חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2022-11-21T16:28:12Z

לוי יצחק נדה:

[[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבנית חנה]]
'''הרבנית חנה שניאורסון זצ"ל{{הערה|כך כותב הרבי לגבי אמו, אגרות קודש חלק כ"ח עמוד קה.}}''' ([[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] - [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]]), היא רעייתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] שהיה רבה של יקטרינוסלב, ואימו של [[הרבי]].

לאורך עשרות שנות רבנותו ופעילותו הציבורית של בעלה, עמדה לצידו וגם בעת שנאסר והוגלה על ידי השלטון [[הקומוניסטי]] נסעה אחריו למקום גלותו. לאחר [[הסתלקות]]ו עברה את הגבול והגיעה לגור ב[[ארצות הברית]] ליד הרבי.

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרבנית חנה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית חנה בצעירותה]]
הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום [[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] במושבה רומנובקה שב[[אוקראינה]], לאביה ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה לימים רבה של [[ניקולייב]] ולאמה [[רחל ינובסקי|הרבנית רחל]].

סב אביה הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] היה רב העיר ניקולייב, סבה הרב ישראל לייב ינובסקי החליפו ברבנות העיר לאחר פטירתו, ולאחריו בנו, אביה.

הוריה העניקו לה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה העיר ניקולייב משכן לקהילה תוססת של [[חסידי חב"ד]], כאשר היה מתקבל [[מאמר חסידות]] מ[[ליובאוויטש]], הייתה הרבנית חנה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים.

הרבנית חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו ירשה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה [[ניגוני חב"ד|ניגונים חב"דיים]] של [[דביקות]] הנפש.

===נישואין===
בגיל עשרים נישאה הרבנית חנה לרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. את השידוך הציע [[אדמו"ר הרש"ב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלח שליח מיוחד ל[[אדמו"ר הרש"ב]] בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י"א בסיוון]] [[תר"ס]] (8 ביוני 1900).

לאחר החתונה שיגר [[אדמו"ר הרש"ב]] מכתב ברכה לאבי החתן רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.

לזוג נולדו שלושה בנים: [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], דובער וישראל אריה לייב.

===עסקנות ציבורית===
[[קובץ:כרטיס בקשה חנה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], יעד ההגירה הוא [[צרפת]] (משם המשיכה ל[[ארצות הברית]])]]
בני הזוג התגוררו בניקולייב עד שנת תרס"ז (1907), אז קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר [[יקטרינוסלב]] (כיום דנייפרופטרובסק), שהייתה העיר הראשית בנוגע לענייני היהדות באוקראינה (שהייתה באותם ימים מחוז ב[[ברית המועצות]]){{הערה|תורת מנחם התועדויות תש"נ ח"א, עמ' 62.}}.

רבי לוי יצחק קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר וכיהן בה כרב במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים.

בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הייתה מהעומדים בראש ה"וועדים" שהוקמו על מנת למצוא עזרה בכל המצטרך לכל פליטי המלחמה שהגיעו ל[[דנייפרופטרובסק]], ובהם [[שוחט]]ים, [[רב]]נים, [[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]], ועוד{{הערה|1=ע"פ עדות בנה [[הרבי]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&st=&pgnum=146 התוועדויות תשמ"ה ח"א ע' 139 ואילך]}}.

הרבנית הייתה שותפה עם בעלה בגיוס כספים כדי לפדות אסורים והירבו לתווך ביניהם ובין השלטונות למרות שהדבר היה כרוך לעיתים בסיכון אישי.

הרבי, הזכיר בהזדמנויות שונות כיצד מסירות נפשם של הוריו למען הכלל השפיעו עליו בנושא ההנהגה והדאגה לכלל ישראל.

בשנת [[תרפ"ט]], נערכה חתונת בנם הבכור, [[הרבי]] ב[[וורשה]] שב[[פולין]]. על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות. ביום החתונה ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות.

בשנת [[תרצ"ט]] (1939) נאסר בעלה על ידי השלטונות בשל מלחמתו של רבי לוי יצחק על שמירת המצוות ופעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות.

לאחר יותר משנת מאסר נשפט ונשלח לגלות בכפר צ'אילי שב[[קזחסטן]] הסובייטית. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו{{הערה|1=אודות פעולות הרבנית בגלות למען בעלה, ניתן לראות בדברי הרבי [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15820&st=&pgnum=82&hilite= בדברים שנשא ביום השנה ה-25 ל[[הסתלקות]]ה] (סוף העמוד ואילך).}}.

על אף התנאים הקשים, כאשר במקום גלותם לא ניתן היה להשיג כלי כתיבה, הצליחה במסירות רבה לספק את הנדרש על מנת שרבי לוי יצחק יוכל להעלות את תורתו על הכתב, באמצעות הפקת דיו מעשבים. מאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה, ולבסוף הצליחה להבריח את כתבים הללו אל מחוץ לברית המועצות, שלאחר מכן הודפסו בסדרת ספרים בשם [[ליקוטי לוי יצחק]].

לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] (אלמטי) אך עקב קשיי המאסר והגלות, חלה שם במחלה קשה וסופנית, ממנה נפטר ב[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] (9 באוגוסט 1944) ושם נטמן.

===בארצות הברית===
[[קובץ:הרבנית מגיעה.jpg|שאמל|ממוזער|250px|תעודה המעידה על בואה של [[הרבנית חנה]] עם בנה [[הרבי]] לארצות הברית]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|ביקור הרבי בפריז]]}}
בחורף [[תש"ו]] (1946) יצאה הרבנית מ[[אלמא אטא]], בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע ל[[מוסקבה]]. הרבנית שהתה בביתו של ר' [[דובער ריקמן]], בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מ[[רוסיה]] באופן רשמי בטענה כי יש לה בן ב[[ארצות הברית]] ולא הסכימה להבריח את הגבול ב'[[עשאלונים]]' באמצעות דרכון פולני מזוייף.

לבסוף החליטה להבריח את הגבול ל[[פולין]], שם נדדה מעיר לעיר, מי שזכה ללוותה היו הנערות הדסה (פרמן) ויוכבד (זלמנוב) לבית גורליק, את משפחתם ואביהם הכירה עוד מאלמא אטא, והסיכמה לצאת למסע עם בנות אלו.

ממחנה הפליטים שוב הגיעה במיוחד הנערה יוכבד זלמנוב ללוות הרבנית עד צרפת בכדי להפגש עם בנה, כשבדרך היו קשיים והצליחו לשרוד גם את מטח היריות. בסיום המסע הרבנית הודתה לה על כך שהגנה עליה בגופה, ואמרה לה שהצילה את חייה.

בצרפת, הגיעה הרבנית ל[[פריז]], שם פגש אותה בנה, [[הרבי]].

על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הם הפליגו יחד באוניה (ולא טסו במטוס) והגיעו לחופי [[ארצות הברית]] ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"ז]] (1947). הרבנית חיה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-[[770]] (ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], בבית מספר 1418 המחובר כיום עם [[1414 פרזידנט|פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]).

3 שנים לאחר שהגיעה ל[[ניו יורק]] הסתלק [[הרבי הריי"צ]] ובנה הבכור, [[הרבי]], מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל.
[[קובץ:Pobrane (1).jpg|ממוזער]]
הרבנית הייתה מעורה בחיי החסידים בקראון הייטס. רבים מבין החסידים היו פוקדים את ביתה, משוחחים עמה ומעלים זכרונות על בעלה, [[רבי לוי יצחק]]. היא מצידה פקדה בקביעות את התפילות וההתוועדויות ב-[[770]] ואת שמחות החסידים. כמו כן, שימשה כחברת נשיאות [[נשי ובנות חב"ד בארצות הברית]].

==הסתלקותה==
[[קובץ:הרבי בהלויה הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מזיל דמעה ב[[הלוויה|הלווית]] אמו]]
[[קובץ:ציון הרבנית חנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרבנית חנה]]
הרבנית נפטרה בעלות המנחה ביום ה[[שבת]] ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ"ה]] (12 בספטמבר 1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה ל[[האוהל|אוהל]] [[הרבי הריי"צ]] ברובע קווינס שב[[ניו יורק]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php? יומן הסתלקותה של הרבנית חנה] {{שטורעם}}.}}.

ביום הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב-770.

לאחר פטירתה החל הרבי לבאר בהתוועדויות השבת פירושי [[רש"י]] על התורה. כמו כן הדפיס הרבי חוברת עם [[אגרת התשובה]] עם הקדשה לזכרה.

בכל שנה מתוועד הרבי ב[[יום השנה]] לפטירתה, ומעורר על שלושת המצוות הקשורות לנשי ובנות ישראל הקשורים בשמה: [[הפרשת חלה|חלה]], [[נדה]], ו[[נש"ק|הדלקת הנר]].

===הנצחה===
בנות רבות נושאות את השם חנה ונוסדו מוסדות רבים לזכרה.

בין אלו ניתן למנות את 'קרן חנה' המסייעת במימון לנערות החפצות בלימוד בסמינרים יהודיים, רשת בתי הספר העל-יסודיים "בית חנה" לבנות{{הערה|נוסדו על ידי [[הרבי]] בשנת תשכ"ו (1966)}}, שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקריית מלאכי, נוסדה גם היא לזכותה{{הערה|נוסדה על ידי הרבי בשנת תשכ"ט (1969)}}, '[[מכון חנה]]' לבנות בעלות תשובה{{הערה|נוסד בשנת תשל"ב (1972)}}.

בשנת תשע"ב (2012) בועידה השנתית לעניני דת הנערכת בקזחסטן, העניק הראשון לציון הרב [[שלמה עמאר]], במעמד הנוכחים, לנשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב את יומן הרבנית מתורגם לרוסית בשם הקהילה היהודית בקזחסטן ובשם הרבניים הראשיים לישראל, זאת לאחר שהזכיר אותה בנאומו במעמד אנשי הדתות{{הערה|{{קישור חבד און ליין|70401|הראשון לציון העניק לנשיא קאזחסטן את זכרונות הרבנית חנה ● וידאו||כ' אב תשע"ב}}}}.

==זכרונות הרבנית==
בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ברוסיה הסובייטית. תולדות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי [[ניסן גורדון]] שידפיסם ב[[די אידישע היים]], ואכן הודפסו שם בסדרת כתבות ב[[תשכ"ד]], בתוספת פרטים מראיונות שערך [[ניסן גורדון]] עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי"צ (על פי הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).

כ-15 שנה לאחר-מכן הרב [[אליהו אלתר פרידמאן]] מצפת ערך את הספר "[[אם בישראל]]" ותרגם זכרונות אלו ללשון הקודש, וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי"צ הודפסו בספר.
בשנת [[תשנ"ג]] כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות האמור, ותקתקו את הכל והודפס כסדרו ב"[[צדי"ק למלך]]" חוברת ד, ושם תוקתק על פי הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות){{הערה|בהוצאה זו חלו טעויות רבות}}.

בשנת [[תשע"ב]] הגיע לידי מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]] המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכן, הכוללת זכרונות מילדותו של הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות{{הערה|הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללשון הקודש, אנגלית, צרפתית ורוסית, והודפסו בחוברות שבועיות בשם "רשימת זכרונות". לקראת שבת פרשת תזריע-מצורע תשע"ב יצאה חוברת כז המסיימת את המחברת הראשונה של הזכרונות, ולכבוד שבת פרשת אחרי קדושים יצאה לאור חוברת כח שבה החלו להתפרסם הזכרונות מתוך המחברת השניה שלא נדפסה מעולם, אם-כי פרטים רבים ממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב"די אידישע היים" בשנת תשכ"ד.}}.

המחברות הועברו ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].

נשים שהכירוה באופן אישי מספרות שהייתה אישיות נדירה. סבלה שנים רבות ולמרות זאת אצרה את כאבה ושידרה שמחת חיים.

==משפחתה==
* '''בעלה''': הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].
*'''בניה''': [[הרבי זי"ע]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].
* '''נכדתה''': גב' [[דליה רוטמן]].
* אחי בעלה, [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל שניאורסון]], היה נשוי לאחותה של הרבנית חנה.
* אחי בעלה [[שלום שלמה שניאורסון]] הוא אביה של [[המשוררת זלדה|זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]].

==לקריאה נוספת==
* אליהו הכהן פרידמן, '''אם בישראל''' הוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ג]].
* '''תולדות לוי יצחק''', כרך ג', בהוצאת [[קה"ת]].
* '''אם המלכות''' בהוצאת הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], תשס"א.
* מנחם הרמן, הרבנית חנה: ציוני-דרך וסיפורים על הרבנית הצדקנית חנה, אמו של הרבי, תשע"ד (2014)
*שניאור זלמן ברגר, '''אם המלכות במחנה הפליטים''', שבועון בית משיח גליון 1198 כ"ז טבת תש"פ עמוד 39
*'''שלום אמי מורתי''', 'כתבי יד קודש מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד גליון 1842 עמוד 14
*'''ביקורי בני שליט"א''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1877 עמוד 19

==קישורים חיצוניים==
* [http://lahak.org/RebbetzinHE.aspx '''זכרונות הרבנית חנה'''] באתר [[ועד הנחות בלה"ק]]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64244 ספר התהלים של רלוי"צ והרבנית חנה] - {{אינפו}}.
* [http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/318990/jewish/Funeral-of-Rebbetzin-Chana.htm סרטון הלווית הרבנית]{{וידאו}} באתר [[jem]].
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28440 ל"ג בעומר בפריז] - {{אינפו}}.
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47729 זכרונות הגב' זלמנוב אודות הרבנית חנה] - {{אינפו}}.
* [http://www.shturem.net/images/news/45158_news_15092010_7304.pdf קובץ '''אם המלכות'''], [[ועד תלמידי התמימים]], [[תשע"א]]. {{PDF}}
* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/77907_he_1.pdf אמנו המלכה]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] [[חודש תשרי]] [[תשע"ג]]
* '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84219_he_1.pdf אם המלך- 50 שנה להסתלקות הרבנית]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] [[חודש תשרי]] [[תשע"ה]]
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Junik%20-%20BM%20-%20Tishrei%2013%2C%205764.pdf הסתלקות הרבנית חנה]''' רשימה אודות הסתלקותה בתוך תשורה משמחת משפחת יוניק
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/13-01-2021-17-23-34-תשורה-ליברוב-ברוין.pdf לקט התייחסויות מהרבי לכ"ח טבת, יום הולדת אמו הרבנית]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות ליברוב-ברוין, טבת תשפ"א {{PDF}}{{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/133657 הראיון הנדיר של הרבנית חנה, שנתיים קודם פטירתה • מיוחד]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/141188 לרגל ו' תשרי: גלריית תמונות מרגשות של הרבנית חנה]''' {{COL}}

{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, חנה}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי|חנה]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"מ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ה]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א

2022-11-21T16:26:23Z

לוי יצחק נדה:

[[קטגוריה:אדמו"ר זי"ע]]
[[קטגוריה:בית רבי]]
[[קטגוריה:משפחות|*9]]

שמעון וייצהנדלר

2022-11-21T16:18:46Z

לוי יצחק נדה:

[[קובץ:שימען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמעון וייצהנדלר ב[[כינוס תורה]] ב-[[770]]]]
הרב '''שמעון וייצהנדלר''' הינו ראש ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]], מראשי ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]], מרצה ועורך ספרים. שימש בעבר כספרן בספריית [[היכל מנחם בני ברק]] ובספריית [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הוא נחשב אדם שמעודד טרור ואלימות קשה כלפי חב"דניקים ב-770.

==תולדות חיים==
נולד בז' תשרי ה'תשל"ג למשפחה חסידי [[אמשינוב]], למד בישיבה קטנה של החסידות, לאחמ"כ עבר ללמוד בישיבה גדולה הליטאית "חברון־גאולה".

באותה זמן התקרב ל[[חסידות חב"ד]]. והיה מגיע הרבה להתוועדויות הנערכות ב"[[שיכון חב"ד בירושלים]]". כמו כן ערך בתקופה זו את גליון '[[תקציר בית חיינו]]' - תקציר מותאם לקהל החרדי מ[[גליון בית חיינו]].

לאחר נישואיו עם בתו של ר' משה הורביץ מנחלת הר חב"ד, התיישב ב[[רמת גן]], והתמנה כספרן בספריית [[היכל מנחם בני ברק]].

בתקופת עבודתו בספריה, קירב אישים רבים לתורתו של הרבי, והחל לעסוק בליקוט ועריכת ספרים.

עם הקמתו של מכון [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש]], התמנה כעורך ראשי. ובמקביל סיים את עבודתו בספריית [[היכל מנחם]].

במשך תקופה ארוכה היה עורך מדור קבוע בשם "ממדף ספרי הישיבה" בירחון [[התמים (בית משיח)]].

לאחר הקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]], מונה לעמוד לכהן בה כ[[משפיע]] ולאחר מכן כ[[ראש ישיבה]].

בשנת [[תשע"ג]] הצטרף לצוות [[בית הספר לתורת הגאולה]], ובמסגרתו מסר הרצאות עומק על עניני הגאולה כפי שהם מופיעים במקורות ובספרי היסוד של הספרייה התורנית.

באלול [[תש"פ]] הצטרף להנהלה הרוחנית של הישיבה הקטנה בראשון לציון.

בשיעוריו בגמרא מרבה הוא להפשיט את הסוגיא לחקירות כלליות, על פי יסודות המתבארים מתורת הרבי.

==ספרים בעריכתו==

* ספר המפענח את ה"הגדה של פסח" אותה כתב [[הרבי]].
* היכל מנחם, עורך שותף עם הרב מרדכי [[מרדכי מנשה לאופר]] והרב רייכמן, בהוצאת מכון היכל מנחם.
* '''[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]]''', עורך שותף יחד עם הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשנ"ז]]
* '''[[השביעי (ספר)|השביעי]]''', ספר העוסק במחקר אודות מפעל חייו של הרבי כפי שמודגש בתורתו ובמשנתו, סייע לפרופ' [[יצחק קראוס]] בעריכה.
* '''[[קהל גדול (ספר)|קהל גדול]]''', ליקוט תורתו של הרבי על [[שנת הקהל]], [[תשס"ט]].
* '''[[החמה וברכתה]]''', ליקוט דברי הרבי בנושא [[ברכת החמה]], [[תשס"ט]].
* '''[[הגדה בעברית מדוברת]]''', עורך שותף יחד עם הרב [[אסף חנוך פרומר]], [[תשע"א]].
* '''[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]''', התכתבויות של גדולי ישראל עם הרבי בהוצאת [[מכון באוהלי צדיקים]], סייע לעריכה, [[תשע"ב]].
* '''[[אגרת החינוך]]''', שיטתם של נשיאי חב"ד ובפרט [[הרבי|הרבי מלך המשיח]] בנושא ה[[חינוך]] בזמננו, [[תשע"ד]].
*'''אלבום השליחות''', ספר המלקט את הוראות הרבי וסיפורים על שליחות, [[תשע"ז]].

==משפחתו==
* חתנו, הרב אהרון אברהם קעניג, מנהל גשמי ב[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]].
* חתנו, הרב יוסף יצחק רייניץ
* בנו, הרב יוסף יצחק, ר"מ ב[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]].

==קישורים חיצוניים==
;טורים וראיונות:
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/586.pdf נגד הזרם]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 586 עמוד 38

;הרצאות ונאומים:
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3920 נקודת ההתקשרות - זה המלך שלי]''' {{וידאו}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77353 החידוש בקונטרס בית רבינו]''' {{אודיו}} {{אינפו}} ל' אב [[תשע"ג]] (06.08.2013)
*'''[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/541350/ עכשוויות ביאת הגאולה]''' - נאומו במעמד 'צאתכם לשלום' מחודש תשרי תש"פ {{אינפו}}
*'''ותלמודו בידו - שיעור בענין נצחיותו של מלך המשיח'''. [https://chabad.info/moshiach/612447/ שיעור מס' 1] ו[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/613879/ שיעור מס' 2] {{אינפו}}. ניסן תשפ"א
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/613879/ התוועדות לתלמידי ישיבות גדולות במסגרת 'יום שכולו משיח' כ"ח ניסן תשפ"א]''' {{אינפו}}

{{מיון רגיל:וייצהנדלר, שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים ברמת גן]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]

תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)

2022-11-21T16:14:14Z

לוי יצחק נדה:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה שנפתחה ב-[[תשס"ו]]|אחר=ישיבת אחי תמימים ראשון לציון (תשי"ב - תשס"ה)|ראו=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש, ראשון לציון
|תמונה=ראשלצ ברבאק.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון= ישיבה גדולה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס"ו]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=קריית קאליב ראשון לציון.
|ראש הישיבה=הרב [[שמעון ויצהנדלר|שמעון וייצהנדלר]]
|מנהל גשמי=
|מספר תלמידים=כ-45
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש]], מגזין החייל.
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:התוועדות יט כסלו תשעא ישיבת ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט בכסלו]] [[תשע"א]] בישיבה. נואם: ה[[משפיע]] הרב [[אברהם מייזליש]]]]
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[ראשון לציון]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב יואל רוזן ובראשה עומד הרב שמעון ויצהנדלר והיא מישיבות חב"ד הבודדות שמצהירה לאי לימוד ליב"ה ואינה רשומה במוסדות המדינה.

==היסטוריה==

הישיבה הוקמה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב [[שי הרמתי]], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[שמעון וויצהנדלר]] והרב מנחם קעניג. בעת הקמתה היא נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שעדיין לא בשלו התנאים להשתלב בישיבת [[תומכי תמימים]] ותיקה. בשנת [[תש"ע]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד]]יים המונים כיום את תלמידי הישיבה.

בשנת [[תשע"ב]] נפתחה בישיבה מסגרת של [[מכון סמיכה]], בראשה עומד הרב [[אלחנן רקובר]] מירושלים, אשר מוסר גם שיעורים בענייני הלכה ומנהג מדי שבוע לתלמידי הישיבה.

בשנת [[תשע"ג]] הוכנס [[ספר תורה]], ובשנת [[תשע"ד]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בהיכל הישיבה.

לקראת מעבר הישיבה לשנת הלימודים [[תשפ"א]] ערכה הישיבה קמפיין התרמה.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-45 תלמידים.

כיום נחשבת הישיבה לישיבה הקיצונית וההזויה ביותר בחב"ד בכלל ובתנועה המשיחיסטית בפרט.

==בוגרי הישיבה==
בוגרי הישיבה הם לרוב אנשים אלימים ומשוגעים אשר לרוב נסחבים עם בעיה נפשית מאובחנת.
את בוגרי הישיבה ניתן למצוא ב-770 באמצע מקרה אלימות קשה כלפי בחורים חב"דיים ואנשים מבוגרים או כל דבר אחר שלא קשור ללימוד.

== מבנה הישיבה ==
בתקופת הקמתה על ידי הרב יואל רוזן הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול ברחוב פינסקר. בשנת [[תשס"ט]] עברה למזרח העיר (שיכון המזרח) לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב{{הערה|על קריית קאליב היה מענה מהרבי לישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] (לפני שעברה ל[[כפר חב"ד]]) לשאלתם בדבר מיקום הישיבה בקריית קאליב: "עוד חזון למועד".}}. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

==מפעולות הישיבה==
[[קובץ:החייל.png|שמאל|ממוזער|250px|ספר החייל]]
הישיבה גדולה בראשון לציון מתאפיינת בעיקר בפעילויות אותם מארגנים תלמידיה, מהם נתן למנות:
*'''[[פרסום משיח]]''' - בכל לילה יוצאים הבחורים למבצע [[פרסום משיח]] על ידי תליית [[דגל משיח|דגלים]] (הדגלות) והדבקת פוסטרים (הסטקות) ""על חשבון זמנם הפנוי ומחוץ לסדרים"", דבר שגורם חילול שם שמים בכלל וחילול שם ליובאוויטש בפרט, היות ועל ידי כך נגרם בזיון עצום לרבי ולחב"ד וגורם לאנשים להתרחק מתומ"צ בכלל ולימוד חסידות בפרט.
*'''[[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו מעיינותיך]]''' - מדי [[ליל שישי]] מתארגנים מספר קבוצות של תמימים שמחלקים עלונים לשבת (בעיקר גיליונות [[אחרית הימים (גיליון)|אחרית הימים]] ו[[שיחת הגאולה]]) ברחבי הארץ.
*'''[[מבצע קידוש]]''' - מדי [[ליל שבת]] יוצאים מספר תמימים מהישיבה לזכות יהודים בשמיעת [[קידוש]] (עניין שעודד הרב [[זלמן נוטיק]]).
*'''[[הקהלת קהילות]]''' - התמימים בישיבה הולכים מידי שבת להקהלת קהילות בעשרות בתי כנסת (בעיקר בראשון לציון ובת ים).
*מידי שבוע עולה סרטון לרשת ובו תימצות ה[[דבר מלכות]] השבועי.
* מידי יום מפיצים התמימים חומר על הגאולה בצמתי הכבישים (הצמתות) - גם דבר שגורם לחילול שם ליובאוויטש גדול מאוד.
* בליל שישי מתקיימת [[התוועדות חסידית|התוועדות]] רחוב במקומות מרכזיים בראשון לציון והסביבה.
* שיעורים בישיבות - מידי שבוע מגיעים התמימים לישיבות לא חב"דיות באזור ולומדים איתם את הדבר מלכות.

== הוצאה לאור ==
החל מחודש [[אייר]] [[תשע"ח]] החל לצאת לאור על ידי תלמידי וצוות הישיבה גיליון 'החייל' הכולל כתבות תורניות בנושאים הנלמדים בישיבה וכתבות השקפה חסידיות, הגיליון נקרא בשם 'החייל' על שם המדור המרכזי בגיליון, המספר את סיפורו של תמים בדור השביעי ומבוסס על דמויות ומקרים שאירעו בישיבה לאורך השנים, בשנת [[תשפ"א]] לוקט המדור לספר. מיד לאחר סיום כתיבת פרק החייל החלו בכתיבת חלקו השני של הספר שנקרא בשם "הלמדן" המבוסס גם הוא על אירועים שאירעו בישיבה.

בנוסף לכך מזמן לזמן מוציאה הישיבה לאור קובץ מפרשים המלקט את המפרשים העוסקים בסוגיות הנלמדות בישיבה מסוכמים ומבוארים על ידי רבני הישיבה. האחראי להוצאת הקובץ הוא הרב [[יוסף יצחק רוך]] ר"מ ומשפיע בישיבה. כמו כן בשנת תשפ"א החל לצאת קובץ מפרשים לסדרי הלכה.

לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"ב]] הוציאה הישיבה ספר [[הערות התמימים ואנ"ש]] (290 עמודים) ובו מאמרים עם פיענוחים, קובץ 'אוצרות' ובו פירושים של רבותינו נשיאנו על [[מסכת שבת]] שנלמדת בשנה זו בכלל ישיבות תות"ל בעולם, והערות של התמימים ורבני הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/755599/ תות"ל ראשל"צ: מנחת עשיר – קובץ הערות לכבוד י' שבט] {{אינפו}}}}.

== צוות הישיבה ==
[[קובץ:שמעון וייצהנדלר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה הרב וויצהנדלר]]
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] [[ר"מ]] ש"ב ומשפיע ש"ג- [[הרב]] [[שמעון ויצהנדלר]] שר"י.
*מנכ"ל הישיבה - הרב אלירן שלום שר"י.
;[[משפיע]]ים:
*הרב ישראל קופצ'יק שר"י- משפיע שיעור ג'
*הרב [[לב לייבמן]] שר"י- משפיע שיעור ב'
*הרב [[בן ציון פרישמן|חיים אלתר בן ציון פרישמן שר"י]] משפיע שיעור ב'
*הרב [[חיים משה אלפרוביץ' (כפר חב"ד)|חיים משה אלפרוביץ' שר"י]] - משפיע שיעור א'

;[[ר"מ|רמי"ם]]:
*הרב יוסף יצחק רוך שר"י- ר"מ ומשפיע שיעור א'
*הרב [[חיים טל]] שר"י- ר"מ שיעור א'
*הרב [[אלחנן רקובר]] שר"י- ר"מ שיעור ג'.

;[[נו"נ]]:
*הרב [[טוביה בולטון]]
*הרב [[שמואל מרדכי נוטיק]]
*הרב ירחמיאל רוך
*הרב מאיר כהן
*הרב [[יעקב לנצ'נר]]
*הרב [[לוי יוסף יצחק קראוס]]
*הרב מנחם מענדל קעניג

;[[משגיח]]ים:
*הרב אליעזר יוסף חי קלנגל (משגיח ראשי)
*הרב אביחי פנחס רוטשילד

===צוות הישיבה בעבר===
*הרב [[שי הרמתי]] - [[ראש הישיבה]] (תשס"ו - תשס"ט).
*הרב יואל חיים רוזן - מנכ"ל הישיבה (תשס"ו - תשע"ח).
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] - ר"מ ומשפיע.
*הרב [[אברהם בן ציון מייזליש]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"א - תשע"ה).
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע ראשי (תשע"ה - תשע"ט).
*הרב [[זלמן נוטיק|זלמן ניסן פנחס נוטיק]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"ט - תשפ"א).

== הישיבה הקטנה ==
{{ערך מורחב|תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)}}
לקראת שנת הלימודים תשפ"א קיבלה הנהלת הישיבה הגדולה כמה מכתבים מהרבי שליט"א מלך המשיח על הרחבת הישיבה, ובהתאם לכך הוחלט להקים גם [[ישיבה קטנה ראשון לציון|ישיבה קטנה בעיר]] כסניף של הישיבה הגדולה, לצוות ההרכב הראשוני של הישיבה התמנה הרב זלמן פלדמן כמנהל רוחני, הרב לוי דורון והרב שלום דובער טאלער כמשפיעים, הרב מנחם קעניג כיועץ חינוכי והרב חי קלנגל כמשגיח.

==קישורים חיצוניים==
* [http://totrashlats.com/ אתר בו מופיעים שיעורים מרבני הישיבה]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1F-6pbw2LhJEEz03oesAn9N6rlCJm7hNA תקיית 'גוגל דרייב' המכילה את גליונות 'החייל' שיו"ל על ידי הישיבה] {{PDF}}
* [https://drive.google.com/file/d/1ug5Ub-mfXgQ7T8pBLeMcj6dKq1SqWsO0/view קובץ הערות התמימים ואנש, י' שבט תשפ"ב] {{PDF}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל: ראשון לציון}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)

2022-11-21T16:10:41Z

לוי יצחק נדה:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה שנפתחה ב-[[תשס"ו]]|אחר=ישיבת אחי תמימים ראשון לציון (תשי"ב - תשס"ה)|ראו=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש, ראשון לציון
|תמונה=ראשלצ ברבאק.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון= ישיבה גדולה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס"ו]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=קריית קאליב ראשון לציון.
|ראש הישיבה=הרב [[שמעון ויצהנדלר|שמעון וייצהנדלר]]
|מנהל גשמי=
|מספר תלמידים=כ-45
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש]], מגזין החייל.
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:התוועדות יט כסלו תשעא ישיבת ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט בכסלו]] [[תשע"א]] בישיבה. נואם: ה[[משפיע]] הרב [[אברהם מייזליש]]]]
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[ראשון לציון]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב יואל רוזן ובראשה עומד הרב שמעון ויצהנדלר והיא מישיבות חב"ד הבודדות שמצהירה לאי לימוד ליב"ה ואינה רשומה במוסדות המדינה.

==היסטוריה==

הישיבה הוקמה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב [[שי הרמתי]], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[שמעון וויצהנדלר]] והרב מנחם קעניג. בעת הקמתה היא נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שעדיין לא בשלו התנאים להשתלב בישיבת [[תומכי תמימים]] ותיקה. בשנת [[תש"ע]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד]]יים המונים כיום את תלמידי הישיבה.

בשנת [[תשע"ב]] נפתחה בישיבה מסגרת של [[מכון סמיכה]], בראשה עומד הרב [[אלחנן רקובר]] מירושלים, אשר מוסר גם שיעורים בענייני הלכה ומנהג מדי שבוע לתלמידי הישיבה.

בשנת [[תשע"ג]] הוכנס [[ספר תורה]], ובשנת [[תשע"ד]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בהיכל הישיבה.

לקראת מעבר הישיבה לשנת הלימודים [[תשפ"א]] ערכה הישיבה קמפיין התרמה.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-45 תלמידים.

כיום נחשבת הישיבה לישיבה הקיצונית וההזויה ביותר בחב"ד בכלל ובתנועה המשיחיסטית בפרט.

==בוגרי הישיבה===

== מבנה הישיבה ==
בתקופת הקמתה על ידי הרב יואל רוזן הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול ברחוב פינסקר. בשנת [[תשס"ט]] עברה למזרח העיר (שיכון המזרח) לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב{{הערה|על קריית קאליב היה מענה מהרבי לישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] (לפני שעברה ל[[כפר חב"ד]]) לשאלתם בדבר מיקום הישיבה בקריית קאליב: "עוד חזון למועד".}}. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

==מפעולות הישיבה==
[[קובץ:החייל.png|שמאל|ממוזער|250px|ספר החייל]]
הישיבה גדולה בראשון לציון מתאפיינת בעיקר בפעילויות אותם מארגנים תלמידיה, מהם נתן למנות:
*'''[[פרסום משיח]]''' - בכל לילה יוצאים הבחורים למבצע [[פרסום משיח]] על ידי תליית [[דגל משיח|דגלים]] (הדגלות) והדבקת פוסטרים (הסטקות) ""על חשבון זמנם הפנוי ומחוץ לסדרים"", דבר שגורם חילול שם שמים בכלל וחילול שם ליובאוויטש בפרט, היות ועל ידי כך נגרם בזיון עצום לרבי ולחב"ד וגורם לאנשים להתרחק מתומ"צ בכלל ולימוד חסידות בפרט.
*'''[[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו מעיינותיך]]''' - מדי [[ליל שישי]] מתארגנים מספר קבוצות של תמימים שמחלקים עלונים לשבת (בעיקר גיליונות [[אחרית הימים (גיליון)|אחרית הימים]] ו[[שיחת הגאולה]]) ברחבי הארץ.
*'''[[מבצע קידוש]]''' - מדי [[ליל שבת]] יוצאים מספר תמימים מהישיבה לזכות יהודים בשמיעת [[קידוש]] (עניין שעודד הרב [[זלמן נוטיק]]).
*'''[[הקהלת קהילות]]''' - התמימים בישיבה הולכים מידי שבת להקהלת קהילות בעשרות בתי כנסת (בעיקר בראשון לציון ובת ים).
*מידי שבוע עולה סרטון לרשת ובו תימצות ה[[דבר מלכות]] השבועי.
* מידי יום מפיצים התמימים חומר על הגאולה בצמתי הכבישים (הצמתות) - גם דבר שגורם לחילול שם ליובאוויטש גדול מאוד.
* בליל שישי מתקיימת [[התוועדות חסידית|התוועדות]] רחוב במקומות מרכזיים בראשון לציון והסביבה.
* שיעורים בישיבות - מידי שבוע מגיעים התמימים לישיבות לא חב"דיות באזור ולומדים איתם את הדבר מלכות.

== הוצאה לאור ==
החל מחודש [[אייר]] [[תשע"ח]] החל לצאת לאור על ידי תלמידי וצוות הישיבה גיליון 'החייל' הכולל כתבות תורניות בנושאים הנלמדים בישיבה וכתבות השקפה חסידיות, הגיליון נקרא בשם 'החייל' על שם המדור המרכזי בגיליון, המספר את סיפורו של תמים בדור השביעי ומבוסס על דמויות ומקרים שאירעו בישיבה לאורך השנים, בשנת [[תשפ"א]] לוקט המדור לספר. מיד לאחר סיום כתיבת פרק החייל החלו בכתיבת חלקו השני של הספר שנקרא בשם "הלמדן" המבוסס גם הוא על אירועים שאירעו בישיבה.

בנוסף לכך מזמן לזמן מוציאה הישיבה לאור קובץ מפרשים המלקט את המפרשים העוסקים בסוגיות הנלמדות בישיבה מסוכמים ומבוארים על ידי רבני הישיבה. האחראי להוצאת הקובץ הוא הרב [[יוסף יצחק רוך]] ר"מ ומשפיע בישיבה. כמו כן בשנת תשפ"א החל לצאת קובץ מפרשים לסדרי הלכה.

לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"ב]] הוציאה הישיבה ספר [[הערות התמימים ואנ"ש]] (290 עמודים) ובו מאמרים עם פיענוחים, קובץ 'אוצרות' ובו פירושים של רבותינו נשיאנו על [[מסכת שבת]] שנלמדת בשנה זו בכלל ישיבות תות"ל בעולם, והערות של התמימים ורבני הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/755599/ תות"ל ראשל"צ: מנחת עשיר – קובץ הערות לכבוד י' שבט] {{אינפו}}}}.

== צוות הישיבה ==
[[קובץ:שמעון וייצהנדלר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה הרב וויצהנדלר]]
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] [[ר"מ]] ש"ב ומשפיע ש"ג- [[הרב]] [[שמעון ויצהנדלר]] שר"י.
*מנכ"ל הישיבה - הרב אלירן שלום שר"י.
;[[משפיע]]ים:
*הרב ישראל קופצ'יק שר"י- משפיע שיעור ג'
*הרב [[לב לייבמן]] שר"י- משפיע שיעור ב'
*הרב [[בן ציון פרישמן|חיים אלתר בן ציון פרישמן שר"י]] משפיע שיעור ב'
*הרב [[חיים משה אלפרוביץ' (כפר חב"ד)|חיים משה אלפרוביץ' שר"י]] - משפיע שיעור א'

;[[ר"מ|רמי"ם]]:
*הרב יוסף יצחק רוך שר"י- ר"מ ומשפיע שיעור א'
*הרב [[חיים טל]] שר"י- ר"מ שיעור א'
*הרב [[אלחנן רקובר]] שר"י- ר"מ שיעור ג'.

;[[נו"נ]]:
*הרב [[טוביה בולטון]]
*הרב [[שמואל מרדכי נוטיק]]
*הרב ירחמיאל רוך
*הרב מאיר כהן
*הרב [[יעקב לנצ'נר]]
*הרב [[לוי יוסף יצחק קראוס]]
*הרב מנחם מענדל קעניג

;[[משגיח]]ים:
*הרב אליעזר יוסף חי קלנגל (משגיח ראשי)
*הרב אביחי פנחס רוטשילד

===צוות הישיבה בעבר===
*הרב [[שי הרמתי]] - [[ראש הישיבה]] (תשס"ו - תשס"ט).
*הרב יואל חיים רוזן - מנכ"ל הישיבה (תשס"ו - תשע"ח).
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] - ר"מ ומשפיע.
*הרב [[אברהם בן ציון מייזליש]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"א - תשע"ה).
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע ראשי (תשע"ה - תשע"ט).
*הרב [[זלמן נוטיק|זלמן ניסן פנחס נוטיק]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"ט - תשפ"א).

== הישיבה הקטנה ==
{{ערך מורחב|תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)}}
לקראת שנת הלימודים תשפ"א קיבלה הנהלת הישיבה הגדולה כמה מכתבים מהרבי שליט"א מלך המשיח על הרחבת הישיבה, ובהתאם לכך הוחלט להקים גם [[ישיבה קטנה ראשון לציון|ישיבה קטנה בעיר]] כסניף של הישיבה הגדולה, לצוות ההרכב הראשוני של הישיבה התמנה הרב זלמן פלדמן כמנהל רוחני, הרב לוי דורון והרב שלום דובער טאלער כמשפיעים, הרב מנחם קעניג כיועץ חינוכי והרב חי קלנגל כמשגיח.

==קישורים חיצוניים==
* [http://totrashlats.com/ אתר בו מופיעים שיעורים מרבני הישיבה]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1F-6pbw2LhJEEz03oesAn9N6rlCJm7hNA תקיית 'גוגל דרייב' המכילה את גליונות 'החייל' שיו"ל על ידי הישיבה] {{PDF}}
* [https://drive.google.com/file/d/1ug5Ub-mfXgQ7T8pBLeMcj6dKq1SqWsO0/view קובץ הערות התמימים ואנש, י' שבט תשפ"ב] {{PDF}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל: ראשון לציון}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)

2022-11-21T16:05:47Z

לוי יצחק נדה: /* צוות הישיבה */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה שנפתחה ב-[[תשס"ו]]|אחר=ישיבת אחי תמימים ראשון לציון (תשי"ב - תשס"ה)|ראו=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש, ראשון לציון
|תמונה=ראשלצ ברבאק.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון= ישיבה גדולה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס"ו]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=קריית קאליב ראשון לציון.
|ראש הישיבה=הרב [[שמעון ויצהנדלר|שמעון וייצהנדלר]]
|מנהל גשמי=
|מספר תלמידים=כ-45
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש]], מגזין החייל.
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:התוועדות יט כסלו תשעא ישיבת ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט בכסלו]] [[תשע"א]] בישיבה. נואם: ה[[משפיע]] הרב [[אברהם מייזליש]]]]
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[ראשון לציון]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב יואל רוזן ובראשה עומד הרב שמעון ויצהנדלר והיא מישיבות חב"ד הבודדות שמצהירה לאי לימוד ליב"ה ואינה רשומה במוסדות המדינה.

==היסטוריה==

הישיבה הוקמה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב [[שי הרמתי]], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[שמעון וויצהנדלר]] והרב מנחם קעניג. בעת הקמתה היא נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שעדיין לא בשלו התנאים להשתלב בישיבת [[תומכי תמימים]] ותיקה. בשנת [[תש"ע]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד]]יים המונים כיום את תלמידי הישיבה.

בשנת [[תשע"ב]] נפתחה בישיבה מסגרת של [[מכון סמיכה]], בראשה עומד הרב [[אלחנן רקובר]] מירושלים, אשר מוסר גם שיעורים בענייני הלכה ומנהג מדי שבוע לתלמידי הישיבה.

בשנת [[תשע"ג]] הוכנס [[ספר תורה]], ובשנת [[תשע"ד]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בהיכל הישיבה.

לקראת מעבר הישיבה לשנת הלימודים [[תשפ"א]] ערכה הישיבה קמפיין התרמה.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-45 תלמידים.

כיום נחשבת הישיבה לישיבה הקיצונית ביותר בחב"ד בכלל ובתנועה המשיחיסטית בפרט.

== מבנה הישיבה ==
בתקופת הקמתה על ידי הרב יואל רוזן הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול ברחוב פינסקר. בשנת [[תשס"ט]] עברה למזרח העיר (שיכון המזרח) לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב{{הערה|על קריית קאליב היה מענה מהרבי לישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] (לפני שעברה ל[[כפר חב"ד]]) לשאלתם בדבר מיקום הישיבה בקריית קאליב: "עוד חזון למועד".}}. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

==מפעולות הישיבה==
[[קובץ:החייל.png|שמאל|ממוזער|250px|ספר החייל]]
הישיבה גדולה בראשון לציון מתאפיינת בעיקר בפעילויות אותם מארגנים תלמידיה, מהם נתן למנות:
*'''[[פרסום משיח]]''' - בכל לילה יוצאים הבחורים למבצע [[פרסום משיח]] על ידי תליית [[דגל משיח|דגלים]] (הדגלות) והדבקת פוסטרים (הסטקות) ""על חשבון זמנם הפנוי ומחוץ לסדרים"", דבר שגורם חילול שם שמים בכלל וחילול שם ליובאוויטש בפרט, היות ועל ידי כך נגרם בזיון עצום לרבי ולחב"ד וגורם לאנשים להתרחק מתומ"צ בכלל ולימוד חסידות בפרט.
*'''[[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו מעיינותיך]]''' - מדי [[ליל שישי]] מתארגנים מספר קבוצות של תמימים שמחלקים עלונים לשבת (בעיקר גיליונות [[אחרית הימים (גיליון)|אחרית הימים]] ו[[שיחת הגאולה]]) ברחבי הארץ.
*'''[[מבצע קידוש]]''' - מדי [[ליל שבת]] יוצאים מספר תמימים מהישיבה לזכות יהודים בשמיעת [[קידוש]] (עניין שעודד הרב [[זלמן נוטיק]]).
*'''[[הקהלת קהילות]]''' - התמימים בישיבה הולכים מידי שבת להקהלת קהילות בעשרות בתי כנסת (בעיקר בראשון לציון ובת ים).
*מידי שבוע עולה סרטון לרשת ובו תימצות ה[[דבר מלכות]] השבועי.
* מידי יום מפיצים התמימים חומר על הגאולה בצמתי הכבישים (הצמתות) - גם דבר שגורם לחילול שם ליובאוויטש גדול מאוד.
* בליל שישי מתקיימת [[התוועדות חסידית|התוועדות]] רחוב במקומות מרכזיים בראשון לציון והסביבה.
* שיעורים בישיבות - מידי שבוע מגיעים התמימים לישיבות לא חב"דיות באזור ולומדים איתם את הדבר מלכות.

== הוצאה לאור ==
החל מחודש [[אייר]] [[תשע"ח]] החל לצאת לאור על ידי תלמידי וצוות הישיבה גיליון 'החייל' הכולל כתבות תורניות בנושאים הנלמדים בישיבה וכתבות השקפה חסידיות, הגיליון נקרא בשם 'החייל' על שם המדור המרכזי בגיליון, המספר את סיפורו של תמים בדור השביעי ומבוסס על דמויות ומקרים שאירעו בישיבה לאורך השנים, בשנת [[תשפ"א]] לוקט המדור לספר. מיד לאחר סיום כתיבת פרק החייל החלו בכתיבת חלקו השני של הספר שנקרא בשם "הלמדן" המבוסס גם הוא על אירועים שאירעו בישיבה.

בנוסף לכך מזמן לזמן מוציאה הישיבה לאור קובץ מפרשים המלקט את המפרשים העוסקים בסוגיות הנלמדות בישיבה מסוכמים ומבוארים על ידי רבני הישיבה. האחראי להוצאת הקובץ הוא הרב [[יוסף יצחק רוך]] ר"מ ומשפיע בישיבה. כמו כן בשנת תשפ"א החל לצאת קובץ מפרשים לסדרי הלכה.

לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"ב]] הוציאה הישיבה ספר [[הערות התמימים ואנ"ש]] (290 עמודים) ובו מאמרים עם פיענוחים, קובץ 'אוצרות' ובו פירושים של רבותינו נשיאנו על [[מסכת שבת]] שנלמדת בשנה זו בכלל ישיבות תות"ל בעולם, והערות של התמימים ורבני הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/755599/ תות"ל ראשל"צ: מנחת עשיר – קובץ הערות לכבוד י' שבט] {{אינפו}}}}.

== צוות הישיבה ==
[[קובץ:שמעון וייצהנדלר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה הרב וויצהנדלר]]
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] [[ר"מ]] ש"ב ומשפיע ש"ג- [[הרב]] [[שמעון ויצהנדלר]] שר"י.
*מנכ"ל הישיבה - הרב אלירן שלום שר"י.
;[[משפיע]]ים:
*הרב ישראל קופצ'יק שר"י- משפיע שיעור ג'
*הרב [[לב לייבמן]] שר"י- משפיע שיעור ב'
*הרב [[בן ציון פרישמן|חיים אלתר בן ציון פרישמן שר"י]] משפיע שיעור ב'
*הרב [[חיים משה אלפרוביץ' (כפר חב"ד)|חיים משה אלפרוביץ' שר"י]] - משפיע שיעור א'

;[[ר"מ|רמי"ם]]:
*הרב יוסף יצחק רוך שר"י- ר"מ ומשפיע שיעור א'
*הרב [[חיים טל]] שר"י- ר"מ שיעור א'
*הרב [[אלחנן רקובר]] שר"י- ר"מ שיעור ג'.

;[[נו"נ]]:
*הרב [[טוביה בולטון]]
*הרב [[שמואל מרדכי נוטיק]]
*הרב ירחמיאל רוך
*הרב מאיר כהן
*הרב [[יעקב לנצ'נר]]
*הרב [[לוי יוסף יצחק קראוס]]
*הרב מנחם מענדל קעניג

;[[משגיח]]ים:
*הרב אליעזר יוסף חי קלנגל (משגיח ראשי)
*הרב אביחי פנחס רוטשילד

===צוות הישיבה בעבר===
*הרב [[שי הרמתי]] - [[ראש הישיבה]] (תשס"ו - תשס"ט).
*הרב יואל חיים רוזן - מנכ"ל הישיבה (תשס"ו - תשע"ח).
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] - ר"מ ומשפיע.
*הרב [[אברהם בן ציון מייזליש]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"א - תשע"ה).
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע ראשי (תשע"ה - תשע"ט).
*הרב [[זלמן נוטיק|זלמן ניסן פנחס נוטיק]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"ט - תשפ"א).

== הישיבה הקטנה ==
{{ערך מורחב|תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)}}
לקראת שנת הלימודים תשפ"א קיבלה הנהלת הישיבה הגדולה כמה מכתבים מהרבי שליט"א מלך המשיח על הרחבת הישיבה, ובהתאם לכך הוחלט להקים גם [[ישיבה קטנה ראשון לציון|ישיבה קטנה בעיר]] כסניף של הישיבה הגדולה, לצוות ההרכב הראשוני של הישיבה התמנה הרב זלמן פלדמן כמנהל רוחני, הרב לוי דורון והרב שלום דובער טאלער כמשפיעים, הרב מנחם קעניג כיועץ חינוכי והרב חי קלנגל כמשגיח.

==קישורים חיצוניים==
* [http://totrashlats.com/ אתר בו מופיעים שיעורים מרבני הישיבה]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1F-6pbw2LhJEEz03oesAn9N6rlCJm7hNA תקיית 'גוגל דרייב' המכילה את גליונות 'החייל' שיו"ל על ידי הישיבה] {{PDF}}
* [https://drive.google.com/file/d/1ug5Ub-mfXgQ7T8pBLeMcj6dKq1SqWsO0/view קובץ הערות התמימים ואנש, י' שבט תשפ"ב] {{PDF}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל: ראשון לציון}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)

2022-11-21T16:04:18Z

לוי יצחק נדה: /* מפעולות הישיבה */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה שנפתחה ב-[[תשס"ו]]|אחר=ישיבת אחי תמימים ראשון לציון (תשי"ב - תשס"ה)|ראו=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש, ראשון לציון
|תמונה=ראשלצ ברבאק.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון= ישיבה גדולה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס"ו]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=קריית קאליב ראשון לציון.
|ראש הישיבה=הרב [[שמעון ויצהנדלר|שמעון וייצהנדלר]]
|מנהל גשמי=
|מספר תלמידים=כ-45
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש]], מגזין החייל.
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:התוועדות יט כסלו תשעא ישיבת ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט בכסלו]] [[תשע"א]] בישיבה. נואם: ה[[משפיע]] הרב [[אברהם מייזליש]]]]
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[ראשון לציון]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב יואל רוזן ובראשה עומד הרב שמעון ויצהנדלר והיא מישיבות חב"ד הבודדות שמצהירה לאי לימוד ליב"ה ואינה רשומה במוסדות המדינה.

==היסטוריה==

הישיבה הוקמה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב [[שי הרמתי]], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[שמעון וויצהנדלר]] והרב מנחם קעניג. בעת הקמתה היא נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שעדיין לא בשלו התנאים להשתלב בישיבת [[תומכי תמימים]] ותיקה. בשנת [[תש"ע]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד]]יים המונים כיום את תלמידי הישיבה.

בשנת [[תשע"ב]] נפתחה בישיבה מסגרת של [[מכון סמיכה]], בראשה עומד הרב [[אלחנן רקובר]] מירושלים, אשר מוסר גם שיעורים בענייני הלכה ומנהג מדי שבוע לתלמידי הישיבה.

בשנת [[תשע"ג]] הוכנס [[ספר תורה]], ובשנת [[תשע"ד]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בהיכל הישיבה.

לקראת מעבר הישיבה לשנת הלימודים [[תשפ"א]] ערכה הישיבה קמפיין התרמה.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-45 תלמידים.

כיום נחשבת הישיבה לישיבה הקיצונית ביותר בחב"ד בכלל ובתנועה המשיחיסטית בפרט.

== מבנה הישיבה ==
בתקופת הקמתה על ידי הרב יואל רוזן הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול ברחוב פינסקר. בשנת [[תשס"ט]] עברה למזרח העיר (שיכון המזרח) לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב{{הערה|על קריית קאליב היה מענה מהרבי לישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] (לפני שעברה ל[[כפר חב"ד]]) לשאלתם בדבר מיקום הישיבה בקריית קאליב: "עוד חזון למועד".}}. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

==מפעולות הישיבה==
[[קובץ:החייל.png|שמאל|ממוזער|250px|ספר החייל]]
הישיבה גדולה בראשון לציון מתאפיינת בעיקר בפעילויות אותם מארגנים תלמידיה, מהם נתן למנות:
*'''[[פרסום משיח]]''' - בכל לילה יוצאים הבחורים למבצע [[פרסום משיח]] על ידי תליית [[דגל משיח|דגלים]] (הדגלות) והדבקת פוסטרים (הסטקות) ""על חשבון זמנם הפנוי ומחוץ לסדרים"", דבר שגורם חילול שם שמים בכלל וחילול שם ליובאוויטש בפרט, היות ועל ידי כך נגרם בזיון עצום לרבי ולחב"ד וגורם לאנשים להתרחק מתומ"צ בכלל ולימוד חסידות בפרט.
*'''[[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו מעיינותיך]]''' - מדי [[ליל שישי]] מתארגנים מספר קבוצות של תמימים שמחלקים עלונים לשבת (בעיקר גיליונות [[אחרית הימים (גיליון)|אחרית הימים]] ו[[שיחת הגאולה]]) ברחבי הארץ.
*'''[[מבצע קידוש]]''' - מדי [[ליל שבת]] יוצאים מספר תמימים מהישיבה לזכות יהודים בשמיעת [[קידוש]] (עניין שעודד הרב [[זלמן נוטיק]]).
*'''[[הקהלת קהילות]]''' - התמימים בישיבה הולכים מידי שבת להקהלת קהילות בעשרות בתי כנסת (בעיקר בראשון לציון ובת ים).
*מידי שבוע עולה סרטון לרשת ובו תימצות ה[[דבר מלכות]] השבועי.
* מידי יום מפיצים התמימים חומר על הגאולה בצמתי הכבישים (הצמתות) - גם דבר שגורם לחילול שם ליובאוויטש גדול מאוד.
* בליל שישי מתקיימת [[התוועדות חסידית|התוועדות]] רחוב במקומות מרכזיים בראשון לציון והסביבה.
* שיעורים בישיבות - מידי שבוע מגיעים התמימים לישיבות לא חב"דיות באזור ולומדים איתם את הדבר מלכות.

== הוצאה לאור ==
החל מחודש [[אייר]] [[תשע"ח]] החל לצאת לאור על ידי תלמידי וצוות הישיבה גיליון 'החייל' הכולל כתבות תורניות בנושאים הנלמדים בישיבה וכתבות השקפה חסידיות, הגיליון נקרא בשם 'החייל' על שם המדור המרכזי בגיליון, המספר את סיפורו של תמים בדור השביעי ומבוסס על דמויות ומקרים שאירעו בישיבה לאורך השנים, בשנת [[תשפ"א]] לוקט המדור לספר. מיד לאחר סיום כתיבת פרק החייל החלו בכתיבת חלקו השני של הספר שנקרא בשם "הלמדן" המבוסס גם הוא על אירועים שאירעו בישיבה.

בנוסף לכך מזמן לזמן מוציאה הישיבה לאור קובץ מפרשים המלקט את המפרשים העוסקים בסוגיות הנלמדות בישיבה מסוכמים ומבוארים על ידי רבני הישיבה. האחראי להוצאת הקובץ הוא הרב [[יוסף יצחק רוך]] ר"מ ומשפיע בישיבה. כמו כן בשנת תשפ"א החל לצאת קובץ מפרשים לסדרי הלכה.

לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"ב]] הוציאה הישיבה ספר [[הערות התמימים ואנ"ש]] (290 עמודים) ובו מאמרים עם פיענוחים, קובץ 'אוצרות' ובו פירושים של רבותינו נשיאנו על [[מסכת שבת]] שנלמדת בשנה זו בכלל ישיבות תות"ל בעולם, והערות של התמימים ורבני הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/755599/ תות"ל ראשל"צ: מנחת עשיר – קובץ הערות לכבוד י' שבט] {{אינפו}}}}.

== צוות הישיבה ==
[[קובץ:שמעון וייצהנדלר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה הרב וויצהנדלר]]
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] [[ר"מ]] ש"ב ומשפיע ש"ג- [[הרב]] [[שמעון ויצהנדלר]].
*מנכ"ל הישיבה - הרב אלירן שלום.
;[[משפיע]]ים:
*הרב ישראל קופצ'יק - משפיע שיעור ג'
*הרב [[לב לייבמן]] - משפיע שיעור ב'
*הרב [[בן ציון פרישמן|חיים אלתר בן ציון פרישמן]] משפיע שיעור ב'
*הרב [[חיים משה אלפרוביץ' (כפר חב"ד)|חיים משה אלפרוביץ']] - משפיע שיעור א'

;[[ר"מ|רמי"ם]]:
*הרב יוסף יצחק רוך - ר"מ ומשפיע שיעור א'
*הרב [[חיים טל]] - ר"מ שיעור א'
*הרב [[אלחנן רקובר]] - ר"מ שיעור ג'.

;[[נו"נ]]:
*הרב [[טוביה בולטון]]
*הרב [[שמואל מרדכי נוטיק]]
*הרב ירחמיאל רוך
*הרב מאיר כהן
*הרב [[יעקב לנצ'נר]]
*הרב [[לוי יוסף יצחק קראוס]]
*הרב מנחם מענדל קעניג

;[[משגיח]]ים:
*הרב אליעזר יוסף חי קלנגל (משגיח ראשי)
*הרב אביחי פנחס רוטשילד

===צוות הישיבה בעבר===
*הרב [[שי הרמתי]] - [[ראש הישיבה]] (תשס"ו - תשס"ט).
*הרב יואל חיים רוזן - מנכ"ל הישיבה (תשס"ו - תשע"ח).
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] - ר"מ ומשפיע.
*הרב [[אברהם בן ציון מייזליש]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"א - תשע"ה).
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע ראשי (תשע"ה - תשע"ט).
*הרב [[זלמן נוטיק|זלמן ניסן פנחס נוטיק]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"ט - תשפ"א).

== הישיבה הקטנה ==
{{ערך מורחב|תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)}}
לקראת שנת הלימודים תשפ"א קיבלה הנהלת הישיבה הגדולה כמה מכתבים מהרבי שליט"א מלך המשיח על הרחבת הישיבה, ובהתאם לכך הוחלט להקים גם [[ישיבה קטנה ראשון לציון|ישיבה קטנה בעיר]] כסניף של הישיבה הגדולה, לצוות ההרכב הראשוני של הישיבה התמנה הרב זלמן פלדמן כמנהל רוחני, הרב לוי דורון והרב שלום דובער טאלער כמשפיעים, הרב מנחם קעניג כיועץ חינוכי והרב חי קלנגל כמשגיח.

==קישורים חיצוניים==
* [http://totrashlats.com/ אתר בו מופיעים שיעורים מרבני הישיבה]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1F-6pbw2LhJEEz03oesAn9N6rlCJm7hNA תקיית 'גוגל דרייב' המכילה את גליונות 'החייל' שיו"ל על ידי הישיבה] {{PDF}}
* [https://drive.google.com/file/d/1ug5Ub-mfXgQ7T8pBLeMcj6dKq1SqWsO0/view קובץ הערות התמימים ואנש, י' שבט תשפ"ב] {{PDF}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל: ראשון לציון}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)

2022-11-21T15:58:17Z

לוי יצחק נדה: /* היסטוריה */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה שנפתחה ב-[[תשס"ו]]|אחר=ישיבת אחי תמימים ראשון לציון (תשי"ב - תשס"ה)|ראו=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש, ראשון לציון
|תמונה=ראשלצ ברבאק.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון= ישיבה גדולה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס"ו]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=קריית קאליב ראשון לציון.
|ראש הישיבה=הרב [[שמעון ויצהנדלר|שמעון וייצהנדלר]]
|מנהל גשמי=
|מספר תלמידים=כ-45
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש]], מגזין החייל.
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:התוועדות יט כסלו תשעא ישיבת ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט בכסלו]] [[תשע"א]] בישיבה. נואם: ה[[משפיע]] הרב [[אברהם מייזליש]]]]
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[ראשון לציון]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב יואל רוזן ובראשה עומד הרב שמעון ויצהנדלר והיא מישיבות חב"ד הבודדות שמצהירה לאי לימוד ליב"ה ואינה רשומה במוסדות המדינה.

==היסטוריה==

הישיבה הוקמה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב [[שי הרמתי]], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[שמעון וויצהנדלר]] והרב מנחם קעניג. בעת הקמתה היא נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שעדיין לא בשלו התנאים להשתלב בישיבת [[תומכי תמימים]] ותיקה. בשנת [[תש"ע]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד]]יים המונים כיום את תלמידי הישיבה.

בשנת [[תשע"ב]] נפתחה בישיבה מסגרת של [[מכון סמיכה]], בראשה עומד הרב [[אלחנן רקובר]] מירושלים, אשר מוסר גם שיעורים בענייני הלכה ומנהג מדי שבוע לתלמידי הישיבה.

בשנת [[תשע"ג]] הוכנס [[ספר תורה]], ובשנת [[תשע"ד]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בהיכל הישיבה.

לקראת מעבר הישיבה לשנת הלימודים [[תשפ"א]] ערכה הישיבה קמפיין התרמה.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-45 תלמידים.

כיום נחשבת הישיבה לישיבה הקיצונית ביותר בחב"ד בכלל ובתנועה המשיחיסטית בפרט.

== מבנה הישיבה ==
בתקופת הקמתה על ידי הרב יואל רוזן הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול ברחוב פינסקר. בשנת [[תשס"ט]] עברה למזרח העיר (שיכון המזרח) לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב{{הערה|על קריית קאליב היה מענה מהרבי לישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] (לפני שעברה ל[[כפר חב"ד]]) לשאלתם בדבר מיקום הישיבה בקריית קאליב: "עוד חזון למועד".}}. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

==מפעולות הישיבה==
[[קובץ:החייל.png|שמאל|ממוזער|250px|ספר החייל]]
הישיבה גדולה בראשון לציון מתאפיינת בעיקר בפעילויות אותם מארגנים תלמידיה, מהם נתן למנות:
*'''[[פרסום משיח]]''' - בכל יום יוצאים ה[[תמימים]] למבצע [[פרסום משיח]] על ידי תליית [[דגל משיח|דגלים]] והדבקת פוסטרים (על חשבון זמנם הפנוי ומחוץ לסדרים).
*'''[[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו מעיינותיך]]''' - מדי [[ליל שישי]] מתארגנים מספר קבוצות של תמימים שמחלקים עלונים לשבת (בעיקר גיליונות [[אחרית הימים (גיליון)|אחרית הימים]] ו[[שיחת הגאולה]]) ברחבי הארץ.
*'''[[מבצע קידוש]]''' - מדי [[ליל שבת]] יוצאים מספר תמימים מהישיבה לזכות יהודים בשמיעת [[קידוש]] (עניין שעודד הרב [[זלמן נוטיק]]).
*'''[[הקהלת קהילות]]''' - התמימים בישיבה הולכים מידי שבת להקהלת קהילות בעשרות בתי כנסת (בעיקר בראשון לציון ובת ים). לומדים [[חסידות]] עם אברכים שאינם חב"דיים ב[[חברותא]] ובאופן ווירטואלי.
*מידי שבוע עולה סרטון לרשת ובו תימצות ה[[דבר מלכות]] השבועי.
* מידי יום מפיצים התמימים חומר על הגאולה בצמתי הכבישים.
* בליל שישי מתקיימת [[התוועדות חסידית|התוועדות]] רחוב במקומות מרכזיים בראשון לציון והסביבה.
* שיעורים בישיבות - מידי שבוע מגיעים התמימים לישיבות לא חב"דיות באזור ולומדים איתם את הדבר מלכות.

== הוצאה לאור ==
החל מחודש [[אייר]] [[תשע"ח]] החל לצאת לאור על ידי תלמידי וצוות הישיבה גיליון 'החייל' הכולל כתבות תורניות בנושאים הנלמדים בישיבה וכתבות השקפה חסידיות, הגיליון נקרא בשם 'החייל' על שם המדור המרכזי בגיליון, המספר את סיפורו של תמים בדור השביעי ומבוסס על דמויות ומקרים שאירעו בישיבה לאורך השנים, בשנת [[תשפ"א]] לוקט המדור לספר. מיד לאחר סיום כתיבת פרק החייל החלו בכתיבת חלקו השני של הספר שנקרא בשם "הלמדן" המבוסס גם הוא על אירועים שאירעו בישיבה.

בנוסף לכך מזמן לזמן מוציאה הישיבה לאור קובץ מפרשים המלקט את המפרשים העוסקים בסוגיות הנלמדות בישיבה מסוכמים ומבוארים על ידי רבני הישיבה. האחראי להוצאת הקובץ הוא הרב [[יוסף יצחק רוך]] ר"מ ומשפיע בישיבה. כמו כן בשנת תשפ"א החל לצאת קובץ מפרשים לסדרי הלכה.

לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"ב]] הוציאה הישיבה ספר [[הערות התמימים ואנ"ש]] (290 עמודים) ובו מאמרים עם פיענוחים, קובץ 'אוצרות' ובו פירושים של רבותינו נשיאנו על [[מסכת שבת]] שנלמדת בשנה זו בכלל ישיבות תות"ל בעולם, והערות של התמימים ורבני הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/755599/ תות"ל ראשל"צ: מנחת עשיר – קובץ הערות לכבוד י' שבט] {{אינפו}}}}.

== צוות הישיבה ==
[[קובץ:שמעון וייצהנדלר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה הרב וויצהנדלר]]
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] [[ר"מ]] ש"ב ומשפיע ש"ג- [[הרב]] [[שמעון ויצהנדלר]].
*מנכ"ל הישיבה - הרב אלירן שלום.
;[[משפיע]]ים:
*הרב ישראל קופצ'יק - משפיע שיעור ג'
*הרב [[לב לייבמן]] - משפיע שיעור ב'
*הרב [[בן ציון פרישמן|חיים אלתר בן ציון פרישמן]] משפיע שיעור ב'
*הרב [[חיים משה אלפרוביץ' (כפר חב"ד)|חיים משה אלפרוביץ']] - משפיע שיעור א'

;[[ר"מ|רמי"ם]]:
*הרב יוסף יצחק רוך - ר"מ ומשפיע שיעור א'
*הרב [[חיים טל]] - ר"מ שיעור א'
*הרב [[אלחנן רקובר]] - ר"מ שיעור ג'.

;[[נו"נ]]:
*הרב [[טוביה בולטון]]
*הרב [[שמואל מרדכי נוטיק]]
*הרב ירחמיאל רוך
*הרב מאיר כהן
*הרב [[יעקב לנצ'נר]]
*הרב [[לוי יוסף יצחק קראוס]]
*הרב מנחם מענדל קעניג

;[[משגיח]]ים:
*הרב אליעזר יוסף חי קלנגל (משגיח ראשי)
*הרב אביחי פנחס רוטשילד

===צוות הישיבה בעבר===
*הרב [[שי הרמתי]] - [[ראש הישיבה]] (תשס"ו - תשס"ט).
*הרב יואל חיים רוזן - מנכ"ל הישיבה (תשס"ו - תשע"ח).
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] - ר"מ ומשפיע.
*הרב [[אברהם בן ציון מייזליש]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"א - תשע"ה).
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע ראשי (תשע"ה - תשע"ט).
*הרב [[זלמן נוטיק|זלמן ניסן פנחס נוטיק]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"ט - תשפ"א).

== הישיבה הקטנה ==
{{ערך מורחב|תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)}}
לקראת שנת הלימודים תשפ"א קיבלה הנהלת הישיבה הגדולה כמה מכתבים מהרבי שליט"א מלך המשיח על הרחבת הישיבה, ובהתאם לכך הוחלט להקים גם [[ישיבה קטנה ראשון לציון|ישיבה קטנה בעיר]] כסניף של הישיבה הגדולה, לצוות ההרכב הראשוני של הישיבה התמנה הרב זלמן פלדמן כמנהל רוחני, הרב לוי דורון והרב שלום דובער טאלער כמשפיעים, הרב מנחם קעניג כיועץ חינוכי והרב חי קלנגל כמשגיח.

==קישורים חיצוניים==
* [http://totrashlats.com/ אתר בו מופיעים שיעורים מרבני הישיבה]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1F-6pbw2LhJEEz03oesAn9N6rlCJm7hNA תקיית 'גוגל דרייב' המכילה את גליונות 'החייל' שיו"ל על ידי הישיבה] {{PDF}}
* [https://drive.google.com/file/d/1ug5Ub-mfXgQ7T8pBLeMcj6dKq1SqWsO0/view קובץ הערות התמימים ואנש, י' שבט תשפ"ב] {{PDF}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל: ראשון לציון}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)

2022-11-21T15:53:15Z

לוי יצחק נדה: /* בוגרי הישיבה */

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה גדולה]]|אחר=[[ישיבה קטנה]]|ראו=[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]}}
{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש
|תמונה=בוגרי צפת תשרי הקהל עו.jpg
|כתובית=חלק מבוגרי הישיבה בתמונה על רקע [[770]] {{ש}}([[תשרי]] [[תשע"ו]] - [[שנת הקהל]])
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]
|תאריך יסוד=[[אייר]] [[תשל"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[צפת]]
|מייסד ומנהל ראשון=הרב [[אליהו פרידמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב שלמה זלמן לבקיבקר, הרב [[ירון יחזקאל נאמן]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[יוסף יצחק אופן]]
|מספר תלמידים=450 (נכון לתשפ"ג)
|ספר פלפולים=שערי ישיבה
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|הערות התמימים ואנ"ש]]
|אתר אינטרנט=http://chabadzefat.com/
|מפה=
}}
[[קובץ:לוגו ישיבה צפת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל הישיבה]]
[[קובץ:הרב ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה - הרב וילשנסקי]]
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[חסידי חב"ד]] [[ליובאוויטש]] [[צפת]]''' הינה 'ישיבה גדולה' המיועדת ל[[תמים|תמימים]] ממשפחות [[אנ"ש]], ולתמימים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב"ד ברחבי הארץ, נוסדה בשנת [[תשל"ז]] על ידי הרב [[אליהו אריה פרידמן]] כמנהל גשמי ועל ידי [[יוסף יצחק וילשנסקי|הרב ווילשאנסקי]] והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר|לבקיבקר]] בעיר הקודש צפת וכחלק מעבודת השליחות. הישיבה מתאפיינת בחיות מיוחדת ב[[לימוד גאולה ומשיח|לימוד ענייני הגאולה]] ואמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|מלך המשיח]]. בישיבה לומדים נכון לשנת תשפ"ב ארבע מאות וחמישים [[תמימים]].

== שם הישיבה ==
הישיבות שהוקמו בתור סניפים לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] או ב[[ארץ הקודש]] נקראו "תומכי תמימים". בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות [[צפת]], עליהם אמר הרבי (לרב [[אריה לייב קפלן]]){{מקור}}: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי).

חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים{{הערה|ספר '''הישיבה''' עמוד 14, יצא לאור על ידי הישיבה וארגון אביחי"ל, תשס"ד.}}.

בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת"{{הערה|[https://chabadzefat.com/wp-content/uploads/2020/02/שבעים-למלך-סופי-בלי-ביילדים.pdf קובץ שבעים למלך עמוד 5].}}.

==היסטוריה==
===ימי בראשית===
[[קובץ:צפתי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הפנימיה]][[קובץ:כללית צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה. [[תשע"ב]]]]
בערך בשנת [[תשל"ו]] הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום. הרב [[אליהו אריה פרידמן]] היה זה שהגה את רעיון הקמת הישיבה והציעו בפני הרב [[אריה לייב קפלן]]. הרב פרידמן גם נטל על עצמו את העול לנהל את החלק הגשמי והכספי של הישיבה. במכתב הנושא את התאריך ט"ו אלול, יום התייסדות [[תומכי תמימים]] כתב הרב קפלן לרבי שהרב פרידמן נטל על עצמו את העול והכספי ורוצים להקים את הישיבה. על כך השיב הרבי (בקשר לרב פרידמן): {{ציטוטון|הניסה בזה? המסוגל לזה? בכל אופן הרי יכול לנסות עתה -כשאין אחריות מוסד קיים עליו}}{{הערה|אגרות קודש (שבהוצאת [[ועד הנחות בלה"ק]]) חלק ל"א ע' שו, על פי [https://col.org.il/news/133315 זכרון הרב קפלן]}}. לאחר שהצעת הקמת הישיבה הועלתה בפני הרבי, באמצעות הרב [[חודקוב]], לא איחרה ההסכמה לבוא. לאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בחודש [[אייר]] [[תשל"ז|ה'תשל"ז]] ישיבת חב"ד בצפת.

בצוות ניהול משרד הישיבה בתחילתה הייתה מרת [[יוכבד זלמנוב]] בסיוע בנה הרב [[משה זלמנוב]] שניהל את המשק עד לשנת [[תש"מ]]. בשנת תשל"ט מונה הרב [[יוחנן גוראריה]] למנהל גשמי ולאחריו מונה הרב [[רחמים אנטיאן]].

הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - אז ראש ישיבה ו[[משפיע]], וכיום ראש הישיבה, והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - אז ראש ישיבה ומשפיע וכיום אחד מראשי הישיבה [[ר"מ]] ו[[משגיח]] ראשי.

ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב שלמה זלמן לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.

בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] שהתחיל את דרכו בישיבה כ[[משפיע]], כיהן במשך שנים רבות כמשפיע הראשי של הישיבה. גם בשנותיו האחרונות - למרות עיסוקיו הרבים המשיך הרב ארנשטיין למסור את שיעור ה[[תניא]] המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד, למסור שיעורי חסידות שבועיים ול[[התוועדות חסידית|התוועד]] עם התמימים אחת לכמה [[שבת]]ות.

===התפתחות הישיבה===
החל משנת [[תשמ"ז]], החלה הישיבה להתבסס ולמשוך אליה צעירים מכל רחבי הארץ. בהתפתחות הדרגתית, מספר תלמידי הישיבה הלך וגדל, ואיתו אנשי הצוות החינוכי שהועסקו בישיבה.

הישיבה קנתה לעצמה שם טוב בחינוך ל[[התקשרות]] פנימית לרבי, והתאפיינה בלהט חסידי שהיא מעניקה לתלמידיה בכל פעולה שהם עושים.

תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים בישיבה מעל למאה תלמידים, דבר שהוביל לפיצול כיתות התלמידים, וזירז את מעברה של הישיבה לבניין קבע.

===כניסה למבני קבע===
[[קובץ:זאל צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה]]
הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים וחדר האוכל, ה[[זאל]] שכן בבתי המדרש של "וויז'ניץ טוניס", "קרלין סטולין" ו"קוסוב" בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה, עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה.

גם בית המדרש זכה בשנת [[תשמ"א]] (1981) לאכסניה של קבע. [[בית הכנסת]] של הרידב"ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב"ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.

ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה, ובין בהוראות והדרכות פרטיות.

אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא "מכון סמיכה", או את הקורס לספרות סת"ם בהדרכתו של ר' ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת"ם. כמו כן הישיבה פתחה ישיבה חב"ד ראשונה מסוגה בארץ, המשלבת לימודי מקצועות ביחד עם לימודי הקודש.
[[קובץ:הזאל בצפתPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה]]

===הישיבה כיום===
בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי נוחיות.

בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מדי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.

הישיבה מוציאה לאור מזמן לזמן (על פי רוב - פעם בחודש) [[קובץ הערות]] עם חידושי תורה מתלמידי ורבני הישיבה, וכן מזמן לזמן (על פי רוב - פעם או פעמיים בשנה) ספר פלפולים.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] לומדים בישיבה כ-450 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' בישיבה ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת בקבוצה ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כ[[התלמידים השלוחים|תלמידים שלוחים]] בישיבות חב"ד ברחבי תבל.

הישיבה מתייחדת גם במספר העצום של ארגונים המפעילים תלמידיה, בהם נמנים:
* [[קעמפ אורו של משיח]].
* [[יהדודס]] - מועדוניות יהדות לילדים שאינם שומרים תומ"צ לע"ע בסגנון פעילות ארגון [[של"ה]].
* ארגון [[ופרצת קוממיות]] - הפצת יהדות ביישובי הדרום.
* ארגון [[ופרצת צפונה]] - הפצת יהדות ביישובי הצפון.
* [[בית חב"ד בהילולות הצדיקים]] (הפעיל בעיקר עם העולים לציונו של הרשב"י).
* ארגון [[צבאות ה']] ב[[צפת]] המפעיל גם את קעמפ [[גן ישראל צפת]].
* שבתות צבאות השם.
* [[מקהלת צבאות השם]].
* קייטנות (דיי קעמפ) חב"ד בפריסה ארצית כשהגדולות שבהן הן ב[[ביתר עלית]], [[נחלת הר חב"ד]], [[פתח תקווה]] ו[[תל אביב]].
* ערב עם חב"ד - ערב הכולל תוכנית לכלל המקורבים של בחורי הישיבה
* שיעורי תורה בטלפון, ועוד.

===מבנה הפנימיה===
בשלהי שנת [[תשד"מ]] עברה הפנימיה למבנה ששימש קודם לכן כמלון רקפת - בתחילה בשכירות, ולאחר מכן נרכש המבנה בסיועו של הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], ונערך שיפוץ נוסף. בשל הקשיים בתשלום המשכנתא על המקום, נמצא תורם שהשתתף בעלות המשכנתא, אך כתנאי לכך רשם את המבנה על שמו. לאחר שנים נקלע התורם לקשיים ומכר את המבנה. מאז פתחה הישיבה במאבק משפטי על מנת להציל את המבנה ולהשאירו בידי הישיבה. במקביל ניסתה הישיבה לנהל משא ומתן על רכישת המבנה, ללא הצלחה.

בתחילת שנת [[תשע"ח]] הוצא צו פינוי מאת ההוצאה לפועל המורה לפנות את הפנימיה עד [[ג' בטבת]]. יום לפני הפינוי המיועד הודיע אילן שוחט, ראש העיר צפת על השהיית הפינוי{{הערה|1=[http://chabad.info/news/ראש-העיר-צפת-הצו-לא-בוטל-הפינוי-הושהה/ ראש העיר צפת: "הצו לא בוטל, הפינוי הושהה"] {{אינפו}}}}. בהמשך לכך הצליחה הישיבה להגיע להסדר על מנת לרכוש את המבנה, אך לשם כך נדרש ממנה לגייס 24 מיליון ש"ח עד ל[[י"ב שבט]]. בחודש טבת תשע"ח פתחה הישיבה בקמפיין גיוס כספים על מנת להגיע ליעד{{הערה|1=[http://chabad.info/news/המערכה-הגורלית-על-עתיד-הישיבה-•-כל-הפר/ המערכה הגורלית על עתיד הישיבה • כל הפרטים] {{אינפו}}}} ובתוך שבועיים השיגו את הסכום הנדרש וקנו את בנין הפנימיה.

ב[[כ"ג אדר]] [[תשפ"ב]], לאחר תכנון מפורט, החל שיפוץ יסודי של מבנה הפנימיה{{הערה|[https://chabad.info/news/765720/ התרגשות בישיבת חב"ד בצפת שיפוץ הפנימיה יצא לדרך] {{*}} [https://chabad.info/news/767974/ טרקטורים עלו על הפנימיה]{{אינפו}}}}.

==צוות הישיבה==
הישיבה בצפת מתייחדת בקשר האישי של אנשי ההנהלה עם התלמידים, והסגל החינוכי בישיבה מונה כארבעים אנשי צוות, העומדים בקשר רציף עם התלמידים וההורים, ומקיימים פגישות תקופתיות עם ההורים כדי לשפר את הקשר עם התלמידים, ללמוד על צרכיהם, ולהעצים את ההשפעה החינוכית על החניכים. בין היתר מתקיים יום הורים מדי שנה למטרה זו.
*[[ראשי הישיבה]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
*[[משגיח| משגיחים]] ראשיים: הרב שלמה זלמן לבקיבקר והרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[יוסף יצחק אופן]].
*מנהל: הרב [[זאב פרידמן]] והרב שניאור זלמן לבקיבקר.

{{טורים|תוכן=
===משפיעים:===
'''שיעור א':'''
*הרב [[עופר מיודובניק]].
*הרב [[מאיר וילשנסקי]].
*הרב [[נפתלי טורין]].
*הרב [[שניאור זלמן מטוסוב]].
*הרב [[שמעון בן מוחא]].
*הרב [[שלום דובער שארף]].

'''שיעור ב':'''
*הרב [[זאב פרידמן]].
*הרב [[משה עבאד]].
*הרב [[משה מישולובין]].
*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].

'''שיעור ג':'''
*הרב [[יוסף יצחק אופן]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*הרב [[מאיר טרגר]].
*הרב [[יהודה ליפסקר]].
*הרב [[יוסף דניאל]].

'''בעלי תשובה:'''
*הרב [[יוסף דניאל]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].

'''דוברי אנגלית:'''
*הרב [[יונתן הסופר]].
*הרב [[יהודה ליפסקר]].

===רמי"ם בנגלה:===
'''שיעור א':'''
*הרב [[חיים שמריהו סגל]].
*הרב [[שלום זאב קרוגליאק]].
*הרב [[מנחם מענדל הלפרין]].
*הרב [[מנחם מענדל דרורי]].
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].

'''שיעור ב':'''
*הרב [[אלעזר שמחה וילהלם]].
*הרב [[מנחם מענדל כהן]].
*הרב [[אביחי קופצ'יק]].
*הרב [[לוי יצחק דינרי]].

'''שיעור ג':'''
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
* הרב [[נחום נפתלי בורביץ]].
*הרב יעקב לנדא.

'''[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'):'''
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].

'''דוברי אנגלית:'''
*הרב [[לוי וילשנסקי]].
*הרב [[יונתן הסופר]].

===משיבים:===
*הרב [[שבתי פרידמן]].
*הרב [[משה מישולובין]].
*הרב [[מנחם מענדל הלפרין]].
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].
*הרב [[אריה טייטלבוים]].
*הרב [[אביחי קופציק]].
*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].
*הרב [[אשר גרשוביץ]].
*הרב [[חיים שמריהו סגל]].
*הרב [[שמואל גינזבורג]].

===משגיחים:===
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*הרב [[חיים הלל שפרינגר]].
*הרב [[מאיר טרגר]].
*הרב [[אלעזר שמחה וילהלם]].
*הרב [[שלמה בנישתי]].
*הרב [[יוסף חיים אביטבול]].
*הרב [[יהודה רוזנברג]].
*הרב [[מנחם מענדל הראל]].
*הרב [[מנחם מענדל נפרסטק]].
*הרב [[שלום דובער שארף]].

===רמי"ם בגאולה ומשיח:===
*'''שיעור א':''' הרב [[מנחם מענדל הראל]].
*'''שיעורים ב-ג':''' הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].

===רמי"ם בהלכה:===
*הרב [[שבתי יונה פרידמן]]

'''סמיכה:'''
*הרב [[אריה לייב טייטלבוים]]

'''[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'):'''
*הרב [[שמעון גרליק]]
*הרב [[מנחם מענדל הראל]]}}

===צוות בעבר===
*הרב [[אייל פלד]] - ר"מ עד שנת תשע"ג
*הרב [[שלמה הלפרן]] - ר"מ עד שנת תשע"ג שהתמנה לרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ר"מ עד שנת תשע"ה שהתמנה ל[[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]]
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ר"מ עד שנת תשע"ט שהתמנה לרב העיר [[בני ברק]]
*הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] - משפיע ראשי עד פטירתו בשנת תשע"ט
*הרב [[שניאור זלמן הכהן]] - מנהל המחלקה הרוחנית משנת תשע"ז עד שנת תשפ"א
*הרב יוסף חיים אביטבול- משגיח בישיבה עד פטירתו כ'ז תשרי תשפ"ג.

==סניפים ומחלקות==
*'''כולל לאברכים''' - פועל בתוך תחומי הישיבה גדולה, האברכים בכולל עובדים בשיתוף פעולה עם אנשי הצוות החינוכי, ומעניקים סיוע פדגוגי למתקשים.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]''' - סניף הישיבה בצפת שהוקם בעקבות הוראת הרבי לדאוג להקמת סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בכל עיר. מידי חצי שנה שולחת הנהלת הישיבה קבוצת בחורים מהשיעור האמצעי בישיבה, השוהים בסניף במשך מספר חודשים, ופועלים עם תושבי העיר במקביל ללימודים בישיבה.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה, חסידי חב"ד ליובאוויטש]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תש"ע.
*'''[[ישיבת חנוך לנער]]''' - [[ישיבה קטנה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.
*'''[[מכון תורני טכנולוגי]]''' - [[ישיבה גדולה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.

==בוגרי הישיבה==
במשך השנה מתקיימות התוועדויות ומפגשים לבוגרי הישיבה על ידי ארגון הבוגרים. בעבר ארגון הבוגרים נקרא 'אביחי"ל' (ארגון בוגרי ישיבת חח"ל) ונוהל על ידי רונן גרידיש, לאחריו ארגון הבוגרים נוהל על ידי שניאור בורקיס, כיום הוא מנוהל על ידי דובער חביב.
ראוי לציון כי בוגרי הישיבה מהווים החל משנות העי"ן רוב מנין ורוב בנין של ה[[קבוצה]] - שנה בה התמימים שוהים אצל הרבי ב-770.
*בשנת [[תשע"ד]] קיים הארגון התרמה לישיבה לקראת [[י' שבט]] תחת הכותרת 'יוד צפת', ההתרמה נהפכה למסורת קבועה מדי שנה לקראת תאריך זה. בשנת [[תשע"ו]] שהיא השנה השלישית להתרמה זו, הסלוגן הוא "יוד תלת".
*בשנת [[תשע"ה]] קיים ארגון הבוגרים יום מיוחד בישיבה לרגל כ' חשון (תחת הסלוגן 'פשוט תהיה תמים!'), שכלל שיעורים והתוועדויות עם רבני הישיבה. בשנת תשע"ו-שנת הקהל, התקיים שוב יום במתכונת זו (תחת הסלוגן 'עולים לזאל'). בתשרי של שנת הקהל, נהגו להצטלם כל בוגרי הישיבה על רקע 770.
*בשנת [[תשע"ו]] לרגל 40 שנה להקמת הישיבה התקיים כינוס לכל בוגרי הישיבה באולם הענק האנגר 11 בתל אביב בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, בכינוס השתתפו כ-2,500 איש{{הערה|[http://chabad.info/news/ישיבת-חבד-הגדולה-בעולם-אלע-צפתים-צוזא/ גלריה מהכינוס]}}.
*בנוסף לאירועים המתקיימים על ידי הארגון, מתקיימות שבתות אחדות רבות והתוועדויות לבוגרי הישיבה לפי שנות הקבוצה, המאורגנות על ידי הבוגרים עצמם. בדרך כלל, רבני הישיבה משתתפים ומתוועדים.
לרוב בוגרי הישיבה נמנים עם הקבוצות ההזויות יותר של חב"ד בשם המשיחיסטים הקיצונים, בוגרי הישיבה נראים לרוב ב-770 כחלק מכל בלגאן אפשרי או כל דבר אחר שלא קשור ללימוד.

==ראו גם==
*[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת]].
*[[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|תומכי תמימים צפת]] - [[ישיבה קטנה]] שפעלה בצפת בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ט]].

==לקריאה נוספת==
*'''הישיבה''' - ספר אודות הישיבה בהוצאתה בשיתוף ארגון אביחי"ל, תשס"ד.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadzefat.com אתר הפעילות של הישיבה]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=62243&tag=ישיבת+חסידי+חב%22ד+ליובאוויטש ידיעות הקשורות עם הישיבה]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55615 שר המשפטים מר יעקב נאמן בביקורו בישיבה (תמוז תש"ע)]{{תמונה}}
*'''גלריות תמונות - "ישיבה בעדשה"''' ([[אלול]] [[תשע"א]]): [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63921 סדר נגלה] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63945 התוועדות ט"ו באלול] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63983 ריקודי ט"ו באלול]{{תמונה}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/16/2500.html 2,500 צפתים צוזאמען]''', סקירה על כנס הקהל במלאת ארבעים שנה להקמת הישיבה {{בית משיח}} פרשת בהעלותך תשע"ו

*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74747 גלריה ישיבה קטנה חח"ל צפת]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1293 כך בונים ישיבה • וידאו] - תיאור ימי הבראשית בישיבה {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79717 בוגרים מספרים: הישיבה בצפת שינתה את חיי • וידאו חלק א'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3703 חלק ב'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3704 חלק ג'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3707 חלק ד'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3709 חלק ה'] {{וידאו}} {{אינפו}} שבט התשע"ד (01.2014)
* פרוייקט ההנגשה של סדרת ספר המאמרים מלוקט לתלמידי הישיבה, בעזרת חוברת היוצאת מזמן לזמן '''[https://drive.google.com/drive/folders/1rIUKkgAYw5oibMamQKyRBSH2gcgdY4is סיכומים וביאורים בספר המאמרים מלוקט]''' ([https://chabad.info/beis-medrash/770653/ כתבה באתר חב"ד אינפו] על הפרוייקט)
*גלריית תמונות מהישיבה במהלך השנים: [https://chabad.info/in-focus/153254/ גלריה א'], [https://chabad.info/in-focus/153089/ גלריה ב'] ב{{חב"ד אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל:צפת}}
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

אורו של משיח (קעמפ)

2022-11-21T15:48:46Z

לוי יצחק נדה: /* לקסיקון */

{{פירוש נוסף|נוכחי=קעמפ אורו של משיח|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[אורו של משיח (פירושונים)]]}}
[[קובץ:לוגו אורוPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו קעמפ 'אורו של משיח']]
'''[[גן ישראל]] - אורו של משיח''' הינו מחנה קיץ ([[קעמפ]]) לילדי וילדות [[חסידי חב"ד]], המתקיים ב[[ארץ ישראל]] בימי [[בין הזמנים]] על ידי "[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]" שתחת "[[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]]". 'אורו של משיח' נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[פרץ פרידמן]], והיה המחנה החב"די הראשון מסוגו בארץ ישראל. כיום הוא מחנה הקיץ החב"די הגדול ביותר בעולם, עם יותר משבע מאות ילדים.

הקעמפ מתייחד בהחדרת מסרים חסידיים בדרכים חוויתיות ויצירתיות, עם דגש על עניני [[גאולה ומשיח]]. כמו כן בולט הקעמפ בקשר האישי הנרקם בין המדריכים לחניכיהם, ובשמירת הקשר עם החניכים לאורך השנה כולה.

==רקע==
[[קובץ:אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תש"ע]]]]
[[קובץ:תמונת הקעמפ (Small).JPG|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תשע"ג]]]]
[[קובץ:אורו תשע"ו.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - שנת [[תשע"ו]]]]
[[קובץ:06-08-2021-13-15-33-תמונת-הקעמפ-scaled.jpg|ממוזער|תמונה קבוצתית - שנת [[תשפ"א]]]]
קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית וחסידית לילדים בימי החופש במשך כשבועיים מלאים של 24 שעות ביממה. מידי שנה שוכר הקעמפ קמפוס הכולל פנימיות עבור הקעמפ.

הקעמפ בנוי במתכונת צבאית: הילדים, חיילי [[צבאות ה']] נקראים "חיילים", כאשר כל קבוצה של 10-12 ילדים נקראת סיירת, ולה שני מדריכים-מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. המפקדים אחראים על החיילים הן בפן הלימודי הרוחני והן בפן הגשמי. כל 8-10 סיירות מאוגדות לגדוד, שעליו מופקדים המג"ד והסמג"ד. כל שלושה גדודים מאוגדים לחטיבה, שעליה מופקד המח"ט והדמות המרכזית היא "הגנרל". כמו כן כולל הקעמפ צוות מנהלי לימודים המופקדים על התחום הלימודי והחסידי, מנהלי פעילות המופקדים על התחום החווייתי, וצוותות נוספים עבור ההנהלה, המטבח והניהול הטכני.

עבור בחירת אנשי הצוות ישנם קריטריונים מיוחדים להנהגה חסידית עם דגש על חיות בעניני גאולה ומשיח. כל צוות הקעמפ עובר ימי עיון והכשרה על ידי אנשי חינוך לפני הקעמפ.

החל משנות ההקמה, הקעמפ מחלק מידי שנה במתנה לילדי הקעמפ ומפקדיהם כיפה בה מצוייר סמל הקעמפ וכיתוב הכרזת הקודש "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד". ברבות השנים התפשט הנוהג לקעמפים נוספים שמחלקים כיפות עם סמל הקעמפ שלהם וכיתוב של "יחי".

אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. מידי שנה נבחר נושא מרכזי שסביבו נסוב חומר הלימודים, הפעילויות, המבצעים ו'מלחמת ופרצת'. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; [[רבי]], [[התקשרות]], [[גאולה ומשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. גם בשאר זמני היום ישנם משימות חסידיות, התוועדויות ומבצעי לימוד [[משניות]] ותניא בעל פה.

נכון לשנת [[תשע"ז]] מונה הקעמפ יותר משבע מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.

==היסטוריה==
הקעמפ נפתח בשנת [[תשנ"ו]] על ידי הרב [[פרץ פרידמן]], והיה אז ראשון מסוגו. באותה תקופה לא היו מקובלים בישראל מחנות קיץ עם תנאי פנימיה והרב פרידמן ייבא את הרעיון ממחנות הקיץ ב[[ארצות הברית]].

בקיץ [[תש"ע]] נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה של האברכים הרב לוי נחשון, הרב מני מוריס והרב שולם לבקיבקר. על צוות הניהול מפקחים חברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] - הרב [[שלמה רסקין]] והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54659 הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש"ע] - {{אינפו}}}}.

בחלק מהשנים מאז שנת [[תשע"ד]] - החל הקעמפ להפעיל שני מתחמים, המחולקים על פי גילאי החניכים, הצעירים והבוגרים.

*שנת [[תשנ"ו]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב). גנרלים: פרץ פרידמן, שמעון ברגמן ו[[חיים אליעזר וילשנסקי]].
*שנת [[תשנ"ז]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: חיים אליעזר וילשנסקי ואבי חדד.
*שנת [[תשנ"ח]], קמפוס ישיבת בני עקיבא ב[[חדרה]]. גנרלים: שלום בער מרזל וחיים אליעזר וילשנסקי.
*שנת [[תשנ"ט]], קמפוס ישיבת "מגדלור" ב[[מגדל העמק]]. גנרלים: שלום בער מרזל ומנחם מענדל פרידמן.
*שנת [[תש"ס]], קמפוס ישיבת שבי שומרון. גנרלים: חיים אליעזר וילשנסקי ואבי חדד.
*שנת [[תשס"א]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרל: [[יחיאל קופצ'יק]].
*שנת [[תשס"ב]], קמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע. גנרלים: [[לוי נחשון]] ו[[ישי קלי]].
*שנת [[תשס"ג]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: מנחם פרידמן ו[[ינון ששון]].
*שנת [[תשס"ד]], קמפוס ישיבת [[כפר סיטרין]]. גנרלים: מנחם פרידמן ו[[לוי נחשון]].
*שנת [[תשס"ה]], ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ו]], לב הגן הלאומי הבשור - "פארק אשכול". גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ז]], ישיבת בני עקיבא בגן יבנה. גנרלים: מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.
*שנת [[תשס"ח]], מדרשיית נועם ב[[פרדס חנה]]. גנרל: מנחם מענדל קופצ'יק.
*שנת [[תשס"ט]], יישוב אור הגנוז הסמוך ל[[מירון]]. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש.
*שנת [[תש"ע]], ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר.
*שנת [[תשע"א]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61134 הצצה: כך יראה השנה הקעמפ החב"די הגדול]{{תמונה}}}}. גנרלים: אפרים זלמנוב ושניאור הראל.
*שנת [[תשע"ב]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה. גנרלים: מנחם מענדל ראובן איבערט ולוי יצחק זלמנוב.
*שנת [[תשע"ג]], כפר הנוער 'סילבר' על ידי [[אשקלון]]. גנרלים: שלום דובער ערד ואביחי קופצ'יק, מח"טים: משה חיים פיזם ויהונתן אנקווה.
*שנת [[תשע"ד]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', [[מירון]]. גנרלים: אביחי קופצ'יק וחיים מאירי. קמפוס [[המכון התורני-טכנולוגי]], [[צפת]]. גנרל: מנחם מענדל ראובן איבערט.
*שנת [[תשע"ה]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', מירון. גנרלים: שניאור זלמן גרוזמן ומשה נוטיק, מח"ט: שלום דובער אוריאן. קמפוס אולפנת 'בני עקיבא', מירון. גנרלים: אברהם אריה לוי ו[[ישראל גדסי]], מח"ט: אליהו קטורזה.
*שנת [[תשע"ו]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]. גנרלים: הוד אהרן ומשה נוטיק, מח"טים: דוד אקסלרוד ומענדי כהן. קמפוס ישיבת בני עקיבא, נווה הרצוג. גנרל: ינון קופצ'יק.
*שנת [[תשע"ז]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: דוד אקסלרוד ויהודה ליפש, מח"ט חיים דוד רחמים. קמפוס 'גן-יבנה', גנרלים: נתנאל אדרעי וישראל ערד.
*שנת [[תשע"ח]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא נווה הרצוג', גנרלים: יוספי ערד ומוישי פרידמן. קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' [[באר שבע]], גנרלים: שולם זאב קורגליאק וחיים מרטון. מח"ט: שניאור אלפנביין.
*שנת [[תשע"ט]], קמפוס ישיבת בני עקיבא - באר שבע, גנרלים: שולם ליפש ומענדי גורביץ'. קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: יוספי ערד ומענדי אלגזי.
*שנת [[תש"פ]], קמפוס ישיבת דרכי תמימים, תל אביב, במתכונת מיוחדת של שידורים חיים עקב התפרצות [[נגיף הקורונה]], גנרלים: מענדי אלטבוים ושמוליק פיזם.
*שנת [[תשפ"א]], קמפוס של ישי"ג [[חח"ל צפת]] (התוכנית הייתה שהקעמפ יהיה במתכונת מיוחדת של לינה ביער חנתון אך עקב שריפה ביער כשבוע לפני הקעמפ הועבר הקעמפ לישי"ג [[חח"ל צפת]]), גנרלים: דביר שושן ושמוליק פרידמן.
*שנת [[תשפ"ב]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה, גנרלים: שמואל הושיאר ופיצ'ע כהן. מח"ט: מענדי כ"ץ.

==מושגים בקעמפ ==
*'''מסדר''' - בפתיחת ובסוף כל יום, נעמד הקעמפ למסדר הצדעה ל[[רבי]], בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]]
*'''מתיחה''' - תוכנית דמיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על האשליה ומכריזים "מלחמת ופרצת" - הכרזה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת ופרצת".
*'''מלחמת ופרצת''' - חלוקת הקעמפ לשניים (כולל אנשי הצוות). כל קבוצה מקבלת נושא מסויים ועליה מוטל להדגיש ולבטא את עליונותו על הנושא של הקבוצה היריבה (לדוגמה: משיח/גאולה). לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון. כל קבוצה לומדת על הנושא שלה משננת [[תניא]] בעל פה ועושה הצגות ומוצגים על הנושא.

===לקסיקון===
{{טורים|תוכן=
*'''הרמטכ"ל''' - [[הרבי זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע]].
*'''גנרל''' - סמכות העל בקעמפ, מנהלי הפעילות ואנשי המשמעת..
*'''מח"ט''' - מפקד החטיבה (בקעמפ שתי חטיבות).
*'''מג"ד''' - מפקד גדוד (בקעמפ ששה גדודים).
*'''סמג"ד''' - סגן מפקד גדוד.
*'''עמג"ד''' - עוזר מפקד גדוד.
*'''מפקד''' - תמים מהישיבה שלוקח פיקוד על סיירת אחת למשך הקעמפ.
*'''חייל''' - חניך.
*'''מ.פ.''' - מנהל פעילות.
*'''מ.ל.''' - מנהל לימודים.
*'''770''' - בית הכנסת בו מתפללים במהלך הקעמפ.
*'''גנרליה''' - חדר הגנרלים.
*'''מג"דיה''' - חדר המג"דים.
*'''מפקדה''' - משכן המדריכים והצוות.
*'''סיירת''' - כל 12 חיילים מתאגדים עם שני מפקדים לסיירת אחת.
*'''גדוד''' - קבוצת סיירות (בקעמפ שבעה גדודים{{הבהרה|לפני זה היה כתוב שבקעמפ שישה גדודים}}).
*'''חטיבה''' - שלושה גדודים (בקעמפ שתי חטיבות).
*'''מכסה יומית''' - שינון יומי של חומר לימודים.
*'''מנהל חינוכי''' - אחראי על התוכן החינוכי המוגש בקעמפ.}}

===גדודים===
{{לעדכן|פסקה=כן}}
הקעמפ מתחלק לשתי חטיבות. כל חטיבה כלולה משלושה עד ארבעה גדודים, ובסך הכל יש שבעה גדודים. לכל גדוד יש שם המבטא הנהגה חסידית ודרך בעבודת ה'.
* '''אח"ל''' - אחוות לוחמים, הגדוד הצעיר של הקעמפ מיועד לחיילים העולים לכיתות ג' - ד'.
* '''מת"ן''' - מסירות נפש, מיועד לחיילים העולים לכיתה ה'.
* '''דק"ל''' - דבקות למטרה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ו'.
* '''שמ"ש''' - שליחות מתוך שמחה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז'.
* '''לק"ח''' - לוקחים אחריות, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז' (החל משנת תשע"ט).
* '''קש"ת''' - קשר תמידי, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה (החל משנת תשע"ו).
* '''קב"ע''' - קבלת עול, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה.
:משנת תשע"ד עברו הגדודים 'שמ"ש', 'קש"ת' ו'קב"ע', לקמפוס נפרד, תחת השם 'היחידה'.

==ממשיכים להילחם==
{{ערך מורחב|ממשיכים להילחם}}
[[קובץ:ממשיכים_להלחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד מעלוני 'ממשיכים להילחם']]
צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם "ממשיכים להלחם" והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ל[[יום הולדת]]ו. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם. במהלך השנה מארגן הקעמפ "שבתות עם הקעמפ" בכמה מקהילות חב"ד הגדולות ברחבי הארץ באזורים שונים עבור חניכי הקעמפ מאותם אזורים, וחלק ממדריכי הקעמפ מארגנים גם שבתות למפגש עם הקבוצה-סיירת שלהם.

==הפקות==
===עלון "ממשיכים להלחם"===
העלון "ממשיכים להלחם" נועד להמשיך את הקשר עם החניכים ולהחזיר אותם לאווירת הקעמפ. בעלון מדורים ב; [[התקשרות]] ל[[רבי]], [[משיח]] ו[[גאולה]], כתבות, התרחשויות בקעמפ, שיחות מעובדות לחיילי [[צבאות ה']], ראיונות עם צוות הקעמפ וחניכיו, מבצעי משימות חודשיים, סקירות על הקמת קעמפ '[[גן ישראל]]' וחדשות מהפעילות במשך השנה.

נכון לשנת [[תשע"ז]] יצאו מאה עלונים של ממשיכים להילחם.

=== מקהלת "אורו של משיח"===
[[קובץ:מקהלת אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'אורו של משיח']]
[[קובץ:רגע ההתגלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'רגע ההתגלות']]
הקעמפ גיבש מקהלה של חניכים ששרו את המנוניה ואף הופיעו בכינוסי חב"ד ברחבי הארץ. את המקהלה ניהלו במהלך השנים: [[חיים אליעזר וילשנסקי]], דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי, אביגדור דיקשטיין.

בשנת [[תשנ"ז]] ו[[תשס"ד]] הוציאה המקהלה קלטת משירי הקעמפ. בשנת [[תשס"ז]] יצא לאור דיסק נוסף בשם 'רגע ההתגלות' ובו אחד עשר שירים נבחרים של הקעמפ.

===סרט "קוד קב"ע"===
סרט שבו מתחקים חברי סיירת מובחרת של חיילים ב[[צבאות השם]], אחרי דרכי הפעולה של האויב. במהלך מבצע סודי, יוצאים החיילים לשטח, עורכים מארבים ומרדפים, ומתצפתים על האויב. המפקד מורה כי סוד הניצחון טמון בקוד צבאי צפון: קוד קב"ע. הסרט נערך וצולם בשנת תשס"ז והופץ בריכוזי חב"ד בארץ ובחו"ל. הסרט באורך של כ-45 דקות.

סיפור הסרט הוא על ילד שבני כיתתו חושדים בו שגנב סכום כסף. בחיפושיו אחר הכסף, מגיע הילד למחנה של אורו של משיח, שם הוא למד מה היא קבלת עול, או בשם הקוד: קב"ע.

===סרט "היחידה"===
סרט המעביר את המסר של גילוי היחידה הפנימית של כל יהודי. ילד שמקבל ברחוב מאיש לא מוכר תיקייה ההוראה שהוא מקבל להעביר את התיקייה לאיש אחר. הוא מאבד את התיקייה ואז מתחילים הבעיות. מתפרסמים מודעות עם התמונה והשם שלו, שולחים אותו מהבית ספר והוא מגיע לחוליה שנקראת יחידה 5, שם הוא מבין שהם גרמו לו לעוול הזה, כאשר הוא נכנס לחולייה ומגלה את המושג "היחידה". הסיפור מסתיים בכך שהוא מבין מה המשמעות של "היחידה" וזה פותר לו את כל הבעיות. בסוף הוא מגלה שהכל היה משחק ואת כל זה ארגן לו המפקד שלו מהקעמפ להכניס אותו למצב יחידה. הסרט יצא בשנת [[תשע"ט]] הוקרן בקעמפ והופץ בדיסקים בארץ ובחו"ל. הסרט באורך של כשעה.

הסרט הופק על ידי משרד הלימודים.

==ראו גם==
*[[ממשיכים להילחם]]
*[[גן ישראל]]
*[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://th770.co.il/ דף הבית של צבאות השם בארץ הקודש]''' בו ניתן להרשם לקעמפ השנתי בחודשים [[אייר]] - [[מנחם אב]].
*'''ידיעות וכתבות בנושא קעמפ אורו של משיח''' באתר {{אינפו|}} - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=אורו+של+משיח באתר הישן], [http://chabad.info/tag/קעמפ-אורו-של-משיח/ באתר החדש], [http://chabad.info/category/video/kids/oro/ ובמדור הוידאו]

*[http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/רגע-לפני-הקעמפ-הגדול-בעולם-מוכן-בדריכ רגע לפני: הקעמפ הגדול בעולם בדריכות שיא] - גלריית תמונות מהימי כוננות לקעמפ תשע"ו {{אינפו}}

*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/83783_he_1.pdf הרבי שלי] - חוברת הלימודים, קעמפ תשע"ד{{PDF}}

;וידאו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63214 הסרט 'קוד קב"ע' בהפקת 'אורו של משיח']{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62986 הסרט ניסיון בארמון] - הופק על ידי הקעמפ כחלק מתכנית הלימודים בשנת תש"ע{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63606 קעמפ קיץ תשע"א - וידאו מסכם]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/קליפ-מרגש-תמיד-נשארתי-נאמן-אחזתי-בנקו/ קליפ מרגש: "תמיד נשארתי נאמן, אחזתי בנקודה כל הזמן"] - המנון שבת דבר מלכות, תשע"ה{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחנות קיץ|אורו של משיח]]
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:צבאות השם]]

ועד תלמידי התמימים

2022-11-21T15:45:33Z

לוי יצחק נדה:

[[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|140px|סמל הוועד]]
'''ועד תלמידי התמימים העולמי''' הינו ארגון עולמי הפועל עם תלמידי ישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי העולם.

משרדי הארגון ממוקמים ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הסמוך ל-770]], והוא מנוהל על ידי הרב [[צבי הירש אלטיין]]. את הפעילות בישראל מנהל הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]] ולועד סניף גם ב[[כפר חב"ד]].

הארגון הוקם בשנת [[תשס"ב]], כדי להוות אלטרנטיבה לארגון [[את"ה העולמי]] שהוקם שנתיים קודם לכן.

==פעילות==
* תוכנית לימודים, [[התוועדות|התוועדויות]], פעילות, אוכל ומקומות לינה לחלק מהאורחים הבאים לשהות ב[[770]] וב[[אהל]], במשך חודש [[תשרי]], [[י' בשבט]], [[י״א ניסן]] ו[[ג' בתמוז]].
* מבצעי לימוד נושאי פרסים ומלגות, המיועדים לתלמידי ישיבות חב"ד. הפקת סרטי וידאו משיחותיו של הרבי, בשיתוף עם [[jem]].
* ביום קבלת הנשיאות של הרבי, [[י' בשבט]], מקיים הוועד כינוס של תלמידי ישיבות חב"ד בעולם, באולם "בית רבקה" ב[[קראון הייטס]]. ב[[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, מקיים הוועד בכפר חב"ד כנס ארצי לתלמידי התמימים בארץ הקודש, הכולל התוועדויות ענק, שיעורים והרצאות, ויציאה משותפת ל'מבצעים', בשם - "יום תמים לרבי". הוועד מקיים גם "שבת הכנה" לתלמידי התמימים בארץ לקראת [[ג' בתמוז]]. בשנים האחרונות, בעקבות ריבוי התמימים (כי"ר) צר המקום מלהכיל, לכן התפצלה שבת זו לשנים: שבת לתלמידי הישיבות הקטנות, ואחת נוספת לתלמידי הישיבות הגדולות.
* ישיבת קיץ "צעירי ליובאוויטש" לצעירים.
* סדרי לימוד לתלמידי התמימים ברחבי העולם ב[[ליקוטי שיחות]].

==הוצאה לאור==
* '''בית חיינו''', עלון שבועי ב[[עברית]] שיצא בעבר, ובו יומן מהשנים שלפני תשנ"ב ב-770, לפי אותה קביעות, וקטעי שיחות נבחרים, מופץ בישיבות חב"ד בעולם ובקהילות חב"ד בארץ. הופיע בקביעות בין השנים תשע"ב-תשע"ז.
* '''א חסידישער דעהרער''', מגזין חודשי ב[[אנגלית]] המופץ בישיבות חב"ד ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], אנגליה.
* '''[[תחיינו]]''', מגזין ב[[עברית]] שיצא בעבר והופץ בישיבות חב"ד ובריכוזי אנ"ש בארץ מידי תקופה, יצא לאור בשיתוף עם "פעילי חב"ד" שב[[צעירי אגודת חב"ד]].
* '''קובץ לחיזוק ההתקשרות''' - מגזין הסוקר נושאים בעולמה הפנימי של [[חסידות חב"ד]]. יוצא לאור בתקופת ה[[חודש תשרי|חגים]] ומועדי חב"ד שונים. יוצאים לאור כשישה עלונים בשנה, בעיקר בחודש תשרי.
*'''פארברענגען עם הרבי''' - לקראת תאריכים חסידיים, מוציא הועד חוברות ובהם תרגום מלא וסיכומים של התוועדות נבחרת של הרבי.
* '''לעבן מיטן רבי'ן''' - מנשר הסוקר את המאורעות במרכז חב"ד.
* ספר מקיף על [[ישיבת תומכי תמימים]], יצא לאור בשנת תשס"ד.
* '''מקבץ לתורה''' - גיליון שבועי, העוסק בבירור סוגיות ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] בעיון, לאור בקשתו של הרבי מליובאוויטש במסגרת יוזמת מסלולי לימוד ה[[רמב"ם יומי|רמב"ם היומי]] ללמוד לפחות הלכה יומית אחת בעיון. הפצת הגיליון חדלה בשנת [[תשס"ז]]
*'''סוגיות בגאולה''' - כמה חוברות שהופיעו בשנים האחרונות, המלבנות לעומק סוגיות בעניני משיח וגאולה בתורתו של הרבי.
* חוברות עונתיות - לרגל מועדים, חגי חב"ד (כמו [[חג הגאולה]], יום הולדתו של הרבי וכדומה). חוברות אלו כוללות לקט דברי תורה של הרבי, מסמכים ומכתבים העוסקים בתולדות אדמו"רי וחסידי חב"ד בפרסום ראשון.
* "עזר וסיוע בלימוד ה[[רמב"ם]]" - חוברת דו-שבועית המתרגמת את שיעור לימוד [[הרמב"ם]] ל[[אנגלית]].
* '''אור וחום ההתקשרות''' - ספר המלקט את שיחותיו של הרבי אודות מהותו של נשיא הדור וההתקשרות אליו. הודפס במהדורה שלישית ומתוקנת לקראת [[י"א ניסן]] תשע"ו.
* '''[[ליובאוויטש שבליובאוויטש]]''' - מנשר יומי שיוצא לאור מדי יום במשך [[חודש תשרי]], ובו מסמכים ותמונות, וכן שיחות מיוחדות של הרבי בענייני דיומא החל משנת [[תשע"ג]].
* '''כתבית יהבית''' (או "קובץ רשימות") - פיענוח מחודש של [[רשימות]] הרבי. יוצא לאור מזמן לזמן לקראת יומא דפגרא, החל משנת [[תשע"ח]].
בעבר היה לארגון מדור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]].
*'''נפלאות בכל''' - גליון שהופיע בקביעות לאורך חורף [[תשע"ט]], ובו קטעי שיחות ויומנים מהווי [[בית חיינו]] בשנת [[תשנ"ב]]{{הערה|https://col.org.il/news/114480י יו"ד כסלו תשנ"ב במחיצת הרבי: יומן סוחף, תמונות נדירות ופנינים {{col}}}}.
*'''מעשינו ועבודתינו''' - מגזין שהופיע בקביעות לאורך חורף [[תשע"ט]], ובו קטעי שיחות, טורים, התוועדויות ותכנים מרוממים בענין ה[[שליחות]].
*'''נפלאות בעינינו''' - הפקת מולטימדיה ייחודית מ[[תשרי]] [[ה'תשנ"ב]] לרגל 30 שנה - יצא לכינוס ברוכים הבאים לאורחים שהגיעו לרבי ל[[חודש תשרי]] [[תשפ"ב]].
*'''אלבום תמונות תשרי''', ומגזין '''כולו אורה''' - יצאו לאור לקראת [[י"א ניסן]] [[תשפ"ב]].

חלק נכבד מהחוברות והגליונות שיצאו לאור נמצאים בגירסת PDF באתר הועד. {{הערה | https://www.vaadhatmimim.org/templates/articlecco_cdo/aid/5112074/jewish/Hebrew.htm.}}

תומכי תמימים בני ברק

2022-11-21T15:42:53Z

לוי יצחק נדה: /* היסטוריה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים בני ברק
|תמונה=זאל ישיבה קטנה בני ברק.jpg
|כתובית=אולם הלימודים בישיבה ([[אלול]] [[תש"ע]])
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[תשנ"ה]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=רח' ברוט 11 [[בני ברק]]
|מייסד=הרב [[שלמה רוזנברג]]
|ראש הישיבה=הרב [[בנימין קופרמן]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ
|[[משפיע]] ראשי= הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ
|מנכ"ל =הרב לוי רוזנברג
|מספר תלמידים=150
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}'''ישיבת תומכי תמימים [[בני ברק]]''' נוסדה על ידי הרב [[שלמה רוזנברג]] בשנת [[תשנ"ה]].

בתחילה הוקמה [[ישיבה קטנה|הישיבה הקטנה]] ולאחר שנתיים נפתחה הישיבה הגדולה. שתי הישיבות שכנו יחד. ראש הישיבה הראשון היה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ששימש בתפקידו עד לשנת [[תשס"ג]], אז החליף אותו הרב [[יוסף יצחק קפלן]]. בשנת [[תשס"ה]] מונה במקום הרב קפלן הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום.

==היסטוריה==
בשנים עברו, כאשר עלתה ההצעה של עסקני חב"ד להקים ישיבת תומכי תמימים בבני ברק, שלל זאת הרבי{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/ליקוט-מענות-קודש-תשמג.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות קיד]: "האמנם יש מי שאומר אשר בעיר בני ברק חסרים ישיבות?".}}, ורק בשנים מאוחרות יותר על יסוד דברי הרבי שבכל עיר צריך להיות סניף של ישיבת תומכי תמימים, הוקמה הישיבה.

תחילה שכנה הישיבה בבית הכנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י ולאחר שנה עברה לפרדס כץ (הבנין בו שוכנת הישיבה כיום) ולאחר מכן לבנין "מאפיית כהן" ברחוב מתתיהו בבני ברק. משם עברה לבנין [[חסידות נדבורנא]] (ברחוב עזרא). בשנת [[תשס"ד]] עברה הישיבה למשכנה הקבוע בפרדס כץ לבנין בן שש קומות שיכול להכיל כמאה חמישים תלמידים וחדרי שיעורים מרווחים.

ראש הישיבה הראשון היה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], הרב אייזנבך שימש בתפקידו עד לשנת [[תשס"ג]], אז עבר על פי הוראתו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לכהן כראש הישיבה בישיבה הגדולה בבני ברק.

במקומו מונה הרב [[יוסף יצחק קפלן]], ששימש עד אז כ[[משגיח]] בישיבה.

בשנת [[תשס"ה]] עזב הרב קפלן את תפקידו ובמקומו נכנס הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום.

בשנת הלימודים [[תשע"ב]] התחיל לכהן הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ, איש חינוך ותיק ומנוסה, כמשגיח ראשי ומשפיע ראשי בישיבה, וכאיש האחראי על קבלת התלמידים לישיבה. עם הגעתו של הרב כ"ץ נכנסה רוח חיה לישיבה, שהתבטאה בעליית רמת הלימודים בישיבה, משמעת מיוחדת, רישום מוגבר של בחורים לישיבה שהביא להכפלת כמות התלמידים הלומדים בישיבה, הכנסת צוות חדש וצעיר, ועוד פעולות שהביאו לכך שכיום נחשבת הישיבה מהמשובחות בסוגה.

ב[[כ"ט חשון]] [[תשע"ט]] פרצה שריפה בישיבה, שכילתה קומה מהבניין, והתמימים פונו למשך תקופה מהישיבה. השריפה פרצה עקב תקלה מארון החשמל.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-110 תלמידים

==צוות הישיבה==
* ראש הישיבה - הרב [[בנימין קופרמן]]
* מנהל רוחני - לוי יצחק רוזנברג
* [[משגיח]] ראשי ו[[משפיע]] ראשי - הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ
* משגיח - הרב מנחם מענדל זלמנוביץ

;[[ר"מים]]:
*הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ
*הרב מרדכי גולדשמיד
*הרב לוי יצחק וילהלם
*הרב ישראל ויינפלד
*הרב נחום הכהן כהן (ר"מ בכיתת תקשורת)
*הרב יוסף דוב קסטל
*הרב שניאור זלמן דוברוסקין
*הרב אליעזר גולכובסקי
*הרב שמעיה גרינוולד
*הרב מ"מ זלמנוביץ'
*הרב שניאור זלמן גולדברג
*הרב יצחק גרינוולד
*הרב מנחם מענדל מרכוס

;[[משפיע]]ים:
*הרב יוסף יצחק כ"ץ
*הרב נחום הכהן כהן
*הרב אליעזר גלוכובסקי
*הרב יוסף דוב קסטל
*הרב שניאור זלמן דוברוסקין
*הרב שניאור זלמן גולדברג
*הרב פעווזנר

===שלוחים===
*הת' יחיאל אשכנזי
*הת' מאיר שנור
*הת' חיים וייס

===צוות בעבר===
*הרב [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)]]
*הרב [[דוד זילברשטרום]]
*הרב [[פנחס סלפושניק]]
*הרב [[משה אסולין]]
‏‎*‎הרב [[יעקב מאיר קוביטשעק]]
{{להשלים}}

==קישורים חיצונים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56549 גלריית תמונות מהישיבה] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%95_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%9D_114404.html שריפה בישיבה] {{COL}}
*[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%aa%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%a7/ תג: ישיבת חב"ד בני ברק] {{אינפו}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ב]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

תומכי תמימים בני ברק

2022-11-21T15:40:20Z

לוי יצחק נדה: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים בני ברק
|תמונה=זאל ישיבה קטנה בני ברק.jpg
|כתובית=אולם הלימודים בישיבה ([[אלול]] [[תש"ע]])
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[תשנ"ה]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=רח' ברוט 11 [[בני ברק]]
|מייסד=הרב [[שלמה רוזנברג]]
|ראש הישיבה=הרב [[בנימין קופרמן]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ
|[[משפיע]] ראשי= הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ
|מנכ"ל =הרב לוי רוזנברג
|מספר תלמידים=150
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}'''ישיבת תומכי תמימים [[בני ברק]]''' נוסדה על ידי הרב [[שלמה רוזנברג]] בשנת [[תשנ"ה]].

בתחילה הוקמה [[ישיבה קטנה|הישיבה הקטנה]] ולאחר שנתיים נפתחה הישיבה הגדולה. שתי הישיבות שכנו יחד. ראש הישיבה הראשון היה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ששימש בתפקידו עד לשנת [[תשס"ג]], אז החליף אותו הרב [[יוסף יצחק קפלן]]. בשנת [[תשס"ה]] מונה במקום הרב קפלן הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום.

==היסטוריה==
בשנים עברו, כאשר עלתה ההצעה של עסקני חב"ד להקים ישיבת תומכי תמימים בבני ברק, שלל זאת הרבי{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/ליקוט-מענות-קודש-תשמג.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות קיד]: "האמנם יש מי שאומר אשר בעיר בני ברק חסרים ישיבות?".}}, ורק בשנים מאוחרות יותר על יסוד דברי הרבי שבכל עיר צריך להיות סניף של ישיבת תומכי תמימים, הוקמה הישיבה.

תחילה שכנה הישיבה בבית הכנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י ולאחר שנה עברה לפרדס כץ (הבנין בו שוכנת הישיבה כיום) ולאחר מכן לבנין "מאפיית כהן" ברחוב מתתיהו בבני ברק. משם עברה לבנין [[חסידות נדבורנא]] (ברחוב עזרא). בשנת [[תשס"ד]] עברה הישיבה למשכנה הקבוע בפרדס כץ לבנין בן שש קומות שיכול להכיל כמאה חמישים תלמידים וחדרי שיעורים מרווחים.

ראש הישיבה הראשון היה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], הרב אייזנבך שימש בתפקידו עד לשנת [[תשס"ג]], אז עבר על פי הוראתו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לכהן כראש הישיבה בישיבה הגדולה בבני ברק.

במקומו מונה הרב [[יוסף יצחק קפלן]], ששימש עד אז כ[[משגיח]] בישיבה.

בשנת [[תשס"ה]] עזב הרב קפלן את תפקידו ובמקומו נכנס הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום.

בשנת הלימודים [[תשע"ב]] התחיל לכהן הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ, איש חינוך ותיק ומנוסה, כמשגיח ראשי ומשפיע ראשי בישיבה, וכאיש האחראי על קבלת התלמידים לישיבה. עם הגעתו של הרב כ"ץ נכנסה רוח חיה לישיבה, שהתבטאה בעליית רמת הלימודים בישיבה, משמעת מיוחדת, רישום מוגבר של בחורים לישיבה שהביא להכפלת כמות התלמידים הלומדים בישיבה, הכנסת צוות חדש וצעיר, ועוד פעולות שהביאו לכך שכיום נחשבת הישיבה מהמשובחות בסוגה.

ב[[כ"ט חשון]] [[תשע"ט]] פרצה שריפה בישיבה, שכילתה מספר מבנים מהמתחם, והתמימים פונו למשך תקופה מהישיבה.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-150 תלמידים

==צוות הישיבה==
* ראש הישיבה - הרב [[בנימין קופרמן]]
* מנהל רוחני - לוי יצחק רוזנברג
* [[משגיח]] ראשי ו[[משפיע]] ראשי - הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ
* משגיח - הרב מנחם מענדל זלמנוביץ

;[[ר"מים]]:
*הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ
*הרב מרדכי גולדשמיד
*הרב לוי יצחק וילהלם
*הרב ישראל ויינפלד
*הרב נחום הכהן כהן (ר"מ בכיתת תקשורת)
*הרב יוסף דוב קסטל
*הרב שניאור זלמן דוברוסקין
*הרב אליעזר גולכובסקי
*הרב שמעיה גרינוולד
*הרב מ"מ זלמנוביץ'
*הרב שניאור זלמן גולדברג
*הרב יצחק גרינוולד
*הרב מנחם מענדל מרכוס

;[[משפיע]]ים:
*הרב יוסף יצחק כ"ץ
*הרב נחום הכהן כהן
*הרב אליעזר גלוכובסקי
*הרב יוסף דוב קסטל
*הרב שניאור זלמן דוברוסקין
*הרב שניאור זלמן גולדברג
*הרב פעווזנר

===שלוחים===
*הת' יחיאל אשכנזי
*הת' מאיר שנור
*הת' חיים וייס

===צוות בעבר===
*הרב [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)]]
*הרב [[דוד זילברשטרום]]
*הרב [[פנחס סלפושניק]]
*הרב [[משה אסולין]]
‏‎*‎הרב [[יעקב מאיר קוביטשעק]]
{{להשלים}}

==קישורים חיצונים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56549 גלריית תמונות מהישיבה] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%95_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%9D_114404.html שריפה בישיבה] {{COL}}
*[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%aa%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%a7/ תג: ישיבת חב"ד בני ברק] {{אינפו}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ב]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]