חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:שאר ישוב כהן

2022-04-25T20:56:03Z

לוי יצ:

היה מגיע בפורים דמוקפין לישיבת חב"ד כדי לשמוע מגילה כדעת הרבי. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 23:09, א' באב, ה'תש"ף.
:שילבתי בערך [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 00:37, ב' באב, ה'תש"ף 00:37, 23 ביולי 2020 (UTC)
::ערך יפה וחשוב מאוד! כדאי לקצר ציטוטים לא אנציקולפדיים. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:55, ב' באב ה'תש"ף

כדאי להעתיק צילום כתי"ק הרבי על גליון קובץ הערות התמימים ואנ"ש מוריסטאון גליון רצ"א משנת תשמ"ג "'''בארוכה''' בשיחת הר"ר שאר ישוב הכהן שי'". צילום הכתי"ק נדפס בתשורה כהן סיון תשס"ב ע' 33. ובספר והאר עינינו בתורתך (מוריסטאון) ע' 186. --[[משתמש:לוי יצ|לוי יצ]] - [[שיחת משתמש:לוי יצ|שיחה]], 20:56, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ב 20:56, 25 באפריל 2022 (UTC)

מאיר שלמה קפלן

2021-10-13T20:03:45Z

לוי יצ:

[[קובץ:שק2.jpg|ממוזער|הרב מאיר שלמה קפלן מוסר שיעורים חסידות בבית המדרש [[בית מנחם בורו פארק]]]]
הרב '''מאיר שלמה קפלן''' הינו ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
נולד בקהילת חב"ד ב[[מונטריאול]] לאביו הרב [[אריה לייב קפלן (מונטריאול)|אריה לייב קפלן]]. בצעירותו למד בישיבות חב"ד בארץ - ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד|ישיבה בלוד]] ואח"כ בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תו"ת המרכזית בכפר חב"ד]], וכן ב[[אהלי תורה]], וב[[מכון הר"י פישל]].

הרב קפלן נודע כעילוי, והיה מקורב לרב [[יואל כהן]] ולרב [[ישראל פרידמן]]. כן התבטא ר' [[ישראל פרידמן]] עליו שהוא "פון דער איינציגער וואס קענען זאגן א גלייכע פשט".

לאחר נישואיו לימד מספר שנים בישראל ב[[כולל צמח צדק]] אצל רב [[חיים שלום דייטש]]ולאחר מכן עקב פניה של הנהלת ישיבת אוהלי תורה אליו, עבר להתיישב ב[[קראון הייטס]], שם התמנה כ[[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], ובמקביל, מוסר שיעורים במסגרת [[היכל מנחם בורו פארק]], בבית כנסת [[בית מנחם בורו פארק]] ומתוועד עם הקהל במקום.

בשנת [[תשע"ח]] הצטרף כחבר הנהלת הישיבה המרכזית - [[770]], והחל למסור שיעורים בעיון בחסידות לבחורי הישיבה, הן ב[[לשון הקודש]] והן בשפה ה[[אנגלית]].

בשנת [[תשע"ט]] החל למסור שיעורים בחסידות לעיונא ובעיקר ב[[ספר המאמרים - מלוקט]] ל[[תלמידי שיעור ה']].

בשנת [[תשפ"א]] אחר פטירתו של הרב [[ישראל פרידמן]] החל לשמש באופן בלתי רשמי כראש הישיבה בפועל.

בשנת [[תשפ"א]] אחר פטירתו של הרב [[יואל כהן]] החל למסור שיעורים בעיון בחסידות רק ב[[לשון הקודש]] לבחורי הישיבה המרכזית - [[770]].

הרב קפלן הינו חבר במערכת [[חסידות מבוארת]] על התניא.

{{מיון רגיל:קפלן, מאיר שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בחו"ל]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]

שניאור זלמן גרליק

2021-05-19T22:35:47Z

לוי יצ:

{{דמות|
שם=הרב שניאור זלמן גרליק
|תמונה=[[קובץ:גרליק 7.jpg|250px]]
|תיאור=רבו הראשון של [[כפר חב"ד]]
|תאריך לידה=[[כ"ה סיון]] [[תר"מ]]
|תאריך פטירה=[[ח' סיון]] [[תשל"ד]]
|מקום פעילות=[[כפר חב"ד]]
|תפקידים נוספים=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
[[קובץ:גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם: הרב שניאור זלמן גרליק]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=רבה של [[כפר חב"ד]]|אחר=[[שליח]] [[הרבי]] ב[[באר שבע]]|ראו=[[שניאור זלמן גורליק]]}}
הרב '''שניאור זלמן גרליק''' ([[כ"ה סיון]] [[תר"מ]] - [[ח' סיון]] [[תשל"ד]]) היה [[רב]]ו הראשון של [[כפר חב"ד]]. מהתלמידים הראשונים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ענוותן, שקדן ו[[התקשרות|מקושר]] לרבותינו [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].

==תולדות חיים==
===ילדותו===
הרב גרליק נולד ביום [[כ"ה בסיון]] [[תר"מ]] בעיר רוגצ'וב שבבלורוסיה, לאביו הרב יהושע, מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ולאמו שהייתה בתו של ר' הירשל, [[שו"ב]] בבית [[אדמו"ר הצמח צדק]]. מראשוני תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], היה רב בערי רוסיה וב[[כפר חב"ד]] במשך למעלה משבעים שנה. הוא היה רב פיקח, תקיף מחד, ובעל חסד גדול מאידך.

===בתומכי תמימים===
בהיותו בגיל 17 נסע עם אביו לחתונת [[אדמו"ר הריי"צ]] שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]]. כידוע בימי השבע ברכות הכריז [[אדמו"ר הרש"ב]] על הקמת ישיבה, שברבות הימים הייתה לישיבת '[[תומכי תמימים]]' המפורסמת. הרב גרליק ששמע את דברי הרבי, הבין כי ב[[השגחה פרטית]] הגיע בפעם הראשונה בחייו לליובאוויטש דווקא כאשר הרבי מודיע על הקמת ישיבה. בתום הסעודה ניגש לרבי ללא היסוס וביקש להתקבל לישיבה החדשה.

ואכן, הרב גרליק היה אחד מעשרת התמימים הראשונים שנתקבלו לישיבה. כבר בצעירותו הייתה התמדתו בלימוד התורה לשם דבר. כשהגיע ל'תומכי תמימים' השקיע עצמו בעומקה של הלכה, מלבד השיעורים הקבועים בגמרא ובחסידות. במשך שלוש שנים סיים ללמוד את כל חלקי השולחן ערוך, והוסמך להוראה על ידי הרב [[דוד יעקובסון]], מו"צ בליובאויטש.

מצד ענוותנותו נרתע בתחילה מלהיבחן להוראה, אולם אדמו"ר הרש"ב אמר לו: "אז מ'גיט דארף מען נעמען" [= כשנותנים צריכים לקחת].

לאחר שעמד בבחינה זו, נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל '[[סמיכה לרבנות]]' מהרב הערש-בער, שהיה ממלא מקומו של רבי יצחק אייזיק מויטבסק, מחסידיו המפורסמים של [[אדמו"ר הזקן]]. על [[סמיכה]] זו נהג הרב גרליק לומר: "אני המוסמך השלישי מאז אדמו"ר הזקן". שכן ידוע ש[[אדמו"ר הזקן]] הסמיך רק אחד בסמיכת חכמים - הרב יצחק אייזיק מויטבסק. רבי יצחק אייזיק הסמיך את ממלא מקומו ר' הערש בער, וזה האחרון הסמיך את הרב גרליק.

לאחר מכן הוסמך גם על ידי הרב [[דוד צבי חן]], הרד"צ, רבה של צ'רניגוב, אצלו גם עשה את השימוש.

===חתונתו ומשפחתו ===

לאחר שקיבל [[סמיכה]] מגדולי הרבנים על פי הוראת אדמו"ר הרש"ב, נישא ומונה לרב.

היה זה בשנת [[תרס"א]] כאשר הרב אברהם וואלצ'וק, רבה של העיירה ברעזנא הסמוכה לצ'רניגוב, נפטר. בצוואתו הורה לידידו הר' [[דוד צבי חן]] למצוא חתן לבתו שיהיה ראוי גם למלא את מקומו ברבנות.

לאחר הפטירה נסע הרד"צ לחודש [[תשרי]] לליובאוויטש, ובהזדמנות זו שאל את [[אדמו"ר הרש"ב]] מי ראוי להיות חתן ורב בברעזנא? [[אדמו"ר הרש"ב]] הציע מיד את הרב גרליק. ואכן הרב גרליק נשא עם בת הרב וואלצ'וק, וביום חתונתו מונה לרבה של העיירה. במקום זה כיהן כרב במשך חצי יובל שנים.

להרב גרליק נולד בן ושני בנות:
*הרב [[אברהם שמואל גרליק]], תושב כפר חב"ד.
*בתו חיה רבקה נישאה להרב [[נחום טרבניק]], ששימש כרבה של [[כפר חב"ד]].
*בתו השניה התחתנה עם הרב [[נחום גורלניק]].

===נדודיו===

במשך כל השנים הנהיג הרב גרליק את קהילתו ביד רמה. הוא המשיך בתפקידו זה גם לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית, כאשר הקומוניסטים רדפו אחר הרבנים והצרו את צעדיהם. את תפקידו זה עשה ב[[מסירות נפש]] רבה. באותם שנים נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לשליחויות שונות. כמו כן שימש כשד"ר של ישיבת 'תומכי תמימים'.

בלחץ השלטונות נאלץ לעזוב את העיירה בשנת [[תרפ"ז]]. הוא ומשפחתו העתיקו את מקום מגוריהם לעיר סנובסק שם כיהן כרב העיר באופן בלתי רשמי. גם שם רדפו אותו השלטונות עד חורמה, ושוב נאלץ לקחת את מקל הנדודים ועבר לויטבסק.

בינתיים פרצה [[מלחמת העולם השניה]], והרב גרליק עם משפחתו ברחו מאימת הכובש הנאצי. הם הגיעו לעיירה דוברניקה בפרברי העיר סטלינגרד. קרבות עקובים מדם התחוללו סביב העיר והרב גרליק היה נתון בסכנה. בניסי ניסים ניצל בזכות קצין יהודי בצבא האדום. הוא שיחד נהג רכב צבאי שהבריח את הרב ובני משפחתו הרחק מהעיר.

לאחר תקופת נדודים קשה הגיע ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן, שם התקבצו חסידים רבים. הרב גרליק מסר את נפשו למען החזקת היהדות בעיר. הוא דאג שילדים ילמדו תורה וגם טרח בבניית [[מקווה]] טהרה.

בתום המלחמה הבריח את הגבול דרך לבוב כמו חסידים רבים ("[[יציאת רוסיה תש"ו]]"), ולאחר תלאות רבות הגיע עם בני משפחתו לארץ הקודש, לקראת [[חג השבועות]] [[תש"ט]], כאן השתקע ב[[כפר חב"ד]].

==רבה של כפר חב"ד==
[[קובץ:שזר ביקור בכפר קיץ תשכג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושב במסיבה לרגל ביקורו של ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[זלמן שז"ר]] ב[[כפר חב"ד]] בקיץ [[תשכ"ג]], ימים ספורים לפני שמר שז"ר נבחר לתפקיד]]
הרב גרליק לא נח על זירי דפנה, ועם הגיעו ל[[כפר חב"ד]] החל לארגן שיעורי תורה, ואף דאג לשפץ מבנה עבור המקווה. החסידים שהכירו בגאונותו ותכונותיו התרומיות ביקשו למנותו כרב, אולם הוא ברוב צניעותו חשש לקבל עליו את התפקיד. את חששותיו אלו כתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שבירך אותו בברכת 'מזל טוב' לרגל התמנותו.

היה זה ביום [[כ' כסלו]] [[תש"י]], ומאז כיהן הרב גרליק כרבו של [[כפר חב"ד]] במשך עשרים וחמש שנים, עד יומו האחרון.

הרב גרליק התמסר מאוד לתפקידו החשוב, והיה אב נאמן לקהל עדתו. ביתו היה פתוח כל שעות היממה, וכל תושב ידע כי הוא יכול לפקוד את בית הרב כל אימת שירצה. על מסירות נפשו תעיד העובדה שלעת זקנותו יצא לגייס כספים עבור בניית המקווה.

בשנת [[תשי"ח]], לאחר התחלת בניית המקווה בכפר חב"ד, התברר כי אין די תקציב לבניה. הרב גרליק יצא ל[[ארצות הברית]] כדי לאסוף כסף למרות שכבר היה קרוב לשמונים. הוא כיתת רגליו ממקום למקום כבחור צעיר. על מעשהו זה התבטא [[הרבי]] מלך המשיח בפני אחד החסידים (תוכן הדברים): "הלוואי על רבים אותו מרץ נעורים שיש לרב גרליק. למרות גילו המופלג, הוא נוסע ובא כאחד הצעירים. יש הרבה מה ללמוד ממנו".

==התקשרותו לרבי==

כשנכנס הרב גרליק ל[[יחידות]] הראשונה, קם הרבי ממקומו וביקש ממנו לשבת. "הרי אתם מגדולי וזקני [[אנ"ש]]", אמר לו הרבי. אך הרב גרליק מיאן באומרו: "אצל רבי איני יושב". "אם כך גם אני לא אשב", השיב לו הרבי. הרב גרליק לא ויתר ואמר: "לא באתי לגאון וגדול, באתי אל 'רבי' ואצל 'רבי' אף פעם לא ישבתי ולכן גם עתה לא אשב".

הרבי התיישב והרב גרליק עמד במשך כל ה[[יחידות]] שנמשכה שלוש וחצי שעות. הרבי התעניין במצב הרוחני והגשמי של הכפר. הרב ענה על כל השאלות ואף זכה לקבל שורה של הוראות והדרכות.

במשך השנים קיבל מכתבים והוראות רבות מהרבי בענייני הכלל והפרט. תמיד טען שהצלחתו בתפקיד אינה שלו, ואם בני קהילתו נשמעים לו, הרי אין זה מחמת תכונותיו, אלא מפני שהוא פועל כמקל של הרבי "רק כוחו של המשלח עובר דרכי".

הרב גרליק הקים גמ"ח מיוחד ממנו הלוה סכומים גדולים לתושבי הכפר כסיוע לפרנסת הבית. כל השנים דאג להרחיב את הגמ"ח, והוא בעצמו תרם סכומים גדולים כדי שיוכל לסייע לתושבים להתקיים בכבוד.

שקידתו והתמדתו היו לשם דבר. יודעי דבר סיפרו כי עבר מספר פעמים על כל הש"ס עם פירושי [[רש"י]] ותוספות. הוא שינן אין ספור פעמים את כל חלקי השולחן ערוך, וכמעט בכל שעות היממה הייתה לו קביעות עיתים לתורה.

==פטירתו==
{{ערך מורחב|ערך=[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|התאונה בח' סיון תשל"ד]]}}
[[קובץ:תאונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב לאחר התאונה]]

במוצאי [[אסרו חג]] של [[חג השבועות]], באור ל[[ח' סיון]] [[תשל"ד]] (28 במאי 1974) היה נוכח במכונית שעשתה דרכה מחתונה בירושלים למרכז הארץ, יחד עם חמישה חסידים נוספים. מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, שניים מהם נפצעו וארבעה נהרגו במקום - הרב גרליק (94), ישעיהו וייס (34), יחיאל גולדברג (23) ונחמה רוזנברג (19).

לאחר פטירתו נתמנה חתנו, הרב [[נחום טרבניק]], לממלא מקומו כרבו של כפר חב"ד, ואילו הרב [[מרדכי אשכנזי]] מונה למו"צ של [[כפר חב"ד]]. לאחר פטירתו של הרב טרבניק, ירשו הרב אשכנזי.

==משפחתו==
*בנו, ר' [[אברהם שמואל גורליק]] - מייסד פרדס האתרוגים בכפר חב"ד, וממייסדי כפר חב"ד
*בתו מרת זעלדא, רעיית הרב [[מנחם נחום גורלניק]]
*בתו מרת צילה, רעיית הרב [[מנחם נחום גורלניק]] בזיווג שני{{הערה|לאחר שאחותה מרת זעלדא נפטרה בצעירותה.}}
*בתו מרת חיה רבקה, רעיית הרב [[נחום טרבניק]] - מרבני [[כפר חב"ד]]

==לקריאה נוספת==
*שניאור זלמן רבינוביץ, '''התמים הראשון''' ספר תולדות חייו של הרב גרליק, תשפ"א
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
*'''רב פעלים''', שבועון כפר חב"ד גליון 1861 עמוד 53

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38811 הרב אלעזר מרדכי גרליק מספר על סבו בראיון לעיתונאי י' קמינצקי]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21090 סקירה בעיתון בית משיח על התאונה]
*{{קישור חבד און ליין|90162|41 שנה לרב גרליק: צרור סיפורים נדירים ● מרתק||י"א סיון תשע"ה}}

{{סדרה|הבא=הרב [[נחום טרבניק]]|רשימה=[[מרא דאתרא|רבו הראשי]] של [[כפר חב"ד]]}}

{{מיון רגיל:גרליק שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]]

אלימלך צוויבל

2019-06-03T21:41:45Z

לוי יצ:

{{דמות
|שם= הרב אלימלך צוויבל
|תמונה=[[קובץ:אלימלך צוויבל.jpg]]
|כינוי=מיילך צוויבל
|תיאור=[[חוזר]], [[משפיע]] ו[[מחנך]]
|תאריך לידה= [[י"ז אב]] [[תש"א]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה= [[י"ט חשוון]] [[תשע"ז]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות= [[תומכי תמימים מוריסטון]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו= [[הרבי]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
הרב '''אלימלך צוויבל''' ([[י"ז אב]] [[תש"א]], 1941 - [[י"ט חשון]] [[תשע"ז]]) היה [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], חבר בוועד הפועל של [[ועד רבני ליובאוויטש]], וחבר ה[[ועד להפצת שיחות]] ומערכת [[מכון חסידות מבוארת]]. שימש בעברו כ[[חוזר]] ו[[הנחה|מניח]] של תורת הרבי.

==תולדות חיים==
נולד לאביו ר' צבי יעקב צוויבל מחסידי בובוב ב[[י"ז אב]] [[תש"א]], למד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] אצל המשפיע ר' [[שלמה_חיים_קסלמן|שלמה חיים קסלמן]] וזכה להימנות על תלמידי ה'[[קבוצה]]' הישראלית הראשונה שנסעה ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצרו של הרבי ב-[[770]] בשנת [[תשכ"ב]] וקיבל יחד עם שאר חברי הקבוצה יחס מיוחד מהרבי.

בזמן לימודיו ב-770 נמנה על חברי ה[[ועד להפצת שיחות]] והיה מה'[[חוזר|חוזרים]]' של תורת הרבי ומאוחר יותר הוא היה מגיה ה"לקוטי שיחות" קודם שנכנסו להגהה אצל הרבי.

לאחר נישואיו בחורף [[תשכ"ה]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים נווארק שלאחר מכן הפכה לישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], והשפעתו האישית על בחורים וידיעותיו הרחבות בחסידות הפכו אותו לדמות בלתי נפרדת מהנוף הישיבתי והוא שימש כ[[משפיע]] ראשי וכ[[ר"מ]] במשך למעלה מיובל שנים. במסגרת תפקידו בישיבה, היה הרוח החיה בהדפסת והפצת קבצי [[הערות התמימים ואנ"ש מוריסטון]] שזכו לחביבות מיוחדת אצל הרבי{{הערה|1=ראו [http://www.yomanim.com/images/8/81/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%22%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9%22.pdf סקירה נרחבת בגליון 'התמים': '''האור שבהערות'''], אב תשס"ד.}}.

במקביל לתפקידיו בישיבה, היה בין ראשי הרבנים החב"דיים בארה"ב, והוא כיהן כחבר וועד הפועל של [[ועד רבני ליובאוויטש]], וכן פעל במסגרת [[מכון חסידות מבוארת]] וכיהן כחבר צוות ההיגוי והעריכה.

נפטר בפתאומיות בגיל 75 ב[[י"ט חשון]] [[תשע"ז]].

==משפחתו==
*בנו, הרב יוסף יצחק צוויבל - קראון הייטס
*בנו, הרב אברהם צוויבל - שליח הרבי במדינת אורוגאן
*בנו, הרב מנחם מענדל צוויבל - שליח הרבי במדינת קאליפורניה
*חתנו, הרב מיכאל גוראריה - שליח הרבי ומו"צ בעיר סידני אוסטרליה
*חתנו, הרב בנציון אסטער - ר"מ בישיבת אור אלחנן חב"ד
*חתנו, הרב מנחם מענדל גולדברג - חבר הנהלת ישיבת תו"ת מאריסטאון

==קישורים חיצוניים==
*אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/11/23/844290795996.html הרגשתי שאני והרבי ביחד]''' {{בית משיח}} מאמר זכרון בתוך [[שבועון בית משיח]] כ"ד חשון תשע"ז
*{{קישור שטורעם|19082|news|שבעה סיפורים מהרב צוויבל|מערכת שטורעם|י"ב בתשרי תשס"ח}}
*{{קישור חבד און ליין|97559|מיוחד בדרא ● בקיאות והעמקה בכל חלקי הנגלה והחסידות||ג' [[סיוון]] תשע"ו}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zweibel%20Shloshim%20-%20Kislev%2019%2C%205777.pdf קובץ זכרון]''', במלאות [[שלושים (אבל)|שלושים]] לפטירתו של הרב צוויבל
*'''[https://www.torahcafe.com/rabbi-elimelech-zweibel/interview-with-expert-on-jewish-philosophy-and-mysticism-"video_a2ec9f7d6.html "Interview With Expert on Jewish Philosophy and Mysticism]'''

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
{{מיון רגיל:צוויבל, אלימלך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]
[[קטגוריה:חברי ועד רבני ליובאוויטש]]

אלימלך צוויבל

2019-06-03T21:32:34Z

לוי יצ:

{{דמות
|שם= הרב אלימלך צוויבל
|תמונה=[[קובץ:אלימלך צוויבל.jpg]]
|כינוי=מיילך צוויבל
|תיאור=[[חוזר]], [[משפיע]] ו[[מחנך]]
|תאריך לידה= [[י"ז אב]] [[תש"א]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה= [[י"ט חשוון]] [[תשע"ז]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות= [[תומכי תמימים מוריסטון]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו= [[הרבי]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
הרב '''אלימלך צוויבל''' ([[י"ז אב]] [[תש"א]], 1941 - [[י"ט חשון]] [[תשע"ז]]) היה [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], חבר בוועד הפועל של [[ועד רבני ליובאוויטש]], וחבר ה[[ועד להפצת שיחות]] ומערכת [[מכון חסידות מבוארת]]. שימש בעברו כ[[חוזר]] ו[[הנחה|מניח]] של תורת הרבי.

==תולדות חיים==
נולד לאביו ר' צבי יעקב צוויבל מחסידי בובוב ב[[י"ז אב]] [[תש"א]], למד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] אצל המשפיע ר' [[שלמה_חיים_קסלמן|שלמה חיים קסלמן]] וזכה להימנות על תלמידי ה'[[קבוצה]]' הישראלית הראשונה שנסעה ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצרו של הרבי ב-[[770]] בשנת [[תשכ"ב]] וקיבל יחד עם שאר חברי הקבוצה יחס מיוחד מהרבי.

בזמן לימודיו ב-770 נמנה על חברי ה[[ועד להפצת שיחות]] והיה מה'[[חוזר|חוזרים]]' של תורת הרבי ומאוחר יותר הוא היה מגיה ה"לקוטי שיחות" קודם שנכנסו להגהה אצל הרבי.

לאחר נישואיו בחורף [[תשכ"ה]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים נווארק שלאחר מכן הפכה לישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], והשפעתו האישית על בחורים וידיעותיו הרחבות בחסידות הפכו אותו לדמות בלתי נפרדת מהנוף הישיבתי והוא שימש כ[[משפיע]] ראשי וכ[[ר"מ]] במשך למעלה מיובל שנים. במסגרת תפקידו בישיבה, היה הרוח החיה בהדפסת והפצת קבצי [[הערות התמימים ואנ"ש מוריסטון]] שזכו לחביבות מיוחדת אצל הרבי{{הערה|1=ראו [http://www.yomanim.com/images/8/81/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%22%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9%22.pdf סקירה נרחבת בגליון 'התמים': '''האור שבהערות'''], אב תשס"ד.}}.

במקביל לתפקידיו בישיבה, היה בין ראשי הרבנים החב"דיים בארה"ב, והוא כיהן כחבר וועד הפועל של [[ועד רבני ליובאוויטש]], וכן פעל במסגרת [[מכון חסידות מבוארת]] וכיהן כחבר צוות ההיגוי והעריכה.

נפטר בפתאומיות בגיל 75 ב[[י"ט חשון]] [[תשע"ז]].

==משפחתו==
*בנו, הרב יוסף יצחק צוויבל - קראון הייטס
*בנו, הרב אברהם צוויבל - שליח הרבי במדינת אורוגאן
*בנו, הרב מנחם מענדל צוויבל - שליח הרבי במדינת קאליפורניה
*חתנו, הרב מיכאל גוראריה - שליח הרבי ומו"צ בעיר סידני אוסטרליה
*חתנו, הרב בנציון אסטער - ר"מ בישיבת אור אלחנן חב"ד
*חתנו, הרב מנחם מענדל גולדברג - חבר הנהלת ישיבת תו"ת מאריסטאון

==קישורים חיצוניים==
*אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/11/23/844290795996.html הרגשתי שאני והרבי ביחד]''' {{בית משיח}} מאמר זכרון בתוך [[שבועון בית משיח]] כ"ד חשון תשע"ז
*{{קישור שטורעם|19082|news|שבעה סיפורים מהרב צוויבל|מערכת שטורעם|י"ב בתשרי תשס"ח}}
*{{קישור חבד און ליין|97559|מיוחד בדרא ● בקיאות והעמקה בכל חלקי הנגלה והחסידות||ג' [[סיוון]] תשע"ו}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zweibel%20Shloshim%20-%20Kislev%2019%2C%205777.pdf קובץ זכרון]''', במלאות [[שלושים (אבל)|שלושים]] לפטירתו של הרב צוויבל

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
{{מיון רגיל:צוויבל, אלימלך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]
[[קטגוריה:חברי ועד רבני ליובאוויטש]]

אלימלך צוויבל

2019-06-03T21:28:46Z

לוי יצ:

{{דמות
|שם= הרב אלימלך צוויבל
|תמונה=[[קובץ:אלימלך צוויבל.jpg]]
|כינוי=מיילך צוויבל
|תיאור=[[חוזר]], [[משפיע]] ו[[מחנך]]
|תאריך לידה= [[י"ז אב]] [[תש"א]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה= [[י"ט חשוון]] [[תשע"ז]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות= [[תומכי תמימים מוריסטון]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו= [[הרבי]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
הרב '''אלימלך צוויבל''' ([[י"ז אב]] [[תש"א]], 1941 - [[י"ט חשון]] [[תשע"ז]]) היה [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], חבר בוועד הפועל של [[ועד רבני ליובאוויטש]], וחבר ה[[ועד להפצת שיחות]] ומערכת [[מכון חסידות מבוארת]]. שימש בעברו כ[[חוזר]] ו[[הנחה|מניח]] של תורת הרבי.

==תולדות חיים==
נולד לאביו ר' צבי יעקב צוויבל מחסידי בובוב ב[[י"ז אב]] [[תש"א]], למד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וזכה להימנות על תלמידי ה'[[קבוצה]]' הישראלית הראשונה שנסעה ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצרו של הרבי ב-[[770]] בשנת [[תשכ"ב]] וקיבל יחד עם שאר חברי הקבוצה יחס מיוחד מהרבי.

בזמן לימודיו ב-770 נמנה על חברי ה[[ועד להפצת שיחות]] והיה מה'[[חוזר|חוזרים]]' של תורת הרבי ומאוחר יותר הוא היה מגיה ה"לקוטי שיחות" קודם שנכנסו להגהה אצל הרבי.

לאחר נישואיו בחורף [[תשכ"ה]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים נווארק שלאחר מכן הפכה לישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], והשפעתו האישית על בחורים וידיעותיו הרחבות בחסידות הפכו אותו לדמות בלתי נפרדת מהנוף הישיבתי והוא שימש כ[[משפיע]] ראשי וכ[[ר"מ]] במשך למעלה מיובל שנים. במסגרת תפקידו בישיבה, היה הרוח החיה בהדפסת והפצת קבצי [[הערות התמימים ואנ"ש מוריסטון]] שזכו לחביבות מיוחדת אצל הרבי{{הערה|1=ראו [http://www.yomanim.com/images/8/81/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%22%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9%22.pdf סקירה נרחבת בגליון 'התמים': '''האור שבהערות'''], אב תשס"ד.}}.

במקביל לתפקידיו בישיבה, היה בין ראשי הרבנים החב"דיים בארה"ב, והוא כיהן כחבר וועד הפועל של [[ועד רבני ליובאוויטש]], וכן פעל במסגרת [[מכון חסידות מבוארת]] וכיהן כחבר צוות ההיגוי והעריכה.

נפטר בפתאומיות בגיל 75 ב[[י"ט חשון]] [[תשע"ז]].

==משפחתו==
*בנו, הרב יוסף יצחק צוויבל - קראון הייטס
*בנו, הרב אברהם צוויבל - שליח הרבי במדינת אורוגאן
*בנו, הרב מנחם מענדל צוויבל - שליח הרבי במדינת קאליפורניה
*חתנו, הרב מיכאל גוראריה - שליח הרבי ומו"צ בעיר סידני אוסטרליה
*חתנו, הרב בנציון אסטער - ר"מ בישיבת אור אלחנן חב"ד
*חתנו, הרב מנחם מענדל גולדברג - חבר הנהלת ישיבת תו"ת מאריסטאון

==קישורים חיצוניים==
*אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/11/23/844290795996.html הרגשתי שאני והרבי ביחד]''' {{בית משיח}} מאמר זכרון בתוך [[שבועון בית משיח]] כ"ד חשון תשע"ז
*{{קישור שטורעם|19082|news|שבעה סיפורים מהרב צוויבל|מערכת שטורעם|י"ב בתשרי תשס"ח}}
*{{קישור חבד און ליין|97559|מיוחד בדרא ● בקיאות והעמקה בכל חלקי הנגלה והחסידות||ג' [[סיוון]] תשע"ו}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zweibel%20Shloshim%20-%20Kislev%2019%2C%205777.pdf קובץ זכרון]''', במלאות [[שלושים (אבל)|שלושים]] לפטירתו של הרב צוויבל

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
{{מיון רגיל:צוויבל, אלימלך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]
[[קטגוריה:חברי ועד רבני ליובאוויטש]]

הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים מוריסטון

2019-06-03T21:26:38Z

לוי יצ:

[[קובץ:קובץ מוריסטון למדים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:קובץ מוריסטון למדים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ סוף שנות הלמ"ד]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ מראשית שנת תש"מ]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|140px|שער הקובץ משנת תשד"מ (עם שינוי בשער)]][[קובץ:קובץ מוריסטון נונים מוגדל.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ משנת תש"נ - מוגדל לרגל ר"ח כסלו]]
בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] פועלת מערכת המוציאה לאור קבצי הערות וקבצי-ספרי פלפולים.

קבצי ההערות מכונים: "קונטרס הערות התמימים ואנ"ש", וקבצי הפלפולים מכונים "קובץ פרחי התמימים".

==קונטרס הערות התמימים ואנ"ש==
קובץ זה יצא עבור פרסום עיונים ושאלות בליקוטי שיחות השבועיים. במשך השנים הראשונות הוא יצא מפעם לפעם. הקובץ יצא לראשונה לכבוד ר"ח שבט תשל"ג.

בשנת [[תשל"ג]] יצאו לאור י"א קבצים. [[תשל"ד]] - י"ג קבצים. [[תשל"ה]] - י"ב קבצים. תשל"ו - י"ג קבצים. תשל"ז - ט"ו קבצים. תשל"ח - י"א קבצים.

החל משנת תשל"ט הוא החל להופיע באופן סדיר מידי שבת בשבתו:

בתשל"ט - מ"ח קבצים. [[תש"מ]] - נ"ב קבצים. [[תשמ"א]] - מ"ו קבצים. [[תשמ"ב]] - מ"ח קבצים.

{{ציטוט|תוכן=נת' ות"ח (נתקבל ותשואות חן) ודבר בעתו -
:בסמיכות לעשתי עשר חודש באחד לחודש
:אזכיר עה"צ (על הציון)|מקור=מענה הרבי על גליון ה-'''רמט'''|מרכאות=כן}}

בתשמ"ג - מ"ט קבצים. בתשד"מ - נ"ו קבצים.

החל מגליון '''שלו''' (יצא לאור בש"פ ויצא) נדפסה בקובץ שאלתו של הרבי משבת העברה ש(בדרך כלל) הוגהה לבינתיים, בצירוף תירוציהם השונים של התמימים ואנ"ש.

בגיליון '''שנח''' (בגימטריה '''משיח''') שיצא לאור לרגל י"א ניסן שונה נוסח השער ל"[[פלפול]] ועיון בלקוטי שיחות ובמאמרים וכו' של אדמו"ר שליט"א", במקום "הערות וביאורים בליקוטי שיחות", כיון שאין טעם רק להקשות, אלא גם צריך להתייגע ולמצוא ביאור.

לקראת י"א ניסן תשד"מ הגישו לרבי כרכים ובהם הקבצים מקיץ תשג"מ וחורף תשד"מ, וזהו המענה שהואיל לענות:
{{ציטוט|תוכן=ת"ח (תשואות חן) על הברכות! וכל המברך מתברך בברכתו -של הקב"ה
:שתוספו מרובה על העיקר.
::חגה"פ כו"ש. (חג הפסח כשר ושמח)
:::אזכיר עה"צ. (על הציון)

נת' ות"ח. (נתקבל ותשואות חן)
:ודבר בעתו -
::ביום יא - נשיא לבני אשר - בניסן,
:::חודש הגאולה.
::::ביום השישי - יום שהוכפליבו םוב
:::::אזכיר עה"צ. (על הציון)|מרכאות=כן}}

בתשמ"ה - מ"ט קבצים. [[תשמ"ו]] - נ"ב קבצים. [[תשמ"ז]] - נ"א קבצים. [[תשמ"ח]] - נו"ן קבצים. [[תשמ"ט]] - נו"ן קבצים.

מגליון ה'''תרא''' החלו בפירסום מענות הרבי ש"מהראוי לפרסמם ברבים".

בגליון ה'''תריט''' החל לפרסם הר' [[מיכאל אהרן זליגסון]] לראשונה את הערות [[הרבי]] על [[לוח היום יום]] האישי שלו.

בתש"נ - מ"ב קבצים. [[תנש"א]] - י"ג קבצים. [[תשנ"ב]] - י"א קבצים. [[תשנ"ג]] - ט"ז קבצים.

תשס"ו - ג' קבצים. [[תשס"ז]] - קובץ אחד. [[תשס"ח]] - ב' קבצים. [[תשס"ט]] - קובץ אחד. [[תשע"ג]] - ד' קבצים.

===חברי המערכת===
{{ערך חסר}}
<ref>רשימה שלימה ניתן לראות בספר "והאר עינינו בתורתך"</ref>
*[[תשמ"ט]]-[[תש"נ]] - התמימים דוד אליהו פרטוש ומרדכי צבי ליבעראוו.

*[[תשס"ח]] - התמימים אדם אשר הלוי אמיר, יחיאל מיכל גאנץ ומשה טייטלבוים.
*[[תשס"ט]] - התמימים יעקב שמואל גאלאמב, שלום דובער טייכטל, לוי"צ הלוי לאבקאווסקי ומנחם מענדל ראטשטיין.

*[[תשע"ג]] - התמימים מנחם מענדל גולדשמיד ואלחנן דוב גורליק.

==קובץ פרחי התמימים==
קובץ זה הוא למעשה קובץ ואחר כך ספר הפלפולים של הישיבה במוריסטאון.

את הפלפולים האלו חזרו התלמידים בפני כלל התמימים מידי שבוע א' בנגלה וא' בחסידות (ע"ד ה[[קנים]]).

וכך כותב הרב [[שמואל הבר|שמואל הלוי הבר]] (ר"מ ו[[משגיח]] בישיבה) בפתח דבר לקובץ הראשון:

"פרחי התמימים" - משמעות כפולה לו, קובץ אשר בו פלפולים מפרחי התמימים - צעירי התלמידים מהישיבה הקדושה "תומכי תמימים" - גם הנם פרחי הפלפולים אצל התמימים גופא, כי הנם פלפולים ראשונים אשר עמלו בו צעירים אלו והשקיעו מיטב כחם ומרצם, והגיעו לבחינת "ויוצא פרח" - ותקות מורם חזקה שיגיעו גם ל"ויגמול שקדים" ויהיו עץ עושה פרי, נחמד למראה וטוב למאכל.

קובץ פלפולים אינו בבחינת חדוש בעולם הישיבות, המורגל כבר בכגון דא. מלמדנים מופלגים, תלמידים בעלי שם וכו'. אך בכ"ז חדוש יש בקובץ זה אשר כותבי הפלפולים הנם מבני הנעורים בגיל טז-יח.

מטרת הוצאת קובץ זה כפולה היא, לעודד את הכותבים להמשיך בלימודם מתוך התמדה ויגיעה, ולעורר את המעיינים בני גילם בבחינת "קנאת סופרים" הרצויה. ואכן זו תקותנו ושאיפתנו להגדיל תורה ולהאדירה, אצל בני ישראל בכלל ואצל בני הנעורים בפרט, אשר יורגלו לשים כל עיונם ויגיעם בתורה שהיא חיינו ואורך ימינו.

====חברי המערכת====
[[קובץ:פרחי התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:פרחי התמימים נונים.JPG|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]][[קובץ:עטרת חכמים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]]
הרבנים החסידיים: ר' משה הערסאן, ר' שלום שפאלטער, ר' שניאור זלמן וילשנסקי ור' [[אלימלך_צוויבל|אלימלך צויבל]].

מרכז החומר היה ר' ישראל ברוד.
{{ערך חסר}}
;קובץ:
*א - ט"ו-[[ח"י אלול]] [[תשל"ג]].
*ב - ?
*ג - כ"ט אלול תשל"ו.
:חברי המערכת: מאיר יצחק אסי ו[[חיים צבי גרונר]]
*ד - [[י"א ניסן]] [[תשל"ז]].
*ה - ט"ו-ח"י אלול תשל"ז.
*ו - י"א ניסן [[תשל"ח]].
*ז - י"א ניסן תשל"ט.
*ח - י"א ניסן תש"מ.
*ט - ?
*י - י"א ניסן תשמ"א.
*יא - י"א ניסן [[תשמ"ב]].
*יב - י"א ניסן [[תשמ"ג]].
*יג - י"א ניסן תשד"מ.
*יד - ?
*טו - [[כ"ח סיון]] [[תשמ"ח]].
*טז - ?
;ספר:
*יז - ג' תמוז [[תשנ"ו]].
:חברי המערכת: דוד יהודה הכהן ברונשטין, שמריה הכהן ברונשטין, מנחם מענדל גולדברג, דובער וולוביק, שניאור זלמן ליפסקר, מנחם מענדל ליפשיץ, מנחם מענדל סממה ומיכה אהרן רוזנבלום.
*יח - ספר - ט"ו-ח"י אלול [[תשנ"ז]].
:חברי המערכת: מנחם ניסים אלטבי, אפרים פישל אסטער, מנחם מענדל גאלדמאן ומאיר שמחה הכהן קוגן.
*יט - ג' תמוז תשנ"ח.
:חברי המערכת: בנימין אפרים ביטון, משה הלוי לוי, יצחק שבתי מולי, דוב יהודה ניומאן ויהודה אריה סוליש.

===עטרת חכמים===
ביו"ד שבט [[תשמ"ג]] נדפס הספר '''עטרת חכמים''' על ידי המערכת דמוריסטאון.

ספר זה מכיל פלפולים וחידושי תורה מאת ראשי ישיבות רבנים ותלמידי חכמים ממדינת ניו ג'רזי.

בתחילת הספר נדפס שער "דובב שפתי ישנים", ובו חידושי תורה מאת: [[יוסף רוזין|הרוגוטשובער]], [[חיים עוזר גרודזינסקי|ר' חיים עוזר]] ועוד.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/open?id=0B239NTMAJ3JiNEJ3TW9feEdKYjA קובץ והאר עינינו בתורתך]'''

[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]

הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים מוריסטון

2019-06-03T21:18:29Z

לוי יצ: /* חברי המערכת */

[[קובץ:קובץ מוריסטון למדים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:קובץ מוריסטון למדים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ סוף שנות הלמ"ד]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ מראשית שנת תש"מ]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|140px|שער הקובץ משנת תשד"מ (עם שינוי בשער)]][[קובץ:קובץ מוריסטון נונים מוגדל.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ משנת תש"נ - מוגדל לרגל ר"ח כסלו]]
בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] פועלת מערכת המוציאה לאור קבצי הערות וקבצי-ספרי פלפולים.

קבצי ההערות מכונים: "קונטרס הערות התמימים ואנ"ש", וקבצי הפלפולים מכונים "קובץ פרחי התמימים".

==קונטרס הערות התמימים ואנ"ש==
קובץ זה יצא עבור פרסום עיונים ושאלות בליקוטי שיחות השבועיים. במשך השנים הראשונות הוא יצא מפעם לפעם. הקובץ יצא לראשונה לכבוד ר"ח שבט תשל"ג.

בשנת [[תשל"ג]] יצאו לאור י"א קבצים. [[תשל"ד]] - י"ג קבצים. [[תשל"ה]] - י"ב קבצים. תשל"ו - י"ג קבצים. תשל"ז - ט"ו קבצים. תשל"ח - י"א קבצים.

החל משנת תשל"ט הוא החל להופיע באופן סדיר מידי שבת בשבתו:

בתשל"ט - מ"ח קבצים. [[תש"מ]] - נ"ב קבצים. [[תשמ"א]] - מ"ו קבצים. [[תשמ"ב]] - מ"ח קבצים.

{{ציטוט|תוכן=נת' ות"ח (נתקבל ותשואות חן) ודבר בעתו -
:בסמיכות לעשתי עשר חודש באחד לחודש
:אזכיר עה"צ (על הציון)|מקור=מענה הרבי על גליון ה-'''רמט'''|מרכאות=כן}}

בתשמ"ג - מ"ט קבצים. בתשד"מ - נ"ו קבצים.

החל מגליון '''שלו''' (יצא לאור בש"פ ויצא) נדפסה בקובץ שאלתו של הרבי משבת העברה ש(בדרך כלל) הוגהה לבינתיים, בצירוף תירוציהם השונים של התמימים ואנ"ש.

בגיליון '''שנח''' (בגימטריה '''משיח''') שיצא לאור לרגל י"א ניסן שונה נוסח השער ל"[[פלפול]] ועיון בלקוטי שיחות ובמאמרים וכו' של אדמו"ר שליט"א", במקום "הערות וביאורים בליקוטי שיחות", כיון שאין טעם רק להקשות, אלא גם צריך להתייגע ולמצוא ביאור.

לקראת י"א ניסן תשד"מ הגישו לרבי כרכים ובהם הקבצים מקיץ תשג"מ וחורף תשד"מ, וזהו המענה שהואיל לענות:
{{ציטוט|תוכן=ת"ח (תשואות חן) על הברכות! וכל המברך מתברך בברכתו -של הקב"ה
:שתוספו מרובה על העיקר.
::חגה"פ כו"ש. (חג הפסח כשר ושמח)
:::אזכיר עה"צ. (על הציון)

נת' ות"ח. (נתקבל ותשואות חן)
:ודבר בעתו -
::ביום יא - נשיא לבני אשר - בניסן,
:::חודש הגאולה.
::::ביום השישי - יום שהוכפליבו םוב
:::::אזכיר עה"צ. (על הציון)|מרכאות=כן}}

בתשמ"ה - מ"ט קבצים. [[תשמ"ו]] - נ"ב קבצים. [[תשמ"ז]] - נ"א קבצים. [[תשמ"ח]] - נו"ן קבצים. [[תשמ"ט]] - נו"ן קבצים.

מגליון ה'''תרא''' החלו בפירסום מענות הרבי ש"מהראוי לפרסמם ברבים".

בגליון ה'''תריט''' החל לפרסם הר' [[מיכאל אהרן זליגסון]] לראשונה את הערות [[הרבי]] על [[לוח היום יום]] האישי שלו.

בתש"נ - מ"ב קבצים. [[תנש"א]] - י"ג קבצים. [[תשנ"ב]] - י"א קבצים. [[תשנ"ג]] - ט"ז קבצים.

תשס"ו - ג' קבצים. [[תשס"ז]] - קובץ אחד. [[תשס"ח]] - ב' קבצים. [[תשס"ט]] - קובץ אחד. [[תשע"ג]] - ד' קבצים.

===חברי המערכת===
{{ערך חסר}}
<ref>רשימה שלימה ניתן לראות בספר "והאר עינינו בתורתך"</ref>
*[[תשמ"ט]]-[[תש"נ]] - התמימים דוד אליהו פרטוש ומרדכי צבי ליבעראוו.

*[[תשס"ח]] - התמימים אדם אשר הלוי אמיר, יחיאל מיכל גאנץ ומשה טייטלבוים.
*[[תשס"ט]] - התמימים יעקב שמואל גאלאמב, שלום דובער טייכטל, לוי"צ הלוי לאבקאווסקי ומנחם מענדל ראטשטיין.

*[[תשע"ג]] - התמימים מנחם מענדל גולדשמיד ואלחנן דוב גורליק.

==קובץ פרחי התמימים==
קובץ זה הוא למעשה קובץ ואחר כך ספר הפלפולים של הישיבה במוריסטאון.

את הפלפולים האלו חזרו התלמידים בפני כלל התמימים מידי שבוע א' בנגלה וא' בחסידות (ע"ד ה[[קנים]]).

וכך כותב הרב [[שמואל הבר|שמואל הלוי הבר]] (ר"מ ו[[משגיח]] בישיבה) בפתח דבר לקובץ הראשון:

"פרחי התמימים" - משמעות כפולה לו, קובץ אשר בו פלפולים מפרחי התמימים - צעירי התלמידים מהישיבה הקדושה "תומכי תמימים" - גם הנם פרחי הפלפולים אצל התמימים גופא, כי הנם פלפולים ראשונים אשר עמלו בו צעירים אלו והשקיעו מיטב כחם ומרצם, והגיעו לבחינת "ויוצא פרח" - ותקות מורם חזקה שיגיעו גם ל"ויגמול שקדים" ויהיו עץ עושה פרי, נחמד למראה וטוב למאכל.

קובץ פלפולים אינו בבחינת חדוש בעולם הישיבות, המורגל כבר בכגון דא. מלמדנים מופלגים, תלמידים בעלי שם וכו'. אך בכ"ז חדוש יש בקובץ זה אשר כותבי הפלפולים הנם מבני הנעורים בגיל טז-יח.

מטרת הוצאת קובץ זה כפולה היא, לעודד את הכותבים להמשיך בלימודם מתוך התמדה ויגיעה, ולעורר את המעיינים בני גילם בבחינת "קנאת סופרים" הרצויה. ואכן זו תקותנו ושאיפתנו להגדיל תורה ולהאדירה, אצל בני ישראל בכלל ואצל בני הנעורים בפרט, אשר יורגלו לשים כל עיונם ויגיעם בתורה שהיא חיינו ואורך ימינו.

====חברי המערכת====
[[קובץ:פרחי התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:פרחי התמימים נונים.JPG|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]][[קובץ:עטרת חכמים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]]
הרבנים החסידיים: ר' משה הערסאן, ר' שלום שפאלטער, ר' שניאור זלמן וילשנסקי ור' [[אלימלך_צוויבל|אלימלך צויבל]].

מרכז החומר היה ר' ישראל ברוד.
{{ערך חסר}}
;קובץ:
*א - ט"ו-[[ח"י אלול]] [[תשל"ג]].
*ב - ?
*ג - כ"ט אלול תשל"ו.
:חברי המערכת: מאיר יצחק אסי ו[[חיים צבי גרונר]]
*ד - [[י"א ניסן]] [[תשל"ז]].
*ה - ט"ו-ח"י אלול תשל"ז.
*ו - י"א ניסן [[תשל"ח]].
*ז - י"א ניסן תשל"ט.
*ח - י"א ניסן תש"מ.
*ט - ?
*י - י"א ניסן תשמ"א.
*יא - י"א ניסן [[תשמ"ב]].
*יב - י"א ניסן [[תשמ"ג]].
*יג - י"א ניסן תשד"מ.
*יד - ?
*טו - [[כ"ח סיון]] [[תשמ"ח]].
*טז - ?
;ספר:
*יז - ג' תמוז [[תשנ"ו]].
:חברי המערכת: דוד יהודה הכהן ברונשטין, שמריה הכהן ברונשטין, מנחם מענדל גולדברג, דובער וולוביק, שניאור זלמן ליפסקר, מנחם מענדל ליפשיץ, מנחם מענדל סממה ומיכה אהרן רוזנבלום.
*יח - ספר - ט"ו-ח"י אלול [[תשנ"ז]].
:חברי המערכת: מנחם ניסים אלטבי, אפרים פישל אסטער, מנחם מענדל גאלדמאן ומאיר שמחה הכהן קוגן.
*יט - ג' תמוז תשנ"ח.
:חברי המערכת: בנימין אפרים ביטון, משה הלוי לוי, יצחק שבתי מולי, דוב יהודה ניומאן ויהודה אריה סוליש.

===עטרת חכמים===
ביו"ד שבט [[תשמ"ג]] נדפס הספר '''עטרת חכמים''' על ידי המערכת דמוריסטאון.

ספר זה מכיל פלפולים וחידושי תורה מאת ראשי ישיבות רבנים ותלמידי חכמים ממדינת ניו ג'רזי.

בתחילת הספר נדפס שער "דובב שפתי ישנים", ובו חידושי תורה מאת: [[יוסף רוזין|הרוגוטשובער]], [[חיים עוזר גרודזינסקי|ר' חיים עוזר]] ועוד.

[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]

הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים מוריסטון

2019-06-03T21:16:31Z

לוי יצ: /* חברי המערכת */

[[קובץ:קובץ מוריסטון למדים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:קובץ מוריסטון למדים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ סוף שנות הלמ"ד]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ מראשית שנת תש"מ]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|140px|שער הקובץ משנת תשד"מ (עם שינוי בשער)]][[קובץ:קובץ מוריסטון נונים מוגדל.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ משנת תש"נ - מוגדל לרגל ר"ח כסלו]]
בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] פועלת מערכת המוציאה לאור קבצי הערות וקבצי-ספרי פלפולים.

קבצי ההערות מכונים: "קונטרס הערות התמימים ואנ"ש", וקבצי הפלפולים מכונים "קובץ פרחי התמימים".

==קונטרס הערות התמימים ואנ"ש==
קובץ זה יצא עבור פרסום עיונים ושאלות בליקוטי שיחות השבועיים. במשך השנים הראשונות הוא יצא מפעם לפעם. הקובץ יצא לראשונה לכבוד ר"ח שבט תשל"ג.

בשנת [[תשל"ג]] יצאו לאור י"א קבצים. [[תשל"ד]] - י"ג קבצים. [[תשל"ה]] - י"ב קבצים. תשל"ו - י"ג קבצים. תשל"ז - ט"ו קבצים. תשל"ח - י"א קבצים.

החל משנת תשל"ט הוא החל להופיע באופן סדיר מידי שבת בשבתו:

בתשל"ט - מ"ח קבצים. [[תש"מ]] - נ"ב קבצים. [[תשמ"א]] - מ"ו קבצים. [[תשמ"ב]] - מ"ח קבצים.

{{ציטוט|תוכן=נת' ות"ח (נתקבל ותשואות חן) ודבר בעתו -
:בסמיכות לעשתי עשר חודש באחד לחודש
:אזכיר עה"צ (על הציון)|מקור=מענה הרבי על גליון ה-'''רמט'''|מרכאות=כן}}

בתשמ"ג - מ"ט קבצים. בתשד"מ - נ"ו קבצים.

החל מגליון '''שלו''' (יצא לאור בש"פ ויצא) נדפסה בקובץ שאלתו של הרבי משבת העברה ש(בדרך כלל) הוגהה לבינתיים, בצירוף תירוציהם השונים של התמימים ואנ"ש.

בגיליון '''שנח''' (בגימטריה '''משיח''') שיצא לאור לרגל י"א ניסן שונה נוסח השער ל"[[פלפול]] ועיון בלקוטי שיחות ובמאמרים וכו' של אדמו"ר שליט"א", במקום "הערות וביאורים בליקוטי שיחות", כיון שאין טעם רק להקשות, אלא גם צריך להתייגע ולמצוא ביאור.

לקראת י"א ניסן תשד"מ הגישו לרבי כרכים ובהם הקבצים מקיץ תשג"מ וחורף תשד"מ, וזהו המענה שהואיל לענות:
{{ציטוט|תוכן=ת"ח (תשואות חן) על הברכות! וכל המברך מתברך בברכתו -של הקב"ה
:שתוספו מרובה על העיקר.
::חגה"פ כו"ש. (חג הפסח כשר ושמח)
:::אזכיר עה"צ. (על הציון)

נת' ות"ח. (נתקבל ותשואות חן)
:ודבר בעתו -
::ביום יא - נשיא לבני אשר - בניסן,
:::חודש הגאולה.
::::ביום השישי - יום שהוכפליבו םוב
:::::אזכיר עה"צ. (על הציון)|מרכאות=כן}}

בתשמ"ה - מ"ט קבצים. [[תשמ"ו]] - נ"ב קבצים. [[תשמ"ז]] - נ"א קבצים. [[תשמ"ח]] - נו"ן קבצים. [[תשמ"ט]] - נו"ן קבצים.

מגליון ה'''תרא''' החלו בפירסום מענות הרבי ש"מהראוי לפרסמם ברבים".

בגליון ה'''תריט''' החל לפרסם הר' [[מיכאל אהרן זליגסון]] לראשונה את הערות [[הרבי]] על [[לוח היום יום]] האישי שלו.

בתש"נ - מ"ב קבצים. [[תנש"א]] - י"ג קבצים. [[תשנ"ב]] - י"א קבצים. [[תשנ"ג]] - ט"ז קבצים.

תשס"ו - ג' קבצים. [[תשס"ז]] - קובץ אחד. [[תשס"ח]] - ב' קבצים. [[תשס"ט]] - קובץ אחד. [[תשע"ג]] - ד' קבצים.

===חברי המערכת===
{{ערך חסר}}
*[[תשמ"ט]]-[[תש"נ]] - התמימים דוד אליהו פרטוש ומרדכי צבי ליבעראוו.

*[[תשס"ח]] - התמימים אדם אשר הלוי אמיר, יחיאל מיכל גאנץ ומשה טייטלבוים.
*[[תשס"ט]] - התמימים יעקב שמואל גאלאמב, שלום דובער טייכטל, לוי"צ הלוי לאבקאווסקי ומנחם מענדל ראטשטיין.

*[[תשע"ג]] - התמימים מנחם מענדל גולדשמיד ואלחנן דוב גורליק.

==קובץ פרחי התמימים==
קובץ זה הוא למעשה קובץ ואחר כך ספר הפלפולים של הישיבה במוריסטאון.

את הפלפולים האלו חזרו התלמידים בפני כלל התמימים מידי שבוע א' בנגלה וא' בחסידות (ע"ד ה[[קנים]]).

וכך כותב הרב [[שמואל הבר|שמואל הלוי הבר]] (ר"מ ו[[משגיח]] בישיבה) בפתח דבר לקובץ הראשון:

"פרחי התמימים" - משמעות כפולה לו, קובץ אשר בו פלפולים מפרחי התמימים - צעירי התלמידים מהישיבה הקדושה "תומכי תמימים" - גם הנם פרחי הפלפולים אצל התמימים גופא, כי הנם פלפולים ראשונים אשר עמלו בו צעירים אלו והשקיעו מיטב כחם ומרצם, והגיעו לבחינת "ויוצא פרח" - ותקות מורם חזקה שיגיעו גם ל"ויגמול שקדים" ויהיו עץ עושה פרי, נחמד למראה וטוב למאכל.

קובץ פלפולים אינו בבחינת חדוש בעולם הישיבות, המורגל כבר בכגון דא. מלמדנים מופלגים, תלמידים בעלי שם וכו'. אך בכ"ז חדוש יש בקובץ זה אשר כותבי הפלפולים הנם מבני הנעורים בגיל טז-יח.

מטרת הוצאת קובץ זה כפולה היא, לעודד את הכותבים להמשיך בלימודם מתוך התמדה ויגיעה, ולעורר את המעיינים בני גילם בבחינת "קנאת סופרים" הרצויה. ואכן זו תקותנו ושאיפתנו להגדיל תורה ולהאדירה, אצל בני ישראל בכלל ואצל בני הנעורים בפרט, אשר יורגלו לשים כל עיונם ויגיעם בתורה שהיא חיינו ואורך ימינו.

====חברי המערכת====
[[קובץ:פרחי התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:פרחי התמימים נונים.JPG|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]][[קובץ:עטרת חכמים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]]
הרבנים החסידיים: ר' משה הערסאן, ר' שלום שפאלטער, ר' שניאור זלמן וילשנסקי ור' [[אלימלך_צוויבל|אלימלך צויבל]].

מרכז החומר היה ר' ישראל ברוד.
{{ערך חסר}}
;קובץ:
*א - ט"ו-[[ח"י אלול]] [[תשל"ג]].
*ב - ?
*ג - כ"ט אלול תשל"ו.
:חברי המערכת: מאיר יצחק אסי ו[[חיים צבי גרונר]]
*ד - [[י"א ניסן]] [[תשל"ז]].
*ה - ט"ו-ח"י אלול תשל"ז.
*ו - י"א ניסן [[תשל"ח]].
*ז - י"א ניסן תשל"ט.
*ח - י"א ניסן תש"מ.
*ט - ?
*י - י"א ניסן תשמ"א.
*יא - י"א ניסן [[תשמ"ב]].
*יב - י"א ניסן [[תשמ"ג]].
*יג - י"א ניסן תשד"מ.
*יד - ?
*טו - [[כ"ח סיון]] [[תשמ"ח]].
*טז - ?
;ספר:
*יז - ג' תמוז [[תשנ"ו]].
:חברי המערכת: דוד יהודה הכהן ברונשטין, שמריה הכהן ברונשטין, מנחם מענדל גולדברג, דובער וולוביק, שניאור זלמן ליפסקר, מנחם מענדל ליפשיץ, מנחם מענדל סממה ומיכה אהרן רוזנבלום.
*יח - ספר - ט"ו-ח"י אלול [[תשנ"ז]].
:חברי המערכת: מנחם ניסים אלטבי, אפרים פישל אסטער, מנחם מענדל גאלדמאן ומאיר שמחה הכהן קוגן.
*יט - ג' תמוז תשנ"ח.
:חברי המערכת: בנימין אפרים ביטון, משה הלוי לוי, יצחק שבתי מולי, דוב יהודה ניומאן ויהודה אריה סוליש.

===עטרת חכמים===
ביו"ד שבט [[תשמ"ג]] נדפס הספר '''עטרת חכמים''' על ידי המערכת דמוריסטאון.

ספר זה מכיל פלפולים וחידושי תורה מאת ראשי ישיבות רבנים ותלמידי חכמים ממדינת ניו ג'רזי.

בתחילת הספר נדפס שער "דובב שפתי ישנים", ובו חידושי תורה מאת: [[יוסף רוזין|הרוגוטשובער]], [[חיים עוזר גרודזינסקי|ר' חיים עוזר]] ועוד.

[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]