אתמול זמן לאות הוקרה והערכה על הערך המושקע החשוב והמרתק. יישר כח! {{מחוץ לחשבון|להתראות}}
::א. יש"כ. ב. יתכן שהשם לואיס היה שם מודרני שהוסיף לעצמו באמריקה, ואולי גם שם ספרותי. בכ"א, בכל המכתבים של הרבי הריי"צ וכן של הרבי הוא מכונה רק דוד לייב. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 12:25, ט"ז באייר, ה'תש"ף

==ועד תלמידי התמימים==
מדוע נמחק המשפט אודות [[ועד תלמידי התמימים]] שהוא עומד תחת הנהלת הישיבה כידוע? נוהלה ע"ז שיחה בדף השיחה [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 22:16, י"ז באייר, ה'תש"ף 22:16, 11 במאי 2020 (IST)
:כתבתי בתקציר העריכה. לא ראיתי שיש דיון. סליחה. חשבתי שזה נכתב רק משום שכך הם כותבים בפרסומים שלהם. מה שהיה בזמני, שלא היה שום קשר בין הועד לבין הישיבה, ובודאי שאנשי הועד לא פעלו תחתיהם. כאשר כותבים שמישהו פועל 'תחת' מישהו אחר, פירושו שהוא סר למרותו ואם זה שמעליו רוצה לפטר אותו או כל הוראה אחרת - הרי שהוא צריך להישמע לו. ושוב, ככל הידוע לי אין זה המצב ביחס בין הועד לבין הישיבה, ובמיוחד שלצערי אין בדיוק מושג של 'הנהלת הישיבה' כידוע ליודעים. והוא אשר שאלתי בתקציר העריכה - מי אלו הנהלת הישיבה שהועד 'תחתיהם', ובמה זה בא לידי ביטוי? לענ"ד חוץ מפרסומת אין בזה ולא כלום. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 22:41, י"ז באייר, ה'תש"ף 22:41, 11 במאי 2020 (IST)
::עניתי שם שהיא הייתה תחת ר' דוד רסקין וכיום תחת ר' שלמה זרחי שהם הם ההנהלה. היינו שזה בכל מקרה אומר הרבה יותר מאשר מש"כ לגבי את"ה שהם תחת ההנהלה. אוכל להחזיר המשפט? [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 22:57, י"ז באייר, ה'תש"ף 22:57, 11 במאי 2020 (IST)
:::אוי, באמת. תחזיר כרצונך או שלא תחזיר כרצון משתמשים אחרים. לדעתי ברור שצריך להשמיט משניהם. אין זו אמת לפי כל אמת מידה, אבל גם לא מפריע לי שימשיך להיות כתוב משפט כזה בעוד מקום. אם יורשה לי להתעניין האם הינך כבר אחרי קבוצה והכרת מקרוב את הנפשות הפועלות ודרכי הפעולה? לומר שהארגונים פועלים 'תחת הנהלת ישיבות תומכי תמימים' זו בדיחה, ולצערי לא מהמוצלחות שבהן. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 23:00, י"ז באייר, ה'תש"ף 23:00, 11 במאי 2020 (IST)

== ווארט ==

אני מעלה תיכף ערך על [[ווארט (לחיים)]], אשמח שתכתוב את משפט הפתיח שלו. וכן תציין את מה שלא תמיד הוא ביחד הווארט והלחיים--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 07:37, כ"ו באייר, ה'תש"ף 07:37, 20 במאי 2020 (IST)
:{{בוצע}}[[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:58, כ"ז באייר, ה'תש"ף 12:58, 21 במאי 2020 (IST)

== תמונות ==

בתמונות האחרונות שהעלית לא הכנסת אותם לערכים באופן הרגיל מה שגרם שהתמונה תצא יותר גדולה המקובל וכו' {{ללא קוד ויקי|[[קובץ:שם התמונה|שמאל|ממוזער|250px|תיאור התמונה]]}} תשתדל להכניס באופן הזה. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:25 • כ"ז באייר ה'תש"ף
:אני לא מעלה באמצעות אשף העלאת הקבצים, אלא מתוך דף העריכה עצמו (באמצעות אייקון התמונה, ואז 'העלאה'). אולי כדאי לשנות את הקוד של זה שהוא יכניס לכתחילה בצורה התקינה, או להגדיר שהצורה הרגילה שהוא מכניס, ההגדרות שלה יהיו תואמות לתמונות בשאר האתר. מקווה שלמרות העייפות הובנתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 01:29, כ"ז באייר, ה'תש"ף 01:29, 21 במאי 2020 (IST)
::ואולי בכלל החילוק הוא רק באייפון, כי במחשב אני לא רואה הבדל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 01:31, כ"ז באייר, ה'תש"ף 01:31, 21 במאי 2020 (IST)
:::אני לא מדבר על ההעלאה אלא על צורת ההכנסה לערך, אתה מכניס כך: {{ללא קוד ויקי|[[קובץ:שם התמונה|ממוזער|תיאור התמונה]] במקום כך [[קובץ:שם התמונה|שמאל|ממוזער|250px|תיאור התמונה]]}} ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 05:02 • כ"ז באייר ה'תש"ף
::::זה אוטומטי. כך הוא מעלה. תנסה ותיווכח, ואז תחזור ותקרא ותבין את כוונתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:57, כ"ז באייר, ה'תש"ף 12:57, 21 במאי 2020 (IST)
:::::הבנתי מה הבעיה צריך לסדר את זה שהברירת מחדל תהיה בגודל הנכון, יש אפשרות לבחור גודל ויישור, הברירת מחדל של היישור היא בסדר והברירת מחדל של הגודל כנראה קצת גדולה אז צריך לבחור ידני ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:51 • כ"ז באייר ה'תש"ף

== הפניה מוטעית ==

מדוע חיפוש '''רבי נחמן מברסלב''' מוביל כעת ל[[ברסלב]] ולא ל[[נחמן מברסלב]]? אין לי את הידיעה בענין. תוכל לבצע זאת?--[[משתמש:תיכף ומיד ממש!|תיכף ומיד ממש!]] - [[שיחת משתמש:תיכף ומיד ממש!|שיחה]], 14:00, כ"ח באייר, ה'תש"ף 14:00, 22 במאי 2020 (IST)
:{{בוצע}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:58, א' בסיוון, ה'תש"ף 20:58, 24 במאי 2020 (IST)

== ערכים מומלצים ==

העמדתי לדיון את [[חב"ד סטרשלה]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], צריך 3 שיאשרו להעמיד א"ז להצבעה, אני כבר הגהתי כמיטב יכולתי את הערכים, יש מצב שאתה מצטרף??? ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 15:48, 5 ביוני 2020 (IST)
:לא קראתי לעומק, הערך על סטרשלה נחמד, אך לא ממצה. גם יש בו עדיין הפניות לערכים אדומים, והוא אפילו לא מוגה כל צרכו. בהבטה בעלמא (הראשונה שהעפתי על הדף) כבר הבחנתי בטעות כתיב "מסטשלה". זאת מלבד שהוא לטעמי קצר מידי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:37, ט"ו בסיוון, ה'תש"ף 11:37, 7 ביוני 2020 (IST)

== פנחס זאב וולף מרוזוב ==

ערך שיש מה לכתוב עליו זה תחליף לחשיבות? או שהערך באמצע עבודה או שלא הבנתי את החשיבות או שבאמת אין חשיבות ע"פ הכללים. תוכל להסביר? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:12 • י"ז בסיוון ה'תש"ף
:אחרי ההוספות האחרונות זה כבר נראה הרבה יותר טוב ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:43 • י"ז בסיוון ה'תש"ף
::הבעתי כבר את דעתי פעמים רבות שאכן יש 2 מסלולים לדף חשיבות. כיון שלדעתי האנציקלופדיה אמורה לכלול את כל המידע החב"די, אפשרות אחת שמזכה בערך זה נושא או נשוא מרכזי וחשוב, אפילו אם המידע עליו לצערנו דל, ואפשרות שניה היא אדם או מושג שעובר רף חשיבות מאוד בסיסי, אך הערך כתוב בצורה מקיפה ומכבדת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:03, י"ז בסיוון, ה'תש"ף 20:03, 9 ביוני 2020 (IST)
:::צודק, רק שבהתחלה זה היה נראה שאפילו חשיבות בסיסית אין לו - מחנך מקראון הייטס.. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 23:09 • י"ז בסיוון ה'תש"ף

== בערך של [[ישעיה גופין]] ==

א. מאיפה הבאת את זה שהם ברחו בבריחה הגדולה? יש לזה מקור? ב. הם היו בכלל בטשקנט, ולא בסמרקנד (או עכ"פ אחרי סמרקנד). שים לב, ציטוט מתוך האתר 'הקשר הרב דורי':
"'''הולדת בנו (סבא)'''
בשנת תש"ה בעיר טשקנט שבבוכרה, נולד סבי הרב שניאור זלמן גופין, משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית שבכפר חב"ד.
כשסבי היה בן שלוש, הפליגו הוא ומשפחתו לצרפת ומשם לארץ ישראל לכפר חב"ד. בהפלגתם מצרפת לישראל, סבי שהיה בן שלוש שיחק בכובעו כאילו היה זה צלחת מעופפת, ופתאום נפל הכובע לים.
'''עלייתו ארצה'''
בשנת תש"ט, בהגיעם לארץ ישראל, הם קיבלו בית למגורים בכפר חב"ד, שהיה יישוב ערבי הנקרא אז בשם 'ספריה'. כל משפחה קיבלה בית ערבי נטוש וישן, ללא חשמל, גז וטלפון. בתקופה זו היו משתמשים בעששיות נפט לתאורה, ובנפט להדלקת אש לבישול. לאחר כמה שנים, עברו למקום מגורים מסודר. התחבורה בכפר הייתה סוס ועגלה"

תעדכן אותי אם יש לך מקורות אחרים. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 21:54, ו' בתמוז, ה'תש"ף ''(28 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:לא זוכר. כנראה היה כתוב היכן-שהוא. לא היה לי ידע מוקדם עליו בשעה שכתבתי. אם יש לך מקור - תשנה. ההפלגות לצרפת והיציאה בשנים אלו ממסך הברזל - היתה על ידי יוצאי רוסיה תש"ו-תש"ז, לא ידוע לי על חסידים אחרים שיצאו באופנים אחרים והמשיכו באותה דרך. האתר הקשר הרב דורי זה בעצם כתיבה של ילדות (בחב"ד זה פועל בעיקר בבתי ספר בנו) בגילאי בת מצווה ומטה. לא בדיוק מקור מהימן להסתמך עליו באופן בלעדי, במיוחד כשזה לא סותר את מה שכתוב אלא מקסימום מוסיף פרטים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:43, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 06:43, 5 ביולי 2020 (UTC)

== אפשר עזרה? ==

תוכל בבקשה לסדר את הדף [[קונטרס י"ב-י"ג תמוז תרפ"ח|הזה]] שיצרתי שייראה יותר נורמלי? (צריך לטפל גם בקריאה נוספת והערות שוליים). יישר כח מראש --[[משתמש:תיכף ומיד ממש!|תיכף ומיד ממש!]] - [[שיחת משתמש:תיכף ומיד ממש!|שיחה]], 14:14, ח' בתמוז, ה'תש"ף 14:14, 30 ביוני 2020 (UTC)

== ברוך השב ==

העריכה שלך אתמול היתה מורגשת. מחכים לך שוב! ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:00 • ח' בתמוז ה'תש"ף

== אם אפשר: ==

הסבר למילים הבאות והקשרם [[שיחת חב"דפדיה:מה חב"דפדיה איננה|כאן]]:

{{ציטוטון|כשלמדתי בישי"ק הרב אורי מרדכי ליפש עבר על הספר מעשה מלך שיצא לאור באותה תקופה והעיר את הערותיו. כשהוא הגיע לקטע בו כתוב שהרבי לא תוחב את רצועות התפילין בגארטל, הוא הוסיף "וגם לא בשעון ולא בעניבה...". וד"ל.}}.

בברכה, [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 13:56, כ"ב בתמוז, ה'תש"ף.
:כתב בציניות, וכוונתו שאין צורך לשלול דבר פשוט שכזה, לדעתו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:16, כ"ג בתמוז, ה'תש"ף 20:16, 15 ביולי 2020 (UTC)

== מעשי ידי להתראות ==

ב"ה

נתקלתי בערך מזמור תהלים אישי, ונהנתי, בדקתי מי העורך העיקרי, וכל כך לא התפלאתי שזה '''מעשה ידי להתראות'''... ישר כח. הצלחה. [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 15:44, ו' באב, ה'תש"ף 15:44, 27 ביולי 2020 (UTC)

== פתגם חסידי ==

אשמח שתכנס לדף [[מיוחד:קטגוריות מבוקשות]] ותטפל בעניין הפתגמים... | נכתב בשעה 18:57 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ח באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:נותן לך את מלוא הקרדיט לטפל בזה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:06, י"ח באב, ה'תש"ף 19:06, 8 באוגוסט 2020 (UTC)
::איני יודע כיצד | נכתב בשעה 19:10 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ח באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:::לפתוח את הקטגוריות? למחוק אותם מהדפים? | נכתב בשעה 07:44 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"א באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
::::לפתוח ולקשר לקטגוריות אב. יישר כח. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 10:28, כ"א באב, ה'תש"ף 10:28, 11 באוגוסט 2020 (UTC)
::::{{בוצע}}, רק תשתדל לעשות שם סדר יום אחד. | נכתב בשעה 10:39 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"א באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:::::אגב, אשמח לעזרתך עם הדף [[משתמש:חבר/חב"דפדיה]] | נכתב בשעה 10:51 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"א באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.

== שלום שלום ==

טוב לראותך בימים קשים אלו. בהצלחה רבה בהמשך פעילותך כאן ובכלל. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:02, כ"א באב ה'תש"ף
:אשמח להבין למה כוונת כת"ר קשים? מבחינת הערכים החדשים מרמה ג' שנוצרים כאן על ימין ועל שמאל ומועתקים מקליפה ועוד? ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 18:48, כ"א באב, ה'תש"ף

== [[בת מלך]] ==

איך עדיין אין על הארגון הזה ערך? הוא הרבה יותר חשוב מהפנסאים לדוגמא, תוכל קחת את זה על עצמך? | נכתב בשעה 10:37 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"ג באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:לא. אני משתדל בדרך כלל לכתוב ערכים שקרובים יותר אל ליבי או אל תחומי ההתעניינות שלי, ועכ"פ שנכנסים בגדר לימוד תורה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 10:44, כ"ג באב, ה'תש"ף 10:44, 13 באוגוסט 2020 (UTC)

== יש לך מושג? ==

[[תומכי תמימים מוריסטון]] נסגרה בתשע"ו או שעדיין קיימת? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 19:38, כ"ג באב, ה'תש"ף ''(13 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:סליחה על העתרבות אך היא הייתה קיימת לפחות עד שנת תשע"ט. (מאז אני כבר לא מעודכן)--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 20:16, כ"ג באב, ה'תש"ף 20:16, 13 באוגוסט 2020 (UTC)
::אני כמעט בטוח שקיימת... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 20:38, כ"ג באב, ה'תש"ף
:::מה קורה איתכם? בטוח קיימת, לעולם ואעד[[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 20:40, כ"ג באב, ה'תש"ף 20:40, 13 באוגוסט 2020 (UTC)
::::{{א|א' מחב"ד}} שליט"א, השאלה אם מוריסטון בלי מיילך נחשבת מוריסטון... זה כמעט כמו כפר חב"ד בלי המנוע של הפריזידר {{קריצה}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:59, כ"ו באב, ה'תש"ף 05:59, 16 באוגוסט 2020 (UTC)

==מיל==
יש לך אולי במקרה מיל? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 19:00, 15 באוגוסט 2020 (UTC)
:כתובת אימייל? בוודאי. מעדיף שלא לכתוב אותה במקום הנגיש לכולם. רוב המשתמשים כאן יודעים את זהותי, ותוכל לבקש מהם בשמחה את האימייל שלי. לדוגמא תוכל לשאול את אחד הניקים הבאים: שיע, קרייזי, חלוקת קונטרסים, כתית למאור (אם יש לך את האימייל שלהם). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:57, כ"ו באב, ה'תש"ף 05:57, 16 באוגוסט 2020 (UTC)
::הם נתנו לי את המיל אך זה לא נותן לי לשלוח.. אשמח אם תוכל אתה לשלוח לי אימייל למיל שלי המופיע בראש דף השיחה שלי.. בברכה עצומה, [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 13:51, 16 באוגוסט 2020 (UTC)
יש לך מושג ופרטים על ר' זושא קורניצער (חסיד מתקופת אדמו"ר האמצעי)?
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:00, כ"ו באב, ה'תש"ף 14:00, 16 באוגוסט 2020 (UTC)

שיחה:חסידות סטרשלה

2020-08-12T11:44:56Z

לוי ישראל: /* יחס רבותינו נשיאנו */

'''ערך זה מעומד לקטגוריה [[חב"דפדיה:ערכים מובחרים|ערכים מובחרים]] לדיון [[חב"דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים|ההצבעה]]''' [[קובץ:Cscr featured.png|שמאל|32px|קישור=[[:קטגוריה:ערכים מובחרים|ערכים מובחרים]]]]

יחי המלך המשיח!

עכשיו התחלתי לערוך את הערך, אם למישהו יש מידע על אחד הדברים הכתובים שם ויוכל להוסיף - תבוא עליו הברכה. יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 16:28, כ' באייר, ה'תש"ף 16:28, 14 במאי 2020 (IST)

אני אשמח לדעת מה משתמשים אחרים חושבים על הערך הזה בשביל הערך הבא שאני יערוך בעז"ה, יש"כ מראש! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:43, כ' באייר, ה'תש"ף 20:43, 14 במאי 2020 (IST)

==שם הערך==

איני יודע אם מתאים לקרוא לערך 'חב"ד', לדעתי מתאים חסידות סטרשלה... '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] - [[שיחת משתמש:חב"דניק|שיחה]], 11:42, כ"א באייר, ה'תש"ף 11:42, 15 במאי 2020 (IST)'''
:אבל אחרי הכל זה היה ענף של חב"ד, וצריך להתייחס אליו ככזה. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 11:49, כ"א באייר, ה'תש"ף 11:49, 15 במאי 2020 (IST)

::לא מדויק: בשונה מבני הצ"צ שהיו ענף של חב"ד, והיו שייכים למוסדות חב"ד וכדו', סטרשלה היתה חסידות בפ"ע, היא לא השתייכה לחב"ד, שהתנגדה מאד לעצם מציאותה, איני יודע אם זו דוגמא, אבל את [[המלאכים]] תכנה 'חב"ד המלאכים'? '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] - [[שיחת משתמש:חב"דניק|שיחה]], 11:51, כ"א באייר, ה'תש"ף 11:51, 15 במאי 2020 (IST)'''
:::1: אהרן מסטרשלה ראה עצמו כממלא מקומו של אדמו"ר הזקן - ואף קרה לעצמו בשם חב"ד וכך נכתב גם בספריו {{הערה|ראה דף שער ספר עבדות הלוי.}}, כך שסטרשלה לא הייתה חסידות בפני עצמה. 2: ה'מלאכים' זה לא דוגמא - להם לא היה אדמו"ר, וידוע הפתגם החסידי "חסידות בלי רבי - זה לא חסידות".. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 11:58, כ"א באייר, ה'תש"ף 11:58, 15 במאי 2020 (IST)
::::ולהוסיף שדובער לוין - רבם של המלאכים - יצא נגד אדמו"ר המהר"ש בריש גליי, מה שאין כן בשאר הענפים של חב"ד שבהם המחלוקת הייתה בין הבנים (קאפוסט, ליאדי, ניעז'ין, וכו'). (ועוד - שבזמן אדמו"ר הזקן היה רגיל ש'''התלמיד''' יורש את רבו, ולאו דווקא הבן (כמו שהיה עם הבעש"ט והמגיד), ומטעות שורשית זו הלכו הרבה חסידים אחר ר' אהרן מסטרשלה). [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 12:07, כ"א באייר, ה'תש"ף 12:07, 15 במאי 2020 (IST)
::::א. זה שהוא ראה א"ע כממשיך זה דבר אחד, חסידות חב"ד לא ראתה אותו כממשיך, בויקיפדיה צריך אולי להיות כתוב שהוא 'חב"ד' אבל לא ב'חב"דפדיה'. ב. גם ר"א יצא בגלוי נגד אדמו"ר האמצעי - תעיין בספרי היסטורי' חב"דיים... '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] - [[שיחת משתמש:חב"דניק|שיחה]], 16:35, כ"א באייר, ה'תש"ף 16:35, 15 במאי 2020 (IST)'''
:::::א. הוא ראה עצמו כממשיך ולכן החצר שלו נקראת בפי '''כל זקני החסידים''' - חב"ד '''סטרשלה''' - להבדיל מחב"ד '''ליובאוויטש'''. בדרך אגב, מקובל שמאז ומעולם קראו לחב"ד "חב"ד '''ליובאוויטש'''". {{הערה|ספר התולדות [[אדמו"ר האמצעי]] עמ' 49, וכן עיין בדף השער ספר [[מגן אבות]] מקאפוסט}}, זה אלף. ב: לא התכחשתי וגם לא התכחש לזה שהוא יצא נגד אדמו"ר האמצעי (כתבתי את זה בערך להזכירך), אך ההבדל הוא שר' אהרן יצא נגד אדמו"ר האמצעי עוד לפני התמנותו לאדמו"ר, להבדיל מדובער לוין שגלא הגיע ל'''קרסול''' של ר' ארהל'ה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 16:46, כ"א באייר, ה'תש"ף 16:46, 15 במאי 2020 (IST)
::::::ועוד שר' אהרן היה בחילוקי דעות עם אדמו"ר האמצעי '''בנושאים קדושים''', וגם זה - להבדיל מדובער ל. וכו' וד"ל. לסיכום: הערך ראוי להקרא חב"ד סטרשלה '''וימשיך להקראות כך''' בדיוק כמו שחצר זו נקראת ונקראה בפי זקני החסידים מדורי דורות (גם בזמן אדמו"ר האמצעי). בהצלחה בהמשך וגוט שבת! יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 16:50, כ"א באייר, ה'תש"ף 16:50, 15 במאי 2020 (IST)
:::::::לא אמרתי שהתכחשת, לר"א אף אחד לא קרא מ'חב"ד סטרשלה' ולא לחסידותו, א"כ, אשמח לדעת מי הם זקני החסידים שדיברת עליהם. באמת אני הבאתי את לוין לא בתור דוגמא מצוינת ואף כתבתי זאת, בכל מקרה, אשמח לראות עוד מגיבים בנושא. '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] - [[שיחת משתמש:חב"דניק|שיחה]], 18:53, כ"ב באייר, ה'תש"ף 18:53, 16 במאי 2020 (IST)'''
:::::::תיקון טעות: גם צעירי הצאן, לא רק זקני החסידים. אם אתה כו"כ מתעקש אתה יכול לעשות ניסוי קטן: לך לחסיד אחד שאתה מכיר, ושאל אותו אם שמע על '''חב"ד''' סטרשלה, אשמח אם תכתוב לי אם העיר לך על כך שהצמדת לסטרשלה את התואר "חב"ד". יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:02, כ"ב באייר, ה'תש"ף 20:02, 16 במאי 2020 (IST)
::::::::בכל מקרה - גם אם זה לא מוצא-חן בעינינו, למציאות אי-אפשר להתכחש: סטרשלה ל'''כל הדעות''' זה ענף של '''חב"ד''', וכך צריך להתייחס אליה, חב"דפדיה לא נוסד כדי '''לשנות את המציאות''', חב"דפדיה נוסד כדי '''להנגיש את המציאות'''. אגב, אם זה כו"כ מפריע לך אפשר לעשות ל[[חב"ד סטרשלה]] דף הפניה בשם "חסידות סטרשלה", בכל מקרה גם אני ישמח לשמוע עוד דעות בנושא, יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:02, כ"ב באייר, ה'תש"ף 20:02, 16 במאי 2020 (IST)
[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]], אני הקטן מבקש מחילה וכפרה אם הייתי נשמע תקיף מידי במהלך דיון קדוש זה.. מאת עבדך הנאמן: [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 02:21, כ"ג באייר, ה'תש"ף 02:21, 17 במאי 2020 (IST)
:ובכן, עשיתי את הניסוי אצל כו"כ וחלקם העירו לי. בכל מקרה - עוד לא ענית מי הם אלו זקני החסידים והצעירים שאמרו זאת. לא הבנתי במה נשמעת תקיף, בכל מקרה: '''מחול לך, מחול לך, מחול לך''' '''| [[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] - [[שיחת משתמש:חב"דניק|שיחה]], 14:27, כ"ג באייר, ה'תש"ף 14:27, 17 במאי 2020 (IST)'''
{{הערות שוליים|0}}

== מקורות ==

יש לומר שמקום מרכזי בו מסופר על חסידות זו ומייסדה הוא בספר התולדות אדמו"ר הזקן ואדמור האמצעי. זאת משום שהיה חסיד מובהק של אדמו"ר הזקן וחבר טוב של אדמו"ר האמצעי.--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 17:26, כ' באייר, ה'תש"ף 17:26, 14 במאי 2020 (IST)
:כמובן - עד הפילוג, אז כנגד מה שהיו חברים טובים - נעשה הפירוד גדול.--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 17:28, כ' באייר, ה'תש"ף 17:28, 14 במאי 2020 (IST)
::יש אחד שליקט את רוב המקורות שבהם מוזכר [[חב"ד סטרשלה|חסידות סטרשלה]] (וכן [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי]] וכו'..) למס' קבצים, ב"ה אני מכיר את אחיו של העורך ובשעות הקרובות הוא ישלח לי במיל את הקבצים, כך שנוכל למלאות חלק גדול ממה שחסר [[חב"ד סטרשלה|בערך]] זה ובעוד ערכים רבים אחרים.. יחי המלך! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 17:49, כ' באייר, ה'תש"ף 17:49, 14 במאי 2020 (IST)
:::מעולה, אשמח לקרוא כל החומר על חסידויות הנ"ל. זכורני שבתשרי אחד השנים (או ע"ה או ע"ו ע"ז) הוציאו מטעם אשל חוברות עמוסות תוכן, ובאחת החוברות הייתה כתבה גדולה מאוד ועמוסה בפרטים על קאפוסט. אני חושב שכדאי לחפש כתבה זו. (ומה עם [[חסידי לא זוכר מי|המלאכים]]?)--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 20:55, כ' באייר, ה'תש"ף 20:55, 14 במאי 2020 (IST)
::::על [[מלאכים (קהילה חסידית)|המלאכים]] כבר יש ערך, צריך אמנם למלאות אותו, אך יש ערך - תלחץ [[מלאכים (קהילה חסידית)|כאן]] כדי להכנס. יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 22:07, כ' באייר, ה'תש"ף 22:07, 14 במאי 2020 (IST)

==הגדלת הערך==
הערך [[חב"ד סטרשלה|הזה]] הוא כטיפת מים מנהר גדול, אך עם-זאת הוא כולל את כל מה שחסיד צריך לדעת על החצר הזו, זה אמנם מידע בסיסי - אך זה מידע. ולכן '''כל''' מי שיוכל לצרף את ידיעותיו לערך הזה - תבוא עליו הברכה. יחי המלך! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:43, כ' באייר, ה'תש"ף 20:43, 14 במאי 2020 (IST)
:אם כדבריך אכן, אז איני חושב שיש מקום להמליץ כעת על ערך זה, אא"כ הוא הורחב כבר--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 13:15, ח' בסיוון, ה'תש"ף 13:15, 31 במאי 2020 (IST)
::הוא אכן הורכב משמעותית מאז שכתבתי את הפסקה הזאת. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 14:13, ח' בסיוון, ה'תש"ף 14:13, 31 במאי 2020 (IST)

==יחס רבותינו נשיאנו==
ידוע שיש הרבה התייחסויות מהרביים על [[חב"ד סטרשלה|חצר זו]], ובמיוחד התייחסויות מאדמו"ר הריי"ץ ומהרבי שליט"א מה"מ, מישהו יודע על כך משהו?? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 08:12, כ"א באייר, ה'תש"ף 08:12, 15 במאי 2020 (IST)
:תסתכל בסה"ש ולקו"ד של אדמו"ר הריי"צ, בית רבי, תו"מ רשימת היומן (אם זה בסדר מצידך), מפתחות לתורת מנחם, סה"ת אדמו"ר האמצעי, אשתדל לעזור.... ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 21:21, 21 במאי 2020 (IST)
::גם בתורת שלום ישנם התייחסויות.

--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 11:44, כ"ב באב, ה'תש"ף 11:44, 12 באוגוסט 2020 (UTC)

== מה עם השאר? ==

האם אתה מתכוון לעשות/בעיצומם של העשייה על שאר הבנים שפתחו חסידיות? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 10:54, י"א בתמוז, ה'תש"ף 10:54, 3 ביולי 2020 (UTC)
:חיים רפאל משטרסלה היה האדמו"ר ה אחרון של חב"ד סטרשלה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 10:56, 3 ביולי 2020 (UTC)

שיחה:זקני אנ"ש

2020-08-12T11:42:32Z

לוי ישראל: /* איך נהיים "זקני החסידים"? */

מדוע אין ערך מסודר עבור מושג כה חשוב בחסידות חב"ד?

'צריכים לדעת שגם תלמיד מצליח בלימוד ובהנהגה טובה, זקוק להרבה שימוש עד שיהיה ראוי להיות מחנך ומדריך. כפתגם הידוע בין אנ"ש מימי קדם: חסיד קשיש הוא בר דעת גדול יותר מאשר אברך משכיל ועובד.. זקני החסידים הם ה'מיילדות' של החסידים.. העיקר הוא הרגש – להרגיש. ובכדי להרגיש, זקוקים להכשרה מסוג אחר לגמרי. להכשרה זו מגיע האדם כאשר הוא 'מקבל' טוב מזקני החסידים'. ליקוטי דיבורים חלק ג'-ד' עמוד תקב. וראה שם באריכות הביאור על חשיבות ומעלת זקני החסידים.

לציטוטים נוספים וחומר למי שיוכל להוסיף את הערך:

[https://77012.blogspot.com/2020/05/blog-post.html מזקנים אתבונן - מאמר על חשיבות ההדרכה מזקני החסידים].

--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 11:26, ט"ז באב, ה'תש"ף 11:26, 6 באוגוסט 2020 (UTC)

:כל הכבוד למי שערך את הערך החשוב. אך יש בו ציטוטים ארוכים והרבה לא משמעותיים להבנה ורקע מהם זקני החסידים. עדיף להחליפם בציטוטים יותר מרכזיים (כמו ש'זקני החסידים הם המיילדות של החסידים' ושרק בשימוש שלהם ניתן להיות חסידים ועוד - ראה [https://77012.blogspot.com/2020/05/blog-post.html מאסף ציטוטים מתורת חב"ד על זקני החסידים]).

--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 11:31, כ' באב, ה'תש"ף 11:31, 10 באוגוסט 2020 (UTC)
::תודה. ראשית, כאשר אתה כותב תגובה יש צורך להזיח , באמצעות נקודתיים (אלא אם כן זה בפסקה חדשה.) שנית, הציטוטים באו בשביל להראות את ייחס רבותינו ולכן הם חשובים.--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 11:33, כ' באב, ה'תש"ף 11:33, 10 באוגוסט 2020 (UTC)

:::אך לא כל הציטוטים מדברים בכלל על זקני החסידים.. (לדוגמא מגוף הערך: זקני החסידים היו נוהגים לומר: "מיהו חסיד? מי שהוא בעל-בית על עצמו" [3]. הרבי הרש"ב אמר: "חסיד יוצר סביבו סביבה. אם אין סביבה סביבו - עליו לבדוק היטב את עצמו, את מצבו האישי. עובדה זו כשלעצמה - שאינו יוצר סביבה - צריכה לשבור אותו, ועליו לשאול את עצמו: מה אני עושה בעולם?" [4].
הרבי הריי"צ אומר באחת משיחותיו [6]: "חסיד אינו רודף ואינו נרדף. אין הוא רודף אחרי עניינים גשמיים ואין הוא נרדף מהיצר הרע". בדומה לזה הוא כותב באחת מאיגרותיו [7]: "חסיד לועג ליצר הרע. כל העבודה היא עם הנפש הבהמית, לא עם יצר הרע".
עוד הוא אומר, כי מהותו של חסיד היא שמחה ואהבת הזולת. וכך הוא כותב [8]: "אצל חסידים מעולם לא חסרו שמחה וידידות. שני דברים אלו הם תכונות חסידיות, ולעולם ישנם במהותם ובמציאותם, אלא שלפעמים הם מתעלמים וצריכים לגלותם".)

לעומת ציטוטים רבים של נשיאי חב"ד המבארים ומסבירים את עניינם ומעלתם של זקני החסידים והחשיבות של קבלת הדרכה מהם - נמצאים גם בקישור שצורף.

--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:31, כ"א באב, ה'תש"ף 14:31, 11 באוגוסט 2020 (UTC)

== מובחר ==

'''ערך זה מעומד לקטגוריה [[חב"דפדיה:ערכים מובחרים|ערכים מובחרים]] לדיון [[חב"דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים|ההצבעה]]''' [[קובץ:Cscr featured.png|שמאל|32px|קישור=[[:קטגוריה:ערכים מובחרים|ערכים מובחרים]]]]{{שכח|חסיד ליובאוויטש}}
:לדעתי מוקדם מידי, הערך אינו מספיק מסודר, ויש להוסיף ולשפר את לשונו, סגנונו וכו'. (זאת על אף שהליקוט יפה) בברכה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 11:05, כ"ב באב, ה'תש"ף ''(12 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 11:05, 12 באוגוסט 2020 (UTC)
::נוסף על הצורך בעריכה הוא גם די קצר.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 11:25, כ"ב באב, ה'תש"ף 11:25, 12 באוגוסט 2020 (UTC)

== איך נהיים "זקני החסידים"? ==

צריך לבאר מי זכאי ואיך מקבל התואר "זקני החסדים" [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 11:16, כ"ב באב, ה'תש"ף 11:16, 12 באוגוסט 2020 (UTC)

אתה מוזמן לקרוא את המאמר [https://77012.blogspot.com/2020/05/blog-post.html זקני החסידים]. רוב החומר כתוב שם, עם מקורות.

זה ציטוט לדוגמא משם:

'חסידות, שהיא אור וחיות, הכניסה כדרכה בקודש אורה וחיות גם בעניין של 'והדרת פני זקן'. ומהמשמעת החסידית צמח הסוג של זקני החסידים. מבלי להתייחס למהותו הפרטי של החסיד, אם הוא בן תורה גדול או בן תורה רגיל או חסיד פשוט, כולם מוכתרים בתואר 'זקני החסידים' והחסידים מכבדים אותם בהדרת כבוד מיוחד'. ספר השיחות [מתורגם] תש"ג עמוד פד.

--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 11:42, כ"ב באב, ה'תש"ף 11:42, 12 באוגוסט 2020 (UTC)

שיחה:חסידות צ'רנוביל

2020-08-12T11:39:48Z

לוי ישראל: יצירת דף עם התוכן "לא ערוך בעליל.. אולי מישהו יקח אחריות? --~~~~"

לא ערוך בעליל.. אולי מישהו יקח אחריות?

--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 11:39, כ"ב באב, ה'תש"ף 11:39, 12 באוגוסט 2020 (UTC)

חסידות סטרשלה

2020-08-12T11:09:30Z

לוי ישראל: תקלדה

[[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של רבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] - מייסד החסידות]]
החצר החסידית '''חב"ד סְטַרשֶלֶה''' היא ענף של [[חסידות חב"ד]]. הוקמה בשנת [[תקע"ג]] על ידי רבי [[אהרן מסטרשלה]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] בעקבות חילוקי דעות בינו לבין ה[[אדמו"ר האמצעי]].

==היסטוריה==
חסידות חב"ד סטרשלה הוקמה לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]] בידי אחד מגדולי תלמידיו{{הערה|[[הרבי]] כתב על רבי אהרון: "תלמידו הגדול של רבנו הזקן הרה"ג והרה"ח וכו' וכו' מוהר"ר אהרן הלוי מסטאראשעלי". ספר התניא" במדור "הערות שם הספר ושם חלקיו"}}. - רבי [[אהרן מסטרשלה]] שראה עצמו כממשיך דרכו של רבו. החסידות נקראה על-שם העיירה סטרשלה - מקום מושבו האחרון{{הערה|לפני כן התיישב בליאדי ואשווע.}} של רבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ומקום ההתיישבות העיקרי של חסידי [[חב"ד סטרשלה|סטרשלה]]. החסידות הוקמה על רקע חילוקי הדעות שהיו בין רבי אהרן - לבין אחיו של אדמו"ר הזקן [[יהודה לייב מינוביץ'|המהרי"ל]], ובנו של אדמו"ר הזקן ה[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|בית רבי - תולדות אדמו"ר הזקן, פרק כ"ו. וכן בית רבי תולדות אדמו"ר האמצעי, פרק ב'.}}.

חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של ר' [[אהרן מסטרשלה]] ולייסוד חסידות סטרשלה, החלו עוד לפני הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בעקבות מחלוקת זו עבר ר' אהרן מליאדי - עירו של [[אדמו"ר הזקן]] לאשווע, עיירת הולדתו (בית רבי, תולדות אדמו"ר הזקן פרק כו).}} הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי [[יהודה לייב מינוביץ'|יהודה לייב]] התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות זאת החלו חילוקי דעות גם בין רבי אהרון ל[[אדמו"ר האמצעי]], שהיה עד אז חברו הטוב ולמד איתו בחברותא.

==המחלוקת בין חב"ד וסטרשלה==

לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] החריפה המחלוקת בין ר' אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]]. מיד לאחר ההסתלקות פנה ר' אהרן אל כמה מגדולי החסידים בבקשה שיבואו אליו והוא יורה להם את הדרך בעבודה ה'{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, זו היתה תחילת דרכה של [[חב"ד סטרשלה|חסידות סטרשלה]]. כאשר שמע ע"כ [[אדמו"ר האמצעי]] הוא ניסה להחזיר את השלום ב"חסד וברחמים" וניסה להסביר לרבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ולחסידיו את שורש טעותם, לצורך כך נסע [[אדמו"ר האמצעי]] לויטבסק וסביבותיה (שם היה לר' אהרן ריכוז חסידים גדול) במטרה להחזיר "עטרה ליושנה" ולהחזיר את נשיאות חב"ד לבית רבי. בהמשך תכנן לנסוע לעיירה אשווע - מקום מגוריו של ר' אהרן{{הערה|זמן מה לאחר מכן עבר לעיירה סטרשלה שעל-שמה נקראת החצר שאותה הנהיג.}} אך הדבר לא עלה בידו. כאשר ראה שלא יצליח בדרך של ב"חסד וברחמים" החל [[אדמו"ר האמצעי]] לנהוג ביד קשה ובמשנה תקיפות{{הערה|שם=תולדות 88|ראה ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, וכתב{{הערה|שם=תולדות 88}} לחסידים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שלא יטו אוזן לדברי המסיתים לסור מבית רבינו, ולא יהיו כפויי טובה לאבי הקדוש אשר שם נפשו בכפו עליהם במסירת נפש ממש.}} הדברים חדרו לליבותיהם של עשרות חסידים, ואף תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]] חזרו לדבוק בבית רבי והתמסרו ל[[אדמו"ר האמצעי]].

[[אדמו"ר האמצעי]] כתב{{הערה|שם=תולדות 88}} מכתב נוסף לאחד החסידים, וז"ל: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=להיות שנפלו עלי הבלי שווא מטרדות השטן לבלבל ולעקור את העולם מבית ומחוץ אשר לא ידעתי כבשי דרחמנא כי ה' יודע לבבי שלא גבה לבי ולא הלכתי בגדולות ממני כו' דהיינו שלא אוכל לילך אם ארצה כו'. וה' ירחם על נפשי האומללה ויזכור צדקות אבותי ויביאני אל המנוחה ולמען תורותיו של אאמו"ר ז"ל הנטועה באנ"ש כו'.}}

גם החסיד הנודע רבי [[פנחס רייזעס]] כתב מכתב מיוחד לכלל החסידים, בשנת [[תקע"א]], בו כותב להם ששמע בעצמו מ[[אדמו"ר הזקן]] שרצונו שממלא מקומו יהיה בנו - [[אדמו"ר האמצעי]], מכתב זה פעל את פעולתו והחזיר הרבה חסידים חזרה ל[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|ראה סה"ת אדמו"ר האמצעי עמ' 89.}}.

==שיטה==
ר' [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] הנהיג את תלמידיו על התפעלות גדולה, זה התבטא במיוחד בתפילה שבה התפלל עם הרבה תנועות, בלימוד, וכו'. גם בעניין זה חלק עליו [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר האמצעי]] סבר שהתפילה והלימוד - צריך להיות באופן '[[פנימי]]' - בין יהודי להקב"ה, ואין שום עניין להתבלט יותר מדי עם כל מיני תנועות.

בהקשר לכך מסופר{{הערה|בית רבי, פרק כ"ו, הערה ג'.}} כי אחד מנכדי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ראה בחדרו של סבו - [[אדמו"ר הצמח צדק]] מכתב כי"ק של [[אדמו"ר הזקן]], במכתב מרחיק [[אדמו"ר הזקן|רבינו]] מאוד את עניין ההתפעלות בשעת התפילה. במכתב הנ"ל היתה הערה של אדמו"ר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצ"צ]] שאת המכתב הזה שלח [[אדמו"ר הזקן]] כהוראת שעה לאחד החסידים שהיה אחוז כולו בהתפעלות גדולה כדי לבטשו. אותו נכד שאל את סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] האם כוונת הערתו היא שמכתב זה נמסר לרבי [[אהרן מסטרשלה]] - שכידוע היה אחוז כולו בהתפעלות גדולה? ואדמו"ר 'הצמח צדק' ענה לו שלא, כי {{ציטוטון|'''לר' ארהל'ה היה התפעלות אלוקית, וגם הלוא הוא הי' לו [[מסירות נפש]] על רבינו כנ"ל'''}}

==אדמו"רי סטרשלה==
===דור ראשון===
{{ערך מורחב|ערך=[[אהרן מסטרשלה]]}}

רבי '''[[אהרן מסטרשלה]]''': רבי אהרן נולד בעיירה אשווע להרה"ח ר' משה הלוי הורוויץ, שהיה דור שביעי ל[[של"ה]]. כבר בילדתו מאס בהבלי העוה"ז והתמסר לתורה. הקשר בין רבי אהרן לאדמו"ר הזקן החל עוד בהיותו בן י"ג שנה וכבר היה בקיא בכל התורה כולה, אז הגיע בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן ונכנס אליו ליחידות ובצעטיל שהגיש כתב "הנפש העמלה איך תתקשר באין ואפס המוחלט".{{הערה|יש המסבירים כי על אף שהיה מלא בתורה היתה חסרה לרבי אהרן דרגת הראיה באלוקות, וזאת ניסה להשיג אצל אדמו"ר הזקן.}} אדמו"ר הזקן נטל את הפתקה והרהר בה והוכיח את החסידים {{הערה|מסופר שהרבי קם ממקומו בהתפעלות ויצא בריצה מחדר היחידות אל חדר א' הסמוך של התלמידים המובחרים.}} כי אף חסיד לא היה שואל מה ששאל נער בן י"ג שנה! {{הערה|עיין אוצר סיפורי חב"ד כרך ט"ו עמוד 305 בשם "סיפורי חסידים ורבותיהם" להרה"ח רבי מרדכי שוסטרמן אות קלג ובשינויים קלים ב"שמועות וסיפורים" לר' פאלע כהן חלק שלישי סיפור קלב}} אדמו"ר הזקן חיבבו ממש בשל כך ור' אהרן הצעיר נשאר ונמנה על תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] שאף מינה את ר' אהרן ל[[חברותא]] לבנו - [[אדמו"ר האמצעי]] (בהקשר לזה מסופר כי כאשר היו חסידים שלא הבינו דבר מה במאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - פנו אל ר' אהרן ואדמו"ר האמצעי כדי לרדת לעומקם של דבריו), במשך שנות חייו של [[אדמו"ר הזקן]] היה ר' אהרן ידיד [[נפש]] של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ו[[אהבה]] רבה{{הערה| מסופר (בית רבי, תולדות [[אדמו"ר האמצעי]] פרק ב', בהערה שם) שכאשר ראה זאת אחד החסידים אמר לאדמוה"ז "זהו תרין רעין דלא מתפשרין". ו[[אדמו"ר הזקן|אדמוה"ז]] ענה לו ש"'''הלוואי''' דלא מתפשרין"..}} בהמשך החל להדריך ולכתוב מכתבים לחסידים.

ר' אהרן העיד על עצמו{{הערה|ראה פתח שער לספר [[שערי היחוד והאמונה]].}} שלמד אצל אדמו"ר הזקן למעלה מ30 שנה, והיה שוקד על כל מילה שאמר אדמו"ר הזקן במאמריו, ולא היה נח עד שלא הצליח להבין את עומק דבריו של [[אדמו"ר הזקן]]. דרכו של ר' אהרן הייתה בהתפעלות גדולה, זה התבטא בעיקר בתפילתו ובלימודו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חסדי אדמו"ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות!}}. כאשר נאסר [[אדמו"ר הזקן]] אסף סכום של ששים אלף רובל לפעול לשחרורו אצל השלטונות.

ר' אהרן היה אדמו"ר ל[[חב"ד סטרשלה]] כ16 שנה{{הערה|ראה הערה 5}} - משנת [[תקע"ג]], עד לפטרתו בשמע"צ של שנת [[תקפ"ט]] (עשרה חודשים לאחר פטירת [[אדמו"ר האמצעי]]). בן 63 שנה היה בפטירתו.

===דור שני===
רבי '''חיים רפאל מסטרשלה''': ר' חיים רפאל היה בנו של ר' [[אהרן מסטרשלה]], וממשיך דרכו באדמו"רות, מס' שנים לאחר התמנותו לאדמו"ר נפטר ר' חיים רפאל, ובזה הסתיימה שושלת סטרשלה, (אם כי היו קבוצת חסידי סטרשלה שהמשיכה ללא אדמו"ר{{הערה|(בית רבי, תולדות אדמוה"ז, פרק כ"ו)}}). רוב חסידי סטרשלה קיבלו על עצמם את נשיאותו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]].

==יחס רבותינו נשיאנו לחצר ולרבי אהרן==
למרות המחלוקת הגדולה של רבי אהרן עם [[אדמו"ר האמצעי]], בדורות שאח"כ התייחסו רבותינו נשיאינו כמה וכמה פעמים לתורתו של רבי אהרן{{הערה|ראה עוד בערך: רבי [[אהרן מסטרשלה]].}}: הרבי רצה מאד להדפיס את ספריו של רבי אהרן{{הערה|ראה [[המלך במסיבו]] עמ' קנ"ב, רי"א.}}, ואף התבטא עליו במכתבים ובשיחות בצורה מיוחדת. [[אדמו"ר הצ"צ]] אמר על רבי אהרן: "אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא ה' לו מסירות נפש רב על רבינו"{{הערה|[[בית רבי (ספר)]].}}.

החסיד ר' סנדר ריידין סיפר{{הערה|ראה בספר "הרבי הקדוש רב אהרן מסטראשעלע" עמ' 2}} שפעם כשנכנס לביתו של [[הרבי]] ראה את הרבי מעיין בספר עבודת הלוי שמביא את דרושי החסידות של רבי [[אהרן מסטרשלה]] כשראה אותו הרבי אמר לו הרבי {{ציטוטון|דאס איז א טיפער ספר}} (ספר זה הוא ספר עמוק).

==בתי כנסת של חסידי סטרשלה==
* בויטבסק היה ידוע בית הכנסת לחסידי סטרשלה. על בית הכנסת מסופר שיסודותיו הונחו עוד בימי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ב]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] השתתף בהנחת [[אבן הפינה]], אולם אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן כשהתפלגו החסידים בין חסידי ליובאוויטש לחסידי סטרשלה שילמו חסידי ליובאוויטש את חלקם של חסידי סטרשלה. בכסף זה ובעזרת נדבתו של ר' גבריאל וילנקר נבנו שני בתי מדרש חדשים לחסידי סטרשלה ויתכן שאגרתו של רבי אהרן בנושא זה, היא לאחד מבתי מדרש אלו{{הערה|ראה ליקוטים דף ט"ו עמ' ג' וי"ז עמ' ג' על חנוכת בית המדרש בויטבסק.}}.
* בסלונים התקיים בית מדרש לחסידי סטרשלה{{הערה|ראה ליקוטים דף ו' עמ' ד' 'אגרת לבית המדרש דסלאנעם', ראה גם דף ה' עמ' ד' 'כתב לבית המדרש דחסידים'.}}.
* בהומיל התקיים בית כנסת סטרשלה עד למהפכה{{הערה|'ערים ואמהות בישראל' חלק ה עמ' 1.}}.

==ספרי חסידות של [[חב"ד סטרשלה]]==
* '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]] [[שקלוב]], [[תק"פ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.
* '''[http://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]].
* '''עבודת הלוי''' - דרושים על פרשיות השבוע אותם אמר רבי אהרן, וכתבו אותם תלמידיו. לבוב, [[תר"ב]]-[[תרכ"ו]].
* '''הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים''', מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בוורשה), [[תרכ"ו]].
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21815&st=&pgnum=12&hilite= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה.

==ניגונים==
*[[ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע]].
*[[ניגון מיוחס לר' אהרן מסטרשלע]].

== ראו גם ==
*[[אהרן מסטרשלה]]
*[[חב"ד קאפוסט]]
*[[חב"ד ליאדי]]
*[[חב"ד ניעז'ין]]

==לקריאה נוספת==
על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של הרב [[עמרם בלוי]] בקובץ [[היכל הבעש"ט]] גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.

{{חצרות}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חצרות חב"ד]]

חסידות סטרשלה

2020-08-12T11:07:59Z

לוי ישראל: תקלדה?

[[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של רבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] - מייסד החסידות]]
החצר החסידית '''חב"ד סְטַרשֶלֶה''' היא ענף של [[חסידות חב"ד]]. הוקמה בשנת [[תקע"ג]] על ידי רבי [[אהרן מסטרשלה]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] בעקבות חילוקי דעות בינו לבין ה[[אדמו"ר האמצעי]].

==היסטוריה==
חסידות חב"ד סטרשלה הוקמה לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]] בידי אחד מגדולי תלמידיו{{הערה|[[הרבי]] כתב על רבי אהרון: "תלמידו הגדול של רבנו הזקן הרה"ג והרה"ח וכו' וכו' מוהר"ר אהרן הלוי מסטאראשעלי". ספר התניא" במדור "הערות שם הספר ושם חלקיו"}}. - רבי [[אהרן מסטרשלה]] שראה עצמו כממשיך דרכו של רבו. החסידות נקראה על-שם העיירה סטרשלה - מקום מושבו האחרון{{הערה|לפני כן התיישב בליאדי ואשווע.}} של רבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ומקום ההתיישבות העיקרי של חסידי [[חב"ד סטרשלה|סטרשלה]]. החסידות הוקמה על רקע חילוקי הדעות שהיו בין רבי אהרן - לבין אחיו של אדמו"ר הזקן [[יהודה לייב מינוביץ'|המהרי"ל]], ובנו של אדמו"ר הזקן ה[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|בית רבי - תולדות אדמו"ר הזקן, פרק כ"ו. וכן בית רבי תולדות אדמו"ר האמצעי, פרק ב'.}}.

חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של ר' [[אהרן מסטרשלה]] ולייסוד חסידות סטרשלה, החלו עוד לפני הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בעקבות מחלוקת זו עבר ר' אהרן מליאדי - עירו של [[אדמו"ר הזקן]] לאשווע, עיירת הולדתו (בית רבי, תולדות אדמו"ר הזקן פרק כו).}} הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי [[יהודה לייב מינוביץ'|יהודה לייב]] התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות זאת החלו חילוקי דעות גם בין רבי אהרון ל[[אדמו"ר האמצעי]], שהיה עד אז חברו הטוב ולמד איתו בחברותא.

==המחלוקת בין חב"ד וסטרשלה==

לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] החריפה המחלוקת בין ר' אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]]. מיד לאחר ההסתלקות פנה ר' אהרן אל כמה מגדולי החסידים בבקשה שיבואו אליו והוא יורה להם את הדרך בעבודה ה'{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, זו היתה תחילת דרכה של [[חב"ד סטרשלה|חסידות סטרשלה]]. כאשר שמע ע"כ [[אדמו"ר האמצעי]] הוא ניסה להחזיר את השלום ב"חסד וברחמים" וניסה להסביר לרבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ולחסידיו את שורש טעותם, לצורך כך נסע [[אדמו"ר האמצעי]] לויטבסק וסביבותיה (שם היה לר' אהרן ריכוז חסידים גדול) במטרה להחזיר "עטרה ליושנה" ולהחזיר את נשיאות חב"ד לבית רבי. בהמשך תכנן לנסוע לעיירה אשווע - מקום מגוריו של ר' אהרן{{הערה|זמן מה לאחר מכן עבר לעיירה סטרשלה שעל-שמה נקראת החצר שאותה הנהיג.}} אך הדבר לא עלה בידו. כאשר ראה שלא יצליח בדרך של ב"חסד וברחמים" החל [[אדמו"ר האמצעי]] לנהוג ביד קשה ובמשנה תקיפות{{הערה|שם=תולדות 88|ראה ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, וכתב{{הערה|שם=תולדות 88}} לחסידים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שלא יטו אוזן לדברי המסיתים לסור מבית רבינו, ולא יהיו כפויי טובה לאבי הקדוש אשר שם נפשו בכפו עליהם במסירת נפש ממש.}} הדברים חדרו לליבותיהם של עשרות חסידים, ואף תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]] חזרו לדבוק בבית רבי והתמסרו ל[[אדמו"ר האמצעי]].

[[אדמו"ר האמצעי]] כתב{{הערה|שם=תולדות 88}} מכתב נוסף לאחד החסידים, וז"ל: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=להיות שנפלו עלי הבלי שווא מטרדות השטן לבלבל ולעקור את העולם מבית ומחוץ אשר לא ידעתי כבשי דרחמנא כי ה' יודע לבבי שלא גבה לבי ולא הלכתי בגדולות ממני כו' דהיינו שלא אוכל לילך אם ארצה כו'. וה' ירחם על נפשי האומללה ויזכור צדקות אבותי ויביאני אל המנוחה ולמען תורותיו של אאמו"ר ז"ל הנטועה באנ"ש כו'.}}

גם החסיד הנודע רבי [[פנחס רייזעס]] כתב מכתב מיוחד לכלל החסידים, בשנת [[תקע"א]], בו כותב להם ששמע בעצמו מ[[אדמו"ר הזקן]] שרצונו שממלא מקומו יהיה בנו - [[אדמו"ר האמצעי]], מכתב זה פעל את פעולתו והחזיר הרבה חסידים חזרה ל[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|ראה סה"ת אדמו"ר האמצעי עמ' 89.}}.

==שיטה==
ר' [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] הנהיג את תלמידיו על התפעלות גדולה, זה התבטא במיוחד בתפילה שבה התפלל עם הרבה תנועות, בלימוד, וכו'. גם בעניין זה חלק עליו [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר האמצעי]] סבר שהתפילה והלימוד - צריך להיות באופן '[[פנימי]]' - בין יהודי להקב"ה, ואין שום עניין להתבלט יותר מדי עם כל מיני תנועות.

בהקשר לכך מסופר{{הערה|בית רבי, פרק כ"ו, הערה ג'.}} כי אחד מנכדי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ראה בחדרו של סבו - [[אדמו"ר הצמח צדק]] מכתב כי"ק של [[אדמו"ר הזקן]], במכתב מרחיק [[אדמו"ר הזקן|רבינו]] מאוד את עניין ההתפעלות בשעת התפילה. במכתב הנ"ל היתה הערה של אדמו"ר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצ"צ]] שאת המכתב הזה שלח [[אדמו"ר הזקן]] כהוראת שעה לאחד החסידים שהיה אחוז כולו בהתפעלות גדולה כדי לבטשו. אותו נכד שאל את סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] האם כוונת הערתו היא שמכתב זה נמסר לרבי [[אהרן מסטרשלה]] - שכידוע היה אחוז כולו בהתפעלות גדולה? ואדמו"ר 'הצמח צדק' ענה לו שלא, כי {{ציטוטון|'''לר' ארהל'ה היה התפעלות אלוקית, וגם הלוא הוא הי' לו [[מסירות נפש]] על רבינו כנ"ל'''}}

==אדמו"רי סטרשלה==
===דור ראשון===
{{ערך מורחב|ערך=[[אהרן מסטרשלה]]}}

רבי '''[[אהרן מסטרשלה]]''': רבי אהרן נולד בעיירה אשווע להרה"ח ר' משה הלוי הורוויץ, שהיה דור שביעי ל[[של"ה]]. כבר בילדתו מאס בהבלי העוה"ז והתמסר לתורה. הקשר בין רבי אהרן לאדמו"ר הזקן החל עוד בהיותו בן י"ג שנה וכבר היה בקיא בכל התורה כולה, אז הגיע בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן ונכנס אליו ליחידות ובצעטיל שהגיש כתב "הנפש העמלה איך תתקשר באין ואפס המוחלט".{{הערה|יש המסבירים כי על אף שהיה מלא בתורה היתה חסרה לרבי אהרן דרגת הראיה באלוקות, וזאת ניסה להשיג אצל אדמו"ר הזקן.}} אדמו"ר הזקן נטל את הפתקה והרהר בה והוכיח את החסידים {{הערה|מסופר שהרבי קם ממקומו בהתפעלות ויצא בריצה מחדר היחידות אל חדר א' הסמוך של התלמידים המובחרים.}} כי אף חסיד לא היה שואל מה ששאל נער בן י"ג שנה! {{הערה|עיין אוצר סיפורי חב"ד כרך ט"ו עמוד 305 בשם "סיפורי חסידים ורבותיהם" להרה"ח רבי מרדכי שוסטרמן אות קלג ובשינויים קלים ב"שמועות וסיפורים" לר' פאלע כהן חלק שלישי סיפור קלב}} אדמו"ר הזקן חיבבו ממש בשל כך ור' אהרן הצעיר נשאר ונמנה על תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] שאף מינה את ר' אהרן ל[[חברותא]] לבנו - [[אדמו"ר האמצעי]] (בהקשר לזה מסופר כי כאשר היו חסידים שלא הבינו דבר מה במאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - פנו אל ר' אהרן ואדמו"ר האמצעי כדי לרדת לעומקם של דבריו), במשך שנות חייו של [[אדמו"ר הזקן]] היה ר' אהרן ידיד [[נפש]] של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ו[[אהבה]] רבה{{הערה| מסופר (בית רבי, תולדות [[אדמו"ר האמצעי]] פרק ב', בהערה שם) שכאשר ראה זאת אחד החסידים אמר לאדמוה"ז "זהו תרין רעין דלא מתפשרין". ו[[אדמו"ר הזקן|אדמוה"ז]] ענה לו ש"'''הלוואי''' דלא מתפשרין"..}} בהמשך החל להדריך ולכתוב מכתבים לחסידים.

ר' אהרן העיד על עצמו{{הערה|ראה פתח שער לספר [[שערי היחוד והאמונה]].}} שלמד אצל אדמו"ר הזקן למעלה מ30 שנה, והיה שוקד על כל מילה שאמר אדמו"ר הזקן במאמריו, ולא היה נח עד שלא הצליח להבין את עומק דבריו של [[אדמו"ר הזקן]]. דרכו של ר' אהרן הייתה בהתפעלות גדולה, זה התבטא בעיקר בתפילתו ובלימודו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חסדי אדמו"ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות!}}. כאשר נאסר [[אדמו"ר הזקן]] אסף סכום של ששים אלף רובל לפעול לשחרורו אצל השלטונות.

ר' אהרן היה אדמו"ר ל[[חב"ד סטרשלה]] כ16 שנה{{הערה|ראה הערה 5}} - משנת [[תקע"ג]], עד לפטרתו בשמע"צ של שנת [[תקפ"ט]] (עשרה חודשים לאחר פטירת [[אדמו"ר האמצעי]]). בן 63 שנה היה בפטרתו.

===דור שני===
רבי '''חיים רפאל מסטרשלה''': ר' חיים רפאל היה בנו של ר' [[אהרן מסטרשלה]], וממשיך דרכו באדמו"רות, מס' שנים לאחר התמנותו לאדמו"ר נפטר ר' חיים רפאל, ובזה הסתיימה שושלת סטרשלה, (אם כי היו קבוצת חסידי סטרשלה שהמשיכה ללא אדמו"ר{{הערה|(בית רבי, תולדות אדמוה"ז, פרק כ"ו)}}). רוב חסידי סטרשלה קיבלו על עצמם את נשיאותו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]].

==יחס רבותינו נשיאנו לחצר ולרבי אהרן==
למרות המחלוקת הגדולה של רבי אהרן עם [[אדמו"ר האמצעי]], בדורות שאח"כ התייחסו רבותינו נשיאינו כמה וכמה פעמים לתורתו של רבי אהרן{{הערה|ראה עוד בערך: רבי [[אהרן מסטרשלה]].}}: הרבי רצה מאד להדפיס את ספריו של רבי אהרן{{הערה|ראה [[המלך במסיבו]] עמ' קנ"ב, רי"א.}}, ואף התבטא עליו במכתבים ובשיחות בצורה מיוחדת. [[אדמו"ר הצ"צ]] אמר על רבי אהרן: "אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא ה' לו מסירות נפש רב על רבינו"{{הערה|[[בית רבי (ספר)]].}}.

החסיד ר' סנדר ריידין סיפר{{הערה|ראה בספר "הרבי הקדוש רב אהרן מסטראשעלע" עמ' 2}} שפעם כשנכנס לביתו של [[הרבי]] ראה את הרבי מעיין בספר עבודת הלוי שמביא את דרושי החסידות של רבי [[אהרן מסטרשלה]] כשראה אותו הרבי אמר לו הרבי {{ציטוטון|דאס איז א טיפער ספר}} (ספר זה הוא ספר עמוק).

==בתי כנסת של חסידי סטרשלה==
* בויטבסק היה ידוע בית הכנסת לחסידי סטרשלה. על בית הכנסת מסופר שיסודותיו הונחו עוד בימי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ב]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] השתתף בהנחת [[אבן הפינה]], אולם אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן כשהתפלגו החסידים בין חסידי ליובאוויטש לחסידי סטרשלה שילמו חסידי ליובאוויטש את חלקם של חסידי סטרשלה. בכסף זה ובעזרת נדבתו של ר' גבריאל וילנקר נבנו שני בתי מדרש חדשים לחסידי סטרשלה ויתכן שאגרתו של רבי אהרן בנושא זה, היא לאחד מבתי מדרש אלו{{הערה|ראה ליקוטים דף ט"ו עמ' ג' וי"ז עמ' ג' על חנוכת בית המדרש בויטבסק.}}.
* בסלונים התקיים בית מדרש לחסידי סטרשלה{{הערה|ראה ליקוטים דף ו' עמ' ד' 'אגרת לבית המדרש דסלאנעם', ראה גם דף ה' עמ' ד' 'כתב לבית המדרש דחסידים'.}}.
* בהומיל התקיים בית כנסת סטרשלה עד למהפכה{{הערה|'ערים ואמהות בישראל' חלק ה עמ' 1.}}.

==ספרי חסידות של [[חב"ד סטרשלה]]==
* '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]] [[שקלוב]], [[תק"פ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.
* '''[http://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]].
* '''עבודת הלוי''' - דרושים על פרשיות השבוע אותם אמר רבי אהרן, וכתבו אותם תלמידיו. לבוב, [[תר"ב]]-[[תרכ"ו]].
* '''הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים''', מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בוורשה), [[תרכ"ו]].
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21815&st=&pgnum=12&hilite= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה.

==ניגונים==
*[[ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע]].
*[[ניגון מיוחס לר' אהרן מסטרשלע]].

== ראו גם ==
*[[אהרן מסטרשלה]]
*[[חב"ד קאפוסט]]
*[[חב"ד ליאדי]]
*[[חב"ד ניעז'ין]]

==לקריאה נוספת==
על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של הרב [[עמרם בלוי]] בקובץ [[היכל הבעש"ט]] גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.

{{חצרות}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חצרות חב"ד]]

שיחה:זקני אנ"ש

2020-08-11T14:31:26Z

לוי ישראל:

שיחה:עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

2020-08-10T12:40:40Z

לוי ישראל: /* מידע רב */ פסקה חדשה

{{צוטט|רובו מילה במילה (פסקה [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)#תולדות חייו|תולדות חיים]] ו[[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)#מספריו|מספריו]]) [https://col.org.il/news/126138 באתר COL] ללא מתן קרדיט}}
אפי' בויקפדי' הערך יותר מכובד. בהצלחה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

אתה יכול להרחיב קצת? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 18:28, 28 במרץ 2010 (UTC)
:במה, בכתיבה? אין לי הרבה מידע, ארחיב קצת, אבל שוב, בויקי יש ערך ממש יפה (אין לי כרגע גישה לשם). בהצלחה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

אנסה לבדוק בל"נ. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 18:31, 28 במרץ 2010 (UTC)

== עדין אבן ישראל ==

שם הערך צריך להיות קולע וברור, הוא אינו יכול להכיל כפילויות שונות. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:48, 28 במרץ 2010 (UTC)
:'''כך הוא חותם את שמו'''! זההו קולע וברור! הרי לא תקרא לו 'עדין אב', נכון? שם משפחתו הוא 'אבן ישראל (שטיינזלץ)", כך הוא חותם, כך הוא קורא לספריו 'ש"ס אבן ישראל (שטיינזלץ)' וכיו"ב וכך גם הוא נקרא במשרד הפנים, תתפלא... לענ"ד צ"ל 'אבן ישראל (שטיינזלץ)', אני קורא לשמיעת דעות נוספות. נקודה נוספת - '''כדאי שלא לבטל פעולה של מפעיל נוסף ללא היוועצות''', בהצלהח כפולה ומכופלת! בהצלחה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

חיים, הרי דבריו של חסיד הם דברי טעם! --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 20:45, 28 במרץ 2010 (UTC)
:מסכים איתך בנוגע להיוועצות המפעילים. ואיך אתה יודע איך הוא רשום במשרד הפנים? --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:50, 28 במרץ 2010 (UTC)
::כידוע לך, דפי העמותות מכילים את שם האדם כפי שהוא רשום במשרד הפנים. בשעתו נתגלגל לידי דף העמותה לידע יהודי ושם מופיע שמו כ'עדין אבן ישראל-שטיינזלץ'. בהצלחה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::א. לאו דווקא. ב. במשרד הפנים חייב להיות רשום גם שם משפחה קודם או שם משפחה מישני וככל הנראה זהו התוספת "שטיינזלץ". זה לא הגיוני שאדם יש לו שם משפחה ועוד בתוך סוגריים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:10, 28 במרץ 2010 (UTC)
::::כך זה בד"כ. ב. אז מדוע בכל האנשים לא כך ורק פה. ג. לא בסגוריים. שם משיני? ומה תאמר על גודי ניר-שלום-מוזס, שמופיע כך במשרד הפנים (כך היא אומרת, עכ"פ) ג. אגב, שאל נא את ר' מ"מ אבן ישראל-שטיינזלץ ואת אחיו אמחי"ה כיצד רשום אביהם. ד. עכ"פ כל הוויכוח מיותר - כי זהו שמו, מה לעשות שהוא לא ביטל אותו לגמרי אלא כדי להשאיר זכר להוריו (כך סיפר ל'בשבע') השאירא כך את שם משפחתו....בהצלחה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::::יש הבדל בין שם משפחה ארוך ומסורבל לבין מילה בסוגריים, שמשמעה בעברית שאפשר בלעדיה ולכן אין זה מאתים שיופיע כשם ערך, לדעתי. היכן ראית עוד שחלק משם נשוא הערך בסוגריים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:24, 28 במרץ 2010 (UTC)
::::::איני מבין, הטענה על הסוגריים? אז שיהי' 'אבן ישראל-שטיינזלץ', כבניירות העמותה, כדלעיל. בהצלחה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::::::אבל הוא רושם זאת בסוגריים. משמע שזה או "אבן ישראל" או "שטיינזלץ". --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:34, 28 במרץ 2010 (UTC)
::::::::זה לאו דווקא. אגב: הוא משתמש בשני השמות - איך נקרא ש"ס? "אבן ישראל", והעמותה שלו "שטיינזלץ", משמע ששני השמות טובים וחשובים, עם שניהם הוא מזדהה ולשניהם '''גם-יחד''' הוא עונה. באתרו אגב, הוא מוצג כ"אבן ישראל שטיינזלץ", '''הרי שכן הוא מציג עצמו וממילא כן רוצה שיציגו אותו'''. בהצלחה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::::::::להפיל ת'הכרעה לפתח חב"דניק? לאולם דיונים? לנשוא הערך? בהצלחה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::::::::::אם תקף הכלל של יחיד ורבים, אז ליהוי ידוע שאני מסכים כאן בנושא זה דווקא עם ידידי ה[[משתמש:חסיד|חסיד]], וא"כ אני וחסיד הם הרבים. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 22:47, 28 במרץ 2010 (UTC)
::::::::::אם כן, עשו כדעתכם. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 11:28, 1 באפריל 2010 (UTC)
:::::::::::וואס למעשה? בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::::::::::::לדעתי להעביר תחת השם "עדין אבן ישראל - שטיינזלץ". דעתך? --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 18:14, 11 באפריל 2010 (UTC)
:::::::::::::לדעתי, עדין "אבן-ישראל (שטיינזלץ)". השטיינזלץ בסוגריים למרות שבעקרון עדיף שיהיה במקף, כיון ש"עדין אבן-ישראל-שטיינזלץ" יתן רושם כאילו מדובר בשלושה שמות משפחה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:31, 11 באפריל 2010 (UTC)
::::::::::::::אכן העלית נקודה חשובה (ואוו! י"ד סימני נקודותיים!). בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::::::::::::::ולמה לא "עדין אבן ישראל - שטיינזלץ"? --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 18:35, 11 באפריל 2010 (UTC)
::::::::::::::::הקו המפריד לא שייך כאן. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:06, 11 באפריל 2010 (UTC)

== לעורכים המכובדים - הערך מלא שגיאות!!! ==

ערך זה רצוף שגיאות היסטוריות רבות מאד... אשמח להיות לעזר
:בשמחה! בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

== כותרת המשוב ==

יש לציין כי ר' עדין נשוי למרת שרה לבית משפחת אזימאוו והיא אחותו של ר' מולע אזימאוו ע"ה שליח כ"ק אדמו"ר בצרפת

== מתחנן ומבקש ==

אני בקשר עם המשפחה של הרב אבן ישראל וכעת הוא מורדם ומונשם.
אנא! התפללו לרפואתו בשביל שלא יהיה מצב שח"ו ר"ל ל"ע הערך שלו יהיה בקטגורית ___וד"ל.

תפיצו למי שאתם מכירים.
:ברוך דיין אמת. לצערי אני רואה את ההודעה רק עכשיו. ואני לא מעודכן בשום דבר ככה שפתאום נפל פתקא וכו' השם נתן וכו'.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 13:59, י"ז באב, ה'תש"ף 13:59, 7 באוגוסט 2020 (UTC)

== מידע רב ==

[https://chabad.info/blogs/611888/ הרב קורנוויץ אחרי מיטתו של הרב שטיינזלץ].

יש בטור זה המון חומר ונתונים שחסרים בערך. אם ניתן להוסיף.

--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 12:40, כ' באב, ה'תש"ף 12:40, 10 באוגוסט 2020 (UTC)

שיחה:זקני אנ"ש

2020-08-10T11:31:40Z

לוי ישראל:

זקני אנ"ש

2020-08-10T11:24:53Z

לוי ישראל: תקלדה

זקני חסידי ליובאוויטש נקראים בתואר 'זקני החסידים'. זקני החסידים מטפחים במרץ את האחדות, האהבה והאחווה בין חסידים.

==מעלת זקני החסידים==
זקני החסידים היו חסידים וותיקים אשר היו חוזרים על דברים והנהגות של רבותינו נשיאנו. הם מכונים כ'עמוד התווך' של החסידות.

רוב הסיפורים המוכרים לנו על רבותינו נשיאינו , מקורם מזקני החסידים אשר הם שמעו או ראו את המקרה והעבירו אותו אל צאציהם.

אחד מזקני החסידים התבטא פעם אחת על שני אחים: הם אוהבים איש את אחיו כמו שחסידים אוהבים זה את זה.

==ייחס רבותינו נשיאינו לזקני החסידים==
הרבי הרש"ב אמר: צריך ללמוד לקבל מזקני החסידים. פעם אחת שהו בליובאוויטש שניים מגדולי החסידים, ובמשך שלושת רבעי שנה עסקתי בעניינים שדוברו אז.

בספר המאמרים {{הערה|(תש"ט)}} מסופר שזקני החסידים לדורותיהם הזהירו את מחונכיהם, שבכל זמן מזמני השנה ייזכרו איך היה נראה הזמן הזה אצל חסידים בשנים עברו. איך נראו אצל חסידים בימי קדם חודש אלול, ימי הסליחות, ההכנה לראש השנה ויום הכיפורים, זמן שמחתנו, ימי החול, השבתות ומועדי השנה.

זקני החסידים לדורותיהם הזהירו את מחונכיהם, שבכל זמן מזמני השנה ייזכרו איך היה נראה הזמן הזה אצל חסידים בשנים עברו. איך נראו אצל חסידים בימי קדם חודש אלול, ימי הסליחות, ההכנה לראש השנה ויום הכיפורים, זמן שמחתנו, ימי החול, השבתות ומועדי השנה{{הערה|כמו שכתוב בספר המאמרים}}.

זקני החסידים היו נוהגים לומר: "מיהו חסיד? מי שהוא בעל-בית על עצמו" {{הערה|ספר השיחות תרצ"ז עמ' 240}}. הרבי הרש"ב אמר: "חסיד יוצר סביבו סביבה. אם אין סביבה סביבו - עליו לבדוק היטב את עצמו, את מצבו האישי. עובדה זו כשלעצמה - שאינו יוצר סביבה - צריכה לשבור אותו, ועליו לשאול את עצמו: מה אני עושה בעולם?" {{הערה|'היום יום' ל' באדר ראשון}}.

עוד אמר הרבי הרש"ב: "חסיד מבוגר צריך למסור עצמו להדרכת האברכים, וככל שמדריכים את הזולת, כך צריך האדם להדריך את עצמו בכפליים" {{הערה|ספר השיחות תש"ה עמ' 18}}. עם זאת, אצל חסידים לא התבטאו במונח 'חסיד זקן', אלא אמרו 'חסיד מבוגר' ('א עלטערער חסיד'). ופעם אמרו לפני הרבי הריי"צ, שמזכירו הנאמן, החסיד ר' יחזקאל פייגין, התבטא: "חסיד אינו מזדקן לעולם", והרבי נהנה מאוד מאמרה זו.

הרבי הריי"צ אומר באחת משיחותיו {{הערה|ספר השיחות תש"ד עמ' 102}}: "חסיד אינו רודף ואינו נרדף. אין הוא רודף אחרי עניינים גשמיים ואין הוא נרדף מהיצר הרע". בדומה לזה הוא כותב באחת מאיגרותיו {{הערה|אגרות-קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יג עמ' תלג}}: "חסיד לועג ליצר הרע. כל העבודה היא עם הנפש הבהמית, לא עם יצר הרע".

עוד הוא אומר, כי מהותו של חסיד היא שמחה ואהבת הזולת. וכך הוא כותב {{הערה|אגרות-קדש אדמו"ר הריי"צ כרך ה עמ' רמו}}: "אצל חסידים מעולם לא חסרו שמחה וידידות. שני דברים אלו הם תכונות חסידיות, ולעולם ישנם במהותם ובמציאותם, אלא שלפעמים הם מתעלמים וצריכים לגלותם".

==בספרות חב"ד==
ספרים וחוברות רבים נכתבו בהשראת זקני החסידים.

* החסידים הראשונים

*בדרכי החסידים

*ליובאוויטש וחייליה

==ראו גם==
*[[חסידים]]
*[[חסידות]]
*[[ליובאוויטש וחייליה]]
{{הערות שוליים}}
{{קטגוריה:טרימינולוגיה חב"דית}}

שיחה:זקני אנ"ש

2020-08-06T11:26:35Z

לוי ישראל: יצירת דף עם התוכן "מדוע אין ערך מסודר עבור מושג כה חשוב בחסידות חב"ד? 'צריכים לדעת שגם תלמיד מצליח בלימוד וב..."

שיחת משתמש:שיע.ק

2020-06-18T22:02:06Z

לוי ישראל: /* הרשאה */

{{/פתיח}}


== אתרים ==

יישר כח על ההתייחסות.
אתר זה: sites.google.com/site/bokss2 – בערך [[ספרי הרבי מליובאוויטש]];
בקשר לאתר השני (s3.wasabisys.com) – לא ברור לי מהותו, אבל ברשימת ספרי רש"ב לוין (כאן: https://www.chabadlibrary.org/books/pdf/), לחיצה על רוב הספרים מובילה לאתר זה, וקישורים אלו פעילים. [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 00:35, כ"ח בכסלו, ה'תש"ף 00:35, 26 בדצמבר 2019 (UTC)

==הרשאה==
בבקשה אם אפשר לקבל הרשאה להעלאת תמונות? אני קיבלתי הרשאה בעבר אך לא הצלחתי לשחזר את החשבון הישן ונכנסתי בחשבון חדש אודה לך מאוד. [[אלימלך]].

יחי המלך. יש"כ על הטיפול בבקשתי על ההרשאה להעלאת תמונות, אבל כפי מה הבנתי לא נתת לי את ההרשאה הנכונה, איני יכול להעלות תמונות. אשמח שתטפל בזה. [[מוישע זוכמיר]]

אפשר לקבל הרשאה לעלות תמונות, אני רוצה לעלות תמונות לערך עמרם בלוי [[משתמש:עמוד ראשי]]

אני יכול הרשאה להעלאת תמונות? יש לי תמונות רבות להוסיף וכן לחדש משחור לבן לצבעוני. [[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:00, כ"ג בניסן, ה'תש"ף 13:00, 17 באפריל 2020 (IST)

??? [[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 11:23, כ"ו בניסן, ה'תש"ף 11:23, 20 באפריל 2020 (IST)
:לוי שלום, יש לנו בעיה בנושא, מקווה שתיפתר בימים הקרובים בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בניסן ה'תש"ף 00:10, 21 באפריל 2020 (IST)
::תודה. אם ניתן לעדכן כשתסתדר.
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 21:53, כ"ט בניסן, ה'תש"ף 21:53, 23 באפריל 2020 (IST)
ההרשאה התבטלה משום מה. אם ניתן להחזירה. יישר כח.
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 23:02, כ"ו בסיוון, ה'תש"ף 23:02, 18 ביוני 2020 (IST)

== ריענון לא יזיק ==

בהמשך לבקשת שינוי השם שכתבתי ב[[חב"דפדיה:בקשות ממפעילים]], חשבתי שמא לא יזיק איזה ריענון קטן של ביקור מפעיל שימחק את כל ערכי הזבל שב[[:קטגוריה:למחיקה מהירה|מחיקה מהירה]], ב[[:קטגוריה:דפים מועמדים למחיקה|מחיקה]], וגם ב[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים שיש להבהיר את מעמדם|חשיבות]] יש הרבה שצריכים מחיקה (או שהתבנית מונחת עליהם שנתיים ואין קול ואין עונה, ולא יתעורר דיון, אז צריך להחליט למחוק את הערך או את התבנית). -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:04, כ"ב באדר ה'תש"ף
:תודה על הפניה, יטופל בהמשך הערב בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באדר ה'תש"ף 17:26, 21 במרץ 2020 (UTC)
::#?
::#בהערה 9 בערך [[הידורים וחומרות בפסח]] יש קישור שצריך להכניס, הבעיה שאפילו ב[[חב"דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת|חב"דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת]] הוא לא נותן לי להכניס אותו. מדובר בקובץ שנמצא [https://chabad.info/beis-medrash/470688/ בכתבה זו] בלינק "להורדת הקובץ". אודה לך אם תוכל ללחוץ על הלינק הנ"ל ולהכניסו כקישור בהערה 9 הנ"ל. תודה מראש. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:52, כ"ו באדר ה'תש"ף
:::ראשית יש"כ על הזירוז שאתה נותן בעניין 'למחיקה', טופל.
:::שנית, זה קישור מורכב, לא הצלחתי להבין איזה דומיין אני צריך להתיר ברשימת הספאם. שנית אני חושב שכפי שהכנסת כעת - קישור לכתבה שמוביל לקישור לקובץ - עדיף. לגבי הבעיה להכניס אותו בדף הבקשות ממפעילים, ניסית את את הפתרון שמוצע שם?
:מכיוון שלא ניתן לכתוב את הכתובת המלאה של האתר, שאינו מופיע עדיין ברשימה הלבנה, רשמו אותו ללא הקידומת www. או הקידומת http:// לדוגמה:
אם האתר החסום הוא http://chabadpedia.co.il. רישמו: נא להוסיף לרשימה הלבנה את האתר: chabadpedia.co.il --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בניסן ה'תש"ף 22:28, 31 במרץ 2020 (IST)

== [[תבנית:עץ אדמו"רי חב"ד]] ==

[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A2%D7%A5_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=prev&oldid=318228 מאז העריכה הזו שלך] התבנית השתבשה, יש סיבה לזה? או לחזור לגירסא הקודמת? --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 20:15, 25 במרץ 2020 (UTC)
:ואולי כבר כדאי להחליף את התבנית עם מה שעשו בויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%91%D7%92%D7%93/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA/%D7%A2%D7%A5_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F כאן] שהוא עץ יותר מלא ומעוצב יפה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • א' בניסן ה'תש"ף • 03:14, 26 במרץ 2020 (UTC)
::{{א|יצחק ב}} יש"כ על תשומת הלב שחזרתי לגרסה לפני השיבוש שלי.
::{{א|חלוקת קונטרסים}} מומלץ בהחלט, מזכיר שכשמעתיקים מויקיפדיה יש לציין את מקור העתקה ולשים לינק (אפשר גם בלי הקידומת בגלל חוסם הספאם) אפשר לעשות את זה בתקציר או בדף השיחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בניסן ה'תש"ף 18:58, 31 במרץ 2020 (IST)
:::חובה לשים לינק או מספיק לכתוב 'הועתק מויקיפדיה'? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ו' בניסן ה'תש"ף • 21:23, 31 במרץ 2020 (IST)
::::לפי הכללים שלהם חובה לשים לינק כי הרישיון המלא נמצא שם בלינק. במקרה שבו מעתיקים תוכן חופשי לגמרי (כגון תמונה ששוחררה לציבור) מספיק לכתוב 'מועתק מויקיפדיה' כי כאן המטרה לא לציין את המקור, אלא למנוע מצב שבו לא יודעים מי בעל זכויות היוצרים ומאיפה הגיעה הקובץ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בניסן ה'תש"ף 22:22, 31 במרץ 2020 (IST)
:::::להעתיק עכשיו ולשים קישור לדף משתמש שלו או לחכות שהוא יעלה את זה? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ז' בניסן ה'תש"ף • 00:20, 1 באפריל 2020 (IST)
:::::אפשר להעתיק עכשיו, כל מה שבויקיפדיה גם בדף המשתמש מצוי תחת הרישיון שלהם שמאפשר העתקה תוך ציון מקור. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בניסן ה'תש"ף 00:16, 2 באפריל 2020 (IST)
::::::יש בעיה ב[[תבנית:ביאור]] שהיא לא עובדת כמו שצריך אז כל הערך נמרח ויש בו הרבה קודים באנגלית. צריך מישהו שיסדר את זה. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ח' בניסן ה'תש"ף • 06:28, 2 באפריל 2020 (IST)

== מחיקת משתמש ==

נוצר שם משתמש שאינו מתאים, רצוי למוחקו.[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]], 14:13, ז' בניסן, ה'תש"ף 14:13, 1 באפריל 2020 (IST)
:בוצע, תודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בניסן ה'תש"ף 00:15, 2 באפריל 2020 (IST)
::נא עקוב אחר תרומות משתמש זה, רצוי למוחקם, בפרט דף שהוסיף כעת על תמים מישי"ק(!)... אולי אפילו לחסום אותו 213.151.43.64 --[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 16:37, כ"ו באייר, ה'תש"ף 16:37, 20 במאי 2020 (IST)

== העריכות שלי ==

שלום.
ערכתי איזה שינויים קודם שהפכתי למשתמש רשמי [היינו עם שם]. איך אני יכול לרשום על שמי את השינויים הללו? איך בכלל אני יכול לראות את רשימת השינויים שעשיתי?
תודה מראש.
--[[משתמש:סקרן|סקרן]] - [[שיחת משתמש:סקרן|שיחה]], 14:12, י"ח בניסן, ה'תש"ף 14:12, 12 באפריל 2020 (IST)
:גוט מועד. א. לא. אבל אתה יכול לראותך מהם העריכות שעשית וגם לציין שזה העריכות שלך לפי כתובת I.P. תסתכל בהיסטוריית העריכות של ערך שערכת ללא שם משתמש ותוכל למצוא מה היה כתובת האיי פי שלך. ב. בראש האתר, בצד שמאל למעלה, יש כפתור 'תרומות' שמראה את השינויים שעשית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בניסן ה'תש"ף 22:12, 12 באפריל 2020 (IST)

== עריכתך בעץ התניא ==

מה הטעם ל[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A2%D7%A5_%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%90-%D7%99%D7%91&curid=45197&diff=333409&oldid=332444 עריכה זו]? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:41, ה' באייר, ה'תש"ף 08:41, 29 באפריל 2020 (IST)
:אם זה בשביל שבדף של פרק א' יופיע גם המבט הכללי, אז אפשר פשוט להציג שם 2 תבניות. לא נראה לי מתאים שיהיה הבדל בין התבניות השייכות לשורה השלישית בעץ שבחלקם יופיע העץ הכללי ובחלקם לא, ובטח לא שבכולם יופיע העץ הכללי באופן 'גלוי', כי זה סתם מסרבל ומעמיס ומשכפל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:44, ה' באייר, ה'תש"ף 08:44, 29 באפריל 2020 (IST)
::עריכתי נעשתה לבקשת {{א|משתמש:Mdafula}}, לצערי איני יכול כעת להתעמק בסוגיה. העניין של מוסתר ודאי נכון שהתבנית צריכה להופיע באופן מוסתר. על שאר השינויים כדי שתתאם גם עם משתמש Mdafula, אם תרצה אשלח לך את מספר הטלפון שלו (לאחר שאבקש את אישורו כמובן, אני חושב שאין לו בעיה עם זה)[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א באייר ה'תש"ף 01:06, 5 במאי 2020 (IST)
:::{{א|שיע.ק}}, אם הינך זוכר את זהותי, ותעצור לרגע לחשוב מה משמעות הניק, בטח לא תתפלא לשמוע שאינני צריך עזרה כיצד לתקשר עם בעליו... בכל אופן, שוחחתי עמו ישירות, אבל אני עדיין חושב שעדיף 2 תבניות (למרות שזה לא הכי יפה) מאשר תבנית אחת ששני העצים מוצגים בה יחד והופכת ללא רלוונטית. השאלה מה הפתרון שבתוך התבנית המוסתרת, יוצא העץ הכללי בתוך תבנית נסתרת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:38, י"א באייר, ה'תש"ף 05:38, 5 במאי 2020 (IST)
::::מה שמעניין אותי זה איך אתה מכיר את משתמש:Mdafula כשהוא נרשם בזמן שכבר לא היית כאן? אני באמת זיהיתי אותו לפי השם ועוד משהו (באיחור של שבועיים, זה היה קשה) אבל זה לא נשמע שגם אתה זיהית אותו לפי השם ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"א באייר ה'תש"ף • 08:22, 5 במאי 2020 (IST)
:::::אוי, באמת. א. מעולם לא היה מצב שבו 'לא הייתי' בחב"דפדיה. תוכל לעקוב אחרי דף תרומות המשתמש ותראה... ב. אם באמת זיהית אותו, ואם אתה יודע את זהותי, אזי שאלה מעיקרא ליתא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 10:50, י"א באייר, ה'תש"ף 10:50, 5 במאי 2020 (IST)
::::::שאלתי הופנתה כלפי {{א|שיע.ק}} וסליחה אם חשדת בי שחשדתי בך שאתה לא נמצא בחב"דפדיה. אותך אני מכיר ואחרי שבועיים ממה שנכתב בלוח מודעות (אתה בטח תבין למה אני מתכוון) קלטתי במי מדובר. האמת שבהתחלה חשבתי ש'דפולה' זה משפחה... ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"א באייר ה'תש"ף • 17:44, 5 במאי 2020 (IST)
:::::::סליחה על החשד בכשרים. אני חלש ברמזים, ולא יודע לאיזו הודעה בלוח המודעות כוונתך. כפי שכתבתי לרב קרייזי, אני לא זוכר את שמותיהם וחניכותיהם של כלל המשתמשים, ולכן התחלתי לכתוב לעצמי לפני שבועיים רשימה של מי שאני כן מכיר, שלא לחזור על טעויות כגון דא. כמדומני שאינך מופיע ברשימה, ובמחילה. הייתי שמח אם תכתוב לי אימייל כדי להזכיר לי. שיע.ק לא היה צריך לנחש, כי נשוא הדיון יצר איתו קשר באופן ישיר בוואטצאפ ובאימייל. אגב, גם שיע מעולם לא נעלם מפה. הוא עסוק ונכנס לכאן שלא בצורה אינטנסיבית, אבל הוא מעולם לא עזב, ועד היום הוא האחראי היחיד על כל מה שקורה כאן באזור... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:55, י"ב באייר, ה'תש"ף 07:55, 6 במאי 2020 (IST)
:::::::::התכוונתי להודעה שלך. דיברתי איתך בסוף שנה שעברה לאחר תפילת ליל שבת במקום מגוריך.. אם אתה לא זוכר אשמח אם תשלח לי מייל דרך המשתמש שלי או שתכתוב בשיחה שלי מה המייל שלך כי כידוע אופציית המייל בחב"דפדיה לא עובדת. לא כתבתי ח"ו שהרב שיע עזב אלא שהוא לא היה כאן (מאז שבעל הדיון נפתח) באופן יסודי (אני פשוט זוכר עוד את הזמנים שהוא כן היה..) ולא ידעתי שהיה קשר טלפוני ביניהם. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ב באייר ה'תש"ף • 19:36, 6 במאי 2020 (IST)
::::::::::אכן לא זוכר. הייתי שמח שלא לכתוב בפומבי את הכתובת שלי, ושמחתי להכיר את האופציה של התבנית כפי שמופיעה אצלך בדף המשתמש. בטח זה לא האימייל הקבוע שלך, כי אחרת כל אחד עם קצת הבנה טכנית יכול 'לגלות' ולחשוף את הזהות. הלא כן? אמתין לתגובתך בפרטי. שמעתי פעם מהרמ"מ וילשאנסקי שיש ביטוי מהרבי שצריך להשתדל להכיר את כל חסידי חב"ד, ואם הדברים אמורים בנוגע לחסידים בכלל, אזי בנוגע לחב"דפדיה בפרט {{קריצה}}. כששמעתי את זה ממנו הייתי עדיין בחור צעיר שלא העז לשאול ולברר, מעניין לשאול אותו האם אכן מה שהבנתי ממנו זה מה שהוא אמר, ואם כן - מה המקור... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:21, י"ב באייר, ה'תש"ף 21:21, 6 במאי 2020 (IST)
:::::::::::בעבר זה היה המייל הפרטי שלי עד שהחלפתי את זה למייל הלא-שמושי שלי. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ג באייר ה'תש"ף • 01:41, 7 במאי 2020 (IST)
:::::::מכיוון שאנחנו באווירת סליחות, אז סליחה להתראות שעניתי בלי לחשוב אפילו מי המשתמש שאני עונה לו, לא תמיד אני מקשר בין הניק לאדם. ואני מואיל לסלוח ל'קונטרסים' על האמירה הפוגענית "בזמן שכבר לא היית כאן". להוי ידוע, שגם כשאני 'לא באתר' אני מאחורי הקלעים שלו (כלומר בשרתי הענן באלסקה {{צחוק}}). וברצינות מתכנת חדש נכנס לאתר והוא כבר פועל מאחורי הקלעים. בשורות טובות בקרוב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג באייר ה'תש"ף 12:10, 7 במאי 2020 (IST)

== נשמח ==

אם כבודו ימחק את הערך [[אורי גמסון]] כפי שנכתב בדף השיחה שם.. --[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] - [[שיחת משתמש:חב"דניק|שיחה]], 10:30, ט' באייר, ה'תש"ף 10:30, 3 במאי 2020 (IST)
:תודה על הפניה, לצערי מערכת המייל של חב"דפדיה לא עובדת ואיני מקבל מיילים כשכותבים פה. יש לנו ב"ה מתכנת חדש שמתחיל תהליך תיקון יסודי שיקח קצת זמן, ובינתיים אודה מאוד אם תכתבו לי במייל או תשלחו הודעה לסלולר , במקרה שמדובר במשהו דחוף. (הפרטים רשומים בראש הדף. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באייר ה'תש"ף 22:20, 4 במאי 2020 (IST)

== יציאה מהחשבון ==

לאחרונה בכל עריכה שאני עושה כשאני מגיע לשמור את השינויים הוא מיד יוצא לי מהחשבון כך שכמה עריכות עשיתי על חשבון האיי פי שלי יש לך מושג למה זה קורה לי--[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 22:49, י"א באייר, ה'תש"ף 22:49, 5 במאי 2020 (IST).
:ליתר דיוק כמעט בכל עריכה מידי פעם זה לא יוצא כמו עכשיו שהצלחתי--[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 22:49, י"א באייר, ה'תש"ף 22:49, 5 במאי 2020 (IST)
::ראה מה שכתבתי היום ב[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&curid=46688&diff=334709&oldid=334691 דף השיחה של יצחק זילברשטיין] - שלא צריך לצאת אלא פשוט ללחוץ שוב על שמירת השינויים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"א באייר ה'תש"ף • 23:36, 5 במאי 2020 (IST)
:יש"כ חלוקת. זה גם הפתרון שלי בינתיים עד שהמתכנת יסיים עם הדברים הדחופים ונוכל לשאול אותו גם על זה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג באייר ה'תש"ף 12:11, 7 במאי 2020 (IST)
:::אני פשוט לחצתי בכניסה 'זכור אותי' והכל בסדר.--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 05:27, י"ד באייר, ה'תש"ף 05:27, 8 במאי 2020 (IST)
::::כשלחצתי שוב שמירת השינווים הוא שמר לא על שמי--[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 21:38, ט"ז באייר, ה'תש"ף 21:38, 10 במאי 2020 (IST)

== העתקה ==

האם כדאי להעתיק ערכים חסרים כמו תוכי מאתרי ויקי אחרים?--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 05:43, י"ד באייר, ה'תש"ף 05:43, 8 במאי 2020 (IST)
:בדרך כלל - ממש ממש לא. רק אם זהו ערך חב"די במובהק שמשום מה אין עליו ערך אצלנו - דבר כמעט לא קיים (מהסיבה הפשוטה שבויקיפדיה יש ערך רק על חב"דניקים או מושגים מאוד 'משמעותיים', כיון שהרף להכנסת ערך שקשור לתורה ומצוות גבוה לאין ערוך וצריך לעבור מתנגדים רבים, ואצלנו עצם העובדה שהערך קשור בצורה מסויימת לחסידות חב"ד ויש בו ענין לציבור - הוא כבר זכאי לערך). מה שכן, אם יש לך מה להוסיף לעניין על ההקשר החב"די בצורה מכובדת, אכן ניתן להיעזר. (לדוגמא, בכתיבת ערכים על עיירות עם התיישבות חב"דית שיש להם התייחסות מרבותינו נשיאינו וכיו"ב, ניתן להיעזר רבות באתרי ויקי אחרים, כך גם בכתיבת ערכים תורניים). בהעתקה, צריך לזכור לציין מקור בתקציר העריכה, וכך גם להשמיט את כל ההפניות לערכים שלא קשורים אלינו, להמיר תאריכים לועזיים, וכיו"ב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:19, י"ד באייר, ה'תש"ף 08:19, 8 במאי 2020 (IST)

==שאלה==
בדף כיצד יוצרים דף חדש בכותרת כיצד יוצרים ערך שאין לו קישור בדף קיים נכתב שמזינים את הערך הרצוי בתיבת החיפוש ושם מקישים על (תוכן) "דף זה אינו קיים באפשרותך ליצור דף חדש". ומה נפלאתי לראות שאין הדבר כן. האם התוכן הכתוב שם (בדף הערך "יצירת דף ערך חדש" ובכותרת האמורה שגוי או לא רלוונטי?).
נ.ב. זכרוני אינו עומד במבחן המנצח, ועל כן וייתכן ואיני מדייק בשמות הערכים, ואם לא הובנתי אשמח שיבררו למה כיוונתי, ולוואי ולא נצטרך לזה. {{שכח|א שטארקע}}
:{{א|א שטארקע}}, תיקנתי, תוכל [[עזרה:איך ליצור דף חדש|להיכנס שוב]] ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ט"ז באייר ה'תש"ף • 04:44, 10 במאי 2020 (IST)
::ברשימת [[דפים מבוקשים]] ראיתי שיש את [[הדעת]], שאין כזה דף מאחר וזה צ"ל או [[ספירת הדעת]] או [[דעת]]. אמנם כשפתחתי המקומות בהם מציינים לערך שגוי זה, ראיתי שאין באפשרותי לתקן מאחר וזה בתוך פרקי תניא, ואיני יודע כיצד לערוך אותם עצמם - אם אפשר בכלל.
תודה רבה.
:::אפשר, באיזה פרק? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ט"ז באייר ה'תש"ף

== ל"ג שמח. ==

ר' שיע, אתה מעיף מבט מידי פעם על הרשימה של הקישורים שממתינים בספאם? לאחרונה הסתכלתי שם וראיתי רשימה ארוכה שממתינה, אשמח אם תסתכל שם ותוסיף. יישר כח![[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 22:37, י"ז באייר, ה'תש"ף
:תודה שאתה מפנה את תשומת ליבי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באייר ה'תש"ף 22:41, 11 במאי 2020 (IST)
::מזכיר. שכוייח. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 23:11, י"ט באייר, ה'תש"ף 23:11, 13 במאי 2020 (IST)

==שימת לב==
הייתי מציע למערכת לעקוב אחרי [[משתמש:נ. ברק|משתמש נ. ברק]], לפי [[שיחת משתמש:לוי ק|מה שהוא כותב]] זה לא נראה שהוא מתכנן לערוך בחב"פדיה וד"ל.. {{לא חתם|חסיד של הרבי}}

== שימת לב 2 ==

מנהלי המערכת שליט"א שמו לב לכתוב [[שיחה:ת"צ (1729-30)|כאן]]?--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 09:38, כ"ג באייר, ה'תש"ף 09:38, 17 במאי 2020 (IST)
: וכן [[שיחה:תנ"ח (1697-8)|כאן]]...--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 09:53, כ"ג באייר, ה'תש"ף 09:53, 17 במאי 2020 (IST)
::הוא ענה באולם דיונים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:39 • כ"ג באייר ה'תש"ף

== ערכים ללא תמונות ==

האם יש דף מיוחד בשביל ערכים ללא תמונות?--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 12:44, כ"ה באייר, ה'תש"ף 12:44, 19 במאי 2020 (IST)
:יש את [[:קטגוריה:ערכים ללא תמונות]] אבל זה רק ערכים שהכניסו בהם את התבנית ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:08 • כ"ה באייר ה'תש"ף

== לועזיות ==

אם אתה מוחק את מה שעשיתי אז צריך ג"כ לסדר פתיח ולהתחיל להכניסו לשנים...--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 20:42, כ"ה באייר, ה'תש"ף 20:42, 19 במאי 2020 (IST)
:צריך. השאלה מי... לא מאמין שאגיע לזה בזמן הקרוב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באייר ה'תש"ף 22:27, 19 במאי 2020 (IST)
::באם תקובל בזה ההחלטה הסופית מה יהיה בדיוק הפתיח, יוכלו המתעניינים להתחיל להוסיף זאת.--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 03:03, כ"ו באייר, ה'תש"ף 03:03, 20 במאי 2020 (IST)
:::אני חושב שכל עוד לא התקבלה החלטה אחרת, אפשר להמשיך במדיניות שהייתה עד כה, שכתבו תאריך לועזי בסוגריים לאחר התאריך העברי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז באייר ה'תש"ף 23:13, 21 במאי 2020 (IST)

== מחיקת ערך ==

נא למחוק את הערך המטופש [[יעקב אלחנן הלוי סגל נתניה|הזה]] --[[משתמש:תיכף ומיד ממש!|תיכף ומיד ממש!]] - [[שיחת משתמש:תיכף ומיד ממש!|שיחה]], 16:43, כ"ו באייר, ה'תש"ף 16:43, 20 במאי 2020 (IST)
:וכן נא למחוק גרסה זו: 339519 של 84.229.153.222--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 16:54, כ"ו באייר, ה'תש"ף 16:54, 20 במאי 2020 (IST)
בוצע --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז באייר ה'תש"ף 20:41, 21 במאי 2020 (IST)
::נא למחוק הערך [[טרוריסטים ב770]] וכן לחסום את {{א|אלמוני}}. תודה רבה, [[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 10:31, ח' בסיוון, ה'תש"ף 10:31, 31 במאי 2020 (IST)
:::נראה לי שצריך לתקן ולהעמיד את מר {{א|שלום דובער וולף}} במקומו (נראה לי שמקומו הוא - חסום)[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 11:07, ח' בסיוון, ה'תש"ף 11:07, 31 במאי 2020 (IST)

== המרת תאריך ==

אפשר להעתיק מויקליפה את התבנית הזו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9C%D7%95%D7%A2%D7%96%D7%99_%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99] - זה יקל עבודה וימנע טעיות...--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 21:03, כ"ט באייר, ה'תש"ף 21:03, 23 במאי 2020 (IST)
:לשם כך צריך שיפעל הדף [[יחידה:תאריך עברי]], הוספתי את זה לדף המשימות של המתכנת... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בסיוון ה'תש"ף 17:53, 25 במאי 2020 (IST)

== העלאת תמונות ==

אשמח לקבל אישור להעלאה... ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 15:52, 24 במאי 2020 (IST)
::קיבלת, בהצלחה בכל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בסיוון ה'תש"ף 17:47, 25 במאי 2020 (IST)
:::אני מבין שאין בכוונתך לשחרר בקלות הרשאות... באין ברירה אשלח למייל המערכת אבל אשמח לקבל יד יותר חופשית בעניין. תודה מראש ▪ [[משתמש:נ. ברק|נ. ברק]] ■ [[שיחת משתמש:נ. ברק|להערות/הארות]] ▪ 22:45 ▪ ט"ז בסיוון ה'תש"ף

==קישור שחור==
אם תוכל להוסיף קישור מיוטיוב לסרט [[הרועה הנאמן]] בתודה
:ח"ו, יש באינפו, רק תחפש--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 10:57, ד' בסיוון, ה'תש"ף 10:57, 27 במאי 2020 (IST)
::כידוע ביוטיוב סרטון גורר לסרטון, וזאת מלבד הפרסומות, ולכן איננו מקשרים לשם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בסיוון ה'תש"ף 18:52, 27 במאי 2020 (IST)
:::לפחות תוסיף על החשיבות שיש לזה, [[משתמש:בנימין770|גם אתה]] [[מיוחד:תרומות/147.161.9.221|147.161.9.221]] 22:52, 30 במאי 2020 (IST)

==עזרה חיצונית==
יש לך משתמש בויקיפדיה?
:כן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בסיוון ה'תש"ף 15:11, 2 ביוני 2020 (IST)

==בקשת מחיקה==
משתמש "אלמוני" זורע פה 'טרור' גדול בערכים שהוא מנסה לכתוב, אשמח אם יחסמו אותו בהקדם. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 12:23, י' בסיוון, ה'תש"ף 12:23, 2 ביוני 2020 (IST)
:נחסם. תודה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בסיוון ה'תש"ף 16:01, 2 ביוני 2020 (IST)
::יישר כח על המחיקות. שים לב גם ל[[:קטגוריה:דפים מועמדים למחיקה]], ואולי גם ל[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים שיש להבהיר את מעמדם]], יש שם מה למחוק גם. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 16:59, י' בסיוון ה'תש"ף

==חסימה==
נא לחסום את [[משתמש:מגזין יהלום]]
:נחסם, תודה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בסיוון ה'תש"ף 16:44, 2 ביוני 2020 (IST)
::יש לציין שכנראה זה אחד מויקיפדיה בשם דומה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 22:29 • י' בסיוון ה'תש"ף

== בחירות למפעיל ==

לאן העברת מאולם הדיונים את הדיון לבחירת מפעיל מערכת? בינתיים נראה כי הוא נמחק--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 00:08, י"ב בסיוון, ה'תש"ף 00:08, 4 ביוני 2020 (IST)
:נכון, שיחזרתי [[חב"דפדיה:מפעיל מערכת/אולם דיונים]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בסיוון ה'תש"ף 00:12, 4 ביוני 2020 (IST)

== ערכים מומלצים ==

העמדתי לדיון את [[חב"ד סטרשלה]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], צריך 3 שיאשרו להעמיד א"ז להצבעה, אני כבר הגהתי כמיטב יכולתי את הערכים, יש מצב שאתה מצטרף??? ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 15:48, 5 ביוני 2020 (IST)
:יושב על זה כעת. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בסיוון ה'תש"ף 14:12, 10 ביוני 2020 (IST)
::לא יודע אם ראיתי אבל הורדנו את סטרשלה ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 17:25, 10 ביוני 2020 (IST)
:::תודה, אעבור בהזדמנות ראשונה על הריי"צ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בסיוון ה'תש"ף 16:03, 11 ביוני 2020 (IST)

==בקשר לערך [[הרבי מלובביץ'|הרבי שליט"א]]==
יש משתמש שמחק אותו בטעות, נסיתי להחזיר את הערך לעריכה שלפני המחיקה, אך הוא נותן הרשאה רק למפעילי מערכת. אם תוכל להחזיר את הערך יהיה אך טוב ושמח בליובאוויטש בכלל ולבני ישראל בפרט. בתודה מראש: [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 14:04, י"ט בסיוון, ה'תש"ף 14:04, 11 ביוני 2020 (IST)
:{{בוצע}} תודה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בסיוון ה'תש"ף 21:02, 14 ביוני 2020 (IST)

== הרשאות ==

דוקא {{א|שלום עליכם}} לאחרונה כן עשה כמה עריכות, השנה הוא עשה כמה עריכות מהמשתמש שלו, אך משום מה היה לו בעיה בכניסה לחשבון שזה כל הזמן יצא לו והוא עשה (גם השבוע) כמה עריכות מהאנונימי שלו. יכול להיות שהוא כבר לא משתמש בהרשאות שלו אבל סתם ליידע ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:59 • י"ט בסיוון ה'תש"ף
:[[שיחה:יצחק זילברשטיין|כאן]] הוא כתב שהוא לא מצליח להיכנס לחשבון ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:03 • י"ט בסיוון ה'תש"ף
::תודה, אבדוק איתו ישירות אם הוא מתכוון להמשיך להיות פעיל באתר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בסיוון ה'תש"ף 22:49, 15 ביוני 2020 (IST)

== דוא"ל ==

אינני מצליח להגדיר בעבורי כתובת דוא"ל, אשמח לבדיקת הנושא, תודה! - [[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - היום, [[כ' בסיוון]] [[ה'תש"ף]] מגיע משיח. 05:03, 12 ביוני 2020 (IST)
:יש לנו בעיה עם שרת המייל יטופל בקרוב בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בסיוון ה'תש"ף 22:02, 15 ביוני 2020 (IST)
::שכויח נכתב בשעה 22:33 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ג בסיוון]] [[ה'תש"ף]] מגיע משיח.
:::אגב מה לגבי הלוגו? כפי שדובר בלוח מודעות --נכתב בשעה 22:37 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ג בסיוון]] [[ה'תש"ף]] מגיע משיח.
::::אפשר גם להוסיף טקסט כאן [[מדיה ויקי:Sitenotice]] -- נכתב בשעה 01:03 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ד בסיוון]] [[ה'תש"ף]] יום ההולדת ה13 ([[בר מצווה]]) של [[חב"דפדיה]] מגיע משיח.
:::::הלוגו כבר הוחלף, למי שזה לא מופיע שיקיש ctrl +f5 וזה יעבוד. גם אני בעד להכניס את זה לערך השני אבל בתנאי שיש משהו יפה... ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 02:26 • כ"ד בסיוון ה'תש"ף

==מיזם:קהילות חב"ד==
מה אתה עליו? העלאתי אותו עכשיו לאולם הדיונים. אשמח אם תביע שם את דעתך על המיזם. גוט שבת! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 16:34, כ' בסיוון, ה'תש"ף 16:34, 12 ביוני 2020 (IST)

== עזרה ==

האם אתה מקבל הודעת במייל? אם כן אשמח לקבל את המייל שלך--08:59, 15 ביוני 2020 (IST)~
:shia.wik עם הסיומת שטרודל ג'ימייל וכו'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בסיוון ה'תש"ף 22:02, 15 ביוני 2020 (IST)

== יחי ==

אני רוצה לכתוב לך על עניין חשוב, היכן יותר נח לך כאן או במייל?
:במייל [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בסיוון ה'תש"ף 22:32, 15 ביוני 2020 (IST)

== מה הענין ==

לשנות את כולם לכלום? ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 20:39, כ"ד בסיוון, ה'תש"ף
:אני אשמח אם תינתן לי הרשאה לעניין הרשימה הלבנה וכו' ללא העריכות בדוקות אוטומטית אם זה כ"כ לא מוצלח--נכתב בשעה 20:44 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ד בסיוון]] [[ה'תש"ף]] יום ההולדת ה13 ([[בר מצווה]]) של [[חב"דפדיה]] מגיע משיח.

==בקשת חסימה==
נא לחסום לצמיתות את {{א|מגזין יהלום}}. מוחק סדרתי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 16:32, כ"ה בסיוון, ה'תש"ף 16:32, 17 ביוני 2020 (IST)
:חסמתי לתקופה, בתקווה שיחזור אלינו בוגר וחכם יותר, אנחנו לא ממהרים לחסום לצמיתות. 20:37, 18 ביוני 2020 (IST)

==בקשה==
אני נוטה להבין את מר {{א|שף ויתיב}}, אכן יש כאן [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9_-_%D7%A0%D7%92%D7%93_%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA&diff=347635&oldid=347628 התנכלויות מכוונות למשתמשים]. אשמח אם תעזור לי בדבר הזה. כדאי שהמפעלים החדשים יבינו שאם הם מפעילים זה לא אומר שיש להם אפשרות לעשות ככל העולה על רוחם, ולכן אבקש למחוק את מה ש{{א|חלוקת קונטרסים}} הדביק לדף המשתמש שלי, וכן את הבקשה בדיון (שבה ניהל איתי מלחמת עריכה) [[תבנית:משתמש - נגד מחיקות]]. בתקווה להבנה. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 17:06, כ"ו בסיוון, ה'תש"ף 17:06, 18 ביוני 2020 (IST)
:מה שהודבק לדף המשתמש שלך נעשה בטעות וסידרתי אותו. כאשר שמים תבנית חשיבות על ערך לא מורידים אותה ומסבירים בדף השיחה את חשיבות הערך, כאשר מורידים אותה לפני דיון בדף השיחה הדבר המתבקש הוא שישחזרו את העריכה. בנוגע לפועל תסביר בדף השיחה את השמטת הקטע מהערך ואז בעז"ה תרד תבנית החשיבות. בהצלחה! ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:20 • כ"ו בסיוון ה'תש"ף
::התכוונתי לתבנית ששמת לי בדף שיחה. בכל אופן אני עדיין דורש התנצלות על ההתנכלות שלך אליי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 17:25, כ"ו בסיוון, ה'תש"ף 17:25, 18 ביוני 2020 (IST)
:::עניתי לך בשיחת התבנית גם בנוגע לתבנית וגם בנוגע ל'התנכלות' שלא היתה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:28 • כ"ו בסיוון ה'תש"ף
::::ובוא אני יענה לך פה על ההתנכלות ש'''כן''' הייתה, אם באמת היה אכפת לך ממלחמות עריכה הייתה אמור לשים את אותה תבנית ששמת לי בדף השיחה שלי - גם בדף השיחה של {{א|קרייזי אבאוט משיח}}, הרי גם הוא מחק תבנית חשיבות! אך משום-מה - לא שמת לו אותה.. ותראה מה עניתי לך שם בדף השיחה, ושוב: אני דורש התנצלות על ההתנכלות שלך כלפיי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 17:58, כ"ו בסיוון, ה'תש"ף 17:58, 18 ביוני 2020 (IST)
:::::קרייזי מחק את תבנית החשיבות אחרי שנעשה דיון בדף השיחה ומניח התבנית כתב שהוא שם את התבנית בתור אהבת ישראל ולא כי הוא חושב שהערך באמת אינו חשוב... אתה מחקת את התבנית לפני שפתחת את הדיון בדף השיחה ואם זה היה נגמר בפעם אחת אז הייתי מבליג אבל כאשר זה הפך למלחמה אני עדין חושב שזה מה שהייתי צריך לעשות ויבוא ר' שייע ויוכיח בינינו. לגבי התנצלות, קיבלת אותה בדף שיחת הערך ולא מובן למה מחקת אותה אם זה מה שרצית.. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 18:15 • כ"ו בסיוון ה'תש"ף
::::::א: לא מחקתי כלום. (אם מחקתי זה כנראה כי הדף שיחה נשאר לי עם מה שרציתי לכתוב גם לאחר שעכבת ולכן כאשר שמרתי את מה שכתבי זה נמחק), ואם נחמק משהו - אז אני מנצל (שלא כמותך). ב: {{א|שיע.ק}} - מה שהוא כתב בהתחלה זה דוגמה לסילוף דברים מהשורה הראשונה - אני כתבי '''במפורש''' בתחילת דף השיחה על כך שאם תכנית המאה יש בה תבנית חשיבות, כך גם ראוי שיהיה ב[[הסכם השלום עם מצרים]], אך משום מה {{א|חלוקת קונטרסים}} כדרכו בקודש "לא שם לב לזה" וראה "רק" את מה שכתבתי שאני עושה זאת מתוך אהבת ישראל.

נ.ב. בעקרון עכשיו אני ב[[חב"דפדיה:חופשה חב"דפדית|חופשה חב"דפדית]], אך כאשר ראיתי את מה שכתב מככובדי לא הייתי יכול להבליג על השקר הגס שכתב. היה כיף לערוך בחב"דפדיה, כנראה שהלך בדרכו של {{א|שף ויתיב}} ואפרוש סופית מהאתר. לא נעים לי לערוך באתר שבו כל על כל עריכה שלי יש תלונות, וכל ערך שני בח"דפדיה "לא ראוי להיכתב". היה כף להכיר את המשתשים היקרים באתר, מאחל הצלחה למשתמשים החדשים ותקווה שהם לא יגמרו כמוני. אני מצטער אבל ככה אני לא יכול להמשיך. לילה טוב וגוט שבת לכולם. {{סוף דיון}} | [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 18:28, כ"ו בסיוון, ה'תש"ף 18:28, 18 ביוני 2020 (IST)
:::::::א. גם אם היית באמצע לכתוב מופיע ברגע השמירה דף התנגשות עריכה. אבל אם אתה אומר שזה היה בתום לב אני מקבל, ואתה מוזמן לראות את התנצלותי שם. ב. ובאמת הוא לא מחק אחרי שרשמת את הודעתך הראשונה אלא רק אחרי שרשמת את הודעתך השניה שמובן ממנה שאין לך סיבה אמיתית לאי חשיבות הערך ואצטט: "חלוקת קונטרסים, למדתי ממישהו מאוד מסוים להתעלם מתשובות של אנשים.. ולכן מתעלם מתשובתך הנוכחית. ומה פתאום אתה מגיע להגנת ערך? הרי אתה מאנשי דעלמא אשר אוהבים מאוד את מלאכת מחיקת הערכים. הייתי בטוח שתודה לי ע"כ שאני עושה את עבודתך." וראה את תגובת קרייזי בשיחה ובתקציר העריכה: "מופרך, ראה דף שיחה". בהצלחה! ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 18:49 • כ"ו בסיוון ה'תש"ף
:::::::::זה {{א|חסיד של הרבי}}, (פשוט יצאתי מהחשבון ואני לא מתכוון להיכנס אליו בקרוב). אני שוב יוצא לי מה'חופשה' כדי להפריח את תגובותיך המגוחכים: זה שאני כתבתי שאני מתעלם ממה שכתבת (כמו שאתה התעלמת ממה שאני כתבתי) לא מצדיק למחוק תבנית חשיבות. ושוב: אם אתה לא שם תבנית אזהרה גם ל{{א|קרייזי אבאוט משיח}}, או לחילופין מסיר את התבנית שהדבקת - שלא בצדק - לדף השיחה שלי, אני אכן לא יקבל את התנצולתך - ובצדק. אני לא אוהב אנשים שמנצלים אנשים אחרים ונותנים עליהם איומים מרומזים - ועוד ממששים אותם (ראה ערך תבנית אזהרה וד"ל). ואם כבר כתבי אז אפשר לשאול שאלה? - למה אתה כו"כ אוהב לגרום למשתמשים לחשוב (כמו שגרמת לי בעבר ובהווה) שהם לא שווים כלום, ועריכותיהם סתם מיותרות, והערכים שהם כותבים מיותרים לחלוטין. בקיצור: למה אתה אוהב כו"כ לגרום למשתמשים בחב"דפדיה שלא לרצות לכתוב כלום? הם מפחדים לכתוב שמא תנחית עליהם עשרות טענות למה כל מה שהם כותבים לא נכון. ומיותר, וכו' וכו'. אשמח אכן אם שיע יתערב בנושא. לילה טוב, גוט שבת, (ולמקרה שאני לא יחזור יותר לכתוב בחב"דפדיה גם שנה טובה ופורים שמח). [[מיוחד:תרומות/95.86.82.248|95.86.82.248]] 19:05, 18 ביוני 2020 (IST)
::::::::::כדאי להזכיר את המובן מאליו, לכל מי שמכיר את פעילותו של {{א|חלוקת קונטרסים}} באתר - שהוא עובר אחרי הרבה עריכות, עורך, משנה, מוחק, מציב תבניות חשיבות וכו' במאות ערכים. כיון שהוא עושה זאת בצורה עניינית ונעימה, נראה לי שקשה מאוד להגיע איתו ליחסים לא טובים, ונראה לי שבאמת זה לא קרה אף פעם. צריך מאוד להתאמץ כדי שזה יקרה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:36, כ"ו בסיוון ה'תש"ף
צר לי לקרוא את הדיון שלעיל. אני מתקשה לעקוב אחרי מהלך הדברים ומבקש ממך 'חסיד של הרבי' ליצור איתי קשר טלפוני לפי המספר המופיע בראש דף זה (מכיון שפיזרת רמזים לא מועטים על זהותך, כמדומני שאנחנו מכירים היטב)--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בסיוון ה'תש"ף 20:35, 18 ביוני 2020 (IST)

שיחה:בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

2020-06-18T22:01:00Z

לוי ישראל: /* מכון הלכה חב"ד */

לדעתי הערך אמור להיות תחת השם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. הרי ישנם עוד בתי-דין רבניים-חב"דיים הקובעים ערך לעצמם. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 23:51, 11 אוקטובר 2009 (IST)

== הרב י' מנדלסון ==

האם הוא חבר בבית הדין? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]
:ע"פ הכרזת המינוי למחליפו של חמיו, לא נכתב שם שמונה גם לחבר בית הדין.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 00:24, 6 במאי 2010 (UTC)

כדאי מאוד להוסיף את המכתב בלינק הבא:

http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47420

:הוספתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ו בשבט ה'תשע"א 21:13, 31 בינואר 2011 (UTC)

==בוגרד/קופרמן==
משמשים כדיינים באופן רשמי? או שנלקחים לדיוני זבל"א? מתי מונו? ע"י מי? [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 04:28, 25 בדצמבר 2011 (UTC)
:: בהחלט כדיינים רשמיים. אם כי יש לציין ששניהם אין זו עיקר עבודתם וביום-יום הם עוסקים במשרות תורניות אחרות. מונו במהלך השנים ע"י רבני חב"ד כדי לתת מענה בעיקר בדיני ממונות[[משתמש:שנהב|שנהב]] - [[שיחת משתמש:שנהב|שיחה]], 10:26, כ"ז באייר, ה'תש"ף 10:26, 21 במאי 2020 (IST)

===הרב מ. ביסטריצקי מצפת===
בהספד על אביו הרב לוי, שנשא הרב אשכנזי (כפ"ח) לפני ההלוויה, מינהו בשם הבי"ד למממלא מקומו. האם גם בבי"ד? [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 04:28, 25 בדצמבר 2011 (UTC)

==אב"ד==
א. בערך על הרב [[דוד חנזין]] לא כתוב שהי' אב"ד, כנ"ל בערך על הרב [[יהודה בוטרשווילי]] (קולשער), בערך על הרב [[נחום טרבניק]] כתוב הפיסקא הנ"ל.
ב. באם בתשל"ח מונו ג' לאב"ד אז הרב ירוסלבסקי שמונה למזכיר, לא מונה ל"תפקיד המקביל אב"ד במקומות אחרים", פשוט לא? [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 00:43, 22 בינואר 2012 (UTC)

== חברי הבי"ד ==

עפ"י הכתבה כאן - [http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=7388 פורום חב"ד אינפו], משמע שהרב גדלי' אקסלרוד מעולם לא עזב את הבי"ד. אלא, רק "הוריד פרופיל" ע"מ לפעול בעניינים שונים שלא בשם חב"ד. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 18:42, 11 ביולי 2012 (IDT)

== ביקורת ==

כיוון שמדיניות האתר ההגיונית והברוכה היא שלא לציין ביקורת מיותרת, ובפרט - שאינה מגובה במקורות רציניים, הצבתי [[תבנית:מקור]] על פסקת הביקורת, ואם לא יובא מקור היא תמחק. [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 04:43, 7 בפברואר 2016 (UTC)
:אני מסכים על העיקרון, אבל במקרה הנוכחי הביקורת לא מיותרת היות והיא אינה קשורה למלחמות הפלגים אלא ביקורת עקרונית על התנהלות בית הדין שלא ממלא את ייעודו כמייצג ודואג לקהילות אנ"ש, והרי זהו מצב גלוי וידוע שכולם יודעים. מקסימום אם לא תתקבל דעתי, אבקש להעביר לדף השיחה ולא למחוק לגמרי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:45, 8 בפברואר 2016 (UTC)
::כמדומני שכמה פעמים עלו מסמכים לאינפו עם ביקורת. לדוג' המחאה על המחטף במינוי אהרונוב לאגו"ח יש בה כמה שמות שנכנסו בפסקת הביקורת, ועוד. • [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 16:18, 8 בפברואר 2016 (UTC)
:::צריך א"כ לחפש אותם, לכתוב את הביקורת, (רק מה שנמצא) ולציין מקור. ככה זה עפ"י הכללים.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 07:02, 9 בפברואר 2016 (UTC)
::::אבל הביקורת שכתובה בערך, אין לה מקור. וביקורת שאין לה מקור, דינה להמחק, וכמו שכתב קודמי, זה הכללים בחב"דפדיה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 00:10, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

==הרב יורקוביץ==
זכור לי ששימש כחבר עד לפטוריו, עקב משיח וכדו', לא נכון??

== סמכות בית הדין ==

מבלי להיכנס לפרשנות כלל. הרבי קבע ברורות מספר פעמים (כמופיע בכתב היד שבראש הערך וכן בתשובות נוספות מאותה תקופה ואף לפני כן פעמים רבות וכמפורסם), שסמכותו של בית הדין חלה על כללות אנ"ש בארץ הקודש באופן מוחלט, וסמכות זו אינה מוגבלת לפסיקה הלכתית אלא לענין הנהגת אנ"ש. מה שנותן למכתבי בית הדין (כאשר נעשו בישיבת בית הדין)
- גם בענייני השעה - תוקף מלא של קביעת הסמכות החבדית בארה"ק ומחייב את חסידי חב"ד בארה"ק להתנהג על פיהם.
לדעתי עד כאן התוכן אמור להיות מוסכם על כולם ושייכותו לערך כתוספת אנציקלופדית ברורה, ישנו שחולק על קביעה זו? [[משתמש:נ. ברק|נ. ברק]] - [[שיחת משתמש:נ. ברק|שיחה]], 20:13, כ"ב באייר, ה'תש"ף 20:13, 16 במאי 2020 (IST)
:כמדומני שלא (עכ"פ אני הקטן) '''| [[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] - [[שיחת משתמש:חב"דניק|שיחה]], 14:36, כ"ג באייר, ה'תש"ף 14:36, 17 במאי 2020 (IST)'''
::מה שאתה אומר זה מה שכתוב בערך, לא הבנתי אם כן מה יש להוסיף. אגב, אם כבר הזכרת את הכתב יד הנ"ל אשמח אם תתקן אותו (כפילות), כמובן - אם הוא נמצא בהישג ידך.. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:33 • כ"ג באייר ה'תש"ף
:::[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] אשמח אם תנמק התנגדותך.
:::[[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] ראשית, כוונתי הייתה להוסיף בערך כותרת משנה "סמכות בית הדין" ולהוסיף את תוכן דברי לעיל עם התייחסויות הרבי לעניין (וישנם הרבה וחשובות). שנית, הצורך בתוספת כזו מובן למי שמכיר את טענות המערערים על קביעה כזו (למשל תביעת י. מ. את בי"הד בערכאות בשנת תשע"א).
:::יש בידי את המענה אבל מכיוון שהוא כתוב באופן לא כ"כ ברור קשה לי לדייק. ישנו את הפיענוח של הריל"ג אבל מדומני שישנם אי אלו חוסר דיוקים בהעתקתו. יש מקום להעלאת צילום המענה?--[[משתמש:נ. ברק|נ. ברק]] - [[שיחת משתמש:נ. ברק|שיחה]], 20:51, כ"ו באייר, ה'תש"ף 20:51, 20 במאי 2020 (IST)
::::את צילום המענה למה לא? פסקה חדשה נראה לי שאין צורך, הכל כבר כתוב ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 03:14 • כ"ז באייר ה'תש"ף
:::::חחח, התכוונתי שכמדומני שאין מי שחולק על קביעה זו... ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 16:50, 21 במאי 2020 (IST)
[[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] למה מחקת את הפיסקה של הערעור על הסמכות בטענה שזו ביקורת בלי מקור? הכוונה בדברים הייתה לתת את הראייה של סמכות זו ממבטם של בית המשפט ובית הדין הרבני הגדול ולפסיקות אלו כן הובא מקור (בלי הפניה נגישה אבל המקור ישנו). וגם, למה מחקת את הציטוט בראש הערך? [[משתמש:נ. ברק|נ. ברק]] - [[שיחת משתמש:נ. ברק|שיחה]], 20:34, ב' בסיוון, ה'תש"ף 20:34, 25 במאי 2020 (IST)
:מספר של פסיקה זה לא נחשב מקור בפרט כשחיפשתי את הפסק ולא מצאתי אותו. הציטוט בראש הערך הועבר לפיסקה שכתבת וכך גם כתבתי בתקציר ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:53 • ג' בסיוון ה'תש"ף
::החזרתי את הציטוט כי בשביל להוריד אותו צריך לשנות את תחילת הערך כולו. הדיונים האלו ידועים והופיעו גם במכתבי בית הדין (משם לקחתי את מספר הפסיקה) ועל קיומם אין חולק, אם ברצונך למחוק אותם מהערך תביא מקור לכך שהפסיקה היתה שונה או שלא התקיימו כאלו דיונים (אין יסוד להניח שיכתבו במכתב שמתפרסם פסיקה לא קיימת ולכן הם בחזקת קיימים עד שיוכח אחרת). אגב, איפה מצאת מקום לחפש בו פסיקות כאלו? מצאתי אתרים עם רישום של הדיונים אבל ללא מסמכים כלל. -- [[משתמש:נ. ברק|נ. ברק]] - [[שיחת משתמש:נ. ברק|שיחה]], 11:45, ג' בסיוון, ה'תש"ף 11:45, 26 במאי 2020 (IST)
:::מה שעשית נקרא 'חזרה על עריכה' והוא אסור בחב"דפדיה כאשר אין מסקנה בדף השיחה. אין קשר בין הציטוט לשאר הפתיח ולכן אפשר למחוק אותו גם לפני שמשנים את הפתיח. אני לא שמעתי על דיונים אלו כנגד בית הדין (שמעתי על הדיונים נגד אלו המכנים עצמם אגו"ח) וגם שאלתי עוד חבר וגם הוא טען שלא שמע על משפטים כנגד הבי"ד. אם יש לך מכתבים שלהם שמדברים על זה תכניס אותם לערך. אני חיפשתי באתר של בית המשפט המחוזי בלוד ולא מצאתי את התביעה הזאת, באיזה אתרים מצאת דיונים? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:38 • ג' בסיוון ה'תש"ף
::::ראשית, בפתיח כתוב "בשנת תשנ"א כתב הרבי כי" ומיד לאחמ"כ שמותיהם של מזכיר בית הדין וסגנו כאשר אין קשר בין שני המשפטים (חסר באמצע דברי הרבי בשנת תנש"א...). שנית, הסברתי בעריכה הקודמת שאני מחזיר לעריכה הראשונה שלי מאחר ועליך חובת ההוכחה שאין כאלו דיונים ולטענתך שאין לזה מקור תעשה חיפוש פשוט בגוגל של מספר הדיון שהבאתי ותקבל תוצאה של אתר תולעת משפט שם יש את רישומי תאריכי הדיונים, התובע והנתבעים. לגבי הדיון בבית הדין הגדול, אני ראיתי את מספר התיק במכתב הבי"ד מימי הספירה תשע"ב סעיף 16 [https://col.org.il/news/68907] אבל לא מצאתי אתר שאפשר למצוא בו את פירוט הדיון ואיתך הסליחה. אם תתן לי איזושהי כתובת מייל אוכל לשלוח לך יותר מסמכים (ראיתי שאין לי אפשרות להעלות תמונות לאתר אז זה הדרך היחידה). אני מחכה לתגובתך כדי 'לחזור על עריכה' ולהשאיר את המצב בחזקתו הראשונית אא"כ תוכיח אחרת. -- [[משתמש:נ. ברק|נ. ברק]] - [[שיחת משתמש:נ. ברק|שיחה]], 15:56, ג' בסיוון, ה'תש"ף 15:56, 26 במאי 2020 (IST)
:::::אם יש קטע ששכחתי להוריד אתה יכול להוריד אותו במקום להעלות את מה שהסרתי (בכל אופן עכשיו הורדתי אותו). לא ראיתי איפה הסברת את מה שאתה טוען שהסברת וחובת ההוכחה היא על מי שמשנה מהגירסה היציבה. חיפשתי חיפוש גוגל לפסק הראשון שהבאת ולא מצאתי כלום, לפסק השני ומצאתי מי נגד מי בלי שום דיון כפי שכתבת ומי אמר שזה בכלל קשור לאגו"ח? אם תיכנס פיסקה זו תכניס בה גם את הקישור לכתבה בcol. מייל תוכל לשלוח לי דרך דף המשתמש שלי (למטה). אני לא יודע מאיפה לקחת את כל המידע שהכנסת שהם עירערו על הסמכות של הבי"ד ותבעו אותם בבי"ד הרבני הגדול ובבית המשפט, כי גם בכתבה בcol הם מוזכרים כנתבעים והסיבה לזה היא כי אף אחד לא תבע את הבי"ד, מדובר שם בענין אחר בקשר למשפטים של אגו"ח, שאהרונוב תבע את אלו שהזכרת לבי"ד ואח"כ לבית משפט ובי"ד רבני חב"ד סך הכל התערב במשפט השייך לאגו"ח ולא שתבעו אותו ועיי"ש. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 23:23 • ג' בסיוון ה'תש"ף
::::::[[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] שלחתי מייל לכתובת שמופיעה בדף המשתמש שלך ובו פירטתי יותר וגם צירפתי קובץ עם התביעה נגד '''בית הדין'''. אני מחכה לתגובתך כאן כדי שלאחר שתסכים לדברי אחזיר לערך את ההוספה שמחקת למען ישר הדורים -- [[משתמש:נ. ברק|נ. ברק]] - [[שיחת משתמש:נ. ברק|שיחה]], 18:46, ד' בסיוון, ה'תש"ף 18:46, 27 במאי 2020 (IST)
:::::::אם תרצה לתייג אותי תעשה זאת באמצעות התבנית {{תב|א}} אחרת זה לא יעבוד. כבקשתך אענה לך כאן. אני לא יודע למה הפנית אותי לכתבה זו, הדבר גרם לי לשנאה רבה כלפי הבית דין (בלי להוריד מחשיבותם ח"ו). אם חשבת או עדין חושב שאותו אחד לא עשה את המתבקש שיעשה אז אתה חי באשליה רצינית. ברור מאוד למה אותו אחד לא רצה ללכת לבי"ד זה בנושא זה, ובמקרה שהבי"ד נוגע בדבר גם אני לא יודע אם יש מקום לפנות אליו בשאלה כזו. מענות הרבי כוונו לבית הדין כאשר אין לו נגיעה בדבר ובזמן כזה הוא האחראי על סכסוכי מוסדות חב"ד, אך לא באם יש זה נוגד להלכה (נגיעה בדבר) שאז גם הרבי יאמר שאסור ללכת לשם, וכפי שהרבי אמר בכמה פעמים, שאם יגידו שהוא אמר לעשות משהו שהוא היפך ההלכה שידעו מראש שזה טעות או לא היה כלל. אם יש לך שאלה האם בית הדין נוגע בדבר או לא אתה יכול לקרוא את סעיף 33 בפסק דין שם הוא מבאר בכל שישה הסעיפים את הנגיעה בדבר של הבי"ד בנושא זה לגבי פסקים והתבטאויות שלהם בפסקים אחרים. הקשר בין פסק הדין לכתבה בcol אינו מובן כלל, הם מדברים על שני עניינים שונים כפי שכבר הזכרתי ואתה בערך חיברת אותם לענין אחד. ציטוטיך מבית הדין הרבני הגדול הינם מדברים לגבי זמנים שהבי"ד לא נוגע בדבר, באם הבי"ד נוגע בדבר אז אתה יכול לקרוא את מה שהם כותבים בפסק דין שהבאת לי, הם אפילו מסכימים לו ללכת לערכאות בגלל זה... וזה מאוד הגיוני. וכאן אני לא מדבר על דברים שהם עשו היפך ההלכה (עכ"פ לפי הפס"ד ששיתפת אותי) אלא רק מדבר על 'סמכות הבי"ד' כפי הנושא כאן. ע"פ כ"ז אני חושב שמיותר להכניס כאן לא לטובתם ולא לרעתם אלא הפצת המעיינות ויחד עם זה לומר את האמת. אגב, מעניין באמת למה כל כך נחוץ לך להכניס דווקא את הפסק הזה, מה עם הפסקים שמובאים בפסק דין בסעיף 33 לאנשים שלא שמעו לבי"ד ואף יותר גרוע כי הם קיבלו אותם כפוסקים עליהם, ומה עם היחי על עיתוני כפר חב"ד, ועוד כהנה רבות שגם שם לא הקשיבו אותם אנשים לבית הדין (ההבדל הקטן הוא שבמקרים האחרים מדובר באנשים מהצד של הבי"ד ואולי גם שלך..). בהצלחה! ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:13 • ה' בסיוון ה'תש"ף
::::::::עד עכשיו חשבתי שמוסכם עליך - כמו על כל מי שראה ומכיר את דברי הרבי בעניין בית דין רבני חב"ד – שלבית הדין ישנה סמכות גורפת בנוגע לחסידי חב"ד בארה"ק, אם מצד ההלכה מדין "קיבלו עלייהו" לציית לדברי הרבי או החיוב לשמוע לדברי חכמים, ואם ובעיקר מצד ההנהגה הנדרשת מחסידים גם ללא שההלכה מחייבת זאת. חשבתי שלאחר שזה מוסכם מן הראוי יהיה להוסיף את הסתכלותם של בית המשפט ובית הדין הרבני הגדול על סמכות זו.
::::::::בדבריך לעיל נוכחתי שלא זו בלבד שאתה חולק על פרשנותי לדיונים שרציתי להזכיר, אלא שאתה חולק על העיקרון הראשון של סמכות בית הדין! משום שבדבריך הסכמת לטענתו של י. מ. על כך שסמכותו של בית הדין אינה מחייבת את חסידי חב"ד שאינם נמנים על אותו הפלג עליו נמנים חברי בית הדין. ולטעות זאת נזעקתי לשים גדר:
::::::::טענותיו כפי שפורטו בארוכה מתחלקות לשלוש עיקריים. א) אין לתובע לבחור את בית הדין בו הוא רוצה להתדיין אלא זכות זו שמורה לנתבע או בדרך של זבל""א וזבל"א. ב) בית הדין המדובר אינו יכול להיקרא "בית דין רבני חב"ד" משום שהוא נמנה על זרם מסוים בחב"ד וא"כ בשם "בית דין רבני חב"ד" נקראים כל ארבעת בתי הדין שדייניהם חסידי חב"ד. ג) פסיקת בית הדין בטעות יסודה מאחר ולפי קביעת אדמו"רי חב"ד אין השגת גבול בהפצת יהדות. ואשיב על ראשון ראשון -
::::::::א) בנוגע לתביעתו שעל פי הלכה אין לבית הדין סמכות על מי שאינו רוצה להתדיין בשעריו, גם על פי הלכה אין לזה יסוד כפי שאמרתי מצד דין "קיבלו עלייהו" של כלל חסידי חב"ד (אא"כ מי שאינו מגדיר עצמו ככזה ואינו רואה את דברי הרבי כמורי הדרך בחייו) וממילא הוא נחשב כבי"ד קבוע שבעירו, וגם אם נניח שההלכה לא הייתה מחייבת את זה הרי שדברי הרבי ומינוייו הם המכריחים את חסידי חב"ד ועושי דברו של הרבי להתדיין דווקא בבי"ד שנקבע לכך ע"י הרבי עצמו. ומכך כמובן נגזור גם לטענה שאתה העלית על "נגיעה בדבר" שאף שזה "נוגד להלכה" אף חסיד חב"ד לא יעלה על דעתו בשל כך ללכת לבית דין אחר או לערכאות. ב) לטענתו שאין זהו בי"ד רבני חב"ד עליו כוונו דברי הרבי, אני חושב שאין צורך כלל להשיב שהרי ידוע שהרבי מינה את הרב זוין באופן שהוא כמזכיר בית הדין ימנה את חברי בית הדין והרב זוין העביר את הסמכות שקיבל לר"י ירוסלבסקי שמינה את שאר חברי ביה"ד והעובדות ידועות. וכשהרבי התייחס לסמכות ביה"ד (בציטוטים שהכנסתי בערך) היה זה ביה"ד במינויו של הר"י ירוסלבסקי. אמנם במכתב רבני אנ"ש לרב ירוסלבסקי לאחר התרגיל המסריח וההוקעה הם דורשים באחת מדרישותיהם שיסביר מי הוא הקובע את הרכב ועד רבני אנ"ש ומדוע לא כל רבני חב"ד באה"ק נכללים בו, אך כפי שידוע כל החתומים במכתב ביטלו דעתם כשנודעו להם דברי הרבי וההוראות המפורטות שלו בעניין ביה"ד (ולא בעניין ההוקעה משום שבזה אין ולא היו הוראות מפורטות). ג) לכך שהרבי אמר שאין השגת גבול בהפצת היהדות, דבר ראשון זה פשוט לא נכון ויש מהרבי מענות רבים על כך (אולי בהזדמנות אכניס אותם לערכים המתאימים), ודבר שני גם אם אכן פסק ביה"ד היה בטעות הרי שיש להישמע להוראתו ולטעון במה דנתוני (כפי שמסר הרבי לעסקנים בשנת תשמ"ט והפניתי לזה בערך לספר צא"ח).
::::::::וכעת לטענותיך אתה. את המקום והחובה להתדיין בפני בי"ד רבני חב"ד בענייני המוסדות והפצת היהדות קבע הרבי, ופשוט שאין לנו בעקבות השתייכויות פוליטיות כאלו ואחרות להמרות ח"ו את דבריו. ובמיוחד, שאת המענה "'בעל בית' אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים... כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית" מסר הרבי לאחר שעסקני חב"ד טענו שפסיקת ביה"ד נפסקה מצד השתייכותם הפוליטית והם נוגעים בדבר! הרבי אז שלל מכל וכל את האפשרות שהפסיקה נעשתה מצד הנגיעה שיש להם "כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה, ה"ז כמו אצל התנועה הרפורמית. איך אפשר לכתוב או לומר כך?!" והוסיף ש"אם יש טענה על פסק דין ניתן לשאול מהיכן דנתוני ולהמתין לתשובה, אבל בינתיים יש לציית לפסק הדין ולקיימו". וא"כ ודאי שדבריך ש"אז גם הרבי יאמר שאסור ללכת לשם" משוללים בתכלית.
::::::::בנוגע לפסק הדין של בית הדין הגדול אמרתי ואומר שוב. כך מופיע במכתב הבי"ד שבכתבה: "בית הדין הגדול אשר בירושלים עיה"ק נדרש לעניין סמכותו ומעמדו של בי"ד רבני חב"ד, ויצא מלפניו פסק ברור כשלג. להלן כמה פסקאות: "...כ"ק האדמו"ר מלובביץ מינה את ביה"ד של רבני חב"ד לעסוק בעניינים של בן אדם לחברו, שבתוך קהילות חב"ד, כבי"ד קבוע בעירו, וכן כממונים על העניינים הציבוריים כולל ענייני המוסדות... וכי מכח שרירות ליבם של המערערעים, שלא צייתו להוראת ביה"ד ובזה גם מרדו בהוראת וקביעת כ"ק האדמו"ר, להעביר את ענייני ישיבת... לסמכות בית הדין הרבני. האם ניתן לומר שמכח התנהגותם המרדנית, בית הדין (=הרבני) יטול סמכות לידו לדון בענייני מוסדות הרוחניים של קהל חסידי חב"ד?"." אני לא מבין איך אפשר לומר שזה לא פס"ד ברור לגבי סמכות ביה"ד.
::::::::לגבי טענתך על כך שנתנו לי. מ. רשות ללכת לערכאות, תעיין שוב ותראה שהם נתנו לו רשות ללכת לערכאות אך ורק כדי לעצור את הפצת כתב הסירוב, אך לאחר שש. ע. הסביר להם את דעת הרבי ואת סמכות בי"ד רבני חב"ד הם בעצמם הפנו את התובע בחזרה להתדיין בפני הבי"ד (ישנו אמנם את הרב דיכובסקי שפסק שאין לבי"ד רבני חב"ד סמכות של בי"ד קבוע שבעירו אבל הוא היה ונשאר בדעת מיעוט בבית הדין הרבני).
::::::::לגבי טענך שאני רוצה להכניס רק את אותם שלא צייתו לבי"ד שמהצד שכנגדי, אבהיר שאין עניינו לכאן בכלל. מדובר אמנם במעשי פחז ואי צייתנות שלא מתאימה כלל להלכה ולחסידי חב"ד, אך לא מדובר שם באנשים שערערו על סמכות בי"ד רבני חב"ד והלכו לתבוע אותו על כך בבתי דין אחרים, מדובר באנשים שמודים לדברי הרבי ושיטתם כשיטתו אך יצרם הרע מונע מהם לנהוג על פי האמת. מה שאני רציתי להכניס זה אנשים שלא קיבלו על עצמם את דברי הרבי וערערו עליהם בטענות שונות ומשונות שאותם מוכרחני לשלול בתכלית ולהבהיר שאין זו דרכה של חב"ד (הפצת המעיינות) ומצד שני להביא את פסיקות בית הדין והמשפט בעניין (כנ"ל בעניין משפט הספרים).
::::::::אני מתנצל על האריכות הרבה, אך ברשותך אגע בנקודה נוספת. אם אתה מכיר את פרטי הדיונים סביב התרגיל המסריח בשנת תש"נ, בטח אתה מכיר את טענות העסקנים על ביה"ד, מי בטענת שנאה אישית ומי בטענה של רצון להשתלט על חב"ד, המשותף לכולם הוא הטענה שהדיון נעשה בשמיעת צד אחד ולא נתקבל מענה על טענת במה דנתוני וא"כ פסה"ד נוגד את ההלכה כפשוטו. אך למרבה הפלא כל העסקנים (על אף מלחמותיהם האישיות בחברי ביה"ד) צייתו לפסק במלואו עד לפרט האחרון. מה שמורה קצת על איך שדברי הרבי נתפסו לפני ג' תמוז ועל הדרך שיש לנהוג בעניינים כאלו. -- [[משתמש:נ. ברק|נ. ברק]] - [[שיחת משתמש:נ. ברק|שיחה]], 08:31, ח' בסיוון, ה'תש"ף 08:31, 31 במאי 2020 (IST)
::::::::::חבל על האריכות והטרחה של ההסבר, לא אמרתי שי.מ. צודק בכל טענותיו ב100% אמרתי שבמקרה זה הוא אכן לא היה צריך והיה אסור לו ללכת לבית דין מצד ההלכה שהם נוגעים בדבר ולא אמרתי שאין להם סמכות וכו'. גם בית דין קבוע בעירו ברגע שהוא נוגע בדבר אסור לו לדון וצריך להעביר את הדין הלאה, זה א"ב של הלכות דיינות. המענות שהבאת יפים לדיונים אחרים כסכסוכי שכנים וכד' אבל לא סיכסוך בין שלוחים שכל הסכסוך הוא אותו החילוק בין בי"ד לנתבע, החילוק בין הסיפור של המענה מהרבי לדיון שהבאת הוא שאז גם לנתבעים היה ברור שהבי"ד יפסוק את דעתו של הרבי בנידון אלא שהם חששו מזה כי הם ידעו מה תהיה התוצאה וכאן אותו אחד חשש שהם לא יפסיקו כדעתו של הרבי וההבדל מובן. חלקי פסק הדין שמובאים בכתבה אינם קשורים לפסק הדין המובא בקובץ, זה שני פסקים אחרים וודאי שאין אפשר ללמוד מאחד לשני מאחר ובפסק אחד הם נוגעים בדבר ובפסק שני הם לא נוגעים וזה גם הסיבה שבפסק השני ניתן לו אישור ללכת לערכאות - כי הם נוגעים בדבר. אשמח אם תוכל להפנות אותי למקום בו בית הדין בירושלים אמרו להתדיין בבי"ד רבני חב"ד אחרי שדיבר איתם ש.ע. את דברי הרב דיכובסקי ראיתי וזה לא מוזכר שם, לכאורה זה אמור להיכנס בנספח כ"א ואשמח אם תמציא לידי את הנספחים לפסק שאוכל לקבל תמונה שלימה. אין ספק שאלו שבי"ד פסק להם דבר ולא קיבלו אותו לא יערערו על סמכותו כל עוד הם לא מפסידים כלום, במקרה זה מאחר שהיה לבי"ד אינטרס הם דפקו את האיש והוציאו עליו סירוב (אחרי שאישרו לו ללכת לבי"ד אחר) וגם כאן אתה יכול לראות את הנגיעה בדבר שיש לבי"ד וההבדל בין שאר הפסקים לפסק זה הוא ממש בוטה. אם הסיבה שאתה רוצה להכניס לערך את כל הפוליטיקה הזאת היא תחת ההסוואה של הפצת המעיינות אז הייתי ממליץ לך לרדת מלעשות היפך הפצת המעיינות ולכתוב בערך על בי"ד רבני חב"ד את השחיתות שלהם, ולהזכיר, גם דף שיחה זה גלוי לכל. בהצלחה! ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 05:07 • ט' בסיוון ה'תש"ף
{{שבירה}}זה שבית דין מתיר לעצמו לדון בדיון שיש לו בו נגיעה בדבר זה בעיה של בית הדין והם עוברים על איסורים חמורים אבל זה לא אומר דבר לגבי חובתו של המתדיין לציית לדין.

מה ש{{א|חלוקת קונטרסים|אתה}} טוען שהסמכות של בית הדין לא תקפה בדין זה מכיוון שאותו סכסוך בו באים בית הדין לדון הוא אותו החילוק בין בית הדין לנתבע זו טענה מופרכת; דבר ראשון, מאחר וזה פשוט לא נכון. אין מי שמערער על העובדה שהרבי קבע שבתי חב"ד באה"ק יהיו סניפים של '''צא"ח''' בראשות הרב אהרונוב, ועל כן ערעור על דברי הרבי בעניין לא קשור למחלוקת בפרשנות לשיחות של הרבי והוראותיו בנוגע לנצחיות חייו ופרסום זהות משיח, אלא מחלוקת נפרדת בין המקיימים דברי הרבי לשאינם. דבר שני, כי הפרשנות שנתת להוראת הרבי בעקבות זה נוגדת את שיטתך עצמך במקומות אחרים, שהרי עפ"י דבריך חברי אגו"ח בארה"ב לא צריכים היו לבא להתדיין בפני הבד"ץ דקראון הייטס שהרי אותו הסכסוך בינם לר' זלמן גוראריה הוא אותו החילוק בינם לרבני השכונה וק"ל. ודבר שלישי כי מענה הרבי מדבר על מקרה כזה בדיוק! מקרה שבו הסכסוך בין ארגון הגג לצא"ח הוא אותו הסכסוך בין ארגון הגג לרבני בית הדין. הפלא ופלא.

מה שאתה אומר שצריך להתדיין בפני בית הדין שהרבי קבע רק במקרה שברור שהם יפסקו לפי איך שהנתבע מבין את דברי הרבי זה גיחוך אחד גדול. זה נוגד כל כלל הלכתי או אפילו חוקתי בנוגע לדין ומשפט ונגד ההיגיון, כי כך כל אחד יכול לומר שהוא בא להתדיין רק כאשר ברור לו שהפסיקה לא תהיה לרעתו. ממש איש הישר בעיניו יעשה. אני מציע שתבדוק עם ידידיך אם אכן כך נהוג לפרש את הוראת הרבי בקרב הפלג אליו אתה משתייך. על אף שאכן הגדרת נכון את הסיבה העיקרית לאנרכיה השוררת כיום בחב"ד ולכך שבניגוד לתקופה שלפני ג' תמוז אז הייתה צייתנות לדברי הרבי ולרבנים, היום המצב שונה וכל אחד עושה כפי שעולה על רוחו בדיוק מהסיבה שהזכרת, כי אם אני הבנתי את דברי הרבי באופן זה הרי כל השאר כופרים ודברי הרבי והסמכויות שנתן בטלות ומבוטלות...

בדבריך האחרונים אני רואה שכעת אתה מסכים לכך שהפסק שמופיע בכתבה קשור וענייני, אתה רק טוען שזה סותר את דברי אותו בית דין עצמו בפסק ששלחתי לך. תסתכל שוב ותראה שאחרי שבסעיף 25 מובאת תשובת ש. ע. בבית הדין הגדול על כך שי. מ. תבע אותו על המשך הפצת כתב הסירוב ובדבריו הוא מוכיח שהדיון צריך להימשך רק בבית דין רבני חב"ד מאחר והם הסמכות בחב"ד, לאחמ"כ בית הדין הגדול לא פנה לבי"ד רבני חב"ד בתביעה שיבטלו את כתב הסירוב משום שאין להם סמכות על חסיד חב"ד אלא הפנה את י. מ. להמשך הדיון בבי"ד רבני חב"ד (סעיף 26 והלאה). בתביעה לא מופיעה ההפנייה לבי"ד רבני חב"ד רק בגלל שהיא לרעתו של המערער אך היא ברורה ממהלך העניינים, כמו שגם בעניין וו. ס. (סעיף 33.3) מובאת רק דעת המיעוט ולא פסיקת ביה"ד. והדברים פשוטים. אין ברשותי את הנספחים ואיתך הסליחה.

לטענתך שזה ששאר הנתבעים שלא צייתו לפסקי ביה"ד לא ערערו כי לא הוציאו עליהם כתב סירוב, אני מסכים איתך שזה יכול להיות אבל כל עוד שהם לא ערערו על דברי הרבי אין לזה מקום בערך.

אני אכן לא הכנסתי את מקרי השחיתות של ביה"ד (אף שישנם רבים) לערך בגלל הפצת המעיינות ובגלל כבוד הרבנים ואף השתדלתי לא להציג במקרים שכן הבאתי את זה שבית הדין נהג שלא כדין, מה שהכנסתי זה את הסתכלות בית המשפט ובית הדין הרבני על דברי הרבי בעניין סמכות בית הדין. אם אתה מתעקש להציג דווקא את הצד בלא בסדר של ביה"ד (אף שאין עניינו לכאן כי כנ"ל גם אם הם מתנהגים שלא כדין אין זה מוריד כהוא זה מסמכותם) ואז דורש למחוק את כל הנושא, אני ממליץ לך למצוא לך פלטפורמה שאינה אינציקלופדית ושם לבטא את השקפותיך גם כשסותרות לעובדות (מצד התורה) ללא מורא. בהצלחה! -- [[משתמש:נ. ברק|נ. ברק]] - [[שיחת משתמש:נ. ברק|שיחה]], 13:49, י' בסיוון, ה'תש"ף 13:49, 2 ביוני 2020 (IST)
:סליחה שאני מתערב, וגם איני מצוי בפרטי הדיון, רק מנסה לברר אם הבנתי נכון: האם הדיון הוא סביב פיסקה שבה פסק בית הדין הרבני הגדול התומך בדברי הרבי על סמכות בי"ד רבני חב"ד? אם כן, נפלאתי מאוד. דברי הרבי בערך מדברים בעד עצמם, ולא זקוקים לגיבוי מבית הדין הרבני (עם כל מעלתם) כיהודה ועוד לקרא. אא"כ דחוף ליידע את הקורא בפרשייה שבשלה פסק כך ביה"ד הרבני, וזו לענ"ד פוליטיקה מיותרת. לדעתי, גם למען כבודם של הבי"ד, כדאי להשאיר בערך רק את דברי הרבי העקרוניים, בלי לפרט את יישומם (או אי יישומם) בשטח ע"י גופים חב"דיים שונים, וכל הפרשיות הכרוכות בכך. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:34, י' בסיוון ה'תש"ף
::זה יפה מאוד שדברי הרבי בעניין אכן עומדים למול עיניך כמדברים בעד עצמם, אני חשבתי לתומי שכך זה אצל כולם עד שראיתי שיש המערערים עליהם וביניהם ידידינו [[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]], שטוענים שדברי הרבי חלים רק איפה שנח להם (או שמתעלמים מהם לגמרי כמו אותו מחוצף שתבע את הבי"ד לערכאות), שלכן חשתי להבהיר כאן בדף השיחה שדעתו של הרבי ברורה וכל מי שמערער על סמכות בית הדין מערער על דברי הרבי. לגבי אי הזכרת עניינים כאלו ואחרים בשל כך שהם "פוליטיקה מיותרת" וכדו', באמת הייתי רוצה לדאוג להסיר מהערך [[אגודת חסידי חב"ד (ארה"ב)]] למשל את אי הציות לדין ושאר הפרשיה שמסביב, זה בהחלט מיותר וסתם חילול ה'. בכ"א אין עניינו לכאן ובהזדמנות אחרת אפנה לשם. לענייננו, כבר בתחילת הדברים טענתי (אמנם במייל) ל[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] שיש עניין גדול בנקודת המבט של בתי הדין והמשפט לפיסקה זו, דבר ראשון כמו דברי הרבי הידועים על משפט הספרים והחשיבות הגדולה שנתן להכרת בית המשפט באמת עפ"י תורה. ודבר שני בגלל שיש בינינו כאלו (כמו הנ"ל בסברא ראשונה שלו) שהצדדים הפוליטיים מבלבלים אותם קצת, והם עדיין טוענים שאין סמכות אמיתית עפ"י תורה לדברי הרבי ואין הם מחייבים עפ"י ההלכה, ובשבילם ולמען הסר טעות והפצת דברי הרבי במשמעותם הנכונה חשוב להביא את הסכמת בית הדין הרבני. -- [[משתמש:נ. ברק|נ. ברק]] - [[שיחת משתמש:נ. ברק|שיחה]], 17:05, י' בסיוון, ה'תש"ף 17:05, 2 ביוני 2020 (IST)
:::באיזה ערכים זה פוליטיקה ובאיזה לא, עיין ב[[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים - ביקורת]] (אף שהדף חסר, כפי שהערתי פעם בשיחה שם). בנוגע לפסק ביה"ד הרבני, קשה לי להאמין שיש מישהו שדברי הרבי לא מספיקים בשבילו ורק בית הדין הרבני ישכנע אותו, ואם יש מישהו כזה, שיפתח אנציקלופדיה לעניני בית הדין הרבני, באנציקלופדיה חב"דית דברי הרבי הם החשובים. ההשוואה למשפט הספרים לא רצינית, באיזה תאריך חגגו את הדידן נצח בפסק ההוא? איפה התוועדו על זה? (חוץ מהמקוה בכפר חב"ד) -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 17:20, י' בסיוון ה'תש"ף
::::אדרבה, תן לי אתה רעיון איך לשלול בערך את דעת הטועים (שגם אחרי מה שהבאתי ממשיכים לצערי בטענותיהם). חוץ מזה, אחרי עיון ב[[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים - ביקורת]] לא מצאתי שלילה לסוג הפוליטיקה שאני כתבתי -- [[משתמש:נ. ברק|נ. ברק]] - [[שיחת משתמש:נ. ברק|שיחה]], 17:34, י' בסיוון, ה'תש"ף 17:34, 2 ביוני 2020 (IST)
:::::כמו שכתב קרייזי ואני כתבתי בהתחלה, לטובת כבוד בית הדין אין צורך להכניס את הפוליטיקה הזו שכן אם היא תיכנס יכנסו איתה עוד כמה דברים שהם היפך הפצת המעיינות וזילזול ברבנים וכפי שאתה כתבת ש"זה בעיה של בית הדין והם עוברים על איסורים חמורים" ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 21:05 • י' בסיוון ה'תש"ף

== יודעי הדבר ==

נא לבדוק את העריכה החדשה בעניין 'סמכות בית הדין'.--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 11:03, ב' בסיוון, ה'תש"ף 11:03, 25 במאי 2020 (IST)

==פסקי בית הדין==

אני רוצה להכניס לערך פסקה בשם זה כפי שקיימת כבר בערך [[בית דין צדק קראון הייטס|בד"ץ קראון הייטס]] עם פסיקות חשובות של בית הדין. אשמח לשמוע את דעת העורכים ואם ישנם התנגדויות מוצדקות -- [[משתמש:נ. ברק|נ. ברק]] - [[שיחת משתמש:נ. ברק|שיחה]], 22:45, ג' בסיוון, ה'תש"ף 22:45, 26 במאי 2020 (IST)
:תכניס הכל עם מקור ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:34 • ד' בסיוון ה'תש"ף

== [[מכון הלכה חב"ד]] ==

מדוע מר קרייזי קבע שה'ראו גם' אינו שייך? לכאורה שני המוסדות (בית הדין ו[[מכון הלכה חב"ד]]) מאגדים תחתם את רבני קהילות חב"ד בארץ הקודש (ואף מכון הלכה חב"ד מאגד תחתיו הרבה יותר רבנים - כ-50 רבנים). במילא, זה ממש קשור והבנה ברורה יותר של המסגרת הרבנית החב"דית בישראל.

מצפה להבהרה.

--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 19:19, י' בסיוון, ה'תש"ף 19:19, 2 ביוני 2020 (IST)
:לידיעתך, גם לבי"ד יש מכון הלכה, הסיבה שקרייזי מחק זאת היא (גם בגלל זה אבל) לא (רק) בגלל זה (אלא בעיקר) כי שני המוסדות לצערי אין לי מילה אחרת להגדיר זאת= '''מתחרים''' וד"ל... ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 17:47, 3 ביוני 2020 (IST)
::למה מתחרים? כל אחד ושדה הפעולה שלו. הב"ד מוציא מכתבים והמכון הלכה משמש את הציבור בידיעת ולימוד ההלכה. לדעתי חשוב מאוד לקשר בין הערכים. תמונת מצב ברורה יותר.
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 16:44, י"ב בסיוון, ה'תש"ף 16:44, 4 ביוני 2020 (IST)
:::אני גם ממש לא חושב שהם מתחרים ולכל אחד תחומו שלו. גם אם מכון הלכה היו רוצים לא היו יכולים להתחרות בבי"ד רבני חב"ד. בדברים מסויימים. וכן להפך--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 16:52, י"ב בסיוון, ה'תש"ף 16:52, 4 ביוני 2020 (IST)
::::לדעתי לא כדאי לקשר כאן למכון הלכה, מפני ההתרחקות ממפלגתיות... וד"ל. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 23:00, י"ב בסיוון, ה'תש"ף.
:::::אין מה ללכת בטפשות, אם תשאל את הרב ירוסלבסקי על מכון הלכה, כמעט בטוח שהוא ידבר נגד, הבי"ד לא אוהב את המכון והמכון לא אוהב את הבי"ד (אני לא רוצה לומר שהוא גם קם נגד הבי"ד). זה עצוב, ועצוב מאד, אבל זו המציאות... ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 17:34, 9 ביוני 2020 (IST)
::::::בקיצור: עד כמה שזה קשה, צריך לומר זאת סוף סוף בפירוש - '''הבית דין אינו מייצג את כלל חסידי חב"ד בדעותיו, אך למרות זאת מראה עזות פנים מחוצפת! ומנסה לכפות על חלק נכבד מחסידי חב"ד את דעותיו ואת דיניו המוטים כבר מראש לטובת הצד אחד של חב"ד ב-ל-ב-ד'''. וזה הסיבה שבגללה קם מכון הלכה חב"ד. בשביל לתת ייצוג הולם '''גם לצד שהבית דין עושה הכל כדי למרר את חייו'''. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 23:26, י"ז בסיוון, ה'תש"ף 23:26, 9 ביוני 2020 (IST)
::::::::לא זה מה שאמרתי, וגם אם זה נכון, הבי"ד מונה ע"י הרבי וע"כ לא תוכל לערער!!! ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 17:23, 10 ביוני 2020 (IST)
:::::::::אני ח"ו לא מערר על זה שהרבי '''הקים''' את הבי"ד, אך אם כל זאת זה שהרבי הקים את הבי"ד '''לא נותן להם סמכות לעשות ככל העולה על רוחם! ועוד להשמש בשמו של הרבי לכל מעשיהם השפלים! הבי"ד יצר ו-י-ו-צ-ר מחלוקת בליובאווש, ועל הדבר הזה '''אין לו מחילה'''. בעניינים רגילים '''שאין לבית דין קשר אליהם''' (קרי - עניינים '''שאינם נוגעים בענייניה הפנימיים של חב"ד, כגון: ממונות, ירושות וכו') - אני מקבל '''כל''' פסיקה שלהם. אך בעניינים הפנימיים בליובאוויטש - '''אין לבית דין כל סמכות לדון, ואם הם דנו הרי אין לכך כל תוקף הלכתי!''' (עיין ערך הפסק של דיין שיש לו קשר '''עקיף''' עם הנתבע בדעותיו או השקפותיו וד"ל) איך אומר הפתגם? - יש גבול לכל תעלול.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 17:27, י"ח בסיוון, ה'תש"ף 17:27, 10 ביוני 2020 (IST)
::::::::::נשאר במחלוקת בנושא ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 14:16, כ' בסיוון, ה'תש"ף
:::::::::::'''{{א|לוי ישראל}}''' סתם מעניין אותי לדעת, כתבת "הב"ד מוציא מכתבים והמכון הלכה משמש את הציבור בידיעת ולימוד ההלכה". מה תאמר עכשיו שהמכון גם מוציא מכתבים? {{קטן|ואיך אתה מפרש את המילים "תוקף הנהגת חב"ד בארה"ק" אם לא "עניניה הפנימיים של חב"ד".}} • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 18:00, 12 ביוני 2020 (IST)
::::::::::::{{א|שף ויתיב}}, א: אתה מבין '''בדיוק''' על מה אני מדבר.. ב: ואיך אתה מפרש את את אותה הלכה '''שאוסרת''' על הדיין לדון בעניינים שהוא קשור אליהם? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 19:00, כ"א בסיוון, ה'תש"ף 19:00, 13 ביוני 2020 (IST)
:::::::::::::ושוב אני חוזר על מה שכבר כתבתי לפני: '''בית דין "רבני חב"ד" איבד ממזמן את האותנטיות שלו, נכון להיום כולם יודעים טוב מאוד איזה מניעים מניעים את "הבי"ד" בכל מה שהוא דן בהם''' (רמז: לא מניעים הלכתיים או תורניים. עיין ערך בנו המטורף של גלוכובסקי שחותם '''בשם הרבנים''' על דפים ועושה ככל העולה על רוחו - וכל-זאת '''בהסכמת ה"רבנים")'''.
נ.ב. (אני אישית הייתי משווה את הבית דין הנחמד שלנו לבג"צ הנחמד של המדינה שלנו.. יש בניהם הרבה דברים משותפים - וד"ל) [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 19:05, כ"א בסיוון, ה'תש"ף 19:05, 13 ביוני 2020 (IST)
:הלכת קצת רחוק מדי, ואגב, גם אתה נוגע בדבר הבי"ד (מיידנצ'יק) ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 20:53, כ"א בסיוון, ה'תש"ף
::דווקא בגלל זה אני יודע עד כמה הם מושחתים.. {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 21:06, כ"א בסיוון, ה'תש"ף 21:06, 13 ביוני 2020 (IST)
:::{{א|חסיד של הרבי}} היקר, אני מצטער שאני נכנס באמצע הדיון אבל משום מה נראה לי שאתה בוחר שוב ושוב לכתוב את הגיגיך בנושא זה בכל הזדמנות נקרית ובאף אחת מהפעמים לא טרחת להשיב לעניין. גם אני, גם [[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות]], גם [[משתמש:חב"דניק| חב"דניק]] וגם [[משתמש:שף ויתיב| שף ויתיב]], כולנו הצגנו בשלב כזה או אחר את דברי הרבי על בית הדין ועל סמכותו, בטענה שאי אפשר לומר שהנהגה כזו או אחרת של בית הדין תיטול ממנו את הסמכות שהרבי הקנה לו (שהרי הרבי בעצמו אמר שיש לציית לבית הדין גם כאשר בעיני הנתבע נראה שהפסיקה לא היתה כשורה וכבר הפניתי אותך לדברי הרבי הנ"ל (אמנם אתה בחרת לטעון ש'אין לך כח' לקרוא את דברי הרבי שהבאתי וחזרת על טענת הנגיעה בדבר שיש לבית הדין ועל כך שבעיניך 'הוא איבד את הרלוונטיות')). אבל באופן תמוה להחריד, אתה מתעלם בשיטתיות מדברי הרבי וחוזר על הנהגות בעייתיות של הבית דין כקלף מנצח (כמובן עם הרבה '''הדגשים''' ורמזים כמו 'ד"ל' ו'אתה מבין בדיוק למה אני מתכוון'...), ולא מבין ששאיפתך להתנתק מחובתך כחסיד חב"ד לציית למי שהכח בידו להעביר לך את דברי הרבי והוראותיו, ולבחור בדרך של 'איש הישר בעיניו יעשה', הפוכה ב180 מעלות מדעתו של הרבי!. אני מציע לך שוב לקרוא את דברי הרבי למזכירים בספר צעירי אגודת חב"ד ואת המענה לרב ירוסלבסקי מתנש"א, ואולי ירחם ה' עלינו ותצליח להתעלות על הרגש שמקנה לך השתייכותך הפוליטית ותשכיל להבין מה כתוב שם והבית דין יחזור ויקבל רלוונטיות בעיניך. אם אתה חושב שיש לך פירוש אחר לדברי הרבי בעניין אזי אתה מוזמן לכתוב אותו ולא להתעלם בכזו גסות. בברכת הצלחה ▪ [[משתמש:נ. ברק|נ. ברק]] ■ [[שיחת משתמש:נ. ברק|להערות/הארות]] ▪ 21:18 ▪ כ"א בסיוון ה'תש"ף ▪
::::{{א|נ. ברק}}, כנראה '''שאתה''' לא קראת את מה שאני כתבתי למעלה, אני כבר כתבתי ש'''כל עוד הבית דין פוסק בעניינים שאינם קשורים אליו ולדייניו''' - כגון בעיות פנימיות בין שליחים, כגון הפסק העכשווי בין שני המוסדות באור יהודה, או הפסק של הבית דין בין שילת והפושע אהרונוב (שבדרך אגב - אהרונוב לא היסס לרגע לפני שהפר את הוראות אלה של הבית דין) - '''אין לי ולא יכול להיות לי התנגדות לפסק הבית דין גם אם זה לא מוצא חן בעייני'''. זה היה תשובתי וזה '''נשאר''' תשובתי בנוגע למה שאומר הרבי בעניין סמכות הבית דין. אך משום מה הרב {{א|נ. ברק}} אתה לא ענית לי בנוגע '''לפסק הלכה''' ש'''אוסר על דיינים לדון בדברים הנוגעים לענייניהם''', פסק הלכה שהבית דין היקר שלנו אוהב להתעלם ממנו (כמו שאתה אוהב להתעלם ממנו). והנה דוגמה לכך ש'''הבית דין מורד (ממש כך) ברבי - במי שנתן לו את הסמכות לפסוק בעניינים הפנימיים בחב"ד'''. הדוגמה הראשונה היא ממש הפסק הראשון שלהם אחרי ג' תמוז נ"ד: '''אסור להכריז יחי'''.. ממש כך. הרבי מעודד משהו - והבית דין מבטל זאת כלאחר יד.. אחרי זה נדלג 10 שנים קדימה בנודע לאגו"ח. את הקשר הלא כו"כ בריא בין הרב גלוכובסקי לפושע אהרונוב אתה מכיר? - אז תדע לך '''שלפי ההלכה הנ"ל גלוכובסקי - בתור אדם פרטי - לא היה יכול לדון בנוגע לאהרונוב''', אך נראה לך שאם ההלכה אומרת כך זה ימנע ממישהו שלא לדון בזה?! נו באמת.. ועכשיו הבית דין '''בתור סמכות כללית''' - הבית ידוע לכל בר דעת עם איזה צד בחב"ד הוא נמנה, וע"כ '''בנוגע לאגו"ח''' אין לבית דין יכולת לדון, '''והיו רבנים בתוך הבית דין שאמרו את מה שאני כותב עכשיו''', אבל שוש פעם - אם ההלכה אומרת כך, אז קומץ ה"רבנים" לא ידון בענין הנ"ל? הרי לבית דין "יש סמכות מהרבי לעשות ככל העולה על רוחו" (כך הם מפרשים לצערנו את מה שהרבי אומר שיש לבית דין סמכות לדון בעניינים של חב"ד בארה"ק)! בתקווה שזה יכנס לרוחך.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 22:00, כ"א בסיוון, ה'תש"ף 22:00, 13 ביוני 2020 (IST)
:::::אשמח אם תתייחס בענייניות לנטען לעיל. א. הרבי אמר למזכירים [https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1590528146231&pagenum=112&book=26516 בז' אייר תשמ"ט] שאין ביכולתם לומר שמכיוון שבית הדין היה נוגע בדבר אין לפסק משמעות עפ"י הלכה (כי אי אפשר לומר על רבנים שהם מוציאים פסק לא לפי ההלכה). וא"כ דבריך בטלים ומבוטלים מעיקרא. ב. סמכות הרבנים היא מעבר לסמכות ההלכתית גם סמכות חסידית שמגיעה מחובה בסיסית של כל חסיד לציית לדברי הרבי אפילו במקרים בהם עפ"י הלכה אין חובה לציית לבי"ד. ג. גם אם הבי"ד נוהג שלא כדין, אין זה מוריד כהוא זה מחובתו של הנתבע לציית וכשחושב שנעשה עוול לשאול "במה דנתוני?"
:::::נ. ב. אני חושב שלתועלת הדיון כדאי יהיה אם תנשום קצת לפני שאתה מתפרץ בלהט על המקלדת. מרוב הדגשות וסימני קריאה, הדברים שאתה כותב נראים כמו פשקווילים של העדה ולא כמו טיעונים שמיועדים לשכנע מישהו... ▪ [[משתמש:נ. ברק|נ. ברק]] ■ [[שיחת משתמש:נ. ברק|להערות/הארות]] ▪ 22:26 ▪ כ"א בסיוון ה'תש"ף ▪
::::::כפי שכבר כתבתי לך כשבית הדין נוגע בדבר זה ענין אחד ובתשמ"ט היה ענין אחר. הסיפור עם אגו"ח אינו קשור מאחר וגם חלק מבית הדין חלקו על שאר החברים. [https://drive.google.com/file/d/1WQv2wMPbvY83BDDlKxKrDj-Kg0AdFxai/view?usp=drivesdk יש גם מענות של הרבי שאם הם נוגעים בדבר שילכו לבי"ד אחר ואתה יכול לקרוא את זה כאן]. בכלל אני לא אוהב להוציא פוליטיקה חב"דית באינטרנט כשאין צורך ולכן אמליץ להפסיק עם הדיון המטופש הזה שאף אחד כנראה לא יקבל את דברי השני ולהתחיל לכתוב ערכים תכניים אחרים. בהצלחה! ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:12 • כ"ב בסיוון ה'תש"ף
::::::::הרב {{א|נ. ברק}}, דבר ראשון: תקשיב טוב למה ש{{א|חלוקת קונטרסים}} כותב לך, ותלחץ על הקישור. זה כבר מדבר בעד עצמו.. דבר שני: אהבתי [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=345184&oldid=345172| את מה שכתבת] ש"רבנים הם מעל הלכה".. זה מה שניסיתי להוציא ממך כל הדיון הזה. מתי שכבר הוצאת את האמת לאור שאתה וחברי הבית דין חושבים שהם למעלה מההלכה רח"ל(!) יוכלו כל המשתמשים היקרים להבין למה אני כו"כ מתנגד לפעולות הבי"ד. ולא! - אל תענה לי נ. ברק ידידי. אני מפחד שבתגובה הבאה שלך הבי"ד יהיה אף למעלה מהקב"ה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 10:21, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף 10:21, 14 ביוני 2020 (IST)
::::::::::{{א|חסיד של הרבי}}, לא התכוונתי שתענה, כוונתי הוא שיפסק הדיון הזה. חבל על הזמן כי אף אחד לא ישתכנע ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 15:49 • כ"ב בסיוון ה'תש"ף
:::::::::::{{בוצע}}. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 16:26, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף 16:26, 14 ביוני 2020 (IST)
::::::::::::באמת שלא תכננתי להגיב לדבריו, אך מתי שראיתי שהוא אומר שהרבנים הם מעל ההלכה רח"ל - זה היה חציית קו אדום שאסור לי להתעלם ממנו. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 16:28, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף 16:28, 14 ביוני 2020 (IST)
{{שבירה}}ייש"כ ל{{א|חלוקת קונטרסים}} שהשכיל לעצור את הדיון המטופש הזה שחוזר ונשנה ע"ע כל כמה ימים!!! ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 17:44, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף
:עם כל הכבוד לדיון הלוהט שלעיל, (ויש לי כבוד לצדדים שהועלו כאן), השאלה אם לכתוב את מכון הלכה ב'ראו גם' צריכה להבחן בראיה אנציקלופדית. אם המוסד הוא מקביל / מתחרה / משלים, איך שלא נקרא לזה, הוא ראוי להופיע ב'ראו גם'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בסיוון ה'תש"ף 19:48, 18 ביוני 2020 (IST)
מסכים לחלוטין עם שיע.
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 23:00, כ"ו בסיוון, ה'תש"ף 23:00, 18 ביוני 2020 (IST)

שיחה:חלוקת דולרים

2020-06-04T15:51:13Z

לוי ישראל: /* חסר חשיבות */

הוספתי: גם היום, כאשר איננו זוכים לראות את הרבי שליט"א מלך המשיח בעיני בשר, עוברים החסידים באותו מקום קבוע בזמן הקבוע ומקבלים דולר לברכה, והיום כמו אז זוכים לראות ניסים ונפלאות.

חשבתי שאתם עובדתיים. העובדה היא כיום שיש שעוברים כנ"ל. אם אתם מחפשים "לייפות" את המציאות, לעולם לא ילך לכם האתר הזה. בויקיפדיה האוריגנלית נותנים מקום לכל הדברים כיו"ב, אלא שמדגישים שרק "יש כאלו" וכו'. ע"כ הנני מכניס א"ז שוב, ומתקן מעט את הלשון (כדי שיהי' ברור שזה לא כולם) ואני מקוה שתהיו "פייר" ולא תמחקו זאת שוב.

:ערכתי קצת את כל הערך ויש עוד המון מה להוסיף. גם סיגננתי קצת את הפיסקה האחרונה, מקווה שגם אתה מרוצה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:38, 1 יולי 2007 (EDT)

::לאחר שקראתי את הדברים כאן, אני מסיר את ההגנה מהדף, בתקווה שלאחר שתראה שלמרות ההערה שלך השורות הנ"ל נמחקו, לא תוסיף אותן שוב. אני לא רואה עניין לפתוח כאן דיון על הנושא, ויותר מזה - אני רואה עניין לא לפתוח כאן דיון על הנושא (ואם דיון כזה יפתח, גם הדף שיחה יחסם). הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:19, 1 יולי 2007 (EDT)

אין שום בעיה. כבר עזרתי רבות להוסיף בערכים הקיימים וכו', אך אם זה השיטה שלכם - אין לי יותר מה לעשות פה. שבוע טוב.

:לחב"דניק: למה בעצבים, דברי חכמים בנחת נשמעים.
:לאנונימי: באם אתה אכן כ"כ מחבב את המקום מדוע שלא תירשם כחבר ונוכל לראות את תרומותיך הכבודות? באיי. פי. איתו השתמשת לאחרונה לא ניצפו תרומות כלל!!. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:08, 1 יולי 2007 (EDT)
==זמן החלוקה==
כדאי לציין כזה זמן זה נמשך, ומתי היה החלוקה הכי ארוכה וכו׳ [[מיוחד:תרומות/109.186.69.60|109.186.69.60]] 15:10, 2 באפריל 2018 (IST)

:נכתב כי דרוש מקור בקשר לכך שחלוקת־הדולרים נקראת "יחידות דעתה". בגיליון "תחיינו" האחרון שיצא מסופר שר' בערל יוניק, שזכה מדי עשר שנים ליחידות החל מתש"כ, שאל בתש"נ את הרבי כיצד יתקבל כעת ליחידות, ובמענה אמר הרבי שהיחידות תתקיים בחלוקת־הדולרים. ככה"נ זהו מקור הביטוי. ([[משתמש:לו"י|לו"י]] - [[שיחת משתמש:לו"י|שיחה]] 20:33, 15 באוקטובר 2018 (IST))

::כמדומה שהתפרסם לאחרונה בלקט מענות קודש {{שכח לחתום|אנונימי}}

== חסר חשיבות ==

נדמה שחסר חשיבות להכניס לערך, המקטע שמדבר על המעמד שמארגנים הבחורים, מאחר שמדובר ביוזמה של בחורים צעירים והיפך גמור מעמדתם של מרבית רבני ומשפיעי המשיחיסטים (כולל רוב רובם של הנהלות ישיבות תומכי תמימים). ממש לא כמו שניסו להציג זאת בערך, שרק 'יש המתנגדים'. הכנסת מקטע זה לערך דומה במקצת לכך שיכניסו בערך על 'חיים נצחיים', שישנם כאלו שטוענים (כמובן לפי שיחותיו של הרבי..) שכל אנשי דורנו חיים לעד ואף אחד מאז תשנ"ב לא נפטר..
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:21, י"ג באייר, ה'תש"ף 14:21, 7 במאי 2020 (IST)

אתה חסר חשיבות וגם דמגוג לא קטן. מה עם קישור לאתר לחלוחית גאולתית במקטע בו נאמר נגד הדולרים?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 15:19, י"ג באייר, ה'תש"ף 15:19, 7 במאי 2020 (IST)
:זה ממש לא חסר חשיבות, זה דבר הנעשה ב770 ומשפיעים כמו הרב [[זלמן נוטיק]] והרב [[זמרוני ציק]] ועוד מעודדים אותו וחלקם אף משתתפים בו באופן פעיל.
::לגבי ה'חיים נצחיים מאז נ"ב, עוד לא ראיתי א' שיראה לי מקור ברור לענין, ואדרבה, ממש לא אכפת לי לגלות שזו דעת הרבי..--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 05:23, י"ד באייר, ה'תש"ף 05:23, 8 במאי 2020 (IST)
:::הכל בסדר, הבאתי מקור שזה לא רק כמה תמימים שהחליטו על דעת עצמם אלא משפיעים מוכרים שמדברים על הענין ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ד באייר ה'תש"ף • 05:55, 8 במאי 2020 (IST)
::::א. נחוץ יותר הסבר, מה זאת אומרת הרבי עצמו. ב. האין זה נכון שלפני כל פעולה ב770 שואלים את הרבי?--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 06:09, י"ד באייר, ה'תש"ף 06:09, 8 במאי 2020 (IST)
:::::א. הבאתי עוד מקור. ב. זה נכון אבל לא זו הסיבה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ד באייר ה'תש"ף • 06:34, 8 במאי 2020 (IST)
:::::הסגנון שזה מובא בגוף הערך, הוא כאילו רוב חסידי חב"ד שמאמינים בנצחיות חייו של הרבי, משתתפים באירוע ורק 'יש שהתנגדו'.. כאשר העובדות הם הפוכות לחלוטין. רוב החסידים והמשפיעים הם נגד מעמדות אלו בצורה נחרצת. אולי 'יש שעודדו'.. אך צריך להעמיד תמונת מצב נכונה.
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 16:51, י"ב בסיוון, ה'תש"ף 16:51, 4 ביוני 2020 (IST)

שיחה:בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

2020-06-04T15:44:56Z

לוי ישראל: /* מכון הלכה חב"ד */

שיחה:בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

2020-06-02T18:19:48Z

לוי ישראל: /* מכון הלכה חב"ד */ פסקה חדשה

שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח

2020-05-11T06:53:27Z

לוי ישראל: /* עבודת התפילה */

{| cellspacing="0" class="plainlinks" align="Right" style="border: 3px groove #{{#קיים:{{שם הדף המלא}}/הצעת הוספה למומלצים{{{1|}}}|aaa|CCAC99}}; background-color:#{{#קיים:{{שם הדף המלא}}/הצעת הוספה למומלצים{{{1|}}}|FFA07A|FFA07A}}; width: 75%; margin-top: 5px; margin-bottom: 5px; clear: both;" cellpadding="5"
|-valign="top"
| {{יישור טקסט|מרכז|{{צבע גופן|990000|{{כתב גדול|'''דף זה מיועד [[התוועדות|להתוועד]], [[השיחה הידועה|לטכס עצה]] ו[[הבאת המשיח|להביא את המשיח]].'''}}
אם יש לכם הודעה הקשורה ל[[הבאת המשיח]], תוכלו לעשות זאת {{פסקה חדשה|כאן}}.

אם יש לכם הודעה שאינה קשורה ל[[הבאת המשיח]], תוכלו לעשות זאת [[מיוחד:יציאה מהחשבון|כאן]].}}}}
|
| style="text-align: right;" | '''[[קובץ:החיוך המפורסם.jpg|130px|שמאל|קישור=הרבי מלך המשיח שליט"א]]

|}
{{משתמש:קרייזי אבאוט משיח/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח/ארכיון 1|שנת הקהל תשע"ו]] {{*}} {{ש}} [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח/ארכיון 2|שנת תשע"ז]]}}

== ערכי תאריכים ==

יש"כ על עבודתך הסיזיפית בערכי התאריכים. ואין מזרזין אלא למזורזין. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בתשרי ה'תשע"ח 14:06, 24 בספטמבר 2017 (UTC)
:איך נזכרת פתאום? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:45, י"א בתשרי ה'תשע"ח

== '''[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען#עשרים וארבע שנים!!! עד מתי???!!!|התוועדות חירום!]]''' ==

--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 18:42, 4 בנובמבר 2017 (UTC)

== עזרה במציאת קובץ ==

היכן אני יכול למצוא (אפילו על האינטרנט) את קובץ [[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]], אבל לא מבית משיח, אלא באופן מרוכז. [[מיוחד:תרומות/63.143.195.69|63.143.195.69]] 21:37, 13 בנובמבר 2017 (UTC)
:מענין למה פנית אלי... דוקא לאחרונה חיפשתי ולא מצאתי. גם מבית משיח לא נראה לי שיש את הכל. אין לי מושג. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:41, א' בכסלו ה'תשע"ח

== איך מעלים את הקובץ ==

איך מעלים את הקובץ שביקשת בערך רשימות, אני לא יודע. {{אנונימי}}
:יש כמה אפשרויות: מה שעשו עם הקובץ השכן, והוא להעלות את הקובץ לגוגל דרייב ואז לקשר אליו. אפשרות זו ישנה לכל בעל חשבון גוגל ומן הסתם גם לך.
:אפשרות נוספת (אולי עדיפה, לא יודע) היא להעלות את הקובץ לחב"דפדיה, אלא שבשביל זה צריך משתמש עם הרשאה. אם אין לך - אתה יכול לשלוח לי במייל ואעשה זאת בל"נ (יש לך בצד ימין באופציה של "שליחת דוא"ל למשתמש"). בהצלחה • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:59, י"א בסיוון ה'תשע"ח
::להעיר, שבהעלאה לחשבון גוגל צריכים לוודא שהקובץ זמין להצגה לכל מי שיש לו את הקישור. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 01:00, י"א בסיוון ה'תשע"ח

== צילום מסך ==

אשמח אם תעלה ל[[שיחת משתמש:Men770|דף שיחתי]] צילום מסך של היציאה מהחשבון.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [mailto:men770b@gmail.com מייל]
. כעת,כ"א בסיוון ה'תשע"ח, 15:31 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
:אין מה לצלם צילום מסך, זה נראה כרגיל שהוא מזהיר אותך שאתה מחוץ לחשבון (למרות שלא יצאת). אם אתה רוצה לראות איך זה פשוט צא מהחשבון באמצע העריכה ותראה איזה אזהרה הוא רושם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:29, כ"ב בסיוון ה'תשע"ח
::אני יודע איך זה נראה וזה קורה לי לפעמים, אבל לא הרבה ו{{א|חלוקת דולרים}} לא יודע והוא יכול לבדוק אם יש את זה בויקיפדיה (חסום לי)--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [mailto:men770b@gmail.com מייל]
. כעת,כ"ב בסיוון ה'תשע"ח, 15:15 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
:::גם הוא יכול לצאת מהחשבון ולראות איך זה נראה... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:49, כ"ט בסיוון ה'תשע"ח

== גדולה התמיהה! ==

נתקעים בחוץ אז נוטשים לחלוטין? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 08:44, 13 במאי 2019 (IST)

== שינוי שם ==

אין לך הרשאת שינוי שם? נראה לי שזה מגיע אוטומטי. תבדוק בלשונית 'עוד' שעל יד 'גרסאות קודמות'. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • כ"ג באדר ה'תש"ף • 05:12, 19 במרץ 2020 (UTC)

== המחייה ==

ישר כח לך על החזרה לחב"דפדיה, הרחבת הערכים וכתיבת הערכים הרבים בשבוע האחרון. אתה ממש מוסיף כאן רוח חיים שהייתה חסרה זמן רב. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • כ"ג באדר ה'תש"ף • 05:34, 19 במרץ 2020 (UTC)
:{{א|חלוקת קונטרסים}}, '''אַ''' מחיה. {{אנונימי}}

== מדוע? ==
:מה הטעם להשבת הקישור ללחלוחית גאולתית?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 14:15, ל' בניסן, ה'תש"ף 14:15, 24 באפריל 2020 (IST)
::השבתי בדיון שלכם, ע"ש. ואגב אין צורך להקפיד על נקודותיים אלא במקרה שאתה מגיב למישהו, אבל כשאתה הראשון בדיון, לא צריך נקודותיים. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:20, ל' בניסן ה'תש"ף

== עבודת התפילה ==

וואו. תענוג ממש עכשיו לקרוא אחרי עריכתך הנהדרת. הייתי מציע שתוסיף עוד מהמקורות שצורפו. זה אמור להיות ערך מכובד יותר ועם יותר בשר.

--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:37, ל' בניסן, ה'תש"ף 14:37, 24 באפריל 2020 (IST)
:יישר כח. הלואי והייתי זוכה להתעסק בערך זה יותר. פשיטא שעליו להיות מכובד בהרבה וכו'. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:42, ג' באייר ה'תש"ף
מה המייל?
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 09:22, ד' באייר, ה'תש"ף 09:22, 28 באפריל 2020 (IST)
:תסתכל בסרגל האפשרויות שיש לך כעת בצד ימין, "שליחת דוא"ל למשתמש" (לכאורה אתה יכול לשלוח מייל דרך חב"דפדיה רק אם גם אתה הזנת כתובת מייל במשתמש שלך; אם לא, תוכל לעשות זאת ב"העדפות" שלך, ראה בראש הדף).
:ודרך אגב, {{הזחה}}. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:29, ד' באייר ה'תש"ף
::אצלי לא מופיעה האפשרות. ייתכן וזו עוד אחת מהתקלות הצצות כאן חדשים לבקרים. כנראה גם על עבודת התכנות באתר נאמר הכלל של 'מי יעלה בהר השם', ואם לא עולים, אז יורדים. אם לא מתפתחים - צצים בעיות גם בקיים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:34, ד' באייר, ה'תש"ף 21:34, 28 באפריל 2020 (IST)
:::גם לי אין אפשרות כזו..--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:00, ז' באייר, ה'תש"ף 13:00, 1 במאי 2020 (IST)
::::יש תקלה כבר שנים שאי אפשר לשלוח הודעות מייל דרך הקישור בכלים, מי שרוצה שתהיה אפשרות לשלוח אליו מייל יכול להעתיק [[משתמש:חלוקת קונטרסים|ממני]]. {{קטן|(קרדיט ל{{א|men770}}!)}} ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י' באייר ה'תש"ף • 00:15, 4 במאי 2020 (IST)
:::::{{א|לוי ישראל}}, אם עדיין תרצה, שלח מייל [mailto:770gugel@gmail.com לכאן]. ומה עם הרחבת [[עבודת התפילה]]? -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:19, ט"ז באייר ה'תש"ף
שלחתי. כשאמצא זמן, ארתם מיד. --[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 07:53, י"ז באייר, ה'תש"ף 07:53, 11 במאי 2020 (IST)

שיחה:חלוקת דולרים

2020-05-07T13:21:04Z

לוי ישראל: /* חסר חשיבות */ פסקה חדשה

שיחה:עבודת התפילה

2020-05-07T13:10:00Z

לוי ישראל: /* תפילה חב"דית */

ערך מאד יפה, א גרויסע יישר כח! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::תודה תודה, משתדל.--[[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]] 13:53, 15 יוני 2009 (EDT)

== לדעתי ==

קצת צריך עיון האם "נוהגים" להתפלל באריכות או שהתפילה מתארכת מחמת העבודה? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 09:27, 20 בנובמבר 2011 (UTC)
:שניהם אמת ואין סתירה. אכן יש לפלפל מה גורם למה, מה עיקר וכו' ולא בטוח שזה שייך לכאן. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 14:13, 20 בנובמבר 2011 (UTC)

שמעתי פעם שהיתה מחלוקת בין הסטרשעלער למיטלער רבי, אודות התבוננות פרטית וכללית בשעת התפילה [מלבד המחלוקת על התלהבות חיצונית]. יש למישהו מידע על כך? [[מיוחד:תרומות/95.86.97.147|95.86.97.147]] 20:17, 7 באפריל 2020 (IST)

== בקשת מקור והרחבה ==

בנושא איחור סוף זמן תפי' ואף חצות בהתפילה תודה--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 18:51, 22 באפריל 2020 (IST)
:ראה [https://77012.blogspot.com/2020/04/blog-post.html כאן] מקורות והרחבה בנושא.--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 20:58, כ"ט בניסן, ה'תש"ף 20:58, 23 באפריל 2020 (IST)
::בודאי התכוונת לזה, הארת את עיני ואני מעתיק ע"מ להכיס לגוף הערך:--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 06:12, 3 במאי 2020 (IST)

"גם אם נראה שההכנות לתפילה ואריכות ההתבוננות בתפילה 'יפגעו' בזמן התפילה וקריאת שמע ובתפילה במניין ודומיהם, מדריכה החסידות שזה לא נכון. מאחר שעל ידי תפילה בכוונה ובלבביות, מקיימים מצוות עשה מהתורה ממש.

לעומת 'זמן תפילה' ודומיו, אשר ללא האריכות בתפילה [אשר מביאה לכוונה ורגש אמיתי בתפילה], מקיימים 'רק' מצווה של חכמים. במילא יוצא, שחסידות דווקא 'מחמירה' בתפילה ולא מקלה חלילה[63].

אם כי יש לסייג זאת, שיש להקפיד ככל הניתן לשלב בין מצוות התפילה מהתורה למצווה של חכמים. לדוגמה, יש להתבונן בגדלות השם בכל אחת משלושת התפילות בכל יום[64] ובאריכות מה[65] [על אף שהמצווה מהתורה היא רק פעם אחת ביום] וכן יש להקפיד שהרגש והכוונה תהיה דווקא מהמילים שחכמים תיקנו [למרות שמהתורה אין טקסט קבוע][66].

בנוסף, יש להשתדל 'לסדר' את האריכות בתפילה, יחד עם אפשרות לשמוע את כל הקדישים שתפילה ודומיהם[67] [אך במקרה שזה סותר, ישנה עדיפות לאריכות בתפילה משמיעת חזרת השליח ציבור ודומיו[68]].

גם כאשר מאריכים בתפילה, יש להתחיל עם הציבור ולהאריך בתפילה עד 'ברוך שאמר', כאשר הציבור כבר מסיים תפילתו ואזי ימשיך תפילתו באריכות [וודאי שאין להתחיל את התפילה לאחר זמן חצות היום[69]], בכך זה נחשב 'מעין' תפילה בציבור[70].

[63] 'וגם האומרים תפלה מדרבנן לא ראו מאורות מימיהם[!]. כי אף שנוסח התפלה ומנינה ג' פעמים ביום הוא מדרבנן, עיקר ענינה ומהותה הוא יסוד כל התורה לדעת את ה' להכיר גדלו ותפארתו בדעה שלמה ומיושבת בבינת הלב, שיתבונן בזה כל כך עד שתתעורר נפש המשכלת לאהבה את שם ה' ולדבקה בו ובתורתו ולחפוץ מאד במצותיו. אשר כל ענין זה נעשה לנו בזמן הזה על ידי אמירת פסוקי דזימרה וברכות קריאת שמע לפניה ולאחריה בפה מלא ובקול המעורר כוונת הלב, וכולי האי ואולי. מה שאין כן ר' שמעון בר יוחאי וחבריו, היה די להם בקריאת שמע לבד לכל ענין זה, שהיה נקנה להם בהשקפה ראשונה בשפלות הלב הנאמן בבריתו אתם. אבל בזמן הזה, כל הקרוב אל ה', וטעם טעם בתפלה פעם אחת, יבין וישכיל כי בלעדה לא ירים איש את ידו ואת רגלו לעבוד ה' באמת כי אם מצוות אנשים מלומדה'. אגרות קודש אדמו"ר הזקן, חלק א' עמוד לג.

'במה שכתב אודות התנהגות של אחדים, שאינם מדקדקים כל כך בקריאת שמע וברכותיה בזמנה. אבל קוראים קריאת שמע קטנה בזמנה. כבר ידוע פסק המשנה, אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש. ונפסק באורח חיים סימן צ"ח סעיף ב', שהכוונה בזה להתבוננות המתאימה. ונפסק גם כן ברמב"ם הלכות תפילה פרק טו-טז, שתפילה בלא כוונה בטלה היא לגמרי. וכבר מבואר במקום אחר בכוונות אלו. שלכן אין סתירה ממה שכתב הרמב"ם שם פרק י' הלכה א' ואין כאן מקומו. ועל פי זה מובן שהכוונה האמורה, עיקרית עוד יותר מאשר הדיוק בזמן, כיוון שבלעדה התפילה בטלה לגמרי. ועיין שולחן ערוך סימן פ''. אגרות קודש הרבי מלך המשיח, כרך י"ג עמוד רלה.

וראה שולחן ערוך סימן ק"ו סעיף ב': 'ועיקר מצוות תפילה היא מן התורה שנאמר 'ולעבדו בכל לבבכם', איזו עבודה שבלב זו תפילה, אלא שאין לה נוסח ידוע מן התורה.. ובכל עת שירצה.. אבל יש אומרים שעיקר מצוות תפילה היא מדברי סופרים'.

וראה 'דרך מצוותיך' תחילת 'שורש מצוות התפילה', דף קטו עמוד א': 'בשורש מצוות התפילה יש מחלוקת בין הפוסקים, אם הוא מצוות עשה מדאורייתא או מדרבנן.. רוב מוני המצוות העלו דהתפילה בכל יום והנוסח התפילה הוא מצווה מדרבנן, אך מדאורייתא הוא המצווה שיתפלל האדם ויבקש בעת מן העיתים, אשר יצטרך לדבר מן הדברים.. וזהו משרשי האמונה'.

וראה גם ספר ה'תניא', דף קסב עמוד א': 'והיא חובה של תורה ממש למביני מדע.. שזאת היא מצוות האהבה שבפסוק 'ואהבת''. וראה עוד בזה בליקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 223.

[64] 'במה שכתב איך אפשר לחזק התפילה. כבר נפסק הדין בשולחן ערוך אורח חיים סימן צ"ח סעיף ב' וברמ"א, שקודם כל תפילה, זאת אומרת ג' פעמים ביום, צריכה להיות התבוננות בגדולת הא-ל וגם שפלות האדם [אף שמובן שמהות ההתבוננות אינה שווה לפני תפילת הבוקר שהיא בתחילת היום וארוכה, מה שאין כן בתפילת מנחה ומעריב, שהרי מטעם זה פסוקי דזימרה ניתקנו באריכות בבוקר וכו'].

כן גם להתפלל מתוך הסידור, ואם סדרי הישיבה אין מרשים להתבוננות בפירוש המילות בכל יום ויום, הנה מהנכון וטוב שעל כל פנים בעניין אחד או בפסוק אחד יתבונן בכל יום, וכמובן בפסוקים שונים בימים שונים, בכדי שבמשך זמן הנה תהיה ההתבוננות בכל פרקים וחלקי התפילה. ועוד ציוונו רבותינו זיכרונם לברכה להפריש לצדקה לפני התפילה, וכמו שכתוב 'אני בצדק – אזי – אחזה פניך'.

על פי המבואר בכמה ספרים, הזהירות בטבילת עזרא שייכת ביותר ומשפיעה ביותר על אופן התפילה ומדריגתה, ועד כדי כך שאף שמשורת הדין ביטלו לטבילותא דעזרא, דעת רב האי גאון [אחרון לגאונים וראשון במעלה] זהו רק בהנוגע לתורה, לדברי תורה, ולא לתפילה [עיין ר"י לרי"ף פרק ג' דברכות ומסיים שם, שאף שאין הין מוכרח לפי ההלכה, אבל לדברי הכל התפילה מקובלת יותר עם הטבילה, וכבר האריכו בהאמור בספרי קבלה וחסידות וגם מוסר'. אגרת הרבי מלך המשיח, כ"א טבת תשי"ט.

וראה גם באגרות קודש חלק י"א עמוד רל: 'עניין ההתבוננות בדא"ח צריך להיות לפני כל תפילה במשך היום'.

וראה שיחת הרבי מלך המשיח, פרשת במדבר תשל"ח: 'אף על פי שאצל החסידים הזקנים, לא ראינו את עניין אריכות התפילה בתפילת המנחה, הרי הסיבה לכך הוא, כיוון שהם האריכו כל כך בתפילת שחרית, עד שלא נותר להם זמן להאריך גם בתפילת המנחה. אבל מי שכבר השלים תפילת שחרית ומוסף [ונותר לו עוד זמן], יכולים הם להאריך גם בתפילת המנחה'.

[65] 'דמנהג חסידים הראשונים, שהיו מחלקים התפילה לכמה חלקים. זאת אומרת, שבכל פעם ופעם היו כמובן מתפללים כל התפילה, אלא שההתבוננות בעניינים ובכוונת פירוש המילות או ההסבר בהם, היו מחלקים לכמה ימים, באופן שבמשך כשבוע ושבועיים היו גומרים פירוש המילות פעם אחת ואחר כן חוזר חלילה. ולכן גם הוא יעשה באופן הנזכר לעיל, ובמצבו הנה יסדר אשר בימות החול יהיה זמן תפילתו בבוקר, לערך שתי שעות מתחילתה ועד סופה'.. אגרות קודש הרבי מלך המשיח, כרך י"ח עמוד קכו.

ובדוגמא נוספת: 'נבהלתי לשאלתו כיוון שעד עתה הורגל להתפלל בשבת קודש, במתינות ובאריכות מעט, אם ימשיך גם עתה או חס ושלום כו'.. ופשוט שאין זה בגדר שאלה, לאחרי המבואר באריכות גדולה עניין התפילה [שרק טורח הציבור מוציא מכלל זה וכמאמר רז"ל ברבי עקיבא שכשהיה מתפלל בציבור כו' מה שאין כן כו' (ברכות לא, א)]. ואין לי פירוש בשאלתו, כי אם שבוודאי באה כדי שתהיה לי הזדמנות לעוררו – אשר לא רק בשבת קודש יעשה כנזכר-לעיל, אלא מזמן לזמן גם בימות החול! כיוון שגם ביום חול צריך לומר 'יום אחד בשבת' כו'.. וביחוד שיש אומרים שזהו בכלל עשרת הדיברות [יעויין רמב"ן שמות כח, ח; שמשם מוכח גם כן שהכוונה גם ליום השבת קודש]. ובפרט שההשגחה העליונה עשתה אותו למשפיע על אחרים. וכדין טופח על מנת להטפיח, הרי כדי שהאחרים יתפללו באריכות, על כל פנים בשבת, צריכה להיות הוספה בזה במשפיע ופשוט'. אגרות קודש הרבי מלך המשיח, חלק י"ב עמוד קנ"ח.

[66] 'במענה למכתבו מח' אייר, בו כותב אודות ענין התפילה בשפתיים סגורות, שכנראה כוונתו לתפילה במחשבה בלבד בלי דיבור ועקימת שפתים. ולפלא השאלה והספק בזה, שהרי מבואר בש"ס ופוסקים אשר תפילה צריכה להיות בדיבור. ואפילו תפילה בלחש הרי עניינה על דרך 'שפתיה נעות וקולה לא יישמע [לאחרים]'. אף שצריכה להיות גם כוונה, וכמאמר רבותינו זיכרונם לברכה 'תפילה בלי כוונה כגוף בלי נשמה', ובלשון רבינו הזקן בעל השולחן ערוך [פוסק בנגלה דתורה] והתניא [פוסק בנסתר דתורה] – 'פסק ההלכה הערוכה בתלמוד ופוסקים דהרהור לאו כדבור דמי, ואם קרא קריאת שמע במחשבתו ובלבו לבד בכל כח כוונתו לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולקרות, וכן בברכת המזון דאורייתא ובשאר ברכות דרבנן ובתפלה, ואם הוציא בשפתיו ולא כיוון יצא ידי חובתו בדיעבד ואין צריך לחזור לבד מפסוק ראשון של קריאת שמע וברכה ראשונה של תפלת שמונה עשרה' [תניא ריש פרק ל"ח]'. אגרות קודש הרבי מלך המשיח, כרך כ"ז עמוד קנב.

[67] 'הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, פסקו להלכה לאלו ששאלו בעניין תפילה בציבור, דאיך יקיימו שניהם – לעסוק בעבודה שבלב באריכות התפילה, ולהתפלל בציבור? ענו להם כי פירוש 'תפילה בציבור' – 'בשעה שהציבור מתפללים'. וסידרו להם, כי ישמעו כל התפילה קדישים, ברכו, קדושה, קריאת התורה, והקדישים דתפילת הציבור. ואחר-כך להתפלל במתינות, איש איש כפי השגת יד שכלו בהעבודה שבלב'. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק ג' עמוד קמב.

וכן באגרות קודש הרבי מלך המשיח, חלק ד' עמוד תעח: 'במענה על מכתבו... בו מבאר סדר היומי שלו ומסיים בשאלה, כי מפני רגילותו להתפלל לאט לאט, הנה חסר אצלו עניין התפילה בציבור, ולפעמים גם זמן התפילה. ידוע בזה הנהגת החסידים, ולפעמים תכופות – היה זה על פי הוראת נשיאינו רבותינו הקדושים, אשר בעניין תפילה בציבור נהגו בשמיעת ברכו, קדושה [וקריאת התורה] בהמניין. ואחר-כך התפללו במתינות ולפעמים גם באריכות. והרי ידוע גם-כן הפירוש המובא בקובץ 'התמים' בשם האוורוטשער [=הרב הקדוש ר' יוסף יצחק מאוורוטש] בן האדמו"ר הצמח-צדק, שתפילה בציבור עניינה שמקבץ ומאחד את כל הכוחות, עשר כוחות נפשו, בעניין התפילה'.

[68] 'ובשאלתו שעל ידי שהורגל להאריך בתפילתו, אינו שומע 'קדושה' מהשליח ציבור. ושואל אם ינהג במנהגו זה או יקצר בתפילתו בכדי לשמוע קדושה. הנה מובן על פי היסוד אשר הכוונה היא העיקר בתפילה, עד שישנה כוונה כללית כזו שבלעדה התפילה בטילה [ראה רמב"ם הלכות תפילה פרק ד'. שולחן ערוך לאדמו"ר הזקן סימן צ"ח סוף סעיף ב'. קונטרס אחרון בתניא (קנד, ב). חידושי ר"ח הלוי להרמב"ם שם] – שאין לקצר בהתבוננות בתפילה ובהאריכות בה, אפילו בשביל לשמוע 'קדושה'. והוא גם מובן מפסק ה'צמח צדק' בשו"ת שלו, נדפסה בשער המילואים סימן י"א, עיין שם ובספרים שמזכיר'. מכתב הרבי מלך המשיח מי"ט סיוון תשט"ו.

וראה מכתב הרבי מלך המשיח מג' תמוז תשט"ז: 'תפילה בכוונה חשובה יותר מתפילה בזמנה'.

[69] 'אין להתחיל תפילתו אחר חצות, אפילו כשלומד הרבה חסידות לפני כן'. ממכתב הרבי מלך המשיח, כ"ב אלול תשי"ב.

וכן באגרות קודש הרבי מלך המשיח, כרך ו' עמוד שנד, במענה לאחד שהתחיל תפילתו אחר חצות: 'מסיים במכתבו אשר מפני כמה סיבות, מתחיל להתפלל בשבת קרוב לשעה ב'. ולא טובה שמועה זו בעיני כלל. כי אין לעשות קביעות מהנהגות כמו אלו. ומובן החילוק בין אם מתחיל בשעה מוקדמת ומסיים בשעה מאוחרת, או שמתחיל מלכתחילה בשעה ב'. ויתייעץ עם זקני אנ"ש במקומו, אשר יתנו לו הוראות בזה איך לתקן שלא יוצרך לקצר בההכנה הנחוצה לעבודת התפילה וענייני התפילה עצמה, ובכל אופן לא יתחיל תפילתו אחר חצות'.

וכן באגרות קודש הרבי מלך המשיח, כרך ט' עמוד קמב: 'נראה ממכתבו שסדר קבוע אצלו, להתחיל התפילה בשבת קודש בבוקר – בחצות היום! ולא נראה לי כלל סדר כזה [אף שבוודאי אומר קריאת שמע לפני זה, וכן שמע ברכו וכו']. ושאני אם מתחיל במוקדם ומאריכים בתפילה. ומה טוב להתחיל עם הציבור לערך. ומ'ברוך שאמר' ואילך, לאחר גמר תפילת הציבור'.

וכן באגרות קודש הרבי מלך המשיח, חלק ה' עמוד שיב: 'במה ששואל חוות דעתי, כיוון שהוא הבעל קורא במילא גורם לו להתחיל 'ברוך שאמר' אחר חצות. הנה לדעתי לא נכון הדבר. כי אף שיש ליישב הדבר על פי דין בקושי על כל פנים, כיוון שקורא קריאת שמע קטנה וכו'. אבל במחנו בטח יש להתחשב עם העניין דמה יאמרו הבריות. וכמובן שאין זה דומה אם מתחילים מבעוד מועד, ומתפללים כל העת, אלא שבדרך ממילא מגיעים ל'ברוך שאמר' כחצות. דאז על כל פנים, עסקו בעניין התפילה וההכנה לזה מקודם. מה שאין כן בנידון דידן, שהוא הקורא בתורה, שאין לזה שייכות לתפילה והכנתה'.

[70] 'נוהגים בכגון דא, להתחיל התפילה עם הציבור, ואחרי-כן להתפלל כפי יכולתו, זאת אומרת בכוונה כפי יכולתו. ובאם מתארך תפילתו יותר מן הציבור, הרי העיקר בתפילה היא השימת לב והכוונה. ובהתחלתו ביחד עם הציבור, הרי גם בזה מעין תפילה עם הציבור, אף שכמובן רק 'מעין''. אגרות קודש הרבי מלך המשיח, כרך י"ח עמוד פא.
טקסט מוקטןטקסט מוקטןטקסט מוקטן

== תפילה חב"דית ==

בכללות- הערך ערוך ברור ובהיר.
אך ישנם כמה טעויות מהותיות:
א. "נוהגים לנגן בתפילה" לא שייך כ"כ הלשון "מנהג" מאחר וישנם שני סוגי נגינה:
נגינה שבאה '''כתוצאה''' מרמת דבקותו בתפילה באופן ממילא ובצורה ספונטאנית (מה שמסביר את העובדה שישנם ניגונים בחב"ד שחסידים ניגנו בתפילתם חלקם מבטאים את ה"רצוא" לצאת ממציאותי וחלקם מבטאים את ה"שוב" לחזור למציאותי בהתאם לכוונה ד"דירה בתחתונים" - "לשבת יצרה" חלק מביע את הגעגוע ובחלק נשמע העונג).
וישנו סוג שני: נגינה '''שמביאה''' את התפילה:
היינו כשהמתפלל מתקשה בתפילתו אם זה מצד טרדות מבחוץ או מבפנים או בכלל מעמדו הכללי בעבודת ה' שלא נותן לו לקלוט אלוקות עוזר הניגון לעוררו "קול מעורר הכוונה" (ולשבור את "מיצר הגרון" וכך השגתו במוח תפעול בלב)
ולכן זהו ענין שמשתנה בהתאם למעמדו של המתפלל וברמת עבודתו ולכן היה יותר מתאים להציג זאת בתור ,הנהגה עובדתית (בפועל)" ולא "הנהגה מונהגת" רשמית (כחלק מה"מטלות" בהם אמור לנהוג המתפלל).

הטעות בנוסח הנכתב יכולה לגרום (לדוגמא) לקורא המיישם לנגן ול"שיר" בתפילתו ללא קשר לתוכנה ומטרתה של התפילה בכלל ולחסידות חב"ד בפרט.

ב. "מנהג לבכות" שתי מילות הסותרות זו את זו:
"מנהג" שמונהג רשמית וכנ"ל, "בכי" אם מגיע ממקום אמיתי הרי שצריך לבוא בצורה ספונטאנית וכנ"ל
ולכן נוסח זה מושלל מכל וכל בחסידות חב"ד והיה מן הראוי להציג זאת כנ"ל בנגינה.

המעורר.

::לכאורה המילה 'מנהג' מבטאת הנהגה עובדתית וקיימת. ואכן לדברי רבותינו נשיאנו, זהו נוהג החסידים לנגן ולבכות בשעת התפילה.
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:10, י"ג באייר, ה'תש"ף 14:10, 7 במאי 2020 (IST)

שיחה:ספירת התפארת

2020-05-01T12:04:00Z

לוי ישראל: יצירת דף עם התוכן "אחד המושגים שמצוטטים המון בחסידות, זה שני שלישי התפארת התחתונים והשליש העליון. כאן לא מב..."

אחד המושגים שמצוטטים המון בחסידות, זה שני שלישי התפארת התחתונים והשליש העליון. כאן לא מבואר כלום.. יש הסבר על כך למשל בלקוטי תורה פרשת קדושים בסופו. חשוב לעדכן.
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:03, ז' באייר, ה'תש"ף 13:03, 1 במאי 2020 (IST)

שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח

2020-05-01T12:00:27Z

לוי ישראל: /* עבודת התפילה */

{| cellspacing="0" class="plainlinks" align="Right" style="border: 3px groove #{{#קיים:{{שם הדף המלא}}/הצעת הוספה למומלצים{{{1|}}}|aaa|CCAC99}}; background-color:#{{#קיים:{{שם הדף המלא}}/הצעת הוספה למומלצים{{{1|}}}|FFA07A|FFA07A}}; width: 75%; margin-top: 5px; margin-bottom: 5px; clear: both;" cellpadding="5"
|-valign="top"
| {{יישור טקסט|מרכז|{{צבע גופן|990000|{{כתב גדול|'''דף זה מיועד [[התוועדות|להתוועד]], [[השיחה הידועה|לטכס עצה]] ו[[הבאת המשיח|להביא את המשיח]].'''}}
אם יש לכם הודעה הקשורה ל[[הבאת המשיח]], תוכלו לעשות זאת {{פסקה חדשה|כאן}}.

אם יש לכם הודעה שאינה קשורה ל[[הבאת המשיח]], תוכלו לעשות זאת [[מיוחד:יציאה מהחשבון|כאן]].}}}}
|
| style="text-align: right;" | '''[[קובץ:החיוך המפורסם.jpg|130px|שמאל|קישור=הרבי מלך המשיח שליט"א]]

|}
{{משתמש:קרייזי אבאוט משיח/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח/ארכיון 1|שנת הקהל תשע"ו]] {{*}} {{ש}} [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח/ארכיון 2|שנת תשע"ז]]}}

== ערכי תאריכים ==

יש"כ על עבודתך הסיזיפית בערכי התאריכים. ואין מזרזין אלא למזורזין. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בתשרי ה'תשע"ח 14:06, 24 בספטמבר 2017 (UTC)
:איך נזכרת פתאום? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:45, י"א בתשרי ה'תשע"ח

== '''[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען#עשרים וארבע שנים!!! עד מתי???!!!|התוועדות חירום!]]''' ==

--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 18:42, 4 בנובמבר 2017 (UTC)

== עזרה במציאת קובץ ==

היכן אני יכול למצוא (אפילו על האינטרנט) את קובץ [[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]], אבל לא מבית משיח, אלא באופן מרוכז. [[מיוחד:תרומות/63.143.195.69|63.143.195.69]] 21:37, 13 בנובמבר 2017 (UTC)
:מענין למה פנית אלי... דוקא לאחרונה חיפשתי ולא מצאתי. גם מבית משיח לא נראה לי שיש את הכל. אין לי מושג. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:41, א' בכסלו ה'תשע"ח

== איך מעלים את הקובץ ==

איך מעלים את הקובץ שביקשת בערך רשימות, אני לא יודע. {{אנונימי}}
:יש כמה אפשרויות: מה שעשו עם הקובץ השכן, והוא להעלות את הקובץ לגוגל דרייב ואז לקשר אליו. אפשרות זו ישנה לכל בעל חשבון גוגל ומן הסתם גם לך.
:אפשרות נוספת (אולי עדיפה, לא יודע) היא להעלות את הקובץ לחב"דפדיה, אלא שבשביל זה צריך משתמש עם הרשאה. אם אין לך - אתה יכול לשלוח לי במייל ואעשה זאת בל"נ (יש לך בצד ימין באופציה של "שליחת דוא"ל למשתמש"). בהצלחה • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:59, י"א בסיוון ה'תשע"ח
::להעיר, שבהעלאה לחשבון גוגל צריכים לוודא שהקובץ זמין להצגה לכל מי שיש לו את הקישור. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 01:00, י"א בסיוון ה'תשע"ח

== צילום מסך ==

אשמח אם תעלה ל[[שיחת משתמש:Men770|דף שיחתי]] צילום מסך של היציאה מהחשבון.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [mailto:men770b@gmail.com מייל]
. כעת,כ"א בסיוון ה'תשע"ח, 15:31 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
:אין מה לצלם צילום מסך, זה נראה כרגיל שהוא מזהיר אותך שאתה מחוץ לחשבון (למרות שלא יצאת). אם אתה רוצה לראות איך זה פשוט צא מהחשבון באמצע העריכה ותראה איזה אזהרה הוא רושם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:29, כ"ב בסיוון ה'תשע"ח
::אני יודע איך זה נראה וזה קורה לי לפעמים, אבל לא הרבה ו{{א|חלוקת דולרים}} לא יודע והוא יכול לבדוק אם יש את זה בויקיפדיה (חסום לי)--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [mailto:men770b@gmail.com מייל]
. כעת,כ"ב בסיוון ה'תשע"ח, 15:15 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
:::גם הוא יכול לצאת מהחשבון ולראות איך זה נראה... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:49, כ"ט בסיוון ה'תשע"ח

== גדולה התמיהה! ==

נתקעים בחוץ אז נוטשים לחלוטין? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 08:44, 13 במאי 2019 (IST)

== שינוי שם ==

אין לך הרשאת שינוי שם? נראה לי שזה מגיע אוטומטי. תבדוק בלשונית 'עוד' שעל יד 'גרסאות קודמות'. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • כ"ג באדר ה'תש"ף • 05:12, 19 במרץ 2020 (UTC)

== המחייה ==

ישר כח לך על החזרה לחב"דפדיה, הרחבת הערכים וכתיבת הערכים הרבים בשבוע האחרון. אתה ממש מוסיף כאן רוח חיים שהייתה חסרה זמן רב. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • כ"ג באדר ה'תש"ף • 05:34, 19 במרץ 2020 (UTC)
:{{א|חלוקת קונטרסים}}, '''אַ''' מחיה. {{אנונימי}}

== מדוע? ==
:מה הטעם להשבת הקישור ללחלוחית גאולתית?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 14:15, ל' בניסן, ה'תש"ף 14:15, 24 באפריל 2020 (IST)
::השבתי בדיון שלכם, ע"ש. ואגב אין צורך להקפיד על נקודותיים אלא במקרה שאתה מגיב למישהו, אבל כשאתה הראשון בדיון, לא צריך נקודותיים. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:20, ל' בניסן ה'תש"ף

== עבודת התפילה ==

וואו. תענוג ממש עכשיו לקרוא אחרי עריכתך הנהדרת. הייתי מציע שתוסיף עוד מהמקורות שצורפו. זה אמור להיות ערך מכובד יותר ועם יותר בשר.

--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:37, ל' בניסן, ה'תש"ף 14:37, 24 באפריל 2020 (IST)
:יישר כח. הלואי והייתי זוכה להתעסק בערך זה יותר. פשיטא שעליו להיות מכובד בהרבה וכו'. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:42, ג' באייר ה'תש"ף
מה המייל?
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 09:22, ד' באייר, ה'תש"ף 09:22, 28 באפריל 2020 (IST)
:תסתכל בסרגל האפשרויות שיש לך כעת בצד ימין, "שליחת דוא"ל למשתמש" (לכאורה אתה יכול לשלוח מייל דרך חב"דפדיה רק אם גם אתה הזנת כתובת מייל במשתמש שלך; אם לא, תוכל לעשות זאת ב"העדפות" שלך, ראה בראש הדף).
:ודרך אגב, {{הזחה}}. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:29, ד' באייר ה'תש"ף
::אצלי לא מופיעה האפשרות. ייתכן וזו עוד אחת מהתקלות הצצות כאן חדשים לבקרים. כנראה גם על עבודת התכנות באתר נאמר הכלל של 'מי יעלה בהר השם', ואם לא עולים, אז יורדים. אם לא מתפתחים - צצים בעיות גם בקיים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:34, ד' באייר, ה'תש"ף 21:34, 28 באפריל 2020 (IST)
::גם לי אין אפשרות כזו..
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:00, ז' באייר, ה'תש"ף 13:00, 1 במאי 2020 (IST)

שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח

2020-04-28T08:22:41Z

לוי ישראל: /* עבודת התפילה */

{| cellspacing="0" class="plainlinks" align="Right" style="border: 3px groove #{{#קיים:{{שם הדף המלא}}/הצעת הוספה למומלצים{{{1|}}}|aaa|CCAC99}}; background-color:#{{#קיים:{{שם הדף המלא}}/הצעת הוספה למומלצים{{{1|}}}|FFA07A|FFA07A}}; width: 75%; margin-top: 5px; margin-bottom: 5px; clear: both;" cellpadding="5"
|-valign="top"
| {{יישור טקסט|מרכז|{{צבע גופן|990000|{{כתב גדול|'''דף זה מיועד [[התוועדות|להתוועד]], [[השיחה הידועה|לטכס עצה]] ו[[הבאת המשיח|להביא את המשיח]].'''}}
אם יש לכם הודעה הקשורה ל[[הבאת המשיח]], תוכלו לעשות זאת {{פסקה חדשה|כאן}}.

אם יש לכם הודעה שאינה קשורה ל[[הבאת המשיח]], תוכלו לעשות זאת [[מיוחד:יציאה מהחשבון|כאן]].}}}}
|
| style="text-align: right;" | '''[[קובץ:החיוך המפורסם.jpg|130px|שמאל|קישור=הרבי מלך המשיח שליט"א]]

|}
{{משתמש:קרייזי אבאוט משיח/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח/ארכיון 1|שנת הקהל תשע"ו]] {{*}} {{ש}} [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח/ארכיון 2|שנת תשע"ז]]}}

== ערכי תאריכים ==

יש"כ על עבודתך הסיזיפית בערכי התאריכים. ואין מזרזין אלא למזורזין. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בתשרי ה'תשע"ח 14:06, 24 בספטמבר 2017 (UTC)
:איך נזכרת פתאום? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:45, י"א בתשרי ה'תשע"ח

== '''[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען#עשרים וארבע שנים!!! עד מתי???!!!|התוועדות חירום!]]''' ==

--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 18:42, 4 בנובמבר 2017 (UTC)

== עזרה במציאת קובץ ==

היכן אני יכול למצוא (אפילו על האינטרנט) את קובץ [[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]], אבל לא מבית משיח, אלא באופן מרוכז. [[מיוחד:תרומות/63.143.195.69|63.143.195.69]] 21:37, 13 בנובמבר 2017 (UTC)
:מענין למה פנית אלי... דוקא לאחרונה חיפשתי ולא מצאתי. גם מבית משיח לא נראה לי שיש את הכל. אין לי מושג. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:41, א' בכסלו ה'תשע"ח

== איך מעלים את הקובץ ==

איך מעלים את הקובץ שביקשת בערך רשימות, אני לא יודע. {{אנונימי}}
:יש כמה אפשרויות: מה שעשו עם הקובץ השכן, והוא להעלות את הקובץ לגוגל דרייב ואז לקשר אליו. אפשרות זו ישנה לכל בעל חשבון גוגל ומן הסתם גם לך.
:אפשרות נוספת (אולי עדיפה, לא יודע) היא להעלות את הקובץ לחב"דפדיה, אלא שבשביל זה צריך משתמש עם הרשאה. אם אין לך - אתה יכול לשלוח לי במייל ואעשה זאת בל"נ (יש לך בצד ימין באופציה של "שליחת דוא"ל למשתמש"). בהצלחה • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:59, י"א בסיוון ה'תשע"ח
::להעיר, שבהעלאה לחשבון גוגל צריכים לוודא שהקובץ זמין להצגה לכל מי שיש לו את הקישור. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 01:00, י"א בסיוון ה'תשע"ח

== צילום מסך ==

אשמח אם תעלה ל[[שיחת משתמש:Men770|דף שיחתי]] צילום מסך של היציאה מהחשבון.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [mailto:men770b@gmail.com מייל]
. כעת,כ"א בסיוון ה'תשע"ח, 15:31 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
:אין מה לצלם צילום מסך, זה נראה כרגיל שהוא מזהיר אותך שאתה מחוץ לחשבון (למרות שלא יצאת). אם אתה רוצה לראות איך זה פשוט צא מהחשבון באמצע העריכה ותראה איזה אזהרה הוא רושם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:29, כ"ב בסיוון ה'תשע"ח
::אני יודע איך זה נראה וזה קורה לי לפעמים, אבל לא הרבה ו{{א|חלוקת דולרים}} לא יודע והוא יכול לבדוק אם יש את זה בויקיפדיה (חסום לי)--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [mailto:men770b@gmail.com מייל]
. כעת,כ"ב בסיוון ה'תשע"ח, 15:15 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
:::גם הוא יכול לצאת מהחשבון ולראות איך זה נראה... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:49, כ"ט בסיוון ה'תשע"ח

== גדולה התמיהה! ==

נתקעים בחוץ אז נוטשים לחלוטין? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 08:44, 13 במאי 2019 (IST)

== שינוי שם ==

אין לך הרשאת שינוי שם? נראה לי שזה מגיע אוטומטי. תבדוק בלשונית 'עוד' שעל יד 'גרסאות קודמות'. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • כ"ג באדר ה'תש"ף • 05:12, 19 במרץ 2020 (UTC)

== המחייה ==

ישר כח לך על החזרה לחב"דפדיה, הרחבת הערכים וכתיבת הערכים הרבים בשבוע האחרון. אתה ממש מוסיף כאן רוח חיים שהייתה חסרה זמן רב. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • כ"ג באדר ה'תש"ף • 05:34, 19 במרץ 2020 (UTC)

== מדוע? ==
:מה הטעם להשבת הקישור ללחלוחית גאולתית?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 14:15, ל' בניסן, ה'תש"ף 14:15, 24 באפריל 2020 (IST)
::השבתי בדיון שלכם, ע"ש. ואגב אין צורך להקפיד על נקודותיים אלא במקרה שאתה מגיב למישהו, אבל כשאתה הראשון בדיון, לא צריך נקודותיים. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:20, ל' בניסן ה'תש"ף

== עבודת התפילה ==

וואו. תענוג ממש עכשיו לקרוא אחרי עריכתך הנהדרת. הייתי מציע שתוסיף עוד מהמקורות שצורפו. זה אמור להיות ערך מכובד יותר ועם יותר בשר.

--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:37, ל' בניסן, ה'תש"ף 14:37, 24 באפריל 2020 (IST)
:יישר כח. הלואי והייתי זוכה להתעסק בערך זה יותר. פשיטא שעליו להיות מכובד בהרבה וכו'. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:42, ג' באייר ה'תש"ף
מה המייל?
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 09:22, ד' באייר, ה'תש"ף 09:22, 28 באפריל 2020 (IST)

שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח

2020-04-24T13:37:47Z

לוי ישראל: /* עבודת התפילה */ פסקה חדשה

{| cellspacing="0" class="plainlinks" align="Right" style="border: 3px groove #{{#קיים:{{שם הדף המלא}}/הצעת הוספה למומלצים{{{1|}}}|aaa|CCAC99}}; background-color:#{{#קיים:{{שם הדף המלא}}/הצעת הוספה למומלצים{{{1|}}}|FFA07A|FFA07A}}; width: 75%; margin-top: 5px; margin-bottom: 5px; clear: both;" cellpadding="5"
|-valign="top"
| {{יישור טקסט|מרכז|{{צבע גופן|990000|{{כתב גדול|'''דף זה מיועד [[התוועדות|להתוועד]], [[השיחה הידועה|לטכס עצה]] ו[[הבאת המשיח|להביא את המשיח]].'''}}
אם יש לכם הודעה הקשורה ל[[הבאת המשיח]], תוכלו לעשות זאת {{פסקה חדשה|כאן}}.

אם יש לכם הודעה שאינה קשורה ל[[הבאת המשיח]], תוכלו לעשות זאת [[מיוחד:יציאה מהחשבון|כאן]].}}}}
|
| style="text-align: right;" | '''[[קובץ:החיוך המפורסם.jpg|130px|שמאל|קישור=הרבי מלך המשיח שליט"א]]

|}
{{משתמש:קרייזי אבאוט משיח/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח/ארכיון 1|שנת הקהל תשע"ו]] {{*}} {{ש}} [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח/ארכיון 2|שנת תשע"ז]]}}

== ערכי תאריכים ==

יש"כ על עבודתך הסיזיפית בערכי התאריכים. ואין מזרזין אלא למזורזין. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בתשרי ה'תשע"ח 14:06, 24 בספטמבר 2017 (UTC)
:איך נזכרת פתאום? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:45, י"א בתשרי ה'תשע"ח

== '''[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען#עשרים וארבע שנים!!! עד מתי???!!!|התוועדות חירום!]]''' ==

--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 18:42, 4 בנובמבר 2017 (UTC)

== עזרה במציאת קובץ ==

היכן אני יכול למצוא (אפילו על האינטרנט) את קובץ [[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]], אבל לא מבית משיח, אלא באופן מרוכז. [[מיוחד:תרומות/63.143.195.69|63.143.195.69]] 21:37, 13 בנובמבר 2017 (UTC)
:מענין למה פנית אלי... דוקא לאחרונה חיפשתי ולא מצאתי. גם מבית משיח לא נראה לי שיש את הכל. אין לי מושג. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:41, א' בכסלו ה'תשע"ח

== איך מעלים את הקובץ ==

איך מעלים את הקובץ שביקשת בערך רשימות, אני לא יודע. {{אנונימי}}
:יש כמה אפשרויות: מה שעשו עם הקובץ השכן, והוא להעלות את הקובץ לגוגל דרייב ואז לקשר אליו. אפשרות זו ישנה לכל בעל חשבון גוגל ומן הסתם גם לך.
:אפשרות נוספת (אולי עדיפה, לא יודע) היא להעלות את הקובץ לחב"דפדיה, אלא שבשביל זה צריך משתמש עם הרשאה. אם אין לך - אתה יכול לשלוח לי במייל ואעשה זאת בל"נ (יש לך בצד ימין באופציה של "שליחת דוא"ל למשתמש"). בהצלחה • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:59, י"א בסיוון ה'תשע"ח
::להעיר, שבהעלאה לחשבון גוגל צריכים לוודא שהקובץ זמין להצגה לכל מי שיש לו את הקישור. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 01:00, י"א בסיוון ה'תשע"ח

== צילום מסך ==

אשמח אם תעלה ל[[שיחת משתמש:Men770|דף שיחתי]] צילום מסך של היציאה מהחשבון.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [mailto:men770b@gmail.com מייל]
. כעת,כ"א בסיוון ה'תשע"ח, 15:31 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
:אין מה לצלם צילום מסך, זה נראה כרגיל שהוא מזהיר אותך שאתה מחוץ לחשבון (למרות שלא יצאת). אם אתה רוצה לראות איך זה פשוט צא מהחשבון באמצע העריכה ותראה איזה אזהרה הוא רושם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:29, כ"ב בסיוון ה'תשע"ח
::אני יודע איך זה נראה וזה קורה לי לפעמים, אבל לא הרבה ו{{א|חלוקת דולרים}} לא יודע והוא יכול לבדוק אם יש את זה בויקיפדיה (חסום לי)--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [mailto:men770b@gmail.com מייל]
. כעת,כ"ב בסיוון ה'תשע"ח, 15:15 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
:::גם הוא יכול לצאת מהחשבון ולראות איך זה נראה... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:49, כ"ט בסיוון ה'תשע"ח

== גדולה התמיהה! ==

נתקעים בחוץ אז נוטשים לחלוטין? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 08:44, 13 במאי 2019 (IST)

== שינוי שם ==

אין לך הרשאת שינוי שם? נראה לי שזה מגיע אוטומטי. תבדוק בלשונית 'עוד' שעל יד 'גרסאות קודמות'. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • כ"ג באדר ה'תש"ף • 05:12, 19 במרץ 2020 (UTC)

== המחייה ==

ישר כח לך על החזרה לחב"דפדיה, הרחבת הערכים וכתיבת הערכים הרבים בשבוע האחרון. אתה ממש מוסיף כאן רוח חיים שהייתה חסרה זמן רב. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • כ"ג באדר ה'תש"ף • 05:34, 19 במרץ 2020 (UTC)

== מדוע? ==
:מה הטעם להשבת הקישור ללחלוחית גאולתית?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 14:15, ל' בניסן, ה'תש"ף 14:15, 24 באפריל 2020 (IST)
::השבתי בדיון שלכם, ע"ש. ואגב אין צורך להקפיד על נקודותיים אלא במקרה שאתה מגיב למישהו, אבל כשאתה הראשון בדיון, לא צריך נקודותיים. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:20, ל' בניסן ה'תש"ף

== עבודת התפילה ==

וואו. תענוג ממש עכשיו לקרוא אחרי עריכתך הנהדרת. הייתי מציע שתוסיף עוד מהמקורות שצורפו. זה אמור להיות ערך מכובד יותר ועם יותר בשר.

--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:37, ל' בניסן, ה'תש"ף 14:37, 24 באפריל 2020 (IST)

שיחת משתמש:לוי ישראל

2020-04-24T13:30:07Z

לוי ישראל: /* הרב ארנשטיין */

{{בה}} -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 13:54, כ"ז בניסן ה'תש"ף

== עבודת ה' ==

יישר כח גדול על הרחבותיך החשובות ביותר בערך [[עבודת השם]]. בדרך כלל נהוג בחב"דפדיה למעט בציטוטים (בפרט ארוכים) ולהשתדל לכתוב את הדברים בשפה חופשית, או ללקט כמה מקורות ביחד, ולציין את המקור בהערות. אלא אם כן מדובר בציטוט חשוב מאוד להבנת הערך, וגם אז לא ארוך ולא כמה ציטוטים בזה אחר זה. בהתאם לכך, תימצתתי את הדברים בערך הנ"ל. כמובן שהשתדלתי שהתוכן החשוב יישמר. לתשומת ליבך, ושוב ישר כח. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:59, כ"ט בניסן ה'תש"ף
:ערכתי מעין זה גם ב[[עבודת התפילה]], מהעריכות שלך ומעריכות של משתמשים קודמים. תשתדל לשים לב לצורה האנציקלופדית ולמיעוט הציטוטים. בהצלחה רבה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:27, ל' בניסן ה'תש"ף

==זה בסדר==
לפי טביעות ידיו של לוי ישראל הוא לא חדש בחבדפדיה ומחזיק במגוון שמות רחב במיוחד כשהשם לוי הוא מאפיינו העיקרי...--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 22:08, כ"ט בניסן, ה'תש"ף 22:08, 23 באפריל 2020 (IST)

==אזהרה==
לוי ישראל היקר, אנא להתנהל בהתאם להחלטות המערכת. כפי שזכור לך הוחלט באתר בדיון של כמה משתמשים וותיקים שלא ראוי להכניס באתר רציני קישורים לאתר אותו מפעיל בחור ישיבה ומביע בו את עמדותיו האישיות וכו'. אנא לא להכניס אותם שוב ושוב באופן שרירותיו כמו שעשית ז"ע. ראה הוזהרת.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 12:51, ל' בניסן, ה'תש"ף 12:51, 24 באפריל 2020 (IST)
:לא שמעתי על דיון כזה עד כה. נא לעשות קישור לדיון.
:--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:20, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:20, 24 באפריל 2020 (IST)
::ראה בשיחת המשתמש שלי. ובמקום אחר כתב לך חלוקת קונטרסים שהוא קיבל זאת וזו החלטת המערכת. כשאני אומר כתב לך אני לא מתכוון בהכרח לשם בו אתה משתמש כעת כפשוט.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:27, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:27, 24 באפריל 2020 (IST)
:::אין לי מושג מה זה מקום אחר בדיוק. משם לא משמע כך כלל.
:::--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:29, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:29, 24 באפריל 2020 (IST)
::::רגע, אולי אתה בעצמך בעל הבחור בעל האתר? אולי זה מסביר את אי ההבנה של דברים כה פשוטים--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:31, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:31, 24 באפריל 2020 (IST)
:::::לפי ידיעתי, אין זה לפי כללי האתר לנסות לחשוף את שם המשתמש. נראה שלך אינטרס נגד אותו אתר (שהחלטת שהוא של בחור מסויים והוא אני כמובן..) או אותו "בחור" שלהבנתך מפעיל את האתר. לכן את הקובע כאן סדרים שרירותיים, שלא נקבעו בשום מקום. הכר את מקומך ואת כמות המשכל שקיבלת. אם מחיקות כאלו יחזרו, ללא החלטה או הצבעה של משתמשים ותיקים, אפנה לשיע.
:::::--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:37, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:37, 24 באפריל 2020 (IST)
::::::שוב, היה בעבר דיון בנושא והתקבלה החלטה שאף נכתבה ע"י חלוקת קונטרסים לאחר שביצעת שוב הכנסה שרירותית. זה שאתה מחזיק כה הרבה משתמשים (כשהעיסוק האובססיבי באותם ערכים מוכיח שזהות מפעילם אחת היא..) לא אומר שאתה יכול להיתמם ולהתעלם מהחלטה שנאמרה לך. תפנה למי שאתה רוצה--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:45, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:45, 24 באפריל 2020 (IST)
:::::::הוא אשר שאלתי קודם. היכן ההחלטה הזאת. בדף המשתמש שלך אין כזו החלטה.
:::::::--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:47, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:47, 24 באפריל 2020 (IST)
::::::::שם מובעת דעת שניים מול אחד שבתחילה מפקפק (כשאף הוא מודה שהאתר מוזר) ולענ"ד שניים מתוך שלושה הם רוב. עכ"פ אמרתי שבהזדמנות אחרת הבהיר לך זאת רק שכרגע איני מוצא היכן. כתבתי לו ע"כ ואני מצפה לתגובתו. אם לא אתה מפעיל האתר הרי שאני ממש מתקשה להבין כיצד לא תסכים שאתר אותו מפעיל בחור ישיבה (כך לפחות נאמר לי מפי יודעי דבר) לא ראוי לזכות לקישורים בחבדפדיה. זאת עוד לפני הדעות המוזרות (בחלקם) הכתובות בו.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:52, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:52, 24 באפריל 2020 (IST)
:::::::::זה לא נקרא החלטה. אני עצמי מאוד מתעניין למשל שנושא של תפילה ולאחרונה פורסם באחד הווצאפים קישור לשם וממש נהניתי. פשוט ריכוז של המון מקורות על התפילה שהרבה מהם לא נתקלתי מעודי. חשבתי שמתאים מאוד לערך הדל שקיים בינתיים כאן (ובעז"ה מישהו יקח על עצמו לערוך ולשכלל את הערך).
:::::::::--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:00, ל' בניסן, ה'תש"ף 14:00, 24 באפריל 2020 (IST)
::::::::::מההסברים שלך בדף השיחה שלך, נראה שאתה בחור ישיבה בצפת משועמם שהחליט לנצל את זמנו ויכולותיו בחב"דפדיה למלחמות אישיות שלכם בצפת (זאת לפי התיאוריות שלך על האתר). דע לך שזה ממש לא המקום לזה.
::::::::::--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:03, ל' בניסן, ה'תש"ף 14:03, 24 באפריל 2020 (IST)
:::::::::::אמנם לא יודע אם זה נקרא החלטה, אבל במצב הענינים בחב"דפדיה שאין הרבה משתמשים, אכן נראה שדעת רוב המשתמשים שאין לקשר לאתר לא ברור ולא מוכר זה. עם זאת אני מסייג את דעתי, שזה במקרה שיש חומר ייחודי מטעם האתר, אבל כשמדובר על ליקוט חומרים חשוב מדברי רבותינו נשיאנו, כבר לא חשוב מאיזה אתר זה, מצידי שיהיה אתר האגודה להגנת נחל התנינים, העיקר שהחומר חשוב. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:18, ל' בניסן ה'תש"ף
נשמע הגיוני יותר.
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:20, ל' בניסן, ה'תש"ף 14:20, 24 באפריל 2020 (IST)
:כמובן אדגיש שברוח דעתי זו פעלתי כעת בעריכותיי האחרונות בערכים [[עבודת התפילה]] ו[[משה מרדכי ארנשטיין]], אם מסקנת הדיון תשתנה, אפשר לשחזר שם.
:ולשני המשתמשים שליט"א, ראשית כדאי להקפיד על כתיבה ברוח ימי הספירה לתועלת כולנו, ושנית, {{הזחה}}. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:22, ל' בניסן ה'תש"ף

== הרב ארנשטיין ==

סתם דרך אגב. אני גם כתבתי משהו אחרי פטירתו הכואבת, אבל לא קישרתי לזה מכאן... חריג לקשר למאמרי דעה והתוועדויות וכד', אולי במקרה של מאמרים חשובים ביותר ממשפיעים בולטים. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:28, ל' בניסן ה'תש"ף
אולי תצרף כאן קישור למה שכתבת?
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:30, ל' בניסן, ה'תש"ף 14:30, 24 באפריל 2020 (IST)

שיחת משתמש:לוי ישראל

2020-04-24T13:20:12Z

לוי ישראל:

{{בה}} -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 13:54, כ"ז בניסן ה'תש"ף

== עבודת ה' ==

יישר כח גדול על הרחבותיך החשובות ביותר בערך [[עבודת השם]]. בדרך כלל נהוג בחב"דפדיה למעט בציטוטים (בפרט ארוכים) ולהשתדל לכתוב את הדברים בשפה חופשית, או ללקט כמה מקורות ביחד, ולציין את המקור בהערות. אלא אם כן מדובר בציטוט חשוב מאוד להבנת הערך, וגם אז לא ארוך ולא כמה ציטוטים בזה אחר זה. בהתאם לכך, תימצתתי את הדברים בערך הנ"ל. כמובן שהשתדלתי שהתוכן החשוב יישמר. לתשומת ליבך, ושוב ישר כח. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:59, כ"ט בניסן ה'תש"ף

==זה בסדר==
לפי טביעות ידיו של לוי ישראל הוא לא חדש בחבדפדיה ומחזיק במגוון שמות רחב במיוחד כשהשם לוי הוא מאפיינו העיקרי...--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 22:08, כ"ט בניסן, ה'תש"ף 22:08, 23 באפריל 2020 (IST)

==אזהרה==
לוי ישראל היקר, אנא להתנהל בהתאם להחלטות המערכת. כפי שזכור לך הוחלט באתר בדיון של כמה משתמשים וותיקים שלא ראוי להכניס באתר רציני קישורים לאתר אותו מפעיל בחור ישיבה ומביע בו את עמדותיו האישיות וכו'. אנא לא להכניס אותם שוב ושוב באופן שרירותיו כמו שעשית ז"ע. ראה הוזהרת.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 12:51, ל' בניסן, ה'תש"ף 12:51, 24 באפריל 2020 (IST)
:לא שמעתי על דיון כזה עד כה. נא לעשות קישור לדיון.
:--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:20, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:20, 24 באפריל 2020 (IST)
::ראה בשיחת המשתמש שלי. ובמקום אחר כתב לך חלוקת קונטרסים שהוא קיבל זאת וזו החלטת המערכת. כשאני אומר כתב לך אני לא מתכוון בהכרח לשם בו אתה משתמש כעת כפשוט.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:27, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:27, 24 באפריל 2020 (IST)
:::אין לי מושג מה זה מקום אחר בדיוק. משם לא משמע כך כלל.
:::--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:29, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:29, 24 באפריל 2020 (IST)
::::רגע, אולי אתה בעצמך בעל הבחור בעל האתר? אולי זה מסביר את אי ההבנה של דברים כה פשוטים--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:31, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:31, 24 באפריל 2020 (IST)
:::::לפי ידיעתי, אין זה לפי כללי האתר לנסות לחשוף את שם המשתמש. נראה שלך אינטרס נגד אותו אתר (שהחלטת שהוא של בחור מסויים והוא אני כמובן..) או אותו "בחור" שלהבנתך מפעיל את האתר. לכן את הקובע כאן סדרים שרירותיים, שלא נקבעו בשום מקום. הכר את מקומך ואת כמות המשכל שקיבלת. אם מחיקות כאלו יחזרו, ללא החלטה או הצבעה של משתמשים ותיקים, אפנה לשיע.
:::::--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:37, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:37, 24 באפריל 2020 (IST)
::::::שוב, היה בעבר דיון בנושא והתקבלה החלטה שאף נכתבה ע"י חלוקת קונטרסים לאחר שביצעת שוב הכנסה שרירותית. זה שאתה מחזיק כה הרבה משתמשים (כשהעיסוק האובססיבי באותם ערכים מוכיח שזהות מפעילם אחת היא..) לא אומר שאתה יכול להיתמם ולהתעלם מהחלטה שנאמרה לך. תפנה למי שאתה רוצה--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:45, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:45, 24 באפריל 2020 (IST)
:::::::הוא אשר שאלתי קודם. היכן ההחלטה הזאת. בדף המשתמש שלך אין כזו החלטה.
:::::::--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:47, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:47, 24 באפריל 2020 (IST)
::::::::שם מובעת דעת שניים מול אחד שבתחילה מפקפק (כשאף הוא מודה שהאתר מוזר) ולענ"ד שניים מתוך שלושה הם רוב. עכ"פ אמרתי שבהזדמנות אחרת הבהיר לך זאת רק שכרגע איני מוצא היכן. כתבתי לו ע"כ ואני מצפה לתגובתו. אם לא אתה מפעיל האתר הרי שאני ממש מתקשה להבין כיצד לא תסכים שאתר אותו מפעיל בחור ישיבה (כך לפחות נאמר לי מפי יודעי דבר) לא ראוי לזכות לקישורים בחבדפדיה. זאת עוד לפני הדעות המוזרות (בחלקם) הכתובות בו.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:52, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:52, 24 באפריל 2020 (IST)
:::::::::זה לא נקרא החלטה. אני עצמי מאוד מתעניין למשל שנושא של תפילה ולאחרונה פורסם באחד הווצאפים קישור לשם וממש נהניתי. פשוט ריכוז של המון מקורות על התפילה שהרבה מהם לא נתקלתי מעודי. חשבתי שמתאים מאוד לערך הדל שקיים בינתיים כאן (ובעז"ה מישהו יקח על עצמו לערוך ולשכלל את הערך).
:::::::::--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:00, ל' בניסן, ה'תש"ף 14:00, 24 באפריל 2020 (IST)
::::::::::מההסברים שלך בדף השיחה שלך, נראה שאתה בחור ישיבה בצפת משועמם שהחליט לנצל את זמנו ויכולותיו בחב"דפדיה למלחמות אישיות שלכם בצפת (זאת לפי התיאוריות שלך על האתר). דע לך שזה ממש לא המקום לזה.
::::::::::--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:03, ל' בניסן, ה'תש"ף 14:03, 24 באפריל 2020 (IST)
:::::::::::אמנם לא יודע אם זה נקרא החלטה, אבל במצב הענינים בחב"דפדיה שאין הרבה משתמשים, אכן נראה שדעת רוב המשתמשים שאין לקשר לאתר לא ברור ולא מוכר זה. עם זאת אני מסייג את דעתי, שזה במקרה שיש חומר ייחודי מטעם האתר, אבל כשמדובר על ליקוט חומרים חשוב מדברי רבותינו נשיאנו, כבר לא חשוב מאיזה אתר זה, מצידי שיהיה אתר האגודה להגנת נחל התנינים, העיקר שהחומר חשוב. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:18, ל' בניסן ה'תש"ף
נשמע הגיוני יותר.
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:20, ל' בניסן, ה'תש"ף 14:20, 24 באפריל 2020 (IST)

עובדיה יוסף

2020-04-24T13:18:40Z

לוי ישראל: תיקון תקלדה

[[קובץ:עובדיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עובדיה יוסף]]

הרב '''עובדיה יוסף''', ([[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] - [[ג' חשוון]] [[תשע"ד]]) היה הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו. מכונה בקרב הציבור הספרדי בתואר "מרן".

==תולדות חיים==
[[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ"ב, [[הרב עובדיה]] כרב הראשי לישראל (מימין [[הרב]] [[שלמה גורן]])]]
הרב עובדיה יוסף נולד ב[[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] (23 בספטמבר 1920) בבגדאד לאביו ר' יעקב עובדיה ולאמו ג'ורג'יה. בשנת [[תרפ"ד]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]]. בנערותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]], שם התבלט בכישוריו הגאוניים.

בשנת [[תש"ד]] [[נישואין|נשא]] את מרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים [[תש"ה]]-[[תש"ז]] שימש כדיין בבית הדין של [[העדה החרדית]] הספרדית. בשנים [[תש"ז]]-[[תש"י]] שימש כאב בית דין ב[[מצרים]].

עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]], בשנים [[תשכ"ה]]-[[תשכ"ח]] כיהן כדיין בביה"ד האזורי בירושלים, וב[[תשכ"ה]] היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשכ"ט]] נבחר לכהן כרב ראשי ב[[תל אביב]].

בחשוון [[תשל"ג]] נבחר ל[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי הספרדי]], לצד [[שלמה גורן]] ששימש כרב הראשי האשכנזי. ב[[אייר]] [[תשמ"ג]] הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת [[תשד"מ]] ייסד את [[מפלגת ש"ס]] והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.

===סוף ימיו===
בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות [[תשע"ד]] אושפז הרב יוסף בבית החולים הדסה עין כרם עקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם "חיים" כסגולה לאריכות ימים‏. בג' חשוון [[תשע"ד]] הלך הרב יוסף לבית עולמו.

==הקשר לחסידות ולחב"ד==
[[קובץ:עם רבני חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף עם רבני חב"ד (תשע"ג)]]
[[קובץ:עובדיה_יוסף_מילאנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור במוסדות חב"ד במילאנו]]
בנו הרב יעקב יוסף העיד במהלך ראיון שהעניק לשבועון כפר חב"ד בשנת תשמ"ח{{הערה|גיליון 313}} כי "לאבא יש הערכה והערצה לחסידות והוא משתמש בדברי חסידות בשיחותיו בשבת".

עוד בשנות צעירותו בא במגע עם [[חסיד]]י [[חב"ד]] והיה עמם בקשרים מצויינים. בין היתר, שלח את ילדיו לישיבת ערב ב[[שיכון חב"ד ירושלים|שיכון חב"ד בירושלים]] שנוהלה על ידי הרב [[נפתלי רוט]]{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79897 נאומו של בנו] [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[יצחק יוסף]] במעמד [[סיום הרמב"ם]] שבט [[תשע"ד]] {{וידאו}}}} והפעילות בה הייתה ברוח החסידות ולאור הדרכות הרבי מלך המשיח, סייע רבות לפעולות [[מרכז הצלה לילדי ישראל]], בהנהלת הרבנים [[עזריאל זליג סלונים]]. בדרשתו השבועית ב[[מוצאי שבת]], המועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב"ד.

בספריו מזכיר תדיר את [[שו"ע הרב]], ה[[צמח צדק]], ואת ספרי הרב [[חיים נאה]]. מספר פעמים מציין בספריו לספר התניא. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ"הגאון הצדיק מליובאויטש".

חסידי חב"ד רבים יוחסו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[שמעון אליטוב]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. כמו כן שמר על יחסים חמים עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב"ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}.

אפיזודה מעניינת בה ניכר יחסו החיובי לחסידות חב"ד היה כשהרב חיים לוי יצחק גינזבורג רצה לעבור ללמוד בישיבת תומכי תמימים אך הוריו התנגדו למהלך, הרב גינזבורג פנה לרב עובדיה שפסק לו שיכול הוא לעבור לישיבה על אף התנגדות הוריו.

במהלך שיעור שמסר הרב עובדיה בכולל בנחלת הר חב"ד בו שעסק בענין 'פסיק רישא' הציג הרב אשכנזי את שיטתו של אדה"ז בסוגיה ואת שיחתו של הרבי בנושא. התפתח במקום דיון תורני מעמיק כדרכה של תורה כשבתומו הכריז הרב עובדיה בהסכמה: "מי שחפץ לנהוג כשיטתו של "הרב" - ינהג כמוה". כמו כן לאחר השיעור ביקש הרב עובדיה מהרב אשכנזי שימציא לידו את שיחתו הק' של הרבי בנושא במילואה.

===כתיבתו אל הרבי===
א. בחודש [[ניסן]] [[תשט"ז]] שלח הרב עובדיה את ספריו 'יביע אומר' (ב' חלקים) ו'חזון עובדיה' לרבי מה"מ באמצעות הגאון הרב עזריאל זעליג סלונים כשהוא מצרף אליהם את המכתב הבא:

{{ציטוט|תוכן=ב"ה יום ה' ג' בניסן תשט"ז, כבוד האדמו"ר הקדוש מליובאוויטש שליט"א. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו! הנני שולח אליו את ספרי, חזון עובדיה על סדר ליל פסח, ושו"ת יביע אומר ב' חלקים, על ד' חלקי השולחן ערוך, ואשמח מאד אם כבוד קדושתו יכתוב לי הערות והארות בדברי תורה וחוות דעתו הקדושה על הספרים.

את הספרים שלחתי על ידי הרה"ג רבי עזריאל זליג סלונים שליט"א מנהל כולל חב"ד בירושלים. ומטובו קיבל עליו לטפל במשלוח הספרים. תודה לה' יתברך יש אצלי עוד בכתובים בכפל כפלים לתושיה ממה שנדפס כבר, ומקוה שבעזרת ה' יתברך אוכל לשלם את החובות שעלי מהספרים שנדפסו, ושוב אוכל בעזרת ה' להמשיך בהדפסת עוד ספרים כיוצא בזה, להגדיל תורה ולהאדירה, כי הם חיינו ואורך ימינו. והנני בזה דורש שלום כבוד קדושתו, בברכת חג כשר ושמח. בכל הכבוד והיקר. עובדיה יוסף ס"ט}}

[[קובץ:הרב עובדיה יוסף כותב לרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה אותו שיגר הרב יוסף אל הרבי בשנת תשל"ב]]
ב. לקראת [[י"א בניסן]] [[תשל"ב]], יום ההולדת השבעים של [[הרבי]], שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:

{{ציטוט|מקור=נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא ב[[ספריית הרבי]]|תוכן= בעזה"י. ו' [[ניסן]] תשל"ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.

שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.

אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

השי"ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן
ואמן.

בברכת חג כשר ושמח וכל טוב.
וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.}}.

ג. בשנת [[תשמ"ג]] שנת כהונתו האחרונה של הרב עובדיה כ'ראשון לציון' כתב אל הרבי בעניין עולי אתיופיה, וזה לשון מכתבו:

{{ציטוט|תוכן=ב"ה, ירושלים. ג' מנחם אב תשמ"ג. הוד כבוד גאון ישראל פאר הדור והדרו האדמו"ר מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון שליט"א.

אחרי עתירת החיים והשלום וכל טוב סלה. הריני פונה בזה אל כ"ק שליט"א בבקשה בדבר אחינו הפלשים, אשר כידוע כתב עליהם הרדב"ז (הל' אישות סי' ח), שבלי ספק הם משבט דן, ורק מפני שלא היו ביניהם חכמים מבעלי הקבלה תפסו להם פשטי המקראות, ודינם כתינוק שנשבה בין הגוים, ודינם כישראל שאנו מצווים לפדותם ולהחיותם וכו'. וכן כתב תלמידו המהריק"ש בהגהות ערך לחם יו"ד (סימן קנח). וכן כתבו עוד הרבה מגדולי ישראל. זה יותר מעשר שנים שפירסמתי גילוי דעת בנוגע לפלשים, על פי הפוסקים הנ"ל, וגם שלטונות מדינת ישראל הטו אוזן קשבת לקריאתי, והשתדלנו להעלות מאות ואלפים מהפלשים למדינת ישראל, ולהצילם מכליון וחרץ. ובחלקם הגדול נעשה להם על פי הוראתי הטפת דם ברית וטבילה לשם יהדות לחומרא, לאחר קבלת מצות בפני שלשה כדת. ומזקנים אתבונן הם גאוני ישראל אשר קדמוני.

ברם דא עקא, כי למרות שהפלשים מוכנים ללמוד ולקיים כל מצות תוה"ק כקבלת חז"ל, שבת, כשרות, טהרת המשפחה, וכו', אולם מוסדות הקליטה במדינת ישראל אשר רבים ממדריכיהם חילוניים ופורקי עול, נמנעים מלהקנות את הערכים המקודשים של עם ישראל ולהנחילם לאחינו הפלשים, הצמאים לדבר ה'. וכמה פעמים שהלכתי אליהם למוסדות הקליטה, ואף בבואם אלי לירושלים, דיברתי עמהם (באמצעות מתורגמן מעדת הפלשים אשר זכה ללמוד בישיבות שלנו) על שמירת מצות התורה כפי הקבלה שלנו, וקבלו דברי בהתלהבות רבה, אבל לדאבון לבנו חסרות לנו ידים נאמנות עובדות שיבאו ללמדם תורה ודעת, ולפני שיתפזרו בכל רחבי הארץ, ומה מאוד יכאב וידאב לבנו על עדה שלמה עם שרידי חרב אשר ח"ו צפויה ליפול בידי חילוניים המסיתים נגד תורתינו הקדושה. ואין דורש ואין מבקש.

לפיכך אחלי פני אדוני גאון ישראל ותפארתו שליט"א להורות לצאן מרעיתו חסידי חב"ד שבאה"ק שיועילו להחלץ חושים לקרב את אחינו הפלשים לצור מחצבתם, כמו ליתר שבטי ישראל, ויחנכום לקיים מצות התורה, ולעודדם לחנך ילדיהם במוסדות התורה בישראל. ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, וזכות הרבים תלויה בו. ויה"ר שיקיים בו "ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור". ועינינו תחזינה בבוא לציון גואל בב"א ויקויים בנו: ומלאה הארץ דעה את ה'. ונזכה לראות בנחמם ציון וירושלים אמן. ביקרא דאורייתא ובכל הכבוד הראוי}}

=== התייחסויות מהרבי ===
א. בכ"ז ניסן תשט"ז כתב כ"ק אדמו"ר מה"מ אגרת קודש מיוחדת {{הערה|האגרת לא נדפסה בסדרת ה[[אגרות קודש]] ופורסמה לראשונה לרגל ג' תמוז תשע"ט בעיתון 'יום ליום'. יש לציין אשר העמוד השני של המכתב בו הופיעו הערות והארות אותם כתב הרבי על ספרי הגר"ע, לא הגיע לידינו לעת עתה}}. במענה למכתבו של הרב עובדיה יחד עם משלוח הספרים וזלה"ק: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ב"ה. כז' ניסן תשט"ז, ברוקלין, הרה"ג אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים מוה' עובדי' שליט"א. שלום וברכה! מאשר הנני קבלת מכתבו ואח"כ גם הספרים, ונעם לי לקרות במכתבו של ש"ב הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ רב פעלים מוהרע"ז סלונים שליט"א, שקיבל כת"ר ספרי חסידות תמורתם. ובודאי יקבע בהם שיעור לימוד ככל הדרוש, ובפרט בדורותנו אלה אשר הודיע האריז"ל שמצוה לגלות זאת החכמה (ראה אגרת הקדש לרבנו הזקן סי' כו' עמוד קמ"ב ע"ב) והוא במכש"כ וק"ו מדין תורתנו (מרדכי, הובא להלכה בשו"ע חו"מ סי' רצ"ב סעיף כ') בספרים המופקדים ועאכו"כ שהם שלו. כדרכי במילי דחביבותא כגון דא, באתי באיזה הערות בשולי הגליון בעברי בין הדפים בחפזה מתאים לרשיון הזמן וכמרז"ל עה"כ ואת והב בסופה. בברכה (חתימת הרבי).

במכתב ששלח הרבי באותה תקופה לעזריאל סלונים דרכו שלח הרב עובדיה את ספריו (כנ"ל) מאשר הרבי את קבלת ספרי "'''החכם עובדיה''' שי".

ב. הרבי מזכיר את הרב עובדיה בספרי לקוטי שיחות תחת התואר 'הגאון'. בשנת [[תשמ"ט]], לקראת פרשת שלח, יצא ליקוט מהרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי [[האר"י]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה שם, את ספרו של הרב עובדיה יוסף, בלשון זה {{הערה|1=בשלהי הע' 3, נדפס ב[[ליקוטי שיחות]] חל"ג עמ' 95 ואילך.}}: {{ציטוטון|לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) חלק ב' ס"א ובס' שנסמנו שם}}. בהגהה השניה רצו המניחים להוציא הערה זו, בעקבות התבטאויות שונות של הרב עובדיה שלא תאמו את שיטת הרבי. כשיצא הליקוט לאור לקראת שבת פרשת שלח, ללא ההפניה לספרו של הרב יוסף, ביקש הרבי שלא להפיץ את הדפים שהודפסו, ולהדפיס את השיחה בשנית, עם ההפניה{{הערה|[[שמן ששון מחבריך]] ח"ב בערכו}}.

ג. לאחר שהרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] את ספרו 'מראי מקומות וציונים לשו"ע אדמו"ר הזקן', העביר הרבי דרך המזכיר הרב [[חודקוב]] רשימה של רבנים להם על הרב אשכנזי למסור את הספר כשבין רשימת האנשים מתנוסס שמו של הרב עובדיה יוסף. כמו כן באחת משנות הלמדים מסר הרב עובדיה שיעור בכולל אברכים שבנחלת הר חב"ד, הרבי הורה לרב אשכנזי לנסוע במיוחד ולהשתתף בשיעור (ראה לעיל בפיסקה 'יחסו לחסידות ולחב"ד' את שהתרחש באותו שיעור).

ד. בשנת תשמ"ו שיגר הרב [[יוסף העכט]] רבה של אילת מכתב לרב עובדיה ובו העיר על מה שפסק הגר"ע אשר על הנער המגיע לגיל י"ג לכוון בברכת "אהבת עולם" בתפלת מעריב הראשונה שמתפלל כ"בר חיובא" לצאת ידי חובתו גם בברכת התורה, כיון שאין ברכת התורה של הבוקר עולה לו, כיון שאז לא בירך אותה בתור "בר חיובא" אלא מצד מצות חינוך בלבד והעיר הרב העכט לרב עובדיה אשר ה[[צמח צדק]] מדייק מדברי הרמב"ם שגם על קטן יש חיוב תלמוד תורה מדאורייתא. הרב העכט כתב דיווח על לרבי על תוכן מכתבו אל הרב עובדיה והרבי השיב - "נתקבל ות"ח. בטח יודיע באם יהיה המשך". כמו כן העיר הרבי על דברי הגר"ע שלא יצא ידי חובה בברכת התורה שבבוקר - "ואם כן לא ילמוד תורה עד שיתפלל ויכוון בברכת אהבת עולם – ואין נוהגין כן בישיבות דכתות הנ"ל".

===דברים שאמר וכתב בשבחו של הרבי===
א. באחד מספריו שנמצא בספריית הרבי שב770 מופיעה הקדשה אישית אל הרבי אותה כתב הרב עובדיה בכתב ידו, וזה לשונה: "'''כבוד ידידנו הדגול איש חי רב פעלים לתורה ולתעודה, הגאון הגדול המפו' בוצינא קדישא פאר הדור,''' כ"ק האדמו"ר ר' מנחם מנדל שניאורסון שליט"א. מוגש ב'''הוקרה והערצה רבה ונאמנה''', וביקרא דאורייתא, מאת המחבר עובדיה יוסף".

ב. לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] נשא דברים על דמותו של הרבי שליט"א וכך אמר: '''"גאון אמיתי בכל מקצועות התורה בנגלה ובנסתר.''' גאונותו זאת משתקפת מתוך עשרות הספרים מתורתו שיצאו לאור.. '''מנהיג משכמו ומעלה גבוה מכל העם''', וזכה להקים עולה של תורה בכל רחבי תבל. אלפי ורבבות מאחינו בית ישראל זכו לשוב בתשובה שלמה לאבינו שבשמים בזכות שלוחיו הרבים הפזורים ברחבי העולם, אשר הקימו ישיבות ומוסדות תורה והצילו רבים מהתבוללות ושמד. על מעריציו וחסידיו הרבים של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש להמשיך במרץ רב ובהתלהבות דאורייתא עת עבודת הקדש, לקרב ליבם של ישראל לאבינו שבשמים, וח"ו לא להרפות ידיים".

ג. ב[[י"א ניסן]] [[תשע"ב]] התקיים [[סיום הרמב"ם]] מרכזי ב[[ארץ הקודש]] (על ידי [[צעירי אגודת חב"ד]]), בשילוב ציון יום הולדתו של [[הרבי]]. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67802 הגר"ע יוסף: "אבוא בשמחה לסיום הרמב"ם.], {{אינפו}}}}, הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי '''כ"יחיד בדורו" ושלא קם כמוהו'''{{הערה|ביטוי שאמר אך ורק על הבבא סאלי ועל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.}}. לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב [[אברהם יוסף]]{{הערה|1=כיום רבה הספרדי של [[חולון]]}}, מכתב מיוחד, בו שיבח את [[תקנת לימוד הרמב"ם]] ואת מחוללה, הרבי.

==הסכמה לספר יחי המלך==
[[קובץ:הסכמת הרב עובדיה יוסף לספר יחי המלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום הסכמת הרב יוסף לספר "יחי המלך" ובסופו האישור להדפסת ההסכמה גם לספר "יחי המלך המשיח"]]
ביום [[כ"א חשון]] [[תשנ"ב]], העניק הרב עובדיה הסכמה לספרו של הרב [[שלום בער וולפא]], [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]], העוסק בביאור הלכות מלכים ב[[רמב"ם]]. תוכן הספר הוא שכאשר מתקיימים סימני 'בחזקת משיח' בצדיק הדור 'הראוי להיות משיח', יש לקבל את מלכותו (גם) ע"י הכרזת יחי המלך. כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר המדובר: "הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר "יחי המלך" על [[הרמב"ם]] הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה", ועוד. ביום ג' חשון [[תשנ"ג]], אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]], בו מבואר כיצד מתקיימים דיני "ב[[חזקת משיח]]" ברבי ובזה להבהיר את היסוד לפסקי דין הרבנים שהחלו להתפרסם באותה תקופה בה קבעו שהרבי הוא מלך המשיח. כמו כן העניק את הסכמותיו הנלהבות לספרים נוספים של הרב וולפא שתוכנם כלל גם עניינים בתורת החסידות.

== חיכוכים ==
בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לפני היותו רב ראשי לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם , עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן, והתבטא על כך כבר בשנת תשכ"א: {{ציטוטון|לא היתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הראשיים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף.
בשנת [[תשע"ג]], (לאחר שכבר נבחר כרב ראשי)שינה הרב יוסף את דעתו וצידד בעד שינוי החוק (זאת בעקבות "חוק עמאר" שביקשו בתנועת ש"ס להעביר, המאפשר לרב הראשי התמודדות לכהונה נוספת ואף ביקש מהרב מצגר שיתמודד שוב), והזכיר הרב את דעת הרבי בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76322 הרב עובדיה יוסף הפתיע: "רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש"]. [[כ"ד סיון]] [[תשע"ג]] (02.06.2013) {{אינפו}}.}}.

כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת, פסק הרב עובדיה לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שלחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה. ולכן אין להורות כן לספרדיות.

בשנים [[תשמ"ט]] - [[תשנ"א]], היו גורמים שניסו לצרף את הגאון הרב עובדיה יוסף למחלוקת ולגרום לו שינקוט צד נגד החסידים. באותם ימים, לאחר שהתפרסמה הקלטה של הרב עובדיה מדבר בחריפות בנושא (הקלטה שעד היום יש הנתלים בה וטוענים שהרב עובדיה התנגד לחב"ד ולרבי מה"מ) - קרא הגר"ע יוסף לרב [[שמעון אליטוב]] לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, וכי יואיל להבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו בשגגה לאחר שמאן דהו הטעה אותו בזדון, וכי הוא מצר על כך עד מאוד. הגר"ע יוסף אף נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שהלה לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשילו בדבר נורא כל כך. הרב [[שמעון אליטוב]] כתב אז דו"ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הגר"ע יוסף.{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא את האמן - אליטוב, תשע"ח עמוד 160.]}}

==משפחתו==
*בנו הרב [[יעקב יוסף]] היה מקורב ומקושר לרבי, שתמך רבות וסייע לפעולות הרבי וחב"ד, ומנכדיו לומדים ב[[מוסדות חב"ד]].
*בנו הרב [[יצחק יוסף]], ראש ישיבת חזון עובדיה, המכהן [[הרבנות הראשית לישראל|כרב הראשי לישראל]] החל מ[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]].
*בנו הרב [[אברהם יוסף]], [[מרא דאתרא|רב העיר]] [[חולון]].
*בנו הרב דוד יוסף, רבה של שכונת הר נוף בירושלים.
*בנו הרב משה יוסף, מנהל הכשרות של בד"צ בית יוסף.
כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב"ד ומסייעים ל[[שלוחים]] במקומות שונים.

==ספריו==
*'''שו"ת יביע אומר''' - ספר השו"ת המרכזי של הרב יוסף (אחד עשר כרכים). בשנת [[תשס"ט]] יצא כרך מפתחות עד חלק י.
*'''שו"ת יחוה דעת''' - שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל, ובסופו חידושים על [[מסכת הוריות]] (ששה כרכים).
*'''חזון עובדיה''' - [[הגדה של פסח]], וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, [[פרוזבול]], [[אבלות]], תרומה ו[[מעשרות]], והלכות [[שבת]]. (18 כרכים)
*'''קול סיני''' - ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני.
*'''לוית חן''' - על הלכות שבת על סדר [[שלחן ערוך|שו"ע]], שעיקרו השגות על ספר [[משנה ברורה]].
*'''טהרת הבית''' - שלושה כרכים על הלכות נידה ו[[מקואות]].
*'''מאור ישראל''' - שני כרכי פירושים על הש"ס, כולל ביאורים וחידושים על [[סדר מועד]] ו[[מסכת ברכות]].
*'''מאור ישראל''' - טבעת המלך - על [[משנה תורה]] ל[[הרמב"ם]].
*'''מאור ישראל''' - דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים.
*'''הליכות עולם''' - הערות והשגות על ספר ההלכה "בן איש חי" של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים).
*'''ענף עץ אבות''' - על [[פרקי אבות]].

===ספרים אחרים===
*'''[[כף החיים]]''' - הרב יוסף השלים את כתיבת הספר (חלק ב' [[יורה דעה]] מסימן קי"ט ואילך) על פי בקשת הסוחר החשוב '''משה סופר''' בן המחבר הרב יעקב חיים סופר הכף החיים.
*'''משא עובדיה''' - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק.
*'''פיתוחי חותם''' - ספר מפתחות על פי סדר השו"ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר.
*'''מעין אומר''' - סדרת ספרים ובהם תשובות קצרות לשאלות בעל פה. נכתבו על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה, הרב יהודה נקי, 13 כרכים.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''
* '''[[בסוד שיח]]'''
* '''[[מנחם משיב נפשי]]'''
* '''[[נודע בשיעורים]]''' עמ' 182.
* הרב אשכנזי במפתח שמות בערכו

==קישורים חיצונים ==
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא את האמן - אליטוב, תשע"ח עמוד 160 ואילך - יחסי חב"ד והגר"ע.]
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2897 הרב עובדיה יוסף בשיעורו השבועי: אנו רוצים משיח עכשיו!] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 הרב עובדיה יוסף מגן על שיעוריו] של הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] - וידאו מתוך [[חב"ד אינפו]] {{וידאו}}.
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%A9%D7%A3_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_75681.html הרב עובדיה מספר מעשה מהרבי], [[חב"ד און ליין]]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78320 גלריית תמונות מביקורו של הרב עובדיה יוסף במוסדות חב"ד במילאנו] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב עובדיה יוסף. [[חשוון]], [[תשע"ד]] {{PDF}} - שטורעם. נט

{{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק ניסים]]|הבא=הרב [[מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]]}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:ראשונים לציון|יוסף עובדיה]]

שיחת משתמש:לוי ישראל

2020-04-24T13:03:51Z

לוי ישראל: /* אזהרה */

{{בה}} -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 13:54, כ"ז בניסן ה'תש"ף

== עבודת ה' ==

יישר כח גדול על הרחבותיך החשובות ביותר בערך [[עבודת השם]]. בדרך כלל נהוג בחב"דפדיה למעט בציטוטים (בפרט ארוכים) ולהשתדל לכתוב את הדברים בשפה חופשית, או ללקט כמה מקורות ביחד, ולציין את המקור בהערות. אלא אם כן מדובר בציטוט חשוב מאוד להבנת הערך, וגם אז לא ארוך ולא כמה ציטוטים בזה אחר זה. בהתאם לכך, תימצתתי את הדברים בערך הנ"ל. כמובן שהשתדלתי שהתוכן החשוב יישמר. לתשומת ליבך, ושוב ישר כח. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:59, כ"ט בניסן ה'תש"ף

==זה בסדר==
לפי טביעות ידיו של לוי ישראל הוא לא חדש בחבדפדיה ומחזיק במגוון שמות רחב במיוחד כשהשם לוי הוא מאפיינו העיקרי...--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 22:08, כ"ט בניסן, ה'תש"ף 22:08, 23 באפריל 2020 (IST)

==אזהרה==
לוי ישראל היקר, אנא להתנהל בהתאם להחלטות המערכת. כפי שזכור לך הוחלט באתר בדיון של כמה משתמשים וותיקים שלא ראוי להכניס באתר רציני קישורים לאתר אותו מפעיל בחור ישיבה ומביע בו את עמדותיו האישיות וכו'. אנא לא להכניס אותם שוב ושוב באופן שרירותיו כמו שעשית ז"ע. ראה הוזהרת.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 12:51, ל' בניסן, ה'תש"ף 12:51, 24 באפריל 2020 (IST)
לא שמעתי על דיון כזה עד כה. נא לעשות קישור לדיון.
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:20, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:20, 24 באפריל 2020 (IST)
ראה בשיחת המשתמש שלי. ובמקום אחר כתב לך חלוקת קונטרסים שהוא קיבל זאת וזו החלטת המערכת. כשאני אומר כתב לך אני לא מתכוון בהכרח לשם בו אתה משתמש כעת כפשוט.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:27, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:27, 24 באפריל 2020 (IST)
אין לי מושג מה זה מקום אחר בדיוק. משם לא משמע כך כלל.
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:29, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:29, 24 באפריל 2020 (IST)
רגע, אולי אתה בעצמך בעל הבחור בעל האתר? אולי זה מסביר את אי ההבנה של דברים כה פשוטים--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:31, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:31, 24 באפריל 2020 (IST)
לפי ידיעתי, אין זה לפי כללי האתר לנסות לחשוף את שם המשתמש. נראה שלך אינטרס נגד אותו אתר (שהחלטת שהוא של בחור מסויים והוא אני כמובן..) או אותו "בחור" שלהבנתך מפעיל את האתר. לכן את הקובע כאן סדרים שרירותיים, שלא נקבעו בשום מקום. הכר את מקומך ואת כמות המשכל שקיבלת. אם מחיקות כאלו יחזרו, ללא החלטה או הצבעה של משתמשים ותיקים, אפנה לשיע.
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:37, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:37, 24 באפריל 2020 (IST)
שוב, היה בעבר דיון בנושא והתקבלה החלטה שאף נכתבה ע"י חלוקת קונטרסים לאחר שביצעת שוב הכנסה שרירותית. זה שאתה מחזיק כה הרבה משתמשים (כשהעיסוק האובססיבי באותם ערכים מוכיח שזהות מפעילם אחת היא..) לא אומר שאתה יכול להיתמם ולהתעלם מהחלטה שנאמרה לך. תפנה למי שאתה רוצה--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:45, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:45, 24 באפריל 2020 (IST)
הוא אשר שאלתי קודם. היכן ההחלטה הזאת. בדף המשתמש שלך אין כזו החלטה.
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:47, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:47, 24 באפריל 2020 (IST)
שם מובעת דעת שניים מול אחד שבתחילה מפקפק (כשאף הוא מודה שהאתר מוזר) ולענ"ד שניים מתוך שלושה הם רוב. עכ"פ אמרתי שבהזדמנות אחרת הבהיר לך זאת רק שכרגע איני מוצא היכן. כתבתי לו ע"כ ואני מצפה לתגובתו. אם לא אתה מפעיל האתר הרי שאני ממש מתקשה להבין כיצד לא תסכים שאתר אותו מפעיל בחור ישיבה (כך לפחות נאמר לי מפי יודעי דבר) לא ראוי לזכות לקישורים בחבדפדיה. זאת עוד לפני הדעות המוזרות (בחלקם) הכתובות בו.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:52, ל' בניסן, ה'תש"ף 13:52, 24 באפריל 2020 (IST)
זה לא נקרא החלטה. אני עצמי מאוד מתעניין למשל שנושא של תפילה ולאחרונה פורסם באחד הווצאפים קישור לשם וממש נהניתי. פשוט ריכוז של המון מקורות על התפילה שהרבה מהם לא נתקלתי מעודי. חשבתי שמתאים מאוד לערך הדל שקיים בינתיים כאן (ובעז"ה מישהו יקח על עצמו לערוך ולשכלל את הערך).
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:00, ל' בניסן, ה'תש"ף 14:00, 24 באפריל 2020 (IST)
מההסברים שלך בדף השיחה שלך, נראה שאתה בחור ישיבה בצפת משועמם שהחליט לנצל את זמנו ויכולותיו בחב"דפדיה למלחמות אישיות שלכם בצפת (זאת לפי התיאוריות שלך על האתר). דע לך שזה ממש לא המקום לזה.
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:03, ל' בניסן, ה'תש"ף 14:03, 24 באפריל 2020 (IST)

שיחת משתמש:לוי ישראל

2020-04-24T13:00:38Z

לוי ישראל: /* אזהרה */

שיחת משתמש:לוי ישראל

2020-04-24T12:47:34Z

לוי ישראל: /* אזהרה */

שיחת משתמש:לוי ישראל

2020-04-24T12:37:08Z

לוי ישראל: /* אזהרה */

שיחת משתמש:לוי ישראל

2020-04-24T12:29:18Z

לוי ישראל: /* אזהרה */

שיחת משתמש:לוי ישראל

2020-04-24T12:20:36Z

לוי ישראל: /* אזהרה */

עבודת התפילה

2020-04-24T11:09:22Z

לוי ישראל:

[[קובץ:1 (דרייזין).jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסיד מתפלל]]
'''עבודת התפילה''' היא מושג [[חב"ד|חב"די]] עתיק יומין, המתייחס להנהגה החסידית המיוחדת ב[[תפילה]]. ב[[חסידות הכללית|עולם החסידי בכלל]] וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, הכניסו משמעות מיוחדת ועמוקה ל[[עבודת ה']], ובמרכזה - עבודת ה[[תפילה]]. ישנן שיטות שונות בעולם החסידי הכללי לעבודת התפילה, ו"נהרא נהרא ופשטיה"{{הערה|[[מסכת חולין]] דף י"ח עמוד ב'.}}.

מטרתה העיקרית של עבודת התפילה היא לברר ולתקן את המידות, על ידי כך שמבארים בדברי הסבר ומתוך רגש את התענוג שבקיום רצון הבורא{{הערה|'ענין ירידת הנשמה היא בשביל העבודה האלוקית, לברר ולזכך את המידות טבעיים, אשר לכל זה יכול כל אחד ואחד לבוא רק על ידי העבודה בתפילה'. הקדמה לקונטרס התפילה}}. בחסידות מוסבר שעבודת התפילה היא עיקר עבודת האדם בעולם הזה{{הערה|'עיקר העבודה והיגיעה היא עבודת התפילה. שלכן נקראת בשם 'עבודה' סתם, כי עניין העבודה הוא שינוי הטבע והרגילות וזה נעשה בעיקר על ידי עבודת התפילה'. ספר המאמרים מלוקט, חלק ד' עמוד שיד.}}.

בעקבות כך, עבודת התפילה נהפכה ליסוד תורת החסידות ובמילא להתבטאויות חריפות מצד רבותינו נשיאנו לאלו שאינם מתפללים באריכות{{הערה|לדוגמא בספר השיחות ת"ש, עמוד 165: 'מי שעוסק ב'השכלה' של חסידות בלבד ואינו עוסק ב'עבודת התפילה' [לפי ערך ואופן ידיעתו בהשכלה של חסידות] – הנו עשיר הפורט את עשירותו למטבעות מזוייפים'. וכן באגרות קודש הרבי הריי"צ, חלק י' עמוד ש"צ: 'אבא [הרש"ב] הוציא במיוחד 2 קונטרסים, שבהם הוא מודיע ברורות, שאלו שלומדים חסידות ואינם עוסקים בעבודת התפילה באריכות ובמידות טובות – הלימוד שלהם מבוזבז.. והוא מזהיר שאין לשמוע [חסידות] מאחד כזה.. הוא מחלל את כבוד רבותינו נשיאנו ואת כבוד החסידות'. ועוד.}}. לכן גם עיקר התנגדות היצר הרע בימינו אלו הוא דווקא על עבודת התפילה {{הערה|'מה שכותב שרואה הננו שאינו שייך כלל לעבודה שבלב.. הנה פשיטא שמופרכת הנחה זו, כי כל אחד ואחד מבני ישראל שייך לזה. מאחר שתורתנו הקדושה תובעת את זה מכל אחד ואחד ו'אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו'. אלא שגם על זה חל פסק רבותינו זכרונם לברכה, 'לא יגעת ומצאת אל תאמין'. ואדרבה, על זה חל יותר מלימוד התורה.. וכמובן ממה שכתב בקונטרס 'עץ החיים' אשר בימינו אלה, עיקר התנגדות ה'לעומת זה' הוא על עניין התפילה ויותר מאשר על עניין התורה וכמבואר שם'. [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חלק ט' עמוד קע"ה.}}.

ב[[חב"ד]] ההדגשה היא על ההכנה לתפילה, כמו-כן על ה[[התבוננות]] בשעת התפילה עצמה. ההכנה לתפילה כוללת [[טבילה במקווה]] טהרה, נתינת [[צדקה]] ולימוד החסידות.

[[הרבי]] הורה בהזדמנות מסויימת{{הערה|בשיחת שבת [[פרשת אחרי]] [[תשמ"ט]]: "מנהג טוב של חסידים (בדורות שלפני זה, וגם בדורנו) - ללמוד פרק [[תניא]] בכל יום (קודם תפלת הבוקר). וכדאי לפרסם ולחזק מנהג זה - שבקיומו, מקיימים [[מצוות עשה]] מהתורה, לימוד [[תורה שבעל פה]], ולפלא שמנהג זה אינו מפורסם, אף שגם בדורנו היו חסידים שנהגו כן, כפי שראיתי בעצמי אצל חסידים בדורנו".}} ללמוד פרק מספר ה[[תניא]] כל בוקר, קודם [[תפילת שחרית]].

לימוד החסידות קודם התפילה כולל לימוד [[מאמר|מאמרי]] [[חסידות חב"ד]], ו[[התבוננות]] לאחר הלימוד בחומר הנלמד, בקשר עם התפילה שבאה לאחר-מכן.

הלימוד לא צריך להישאר כמשהו תיאורטי ושכלי בלבד, אלא עליו לחדור פנימה. על האדם להסיק מהנלמד פעולה ל[[מעשה]], שתגרום לו להשתנות לטובה ולפעול בעצמו התקרבות לבוראו.

בשעת התפילה עצמה, מתבוננים בפירוש מילות התפילה, על-פי [[פנימיות התורה]] שהיא תורת החסידות.

נוהגים לנגן [[ניגון]] חסידי במשך התפילה בכדי להיטיב את ה[[התבוננות]] במילים, ובכדי לפעול הזזה בלב המתפלל{{הערה|'נגינה בכלל ובתפילה בפרט, היא מדרכי החסידים.. חב"דניק מנגן בתפילה'. ספר השיחות תש"ב עמוד 134.}}. מנהג החסידים לבכות בזמן התפילה וכל המרבה לבכות בתפילה, הוא בעל מדריגה גבוהה יותר. אך יש צורך באמירת תהילים קודם התפילה, בכדי שהדמעות יהיו אמיתיות{{הערה|'הדעה אשר כל היגיעה בעבודה שבלב היא לבכות, שהדמעות ישפכו ויזרמו, הרי זה חידושה של עבודת החסידות לבכות בתפילה, וכל המרבה לבכות הוא בעל מדריגה גבוהה ולכן צריכים להרבות בזה. וכדי שאכן יבכו בתפילה בהתמרמרות ענוגה, זקוקים להכנה אמיתי. וההכנה האמיתית היא לומר תהילים לפני התפילהף פעם או פעמיים, ואז להתפלל בבכיות'. ליקוטי דיבורים חלק ג' (מתורגם) עמוד 699.}}.

בחב"ד עבודת התפילה הוגדה דווקא באריכות הזמן{{הערה|'צריכה להיות האריכות בזמן דווקא. ישנם כאלו הסבורים שביכולתם לפעול זאת במיעוט זמן – 'טוב מעט בכוונה'.. אבל למעשה אינו כן. כי אם חסר בזמן, חסר גם בכוונה. אלא צריכים התבוננות הדורשת אריכות בזמן דווקא. והראיה, שאדמו"ר הזקן כותב באגרת הקודש שיאריכו בתפילה 'ערך שעה ומחצה לפחות' ואם היו יכולים לפעול זאת במיעוט זמן, אזי אדמו"ר הזקן לא היה דורש ועוד בתוקף כל כך שיהיה אריכות בזמן דווקא'. [[ליקוטי שיחות]] חלק ה' עמוד 289.}}, וכך חסידים רבים נוהגים להתפלל שעות ארוכות בכדי להצליח ולהתפלל כראוי, עד כמה שניתן.

בחסידות מודגש, שהדרישה להתפלל באריכות היא מכל אחד ואחד ולא רק לאנשי מעלה{{הערה|'להתפלל תפילה חסידית יכולים כולם, לא רק רבים אלא כולם'. ספר השיחות תש"ב עמוד 133.}} {{הערת שוליים|'יש טוענים אשר מצד מעמדם ומצבם אינם שייכים לעבודת התפילה.. הרי סיפור זה הוא מופת חותך, אשר גם הפשוטים בידיעה והשגה, הנה כאשר יתבוננו אשר בכל נברא ונברא (ש'בדבר השם שמים נעשו') ישנו ה'אחד', הנה בהתבוננות זו עצמה יכולים להתפלל ארבעים שנה רצופות'. ליקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 224.}} {{הערה|'תפילה באריכות זה נוגע לכל אחד ואם רוצה שיתווכח עם אדמו"ר הזקן'. מאמר דיבור המתחיל 'מים רבים' תשכ"ה.}}.

בימי החול, תופעה זו מצויה פחות, מפאת קוצר הזמן, אך ביום ה[[שבת קודש]] בה חסידים פנויים יותר לעבוד את בוראם, תופעה זו רחבה הרבה יותר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] ל[[תמים]] ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חלק כ' עמוד נ"ב): "אופן התפלה במצבו, בימי ה[[שבת קודש]] והיום טוב יכול להאריך (בתחילה קצת), ובימות החול לעת עתה בפירוש המלות לבד, כיון שהרי קשור הוא בסדרי ה[[ישיבה]], וגם להעיר ככתבו במכתבו, מ[[קונטרס התפילה]] בזה".}}

== לקריאה נוספת ==
*[[ועד חיילי בית דוד (770)]], [http://www.chabad.info/images/notimage/45076_he_1.pdf עבודת התפילה] - קובץ על מהותה וענינה של התפילה{{PDF}}
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/09/14-09-2016-12-43-55-DOC-20160908-WA0056.pdf עבודת התפילה]''' קובץ בסדרת 'לעבדך באמת' בהוצאת מערכת '[[יפוצו (ארגון)|לכשיפוצו]]'{{PDF}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3366909 למה כדאי להאריך בתפילה?]''' {{בית חבד}} אתר בית חב"ד
*הרב ישעיהו גולדברג, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf עבודת התפילה בדור השביעי]''' [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז
*'''[https://77012.blogspot.com/2020/04/blog-post.html מאות ציטוטים ומקורות במשנת חב"ד על 'עבודת התפילה']'''.

==ראה גם==
* [[עובד]].
* [[תפילה]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:נפש]]
[[קטגוריה:חסידות]]

שיחת משתמש:שיע.ק

2020-04-23T20:53:14Z

לוי ישראל: /* הרשאה */

שיחה:ירון יחזקאל נאמן

2020-04-23T20:05:28Z

לוי ישראל: /* תמונה */ פסקה חדשה

ב"ה

יש להרחיב על פעילותו בקרב שיעור ד', אותם ממשיך ללות גם במסגרת הקהילה. {{אנונימי}}
:נו, קדימה... אנחנו זקוקים לכותבים נוספים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח באייר ה'תשע"ד 15:18, 28 במאי 2014 (UTC)

== תמונה ==

יש תמונה עדכנית של הרב נאמן ומכובדת יותר בקישור המצורף: [https://77012.blogspot.com/2019/08/80.html התוועדויות].
מי שיכול להוסיף תבוא עליו הברכה.
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 21:05, כ"ט בניסן, ה'תש"ף 21:05, 23 באפריל 2020 (IST)

שיחה:שמואל גרונם אסתרמן

2020-04-23T20:03:37Z

לוי ישראל: /* מה חסר בערך? */

אחרי [[שלמה חיים קסלמן]] בל"ג בעמר [[תשס"ט]] הגיע תור זה, [[ה'פרצת|השתא]], יש עוד הרבה מה להוסיף פה (ושם), אלא שאין עיתותי בידי ולא חפצתי 'לתקוע' ת'ערך. '''[[משיח]] נאו!''' '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]''' - '''היום כ' באייר ה'תש"ע מקבלים פני מלכינו!'''

== דרוש מקור ==

מה המקור לכך שהוא שימש כחבר בוועדה הנסתרת של הישיבה?{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/95.86.99.91|95.86.99.91]] 17:32, 24 במרץ 2016 (UTC)

== טעות בציון מראה מקום - דרוש מקור ==

הסתכלתי ברשימות דברים באשר לפטירתו ולא מצאתי מאומה אודות רש"ג. ולפלא הכי גדול שלא חשו לבם לכך?{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.199.16.171|212.199.16.171]] 15:59, 10 באפריל 2016 (UTC)
:אכן הבטתי שם, והצדק עימך, מדובר שם אודות פטירת ר' שמואל גוראריה, ואולי מכאן נובעת הטעות, כיוון ששמו בר"ת ג"כ רש"ג, אך עדיין אין זהו המקור, כיוון שאין בנמצא שם את ביטוי הנ"ל וכו'.

== דחוף!! ==

אבקש מכל אחד ואחד מהנוכחיים לעבור ולמצוא מקורות לדרוש. ברכת הצלחה בהקהל.{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.199.16.171|212.199.16.171]] 15:18, 11 באפריל 2016 (UTC)

== מבקש להבין ==

אין התייחסות לפרטים רבים אודותיו (וממילא אינו מציג את היחס המתאים לדמותו).
הערך לא מסתמך על מקורות אמינים (כמפורט בתגובות שבשיחה).
רמת הכתיבה מובאת לא כערך אלא כסיפורים (ועוד לא דיברתי על תיאורים מפוקפקים שהעלה הרושם בעצמו כגון "אמנם, עקב הרעב הקשה ששרר ברוסיה אז החל לחוש ברע, ובאמצע שנת תרפ"א התמוטט לפתע, ונפטר". אף שנכונים כאן הפרטים (שנפטר בתרפ"א בשנות הרעב (ואיני יודע אם בעקבותיו או לא)), אך כל התיאור מוזר ומטיל רושם מוטעה.{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.199.16.171|212.199.16.171]] 14:07, 1 במאי 2016 (UTC)

== משוב ==

למה לא מטפלים בערך הזה?{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.199.16.171|212.199.16.171]] 09:33, 3 במאי 2016 (UTC)
:כי אתה אחד מה'מטפלים'. חב"דפדיה נכתבת על ידי מתנדבים ואתה יותר ממוזמן להצטרף ולהתחיל מטיפול בערך זה. --[[מיוחד:תרומות/109.64.14.31|109.64.14.31]] 20:55, 3 במאי 2016 (UTC)
::אני לא יודע מה המקורות לפרטים שהובאו לעיל, מי כן יודע?--[[מיוחד:תרומות/212.199.16.171|212.199.16.171]] 13:00, 4 במאי 2016 (UTC)

==המשפיע הראשון בליובאוויטש?!==
כשנפתחה ה[[ישיבה]] בליובאוויטש, ר' [[חנוך הענדל קוגל]], התמנה ל[[משפיע]] ב[[ישיבה]], ור' גרונם נסע עם קבוצת בחורים (נראה לי הצעירים יותר) ל[[ז'עמבין]], שם נפתחה ישיבת [[תומכי תמימים]] והיה ה[[משפיע]] שם, רק לאחר מכן נסע בחזרה לליובוויטש והיה המשפיע שם.--[[מיוחד:תרומות/95.86.94.10|95.86.94.10]] 09:22, 22 ביוני 2016 (UTC)

== מה חסר בערך? ==

אשמח להבין זאת, הוא בסדר גמור [[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] - [[שיחת משתמש:חב"דניק|שיחה]], 12:47, כ"ח בניסן, ה'תש"ף 12:47, 22 באפריל 2020 (IST)

לפי המתואר בקובץ זה [tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=28012&width=0&scroll=0&udid=0 המשפיע ר' שילם] וכן לפי תיאורי המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]], נראה שר' שמואל גרונם היה דמות פחות מרכזית ומשפיעה מר' שילם ובטח לא הדמות המרכזית. מי שיודע פרטים, נא לעדכן.

--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 15:03, כ"ח בניסן, ה'תש"ף 15:03, 22 באפריל 2020 (IST)

:בליובאוויטש היו כמה משפיעים, ר' שילם היה '''משגיח''', כשכותבים על רש"ג מדגישים אותו, כשכותבים על ר"ש מדגישים אותו, בכל מקרה לא היה להם את אותו תפקיד, ולכן יכול להיות שר' שילם תפס יותר.
כנלענ"ד... [[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] - [[שיחת משתמש:חב"דניק|שיחה]], 16:37, כ"ח בניסן, ה'תש"ף 16:37, 22 באפריל 2020 (IST)

נכון. ולפי הבנתי בזמן שרש"ג היה המשפיע, את עיקר ההשפעה וההדרכה קיבלו מר' שילם והוא היה הדמות המרכזית יותר בישיבה. נוסף לכך שהמשך היה גם המשפיע.
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 21:03, כ"ט בניסן, ה'תש"ף 21:03, 23 באפריל 2020 (IST)

שיחה:עבודת התפילה

2020-04-23T19:59:09Z

לוי ישראל: /* בקשת מקור והרחבה */