https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA 2026-04-11T20:09:29Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%97_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=840617 2026-04-09T19:43:48Z

<p>להתראות: /* נפטרו */</p> <hr /> <div>{{חודש ניסן}}<br /> '''כ&quot;ח בניסן''' הוא היום העשרים ושמונה ב[[חודש ניסן]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ב'תפ&quot;ח – יום [[כיבוש יריחו]] על ידי [[יהושע בן נון]].<br /> *[[תשס&quot;א]] – רבי [[אהרן רוזנפלד]], האדמו&quot;ר מ[[פינסק קרלין]], נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> *'''[[תנש&quot;א]] – [[הרבי]] אמר את [[השיחה הידועה]] בה התבטא &quot;עשו כל אשר ביכלתכם . . [[הבאת המשיח|להביא בפועל]] את [[משיח צדקנו]] תיכף ומיד ממש!&quot;'''<br /> <br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *[[תרפ&quot;א]] - הרב [[יוסף בעלקין]] ממייסדי בית הכנסת חב&quot;ד בסהנדריה המורחבת ובעל מסירות נפש.<br /> *[[תרצ&quot;ב]] – הרב [[שמואל גרשון ניסן גורביץ']], מנהל ה[[תלמוד תורה כפר חב&quot;ד|תלמוד תורה]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[תשנ&quot;ג]] - הרב [[ישעיהו וייס (ירושלים)|ישעיהו וויס (ירושלים)]], משלוחי הרבי ל[[ירושלים]] ולתחנת הרכבת יצחק נבון.<br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> [[תש&quot;ג]] - ר' [[יוסף שמואל גארפינקל]]<br /> *[[תשד&quot;מ]] – המשוררת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)|זלדה מישקובסקי]], בת דודתו של [[הרבי]].<br /> *[[תשס&quot;ו]] – רבי [[משה הלברשטאם]], מורה צדק בולט ודיין ב[[בד&quot;צ העדה החרדית]]. הסמיך לרבנות מאות רבנים. כתב אלפי הסכמות לספרים וחיבורים, מחבר [[שו&quot;ת &quot;דברי משה&quot;]] וראש ישיבת &quot;דברי חיים – טשאקאווא&quot;.<br /> *[[תשע&quot;ב]] – ר' [[שלום דובער ליפסקר (כפר חב&quot;ד)]], בעליה של צרכניית 'היפר ליפסקר' ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[תשפ&quot;ה]] - הרב [[משה דב גינזבורג]] משלוחי הרבי לחיפה ומנהל בית חב&quot;ד המרכזי<br /> <br /> {{להיום יום|כ&quot;ח|ניסן}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש ניסן|ב כח]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_(%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%A6%27%D7%95%D7%92)&diff=840409 2026-04-09T08:59:14Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>{{מפנה|נתן גוראריה}}<br /> [[קובץ:ר' נתן גוראריה.jpg|ממוזער|ר' נתן גוראריה]]<br /> [[קובץ:מצבת ר' נתן גוראריה ברוסטוב.jpeg|ממוזער|שמאל|מצבתו בבית החיים ב[[רוסטוב]] בסמוך ל[[אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]]]<br /> ר' '''נתן גוראריה''' היה גביר חב&quot;די, מחסידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד בשנת [[תרכ&quot;ג]] בעיר [[קרמנצ'וג]] ל[[שניאור זלמן גוראריה (קרמנצ'וג)|שניאור זלמן]] ושיינא טעמא{{הערה|בתם של יוסף יוד'ל והינדא שפרינצא קניבוסקי.}} גוראריה, ונקרא על שם סבו הרב [[נתן גוראריה (וויעטקא)]].<br /> <br /> התחתן עם אסתר בת יחיאל צבי הירש ודבורה ברוידא{{הערה|נולדה בשנת [[תרכ&quot;ה]], נפטרה בוורשה שבפולין בל' סיון תש&quot;ב.}}.<br /> <br /> לאחר החתונה קבע אף הוא את מגוריו בקרמנצ'וג, נכנס בעסקי המסחר המשפחתי, והחזיק באחוזים מממונם של משפחת גוראריה העשירה. השתתף בממונו באחזקת ענייני בית הרב, תומכי תמימים ועוד.<br /> <br /> ר' נתן היה תקיף בכל הנוגע לחינוך ילדיו. כשהיה חוזר ממסעות העסקים שלו, היה בוחן את הבנים בלימודם. לעיתים היה בודק את חדרי הילדים לוודא שלא נכנסו, חלילה, ספרי חולין - תופעה נפוצה באותם ימים בשל רוחות ההשכלה שנשבו בכל עוז.<br /> <br /> גם בזמן עליית הקומוניסטים לשלטון, כשמצבו הכלכלי התדרדר, היה מוכר יהלומים שהיו שייכים לזוגתו, ובכסף זה היה משלם למלמדים. המלמדים היו ר' [[ישראל לוין]], ר' [[חאטשע פייגין]], ר' [[ישראל נח בלניציקי]] ור' [[משה רוזנבלום]].<br /> <br /> בחורף שנת [[תר&quot;פ]] נאלצה משפחת גוראריה לברוח מקרמנצ'וג, מפחד הבולשביקים המתקרבים לעיר, כנופיות שהשתוללו בסביבה ותנאי קיום קשים.<br /> <br /> הדרכים היו מסוכנות, ואמצעי התחבורה היחיד באותם התנאים היה רכבת משא ישירה ל[[רוסטוב]], אליה הועתק ביתו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ארבע שנים קודם לכן.<br /> <br /> חודשים מספר לאחר בואם נסתלק הרבי הרש&quot;ב. בנו הרב שניאור זלמן סיפר סיפר כי בשבת בבוקר האחרונה לחיים הרבי, הגיעו כמה חסידים לבית הוריו כדי לקחת מיטה טובה עבור הרבי.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ו ניסן]] [[תרפ&quot;ב]] ברוסטוב בגיל צעיר מספר שנים לאחר ששודדים פרצו לביתו ומאז לקה בליבו. נטמן סמוך ל[[אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. קברו נמצא כיום מחוץ לאוהל ב[[רוסטוב]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו, [[יחיאל צבי גוראריה]] - ורשה<br /> *בנו, [[משה גוראריה]] - תל אביב<br /> *בנו, [[חיים שמריהו גוראריה]] - תל אביב<br /> *בנו, [[שניאור זלמן גוראריה]] - קראון הייטס<br /> *בתו, פייגא וויטע אשת בת דודה הרב [[יהושע פאליק גוראריה]] - לנינגרד<br /> *בתו, [[לאה קרסיק|לאה]] אשת הרב [[אליעזר קרסיק]] - רב קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]]<br /> *בתו, חיה שפרינצא מלצר - גליציה<br /> *בתו, פערלא הורביץ<br /> <br /> {{עץ משפחת גוראריה}}<br /> {{מיון רגיל:גוראריה, נתן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקרמנצ'וג]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברוסטוב]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%90_%D7%96%D7%95%D7%98%D7%90&diff=840392 2026-04-09T00:47:14Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>== הקשר לחבדפדי'? ==<br /> <br /> משום מה, ולמרות שמסתמא יש כמה דרכים לקשר, אעפ&quot;כ אין בערך הזה שום שייכות חב&quot;דית. ולפלא.<br /> <br /> לוח אור זרוע ‫[[מיוחד:תרומות/37.60.47.181|37.60.47.181]]‬ 01:28, 9 באפריל 2026 (IDT)<br /> :מוזמן כמובן להוסיף. גם במצבו הנוכחי, כשמדובר על ערך שמוזכר כל כך הרבה פעמים בכתבי רבותינו נשיאינו, זה עצמו ההקשר החב&quot;די. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 03:47, כ&quot;ב בניסן, ה'תשפ&quot;ו 03:47, 9 באפריל 2026 (IDT)</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%90_%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%90_(%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8)&diff=840288 2026-04-07T12:54:51Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>המאמר '''מרגלא בפומיה דרבא''' שאמר הרבי בשבת פרשת וישלח י&quot;ז כסלו תשמ&quot;ו הוא מאמר חסידות המיוסד על מאמר שאמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשבת פרשת וישלח תרפ&quot;ט בסעודת ה[[שבת שבע ברכות]] של הרבי. על אף שהרבי לא [[הגהה|הגיה]] מאמר זה, הוא נחשב למאמר מיוחד בשל התוכן שלו, שבדורנו לא שייכת עבודת ה' באופן של [[מרירות]] ועבודת ה' צריכה להיות מתוך [[שמחה]] דווקא ובאופן של [[תשובה תתאה ותשובה עילאה|תשובה עילאה]]{{הערה|1=יש להבחין בין מאמר זה לבין המאמר 'מרגלא בפומיה דרבא' תש&quot;מ - קונטרס י&quot;ד כסלו תנש&quot;א (ספר המאמרים מלוקט חלק ה' עמוד צא). אודותיו ראו '''[https://drive.google.com/file/d/1W5Jl1s8oHD16RGn6r7-i2MRYhP997w4s/view פעולת התורה ומצות על האדם]''', בתוך ספר פלפולים 'הבוטחים בהשם' ישיבת תות&quot;ל המרכזית 770 י&quot;א ניסן ה'תשפ&quot;ו עמוד 347}}.<br /> <br /> ==תוכן המאמר==<br /> המאמר פותח בביאור דברי חז&quot;ל שתכלית החכמה היא תשובה ומעשים טובים, ומקשה כיצד ייתכן הדבר, מאחר שהתורה עניינה השגה שכלית ואילו תשובה ומעשים טובים אינם תלויים דווקא בהשגה. בהמשך מובא בשם רבותינו נשיאינו כי בדורנו אין העבודה בדרך מרירות, אלא מתוך שמחה, על פי הפתגם [[טראכט גוט וועט זיין גוט]], וכן על פי המבואר באגרת התשובה שהתשובה מתוך שמחה היא תשובה עילאה. דבר זה מתאים במיוחד לזמן דעקבתא דמשיחא, שבו נמצאים ישראל סמוך ל&quot;יום השבת&quot; של האלף השישי, ולכן שייכת העבודה לתשובה עילאה דווקא.<br /> <br /> לאחר מכן מבואר שעם כל מעלת התשובה מתוך שמחה עדיין יש להבין כיצד היא תכלית החכמה. על כך מבואר על פי מאמר הזוהר שעצמות אין סוף אינו נתפס כלל בשכל, אפילו בדרגות העליונות של החכמה, אלא נתפס דווקא ברעותא דלבא. אהבה זו היא אהבה עצמית שאינה תלויה בהתבוננות, בדוגמת אהבת בן לאביו, והיא מתגלית בעבודת התשובה. משום כך דווקא על ידי התשובה מגיעים לתכלית עניינה של החכמה - תפיסת עצמות נותן התורה, עד שנעשה &quot;ישראל ואורייתא וקוב&quot;ה כולא חד&quot;.<br /> <br /> בהמשך מבואר שגם עניין &quot;מעשים טובים&quot; קשור לתשובה, שכן אף שהמצוות נקראות מעשים מצד עצמן, הרי על ידי התשובה נעשים הן &quot;מעשים טובים&quot; שבהם מאיר אור התורה ואף המאור שבתורה. בפרט מודגש עניין הצדקה, שהיא בכלל &quot;תמכין דאורייתא&quot;, ועל ידה נמשך גילוי המאור שבתורה ומקרבים את הגאולה, עד לקיום הייעוד &quot;פרזות תשב ירושלים&quot;.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1Ha5GcMUNvgmSxNLtQ2R4SWhteUb1Qcea/view המאמר בקובץ PDF]''' {{PDF}}<br /> *'''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2015/11/24-11-2015-13-29-36-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%A7%D7%9B%D7%96.pdf עבודת המרירות בדורנו]''', הערות התמימים ואנ&quot;ש צפת (קכז) גליון י&quot;ד כסלו תשע&quot;ו עמוד 39<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מאמרי חסידות]]<br /> [[קטגוריה:שמחה]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%90_%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%90_(%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8)&diff=840287 2026-04-07T12:53:26Z

<p>להתראות: הוספת ערך</p> <hr /> <div>המאמר '''מרגלא בפומיה דרבא''' שאמר הרבי בשבת פרשת וישלח י&quot;ז כסלו תשמ&quot;ו הוא מאמר חסידות המיוסד על מאמר שאמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשבת פרשת וישלח תרפ&quot;ט בסעודת ה[[שבת שבע ברכות]] של הרבי. על אף שהרבי לא [[הגהה|הגיה]] מאמר זה, הוא נחשב למאמר מיוחד בשל התוכן שלו, שבדורנו לא שייכת עבודת ה' באופן של [[מרירות]] ועבודת ה' צריכה להיות מתוך [[שמחה]] דווקא ובאופן של [[תשובה תתאה ותשובה עילאה|תשובה עילאה]]{{הערה|יש להבחין בין מאמר זה לבין המאמר 'מרגלא בפומיה דרבא' תש&quot;מ - קונטרס י&quot;ד כסלו תנש&quot;א (ספר המאמרים מלוקט חלק ה' עמוד צא).}}.<br /> <br /> ==תוכן המאמר==<br /> המאמר פותח בביאור דברי חז&quot;ל שתכלית החכמה היא תשובה ומעשים טובים, ומקשה כיצד ייתכן הדבר, מאחר שהתורה עניינה השגה שכלית ואילו תשובה ומעשים טובים אינם תלויים דווקא בהשגה. בהמשך מובא בשם רבותינו נשיאינו כי בדורנו אין העבודה בדרך מרירות, אלא מתוך שמחה, על פי הפתגם [[טראכט גוט וועט זיין גוט]], וכן על פי המבואר באגרת התשובה שהתשובה מתוך שמחה היא תשובה עילאה. דבר זה מתאים במיוחד לזמן דעקבתא דמשיחא, שבו נמצאים ישראל סמוך ל&quot;יום השבת&quot; של האלף השישי, ולכן שייכת העבודה לתשובה עילאה דווקא.<br /> <br /> לאחר מכן מבואר שעם כל מעלת התשובה מתוך שמחה עדיין יש להבין כיצד היא תכלית החכמה. על כך מבואר על פי מאמר הזוהר שעצמות אין סוף אינו נתפס כלל בשכל, אפילו בדרגות העליונות של החכמה, אלא נתפס דווקא ברעותא דלבא. אהבה זו היא אהבה עצמית שאינה תלויה בהתבוננות, בדוגמת אהבת בן לאביו, והיא מתגלית בעבודת התשובה. משום כך דווקא על ידי התשובה מגיעים לתכלית עניינה של החכמה - תפיסת עצמות נותן התורה, עד שנעשה &quot;ישראל ואורייתא וקוב&quot;ה כולא חד&quot;.<br /> <br /> בהמשך מבואר שגם עניין &quot;מעשים טובים&quot; קשור לתשובה, שכן אף שהמצוות נקראות מעשים מצד עצמן, הרי על ידי התשובה נעשים הן &quot;מעשים טובים&quot; שבהם מאיר אור התורה ואף המאור שבתורה. בפרט מודגש עניין הצדקה, שהיא בכלל &quot;תמכין דאורייתא&quot;, ועל ידה נמשך גילוי המאור שבתורה ומקרבים את הגאולה, עד לקיום הייעוד &quot;פרזות תשב ירושלים&quot;.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1Ha5GcMUNvgmSxNLtQ2R4SWhteUb1Qcea/view המאמר בקובץ PDF]''' {{PDF}}<br /> *'''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2015/11/24-11-2015-13-29-36-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%A7%D7%9B%D7%96.pdf עבודת המרירות בדורנו]''', הערות התמימים ואנ&quot;ש צפת (קכז) גליון י&quot;ד כסלו תשע&quot;ו עמוד 39<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מאמרי חסידות]]<br /> [[קטגוריה:שמחה]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=840275 2026-04-07T12:11:48Z

<p>להתראות: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אולם אוכל הכנסת אורחים.jpeg|שמאל|ממוזער|[[אש&quot;ל הכנסת אורחים]]]]<br /> '''הכנסת אורחים''' היא [[מצווה]] חשובה שעליה נאמר ב[[גמרא]]: &quot;גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה ומהשכמת בית המדרש&quot; ושהיא אחת מששה דברים שאף אוכלים פירותיהם בעולם הזה{{הערה|1={{בבלי|שבת|קכז|א}}}}.<br /> <br /> ==מקור המצווה==<br /> הפעם הראשונה שקוימה המצווה, הייתה אצל [[אברהם אבינו]]. לאברהם אבינו, היה אוהל גדול, עם ארבעה פתחים - בכדי שלכל אורח שמגיע מכל כיוון יוכל להיכנס, שבו אכסן את כל המארחים.<br /> <br /> בתורה מסופר גם{{הערה|[[בראשית]], וירא}}, שכאשר שאברהם אבינו [[ברית מילה|נימול]], והיה חולה קשה, חיכה בפתח האוהל בחום כבד בכדי לקבל אורחים. בזכות מצווה זאת, נולד לו בנו, [[יצחק אבינו]].<br /> <br /> ==בתלמוד==<br /> בגמרא{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת שבת]], דף קכז עמוד א}} נאמר על מצוות הכנסת אורחים: &quot;גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה&quot;.<br /> <br /> עוד מצינו במשנה{{הערה|[[מסכת שבת]], יח , א}} , היתר לטלטל בשבת, לצורך הכנסת אורחים. שאם הטלטול הוא לצורך מצווה, כגון שעליו לפנות את קופות התבן כדי להושיב שם את אורחיו לסעודה - מותר.<br /> <br /> בגמרא{{הערה|[[בבא מציעא]] דף פ&quot;ו ע&quot;ב.}}, אומר [[רב יהודה]] בשם [[רב]] על מצוות הכנסת אורחים, שכמו שאברהם אבינו, שהתנהג ב[[אהבת ישראל]] וכיבד את אורחיו אפילו שאינם מבני ישראל, כך גם הקב&quot;ה התייחס אליו בחזרה.<br /> <br /> ==אושפיזין==<br /> {{ערך מורחב|אושפיזין}}<br /> '''אושפיזין''' (בלשון הקודש: אורחים) הוא כינוי מקובל להכנסת אורחים - הגעת נשמותיהם של שבעת הרועים המכוונים כנגד שבעת המידות העליונות בכל יום מ[[חג סוכות]] ואחד מהם יושב בראש.<br /> <br /> ===מקורו===<br /> עניין האושפיזין מוזכר לראשונה בספר הזוהר:<br /> {{ציטוט|תוכן= בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ יָתִיב בְּמָדוֹרָא דָּא, צִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא, שְׁכִינְתָּא פַּרְסָא גַּדְפָהָא עָלֵיהּ מִלְּעֵילָּא, וְאַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא אָחֳרָנִין שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, אַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא, וְדָוִד מַלְכָּא, שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים. שִׁבְעַת יָמִים כְּתִיב, וְלָא בְּשִׁבְעַת יָמִים.|מקור=זהר חלק ג. קג, ב}}<br /> <br /> בשיחותיו מבאר [[הרבי]] בפרטיות את ברכותיו של כל אחד מהאושפיזין.<br /> <br /> ===אושפיזין חסידי===<br /> אצל חסידי [[חב&quot;ד]] מקובל, על פי דברי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], כי בנוסף לאושפיזין המקובל, מגיעים גם '''האושיפיזין החסידיים''': רבי ישראל [[בעל שם טוב]] (מחולל תנועת החסידות); תלמידו רבי דובער '[[המגיד ממעזריטש]]'; [[אדמו&quot;ר הזקן]] רבי שניאור זלמן, מייסד [[חסידות חב&quot;ד]], בנו רבי דובער, [[אדמו&quot;ר האמצעי]]; רבי מנחם מענדל, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]; בנו האדמו&quot;ר רבי שמואל [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]; בנו האדמו&quot;ר רבי שלום דובער - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. כמו כן מקובל שבאים גם אושפיזין ל[[שמיני עצרת]] -אדמו&quot;ר הריי&quot;צ רבי יוסף-יצחק; וב[[שמחת תורה]] מגיע [[הרבי]].<br /> <br /> ==ארגון הכנסת אורחים==<br /> {{ערך מורחב|אש&quot;ל הכנסת אורחים}}<br /> ארגון אש&quot;ל הכנסת אורחים הוקם במטרה לספק לאורחים הרבים הפוקדים את חצר הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים.<br /> <br /> הארגון נוסד לקראת [[חודש תשרי]] [[תשל&quot;ב]] על ידי הרב [[משה ירוסלבסקי]], שאף שימש כמנהל הארגון לאורך עשרות שנים, וזכה לעידודים רבים מהרבי. מספר פעמים הרבי אף ביקר בחדר האוכל של האורחים, והביע את שביעות רצונו, תוך שהוא מברך את הרב ירוסלבסקי בברכות רבות{{הערה|1=סקירה נרחבת על פעילותו של ר' משה ב[https://docs.google.com/viewer?a=v&amp;q=cache:MdlzjKKFdkkJ:ns2.shturem.net/images/news/45317_news_23092010_4386.pdf+%22הרבי+מבקר+בחדר+האוכל%22&amp;hl=en&amp;gl=us&amp;pid=bl&amp;srcid=ADGEESi_MVM0Yet4qKIMN8KkdywHKQ5wSouUACXgycRHiHFbx18JbgcB9UIRdDTkAVwN3pGDCw2j-Qt4C1kH5-AVFzNwKe_sf8CPd2oQRDjyPyIJaISauigzjxcExZqJPQ6R0Tlh6s9L&amp;sig=AHIEtbQitSr8Xe_3hHEC_zD2Z33efYhmNQ גליון לד] של '[[ועד תלמידי התמימים העולמי]]' עמ' 24 ואילך.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[משה רובשקין]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''הכנסת אורחים - אש&quot;ל''' - במדור 'סוגיות בתורת הרבי', שבועון התקשרות פרשת וירא תשפ&quot;א עמוד 7<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19795&amp;pgnum=280 ספר הליקוטים ד&quot;אח צמח צדק, ערך 'אורח']''', עמוד תש ואילך<br /> *'''[https://col.org.il/news/126642 כשהרבי ביקש להקים בית מלון לאורחים]''', משיחת שבת פרשת נצבים וילך תשכ&quot;ג<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/665826/ &quot;גדולה הכנסת אורחים, מקבלת פני שכינה&quot;]''' {{וידפו}}<br /> *הרב [[ישעיהו הרצל]], '''[https://chabad.info/beis-medrash/678295/ זקניך ויאמרו לך: הכנסת אורחים כהלכה]''', כינוס תורה [[מכון הלכה חב&quot;ד]] חג השבועות תשפ&quot;א {{וידפו}}<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1R3jM2kaUGgXATt0a8LZJGpPbaXpL9yCm/view מצוות לווית אורחים]''', קובץ 'שלם בתלמודו' גליון כ&quot;ב, י&quot;א ניסן תשפ&quot;ד עמוד 44<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1W5Jl1s8oHD16RGn6r7-i2MRYhP997w4s/view גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני השכינה]''', בתוך ספר פלפולים 'הבוטחים בהשם' ישיבת תות&quot;ל המרכזית 770 י&quot;א ניסן ה'תשפ&quot;ו עמוד 326<br /> <br /> {{מצוות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מצוות]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%9D&diff=840274 2026-04-07T12:09:57Z

<p>להתראות: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{לשכתב|כל הערך=כן}}<br /> {{יג עיקרים}}<br /> [[קובץ:הר הזיתים 2.jpg|250px|ממוזער|הר הזיתים]]<br /> '''תחיית המתים''' היא אחת מהטובות המובטחות ל[[עם ישראל]], שתתרחש משך זמן לאחר [[ביאת המשיח]]. האמונה בתחיית המתים היא אחת מ[[י&quot;ג עיקרי האמונה|עיקרי האמונה היהודית]].<br /> <br /> ==מקורה וחיוב האמונה בה==<br /> ===בתורה===<br /> מקורה של תחיית המתים בתורה נידון באריכות ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|שם=סנהדרין|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב.}}. כמקור לכך מובאים כמה וכמה פסוקים:<br /> * מהפסוק{{הערה|במדבר יח, כח.}}: &quot;וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן&quot;. על פניו תמוה, שהרי מצוות תרומות ומעשרות קיומם הוא רק ב[[ארץ ישראל]], ו[[אהרן הכהן]] הרי לא היה בין הנכנסים לארץ? מכאן לומדים שעתיד לקום לתחיה ולהכנס לארץ.<br /> * מהפסוק{{הערה|וארא ו, ד.}}: &quot;וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ&quot; - &quot;'''לכם'''&quot; לא נאמר אלא &quot;'''להם'''&quot;, ומכאן משמע שהבטחת [[הקב&quot;ה]] הייתה לתת את הארץ ל[[אבות]] עצמם; ולכאורה, הם מתו והארץ ניתנה לבניהם? מכאן לומדים שעתידים לקום לתחיה ולקבל את הארץ.<br /> * מהפסוק{{הערה|וילך לא, טז.}}: &quot;הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה&quot; - שאמר [[הקב&quot;ה]] ל[[משה רבינו]] לפני מותו, והמילה &quot;וקם&quot; היא המשך תיאור קורותיו של משה: &quot;הנה אתה שוכב מת והנה אתה קם, שתחיה לעתיד לבוא&quot;{{הערה|רש&quot;י סנהדרין שם.}}.<br /> * מהפסוק{{הערה|עקב יא, כא.}}: &quot;לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם.. עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם&quot;.<br /> * מהפסוק{{הערה|דברים ד, ד.}}: &quot;וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם&quot;.<br /> * מהפסוק{{הערה|שלח טו, לא.}}: &quot;הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲו‍ֹנָה בָהּ&quot; - &quot;הכרת בעולם הזה, תכרת ל[[עולם הבא]]&quot;.<br /> בהמשך אומרת הגמרא:<br /> {{ציטוט|תוכן=תנו רבנן: &quot;אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה&quot; (האזינו ל, לב) יכול שתהא מיתה באחד וחיים באחד, כדרך שהעולם נוהג, (שזה מת וזה נולד; רש&quot;י). תלמוד לומר: &quot;מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא&quot; (המשך הפסוק דלעיל), מה מחיצה ורפואה באחד, אף מיתה וחיים באחד. מיכן תשובה לאומרין: אין תחיית המתים מן התורה. [[תניא]] אמר רבי מאיר: מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר &quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לה'&quot; שר לא נאמר אלא ישיר, מכאן לתחיית המתים מן התורה.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&amp;daf=91b&amp;format=text תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, צא, ב].}}<br /> <br /> אולם [[הרמב&quot;ם]] באגרת תחיית המתים טוען, כי אין מקור ברור בתורה לתחיית המתים, ודברי התנאים בגמרא הם רמזים נסתרים, עד שהחכמים עצמם נחלקים בזה - זה אומר פסוק זה והאחר אומר פסוק אחר. לדבריו, היות ותחיית המתים הוא אות ומופת ואינו טבעי, לא רצה ה' להודיעו במפורש בזמן משה רבנו מיד עם נתינת התורה בעת שהייתה רוח הכפירה בנבואה מקובלת אצל בני האדם. רק כעבור זמן זה בעת שהתפשטה נבואת הנביאים ומעשי הניסים בעולם הודיע [[הקב&quot;ה]] על יד הנביאים ייעוד ניסי זה.<br /> <br /> לעומתו הרב סעדיה גאון בספרו [[האמונות והדעות (ספר)|האמונות והדעות]] מאמר שביעי מבאר, כי מקור האמונה בתחיית המתים הוא מהפסוק בתורה (שהובא בדברי הגמרא לעיל): &quot;רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹקים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל&quot;. לשיטתו, פסוק זה שהובא בסיום [[שירת האזינו]] המיוסדת על סדר וקורות ימי ישראל ומצבם, הוא ה[[נבואה]] על תחיית המתים שתתרחש בעולם הזה לאחרי הגאולה השלימה. בפסוק ניבא משה רבינו את ביאת הגואל (&quot;ראו עתה כי אני אני הוא&quot;) ותחיית המתים (&quot;אני אמית ואחיה&quot;).<br /> <br /> גם [[רש&quot;י]] בפירושו על המשנה בסנהדרין מבאר כי חומרת מי שאינו מאמין בתחיית המתים שעונשו שאין לו חלק בעולם הבא (כמבואר במשנה) הוא &quot;אפילו יהא מודה ומאמין שיחיו המתים, אלא דלא רמיזא באורייתא, כופר הוא. הואיל ועוקר שיש תחיית המתים מן התורה..&quot; ומדבריו נראה שחולק על הרמב&quot;ם{{הערה|אלא שאפשר לומר שגם לשיטתו &quot;מקור&quot; הנבואה היא מהנביאים, אלא שיש לכך &quot;רמז&quot; בתורה (וצ&quot;ע).}}.<br /> <br /> ===בנביאים וכתובים===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[טל אורות טליך]]}}<br /> הנבואה אודות תחיית המתים מוזכרת במקומות רבים בספרי הנביאים{{הערה|שם=אגרת תחיית המתים|וכלשון הרמב&quot;ם &quot;רב זכרה בתפילות ובספורים ובתחינות אשר חברום הנביאים וגדולי החכמים, ימלא מהם התלמוד והמדרשות&quot;. אגרת תחיית המתים.}}. הגמרא בסנהדרין{{הערה|שם=סנהדרין}} מביאה מקורות רבים בנבואות הנביאים בהם מופיעה ומרומזת הנבואה אודות תחיית המתים.<br /> <br /> הנביא ישעיה ניבא:{{הערה|ישעיה כו, יט.}}: &quot;יִחְיוּ מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל&quot;. (&quot;אמר דרך תפילה ובקשה קרב יום יעמדו בתחיה אלו המומתים על קדוש שמך&quot;; מצודות דוד).<br /> הגמרא מבארת גם את נבואת &quot;העצמות היבשות&quot;{{הערה|[ יחזקאל לז].}} של הנביא יחזקאל כחלק מייעודי התחייה.<br /> גם ל[[דניאל]] הודיע ה' אודות תחיית המתים ואמר לו:{{ציטוט|תוכן=וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם..וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין.|מקור=ספר דניאל יב, ב-יג.}}<br /> הרמב&quot;ם באגרת תחיית המתים והרב סעדיה גאון ראו מפסוקים אלו את המקור הברור לתחיית המתים.<br /> כמו כן מובא הפסוק ב[[תהלים]]{{הערה|עב, טז.}}: &quot;וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ&quot;, (&quot;שעתידין ישראל לציץ ולפרוח מעיר ירושלים, וכדאמרינן (כתובות קיא.) [[הקב&quot;ה]] עושה להם מחילות לצדיקים והולכין ועולין לירושלים&quot;; [[רש&quot;י]] סנהדרין צ, ב.)<br /> <br /> ===ראיות===<br /> בגמרא{{הערה|סנהדרין צא, ב.}} מובאות ראיות שכליות שנתנו [[חז&quot;ל]] לתחיית המתים, כאשר ניהלו ויכוחים עם הכופרים בה. חלק מהמשלים מוכיחים את יכולת [[הקב&quot;ה]] להחיות מתים:<br /> * כשמשווים שני יוצרים, יוצר שעבודתו במים ויוצר שעבודתו בטיט, היוצר מהמים נחשב כיוצר יותר מומחה ומפליא&quot;. כך הקב&quot;ה שיכול ליצור אדם מן המים, ודאי שיכול להחיות את המתים מהעפר.<br /> * אם כשכלי זכוכית נשבר עדיין ניתן לתקנו, ודאי שאת האדם (אותו יצר הקב&quot;ה ולא אומן גשמי) ניתן 'לתקן' ולהחזיר לתחייה.<br /> הרבי מבאר שהשוני בין דוגמאות אלו מהווה [[נפקא מינה]] להלכה בגדרי טומאתו וטהרתו של האדם הקם לתחייה: לפי הדוגמה הראשונה - התחיה היא באופן שנשאר מהגוף הקודם - כיוון שמדובר על יצירה ממקור כפי שהיוצרים עושים את עבודתם ממים או מטיט (ו&quot;צר ממנו&quot; גוף חדש), באופן זה הטומאה שהיתה בגוף מקודם נשארת גם כשקם, אך לדוגמה מכלי זכוכית הגוף נחשב כמציאות חדשה, כשם שדינו של כלי זכוכית שנשבר הוא שהוא נטהר מטומאתו{{הערה|לקוטי שיחות חלק י&quot;ח ע' 8–247 (חוקת ב סעיף י-יא)}}{{הערה|ובספר [[ימות המשיח בהלכה]] מביא עוד נפק&quot;מ עיי&quot;ש חלק א' סימן נט- סא (עמוד רצ&quot;ה ואילך).}}.<br /> * משל ממלך שמצווה לעבדיו לבנות לו ארמון במקום ריק מחומרים של מים ועפר, העבדים בנו, אחרי שנים הארמון נפל, ציווה המלך על העבדים לבנות אמון חדש במקום עם חומרי בניה (מקום עם מים ועפר), אך העבדים סירבו, המלך הגיב להם בכעס, אם במקום ללא חומרים כלל הצלחתם לבנות, ודאי שעכשיו תוכלו לבנות, הנמשל הוא שפשוט שהקב&quot;ה שברא אדם מ[[טיפה]], וברא עולם שלם מ[[תוהו]] יכול להחיות את המתים מעפרם.<br /> <br /> ===חיוב האמונה בה===<br /> הכופר בתחיית המתים אין לו חלק ל[[עולם הבא]]{{הערה|משנה סנהדרין פרק י, משנה א.}}. וזאת כעונש [[מדה כנגד מדה|מידה כנגד מידה]], כיון שכפר בתחיית המתים - לא יהיה לו חלק בה{{הערה|סנהדרין צ, א.}}.<br /> לשיטת [[רש&quot;י]]{{הערה|סנהדרין שם.}} אפילו אדם המאמין בקיומה של תחיית המתים, אלא שאינו מאמין שרמוזה בתורה הרי הוא כופר, כלשונו: &quot;מה לנו ולאמונתו, וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא, הלכך כופר גמור הוא&quot;.<br /> <br /> האמונה בתחיית המתים נחשבת על פי דברי [[הרמב&quot;ם]] לאחת מ[[י&quot;ג עיקרי האמונה]]{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב&quot;ם, מסכת סנהדרין, הקדמה לפרק י.}}. היות והכפירה בתחייה והתפיסה שהיותה היא בלתי אפשרית, יסודה בכפירה באותות והמופתים ובהיותו של [[הקב&quot;ה]] שולט על הטבע והעדר האמונה בזה היא חסרון ביסודי הדת{{הערה|שם=אגרת תחיית המתים}}.<br /> <br /> ==פרטי התחיה==<br /> באגרת קודש ארוכה{{הערה|שם=אגרת|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר'].}} מבאר הרבי את ענין תחיית המתים ופרטיה כפי שהובאו ב[[חז&quot;ל]], ב[[קבלה]] וב[[תורת החסידות|חסידות]]:<br /> <br /> ===זמנה===<br /> {{ערך מורחב|עולם הבא}}<br /> תחיית המתים תתרחש לאחר בנין [[בית המקדש השלישי]] ולאחר [[קיבוץ גלויות]]. לפי שיטת הרמב&quot;ם{{הערה|ראה לקמן בפיסקא [[#עיקר השכר ותכלית הבריאה|עיקר השכר ותכלית הבריאה]].}} שתחיית המתים אינה זמן תכלית השכר, אלא היא חלק מ[[ימות המשיח]] - היא תתקיים ב[[ימות המשיח#שתי תקופות|תקופה השניה]] של ימות המשיח{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ&quot;ז שיחת בחוקותי א' סעיף ט'.}}. בספר ה[[זוהר]] מבואר שקיבוץ גלויות קודם לתחיית המתים ארבעים שנה{{הערה|זהר ח&quot;א קלט, א. וראה גם כן שם קלד, א.}}. אמנם, הרבי קובע שניתן לזכות לכך מיד בתחילת הגאולה{{הערה|1=שיחת ש&quot;פ ויקרא תשמ&quot;ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&amp;st=&amp;pgnum=455&amp;hilite= התוועדויות ח&quot;ב ע' 433]).}}, וביחס לדברי הזוהר התבטא שארבעים השנים יכולים להפוך גם לארבעים רגעים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&amp;st=ארבעים+שנה&amp;pgnum=119 שיחת ש&quot;פ בלק תשמ&quot;א]. נדפסה בתרגום ללה&quot;ק בשיחות קודש גאולה ומשיח, ע' 310.}}. כמו כן התבטא שהשאלה, אודות הצורך להמתין ארבעים שנה, תתורץ על ידי [[אליהו הנביא]]{{הערה|שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] [[תשמ&quot;ט]] (התוועדויות חלק ג' ע' 297), ע&quot;ש.}}.<br /> <br /> אמנם, זמן תחיית המתים זה הוא של כל ישראל; ומדברי חז&quot;ל{{הערה|[[מסכת יומא|יומא]] ה, ב.}}: &quot;לכשיבואו אהרן ובניו ומשה עמהם&quot;, מוכח כי צדיקים קמים מיד בתחילת ימות המשיח{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' ע' 518. חלק ו' ע' 294 בהערה. [[דבר מלכות]] ש&quot;פ וארא [[תשנ&quot;ב]] בקשר לפטירת ר' [[משה יצחק הכט]] סעיף ה'. ועוד. וראה גם שם הערה 65, ש&quot;הקיצו ורננו שוכני עפר&quot; נקל יותר אצל שוכני עפר שנפטרו זה עתה ורוח הנפש שורה עדיין על הגוף.}}. הרבי{{הערה|שיחת ש&quot;פ בחוקותי [[תשמ&quot;ו]] בסופה. ולהעיר שמדבר מלכות הנ&quot;ל עולה בבירור ש[[שליח]] [[הרבי]] נכלל בצדיקים הקמים מיד.}} מוסיף שבכך נכללים כל ישראל שנקראים{{הערה|ישעיה ס, כא.}} &quot;ועמך כולם צדיקים&quot;.<br /> <br /> ===סדרה===<br /> מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי [[חוץ לארץ]]{{הערה|[[ירושלמי]] כלאים פ&quot;ט ה&quot;ג.}} ואחר כך דור המדבר, ויש אומרים ה[[אבות]]{{הערה|1=[[זוהר]] חלק א' קיג, א.}}. ר' שמעון אומר מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי חוץ לארץ, ואחר כך ישני [[חברון]]. הטעם לכך הוא, כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה [[צדיקים]] ו[[חסידים]]{{הערה|ספר אבקת רוכל ספר שני ח&quot;ד.}}.<br /> <br /> צדיקים קמים תחלה ואחר כך שאר בני אדם{{הערה|זהר שם קמ, א.}}. מארי [[תורה]] ואחר כך מארי [[מצוות]]{{הערה|זוהר חלק א' קפב, א ובביאורי הזהר.}}. וב[[מדרש]] נאמר{{הערה|הובא בספר אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה.}} שיקומו ויקראו אותם על שמם על פי סדר [[אותיות האל&quot;ף בי&quot;ת|אותיות]] האל&quot;ף-בי&quot;ת, אבל מי שיש בו מדת [[ענוה]] יעמוד תחלה.<br /> <br /> ===אופנה===<br /> אותו ה[[גוף]] עצמו יקום לתחיה, ולא יברא גוף חדש. זאת על ידי עצם הלוז שנשארה מן הגוף, ובזמן התחיה [[הקדוש ברוך הוא]] מרככו ב[[טל תחיה]], והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף{{הערה|[[זוהר]] חלק ב' כח, ב. וראה שם חלק ג' קסט, סע&quot;א.}}.<br /> <br /> המתים יקומו בדיוק כפי שנקברו, ובאותם בגדים בהם נקברו{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב. [[מסכת כתובות|כתובות]] קיא, ב. [[ירושלמי]] כתובות פי&quot;ב ה&quot;ג. אמנם לגירסת התוס' כתובות שם לדעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] יקומו בבגדים אותם היו רגילים ללבוש בחייהם}}. אלו שיש בהם מום (עוורים, חרשים וכו') יקומו במומם ורק לאחר הקימה [[הקדוש ברוך הוא]] ירפא אותם על ידי כך שיוציא את החמה מנרתיקה, והיא תחמם ותרפא{{הערה|[[סנהדרין]] צא ב, [[מדרש רבה]] בראשית פרשה צ&quot;ה. [[זוהר]] ח&quot;א רג, ב. ח&quot;ג צא, א. וראה שם ח&quot;ב קצט, ב.}}.<br /> ====דיעה אחרת - שהתחיה אחרי שירקב גם עצם הלוז====<br /> בפרקי דרבי אליעזר כותב שהגוף יברא מ(&quot;מלא תרווד&quot;) רקב שנשאר מהגוף. ולכן מסיים &quot;ומעלה את כל הגוף בלא מום&quot; אבל יש{{הערה|אבקת רוכל ובעבודת הקודש - נסמן באג&quot;ק ח&quot;ב הנ&quot;ל סי&quot;א הע' 22}} שביארו דהיינו הך דעצם הלוז.<br /> <br /> ובהדרן על מסכת נדה{{הערה|לקוטי שיחות חי&quot;ח חוקת ב' סעי' יב ואילך.}} מבאר הרבי באריכות את הברייתא{{הערה|נדה ס&quot;ט ע&quot;ב.}} &quot;שלש דברי בורות שאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע בן חנניא וכו'&quot; והרבי מבאר בארוכה את העומק שבכל א' מהשאלות של אנשי אלכסנדריא והמענות של ריב&quot;ח, ולבסוף מבאר את השאלה האחרונה{{הערה|לפי ה&quot;איכא דאמרי&quot;. לאחרי שמחדש שם (בסעיף י-י&quot;א) שב&quot;נשמה בגוף&quot; יש כמה דרגות: 1)בגוף בפ&quot;ע אבל גוף חדש שלא נשאר שום מציאות מגופם הראשון. 2)שנשאר רקב מגופם הראשון אבל לא העצם (&quot;עצם הלוז&quot;) והו&quot;ל כמציאות חדשה לדיני טומאת מת. 3)שיחיו מעצם הלוז.}} &quot;מתים לעתיד לבוא צריכין הזאה שלישי ושביעי אמר להן . . לכשיבוא משה רבינו עמהם&quot;:<br /> <br /> ומבאר ששאלתם האחרון{{הערה|לפי ה&quot;איכא דאמרי&quot;.}} היה רק בנוגע דור המדבר (שבנוגע רוב בנ&quot;י קיי&quot;ל{{הערה|כמובא לקמן מר' יהושע בן חנניא בעצמו.}} שיקומו מ&quot;עצם הלוז&quot;) ששאלתם היתה האם גם דור המדבר יקומו מ&quot;עצם הלוז&quot; או שאצלם תהיה הקימה על ידי רקב הגוף וכמו גוף חדש, (וע&quot;ד המבואר{{הערה|ביאור הרבי שם, ומיוסד על מדרש תנחומא דלהלן, וכן לומד התוספות מהסיפור (ב&quot;ב עג,א תוד&quot;ה ודמו) שרבה ראה אותם שוכבין ונראים כשתויי יין, וראה זח&quot;א (קיג ב) (מהנ&quot;ע) זח&quot;ב (קנו סע&quot;א) וראה זח&quot;ג (קסה ב) ועוד.}} בביאור מחלוקת ר&quot;ע ור&quot;א אם לדור המדבר יש חלק לעוה&quot;ב, ששניהם מסכימים שיש להם חלק לעוה&quot;ב ורק שלר&quot;ע יירקב עצם הלוז שלהם ולאחר שייהפכו &quot;לתרווד רקב&quot; יקומו לתחה&quot;מ), שאם יקומו מ&quot;עצם הלוז&quot; אז יתטמא כל הגוף על ידי נגיעתם ב&quot;עצם הלוז&quot; ויתחייבו בהזאה{{הערה|ווכדין המשנה שכלי (שהיה טמא מת עד&quot;מ) שנשבר מקצתו ותקנו ואח&quot;כ נשבר עוד מקצת עד שנתחדש כל הכלי, הרי הכלי ירד מטומאתו הקודמת לטומאת מגע (עד&quot;מ מגע שמא מת), אבל כשנשבר כל הכלי בפעם אחת וחזר ותקנו הרי הכלי נטהר לגמרי. וכמ&quot;כ בהגוף שאם בניית הגוף היא מעצם הלוז הרי היא נטמאת במגע של הלוז שהיא אבי אבות הטומאות - וא&quot;כ הגוף הוא אב הטומאה וחייב בהזאה), אבל אם נרקב הגוף הקודם אז אין אין הגוף מיטמא ממציאותו הקודמת כיון שהיא כמציאות חדשה (כדין כלי שנשבר כולו).תחיית המתים - חלק מתכונת הגוף}} (כמו שאר בנ&quot;י), אבל אם יקומו מגוף חדש לא יצטרכו הזאה? ועל זה ענה ריב&quot;ח &quot;לכשיבוא משה רבינו עמהם&quot; דמכיון שמשה רבינו יקים אותם לעתיד לבוא כמבואר במדרש{{הערה|תנחומא (חוקת יו&quot;ד) &quot;משל למה הדבר דומה לרועה אחד שיצא לרעות צאנו של מלך ונשבית הצאן בקש הרועה ליכנם לפלטרין של מלך אמר לו המלך יאמרו שאתה השבית הצאן אף כך אמר לו הקב&quot;ה למשה שבחך הוא שהוצאת ששים רבוא וקברתם במדבר ואתה מכניס דור אחר עכשיו יאמרו אין למתי המדבר חלק לעוה&quot;ב אלא תהיה בצרן ותבא עמהם&quot;}} הרי בודאי שיקים אותם באותו אופן שהוא עצמו יקום (היינו בגופם הראשון מ&quot;עצם הלוז&quot;).<br /> <br /> ומסיים בהשיחה שאף שכל{{הערה|ששיחה זו הוא א' המקומות שכותב הרבי שכל נשמות יקומו נשמה בגוף ודלא כבשאר מקומות שמציין לשיחת מסעי חי&quot;ח (שרק הנשמה מוכרח שיקום, אבל הגוף יכו להישאר בחירת העצמות בהעלם בעצם הגוף (כמו שטמון באדמה), או להמכתב בנוגע נצחיות הנשמה, פה כותב הדבר בפשיטות, ו)הביאור בפשטות מפני שענין הזה הובא דרך אגב והקדמה למ&quot;ש בהמשך הסעי', אבל) אולי י&quot;ל ע&quot;ד הרמז דמכיון שהביא לפנ&quot;ז המדרש שאמר הקב&quot;ה למשה שצריך להישאר במדבר כדי ליוכל להקים את דורו עד&quot;ז הוא בנשיא של כל דור, וכמפורש בהוספות ללקו&quot;ש ח&quot;ד פרקי אבות פ&quot;ו שבכל דור מוכרח להיות צדיק א' שהוא שהוא יסוד עולם (וישנו רק צדיק אכזה בכל דור אבל מסיים שישנו דורות כמו רשב&quot;י וריב&quot;ל (שלא נראתה הקשת) שה&quot;צדיק יסוד עולם&quot; ירד לברר שאר הדור, ועפ&quot;ז אולי י&quot;ל הסיבה שמצינו כ&quot;כ הרבה לימוד זכות בנוגע ירבעם וחביריו על אף שכבר מפורש בירושלמי שיקומו לעוה&quot;ב נשמה בגוף, ואולי מפני שיש כמה דרגות בנשמה בגוף כדלעיל, ואכמ&quot;ל}}ישראל יקומו מעצם הלוז מ&quot;מ ע&quot;י לימוד התורה לא יצטרכו להזאת מי חטאת כי &quot;טל תורה&quot; יחיים.<br /> <br /> ===פעולת התחיה על ידי עצם הלוז===<br /> {{ציטוט|מקור=בראשית רבה פר' כ&quot;ח ג|מרכאות=כן|תוכן=<br /> אדריאנוס שאל את רבי יהושע בן חנניא אמר לו מהיכן הקב&quot;ה מציץ את האדם לעתיד לבא אמר לו מלוז של שדרה א&quot;ל מנין אתה יודע א&quot;ל איתיתיה לידי ואנא מודע לך טחנו ברחים ולא נטחן שרפו באש ולא נשרף נתנו במים ולא נמחה נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא חסר כלום}}<br /> <br /> והטעם לזה מבואר בקבלה מפני שה&quot;לוז&quot; לא נהנה מחטא עץ הדעת, וההסבר לזה מבואר בחסידות{{הערה|לקוטי שיחות ח&quot;ו ע 84 וחל&quot;ב ע 73}} מפני שבאמת בפנימיות כל הגוף לא נפגם בחטא עה&quot;ד רק שבחיצוניות הגוף כן הי' הנאה אבל ה&quot;לוז&quot; שהוא העצמיות של הגוף לא נהנה גם באופן גלוי.<br /> <br /> ומבואר במק&quot;א שלעצם הלוז יש גדר נצחי כמו הארון שנטמן בבית המקדש ומהווה המשך נצחי של בית המקדש{{הערה|לקוטי שיחות חכ&quot;א (סעי' ט) שנצחיות הוא בדוגמת נצחיות הארון שכמו שהארון (שהוא עיקר בנין הבית והעצם של בית המקדש) נשאר במקומו המיועד לו ע&quot;פ הלכה (ש&quot;בעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון . . ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה שנאמר וכו&quot; (רמב&quot;ם הל' בית הבחירה פ&quot;ד ה&quot;א) ומכח זה נבנה כל הבית, ומצד זה נחשב כאילו הבית נצחי (וחורבן הבית הראשון והשני הוא רק בחיצוניות הבית), כמו&quot;כ ע&quot;י שנשאר עצם הלוז שלם נחשב כל הגוף (שיבנה מעצם הלוז) נצחי.<br /> }}<br /> <br /> ===תכונת התחיה גם בשאר הגוף (לא רק בעצם הלוז)===<br /> בשו&quot;ת הלכות קטנות{{הערה|ח&quot;א סי' קל&quot;ח}} מבאר שתחיית המתים{{הערה|עבור אלו מבנ&quot;י שזכו לקבורה, משא&quot;כ אלו שלא זכו כתוב עליהם הלשון &quot;יקומון&quot; עיי&quot;ש ובנפש החיים.}} הוא ענין טבעי וכמארז&quot;ל &quot;דלא הוו - חיי, דהוי חיי לא כל שכן&quot;, ועפ&quot;ז מבאר הגר&quot;ח פאלאג'י{{הערה|נפש החיים מערכת ת' אות ח'}} לשון הפסוק &quot;יחיו מתיך&quot; ולא &quot;יקומון מתיך&quot;, מפני שטבע הגוף שיקום.<br /> <br /> וכבר העירו על זה בכמה ספרים (ועיין בארוכה בספר ימות המשיח בהלכה חלק א{{הערה|עמוד שו ואילך}} ), אבל הרבי{{הערה|לקו&quot;ש חי&quot;ח חוקת ב' הערה 88 - &quot;וההסברה בזה י&quot;ל במתים לעת&quot;ל מוכרח הדבר שיחיו אז (והרי תחה&quot;מ הוא עיקר באמונה) והיינו דמצד הגוף יש בו תכונה וכו' שיחיה וזהו סדר שבלול בהגוף (ולהעיר מאבות ספ&quot;ד &quot;הילודים למות והמתים לחיות&quot; וראה סנהדרין (צא,א): &quot;דלא הוה חייא דהוה חיי לא כ&quot;ש&quot;) . . משא&quot;כ בבן הצרפתית ובן השונמית שהתחי' הי' שלא ע&quot;פ סדר המוכרח בגוף זה כ&quot;א בדרך חידוש ונס דמצד עצמן היו מתים הרי נמצא דגוף החי אין לו שייכות והמשך לגוף המת ואין כאן נגיעה בעצמו&quot;.}} מסבירם בסגנון אחר שהנס דתחה&quot;מ אינו כשאר הניסים שטבע העולם אינו מוכרח מצד עצמו לנס, אלא לכתחילה נברא הגוף באופן כזה שמוכרח שיקום לתחיה (שהרי תחה&quot;מ הוא עיקר באמונה).<br /> <br /> והרבי מבאר על פי יסוד זה מדוע שאלת &quot;אנשי אלכסנדריה&quot; בסוגיית 'הזאת המתים'{{הערה|שאלתם היתה האם מתים הקמים לתחיה זקוקים להזאה מצד שתטהרם מטומאת מת או שקיבלו גוף חדש שאינו קשור לגוף המת וממילא פטורים.}} הייתה דוקא בנוגע למתים הקמים בתחיית המתים ולא בנוגע לנס תחיית בנה של השונמית{{הערה|כשאלת התוס' (תוד&quot;ה מתים נדה דף ע' סע&quot;ב)}}, משום שבבן השונמית התחיה התרחשה הודות לנס וממילא גופו של בנה של השונמית נחשב כגוף חדש, אך לעתיד לבוא תחיית גופם של בני ישראל תהיה באופן (טבעי) הקשור לגופם הישן (שמת){{הערה|לקו&quot;ש חי&quot;ח חוקת ב' הערה 88 - &quot;וההסברה בזה י&quot;ל במתים לעת&quot;ל מוכרח הדבר שיחיו אז (והרי תחה&quot;מ הוא עיקר באמונה) והיינו דמצד הגוף יש בו תכונה וכו' שיחיה וזהו סדר שבלול בהגוף ולהעיר מאבות ספ&quot;ד &quot;הילודים למות והמתים לחיות&quot; . . משא&quot;כ בבן הצרפתית ובן השונמית שהתחי' הי' שלא ע&quot;פ סדר המוכרח בגוף זה כ&quot;א בדרך חידוש ונס דמצד עצמן היו מתים הרי נמצא דגוף החי אין לו שייכות והמשך לגוף המת ואין כאן נגיעה בעצמו&quot;.}}.<br /> <br /> ====תכונת התחיה מצד בחירת העצמות====<br /> לצורך התחיה הקב&quot;ה ימשיך את בחינת [[רחמים רבים]] הבאה מ[[עצמות אור אין סוף]] (כמו שמרומז בברכת מחיה המתים במילים &quot;מחי' מתים ברחמים רבים&quot;), ובחינה זו יכולה לגרום למת לחיות כיוון שמצד דרגת עצמות אין חילוק בין חיים למות{{הערה|ד&quot;ה ג&quot;ח עת&quot;ר ד&quot;ה יחייגו מיומיים תש&quot;א ' ועוד}},<br /> <br /> ומכיוון ש[[בחירת העצמות בישראל]] היא בגוף הגשמי, וההמשכה שמצד עצמות שלגביו &quot;מות וחיים שוים&quot; שייכת להגוף ובפנימיותו, חיות הגוף באה מצד תכונתו של הגוף ולא רק מצד כח עליון{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ו (ע' 85 הערה 33) ומוסיף שהוא &quot;ע&quot;ד המבואר בלקו&quot;ש ח&quot;ה (ע' 246) ס&quot;ט בענין &quot;לשמש את קוני&quot; עיי&quot;ש&quot;.}}.<br /> <br /> ====תשובה ליצה&quot;ר====<br /> על פי המבואר שה&quot;לוז&quot; (שהיא עצם הגוף) נצחית, מתרץ הרבי{{הערה|לקוטי שיחות ח&quot;ו שיחת יו&quot;ד שבט סעי' ד-ה}} טענה שיכול היצה&quot;ר לטעון - מדוע עלי להתייגע לזכך את הגוף כאשר בסופו של דבר הגוף אינו מציאות אמיתית (ונצחית), שהרי סופו לחזור לעפר? ואף שיקום אחר כך לתחיה מ&quot;מ גדר הגוף (ע&quot;פ תורה{{הערה|(שמפני שעתה &quot;עפר אתה&quot; לכן &quot;ואל עפר תשוב&quot;) וכיון ש&quot;שינוי החוזר לברייתו לא שמיה שינוי&quot; לכן אין הוא מציאות אמיתית אף לפני ששב לעפרו}}) הוא &quot;עפר אתה (שלכן) ואל עפר תשוב&quot;?<br /> <br /> ומתרץ שלהיפך כיון ש&quot;עיקר שכינה בתחתונים היתה&quot; שלכן &quot;ובנו בחרת&quot; דוקא בגוף הגשמי, לפיכך הגוף הוא מציאות אמיתית שאין בו שום כליון והפסד. השינוי שנגרם לו על ידי חטא עץ הדעת שהוא תוצאה של ו&quot;אל עפר תשוב&quot; הוא בחיצוניות בלבד ולא בעצם מהותו. כי מעשי בני אדם אינו יכול לשנות ח&quot;ו את בחירת עצמותו יתברך אשר הוא בחר בגוף היהודי, וזהו ההסבר לכך שעצם הלוז שלא נהנתה מעץ הדעת אינה נפסדת לעולם כי זוהי עצמיות הגוף ובכך לא ייתכן חטא והפסד&quot;{{הערה|ומוסיף ד&quot;כיון ש&quot;ובנו בחרת&quot; הוא גם לגבי הגוף בכלל, מובן מכך שבפנימיות לא ייתכן כליון גם לגבי הגוף בכללותו, ולעתיד לבוא הוא נבנה מעצם הלוז מפני עצם מהותו כי יש לגביו בחירת עצמותו יתב' ולפי זה יוצא שאדרבה מפני ש&quot;שינוי החוזר לבריתו לא שמיה שינוי&quot; הרי גם עתה הוא מציאות אמיתית&quot;. ועיי&quot;ש שמבאר שכן הוא גם בכללות העולם שמציאותו האמיתי הוא &quot;בשביל התורה ובשביל ישראל&quot; ולכן אין להתפעל ממניעות לקיום התומ&quot;צ שמההעלמות והסתרים שהרי אינם מציאות אמיתי שכל תכליתם הוא כדי שהאדם יתגבר עליהם כמשל הזונה שבזוה&quot;ק}}.<br /> <br /> ===האנשים החיים בזמן תחיית המתים===<br /> ישנן כמה דעות מה יקרה בזמן תחיית המתים לאותם אנשים שיהיו אז חיים בעולם הזה.<br /> <br /> הרס&quot;ג{{הערה|בספר [[אמונות ודעות]] סוף מאמר ז'.}} מביא שלוש דעות: (א) שישארו חיים בגופם ויעברו לעולם הבא יחד עם הקמים לתחייה. (ב) יחיו זמן קצר, ימותו ויחיו שוב עם הקמים. (ג) יחיו זמן ארוך וימותו. הרס&quot;ג מצדד כדעה השלישית, בטענה שכל אותם שיקומו לתחייה יהיה זה כדי שיזכו לראות בעיניהם את זמן הישועה, אך אותם אלו שכבר ראו אותה לא יצטרכו לקום שוב.<br /> <br /> ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]]{{הערה|שם=אגרת}} מכריע הרבי כדעת ה[[זוהר]]{{הערה|חלק ב' קח, ב.}}, ש[[הקדוש ברוך הוא]] ימית אותם לשעה קלה ואז יקומו לתחייה. על ידי זה מתקיים גם בהם הפסוק{{הערה|בראשית ג, יט.}} &quot;ואל עפר תשוב&quot; שממנו לומדת ה[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] קנב, ב.}} שצדיקים חוזרים לעפרן &quot;שעה אחת קודם תחיית המתים&quot;. אמנם, בשיחה מאוחרת יותר{{הערה|ש&quot;פ בא [[תשמ&quot;ח]] (ספר השיחות חלק א' ע' 227). וכן הוא ב[[דבר מלכות]] ש&quot;פ תזריע מצורע [[תנש&quot;א]] הערה 58.}} קובע הרבי שניתן לצאת ידי חובת &quot;ואל עפר תשוב&quot; ברוחניות - על ידי הביטול, &quot;ונפשי כעפר לכל תהיה&quot;, ובפועל ישארו נשמות בגופים בחיים נצחיים<br /> <br /> '''מי הקמים לתחייה'''?<br /> :ידועה שיטת הרבי מלך המשיח, שכל עם ישראל יקומו לתחייה, ואפילו הרשעים!<br /> ר' דוד שטוקהאמער שואל את הרבי במכתב &lt;ref&gt;(איגרות קודש חלק ב' איגרת ר')&lt;/ref&gt; איך יכול להיות שככה הרבי אומר, הרי יש כמה וכמה מדרשי חז&quot;ל שאומרים שלרשעים &quot;אין חלק לעולם הבא&quot;?<br /> אז דבר ראשון לפני תשובת הרבי יש כמה תשובות של &quot;מפרשים&quot; על כך<br /> בעל ה&quot;עמק מלך&quot; מבאר זאת מסיבה פשוטה, היות וכל יהודי הוא ברייה של הקב&quot;ה ובריאה של הקב&quot;ה קיימת לעד, וגם רשעים גמורים נכללים ביציר כפיו של הקב&quot;ה לכן מובן שלא יכלו לנצח<br /> ומוכיח &quot;עמק מלך&quot; מן הפסוק &quot;ועמך כולם צדיקים&quot; שכולם צדיקים, השאלה היא כמה זמן ייקח לכל אחד להגיע לדרגת צדיק.<br /> גם ה&quot;מדרש תלפיות&quot; כותב שלכל יהודי יש חלק לעולם הבא ומסביר זאת, שכתוב על האפיקורסים שאין להם חלק לעולם הבא אומר ה&quot;מדרש תלפיות&quot; אין לו חלק, לאדם הזה אין חלק מצד הנשמה שלוו, אבל הם נהנים וניזונים מכמה וכמה אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו&quot;! - ובזכות אותם אוצרות יזכו לקום בתחיית המתים!<br /> ואיך יכול להיות שאדם יכול לקום לתחייה אם נמצא במצב שהוא, מצד עצמו לא זכאי?<br /> עונה הרבי: יש שלוש אפשרויות:1: יהודי מוכרח לשוב בתשובה יום אחד לפני מיתתו כמו שהרמב&quot;ם פוסק ש&quot;אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב, יש לו חלק לעולם הבא&quot;!<br /> 2: אם לאדם יש בן צדיק – זה מועיל לו שיהיה לו חלק לעולם הבא<br /> 3: ע&quot;י שאדם גם אם מדובר באדם שלא קשור אליו מתפלל עליו, מועיל הדבר כמו שהיה אצל אלישע בן אבויה<br /> 4: על ידי שנפרעים מן האדם לאחר המיתה על ידי גלגול או יסורים<br /> <br /> ===ועמך כולם צדיקים===<br /> <br /> {{ציטוט|מקור=סנהדרין פ&quot;י ה&quot;א|מרכאות=כן|תוכן=<br /> כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנא' ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר}} הסיבה לכך היא מפני שכל נשמה היא חלק אלוה ממעל ממש ואי אפשר שיפסד חלק ממנו יתברך{{הערה|ליקוטי ש&quot;ס לה[[אריז&quot;ל]] על אבות, [[עמק המלך]] (שער תקוני התשובה ספ&quot;ג וז&quot;ל &quot;ועתה בנים שמעו לי יראת ד' אלמדכם ואהבתו הק' עמנו בני א-ל חי למה לו כולי האי לטרוח עצמו ברשעים האלו המכעיסים אותו בכל עת ובכל רגע ב' תשובות בדבר התשובה הא' כו' אע&quot;פ שהם רשעים גמורים כו' ניצוצי קדושה בהם כו' שהם נצר מטעי כו' והיא חלק אלקה היא נצחי כו' והנשמות הם רושם אור עצמותו דכל הנופח מעצמותו הוא נופח כו' ועוד טעם שני מעשה ידי להתפאר כו' הקב&quot;ה ומעשה ידיו חיים וקיימים לעד ולעולמי עולמים ואי אפשר שתתבטל כו'&quot;), וכן מבואר ב[[מדרש שמואל (ספר)|מדרש שמואל]] באבות - (&quot;עולם הבא הנזכר כאן הוא עולם התחי' ולא ישא אלקים את נפש הרשע עד כי ברוב הימים ימצאנה מטוהרה ואז נגנזת במחיצת הצדיקים כו' וכן ע&quot;ז הדרך לכל הנשמות עד שיתוקנו כולם כו' וע&quot;ש הכתוב ועמך כולם צדיקים כלומר בהכרח יהיו כולם צדיקים לפי שהוא ית' חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח&quot; עכ&quot;ל, וכלשון האריז&quot;ל דלעיל &quot;סופם הוא להמנות עם הצדיקים&quot;.) וב[[משה אלשיך|אלשיך]] (פרשת שמיני) וב[[רמב&quot;ן]] (בשער הגמול פ&quot;ו &quot;הנפש שהיא עליונה *אי אפשר* שתהי' בטלה ואובדת&quot; וכך מפרש מה שמבואר בר&quot;ה (יז,א) &quot;פושעי ישראל בגופן כו' לאחר י&quot;ב חדש גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי צדיקים&quot; וז&quot;ל &quot;נשמתן נשרפת ונעשית אפר כלומר שנתבטל צורתה ממה שהיתה, כדבר הנשרף המושב לאפר, ורוח הק' ית' רוח הנחה ורצון מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים, כלומר במדרי' שהיא למטה מעונג הצדיקים ומנוחתן&quot;. ואף שמסיים בנוגע &quot;רשעים הגמורים (אפיקורסים וכדומה) שנדונין לדורי דורות&quot; היינו 1)רק החלק של הנשמה שמתלבש בגוף 2)סוף כל סוף יזכה גם הוא לעלות כמבואר בערך הבא.).}}.<br /> <br /> ומה שמבואר בהמשך המשנה שיש רשעים שאין להם חלק בעולם (וב[[רמב&quot;ם]]{{הערה|הל' תשובה פ&quot;ג.}} מוסיף עוד), היינו רק שהגוף לא יעמוד לתחיה אבל הנשמה יזכה לעוה&quot;ב ויעמוד בגוף אחר {{הערה|כמבואר במקורות דלעיל. ולפ&quot;ז הרי הבבא ואלו שאין להם חלק לעוה&quot;ב אינה בניגוד גמור לרישא דמתני' כל ישראל יש להם חלק כי ביחס לנשמתם הנה גם הנמנים באותם שאין להם חלק גם הם נשמתם יש לה חלק לעוה&quot;ב ובזה י&quot;ל דיוק לשון המשנה כל ישראל יש כו' ואלו שאין להם כו' אף שביטוי הרגיל בכגון זה במשנה והוא לשון קצרה הוא כל כו' חוץ ואין לומר שחוזר עוה&quot;פ ומבאר ואלו שאין להט חלק לעוה&quot;ב מפני שהפסיק בינתיים בהבאת הראי' שנאמר ועמך כו' להכלל כל ישראל כו' שהרי במשנה ריש זבחים ומנחות מפסיק ג&quot;כ בין הכלל והיוצא מן הכלל בביאור דיני הכלל (וראה ג&quot;כ יבמות פ&quot;ב מ&quot;ה) ובכ&quot;ז מסייס חוץ כו' כן אין לומר שהוא מפני דנפישין מילין דאלו שאין להם חלק לעוה&quot;ב שהרי כן הוא ג&quot;כ במשנה ריש חגיגה וזבחים ומנחות הנ&quot;ל אלא הטעם הוא שתיבת חוץ משמעותה חוץ ויוצא מן הכלל לגמרי משא&quot;כ הלשון ואלו כו'}}, אחרי שימורק בגיהנום ויהיה בדרגת צדיק גם בגלוי{{הערה|כמבואר בעמק המלך בשער או&quot;א ספמ&quot;ו - &quot;לבלתי ידח ממנו נדח כו' והם ילכו מחיל אל חיל עד הגיעם אחר זמן רב להמנות עם הצדיקים כו'&quot; וכן במדרש שמואל - &quot;כלומר בהכרח יהיו כולם צדיקים&quot;. ועפ&quot;ז מדוייק משארז&quot;ל (תענית ז,א) &quot;גדול יום גשמים מתחה&quot;מ דאלו תחה&quot;מ לצדיקים וגשמים לרשעים ולצדיקים&quot; ומובא ברמב&quot;ם להלכה (בפיה&quot;מ) שמדבר לא רק ב&quot;ועמך כולם צדיקים&quot; אלא גם ב(כל ישראל שיהיו) צדיקים בגלוי (ודוחק לפרש ש&quot;רשעים&quot; מדבר על רשעי ישראל דא&quot;כ יסתור המשנה דכל ישראל יש להם חלק ומוציא רק רשעים דסוג מסוים ולא שאר רשעים)).}} שהרי &quot;לא ידח ממנו נדח&quot;, וכן נפסק ל[[הלכה]]{{הערה|הל' ת&quot;ת לאדה&quot;ז פ&quot;ד ה&quot;ג.}} ש&quot;לעולם ילמוד אדם אפילו שלא לשמה&quot; אף שממשיך חיות התומ&quot;צ לקליפות כיון שודאי{{הערה|תניא סוף פל&quot;ט.}} סופו לעשות תשובה בגלגול זה או בגלגול אחר ויעלה החיות לקדושה.<br /> <br /> וגם לגוף יש תקנה על ידי שישובו בתשובה בסוף ימיהם{{הערה|רמב&quot;ם הל' תשובה פ&quot;ג הלכה י&quot;ד &quot;אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב יש לו חלק לעולם הבא&quot;}}, או ע&quot;י שיפרעו מהם (מגופם) מן השמים לאחר מיתתם{{הערה|כדאיתא ב[[סנהדרין (מסכת)]] (מז,א ודף קג,ב) ש[[יהויקים]] ראוי הי' למנותו עם [[ירבעם]] [[אחאב]] ו[[מנשה]] (ואדרבה הכעיס עוד יותר ממנשה) אלא שנתכפר לו ע&quot;י שנתבזה אחרי מיתתו, ועוד יותר מצינו בירושלמי (כלאים פ&quot;ט ה&quot;מ) דאפילו ירבעם וחבריו שמנו באותן שאין להם חלק לעוה&quot;ב הנה ע&quot;י שנשרף גופן נעשית בהם מדת הדין ובצירוף זכות הארץ יזכו לתחיה ועי' בארוכה באג&quot;ק ח&quot;א (ע' קמה) למה אינו פלוגתא עם מ&quot;ש בר&quot;ה (יז,א) &quot;כגון ירבעם כו' יורדין לגהנם ונדונין בה לדורי דורות&quot;)}},(ואולי גם ע&quot;י שאחרים ישתדלו בעבורם {{הערה|וכמו שמצינו (חגיגה טו, ב) שהועיל תפלתו של ר' יוחנן לאלישע אחר אף שלא היה קרובו ולא תלמידו וכן מצינו בספרי ס&quot;פ שופטים שלכל יוצאי מצרים שמתו כבר יש כפרה ע&quot;י שזקני בית דין דעיר אחת היו מביאין עגלה ערופה וראה בספר חסידים (תתשעא) והמפרש שם, ומובא להלכה כראי' לכך שמועיל צדקה למת (במת צדיק) אפילו כשאינו קרובו. (אבל לא מבואר בהמכתב שמועיל גם להגוף, ויל&quot;ע, ועי' בהע' הבאה)}}{{הערה|ואולי י&quot;ל הסיבה שמועיל התיקון גם ע&quot;י יהודי שאינו קרובו הוא ע&quot;ד שמצינו{{הערה|אמר ר' אושעיא תשל&quot;ט (סה&quot;מ מלוקט (דפו&quot;י) ח&quot;ד סוף עמ' צג-ד)}} שע&quot;י עסק התומ&quot;צ של צדיקים הרי זה מחזק את היהודים השבויים בידי יצרם{{הערה|וכסיפור עם הבית הלוי שאם יהיה חלישות אצל התלמידים המתמידים יגרום להמתבולל בגרמניה להמיר דתו רח&quot;ל}}, מצד זה שבכ&quot;א מישראל יש בהעלם נקודת היהדות ולכן כל הסוגים{{הערה|צדיקים בינונים רשעים ר&quot;ת צבו&quot;ר}} דבנ&quot;י הם מציאות א', (וכן שמועיל התומ&quot;צ התלוים בארץ עבור בני חו&quot;ל וכן מועיל תומ&quot;צ שעשו בזמן הבית עבור הדורות שלאחריהם ד&quot;אין ציבור מתה&quot;,(הוריות ו,א שלכן הקרבן שהקריבו בימי עזרא כיפר גם על ישראל שהיו בדורו של צדקיהו, וראה מכתבי תורה לה[[רוגוצובי]] מכתב קמז קמט) ומכיון שעצם הנשמה הוא העצם לא רק של הנשמה אלא גם של הגוף{{הערה|שלכן האהבת ישראל שמצד העצם הוא גם להענינים השייכים להגוף, עי' בארוכה ב[[[ואתה תצוה]] תשמ&quot;א סי&quot;א ובהערות שם}} מובן שמועיל התיקון גם עבור הגוף.}} (ובפרט כאשר הבן משתדל לאביו{{הערה|סנהדרין (קד, א) ברא מזכי אבא (כשהבן צדיק, והיינו אפי' אינו מתפלל עבורו).}})).<br /> <br /> ===רשעים הגדולים===<br /> <br /> ואפילו בנוגע כרת דע&quot;ז וכיו&quot;ב שאמרז&quot;ל {{הערה|סנהדרין סד,ב}} &quot;הכרת תכרת הנפש גו' הכרת בעוה&quot;ז ותכרת לעוה&quot;ב&quot; {{הערה|וכן פסק ברמב&quot;ם בהל' תשובה רפ&quot;ח}} (וכן המינים מסורות ואפקורסים ש&quot;יורדים לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות כו' גיהנם כלה והן אינן כלין&quot;){{הערה|ר&quot;ה (יז,א) וע&quot;ז מיוסד הרמב&quot;ן ש&quot;הרשעים הגמורים החמורים שנדונין לדורי דורות וכו'&quot;}} היינו: 1)רק החלק של הנשמה שמתלבש בגוף{{הערה|בלקו&quot;ת להאריז&quot;ל פ' בא ס' הליקוטים פ' לך לך ס' הגלגולים פ&quot;ו וז&quot;ל הענין של כרת אינו אלא בחלק הנפש כו' אמנם הרוח והנשמה כו' אין הם בכרת ויש להעיר גם מעמק המלך שער עולם התוהו}} 2)סוף כל סוף יזכו גם הם לעלות כמבואר בהערה{{הערה|מכיון שהדבר מוכרח כמבואר במקורות דלעיל. וכן מפורש בספר עשרה מאמרות (מאמר חקו&quot;ד ח&quot;ה פ&quot;א) שהולך ומונה שם ו' כתות ליום הדין והנ&quot;ל הם בכתה הששית ומסיים וז&quot;ל &quot;גיהנם ננעלת בפניהם ונדונין בה לדורי דורות כו' אחר דורי דורות כו' אפשר שיבחנו גם המה בחכמה נעלמה מן החושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח כו' ולקושטא דמילתא אין לך דבר נצחי אלא במדת הטוב משא&quot;כ יסורין וגיהנם כלים&quot; עכ&quot;ל. וככל הנ&quot;ל הוא גם בס' עמה&quot;מ ש' תקוני התשובה פ&quot;ג שכתב ברשעים חמורים ביותר וז&quot;ל &quot;נדחים לגמרי כו' עד עת בוא דברו ית' וית' שמו ברחמיו הגדולים והרבים שהוא עושה לבלתי ידח ממנו נדח ובא עת פקודתו ית' שמו מעלה אותן מעט מעט לתקן אותן ולצרפן מתחלה מגלגל כו' וכן סוד הכרת סלקא דעתך שהנשמה תקבל כלי' לגמרי ואינו כן אלא פירושו הוא שנכרתת ממקור החיים ומתגלגלת כו'&quot; ושם בשער קרית ארבע פקנ&quot;ב מוסיף ביאור וז&quot;ל &quot;אחר ימות המשיח יחדש הק' עולמו וגם מקום הגיהנם יטוהר ויתקדש ויהיה נוסף על גבולי הג&quot;ע עם הרשעים פושעי ישראל שבתוכה כו' חצי הגיהנם כלים ויתטהר בקדושת הגן ויהי' שם מחול הק' עם הצדיקים&quot;}}<br /> <br /> ומ&quot;ש בזהר{{הערה|כי תצא דף קז}} שאחרי שמתגלגל הרשע ג&quot;פ אין לו תקנה מבואר ב[[של&quot;ה]]{{הערה|(פ' כי תצא בחלק תו&quot;א) בשם מהר&quot;ש אלקב&quot;ץ וז&quot;ל - &quot;ואלה המתגלגלים כאשר לא שבו אל השם בג' פעמים כו' עוד לא יתגלגלו כי אם בחיות ובבהמות טהורות וטמאות הקל קל קודם וז&quot;ש פעמים שלש עם גבר משם והלאה בבהמה ומי שלא ירד לסוף דעת האלקי רשב&quot;י ע&quot;ה חשב שהוא ז&quot;ל הרחיקו והמתבונן בדבריו יבין כי הוא ז&quot;ל הקריב מציאותו&quot; עכ&quot;ל}}ובעשרה מאמרות{{הערה|(ש' תקוני התשובה פ&quot;א) &quot;כתב עם גבר דייקא שלא יבא עוד בגלגול בנ&quot;א עד שילך נע ונד בארץ ואז יתגלגל בדצח&quot;ם או בגלגול שדין ומזיקין כו' והיא תחת מקור החיים וז&quot;ש ונכרתה הנפש ההיא מלפני כו' שנגזר עליהם עונשין אחרים הקשין מהגיהנם ואח&quot;כ הם י&quot;ב חדש בגיהנם ויש תקוה לאחריתו אחר שקבל ענשו כי לא כלו רחמיו על כל בריותיו&quot; עכ&quot;ל}} שהיינו שאינו מתגלגל בבנ&quot;א אבל עדיין יש לו תקנה ע&quot;י גלגול בבהמות וכיו&quot;ב עד שיתוקן.<br /> <br /> ===אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו===<br /> בתחילה הוכיח הרבי שכל הנשמות יקומו לתחיה, אך במכתב{{הערה|אגרות קודש ח&quot;ב עמ' עג}} שכתב הרבי מאוחר יותר ציין הרבי למכתב הראשון והוסיף{{הערה|בהערה 15}} - &quot;זה עתה ראיתי במדרש תלפיות ענף חלק לעוה&quot;ב בשם ר' בחיי והריקנטי וז&quot;ל מה ששנינו ואלו שאין להם חלק לעוה&quot;ב פירוש אין להם חלק ידוע בפני עצמן אבל הם נהנים וניזונים מכמה אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו&quot;, ויש שלמדו שבמדרש זה רואים שגם הגופים יקומו{{הערה|שהרי בנוגע הנשמה הרי אחרי שמורק בגיהנם הרי הוא בדרגת צדיק (כלשון האריז&quot;ל והמד&quot;ש ועה&quot;מ) ואינו צריך להגיע ל&quot;אוצרות של צדקה&quot;, ועל כרחך שה&quot;אוצרות&quot; הוא עבור הגוף. אבל אין הדבר מוכרח דאפשר שהאוצרות של צדקה הוא עבור אלו שלא הספיקו לטהר הנשמות מכל וכל, או שגם בדרגת צדיק גופא אפשר להעלותם לדרגא נעלית יותר, אבל עפ&quot;י המבואר להלן שעיקר הענין דתחה&quot;מ הוא כשכר לקיום המצוות ששייך להגוף שבזה כל ישראל שוין ד&quot;אפי' פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון&quot; כדלהלן מובן שגם (ובעיקר) הגופים יקומו.}} ועכ&quot;פ מפה רואים אפשריות שגם הגופים יקומו (ושלא יסתור הסיפא ד&quot;אלו שאין להם חלק וכו'&quot;) וכפירוש הפשוט ב&quot;כל ישראל יש להם חלק וכו'&quot; - נשמה בגוף{{הערה|רובם של הדברים בפסקה זו מבוססים על מכתב באג&quot;ק ח&quot;א עמ'קמא-קנג}}.<br /> <br /> ===גם הגוף יקום===<br /> הפירוש הפשוט ד&quot;כל ישראל יש להם חלק לעוה&quot;ב&quot; הוא נשמות בגופים{{הערה|לקו&quot;ש חי&quot;ז בהוספות אבות - א, לקו&quot;ש חי&quot;ח עמוד 235 הע' 58 ועמוד 252 ועמוד 409 (סוף הערה 71) ובלקו&quot;ש חכ&quot;א עמ' 131 הע' 37, ולהעיר שבכל מקומות הנ&quot;ל מציין הרבי להשיחה בחי&quot;ח (דלקמן) שעל אף בחירת העצמות בהגוף מ&quot;מ הרשעים החמורים גופם כלה, או להמכתב (אג&quot;ק ח&quot;א) שמיוסד על נצחיות הנשמה, (ולא הגוף).}} וכן פירשו חלק ממפרשי המשנה{{הערה|לקו&quot;ש חכ&quot;א עמ' 131 הע' 37 (שמציין להמכתב דלעיל (אג&quot;ק ח&quot;א ע' קמא) ובפשטות כוונתו לשלול תחה&quot;מ ברשעים החמורים, אבל אולי הכוונה (למה שהובא בהמכתב מ)עמק המלך בתיקוני תשובה ספ&quot;ג. [וע&quot;ד הרמז אולי כוונתו למ&quot;ש בתחלת פ&quot;ד &quot;(ודוחק גדול) לומר אשר איש כזה שיהי' מן הסוג שאין לו חלק לעוה&quot;ב ולא יפרעו ממנו ולא יתפללו בעדו וכו' לא הי' ולא עתיד להיות, אף שבכמה ענינים ומהם גם כאלו שנתבארו בכתוב ובש&quot;ס באריכות אמרז&quot;ל עליהם שלא היו ואינם עתידים להיות (סנה' עא א)&quot; אשר גם קס&quot;ד בתורה הוא תורה וד&quot;ל ולהעיר מניחום אבלים יו&quot;ד אדר תשל&quot;ד המובא לקמן].}} הטעם &quot;שנאמר ועמך כולם צדיקים . . מעשי ידי להתפאר&quot; שהכפל &quot;נצר מטעי&quot; ו&quot;מעשי ידי&quot; הוא הנשמה והגוף.<br /> <br /> והביאור על פי המבואר שבחירת העצמות הוא דוקא בגוף{{הערה|תניא פמ&quot;ט תורת שלום ע' 120, ועי' בארוכה ספר השיחות פ' תולדות תשנ&quot;ב (עמוד 117), ד&quot;ה קומי אורי תשל&quot;ג ס&quot;ו-ז (ספר המאמרים מלוקט (בדפו&quot;ח) ח&quot;ד עמוד רס&quot;ט) ועיין ג&quot;כ כל ישראל תשל&quot;ג (בדפו&quot;ח ח&quot;ג עמוד ריז)}} ולא בהנשמה וזוהי הסיבה שכל ישראל יקומו אפילו כאלו שלא זכו לגן עדן כדלקמן.<br /> <br /> אבל מ&quot;מ יש חסרון בהגוף שהקשר העצמי שלה אינו מתייחס להגוף עצמו אלא מצד העצמות, ולכן כל זמן שלא נתגלה בה ע&quot;י קיום תומ&quot;צ אינו בגילוי בהגוף, משא&quot;כ הקשר של הנשמה הוא קשר גלוי בדוגמת בן שיש לו קשר גלוי עם האב ולכן דוקא בנוגע נש&quot;י אומרים שסוף כל סוף &quot;לא ידח ממנו נדח&quot; ועל פי זה מבאר הרבי{{הערה|לקו&quot;ש חי&quot;ח עמו' 409 הערה 71 ובשוה&quot;ג **}} וז&quot;ל &quot;וע&quot;פ הנ&quot;ל שגילוי הבחירה בהגוף הוא ע&quot;י הנשמה דוקא אולי יש לבאר זה שאלו שאין להם חלק לעוה&quot;ב במשנה שם היינו ש&quot;גופם כלה&quot; והרבי מציין לאג&quot;ק דלעיל{{הערה|אגרת פ&quot;ה ס&quot;דעמוד קמ&quot;ט שמוכיח שם ממאמר אדה&quot;ז ומשער הגלגולים ש&quot;אותן שמנו חכמים שאין להם חלק לעוה&quot;ב היינו שהגוף שלהם כלה ונאבד אבל הנשמה שהיא נצר מטעי כו' תקום לתחי' בגוף אחר&quot;}} והערה 5 שם{{הערה|&quot;...אבל פשטות הסוגיא בירושלמי משמעותה אשר ירבעם וחבריו גם גופם קם בתחה&quot;מ עיי&quot;ש, ובכל אופן שנפרש דעת הירושלמי הרי הסוגים שמנו חכמים שאין להם חלק לעוה&quot;ב גופם כלה אבל נשמתם קמה בתחה&quot;מ&quot;}},<br /> <br /> ולבסוף מציין לשיחת ש&quot;פ חוקת (הערות 52 ו־58){{הערה|שהודפס כמה שבועות לפני כן, לקו&quot;ש חי&quot;ח שבגוף השיחה מבאר הרבי את המדרש בנוגע מצות פרה אדומה שמשה לא היה יכול להבין איך אפשר להיות טהרה מטומאת מת שמקור הטומאה ממת שנפסק הקשר שלה לנשמה{{הערה|ובפרט לפי המבואר בחסידות שהמיתה אצל יהודי נובע מכך שהנשמה נכרת ממקורה על ידי עבירות (ורק שבזמן הגלות אינו מת מיד) - אגה&quot;ת פ&quot;ד-ו}} ותירץ לו הקב&quot;ה &quot;זאת חוקת התורה&quot; שפעולת הנשמה בהגוף לגלות בחירת העצמות בהגוף (בהיות הנשמה נצחי) בכח התורה (שהוא נצחי) הוא פעולה נצחי ותמידי.}} ששם מבואר להיפך שע&quot;י פעולת הנשמה בהגוף נעשה גם הגוף נצחי{{הערה| ולהעיר מש&quot;ך על התורה (פרשת בהר עה&quot;פ והארץ לא תמכר לצמיתות (כ&quot;ה,כ&quot;ג)) &quot;...שכל אותם הגופים שנתגלגלה בהם הנשמה לא יהיו לבטלה כי לא יש גוף שלא נעשה בו מצוה ונהנית ממנה הנשמה א&quot;כ בתחה&quot;מ יקומו כל הגופים כי הנשמה נותנת כח והארה בהם&quot;}}, ומחדש{{הערה|בהערה 52}} ש &quot;על פי זה יש לומר דזה ש&quot;לא ידח ממנו נדח&quot; הוא (גם) מצד הגוף&quot;, ומוסיף{{הערה|בהערה 58}} &quot;וראה גם לקו&quot;ש ח&quot;ו{{הערה|עמו' 48}}ובהנסמן שם, שמצד בחירת הקב&quot;ה בהגוף{{הערה|תניא פמ&quot;ט תורת שלום ע' 120}} נעשה הגוף מצ&quot;ע ענין נצחי ודבר משנה הוא &quot;כל ישראל יש להם חלק לעוה&quot;ב נשמות בגופים&quot;&quot;. ע&quot;כ.<br /> <br /> ובכל מקרה{{הערה|בספר המלך במסיבו ח&quot;א ע' עז}} האמונה בתחיית המתים היא לא שהגוף יקום לתחי' אלא שהנשמה תקום לתחי' בגוף אך אינו מוכרח להיות בגוף זה.<br /> <br /> ועי' לעיל בערך [[תחיית המתים - חלק מתכונת הגוף]] ולקמן בערך [[כל ישראל לעוה&quot;ב מה שאין כן בגן עדן]]<br /> <br /> ===נשמות שכבר היו בעולם ב[[גלגול]]===<br /> הנשמות שכבר היו בעולם בגלגול יתלבשו בגופים נפרדים עם ניצוץ מהנשמה בזמן שהתגלגלה בעולם{{הערה|כך אומרים הרדב&quot;ז (מצודת דוד - טעמי המצוות לרדב&quot;ז ע' קצט), ש&quot;ך על התורה (פרשת בהר עה&quot;פ והארץ לא תמכר לצמיתות), המיוסד על הזהר (מובא בהמשך).}}.<br /> <br /> ואף שנשמה יכולה להתלבש ולהחיות גוף אחד בלבד, (ולאליהו הנביא שנמצא בשתי גופים בבריתות מילה - בגוף מלובש ניצוץ בלבד ולא כל הנשמה{{הערה| דמה שמצינו שאליהו נמצא בב' מקומות באותו זמן (בברית מילה (פרדר&quot;א פכ&quot;ט. וראה זח&quot;א צג, א) ובליל פסח) הוא רק ניצוץ מנשמת אליהו, אבל כשנשמתו היה מלובש בגוף לא היה יכול להיות בב' מקומות (כמו שמצינו{ (זוהר ח&quot;ג קמד, ב. ועד&quot;ז בב&quot;מ פה, ב: &quot;אליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי, יומא חד ריש ירחא הוה נגה לי' ולא אתא, א&quot;ל מ&quot;ט נגה לי' למר, א&quot;ל אדאוקימנא לאברהם ומשינא ידי' ומצלי ומגנינא לי' וכן ליצחק וכן ליעקב&quot;.) שאליהו לא הי' יכול לבקר את רשב&quot;י מפני שהי' עסוק להציל את ר' המנונא)?))<br /> ח&quot;א קלא, א.&quot;אינון גופין דאתנטיעו בנשמתא חדא (שהיתה תחילה בגוף אחד ואח&quot;כ באה בגוף שני) מה תהא מנייהו .. אינון גופין דלא זכו וכו', וגופא בתראה דאתנטע ואצלח ונטל שרשי' כדקא יאות יקום&quot;) מקשה כיצד נשמה יכולה להתלבש בב' גופים והרי הנשמה כמו שמלובש בגוף אינו יכול להחיות ב' גופים באותו זמן (כמבואר בחסידות - המשך תרס&quot;ו ע' קעח. תער&quot;ב ח&quot;א ע' קא. סה&quot;מ ה'ש&quot;ת ע' 62. תש&quot;א ע' 151.)}}.<br /> <br /> והזהר מתרץ שהנשמה תתלבש בגוף (האחרון) המזוכך ביותר.<br /> <br /> יש{{הערה|עי' קדושת לוי ואתחנן עה&quot;פ ושמרת}} שפרשו כפשוטו, שרק גוף א' יקום, אבל לדעת רוב{{הערה|מסקנת הקדושת לוי הנ&quot;ל, מגיד מישרים פרשת מקץ ומבאר שכוונת הזהר שעל ידי גוף האחרון יזכו כולם לקום (ומתאים לפסק אדה&quot;ז (הל' ת&quot;ת פ&quot;ג) שכל נשמה ונשמה צריכה להתגלגל כמה עד תשלים תרי&quot;ג מצוות במעשה דיבור ומחשבה), נועם אלימלך משפטים עה&quot;פ כי תקנה, וכן מוכרח לפרש במפרשים דלעיל (מצו&quot;ד ושך עה&quot;ת) תורת שלום (סה&quot;ש ע'211) וזלה&quot;ק (בתרגום מאידיש) &quot;בהגוף שהנשמה פעל בו איזה זיכוך אותו הגוף יעמוד&quot; ועוד}} המפרשים כל גוף יקום עם חלק הנשמה שהוא בירר, מכיוון שלכל חלק מהנשמה יש מהות שלמה (כמו שמצינו שבתחילת [[בריאתו של כל אדם ה&quot;ה חי רק מחלק ה[[נפש]] של הנשמה בלי הארבע חלקים{{הערה|כמבואר בזהר הנ&quot;ל (ח&quot;ב ק, א)}}, ורק כשזכה נותנים לו רוח ואם זכה נותנים לו גם נשמה, וכמו שנפש לבד יכול להחיות אדם שלם, כך גם בכל מצוה יש חלק שלם ומהות שלמה של נשמה שיכולה להחיות גוף שלם).<br /> <br /> כפי שמסביר ה[[זהר]] במקום אחר שמוכרחים לומר שכל גוף יקום כיון ש&quot;אין הקב&quot;ה מקפח שכר כל בריה&quot;{{הערה|ח&quot;ב ק, א, וז&quot;ל - &quot;ההוא גופא קדמאה דשבק מה אתעביד מני' .. גופא דא אע&quot;ג דלא אשתלים לאתרבאה ולמזכי ולמסגי בעלמא, פקודין אחרנין דאורייתא נטר דלא אתאבידו מני', וכי למגנא הוו .. וקב&quot;ה לא מקפח אגרא דשום בריין דברא כו'&quot;, ועכצ&quot;ל ש&quot;(קב&quot;ה) יתקין כלא ולא יתאביד כלום וכלא יקום&quot;. וראה זח&quot;ג שח, סע&quot;א. תקו&quot;ז תיקון מ' בסופו (פא, א).}}, וכן מבואר בכתבי ה[[אריז&quot;ל]]{{הערה|[[האריז&quot;ל]] בשער הגלגולים הקדמה ד.}} שנשמות שבאו ב[[גלגול]] בעולם הזה כמה פעמים, יקבל כל [[גוף]] את חלק ה[[נשמה]] שתוקן על ידו. אמנם אין הכוונה שלכל אחד יהיה רק &quot;חלק&quot; פרטי, כיוון שכל חלק כלול מכל החלקים. (לדוגמא: אדם שתקן את מידת אהבת ה' בנפשו. יהי' גם ירא מה' אבל בגלל שירא להיפרד מהאהוב וזו הסיבה שיהיה לו גם ידיעת ה' - כי רוצה לדעת על האהוב וכו').<br /> <br /> ולכן מסביר הרבי את דברי הזהר דלעיל: במקרה שבשני הגלגולים האדם התעסק באותה מצוה וברר את אותו חלק של הנשמה{{הערה|כמו בדוגמת הסיפור דלעיל שאליהו לא היה יכול להתחלק לב' מקומות מכיון שבב' המקומות היה צריך להתעסק באותו מצוה - שימוש ת&quot;ח.}}, באיזה גוף יתלבש חלק זה של הנשמה, ועל זה תשובת הזהר שאותו חלק של הנשמה תתלבש בגוף שפעל את עיקר הזיכוך{{הערה|מניחום אבלים לרש&quot;ג יו&quot;ד אדר תשל&quot;ד, שיחות קודש תשל&quot;ד בהוספות(ע' 444) ותורת מנחם תשל&quot;ד (ע' 254).}}.<br /> <br /> ===כל ישראל לעוה&quot;ב מה שאין כן בגן עדן===<br /> כל ישראל יקומו בתחיה<br /> משא&quot;כ בג&quot;ע יש כמה תנאים (אפילו ליכנס לג&quot;ע התחתון{{הערה|ד&quot;ה כי ישאלך עטר&quot;ת סה&quot;מ עטר&quot;ת ס&quot;ע שנא ואילך, סה&quot;מ ה'ש&quot;ת ס&quot;ע 44 ואילך. ולהעיר מחגיגה (סו ב) דלולי תפלת ר' מאיר לא הי' אחר נכנס לג&quot;ע לג&quot;ע התחתון.}}) הוא מפני שג&quot;ע הוא שכר עבור לימוד התורה (חלק הנשמה שבתורה) ששייך בעיקר להנשמה{{הערה|ראה תניא פל&quot;ה (מד סע&quot;א ואילך) ושם פל&quot;ז (מט א-ב) ובכ&quot;מ.}} שבאדם, ובנשמה שהוא ענין של גילויים יכול להיות חסרון{{הערה|&quot;ואף שגם שורש הנשמה הוא בהעצמות יש לומר דכיון שאהבת הקב&quot;ה לישראל היא כמו אהבה טבעית (כדלהלן בפנים) לכן לגבי הענין דבחירת העצמות בהגוף הוא דוגמת ענין הגילויים ועצ&quot;ע&quot; - כל ישראל תשל&quot;ג (הע' 33). ועיין להלן בערך ד*כל יזכו לגאולה משא&quot;כ ביצי&quot;מ* שמבאר שאחרי מ&quot;ת שנתחדש לבנ&quot;י ענין &quot;עבד&quot;{{הערה|&quot;אוזן ששמעה בהר סיני עבדי הם וכו&quot; ו&quot;תעבדון את האלקים וגגו'&quot;}} שהבחירה שלנו בה' הוא בחירה עצמית (שלמעלה מרצון טבעי שיש ל&quot;בן&quot;) אי אפשר להתנגד לקשר העצמי (רק באופן זמני כמו ביו&quot;כ אבל ב(גאולה שהוא) ענין כללי לא יועיל) שהרי כל הבחירה נועד בכדי ש&quot;לא ידח ממנו נדח&quot; (ולכן לא יהיה בזה בחירה חפשית, ואולי ע&quot;ד שבדברי הרשות אין בחירה חפשית, ועיין במכתב שכתב הרבי אחרי פטירת אחיו)}}, אבל קיום המצוות שייך להגוף שבזה הוא בחירת העצמות לכן הוא בכל ישראל, כמארז&quot;ל &quot;אפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון&quot;, ומפרש בחסידות שהמצוה{{הערה|היינו אפי' מצוה א' לכאו'}} שעושה היהודי ה&quot;ה ממלא את כל מציאותו, ועי&quot;ז יזכה לתחה&quot;מ &quot;ועי&quot;ז יתעלו (אח&quot;כ{{הערה|&quot;לאחרי שתתגלה להם ההמשכה שהמשיכו ע&quot;י קיום המצוות (ע&quot;ד שג&quot;ע הוא הקדמה לתחה&quot;מ שם הע' 46), ועפ&quot;ז יש לבאר הסדר שבכתוב &quot;ועמך כולם צדיקים &quot;, המעלה דישראל; לאח&quot;ז - &quot;לעולם יירשו ארץ&quot;; ולאח&quot;ז עוד מעלה &quot;נצר מטעי גו'&quot; די&quot;ל הביאור בזה שלאחרי שיירשו ארץ ותתגלה להם ההמשכה שהמשיכו ע&quot;י קיום המצוות ועמך כולם צדיקים אז דוקא יוכל להיות הגילוי ד&quot;נצר מטעי גו'&quot; (ד&quot;ה להבין ענין תחה&quot;מ תשמ&quot;ו (ספר המאמרים מלוקט (בדפו&quot;ח) ח&quot;ג עמוד רכא) הע' 19).}}) למדריגה נעלית יותר שתתגלה מעלתן של ישראל מצד עצמם שהם נצר מטעי מעשה ידי להתפאר שהוא למעלה יותר גם מההמשכה שנמשכת ע&quot;י קיום המצוות&quot;{{הערה|ד&quot;ה קומי אורי תשל&quot;ג ס&quot;ו-ז (ספר המאמרים מלוקט (בדפו&quot;ח) ח&quot;ד עמוד רס&quot;ט) ועיין ג&quot;כ כל ישראל תשל&quot;ג (בדפו&quot;ח ח&quot;ג עמוד ריז) דמוסיף &quot;דהגם שחיות הגוף הוא מהנשמה מ&quot;מ שורש הגוף הוא למעלה משורש הנשמה (וכמבואר לעיל בערך [[גם הגוף יקום]] שהאהבה וההתקשרות דהקב&quot;ה לישראל מצד נשמתם בנים אתם להוי' אלקיכם היא כמו אהבה טבעית כביכול ע&quot;ד אהבת אב לבנו היינו ששורש אהבה זו הוא ממדריגה ששייכת שם תפיסת מקום דהנאהב ואינה מעצמותו ממש משא&quot;כ האהבה וההתקשרות דהקב&quot;ה לישראל מצד הגוף שלהם היא לא מצד מעלת הגוף גם לא המעלה דבן מעלה עצמית אלא מצד זה שהקב&quot;ה בחר בהגוף דישראל בבחירה חפשית וכבחירה זו היא מעצמותו) וזה גופא שהנשמה נמשכת להחיות את הגוף הוא מפני העילוי של הגוף מצד שרשו בדוגמת זה שהתורה מפרשת ומבארת המצוות מפני שהמצוות הם למעלה מהתורה&quot;.}}.<br /> <br /> ובמק&quot;א אומר הרבי{{הערה|ניחום אבלים יו&quot;ד אדר תשל&quot;ד (תורת מנחם ע' 262).}}, שגן עדן תלוי בעבודת האדם, וישנם כמה תנאים כדי לזכות לג&quot;ע, משא&quot;כ עולם התחי' שייך לכאו&quot;א מישראל, &quot;כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא&quot;, מבלי הבט על מעמדו ומצבו בעבודת ה'.<br /> <br /> ובנוגע אלה שלא קיימו מצוות?<br /> <br /> אומר הרבי: לכל לראש – לא קיימת מציאות כזו, כמארז&quot;ל{{הערה|ברכות נז, א. עירובין יט, א. וש&quot;נ.}}&quot;אפילו ריקנין שבך (פושעי ישראל) מלאים מצוות כרימון&quot;.<br /> <br /> ויתירה מזה: איתא בגמרא{{הערה|סנהדרין קי, סע&quot;ב.}} &quot;קטן מאימתי בא לעוה&quot;ב .. משעה שנולד, שנאמר{{הערה|תהלים כב, לב.}}יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה&quot; [ויש דעה &quot;משעה שנזרע (אפילו הפילה אמו ונמחה{{הערה|פרש&quot;י סנהדרין שם.}}), דכתיב{{הערה|שם, לא.}}זרע יעבדנו&quot;] – אע&quot;פ ש&quot;בשעה שנולד&quot; אינו שייך עדיין לקיום מצוות, ועכצ&quot;ל, שהענין דתחה&quot;מ הוא מצד מציאות הגוף של איש הישראלי כשלעצמו.<br /> <br /> ===כל ישראל יצאו מה שאין כן ביציאת מצרים===<br /> <br /> ביציאת מצרים לא זכו כל ישראל לצאת כמבואר בחז&quot;ל{{הערה|שמות רבה (פ&quot;ג,ו)}} עה&quot;פ &quot;אהיה אשר אהיה&quot; שרק &quot;במרובים{{הערה|אע&quot;פ ש&quot;הללו עובדי ע&quot;ז וכו'&quot;}} אהיה (אמלוך עליהם) בעל כרחם&quot; אבל יחידים שיבחרו לפרוק עולי לא אהי' לאלוקים בעל כרחם, (וכמבואר במדרש{{הערה|שמו&quot;ר (פי&quot;ד, ג) תנחומא וארא יד פרש&quot;י בא (י, כב) וראה מכילתא ר&quot;פ בשלח}}שאותם הרשעים שלא רצו לצאת ממצרים מתו במכת חושך), אבל בגאולה העתידה יצאו גם יחידים וכמפורש בפירוש רש&quot;י על הכתוב &quot;ושב ה' אלקיך גו'&quot; שהכוונה בזה לכאו&quot;א בפרט{{הערה|ובלשון רש&quot;י &quot;אוחז בידיו ממש איש איש . . תלוקטו לאחד אחד בני ישראל&quot;}}{{הערה|מכיון ש&quot;סוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן&quot; ונפסק להלכה בהל' ת&quot;ת{{הערה|הל' ת&quot;ת לאדה&quot;ז פ&quot;ד ה&quot;ג}} שכולל כאו&quot;א מישראל}} וכמבואר בחסידות{{הערה|ד&quot;ה והי' ביום ההוא כו' תש&quot;ג (סה&quot;מ אידיש ע' 78) וראה ד&quot;ה הנ&quot;ל בלקו&quot;ת (דרושים לר&quot;ה ס, א)}}על הפסוק &quot;יתקע בשופר גדול ובאו האובדים . . והנדחים&quot; שכולל אפילו אלו שלא ירצו לצאת.<br /> <br /> הסיבה לזה הוא מפני שלפני מ&quot;ת היו בנ&quot;י רק &quot;בנים&quot; (&quot;בני בכורי ישראל&quot;) שב&quot;בן&quot; הרצון שלו לאלקות הוא טבעי ולכן אפשר ע&quot;י בחירה חפשית שלמעלה מרצון הנשמה{{הערה|כי הרי בחירה זו אצל האדם היא מצד זה ש&quot;הן האדם היה כאחד ממנו&quot; דומה להקב&quot;ה, ולכן &quot;אין מי שיעכב על ידו&quot;{{הערה|רמב&quot;ם הל' תשובה}} שאינו מוגדר בשום הגדרות ראו בלקו&quot;ש ח&quot;ד עמו' 1147. 1309.}} להתנגד, (וע&quot;ד{{הערה|ולא ממש שהרי דין זה הוא גם אחרי מ&quot;ת שלפי שעה אפשר להתנגד גם לקשר העצמי ד&quot;עבד&quot;}} שמצינו ביו&quot;כ שאם עבר על עבירה ביו&quot;כ שבבחירתו התנגד ל&quot;עיצומו של יום&quot; אין הקשר עצמי שמתגלה ביו&quot;כ מכפר (אפי' לדעת רבי שאי&quot;צ תשובה) כביאור הרוגוצובי{{הערה|&quot;דאין קטיגור נעשה סניגור&quot;, צפע&quot;נ הל' יבום ס&quot;ד ה&quot;כ בסופו, ועפ&quot;ז מיישב מדוע לא מתרצת הגמרא שם על הקושיא &quot;היכא משכחת לרבי כרת ביוה&quot;כ (אם לא נימא דמודה רבי בכרת דיומא דמשכחת באחטא ויוהכ&quot;פ מכפר שמודה רבי שאינו מכפר (יומא פז,א) אלא ששניהם (בכרת דיומא ואחטא ויוהכ&quot;פ מכפר) טעם אחד להם דאין קטיגור נעשה סניגור. ועד&quot;ז הוא באחטא ואשוב שאין מספיקין בידו לעשות תשובה (יומא פה,ב) &quot;הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא&quot; (אגה&quot;ת פי&quot;א). וזוהי הסיבה שביציאת מצרים אפילו עובדי ע&quot;ז יצאו כיון שהתגלה הקשר ד&quot;אבינו&quot; ש&quot;בין ובין כך בני הם&quot; אבל יהודים שהתנגדו לגילוי ההתקשרות ומיאנו לצאת לא יצאו}}).<br /> <br /> אבל לאחרי מ&quot;ת ש&quot;ובנו בחרת&quot;{{הערה|נוסח ברכה שניה דברכות קר&quot;ש דשחרית &quot;שכשיאמר ובנו בחרת מכל עם ולשון יזכור מ&quot;ת&quot;(שו&quot;ע אדה&quot;ז ס&quot;ס ס&quot;ד)}}(שבחירה אמיתית הוא שמצד רצונו וטבעו כביכול אין שום סיבה לבחור א' יותר מהשני ולכן מושרש בהעצם ממש) שעל ידי זה נשתרש בנש&quot;י ש (בפמנימיות) יש להם (לא רק רצון לאלקות כ&quot;בנים למקום&quot;) אלא גם תכונה של &quot;עבדים&quot;{{הערה|&quot;אזן ששמעה על הר סיני כי לי בנ&quot;י עבדים וכו'&quot;, &quot;בהוציאך את העם ממצרים תעבדון וגו'&quot;}} נעשה הקשר שלנו להקב&quot;ה כ&quot;עבד&quot; ש&quot;הוא מצ&quot;ע ובכח עצמו מתקשר כו׳&quot;{{הערה|ד&quot;ה ומקנה רב בתחלתו (עמ' שח-ט, ועמ' שיט). ולהעיר מהמבואר בד&quot;ה מרגלא בפומי' דרבא תשמ&quot;א בהמעלה דקב&quot;ע (של ה&quot;עבד&quot;) על רעותא דלבא (של ה&quot;בן&quot;) &quot;דרעו&quot;ד הוא רצון האדם וגם כשהרצון שלו הוא בביטול שאינו רוצה לעצמו כלל וכל רצונו הוא שיושלם רצון הקב&quot;ה מ&quot;מ גם רצון זה הוא הרצון של האדם - מציאות, והעבודה דקבלת עול שמקבל עליו לקיים ציווי השם גם כשהציווי הוא כנגד רצונו בדוגמת עבד שעבד הוא מוכרח לקיים רצון האדון הוא לא מצד המציאות רצון שלו אלא מצד עול מלכות שמים המוטל עליו&quot; שעפ&quot;ז אולי י&quot;ל עוד ביאור למה לע&quot;ל כולם יצאו שהוא לא רק מצד תכונת ה&quot;עבד&quot; שיש בנו (שהוא קשר יותר עמוק), אלא מפני שלא יהיה לנו בחירה כבן שיכול להתנגד אלא כ&quot;עבד&quot; ש&quot;מוכרח לקיים רצון אדונו . . מצד עול מלכות שמים המוטל עליו&quot; ויל&quot;ע אם יש לביאור כזה מקור מהרבי.}} שעי&quot;ז נעשה הרצון (הפנימי) לאלקות גם מצד העצם (-כח הבחירה) וכיון שהקשר הוא מצד העצם לכן סוכ&quot;ס יתגלה (עכ&quot;פ בענינים כלליים{{הערה|דמה שבנוגע ליוה&quot;כ אפשר לו לנגד להתקשרות זו (אפי' אחר מ&quot;ת) זהו רק לפי שעה וע&quot;ז ניתנה לו הבחירה אבל בנוגע ללעתיד לבא הרי זהו כל ענין הבחירה שנתחדש לאחר מ&quot;ת שסו&quot;ס לא יודח ממנו נדח (וראה גם תורת שלום שיחת פורים העת&quot;ר (עמוד 220) ובהערה 4 שם).}} כגון כש&quot;יתקע בשופר גדול&quot; דלע&quot;ל){{הערה|לקוטי שיחות חי&quot;א (שמות שיחה א)}}{{הערה|ועי' בשיחת ראה תשכ&quot;ב (נדפס בהוספות ללקו&quot;ש ח&quot;ד ע' 42–1339) שענין הבחירה ניתן להאדם כדי שהעליות בעבודת ה׳ יהיו בעבודתו ולכן אפשר להיות רצון בלעו&quot;ז עד מס&quot;נ, וכן למעלה שנתינת כח לרע גם בדרגא הכי גבוה ורק שמצד בחירה חפשית דעצמות ממש - &quot;ואוהב את יעקב&quot; וע&quot;י שהאדם בוחר ג&quot;כ בטוב מתגלה בו בחירת העצמות בגוף ועי&quot;ז בנשמה.<br /> היינו שבחי&quot;א הוא 1. הבחירה של ה' שעי&quot;ז נשתרש בנש&quot;י תכונה של &quot;עבדים&quot; 2. פעולת הרצון רק בנשמה, 3. שמצד רצון זה *סוכ&quot;ס* לא ידח.<br /> ובח&quot;ד הוא 1. הבחירה שלנו בפועל ממש, 2. מגלה בחירת העצמות (שהוא בעיקר בהגוף כמבואר במק&quot;א). (ומבאר שם הטעם - &quot;כי בשביל אפשריות הבחירה נתן הקב&quot;ה רשות להסטרא אחרא להגביה עצמה כנגד כל המדריגות שבקדושה גם נגד דרגת &quot;אנכי&quot; אלא דמכיון שהתוקף שבה אינה מצד עצמה ורק בכדי לעורר את האדם הרי ע&quot;י בחירת האדם היא מתבטלת עד שאין לה שום מציאות כלל&quot;).}}.<br /> <br /> ===[[אומות העולם]]===<br /> [[חסידי אומות העולם]] יקומו לתחיה, ואף חלק מהגילויים שיושפעו לבני ישראל בגאולה תלויים ב[[עבודת הבירורים|בירור]] האומות שיתרחש בגאולה{{הערה|צ,א ובגמ' קה,א בסנהדרין יש סתם משנה כדעת ר' יהושע שכל הגוים שאינם &quot;שכיחי אלוקים&quot; (היינו [[חסידי אומות העולם]]) יקומו לתחיה.<br /> וכן נפסק להלכה ([[רמב&quot;ם]] הל' תשובה פ&quot;ג ה&quot;ה (והל' מלכים פ&quot;ח הי&quot;א ומוסיף שם &quot;והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה כהן הקכ&quot;ה בתורה&quot;* &quot;חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא&quot; (אבל ישנם מקורות שלא יזכו לתחה&quot;מ (מצו&quot;ד דניאל יב,ה) ומבואר בזה (הדרך לתשובה (לר&quot;מ שטרנבוך) ע' לד ועוד*. שיהיה חילוק בדרגת הגילוי וכיו&quot;ב.) ומבואר ב[[חסידות]](מחר חודש תשכ&quot;ח (מלוקט ה) ס&quot;ו וס&quot;י) שחלק (ומ&quot;מ מקדים &quot;אלוקים יחננו&quot; לפני &quot;תשפוט עמים&quot; &quot;שעיקר הענין דיה&quot;מ הוא שאז יושפע שפע (בגו&quot;ר) לישראל אלא ששלימות השפע לישראל הוא ע&quot;י שיתקדש שמו בעולם&quot; {לשון המאמר שם) מהגילויים דלע&quot;ל תלוי דוקא בבירור האומות (&quot;כי תשפוט עמים מישור&quot;(=ביושר) שלכן מקדים &quot;מזמור&quot; (ד[[מלאכים]] שרש האומות) לפני &quot;שיר&quot; (ד[[בנ&quot;י (בני ישראל)|בנ&quot;י]])) שיהיה לע&quot;ל.}}.<br /> <br /> ==יום הדין אחר תחיית המתים==<br /> <br /> שלש דעות בענין זה:<br /> <br /> א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו{{הערה|1=[[רמב&quot;ן]] בספר הגמול ועוד.}}. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא<br /> בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה{{הערה|מהר&quot;י אברבנאל בספר מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.}}. - ג) דעת [[האריז&quot;ל]], וז&quot;ל: ואם תאמר מאחר שעברו על ה[[נשמה]] הזאת יום הכפורים ויסורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם{{הערה|עכ&quot;ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי&quot;ז.}}. ומוסיף על זה בספר נשמת חיים{{הערה|שם.}} זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או [[יסורים]] לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהיה איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ&quot;ל{{הערה|בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ&quot;ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).}}.<br /> <br /> ==תוכנה ותכליתה של זמן התחייה==<br /> ===עיקר השכר ותכלית הבריאה===<br /> {{להשלים|1. המבואר בהג&quot;ה בתניא שתכלית השכר הוא באלף השביעי. 2.להוסיף מ&quot;מ מורחבים יותר בתורתו של אדמו&quot;ר הזקן אודות הפסק כהרמב&quot;ן (כמדומה מאמר בתו&quot;א). 3. משמעות ומקור לכך שתורת החסיות &quot;פסקה&quot; כהרמב&quot;ן. 4.לחפש הרחבה אודות מצב העולם וזיכוכו ואם יש להוסיף פסקה או אפילו פרק.}}<br /> תחיית המתים הוא זמן קבלת השכר על עבודת האדם בעולם. על הפסוק{{הערה|דברים ז, יא.}}: &quot;אשר אנכי מצווך היום לעשותם&quot; דרשו חז&quot;ל{{הערה|מדרש תנחומא בראשית א, תלמוד בבלי עירובין כב, א, הובא בפרש&quot;י על הפסוק}}: &quot;היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם&quot;. נחלקו הרמב&quot;ן והרמב&quot;ם בייעוד זה, האם תכלית השכר יהיה בגן עדן או בזמן התחייה, בעוד [[הרמב&quot;ם]] טוען{{הערה|משנה תורה, הלכות תשובה פרקים ח-ט.}} שתכלית השכר היא לנשמות ללא גופים, ועיקרו בגן עדן. טוען לעומתו הרמב&quot;ן שעיקר השכר הוא לאחרי שיחיו המתים לנפש בגוף{{הערה|שער הגמול קרוב לסופו.}}.<br /> <br /> תורת החסידות מכריעה ופוסקת כדעת הרמב&quot;ן שעל אף שב'מחר' הכוונה הן ל[[גן עדן]] והן לזמן שלאחרי תחיית המתים. עיקר קבלת השכר היא בזמן התחייה{{הערה|שם=לקות|לקוטי תורה שלח מו, ד.}}.<br /> <br /> ובפרטיות, בתחיית המתים יהיה ה[[שכר ועונש|שכר]] לה[[גוף]], עבור קיום ה[[מצוות]] [[צדקה]], שמשום זה ועמך כולם [[צדיק]]ים] שעשה עם הגוף, (השכר ל[[נשמה]] עבור [[לימוד התורה]] הוא ב[[גן עדן]]). אך עיקר המעלה של תחיית המתים הוא גילוי מעלת ישראל עצמם{{הערה|ד&quot;ה להבין ענין תחה&quot;מ תשמ&quot;ו, סה&quot;מ מלוקט ג.}}.<br /> <br /> תחיית המתים הוא הזמן בו יגיע העולם לתכלית שלמותו. באותה התקופה תושלם מטרת הבריאה, שהיא כדברי המדרש{{הערה|מדרש תנחומא, נשא, טז.}}: &quot;לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]&quot;. לפי שיגיעו העולם והנבראים לדרגה נעלית. יהיו [[כלים]] לגילוי אלוקי, (זיכוך הנבראים ב[[עולם העשייה]] יהיה ככלים ד[[אצילות]], שהם אלקות ממש{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/783.htm המשך תערב חלק ב, עמוד תשפ&quot;ג].}}.) ודרגת האלוקות שתאיר בעולם תהיה דרגה הכי נעלית{{הערה|תניא, פרק לו.}}.<br /> <br /> שני העניינים האמורים משלימים זו את זו. לפי ששלמות השכר היא הדבקות בבורא העולם שהוא תכלית השלמות. וענין זה גופא נשלם בעת ובזמן התחייה כשיושלם מטרת הבריאה שתהיה &quot;דירה בתחתונים&quot;{{הערה|שם=אגרת}}.<br /> <br /> ===גילוי אלוקות: דרגתו ואופנו===<br /> ===דרגתו===<br /> {{להשלים|1.שייכות התואר &quot;ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים&quot;.}}<br /> בזמן התחייה יתגלה גילוי אלוקי מ[[עצמות ומהות|עצמות אין סוף]] כמו שהוא ללא שום הסתר ולבוש{{הערה|תניא פרק לו.}}. על גילוי זה נאמר:{{הערה|ישעיה ל, כ.}} &quot;וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ&quot; ופירש רש&quot;י: &quot;לא יתכסה ממך בכנף בגדיו כלומר לא יסתיר ממך פניו&quot;, הפלאת הגילוי לעתיד היא שלבד ההפלאה שכל הדברים המעלימים יבטלו, גם הגילוי עצמו שרשו יהיה בעצמות ממש שלמעלה מגדר 'גילוי' ו'אור'.<br /> <br /> המושגים 'עצם' ו'גילוי' מבטאים שני דרגות שמחד גיסא שייכים זה לזה אולם מאידך גיסא רחוקים זה מזה. ה'עצם' הוא הדבר כפי שהוא מאיר ונרגש לעצמו, לעומת המושג גילוי שהוא ההתגלות של הדבר אל מציאות אחרת שמחוץ לעצם אישיותו. ולכן הגילוי הוא דרגה פחותה יותר ואינו העצם עצמו אלא רק התפשטות שלו. להמחשת ההבדל מביאה תורת החסידות [[משל]] מ[[כוחות הנפש]], שלמרות שהכוחות כולם הם כוחות הנפש, יש בהם חילוקי דרגות, וישנם כוחות שפחות מבטאים את פשטותה של הנפש, וישנם כוחות קרובים ועצמיים יותר. (ולדוגמה: החילוק בין הכוחות המתלבשים באברים פרטיים, ובין הכוחות שאינם מתלבשים - ככוח ה[[רצון]] שמאיר בכל הגוף, והוא משום שהוא כח שמבטא את עצם הנפש). אולם עצם הנפש עצמה נעלית מכל הכוחות והיא עצמה לעולם אינה מתגלית כפי שהיא במהותה ועצמותה בכוחות, משום שהיא עצם רוחני מופשט מכל תואר והגדרה{{הערה|שם=אגרת}}{{הערה|ביאורי הרי&quot;כ על התניא מובא ביאור ממלך שאל העם מתגלה רק כוחותיו ומעלותיו אולם הוא עצמו נעלה מזה.}}.<br /> <br /> ולפי שהגילוי יהיה מ[[עצמות]] אין סוף עצמו שאינו מוגבל כלל, המשכתו לא תהיה מצד עבודת הנבראים אלא כהמשכה וגילוי מלמעלה למטה מצד [[הקב&quot;ה]] בלבד, (והנבראים לא יהיו כלים להמשכה זו מצד עצמם). וזו מעלת הגילוי של תחיית המתים על הגילויים שיהיו קודם לכן, אפילו הגילויים הנעלים ביותר שיהיו ב[[ימות המשיח]], על אף שיתגלה אז [[אור אין סוף]] בדרגתו הנעלית ביותר, והוא גילוי שאינו מוגבל, סוף סוף גם גילויים אלו הם בגדר [[אור]] וגילוי, וממילא יש להם שייכות אל הנבראים ונמשכים על ידי עבודתם{{הערה|שם=תערב ב|המשך תער&quot;ב חלק ב [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/779.htm עמוד תשע&quot;ט ואילך].}}.<br /> <br /> ===אופנו===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[טל אורות טליך]]}}<br /> תחיית המתים יהיה על ידי טל תחיה{{הערה|שבת (פח,ב)}} כמארז&quot;ל{{הערה|כתובות (יא,א)}} כל העוסק בתורה טל תורה מחייהו&quot; שזוהי דרגא נעלית באא&quot;ס, שהוא יתן לנו כח לקבל הגילויים דלעתיד לבוא{{הערה| תניא פל&quot;ו}}.<br /> <br /> ===גילוי תענוגו של הקב&quot;ה===<br /> {{ערך מורחב|עולם הבא}}<br /> ה[[עולם הבא]], יהיה אחר שיחיו המתים, ואין בו לא אכילה ולא שתיה ולא [[פריה ורביה]] ולא משא ומתן ולא [[קנאה]] ולא [[שנאה]] ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] יז, א.}} ואינן חוזרים לעפרם{{הערה|סנהדרין צב, א.}} וקיימים לעולמים.<br /> <br /> == כבר היה לעולמים ==<br /> {{הפניה לערך מורחב|כבר היה לעולמים}}<br /> * לאחר שפרחה נשמתן במעמד [[מתן תורה]], החזירה הקב&quot;ה על ידי [[טל תורה]]{{הערה|ראה ד&quot;ה אתה הראת, שבועות תשמ&quot;ו, סה&quot;מ מלוקט א.}}.<br /> * בן האישה הצרפית על ידי [[אליהו הנביא]]{{הערה|מלכים א פרק יז, פסוקים יז-כד.}}.<br /> * בן האישה מנשי בני הנביאים על ידי [[אלישע הנביא]]{{הערה|מלכים ב' פרק ד, פסוקים יח-לז.}}.<br /> * [[חזון העצמות היבשות]] על ידי [[יחזקאל הנביא]]{{הערה|בשייכותו להגאולה - ראה התוועדות אחש&quot;פ תש&quot;ל ס&quot;ט. הוראה נפלאה מכך ראה התוועדויות תשמ&quot;ו ח&quot;ג ע' 200.}}.<br /> <br /> == [[מעשינו ועבודתנו]] ==<br /> במקום אשר יחזרו לעפרן לפני תחיית המתים, אפשר להתקיים על ידי העבודה של [[ביטול]], ונפשי כעפר לכל תהי'{{הערה|סה&quot;ש תשמ&quot;ח ח&quot;א ע' 277–278 [ד&quot;ה בלע המוות תשכ&quot;ה, סה&quot;מ מלוקט ב הע' 36].}}.<br /> <br /> תחיית המתים ענינה גילוי אור הסובב - למע' מהשכל, זוכים לזה על ידי אמונה למעלה מהשכל{{הערה|תו&quot;מ ח&quot;ו ע' 112.}}.<br /> <br /> עבודת האדם על דרך זמן התחיי', התעסקות בעניני [[עולם הזה]] בלי הנאה בזה{{הערה|אג&quot;ק ח&quot;ד ע' תנב.}}.<br /> <br /> תחיית המתים ב[[עבודת האדם]] היא, כשה[[עקב (איבר)|עקב]] שב[[רגל]] - שהוא נקרא מלאך המוות שבאדם, ולמרות כך האדם פועל שיהיה רץ לדבר מצווה, הרי הוא פועל תחיית המתים{{הערה|ו' תשרי תש&quot;מ ס&quot;י.}}.<br /> <br /> ע&quot;י מצוות, שמגשמיות - הווה ונפסד - מת, ולמרות כך עושים עם זה ומזה מצווה - נצחי, חיות{{הערה|שם=לקוטי|לקוטי שיחות חלק ג' עמוד 1011.}}.<br /> <br /> ע&quot;י עבודת הבירורים, להעלות הניצוץ - שנפל מדרגי', אקרי' מית - לקדושה, תחה&quot;מ{{הערה|שם=לקוטי}}<br /> <br /> == טעימה, מעין, והתחלה ==<br /> חדשים לבקרים דוגמא לתה&quot;מ{{הערה|מדרש איכ&quot;ר ג, ח.}}, וגם עכשיו נשמות חדשות, דוגמא לזה מולד הלבנה{{הערה|ד&quot;ה ויאמר לו יהונתן ש&quot;פ תולדות תשל&quot;א.}}{{הערה|אחש&quot;פ תשי&quot;ט, שיחו&quot;ק החדש ע' 289.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חיים נצחיים (בלע המוות)]]<br /> *[[עולם הבא]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * הרב סעדיה גאון (הרס&quot;ג), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kapah/7-2.htm האמונות והדעות, מאמר שביעי]''', תרגם: ר&quot;י קאפח. הוצאת המכון למחקר סורא ירושלים, נוי יורק, (תש&quot;ל) באתר 'דעת'.<br /> * הרב משה בן מימון (הרמב&quot;ם), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/thiyat-2.htm אגרת תחיית המתים]''', ליפסיה (1860) באתר 'דעת'.<br /> * הרב משה טראני (המבי&quot;ט), '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14113&amp;st=&amp;pgnum=258 בית אלוקים, פרק נג ואילך]''', ורשה, (תרל&quot;ב).<br /> ====חסידות====<br /> *[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/85 אגרות קודש חלק א', אגרת פ&quot;ה]''' - כל אחד מישראל יזכה לתחיית המתים<br /> *הרבי, '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר']''' - ביאור ענין תחיית המתים ופרטיו<br /> *[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/209 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר&quot;ט]''' - פרטים נוספים בתחיית המתים<br /> <br /> ;מאמרים באתר {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *'''[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=75&amp;article=384 כל מה שרצית לדעת על תחיית המתים]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6193 בניית המקדש, קיבוץ גלויות, תחיית המתים]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=3350 תחייה ניסית ותחייה טבעית]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6264 ההתעלות שבחזרת הנשמות לגופים]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=5810 בין הגוף לנשמה בתחיית המתים]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6107 תחיית המתים - גם לגויים?]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6079 האם כל ישראל יקומו בתחיית המתים?]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6369 מראם של הקמים לתחיה]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=3852 אלמנה שנישאת בשנית - למי תחזור בתחיית המתים?]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=3318 הכוהנים שיקומו לתחייה - ישארו כוהנים?]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=5763 מצוות פרו ורבו לאחר התחייה]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=1785 הנישואין בתקופת הגאולה]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=1828 כיבוד הורים בתחיית המתים]'''<br /> <br /> ;כתבות באתר {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/22291.htm המוות - תאריך התפוגה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/22981.htm אלוקים לא מחפש שימותו עליו] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/about_hageula/23706.htm הסטטיסטיקה שלא רואה ממטר, בקרוב תיתן לכולנו חיי נצח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/vid/malkeinu/16955.htm י&quot;ב סיון / שיחת קודש • &quot;ומשה ואהרן עמהם&quot;] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *הרב סענדי ולישאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/724663/ מהותה של תחיית המתים • ענינו של משיח]''' {{וידפו}} מר חשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> *הרב מנחם מענדל הראל, בסדרת מאמרים באתר חב&quot;ד אינפו: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68511 מי יקום בתחיית המתים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68658 האם ימותו שוב לאחר התחיה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68861 עולם הבא בשיטת הרמב&quot;ם: נשמה ללא גוף] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69081 שיטת הרמב&quot;ן בנושא גן עדן ועולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69397 הכרעת תורת החסידות בנוגע לעולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69529 כיצד תספיק הארץ לכל הקמים בתחייה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69976 האם המתים יקומו חולים או בריאים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70950 קיום המצוות של הקמים בתחיית המתים] {{אינפו}} ה'תשע&quot;ב<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1W5Jl1s8oHD16RGn6r7-i2MRYhP997w4s/view צדיקים קמים תחילה - בשלבים]''', בתוך ספר פלפולים 'הבוטחים בהשם' ישיבת תות&quot;ל המרכזית 770 י&quot;א ניסן ה'תשפ&quot;ו עמוד 151<br /> <br /> {{אבלות וימי זכרון}}<br /> {{גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:לעתיד לבוא]]<br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]<br /> [[קטגוריה:י&quot;ג עיקרי האמונה]]<br /> [[en:Techiyat HaMeytim - Resurrection of the Dead]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%AA%D7%9F_%D7%95%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%9D&diff=840272 2026-04-07T12:04:39Z

<p>להתראות: הוספת ערך</p> <hr /> <div>'''דתן ואבירם''' (בני אליאב בן פלוא בן ראובן) היו שני אחים מ[[שבט ראובן]], אשר התפרסמו בהתנגדותם העקבית ל[[משה רבנו]] לאורך כל תקופת יציאת מצרים והנדודים במדבר. חז&quot;ל מציינים אותם כסמל לרשעות, למחלוקת ולכפיות טובה, ובסופו של דבר מצאו את מותם בבליעת האדמה במחלוקת קורח.<br /> <br /> עם זאת, הרבי מוצא בהם צד זכות ומדגיש שעצם העובדה שהקב&quot;ה העמיד אותם בנסיונות כה גדולים מוכיחה את הכוחות הרוחניים הגדולים שהיו בהם, וכן את העובדה שהיו [[אהבת ישראל|אוהבי ישראל]].<br /> <br /> ==במקורות==<br /> קורות חייהם של דתן ואבירם רצופים בניסיונות חוזרים ונשנים לערער על הנהגתו של משה רבנו, החל מימיהם במצרים ועד לסופם המר במדבר. ראשית הופעתם הייתה עוד קודם יציאת מצרים, אז זוהו כ&quot;שני אנשים עברים נצים&quot; אשר משה מנסה להשכין שלום ביניהם, אך הם הטיחו בו בציניות &quot;מי שמך לאיש שר ושופט עלינו&quot; והלשינו לפרעה על הריגת המצרי{{הערה|שמות ב', י&quot;ג-י&quot;ד; וברש&quot;י שם מובא מדרש חז&quot;ל המזהה אותם בשמם. וראו בילקוט הראובני על המקום, שאותה אשה שנטמאה מן המצרי היתה אחותם.}}. בשעת יציאת מצרים, סירבו דתן ואבירם לצאת ונותרו במצרים, וכאשר יצאו המצרים לרדוף ולהילחם בבני ישראל הצטרפו אליהם, אך על שפת הים התהפך ליבם בשל הגילוי האלוקי הגדול והם הצטרפו לבני ישראל{{הערה|1=תרגום יונתן על בשלח יד, ג. וראו [https://chabadlibrary.org/books/1402150285 שיחת אחרון של פסח תשכ&quot;א].}}.<br /> <br /> גם לאחר שזכו לראות את ניסי יציאת מצרים, המשיכו למרוד והמרו את פי ה' על שפת ים סוף{{הערה|תהילים ק&quot;ו, ז', על פי רבינו בחיי על שמות ב, יג &quot;דתן ואבירם היו. הם שאמרו &quot;נתנה ראש ונשובה מצרימה&quot; הם שכתוב עליהם &quot;וימרו על ים בים סוף&quot;, הם שהותירו את המן הם שעמדו במחלוקתו של קרח&quot;.}}, והם אלו שהותירו מן המן ליום המחרת בניגוד לציווי המפורש{{הערה|שמות ט&quot;ז, כ'; וברש&quot;י שם.}}.<br /> <br /> שיא רשעותם בא לידי ביטוי ב[[מחלוקת קורח]], שם חברו לקורח ולאון בן פלת כדי לקרוא תיגר על כהונת אהרן ומנהיגות משה{{הערה|במדבר ט&quot;ז, א'.}}. כאשר שלח משה רבנו לקרוא להם בניסיון לפייסם, השיבו בעזות פנים &quot;לא נעלה!&quot;, תוך שהם מאשימים את משה בכך שהוציא את העם מארץ מצרים כדי להמיתם במדבר ולהשתרר עליהם{{הערה|במדבר ט&quot;ז, י&quot;ב-י&quot;ד.}}. סופם היה שתוך כדי שעמדו בפתח אהליהם, נבקעה האדמה תחתיהם ובלעה אותם ואת משפחתם וכל רכושם{{הערה|במדבר ט&quot;ז, כ&quot;ז-ל&quot;ג.}}. זכר מעשיהם הרעים נותר לדיראון עולם כפי שמוזכר בפרשת פינחס ובתוכחת משה בספר דברים, כדוגמה למורדים בנשיא הדור ובקב&quot;ה{{הערה|במדבר כ&quot;ו, ט'; דברים י&quot;א, ו'. תהילים ק&quot;ו, י&quot;ז &quot;תפתח ארץ ותבלע דתן, ותכס על עדת אבירם&quot;.}}.<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> למרות היותם בעלי מחלוקת, הרבי מוצא בהם צד זכות ומדגיש שעצם העובדה שהקב&quot;ה העמיד אותם בנסיונות כה גדולים מוכיחה את הכוחות הרוחניים הגדולים שהיו בהם{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ&quot;ז עמוד 164.}}, וכן את העובדה שהיו [[אהבת ישראל|אוהבי ישראל]] והשתדלו לטובת בני ישראל והתווכחו עם פרעה שיקל את קושי השיעבוד{{הערה|לקוטי שיחות חלק ה' עמוד 6.}}.<br /> <br /> הרבי מצביע על כך שניתן ללמוד מדתן ואבירם את מעלת התשובה, שאף על פי שנבלעו באדמה, כיון שהרהרו תשובה התבצר להם מקום בגיהנם והם הוזכרו במניין בני ישראל בכניסה לארץ{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1400090175 שיחת שבת פרשת פנחס תש&quot;י].}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1W5Jl1s8oHD16RGn6r7-i2MRYhP997w4s/view אוהבי ישראל דתן ואבירם]''', בתוך ספר פלפולים 'הבוטחים בהשם' ישיבת תות&quot;ל המרכזית 770 י&quot;א ניסן ה'תשפ&quot;ו עמוד 319<br /> *שניאור אשכנזי, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5102006 דתן ואבירם: בעלי מחלוקת ואוהבי ישראל]''' {{*}} '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5863134 השונאים שידעו לאהוב]''' {{בית חבד}}<br /> *יוסף יצחק ג'ייקובסון, '''[lilmod.net/jewish/item/7931/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%97-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%9C%D7%95-%D7%93%D7%AA%D7%9F-%D7%95%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D למה ניצלו דתן ואבירם הרשעים הגדולים?]'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספר במדבר]]<br /> [[קטגוריה:שבט ראובן]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2&diff=840239 2026-04-07T10:31:51Z

<p>להתראות: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>'''מרגלי יהושע''' הם שני אנשים שיהושע שלח אותם לרגל את יריחו לפני שבני ישראל עברו את הירדן.<br /> <br /> ==המאורע==<br /> במהלכם{{הערה|ראה רש&quot;י על יהושע ב, א.}} של 30 ימי האבל על [[משה רבינו]], שלח [[יהושע בן נון]] שני אנשים בכדי לרגל את יריחו - &quot;מנעולה של ארץ ישראל&quot;{{הערה|שם=יר|ראה במדב&quot;ר פט&quot;ו, טו. תנחומא בהעלותך יו&quot;ד.}}, (שהייתה המקום הקשה ביותר בארץ) - לדעת כיצד אפשר לכובשה, וכן מהו מצב רוחם של אנשי העיר. שליחות זו נעשתה באופן חשאי, בכדי לא להפחיד את בני ישראל מתוצאות הריגול, שלא יארע כמו שארע ב[[חטא המרגלים]]{{הערה|רד&quot;ק.}}.<br /> <br /> המרגלים, אשר חז&quot;ל{{הערה|שם=א|רש&quot;י כאן (ב, ד) בשם מדרש אגדת תנחומא.}} מזהים אותם עם פנחס בן אלעזר הכהן וכלב בן יפונה, יצאו לדרך מחופשים כמוכרי קדרות חרס, ועשו את עצמם כחרשים. בהגיעם לעיר הם פנו לביתה של רחב, אשר הסכימה לארחם.<br /> <br /> למלך יריחו נודע שהם הגיעו, והוא שלח אנשים לחפשם בביתה, היא העלתה אותם לגג והטמינה את כלב תחת &quot;פשתי העץ&quot;, אבל את פנחס שהוא מלאך (פנחס זה {{קס|אליהו|הנביא}}), היא לא הייתה צריכה להחביא. הם לא מצאו אותם, והיא אמרה להם שהם יצאו מהעיר עם החשכה, והם יצאו לרדוף אחריהם לכיוון מעברות הירדן.<br /> <br /> לבינתיים היא עלתה לגג, ואמרה להם שהיא יודעת שבני ישראל הולכים לכבוש את הארץ, ושכל יושבי הארץ מפחדים מהם בגלל [[קריעת ים סוף]], ובעיקר בגלל הנצחון ב[[מלחמת סיחון ועוג]]. וכעת הוסיפה, &quot;לֹא־קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם&quot;{{הערה|[[ספר יהושע]] ב, יא.}}, אפילו לא לשכב עם אשה. רחב ידעה זאת, מכיוון שהיא הייתה ידועה ביופיה, &quot;ואין לך שר ונגיד שלא בא אליה&quot;, ובזמן [[יציאת מצרים]] היא הייתה בת 10, והיא זינתה כל ה-40 שנה{{הערה|[[רש&quot;י]].}}{{הערה|מאוחר יותר הכתוב קורא לפנחס וכלב &quot;מלאכים&quot; (ו, כה), ו[[רש&quot;י]] (שם, כג) מסביר שהם נקראו כך, כיוון שהם נשמרו מעבירה עמה בלילה זה.}}.<br /> <br /> לאחר מכן היא ביקשה מהם להשבע לה בה', שיעשו איתה ועם בית אביה חסד, ולא יהרגו אותם. ושכעת היא תשלשל אותם מהחלון עם חבל{{הערה|[[רש&quot;י]] (ב, טו) כותב, ש&quot;באותו חבל וחלון היו הנואפים עולין אליה, אמרה: רבונו של עולם, באלו חטאתי באלו תמחול לי.}} ושיברחו להר וימתינו שם 3 ימים, עד שיפסיקו לחפש אותם.<br /> <br /> המרגלים הודיעו לה שהם מוכנים לקבל זאת על עצמם בתנאי ש: (1) היא תקשור את החבל הזה (העשוי בצבע {{מונחון|שני|אדום}}) על החלון של ביתה, (2) כאשר כל משפחתה נמצאים בתוכו, וללא לקיחת אחריות על אלו שבחוץ. ו(3) שהיא לא תספר על כך לאיש (על הסימן, או על האפשרות להכנס לביתה{{הערה|ראה רלב&quot;ג ומצודות.}}).<br /> <br /> היא הורידה אותם מהחלון, ולאחר שלושת הימים הם עברו את הירדן והגיעו ליהושע ובשרו לו את דברי רחב, וסיימו: ש&quot;נָתַן ה' בְּיָדֵנוּ אֶת־כָּל־הָאָרֶץ וְגַם־נָמֹגוּ כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ&quot;{{הערה|[[ספר יהושע]] ב, כד.}}.<br /> <br /> ==הפטרה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חטא המרגלים]]}}<br /> על פי מנהג ישראל, כאשר קוראים בתורה את [[פרשת שלח]], מפטירים ב&quot;מרגלי יהושע&quot;. ולכאורה לא מובן, כיצד ייתכן שלאחרי שמשה שלח מרגלים שנכשלו בשליחות, יכל יהושע לשלוח מרגלים? וכן שהם כלל לא הסתובבו בכל הארץ, אלא רק ביריחו?<br /> <br /> ונקודת הביאור בזה: כאשר שולחים אנשים לבדוק עיר קודם כיבושה, הם בודקים 2 דברים: 1. האם העיר כדאית מבחינה פיזית להתיישבות. 2. כיצד אפשר לכובשה בקלות. והמרגלים של משה ושל יהושע השלימו זה את זה.<br /> <br /> המרגלים של משה נשלחו בכדי לבדוק את אופי הארץ ואופי פירותיה, כיוון שאם היו זוכים אז, [[משה רבינו]] היה מכניסם לארץ, ולא היה צורך בדרכי הטבע. ולכן הם היו צריכים להיות 12 נשיאים (לכל השבטים), בכדי לבדוק האם טיב הארץ ראוי לאנשיהם. ואכן הם שבו ואמרו שהארץ טובה וכו'; ובזה הם קיימו את שליחותם, באופן כזה - שבני ישראל לא היו צריכים לבקש שוב שרצונם לידע את טיב הארץ. אך הם גם החטיאו את מטרתם בכך שהם החלו לומר שאי אפשר לכובשה.<br /> <br /> לעומת זאת המרגלים ששלח יהושע, מכיוון שבזמנו היו צריכים לכיבוש בדרך הטבע, אזי היו צריכים למרגלים בכדי לידע את הדרכים וכו' כיצד להכנס, ובשביל זה אין צורך (וזה אף יזיק) אם זה יהיה נשיאים או אם זה יהיה ברבים ובפרסום. ולכן הם גם הסתפקו בדברי רחב ש&quot;נמוגו '''כל יושבי הארץ''' מפניכם&quot;, כי בזה נתמלאה שליחותם.<br /> <br /> בנוסף לכך, המעלה במרגלים של יהושע על המרגלים של משה הוא: מכיוון שעניין הריגול הוא עניין הבירור, לכן הבירור שעל ידי 12 אנשים הוא לכל שבט אשר במסילתו יעלה. אבל אצל יהושע היה זה על ידי שני אנשים שזה מראה על הבירור שלמעלה מהתחלקות, באופן של [[קבלת עול]] וביטול הנשמה שלמעלה מהתחלקות, בכל ישראל בשווה.<br /> <br /> דבר זה מרומז בלשון הפסוק: '''שנים''' - כי בעבודה זו לא נוגע ההתחלקות של [[עשר הכוחות]], אלא רק ב' הקווים של חיוב ושלילה, עשה ולא־תעשה. '''אנשים''' - סתם אנשים, ולא נשיאים, כי הביטול הזה הוא בכל ישראל בשווה. '''מרגלים חרש''' – שהעבודה היא מתוך [[קב&quot;ע]] וביטול, וממילא לא באופן של רעש.<br /> <br /> ==ההוראה מהסיפור==<br /> שילוח המרגלים של יהושע היה על פי ציווי ה' (שהרי לאחרי כשלון המרגלים של משה לא מסתבר שישלח מעצמו), והיה רק ליריחו שהייתה &quot;מנעולה של ארץ ישראל&quot;{{הערה|שם=יר}}, וכך הם תרו את כל הארץ.<br /> <br /> בפנימיות העניינים, הכוונה בשילוח המרגלים (גם של משה) היא - לכבוש את הכוחות והעניינים של הגוף וה[[נפש הבהמית]], ולעשות אותם כלים לאלקות ('[[ארץ ישראל]]'). והחילוק בין שבעת האומות שחיו בארץ לבין יריחו הוא: ששבעת האומות הם כנגד שבעת המידות שבאדם, ועליהן לא שייך ציווי לכובשן, כיוון שזה שייך לצדיקים, כי &quot;לבם (דווקא) ברשותם&quot;{{הערה|ב&quot;ר פל&quot;ד, י. ועוד. וראה תניא פי&quot;ז.}}.<br /> <br /> אבל עניינה של 'יריחו' הוא [[לבושי הנפש]], (כי שמה הוא מלשון 'ריח' שהוא קשור עם הלבושים, כמו שכתוב ב[[זהר]]{{הערה|ח&quot;ג קפו, א – הובא [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/18/51d.htm בלקו&quot;ת שלח נא, ד].}} &quot;בריחא דלבושייכו&quot;, והשייכות של הריח הוא לכל הלבושים - מחשבה, דיבור ומעשה{{הערה|הערת [[הרבי]] בד&quot;ה וישלח יהושע, תשל&quot;ו הע' 10.}}). ומכיוון שבירור הלבושים הוא דבר ששייך לעבודת כל אדם - שהרי זוהי עיקר עבודת ה[[בינוני]], לכן היה ציווי ונתינת כח מה' לבירור זה.<br /> <br /> וההוראה מזה היא: להתמקד ב[[עבודת ה'|עבודה]] על בירורם של לבושי הנפש - מחשבה, דיבור ומעשה, וזוהי הדרך לכבוש את שאר ארץ ישראל - הפיכת המידות לקדושה.<br /> <br /> ==הכנה לגאולה==<br /> זהותם של המרגלים הייתה, כאמור{{הערה|שם=א}}, כלב בן יפונה ופנחס בן אלעזר הכהן.<br /> <br /> הסיבה שפנחס היה שם, אף על פי ששבט לוי הוזהרו שלא לנחול נחלה בארץ, וכן הם לא יוצאים למלחמות כשאר שבטי ישראל{{הערה|שם=ר|רמב&quot;ם הל' שמיטה ויובל פ' יג, הל' יב.}}, היא כהכנה לגאולה העתידה:<br /> <br /> מכיוון שלעתיד לבוא [[ארץ ישראל]] [[חלוקת הארץ לעתיד לבוא|תתחלק]] ל-13 חלקים, באופן שגם שבט לוי יקבל חלק בארץ, כמו שכתוב &quot;שער לוי אחד&quot;{{הערה|[[ספר יחזקאל]] מח, לא. {{קח|מסכת|בבא בתרא}} קכב, א.}}. וטעם הדבר הוא: הסיבה ששבט לוי אינם נוחלים היא - מפני שהם עסוקים בעבודת ה' בקרבנות ובשירה, ולכן אין זה ראוי שיתעסקו בעבודת האדמה{{הערה|שם=ר}}. אבל לעתיד לבוא ש&quot;לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד. . שנאמר{{הערה|{{קח|ספר|ישעיה}} יא, ט.}} 'כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים'&quot;{{הערה|רמב&quot;ם בסוף הלכות מלכים.}}, הרי אז לא יצטרכו להבדלה זו שבין שבט לוי לענייני העולם, כיוון שהעולם אז יהיה בתכלית השלימות, ולכן הם גם יקבלו חלק בארץ.<br /> <br /> עניין זה קשור גם באופן הפעולה של המרגלים שהיה באופן של &quot;אחדות&quot;, וכן גם לעתיד לבוא חלוקת הארץ תתבצע באופן של אחדות, כיוון ש(1) לכל אחד יהיה חלק בהר, בשפלה ובנגב{{הערה|שם=בב|{{קח|מסכת|בבא בתרא}} קכב, א.}}. (2) החלוקה תתבצע על ידי הקב&quot;ה בעצמו{{הערה|שם=בב}}. ו(3) כל זה ביחד עם הגילוי של האלקות שלמעלה מהתחלקות של גדרי העולם (באופן של כמים לים מכסים - ללא הבדלים).<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[ספר יהושע]] פרק א.<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/18/51c.htm ד&quot;ה וישלח יהושע - לקוטי תורה שלח (עמ' נא, ג ואילך)].<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/56/index.htm ד&quot;ה וישלח יהושע, תשל&quot;ו].<br /> *[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3138752 שיחת שבת פרשת שלח, תנש&quot;א].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חטא המרגלים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1W5Jl1s8oHD16RGn6r7-i2MRYhP997w4s/view מרגלי משה ומרגלי יהושע - איזה מהם נעלה יותר?]''', בתוך ספר פלפולים 'הבוטחים בהשם' ישיבת תות&quot;ל המרכזית 770 י&quot;א ניסן ה'תשפ&quot;ו עמוד 297<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{יהושע|}}<br /> [[קטגוריה:ספר יהושע]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%98%D7%90_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=840238 2026-04-07T10:31:45Z

<p>להתראות: /* החזרת האמונה */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=שנים עשר המרגלים שנשלחו על ידי משה|אחר=מרגלים שנשלחו על ידי יהושע|ראו=מרגלי יהושע}}<br /> ה'''מרגלים''' היו קבוצה מנשיאי ה[[שבטים]] שנשלחו בעת שהותם של בני ישראל במדבר - לבקשת בני ישראל - לתור את [[ארץ ישראל]] לקראת היכנסם לארץ. שליחותם הסתיימה לבסוף באופן בלתי רצוי - כאשר דיברו על הארץ לרעה והפחידו את ישראל מהכניסה אליה. בעקבות זאת גזר ה' על בני ישראל עיכוב של ארבעים שנה במדבר, שבהם מתו [[דור המדבר]].<br /> <br /> ==סיפור המרגלים==<br /> משהתקרבו בני ישראל לארץ ישראל והתכוננו לקראת המלחמה עם ה[[שבעה עממין]]. ציווה ה' את משה על שליחת המרגלים, וכמסופר בתורה:<br /> {{ציטוט|תוכן=וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: שְׁלַח לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם:|מקור=במדבר יג, א-ב.}} אולם חז&quot;ל מציינים כי יוזמת שליחות זו לא באה מצידו של הקב&quot;ה כי אם הייתה לבקשת עם ישראל כמסופר בתורה בפרשת דברים {{ציטוטון|וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן.}} ולכן ענה לו הקב&quot;ה &quot;שלח לך&quot; &quot;לדעתך&quot; והקב&quot;ה לא היה מרוצה מכך.{{הערה|1=גמרא סוטה לד ע&quot;ב וברש&quot;י שם. רש&quot;י במדבר יג ב. ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14123&amp;st=&amp;pgnum=411 במדרש תנחומא פרשת שלח (ה)].}}<br /> <br /> המרגלים נשלחו לארץ ישראל. [[כלב בן יפונה]] היה היחיד שפרש מהם והלך לחברון להתפלל על קברי [[האבות]] על כך שחבריו לא יצליחו במזימתם. המרגלים כרתו אשכול ענק של ענבים ונשאו אותו במוט, וכך חזרו ממשימתם לאחר ארבעים יום. האמת היא שהסיור היה אמור לקחת שמונים יום, אלא ש[[הקב&quot;ה]] ידע שעל כל יום הוא יעניש את בני ישראל להישאר שנה נוספת במדבר, ועל כן קיצר את הליכתם כדי לקצר בעונש. המרגלים חזרו למקום חניית העם במדבר ודיווחו שבמקום ארץ זבת [[חלב]] ודבר הם מצאו ארץ שלא ניתן לכבוש כלל. כלב בן יפונה לעומתם הזכיר לכולם כיצד משה חצה את ים סוף והוריד להם את המן מן השמים וכיון שכך, אין דבר בלתי אפשרי. את דבריו סיים בכך שאין מה לפחוד כלל. אך למרות זאת בני ישראל טענו כי מוטב להם לחזור למצרים, והעבירו את הלילה בבכיה. אותו לילה היה ליל תשעה באב, והקב&quot;ה אמר שהיות ובני ישראל בכו באותו לילה ללא סיבה, הוא אכן ימצא סיבה בעתיד לבכיה לדורות בלילה זה, ואכן [[בית המקדש הראשון]] והשני, שניהם נחרבו בליל תשעה באב, ועל כך אנו בוכים מידי שנה. <br /> <br /> כלב בן יפונה ויהושע בן נון, המשיכו בדבריהם לעם ישראל ומנסים לשכנעם לבטוח בה' שיביא אותם לארץ טובה, ארץ זבת [[חלב]] ודבש. הם גם מפצירים בעם שלא לדבר נגד ה' ונגד משה, אך דבריהם נופלים על אזנים ערלות והעם אף מנסים לרגום אותם באבנים.<br /> <br /> לפי אחד ההסברים, משה רבינו שלח אותם בעיקר על מנת לבחון את כיבוש הארץ, והרווח והשכר להתיישב בארץ הטובה היה כטפל, כי העיקר הוא העבודה שלא על מנת לקבל פרס. טעות המרגלים היתה בכך ששינו את הסדר: קודם דיברו על טובת הארץ ואחר כך עברו לדבר על הכיבוש, ומזה באו לטעות שחשבו שהכיבוש קשה מידי ולא אפשרי. מכך מובן שתפקידו של שליח הוא לא לערב את השכל ולשנות משליחותו של הרבי, אפילו לא בשינוי הסדר בלבד{{הערה|משיחת שבת [[פרשת שלח]], מברכים החודש תמוז ה'שי&quot;ת. [[תורת מנחם]] כרך א עמ' 103-108 – בלתי מוגה. הוגה בקיצור ונדפס בלקוטי שיחות חלק ד', ע' 1313.}} <br /> <br /> ===העונש===<br /> ====הגזירה להשאר במדבר====<br /> בעקבות החטא, אמר ה' למשה{{הערה|שלח יד, יא ואילך.}}: {{ציטוטון|עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה, וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ}}, ולכן הציע ה' להכות את העם כולו ב[[מגפה|מגפת דבר]] ולהקים עם חדש מצאצאיו של משה. משה טען שהמתת העם כולו תגרום ל[[חילול השם]] בעיני ה[[מצרים]] ו[[אומות העולם]] בכלל - שיחשבו שאין בכוחו של ה' לנצח את עמי כנען. לכן, ביקש משה רחמים מה' שיסלח על עוון העם. ה' אמר לו אז: &quot;סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ&quot;, אך גזר על כל הדור שיצא ממצרים, מגיל עשרים ועד שישים, שיתעכבו במדבר עד שימותו כולם, ורק לאחר ארבעים שנה במדבר יזכו הדור הבא להכנס לארץ ישראל.<br /> <br /> הטעם לכך ש[[משה רבינו]] לא טען מאומה על עצם גזירת ההמתה של כל ישראל, ורק על חילול ה' שתגרום אצל הגויים - מבאר הרבי:<br /> * חטא המרגלים חמור יותר מ[[חטא העגל]] בכך שזו הנהגה חוזרת על עצמה (כדברי ה' &quot;עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה&quot;), והחטא אינו סתם עבירה על ציווי ה', אלא נוגע ליסוד האמונה (כדברי ה' &quot;עַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי&quot;). לכן ברור היה למשה שגזירת ההמתה אינה עונש, אלא תיקון שמטרתו להעלות את ישראל כדי שחטאם יתכפר ויוכלו לעלות ל[[עולם הבא]] (עד שאפילו הגויים ידעו שהעונש הוא &quot;'''וַיִּשְׁחָטֵם''' בַּמִּדְבָּר&quot; - ש[[שחיטה]] אינה סתם הריגה, אלא העלאה). טענתו היתה רק כנגד זה שהעונש על פגם באמונה, יגרום בעצמו לחוסר אמונה אצל הגויים, שיטענו שה' היה צריך להכניס את היהודים לארץ כדי לקיים את דבריו, ורק אחר כך להמית אותם{{הערה|שם=כגב|[https://drive.google.com/file/d/1WIVYQAWEOsv7Bq8Zeq3BNBMvkcvNdBB-/view לקוטי שיחות חלק כג, שיחת שלח ב].}}.<br /> <br /> * הרקע לדבריו של הקב&quot;ה היה שאכן הצדק היה עם המרגלים, ובדרך ה[[טבע]] לא היתה אפשרות לכבוש את הארץ ולנצח את יושביה, אלא רק בדרך [[נס]]. לכן, כאשר בני ישראל אינם מאמינים בניסי ה', אכן אין הם כלי להנהגה ניסית, ולא יוכלו להכנס לארץ - לא כעונש, אלא כתוצאה טבעית של הנהגתם. משה טען רק שלמרות החסרון באמונתם של ישראל, אם ימותו ייגרם חסרון אמונה גדול יותר בעיני הגויים; וה' השיב לו &quot;סלחתי '''כדברך'''&quot;, כלומר, שאכן לא ראוי להמיתם באופן שיגרום חילול ה', ולכן לא ימותו כאחד. לכן הדגיש ה' כטעם לעונש{{הערה|שלח שם, כב.}}: {{ציטוטון|כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי . . וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי}} - אילו היה חטאם רק חלישות באמונה, היה ה' יכול להראות להם ניסים גדולים יותר שיביאו אותם להאמין. אך כיון שאחרי כל הניסים הם ממשיכים לנסות את ה', גם בזמן הניסים גופא, אין שום אפשרות להכניסם לארץ{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1A8HMC3KbYTNjhYfNkhyuWXKnwVOdATpW/view לקוטי שיחות חלק כג, שיחת שלח ג].}}.<br /> <br /> מכך שה' גזר עליהם להשאר במדבר ולא להכנס לארץ, אף שזה מה שרצו מלכתחילה - מובן גם בפשט, כפי שמבארת החסידות, שלא הגיע להם עונש, כי חטא המרגלים לא היה חטא במובן הפשוט, אלא טעות בעבודת ה'. באמת רצונם להשאר במדבר במצב של עבודת ה' נעלית, ללא הצער וטרדות הפרנסה שבאץ ישראל - היה רצון נכון, וכשיטת [[רבי שמעון בר יוחאי]]{{הערה|ברכות לה, ב.}}: &quot;אדם חורש . . וזורע . . תורה מה תהא עליה&quot;. הטעות שלהם היתה שחשבו שהשהות במדבר היא תכלית הדביקות בה', ולא ידעו שזו רק ההכנה לתכלית הסופית שהיא עבודת ה' בארץ ישראל, שהיא העבודה לשם שמים בתכלית, לא רק בשביל להדבק בה' אלא כדי למלא את רצונו. לכן, כשלא היו מוכנים להגיע לתכלית זו, נתן להם ה' עוד זמן להתכונן במדבר כדי שיהיו ראויים לתכלית העבודה בארץ ישראל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Kqh2NUZqKgXXekDaXZ7MiZA79mO4Jjfz/view לקוטי שיחות חלק לג, שיחת שלח ב].}}.<br /> <br /> נחלקו תנאים בשאלה האם עונשם של דור המדבר הוא רק ב[[עולם הזה]], אבל יזכו לעולם הבא, או שיענשו ולא יזכו גם לעולם הבא. לדעת [[רבי עקיבא]] אין להם חלק לעולם הבא, אך כמה מהתנאים חולקים עליו, והגמרא מביאה את דברי [[רבי יוחנן]] כנגד רבי עקיבא: &quot;שבקיה רבי עקיבא לחסידותיה&quot; [= עזב רבי עקיבא את חסידותו]{{הערה|סנהדרין קי, ב.}}. גם ב[[ספר הזוהר|זוהר]] משמע כדעה שיש להם חלק לעולם הבא, וכן מסתבר גם בפשט הכתובים - שעונשם היה &quot;שחיטה&quot; שהיא העלאה (כנ&quot;ל){{הערה|שם=כגב}}. בנוסף, מבאר הרבי, שגם לדעה שאין להם חלק לעולם הבא - יזכו ל[[תחיית המתים]], לאחר שיירקב גופם, וייבראו מחדש כמציאות חדשה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1-r3Btga4mdbU5FnIVyrLBBwlS3EhQpcQ/view לקוטי שיחות חלק חי, שיחת חוקת ב], סעיף יב.}}. כמו כן בפנימיות התורה מבוארת הדעה ש&quot;אין להם חלק לעולם הבא&quot; - שאין להם '''צורך''' בעולם הבא{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג, שיחת שלח ב, הערה 60. וראה לקוטי שיחות חלק לג, שיחת שלח ב, הערה 61 - בטעם הדבר.}}.<br /> <br /> ====מיתת המרגלים====<br /> בנוסף לכך, נענשו המרגלים עצמם בעונש חמור - [[מידה כנגד מידה]]: כיון שחטאו בלשונם, &quot;נשתרבב לשונם עד טבורם ותולעים יוצאים מלשונם ובאין לתוך טבורם&quot;{{הערה|רש&quot;י שלח שם, לז.}}. למרות שתפילת משה רבינו הועילה להקל את העונש מעם ישראל כולו, למרגלים לא הועילה תפילה זו. הסיבה לכך מודגשת בלשון הפסוק המספר על עונש המרגלים{{הערה|שלח שם, לו.}}: {{ציטוטון|וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וַיָּשֻׁבוּ וַיַּלִּינוּ '''עָלָיו''' אֶת כָּל הָעֵדָה}} - כיון שהם חטאו לא רק נגד ה', אלא נגד משה רבינו, שהלינו את העדה עליו, לכן לא יכול היה משה להתפלל עליהם, בדומה למאמר חז&quot;ל &quot;אין קטיגור נעשה סניגור&quot;{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/11jL9UYzLdIIfDo4wt9CIuAZC3mlpvHc-/view לקוטי שיחות חלק יג, שיחת שלח ב].}}.<br /> <br /> המועד בו קיבלו המרגלים את עונשם ומתו - נתון במחלוקת:<br /> *לפי הפשט, מתו מיד ביום שבו חטאו - [[תשעה באב]], עוד קודם חטא המעפילים{{הערה|בלקוטי שיחות חלק יג שם הערה 23, שכן הוא לפי הפשט, ובתשובת הרא&quot;ש. וראה באריכות [https://chabadlibrary.org/books/11200017556 שיחת ש&quot;פ שלח תשל&quot;ב].}}.<br /> *באותו היום החלה לשונם להשתרבב, והתייסרו עד [[ז' באלול]]{{הערה|כגירסת [[תרגום יונתן בן עוזיאל]] - הובאה בבית יוסף ובאר היטב אורח חיים סימן תקפ.}} (או [[י&quot;ז באלול]]{{הערה|כגירסת הטור והשולחן ערוך שם.}}) שאז מתו{{הערה|בית יוסף שם.}}.<br /> *רק בז' באלול (או י&quot;ז באלול) החל עונשם ומתו{{הערה|ב&quot;ח שם. וכן היא שיטת אדמו&quot;ר הזקן בתניא - ראה לקוטי שיחות ושיחת ש&quot;פ שלח הנ&quot;ל.}}.<br /> <br /> אף שבמשנה{{הערה|סנהדרין קח, א.}} נאמר שהמרגלים לא יזכו גם לעולם הבא - הרבי מבאר שהדברים שנויים במחלוקת, והמשנה מתאימה לדעה שדור המדבר אין להם חלק לעולם הבא; ואילו אלו שסוברים שיש לדור המדבר חלק לעולם הבא, יאמרו כך גם לגבי המרגלים עצמם, אף שחטאם חמור יותר{{הערה|שם=כגב}}.<br /> <br /> ===בעקבות החטא===<br /> *'''[[המעפילים]]''': קבוצת אנשים התחרטה על חטאם, וקמו בבוקר המחרת בנסיון ללכת ישירות לארץ ישראל. משה הזהירם שלא לעשות זאת כיון שהקב&quot;ה לא עימם, אך הם לא שעו לאזהרותיו. העמלקים יצאו למלחמה עימם והם נהרגו כולם.<br /> <br /> *'''[[המקושש]]''': לאחר חטא המרגלים, אירע המעשה שבו נמצא יהודי מקושש עצים ב[[שבת]], ונסקל{{הערה|לדעת תוספות (ב&quot;ב קיט, ב ד&quot;ה אפילו) ורמב&quot;ן (שלח טו, לב). לעומת זאת, לדעת רש&quot;י (שלח שם) לפי הספרי, אירע המעשה בשנה הראשונה ליציאת מצרים.}}. [[תוספות]]{{הערה|שם=בב|בבא בתרא שם.}} מביאים [[מדרש]] המבאר שכוונת המקושש היתה לשם שמים, כי לאחר שנגזר עליהם להשאר במדבר חשבו ישראל שאינם מחוייבים במצוות, ולכן חילל שבת כדי שיהרג ויראו. [[המהרש&quot;א]]{{הערה|שם=בב}} מבאר שלפי הסבר המדרש, לפי האמת לא נחשב מעשהו לחילול שבת, שהרי זו [[מלאכה שאינה צריכה לגופה]], ונסקל רק מפני שכלפי בית הדין לא היתה כוונתו הטובה גלויה, ובדיני אדם התחייב על המעשה למרות הכוונה שבליבו.<br /> :הרבי מבאר, שישראל לא חשבו שהגזירה פוטרת אותם מכל המצוות, אלא מקיום המצוות באופן השייך לארץ ישראל - שם ההדגשה היא על מעשה המצוות. ישראל סברו שכיון שישארו במדבר, מחוייבים רק במצוות שבמחשבה ודיבור, ולא במצוות מעשיות. המקושש בא להדגיש את ההיפך: למרות שמצד הכוונה והמחשבה לא עשה חטא, נענש בגלל שהמעשה היה חטא. בכך הדגיש את חשיבותם של המצוות המעשיות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1wvlT1Xe9JpYny5sySrCfg73eqmrKIZt4/view לקוטי שיחות חלק כח, שיחת שלח ב].}}.<br /> <br /> ==בתורת הקבלה והחסידות==<br /> טענת המרגלים לפי החסידות היתה שלא רצו להכנס לארץ ישראל, שם יצטרכו לעסוק בענינים גשמיים ובטדרות הפרנסה, והעדיפו להשאר במדבר, שם אכלו את ה[[מן (לחם מן השמים)|מן]], שתו מ[[בארה של מרים]] ושהו ב[[ענני הכבוד]]. על פי [[הקבלה]], הם רצו להשאר בעולם ה[[מחשבה]] ולא לרדת לעולם ה[[דיבור]]; או להשאר בעולם הדיבור ולא לרדת לעולם ה[[מעשה]]{{הערה|[[לקוטי תורה]] שלח לז, ב. לח, ב. אור התורה שלח ס&quot;ע תמג ואילך. ס&quot;ע תנה ואילך. [https://drive.google.com/file/d/1JEFc0lNRyMoeEn5TkM5VsUXiYBMkCerc/view לקוטי שיחות חלק ד, שלח]. ועוד.}}.<br /> <br /> זו משמעות טענתם כי יושבי הארץ חזקים ח&quot;ו (&quot;ממנו&quot;) מהקדוש ברוך הוא, ו&quot;כביכול אפילו בעל הבית (הקב&quot;ה) אינו יכול להוציא כליו משם&quot;{{הערה|סוטה לה, א.}}: הם ידעו שה' עשה ניסים רבים, אך חשבו שרק בשהות במדבר, מנותקים מענינים ארציים, יוכלו לזכות בניסים, ורק במצב כזה אפשר להוציא את הניצוצות החבויים בקרב ארץ כנען הגשמית ולהעלותם לקדושה. אבל כאשר יכנסו לארץ ויתנהגו לפי הטבע, כפי שקבע הקב&quot;ה, עלולים לשקוע בארציות ולא אפשרי לנצח את הטבע. המרגלים טעו, בכך שלא ידעו על כוחו של הקב&quot;ה לחבר את הטבע והלמעלה מן הטבע יחד, באופן של [[נמנע הנמנעות]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד שם.}}.<br /> <br /> ===החזרת האמונה===<br /> ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ&quot;ט]] נתבאר הטעם כי מתחלה אמרו כי חזק הוא ממנו, ודרשו חז&quot;ל &quot;אל תקרי ממנו כו'&quot; דהיינו שלא האמינו ביכולת ה', ואחר כך חזרו ואמרו הננו ועלינו וגו'. וקשה: מאין חזרה ובאה להם ה[[אמונה]] ביכולת ה', הרי לא הראה להם [[משה רבינו]] שום אות ומופת על זה בנתיים, רק שאמר להם איך שקצף ה' עליהם ונשבע שלא להביאם אל הארץ, ומה הועיל זה להם אם לא היו מאמינים ביכולת ה' ח&quot;ו לכבוש ל&quot;א מלכים, ומפני זה לא רצו כלל ליכנס לארץ. <br /> <br /> אלא מפני שישראל עצמן הם מאמינים בני מאמינים, רק שה[[סטרא אחרא]] המלובשת בגופם הגביה עצמה על אור קדושת [[נפש אלוקית|נפשם האלהית]] בגסות רוחה וגבהותה בחוצפה בלי טעם ודעת, ולכן מיד שקצף ה' עליהם והרעים בקול רעש ורוגז עד מתי לעדה הרעה הזאת וגו' במדבר הזה יפלו פגריכם וגו' אני ה' דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת וגו', וכששמעו דברים קשים אלו נכנע ונשבר לבם בקרבם כדכתיב &quot;ויתאבלו העם מאד&quot; וממילא נפלה הסטרא אחרא מממשלתה וגבהותה וגסות רוחה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1W5Jl1s8oHD16RGn6r7-i2MRYhP997w4s/view מרגלי משה ומרגלי יהושע - איזה מהם נעלה יותר?]''', בתוך ספר פלפולים 'הבוטחים בהשם' ישיבת תות&quot;ל המרכזית 770 י&quot;א ניסן ה'תשפ&quot;ו עמוד 297<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חומש במדבר]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2&diff=840236 2026-04-07T10:31:14Z

<p>להתראות: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>'''מרגלי יהושע''' הם שני אנשים שיהושע שלח אותם לרגל את יריחו לפני שבני ישראל עברו את הירדן.<br /> <br /> ==המאורע==<br /> במהלכם{{הערה|ראה רש&quot;י על יהושע ב, א.}} של 30 ימי האבל על [[משה רבינו]], שלח [[יהושע בן נון]] שני אנשים בכדי לרגל את יריחו - &quot;מנעולה של ארץ ישראל&quot;{{הערה|שם=יר|ראה במדב&quot;ר פט&quot;ו, טו. תנחומא בהעלותך יו&quot;ד.}}, (שהייתה המקום הקשה ביותר בארץ) - לדעת כיצד אפשר לכובשה, וכן מהו מצב רוחם של אנשי העיר. שליחות זו נעשתה באופן חשאי, בכדי לא להפחיד את בני ישראל מתוצאות הריגול, שלא יארע כמו שארע ב[[חטא המרגלים]]{{הערה|רד&quot;ק.}}.<br /> <br /> המרגלים, אשר חז&quot;ל{{הערה|שם=א|רש&quot;י כאן (ב, ד) בשם מדרש אגדת תנחומא.}} מזהים אותם עם פנחס בן אלעזר הכהן וכלב בן יפונה, יצאו לדרך מחופשים כמוכרי קדרות חרס, ועשו את עצמם כחרשים. בהגיעם לעיר הם פנו לביתה של רחב, אשר הסכימה לארחם.<br /> <br /> למלך יריחו נודע שהם הגיעו, והוא שלח אנשים לחפשם בביתה, היא העלתה אותם לגג והטמינה את כלב תחת &quot;פשתי העץ&quot;, אבל את פנחס שהוא מלאך (פנחס זה {{קס|אליהו|הנביא}}), היא לא הייתה צריכה להחביא. הם לא מצאו אותם, והיא אמרה להם שהם יצאו מהעיר עם החשכה, והם יצאו לרדוף אחריהם לכיוון מעברות הירדן.<br /> <br /> לבינתיים היא עלתה לגג, ואמרה להם שהיא יודעת שבני ישראל הולכים לכבוש את הארץ, ושכל יושבי הארץ מפחדים מהם בגלל [[קריעת ים סוף]], ובעיקר בגלל הנצחון ב[[מלחמת סיחון ועוג]]. וכעת הוסיפה, &quot;לֹא־קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם&quot;{{הערה|[[ספר יהושע]] ב, יא.}}, אפילו לא לשכב עם אשה. רחב ידעה זאת, מכיוון שהיא הייתה ידועה ביופיה, &quot;ואין לך שר ונגיד שלא בא אליה&quot;, ובזמן [[יציאת מצרים]] היא הייתה בת 10, והיא זינתה כל ה-40 שנה{{הערה|[[רש&quot;י]].}}{{הערה|מאוחר יותר הכתוב קורא לפנחס וכלב &quot;מלאכים&quot; (ו, כה), ו[[רש&quot;י]] (שם, כג) מסביר שהם נקראו כך, כיוון שהם נשמרו מעבירה עמה בלילה זה.}}.<br /> <br /> לאחר מכן היא ביקשה מהם להשבע לה בה', שיעשו איתה ועם בית אביה חסד, ולא יהרגו אותם. ושכעת היא תשלשל אותם מהחלון עם חבל{{הערה|[[רש&quot;י]] (ב, טו) כותב, ש&quot;באותו חבל וחלון היו הנואפים עולין אליה, אמרה: רבונו של עולם, באלו חטאתי באלו תמחול לי.}} ושיברחו להר וימתינו שם 3 ימים, עד שיפסיקו לחפש אותם.<br /> <br /> המרגלים הודיעו לה שהם מוכנים לקבל זאת על עצמם בתנאי ש: (1) היא תקשור את החבל הזה (העשוי בצבע {{מונחון|שני|אדום}}) על החלון של ביתה, (2) כאשר כל משפחתה נמצאים בתוכו, וללא לקיחת אחריות על אלו שבחוץ. ו(3) שהיא לא תספר על כך לאיש (על הסימן, או על האפשרות להכנס לביתה{{הערה|ראה רלב&quot;ג ומצודות.}}).<br /> <br /> היא הורידה אותם מהחלון, ולאחר שלושת הימים הם עברו את הירדן והגיעו ליהושע ובשרו לו את דברי רחב, וסיימו: ש&quot;נָתַן ה' בְּיָדֵנוּ אֶת־כָּל־הָאָרֶץ וְגַם־נָמֹגוּ כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ&quot;{{הערה|[[ספר יהושע]] ב, כד.}}.<br /> <br /> ==הפטרה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חטא המרגלים]]}}<br /> על פי מנהג ישראל, כאשר קוראים בתורה את [[פרשת שלח]], מפטירים ב&quot;מרגלי יהושע&quot;. ולכאורה לא מובן, כיצד ייתכן שלאחרי שמשה שלח מרגלים שנכשלו בשליחות, יכל יהושע לשלוח מרגלים? וכן שהם כלל לא הסתובבו בכל הארץ, אלא רק ביריחו?<br /> <br /> ונקודת הביאור בזה: כאשר שולחים אנשים לבדוק עיר קודם כיבושה, הם בודקים 2 דברים: 1. האם העיר כדאית מבחינה פיזית להתיישבות. 2. כיצד אפשר לכובשה בקלות. והמרגלים של משה ושל יהושע השלימו זה את זה.<br /> <br /> המרגלים של משה נשלחו בכדי לבדוק את אופי הארץ ואופי פירותיה, כיוון שאם היו זוכים אז, [[משה רבינו]] היה מכניסם לארץ, ולא היה צורך בדרכי הטבע. ולכן הם היו צריכים להיות 12 נשיאים (לכל השבטים), בכדי לבדוק האם טיב הארץ ראוי לאנשיהם. ואכן הם שבו ואמרו שהארץ טובה וכו'; ובזה הם קיימו את שליחותם, באופן כזה - שבני ישראל לא היו צריכים לבקש שוב שרצונם לידע את טיב הארץ. אך הם גם החטיאו את מטרתם בכך שהם החלו לומר שאי אפשר לכובשה.<br /> <br /> לעומת זאת המרגלים ששלח יהושע, מכיוון שבזמנו היו צריכים לכיבוש בדרך הטבע, אזי היו צריכים למרגלים בכדי לידע את הדרכים וכו' כיצד להכנס, ובשביל זה אין צורך (וזה אף יזיק) אם זה יהיה נשיאים או אם זה יהיה ברבים ובפרסום. ולכן הם גם הסתפקו בדברי רחב ש&quot;נמוגו '''כל יושבי הארץ''' מפניכם&quot;, כי בזה נתמלאה שליחותם.<br /> <br /> בנוסף לכך, המעלה במרגלים של יהושע על המרגלים של משה הוא: מכיוון שעניין הריגול הוא עניין הבירור, לכן הבירור שעל ידי 12 אנשים הוא לכל שבט אשר במסילתו יעלה. אבל אצל יהושע היה זה על ידי שני אנשים שזה מראה על הבירור שלמעלה מהתחלקות, באופן של [[קבלת עול]] וביטול הנשמה שלמעלה מהתחלקות, בכל ישראל בשווה.<br /> <br /> דבר זה מרומז בלשון הפסוק: '''שנים''' - כי בעבודה זו לא נוגע ההתחלקות של [[עשר הכוחות]], אלא רק ב' הקווים של חיוב ושלילה, עשה ולא־תעשה. '''אנשים''' - סתם אנשים, ולא נשיאים, כי הביטול הזה הוא בכל ישראל בשווה. '''מרגלים חרש''' – שהעבודה היא מתוך [[קב&quot;ע]] וביטול, וממילא לא באופן של רעש.<br /> <br /> ==ההוראה מהסיפור==<br /> שילוח המרגלים של יהושע היה על פי ציווי ה' (שהרי לאחרי כשלון המרגלים של משה לא מסתבר שישלח מעצמו), והיה רק ליריחו שהייתה &quot;מנעולה של ארץ ישראל&quot;{{הערה|שם=יר}}, וכך הם תרו את כל הארץ.<br /> <br /> בפנימיות העניינים, הכוונה בשילוח המרגלים (גם של משה) היא - לכבוש את הכוחות והעניינים של הגוף וה[[נפש הבהמית]], ולעשות אותם כלים לאלקות ('[[ארץ ישראל]]'). והחילוק בין שבעת האומות שחיו בארץ לבין יריחו הוא: ששבעת האומות הם כנגד שבעת המידות שבאדם, ועליהן לא שייך ציווי לכובשן, כיוון שזה שייך לצדיקים, כי &quot;לבם (דווקא) ברשותם&quot;{{הערה|ב&quot;ר פל&quot;ד, י. ועוד. וראה תניא פי&quot;ז.}}.<br /> <br /> אבל עניינה של 'יריחו' הוא [[לבושי הנפש]], (כי שמה הוא מלשון 'ריח' שהוא קשור עם הלבושים, כמו שכתוב ב[[זהר]]{{הערה|ח&quot;ג קפו, א – הובא [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/18/51d.htm בלקו&quot;ת שלח נא, ד].}} &quot;בריחא דלבושייכו&quot;, והשייכות של הריח הוא לכל הלבושים - מחשבה, דיבור ומעשה{{הערה|הערת [[הרבי]] בד&quot;ה וישלח יהושע, תשל&quot;ו הע' 10.}}). ומכיוון שבירור הלבושים הוא דבר ששייך לעבודת כל אדם - שהרי זוהי עיקר עבודת ה[[בינוני]], לכן היה ציווי ונתינת כח מה' לבירור זה.<br /> <br /> וההוראה מזה היא: להתמקד ב[[עבודת ה'|עבודה]] על בירורם של לבושי הנפש - מחשבה, דיבור ומעשה, וזוהי הדרך לכבוש את שאר ארץ ישראל - הפיכת המידות לקדושה.<br /> <br /> ==הכנה לגאולה==<br /> זהותם של המרגלים הייתה, כאמור{{הערה|שם=א}}, כלב בן יפונה ופנחס בן אלעזר הכהן.<br /> <br /> הסיבה שפנחס היה שם, אף על פי ששבט לוי הוזהרו שלא לנחול נחלה בארץ, וכן הם לא יוצאים למלחמות כשאר שבטי ישראל{{הערה|שם=ר|רמב&quot;ם הל' שמיטה ויובל פ' יג, הל' יב.}}, היא כהכנה לגאולה העתידה:<br /> <br /> מכיוון שלעתיד לבוא [[ארץ ישראל]] [[חלוקת הארץ לעתיד לבוא|תתחלק]] ל-13 חלקים, באופן שגם שבט לוי יקבל חלק בארץ, כמו שכתוב &quot;שער לוי אחד&quot;{{הערה|[[ספר יחזקאל]] מח, לא. {{קח|מסכת|בבא בתרא}} קכב, א.}}. וטעם הדבר הוא: הסיבה ששבט לוי אינם נוחלים היא - מפני שהם עסוקים בעבודת ה' בקרבנות ובשירה, ולכן אין זה ראוי שיתעסקו בעבודת האדמה{{הערה|שם=ר}}. אבל לעתיד לבוא ש&quot;לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד. . שנאמר{{הערה|{{קח|ספר|ישעיה}} יא, ט.}} 'כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים'&quot;{{הערה|רמב&quot;ם בסוף הלכות מלכים.}}, הרי אז לא יצטרכו להבדלה זו שבין שבט לוי לענייני העולם, כיוון שהעולם אז יהיה בתכלית השלימות, ולכן הם גם יקבלו חלק בארץ.<br /> <br /> עניין זה קשור גם באופן הפעולה של המרגלים שהיה באופן של &quot;אחדות&quot;, וכן גם לעתיד לבוא חלוקת הארץ תתבצע באופן של אחדות, כיוון ש(1) לכל אחד יהיה חלק בהר, בשפלה ובנגב{{הערה|שם=בב|{{קח|מסכת|בבא בתרא}} קכב, א.}}. (2) החלוקה תתבצע על ידי הקב&quot;ה בעצמו{{הערה|שם=בב}}. ו(3) כל זה ביחד עם הגילוי של האלקות שלמעלה מהתחלקות של גדרי העולם (באופן של כמים לים מכסים - ללא הבדלים).<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[ספר יהושע]] פרק א.<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/18/51c.htm ד&quot;ה וישלח יהושע - לקוטי תורה שלח (עמ' נא, ג ואילך)].<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/56/index.htm ד&quot;ה וישלח יהושע, תשל&quot;ו].<br /> *[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3138752 שיחת שבת פרשת שלח, תנש&quot;א].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חטא המרגלים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1W5Jl1s8oHD16RGn6r7-i2MRYhP997w4s/view מרגלי משה ומרגלי יהושע - איזה מהם נעלה יותר?]''', בתוך ספר פלפולים 'הבוטחים בהשם' ישיבת תות&quot;ל המרכזית 770 י&quot;א ניסן ה'תשפ&quot;ו עמוד 197<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{יהושע|}}<br /> [[קטגוריה:ספר יהושע]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=840235 2026-04-07T10:29:57Z

<p>להתראות: הפניה לדף יוסף יהודה ליב בכור שמרלינג</p> <hr /> <div>#הפניה[[יוסף יהודה ליב בכור שמרלינג]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=840234 2026-04-07T10:29:35Z

<p>להתראות: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה|איש}}<br /> הרב '''שמעון שמרלינג''' היה ממייסדי [[חברון#היישוב החב&quot;די בחברון|היישוב החב&quot;די בחברון]] וה[[שד&quot;ר]] הראשון שלה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[חיים שמרלינג]] ב[[שקלוב]] לפני שנת [[תק&quot;מ]]. עלה לארץ הקודש יחד עם אשתו שרה, בנו משה (נולד בשקלוב בשנת תקס&quot;ט) וכלתו חנה דבורה לערך בשנת [[תקע&quot;ט]], ובהמשך נשלח כ[[שד&quot;ר]] מחברון לאסוף כספים במדינות חוץ לארץ.<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תקע&quot;ח]] שלחו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] לייסד את [[חברון#היישוב החב&quot;די בחברון|היישוב החב&quot;די בחברון]]. על פי הוראתו היה עליו לעבור דרך העיר בה התגוררה מרת חנה דבורה, כלת בנו ר' משה, ולהציע להם להצטרף אליו בנסיעתו. הרבי אף הורה לו לא לרדת מהעגלה בהגיעו לעיר, אלא לעשות הכול בחפוזה, ובאם הם מסכימים לסדר מיד את [[חתונה|חתונתם]] ולנסוע יחד איתם ל[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> לאחר הגיעו לארץ הקודש התיישב בחברון בקבוצה של 15 משפחות נוספות, בהן ר' [[לייב בעל היסורים]]. בתחילה היו רק הוא ור' לייב חסידי חב&quot;ד היחידים, ובהמשך הצטרפו משפחות נוספות. בין השנים [[תקפ&quot;א]]-[[תקפ&quot;ג]] כבר התבססה במקום קהילה חב&quot;דית של ממש, ובהמשך מנתה הקהילה מעל 100 נפשות. גזירת גיוס החובה ב[[רוסיה]] שהחלה בשנת [[תקפ&quot;ז]] גרמה לעלייתם של משפחות נוספות שהתיישבו בחברון, וחלקם ב[[ירושלים]].<br /> <br /> שיטתו בגיוס הכספים הייתה להציע לאנשים לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון תמורת סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה רבה והגיעה לשיאה כאשר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] המליץ לחסידי חב&quot;ד לקנות נחלה והבטיח שהקונים ינצלו מ[[חיבוט הקבר]]. אדמו&quot;ר האמצעי עצמו קנה את [[בית כנסת אדמו&quot;ר האמצעי בחברון|בית הכנסת אברהם אבינו]].<br /> <br /> נפטר בין השנים [[תקצ&quot;ד]]-[[תקצ&quot;ט]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו, הרב [[משה שמרלינג]] - מנכבדי קהילת חב&quot;ד בחברון<br /> **נכדו, הרב [[יוסף יהודה בכור שמרלינג]] - ממונה [[כולל חב&quot;ד בארץ הקודש]], מנכבדי קהילת חב&quot;ד בירושלים<br /> **נכדו, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] - ממייסדי היישוב החב&quot;די ביפו<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: שמרלינג, שמעון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שמרלינג]]<br /> [[קטגוריה:אישים בחברון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%9A&diff=840233 2026-04-07T10:25:43Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>{{איברים}}<br /> '''חיך''' הוא גג הפה, המבדיל בין חלל הפה לחלל האף. באנטומיה מקובל לחלק את החיך לחלק הקדמי המכונה 'החיך הקשה' המורכב מעצמות, לעומת החיך האחורי שמורכב מרקמה רירית.<br /> <br /> החיך משמש לטעימת המאכלים. ובתורת החסידות מוסבר כי החיך אינו רק כלי גשמי, אלא הוא משל לכוח הרוחני שבנפש המאפשר &quot;לטעום&quot; ולהרגיש את התענוג שבדבר.<br /> <br /> החיך (האחורי) הוא אחד מ[[חמשת מוצאות הפה]], ממנו מופקים האותיות גיכ&quot;ק.<br /> <br /> ==בתורה שבכתב ובהלכה==<br /> התורה מציינת את החיך כאיבר המבחין בין טעמים, כפי שנאמר בפסוק: &quot;הֲלֹא אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם לוֹ&quot;{{הערה|איוב יב, יא.}}.<br /> <br /> החיך נמנה כאחד מחמשת מוצאי הפה (גיכ&quot;ק), שדרכם יוצאות האותיות: גימ&quot;ל, יו&quot;ד, כ&quot;ף וקו&quot;ף.<br /> <br /> בהלכות קריאת שמע ותפילה, מושם דגש על הפרדת האותיות היוצאות מן החיך, כדי שלא להבליע את המילים ועל מנת שתהיה הקריאה ברורה ומדויקת.<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> בתורת החסידות מוסבר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/400080146 אור תורה (המגיד) יתרו צז].}} שהחיך הוא בחינת כח החכמה שבנפש (לעומת ה[[גרון]] שהוא בחינת [[בינה]]), שממנו מגיע התענוג, כשם שהחיך הגשמי טועם את האוכל ומחליט אם הוא ערב לחיכו, כך ישנו &quot;חיך רוחני&quot; בנפש האדם. ולכן גם החיך הוא בחינת 'אהבה בתענוגים'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3901370215 תורה אור ויחי מז, ג].}}. ואכן לפני [[חטא עץ הדעת]] היה החיך מרגיש את העונג הרוחני בלבד ולא את העונג הגשמי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1500370510 מאמר ש&quot;פ וישב, כ&quot;ף כסלו, ה'תשכ&quot;ז].}}.<br /> <br /> כח זה שבחכמה, הוא התענוג השכלי כפי שהוא בא לידי גילוי בבינה, אך לא כח החכמה עצמו שלמעלה מהטעם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2800530020 נר מצוה ותורה אור שער האמונה ט, א].}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר האמצעי]] מבאר שכפי שבאכילה הגשמית המאכל קודם כל נחתך ונטחן בשיניים שמפרידות אותו לחלקים ומוציאות את הטעם, ורק אחר כך מגיע השלב שהחיך טועם את האוכל, כך גם בלימוד התורה ובהרגשת הטעם הרוחני, השלב הראשון של הלימוד הוא לימוד לגירסא, שעיקר הלימוד הוא בפה ומחלק לחלקים כל ענין בפני עצמו, ולאחר מכן מגיע השלב השני של ההתעמקות בכח החכמה, להרגיש ו'לטעום' את התענוג והמתיקות שבטעמי ההלכות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1700400217 אמרי בינה שער קריאת שמע נב, ג].}}.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן מציין{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/4001381169 לקוטי תורה שיר השירים י, א].}} ל[[אדרא זוטא]] שזו הסיבה שאותיות אלו גבוהות משאר האותיות{{הערה|רצה, ב. שמדבר על אותיות אחה&quot;ע מהגרון ומוסיף: &quot;וְהָא בְּרָזֵי דְּאַתְוָון דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, אִתְעַטָּרוּ אִלֵּין אַתְוָון ד', בד' גיכ&quot;ק בַּחֵיךְ&quot;.}}<br /> <br /> בכמה מקומות בחסידות מקשרים ודורשים את הפסוק &quot;נפשנו '''חכתה''' לה'&quot;{{הערה|תהלים לג.}} שהוא גם מלשון 'חיך', כלומר שהיא ציפתה וקיוותה ולטוב טעם והעונג האלוקי{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/2300670222 תורת חיים בראשית חלק א' לך לך צו, ב].}}, ועל דרך זה את לשון הפסוק &quot;עין לא ראתה אלוקים זולתך יעשה למחכה לו&quot;, שהוא גם לשון תקוה וציפיה וגם מלשון חיך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2000610231 תורת שמואל תרל&quot;ג חלק ב' עמוד תצא].}}.<br /> <br /> (וראו ב[[אור התורה]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1800410413 במדבר ד' מטות א'שלט].}}, שהממוצע בין החיך והגרון, חכמה ובינה, הוא ה[[לשון]] שענינה הוא כח ה[[דעת]]).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[דיבור]]<br /> * [[אותיות]]<br /> * [[תענוג]]<br /> <br /> {{דיבור}}<br /> {{אדם}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:אברי הגוף]]<br /> [[קטגוריה:דיבור]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%94_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%94&diff=840232 2026-04-07T10:24:18Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>{{איברים}}<br /> '''מרה ירוקה''' היא אחת מ[[ארבע יסודות]] שב[[נפש הבהמית]] המורכבת מארבע מרות-ליחות שהשילוב ביניהם מתבטא במזג האדם נטייתו ופעולותיו. המרה הירוקה היא העיקרית מביניהם ומכונה לעיתים בשם 'מרה' סתם, מקומה ב'''כיס המרה''' שב[[כבד]], והצבע שלה ירוק כהה עד חום-צהבהב.<br /> <br /> ==בארבע היסודות ובחכמת הרפואה==<br /> ארבע המרות שבגוף, הם כנגד [[ארבע יסודות]], והמרה הירוקה מקבילה ליסוד האש, ומתאפיינת בחום ויובש.<br /> <br /> חכמי הרפואה הטבעית כינו מרה זו גם בשם 'מרה צהובה', וטענו כי אדם שיש לו נטיה למרה צהובה, הוא בעל מזג כולרי (Choleric) המאופיין באנרגיה גבוהה, דומיננטיות, נחישות ושאפתנות. ואנשים כאלו הם מנהיגים טבעיים, פעילים ומהירים, אך נוטים לחוסר סבלנות, עצבנות, תוקפנות וחוסר מודעות חברתית. <br /> <br /> ==בפנימיות התורה==<br /> המרה הירוקה מוזכרת במספר מקומות בספר הזוהר ובתיקוני זוהר{{הערה|תיקונים מט, ב: &quot;כָּבֵד וּמָרָה וּטְחוֹל, כָּבֵד אֶשָּׁא סוּמְקָא, מָרָה אֶשָּׁא יְרוֹקָא, טְחוֹל אֶשָּׁא אוּכְמָא, יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד כְּלָלָא דְכֻלְּהוּ&quot;, קכה, א: &quot;וּמֵאָן אֲתַר מִסְתַּלְקֵי, מִמָּרָה אוּכְמָא דִטְחוֹל, וּמִמָּרָה סוּמְקָא דְכָבֵד, וּמִמָּרָה יְרוֹקָא דְמָרָה, וּמִמָּרָה חִוְורָא דְרֵיאָה . . וְהָכִי שְׁכִינְתָּא אִשְׁתְּמוֹדְעַת בְּאַרְבַּע גַּוָּונִין שַׁפִּירִין נְהִירִין, גַּוָּון חִוָּור מִסִּטְרָא דְחֶסֶד, סוּמַק מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, יָרוֹק מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אוּכַם מִסִּטְרָא דְאִימָּא עִלָּאָה&quot;, וכן במקומות נוספים.}}:<br /> {{ציטוט|תוכן=מיכאל גבריאל נוריאל רפאל שלטין על ד' סטרין (ס&quot;א יסודין) טבין דבר נש דאינון מיא ואשא ורוחא ועפרא. וכל חד אית ליה ד' אנפין עון משחית אף וחימה תליין (ד&quot;א שלטין) על מרה לבנה דריאה דעביד סרכא, ובמרה סומקא דכבד דאתאדם במאדים, ובמרה ירוקא דאחידא בכבדא דאיהו חרבא דמלאך המות דאתמה בה &quot;ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות&quot;, ובמרה שחורה - לילית שבתי שולטנותא בטחול דאיהו עציבו, שאול תחתית, עניותא וחשוכא, בכיה והספדא ורעבון|מקור=זוהר חלק ג' רכז, ב}}.<br /> <br /> וב[[לקוטי אמרים פרק א'|פרק א' בתניא]] מבאר אדמו&quot;ר הזקן שבטבע האנושי &quot;הוללות ליצנות והתפארות ודברים בטלים&quot; באים מיסוד הרוח.<br /> <br /> בספרי הקבלה מוסבר כי לכל אחת מארבע המרות ישנו שורש רוחני ב[[כוחות הנפש]]. בעוד שהמרה הלבנה מקושרת למידת ה[[חסד]], המרה הירוקה מייצגת התכללות של של חסד עם גבורה וצמצום (ולכן צבעה נוטה לפעמים לאדום){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2300670428 תורת חיים אדמו&quot;ר האמצעי בראשית ח&quot;א מא, ב].}}.<br /> <br /> ב[[יחידות פרטית]]{{הערה|אור ליום שני כ&quot;ח סיון תשכ&quot;ח, התפרסם בתשורה של חתונת לוי מנחם מענדל גרונר תשע&quot;א עמוד 16.}} ציין הרבי שהמרה הירוקה היא המרה השלישית בסדר המרות, ומקבילה לבחינת [[ז&quot;א]]{{הערה|מרה לבנה - חכמה, אדומה - בינה, ירוקה - ז&quot;א, שחורה - מלכות.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מרה אדומה]]<br /> *[[מרה לבנה]]<br /> *[[מרה שחורה]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מידות ורגשות]]<br /> [[קטגוריה:איברי גוף האדם]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%A1_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%94&diff=840231 2026-04-07T10:23:30Z

<p>להתראות: הפניה לדף מרה ירוקה</p> <hr /> <div>#הפניה[[מרה ירוקה]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A&diff=840229 2026-04-07T10:21:09Z

<p>להתראות: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{חלונית<br /> |כותרת=תפילת הדרך<br /> |רוחב=30%<br /> |תוכן=יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם. וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם. וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם. וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם. וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם. (ואם דעתו לחזור מיד אומר: וְתַחֲזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם). וְתַצִילֵנוּ מִכַּף כָּל-אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶך. וּמִכָּל פֻּרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת לְעוֹלָם. וְתִשְׁלַח בְּרָכָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְתִתְּנֵנִיּ (בל' יחיד) לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ. וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים. וְתִשְׁמַע קוֹל תְּפִלָּתֵינוּ. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַת כָּל פֶּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָה:<br /> |מקור=<br /> |ניקוד=כן}}<br /> <br /> '''תפילת הדרך''' היא תפילה שתיקנו [[חז&quot;ל]] לומר בעת יציאתו של האדם לדרך, ובה מבקש מאת ה' שישמור עליו מן הסכנות האורבות לו ויצליח דרכו.<br /> <br /> ==מקור התפילה==<br /> ב[[תלמוד בבלי]] [[מסכת ברכות]]{{הערה|ברכות כט, ב.}} מובאים דברי [[אליהו הנביא]] שנגלה לרב יהודה &quot;וכשאתה יוצא לדרך, המלך בקונך וצא&quot;. ומבארים ה[[אמוראים]] את דבריו, &quot;זו היא תפילת הדרך .. כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך&quot;. בגמרא מפורט נוסח התפילה, וכן מצויינת העובדה שיש לאומרה בלשון רבים (שמתוך כך תפילתו נשמעת), בעת היציאה לדרך.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] פסק{{הערה|שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן או&quot;ח סי' קי, סעיפים ד-ח (ובסידורו)}}, שאף על פי שכל תפילת הדרך היא בלשון רבים, יש בזה יוצא מן הכלל בתיבת &quot;ותתנני&quot; שצריך להיות יו&quot;ד בסופו, בלשון יחיד, וכך הכניס את הנוסח ב[[סידור אדה&quot;ז|סידורו]].<br /> <br /> ==דיני התפילה==<br /> *את התפילה אומרים רק על דרך שנמשכת למעלה מ-4 ק&quot;מ מחוץ לעיר ויש לאומרה בתחילת הדרך.<br /> *אם זה אפשרי, עדיף לעצור בצד הדרך ולומר את התפילה ולא תוך כדי נסיעה. וכן לאומרה מעומד.<br /> *אומרים את התפילה רק פעם אחת ביום. משום שתפילת הדרך פוטרת את כל הנסיעה המתוכננת עד הבוקר שלמחרת. מי שנוסע כמה פעמים ביום אומר אותה רק בפעם הראשונה.<br /> *את המילים &quot;ותחזירנו לשלום&quot; אומרים רק אם שבים הביתה באותו יום, לפני הבוקר שלמחרת.<br /> *אדם שיוצא מביתו למשך כמה ימים, אומר את התפילה בכל יום בו הוא נמצא מחוץ לביתו, אך בסיום התפילה הוא לא מזכיר את שם ה'.<br /> <br /> ==מנהגי חב&quot;ד==<br /> בתפילת הדרך{{הערה|להלן מ[[ספר המנהגים]].}}: &quot;ותתנני&quot; - בלשון יחיד - לחן ולחסד כו'{{הערה|הגהות לסידור ישן (מהצמח צדק). וכן כתב המגן אברהם ואדמו&quot;ר הזקן בשו&quot;ע סימן ק&quot;י סעיף ד' בשם ספר הקנה על פי הסוד (שער הכולל פרק יב).}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בעת הנסיעה ל[[נאות דשא]] קורא - בפעם השניה - תקון ליל שבועות, וכשנוסעים כארבע פרסאות מצוה לעמוד ונוטל ידיו ומברך תפילת הדרך{{הערה|שם=ומעין|קונטרס ומעין עמ' לד.}}.<br /> <br /> תפילת הדרך בקרון היה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מתפלל בישיבה ובמרכבה - בעמידה{{הערה|שם=ומעין}}.<br /> <br /> כשנסע [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מביתו, אף שנשאר במקום אחד כמה חודשים, היה אומר בכל יום אחר התפילה תפילת הדרך - בלא שם ומלכות{{הערה|[[טקסט:היום יום י&quot;ט תמוז|היום יום, י&quot;ט בתמוז]].}}.<br /> <br /> יש המהדרים לברך לפני אמירת תפילת הדרך על מאכל וכדומה (לאכול כשיעור ולברך ברכה אחרונה), מכיוון שתפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך'. אבל מסורת בידנו ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] פסק שאין צורך להדר בזה{{הערה|ספר השיחות תש&quot;א [לה&quot;ק] עמ' 148. ושם, שלאחר [[ויכוח מינסק]] כאשר נסע אדמו&quot;ר הזקן ממינסק וליוו אותו בדרך, היה בין המלווים רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]]. התפתחה שיחה בהלכה אודות תפילת הדרך אם היא ברכה בפני-עצמה או שעליה להיות 'ברכה הסמוכה לחברתה', הוחלט שקובע ברכה לעצמה. אז אמר אדמו&quot;ר הזקן שתפילת הדרך היא תפילה על כל משך חיי האדם על פני האדמה, שכל יום ויום הוא חלק מן הדרך. ומזה נעשה רבי אייזיק לחסיד ולמקושר לרבינו הזקן.}}, וכך נהג [[הרבי]]{{הערה|אלבום 'בנאות דשא' עמ' 84 ,47.}}.<br /> <br /> הרבי נהג באמירת תפילת הדרך בעת נסיעותיו למחנות הקיץ [[גן ישראל]] ו[[קעמפ אמונה]]{{הערה|בשנים תשט&quot;ז תשי&quot;ז ותש&quot;כ.}}, לצאת מהמכונית ולרחוץ את ידיו ואחר כך לומר את התפילה מתוך הסידור ובעמידה{{הערה|[[מעשה מלך]] עמ' 57.}}.<br /> <br /> ==אמירה בכל יום ללא שם ומלכות==<br /> על יסוד הנהגת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שכשנסע מביתו, אף שנשאר במקום אחד כמה חדשים, היה אומר בכל יום אחר התפילה תפלת הדרך – בלא שם ומלכות, נוהגים חסידים רבים, שכאשר נמצאים בביתם, ב[[שליחות]], או בכל מקום אחר שאינו [[770]] – אומרים בכל יום תפילת הדרך בלי שם ומלכות. כיוון שמרגישים שהם בדרך. כי ביתם האמיתי הוא ב-770, אצל [[הרבי]].<br /> <br /> כך ראו אצל ה[[שד&quot;ר]] הרב [[מנחם שמואל דוד רייטשיק]]. וכן על דרך זה סיפר הרב [[חנוך גליצנשטיין]] אודות חותנו, ר' [[אברהם פריז]], שיום אחד, בהיותו בבית חותנו ב[[פתח תקווה]], הבחין כי לאחר תפילת [[שחרית]] הוא אומר את תפילת הדרך. כאשר שאל לתפלה זו מה עושה? הסביר לו ר' אברהם בפשטות: &quot;הרי בכל יום שלא חזרנו אל הרבי – אנחנו נמצאים עדיין 'בדרך'.. והנהגת רבותינו הינה, כמובא ב'[[היום יום]]' שהרבי הרש&quot;ב &quot;אף שנשאר במקום אחד כמה חדשים, היה אומר בכל יום אחר התפילה תפילת הדרך, בלא שם ומלכות&quot;. על דרך זה ידוע גם על שלוחי הרבי ב[[מרוקו]], שהיו אומרים בכל יום את תפילת הדרך בלא שם ומלכות{{הערה|הרב [[נפתלי אסטולין]], '''[https://chabad.info/blogs/66433/ אנחנו רק בדרך…]''' {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1697685 תפילת הדרך: נוסח התפילה, הלכות וסגולה לנסיעה בטוחה]''' באתר בית חב&quot;ד {{בית חבד}}<br /> *הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7028&amp;CategoryID=1419 מדיני תפילת הדרך]''', [[שיחת השבוע]] גיליון 1230<br /> *'''[http://chabad-il.org/hit/hit402.htm בירורי הלכה ומנהג - תפילת הדרך]''', גיליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] ת&quot;ב<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/הלכה-יומית-מהרב-ברוין/111955/ מתי אומרים תפילת הדרך בטיסה?]''', '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/הלכה-יומית-מהרב-ברוין/79956/ האם אחד יכול להוציא את כולם בתפילת הדרך?]''' {{אינפו}}<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1W5Jl1s8oHD16RGn6r7-i2MRYhP997w4s/view תפילת הדרך ו'הגומל' בנסיעה על עננים]''', בתוך ספר פלפולים 'הבוטחים בהשם' ישיבת תות&quot;ל המרכזית 770 י&quot;א ניסן ה'תשפ&quot;ו עמוד 190<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מנהגים בסדר היום]]<br /> [[קטגוריה:תפילה]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%A8%D7%A1%22%D7%95&diff=840226 2026-04-07T10:20:29Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>{{מאמרי רבותינו נשיאינו}}<br /> [[קובץ:יום טוב של ראש השנה - תרס&quot;ו.jpg|ממוזער|250px|דף השער של 'המשך תרס&quot;ו']]<br /> [[קובץ:המשך תרס&quot;ו הוצאת תשפ&quot;ד.jpeg|ממוזער|250px|'המשך תרס&quot;ו' - הוצאת [[תשפ&quot;ד]]]]<br /> '''יום טוב של ראש השנה תרס&quot;ו''' ('''[[המשך]] ס&quot;ו'''; '''סָמֵ&quot;ך וָא&quot;ו''') הוא 'המשך' של שישים ואחד [[מאמר|מאמרי חסידות]], שנאמרו על ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] במהלך שנות [[תרס&quot;ו]], [[תרס&quot;ז]] וראשית שנת [[תרס&quot;ח]]. המשך זה הוא מהיסודיים והעיוניים בכתבי חב&quot;ד, והוא הנלמד ביותר בישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש.<br /> <br /> == מדברי הרבי אודות ההמשך ==<br /> [[הרבי]] אמר אודות ה'המשך':<br /> {{ציטוט|תוכן=במאמריו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר (מהורש&quot;ב) נ&quot;ע, אשר בהם באים ענייני החסידות בביאור יותר רחב ובהבנה והשגה שכלית יותר, מכמו שהם (בגלוי - גם לאנשים כערכנו) במאמרי רבותינו שקדמו . . מבין מאמריו גופא דיבר כ&quot;ק אדמו&quot;ר (מהורש&quot;ב) נ&quot;ע במיוחד בשבח ההמשך תרס&quot;ו. כי כל מעלות הנ&quot;ל, בהן נשתבחו מאמריו, ישנן במדה מרובה ומיוחדת בהמשך זה.<br /> ולא רק שבהמשך זה באה תורת החסידות לידי התגלות יותר ובהשגה למטה יותר, אלא שגם שייכותה של &quot;חכמה זו&quot; לגאולה העתידה.|מקור=משיחת [[אחרון של פסח]] [[תש&quot;ל]] ([[לקוטי שיחות]] ח&quot;ז ע' 206). נדפס גם בהוספות להמשך תרס&quot;ו (קה&quot;ת, תשפ&quot;ד) ע' תתז ואילך|אנגלית=|מרכאות=כן}}<br /> <br /> == רעיונות מרכזיים בספר ==<br /> ==== תכלית וסיבת הבריאה ====<br /> תכלית כוונת [[בריאת העולם]] היא המשכת גילוי [[אור אין סוף]] שהיה קודם [[צמצום הראשון|הצמצום]] בעולמות [[אבי&quot;ע]] באופן שהנבראים יכילו את הגילוי, וזאת באמצעות קיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] על ידי [[עם ישראל]]. בנוסף, על ידי קיום התורה והמצוות יומשך גם גילוי אלוקי נעלה אף יותר מכמו שהיה קודם הבריאה. אידיאל זה הוא מפני ש[[הקב&quot;ה]] 'נתאווה שתהיה לו [[דירה בתחתונים]]', כלומר שגילוי האלוקות יוחדר במציאות הגשמית.<br /> <br /> בספרי הקבלה ניתנו הסברים שונים לסיבת הבריאה: (א) כדי שיתגלה כוחו של הקב&quot;ה, (ב) כדי שהנבראים ידעוהו (אין הכוונה למצוות [[ידיעת ה']], שהיא עצם הידיעה שיש ה', אלא ידיעת מהות כוחותיו). אך [[הרבי הרש&quot;ב]] מחדש ששניהם לא מכוונים לתכלית האמת, כי (א) אין כוחו העליון של הקב&quot;ה מחוסר מעשה, ותיכף לרצונו נעשה דבר, ואם כן הוא שלם אף ללא בריאת העולם הגשמי, (ב) עניין הידיעה שייך רק בעולמות העליונים, ואם כן לא מובן למה ברא את העולם הזה הגשמי.<br /> <br /> לפיכך מסיק כי הבריאה היא מפני תשוקתו של הקב&quot;ה לבראותו, ולא ייתכן הסבר שכלי-אנושי לתשוקה זו, &quot;הוא למעלה מטעם ודעת (וכמו שאמר [[אדמו&quot;ר הזקן|רבינו ז&quot;ל]] על זה &quot;אויף א תאווה איז קיין קשיא&quot; (תרגום מ[[אידיש]]: על תאווה אין להקשות קושיות), רק שנתאווה שיהיה מציאות תחתונים, ויומשך בחינת עצמות אור אין סוף למטה, שזה ביכולת להמשיך למטה בעולם התחתון דוקא&quot;{{הערה|המשך תרס&quot;ו ע' ח.}}.<br /> <br /> ==== התהוות 'יש מאין' ====<br /> המקובלים הראשונים ([[הרמ&quot;ק]], [[מנחם עזריה מפאנו|הרמ&quot;ע]] ו[[האר&quot;י]]) דנו בביאור השם [[אור אין סוף]], שנקרא בשם 'אין סוף' ולא 'אין תחילה', דעת הרמ&quot;ק היא שדרגה זו היא [[עצמות]] הבורא, דעת הרמ&quot;ע היא שזהו הרצון, דעת האר&quot;י ז&quot;ל היא שזה נעלה מהרצון, אך אינו עצמות הבורא. לדעת הרמ&quot;ק זהו מפני שאין לתת קדמות לשום דבר חוץ מעצמותו. אך הרבי לא מקבל זאת, מפני שאם הקב&quot;ה עצמו הוא בבחינת מקור לעולמות, אי אפשר לומר &quot;לא שניתי&quot;, הן מצד עצם ההתהוות והן מצד הרצון להתהוות. ולכן לדעת רבינו ההתהוות יש מאין היא מהאור, שהוא [[אין ואפס]] לגבי עצמות הבורא, ומכל מקום יש בו כח אין-סוף (בדוגמת משל מאור שהוא מעין המאור).<br /> <br /> == מבנה ההמשך ==<br /> [[קובץ:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|ממוזער|250px|[[הרבי הרש&quot;ב]]]]<br /> ההמשך מורכב משישים ואחד [[מאמר]]ים שנאמרו על סדר השנה. המאמרים הם רצף עניינים הכרוכים זה בזה, ועוסקים באותו עניין, ולכן נקראים בשם 'המשך'. לאורך הספר ישנן [[הגהה|הגהות]] מאת הרבי הרש&quot;ב. החלק האחרון של הספר נקרא 'השלמת הדרוש'{{הערה|המשך תרס&quot;ו ע' תקלז.}}, והוא לא נאמר בעל פה.<br /> <br /> על קטעים מסוימים מתוך המאמרים רשם כי אין להעתיקם. אך [[הרבי]] הורה להדפיסם בשולי הגיליון ולציין שנרשם עליהם &quot;אין צריך להעתיק&quot;{{הערה|[[התוועדויות]] תשמ&quot;ב כרך ד', ע' 2060 ואילך.}}.<br /> <br /> ==== מבנה הכרך ====<br /> בסוף הספר נדפסו: ביאורים מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ על ההמשך, שיחה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ על מהות ההמשך, שיחה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ&lt;ref&gt;מרשימותיו של הרבי. הרבי נתן להדפיס את הקטע הזה בשביל הדפסת ההמשך.&lt;/ref&gt; על אופן אמירת ההמשך, ושיחה מהרבי על מעלת ההמשך.<br /> <br /> המאמרים משנות אמירת וכתיבת המאמר, שאינם מה'המשך', כמו גם דברים שאינם קשורים להמשך בהכרח והופיעו בהוצאות קודמות בכרך אחד עימו, נדפסו בתשע&quot;ה בנפרד (חלקם בפעם הראשונה) כ'ספר המאמרים תרס&quot;ו-תרס&quot;ז', בעריכת הרב [[יהונתן דוד רייניץ]].<br /> <br /> == מהדורות הספר ==<br /> <br /> מעת אמירת המאמרים למדו במאמרים אלו מתוך העתקות [[כת&quot;י]] או כתובים במכונת-כתיבה. לראשונה הספר נדפס בשנת [[תשל&quot;א]] על ידי הוצאת [[קה&quot;ת]], בהוראה ישירה מ[[הרבי]]&lt;ref&gt;המדפיס החב&quot;די ר' [[מרדכי שוסטרמן|מרדכי שוסטערמאן]] מספר בספרו שהרבי הורה לו להתחיל להכין לדפוס את הספר בערב [[ב' בניסן|ב' ניסן]] תשכ&quot;ה. אבל אחרי כמה שבועות חזר והורה [על ידי [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]]] להפסיק להקליד, אבל ר' [[משה לייב רודשטיין]] אמר לו שיכול להמשיך. ושיער ר' מרדכי שזה הי' בגלל שבאותה העת הדפיס אחד הרבה עותקים בקופיר, וביקש מהרבי שלא ידפיסו לפני שייגמר לו. ואכן בער&quot;ח אלול תש&quot;ל הרבי שאל את ר' מרדכי היכן אוחז בסידור ההמשך, והרבי אמר שרמ&quot;ל אמר לו להמשיך, והמשיך, והרבי אמר (על רמ&quot;ל, שכבר נפטר) '''תבוא עליו ברכה!'''&lt;/ref&gt;.<br /> * מהדורה ראשונה - קה&quot;ת, ברוקלין, תשל&quot;א.<br /> <br /> הספר בא לראשונה בדפוס, עם השוואה לכת&quot;י ר' שמואל הסופר. בסוף הספר נוסף שיחה מוגהת מכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מאחש&quot;פ תש&quot;ל{{הערה|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] ח&quot;ז ע' 206, וכן בהוספות להמשך תרס&quot;ו (קה&quot;ת, תשפ&quot;ד) ע' תתז ואילך. ובכ&quot;מ.}}.<br /> * מהדורה שניה - קה&quot;ת, ברוקלין, [[תשל&quot;ו]].<br /> <br /> בהוצאה זו נכנסו תיקונים רבים ע&quot;פ הכתי&quot;ק, וכן נכנסו מאמרים משנים אלו שאינם מההמשך - מכתי&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> * מהדורה שלישית - קה&quot;ת, ברוקלין, [[תשד&quot;מ]].<br /> <br /> בהוצאה זו נוספו, בין השאר: 'הנחות' מכמה מאמרים, השמטות, הערות ובאורים מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ועוד.<br /> * מהדורה רביעית - קה&quot;ת, ברוקלין, [[תנש&quot;א]].<br /> <br /> בהוצאה זו נדפסו לראשונה שתי הנחות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> * מהדורה חמישית - קה&quot;ת, ברוקלין, [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> הוצאה זו היא צילום מהוצאת תנש&quot;א, ללא שינויים בגוף הספר.<br /> * מהדורה שישית - קה&quot;ת, ברוקלין, [[תשע&quot;ז]].<br /> <br /> בהוצאה זו נוספו לראשונה תשעה מאמרים חדשים, וכן הספר סודר מחדש עם תיקונים.<br /> * מהדורה שביעית - קה&quot;ת, ברוקלין, [[תשפ&quot;ד]].<br /> <br /> בהוצאה זו נדפסו לראשונה המשך הערות וביאורים מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וכן רשימה שלו משנת תרס&quot;ו.<br /> <br /> בנוסף, נכנס בהוצאה זו מפתח לעניני משיח וגאולה{{הערה|ע&quot;פ הוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א ב[[דבר מלכות תזריע מצורע]].}} וכן 'רשימת דפוסי ספרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב'.<br /> <br /> == ביאורים ==<br /> * '''הערות וביאורים להתחלת המשך תרס&quot;ו''', מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> * '''שערי עיונים בדא&quot;ח, שני כרכים''', מאת הרב [[מיכאל חנוך גולומב]] (משפיע ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]).<br /> * '''שיעורים בחסידות''' (ב' כרכים), מאת הרב [[זלמן גופין]] (משפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]).<br /> * '''שיעורים בתורת החסידות - המשך תרס&quot;ו''' (ב' חוברות), מאת הרב [[יואל כהן]] (משפיע ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]).<br /> * שני קובצים בשם '''ניצוצי דא&quot;ח''', יו&quot;ל על ידי 'מפעל החסידות'.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/30/המשך_יום_טוב_של_ראש_השנה_תרס%22ו.pdf המשך יום טוב של ראש השנה תרס&quot;ו]''', הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשע&quot;ז]] {{PDF}}<br /> * [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&amp;pgnum=1 המשך יום טוב של ר&quot;ה - תרס&quot;ו], קה&quot;ת, [[תנש&quot;א]] - באתר [[HebrewBooks]] {{PDF}}<br /> * שיעורי הרב [[יוסף יצחק אופן]] ב[http://www.chasidut.tv/nd2013/contents.asp?aid=97067 המשך תרס&quot;ו], באתר 'חסידות TV'<br /> * שיעורי הרב [[ישראל אלפנביין]] בהמשך תרס&quot;ו [https://chabad.info/tag/המשך-תרסו/ חדש: סדרת שיעורים מעמיקה ב'המשך תרס&quot;ו'] {{אינפו}}<br /> * שיעורי הרב [[מיכאל חנוך גולומב]] בהמשך תרס&quot;ו [https://drive.google.com/drive/folders/1dzoQQULhVT_wzHYigODBOL4vqZljjfri?usp=drive_link]<br /> <br /> ==== אודות ה'המשך' ====<br /> * דוד אולידורט, [https://www.yeshiva.org.il/midrash/14731 '''המשך &quot;יום טוב של של ר&quot;ה&quot; תרס&quot;ו'''], באתר ישיבה<br /> * מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3444&amp;CategoryID=909 '''המשך תרס&quot;ו [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]], גיליון 643'''] {{*}} [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10002&amp;CategoryID=1790 '''גליון 1005''']<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1W5Jl1s8oHD16RGn6r7-i2MRYhP997w4s/view סיכום עניני גאולה ומשיח בהמשך תרס&quot;ו]''', בתוך ספר פלפולים 'הבוטחים בהשם' ישיבת תות&quot;ל המרכזית 770 י&quot;א ניסן ה'תשפ&quot;ו עמוד 197<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:המשכים]]<br /> [[En:Yom Tov of Rosh Hashanah 5666 - Samach Vov]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9E%D7%9C&diff=840225 2026-04-07T10:18:47Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>{{חלונית<br /> | ניקוד = כן<br /> | רוחב = 25%<br /> | כותרת = ברכת הגומל<br /> | תוכן = '''המברך אומר''':<br /> {{ש}}&quot;בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי טוֹב&quot;<br /> {{ש}}'''השומעים עונים''':<br /> {{ש}}אָמֵן. &quot;מִי שֶׁגְּמָלְךָ טוֹב, הוּא יִגְמָלְךָ כָּל טוֹב סֶּלָה&quot;<br /> }}<br /> '''בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל''' היא ברכה של שבח והודיה, אותה מברך מי שהיה בצרה או בסכנה וניצל ממנה.<br /> <br /> ברכה זו היא בדוגמת ה[[קרבן תודה]] שהיו מקריבים בזמן שבית המקדש היה קייים{{הערה|רא&quot;ש ברכות פ&quot;ט ס&quot;ג. פרש&quot;י צו ז, יב. זבחים ז, א (ד&quot;ה לא דידי'). שיחת יום ב' פ' בלק, י&quot;ב תמוז, ה'תשכ&quot;א סעיף יא.}}.<br /> <br /> ==החיוב בברכה==<br /> ההגדרה הבסיסית של החייבים בברכה כפי שמופיע בגמרא היא: &quot;ארבעה צריכים להודות - יורדי ים, הולכי מדבריות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא&quot;{{הערה|תלמוד בבלי מסכת ברכות נד, ב.}}, הנרמזים בראשי התיבות שבפסוק &quot;וכל '''החיים''' יודוך סלה&quot; - '''ח'''בוש, '''י'''סורים, '''י'''ם, '''מ'''דבר{{הערה|1=וראו ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-3/154/index.htm שיחת פרשת פנחס י&quot;ב תמוז תשכ&quot;ז סעיף כא] בביאור הצורך והדיוקים בסימן זה, ושינוי הסדר בסימן מהארבעה מקרים כפי שמופיעים בתהלים ק&quot;ז.}}.<br /> <br /> ארבעה מקרים אלו מפורטים גם ב[[תהלים ק&quot;ז|פרק ק&quot;ז בתהלים]], כשלאחר כל אחד מהם מופיע הביטוי: &quot;יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם&quot;. גם ההלכה שיש לברך ברכה זו במניין עשרה מישראל רמוזה בפרק זה, בפסוק: &quot;וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ&quot;{{הערה|פסוק לב.}}.<br /> <br /> אף שבמקור הדברים מופיעים רק ארבעה סוגי חיובים, ההלכה מכריעה שכל מי שהיה בסכנה משמעותית וניצול צריך לברך, אלא שלפי חלק מהדעות יברך בלא שם ומלכות{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים ריט, ט. ובט&quot;ז או&quot;ח רי&quot;ט, ז', ובמשנה ברורה ריט, לב, ועוד כתבו שכן יברך בשם ומלכות.}}.<br /> <br /> ===הפטורים מברכה===<br /> ילד שלא הגיע למצוות, אינו מברך כיוון שאינו יכול לומר בנוסח הברכה &quot;הגומל '''לחייבים''' טובות&quot;, היות ועדיין אינו בר חיוב{{הערה|שו&quot;ע או&quot;ח סי' רי&quot;ט ס&quot;א ובמג&quot;א שם, שיחת ש&quot;פ וישב ה'תשנ&quot;ב. ומכל מקום טוב לעשות סעודת הודיה וכיוצא בזה.}}.<br /> <br /> בנוגע לנשים, ישנה מחלוקת הלכתית האם הן חייבות לברך, או שפטורות כיון שאינן יכולות לברך בפני עשרה גברים וספר תורה{{הערה|אף שמעיקר הדין אין חיוב לברך בפני ספר תורה.}}, ולפועל המנהג המקובל בחב&quot;ד הוא שאינן מברכות כלל, גם לא בשקט בעזרת נשים{{הערה|שמירת הברכות עמוד 275 הערה 29 (עדות הרב גרונר בשם הרבי). וראו שערי הלכה ומנהג ח&quot;א עמוד רטז.}}.<br /> <br /> גם בתוך ארבעה החייבים להודות, מופיעים בהלכה גדרים שונים: חולה מחוייב להודות רק אם שכב במיטתו מפני החול יותר מג' ימים{{הערה|סדר ברכות הנהנין פי&quot;ג ה&quot;ו-ז'.}}, מי שטס במטוס אם עבר את הים צריך לברך {{הערה|שערי הלכה ומנהג ח&quot;א עמ' רי&quot;ז, מנחת יצחק ח&quot;ב סי' מ&quot;ז, ציץ אליעזר חי&quot;א סי' י&quot;ד.}}<br /> <br /> <br /> <br /> ==זמן הברכה ואופנה==<br /> את ברכת הגומל נוהגים לברך לאחר [[עלייה לתורה]].<br /> <br /> העולה לתורה בעליה האחרונה{{הערה|ביום חול ובמנחת שבת - לשלישי, בראש חודש וחול המועד - לרביעי, בחגים - לחמישי, ביום כיפור - לשישי, בשבתות - לשביעי.}} וצריך לברך 'הגומל', ימתין לאמירת הקדיש ורק לאחר מכן יברך הגומל, כדי לסמוך את הקדיש לקריאה ככל האפשר{{הערה|1=סדר ברכות הנהנין פי&quot;ג ס&quot;ב, ספר המנהגים עמ' 14, וראה חקרי מנהגים (מהדורת תשע&quot;ד) כרך ב' עמ' קצ&quot;ד ואילך. וראו [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-2/102/135.htm המחאה שערך הרבי בשיחת י' שבט תשכ&quot;ג כאשר היה מי שבירך בין הקריאה והקדיש].}}.<br /> <br /> לכתחילה יש לברך תוך שלשה ימים מזמן החיוב, כיון שהאפשרות המובחרת ביותר היא לברך בעת העליה לתורה, ואין מציאות של שלושה ימים רצופים שלא מוציאים ספר תורה.<br /> <br /> כיון שנקבע לברך בתוך שלושה ימים, באם אדם נקלע למצב בו אין לו ספר תורה בתוך השלושה ימים, ויכול לברך רק בפני עשרה, עדיף שיברך בפני עשרה משידחה את הברכה לאחר שלושה ימים.<br /> <br /> אם רוצה להמתין כדי לברך במניין, יכול להמתין אפילו שלושים יום{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים ריט. ובמשנה ברורה שם.}}.<br /> <br /> אף שעל פי הלכה מברכים ברכת הגומל רק בפעם הראשונה, בשונה מברכת הנס שיכול לברך כל פעם שמגיע למקום בו אירע הנס, התוכן של הברכה שייך גם בתקופת השנה, ולכן ראינו אצל רבותינו נשיאינו שהזכירו מידי שנה בזמן הנס את המאורע ואת התוכן של ברכת הגומל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5721-3/104/index.htm שיחת יום ב' פ' בלק, י&quot;ב תמוז, ה'תשכ&quot;א].}}.<br /> <br /> ===בפני מי מברכים===<br /> יש לברך את ברכת הגומל בפני מניין מבוגרים, כאשר לפחות שניים מהם הם תלמידים חכמים שעוסקים בלימוד ההלכה{{הערה|&quot;ותרי מינייהו רבנן&quot;.}} על פי מה שנאמר: &quot;וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ&quot;{{הערה|תהלים קז, לב.}}. אולם גם אם לא נמצאו שני תלמידי חכמים, לא יעכב אדם את אמירת הברכה.<br /> <br /> יש מחלוקת האם הצורך במניין מעכב או שהוא רק נדרש לכתחילה.<br /> <br /> ===מנהגי חב&quot;ד===<br /> הרבי ציין כי לכאורה על פי דברי אדמו&quot;ר הזקן, המתחייב בברכת הגומל יאמר גם את פרשת קרבן התמיד, וצריך עיון גדול בנוגע לאלו שלא נוהגים כך{{הערה|לקוטי שיחות חלק י&quot;ז עמוד 427. [https://col.org.il/files/uploads/original/2019/04/5ca995d913293_1554617817.pdf פרדס חב&quot;ד גליון 18 עמוד 149].}}.<br /> <br /> ==פירוש הברכה==<br /> פירוש הברכה הוא - שהמברך מודה ל[[הקדוש ברוך הוא|קדוש ברוך הוא]] הגומל טובות אף ל'חייבים' - כלומר למי שאין זכויותיהם מצדיקות זאת, על טובה שגמל לו.<br /> <br /> ==הודאה באופנים אחרים==<br /> כאשר יש ספק האם האדם התחייב בברכה, או שחלף זמן רב מאז המאורע ואינו יודע אם יכול לברך, או שפטור מברכה ובכל זאת רוצה לבטא את התודה לה', בספרות התורנית מופיעות מספר אפשרויות:<br /> *לעלות לתורה ולכוון באמירת 'ברכו' על הנס.<br /> *לכוון באמירת 'מודים' שבתפילת שמונה עשרה במילים 'על ניסיך שבכל יום עמנו'.<br /> *התוועדות ו[[סעודת הודאה]]{{הערה|ראה נדה לא, א, טוש&quot;ע ונ&quot;כ או&quot;ח סרי&quot;ט ס&quot;ט, לוח ברכה&quot;נ פי&quot;ב הי&quot;ג, סדר ברכה&quot;נ פי&quot;ג ס&quot;ז, וראה שו&quot;ת אדה&quot;ז סו&quot;ס כח (&quot;דמקרי נס בלשון בני אדם&quot;), פסק&quot;ת סרי&quot;ח ס&quot;י אופן ו. שו&quot;ע או&quot;ח סימן ריט במג&quot;א סעיף קטן א וראה שערי תשובה שם, קצות השלחן סימן סה סעיף ב.}}.<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> במאמר שאמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לאחר [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|שהשתחרר מבית האסורים]], ביאר את ארבעת הסוגים שחייבים להודות בעבודה הרוחנית{{הערה|1=מאמר ד&quot;ה ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב, נדפס בסה&quot;מ קונטרסים ח&quot;א קפד, ב ואילך. תמצית התוכן נדפס באגרות קודש של הרבי [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9170.htm אגרת ט'קע]. ראו גם ביאור דומה בספר המאמרים אידיש בתרגום ללשון הקודש עמוד 96 מאמר ד&quot;ה קרוב ה' לכל קוראיו סעיף ג'.}}:<br /> *'''חולה''' - יהודי שיש לו בעבודת השם [[טמטום המוח]] ו[[טמטום הלב]].<br /> *'''חבוש בבית האסורים''' - שהיצר הרע 'מכתר' את היצר הטוב ו'מושיב' אותו בבית האסורים.<br /> *'''יורדי הים''' - ששקוע בעניני העולם המבלבלים אותו מעבודת השם.<br /> *'''הולכי המדבר''' - אדם המסור לגשמיות העולם וחומריותו (היפך מקום ישוב אדם, אתם קרוים אדם, אדמה לעליון).<br /> <br /> והגילוי האלוקי הנעלה, באופן של 'נס' - יכול להתגלות דווקא על ידי זה שהנשמה יורדת לעולם ומתמודדת עם האתגרים והנסיונות והקושי של חושך העולם שמסתיר על האלוקות, וכשמצליח בזה, מגיע לבחינת 'יודו להשם חסדו ונפלאותיו לבני אדם', כפי שיהיה בשלימות בגאולה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-3/145/index.htm מאמר דיבור המתחיל 'הגומל לחייבים טובות' תשכ&quot;ז].}}.<br /> <br /> ==אצל רבותינו נשיאינו==<br /> כאשר אדמו&quot;ר הזקן יצא מהמאסר, כתב אגרת הקודש קטונתי, ובשיחות הרבי מבואר הקשר בין האגרת לדיוק הנוסח בברכת 'ארבעה '''חייבים''' להודות', שבברכה זו אדם 'מקטין' את עצמו ומדגיש את העובדה שמצד עצמו אינו ראוי לניסים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5721-3/104/index.htm שיחת י&quot;ב תמוז תשכ&quot;א סעיף ח].}}.<br /> <br /> כאשר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|השתחרר ממעצרו בקאסטרמה]], המתין עד שבת כדי לברך ברכת הגומל{{הערה|בטעם הדבר שהמתין כיון שחיכה עד ש'יזחור לבוריו', ראו ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-2/102/134.htm שיחה י' שבט תשכ&quot;ג]. לקוטי שיחות חלק כ&quot;ח עמוד 149 הערה 9. רשימת ט&quot;ז תמוז תש&quot;ב (חוברת לא עמוד 13.}} <br /> <br /> לאחר התפילה ערך התוועדות וסעודת הודאה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/10/14/173.htm שבת פרשת פנחס ט&quot;ז תמוז].}}, במהלכה גם אמר מאמר בו ביאר את המשמעות הרוחנית ב'ארבעה צריכים להודות'{{הערה|1=מאמר ד&quot;ה ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב, נדפס בסה&quot;מ קונטרסים ח&quot;א קפד, ב ואילך. קפח, א ואילך. סה&quot;מ תרפ&quot;ז ע' ריא ואילך. ריז ואילך.}}:<br /> <br /> כמו כן, בשנת [[תרפ&quot;ט]] בעת [[מסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארץ הקודש|מסעו לארץ הקודש]], בשבת ז' מנחם אב עלה למפטיר ובירך ברכת הגומל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/6/index.htm יומן הביקור בספר השיחות].}}<br /> <br /> ==תקנת הבעל שם טוב==<br /> על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] יש לומר את המזמור בכל ערב שבת (אלא אם כן חל יום טוב או חול המועד בערב שבת), לפני אמירת [[פתח אליהו]].<br /> <br /> ב[[שער הכולל]] מופיע טעם הדבר כהודאה על כך שעברו ימות החול ולא ניזוקו בגשמיות וברוחניות{{הערה|פרק י&quot;ז סעיף ב. ועל דרך זה בהתוועדות י&quot;ב תמוז תשכ&quot;א בתחילתה.}}.<br /> <br /> טעם נוסף מופיע בשם ר' [[ישעיה אשר זליג מרגליות]]{{הערה|1=בהקדמת ספרו מאמר תפילת פתח אליהו. נעתק בשבועון כפר חב&quot;ד 959 עמוד 50. [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=30450&amp;st=&amp;pgnum=273 סידור אדמו&quot;ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין) עמוד רמד].}} שהבעל שם טוב תיקן זאת בחזרתו לאחר הנס הגדול שאירע לו בעת שניסה לעלות לארץ ישראל, וכך קיבלו על עצמם כל תלמידיו וההולכים לאורם.<br /> <br /> אף שבחלק מהספרים מופיע שיש ענין לומר מזמור זה בציבור דווקא, כפי הדין של ברכת הגומל שעדיף שתהיה בעשרה{{הערה|ברכות נד, ב: &quot;לאודויי קמי עשרה&quot;.}}, כותב הרבי שלא ראה שמקפידים על כך{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;ג עמוד קמח. ספר המנהגים עמוד 25 בהערה. אך ראו באגרות קודש חלק ו' עמוד שכא.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[יצוה צור חסדו]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/33/8/1/index.htm ביאור נוסח ברכת הגומל]''', לקוטי שיחות חלק לג שיחה א' לי&quot;ב-י&quot;ג תמוז<br /> *'''[https://col.org.il/news/83932 דיני ברכת הגומל]''', הרב אברהם אלאשווילי {{וידאו}}{{COL}}<br /> *הרב ברוך אברלנדער, '''[https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view ברכת הגומל לנוסע במטוס]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ&quot;ד עמוד 36<br /> *איסר שפרינגר, '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-LR%EF%BF%BD-1.pdf קרבן תודה וברכת הגומל]''', בתוך 'התמים' גליון נא עמוד 28<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1W5Jl1s8oHD16RGn6r7-i2MRYhP997w4s/view תפילת הדרך ו'הגומל' בנסיעה על עננים]''', בתוך ספר פלפולים 'הבוטחים בהשם' ישיבת תות&quot;ל המרכזית 770 י&quot;א ניסן ה'תשפ&quot;ו עמוד 190<br /> <br /> {{הלכה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ברכות]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95&diff=840224 2026-04-07T10:17:39Z

<p>להתראות: /* מלכים אומניך */</p> <hr /> <div>המושג '''טעימה מהגאולה בדורנו''' נטבע במשך כל השנים על ידי [[הרבי]], שהצביע על אירועים המתרחשים בעולם ('''ועוד'''), שקרו כתוצאה מעמידתנו בסמיכות ל[[גאולה]] ולכן כבר כעת ב[[גלות]] ניתן לטעום מעין קיומם בגאולה.<br /> <br /> == טועמיה חיים זכו ==<br /> {{ערך מורחב|טועמיה}}<br /> מובא בכתבי [[האר&quot;י|האריז&quot;ל]]{{הערה|שער הכוונות ענין טבילת ערב שבת. פע&quot;ח שער יח. ועוד.}} &quot;גם ראוי לאדם לטעום כל התבשילין שמבשל בערב שבת לכבוד השבת כי הוא דוגמת האדם המכין סעודה למלך וטועם התבשילין, אם הם טובים, ואם חסרין איזה תבלין כדי שיתקנם או כדי שיבשל תבשילים אחרים. וכ&quot;ז הוראה שמקבל האורח בסבר פנים יפות. וזהו סוד &quot;טועמיה חיים זכו&quot; שתקנו בתפילת מוסף דשבת המתחיל &quot;תכנת שבת רצית קרבנותי' כו'&quot;, כי כל הטועם התבשילין של שבת מערב שבת זוכה לחיים עליונים&quot;. וזה מובא להלכה ב[[מגן אברהם]]{{הערה|אורח חיים סימן ר&quot;נ, סוף סעיף קטן א.}} וב[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|אורח חיים סימן ר&quot;נ, סעיף ח.}}.<br /> <br /> == נמצאים אנו בערב שבת ==<br /> כבר מתחילת אלף הששי, הוא ערב שבת של אלף השביעי &quot;יום שכולו שבת&quot;, ובפרט ובעיקר בשנת תש&quot;נ ו[[תנש&quot;א]] שאז הגיע הזמן של [[ערב שבת]] ל'''אחרי חצות''' לפי החשבון שיממה של [[הקב&quot;ה]] הוא אלף שנה והוא כולל לילה ויום ובשנת השבע מאות וחמישים באלף השישי הרי זה [[ערב שבת]] לאחרי חצות והוא זמן הגאולה{{הערה|שיחת ש&quot;פ וארא תש&quot;נ, התוועדויות ע' 183. וש&quot;נ.}}.<br /> <br /> == צריך לטעום מכל תבשיל ותבשיל ==<br /> מכיון שנמצאים אנו בסיום זמן הגלות, עקבתא דמשיחא, שלא נותרו אלא רגעים ספורים בלבד עד שנכנסים ל&quot;יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים&quot;, ובמילא צריכה להיות וישנה כבר ה&quot;טעימה&quot; מעניני הגאולה{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;כ, ע' 173. וש&quot;נ.}}.<br /> <br /> בדורנו העיד הרבי שהמשיח כבר פועל בעולם הזה הגשמי. והם הניסים הרבים שמתרחשים בדורנו החל מהניסים הגלוים שהיו ב[[מלחמת המפרץ]] והשחרור של בני ישראל מ[[אחורי מסך הברזל]] עד לחתימת ההסכם לצמצום הנשק הגרעיני שהוא מעין הנבואה והיעוד של 'וכתתו חרבותיהם לאיתים' ועוד. '''כדלהלן:'''<br /> <br /> === כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות ===<br /> בזמן הגאולה יתרחשו ניסים , והקב&quot;ה יראה לנו את הניסים, בדומה (וניסים ונפלאות אפילו לגבי הניסים) ליציאת מצרים.<br /> <br /> כטעימה מהניסים שיתרחשו בגאולה, היתה לנו את יכולת לראות את הניסים, בשנת [[תש&quot;נ]] ([[ראשי תיבות]] תהא שנת ניסים, וב[[תנש&quot;א]] (ראשי התיבות תהא שנת נפלאות אראנו, ראשי התיבות מורים על היכולת לראות את הניסים) היו [[ניסים]] אף יותר גדולים.<br /> ובאותה שנה, התרחשה [[מלחמת המפרץ]], בה בדרך ניסית לא נהרג אדם כתוצאה מ-39 סקאדים שנפלו בישראל, לאחר מכן גם נפל הגוש הסוביטי וגם זאת בצורה ניסית מבלי מלחמה או שפיכות דמים. <br /> {{ציטוט|תוכן=בתקופתנו זו מתרחשים ברחבי העולם נסים ונפלאות (עד ל&quot;נפלאות גדולות, ולא רק באופן של &quot;לעושה נפלאות גדולות לבדו&quot;, ש&quot;אין בעל הנס מכיר בניסו, אלא גם) באופן גלוי לעין כל - מעין ודוגמת והכנה לנסים ונפלאות דגאולה העתידה לבוא תיכף ומיד, עלי' נאמר &quot;כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות&quot;|מקור= [[דבר מלכות בראשית]] סי&quot;ג|מרכאות=כן}}<br /> {{ציטוט|תוכן=שנה זו היא &quot;(תהא) שנת נפלאות אראנו&quot; (כהראשי תיבות דמנין השנה שנתפשט בתפוצות ישראל), השנה שבה יקויים היעוד &quot;כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות&quot;, וכבר ראו בפועל &quot;נפלאות&quot; המעידים שזוהי ה&quot;[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]&quot;, ועד ל&quot;שעה שמלך המשיח בא.. והוא משמיע להם לישראל ענוים הגיע זמן גאולתם&quot; (כדברי הילקוט שמעוני), ועד להכרזה ש&quot;הנה זה (המלך המשיח) בא&quot;|מקור=[[דבר מלכות בלק]] ס&quot;ח|מרכאות=כן}}<br /> {{ציטוט|תוכן=כולל גם ה&quot;פלא&quot; שמתרחש בימים אלו ממש: כינוס אנ&quot;ש וה[[שלוחים]] שיחיו במדינת [[רוסיה]].. ש&quot;נפלאות&quot; אלו (שכבר ראו בפועל) מעוררים ומדגישים שתיכף ומיד רואים הפלא הכי גדול - גאולה האמיתית והשלימה עלי' נאמר &quot;כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות&quot;, &quot;נפלאות&quot; גם בערך ל[[יציאת מצרים]]|מקור=[[דבר מלכות ואתחנן]] ס&quot;י|מרכאות=כן}}<br /> <br /> === מעדנים מצויים כעפר ===<br /> אחד מיעודי הגאולה הינו &quot;[[מעדנים מצויים כעפר]]&quot; המרמז על שפע הגשמי שלא יחסר. בדורות האחרונים, אומר הרבי, מתחילים לטעום מן היעוד:<br /> {{ציטוט|תוכן=בדורות האחרונים, ש[[הקב&quot;ה]] ברך את בני ישראל שיקבלו את פרנסתם ביגיעה פחותה יותר, מתוך מנוחת הנפש ומנוחת ה[[גוף]] (יותר מכפי שהי' בדורות לפני זה), על ידי זה שהעולם עצמו מסייע לזה|מקור=[[דבר מלכות קרח (א')|דבר מלכות קרח]] ס&quot;י|מרכאות=כן}}<br /> <br /> === [[אשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה|אשיבה שופטיך כבראשונה]] ===<br /> בזמן הגאולה ישובו ה[[שופטים]] ו[[יועצים]] לישראל. כחלק מההתקרבות לגאולה, כבר בזמננו מתחיל להתקיים היעוד על ידי [[נשיאי חב&quot;ד]] שהם גם שופטים מהיותם נשיאים, וגם יועצים הנותנים עצות בעניני תורה ובעניינים גשמיים:<br /> {{ציטוט|תוכן=אוחזים כבר עתה בזמן של קיום היעוד &quot;ואשיבה שופטיך גו' ויועציך&quot;, ויתירה מזו: כבתחילה: כבר ישנה ההתחלה בזה...<br /> <br /> ... לאחרי הריבוי הכי מופלג ד&quot;מעשינו ועבודתינו&quot; במשך כל הדורות, מובן שמתקרבים יותר ויותר למצב זה. ובמיוחד בדורות האחרונים, כאשר ניתוסף הענין דגילוי פנימיות התורה, החל מה&quot;מצוה לגלות זאת החכמה&quot; בזמן ה[[אריז&quot;ל]], ואחר כך - &quot;[[יפוצו מעינותיך חוצה]]&quot; על ידי [[רבותינו נשיאנו]] - שעל ידם &quot;תחזור נבואה לישראל&quot; (בלשון [[הרמב&quot;ם]] הנ&quot;ל), &quot;גלה סודו אל עבדיו הנביאים&quot;, הם הנם נביאי דורנו עד &quot;נביא מקרבך גו' כמוני&quot; (בהיותם [[אתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא]]), והם &quot;שופטיך&quot; ו&quot;יועציך&quot; דדורנו: הן &quot;שופטיך&quot; - בהיותם נשיאינו, ונשיא (מלשון התנשאות) הוא למעלה שלא בערך מאלו שעליהם הוא נשיא (על דרך מה שכתוב &quot;ויגבה מכל העם משכמו ומעלה&quot;), וגם רבותינו המלמדים תורה לכל העם - ע&quot;ד &quot;שופטיך&quot;; והן &quot;יועציך&quot; - הנותנים עצות בעניני תורה ויראת שמים, עד גם עצות בענינים גשמיים (ענין הנביאים)...<br /> <br /> ... ועל פי ההכרזה הנ&quot;ל ד[[הרבי הריי&quot;צ|כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר]], שכבר סיימו את כל עניני העבודה, כולל העבודה דרבותינו נשיאינו כ&quot;שופטיך&quot; ו&quot;יועציך&quot; עד היום הזה, ו&quot;אכשור דרי&quot; כפשוטו - מובן, שכבר הגיע הזמן ד&quot;ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה&quot; בתכלית השלימות (ואין צריכים לשוטרים, כיון שכבר הכל מבורר), לאחרי הטעימה וההתחלה בזה על ידי רבותינו נשיאינו|מקור=[[דבר מלכות שופטים]] ס&quot;א-י|מרכאות=כן}}<br /> <br /> === '''תורה חדשה מאתי תצא''' ===<br /> ב[[ימות המשיח]] תתגלה [[תורה חדשה]], תורתו של משיח, אשר ילמד את העם סודות ופנימיות ה[[תורה]]. כהכנה לכך, בדורות האחרונים התגלתה [[תורת החסידות]] המבארת את פנימיות התורה ובכך טועמים מהתורה החדשה:<br /> {{ציטוט|תוכן=על ידי הגילוי דתורת [[חסידות חב&quot;ד]], בהתלבשות ב[[חכמה]], [[בינה]] ו[[דעת]] בהבנה והשגה, באופן שזה מובן אפילו בשכל ד[[נפש הבהמית]] - על כל פנים בבחינת &quot;עצה טובה קמ&quot;ל&quot; - שמתקבלת בשכל ורגש האדם, ועל ידי גילוי פנימיות התורה בחב&quot;ד שבשכל (&quot;יועציך&quot;) - עד באופן ד&quot;טועמי' חיים זכו&quot; (שעל ידי הטעימה טועמים את עצם הדבר) - נעשה שער (&quot;שעריך&quot;) והתחלה (&quot;יועציך כבתחלה&quot;) לגילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא, ועל ידי הטעימה וההתחלה עכשיו - נעשים בני ישראל וכל העולם כלי פנימי לגילוי פנימיות התורה שלאחרי זה על ידי משיח צדקנו|מקור=[[דבר מלכות שופטים]] ס&quot;י|מרכאות=כן}}<br /> <br /> === מלכים אומניך ===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אומות העולם בזמן הגאולה]]}}<br /> בגאולה, הגויים יסיעו וישרתו את העם היהודי. כבר בדורות האחרונים ובמיוחד בשנים האחרונות, אומות העולם מכירים בחשיבותו של העם היהודי ומסייעים לו:<br /> {{ציטוט|תוכן=הגילוי וההכרה של העולם ושל אומות העולם במעלתם של ישראל מתחזק מדור לדור, כשאנו מתקרבים יותר ויותר לגאולה האמיתית והשלימה, כאשר יקויים &quot;והלכו גוים לאורך&quot;, &quot;והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך&quot;, וכו'. וכהכנה לזה, הרי במשך הדורות - גם בזמן הגלות - רואים שאפילו אומות העולם מכירים בכך שהיהודים הם העם הנבחר. כנראה בכמה וכמה מדרשי חז&quot;ל [לדוגמה: הגמרא בזבחים, שמלך מאומות העולם סייע שיהודי יהיה לבוש &quot;לכבוד ולתפארת&quot;, &quot;אקיים בך והיו מלכים אומניך&quot;, ועוד]. וכידוע גם, שאומות העולם קוראים ליהודים בלשונם (גם כאשר הם מדברים ביניהם) - &quot;העם הנבחר&quot;.<br /> <br /> ובזה נוסף עוד יותר בדורות האחרונים, ובמיוחד - במדינת [[ארצות הברית]] (ועוד מדינות), אשר היא מדינה של חסד, המתירה ליהודים לעשות עבודתם מתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף, ועוד מסייעת בזה, ומסייעת ליהודים בארץ ישראל וכו'. ובזה גופא - נוסף יותר בכך בשנים האחרונות, ובפרט בשנה שעברה ([[תנש&quot;א|שנת אראנו נפלאות]]) ובתחלת שנה זו ([[תשנ&quot;ב|שנת נפלאות בה]]) - בנוגע להיתר היציאה והסיוע ממדינה ההיא בעליית אחינו בני ישראל לארץ ישראל, כנ&quot;ל. ויש לומר שהדרך בכל זה נסללה על ידי הפעולות של גדולי ישראל במשך הדורות עם אומות העולם, ובמיוחד - של רבותינו נשיאינו [מתחיל מאדמו&quot;ר הזקן, שהתערב בעניני העולם, כידוע השתדלותו בנצחונו של אלכסנדר על נפוליון לטובת בני ישראל (ברוחניות). ויש לומר, שעתה נעשתה טובת בני ישראל במדינה ההיא גם בגשמיות, על ידיי סיוע המדינה ההיא שיהודים יוכלו לצאת משם, כנ&quot;ל]|מקור=[[דבר מלכות בראשית]] ס&quot;ח|מרכאות=כן}}<br /> <br /> === וכתתו חרבותם לאיתים ===<br /> [[וכתתו חרבותם לאיתים]] הינו אחד מיעודי הגאולה המצביע על כך שבגאולה לא יהיו מלחמות ועל כן כלי הנשק ינוצל לעבודות אחרות. בשנת [[תשנ&quot;ב]] חתמו רוסיה וארצות הברית על הסכם לצמצום הנשק הגרעיני והעברת הכספים למטרות חינוך וצדקה, את אירוע זה ייחס הרבי להתחלת פעולתו של משיח בעולם:<br /> {{ציטוט|תוכן=בימים אלו מחליטים ומכריזים ראשי מדינות בעולם על דבר צמצום וביטול כלי נשק וההוספה בהענינים הדרושים לקיום כלכלת המדינה והעולם כולו - תוכן היעוד &quot;וכתתו חרבותם לאתים&quot;, שבירת כלי המלחמה לעשות מהם כלים לעבודת האדמה, &quot;ארץ ממנה יצא לחם&quot; - הרי זה סימן ברור על התחלת קיומו של יעוד זה בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו|מקור=[[דבר מלכות משפטים (א')|דבר מלכות משפטים]] ס&quot;ב|מרכאות=כן}}<br /> <br /> === קיבוץ גלויות ===<br /> עם התרסקות הקומוניזם ושבירת 'מסך הברזל', התחילה עליה המונית לארץ ישראל. קיבוץ זה הוא מעין [[קיבוץ גלויות|קיבוץ הגלויות]] שיתרחש ב[[ימות המשיח]], כאשר יחזרו כל בני ישראל לארץ ישראל:<br /> {{ציטוט|תוכן=(מעין) הענין ד&quot;ויקהל&quot; - הקהלת כל בני ישראל לארצנו הקדושה מארבע כנפות הארץ - הותחל כבר בפשטות, כפי שרואים בזמננו זה, בשנה זו (וכבר כמה שנים), ועד שגם אומות העולם רואים זאת - שכמה וכמה מבני ישראל עלו לארצנו הקדושה. ואף שבכל הדורות היו כמה מישראל שעלו לארצנו הקדושה - הרי עתה הענין הוא שלא בערך לגמרי!<br /> <br /> ... ועוד - והוא העיקר - שתיכף ומיד נעשה עיקר הענין ד&quot;ויקהל&quot; - הקהלת כל בני ישראל בקיבוץ גליות, &quot;קבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ&quot;, על ידי ה&quot;תקע בשופר גדול לחרותנו&quot;, &quot;שופר גדול&quot; וגאולה גדולה, וכל זה - תיכף ומיד ממש|מקור=[[דבר מלכות ויקהל]]|מרכאות=כן}}<br /> <br /> === תיקון ושלימות העולם ===<br /> {{ציטוט|תוכן=במדינות גדולות וחזקות הולכים ומשתנים סדרי השלטון והמשטר לטוב, טוב צדק ויושר - מעין ודוגמת והכנה לתיקון ושלימות העולם בימות המשיח, כולל בנוגע לבני ישראל - נתינת חופש בכל הקשור לעניני יהדות, תורה ומצוותי'|מקור= [[דבר מלכות בראשית]] סי&quot;ג|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בשורת הגאולה]]<br /> <br /> {{גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:הגאולה בדורנו]]<br /> [[קטגוריה:מגלות לגאולה]]<br /> [[en:A Taste of Geulah in Our Generation]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%94%D7%99%D7%95_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9A&diff=840223 2026-04-07T10:17:23Z

<p>להתראות: הפניה לדף אומות העולם בזמן הגאולה</p> <hr /> <div>#הפניה[[אומות העולם בזמן הגאולה]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=840222 2026-04-07T10:16:55Z

<p>להתראות: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>בזמן ה[[גאולה]], עת אשר כל מה שאינו בגדר &quot;ה[[קדושה]]&quot; במהותו, או כמסייע לה, יתבטל ויסתלק מהעולם. גם שאר האומות אשר אינם יהודים, דינם יהיה להתבטל, אך הדבר תלוי במעשיהם של אותם אומות, אם התנהגו בחייהם ב[[אמונה בה'|אמונה]] ב[[הקב&quot;ה]] ולא הצרו ל[[עם ישראל]], אזי יזכו להשאר גם בתקופת הגאולה ואדרבה הם יזכו גם לראות את הגילויים הנעלים, ותפקידם יהיה לשרת ולסייע לעם ישראל, דבר אשר יהיה עבורם כזכות גדולה. אך אותם אומות ואנשים שבמשך הדורות הצרו והזיקו לעם ישראל יתבטלו ויבואו על עונשם.<br /> ==המקורות לקיום או ביטול האומות בגאולה==<br /> ב[[תנ&quot;ך]] ו[[תלמוד]] על מפרשיו מוצאים אנו דעות שונות ואף סותרות.<br /> ===מקורות המוכיחים את ביטול האומות העולם===<br /> ב[[פרשת בלק]] כחלק מנבואת בלעם, כתוב: <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;וקרקר כל בני שת&quot;|מקור=במדבר, כד יז}}<br /> <br /> ומפרשים{{הערה|האבן עזרא, תרגום יונתן בן עוזיאל, ותרגום ירושלמי}} ש&quot;וקרקר כל בני שת&quot; פירושו ש[[מלך המשיח]] יהרוס ויחריב את [[אומות העולם]] כפי שהורסים קיר. (ובפירוש פסוק זה עצמו מוצאים אנו מחלוקת, ולדעה אחרת הפירוש הוא שמשיח ישלוט על אומות העולם, דהיינו שהם ישארו קיימים.)<br /> <br /> ב[[ישעיה]] מתואר הדבר ביתר חריפות וכדוגמה על מלכות אדום: <br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;מי זה בא מאדום חמוץ [[בגד|בגדים]] מבצרה... אדרכם באפי וארמסם בחמתי... כי יום נקם בליבי ושנת גאולי באה&quot;|מקור= ישעיה, פרק ס&quot;ג}}<br /> ===מקורות המוכיחים את קיומם ותיקונם===<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו, לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלוקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו. כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים|מקור=ישעיה ב, ב-ה}}<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם השם לעבדו שכם אחד&quot;|מקור=צפניה ג, ט}}<br /> <br /> ==תיווך הסתירה==<br /> קשה להעלות על הדעת שדווקא בזמן ה[[גאולה]] המסמלת את נצחון ה[[טוב]] על העולם וכיבוש ה[[רע]], דווקא אז תתרחש השמדה כללית וקולקטיבית וללא חשבון, על כך מסביר [[הרבי]] שישנו חילוק, אותם אלה ש[[חטא]]ו ופשעו ל[[הקב&quot;ה|ה']] ולעמו, בזמן ה[[גלות]] עליהם יתקיים הפסוקים ונבואות המתארים הרס והשמדה, יחד עם ביטול רוח ה[[טומאה]] לעתיד, אך אותם אלה המכונים &quot;חסידי אומות העולם&quot; שבכל הדורות סייעו והתנהגו בכבוד אל [[עם ישראל]] הם ישארו ויתוקנו ואף יזכו להתעלות, כמבואר באריכות בחסידות וכמו שכותב [[אדמו&quot;ר הזקן]] בתניא &quot;ומיתרון (ומרוב) ההארה שתתגלה לישראל לעתיד יגיה (יאיר) חושך האומות גם כן{{הערה|פרק ל&quot;ו בסופו}}. <br /> ===תיקון אומות העולם===<br /> כחלק מפעולתיו של מלך המשיח ומייעודי הגאולה בכלל הוא בירור, זיכוך ותיקון אומות העולם, כמו שכותב [[הרמב&quot;ם]] על מלך המשיח{{הערה|הלכות מלכים סוף פרק י&quot;א}}: &quot;ויתקן את כל העולם כולו לעבוד את ה' ביחד&quot; <br /> <br /> הנהירה של אומות-העולם לארץ-ישראל ולירושלים, כדי לעבוד את ה' ולסייע לעם-ישראל מתוארת בנביא ישעיהו הנ&quot;ל: &quot;והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו, לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלוקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו. כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים&quot;.<br /> <br /> דברים דומים נאמרים בנבואת זכריה{{הערה|זכריה ח, כא-כג}}: &quot;כה אמר ה' צבאות, עד אשר יבואו עמים, ויושבי ערים רבות. והלכו יושבי אחת אל אחת לאמור, נלכה הלוך לחלות את פני ה' ולבקש את ה' צבאות, אלכה גם אני. ובאו עמים רבים וגויים עצומים לבקש את ה' צבאות בירושלים, ולחלות את פני ה'. כה אמר ה' צבאות, בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים, והחזיקו בכנף איש יהודי לאמור נלכה עמכם, כי שמענו אלוקים עמכם&quot;.<br /> ==תפקיד הגויים בזמן הגאולה==<br /> אחד מיעודי הגאולה הינו:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=והיו מלכים אומניך ושרתיהם מיניקותיך, אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו, וידעת כי אני ה'|מקור=ישעיה מט, כג}}<br /> <br /> פסוק זה מתאר את האומות בגאולה משרתים את ישראל מאלף עד תיו ולשם המחשת הענין אף כתוב שילחכו את עפר רגליהם של ישראל.<br /> <br /> מסופר בגמרא{{הערה|זבחים יט א}} על ר' הונא בר נתן שפעם אחת נפגש עם איזגדר מלך פרס והאבנט שלו היה חגור גבוה מהרגיל, ניגש אליו המלך וסידר את אבנטו כשהוא אומר לו: &quot;הלא עליכם נאמר ממלכת כוהנים וגוי קדוש, כשסיפר זאת רב הונא לחבירו אמימר, אמרו לו שהתקיים בו היעוד של &quot;ויהיו מלכים אמניך&quot;.<br /> <br /> ===אלפיים עבדים לכל יהודי===<br /> כחלק מבירור וזיכוך הגויים בגאולה, תפקידם יהיה לשרת ולסייע לעם ישראל להתעלות בתורה ובקדושה, ובכך יהיה זכותם. מובא בגמרא{{הערה|מסכת שבת לב, ב}}: &quot;אמר ריש לקיש, כל הזהיר בציצית, זוכה ומשמשין לו שני אלפים ושמונה-מאות עבדים. שנאמר: כה אמר ה' צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים והחזיקו בכנף איש יהודי&quot;{{הערה|זכריה ח, כא-כב}}.<br /> <br /> המפרשים מסבירים איך הגיע ריש-לקיש לחשבון זה של אלפיים ושמונה-מאות: &quot;כבר ידעת, כל לשונות הגויים הם שבעים לשון, ואם יהיו עשרה אנשים מכל לשון לשבעים לשון – יהיו הכול שבע-מאות. הרי אלו יחזיקו בכנף אחד; וה[[טלית]] שעל ישראל יש לה ארבע כנפיים, שנאמר 'על ארבע כנפות כסותך', הרי אם יהיו שבע-מאות מחזיקים בכנף אחד, יהיו כל המחזיקים בארבע כנפיים – אלפים ושמונה-מאות&quot;{{הערה|רב ניסים גאון}}.<br /> <br /> אף שלכאורה אלפיים עבדים לאדם אחד נשמע כהגזמה, ואינו מובן למה יצטרך אדם אחד כל כך הרבה עבדים. הרבי העלה את התמיה הזאת וענה{{הערה|[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ב]] כרך ג, עמ' 1697}}:<br /> &quot;וכאשר יהודי ישאל: מה יעשה עם אלפיים ושמונה-מאות עבדים – הרי זה עתה יצא מהגלות, ובזמן הגלות לא היה לו אפילו עבד אחד, ואם-כן, מה יעשה עם אלפיים ושמונה-מאות עבדים?! לכאורה, הרי זה 'לבטלה', כי אין לו במה להעסיק את כל העבדים, ואין לו אפילו פנאי לזה, כי הוא צריך ללמוד את תורתו של משיח?! – הנה שאלה זו תהיה בין השאלות שישאלו את משיח-צדקנו, והוא יתרץ אותה&quot;<br /> ==תחילת קיום היעוד כבר בזמן הזה==<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר שבזמן הזה שלפני בא ה[[גאולה]] יש לכל אחד את ה&quot;נתינת כח&quot; מלמעלה וכחלק מעבודתו ב[[עולם]] &quot;לעשות לו (להם) יתברך דירה בתחתונים(בעולם הגשמי)&quot; בכחו גם להשפיע על אינם [[יהודים]], ואף לזכות לסיועם, ומביא הרבי סיפור שסיפר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שפעם יצא הרבי [[מהר&quot;ש]] למסע ועבר בין כפרים של אינם יהודים וכולם בראותם את הרבי עובר בעגלה יצאו והשתחוו לפניו, הסיבה שהרבי הריי&quot;צ סיפר זאת, אומר הרבי, הוא ללמד הוראה לרבים, לדעת שיש לכל אחד את הכח והאחריות להשפיע על הגויים אומות העולם.{{הערה|קונטרס חג הסוכות תש&quot;נ סעיף ה}}<br /> <br /> יש לציין שכחלק מפעולותיו של [[הרבי כמלך המשיח]] יצא במבצע נרחב להשפיע על כל אחד ואחד מאומות העולם שאינם יהודים לקיים את [[שבע מצוות בני נח]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''[[לקוטי שיחות]]''' ח' כ&quot;ג עמ' 172.<br /> * '''לקוטי שיחות''' ח' כ&quot;ה עמ' 127.<br /> * '''[[התועדויות]]''' [[תשמ&quot;ב]] ח' ג עמ' 1697.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;מאמרים באתר {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6497 הגויים שייכחדו]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6107 תחיית המתים - גם לגויים?]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6006 הגויים שילמדו תורה ויעניקו מתנות]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=5627 על מה יודו הגויים בגאולה]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=3650 צדקה לימודית וצדקה לגויים]'''<br /> <br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1W5Jl1s8oHD16RGn6r7-i2MRYhP997w4s/view ושרותיהם מניקותייך - האומנם?!]''', בתוך ספר פלפולים 'הבוטחים בהשם' ישיבת תות&quot;ל המרכזית 770 י&quot;א ניסן ה'תשפ&quot;ו עמוד 164<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אומות העולם]]<br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]<br /> [[en:The Nations of the World in the Time of Geulah]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%91%D7%A2%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=840221 2026-04-07T10:15:49Z

<p>להתראות: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>לעתיד לבא כל ה[[בית כנסת|בתי כנסיות]] ו[[בית מדרש|בתי מדרשות]] ו[[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]], שהיו קיימים בזמן ה[[גלות]] יעברו ל[[ארץ ישראל]], ויהיו מחוברים ל[[בית המקדש השלישי]].<br /> <br /> == במקורות ==<br /> {{ציטוט|תוכן=תניא ר&quot;א הקפר אומר עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל שנאמר {{הערה|ירמיהו מו, יח}} &quot;כי כתבור בהרים וככרמל בים יבא&quot; והלא דברים קל וחומר, ומה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעים בארץ ישראל בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין ומרביצין בהן תורה על אחת כמה וכמה|מקור=מגילה כט, א}}<br /> <br /> == שכר הבתי כנסיות ובתי מדרשות ==<br /> הבתי הכנסיות ובתי המדרשות שהגנו על בני ישראל (מקור וחום) בכדי שיוכלו ללמוד תורה, וספגו בהם את האותיות של התורה והתפילה, יקבלו את שכרם שיקבעו בארץ ישראל.<br /> <br /> === בתי כנסיות שנחרבו ===<br /> גם בתי הכנסיות ומדרשות שכבר נחרבו, גם יקבעו מחדש בארץ ישראל{{הערה|שם=תשמח|ספר השיחות תשמ&quot;ח ח&quot;ב ע' 464 הע' 77.}}.<br /> <br /> === בתים פרטיים ===<br /> גם בתי פרטיים שנעשו מקדש מעט, יעברו לארץ ישראל{{הערה|ספר השיחות תשמ&quot;ח ח&quot;ב ע' 464.}}.<br /> <br /> == העתקה מחוץ לארץ לארץ ישראל ==<br /> === אופן ההעתקה ===<br /> הבתי כנסיות ובתי מדרשות יעתקו ממקומם יחד עם האדמה והעפר שמתחתם.<br /> <br /> ולכן זה גם עושה שינוי הלכתי בכמה ענינים:<br /> <br /> ==== לא צריך תנאי ====<br /> על פי הלכה אחרי שבונים בית כנסת אסור לבטל את המקום ובנין של הבית כנסת ולעבור למקום שניה, אם לא עשו תנאי מלכתחילה שזה רק לאופן זמני{{הערה|ראה תוספות מגילה כח, ב. שהבתי כנסיות שבבל על תנאי עשויין מכיון שיפקע קדושתן כשיקבעו בארץ ישראל.}}.<br /> <br /> אך מכיון שיקבעו בארץ ישראל גם עם האדמה שמתחתם, אז כל הבעיה ההלכתית של העתקת בית כנסת מתבטלת, כי יחד עם זה שהבית כנסת נקבע בארץ ישראל, גם נשארת במקומה, על אותה אדמה. ולכן יהיה לה גם המעלה של חוץ לארץ ([[אתהפכא]]){{הערה|ספר השיחות תשמ&quot;ט ח&quot;א ע' 99 הע' 100.}}.<br /> <br /> ==== אותה קביעות מקום ====<br /> על פי הלכה צריכים לעשות [[ברכה אחרונה]] באותה מקום שאכלו, וישנם דברים שצריכים לחזור למקום הסעודה אם יצאו מהמקום בכדי לברך ברכה אחרונה.<br /> <br /> אך אם הגאולה מגיע באמצע הסעודה, והבית עבר יחד איתו לארץ ישראל, אפשר לעשות ברכה אחרונה בארץ ישראל, כי זה לא נקרא שינוי מקום, כשעובר עם הבית והאדמה שתחתיו{{הערה|ספר השיחות תשמ&quot;ח ח&quot;א ע' 99 הע' 104. ועוד.}}.<br /> <br /> === סדר ההעתקה ===<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[בית רבינו שבבבל]]}}בית המקדש השלישי (ש&quot;בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים&quot;) יתגלה תחילה ב&quot;בית רבינו שבבבל&quot; - [[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי|770]], ומשם יועתק למקומו בירושלים.<br /> <br /> ביחד עם כל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבכל העולם שיקבעו בארץ ישראל וב[[ירושלים]], מחובר למקדש, וביחד עם כל בני ישראל שבכל קצוי תבל.<br /> <br /> === מחוברים לבית המקדש ===<br /> כל הבתי כנסיות יקבעו בארץ ישראל, במקדש הגדול שבירושלים.<br /> <br /> ולכן &quot;אמרו במדרש לעתיד לבוא יהיה בית המקדש גדול כירושלים שבעולם הזה . . לפי שבירושלים הבנויה לעתיד יהיה חוברה לה למקדש יחדיו כל מקומות של בתי כנסיות שהיו בעולם הזה&quot;.<br /> <br /> סדר החיבור של הבתי כנסיות מחוץ לארץ לבית המקדש השלישי, יהיה בהתאם ולפי ערך חילוקי הדרגות שביניהם – שבתי כנסיות המיוחדים שיש בהם מעלה יתירה לגבי שאר בתי כנסיות (כמו &quot;בי כנישתא דהוצל ובי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא&quot;, &quot;בית רבינו שבבבל&quot;) יהיו קודמים בהחיבור לבית המקדש, שיהיו מחוברים ממש לבית המקדש (נוגעים ודבוקים בו ללא הפסק ביניהם), ועל ידם ובאמצעותם יהיו מחוברים לבית המקדש כל שאר בתי כנסיות שבארץ העמים{{הערה|קונטרס בית רבינו שבבל, התוועדויות תשנ&quot;ב ח&quot;א ע' 413 ואילך.}}.<br /> <br /> == הר סיני בימות המשיח ==<br /> במדרש מופיע כי &quot;עתיד [[הקדוש ברוך הוא]] להביא סיני ותבור וכרמל לבנות [[בית המקדש]] על גביהם&quot;, כנאמר &quot;והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים&quot; - אלה שלושת ההרים הנזכרים.<br /> <br /> למעשה הכרמל והתבור, כהר סיני, לא היו במקורם בארץ ישראל. בעת מעמד [[מתן תורה]] התנתקו הרים אלה ממקומותיהם והתקרבו להר סיני כדי ללמוד תורה וכשכר על כך, לקחם [[הקדוש ברוך הוא]] ומיקמם בקביעות בארץ הקודש. מתוך דברים אלה מסיקה הגמרא, כי גם &quot;בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין בהן ומרביצין בהן את התורה, עתידין הם שייקבעו בארץ ישראל&quot;, כי אם &quot;תבור וכרמל שלא באו אלא ללמוד תורה לפי שעה, נקבעו בארץ ישראל - בתי כנסיות ובתי מדרשות על אחת כמה וכמה&quot;.<br /> <br /> על בסיס זה, אומר [[הרבי]] [[מלך המשיח]], כי גם [[הר סיני]] יתנתק ממקומו וייקבע בארץ ישראל. כי הלוא על ההר הזה נולדה כל המציאות של התורה בעולם;<br /> <br /> התורה הנלמדת בכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות היא התורה שניתנה במעמד הר סיני אם כן ודאי ששכרו צריך להיות לפחות כשלהם, אם לא גדול ממנו.<br /> <br /> אמנם עם סיום מעמד מתן תורה סרה כל קדושה מעל הר סיני וכיום הוא מקום חולין לכל דבר - עובדה שבאה לידי ביטוי בהתרת האיסור לעלות עליו או לנגוע בו שחל במשך כל המעמד. אך ההיגיון מחייב כי בשעה שכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות שבעולם יתקדשו ויזכו לעלות [[ארץ הקודש|ארצה]] - תחזור הקדושה להר סיני וגם הוא יגיע ארצה{{הערה|שם=תשמח}}.<br /> <br /> == מעשינו ועבודתינו ==<br /> על ידי העבודה של [[עשה כאן ארץ ישראל]], ולעשות את הבית הפרטי למקדש מעט - בית חב&quot;ד.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[ארץ ישראל בגאולה|עתידה ארץ ישראל שתתפשט לכל הארצות]]<br /> * [[קונטרס בית רבינו שבבבל]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1W5Jl1s8oHD16RGn6r7-i2MRYhP997w4s/view העתקת הבתים הפרטיים לארץ ישראל]''', בתוך ספר פלפולים 'הבוטחים בהשם' ישיבת תות&quot;ל המרכזית 770 י&quot;א ניסן ה'תשפ&quot;ו עמוד 183<br /> <br /> {{גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]<br /> [[en:Synagogues and Study Halls Will Be Established in the Land of Israel]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=840220 2026-04-07T10:14:50Z

<p>להתראות: /* ספרים וקבצים */</p> <hr /> <div>ה'''ציפייה לגאולה''' היא הכמיהה למימושה של ה[[גאולה האמיתית והשלימה]] על ידי [[מלך המשיח]]. כמיהה זו נוצרת בנפשו של האדם כתוצאה מאי השלמה עם מצב הגלות. הכמיהה באה לידי ביטוי בבקשה ובתביעה לגואלה שלימה ולביאת המשיח, בקשות אלו שזורות ונמצאות בכל שלב ורגע בחיים היהודיים.<br /> <br /> סגולתה של הבקשה והצפייה לגאולה - הקלה בצרות הגלות וזירוז בואה של הגאולה האמיתית והשלימה.<br /> <br /> ==מקורו==<br /> הציפייה לגאולה הוא מושג עיקרי וחשוב ביהדות. חז&quot;ל בדבריהם נותנים לציפייה זו חשיבותה רבה, כמה מדבריהם מופיעים בתלמוד:{{ציטוט|תוכן=אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו:...צפית לישועה...?|מקור=תלמוד בבלי [[מסכת שבת]] לא, א.}} <br /> חשיבות הציפייה לגאולה גדולה כל כך עד כי חז&quot;ל קיללו את מחשבי הקץ המחלישים את לב העם מלצפות ולהאמין בגאולה:<br /> {{ציטוט|תוכן=אמר רב שמואל בר נחמני אמר רב יונתן תיפח עצמן של מחשבי קיצין, שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא, אלא חכה לו שנאמר: 'אם יתמהמה חכה לו' שמא תאמר אנו מחכין והוא אינו מחכה תלמוד לומר (ישעיה ל-יח) 'לכן יחכה ה' לחננכם ולכן ירום לרחמכם' וכי מאחר שאנו מחכים והוא מחכה מי מעכב? מדת הדין מעכבת. וכי מאחר שמדת הדין מעכבת אנו למה מחכין? לקבל שכר שנאמר: (ישעיה ל-יח) 'אשרי כל חוכי לו'.|מקור=תלמוד בבלי מסכת סנהדרין צז, ב.}}<br /> ===הציפייה כחלק מעיקרי הדת===<br /> הרמב&quot;ם בספרו ההלכתי רואה בציפייה לגאולה חלק בלתי נפרד מהאמונה בגאולה עצמה, אדם שאינו מצפה לביאתו של המשיח ככופר בעצם מציאותו. ובלשונו:<br /> {{ציטוט|תוכן=וכל מי שאינו מאמין בו '''או מי שאינו מחכה לביאתו''' - לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו.|מקור=[[משנה תורה]] הלכות מלכים פרק יא הלכה א.}}<br /> <br /> בתפיסה זו של הרמב&quot;ם ישנו חידוש משמעותי היות ועיקרי הדת הם בעיקרם דעות ואמונות ואינם דברים התלויים ברגש הלב, בעוד ציפייה וכמיהה הם רגשות וייחולים לבביים. <br /> יש המבארים שיטתו שאין כוונתו לציפייה ברגש הלב ממש אלא ידיעה ואמונה שלא נקצב זמן וביכולתו לבא בכל רגע (וכלשונו בפירוש המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י 'היסוד השנים עשר'}} 'ואל יחשוב שיתאחר') והוא לפי שמִשֶׁלׁא נקצב זמן לביאתו בהכרח שביאתו ראויה בין בזמן קרוב והן בזמן רחוק.{{הערה|בית אלקים למבי&quot;ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}}ומקורו של הרמב&quot;ם לשיטה זו בדברי הגמרא{{הערה|סנהדרין צז, ב}}: &quot;תפח רוחן של מחשבי קיצין&quot;, לפי שחשבונות אלו מקציבים זמן לביאתו ושוב אינו מאמין שיבוא קודם לזמן זה.{{הערה|פירוש המשניות לרמב&quot;ם שם וב'בית אלקים' שם. (ראה [[רש&quot;י]] שם ביאור אחר)}} ויש המוסיפים על כך שהציפייה לשיטת הרמב&quot;ם תוכנה ביטחון בה' שמשיח יבוא ברגע זה.{{הערה|1= שו&quot;ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&amp;pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}} ויש המפרשים שהחיוב הוא רגש הלב ממש{{הערה|1=גם בכמה שיחות של הרבי משמע כך ראו לדוגמה: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&amp;st=&amp;pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ&quot;ח עמוד 163].}} - וכהסבר למקורו של הרמב&quot;ם מבארים כי הציפייה היא &quot;מבחן&quot; לאמיתותה של האמונה, שאם הוא באמת מאמין בגאולה ובפרטיה ודאי שיחכה לה.{{הערה|1=ראה בדברי הר&quot;א שפירא בעת ביקור אצל הרבי יא [[אייר]] [[תשמ&quot;ט]] ([http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\49\3\B0139.tif&amp;ilIF=G&amp;ilSC=30 התוועדויות [[תשמ&quot;ט]] חלק ג עמוד 139]).}}. ויש מי שפרש שחובת הציפייה הוא החיוב להתבונן וללמוד אודות פרטי הגאולה ומעלותיה.{{הערה|ישראל יוסף ציפריס ב'קובץ דברי תורה' (ברוקלין תשנ&quot;ב) עמוד רנז. (מובא בקישורים חיצוניים) '''ועוד'''.}}.<br /> <br /> ==אופייה ושרשה==<br /> אופי הבקשה והציפייה המתבקשת הינה רגש שחודר וממלא את כל אישיות האדם וכל פרט ופרט מחייו. שלכן הוא לא יסתפק בבקשה חד פעמית באחת מתפילות היום אלא הוא יחזור עליה בכל תפילה ותפילה שוב - &quot;ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים&quot;, ובימי החול מוסיפים גם בברכות האמצעיות על קיבוץ הגלויות ובנין [[ירושלים]] וכו', ועד לבקשה ש&quot;את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח.. כי לישועתך קיוונו '''כל היום'''&quot; - שאין רגע ביום שהוא לא [[מקווה]] ומצפה לישועה{{הערה|{{קישור אוצר 770|174|459|B|לקוטי שיחות כרך כ' בראשית|הרבי}}.}}.<br /> <br /> חוסר מרגוע זה נובע מתוך אי השלמה עם מצב הגלות. והוא מפני שחש בכל רגע את חורבנו של בית המקדש, וכמאמר חז&quot;ל הידוע{{הערה|1=ירושלמי יומא פ&quot;א הלכה א. וכביאור ה[[רוגוצ'ובר]] - ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7039&amp;st=&amp;pgnum=146&amp;hilite= מפענח צפונות].}}: &quot;מי שלא נבנה [[בית המקדש]] בימיו כאילו חרב בימיו&quot;, דהיינו, שחורבן הבית הוא דבר שפעולתו הינה מחודשת בכל רגע, שלא שחרב לפני מאות שנים, אלא שבכל רגע ורגע שאינו נבנה, הרי ברגע זה הוא חרב מחדש.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16044&amp;st=&amp;pgnum=67 יב תמוז [[תשד&quot;מ]] (לג-ד)].}}.<br /> <br /> כמו כן, הוא איננו משלים עמה, מכיון שהוא לא מוכן להבין ולקבל כל הסברה על מעלות ההמצאות בגולה, מכיון שבהיות ש[[הקב&quot;ה]] הינו 'כל יכול' ואינו מוכרח בשום דבר, ממילא שום הסבר שיכריח את נחיצותה של הגלות לא יתקבל, כיון שה' יכל 'להסתדר' בלעדיו. וזה מביא אותו לזעוק &quot;לישועתך קיוונו כל היום&quot;{{הערה|שם=הו&quot;ר מ&quot;ד|1=שיחת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&amp;st=&amp;pgnum=296 הושענה רבה תשמ&quot;ד].}}.<br /> <br /> הצפייה לגאולה מיוסדת על כך שהאדם מכיר בהסתר ובמטרתו, שאין זה ש[[הקב&quot;ה]] נטשנו, אלא שעניין הגלות הוא להביא את האדם לעבודה עמוקה יותר, ולכן בהיותו בגלות הוא אינו מוותר ונמצא תמיד בתנועת נפש של צפייה וחיפוש אחרי האור. (כמשלו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|בהקדמתו לספרו [[נר מצוה ותורה אור|שער היחוד והאמונה - נר מצוה ותורה אור]].}} שגלות ה[[שכינה]] היא על דרך אב המסתתר מבניו בכדי שיחפשו במרץ וביגיעה שהבנים בהרגשתם שהאב אינו מסתתר מהם באמת הרי זה מוסיף מרץ וחיפוש אחר האב{{הערה|ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/1/2b.htm הקדמה] לספר נר מצוה ותורה אור ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]].}}).<br /> <br /> לעומת זאת כאשר אינו מרגיש שיש כלל הסתר (ורואה את המצב כטבעי) ממילא אינו חש שיש לחפש מטרה בהסתר, או אם כתוצאה מעומק חושך הגלות הוא מתייאש מלמצוא (וזה כאילו מכיר בהסתר אלא שאינו רואה בו מטרה) שמפסיק לחפש. זהו פירוש הפסוק &quot;ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא&quot;(דברים לא, יח.) שהסתר הגלות גדול כל כך עד שהאדם אינו מחכה לגאולה מפני שאינו חש אפילו את ריחוקו{{הערה|פעמים הוא מחוסרון בדעת - שאינו מרגיש כלל שישנו הסתר ומקבל את מצב העולם בטבעיות ושאננות. פעמים שהוא מצד חושך הגלות הוא מתייאש ח&quot;ו מהגאולה ומפסיק לבקש (שם בשיחה).}}{{הערה|שיחת ט&quot;ו בשבט תשל&quot;ט.}}<br /> <br /> ==מעלתה והשפעתה==<br /> העדר השאננות של בני ישראל מצרת הגלות פועל על אומות העולם בזמן הגלות שלא יהיו שאננים בראותם צרת ישראל בגלותם. (שכנבואת זכריה{{הערה|זכריה א, טו.}} שניבא את דברי [[הקב&quot;ה]] על הגלות &quot;וקצף גדול אני קוצף על הגוים השאננים&quot; שטענתו של [[הקב&quot;ה]] על אומות העולם הוא לא רק על שהוסיפו בצרת הגלות אלא על עצם שאננותם ושורש ונתינת מקום לירידה זו היא בבני ישראל השאננים מירידת הגלות ואינם מרעישים על ביטולה.{{הערה|התוועדויות - [[תשד&quot;מ]] כרך ב עמוד 983 ואילך.}} <br /> ===הצפייה מקרבת הגאולה===<br /> חשיבות הצפייה לגאולה מתבטאת בשכרה בקירוב הגאולה ועונשה למי שאינו מצפה לבואה{{הערה|ראה פירוש האור החיים על התורה בהר כה, כה.<br /> זהר חלק א ד, א. ועוד (ראה ספר צפית לישועה פרק ב).}} ועל זה אמרו חכמים במדרש:<br /> {{ציטוט|תוכן=..כל אותן אלפים שנפלו במלחמה בימי דוד לא נפלו אלא על שלא תבעו בנין בית המקדש...ומה אם אלו...אנו...על אחת כמה וכמה...לפיכך התקינו... שיהיו מתפללים כל יום השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים..&quot;|מקור=מדרש [[תהלים]] (הוצאת באבער) מזמור יז הובא ברד&quot;ק סוף שמואל ב|מרכאות=כן}}<br /> וכן אמרו חכמים במדרש:<br /> {{ציטוט|תוכן=אמר רבי סימון בן מנסיא: אין ישראל רואים סימן גאולה לעולם עד שיחזרו ויבקש שלשתם..מלכות שמים.. מלכות בית דוד..בית המקדש|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9758&amp;st=&amp;pgnum=34 ילקוט שמעוני שמואל א רמז קו]}}<br /> מדרש זה הביא להלכה הרב [[יוסף קארו]] בחיבורו בית יוסף{{הערה|על טור אורח חיים סימן קפ&quot;ח קטע המתחיל וכתב הרמב&quot;ם.}}בטעם להזכרת שלשה דברים אלו בברכת המזון. ובזה מבאר החיד&quot;א{{הערה|ספר מדבר קדמות לחיד&quot;א מערכת ק אות ט&quot;ז}} את נוסח הברכה שבתפילת [[שמונה עשרה]]: &quot;את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח '''כי''' לישועתך קיווינו כל היום&quot; שהטעם לזה שאכן ה' יצמיח את הגאולה היא &quot;כי לישועתך קיוונו..&quot;וכך פירש הרבי את דברי חכמים בתלמוד שהובאו לעיל &quot;אנו למה מחכין? לקבל שכר&quot; שהשכר הוא בזה גופא שמקרב את הגאולה.{{הערה|אגרות קודש [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/9010.htm חלק כג מכתב ט'י] בהערה המתחילה 'על ידי שמחכין'.}}<br /> <br /> הסיבה לכך שביאת המשיח תלויה בבקשה, הוא משום שהיא מהווה תיקון לחטא שגרם לגלות כמבואר שם במדרש שבני ישראל בחטאם מאסו בשלשה דברים אלו והבקשה להחזרתם הוא תיקון החטא. טעם נוסף מבאר הרבי שהוא לפי ש&quot;[[הקב&quot;ה]] מתאווה לתפילתם של צדיקים&quot;{{הערה|תלמוד בבלי יבמות סד, ב.}} לפיכך רוצה [[הקב&quot;ה]] שבני ישראל יבקשו את הגאולה, שעל אף שמצד מעשיהם ראויים בני ישראל לגאולה, רוצה [[הקב&quot;ה]] שיהודי יבקש יתפלל ויתבע את בוא הגאולה.{{הערה|שם=לקו&quot;ש ל|{{קישור אוצר 770|106|183|B|לקוטי שיחות כרך ל' בראשית|הרבי}}}} <br /> <br /> ולכן על אף שבתורה מוצאים ביאורים לכל העניינים, אמנם בנוגע לגלות שמבואר מעלתה - לגלות אור, ו[[יתרון האור מתוך החושך]]. מכל מקום אין ביאור בזה עצמו שהרי [[הקב&quot;ה]] הוא &quot;כל יכול&quot; ואינו מוגבל כלל ואם כן למה היה צריך לעשות חושך צער ויסורים בכדי שאחר כך יאיר אור הגאולה ויראו שהכל לטובה, ביכולתו מלכתחילה להאיר את האור הבלי גבול בלי החושך. ולזה לא מוצאים ביאור בתורה. והסיבה לזה - מבאר הרבי - מפני שרצונו של [[הקב&quot;ה]] שיהודי לא יחוש בזמן הגלות את המעלה שבה אלא ירצה לצאת ממנה ואילו היה ביאור בצורך בגלות יש חשש שיהודי לא היה חש את הזעקה..עד מתי?.{{הערה|שם=הו&quot;ר מ&quot;ד}}<br /> <br /> ויתירה מזו, שהבקשה והקיווי לגאולה מזרזת ומקרבת את הגאולה (בזכות עצם התקווה). וזו היא כוונתינו בתפילה: &quot;את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך&quot;, בזכות מה? - &quot;כי לישועתך קיווינו כל היום&quot;<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[משיח]]<br /> * [[גאולה]]<br /> * [[האמונה בביאת המשיח]]<br /> * [[חישוב הקץ]]<br /> * [[עד מתי]]<br /> * [[אני מאמין (נוסח)|אני מאמין]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * שיחת הרבי &quot;חובת הצפייה לגאולה והשפעתה&quot; - התוועדויות [[תשד&quot;מ]] כרך ב עמוד 986.<br /> * [[חיים יעקב לעבאוויטש]] - ספר 'צפית לישועה' - ליקוט פרטי המצווה לצפות למשיח (תשנ&quot;ב).<br /> * [[חיים ששון]] - ספר 'עד מתי'.<br /> *'''הרבי ענה: פתאום הוא יבוא!''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1970 עמוד 34<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ===ספרים וקבצים===<br /> * הרבי, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&amp;st=&amp;pgnum=148 לקוטי שיחות חלק כ&quot;ח - חוקת (א)]''' - דיוק [[הרמב&quot;ם]] בחיוב הצפייה והבקשה לגאולה.<br /> * הרב [[יואל כהן]], '''[http://www.col.org.il/files/0.27249874987_3698310.pdf הציפייה לגאולה האמנם מיסודי הדת?]''', קובץ [[אור וחיות]] עמוד 3, [[ירושלים]], [[מנחם אב]] [[תשע&quot;ז]].<br /> * ישראל יוסף ציפריס - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26138&amp;st=&amp;pgnum=270&amp;hilite= בענין מחכה לביאתו] קובץ דברי תורה (ברוקלין יא [[ניסן]] תשנ&quot;ב).<br /> * הרב אברהם הכהן ליפשיץ - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29555&amp;hilite=f14fdff0-0de4-4397-80fd-f510fc40f193&amp;st=%D7%9E%D7%97%D7%9B%D7%94+%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%90%D7%AA%D7%95 החיוב דמחכה לביאתו] קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה (תשנ&quot;ב)<br /> * שמואל שמואלי - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13286&amp;hilite=85cd2cc9-c3cb-4a27-84cd-4336e0aa8482&amp;st=%u05de%u05d7%u05db%u05d4+%u05dc%u05d1%u05d9%u05d0%u05ea%u05d5&amp;pgnum=433 כל מי שאינו מחכה לביאתו הוא כופר] - קובץ פלפולים אהלי תורה (תשס&quot;א)<br /> *מנחם מענדל אסולין - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13286&amp;st=%D7%9E%D7%97%D7%9B%D7%94+%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%90%D7%AA%D7%95&amp;pgnum=432 הצפיה לגאולה בכל הזמנים] - קובץ פלפולים אהלי תורה (תשס&quot;א)<br /> *הרב נחום שטרוקס - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15022&amp;hilite=4123c34b-4aa6-4b0b-8c82-257507f3d38b&amp;st=%u05de%u05d7%u05db%u05d4+%u05dc%u05d1%u05d9%u05d0%u05ea%u05d5&amp;pgnum=78 מחכה לביאתו] - הערות וביאורים (תשנ&quot;ח (ב))<br /> *הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]] - [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwb0VUOWo0T21EVVk מחכה לביאתו], פרק מתוך הספר [[ענינו של משיח]], בתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]]<br /> *נועם בס, '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2026/04/02-04-2026-22-11-13-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%90.pdf אחכה לו בכל יום שיבוא]''', במוסף 'התמים' גליון ס&quot;א, מצורף ל[[שבועון בית משיח]] ערב חג הפסח ה'תשפ&quot;ו, עמוד 18<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1W5Jl1s8oHD16RGn6r7-i2MRYhP997w4s/view שרי חד ואסיר חד]''', בתוך ספר פלפולים 'הבוטחים בהשם' ישיבת תות&quot;ל המרכזית 770 י&quot;א ניסן ה'תשפ&quot;ו עמוד 159<br /> <br /> ===מולטימדיה===<br /> *[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1900566 '''שיחה של הרבי''' - לתבוע מבורא עולם את הגאולה] - באתר חב&quot;ד אורג.<br /> [[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]<br /> *{{קישור חבד וידפו ישן|3983|שיחה של הרבי - אין הסבר לגלות רק לתבוע הגאולה}}<br /> *{{קישור חבד וידפו ישן|3782|שיחה של הרבי - הזכרת המשיח דורשת תפילה &quot;מהרה יגלה&quot;}}<br /> *{{קישור חבד וידפו ישן|2982|שיחה של הרבי - הגלות מתחילה כשמפסיקים לחפש}}<br /> *{{קישור חבד וידפו ישן|4161|שיחה של הרבי - הגעגועים למלך המשיח מקרבים הגאולה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> [[en:The Anticipation for Geulah]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%91%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=840219 2026-04-07T10:13:49Z

<p>להתראות: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>'''רבי יהושע בן לוי''' (בראשי תיבות: ריב&quot;ל, קרוי גם בר ליואי{{הערה|סנהדרין צח א ועוד}}) היה [[תנא]] משבט לוי{{הערה|חולין קמו ב, ירושלמי ברכות פרק ה, הלכה ה'. מעשר שני פרק ה הלכה ה, גיטין פרק ה הלכה ט.}} מדור המעבר בין התנאים לאמוראים, האחרון ששמו נזכר במשנה, ומגדולי הדרשנים וחכמי האגדה. בגמרא מופיעים מאות מאמרים בשמו.<br /> <br /> היה תלמידם של רבי אלעזר הקפר, בר קפרא, רבי יהודה בן פדיה, רבי חנינא, רבי יהודה הנשיא ועוד, ואף שבכלל נמנה מהאמוראים מובא כמה פעמים מאמרים בשמו במשנה.<br /> <br /> ==פגישתו עם משיח==<br /> אחד מהמאורעות המפורסמים בחייו היא פגישתו עם [[מלך המשיח]] ושאלתו &quot;מתי יבוא משיח&quot;?<br /> מסופר בגמרא{{הערה|בסנהדרין צח א קרוב לסופו. כאן בתרגום ופירוש חופשי ובדילוגים}} שר' יהושע בן לוי פגש את [[אליהו הנביא]] על פתחה של מערת [[רבי שמעון בן יוחאי]].<br /> {{ציטוט|תוכן=:שאל ריב&quot;ל את אליהו הנביא &quot;אימת אתי משיח (מתי יבא המשיח)&quot;<br /> :אמר אליהו לריב&quot;ל: &quot;ליך ושאל אותו בעצמו&quot; <br /> :שאל ריב&quot;ל: והיכן יושב?<br /> :ענה אליהו: על פתח העיר{{הערה|רש&quot;י על המקום מסביר שהכוונה בגן עדן שמול פתח העיר.}}.<br /> :שאל ריב&quot;ל : איך הזהה אותו?<br /> :ענה אליהו: הוא יושב בין עניים הסובלים מנגעים{{הערה|רש&quot;י מסביר שגם הוא מנוגע כמו שכתוב &quot;והוא מחולל מפשעינו&quot; וכן כתוב שם &quot;את חליינו הוא נשא&quot; (ישעיהו נג)}}, וכולם פותחים את פצעיהם בבת אחת וסוגרים את כולם בבת אחת, והמשיח פותח כל פצע וסוגר אותו בנפרד, כדי שאם יבקשו ממנו לצאת וליגאל את ישראל לא יתעכב כדי קשירת שני נגעים{{הערה|רש&quot;י}}.<br /> :הלך ריב&quot;ל למשיח ואמר לו: שלום עליך רבי ומורי <br /> :אמר משיח לריב&quot;ל: שלום עליך בר ליואי <br /> :אמר ריב&quot;ל למשיח: &quot;לאימת אתי מר (מתי יבא אדוני)&quot;<br /> :אמר משיח לריב&quot;ל: היום.<br /> :חזר ריב&quot;ל לאליהו, שאל אותו אליהו: מה הוא אמר לך?<br /> :ענה לו ריב&quot;ל: משיח אמר לי &quot;שלום עליך בר ליואי&quot;<br /> :אמר לו אליהו: אם משיח אמר לך שלום והזכיר את שם אביך, אתה ואביך צדקים גמורים וראויים לעולם הבא{{הערה|בתחילת הדו שיח ריב&quot;ל שאל את אליהו האם הוא ראוי לעולם הבא.}}.<br /> :אמר ריב&quot;ל לאליהו: משיח שקר אותי. שאמר שיבא היום, ועבר היום ולא הגיע.<br /> :אמר אליהו לריב&quot;ל: זה הפירוש בדברי משיח &quot;היום אם בקולו{{הערה|רש&quot;י: של הקב&quot;ה.}} תשמעו&quot;{{הערה|כלשון הפסוק תהלים צה, ז.}}.}}<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ{{הערה|שמח&quot;ת תר&quot;צ, לקוטי דיבורים חלק א-ב עמ' 618 ואילך}} מבאר שבהמשך לדוח שיח בין משיח לריב&quot;ל, מגיע הדו שיח בין [[הבעש&quot;ט]] למלך המשיח המובאת ב[[אגרת הגאולה]].<br /> <br /> ==מהנהגותיו==<br /> במדרשי חז&quot;ל פזורים המון פרטים על הנהגתו מהם ענינים חדשים בתורה ומהם הנהגה [[לפנים משורת הדין]], ומהם:<br /> *היה צם ב[[ט' באב]] יומיים, כי בט' באב התחילה הפורענות ועיקר המקדש נשרף ב[[י' באב]]{{הערה|ירושלמי תענית פ&quot;ד סוף הלכה ו'.}}.<br /> *מסר נפשו להפצת תורה במסירת נפש, עד שלימד תורה לחולי שחין מדבק מאוד, הנקרא &quot;בעלי ראתן&quot;, ריב&quot;ל לא חש לסכנה והלך ולימד אותם תורה{{הערה|כתובות עז, ב.}}.<br /> *מעולם לא נשאל על שבועתו{{הערה|סנהדרין צח א.}}.<br /> *נהג לומר קריאת שמע על המיטה והוא גילה זאת לעולם{{הערה|ברכות ד, ב.}}.<br /> *לא החרים איש מעולם, אף אלו שהיו חייבים חרם{{הערה|ירושלמי מועד קטן פרק ג, הלכה א.}}.<br /> *אף שגדול הדור קודם לכהן בברכה לעלות לתורה, מעולם לא עלה לפני כהן{{הערה|ירושלמי ברכות פרק ה הלכה ה.}}.<br /> *היה אומר ויהי נועם קודם שנתו{{הערה|שבועות טו ב.}}.<br /> <br /> ==מתורתו==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חיבוט הקבר]]}}<br /> כאשר אדם נפטר, מגיע [[מלאך המוות]] לקברו, מכהו ושואלו לשמו. ובאם איננו יודע, מכניסים בנפטר את נשמתו שוב ומעמידים לדין, ומחייבים אותו{{הערה|רבי אלעזר בפ&quot;ב דמסכת חיבוט הקבר (נדפס בספר ראשית חכמה בסוף פ' יב).}}.<br /> <br /> רבי יהושע בן לוי תיאר את מהלך הדברים כך:<br /> <br /> מלאך המות מגיע כשחציו אש ושרשאות [[ברזל]] בידיו, בהכאה הראשונה מתפרקים איברי המת, ובהכאה השניה גם עצמותיו. ו[[מלאך|מלאכי השרת]] מלקטים את ה[[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] ומעמידים אותו שוב, ומכהו פעם שלישית. ודנים אותו ביום הראשון והשני, ובשלישי מכים אותו בעיניו מכיון שלא ראה, באזניו כיון שלא שמע, בשפתיו כיון שדיבר דברי תפלות, בלשונו כיון שהעיד עדות שקר וברגליו כיון שהקדים לרוץ לדבר עבירה.<br /> <br /> ==בחסידות==<br /> במשנה מסכת אבות ו, ב: {{ציטוטון|אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, בְּכָל יוֹם וָיוֹם [[בת קול|בַּת קוֹל]] יוֹצֵאת מֵ[[הר סיני|הַר חוֹרֵב]] וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף, שֶׁנֶּאֱמַר נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם, וְאוֹמֵר וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת}}.<br /> <br /> [[הבעל שם טוב]] מקשה מה היא מהותו של בת קול זה. מי הוא השומע אותו, ואם לא נשמע לאיש למה יוצא בת קול? ומבאר הבעל שם טוב כי בת קול זה הוא ההרהור תשובה שעולה במחשבתו של כל יהודי לפחות פעם אחת ביום. שכן העולמות העליונים הם עולמות המחשבה, וכאשר נשלח מסר רוחני מהעולם העליון הרי הוא מגיע בצורה של מחשבה. מחשבה זו היא כעין רמז הנהוגה בחצרות מלכים שכשהמלך רוצה לומר את רצונו הוא רומז ברמז קל ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/146&amp;search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C כתר שם טוב קמו] ועמ' ש&quot;ס}}, הבעל שם טוב מוסיף ומפרש על פי זה את המאמר עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים, לומר לך כי מצד האמת ראוי היה לאוזנו של אדם לשמוע את כל הכרוזים העליונים שמכריזים בשמים, אלא שכל מעשיך הרעים בספר נשמתך נכתבים ומפריעים לשמוע כרוזים אלו{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/175&amp;search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C כתר שם טוב ע' קעה]}}.<br /> <br /> באבות פ&quot;ו מ&quot;ב אמר רבי יהושע בן לוי כי כל מי שאינו עוסק בתורה &quot;נקרא נזוף&quot;, וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - &quot;הכרת תכרת&quot;.<br /> <br /> הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו &quot;עוסק בתורה&quot;, הכוונה ל&quot;עסק&quot;, אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]]{{הערה|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו &quot;עוסק&quot; בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של &quot;הכרת תכרת&quot;. ולכן נאמר עליו &quot;אוי להם לבריות מעלבונה של תורה&quot; שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> ב[[מדרש]] מספרים שרבי יהושע נמנה עם תשעה שנכנסו בחייהם לגן עדן, וכך מובא גם בתלמוד בבלי.{{הערה|בבלי, כתובות, עז, ב}}<br /> <br /> הסיפור המלא הוא שכשהגיע זמנו של רבי יהושע בן לוי למות, הורו ל[[מלאך המוות]] לעשות את רצונו, בזכות צדיקותו. נגלה מלאך המוות בפני ריב&quot;ל. אמר לו ריב&quot;ל: הראה לי את מקומי ב[[גן עדן#גן עדן כגמול לצדיקים|גן עדן]]. הסכים לכך מלאך המוות. בדרכם אמר לו ריב&quot;ל: תן לי את סכינך, שבאמצעותו אתה ממית, כדי שלא תפחיד אותי בדרך. נתן לו מלאך המוות את סכינו. כאשר הגיעו לגן עדן הרים מלאך המוות את ריב&quot;ל כדי להראות לו את מקומו, קפץ ריב&quot;ל ונכנס לגן עדן. תפס אותו מלאך המוות בכנף בגדו, להחזירו. אמר לו ריב&quot;ל: בשבועה, אינני בא אליך. אמר [[הקב&quot;ה]]: אם אי פעם בחייו הפר שבועתו, שיחזור. כיוון שמעולם לא הפר שבועתו, נשאר ריב&quot;ל בגן עדן. אמר לו מלאך המוות: החזר לי את סכיני, ולא החזיר (כדי שמלאך המוות לא ימית יותר). יצאה [[בת קול]] ואמרה: תן לו אותה, שהיא נחוצה לבריות.<br /> <br /> ==רבי יהושע בן לוי שני==<br /> <br /> רבי יהודה בן קָלוֹנִימוּס (ריב&quot;ק) משפיירא{{הערה|מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12. והוא רבו של [[בעל הרוקח]]}}, בספרו &quot;[[ערכי תנאים ואמוראים]]&quot;, מפני הסתירות בזמן שהיה תלמיד של ר' חנינא בר קפרא, שהיו זקן מרבי יהודה הנשיא, וגם היה תלמיד רבי יהודה הנשיא, וגם עם ר&quot;י ור&quot;ל סובר לחדש ולומר שהיו שני רבי יהושע בן לוי, וכותב שקשה לומר זאת, אך הכרחי.<br /> <br /> גם הוכיח מכך שבמשנה האחרונה במסכת נידה מובא מאמרו לפני מאמר ר' שמעון בר חלפתא, משמע שהיה מבוגר מר&quot;ש, אך הרבי בהדרנים על הש&quot;ס ביאר את הדבר באופן אחר. <br /> <br /> לא נמצא שגדולי ישראל קיבלו דיעה זו{{הערה|, ובכלל ספרו התפרסם רק ממש לאחרונה, אזי אין להוכיח מכך שלא שללו את דעתו.}}.<br /> <br /> בשנים האחרונות נמצאו שני אתרי קבורה ב&quot;בית שערים&quot; וב&quot;[[ציפורי]]&quot; שמפענוח הכתובת עליהם מובן שקבור בהם יהודי בשם &quot;רבי יהושע בן לוי&quot; ובאחד כתוב &quot;רבי יהושע בן לוי הקפר&quot;. אמנם לא מובא במקורות היהדות מיקום קברו של ריב&quot;ל אך חוקרים מודרנים טוענים ששני הקברים הם של שני ריב&quot;ל שונים{{הערה|יש מי שרצה להגיד שכיון שנכנס חי לגן עדן גופו עלה השמימה אך אין לזה מקור ואולי טעה עם הסיפור של אליהו הנביא.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/628060 רבי יהושע בן לוי] {{בית חבד}}<br /> * [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=43957#p=219&amp;fitMode=fitwidth&amp;hlts=&amp;ocr= תולדות התנאים והאמוראים עמוד 636]<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1W5Jl1s8oHD16RGn6r7-i2MRYhP997w4s/view שרי חד ואסיר חד]''', בתוך ספר פלפולים 'הבוטחים בהשם' ישיבת תות&quot;ל המרכזית 770 י&quot;א ניסן ה'תשפ&quot;ו עמוד 159<br /> <br /> {{אמוראים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים|יהושע]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9F&diff=840218 2026-04-07T10:11:34Z

<p>להתראות: /* ראו עוד */</p> <hr /> <div>{{איברים}}<br /> '''עיניים''' הינם אברים ב[[ראש]] האדם שעל ידם מתגלה כח ה[[ראיה]].<br /> <br /> ==עיני העדה==<br /> הצדיקים נקראים בחינת עינים, כמו שנאמר בתורה &quot;עיני העדה&quot;, מכיון שכמו שהעיניים רואות את הצריך לעשות והם המדריכות את הגוף מה לעשות כך רק הצדיקים הם היודעים מה לעשות ולכן יש להתבטל לצדיקים חכמי התורה ולעשות את מה שהצדיקים מורים.<br /> <br /> הבעל שם טוב הוסיף בכך הסבר נוסף: כמו שבעיניים כל פגם קטן מזיק יותר מפגם חמור באיברים האחרים, כמשל מחט דקה הניתנת בעין שגורמת לנזק יותר משבירת יד או רגל שניתנת לאיחוי בקלות יחסית, כך כאשר הצדיקים פוגמים בחטאים קלים ביותר הם פוגמים יותר מהרשעים בעבירות חמורות.<br /> <br /> כך למשל מסופר{{הערה|בספר כתבי ר&quot;י שו&quot;ב ערך הבעש&quot;ט}} כי פעם נכנס לבית מדרשו של הבעל שם טוב יהודי שביקש צדקה. באותו רגע שנכנס הלה התפוצצה הצלוחית שעל גבי השולחן. הבעל שם טוב נתן לו נדבה ויצא. לאחר מכן הסביר הבעל שם טוב כי היהודי הלה נכשל בעבירות חמורות יותר ומכח טומאתו לא יכלו הכלים של הבעל שם טוב לסבול את טומאתו של הלה. ועם כל זה - הוסיף הבעש&quot;ט - אם אני אסיח חלילה את דעתי מ[[דביקות]] הקב&quot;ה לרגע, הרי זה פגם גדול יותר מעבירותיו של הלה, כמשל המחט בעין שפוגמת יותר ממכות קשות בשאר איברי הגוף.<br /> <br /> ==בחסידות==<br /> ===באדם קדמון===<br /> אומר הזוהר הקדוש{{הערה|ח&quot;ב קס&quot;א סע&quot;א.}} &quot;קודשא בריך הוא אסתכל באורייתא וברא עלמא&quot;. מסבירה תורת החסידות{{הערה|ביאורי הזהר לרבי האמצעי רסא-ג, דרך מצוותיך 114 ואילך, אגה&quot;ק להבין מ&quot;ש בפרע&quot;ח ועוד.}} שא&quot;ק הוא ה&quot;מחשבה הכללית&quot; על בריאת העולמות, הכוללת את כל העולמות - ובכללות יש בה שני עניינים: שורש העולמות ושורש הנשמות. שורש הנשמות הוא מאור אין סוף השורה בא&quot;ק (והיינו - הקב&quot;ה), ואילו העולמות נבראו (בעיקר) מהאור כפי שמצומצם ויוצא דרך &quot;נקבי העיניים&quot;. היינו, ממשילים את א&quot;ק לראש האדם שכולל (בעיקר) את המוח שבתוכו, ואת נקבי העיניים (וכן האוזן החוטם והפה) דרכם &quot;יוצא&quot; המוח להתגלות לזולתו. ובנמשל: המוח שבפנים הוא אור אין סוף (הקב&quot;ה), ומה שיוצא דרך נקבי העיניים היא התורה שעל ידה בורא הקב&quot;ה את העולם.<br /> <br /> ===בעקודים===<br /> בחסידות נתבאר כי אורות [[עולם התוהו]] נתגלו על ידי העינים, אלא שבשונה מהאורות שנתגלו על ידי בחינות הנקראות בשם אזן חוטם פה, שבהם היו האורות בבחינת הבל שהם התגלות פנימית, הרי שבעיניים היו האורות בבחינת הסתכלות לבד שהיא הארה מועטת, מכיון שאם היו האורות מבחינת הבל שהיא בחינה גבוהה יותר לא היו העולמות יכולים כלל לקבל את האור.<br /> <br /> החומר הרוחני של העיניים המוזכרים בחסידות הם בבחינת [[פרסא]] שענינה לגלות את האורות באופן של בירור בבחינת רשת, והחילוק בין הפרסא שבעולם התיקון שהוא פרסא פנימית (שהמשל אליה בגשמיות הוא כעין קרום בתוך גוף האדם המפסיק בין חלקו העליון לתחתון) לפרסא שבבחינת אבר העינים, הוא שהעיניים אינם מסתירים כ&quot;כ בעד האור ולכן על ידי העיניים יוצא עצמות האור וזה סיבת השבירה.<br /> <br /> והיינו שבחינת עצמיות האורות כמו שהן בעקודים יצאו ונתגלו באורות העינים, והגם דבהתגלותם נעשו בבחינת תוקף המציאות דבהיותם בעקודים היו בתכלית הביטול ובבחינת אין ממש ובהתגלות שלהם נעשו בבחינת יש ומציאות, דכל התגלות דבר גורם מציאות הדבר, ובפרט שנתגלה העצמי נעשה בתוקף המציאות, מכל מקום הם ממש אותן האורות דעקודים (בבחינת חיצוניותם), ובבחינת התיקון הוא שנמשכו האורות דרך פרסאות שזהו בחינת התעלמות האור שמתגלה דרך הפרסא לא כמו שהוא במקורו.{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/2/27/879&amp;search=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91 המשך תער&quot;ב ע' תתע&quot;ו - תתע&quot;ז].}}<br /> <br /> ===עיני ה' משוטטים/ משוטטות===<br /> {{להשלים|סיבה=חסר כאן ביאור לשונות פסוקים אלו על דרך החסידות, ועניינם בעבודת ה'.}}<br /> <br /> ==ראו עוד==<br /> *[[ראיה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1W5Jl1s8oHD16RGn6r7-i2MRYhP997w4s/view לפתוח את העיניים דווקא]''', בתוך ספר פלפולים 'הבוטחים בהשם' ישיבת תות&quot;ל המרכזית 770 י&quot;א ניסן ה'תשפ&quot;ו עמוד 130<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{אדם}}<br /> [[קטגוריה:אברי הגוף]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%94&diff=840217 2026-04-07T10:10:22Z

<p>להתראות: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>'''הפטרה''' היא תקנת [[חז&quot;ל]], לקרוא אחרי [[קריאת התורה]] מתוך ה[[נביאים]] קטע שתוכנו מתקשר לתוכן [[פרשת השבוע]]{{הערה|[[רמב&quot;ם]] הלכות תפילה פרק י&quot;ג הלכה ג'. [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] סימן רפד. [[טור]] ו[[רמ&quot;א]] [[אורח חיים]] סימן תכ&quot;ח (סעיף ח').}}, או (ב[[חגים]]) מענינו של יום{{הערה|[[רש&quot;י]] ל[[מסכת מגילה]] ל, ב דיבור-המתחיל &quot;הא כדאיתא&quot;. [[תוספות]] שם כג, ב דיבור-המתחיל &quot;כאן&quot;.}}.<br /> <br /> במקורה תוקנה כתחליף ל[[קריאת התורה]] בזמן גזירת מלכות הרשעה שאסרה לקרוא בתורה ברבים{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] [[אורח חיים]] סימן רפד סעיף א'.}}, וכיום נקראת על-ידי ה[[מפטיר]] בסיום הקריאה.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הכין את ההפטרה בכל הזדמנות שנקרא לעלות למפטיר{{הערה|ראה סיפור בענין זה באריכות, וההוראה מכך, שיחת ש&quot;פ וילך תשכ&quot;ה ס&quot;ז. ושיחות קודש תשמ&quot;א ש&quot;פ מסעי סכ&quot;ו.}}.<br /> <br /> ==על פי תורת החסידות==<br /> אף על פי שההפטרה תוקנה בדיעבד וכתחליף לקריאה בתורה - בזמן גזירת מלכות הרשעה שלא לקרות בתורה ברבים, בכל-זאת, אומר [[הרבי]], שהיא חשובה יותר מהעליות לתורה [ואכן אדמו&quot;רי חב&quot;ד השתדלו לעלות למפטיר], כמאמר חז&quot;ל &quot;חביבין דברי סופרים יותר מדברי תורה&quot; שיש ב[[נביאים]] (הנקראים גם &quot;דברי סופרים&quot;) חביבות יותר מבתורה שבכתב, ויש עילוי מיוחד בהפטרה לגבי קריאת הפרשה בתורה.<br /> <br /> ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מוסבר שהחביבות היתירה נובעת מהכוח אלוקי הנעלה שבהם, כלומר הכוח האלוקי שבנביאים נעלה ונשגב מזה שבתורה שבכתב, לכן ההפטרה חשובה מהקריאה בתורה.<br /> <br /> ===התחדשות התקנה דווקא אחר הגזירה===<br /> קריאתה תוקנה רק אחר גזירת הגויים שלא לקרוא בתורה והיא לא תוקנה מלכתחילה, כי דווקא בשל מעלתה וקדושתה הנשגבת היא מתגלית רק בזמן הגלות, כי רק בעת הגזירות הרעות, המסמלים העלמות, הסתרים וניסיונות חזקים, מתעוררים ומתגלים כוחות עליונים ועצומים שאינם מתגלים במצב רגיל (כוח המסירות נפש), שדווקא על ידי ההסתר וההעלם וגזירות וקשיי הגלות מתעורר ומתגלה &quot;עצם הנשמה&quot;.<br /> <br /> משל למה הדבר דומה למלך המתחבא ומסתתר מהעם בכדי שיחפשו אחריו וימצאו אותו, שההסתתרות אינה לשם הסתרה באמת, אלא לשם החיפוש והגילוי שיבוא בעקבותיו, ודווקא על ידי החיפוש &quot;לוקחים&quot; ומגלים את המלך בכבודו ובעצמו יותר משהיה לפני ההסתרה{{הערה|כמו הפירוש החסידי בפסוק &quot;ואנכי הסתר אסתיר&quot; - שדוקא על ידי העלם והסתר (הסתר אסתיר) מתגלה [[הקב&quot;ה]] &quot;אנכי&quot;, [[עצמותו]] ומהותו יתברך.}}.<br /> <br /> וכך גם בעניננו דווקא על ידי הגזירה הקשה נגד הקריאה בתורה התגלה כוח נעלה וגבוה ביותר - ההפטרה.<br /> <br /> ===הגזירה האמיתית - בשמים ממעל===<br /> זאת ועוד: ברור שהסיבה האמיתית לגזירה אינה החלטה של מלכות הרשעה שישראל לא יקראו בתורה, שהרי ברור לכל אדם מאמין שאין למלכות הגויים שום שליטה על בני-ישראל{{הערה|ראה באריכות בענין זה, ד&quot;ה ויגש תשמ&quot;ו.}} וודאי שלא על הקשר שלהם ל[[תורה]], אלא בהכרח לומר שהייתה גזירה במלכות שלמעלה (מטעם הידוע ליוצרה) שישראל לא יוכלו משך זמן לקרוא בתורה, וגזירה זו מבטאת נתק בין הבורא ליהודי, שהלא על ידי הקריאה בתורה בציבור מתחברים לכוחות קדושה{{הערה|כמובא בספרי חסידות, ש&quot;קריאה בתורה&quot; מלשון קריאה והמשכה.}}, וכאשר (מפני סיבות) הוטלה על היהודי גזירה על ההתחברות לכוחות הקדושה הללו - אז נגזר בשמים שישראל לא יקראו בתורה בציבור, וכתוצאה מהגזירה למעלה נשתלשלה הגזירה למטה, שמלכות הרשעה גזרה שישראל לא יקראו בתורה ברבים.<br /> <br /> ומה עשו ישראל כדי לבטלה גזירה זו - ולהמשיך להתחבר לכוחות הקדושה - קראו הפטרה, שעל ידה מתחברים לכוחות קדושה עוד יותר עליונים:<br /> <br /> כשם שלעיתים כשקיימת גזירה של השרים והיועצים, הרי המלך בכבודו ובעצמו יכול לבטלה; כך כאשר בדרגה אלוקית של התורה שבכתב קיימת גזירה שהיהודי לא יכול להתחבר אליה, הרי דווקא על ידי ההפטרה, שהיא ממקור אלוקי יותר נעלה מהתורה שבכתב - יכולים להתחבר ולהתקשר להקב&quot;ה.<br /> <br /> מכאן יוצא דבר מופלא: אפוא יכול להיות גזירה וניתוק בין היהודי לבורא ולתורה רק בקשרים הרגילים, התלויים במצב הרוחני של ישראל, אבל קיים קשר נעלה יותר - קשר עצמי ומהותי בין היהודי ל[[הקב&quot;ה]] ולתורה, בלשון הזוהר &quot;ישראל התורה ו[[הקב&quot;ה]] הם דבר אחד&quot;, ואת הקשר העצום הזה אין יכולות לבטל שום גזרות (העלמות והסתרים), בכל מצב היהודי יישאר מחובר ודבוק.<br /> <br /> ===ההבדל בין הקריאה בתורה להפטרה===<br /> על פי זה, מובן ההבדל בין הקריאה בתורה להפטרה: הקשר בין היהודי ל[[הקב&quot;ה]] שבתורה שבכתב תלוי במצב היהודי ולכן כשקיימת גזירה נוצר נתק; אבל על ידי הנביאים מגלים את הקשר העצמי והעמוק והנעלה ביותר שבין היהודי להקב&quot;ה, קשר שמעל התורה, שבו חביבות מיוחדת - &quot;חביבים דברי סופרים&quot; - ובו מתגלית דרגה נעלית יותר בחביבותן של ישראל אצל הקב&quot;ה, דרגה בה לא שייכת גזירה והסתרה בין היהודי להקב&quot;ה,<br /> <br /> אדרבה, כאשר מתגלה הקשר העצמי הזה הוא פועל לחזק ולגלות גם את הקשר שקיים בו הסתרה מסוימת, לכן בסופו של דבר לאחר שקראו בהפטרה [ובזכות הכוח הרוחני של הקריאה בהפטרה] בוטלה הגזירה על הקריאה בתורה (במלכות שלמעלה וכתוצאה מכך גם במלכות שלמטה).<br /> <br /> ===משל לנישואי חתן וכלה===<br /> בספרי [[קבלה]] וחסידות ממשילים את קריאה התורה וההפטרה ל[[נישואין|נשואי חתן וכלה]]:<br /> <br /> התורה היא החתן המסמל ורומז ל[[הקב&quot;ה]] וההפטרה היא הכלה המסמלת ורומזת לישראל וקריאת התורה וההפטרה מבטאת את החיבור והקשר המושלם בין [[הקב&quot;ה]] וישראל, לכן מפטירים בנביא שמדבר בענין ש&quot;מעין הפרשה&quot;, בשל החיבור המושלם בין החתן לכלה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תנ&quot;ך אמסטרדם]]<br /> *[[תפארת הקודש]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[יוסף קרסיק]], [[השבת בקבלה ובחסידות]] חלק ב', היכל שישי פרק ו' (עמוד 605)<br /> *הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]], '''גאולה בפרשה''' בתוך [[ענינו של משיח]]<br /> *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''העליה החשובה לתורה''', בתוך [[חקרי מנהגים]] חלק ב'<br /> *'''ההפטרה במשנת הרבי''', יסודות וכללים בהפטרה, תשורה מנישואין מנחם מענדל ודבורה לאה קלמן, ראש חודש כסלו ה'תשפ&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{קישור חבד און ליין|104998|הַנֶאֱמָרִ֣ים בֶּאֱמֶ֑ת: תיאור מקיף על קריאת ה'הפטרה'||כ&quot;ח סיון תשע&quot;ז}}<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1CRzsQfT6irXjelLpg8C1Zeso5ZJtGdWj/view נתינת קריאת ההפטרה לאדם אחר]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה ג' תמוז תשפ&quot;ג עמוד 230<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1W5Jl1s8oHD16RGn6r7-i2MRYhP997w4s/view קריאת ההפטרה לעתיד לבוא]''', בתוך ספר פלפולים 'הבוטחים בהשם' ישיבת תות&quot;ל המרכזית 770 י&quot;א ניסן ה'תשפ&quot;ו עמוד 124<br /> <br /> {{הפטרה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:הפטרה|*]]<br /> [[קטגוריה:מנהגים כללי]]<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A8&diff=840216 2026-04-07T10:09:29Z

<p>להתראות: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>'''גיור''' הוא תהליך במהלכו אדם שנולד כ[[גוי]] הופך ל[[יהודי]]. גיור מלא, יכול להיעשות רק אצל אדם בוגר (איש מעל גיל 13, ואשה מעל גיל 12) ומרצונו החופשי. הגר מוגדר לאחר השלמת התהליך כ&quot;קטן שנולד&quot;. הגר נלווה ל[[עם ישראל]] וכחלק מהם לכל דבר. זוהי הסיבה שהוא יכול לברך &quot;על ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת '''לאבותינו'''&quot;{{הערה|1= [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], הלכות [[ברכת המזון]].}}.<br /> <br /> ==רקע==<br /> על פי הגדרת ההלכה היהודית, יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שהוא בעצמו התגייר כהלכה. בלשון התנ&quot;כית היה גם שימוש במונח &quot;התייהדות&quot;‏‏ כדי לציין מושג זה. גבר שהתגייר מכונה &quot;גר&quot;, אישה שהתגיירה מכונה &quot;גיורת&quot;. היהדות מבחינה בין גר צדק שהינו יהודי לכל דבר ועניין לבין [[גר תושב]] שמקבל על עצמו [[שבע מצוות בני נח]]. המקרא עצמו לא מבחין ביניהם ומשתמש באותו מושג - 'גר', וההבחנה היא לפי תוכן הפסוק.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]] נשאל [[הרבי]], מה דעת החסידות על ענין הגירות?<br /> <br /> מענה הרבי היה, כי דעת ה[[חסידות]] היא כדעת ה[[יהדות]] בכלל: מעולם לא התלהבו בני ישראל ההולכים בדרך התורה מגיורם של אינם-יהודים, ובפרט בפרסום. [[יהודי]] צריך להיות יהודי טוב, ו[[גוי]] - להבדיל - צריך להיות גוי טוב. יש לנו די והותר מלאכה לדאוג לכך שיהודים יהיו יהודים טובים, דהיינו, לשפר את מצבם הרוחני של אלו שהם כבר יהודים כל [[גוף]] מורכב מאברים רבים. לכל אבר בגוף ישנו התפקיד והחלק המיוחד לו, וכל אבר עושה את המלאכה שהוא מתאים לעשייתה. ומובן מאליו, שאיש לא יעלה על דעתו לשנות זאת, ולדרוש שאבר אחד יעשה את מלאכתו של אבר אחר.<br /> <br /> וכן הוא גם בכללות הבריאה: לכל דבר נברא ישנו תפקיד ומטרה מיוחדים, שלשמם נברא. ועפ&quot;ז מובן, שליהודי יש תפקיד משלו, ולגוי - להבדיל - יש תפקיד משלו.<br /> <br /> ==תהליך הגרות==<br /> מהלך הגירות כולל בתוכו שני שלבים: <br /> <br /> *[[ברית מילה]] לשם יהדות.<br /> <br /> *טבילת גירות. על ידי כל טבילה ב[[מקווה]] נעשה בניין חדש (שלכן טובלים בין [[ערב שבת]] ל[[שבת קודש]]), כך גם בטבילת [[גר]] (על-דרך [[המבול]] שהגיע ל[[עולם]], כמקווה לקראת בניית העולם מחדש{{הערה|1=[[רשימות הרבי]] חוברת ג' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&amp;st=&amp;pgnum=73&amp;hilite= עמ' 67].}}).<br /> <br /> בזמן [[בית המקדש]] נדרש הגר להביא גם [[קרבן]] עבור השלמת גירותו.<br /> <br /> === נפש הגר ===<br /> למרות שנפש [[אומות העולם]] נלקחות מ[[שלוש קליפות הטמאות]], מתחלפת נפשו ונשמתו של הגר והוא מקבל [[נפש]] ד[[קדושה]], וזה אחד מהפירושים בדברי הגמרא{{הערה|1=[[יבמות]].}} גר שנתגייר כקטן שנולד דמי&quot;{{הערה|1=[[רשימות הרבי]] חוברת ג' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15841&amp;st=&amp;pgnum=69 הרבי, [[אגרות קודש]] כרך ט ב'תרסו]].}} ושם: וראה בהקדמת ספר הזהר דף י&quot;ג סע&quot;א וריש עמוד ב' במקור נשמת הגרים.<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> {{ערך מורחב|עבודת הבירורים}}<br /> מובא דברי [[חז&quot;ל]], ש&quot;לא גלו ישראל אלא כדי שיתווספו אליהם גרים&quot;{{הערה|[[מסכת פסחים]], פז, ב}}. בפשטות, לא מובן דברים, שהרי היהדות אינה חפצה ורוצה שיצטרפו אליה מעמים שונים, ויתירה מכך, שגם אם כן זוהי המטרה, נראה שלא הושגה{{הערה|שם}}. אלא שתורת החסידות מסבירה, שהגרים אליהם התכוונו חז&quot;ל הם ניצוצות קדושה שירדו ממרומים והתערו בתוך שכבות החומר שבעולם הזה, כפי הגרים בארץ נוכרייה. ניצוצות אלו מפוזרים ברחבי תבל ולכן הגלה [[הקב&quot;ה]] ופיזר גם את [[בני ישראל]] בכל העולם, כדי שיגיעו אל כל מה שיש בתוכו ניצוץ מסוג זה, וישתמשו בו ל[[עבודת ה']]{{הערה|ראו [[אגרות קודש]] ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כרך א', עמ' קל ועוד. התוועדויות [[תשנ&quot;ב]] כרך א' עמ' 401.}}.<br /> <br /> ==חוק מיהו יהודי==<br /> {{ערך מורחב|מיהו יהודי}}<br /> בכל הדורות נלחמו יהודים נגד &quot;מכוני גיור&quot; שגיירו גרים שלא על פי ההלכה הצרופה, ונלחמו נגד צירופם ליהדות. בדורנו, אחת ממלחמותיו הידועות של [[הרבי]] בנושאי גירות, היו למען תיקון חוק '''מיהו יהודי''' שהחלה בשנת [[תש&quot;ל]]. הייתה זו מלחמה עיקשת וממושכת. המלחמה היא תיקון החוק הקובע כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או מי שהתגייר. מלחמתו של הרבי היא כי החוק יקבע שיהודי הוא מי ש[[גיור|נתגייר]] '''כהלכה''' דווקא. הרבי התבטא שרישום גויים כיהודים גורם לכך שדם יהודי נשפך. יש לציין כי כיום קיימת בעיה גם ב&quot;גרים&quot; שעברו לכאורה תהליך גיור בבית דין רבני, אך מציגים בפני הדיינים מצג שווא על רצומם לשמור מצוות בזמן שאין בכוונתם לעשות זאת. מכיוון אינם מקיימים מצוות, מתברר למפרע כי כל גיורם בשקר יסודו.<br /> <br /> הרבי ביקש מהרב טובי' בלוי לערוך אחת מהשיחות בנושא בעברית מדוברת ובסגנון מעובד. בשיחה הובהר הסיכון שבגיור באמצעות סיפור אי גיורה של עורפה. השיחה אכן נכתבה בעיבוד פינקטי במיוחד על מנת להעביר את המסר.<br /> <br /> == גרים חסידי חב&quot;ד ==<br /> <br /> * הגה&quot;ח ר' [[שניאור זלמן גפני]]<br /> * ר' [[דוד אברהמסון]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב שמואל ניסלעוויטש, '''מאבק הרבי בגיורים המזוייפים''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1988 עמוד 25<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=69823 ראיון סוער עם הרב הבלין והרב דיסקין בעקבות הצעת החוק] באתר [[שטורעם. נט]] {{ש}}<br /> *'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117539 מה כתב הרבי לגר צדק שהתגייר?] {{*}} [https://www.kedem-auctions.com/he/node/121116 עידוד והדרכה]''', תצלום ותרגום מכתב הרבי באתר בית המכירות קדם<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/07/66a8be416ede1_1722334785.pdf גר שנתגייר כקטן שנולד - לעניין מה?]''', מגדל דוד קובץ י&quot;ז, ג' תמוז תשפ&quot;ד, עמוד 475<br /> *הרב מנחם מענדל הורביץ, '''[https://drive.google.com/drive/folders/1sVEl-IGae0vc3gXeU22ExEMXmaui3nxL מצוות אהבת ואי הונאת בעלי תשובה]''', [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]] א'רפט (יב), י&quot;א ניסן תשפ&quot;ו, עמוד 197<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1W5Jl1s8oHD16RGn6r7-i2MRYhP997w4s/view גרים לעתיד לבוא]''', בתוך ספר פלפולים 'הבוטחים בהשם' ישיבת תות&quot;ל המרכזית 770 י&quot;א ניסן ה'תשפ&quot;ו עמוד 117<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אומות העולם]]<br /> [[en:Giyur (Conversion to Judaism)]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=840215 2026-04-07T10:09:14Z

<p>להתראות: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>'''עבודת הבירורים''' היא העבודה של בירור ה[[רפ&quot;ח ניצוצים|ניצוצות הקדושים]] שנפלו לבין ה[[קליפות]]. עבודה זו הייתה מוטלת על בני ישראל במשך כל הדורות בגלות{{הערה|בשנת [[תשנ&quot;ב]] הכריז הרבי שלאחרי כל העבודה בגלות, ובמיוחד על ידי עבודתם של [[רבותינו נשיאנו]] שגילו את [[תורת החסידות]] - כעת כבר &quot;נסתיימה ונשלמה עבודת הבירורים&quot;, והעבודה בזמננו הינה עבודה מיוחדת להביא ההתגלות בפועל בעולם, ולפקוח את העיניים ולראות את הגאולה (על פי שיחות ה[[דבר מלכות]] - שבת פרשת ויצא, וישלח, וישב תשנ&quot;ב. ועוד).}}, ומוזכרת רבות פעמים בתורת החסידות.<br /> <br /> ==תוכן העבודה==<br /> על פי תורת הקבלה, &quot;נפלו&quot; בעת [[שבירת הכלים]] [[רפ&quot;ח ניצוצים]] אלוקיים לעולם הזה, והם מפוזרים בכל דבר - אם חפץ שנעשה בו שימוש על ידי יהודי או בריה כלשהיא.<br /> <br /> בגלות מצרים - ביררו על ידי עבודה ר&quot;ב ניצוצות (כמנין וגם ערב 'רב' עלה עימהם), ושאר הניצוצות פוזרו בעולם לבירור במשך גלות אדום, היא ה[[גלות]] האחרונה טרם בניית [[בית המקדש השלישי]].<br /> <br /> היות החפץ או הבריה ללא שייכות גלויה לקדושה - משייכת אותו לצד שאינו צד הקדושה, ה&quot;סטרא אחרא&quot;. ותפקידו של היהודי הוא, &quot;לברר&quot; ולהעלות את הניצוץ האלוקי החבוי בתוך הדבר, על מנת להחזירו ולהעלותו לקדושה, היות והניצוץ האלוקי מיועד לגילוי, ולא להישאר במקום בו הוא מוסתר ומכוסה.<br /> <br /> פעולה זו נקראת &quot;עבודת הבירורים&quot;, משום שהיהודי &quot;מברר&quot; ובורר את הפרי מתוך ה&quot;קליפה&quot; המכסה עליו.<br /> <br /> ==אופני הבירור==<br /> ישנם שני אופנים של בירור הקליפות, התלוי בסוגיהם:<br /> <br /> '''[[קליפת נגה]]''' (שהיא הקליפה העדינה יותר) - ניתנת ל&quot;בירור&quot;, כאשר משתמשים בדבר המסויים בצורה נכונה, למטרות קדושות.<br /> <br /> '''[[ג' קליפות הטמאות]]''' (שהם קליפות טמאות יותר, ובהם נכללים הדברים האסורים באכילה או בהנאה, בעלי חיים טמאים, מעשים שנגד רצון ה' וכדומה) - הניצוץ האלוקי הטמון בקליפה זו &quot;קשור&quot; בהם בקשר חזק, ו&quot;אסור&quot; (מלשון אסיר) בתוכם, ועל כן אינו ניתן להעלאה ו&quot;בירור&quot; אלא רק על ידי דחייתו והתרחקות ממנו.<br /> <br /> רק במקרים שיהודי השתמש כבר, בדיעבד בלבד, ב&quot;קליפה&quot; הטמאה (לדוגמא: אכל מאכל שאינו כשר) - הרי אז יכול הוא להעלותו לקדושה על ידי [[תשובה]] עמוקה מאוד, הנובעת מתוך אהבת השם, שהיא תשובה ההופכת את הזדונות לזכויות. אולם, זו תשובה שלא כל אחד מסוגל להגיע אליה ונדרש לעמוד במדריגה גבוהה מאוד על מנת לשוב בתשובה זו.<br /> <br /> רק בגאולה העתידה, כאשר יתקיימו דברי הנבואה &quot;[[ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ]]&quot; - יעלו לקדושה גם הניצוצות האלוקיים הטמונים בקליפות הטמאות.<br /> <br /> ==עליית הבירורים==<br /> אופן עליית הבירורים הוא שמן עבודת האדם ב[[עולם העשייה]] נעשה הבירור בעשיה והמובחר שבזה עולה ל[[עולם היצירה]], ועל ידי הבירור שבעולם היצירה הנה המובחר שבזה נעשה [[עולם הבריאה]], ועל ידי הבירור שבעולם הבריאה הנה המובחר שבזה עולה בבחינת [[מלכות דאצילות]].<br /> <br /> ==שני שלבים בבירור==<br /> ישנם שני שלבים בבירור: בירור בדרך מלמטה למעלה, בירור התחתון; ובירור בדרך מלמעלה למטה, התכללותו של התחתון באלוקות.<br /> <br /> השלב הראשון הוא בירור - ביטול היש - הנקרא &quot;בירור דב&quot;ן&quot;, ואחריו השלב השני הוא - הנקרא &quot;בירור דמ&quot;ה&quot;.<br /> <br /> השלב הראשון ענינו הוא [[העלאת מיין נוקבין]], מלמטה למעלה: בירור [[ניצוצות הקדושה]] מה[[ישות]] שנגרמת על ידי הנבראים שמלובשים בהם ניצוצות קדושה. בירור זה נעשה על ידי [[ספירת המלכות]] שבה מלובש [[שם ב&quot;ן]], שהיא הפועלת בהם [[ביטול היש]] לאין.<br /> <br /> אמנם, בירור זה התחתון אינו שלימות ההעלאה, ולכן ישנו שלב נוסף בבירור - [[המשכת מיין דוכרין]], מלמעלה למטה: המשכת אור עליון ההופך את הניצוצות שנתבררו וכולל אותם באלוקות ממש. בירור זה נעשה על ידי [[ספירת החכמה]] שבה מלובש [[שם מ&quot;ה]], שבכוחה לגלות בנבראים את ההתאחדות המוחלטת לאלוקות. על בירור זה (שע&quot;י החכמה) נאמר פתגם הזוהר{{הערה|ראה זח&quot;ב רנד סע&quot;ב. הערות כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א בסה&quot;מ תש&quot;א ע' 79. תש&quot;ח ע' 206. ביאורי הזהר לרבי האמצעי תשא קיג א (ועייג&quot;ב להלן שם). נשא קפד סע&quot;א ואילך. ואתחנן רמב ב-ג. מאמרי אדה&quot;ז תקס&quot;ג ח&quot;א ע' קפה ואילך. אמרי בינה שער התפילין פקמ&quot;ג. אוה&quot;ת במדבר ח&quot;ד ע' אצב. המשך תרס&quot;ו ע' תקכב-תקכג ובהערות 83-85 (וראה לעיל שם בארוכה). הנסמן במאמרי אדהאמ&quot;צ דברים ח&quot;א עמ' רצה.}} &quot;[[בחכמה אתברירו]]&quot;, היינו, '''שהוא''' הבירור האמיתי ועיקר תכלית הבירור.<br /> <br /> החילוק בין בירור התחתון לבירור העליון, הוא החילוק בין עבודת ה[[שבטים]] לעבודת [[יוסף הצדיק]]. ולמרות שעבודתו של יוסף הצדיק שייכת בעיקרה לבירור העליון, בכל זאת בהיות יוסף הצדיק מלובש בגוף, היה עליו לתקן גם את הבירור התחתון, הראשון{{הערה|תורה אור וישב, כח, ב. וראה [[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ד' מאמר ד&quot;ה ויגש אליו תשל&quot;ו, ושם נסמן.<br /> {{ש}}ולהעיר משני השלבים בבירור העולם - שהתחתון מקבל מהעליון ה[[משפיע]] עליו, או שהוא נעשה כמו העליון - ב[[דבר מלכות]] ש&quot;פ וישלח וש&quot;פ וישב תשנ&quot;ב.}}.<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בחכמה אתברירו]]}}<br /> <br /> ===מעלת בירור התחתון דוקא===<br /> <br /> לדוגמה: בני ישראל יצאו ממצרים בכח ה[[אמונה]]. האמונה מגיעה מהצד העליון שבאדם, [[נפש אלוקית|נפשו האלקית]]. אך לפני שנכנסו לארץ שלח משה [[מרגלים]] שיראום את פרי הארץ, בכדי שיראו בעיניהם הגשמיות את טובת הארץ, וכך גם שכלם הגשמי והתחתון יקבל את דבר ה' &quot;ארץ זבת [[חלב]] ודבש&quot;.<br /> <br /> דוגמה נוספת: בעת היציאה ממצרים, נעשה נס מיוחד שהמצרים השאילו לישראל מרצונם הטוב כלי [[כסף (מתכת)|כסף]] וכלי זהב. למרות שאם ישראל היו מבקשים זאת מהם, המצרים לא היו מסוגלים לסרב. אך היה ענין מיוחד בכך שהמצרים מרצונם יתנו את הכלים, בכדי לפעול את בירור התחתון.<br /> <br /> == לעתיד לבוא ==<br /> בזמן הגאולה גם יהיה בירור בעולם הנקרא &quot;בירור שני&quot;{{הערה|1=ראה בהרחבה [http://torasmoshiach.com/יא-ואכלתם-אכול-ושבוע-מוצאי-ש״פ-צו-ט״ז-א/ מאמר ד&quot;ה &quot;ואכלתם אכול&quot; תשל&quot;ח].}}. שלא כקודמו, מטרת בירור זה אינה כדי לברר את הרע מתוך הטוב, אלא כחלק מסדר [[השפעה]] נעלית יותר ([[עולם העקודים]], [[פנימיות הכתר]]) שתתגלה אז, שצריכה לקרות כתוצאה מ[[רצוא]].<br /> <br /> אמנם, בירור זה אינו ייעשה על ידי עבודת האדם, אלא יבוא מלמעלה (ובלשון החסידות: &quot;בירור ד[[מיין דוכרין]]&quot;) כתוצאה בלתי ישירה{{הערה|כמו שבזריעת '''גרעין''', מצמיחה '''האדמה''' פרי כדוגמתו.}} מעבודת בני ישראל במשך הגלות{{הערה|1=ראה בהרחבה [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/1/3c.htm תורה אור פ' בראשית ג,ג]}}.<br /> <br /> ==עבודה זו כיום==<br /> {{ערך מורחב|סיום עבודת הגלות}}<br /> בשיחת שבת [[דבר מלכות וישלח|פרשת וישלח ה'תשנ&quot;ב]], הכריז [[הרבי]] כי &quot;נסתיימה ונשלמה עבודת הבירורים&quot;, וכעת העבודה '''אינה''' עבודת הבירורים - אלא &quot;עבודה מיוחדת להביא ההתגלות בפועל בעולם&quot;. בהמשך השיחה{{הערה|הערה 112.}} הוסיף הרבי ש&quot;לא זו בלבד שנשלמה העבודה וצריכים לפעול הגילוי בעולם, אלא יתירה מזה, שכבר ישנו בפועל ובגלוי, וצריכים רק לפתוח את העינים&quot;.<br /> <br /> גם בשיחה שנאמרה ב[[דבר מלכות כי תשא|פרשת כי תשא ה'תשנ&quot;ב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/555091/jewish/16-Adar-I-5752-Sicha.htm להאזנה לשיחה] מליל שישי [[ט&quot;ז אדר]] הכלולה בשיחה ה[[מוגה]]ית.}} והוגהה ופורסמה לאחר מכן, דיבר הרבי בהרחבה על עבודת הבירורים כשלב בהכנת העולם לגאולה, והבהיר כי בזמננו העבודה הושלמה: &quot;ועל-אחת-כמה-וכמה בדורנו זה – הדור האחרון בגלות והדור הראשון דהגאולה – לאחרי שישנו כבר הריבוי הכי גדול ד&quot;מעשינו ועבודתינו&quot; דבני-ישראל במשך כל הדורות והשנים שלפני זה, וכעת סיימו גם את הבירורים האחרונים – הרי כעת ההדגשה בעיקר ולכל לראש על סיום ושלימות וגמר העבודה – להביא את הגימ&quot;ל דגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש!&quot;...<br /> <br /> אמירות אלו של הרבי נתונות לפירשונים ומשמעויות שונות. מזכירו של הרבי, הרב [[לייבל גרונר]], סיפר אחר כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב, שאחר אמירת השיחות שכללו עניין זה התבטא הרב בפניו ש'אם תמים ילך כעת לאכול 'צ'ונט' ללא דאגות - הוא לא הבין כלום' וכן התבטא בפניו הרבי באותה הזדמנות, שאמר דברים אלו 'לקב&quot;ה', כלומר שעניין זה כוון ונאמר כלפי הפן הרוחני של הדברים, ואינו אמור לגרוע מעבודתנו כעת{{מקור}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הערת הרב [[הוד דוד אריה]] בגליון הערות [[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]] [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/28-04-2020-15-46-33-הערות-וביאורים-א.pdf קובץ א' עמ' 26]<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1W5Jl1s8oHD16RGn6r7-i2MRYhP997w4s/view להביא ההתגלות בפועל בעולם]''', בתוך ספר פלפולים 'הבוטחים בהשם' ישיבת תות&quot;ל המרכזית 770 י&quot;א ניסן ה'תשפ&quot;ו עמוד 104<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *משה קורנוויץ, '''נסתיימה עבודת הבירורים''', 'היכל ליובאוויטש' גליון ט' י&quot;א ניסן ה'תשפ&quot;ו, ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש עמוד 15<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עבודת ה']]<br /> [[קטגוריה:נפש]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[en:Avodat HaBirurim - The Work of Refinement]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=840214 2026-04-07T10:08:30Z

<p>להתראות: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{מפנה|ימות המשיח|ימות המשיח (פירושונים)}}<br /> [[קובץ:ימות המשיח. ציורו של האמן מיכאל שוורץ.jpg|ממוזער|ציור המתאר את ימות המשיח של הצייר [[מיכאל שוורץ]]]]<br /> [[קובץ:בית המקדש השלישי.jpeg|ממוזער|[[בית המקדש השלישי]] העתיד להיבנות בימות המשיח]]<br /> '''ימות המשיח''' הינו שם כללי לתקופה בה יבוא [[יעמוד מלך מבית דוד|מלך מבית דוד]], יגאל את עם ישראל והעולם כולו, יבנה את [[בית המקדש]] ב[[ירושלים]], יקבץ את כל היהודים לארץ ישראל ויחזיר את מלכות דוד. המושיע נקרא [[מלך המשיח]] על שם המנהג למשוח את המלכים ב[[שמן המשחה]].<br /> במקורות מוזכרים אירועים נוספים שיקרו במקביל לימות המשיח כמו בשורת הגאולה על ידי [[אליהו הנביא]], [[מלחמת גוג ומגוג]] ו[[תחיית המתים]]. חלקם יהיו לפני ביאת המשיח חלקם לאחרי או במהלך ביאתו, אך אין ברור בדיוק מתי ואיך זה יתרחש.<br /> <br /> ==הגדרת הזמן ומקורו==<br /> ימות המשיח, הוא זמן הגאולה העתידה שיהיה על ידי הגואל הנקרא בשם &quot;[[משיח]]&quot;{{הערה|עיין פסחים ה, א; מגילה יב, א; סנהדרין צח, ב ועוד בכמ&quot;ק.}} בזמן זה תכלה הגלות ויתבטל השעבוד מישראל{{הערה|רש&quot;י סנהדרין צז א דיבור המתחיל ושני אלפים, עיין שם בגמרא על שנות העולם, וברש&quot;י שם ד&quot;ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'.}}, ותחזור מלכות בית דוד ליושנה{{הערה|עיין רמב&quot;ם שם, והוסיף: לממשלה הראשונה (ע&quot;פ מיכה ד ח).}}, וייבנה [[בית המקדש השלישי|בית המקדש]]. בהלכה הוזכרו ימות המשיח לעניין הזמן בו יהיה קיום ה[[מצוות]] בשלימות{{הערה|ראה באריכות לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272 ואילך.}}, משום שכל הדינים שאינם נוהגים אלא בזמן שבית המקדש קיים, או בזמן שכל יושבי ארץ ישראל עליה, ובטלו בזמן הגלות, יחזרו לנהוג, (ויש שישתנו דיניהם, מלימודים מיוחדים{{הערה|להביאור ראו [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]]. ועוד.}})<br /> <br /> הנבואה אודות זמן זה נכתבה בתורה על גאולת ישראל וקיבוץ נדחי ישראל:<br /> {{ציטוט|תוכן=וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ.|מקור=דברים ל', ג'-ה'|מרכאות=כן}}<br /> <br /> גם אודות חזרת המלכות נמצאת הנבואה בתורה בנבואת משה רבינו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 274 בהערה.}} בפרשת בלעם התנבא, שבעתיד יקום מלך שינהיג את עם ישראל וישלוט על כל העמים:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל.|מקור=במדבר כד, יז-יח}}<br /> <br /> אף שימות המשיח עצמם אינם [[תחיית המתים]]{{הערה|משום שבתקופה הראשונה של ימות המשיח לא יהיה שינוי בטבע העולם ותחיית המתים היא שינוי, לכן מעמד התחייה ייתקיים רק כחלק ושלב בתקופה הב' דימות המשיח, [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97#.D7.A9.D7.AA.D7.99_.D7.AA.D7.A7.D7.95.D7.A4.D7.95.D7.AA ראו להלן בפיסקא 'שתי תקופות'].}}. לעיתים הוזכרו בתורה ימות המשיח יחד עם [[תחיית המתים]], כך פירשו את הכתוב: &quot;ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מ[[קדש הקדשים]] עד עמד כהן לאורים ולתמים&quot;{{הערה|עזרא ב סג.}}, &quot;שהוא כאדם האומר לחבירו עד שיחיו מתים ויבוא [[משיח בן דוד]]&quot;{{הערה|סוטה מח ב. ועי' תנחומא ויחי ג, על [[ארץ ישראל]] שמתיה חיים תחלה לימות המשיח, וכעל ידי זה פסיקתא רבתי פ&quot;א וירושלמי כלאיים פ&quot;ט ה&quot;ג. ועי' יד רמ&quot;ה [[סנהדרין]] צ א על [[תחיית המתים]] שבימות המשיח, ובאגרתו לחכמי לוניל, נדפס בסנהדרי גדולה הוצ' מכון הרי פישל, חלק א' סימן קסו. וע&quot;ע תחיית המתים.}}. כמו כן הוזכרו לעיתים ימות המשיח בשם &quot;[[עולם הבא]]&quot;{{הערה|עי' פסחים נ א: אבל לעולם הבא כו'; כתובות קיא ב: לא כעולם הזה עולם הבא כו' וב&quot;ב קכב א: חלוקה של עולם הבא, ולהלן ציון 195. ועי' [[רש&quot;י]] [[סנהדרין]] קי ב ד&quot;ה תנו רבנן לעולם הבא היינו ימות המשיח.}}, או שהוזכרו בניגוד לעולם הזה{{הערה|עי' ברכות יב ב: ימי חייך [[העולם הזה]] כו', הובא להלן ציון 234, ושבת סג א וש&quot;נ: אין בין עולם הזה לימות המשיח כו', הובא להלן ציון 49.}}, או בניגוד לעולם הבא{{הערה|עי' ברכות לד ב ושבת סג א: אבל לעולם הבא כו', הובא להלן ציון 38. ועי' פסחים סח א וסנהדרין צא ב: כאן לימות המשיח כאן לעולם הבא, וזבחים קיח ב: אלו ימות המשיח כו' זה העולם הבא, וערכין יג ב: כנור של ימות המשיח שמונה נימין כו' ושל עולם הבא עשר כו', ועוד.}}. לפעמים מכונים ימות המשיח במונח &quot;[[לעתיד לבוא]]&quot;{{הערה|עי' מכילתא בא פט&quot;ז וירושלמי ברכות סוף פ&quot;א שלא להזכיר [[יציאת מצרים]] [[לעתיד לבוא]], והכוונה לימות המשיח.}}, ויש שנאמר תואר זה על הזמן שלאחר ימות המשיח{{הערה|שכן דרשו: &quot;אהבתי כי ישמע ה' את קולי&quot;(תהלים קטז א.) - לימות המשיח; &quot;אלי אתה ואודך&quot; (שם קיט כח). לעתיד לבוא. - ירושלמי שם פ&quot;ב ה&quot;ד. ועי' שבת קיג ב: &quot;ותשבע&quot; - לימות המשיח; &quot;ותותר&quot; - לעתיד לבוא.}}.<br /> <br /> ==שינוי הטבע בימות המשיח==<br /> ה[[אמונה]] בימות המשיח היא כעתיד טוב ומושלם, על-טבעי או כמעט על-טבעי, אשר יבוא לאחר תקופה סוערת של מהפכות בעולם. קיימת מחלוקת בין מספר פוסקים ופרשנים בהגדרת המצב של ימות המשיח כארוע טבעי או על-טבעי. חלק מהנידון בהגדרה סובב גם פרטים מסוימים בדמותו של ה[[משיח]] ושל המאורעות הסובבים את ביאתו, גם הם נתונים ב[[מחלוקת]] האם יהיו בדרך ה[[טבע]] או בדרך [[נס|נסית]].<br /> <br /> ה[[רמב&quot;ם]] סובר בספרו כי לא יהיה שינוי במנהגו של העולם, ואלו דבריו{{הערה|רמב&quot;ם הלכות מלכים י&quot;ב א-ב.}}:<br /> {{ציטוט|תוכן=אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר ב[[ישעיה]] [[וגר זאב עם כבש]] ונמר עם גדי ירבץ [[משל]] וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו&quot;ם המשולים כ[[זאב]] ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר ה[[היתר|מותר]] בנחת עם ישראל שנאמר ו[[אריה]] כבקר יאכל תבן וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים ובימות ה[[מלך המשיח]] יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן. אמרו חכמים אין בין ה[[עולם הזה]] לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.|מרכאות=כן}}<br /> ה[[ראב&quot;ד]] השיג על הרמב&quot;ם, מהכתוב &quot;והשבתי חיה רעה מן הארץ&quot;{{הערה|ויקרא כו, ו.}} המורה על שינוי טבע העולם, ולכן לשיטתו יתקיים שינוי בטבע העולם בימות המשיח.<br /> <br /> ה[[רדב&quot;ז]] חילק בין [[ארץ ישראל]] לשאר הארצות, מהפסוק &quot;לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ&quot;{{הערה|ישעיהו יא, ט}}, הוא למד שבארץ יתקיים שינוי בטבע העולם, אך ב[[חוץ לארץ|חו&quot;ל]] לא יתקיים.<br /> <br /> רבי מאיר גבאי כתב בספרו עבודת הקודש, שמצב העולם בימות המשיח יהיה כפי שהיה ב[[ששת ימי בראשית]].<br /> <br /> כמו כן מתאר הרמב&quot;ם{{הערה|ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק י&quot;ב הלכה ה'.}} את העולם בתקופה זו:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא יִהְיֶה שָׁם לֹא [[רעב|רָעָב]] וְלֹא [[מלחמה|מִלְחָמָה]]. וְלֹא [[קנאה|קִנְאָה]] וְתַחֲרוּת. שֶׁהַטּוֹבָה תִּהְיֶה מֻשְׁפַּעַת הַרְבֵּה. [[וכל המעדנים מצויין כעפר|וְכָל הַמַּעֲדַנִּים מְצוּיִין כֶּעָפָר]]. וְלֹא יִהְיֶה עֵסֶק כָּל הָעוֹלָם אֶלָּא לָדַעַת אֶת ה' בִּלְבַד. וּלְפִיכָךְ יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל חֲכָמִים גְּדוֹלִים וְיוֹדְעִים דְּבָרִים הַסְּתוּמִים וְיַשִּׂיגוּ דַּעַת בּוֹרְאָם כְּפִי כֹּחַ הָאָדָם. שֶׁנֶּאֱמַר{{הערה|ישעיה, פי&quot;א, פס' ט.}} 'כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים'}}<br /> <br /> ===שתי תקופות בכלל===<br /> אולם הרבי מבאר, כי לאמתו של דבר גם הסוברים כי לא יהיה שינוי בטבע העולם, גם לדעתם לא יהי זה רק בתקופה הראשונה. ואילו בתקופה השניה של ימות המשיח יהיו שינויים דרסטיים, שעיקרם הוא [[תחיית המתים]], וכמו כן באגרת תימן כותב [[הרמב&quot;ם]] שמשיח עושה אותות ומופתים, בהתיחסו לתקופה השניה של ימות המשיח, לאחר התקופה של &quot;[[עולם כמנהגו נוהג]]&quot;.<br /> אולם גם בתקופה הראשונה יתקיימו מספר יעודים, כמו למשל [[עתידין אילני סרק שיתנו פירות|אילני סרק שבארץ ישראל יטענו פירות]]{{הערה|לקו&quot;ש חכ&quot;ז בחוקותי סי&quot;ג}}.<br /> <br /> הרבי מסביר, שהתקופה הראשונה איננה מוכרחת, והיא תלויה במעשיהם של בני ישראל: אם הם יהיו במצב של &quot;[[זכו]]&quot;, תגיע מיד התקופה השניה.<br /> <br /> לכן גם התקופה השניה מוכרחת שתבוא, שכן בתקופה הראשונה בני ישראל יקיימו תורה ומצוות בשלימות, ויגיעו למצב של &quot;זכו&quot; - ואז יזכו לתקופה השניה.<br /> <br /> ע&quot;פ החידוש שיש שתי תקופות בימות המשיח מתרץ הרבי הרבה גמרות ומדרשים סותרים למשל האם [[בית המקדש]] יבנה בידי אדם או בידי שמים ועוד.<br /> <br /> אף על פי שהרמב&quot;ם לא כתב על התקופה השניה בגלוי בספרו, הרבי{{הערה|הדרן על הרמב&quot;ם תנש&quot;א}} מוצא לכך רמז בהלכה האחרונה, שבשתי הפרקים האחרונים מדבר הרמב&quot;ם, על שלימות ידיעת הבורא שתהיה [[לעתיד לבוא|לעת&quot;ל]] מצד האדם, אך שהעולם מצד עצמו יהיה בטל לגמרי לקב&quot;ה, זה יהיה רק בתקופה השניה. ועל כך רומז הרמב&quot;ם בהלכה האחרונה, שמצד העולם עצמו לא יהיה שייך רעב או מלחמה, ולכן טבע העולם הוא לדעת את ה, בגלל ש&quot;מלאה הארץ דעה את ה כמים לים מכסים&quot;, שהעולם מתכסה ומתבטל ממציאותו על ידי גילוי האלוקות שיהיה אז.<br /> <br /> ===שתי תקופות בגילוי אלקות===<br /> {{ערכים מורחבים|ערכים=[[תחיית המתים]], [[עולם הבא]], [[דירה בתחתונים]].}}<br /> ישנם חילוקים בין הגלויים שיתגלו בתקופה הראשונה לבין הגילויים שבתקופה השנייה:<br /> * בפעולת הביטול שיפעלו בעולם{{הערה|הדרן על הרמב&quot;ם ה'תשמ&quot;ט ס&quot;ה, הדרן על הרמב&quot;ם ה'תנש&quot;א ס&quot;ט}}<br /> :ישנם ב' אופנים בגילוי האלוקות בעולם: א) העולם הוא מציאות לעצמו ללא קשר לאלוקות, אלא שביררנו מציאות זו והאלוקות מתגלה בכל העולם. אך העולם עדיין מציאות לעצמו. ב) מתגלה שהעולם אינו מציאות לעצמו כלל, וכל בריאתו לא הייתה אלא בשביל האלוקות.<br /> <br /> :וזהו החילוק בין ב' התקופות: בתקופה הראשונה יהיה בעולם רק גילוי אלוקות ולא תהיה כל מציאות המנגדת לאלוקות. אך העולם עדיין מציאות לעצמו, ועל כן יהיה &quot;עולם כמנהגו נוהג&quot;. משא&quot;כ בתקופה הב' יתגלה הפנימיות דהעולם, שהעולם לא נברא אלא בשביל הגילוי של ה', וממילא העולם אינו מציאות לעצמו כלל. וממילא, העולם לא יישאר כמציאות עצמאית, ייבטל ממציאותו, ויהיה &quot;שינוי מנהגו של עולם&quot;.<br /> * באופן תפיסת הגילויים על ידי הנבראים, וממילא בדרגת ה[[התאמתות]] של הגילויים בעולם{{הערה|מאמר &quot;פדה בשלום&quot; תשמ&quot;א.}}.:<br /> :שבתקופה הא' יהיה גילוי אלוקות באופן של ראיה - אך באופן דראיית השכל. משא&quot;כ בתקופה הב' שהגילוי יהיה בבחי' ראיה מוחשית.<br /> <br /> :והענין הוא: גם כשהגילוי הוא באופן של ראיה, אך כל עוד זה רק ראיית השכל הדבר עדיין לא מתעצם עם האדם, והראיה: אם יקשו לו קושיות על הבנה מסויימת זו - הבנה זו תיחלש אצלו. ולכן, בתקופה הא' שהגילוי יהיה בבחי' ראיית השכל, היינו הבנה שלא מתעצמת עם האדם, לא נהיית מציאותו של שלו - ממילא מציאות העולם עדיין לא תשתנה ויהיה &quot;עולם כמנהגו נוהג&quot;.<br /> <br /> :משא&quot;כ בתקופה הב' שזה יהיה בחי' ראיה מוחשית, וכאשר אדם רואה משהו בעיניו - שום קושיות לא ישנו אצלו את אמיתות הענין כי זה ממש התעצם עם האדם, וזה נעשה חלק ממציאות האדם. וכך, כאשר זהו רמת הגילוי שיהיה בעולם - הגילוי חודר ונעשה מציאות אחת עם העולם ופועל בעולם ומשנה את גדריו. וממילא נהיה &quot;שינוי מנהגו של עולם&quot;.<br /> *בדרגת הגילוי{{הערה|&quot;והיה עקב תשמעון&quot; תשכ&quot;ז.}}: הגילוי בתקופה הא' הוא גילוי ה[[אור אין סוף|אוא&quot;ס]] שהאיר לפני ה[[צמצום הראשון|צמצום]]. ובתקופה הב' יתגלה גילוי חדש ד[[העלם העצמי]] שלא התגלה גם לפני ה[[צמצום הראשון|צמצום]].<br /> <br /> ==ימות המשיח בתורת החסידות==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[דירה בתחתונים]]}}<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] כותב בספרו ה[[תניא]] כי '''ימות המשיח''', אינם רק תקופה של [[שכר|תשלום שכר]] כהדעה הרווחת, אלא הם גם השלמתו של תהליך רוחני המתרחש בעולם, ולכן הם הסיבה והמטרה שלשמה נברא העולם.<br /> וכך הוא כותב:<br /> {{ציטוט|תוכן=ונודע שימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלמות בריאת עולם-הזה, שלכך נברא מתחילתו|מקור= תניא פרק ל&quot;ו|מרכאות=כן}}<br /> <br /> המאמר התלמודי{{הערה|מסכת סנהדרין דף צח עמ' ב'.}}: &quot;אמר רבי יוחנן לא נברא העולם אלא למשיח&quot;. יכול להוות כמקור קדום יותר לרעיון זה.<br /> <br /> התהליך המוביל לימות המשיח, מסביר [[אדמו&quot;ר הזקן]], הוא הדרגתי כשהעולם שלנו, החומרי, בו שוררת חשיכה רוחנית הגורמת לחוסר הרגשתו ה'בייתית' כביכול של הבורא, יותאם להיות 'דירה' הראויה לכך שישכון בה האלוקים, כבעולם העליון-רוחני שכל ה[[מלאכים]] וה[[נשמה|נשמות]] הקיימים שם מכירים במציאות האלוקית ומתנהגים כפי רצון האלוקים, לכן שם הוא מרגיש 'ב[[בית]]' כיון שאין אף אחד הפועל נגד רצונו.<br /> ===שלימות המצוות בגאולה===<br /> ב[[גאולה]] יהיה את שלימות ה[[מצוות]] שזהו למעשה תכלית [[ביאת משיח]] שאז יהיה קיום [[התורה ומצוות]] בשלימות '''&quot;כמצוות רצונך&quot;'''<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שלימות המצוות על פי חסידות]]}}<br /> <br /> ==חשיבות המצוות לעומת התורה בימות המשיח==<br /> בזמן הגלות נקבע בתלמוד כי [[לימוד התורה]] חשוב יותר מאשר קיום מצוה במקום שהמצוה אינה מוטלת עליו בדווקא והיא נעשית על ידי אחרים: &quot;וכבר היו רבי טרפון וזקנים מסובין בעליית בית-נתזה בלוד. נשאלה שאלה זו בפניהם: תלמוד [תורה] גדול או מעשה [המצוות] גדול? נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול. נענה ר&quot;ע ואמר: תלמוד גדול. שנו כולם ואמרו: תלמוד גדול - שמביא לידי מעשה&quot;. כלומר: התלמוד הוא החשוב, כי בלעדיו לא נדע כיצד לקיים את המצוות.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] מחדש כי &quot;כל זה הוא עכשיו דווקא. אבל לעתיד לבוא יהיה בהפך - שהמצוות יהיו גבוהים מן התורה ויהיה מעשה גדול מן התלמוד&quot;.<br /> הביאור על השינוי שיתחולל עמוק וארוך, וזו תמציתו: [[לימוד התורה]] וקיום המצוות נועדו לחבר את האדם אל הרצון והחכמה האלוקיים. כשאדם למד תורה הוא מתחבר אל הקדושה בשכלו ובכוח הבנתו, וכשאדם מקיים מצוות - התחברותו בכוח עשייתו.<br /> <br /> כוח ההבנה הינו כוח פנימי וערכי הרבה יותר מכוח העשייה, ולכן כאשר דרכו מתחבר האדם אל הקדושה -החיבור עמוק וגבוה יותר. זו המשמעות הפנימית של הקביעה &quot;תלמוד גדול&quot;: הלימוד פועל חיבור וקשר חשוב ונעלה יותר.<br /> אלא שלעתיד-לבוא תתגלה הדרגה הנפשית המניעה את היהודי לבצע מצוות בקבלת עול מוחלטת, דרגה שהנה פנימית יותר מאשר כוח ההבנה. כי התנועה הנפשית לציית ללא עוררין ובדקדקנות לכל צו אלוקי, גם מבלי להבין את ההיגיון שבו - נובעת מהיותה של [[עצם הנשמה]] היהודית מחוברת אל הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו ברמה ייחודית נפלאה, שאין דומה לה. כיום, אמנם, נסתרת הדבקות הזו ונעלמת - אך לעתיד לבוא היא תתגלה במלוא יפעתה, ואז תועלה על נס חשיבותו של ה&quot;מעשה&quot;, למעלה מן ה&quot;תלמוד&quot;.<br /> <br /> ==הבנת התורה==<br /> <br /> הבנת התורה בימות המשיח תהיה תלויה גם כן ברמות. זאת מוכיח [[הרבי]] מכך שנאמר על העתיד-לבוא: &quot;כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם&quot; (ירמיה לא, לג) מוכח, שגם אז יהיו כאלה שייקראו &quot;קטנים&quot; בידיעה וכאלה שייקראו &quot;גדולים&quot;.<br /> <br /> אלא שכמובן, ה&quot;קטנים&quot; ייקראו כך רק יחסית לגדולים של אז. אולם ביחס לתלמידי-החכמים של היום, גם אלה הקטנים ביותר - יהיו הם &quot;גדולים&quot; מאין כמותם, כי אז ינסקו גם היהודים הפשוטים ביותר לרמות ידיעה עצומות בתורה.<br /> <br /> (דוגמה דומה לכך שהקטנות היא הגדרה יחסית, ניתן להביא ממה שמתואר ב[[מסכת שבת]] (ג, ב), כי אפילו ענקים בתורה יכולים להיות במצב נתון &quot;קטנים&quot; מלדון במסכתות מסוימות, ואז עדיף לפנות לגביהן אל רבנים שישלטו בהן טוב מהם).<br /> <br /> אמנם יש מקום להקשות מחלקו הראשון של הפסוק הנזכר: &quot;לא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו&quot; - מה שאומר, שכולם ידעו את התורה היטב ולא יזדקקו איש לעזרת רעהו<br /> <br /> משיב על כך הרבי, שרק &quot;אותו&quot; - את הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו - כולם ישיגו ויכירו במידה שווה. אולם בכלל-הידיעה בתורה אכן יהיו קטנים וגדולים, והקטנים יזדקקו להיעזר בגדולים. באופן נוסף מסביר הרבי שבדרגות נמוכות בידיעת השם בימות המשיח לא יצטרכו ללימוד מאחר אך בשביל להתעלות לדרגות גבוהות יותר יעזרו בסיוע מהרב.<br /> <br /> בעניין הסיוע והעזרה בהבנת התורה, מעניין לציין מסקנה של הרבי בקשר למחברי ספרים מקרב גדולי-ישראל, על בסיס דבריו של רבי יהונתן אייבשיץ: &quot;רוח השם נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ השם בידם הצליח&quot;. דברים שעולה מהם, כי יכולות להיות דקויות-הבנה אמיתיות בחיבוריהם של גדולי-ישראל, שהמחברים עצמם לא מודעים להן, ואחרים, גדולים מהם, יחדשו להם אותן! וכמו, לדוגמה, שב[[תורה שבכתב]] ישנם עניינים שעל הבנתם אפילו [[משה רבינו]] עצמו צריך להיעזר בקדוש-ברוך-הוא. עובדה זו מקשר הרבי לכך שמשיח ילמד תורה את כל עם ישראל ומשה ו[[האבות]] בכללם{{הערה|כהנ&quot;ל על פי הדרן על הרמב&quot;ם תשמ&quot;ט}}.<br /> ===מתכונת הלימוד בימות המשיח===<br /> {{ערך מורחב|תורתו של משיח}}<br /> מתכונת הלימוד בימות המשיח תהיה שונה מהלימוד בזמן הגלות, העיניים הגשמיות יזדככו ויקלטו את הרעיונות השכליים בראיה, כך יתקצר זמן הלימוד במידה דרסטית וכלל הלומדים מפי מלך המשיח יוכלו ללמוד בבת אחת את החומר הנלמד באחידות. <br /> <br /> עדות ללימוד בעבר כזה סופרה על ידי [[האריז&quot;ל]], ארע לו ב[[שבת]] אחת שבמשך זמן שינה של חצי שעה קיבל מלמעלה סודות תורה עליונים שמשך הזמן הדרוש לגלותם בדיבור או בכתב הוא שישים או שמונים שנה.<br /> <br /> {{תקציר פורטל|גאולה ומשיח}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[התפילה בימות המשיח]]<br /> *[[עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל#הר סיני בימות המשיח|הר סיני בימות המשיח]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]], '''[[ימות המשיח בהלכה]]''' - עיונים ובירורים בסוגיות הגאולה וימות המשיח לאור ההלכה, [[תשס&quot;ח]].<br /> {{בית|מנחם זיגלבוים|להאמין באמת שהגאולה תתרחש היום|1356|14-18|תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[רמב&quot;ם]] - '''[http://chabadlibrarybooks.com/rambam.aspx?sefer=14&amp;hilchos=83&amp;perek=11&amp;hilite= הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה א' ואילך] ביאור ופרטי הלכות מלך המשיח וימות המשיח על פי הלכה.<br /> * [https://abc770.org/article_node_2452/#header-39 הוספה לפרק ל&quot;ו] מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[פניני התניא]] באתר {{חב&quot;ד אור אין סוף}}<br /> *הרב סנדי וילשאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/726197/ שתי תקופות בימות המשיח • ענינו של משיח]''' {{וידפו}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/23269.htm אלו ההוכחות לקיומו של המשיח ובוא הגאולה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/21641.htm כל המידע על: קיבוץ גלויות] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/21573.htm עיון / תפקידו של מלך המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/21615.htm כסף על העצים? זו מציאות!] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/22963.htm מהפכת הגאולה: כך ישתנו חיינו לנצח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23043.htm ייעודי הגאולה - כפשוטם או משל וחידה?] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23036.htm החידושים שיהיו בגאולה בתחום הצומח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/22291.htm המוות - תאריך התפוגה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23425.htm האם אנחנו קרובים לביטול ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי?] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/23999.htm אבנים בשירות המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23861.htm צוחקים ברחובות ירושלים] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *הרב יעקב פרץ בלומינג, '''[https://sinun770.org/שיטת-הרמבם-שיש-שתי-תקופות-בימות-המשיח/ שיטת הרמב&quot;ם שיש שתי תקופות בימות המשיח]''' (אידיש) {{וידאו}} באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1W5Jl1s8oHD16RGn6r7-i2MRYhP997w4s/view ימות המשיח שבהם נמצאים עתה]''', ביאור בגדר הדברים, בתוך ספר פלפולים 'הבוטחים בהשם' ישיבת תות&quot;ל המרכזית 770 י&quot;א ניסן ה'תשפ&quot;ו עמוד 97<br /> <br /> {{גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:לעתיד לבוא]]<br /> [[en:Yemos Hamoshiach]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8&diff=840213 2026-04-07T10:08:02Z

<p>להתראות: /* מבנה הספר */</p> <hr /> <div>{{מפנה|זוהר}}<br /> [[קובץ:זהר וילנא.jpg|200px|ממוזער|שמאל|ספר הזוהר מהדורת [[וילנא]], [[תרפ&quot;ד]]]]<br /> '''ספר הזּהר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב מ[[מדרש|מדרשים]] על ה[[תורה]] המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד, עד שרבי משה די-ליאון בספרד הפיץ את הזוהר והספר הפך לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו ה[[משה קורדובירו|רמ&quot;ק - רבי משה קורדובירו]], ה[[אריז&quot;ל]] - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ועוד פירושים מדורות מאוחרים יותר. לספר הזהר ישנם גם ביאורי הזוהר מכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הזקן]] (ראו ערך &quot;[[ביאורי הזהר (אדמו&quot;ר הזקן)]]&quot;), וכן ביאורים מכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] (ראו ערך &quot;[[ביאורי הזהר (אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]&quot;). כמו כן ישנם ביאורים על ספר הזהר שכתב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] (ראו ערך &quot;[[ליקוטי לוי יצחק]]&quot;).<br /> <br /> ==חלקיו==<br /> הזוהר מחולק לשלוש חטיבות עיקריות:<br /> <br /> *ספר הזוהר העיקרי.<br /> *סתרי תורה והמדרש הנעלם.<br /> *רעיא מהימנא והתיקונים.<br /> <br /> בנוסף לכך קיים חלק נוסף בשם &quot;תיקוני זוהר&quot;.<br /> <br /> == מבנה הספר ==<br /> גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות מ[[רבי שמעון בר יוחאי]] וחבריו על [[פרשת השבוע|פרשיות התורה]], ושפתו רובה ככולה [[ארמית]]. בספר כלולות &quot;האידרות&quot; - &quot;אידרא רבא&quot; (המושב הגדול), &quot;אידרא זוטא&quot; (המושב הקטן) ו&quot;אידרא דבי משכנא&quot; (מושב בית המשכן).<br /> <br /> ב'''[[אידרא רבא]]''' [[רשב&quot;י]] מגלה את ה[[פרצופים]] - גילויי [[אלוקות]] בדמות רוחנית ומופשטת הנמשלת ל[[פני אדם]] על פי הפסוק &quot;על הכיסא דמות במראה אדם עליו מלמעלה{{הערה|יחזקאל א' כ&quot;ו}}. עשרה חברים משמיעים את דרשותיהם כל אחד בתורו, ו[[רשב&quot;י]] חותם את הדיון ומגלה את הדברים שהחברים ידעו רק בראשי פרקים. בסוף ה&quot;מושב&quot; שלושה מהחברים נופחים את נשמתם מרוב ה[[קדושה]] כיוון שלא היו מזוככים מספיק.<br /> <br /> ב'''[[אידרא זוטא]]''' מסופר על [[הסתלקות]] [[רשב&quot;י]] וכיצד משמיע באזני תלמידיו סודות שחשש לגלות לפני כן, לבסוף יוצאת נשמתו של [[רשב&quot;י]] במילה &quot;חיים&quot;.<br /> <br /> ב'''אידרא דבי משכנא''' דנים [[רשב&quot;י]] ושלושה מתלמידיו בסודות ה[[תפילה]] על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת ה[[משכן]].<br /> <br /> בזוהר נכלל גם תיאור ה[[היכלות]] העליונים בחלק שנקרא: '''היכלות דרשב&quot;י''' ובו מתוארים שבעת היכלות [[גן עדן]] השמורים ל[[צדיקים]] מחד, ומאידך שבעת מדורי ה[[גהינום]] המיועדים ל[[רשעים]]. בפרשת &quot;ואתה תחזה&quot; שב[[פרשת יתרו]] מובא מאמר המבאר את [[חכמת הפרצוף]] ו[[חכמת היד]], המיוחס בדרשה ל[[משה]] בבחירתו אנשים כפי עצת [[יתרו]]. חלקים אחרים בזוהר מתייחסים ל[[צדיקים נסתרים]] כגון [[רב ייבא סבא]] שהוא איש העוסק בחימר ונראה בתחילה כ[[עם הארץ]], אך מתגלה כ[[מקובל]] גדול הדורש בענייני תורת ה[[נפש]]. דמות אחרת היא &quot;הינוקא&quot; המופלא - אותו ילד-פלא, בנו של [[רב המנונא סבא]], שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של [[רשב&quot;י]] וחבריו ב[[גן עדן]] עם 'רב מתיבתא', הוא [[ראש הישיבה]] של מעלה, הדן אתם על ענייני ה[[עולם הבא]] וה[[נשמה]].<br /> <br /> בחטיבה השנייה של הזוהר כלולים החיבור '''סתרי תורה''', בו מקובצים מאמרים על [[ספר בראשית]]; ו[[מדרש]] הנעלם על ה[[תורה]], ששפתו מעורבת [[לשון הקודש]] ו[[ארמית]] והוא עוסק ב[[בריאת העולם|בריאה]], [[עולם הבא]] וה[[נשמה]].<br /> <br /> עשרת החברים הנקראים חבריא קדישא (החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: [[רשב&quot;י]] ראש החבורה; בנו - [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]]; [[רבי אבא הסופר]]; [[רבי יהודה]]; [[רבי יוסי]]; [[רבי יצחק (תלמיד רשב&quot;י)|רבי יצחק]]; [[רבי חזקיה]]; [[רבי חייא]]; [[רבי ייסא]]; [[רבי אחא]]. <br /> <br /> חלקים נוספים השייכים לספר הזוהר הם &quot;רעיא מהימנא&quot; (הרועה הנאמן - כלומר משה רבינו) ו&quot;תיקוני זוהר&quot;. החיבור &quot;רעיא מהימנא&quot; משולב בתוך [[גוף]] ספר הזוהר והחיבור &quot;תיקוני זוהר&quot; הוא חלק נפרד.<br /> <br /> ===תיקוני זהר===<br /> '''תיקוני זוהר''' הוא חלק נוסף לספר הזוהר, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים פנים לתורה אותם מפרש [[רבי שמעון בר יוחאי]] במלת &quot;[[בראשית]]&quot;. בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא המאמר [[פתח אליהו]].<br /> <br /> אנשי מעשה נהגו ללמוד או לומר בכל יום מימי הרחמים והסליחות של [[חודש אלול]] ועשרת ימי תשובה מספר דפים מתיקוני זוהר, על מנת לגמור אותו עד יום הכיפורים{{הערה|סוף הקדמת הספר כסא מלך מבעל מקדש מלך, אלף המגן סי' תקפא ס&quot;ח סקי&quot;ז.}} ו[[רבי פנחס מקוריץ]] אמר: 'אשרי למי שישלים ספר תיקוני זוהר בימים הללו'{{הערה|כך מקובל גם מפי ר&quot;נ מברסלב שהתבטא ש&quot;מה שנוהגין לומר תיקונים באלול, הניגון של התיקונים וגם מהחלישות הלב שיש לכל אחד מחמת שמתאחר ב[[ביהמ&quot;ד]] יותר מרגילותו, מכל זה נעשה דברים עליונים ותיקונים גדולים למעלה&quot;, ובעל ה'בן איש חי' כותב: &quot;כמעט רוב בעלי בתים מחזיקים בלימוד התיקונים. וזה דרכן ומנהגם בכל שנה ושנה מר&quot;ח אלול עד יוה&quot;כ . . והטעם שנתפשט לימוד התיקונים בימי התשובה יותר מן הזוהר, כי לפי בחינתו מתקן יותר במקום שהחטא פוגם, לכן בימי התשובה שהם מן חודש אלול רגילים הכל בספר התיקונים&quot;. וכן בחיד&quot;א: 'אשר חנן לו א-להים עושר, חטאיו בצדקה יפרוק, וירבה בימים אלו בצדקה ובלימוד זוהר, תיקונין, משניות ותהלים' (אמרי פנחס שער ד, נט. שי' הר&quot;ן קכז. הקדמת בניהו על תיקו&quot;ז. עבוה&quot;ק. מורה באצבע סי' ח רמח).}}.<br /> <br /> בנוגע למנהג זה של לימוד &quot;תיקוני זוהר&quot; באלול, אמר הרבי בשנת [[תשכ&quot;ב]]: {{הערה|תורת מנחם, כרך לד, עמ' 303-302.}} &quot;חיפשתי במקומות שונים אם התקבל מנהג זה בקרב חסידי חב&quot;ד, ולא מצאתי ראיה מכרעת לכאן או לכאן (&quot;לאחד משני הצדדים&quot;) עד שמצאתי בשיחת [[חג הפסח]] [[תרצ&quot;ד]] שבה ישנו תיאור של חודש אלול ב[[ליובאוויטש]] ושם נאמר: &quot;..אחרים אומרים תיקוני הזוהר..&quot;. לכאורה, מדוע נקט תיקוני-זוהר דווקא? – חודש אלול הוא הזמן המתאים ללמוד שער התשובה, דרך חיים וכדומה, וגם אם לומדים זוהר – מדוע דוקא תיקוני זוהר, ולא את ספר הזוהר עצמו? ומדברים אלו מוכח, שהמנהג האמור שבספר כסא המלך (לימוד תיקוני זוהר בחודש אלול) התקבל גם בליובאוויטש&quot;.<br /> והרבי מסכם:<br /> &quot;אין פירוש הדבר שחייבים ללמוד (או על כל פנים לומר) תיקוני זוהר, אבל בכל אופן, הרי זה מנהג מקובל בקרב חסידי חב&quot;ד&quot;.{{הערה| ראו: התקשרות גליון 786, במדור &quot;ניצוצי רבי&quot;, &quot;אלול – כמו בליובאוויטש&quot;.}}<br /> <br /> == תרגומי הזוהר ==<br /> הזוהר נכתב ב[[ארמית]] בניב יווני (שהייתה מדוברת באותה תקופה בארץ ישראל, דומה מאד לניב בו נכתב ה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]) השונה מה[[ארמית]] של ה[[תלמוד הבבלי]] (ארמית בבלית), והוא אינו נגיש לרוב לומדי הזוהר. על כן הזוהר תורגם במרוצת הדורות לכמה שפות: [[עברית]], לטינית, [[יידיש]], לאדינו, ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), גרמנית, [[אנגלית]] ו[[צרפתית]].<br /> <br /> אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו של הרב יהודה יודל רוזנברג בו תורגמו רק חלקים מהזוהר (5 כרכים, ניו יורק, תשכ&quot;ז). הפירוש מכונה &quot;זוהר תורה&quot;. הרבי כותב אודות פירושו של הרב רוזנברג: &quot;במענה על שאלתו להספר זהר תורה, הנה ראיתיו פעם, וכפי שנרשם בזכרוני זהו העתקת הזהר ללה&quot;ק, ולא פירוש על הזהר, ולכן תמיהני עליו, למה לו ללמוד בהעתקה, אם יכול ללמוד בפנים הזהר, כי אי אפשר הדבר אשר בהעתקה יוכללו כל הפירושים, ובמילא זהו ג&quot;כ בהקדושה, כפי שישנה בהלשון שאמר רשב&quot;י והחבריא שלו&quot;.<br /> {{הערה| אגרות קודש, כרך ה, איגרת א'שלח. - בהערה שם שנכתבה ע&quot;י מערכת קה&quot;ת כתוב: &quot;זהר תורה: בין &quot;הסכמות ומכתבי תודה&quot; שבתחלתו נדפס אישור ממזכירו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב נ&quot;ע על קבלת הספר&quot;. אמנם אין ללמוד מכך שאדמור&quot;י חב&quot;ד הסכימו עם שיטתו של עורך ה&quot;זהר תורה&quot;; כי כשם שהרבי עודד את האדמור&quot;ים מאשלג להדפיס את ספריהם - למרות שיטתם ודרכם השונה מדרך חב&quot;ד (ראו לקמן) - וכדרכו לעודד כל דבר שבקדושה ושל הפצת פנימיות התורה, כך גם '''אין''' ללמוד מאישור זה על קבלתו של ספר &quot;זהר תורה&quot; כהסכמה '''לשיטת''' עורכו ולדרכו בתורת הקבלה.}}<br /> <br /> <br /> פירוש מפורסם לזוהר הוא פירוש &quot;הסולם&quot; של המקובל והאדמו&quot;ר הרב יהודה לייב אשלג שהייתה לו שיטה משלו בתורת הקבלה. הפירוש כולל תרגום מלא לכל ספר הזוהר, בתוספת ביאורים והרחבות לבאר את פנימיות הדברים במקומות הנצרכים לכך. ביאורים אלה נכתבו לפי שיטתו של הרב אשלג. בנוסף כתב הרב אשלג גם הקדמה לזוהר ופתיחה לחכמת הקבלה, שגם הן נכתבו פי שיטתו ונדפסו כהקדמה לפירושו.<br /> הרבי כותב אודות פירוש &quot;הסולם&quot;: &quot;ומה שכתב אודות פירוש הסולם על הזהר, הנה לא ראיתיו אלא בהעברה בעלמא לאיזה רגעים, ומובן שאי אפשר לחוות דיעה על יסוד זה. והספר אינו אצלי, וכפי הנשמע סלל דרך לעצמו בלימוד עץ חיים והזהר, ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות.&quot; {{הערה|אגרות קודש, כרך יא, איגרת ג'תרסג.}} <br /> (וראו לקמן על ביקורי אדמור&quot;י אשלג אצל הרבי (וראו גם הערה 6).<br /> <br /> החל מתשל&quot;ו ועד תש&quot;נ (לערך) יצאה לאור סדרת ספרים נוספת{{הערה|21 כרכים המפרשים את הזוהר עצמו, ובנוסף &quot;אוצר הזוהר&quot; (ערכים בקבלה), ליקוטים שונים (כגון מחזור תפילות) ועוד.}} המפרשת את הזוהר בעברית. פירוש זה נקרא &quot;מתוק מדבש&quot;{{הערה|הרומז לשם המחבר הן בראשי התיבות &quot;'''ד'''ניאל '''ב'''ן '''ש'''רה&quot;, והן בגימטריה: '''פירוש מתוק מדבש''' הוא כחשבון '''הצעיר דניאל בן נפתלי הרצקא'''}} של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו&quot;ר רבי [[אהרן ראטה]]. הספר הודפס עם לשון הזוהר בראש הדף והפירוש ותרגום לעברית (משולב בלשון הזוהר עצמו) למטה. מחד גיסא כתובים הפירוש והתרגום בשפה עממית ובהסברים קבליים פשוטים (מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים), אך מאידר נצמדים לפירושי הזוהר המוסמכים לשיטת האר&quot;י: פירוש הרמ&quot;ז, זוהר חמה וכיוצא באלו. פירוש זה התקבל על ידי גדולי ישראל בדורינו כדוגמת הרב [[יצחק רצאבי]]{{הערה|באתר &quot;יד מהרי&quot;ץ&quot;, בדף על ל&quot;ג בעומר.}} שכתב עליו שהוא בר סמכא שנכתב על ידי [[צדיק]]{{הערה|בניגוד לפירוש [[הסולם]] שלדבריו אין ללמוד בו.}}, הרב [[שמואל אוירבך]], הרב [[עזריאל אוירבך]] ועוד - וכן אצל חסידים בכלל וחסידי חב&quot;ד בפרט נחשב למוסמך ביותר.<br /> <br /> == רבותינו נשיאינו וספר הזוהר ==<br /> [[קובץ:התחלה ביאורי הזהר.png|200px|ממוזער|שמאל|תחילת ספר [[ביאורי הזהר (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ביאורי הזוהר]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]]]<br /> שיטת ה[[חסידות]] מיוסדת בעיקרה על ספר הזוהר ותורת [[האר&quot;י]] (שנכתבה על ידי רבי [[חיים ויטאל]]), ומשום כך ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות ב[[חסידות]].<br /> <br /> ===כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ===<br /> *ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות בספר ה'''[[תניא]]'''.<br /> * [[מהר&quot;ם הלוי יפה]] אמר בשם [[אדמו&quot;ר הזקן]]: סגולה ל[[מחשבות זרות]] בעת ה[[תפילה]] הוא ג' דרכים כו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל ל[[נשמה]] אף על פי שאינו מבין מה או אומר{{הערה|1=ספר &quot;[[מגדל עז]]&quot;, מאמרי דא&quot;ח מאדמו&quot;רי חב&quot;ד עמוד תכ&quot;ו.}}.<br /> *&quot;מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רב לימודו בזוהר אף שאינו מבין, כי מה אכפת ליה שאינו מבין, - אפילו הכי הוא סגולה&quot;{{הערה|1=מאמרי אדמו&quot;ר הזקן הקצרים, דף תקע&quot;א.}}.<br /> *לימוד בזוהר הקדוש מסיר טמטום הלב{{הערה|1=מאה שערים לאדמו&quot;ר הזקן.}}.<br /> *[[רשב&quot;י]] כותב על מי שלומד בספר הזוהר &quot;די יפקון מן גלותא&quot;. היינו שבזכות לימוד הזוהר יצאו ישראל מן הגלות{{הערה|1=זהר פרשת נשא.}}<br /> *הלומד בספר הזוהר הקדוש בעולם הזה, אז לעתיד לבא לא ישב בבושה&quot;{{הערה|1=כתב ע&quot;ז בזוהר פרשת וישב דף קפ&quot;ה עמוד א', חשוב להעיר ששם מדבר הזהר על כל לימוד תורה ולאו דוקא על לימוד ספר הזהר. האריך בזה ב[[לקוטי תורה]] [[פרשת צו]].}}<br /> *י&quot;ג דברים הם להסרת כל המונעים ב[[תפילה]] כו', והג' הוא עסק ולימוד דברי מוסר הנמצאים בזוהר מלשון הארה, שמאיר במקום החושך שהוא חמת אמת&quot;{{הערה|1=[[לקוטי תורה]] פ' [[כי תבוא]].}}<br /> *אדמו&quot;ר הצמח צדק כותב{{הערה|1=[[דרך מצוותיך]] שורש מצוות התפילה.}} ששמע מפיו של אדמו&quot;ר הזקן, אשר שמע מפיו של רבו המגיד ממזריטש שהבעל שם טוב אמר שלא ילמדו את חכמת הקבלה, מבלי [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]] יחד עימה{{הערה|1=הערת הרבי במכתב לגאב&quot;ד שפראן זצ&quot;ל.}}, מפני שמי שהוא מגושם ויבין הדברים כפשוטו ויגשם, יכול לבוא ח&quot;ו לאפיקורסות.<br /> *אדמו&quot;ר הזקן היה נוהג לאמר דרשות על הזוהר לפני בניו, וביקש מ[[אדמו&quot;ר האמצעי]] שיכתבם. בשנת [[תקע&quot;ו]] נדפסו דרשות אלו בספר &quot;[[ביאורי הזהר (אדמו&quot;ר הזקן)|ביאורי הזהר]]&quot;<br /> <br /> ===כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק===<br /> חיבר את הספר [[ביאורי הזוהר (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ביאורי הזוהר]].<br /> <br /> *&quot;ה&quot;[[צמח צדק]]&quot; אמר ל[[חנוך הנדל קוגל|ר' הענדל]] ביחידות: זוהר מרומם הנפש&quot;{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&amp;st=&amp;pgnum=416 חלק י' עמוד ש&quot;צ]. מובא גם ב[[היום יום]] [[ט&quot;ז טבת]].}}.<br /> <br /> ===כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א===<br /> במהלך [[יחידות]] עם הרבנים הראשיים לישראל, הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]] שהתקיימה ב[[א' בכסלו]] [[תשד&quot;מ]], הפליג [[הרבי]] במעלת וחשיבות לימוד [[פנימיות התורה]] בכלל - והזוהר בפרט, ברצונו שהרבנים יוציאו קריאה (&quot;קול קורא&quot;) ללמוד את הספר. בין הדברים נאמר:<br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> '''''הרב שפירא''''': וכמו כן יש גם מה מכתבים של [[הרב קוק]] ז&quot;ל שבהם מזכיר בדברים קשים אודות ההכרח והצורך בלימוד קבלה, שלולי זאת אי אפשר ללמוד תורה לאמיתה [על-דרך מה שהזכיר הרבי מה שכתב [[הגר&quot;א]] בפרושו לספר משלי, שבלי ללמוד את חכמת הנסתר – אי אפשר שישיג את ה'נגלה'] וכותב שעל ידי זה מעכבים את הגאולה כו'.<br /> <br /> '''''כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א''''': אם דבריו היו מתקבלים – לא היה מקום לפגישה שלנו בחוץ לארץ, כי היינו כבר כולנו בארץ הקודש, ביחד עם משיח צדקנו!}}<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] במעמד [[חלוקת הדולרים]] עבר לפני הרבי הרב [[אברהם שמחה אשלג]], וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה, ובכך נקרב את ה[[גאולה]] השלימה - מבוסס על הנאמר ב[[ספר הזהר]] שבספר הזהר יצאו מה[[גלות]] ב[[רחמים]]. הרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב&quot;ד]] ש[[חסידות]] חב&quot;ד בנויה על פי יסודות הקבלה אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב&quot;ד לומד גם קבלה.<br /> <br /> כשהאדמו&quot;ר הכפיל את בקשתו השיב הרבי שבתור נכד של [[אדמו&quot;ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פסק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת חב&quot;ד אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו&quot;ר והביא ראיה מלשון אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ה|סוף פרק כ&quot;ה]]}} שכותב &quot;דברי [[הבעש&quot;ט]] לפי קבלת [[האריז&quot;ל]]&quot; ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כיון שהאדמו&quot;ר הזקן כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא ייתכן שסתר את דבריו במקום אחר.<br /> <br /> במכתב לאדם שסבל מחולשה בראייה, כתב הרבי, בין היתר: ...&quot;וגם יראה ללמוד או לומר לכל הפחות שורות אחדות מספר התניא וספר הזהר, ואקווה שיוכל לבשר בשו&quot;ט שהולך וטוב מצב הראי', שלו&quot;.{{הערה|אגרות קודש, כרך ה, איגרת א'שס. עיי&quot;ש.}} <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]], לאחר צאת הספר [[לקוטי לוי יצחק]] - המכיל הערות וחידושים שכתב אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] על עותק ספר הזוהר האישי שלו, החל הרבי לבאר מידי שבוע קטע מהם ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ה[[שבת]], וכן לאזכר מתוכם ב[[מאמר]]י החסידות. בשנת [[תש&quot;נ]] החלו לצאת הביאורים מעובדים בעריכת הרב [[דוד פלדמן]] בסדרת הספרים [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]].<br /> <br /> בשיחת [[א' אב|ראש חודש מנחם-אב]] [[תש&quot;מ]] הורה הרבי מספר הוראות שעניינם לפעול לשלילת וביטול ענין הגלות, ובין הדברים הורה הרבי ללמוד בספר הזהר, ובפרט בענייניו שהתבארו ב[[תורת החסידות]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק כ&quot;ד עמוד 265.}}.<br /> <br /> ב[[דבר מלכות תזריע מצורע|ו' אייר תנש&quot;א]] הורה הרבי על [[לימוד עניני גאולה ומשיח]] מתוך חלקי ה[[תורה]] ובתוך הרשימה מנה הרבי: {{ציטוטון|וגם - ובמיוחד - בפנימיות התורה, החל מספר הזוהר (ש&quot;בהאי חיבורא דילך דאיהו ספר הזהר כו' יפקון ביה מן גלותא ברחמים&quot;)}}{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תנש&quot;א]] כרך ב' עמוד 501.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8 קטגוריה:חכמי הזוהר]<br /> *[[קבלה]]<br /> *[[רבי שמעון בר יוחאי]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{מיזמים<br /> | חב&quot;דציטוט = זוהר<br /> }}<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [https://www.alysefer.com/zuar/ ספר הזוהר בחסידות חב&quot;ד]<br /> *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3665726 3 שאלות ותשובות על ספר הזוהר] באתר חב&quot;ד.אורג<br /> *ניר מנוסי, '''[nirmenussi.com/2023/05/09/top-10-revolutionary-sayings-in-the-zohar/ עשרת המשפטים המהפכניים ביותר בספר הזוהר]'''<br /> <br /> {{ספרי קבלה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי קבלה]]<br /> [[en:Sefer HaZohar]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%90_%D7%96%D7%95%D7%98%D7%90&diff=840205 2026-04-07T08:16:21Z

<p>להתראות: הפניה לדף אדרא זוטא</p> <hr /> <div>#הפניה[[אדרא זוטא]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%90_%D7%96%D7%95%D7%98%D7%90&diff=840203 2026-04-07T08:10:54Z

<p>להתראות: הוספת ערך</p> <hr /> <div>'''האדרא זוטא''' (מ[[ארמית]]: '''הגורן הקטנה''') הוא אחד מחלקי [[ספר הזוהר]] והאחרון שבהם, המופיע בסיום הספר בחלק של [[פרשת האזינו]]{{הערה|זוהר חלק ג' עמוד רפז ואילך.}}, ומתאר בין השאר את יום הסתלקותו של התנא האלוקי [[רבי שמעון בר יוחאי]] (רשב&quot;י) ואת הגילויים העליונים שגילה לתלמידיו לפני פטירתו. <br /> <br /> בניגוד ל[[אדרא רבא]], בה השתתפו עשרה תלמידים, באדרא זוטא נכחו שבעה תלמידים בלבד (מכיוון ששלושה נפטרו במהלך האדרא רבא), ומכאן שמה - &quot;זוטא&quot; (קטנה).<br /> <br /> ==תוכן המאמר==<br /> האדרא פותחת בתיאור יום הסתלקותו של רשב&quot;י: &quot;תאנא בההוא יומא דרבי שמעון בעא לאסתלקא מן עלמא&quot; [= שנינו, באותו היום שנצרך רבי שמעון להסתלק מן העולם] . . אתכנשו חבריא לבי רבי שמעון . . והוה מליא ביתא [= התכנסו בני החבורה לבית רבי שמעון והיה הבית מלא] . . אמר רבי שמעון הא השתא שעתא דרעותא הוא. ואנא בעינא למיעל בלא כסופא לעלמא דאתי&quot; [= אמר רבי שמעון זוהי עת רצון, ואני רוצה להיכנס בלא בושה לעולם הבא].<br /> <br /> במהלך המעמד, רשב&quot;י הוא הדובר היחיד (בשונה מהאדרא רבא בה גם התלמידים דרשו), והוא פותח את דבריו באידרא בפתגם הידוע שמבואר במקומות רבים בחסידות &quot;אני לדודי ועלי תשוקתו, כל יומין דאתקטרנא בהאי עלמא בחד קטירא אתקטרנא ביה בקב&quot;ה, נשמתי ביה אחידא ביה להטא ביה אתדבקת&quot; [= כל ימי בעולם הזה התקשרתי בקשר אחד בקב&quot;ה, נשמתי בו אחוזה ומאוחדת, בו להוטה, בו דבוקה] {{הערה|להעיר שאף שאין זו לשון הזוהר כפי שהיא לפנינו, כך מובא הלשון בדא&quot;ח (ראו לקו&quot;ת תבוא מג, סע&quot;א. המשך תרס&quot;ו ד&quot;ה ויכולו (ס&quot;ע מד ואילך). ועוד). והוא חיבור של ב' מאמרי רשב&quot;י באדרא זוטא (רפח,א. רצב,א) &quot;בחד קטירא אתקטרנא כו'&quot; ו&quot;נשמתי ביה אחידא כו'&quot;.}}.<br /> <br /> בסיום האדרא מתואר גם רגע ההסתלקות שכאשר הגיע למילה &quot;חיים&quot; בפסוק &quot;כי שם ציווה ה' את הברכה חיים עד העולם&quot;{{הערה|תהלים קל&quot;ג.}}, ובאותו רגע יצאה נשמתו בטהרה, הבית התמלא באש ובענן, והתלמידים לא יכלו לגשת אליו מרוב האור.<br /> <br /> ==במנהגי ישראל==<br /> בהתאם לכך שבאדרא זוטא מתואר יום הסתלקותו של רשב&quot;י, נוהגים בקהילות רבות לקרוא וללמוד את האדרא זוטא ביום [[ל&quot;ג בעומר]]. נוסף על כך, התיאורים אודות יום ההילולא של רשב&quot;י כפי שמתוארים באדרא זוטא, מהווים מקור לכמה ממנהגי ישראל הנהוגים ביום זה, וזאת על פי הוראתו המפורשת של רשב&quot;י להפוך את יום הסתלקותו ל&quot;הילולא&quot; - יום של שמחה רוחנית.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספר הזוהר]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9A&diff=840200 2026-04-07T07:51:41Z

<p>להתראות: הפניה לדף חיך</p> <hr /> <div>#הפניה[[חיך]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A9%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%94&diff=840199 2026-04-07T07:51:31Z

<p>להתראות: הפניה לדף חמש מוצאות הפה</p> <hr /> <div>#הפניה[[חמש מוצאות הפה]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%9A&diff=840198 2026-04-07T07:49:55Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>{{איברים}}<br /> '''חיך''' הוא גג הפה, המבדיל בין חלל הפה לחלל האף. באנטומיה מקובל לחלק את החיך לחלק הקדמי המכונה 'החיך הקשה' המורכב מעצמות, לעומת החיך האחורי שמורכב מרקמה רירית.<br /> <br /> החיך משמש לטעימת המאכלים. ובתורת החסידות מוסבר כי החיך אינו רק כלי גשמי, אלא הוא משל לכוח הרוחני שבנפש המאפשר &quot;לטעום&quot; ולהרגיש את התענוג שבדבר.<br /> <br /> החיך (האחורי) הוא אחד מ[[חמשת מוצאות הפה]], ממנו מופקים האותיות גיכ&quot;ק.<br /> <br /> ==בתורה שבכתב ובהלכה==<br /> התורה מציינת את החיך כאיבר המבחין בין טעמים, כפי שנאמר בפסוק: &quot;הֲלֹא אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם לוֹ&quot;{{הערה|איוב יב, יא.}}.<br /> <br /> החיך נמנה כאחד מחמשת מוצאי הפה (גיכ&quot;ק), שדרכם יוצאות האותיות: גימ&quot;ל, יו&quot;ד, כ&quot;ף וקו&quot;ף. <br /> <br /> בהלכות קריאת שמע ותפילה, מושם דגש על הפרדת האותיות היוצאות מן החיך, כדי שלא להבליע את המילים ועל מנת שתהיה הקריאה ברורה ומדויקת.<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> בתורת החסידות מוסבר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/400080146 אור תורה (המגיד) יתרו צז].}} שהחיך הוא בחינת כח החכמה שבנפש (לעומת ה[[גרון]] שהוא בחינת [[בינה]]), שממנו מגיע התענוג, כשם שהחיך הגשמי טועם את האוכל ומחליט אם הוא ערב לחיכו, כך ישנו &quot;חיך רוחני&quot; בנפש האדם. ולכן גם החיך הוא בחינת 'אהבה בתענוגים'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3901370215 תורה אור ויחי מז, ג].}}. ואכן לפני [[חטא עץ הדעת]] היה החיך מרגיש את העונג הרוחני בלבד ולא את העונג הגשמי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1500370510 מאמר ש&quot;פ וישב, כ&quot;ף כסלו, ה'תשכ&quot;ז].}}.<br /> <br /> כח זה שבחכמה, הוא התענוג השכלי כפי שהוא בא לידי גילוי בבינה, אך לא כח החכמה עצמו שלמעלה מהטעם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2800530020 נר מצוה ותורה אור שער האמונה ט, א].}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר האמצעי]] מבאר שכפי שבאכילה הגשמית המאכל קודם כל נחתך ונטחן בשיניים שמפרידות אותו לחלקים ומוציאות את הטעם, ורק אחר כך מגיע השלב שהחיך טועם את האוכל, כך גם בלימוד התורה ובהרגשת הטעם הרוחני, השלב הראשון של הלימוד הוא לימוד לגירסא, שעיקר הלימוד הוא בפה ומחלק לחלקים כל ענין בפני עצמו, ולאחר מכן מגיע השלב השני של ההתעמקות בכח החכמה, להרגיש ו'לטעום' את התענוג והמתיקות שבטעמי ההלכות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1700400217 אמרי בינה שער קריאת שמע נב, ג].}}. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן מציין{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/4001381169 לקוטי תורה שיר השירים י, א].}} ל[[אדרא זוטא]] שזו הסיבה שאותיות אלו גבוהות משאר האותיות{{הערה|רצה, ב. שמדבר על אותיות אחה&quot;ע מהגרון ומוסיף: &quot;וְהָא בְּרָזֵי דְּאַתְוָון דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, אִתְעַטָּרוּ אִלֵּין אַתְוָון ד', בד' גיכ&quot;ק בַּחֵיךְ&quot;.}}<br /> <br /> בכמה מקומות בחסידות מקשרים ודורשים את הפסוק &quot;נפשנו '''חכתה''' לה'&quot;{{הערה|תהלים לג.}} שהוא גם מלשון 'חיך', כלומר שהיא ציפתה וקיוותה ולטוב טעם והעונג האלוקי{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/2300670222 תורת חיים בראשית חלק א' לך לך צו, ב].}}, ועל דרך זה את לשון הפסוק &quot;עין לא ראתה אלוקים זולתך יעשה למחכה לו&quot;, שהוא גם לשון תקוה וציפיה וגם מלשון חיך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2000610231 תורת שמואל תרל&quot;ג חלק ב' עמוד תצא].}}.<br /> <br /> (וראו ב[[אור התורה]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1800410413 במדבר ד' מטות א'שלט].}}, שהממוצע בין החיך והגרון, חכמה ובינה, הוא הלשון שענינה הוא כח ה[[דעת]]).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[דיבור]]<br /> * [[אותיות]]<br /> * [[תענוג]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:איברים]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%9A&diff=840196 2026-04-07T07:47:51Z

<p>להתראות: הוספת ערך</p> <hr /> <div><br /> '''חיך''' הוא גג הפה, המבדיל בין חלל הפה לחלל האף. באנטומיה מקובל לחלק את החיך לחלק הקדמי המכונה 'החיך הקשה' המורכב מעצמות, לעומת החיך האחורי שמורכב מרקמה רירית.<br /> <br /> החיך משמש לטעימת המאכלים. ובתורת החסידות מוסבר כי החיך אינו רק כלי גשמי, אלא הוא משל לכוח הרוחני שבנפש המאפשר &quot;לטעום&quot; ולהרגיש את התענוג שבדבר.<br /> <br /> החיך (האחורי) הוא אחד מ[[חמשת מוצאות הפה]], ממנו מופקים האותיות גיכ&quot;ק.<br /> <br /> ==בתורה שבכתב ובהלכה==<br /> התורה מציינת את החיך כאיבר המבחין בין טעמים, כפי שנאמר בפסוק: &quot;הֲלֹא אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם לוֹ&quot;{{הערה|איוב יב, יא.}}.<br /> <br /> החיך נמנה כאחד מחמשת מוצאי הפה (גיכ&quot;ק), שדרכם יוצאות האותיות: גימ&quot;ל, יו&quot;ד, כ&quot;ף וקו&quot;ף. <br /> <br /> בהלכות קריאת שמע ותפילה, מושם דגש על הפרדת האותיות היוצאות מן החיך, כדי שלא להבליע את המילים ועל מנת שתהיה הקריאה ברורה ומדויקת.<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> בתורת החסידות מוסבר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/400080146 אור תורה (המגיד) יתרו צז].}} שהחיך הוא בחינת כח החכמה שבנפש (לעומת ה[[גרון]] שהוא בחינת [[בינה]]), שממנו מגיע התענוג, כשם שהחיך הגשמי טועם את האוכל ומחליט אם הוא ערב לחיכו, כך ישנו &quot;חיך רוחני&quot; בנפש האדם. ולכן גם החיך הוא בחינת 'אהבה בתענוגים'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3901370215 תורה אור ויחי מז, ג].}}. ואכן לפני [[חטא עץ הדעת]] היה החיך מרגיש את העונג הרוחני בלבד ולא את העונג הגשמי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1500370510 מאמר ש&quot;פ וישב, כ&quot;ף כסלו, ה'תשכ&quot;ז].}}.<br /> <br /> כח זה שבחכמה, הוא התענוג השכלי כפי שהוא בא לידי גילוי בבינה, אך לא כח החכמה עצמו שלמעלה מהטעם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2800530020 נר מצוה ותורה אור שער האמונה ט, א].}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר האמצעי]] מבאר שכפי שבאכילה הגשמית המאכל קודם כל נחתך ונטחן בשיניים שמפרידות אותו לחלקים ומוציאות את הטעם, ורק אחר כך מגיע השלב שהחיך טועם את האוכל, כך גם בלימוד התורה ובהרגשת הטעם הרוחני, השלב הראשון של הלימוד הוא לימוד לגירסא, שעיקר הלימוד הוא בפה ומחלק לחלקים כל ענין בפני עצמו, ולאחר מכן מגיע השלב השני של ההתעמקות בכח החכמה, להרגיש ו'לטעום' את התענוג והמתיקות שבטעמי ההלכות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1700400217 אמרי בינה שער קריאת שמע נב, ג].}}. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן מציין{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/4001381169 לקוטי תורה שיר השירים י, א].}} ל[[אדרא זוטא]] שזו הסיבה שאותיות אלו גבוהות משאר האותיות{{הערה|רצה, ב. שמדבר על אותיות אחה&quot;ע מהגרון ומוסיף: &quot;וְהָא בְּרָזֵי דְּאַתְוָון דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, אִתְעַטָּרוּ אִלֵּין אַתְוָון ד', בד' גיכ&quot;ק בַּחֵיךְ&quot;.}}<br /> <br /> בכמה מקומות בחסידות מקשרים ודורשים את הפסוק &quot;נפשנו '''חכתה''' לה'&quot;{{הערה|תהלים לג.}} שהוא גם מלשון 'חיך', כלומר שהיא ציפתה וקיוותה ולטוב טעם והעונג האלוקי{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/2300670222 תורת חיים בראשית חלק א' לך לך צו, ב].}}, ועל דרך זה את לשון הפסוק &quot;עין לא ראתה אלוקים זולתך יעשה למחכה לו&quot;, שהוא גם לשון תקוה וציפיה וגם מלשון חיך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2000610231 תורת שמואל תרל&quot;ג חלק ב' עמוד תצא].}}.<br /> <br /> (וראו ב[[אור התורה]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1800410413 במדבר ד' מטות א'שלט].}}, שהממוצע בין החיך והגרון, חכמה ובינה, הוא הלשון שענינה הוא כח ה[[דעת]]).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[דיבור]]<br /> * [[אותיות]]<br /> * [[תענוג]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:איברים]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%91%22%D7%9D&diff=840195 2026-04-07T05:33:05Z

<p>להתראות: הפניה לדף אלב&quot;מ</p> <hr /> <div>#הפניה[[אלב&quot;מ]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9B%D7%91%22%D7%99&diff=840159 2026-04-06T21:51:06Z

<p>להתראות: הוספת ערך</p> <hr /> <div>{{אות|שם=נוטריקון אכב&quot;י|תמונה=}}<br /> '''אכב&quot;י''' הוא אחד מסוגי ה[[נוטריקון]] בתורת הרמז, המשמש לצד שיטות נוספות כגון [[אתב&quot;ש]] ו[[אלב&quot;ם]]. שיטה זו מבוססת על חלוקת האלפבית העברי לשני חצאים שווים, וביצוע חילוף מסוג אתב&quot;ש בתוך כל חצי בנפרד.<br /> <br /> == עקרון השיטה ==<br /> בצופן זה מחלקים את [[אותיות האל&quot;ף בי&quot;ת]] לשני חלקים שווים:<br /> * החצי הראשון: א–כ<br /> * החצי השני: ל–ת<br /> <br /> בתוך כל חצי מבוצע חילוף מסוג [[אתב&quot;ש]], כאשר האות הראשונה שבכל חצי מתחלפת עם האחרונה, האות השנייה מתחלפת עם האות אחת לפני־אחרונה, וכן הלאה.<br /> <br /> בנוטריקון זה כל החילופים מתבצעים רק בתוך 'אותה המחצית' של אותיות האל&quot;ף בי&quot;ת, ושם השיטה נובע מהחילופים הראשונים: א ↔ כ, ב ↔ י.<br /> <br /> יש לשים לב, כי בנוטריקון זה 'אותיות האמצע' האות וא&quot;ו והאות פ&quot;א - נותרות ללא החלפה, ולכן הם מתחלפות ביניהם, והפלא הוא שבכל שלושת סוגי הנוטריקון אתב&quot;ש, אלב&quot;ם ואכב&quot;י - האותיות ו-פ מתחלפות ביניהן.<br /> <br /> == לוח החילופים ==<br /> <br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;text-align: center;&quot;<br /> |+ חילופי האותיות בנוטריקון אכב&quot;י<br /> |-<br /> | א || כ || style=&quot;width: 20px;&quot; | || ל || ת<br /> |-<br /> | ב || י || || מ || ש<br /> |-<br /> | ג || ט || || נ || ר<br /> |-<br /> | ד || ח || || ס || ק<br /> |-<br /> | ה || ז || || ע || צ<br /> |-<br /> | ו || ו || || פ || פ<br /> |}<br /> <br /> [[קטגוריה:אותיות]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%9F&diff=840083 2026-04-06T19:30:40Z

<p>להתראות: הוספת ערך</p> <hr /> <div>ר' '''ישראל דרייזין''' ([[ט&quot;ו ניסן]] [[תרח&quot;צ]]-[[י' תמוז]] [[תשס&quot;ד]]) היה פילנתרופ חסידי, מעמודי התווך של מוסדות החינוך ב[[קראון הייטס]] וסוחר מצליח.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשבת קודש חג הפסח [[ט&quot;ו ניסן]] [[תרח&quot;צ]] בעיירה טרסובקה במחוז מוסקבה שברוסיה לחסיד הנודע ר' [[אברהם מאיור]].<br /> <br /> בשנות [[מלחמת העולם השנייה]] נדדה משפחתו ל[[סמרקנד]] ול[[טשקנט]], וכאשר נוצרה ההזדמנות, הצטרפו ל'[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', והבריחו את הגבול דרך [[למברג]], ובשנת [[תש&quot;ט]] הגיעה המשפחה ל[[ארץ ישראל]] וקבעה את מגוריה בלוד.<br /> <br /> הוא נכנס ללמוד בישיבת אחי תמימים תל אביב ובהמשך בישיבת תומכי תמימים לוד ובהמשך שימש כמדריך בישיבה וכמחנך בתלמוד תורה כפר חב&quot;ד{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/04_091.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ח]] היגרה המשפחה לארצות הברית וקבעה את מגוריה בקראון הייטס בסמוך לחצר הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]] היה מפעילי צא&quot;ח שעסקו בפרסום [[מבצע פורים]] רחב היקף באמצעות יוזמה מקורית של השלכת כרוזים על מבצע [[משלוח מנות]] באמצעות אוירון{{הערה|1=[chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=tcatalog&amp;mode=details&amp;volno=3493&amp;limit=0&amp;field=TAPY&amp;search=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%99%D7%9F&amp;search_mode=simple תצלום ותיעוד באתר ספריים ליובאוויטש].}}.<br /> <br /> בעידודו של הרבי עבר גם הוא בעקבות המשפחה לקראון הייטס, התחתן עם רעייתו פייגא וגידל את משפחתו בקראון הייטס.<br /> <br /> היה איש עסקים ופילנתרופ ידוע בקהילה היהודית בקראון הייטס, והיה אחד מעמודי התווך של המוסדות הראשיים בקראון הייטס.<br /> <br /> נפטר באופן פתאומי{{הערה|1=[col.org.il/news/5841 ברוך דיין האמת: הרה&quot;ח ר' ישראל דריזין ע&quot;ה] {{COL}}}} בגיל 66 ב[[י' תמוז]] [[תשס&quot;ד]], ונטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.<br /> <br /> לזכרו, הקדיש אחיו ר' [[שלום דובער דרייזין]] את מקוה הטהרה שהוקם במרתף בניין הפנימיה של ישיבת תומכי תמימים [[749]], [[מקווה ישראל]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' יוסי דרייזין<br /> *בנו, ר' זלמן דרייזין<br /> *בתו מרת רחל<br /> *בתו, מרת נחמה ברנשטיין - מנהלת 'קרן ישראל'{{הערה|1=[kerenyisroel.org/ קרן ישראל].}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:דרייזין, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דריזין]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרח&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%99%D7%9F&diff=840080 2026-04-06T19:28:15Z

<p>להתראות: הפניה לדף מענדל דריזין</p> <hr /> <div>#הפניה[[מענדל דריזין]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=840010 2026-04-06T16:37:00Z

<p>להתראות: הוספת ערך</p> <hr /> <div>הרב '''יוסף רוזנברג''' ([[כ&quot;ט אייר]] [[תש&quot;ה]] - [[כ&quot;ט אייר]] [[תשפ&quot;ה]]) פעל כשליח הרבי באוניברסיטאות בארצות הברית, והשתמש בהכשרתו הפורמלית כדי לסייע לנערים ומבוגרים המתמודדים עם בעיות נפשיות שונות בדגש על בעיות התמכרות לחומרים מסוכנים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ט אייר]] [[תש&quot;ה]] בנוארק שבניו ג'רזי במשפחה יהדוית שהשתייכה לזרם הקונסרבטיבי. זקניו היגרו עשרות שנים קודם לכן מאוסטריה וגרמניה והתיישבו בארצות הברית, ונהנו מהכנסה כלכלית טובה.<br /> <br /> לאחר שסיים תואר ראשון באוניברסיטת פיטסבורג בגיל 21 בשנת תשכ&quot;ו, התחתן עם רעייתו שהיתה אף היא סטודנטית באוניברסיטה, והם המשיכו יחד בלימודים אקדמאיים באוניברסיטת בולדר בקולורדו, בעוד הוא עצמו התמקד בלימוד אנתרופולוגיה בדגש על פיתוח קהילתי יישומי.<br /> <br /> בעקבות עצה מהגורו ההודי אצלו למד מדיטציה טרנסצנדטלית, החל ללמוד את המקורות היהודים, אך לא השקיע בכך זמן רב.<br /> <br /> לאחר שסיים בהצלחה לימודי תואר שני, קנה חווה אורגנית שמשכה אליה צעירים רבים שחיפשו להתרחק משאון העיר ולהשתלב בטבע{{הערה|הכביש הקרוב ביותר לחוה היה במרחק 130 קילומטר.}}, ובמקביל פתח רשת חנויות לממכר מזון בריא וזכה להצלחה מסחרית גדולה.<br /> <br /> כעבור תקופה, פגש בידידו הקרוב [[מאיר ניסים אבוחצירא]] שהספיק בינתיים בעצמו להתקרב לחסידות חב&quot;ד ואימץ אורח חיים של שמירת תורה ומצוות, ולאחר דיונים מעמיקים וארוכים החל להשתכנע, וכעבור שנתיים נסעו יחד לקראות הייטס לחוות שבת יהודית אותנטית באופן בלתי אמצעי, ובעקבות המבט של הרבי החליט באופן סופי לאמץ את אורח החיים החב&quot;די ו[[התקשרות|להתקשר]] לרבי.<br /> <br /> לאחר שמכרו את העסק המצליח, הצטרף לקבוצה של [[בעלי תשובה]] שהתקבצו בבינגהמטון שבצפון ניו יורק ולמדו יהדות אצל הרב [[עיקבא גרינברג]], ובהמשך עברו ללמוריסטון שם היה התלמיד הנשוי הראשון בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], וכעבור תקופת לימודים ארוכה שהרגיש מספיק מלא, עבר לקליפורניה והחל לפעול שם בשליחות הרבי.<br /> <br /> היה מהחלוצים בקמפיין לקידום [[חנוכיות ציבוריות]], והחנוכייה שהקים בפיטסבורג היתה לאחת מאבני המחלוקת ההיסטוריות אליהם נדרש בית המשפט העליון של ארה&quot;ב שלבסוף הכריע וסייע לקבוע תקדים לאומי המאפשר הצגת חנוכיות בציבור וקידום ביטוי דתי בכיכר הציבורית.<br /> <br /> היה דמות חלוצית בחינוך ובהסברה, והיה אחד ממייסדי תוכנית חב&quot;ד להתמכרות מחומרים מסוכנים בלוס אנג'לס. לאורך חייו, השתמש בהכשרתו הפורמלית וייעץ ותמך באינספור אנשים המתמודדים עם התמכרות ואתגרים בבריאות הנפש, והציע הדרכה המושרשת באידיאלים חסידיים, כשהוא מקבל על עבודתו מספר ברכות ועידודים מהרבי שעודד אותו להשתמש בכישורים ובידיעות שרכש כדי לעזור ליחידים ולקהילות הזקוקות לעזרה. באחד המכתבים כתב הרבי: &quot;תצית את נשמותיהם של יהודים רבים עד ביאת המשיח&quot;.<br /> <br /> באחת ה[[יחידות|יחידויות]] להן זכה, כאשר ביקש ברכה לעלות לארץ ישראל, השיב הרבי: &quot;חייל אינו בוחר את חזית הקרב בה הוא נלחם. עליך להמשיך בעבודתך באמריקה&quot;.<br /> <br /> הוא היה בין השלוחים הראשונים בקמפוס, וניהל את בית חב&quot;ד באוניברסיטת פיטסבורג, וכן באוניברסיטת קרנגי מלון. הוא גם סייע בהקמת בתי ספר תיכוניים חב&quot;דיים אלטרנטיביים, ויצר גלגל הצלה לתלמידים הזקוקים לגישה חינוכית מטפחת ואישית המבוססת על ערכי תורה.<br /> <br /> התגורר בשנותיו האחרונות במאונטנדייל, ניו יורק, ובשנת חייו האחרונה, המשיך הרב רוזנברג להוות השראה ולהשפיע על קהילת חב&quot;ד בסנט קלרה, קליפורניה.<br /> <br /> לאחר מאבק ממושך במחלה ממנה סבל, נפטר ביום הולדתו ה-80{{הערה|1=[https://collive.com/rabbi-yosef-rosenberg-80-obm/ דיווח באתר COL]}}, [[כ&quot;ט אייר]] [[תשפ&quot;ה]], ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי שבניו יורק.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' אבי רוזנברג – מיאמי, פלורידה<br /> *בנו, הרב רפי רוזנברג – סקיילייק, פלורידה<br /> *בתו, מרת רחל שיפרין – צפון מיאמי ביץ', פלורידה<br /> *בנו, ר' שמעון רוזנברג – קראון הייטס<br /> *בתו, מרת לייבה קוסטלו – צפון מיאמי ביץ', פלורידה<br /> *בתו, מרת טאני סווימר – יוהנסבורג, דרום אפריקה<br /> *בנו, הרב יגאל רוזנברג – ס. קלרה, קליפורניה<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מענדי קורטס, '''תחנה סופית - הרבי''', בתוך 'הרבי וההיפים', מוסף שבועון כפר חב&quot;ד לגליון חג הפסח ה'תשפ&quot;ו, עמוד 31<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:רוזנברג, יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באוניברסיטאות]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%90%D7%A1&diff=839997 2026-04-06T15:47:47Z

<p>להתראות: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב משה שלאס.jpg|ממוזער|שמאל|הרב שלאס]]<br /> ר' '''יעקב משה שלאס''' (נולד ב[[ל' אב]] [[תרצ&quot;ט]], 15 באוגוסט 1939) הוא מוותיקי חסיד חב&quot;ד ב[[ירושלים]], מקים ומייסד עמותת [[גל עיני]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פולין]] במשפחה שאינה נמנית על ציבור שומרי ה[[תורה]] ו[[מצוות]].<br /> <br /> במהלך [[מלחמת העולם השניה]] היגרו הוריו ל[[רוסיה]] וכעבור תקופת שנים שם שבה לפולין ובהמשך שהתה ב[[גרמניה]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ט]] היגרו הוריו ל[[ארצות הברית]] וקבעו את מקום מושבם ברובע ברוקלין שבניו יורק, והוא נכנס ללמוד בישיבת תורה ודעת, ביקר פעמיים אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> בהיותו בגיל 15 עזב את הישיבה.<br /> <br /> עד לגיל 33 נדד ברחבי העולם, אז חזר לניו יורק ופתח מסעדה צמחונית בשכונת איסט וילג שב[[מנהטן]], ב[[ל&quot;ג בעומר]] השתתף ב[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכה]] בחצר [[הרבי]], שם הציעו לו להניח תפילין, בעקבות הנחת התפילין{{הערה|ב'משיעור פרטי להפצת המעיינות' (נמצא בקישורים חיצוניים) מופיע שסרב להצעה אך בעקבות צערו של החסיד שהציע לו להניח מכך שסרב החל בהליך החזרה בתשובה, אך ב'ממסעדה בארה&quot;ב לבית פתוח בירושלים' (נמצא בקישורים חיצוניים) מופיע שהניח תפילין ובעקבות ההנחת התפילין החל בהליך החזרה בתשובה.}} החל בהליך של [[חזרה בתשובה]], הוא הושפע גם משיעורי [[תניא]] שנמסרו על ידי הרב [[בנימין קון]], [[משפיע]] בוגר ישיבת גייטסהד.<br /> <br /> את מסעדתו הסב לבית חב&quot;ד וערך בה מנייני תפילה, [[מבצע תפילין]], ואירועים שונים.<br /> <br /> בחופשה בת חודש בה שהה ב[[ישראל (מדינה)|ישראל]] התברך מפי ה[[בבא סאלי]] למציאת [[שידוך]] בקרוב, זמן מועט לאחר פגישתו עם הבבא סאלי נסע עם ידיד לשיעור תורה, השיעור בו אמור היה להשתתף בוטל אך במקום הכיר את מרת לאה יוכבד, היא ביקשה ממנו להעביר זוג תפילין לניו יורק, כשבאה להעביר לו את זוג התפילין התברר לו שבאותו יום שבה ריקם מפגישת שידוכים, הוא הציע לה להינשא והם קבעו מועד לחתונתם לפני [[חג הפסח]].<br /> <br /> אביה התנגד לשידוכם ובמטרה למשוך זמן הציע שינשאו לאחר [[חג השבועות]], משה סירב לכך, אביה של לאה הציע לשאול על כך את הרבי, ומענה הרבי היה להינשא לפני חג הפסח.<br /> <br /> בסיועו של מזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] נסעו לישראל וקבעו את מקום מושבם ברובע היהודי שב[[ירושלים]].<br /> <br /> בהצעת חבר השתתף בשיעור של הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]], הוקסם משיעוריו, והחל למסד אותם, הוא דאג להזמין אנשים לשיעורים ובארגונו היקף המשתתפים הלך וגדל.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]] הקים את עמותת גל עיני, והחל להוציא לאור חוברות וספרים מתורת הרב גינזבורג. בשל הוראת הרבי לרב גינזבורג שלא ליסוע אליו (עד לשנת תשמ&quot;ח, בה התיר לו הרבי את הנסיעה) שימש ר' משה כאיש הקשר בין הרב גינזבורג לרבי, הוא נהג ליסוע לעיתים לרבי, להביא לרבי את חוברות וספרי הארגון ולדווח על הפעילות, לאורך השנים קיבל מהרבי מענות והוראות רבות בקשר לפעילות הארגון. <br /> <br /> בביתו מפעיל מערך [[הכנסת אורחים]] וקייטרינג משפחתי, עיקר האוכל בביתם הוא אוכל צמחוני.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מענדי קורטס, '''הרבי נשא שיחה - זה שטף לי את המח''', בתוך 'הרבי וההיפים', מוסף שבועון כפר חב&quot;ד לגליון חג הפסח ה'תשפ&quot;ו, עמוד 17<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6739&amp;CategoryID=1386 ממסעדה בארה&quot;ב לבית פתוח בירושלים]''', עלון [[שיחת השבוע]] גליון 1214, מדור חיים יהודים. באתר צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל<br /> *[hakolhayehudi.co.il/item/בלוג/317-משיעור-פרטי-להפצת-המעיינות] באתר הקול היהודי<br /> *[hakolhayehudi.co.il/item/בלוג/318-משיעור-פרטי-להפצת-המעיינות-•-חלק-ב] באתר הקול היהודי<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שלאס, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%98&diff=839996 2026-04-06T15:46:49Z

<p>להתראות: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''מנחם שמידט''' (יליד שנת [[תשי&quot;ד]], 1954) הוא מייסד בית חב&quot;ד ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטת]] פנסליבניה, ומהשלוחים הראשיים ב[[פילדלפיה]] רב בית כנסת קהילת 'וילנה', ומנהל בית חב&quot;ד מרכז העיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשם מתי בשנת [[תשי&quot;ד]] וגדל בהיילנד פארק, [[ניו ג'רזי]], בבית יהודי מסורתי.<br /> <br /> כנער, תחומי העניין העיקריים שלו היו מוזיקה ואמנות וידאו. הוא למד באוניברסיטת סירקיוז, שם התמחה בהפקת טלוויזיה, ובשנתו השנייה בסירקיוז, חבר הזמין אותו לביקור במרכז חב&quot;ד בקראון הייטס, וההתוועדות של הרבי בה השתתף הותירה עליו רושם עמוק. בהדרגה, החל להתקרב ליהדות, ולאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה נרשם לישיבת [[תומכי תמימים מוריסטאון]], שם גם הוסמך בהמשך לרבנות, והחליף את שמו למנחם.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] ייסד עם מספר חברים את 'להקת הבעל שם טוב' (BSTB) בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטאון]] שבניו ג'רזי , כחלק מתוכנית לימוד לסטודנטים. בין חברי הלהקה הקבועים נמנו [[יצחק ביטון]], [[צבי פרימן]], [[משה מורגנשטרן]], ומנהל הלהקה [[שלמה סווילובסקי]].<br /> <br /> התחתן עם מרת חוה.<br /> <br /> כאשר ביקש הכוונה מהרבי לגבי מקומו בשליחות, הורה לו הרבי להצטרף למערך השלוחים ב[[פילדלפיה]], תחת הרב [[אברהם שם טוב]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]] ייסד את בית חב&quot;ד באוניברסיטת פנסילבניה, ובמקביל לפעילותו באוניברסיטה הקים את 'להקת הבעל שם טוב', שנועדה לקרב יהודים למסורת באמצעות מוזיקה.<br /> <br /> מאז שהגיע לפילדלפיה עמד בראש מגוון פעילויות חב&quot;ד בעיר. הוא פיתח את קהילת חב&quot;ד בפילדלפיה, שהייתה קטנה באותם ימים, והפך אותה לרשת משגשגת של מוסדות ותוכניות. <br /> <br /> רבים מהנערים שהתקרבו על ידו לחסידות, הפכו בעצמם לשלוחי הרבי בקמפוסים ובאונירסיטאות, דוגמת הרב [[יוסף איבערט]], ועוד.<br /> <br /> משמש כיו&quot;ר איגוד הסטודנטים 'סיני' הפועל בשיתוף חב&quot;ד בקמפוס, ותחת מטריית [[מכון רוהר ללימודי יהדות]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מענדי קורטס, '''הרבי סידר לי את הראש''', בתוך 'הרבי וההיפים', מוסף שבועון כפר חב&quot;ד לגליון חג הפסח ה'תשפ&quot;ו, עמוד 25<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[www.lubavitchhouse.com/ בית חב&quot;ד אוניברסיטת פילדלפיה]'''<br /> *'''[collive.com/too-cool-for-shul/ כתבת פרופיל בעיתון מקומי בפילדלפיה]''', אתר COLIVE<br /> *'''[https://www.kikar.co.il/haredim-news/210482 הכירו: השליחים המיוחדים הראשונים בעולם]''', אתר כיכר השבת<br /> <br /> {{מיון רגיל:שמידט, מנחם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באוניברסיטאות]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%99%D7%9F&diff=839994 2026-04-06T15:44:39Z

<p>להתראות: הוספת ערך</p> <hr /> <div>הרב '''חיים יצחק דריזין''' (יליד שנת [[תש&quot;ט]], 1949) פעל כשליח הרבי בעיירות ברקלי קליפורניה, אלבוקרקי ניו מקסיקו. מתגורר ב[[פלורידה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[א' אלול]] [[תש&quot;ט]] ב[[לוד]] לחסיד הנודע ר' [[אברהם מאיור]], כבן זקונים והצעיר מבין עשרת ילדיו.<br /> <br /> בגיל 12 היגרה המשפחה לארצות הברית וקבעו את מגוריהם ב[[קראון הייטס]] בסמוך לחצר הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] התחתן עם רעייתו בת הרב [[יוסף גולדשטיין]].<br /> <br /> זמן קצר לאחר החתונה קיבל הצעה מהרב [[שמואל דוד רייטשיק]] לצאת לפעול בשליחות הרבי באזור ס. פרנסיצקו, ולאחר קבלת הרבי יצא לפעול בשליחות הרבי והתמנה לשמש כרב בית הכנסת של קהילת 'עדת ישראל' בעיר.<br /> <br /> כעבור שנה, כחלק מהיוזמה של הקמת [[ע&quot;א מוסדות]] לכבוד יום הולדתו השבעים של הרבי בי&quot;א ניסן תשל&quot;ב, קיבל הצעה מהרב [[שלמה קונין]] לייסד בית חב&quot;ד ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטת]] ברקלי, ובתחילה הרב חודוקוב עצמו שלל את הרעיון אך לאחר שכתב על כך לרבי אישר הרבי את המעבר, ובכך היה מראשוני השלוחים שפעלו בשליחות הרבי באופן ייעודי באוניברסיטאות.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] יזם את הקמת [[חנוכיות ציבוריות|החנוכיה הציבורית]] הגדולה הראשונה בעולם, שהתנשאה לגובה שבעה מטרים והוצבה בלב הכיכר המרכזית של העיר.<br /> <br /> הרב דרייזין פעל בברקלי במשך תשע שנים ובהמשך עבר לפעול באלבוקרקי שבניו מקסיקו.<br /> <br /> כיום מתגורר עם משפחתו ב[[פלורידה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מענדי קורטס, '''הרבי וההיפים''', מוסף שבועון כפר חב&quot;ד לגליון חג הפסח ה'תשפ&quot;ו, עמוד 6<br /> <br /> {{מיון רגיל:דרייזין, חיים יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דרייזין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפלורידה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באוניברסיטאות]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94&diff=839989 2026-04-06T15:22:56Z

<p>להתראות: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תניא אוניברסיטה.jpg|ממוזער|[[הדפסת התניא]] באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]]]<br /> <br /> '''אוניברסיטה''' היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו (המכונים &quot;סטונדטים&quot;{{הערה|תעתיק עברי של המילה &quot;student&quot; - תלמיד באנגלית.}}) לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים.<br /> <br /> בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד [[הרבי]] בצורה גורפת להשתתפות [[עם ישראל|יהודים]] יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> על פי המקובל במחקר ההיסטורי, האקדמיה הראשונה נוסדה כבר ב[[יוון]] על ידי הפילוסוף היווני [[אפלטון]] בסמוך לאתונה, בסביבות שנת ג'שע&quot;ג. משמעות השם 'אוניברסיטה' שאול מהביטוי &quot;universitas magistrorum et scholarium&quot;, קהילת המורים והחוקרים, והתלמידים והפילוסופים הלומדים בה הפכו לקהילה מגובשת של מלומדים.<br /> <br /> ב[[ימי הביניים]] פשטו האוניברסיטאות באירופה, ורבות מהן פעלו תחת חסות הכנסייה ונתונים למרותה, והיוו מוסדות המשך לבתי ספר שהתקיימו ליד מנזרים וכנסיות. כתוצאה מכך הסטודנטים נהגו להסתפר בצורה ייחודית ולהיות לבושים בבגדים הדומים לבגדי הכמרים, והונהגה בהן שפה אחידה ולמדו בהן בלטינית, וכן הסטודנטים קיבלו תארים אחידים והיה להם מסלול לימודים דומה.<br /> <br /> במשך מאות שנים התחלקו כלל הלימודים באוניברסיטאות לשבעה תחומים, ולמדו בהן גברים בלבד: [[דקדוק]], לוגיקה, רטוריקה, אריתמטיקה, גאומטריה, [[מוזיקה]] ואסטרונומיה.<br /> <br /> בשלהי ימי הביניים, ועם תחילתה של 'העת החדשה' ועלייתה הזרמים הפרוטסטנטים שקראו תיגר על הכנסיה הקתולית, חל ערעור כללי באוניברסיטאות כמוסד השכלה, והחלו מאבקי זהות בניסיון של כל זרם להראות לתלמידיו את צדקתו, ובהמשך לכך עם המצאת ה[[דפוס]], גילוי [[אמריקה]], עליית האימפריה העותמאנית, ואירועים משמעותיים נוספים, יצאו האוניברסיטאות בהדרגה מהשליטה הבלעדית של הכנסיה, והחלו לקום אוניברסיטאות מודרניות שהצהירו על אי-השתייכותן הדתית, וזנחו את העיסוקים האמוניים לטובת חקירה אינטלקטואלית רציונלית ואובייקטיבית, כשהראשונה שבהן היתה אוניברסיטת האלה שנוסדה בשנת ה'תנ&quot;ד ב[[גרמניה]].<br /> <br /> במאות השנים שלאחר מכן אימצו האוניברסיטאות יותר ויותר את הלך הרוח של מחקר אמפירי, ניסויים, אובייקטיביות וחופש אקדמי. בעקבות כך גם תחומי הלימוד באוניברסיטאות השתנו כאשר מדעים מדוייקים, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה והנדסה החליפו חלקים תאולוגים בתוכנית הלימודים, ומאוחר יותר התווספו תחומי לימוד נוספים כגון כלכלה, מדע המדינה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.<br /> <br /> במבנה המקובל כיום באוניברסיטאות, הן מחולקות למספר פקולטות לפי תחומי הענין, בראש כל פקולטה עומד פרופסור, תחתיו מלמדים מרצים המחזיקים בתוארי דוקטור ופרופסורים, ותחת אחריותם פועלים עוזרי המחקר והמנהלה.<br /> <br /> לצד הלימוד של תוכן הקורסים, שיעורים ונוכחות בהרצאות, דורשים הלימודים באוניברסיטה פתירת תרגילים ועריכת תרגולים הקשורים בחומר הנלמד, ולבצע עבודות מעשיות בהתאם לתוכן הקורס{{הערה|סטודנטים לביולוגיה יבצעו עבודות מעשיות במעבדה, בעוד סטודנטים לחינוך יתנסו בהוראה במוסדות חינוך, וסטודנטים לרופאה יעברו בהתמחות בבתי רפואה המוכרים על ידי האוניברסיטה, וכן הלאה.}}.<br /> <br /> ==היהודים באוניברסיטאות==<br /> מספר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבי הריי&quot;ץ]] בשם ר' [[משה מפוזנא]]{{הערה|ספר הזכרונות, פרק ק&quot;י.}} שבארצות הנתונות תחת השפעת ה[[נצרות]] לא הורשו היהודים להשתלם בחכמות חיצוניות - למעט בוותיקן שברומא, שם קבלו אותם בזרועות פתוחות וללא תשלום, מתוך מגמה להעבירם על דתם. בוותיקן למדו יהודים רבים מקצועות כגון רפואה, אסטרונומיה, פילוסופיה, מתמטיקה ועוד. חלקם אמנם השתמדו, אבל רובם לא חצו לגמרי את הגבולות וגם בין המרצים וגם בין התלמידים היו יהודים רבים ששמרו על היהדות ברמה זו או אחרת.<br /> <br /> ==חכמות חיצוניות==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חכמות חיצוניות]]}}<br /> חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם [[תורה]], כדוגמת לימוד שפות חדשות, לימודי חול וכדומה, לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. לפי ה[[הלכה]], אסור לעסוק בחכמות אלו, ואפילו מי שלמד את כל התורה כולה נאסר עליו לעשות זאת{{הערה|ספרי ואתחנן לד. מנחות צט, ב.}}, והדבר מותר אך ורק לתלמיד חכם, שיכול ללמוד מהם דברי תורה ודרך ארץ, באקראי{{הערה|שם=תת|הלכות תלמוד תורה לאדמו&quot;ר הזקן פרק ג, סעיף ז.}}, וכן על חברי ה[[סנהדרין]] להיות בעלי ידיעה מסויימת בחכמות אלו{{הערה|רמב&quot;ם הלכות סנהדרין פרק ב' הלכה א'.}}.<br /> <br /> בנוסף, ישנו איסור מיוחד לקרוא בספרים חיצוניים, עליו נאמר במשנה{{הערה|סנהדרין פרק י, משנה א.}}: {{ציטוטון|ואלו שאין להם חלק לעולם הבא . . רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים}}.<br /> <br /> עם זאת, ישנו היתר - בכפוף לפסיקת רב מורה הוראה - ללימוד חכמות חיצוניות על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב&quot;ם]] וה[[רמב&quot;ן]] ועוד גדולי ישראל רבים.<br /> [[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר, ומדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&amp;st=&amp;pgnum=102 שיחת י&quot;ג תמוז תשמ&quot;ב].}}. עם זאת כמה פעמים ציין הרבי שהאמתלא שעל ידי הלימוד באוניברסיטה יסייע בפרנסה מבטאת חוסר [[אמונה]], שכביכול לא יתן לו הקב&quot;ה את פרנסתו בצורה אחרת אלא רק על ידי ההליכה לאוניברסיטה ולימוד חכמות חיצוניות{{הערה|ראו לדוגמה בהתוועדות ש&quot;פ חוקת בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב}}.<br /> <br /> ==דעת הרבי==<br /> [[קובץ:לימוד באוניברסיטה.jpg|ממוזער|חלק מ[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לקליטת [[עליה לארץ הקודש|העולים לארץ הקודש]]: '''לימוד באוניורסיטא באה&quot;ק ת&quot;ו – מסוכן ביותר:{{ש}}א) הרוח והאוירה שם{{ש}}ב) מעורב בחורים ובחורות{{ש}}ג) דוחה ענין הנישואין לכו&quot;כ שנים{{ש}}ד) עושה תהום מפרידה בין הלומדים שם להוריהם ולהחכמים וכו'{{ש}}ה) מחדירה בהלומדים שם את השיטה שהחכמה האמיתית נמצאת אצל הגויים, ועל היהודים להתאמץ להיות כמותם ולחדול להיות בטלנים, וכל שהוא גוי יותר – הוא אדם משכיל יותר ומושלם יותר וכו'.{{ש}}וזה שאין אומרים כ&quot;ז בגלוי ממש, כ&quot;א ברמז קצת ובעקיפין ע&quot;י כל ההנהגה שם (שמכריחה המסקנה הנ&quot;ל – וכדמוכח מהתוצאות הנראות במוחש) מגדיל הסכנה כמה וכמה פעמים ככה.{{ש}}ובפרט שבין המסבירים כל זה בעקיפין – כאלו שבחייהם הפרטים הם שומרי תומ&quot;צ ומגלין פנים בתורה שלא כהלכה וכו'. ומביאים ראיות מן ... התורה על זה וכו'.{{ש}} ובאם אין ברירה יפעלו עליהם שיסתפקו בלימוד בקורסין וכיו&quot;ב לחצי שנה להיות טכנאים'''.]]<br /> הרבי ביטא את דעתו פעמים רבות בשלילת הלימוד באוניברסיטה, ואף הסביר את גודל הבעייתיות בלימוד בקולג'ים ובמוסדות האקדמאיים, המביאים את האדם לידי ניסונות קשים הן באמונה, והן בעניני צניעות ואביזרייהו ד[[עבודה זרה]].<br /> <br /> הרבי אף התבטא{{הערה|ביחידות לרב זעליג פסח אוריץ.}} שהצד השווה של האוניברסיטאות הוא, &quot;כיליונו של כלל ישראל&quot;{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/592260/ חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> בין הסיבות שהרבי מנה לשלילת הלימוד באוניברסיטה והסכנה הרוחנית הכרוכה בכך:<br /> * [[גיל הנעורים]] הוא הגיל הקריטי בו מתעצבת השקפת העולם שלהם ולכן צריך זהירות מיוחדת בגיל הזה, והאוניברסיטה חושפת אותו בהכרח לקונפליקט בעל תוצאות בלתי הפיכות{{הערה|שם=דור נבוך}}<br /> * מחדיר באדם אווירה של קרירות לעניני קדושה ויראת שמים, וספקנות בדברי התורה<br /> * האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]] ובתכנית הלימודים משולבים תכנים שהם בגדר [[עבודה זרה]]{{הערה|שם=נח|1=[https://drive.google.com/file/d/1KlYzn-x0FNCcE-bVTnZOIxBnKt9ShG1H/view לקוטי שיחות חלק ט&quot;ו, שיחת נח ב].}}.<br /> * האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|ראה בהערה הקודמת, בתצלום מענות הרבי המשולבות לאורך הערך, ועוד.}} כאשר המוסדות האקדמאיים כופים באידיאולוגיה לימודים מעורבים, ואין הפרדה במקומות הלימוד<br /> * רוב הלומדים באוניברסיטה מתחתנים בגיל מאוחר יותר בכמה שנים מהמקובל אצל בני גילם<br /> * האוניברסיטה מחדירה בסטודנטים צורת התייחסות כביכול החכמה נמצאת בידי אנשי האקדמיה בלבד, והדבר יוצר חיץ המפריד בין הלומדים לדמויות המופת שהחזיקו מהם, הוריהם, הרבנים וכו'<br /> * הלומדים באוניברסיטה מושפעים מהאווירה בה שעל היהודים להתאמץ להידמות לגויים כדי להיחשב חכמים ונאורים<br /> * כניסה לאוניברסיטה עומדת בסתירת גמורה לתפילה 'אל תביאני לידי נסיון', תפילה ששייכת אפילו אצל צדיק גמור<br /> * המחשבה של האדם שהצלחתו בחיים תלויה בלימודיו באוניברסיטה, גם משוללת הגיון וסותרת את מה שרואים במוחש, וגם סותרת את האמונה שהקב&quot;ה יכול לזון ולפרנס את כולם{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד רנז. לקוטי שיחות חלק כ&quot;ב עמוד 388. שיחת שבת פרשת חוקת-בלק תשט&quot;ו.}}<br /> * העובדה שהרבה מהאמור לעיל נעשה בצורה עקיפה ומרומזת, רק מגדיל את הסכנה<br /> * כאשר יש אנשי אקדמיה שומרי תורה ומצוות בחייהם הפרטיים, גורם הדבר לסכנה גדולה יותר, היות והם מהווים מעין תעודת 'הכשר' לנעשה באוניברסיטה, ומעקמים את התורה למוסכמות המקובלות באוניברסיטה<br /> * העובדה שיש כאלו שלמדו באוניברסיטה והמשיכו בשמירת תורה ומצוות היא דבר יוצא דופן, ואינו מהווה ראיה, והדבר דומה למצחצח נעליים שהתעשר, שאף אחד לא ישייך את ההתעשרות לעבודת צחצוח הנעליים{{הערה|שם=דור נבוך|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/03/18-03-2019-22-32-14-חוברת-תורת-אמת-ב-לקריאה.pdf תרגום מאגרת הרבי בנושא, חוברת 'תורת אמת' גליון ב', עמוד 35].}}.<br /> <br /> כמסקנה מכך, ביקש הרבי לפעול שבמידה ואין ברירה, יעדיפו הסטודנטים לימודים בקורסים אקסטרניים שמאפשרים למעט את השהות במתחם האוניברסיטאות והמגע עם הסגל האקדמאי למינימום האפשרי.<br /> <br /> מאותה סיבה שלל הרבי גם לימוד בתיכונים שמכוונים את בוגריהם להיכנס ללימודים באוניברסיטה{{הערה|1=[www.tiferetr.com/80961.html יחידות לחכמי העדה הגיאורגית, תשרי תשל&quot;ג].}}.<br /> <br /> כאשר אחד החסידים אמר לרבי שאינו יכול לחזור בו מהחלטתו להיכנס ללמוד באוניברסיטה כיוון שכבר נשבע לאביו שילמד שם, השיב לו הרבי שכבר נשבע קודם לכן ל'אבא' בהר סיני{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/8843סיפורים%20ללא%20מקורות.pdf הסיפור באתר צעירי חב&quot;ד].}}, ובמקרה אחר כתב ש&quot;נבהל&quot; לשמוע שבדעתו של מישהו ללכת ללמוד באוניברסיטה{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד תלד.}}.<br /> <br /> הרבי אמר שעל מי שנאלץ ללמוד באוניברסיטה לדעת שכוונת שהותו שם היא להפיץ את תורת החסידות וכאשר ישלים זאת יתפטר מהשהות שם{{הערה|התוועדות ש&quot;פ בשלח תשי&quot;ד - תורת מנחם תשי&quot;ד ח&quot;ב ע' 61}}.<br /> <br /> במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.<br /> <br /> במענה לשני בחורים שאינם חסידי חב&quot;ד, ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד במכללה, השיב הרבי שעל המכללה [[חז&quot;ל]] אמרו: ודברת בם - ולא ב[[דברים בטלים]] ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד במכללה כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: &quot;לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'&quot;), חל איסור ללכת ללמוד שם. הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך למכללה, כדי שיהיה &quot;בן אדם&quot; ויתמצא בהיסטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד [[רבא]], והיא ענתה לרבי: &quot;מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי&quot;, הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד במכללה אסור לגמרי{{הערה|&quot;בסוד שיח&quot; ח&quot;ב (הוצאת &quot;ופרצת&quot;, תשנ&quot;ב) ע' 11.}}.<br /> <br /> פרשה מיוחדת הייתה מלחמתו של הרבי נגד יסוד אוניברסיטה דתית ב[[ארץ הקודש]]. ב[[כ&quot;ג תמוז]] [[תשי&quot;ג]]{{הערה|אגרת ב'קעה. נדפסה בתרגום ל[[לשון הקודש]] באגרות קודש מתורגמות, ח&quot;ב, עמ' 43–44.}} כותב הרבי אל אחד העסקנים בהמשך לשיחתו עמו ב[[יחידות]] בנושא זה. הרבי מאריך לבאר לו עד כמה שהעניין מופרך גם מצד עצמו, כי אין לערב לימוד התורה הקדושה עם לימודים כלליים, וגם מצד זה שהמוסד ימשוך בחורים שהיו יכולים ללמוד בישיבות הקדושות. בסיום מכתבו הארוך, מסכם הרבי שמוסד כזה עלול להביא היזק וחורבן, ומבקש מעסקן לעשות כל שביכלתו למנוע את ייסוד האוניברסיטה. באותו יום שלח הרבי אל הרב [[שלמה יוסף זווין]] את העתק המכתב הנ&quot;ל והוסיף: &quot;שמעתי שיש סברא שהרבנים הראשיים שליט&quot;א ישתתפו בהנחת אבן היסוד, ומובן הקלקלה שתהיה על ידי זה ח&quot;ו בארץ הקודש ת&quot;ו גופא, וכאמור במכתבי, וישפיע גם כן לרוע על הנוער&quot;. כאן הרבי מבקשו לפעול נגד השתתפות הרבנים בזה ומסיים: &quot;וגודל הענין אין לשער, אף שנראה קשה להביאו לידי פועל. ולה' הישועה. ובימי החורבן האלה דבין המצרים על כל פנים כדאי להשתדל להימנע מלהוסיף חורבן על חורבן וד&quot;ל&quot;{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח&quot;ב, עמ' 77–78.}}.<br /> <br /> ===מקרים חריגים===<br /> [[קובץ:אל תביאנו לידי נסיון.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בנוגע ללימוד באוניברסיטה: '''ידועה דעתי בנוגע לקאלעדז''' [=אוניברסיטה] '''בכלל (שאפילו צדיק גמור מתפלל בכל יום בבוקר: אל תביאיני לידי נסיון) – ובזמן האחרון על אחת כמה וכמה. ופשוט אשר סקאלארשיפ''' [=מילגה] '''אינה הכשר כלל וכלל לדבר שאינו רצוי {{ש}} ולפלא גדול: האומנם אין אמה יודעת כלל מהנעשה בקאלעדזש (שנתפרסם – והרבה יותר שמשתדלים שלא יתפרסם. וק&quot;ל''']]<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי השוללת באופן חריף לימוד באוניברסיטה וכדומה, היו מקרים חריגים בהם הרבי הסכים ואף יזם ועודד אנשים ספציפיים שיכנסו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, תוך מטרה שישתמשו בכך אחר כך עבור [[הפצת היהדות]].<br /> <br /> בין אלו, ניתן למנות את ד&quot;ר [[יעקב חנוכה]] שבעיצומם של הלימודים האקדמאים [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]], ועבר לישיבה, וכעבור תקופה הורה לו הרבי לחזור ללמוד באוניברסיטה ולהשלים את לימודיו האקדמיים, כאשר הרבי מבאר לו שאם משמים גלגלו לידי כך שילמד לימודים אלו, הרי זו הוראה שהוא צריך להשלים את לימודיו ולנצל אותם לשליחות הפרטית שלו, ואף כשחנוכה אמר שרצונו הוא להמשיך בישיבה, עודד אותו הרבי באומרו שיוכל לעשות יותר למען עם ישראל כשיהיה לו תואר אקדמי מכובד, ואף הציע לסיע לו במימון לימודי הדוקטורט{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3837380 עדותו של ד&quot;ר חנוכה באתר בית חב&quot;ד].}}, ואכן לאורך השנים הפך ד&quot;ר חנוכה לאחד מראשי הפעילים ביוזמות השונות להפצת יהדות בקרב אנשי האקדמיה, ובראשם במסגרת היוזמה '[[פגישה עם חב&quot;ד]]', כמוהו גם פרופסור [[יעקב פרידמן (פרופסור)|יעקב פרידמן]], וכן ר' [[ניסן מינדל]] שקיבל הוראה מהרבי להשלים את לימודיו ולקבל את התואר דוקטור לפני שהוציא לאור את ספרו תרגום התניא לאנגלית, היות ועל ידי כך ספרו יתקבל ויהיה מוערך יותר{{הערה|עדות אישית מפי בני משפחתו החורגים שגדלו אצלו.}}.<br /> <br /> דוגמה נוספת לכך היתה עם ר' [[נפתלי צבי ברג]] שבעקבות רצונה החזק של אמו שילך לאוניברסיטה שאל על כך את הרבי ונענה בתשובה שלילית, ולאחר זמן הסכים הרבי לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד [[חת&quot;ת]], וכן ר' [[יעקב עמנואל שוחט]] שקיבל באופן יוצא דופן עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית.<br /> <br /> חבריה הראשונים של קבוצת [[הגרופ הצרפתי]] שכתבו לרבי על רצונם לעבור לישיבה נענו בשלילה ובהוראה להמשיך את לימודיהם באוניברסיטה, הם ניצלו זאת לפעילות ב[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות]]{{הערה|מפי הרב [[בנימין מרגי]], {{כפר|אהרן דב הלפרין|הרבי כיבד אותי ב'גלילה'...|543|64|תשנ&quot;ב}}}}.<br /> <br /> במענה משנת תשל&quot;ד{{הערה|אגרות קודש חכ&quot;ט, עמ' רסד, וראה בהערה שם.}} מתייחס הרבי למוסד &quot;טורו קולג'&quot; (אוניברסיטה יהודית דתית בבעלות פרטית בניו יורק), וכותב שההנהלה של מוסד זה מצהירה ונוהגת בהקפדה ברורה בפועל, ש&quot;טורו קולג'&quot; בא כתחליף אך ורק לקולג' אחר, ולא לישיבה, ולכן השפעתה טובה יותר מאוניברסיטה אחרת.<br /> <br /> ===פולמוס הלימוד האקדמאי===<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי כפי שהובעה פעמים רבות, בשנים האחרונות רווחה התופעה של חסידי חב&quot;ד הניגשים ללימודים אקדמאיים, כשרבים מהם עושים זאת לאחר התייעצות עם רב.<br /> <br /> המצדדים בלימוד באוניברסיטה, עושים זאת בפומבי{{הערה|1=ראו לדוגמה את [https://col.org.il/news/138758 נאומו של חיים לוריא] העוסק בשילוב חרדים באוניברסיטה הפתוחה, בטקס הענקת התארים של האוניברסיטה (תשפ&quot;ב).}}, ומצביעים על מספר נסיבות המאפשרות בשנים האחרונות לגשת ללימודי תואר, וזאת דווקא משום כך שהרבי ביאר את הסיבות לשלילת הלימוד באוניברסיטה, כאשר לטענתם חלק עיקרי מהטענות לא נוגע ללימודים באופן זה, שהלימוד נעשה באמצעות קורסים הנלמדים באופן אישי כאשר אין את החשש של השפעת רוחות זרות{{הערה|כגון הקורסים הנלמדים במסגרת 'האוניברסיטה הפתוחה'.}}, או באמצעות למידה מרחוק כאשר אין את החשש של צניעות ותערובת גברים ונשים{{הערה|דוגמת הקורסים השונים שנמסרו באמצעות ה-ZOOM בתקופת [[נגיף הקורונה]].}}, או כאשר הלימוד נעשה דווקא מספר שנים לאחר החתונה, כאשר האדם כבר גיבש את דעותיו והוא נתון פחות ללחצים חיצוניים מצד החברה.<br /> <br /> עם זאת, גם המצדדים באפשרויות הלימוד באוניברסיטה, מסכימים עם כך שהדבר צריך להיעשות בהתייעצות עם רב המכיר באופן אישי את האדם וצרכיו, ויכול להדריך אותו ולעמוד עמו בקשר קרוב כדי לוודא שהלימוד באוניברסיטה לא יגרום אצלו לירידה רוחנית.<br /> <br /> ===לימוד הרבי באוניברסיטה===<br /> כאשר היו כאלו ששאלו את הרבי כיצד הוא מתנגד ללימוד באוניברסיטה כשהוא עצמו למד בה{{הערה|1=הרבי למד באוניברסיטת סורבון ובאוניברסיטת ברלין. ראו [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=19419&amp;lang=hebrew חשיפה:רישום הרבי לסורבון] {{שטורעם}}, ובהרחבה בספר [[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]].}}, ענה במספר אופנים. לדוגמא:<br /> *דווקא משום שהוא עצמו היה שם, יכול להעיד בצורה בלתי אמצעית על גודל הסכנה הנובעת מצורת הלימוד וההווי שבין כותלי האוניברסיטאות.<br /> *כאשר מדובר על סכנה, זה שמישהו יצא ממנה ללא פגע אינה סיבה להיכנס למקום סכנה, הרי אם אדם קפץ מהגג ונשאר בריא ושלם, ניתן לקחת מכך הוראה שכל אחד צריך לקפוץ מהגג?!{{הערה|1=[https://col.org.il/news/55969 חוצפה: מגייסים את הרבי למלחמה בחרדים] {{COL}} {{*}} 'הרבי' עמוד 133.}}.<br /> <br /> האמור הוא בנוסף למה שכתוב ב[[תניא פרק ח']], שלמרות גודל האיסור בלימוד חכמות חיצוניות, גדולי ישראל במשך הדורות דוגמת [[חז&quot;ל|חכמי הסנהדרין]], [[הרמב&quot;ם]] ו[[הרמב&quot;ן]] עסקו בחכמות אלו כחלק מתפקידם ושליחותם, אך אין זו דרך לרבים.<br /> <br /> ===הפצת יהדות באוניברסיטאות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חב&quot;ד בקמפוס]], [[פגישה עם חב&quot;ד]]}}<br /> באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] בשליחות הרבי.<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;ץ]] שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו ב[[שווייץ]], כדי לסדר [[מטבח]] [[כשר]] וכדומה{{הערה|אגרות קודש שלו ח&quot;ו ע' נט}}. הרבי ציין שאין מכך סתירה לזה שידוע ומפורסם שדעתו לא הייתה נוחה מלימוד חכמות חיצוניות ולכן התנגד לכך בנוגע לבני ישראל בכלל ובפרט בנוגע ל[[תלמידי התמימים]] והרבי ביאר זאת במשל מיהודי שחיגר בשתי רגליו ואפשר לפעול שיהיה חיגר רק ברגל אחת, שבוודאי שיש לפעול לשם כך בכל הכחות, למרות שלעת עתה יכולים לפעול רק לרפואתה של רגל אחת בלבד{{הערה|התוועדות ש&quot;פ חוקת-בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב ע' 166}}.<br /> <br /> תחת נשיאותו של הרבי, עיקר ההתרחבות של [[שליחות|מפעל השליחות]] החל עם שליחתם של אברכים חב&quot;דיים לערים שונות ברחבי ארצות הברית, שהפיצו יהדות בעיקר באוניברסיטאות ומרכזים אקדמאים, והעניקו מענה לחיפוש הרוחני של בני הנוער, ובהמשך לכך הוקמו גם ישיבות לבעלי תשובה דוגמת [[הדר התורה]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> <br /> [[פגישה עם חב&quot;ד]] הוא שמו של פרוייקט שהופעל על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]] במסגרתו הגיעו מידי מספר חודשים סטודנטים, בעלי משפחות, ואנשי עסקים ל[[שבת]] שלימה ב[[קראון הייטס]] במהלכה התארחו אצל משפחות וחוו סעודת שבת באופן בלתי אמצעי. כמו כן האזינו להרצאות, קיבלו סיורים מודרכים, והשתתפו בהתוועדות של הרבי.<br /> <br /> הפעילות נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[יעקב חנוכה]], ואלפים נחשפו בזכותה לאורה של חסידות חב&quot;ד, ומהם רבים שהפכו בעצמם לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כבר בתחילת נשיאותו של הרבי היו [[שלוחים]] שפעלו במוסדות אקדמאיים, אך [[בית חב&quot;ד]] הראשון בקמפוס, הוקם בשנת [[תשכ&quot;ט]] על ידי [[בית חב&quot;ד]] במדינת [[קליפורניה]]. כיום עשרות בתי חב&quot;ד באוניברסיטאות קיימים בכל רחבי העולם, תחת רשת &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot;. מרכזי &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot; מספקים פעילויות יהודיות לסטודנטים, כולל [[תפילות]], שיעורי [[תורה]], [[סעודות שבת]], טיולים ואירועים חברתיים. ב[[ארץ ישראל]] קיימים כ-15 בתי חב&quot;ד בקמפוס{{הערה|על פי רשימת הסניפים ב[https://www.chabadcampus.co.il/templates/articlecco_cdo/aid/4720126/jewish/page.htm אתר חב&quot;ד בקמפוס ישראל].}}.<br /> <br /> בראש חודש [[תמוז]] [[תש&quot;נ]] עבר בפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] השליח הרב [[אהרן סלונים]] שהציג את פרופסור פיאקר, שהיה גם נשיא קהילת חב&quot;ד בבינגהמטון. הוא הודה בשם כל הסטודנטים על הפעילות שהרבי והרב סלונים עושים למענם. הרבי העניק דולר עבורו ועבור הסטודנטים, בירכו, והוסיף באנגלית: {{ציטוטון|זה עבור האוניברסיטה בכללות. אוניברסיטה הכוונה שהיא מאחדת (Uniting) את כל האנשים}}{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/805939/ רבי יומי: ללחוץ את ידך זהו הכבוד הכי גדול], {{וידפו}}}}...<br /> <br /> ==מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד==<br /> מחקרים אקדמיים רבים נערכו על תנועת חב&quot;ד, זרם ביהדות החסידית. מחקרים אלה בוחנים את ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה וההשפעה של חב&quot;ד. חומי מחקר לדוגמה: על אמונה חסידית, פרופסור יורם בילו חקר את מקומה של האמונה בקרב חסידי חב&quot;ד, תוך התמקדות באמונה בצדיק. על הגות חב&quot;ד, פרופסור אליוט וולפסון בחן את התפיסה האלוקית והמטפיזית בפילוסופיה לחסידית חב&quot;ד.{{הערה|Intrater, Solomon (2017). &quot;Elliot Wolfson’s Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson&quot;, ''Kesher Journal'', July 13, 2017.}} על היסטוריה של חב&quot;ד, פרופסור שמואל היילמן ומנחם פרידמן כתבו ביוגרפיה מקיפה על חייו ופועלו של הרבי.{{הערה|Socher, Abraham (2010). &quot;The Chabad Paradox&quot;, ''Jewish Review of Books'', Fall 2010.}} מחקרים היסטוריים נוספים מתמקדים בתקופות מוקדמות יותר בתולדות חב&quot;ד. על השפעת חב&quot;ד, חוקרים בודקים את השפעתה של חב&quot;ד על הקהילה היהודית ברחבי העולם, כולל פעילות השליחות (פעילי חב&quot;ד הפועלים בקהילות יהודיות שונות) והשפעתה על הזהות היהודית.<br /> <br /> ביחס לתנועות חסידיות אחרות חב&quot;ד נחקרת במידה רבה יותר במוסדות האקדמיה, בשל מסבר סיבות שונות, אך עם זאת ישנם טענות על אי-תקפות של חלק מהמחקרים בשל הקושי בהבנת כתבי חב&quot;ד לאנשים 'מבחוץ' שבאים לחקור את התנועה, ובשל טענות נוספות{{הערה|1=[https://hitbonenut.net/archives/2641 יחיאל הררי: הערות על מצב המחקר האקדמי אודות חב&quot;ד]. הרב חיים רפופורט, [h//tora-forum.co.il/attachments/%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98-pdf.193040/ תגובה על ספרם של הפרופ' פרידמן-היילמן על הרבי מליובאוויטש].}}.<br /> <br /> חלק מהמחקרים נותרו כמסמכים אקדמאיים בלבד, חלק קבעו ברכה לעצמם ויצאו בספרים, וחלקם נדפסו בקובץ מאגד{{הערה|1=ראו לדוגמא: חב&quot;ד: היסטוריה, הגות ודימוי (Habad Hasidim: History, Thought, Image), אסופה של 15 מאמרים אקדמאיים אודות חסידות חב&quot;ד, בהוצאת מרכז זלמן שז&quot;ר, 2016.}}.<br /> <br /> במקרה של פרופסור לוונטל, הרבי בירך את לוונטל לסיים את הדוקטורט שלו, ונתן לו הוראות ספציפיות כגון תחום המחקר (תורת רבי האמצעי), חובת כתיבת כל ההערות הנדרשות (גם אם פירושן קריאת ספרות פילוסופיה לא יהודית), ויש להימנע ממחקר השוואתי בין תורת החסידות לגישות חילוניות. לאחר מכן, עודד הרבי שוב את לוונטל להשלים את התזה שלו מהר יותר, וכי לאחר סיום כתיבתה, לא תתפרסם בהוצאה לאור דתית, אלא בהוצאה אקדמית יוקרתית.{{הערה|Here’s My Story: Yiddishkeit Is Not Difficult, ''www.crownheights.info'', Nov 2, 2017.}}<br /> <br /> ===ספרים===<br /> {| class=&quot;wikitable sortable mw-collapsible&quot; style=&quot;text-align: left;&quot;<br /> |+מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד<br /> |-<br /> !'''מחבר'''<br /> !'''שנה'''<br /> !'''שם הספר'''<br /> !שפה<br /> !'''מחבר חסידי'''<br /> |-<br /> |אטקס, עמנואל<br /> |2012, 2015<br /> |בעל התניא: רבי שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידות חב&quot;'ד<br /> ''Rabbi Shneur Zalman of Liadi: The Origins of Chabad Hasidism''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |אליאור, רחל<br /> |1992, 1993<br /> |תורת אחדות ההפכים: התיאוסופיה המיסטית של חב&quot;ד<br /> ''The Paradoxical Ascent to God: the Kabbalistic Theosophy of Habad Hasidism''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |ארליך, אברום<br /> |2000<br /> |''Leadership in the HaBaD Movement: A Critical Evaluation of HaBaD Leadership''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |ארליך, אברום<br /> |2004<br /> |''The Messiah of Brooklyn: Understanding Lubavitch Hasidism Past and Present''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |בוליבנט, בריאן<br /> |1978<br /> | ''The Way of Tradition: Life in an Orthodox Jewish School''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |בילו, יורם<br /> |2017, 2020<br /> | אתנו יותר מתמיד: הנכחת הרבי בחב&quot;ד המשיחית<br /> ''With Us More Than Ever: Making the Absent Rebbe Present in Messianic Chabad''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |בלום, סטיבן<br /> |2000<br /> | ''Postville: A Clash of Cultures in Heartland America''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |בן משה, רפי<br /> |2015<br /> | חוויית הדבקות בניגוני חסידות חב&quot;ד בישראל<br /> ''Experiencing Devekut: The Contemplative Niggun of Habad in Israel''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |ברגר, דוד<br /> |2001<br /> | ''The Rebbe, the Messiah, and the Scandal of Orthodox Indifference''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |גולדברג, שלי<br /> |2009<br /> |מסע הנשמה: נשמת הצדיק ונצחיות הנשמה במשנת חב&quot;ד<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |גולדשמידט, הנרי<br /> |2006<br /> | ''Race and Religion Among the Chosen People of Crown Heights''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |דוידמן, לין<br /> |1991<br /> | ''Tradition in a Rootless World: Women Turn to Orthodox Judaism''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |דיין, סיימון<br /> |2004<br /> | ''Religion and Healing Among the Lubavitch Community in Stamford Hill, North London: A Case Study of Hasidism''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |דיין, סיימון<br /> |2011<br /> | ''Lubavitcher Messianism: What Really Happens When Prophecy Fails''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |פלדמן, יאן<br /> |2003<br /> | ''Lubavitchers As Citizens - A Paradox of Liberal Democracy''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |הופמן, אדוארד<br /> |1991<br /> | ''Despite All Odds: The Story of Lubavitch''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |היילמן, שמואל ומנחם פרידמן<br /> |2010<br /> | ''The Rebbe: The Life and Afterlife of Menachem Mendel Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |הררי, יחיאל <br /> |2013<br /> |סודו של הרבי<br /> |עברית<br /> |כן<br /> |-<br /> |וולפסון, אליוט<br /> |2009<br /> |''Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |וקסלר, פיליפ, אלי רובין ומייקל וקסלר<br /> |2019<br /> |''Social Vision: The Lubavitcher Rebbe's Transformative Paradigm for the World''<br /> |אנגלית<br /> |מחבר אחד<br /> |-<br /> |טורק, וויצ'ך<br /> |2019<br /> |''Eternity Now: Rabbi Shneur Zalman of Liady and Temporality''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |כץ, מאיה בלקירסקי<br /> |2010<br /> | ''The Visual Culture of Chabad''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |לוונטל, נפתלי<br /> |1990<br /> | ''Communicating the Infinite: The Emergence of the Habad School''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |לוונטל, נפתלי<br /> |2020<br /> | ''Hasidism Beyond Modernity''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |לוין, סטפני וולן<br /> |2004<br /> | ''Mystics, Mavericks, and Merrymakers: An Intimate Journey Among Hasidic Girls''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |לי, ראובן<br /> |2023<br /> | ''The Philosophy of Rabbi Shalom Ber Schneersohn: Language, Gender and Mysticism''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |לוריא, איליה<br /> |2018<br /> |מלחמות ליובאוויץ' : חסידות חב&quot;ד ברוסיה הצארית<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |מוריס, בוני<br /> |1998<br /> | ''Lubavitcher Women in America: Identity and Activism in the Postwar Era''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |מילר, חיים<br /> |2014<br /> | ''Turning Judaism Outward: A Biography of Rabbi Menachem Mendel Schneerson the Seventh Lubavitcher Rebbe''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |ניופילד, שניאור זלמן<br /> |2020<br /> | ''Degrees of Separation: Identity Formation While Leaving Ultra-Orthodox Judaism''<br /> |אנגלית<br /> |לשעבר<br /> |-<br /> |סולומון, אריה<br /> |2000<br /> |''The Educational Teachings of Rabbi Menachem M. Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |סופר, אלחנדרו<br /> |2012<br /> |''Los Lubavitch en la Argentina''<br /> |ספרדית<br /> |<br /> |-<br /> |פוקסברונר, רומן<br /> |1992<br /> |''Habad: The Hasidism of R. Shneur Zalman of Lyady''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |צרפתי, אורלי<br /> |2010<br /> | מאוסלו עד ההתנתקות: המאבק על ארץ ישראל השלמה בעיתוני חב&quot;ד<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |קאופמן, דברה<br /> |1991<br /> |''Rachel's Daughters: Newly Orthodox Jewish Women''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |קוסקוף, אלן<br /> |2000<br /> |''Music in Lubavitcher Life''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |רובין, אלי<br /> |2025<br /> | ''Kabbalah and the Rupture of Modernity: An Existential History of Chabad Hasidism''{{הערה|1=[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6819638/jewish/Eli-Rubins-Book-on-Chabad-Modernity-and-Rupture.htm סקירה על הספר] {{בית חבד}} (אנגלית)}}<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |רוזנגארד, ננה<br /> |2010<br /> | ''We Want Moshiach Now! Understanding the Messianic Message in the Jewish Chabad-Lubavitch Movement''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |רוט, אריאל<br /> |2017<br /> |כיצד לקרוא את ספרות חב&quot;ד<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |ריג, בריאן<br /> |2006<br /> | ''Rescued from the Reich: How One of Hitler's Soldiers Saved the Lubavitcher Rebbe''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |רפופורט, חיים<br /> |2002<br /> | ''The Messiah Problem: Berger, the Angel, and the Scandal of Reckless Indiscrimination''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |שוורץ, דב<br /> |2017<br /> |דילוג אל האור: מושגי יסוד בהגות חב&quot;ד<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |שוורץ, דב<br /> |2010<br /> |מחשבת חב&quot;ד: מראשית ועד אחרית<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |שער, מתיו<br /> |2011<br /> | ''Among Righteous Men: A Tale of Vigilantes and Vindication in Hasidic Crown Heights''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |שטמלר, יוסף<br /> |2019<br /> |חיוב השכל ושלילתו בהגותו של ר' שניאור זלמן מלאדי<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |שפיר, וויליאם<br /> |1974<br /> | ''Life in a Religious Community: The Lubavitcher Hasidim in Montreal''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |שפירו, אדוארד<br /> |2006<br /> | ''Crown Heights: Blacks, Jews, and the Brooklyn Riot of 1991''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''', מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ&quot;ג<br /> *'''הקרב על הרווארד''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2040 עמוד 30<br /> *'''הרבי וההיפים''', מוסף שבועון כפר חב&quot;ד לגליון חג הפסח ה'תשפ&quot;ו (גליון נושא בעריכת מענדי קורטס)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&amp;CategoryID=1006 לימוד במוסדות אקדמיים]''', באתר צעירי חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:חכמות]]<br /> [[קטגוריה:חינוך]]<br /> [[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=839988 2026-04-06T15:22:46Z

<p>להתראות: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>{{מפנה|שליח}}<br /> [[קובץ:כינוס השלוחים תשפה.jpg|ממוזער|[[שלוחי הרבי]] בתמונה המסורתית ([[תשפ&quot;ה]] / 2024)]]<br /> [[קובץ:מרכז מנורה.jpg|ממוזער|[[בית חב&quot;ד]] הגדול בעולם ב[[דנייפרו]]]]<br /> '''שליחות''', ב[[הלכה]], הינה האפשרות הניתנת ליהודי למנות יהודי אחר לשלוחו ולבצע עבורו פעולות מסויימות, הן בקיום ה[[מצוות]] והן ב[[דיני ממונות]], כך שפעולת השליח תיזקף לזכותו של המשלח. אפשרות זו בוטאה על ידי [[חז&quot;ל]] בכלל &quot;שלוחו של אדם כמותו&quot;.<br /> <br /> ב[[פנימיות התורה]] - [[תורת החסידות]] - מתפרש מושג השליחות ב[[עבודת ה']] של יהודי: בריאתו של האדם ו[[ירידת הנשמה לגוף|ירידת נשמתו בגוף]] היא שליחות שהוטלה עליו מ[[הקב&quot;ה]], על מנת לפעול ב[[עולם הזה]] הגשמי [[עבודת הבירורים|לבררו ולזככו]]. הכח שניתן ליהודי לקיים את השליחות הוא, בדומה לשליחות גשמית, כיוון ש&quot;שלוחו של אדם כמותו&quot; - נשמתו של היהודי היא &quot;חלק אלו-ה ממעל ממש&quot;.<br /> <br /> ב[[דור השביעי]], בהנהגתו של [[הרבי]], מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של הרבי - מ[[חסידי חב&quot;ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל - לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה|החסידות]] במקומות רחוקים הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב&quot;ד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה מעל ל-6,000 שלוחים, מתוכם 1,000 שלוחים ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה&quot;ק] {{COL}}}}.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[קובץ:שלמה מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] (שלישי משמאל), שליחו הישיר הראשון של הרבי ל[[מרוקו]], במסיבה במרוקו]]<br /> ===אצל רבותינו נשיאינו===<br /> אדמו&quot;רי חב&quot;ד לדורותיהם שלחו שליחים לחיזוק וביצור היהדות והחסידות - מזמן [[הבעל שם טוב]] מייסד החסידות הכללית, ואחר כך על ידי ממשיכו [[המגיד ממזריטש]], על ידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] מחולל [[חסידות חב&quot;ד]], ו[[רבותינו נשיאנו]] שאחריו. שלוחי רבותינו נשיאנו נקראו בשם [[שד&quot;ר]] ('''ש'''לוחא '''דר'''בנן). הם הסתובבו בעיירות והפיחו רוח של חיות ואמונה.<br /> <br /> בתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], אחר [[המהפכה הקומוניסטית]] בשנת [[תרע&quot;ז]], החלה תקופה חדשה של שליחות של [[מסירות נפש]] בפועל. הרבי שלח שלוחים לכל עיירות ישראל ב[[ברית המועצות]]: ב[[רוסיה]], גרוזיה ו[[בוכרה]], להקים מקואות ו[[חיידר|חדרים]]. עבודה זו התחזקה על ידי בנו ממלא מקומו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שאף נאסר בגלל זה.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ העצים את עבודת השליחות על ידי תלמידיו - ומהם שלא חזרו - והניח את התשתית לשליחות בכל היבשות כולל [[אמריקה]] [[אפריקה]] ו[[אוסטרליה]].<br /> <br /> ===אצל הרבי===<br /> {{הפניה לערך מורחב|שלוחי הרבי}}<br /> השליח הראשון שיצא בשליחות הרבי היה הרב [[מיכאל ליפסקר]]. במכתב שנכתב על ידי [[הרבי]] ב[[כ' בשבט]] [[תש&quot;י]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/559.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תקנט].}}, עשרה ימים לאחר [[הסתלקות הרבי הריי&quot;צ]] ב[[י' שבט]], כותב לו הרבי שלפני ההסתלקות דיבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עימו על הצורך לפעול לחיזוק היהדות והחינוך היהודי ב[[מרוקו]], וביקש לשלוח לשם את הרב ליפסקר. הרב ליפסקר הגיע למקנס במרוקו בחודש אייר תש&quot;י, ומיד החל בפעילות כאשר פתח שם ישיבה, בסיוע הרב [[רפאל ברוך טולידנו]].<br /> <br /> כמה חודשים מאוחר יותר שלח הרבי למרוקו את הרב [[שלמה מטוסוב]], לעיר קזבלנקה. הרב מטוסוב היה הראשון שנשלח ישירות על ידי הרבי עצמו. בהמשך שלח הרבי שלוחים נוספים למרוקו.<br /> <br /> בשנים הבאות הרחיב הרבי את השליחות למדינות נוספות. הרב צבי הירש חיטריק לברזיל והרב ניסן פינסון לתוניס, הרב [[דובער בוימגרטן]] נשלח ל[[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]] בשנת [[תשט&quot;ז]]; הרב [[גרשון מענדל גרליק]] נשלח ל[[מילאנו]], [[איטליה]] בשנת [[תשי&quot;ט]]; ובעקבותיהם החלו לצאת שלוחים נוספים. אמנם בשנים הראשונות יציאה לשליחות נחשבה לפריצת דרך נדירה, אך ככל שחלפו השנים גדל מפעל השליחות והתרחב וחסידים רבים ביקשו להצטרף אליו.<br /> <br /> במשך השנים שלח הרבי אלפי שלוחים לכל פינה בעולם. כיום פזורים ברחבי תבל כ-5000 שלוחים (חלקם הגדול של השלוחים כיום התחילו את פעילותם לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], בשליחות הרבי על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]]). כמעט בכל מקום בעולם בו קיימת קהילה או מטיילים יהודיים קיים [[בית חב&quot;ד]] הפועל במקום.<br /> <br /> הרבי התייחס באופן מיוחד לפעולותיהן של נשות השלוחים, ומספר פעמים אף ייחס את הצלחת השלוחים לעזרתן של הנשים{{הערה|ראו תצלום מענות הרבי בשבועון כפר חב&quot;ד גליון 1943 עמוד 18.}}.<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[שלוחי הרבי]]<br /> *[[השליחות היחידה]]<br /> *[[עשרת המבצעים]]<br /> *[[טנק המבצעים]]<br /> *[[ופרצת]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ספר השליחות]]''' - ליקוט משיחות הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[קה&quot;ת]], תשמ&quot;ז, תשפ&quot;ב<br /> *הרב [[זושא וולף]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31684&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= תורת השליחות]''' - מצוות הדור במשנתו של הרבי מליובאוויטש, הוצאת קה&quot;ת, תשס&quot;ג<br /> *הרב [[שלום דובער שוחאט]], '''שליחות כהלכתה''' - הוראות והדרכות לשלוחים ומוסדות חב&quot;ד, ברוקלין, תמוז תשע&quot;ו<br /> *הרב [[לוי יצחק ליברוב]], '''בשליחות הזו חייבים להצליח''', בית משיח כ&quot;ו חשון תשפ&quot;א עמוד 18<br /> *'''השלוחים והמשלח''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת במדבר תשפ&quot;א<br /> *ספר השלוחים ד' כרכים. ניו יורק<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/07/64a2640a79c50_1688364042.pdf ילדי השלוחים]''', לקט סיפורים מהרבי אודות ילדי השלוחים, תשורה מחגיגת הבר מצווה של משפחת טל, תמוז תשפ&quot;ג<br /> *'''מהשגת גבול לא תיבנה חב&quot;ד''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1984 עמוד 48<br /> * [[ארי טננבוים]], '''החזון הוא המשיח''' מתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 2062 עמוד 82.<br /> *'''כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר עומד ומשמש במרום ומברך ומצליח את שלוחיו''', במדור חיי רבי, שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2086 עמוד 98<br /> *'''הרבי וההיפים''', מוסף שבועון כפר חב&quot;ד לגליון חג הפסח ה'תשפ&quot;ו (גליון נושא בעריכת מענדי קורטס)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[שלום בער לוין]], '''[http://www.chabadlibrary.org/exhibit/ex5/exheb5.htm הפעילות, השליחות ומבצעי המצוות]'''<br /> *[http://www.yomanim.com/index.php?title=בדרך_לכיבוש_העולם_-_ב:_השלוחים_הראשונים בדרך לכיבוש העולם: השלוחים הראשונים], מתוך [[שבועון בית משיח]], באתר &quot;יומנים&quot;<br /> *[[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabadhouse.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7275&amp;CategoryID=1448 השלוחים ועבודת השליחות] בתוך [[שבועון התקשרות]] 851<br /> *בית המדרש לשלוחים שעל ידי ה[[מל&quot;ח]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Vayanchem%20-%20Kinus%20Hashluchim%20-%205776.pdf וינחם לבטח]''', לקט הוראות הרבי לשלוחים<br /> *הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3287590 מהו 'שליח' לאור תורת החסידות?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/11/30/587540170129.html 'שלוחי הרבי' או 'שלוחי חב&quot;ד'?]''' {{בית משיח}} טור דעה בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל כינוס השלוחים תשע&quot;ז {{קישור שבור}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/121352 הבית השני של כולנו]''' {{COL}} בתוך מוסף לעיתון 'ידיעות אחרונות' חשון תש&quot;פ<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/11/5fb651f5081cb_1605784053.pdf השליח ה-1000]''', סקירה על מעצמת שלוחי הרבי בארץ הקודש, בתוך מגזין בקהילה, לרגל כינוס השלוחים תשפ&quot;א {{PDF}}{{COL}}<br /> *פרויקט מיוחד לקראת כינוס השלוחים [[תשפ&quot;ב]]: '''[https://col.org.il/news/134198 פתיחה: סיפורה של מהפכת השליחות]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/134232 פרק ראשון: עשור ראשון של שליחות – ניצנים של מהפכה]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/134249 פרק שני: יש סדר בליובאוויטש - איך יוצאים לשליחות?] {{*}} [https://col.org.il/news/134291 פרק שלישי: &quot;בית חב&quot;ד בכל מקום – זה מה שציווה הרבי!&quot;] {{*}} [https://col.org.il/news/134380 פרק חמישי: עידן חדש: &quot;שליח עושה שליח&quot; ומענקים לשלוחים]''' {{COL}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_25.html בלעדי: הוידאו המלא של הפאנל 'התפילה בחיי השליחות']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:שליחות|*]]<br /> [[קטגוריה:הפצת המעיינות]]<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> [[קטגוריה:עבודת ה']]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב&quot;דית]]<br /> [[קטגוריה:שלימות התורה]]<br /> [[en:Shlichus]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=839987 2026-04-06T15:22:28Z

<p>להתראות: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:כינוס התמימים תשע&quot;ו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[כינוס התמימים]] השנתי ב-[[770]]]]<br /> '''גיל הנעורים''' היא תקופת זמן גורלית בחיים, בה מתעצבת השקפת החיים של האדם ודרכו בחיים. תקופה זו מתאפיינת בהתחדשות והתרעננות וכחות גדולים, זאת לצד חוסר יציבות שעלולה להביא לעיתים לקשיים שונים. [[הרבי]] העניק יחס מיוחד לגיל זה, ועסק רבות בכוחות הרבים הטמונים בו.<br /> <br /> הרבי ציין כי בדורות אלו גיל הנעורים מתחיל מוקדם יותר, ובקהילות המזרח מוקדם אף יותר מקהילות יוצאי אשכנז{{הערה|שם=חלק יז}}.<br /> ==בתורת הרבי==<br /> ===המעלה והזהירות===<br /> {{ציטוט צף|הנוער בכלל והנוער היהודי בפרט, אינו חושש להתייצב מול אתגרים או קשיים. להיפך, אם הם חוששים שמחשיבים אותם ומתייחסים אליהם בתור יצורים חלשים, או לא מבוגרים, או שחושבים שהם אינם מוכנים או אינם רוצים להתמודד עם אתגרים - זוהי הדרך הבטוחה ביותר להרגיז אותם ולגרום להם לאבד את הבטחון|ממכתב הרבי בתרגום מאנגלית, שבועון כפר חב&quot;ד 1956 עמוד 11}}<br /> בהזמנות בה נשא [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] דברים בפני קבוצת עסקנים צעירים התבטא שרואה הוא עליהם מעלות רבות, יכולות, נחישות ורצון לפעול, וחסרון אחד - עובדת היותם צעירים, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הפטיר: &quot;חסרון זה יסתדר עם הזמן&quot;...{{הערה|מפי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], בעת אסיפת הערכות לצוות [[קעמפ גן ישראל]] בשנת [[תשט&quot;ז]] בבניין הפנימייה של ישיבת תומכי תמימים ברחוב איסטערן פארקווי בקראון הייטס. *מענדי קורטס, '''&quot;קח גם לעצמך&quot;''', ראיון עם הרב [[יוסף יצחק חדקוב]], {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גליון 2121 עמוד 44.}}.<br /> <br /> הרבי דיבר פעמים רבות על המעלה המיוחדת של גיל זה, והסביר כי מצד אחד בגיל זה המרץ הניתן לאדם עדיין בשלימות, וצורת חיי האדם למשך כל ימי חייו הולכים ונקבעים, ולכן יש חשיבות לעשות את השינוי דווקא עכשיו, כאשר יש גם את היכולת וגם את הכוחות להשתנות, מה שאין כן בגיל מאוחר יותר, כאשר אופי האדם ואורח חייו כבר הולך ומתקבע, ויחד עם זה - כבר אין לו את המרץ של גיל הנעורים{{הערה|ראו לדוגמה אגרת מתאריך י&quot;א שבט תשכ&quot;ב.}}. הרבי קישר זאת לדברי חז&quot;ל שכאשר יהודי מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה, שבגיל הנעורים הדבר מודגש יותר, שכוחם חדש, והם מצויים בשיא המרץ שלהם, ועוד לא נכנסו במלחמת החיים{{הערה|ממכתב ה' תשרי תשכ&quot;ג. הוספה לקובץ ועד הנחות בלה&quot;ק פרשת וילך תשפ&quot;ב.}}.<br /> <br /> כיון ששנים אלו מעצבות את ההכנה לחיי משפחה, דווקא בשנים אלו ישנה הדגשה שההורים יעשו כל שביכולתם כדי להנחיל לילדים [[דוגמה חיה]] של חיי משפחה יהודיים מלאים{{הערה|ממכתב ו' טבת תשל&quot;ז. נדפס בשבועון כפר חב&quot;ד גליון 1845 עמוד 6.}}.<br /> <br /> נקודה נוספת שהרבי ציין בהקשר זה היא העובדה שהמחנכים של הנערים צריכים לזכור שכל אחד מהנערים בתוך שנים ספורות יהפוך לדמות משפיעה בחוג פחות או יותר גדול, וכל השפעה שמצליחים להחדיר בנערים, מכפילה את עצמה באלו שיושפעו מהם{{הערה|שם=תולדות|1=[https://w3.chabad.org/media/pdf/1141/nExI11416221.pdf מאגרת מתאריך כ&quot;ב תמוז תשט&quot;ו, קונטרס ועד הנחות בלה&quot;ק פרשת תולדות תשפ&quot;א].}}.<br /> <br /> כיון שבתקופה זו תהליך ההתבגרות והגידול הטבעי של הנער גורם לכך שהוא יהיה רגיש יותר והעצבים שלו מתוחים יותר כשלעומת זאת השכל עדיין לא חזק דיו להשקיט את התפרצויות הרגש, יש להיזהר מלהביא את הנערים למצב שיגרום להם להיות מתוחים יותר. מסיבה זו יש גם חשיבות שהנערים ילמדו דווקא במקום שהם מרגישים בו בנוח יותר, ולא לכפות עליהם ללמוד במקום שיגרום להם לחוסר נוחות{{הערה|ממכתב הרבי, נדפס בלקוטי שיחות חלק ל&quot;ד עמוד 245. ראו גם במכתב בתרגום מאנגלית שנדפס בשבועון כפר חב&quot;ד גליון 2080 עמוד 8: &quot;זמן בחיים שמכיל מתח ניכר. במשך התקופה הרגישה של גיל ההתבגרות, חשוב שלא לעשות שום דבר שעלול להחריף את המתח . . זוהי חובתו המקודשת של כל אדם קרוב ויקר, ובייחוד של ההורים, לעשות כל דבר שעשוי להיות מסייע לשלוות הנפש של הנער הצעיר, ולעשות את המאבק שלו קל יותר, ובודאי למנוע כל דבר שעלול להחליש את כח הרצון שלו להיות חסין בפני ההשפעות של הרחוב&quot;.}}. דרך נוספת לסייע לנוער להתגבר על חוסר האיזון בין השכל והרגש המאפיין גיל זה, הוא באמצעות הוספה בלימוד ה[[חסידות]] המסייעת בהשלטת המוח על הלב{{הערה|'מכתבים מהרבי' עמוד 64. נדפס גם בספר 'עצות בנפשי' עמוד 230.}}.<br /> <br /> בשל חוסר האיזון המאפיין את גיל הנעורים, יש להימנע מלזעזע את עולמו הפנימי של הנער או לערער דברים המקודשים בעיניו, אף אם הוא טועה, כיון שהדבר עלול לערער את כללות היחס שלו לעניני קדושה מבלי יכולת לתקן זאת, והדבר עלול אף לפגועו הן בבריאותו הנפשית והן בבריאותו הפיזית{{הערה|שם=חלק יז|אגרות קודש חלק י&quot;ז עמוד רטו.}}. הדבר אמור גם בנוגע לפגיעה בדמויות שהוא מושפע מהם, כיון שלאחר שהנער פורק מעליו עול, קשה מאוד להשפיע עליו שיחזור להתנהג ב[[קבלת עול]].<br /> <br /> ===המקום המתאים ביותר לגיל הנעורים===<br /> הרבי הדגיש באופן מיוחד את החשיבות הרבה לסביבה בה האדם נמצא בגיל זה, שיש לה השפעה מכרעת על הנערים, וההכרח לדאוג שימצאו בסביבה תורנית מתאימה, ומה טוב ב[[ישיבה]] המקיפה את הנער בכל משך שעות היממה ומשפיעה עליו באופן העמוק ביותר.<br /> <br /> הרבי המשיל זאת לפרי הגדל על אילן, שכאשר הפרי נקטף לפני זמנו הוא אינו יכול לגדול יותר, ואינו ראוי יותר לאכילה ואין כיצד לתקן זאת. הישיבה היא עץ חיים, ועד שהילד מסיים את מסלול לימודיו בישיבה ונעשה בשל, אסור לנתק אותו מהישיבה, ואם חס ושלום הוא מתנתק, עלול הדבר לפגוע בכל המשך צמיחתו. גיל ההתבגרות לענין זה הוא לעיתים גם לאחר גיל 21{{הערה|תורת מנחם חלק ד' עמוד 321, בשיחה לתלמידי ישיבת [[אחי תמימים ניו הייבן]].}}.<br /> <br /> ===דרכי ההשפעה===<br /> כיון שגיל הנעורים מתאפיין בעצמאות מחשבתית, כדי להשפיע על הנוער צריך לשוחח עמו, ולעשות זאת באופן מפורט ובאופן כזה שירגיש חופשי להתווכח ולהציג עמדה מנוגדת, דבר שיסייע לו להפנים את הנאמר, כיון שבגיל זה קשה לנערים לקבל דברים כאמת מוחלטת מבלי שתהיה להם את האפשרות להביע דעה ועמדה עצמאית{{הערה|על פי מענה בכתב יד קודש שצילומו מופיע בראש הערך.}}.<br /> <br /> בנוסף, כאשר יש קבוצת נערים מגובשת שמגיעה למוסד חינוכי, יש להשתדל לבודד ו'לפזר' אותם, כדי שיקבלו מרות בצורה קלה יותר{{הערה|שם=תולדות}}.<br /> <br /> כיון שהשפעה בגיל זה מגיעה בנקל יותר בצורה עקיפה, הרבי הציע לקבוע עם הנוער שיעורים{{הערה|לא רק עם המשפיעים, אלא כם כל המורים הבאים עמם במגע.}} בענינים העוסקים בהווי החסידי, לערוך [[התוועדות|התוועדויות]], ולהשתדל להביא דווקא דמויות 'מבחוץ' שהנערים לא באים עמם במגע כיון שקל להם יותר לקבל מדמות שאינם מכירים{{הערה|שם=תולדות}}.<br /> <br /> הרבי הזהיר שכאשר מדובר על נער שסולל לעצמו דרך עצמאית ומתרחק מהדרך החינוכית שקיבל בבית, על ההורים להיזהר שלא לקיים עמו שיח ישיר בנושא כיון שזה עלול רק להרחיק אותו עוד יותר, ועליהם לדאוג שההשפעה תגיע באופן עקיף, מבלי שהבן ידע כלל שהדבר מגיע ביוזמת ההורים{{הערה|ראו לדוגמה אגרות קודש חלק י&quot;ח עמוד רפז. ועוד.}}.<br /> <br /> ===עצות והדרכות===<br /> [[קובץ:חפשי להתווכח.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר להשפעה על בני הנוער: '''בכדי להשפיע על מי שהוא, ובפרט על הנוער בתקופתנו – צריך להיות הדבור עמו כמה פעמים ובפרטיות הדרושה ובאופן שהזקוק להשפעה ירגיש עצמו חפשי להתוכח ולענות וכו'.{{ש}}באם מפגישים אותי עם אחד שאיני מכירו ואין כל אפשריות הנ&quot;ל – עלול גם, חס ושלום, להזיק, כיון שיענה: הרי כבר נפגש וכבר שמע כו' ויצא ידי חובתו. וקל להבין. ועליו למצוא כאלה שיתאימו לאופן הנ&quot;ל, ולהשתדל שישפיעו ע&quot;י דבור פעמים רבות וכו'.''']]<br /> *נער שנוהג בחוסר דרך ארץ, יש להשתדל למצוא עבורו תפקיד בו ישמש בעצמו כמדריך ומנהיג, דבר שיוסיף בבטחון העצמי שלו ויפחית בגורם העיקרי שמביא אותו לנקוט בהנהגה זו{{הערה|אגרות קודש חלק יח אגרת ו'תתצא.}}.<br /> *יש להיזהר שהנער לא יתנהג באופן שלילי אפילו פעם אחת, כיון שלאחר שעושה זאת פעם אחת - אינו נרתע מלחזור על כך שוב ושוב{{הערה|שם=חלק יז}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''על כולנה''' - אוצר מכתבים מהרבי מליובאוויטש לנשים ובנות, פרק ראשון - נעורים, עמודים 19-43{{הערה|הפרק מלקט את המכתבים המופיעים ברשימה דלקמן: אגרות קודש חלק ט' עמוד קצט, חלק י&quot;ז עמוד שי, חלק י&quot;ד עמוד שפד, חלק ט&quot;ז עמוד קעא, חלק י&quot;ח עמוד שכג, חלק ט&quot;ז עמוד צו, חלק י&quot;ז עמוד שנג, חלק כ&quot;ג עמוד קעא, חלק ט' עמוד שו, חלק י&quot;ט עמוד סד, חלק י&quot;ב עמוד לו, חלק י&quot;ז עמוד רצד, חלק י&quot;ד עמוד שנג, מורה לדור נבוך חלק א' עמוד 74.}}.<br /> *'''הרבי וההיפים''', מוסף שבועון כפר חב&quot;ד לגליון חג הפסח ה'תשפ&quot;ו (גליון נושא בעריכת מענדי קורטס)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1pWAIWIE9pUIC2Ge3IQTRNDLt-Jvok_Kk/view ספר הליקוטים דא&quot;ח צמח צדק - ערך 'נער']''', עמוד קעח (182)<br /> *'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5784193/jewish/Youth-Naar.htm המבט המיוחד של חסידות על גיל הנערות]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} {{אנגלית}}<br /> <br /> <br /> {{מעגל החיים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חינוך]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%9F_%D7%A4%D7%9C%D7%93-%D7%97%D7%93%D7%93&diff=839986 2026-04-06T15:21:51Z

<p>להתראות: הפניה לדף רונן פלד חדד</p> <hr /> <div>#הפניה[[רונן פלד חדד]]</div>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99&diff=839985 2026-04-06T15:21:13Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אורן מזרחי.jpg|ממוזער|ר' אורן מזרחי (מימין) לצד רב קהילת חב&quot;ד ב[[אלעד]] הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]]]<br /> ר' '''אורן משה מזרחי''' (יליד שנת [[תשל&quot;ט]], 1978) הוא יו&quot;ר ועד קהילת חב&quot;ד באלעד, מנכ&quot;ל מוסדות חב&quot;ד בעיר, חבר מועצת העיר מטעם סיעת 'אגודת ישראל', ומשנה לראש העיר, ויד ימינו של רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ביום השני של ראש השנה, [[ב' תשרי]] [[תשל&quot;ט]] ב[[תל אביב]] להוריו אליהו וסימה מזרחי.<br /> <br /> במשך תקופה התגורר בארצות הברית ופעל בעסקים פרטיים, ובתקופה זו נחשף ל[[חסידות חב&quot;ד]] [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]] והפך ל[[חסיד]] מן המניין.<br /> <br /> לאחר חתונתו עלו בני הזוג ל[[ארץ הקודש]] וקבעו את מגוריהם ב[[אלעד]] והוא פתח עסק של סוכנות תיווך שזכה להצלחה רבה, כשהדבר מזמן לו היכרות בלתי אמצעית עם כלל הציבורים בעיר.<br /> <br /> בהדרגה, נקרא על ידי רב הקהילה לסייע בעשיה הציבורית, תחילה בניהול ה[[גמ&quot;ח]] הקהילתי 'חסדי חנה', ובשנת [[תשע&quot;ד]] נבחר ליו&quot;ר קרן הבנין של הקהילה, ובהמשך לכך הוטל עליו לשמש כנציג קהילת [[חב&quot;ד]] בעירייה{{הערה|כמחליפו של ר' מני אמיתי.}} ויצר קשר קרוב עם יו&quot;ר אגודת ישראל וסיעת שלומי אמונים בעיר{{הערה|המבשר, 23 לאוקטובר 2018, '''חוג בית'''.}}, ר' ישראל פרוש, והרשימה זכתה להצלחה רבה והוא נכנס לשמש כחבר מועצת העיר{{הערה|בקדנציה הראשונה שובץ כמספר 4 ברשימה, ובהמשך, עם התרחבותה והתבססותה של קהילת חב&quot;ד בעיר, שובץ במקום גבוה יותר ברשימה.}}.<br /> <br /> לאורך השנים, שמר על קשר קרוב עם ראש העיר הר' פרוש, שמצידו העניק לקהילת חב&quot;ד תקציבים והקצאות ביד רחבה, גם מעבר לגודל היחסי של קהילת חב&quot;ד באוכלוסיית העיר.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] מונה ליו&quot;ר מחלקת נוער וחברה בעיריית אלעד{{הערה|1=[https://chabad.info/news/596311/ דיווח באתר חב&quot;ד אינפו], י&quot;ג אייר תש&quot;פ.}}.<br /> <br /> במסגרת תפקידיו פועל להעצמת קהילת חב&quot;ד בעיר השגת תקציבים והקצאות למוסדות חב&quot;ד, בינוי המוסדות הציבוריים של הקהילה, והשפעה על משפחות חב&quot;דיות להצטרף לקהילה.<br /> <br /> נמנה על יוזמי 'המרכז למורשת [[הרבי]] בישראל', יחד עם רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]. מר [[רונן פלד-חדד]] והרב [[ישראל ברוד]], לצד האדריכל שגיא בן-דור.<br /> <br /> לאחר הבחירות של שנת [[תשפ&quot;ד]], הצטרף לקואליציה העירונית כמשנה לראש העיר ובכך איפשר את הקמתה ותפקודה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/162460 ראש העיר [[אלעד]] חתם הסכם עם ר' אורן מזרחי והקים קואליציה] {{COL}}}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/145021 נציג חב&quot;ד באלעד: &quot;חסיד חב&quot;ד שיגיע לכאן רק ירוויח&quot;]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מזרחי, אורן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:נציגים חב&quot;דיים ברשויות המקומיות]]</div>

להתראות