https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9C%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A8+%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94 2026-04-18T00:02:18Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99_%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%A7&diff=825999 2026-02-16T09:19:25Z

<p>להאיר נקודה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב שי סוקניק תשפ&quot;ה.03-08-2025-23-35-38-WhatsApp-Image-2025-08-03-at-14.36.35-2-1536x1024.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב שי סוקניק. תשפ&quot;ה]]<br /> [[קובץ:שי סוקניק עם ארז בנדטוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|הרב שי סוקניק לצד הרב [[ארז בנדטוביץ]]. תשפ&quot;ה]]<br /> [[קובץ:שי סוקניק.jpg|שמאל|ממוזער|הרב שי סוקניק (באמצע) מדבר ב[[התוועדות חסידית]]]]<br /> הרב '''שי סוקניק''' הוא משפיע בישיבת הבוכרים, מוסר שיעור קבוע ב[[בית מנחם]], ומחנך ב[[תלמוד תורה בני מנחם חולון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[בני ברק]], ב[[י' ניסן]] [[תשכ&quot;ט]] להוריו משה ושרה{{הערה|נפטרה תשע&quot;ד, בת הרה&quot;ח ר' גרשון אלפרוביץ נכדת הרב [[חיים משה אלפרוביץ]].}}.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;נ]], נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> התחתן עםאביגיל שרה בת ר' משה ונעמי ארנון וקבע את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ר' [[מענדל פוטרפס]] חיבבו מאוד, והרב שי היה ממושפעיו ומתלמידיו.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]], קיבל את פרס 'מפקד זרועות יבשה', באתר השריון בלטרון. הטקס היה במעמד סגן שר הביטחון מר זאב בוים והאלוף יפתח רונטל. בנימוקים הכתובים בתעודת ההוקרה נכתב בין היתר: {{ציטוטון|רב טוראי שי סוקניק הינו חייל מילואים, רציני אחראי ויוזם, אב לשמונה ילדים ומתנדב, ממלא את תפקידו ומתייצב תוך גילוי מסירות אכפתיות ורצון לתרום}}{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=1275 אברך מכפר חב&quot;ד קיבל פרס מפקד זרועות יבשה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> משמש כמשפיע בישיבת הבוכרים, וכמחנך בכיתה ד'2 ב[[תלמוד תורה בני מנחם חולון]].<br /> <br /> במשך שנים היה מוסר שיעורים בחסידות ב[[תלמוד תורה צמח צדק]] ב[[פתח תקוה]]. <br /> <br /> מוסר שיעור קבוע בחסידות, המתקיים בכל יום בשעה 6.25 בבוקר בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> השיעור צבר במשך הזמן משתתפים רבים, ומתקיים משנת [[תשס&quot;ז]].<br /> לרגל [[כ' חשוון]] השיעור מתקיים בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב&quot;ד, על פי הוראת הרבי ללמוד בישיבת תומכי תמימים ביום זה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> חמותו, מרת נעמי בת-שבע ארנון - נפטרה ו' מרחשון תשפ&quot;ו. <br /> * בתו, גב' חיה מושקא, אשת ר' מרדכי גרוזמן - שלוחי הרבי בשכונת בית&quot;ר, [[חדרה]].<br /> * בנו, ר' מנחם מענדל סוקניק - משלוחי הרבי ב[[אור עקיבא]].<br /> * בתו, גב' דבורה לאה, אשת ר' שמעון וינפלד<br /> * בנו, ר' יוסף יצחק סוקניק<br /> * בתו, גב' ציפורה פייגא (נפטרה בשנת [[תשפ&quot;ד]]), אשת ר' מוטי קוט<br /> * בתו, גב' חנה אשת ר' איציק מקוביצקי<br /> * בתו, גב' רבקה, אשת ר' חננאל טייטלבאום<br /> * בתו נחמה, אשת ר' מוטי קוט<br /> * בתו, גב' יוכבד, אשת הרב לוי יצחק קעניג.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://col.org.il/news/162087 הרב שי נפרד בכאב מבתו: &quot;פייגי גילתה תעצומות נפש, 'קנתה' את כולם&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|32953|משכימים קום בכפר-חב&quot;ד ללימוד חסידות||ד' חשוון תשס&quot;ח}}<br /> * [https://col.org.il/news/93069 השיעור הקבוע בחסידות, עבר לישיבת תו&quot;ת המרכזית] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: סוקניק, שי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;נ]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד ששירתו בצה&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת הבוכרים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלפרוביץ']]</div>

להאיר נקודה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=823373 2026-02-08T08:19:27Z

<p>להאיר נקודה: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=בית הכנסת המרכזי של כפר חב&quot;ד|אחר=פירוש אחר|ראו=[[בית מנחם (פירושונים)]]}}<br /> {{בית כנסת|<br /> |שם=בית מנחם<br /> |תמונה=בית מנחם 3.jpg<br /> |כתובית=חזית בית הכנסת<br /> |עיר=[[כפר חב&quot;ד]]<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |מייסד בית הכנסת=הרב [[זושא ריבקין]]<br /> |תאריך יסוד=[[חודש ניסן]] [[תשל&quot;ח]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |שמש בית הכנסת=ר' אברהם אשר<br /> |גבאי גשמי=<br /> |גבאי רוחני=הרב [[משה הורביץ]]<br /> |[[רב]] בית הכנסת=<br /> |[[משפיע]] בית הכנסת=<br /> |מספר מתפללים=כ-600 מקומות ישיבה, עשרות מניינים במהלך היום<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |בתי כנסת ב... (קטגוריה)=[[:קטגוריה:בתי כנסת בכפר חב&quot;ד|בתי כנסת בכפר חב&quot;ד]]<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[קובץ:בית_מנחם_כפח.PNG|ממוזער|בית הכנסת מזווית נוספת]]<br /> '''בית מנחם''' הינו [[בית הכנסת]] המרכזי והגדול ביותר ב[[כפר חב&quot;ד]]. בית הכנסת משמש גם לפעילויות וכנסים של חסידות חב&quot;ד בישראל.<br /> <br /> בית-הכנסת הוקם על-ידי הרב [[זושא ריבקין]]. בית כנסת זה הינו המוסד הראשון שקיבל את אישור [[הרבי]] להיקרא על שמו.<br /> <br /> ==בנייתו של בית הכנסת==<br /> [[קובץ:נבואת הגאולה.jpg|ממוזער|שלט מואר שנקבע בשנת [[תנש&quot;א]] במטרה לפרסם את [[בשורת הגאולה]] של הרבי 'הנה זה מלך המשיח בא'. למטה כיתוב [[יחי]]]]<br /> [[קובץ:הריסת בית הכנסת.jpg|ממוזער|הריסת [[בית הכנסת]] &quot;די אלטע שול&quot; שעמד במקום]]<br /> [[קובץ:בית מנחם בבניה.jpg|ממוזער|בית הכנסת במהלך הבניה]]<br /> היישוב החב&quot;די ב[[כפר חב&quot;ד]] [[התייסדות כפר חב&quot;ד|הוקם]] בשנת [[תש&quot;ט]] על ידי חסידי חב&quot;ד ש[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|ברחו מרוסיה]] והתיישבו בכפר בהוראתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. בשנות הלמ&quot;דים, התרחב היישוב החב&quot;די, ובית הכנסת הישן נעשה צפוף, ולא הצליח להכיל את תושבי הכפר שהגיעו להתפלל מידי שבת.<br /> <br /> לאחר שנפלה ההחלטה להקים בית כנסת חדש, הוטלה המשימה על העסקן ר' [[זושא ריבקין]] שהסתייע רבות באחיו הרב [[חיים ריבקין]]. ר' זושא ישב עם מהנדס לתכנן את בית הכנסת, ולאחר מכן נסע עם התוכניות המוכנות למסור אותם לרבי לשאול לדעתו ולבקש את ברכתו. כשהגיע לניו יורק, נכנס ר' זושא ל[[יחידות]] בחדרו של [[הרבי]], והרבי האיץ בו לזרז את תהליך הבניה, והוסיף מספר תיקונים על שרטוט התוכניות.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] החלה הבניה, כאשר לצורך כך הרסו את הבית הכנסת הישן (המכונה &quot;די אלטע שול&quot;) שעמד במקום.<br /> <br /> כדי לעודד את [[אנ&quot;ש]] לתרום לבניית בית הכנסת, ביקש ר' זושא את אישורו של הרבי לקרוא לבית הכנסת על שמו של הרבי, וקיבל את הסכמתו. דבר זה היה ייחודי מאוד, מכיון שהיה זה הבנין הראשון שקיבל את אישורו המפורש של הרבי להיקרא על שמו.<br /> <br /> לאחר סיום בניית השלד החיצוני של הבניין הוחלט לצפות אותו בשיש מפואר, דבר שגרם לרבי נחת רוח רב.<br /> <br /> ===חנוכת הבית===<br /> בניית [[בית הכנסת]] המפואר הושלמה לקראת [[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ח]], והחסידים חפצו להזמין את הרבי להשתתף ב[[חנוכת הבית]] של הבנין. ב[[כ&quot;ז אדר ב']] הודיעו מכפר חב&quot;ד על גמר הבנין ושרוצים שהרבי יבוא לחנוכת הבית שתהיה ביום י&quot;א ניסן. במענה לכך הורה המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] - בשם הרבי - שישאלו את רב הכפר בעניין. תשובת רב הכפר הייתה שכולם יחתמו על הזמנה לרבי ובעקבות זאת באמצע הלילה באו כולם (כשלושת אלפים וחמש מאות אנשים) וחתמו על ההזמנה.<br /> <br /> נוסח הזמנה שנכתבה על דף המכתבים של לשכת הרבנות של הכפר:<br /> <br /> {{ציטוטון|ב&quot;ה כפר חב&quot;ד מוצש&quot;ק פר' שמיני מבה&quot;ח ניסן התשל&quot;ח. כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א. זכינו ב&quot;ה לראות בגמר בנין בית הכנסת &quot;בית מנחם&quot; על שם כ&quot;ק אדונינו מורינו ורבינו שליט&quot;א שנבנה ועומד על תלו ברוב פאר והדר, ומצאנו לנכון שהיום המתאים ביותר לחגיגת &quot;חנוכת הבית&quot; הוא יום &quot;הבהיר&quot;, יום שלישי שהוכפל בו כי טוב, י&quot;א בניסן התשל&quot;ח. ולזאת שוטחים אנו בקשתינו, ובזה מבטאים אנו בקשת כל אנ&quot;ש, שכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א בעצמו יבוא וישתתף עמנו בחנוכת בית הכנסת &quot;בית מנחם&quot;. כל עם ישראל הצופים זה אלפי שנים לראותו בהתגלותו יחזו בבואו לציון, ויגאלנו קוממיות לארצינו וכהפסק דין המובא בפרק קמא דראש השנה (י&quot;א) בניסן נגאלו '''ובניסן עתידים להגאל'''}}{{הערה|מקדש מלך ח&quot;ג ע' רמא - רמב}}.<br /> <br /> את ההזמנה הגיש לרבי הרב [[זושא ריבקין]] במוצאי שבת [[פרשת תזריע]], א' ניסן. הרבי חייך ונכנס לחדרו עם ההזמנה. יומיים אחר כך, בג' ניסן, כתב הרבי במענה: {{ציטוטון| 1) ותשואות חן כי כוונתם רצוי', המצורף בזה להחותמים שיחיו - שיתנו (או תמורתם) לצדקה בארץ הקודש תבנה ותכונן. 2) '''לא''' לדחות את מועד חנוכת הבית '''ח&quot;ו'''{{הערה|קטע זה ענה הרבי במענה על השאלה שמכיון שרוצים שחנוכת הבית תהיה בפרסום הכי גדול האם טוב יותר לאחר את החגיגה עד סיום שביתת ה[[טלוויזיה]] וה[[רדיו]] שהייתה אז בארץ}} 3) אזכיר על הציון להנ&quot;ל}}{{הערה|מקדש מלך שם ע' רמב}}. למענה צירף הרבי 600 דולר.<br /> <br /> למחרת, ד' ניסן, נכנס הרבי בצהרים לספריה שם הוכנו המצות למשלוח לארץ ולאחר שהפריש מהן חלה אמר לר' זושא ריבקין, הרב [[ישראל לייבוב]] ור' מנחם מענדל גרליק שנכחו שם (בתרגום חופשי{{הערה|וכן כל המשך הדיבורים}}): {{ציטוטון|אני עושה אתכם לשלוחים למסור את המצה בארץ הקודש וסדר החלוקה יהיה כמו בעבר}}. אחר כך אמר לר' זושא: {{ציטוטון|מסתמא קיבלת את התשובה על הפתק שלך (ההזמנה). מסתמא הגיעו הרי חתומים חדשים, במילא אתן לך עוד דולרים עבורם ואת יתר הדולרים שיישארו תנצל לדברים טובים}} והוסיף בקול בכי {{ציטוטון|בניסן נגאלנו ובניסן עתידין להגאל ושזה יהיה בניסן שנת תשל&quot;ח בקרוב ממש ובעגלא דידן}}. אחר כך בירר הרבי מתי כל אחד מהם נוסע וענו ואיחל: {{ציטוטון|שיהיה בשעה טובה ומוצלחת}}. ר' מ&quot;מ גרליק ביקש: &quot;שנהיה ביחד עוד השנה בפסח בארץ ישראל&quot; והרבי ענה {{ציטוטון|ועינינו תחזינה בשובך לציון...}}. ר' זושא בירך את הרבי: &quot;שהרבי יהיה בריא&quot; והרבי ענה {{ציטוטון|גם אתם}}. אח&quot;כ העניק להם הרבי כתר תורה בשביל הספר תורה של &quot;בית מנחם&quot; כשאומר {{ציטוטון|זהו כתר תורה. שיהיה כתור תורה לכל היהודים}}. לסיום אמר {{ציטוטון|הבה נלך כעת להתפלל מנחה}}.<br /> <br /> לאחר תפילת מנחה עמד ר' זושא ריבקין ליד [[גן עדן התחתון]] והרבי בירכו בנסיעה טובה וחג הפסח כשר ושמח ואמר לו {{ציטוטון|חכה רגע}} ונכנס לחדרו ואחר כך יצא לגן עדן התחתון ונתן לו חבילת דולרים נוספת כדי לחלק לכל אחד שחתם על ההזמנה. כשאומר {{ציטוטון|זה לאלו שיחתמו את עצמם להבא, ואלו שלא חתמו יתן להם הקב&quot;ה מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה}}{{הערה|עפ&quot;י זכרונו של ר' זושא ריבקין הורה הרבי שהשטרות יחולקו רק למי שכבר חתם בפועל ועל מי שיחתום בהמשך אמר שיתן לו הקב&quot;ה מידו המלאה וכו'}}. ר' זושא אמר לרבי: &quot;אני רוצה לזכות להיות בעת שהרבי יתגלה&quot; וענה הרבי בחיוך {{ציטוטון|ביחד עם משיח}}.<br /> <br /> למרות שהרבי לא הגיע להשתתף בגופו בחגיגה, השתתף הרבי בחגיגות בדברו אודות הענין ב[[התוועדות]] שנערכה בי&quot;א [[ניסן]] של אותה שנה כשמזכיר את החגיגה שמתקיימות בארץ הקודש ואמר שזו תהיה הכנה לבית המקדש בקרוב.<br /> <br /> הרבי אף שיגר את ברכתו בכתב &quot;לכל המשתתפים בההתוועדות בחנוכת הבית הכנסת בית מנחם בכפר חב&quot;ד בארצנו הקדושה תובב&quot;א שלט&quot;א&quot; בנוסח הבא:<br /> <br /> {{ציטוטון|שלום רב וברכה מרובה. בהוספה '''לברכות ותפלות''' של רבים מבני ישראל שקבלו. ובתוכם שלי שנמסרו ע&quot;י שלושת השלוחים שליט&quot;א ביחד עם הכתר '''תורה''' וכסף '''לצדקה'''. יהי רצון שמחנוכת בית הכנסת זה, שבודאי יהיה גם בית המדרש לשיעורים קבועים בנגלה ובחסידות, שתורתנו קבעה שמו בית מקדש מעט - נלך בקרוב ממש ובשמחה ובטוב לבב לקבל פני משיח צדקנו ולחנוכת בית המקדש השלישי. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים. בברכת לחיים לחיים ולברכה ולחג הפסח כשר ושמח}}{{הערה|מקדש מלך הנסמן בהערה}}.<br /> <br /> לצד ברכותיו של הרבי, שלחו רבנים רבים את ברכתם לאירוע המרגש, ביניהם היה גם הרב [[משה פיינשטיין]], נשיא אגודת הרבנים ב[[ארצות הברית]] וקנדה, ומגדולי הפוסקים בדור האחרון, ששיגר ברכה בנוסח מיוחד: {{ציטוטון|ליום חנוכת [[בית הכנסת]] &quot;בית מנחם&quot; בכפר חב&quot;ד על שם האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א. אנו שולחים לכם ברכותינו החמות, יהי רצון שהבית הזה יהיה בית זבול, מקום רינה ותפילה תורה ויראה. יחד עם רבבות אלפי בית ישראל אנו תפילה, על שלומו ובריאותו השלימה של האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, השי&quot;ת יאריך ימיו ושנותיו בנעימים}}.<br /> <br /> ===הכנסות ספר תורה ייחודיות===<br /> [[קובץ:בית מנחם מואר.jpg|ממוזער|בית מנחם מואר בצבעים ייחודים לכבוד הכנסת ספר תורה של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ([[תשע&quot;ט]])]]<br /> [[קובץ:בית מנחם ספר.jpg|ממוזער|הכניסה לבית מנחם בעת כניסת ספר התורה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבית הכנסת]]<br /> *בשנת [[תשמ&quot;א]] כתבו חסידי חב&quot;ד בארץ [[ספר תורה]] מיוחד לזכות [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]]. חסידי חב&quot;ד ניסו שוב להזמין את הרבי, אך גם הפעם הרבי לא נסע לארץ להשתתף ב[[הכנסת ספר תורה]] שנכתב לכבודו, אלא ערך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] מיוחדת, שהייתה כעין השתתפות בשמחה הגדולה{{הערה|לקריאה על האירוע [http://crownheights.info/assets/media/4/12012009-14-kislev-hiskashrus.pdf בעמוד 44]}}.<br /> <br /> הספר תורה הוכנס לבית הכנסת בית מנחם, ובחגיגה השתתפו רבים מחסידי חב&quot;ד ברחבי הארץ{{הערה|י. יצחק, '''החתימות… ההתועדות… הכתר…''', עיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]], גיליון 11, ו' בטבת תשמ&quot;א.}}.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ח]] התקיימה בכפר הכנסת ספר תורה היסטורית של ספר התורה ששלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לכפר חב&quot;ד בשנת [[תש&quot;ט]], ספר התורה חודש על-ידי סופר סת&quot;ם במשך שנים ולאחר שמלאכת השימור וההכשרה של הספר הושלמה הוא הוכנס בתהלוכה גדולה שהשתתפו בה אלפי אנשים לבית מנחם{{הערה|[https://chabad.info/news/367516/ מעמד הכנסת ספר התורה ההיסטורי • גלריה ראשונה {{אינפו}}], [https://chabad.info/news/367837/ תהלוכה מרשימה עם ספר התורה ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ {{אינפו}}], [https://chabad.info/news/368004/ כפר חב&quot;ד חגגה עם ספר התורה ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ {{אינפו}}]}}.<br /> <br /> ==מיקום בית הכנסת==<br /> בית הכנסת ממוקם במרכז של הכפר, ליד [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], [[בית שז&quot;ר]], [[תחנת הרכבת כפר חב&quot;ד|תחנת הרכבת המקומית]], אולם החתונות, וחנות המכולת של משפחת ליפסקר בכפר.<br /> <br /> מיקומו המרכזי של בית הכנסת, תרם לכך שהוא יירש את מקומו של [[בית הכנסת]] הוותיק בכפר, והוא הפך תוך מספר שנים לבית הכנסת המרכזי והעיקרי של התושבים, עם מספר המתפללים הגדול ביותר, כשהוא מחליף את מקומו של [[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב&quot;ד|בית כנסת 'המרכזי']].<br /> <br /> ==מבנה בית הכנסת==<br /> בית הכנסת מתפרש לגובה שתי קומות מעל פני הקרקע, וקומת מרתף אחת, כשקומת הקרקע משמשת לעזרת גברים, והקומה השניה כעזרת נשים, הבנויה רק מעל חציה האחורי של הקומה הראשונה ומעל החדרים האחוריים של בית הכנסת.<br /> <br /> אולם [[בית הכנסת]] עצמו תוכנן באופן כזה שיהיה גבוה באופן מיוחד, כך שרובו מתנשא לגובה שתי קומות, ובצידיו נקבעו שנים עשר חלונות מצופים בוויטראז', כנגד שנים עשר שבטי ישראל.<br /> <br /> חזית [[בית הכנסת]] מצופה באבני שיש בסגנון עתיק, ובמרכזה מוצבים מדרגות המובילות אל ארון הקודש המפואר, ולבימה נמוכה המגודרת בעמודי שיש מסוגננים. ארון הקודש מעוטר בפרוכת שנתרמה על ידי תושבי הכפר לזכות הרבי ועליה רקום באותיות [[זהב]] הנוסח: {{ציטוטון|בית הכנסת בית מנחם - על שם אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש מלך המשיח - כפר חב&quot;ד}}.<br /> <br /> בחלקו העליון של [[בית הכנסת]] מופיע ציור אומנותי של [[ספר תורה]] עם עשרת הדיברות על רקע הרים, ובחלקו האחורי מתחת לחלונות העזרת נשים מופיע ציור נוסף של כלי נגינה ותחתיהם הפסוק: &quot;עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה&quot;{{הערה|תהלים ק, ב.}}.<br /> <br /> מלבד האולם המרכזי בבית הכנסת המשמש לתפילות, לכינוסים, ול[[התוועדות|התוועדויות]] מרכזיות, נמצאים בקומה זו חדרי השירות, מטבחון קטן לשירות המתפללים, וחדרי תפילה נוספים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] עבר [[בית הכנסת]] מתיחת פנים כששופצה הכניסה הראשית, ה'חדר שני' ותקרת האולם הגדול בפנים.<br /> <br /> ===חדר שני===<br /> [[קובץ:חדר שני בית מנחם.jpg|ממוזער|החדר שני השמאלי בבית מנחם]]<br /> כפי שהונהג על ידי [[אדמו&quot;ר הזקן]], בתי הכנסת של חסידי חב&quot;ד מתייחדים בכך שלצד חדרי התפילה העיקריים המשמשים את ה[[מנין|מנינים]] הגדולים, ישנם בבתי הכנסת גם חדרים קטנים יותר הקרויים בשם '[[חדר שני]]', ומיועדים למתפללים המעוניינים להקדיש זמן רב יותר להתעמק במילות התפילה ולשקוע בלימוד מבלי שהתפילות של המנינים הגדולים יפריעו להם.<br /> <br /> בית הכנסת 'בית מנחם' מתייחד בכך שבו הוקמו שני חדרים קטנים, המשמשים לתפילה מתונה וללימוד עצמי במשך כל שעות היום והלילה. החדרים ממוקמים בחזית בית הכנסת, אחד מצדה הימני של הכניסה, ואחד מצידה השמאלי.<br /> <br /> ===עזרת נשים===<br /> כמנהג חסידי חב&quot;ד עזרת הנשים בבית כנסת ממוקמת מעל עזרת הגברים והאולם הגדול. לפני הקמת אוהל האירועים בסמוך לבית מנחם שימשה עזרת הנשים (מפאת גודלה) כאולם שבו קיימו מרבית מש' אנ&quot;ש בארה&quot;ק את שמחותיהם. (עד היום בעזרת נשים יש אפשרות לעריכת [[שבע ברכות]], [[ברית מילה]] וכדו').<br /> <br /> ===קומת המרתף===<br /> [[קובץ:מרתף בית מנחם.jpeg|ממוזער|[[התוועדות]] במרתף בית מנחם]]<br /> [[קובץ:מקווה ביתמ.JPG|250px|שמאל|ממוזער|[[מקווה טהרה|מקווה הטהרה]] המפואר בקומת המרתף של בית מנחם]]<br /> בקומה התחתונה של [[בית הכנסת]] מתחת לפני הקרקע, ממוקם [[מקווה טהרה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/96769 'המקווה של זושא' נחנך בכפר חב&quot;ד{{col}}]}} המשרת את המתפללים, וכן בית כנסת 'נחלת דוד'- 'מניין זושא' {{הערה|על שמו של ר' [[זושא ריבקין]] ע&quot;ה}} שמקיים תפילות בשבת ופעילויות נוספות.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] עבר ה[[מקווה]] שבמרתף בית הכנסת מתיחת פנים ששופץ והורחב.<br /> <br /> כמו כן מדי שבת נערכת התוועדות בסימן הבאת הגאולה עם הרב [[אבישי אפרגון]], יו&quot;ר מטה משיח [[שמואל הנדל]], הזמר הגאולתי [[אבי פיאמנטה]], ומשפיעים נודעים נוספים.<br /> <br /> ==מרכז העצבים של חב&quot;ד==<br /> [[קובץ: יט כסלו בבית מנחם1.jpg|ממוזער|[[התוועדות]] [[י&quot;א ניסן]] בבית מנחם, בימים עברו]]<br /> [[קובץ: יט כסלו בבית מנחם.jpg|ממוזער|[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] בבית מנחם, ב[[תש&quot;ע]]]]<br /> [[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|ממוזער|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]<br /> מיקומו של [[בית הכנסת]] וגודלו, איפשרו לבית הכנסת להפוך למרכז הלא רשמי של החיים החסידיים בכפר חב&quot;ד, ומאז הקמתו נוסדו בו עשרות שיעורים מסביב לשעון במגוון תחומים, והתקיימו בו כינוסים והתוועדויות ארציות של חסידי חב&quot;ד מכל רחבי הארץ.<br /> <br /> עד לשנת [[תשס&quot;ד]] היו מתקיימו בבית הכנסת עצמו חתונות רבות של [[חסידי חב&quot;ד]], אך בעקבות הגידול במשפחות חב&quot;ד שרצו לערוך את החתונות בבית הכנסת, נהפך הדבר למטרד עבור מתפללי בית הכנסת, והדבר נפסק על ידי הקמת אולם אירועים מפואר צמוד לבית הכנסת, כשהחופות ממשיכות להערך בחצר בית הכנסת, ומשתתפי החתונה נכנסים למקום להתפלל.<br /> <br /> מידי שנה מתקיימים במקום אירועים מרכזיים רבים של חסידי חב&quot;ד ברחבי הארץ:<br /> *'''[[הקפות שניות]]''' - האירוע מתקיים מידי שנה בשנה במוצאי שמחת תורה, בהשתתפות אישי ציבור ואורחים מכל רחבי הארץ, שמגיעים להשתתף בשמחה הגדולה שנערכת באולם [[בית הכנסת]] עם שירה וריקודים.<br /> *'''[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] המרכזית''' - בארגון [[וועד כפר חב&quot;ד]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=63&amp;article=1861 גלריה מההתוועדות בשנת תשע&quot;א] {{תמונה}} {{חבד בישראל}}}}.<br /> *'''כינוסי התעוררות''' - כינוסים המאורגנים על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=63&amp;article=4171 עשו כל שר ביכולתכם] - כינוס התעוררות לרגל מלאות עשרים שנה לשיחת כ&quot;ח [[ניסן]] [[תנש&quot;א]] {{תמונה}} {{חבד בישראל}}}}<br /> *'''[[התוועדות]] [[ג' תמוז]] הארצית''' - בארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> מלבד כינוסים אלו, מתקיימים באולם [[בית הכנסת]] אירועים עונתיים לילדי [[כפר חב&quot;ד]], בהשתתפות אלפי ילדים.<br /> <br /> ==אירועים חשובים שהתקיימו בו במהלך השנים==<br /> ===ביטול ארגון הגג===<br /> בשנת [[תש&quot;נ]] ניסה חבר הכנסת לשעבר [[שמעון פרס]] ליצור מגעים ושיתוף פעולה עם חברי הכנסת הדתיים, במטרה להפיל את ראש הממשלה המכהן [[יצחק שמיר]] ולכונן ממשלת שמאל. בעקבות אינטרסים שונים הצליח שמעון פרס לסחוב אליו כמה מראשי עסקני חב&quot;ד בארץ, ולשכנע אותם לתמוך במהלך הפוליטי שלו.<br /> <br /> לאחר התפוצצות הפרשה שכונתה לימים בשם [[התרגיל המסריח]], הורה הרבי להדיח את מנהלי [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]] ששיתף עמו פעולה, ובכנס מיוחד שהתקיים בבית הכנסת 'בית מנחם', הוקיעו רבני חב&quot;ד את השותפים למהלך, וביטלו את ארגון הגג בצורה רשמית.<br /> <br /> ===כינוס עקשנים בהול===<br /> ביום חמישי בערב, אור ל[[כ&quot;ח ניסן]] [[תנש&quot;א]] חזר הרבי מ[[האוהל]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ונשא בפני החסידים [[השיחה הידועה|שיחה מיוחדת]] בה הטיל את האחריות להבאת ה[[גאולה]] על כל אחד ואחד מחסידי חב&quot;ד. החסידים נלחצו מאוד מדבריו של הרבי, וב[[מוצאי שבת]] התקיים כינוס חירום בהול בהשתתפות חסידי חב&quot;ד מכל רחבי הארץ, שהגיעו לטכס עצה כיצד להבין את דברי הרבי ומה יש לפעול בעקבותיהם.<br /> <br /> אחד מהפעולות הראשונות עליהם הוחלט באסיפה זו, היה החתמת רבנים על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]. ההצעה הועלתה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], התקבלה על ידי רבני חב&quot;ד שנכחו במקום, ונוסחה על ידי רבו של כפר חב&quot;ד, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br /> <br /> ==תוכנית להרחבת בית הכנסת==<br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] תוכננה הרחבה לבית הכנסת, ההרחבה תוכננה ע&quot;י האדריכל הרב [[מרדכי מנשה גורליק]] אך לבסוף לא יצאה לפועל{{הערה|[https://col.org.il/news/18498 כפר-חב&quot;ד: הוגשה תוכנית להרחבת 'בית-מנחם'] {{חב&quot;ד און ליין|}}}}.<br /> <br /> ==תפקידים בבית הכנסת==<br /> ===גבאי בית הכנסת===<br /> *הרב [[מנחם מענדל אדרעי]]<br /> *הרב [[משה הורביץ]] הגבאי הרוחני<br /> *הרב [[יוסף אבוהב]]<br /> *הרב [[מאיר שמחה חן (כפר חב&quot;ד)]]<br /> *הרב [[בנימין ריבקין]]<br /> *הרב [[יוסף ריבקין]]<br /> <br /> ===שמשי בית הכנסת===<br /> *הרב [[יצחק אייזיק גרינוולד]]<br /> *הרב [[אברהם אושר]]<br /> <br /> ====גבאים לשעבר====<br /> *הרב [[זושא ריבקין]]<br /> *הרב [[חיים שרייבר]]<br /> *ר' [[יוסף לבנהרץ]]<br /> <br /> ===אישים===<br /> *הרב [[ניסים אדרעי]]<br /> *הרב [[יעקב אדרעי]]<br /> *הרב [[משה אדרעי]]<br /> *הרב [[יעקב ליברמן]]<br /> *הרב [[בנימין ליפשיץ]]<br /> *הרב [[שלמה זלמן ליפשיץ]]<br /> *הרב [[ישראל ברוד]]<br /> *הרב [[משה הלפרין]]<br /> *הרב [[ישראל הלפרין (כפר חב&quot;ד)|ישראל הלפרין]]<br /> *הרב [[ישראל שכנא דברוסקין]]<br /> *הרב [[יעקב מינסקי]]<br /> *הרב [[לוי קופצ'יק]]<br /> *הרב [[בן ציון כהן]]<br /> *הרב [[חנוך העניך זילברשטרום]]<br /> *הרב [[משה שיינר]]<br /> *הרב [[אהרן כהן (כפר חב&quot;ד)]]<br /> <br /> ===בית הכנסת מניין זושא במרתף בית הכנסת בית מנחם===<br /> ===גבאי בית הכנסת===<br /> *הרב [[אברהם אושר]]<br /> ===אישים===<br /> *הרב [[דב טברדוביץ']]<br /> *הרב [[שמואל הנדל]] - יו&quot;ר [[מטה משיח]]<br /> *הרב [[אבי פיאמנטה]]<br /> *הרב [[אבישי אפרגון]]<br /> *הרב [[עופר דישון]]<br /> *הרב [[שמואל זלמנוב (כפר חב&quot;ד)]]<br /> *הרב [[חיים מנחם מענדל חפר]]<br /> *הרב [[מנחם עמוס מושקוביץ]]<br /> *הרב [[גבריאל שטרסברג]]<br /> <br /> ==בתי כנסת חב&quot;דיים נוספים בשם זה==<br /> לאחר הקמתו של [[בית הכנסת]] בכפר חב&quot;ד, הוקמו בתי כנסת חב&quot;דיים רבים הנושאים את שם זה, זאת לצד בתי כנסת עתיקים שנקראו על שמו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ;ב[[ארץ ישראל]]:<br /> *'''בית מנחם [[אור יהודה]]''', ממוקם בשכונת נווה רבין, מנוהל על ידי הרב הראל רחימי.<br /> *'''בית מנחם - [[אלעד]]''', ממוקם ברחוב אבטליון, מנוהל על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]].<br /> *'''בית מנחם - [[באר שבע]]''', מנוהל על ידי הרב [[תנחום בורושנסקי]].<br /> *'''בית מנחם - [[בית שמש]]''', ממוקם בשכונת גבעת שרת, מנוהל על ידי הרב [[אליעזר ויינר]].<br /> <br /> ;בחוץ לארץ:<br /> *'''בית מנחם - [[קראון הייטס]]''', 770 lefferts avenue.<br /> *'''בית מנחם - [[בארא פארק]]''', ממוקם בשדרה ה-16, מנוהל על ידי הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]].<br /> *'''בית מנחם - קזחסטן''', ממוקם ב[[אלמא אטא]], בסמיכות לציונו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי.<br /> *'''בית מנחם - [[אנטוורפן]]''', הוקם על ידי הרב [[יעקב צבי הולצמן]].<br /> *'''בית מנחם - [[פלורידה]]''', ממוקם במיאמי ביטש, מנוהל על ידי הרב יוסף יצחק מארלאו.<br /> *'''[[בית מנחם מארינה רושצ'ה]]''', [[בית הכנסת]] של המרכז היהודי-קהילתי [[מארינה רושצ'ה]], [[מוסקבה]]<br /> *'''קהל בית מנחם - [[מונסי]]''', מנוהל על ידי הרב חיים דוד קגן.<br /> <br /> ;על שם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]:<br /> *'''בית מנחם - [[חברון]]''', הוקם בשנת [[תרי&quot;ג]], חמש שנים קודם [[הסתלקות]]ו של הצמח צדק.<br /> *'''בית מנחם - [[ירושלים]]'''.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/827.pdf סיפור בנייתו של בית הכנסת]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 827, עמוד 27 ואילך.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77040 תיעוד היסטורי: הריסת 'די אלטע שול' בכפר חב&quot;ד] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=19458 החלו ההליכים להרחבת בית מנחם] - {{אינפו|}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *י. בן מנחם, '''הבאת לי את הבשורות הטובות?''', שבועון בית משיח גליון 120 עמוד 18 ואילך<br /> *'''[http://www.col.org.il/files/0.30748714871_20519201.pdf כתר תורה]''' {{PDF}} תיעוד כתיבת ספר התורה שנכתב על ידי נשי חב&quot;ד במתנה לרבי ולרבנית והוכנס ל&quot;בית מנחם&quot;<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הכנסת המרכזי (כפר חב&quot;ד)]]<br /> *[[בית נחום יצחק]]<br /> *[[רייטשיק שול]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקרויים על שם הרבי]]<br /> [[קטגוריה:בתי כנסת בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בתי כנסת חב&quot;דים]]</div>

להאיר נקודה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=823372 2026-02-08T08:16:23Z

<p>להאיר נקודה: הספסלים התחלפו . הפסקה מיותרת</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=בית הכנסת המרכזי של כפר חב&quot;ד|אחר=פירוש אחר|ראו=[[בית מנחם (פירושונים)]]}}<br /> {{בית כנסת|<br /> |שם=בית מנחם<br /> |תמונה=בית מנחם 3.jpg<br /> |כתובית=חזית בית הכנסת<br /> |עיר=[[כפר חב&quot;ד]]<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |מייסד בית הכנסת=הרב [[זושא ריבקין]]<br /> |תאריך יסוד=[[חודש ניסן]] [[תשל&quot;ח]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |שמש בית הכנסת=ר' אברהם אשר<br /> |גבאי גשמי=<br /> |גבאי רוחני=הרב [[משה הורביץ]]<br /> |[[רב]] בית הכנסת=<br /> |[[משפיע]] בית הכנסת=<br /> |מספר מתפללים=כ-600 מקומות ישיבה, עשרות מניינים במהלך היום<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |בתי כנסת ב... (קטגוריה)=[[:קטגוריה:בתי כנסת בכפר חב&quot;ד|בתי כנסת בכפר חב&quot;ד]]<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[קובץ:בית_מנחם_כפח.PNG|ממוזער|בית הכנסת מזווית נוספת]]<br /> '''בית מנחם''' הינו [[בית הכנסת]] המרכזי והגדול ביותר ב[[כפר חב&quot;ד]]. בית הכנסת משמש גם לפעילויות וכנסים של חסידות חב&quot;ד בישראל.<br /> <br /> בית-הכנסת הוקם על-ידי הרב [[זושא ריבקין]]. בית כנסת זה הינו המוסד הראשון שקיבל את אישור [[הרבי]] להיקרא על שמו.<br /> <br /> ==בנייתו של בית הכנסת==<br /> [[קובץ:נבואת הגאולה.jpg|ממוזער|שלט מואר שנקבע בשנת [[תנש&quot;א]] במטרה לפרסם את [[בשורת הגאולה]] של הרבי 'הנה זה מלך המשיח בא'. למטה כיתוב [[יחי]]]]<br /> [[קובץ:הריסת בית הכנסת.jpg|ממוזער|הריסת [[בית הכנסת]] &quot;די אלטע שול&quot; שעמד במקום]]<br /> [[קובץ:בית מנחם בבניה.jpg|ממוזער|בית הכנסת במהלך הבניה]]<br /> היישוב החב&quot;די ב[[כפר חב&quot;ד]] [[התייסדות כפר חב&quot;ד|הוקם]] בשנת [[תש&quot;ט]] על ידי חסידי חב&quot;ד ש[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|ברחו מרוסיה]] והתיישבו בכפר בהוראתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. בשנות הלמ&quot;דים, התרחב היישוב החב&quot;די, ובית הכנסת הישן נעשה צפוף, ולא הצליח להכיל את תושבי הכפר שהגיעו להתפלל מידי שבת.<br /> <br /> לאחר שנפלה ההחלטה להקים בית כנסת חדש, הוטלה המשימה על העסקן ר' [[זושא ריבקין]] שהסתייע רבות באחיו הרב [[חיים ריבקין]]. ר' זושא ישב עם מהנדס לתכנן את בית הכנסת, ולאחר מכן נסע עם התוכניות המוכנות למסור אותם לרבי לשאול לדעתו ולבקש את ברכתו. כשהגיע לניו יורק, נכנס ר' זושא ל[[יחידות]] בחדרו של [[הרבי]], והרבי האיץ בו לזרז את תהליך הבניה, והוסיף מספר תיקונים על שרטוט התוכניות.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] החלה הבניה, כאשר לצורך כך הרסו את הבית הכנסת הישן (המכונה &quot;די אלטע שול&quot;) שעמד במקום.<br /> <br /> כדי לעודד את [[אנ&quot;ש]] לתרום לבניית בית הכנסת, ביקש ר' זושא את אישורו של הרבי לקרוא לבית הכנסת על שמו של הרבי, וקיבל את הסכמתו. דבר זה היה ייחודי מאוד, מכיון שהיה זה הבנין הראשון שקיבל את אישורו המפורש של הרבי להיקרא על שמו.<br /> <br /> לאחר סיום בניית השלד החיצוני של הבניין הוחלט לצפות אותו בשיש מפואר, דבר שגרם לרבי נחת רוח רב.<br /> <br /> ===חנוכת הבית===<br /> בניית [[בית הכנסת]] המפואר הושלמה לקראת [[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ח]], והחסידים חפצו להזמין את הרבי להשתתף ב[[חנוכת הבית]] של הבנין. ב[[כ&quot;ז אדר ב']] הודיעו מכפר חב&quot;ד על גמר הבנין ושרוצים שהרבי יבוא לחנוכת הבית שתהיה ביום י&quot;א ניסן. במענה לכך הורה המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] - בשם הרבי - שישאלו את רב הכפר בעניין. תשובת רב הכפר הייתה שכולם יחתמו על הזמנה לרבי ובעקבות זאת באמצע הלילה באו כולם (כשלושת אלפים וחמש מאות אנשים) וחתמו על ההזמנה.<br /> <br /> נוסח הזמנה שנכתבה על דף המכתבים של לשכת הרבנות של הכפר:<br /> <br /> {{ציטוטון|ב&quot;ה כפר חב&quot;ד מוצש&quot;ק פר' שמיני מבה&quot;ח ניסן התשל&quot;ח. כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א. זכינו ב&quot;ה לראות בגמר בנין בית הכנסת &quot;בית מנחם&quot; על שם כ&quot;ק אדונינו מורינו ורבינו שליט&quot;א שנבנה ועומד על תלו ברוב פאר והדר, ומצאנו לנכון שהיום המתאים ביותר לחגיגת &quot;חנוכת הבית&quot; הוא יום &quot;הבהיר&quot;, יום שלישי שהוכפל בו כי טוב, י&quot;א בניסן התשל&quot;ח. ולזאת שוטחים אנו בקשתינו, ובזה מבטאים אנו בקשת כל אנ&quot;ש, שכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א בעצמו יבוא וישתתף עמנו בחנוכת בית הכנסת &quot;בית מנחם&quot;. כל עם ישראל הצופים זה אלפי שנים לראותו בהתגלותו יחזו בבואו לציון, ויגאלנו קוממיות לארצינו וכהפסק דין המובא בפרק קמא דראש השנה (י&quot;א) בניסן נגאלו '''ובניסן עתידים להגאל'''}}{{הערה|מקדש מלך ח&quot;ג ע' רמא - רמב}}.<br /> <br /> את ההזמנה הגיש לרבי הרב [[זושא ריבקין]] במוצאי שבת [[פרשת תזריע]], א' ניסן. הרבי חייך ונכנס לחדרו עם ההזמנה. יומיים אחר כך, בג' ניסן, כתב הרבי במענה: {{ציטוטון| 1) ותשואות חן כי כוונתם רצוי', המצורף בזה להחותמים שיחיו - שיתנו (או תמורתם) לצדקה בארץ הקודש תבנה ותכונן. 2) '''לא''' לדחות את מועד חנוכת הבית '''ח&quot;ו'''{{הערה|קטע זה ענה הרבי במענה על השאלה שמכיון שרוצים שחנוכת הבית תהיה בפרסום הכי גדול האם טוב יותר לאחר את החגיגה עד סיום שביתת ה[[טלוויזיה]] וה[[רדיו]] שהייתה אז בארץ}} 3) אזכיר על הציון להנ&quot;ל}}{{הערה|מקדש מלך שם ע' רמב}}. למענה צירף הרבי 600 דולר.<br /> <br /> למחרת, ד' ניסן, נכנס הרבי בצהרים לספריה שם הוכנו המצות למשלוח לארץ ולאחר שהפריש מהן חלה אמר לר' זושא ריבקין, הרב [[ישראל לייבוב]] ור' מנחם מענדל גרליק שנכחו שם (בתרגום חופשי{{הערה|וכן כל המשך הדיבורים}}): {{ציטוטון|אני עושה אתכם לשלוחים למסור את המצה בארץ הקודש וסדר החלוקה יהיה כמו בעבר}}. אחר כך אמר לר' זושא: {{ציטוטון|מסתמא קיבלת את התשובה על הפתק שלך (ההזמנה). מסתמא הגיעו הרי חתומים חדשים, במילא אתן לך עוד דולרים עבורם ואת יתר הדולרים שיישארו תנצל לדברים טובים}} והוסיף בקול בכי {{ציטוטון|בניסן נגאלנו ובניסן עתידין להגאל ושזה יהיה בניסן שנת תשל&quot;ח בקרוב ממש ובעגלא דידן}}. אחר כך בירר הרבי מתי כל אחד מהם נוסע וענו ואיחל: {{ציטוטון|שיהיה בשעה טובה ומוצלחת}}. ר' מ&quot;מ גרליק ביקש: &quot;שנהיה ביחד עוד השנה בפסח בארץ ישראל&quot; והרבי ענה {{ציטוטון|ועינינו תחזינה בשובך לציון...}}. ר' זושא בירך את הרבי: &quot;שהרבי יהיה בריא&quot; והרבי ענה {{ציטוטון|גם אתם}}. אח&quot;כ העניק להם הרבי כתר תורה בשביל הספר תורה של &quot;בית מנחם&quot; כשאומר {{ציטוטון|זהו כתר תורה. שיהיה כתור תורה לכל היהודים}}. לסיום אמר {{ציטוטון|הבה נלך כעת להתפלל מנחה}}.<br /> <br /> לאחר תפילת מנחה עמד ר' זושא ריבקין ליד [[גן עדן התחתון]] והרבי בירכו בנסיעה טובה וחג הפסח כשר ושמח ואמר לו {{ציטוטון|חכה רגע}} ונכנס לחדרו ואחר כך יצא לגן עדן התחתון ונתן לו חבילת דולרים נוספת כדי לחלק לכל אחד שחתם על ההזמנה. כשאומר {{ציטוטון|זה לאלו שיחתמו את עצמם להבא, ואלו שלא חתמו יתן להם הקב&quot;ה מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה}}{{הערה|עפ&quot;י זכרונו של ר' זושא ריבקין הורה הרבי שהשטרות יחולקו רק למי שכבר חתם בפועל ועל מי שיחתום בהמשך אמר שיתן לו הקב&quot;ה מידו המלאה וכו'}}. ר' זושא אמר לרבי: &quot;אני רוצה לזכות להיות בעת שהרבי יתגלה&quot; וענה הרבי בחיוך {{ציטוטון|ביחד עם משיח}}.<br /> <br /> למרות שהרבי לא הגיע להשתתף בגופו בחגיגה, השתתף הרבי בחגיגות בדברו אודות הענין ב[[התוועדות]] שנערכה בי&quot;א [[ניסן]] של אותה שנה כשמזכיר את החגיגה שמתקיימות בארץ הקודש ואמר שזו תהיה הכנה לבית המקדש בקרוב.<br /> <br /> הרבי אף שיגר את ברכתו בכתב &quot;לכל המשתתפים בההתוועדות בחנוכת הבית הכנסת בית מנחם בכפר חב&quot;ד בארצנו הקדושה תובב&quot;א שלט&quot;א&quot; בנוסח הבא:<br /> <br /> {{ציטוטון|שלום רב וברכה מרובה. בהוספה '''לברכות ותפלות''' של רבים מבני ישראל שקבלו. ובתוכם שלי שנמסרו ע&quot;י שלושת השלוחים שליט&quot;א ביחד עם הכתר '''תורה''' וכסף '''לצדקה'''. יהי רצון שמחנוכת בית הכנסת זה, שבודאי יהיה גם בית המדרש לשיעורים קבועים בנגלה ובחסידות, שתורתנו קבעה שמו בית מקדש מעט - נלך בקרוב ממש ובשמחה ובטוב לבב לקבל פני משיח צדקנו ולחנוכת בית המקדש השלישי. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים. בברכת לחיים לחיים ולברכה ולחג הפסח כשר ושמח}}{{הערה|מקדש מלך הנסמן בהערה}}.<br /> <br /> לצד ברכותיו של הרבי, שלחו רבנים רבים את ברכתם לאירוע המרגש, ביניהם היה גם הרב [[משה פיינשטיין]], נשיא אגודת הרבנים ב[[ארצות הברית]] וקנדה, ומגדולי הפוסקים בדור האחרון, ששיגר ברכה בנוסח מיוחד: {{ציטוטון|ליום חנוכת [[בית הכנסת]] &quot;בית מנחם&quot; בכפר חב&quot;ד על שם האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א. אנו שולחים לכם ברכותינו החמות, יהי רצון שהבית הזה יהיה בית זבול, מקום רינה ותפילה תורה ויראה. יחד עם רבבות אלפי בית ישראל אנו תפילה, על שלומו ובריאותו השלימה של האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, השי&quot;ת יאריך ימיו ושנותיו בנעימים}}.<br /> <br /> ===הכנסות ספר תורה ייחודיות===<br /> [[קובץ:בית מנחם מואר.jpg|ממוזער|בית מנחם מואר בצבעים ייחודים לכבוד הכנסת ספר תורה של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ([[תשע&quot;ט]])]]<br /> [[קובץ:בית מנחם ספר.jpg|ממוזער|הכניסה לבית מנחם בעת כניסת ספר התורה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבית הכנסת]]<br /> *בשנת [[תשמ&quot;א]] כתבו חסידי חב&quot;ד בארץ [[ספר תורה]] מיוחד לזכות [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]]. חסידי חב&quot;ד ניסו שוב להזמין את הרבי, אך גם הפעם הרבי לא נסע לארץ להשתתף ב[[הכנסת ספר תורה]] שנכתב לכבודו, אלא ערך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] מיוחדת, שהייתה כעין השתתפות בשמחה הגדולה{{הערה|לקריאה על האירוע [http://crownheights.info/assets/media/4/12012009-14-kislev-hiskashrus.pdf בעמוד 44]}}.<br /> <br /> הספר תורה הוכנס לבית הכנסת בית מנחם, ובחגיגה השתתפו רבים מחסידי חב&quot;ד ברחבי הארץ{{הערה|י. יצחק, '''החתימות… ההתועדות… הכתר…''', עיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]], גיליון 11, ו' בטבת תשמ&quot;א.}}.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ח]] התקיימה בכפר הכנסת ספר תורה היסטורית של ספר התורה ששלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לכפר חב&quot;ד בשנת [[תש&quot;ט]], ספר התורה חודש על-ידי סופר סת&quot;ם במשך שנים ולאחר שמלאכת השימור וההכשרה של הספר הושלמה הוא הוכנס בתהלוכה גדולה שהשתתפו בה אלפי אנשים לבית מנחם{{הערה|[https://chabad.info/news/367516/ מעמד הכנסת ספר התורה ההיסטורי • גלריה ראשונה {{אינפו}}], [https://chabad.info/news/367837/ תהלוכה מרשימה עם ספר התורה ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ {{אינפו}}], [https://chabad.info/news/368004/ כפר חב&quot;ד חגגה עם ספר התורה ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ {{אינפו}}]}}.<br /> <br /> ==מיקום בית הכנסת==<br /> בית הכנסת ממוקם במרכז של הכפר, ליד [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], [[בית שז&quot;ר]], [[תחנת הרכבת כפר חב&quot;ד|תחנת הרכבת המקומית]], אולם החתונות, וחנות המכולת של משפחת ליפסקר בכפר.<br /> <br /> מיקומו המרכזי של בית הכנסת, תרם לכך שהוא יירש את מקומו של [[בית הכנסת]] הוותיק בכפר, והוא הפך תוך מספר שנים לבית הכנסת המרכזי והעיקרי של התושבים, עם מספר המתפללים הגדול ביותר, כשהוא מחליף את מקומו של [[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב&quot;ד|בית כנסת 'המרכזי']].<br /> <br /> ==מבנה בית הכנסת==<br /> בית הכנסת מתפרש לגובה שתי קומות מעל פני הקרקע, וקומת מרתף אחת, כשקומת הקרקע משמשת לעזרת גברים, והקומה השניה כעזרת נשים, הבנויה רק מעל חציה האחורי של הקומה הראשונה ומעל החדרים האחוריים של בית הכנסת.<br /> <br /> אולם [[בית הכנסת]] עצמו תוכנן באופן כזה שיהיה גבוה באופן מיוחד, כך שרובו מתנשא לגובה שתי קומות, ובצידיו נקבעו שנים עשר חלונות מצופים בוויטראז', כנגד שנים עשר שבטי ישראל.<br /> <br /> חזית [[בית הכנסת]] מצופה באבני שיש בסגנון עתיק, ובמרכזה מוצבים מדרגות המובילות אל ארון הקודש המפואר, ולבימה נמוכה המגודרת בעמודי שיש מסוגננים. ארון הקודש מעוטר בפרוכת שנתרמה על ידי תושבי הכפר לזכות הרבי ועליה רקום באותיות [[זהב]] הנוסח: {{ציטוטון|בית הכנסת בית מנחם - על שם אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש מלך המשיח - כפר חב&quot;ד}}.<br /> <br /> בחלקו העליון של [[בית הכנסת]] מופיע ציור אומנותי של [[ספר תורה]] עם עשרת הדיברות על רקע הרים, ובחלקו האחורי מתחת לחלונות העזרת נשים מופיע ציור נוסף של כלי נגינה ותחתיהם הפסוק: &quot;עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה&quot;{{הערה|תהלים ק, ב.}}.<br /> <br /> מלבד האולם המרכזי בבית הכנסת המשמש לתפילות, לכינוסים, ול[[התוועדות|התוועדויות]] מרכזיות, נמצאים בקומה זו חדרי השירות, מטבחון קטן לשירות המתפללים, וחדרי תפילה נוספים.<br /> <br /> ===חדר שני===<br /> [[קובץ:חדר שני בית מנחם.jpg|ממוזער|החדר שני השמאלי בבית מנחם]]<br /> כפי שהונהג על ידי [[אדמו&quot;ר הזקן]], בתי הכנסת של חסידי חב&quot;ד מתייחדים בכך שלצד חדרי התפילה העיקריים המשמשים את ה[[מנין|מנינים]] הגדולים, ישנם בבתי הכנסת גם חדרים קטנים יותר הקרויים בשם '[[חדר שני]]', ומיועדים למתפללים המעוניינים להקדיש זמן רב יותר להתעמק במילות התפילה ולשקוע בלימוד מבלי שהתפילות של המנינים הגדולים יפריעו להם.<br /> <br /> בית הכנסת 'בית מנחם' מתייחד בכך שבו הוקמו שני חדרים קטנים, המשמשים לתפילה מתונה וללימוד עצמי במשך כל שעות היום והלילה. החדרים ממוקמים בחזית בית הכנסת, אחד מצדה הימני של הכניסה, ואחד מצידה השמאלי.<br /> <br /> ===עזרת נשים===<br /> כמנהג חסידי חב&quot;ד עזרת הנשים בבית כנסת ממוקמת מעל עזרת הגברים והאולם הגדול. לפני הקמת אוהל האירועים בסמוך לבית מנחם שימשה עזרת הנשים (מפאת גודלה) כאולם שבו קיימו מרבית מש' אנ&quot;ש בארה&quot;ק את שמחותיהם. (עד היום בעזרת נשים יש אפשרות לעריכת [[שבע ברכות]], [[ברית מילה]] וכדו').<br /> <br /> ===קומת המרתף===<br /> [[קובץ:מרתף בית מנחם.jpeg|ממוזער|[[התוועדות]] במרתף בית מנחם]]<br /> [[קובץ:מקווה ביתמ.JPG|250px|שמאל|ממוזער|[[מקווה טהרה|מקווה הטהרה]] המפואר בקומת המרתף של בית מנחם]]<br /> בקומה התחתונה של [[בית הכנסת]] מתחת לפני הקרקע, ממוקם [[מקווה טהרה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/96769 'המקווה של זושא' נחנך בכפר חב&quot;ד{{col}}]}} המשרת את המתפללים, וכן בית כנסת 'נחלת דוד'- 'מניין זושא' {{הערה|על שמו של ר' [[זושא ריבקין]] ע&quot;ה}} שמקיים תפילות בשבת ופעילויות נוספות.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] עבר [[בית הכנסת]] מתיחת פנים כששופצה הכניסה הראשית, ה'חדר שני' ותקרת האולם הגדול בפנים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] עבר ה[[מקווה]] שבמרתף בית הכנסת מתיחת פנים ששופץ והורחב.<br /> <br /> כמו כן מדי שבת נערכת התוועדות בסימן הבאת הגאולה עם הרב [[אבישי אפרגון]], יו&quot;ר מטה משיח [[שמואל הנדל]], הזמר הגאולתי [[אבי פיאמנטה]], ומשפיעים נודעים נוספים.<br /> <br /> ==מרכז העצבים של חב&quot;ד==<br /> [[קובץ: יט כסלו בבית מנחם1.jpg|ממוזער|[[התוועדות]] [[י&quot;א ניסן]] בבית מנחם, בימים עברו]]<br /> [[קובץ: יט כסלו בבית מנחם.jpg|ממוזער|[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] בבית מנחם, ב[[תש&quot;ע]]]]<br /> [[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|ממוזער|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]<br /> מיקומו של [[בית הכנסת]] וגודלו, איפשרו לבית הכנסת להפוך למרכז הלא רשמי של החיים החסידיים בכפר חב&quot;ד, ומאז הקמתו נוסדו בו עשרות שיעורים מסביב לשעון במגוון תחומים, והתקיימו בו כינוסים והתוועדויות ארציות של חסידי חב&quot;ד מכל רחבי הארץ.<br /> <br /> עד לשנת [[תשס&quot;ד]] היו מתקיימו בבית הכנסת עצמו חתונות רבות של [[חסידי חב&quot;ד]], אך בעקבות הגידול במשפחות חב&quot;ד שרצו לערוך את החתונות בבית הכנסת, נהפך הדבר למטרד עבור מתפללי בית הכנסת, והדבר נפסק על ידי הקמת אולם אירועים מפואר צמוד לבית הכנסת, כשהחופות ממשיכות להערך בחצר בית הכנסת, ומשתתפי החתונה נכנסים למקום להתפלל.<br /> <br /> מידי שנה מתקיימים במקום אירועים מרכזיים רבים של חסידי חב&quot;ד ברחבי הארץ:<br /> *'''[[הקפות שניות]]''' - האירוע מתקיים מידי שנה בשנה במוצאי שמחת תורה, בהשתתפות אישי ציבור ואורחים מכל רחבי הארץ, שמגיעים להשתתף בשמחה הגדולה שנערכת באולם [[בית הכנסת]] עם שירה וריקודים.<br /> *'''[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] המרכזית''' - בארגון [[וועד כפר חב&quot;ד]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=63&amp;article=1861 גלריה מההתוועדות בשנת תשע&quot;א] {{תמונה}} {{חבד בישראל}}}}.<br /> *'''כינוסי התעוררות''' - כינוסים המאורגנים על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=63&amp;article=4171 עשו כל שר ביכולתכם] - כינוס התעוררות לרגל מלאות עשרים שנה לשיחת כ&quot;ח [[ניסן]] [[תנש&quot;א]] {{תמונה}} {{חבד בישראל}}}}<br /> *'''[[התוועדות]] [[ג' תמוז]] הארצית''' - בארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> מלבד כינוסים אלו, מתקיימים באולם [[בית הכנסת]] אירועים עונתיים לילדי [[כפר חב&quot;ד]], בהשתתפות אלפי ילדים.<br /> <br /> ==אירועים חשובים שהתקיימו בו במהלך השנים==<br /> ===ביטול ארגון הגג===<br /> בשנת [[תש&quot;נ]] ניסה חבר הכנסת לשעבר [[שמעון פרס]] ליצור מגעים ושיתוף פעולה עם חברי הכנסת הדתיים, במטרה להפיל את ראש הממשלה המכהן [[יצחק שמיר]] ולכונן ממשלת שמאל. בעקבות אינטרסים שונים הצליח שמעון פרס לסחוב אליו כמה מראשי עסקני חב&quot;ד בארץ, ולשכנע אותם לתמוך במהלך הפוליטי שלו.<br /> <br /> לאחר התפוצצות הפרשה שכונתה לימים בשם [[התרגיל המסריח]], הורה הרבי להדיח את מנהלי [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]] ששיתף עמו פעולה, ובכנס מיוחד שהתקיים בבית הכנסת 'בית מנחם', הוקיעו רבני חב&quot;ד את השותפים למהלך, וביטלו את ארגון הגג בצורה רשמית.<br /> <br /> ===כינוס עקשנים בהול===<br /> ביום חמישי בערב, אור ל[[כ&quot;ח ניסן]] [[תנש&quot;א]] חזר הרבי מ[[האוהל]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ונשא בפני החסידים [[השיחה הידועה|שיחה מיוחדת]] בה הטיל את האחריות להבאת ה[[גאולה]] על כל אחד ואחד מחסידי חב&quot;ד. החסידים נלחצו מאוד מדבריו של הרבי, וב[[מוצאי שבת]] התקיים כינוס חירום בהול בהשתתפות חסידי חב&quot;ד מכל רחבי הארץ, שהגיעו לטכס עצה כיצד להבין את דברי הרבי ומה יש לפעול בעקבותיהם.<br /> <br /> אחד מהפעולות הראשונות עליהם הוחלט באסיפה זו, היה החתמת רבנים על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]. ההצעה הועלתה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], התקבלה על ידי רבני חב&quot;ד שנכחו במקום, ונוסחה על ידי רבו של כפר חב&quot;ד, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br /> <br /> ==תוכנית להרחבת בית הכנסת==<br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] תוכננה הרחבה לבית הכנסת, ההרחבה תוכננה ע&quot;י האדריכל הרב [[מרדכי מנשה גורליק]] אך לבסוף לא יצאה לפועל{{הערה|[https://col.org.il/news/18498 כפר-חב&quot;ד: הוגשה תוכנית להרחבת 'בית-מנחם'] {{חב&quot;ד און ליין|}}}}.<br /> <br /> ==תפקידים בבית הכנסת==<br /> ===גבאי בית הכנסת===<br /> *הרב [[מנחם מענדל אדרעי]]<br /> *הרב [[משה הורביץ]] הגבאי הרוחני<br /> *הרב [[יוסף אבוהב]]<br /> *הרב [[מאיר שמחה חן (כפר חב&quot;ד)]]<br /> *הרב [[בנימין ריבקין]]<br /> *הרב [[יוסף ריבקין]]<br /> <br /> ===שמשי בית הכנסת===<br /> *הרב [[יצחק אייזיק גרינוולד]]<br /> *הרב [[אברהם אושר]]<br /> <br /> ====גבאים לשעבר====<br /> *הרב [[זושא ריבקין]]<br /> *הרב [[חיים שרייבר]]<br /> *ר' [[יוסף לבנהרץ]]<br /> <br /> ===אישים===<br /> *הרב [[ניסים אדרעי]]<br /> *הרב [[יעקב אדרעי]]<br /> *הרב [[משה אדרעי]]<br /> *הרב [[יעקב ליברמן]]<br /> *הרב [[בנימין ליפשיץ]]<br /> *הרב [[שלמה זלמן ליפשיץ]]<br /> *הרב [[ישראל ברוד]]<br /> *הרב [[משה הלפרין]]<br /> *הרב [[ישראל הלפרין (כפר חב&quot;ד)|ישראל הלפרין]]<br /> *הרב [[ישראל שכנא דברוסקין]]<br /> *הרב [[יעקב מינסקי]]<br /> *הרב [[לוי קופצ'יק]]<br /> *הרב [[בן ציון כהן]]<br /> *הרב [[חנוך העניך זילברשטרום]]<br /> *הרב [[משה שיינר]]<br /> *הרב [[אהרן כהן (כפר חב&quot;ד)]]<br /> <br /> ===בית הכנסת מניין זושא במרתף בית הכנסת בית מנחם===<br /> ===גבאי בית הכנסת===<br /> *הרב [[אברהם אושר]]<br /> ===אישים===<br /> *הרב [[דב טברדוביץ']]<br /> *הרב [[שמואל הנדל]] - יו&quot;ר [[מטה משיח]]<br /> *הרב [[אבי פיאמנטה]]<br /> *הרב [[אבישי אפרגון]]<br /> *הרב [[עופר דישון]]<br /> *הרב [[שמואל זלמנוב (כפר חב&quot;ד)]]<br /> *הרב [[חיים מנחם מענדל חפר]]<br /> *הרב [[מנחם עמוס מושקוביץ]]<br /> *הרב [[גבריאל שטרסברג]]<br /> <br /> ==בתי כנסת חב&quot;דיים נוספים בשם זה==<br /> לאחר הקמתו של [[בית הכנסת]] בכפר חב&quot;ד, הוקמו בתי כנסת חב&quot;דיים רבים הנושאים את שם זה, זאת לצד בתי כנסת עתיקים שנקראו על שמו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ;ב[[ארץ ישראל]]:<br /> *'''בית מנחם [[אור יהודה]]''', ממוקם בשכונת נווה רבין, מנוהל על ידי הרב הראל רחימי.<br /> *'''בית מנחם - [[אלעד]]''', ממוקם ברחוב אבטליון, מנוהל על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]].<br /> *'''בית מנחם - [[באר שבע]]''', מנוהל על ידי הרב [[תנחום בורושנסקי]].<br /> *'''בית מנחם - [[בית שמש]]''', ממוקם בשכונת גבעת שרת, מנוהל על ידי הרב [[אליעזר ויינר]].<br /> <br /> ;בחוץ לארץ:<br /> *'''בית מנחם - [[קראון הייטס]]''', 770 lefferts avenue.<br /> *'''בית מנחם - [[בארא פארק]]''', ממוקם בשדרה ה-16, מנוהל על ידי הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]].<br /> *'''בית מנחם - קזחסטן''', ממוקם ב[[אלמא אטא]], בסמיכות לציונו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי.<br /> *'''בית מנחם - [[אנטוורפן]]''', הוקם על ידי הרב [[יעקב צבי הולצמן]].<br /> *'''בית מנחם - [[פלורידה]]''', ממוקם במיאמי ביטש, מנוהל על ידי הרב יוסף יצחק מארלאו.<br /> *'''[[בית מנחם מארינה רושצ'ה]]''', [[בית הכנסת]] של המרכז היהודי-קהילתי [[מארינה רושצ'ה]], [[מוסקבה]]<br /> *'''קהל בית מנחם - [[מונסי]]''', מנוהל על ידי הרב חיים דוד קגן.<br /> <br /> ;על שם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]:<br /> *'''בית מנחם - [[חברון]]''', הוקם בשנת [[תרי&quot;ג]], חמש שנים קודם [[הסתלקות]]ו של הצמח צדק.<br /> *'''בית מנחם - [[ירושלים]]'''.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/827.pdf סיפור בנייתו של בית הכנסת]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 827, עמוד 27 ואילך.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77040 תיעוד היסטורי: הריסת 'די אלטע שול' בכפר חב&quot;ד] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=19458 החלו ההליכים להרחבת בית מנחם] - {{אינפו|}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *י. בן מנחם, '''הבאת לי את הבשורות הטובות?''', שבועון בית משיח גליון 120 עמוד 18 ואילך<br /> *'''[http://www.col.org.il/files/0.30748714871_20519201.pdf כתר תורה]''' {{PDF}} תיעוד כתיבת ספר התורה שנכתב על ידי נשי חב&quot;ד במתנה לרבי ולרבנית והוכנס ל&quot;בית מנחם&quot;<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הכנסת המרכזי (כפר חב&quot;ד)]]<br /> *[[בית נחום יצחק]]<br /> *[[רייטשיק שול]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקרויים על שם הרבי]]<br /> [[קטגוריה:בתי כנסת בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בתי כנסת חב&quot;דים]]</div>

להאיר נקודה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=817168 2026-01-06T08:55:27Z

<p>להאיר נקודה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב א ש 2.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אהרן שפירא. תשפ&quot;ה]]<br /> [[קובץ:אהרון שפירא.JPG|שמאל|ממוזער|הרב אהרן שפירא]]<br /> הרב '''אהרן שפירא''', (נולד ב[[א' ניסן]] [[תש&quot;כ]], 29 במרץ 1960) הוא רבה של שכונת [[פרדס כ&quot;ץ]] ב[[בני ברק]], ו[[שליח]] [[הרבי]] לשכונה. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]] לרב יצחק אייזיק ולאימו ציפרה שפירא, צאצא בן אחר בן ל[[מגלה עמוקות]]. הרבי ביקר בביתם מדי חודש פעמיים בכניסתו ל[[מקווה]] [[1506 יוניון]], וחילק להם דולרים באופן פרטני{{הערה|שם=יום|'''יום עיון 60 שנה לביאורי הרבי פרש&quot;י על התורה, &quot;לימוד השיחות עשה מהפכה&quot; הרב אהרן שפירא עברית שנת תשפ&quot;ה''' בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}} (נמצא בקישורים חיצוניים)}}.<br /> <br /> בילדותו התחנך ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות בעלז]] במקום. ב[[ישיבה]] קטנה למד ב[[ישיבת צאנז]] ב[[יוניון]], שם נעשה לחסידו של ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מצאנז-קלויזנבורג. בישיבה גדולה למד בישיבת בעלזא ב[[ירושלים]]; באותו תקופה הסתופף רבות בצל הרבי בעל [[יחיאל יהושע רבינוביץ|חלקת יהושע]] מביאלא.<br /> <br /> בשנות הכ&quot;פים (שנות ה-60 למניינם) והלמ&quot;דים (שנות ה-70 למניינם) השתתף באופן קבוע ב[[התוועדות של הרבי|התוועדויותיו של הרבי]] ב[[מרכז חב&quot;ד העולמי 770]]{{הערה|שם=יום}}.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] עלה להתגורר ב[[ישראל (ארץ)|ישראל]], עם זאת, הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] לפחות אחת לשנה{{הערה|שם=יום}}.<br /> <br /> בסיוון [[תש&quot;מ]] נישא ליוטא לאה בת נתנאל צבי וקס מ[[נתניה]], ממקורביו של הרבי מצאנז קלויזנבורג. לאחר נישואיו התגורר ב[[קריית צאנז (נתניה)|קריית צאנז]] בנתניה ושימש משגיח בישיבת צאנז.<br /> <br /> לאחר מכן התגורר תקופה ב[[ירושלים]], ולאחר כשנתיים התיישב בשכונת [[פרדס כץ]] בבני ברק. בשנת [[תשמ&quot;ו]] מונה לרב בית הכנסת המרכזי בשכונה.<br /> <br /> לאחר התמנותו לרב נסע לרבי מדי שנה ל[[חג השבועות]] (חג המו&quot;צים) ולעיתים אף ל[[סליחות]]{{הערה|שם=יום}}.<br /> <br /> באחת ההזדמנויות בהן שהה בחצר הרבי, לאחר שהרבי הורה על עריכת כינוס רבנים, עבר ב[[חלוקת דולרים]], הרבי שאלו אם ישתתף ואם ידבר והעניק לו דולרים לברכה{{הערה|שם=יום}}.<br /> <br /> על פעילותו ב[[הפצת המעיינות]] בקרב בני הציבור החרדי בבני ברק דיווח לרבי וקיבל [[מענה|מענות]]: &quot;תשואות חן&quot; &quot;תשואות חן&quot;{{הערה|שם=יום}}. <br /> <br /> בתקופת [[בחירות תשמ&quot;ט]], עת היו שתקפו את חסידות חב&quot;ד נקט בקו נגדי של הגנה והפרכת הטענות, כך לדוגמה, ביום בו יצאה חוברת בשם &quot;האמת על חב&quot;ד&quot; הוציא חוברת &quot;האמת לאמיתו על חב&quot;ד&quot;, בניגוד לחלקים מחסידי חב&quot;ד שביקרו אותו על הקו בו נקט, הוא זכה למענה חיובי מהרבי על כך{{הערה|שם=יום}}. <br /> <br /> בערב [[שביעי של פסח]] [[תש&quot;נ]] קיבל הוראה מ[[מזכירות הרבי]] לחזור בפני חברי [[מועצת גדולי התורה]] (לחזור לכל חבר בפני עצמו) על דעת הרבי בנושא{{הערה|שם=יום}}.<br /> <br /> בעת שחש עומס בין תפקידיו בפרדס כץ ועבודתו בתלמוד תורה וכתב על כך לרבי ברכו הרבי להצלחה ושימשיך בתפקידיו{{הערה|שם=יום}}.<br /> <br /> מוציא מדי שבוע עלון עם תורתו של הרבי על פירוש רש&quot;י.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] הוכתר [[אב בית דין|לאב&quot;ד]] מהימנא.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ב]], לאחר פטירתו של הרב הקודם, מונה לרב שכונת פרדס כץ.<br /> <br /> הקים את מפעל &quot;מתיבתא דרש&quot;י&quot; שמטרתה לימוד והפצת [[פירוש רש&quot;י לתורה]]. ב&quot;מתיבתא&quot; קיים ספריה למאות מפרשי רש&quot;י, מפעילות ה&quot;מתיבתא&quot; שיעורי עיון ברש&quot;י, מבחנים ומלגות, עריכת מפרשי רש&quot;י חדשים וישנים, בעיקר מתוך כתבי יד עתיקים, והוצאתם לאור - לאור תורתו ביאוריו של [[הרבי]] בנושא.<br /> <br /> הרב נחשב כאחד מהמשפיעים החשובים ביותר בבני ברק. רבי אהרן השתתף במפגשים שנערכו על ידי משפיעי חב&quot;ד הרב [[יואל כהן]], הרב [[מנדל ווכטר]], עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו&quot;ר מגור]], האדמו&quot;ר מטשרנוביל, [[יהושע רוקח|האדמו&quot;ר ממחנובקא]], ורבי [[ישראל הגר]] מויז'ניץ.&lt;REF&gt;[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51461 המפגשים]&lt;/REF&gt;<br /> <br /> == סדרת 'ימי זכרון' ==<br /> הרב שפירא עומד בראש מפעל ספרותי ייחודי, המכונה 'ימי זיכרון'. זוהי סדרת ספרים בת שנים-עשר כרכים, כרך לכל אחד ואחד מחודשי השנה, המקיפים כאלף ומאתיים מגדולי ה[[חסידות]], מ[[הבעש&quot;ט]] ועד צדיקי זמננו. בספרים מרוכזים ימי [[הסתלקות]]ם של כל [[צדיק]] וצדיק, וכן מידע היסטורי על תולדותיו, על משפחתו וצאצאיו, על קהילתו, על מנהגיו, קצת סיפורים עליו ולקט קצר מתורתו.<br /> <br /> נודע בידיעותיו ברחבות ב[[תורה]] וב[[הלכה]], רבים שותים בצמא את דבריו ורואים בו [[אדמו&quot;ר]] לעצמו. הוא נחשב נאמן-ביתם של רבים מהאדמו&quot;רים וגדולי התורה ב[[בני ברק]] ומחוצה לה, ועם זאת מקובל ואהוב מאוד על פשוטי-העם בפרדס-כץ. סכסוכים ומריבות המגיעים אל שולחנו באים לקיצם לאחר פסיקתו.<br /> <br /> ב[[חודש טבת]] שנת [[תשס&quot;ד]] השלים את הספר האחרון בסדרה. העבודה הממשית עצמה נמשכה כעשר שנים. בראיון שנערך עמו סיפר כי &quot;[[הרבי מליובאוויטש]] עודדני נמרצות להתמיד במפעל זה. [[יצחק פרידמן|האדמו&quot;ר מבוהוש]] החזיק את הספרים על שולחנו, דרך-קבע. אחד מגדולי האדמו&quot;רים שליט&quot;א אמר לי כי בעבודתי זכיתי לגרום נחת-רוח לצדיקים בעולמות העליונים&quot;{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=633&amp;CategoryID=419 כל יום ו'יום-הזיכרון' שלו].}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב אברהם אנגלרד, בן הרב חיים מאיר אנגלרד אב&quot;ד דאברא זצ&quot;ל.<br /> *חתנו, הרב יהושע גרינצוויג. בן הרב משה טוביה זצ&quot;ל<br /> *חתנו, הרב משה יהודה נחמיה ליפשיץ הלברשטאם, רב קהילת 'שערי ירושלים', בן [[אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ|האדמו&quot;ר מסטראפקוב]].<br /> * בנו, הרב שניאור זלמן, חתן האדמו&quot;ר רבי שמעון סופר מערלוי-צפת זצ&quot;ל.<br /> *חתנו, הרב ברוך פריזנט, שליח הרבי לאזור התעשייה בני ברק, בן האדמו&quot;ר מצאנז זוועהיל.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *''' [https://sinun770.org/יום-עיון-60-שנה-לביאורי-הרבי-פרשי-על-התור-3/ יום עיון 60 שנה לביאורי הרבי פרש&quot;י על התורה, &quot;לימוד השיחות עשה מהפכה&quot; הרב אהרן שפירא עברית שנת תשפ&quot;ה]''' בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=700 דיווח על חתונת בתו] {{אינפו}}<br /> *[http://www.sos-israel.com/46468.html חתום על מחאת פוסקי הלכה נגד הגיורים המזוייפים בצה&quot;ל].<br /> *[http://rashi541820.blogspot.co.il/2016/11/blog-post.html גליונות מפעל מתיבתא דרש&quot;י ללימוד והעמקה בפירוש רש&quot;י על החומש]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|שפירא אהרן]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;כ]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים חסידיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפרדס כץ]]</div>

להאיר נקודה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%27_%D7%91%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=813280 2025-12-10T11:41:35Z

<p>להאיר נקודה: </p> <hr /> <div>{{חודש כסלו}}<br /> '''כ' בכסלו''' הוא היום העשרים ב[[חודש כסלו]] והיום השני הנחגג כ[[חג הגאולה י&quot;ט כסלו|חג הגאולה]] וכ[[ראש השנה לחסידות]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ג'תי&quot;ד - בני [[יהודה]] ו[[בנימין]] התקבצו ב[[ירושלים]] לדון על הנשים הנכריות. <br /> *[[תשמ&quot;א]] - רבי [[יצחק הוטנר]], ראש ישיבות 'רבינו חיים ברלין' בניו יורק, ו'פחד יצחק' ב[[ירושלים]], נפטר.<br /> *[[תשמ&quot;ב]] - רבי [[יוחנן טברסקי]] מ[[רחמסטריווקא]], נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> <br /> ==== כ' כסלו - יום טוב השני של [[חג הגאולה י&quot;ט כסלו|חג הגאולה]] ====<br /> לאחר ששוחרר אדמו&quot;ר הזקן ממאסרו הובא על פי בקשתו לביתו של החסיד ר' [[מרדכי מליעפלי]], באותו בית בו התגורר ר' [[מרדכי מליעפלי]], התגורר בקומה התחתונה ר' [[נטע נוטקין]], מגדולי ה[[מתנגד|מתנגדים]], שהיה מאותם המלשינים שהלשינו על אדמו&quot;ר הזקן, ובטעות העבירו את רבינו הזקן לביתו של המתנגד.<br /> <br /> משראה המתנגד את [[אדמו&quot;ר הזקן]] נכנס לביתו, נבהל מאוד. עם כל זאת ביקש מאדמו&quot;ר הזקן לשבת וציווה להעמיד את המיחם ובעצמו ניקה את הצלחת. בתוך כך נכנס בדברים עם אדמו&quot;ר הזקן, והתחיל לדבר עימו קשות ואמר לו: הנה אתם מדמים בנפשכם שכבר ניצלתם, דעו לכם שכאשר נפלתם עתה בידי לא תצאו מכאן עד אשר תחתמו לי שאתם מבטלים את נוסח התפילה החדש שלכם, ושאר הדברים שחידשתם שלא נהגו בהם אבותינו, שהיו גדולי ארץ כמותכם. מה היה חסר לכם אם היו אומרים &quot;נעריצך&quot; ולא &quot;כתר&quot;.<br /> <br /> בסיום הדברים כשיצא אדמו&quot;ר הזקן מביתו התבונן ר' נטע בדמותו האצילית של אדמו&quot;ר הזקן, וייחסו כלפיו נהפך מן הקצה לקצה, עד שלאחר זמן, במאסר השני, היה מהשתדלנים שפעלו לשחרורו. עבור שתדלנותו הציב תנאי, שאדמו&quot;ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים. אחד מהם היה ר' [[יהושע צייטלין]] מ[[שקלוב]].<br /> <br /> [[אנ&quot;ש]] שהמתינו במשך כל אותו היום בביתו של ר' מרדכי מליעפלי לבואו של אדמו&quot;ר הזקן, היו במבוכה גדולה.<br /> <br /> החסידים החליטו ללכת אל אותו מתנגד הגר בקומה התחתונה של ביתו של ר´ [[מרדכי מליעפלי]] ולשמוע מה בפיו. כאשר הגיעו לביתו של המתנגד הייתה הדלת סגורה, ומבעד לדלת הם שמעו את קולו של המתנגד הטוען: &quot;נעריצך לא מוצא חן בעיניכם רק הנוסח החדש של כתר?&quot; ומיד הבינו החסידים שבטעות הכניסו את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לביתו של המתנגד. החסידים דפקו בחוזקה על דלתו של המתנגד עד שפתח להם. הם השתוממו לראות את אדמו&quot;ר הזקן יושב כשראשו שעון על ידיו ושומע חירופים וגידופים מאותו מתנגד.<br /> <br /> המתנגד, בראותו את החסידים נבהל ופניו נפלו. רבי מרדכי מליעפלי רץ בחמת זעם להכות את המתנגד, אך אדמו&quot;ר הזקן רמז לו שלא יעשה לו מאומה וכי יעזוב אותו לנפשו. לפני שיצא אדמו&quot;ר הזקן מבית המתנגד, אמר שצריכים לתת כבוד לאכסניא, שתה כוס [[מים]] חמין והלך עם רבי מרדכי לביתו.<br /> <br /> &quot;החייתני ממש&quot; - אמר רבינו הזקן לרבי מרדכי - ועוד הוסיף אדמו&quot;ר הזקן: &quot;ותאמין לי שכל ימי שבתי במאסר לא היה קשה לי כמו אותן שלוש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד&quot;.<br /> <br /> למרות ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] הורה לחסידיו שלא להכות את המתנגד, היה שם יהודי שלא נמנה על החסידים, וטען שהוא לא מחויב לשמוע לקולו של אדמו&quot;ר הזקן מכיון שהוא לא רבו. הוא נפנה אל המתנגד, ואמר:&lt;blockquote&gt;אספר לכם משל. [[משל]] לשני שרים חשובים של ה[[מלך]], שהתווכחו ביניהם באיזה אופן לשבץ את כתר המלך ביהלומים, אם באופן זה או באופן אחר. בנתיים עבר שם עובר דרך חובק אשפתות, והחל לצעוק אל אחד מהשרים שהשני צודק. נענו לו שניהם: אנחנו מבינים בדבר ויש לנו ויכוח אם כי מטרתינו שווה, אך מה לך ולהביע דיעות בין שני שרי המלך?&lt;/blockquote&gt;סיים האיש את המשל ואמר: &quot;גדולי עולם מתווכחים באיזה אופן לפאר את כתר המלך, אם על ידי אמירת &quot;כתר&quot; או על ידי אמירת &quot;נעריצך&quot;, אך אתה אדם פשוט וגס רוח מה לך להתערב בויכוח בין ענקי עולם?&quot; והעניק לו סטירה.<br /> <br /> === אירועים ===<br /> *[[תקנ&quot;ז]] - הושלמה ההדפסה הראשונה של [[ספר התניא]].<br /> *[[תקנ&quot;ט]] - [[אדמו&quot;ר הזקן]] יצא מוויכוח בן 3 שעות בבית [[מתנגד]], לאחר מאסרו. [[אדמו&quot;ר הזקן]] התבטא, כי שעות אלו היו קשים לו יותר מכל המאסר (53 יום).<br /> *[[תק&quot;ס]] - הגנרל פרוקורור שלח פקודה אל מושל ליטא, שבהתאם להוראת הקיסר חייבים להניח לתנועה החסידית להתקיים.<br /> *[[תש&quot;ג]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הורה לרבי לערוך את [[לוח היום יום]].<br /> *[[תש&quot;י]] - הרב [[שניאור זלמן גרליק]] מונה על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לרבה של [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[תשד&quot;מ]] - [[הרבי]] הזכיר לראשונה את [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי]].<br /> *[[תשמ&quot;ו]] - החל שלב שמיעת העדויות ב[[משפט הספרים]].<br /> <br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *[[תרצ&quot;ב]] - הרב [[מרדכי גורודצקי]], יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]], ומראשי עסקני חב&quot;ד המקומיים, וחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארץ הקודש]].<br /> *[[תש&quot;כ]] - הרב [[משה שמואל אוירכמן]], [[שליח]] [[הרבי]] ויושב ראש מוסדות חב&quot;ד ב[[קריית ים]].<br /> <br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *? - הרב [[אברהם משולם זלמן לנדא]] (קורניצער), מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]], מתלמידי [[חדרים (תקופת אדמו&quot;ר הזקן)|ה'חדרים']], ולאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] - ממקושרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> *[[תש&quot;א]] - הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]], דודתו של [[הרבי]].<br /> *[[תשמ&quot;א]] - הרב [[ישעיהו גופין]], מנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> {{להיום יום|כ'|כסלו}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש כסלו|ב כ]]</div>

להאיר נקודה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%27_%D7%91%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=813278 2025-12-10T11:39:11Z

<p>להאיר נקודה: </p> <hr /> <div>{{חודש כסלו}}<br /> '''כ' בכסלו''' הוא היום העשרים ב[[חודש כסלו]] והיום השני הנחגג כ[[חג הגאולה י&quot;ט כסלו|חג הגאולה]] וכ[[ראש השנה לחסידות]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ג'תי&quot;ד - בני [[יהודה]] ו[[בנימין]] התקבצו ב[[ירושלים]] לדון על הנשים הנכריות. <br /> *[[תשמ&quot;א]] - רבי [[יצחק הוטנר]], ראש ישיבות 'רבינו חיים ברלין' בניו יורק, ו'פחד יצחק' ב[[ירושלים]], נפטר.<br /> *[[תשמ&quot;ב]] - רבי [[יוחנן טברסקי]] מ[[רחמסטריווקא]], נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> <br /> ==== כ' כסלו - יום טוב השני של [[חג הגאולה י&quot;ט כסלו|חג הגאולה]] ====<br /> לאחר ששוחרר אדמו&quot;ר הזקן ממאסרו הובא על פי בקשתו לביתו של החסיד ר' [[מרדכי מליעפלי]], באותו בית בו התגורר ר' [[מרדכי מליעפלי]], התגורר בקומה התחתונה ר' [[נטע נוטקין]], מגדולי ה[[מתנגד|מתנגדים]], שהיה מאותם המלשינים שהלשינו על אדמו&quot;ר הזקן, ובטעות העבירו את רבינו הזקן לביתו של המתנגד.<br /> <br /> משראה המתנגד את [[אדמו&quot;ר הזקן]] נכנס לביתו, נבהל מאוד. עם כל זאת ביקש מאדמו&quot;ר הזקן לשבת וציווה להעמיד את המיחם ובעצמו ניקה את הצלחת. בתוך כך נכנס בדברים עם אדמו&quot;ר הזקן, והתחיל לדבר עימו קשות ואמר לו: הנה אתם מדמים בנפשכם שכבר ניצלתם, דעו לכם שכאשר נפלתם עתה בידי לא תצאו מכאן עד אשר תחתמו לי שאתם מבטלים את נוסח התפילה החדש שלכם, ושאר הדברים שחידשתם שלא נהגו בהם אבותינו, שהיו גדולי ארץ כמותכם. מה היה חסר לכם אם היו אומרים &quot;נעריצך&quot; ולא &quot;כתר&quot;.<br /> <br /> בסיום הדברים כשיצא אדמו&quot;ר הזקן מביתו התבונן ר' נטע בדמותו האצילית של אדמו&quot;ר הזקן, וייחסו כלפיו נהפך מן הקצה לקצה, עד שלאחר זמן, במאסר השני, היה מהשתדלנים שפעלו לשחרורו. עבור שתדלנותו הציב תנאי, שאדמו&quot;ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים. אחד מהם היה ר' [[יהושע צייטלין]] מ[[שקלוב]].<br /> <br /> [[אנ&quot;ש]] שהמתינו במשך כל אותו היום בביתו של ר' מרדכי מליעפלי לבואו של אדמו&quot;ר הזקן, היו במבוכה גדולה.<br /> <br /> החסידים החליטו ללכת אל אותו מתנגד הגר בקומה התחתונה של ביתו של ר´ [[מרדכי מליעפלי]] ולשמוע מה בפיו. כאשר הגיעו לביתו של המתנגד הייתה הדלת סגורה, ומבעד לדלת הם שמעו את קולו של המתנגד הטוען: &quot;נעריצך לא מוצא חן בעיניכם רק הנוסח החדש של כתר?&quot; ומיד הבינו החסידים שבטעות הכניסו את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לביתו של המתנגד. החסידים דפקו בחוזקה על דלתו של המתנגד עד שפתח להם. הם השתוממו לראות את אדמו&quot;ר הזקן יושב כשראשו שעון על ידיו ושומע חירופים וגידופים מאותו מתנגד.<br /> <br /> המתנגד, בראותו את החסידים נבהל ופניו נפלו. רבי מרדכי מליעפלי רץ בחמת זעם להכות את המתנגד, אך אדמו&quot;ר הזקן רמז לו שלא יעשה לו מאומה וכי יעזוב אותו לנפשו. לפני שיצא אדמו&quot;ר הזקן מבית המתנגד, אמר שצריכים לתת כבוד לאכסניא, שתה כוס [[מים]] חמין והלך עם רבי מרדכי לביתו.<br /> <br /> &quot;החייתני ממש&quot; - אמר רבינו הזקן לרבי מרדכי - ועוד הוסיף אדמו&quot;ר הזקן: &quot;ותאמין לי שכל ימי שבתי במאסר לא היה קשה לי כמו אותן שלוש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד&quot;.<br /> <br /> למרות ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] הורה לחסידיו שלא להכות את המתנגד, היה שם יהודי שלא נמנה על החסידים, וטען שהוא לא מחויב לשמוע לקולו של אדמו&quot;ר הזקן מכיון שהוא לא רבו. הוא נפנה אל המתנגד, ואמר:&lt;blockquote&gt;אספר לכם משל. [[משל]] לשני שרים חשובים של ה[[מלך]], שהתווכחו ביניהם באיזה אופן לשבץ את כתר המלך ביהלומים, אם באופן זה או באופן אחר. בנתיים עבר שם עובר דרך חובק אשפתות, והחל לצעוק אל אחד מהשרים שהשני צודק. נענו לו שניהם: אנחנו מבינים בדבר ויש לנו ויכוח אם כי מטרתינו שווה, אך מה לך ולהביע דיעות בין שני שרי המלך?&lt;/blockquote&gt;<br /> <br /> === אירועים ===<br /> *[[תקנ&quot;ז]] - הושלמה ההדפסה הראשונה של [[ספר התניא]].<br /> *[[תקנ&quot;ט]] - [[אדמו&quot;ר הזקן]] יצא מוויכוח בן 3 שעות בבית [[מתנגד]], לאחר מאסרו. [[אדמו&quot;ר הזקן]] התבטא, כי שעות אלו היו קשים לו יותר מכל המאסר (53 יום).<br /> *[[תק&quot;ס]] - הגנרל פרוקורור שלח פקודה אל מושל ליטא, שבהתאם להוראת הקיסר חייבים להניח לתנועה החסידית להתקיים.<br /> *[[תש&quot;ג]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הורה לרבי לערוך את [[לוח היום יום]].<br /> *[[תש&quot;י]] - הרב [[שניאור זלמן גרליק]] מונה על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לרבה של [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[תשד&quot;מ]] - [[הרבי]] הזכיר לראשונה את [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי]].<br /> *[[תשמ&quot;ו]] - החל שלב שמיעת העדויות ב[[משפט הספרים]].<br /> <br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *[[תרצ&quot;ב]] - הרב [[מרדכי גורודצקי]], יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]], ומראשי עסקני חב&quot;ד המקומיים, וחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארץ הקודש]].<br /> *[[תש&quot;כ]] - הרב [[משה שמואל אוירכמן]], [[שליח]] [[הרבי]] ויושב ראש מוסדות חב&quot;ד ב[[קריית ים]].<br /> <br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *? - הרב [[אברהם משולם זלמן לנדא]] (קורניצער), מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]], מתלמידי [[חדרים (תקופת אדמו&quot;ר הזקן)|ה'חדרים']], ולאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] - ממקושרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> *[[תש&quot;א]] - הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]], דודתו של [[הרבי]].<br /> *[[תשמ&quot;א]] - הרב [[ישעיהו גופין]], מנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> {{להיום יום|כ'|כסלו}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש כסלו|ב כ]]</div>

להאיר נקודה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9D_(%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%94)&diff=812188 2025-12-02T08:51:03Z

<p>להאיר נקודה: </p> <hr /> <div>{{לשכתב|כתוב בסגנון של 'חבורה' מעלון תורני, פחות כערך אנציקלופדי}}<br /> {{קליפות}}<br /> '''אדום''' היא [[קליפה]] טמאה, בבחינת [[גבורה]] דטומאה, המשתלשלת מגבורה ד[[קדושה]].<br /> ==מקור הקליפה==<br /> [[יצחק אבינו]], היה [[עבודת השם|עובד ה']] ב[[מידת הגבורה]] (יראה) כמו שכתוב &quot;פחד יצחק&quot;, ו[[עשיו]] יצא מהפסולת של הגבורה של יצחק ולכן, גם [[עשיו]] הוא מידת הגבורה, אבל לא בצד של הקדושה כמו יצחק אלא בצד של ה&quot;[[סטרא אחרא]]&quot; (הקליפות).<br /> <br /> המקור של קליפת אדום הוא [[כתר|בכתר]] [[עולם התוהו|דתהו]], שזה היסוד [[עולם התוהו|לעולם התהו]], והדרגה הכי גבוהה בכל [[עולם (בחסידות)|עולם]].<br /> <br /> ==התבטאות קליפת אדום במידות==<br /> קליפת אדום מתבטאת בשני דברים בנפש האדם:<br /> <br /> א) בכח המ[[תאווה]], כמו [[בהמה]] שמתאוה תאוה בחמימות ותשוקה, וזה גם קשור לאנכיות.<br /> <br /> ב) במדת ה[[כעס]] והרציחה, (כמו שנאמר בעשיו &quot;על חרבך תחיה&quot;).<br /> <br /> == התהוות קליפת אדום בשבירת הכלים ==<br /> שורש קליפת אדום הוא ממדרגות [[כתר]] [[ספירת החכמה|חכמה]] ו[[ספירת הבינה|בינה]] של [[עולם התוהו]], שבהם לא הייתה [[שבירת הכלים]] אלא רק ירידה בחיצוניות, ולכן היא השורש לקליפת נוגה שיש בה גם כן לטוב.<br /> <br /> קליפה זו (יחד עם קליפת עמון ומואב) הינה שורש לחוכמה דקליפה - חוכמות העולם.<br /> <br /> == בירור הקליפה ==<br /> כיום אין יכולת לברר את קליפה זו לגמרי כי ה[[תיקון המידות|תיקון]] שלה ניתן ל[[בני ישראל]] רק בכח, ולכן אי אפשר לברר את המהות שלה אלא רק את החיצוניות (כלומר שלא ניתן להפוך את עצם מציאותה לטוב), [[תיקון המידות|והתיקון]] הסופי יהיה רק ב[[גאולה]]&lt;ref&gt;כמו שכיבוש ג' הארצות - שכנגד קליפות עמון אדום ומואב - יהיה רק בגאולה&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קליפות]]</div>

להאיר נקודה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9D_(%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%94)&diff=812187 2025-12-02T08:46:46Z

<p>להאיר נקודה: </p> <hr /> <div>{{לשכתב|כתוב בסגנון של 'חבורה' מעלון תורני, פחות כערך אנציקלופדי}}<br /> {{קליפות}}<br /> '''אדום''' היא [[קליפה]] טמאה, בבחינת [[גבורה]] דטומאה, המשתלשלת מגבורה ד[[קדושה]].<br /> ==מקור הקליפה==<br /> [[יצחק אבינו]], היה [[עבודת השם|עובד ה']] ב[[מידת הגבורה]] (יראה) כמו שכתוב &quot;פחד יצחק&quot;, ו[[עשיו]] יצא מהפסולת של הגבורה של יצחק ולכן, גם [[עשיו]] הוא מידת הגבורה, אבל לא בצד של הקדושה כמו יצחק אלא בצד של ה&quot;[[סטרא אחרא]]&quot; (הקליפות).<br /> <br /> המקור של קליפת אדום הוא [[כתר|בכתר]] [[עולם התוהו|דתהו]], שזה היסוד [[עולם התוהו|לעולם התהו]], והדרגה הכי גבוהה בכל [[עולם (בחסידות)|עולם]].<br /> <br /> ==התבטאות קליפת אדום במידות==<br /> קליפת אדום מתבטאת בשני דברים בנפש האדם:<br /> <br /> א) בכח המ[[תאווה]], כמו [[בהמה]] שמתאוה תאוה בחמימות ותשוקה, וזה גם קשור לאנכיות.<br /> <br /> ב) במדת ה[[כעס]] והרציחה, (כמו שנאמר בעשיו &quot;על חרבך תחיה&quot;).<br /> <br /> == התהוות קליפת אדום בשבירת הכלים ==<br /> שורש קליפת אדום הוא ממדרגות [[כתר]] [[ספירת החכמה|חכמה]] ו[[ספירת הבינה|בינה]] של [[עולם התוהו]], שבהם לא הייתה [[שבירת הכלים]] אלא רק ירידה בחיצוניות, ולכן היא שורש לקליפת נוגה שיש בה גם כן לטוב.<br /> <br /> קליפה זו (יחד עם קליפת עמון ומואב) הינה שורש לחוכמה דקליפה - חוכמות העולם.<br /> <br /> == בירור הקליפה ==<br /> כיום אין יכולת לברר את קליפה זו לגמרי כי ה[[תיקון המידות|תיקון]] שלה ניתן ל[[בני ישראל]] רק בכח, ולכן אי אפשר לברר את המהות שלה אלא רק את החיצוניות (כלומר שלא ניתן להפוך את עצם מציאותה לטוב), [[תיקון המידות|והתיקון]] הסופי יהיה רק ב[[גאולה]]&lt;ref&gt;כמו שכיבוש ג' הארצות - שכנגד קליפות עמון אדום ומואב - יהיה רק בגאולה&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קליפות]]</div>

להאיר נקודה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=810064 2025-11-16T10:09:43Z

<p>להאיר נקודה: לא מופיע באגרת מילת &#039;בעלה&#039;</p> <hr /> <div>'''אגרת הקודש''' הוא החלק הרביעי ב[[ספר התניא]], הכולל 32 אגרות כלליות ששיגר [[אדמו&quot;ר הזקן]] לחסידים, וכמחצית מהן עוסקות במעלת ה[[צדקה]]. חלק זה של אגרת הקודש יחד עם ה[[קונטרס אחרון - ספר התניא|קונטרס אחרון]], צורף לתניא לראשונה על ידי בני אדמו&quot;ר הזקן רק במהדורה שהודפסה כשנה לאחר הסתלקותו, והם אלו שבחרו את 32 האגרות מתוך כ-200 המכתבים המצויים בידינו.<br /> <br /> ==הרחבה==<br /> התניא הודפס לראשונה בשנת תקנ&quot;ז (1796), אך ללא שני החלקים האחרונים 'אגרת הקודש' ו'[[קונטרס אחרון - ספר התניא|קונטרס אחרון]]'. רק בשנה שאחרי הסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן|רבינו הזקן]] הדפיסו בניו{{הערה|[[רבי דובער שניאורי (אדמו&quot;ר האמצעי)|רבינו האמצעי]], [[חיים אברהם שניאורי|ר' חיים אברהם]] [[משה שניאורי|ור' משה]].}} את התניא פעם נוספת{{הערה|הייתה זו ההוצאה לאור השמינית, 17 שנים לאחר הדפוס הראשון.}}, והוסיפו לו את שני החלקים האחרונים.<br /> <br /> בהקדמה לספר התניא, מעידים בניו של אדמו&quot;ר הזקן שאגרות אלו נכתבו בכתב יד קדשו ובלשונו הקדוש של רבנו הזקן, והשם &quot;אגרת הקודש&quot; ניתן, מפני שרוב הסימנים שבחלק זה, הם אגרות שנשלחו על ידי רבנו הזקן אל החסידים &quot;להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון&quot;, ובגלל זה מצאו לנכון לצרף אגרות קודש אלו לספר ה&quot;תניא&quot;. <br /> <br /> הרבי מדגיש שאף שצירוף אגרות אלו לא נעשה על ידי אדמו&quot;ר הזקן עצמו, כיון שאדמו&quot;ר האמצעי הוא חלק מ'בני המחבר' שצירפו זאת, והוא הרי היה 'ממלא מקומו', שהפירוש בממלא מקום הוא שממלא את כל המקום כלומר שזהו המשך אחד, כך אכן נקבע לדורות שהלימוד בתניא כולל את אגרת הקודש, שנחשבים לחלק אחד ממש עם התניא{{הערה|1=[וראו [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-1/231/index.htm שיחת פרשת וישלח י&quot;ח כסלו תשכ&quot;ג].}}.<br /> <br /> בשנים הבאות נמשכו השינויים מדפוס לדפוס{{הערה|כפי שניתן ללמוד מרשימת הדפוסים הנמצאת בסוף התניא.}}, ורק בשנת תר&quot;ס (103 שנים לאחר הדפוס הראשון) - כשהדפיס [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|הרבי הרש&quot;ב]] את התניא לטובת הישיבה - &quot;נחתם&quot; ונתקדש התניא בצורתו הסופית המוכרת לנו.<br /> <br /> אחד השינויים המשמעותיים ביותר [[אשר גרוסמן#הגהת והדפסת התניא|בדפוס תר&quot;ס]] היה הוספת 2 אגרות קודש (שלא &quot;זכו&quot; לסימן משלהן אלא צורפו לאגרות שכבר היו): [[אגרת הקודש - סימן י&quot;ט|האותיות הנגלות לנו]] התווספה לסימן י&quot;ט, [[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ב|ומגודל טרדותי]] צורפה לסימן כ&quot;ב.<br /> <br /> עד היום הגיעו לידינו קרוב ל-200 אגרות שכתב רבינו הזקן{{הערה|רובן ככולן נאספו בספר [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הזקן)|אגרות קודש]] של רבינו הזקן.}} (רובן המכריע [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]]), אך רק 32 מתוכן נבחרו ע&quot;י בני הגאון המחבר להכנס לתניא{{הערה|ו5 נוספו בשנים מאוחרות יותר: שני מכתבים הוכנסו בחלק [[אגרת הקודש]], ו-3 ב[[קונטרס אחרון]].}} עוד ראוי לציין, כי כמחצית מהאגרות (15 מתוך 32) עוסקות ב[[צדקה]], ובכל אגרת מוסברת מעלה אחרת.<br /> <br /> מעיון בתוכן האגרות נראה, שעשרים וששה מהם נכתבו לכתחילה כאגרת, ושישה מתוכן, נכתבו ככל הנראה לכתחילה כביאור בחסידות (ולא כאגרת){{הערה|הסימנים: טו. יח. יט. כ. כו. כט.}}.<br /> <br /> 13 מהאגרות שבספר התניא, נדפסו רק באופן חלקי, וההשלמות שלהן נדפסו ב[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ===קונטרס אחרון===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - ספר התניא]]}}<br /> בכמה מהמהדורות, נקרא גם הקונטרס אחרון בשם אגרת הקודש, וגם לאחר שחילקו אותו במהדורות הבאות והוא נדפס עם כותרת נפרדת, נחשב בכמה מקומות יחד עם אגרת הקודש ל'חלק רביעי' של התניא{{הערה|1=לקוטי תורה ויקרא א, ג, ועוד. ספר השיחות תש&quot;א עמוד 142. הערות מהרבי על שם הספר ושם חלקיו, נדפס בסוף ספר התניא, אחרי רשימת 'דפוסי תניא'. ושם, שככל הנראה אדמו&quot;ר הצמח צדק עצמו סימן את הקונטרס אחרון כהמשך לאגרת הקודש, סימנים לג, לד, ואילך (כפי שמזכיר הרבי גם ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/13/index.htm שיחת שבת בראשית תשי&quot;ד]).}}.<br /> <br /> ==תוכן האגרות==<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן א'|סימן א' - פותחין בברכה]]''' - לימוד תורת הנגלה הוא עניין 'סגולי' הנותן את הכח לכל עבודת ה', ועיקר עבודת השם הפנימית הוא בתפילת שחרית, ולכן צריך להתפלל במתינות (נכתבה בשלושה חלקים בהפרשי זמן).<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן ב'|סימן ב' - קטונתי מכל החסדים]]''' - נכתבה לאחר [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|שחרורו של אדמו&quot;ר הזקן מהמאסר]], כשהוא מודה לקב&quot;ה בביטול על חסדיו, ומבקש מהחסידים לנהוג עם [[המתנגדים]] בשפלות.<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן ג'|סימן ג' - וילבש צדקה כשריון]]''' - הצדקה גדולה מכל המצוות כיון שפועלת גם בעולם הזה, והשפע הגשמי לאדם תלוי בצדקה שהוא נותן.<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן ד'|סימן ד' - אין ישראל נגאלין אלא בצדקה]]''' - הצדקה מועילה גם לפדיית הנפש מהגלות הרוחנית.<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן ה'|סימן נ' - ויעש דוד שם]]''' - צדקה איננה עניין פרטי המשפיע על האדם בלבד, אלא בה תלוי קיום העולם הגשמי.<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן ו'|סימן ו' - זורע צדקה שכר אמת - תתן אמת ליעקב]]''' - צדקה לא רק מגלה את פנימיות הלב אלא מסוגלת להביא לאהבה בתענוגים.<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן ז'|סימן ז' - אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו]]''' - בכללות חייב כל אחד בכל המצוות, אבל בפרטיות לכל דור העבודה המיוחדת לו, ובפרטי פרטיות לכל אחד ואחת העבודה המיוחדת לו לשמה ירדה נשמתו הפרטית לעולם.<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן ח'|סימן ח' - זורע צדקות מצמיח ישועות]]''' - משמעות ה'צמיחה' שעל ידי 'זריעת' הצדקה והיחס בין הזרע והצמיחה העולה ממנו, במשל ובנמשל (שרק '''מעורר'' את כח הצומח הנמצא '''כבר'' בארץ).<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן ט'|סימן ט' - אהובי אחיי]]''' - על ידי הצדקה מתקשר יהודי לקב&quot;ה לא רק בשעת עבודתו ב&quot;תחום הקדושה&quot; אלא כל היום כולו.<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן י'|סימן י' - חסדי ה' כי לא תמנו]]''' - מעלת הצדקה בנוגע לחוטאים, שמסייעת לתשובה, ועבור זה נצרכת ווקא נתינת צדקה בלי הגבלה.<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן י&quot;א|סימן י&quot;א - להשכילך בינה]]''' - תביעה שהאדם לא יהיה מונח בגשמיות, ועד שאפילו חסרון דברים המוכרחים (בנים בריאות ופרנסה) לא יהיה נוגע לו כלל.<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן י&quot;ב|סימן י&quot;ב - והיה מעשה הצדקה שלום]]''' - ביאור ההבדל בין מעשה הצדקה לבין עבודתה, שצדקה מועילה גם לעבודת הבירורים.<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן י&quot;ג|סימן י&quot;ג - מה רב טובך אשר צפנת ליראיך]]''' - מבאר מדוע גם מי שכל הסיבות לעיל לא שייכות אצלו, הנה מצד החסד הבלתי מוגבל הצפון גם אצל &quot;יראיך&quot; - גם הוא צריך לתת צדקה בהרחבה (השלמת האגרת נדפסה באגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן).<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן י&quot;ד|סימן י&quot;ד - לעורר את האהבה הישנה]]''' - ההכרח להוסיף בנתינת הצדקה מזמן לזמן.<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן ט&quot;ו|סימן ט&quot;ו - להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם]]''' - ידיעת עניין ה[[ספירות]] היא מצווה רמה ונשאה המביאה ללב שלם, והוא היסוד לקיום אמיתי ופנימי של כל תרי&quot;ג המצוות.<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן ט&quot;ז|סימן ט&quot;ז - אהובי אחיי ורעיי אשר כנפשי]]''' - החובה גם על מי שכבר נתן צדקה כדרוש, להוסיף בנתינה כאשר חבריו נמנים לתת צדקה.<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן י&quot;ז|סימן י&quot;ז - רחבה מצוותך מאד]]''' - המשכת הגילוי ד[[סובב כל עלמין]] על ידי הצדקה.<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן י&quot;ח|סימן י&quot;ח - מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים]]''' - ביאור הגילויים שבתחיית המתים, [[אהבה בתענוגים]] ו[[אהבה המסותרת]].<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן י&quot;ט|סימן י&quot;ט - עוטה אור כשלמה {{*}} האותיות הנגלות לנו]]''' - התורה כלולה מפנימיות וחיצוניות הנקראים &quot;אור&quot; ו&quot;שמלה&quot; והיא הכלי המחבר את המעלה עם המטה (האגרת הנוספת שצורפה לסימן זה, 'האותיות הנגלות לנו', מבארת כיצד מתבטא עניין זה בנפש האדם באותיות המחשבה ואותיות הדיבור).<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן כ'|סימן כ' - איהו וחיוהי]]''' - גם בדברים הגשמיים עצמם יש מעלה נפלאה: שדוקא התהוותם היא מהקדוש ברוך הוא עצמו (אגרת זו כתב אדמו&quot;ר הזקן בימים שלפני הסתלקותו, והיא פתחה אצל החסידים מעיינות חדשים של חיות בקיום מצוות מעשיות).<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן כ&quot;א|סימן כ&quot;א - כמשפט לאוהבי שמו]]''' - נתינת הצדקה בזריזות, וחלוקת הנתינה לנתינות מעטות רבות.<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ב|סימן כ&quot;ב - מאהבה מסותרת תוכחה מגולה {{*}} מגודל טרדותי]]''' - איסור לשאול ולבקש מהרבי על גשמיות, והיסודות להצלחה בעבודת השם באמצעות רצון חזק ותקיף, ואהבת ישראל.<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ג|סימן כ&quot;ג - בגזירת עירין]]''' - החיוב, הזכות והמעלה של לימוד ברבים, ומצד שני את גודל חומרתם של דברים בטלים לפני התפילה או אחריה.<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ד|סימן כ&quot;ד - אהובי אחיי]]''' - חומרת המדבר במהלך התפילה, שהוא כעובד עבודה זרה ומגלה קלונו של המלך, וצריך לשבת על הארץ ולבקש מחילה.<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ה|סימן כ&quot;ה - להבין אמרי בינה]]''' - אגרת המוכיחה למתנגדים בעיר [[וילנא]] את טעויותיהם בהבנת דברי [[הבעל שם טוב]] בנוגע להשראת השכינה גם בקליפות וענין ההשגחה פרטית, וביאור כיצד הם מיוסדים ומבוססים על דברי האריז&quot;ל ודברי חז&quot;ל, והחולק על הבעל שם טוב, ככופר בתורה.<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ו|סימן כ&quot;ו - והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע]]''' - ביאור תכלית עבודת הבירורים להעלות את הניצוצות שנעלמו בקליפות.<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ז|סימן כ&quot;ז - אהובי אחיי {{*}} צדיקא דאתפטר]]''' - חיי הצדיק אינם בשריים אלא רוחניים, ולכן אין הסתלקותו מפרידה אותו ממקושריו, ואדרבה: אחר הסתלקותו יכולים תלמידו להתקרב אליו יותר.<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ח|סימן כ&quot;ח - למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה]]''' - אגרת נחמה שכתב אדמו&quot;ר הזקן למחותנו רבי לוי יצחק מברדיטשוב לנחמו על פטירת בנו, הצדיק רבי מאיר מפיקוב.<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ט|סימן כ&quot;ט - אשת חיל עטרת בעלה]]''' - ביאור מעלת התורה שבעל פה שהיא למעלה מתורה שבכתב וכן למעלה ממצוות מעשיות, ועד שחז&quot;ל קראו ללימוד ההלכות &quot;תגא&quot; - הכתר של התורה! <br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן ל'|סימן ל' - כל הרגיל לבוא לבית הכנסת]]''' - נתינת הצדקה ברצון הטוב וסבר פנים יפות.<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן ל&quot;א|סימן ל&quot;א - נודע בשערים]]''' - מעלת אהבת ישראל ודיבור חברים, כמו שקלקול בזרימת הדם בגוף פועל חולי בגוף כולו. שנאת חינם גורמת לגלות השכינה, ובאהבת ישראל תלויה הגאולה.<br /> *'''[[אגרת הקודש - סימן ל&quot;ב|סימן ל&quot;ב - ברך ה' חילם]]''' - מעלת הצדקה והחסד שעושים ישראל בזמן הגלות.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/369830 פרקי אגרת הקודש מנוקדים ומפוסקים] {{*}} [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2988839/jewish/-.htm הערות וציונים מהרבי על הפרקים] {{*}} [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535933 שיעורים בספר התניא על הפרקים] {{בית חבד}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספר התניא]]</div>

להאיר נקודה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_-_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%22%D7%90&diff=810062 2025-11-16T10:08:58Z

<p>להאיר נקודה: לא מופיעה באגרת מילת &#039;בעלה&#039; הממשיכה את הפסוק</p> <hr /> <div>{{תניא}}<br /> '''אגרת הקודש ל&quot;א &quot;נודע בשערים&quot;''' - שנאת חינם גורם גלות ה[[שכינה]], ובאהבת ישראל תלויה הגאולה.<br /> <br /> ==מבוא==<br /> בפרק זה יתבאר מעלת דיבוק חברים והאהבה בין יהודים. רבנו ממשיל זאת ללב ואברים: השכינה (כנסת ישראל) נמשלה ללב ובני ישראל לאברי הגוף. קלקול בזרימת הדם (חיבור האיברים) במקום אחד מפיל בחולי את האדם כולו.<br /> <br /> ==גוף האגרת==<br /> {{קטע תניא|קטע=אגרת ל&quot;א|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ל&quot;א}}}}<br /> <br /> ==סיכום==<br /> [[נשמות ישראל]] נמשלו לאברי השכינה והשכינה עצמה היא הלב של כללות כנסת ישראל. כשם שהלב מוליך חיים ודם לכל האברים ואם חס ושלום אבר אחד יש בו איזה קילקול והוא לא מוליך את הדם ורוח חיים לכל האברים הנוספים הרי האדם חולה ונמצא בסכנה. כך כל נשמות ישראל צריכות להיות מאוחדות ומקושרות וביחד מתקשרות בשכינה לקבל השפעה וחיות ממנה.<br /> <br /> לכן כתוב אתם נצבים כולכם היום. וזהו הסיבה לחורבן בית המקדש השני.<br /> <br /> ==מושגים יסודיים==<br /> *[[שכינה]]<br /> *[[לב]]<br /> *[[אברים]]<br /> *[[שנאת חינם]]<br /> *[[אהבת ישראל]]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סימן ל'|פרק ל']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סימן ל&quot;ב|פרק ל&quot;ב]]}}<br /> [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]</div>

להאיר נקודה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%99%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%93&diff=809665 2025-11-13T08:14:46Z

<p>להאיר נקודה: הורדתי את הקישור של המילה חשמל הקורא הרגיל לא יבין את ההפניה שצוינה (לחשמל בחסידות) והיא לא תתרום לו</p> <hr /> <div>[[קובץ:Sigmund Freud LIFE.jpg|ממוזער|זיגמונד פרויד]]<br /> פרופסור '''זִיגְמוֹנְד (זיגיסמונד שלמה) פְרוֹיְד''' ([[א' אייר]] [[תרט&quot;ז]]-[[י' תשרי]] [[ת&quot;ש]]) היה מומחה יהודי לתורת הנפש, פסיכולוג ומטפל, מההוגים הבולטים והמשפיעים ביותר בפסיכולוגיה המודרנית בתחום תורת האישיות.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בפרייברג שבמורביה שבתחומי [[אוסטריה]]{{הערה|כיום בצ'כיה.}} ב[[א' אייר]] [[תרט&quot;ז]] להוריו יעקב ואמליה פרויד.<br /> <br /> בהיותו ילד בגיל שנה, בעקבות משבר כלכלי אזורי, ירד אביו מנכסיו, ובשנת [[תרי&quot;ט]] עברה משפחתו להתגורר ב[[לייפציג]], ושנה לאחר מכן היגרו ל[[ווינה]], בה נשלח ללימודים במוסדות נחשבים על אף מצבם הכלכלי הרעוע של הוריו, והוא בלט בכשרונותיו ובהצלחתו בלימודים.<br /> <br /> בגיל 17, החל ללמוד רפואה באוניברסיטת וינה. בשנת [[תרל&quot;ט]] ערך הפסקה של שנה אחת ושירת בצבא האוסטרי בטיפול בחיילים חולים, ובשנת [[תרמ&quot;א]] קיבל את התואר דוקטור לרפואה.<br /> <br /> בשנת [[תרמ&quot;ב]] התחתן עם מרת מרתה ברנייס, נכדת הרב יצחק ברנייס.<br /> <br /> לאחר החתונה החל בעבודה מעשית במחלקות השונות של בית הרפואה הכללי בוינה, והתקדם בתפקידיו בהדרגה עד שכעבור שלוש שנים מונה ל'מומחה ראשון' - רופא בכיר במחלקה. במקביל עבד במכון לאנטומיה וערך בו מחקרים בתחום המוח המוארך שבגזע המוח ובמחלות עצבים.<br /> <br /> בשנת [[תרמ&quot;ה]] נסע לפריז והשתלם בתחום מחלות עצבים אצל הנוירולוג ז'אן-מרטן שארקו והושפע ממנו עמוקות ובעקבות כך שינה את עיסוקו לטיפול קליני בתחום הפסיכולוגי, ובדרכו חזרה לביתו בווינה עבר והתעכב בה מספר שבועות בהן עסק במחקר על מחלות ילדים.<br /> <br /> עם חזרתו לוינה, פתח בשנת [[תרמ&quot;ו]] מרפאה פרטית שהתמחתה בהפרעות מוח ועצבים, ולצד טיפול קליני ערך בה ניסויים בהיפנוזה עם מטופליו, ובהמשך אותה שנה גם התחתן בפועל עם רעייתו לאחר ארבע שנים שהקשר ביניהם היה בעיקר באמצעות קשרי מכתבים.<br /> <br /> במהלך שנים אלו העלה על הכתב עשרות מחקרים ותובנות פורצי דרך שהפכו במשך השנים לאבן יסוד בפסיכולוגיה המודרנית, וזיכו אותו בהערכה רבה ובהכרה בינלאומית.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ב]] התקבל למשרת פרופסור באוניברסיטת וינה, ונהג לכנס את עמיתיו לדיון שבועי בשיטתו ומחקריו.<br /> <br /> על אף התמיכה הרחבה שזכה לה בתחילה, החל משנת תר&quot;ע, החלו עמיתיו לחלוק על חלקים משיטתו באופן פומבי.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] חלה בסרטן הפה, ובשל כך עבר מעל 30 טיפולים במהלכם אף הסירו את הלסת העליונה שלו.<br /> <br /> היה חבר הדירקטוריון הראשון של האוניברסיטה העברית, וביטא סולדיריות עם יהודי ארץ ישראל בפעולות שונות, בין השאר בכך שוויתר על תמלוגים לאחד מספריו שתורגם לעברית.<br /> <br /> עם סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה הנאצית ערב ה[[שואה]], הקצין הנאצי שהופקד על חילוט נכסי היהודים במדינה שהושפע עמוקות מכתביו סייע לו - תוך שהוא מועל בתפקידו - למלט את כספו ומשפחתו המורחבת, הסתיר את דבר קיומם של חשבונות בנק שווייצריים בבעלות משפחת פרויד, וסייע בהשגת 16 אשרות יציאה לבני המשפחה באמצעותם נמלטו לאנגליה, כאשר ב[[ה' סיון]] [[תרח&quot;צ]] עברו את הגבול לצרפת, משם המשיכו ללונדון והתגוררו בשכונת המפסטד, ברחוב מאנספילד גארדנס.<br /> <br /> כתביו של פרויד עצמו, הושמדו על ידי הנאצים בפומבי.<br /> <br /> בעקבות הסבל הרב שנגרם לו מסרטן הפה, בהיותו בגיל 83, בעיצומו של יום הכיפורים [[י' תשרי]] [[ת&quot;ש]], ביקש מרופאו האישי לשים קץ לייסוריו, ומת ממנת יתר של מורפיום שניתנה על ידי רופא.<br /> שלושה ימים לאחר מותו, שרפו את גופתו של פרויד בבית הלוויות של גולדרס גרין בצפון לונדון.<br /> <br /> ==שיטתו ועיסוקו==<br /> לאחר שפרויד שם את לבו לכך ששיטות הטיפול שהיו נהוגות אז אינן יעילות מספיק, פיתח שיטת טיפול בה עודד את המטופלים לשכב בנוחות על ספה, ולספר את כל מה שעולה בדעתם, דבר שהביא לשחרור נפשי אצל המטופלים.<br /> <br /> פרויד המשיך לחקור ולפתח רעיונות פסיכולוגיים על נושאים נפשיים שונים, ובמהלך שנת תרנ&quot;ה החלה להתגבש אצלו תורת ה'פסיכואנליזה', שהקנתה לו את עיקר פרסומו. בשיטתו, כלל המועקות הנפשיות והביטויים הנפשיים של האדם בבגרותו כגון חלומות וכיוצא בזה, נובעים מהתרחשויות ואירועים שחווה בילדותו המוקדמת.<br /> <br /> על פי שיטתו זו, ניתח את חלומותיו של מטופליו, ותיאר התרחשויות שנודעים כיום בשם &quot;פליטה פרוידיאנית&quot;, ביטוי לא מודע של האדם באמצעות פליטת-פה או פליטת-קולמוס, החושפים את החלקים המודחקים באישיותו.<br /> <br /> פרויד טען כי תכונות רבות בנפש נובעות מדחף מודחק ליחסים שונים, ומדחף לשליטה ותוקפנות, שהם המרכיבים הדומיננטיים ביותר המשפיעים על האישיות, והוא הגדיר את הלחצים והדחפים השונים המשפיעים לדעתו על הנפש, כגון ערכים ונורמות סביבתיות וה'סופר אגו' - אידיאלים וערכים, ובחלק הנמוך יותר: גירויים, וחלקים נוספים המרכיבים את 'עקרון העונג'.<br /> <br /> בנוסף, טען כי בנפש יש חלוקה ל'סתמי', ה'אני' של האדם, והחלק הלא מודע - ה'אני עליון'.<br /> <br /> לפי עקרונות אלו, ניתח סוגים שונים של חרדות, ותופעות נפשיות נוספות.<br /> <br /> אף שראה את עצמו כמדען, מחקרו ופרסומיו עסקו במקומות רבים גם בשאלות אתיות דוגמת מהו הטוב והרוע, מהו מוסר ומה מקורו, ועוד, כשמחקריו ושיטתו נוגעים בקשת רחבה של הפילוסופיה, האנתרופולוגיה, הסוציולוגיה, האטימולוגיה, האמנות ועוד.<br /> <br /> אף שפרויד לא ראה עצמו כיהודי מאמין והתנכר למורשת אבותיו, כתב באחד מרשימותיו שמעולם לא הכחיש את השתייכותו לעמו, חש את עצמיותו כיהודית ולא ביקש שתהיה אחרת, ובהזדמנויות שונות אף התגאה בהיותו יהודי.<br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב==<br /> [[קובץ:מכתב של אדמור הרשב.jpg|ממוזער]]<br /> בשנת [[תרס&quot;ג]] נסע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ל[[וינה]] שב[[אוסטריה]] לצורך טיפול באובדן תחושת היד השמאלית.<br /> <br /> במהלך נסיעה זו ביקר ב[[י&quot;ד שבט]] אצל פרופסור פרויד, יחד עם בנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] (וככל הנראה במקום שהה גם תלמידו, פרופסור שטקל{{הערה|חוקרים בני זמננו ניסו לטעון ולזהות את אדמו&quot;ר הרש&quot;ב כמטופל האנונימי המופיע ברשימותיו של שטקל, ולהסיק מכך מסקנות מופרכות אודות שנות ילדותו ונעוריו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. ההיסטוריונים החב&quot;דיים הפריכו זאת הן בשל העובדה ששטקל עצמו סבל מהפרעות שונות שגרמו בסופו של דבר אף להתרחקות בינו לבין מורו פרופסור פרויד, והן בשל הפרטים הבסיסיים השונים בזיהוי המוטעה והמופרך: המטופל של שטקל התחתן בגיל 18, שלח גם את בתו לטיפול, הטיפול עזר, והוא הגיע מפולין, ואילו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב התחתן בגיל 14, לא הייתה לו בת, הטיפול לא עזר והוא המשיך לסבול מהכאב ביד, והוא הגיע מרוסיה. זאת בנוסף להבנה מוטעית של החוקרים בכתבי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב וזכרונות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואי התאמות נוספות.}}).<br /> <br /> לפי האבחון של פרופסור פרויד אובדן התחושה התחיל כבר בנעוריו, והציע לתת לו טיפול בחשמל, את הטיפול בחשמל התחיל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[י&quot;ח שבט]] [[תרס&quot;ג]].<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] המשיך בטיפולים האלו גם כשחזר לביתו אולם הציוד ב[[רוסיה]] לא היה יעיל.<br /> <br /> בכתבי אדמור&quot;י חב&quot;ד מופיעים פרטים נוספים על הביקור אצל פרויד. בהזדמנות זו, בה ביקר הרבי הרש&quot;ב אצל פרויד לצורך הטיפול בידו, הוסיף הרבי הרש&quot;ב ושוחח עימו גם בענין 'נמיכות הרוח' ממנה סבל באותה שנה, מאחר שעל פי הרגשתו, לא הגיע למעמד רוחני שהיה בו כדי להשביע את רצונו. פרויד אמר שהסיבה לנמיכות הרוח היא מפני ש{{ציטוטון|&quot;המוח משיג מה שהלב אינו יכול להכיל, והלב אינו מכיל את מה שהמוח משיג&quot;}} והמליץ (ככל הנראה לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ) שסביבתו ומקורביו של הרבי הרש&quot;ב יעסקו בתורתו ובכתביו, וידאגו שהדבר ייוודע לו, ובכך יגרמו לו נחת רוח{{הערה|שיחת ש&quot;פ בחוקותי תשכ&quot;ב, תורת מנחם, חלק לג, עמ' 431. ובהרחבה ברשימות הרבי מל&quot;ג בעומר תרצ&quot;ב [מה ששמע מחותנו כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ], תורת מנחם - רשימת היומן, עמ' רכט. וראו: אדמור&quot;י חב&quot;ד ויהדות אוסטריה, עמ' 79-78.}}.<br /> כמו כן, סיפר הרבי הריי&quot;צ כי בהיותו בווינה בחורף תרס&quot;ג ביקר הרבי הרש&quot;ב אצל אחד הפרופסורים הגדולים [ייתכן שהיה זה פרויד]. הפרופסור התעניין בסדר יומו ובעיסוקו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], וכששמע שהוא עוסק בחסידות שאל אותו על מהותה. בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לפרופסור כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר את הלב מבחינה רוחנית {{הערה|ראו בהרחבה: ליקוטי דיבורים, מהדורת לה&quot;ק, ליקוט ד, עמ' 110. אדמור&quot;י חב&quot;ד ויהדות אוסטריה, עמ' 57.}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] נחשף מכתב של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בו יש תיאור לפגישה עם פרופסור פרויד {{הערה|ראו בקישורים החיצוניים שבסוף הערך, וראו בערך: המסע לוינה (תרס&quot;ג).}}.<br /> <br /> == יחסו של הרבי לשיטתו של פרויד ==<br /> [[הרבי]] הביע הסתייגות משיטתו של זיגמונד פרויד וראה בה מיקוד בצדדים הנמוכים והשליליים שבנפש האדם. לעומת זאת, הרבי הדגיש כי כאשר ניגשים לנפש בצורה נכונה, ניתן לחשוף בה תכנים רוחניים וחיוביים. כך, במענה לקבוצת אקדמאים שהתעניינה בתפקידו של [[רבי]], הסביר הרבי את ההבדל בין גישות פסיכואנליטיות לבין תפקודו של [[רבי]]: {{ציטוט|תוכן=פרויד ניסה 'לחפור' בנפש האדם ומצא רפש. אדלר ניסה גם הוא 'לחפור' ומצא אבנים וסלעים (=תאוות שלטון וכוח). אולם כשיודעים כיצד 'לחפור' בנפש האדם, מוצאים את האוצרות שבו. זהו תפקידו של הרבי. הוא מגלה את האוצרות הטמונים ביהודי, את הנשמה שבו.|מקור={{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5564990 לקרב את הקרובים], [https://chabad.info/blogs/470207/ התייחסותו של הרבי לגישות טיפוליות שונות], [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=88&amp;CategoryID=199 הציר המרכזי ב[[חסידות]]]; ראו גם: '''אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות אוסטריה''', עמ' 80; שם, עמ' 259–258.}}}}<br /> <br /> במכתב אחר כתב [[הרבי]], כי אף שבקרב רופאי נפש יש כאלו שנקטו בגישה חיובית והועילו למטופליהם בדרכים ישרות, הרי יש מקום להיזהר מגישות המבוססות על פסיכואנליזה שאינן רואות ערך בכבוד שמים, אמונה או ערכי מוסר בסיסיים. הרבי ציין לטובה את גישתו של פרופ' [[ויקטור פרנקל]], שבניגוד לשיטת פרויד, הציב את האמונה, התקווה והמטרה כיסודות חיוניים לבריאות הנפש{{הערה| [[אגרות קודש]], חלק כ&quot;ב, עמ' רכז. לשון המכתב: ''&quot;ועוד להעיר בקשר לכותבו שהנ&quot;ל נמצא בטיפול אצל רופא העוסק בבריאות הנפש, אשר אף שאינו ברור כל כך לאיזה רופא מתכוון, אבל בכלל, בעוונותינו הרבים, סוג מיוחד ישנו מהנ&quot;ל מתחילים הטיפול מדיבור על ה' וכבוד שמים וכבוד אב ואם וכו', וצריך עיון ובירור גודל השכר ואפילו אם חשוב הוא, האם אינו יוצא בהפסדו במשך הימים. פשוט שכמה רופאים מהנ&quot;ל שהועילו וריפאו בדרכים ישרים, ובפרט מעת שפרופסור אחד [=כוונת הרבי לויקטור פרנקל] מצא עוז בנפשו להכריז ולהודיע אשר (היפך שיטת מייסד טיפול זה - הידוע [=כוונת הרבי לפרויד]) הרי האמונה בה', נטי' דתית בכלל המביא תוכן בחיים וכו' וכו' - הרי זה מדרכים הכי יעילים לרפואה וכו', הרי עדיין מכמה סיבות לא חדרה שיטה זו לחוגים רחבים של רופאים הנ&quot;ל, ובמילא מקום לבירור&quot;.'' }}.<br /> <br /> במכתב נוסף משנת [[תש&quot;כ]], שכתב הרבי ב[[אנגלית]], הוא קובע כי התיאוריה של פרויד לוקה בפרצות רבות, ושרבים מתלמידיו המרכזיים נטשו את שיטתו ופיתחו גישות עצמאיות השוללות את יסודותיה – ובהם יונג, אדלר ו[[ויקטור פרנקל|פרנקל]]. הרבי ראה בכך אינדיקציה לכך שגם בתוך העולם הטיפולי עצמו, גישתו של פרויד אינה מקובלת או מוחלטת{{הערה|מורה לדור נבוך, חלק ג', עמ' 241. עמ' שעח. לשון המכתב (מתורגם): ''&quot;בנוגע להתייחסות שלך למטרה בחיים, ואתה מביע התנגדות לפרויד, אף על פי שמתוך הטקסט של המכתב שלך נראה שאתה סבור התיאוריה של פרויד היתה נכונה ונוחה. הרשה לי לומר שלאחר בדיקה מדוקדקת וקרובה יותר, אכן מוצאים הרבה פרצות בתיאוריה שלו, ולמעשה יש לציין כי רבים מהתלמידים הכי בולטים שלו - התפזרו והתרחקו מהתיאוריות שלו והקימו תיאוריות משליהם, ואף על פי שהן עשויות להיות שונות זו מזו, יש לכולן דבר אחד משותף, והוא - ההכחשה של הגישה הבסיסית של פרויד. מספיק להזכיר רק את יונג, אדלר, ולאחרונה גם את פרנקל. הדבר מעניין במיוחד שד&quot;ר ויקטור פרנקל, פרופסור באוניברסיטת וינה, עושה את המטרה בחיים לאבן הפינה של שיטתו הפסיכואנליטית&quot; ''}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ויקטור פרנקל]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות אוסטריה''', [עורך: הרב [[זושא וולף]]], תשע&quot;ד, עמוד 77–81 (וראו שם עמ' 46–47).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/55582 מסמך היסטורי נחשף: אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על הביקור אצל פרויד] {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רופאים]]<br /> [[קטגוריה:אישים באוסטריה]]<br /> [[קטגוריה:פסיכולוגים]]</div>

להאיר נקודה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=808808 2025-11-06T12:01:44Z

<p>להאיר נקודה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:Shul.jpg|ממוזער|ציור המתאר [[חסיד]] [[התבוננות|מתבונן]] לפני התפילה]]<br /> [[קובץ:עבודת התפילה - בנימין קלֶעצקֶר.jpg|ממוזער|חסיד מתפלל. איור שלום פייגין]]<br /> '''תפילה''' היא אחת מיסודות ועיקרי האמונה, התפילה נועדה להתבונן בגדולת הבורא ובכך להתקשר ולהתחבר איתו.<br /> <br /> ==מקור המצווה==<br /> כותב הרמב&quot;ם{{הערה|ספר אהבה הלכות תפילה, פרק א, הלכה א,}}:<br /> <br /> &quot;[[מצוות עשה]] להתפלל בכל יום, שנאמר &quot;ועבדתם את ה' אלוקיכם&quot;{{הערה|[[שמות]] כג, כה}}. מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה, שנאמר &quot;ולעבדו בכל לבבכם&quot;{{הערה|[[דברים]] יא, יג}}, אמרו חכמים{{הערה|מסכת תענית, ב, ע&quot;א}}, אי זו היא [[עבודה]] שב[[לב]], זו תפילה&quot;.<br /> <br /> [[חז&quot;ל]] תיקנו להתפלל שלוש פעמים במשך היום; [[שחרית]] [[מנחה]] ו[[ערבית]], כנגד [[קרבן התמיד|קרבנות התמיד]] וכנגד שלושת [[האבות]] [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]].<br /> <br /> ==נוסח התפילה==<br /> [[קובץ:נוסח התפילה.jpg|ממוזער|ב[[מענות קודש|מענה]] להחלטת אסיפה של אחד ממוסדות חב&quot;ד שהחליטו להנהיג שכל תלמידי המוסד יתפללו רק בנוסח חב&quot;ד, למרות התנגדות ההורים: '''מי השתתף בה? איה הפרוטוקול? המותר על פי שולחן ערוך? כמה תלמידים יעזבו או יתוספו על ידי זה לפי דעת ההנהלה והשערתה?''']]<br /> בתחילה לא היה נוסח קבוע אלא כל אחד היה מוצא את מילותיו בו הוא מבטא את תפילתו לה' ומבקש את צרכיו, אך בעבור הזמן ונוצר מצב שלא כל אחד ידע איך להתפלל, חיברו גדולי ישראל נוסח כללי לכולם, המתאים גם לעמי הארצות הפשוטים.<br /> <br /> את הנוסח הכללי של התפילה תיקנו [[חז&quot;ל]] חכמי ה[[סנהדרין]], והיא עברה ניסוחים שונים, בהוספת קטעים ושינויי ביטויים, לפי שינויי הזמנים, (לדוגמא ברכת ולמלשינים שבתפילת שמונה עשרה הוסיפו בעקבות התרבות המינים בעם ישראל.) אך המבנה הכללי של התפילה נשאר שווה בכל הנוסחאות.<br /> <br /> חסידי [[חב&quot;ד]] מתפללים מתוך [[סידור תהילת ה']] ו[[סידור תורה אור]] שהם [[סידור אדמו&quot;ר הזקן|בנוסח שסידר אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> הלכתית אסור לאדם להחליף נוסח מהנוסח בו הוא רגיל להתפלל, אך [[הרבי]] הבהיר שהאיסור הוא לשנות מנוסח ספרד לאשכנז אך מאשכנז לספרד ווודאי ל[[חב&quot;ד]] אין איסור מכיון שבסדר הדירוג נוסח [[חב&quot;ד]] גבוה מנוסח אשכנז וספרד.<br /> <br /> בנוגע לנוסח התפילה במוסדות חב&quot;ד, שלל הרבי על הסף כפיית נוסח התפילה, ושאל האם לדעת מנהלי המוסד שקיבלו את ההחלטה הדבר מותר על פי שולחן ערוך{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Drizin%20-%20Kislev%207%2C%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון, עמוד 6].}}.<br /> <br /> הרבי שלל בתוקף את הנוהג של הפצת נוסח לבקשות ותפילות חדשות, וכתב על כך שכאשר לא נזהרים בשמירת ה'לא תוסיף', עלול הדבר להביא למצב שפוגעים גם ב'לא תגרע'{{הערה|'מבית המלכות' שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1889 עמוד 16.}}.<br /> <br /> ==הלכות והנהגות==<br /> ===הכנה לתפילה===<br /> ההכנה לתפילה הינה חשובה מאד, כי בה תלוי כל התפילה ממש, ההכנה נחשבת כחלק מהתפילה, ואף מותר להתפלל בגלל ההכנות לאחר [[סוף זמן תפילה]]{{הערה|1=ראו הרחבה במאמרו של הרב יוסף יצחק אופן: '''[https://toratchabad.com/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 ההכנה לתפילה]''', בתוך אתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]].}}.<br /> <br /> *רחיצת ידיים; על פי [[הלכה]] מעכבת את התפילה לצורך טהרת ידיים ונקיות הגוף.<br /> <br /> *[[טבילה במקווה]], ה[[חסידים]] בדורות הקודמים כאשר לא היה אפשרות אחרת היו מוסרים נפשם ושוברים את הקרח על מנת לטבול לפני התפילה, כי הטבילה מנקה ומזככת את האדם.<br /> <br /> *לימוד [[חסידות]] כמה שעות (כל אחד לפי ענינו) העוזרת ל[[התבוננות]] והעמקת [[ספירת הדעת|הדעת]] ב[[אלוקות]].<br /> <br /> *[[התבוננות]] אחר הלימוד בגדולת ה[[בורא]], ולהסיר ממחשבתו את כל הענינים הטורדים ומבלבלים אותו.<br /> <br /> *בדורות האחרונים התירו [[רבותינו נשיאנו]] לטעום מעט (מזונות) לפני התפילה על מנת שיהיה יותר קל להתפלל כראוי [וכלשונו הקדוש של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] (בתרגום חופשי מאידיש) מוטב לאכול כדי להתפלל מאשר להתפלל כדי לאכול. והיינו שהאוכל מעט לפני התפילה כוונתו שיהיה לו כח להתפלל כראוי ואילו הרעב שלא אוכל לפני התפילה תפילתו ללא כוונה ומהירה כדי שיוכל כבר לאכול].<br /> <br /> ===במהלך התפילה===<br /> {{להשלים}}<br /> *כדי לבטל מחשבות זרות במהלך התפילה יש להתפלל בעמידה{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&amp;st=&amp;pgnum=46 אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ז' עמ' יג.]}}, <br /> *על המתפלל להיזהר לא לתפוס מדרגה גבוהה שאינה שייכת אליו{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&amp;st=&amp;pgnum=169&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ז' עמ' קלו.]}}.<br /> *יש להתפלל מתוך הסידור דווקא, ואפילו מי שמרגיש שהתפילה בעצימת עיניים עוזרת לו לכוון בתפילה, צריך שיהיה הסידור פתוח לפניו{{הערה|1=ראו הוראת הרבי לרב [[ישעיהו הרצל]] ב[[יחידות]] הראשונה שלו, בתוך הראיון: [jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/02/296.-Mishpatim-5781.pdf הפצת יהדות - בלי פוליטיקה], בעלון הסיפור שלי ([[JEM]]) גליון 296.}}.<br /> *יש להשתדל שהתפילה תמשך לפחות שעה{{הערה|ע&quot;פ דברי הרבי ביחידות לר' [[ניסן נעמנוב]] (תמוז תשל&quot;ג): &quot;באיגרת־הקודש ב'תניא' כותב אדמו&quot;ר הזקן,<br /> &quot;להאריך בתפילת השחר עד ערך שעה ומחצה&quot; &quot;בימות החול&quot;. אך<br /> מצד זה דנִשתנּו העיתים, סבור אני שדי בשליש פחות – ו[[התפילה]]<br /> צריכה לארוך כשעה. הדברים אמורים במי שאינו מתפלל באריכות<br /> ה[[התבוננות]], שכן מי שמתפלל באריכות – מובן שאין לו הגדרים האלו<br /> וכו'&quot;. במק&quot;א מתבטא [[הרבי]] שמי שמתכחש לדברים אלו - 'מתחיל עם [[אדמוה&quot;ז]]...' (ראה כאן - [https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_28.html הרב אברהם הרוניין: הרבי דורש להתפלל שעה לפחות!] באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}) [https://77012.blogspot.com/2023/12/blog-post_30.html בזעקת נפש: אי אפשר להתפלל פחות משעה - כך הרבי דורש! • הרב יעקב גולדברג] {{לחלוחית|}}}}.<br /> *יש להתפלל בקול דווקא, כי כאשר האדם מגביה את קולו, הוא גורם לכך שגם הקיבה ושאר בני המעיים יתאמצו ו'יתנועעו' ובכך ישתתפו בתפילה, כמו שכתוב &quot;וכל קרבי את שם קודשו&quot;{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58826&amp;st=&amp;pgnum=426 ספר הליקוטים דא&quot;ח צמח צדק אות ק' עמוד עב].}}.<br /> *אין לדבר עם חבירו בשעת התפילה{{הערה|ראו אגרת הקודש כ&quot;ד בדברי אדמו&quot;ר הזקן בחומרת הדבר.}}, ואף בדברי קדושה ובשעת הצורך, יש לדעת את הכללים וההלכות היכן מותר להפסיק ובאיזה אופן{{הערה|ראו ספרו של הרב יואב למברג '''דיני הפסק בתפילה''', בטבלה הנדפסת במהדורות החדשות בסידורי תהילת ה' מהדורת ארץ הקודש, ובמאמרו של הרב שלום דובער לוין, '''[https://drive.google.com/file/d/1pz-TSlT08GXbpdudiSL8yYBBNx_JsKqm/view דיני הפסק בתפילה בשולחן ערוך רבינו]''', הערות וביאורים אהלי תורה א'רסח, עמוד 146.}}.<br /> <br /> ==מהות התפילה==<br /> מטרת התפילה הינה לכמה דברים, המטרה החיצונית היא להביא להבנה שהכל נברא על ידו יתברך והכל תלוי בהשם, ולכן צריך להודות לו על הקיים ולבקש גם על העתיד, בגשמיות וברוחניות.<br /> <br /> אך המטרה הפנימית המתבצעת על ידי הקדמת [[לימוד חסידות]] הוא להביא את האדם להתקשרות מלאה עם השם ולנטוע בליבו [[אהבה ויראה]] גשמית כפשוטו להשם, וזה נעשה על ידי ה[[התבוננות]] לפני התפילה ובמהלך התפילה בגדולתו ורוממותו ואיך שבלעדיו הכל היה &quot;אין&quot; ואפס ממש, ובכל רגע ורגע ממש הוא מחיה ומהווה את העולם, וכמבואר בארוכה במאמרי ה[[חסידות]] הרבים.<br /> <br /> ראה ערך:[[עבודת התפילה]]<br /> <br /> ==חלקי התפילה==<br /> '''[[תפילת שחרית]]:'''<br /> *[[ברכות השחר]] - ברכות הודאה לה' על הצרכים הבסיסיים שהוא נותן לאדם בכל יום.<br /> *[[קרבנות]] אמירת כל ה[[משניות]] ופסוקים העוסקים בהקרבת הקרבנו שכנגדה תיקנו את התפילה.<br /> *[[פסוקי דזמרה]] - פרקי שבח ופסוקי תהילה לה' על מעלותיו ופעולותיו.<br /> *[[קריאת שמע]] - קבלת מלכותו של [[הקדוש ברוך הוא]].<br /> *[[שמונה עשרה]] - בקשת צרכיו של האדם.<br /> *[[תחנון]] - בקשת סליחה ומחילה על החטאים.<br /> *[[שיר של יום]] בכל יום ויום היו הלויים בבית המקדש אומרים מזמור [[תהלים]] מיוחד לאותו יום.<br /> *[[סיום התפילה]]<br /> *[[פיוט]] - צורת תפילה של הודיה ושבח לה' מתוך שירה.<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==משמעותה הפנימית של התפילה==<br /> <br /> ב[[תורת החסידות]] מבואר כי תפילה היא מלשון [[התופל כלי חרס]], שענינו, [[דביקות|דבקות הנפש]] בהקב&quot;ה, שזמן התפילה בכל [[יום]] הוא הזמן שבו [[בירור|מתבררת]] ומתעלה ה[[נפש]]. <br /> <br /> ישנן שני מיני עבודה בתפילה:<br /> <br /> ==== המדרגה הראשונה ====<br /> המדרגה הראשונה בחינת [[התפעלות]] ההתלהבות והתשוקה לאלקים חיים, בבחינת [[רצוא]], [[רץ לבך]], ב[[כלות הנפש]] ליכלל [[דביקות|ולידבק]] למעלה בה' אחד, וכמבואר בפסוקים: אליך ה' נפשי אשא, וכן נכספה וגם כלתה נפשי, צמאה לך נפשי, וכיוצא בזה. וכאשר תתגבר התפעלות התשוקה האלקית הזאת ביותר, אז ימאס באמת לעמוד בחיי גופו [[גשמיות|הגשמי]], מצד שחפץ ומשתוקק לידבק ב[[ה' אחד]], ואז חפצו לצאת מחומר גופו, כמבואר בפסוק: מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי.<br /> <br /> והיינו מפני שנתגברה התפעלות [[נפש אלוקית|הנפש עצמה]] בתשוקה זאת העצומה, עד שלא יכיל כלי [[מוח|מוחו]] ו[[לב|לבו]] להכיל ההתפעלות העצומה כו'. על כן נפשו יוצאת בכליון ו[[הסתלקות]] כו'. <br /> <br /> עבודה זו היא מבחינת ה[[גבורה|גבורות]] ד[[קדושה]] האלקית, שהוא בבחינת [[קו השמאל]], שהוא בבחינת העלייה וההסתלקות למעלה מעלה בבחינת [[אור חוזר]] למקורו ממש כידוע ודי למבין.<br /> <br /> ==== המדרגה השניה ====<br /> המדרגה השניה הוא בחינת [[שוב]], שהוא היפוך מבחינת [[רצוא]] הנ&quot;ל, והוא מה שאנו רואים שהתפעלות ה[[אהבה]] וה[[דביקות]] ב[[הקב&quot;ה|אלוקות]] שבא מכח ההשגה האלקית בכל אחד ואחד לפי דרגתו, תתיישב דוקא בכלי [[מוח|מוחו]] [[לב|ולבו]], ויכול להכילה להיות מתענג על ה' באהבה ו[[דביקות]] והתקשרות זאת. והעיקר המכוון מהתפעלות זו האלקית אינו להיות בבחינת הסתלקות וכלות הנפש הנ&quot;ל, אלא אדרבה כל חפצו וכל תשוקתו הוא רק להיות גילוי אור ה' בנפשו, בבחינת המשכות אלקות על נפשו שיהיה יורד ונמשך מלמעלה למטה דוקא, שזה הוא היפוך העלייה והסתלקות, והיינו שירד האור האלקי מלמעלה למטה לשכון בבחינת כלי דוקא, ובריבוי [[כלים|הכלים]] מכלים שונים, כמו בגילוי אלקות בכלים ד[[תורה]] ו[[מצוות]], בריבוי [[מעשה|המצות מעשיות]], וכאמור בתפילה: והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותך. וזה כל חפצו וכל ישעו בהתפעלות ה[[אהבה]] או [[יראה]] בהתבוננות. <br /> <br /> דרגה זו נקראת בחינת [[שוב]] שאחרי בחינת ה[[רצוא]], על פי המאמר אם רץ לבך שוב וכו', להמשיך ה[[אור]] ב[[כלים]] דוקא, וכמו שכתוב באור כי טוב, טוב לגנוז האור בכלי דוקא שזהו עיקר הקיום. דרגה זו היא היא גם הדרגה הנעלית יותר, וזו היא מטרת בריאת [[העולם]] - [[דירה בתחתונים|להיות לו דירה בתחתונים]].<br /> <br /> == מקורות ==<br /> [[אדמו&quot;ר האמצעי]], [[תורת חיים]], פרשת וישלח, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/3/2/193d&amp;search=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 תקפ&quot;ה].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[סידור תהילת ה']]<br /> *[[פירוש המילות בתפילה]]<br /> *[[מי שברך לרפואה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''ואני תפילתי''', לקט פתגמי רבותינו נשיאינו אודות התפילה, שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1842 עמוד 12<br /> *'''דע לפני מי אתה עומד''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1976 עמוד 50<br /> *'''TEFILLAH THROUGH SHIRA''', מגזין COLive גליון 25 חשון ה'תשפ&quot;ה עמוד 56<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5808447/jewish/Prayer-Tefillah.htm תפילה - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> *עדין אבן ישראל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3474377 למה חשוב להתפלל במנין?]''' {{בית חבד}}<br /> *'''[http://www.toratchabad.com/files/yechidat_limud/Tfila.pdf התפילה בראי החסידות]''', יחידת לימוד בנושא התפילה בהוצאת מערכת '[[מעיינותיך]]' {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/599980/ כשהרבי כתב פיוט]''' - [[מענה]] שכתב [[הרבי]] ל[[גבאי]] בית כנסת בסגנון פיוטי {{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/133192 התפילה 'בעד שלום המדינה' שכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ • מיוחד]''' {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/135765 תפילה היא זכות או חובה? שיעור מרתק מאת הרב יוסף צבי סגל]''' {{וידאו}} {{COL}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 תגית 'תפילה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{תפילה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מצוות]]<br /> [[קטגוריה:תפילה|*]]<br /> [[קטגוריה:אמונה וביטחון]]</div>

להאיר נקודה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=808807 2025-11-06T11:39:55Z

<p>להאיר נקודה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:Shul.jpg|ממוזער|ציור המתאר [[חסיד]] [[התבוננות|מתבונן]] לפני התפילה]]<br /> [[קובץ:עבודת התפילה - בנימין קלֶעצקֶר.jpg|ממוזער|חסיד מתפלל. איור שלום פייגין]]<br /> '''תפילה''' היא אחת מיסודות ועיקרי האמונה, התפילה נועדה להתבונן בגדולת הבורא ובכך להתקשר ולהתחבר איתו.<br /> <br /> ==מקור המצווה==<br /> כותב הרמב&quot;ם{{הערה|ספר אהבה הלכות תפילה, פרק א, הלכה א,}}:<br /> <br /> &quot;[[מצוות עשה]] להתפלל בכל יום, שנאמר &quot;ועבדתם את ה' אלוקיכם&quot;{{הערה|[[שמות]] כג, כה}}. מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה, שנאמר &quot;ולעבדו בכל לבבכם&quot;{{הערה|[[דברים]] יא, יג}}, אמרו חכמים{{הערה|מסכת תענית, ב, ע&quot;א}}, אי זו היא [[עבודה]] שב[[לב]], זו תפילה&quot;.<br /> <br /> [[חז&quot;ל]] תיקנו להתפלל שלוש פעמים במשך היום; [[שחרית]] [[מנחה]] ו[[ערבית]], כנגד [[קרבן התמיד|קרבנות התמיד]] וכנגד שלושת [[האבות]] [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]].<br /> <br /> ==נוסח התפילה==<br /> [[קובץ:נוסח התפילה.jpg|ממוזער|ב[[מענות קודש|מענה]] להחלטת אסיפה של אחד ממוסדות חב&quot;ד שהחליטו להנהיג שכל תלמידי המוסד יתפללו רק בנוסח חב&quot;ד, למרות התנגדות ההורים: '''מי השתתף בה? איה הפרוטוקול? המותר על פי שולחן ערוך? כמה תלמידים יעזבו או יתוספו על ידי זה לפי דעת ההנהלה והשערתה?''']]<br /> בתחילה לא היה נוסח קבוע אלא כל אחד היה מוצא את מילותיו בו הוא מבטא את תפילתו לה' ומבקש את צרכיו, אך בעבור הזמן ונוצר מצב שלא כל אחד ידע איך להתפלל, חיברו גדולי ישראל נוסח כללי לכולם, המתאים גם לעמי הארצות הפשוטים.<br /> <br /> את הנוסח הכללי של התפילה תיקנו [[חז&quot;ל]] חכמי ה[[סנהדרין]], והיא עברה ניסוחים שונים, בהוספת קטעים ושינויי ביטויים, לפי שינויי הזמנים, (לדוגמא ברכת ולמלשינים שבתפילת שמונה עשרה הוסיפו בעקבות התרבות המינים בעם ישראל.) אך המבנה הכללי של התפילה נשאר שווה בכל הנוסחאות.<br /> <br /> חסידי [[חב&quot;ד]] מתפללים מתוך [[סידור תהילת ה']] ו[[סידור תורה אור]] שהם [[סידור אדמו&quot;ר הזקן|בנוסח שסידר אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> הלכתית אסור לאדם להחליף נוסח מהנוסח בו הוא רגיל להתפלל, אך [[הרבי]] הבהיר שהאיסור הוא לשנות מנוסח ספרד לאשכנז אך מאשכנז לספרד ווודאי ל[[חב&quot;ד]] אין איסור מכיון שבסדר הדירוג נוסח [[חב&quot;ד]] גבוה מנוסח אשכנז וספרד.<br /> <br /> בנוגע לנוסח התפילה במוסדות חב&quot;ד, שלל הרבי על הסף כפיית נוסח התפילה, ושאל האם לדעת מנהלי המוסד שקיבלו את ההחלטה הדבר מותר על פי שולחן ערוך{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Drizin%20-%20Kislev%207%2C%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון, עמוד 6].}}.<br /> <br /> הרבי שלל בתוקף את הנוהג של הפצת נוסח לבקשות ותפילות חדשות, וכתב על כך שכאשר לא נזהרים בשמירת ה'לא תוסיף', עלול הדבר להביא למצב שפוגעים גם ב'לא תגרע'{{הערה|'מבית המלכות' שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1889 עמוד 16.}}.<br /> <br /> ==הלכות והנהגות==<br /> ===הכנה לתפילה===<br /> ההכנה לתפילה הינה חשובה מאד, כי בה תלוי כל התפילה ממש, ההכנה נחשבת כחלק מהתפילה, ואף מותר להתפלל בגלל ההכנות לאחר [[סוף זמן תפילה]]{{הערה|1=ראו הרחבה במאמרו של הרב יוסף יצחק אופן: '''[https://toratchabad.com/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 ההכנה לתפילה]''', בתוך אתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]].}}.<br /> <br /> *רחיצת ידיים; על פי [[הלכה]] מעכבת את התפילה לצורך נטילת ידיים ונקיות הגוף.<br /> <br /> *[[טבילה במקווה]], ה[[חסידים]] בדורות הקודמים כאשר לא היה אפשרות אחרת היו מוסרים נפשם ושוברים את הקרח על מנת לטבול לפני התפילה, כי הטבילה מנקה ומזככת את האדם.<br /> <br /> *לימוד [[חסידות]] כמה שעות (כל אחד לפי ענינו) העוזרת ל[[התבוננות]] והעמקת [[ספירת הדעת|הדעת]] ב[[אלוקות]].<br /> <br /> *[[התבוננות]] אחר הלימוד בגדולת ה[[בורא]], ולהסיר ממחשבתו את כל הענינים הטורדים ומבלבלים אותו.<br /> <br /> *בדורות האחרונים התירו [[רבותינו נשיאנו]] לטעום מעט (מזונות) לפני התפילה על מנת שיהיה יותר קל להתפלל כראוי [וכלשונו הקדוש של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] (בתרגום חופשי מאידיש) מוטב לאכול כדי להתפלל מאשר להתפלל כדי לאכול. והיינו שהאוכל מעט לפני התפילה כוונתו שיהיה לו כח להתפלל כראוי ואילו הרעב שלא אוכל לפני התפילה תפילתו ללא כוונה ומהירה כדי שיוכל כבר לאכול].<br /> <br /> ===במהלך התפילה===<br /> {{להשלים}}<br /> *כדי לבטל מחשבות זרות במהלך התפילה יש להתפלל בעמידה{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&amp;st=&amp;pgnum=46 אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ז' עמ' יג.]}}, <br /> *על המתפלל להיזהר לא לתפוס מדרגה גבוהה שאינה שייכת אליו{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&amp;st=&amp;pgnum=169&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ז' עמ' קלו.]}}.<br /> *יש להתפלל מתוך הסידור דווקא, ואפילו מי שמרגיש שהתפילה בעצימת עיניים עוזרת לו לכוון בתפילה, צריך שיהיה הסידור פתוח לפניו{{הערה|1=ראו הוראת הרבי לרב [[ישעיהו הרצל]] ב[[יחידות]] הראשונה שלו, בתוך הראיון: [jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/02/296.-Mishpatim-5781.pdf הפצת יהדות - בלי פוליטיקה], בעלון הסיפור שלי ([[JEM]]) גליון 296.}}.<br /> *יש להשתדל שהתפילה תמשך לפחות שעה{{הערה|ע&quot;פ דברי הרבי ביחידות לר' [[ניסן נעמנוב]] (תמוז תשל&quot;ג): &quot;באיגרת־הקודש ב'תניא' כותב אדמו&quot;ר הזקן,<br /> &quot;להאריך בתפילת השחר עד ערך שעה ומחצה&quot; &quot;בימות החול&quot;. אך<br /> מצד זה דנִשתנּו העיתים, סבור אני שדי בשליש פחות – ו[[התפילה]]<br /> צריכה לארוך כשעה. הדברים אמורים במי שאינו מתפלל באריכות<br /> ה[[התבוננות]], שכן מי שמתפלל באריכות – מובן שאין לו הגדרים האלו<br /> וכו'&quot;. במק&quot;א מתבטא [[הרבי]] שמי שמתכחש לדברים אלו - 'מתחיל עם [[אדמוה&quot;ז]]...' (ראה כאן - [https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_28.html הרב אברהם הרוניין: הרבי דורש להתפלל שעה לפחות!] באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}) [https://77012.blogspot.com/2023/12/blog-post_30.html בזעקת נפש: אי אפשר להתפלל פחות משעה - כך הרבי דורש! • הרב יעקב גולדברג] {{לחלוחית|}}}}.<br /> *יש להתפלל בקול דווקא, כי כאשר האדם מגביה את קולו, הוא גורם לכך שגם הקיבה ושאר בני המעיים יתאמצו ו'יתנועעו' ובכך ישתתפו בתפילה, כמו שכתוב &quot;וכל קרבי את שם קודשו&quot;{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58826&amp;st=&amp;pgnum=426 ספר הליקוטים דא&quot;ח צמח צדק אות ק' עמוד עב].}}.<br /> *אין לדבר עם חבירו בשעת התפילה{{הערה|ראו אגרת הקודש כ&quot;ד בדברי אדמו&quot;ר הזקן בחומרת הדבר.}}, ואף בדברי קדושה ובשעת הצורך, יש לדעת את הכללים וההלכות היכן מותר להפסיק ובאיזה אופן{{הערה|ראו ספרו של הרב יואב למברג '''דיני הפסק בתפילה''', בטבלה הנדפסת במהדורות החדשות בסידורי תהילת ה' מהדורת ארץ הקודש, ובמאמרו של הרב שלום דובער לוין, '''[https://drive.google.com/file/d/1pz-TSlT08GXbpdudiSL8yYBBNx_JsKqm/view דיני הפסק בתפילה בשולחן ערוך רבינו]''', הערות וביאורים אהלי תורה א'רסח, עמוד 146.}}.<br /> <br /> ==מהות התפילה==<br /> מטרת התפילה הינה לכמה דברים, המטרה החיצונית היא להביא להבנה שהכל נברא על ידו יתברך והכל תלוי בהשם, ולכן צריך להודות לו על הקיים ולבקש גם על העתיד, בגשמיות וברוחניות.<br /> <br /> אך המטרה הפנימית המתבצעת על ידי הקדמת [[לימוד חסידות]] הוא להביא את האדם להתקשרות מלאה עם השם ולנטוע בליבו [[אהבה ויראה]] גשמית כפשוטו להשם, וזה נעשה על ידי ה[[התבוננות]] לפני התפילה ובמהלך התפילה בגדולתו ורוממותו ואיך שבלעדיו הכל היה &quot;אין&quot; ואפס ממש, ובכל רגע ורגע ממש הוא מחיה ומהווה את העולם, וכמבואר בארוכה במאמרי ה[[חסידות]] הרבים.<br /> <br /> ראה ערך:[[עבודת התפילה]]<br /> <br /> ==חלקי התפילה==<br /> '''[[תפילת שחרית]]:'''<br /> *[[ברכות השחר]] - ברכות הודאה לה' על הצרכים הבסיסיים שהוא נותן לאדם בכל יום.<br /> *[[קרבנות]] אמירת כל ה[[משניות]] ופסוקים העוסקים בהקרבת הקרבנו שכנגדה תיקנו את התפילה.<br /> *[[פסוקי דזמרה]] - פרקי שבח ופסוקי תהילה לה' על מעלותיו ופעולותיו.<br /> *[[קריאת שמע]] - קבלת מלכותו של [[הקדוש ברוך הוא]].<br /> *[[שמונה עשרה]] - בקשת צרכיו של האדם.<br /> *[[תחנון]] - בקשת סליחה ומחילה על החטאים.<br /> *[[שיר של יום]] בכל יום ויום היו הלויים בבית המקדש אומרים מזמור [[תהלים]] מיוחד לאותו יום.<br /> *[[סיום התפילה]]<br /> *[[פיוט]] - צורת תפילה של הודיה ושבח לה' מתוך שירה.<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==משמעותה הפנימית של התפילה==<br /> <br /> ב[[תורת החסידות]] מבואר כי תפילה היא מלשון [[התופל כלי חרס]], שענינו, [[דביקות|דבקות הנפש]] בהקב&quot;ה, שזמן התפילה בכל [[יום]] הוא הזמן שבו [[בירור|מתבררת]] ומתעלה ה[[נפש]]. <br /> <br /> ישנן שני מיני עבודה בתפילה:<br /> <br /> ==== המדרגה הראשונה ====<br /> המדרגה הראשונה בחינת [[התפעלות]] ההתלהבות והתשוקה לאלקים חיים, בבחינת [[רצוא]], [[רץ לבך]], ב[[כלות הנפש]] ליכלל [[דביקות|ולידבק]] למעלה בה' אחד, וכמבואר בפסוקים: אליך ה' נפשי אשא, וכן נכספה וגם כלתה נפשי, צמאה לך נפשי, וכיוצא בזה. וכאשר תתגבר התפעלות התשוקה האלקית הזאת ביותר, אז ימאס באמת לעמוד בחיי גופו [[גשמיות|הגשמי]], מצד שחפץ ומשתוקק לידבק ב[[ה' אחד]], ואז חפצו לצאת מחומר גופו, כמבואר בפסוק: מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי.<br /> <br /> והיינו מפני שנתגברה התפעלות [[נפש אלוקית|הנפש עצמה]] בתשוקה זאת העצומה, עד שלא יכיל כלי [[מוח|מוחו]] ו[[לב|לבו]] להכיל ההתפעלות העצומה כו'. על כן נפשו יוצאת בכליון ו[[הסתלקות]] כו'. <br /> <br /> עבודה זו היא מבחינת ה[[גבורה|גבורות]] ד[[קדושה]] האלקית, שהוא בבחינת [[קו השמאל]], שהוא בבחינת העלייה וההסתלקות למעלה מעלה בבחינת [[אור חוזר]] למקורו ממש כידוע ודי למבין.<br /> <br /> ==== המדרגה השניה ====<br /> המדרגה השניה הוא בחינת [[שוב]], שהוא היפוך מבחינת [[רצוא]] הנ&quot;ל, והוא מה שאנו רואים שהתפעלות ה[[אהבה]] וה[[דביקות]] ב[[הקב&quot;ה|אלוקות]] שבא מכח ההשגה האלקית בכל אחד ואחד לפי דרגתו, תתיישב דוקא בכלי [[מוח|מוחו]] [[לב|ולבו]], ויכול להכילה להיות מתענג על ה' באהבה ו[[דביקות]] והתקשרות זאת. והעיקר המכוון מהתפעלות זו האלקית אינו להיות בבחינת הסתלקות וכלות הנפש הנ&quot;ל, אלא אדרבה כל חפצו וכל תשוקתו הוא רק להיות גילוי אור ה' בנפשו, בבחינת המשכות אלקות על נפשו שיהיה יורד ונמשך מלמעלה למטה דוקא, שזה הוא היפוך העלייה והסתלקות, והיינו שירד האור האלקי מלמעלה למטה לשכון בבחינת כלי דוקא, ובריבוי [[כלים|הכלים]] מכלים שונים, כמו בגילוי אלקות בכלים ד[[תורה]] ו[[מצוות]], בריבוי [[מעשה|המצות מעשיות]], וכאמור בתפילה: והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותך. וזה כל חפצו וכל ישעו בהתפעלות ה[[אהבה]] או [[יראה]] בהתבוננות. <br /> <br /> דרגה זו נקראת בחינת [[שוב]] שאחרי בחינת ה[[רצוא]], על פי המאמר אם רץ לבך שוב וכו', להמשיך ה[[אור]] ב[[כלים]] דוקא, וכמו שכתוב באור כי טוב, טוב לגנוז האור בכלי דוקא שזהו עיקר הקיום. דרגה זו היא היא גם הדרגה הנעלית יותר, וזו היא מטרת בריאת [[העולם]] - [[דירה בתחתונים|להיות לו דירה בתחתונים]].<br /> <br /> == מקורות ==<br /> [[אדמו&quot;ר האמצעי]], [[תורת חיים]], פרשת וישלח, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/3/2/193d&amp;search=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 תקפ&quot;ה].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[סידור תהילת ה']]<br /> *[[פירוש המילות בתפילה]]<br /> *[[מי שברך לרפואה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''ואני תפילתי''', לקט פתגמי רבותינו נשיאינו אודות התפילה, שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1842 עמוד 12<br /> *'''דע לפני מי אתה עומד''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1976 עמוד 50<br /> *'''TEFILLAH THROUGH SHIRA''', מגזין COLive גליון 25 חשון ה'תשפ&quot;ה עמוד 56<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5808447/jewish/Prayer-Tefillah.htm תפילה - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> *עדין אבן ישראל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3474377 למה חשוב להתפלל במנין?]''' {{בית חבד}}<br /> *'''[http://www.toratchabad.com/files/yechidat_limud/Tfila.pdf התפילה בראי החסידות]''', יחידת לימוד בנושא התפילה בהוצאת מערכת '[[מעיינותיך]]' {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/599980/ כשהרבי כתב פיוט]''' - [[מענה]] שכתב [[הרבי]] ל[[גבאי]] בית כנסת בסגנון פיוטי {{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/133192 התפילה 'בעד שלום המדינה' שכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ • מיוחד]''' {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/135765 תפילה היא זכות או חובה? שיעור מרתק מאת הרב יוסף צבי סגל]''' {{וידאו}} {{COL}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 תגית 'תפילה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{תפילה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מצוות]]<br /> [[קטגוריה:תפילה|*]]<br /> [[קטגוריה:אמונה וביטחון]]</div>

להאיר נקודה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=808806 2025-11-06T11:39:34Z

<p>להאיר נקודה: שניתי מנטילת ידים לרחיצת ידיים ע&quot;פ המובא בהלכה שלנטילה זו לא מעכב כלי וג&quot;פ ליד אלא רחיצה עד הפרק ושפשוף ידיים</p> <hr /> <div>[[קובץ:Shul.jpg|ממוזער|ציור המתאר [[חסיד]] [[התבוננות|מתבונן]] לפני התפילה]]<br /> [[קובץ:עבודת התפילה - בנימין קלֶעצקֶר.jpg|ממוזער|חסיד מתפלל. איור שלום פייגין]]<br /> '''תפילה''' היא אחת מיסודות ועיקרי האמונה, התפילה נועדה להתבונן בגדולת הבורא ובכך להתקשר ולהתחבר איתו.<br /> <br /> ==מקור המצווה==<br /> כותב הרמב&quot;ם{{הערה|ספר אהבה הלכות תפילה, פרק א, הלכה א,}}:<br /> <br /> &quot;[[מצוות עשה]] להתפלל בכל יום, שנאמר &quot;ועבדתם את ה' אלוקיכם&quot;{{הערה|[[שמות]] כג, כה}}. מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה, שנאמר &quot;ולעבדו בכל לבבכם&quot;{{הערה|[[דברים]] יא, יג}}, אמרו חכמים{{הערה|מסכת תענית, ב, ע&quot;א}}, אי זו היא [[עבודה]] שב[[לב]], זו תפילה&quot;.<br /> <br /> [[חז&quot;ל]] תיקנו להתפלל שלוש פעמים במשך היום; [[שחרית]] [[מנחה]] ו[[ערבית]], כנגד [[קרבן התמיד|קרבנות התמיד]] וכנגד שלושת [[האבות]] [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]].<br /> <br /> ==נוסח התפילה==<br /> [[קובץ:נוסח התפילה.jpg|ממוזער|ב[[מענות קודש|מענה]] להחלטת אסיפה של אחד ממוסדות חב&quot;ד שהחליטו להנהיג שכל תלמידי המוסד יתפללו רק בנוסח חב&quot;ד, למרות התנגדות ההורים: '''מי השתתף בה? איה הפרוטוקול? המותר על פי שולחן ערוך? כמה תלמידים יעזבו או יתוספו על ידי זה לפי דעת ההנהלה והשערתה?''']]<br /> בתחילה לא היה נוסח קבוע אלא כל אחד היה מוצא את מילותיו בו הוא מבטא את תפילתו לה' ומבקש את צרכיו, אך בעבור הזמן ונוצר מצב שלא כל אחד ידע איך להתפלל, חיברו גדולי ישראל נוסח כללי לכולם, המתאים גם לעמי הארצות הפשוטים.<br /> <br /> את הנוסח הכללי של התפילה תיקנו [[חז&quot;ל]] חכמי ה[[סנהדרין]], והיא עברה ניסוחים שונים, בהוספת קטעים ושינויי ביטויים, לפי שינויי הזמנים, (לדוגמא ברכת ולמלשינים שבתפילת שמונה עשרה הוסיפו בעקבות התרבות המינים בעם ישראל.) אך המבנה הכללי של התפילה נשאר שווה בכל הנוסחאות.<br /> <br /> חסידי [[חב&quot;ד]] מתפללים מתוך [[סידור תהילת ה']] ו[[סידור תורה אור]] שהם [[סידור אדמו&quot;ר הזקן|בנוסח שסידר אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> הלכתית אסור לאדם להחליף נוסח מהנוסח בו הוא רגיל להתפלל, אך [[הרבי]] הבהיר שהאיסור הוא לשנות מנוסח ספרד לאשכנז אך מאשכנז לספרד ווודאי ל[[חב&quot;ד]] אין איסור מכיון שבסדר הדירוג נוסח [[חב&quot;ד]] גבוה מנוסח אשכנז וספרד.<br /> <br /> בנוגע לנוסח התפילה במוסדות חב&quot;ד, שלל הרבי על הסף כפיית נוסח התפילה, ושאל האם לדעת מנהלי המוסד שקיבלו את ההחלטה הדבר מותר על פי שולחן ערוך{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Drizin%20-%20Kislev%207%2C%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון, עמוד 6].}}.<br /> <br /> הרבי שלל בתוקף את הנוהג של הפצת נוסח לבקשות ותפילות חדשות, וכתב על כך שכאשר לא נזהרים בשמירת ה'לא תוסיף', עלול הדבר להביא למצב שפוגעים גם ב'לא תגרע'{{הערה|'מבית המלכות' שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1889 עמוד 16.}}.<br /> <br /> ==הלכות והנהגות==<br /> ===הכנה לתפילה===<br /> ההכנה לתפילה הינה חשובה מאד, כי בה תלוי כל התפילה ממש, ההכנה נחשבת כחלק מהתפילה, ואף מותר להתפלל בגלל ההכנות לאחר [[סוף זמן תפילה]]{{הערה|1=ראו הרחבה במאמרו של הרב יוסף יצחק אופן: '''[https://toratchabad.com/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 ההכנה לתפילה]''', בתוך אתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]].}}.<br /> <br /> *רחיצת ידיים; על פי [[הלכה]] מעכבים את התפילה לצורך נטילת ידיים ונקיות הגוף.<br /> <br /> *[[טבילה במקווה]], ה[[חסידים]] בדורות הקודמים כאשר לא היה אפשרות אחרת היו מוסרים נפשם ושוברים את הקרח על מנת לטבול לפני התפילה, כי הטבילה מנקה ומזככת את האדם.<br /> <br /> *לימוד [[חסידות]] כמה שעות (כל אחד לפי ענינו) העוזרת ל[[התבוננות]] והעמקת [[ספירת הדעת|הדעת]] ב[[אלוקות]].<br /> <br /> *[[התבוננות]] אחר הלימוד בגדולת ה[[בורא]], ולהסיר ממחשבתו את כל הענינים הטורדים ומבלבלים אותו.<br /> <br /> *בדורות האחרונים התירו [[רבותינו נשיאנו]] לטעום מעט (מזונות) לפני התפילה על מנת שיהיה יותר קל להתפלל כראוי [וכלשונו הקדוש של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] (בתרגום חופשי מאידיש) מוטב לאכול כדי להתפלל מאשר להתפלל כדי לאכול. והיינו שהאוכל מעט לפני התפילה כוונתו שיהיה לו כח להתפלל כראוי ואילו הרעב שלא אוכל לפני התפילה תפילתו ללא כוונה ומהירה כדי שיוכל כבר לאכול].<br /> <br /> ===במהלך התפילה===<br /> {{להשלים}}<br /> *כדי לבטל מחשבות זרות במהלך התפילה יש להתפלל בעמידה{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&amp;st=&amp;pgnum=46 אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ז' עמ' יג.]}}, <br /> *על המתפלל להיזהר לא לתפוס מדרגה גבוהה שאינה שייכת אליו{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&amp;st=&amp;pgnum=169&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ז' עמ' קלו.]}}.<br /> *יש להתפלל מתוך הסידור דווקא, ואפילו מי שמרגיש שהתפילה בעצימת עיניים עוזרת לו לכוון בתפילה, צריך שיהיה הסידור פתוח לפניו{{הערה|1=ראו הוראת הרבי לרב [[ישעיהו הרצל]] ב[[יחידות]] הראשונה שלו, בתוך הראיון: [jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/02/296.-Mishpatim-5781.pdf הפצת יהדות - בלי פוליטיקה], בעלון הסיפור שלי ([[JEM]]) גליון 296.}}.<br /> *יש להשתדל שהתפילה תמשך לפחות שעה{{הערה|ע&quot;פ דברי הרבי ביחידות לר' [[ניסן נעמנוב]] (תמוז תשל&quot;ג): &quot;באיגרת־הקודש ב'תניא' כותב אדמו&quot;ר הזקן,<br /> &quot;להאריך בתפילת השחר עד ערך שעה ומחצה&quot; &quot;בימות החול&quot;. אך<br /> מצד זה דנִשתנּו העיתים, סבור אני שדי בשליש פחות – ו[[התפילה]]<br /> צריכה לארוך כשעה. הדברים אמורים במי שאינו מתפלל באריכות<br /> ה[[התבוננות]], שכן מי שמתפלל באריכות – מובן שאין לו הגדרים האלו<br /> וכו'&quot;. במק&quot;א מתבטא [[הרבי]] שמי שמתכחש לדברים אלו - 'מתחיל עם [[אדמוה&quot;ז]]...' (ראה כאן - [https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_28.html הרב אברהם הרוניין: הרבי דורש להתפלל שעה לפחות!] באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}) [https://77012.blogspot.com/2023/12/blog-post_30.html בזעקת נפש: אי אפשר להתפלל פחות משעה - כך הרבי דורש! • הרב יעקב גולדברג] {{לחלוחית|}}}}.<br /> *יש להתפלל בקול דווקא, כי כאשר האדם מגביה את קולו, הוא גורם לכך שגם הקיבה ושאר בני המעיים יתאמצו ו'יתנועעו' ובכך ישתתפו בתפילה, כמו שכתוב &quot;וכל קרבי את שם קודשו&quot;{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58826&amp;st=&amp;pgnum=426 ספר הליקוטים דא&quot;ח צמח צדק אות ק' עמוד עב].}}.<br /> *אין לדבר עם חבירו בשעת התפילה{{הערה|ראו אגרת הקודש כ&quot;ד בדברי אדמו&quot;ר הזקן בחומרת הדבר.}}, ואף בדברי קדושה ובשעת הצורך, יש לדעת את הכללים וההלכות היכן מותר להפסיק ובאיזה אופן{{הערה|ראו ספרו של הרב יואב למברג '''דיני הפסק בתפילה''', בטבלה הנדפסת במהדורות החדשות בסידורי תהילת ה' מהדורת ארץ הקודש, ובמאמרו של הרב שלום דובער לוין, '''[https://drive.google.com/file/d/1pz-TSlT08GXbpdudiSL8yYBBNx_JsKqm/view דיני הפסק בתפילה בשולחן ערוך רבינו]''', הערות וביאורים אהלי תורה א'רסח, עמוד 146.}}.<br /> <br /> ==מהות התפילה==<br /> מטרת התפילה הינה לכמה דברים, המטרה החיצונית היא להביא להבנה שהכל נברא על ידו יתברך והכל תלוי בהשם, ולכן צריך להודות לו על הקיים ולבקש גם על העתיד, בגשמיות וברוחניות.<br /> <br /> אך המטרה הפנימית המתבצעת על ידי הקדמת [[לימוד חסידות]] הוא להביא את האדם להתקשרות מלאה עם השם ולנטוע בליבו [[אהבה ויראה]] גשמית כפשוטו להשם, וזה נעשה על ידי ה[[התבוננות]] לפני התפילה ובמהלך התפילה בגדולתו ורוממותו ואיך שבלעדיו הכל היה &quot;אין&quot; ואפס ממש, ובכל רגע ורגע ממש הוא מחיה ומהווה את העולם, וכמבואר בארוכה במאמרי ה[[חסידות]] הרבים.<br /> <br /> ראה ערך:[[עבודת התפילה]]<br /> <br /> ==חלקי התפילה==<br /> '''[[תפילת שחרית]]:'''<br /> *[[ברכות השחר]] - ברכות הודאה לה' על הצרכים הבסיסיים שהוא נותן לאדם בכל יום.<br /> *[[קרבנות]] אמירת כל ה[[משניות]] ופסוקים העוסקים בהקרבת הקרבנו שכנגדה תיקנו את התפילה.<br /> *[[פסוקי דזמרה]] - פרקי שבח ופסוקי תהילה לה' על מעלותיו ופעולותיו.<br /> *[[קריאת שמע]] - קבלת מלכותו של [[הקדוש ברוך הוא]].<br /> *[[שמונה עשרה]] - בקשת צרכיו של האדם.<br /> *[[תחנון]] - בקשת סליחה ומחילה על החטאים.<br /> *[[שיר של יום]] בכל יום ויום היו הלויים בבית המקדש אומרים מזמור [[תהלים]] מיוחד לאותו יום.<br /> *[[סיום התפילה]]<br /> *[[פיוט]] - צורת תפילה של הודיה ושבח לה' מתוך שירה.<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==משמעותה הפנימית של התפילה==<br /> <br /> ב[[תורת החסידות]] מבואר כי תפילה היא מלשון [[התופל כלי חרס]], שענינו, [[דביקות|דבקות הנפש]] בהקב&quot;ה, שזמן התפילה בכל [[יום]] הוא הזמן שבו [[בירור|מתבררת]] ומתעלה ה[[נפש]]. <br /> <br /> ישנן שני מיני עבודה בתפילה:<br /> <br /> ==== המדרגה הראשונה ====<br /> המדרגה הראשונה בחינת [[התפעלות]] ההתלהבות והתשוקה לאלקים חיים, בבחינת [[רצוא]], [[רץ לבך]], ב[[כלות הנפש]] ליכלל [[דביקות|ולידבק]] למעלה בה' אחד, וכמבואר בפסוקים: אליך ה' נפשי אשא, וכן נכספה וגם כלתה נפשי, צמאה לך נפשי, וכיוצא בזה. וכאשר תתגבר התפעלות התשוקה האלקית הזאת ביותר, אז ימאס באמת לעמוד בחיי גופו [[גשמיות|הגשמי]], מצד שחפץ ומשתוקק לידבק ב[[ה' אחד]], ואז חפצו לצאת מחומר גופו, כמבואר בפסוק: מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי.<br /> <br /> והיינו מפני שנתגברה התפעלות [[נפש אלוקית|הנפש עצמה]] בתשוקה זאת העצומה, עד שלא יכיל כלי [[מוח|מוחו]] ו[[לב|לבו]] להכיל ההתפעלות העצומה כו'. על כן נפשו יוצאת בכליון ו[[הסתלקות]] כו'. <br /> <br /> עבודה זו היא מבחינת ה[[גבורה|גבורות]] ד[[קדושה]] האלקית, שהוא בבחינת [[קו השמאל]], שהוא בבחינת העלייה וההסתלקות למעלה מעלה בבחינת [[אור חוזר]] למקורו ממש כידוע ודי למבין.<br /> <br /> ==== המדרגה השניה ====<br /> המדרגה השניה הוא בחינת [[שוב]], שהוא היפוך מבחינת [[רצוא]] הנ&quot;ל, והוא מה שאנו רואים שהתפעלות ה[[אהבה]] וה[[דביקות]] ב[[הקב&quot;ה|אלוקות]] שבא מכח ההשגה האלקית בכל אחד ואחד לפי דרגתו, תתיישב דוקא בכלי [[מוח|מוחו]] [[לב|ולבו]], ויכול להכילה להיות מתענג על ה' באהבה ו[[דביקות]] והתקשרות זאת. והעיקר המכוון מהתפעלות זו האלקית אינו להיות בבחינת הסתלקות וכלות הנפש הנ&quot;ל, אלא אדרבה כל חפצו וכל תשוקתו הוא רק להיות גילוי אור ה' בנפשו, בבחינת המשכות אלקות על נפשו שיהיה יורד ונמשך מלמעלה למטה דוקא, שזה הוא היפוך העלייה והסתלקות, והיינו שירד האור האלקי מלמעלה למטה לשכון בבחינת כלי דוקא, ובריבוי [[כלים|הכלים]] מכלים שונים, כמו בגילוי אלקות בכלים ד[[תורה]] ו[[מצוות]], בריבוי [[מעשה|המצות מעשיות]], וכאמור בתפילה: והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותך. וזה כל חפצו וכל ישעו בהתפעלות ה[[אהבה]] או [[יראה]] בהתבוננות. <br /> <br /> דרגה זו נקראת בחינת [[שוב]] שאחרי בחינת ה[[רצוא]], על פי המאמר אם רץ לבך שוב וכו', להמשיך ה[[אור]] ב[[כלים]] דוקא, וכמו שכתוב באור כי טוב, טוב לגנוז האור בכלי דוקא שזהו עיקר הקיום. דרגה זו היא היא גם הדרגה הנעלית יותר, וזו היא מטרת בריאת [[העולם]] - [[דירה בתחתונים|להיות לו דירה בתחתונים]].<br /> <br /> == מקורות ==<br /> [[אדמו&quot;ר האמצעי]], [[תורת חיים]], פרשת וישלח, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/3/2/193d&amp;search=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 תקפ&quot;ה].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[סידור תהילת ה']]<br /> *[[פירוש המילות בתפילה]]<br /> *[[מי שברך לרפואה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''ואני תפילתי''', לקט פתגמי רבותינו נשיאינו אודות התפילה, שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1842 עמוד 12<br /> *'''דע לפני מי אתה עומד''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1976 עמוד 50<br /> *'''TEFILLAH THROUGH SHIRA''', מגזין COLive גליון 25 חשון ה'תשפ&quot;ה עמוד 56<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5808447/jewish/Prayer-Tefillah.htm תפילה - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> *עדין אבן ישראל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3474377 למה חשוב להתפלל במנין?]''' {{בית חבד}}<br /> *'''[http://www.toratchabad.com/files/yechidat_limud/Tfila.pdf התפילה בראי החסידות]''', יחידת לימוד בנושא התפילה בהוצאת מערכת '[[מעיינותיך]]' {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/599980/ כשהרבי כתב פיוט]''' - [[מענה]] שכתב [[הרבי]] ל[[גבאי]] בית כנסת בסגנון פיוטי {{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/133192 התפילה 'בעד שלום המדינה' שכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ • מיוחד]''' {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/135765 תפילה היא זכות או חובה? שיעור מרתק מאת הרב יוסף צבי סגל]''' {{וידאו}} {{COL}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 תגית 'תפילה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{תפילה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מצוות]]<br /> [[קטגוריה:תפילה|*]]<br /> [[קטגוריה:אמונה וביטחון]]</div>

להאיר נקודה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%91&diff=806225 2025-10-16T10:43:43Z

<p>להאיר נקודה: הרחבה</p> <hr /> <div>{{מפנה|חלב}}<br /> [[קובץ:חלב 2.jpg|200px|ממוזער|שמאל|קנקן חלב]]<br /> '''חלב''' הוא נוזל שיוצא מהפרה ומשמש אותה להניק בו את בנה והוא משמש גם לשתיית אדם בהלכה הוא אחד משבעת המשקים שגורמים לפירות וירקות להיות &quot;מוכשרים&quot; לקבלת טומאה, וכן חל איסור לאכול אותו יחד עם בשר. נמשל בחסידות ל[[מידת החסד]], על שם [[לבן|לובנו]], מתיקותו וצחותו. גם ב[[חג השבועות]] נוהגים לאכול מאכלי חלב.<br /> <br /> ==בחסידות==<br /> החלב מרמז בחסידות על ה[[מוחין]] היוצאים מ[[אמא]] ומתגלים ב[[זעיר אנפין]]. החלב יוצא מהשדים שהם כנגד מקום הלב ומורה על הארת הבינה שהיא באופן של הרגשים. החלב גם משל למים המגדלים את הוולד דהיינו ה[[ה' חסדים]] הנכנסים לזעיר אנפין ומגדלים את מידותיו באופן שיהיו [[מוחין דגדלות]].<br /> <br /> מסיבה זו התורה נמשלה לחלב כמו שכתוב &quot;דבש וחלב תחת לשונך&quot; (זה גם טעם אכילת מאכלי חלב ב[[חג השבועות]]). <br /> <br /> החלב נוצר מדם האשה כמו שמובא &quot;דם נעכר ונעשה חלב&quot;. מכיון שיש באשה ה' דמים טהורים וה' דמים טמאים שהם כנגד ה' חסדים וה' גבורות, ומהה' חסדים כשעולים ומתבררים בשרשם נעשה חלב שכולו טוב.<br /> <br /> עתיד [[הקב&quot;ה]] להשקות את ישראל מחלב התורה, ככתוב בפסוק{{הערה|יואל ד, יח.}} &quot;והיה ביום ההוא, יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב&quot;. דבר זה יבוא כשכר על זה שבני ישראל [[מסירות נפש|הערו את נפשם]] למיתה ב[[גלות]], ועסקו ב[[תורה]] המתוקה מחלב ודבש.<br /> <br /> ==חלב עכו&quot;ם==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חלב ישראל]]}}<br /> זה גם חומרתו של חלב עכו&quot;ם, המורה על השפעה מצד הקליפות.<br /> :[[הרבי הריי&quot;צ]] כותב על &quot;חלב עכו&quot;ם&quot;: {{ציטוטון|חלב עכו&quot;ם והדומה, הוא ה{{מונחון|כלי זיין|נשק}} של [[היצר הרע]], אשר יורים את חיציהם מרחוק, וממיתים רחמנא ליצלן, או שעושים את האדם לבעל מום ב[[רוחניות]]}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&amp;st=&amp;pgnum=63 ספר המאמרים אידיש עמוד 57], בתרגום חופשי מאידיש.}}.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]<br /> [[en:Milk]]</div>

להאיר נקודה