חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:אליעזר מנחם שך

2026-01-06T16:20:06Z

לוד מחכה למשיח: ביזיון!

==ביזיון שככה מוחקים ערך על רב רק כי לא מסכימים איתו! הרבי היה עם אהבת ישראל! הוא היה רוצה שישימו אפילו מישהו שמתנגד לו! פשוט ביזיון!

== הקמת ערך ==

האם יש להקים ערך אליו שבו יובא את מלחמותיו של הרבי נגדו, ואת דבריו של הרבי נגדו?--[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 17:16, כ"ט בסיוון, ה'תש"ף 17:16, 21 ביוני 2020 (IST)
:מיותר, אין רצונו של הרבי בכלל שיתעסקו בזה. ובנוסף הוא אינו שווה את זה. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 17:22, כ"ט בסיוון, ה'תש"ף ''(21 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::אם יעשו עליו ערך - שיהיה ב"ראו גם" את הס"מ.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 17:31, כ"ט בסיוון, ה'תש"ף 17:31, 21 ביוני 2020 (IST)
:::תגידו מה אתם אומרים אם הערך על שך יהיה [[משתמש:שמואל חיים/רב ליטאי|ככה]]--[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 07:40, ל' בסיוון, ה'תש"ף 07:40, 22 ביוני 2020 (IST)
::::אינך מבין שזה מגוחך וטיפשי לעשות ערך שמה שכתוב בו הוא שהוא נגד הרבי?! אולי תעשה ערך שיקראו לו [[נגד הרבי]]? חבל שזמנך יבוזבז, כדאי להשקיע בערכים אחרים. בהצלחה! [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 10:54, ל' בסיוון, ה'תש"ף ''(22 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::יש כאן מספיק אנשים שיש מה לכתוב עליהם, אין שום ענין לכתוב על בן אדם כזה, הוא מסכן, ולא מדברים אחר המתים (ובמקרה זה - טוב שכך, למה אחרת...) ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 19:07, ל' בסיוון, ה'תש"ף
::::::צריך להזכיר זאת בקצרה בערך [[ההתנגדות לתורת החסידות]] (כמובן ללא שום תארי גנאי שיורידו את רמתנו, אבל מספיק לומר עליו "רב ליטאי מבני ברק"). [[משתמש:חב"דפד וטוב לו|חב"דפד וטוב לו]] - [[שמש:חב"דפד וטוב לו|שיחה]], 10:20, כ"ו בשבט, ה'תשפ"א 10:20, 8 בפברואר 2021 (UTC)
:::::::יש על על זה מדיניות רשמית? [[משתמש:770קראון הייטס|770קראון הייטס]] - [[שיחת משתמש:770קראון הייטס|שיחה]], 17:37, כ"ט בשבט, ה'תשפ"א 17:37, 11 בפברואר 2021 (UTC)
::::::::מה שכבר נכתב בערך ההוא זה מספיק. בנוגע ליצירת ערך על אותו האיש [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל/אליעזר מנחם מן שך|ראה את תשובת הוועדה הרוחנית]]. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:18 • כ"ט בשבט ה'תשפ"א

ישיבת עוד יוסף חי

2024-08-25T18:54:27Z

לוד מחכה למשיח: יצירת דף עם התוכן "'''ישיבת "עוד יוסף חי"''' היא ישיבה גבוהה חרדית לאומית ברוח חסידית אשר הוקמה בשנת תשמ"ב. נשיא הישיבה הוא הרב יצחק פייוויש גינזבורג, וראש הישיבה הוא תלמידו הרב יצחק שפירא. בתחילה שכנה הישיבה בקבר יוסף בשכם. במשך כעשרים שנה הייתה הישיבה נקודת היישוב היהוד..."

'''ישיבת "עוד יוסף חי"''' היא ישיבה גבוהה חרדית לאומית ברוח חסידית אשר הוקמה בשנת תשמ"ב. נשיא הישיבה הוא הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג]], וראש הישיבה הוא תלמידו הרב [[יצחק שפירא]].

בתחילה שכנה הישיבה בקבר יוסף בשכם. במשך כעשרים שנה הייתה הישיבה נקודת היישוב היהודית היחידה בעיר שכם, עד שבח' בתשרי ה'תשס"א צה"ל נסוג משכם. מאז שוכנת הישיבה ביצהר הסמוכה לשכם.

== סדרי הלימוד ומוסדות הישיבה ==
בסדר בוקר בישיבה לומדים גמרא בעיון, בצהרים סדר בקיאות, ובסדר ערב לימוד חופשי. במהלך היום שזורים שיעורים בחסידות, החל מלפני התפילה.

לעיתים נערכות התוועדויות, בפרט של נשיא הישיבה, הרב גינזבורג, אשר מתוועד לעיתים עם בני הישיבה עד לשעות הקטנות של הלילה.

מלבד הישיבה הגבוהה וכולל האברכים, פועלת ליד הישיבה הישיבה הקטנה דורשי יחודך, שבה לומדים תלמידים בגילאי 14–18. בראשות הישיבה הקטנה עומד הרב יוסף אליצור.

כמו כן מפעילה הישיבה מכון תורני שמטרתו היא העמדת משנה סדורה ב"הלכות ציבור", כמו דיני מלכות מדינה ומלחמה, ארץ ישראל, בין ישראל לעמים.

במסגרת המכון יצא לאור הספר תורת המלך, הספרים "אל הר המור" ו"אל גבעת הלבונה", וכן הספר "נהלך ברגש" של הרב יצחק שפירא.

== סוגיות פוליטיות ==
בתש"ע על רקע ההתנגשויות בין תושבי יצהר למערכת הביטחון, הוציא המנהל האזרחי צו הריסה למבנה הישיבה. אנשי הישיבה טענו שהצו ניתן לפני שהמבנה הוקם ועל-כן מדובר בהתנכלות.

ראשי הישיבה, הרבנים יצחק שפירא והרב יוסף (יוסי) אליצור, הם מחברי הספר "תורת המלך". בתש"ע המחברים נעצרו בחשד של הסתה לגזענות. בתשע"ב החליטה הפרקליטות לסגור את התיק מחוסר ראיות.

בתשע"א החליט משרד החינוך לסגור את הישיבה הקטנה "דורשי יחודך", ולהפסיק את התמיכה התקציבית בישיבה הגבוהה "עוד יוסף חי", בטענה שיש בידו חומר סודי ולפיו תלמידיהן מעורבים בפעילות אלימה נגד פלסטינים וכוחות הביטחון.

בעקבות עימותים שהיו ביצהר בין שוהים במקום ובין חיילי צה"ל, לאחר שצה"ל הרס ביישוב מבנים בלתי חוקיים, הוציא אלוף פיקוד המרכז, ניצן אלון, ב-ניסן תשע"ד, צו תפיסה לישיבה ובמקום הוצבה פלוגה של משמר הגבול. רבנים רבים מחו על תפיסת המבנה. ב-תשע"ה עזבו כוחות מג"ב את המקום.

החזרה למבנה נחגגה בהתוועדות עם הרב יצחק גינזבורג. בהמשך הישיבה תבעה את משרד הביטחון על תפיסה שלא כדין ונזקים שנגרמו למבנה ובמסגרת פשרה שילמה המדינה 400 אלף ש"ח פיצויים לישיבה.

== מבוגרי הישיבה ==

* הרב יצחק שפירא - ראש הישיבה כיום
* הרב יהושע שפירא - ראש ישיבת רמת גן
* הרב דוד דודקביץ' - רב היישוב יצהר
* הרב הלל ליברמן - נרצח על ידי מחבלים בשנת תשס"א
* הרב מיכי יוספי - חוות ישוב הדעת
* הרב גדי בן זמרה - ראש אולפנת מעלה לבונה
* הרב יוסי פלאי - אגודת אל הר המור
* הרב שי דאום - רב הנח"ל החרדי לשעבר ור"מ בישיבה הגבוהה איתמר. פוסק הלכה ורב קהילת אור הצפון בתל אביב
* הרב ישראל אריאל (ליבוביץ') - מראשי תנועת הלב היהודי
* הרב יוסי אליצור - ממחברי הספר "תורת המלך" וראש הישיבה הקטנה כיום
* נריה אופן - פעיל ציבורי ויוזם אירוע ה'סיבוב שערים', חבר מועצת תנועת דרך חיים
* הרב יהושע הס - יו"ר תנועת דרך חיים
* צבי סוכות - פעיל ימין, לשעבר חבר מועצת תנועת דרך חיים וחבר כנסת מטעם מפלגת הציונות הדתית בכנסת ה-25
* אלחנן גרונר - עיתונאי ומייסד אתר הקול היהודי.
* הרב מנחם בן שחר - פעיל ימין, ר"מ בישיבת חומש, ממייסדי מאחז גבעת רונן

יצחק שפירא

2024-08-25T18:42:14Z

לוד מחכה למשיח:

[[קובץ:הרב שפירא בחתונת בתו.jpg|שמאל|ממוזער|הרב שפירא (משמאל) בחתונת בתו (תשפ"א)]]
הרב '''יצחק שפירא''' (יליד שנת [[תשכ"ו]], 1956) משמש כראש ישיבת 'עוד יוסף חי' ב[[יצהר]]. ממחברי הספר תורת המלך. נמנה על תלמידי הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ז בתמוז]] [[תשכ"ו]] לאביו הרב משה שפירא ולאמו הרבנית רבקה (לימים, מייסדי וראשי המדרשה התורנית לנשים 'שובה' ביישוב עופרה).

בצעירותו נשלח בעקבות אחיו [[הרב יהושע שפירא]] ללמוד בישיבה לצעירים שתחת מוסדות 'מרכז הרב' ב[[ירושלים]], ממנה המשיך לישיבת 'שבי חברון', ולאחר מכן נכנס ללמוד בישיבה גבוהה 'מרכז הרב', שם גם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]].

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רחל, בתו של הרב והפרופסור נחום רקובר ונינתו של הרב שמחה מנדלבוים, למד ב[[תל אביב]] ב[[כולל אברכים]] 'מכתב לדוד - איחוד שיבת ציון', בישיבת 'עטרת נחמיה', וכן לימד בישיבת נחלים.

עוד בתור בחור החל להתקרב לחסידות חב"ד בעקבות אחיו, ולמד אצל הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] ב[[ישיבת עוד יוסף חי]]. הרב שפירא היה לאחד מתלמידיו המובהקים של הרב גינזבורג, ובשנת [[תשס"ו]] התמנה לשמש כראש ישיבת עוד יוסף חי שעומדת תחת נשיאותו של הרב גינזבורג.

בנוסף לתפקידו בראשות הישיבה, מלמד ב"בית הספר לתורת הנפש" ב[[ירושלים]].

אב לשנים־עשר ילדים. בשנת [[תשע"ד]] עבר עם משפחתו להתגורר בשכונת [[קריית משה]] ב[[ירושלים]], בקרב קהילת "תורת חיים" של תלמידי הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]].

==דעותיו והשקפותיו==
הרב שפירא רואה עצמו כ[[חסיד]] [[חב"ד]], ונמנה על תלמידיו המובהקים של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]], וכדרכו עוסק גם הוא בחיבור ספרים העוסקים רבות בחקר הנפש ובתורת הקבלה.

בתקופת [[תוכנית ההתנתקות]] הצטרף לקוראים לסרב פקודה, ושלטון החוק בישראל קרא פעמים לעוצרו ולחוקרו תחת אזהרה מחשש שגורם להקצנה והסתה בקרב הציבור הדתי-לאומי{{הערה|ראו לדוגמה {{קישור חבד און ליין|52662|מחאה נגד מעצרו של ראש ישיבת "עוד יוסף חי"||י"ב שבט תש"ע}}}}, בעיקר בעקבות פרסום ספרו 'תורת המלך'{{הערה|ראו לדוגמה {{קישור חבד און ליין|50948|הרב מיצהר מעורר סערה: מותר להרוג במלחמה||כ"ב חשוון תש"ע}}}}, ובשל התפתחויות הקשורות עם הישיבה בראשה עומד.

כיום עוסק הרב שפירא בעיקר במסירת שיעורים ב[[תניא]], [[מאמר|מאמרי חסידות]], ענייני [[עבודת השם]], וכדו', וכן בחיבור ספריו העוסקים במקצועות שונים, בעיקר בחסידות והשפעתה על ה[[נפש]].

==שיטת לימוד בחסידות==
סובר שבאמצעות חיפוש נקודות סותרות במאמרי חסידות והתמקדות במרכז הנקודות הללו ניתן להגיע להבנה בהירה ולהזדהות והפנמה של הלומד עם המאמר{{הערה|שיעור ביטחון גמור בה' כח הביטחון בה' בזמן מלחמה הרב יצחק שפירא דקה: 4:23.}}.

סובר שבלימוד תורות של צדיקי החסידות ובפרט בלימוד תורותיהם של [[רבי נחמן מברסלב]] ושל [[הבעש"ט]] רצוי ללמוד מתוך גישה שתורת הצדיק מבטאת את שעשועיו ואת דמותו האישית{{הערה|[https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=33395105&Lang=Hebrew שיעור מעשה חכם ותם דקה: 8:30] באתר קול הלשון.}}.

==ספריו==
*'''אל הר המור''' - ספר הלכתי-השקפתי בנושא העלייה ל[[הר הבית]] (עורך שותף עם הרב יוסי פלאי).
*'''אל גבעת הלבונה''' - הר הבית ובית המקדש במחשבת החסידות (עורך שותף עם הרב יוסי פלאי).
*'''[[תורת המלך]]''' (שני כרכים) - בירורי הלכה בנושאים הנוגעים למלכות ישראל (עורך שותף עם הרב יוסי אליצור).
*'''מבוא השער''' - עיונים ב[[שער היחוד והאמונה]]. הוצאת [[ישיבת עוד יוסף חי]].
*'''נהלך ברגש''' - עבודת ה' על פי [[קונטרס ההתפעלות]]. הוצאת [[ישיבת עוד יוסף חי]], ה'תשפ"ג.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[יהושע שפירא]] - ראש ישיבת [[רמת גן]]
*חתנו, ר' מנחם מענדל מישולובין

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/7662317_6833721.pdf צדיק בינוני ורשע]''' [[גליון מעיינותיך]] מס' 18 עמ' 16 חודש תמוז תשס"ח

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שפירא, יצחק}}
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ו]]
[[קטגוריה:תלמידי הרב יצחק גינזבורג]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]

יהושע שפירא

2024-08-25T18:40:40Z

לוד מחכה למשיח:

הרב '''יהושע נריה כהנא שפירא''', הוא ראש ישיבת ההסדר ברמת גן, משפיע בציבור הדתי לאומי ואחיו של [[יצחק שפירא|הרב יצחק שפירא]].

== תולדות חיים ==
נולד בכ"ב באב ה'תשכ"ג בכפר פינס לרב משה שפירא ולרבנית רבקה שפירא, וגדל גם בירושלים. כשהיה בן 12 עברו הוריו ליישוב עפרה, שם עמדו בראש מדרשת שובה. עד אמצע כיתה י"א למד בישיבת ירושלים לצעירים, ולאחר מכן בישיבת קדומים.

בעקבות נישואיו, בהיותו כבן 18, עבר ללמוד בישיבת מרכז הרב.

בשנת תשמ"ד עבר אל ישיבת עוד יוסף חי בשכם, שבה למד ולימד כעשר שנים. באותה תקופה התגורר ביישוב מעלה לבונה. במקביל לעיסוקו התורני עסק במכירת בתים ביהודה ושומרון.

ב-כ"ד אייר ה'תשמ"ט הגיע עם תלמידים נוספים מישיבת "עוד יוסף חי" לביקור בקבר יהושע בן נון בכפר כיפל חארת'. הקבוצה הותקפה והגיבה בירי, שממנו נהרגה נערה בכפר.

נגד הרב שפירא ותלמידים נוספים הוגש כתב אישום. הם טענו להגנה עצמית ובעסקת טיעון נגזרו עליהם 8 חודשי מאסר בפועל.

=== פעילותו ===
הרב שפירא פעיל בקרב תנועות התשובה הציוניות ובהדרכתו קמו מדרשת אוריה וארגון נהורא.

פעל להקמת אינטרנט רימון – ספקית אינטרנט המספקת אינטרנט ללא פורנוגרפיה ואלימות. הוא תומך בשיטת 12 הצעדים. הוא שותף בדיוני "פורום תקנה" העוסק במניעת הטרדה מינית במקומות עבודה בציבור הדתי.

הרב שפירא מרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמקומות נוספים. הוא חבר ההנהגה הרבנית של "חותם".

בשנת תשע"א יזם את כנס "בכל לבבך", שבו משתתפים אלפים מדי שנה.

מעביר הרצאות בנושאי אישות יחד עם רעייתו, הרבנית נעמי שפירא, במסגרת "אבקשך – מרכז רוחני לעבודת ה'".

=== ישיבת ההסדר רמת-גן ===
עם השנים התגבשה בו ההכרה כי עליו לעבור אל גוש דן, שבו היה באותן שנים מחסור בישיבות ומוסדות תורניים.

תחילה סבר להקים ישיבה בעיר תל אביב, אולם לאחר התייעצות עם הרב יעקב אריאל החליט להקים את המוסד ברמת גן.

בחודש אלול תשנ"ד הקים את ישיבת ההסדר ברמת גן – ישיבת ההסדר הראשונה בגוש דן, שבראשה הוא עומד עד היום.

בשנת תשע"ח העמיד לצדו בראשות הישיבה את הרב בן ציון אלגזי.

=== התקשרותו לחב"ד ===
בהיותו בישיבת 'עוד יוסף חי' בשכם, התקרב לחסידות חב"ד והפך לתלמיד קרוב של [[יצחק פייוויש גינזבורג|הרב יצחק פייוויש גינזבורג]].

הרב יהושע מעביר שיעורים בספר 'התניא', ובשיחותיו מרבה לדבר מתורת חב"ד.

משנת תשס"ו מתקיים כל שנה בי"ט כסלו, [[אירועי צמאה]] בראשות וביוזמת הרב [[משה שילת]], שבהם הוא משתתף באופן קבוע.

ידוע כאחד ממובילי המהפכה החסידית, ובייחוד החב"דית בציבור הדתי-לאומי, שחלה בשנים האחרונות, בעיקר ע"י תלמידי הרב גינזבורג.

== דעותיו והשקפותיו ==
הגותו משלבת את תורת הרב קוק עם יסודות חסידיים, בעיקר בהשפעת כתבי חב"ד וברסלב.

בשנת 2009 התפרסם הרב שפירא בקריאתו להיזהר מ"שוליים בציונות הדתית המנסים למשוך אותה לכיוונים נאו-רפורמים".

בכינוס "נשים למען המקדש" שנערך בשנת תשס"ג התבטא ביחס לתנועה הפמיניסטית: "הגברים הם הזוכים האמתיים מעצם היכולת של האישה לעמוד כיום בעמדה שווה מולם, כיוון שהם לומדים מכך כיצד לעמוד מול הקב"ה, שבמערכת היחסים עמו הם הצד הנשי".

בריאיון שנערך עמו בשנת תשע"ז אמר: "השוביניזם שלט בעולמנו, ובעינֵי התורה הוא היה קללה". עם זאת קבע: "התורה סוברת שיש הבדלים בין גברים לנשים לפני חטא אדם ראשון. קשה לנו היום להבין מה התוצר של קללה ששלטה במשך חמשת-אלפים שנה, ומהו המבנה הבסיסי של השוני". בהקשר זה הוסיף: "בעיניי זה פלא של ממש, שהשיבה של עם ישראל לארצו מהגלות, מסיימת איתה גם את קללות הבריאה".

לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות הביע תמיכה בדעתו של הרב אברהם שפירא שיש לסרב פקודה לבצע פינוי יישובים.

בתקופת משבר הקורונה הדגיש את החשיבות בהקשבה להוראות משרד הבריאות, קרא לתלמידיו להתפלל באוויר הפתוח ועודד התחסנות.

== משפחתו ==
הרב שפירא מתגורר בשכונת רמת עמידר שברמת גן. אחד מאחיו הוא הרב יצחק שפירא, ראש ישיבת עוד יוסף חי ביצהר.

הוא נשוי לנעמי, העומדת בראש מדרשת אבקשך לנשים ומרצה במדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן.

לבני הזוג אחד עשר ילדים. בנו השני, הרב שלום (מכונה הרב שלומי), הוא ר"מ בישיבת רמת גן וחתנו של הרב עמיאל שטרנברג. בתו הסופרת מעיין הנדלר נשואה לבנו של הרב אריה הנדלר.

== ספריו ==

* '''מציץ מן החרכים''' – אסופת מאמרים בנושאי אמונה
* '''אשיב ממצולות''' (לבנים) ו'''תשוב תחייני''' (לבנות) – ספרים העוסקים בנושאי צניעות ומיועדים לבני נוער
* '''בקרבך קדוש''' – שיחות על פרשיות השבוע (2 כרכים)
* '''חלקי ה' אמרה נפשי''' – ביאור על שני מאמרים של רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד, ה'תשע"ג. מהדורה מורחבת עם חמישה מאמרים הופיעה בתשע"ח.
* '''בקשו פני''' – שיחות לימי הרחמים, התשובה והאהבה
* '''לצאת מהדעת''' – על זוגיות, בעריכת תלמידו צבי איל ומלווה באיורים של אלחנן בן אורי
* '''יודעי תרועה''' – על הכוונות בתקיעת שופר, ה'תשפ"א.
* '''נפשי בשאלתי''' – 1,000 שאלות ותשובות בעבודת ה', הוצאת "קרוב אליך", תשפ"ב.