https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9C%D7%95%D7%99+%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%99חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-13T04:00:36Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%92%D7%98_%D7%93%D7%99_%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%98_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=837722פרעגט די וועלט (ניגון)2026-03-27T22:35:10Z<p>לוי יצחק אזולאי: הוספתי קישור לניגון כפי ששר ר' שמואל בצלאל אלתהויז, הרחבה</p>
<hr />
<div>הניגון '''פרעגט די וועלט''' ("שואל העולם") הוא ניגון של החסיד ר' [[מנחם מענדל מרוזוב]]{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://col.org.il/news/124348 זכרונות מאת ר' דוד פלדמן] (COL).}} שהיה נוהג לנגן בהתוועדויות לאחר אמירת [[לחיים]].<br />
<br />
מופיע כניגון ר"א ב[[חוברת סדר ניגונים]] וכניגון תקכג ב[[חוברת פתחי ניגונים]].<br />
<br />
[https://drive.google.com/file/d/1J91cev9P20tz_AzK7gO7Pre2Tj8OKyqq/view?usp=drivesdk לשמיעת הניגון] מפי ר' שמואל בצלאל אלטהויז<br />
==מילות הניגון==<br />
{{ציטוט|פְרֶעגְט דִי וֶועלְט אַן אַלְטֶע קַשְׁיָא: {{ש}}<br />
אי אִי דִידִי-דִידִי-דאָם? {{ש}}<br />
עֶנְטְפערְט מֶען: {{ש}}<br />
אי אִי דִידִי דאָמְדאם, אִי אִי דִידִי דִידִי דאָם! {{ש}}<br />
אָבֶּער אַז מֶען וִויל, קֶען מֶען דאָךְ פְרֶעגְן: {{ש}}<br />
טְרַיי ראַם, [אוּן נאָךְ טִיפֶער:] טְרַיי לאַראַם! {{ש}}<br />
בְּלַייבְּט דאָךְ וַוייטֶער דֶער אַלְטֶער קַשְׁיָא: {{ש}}<br />
אי אִי דִידִי-דִידִי-דאם? {{ש}}<br />
}}<br />
<br />
הניגון חוזר על עצמו שוב ושוב בלולאה.<br />
<br />
תרגום הניגון לעברית:<br />
{{ציטוט|שואל 'העולם' קושיא עתיקה: אי אִי דִידִי-דִידִי-דאָם?{{ש}}<br />
עונים לו: אי אִי דִידִי דאָמְדאם, אִי אִי דִידִי דִידִי דאָם! {{ש}}<br />
אבל אם אתה רוצה אתה יכול לשאול: טְרַיי ראַם, (ועוד יותר עמוק:) טְרַיי לאַראַם! {{ש}}<br />
נשארת אבל הקושיא העתיקה: אי אִי דִידִי-דִידִי-דאם? {{ש}}}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]<br />
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]</div>לוי יצחק אזולאיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%98%D7%9C_%D7%99%D7%A2%D7%A1%D7%99%D7%A1&diff=836989ניגון טל יעסיס2026-03-26T00:12:04Z<p>לוי יצחק אזולאי: הוספתי ששתי הנוסחאות של טל יעסיס הולחנו על ידי ר' אברהם חריטנוב ע"ה., הרחבה</p>
<hr />
<div>את ה[[ניגון]] '''[[טל]] יעסיס''' חיבר אביהם של האחים לבית משפחת חאריטאנאוו מ[[ניקולייב]], ר' אברהם חאריטאנאוו. בפועל הגיע הניגון ל[[ליובאוויטש]] בשנת [[תרנ"ט]] על ידי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל בזפלוב]]. ר' שמואל שר את הניגון לפני [[אדמו"ר הרש"ב]] והניגון מצא חן בעיניו וציווה לשיר אותו במשך כל חג הסוכות.<br />
<br />
באותה שנה היו הרבה תלמידים בישיבת [[תומכי תמימים]] בליובאוויטש שהיו צריכים לאחר החג לעמוד במבחן לצבא הרוסי. אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לתמימים: "אתם תעשו "במשמנינו" בתורה ומצוות ואני מבטיח לכם ש"אל יהי רזון"". וסיים: "בשעה שאתם מנגנים את הניגון תחשבו שתהיו חיילים בצבא השם"{{מקור}}.<br />
<br />
המשכו של ניגון זה הוא הניגון [[טל בו תברך מזון (ניגון)| טל בו תברך מזון]] (ניגון נ"א ב[[ספר הניגונים]]).<br />
ניגון זה הוא ניגון נ' בספר הניגונים. (הניגון טל יעסיס המוכר היום, הוא של בנו ר' אהרן, אבל זה דרוש מקור, כי לפי ר' אברהם חאריטאנאוו שיחי', הנין של ר' אברהם חאריטאנאוו ע"ה, שני הניגונים/נוסחאות של טל יעסיס הולחנו על ידי האב ר' אברהם ע"ה.)<br />
<br />
==מילות הניגון==<br />
{{ציטוט|<br />
טַל יַעֲסִיס צוּף הָרִים<br />
<br />
טְעֵם בִּמְאֹדֶּיךָ מֻבְחָרִים<br />
<br />
חַנּוּנֶיךָ חַלֵּץ מִמַּסְגְּרִים<br />
<br />
זִמְרָה נַנְעִים וְקוֹל נָרִים<br />
<br />
בְּטַל<br />
<br />
}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ניגון טל בו תברך מזון]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/11-09-Tal-Yasis-from-Reb-Avrohom-Reb-Aharon-Charitonow-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]] {{צליל}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=151 הניגון 'טל יעסיס' בביצוע ממקהלת 'ניחח'] {{צליל}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=469 הניגון 'טל יעסיס' בעיבודו של אלאור ולנר] {{צליל}}<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/f/f9/%28%D7%A0%29_%D7%98%D7%9C_%D7%99%D7%A2%D7%A1%D7%99%D7%A1.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מפי הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2866 הניגון 'טל יעסיס' בביצוע גיל עקביוב] {{וידאו}}<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/6/67/%D7%98%D7%9C_%D7%99%D7%A2%D7%A1%D7%99%D7%A1-_%D7%91%D7%95_%D7%AA%D7%91%D7%A8%D7%9A.mp3 לשמיעת הניגון]''' מאת הבעל-מנגן רשב"ץ אלטהויז {{צליל}}<br />
<br />
{{ניגוני חב"ד}}<br />
[[קטגוריה:ניגוני פסח]]</div>לוי יצחק אזולאיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%9C&diff=832729ניגון שאמיל2026-03-11T07:26:50Z<p>לוי יצחק אזולאי: תיקנתי הקישור להיכל נגינה, הגהה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שאמיל 2.jpg|ממוזער|שאמיל]]<br />
'''שאמיל''' הינו [[ניגון]] אותו לימד [[הרבי]] בליל [[שמחת תורה]] אחרי [[הקפות]] וסעודת [[:קטגוריה:חגים וזמנים|יום טוב]] - לפנות בוקר בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מבטא געגועים למצב הנעלה בו האדם היה נתון בעבר, ותקווה ובטחון לעתיד טוב יותר.<br />
<br />
ניגון זה הוא ניגון ש"ב ב[[ספר הניגונים]]<br />
<br />
==הסיפור מאחורי הניגון==<br />
קודם שלימד הרבי את הניגון, הקדים ואמר שניגון זה שמע מפי [[חסידים]] בליווי [[סיפור]]:<br />
<br />
"לפני מאה, מאה וחמשים שנה, חיו בהרי קווקז שבטים פראיים למחצה, שהיו חופשיים כציפורי דרור, מבלי שיחולו עליהם חוקי המלוכה, ואף לא הגבלות בני תרבות.<br />
<br />
כשהצאר החל להרחיב את מלכותו, רצה לכבוש גם הרי קווקז אלה. אך למרות שהיו לו חיילים רבים ומצוידים בנשק טוב יותר, ואנשי השבטים היו מעטים, לא יכול היה לכבוש אותם, עקב היותם על הרים גבוהים. <br />
<br />
בסופו של דבר, פעלו הרוסים בערמה: הם אמרו לאנשי השבטים שברצונם לעשות עמם שלום ואף יעניקו להם הטבות שונות. לאחר שאנשי השבטים התפרקו מנשקם, תפשו הרוסים את מנהיגם - שנקרא בשם '''שאמיל''' - והגלוהו לארץ גזירה.<br />
<br />
בהיותו בארץ גלותו, היה נזכר מדי פעם בפעם בהרים הגבוהים שם היה חפשי מכבלי הממשלה, כשלא היו לו ההגבלות של בית הסוהר ואף לא ההגבלות של עיר מקום מושב וההגבלות והכבלים של התרבות, ועתה הוא משועבד וכו' ונתעורר ב[[תשוקה]] עזה להרים הגבוהים, שם היה חפשי כנשר בשמים ושר ניגון זה שתחילתו געגועים וסופו [[תקוה]] שסוף סוף ישוב למקומו.<br />
<br />
כש[[יהודים]] שמעו ניגון זה, התאימו אותו לאותיות שלהם ופרשוהו על ירידת ה[[נשמה]] למטה ב[[גוף]]. הנשמה הייתה חצובה מתחת [[כיסא הכבוד]], וחציבה זו עצמה יש בה משום ירידה לגבי הנשמה, שכן בעצם היא במעלה גבוהה מזה, היא קשורה בקב"ה עצמו, ובמילא היא משוחררת מכל מיני כבלים, היא מאוחדת עם [[אלוקות]] ככתוב חי ה' אשר עמדתי לפניו, לא היה עליו שום מושל ושולט ומקור חוצבה על ההרים הגבוהים, הרים אלו האבות, [[חג"ת]] ד[[אצילות]], ולמעלה מאצילות, עד לחג"ת ש[[לפני הצמצום]], ופיתו אותה, הוציאוה משם והורידוה למטה בגוף ו[[נפש הבהמית]], שהיא ירידה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. כשהנשמה [[התבוננות|מתבוננת]] במקור חוצבה, היא מתעוררת בצימאון גדול, צמאה לך נפשי כמה לך בשרי.<br />
<br />
הן אמת, כוונת הירידה של הנשמה היא בשביל העלייה הבאה על ידי עבודתה למטה, אבל, הרי זו ירידה גדולה, שיודע אדם בעצמו איך שחטא ופגם ועבר את הדרך. וגם כשהוא מקיים [[תורה]] ו[[מצוות]], הרי זה בדרך מצוות אנשים מלומדה ואף אם לא, הרי חסר ה[[שמחה]], טוב ה[[לב]]ב, ריבוי שמחה וכו' וכו'. בכל אופן הרי הוא מוגבל ואין באפשרותו לפרוש כנפיו כדרך הנשר בשמיים, כי הוא מוגבל בהגבלות הגוף.<br />
<br />
וכשהוא מתבונן בכך, הוא מתעורר בגעגועים להרים הגבוהים, שורש הנשמה, בעומדה בבחינת הרים אלו האבות, שמהם זה בא ב[[ירושה]] בכל אחד מ[[ישראל]], בחינת הרים חג"ת דאצילות ואף למעלה מאצילות, עד להרים הגבוהים שלפני הצימצום. זהו תחילתו של הניגון - הצימאון והגעגועים.<br />
<br />
התנועה האחרונה שבניגון מביעה את התקווה שהוא בטוח שלא יידח ממנו נידח וסוף סוף יתעורר מהבירא עמיקתא ויגיע למחוז חפצו, למעלה מדרגתו הקודמת, שהרי זהו תכלית הירידה שהיא צורך העלייה, הוא יגיע ויתאחד עם ה[[עצמות ומהות|עצמות]] עצמה - לאשתאבא בגופא דמלכא.<br />
<br />
==אצל הרבי==<br />
כשנתיים לאחר שהרבי לימד את הניגון, עבר כ[[שליח ציבור]] באחת השבתות במניין של הרבי החסיד ר' [[צבי הירש שפריצער]], ובחזרת הש"ץ כשהגיע ל'ממקומך', החל לנגן את ניגון שאמיל.<br />
<br />
בהתוועדות שנערכה לאחר מכן, פנה אליו הרבי באמצע ההתוועדות ואמר לו: "תנגן את ה'ממקומך' שלך", והוא החל לנגן, אך כשראה שלא מצטרפים אליו, פסק מלנגן, לפתע החל הרבי לעודד את הנגינה בתנועות ידיו הקדושות, והקהל כולו הצטרף לנגינה.<br />
<br />
כיום נהוג בבית כנסת חב"ד רבים ברחבי העולם לנגן ניגון זה ב'ממקומך'.<br />
<br />
{{הערה| ראה ערוץ יוטיוב לובאוויטש לעבט: רשד"ב ליפסקר ור' ישראל שמוטקין,}}בשבת [[כ' אב]] [[תשכ"ג]] ניגן [[הרבי]] את הניגון על המילים "פאר וכבוד נותנים לשמו, צהלה ורינה לזכר מלכותו" וכו' שבתפילת שחרית לשבת.<br />
<br />
== בהיסטוריה ==<br />
'''האימאם שאמיל''' (בקווקזית: '''Шейх Шамил'''; ב' תמוז 'תקנ"ז (26 ביוני 1797) – י"ג שבט ה'תרל"א (4 בפברואר 1871) היה איש דת מוסלמי ומנהיג צבאי בצפון קווקז, שליט המדינות דאגסטן וצ'צ'ניה בין השנים תקצ"ד (1834) לתרי"ח (1859). הנהיג את ההתקוממות נגד הרוסים במלחמת הקווקז.<br />
<br />
במסגרת פלישת רוסיה לאזורי הקווקז, בשנת תקס"ו לערך, השבטים המקומיים התנגדו ונלחמו נגד הכוחות הרוסיים. בשנת תקצ"ד (1834) נתמנה שאמיל למנהיג הלחימה והאזור, לאחר שקודמו מת. שאמיל היה מנהיג אקטיבי ותוקפני הרבה יותר מקודמיו, והוא עשה שימוש יעיל במלחמת גרילה וטקטיקות מתוחכמות.<br />
<br />
בשנת תרי"ט (1859) דוכא המרד, ושאמיל ומשפחתו נלכדו ע"י הרוסים באחד הכפרים. אחרי שנלכד, נשלח שאמיל למוסקבה לפגישה עם הצאר אלכסנדר השני, ועונשו היה הגליה לקלוגה - עיר קטנה במרכז רוסיה, קרוב למוסקבה.<br />
<br />
בשנת תרכ"ט (1869) הורשה לו לסיים את חייו כמוסלמי בעיר מכה, הקדושה למוסלמים. בדרכו למכה הוא עבר באיסטנבול, שם שהה עד מותו בשנת תרל"א (1871).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
;[[שיחות קודש]]<br />
* '''[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/10/133 שיחת ליל [[שמחת תורה]] (קודם הקפות), ה'תשי"ט]''' תורת מנחם חלק כ"ד – שנת [[תשי"ט]] חלק א', עמ' 133 - 134<br />
* '''[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/12/171 שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט]''' תורת מנחם חלק כ"ד – שנת [[תשי"ט]] חלק א', עמ' 170 - 172 (השיחה נאמרה ביום שמחת תורה, בשנה בה לימד הרבי את הניגון)<br />
* '''ניגון שאמיל{{הערה|[https://www.academia.edu/10011516/Nigun_Shamil_The_Soul_Endlessly_Yearning_for_What_It_Has_Always_Never_Been "Nigun Shamil: The Soul Endlessly Yearning for What It Has Always Never Been]}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/141415 מצביא נועז: מי אתה האימאם שאמיל? • הסיפור האמיתי]''' אתר {{COL}}<br />
*[https://col.org.il/news/104834 הרב לייבמן מצטלם עם 'שאמיל' {{col}}]<br />
;ביצועים לניגון<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=184 לשמיעת הרבי מנגן 'שאמיל'] {{צליל}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67879 הניגון 'שאמיל' בביצוע דיגיטלי של נדב בכר]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140724/jewish/Shamil.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 4#<br />
*[https://chassidus-content.com/yi/player/10595?categoryId=26188 לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]<br />
*[https://drive.google.com/file/d/1BcMgx1iGlPr1030mNSV0oz-Pzgr23BlX/view?usp=drive_link לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br />
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/09/26-09-2016-18-23-15-song11.mp3 לשמיעת הניגון] בביצוע [[יוני שלמה]]<br />
*[https://sinun770.org/%d7%a0%d7%99%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%9c-nigun-shemil-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%99-%d7%91%d7%9f-%d7%90%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%9d/ לשמיעת הניגון] בביצוע של הקלידן [[יוספי בן אפרים]]<br />
*[https://col.org.il/news/121976 כך נראה המעמד בו החסידים שמעו לראשונה את 'שאמיל'{{col}}]<br />
*'''[https://www.chabad.org/kids/article_cdo/aid/4273401/jewish/Song-for-Nigun-Shamil.htm שיר עם מילים באנגלית על לחן ניגון 'שאמיל']''', אתר חיילי צבאות השם העולמי (אנגלית)<br />
<br />
<br />
{{ניגוני רבו"נ}}<br />
{{ניגוני חב"ד}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א]]</div>לוי יצחק אזולאיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%9A_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95&diff=832728ניגון דרכך אלוקינו2026-03-11T07:18:03Z<p>לוי יצחק אזולאי: תיקנתי הקישור להיכל נגינה, הגהה</p>
<hr />
<div>את ה[[ניגון]] '''דרכך אלוקינו''' לימד [[הרבי]] בליל [[שמחת תורה]] אחרי [[הקפות]] לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]].<br />
<br />
מילות הניגון (מתוך הסליחות ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]): <br />
{{ציטוט|<br />
דַּרְכְּךָ אֶלֹקֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ,<br />
<br />
לַרָעִים וְלַטּוֹבִים וְהִיא תְּהִילָתֶךָ.<br />
<br />
לְמַעַנְךָ אֶלֹקֵינוּ עַשֵׂה,<br />
<br />
ולֹא לָנוּ, רְאֵה עַמִידַתֵנוּ – דַּלִּים וְרֵקִים.<br />
}}<br />
בעת לימוד ה[[ניגון]], אמר [[הרבי]] שאף שמילים אלו אינם כל כך חיוביים: "ראה עמידותינו דלים וריקים", ב[[שמחת תורה]] אין זה יכול להזיק ואדרבה זה מביא תועלת, כי "כלי ריקן" הוא כלי טוב לקבל את ההשפעות וההמשכות.<br />
<br />
ניגון זה הוא ניגון קצ"ג ב[[ספר הניגונים]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=175 לשמיעת הניגון בקולו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א]<br />
* [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/11/114 שיחת הרבי בעת שלימד את הניגון]<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=847 לשמיעת הניגון מתוך "הניגונים המכוונים"]<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=687 לשמיעת הניגון מתוך "ניגוני הרבי"]<br />
* [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140672/jewish/Darkecho-Elokeinu.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 1#<br />
* [https://chassidus-content.com/yi/player/10659?categoryId=26188 לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]<br />
* [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQaTgybTZYNVo5UVk/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br />
* [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/862402/jewish/5-Darkecho-Elokeinu.htm לשמיעת הניגון] מתוך אלבום המאה (פלהרמוני)<br />
<br />
{{ניגוני רבו"נ}}<br />
{{ניגוני חב"ד}}<br />
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ניגוני תפילה לימים נוראים]]</div>לוי יצחק אזולאיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%9C%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA%D7%90&diff=832726אסדר לסעודתא2026-03-11T07:16:07Z<p>לוי יצחק אזולאי: תיקנתי הקישור להיכל נגינה, הגהה</p>
<hr />
<div>'''אסדר לסעודתא''' הוא פיוט שחיבר ה[[אריז"ל]] לסעודת יום ה[[שבת]].<br />
<br />
==מילות הפיוט==<br />
האריז"ל, רבי [[יצחק לוריא]], חתם את שמו בראשי פסקאות הפיוט:<br />
{{ציטוט|מרכאות=לא|<br />
|תוכן='''אֲ'''סַדֵּר לִסְעוּדָתָא. בְּצַפְרָא דְשַׁבַּתָּא. וְאַזְמִין בָּהּ הַשְׁתָּא. עַתִּיקָא קַדִּישָׁא:<br />
<br />
'''נְ'''הוֹרֵיהּ יִשְׁרֵי בָהּ. בְּקִידוּשָׁא רַבָּא. וּבְחַמְרָא טָבָא. דְּבֵהּ תֶּחֱדֵי נַפְשָׁא:<br />
<br />
'''יְ'''שַׁדֵּר לָן שׁוּפְרֵהּ. וְנֶחֱזֵי בִיקָרֵהּ. וְיַחֲזֵי לָן סִתְרֵהּ. דְּאִתְאַמַּר בִּלְחִישָׁא:<br />
<br />
'''יְ'''גַלֵּי לָן טַעֲמֵי. דְּבִתְרֵיסַר נַהֲמֵי. דְּאִינוּן אָת בִּשְׁמֵהּ. כְּפִילָא וּקְלִישָׁא:<br />
<br />
'''צְ'''רוֹרָא דִלְעֵילָא. דְּבֵהּ חַיֵּי כֹלָּא. וְיִתְרַבֵּי חֵילָא. וְתִיסַק עַד רֵישָׁא:<br />
<br />
'''חֲ'''דוּ חַצְדֵּי חַקְלָא. בְּדִבּוּר וּבְקָלָא. וּמַלְלוּ מִלָּה. מְתִיקָא כְּדוּבְשָׁא:<br />
<br />
'''קֳ'''דָם רִבּוֹן עָלְמִין. בְּמִלִּין סְתִימִין. תְּגַלּוּן פִּתְגָמִין. וְתֵימְרוּן חִדּוּשָׁא:<br />
<br />
'''לְ'''עַטֵּר פְּתוֹרָא. בְּרָזָא יַקִּירָא. עֲמִיקָא וּטְמִירָא. וְלָאו מִילְּתָא אַוְשָׁא:<br />
<br />
'''וְ'''אִלֵּין מִלַּיָּא. יְהוֹן לִרְקִיעַיָּא. וְתַמָּן מָאן שַׁרְיָא. הֲלָא הַהוּא שִׁמְשָׁא:<br />
<br />
'''רְ'''בוּ יַתִּיר יַסְגֵּי. לְעֵילָא מִן דַּרְגֵּהּ. וְיִסַּב בַּת זוּגֵהּ. דַּהֲוַת פְּרִישָׁא:<br />
<br />
'''תרגום'''<br />
<br />
אערוך הסעודה בבוקר השבת, ואזמין בה עכשיו את [[עתיקא קדישא|העתיק הקדוש]]. <br />
<br />
אורו ישרה בה, בקידוש הגדול, ומ[[יין|היין]] הטוב שבו תשמח ה[[נפש]]. <br />
<br />
ישלח לנו יופיו, ונראה ביקרו, ויראה לנו סודו, הנאמר בלחישה. <br />
<br />
יגלה לנו הטעמים, שבשתים עשרה חלות, שהינם אות בשמו, כפולה וקלושה. <br />
<br />
צרור של מעלה, שבו חיי הכל, ויתרבה הכוח, ותעלה עד הראש. <br />
<br />
שמחו קוצרי [[שדה]], בדיבור ובקול, והגידו מילה מתוקה כ[[דבש]]. <br />
<br />
לפני [[השם יתברך|רבון עולמים]], במילים סתומות, תגלו דברים, ותאמרו חידושים. <br />
<br />
לעטר השולחן בסוד יקר, עמוק וטמון, ולא דבר מפורסם. <br />
<br />
ואלה הדברים יהיו לרקיעים, ושם מי שורה? הלא השמש ההוא. <br />
<br />
ירבה עוד ויוסיף למעלה מדרגתו, ויקח בת זוגו, שהייתה פרושה.<br />
}}<br />
<br />
==סביב הניגון==<br />
אף שאצל חסידי [[חב"ד]] לא נהוג לזמר זמירות שבת ופיוטים, ניגון זה מקובל בפי חסידי חב"ד, בשל העובדה שהוא אחד מהפיוטים היחידים ש[[אדמו"ר הזקן]] הכניס בסידור.<br />
<br />
עם זאת, היו מחסידי חב"ד שנמנעו מלנגן אותו בשל כך שהפסקאות הראשונות של הפיוט יוצרות את המילה 'אני', דבר העומד בסתירה לעקרון ה[[ביטול]] המהוה יסוד עיקרי במשנת החסידות.{{מקור}}<br />
<br />
אצל חסידים מקובל שהטעם לכך שהאקרוסטיכון של התיבות 'שלמה בן לוריא' נקטע באמצעו, הוא מכיון שכאשר [[האריז"ל]] כתב את הפיוט והגיע לתיבות 'דהוות פרישא' העוסק בניתוק של האלוקות מהעולם - פעל עליו הדבר לכאב לב עד שלא הצליח להמשיך בכתיבתו{{הערה|'אוצר החסידים - ברית המועצות ליטא ופולין' עמוד 325.}}.<br />
<br />
בפועל, בסידורים שאינם בנוסח חב"ד מופיעים עוד שני קטעים המשלימים את שתי האותיות החסרות י' וא' <br />
<br />
"יָדַי אַסְחֵי אֲנָא. לְגַבֵּי חַד מָנָא. לְסִטְרָא חוֹרִינָא. דְּלֵית בָּהּ מַמָּשָׁא:<br />
אֲזַמֵּן בִּתְלָתָא. בְּכַסָּא דְבִרְכָתָא. לְעִלַּת עִלָּתָא. עַתִּיקָא קַדִּישָׁא:"<br />
<br />
כשלימד [[הרבי]] את הניגון ביקש קודם שינגנו אסדר לסעודתא, והתחילו את הניגון הישן, מיד אמר הרבי "ניין ניין אסדר לסעודתא" (בניגון החדש), ומאז נשאר שכשמנגנים את הניגון יש מין קידומת של "אייֵ אייֵ אסדר לסעודתא" מהפעם המיוחדת הזו.{{מקור}}<br />
<br />
==לחנים נוספים==<br />
לניגון זה ישנה מנגינה שהייתה מקובלת בין חסידי חב"ד בעבר, ניגון זה הוא ניגון מ"ט ב[[ספר הניגונים]].<br />
<br />
ב[[התוועדות]] שבת פרשת חוקת בלק י"ד [[תמוז]] בשנת [[תשט"ז]] לימד [[הרבי]] ניגון על פיוט זה. ניגון זה הוא ניגון קפ"ט ב[[ספר הניגונים]].<br />
<br />
הרבי התבטא שהאופן שבו מנגנים את הניגון אינו מדוייק, אך לכל הפחות דבר אחד פעל בכך שלימד את הניגון - שיאמרו 'אסדר לסעודתא' בסעודת שבת{{הערה|שבועון כפר חב"ד 1897 עמוד 63.}}.<br />
<br />
בפרוייקט [[מסורת הניגונים]] מובאים ארבעה לחנים נוספים לפיוט זה, אסדר לסעודתא לחסידי זשלאבין (ניגון ל"ג){{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/0/05/%D7%90%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%9C%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA%D7%90_%D7%90_-_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%96%27%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}}}, אסדר לסעודתא להאר"י ז"ל (ניגון ל"ד){{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/4/48/%D7%90%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%9C%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA%D7%90_%D7%91_-_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%96%27%27%D7%9C.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}}}, אסדר לסעודתא חסידי עתיק (ניגון ל"ו){{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/3/3e/%D7%90%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%9C%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA%D7%90_%D7%93_-_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}}}, ואסדר לסעודתא לר' חיים קצב בארזין (ניגון ל"ז){{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/5/5e/%D7%A8%27_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%9F.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/774642/ רבי לילדים: אֲסַדֵּר לִסְעוּדָתָא • לנגן ביחד]''' {{וידפו}}<br />
===הניגון הישן===<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/4/43/%28%D7%9E%D7%98%29_%D7%90%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%9C%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA%D7%90.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מפי הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=468 לשמיעת ניגון זה בעיבודו של ר' אלאור ולנר] {{צליל}}<br />
<br />
===הניגון של הרבי===<br />
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140813/jewish/Asader-Leseudoso.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 13# {{צליל}}<br />
*[https://chassidus-content.com/yi/player/10658?categoryId=26188 לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]] {{צליל}}<br />
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQUzBRUXNLbnZtX1E/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]] {{צליל}}<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/1/17/%D7%90%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%9C%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA%D7%90_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3 לשמיעת הניגון]''' מאת הבעל-מנגן ר' זלמן ברונשטיין {{צליל}}<br />
<br />
{{שבת}}<br />
{{ניגוני רבו"נ}}<br />
{{ניגוני חב"ד}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:פיוטים]]<br />
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים בארמית]]</div>לוי יצחק אזולאיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2_%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=832667ניגון ארבע בבות2026-03-11T00:51:47Z<p>לוי יצחק אזולאי: תיקנתי הקישור להיכל נגינה, הגהה</p>
<hr />
<div>{{ניגון<br />
|שם=ד' בבות<br />
|תמונה=[[קובץ:ארבע בבות.jpg|250px]]<br />
|תיאור=תווי ה[[ניגון]] 'ארבע בבות' מ[[ספר הניגונים]]<br />
|מחבר=[[אדמו"ר הזקן]]<br />
}}<br />
'''ארבע בבות''' (במקור ב[[יידיש]]: '''דער ניגון פון פיר פאַלען'''. מכונה גם '''ניגון [[אדמו"ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא ה[[ניגון]] החשוב והעמוק מבין ניגוני [[חסידות חב"ד]]. את הניגון חיבר אדמו"ר הזקן בהיותו אצל רבו, [[המגיד ממעזריטש]] ולאחר התמנותו ל[[רבי]] שיפרו.<br />
<br />
לניגון ארבעה 'בתים' המכונים בבות, המקבילים לארבעת ה[[עולם (בחסידות)|עולמות]] ה[[רוחני]]ים; [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים{{הערה|שם=זמנים|1= [[אגרות קודש מוהריי"צ]], ג, עמ' שפב, מחודש [[סיון]] [[תרצ"ה]].}}.<br />
<br />
ניגון זה הוא הניגון הראשון ב[[ספר הניגונים]].<br />
<br />
==משמעות הניגון==<br />
הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך ה[[תפילה]] שפותחת ב[[ברוך שאמר]], ממשיכה ב[[פסוקי דזמרה]], [[ברכות קריאת שמע]], [[קריאת שמע]] ומסיימת ב[[שמונה עשרה]]. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך [[פנימי]]ת או בדרך [[מקיף]]. בניגון זה ריכז [[אדמו"ר הזקן]] את שיטתו ב[[חסידות]] ודרך ה[[עבודה]] של חסיד חב"ד. כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים{{הערה|1=מתוך מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] מט"ו [[כסלו]] [[תר"צ]], בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] משיחה [[י"ט כסלו]] [[תרס"ג]]. מובא גם בקובץ [[התמים]] חוברת ה'.}}:<br />
*[[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]].<br />
*[[אותיות האל"ף בי"ת|אות]] מ[[שם הויה]].<br />
*דרגה ב[[נשמה]].<br />
*[[אור]] [[אלוקי]].<br />
<br />
{| class="wikitable" border="1"<br />
! בבא בניגון !! [[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]] !! אות מ[[הוי"ה (שם)|שם הוי']]!! דרגה ב[[נשמה]]!! אור אלוקי!! משמעות<br />
|-<br />
|'''ראשונה''' || [[עשיה]] || [[ה"א|ה"א (תתאה)]] || [[נפש]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה ה[[חול]]ין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה [[מציאות]]ו בעולם.<br />
|-<br />
|'''שניה''' || [[יצירה]] || [[וא"ו]] || [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעלייה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה.<br />
|-<br />
|'''שלישית''' || [[בריאה]] || [[ה"א|ה"א (עילאה)]] || [[נשמה]] || [[סובב כל עלמין]] || בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש.<br />
|-<br />
|'''רביעית''' || [[אצילות]] || [[יו"ד]] || [[חיה יחידה|חיה (יחידה)]] || [[עצמות]] || בבא זו מכוונת כנגד [[עולם האצילות]] שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עליצות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמו"ר הזקן לאחר התמנותו לרבי.<br />
|}<br />
<br />
==זמנים בהם מנגנים את הניגון==<br />
בשל משמעותו הרוחנית העמוקה, נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים{{הערה|שם=זמנים}}. מקובל בשם ה[[צמח צדק]], שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים ח"ו{{הערה|[[ספר הניגונים]] כרך א' עמוד ל' (משיחת הרבי הריי"צ).}}.<br />
<br />
בין הזמנים המתאימים לניגון ד' בבות: [[שלושה רגלים]], [[פורים]]{{הערה|1=[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תרפ"ח]], עמ' 12.}}, [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]], חודש [[אלול]], [[ימי הסליחות]]{{הערה|1= [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 85 - 86.}} וכן בשעת הובלת החתן ל[[חופה]] ובסיבובי הכלה סביב החתן. פעם אחת שרו אותו בההתוועדויות של ערב שבועות תשמ"ו. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שי"ט כסלו הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. כמו כן מנגנים בשמחות [[ברית מילה]], [[בר מצוה]], ובסעודת ה[[חתונה]].<br />
<br />
קודם הניגון ארבע בבות, מקובל לנגן [[ניגון הכנה לד' בבות]], ניגון עתיק, אשר היה חביב על [[הרבי הרש"ב]].<br />
<br />
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] שהיה [[הרבי]] עורך, היה הרבי עצמו מורה מתי לנגן את ניגון ההכנה, אותו היה מתחיל ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]], כשלקראת סוף ניגון ההכנה היה הרבי מסמן באצבעות ידו את מספר הפעמים שברצונו שיחזרו על הבבא הרביעית.<br />
<br />
כמה פעמים שרו החסידים הניגון '[[ניע ז'וריצי כלופצ'י]]' אחר ד' בבות.<br />
<br />
==מסגולות הניגון==<br />
[[הרבי המהר"ש]]: "בעת שמנגנים ניגונו של הרבי הזקן זהו זמן המוכשר לתשובה, מפני שאז עת רצון למעלה".<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]]: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימית זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה ב[[תיקון חצות]], לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים".<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]]: "בידינו הבטחה שכאשר ינגנו את הניגון מתי שיהיה והיכן שיהיה, ישמע זאת [[רבי שניאור זלמן מליאדי|הרבי (אדמו"ר הזקן)]] וירגיש, באיזה מדריגות גבוהות שרק יהיה. אלא שזה תלוי בהכנות המקבל"{{הערה|ראה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ז עמוד 101.}}.<br />
<br />
כשחסיד שפעל ברוסיה ב[[הפצת היהדות]] ובסיוע ליהודי רוסיה ביקש מהרבי באמצעות סרטון שצולם על ידי הרב [[דובער ליווי]] והועבר לרבי ניגון אותו יוכל לנגן בעת שירצה להיכנס ל[[יחידות]] השיב הרבי (לאחר צפייה נוספת בקטע הוידאו ובכי) שינגן את ניגון ד' בבות. הרבי אף סיפר שכ[[שניאור זלמן רובאשוב (שז"ר)|שז"ר]] החל חייו המדיניים וחווה רגעים של ספקות, הסתגר בחדרו וניגן את הניגון וכך קיבל עצה והדרכה{{הערה|[[מענדי קורטס]], '''נשמה חוזרת לעצמה''', 2124 עמוד 34 {{שבועון כפר חב"ד}} (תשפ"ה).}}.<br />
<br />
הרבי הורה למוזיקאית ז'אן זיידל-רודולף שלא לערוך שינויים בניגון{{הערה|<br />
https://anash.org/the-alter-rebbes-niggun-shouldnt-be-manipulated/ The Alter Rebbe’s Niggun {{אנש}}}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[ניגון הכנה לד' בבות]]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
{{רשימת מדיה|כותרת=להאזנה|יישור=שמאל}}<br />
{{פריט מדיה<br />
|שם=(א) ד' בבות.mp3<br />
|כותרת=ד' בבות<br />
|תיאור=מפי הבעל מנגן ר' [[דוד הורביץ]]}}<br />
{{פריט מדיה<br />
|שם=ד'_בבות.mp3<br />
|כותרת=ד' בבות<br />
|תיאור=מפי הבעל מנגן רשב"ץ אלטהויז}}<br />
{{סוף רשימת מדיה}}<br />
<br />
===מידע===<br />
* הצ"צ אומר אודות הניגון "יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו":<br />
**[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/22/92.htm תורת מנחם – א' – שנת ה'שי"ת, משיחת יום ב' דחג השבועות ה'שי"ת, עמ' 92].<br />
**[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/13/126.htm תורת מנחם – ה' – שנת תשי"ב – חלק שני, שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ב, עמ' קכו].<br />
:{{ספרייה}}<br />
*[[יקותיאל יהודה גנדל]], '''[https://col.org.il/news/122696 ארבע בבות]''', שבועון 'המבשר' על הניגון המיוחד ד' בבות: גווניו, מנהגיו וסיפוריו {{COL}} כ"ה טבת ה'תש"פ 22.01.2020<br />
===מדיה===<br />
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/10-07-2016-23-45-56-song22.mp3 'ארבע בבות'] בקולו של [[הרבי]]{{צליל}}<br />
* [https://chassidus-content.com/yi/player/10497?categoryId=26202 'ארבע בבות'] באתר [[היכל נגינה]] {{צליל}}<br />
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/09/04-09-2016-21-11-57-song1.mp3 'ארבע בבות' בעיבודו של ר' אלאור ולנר]{{צליל}}<br />
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/26-07-2016-01-19-39-song1.mp3 'ארבע בבות' בעיבודו של חנן בר סלע]{{צליל}}<br />
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/09/31-08-2016-23-19-21-song17.mp3 'ארבע בבות' בביצוע מקהלת "ניחח"]{{צליל}}<br />
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/03-07-2016-19-54-45-song2.mp3 'ארבע בבות' מתוך "נעימות חב"ד"]{{צליל}}<br />
*[https://col.org.il/news/65501 מרטיט: "ארבע בבות" עם הרבי, י"ט כסלו תשד"מ ● וידאו{{וידאו}}{{col}}]<br />
<br />
{{ניגוני רבו"נ}}<br />
{{ניגוני חב"ד}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]<br />
[[en:Arba Bavos]]</div>לוי יצחק אזולאיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%99&diff=832666ניגון דונאי2026-03-11T00:43:38Z<p>לוי יצחק אזולאי: תיקנתי הקישור להיכל נגינה, הגהה</p>
<hr />
<div>ה[[ניגון]] '''דונאי''', ניגון הקל"א ב[[ספר הניגונים]] הוא אחד מניגוני [[חב"ד]] הארוכים. המילה "דונאי" היא שמו של נהר הדנובה בשפה הרוסית.<br />
<br />
==משלים לתנועות הניגון==<br />
שמו מורה על תנועות הניגון - רועה ההולך בעקבות צאנו על שפת הנהר הזה ומפיו מתפרצת שירת געגועים בקול ערב ונעים.<br />
<br />
פירוש נוסף יש לניגון, כמשל למלך שבזמן מלחמה הגיע לשפת הנהר דונאי ולא היה באפשרותו לעבור. מיד קפצו חיילים למים במטרה ליצור גשר אנושי עבור המלך וצבאו. התנועה הבאה בניגון מתארת את מחשבתם של החיילים, שלמרות שיודעים שוודאי יטבעו בנהר, הם מוסרים את נפשם. הניגון מסתיים בתנועה של [[מארש]] ניצחון המבטא את ההרגשה העילאית שבזכות מסירות נפשם ניצח המלך במלחמה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chassidus-content.com/yi/player/10758?categoryId=26191 לשמיעת הניגון] באתר [[היכל הנגינה]]<br />
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQVEhzekxMUlJuUk0/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ? [נא להשלים השם]<br />
*[https://drive.google.com/file/d/1v1fbIJyEcbMuV3_xbXY0sD8tek7OxFsz/view?usp=drivesdk לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br />
*הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.com/2016/01/blog-post.html ניגון דונאי]''' באתר קיר הניגונים<br />
<br />
{{ניגוני חב"ד}}<br />
{{מיון רגיל:דונאי}}<br />
[[קטגוריה:ניגוני געגועים]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים ברוסית]]<br />
[[קטגוריה:ניגוני תנועה]]</div>לוי יצחק אזולאיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%99&diff=832665ניגון דונאי2026-03-11T00:39:51Z<p>לוי יצחק אזולאי: תיקנתי את השם של הבעל מנגן, והוספתי ביצוע של ר' דוד הורביץ, הגהה, הרחבה</p>
<hr />
<div>ה[[ניגון]] '''דונאי''', ניגון הקל"א ב[[ספר הניגונים]] הוא אחד מניגוני [[חב"ד]] הארוכים. המילה "דונאי" היא שמו של נהר הדנובה בשפה הרוסית.<br />
<br />
==משלים לתנועות הניגון==<br />
שמו מורה על תנועות הניגון - רועה ההולך בעקבות צאנו על שפת הנהר הזה ומפיו מתפרצת שירת געגועים בקול ערב ונעים.<br />
<br />
פירוש נוסף יש לניגון, כמשל למלך שבזמן מלחמה הגיע לשפת הנהר דונאי ולא היה באפשרותו לעבור. מיד קפצו חיילים למים במטרה ליצור גשר אנושי עבור המלך וצבאו. התנועה הבאה בניגון מתארת את מחשבתם של החיילים, שלמרות שיודעים שוודאי יטבעו בנהר, הם מוסרים את נפשם. הניגון מסתיים בתנועה של [[מארש]] ניצחון המבטא את ההרגשה העילאית שבזכות מסירות נפשם ניצח המלך במלחמה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/17-09-Niggun-Ga-agu-im-Dunai-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל הנגינה]]<br />
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQVEhzekxMUlJuUk0/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ? [נא להשלים השם]<br />
*[https://drive.google.com/file/d/1v1fbIJyEcbMuV3_xbXY0sD8tek7OxFsz/view?usp=drivesdk לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br />
*הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.com/2016/01/blog-post.html ניגון דונאי]''' באתר קיר הניגונים<br />
<br />
{{ניגוני חב"ד}}<br />
{{מיון רגיל:דונאי}}<br />
[[קטגוריה:ניגוני געגועים]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים ברוסית]]<br />
[[קטגוריה:ניגוני תנועה]]</div>לוי יצחק אזולאיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=831671ניגון התוועדות2026-03-10T00:54:41Z<p>לוי יצחק אזולאי: הוספתי ביצוע מקורית של ר' אלי ריבקין על הניגון כי קרוב, הרחבה</p>
<hr />
<div>'''ניגון התוועדות''' הינו [[ניגון]] באמצעותו מתעלים המתוועדים מההווה ה[[גשמי]] וה[[חומרי]] ונוסקים אל עולם [[רוחני]] יותר, אל העולם עליו דיברו קודם לכן המתוועדים. [[התוועדות]] או "א חסידישע פארבריינגען" הוא הזמן בו מדברים על נושאים כגון; [[חשבון נפש]], [[קביעות עיתים לתורה]], [[עבודת התפילה]], [[תיקון המידות]] לפי רוח ה[[חסידות]]. מדי פעם אף מספרים סיפור שאירע עם [[חסיד]]ים או עם [[רבותינו נשיאינו]] המביאים לידי חיזוק בקיום המצוות בפועל. בין דיבור לדיבור מופיע מקומו של ניגון חסידי הפותח את שערי הלב והתפעלות הנפש.<br />
<br />
הרבה מניגונים אלו לא התאפשר לברר בדיוק מה מקורם ומיהו מחברם, אך מרגלא בפי [[חסידי חב"ד]] לשוררם בהתוועדויות חסידיות ובכל עת שירה. ישנם ריבוי ניגוני התוועדות המופיעים ב[[ספר הניגונים]] חלקים א' וב'.<br />
<br />
==ניגוני התוועדות{{הערה|כאן נכללו כל הניגונים שאין עליהם הרבה מידע. השאר נכנסו כערכים בפ"ע, עיין בקטגוריה.}}==<br />
*'''ניגון קכ"ג''' - לא ידוע מה מקורו של ניגון זה, הקו שלו הוא דבקות הנפש והתעוררות הלב לתשובה. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQZTNMQTltYkVySTg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=541 ר' אלאור ולנר].<br />
*'''ניגון קכ"ה''' - ניגון געגועים לר' שלמה צ'אצ'ניקער. ניגון זה הוא ניגון ח' בחוברת 'ניגונים חסידיים' של ר' [[אליהו ריבקין]]{{הערה|קובץ '''[://derechaim.info/wp-content/uploads/2025/07/חוברת-ניגוני-הכנה-לתפלה_חדש-תמוז_2-1.pdf ניגוני הכנה לתפילה]''', (קובץ היוצא במסגרת פרוייקט 'הרב שלח לך ניגון הכנה לתפילה' של הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]]) חודש תמוז תשפ"ה עמ' ה'.}}. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQYlJINml6OHlQVzg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=543 ר' אלאור ולנר].<br />
*'''ניגון קכ"ו''' - ניגון זה היה חביב על [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לויק]] והיה נשמע בביתו רבות<ref>הרב [[לב לייבמן]], '''[https://nichoach.blogspot.com/2018/02/blog-post.html שני ניגונים בלתי נשכחים מבית הרב]''' בבלוג קיר הניגונים.<br />
ביצוע ב[https://col.org.il/news/171211 חתונת משפחת ברוד] {{חב"ד און ליין}} {{וידאו}}.</ref>. הניגון מושר גם ב[[חסידות קרלין]] על הפיוט מעוז צור ישועתי{{הערה|[dropbox.com/scl/fi/18c2p64o8lpha33hzhkwl/2.mp3?rlkey=f4ckjjt7jw765ze761bgvuluu&e=1&dl=0 לשמיעת הניגון] באתר דרופבוקס {{צליל}}}} וב[[חסידות סלאנים]] כניגון ל[[ליל שישי]], בקרלין הנוסח שונה במעט מנוסח הדבקות המושר בחב"ד ובסלונים{{הערה|[ivelt.com/forum/viewtopic.php?t=11432&start=100 ניגוני קארלין] עמודה 5 בפורום אידישע וועלט פארומס (אידיש).}}. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQa2hJb0xoUm50OEk/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], לשמיעה ב[https://drive.google.com/file/d/1b1p8riwDoaYOBOtFEAB_YMSDexypqmyC/view ניחו"ח (אלבום 8)], לשמיעת ה[[המנון]] "עומדים בניסיון" המלובש על ניגון זה באלבום רביעי של [[מקהלת צבאות השם]]{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/tzh/826352/ להאזנה] {{צליל}} {{אינפו}}}}.<br />
*'''ניגון ק"ל''' - מופיע פעם נוספת בספר הניגונים בניגון של"א - ניגון התוועדות [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQTjRkbFV4bU9oZlE/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].<br />
*'''ניגון קצ"ח''' - חיברו החסיד ר' [[אהרן חריטונוב]] שהיה [[בעל מנגן]] מצויין ויצר בעצמו הרבה [[ניגוני חב"ד|ניגונים חב"דיים]] רציניים ולבביים. נרשם מפי החסיד ר' [[נחום גולדשמיד]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQc2wwWnZrd2FRdEE/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/03/ואלח_וקרב_פיזורנו.mp3 מאת הבעל-מנגן ר' שמריהו פלדמן].<br />
*'''ניגון קצ"ט''' - חיברו החסיד ר' אהרן חריטונוב שהיה בעל מנגן מצויין ויצר בעצמו הרבה ניגונים חב"דיים רציניים ולבביים. נרשם מפי החסיד ר' [[שמשון חריטונוב]], אחיינו של מחבר הניגון. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQajFrbnpFOE94TXc/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' דוד הורביץ{{הערה|ר' [[אלאור ולנר]] התאים לניגון זה את המילים מתחילת פרק ז' ב[[ספר התניא]].}}.<br />
*'''[[ניגון ר']] - ניגון התוועדות מ[[קרמנצ'וג]].<br />
*'''ניגון ר"א''' - מתבלט הרצינות של עמקות ה[[מחשבה]] והתרגשות פנימיות ה[[לב]]. חיברו החסיד ר' [[יהודה הבר]] ונרשם מפי החסידים ר' [[יוסף מענדל טננבוים]] ור' [[יוסף וינברג]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQcVRLMWt1MTRzSTA/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]].<br />
*'''ניגון רנ"ו, "[[אנה אלך מרוחך (ניגון)|אנה אלך מרוחך]]"''' - היה רגיל לנגנו החסיד ה[[משפיע]] ר' [[ניסן הורביץ]] מ[[ירושלים]] ת"ו. נרשם מפי ר' [[אליעזר פרלשטיין]] (ירושלים). [[מדיה:256 Onoh Eyleich Meiruchechoh, R' Nissen Horovitz.mp3|לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ.]]<br />
*'''ניגון רס"ט''' - הוא בן ג' בבות (קטעים) ומושר תכופות ב[[התוועדויות]] [[חסידים]]. נרשם מפי החסיד ר' [[שמואל זלמנוב]], [[מדיה:269 הורביץ.mp3|לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ.]] [https://chabad.info/musicnews/656794/ לשמיעת הניגון מתוך פרוייקט 'געגועים' של הרב עמאר].<br />
*'''ניגון ר"ע''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQYl9ycS1aaXhNUVU/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].<br />
*'''ניגון רע"א''' - נקרא ניגון ירידת הנשמה לר' שלמה צ'אצ'ניקער. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQVHJzeEVBMUp0MTQ/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].<br />
*'''ניגון רע"ב''' - בן ב' בבות שזקני ה[[חסיד]]ים היו שרים בעת [[התוועדות]]. בניגון זה יש כמין תנועת תביעה ל[[חשבון הנפש]]. ומסקנה שצריך להיות שינוי לטובה. [[מדיה:272 הורביץ.mp3|לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]].<br />
*'''ניגון רע"ג''' - ניגון רציני המושר בקצב איטי הנותן ביטוי לגעגועי וכיסופי הנפש לצאת מהחילוניות ולהתרומם לחיים [[רוחני]]ים. החסיד ר' [[שלמה חיים קסלמן]] היה מרבה לנגן ניגון זה בעת התוועדויותיו. הניגון נרשם מפי החסיד ר' [[חיים צבי ליפסקר]] ([[פתח תקווה]]) ור' [[שלום ברוכשטט]]. לשמיעת הניגון [[מדיה:273 הורביץ.mp3| מפי ר' דוד הורביץ]]. בביצוע של [https://chabad.info/musicnews/622335/ מקהלת 'קאפעליע'.] [https://sinun770.org/ניגון-ר׳-שלמה-חיים/ בביצוע של פרוייקט סדר ניגונים]. [https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_89.html לשמיעת חלק מהניגון מפי הרב ישעיהו הרצל.] [https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_15.html לשמיעת חלק מהניגון מפי הרב יוסף יצחק אופן.] לשמיעת הניגון מפי הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] -בהערה{{הערה|בתוך [derechaim.info/2025/05/29/הרב-שלח-לך-ניגון-הכנה-לתפילה/ הרב שלח לך ניגון הכנה לתפילה] באתר דרך חיים. ב' בסיון ה'תשפ"ה.}}.<br />
*'''ניגון רע"ד''' - ישן מ[[חסידי חב"ד]] מהדורות הקודמים. ניגון זה מושר בהתלהבות גדולה ופעמים רבות ברציפות. נרשם מפי החסיד ר' חיים צבי ליפסקר (פתח תקווה) ור' שלום ברוכשטט. [[מדיה:274 הורביץ.mp3|לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ.]]<br />
*'''ניגון רע"ה'''- [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQcktlYlFLN2hCUlU/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].<br />
*'''ניגון רע"ו''' - מהחסיד ר' [[מרדכי פויזנר]] מה[[עיירה]] [[קלימוביץ']]. הניגון נרשם מפי נכדו ר' [[שמריהו פלדמן]]. [[מדיה:276 Hisvaadus, R' Mordechai Pevzner.mp3|לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]].<br />
*'''ניגון רע"ז''' - רציני ולבבי הנותן הבעה ל[[התעמקות]] ה[[מחשבה]] וכיסופי ה[[נשמה]]. חיברו החסיד המחונן בכשרון הנגינה - ר' [[יהודה הבר]]. נרשם מפי החסיד ר' שמריהו פלדמן ([[כפר חב"ד]]). [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQaE1qUU9BaUlXRzQ/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].<br />
*'''ניגון רע"ח''' - בן ג' בבות (קטעים) וחיברו החסיד ר' [[מרדכי פויזנר]] ([[קלימוביץ']]). נרשם מפי נכדו ר' [[שמריהו פלדמן]] (כפר חב"ד). [[מדיה:278 Hisvaadus, R' Mordechai Pevzner.mp3|לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]].<br />
*'''ניגון רע"ט''' - נרשם מפי ר' [[שלום ברוכשטט]] ששמעו מפי ר' [[יצחק דובאוו]] ([[מנצ'סטר]]).[[מדיה:279 הורביץ.mp3| לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]]. [https://chabad.info/musicnews/862614/ לשמיעת הניגון בפרוייקט געגועים]. [https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/974629/ לשמיעת הניגון מפי שמחה פרידמן].<br />
*'''ניגון רפ"א''' - מר' [[מרדכי פויזנר]] ([[קלימוביץ']]) ונרשם מפי החסיד ר' [[שמריהו פלדמן]] ([[כפר חב"ד]]). [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQM1BLRnNxU2IwZzA/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].<br />
*'''ניגון רפ"ב''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQZlZmczVueEdiQWc/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].<br />
*'''ניגון רפ"ג''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQOC1HdTRlNFVNWGs/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].<br />
*'''ניגון רפ"ד''' - מאת ר' משה מז'עמבין בן ארבעה בבות (קטעים), נרשם מפי החסיד ר' [[שמואל זלמנוב]]. [[מדיה:284 Hisvaadus, R' Moshe Mizhebyn.mp3|לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]].<br />
*'''ניגון רפ"ה''' - ניגון התוועדות לר' [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום חריטונוב]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQejR5STVaWFRyXzg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ] {{*}} [https://col.org.il/news/146146 פרוייקט געגועים] (עם הסבר אודות תנועות הניגון)<br />
*'''ניגון רפ"ז''' - היה מושר בתדירות אצל [[התוועדויות]] של [[הרבי]] בשנים הראשונות. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQNUN4aGJUN05ZV3c/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].<br />
*'''ניגון רפ"ח''' - היה מרגלא בפומא של ה[[משפיע]] ר' [[מיכאל בלינר]] (ר' מיכאל דער אלטער) ולכן נקרא הניגון על שמו. ר' מיכאל היה מתחיל את הניגון במילים "אי זע זע זע קינדערלאך קינדערלאך". [[מדיה:288 Hisvaadus, R' Michoel Der Alter.mp3|לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ.]]<br />
*'''ניגון רפ"ט''' - [מופיע גם כ[[ניגון קי"ט]] מעט בשינוי] מחסידים מ[[ויטבסק]]. ניגון עתיק ונרשם מפי קבוצת מנגנים בראשות החסיד ר' שמואל זלמנוב. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQSUl6RUNXeXJ3dnc/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ] {{*}} [https://col.org.il/news/135435 בביצוע הרב עמאר]. [לניגון קי"ט]<br />
*'''ניגון ר"צ''' - מהעיר [[ניקולייב]] ונרשם מפי החסיד ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]]. [[מדיה:290 הורביץ.mp3|לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]].<br />
*'''ניגון רצ"א''' - השתפכות הנפש לר' שלמה צ'אצ'ניקער. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQSnBKTmVFU3FteWM/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].<br />
*'''ניגון רצ"ב''' - מהעיר [[ניקולייב]] יש אומרים שאצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו מנגנים ניגון זה כהכנה למאמר והוא ניגון של ר' [[הלל מפאריטש]] ונרשם מפי החסיד ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]]. ניגון זה הוא ניגון ל"ט בחוברת 'ניגונים חסידיים' של ר' [[אליהו ריבקין]]{{הערה|קובץ '''[://derechaim.info/wp-content/uploads/2025/07/חוברת-ניגוני-הכנה-לתפלה_חדש-תמוז_2-1.pdf ניגוני הכנה לתפילה]''', (קובץ היוצא במסגרת פרוייקט 'הרב שלח לך ניגון הכנה לתפילה' של הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]]) חודש תמוז תשפ"ה עמ' י'.}}. [[מדיה:292 Hachonoh Rashab, R' Hillel Paritcher S.mp3|לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]].<br />
*'''ניגון רצ"ג''' - לר' [[שמואל גוראריה]] ונרשם מפי החסיד ר' שמואל בצלאל אלטהויז. [[מדיה:293 Hisvaadus, R' Shmuel Gourarie.mp3|לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]].<br />
*'''ניגון רצ"ד''' - מניקולייב. [https://drive.google.com/file/d/0BzvgEB7j6Z4YSGZjTlNDQnhNQzQ/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]. [https://sinun770.org/%d7%a0%d7%99%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%91%d7%91%d7%99-%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3-%d7%99%d7%a6%d7%97/ לשמיעת הניגון] מפי הרב [[יוסף יצחק אופן]].<br />
*'''ניגון רצ"ז''' - מהחסיד ר' [[גרשון פייגין|גרשון בער פייגין]] מנעוועל (חותנו של ר' [[אברהם פריז]] ודודו של ר' [[יחזקאל פייגין]]). נרשם מפי נכדו ר' שניאור זלמן הלוי לוין מכפר חב"ד. ניתן לשמוע מפי ר' זלמן לווין ב[[היכל נגינה]] ניגוני נעוועל מס' 6. [https://drive.google.com/file/d/0BzvgEB7j6Z4YcjRDcFhkZ2hUZzQ/view לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br />
*'''ניגון רצ"ח''' - [https://chabadpedia.co.il/images/c/ca/298_הורביץ.mp3 לשמיעת הניגון] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ<br />
*'''ניגון רצ"ט''' - חסר בספר הניגונים.<br />
*'''ניגון ש'''' - מיוחס לר [[הלל מפאריטש]]. מפי קבוצת מנגנים בראשות החסיד ר' שמואל זלמנוב. [[מדיה:300 הורביץ.mp3|לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]].<br />
*'''ניגון ש"א''' - מפי קבוצת מנגנים בראשות החסיד ר' שמואל זלמנוב{{הערה|יש המייחסים ניגון זה לחסידות טשערנוביל (ויש המייחסים זאת למגיד מטשערנוביל), אצל רבי [[אהרן רוקח]] מבעלז ניגנו ניגון זה על מילות הפיוט מנוחה ושמחה, יש המייחסים זאת לחסידות נדבורנה (אף אם זה לא ניגון שלהם בוודאות ניגנו זאת בנדבורנה), ויש המייחסים זאת לרבי יחזקאל'ע מערץ. ראו ב[ פורום אידישע וועלט פארומס אשכול Re: ניגוני חב"ד, נח"ח, היכל נגינה עמודה 32,] וב[פורום אידישע וועלט פארומס אשכול Re: ווער האט געמאכט דעם ניגון/וואו האט מען עס געזינגען? עמודה 44]}} [[מדיה:301 הורביץ.mp3|לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]]. [https://chabad.info/musicnews/1064564/ לשמיעת הניגון בפרוייקט געגועים מפי הרב מנחם מענדל עמאר]. [https://sinun770.org/beautiful-chasidic-melody-nigun-hisvaadus-shin-alef-ft-aryeh-leib-hurwitz-ניגון-התועדות-ש״א/ לשמיעת הניגון בפרוייקט סדר ניגונים] .[https://chabad.info/video/kids/oro/295316/ עיבוד לניגון בקעמפ אורו של משיח (בתוספת מילים)]. [https://www.kolhalashon.com/he/regularSite/playShiur/39031895/1/0/false לשמיעת הניגון מפי חסידי סלונים (בגרסה מהירה)]. [https://www.kolhalashon.com/he/regularSite/playShiur/39031894/1/0/false לשמיעת הניגון מפי חסידי סלונים (בגרסה מהירה ושונה מהמקובל בפי חסידי חב"ד)].<br />
<br />
==מסורת הנגינה{{הערה|כאן נכללו כל הניגונים שלא הובאו בספר הניגונים ואין עליהם הרבה מידע. מתוך פרוייקט [[מסורת הניגונים]] של הבעל מנגן הרב [[דוד הורביץ]]}}==<br />
*'''ניגון לר' חיים אייזיק''' (ניגון כ' בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]) - [https://chabadpedia.co.il/images/4/4f/חיים_יצחק'ס_ניגון.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*'''ניגון לר' מיכאל'ס''' (ניגון כ"א בפרוייקט מסורת הניגונים) - [https://chabadpedia.co.il/images/4/43/ר'_מיכאל'ס_ניגון.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*'''ניגון לר' יענקל דוקשיצר''' (ניגון כ"ב בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]) - [https://chabadpedia.co.il/images/2/2e/לר'_יענק'ל_דאקשיצער.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*'''ניגון כי קרוב''' (ניגון ק"א בפרוייקט מסורת הניגונים) - [https://drive.google.com/file/d/1GvDVVPrD1hLwg811Cq_3z26yLtiU7iUG/view?usp=drivesdk לשמיעת הניגון] מאת הבעל מנגן ר' אלי' ריבקין. [https://chabadpedia.co.il/images/0/05/ניגון_כי_קרוב.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*'''[[ומלאה הארץ דעה את ה' (ניגון)|ניגון ומלאה הארץ דעה את ה']]''' (ניגון ק"ב בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]) - מנגינת ושמחת בחגיך בעולם היהודי. [https://chabadpedia.co.il/images/4/43/ומלאה_הארץ.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*'''ניגון הנה מה טוב''' (ניגון ק"ו בפרוייקט מסורת הניגונים) - ניגון לר' [[יצחק דובאוו]] - [https://chabadpedia.co.il/images/5/53/ניגון_הנה_מה_טוב.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{*}} [https://chabad.info/musicnews/1010224/ לשמיעת הניגון בביצוע האורגניסט החב"די יוסי כהן] {{צליל}}<br />
*'''ניגון התוועדות (א')''' (ניגון קכ"ג בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]) - [https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/NSH_123_Hisvaadus.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*'''ניגון התוועדות (ב')''' (ניגון קכ"ד בפרוייקט מסורת הניגונים) - [https://chabadpedia.co.il/images/9/96/NSH_124_Hisvaadus.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*'''ניגון התוועדות (ג')''' (ניגון קכ"ה בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]) - [https://chabadpedia.co.il/images/7/78/NSH_125_Hisvaadus.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*'''ניגון התוועדות (ד')''' (ניגון קכ"ו בפרוייקט מסורת הניגונים) - [https://chabadpedia.co.il/images/c/cb/NSH_126_Hisvaadus.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*'''ניגון התוועדות (ו')''' (ניגון קכ"ח בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]) - [https://chabadpedia.co.il/images/4/40/NSH_128_Hisvaadus.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*'''ניגון התוועדות (ז')''' (ניגון קכ"ט בפרוייקט מסורת הניגונים) - [https://chabadpedia.co.il/images/b/bc/NSH_129_Hisvaadus.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*'''ניגון התוועדות (ח')''' (ניגון ק"ל בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]) - [https://chabadpedia.co.il/images/4/4f/NSH_130_Hisvaadus.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*'''ניגון התוועדות (ט')''' (ניגון קל"א בפרוייקט מסורת הניגונים) - [https://chabadpedia.co.il/images/6/65/NSH_131_Hisvaadus.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*'''ניגון התוועדות (י')''' (ניגון קל"ב בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]) - [https://chabadpedia.co.il/images/0/05/NSH_132_Hisvaadus.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*'''ניגון התוועדות (י"א)''' (ניגון קל"ג בפרוייקט מסורת הניגונים) - [https://chabadpedia.co.il/images/8/8c/NSH_133_Hisvaadus.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*'''ניגון התוועדות (י"ב)''' (ניגון קל"ד בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]) - [https://chabadpedia.co.il/images/7/71/NSH_134_Hisvaadus_-12.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*'''ניגון התוועדות (י"ג)''' (ניגון קל"ה בפרוייקט מסורת הניגונים) - [https://chabadpedia.co.il/images/8/84/NSH_135_Hisvaadus_-13.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*'''ניגון התוועדות (י"ד)''' (ניגון קל"ו בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]) - [https://chabadpedia.co.il/images/f/fc/NSH_136_Hisvaadus_-14.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*'''ניגון התוועדות (ט"ו)''' (ניגון קל"ז בפרוייקט מסורת הניגונים) - [https://chabadpedia.co.il/images/c/c0/NSH_137_Hisvaadus_-15.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}} ב[[חסידות מודז'יץ]] הניגון מיוחס לרבי [[שאול ידידיה אלעזר טאוב]] שחיבר את הניגון בביקורו ב[[ארץ ישראל|ישראל]] בשנת [[תרצ"ה]]{{הערה|באתר בשירי זמרה נכתב שחיבר זאת בביקורו בשנת תרצ"ה אך בפרטי וידאו 'מודז'יץ - ניגון ריקוד לרבינו ה"אמרי שאול" (רקידה בדביקות)' ביוטיוב נכתב שחיבר זאת בביקורו בשנת תרפ"ה.}} בעת שעלה לציון [[רבי שמעון בר יוחאי]] ב[[מירון]], הוא התבטא שהניגון הולחן בהשפעת סגנון ניגוני ארץ ישראל (דבקה). רבי שאול כינה את הניגון בתווי וילנא "רקידה בדביקות"{{הערה|פרטי וידאו 'מודז'יץ - ניגון ריקוד לרבינו ה"אמרי שאול" זצוק"ל (רקידה בדביקות)' ביוטיוב.}}. בשנים האחרונות הותאם הניגון למילים "תורת ה' תמימה משיבת נפש" ומושר במהלך ה[[הקפות]] של [[שמחת תורה]]{{הערה|[niguney-modzitz.co.il/ביכורי-זמרה-ב/ ביכורי זמרה ב' תורת ה' תמימה] באתר בשירי זמרה.}}. [https://www.kikar.co.il/singles-clips/220872 לשמיעת הניגון] בביצוע להקת [[הלב והמעיין]]. {{צליל}} [https://new.machon-modzitz.co.il/torat-hashem-temima/ לשמיעת הניגון] באלבום מודז'יצע אוצרות. {{צליל}}<br />
*'''ניגון התוועדות (ט"ז)''' (ניגון קל"ח בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]) - [https://chabadpedia.co.il/images/c/c0/NSH_138_Hisvaadus_-16.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*'''ניגון התוועדות (י"ז)''' (ניגון קל"ט בפרוייקט מסורת הניגונים) - [https://chabadpedia.co.il/images/6/6a/NSH_139_Hisvaadus_-17.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*'''ניגון התוועדות (י"ח)''' (ניגון ק"מ בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]) - [https://chabadpedia.co.il/images/d/dc/NSH_140_Hisvaadus_-18.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*'''ניגון התוועדות (כ')''' (ניגון קמ"ב בפרוייקט מסורת הניגונים) - [https://chabadpedia.co.il/images/b/b5/NSH_142.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*'''ניגון לר' ברוך ממעז'יבוז'''' (ניגון קכ"ב בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]) - [https://chabadpedia.co.il/images/e/e8/מיוחס_לר'_ברוך_מעז'יבוז'ער.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*'''ניגון דער פלעזנער מארש''' (ניגון קנ"ב בפרוייקט מסורת הניגונים) - [https://chabadpedia.co.il/images/8/87/דער_פלעזנער_מארש.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
*'''ניגון לר' שלום המלמד ממינסק''' (ניגון קנ"ה בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]) - [https://chabadpedia.co.il/images/5/53/ניגון_לר'_שלום_המלמד_ממינסק.mp3 לשמיעת הניגון מאת הבעל מנגן דוד הורביץ] {{צליל}}<br />
*'''ניגון דער פידל''' (ניגון ר"ו בפרוייקט מסורת הניגונים) - [https://chabadpedia.co.il/images/5/54/ניגון_דער_פידל.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{*}}[https://chabadpedia.co.il/images/4/4b/דער_פידל.mp3 לשמיעת הניגון בביצוע אוצר ניגוני חב"ד] {{צליל}}<br />
*'''ניגון מארש''' (ניגון רט"ו בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]) - [https://chabadpedia.co.il/images/0/01/מארש_רט%22ו.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[:קטגוריה:ניגוני התוועדות]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.chassidus.com/audio/nigun/ ניגוני התוועדות]''' באתר [[היכל נגינה]]<br />
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/723694/ רבי לילדים: נִגּוּן הִתְוַעֲדוּת • לנגן ביחד]''' {{וידפו}}<br />
<br />
{{מסורת הנגינה}}<br />
{{ניגוני חב"ד}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:סוגי ניגונים|התוועדות]]<br />
[[קטגוריה:ניגוני התוועדות|*]]<br />
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]</div>לוי יצחק אזולאיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=831668אליהו לייב ריבקין2026-03-10T00:43:20Z<p>לוי יצחק אזולאי: הוספתי נגון , הרחבה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אליהו ליב ריבקין.PNG|שמאל|ממוזער|]]<br />
ר' '''אליהו לייב (אלי) ריבקין''' ([[כ"א חשון]] [[תרפ"ו]] - [[י"ז כסלו]] [[תשמ"ג]]), אוד מוצל מאש מה[[עיירה]] [[שווינציאן]], היה [[בעל מנגן]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' אליהו לייב נולד ב[[כ"א חשון]] [[תרפ"ו]] לאביו הרב [[יצחק ריבקין]] מצאצאי ר' [[שלמה מצ'אשניק]], ב[[עיירה]] טראב הסמוכה ל[[שווינציאן]] שבליטא. בהיותו בן 12 נשלח ללמוד אצל סבו הרב [[מנחם צבי ריבקין]] אב"ד במנצ'סטר שבאנגליה, ובזכות זה היה הניצול היחיד מכל בני משפחתו שנספו ב[[שואה]] ב[[חול המועד סוכות]] [[תש"ב]] יחד עם שאר בני ה[[עיירה]], ומלבדו לא נותר איש.<br />
<br />
ב[[חודש אייר]] [[תש"ב]] כתב [[הרבי הריי"צ]] מכתב לסביו, הרב מנחם צבי ריבקין "יעזור השי"ת אשר נכדו מר אלי' ליב שי' ישקוד בלימודו ובהנהגה דיראת שמים, ויהיה ירא אלקים חסיד ולמדן"{{הערה|[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]] כרך ו, עמ' שלח}}<br />
<br />
כעבור מספר שנים, בשנת [[תש"ח]], כתב ר' [[בנציון שמטוב]] מכתב לרבי הריי"צ אודות ר' אליהו לייב, והרבי השיב במכתב: ".. התענגתי לקרוא כל אשר כותב במעלותיו של נכד ידידנו הרב רמ"צ ריבקין ממאנטשעסטער, אשר הוא בעל כשרון ונושא חן בעיני הבריות, וביחוד אשר ידידינו אנ"ש - ה' עליהם יחיו - מחבבים ומייקרים אותו, ובשמחה קראתי את מכתבו אלי, והנני כותב לו בקירוב הדעת בהתעוררות, ומברכו בהסתדרות טובה, ומבקשו להכניס עצמו לעבודה בעניני חינוך, ובוודאי ימלא את בקשתי"{{הערה|[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]], כרך יד, עמ' תלג}}.<br />
<br />
ב[[כ"ד אייר]] [[תש"ט]] עלה ר' אליהו ל[[ארץ הקודש]], התיישב ב[[כפר חב"ד]], והתחיל להתעסק ב[[חינוך|שדה החינוך]]. בג' [[ניסן]] [[תש"י]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסתר.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ו]] רכש מספר שתילי אתרוגים מיהודי מכפר חסידים שהגיע לכפר חב"ד להציע את מרכולתו. את העצים נטע בחצר ביתו, ומדי שנה, משנת [[תשי"ט]] היה שולח אתרוג נבחר לרבי ל[[חג הסוכות]]. בשנים מאוחרות יותר החלו לשלוח בעלי פרדסים נוספים בכפר, והייתה יוצאת משלחת מאורגנת מטעם [[ועד כפר חב"ד]], כשהאתרוגים נארזו בקופסה מהודרת מתוצרת [[בית הספר למלאכה]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] נסע ר' אליהו לרבי ל[[חודש תשרי|חודש החגים]], וביקש מהרבי את ה[[אתרוג]] עליו בירך, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי נענה לבקשתו, וב'[[יחידות]]' נתן לו הרבי את האתרוג שהשתמש בו במהלך החג.<br />
<br />
כשהגיע לארץ לקח שני עדים, את הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[משה סלונים]], ובמעמד שניהם חתך את האתרוג לארבעה ושתל בקרקע הפרדס. את שאר העצים שניטעו קודם - ייבש. אתרוגי מטע זה, מוכרים כיום כ'אתרוגי לוריא'.<br />
<br />
==בעל מנגן==<br />
היה [[בעל מנגן]] נודע, ומלבד הניגונים שהלחין בעצמו, אצר בזכרונו [[ניגוני חב"ד]] רבים מאות ניגונים שמע מסבו. קיבל במסורת משפחתו ניגונים רבים מהעיירה [[קובליץ]] שבבלארוס.<br />
<br />
ב[[אחרון של פסח]] [[תשמ"ב]] חלם ר' אליהו ריבקין [[חלום]], בו הוא יושב ב[[התוועדות]] עם הרב [[שלמה חיים קסלמן]] ור' שלמה חיים פונה אליו באומרו: אלי' זאג א ניגון [=אליהו תתחיל ניגון]. אליהו ריבקין החל לנגן [[ניגון]] בלתי מוכר. בקומו מ[[שינה|שנתו]] זכר את הניגון. וקרא לו בשם "דער משפיע" על שם החלום עם המשפיע שלו.<br />
<br />
הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] שהיה איתו בקשרי ידידות, הביא את תלמידו ר' דניאל שליט שיכתוב את הניגונים בתווים מפי ר' אליהו. מספר ר' דניאל: "השתדלתי למצוא דרך להעלות על הכתב את הדקויות ששפעו ממנו. . הרב גינזבורג עודד אותו להיזכר בעוד ועוד ניגונים. תמיד היה ר' אלי' נזכר לא בניגון אחד, אלא בקבוצות של ניגונים. עוד שלושה, ואחרי שנכתבו - עוד ששה. ועוד ארבעה. ויום אחד, לאחר חמישים ניגונים, אמר: "די. אין יותר". ואז למחרת, נדרס למוות".<br />
<br />
הרב גינזבורג הוציא לאור חוברת ובה כחמישים מהניגונים שנרשמו מפי ר' אליהו, וכן הוציא אותם בקלטות.<br />
<br />
המוזיקאים נדב בכר ואהרון צור עיבדו כמה ניגונים עפ"י התווים שרשם ר' דניאל שליט בדיסק בשם "ניגוני חב"ד מהעיירה קובליץ".<br />
<br />
==פטירתו==<br />
נפטר בתאונת דרכים קשה בכפר חב"ד בדרכו ל[[בית הכנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית הכנסת המרכזי]], ביום שישי [[י"ז כסלו]] [[תשמ"ג]].<br />
<br />
נטמן בבית העלמין הר הזיתים, ועל מצבתו נחקק: "אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי (תהלים ע"ז ז') פ"נ איש תם וישר צנוע ואהוב על הבריות שריד למשפחה חסידית מפוארת הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ כו' ר' אליהו ליב ריבקין ז"ל ב"ר יצחק הי"ד בהרה"ג הרה"ח מנחם צבי ז"ל אב"ד מנצ'סטר מחסידי ליובאוויטש מטיב נגן ויוצר נגוני זמירות מיקירי תושבי כפר חב"ד מיום הווסדו נלב"ע ו' עש"ק י"ז כסלו תשמ"ג לז"נ אמו פריידה אחיו שלום בער, חיים טוביה, נתן אחיותיו פסיה, גיטה, הי"ד תנצב"ה".<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בתו, חנה אשת ר' [[נחום לוריא]], [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==ניגונים שלימד==<br />
{{להשלים}}<br />
*[[המשפיע (ניגון)|המשפיע]]<br />
*[[ירידת הנשמה בגוף (ניגון)|ירידת הנשמה בגוף]]<br />
*[[ניע חודיטי]]<br />
*[[ניגון אדון עולם]]<br />
*[[ניגון צי אזוי]]<br />
*[[ניגון ישן (שלמה צ'אשינקר)|ניגון ישן]]<br />
*[[ניגון הארוך לר' הלל מפאריטש]]<br />
*'דער עובד' לר' הלל מפאריטש<br />
*[[ניגון בימי מרדכי ואסתר]]<br />
*[[ניגון לכה דודי מלאמז']] <br />
* ניגון אליהו הנביא<br />
* ניגון שכ"ח<br />
* ניגון שכ"ט<br />
* ניגון ש"מ<br />
* [[ניגון י-ה ריבון עולם]]<br />
* [[ניגון מודה אני]]<br />
* [[כי קרוב (ניגון)|כי קרוב]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* שבועון כפר חב"ד, גליון 80, י"ד טבת תשמ"ג.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/135738 לחן של אליהו ריבקין ע"ה מכפר חב"ד בביצוע חיידר טורונטו]''' {{אודיו}}{{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: ריבקין אליהו לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ריבקין (3)]]</div>לוי יצחק אזולאיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=829058שיחה:לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)2026-03-02T03:05:19Z<p>לוי יצחק אזולאי: /* נגוניו */ תגובה</p>
<hr />
<div>בקטע הראשון: "שנפטר בדמי ימיו" מתיחס לר' [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]]. אם מישהו יכול נא לנסח יותר טוב. --[[משתמש:M&n|M&amp;n]] 15:36, 22 דצמבר 2008 (EST)<br />
<br />
== חסידם של שלושה אדמו"רים ==<br />
כפי הנראה הכותב ערך זה העתיקו מ"ימי חב"ד". ושם מובאת העובדה ש'''ר' ברוך שניאור''', '''אביו של הרלוי"צ''', היה חסידם של שלושת האדמו"רים - מהר"ש, הרש"ב, הריי"צ. ולא כפי שנכתב בגוף הערך שהוא היה חסיד של שלושתם. אני משאיר בנתיים כמה ימים את הערך כך, אם יש למישהו הערות, ובאם לא תהיה תגובה אחרת - איאלץ למחוק את המידע השגוי. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:הקהל|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]<br />
::קיבל סמיכה מהרב מבריסק והרב מלודז'. - הרלוי"צ נסע לליטא ופולין בכדי לקבל סמיכה? פיני 08:42, 9 במרץ 2010 (UTC)<br />
:::תתפלא...'''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br />
:::: יש לך מקור לכך שנסע לליטא ופולין?פיני 10:47, 9 במרץ 2010 (UTC)<br />
:::::מתנצל. את ה[[סמיכה]] קיבל ר' לוי'ק כאשר הנ"ל שהו באסזיפות רבנים שגם הוא שהה בהם. מר' חיים זה וודאי הי' ב[[רוסיא]]. מהלאדז'ער - איני זוכר. [[הרבי מלך המשיח]] סיפר על כך בא' משנות הלמ"דים. ראיתי זאת ב[[שיחות קודש]]. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br />
:::::::תודה לחסיד, ועוד - הערך לא אניצקלופדי, כדאי לסדרו. ועוד - תאריכים לועזיים בתוך ערכים, כן או לא?פיני 10:58, 9 במרץ 2010 (UTC)<br />
::::::::אכן יש לערוך. בקשר לתאריכים לועזיים, דעתי הייתה לשלילה, אך ראה מה שדויין והוכרע ב[[שיחת משתמש:מיכאל א#תאריך לועזי]]. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br />
עד כמה שאני זוכר, לרב מלודז' קראו ר' חיים אליהו מייזל.<br />
בהנוגע לסמיכה מר' חיים בריסקער, קראתי אשר בגלל היותו חסיד ליובאוויטש, ר' חיים (המתנגד) לא רצה לתת לר' לוי'ק סמיכה. אולם לאחר שר' לוי'ק הרשים אותו בתשובה על שאלה מסובכת שהוגשה לפני ר' חיים באותו זמן (מנהגו של ר' חיים בבחינות הסמיכה היה לשאול את הנבחנים מתוך שאלות שהגיעו אליו בזמן הבחינה מרבנים בעיירות אחרות), ר' חיים נתן לו סמיכה כשהוא אומר לו "לוי'ק לוי'ק, יש לך ראש גאוני, אולם ראה במה השקעת אותו"... [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 10:51, ח' באב, ה'תש"ף 10:51, 29 ביולי 2020 (UTC)<br />
<br />
== חוסר במידע ==<br />
<br />
הערך מאד יפה אך חסר בו קצת מידע על עיסוקו ופעילותו של רלוי"צ. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 20:08, 29 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
לא צריכים את הציור --[[משתמש:ד&#39;&#39;ח|ד&#39;&#39;ח]] - [[שיחת משתמש:ד&#39;&#39;ח|שיחה]] 23:59, 15 בנובמבר 2010 (UTC) ד''ח<br />
:הסרתי. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ט' בכסלו ה'תשע"א 01:20, 16 בנובמבר 2010 (UTC)<br />
<br />
אני התכוונתי לציור ולא לתמונה צריך להחזיר את התמונה ולהסיר את הציור --[[משתמש:ד&#39;&#39;ח|ד&#39;&#39;ח]] - [[שיחת משתמש:ד&#39;&#39;ח|שיחה]] 20:44, 17 בנובמבר 2010 (UTC) ד''ח<br />
:למאי נפקא מינה? --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], י"א בכסלו ה'תשע"א 00:36, 18 בנובמבר 2010 (UTC)<br />
<br />
אני התכוונתי שצריך להוציא את הציור ולהחזיר את התמונה אם מחקת את התמונה אני יכול לשלוח לכם את התמונה יש לי אותה --[[משתמש:ד&#39;&#39;ח|ד&#39;&#39;ח]] - [[שיחת משתמש:ד&#39;&#39;ח|שיחה]] 17:01, 18 בנובמבר 2010 (UTC) ד''ח היום יום י''א כסלו ה'תשע''א<br />
::למאי נ"מ אם יש את הציור או את התמונה? בזמן שנדון על כך, ניתן להגיה עוד ועוד ערכים, לשפר את חב"דפדיה, להוסיף בתורה ומצוות, ולקרב את הגאולה. התמונה לא נמחקה מחב"דפדיה, אל דאגה. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בכסלו ה'תשע"א, למניינם 18:03, 18 בנובמבר 2010 (UTC)<br />
<br />
== עיזרו לי ==<br />
<br />
שמעתי ממישהו שחסידים מררו את חייו בגלל חיכוחים עם אדמו"ר הריי"צ בתחילת נשיאותו, באם ידוע למישהו על כך נא להחכימני בדף השיחה שלי. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 18:35, 22 באוקטובר 2011 (UTC)<br />
<br />
חיכוכים או ויכוחים? [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 10:51, ח' באב, ה'תש"ף 10:51, 29 ביולי 2020 (UTC)<br />
== ביוגרפיה ==<br />
<br />
מה הרעיון של הפסקא האת???[[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 08:16, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:כפי המופיע בכותרת.. יענו קורות חיים. להבדיל מפרשיות שאירעו במהלך החיים או סביב נשוא הערך וכדומה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ד בחשוון ה'תשע"ב 08:26, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
::לא הבנתי, הפסקא הזאת כלולה בתוך שאר הערך ואת כוונתה היא קיצור היא לוקה בחסר אדיר משום שאין בה כלום מלבד ייחוסו. תואיל לבאר לי את המילה "ביוגרפיה". [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 08:29, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:::אם יש כפילות, צריך לאחד. ביו - חיים. גרפיה - רישום. רישום חיים ובעברית מדוברת קורות חיים, כנכתב לעיל. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ד בחשוון ה'תשע"ב 08:32, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
::::כאן בטוח שלא נכתבו קורות חיים מלבד העובדה שהוא נולד ונפטר. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 08:38, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
<br />
== תמונת הגביע ==<br />
<br />
האם על הגביע של ר' לוי יצחק היה חרוט 770 ??? אם התמונה הזאת חסרת שחר יש להסירה מיידית. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 17:27, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:לאט לך.. החריטה היא שתי בקתות עץ צמודות. לא נראה קשור ל-770. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ה בחשוון ה'תשע"ב 13:18, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
::לאחר שעיינתי טוב יותר אומר שזה אכן לא 770 אך אני סקרן לשעת מה פשרו של החריטה הזאת? [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 13:26, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
<br />
== סיימתי. ==<br />
<br />
שיפרתי את הערך ע"י הורדת קטעים שאינם קשורים ושיפורים נוספים, באם לא תהיה התנגדות אסיר בכ"ה מר חשוון את התבנית 'לעריכה' ואכתוב אצלי כערך ששיפרתי. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 18:59, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
<br />
== מ"מ להמובא בפנים ==<br />
<br />
'''סמיכה מר"ח מבריסק''' - לקו"ש ח"ט ע' 91 ואילך. ובכ"מ.<br />
'''נדבת העצים וכו'''' - לקו"ש ח"ד ע' 1103 ואילך. ח"ט ע' 86 ואילך.<br />
'''ארבעים יום קודם ר"ה''' - לקו"ש ח"ד שם הערה 1. סה"מ מלוקט ח"ב ע' סז בהערה. {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/24.44.33.164|24.44.33.164]] 04:59, 12 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
::יש"כ גדול, אכניס בערך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב באלול ה'תשע"ה 16:14, 27 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
<br />
== מקובל ==<br />
<br />
רבי לוי יצחק התבלט בכך שהיה מקובל ובקי בתורת הנסתר. חוץ ממלה אחת בפתיחת הערך, אין על כך שום אזכור בכל הערך. וכיון שכך תיאורו לוקה בחסר. --[[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 23:22, ו' באב, ה'תש"ף 23:22, 27 ביולי 2020 (UTC)<br />
<br />
ישנם כמה סיפורים עליו בנוגע לכך. ועיין בספר "תולדות לוי יצחק" וכן בספר "ללא מורא" שנערך ע"י ר' מנדי הרשקוביץ ועובד לילדים. אביא כאן כמה סיפורים בנוגע לכך מתוך ספרים אלו:<br />
א. ר' שמחה גורודצקי, חלה בצעירותו במחלה סופנית. על מנת להסיר את המחלה, הרבי הריי"צ מינה אותו להיות שד"ר. יום אחד, ר' שמחה נשלח ליקטרינוסלב כדי לאסוף כסף עבור תות"ל. כאשר הגיע לשם, נכנס קודם כל לרב העיר - ר' לוי'ק. ר' לוי'ק שמח לראות שד"ר של הרבי הריי"צ, סייע לו באיסוף הכסף ואירח אותו בביתו. בשלב כלשהו, כשר' שמחה היה עדיין בעיר, ר' לוי'ק החל להסביר לו את מהות יום הגעתו, צבע שערו, שמו ושם משפחתו וכן עוד כמה דברים שאירעו אצלו עפ"י קבלה.<br />
ב. באחת מההתוועדויות בהן השתתף ר' לוי'ק, החל אחד החסידים לרקוד כשהוא מניף בידו כסא עם שלוש רגליים. ר' לוי'ק ראה זאת, והחל לבאר את מהות הריקוד ואת מהות הכסא על שלושת רגליו עפ"י קבלה. <br />
ישנם עוד עשרות סיפורים בנוגע לכך, אולם היריעה קצרה ודלה העט כדי לתאר את עוצמת ידיעותיו של ר' לוי'ק בקבלה.<br />
כמו כן, ר' לוי'ק תמיד טען כי כל מאמרי רבותינו נשיאינו, וכן החסידות עצמה - מיוסדים על פי קבלה.<br />
ואסיים בטוב [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 10:34, ח' באב, ה'תש"ף 10:34, 29 ביולי 2020 (UTC)<br />
== תמונת ר' לוי'ק מן הצד - לא לרצון אדמו"ר שליט"א ==<br />
<br />
::אבקש להסיר הקישור עם התמונה של ר' לו"י מהצד (שחשפה לחלוחית גאולתית) כאמור, תמונה זו נאסרה לפרסום מהרבי, ולא ייתכן שבפלטפורמה שכזו יביאו קישור '''נגד רצון הרבי!'''--[[משתמש:ישראל נח מאלפעשוואך|ישראל נח מאלפעשוואך]] - [[שיחת משתמש:ישראל נח מאלפעשוואך|שיחה]], 17:37, כ"ג באב, ה'תשפ"ג 17:37, 10 באוגוסט 2023 (UTC)<br />
:{{א|ישראל נח מאלפעשוואך|ישראל נח}} הקישור הוסר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3"><span style="color:#000000;"> [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</span></font> ~ <font size="2">(17:41, כ"ג באב, ה'תשפ"ג)</font>.<br />
<br />
== נגוניו ==<br />
<br />
https://drive.google.com/file/d/1JbjdnNDmndD4q5_xOchUYuHve2f_L-SV/view?usp=drivesdk [[משתמש:לוי יצחק אזולאי|לוי יצחק אזולאי]] - [[שיחת משתמש:לוי יצחק אזולאי|שיחה]], 05:02, י"ג באדר, ה'תשפ"ו 05:02, 2 במרץ 2026 (IST)<br />
<br />
:אילו ניגונים הם? [[משתמש:לוי יצחק אזולאי|לוי יצחק אזולאי]] - [[שיחת משתמש:לוי יצחק אזולאי|שיחה]], 05:05, י"ג באדר, ה'תשפ"ו 05:05, 2 במרץ 2026 (IST)</div>לוי יצחק אזולאיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=829056שיחה:לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)2026-03-02T03:02:05Z<p>לוי יצחק אזולאי: /* נגוניו */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>בקטע הראשון: "שנפטר בדמי ימיו" מתיחס לר' [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]]. אם מישהו יכול נא לנסח יותר טוב. --[[משתמש:M&n|M&amp;n]] 15:36, 22 דצמבר 2008 (EST)<br />
<br />
== חסידם של שלושה אדמו"רים ==<br />
כפי הנראה הכותב ערך זה העתיקו מ"ימי חב"ד". ושם מובאת העובדה ש'''ר' ברוך שניאור''', '''אביו של הרלוי"צ''', היה חסידם של שלושת האדמו"רים - מהר"ש, הרש"ב, הריי"צ. ולא כפי שנכתב בגוף הערך שהוא היה חסיד של שלושתם. אני משאיר בנתיים כמה ימים את הערך כך, אם יש למישהו הערות, ובאם לא תהיה תגובה אחרת - איאלץ למחוק את המידע השגוי. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:הקהל|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]<br />
::קיבל סמיכה מהרב מבריסק והרב מלודז'. - הרלוי"צ נסע לליטא ופולין בכדי לקבל סמיכה? פיני 08:42, 9 במרץ 2010 (UTC)<br />
:::תתפלא...'''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br />
:::: יש לך מקור לכך שנסע לליטא ופולין?פיני 10:47, 9 במרץ 2010 (UTC)<br />
:::::מתנצל. את ה[[סמיכה]] קיבל ר' לוי'ק כאשר הנ"ל שהו באסזיפות רבנים שגם הוא שהה בהם. מר' חיים זה וודאי הי' ב[[רוסיא]]. מהלאדז'ער - איני זוכר. [[הרבי מלך המשיח]] סיפר על כך בא' משנות הלמ"דים. ראיתי זאת ב[[שיחות קודש]]. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br />
:::::::תודה לחסיד, ועוד - הערך לא אניצקלופדי, כדאי לסדרו. ועוד - תאריכים לועזיים בתוך ערכים, כן או לא?פיני 10:58, 9 במרץ 2010 (UTC)<br />
::::::::אכן יש לערוך. בקשר לתאריכים לועזיים, דעתי הייתה לשלילה, אך ראה מה שדויין והוכרע ב[[שיחת משתמש:מיכאל א#תאריך לועזי]]. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br />
עד כמה שאני זוכר, לרב מלודז' קראו ר' חיים אליהו מייזל.<br />
בהנוגע לסמיכה מר' חיים בריסקער, קראתי אשר בגלל היותו חסיד ליובאוויטש, ר' חיים (המתנגד) לא רצה לתת לר' לוי'ק סמיכה. אולם לאחר שר' לוי'ק הרשים אותו בתשובה על שאלה מסובכת שהוגשה לפני ר' חיים באותו זמן (מנהגו של ר' חיים בבחינות הסמיכה היה לשאול את הנבחנים מתוך שאלות שהגיעו אליו בזמן הבחינה מרבנים בעיירות אחרות), ר' חיים נתן לו סמיכה כשהוא אומר לו "לוי'ק לוי'ק, יש לך ראש גאוני, אולם ראה במה השקעת אותו"... [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 10:51, ח' באב, ה'תש"ף 10:51, 29 ביולי 2020 (UTC)<br />
<br />
== חוסר במידע ==<br />
<br />
הערך מאד יפה אך חסר בו קצת מידע על עיסוקו ופעילותו של רלוי"צ. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 20:08, 29 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
לא צריכים את הציור --[[משתמש:ד&#39;&#39;ח|ד&#39;&#39;ח]] - [[שיחת משתמש:ד&#39;&#39;ח|שיחה]] 23:59, 15 בנובמבר 2010 (UTC) ד''ח<br />
:הסרתי. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ט' בכסלו ה'תשע"א 01:20, 16 בנובמבר 2010 (UTC)<br />
<br />
אני התכוונתי לציור ולא לתמונה צריך להחזיר את התמונה ולהסיר את הציור --[[משתמש:ד&#39;&#39;ח|ד&#39;&#39;ח]] - [[שיחת משתמש:ד&#39;&#39;ח|שיחה]] 20:44, 17 בנובמבר 2010 (UTC) ד''ח<br />
:למאי נפקא מינה? --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], י"א בכסלו ה'תשע"א 00:36, 18 בנובמבר 2010 (UTC)<br />
<br />
אני התכוונתי שצריך להוציא את הציור ולהחזיר את התמונה אם מחקת את התמונה אני יכול לשלוח לכם את התמונה יש לי אותה --[[משתמש:ד&#39;&#39;ח|ד&#39;&#39;ח]] - [[שיחת משתמש:ד&#39;&#39;ח|שיחה]] 17:01, 18 בנובמבר 2010 (UTC) ד''ח היום יום י''א כסלו ה'תשע''א<br />
::למאי נ"מ אם יש את הציור או את התמונה? בזמן שנדון על כך, ניתן להגיה עוד ועוד ערכים, לשפר את חב"דפדיה, להוסיף בתורה ומצוות, ולקרב את הגאולה. התמונה לא נמחקה מחב"דפדיה, אל דאגה. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בכסלו ה'תשע"א, למניינם 18:03, 18 בנובמבר 2010 (UTC)<br />
<br />
== עיזרו לי ==<br />
<br />
שמעתי ממישהו שחסידים מררו את חייו בגלל חיכוחים עם אדמו"ר הריי"צ בתחילת נשיאותו, באם ידוע למישהו על כך נא להחכימני בדף השיחה שלי. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 18:35, 22 באוקטובר 2011 (UTC)<br />
<br />
חיכוכים או ויכוחים? [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 10:51, ח' באב, ה'תש"ף 10:51, 29 ביולי 2020 (UTC)<br />
== ביוגרפיה ==<br />
<br />
מה הרעיון של הפסקא האת???[[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 08:16, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:כפי המופיע בכותרת.. יענו קורות חיים. להבדיל מפרשיות שאירעו במהלך החיים או סביב נשוא הערך וכדומה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ד בחשוון ה'תשע"ב 08:26, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
::לא הבנתי, הפסקא הזאת כלולה בתוך שאר הערך ואת כוונתה היא קיצור היא לוקה בחסר אדיר משום שאין בה כלום מלבד ייחוסו. תואיל לבאר לי את המילה "ביוגרפיה". [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 08:29, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:::אם יש כפילות, צריך לאחד. ביו - חיים. גרפיה - רישום. רישום חיים ובעברית מדוברת קורות חיים, כנכתב לעיל. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ד בחשוון ה'תשע"ב 08:32, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
::::כאן בטוח שלא נכתבו קורות חיים מלבד העובדה שהוא נולד ונפטר. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 08:38, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
<br />
== תמונת הגביע ==<br />
<br />
האם על הגביע של ר' לוי יצחק היה חרוט 770 ??? אם התמונה הזאת חסרת שחר יש להסירה מיידית. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 17:27, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:לאט לך.. החריטה היא שתי בקתות עץ צמודות. לא נראה קשור ל-770. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ה בחשוון ה'תשע"ב 13:18, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
::לאחר שעיינתי טוב יותר אומר שזה אכן לא 770 אך אני סקרן לשעת מה פשרו של החריטה הזאת? [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 13:26, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
<br />
== סיימתי. ==<br />
<br />
שיפרתי את הערך ע"י הורדת קטעים שאינם קשורים ושיפורים נוספים, באם לא תהיה התנגדות אסיר בכ"ה מר חשוון את התבנית 'לעריכה' ואכתוב אצלי כערך ששיפרתי. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 18:59, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
<br />
== מ"מ להמובא בפנים ==<br />
<br />
'''סמיכה מר"ח מבריסק''' - לקו"ש ח"ט ע' 91 ואילך. ובכ"מ.<br />
'''נדבת העצים וכו'''' - לקו"ש ח"ד ע' 1103 ואילך. ח"ט ע' 86 ואילך.<br />
'''ארבעים יום קודם ר"ה''' - לקו"ש ח"ד שם הערה 1. סה"מ מלוקט ח"ב ע' סז בהערה. {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/24.44.33.164|24.44.33.164]] 04:59, 12 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
::יש"כ גדול, אכניס בערך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב באלול ה'תשע"ה 16:14, 27 באוגוסט 2015 (UTC)<br />
<br />
== מקובל ==<br />
<br />
רבי לוי יצחק התבלט בכך שהיה מקובל ובקי בתורת הנסתר. חוץ ממלה אחת בפתיחת הערך, אין על כך שום אזכור בכל הערך. וכיון שכך תיאורו לוקה בחסר. --[[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 23:22, ו' באב, ה'תש"ף 23:22, 27 ביולי 2020 (UTC)<br />
<br />
ישנם כמה סיפורים עליו בנוגע לכך. ועיין בספר "תולדות לוי יצחק" וכן בספר "ללא מורא" שנערך ע"י ר' מנדי הרשקוביץ ועובד לילדים. אביא כאן כמה סיפורים בנוגע לכך מתוך ספרים אלו:<br />
א. ר' שמחה גורודצקי, חלה בצעירותו במחלה סופנית. על מנת להסיר את המחלה, הרבי הריי"צ מינה אותו להיות שד"ר. יום אחד, ר' שמחה נשלח ליקטרינוסלב כדי לאסוף כסף עבור תות"ל. כאשר הגיע לשם, נכנס קודם כל לרב העיר - ר' לוי'ק. ר' לוי'ק שמח לראות שד"ר של הרבי הריי"צ, סייע לו באיסוף הכסף ואירח אותו בביתו. בשלב כלשהו, כשר' שמחה היה עדיין בעיר, ר' לוי'ק החל להסביר לו את מהות יום הגעתו, צבע שערו, שמו ושם משפחתו וכן עוד כמה דברים שאירעו אצלו עפ"י קבלה.<br />
ב. באחת מההתוועדויות בהן השתתף ר' לוי'ק, החל אחד החסידים לרקוד כשהוא מניף בידו כסא עם שלוש רגליים. ר' לוי'ק ראה זאת, והחל לבאר את מהות הריקוד ואת מהות הכסא על שלושת רגליו עפ"י קבלה. <br />
ישנם עוד עשרות סיפורים בנוגע לכך, אולם היריעה קצרה ודלה העט כדי לתאר את עוצמת ידיעותיו של ר' לוי'ק בקבלה.<br />
כמו כן, ר' לוי'ק תמיד טען כי כל מאמרי רבותינו נשיאינו, וכן החסידות עצמה - מיוסדים על פי קבלה.<br />
ואסיים בטוב [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 10:34, ח' באב, ה'תש"ף 10:34, 29 ביולי 2020 (UTC)<br />
== תמונת ר' לוי'ק מן הצד - לא לרצון אדמו"ר שליט"א ==<br />
<br />
::אבקש להסיר הקישור עם התמונה של ר' לו"י מהצד (שחשפה לחלוחית גאולתית) כאמור, תמונה זו נאסרה לפרסום מהרבי, ולא ייתכן שבפלטפורמה שכזו יביאו קישור '''נגד רצון הרבי!'''--[[משתמש:ישראל נח מאלפעשוואך|ישראל נח מאלפעשוואך]] - [[שיחת משתמש:ישראל נח מאלפעשוואך|שיחה]], 17:37, כ"ג באב, ה'תשפ"ג 17:37, 10 באוגוסט 2023 (UTC)<br />
:{{א|ישראל נח מאלפעשוואך|ישראל נח}} הקישור הוסר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3"><span style="color:#000000;"> [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</span></font> ~ <font size="2">(17:41, כ"ג באב, ה'תשפ"ג)</font>.<br />
<br />
== נגוניו ==<br />
<br />
https://drive.google.com/file/d/1JbjdnNDmndD4q5_xOchUYuHve2f_L-SV/view?usp=drivesdk [[משתמש:לוי יצחק אזולאי|לוי יצחק אזולאי]] - [[שיחת משתמש:לוי יצחק אזולאי|שיחה]], 05:02, י"ג באדר, ה'תשפ"ו 05:02, 2 במרץ 2026 (IST)</div>לוי יצחק אזולאיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_(%D7%A2%D7%A1_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%A7%D7%98_%D7%96%D7%99%D7%9A)&diff=829050תנועה (עס בענקט זיך)2026-03-02T02:48:56Z<p>לוי יצחק אזולאי: הגהה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלום_חריטונוב_ניקולייב.jpg|ממוזער|210x210 פיקסלים|הבעל מנגן ר' שלום חריטונוב]]<br />
[[קובץ:ניגוני שלום.jpg|ממוזער|150x150 פיקסלים|אלבום "ניגוני שלום" ניגוני ר' שלום חריטונוב מושר ע"י בנו ר' שמשון חריטונוב]]<br />
[[ניגון תנועה|תנועה]] שהלחין הבעל מנגן הידוע ר' [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום חריטונוב]] והוקלטה בידי בנו ר' [[שמשון חריטונוב]] בשנות השבעים, אך לא נכללה באלבום "[[ניגוני שלום]]". ניגון זה לא היה ידוע במשך שנים רבות, למעט אצל מספר מבני משפחת חריטונוב.<br />
<br />
בשנת תשפ"ג, הניגון התגלה כאשר ר' אברהם חריטונוב מקראון הייטס, בנו של ר' שמשון, פרסם הקלטות ישנות של אביו, ושומעים הבחינו ניגון זה לא פורסם מעולם. הפרסום לציבור הרחב נעשה לציון י"ג שנים לפטירת ר' שמשון חריטונוב.<br />
<br />
הניגון בוצע ללא מילים, אך ר' אברהם חריטנוב זוכר שאביו היה שר את הניגון עם מילים '''"עס בענקט זיך אַהיים, צו דעם טאַטן אַהיים, צו דער מאַמען, אַהיים"'''.<br />
<br />
התנועה מבטא כמיהה לעולם הבית ולשורשים, מלא געגועים והתרגשות.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
* [https://files.anash.org/uploads/2022/12/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%A1-%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%98-%D7%96%D7%99%D7%9A-%D7%90%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9D-1.mp3 לשמיעת הניגון] (הקלטה המקורית מר' שמשון חריטונוב)<br />
<br />
* [https://files.anash.org/uploads/2022/12/%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%93-%D7%A8%D7%B3-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-%D7%A9%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%A8.mp3 לשמיעת הניגון] עם מילים - מושר ע"י בנו ר' אברהם<br />
<br />
* [https://anash.org/unknown-niggun-by-renowned-composer-discovered-by-suprise/ Unknown Niggun by Renowned Composer Discovered By Surprise] {{אנ"ש|}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]</div>לוי יצחק אזולאי