חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:יחידות

2019-08-08T11:57:15Z

לו"י: /* הפסקת מעמד יחידות פרטית */ פסקה חדשה

למה אין אף מילה על יחידות לגבירים???

מה הקשר של התמונה, האם אין תמונה אמיתי יותר שווה?--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 14:59, 11 במרץ 2010 (UTC)
:ואם כבר תמונה, עדיף תמונה מחדר היחידות ולא מיחידות לגבירים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:15, 30 במרץ 2014 (UTC)

== סדר בערך ==

כעת כל הערכים המורחבים מפנים לאותו דף עצמו, ויש כפילות ב'יחידות כללית' שם כתוב שיש יחידות לאורחים -לעסקנים-לגבירים, ובפועל אחרי זה כל אחד מקבל כותרת בפני עצמו, כשבאמת אפשר להסתפק בתיאור שלמעלה. אני לא מוחק סתם בלי לשמוע דעות נוספות, אבל לדעתי העריכות האחרונות מיותרות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:14, 30 במרץ 2014 (UTC)
:לא היה לי את הזמן להתבונן בטיב העריכות והערכים המורחבים. היה לי ברור שזה יצור בעיות ויהיה כפילויות. רציתי לסדר את זה מאוחר יותר. תוכל בשמחה לשנות, לשפץ ולתרץ. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ח באדר ב' ה'תשע"ד 19:00, 30 במרץ 2014 (UTC)

אני לא רוצה לגרום לעוד תקלה אז תתקן את זה אתה. כתוב שדרוש מקור לסיפור שחסיד ביקש להיכנס ליחידות, והרבי אמר לו שזה כמו יחידות כללית, אז ככה - אני לא בטח שהכוונה לזה, אבל בספר 'שהרבי יחייך' כתוב את הסיפור הבא: "בהתוועדות שהתקיימה בחובבי תורה בערב שבועות תשד"מ, בכה ר' ראובן: "למה אין יחידות כמו פעם?" למחרת בבוקר הכניס פתק ובו השאלה: "למה אין יחידות כמו פעם?" הרבי ענה לו תשובה באותו היום. הרב גרונר קרא לר' ראובן והראה לו את הפתק המקורי, עליו סימן הרבי את המילים "כמו פעם" בקו תחתי ומשך ממנו קו למטה ושם הוסיף בכתב יד קודשו: "ויותר מזה"!" המילים של הסיפור העתקתי מחב"ד אינפו, ככה שאין בעיה. מחכה שתתקן. [[משתמש:18|18]] - [[שיחת משתמש:18|שיחה]] 12:27, 3 באפריל 2018 (IST)

אני רואה שלא ענו לי אז שינתי לבד. (מקווה שבלי פשלות מיותרות)...--[[משתמש:18|18]] - [[שיחת משתמש:18|שיחה]] 13:47, 4 באפריל 2018 (IST)

כתוב שדרוש הבהרה בנוגע לעמוד בספר שהרבי יחייך בהערה מס' 7, אני מחפש לפ מהשקראתי עד עכשיו זה נמצא בחלק א', כנראה שכבר במהדורה הישנה זה כתוב, מי שיכול שגם יחפש,בהצלחה!--[[משתמש:18|יחי המלך! 18 = חי!!! חי בגוף גשמי!]] - [[שיחת משתמש:18|שיחה]] 19:25, 7 באפריל 2018 (IST)

== הפסקת מעמד יחידות פרטית ==

בערך נכתב שהמעמד היה "עד שנת תשמ"א". לא מדויק, משום שגם במהלך תשמ"א היו יחידויות. המעמד בוטל לחלוטין בתשרי של תשמ"ב. כדאי לתקן.--[[משתמש:לו"י|לו"י]] - [[שיחת משתמש:לו"י|שיחה]], 12:57, ז' באב, ה'תשע"ט 12:57, 8 באוגוסט 2019 (IST)

סידור רוסטוב

2019-06-23T14:23:34Z

לו"י:

'''סידור רוסטוב''' הודפס בהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] ברוסטוב על נהר הדון, בשנת [[תרע"ח]].

הדפסת הסידור נבעה מהעובדה כי לרבים מן הגולים מבתיהם עקב מלחמת האזרחים שהשתוללה בשנה ההיא ב[[רוסיה]] - לא היו סידורים. [[אדמו"ר הרש"ב]] הקים [[דפוס עזרא|בית דפוס קטן בשם עזרא]], והדפיס בו את הסידור המכונה בשם סדור רוסטוב.

סדור זה מכיל מעט דפים באותיות קטנות, ויש צורך לדלג ולחפש התפילות.

על פי הוראת אדמו"ר הרש"ב, התעסק בסידור הרב [[זלמן אידל זיסלין]], שגם הגיה אותו אז ובשנים מאוחרות יותר.

כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לאמריקה בשנת [[ת"ש]], הדפיס את הסדור שהודפס ברוסטוב. בשנת [[תש"א]] עלה הרעיון להדפיסו מחדש, בשל כך כתב [[הרבי]] את [[הגהות לסידור רוסטוב]], אומנם הרעיון נדחה ובמקום זה הודפס מחדש [[סידור תורה אור]] עם הוספות.

ב[[תשל"ג]] הודפס הסידור שוב, בהוצאת [[קה"ת]].

חלק מהמהדורות של סידור רוסטוב נקראות גם-כן בשם "[[סידור תהילת ה']]".

==הגהות לסידור==
בשנת [[ת"ש]], כאשר ניצל [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[השואה]] והגיע ל[[ארצות הברית]], ביקש מ[[אגודת חסידי חב"ד]] שיפיצו בקרב בתי כנסת [[חב"ד]] סידור בנוסח [[אדמו"ר הזקן]], שלא היה קיים אז בארה"ב.

אז הועלתה ההצעה להדפיס מחדש את סידור רוסטוב, כאשר ב[[כ"ח [[סיוון]] תש"א]] הגיעו [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] ל[[ארצות הברית]], הוטלה על הרבי מלאכת ההגה של הסידור. אז כתב הרבי את ה'''הגהות לסידור רוסטוב''', במטרה לשנות על פיהם את הנוסח הקיים.

אמנם אז הוחלט להוציא במקום זה את [[סידור תורה אור]], ובמהדורה הבאה של סידור רוסטוב [[תש"ז]] לא נעשה שימוש בהגהות הרבי.

ב[[תשס"ז]] נדפסו ההגהות בקונטרס [[הגהות לסידור אדמו"ר הזקן]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/hagahot.pdf הספר 'הגהות לסידור רבינו הזקן']{{PDF}}

==ראו גם==
*[[דפוס עזרא (רוסטוב)]]
*[[סידור תורה אור]]
*[[סידור תהילת ה']]

[[קטגוריה:סידורים]]

כח ההיולי

2018-10-21T13:05:08Z

לו"י:

'''היולי''' הוא מונח בשפה היוונית (או בלשון הקודש '''תהו'''{{הערה|שם=רמב"ן}}) המתייחס למציאות של כל דבר כפי שהוא במציאותו הבסיסית והראשונית כמציאות מופשטת מכל ציור ואיזשהו הגדרה. בהתייחסות להמשכה של [[כח]] הנמשך בדרך [[עילה ועלול]] אזי הכח כפי שהוא כלול בשרשו ומקורו בדרגת התכללות הנעלית והנעלמה ביותר מכונה '''כח היולי העצמי''' על שם [[פשיטות|פשיטותו]] והעדר הציור והגדרים. בהתאם לכך, כל דרגה פשוטה (מלשון הפשטה) שנמשכים ממנה כוחות רבים שונים ומגוונים, נקראת גם כן '''כח היולי''' ביחס לכוחות הנמשכים ממנו (אף שהוא עצמו אינו פשוט בתכלית).

==היולי - בסיס הגשמי (היולי בתורת הראשונים)==
חומר היולי הוא החומר הגשמי הבסיסי שנברא יש מאין בעולם הזה הגשמי. ה"[[ראשונים]]" שעסקו בהיולי עסקו בחומר זה. והוא מתורותיו של אריסטו שהתקבלו על חכמי ישראל{{מקור|ראה רמב"ן "נקרא ליונים היולי" וראה פירוש אברבנאל שהוא מדרכי הפילוסופים (להלן)}} ועיקרה, תחילת בריאת הגשמי מההעדר הייתה על ידי בריאת חומר פשוט, ורק לאחר מכן נוצרו בו ארבע צורות שונות שהם [[ארבע יסודות|ארבעת היסודות]]{{הערה|1=[[רמב"ם]], [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=34 משנה תורה הלכות יסודי התורה פרק ג הלכה י].}}, ובחומר זה הייתה הבריאה יש מאין.

ונרמזה בתורה בתחילתה: {{ציטוטון|בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ}}{{הערה|בראשית א, א - ב.}}. תחילת התהוות העולם היא בפעולת בריאה שעל ידה נבראה מציאות הכוללת "אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (השמים וכל צבאיה, והארץ וכל צבאיה{{הערה|תלמוד בבלי פסחים כב, עמוד ב.}}) ועדיין "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ"
תהו בלשון הקודש הוא היולי, "מפני שאם בא אדם לגזור בו שם תוהה ונמלך לקראו בשם אחר, כי לא לבש צורה שיתפס בה השם כלל"{{הערה|שם=רמב"ן}}.
ולאחר מכן יצירת הצורות בחומר כבר אינה דורשת פעולת בריאה ורק יצר ותיקן בו - בחומר - את הצורות השונות שנקראת בלשון הקודש בהו{{הערה|שם=רמב"ן|רמב"ן בראשית א, א.}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38018&st=&pgnum=8 פירוש רבינו בחיי בראשית שם]}}. ולכן רק בבריאת היולי משתמשת התורה בלשון "ברא" ולא בשאר ה[[עשרה מאמרות]]. לכמה מהמפרשים{{הערה|ראש השנה כב, א (ולמרות זאת מצינו ביאורים שונים במפרשי המשנה) ובמפרשי המשנה.}} בריאת היולי המרומזת בפסוק הוא ה"מאמר אחד" המובא במשנה ב[[אבות]] {{הערה|ראה אבות פרק ה' משנה א.}} (ולמרות שהיא חלק מ[[עשרה מאמרות]] לא נמצא בה ביטוי אמירה, היות ובחומר היולי שאינו מציאות ממשית לא שייכת עשיה{{הערה|מהרש"א, חידושי אגדות ראש השנה כב, א.}}).

את סיבת הבריאה דווקא באופן זה מבארים הראשונים, מצד רצונו לברוא את העולם במידת האפשר בדרך הטבע, ואילו לא היה ממוצע כללי בין העדר לנבראים היה צורך בפעולת הבריאה יש מאין בכל צורה וצורה של הנבראים.
סיבה נוספת היא הטענה כי בכדי שיהיו הנבראים בעלי משותף כללי שאחד יוכל לשמש מזון לזולתו נבראו על בסיס משותף - חומר היולי.{{הערה|שם=ר"ן|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/drashotharan/drashotharan01.pdf דרשות הר"ן - דרוש א].}}

בכמה מהראשונים מובא כי בהיולי עצמו שנברא בתחילת בריאת העולם היו שני דרגות. דרגת היולי האחד ממנו נברא השמים ושוב היולי לבריאת הארץ. וראיתם מחלוקת תיאור הבריאה לשניים בְּרֵאשִׁית בָּרָא .. אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ{{הערה|שם=רמב"ן}}. ונימוקם, כי אין חומר השמים מסוג חומר הארץ כלל שיתכן לומר בהם היולי משותף{{הערה|שם=ר"ן}}.
אולם אחרים חולקים על כך{{הערה|ראה בדרשות הר"ן שם "ואם '''קצתם סברו''' שהיו שני חמרים נבדלים,... כלם הסכימו שהפסוק השני כולל ד' יסודות..." ובאברבנאל דלהלן "יותר אבחר לומר שנברא חומר אחד...מהיותם שני חומרים..}}, ותמהים על כך כי בהיות היולי מופשט מכל ציור איך ניתן לחלק בין שני סוגי היולי ללא הגדרות שיפרידו ביניהם.{{הערה|שם=אברבנאל|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14387&st=&pgnum=2 פירוש אברבנאל על התורה בראשית א]}}
הרבי מקשר מחלוקת ראשונים זו למחלוקת התנאים במדרש רבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49421&st=&pgnum=117 בראשית רבה פרשה יב סימן יא].}} אם הברואים שבשמים ושבארץ חלוקים בשרשם אם נבראו כל אחד ממקומו או שכולם נבראו ממקום אחד אם מהשמים או מהארץ.{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/541.htm אגרות קודש ג' תקמ"א].}}

אכן ישנם ראשונים החולקים באופן מוחלט על כל המושג, "שכל זה ראוי שיורחק מבעלי האמונה התוריית שהם מדרכי הפילוסופים ומה לתבן את הבר.."{{הערה|שם=אברבנאל}}
{{להשלים|סיבה=דעת החולקים}}

==היולי בתורת החסידות==
תורת הקבלה והחסידות העמיקו את מושג היולי לעולמות רוחניים אלוקיים ומופשטים. בעוד בתורת הראשונים עיקר היולי הוא החומר הבסיס של היש הגשמי, תורת החסידות מסבירה כי שלב זה קיים בכל המשכה ובכל התהוות של דבר מזולתו, המתחלק לשלשה שלבים כלליים [[חומר צורה תיקון]]. בשלב הראשוני החומר שנוצר הוא פשוט - "היולי" לכל מיני צורות ודברים שייווצרו ממנו. כך הוא בתחילת המצאות ה[[יש הגשמי]] מ[[אין]] וכן הוא בהמצאת ה[[יש דבי"ע]] מ[[דבר ה']] - [[מלכות דאצילות]], וכך הוא גם בהמשכת ה[[כלים]] ו[[ספירות דאצילות]] מהמאציל, וכך גם בנבראים עצמם: בהמשכת הכוחות מ[[עצם הנפש]] שב[[אדם]] ובהמשכת [[כח הצומח]] מהארץ וכיוצא בזה.

===מאפייינים===
ביאורים רבים במאמרי החסידות מוקדשים לבאר את מאפייניו של היולי, הייסודים מפורטים להלן:
;פשיטות
היולי אם כי הוא [[עילה]] למגוון רחב של [[עלול|עלולים]], בעודו היולי הוא עדיין אינו מוגדר בשום ציור והגדרה. ובהדגשה למעט גם את היותו כח '''כללי''' הכולל ריבוי פרטים. כלומר, צורת ההכלה של מגוון הצורות בהיולי אינו באופן של [[כלל ופרט]] שבאופן זה האחרון הכלל מכיל כבר בגדריו בהעלם את ריבוי הפרטים שיומשכו ממנו{{הערה|"וכמו ה[[מחשבה]] לגבי [[דיבור]]" או "כמו אות אחת ב[[תורה שבכתב]] לגבי [[תורה שבעל פה]]"(ראה ספר המאמרים תרס"ט עמוד סג).}}, היולי לעומת זאת פשוט בתכלית.{{מקור|ספר המאמרים תרס"ט עמוד סב, (עטרת שבועות.....).}}

{{הבהרה|יש לשקול להבהיר את ההוכחות לכך שהוא פשוט בתכלית, ראה בס"ב}}
;אינו מציאות ממש
בשל כך (שאינו מצוייר) מציאות היולי אינה מציאות ממשית,{{הערה|ברמב"ן שם "יסוד דק מאד, '''אין בו ממש'''...כי התוהו אחר האפס, '''ואיננו דבר'''.."}} שכן לא יתכן הימצאות של חומר ללא שיהיה לה איזשהו צורה.{{הערה|רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ד' הלכה ז'.}} אם זאת מציאותו קיימת במובן שהיא ה[[כח]] והבסיס לכל מיני ואופני הצורות שיצטיירו בחומר וכח זה, ולכשיצטייר יהיו מציאות גלויה וממשית.{{הערה|ברמב"ן "..אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל.." }} (אולם לא כ[[כח]] שעניינו לפעול, אלא כחומר הנושא עליו את צורת הדבר לכשיצטייר{{הערה|שם=ראב"ד|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14434&st=&pgnum=6&hilite= הקדמת הראב"ד לספר יצירה].}}) וכן הוא גם בכוחות הנמשכים ממקורם (למעלה באלקות או למטה בנפש האדם) מציאותם הממשית מתחלת בעת היותם מצוירים בציור כח מסוים ופרטי (וכל עוד אין הגדרה ברורה למהות הכח, לא יתכן לומר כי ישנו כח){{מקור}}

מצב ביניים זה מעניק להיולי את התואר "אפשרי המציאות"{{הערה|התואר "אפשרי המציאות" בספריהם של ה[[ראשונים]] הוא בניגוד לתוארו של הקב"ה "מחוייב המציאות" אולם ברבים ממאמרי החסידות (הגהות לפתח אליהו תרנ"ח עמוד לו, ספר המאמרים תרס"ב עמוד שנז, ספר המאמרים תש"ו עמוד 116 ועוד) מבואר כי תואר זה גם מתייחס באופן פרטי להיולי וראשית ההתהוות, ובא לתאר מציאות בניגוד ל"אפיסת המציאות" ובניגוד ל"מציאות ממש" (וראה בספר המאמרים תרנ"ט עמוד רי"ג (מהדורה חדשה): "'''וכמו שכתוב בספר החקירה''' שהוא רק אפשרי המציאות ואינו מציאות ממש כו").}} היות ועדיין אינו מציאות ממש שהרי הוא מציאות ללא הגדרות (וכל נמצא בהכרח שיהיו לו הגדרות בהם מוגדרת הימצאותו) ולכן לא נרגשת וניכרת מציאותו, וכל גדר המציאות היא שניתנה האפשרות להימצאות המציאות החדשה.

;היולי - יש
מאידך גיסא, פעולת בריאה [[יש מאין]] נעשתה דווקא בהתהוות היולי, ואילו המציאויות השונות הנמשכות ממנו אינם אלא [[יש מיש]] - הלבשת צורה לחומר קיים.
היות ולפני היולי לא היה כלל אפשרי המציאות,{{הערה|ברמב"ן שם "אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט.."}}
וממילא בהמצאת היולי התחדש כל מושג המציאות, ומעתה ישנה האפשרות לכל סוגי ומיני המציאויות שיימשכו ממנו.
כלומר, למרות הפשיטות וההבדלה שיש בין היולי ובין מגוון המציאויות המוגדרות הנמשכות ממנו, סוף סוף הוא ראשיתם, ולכן אינו מובדל מהם בתכלית. ואילו הבדלת היולי מהעצם והמקור שממנו נמשך ונברא היולי (אם זה עצם הנפש או דרגות אלוקיות נעלות) הוא הבדלה ב[[אין ערוך]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15725&st=&pgnum=41&hilite= הגהות לדיבור המתחיל פתח אליהו תרנ"ח]: "..ויותר רחוק אפשרית המציאות מאפיסת המציאות, ממה שרחוק ענין המציאות מאפשרית המציאות כו'"}}
לכן התהוות היולי הוא באופן יש מאין, שלהיותו באין ערוך למקורו אין בין היולי למקורו שום [[ממוצע]]{{הערה|ספר המאמרים תרס"ב עמוד שנז.}}

;המשכת הכוחות מכח היולי
*תער"ב חלק ב' עמוד תרנו.
*באברבנאל שהוא בדרך יש מאין ג"כ.

;היולי - ראשית ההתהוות - קרוב אל האין

במאמרי החסידות מוסברת עניינו ותוכנו של מצב המציאות בהיותו היולי. היות ובראשית התהוות של כל דבר ממקורו עדיין קרוב הוא למקורו ולכן נרגש בו מקורו וממילא מציאותו בטלה למקורו. (והמשמעות לכך שנרגש בו מקורו הוא שלא נרגשת בהיולי כלל הגדרים הפרטיים שלו, אלא נרגש בה שכל מהותה היא התפשטות העצם ולכן אינה מציאות{{מקור}}).{{הערה|1=[[הרש"ב]] ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15725&st=&pgnum=41&hilite= הגהות לדיבור המתחיל פתח אליהו תרנ"ח עמוד לו], פדה בשלום (עמוד קנא בחדש) צאינה וראינה (עמוד ריג בחדש) רנ"ט. ועוד.}}{{הערה|1=באריכות ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19802&hilite=86f92af8-6ee9-4b92-b28c-e57401e40609&st=%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA&pgnum=125 ספר המאמרים תש"ו עמוד 117].}}

בביאור האמור ישנו חידוש גדול המקבלת התייחסות במאמרים. כל מושג היולי קיים רק בהמשכה והתהוות של מציאות שרחוקה ממציאה בתכלית (כבריאת היש מהבורא) והתהוות מסוג זה היא התהוות יש מאין (כנ"ל) - התהוות שהכח הממציא הוא באין ערוך לנפעל ממנו, ואם כן לכאורה אין ביכולתו של ההיולי להרגיש את המקור שהרי אופן התהוותו אינו המשכה מדרגה לדרגה אלא באופן של אין ערוך....
{{להשלים|סיבה=תיאור החידוש שבו שהוא יש מאין ובטל}}
סוג מציאות זו - מחד התחלת ושורש למציאות עצמאית ומאידך היא מאוחדת ונרגשת בה מקורה עד שאינה מציאות ממשית - מוגדרת במאמרי החסידות כ[[מציאות נעלמת]] ובסוג העלם של [[העלם שאינו במציאות]]. להסברת מושג זה משתמשת תורת החסידות במשלים. המובא על זה הוא מ"[[אש הכלול בצור החלמיש]]"...(ראה רנ"ט ע' קצז ובמ"מ)

* אפילו אוא"ס מושלל מהיולי היוס וסו"ס שורש והיולי לכספירות -ג דרים ומציאות (כי עמך ס"ו, שבועות רנ"ט, ועוד)

===היולי בסדר השתלשלות===
באופן כללי היולי מופיע בשלשה מקומות עיקריים{{הערה|בהתאם שלשת הסדרים של בריאה יצירה עשיה הקיימים, בי"ע דכללות בי"ע הפרטיים, ובי"ע של היש הגשמי.}}:
:א) בראשית האצלת ה[[ספירות]] ([[כלים]]) של [[עולם האצילות]]
:ב) בראשית התהוות ובריאת מציאות היש של נבראים ([[נפרד|נפרדים]])
:ג) חומר היולי שהוא ראשית ההתהוות של המציאות הגשמית בעולם העשיה הגשמי.
====;עשר ספירות הגנוזות====
{{ערך מורחב|עשר ספירות הגנוזות}}
//פסקה זו אמורה לסקור את השתלשלות הספירות מא"ס.

[[עשר ספירות]] הם עשר מידות וכוחות בהם התלבש הקב"ה על ידי [[אור אין סוף]] להנהיג בהם את העולם.
עשר ספירות אלו הם כוחות מוגדרים ומוגבלים{{הבהרה|אף שמידותיו שלו אינם מוגבלים באמת כלפי הפשיטות שלו ושל אורו הרי זה הגבלה ממש}}.
בהיווצרותם של העשר ספירות שלבים רבים.
באופן כללי, ישנם שלשה שלבים בהימצאותם של הספירות בהעלם קודם להתגלותם באופן גלוי ב[[עולם האצילות]]:
לפני הצמצום הספירות כלל אינם קיימים מצד עצמם ואור אין סוף פשוט בתכלית, ומציאותם מתחדשת על יד [[העלאת מ"ן]] והמשל לספירות בדרגה זו היא משם האדם שאינו במציאות ממשית אלא [[יכולת]] לספירות (שייווצרו על ידי העלאת מ"ן).

//פסקה זו אמורה להתייחס לדרגת היולי בספירות ומקומה המדויק? א"ק? עקודים? כתר? חכמה?

לאחר ה[[צמצום]] נעשים מציאות הספירות למציאות.
ובזה גופא שלבים רבים:
תחילה ככוחות היוליים וכמשל על זה מובא המשל מכוחות הכלולים בנפש שהם כוחות היוליים עצמיים.
ומציאות הספירות בדרגה זו היא כאש הכלול בצור החלמיש שאין כאן כלל מציאות ספירות אלא רק כח לספירות (ולא מצד העלאת מ"ן אלא מצד עצמו)
*עקודים
*כתר
:*ע"ח שער מ"א וכו'
*חכמה דאצילות (ספרי המגיד)

====עולם הבריאה====
:*פדה בשלום רנ"ט, תער"ב חלק א' שלב, חלק ג עמוד א'שפט, שובה פ"ו.
====חומר היולי====
הדרגה השלישית בהיולי היא בתחילת התהוות היש הגשמי והוא החומר הראשון שדיברו בו הראשונים המבואר לעיל באריכות מדברי הראשונים.
==משלים להיולי ממושגים בעולם==
*כוחות הכלולים בנפש
עצם הנפש מכילה את כל מיני הכוחות שיתכנו באדם, אלו מכונים כוחות הילויים עצמיים.

כוחות אלו אינם מציאות כלל כשהם כלולים בנפש.
אילו היו הכוחות הכלולים בנפש מציאות היו כל הכוחות באים בהתגלות.
והיות ועצם הנפש היא מושלמת ויש בה את כל סוגי הכוחות והמידות היו כולם באים בגילוי,
היפך המציאות שישנם כוחות שלא באים לידי גילוי כלל.{{הערה|המשך תרס"ו עמוד רמא (במהדורה ישנה סוף עמוד רפ).}}

::התכללות הכוחות בנפש - היולי - צאינה ראינה רנ"ט ע' קצז (חדש)
::עצם נפש נעלה מהיולי {{מקור}}

*כח השכל
*כח התנועה
*כח הצומח

==ראו גם==
*[[ד' יסודות]]
*[[בריאה יצירה עשיה]]
{{הערות שוליים|טורים=כן}}

==מ"מ==

*עטר"ת שבעות המאמר הג' (ושם במאמר כמדומה לחג הפסח)

*מורה נבוכים פרק כ"ו
*עץ חיים שער מא פרק ג', שער קיצור אבי"ע פרק י

שיחה:אומן

2018-10-20T17:04:18Z

לו"י:

==שם הערך==
כמה שאני יודע, "אומן" הוא שמה של עיר מסויימת באוקראינה... בעברית תקנית כותבים "אָמָן".--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 23:41, 19 במרץ 2013 (IST)
:דברים בסגנון זה צריכים לכתוב בדף שיחתו של מפעיל מערכת, היות ורק בידיו האפשרות לשנות שמות של ערכים. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' בניסן ה'תשע"ג • 23:48, 19 במרץ 2013 (IST)
::בדף שינויים אחרונים עדיין לא ראיתי שנעשה משהו בנידון... [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ט' בניסן ה'תשע"ג 02:11, 20 במרץ 2013 (IST)
:::במחילה, לא זכיתי להבין. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע"ג • 05:04, 20 במרץ 2013 (IST)
::::התכוונתי לומר, שלמרות שדבר ברור הוא שצריך לשנות את שם הערך, ואף נכתבה הדרך לעשות זאת - עדיין לא נעשתה, ולא מקצת הדרך. ובפירוט יותר: ברגע שמשתמש יוסי העלה את השאילתה לגבי שם הערך, ומשתמש זוננשיין ענה לו שדברים מסוג זה צריכים לכתוב בדף שיחת מפעיל מערכת, שניתנת לו היכולת וההרשאה לשנות שמות ערכים - עדיין לא נעשה בנושא דבר. ז.א. בקשה כזאת ממפעיל מערכת עדיין לא נתבקשה. ז.א. שאין אפשרות לראות בדף 'שינויים אחרונים' פעולה בנידון. וכל זה, למרות שדבר ברור הוא ולקוח לא יותר מ-20 שניות. וכמובן שלא באתי להעיר אלא להאיר, ואין מזרזין אלא למזורזין. ועל כל הנ"ל אוסיף {{קריצה}}, ולו רק בשביל האווירה הטובה [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ט' בניסן ה'תשע"ג 05:12, 20 במרץ 2013 (IST)
:::מישהו יודע למה מייסדי השפה העברית הקדושה והנשגבה החליטו לשנות מ"אומן" (לה"ק) ל"אמן"? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' בניסן ה'תשע"ג, למניינם 05:36, 20 במרץ 2013 (IST)
::::לשנוזל: לא עשיתי את זה כי יוסי העלה את הענין, וממילא לא רציתי 'לגנוב' לו את הנושא (בדיוק כמו שאתה פםבעצמך היית יכול להמשיך ולנווט את הדיון על אירועים חב"דיים {{קריצה}}). לשלום: אפשר לתת עוד ריבוי מילים 'לא נכונות' שאנחנו משתמשים בהן. ולכן? - השפה בה כתובה חב"דפדיה אינה לשון הקודש אלא עברית, וממילא, מאוד ייתכן שאנשים יחפשו "אמן" ויגיעו ל"אומן". איך שלא יהיה, מוכרח להציב תבנית של פירוש נוסף בראש העמוד, שהרי בב' אופני הכתיבה ישנה משמעות נוספת, או 'אמירת אמן', או העיר 'אומן'. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע"ג • 13:17, 20 במרץ 2013 (IST)
:::לשלום: לא הצלחתי להזכר במקור ברור לזה שבלה"ק כותבים "אומן". אם תזכיר לי, אוכל לנסות להבין את הרעיון בשינוי. ולזוננשיין - אתה מוזמן להציב תבנית פירוש נוסף. הייתי עושה זאת בעצמי אם הייתי יודע איך...--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 14:36, 20 במרץ 2013 (IST)
::::בעקבות פניה לדף שיחתי: אחר הקדמת מחילת כבוד מעלתכם, הרי שהדיון עקר לגמרי ושיטחי. א. בשורש א.מ.נ. יש להבחין בב' פירושים בלה"ק ובעברית; 1. מומחה במלאכתו. 2. עוסק בפעילות יצירתית (כדאמרי אינשי "יצירת אומנות" (בחולם)). והנה כאן עוסקים בפירוש הראשון ובריבוי מקומות בש"ס, חז"ל, הלכה וכו' מופיע הצורה 'אומן' בכתיב מלא (במקום שורוק בכתיב חסר). דוגמאות שעולות מיד לראש הם: האומנים קורין בראש האילן, חייב אדם ללמד בנו אומנות, בשבת כל אימת שמוזכר אומן - בעל מלאכה - הרי זה כנ"ל ופלא בכלל השאלה בזה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בניסן ה'תשע"ג 15:47, 20 במרץ 2013 (IST)
:::::במחילת כבודך הרם, אם היית טורח לקרוא את הכתוב בדף זה היית רואה כי מוסכם על כולם כאן שהניסוח כאן הוא לפי הכתיב בעברית ולא בלה"ק. האם אתה חולק על הקביעה שבעברית כותבים אמן בלי ו? אגב, בדיון נוסף שנערך פעם איפהשהו כאן, התקבלה שיטתי שבשמות הערכים יש לכתוב בכתיב חסר, כמו עם ניקוד.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:39, 20 במרץ 2013 (IST)
::::::הערכים צריכים להופיע כשם שהם מופיעים בתורת החסידות שעליהם הם נסובים "אומן". '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' בניסן ה'תשע"ג, למניינם 20:09, 20 במרץ 2013 (IST)
:::::::עכ"פ יש לעשות תבנית 'פירוש נוסף' לערך, הלא כן?--[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] ([[שיחת משתמש:חב"ד|שיחה]]) ט"ז בניסן ה'תשע"ג 01:08, 27 במרץ 2013 (IST)
::::::::א. כפי שתוכלו לראות להלן, המילה אומן כתואר לאדם, נכתבת גם ב'ו'. הן במקורותנו והן בעברית המודרנית. ב. למרות זאת, לכאורה אין סיבה ל'פירוש נוסף', כי אין סיבה שיהיה בחב"דפדיה ערך על אומן במובן של אדם. השאלה היא האם יש להעביר את הערך ל[[אומן (עיר)]] למרות זאת? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 02:46, 27 במרץ 2013 (IST)
===המילה אומן===
לחביבותא דמלתא, מועתק להלן 2 פרושים רלוונטיים מויקי מילון.
* אָמָּן - 1. מומחה במקצועו או בעִסוקו. "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן" (שיר השירים ז, ב)
2. מי שעִסוקו באחת האמנויות: אמנויות פלסטיות, שירה, מחול, מוזיקה, וכולי. הוסמך. הדרגה השניה בגובהה המוענקת לשחקן שחמט מקצועי היא אמן.
* אֻמָּן - מומחה במקצועו. מלך בשר ודם בונה פלטין אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אֻמָּן. (בראשית רבה, בראשית, פרשה א, סימן א) ... ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאים. (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קלג, עמוד ב)
אדם העוסק במלאכה. האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך (משנה, ברכות, פרק ב, משנה ג)
"לך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית" (מסכתות קטנות, מסכת אבות דרבי נתן, פרק מא)
נדיר מי שעִסוקו הקזת דם.

ופרושנים מויקיפדיה, שמציגים את ההבדלה המודרנית בשימוש בין המילים
* אָמָּן (אָמָּנוּת) - אדם אשר נעזר בכישרון יצירתי כדי ליצור אמנות
* אֻמָּן (אֻמָּנוּת) - בעל מקצוע מיומן ומומחה בתחומו--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 02:46, 27 במרץ 2013 (IST)

:ראוי להעיר, אף שככה"נ הדיון ישן, שמהחלטות האקדמיה ללשון היא זו הקובעת שבכתיב המלא יירשם אומן, עם וא"ו. כך שגם לפי העברית התקנית שם הערך נכון בהחלט. (עקב הגבלת צירוף הכתובות, לא צירפתי את כתובת הדף של מקור דבריי). --[[משתמש:לו"י|לו"י]] - [[שיחת משתמש:לו"י|שיחה]] 18:04, 20 באוקטובר 2018 (IST)

סדר השתלשלות

2018-10-20T16:50:41Z

לו"י:

{{בעבודה מתמשכת}}{{סדר ההשתלשלות}}
סדר השתלשלות הוא כינוי כללי וכוללני של כל שלבי ודרגות תהליך צמצום האור האלוקי '''הרוחני''' החל מהשלב הכי גבוה המכונה [[אור אין סוף]] המאיר '''מ'''[[עצמות ומהות]] הבורא, ועד לשלב הכי נמוך - בריאת [[העולם הזה]] '''הגשמי''' והנחות.

בשונה מספרי הקבלה בהם מרבים לעסוק בתרשימים ובסידור המושגים על פי סדר כרונולוגי או סדרים שונים, שונה היא שיטת החסידות בכך שעוסקת ברובה ככולה של סוגיותיה בביאור יסודי ומהותי של כל בחינה ודרגה, וללא התמקדות במציאות הדרגה בסולם הדרגות מתוך קביעת כללים חדים ביחס לדרגות השונות. ומצד המהות התוכני הכל הוא אחד והכל כלול אחד בשני והסדר והדירוג אינו בולט וניכר.

==פירוש המילה השתלשלות==

היחס בין מושג ועולם לעולם או מושג אחר בתורת החסידות, אינו קשר כללי, כי אם קשר ותוצאה ישירה אחד מהשני, הכול קשור לכל, ובכל דרגה יש ברובד פנימי יותר עוד דרגות, וכל דרגה היא עליונה רק ביחס לדרגה שמתחתיה אך לעומת הדרגה שמעליה היא נחשבת דרגה נמוכה.

המונח '''השתלשלות''' מבטא שני עניינים:

א. כמו שלשלת, המשלשלת ממקום גבוה למקום נמוך, כך כל העולמות והדרגות הקדושות הם תהליך של הורדת והגשמת האור המופשט.

ב. כשם שהשלשלת בנויה מהרבה טבעות קטנות המחוברות יחדיו ויוצרות את החבל הארוך, כך כל דרגה ודרגה מחוברת ותלויה בדרגה שמעליה ושתחתיה.
ומכך יוצא שהעולם הגשמי הוא תוצאה ישירה מה[[אור אין סוף]].

==קיצור סדר ההשתלשלות==

===עצמות ומהות===

התואר '''עצמות ומהות''' נסוב על [[הקדוש ברוך הוא]] בכבודו ובעצמו, עצמות ומהות אינו חלק מסדר ההשתלשלות משום שאינו תלוי ולא נתלה בשום בחינה ודרגא, ואין לו התחלה ואין לו סוף.

ממנו מאיר ומתגלה כתוצאה ישירה - כמו אור השמש מהשמש - ללא כל פעולה של ירידה, דרגת [[אור אין סוף]]:

===א. אור אין סוף===
השלב הכי גבוה בסדר ההשתלשלות הוא אור אין סוף, והוא האור שהאיר עוד לפני שנברא העולם כמו שכתוב "עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו [=אורו] בלבד" באור זה קיימות, אמנם, הספירות, אך הן רק גנוזות באור בפוטנציאלי כשם שהאש קיימת בפוטנציאל בצור החלמיש - באבן המוציא אש.

בדרגת אור אין סוף ישנן שלוש דרגות:
'''א.''' עצם האור שאינו שייך לשום דבר אחר וחיצוני.
'''ב.''' ההתפשטות וההתגלות של האור אבל עדיין אור שלמעלה מהתלבשות והשתייכות לשום עולם. וזהו השורש ל[[אור הסובב כל עלמין]].
'''ג.''' התפשטות וההתגלות שיש בו נתינת מקום (אמנם בדקות דדקות) לעולמות ודרגות, וזהו השורש ל[[אור הממלא כל עלמין]].

על מנת להתחיל בתהליך בריאת העולם היה צריך בראשית כל לצמצם ולסלק את האור האין סופי הזה:

===ב. הצמצום הראשון - סילוק האור===

==למעלה מהשתלשלות==
"למעלה מהשתלשלות" מתאר את דרגות האלוקות שלמעלה מה[[עולמות]] המשתלשלים זה מזה, עד ל[[עצמות ומהות]]. נקרא גם לדרגת ה"אחד עשר", הרומז להיותו מעבר לעשר הספירות שבסדר השתלשלות. האחד עשר.

==לקריאה נוספת==

[[תמונה:סדר.jpg|left|thumb|150px|שער הספר סדר השתלשלות מהרב יוסף אייבס]]
* '''סדר ההשתלשלות''' - מבוא לתורת השתלשלות העולמות והספירות על פי משנת [[חסידות חב"ד]],- הרב [[יוסף אייבס]].
* '''[[מדרכי ההשתלשלות]] (שלושה כרכים)''' - הת' דניאל מרדכי ארטובסקי.

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:צמצום]]

סדר השתלשלות

2018-10-20T16:48:02Z

לו"י:

{{בעבודה מתמשכת}}{{סדר ההשתלשלות}}
סדר השתלשלות הוא כינוי כללי וכוללני של כל שלבי ודרגות תהליך צמצום האור האלוקי '''הרוחני''' החל מהשלב הכי גבוה המכונה [[אור אין סוף]] המאיר '''מ'''[[עצמות ומהות]] הבורא, ועד לשלב הכי נמוך - בריאת [[העולם הזה]] '''הגשמי''' והנחות.

בשונה מספרי הקבלה בהם מרבים לעסוק בתרשימים ובסידור המושגים על פי סדר כרונולוגי או סדרים שונים, שונה היא שיטת החסידות בכך שעוסקת ברובה ככולה של סוגיותיה בביאור יסודי ומהותי של כל בחינה ודרגא, וללא התמקדות במציאות הדרגא בסולם הדרגות מתוך קביעת כללים חדים ביחס לדרגות השונות. ומצד המהות התוכני הכל הוא אחד והכל כלול אחד בשני והסדר והדירוג אינו בולט וניכר.

==פירוש המילה השתלשלות==

היחס בין מושג ועולם לעולם או מושג אחר בתורת החסידות, אינו קשר כללי, כי אם קשר ותוצאה ישירה אחד מהשני, הכול קשור לכל, ובכל דרגא יש ברובד פנימי יותר עוד דרגות, וכל דרגא היא עליונה רק ביחס לדרגא שמתחתיה אך לעומת הדרגא שמעליה היא נחשבת דרגא נמוכה.

המונח '''השתלשלות''' מבטא שני עניינים:

א. כמו שלשלת, המשלשלת ממקום גבוה למקום נמוך, כך כל העולמות והדרגות הקדושות הם תהליך של הורדת והגשמת האור המופשט.

ב. כשם שהשלשלת בנויה מהרבה טבעות קטנות המחוברות יחדיו ויוצרות את החבל הארוך, כך כל דרגא ודרגא מחוברת ותלויה בדרגא שמעליה ושתחתיה.
ומכך יוצא שהעולם הגשמי הוא תוצאה ישירה מה[[אור אין סוף]].

==קיצור סדר ההשתלשלות==

===עצמות ומהות===

התואר '''עצמות ומהות''' נסוב על [[הקדוש ברוך הוא]] בכבודו ובעצמו, עצמות ומהות אינו חלק מסדר ההשתלשלות משום שאינו תלוי ולא נתלה בשום בחינה ודרגא, ואין לו התחלה ואין לו סוף.

ממנו מאיר ומתגלה כתוצאה ישירה - כמו אור השמש מהשמש - ללא כל פעולה של ירידה, דרגת [[אור אין סוף]]:

===א. אור אין סוף===
השלב הכי גבוה בסדר ההשתלשלות הוא אור אין סוף, והוא האור שהאיר עוד לפני שנברא העולם כמו שכתוב "עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו [=אורו] בלבד" באור זה קיימות, אמנם, הספירות, אך הן רק גנוזות באור בפוטנציאלי כשם שהאש קיימת בפוטנציאל בצור החלמיש - באבן המוציא אש.

בדרגת אור אין סוף ישנן שלוש דרגות:
'''א.''' עצם האור שאינו שייך לשום דבר אחר וחיצוני.
'''ב.''' ההתפשטות וההתגלות של האור אבל עדיין אור שלמעלה מהתלבשות והשתייכות לשום עולם. וזהו השורש ל[[אור הסובב כל עלמין]].
'''ג.''' התפשטות וההתגלות שיש בו נתינת מקום (אמנם בדקות דדקות) לעולמות ודרגות, וזהו השורש ל[[אור הממלא כל עלמין]].

על מנת להתחיל בתהליך בריאת העולם היה צריך בראשית כל לצמצם ולסלק את האור האין סופי הזה:

===ב. הצמצום הראשון - סילוק האור===

==למעלה מהשתלשלות==
"למעלה מהשתלשלות" מתאר את דרגות האלוקות שלמעלה מה[[עולמות]] המשתלשלים זה מזה, עד ל[[עצמות ומהות]]. נקרא גם לדרגת ה"אחד עשר", הרומז להיותו מעבר לעשר הספירות שבסדר השתלשלות. האחד עשר.

==לקריאה נוספת==

[[תמונה:סדר.jpg|left|thumb|150px|שער הספר סדר השתלשלות מהרב יוסף אייבס]]
* '''סדר ההשתלשלות''' - מבוא לתורת השתלשלות העולמות והספירות על פי משנת [[חסידות חב"ד]],- הרב [[יוסף אייבס]].
* '''[[מדרכי ההשתלשלות]] (שלושה כרכים)''' - הת' דניאל מרדכי ארטובסקי.

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:צמצום]]

חלוקת דולרים

2018-10-15T19:36:47Z

לו"י: /* חלוקות מיוחדות */

[[תמונה:36242.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] במעמד חלוקת דולרים ביום ראשון]]
'''חלוקת דולרים''' הוא שמו של המעמד בו חילק הרבי דולרים ל[[צדקה]] לקהל, מעמד זה היווה תחליף ל[[יחידות]] פרטית.

==היסטוריה==
[[קובץ:הרבי מחלק דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לוקח דולר אחד לעצמו בסוף החלוקה (ראה בפיסקא [[חלוקת דולרים#סר החלוקה|סדר החלוקה]])]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרבי על חלוקת הדולרים
|תוכן="וממשיכים את כל זה בימות השבוע, החל מיום ראשון-"יום אחד", שבו "היה [[הקב"ה]] יחיד בעולמו", ובדוגמתו בעבודת האדם - המשכת וגילוי בחינת [[יחידה שבנפש]], שהיא הכלי ל"יחידו של עולם". ובפרט שבו הונהג לאחרונה להוסיף במצוות ה[[צדקה]] (וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות), וכיון שנהוג כך למעלה משלש שנים הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה ענין של שינוי והפסק כו'"
{{יישור טקסט|שמאל|[[התוועדות]] שערך ב[[שבת]] פרשת נשא [[תנש"א]]}}
}}
[[קובץ:לובי 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלובי בכניסה ל-[[770]] בו נערכה חלוקת הדולרים על ידי [[הרבי]]. מצד שמאל נמצא [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|חדר המזכירות]] ומצד ימין [[חדר הרבי]]. מבט מכיוון דלת הכניסה]]

ההזדמנות הראשונה בה חילק הרבי לראשונה דולרים לצדקה ברבים, הייתה ב[[התוועדות]] [[ח"י אלול]] [[תשל"ד]], בה הודיע בסיום ההתוועדות כי יחלק לקהל דולרים לצדקה באמצעות שלוחיו, ה'[[טנקיסטים]]' הפועלים להפצת [[מבצעי המצוות]] באמצעות [[טנק המבצעים]]. נוהג זה התבסס במהלך שנת [[תשל"ה]] בה עודד הרבי באופן מיוחד את היציאה למבצעים באמצעות ה'טנקים', עד שהפך לנוהג של לקבע{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804997 וידיאו מחלוקת הדולרים לטנקיסטים] י"א ניסן תשמ"ג}}.

במקביל להתבססות חלוקת הדולרים באמצעות טנקיסטים, הפסיק הרבי בשנת [[תשמ"א]] לקבל קהל ל[[יחידות|יחידות פרטית]]{{הערה|בשנים הראשונות שלש פעמים בשבוע ובשנים המאוחרות יותר פעמיים בשבוע}}, מאחר ורבו המבקשים להכנס ולא הייתה אפשרות לקבל את כולם הופסקה היחידות למעט מקרים מיוחדים, בשנת [[תשמ"ב]] הופסקה היחידות הפרטית לחלוטין ובמקומה החלה ה[[יחידות כללית]] שהייתה בזמנים קבועים.

בסיום התוועדות פתאומית שערך הרבי לרגל [[י' שבט]] [[תש"מ]], חילק שלושה דולרים לכל אחד מהנוכחים, אנשים נשים וילדים, לציון שלושים שנים לי' שבט תש"י – יום הסתלקותו של [[הרבי הריי"צ]], כשזו הפעם הראשונה שהוא מחלקם לקהל בעצמו.

ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשד"מ]] החל הרבי מדי פעם, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולצאת כששקית מטבעות בידו ולחלק לכל אחד מהנוכחים בלובי 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ"ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר ויותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וערכה עשר דקות בערך{{הערה|יש לציין את חלוקת [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ו]] ([[כ"ט אלול]] תשמ"ה) שערכה כחצי שעה}}.

בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשמ"ו]], לא חילק הרבי כדרכו דולרים לקהל באמצעות הטנקיסטים. למחרת הגיע הרבי ל-770 עם ה[[סירטוק]] הרגיל, נכנס לחדרו, ויצא כשהוא לבוש סירטוק משי{{הערה|עד שנת [[תש"נ]] היה הרבי הולך בסירטוק רגיל, והיה הולך עם סירטוק משי רק בשבתות, חגים ובהתוועדיות. בשנת תש"נ החל ללכת בסירטוק משי בקביעות}} והחל לחלק דולרים לכל אחד מהקהל באופן אישי.

חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי ל[[מקווה]] (כמנהגו בכל יום שהלך ל{{ה|אוהל}}), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לסוע לאוהל. היה זה י"א ניסן הראשון (מאז שנת [[תשל"א]]) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה איליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון.

כשנשאל הרבי מדוע הוא מחלק דווקא דולר, הסביר הרבי את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי"צ]] נהג לומר לעתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף חייך והשיב: "כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?".

הרבי התבטא מספר פעמים כמענה לאנשים שרצו להיכנס ל[[יחידות]] פרטית שיכנסו ל"יחידות דעתה" - חלוקת דולרים לצדקה{{מקור}}.

ב[[כ"ו תשרי]] בשנת [[תשנ"ד]] התקיימה 'יחידות' לחתנים וכלות, בני ובנות מצווה בה עברו לפני הרבי, שחילק לכל אחד מהעוברים דולר. בסיום החלוקה להם, המשיך הרבי לחלק דולרים עוד מספר דקות לאלו שקיבלו הודעה על כך בביפר והספיקו לעבור ולקבל דולר, עד שהחלוקה נפסקה.

==סדר החלוקה==
[[קובץ:ראלי ילדי הקעמפים נא.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] מחלק דולרים לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] שנערך עבור ילדי [[קעמפ גן ישראל]] ב[[זאל הגדול]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש"א]]]]
[[קובץ:1-45117 news 14092010 96568-63.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח [[חדר הרבי|חדרו]] כשמצורף אליו דולר, י"ז כסלו תשנ"ב]]
[[קובץ:חלוקת י''א תשרי תשנ''א.png|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת י"א תשרי תשנ"א לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים:[[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידיאו]]

החלוקה הייתה נערכת בלובי של 770 אל מול הדלת הראשית. התור היה עובר ב[[זאל הגדול]] דרך המדרגות בהם היה הרבי יורד לתפילה דרך הפרוזדור, דרך הפרוזדור ולאחר מכן עובר לפני הרבי בלובי ויוצא דרך [[גן עדן התחתון]] ומשרדו של הרב [[יהודה לייב גרונר]] מחוץ ל-770. במהלך החלוקה היה הרבי עמד על יד שולחן עליו גם נשען, שהיה מונח צמוד למעלית מול דלת הכניסה (שהייתה נעולה) לכיוון צד ימין של הנכנס לכיוון חדרו. מקביל לו עמד ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[בנימין קליין]] שהעביר את הדולרים ל[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] שעמד מול דלת הכניסה והעביר את הדולרים לרבי, שהעבירם לקהל. לצד ימין של הרבי (לכיוון [[גן עדן התחתון]]) עמד הרב [[מאיר הרליג]], שתפקידו (בהוראת הרבי) היה לזרז את העוברים{{הערה|כשנשים היו עוברות במעמד, בתפקיד זה שימשה מרת אסתר}}, אך עם זאת המעמד ניתנה אפשרות לשוחח עם הרבי, להתייעץ עמו, להגיש לו ספרים ומתנות ולבקש את ברכתו. בצידו של הרב בנימין קליין עמד גם הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] עם מצלמה רגילה ומצלמת וידאו, שצילם את העוברים.

בסוף החלוקה היה הרבי נותן דולר לאלו מהמזכירים והמשב"קים המסייעים בחלוקה שבחרו לעבור כשלפעמים כשלא עברו נתן להם הרבי דולר מיוזמתו, לוקח דולר אחד לעצמו, לוקח את השקית שהייתה מונחת בתוך חלל הסטנדר לתוכה הכניס את המתנות והספרים שהוגשו לו, ונכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]].

בתקופה בה שהה הרבי בביתו לאחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] (מ[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] ועד אמצע שנת [[תשמ"ט]]) חלוקת הדולרים נערכה בביתו של הרבי.

===חלוקות מיוחדות===

עם תחילת הנוהג שהחל הרבי (עם פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]] והתעצם בשנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ב]]) לשאת [[שיחה]] לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[זאל הגדול]], נהג הרבי לחלק דולרים לקהל הנוכח באולם. חלוקה זו הייתה שונה מהחלוקה הרגילה בכך שחלוקה זו יועדה רק בשביל מטרת חלוקת ה[[צדקה]] ונוהלה בצורה מהירה, ולא כבחלוקה של ימי ראשון בה הייתה האפשרות לכל אחד לפנות אל הרבי לשאול בעצתו ולבקש את ברכתו. הרבי היה מחלק דולרים באולם גם לילדי קעמפ [[גן ישראל]] לאחר סיום ה[[שיחה]] שהיה נושא בפניהם בכינוס שהיה נערך עבורם בזאל הגדול ביום [[כ' מנחם אב]], לציון יום פטירתו של אביו של הרבי (ראה תמונה).

בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]] שערך הרבי, הודיע הרבי כי ברצונו לחלק דולרים בסמוך לגדר שגידרה את המתחם. החלוקה נמשכה שעה וחצי (ראה תמונה בגלריה).

יום למחרת [[יום הכיפורים]] של שנת [[תשנ"א]], עשר דקות לאחר סיום תפילת שחרית במניינו של הרבי, יצא המזכיר הרב יהודה לייב גרונר, והודיע כי הרבי יחלק דולרים לכל הילדים שמתחת לגיל מצוות, ושהרבי ביקש להודיע על כך למוסדות החינוך, על מנת שיביאו את תלמידיהם לחלוקה. החלוקה נמשכה במשך למעלה משעתיים רצופות, בה עברו לפני הרבי למעלה מכ-3,000 ילדים (ראה תמונה). כאשר הסתיימה החלוקה, והרבי יצא אל רכבו אל מנת לנסוע ל{{ה|אוהל}}, הגיעו ילדים נוספים, והרבי ביקש להמשיך את החלוקה. הסטנדר הובא ליד רכבו של הרבי, שהמשיך שם את החלוקה למשך עשר דקות נוספות.

ארבע פעמים מעמד החלוקה הקבועה התקיימה בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד [[קבלת פ"נים]]. [[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י"ז כסלו]] [[תשנ"ב]], בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפלת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.

הרבי חילק דולרים גם במעמדים נוספים שלא במסגרת החלוקה הקבועה, כמו בסיום [[יחידות כללית]], [[יחידות לגבירים]] ועוד.

==גלריית תמונות של אישים נודעים עוברים לפני הרבי בחלוקת דולרים==

{{להשלים}}
<gallery>
קובץ:הרב יצחק טוביה ווייס.jpg|הרב [[יצחק טוביה וייס]], גאב"ד [[העדה החרדית]]
קובץ:הרב כדורי.jpg|"זקן המקובלים" הרב [[יצחק כדורי]]
קובץ:הרב שלמה זלמן ברוין אצל הרבי מתוך בית משיח גליון 76.jpeg|הרב [[שלמה זלמן ברוין]], י"ד חשוון תש"נ
קובץ:הרב גרוסמן אצל הרבי.png|הרב [[יצחק דוד גרוסמן]],
קובץ:ישראל הגר.jpg|ה[[אדמו"ר]] מ[[ויז'ניץ]], רבי [[ישראל הגר]]
קובץ:הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר.png|הרב [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]]
קובץ:ישראל מאיר לאו עם הרבי.JPG|הרב הראשי לישראל הרב [[ישראל מאיר לאו]]
קובץ:פוטרפס.jpg|ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפאס]]
קובץ:גרין אצל הרבי.jpg|הרב [[יקותיאל גרין]] מגיש לרבי את אחד מספריו במעמד החלוקה
קובץ:בערקע חן לפני הרבי.PNG|ה[[חסיד]] ר' [[חיים דובער חן|בערקה חן]], בחלוקה לאחר תפילת ערבית ב[[זאל הגדול]]
קובץ:ובר אצל הרבי.png|ה[[משפיע]] הרב [[משה וובר]], עובר לפני הרבי החלוקת הדולרים בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]]
קובץ:הרב בידרמן אצל הרבי.jpeg|הרב [[יעקב יצחק בידרמן]], שליח הרבי לאוסטריה
קובץ:222.jpg|פרופסור [[ירמיהו ברנובר]]
קובץ:הרבי כו אדר נב.jpg|העיתונאי יוסי אברמוביץ עובר לפני [[הרבי]] במעמד החלוקה, ב[[כ"ו אדר ראשון]] [[תשנ"ב]]{{הערה|יוסי שאל את הרבי למה מגיע דווקא לדור הזה לראות את [[הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה]]. הרבי ענה לו "כי זהו ב'''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ב'''תוכה (ראשי תיבות תשנ"ב)"}}
</gallery>

==לקריאה נוספת==
*'''זורע צדקות - מצמיח ישועות''' - אימרות וסיפורי מופת ממעמד חלוקת הדולרים, [[תשנ"ג]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93-%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%9D/ מתי החל הרבי במעמד 'חלוקת דולרים'?]''' {{וידפו|}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2019 סקירה על מעמד חלוקת הדולרים שהתפרסמה ב"ניו-יורק טיימס"] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3150 עדויות וסיפורים ממעמד 'חלוקת הדולרים' בכ"ו אדר תשנ"ב] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%A9-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-138-%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%9D/ כשהרבי העניק 138 דולרים...] {{וידפו|}}
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94/ כשהרבי ביקש מהילד לנגן ""[[נייעט נייעט ניקאווא]]"] {{וידפו|}}
{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|דולרים]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

שיחה:חלוקת דולרים

2018-10-15T19:34:00Z

לו"י:

הוספתי: גם היום, כאשר איננו זוכים לראות את הרבי שליט"א מלך המשיח בעיני בשר, עוברים החסידים באותו מקום קבוע בזמן הקבוע ומקבלים דולר לברכה, והיום כמו אז זוכים לראות ניסים ונפלאות.

חשבתי שאתם עובדתיים. העובדה היא כיום שיש שעוברים כנ"ל. אם אתם מחפשים "לייפות" את המציאות, לעולם לא ילך לכם האתר הזה. בויקיפדיה האוריגנלית נותנים מקום לכל הדברים כיו"ב, אלא שמדגישים שרק "יש כאלו" וכו'. ע"כ הנני מכניס א"ז שוב, ומתקן מעט את הלשון (כדי שיהי' ברור שזה לא כולם) ואני מקוה שתהיו "פייר" ולא תמחקו זאת שוב.

:ערכתי קצת את כל הערך ויש עוד המון מה להוסיף. גם סיגננתי קצת את הפיסקה האחרונה, מקווה שגם אתה מרוצה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:38, 1 יולי 2007 (EDT)

::לאחר שקראתי את הדברים כאן, אני מסיר את ההגנה מהדף, בתקווה שלאחר שתראה שלמרות ההערה שלך השורות הנ"ל נמחקו, לא תוסיף אותן שוב. אני לא רואה עניין לפתוח כאן דיון על הנושא, ויותר מזה - אני רואה עניין לא לפתוח כאן דיון על הנושא (ואם דיון כזה יפתח, גם הדף שיחה יחסם). הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:19, 1 יולי 2007 (EDT)

אין שום בעיה. כבר עזרתי רבות להוסיף בערכים הקיימים וכו', אך אם זה השיטה שלכם - אין לי יותר מה לעשות פה. שבוע טוב.

:לחב"דניק: למה בעצבים, דברי חכמים בנחת נשמעים.
:לאנונימי: באם אתה אכן כ"כ מחבב את המקום מדוע שלא תירשם כחבר ונוכל לראות את תרומותיך הכבודות? באיי. פי. איתו השתמשת לאחרונה לא ניצפו תרומות כלל!!. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:08, 1 יולי 2007 (EDT)
==זמן החלוקה==
כדאי לציין כזה זמן זה נמשך, ומתי היה החלוקה הכי ארוכה וכו׳ [[מיוחד:תרומות/109.186.69.60|109.186.69.60]] 15:10, 2 באפריל 2018 (IST)

נכתב כי דרוש מקור בקשר לכך שחלוקת־הדולרים נקראת "יחידות דעתה". בגיליון "תחיינו" האחרון שיצא מסופר שר' בערל יוניק, שזכה מדי עשר שנים ליחידות החל מתש"כ, שאל בתש"נ את הרבי כיצד יתקבל כעת ליחידות, ובמענה אמר הרבי שהיחידות תתקיים בחלוקת־הדולרים. ככה"נ זהו מקור הביטוי. ([[משתמש:לו"י|לו"י]] - [[שיחת משתמש:לו"י|שיחה]] 20:33, 15 באוקטובר 2018 (IST))

סאטלייט

2018-01-21T00:34:31Z

לו"י: הגהה

[[קובץ:סאטלייט נ''ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזאל הגדול ב-[[770]] בשעת מעמד הסאטלייט - נר ראשון של [[חנוכה]], [[תשנ"ב]]]]
'''סַאטֶלַייט''' הוא הכינוי המקובל בלקסיקון החב"די לשידור ווידאו לווייני. מקור המילה הוא תעתיק של המילה לוויין בשפה ה[[אנגלית]] satellite. שידור הסאטלייט הראשון היה בחנוכה תש"נ ומאז ועד תשנ"ג (ועד בכלל) שודרה הדלקת נר חנוכה ב770 בהשתתפות הרבי. שידורים נוספים דרך הלווין התקיימו בי' שבט תשנ"ג ( מעמד קבלת המלכות) ובי' שבט תשנ"ו (יום המשיח העולמי). השימוש בלווין לצורכי קדושה הפכו את חב"ד לחלוצה ברתימת הטכנולוגיה המתקדמת להפצת היהדות.

==היסטוריה==
==='חנוכה LIVE'===
[[קובץ:הרבי בסאטלייט 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] צופה במסך השידור במעמד ה'חנוכה לייו' - נר שביעי של [[חנוכה]], [[תנש"א]]]]
בשנת [[תש"נ]] החל הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] וארגון [[ידידי ליובאוויטש בארה"ב]] במפגן [[פרסומי ניסא]] של שידורי לווין מהדלקות [[חנוכה]] מרכזיות אשר כונה '''סטעלייט - לראות ולהיראות'''. המוקדים היו - [[770]], [[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]], [[רוסיה]] - ב[[מוסקבה]] (משנת [[תנש"א]]), [[צרפת]] - פריז ואוסטרליה - במלבורן.

במקומות רבים התאספו [[אנ"ש]] וה[[חסיד|חסידים]] לצפות בשידור.

בשנותיו הראשונות של השידור המיוחד, נטל בו הרבי חלק, כאשר עמד ב-770, צפה בכל מהלך השידור ונשא שיחה מיוחדת. את 12 הפסוקים אמרו ילדים מהמדינות השונות.

מנחה השידור היה ר' [[שמואל קפלן]] ה[[שליח]] למרילנד ביחד עם מנחה בשם [[גר'י לוין]].

בשנת [[תשנ"ב]] נשא הרבי במעמד זה [[שיחה]] מיוחדת אודות מעלת המעמד והקשר שלו לגאולה, בכך שהוא מדגיש את החיבור שיש בין כל המקומות ב[[עולם]], וכל אחד יכול לראות בכל רגע איך ילד יהודי מדליק נר במקום אחר בעולם..{{הערה|1= נדפסה ב[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=195&hilite= ע' 187 ואילך].}}.

בשנת תשנ"ג נערך כמידי שנה הסאטעלייט, והרבי אף הביע את רצונו להשתתף בו ואכן הרבי יצא למרפסת ושהה בה כל משך השידור.

===י' שבט תשנ"ג===

[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|thumb|left|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'סאטלייט' י' שב"ט תשנ"ג]]
ב[[י' שבט תשנ"ג]] נערכה ב-[[770]] [[התוועדות]] [[י' שבט]], ששודרה על ידי לווין לרחבי העולם. השידור הראה את [[הרבי]] מעודד שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] בידיו הקדושות.

לפני השידור הציאו רבני [[חב"ד]] פסק נגד השידור, אך לאחר ש[[הרבי]] אישר את השידור, הודיעו ש"אין אחר דברי המלך כלום".

כל התקשורת דיווחו בהרחבה על השידור המיוחד, והעבירו את השידור בשידור חי.

לפני השידור יצא [[הרבי]] לתפילת מנחה, ועודד את שירת היחי.

בשעה חמש אחר הצהריים, הגיעו כלל [[אנ"ש]], לבושים [[בגד|בגדי]] [[שבת]], ואלפים מכל [[ארצות הברית]] והעולם נכנסו ל[[770]].

בצידו הדרומי של [[הזאל הגדול|בית המדרש]], מימין החדר המיוחד והמרפסת, הכינו בימה לכינוס. על הקיר שעונה היתה תמונת ציור ענקית - פרי יצירתו של הצייר [[מיכאל שוורץ]], ותוכנה - 'איך יראה העולם בימות המשיח'. לצד הציור נתלה שלט ענק, בו כתוב: "חגיגת החזיון, סיום היסטורי של התמונה ב'[[ימות המשיח]]', יו"ד שבט תשנ"ג" (כידוע, היה זה הרבי שעודדו והורהו לעשות ציור שכזה), ומתחתיו - הסטנדר של המנחה - לצידו עמדו אישים חשובים, חסידים, רבנים וכו'.

מעמד סיום התמונה תוכנן זמן רב לפני הכינוס הגדול. ציור התמונה נעשה בהוראת הרבי, וב[[תשנ"ב]], כשבישר הצייר לרבי שהציור ייגמר לקראת פסח, ביקשו הרבי שיסיים לי"א ניסן. הציור אכן נסתיים לי"א ניסן, אך בעקבות המאורע שארע רח"ל בכ"ז אד"ר, נמנע מהצייר להביאו לרבי בחלוקת הדולרים כ'מתנה ליום ההולדת'.

בתחילת השנה עלה בדעתו לעשות סיום במעמד הרבי, ובהתייעצות עם המזכירות הועלה התאריך 'יו"ד שבט' כזמן מתאים. הדבר גם קיבל את אישורו והסכמתו של הרבי.

לפני הסאטלייט, כשמארגני כינוס הענק רצו לעשותו באותו ערב - 'הצליחו' (בתיווכו של הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] - הנמצא בקשרי ידידות עמוקים עם הצייר, ועומד בראש "[[המטה העולמי להבאת המשיח]]") לשכנע את הצייר לשלב 'בציורו' גם את הכינוס, ועל כן קיבלו גם את הסכמתו וברכתו של הרבי.

עשר דקות לפני תחילת ה'שידור-חי' מ-‏770, פתח את הכינוס המנחה המיוחד, יו"ר '[[המטה העולמי להבאת המשיח]]' ומנהל [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית|צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], הרב שמואל שי' בוטמאן. המנחה, ניצל את הדקות שנותרו עד לשידור והסביר בטוב טעם לנוכחים באולם את גודל המעמד, החשיבות והצורך להתנהג בהתאם, ובפרט כשכל העולם נמצא ב'שידור ישיר' אתנו.

בשעה 5 נפתח הכינוס. תחלה אמר כל הקהל קאפיטל צ"א - לרפואת [[הרבי]] מלך המשיח. הש"צ, הרב משה טלישבסקי, אמר פסוק בפסוק וכל הקהל אחריו.

לאחר מכן נשא המנחה את דבריו.

לאחר מכן נאמו: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג הבד"ץ של [[קראון הייטס]]; הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]]; הרב [[יצחק הנדל]], שהקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]]; והרב [[יואל כהן]] שדיבר אודות החובה בפרסום משיח בעולם.

לאחר מכן העביר המנחה את רשות הדיבור להרב יהושע (שייע) העכט, שיציג את הצייר מיכל שווארץ העושה 'סיום' בערב זה על תמונתו.

לאחר ההזמנה דיבר באמצעות מערכת הכריזה הרב [[יהודה לייב גרונר]] ואמר אשר הרבי יורד לתפילה '''רגילה''' ואין לתת שום פרשנות אחרת לעובדה שהרבי יורד. מיד לאחריו תרגם הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] את דברי הרב גרונר לשפה האנגלית.

בשעה חמש ורבע יצא הרבי אל החדר המיוחד. הקהל החל לנגן 'אורך ימים', והורמו התריסים.

לאחר [[תפילת ערבית]] יצא הרבי אל המרפסת. הצייר השלים את המילה [[ממ"ש]] בציור לעיני הרבי, הרכיז יחי, ומיד החל הקהל לנגן {{יחי}}. במשך שמונה דקות עודד הרבי את שירת היחי.

הצייר מיכל שוורץ נשא דברים, לאחר מכן חזר ר' [[יואל כהן]] את [[מאמר]] [[באתי לגני]], הרב [[בערל לאזאר]] דיבר בשידור ישיר מ[[רוסיה]] ובירך את הרבי.

לאחר מכן דיבר הרב [[הלל פבזנר]] בשידור ישיר מ[[צרפת]].

לסיום רקד הקהל בניגון "יחי".

[[קובץ:תשנג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במעמד ה'סאטלייט' י' שב"ט תשנ"ג]]

===י' שבט תשנ"ו===

ה[[סאטלייט]] של יום [[י' שבט]] [[תשנ"ו]] קויים במסגרת אירועי השנה של [[יום המשיח הבינלאומי]].

הסאטלייט נערך בנקודות שידור שונות מכל העולם.

מרכז הסאטלייט היה ב[[770]], שם שודרה ה[[התוועדות]] המרכזית של ג' תמוז - נאמו: הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[רמי (רחמים) אנטיאן]].

מ[[רוסיה]] נאם הרב [[יצחק קוגן]], מ[[אוסטרליה]] נאם הרב [[יורם אולמן]], מ[[קליפורניה]] נאם ר' עמי פייקובסקי, מ[[צרפת]] נאם הרב [[יצחק איסקוביץ']] ומ[[ארץ ישראל]] נאם הרב [[זמרוני ציק]].

הנחו את השידור שדרן טלויזיה והרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]], השידור הועבר ברשתות התקשורת בעולם.

השידור אורגן על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]].

===י' שבט תשע"ה===
בי' שבט תשע"ה אורגן כינוס ווירטואלי ענק בשידור חי בהשתתפות אלפי תמימים מרחבי העולם.
הכינוס כונה "הסאטעלייט" בשל מתכונתו המיוחדת שבה היה ניתן לראות ולהראות בכל העולם
(כמובן שבשל התפתחות הטכנולוגיה, השידור הועבר דרך האינטרנט ולא דרך הלווין - בשונה מהסאטעלייט המקורי) הכינוס נערך ע"י ארגון את"ה העולמי.
המעמד נפתח במראות מה'סאטלייט' בתשנ"ג ומיד לאחר מכן הסביר המנחה הרב [[שניאור זלמן ליברוב]] - שליח הרבי לפלטבוש את גודל מעמד זה.

חבר הבד"צ הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] הוזמן לפסוק בכח התורה שתבוא הגאולה מיד, אחר כך עלה להזמין ולברך את אדמו"ר שליט"א חבר הבד"צ הרב [[אהרן יעקב שווי]].

לקריאת פרקו של הרבי הוזמן הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] - [[משפיע]] בשכונת קראון הייטס. לנאום בשפה ה[[אנגלית]] נקרא הרב [[חיים צבי גרונר]] מאוסטרליה.

כנציג ישיבות תות"ל בארץ הקודש, דיבר [[משפיע]] בישיבת חח"ל צפת גדולה הרב [[אייזיק לנדא]] בחיות מיוחדת וביקש את התגלותו המיידית של הרבי. דברי התעורות דיבר הרב שמאי הנדע ראש ישיבת ס. פאולו שבברזיל ורב קהילת חב"ד במקום.

נציג התמימים הת' ישראל זלצמן קרא בשם כלל תלמידי התמימים מכל רחבי העולם את "קבלת המלכות".

במהלך התוכנית עלו לשידור תלמידי התמימים מכל רחבי העולם.
מרכז הכינוס היה ב[[770]], כשסיומו היה ב[[תפילת מנחה]] במנין של הרבי.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43309 לצפייה בשידור משנת תשנ"ב]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17588 לקריאת יומן השידור מחנוכה תשנ"ג] - {{אינפו}}

;סאטלייט י' שבט תשנ"ג
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34944 יומן אירועי י' שבט ה'תשנ"ג] - {{אינפו}}
* [http://chabadpedia.co.il/images/e/e7/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%98.pdf העובדות שמאחורי הסאטלייט] - הסיפור המלא. בהוצאת "ועד חיילי בית דוד"{{PDF}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 וידאו קצר מהמעמד]{{וידאו}} - {{אינפו}}
;סאטלייט י' שבט תשנ"ו
*[http://www.hageula.com/magazines/item/pdf/17_5772_Yitro.pdf קבלת פני משיח מחמשת יבשות] - קובץ המתעד את המעמד לקבלת פני משיח ששודר באמצעות לוויין, בתאריך יו"ד שבט תשנ"ו{{PDF}} - אתר הגאולה
* [http://www.hageula.com/search.php?res=5&typ=0&cat=&find=%E9%E5%22%E3+%F9%E1%E8+%FA%F9%F0%22%E5&searchb=%E7%E9%F4%E5%F9 קמפיין עולמי ב-10 שפות] שהושק בעקבות המעמד ביו"ד שבט תשנ"ו{{וידאו}} - אתר הגאולה.

{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]

רגע של שתיקה

2018-01-21T00:13:26Z

לו"י: הגהה

בקיץ [[תשמ"ג]] (1983) ביקש [[הרבי]] להנהיג '''רגע של שתיקה''' בכל מוסדות החינוך בעולם. הרבי ביקש שבתחילת כל יום לימודים יקדישו התלמידים 'רגע של שתיקה' - שישים שניות למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו.

ההוראה, הוסיף הרבי, מיועדת גם למוסדות חינוך דתיים{{הערה|"נחוץ להדגיש שדבר זה (החדרת והעמקת תודעת האמונה בבורא העולם ומנהיגו) שייך גם לבתי-ספר ומוסדות חינוך דתיים..." (משיחת אחרון-של-פסח תשמ"ג) אם כי, ישנה הסתיגות לבתי ספר בהם מתפללים בתחילת היום וששמים בהם דגש על נושא האמונה, כפי שמזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] הגיב על כך: "אין קא-סלקא-דעתך כזו, שבבתי-ספר שמתפללים בהם, יהיה העניין ד'רגע של שתיקה'".}}.

==קריאתו של הרבי==
את הרקע להוראה זו הסביר הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במשך חמישים שנה האחרונות ירד פלאים מצבו הרוחני והמוסרי של הנוער האמריקאי. הסיבה היחידה לכך היא - העדר ההכרה בבורא עולם. שכן ללא אמונה ב'עין רואה ואוזן שומעת', בעובדה שיש בעל הבית לבירה זו שממנו אי אפשר להעלים דבר - לא מובטח קיום הציוויים "לא תרצח" ו"לא תגנוב". ובלשון הכתוב (וירא כ, יא): "אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני". האיום של ענישה אינו מרתיע את האדם מחטא, שהרי הוא מאמין שיוכל להערים על ה[[שוטר]] וכו', ואפילו אם יתפסו אותו - ביכלתו לתת שוחד וכיוצא בזה.

מוכרח להנהיג בבתי הספר, החל מגן ילדים ועד לאוניברסיטה, בתחילת היום, מדי יום ביומו, "רגע של שתיקה" - שישים שניות ל[[התבוננות]] בבורא העולם"{{הערה|משיחת י"ב תמוז תשמ"ג}}}}.

בהמשך לקריאת הרבי, חתם נשיא [[ארה"ב]] דאז רולנד רייגן על קריאה פתיחת יום הלימודים ב'רגע של שתיקה' למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו וקיום [[שבע מצוות בני נח]].

הרבי עודד רבות צעד זה של הנשיא ואיחל שבעקבותיו ילכו כל חברי ה'סנאט' והקונגרס האמריקני{{הערה|"נשיא [[ארצות הברית]] יצא בקריאה והכרזה שיש להשתדל בהפצת שבע מצוות בני נח, מיוסד על ההכרה בבורא העולם ומנהיגו, ואשר זוהי הדרך היחידה לקיום העולם באופן של "לשבת יצרה". אין צורך להאריך בחשיבות הדבר, שנשיא מדינה שהיא "מעצמת על", מדינה בעלת השפעה רבה בעולם כולו, יוצא בקריאה גלויה לכל באי העולם אודות הצורך וההכרח בשמירת שבע מצוות בני נח. עובדה זו מהווה "פריצת דרך" חשובה ומכרעת בכללות הפעולה של הפצת שבע מצוות בני נח - שכן, עד כמה שידוע, אין לעובדה זו אח ורע במשך כל הדורות! ויהי רצון שכולם יקיימו את דבריו של נשיא המדינה, שהרי אם בכל הענינים דינא דמלכותא דינא, על אחת כמה וכמה לגבי ציווי שנצטוו ישראל מפי הגבורה בעת מתן תורה. והתקווה חזקה, שגם חברי ה"סענאט" וה"קונגרס" ילכו בעקבותיו, ולא יתפעלו מפני המלעיגים, ומה גם בהתחשב עם העובדה שפתיחת היום ב"סענאט" וב"קונגרס" היא בתפילה לבורא העולם שינהיג אותם בדרך הנכונה..." (משיחת אחרון של פסח תשמ"ה)}}. בהמשך השנים התקבלה קריאתו של הנשיא במדינות רבות בארה"ב.

==שאלות ותשובות==
לאחר קריאתו של הרבי התעוררו כמה שאלות אודות היוזמה, והרבי השיב על השאלות במהלך [[התוועדות|התוועדויות]] בקיץ [[תשמ"ג]] וב[[תשמ"ד]]:

'''מדוע 'רגע של שתיקה' ולא 'רגע של דיבור' אודות בורא העולם?'''

א. כאשר מדובר אודות דיבור מתחיל מיד ויכוח בקשר להתערבות באמונתו של בן דת מסויימת, ואי אפשר לסמוך על הבטחותיהם של המנהל והמורה שלא יפעילו לחץ ולא יתערבו באמונה של השני, שכן זהו נסיון יום יומי עבורם, שלמרות שמדברים עם התלמידים אודות עניני אמונה יתאפקו שלא להזכיר שום דבר הקשור לאמונתם. לכן העצה לזה היא שיקבעו רגע של שתיקה בלבד, ללא דיבור כלל.

ב. על ידי זה חוסכים וויכוחים בין התלמידים עצמם בנושאי אמונה ודת.

ג. כיון שמדובר על רגע של שתיקה ומחשבה בתוכן שההורים מסבירים לילד, ולא על רגע שבו הילד מקבל הסבר בבית הספר, כך גם ההורים לוקחים חלק בדבר בהסבירם לילד שיש לנצל "רגע" זה למחשבה ו[[התבוננות]] אודות בורא העולם ומנהיגו, כך שביחד עם ה[[מזון]] הגשמי שנותנים לילד בלכתו לבית הספר, יתנו לו גם [[מזון]] רוחני, וזה יפעל אצלם שיתחילו להתעניין ולדאוג ל[[מזון]] רוחני זה.

ד. לפעמים יש יתרון למחשבה על דיבור, שכן המחשבה עמוקה ופנימית יותר מאשר דיבור הנאמר ביחד עם כמה וכמה ילדים. במחשבה אין צורך לחקות את השני או לפחד ממנו, שכן אף אחד אינו יודע מה שהוא חושב, מלבד בורא העולם ומנהיגו, הבוחן כליות ולב.
{{הערה|1=משיחת י"א ניסן תשד"מ}}

'''הרי חוקת היסוד של [[ארצות הברית]] מחייבת הפרדת דת ממדינה, וכיצד ניתן להכניס עניני דת בתחומם של בתי ספר ממשלתיים?'''

א. שאלה זו נובעת מתפיסה מילולית, תוך כדי התעלמות מהתוכן וה"נשמה" של הנושא. שכן מייסדי המדינה ברחו מאותן מדינות שבהם נשלל מהם חופש הדת, ובאו לכאן כדי לייסד מדינה שבה יוכל כל אחד לחיות מתוך חופש הדת. לכן קבעו בחוק שלממשלה אסור להפריע לתושבי המדינה להתנהג בהתאם לדתם, קרי: הפרדת דת ממדינה. עכשיו רוצים לנצל עיקרון זה, שנועד לאפשר את חופש הדת, כדי להגביל את חופש הדת מהורים שמעוניינים בחינוך לאמונה באלוקים, וכדי לחייב אותם בנטל כפול: מימון ההוצאות של בית ספר פרטי, ותשלום מיסים שנועדו להחזקת בתי ספר ממשלתיים.

ב. בית הספר אינו צריך להתערב כלל בתוכן המחשבה ברגע של שתיקה. תוכן זה יימסר לכל ילד מהוריו, וכך אין בדבר שום סתירה לחוקת היסוד של המדינה.

ג. אפילו אם חוקת היסוד היתה אוסרת הזכרת שם שמים בבתי ספר, יש לשנות את החוק. שכן חוקת היסוד נקבעה על ידי בני אדם למען בני אדם ((By The People For The People, וטובתה של האומה בהווה דורשת זאת, וכפי שמראה הסטטיסטיקה שאחוז הפשע אצל אלו שהתחנכו ללא חינוך אודות ההכרה בבורא העולם גבוה ביותר!{{הערה|1=משיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תשד"מ}}.

'''כיצד אפשר להכריח ילד שישמע אודות בורא העולם כאשר הוריו אינם מעוניינים בכך, בניגוד לעיקרון החופש והחירות?'''

לא כופים על הילד תפילה בנוסח מסויים, שהרי מדובר ברגע של שתיקה בלבד, כשבית הספר אינו מתערב כלל בנושא אלא כל הורה יורה לילדו איך לנצל רגע זה.

ואדרבה: הכפיה היא בזה שאוסרים להזכיר בבתי הספר אודות בורא העולם, שעל ידי זה שוללים מהילד את האפשרות לקבל ידיעה זו. ברחוב שומע הוא דברים אחרים, וגם בביתו לא מדברים איתו על דבר זה; ואם בבית הספר לא ישמע מאומה על כך - שוללים ממנו את האפשרות לדעת אודות קיומו של בורא עולם{{הערה|1=משיחת י' שבט ואחרון של פסח תשמ"ג}}.

ישנם הטוענים שהדבר עצמו הוא אמנם חיובי, אבל מקומו לא יכירנו בבית ספר אלא בבית כנסת.

לא יתכן שבבית הספר יצבור הילד ריבוי ידיעות על הא ועל דא, על ענינים טפלים וטפלים שבטפלים, ובמקרה הטוב ביותר - ילמד להיות רופא ועורך דין, ואילו על העיקר, לחנכו להיות בן אדם, על ידי הנהגה אנושית, גם כאשר יש צורך לוותר על תאוה וכבוד, מכיון שיודעים שיש עין רואה ואוזן שומעת - על זה שוכחים לגמרי!

מותר ללמד את הילד כל הענינים שבעולם, פרט לדבר אחד ויחידי - שישנו בורא עולם ומנהיגו! ולא רק שאסור ללמדו, אלא אסור לו אפילו לחשוב על כך...

דוקא בבית הספר, במקום שבו מחנכים את הנוער, יש להנהיג רגע של שתיקה{{הערה|1=משיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] [[תשמ"ה]] - על פי רשימת השומעים בלבד}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2311 י"א ניסן תשמ"ד] [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2466 י"ב תמוז תשמ"ד] - וידאו משיחותיו של הרבי בנושא 'רגע של שתיקה'.
* איזי קלמן, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/6/29/514386389392.html גאונותו של הרבי מליובאוויטש באמצעות רגע של שתיקה] - מתוך הבלוג "פסיכולוגיה היום", פורסם ב[[שבועון בית משיח]], 2012/6/29 {{בית משיח}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

אות בספר התורה לילדי ישראל

2018-01-21T00:09:44Z

לו"י: הגהה

{{מבצעי הרבי}}[[תמונה:אות בספר התורה.jpg|left|thumb|250px|לוגו מטה "אות בספר התורה של ילדי ישראל"]]
מבצע כתיבת '''ספר התורה של ילדי ישראל''' הוא פרוייקט שיזם [[הרבי]] על מנת לאחד את כלל הילדים היהודים מרחבי העולם, כשכל אחד רוכש אות אחת בספר התורה במחיר סימלי, ומקבל תעודה בה רשום היכן נמצאת האות 'שלו' בספר התורה. נכון לשנת [[תשע"ו]] נכתבו שישה ספרי תורה המאחדים למעלה ממליון וחצי ילדים שהתאחדו סביב ספרי התורה.

==היסטוריית המבצע==
בי"א [[ניסן]] בשנת [[תשמ"א]] ביקש הרבי לאחד את כל ילדי ישראל - בנים לפני [[בר מצווה]] ובנות לפני [[בת מצווה]] - בספר תורה מיוחד שאת אותיותיו יקנו ילדי ישראל מכל קצוות תבל, כדי לחזק את הקשר שלהם עם התורה ובכדי לאחד את כל ילדי ישראל סביב תורתנו הקדושה.

בשנת [[תשמ"ב]] הועברו ענייני הספר לוועד לעניני ספר התורה של ילדי ישראל שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]] בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]].

במבצע זה, כמו בשאר [[עשרת המבצעים|מבצעיו הקדושים]], הרבי "פתח" דרך וכיוון, ומאז נפוץ המנהג בקהילות יהודיות רבות בארץ ישראל ובתפוצות, למכור אותיות בספר תורה; אך עדיין מיוחד ומופלא [[ספר תורה]] זה, בכך שהוא מאחד מאות אלפי ילדי ישראל בספר תורה אחד ומיוחד.
[[קובץ:שמואל גרייזמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרייזמאן במשרדי המטה]]
הרבי הסביר כי על ידי כתיבת [[ספר תורה]] משותף, נוצרת [[אחדות]] בין כל חלקי עם ישראל{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=4a087f1a-5bb1-432f-abc7-75b3143dd870&st=%u05e0%u05e8%u05d5%u05ea+%u05e9%u05d1%u05ea&pgnum=400 התוועדויות [[תשמ"ג]] ח"א]}}.

בנוסף התבטא הרבי כי מצוות כתיבת [[ספר תורה]] היא המצווה האחרונה בתרי"ג המצוות, ובוודאי כאשר כלל ילדי ישראל מקיימים את המצווה האחרונה, מחישים וממהרים את ביאת ה[[גאולה]] האמתית והשלימה בקרוב ממש.

רבנים ואדמו"רים רבים הצטרפו לקריאתו של הרבי, רכשו אות בספר התורה לצאצאיהם, ואף נטלו חלק במעמדי הסיום של כתיבת הספרי תורה.
נכון לשנת [[תשע"ד]], למעלה ממליון וחצי ילדי ישראל קנו אותיות בספרי התורה המיוחדים של ילדי ישראל! לפי אומדנים שונים, מדובר על יותר משליש מילדי ישראל בעולם כולו שזכו להתחבר ולהתאחד בתורה ולקיים את הוראת הרבי.

על פי הוראת הרבי, כל אחד מהילדים הרוכש אות מקבל לביתו תעודה מעוצבת ומסוגננת, בה רשום שמו הפרטי והפרשה בה מופיעה האות אותה רכש, אך לא מצויין באיזו מילה או באיזה פסוק מופיעה האות מכיוון שלחלק מהפסוקים יש משמעות שלילית ויש מי שעלול להיפגע מכך.

בכל פעם בה נשלמת כתיבתו של אחד מספרי התורה, נערכת תהלוכה חגיגית ומסיבת שמחה מיוחדת בהשתתפות ילדי ישראל, ולאחר מכן על פי הוראת הרבי{{מקור}} מועברים הספרים ל[[בית הכנסת צמח צדק]] בירושלים. מסיבות הסיום לגמרה של תורה נערכות בד"כ בתאריך כ' מנחם אב, יום היארצייט של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי.

==תאריכים בהם הוכנסו ספרי התורה==
*ספר התורה הראשון - [[כ' מנחם אב]] [[תשמ"א]]
*ספר התורה השני - [[כ' מנחם אב]] [[תשמ"ו]]
*ספר התורה השלישי - [[כ"ו אלול]] [[תשנ"ה]]
*ספר התורה הרביעי - [[כ' מנחם אב]] [[תשס"ה]]
*ספר התורה החמישי - [[כ' מנחם אב]] [[תשע"ב]]
*ספר התורה השישי - [[כ' מנחם אב]] [[תשע"ו]]

== לרכישת אות בספר התורה ==
*'''דואר''': ספר התורה לילדי ישראל, ת. ד. 8 [[כפר חב"ד]], מיקוד 72915.
*'''רשת''': [http://www.kidstorah.org/Default_cdo/lang/he אתר האינטרנט]

==ראו גם==
*[[ספר תורה הכללי]]
*[[ספר תורה לחיילי צה"ל]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''', אלבום תיעודי שיצא לאור לקראת שנת השלושים ליסוד המבצע בהוצאת הועד לכתיבת [[ספר תורה]] לילדי ישראל, [[ניסן]] תשס"ט

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://kidstorahorg.clhosting.org/kids/torah/default_cdo/aid/3135828/lang/he רכישת אות בספר התורה באמצעות האינטרנט]'''
* '''[http://www.he.chabad.org/kids/torah/default_cdo/aid/992381 ספר התורה של ילדי ישראל]''' - דף הנחתה מיוחד באתר בית חב"ד הכולל מידע על המבצע ואפשרויות הרשמה
* [http://www.kidstorah.org/Default_cdo/lang/he אתר מבצע אות בספר התורה (עברית ואנגלית)]
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62675_he_1.pdf לכל ילד וילדה אות בספר התורה]{{PDF}} עלון פרסומי - {{אינפו}}
* '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/736.pdf שלוש התוועדויות בערב חג הפסח]''' סקירה ממצה על מבצע אות בספר תורה בליווי תצלומים נדירים, בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 736 עמוד 80
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70816 ההוראות למעיל לס"ת של ילדי ישראל ● כתי"ק] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70819 הרבי שולח עידוד למצטיינים: קורצוויל, ציק ונחשון] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70844 הכנסת ספר התורה הראשון ● יומן מרתק] - {{אינפו}}

;וידיאו
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2969758 אחדות ישראל על ידי ספר התורה]''' - שיחת הרבי, י"א ניסן תשמ"א {{בית חבד}}
*'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%95/ סרטון אנימציה על מבצע אות בספר התורה]''' {{וידאו}} {{אינפו}} ג' אדר שני תשע"ו
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70737 קליפ לרגל סיום ספר התורה לילדי ישראל ● לצפיה] {{וידיאו}} {{אינפו}}
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2969761 כוחה של אות אחת - חלק ראשון] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2971933 חלק שני]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} ראיון עם הרב גרייזמן בתכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]]
*'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99/%D7%A8%D7%A7-%D7%91%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95-%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%9C%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%94/ מבצע אות בספר התורה]''' {{וידפו}} מתוך תכנית הראלי של [[צבאות השם בארץ הקודש]]

;תמונות
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70884 הרובע היהודי רקד משמחה ● גלריה] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70876 רבבת חסידים במפגן אדיר של אחדות ● גלריה] - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

אות בספר התורה לילדי ישראל

2018-01-21T00:05:30Z

לו"י: הגהה

{{מבצעי הרבי}}[[תמונה:אות בספר התורה.jpg|left|thumb|250px|לוגו מטה "אות בספר התורה של ילדי ישראל"]]
מבצע כתיבת '''ספר התורה של ילדי ישראל''' הוא פרוייקט שיזם [[הרבי]] על מנת לאחד את כלל הילדים היהודים מרחבי העולם, כשכל אחד רוכש אות אחת בספר התורה במחיר סימלי, ומקבל תעודה בה רשום היכן נמצאת האות 'שלו' בספר התורה. נכון לשנת [[תשע"ו]] נכתבו שישה ספרי תורה המאחדים למעלה ממליון וחצי ילדים שהתאחדו סביב ספרי התורה.

==היסטוריית המבצע==
בי"א [[ניסן]] בשנת [[תשמ"א]] ביקש הרבי לאחד את כל ילדי ישראל - בנים לפני [[בר מצווה]] ובנות לפני [[בת מצווה]] - בספר תורה מיוחד שאת אותיותיו יקנו ילדי ישראל מכל קצוות תבל, כדי לחזק את הקשר שלהם עם התורה ובכדי לאחד את כל ילדי ישראל סביב תורתנו הקדושה.

בשנת [[תשמ"ב]] הועברו עניני הספר לוועד לעניני ספר התורה של ילדי ישראל שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]] בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]].

במבצע זה, כמו בשאר [[עשרת המבצעים|מבצעיו הקדושים]], הרבי "פתח" דרך וכיוון, ומאז נפוץ המנהג בקהילות יהודיות רבות בארץ ישראל ובתפוצות, למכור אותיות בספר תורה; אך עדיין מיוחד ומופלא [[ספר תורה]] זה, בכך שהוא מאחד מאות אלפי ילדי ישראל בספר תורה אחד ומיוחד.
[[קובץ:שמואל גרייזמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרייזמאן במשרדי המטה]]
הרבי הסביר כי על ידי כתיבת [[ספר תורה]] משותף, נוצרת [[אחדות]] בין כל חלקי עם ישראל{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=4a087f1a-5bb1-432f-abc7-75b3143dd870&st=%u05e0%u05e8%u05d5%u05ea+%u05e9%u05d1%u05ea&pgnum=400 התוועדויות [[תשמ"ג]] ח"א]}}.

בנוסף התבטא הרבי כי מצוות כתיבת [[ספר תורה]] היא המצווה האחרונה בתרי"ג המצוות, ובוודאי כאשר כלל ילדי ישראל מקיימים את המצווה האחרונה, מחישים וממהרים את ביאת ה[[גאולה]] האמתית והשלימה בקרוב ממש.

רבנים ואדמו"רים רבים הצטרפו לקריאתו של הרבי, רכשו אות בספר התורה לצאצאיהם, ואף נטלו חלק במעמדי הסיום של כתיבת הספרי תורה.
נכון לשנת [[תשע"ד]], למעלה ממליון וחצי ילדי ישראל קנו אותיות בספרי התורה המיוחדים של ילדי ישראל! לפי אומדנים שונים, מדובר על יותר משליש מילדי ישראל בעולם כולו שזכו להתחבר ולהתאחד בתורה ולקיים את הוראת הרבי.

על פי הוראת הרבי, כל אחד מהילדים הרוכש אות מקבל לביתו תעודה מעוצבת ומסוגננת, בה רשום שמו הפרטי והפרשה בה מופיעה האות אותה רכש, אך לא מצויין באיזו מילה או באיזה פסוק מופיעה האות מכיוון שלחלק מהפסוקים יש משמעות שלילית ויש מי שעלול להיפגע מכך.

בכל פעם בה נשלמת כתיבתו של אחד מספרי התורה, נערכת תהלוכה חגיגית ומסיבת שמחה מיוחדת בהשתתפות ילדי ישראל, ולאחר מכן על פי הוראת הרבי{{מקור}} מועברים הספרים ל[[בית הכנסת צמח צדק]] בירושלים. מסיבות הסיום לגמרה של תורה נערכות בד"כ בתאריך כ' מנחם אב, יום היארצייט של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי.

==תאריכים בהם הוכנסו ספרי התורה==
*ספר התורה הראשון - [[כ' מנחם אב]] [[תשמ"א]]
*ספר התורה השני - [[כ' מנחם אב]] [[תשמ"ו]]
*ספר התורה השלישי - [[כ"ו אלול]] [[תשנ"ה]]
*ספר התורה הרביעי - [[כ' מנחם אב]] [[תשס"ה]]
*ספר התורה החמישי - [[כ' מנחם אב]] [[תשע"ב]]
*ספר התורה השישי - [[כ' מנחם אב]] [[תשע"ו]]

== לרכישת אות בספר התורה ==
*'''דואר''': ספר התורה לילדי ישראל, ת. ד. 8 [[כפר חב"ד]], מיקוד 72915.
*'''רשת''': [http://www.kidstorah.org/Default_cdo/lang/he אתר האינטרנט]

==ראו גם==
*[[ספר תורה הכללי]]
*[[ספר תורה לחיילי צה"ל]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''', אלבום תיעודי שיצא לאור לקראת שנת השלושים ליסוד המבצע בהוצאת הועד לכתיבת [[ספר תורה]] לילדי ישראל, [[ניסן]] תשס"ט

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://kidstorahorg.clhosting.org/kids/torah/default_cdo/aid/3135828/lang/he רכישת אות בספר התורה באמצעות האינטרנט]'''
* '''[http://www.he.chabad.org/kids/torah/default_cdo/aid/992381 ספר התורה של ילדי ישראל]''' - דף הנחתה מיוחד באתר בית חב"ד הכולל מידע על המבצע ואפשרויות הרשמה
* [http://www.kidstorah.org/Default_cdo/lang/he אתר מבצע אות בספר התורה (עברית ואנגלית)]
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62675_he_1.pdf לכל ילד וילדה אות בספר התורה]{{PDF}} עלון פרסומי - {{אינפו}}
* '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/736.pdf שלוש התוועדויות בערב חג הפסח]''' סקירה ממצה על מבצע אות בספר תורה בליווי תצלומים נדירים, בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 736 עמוד 80
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70816 ההוראות למעיל לס"ת של ילדי ישראל ● כתי"ק] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70819 הרבי שולח עידוד למצטיינים: קורצוויל, ציק ונחשון] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70844 הכנסת ספר התורה הראשון ● יומן מרתק] - {{אינפו}}

;וידיאו
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2969758 אחדות ישראל על ידי ספר התורה]''' - שיחת הרבי, י"א ניסן תשמ"א {{בית חבד}}
*'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%95/ סרטון אנימציה על מבצע אות בספר התורה]''' {{וידאו}} {{אינפו}} ג' אדר שני תשע"ו
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70737 קליפ לרגל סיום ספר התורה לילדי ישראל ● לצפיה] {{וידיאו}} {{אינפו}}
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2969761 כוחה של אות אחת - חלק ראשון] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2971933 חלק שני]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} ראיון עם הרב גרייזמן בתכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]]
*'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99/%D7%A8%D7%A7-%D7%91%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95-%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%9C%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%94/ מבצע אות בספר התורה]''' {{וידפו}} מתוך תכנית הראלי של [[צבאות השם בארץ הקודש]]

;תמונות
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70884 הרובע היהודי רקד משמחה ● גלריה] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70876 רבבת חסידים במפגן אדיר של אחדות ● גלריה] - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

תהלוכת ל"ג בעומר

2018-01-20T23:10:34Z

לו"י: הגהה

[[קובץ:302024.jpg|350px|שמאל|ממוזער||250px|[[הרבי]] ב[[פאראד]] של [[ל"ג בעומר]] בשנת [[תש"נ]] בפתח [[770]]]]
'''תהלוכת ל"ג בעומר''' הוא מצעד יהודי ברחובה של עיר, המתקיים על פי הוראתו ובקשתו של [[הרבי]]. התהלוכה מתקיימת ב[[י"ח באייר]], יום ה[[ל"ג בעומר]] והיא לכבודו של התנא האלוקי רבי [[שמעון בר יוחאי]]. בתהלוכה נאספים ילדי ישראל בכל מקום ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, [[אהבת ה']] ומשיח.

תהלוכות אלו המתקיימות כיום במקומות רבים ברחבי העולם, התחילו מאז שנת [[תש"מ]], בעוד שבחצר [[770]] התקיימו תהלוכות כאלו החל משנת [[תש"ג]].
הרבי עצמו השתתף בתהלוכות ב[[ארצות הברית]] כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע.

{{ציטוט-צף|'''"..על ידי זה שעושים את התהלוכה בהתאם ל"דרכו" של הילד, על ידי זה שהוא הולך "צועד" בגאון ובעוז (עם דגל או שלט), שאפשר לרשום עליהם גם ענינים הקשורים בתורה ומצוות, ובפרט - ענינים השייכים ל[[רשב"י]] ולל"ג בעומר, וכיוצא בזה, שזה נותן חיות וחמימות בילדים יהודים בנוגע לכל עניני תורה ומצוות, באופן שהרושם-טוב של התהלוכה נשאר אצלם בזיכרון, ויש לזה פעולה נמשכת בחינוך שלהם".'''
{{כתב קטן|מ[[שיחה|שיחת]] [[הרבי]], ב[[התוועדות]] [[שבת קודש]] פרשת [[אחרי-קדושים]] [[י' אייר]] [[ה'תש"נ]] - [[מוגה]]}}}}

==התהלוכות ב-770==
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדרת [[איסטרן פארקוויי]] בהתלוכת [[ל"ג בעומר]] ([[תשמ"ז]])]]
[[קובץ:LAG TASHNAG.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבמה בתהלוכת ל"ג בעומר [[תשנ"ג]] ב[[קראון הייטס]], צילום: אלי יונה]]
התהלוכות החלו עוד קודם [[י' שבט תשי"א|לנשיאותו]] של [[הרבי]], בתור כינוסים שנתיים לילדים המשתתפים בקביעות בפעילות '[[מסיבות שבת]]'. תהלוכות אלו התקיימו רק בחצר [[770]], ונועדו להפגין עוצמה יהדות ובכך להעצים את תחושת השייכות של הילדים לערכי היהדות. בכינוסים אלו השתתף הרבי עצמו ונשא דברים בפני הילדים.

בשנים הראשונות התקיימו הכינוסים במועדים שונים, והחל משנת [[תשט"ז]] הם החלו להתקיים בקביעות בל"ג בעומר בקביעויות בהן הוא חל בימי ראשון שהינו יום חופשי בבתי הספר העממיים.

תהלוכות אלו נקראות בשם '[[פאראד]]' (מילה ב[[אנגלית]] שתרגומה הוא: מצעד) והן מתקיימות בשדירת [[איסטרן פארקווי]], ובמשך השנים, הם קיבלו אופי מעט שונה, ואורגנו תחת הנהלת [[שיעורי לימודי הדת]] ו[[צבאות השם]] בניו יורק.

התהלוכה מתקיימת רק כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע, משום שאז אין לימודים בבתי ספר הממשלתיים, כך שהילדים היהודים הלומדים בהם יכולים להשתתף.

השנים בהם התקיים הפאראד בהשתתפותו של הרבי בהם נשא [[שיחת קודש]] ועודד את הילדים העוברים לפניו בתהלוכה:
*[[תשי"ג]] - פאראד זה היה הכינוס הראשון לילדים בה נוכח הרבי לאחר [[קבלת הנשיאות]], במהלך הפאראד עמד הרבי במרפסת ודיבר, והילדים ישבו למטה בחצר והקשיבו, את השיחות של הרבי תרגם ל[[אנגלית]] הרב [[שלמה זלמן הכט]].
*[[תשט"ז]] - בשנה זו התקיים לראשונה הכינוס במתכונת של "פאראד" והשתתפו כאלפיים ילדים, נושא הפאראד היה שמירת השבת, לאחר הפאראד המשיכו הילדים לפארק לפעילות, והרבי הגיע גם לשם בהפתעה, וסקר את פני כל הילדים, והיה מאד מרוצה.
*[[תשי"ז]] - החל משנה זו הוחלט לערוך את הפאראד דווקא כשחל ביום ראשון, וכן לייעד את הפאראד במיוחד לילדים הלומדים בבתי ספר לא יהודים, אשר יש להם חופש, רק כאשר חל ביום ראשון, ואכן באותה שנה הגיעו אלפי ילדים שאינם שומרים תורה ומצוות. את הכינוס הנחה הרב [[יוסף גולדשטיין]] ואת שיחות הרבי תרגם הרב [[יעקב יהודה הכט]] אשר 'ירש' את התפקיד מאחיו.
*[[תש"כ]] - בשנה זו היה נראה בתחילה למארגנים, שהפאראד לא יהיה מוצלח מספיק, אך כשיצא הרבי וראה את הילדים, אמר שהכל נראה בסדר, בשנה זו היה דגש מיוחד על ציון 200 שנה ל[[הסתלקות]] ה[[בעל שם טוב]].
*[[תשכ"ג]] - בשנה זו הרבי לא יצא לפאראד, השמועות אומרות שהיה זה בעקבות מחלוקת שפרצה בין מארגני הפאראד.
*[[תשכ"ו]] - בשנה זו קיבל הפאראד שדרוג רציני, והוכן לרבי בימה גבוהה מיוחדת, והשתתפו כחמשת אלפים ילדים.
*[[תשכ"ז]] - הפאראד התקיים בימי ערב [[מלחמת ששת הימים]] והרבי נשא שיחה הפתאומית בה דיבר על המצב הקשה השורר בארץ, וחיזק את הביטחון והאמונה בקב"ה ובכך שהמלחמה בוודאי תסתיים בניצחון לעם ישראל, שיחה שלימים התבררה כנבואה אלוקית. בפאראד השתתפו כ- 20.000 ילדים.
*[[תש"ל]] - בשנה זו דיבר הרבי בפני הילדים כשלושת רבעי השעה. היה זה חידוש גדול כיוון שבתהלוכות בשנים עברו דיבר הרבי עד רבע שעה. גם הפעם הרבי דיבר אליהם רבע שעה ואחר-כך דיבר בארוכה שוב על '[[מיהו יהודי]]', וזו היתה סיבת אריכות הדברים. בתהלוכה זו גם הוצגו לראשונה פלטפורמות יהדות שנסעו על גבי משאיות ענק אל מול אדמו"ר שליט"א, מנהג שהמשיך להתפתח בכל השנים שלאחרי זה, זו היתה גם השנה הראשונה שהכינו שני סטעדנרים אחד לרבי ואחד למנחה{{הערת שוליים|יש אומרים שהיה זה בהוראתה הישירה של ה[[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|רבנית נחמה דינה]]}}, ולא כפי שהיה עד אז שבעת התרגום הרבי זז לצד{{הערה|1=[http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/2189981/jewish/Lag-Bomer-Parade.htm ל"ג בעומר תש"ל, וידאו], חב"ד אורג}}.
*[[תשל"ג]] - בשנה זו הרבי לא יצא לפאראד, וב[[שבת]] גילה הרבי את הסיבה לכך, מכיוון שבאותו זמן התרחש מאורע מסויים של היפך [[אהבת ישראל]]{{הערה|1=ראה [http://chabad-il.org/hit/lag.htm תהלוכות ל"ג בעומר] בתוך [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]]}}. הרבי התבטא על כך ש"אינו יכול לצאת" וש'''"[[רבי שמעון בר יוחאי]] יהיה נוכח ב'פאראד', [[אדמו"ר הריי"צ|כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר]] יהיה נוכח ב'פאראד', ואותי סוגרים בחדר כמו רשב"י במערה!"{{הערת שוליים|'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94.pdf "הרבי 'לא יכול' לצאת"]''' בהוצאת "[[ועד חיילי בית דוד]]"}}.
*[[תשל"ו]] - באותה שנה ל"ג בעומר לא חל ביום ביום ראשון, אך בהיות ש[[הרבי]] קרא לשנה זו "[[שנת החינוך]]" - התקיימה התהלוכה בשנה זו באמצע השבוע והרבי יצא לתהלוכה כבכל שנה. כמו-כן בתהלוכה זו הושקע מאמץ גדול בבניית פלטפורמות יהדות שנסעו על גבי משאיות ענק אל מול אדמו"ר שליט"א, מנהג שהמשיך להתפתח בכל השנים שלאחרי זה. בשנה זו אף היה מתוכנן גשם מוחלט, וכאשר כתבו לרבי העניק הרבי את ברכתו, ובאמת בשעות שלפני הפאראד ירד גשם זלעפות אך ברגע שהרבי יצא לפארארד הפסיק הגשם באחת עד סיום הפאראד, כאשר בכל השכונות הסמוכות ממשיך לרדת גשם כרגיל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75661 ל"ג בעומר תשל"ו, גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.
*[[תש"מ]] - בשנה זו עורר הרבי לערוך תהלוכות ל"ג בעומר בכל העולם כולו, ואכן מלבד הפאראד בנוכחות הרבי, התרחשו בכל הריכוזים היהודים בעולם תהלוכות מופארות, הפאראד בשנה זו היתה מושקעת במיוחד, וגם מקומו של הרבי הוכן וקושט בצורה מלכותית מאוד, והרבי היה מאד שבע רצון, במהלך הפאראד נשא הרבי שיחה גם ברוסית.
*[[תשמ"ג]] - הרבי נכח בפאראד למעלה מ- 3 שעות, ונופף בשלום לכל המוצגים והקבוצות, לאחר התהלוכה, עבר הרבי בדרכו ל[[אוהל]] ליד הפארק בה שיחקו הילדים.
*[[תשד"מ]] - הרבי דיבר למעלה משעה בפאראד, והורה למנחה לתרגם רק את הנקודות, לאחר הפאראד שאל הרב [[יעקב יהודה הכט]] את הרבי אם הוא מרוצה, והרבי ענה "מאד!", לפני שהרבי נסע לאוהל, הורה להדפיס את ה[[מאמר]] של [[אדמו"ר הזקן]] "להבין ענין ל"ג בעומר" ואת שיחת [[אדמו"ר הריי"צ]].
*[[תשמ"ז]] - מהחידושים של שנה זו, היה, תערוכה מיוחדת המתארת את כל גלויות עם ישראל, וניצבה לאורך השדרה. לאחר הפאראד, נסע הרבי לאוהל, ולאחר תפילת ערבית, הודיע שמכיוון שבבוקר לא התקיימה [[חלוקת דולרים]], יתקיים כעת השלמה.
*[[תש"נ]] - השנה האחרונה לעת עתה בה נראתה לעיני בשר נוכחות הרבי בתהלוכה, על פי התחזיות היה אמור להיות יום גשום במיוחד, אך בפועל החל הגשם רק כאשר הרבי נכנס ל770. במהלך הפאראד היו מספר מחזות נדירים, כשעברו מול הרבי כ- 200 ילדות שנקראו בשם [[חיה מושקא]] על שם [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]], היו פני הרבי רציניות. כאשר עברו קבוצת ילדים מתופפים והכריזו מול הרבי [[יחי]], הגיב הרבי בתנועת עידוד נדירה בשני ידיו.
*[[תשנ"ב]] - במשך הפאראד שהה הרבי בקומה השלישית של "770", ובניגוד לפעמים הקודמות בהן שהה במרפסת הפונה לרחוב יוניון - בגלל כינוס הילדים, שהה בצד הפונה לאיסטערן פארקוויי {{הערה|כפ"ח גליון 525 בחלק של 'בית חיינו' עמוד 6}}.
*[[תשנ"ג]] - במהלך הפאראד נעצרה קבוצת מתופפים - ילדי "אהלי תורה" מול חלונות חדרו של הרבי והכריזו "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" {{הערה|כפ"ח גליון 571 עמוד 61}}.

עד שנת תש"נ הנחה את הפאראד הרב [[יעקב יהודה הכט]], כשלאחר פטירתו החליף אותו בנו ר' שמעון הכט.

גם בתהלוכות שנערכו מול בית חיינו בשנים שלאחר מכן, המשיכו המארגנים להציב את ה'סטענדער' של הרבי בחזית הבימה כשמיקרופון מוצמד אליו, מתוך אמונה ברורה בהשתתפותו של הרבי גם עתה.

==ההוראות מהרבי==
{{חלונית
|כותרת=הוראות מיוחדות מהרבי בנוגע לתהלוכות
|תוכן=

א. כנהוג בשנים האחרונות ישתדלו שבכל מקום ומקום תתקיים בל"ג בעומר "תהלוכה", להדגיש ולהראות באופן גלוי לעין כל, גם לעיני עמי הארץ, ש[[יהודים]] הולכים לקיים רצון [[הקדוש ברוך הוא|קונם]], ובאופן של הליכה מדרגה לדרגה.

ב. בפרט כאשר נמצאים במדינת הרווחה כמדינת [[ארצות הברית]] וכיוצא בזה, שיכולים לקיים [[תורה]] ו[[מצוות]] ללא רדיפות והפחדות, שצריכים לנצל מצב זה לערוך תהלוכות פומביות שבהם יתבטא תוכן הליכתם של בני ישראל בעניני [[יהדות]].

ג. עריכת חגיגות ותהלוכות של כל בני ישראל בכל מקום שהם, הוא בחוץ לארץ, ועל אחת כמה וכמה ב[[ארץ ישראל]], שבהם ישתתפו האנשים והנשים בנפרד, בתכלית ה[[צניעות]] כמובן, והטף.

ז. הנ"ל הוא במיוחד בנוגע לטף - כמנהג [[ישראל]] מדורי דורות שבל"ג בעומר ממעטים בלימוד ה[[תינוקות של בית רבן]], כחצי היום או שליש היום, ויוצאים (ל[[שדה]]) לשמוח עם הילדים בעניני הרשות, ועל ידי זה ניתוסף ב[[לימוד התורה]].

ח. בכדי שהתהלוכות יהיו ב[[הצלחה]] רבה ומופלגה, דרושים לכך גם ההכנות המתאימות, מתוך פרסום ו[[שטורעם]] גדול, למשוך כמה שיותר ילדים שישתתפו בזה.

ט. בטח יעשה בזה כל אחד ואחת כל התלוי בו אנשים נשים וטף כל חד וחד לפום שיעורא דיליה, וכמו כן להשפיע על אחרים שישתתפו בזה, מתחיל מהוראת דוגמא חיה אישית איך שהוא משתתף בזה בחיות וב[[שמחה]].

י. בודאי יפרסמו הדברים האמורים בכל מקום ומקום, בכל עיר ועיר וכו', כולל ובמיוחד - ב[[ארץ ישראל|ארצנו הקדושה]].

יא. הפעולות בכל זה יהיו מתוך שמחה, בהתאם לתוכנו של ל"ג בעומר - יום שמחתו של [[רשב"י]], כולל - גם ההכנות בימים שלפני זה שנעשים מתוך שמחה, כטבע האדם שהידיעה שמתקרב יום שמחה פועלת כבר רגש של שמחה.

יב. גם כאשר הפעולה בזה נראית כ"דחק", עבודה קשה, הרי, מכיון שמדובר אודות ענין בלתי-רגיל, הקשר עם רשב"י, "כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק", ולהתייגע בפעולות אלו גם באופן של "דחק".

יג. עריכת ה"תהלוכות" של ילדי ישראל בסיסמא והכרזת "יחד כל ילדי ישראל" - כלשון הכתוב "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", כידוע הקשר והשייכות דפסוק זה לרשב"י.

יד. פשוט, שבמהלך התהלוכות ידברו עם הילדים והמבוגרים ויספרו להם (ויש לקצר) אודות רשב"י, ויעוררום להוסיף בכל עניני יהדות, [[תורה]] ו[[מצוות|מצוותיה]]. ובמיוחד - ללמוד מהנהגותיו של רשב"י.

טו. בקשה נפשית - להשתדל גם להוסיף בהסברת הדברים הנ"ל באותיות ובסגנון המתאים, החל מהמסביר עצמו, שיונח אצלו, ובמילא, יהיו הדברים יוצאים מן הלב, שאז נכנסים ללב השומע.
|רוחב=30em}}
[[קובץ:הרבי ברכב לג בעומר תשמח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בסיור ברכב בל"ג בעומר [[תשמ"ח]]]]
בשנת [[תש"מ]] הורה הרבי להעתיק את רעיון התהלוכות מ-[[770]] לארץ ישראל ולעולם כולו. הרבי ביקש לקיים תהלוכות בכל מקום ומדינה בעולם, בהדגישו שצריך להשתדל ולארגן לפחות 30 תהלוכות בכל מדינה, לציון "שנת השלושים" ל[[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. ואילו בארץ ישראל, "כפליים לתושייה" - יש לארגן לכל הפחות 60 תהלוכות בערים השונות. הרבי הוסיף כי במדינות שבהם אין אפשרות להגיע למספר כה רב של תהלוכות, יחברו יחדיו מספר מדינות אזוריות כדי להגיע למספר הזה.

פרופסור ר' [[ירמיהו ברנובר]] חזר באותם ימים מ[[770]] ל[[ארץ ישראל]] עם 60 שטרות בני 50 לירה כל אחת, אותם יש לחלק בשם הרבי לכל מי שיארגן בפועל תהלוכת ילדים לכבוד ל"ג בעומר - יום ה[[הסתלקות]] של [[רבי שמעון בר יוחאי]].

ביום ראשון [[ד' באייר]] [[תש"מ]], שיגר הרבי 120 דולר עבור ארגון של 120 תהלוכות ב[[ארצות הברית]], כאשר 30 דולר שוגרו לכל מדינה בה ייערכו 30 תהלוכות. הרבי הוסיף והורה, כי אלה שלא יארגנו תהלוכות - ישתדלו לקיים לכל הפחות מסיבות. יחד עם זה הבהיר הרבי כי יש לתת את השטר רק למי שמארגן תהלוכה ללא חוכמות, ולמי שמארגן בפועל. והורה, שאם לא יגיעו למספר הזה, יש "להחזיר לכאן" את יתרת השטרות. באם יהיו יותר תהלוכות, הודיע הרבי, יישלחו שטרות נוספים.

על היקף הפעילות אותה רצה הרבי, אפשר ללמוד מההוראה הבאה: "להשתדל שלא ישאר ילד יהודי בארצנו הקדושה שלא יטול חלק בתהלוכה".

על החשיבות שייחס הרבי לתהלוכות, ניתן ללמוד מתשובה ששיגר: {{ציטוטון|.. יהיה הצלחה וכו' וזכות ה[[רשב"י]] ודאי היא גדולה במאוד מאוד, [[אעה"צ]] (אזכיר על הציון)}}.

מבצע זה הגיע בהמשך לקריאתו של הרבי בחודש [[ניסן]], להגביר את הפעילות בחודשי הפסח, תחת הסיסמא "והשיב לב אבות על בנים". זה היה הכיוון החדש בפעילות של הרבי במטרה להגביר את ההשפעה על ילדי ישראל, ודרכם גם על האבות.

==התהלוכות הראשונות==
[[תמונה:תהלוכה.jpg|left|thumb|280px|התהלוכה הראשונה בפתח תקווה]]
הפריסה הארצית החב"דית בתחילת שנות הממ"ים, היתה מצומצמת למדי. כעשרים בתי חב"ד בלבד היו פזורים ברחבי הארץ, אולם הרב [[ישראל הלפרין]] החליט שהמבצע הזה שנעשה בהוראת הרבי חייב להתבצע בהיקף רחב, ויחד עם זאת - בסדר מופתי.

בעוד צוות רחב עמל במלאכה כנגד השעון, גויסו לצורך המבצע כל תלמידי ישיבות חב"ד בארץ, אברכי הכוללים, ואנ"ש בכל אתר. בעזרת אלו הורכבו צוותי הדרכה וארגון בכל מקום בארץ הקודש. על כל תהלוכה היה ממונה מקומי, ומעל כל כמה אחראים היה ממונה אזורי. בכל ישיבה מונה בחור שתפקידו היה לארגן ולסדר את כוח האדם מהישיבה.

במקביל הופקו דפי תדרוך מפורטים המציינים כיצד יש לפעול להצלחת התהלוכה. בדפים אלו הובאו כל הבעיות שיכולות להתעורר, וכן עצות, פתרונות ורעיונות כדי להגביר את האפקטיביות של התהלוכה. בנוסף לדפי התדרוך השונים לא נשכחו גם מנחי הכינוסים, וגם עבורם הוצא חומר עזר מיוחד.

ב[[שבת]] קודש פרשת אמור, ערב ל"ג בעומר, [[התוועדות|התוועד]] הרבי, [[התוועדות]] שהקדושה כמעט כליל ליום ההילולא ל"ג בעומר ול[[רשב"י]]. ב[[שיחה|שיחות]] אלה הרבי דיבר גם על התהלוכות העתידות להתקיים למחרת, וביקש כי במהלך התהלוכה ידאגו לקיים עם הילדים את שלושת הקווים שעליהם העולם עומד: [[תורה]], [[תפילה]] וצדקה. כמו כן הורה לעמוד בקשר עם הילדים גם לאחר התהלוכה.

הרבי הציע לפרסם ספר תמונות מהתהלוכות ברחבי העולם, שיכלול גם התרשמויות וסיפורים ויודפס בכל הלשונות שבהם מדברים ילדי ישראל: לשון הקודש, אנגלית, רוסית, פרסית ושאר הלשונות.

הרבי דאג להזכיר לציבור גם בנוגע לצד הכספי, ועורר להירתם ולסייע בנושא. את השיחה סיים הרבי בבקשה "שכל אחד יעלה רעיונות, הצעות וסברות - והעיקר (בנוגע לתהלוכות) שיקויים מיניה ומיניה יתקלס עילאה - שיהיה [[קידוש השם]], קידוש [[עם ישראל]] וקידוש ה[[תורה]], וילכו עם הילדים לקבל פני [[משיח צדקנו]] ו[[רשב"י]] בתוכם ובראשם".

הרבי אף דיבר דברים חריגים במהותם בחשיבות ההתעסקות בתהלוכות באומרו:

{{ציטוטון|כל אחד יש לו ענייני משאלת לבבו, פרטיים וכלליים - על כך אומרים לו: בזכות התעסקות עם הילדים יתן לך ה' כל רצונותיך}}.

בהמשך הוסיף הרבי:

{{ציטוטון|[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] מסר נפשו וחינך כל אחד שבד' אמותיו יעסקו בפועל ממש, לא יחפשו כבוד וכו'.. אלה שפעלו עד עתה בפועל ממש עם ילדים, ובפרט בפעולות להשתתפותם של בנים ובנות בתהלוכה לכבוד שמחת [[רשב"י]] - יוסיף בכך שהדבר יתנהל ביתר הצלחה}}.

מארגני התהלוכות בארץ שראו את החשיבות הרבה שהרבי מקדיש לעניין, לא הסתפקו בשישים התהלוכות בהם נצטוו, ויצאו מגדרם כדי להגיע לכל מקום אפשרי לנחת רוחו של הרבי.

אחת ההחלטות היתה - לא להסתפק רק בערי וישובי פנים הארץ, אלא מעבר לקו הירוק - ביש"ע ורמת הגולן. משלחת [[אנ"ש]] נשלחה לישובים היהודים בעזה. בצפון הארץ נרתמו השלוחים שבצפת והם ארגנו שש תהלוכות, בהם גם ברמת הגולן. גם ביישוב ימית (בסיני) נערכה תהלוכה מרשימה.

==המלחמה בתהלוכות==
[[תמונה:מחאת המנגדים.jpg|left|thumb|250px|מחאה נגד התהלוכות עליה חתום גם הסטייפלער]]
באותה שנה לקחו על עצמם הרב [[ישראל צבי הבר]] הרב [[רמי אנטיאן]] והרב [[משה דיקשטיין]] לארגן את התהלוכה בתל אביב והם פירסמו שיבוא "קוסם".

שני רבנים ליטאיים - ראש ישיבת פונוביז' והרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] יצאו נגד התהלוכה בקול קורא חריף.

בעקבות זאת היו חסידים שחשבו כי כדאי לבטל את התהלוכה הזו, אולם ההכנות נמשכו בעידוד משפיעים ורבנים.

אחרי התהלוכה נסע הרב [[משה דיקשטיין]] לרבי. הרבי התבטא אודותיו: "הוא רצוי ומעשיו רצויים".

ב[[ד' סיוון]] אור לערב [[חג השבועות]] בשיחה שאמר הרבי ב[[התוועדות]] הפליא הרבי את המעלה של ילדי ישראל שזעקו ברחובה של עיר את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו [[ה' אחד]]" וטען כי אין להתפעל מהפריעים העסוקים במחלוקת. כהסבר על המניעים שלהם, אמר הרבי: {{ציטוט|תוכן= און דערנאך קומט צו דער ביטערער רחמנות: פון וואנעט טאקע קומט דאס?

ס'איז אינגאנצן ניט פארשטאנדיק: בן אברהם יצחק ויעקב, מיט אלע ענינים וואס זיינען דערמיט פארבונדן - ווי קומט מען דאס זיין דורכגענומען מיט שנאת חינם?

ניט רוען, מבטל זיין מתורתו!.. מבטל זייו פון עבודת ה'!.. און זוכן אידן - אפשר קען מען זיי מבלבל זיין, און אין זיי איינפלאנצן שנאת חינם!..

איז די הסברה גאר א פשוט'ע: ער דאוונט מיט פסול'ע תפילין!..

[{{כתב קטן|"וכאן באה הרחמנות הרבה:מהיכן אכן זה נובע? הדבר כלל אינו מובן: מדובר בבן אברהם יצחק ויעקב יחד עם כל העניינים הקשורים בכך, איך מגיעים להיות כל כך חדורים בשנאת חינם? ללא מרגוע, להתבטל מלימוד תורתו!.. להתבטל מעבודת ה'!.. ולחפש יהודים אולי אפשר לבלבלם ולהחדיר בהם שנאת חנם!.. אלא, שההסברה בכך פשוטה הוא מתפלל עם תפילין פסולות!...(תרגום חפשי)}}]|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4625&st=&pgnum=226 שיחות קודש תש"מ חלק ג עמוד 193]}}

בהמשך הסביר הרבי כי ללא תפילין חסר בשעבוד הלב והמוח וכשזה חסר אין לצפות לאחריות. הרבי תבע מהחסידים שלא להמשך אחרי המחלוקת וח"ו לא להחליש את הפעילות.
הרב [[ישראל צבי הבר]] ממארגני התהלוכה, פירסם מכתב נגד החתומים על הכרוז הנ"ל בעיתון 'שערים' של פועלי אגודת ישראל, ובו הוא מתאר את החיוב שבתהלוכה.

==חבר העמים==
בל"ג בעומר [[תש"נ]], חודשים מספר לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי, קיים השליח, רבה הראשי של מדינת מולדובה, הרב [[זלמן אבלסקי]] ורעייתו את [[תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים]] ברחובה הראשי של העיר [[קישינב]] בירת מדינת [[מולדובה]].
בימים הסמוכים לל"ג בעומר החלו בהכנות התלמידים השלוחים ר' זושא אבלסקי ור' פניע וישצקי, יחד עם ר' זאב ביטקין.
למרות שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברחובה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר - השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח את שני הצעירים מארגני התהלוכה ר' זושא אבלסקי ור' פנחס וישצקי ממדינת מולדובה בתירוץ מפוקפק.
לאחר התהלוכה כתב השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] דו"ח מפורט לרבי והמענה שקיבל באמצעות [[המזכירות]] היה {{ציטוטון|נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה}}.
בשנה שלאחר מכן - [[תנש"א]] - החלו להתקיים תהלוכות ל"ג בעומר בכל עיר ומדינה בה הגיעו כבר שלוחי הרבי למדינות חבר העמים.

==התהלוכות כיום==
[[קובץ:לג בעומר נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"'''חסידי חב"ד יקדישו את ל"ג בעומר להבאת המשיח'''", ידיעה עיתונאית משנת [[תנש"א]]]]
משנת תש"מ, מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב"ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח [[אהבת ישראל]] [[אהבת ה']] ואהבת התורה.

בשנים האחרונות התווסף מסר של [[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] ו[[משיח]] על פי הוראתו של הרבי ש"הדבר היחידי שנשאר עכשיו בעבודת ה[[שליחות]] הוא - [[לקבל פני משיח צדקנו]] בפועל ממש".

בשנת [[תנש"א]] לאחר דיון שהתקיים בין פעילי [[בית חב"ד]] בעיר [[אילת]] כתב הרב [[יוסף הכט]] לרבי שחושש כי הנפת שלטים בנושא גאולה ומשיח ירחיקו משתתפים מהתהלוכה, בתגובה ענה הרבי "באם כך אזי יסירו השלטים". לקראת ל"ג בעומר [[תנש"א]] הייתה הוראה מהמזכירות להסיר את שלטי "הגיע זמן הגאולה"{{הערה|ראו בספר צעירי אגודות חב"ד סוף עמוד 288}} שהשתמשו בהם החל מ[[תשמ"א]], וזאת בעקבות פנייית הנ"ל לרבי שחושש שיתמעטו מספר המשתתפים. אולם בפועל בתהלוכה עצמה באילת השאירו את השלטים ואף הוסיפו שלטים על הרבי כמשיח! ולאחר מכן נשלח לרבי תמונות מהתהלוכה וקיבלו תשובה חיובית{{הערה|מפי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]}}.

כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל"ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום.

משנת [[תשס"ה]] החל ועד אברכים בחלוקת [[ח"י רוטל]] - שתיה למשתתפי התהלוכות.

== קישורים חיצונים ==
;סקירות
*[[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad-il.org/hit/lag.htm תהלוכות ל"ג בעומר], בתוך [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] מב ● [http://chabad-il.org/hit/hit304.htm#3 תהלוכות ל"ג בעומר], בתוך [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] דש
;מדיה
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1880 פאראד עם הרבי בשנת] [[תשכ"ז]] - {{וידאו}} {{אינפו}}.
* [https://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61492 תמונות נדירות מפאראד עם הרבי בשנת] [[תשל"ו]] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1863 פאראד עם הרבי בשנת] [[תש"מ]] - {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1875 פאראד עם הרבי בשנת] [[תש"נ]] - {{וידאו}} {{אינפו}}.
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2911 הרבי בסיור עם הרכב, בלונה פארק של תהלוכת ל"ג בעומר]{{וידאו}}
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3323942 ל"ג בעומר תשכ"ז עם הרבי]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]

;כתבות היסטוריות
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75711 העיתונות מדווחת על התהלוכות הראשונות בארץ הקודש]''', [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75667 המצעד לקראת הגאולה]''', [[שבועון כפר חב"ד]] מדווח על התהלוכה ב[[קראון הייטס]] בשנת [[תשנ"ג|ה'תשנ"ג]] {{תמונה}} {{אינפו}}

;מאמרי דעה
*הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/22/966522799874.html ל"ג משיח]''' - פרסום משיח בתהלוכה, בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] תשע"ו
* מ. פריד [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68735 תהלוכות לקבלת פני משיח] מאמר דעה {{אינפו}}
* אחד השלוחים, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75644 התהלוכות בסיסמת: הצדעה למשיח!]''', מאמר דעה {{אינפו}}
*{{קישור חבד און ליין|104015|ל"ג בעומר ב'יום שאחרי': האם יש עניין, ומה אומרת ההלכה?||א' אייר תשע"ז}}

;חוברות
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/54439_he_1.pdf יום שמחתו של רשב"י]''' בהוצאת - [[ועד חיילי בית דוד]], תש"ע
*'''[http://www.dmag.co.il/pub/tzach/sikum_lag14/index.html התחברנו והצלחנו - חצי מליון ילדים בתהלוכות ל"ג בעומר]''' - אלבום סיכום בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד (ארץ הקודש)|צעירי אגודת חב"ד]], [[סיוון]] תשע"ד

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:במחיצת הרבי}}
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

הדפסת התניא

2018-01-20T23:06:49Z

לו"י: הגהה

{{מבצעי הרבי}}
מבצע '''הדפסת התניא''' הינו בקשה נפשית של הרבי, לדאוג להדפסת התניא בכל מקום אפשרי, מתוך מטרה רוחנית להפוך כל פינה בעולם למקום שממנו מופץ אור החסידות, ובכך להכשיר את העולם לקבלת פני משיח.

במסגרת המבצע הודפס התניא (נכון לשנת [[תשע"ח]]) בלמעלה מ-7,000 מהדורות במקומות שונים בעולם, ותורגם לאחת עשרה שפות, ונחשב כספר השני שהודפס במספר המהדורות הגדול ביותר אחרי התנ"ך.

==היסטוריה==
[[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ בפיליפינים ([[כסלו]] [[תשע"א]])]]
ביום [[כ"ג באב]] שנת [[תשל"ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י"ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל"ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ"ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ"ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י"ד באדר א']]), [[פורים]] (י"ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] [[תשד"מ]] הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ו[[עיירה]] בה דרים יהודים"{{הערת שוליים|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ו ע' 320 ואילך.}}.

צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ"ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י"א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשע"ג]]) הודפס ספר התניא בלמעלה מששת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה{{הערה|1=אברהם רייניץ, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66987 מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?], [[שבועון בית משיח]], ל' שבט [[תשע"ב]] (23.02.2012)}}.

ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]], ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת [[תניא]] עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].

בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{מקור}}:
#ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת [[קה"ת]].
#להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
#ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
#במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.

=== מטרת ההדפסה===
הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום הוסבר על ידי הרבי, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום [[תורת החסידות]] תבוא ה[[גאולה]]. ספר התניא הוא הרי ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] - שעל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מ[[אדמו"ר הזקן]] שהביא את [[תורת החסידות]] גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]]. מכך מובנת גודל המעלה שבהדפסת ספר-התניא בכל מקום.

הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:

#הדפסת הספר היא לא רק [[מים]] מה"מעיין", אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם [[תניא]] ממקום אחר).
#כאשר יהודי ישמע שמדפיסים [[תניא]] במקומו; בפרט באם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מהו הספר וילמד בו ביתר עניין.
#בכל דבר יש [[מחשבה]], דיבור ומעשה. לכן, בנוסף ללימוד התניא בדיבור וה[[מחשבה]] וה[[התבוננות]] בו בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה; הדפסת התניא.

==התניא בבסיסי צה"ל==
{{ערך מורחב|ערך=[[צה"ל#התניא בבסיסי צה"ל|צה"ל]]}}
על פי הוראת הרבי, הודפס ספר התניא בעשרות מחנות צה"ל{{הערה|רשימה חלקית של מהדורות התניא שהודפסו בבסיסי צה"ל: א'צה - מחנה עוצבת השריון. א'צו - מחנה עוצבת סיני. א'שכד - מחנה רמון. א'שמה - מחנה צה"ל תובלה, קרית מלאכי. א'תקמ - מפקדת כוחות שדה. א'תשמה - בסיסי חיל האויר בצריפין. א'תתקנב - בית דרס עוצבת הבזקה. א'תתקנג - בסיס חצור. א'תתקנד - יחידת רפואה מלאכי. ב'רי - מחנה עובדה. ב'ריא - מפקדת פיקוד דרום. ב'רלה - מחנה יחידות. ב'שכו - בסיס חיל האויר נבטים. ב'תקכא - צה"ל, בית גוברין. ב'תקכב - מחנה צאלים. ב'תקכג - בסיס תל-נוף. ב'תקצב - בסיס חיל הים, אשדוד. ב'תקצג - מחנה ג'בליה.}}, ומספר פעמים אף שיגר הוראות ספציפיות להדפסת התניא באזורים שנכבשו על ידי צה"ל במלחמות. כך אירע בעיצומה של [[מלחמת יום הכיפורים]] כשהורה להדפיס ספרי תניא וסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה"ל הלוחמים בחזית, וכן ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות [[י"ג תמוז]] כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה"ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר.

במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה"ל, כגון: "ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא"{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד סב. וראה גם התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 1851.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_128.pdf מדפיסים לביאת המשיח]''' סקירת הדפסות התניא מסיב לעולם, [[עלון קרוב אליך]] פרשת בהעלותך תשע"ו
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77605 חיים שטיינר חוזר להדפסות התניא הבלתי-נשכחות • מרגש]''' - {{אינפו|}}
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3527523 הדפסת ספר התניא ברחבי העולם]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]
*'''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%A3-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99-%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%90-%D7%91%D7%A2%D7%9E%D7%A7/ הודפסה המהדורה ה-7,000 של התניא]''', כ״ד בטבת ה׳תשע״ח

{{הערות שוליים|}}

[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

הדפסת התניא

2018-01-20T23:04:39Z

לו"י: הגהה

{{מבצעי הרבי}}
מבצע '''הדפסת התניא''' הינה בקשה נפשית של הרבי, לדאוג להדפסת התניא בכל מקום אפשרי, מתוך מטרה רוחנית להפוך כל פינה בעולם למקום שממנו מופץ אור החסידות, ובכך להכשיר את העולם לקבלת פני משיח.

במסגרת המבצע הודפס התניא (נכון לשנת [[תשע"ח]]) בלמעלה מ-7,000 מהדורות במקומות שונים בעולם, ותורגם לאחת עשרה שפות, ונחשב כספר השני שהודפס במספר המהדורות הגדול ביותר אחרי התנ"ך.

==היסטוריה==
[[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ בפיליפינים ([[כסלו]] [[תשע"א]])]]
ביום [[כ"ג באב]] שנת [[תשל"ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י"ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל"ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ"ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ"ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י"ד באדר א']]), [[פורים]] (י"ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] [[תשד"מ]] הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ו[[עיירה]] בה דרים יהודים"{{הערת שוליים|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ו ע' 320 ואילך.}}.

צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ"ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י"א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשע"ג]]) הודפס ספר התניא בלמעלה מששת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה{{הערה|1=אברהם רייניץ, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66987 מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?], [[שבועון בית משיח]], ל' שבט [[תשע"ב]] (23.02.2012)}}.

ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]], ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת [[תניא]] עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].

בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{מקור}}:
#ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת [[קה"ת]].
#להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
#ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
#במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.

=== מטרת ההדפסה===
הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום הוסבר על ידי הרבי, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום [[תורת החסידות]] תבוא ה[[גאולה]]. ספר התניא הוא הרי ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] - שעל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מ[[אדמו"ר הזקן]] שהביא את [[תורת החסידות]] גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]]. מכך מובנת גודל המעלה שבהדפסת ספר-התניא בכל מקום.

הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:

#הדפסת הספר היא לא רק [[מים]] מה"מעיין", אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם [[תניא]] ממקום אחר).
#כאשר יהודי ישמע שמדפיסים [[תניא]] במקומו; בפרט באם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מהו הספר וילמד בו ביתר עניין.
#בכל דבר יש [[מחשבה]], דיבור ומעשה. לכן, בנוסף ללימוד התניא בדיבור וה[[מחשבה]] וה[[התבוננות]] בו בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה; הדפסת התניא.

==התניא בבסיסי צה"ל==
{{ערך מורחב|ערך=[[צה"ל#התניא בבסיסי צה"ל|צה"ל]]}}
על פי הוראת הרבי, הודפס ספר התניא בעשרות מחנות צה"ל{{הערה|רשימה חלקית של מהדורות התניא שהודפסו בבסיסי צה"ל: א'צה - מחנה עוצבת השריון. א'צו - מחנה עוצבת סיני. א'שכד - מחנה רמון. א'שמה - מחנה צה"ל תובלה, קרית מלאכי. א'תקמ - מפקדת כוחות שדה. א'תשמה - בסיסי חיל האויר בצריפין. א'תתקנב - בית דרס עוצבת הבזקה. א'תתקנג - בסיס חצור. א'תתקנד - יחידת רפואה מלאכי. ב'רי - מחנה עובדה. ב'ריא - מפקדת פיקוד דרום. ב'רלה - מחנה יחידות. ב'שכו - בסיס חיל האויר נבטים. ב'תקכא - צה"ל, בית גוברין. ב'תקכב - מחנה צאלים. ב'תקכג - בסיס תל-נוף. ב'תקצב - בסיס חיל הים, אשדוד. ב'תקצג - מחנה ג'בליה.}}, ומספר פעמים אף שיגר הוראות ספציפיות להדפסת התניא באזורים שנכבשו על ידי צה"ל במלחמות. כך אירע בעיצומה של [[מלחמת יום הכיפורים]] כשהורה להדפיס ספרי תניא וסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה"ל הלוחמים בחזית, וכן ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות [[י"ג תמוז]] כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה"ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר.

במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה"ל, כגון: "ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא"{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד סב. וראה גם התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 1851.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_128.pdf מדפיסים לביאת המשיח]''' סקירת הדפסות התניא מסיב לעולם, [[עלון קרוב אליך]] פרשת בהעלותך תשע"ו
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77605 חיים שטיינר חוזר להדפסות התניא הבלתי-נשכחות • מרגש]''' - {{אינפו|}}
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3527523 הדפסת ספר התניא ברחבי העולם]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]
*'''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%A3-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99-%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%90-%D7%91%D7%A2%D7%9E%D7%A7/ הודפסה המהדורה ה-7,000 של התניא]''', כ״ד בטבת ה׳תשע״ח

{{הערות שוליים|}}

[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

הדפסת התניא

2018-01-20T23:03:14Z

לו"י: הגהה

{{מבצעי הרבי}}
מבצע '''הדפסת התניא''' הינה בקשה נפשית של הרבי, לדאוג להדפסת התניא בכל מקום אפשרי, מתוך מטרה רוחנית להפוך כל פינה בעולם למקום שממנו מופץ אור החסידות, ובכך להכשיר את העולם לקבלת פני משיח.

במסגרת המבצע הודפס התניא (נכון לשנת [[תשע"ח]]) בלמעלה מ-7,000 מהדורות במקומות שונים בעולם, ותורגם לאחת עשרה שפות, ונחשב כספר השני שהודפס במספר המהדורות הגדול ביותר אחרי התנ"ך.

==היסטוריה==
[[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ בפיליפינים ([[כסלו]] [[תשע"א]])]]
ביום [[כ"ג באב]] שנת [[תשל"ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י"ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל"ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ"ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ"ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י"ד באדר א']]), [[פורים]] (י"ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] [[תשד"מ]] הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ו[[עיירה]] בה דרים יהודים"{{הערת שוליים|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ו ע' 320 ואילך.}}.

צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ"ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י"א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשע"ג]]) הודפס ספר התניא בלמעלה מששת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה{{הערה|1=אברהם רייניץ, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66987 מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?], [[שבועון בית משיח]], ל' שבט [[תשע"ב]] (23.02.2012)}}.

ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]], ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת [[תניא]] עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].

בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{מקור}}:
#ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת [[קה"ת]].
#להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
#ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
#במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.

=== מטרת ההדפסה===
הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום הוסבר על ידי הרבי, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום [[תורת החסידות]] תבוא ה[[גאולה]]. ספר התניא הוא הרי ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] - שעל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מ[[אדמו"ר הזקן]] שהביא את [[תורת החסידות]] גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]]. מכך מובנת גודל המעלה שבהדפסת ספר-התניא בכל מקום.

הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:

#הדפסת הספר היא לא רק [[מים]] מה"מעיין", אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם [[תניא]] ממקום אחר).
#כאשר יהודי ישמע שמדפיסים [[תניא]] במקומו; בפרט באם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מהו הספר וילמד בו ביתר עניין.
#בכל דבר יש [[מחשבה]], דיבור ומעשה. לכן, בנוסף ללימוד התניא בדיבור וה[[מחשבה]] וה[[התבוננות]] בה בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה; הדפסת התניא.

==התניא בבסיסי צה"ל==
{{ערך מורחב|ערך=[[צה"ל#התניא בבסיסי צה"ל|צה"ל]]}}
על פי הוראת הרבי, הודפס ספר התניא בעשרות מחנות צה"ל{{הערה|רשימה חלקית של מהדורות התניא שהודפסו בבסיסי צה"ל: א'צה - מחנה עוצבת השריון. א'צו - מחנה עוצבת סיני. א'שכד - מחנה רמון. א'שמה - מחנה צה"ל תובלה, קרית מלאכי. א'תקמ - מפקדת כוחות שדה. א'תשמה - בסיסי חיל האויר בצריפין. א'תתקנב - בית דרס עוצבת הבזקה. א'תתקנג - בסיס חצור. א'תתקנד - יחידת רפואה מלאכי. ב'רי - מחנה עובדה. ב'ריא - מפקדת פיקוד דרום. ב'רלה - מחנה יחידות. ב'שכו - בסיס חיל האויר נבטים. ב'תקכא - צה"ל, בית גוברין. ב'תקכב - מחנה צאלים. ב'תקכג - בסיס תל-נוף. ב'תקצב - בסיס חיל הים, אשדוד. ב'תקצג - מחנה ג'בליה.}}, ומספר פעמים אף שיגר הוראות ספציפיות להדפסת התניא באזורים שנכבשו על ידי צה"ל במלחמות. כך אירע בעיצומה של [[מלחמת יום הכיפורים]] כשהורה להדפיס ספרי תניא וסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה"ל הלוחמים בחזית, וכן ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות [[י"ג תמוז]] כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה"ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר.

במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה"ל, כגון: "ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא"{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד סב. וראה גם התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 1851.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_128.pdf מדפיסים לביאת המשיח]''' סקירת הדפסות התניא מסיב לעולם, [[עלון קרוב אליך]] פרשת בהעלותך תשע"ו
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77605 חיים שטיינר חוזר להדפסות התניא הבלתי-נשכחות • מרגש]''' - {{אינפו|}}
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3527523 הדפסת ספר התניא ברחבי העולם]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]
*'''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%A3-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99-%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%90-%D7%91%D7%A2%D7%9E%D7%A7/ הודפסה המהדורה ה-7,000 של התניא]''', כ״ד בטבת ה׳תשע״ח

{{הערות שוליים|}}

[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

הדפסת התניא

2018-01-20T23:02:27Z

לו"י: ניסוח

{{מבצעי הרבי}}
מבצע '''הדפסת התניא''' הינה בקשה נפשית של הרבי, לדאוג להדפסת התניא בכל מקום אפשרי, מתוך מטרה רוחנית להפוך כל פינה בעולם למקום שממנו מופץ אור החסידות, ובכך להכשיר את העולם לקבלת פני משיח.

במסגרת המבצע הודפס התניא (נכון לשנת [[תשע"ח]]) בלמעלה מ-7,000 מהדורות במקומות שונים בעולם, ותורגם לאחת עשרה שפות, ונחשב כספר השני שהודפס במספר המהדורות הגדול ביותר אחרי התנ"ך.

==היסטוריה==
[[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ בפיליפינים ([[כסלו]] [[תשע"א]])]]
ביום [[כ"ג באב]] שנת [[תשל"ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י"ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל"ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ"ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ"ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י"ד באדר א']]), [[פורים]] (י"ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] [[תשד"מ]] הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ו[[עיירה]] בה דרים יהודים"{{הערת שוליים|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ו ע' 320 ואילך.}}.

צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ"ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י"א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשע"ג]]) הודפס ספר התניא בלמעלה מששת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה{{הערה|1=אברהם רייניץ, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66987 מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?], [[שבועון בית משיח]], ל' שבט [[תשע"ב]] (23.02.2012)}}.

ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]], ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת [[תניא]] עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].

בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{מקור}}:
#ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת [[קה"ת]].
#להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
#ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
#במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.

=== מטרת ההדפסה===
הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום הוסבר על ידי הרבי, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום [[תורת החסידות]] תבוא ה[[גאולה]]. ספר התניא הוא הרי ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] - שעל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מ[[אדמו"ר הזקן]] שהביא את [[תורת החסידות]] גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]]. מכך מובנת גודל המעלה שבהדפסת ספר-התניא בכל מקום.

הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:

#הדפסת הספר היא לא רק [[מים]] מה"מעיין", אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם [[תניא]] ממקום אחר).
#כאשר יהודי ישמע שמדפיסים [[תניא]] במקומו; בפרט באם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מהו הספר וילמד בו ביתר עניין.
#בכל דבר יש [[מחשבה]] דיבור ומעשה. לכן, בנוסף ללימוד התניא בדיבור וה[[מחשבה]] וה[[התבוננות]] בה בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה; הדפסת התניא.

==התניא בבסיסי צה"ל==
{{ערך מורחב|ערך=[[צה"ל#התניא בבסיסי צה"ל|צה"ל]]}}
על פי הוראת הרבי, הודפס ספר התניא בעשרות מחנות צה"ל{{הערה|רשימה חלקית של מהדורות התניא שהודפסו בבסיסי צה"ל: א'צה - מחנה עוצבת השריון. א'צו - מחנה עוצבת סיני. א'שכד - מחנה רמון. א'שמה - מחנה צה"ל תובלה, קרית מלאכי. א'תקמ - מפקדת כוחות שדה. א'תשמה - בסיסי חיל האויר בצריפין. א'תתקנב - בית דרס עוצבת הבזקה. א'תתקנג - בסיס חצור. א'תתקנד - יחידת רפואה מלאכי. ב'רי - מחנה עובדה. ב'ריא - מפקדת פיקוד דרום. ב'רלה - מחנה יחידות. ב'שכו - בסיס חיל האויר נבטים. ב'תקכא - צה"ל, בית גוברין. ב'תקכב - מחנה צאלים. ב'תקכג - בסיס תל-נוף. ב'תקצב - בסיס חיל הים, אשדוד. ב'תקצג - מחנה ג'בליה.}}, ומספר פעמים אף שיגר הוראות ספציפיות להדפסת התניא באזורים שנכבשו על ידי צה"ל במלחמות. כך אירע בעיצומה של [[מלחמת יום הכיפורים]] כשהורה להדפיס ספרי תניא וסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה"ל הלוחמים בחזית, וכן ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות [[י"ג תמוז]] כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה"ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר.

במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה"ל, כגון: "ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא"{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד סב. וראה גם התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 1851.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_128.pdf מדפיסים לביאת המשיח]''' סקירת הדפסות התניא מסיב לעולם, [[עלון קרוב אליך]] פרשת בהעלותך תשע"ו
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77605 חיים שטיינר חוזר להדפסות התניא הבלתי-נשכחות • מרגש]''' - {{אינפו|}}
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3527523 הדפסת ספר התניא ברחבי העולם]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]
*'''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%A3-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99-%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%90-%D7%91%D7%A2%D7%9E%D7%A7/ הודפסה המהדורה ה-7,000 של התניא]''', כ״ד בטבת ה׳תשע״ח

{{הערות שוליים|}}

[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

הדפסת התניא

2018-01-20T22:59:31Z

לו"י: ניסוח, הגהה

{{מבצעי הרבי}}
מבצע '''הדפסת התניא''' הינה בקשה נפשית של הרבי, לדאוג להדפסת התניא בכל מקום אפשרי, מתוך מטרה רוחנית להפוך כל פינה בעולם למקום שממנו מופץ אור החסידות, ובכך להכשיר את העולם לקבלת פני משיח.

במסגרת המבצע הודפס התניא (נכון לשנת [[תשע"ח]]) בלמעלה מ-7,000 מהדורות במקומות שונים בעולם, ותורגם לאחת עשרה שפות, ונחשב כספר השני שהודפס במספר המהדורות הגדול ביותר אחרי התנ"ך.

==היסטוריה==
[[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ בפיליפינים ([[כסלו]] [[תשע"א]])]]
ביום [[כ"ג באב]] שנת [[תשל"ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י"ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל"ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ"ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ"ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י"ד באדר א']]), [[פורים]] (י"ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] [[תשד"מ]] הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ו[[עיירה]] בה דרים יהודים"{{הערת שוליים|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ו ע' 320 ואילך.}}.

צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ"ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י"א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשע"ג]]) הודפס ספר התניא בלמעלה מששת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה{{הערה|1=אברהם רייניץ, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66987 מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?], [[שבועון בית משיח]], ל' שבט [[תשע"ב]] (23.02.2012)}}.

ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]], ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת [[תניא]] עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].

בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{מקור}}:
#ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת [[קה"ת]].
#להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
#ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
#במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.

=== מטרת ההדפסה===
הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום הוסבר על ידי הרבי, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום [[תורת החסידות]] תבוא ה[[גאולה]]. ספר התניא הוא הרי ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] - שעל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מ[[אדמו"ר הזקן]] שהביא את [[תורת החסידות]] גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]]. מכך מובנת גודל המעלה שבהדפסת ספר-התניא בכל מקום.

הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:

#הדפסת הספר היא לא רק [[מים]] מה"מעיין", אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם [[תניא]] ממקום אחר).
#כאשר יהודי ישמע שמדפיסים [[תניא]] במקומו ובפרט אם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מה זה וילמד בה ביתר חשק.
#בכל דבר יש [[מחשבה]] דיבור ומעשה ולכן בנוסף ללימוד התניא בדיבור וה[[מחשבה]] וה[[התבוננות]] בה בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה של הדפסת תניא.

==התניא בבסיסי צה"ל==
{{ערך מורחב|ערך=[[צה"ל#התניא בבסיסי צה"ל|צה"ל]]}}
על פי הוראת הרבי, הודפס ספר התניא בעשרות מחנות צה"ל{{הערה|רשימה חלקית של מהדורות התניא שהודפסו בבסיסי צה"ל: א'צה - מחנה עוצבת השריון. א'צו - מחנה עוצבת סיני. א'שכד - מחנה רמון. א'שמה - מחנה צה"ל תובלה, קרית מלאכי. א'תקמ - מפקדת כוחות שדה. א'תשמה - בסיסי חיל האויר בצריפין. א'תתקנב - בית דרס עוצבת הבזקה. א'תתקנג - בסיס חצור. א'תתקנד - יחידת רפואה מלאכי. ב'רי - מחנה עובדה. ב'ריא - מפקדת פיקוד דרום. ב'רלה - מחנה יחידות. ב'שכו - בסיס חיל האויר נבטים. ב'תקכא - צה"ל, בית גוברין. ב'תקכב - מחנה צאלים. ב'תקכג - בסיס תל-נוף. ב'תקצב - בסיס חיל הים, אשדוד. ב'תקצג - מחנה ג'בליה.}}, ומספר פעמים אף שיגר הוראות ספציפיות להדפסת התניא באזורים שנכבשו על ידי צה"ל במלחמות. כך אירע בעיצומה של [[מלחמת יום הכיפורים]] כשהורה להדפיס ספרי תניא וסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה"ל הלוחמים בחזית, וכן ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות [[י"ג תמוז]] כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה"ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר.

במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה"ל, כגון: "ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא"{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד סב. וראה גם התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 1851.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_128.pdf מדפיסים לביאת המשיח]''' סקירת הדפסות התניא מסיב לעולם, [[עלון קרוב אליך]] פרשת בהעלותך תשע"ו
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77605 חיים שטיינר חוזר להדפסות התניא הבלתי-נשכחות • מרגש]''' - {{אינפו|}}
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3527523 הדפסת ספר התניא ברחבי העולם]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]
*'''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%A3-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99-%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%90-%D7%91%D7%A2%D7%9E%D7%A7/ הודפסה המהדורה ה-7,000 של התניא]''', כ״ד בטבת ה׳תשע״ח

{{הערות שוליים|}}

[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

ספר התניא

2018-01-20T22:52:49Z

לו"י: עדכון

[[תמונה:ספר התניא.jpg|left|thumb|250px|כריכת ספר התניא]]'''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים. הספר הודפס לראשונה בשנת [[תקנ"ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב"ד]].

== רקע ==
{{תניא}}
בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד [[אדמו"ר הזקן]] את שיטת [[חסידות חב"ד]], הדורשת [[עבודת השם]] בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו ל[[אדמו"ר הזקן]] ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. לאחר ה[[יחידות]] היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של [[אדמו"ר הזקן]] בעבודת השם. עצות אלו נלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים בכל מקומות מושבותיהם. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערת שוליים|בהוראת [[הרבי]]}}. [הקונטרסים היו העתקות מכתבי אדמו"ר הזקן שהוא כתב בעצמו משהתרבו הפניות, ורק לאחר זמן רב החליט לפרסמו בדפוס כאמור להלן].

כשרבו הפניות, החליט [[אדמו"ר הזקן]] לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערת שוליים|[[אדמו"ר הזקן]] בהקדמה לספר התניא}} בצורה מסודרת.

בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל [[אדמו"ר הזקן]] לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אותו ואות בחסר וביתיר. המאמרים שאמר [[אדמו"ר הזקן]] מראש השנה [[תק"נ]] עד י' כסלו [[תקנ"ד]] - הם היסוד והבסיס לכתיבת הפרקים על ידו{{הערת שוליים|[[תבנית:היום יום/ט' כסלו|'היום יום' ט' כסלו]]}}, שהסתיימה בשנת [[תקנ"ה]] (1795) ואז ואישר להעתיק את הספר.

הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה, ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מוילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל שגיאה וחוסר דיוק.

בשנת [[תקנ"ו]] (1796) שלח [[אדמו"ר הזקן]] את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]: ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ"ז]]. ביום [[כ"ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת [[חסידות חב"ד]] היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.

==שמות התניא==
לספר התניא מספר כינויים:
*'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן [[אדמו"ר הזקן]] לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, בהיותו רק "מלקט" את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.
*'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב"ד]], פעמים בראשי תיבות - "סש"ב".
*'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא" {{הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי}} (התניא הקדוש).
*'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי [[אדמו"ר הזקן]] באופן אישי{{הערת שוליים|שיחת שבת פרשת נח תשכ"א}}, בשונה משאר ספריו ומאמריו{{הערת שוליים|להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין הדגלים" שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת שבת פרשת במדבר תשט"ו}} שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]{{הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור}}}}. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם [[חלום]] בו הוא נשאל מה דינו של [[ספר תורה]] שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.

==חלקי התניא==
[[תמונה:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|left|thumb|250px|אגרת הקודש הראשונה]]
ספר התניא מחולק לחמישה חלקים, [[הרבי הריי"צ]] השווה בין ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]], לארבעת חלקיו{{הערה|[[ספר השיחות]] [[ה'תש"א]] עמוד 142:}}:

#'''ספר של בינונים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ"ג פרקים{{הערת שוליים|מקביל למספר הימים ששהה [[אדמו"ר הזקן]] בבית הכלא ב[[פטרבורג]], וכנגד חמישים ושלוש [[קטגוריה:פרשות השבוע]].}}.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש"ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י"ב פרקים. במהדורה קמא (זאלקווי תקנ"ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ובמהדורה בתרא (שקלוב תקס"ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו"ר הזקן.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב [[אדמו"ר הזקן]] "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון"{{הערת שוליים|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע"ד]]. בכתיבת חלק זה לא דייק [[אדמו"ר הזקן]] כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.
#'''קונטרס אחרון''' - ביאורי [[אדמו"ר הזקן]] במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: [[שקלוב]] תקע"ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר [[הסתלקות]]ו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק [[אדמו"ר הזקן]] כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.

==שיטת התניא==
===ספר של בינונים===
שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש [[אהבה]] ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת [[החסידות הכללית]] סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת [[חסידות חב"ד]], נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך ב[[אהבה]] ויראה מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות [[התבוננות]] מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).

בליקוטי אמרים פורש [[אדמו"ר הזקן]] את שיטת חב"ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב ומידותיו של האדם, מופיעים לאחר וכתוצאה מתובנות המוחו והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.

===שער היחוד והאמונה===
בחלק זה מבאר [[אדמו"ר הזקן]] בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה ב[[אחדות ה']] אין פירושה רק שלילת אלוה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא ש[[הקדוש ברוך הוא]] הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערת שוליים|מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.

===אגרת התשובה===
{{להשלים|פסקה=כן}}

===אגרת הקודש===
===קונטרס אחרון===
{{פסקה חסרה}}
[[קובץ:תניא טורקית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר התניא מתורגם לטורקית]]
==על התניא==
כשסיים [[אדמו"ר הזקן]] את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' זושא מאניפולי: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' יהודה ליב הכהן אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן". ר' [[ברוך ממז'יבוז]] אמר על התניא כי הוא "ספר השכל"{{הערת שוליים|בית רבי פרק כ"א הארה ד'.}}. חתנו של רבי עקיבא איגר העיד, כי [[ספר התניא]] היה מונח על שולחנו של חותנו הקדוש בתמידות{{הערה|1=ראה גם באגרות סופרים עמ' 56 שם מעיד חתנו הנ"ל שבין ספריו היה גם ספר התניא.}}. וה'[[אברהם יהושע העשיל מאפטא|אוהב ישראל]]' מאפטה אמר ש'''"גם [[אבות|אבותינו]] הקדושים - אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה הכתוב בלקוטי אמרים"'''{{הערה|עשרה מאמרות - הקדמת ה'חקל יצחק' על הספר "אמרי יוסף" (מאמר ז' אות י').}}.

===סגולותיו===
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']]{{מקור}}, מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{מקור}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{מקור}}, שפע ברכה והצלחה{{מקור}}, ואף הצלה וישועה{{מקור}}.

אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{מקור}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי [[תהילים]] ופרקי משניות{{מקור}}.

===השפעתו===
לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של [[הקב"ה]] על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של [[הקב"ה]] הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. [[אדמו"ר הזקן]] הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי [[הגר"א]]. אחד מהם, ר' [[חיים מוולוז'ין]], הושפע מדעתו של [[אדמו"ר הזקן]] ולא סבר כרבו בעניין ה"השגחה פרטית"{{הערת שוליים|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]] - ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'.}}.

כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב"ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.

===לימודו===
{{תקנות הרבי|}}
[[אדמו"ר הריי"צ]] תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] לי"ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק [[אדמו"ר הריי"צ]] את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד.

[[הרבי]] עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם [[תפילת שחרית]] (לפני אמירת "הריני מקבל"){{הערה|שבת פרשת אחרי תשמ"ט.}}.

הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'{{מקור}}. סדר זה תלוי בתכונות הנפש של הלומד ועשוי להשתנות בהתאם לכך.

שיעורי תניא מתקיימים ברחבי הארץ ובעולם כולו.

===תניא בעל פה===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שינון תניא בעל פה]]}}
[[חסידים]] נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות{{הערת שוליים|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י"ב פרקי תניא.}}, וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב.

[[הרבי]] עורר על לימוד פרק מ"א עד המילים "כעומד לפני המלך" וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות{{הערה|1=אגרות קודש רבות, ראה למשל: [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1153 א'קנג], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3173 ג'קעג], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3248 ג'רמח], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4699 ד'תרצט].}}.

מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב, וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה.

===דפוסיו===
{{ערך מורחב|תרגומי התניא}}

[[קובץ:תניא תקנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת [[תקנ"ו]]]]
בשנת תקנ"ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו"ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.

בשנת תר"ס (1900) נדפסה [[דפוס האלמנה והאחים ראם|בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם]] ב[[ווילנא]] המהדורה השלושים ושש. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו"ר הרש"ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.

בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של [[חסידות חב"ד]] בשם [[קה"ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תשל"ח (1978) הורה הרבי להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם - ספר התניא - לכל מקום ובכך להביא ל"[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]". מאז מדפיסים חסידי חב"ד את התניא בכל מקום וכיום (תש"ע. בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות{{הערת שוליים|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.

התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא על ידי חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כ[[איראן]] וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר ב[[מסירות נפש]] באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.

כמו כן תורגם התניא לשפות רבות על ידי צוותים מיוחדים שכללו; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל ב[[עברית]] ובאנגלית.

==מבצע הדפסת התניא==
{{ערך מורחב|הדפסת התניא}}

[[הרבי]] הורה שידפיסו את [[ספר התניא]] בכל עיר ו[[עיירה]] בה דרים יהודים.

כיום (נכון לשנת [[תשע"ח]]), הודפס ספר התניא בלמעלה מ-7,000 מהדורות במקומות שונים בעולם. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה.

ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]], ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל מתאמים הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].

==חלוקתו על ידי הרבי==
=== י"א [[ניסן]] תשמ"ב===
לרגל יום הבהיר י"א [[ניסן]] ה'תשמ"ב - 'שמונים שנה', הורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא, כשבסוף הספר יודפסו צילומי השערים של כל ספרי התניא שנדפסו עד אז. בסוף [[התוועדות]] י"א [[ניסן]] חילק הרבי את ספר התניא - בצירוף דולר ל[[צדקה]] - לכל אחד ואחת מהמשתתפים, אנשים, נשים וטף, באומרו שזהו אות הכרת הטוב לכל אלו שהגיעו להשתתף ביום שמחה זה. החלוקה נמשכה עד שעת בוקר מוקדמת.

הרבי ציין שבהוצאה זו הודפסו כל עמודי השער של כל התניא'ס שהודפסו עד לאותו היום. והדגיש, כי החלוקה היא בכדי שילמדו בספרים עד שיקרעו, ויזדקקו להדפיס תניא'ס חדשים. כמו"כ אמר: "לכן אתן לכל אחד ואחד שרוצה תניא, וכן דולר לצדקה, ולאחרי שיקבלו האנשים יקבלו גם כן הנשים, כי גם הן מחוייבות בידיעת אלוקות וכו'".

קודם החלוקה הודיע הרבי אודות ברכה אחרונה, ולאחרי' ברך בעצמו.

אחר כך אמר שילכו לפי סדר, שיעברו מצד אחד לצד שני, ומבקשים שלא ידחקו כי כולם יקבלו, וסימן בידיו הק'. בין הדברים אמר: "כל אחד יקבל תניא ודולר ואין נוגע אם קודם או אחר כך, ואין נפק"מ בזה, ושלא יהיה בלבולים שזהו היפך "כי לא בחפזון תצאון", ולא נורא אם יקח כמה דקות", ואמר הרבי שבעצמו יחכה עוד יותר, עד שיבוא לקחת האחרון שבישראל הנמצא כאן.

כן אמר שהנשים ירדו לקבל רק אחרי שיצאו האנשים קודם, בכדי שלא לעשות בלבולים, והסביר מדוע גם כן הנשים חייבות בלימוד החסידות. אחר כך חזר שוב שלא ידחפו, כי זה רק יבלבל, וכשזה יבלבל זה יקח יותר זמן.

לפועל החל לחלק הרבי כמה תניא'ס, אך כשהקהל לא הפסיק מלדחוף, אמר שאם ידחפו אזי יפסיקו (לחלק), יותר טוב שירגעו. כשהמשיך להיות המולה ובלבול, התיישב [[הרבי]], ואמר שכל זמן שלא יפסיקו לדחוף לא ימשיכו בהחלוקה. וכשנהי' סדר מוחלט ואף אחד לא דחף, נעמד שוב והמשיך לחלק.

במהלך החלוקה, הרבי עמד מלא קומתו וחילק תניא לכל אחד ואחת, לקח בידו הימנית והעבירה לשמאלית ונתן למקבל. בעת ה[[התוועדות]] אמר הרבי שיקבלו זאת בסבר פנים יפות. ובאמת היה אפשר לראות על פני הרבי כמין שביעות רצון... היו כאלו הרבי חייך אליהם במיוחד, ובעיקר לילדים קטנים.

הרבי התיישב בשעה רבע-לארבע והמשיך לחלק עד חמש דקות-לחמש.

לאחרי שנגמר התור, קם הרבי ממקומו בחיוך והורה בידו הק' שהקהל ייצא (סימן בידו העברה, מצד ימין לשמאל) והתחיל לשיר "כי בשמחה תצאו", כשמורה להגברת השירה. לאחרי שיצאו כמעט כולם, החל לחלק לנשים כשהוא עומד על רגליו.

באמצע, הכריז ריל"ג שייצאו כולם ואז יצאו עד האחרון. לאחרי שחילק לנשים כחצי שעה, התיישב וחילק להם עד השעה שש-ועשר דקות (!). לכל אחת ואחת איחל פסח כשר ושמח.

בשעה שש-ועשרים יצא הרבי לקריאת-התורה, כשלבוש עדיין ב[[בגד|בגדי]] המשי, ורק כשנסע לביתו לבש הסירטוק של ימי החול.

לאחר החלוקה, שאלו את הרבי מה לעשות התניא'ס שנשארו (כ3000). וענה שישיב על כך כשיחזור מהאוהל. לאחרי שחזר אמר שימכרו אותם בזול לקהל הרחב, אלא שישנו את התאריך "י"א ניסן" שבדף השער, ואכן שינו זאת ל"י"ג ניסן").
=== י"א [[ניסן]] תשד"מ===
לקראת יום הבהיר י"א [[ניסן]] ה'תשד"מ, הורה הרבי להדפיס בהוצאה מיוחדת את ספר התניא 'הוצאת האלף', כשגם בו יודפסו
צילומי השערים של כל ספרי התניא שנדפסו עד אז. בסוף [[התוועדות]] י"א [[ניסן]] חילק הרבי את ספר התניא - בצירוף דולר ל[[צדקה]] –
לכל אחד ואחת מהמשתתפים, על ידי אברכי הכולל.

בסיום ההתוועדות, הזכיר הרבי את חשיבות ההשתדלות בהדפסת התניא בכל מקום בו נמצא יהודי, ובישר על הדפסת ספר התניא הוצאת האלף (תוך שהוא מבאר את עניינו המיוחד של מספר זה), שבסופו נדפסו כל דפי השער של הוצאת התניא
שיכלו להשיג כבפעם הקודמת (בתשמ"ב).

הרבי הוסיף כי כל אחד ואחד שתהי' לו סבלנות להמתין, יקבל מהדורה זו, בצירוף שטר של דולר על מנת לתתו לצדקה. הרבי ביקש שיגשו בסדר מסודר, ללא דחיפות כו', מכיון שיהיה מספיק עבור כולם וכן שאין שום עניין לקחת שתיים שאין זה מוסיף לא בכמות ולא באיכות.

עוד אמר [[הרבי]], כי בכדי לתקן מה שבפעם הקודמת (תשמ"ב) ארכה החלוקה שעות רבות וזאת משום שהמחלק היה רק
אחד - יחולקו הפעם ספרי התניא ושטרות ה[[צדקה]] על ידי "שלוחים" - אברכי הכולל, ומכיון שישנם חמישים אברכים לערך, תהי' החלוקה מהירה פי חמישים מאשר בפעם הקודמת.

"כדאי גם - המשיך הרבי - שתלמידי הישיבה המבוגרים יסייעו בהגשת ספרי התניא, הבאת ארגזי הספרים, וכיו"ב". הרבי הציע שאברכי הכולל יעמדו בצפונו של ביהמד"ר ("אין צפון אלא תורה") קרוב אל מקום היציאה, ושאר כל הקהל ישארו לשבת על מקומם, ויגשו אחד אחד לקבל את ספר התניא ושטר של דולר, ואז יוכלו לצאת מביהמד"ר ולפנות את המקום לאלו שעדיין לא קיבלו. והדגיש שכל אחד ואחת מהנוכחים יכול לקבל את התניא, "און איך קען גיין באקומען מיין תניא". [=ואני יילך לקבל את התניא שלי].

לאחר הוראות אופן החלוקה, הורה לנגן ניגון הכנה. ניגון [[אדמו"ר הזקן]] (בבא הד' פ"א), ניע זשוריצ'י כלאפצי. ואחר כך הורה לש"ץ לנגן "יהי רצון כו' שיבנה ביהמ"ק". הזכיר אודות אמירת ברכה אחרונה, ואחר כך ציין, שהאמור לעיל אודות חלוקת ספרי התניא
מכוון לאנשים נשים וטף.

לאחר שברך ברכה אחרונה, אמר: "אשאר על מקומי עד שאברכי הכולל יעמדו על מקומם ויגישו להם את ארגזי ספרי התניא.
וכאמור - כל הקהל יואיל בטובו הגדול להשאר על מקומו, ולקום אחד אחד, ואז יסיימו מוקדם יותר, ובסדר מסודר".

חברי הכולל עלו לבימת ה[[התוועדות]] וקיבלו חפיסות של שטרות בני דולר. בינתיים נתחוללה בבית המדרש מהומה קלה, שכן לא ידעו מהיכן יגיעו הארגזים, הרבי שאל (ברמקול) "מה קורה שם?" ושוב קרא, "אולי מישהו יביא איזה ידיעה מהנעשה?".

בינתיים חברי המזכירות ריב"ק וריל"ג סימנו לכל הבחורים לרדת מהספסלים שעל ידי היציאות. ריל"ג גם התקדם לכיוון אחת היציאות לראות אם הספרים הגיעו, ואילו ר' בנימין סימן והכריז מהבמה. הרבי פנה אליו ואמר לו בחיוך: "למה אתה עומד
פה, וצועק.." אחר כך פנה להזקנים היושבים שם ושאלם: "און וואו איז מיין צווייטער גענראל?" (=היכן הגנראל השני שלי)?!

לבסוף חזר ריל"ג והודיע שהגיעו הארגזים, הרבי קם ממקומו ואמר: "אם כן - יכול אני לגשת לקבל את ספר התניא..." כל
המעמד היה מרתק ומרגש במאוד, כשכל דבר אומר הרבי בחיוך רחב, ובכלל נראה מאוד "אופגעלייגט".

אחר כך עמד הרבי ממקומו והלך לעבר היציאה, שם עמד א' מאברכי הכולל ר' י"י לברטוב וחילק תניא'ס, כשהרבי עבר לידו טרם יציאתו, שאל משהו. אך הוא לא הבין מה קורה ומה הרבי רוצה, והיה מופתע לגמרי. ריל"ג סימן לו שיתן לרבי תניא. הנ"ל לקח תניא מהארגז בצירוף דולר ונתן לכ"ק, כשחייך לו הרבי חיוך רחב. (יש אומרים שהרבי מצא שהיו 2 דולרים ולקח את שניהם).

אחר כך חיכה הרבי עד שגם הרב חדקוב, ריב"ק וריל"ג קבלו ספרי תניא בצירוף דולר ויצא מה"זאל".

בינתיים נמשכה החלוקה מחוץ ל'זאל' ליד כל היציאות, והבחורים המבוגרים הזדרזו להוביל את הארגזים מקרון משא ענק, שעמד ברחוב סמוך (יוניון סטריט, על ידי הכולל).

לאחר הפארבריינגען, נכנס הד"ר ווייס אל הרבי ויצא כעבור למעלה משעה. ברחבה ובשדרה שליד 770 עמדו אנ"ש והת' רוקדים ושרים את הניגון "וידעו כי אתה". גם לאחר שיצא הרבי ונסע לביתו נמשכו הריקודים עם ספרי התניא. כשעבר במכוניתו בכביש השירות, הבחין באשה אוחזת בילדתה, ולילדה לא היה ספר תניא ביד, הרבי הגביה את התניא שלו, וסימן - מתוך המכונית, כאומר - "היכן התניא שלך?!.."

===יו"ד שבט תש"נ===
‫לכבוד יום הבהיר י' שבט [[ה'תש"נ]] - שנת‬ ‫הארבעים לנשיאות הרבי, הורה הרבי להדפיס‬ ‫הוצאה מיוחדת (מוגדלת) של ספר התניא.

‫לרגל המעמד הגיע קהל עצום 12,000‬ ‫איש (!). ‫לאחר שחזר הרבי מ[[האוהל]] נכנס לבית הכנסת ל[[תפילת מנחה]] וערבית. למנחה‬ ‫התפלל הרבי לפני העמוד. לאחר [[תפילת מנחה]] עלה להבימה והתפללו מעריב,‬ ‫ואחר כך אמר שיחה מספר דקות, בה דיבר על "ויהי בארבעים שנה", "לב לדעת" וכו',‬ ‫ואמר לקהל שיחלק לכל אחד ואחת ספר ה[[תניא]] (בפורמט גדול ובכריכה דקה) ושטר של‬ ‫דולר לצדקה. על התניא היה כתוב "יו"ד שבט תש"נ, ארבעים שנה לנשיאות כ"ק‬ ‫אדמו"ר שליט"א".‬

‫לאחר השיחה ירד הרבי מהבימה והחל לחלק.‬

‫על שער התניא נכתב: "'''יו"ד שבט תש"נ - ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר‬ ‫שליט"א'''".‬

‫החלוקה התחילה בשעה שבע-ועשר דקות לערך. בתחילת החלוקה לא היה סדר‬ ‫מסודר, ועמדו מסביב הרבי הרבה "עוזרים" ו"מסדרים", פנה אליהם הרבי ונתן להם תניא וסימן להם בידו הק' שילכו הצידה, ואמר שהוא יכול להסתדר‬ ‫לבד - בלעדם...‬

‫באמצע החלוקה‬ ‫היה "בלאגאן"‬ ודחיפות, ‬‫ונשמעו‬ ‫צעקות רבות, הרבי‬ ‫פנה כמה פעמים‬ ‫למזכיר ושאל מה‬ ‫קורה שם ושיעשו‬ ‫סדר. לא' שעמד על ‬‫השולחן סימן הרבי‬ ‫שירד. לאחר כמה‬ ‫זמן כבר נהי' סדר,‬ ‫והחלוקה המשיכה‬ ‫כרגיל.‬

‫כשעברו כמה ילדים ‫וביקשו לקבל עוד‬ ‫תניא עבור מישהו‬ ‫אחר, ענה הרבי ‫"לא", וסימן גם בראשו הק' לשלילה. היו כמה שהרבי נתן להם עוד תניא.‬

‫באמצע החלוקה עבר הרופא יחד עם בנו של הריל"ג והרבי דיבר עמו קצת.‬

‫באמצע החלוקה מסרו לרבי את ה"קובץ חידושי תורה לב לדעת" שהוציאו‬ ‫לאור לרגל מלאות ארבעים שנה לנשיאות [[הרבי]]. הרבי קיבל זאת‬ ‫כשאמר "זאל זיין בשורות טובות, הצלחה רבה".‬

‫הרב [[עדין אבן-ישראל]] הגיע בסוף והרבי שאלו "דו ביסט אויכעט פון די‬ ‫נמושות?", [=אתה גם מהנמושות - שמגיעים לבסוף]. הוא ענה שהוא מהאנשים‬ ‫הפשוטים, והרבי חייך חיוך רחב כשעושה תנועה של ביטול.‬

‫בסיום החלוקה חיכה קצת ושאל אם יש כאלה שעדיין לא קיבלו, וכשנענה בחיוב,‬ ‫הכניס לתוך הספר "לב לדעת" את הפתקים הרבים שקיבל מאנשים שונים שעברו‬ ‫במשך החלוקה, ולקח את סידורו ועוד שני ספרי תניא.‬

‫כשניגש לפרוכת, סימן בידו (א' על ידו השניה) לרופא הנ"ל שעמד שם, כאומר: האם רוצה‬ ‫לבדוק את הדופק? וחייך חיוך רחב מאד.‬

‫הרבי יצא, בשעה שתיים-עשרה ועשרים לערך, במהירות כשמעודד את‬ ‫השירה בידיו הק'.‬

===[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תנש"א===
‫[[קובץ:תניא_יט_כסלו_תשנא.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק תניא ל[[צ'ארלי (בוטנס)|צ'ארלי]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תשנ"א]]
[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] חזר מ[[אוהל]] בחמש וארבעים-וחמש דקות.

כבר בצהריים נודע ש[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] יחלק הלילה [[תניא]] לכאו"א. ה'[[ועד המסדר]]' סידרו את הביהכ"נ במיוחד עבור החלוקה.

קהל רב הגיע ל[[תפילת מנחה]] ומעריב, לקראת החלוקה. בתפילת [[מנחה]] אמר [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] ה[[קדישים]], בסיום תפילת [[ערבית]] לאחר הכרזת הגבאי ירד לסטענדער החלוקות והחל ב[[חלוקת התניא]] (החלוקה החלה בערך בשעה שש ורבע).

את ה[[תניא]] חילק הרבי בצירוף שטר של דולר לצדקה.

על [[שער התניא]] היה כתוב: "'''חג הגאולה [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] – קצב שנה – ה'תקנ"ט- ה'תנש"א, ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א'''".

לכמה שביקשו תניא נוסף עבור מישהו – לא נתן, ואמר לא' שזה רק עבור אלה הנמצאים כאן. חייך להרבה מהעוברים. לחתן וכלה שעברו (וכן לבני משפחתם) חייך
ואמר לכ"א: "בשעה טובה ומוצלחת".

בסיום החלוקה לקח תניא אחד והניחו תחת סידורו. ליד הפרוכת נעצר קמעא וסידר את הגאַרטעל, ואז נגע בפרוכת כרגיל ויצא כשמעודד את שירת הקהל "דידן נצח". בדרכו חילק בדרך לעוד כמה שלא קיבלו.

החלוקה נמשכה עד השעה עשר-ועשר דקות לערך.

ב[[שבת]] הקרובה, ש"פ [[וישב]], [[כ"א כסלו]] – [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] נכנס ל[[התוועדות]] עם [[ספר התניא]] שחולק ב[[י"ט כסלו]], והיה מונח על השולחן במשך כל זמן ההתוועדות.

בעת ה[[התוועדות]] אמר הרבי שהשנה מלאו קצ"ב שנה להגאולה ד[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] בפעם הראשונה (תקנ"ט – תנש"א), והאותיות קצ"ב מורות על כמה דברים: א) כבר נסתיימה
העבודה דקיבוץ הנצוצות. ב שכבר "נקצב" ונסתיים הזמן "ד[[הפצת המעיינות]] חוצה", ומוכנים לקיום ההבטחה "דאתי מר דא מלכא משיחא".

ב[[מוצאי שבת קודש]] חולקו ספרי תניא על ידי [[המזכירות]].

==תניא - מהדורה קמא==
[[תמונה:תניא_מהדורא_קמא.JPG|left|thumb|250px|כריכת ספר ה[[תניא - מהדורא קמא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תניא מהדורא קמא]]}}
'''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל"ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים ב[[תורת החסידות]] שטרם הודפסו מ[[אדמו"רי חב"ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]].

בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה"ועד להפצת שיחות" ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]] וב[[יום שישי]] [[ט"ז כסלו]] [[תשמ"ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את [[התוועדות]] ב[[שבת]] הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס ל[[התוועדות]] עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ב]] חלק א'.}}. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של [[אדמו"ר הזקן]] שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]], שלא הושגה{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה ש[[אדמו"ר הזקן]] רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.

ביום [[י"ח בכסלו]], ביקש הרבי שבערב [[י"ט בכסלו]] יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום [[ד' בטבת]] דיווחו חברי המערכת שההוצאה שניה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה {{ציטוטון|ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה}}.

==ביאורים על התניא==
[[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא']]
במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי{{הערת שוליים|ההוראה ניתנה עבור הספר "לקוטי פירושים" על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.}}.

===ביאורי אדמו"רי חב"ד===
*'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] על ספר התניא. נמצאו בספריית אגודת חסידי חב"ד ונערך על ידי הרבי.
*'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. נערך על ידי הרבי.
*'''הערות''' - הגהותיו של הרבי על שיעורי התניא שנמסרו ברדיו על ידי ר' [[יוסף וינברג]]. מופיעות בספר [[שיעורים בספר התניא]].
*'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת [[תשכ"ט]] וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט (בהוספות).
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא.

===ביאורי חסידים===
*'''שערי היחוד והאמונה''' - מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]].
*'''פירוש''' - מאת הרב יעקב קיידנר (מחבר הספר ([[סיפורים נוראים]]).
*'''ביאור הרש"ג''' - שיעוריו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. נרשם על ידי תלמידיו.
*'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]].
*'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערותיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא{{הערת שוליים|הערות אלו הוסברו על ידי הרבי בהתוועדיותיו ונדפסו בספר [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] ו[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ט ול"ט.}}.
*'''[[שיעורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]].
*'''[[ביאור הרנ"ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].
*'''[[הלקח והלבוב]]''' - מאת הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]].
*'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יהושע קארף]].
*'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
*'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].
*'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].
*'''[[חסידות מבוארת]]''' ליקוט ועריכת הפירושים על התניא, בשפה המובנת לכל.
*'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]].
*'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס"ז]].
*'''נר למשיחי''' - הרב [[טוביה בלוי]].
* תניא, מהדורת "פאר מקדושים" - מהדורה מבוארת, מפוסקת ומנוקדת, אלול תשע"ד

===עיבודים===
*'''מודעות יהודית''' - רעיונות מרכזיים בספר התניא, בשפה בהירה ופשוטה. מאת הרב [[נדב כהן]] (תורגם ל[[אנגלית]] ולרוסית).
*'''[[תניא לעם]]''' - הרב [[שלמה יצחק פרנק]].
*'''תניא לאנשים כמוך וכמוני''' - מהדורה המנגישה רעיונות מרכזיים מספר התניא בשפה עכשווית לציבור הכללי, הרב [[אליעזר שמטוב]] והרב [[דובי ליברמן]], [[אייר]] תשע"ו.
*'''דרך ארוכה-קצרה''' - ספר קומיקס לילדים, חלק א' יצא לאור בחודש אלול תשע''ה, והחלק השני בכסלו ה'תשע''ז

==ראו גם==
*[[:קטגוריה:תבניות ספר התניא|תבניות ספר התניא בחב"דפדיה]].
*[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]]
*[[תרגומי התניא]]

== לקריאה נוספת ==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק לא - תניא בערבית
== קישורים חיצוניים ==
;ספר התניא לקריאה
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר חב"ד-לייבורי.
*[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף].
*[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] באתר היברו-בוקס {{PDF}}

;קישורי תוכן
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1690 קטע מסרטון על מעלת ספר התניא] {{וידאו}} {{אינפו}}
*עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), '''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3593606#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מהו ספר התניא?]''' {{בית חבד}}
*[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא]
*מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73086 אור חדש בערבית תאיר]''' - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], יח כסלו התשע"ג (02.12.2012)

;הוצאה לאור
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Block-%20Wenger%20-%20Adar%20II%205776.pdf הגהות הרבי על מהדורת התניא באנגלית] {{PDF}}

;שיעורים
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א].
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=372 שיעורי תניא לילדים] מאת הרב דובער ליפש - אתר '[[ניצוצות של קדושה|ניצוצות]]' {{וידאו}} {{אינפו}}
*סדרת שיעורים באגרת הקודש מאת הרב [[יוסף יצחק אופן]]{{וידאו}}: [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63664 חלק א'], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65016 חלק ב']
*שיעורי בלוג וידאו מאת הרב [[יאיר כלב]] בנושא התניא: [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2402 חלק א] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2354 חלק ב] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2344 חלק ג] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2382 חלק ד] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2337 חלק ה] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2248 חלק ו] {{וידאו}}
* מדור '''[http://itanya.mobi/shaar-haichud-vehaemuna-r-harpaz שיעורים בשער היחוד והאמונה]''' עם הרב [[נעם הרפז]] {{וידאו}} אתר itanya
* הרב [[חיים שלום דייטש]] שיעורים על [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65970 פרק ח'] ו[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66047 פרק ט']{{וידאו}}

;מדיה
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2317 הרבי מחלק תניא] - [[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2307 הרבי מחלק תניא - הוצאת האל"ף] - י"א [[ניסן]] [[תשד"מ]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[[דורון הגי]], '''[http://chabad.info/category/video/beis-medrash-video/%D7%93%D7%A7%D7%94-%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/ דקה וחצי תניא]''', סרטוני אנימציה למקורבים המפשיטים מושגים מספר התניא

{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספר התניא]]
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]

ראש חודש כסלו

2018-01-20T22:40:33Z

לו"י: הגהה

{{לעריכה|לא אנציקלופדי, זוהי העתקה לא מותאמת לאנציקלופדיה מ"מגילת ראש חודש כסלו"!}}
[[קובץ:הושענא רבה תשלח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהושענא רבה תשל"ח שעות ספורות קודם התקף הלב]]
[[קובץ:ריקודי שמחה תשל''ח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ריקודי שמחה ב[[ראש חודש כסלו תשל"ח]], כאשר הרבי יצא מ-770 לביתו שברחוב פרזידנט, לראשונה מאז שמחת תורה תשל"ח]]
ב'''שמיני עצרת תשל"ח''' עבר [[הרבי]] התקף לב באמצע ההקפות. מאז במשך למעלה מחודש שהה בחדרו, ולא יצא לחסידים, עד [[א' כסלו]], בו יצא לביתו.

== רקע ==

בחול המועד [[סוכות]] [[תשל"ח]] הגיעו אלפי [[חסיד]]ים ל[[770]], באותם ימים ארעה תופעה שלא הייתה קודם לכן: בכל פעם ש[[הרבי]] נכנס ל[[תפילה|תפילות]] ב[[הזאל הגדול]], עלה על הבימה, הסתובב לקהל והחל לעודד את השירה.

ביום [[הושענא רבה]], היתה הנהגה כרגיל{{הערת שוליים|מלבד כך שכאשר הוציאו את הספר תורה התחילו לנגן את הניגון [[אנא עבדא]] והרבי עודד בצורה מיוחדת ובמשך זמן ארוך מהרגיל}}. הרבי חילק כמנהגו פרוסת [[לעקאח]] לכל אחד ואחד. וכן שאר פרטי ההנהגה היו כרגיל.

במשך היום התענינה [[הרבנית חיה מושקא]] (ע"ה) אצל אחד ה[[משב"ק]]ים וביקשה לדעת איזה [[ספר תורה]] ימסרו בלילה, בעת ה"[[הקפות]]", לבעלה, הרבי, וביקשה שספר התורה יהיה קל וכן שההקפות יהיו קצרות, כיוון שהרבי אינו מרגיש כל-כך טוב...

חלוקת הלעקאח נמשכה עד ממש סמוך לחג ומשום כך לא טעם הרבי כלום לאחר החלוקה ועד ה[[תפילה]].

== ליל שמיני עצרת ==

בליל שמיני עצרת נקראו הפסוקים שלפני ההקפות במהירות גדולה{{הערת שוליים|י"א שזה היה על פי הוראת [[הרבי]].}}.

בהקפה הראשונה רקד הרבי יחד עם גיסו [[הרש"ג]] (ז"ל), בהתלהבות גדולה.

בהקפה השלישית אותה רקד הרבי על בימתו, היו פני קדשו חיוורים והוא ניגב את פניו בממחטתו - דברי שאינו רגיל כלל וכלל, עם זא, המשיך הרבי לעודד את השירה כרגיל.

בהקפה הרביעית, בשעה שהתחילו לשיר את "[[ניגון על הסלע הך]]" והרבי הפנה את פניו לעבר הקהל, תוך כדי מחיאת כפיים - פניו של הרבי החווירו מאד, והוא מחא כפיים בקושי.

כעבור עשר דקות החזיר הרבי את פניו מהקהל, נשען על הסטנדר ופנה לר' [[יהודה לייב גרונר]] בבקשה לקרב את כסאו הק'.

== התקפת הלב ==

בתום ה"הקפה" התיישב הרבי בכיסאו, ועצם את עיניו הק', הקהל היה היסטרי ויצא במהירות מן הבניין. כל החלונות נפרצו, על מנת שיהיה לרבי אוויר.

ה[[משב"ק|משבק]]י"ם ביקשו הרבי שיעלה לחדרו לנוח מעט; אך הרבי לא שעה להצעה זו, ובו במקום ציווה להמשיך את ה[[הקפות]] - במהירות - עד תומן.

בינתיים מיהר איש ההצלה ר' [[יהודה לייב ביסטריצקי]], והגיע בריצה עם מכשירי החמצן בידיו. כאשר הבחין הרבי בהם, חייך.

רבים צעקו להביא מיד מים, בכוונה לתת לרבי לשתות משהו; אך הרבי התנגד לכך, ואמר כי מחוץ לסוכה לא ישתה. גם כאשר המזכיר, הרב [[בנימין קליין]] ביקש מהרבי מספר פעמים שייאות לקחת את המים - אך הרבי לא הגיב.

כשתיים שלוש דקות ישב הרבי בכסאו, ומיד קם על רגליו להמשיך את ה"הקפות". בשעה זו היה - [[הזאל הגדול]] - כמעט ריק מ[[אדם]], ופחות ממאה איש נשארו בו; ביניהם - סקרנים בודדים, ורופאים נטולי עצה שלא הבינו עדיין מה קרה.

התברר כי [[הרבי]] רוצה שימשיכו בהקפות, ועד שלא יסתיימו - לא יצא. ה[[הקפות]] המשיכו בזריזות, ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת.

את ההקפה השישית ערכו בשקט. כדי לא לאלץ את [[הרבי]] לטרוח ולקום - לא [[שירה|שרו]] ולא [[ריקוד|רקדו]]{{הערת שוליים|לפי נוסחא אחרת נערכה גם ההקפה החמישית במהירות, ללא שירה וריקודים; ולאחרי ההקפה השישית שוב לא הרגיש הרבי בטוב והתיישב, אך התרומם מיד להקפה האחרונה}}.

כאשר הגיעו להקפה השביעית והאחרונה - אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז [[הזאל הגדול]]- הציעו לרבי לעשות זאת הפעם מעל בימתו הקבועה, בכדי למנוע טרחה מיותרת. אולם הרבי לא קיבל את ההצעה אלא לקח בידיו הק' את [[ספר התורה]], וצעד לעבר בימת ה"הקפות", במרכז בית הכנסת.

כאשר התחיל [[הרבי]] ללכת, הסתובב תחילה לראות באם גם גיסו [[הרש"ג]], צועד אחריו למקום ה[[הקפות]] כרגיל. הרש"ג פנה מיד ללכת בעקבות הרבי וה[[חסיד]]ים נצלו את העובדה כדי לבקש ממנו לדאוג לכך שהריקוד יהיה קצר ככל האפשר.

במהלך הצעידה עד למרכז בית הכנסת, היו כאלו שנשקו את ספר התורה של הרבי; אך ר' [[יהודה לייב גרונר]] גרונר - שצעד לפני הרבי - בראותו זאת - מנע מהנוכחים לנשק, כדי למהר את סיומן של ה"הקפות".

עם הגיע הרבי לבימת ה"הקפות" שר הקהל את [[ניגון הקפות]], והרבי רקד כרגיל עם [[הרש"ג]] (ז"ל). הריקוד הזה היה איטי וקצר כאשר פניו הק' של הרבי חיוורות. הרש"ג, הפסיק מיד את הריקודים לאחרי מספר סיבובים, והרבי חייך אליו.

בתום ההקפה הכניסו את ספרי התורה חזרה ל[[ארון הקודש]], ו[[הרבי]] חזר למקומו. בהגיעו למקומו, מעל בימתו הקבועה - אמרו 'עלינו' ו'[[קדיש]]' ואחר כך הכריז הרבי: "גוט יום-טוב" שלוש פעמים. בעת ההכרזה עשה הרבי תנועה נלהבת בשתי ידיו הק' כאשר כל גופו הק' מתנענע חזק.

== הנהגת הרבי בחדרו ==

כאשר יצא הרבי מבית הכנסת ועלה לחדרו הק' - סגרו מיד את כל הדלתות, וכולם יצאו החוצה. כעת החלו חברי [[המזכירות]] להשתלט על המצב אם כי כפי שניתן לשער הם עצמם היו בהולים ונבהלים.

בינתיים כאשר נכנס הרבי לחדרו הק' היה עליו להשען על הקיר ומזכירו הרב ח. מ. א חודקוב - שנכנס איתו - נבהל ביותר בראותו זאת. הרבי מצידו אמר לו שילך לחדר ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]]. הרבי סגר את הדלת, והתבודד לבדו בפנים מספר דקות.
הרבי לא פתח הדלת לאף אחד, וכשפתח לבסוף התבטא שזה לא כלום "וזהו רק מהתאמצות יתרה, כי כל היום לא אכלתי ועמדתי על הרגליים, וממילא זוהי עייפות יתרה בלבד".

[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]] (ע"ה) נקראה מביתה, לבוא מיד אל בעלה - הרבי.

הרבי יצא מחדרו הק' ונכנס ל[[סוכה]], לבוש מעיל, והרבנית, [[הרש"ג]], הרופאים והמזכיר אחריו. קודם לכן, ביקשו שהרבי יטעם משהו בחדרו, אך הרבי שלל זאת באומרו, שאיננו רוצה לאכול לפני קידוש ומחוץ לסוכה.

הרבי התיישב בסוכה והשעין בקלות את מצח ראשו על ידיו הק'. הביאו לפניו [[יין]] ומיץ ענבים לקידוש ואוכל עבור [[סעודת יום טוב]]. בתוך המאכלים שהגישו לרבי הפעם - דאגו להכניס גם מידה גדושה של סוכר, כי לפי דעת הרופא ר' א. זליגזון (ז"ל) היה חסר לו סוכר בדמו.

הרבי לא הסכים לעשות [[קידוש]] אלא על [[יין]] ולא על מיץ ענבים, באומרו: קידוש עושים על [[יין]]. הרבי אכל כדרכו מעט מכל מין, ובירך. לשעה קלה ישב הרבי בסוכה. בזמן זה השתפר קצת המצב לטובה, ואחרי הסעודה אף נראה גוון בפניו הק'. גם הרופאים ראו בכך הטבה כלשהי, כי בתחילה היה דופק הלב נמוך ביותר, ואילו בעת מנוחתו וישיבתו בסוכה עלה בהרבה. אחר כך יצא הרבי מהסוכה ונכנס לחדרו הק'. בשעה זו היו מעטים שכבר נרגעו ופנו הביתה לסעודת יום טוב, אבל רוב רובו של הציבור נשאר עומד בחוץ, מייחל בנשימה עצורה לראות את הרבי יוצא מהסוכה וצועד לחדרו.

כאשר יצא הרבי הצהיבו פניו מעט ונראתה עליהן שמחה מסויימת. הוא אף פנה לעבר הקהל בתנועת יד נמרצת משהו לאות של עידוד השירה. וכאשר הגיע למדרגות שלפני הפתח, שב ופנה לעבר הציבור וסימן בידיו הק' להגברת השירה.

לאחרי שנכנס התחילו פניו הק' שוב להחוויר כסיד, כנראה מהתאמצות היתרה בעת שעודד את השירה בידיו הק' בחוץ. בינתיים, כשהרבי ישב בסוכה, הכניסו לחדר מיטה שהורידו מבית [[אדמו"ר מוהריי"צ]]. [לא הייתה זו מיטת אדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|אך בשם ר' משה דיקשטיין שהי' אז מה[[וועד המסדר]] ובעצמו הביא את המיטה מסופר שאדרבא היתה זו דווקא כן מיטתו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"ץ.}}, כי הרבי לא הסכים לכך].

באמצע פתח הרבי את דלת חדרו וביקש להודיע לקהל: "מ'זאל זיך האלטן רואיג און מ'זאל גיין פראווען שמחת יום טוב" [= שיישארו רגועים וילכו לשמוח בשמחת יום-טוב]. כמו כן הודיע שהלילה לא ילך הביתה{{הערת שוליים|יש אומרים, כי הרבי אף רצה ללכת הביתה, אך הרבנית סברה שעליו להשאר ב[[770]].}} הרב לייבל גרונר יצא אל הקהל ומסר את דברי הרבי. אחר כך פרסמה המזכירות הודעה בשם הרבי כי "אלו שעשו כבר הקפות - ילכו לביתם לסעוד סעודת יום טוב, ואלו שעדיין לא עשו "הקפות" - יכנסו לבית הכנסת לערוך הקפות" בשמחה. הציבור הממושמע נכנס לבית הכנסת. ואכן מחלל [[בית הכנסת]] בקעה ועלתה שירה, אבל כמובן שהמצב היה מתוח.

== שניתנה רשות לרופא לרפאות ==

במשך כל הזמן זרמו ללא הרף המוני רופאים ל770. רבים מהם הגיעו במכוניות המשטרה.

בינתיים, זמן מה אחרי שנכנס לחדרו, בשעה אחת אחרי חצות הלילה (לערך) - גילה הרבי - בפעם הראשונה - כי היו לו כאבים בלב. הרבי הסכים שיבואו אליו עוד רופאים מומחים לבדיקות. הוא אמר שמוכן לדבר אתם בתנאי שלא ימסרו את ממצאיהם לאף אחד ממש. מיד הזעיקו המזכירים ארבע רופאי לב מומחים ביותר, ובידיהם מכשיריהם המשוכללים.

אחרי הבדיקות התברר בוודאות כי הרבי עבר התקף לב חזק ביותר. היה קשה על הרופאים להאמין כי הרבי במצבו הקשה לא השמיע אף קול בעת ההתקפה ואף לא נפל על עמדו.

הרופאים החליטו מיד לתת לרבי זריקה נגד כאבים. אחד הרופאים ניגש ושאל את הרבי אם להזריק לו זריקה נגד כאבים, אך הרבי סירב. אחד מהחסידים שנכח במקום אמר ברוגזה לרופא: האם לא ברור לך שאם אתה שואל באופן כזה, הרבי בוודאי יסרב. הרי היום יום טוב ולפי ההלכה מותר לעשות זריקה רק בפקודת הרופא. הרופא הבין וחזר לרבי ואמר: כרופא אני מצווה על הרבי להסכים לזריקה. הזריקה חיונית ביותר כי עוצמת הכאבים מסכנת את חיי הרבי! הרבי הסכים מיד. אחרי הזריקה, למרות שהיתה במינון גבוה, נח הרבי רק מעט, לפליאת הרופאים.

בינתיים התייעצו הרופאים ביניהם ומסקנתם היתה חד משמעית: על הרבי לעבור מיד למחלקה לטיפול נמרץ שם יש ציוד המתאים ולהשגחה צמודה. אך הרבי סירב בתוקף, ואמר: מה היה עושה אדם שנמצא במקום שאין בו בית רופאים? וביקש לתת לו הלילה לנוח ולמחרת יהיה בסדר (כרגיל).{{הערת שוליים|רופא אחר שאל את הרבי, מה היה עונה לחסיד במצב זהה - שהיה שואל האם ללכת לבית רפואה. תשובת הרבי היתה שאיננו מחוייב לענות על 'אילו יצוייר'...}}

מיד עלה אחד הנוכחים לקומה העליונה ב770, שם ישבו וחיכו הרבנים. במידה שיצטרכו לברר איזו שאלה הלכתית, ושאלו - על פי בקשת הרבי - לברר את חוות דעתם בקשר לבית הרפואה. הרבנים הורו לחיוב. כאשר חזר הלה והודיע זאת לרבי קטע הרבי את דבריו ואמר:

:::''"היות ואני יהודי דתי ("א פרומער איד") וצריכים לשמוע בקול הרבנים, ממילא אל תגידו לי את הפסק כדי לא לאלצני ללכת, כי אין צורך ללכת לבית הרופאים".

שוב ניסו לבקש מהרבנית הצדקנית שתבקש אצל הרבי ללכת לבית הרפואה, אך היא ענתה: הוא יודע בעצמו מה לעשות... כראותם את המצב החמור שנוצר, מיהרו המזכירים להביא ציוד ממרכז רפואי יהודי שבברוקלין, בהסכמתו של הרבי.

=== המצב מחמיר ===
כעבור שעה קלה נהפך חדרו של הרבי לחדר טיפול נמרץ משוכלל וגדוש ציוד. אותו רופא חיבר את הרבי למיכשור המעקב. הרופאים שנכחו על אתר החליטו להזריק שוב לרבי, אבל הפעם במינון גבוהה יותר ("מורפין"), ולאחריה אכן נח הרבי למשך ארבע שעות לערך.{{הערת שוליים|1=מאוחר יותר התבטאה [[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]], בהקשר לכך, שמעולם לא זכור לה שהרבי אי פעם יישן למשך ארבע שעות ברצף!...}} בשעה חמש וחצי לפנות בוקר הבחין הרופא מהמרכז, לתדהמתו, שהרבי עבר עכשיו התקף קשה, שני; וקשה בהרבה מהראשון.

המזכירים היו בבהלה, ברור היה להם כי הרבי זקוק לטיפול רפואי מקצועי. הנוכחים, הרופאים והרבנים, התלבטו קשות אם לקחת את הרבי לבית הרפואה{{הערת שוליים|תוך כדי מנוחה שלאחרי זריקה.}} או לא, הרבנית היא שהכריעה לשלילה באמרה כי חלילה לעשות משהו לרבי נגד רצונו. ואז בשעה שש לפנות בוקר, עלה בדעתו של הרב [[יהודה קרינסקי]] לקרוא לד"ר וייס משיקאגו{{הערת שוליים|ד"ר וייס היה רופא לב ממקורבי חב"ד, ואף ביקר פעם בחצר הרבי. הוא היה אמנם צעיר - אך שמו הלך לפניו כרופא מוכשר ומבטיח.}} בלא לאבד שנייה התקשר קרינסקי אל ד"ר וייס. הרופא, שנחרד מעט מצלצול הטלפון שהעיר אותו משנתו בשעת בוקר מוקדמת זו של יום טוב, קפץ ואמר: "אני עולה על המטוס הראשון ל[[ניו יורק]]", והניח את השפורפרת.

בינתיים, יצא מישהו מבפנים והודיע לקהל להתחיל לומר [[תהילים]]. בשעה שש בבוקר יצאה ברגל קבוצה של אברכים ותמימים{{הערת שוליים|1=ביניהם הרב [[יואל כהן]], הרב [[שלום דובער שם טוב]] והת' [[דוד פלדמן]], ועוד כמה מחשובי ה[[תמימים]] ו[[אנ"ש]].}} אל [[האוהל]] להתפלל ולומר שם [[תהילים]]. מאוחר יותר, בשעה 11 בבוקר, יצאה קבוצה השניה לדרכה, דרך של שש שעות הליכה; וכך במשך כל שעות יממות החג.

בעולם נודע מצב בריאותו של הרבי, וכולם מיהרו להתפלל להחלמתו המהירה; גם ב[[אה"ק]] נודע הדבר, ומיד הלכו להתפלל ליד המקומות הקדושים, רבבות התפללו ליד ה[[כותל המערבי]] לרפואתו הקרובה של הרבי.

מאוחר יותר שוב ביקשו הרבנים למסור לרבי, כי לדעתם, עליו להסכים ללכת לבית הרפואה. הרבי התנגד לכך בצורה חד משמעית והוסיף: "צריך לשקול את אי הנעימות שתהיה לי ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] מול המעלות שבדבר, ולהכריע שטוב יותר עבורי להישאר כאן".{{הערת שוליים|אשה אחת, משרתת בבית [[אדמו"ר הריי"צ]] - אמרה לרבי, שרצונה לשאול אותו משהו; וענה לה הרבי בחיוב - שיכולה לשאול. היא שאלה: אם אותו מצב היה אצל מישהו אחר והוא היה שואל האם לנסוע לביהי רצון מה הרבי היה מייעץ לו? והרבי ענה בשאלה: האם הוא היה שומע בקולי? - "כן" היא ענתה. "ממילא", המשיך הרבי, גם כעת יש לשמוע בקולי.}}

==בוקר שמיני עצרת ==

בשעה עשר בבוקר התכנס מניין של זקני ה[[חסידים]] ליד [[חדרו של הרבי]]. ל[[תפילת שחרית]] עד [[קריאת התורה]] התפללו ב[[גן עדן התחתון]] (חדר ההמתנה ל[[יחידות]]), ולקריאת התורה, נכנסו ל[[גן עדן העליון]], חדרו הק' של הרבי, וקראו בתורה. כבימה שימש הפעם הסטענדר של הרבי שעמד ליד המיטה.

במשך ה[[תפילה]] ו[[קריאת התורה]] לא קם הרבי מהמיטה, אבל כאשר נקרא לעלות ל[[מפטיר]], אזר הרבי כוח, התיישב, נשק את ספר התורה ובירך את הברכות. אחרי ה"קריאה" קרא הרבי את ההפטרה בקול ברור ורגיל, עד שאפילו אלו שעמדו בחוץ יכלו לשמוע את ההפטרה.

את [[תפילת מוסף]] התפללו, כמו שחרית, ב[[גן עדן התחתון]]. כאשר שרו הנוכחים [[הוא אלוקינו]] ו[[אתה בחרתנו]] ב[[חזרת הש"ץ]], עודד הרבי את השירה בתנועות קלות.

במהלך התפילה הגיעה בשורה מהחדר לקהל, הרופאים קבעו שהמצב הולך ומשתפר, והרבי יבריא בע"ה.

לאחר התפילה בחדרו הק' התחיל הרבי לשיר [[ניגון ושמחת בחגך|ניגון 'ושמחת']], והורה שכל אחד מהנוכחים יעבור על ידו לומר "גוט יום טוב". לכולם אמר: "גוט יום טוב" ול[[כהן|כהנים]] הוסיף והביע: "יישר כוח". כאשר עבר הרב [[שמריהו גוראריה]] (מתל אביב) אמר לו שידבר עם הגבאים אודות "מכירת המצוות" ב[[שבת]] בראשית. עובדה זו העלתה כמובן את המצב רוח אצל כולם, שהיה נתון עד לשעה זו בשפל חסר תקדים.

חלפו כמה שעות והד"ר וייס הגיע בטיסה מ[[שיקאגו]] בליווי מכשירים משוכללים. מאז שד"ר וייס נכנס לחדר, אמר שהמצב משתפר והולך ומשתפר. בכלל, תמיד כשעשו בדיקות היו מראים את הממצאים לרבי, והוא היה אומר מה עליהם לעשות. "כל מה שהרבי אומר - כן הוא בדיוק", התבטאו הרופאים.

הרבי ביקש מהרופאים שאם ישתנה, ח"ו, המצב - שלא יפרסמו זאת. הרופאים שאלוהו: "אם כן - מדוע לא שוחח הרבי על כך עד עכשיו?" והשיב הרבי: "בכל פעם שהיה לי כאב - טיפלתי בעצמי במקום של הלב והכאב עבר". ואמר עוד, שידע כל הזמן שהיה לו התקף לב, ולא רצה לגלות.

כל הרופאים היו המומים מכך שלפי כל הסימנים עבר הרבי את ההתקף הקשה בעת ה[[הקפות]], ולמרות זאת צעד הרבי להקפה השביעית, חזר לבימה לסיום התפילה, ועלה מ[[בית הכנסת]] לחדרו למעלה - במדריגות. הרופאים התבטאו פה אחד שאלו היו כוחות על אנושיים. "אי אפשר להאמין שאחר התקפת לב כזו יוכל אדם לעלות במדריגות וללכת לאכול ב[[סוכה]]!" אמרו.{{הערת שוליים|אחד הרופאים הסביר זאת על פי הידוע, ש[[מלך]] אף פעם לא נופל לפני בני עמו, מכיוון שאין זה לכבוד, וכמו כן, הרבי לא נפל על בימתו בבית הכנסת בשעת ההתקפה; כי הרבי דומה למלך...}}

אחרי התפילה הודיעו, שהרבי אמר להרב [[יהודה לייב גרונר]]: שלא ישכחו ללכת לשמח יהודים בבתי הכנסת, וכן גם מחר, והעיקר - שילכו ב[[שטורעם]], והוסיף שאלו שרוצים לגרום להטבת בריאותי - שילכו לשמח!

== ליל שמחת תורה ==

לפנות ערב נכנס הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] אל הרבי, ובעיניים זולגות דמעות איחל לרבי "רפואה שלימה". הרבי הגיב על כך: זה הרי סתירה ל'ושמחת בחגך'; רוצים שיתווסף לי בבריאות - אז זה דווקא על ידי שירבו ב[[שמחה]]. בכיות - זה נגד רצוני!.

ביום ההוא נתן הרבי להרב קזרנובסקי שני בקבוקי [[משקה]], ואמר לו: זהו בכדי לחלק לכל אחד ואחד בעת ה[[התוועדות]] שלפני ה[[הקפות]] - שבוודאי יארגנו - ובוודאי לא יחסרו בה דברי התורה, ההתעוררות והשמחה. ואחר כך יערכו את ה"הקפות" ושתהיינה בשמחה, ושלא יגרע משמחת החג". כמו כן אמר, שישתו מה'משקה' עוד במשך היום, שלא יהיה כמכין מהיום למחר.

אחר כך נכנס [[הרש"ג]] לרבי, והרבי אמר לו כי הוא עושה אתו לשליח בנוגע לפסוקי [[אתה הראית]], ושימכרו את הפסוקים - לטובת ישיבת [[תומכי תמימים]] - כרגיל, ובלי שינויים; את השתתפותו - אמר הרבי - יתן בדולרים יחידים, וכל מי שיקנה פסוק יקבל דולר (של הרבי). לפנות ערב התבטא הרבי שבעת ה[[התוועדות]] ובהליכה להקפות יציירו שזה שיושב על הכיסא - לא חסר...

בשעה תשע בערב, לפני ההקפות, התיישב הקהל הגדול להתועדות עם זקני החסידים. חילקו לכל אחד מה[[משקה]] שהרבי שלח במיוחד עבור ההתוועדות.

בליל שמחת תורה שאל הרבי להרב [[יהודה לייב גרונר]]: "האם הלכו לשמח בבתי כנסת?" וענה: "כן". שוב שאלו הרבי: מה קורה למטה בבית הכנסת? וענה: "מתוועדים משעה תשע". הגיב הרבי: "מיט א שטורעם? תמסור להם שאמרתי שיהיה מיט א גרויסען שטורעם!" [= עם 'שטורעם' (חיות ותוקף גדול)? תמסור להם שאמרתי שיהיה עם הרבה 'שטורעם'].

אחר ה[[התוועדות]] הלכו כולם לערוך את ההקפות בשמחה גדולה ועצומה מאוד. בעת הריקודים ניגנו במשך שעה ארוכה, את הניגון [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|זאל שוין זיין די גאולה]] [= שתבוא כבר הגאולה], אך הפעם החליפו את מילותיו ב"דער רבי זאל געזונט זיין" [= שהרבי יבריא], ומאוחר יותר - "דער רבי וועט געזונט זיין" [= הרבי יבריא (בוודאי)] ומאוחר יותר "דער רבי איז געזונט" [= הרבי בריא], כאשר כל מי שנכח בבית הכנסת לא ישכח כל ימי חייו את סערת הריקוד הזה שמצד אחד נרקד בשמחה רבה ומצד שני עם דמעות בעיני כל אחד. הניגון הגיע לאוזני הרבי, ואחד הרופאים התבטא אחר כך שאילו ידע הקהל כמה נחת רוח גורם ניגון זה לרבי - היו מנגנים אותו כל הזמן ללא הרף.

מספרים, שבאותה שעה - כאשר שמע הרבי ששרים "דער רבי איז געזונט" - ירד הרבי ממיטתו ועמד על רגליו הק' - בכדי שהריל"ג יוכל למסור לקהל (כך אמר) שהוא "מרגיש טוב באופן גלוי", ואף התבטא באוזני הרופא, כשחיוך רחב נסוך על פניו הק': "דאס איז [[חסידים]]" [= אלו הם חסידים]... וכאשר שאלוהו אם השירים והניגונים למטה לא מפריעים וטורדים את המנוחה המוחלטת שהוא זקוק לה - ענה: "ס'איז א געשמאקע מוזיק!" [= זוהי מוזיקה ערבה]...

בינתיים, בשעה אחת שתיים אחר חצות הלילה, נכנס "מנין" ל[[גן עדן התחתון]] והתפללו תפילת ערבית, כאשר הרבי יושב על מיטתו. גם את ההקפות ערך הרבי תוך כדי ישיבה על המיטה, וספר התורה בידו הק'.

אחר התפילה וההקפות אצל הרבי, יצא הרב י. ל. גרונר מהחדר וסיפר שהרבי אמר לו שיתוועדו גם למחרת כרגיל, ושכולם יטלו ידיים לסעודה; וכי את ה[[משקה]] שהכניסו אליו לפני יום טוב יחלקו בעת ההתוועדות. ושוב אמר הרבי: "ברצוני שהשמחה שהיתה ביום שמיני עצרת - תיהיה ביום שמחת תורה בכפליים{{הערת שוליים|1=וויפיל מען האט זיך געפילט היינט; אפילו א מיליאן מאל בעסער ווי נעכטן - איז דעם צוויטן טאג (מארגן) קען מען נאך אלץ פילן בעסער!" [= כמה שהרגישו (טוב) היום; אפילו מיליון פעם טוב יותר מאתמול - הנה ביום השני (מחר) יכולים {עדיין} להרגיש טוב יותר!].}}.

הרב גרונר הוסיף וסיפר, שהרבי אף מסר על ידו תוכן מ"[[שיחה]]" שיהיה עליו לחזור עליה בעת ההתוועדות, והורה לו להתדבר בעניין עם החוזר הרב [[יואל כהן]], שיוסיף לדבר "מראי מקומות" וכו'...

== יום שמחת תורה ==

ביום שמחת תורה בבוקר התפללו מנין אנשים בגן עדן התחתון. הרבי סגר את דלת חדרו באומרו שהוא נמצא למטה, היינו בבית הכנסת הגדול עם כל הקהל...
לפני ההקפות נפתחה הדלת ואמרו את פסוקי אתה הראית כרגיל; את הפסוק הראשון והאחרון אמר הרבי בעצמו, והשאר - המניין שעמד בחוץ. אחרי התפילה נערכו ההקפות בחדרו הק' של הרבי. בשני ספרי תורה הקיפו את הסטענדר. הרבי בעצמו ישב על המיטה והחזיק [[ספר תורה]] בידיו הק'; וכאשר עשו את ה"הקפות" הקיף את ספר התורה בידיו הק' מסביב לסידורו שהיה מונח לפניו על השולחן...

אחרי הצהרים, בשעה חמש לערך, שאל הרבי את הרב יהודה לייב גרונר: מה נעשה למטה בבית הכנסת? וענה: הקהל בשמחה גדולה. הגיב הרבי: אמור לעולם שבהמשך תהיה שמחה עוד יותר סוערת!.

=== מאמר (התוועדות) בשליחות הרבי ===

סמוך לעת השקיעה, הסבו הכל להתוועדות. [[בית הכנסת]] היה ערוך כתמיד. ורק על הציבור שבמצוות הרבי שרוי היה בשמחת החג ניכרת תוגה על כך שאין המלך גלוי לעמו בשעה זו.

בפתח ה[[התוועדות]] מסר הרב גרונר את הדברים שהורה לו הרבי לחזור ב[[התוועדות]] זו והרי נקודת העניין:

:::''"כאשר ישנו באיזשהו ענין - חסרון, יכול הדבר להתבטא בשני אופנים: (א) שכל הדבר (העניין) חסר; (ב) שחסר בעניין. כלומר, שהדבר קיים אבל איננו שלם אלא חסר ואז יש הכרח בתוספת והתגברות. דוגמא לדבר - משאיבת הדם: כשמוציאים דם מאדם פועלת הזריקה שיהיה מקום חלל; ועל ידי שהאוויר יוצא - מתמלא החלל הזה בדם. כלומר, שהחלל ממשיך לתוכו תוספת. ורואים מזה שדבר שהיה חסר - איננו חסרון אלא גורם לתוספת.

בהמשך סיפר בשם הרבי, שפעם אמר לו מישהו ב[[יחידות]] שהוא ריק מענייני תורה ומצוות, וממילא אין כל טעם לדבר איתו על כך. והרבי ענה לו: אדרבה, מכיוון שהוא כלי ריק - הוא שואב יותר כוחות מנשמתו, וביכולתו לקבל על עצמו את התורה והמצוות.

וכמו כן הוא בעניין ה[[צמצום]] - שלצורך התהוות העולמות הרי הצמצום וההסתר הכריח את גילוי אור ה[[קו]]. והרבי הוסיף: כיוון שישנו עניין של "יפקד מושבך" - לא צריך להיגרם על ידי זה גרעון; אלא אדרבה.

הרב גרונר סיים ואז הרב [[יואל כהן]] ביאר את העניין בארוכה, כהוראת הרבי.

זקני החסידים התוועדו וניגנו במשך זמן רב.{{הערת שוליים|1=הרב [[מרדכי מענטליק]] אמר, שכאשר שמים לב לשיחת י"ג [[תשרי]] (השנה), רואים שהרבי "האט שוין אלעס דעמאלט באווארנט" [= ביאר והבטיח כבר אז את הכל] וצפה הכל מראש. ראה [[שיחות קודש]] תשל"ח חלק א' עמוד 133, על דבר מצב בריאותו של אדמו"ר מוהריי"צ, ועוד.}}

בשעה אחת עשרה בלילה, הביא הרב יהודה לייב גרונר את כוסו של הרבי ומעט היין שבתוכו, וכן את הבקבוק שממנו לקח הרבי [[יין]] ל'הבדלה', ואמר, שהרבי שלח את היין לכוס של ברכה. כמו כן אמר, שהרבי ציווה לו להכריז "הכרזה", אך הרבי הוסיף - "דאס זאלסטו זיי זאגן נאך זייער מעריב, פאר הבדלה" [= זה תגיד להם אחרי שהם יתפללו מעריב, לפני הבדלה]. שמחת הציבור גדלה ואליה הצטרפה הציפייה לשמוע מהי ההכרזה שעתידה להתפרסם בעוד דקות אחדות.

התפללו [[תפילת ערבית]] ואז הרב גרונר גילה את הבשורה: הרבי יאמר שיחה בחדרו הק', וכולם ישמעו אותה, על ידי המיקרופון למטה בבית הכנסת!

שמחת הנוכחים לא ידעה גבול. פרץ של שירה אדירה [[ניגון הקפות]] של (אב) הרבי - פרץ ספונטנית בבת אחת. רק ארבעים ושמונה שעות חלפו מאז הרבי קיבל התקף לב קשה ל"ע ול"ע והנה - שיחה.

בחצות הלילה, לאחר שביקש לקבל את האבנט שלו, פתח הרבי את דבריו: "אזוי ווי מצד א סיבה רעדט מען נאך הבדלה" [= כיון שמצד סיבה מדברים לאחר הבדלה]... ודיבר בהתרגשות קלה על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת על ידי שידור והקשר עם [[שמחת תורה]] - "התאחדות אמיתית פון כל אחד מבני ישראל, ניט קוקענדיק אויף זייער התחלקות אין אנדערע ענינים, כמבואר בארוכה אין [[תניא - פרק ל"ב]] [= התאחדות אמיתי של כל אחד מבני ישראל, בלי הבט על התחלקותם בענינים אחרים, כמבואר בארוכה בתניא - פרק ל"ב]..."

הרבי אף השמיע [[מאמר]] ד"ה להבין עניין שמחת תורה. בסיום השיחה, שפע הרבי ברכות ובקטע זה נקטע דיבורו מידי פעם בבכי.. וגם אחרי השיחה בכה זמן מה. כאשר שאלו הרופאים (אחרי השיחה), על מה דיבר בעת שבכה - ענה, שבירך את החסידים ודיבר על [[משיח]]...

מאוחר יותר נודע כי הרופאים התירו לרבי לדבר חמש דקות בלבד, ושיחת הק' נמשכה קרוב לעשרים וחמש דקות! אחרי השיחה הודה הרבי לרופא על שלא עצרו באמצע, ונתן לו לדבר הרבה יותר מכפי המתוכנן, ואמר, שאחרי שאמר את מה שרצה הוטב לו בהרבה.{{הערת שוליים|ואכן גם הרופאים העידו שהכול עבר בטוב, ולא היתה לאמירת השיחה כל השפעה על הלב.}}. שאלו הרופא, האם הספיק לומר בשעה קלה את כל מה שרצה; וענה: "אם זה תלוי במה שאני רוצה - הרי אין כל שיעור לזמן הדיבור"...

==ראו גם==
[[ניגון ראש חודש כסלו]]

== קישורים חיצוניים ==
[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32327 שלושים שנה לשמיני עצרת תשל"ח / יומן מרתק] {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42446 מגילת ראש חודש כסלו] - אתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=742 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - ניגוני חב"ד (לאופר)
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=779 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - אלבום המאה (פילהרמוני)

;יומנים
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Yuzevitz-Zaltzman%20-%20Marcheshvan%2025%2C%205778.pdf יומן מאת גברת זלצמן]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

מבצע חנוכה

2018-01-20T22:22:27Z

לו"י:

{{מבצעי הרבי}}
[[מבצע חנוכה]] הינו [[עשרת המבצעים|מבצע]] שתיקן [[הרבי]] על מנת לפרסם את נס החנוכה, ולדאוג שבכל בית ומקום ציבורי תודלק [[חנוכייה]]. במסגרת המבצע החלו חסידי חב"ד והשלוחים להדליק [[חנוכיה ציבורית|מנורות חנוכה מרכזיות]] בכל מקום בו נמצאים יהודים. כמו כן שלח הרבי את החסידים אל חיילי [[צה"ל]], מאושפזים בבתי רפואה, אסירים ועוד על מנת לוודא שכולם יקיימו את מצות ההדלקה.

==היסטוריה==
[[קובץ:ידעות אחרונות על מבצע חנוכה של חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ידעות אחרונות על מבצע חנוכה [[תשל"ג]]]]
החל מ[[מלחמת ששת הימים]] יצאו חסידי [[חב"ד]] לשמח את [[חיילי צה"ל]], והביאו להם [[דמי חנוכה]] מהרבי.

בשנת [[תשל"ד]] פתח הרבי בתנופה מיוחדת במבצע חנוכה. ב[[שבת]] [[פרשת וישב]] עורר להגביר את ההשתדלות שבכל בית יהודי ידליקו נרות חנוכה. באותה שנה חילק הרבי [[דמי חנוכה]] רק לאלו שעסקו במבצע חנוכה, והציגו אישור על כך מ[[צעירי אגודת חב"ד (ארצות הברית)|צעירי אגודת חב"ד]]. בהתוועדות [[זאת חנוכה]] הורה שאלו שעסקו במבצע חנוכה יאמרו [[לחיים]]. כמו כן שלח הרבי ל[[ארץ הקודש]] דמי חנוכה עבור המתעסקים במצבע חנוכה.

באותה שנה הורה כהוראת שעה שאף הבנות ידליקו נרות חנוכה.

בשנת [[תשמ"ז]], בעקבות [[פרשת הספרים]], קרא הרבי להגביר את המבצע ואף להוציא ספר בו ירוכזו תמונות של פעילות המבצע אצל כל השלוחים ברחבי העולם{{הערה|שיחת ו' דחנוכה תשמ"ז. וראה הנסמן בהערה 60 שם.}}. הרבי התבטא שההצלחה באותה שנה היתה "למעלה מן המשוער"{{הערה|שיחת ש"פ מקץ תשמ"ז סעיף יב.}}. בעקבות זאת הודפס הספר "ויהי אור" בהוצאת [[קה"ת]].

==המבצע==
[[קובץ: צרפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדלקת חנוכיה למרגלות מגדל אייפל]]
הרבי הורה לדאוג ש[[הדלקת נרות חנוכה|ידליקו נרות חנוכה]] בכל בית יהודי, ובמקרה הצורך להעניק להם חנוכיה{{הערה|שיחת ש"פ וישב תשל"ד.}}. גם [[ילדים]] רכים ידליקו חנוכיה לעצמם. הרבי הדגיש במיוחד את הצורך להגיע לחולים, אסירים וזקנים, ובמיוחד ל[[חיילי צה"ל]]{{הערה|שיחת י"ז כסלו תשמ"א - לקוטי שיחות חלק כ' ע' 429.}}.

הרבי הורה לערוך [[כינוסי ילדים]], לספר להם את סיפור הנס ולתת להם [[דמי חנוכה]]. כמו כן לעורר את הילדים - לתת [[צדקה]] במשך ימי החנוכה, וכן לתת דמי חנוכה לחבריהם, ולהוסיף בלימוד התורה בימי החנוכה.

כחלק ממבצע חנוכה הורה הרבי להדליק חנוכיה ללא ברכה גם ביום '[[זאת חנוכה]]', וכל שכן בשאר הימים, בכינוסים ואסיפות במעמד עשרה מישראל, ובמיוחד ילדים רבים, עם סיפור פרסום הנס{{הערה|מוצאי זאת חנוכה תשל"ד.}}.

ענין נוסף שהורה הרבי הוא לערוך התוועדויות של שמחה בימי חנוכה, שבהם ידברו ויספרו את ה[[נס|ניסים]] שהקב"ה עושה{{הערה|שיחת ש"פ וישב תשנ"ב.}}.

==הדלקות ציבוריות==
{{ערך מורחב|חנוכיה ציבורית}}
היוזמה להדלקת חנוכיה ציבורית החלה על ידי [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] במסגרת מבצע חנוכה. בהדלקה זו לא יוצאים ידי חובת המצוה, אך היא נעשית על מנת לפרסם את נס [[חנוכה]] באופן המקסימלי לכמה שיותר יהודים. כיום התפשטו החנוכיות הציבוריות לכל פינה ברחבי העולם, מהם במקומות בולטים כמו בבית הלבן, ליד מגדל אייפל ועוד.

היוזמה נתקלה בעבר בהתנגדות עזה מצד חוגים יהודיים שונים ב[[אמריקה]], כמו ה[[התנועה הרפורמית|רפורמים]] ודומיהם, אולם לאחר מאבק משפטי ממושך נחלו חסידי חב"ד ניצחון מוחץ בעידודו של הרבי.

הרבי התייחס בכמה הזדמנויות לחשיבות של הדלקות ציבוריות{{הערה|שבת פרשת וישב ונר ו' דחנוכה תשמ"ז. שבת פרשת וישב תשמ"ח.}}, והורה לערוך אותם "'''במקום הציבורי והמרכזי ביותר'''"{{הערה|שם=מז|נר ו' דחנוכה תשמ"ז.}}. יש להדגיש שלא יוצאים בהם ידי חובה אלא כל אחד צריך להדליק בביתו{{הערה|שם=מז}}. כאשר נמצאים במקום אנשים מ[[אומות העולם]] יש לעורר אותם על קיום [[שבע מצוות בני נח]]{{הערה|שם=מז}}.

==שיירות ורכבים==
[[קובץ:טנקים נג.jpg|left|thumb|250px|שיירת ה[[טנק המבצעים|טנקים]] ב[[חנוכה]] [[תשנ"ג]] בסיסמת '[[ברוך הבא מלך המשיח]]']]
יוזמה נוספת שהומצאה על מנת לפרסם יותר את נס חנוכה, היא יצירת חנוכיות חשמליות אותם נוהגים רבים מחסידי חב"ד להניח על הרכב בימי חג החנוכה.

במהלך החג נערכות ברבות מערי הארץ והעולם שיירות רכבים עם חנוכיות לפרסום הנס. שיירה מרכזית הנערכת מידי שנה בארץ היא שיירת ה[[טנק מבצעים|טנקים]] על ידי '[[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]' בה נוסעים עשרות טנקים ורכבים במקומות מרכזיים בכל רחבי הארץ מהצפון לדרום ומפרסמים את נס חנוכה ואת בשורת הגאולה. בשנים האחרונות מצטרפים לשיירה גם [[אופנועי הגאולה]].

== ראו גם ==
*[[דמי חנוכה]]

==קישורים חיצוניים==
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9187&CategoryID=1695 "מבצע חנוכה מתוך תענוג"]''' מתוך גליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]]
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/11/27/499106620169.html והדליקו נרות בחצרות סיני ובגולן]''' - סקירה על מבצע חנוכה בימי [[מלחמת יום כיפור]], בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] {{בית משיח}}
*{{קישור חבד אינפו|17723|"'חב"דניקים חטפו מטוס במבצע חנוכה" - כתבה על מבצע חנוכה [[תשל"ג]]||{{תע|12/29/2005}}}}

{{חנוכה}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:חנוכה]]

טנק מבצעים

2018-01-20T22:15:15Z

לו"י:

[[תמונה:סמל - טנקים.JPG|שמאל|ממוזער|200px|סמל ארגון 'ניידות חב"ד' בארץ הקודש]]
[[קובץ:הטנקים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הטנקים ב[[ארץ הקודש]]]]
'''טנק מבצעים''' או '''ניידות חב"ד''' (באגלית: Mitzvah tank - טנק המצוות) הינו כינוי לכלי רכב המשמש את חסידי חב"ד לצורך הפצת יהדות, '[[עשרת המבצעים|עשרת מבצעי הרבי מליובאוויטש]]' ו[[בשורת הגאולה]].

הטנקים הרשמיים, הינם קראוון על גלגלים שמעוצב מבפנים כ[[בית חב"ד]] והוא כולל ארונות ספרים, מקומות ישיבה ללימוד והתוועדות, מסכים לצפיה בוידאו מהרב ועוד. על הטנק קבוע רמקול המשדר מוסיקה חסידית עליזה. דפנות הטנק מקושטות באיורים וסיסמאות כגון: "הנח [[תפילין]] בכל יום חול"; "הכתובת לכל עניין יהודי" [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו]] וכדומה.

==היסטוריה==
[[תמונה:טנק.jpg|left|thumb|250px|מלחמת של"ג. בשדה התעופה בביירות טנק מבצעים לצד טנק [[צה"ל]]]]
[[קובץ:הרבי טנק חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] יוצא מרכבו ונכנס ל-[[770]], כאשר ברקע חונה טנק חדש המצטרף לניידות ב[[ארץ הקודש]] ([[תשמ"א]])]]
ב[[חודש סיון]] [[תשל"ד]] לאחר הטבח הנורא בו נהרגו כ"ב מילדי תיכון מצפת, שהיו במהלך טיול במעלות ו[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|התאונה בה נהרגו ארבעה חסידים]] ליד [[כפר חב"ד]], הרעיש [[הרבי]] שבוע אחר שבוע אודות החשיבות של חמשת ה[[מבצעים | מבצעי המצוות]]: [[מבצע תפילין]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע לימוד תורה]], [[מבצע בית מלא ספרים]] ו[[מבצע צדקה]].

[[אנ"ש]] וה[[תמימים]] פעלו ועסקו במבצעי המצוות עוד ועוד, אבל הרבי דרש יותר.

הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ארגנו אסיפה בהשתתפותם של אברכי [[אנ"ש]]. באסיפה דנו איך ניתן להגשים את רצונו של הרבי והציעו כמה הצעות. בין שאר ההצעות החליטו לקיים אסיפה גם בשבוע הבא.

כשהכניסו את הדו"ח מהאסיפה לרבי, כתב הרבי מענה (התוכן): "הרי היו יכולים לכבוש את ניו יורק וכל סביבותי'".

כמה מהתמימים ב-[[770]] ששמעו מהמענה, החליטו לעשות מעשה בכדי להגשים את רצונו הק' של [[הרבי]]. הם שכרו שתי משאיות, העמיסו עליהם שולחנות וספסלים מ-[[770]], ויצאו לדרך. המשאיות פיזרו את ה[[תמימים]] בפינות רחוב, שם הם עסקו ב'[[מבצע תפילין]]' ושאר ה[[מבצעים]]. בסיום המבצעים אספו המשאיות את התמימים בחזרה.

כשחזרו באותו היום בהצלחה גדולה החליטו לנצל את המשאיות עצמן גם כן להפצה על ידי שיעלו עליהם אנשים להניח תפילין, וכן לשים עליהן שלטים ומוזיקה. ואכן, למחרת נסעו כשהמשאיות מעוטרות בשלטים ומהרמקולים בוקעת מוזיקה חסידית.

באותו הלילה קודם שהרבי נסע לביתו, הביט במשך זמן על המשאיות שחנו ליד 770, ולאחר מכן בנסיעה אמר לנהגו שאלה הם הטנקים נגד ה[[התבוללות]]. וכך בעצם ניתן להם השם 'טנקים'.
כשחזר נהגו של הרבי ל-770, הוא סיפר לתמימים את ששמע מהרבי ונעשה מזה רעש גדול. כבר למחרת יצאו הבחורים עם עשר משאיות שניצבו בפינות הרחוב.

עם השנים, החליפו קרוואנים ניידים את המשאיות, ואלו צוידו בארונות, בסידורי תפילה ובמקומות ישיבה נוחים לשיחה או להשתתפות בשיעור יהדות קצר. עם זאת, הרעיון התפעולי של המשאית או הקרוואן היה ונותר זהה: צא ועזור ליהודי לקיים עוד מצווה.

לאחר מכן דיבר הרבי בשיחה בקשר ל'טנקים', ואמר שטנ"ק זה ר"ת "[[טהרות]], [[נזיקין]], [[קדשים]]" (=שלשה מתוך ששה סדרי משנה).

החל מ[[ח"י אלול]] באותה שנה, הנהיג הרבי בסיום כל [[התוועדות]] בימות החול [[חלוקת דולרים]] ל[[צדקה]]. הזוכים לעבור ולקבל את הדולרים מהרבי היו ה'טנקיסטים', וכל אחד מהם קיבל חבילה שאותה חילק לשאר הקהל.

==ניידות חב"ד בארץ הקודש==
[[תמונה: טנק מבצעים.jpg|left|thumb|250px|טנק המבצעים בפעולה - צולם בטכניקת HDR על ידי משה קולטון]]
בהמשך התפשטה תופעה זו גם לארץ הקודש על ידי שלוחי קודש של הרבי ל[[ארץ הקודש]] בשנת תשל"ו. הרב [[זמרוני ציק]] עשה את הטנק המבצעים הראשון בארץ ישראל (שהתחיל עם רכב רגיל ועליו רמקולים ובתוכו כמה ספרי קודש). הרב [[דוד נחשון]], כיום יו"ר ניידות חב"ד באה"ק, הביא לארץ במשך השנים עשרים טנקי מבצעים הפועלים ברחבי הארץ, בישובים ובערים הגדולות.

פעילות עניפה, ערכו הטנקים בתקופות של מלחמות - 'שלום הגליל', 'מלחמת לבנון' הראשונה והשניה ומבצע 'עופרת יצוקה'. בחג ה[[חנוכה]], נוסעים הטנקים בשיירה ארוכה במרכז הארץ, לכל טנק נצמד גרר עם חנוכיה גדולה ומרשימה, על מנת לפרסם לעוברים ושבים על הניסים. בשנת [[תש"ע]] חזרו הטנקים לפעול ברחבי הארץ. בשעות אחר הצהריים מפעילים הטנקים מועדוני צבאות ה' בקיבוצים תחת [[צבאות ה']] הארצי. בשנת [[תשע"ד]] נרשמה פעילות שיא של "ניידות חב"ד באה"ק" במסגרת מבצע "צוק איתן" בו הוקם גם [[חפ"ק חב"ד]] ואף יצא גליון מסכם על פעילות זו.
[[קובץ:טנקים נג.jpg|left|thumb|250px|שיירת הטנקים ב[[חנוכה]] [[תשנ"ג]] בסיסמת '[[ברוך הבא מלך המשיח]]']]

===מחלקות בארגון===
*תנועת הנוער '[[צבאות ה' (ישראל)|צבאות השם]]' בארץ הקודש{{הערה|1=[http://tzivoshashem.net האתר הרישמי]}}
*'חוויה של סדנא' - סדנאות ויצירות סביב מעגל השנה היהודי{{הערה|1=[http://sadna-jew.com האתר]}}
*'מרפדי' - מרכז לעזרי למידה רב תוכניים ברוח היהדות{{הערה|1=[http://marpady.co.il אתר המרכז]}}
*'המרכז לחינוך ושליחות'{{הערה|1=[http://mcenter.co.il האתר הרישמי]}}

===מגזין חדשות===
[[תמונה:טנק 2.jpg|left|thumb|250px|אחד הגליונות]]
ניידות חב"ד בארץ ישראל מפיק מידי פעם מגזין "חדשות טנק המבצעים" המכיל את החדשות של ניידות חב"ד בארץ הקודש וצבאות השם בארץ הקודש, בצירוף מידע בנושא יהדות. העיתון נוסד בשנת [[תשמ"ו]] על ידי העיתונאי א. זהר מ[[חיפה]] ובשנת [[תשנ"ו]] הופסקה הופעתו. בשנת [[תשס"ח]] החל להופיע מחדש.

בשנת [[תשע"ז]] החל העיתון '[[עולמות (מגזין)|עולמות]]' לצאת על ידי הניידות (לאחר הפסקה קצרה).

===הנהלה===
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר ניידות חב"ד באה"ק.
*הרב [[שלמה מרגליות]] - מנהל כללי.
*הרב משה נחשון - אחראי צוות הטנקים.
*הרב משה כ"ץ - ראש צוות הטנקים.
;חברי הנהלה
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - חבר הנהלה.
*הרב שמואל עיזאגווי - חבר הנהלה.
*הרב [[אבי טאוב]] - חבר הנהלה.
*הרב [[משה זלמנוב]] - חבר הנהלה.
;נהגי טנקים
*הרב ישראל בוקובזה
*הרב יאיר שניידר
*הרב רפאל קורקוס
*הרב ישראל אופן
*הרב לוי אבלסקי
*הרב ישראל קליינמן
;הצוות בעבר
*הרב [[שמריה הראל]] - קצין המבצעים (בעבר).

==קישורים חיצוניים==
*ידיעות וכתבות תחת התגית ''''ניידות חב"ד'''' באתר {{אינפו}} - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%F0%E9%E9%E3%E5%FA%20%E7%E1%22%E3 באתר הישן] {{*}} [http://chabad.info/tag/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93/ באתר החדש]
*[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2322&CategoryID=752 טנק המבצעים]''', בתוך [[שבועון התקשרות]] גליון 582
*מ. פריד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79180 ברוך הבא מלך המשיח]''' - סקירה מקיפה ומרתקת על שיירת הטנקים לקבלת פני משיח {{בית משיח}} בתוך שבועון בית משיח - {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75021 weapons of peace] - סיפורו של טנק המבצעים {{אינפו}} {{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56286 'הקאמבק של הטנק'] בעיתון מעריב - {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=44532 גלגולו של טנק] ברדיו קול חי - {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61158 הניו יורק טיימס מציג: סליחה, אתה יהודי?] כתבת וידאו על שיירת הטנקים שכבשה את ניו יורק בי"א [[ניסן]] תשע"א{{וידאו}} - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]
[[קטגוריה:ניידות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תחבורה]]

ספר תורה של משיח

2018-01-20T21:27:00Z

לו"י:

[[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח]]

'''ספר תורה של משיח''' הינו מבצע שמימי, שהחל בו [[אדמו"ר הריי"צ]] בתקופת [[השואה]], והסתיים על ידי [[הרבי]] בימי ההתעוררות המיוחדים סביב [[י' שבט תש"ל]].

על דבר כתיבת [[ספר תורה]] של משיח הודיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות]] ליל [[שמחת תורה]] (קודם [[הקפות]]) ב[[כ"ג תשרי תש"ב]]. וזו לשונו הקדושה:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="בעזרת השם יתברך ובזכות אבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, זכיתי להודות להשי"ת, בלי [[נדר]] להיות שליח לטובת כלל ישראל ולכתוב ספר תורה מיוחד - "קבלת פני משיח ספר תורה" - לקבל את משיח צדקנו במהרה בימינו, אתכם"}}.

== השתלשלות העניינים ==
תחילה תוכנן כי הכתיבה תחל ב[[כ' מר חשוון]] [[תש"ב]], אולם הדבר נדחה עד ל[[ב' באייר]] באותה שנה.

באגרת מיום ב' [[אייר]] תש"ב כתב אדמו"ר הריי"צ:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה, בזכות הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצוה רמה ונשאה, להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והיה דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת [[שמחת תורה]] בשיחתנו במעלת אהבת ישראל.. עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים מלהשתתף בזכות הגדולה והקדושה.. החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו יתברך הנני מתעתד לכתוב ספר-תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן}}.
ובהמשך האגרת:
{{ציטוטון|לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה"י בכתיבת הס"ת, והיום בשני ל[[חודש אייר]] - תפארת שבתפארת - יום הולדת הוד [[אדמו"ר המהר"ש|כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש]] זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות}}.

ואכן בב' [[אייר]] החלה כתיבת ספר-התורה בחשאי.

כתיבת ספר-התורה היתה על גבי קלף מיוחד של [[עור]] בהמות שחוטות וכשרות. רצונו של ה[[אדמו"ר הריי"צ]] היה שהקלף יהיה מעובד ב[[ארץ הקודש]], ופנה בבקשה זו במברק לרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]. באגרת מפורטת אליו, ב[[ב' חשוון]]:
{{ציטוטון|שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחוטות וכשרות מעובדים לשמה - במדת ששה טפחים - בשביל לכתוב בעזה"י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש}}.

ב[[ג' בכסלו]] כותב לו שוב:
{{ציטוטון|אדות הקלף להס"ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה.}}

את הקלף אמנם השיגו ב[[ארה"ב]], על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, היות שרוב העורות נלקחו באותה שעה על ידי הממשלה עבור צרכי המלחמה. לאחר התחלת הכתיבה פנה בנידון זה, בו' [[אייר]] [[תש"ב]], לרב [[אליהו נחום שקלאר]]:
{{ציטוטון|בזה הנני למלאות את ידו להתענין אדות העורות הדרושים לעיבוד הקלף בשביל הס"ת שכותבים בעזה"י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א, שיהיו משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי"ת יזכנו לקבל פני משיח צדקנו בב"א בחסד וברחמים}}.

ההוצאות של קנין הקלף ושכר הסופר ( שמריהו פאַקטאָר), היה על חשבונו הפרטי של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה"[[מרכז לעניני חינוך]]" וקופת "[[מחנה ישראל]]".
את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות.

ועד מיוחד מונה על ידי [[הרבי הריי"צ]] לטפל בנושא הספר תורה ומכירת האותיות. חבר הועד שפעל בנידון במרץ רב היה הרב [[אלי' ייאכיל סימפסאן]] שגם זכה לארגן את סיום הספר.

== סיום כתיבת הספר תורה ==
לקראת [[יו"ד שבט תש"ל]] הציעו החסידים רעיונות שונים, אך את כל אלה לא קיבל הרבי. אחת מנכבדות [[נשי חב"ד]] ב[[כפר חב"ד]], מרת לאה רייזל הלמן, הציעה לרבי שיסיימו את כתיבת ספר התורה של משיח. הצעה זו זכתה והרבי קיבלה. ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת וארא]], [[ג' שבט]] [[תש"ל]], הודיע [[הרבי]] על הסיום בימים הקרובים ואמר שהגיעה הצעה מ[[ארץ הקודש]] לסיים את הספר-תורה, והתפלא על כך שהצעה כזו לא הועלתה מאלו הדרים על-יד הס"ת - על-יד 'האוצר'. וזה לשונו ב[[שיחה]] שנאמרה בעת סיומה:
"מטעמים מובנים, רצינו שהסיום של ספר התורה שכ"ק מו"ח אדמו"ר התחיל לכתוב - שיהיה בסיום תקופת עשרים השנים מ[[הסתלקות]]ו.

וכמו שנאמר בירושלמי אודות שמשון (ש"שמשון נקרא על שמו של הקב"ה, שנאמר כי שמש ומגן הוי' אלוקים", ודווקא כמו ש[[הקב"ה]] הוא שמש ללא המגן): "כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה וכתוב אחד אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו ולכן הסיום הוא לאחר חצות היום, שזה בסמיכות הכי אפשרית ליו"ד שבט, שבשנה זו זה חל ב[[שבת קודש]] (כבשנת ההסתלקות)".

ואכן ביום ו' [[ערב שבת קודש]] [[פרשת בא]], יו"ד שבט [[תש"ל]] לאחר חצות, סיימוה ב[[התוועדות]] בהשתתפות הרבי. מאורע זה הביא איתו המוני [[חסידי חב"ד]] שבאו מכל קצוות תבל. באותה [[התוועדות]] אף סיים הרבי מחזור נוסף על ה[[מאמר]] [[באתי לגני]].

לאחר שיחה קצרה מאת הרבי, קריאת פסוקי "למנצח יענך" על ידי הרב [[שמואל הלוי לויטין]] ועניית הקהל פסוק אחר פסוק, וניגוני [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]] - סוימה כתיבת ספר-התורה.

לאחר אמירת פסוקי "אתה הראת", [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] "[[פרזות תשב [[ירושלים]] (ניגון)|פרזות תשב ירושלים]]", הרב סימפסאן עשה את הגבהת התורה, את הגלילה ביצע הרב אבצן ולבישת ה"כתר" נעשתה על ידי הרבי. לאחר נשיאת ספר-התורה לארון הקודש תחת חופה ובלווית נרות - ברך הרבי ברכת "שהחיינו" בקול, ואכל פרי חדש. לאחר-מכן אמר [[מאמר]] "להבין ענין כתיבת ספר תורה", ושיחה קצרה.

==התעוררות מיוחדת==
[[תמונה:מכתב מיוחדPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|המכתב המיוחד]]

הכנסת ספר התורה גרמה להתעוררות גדולה אצל קהל עדת החסידים על אודות ביאת המשיח. ביטוי להתעוררות זו ניתן למצוא במכתב מיוחד ששלחו גדולי החסידים לרבי מלך המשיח בו כותבים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כ"ק אדמו"ר המלך המשיח שליט"א

מאחר שזכינו לסיום הספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו, והרי הרבי מ[[מלכות בית דוד|בית דוד]] ו[[הוגה בתורה]] ו[[ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה|כופה כל ישראל לחזק בדקה]] ו[[לוחם מלחמת ה']] ועושה ומצליח וכמו שכבר שמענו מפיו הקדוש שכלו כל הקיצין ואין סוף להצרות שסובלים כלל ישראל. אנא לרחם ולבוא תיכף לגאלינו מהגלות המר ויוליכנו קוממיות לארצנו בחסד וברחמים".}}

על המכתב באו על החתום החסידים: [[זושא וילימובסקי]], [[בערקע חן]], [[בן ציון שם טוב]], [[שלום ליברוב]], [[אהרן פרידמן]], [[וועלוועל קסלמן]], [[בערל שם טוב]], [[נחמן סודאק]], [[בערל בוימגארטן]] ו[[בערל קסלמן]].

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52452 תמונות מאירוע הכנסת ספר התורה] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1748 וידאו מאירוע הכנסת ספר התורה] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52468 העיתונות מדווחת על המעמד] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38161 [[הסטייפלר]] רכש אות בספר תורה של משיח] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52549 יומן מרתק מהאירוע] {{אינפו}}
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/12-02-2017-13-48-16-%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94.pdf הספר השמיימי]''', מגזין 'במחנה צבאות השם' שבט תשע"ז

[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

ספר תורה של משיח

2018-01-20T21:23:10Z

לו"י:

[[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח]]

'''ספר תורה של משיח''' הינו מבצע שמימי, שהחל בו [[אדמו"ר הריי"צ]] בתקופת [[השואה]], והסתיים על ידי [[הרבי]] בימי ההתעוררות המיוחדים סביב [[י' שבט תש"ל]].

על דבר כתיבת [[ספר תורה]] של משיח הודיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות]] ליל [[שמחת תורה]] (קודם [[הקפות]]) ב[[כ"ג תשרי תש"ב]]. וזו לשונו הקדושה:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="בעזרת השם יתברך ובזכות אבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, זכיתי להודות להשי"ת, בלי [[נדר]] להיות שליח לטובת כלל ישראל ולכתוב ספר תורה מיוחד - "קבלת פני משיח ספר תורה" - לקבל את משיח צדקנו במהרה בימינו, אתכם"}}.

== השתלשלות העניינים ==
תחילה תוכנן כי הכתיבה תחל ב[[כ' מר חשוון]] [[תש"ב]], אולם הדבר נדחה עד ל[[ב' באייר]] באותה שנה.

באגרת מיום ב' [[אייר]] תש"ב כתב אדמו"ר הריי"צ:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה, בזכות הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצוה רמה ונשאה, להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והיה דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת [[שמחת תורה]] בשיחתנו במעלת אהבת ישראל.. עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים מלהשתתף בזכות הגדולה והקדושה.. החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו יתברך הנני מתעתד לכתוב ספר-תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן}}.
ובהמשך האגרת:
{{ציטוטון|לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה"י בכתיבת הס"ת, והיום בשני ל[[חודש אייר]] - תפארת שבתפארת - יום הולדת הוד [[אדמו"ר המהר"ש|כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש]] זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות}}.

ואכן בב' [[אייר]] החלה כתיבת ספר-התורה בחשאי.

כתיבת ספר-התורה היתה על גבי קלף מיוחד של [[עור]] בהמות שחוטות וכשרות. רצונו של ה[[אדמו"ר הריי"צ]] היה שהקלף יהיה מעובד ב[[ארץ הקודש]], ופנה בבקשה זו במברק לרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]. באגרת מפורטת אליו, ב[[ב' חשוון]]:
{{ציטוטון|שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחוטות וכשרות מעובדים לשמה - במדת ששה טפחים - בשביל לכתוב בעזה"י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש}}.

ב[[ג' בכסלו]] כותב לו שוב:
{{ציטוטון|אדות הקלף להס"ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה.}}

את הקלף אמנם השיגו ב[[ארה"ב]], על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, היות שרוב העורות נלקחו באותה שעה על ידי הממשלה עבור צרכי המלחמה. לאחר התחלת הכתיבה פנה בנידון זה, בו' [[אייר]] [[תש"ב]], לרב [[אליהו נחום שקלאר]]:
{{ציטוטון|בזה הנני למלאות את ידו להתענין אדות העורות הדרושים לעיבוד הקלף בשביל הס"ת שכותבים בעזה"י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א, שיהיו משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי"ת יזכנו לקבל פני משיח צדקנו בב"א בחסד וברחמים}}.

ההוצאות של קנין הקלף ושכר הסופר ( שמריהו פאַקטאָר), היה על חשבונו הפרטי של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה"[[מרכז לעניני חינוך]]" וקופת "[[מחנה ישראל]]".
את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות.

ועד מיוחד מונה על ידי [[הרבי הריי"צ]] לטפל בנושא הספר תורה ומכירת האותיות. חבר הועד שפעל בנידון במרץ רב היה הרב [[אלי' ייאכיל סימפסאן]] שגם זכה לארגן את סיום הספר.

== סיום כתיבת הספר תורה ==
לקראת [[יו"ד שבט תש"ל]] הציעו החסידים רעיונות שונים, אך את כל אלה לא קיבל הרבי. אחת מנכבדות [[נשי חב"ד]] ב[[כפר חב"ד]], מרת לאה רייזל הלמן, הציעה לרבי שיסיימו את כתיבת ספר התורה של משיח. הצעה זו זכתה והרבי קיבלה. ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת וארא]], [[ג' שבט]] [[תש"ל]], הודיע [[הרבי]] על הסיום בימים הקרובים ואמר שהגיעה הצעה מ[[ארץ הקודש]] לסיים את הספר-תורה, והתפלא על כך שהצעה כזו לא הועלתה מאלו הדרים על-יד הס"ת - על-יד 'האוצר'. וזה לשונו ב[[שיחה]] שנאמרה בעת סיומה:
"מטעמים מובנים, רצינו שהסיום של ספר התורה שכ"ק מו"ח אדמו"ר התחיל לכתוב - שיהיה בסיום תקופת עשרים השנים מ[[הסתלקות]]ו.

וכמו שנאמר בירושלמי אודות שמשון (ש"שמשון נקרא על שמו של הקב"ה, שנאמר כי שמש ומגן הוי' אלוקים", ודווקא כמו ש[[הקב"ה]] הוא שמש ללא המגן): "כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה וכתוב אחד אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו ולכן הסיום הוא לאחר חצות היום, שזה בסמיכות הכי אפשרית ליו"ד שבט, שבשנה זו זה חל ב[[שבת קודש]] (כבשנת ההסתלקות)".

ואכן ביום ו' [[ערב שבת קודש]] [[פרשת בא]], יו"ד שבט לאחר חצות [[תש"ל]], סיימוה ב[[התוועדות]] בהשתתפות הרבי. מאורע זה הביא איתו המוני [[חסידי חב"ד]] שבאו מכל קצוות תבל. באותה [[התוועדות]] אף סיים הרבי מחזור נוסף על ה[[מאמר]] [[באתי לגני]].

לאחר שיחה קצרה מאת הרבי, קריאת פסוקי "למנצח יענך" על ידי הרב [[שמואל הלוי לויטין]] ועניית הקהל פסוק אחר פסוק, וניגוני [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]] - סוימה כתיבת ספר-התורה.

לאחר אמירת פסוקי "אתה הראת", [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] "[[פרזות תשב [[ירושלים]] (ניגון)|פרזות תשב ירושלים]]", הרב סימפסאן עשה את הגבהת התורה, את הגלילה ביצע הרב אבצן ולבישת ה"כתר" נעשתה על ידי הרבי. לאחר נשיאת ספר-התורה לארון הקודש תחת חופה ובלווית נרות - ברך הרבי ברכת "שהחיינו" בקול, ואכל פרי חדש. לאחר-מכן אמר [[מאמר]] "להבין ענין כתיבת ספר תורה", ושיחה קצרה.

==התעוררות מיוחדת==
[[תמונה:מכתב מיוחדPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|המכתב המיוחד]]

הכנסת ספר התורה גרמה להתעוררות גדולה אצל קהל עדת החסידים על אודות ביאת המשיח. ביטוי להתעוררות זו ניתן למצוא במכתב מיוחד ששלחו גדולי החסידים לרבי מלך המשיח בו כותבים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כ"ק אדמו"ר המלך המשיח שליט"א

מאחר שזכינו לסיום הספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו, והרי הרבי מ[[מלכות בית דוד|בית דוד]] ו[[הוגה בתורה]] ו[[ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה|כופה כל ישראל לחזק בדקה]] ו[[לוחם מלחמת ה']] ועושה ומצליח וכמו שכבר שמענו מפיו הקדוש שכלו כל הקיצין ואין סוף להצרות שסובלים כלל ישראל. אנא לרחם ולבוא תיכף לגאלינו מהגלות המר ויוליכנו קוממיות לארצנו בחסד וברחמים".}}

על המכתב באו על החתום החסידים: [[זושא וילימובסקי]], [[בערקע חן]], [[בן ציון שם טוב]], [[שלום ליברוב]], [[אהרן פרידמן]], [[וועלוועל קסלמן]], [[בערל שם טוב]], [[נחמן סודאק]], [[בערל בוימגארטן]] ו[[בערל קסלמן]].

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52452 תמונות מאירוע הכנסת ספר התורה] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1748 וידאו מאירוע הכנסת ספר התורה] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52468 העיתונות מדווחת על המעמד] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38161 [[הסטייפלר]] רכש אות בספר תורה של משיח] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52549 יומן מרתק מהאירוע] {{אינפו}}
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/12-02-2017-13-48-16-%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94.pdf הספר השמיימי]''', מגזין 'במחנה צבאות השם' שבט תשע"ז

[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

ספר תורה של משיח

2018-01-20T20:50:17Z

לו"י:

[[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח]]

'''ספר תורה של משיח''' הינו מבצע שמימי, שהחל בו [[אדמו"ר הריי"צ]] בתקופת [[השואה]], והסתיים על ידי [[הרבי]] בימי ההתעוררות המיוחדים סביב [[י' שבט תש"ל]].

על דבר כתיבת [[ספר תורה]] של משיח הודיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות]] ליל [[שמחת תורה]] (קודם [[הקפות]]) ב[[כ"ג תשרי תש"ב]]. וזו לשונו הקדושה:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="בעזרת השם יתברך ובזכות אבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, זכיתי להודות להשי"ת, בלי [[נדר]] להיות שליח לטובת כלל ישראל ולכתוב ספר תורה מיוחד - "קבלת פני משיח ספר תורה" - לקבל את משיח צדקנו במהרה בימינו, אתכם"}}.

== השתלשלות העניינים ==
תחילה תוכנן כי הכתיבה תחל ב[[כ' מר חשוון]] [[תש"ב]], אולם הדבר נדחה עד ל[[ב' באייר]] באותה שנה.

באגרת מיום ב' [[אייר]] תש"ב כתב אדמו"ר הריי"צ:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה, בזכות הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצוה רמה ונשאה, להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והיה דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת [[שמחת תורה]] בשיחתנו במעלת אהבת ישראל.. עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים מלהשתתף בזכות הגדולה והקדושה.. החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו יתברך הנני מתעתד לכתוב ספר-תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן}}.
ובהמשך האגרת:
{{ציטוטון|לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה"י בכתיבת הס"ת, והיום בשני ל[[חודש אייר]] - תפארת שבתפארת - יום הולדת הוד [[אדמו"ר המהר"ש|כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש]] זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות}}.

ואכן בב' [[אייר]] החלה כתיבת ספר-התורה בחשאי.

כתיבת ספר-התורה היתה על גבי קלף מיוחד של [[עור]] בהמות שחוטות וכשרות. רצונו של ה[[אדמו"ר הריי"צ]] היה שהקלף יהיה מעובד ב[[ארץ הקודש]], ופנה בבקשה זו במברק לרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]. באגרת מפורטת אליו, ב[[ב' חשוון]]:
{{ציטוטון|שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחוטות וכשרות מעובדים לשמה - במדת ששה טפחים - בשביל לכתוב בעזה"י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש}}.

ב[[ג' בכסלו]] כותב לו שוב:
{{ציטוטון|אדות הקלף להס"ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה.}}

את הקלף אמנם השיגו ב[[ארה"ב]], על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, היות שרוב העורות נלקחו באותה שעה על ידי הממשלה עבור צרכי המלחמה. לאחר התחלת הכתיבה פנה בנידון זה, בו' [[אייר]] [[תש"ב]], לרב [[אליהו נחום שקלאר]]:
{{ציטוטון|בזה הנני למלאות את ידו להתענין אדות העורות הדרושים לעיבוד הקלף בשביל הס"ת שכותבים בעזה"י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א, שיהיו משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי"ת יזכנו לקבל פני משיח צדקנו בב"א בחסד וברחמים}}.

ההוצאות של קנין הקלף ושכר הסופר ( שמריהו פאַקטאָר), היה על חשבונו הפרטי של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה"[[מרכז לעניני חינוך]]" וקופת "[[מחנה ישראל]]".
את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות.

ועד מיוחד מונה על ידי [[הרבי הריי"צ]] לטפל בנושא הספר תורה ומכירת האותיות. חבר הועד שפעל בנידון במרץ רב היה הרב [[אלי' ייאכיל סימפסאן]] שגם זכה לארגן את סיום הספר.

== סיום כתיבת הספר תורה ==
לקראת [[יו"ד שבט תש"ל]] הציעו החסידים רעיונות שונות, אך את כל אלה לא קיבל הרבי. אחת מנכבדות [[נשי חב"ד]] ב[[כפר חב"ד]], מרת לאה רייזל הלמן, הציעה לרבי שיסיימו את כתיבת ספר התורה של משיח. הצעה זו זכתה והרבי קיבלה. ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת וארא]], [[ג' שבט]] [[תש"ל]], הודיע [[הרבי]] על הסיום בימים הקרובים ואמר שהגיעה הצעה מ[[ארץ הקודש]] לסיים את הספר-תורה, והתפלא על כך שהצעה כזו לא הועלתה מאלו הדרים על-יד הס"ת - על-יד 'האוצר'. וזה לשונו ב[[שיחה]] שנאמרה בעת סיומה:
"מטעמים מובנים, רצינו שהסיום של ספר התורה שכ"ק מו"ח אדמו"ר התחיל לכתוב - שיהיה בסיום תקופת עשרים השנים מ[[הסתלקות]]ו.

וכמו שנאמר בירושלמי אודות שמשון (ש"שמשון נקרא על שמו של הקב"ה, שנאמר כי שמש ומגן הוי' אלוקים", ודווקא כמו ש[[הקב"ה]] הוא שמש ללא המגן): "כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה וכתוב אחד אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו ולכן הסיום הוא לאחר חצות היום, שזה בסמיכות הכי אפשרית ליו"ד שבט, שבשנה זו זה חל ב[[שבת קודש]] (כבשנת ההסתלקות)".

ואכן ביום ו' [[ערב שבת קודש]] [[פרשת בא]], יו"ד שבט לאחר חצות [[תש"ל]], סיימוה ב[[התוועדות]] בהשתתפות הרבי. מאורע זה הביא איתו המוני [[חסידי חב"ד]] שבאו מכל קצוות תבל. באותה [[התוועדות]] אף סיים הרבי מחזור נוסף על ה[[מאמר]] [[באתי לגני]].

לאחר שיחה קצרה מאת הרבי, קריאת פסוקי "למנצח יענך" על ידי הרב [[שמואל הלוי לויטין]] ועניית הקהל פסוק אחר פסוק, וניגוני [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]] - סוימה כתיבת ספר-התורה.

לאחר אמירת פסוקי "אתה הראת", [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] "[[פרזות תשב [[ירושלים]] (ניגון)|פרזות תשב ירושלים]]", הרב סימפסאן עשה את הגבהת התורה, את הגלילה ביצע הרב אבצן ולבישת ה"כתר" נעשתה על ידי הרבי. לאחר נשיאת ספר-התורה לארון הקודש תחת חופה ובלווית נרות - ברך הרבי ברכת "שהחיינו" בקול, ואכל פרי חדש. לאחר-מכן אמר [[מאמר]] "להבין ענין כתיבת ספר תורה", ושיחה קצרה.

==התעוררות מיוחדת==
[[תמונה:מכתב מיוחדPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|המכתב המיוחד]]

הכנסת ספר התורה גרמה להתעוררות גדולה אצל קהל עדת החסידים על אודות ביאת המשיח. ביטוי להתעוררות זו ניתן למצוא במכתב מיוחד ששלחו גדולי החסידים לרבי מלך המשיח בו כותבים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כ"ק אדמו"ר המלך המשיח שליט"א

מאחר שזכינו לסיום הספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו, והרי הרבי מ[[מלכות בית דוד|בית דוד]] ו[[הוגה בתורה]] ו[[ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה|כופה כל ישראל לחזק בדקה]] ו[[לוחם מלחמת ה']] ועושה ומצליח וכמו שכבר שמענו מפיו הקדוש שכלו כל הקיצין ואין סוף להצרות שסובלים כלל ישראל. אנא לרחם ולבוא תיכף לגאלינו מהגלות המר ויוליכנו קוממיות לארצנו בחסד וברחמים".}}

על המכתב באו על החתום החסידים: [[זושא וילימובסקי]], [[בערקע חן]], [[בן ציון שם טוב]], [[שלום ליברוב]], [[אהרן פרידמן]], [[וועלוועל קסלמן]], [[בערל שם טוב]], [[נחמן סודאק]], [[בערל בוימגארטן]] ו[[בערל קסלמן]].

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52452 תמונות מאירוע הכנסת ספר התורה] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1748 וידאו מאירוע הכנסת ספר התורה] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52468 העיתונות מדווחת על המעמד] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38161 [[הסטייפלר]] רכש אות בספר תורה של משיח] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52549 יומן מרתק מהאירוע] {{אינפו}}
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/12-02-2017-13-48-16-%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94.pdf הספר השמיימי]''', מגזין 'במחנה צבאות השם' שבט תשע"ז

[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

תש"ל

2018-01-20T20:45:39Z

לו"י:

[[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]], תש"ל. מניח את הכתר על ה[[ספר תורה של משיח]]]]
==ימי חב"ד==
===אירועים===
*[[הרבי]] מודיע שבסמיכות ל"יו"ד שבט" יסיימו את ה[[ספר תורה של משיח|ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]], שהותחלה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], ומעורר על ההשתתפות באותיות האחרונות שבה.

*הרבי מתחיל (גם בגלוי) במאבק נגד הגזירה האיומה "[[מיהו יהודי]]".

*הרבי מתחיל להדפיס ספרי אביו הרה"ג ה[[קבלה|מקובל]] [[רבי לוי יצחק שניאורסון]].

*הרבי מתחיל לבאר (בכל שבת קודש) הערות אביו רבי לוי יצחק שניאורסון ב"[[לקוטי לוי יצחק]]" ל[[ספר התניא]], וממשיך בזה בשנת [[תשל"א]].

*הרבי מזהיר: הפסקת האש תנוצל על ידי המצרים כדי לקרב את הטילים לעבר תעלת סואץ וקרא לא להסכים להפסקת האש. 'הפסקת אש' זו הייתה התקדים ל[[מלחמת יום הכיפורים]].

אשה

2017-11-04T17:00:34Z

לו"י:

[[תמונה:הרבי כנס נשי חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] נושא [[שיחה]] בכנס [[נשי ובנות חב"ד]] כהכנה ל[[חג השבועות]] ([[כ"ח אייר]] [[תנש"א]])]]
'''אשה''' הוא כינוי המשמש לפעמים לאשת איש נשואה בלבד, אך משמש לרוב להגדרת כל המין הנשי. תפקידם הרוחני של הנשים הוא להיות מרכבה ל[[ספירת המלכות]] שענינה - לקבל את האור האלוקי ולגלותו בעולם באופן שיורגש גם במציאות העולם הגשמי.
==האשה ביהדות ובחסידות==
===שלילת עבודה זרה===
ב[[חטא העגל]] לא הסכמו הנשים עם בעליהם שיקחו את נזמי ה[[זהב]] ויעשו מהם את העגל{{מקור}} מבואר בחסידות{{הערה|ספר המאמרים תר"ם חלק א דיבור המתחיל להבין ענין ראש חודש}} ש[[עבודה זרה#פרעה והמופתים|טעותם]] של הגברים שהוטעו על ידי ה[[ערב רב]] הייתה שעזב ה' את הארץ, ומפני ששרש [[נפש]] האשה היא מ[[מלכות]] שעניינה החיות האלוקית שמתלבשת ומחייה את הטבע לכן הרגישו בנפשן יותר מהגברים איך ש[[הקב"ה]] הוא המנהיג הבלעדי בעולם ובצבא השמים ולכן לא טעו בעגל.

== חיוב נשים במצוות ==
האשה חייבת בכל מצוות עשה שאין הזמן גרמא ופטורה ממרבית המצוות שהזמן גרמן.

מצוות [[תפילין]] מובאת ב[[תלמוד]] כמצוה שנשים פטורות ממנה‏‏{{הערה|‏מסכת [[תפילין]] פרק ראשון, בבלי [[קידושין]] לד א‏}}, ואף אין זה מן הראוי שתקיים אותה{{הערה|מכיוון שצריך [[גוף]] נקי לקיום מצווה זו‏‏: "‏דלא הוי רשות משום דתפילין צריכין [[גוף]] נקי ונשים אין זריזות ליזהר" - תוספות עירובין צו א‏}}. בספרות חז"ל מסופר על מיכל בת [[שאול]] שהניחה [[תפילין]] ולא מיחו חכמים בידה‏‏{{הערה|בבלי עירובין צו א. המקרה מובא כמקרה קצה. ובנוסף ישנם כמה מקורות ‏כמו פסיקתא רבתי פכ"ב ‏שסוברים כי חכמים מיחו}}.

ב[[ברכות השחר]] שב[[תפילת שחרית]] הגבר מברך, לצדן של הברכות "ברוך שלא עשני גוי" ו"ברוך שלא עשני עבד", גם "ברוך שלא עשני אישה" (בעוד האישה מברכת "שעשני כרצונו" או, לפי מנהג חב"ד, לא מברכת כלל ברכה זו{{מקור}}). פרשנות מקובלת היא כי המצוות הרבות המוטלות על הגבר הוא הסיבה לברכה זו. ראיה לכך ניתן למצוא ב[[תוספתא]] ב[[מסכת ברכות]], שהוא אחד המקורות לברכה זו{{הערה|ו' כ"ג}} שם [[רבי יהודה]] מציע לראשונה את הברכות: "שלש ברכות צריך לברך בכל יום: ברוך שלא עשני גוי, ברוך שלא עשני אישה, [ברוך] שלא עשני בור. גוי - כל הגוים כאין נגדו, אישה - אין אישה חייבת במצות".

ישנם מצוות שקיימים במיוחד אצל הנשים והם מצוות הדלקת [[נרות שבת]] ואיסור מלאכה ב[[ראש חודש#ביטול מלאכה|ראש חודש]] ועוד.

===מצוות תלמוד תורה===
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/index.htm פ"א מהלכות תלמוד תורה]}} אשה אינה במצוות [[תלמוד תורה]], ואם למדה תורה יש לה שכר אבל לא שכר גדול כשכר האיש מפני שאינה מצווה ועושה, ואף על פי שיש לה שכר ציוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן, ואם מלמדה [[תורה שבעל פה]] הרי זה כאלו מלמדה תפלות, מפני שעל ידי זה נכנס בה ערמומית.

ומכל מקום גם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן לידע אותן, כמו דיני נדה וטבילה ומליחה ואיסור יחוד וכיוצא בהם, וכל [[מצוות עשה]] שאין הזמן גרמא וכל מצות לא תעשה של תורה ושל דברי סופרים שהן מוזהרות בהן כאנשים.

ובימי חז"ל היה החכם דורש הלכות המצויות ורגילות וצריכות לכל אדם לידע אותן בלשון שמבינים הנשים ועמי הארץ מידי שבת בשבתו. ע"כ דבריו.

הרבי עורר פעמים רבות את [[לימוד התורה]] אצל נשים ופעם התבטא הרבי שההלכות שנשים חייבות בהן רבות כל כך שהלוואי שכל הגברים היו יודעים אותן.{{מקור}}

בנוגע לחיובן בתלמוד תורה, הורה הרבי להוסיף בשיעורי תורה, ולהתחיל בדברים שהלימוד בהם קל יותר כגון בעין יעקב (אגדות שבתורה).{{הערה|שלשלת היחס עמ' 35.}} כמו"כ הרבי אף תיקן בלימוד [[הרמב"ם היומי]] שיעור מיוחד לנשים בספר המצוות.

יחד עם זאת הסביר הרבי, ובכך הוא מתנגד לאמירות מפורשות בתלמוד ובפוסקים, את חיובן של הנשים ללמוד תורה אף מעבר להלכות הצריכות להן {{הערה|1=חידושים ובאורים בש"ס, [[ירושלים]] 1979, סימן כז, עמ' ריז-רכג; לקוטי שיחות, כרך יד, עמ' 44-37. שם, עמ' 155-148; חידושים ובאורים בש"ס, סימן ב, עמ' ג-יב}} כי הקשר שלהן עם התורה הוא מהותי ודורש עיסוק בה. זוהי הסיבה לכך שגם נשים מברכות ברכות התורה ב[[ברכות השחר]].

בימינו, כאשר נשים לומדות לימודי חול, עודד הרבי להרחיב ביותר את לימודי הקודש לנשים.{{מקור|בשיחה עם האדמו"ר מבעלז}} ואף יותר מכך, הרבי הסביר שיש ללמד נשים את הטעמים שמאחורי ההלכות עד ה"שקלא וטריא" (לימוד גמרא ממש!), לימוד שיש בו עונג. זאת משום שעדיף שה"ערמומית" שעשויה להתפתח בנשים תצמח מלימוד זה ויהיו לאישה כשרונות ברוח התורה הקדושה מאשר מהיחשפותה לתרבות הכללית. {{הערה|1=התוועדויות, תש"ן, כרך ג, עמ' 173. וראו גם למשל: אגרות קודש,כרך ז, עמ' 247 ; שם, כרך יד, עמ' 99. ראה גם את התיחסותו החיובית ללימודי גמרא של מבוגר עם נערה בת 11: אגרות קודש, כרך יד, עמ' 99.}} הרבי מחדש שאישה שנהנית מלימוד התורה האמירה ש"...כאילו מלמדה תיפלות" כבר אינה חלה עליה! הזמנים השתנו והיום גם בנות, כמו הבנים, רוצות לדעת את הטעמים. עוד הוסיף כי מי שמלמד בתו רק את הרמה הפשוטה שבמקצועות הקודש-הוא זה שמלמדה תיפלות וכדי להיפטר מתיפלות זו חובה ללמד את הבנות בצורה מעמיקה ורחבה יותר.

אמירות כאלו הן מהפכה של ממש בעולם היהודי.

====לימוד חסידות====
ה[[אדמו"ר הריי"צ]] החל בהפצת שיחותיו בשפת היידיש כדי שגם נשים ובנות תלמדנה את ה[[תורה שבעל פה]] בכלל ואת החסידות בפרט. הוא עודד את הנשים להפיץ את שיחותיו וללמד אותן לחברותיהן ומכרותיהן{{הערה|1אגרות קודש של האדמו"ר הריי"צ, כרך ד', עמ' 13}}

לימוד החסידות הוא חלק מחיובן של הנשים לפי שמצוות אלו [[אמונה]] בה' [[ואחדות ה']] ו[[אהבת ה']] [[יראה|ויראתו]] וכו' הן מצוות תמידיות שחובה על כל אחד ואחת מישראל לקיימם וממילא ללמדם. מסיבה זו ומסיבות נוספות פוסק הרבי כי חובה על נשים ללמוד חסידות. הרבי עודד זאת ואף האיר על מעלות מסוימות בלימוד חסידות אצל נשים יותר מהגברים.{{הערה|1=התוועדויות, תשמ"ח, חלק א, עמ' 228.}}

===צניעות וכבוד הציבור===
{{ערך מורחב|ערך=[[צניעות]]}}
ישנם מספר תפקידים הקשורים במצוות, שנשים אינן יכולות למלא מנימוקי צניעות וכבוד הציבור.

אשה איננה יכולה לעלות ל[[תורה]] בשל הנימוק ההלכתי של "כבוד הציבור" ([[תלמוד בבלי]], מגילה כג). וכך כותב הרמב"ם: (משנה תורה, הלכות תפילה פרק יב הלכה יז) "אשה לא תקרא בתורה, מפני כבוד הציבור".
כמו כן, אישה אינה יכולה להיות שליחת ציבור ולשמש כחזנית. במשנה ([[מסכת קידושין]] פרק ד י"ג) נאסר על אישה להיות מורה (מלמדת תינוקות), כדי שלא תגיע למפגש עם אבותיהם של התלמידים, מפגש שעלול להוביל לפריצות{{הערה|איסור דומה מוטל גם על גבר רווק. ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ב, הלכה ד}}.

== ראו גם ==

*[[מבצע נרות שבת קודש]]
*[[מבצע טהרת המשפחה]]
*[[דירה בתחתונים#דירה נאה בתחתונים - שליחות הנשים|דירה '''נאה''' בתחתונים - שליחות הנשים]]

== לקריאה נוספת ==
* ליקוטי שיחות, כרך ל, עמ' 9–15 - שיחה אודות הנשים בתורה.
* זושא וולף, '''אל נשי ובנות ישראל''' ליקוט שיחות ערוכות של [[הרבי]]
*'''מגבעות אשורנו - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל''', גברת גליצנשטיין וגברת הלפרין, תשמ"א.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=196 מעמד האישה], אתר צא"ח בישראל.
* נחמה גרייזמאן, [http://www.nernechoma.org/reader_he.asp?NBID=4 בעיניה של אישה] - השקפה חסידית על תורת חיים
* הרב פרופ' יצחק קראוס, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php/des/images/jwplayer/newvideo/player51/includes/images/he_new2/includes/newvideo/images/mini/images/he/sidemadorim/small/128.jpg?url=article_he&id=65762 תפקידן של הנשים במשנת הרבי], מאמר מתוך הספר: "אישה חוה אדם, - נשיות יהודית בין התפתחות למסורת" בעריכת אביבה שרבט, הוצאת ראובן מס, ירושלים, [[תשס"ט]] - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=194&article=1613 תכונתה של אשה - ויתור] מאמר על דמותה של [[רחל אמנו]] - {{חב}}
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=238&article=2100 מעלת הנשים] מאמר בנושא הנשים היהודיות במצרים ובקריעת ים סוף בהנהגת מרים הנביאה - {{חב}}
* שולמית שמידע, [http://chabad.co.il/?template=article&topic=187&article=1967 חכמות נשים בנתה ביתה] מאמר על דבורה הנביאה - {{חב}}
* יפתח לוזיה, [http://www.neshei.com/index.php?url=article_he&id=73865 נשים זה עם מצחיק?! מופע סטנד-אפ], כא טבת ה'תשע"ג (03.01.2013) {{וידאו}} - {{אינפו}}
* נעמה טוכפלד, [http://www.pnimiyut.org/contents.asp?aid=114503 בין פמיניזם לכוח נשי] באתר מדרשת פנימיות, י"ט שבט התשע"ד (20.01.2014)
*{{קישור שטורעם|81483|news|מה טובו אוהליך יעקב - צניעות הנשים - שיחה י"ב תמוז תש"ל|מערכת שטורעם|כ' בתמוז תשע"ה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אורח חיים]]
[[קטגוריה:נשים|*]]

אשה

2017-11-04T16:58:53Z

לו"י:

[[תמונה:הרבי כנס נשי חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] נושא [[שיחה]] בכנס [[נשי ובנות חב"ד]] כהכנה ל[[חג השבועות]] ([[כ"ח אייר]] [[תנש"א]])]]
'''אשה''' הוא כינוי המשמש לפעמים לאשת איש נשואה בלבד, אך משמש לרוב להגדרת כל המין הנשי. תפקידם הרוחני של הנשים הוא להיות מרכבה ל[[ספירת המלכות]] שענינה - לקבל את האור האלוקי ולגלותו בעולם באופן שיורגש גם במציאות העולם הגשמי.
==האשה ביהדות ובחסידות==
===שלילת עבודה זרה===
ב[[חטא העגל]] לא הסכמו הנשים עם בעליהם שיקחו את נזמי ה[[זהב]] ויעשו מהם את העגל{{מקור}} מבואר בחסידות{{הערה|ספר המאמרים תר"ם חלק א דיבור המתחיל להבין ענין ראש חודש}} ש[[עבודה זרה#פרעה והמופתים|טעותם]] של הגברים שהוטעו על ידי ה[[ערב רב]] הייתה שעזב ה' את הארץ, ומפני ששרש [[נפש]] האשה היא מ[[מלכות]] שעניינה החיות האלוקית שמתלבשת ומחייה את הטבע לכן הרגישו בנפשן יותר מהגברים איך ש[[הקב"ה]] הוא המנהיג הבלעדי בעולם ובצבא השמים ולכן לא טעו בעגל.

== חיוב נשים במצוות ==
האשה חייבת בכל מצוות עשה שאין הזמן גרמא ופטורה ממרבית המצוות שהזמן גרמן.

מצוות [[תפילין]] מובאת ב[[תלמוד]] כמצוה שנשים פטורות ממנה‏‏{{הערה|‏מסכת [[תפילין]] פרק ראשון, בבלי [[קידושין]] לד א‏}}, ואף אין זה מן הראוי שתקיים אותה{{הערה|מכיוון שצריך [[גוף]] נקי לקיום מצווה זו‏‏: "‏דלא הוי רשות משום דתפילין צריכין [[גוף]] נקי ונשים אין זריזות ליזהר" - תוספות עירובין צו א‏}}. בספרות חז"ל מסופר על מיכל בת [[שאול]] שהניחה [[תפילין]] ולא מיחו חכמים בידה‏‏{{הערה|בבלי עירובין צו א. המקרה מובא כמקרה קצה. ובנוסף ישנם כמה מקורות ‏כמו פסיקתא רבתי פכ"ב ‏שסוברים כי חכמים מיחו}}.

ב[[ברכות השחר]] שב[[תפילת שחרית]] הגבר מברך, לצדן של הברכות "ברוך שלא עשני גוי" ו"ברוך שלא עשני עבד", גם "ברוך שלא עשני אישה" (בעוד האישה מברכת "שעשני כרצונו" או, לפי מנהג חב"ד, לא מברכת כלל ברכה זו{{מקור}}). פרשנות מקובלת היא כי המצוות הרבות המוטלות על הגבר הוא הסיבה לברכה זו. ראיה לכך ניתן למצוא ב[[תוספתא]] ב[[מסכת ברכות]], שהוא אחד המקורות לברכה זו{{הערה|ו' כ"ג}} שם [[רבי יהודה]] מציע לראשונה את הברכות: "שלש ברכות צריך לברך בכל יום: ברוך שלא עשני גוי, ברוך שלא עשני אישה, [ברוך] שלא עשני בור. גוי - כל הגוים כאין נגדו, אישה - אין אישה חייבת במצות".

ישנם מצוות שקיימים במיוחד אצל הנשים והם מצוות הדלקת [[נרות שבת]] ואיסור מלאכה ב[[ראש חודש#ביטול מלאכה|ראש חודש]] ועוד.

===מצוות תלמוד תורה===
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/index.htm פ"א מהלכות תלמוד תורה]}} אשה אינה במצוות [[תלמוד תורה]], ואם למדה תורה יש לה שכר אבל לא שכר גדול כשכר האיש מפני שאינה מצווה ועושה, ואף על פי שיש לה שכר ציוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן, ואם מלמדה [[תורה שבעל פה]] הרי זה כאלו מלמדה תפלות, מפני שעל ידי זה נכנס בה ערמומית.

ומכל מקום גם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן לידע אותן, כמו דיני נדה וטבילה ומליחה ואיסור יחוד וכיוצא בהם, וכל [[מצוות עשה]] שאין הזמן גרמא וכל מצות לא תעשה של תורה ושל דברי סופרים שהן מוזהרות בהן כאנשים.

ובימי חז"ל היה החכם דורש הלכות המצויות ורגילות וצריכות לכל אדם לידע אותן בלשון שמבינים הנשים ועמי הארץ מידי שבת בשבתו. ע"כ דבריו.

הרבי עורר פעמים רבות את [[לימוד התורה]] אצל נשים ופעם התבטא הרבי שההלכות שנשים חיבות בהן רבות כל כך שהלוואי שכל הגברים היו יודעים אותן.{{מקור}}

בנוגע לחיובן בתלמוד תורה, הורה הרבי להוסיף בשיעורי תורה, ולהתחיל בדברים שהלימוד בהם קל יותר כגון בעין יעקב (אגדות שבתורה).{{הערה|שלשלת היחס עמ' 35.}} כמו"כ הרבי אף תיקן בלימוד [[הרמב"ם היומי]] שיעור מיוחד לנשים בספר המצוות.

יחד עם זאת הסביר הרבי, ובכך הוא מתנגד לאמירות מפורשות בתלמוד ובפוסקים, את חיובן של הנשים ללמוד תורה אף מעבר להלכות הצריכות להן {{הערה|1=חידושים ובאורים בש"ס, [[ירושלים]] 1979, סימן כז, עמ' ריז-רכג; לקוטי שיחות, כרך יד, עמ' 44-37. שם, עמ' 155-148; חידושים ובאורים בש"ס, סימן ב, עמ' ג-יב}} כי הקשר שלהן עם התורה הוא מהותי ודורש עיסוק בה. זוהי הסיבה לכך שגם נשים מברכות ברכות התורה ב[[ברכות השחר]].

בימינו, כאשר נשים לומדות לימודי חול, עודד הרבי להרחיב ביותר את לימודי הקודש לנשים.{{מקור|בשיחה עם האדמו"ר מבעלז}} ואף יותר מכך, הרבי הסביר שיש ללמד נשים את הטעמים שמאחורי ההלכות עד ה"שקלא וטריא" (לימוד גמרא ממש!), לימוד שיש בו עונג. זאת משום שעדיף שה"ערמומית" שעשויה להתפתח בנשים תצמח מלימוד זה ויהיו לאישה כשרונות ברוח התורה הקדושה מאשר מהיחשפותה לתרבות הכללית. {{הערה|1=התוועדויות, תש"ן, כרך ג, עמ' 173. וראו גם למשל: אגרות קודש,כרך ז, עמ' 247 ; שם, כרך יד, עמ' 99. ראה גם את התיחסותו החיובית ללימודי גמרא של מבוגר עם נערה בת 11: אגרות קודש, כרך יד, עמ' 99.}} הרבי מחדש שאישה שנהנית מלימוד התורה האמירה ש"...כאילו מלמדה תיפלות" כבר אינה חלה עליה! הזמנים השתנו והיום גם בנות, כמו הבנים, רוצות לדעת את הטעמים. עוד הוסיף כי מי שמלמד בתו רק את הרמה הפשוטה שבמקצועות הקודש-הוא זה שמלמדה תיפלות וכדי להיפטר מתיפלות זו חובה ללמד את הבנות בצורה מעמיקה ורחבה יותר.

אמירות כאלו הן מהפכה של ממש בעולם היהודי.

====לימוד חסידות====
ה[[אדמו"ר הריי"צ]] החל בהפצת שיחותיו בשפת היידיש כדי שגם נשים ובנות תלמדנה את ה[[תורה שבעל פה]] בכלל ואת החסידות בפרט. הוא עודד את הנשים להפיץ את שיחותיו וללמד אותן לחברותיהן ומכרותיהן{{הערה|1אגרות קודש של האדמו"ר הריי"צ, כרך ד', עמ' 13}}

לימוד החסידות הוא חלק מחיובן של הנשים לפי שמצוות אלו [[אמונה]] בה' [[ואחדות ה']] ו[[אהבת ה']] [[יראה|ויראתו]] וכו' הן מצוות תמידיות שחובה על כל אחד ואחת מישראל לקיימם וממילא ללמדם. מסיבה זו ומסיבות נוספות פוסק הרבי כי חובה על נשים ללמוד חסידות. הרבי עודד זאת ואף האיר על מעלות מסוימות בלימוד חסידות אצל נשים יותר מהגברים.{{הערה|1=התוועדויות, תשמ"ח, חלק א, עמ' 228.}}

===צניעות וכבוד הציבור===
{{ערך מורחב|ערך=[[צניעות]]}}
ישנם מספר תפקידים הקשורים במצוות, שנשים אינן יכולות למלא מנימוקי צניעות וכבוד הציבור.

אשה איננה יכולה לעלות ל[[תורה]] בשל הנימוק ההלכתי של "כבוד הציבור" ([[תלמוד בבלי]], מגילה כג). וכך כותב הרמב"ם: (משנה תורה, הלכות תפילה פרק יב הלכה יז) "אשה לא תקרא בתורה, מפני כבוד הציבור".
כמו כן, אישה אינה יכולה להיות שליחת ציבור ולשמש כחזנית. במשנה ([[מסכת קידושין]] פרק ד י"ג) נאסר על אישה להיות מורה (מלמדת תינוקות), כדי שלא תגיע למפגש עם אבותיהם של התלמידים, מפגש שעלול להוביל לפריצות{{הערה|איסור דומה מוטל גם על גבר רווק. ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ב, הלכה ד}}.

== ראו גם ==

*[[מבצע נרות שבת קודש]]
*[[מבצע טהרת המשפחה]]
*[[דירה בתחתונים#דירה נאה בתחתונים - שליחות הנשים|דירה '''נאה''' בתחתונים - שליחות הנשים]]

== לקריאה נוספת ==
* ליקוטי שיחות, כרך ל, עמ' 9–15 - שיחה אודות הנשים בתורה.
* זושא וולף, '''אל נשי ובנות ישראל''' ליקוט שיחות ערוכות של [[הרבי]]
*'''מגבעות אשורנו - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל''', גברת גליצנשטיין וגברת הלפרין, תשמ"א.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=196 מעמד האישה], אתר צא"ח בישראל.
* נחמה גרייזמאן, [http://www.nernechoma.org/reader_he.asp?NBID=4 בעיניה של אישה] - השקפה חסידית על תורת חיים
* הרב פרופ' יצחק קראוס, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php/des/images/jwplayer/newvideo/player51/includes/images/he_new2/includes/newvideo/images/mini/images/he/sidemadorim/small/128.jpg?url=article_he&id=65762 תפקידן של הנשים במשנת הרבי], מאמר מתוך הספר: "אישה חוה אדם, - נשיות יהודית בין התפתחות למסורת" בעריכת אביבה שרבט, הוצאת ראובן מס, ירושלים, [[תשס"ט]] - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=194&article=1613 תכונתה של אשה - ויתור] מאמר על דמותה של [[רחל אמנו]] - {{חב}}
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=238&article=2100 מעלת הנשים] מאמר בנושא הנשים היהודיות במצרים ובקריעת ים סוף בהנהגת מרים הנביאה - {{חב}}
* שולמית שמידע, [http://chabad.co.il/?template=article&topic=187&article=1967 חכמות נשים בנתה ביתה] מאמר על דבורה הנביאה - {{חב}}
* יפתח לוזיה, [http://www.neshei.com/index.php?url=article_he&id=73865 נשים זה עם מצחיק?! מופע סטנד-אפ], כא טבת ה'תשע"ג (03.01.2013) {{וידאו}} - {{אינפו}}
* נעמה טוכפלד, [http://www.pnimiyut.org/contents.asp?aid=114503 בין פמיניזם לכוח נשי] באתר מדרשת פנימיות, י"ט שבט התשע"ד (20.01.2014)
*{{קישור שטורעם|81483|news|מה טובו אוהליך יעקב - צניעות הנשים - שיחה י"ב תמוז תש"ל|מערכת שטורעם|כ' בתמוז תשע"ה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אורח חיים]]
[[קטגוריה:נשים|*]]

גן ישראל ארץ הקודש (קעמפ)

2017-08-06T13:25:50Z

לו"י: תיקון שגיאה

[[קובץ:ארץ הקודש קעמפ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הקעמפ]]
קעמפ '''גן ישראל ארץ הקודש''' הוא מחנה קיץ - קעמפ הפועל ב[[ארץ ישראל]] בחסות [[אגודת קרית חב"ד צפת]] בראשות הרב [[חיים קפלן]].

'גן ישראל' הוקם בקיץ שנת [[תשס"ד]] על ידי הת' אברהם קירנברג ופנחס מרטון יחד עם קבוצת תמימים מישיבת תות"ל כפר חב"ד, כהמשך לקעמפ גן ישראל כפר חב"ד. הקעמפ מפעיל, בנוסף לתוכנית קעמפ לילדים, גם [[ישיבת קיץ]] ל[[בחורים]] וקעמפ לבנות. לקעמפ וועדה רוחנית בראשות ה[[משפיע]] הרב [[שניאור זלמן גופין]].

==שלבי ההקמה==
בשנים תשס"ד-ס"ה הקעמפ פעל בעיה"ק צפת. בתשס"ו הקעמפ תוכנן להתקיים בכפר הנוער סיטרין אך בעקבות מלחמת לבנון השנייה שפרצה באותו קיץ הקעמפ התקיים בקמפוס ישיבת תות"ל המרכזית לוד. החל משנת [[תשס"ז]] קעמפ גן ישראל מתקיים, בכפר אור אבנר (סיטרין), בנדבת הנגיד החסידי ר' לוי שי' לביוב.

כיום בראש המוסדות עומד הרב אברהם קירנברג שהיה מהמייסדים. את הקעמפ לבנים מנהל הרב ירמיה קירנברג. ובראשות הישיבת קיץ עומד הרב אליהו שוויכה.

במשך השנה יו"ל מפעם לפעם עיתון בשם "החייל" שנשלח לבתי החיילים.

ישיבת הקיץ נוסדה בשנת תשס"א על ידי מרכז חב"ד תל אביב, בשם ישיבת הקיץ צעירי ליובאוויטש, ובשנת [[תש"ע]] הועבר הניהול לידי הנהלת הקעמפ.

==מושגי יסוד בקעמפ==
מספר מושגים בהוואי הקעמפ 'גן ישראל:

*'''אוגדה''' - במהלך היום, בטיולים ובפעילויות מתחלק הקעמפ לשלוש אוגדות, אוגדה א', אוגדה ב' ולעיתים גם אוגדה ג'.

*'''סיירת''' - כל 12 חיילים מתאגדים עם מפקד ומלמד לסיירת אחת.

*'''חייל''' - כל ילד בקעמפ הוא חייל ב[[צבאות ה']], הממלא את המשימות המוטלות עליו על-ידי הרמטכ"ל.

*'''מפקד''' - [[תמים]] שלוקח פיקוד על סיירת אחת למשך הקעמפ.

*'''מלמד''' - תמים שעוזר למפקד בפיקוד על הסיירת. המלמד, הוא זה שגם מעביר לחיילים את חומר הלימודים במשך זמן הקעמפ.

*'''גנרל''' - סמכות העל בקעמפ, מנהלי הפעילות ואנשי המשמעת.

*'''מסדר''' - בכל בוקר וערב מתקיים מסדר, בו עומדים החיילים לפי סיירות, שרים המנונים ואומרים את [[12 הפסוקים]].

*'''עסן עסט זיך''' - חדר האוכל.

*'''שלאפן שלאפט זיך''' - הפנימיה.

*'''הרמטכ"ל''' - [[הרבי]].

*'''[[770]]''' - אולם התפילה.

*'''לערנען לערנט זיך''' - חוברת הלימודים.

*'''מלחמת התקשרות''' - ליומיים שלימים נערכת בקעמפ מלחמה של ממש. הקעמפ כולו מתחלק לשתי פלוגות. כשלכל פלוגה ילווה מסר חסידי שאותו הוא יצטרך לייצג נאמנה. המלחמה תוכרע על-ידי תפילות בחיות, הנהגה חסידית ובעיקר לימוד [[תניא]] בעל-פה. בראש כל פלוגה יעמוד ה'קצין'.

[[קטגוריה:מחנות קיץ|א]]

שיחה:קורבן פסח

2017-02-12T14:19:50Z

לו"י: יצירת דף עם התוכן "לאחר מלחמת ששת הימים מדינת ישראל אפשרה להקריב קרבן פסח? וא"כ, האם היו שאכן הקריבו? --~~~~"

לאחר מלחמת ששת הימים מדינת ישראל אפשרה להקריב קרבן פסח? וא"כ, האם היו שאכן הקריבו?
--[[משתמש:לו"י|לו"י]] - [[שיחת משתמש:לו"י|שיחה]] 14:19, 12 בפברואר 2017 (UTC)

שיחת משתמש:לו"י

2016-09-25T21:06:32Z

לו"י:

{{בה|}}
המשך פעילות פורה בחב"דפדיה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:28, י' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ::::: שלום וברכה כאשר מביאים בשם הרבי חידוש כזה רצוי מאוד להביא מראה מקום. [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 12:09, 15 באוגוסט 2016 (UTC)

:אין לי מושג איך עושים הערת שוליים...--[[משתמש:לו"י|לו"י]] - [[שיחת משתמש:לו"י|שיחה]] 13:06, 15 באוגוסט 2016 (UTC)

::המקור הוא מאג"ק ח"ח עמוד ע"ח. שם מובא שבעבר לא אירעו לנער פגישות אודות חובת הלבבות, ענייני אמונה וכו', ולכן לא נזקקו ללמוד החקירה. ומשמע שבדורנו רצוי כן.--[[משתמש:לו"י|לו"י]] - [[שיחת משתמש:לו"י|שיחה]] 13:10, 15 באוגוסט 2016 (UTC)::::::::יישר כח על המראה מקום ,שם הרבי ממש לא מדבר על הצורך בלימוד החקירה אלא על לימוד החסידות הרבי מסביר את הצורך בכך בזמננו אנו עוד יותר מזמנים קדמונים מכיוון שהיום ייתכן יותר שהאדם יפגש בספרי חקירה ויוכל לבוא לידי ספקות ולכן צריך ללמוד חסידות כדי להיות חסין מול המכשולים של החקירה וודאי שהרבי לא מעודד את לימוד החקירה אלא כאמור מדובר בלימוד החסידות שמחזק את האמונה בשורות טובות. הארכתי מעט כדי שיהיו הדברים ברורים בהצלחה.[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 13:35, 15 באוגוסט 2016 (UTC)

:::ודאי שהרבי לא מעודד את לימוד החקירה, אך הרבי כותב שם שבהדור הקודם לא הייתה לבחור שייכות עם לימוד החקירה - משום שלא נתקל בטענות בענייני אמונה, אולם בדורנו הנערים נמצאים בבלבול וחושך וכו', הא דכתב שהתרופה לכך היא לימוד תורת הבעש"ט - לדעתי משום שבמכ' זה מבהיר את חשיבות לימוד החסידות, ומן הסתם הנמען לא היה צריך לשמוע טענות בעד החקירה...
:::אמנם לא מובא בפירוש שיש ללמוד החקירה, אך משמע ממ"ש שבעבר לא הייתה שייכות עם חקירה משום שלא נתקל וכו', ואילו בדורנו... משמע שבדורנו כן ישנה עכ"פ '''שייכות''', באופן ד"דע מה שתשיב". כך נראה לי.--[[משתמש:לו"י|לו"י]] - [[שיחת משתמש:לו"י|שיחה]] 13:53, 15 באוגוסט 2016 (UTC).

::::קראתי שוב את דבריך, ונראה לי ('''לדעתי'''!) שלא עיינת כ"כ בפסקה אודותיה דיברתי. הרבי כותב שם וז"ל: "בכ"ז בהדור שלפנ"ז היה מקום לשיטה, אשר יש להסתפק במדה קטנה ביותר של לימוד זה, כיוון שבטוחים היו שלא יהי' להנער ולהבחור כל שייכות ללמוד החקירה (= לא תהיה לו שייכות ללמוד את שיטת החקירה מצד מה שמובא כעת -) ולא יפגש עם כאלו אשר ישאלוהו בענינים דחובת הלבבות, ענייני אמונה וכו' "(= היות שלא ישאלוהו בעניני אמונה, לפיכך אינו צריך שייכות ללימוד החקירה, ומשא"כ בדורנו. כך היא דעתי). יתכן שאני טועה בהבנתי את דברי הרבי - והיות שמעמדי בחב"דפדיה הינו חלש - אני די חדש בזה, ע"כ ערוך את מה שכתבתי כראות עיניך.--[[משתמש:לו"י|לו"י]] - [[שיחת משתמש:לו"י|שיחה]] 14:02, 15 באוגוסט 2016 (UTC) :::::: עיינתי היטב באגרת הקודש המדוברת ובלי קשר לעריכה בחבדפדיה אלא פשוט להבנת הכוונה אני לא רואה אפשרות להבין אחרת ולא אחזור שוב על ההסבר כי כאמור כבר הארכתי יותר מידי, בכל אופן (לא בשביל שנמשיך בדיון) תעשה סקר אצל כמה ידידים מבינים מהי הבנתם בענין ומה טוב אצל משפיע ואים הוא מבין כמוך אז תמשיך להחזיק בדעה זאת מבחינתי הדיון נגמר , בהצלחה.`[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 14:23, 15 באוגוסט 2016 (UTC)

:::::שיטת וויכוח מעניינת היא, לטעון שאין כל מקום לצד השני ובכך לחתום את הדיון. עכ"פ, אין לי אף אינטרס שהערך שכתבתי יישאר, בסה"כ רציתי לתרום - אם זו אינה תרומה, המעוניין מוזמן למחקה. יישר כח על הזמן שבכל זאת הוקדש לי.--[[משתמש:לו"י|לו"י]] - [[שיחת משתמש:לו"י|שיחה]] 14:36, 15 באוגוסט 2016 (UTC)

::::::היות ונתעוררו ספיקות לגבי המקור האחרון שהבאתי, מצאתי כעת בס"ד באג"ק חי"ב עמ' ש"ו-ש"ז מפורש שאמונה פשוטה וחקירה שניהם מוכרחים, ומשלימים זא"ז, היינו שהיסוד הוא אמונה פשוטה, ותיכף נתחייב בציווי הרמב"ם '''לידע''' שיש שם מצוי ראשון, היינו לייגע ולהטריח את שכלו עד גבול יכולתו באמונתו - שהשכל יוכיח עד כמה שניתן את האמונה הפשוטה.--[[משתמש:לו"י|לו"י]] - [[שיחת משתמש:לו"י|שיחה]] 15:42, 15 באוגוסט 2016 (UTC)
::::::מחקתי את המקור הנ"ל, וחידשתי בערך לפי המקור החדש.--[[משתמש:לו"י|לו"י]] - [[שיחת משתמש:לו"י|שיחה]] 16:08, 15 באוגוסט 2016 (UTC)

== [[תורת המוסר]] ==

תהנה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:06, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

~יישר כח, רק עכשיו ראיתי, ובאמת נהנה...--[[משתמש:לו"י|לו"י]] - [[שיחת משתמש:לו"י|שיחה]] 21:06, 25 בספטמבר 2016 (UTC)

שיטת החקירה

2016-08-16T05:27:43Z

לו"י:

'''שיטת החקירה''' היא אסכולה שביהדות, ואשר נוקטת בדרך הפילוסופיה על מנת להוכיח באופן שכלי והגיוני את ההכרח במציאות הבורא, [[אחדות השם|אחדותו]], היות התורה מן השמים ושאר עיקרי היהדות. כן היא מחפשת לכל מצווה ומצווה הסבר שכלי לקיומה.

הספרים הבולטים באסכולה זו הם: "[[האמונות והדעות]]" ל[[רבי סעדיה גאון]], [[מורה הנבוכים]] ל[[הרמב"ם]] ו"[[הכוזרי]]" ל[[רבי יהודה הלוי]], ועוד.

==רקע היסטורי==
הרקע שהניע את בעלי שיטת החקירה לכתוב את ספריהם הוא, שבתקופתם הלך וגבר הבלבול וחוסר הידע הבסיסי אצל היהודים. חיי היהודים, שהתנהלו בין נוצרים ומוסלמים, גררו את היהודים למחוות וויכוחים ששיקפו עד כמה הם בורים בתורתם ודתם, מה שהוביל אצל כמה מישראל להתבולל בין הגויים, בעודם שומעים את דברי הארס וטענות השטנה שכוונו כחיצים ישירים נגד היהדות. לדידם של היהודים הפשוטים, טענות אלו שהופנו כלפיהם, היוו סתירה גמורה ליהדותם. בזמן זה, שינסו את מותניהם ונטלו על עצמם - כל אחד בתקופתו ובמקומו הוא, להיות הלוחמים את מלחמת ה', ולהשיב היטב למנאצים בדרכם הם: באמצעות השכל וההיגיון האנושי.

ספרי שיטה זו, הבנויים כשכליים ופילוסופיים, מלמדים את מחשבת ישראל על ידי ראיות איתנות ומוצקות, שנקלטים בבהירות מושלמת למוחו של הקורא, המוצף בן רגע בתשובות בנויות היטב לתהיותיו וקושיותיו. וכך, בהתעמתות ישירה עם הטענות הפילוסופיות הבאות מחוסר ידע בסיסי, הם מחזקים ויוצקים כוח במוחו של כל יהודי להשיב כראוי לטוענים עליו, מתוך בטחון גמור שתורתו, תורת ישראל, היא תורת האמת. יחד עם זאת, הם אף מתייחסים לפולמוס הדתי שבין היהדות לשאר הדתות.

ספרים אלו נקראים כעוסקים בשיטת ה"חקירה", משום שמטרתם היא לחקור ולחתור לאמת, ואכן כשמם כן הם.

==היחס לשיטה בחסידות==
ה"התנגשות" של שיטה זו בשיטת החסידות היא, שספרים אלו הוכיחו והגיעו למסקנה שיש בורא לעולם - על ידי שכל בלבד. [[תורת החסידות]] מסבירה שתכלית עבודת ה' האמתית היא כאשר תהא למעלה מהשכל, מתוך אמונה פשוטה ותמימה. הדברים מגיעים עד כדי שאפילו המצוות ההגיוניות והמובנות בשכל אנושי, צריכות להתקיים - על פי החסידות - מתוך כך שאלוקים הוא שציווה לקיימם, ולא מתוך כך שהשכל מכריח לקיימם, וזאת משום, שאם מצוותיו של היהודי ייתלו בשכלו, עלול שכלו להובילו למסקנות הפוכות מן היהדות. אך אם לא ייתלה בשכלו, אלא יעבוד את בוראו מתוך אמונה, ממילא שכלו לא יכול להפריעו.

לפיכך, שיטת החקירה, שכל מהותה שכל והיגיון, אינה עומדת על דרישת החסידות, לפיה עבודת ה' צריכה להיות למעלה מן השכל. החקירה שהותרה על פי דרך החסידות ואף מומלצת כיסוד מרכזי בעבודת ה', היא החקירה והדרישה בגדלות השם יתברך, להעמיק בגדולתו על פי תורת החסידות{{הערה|ראה דגל מחנה אפרים לך לך ד"ה ולא בשם הבעל שם טוב}}, אך לא ח"ו החקירה במציאותו יתברך.

אך למרות כל זאת, [[אדמו"ר הצמח צדק]] כתב ספר המסביר את החקירה על פי ה[[חסידות חב"ד|חסידות]] בשם [[דרך אמונה (ספר החקירה)]]. במשך שנים נמנעו ה[[חסיד]]ים מללמוד בו, בפשטות מצד הטעם הנ"ל. אך בתשס"ג יו"ל הספר מחדש.

לעומת זאת, ישנה התייחסות מהרבי לפיה משמע שיש ללמוד חקירה. הרבי כותב שהאמונה הפשוטה והחקירה ודרישה שבזה מוכרחים, ומשלימים זה את זה. היינו, שיסוד היסודות הוא האמונה הפשוטה והטהורה במציאות הבורא. לאחר מכן, נעשים מחוייבים במה שכתב הרמב"ם "'''לידע''' שיש שם מצוי ראשון", וכן בל' הזהר: "פקודא דא קדמאה דכל פקודין כו' '''למנדע''' ליה לקוב"ה", והרי, כותב הרבי, "לא יגעת ומצאת אל תאמין", ולפיכך, מלבד האמונה התמימה יש לייגע ולהטריח את השכל עד קצה גבול יכולתו המוגבלת - ואף מעבר לכך - להגיע להבנה הגיונית בדבר מציאות הקב"ה, על פי השכל. והיינו, שחקירה וחסידות אינם סותרים, ואדרבה, שניהם עולים בקנה אחד; החקירה, שתפקידה להוכיח שכלית את קיום הבורא - צריכה להיות מבוססת על האמונה הפשוטה, והאמונה הפשוטה - צריכה להגיע גם לשכל האנושי כמה שניתן.

נראה שדברי הרבי שופכים אור חדש על העניין, משום שעל פי זה אין מקום לטענה הנ"ל (- אם מציאות הבורא מבוססת על שכלו - אזי עלול שכלו לגרור אותו למסקנות הפוכות), כיוון שבסיס ידיעת האלוקות צריך להיות מושתת על האמונה שלמעלה מהשכל. לאחר יסוד זה, מוטל על האדם להבין בשכלו ככל שביכולתו את אמונתו, ומנגד: הבנה שכלית זו לא תפריעו כלל ועיקר, משום שגם אם שכלו יובילו למסקנות הפוכות, עדיין יש לו הבסיס, האמונה, שעל פיה ינסה שוב ככל שביכולתו להוכיח את שהוא מאמין. כלומר, שאת שיטת החקירה אין ללמוד כבסיס לאמונה בבורא, אלא כהוכחות לאמונה בבורא - שהיה הבסיס.

מדברי הרבי אף נראה, שלימוד החקירה מוטל על כל יהודי, וכפי שמצטט את הרמב"ם והזוהר.

דרך לימוד זו בשיטת החקירה מיוסדת על דרך הבעל שם טוב שאמר: {{ציטוטון|טעם למה אנו אומרים אלהינו ואלהי אבותינו, כי יש שני סוגי בני אדם המאמינים בהשם יתברך, א' שמאמין בהקדוש ברוך הוא מחמת שהולך בדרכי אבותיו הקדמונים, ועם כל זה אמונתו חזקה, והב' הוא מי שבא על האמנת הדת מחמת החקירה, והחילוק ביניהם הוא, שהסוג הא' יש לו מעלה שאי אפשר לפתות אותו, אף אם יאמרו לו כמה חקירות הסותרות ח"ו, כי אמונתו חזקה מצד קבלת אבותיו, ועוד שלא חקר מעולם, אבל יש לו חסרון, שהאמונה אצלו הוא רק מצות אנשים מלומדה, בלי טעם ושכל, אבל הב' יש לו מעלה, שמחמת שהכיר הבורא יתברך מחמת גודל חקירתו, הוא חזק באמונה שלימה ובאהבה גמורה, אבל גם כן יש לו חסרון, שבקל יכולים לפתותו, ואם יביאו לו ראיות הסותרות חקירותיו, יתפתה ח"ו, אבל מי ששני המדות בידו, אין לו למעלה ממנו, דהיינו שסומך על אבותיו הקדמונים בחוזק, וגם כן באה לו על ידי שחקר בעצמו, זו הוא אמונה שלימה וטובה, ולזה אנו אומרים קלח) אלהינו ואלהי אבותינו, גם יש לפרש בזה הכתוב (תהלים ל"ד) טעמו וראו כי טוב ה', רצה לומר, טעמו [מעצמכם להרגיש הטעם והיינו] מחמת החקירה, וראו לשון ראיית [מה שאתם רואים מאחרים] הנהגה כמו שהנהיגו אבותינו{{הערה|[[כתר שם טוב]] די"ט ע"ג, לקוטים יקרים דט"ז ע"ב)}}}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

שיטת החקירה

2016-08-15T20:46:29Z

לו"י:

ב'''שיטת החקירה''' ידועים הספרים הבולטים "ספר הכוזרי" ל[[רבי יהודה הלוי]], [[מורה נבוכים]] ל[[הרמב"ם]], "ספר האמונות והדעות" ל[[רבי סעדיה גאון]], ועוד.

מטרת שיטה זו הנה, להוכיח על פי ההיגיון האנושי את ההכרח למציאות הבורא והוכחות לקיומו, הוכחות לעיקרים ויסודות ביהדות כגון אחדות הבורא, תורה מן השמיים, אמיתות התורה שבעל-פה, ועוד.

==רקע היסטורי==
הרקע שהניע את בעלי שיטת החקירה לכתוב את ספריהם הוא, שבתקופתם הלך וגבר הבלבול וחוסר הידע הבסיסי אצל היהודים. חיי היהודים, שהתנהלו בין נוצרים ומוסלמים, גררו את היהודים למחוות וויכוחים ששיקפו עד כמה הם בורים בתורתם ודתם, מה שהוביל אצל כמה מישראל להתבולל בין הגויים, בעודם שומעים את דברי הארס וטענות השטנה שכוונו כחיצים ישירים נגד היהדות. לדידם של היהודים הפשוטים, טענות אלו היוו סתירה גמורה ליהדותם. בזמן זה, שינסו את מותניהם ונטלו על עצמם - כל אחד בתקופתו ובמקומו הוא, להיות הלוחמים את מלחמת ה', ולהשיב היטב למנאצים בדרכם הם: באמצעות השכל וההיגיון האנושי.

ספרי שיטה זו, הבנויים כשכליים ופילוסופיים, מלמדים את מחשבת ישראל על ידי ראיות איתנות ומוצקות, שנקלטים בבהירות מושלמת למוחו של הקורא, המוצף בן רגע בתשובות בנויות היטב לתהיותיו וקושיותיו. וכך, בהתעמתות ישירה עם הטענות הפילוסופיות הבאות מחוסר ידע בסיסי, הם מחזקים ויוצקים כוח במוחו של כל יהודי להשיב כראוי לטוענים עליו, מתוך בטחון גמור שתורתו, תורת ישראל, היא תורת האמת. יחד עם זאת, הם אף מתייחסים לפולמוס הדתי שבין היהדות לשאר הדתות.

ספרים אלו נקראים כעוסקים בשיטת ה"חקירה", משום שמטרתם היא לחקור ולחתור לאמת, ואכן כשמם כן הם.

==היחס לשיטה בחסידות==
ה"התנגשות" של שיטה זו בשיטת החסידות היא, שספרים אלו הוכיחו והגיעו למסקנה שיש בורא לעולם - על ידי שכל בלבד. [[תורת החסידות]] מסבירה שתכלית עבודת ה' האמתית היא כאשר תהא למעלה מהשכל, מתוך אמונה פשוטה ותמימה. הדברים מגיעים עד כדי שאפילו המצוות ההגיוניות והמובנות בשכל אנושי, צריכות להתקיים - על פי החסידות - מתוך כך שאלוקים הוא שציווה לקיימם, ולא מתוך כך שהשכל מכריח לקיימם, וזאת משום, שאם מצוותיו של היהודי ייתלו בשכלו, עלול שכלו להובילו למסקנות הפוכות מן היהדות. אך אם לא ייתלה בשכלו, אלא יעבוד את בוראו מתוך אמונה, ממילא שכלו לא יכול להפריעו.

לפיכך, שיטת החקירה, שכל מהותה שכל והיגיון, אינה עומדת על דרישת החסידות, לפיה עבודת ה' צריכה להיות למעלה מן השכל. החקירה שהותרה על פי דרך החסידות ואף מומלצת כיסוד מרכזי בעבודת ה', היא החקירה והדרישה בגדלות השם יתברך, להעמיק בגדולתו על פי תורת החסידות{{הערה|ראה דגל מחנה אפרים לך לך ד"ה ולא בשם הבעל שם טוב}}, אך לא ח"ו החקירה במציאותו יתברך.

אך למרות כל זאת, [[אדמו"ר הצמח צדק]] כתב ספר המסביר את החקירה על פי ה[[חסידות חב"ד|חסידות]] בשם [[דרך אמונה (ספר החקירה)]]. במשך שנים נמנעו ה[[חסיד]]ים מללמוד בו, בפשטות מצד הטעם הנ"ל. אך בתשס"ג יו"ל הספר מחדש.

לעומת זאת, ישנה התייחסות מהרבי לפיה משמע שיש ללמוד חקירה. הרבי כותב שהאמונה הפשוטה והחקירה ודרישה שבזה מוכרחים, ומשלימים זה את זה. היינו, שיסוד היסודות הוא האמונה הפשוטה והטהורה במציאות הבורא. לאחר מכן, נעשים מחוייבים במה שכתב הרמב"ם "'''לידע''' שיש שם מצוי ראשון", וכן בל' הזהר: "פקודא דא קדמאה דכל פקודין כו' '''למנדע''' ליה לקוב"ה", והרי, כותב הרבי, "לא יגעת ומצאת אל תאמין", ולפיכך, מלבד האמונה התמימה יש לייגע ולהטריח את השכל עד קצה גבול יכולתו המוגבלת - ואף מעבר לכך - להגיע להבנה הגיונית בדבר מציאות הקב"ה, על פי השכל. והיינו, שחקירה וחסידות אינם סותרים, ואדרבה, שניהם עולים בקנה אחד; החקירה, שתפקידה להוכיח שכלית את קיום הבורא - צריכה להיות מבוססת על האמונה הפשוטה, והאמונה הפשוטה - צריכה להגיע גם לשכל האנושי כמה שניתן.

נראה שדברי הרבי שופכים אור חדש על העניין, משום שעל פי זה אין מקום לטענה הנ"ל (- אם מציאות הבורא מבוססת על שכלו - אזי עלול שכלו לגרור אותו למסקנות הפוכות), כיוון שבסיס ידיעת האלוקות צריך להיות מושתת על האמונה שלמעלה מהשכל. לאחר יסוד זה, מוטל על האדם להבין בשכלו ככל שביכולתו את אמונתו, ומנגד: הבנה שכלית זו לא תפריעו כלל ועיקר, משום שגם אם שכלו יובילו למסקנות הפוכות, עדיין יש לו הבסיס, האמונה, שעל פיה ינסה שוב ככל שביכולתו להוכיח את שהוא מאמין. כלומר, שאת שיטת החקירה אין ללמוד כבסיס לאמונה בבורא, אלא כהוכחות לאמונה בבורא - שהיה הבסיס.

מדברי הרבי אף נראה, שלימוד החקירה מוטל על כל יהודי, וכפי שמצטט את הרמב"ם והזוהר.

דרך לימוד זו בשיטת החקירה מיוסדת על דרך הבעל שם טוב שאמר: {{ציטוטון|טעם למה אנו אומרים אלהינו ואלהי אבותינו, כי יש שני סוגי בני אדם המאמינים בהשם יתברך, א' שמאמין בהקדוש ברוך הוא מחמת שהולך בדרכי אבותיו הקדמונים, ועם כל זה אמונתו חזקה, והב' הוא מי שבא על האמנת הדת מחמת החקירה, והחילוק ביניהם הוא, שהסוג הא' יש לו מעלה שאי אפשר לפתות אותו, אף אם יאמרו לו כמה חקירות הסותרות ח"ו, כי אמונתו חזקה מצד קבלת אבותיו, ועוד שלא חקר מעולם, אבל יש לו חסרון, שהאמונה אצלו הוא רק מצות אנשים מלומדה, בלי טעם ושכל, אבל הב' יש לו מעלה, שמחמת שהכיר הבורא יתברך מחמת גודל חקירתו, הוא חזק באמונה שלימה ובאהבה גמורה, אבל גם כן יש לו חסרון, שבקל יכולים לפתותו, ואם יביאו לו ראיות הסותרות חקירותיו, יתפתה ח"ו, אבל מי ששני המדות בידו, אין לו למעלה ממנו, דהיינו שסומך על אבותיו הקדמונים בחוזק, וגם כן באה לו על ידי שחקר בעצמו, זו הוא אמונה שלימה וטובה, ולזה אנו אומרים קלח) אלהינו ואלהי אבותינו, גם יש לפרש בזה הכתוב (תהלים ל"ד) טעמו וראו כי טוב ה', רצה לומר, טעמו [מעצמכם להרגיש הטעם והיינו] מחמת החקירה, וראו לשון ראיית [מה שאתם רואים מאחרים] הנהגה כמו שהנהיגו אבותינו{{הערה|[[כתר שם טוב]] די"ט ע"ג, לקוטים יקרים דט"ז ע"ב)}}}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

שיטת החקירה

2016-08-15T20:45:19Z

לו"י:

ב'''שיטת החקירה''' ידועים הספרים הבולטים "ספר הכוזרי" ל[[רבי יהודה הלוי]], [[מורה נבוכים]] ל[[הרמב"ם]], "ספר האמונות והדעות" ל[[רבי סעדיה גאון]], ועוד.

מטרת שיטה זו הנה, להוכיח על פי ההיגיון האנושי את ההכרח למציאות הבורא והוכחות לקיומו, הוכחות לעיקרים ויסודות ביהדות כגון אחדות הבורא, תורה מן השמיים, אמיתות התורה שבעל-פה, ועוד.

==רקע היסטורי==
הרקע שהניע את בעלי שיטת החקירה לכתוב את ספריהם הוא, שבתקופתם הלך וגבר הבלבול וחוסר הידע הבסיסי אצל היהודים. חיי היהודים, שהתנהלו בין נוצרים ומוסלמים, גררו את היהודים למחוות וויכוחים ששיקפו עד כמה הם בורים בתורתם ודתם, מה שהוביל אצל כמה מישראל להתבולל בין הגויים, בעודם שומעים את דברי הארס וטענות השטנה שכוונו כחיצים ישירים נגד היהדות. לדידם של היהודים הפשוטים, טענות אלו היוו סתירה גמורה ליהדותם. בזמן זה, שינסו את מותניהם ונטלו על עצמם - כל אחד בתקופתו ובמקומו הוא, להיות הלוחמים את מלחמת ה', ולהשיב היטב למנאצים בדרכם הם: באמצעות השכל וההיגיון האנושי.

ספרי שיטה זו, הבנויים כשכליים ופילוסופיים, מלמדים את מחשבת ישראל על ידי ראיות איתנות ומוצקות, שנקלטים בבהירות מושלמת למוחו של הקורא, המוצף בן רגע בתשובות בנויות היטב לתהיותיו וקושיותיו. וכך, בהתעמתות ישירה עם הטענות הפילוסופיות הבאות מחוסר ידע בסיסי, הם מחזקים ויוצקים כוח במוחו של כל יהודי להשיב כראוי לטוענים עליו, מתוך בטחון גמור שתורתו, תורת ישראל, היא תורת האמת. יחד עם זאת, הם אף מתייחסים לפולמוס הדתי שבין היהדות לשאר הדתות.

ספרים אלו נקראים כעוסקים בשיטת ה"חקירה", משום שמטרתם היא לחקור ולחתור לאמת, ואכן כשמם כן הם.

==היחס לשיטה בחסידות==
ה"התנגשות" של שיטה זו בשיטת החסידות היא, שספרים אלו הוכיחו והגיעו למסקנה שיש בורא לעולם - על ידי שכל בלבד. [[תורת החסידות]] מסבירה שתכלית עבודת ה' האמתית היא כאשר תהא למעלה מהשכל, מתוך אמונה פשוטה ותמימה. הדברים מגיעים עד כדי שאפילו המצוות ההגיוניות והמובנות בשכל אנושי, צריכות להתקיים - על פי החסידות - מתוך כך שאלוקים הוא שציווה לקיימם, ולא מתוך כך שהשכל מכריח לקיימם, וזאת משום, שאם מצוותיו של היהודי ייתלו בשכלו, עלול שכלו להובילו למסקנות הפוכות מן היהדות. אך אם לא ייתלה בשכלו, אלא יעבוד את בוראו מתוך אמונה, ממילא שכלו לא יכול להפריעו.

לפיכך, שיטת החקירה, שכל מהותה שכל והיגיון, אינה עומדת על דרישת החסידות, לפיה הכל צריך להיות למעלה מן השכל. החקירה שהותרה על פי דרך החסידות ואף מומלצת כיסוד מרכזי בעבודת ה', היא החקירה והדרישה בגדלות השם יתברך, להעמיק בגדולתו על פי תורת החסידות{{הערה|ראה דגל מחנה אפרים לך לך ד"ה ולא בשם הבעל שם טוב}}, אך לא ח"ו החקירה במציאותו יתברך.

אך למרות כל זאת, [[אדמו"ר הצמח צדק]] כתב ספר המסביר את החקירה על פי ה[[חסידות חב"ד|חסידות]] בשם [[דרך אמונה (ספר החקירה)]]. במשך שנים נמנעו ה[[חסיד]]ים מללמוד בו, בפשטות מצד הטעם הנ"ל. אך בתשס"ג יו"ל הספר מחדש.

לעומת זאת, ישנה התייחסות מהרבי לפיה משמע שיש ללמוד חקירה. הרבי כותב שהאמונה הפשוטה והחקירה ודרישה שבזה מוכרחים, ומשלימים זה את זה. היינו, שיסוד היסודות הוא האמונה הפשוטה והטהורה במציאות הבורא. לאחר מכן, נעשים מחוייבים במה שכתב הרמב"ם "'''לידע''' שיש שם מצוי ראשון", וכן בל' הזהר: "פקודא דא קדמאה דכל פקודין כו' '''למנדע''' ליה לקוב"ה", והרי, כותב הרבי, "לא יגעת ומצאת אל תאמין", ולפיכך, מלבד האמונה התמימה יש לייגע ולהטריח את השכל עד קצה גבול יכולתו המוגבלת - ואף מעבר לכך - להגיע להבנה הגיונית בדבר מציאות הקב"ה, על פי השכל. והיינו, שחקירה וחסידות אינם סותרים, ואדרבה, שניהם עולים בקנה אחד; החקירה, שתפקידה להוכיח שכלית את קיום הבורא - צריכה להיות מבוססת על האמונה הפשוטה, והאמונה הפשוטה - צריכה להגיע גם לשכל האנושי כמה שניתן.

נראה שדברי הרבי שופכים אור חדש על העניין, משום שעל פי זה אין מקום לטענה הנ"ל (- אם מציאות הבורא מבוססת על שכלו - אזי עלול שכלו לגרור אותו למסקנות הפוכות), כיוון שבסיס ידיעת האלוקות צריך להיות מושתת על האמונה שלמעלה מהשכל. לאחר יסוד זה, מוטל על האדם להבין בשכלו ככל שביכולתו את אמונתו, ומנגד: הבנה שכלית זו לא תפריעו כלל ועיקר, משום שגם אם שכלו יובילו למסקנות הפוכות, עדיין יש לו הבסיס, האמונה, שעל פיה ינסה שוב ככל שביכולתו להוכיח את שהוא מאמין. כלומר, שאת שיטת החקירה אין ללמוד כבסיס לאמונה בבורא, אלא כהוכחות לאמונה בבורא - שהיה הבסיס.

מדברי הרבי אף נראה, שלימוד החקירה מוטל על כל יהודי, וכפי שמצטט את הרמב"ם והזוהר.

דרך לימוד זו בשיטת החקירה מיוסדת על דרך הבעל שם טוב שאמר: {{ציטוטון|טעם למה אנו אומרים אלהינו ואלהי אבותינו, כי יש שני סוגי בני אדם המאמינים בהשם יתברך, א' שמאמין בהקדוש ברוך הוא מחמת שהולך בדרכי אבותיו הקדמונים, ועם כל זה אמונתו חזקה, והב' הוא מי שבא על האמנת הדת מחמת החקירה, והחילוק ביניהם הוא, שהסוג הא' יש לו מעלה שאי אפשר לפתות אותו, אף אם יאמרו לו כמה חקירות הסותרות ח"ו, כי אמונתו חזקה מצד קבלת אבותיו, ועוד שלא חקר מעולם, אבל יש לו חסרון, שהאמונה אצלו הוא רק מצות אנשים מלומדה, בלי טעם ושכל, אבל הב' יש לו מעלה, שמחמת שהכיר הבורא יתברך מחמת גודל חקירתו, הוא חזק באמונה שלימה ובאהבה גמורה, אבל גם כן יש לו חסרון, שבקל יכולים לפתותו, ואם יביאו לו ראיות הסותרות חקירותיו, יתפתה ח"ו, אבל מי ששני המדות בידו, אין לו למעלה ממנו, דהיינו שסומך על אבותיו הקדמונים בחוזק, וגם כן באה לו על ידי שחקר בעצמו, זו הוא אמונה שלימה וטובה, ולזה אנו אומרים קלח) אלהינו ואלהי אבותינו, גם יש לפרש בזה הכתוב (תהלים ל"ד) טעמו וראו כי טוב ה', רצה לומר, טעמו [מעצמכם להרגיש הטעם והיינו] מחמת החקירה, וראו לשון ראיית [מה שאתם רואים מאחרים] הנהגה כמו שהנהיגו אבותינו{{הערה|[[כתר שם טוב]] די"ט ע"ג, לקוטים יקרים דט"ז ע"ב)}}}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

שיטת החקירה

2016-08-15T19:12:48Z

לו"י:

ב'''שיטת החקירה''' ידועים הספרים הבולטים "ספר הכוזרי" לרבי יהודה הלוי, "מורה נבוכים" להרמב"ם, "ספר האמונות והדעות" לרבי סעדיה גאון, ועוד.

מטרת שיטה זו הנה, להוכיח על פי ההיגיון האנושי את ההכרח למציאות הבורא והוכחות לקיומו, הוכחות לעיקרים ויסודות ביהדות כגון אחדות הבורא, תורה מן השמיים, אמיתות התורה שבעל-פה, ועוד.

הרקע שהניע את המחברים הנ"ל לכתוב את ספריהם הוא, שבתקופתם הבלבול וחוסר הידע הבסיסי אצל היהודים הלך וגבר. חיי היהודים, שהתנהלו בין נוצרים ומוסלמים, גררו את היהודים למחוות וויכוחים ששיקפו עד כמה הם בורים בתורתם ודתם, מה שהוביל אצל כמה מישראל להתבולל בין הגויים, בעודם שומעים את דברי הארס וטענות השטנה שכוונו כחיצים ישירים נגד היהדות. לדידם של היהודים הפשוטים, טענות אלו היוו סתירה גמורה ליהדותם. בזמן זה, שינסו את מותניהם ונטלו על עצמם - כל אחד בתקופתו ובמקומו הוא, להיות הלוחמים את מלחמת ה', ולהשיב היטב למנאצים בדרכם הם: באמצעות השכל וההיגיון האנושי.

ספרי שיטה זו, הבנויים כשכליים ופילוסופיים, מלמדים את מחשבת ישראל על ידי ראיות איתנות ומוצקות, שנקלטים בבהירות מושלמת למוחו של הקורא, המוצף בן רגע בתשובות בנויות היטב לתהיותיו וקושיותיו. וכך, בהתעמתות ישירה עם הטענות הפילוסופיות הבאות מחוסר ידע בסיסי, הם מחזקים ויוצקים כוח במוחו של כל יהודי להשיב כראוי לטוענים עליו, מתוך בטחון גמור שתורתו, תורת ישראל, היא תורת האמת. יחד עם זאת, הם אף מתייחסים לפולמוס הדתי שבין היהדות לשאר הדתות.

ספרים אלו נקראים כעוסקים בשיטת ה"חקירה", משום שמטרתם היא לחקור ולחתור לאמת, ואכן כשמם כן הם.

ה"התנגשות" של שיטה זו בשיטת החסידות היא, שספרים אלו הוכיחו והגיעו למסקנה שיש בורא לעולם - על ידי שכל בלבד. [[תורת החסידות]] מסבירה שתכלית עבודת ה' האמתית היא כאשר תהא למעלה מהשכל, מתוך אמונה פשוטה ותמימה. הדברים מגיעים עד כדי שאפילו המצוות ההגיוניות והמובנות בשכל אנושי, צריכות להתקיים - על פי החסידות - מתוך כך שאלוקים הוא שציווה לקיימם, ולא מתוך כך שהשכל מכריח לקיימם, וזאת משום, שאם מצוותיו של היהודי ייתלו בשכלו, עלול שכלו להובילו למסקנות הפוכות מן היהדות. אך אם לא ייתלה בשכלו, אלא יעבוד את בוראו מתוך אמונה, ממילא שכלו לא יכול להפריעו.

לפיכך, שיטת החקירה, שכל מהותה שכל והיגיון, אינה עומדת על דרישת החסידות, לפיה הכל צריך להיות למעלה מן השכל.

אך למרות כל זאת, [[אדמו"ר הצמח צדק]] כתב ספר המסביר את החקירה על פי ה[[חסידות חב"ד|חסידות]] בשם [[דרך אמונה (ספר החקירה)]]. במשך שנים נמנעו ה[[חסיד]]ים מללמוד בו, בפשטות מצד הטעם הנ"ל. אך בתשס"ג יו"ל הספר מחדש.

לעומת זאת, ישנה התייחסות מהרבי לפיה משמע שיש ללמוד חקירה. הרבי כותב שהאמונה הפשוטה והחקירה ודרישה שבזה מוכרחים, ומשלימים זה את זה. היינו, שיסוד היסודות הוא האמונה הפשוטה והטהורה במציאות הבורא. לאחר מכן, נעשים מחוייבים במה שכתב הרמב"ם "'''לידע''' שיש שם מצוי ראשון", וכן בל' הזהר: "פקודא דא קדמאה דכל פקודין כו' '''למנדע''' ליה לקוב"ה", והרי, כותב הרבי, "לא יגעת ומצאת אל תאמין", ולפיכך, מלבד האמונה התמימה יש לייגע ולהטריח את השכל עד קצה גבול יכולתו המוגבלת - ואף מעבר לכך - להגיע להבנה הגיונית בדבר מציאות הקב"ה, על פי השכל. והיינו, שחקירה וחסידות אינם סותרים, ואדרבה, שניהם עולים בקנה אחד; החקירה, שתפקידה להוכיח שכלית את קיום הבורא - צריכה להיות מבוססת על האמונה הפשוטה, והאמונה הפשוטה - צריכה להגיע גם לשכל האנושי כמה שניתן.

נראה שדברי הרבי שופכים אור חדש על העניין, משום שעל פי זה אין מקום לטענה הנ"ל (- אם מציאות הבורא מבוססת על שכלו - אזי עלול שכלו לגרור אותו למסקנות הפוכות), כיוון שבסיס ידיעת האלוקות צריך להיות מושתת על האמונה שלמעלה מהשכל. לאחר יסוד זה, מוטל על האדם להבין בשכלו ככל שביכולתו את אמונתו, ומנגד: הבנה שכלית זו לא תפריעו כלל ועיקר, משום שגם אם שכלו יובילו למסקנות הפוכות, עדיין יש לו הבסיס, האמונה, שעל פיה ינסה שוב ככל שביכולתו להוכיח את שהוא מאמין. כלומר, שאת שיטת החקירה אין ללמוד כבסיס לאמונה בבורא, אלא כהוכחות לאמונה בבורא - שהיה הבסיס.
מדברי הרבי אף נראה, שלימוד החקירה מוטל על כל יהודי, וכפי שמצטט את הרמב"ם והזוהר.
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

שיטת החקירה

2016-08-15T17:23:24Z

לו"י:

ב'''שיטת החקירה''' ידועים הספרים הבולטים "ספר הכוזרי" לרבי יהודה הלוי, "מורה נבוכים" להרמב"ם, "ספר האמונות והדעות" לרבי סעדיה גאון, ועוד.

מטרת שיטה זו הנה, להוכיח על פי ההיגיון האנושי את ההכרח למציאות הבורא והוכחות לקיומו, הוכחות לעיקרים ויסודות ביהדות כגון אחדות הבורא, תורה מן השמיים, אמיתות התורה שבעל-פה, ועוד.

הרקע שהניע את המחברים הנ"ל לכתוב את ספריהם הוא, שבתקופתם הבלבול וחוסר הידע הבסיסי אצל היהודים הלך וגבר. חיי היהודים, שהתנהלו בין נוצרים ומוסלמים, גררו את היהודים למחוות וויכוחים ששיקפו עד כמה הם בורים בתורתם ודתם, מה שהוביל אצל כמה מישראל להתבולל בין הגויים, בעודם שומעים את דברי הארס וטענות השטנה שכוונו כחיצים ישירים נגד היהדות. לדידם של היהודים הפשוטים, טענות אלו היוו סתירה גמורה ליהדותם. בזמן זה, שינסו את מותניהם ונטלו על עצמם - כל אחד בתקופתו ובמקומו הוא, להיות הלוחמים את מלחמת ה', ולהשיב היטב למנאצים בדרכם הם: באמצעות השכל וההיגיון האנושי.

ספרי שיטה זו, הבנויים כשכליים ופילוסופיים, מלמדים את מחשבת ישראל על ידי ראיות איתנות ומוצקות, שנקלטים בבהירות מושלמת למוחו של הקורא, המוצף בן רגע בתשובות בנויות היטב לתהיותיו וקושיותיו. וכך, בהתעמתות ישירה עם הטענות הפילוסופיות הבאות מחוסר ידע בסיסי, הם מחזקים ויוצקים כוח במוחו של כל יהודי להשיב כראוי לטוענים עליו, מתוך בטחון גמור שתורתו, תורת ישראל, היא תורת האמת. יחד עם זאת, הם אף מתייחסים לפולמוס הדתי שבין היהדות לשאר הדתות.

ספרים אלו נקראים כעוסקים בשיטת ה"חקירה", משום שמטרתם היא לחקור ולחתור לאמת, ואכן כשמם כן הם.

ה"התנגשות" של שיטה זו בשיטת החסידות היא, שספרים אלו הוכיחו והגיעו למסקנה שיש בורא לעולם - על ידי שכל בלבד. [[תורת החסידות]] מסבירה שתכלית עבודת ה' האמתית היא כאשר תהא למעלה מהשכל, מתוך אמונה פשוטה ותמימה. הדברים מגיעים עד כדי שאפילו המצוות ההגיוניות והמובנות בשכל אנושי, צריכות להתקיים - על פי החסידות - מתוך כך שאלוקים הוא שציווה לקיימם, ולא מתוך כך שהשכל מכריח לקיימם, וזאת משום, שאם מצוותיו של היהודי ייתלו בשכלו, עלול שכלו להובילו למסקנות הפוכות מן היהדות. אך אם לא ייתלה בשכלו, אלא יעבוד את בוראו מתוך אמונה, ממילא שכלו לא יכול להפריעו.

לפיכך, שיטת החקירה, שכל מהותה שכל והיגיון, אינה עומדת על דרישת החסידות, לפיה הכל צריך להיות למעלה מן השכל.

אך למרות כל זאת, [[אדמו"ר הצמח צדק]] כתב ספר המסביר את החקירה על פי ה[[חסידות חב"ד|חסידות]] בשם [[דרך אמונה (ספר החקירה)]]. במשך שנים נמנעו ה[[חסיד]]ים מללמוד בו, בפשטות מצד הטעם הנ"ל. אך בתשס"ג יו"ל הספר מחדש.

לעומת זאת, ישנה התייחסות מהרבי לפיה משמע שיש ללמוד חקירה. הרבי כותב שהאמונה הפשוטה והחקירה ודרישה שבזה מוכרחים, ומשלימים זה את זה. היינו, שיסוד היסודות הוא האמונה הפשוטה והטהורה במציאות הבורא. לאחר מכן, נעשים מחוייבים במה שכתב הרמב"ם "'''לידע''' שיש שם מצוי ראשון", וכן בל' הזהר: "פקודא דא קדמאה דכל פקודין כו' '''למנדע''' ליה לקוב"ה", והרי, כותב הרבי, "לא יגעת ומצאת אל תאמין", ולפיכך, מלבד האמונה התמימה יש לייגע ולהטריח את השכל עד קצה גבול יכולתו המוגבלת - ואף מעבר לכך - להגיע להבנה הגיונית בדבר מציאות הקב"ה, על פי השכל. והיינו, שחקירה וחסידות אינם סותרים, ואדרבה, שניהם עולים בקנה אחד; החקירה, שתפקידה להוכיח שכלית את קיום הבורא - צריכה להיות מבוססת על האמונה הפשוטה, והאמונה הפשוטה - צריכה להגיע גם לשכל האנושי כמה שניתן.

נראה שדברי הרבי שופכים אור חדש על העניין, משום שעל פי זה אין מקום לטענה הנ"ל (אם מציאות הבורא מבוססת על שכלו - אזי עלול שכלו לגרור אותו למסקנות הפוכות), כיוון שבסיס ידיעת האלוקות צריך להיות מושתת על האמונה שלמעלה מהשכל. לאחר יסוד זה, מוטל על האדם להבין בשכלו ככל שביכולתו את אמונתו, ומנגד: הבנה שכלית זו לא תפריעו כלל ועיקר, משום שגם אם שכלו יובילו למסקנות הפוכות, עדיין יש לו הבסיס, האמונה, שעל פיה ינסה שוב ככל שביכולתו להוכיח את שהוא מאמין. כלומר, שאת שיטת החקירה אין ללמוד כבסיס לאמונה בבורא, אלא כהוכחות לאמונה בבורא - שהיה הבסיס.
מדברי הרבי אף נראה, שלימוד החקירה מוטל על כל יהודי, וכפי שמצטט את הרמב"ם והזוהר.
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

שיחת משתמש:לו"י

2016-08-15T16:08:19Z

לו"י:

שיטת החקירה

2016-08-15T16:07:20Z

לו"י:

ב'''שיטת החקירה''' ידועים הספרים הבולטים "ספר הכוזרי" לרבי יהודה הלוי, "מורה נבוכים" להרמב"ם, "ספר האמונות והדעות" לרבי סעדיה גאון, ועוד.

מטרת שיטה זו הנה, להוכיח על פי ההיגיון האנושי את ההכרח למציאות הבורא והוכחות לקיומו, הוכחות לעיקרים ויסודות ביהדות כגון אחדות הבורא, תורה מן השמיים, אמיתות התורה שבעל-פה, ועוד.

הרקע שהניע את המחברים הנ"ל לכתוב את ספריהם הוא, שבתקופתם הבלבול וחוסר הידע הבסיסי אצל היהודים הלך וגבר. חיי היהודים, שהתנהלו בין נוצרים ומוסלמים, גררו את היהודים למחוות וויכוחים ששיקפו עד כמה הם בורים בתורתם ודתם, מה שהוביל אצל כמה מישראל להתבולל בין הגויים, בעודם שומעים את דברי הארס וטענות השטנה שכוונו כחיצים ישירים נגד היהדות. לדידם של היהודים הפשוטים, טענות אלו היוו סתירה גמורה ליהדותם. בזמן זה, שינסו את מותניהם ונטלו על עצמם - כל אחד בתקופתו ובמקומו הוא, להיות הלוחמים את מלחמת ה', ולהשיב היטב למנאצים בדרכם הם: באמצעות השכל וההיגיון האנושי.

ספרי שיטה זו, הבנויים כשכליים ופילוסופיים, מלמדים את מחשבת ישראל על ידי ראיות איתנות ומוצקות, שנקלטים בבהירות מושלמת למוחו של הקורא, המוצף בן רגע בתשובות בנויות היטב לתהיותיו וקושיותיו. וכך, בהתעמתות ישירה עם הטענות הפילוסופיות הבאות מחוסר ידע בסיסי, הם מחזקים ויוצקים כוח במוחו של כל יהודי להשיב כראוי לטוענים עליו, מתוך בטחון גמור שתורתו, תורת ישראל, היא תורת האמת. יחד עם זאת, הם אף מתייחסים לפולמוס הדתי שבין היהדות לשאר הדתות.

ספרים אלו נקראים כעוסקים בשיטת ה"חקירה", משום שמטרתם היא לחקור ולחתור לאמת, ואכן כשמם כן הם.

ה"התנגשות" של שיטה זו בשיטת החסידות היא, שספרים אלו הוכיחו והגיעו למסקנה שיש בורא לעולם - על ידי שכל בלבד. [[תורת החסידות]] מסבירה שתכלית עבודת ה' האמתית היא כאשר תהא למעלה מהשכל, מתוך אמונה פשוטה ותמימה. הדברים מגיעים עד כדי שאפילו המצוות ההגיוניות והמובנות בשכל אנושי, צריכות להתקיים - על פי החסידות - מתוך כך שאלוקים הוא שציווה לקיימם, ולא מתוך כך שהשכל מכריח לקיימם, וזאת משום, שאם מצוותיו של היהודי ייתלו בשכלו, עלול שכלו להובילו למסקנות הפוכות מן היהדות. אך אם לא ייתלה בשכלו, אלא יעבוד את בוראו מתוך אמונה, ממילא שכלו לא יכול להפריעו.

לפיכך, שיטת החקירה, שכל מהותה שכל והיגיון, אינה עומדת על דרישת החסידות, לפיה הכל צריך להיות למעלה מן השכל.

אך למרות כל זאת, [[אדמו"ר הצמח צדק]] כתב ספר המסביר את החקירה על פי ה[[חסידות חב"ד|חסידות]] בשם [[דרך אמונה (ספר החקירה)]]. במשך שנים נמנעו ה[[חסיד]]ים מללמוד בו, בפשטות מצד הטעם הנ"ל. אך בתשס"ג יו"ל הספר מחדש.

לעומת זאת, ישנה התייחסות מהרבי לפיה משמע שיש ללמוד חקירה. הרבי כותב שהאמונה הפשוטה והחקירה ודרישה שבזה מוכרחים, ומשלימים זה את זה. היינו, שיסוד היסודות הוא האמונה הפשוטה והטהורה במציאות הבורא. לאחר מכן, נעשים מחוייבים במה שכתב הרמב"ם "'''לידע''' שיש שם מצוי ראשון", וכן בל' הזהר: "פקודא דא קדמאה דכל פקודין כו' '''למנדע''' ליה לקוב"ה", והרי, כותב הרבי, "לא יגעת ומצאת אל תאמין", ולפיכך, מלבד האמונה התמימה יש לייגע ולהטריח את השכל עד קצה גבול יכולתו המוגבלת - ואף מעבר לכך - להגיע להבנה הגיונית בדבר מציאות הקב"ה, על פי השכל. והיינו, שחקירה וחסידות אינם סותרים, ואדרבה, שניהם עולים בקנה אחד; החקירה, שתפקידה להוכיח שכלית את קיום הבורא - צריכה להיות מבוססת על האמונה הפשוטה, והאמונה הפשוטה - צריכה להגיע גם לשכל האנושי כמה שניתן.

נראה שדברי הרבי שופכים אור חדש על העניין, משום שעל פי זה אין מקום לטענה הנ"ל (אם מציאות הבורא מבוססת על שכלו - אזי עלול שכלו לגרור אותו למסקנות הפוכות), כיוון שבסיס ידיעת האלוקות צריך להיות מבוסס על האמונה שלמעלה מהשכל. לאחר יסוד זה, מוטל על האדם להבין ככל שביכולתו את אמונתו, והבנה שכלית זו לא תפריעו כלל ועיקר, משום שגם אם שכלו יובילו למסקנות הפוכות, עדיין יש לו הבסיס, האמונה, שעל פיה ינסה שוב ככל שביכולתו להוכיח את שהוא מאמין. מדברי הרבי נראה אף, שזה מוטל על כל יהודי, וכפי שמצטט את הרמב"ם והזוהר.
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

שיחת משתמש:לו"י

2016-08-15T15:43:21Z

לו"י:

שיחת משתמש:לו"י

2016-08-15T15:42:46Z

לו"י:

{{בה|}}
המשך פעילות פורה בחב"דפדיה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:28, י' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ::::: שלום וברכה כאשר מביאים בשם הרבי חידוש כזה רצוי מאוד להביא מראה מקום. [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 12:09, 15 באוגוסט 2016 (UTC)

:אין לי מושג איך עושים הערת שוליים...--[[משתמש:לו"י|לו"י]] - [[שיחת משתמש:לו"י|שיחה]] 13:06, 15 באוגוסט 2016 (UTC)

::המקור הוא מאג"ק ח"ח עמוד ע"ח. שם מובא שבעבר לא אירעו לנער פגישות אודות חובת הלבבות, ענייני אמונה וכו', ולכן לא נזקקו ללמוד החקירה. ומשמע שבדורנו רצוי כן.--[[משתמש:לו"י|לו"י]] - [[שיחת משתמש:לו"י|שיחה]] 13:10, 15 באוגוסט 2016 (UTC)::::::::יישר כח על המראה מקום ,שם הרבי ממש לא מדבר על הצורך בלימוד החקירה אלא על לימוד החסידות הרבי מסביר את הצורך בכך בזמננו אנו עוד יותר מזמנים קדמונים מכיוון שהיום ייתכן יותר שהאדם יפגש בספרי חקירה ויוכל לבוא לידי ספקות ולכן צריך ללמוד חסידות כדי להיות חסין מול המכשולים של החקירה וודאי שהרבי לא מעודד את לימוד החקירה אלא כאמור מדובר בלימוד החסידות שמחזק את האמונה בשורות טובות. הארכתי מעט כדי שיהיו הדברים ברורים בהצלחה.[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 13:35, 15 באוגוסט 2016 (UTC)

:::ודאי שהרבי לא מעודד את לימוד החקירה, אך הרבי כותב שם שבהדור הקודם לא הייתה לבחור שייכות עם לימוד החקירה - משום שלא נתקל בטענות בענייני אמונה, אולם בדורנו הנערים נמצאים בבלבול וחושך וכו', הא דכתב שהתרופה לכך היא לימוד תורת הבעש"ט - לדעתי משום שבמכ' זה מבהיר את חשיבות לימוד החסידות, ומן הסתם הנמען לא היה צריך לשמוע טענות בעד החקירה...
:::אמנם לא מובא בפירוש שיש ללמוד החקירה, אך משמע ממ"ש שבעבר לא הייתה שייכות עם חקירה משום שלא נתקל וכו', ואילו בדורנו... משמע שבדורנו כן ישנה עכ"פ '''שייכות''', באופן ד"דע מה שתשיב". כך נראה לי.--[[משתמש:לו"י|לו"י]] - [[שיחת משתמש:לו"י|שיחה]] 13:53, 15 באוגוסט 2016 (UTC).

::::קראתי שוב את דבריך, ונראה לי ('''לדעתי'''!) שלא עיינת כ"כ בפסקה אודותיה דיברתי. הרבי כותב שם וז"ל: "בכ"ז בהדור שלפנ"ז היה מקום לשיטה, אשר יש להסתפק במדה קטנה ביותר של לימוד זה, כיוון שבטוחים היו שלא יהי' להנער ולהבחור כל שייכות ללמוד החקירה (= לא תהיה לו שייכות ללמוד את שיטת החקירה מצד מה שמובא כעת -) ולא יפגש עם כאלו אשר ישאלוהו בענינים דחובת הלבבות, ענייני אמונה וכו' "(= היות שלא ישאלוהו בעניני אמונה, לפיכך אינו צריך שייכות ללימוד החקירה, ומשא"כ בדורנו. כך היא דעתי). יתכן שאני טועה בהבנתי את דברי הרבי - והיות שמעמדי בחב"דפדיה הינו חלש - אני די חדש בזה, ע"כ ערוך את מה שכתבתי כראות עיניך.--[[משתמש:לו"י|לו"י]] - [[שיחת משתמש:לו"י|שיחה]] 14:02, 15 באוגוסט 2016 (UTC) :::::: עיינתי היטב באגרת הקודש המדוברת ובלי קשר לעריכה בחבדפדיה אלא פשוט להבנת הכוונה אני לא רואה אפשרות להבין אחרת ולא אחזור שוב על ההסבר כי כאמור כבר הארכתי יותר מידי, בכל אופן (לא בשביל שנמשיך בדיון) תעשה סקר אצל כמה ידידים מבינים מהי הבנתם בענין ומה טוב אצל משפיע ואים הוא מבין כמוך אז תמשיך להחזיק בדעה זאת מבחינתי הדיון נגמר , בהצלחה.`[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 14:23, 15 באוגוסט 2016 (UTC)

:::::שיטת וויכוח מעניינת היא, לטעון שאין כל מקום לצד השני ובכך לחתום את הדיון. עכ"פ, אין לי אף אינטרס שהערך שכתבתי יישאר, בסה"כ רציתי לתרום - אם זו אינה תרומה, המעוניין מוזמן למחקה. יישר כח על הזמן שבכל זאת הוקדש לי.--[[משתמש:לו"י|לו"י]] - [[שיחת משתמש:לו"י|שיחה]] 14:36, 15 באוגוסט 2016 (UTC)

::::::היות ונתעוררו ספיקות לגבי המקור האחרון שהבאתי, מצאתי כעת בס"ד באג"ק חי"ב מפורש שאמונה פשוטה וחקירה שניהם מוכרחים, ומשלימים זא"ז, היינו שהיסוד הוא אמונה פשוטה, ותיכף נתחייב בציווי הרמב"ם '''לידע''' שיש שם מצוי ראשון, היינו לייגע ולהטריח את שכלו עד גבול יכולתו באמונתו - שהשכל יוכיח עד כמה שניתן את האמונה הפשוטה.--[[משתמש:לו"י|לו"י]] - [[שיחת משתמש:לו"י|שיחה]] 15:42, 15 באוגוסט 2016 (UTC)

שיטת החקירה

2016-08-15T15:20:17Z

לו"י:

ב'''שיטת החקירה''' ידועים הספרים הבולטים "ספר הכוזרי" לרבי יהודה הלוי, "מורה נבוכים" להרמב"ם, "ספר האמונות והדעות" לרבי סעדיה גאון, ועוד.

מטרת שיטה זו הנה, להוכיח על פי ההיגיון האנושי את ההכרח למציאות הבורא והוכחות לקיומו, הוכחות לעיקרים ויסודות ביהדות כגון אחדות הבורא, תורה מן השמיים, אמיתות התורה שבעל-פה, ועוד.

הרקע שהניע את המחברים הנ"ל לכתוב את ספריהם הוא, שבתקופתם הבלבול וחוסר הידע הבסיסי אצל היהודים הלך וגבר. חיי היהודים, שהתנהלו בין נוצרים ומוסלמים, גררו את היהודים למחוות וויכוחים ששיקפו עד כמה הם בורים בתורתם ודתם, מה שהוביל אצל כמה מישראל להתבולל בין הגויים, בעודם שומעים את דברי הארס וטענות השטנה שכוונו כחיצים ישירים נגד היהדות. לדידם של היהודים הפשוטים, טענות אלו היוו סתירה גמורה ליהדותם. בזמן זה, שינסו את מותניהם ונטלו על עצמם - כל אחד בתקופתו ובמקומו הוא, להיות הלוחמים את מלחמת ה', ולהשיב היטב למנאצים בדרכם הם: באמצעות השכל וההיגיון האנושי.

ספרי שיטה זו, הבנויים כשכליים ופילוסופיים, מלמדים את מחשבת ישראל על ידי ראיות איתנות ומוצקות, שנקלטים בבהירות מושלמת למוחו של הקורא, המוצף בן רגע בתשובות בנויות היטב לתהיותיו וקושיותיו. וכך, בהתעמתות ישירה עם הטענות הפילוסופיות הבאות מחוסר ידע בסיסי, הם מחזקים ויוצקים כוח במוחו של כל יהודי להשיב כראוי לטוענים עליו, מתוך בטחון גמור שתורתו, תורת ישראל, היא תורת האמת. יחד עם זאת, הם אף מתייחסים לפולמוס הדתי שבין היהדות לשאר הדתות.

ספרים אלו נקראים כעוסקים בשיטת ה"חקירה", משום שמטרתם היא לחקור ולחתור לאמת, ואכן כשמם כן הם.

ה"התנגשות" של שיטה זו בשיטת החסידות היא, שספרים אלו הוכיחו והגיעו למסקנה שיש בורא לעולם - על ידי שכל בלבד. [[תורת החסידות]] מסבירה שתכלית עבודת ה' האמתית היא כאשר תהא למעלה מהשכל, מתוך אמונה פשוטה ותמימה. הדברים מגיעים עד כדי שאפילו המצוות ההגיוניות והמובנות בשכל אנושי, צריכות להתקיים - על פי החסידות - מתוך כך שאלוקים הוא שציווה לקיימם, ולא מתוך כך שהשכל מכריח לקיימם, וזאת משום, שאם מצוותיו של היהודי ייתלו בשכלו, עלול שכלו להובילו למסקנות הפוכות מן היהדות. אך אם לא ייתלה בשכלו, אלא יעבוד את בוראו מתוך אמונה, ממילא שכלו לא יכול להפריעו.

לפיכך, שיטת החקירה, שכל מהותה שכל והיגיון, אינה עומדת על דרישת החסידות, לפיה הכל צריך להיות למעלה מן השכל.

אך למרות כל זאת, [[אדמו"ר הצמח צדק]] כתב ספר המסביר את החקירה על פי ה[[חסידות חב"ד|חסידות]] בשם [[דרך אמונה (ספר החקירה)]]. במשך שנים נמנעו ה[[חסיד]]ים מללמוד בו, בפשטות מצד הטעם הנ"ל. אך בתשס"ג יו"ל הספר מחדש.

לעומת זאת, ישנה התייחסות מהרבי לפיה משמע שיש ללמוד חקירה, וזאת משום שבזמננו אנו נקלעים בחורים למקומות שבימים עברו לא היה שייך שייקלעו למקומות אלו - לכן בעבר לימוד תורת המוסר והחקירה לא היו נצרכים בכמות מרובה, או שכלל לא נצרכו. אך בדורנו, אין זה נדיר שבחור יכנס לבלבול ביהדותו, כתוצאה מכך שנפגש בטענות כנגד היהדות. על מנת שיהדותו תהא מוצקה וללא ספיקות, ראוי שילמד את שיועיל לו בכך.
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

שיחת משתמש:לו"י

2016-08-15T14:36:24Z

לו"י:

שיחת משתמש:לו"י

2016-08-15T14:36:11Z

לו"י:

שיחה:ההתנגדות לתורת החסידות

2016-08-15T14:23:34Z

לו"י: /* טעות בערך */ פסקה חדשה

== מקורות לערך, להרחבה ==
*הספר בית רבי.
*[http://www.chabad.info/#lang=he&search=%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%95&page=1 מתולדות החסידות].

== קשה ודחוק? ==

משתמש בלתי מזוהה הגדיר את גירסת בית רבי בנוגע לעדות שגרמה לגר"א להוציא את החרם דחוקה כיון שת"ב באותה שנה חל ביום שלישי.

ואני שואל מה קשה בזה שהעדות לא הייתה באותה שנה?

ובפרט שכו"כ מהעדויות על מעשי החסידים שנלקטו בקונטרס 'זמיר עריצים' ודומיו מדברות על שנים ארוכות קודם להגשת העדות.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 23:30, 26 בנובמבר 2013 (UTC)

== טעות בערך ==

מאד תמוה לראות שבגוף הערך כתוב כיצד בעבר ישיבת פוניבז' הייתה מעוז ההתנגדות ע"י הראש ישיבה דאז, ואילו כיום ביקרו שם הרב גופין, והתמתנה מאד מעמדתה הישנה. ואילו תחת לתמונת ישיבת פוניבז' נמצא כתוב: "מעוז ההתנגדות כיום"...--[[משתמש:לו"י|לו"י]] - [[שיחת משתמש:לו"י|שיחה]] 14:23, 15 באוגוסט 2016 (UTC)

שיחת משתמש:לו"י

2016-08-15T14:04:42Z

לו"י:

שיחת משתמש:לו"י

2016-08-15T14:02:40Z

לו"י:

שיחת משתמש:לו"י

2016-08-15T14:02:06Z

לו"י:

שיחת משתמש:לו"י

2016-08-15T14:01:56Z

לו"י:

שיחת משתמש:לו"י

2016-08-15T13:55:23Z

לו"י:

שיחת משתמש:לו"י

2016-08-15T13:53:54Z

לו"י: