https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9C%D7%90+%D7%9E%D7%97%D7%A4%D7%A9+%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-13T07:23:32Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=817793שיחה:יהושע אליהו וולוסוב2026-01-08T12:11:25Z<p>לא מחפש כבוד: /* נישואיו */ תגובה</p>
<hr />
<div>== נישואיו ==<br />
<br />
[[משתמש:להתראות]], מה המקור לכך שהרב שור היה חותנו? [[משתמש:לא מחפש כבוד|לא מחפש כבוד]] - [[שיחת משתמש:לא מחפש כבוד|שיחה]], 21:06, כ"ד בתשרי, ה'תשפ"ו 21:06, 16 באוקטובר 2025 (IDT)<br />
:הוספתי בהערה: שלמי חובה - יורה דעה (דב אהרן בריזמן), בהקדמה 'לזכרון נצח בהיכל ה', עמוד 5. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:10, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו 09:10, 8 בינואר 2026 (IST)<br />
::[[משתמש:להתראות]], אתה כמובן מערבב שני יהושע אליהו וולוסוב שונים. האחד נפטר ברוסיה בתש"ג, והשני נפטר בב' דר"ה תשכ"ב, ומנוחתו כבוד בבית החיים במונטיפיורי. [[משתמש:לא מחפש כבוד|לא מחפש כבוד]] - [[שיחת משתמש:לא מחפש כבוד|שיחה]], 14:08, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו 14:08, 8 בינואר 2026 (IST)<br />
:::אני בעצמי לא יודע מה נכון. אולי אני טועה בפיצול לשניים. [[משתמש:לא מחפש כבוד|לא מחפש כבוד]] - [[שיחת משתמש:לא מחפש כבוד|שיחה]], 14:11, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו 14:11, 8 בינואר 2026 (IST)</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=817791שיחה:יהושע אליהו וולוסוב2026-01-08T12:08:24Z<p>לא מחפש כבוד: /* נישואיו */ תגובה</p>
<hr />
<div>== נישואיו ==<br />
<br />
[[משתמש:להתראות]], מה המקור לכך שהרב שור היה חותנו? [[משתמש:לא מחפש כבוד|לא מחפש כבוד]] - [[שיחת משתמש:לא מחפש כבוד|שיחה]], 21:06, כ"ד בתשרי, ה'תשפ"ו 21:06, 16 באוקטובר 2025 (IDT)<br />
:הוספתי בהערה: שלמי חובה - יורה דעה (דב אהרן בריזמן), בהקדמה 'לזכרון נצח בהיכל ה', עמוד 5. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:10, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו 09:10, 8 בינואר 2026 (IST)<br />
::[[משתמש:להתראות]], אתה כמובן מערבב שני יהושע אליהו וולוסוב שונים. האחד נפטר ברוסיה בתש"ג, והשני נפטר בב' דר"ה תשכ"ב, ומנוחתו כבוד בבית החיים במונטיפיורי. [[משתמש:לא מחפש כבוד|לא מחפש כבוד]] - [[שיחת משתמש:לא מחפש כבוד|שיחה]], 14:08, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו 14:08, 8 בינואר 2026 (IST)</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9F&diff=806605ישראל נחמן מריישין2025-10-19T09:39:49Z<p>לא מחפש כבוד: תיקון</p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל נחמן''' הכהן '''מריישין''' (ב[[יידיש]]: '''מאריאשין'''), היה מנאמני בית הרב, מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], ור"מ בישיבת ויטבסק.<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
הרב ישראל נחמן הכהן מאריאשין נולד ב[[דוברובנה]]. הוא היה מהילדים ה[[קנטוניסטים]] אשר נחטפו על מנת להכניסם בצבא הרוסי, אך הוא נפדה על ידי חברת תחיית המתים. כשנכנס ליחידות אל [[הרבי הצמח צדק]] שלחו אל ר' [[הלל מפאריטש]] והיה מ[[היושבים]] אצלו במשך לערך שמונה עשרה שנה. הוא גם שימש ככהן אצלו{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמ' 58.}}.<br />
<br />
עסק במלמדות. הרב מאריאשין כיהן כר"מ בישיבת חב"ד ב[[ויטבסק]] עד שנת [[תרנ"ג]]. מתלמידיו בישיבה זו בתקופה האחרונה הוא ר' אריה ליב הלוי הורביץ.<br />
<br />
[[אדמו"ר מהר"ש]] היה מקרבו והוא היה יוצא ונכנס בבית הרב.<br />
<br />
למדן לפי ערך בנגלה וגם ב[[תורת החסידות]], טוב הלב אף שהיה קפדן בסוף ימיו, הוא גם היה בעל התפעלות.<br />
<br />
לאחר קבלת הנשיאות של [[הרבי הרש"ב]] בשנת [[תרנ"ד]] עבר ר' נחמן לליובאוויטש, ושימש שם כמשרת אצל [[הרבי הרש"ב]]. היה מהגבאים המכניסים ליחידות אצל הרבי הרש"ב{{הערה|עובדה זו הוזכרה גם בליובאוויטש וחייליה.}}. הרבי הרש"ב לא רצה להשתמש בו בענייני שירות אף שהיה אומר לו {{מונחון|"דו"|אתה. כלומר שהיה פונה אליו בישירות, ולא בלשון כבוד}}. ומרגלא בפיו: {{ציטוטון|נחמן איז א וויילער יונגערמאן|מרכאות=כן}}{{הערה|בתרגום חופשי: "נחמן הוא בחור צעיר".}}. משכורתו הייתה חמש רובל לשבוע, וכל מה שהיו האורחים נותנים לו היה הוא נותן לקופה מיוחדת שהיתה אצל הרבי הרש"ב.<br />
<br />
אחד ממנהגיו היה להיות בחג הפסח אצל הרביים, ובשל כך היה נקרא: {{ציטוטון|א פסח'דיגער|מרכאות=כן}}{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמ' 87. וראה גם ספר השיחות תרצ"א, עמ' 214.}}.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תרע"ד]].<br />
<br />
== מקורות ==<br />
* [[תורת שלום]], עמ' 16, הערה 1.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://anash.org/the-cantonist-chossid-who-became-the-rebbes-gabbai/ החסיד הקנטוניסט שהפך לגבאי הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: מריישין, ישראל נחמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ד]]<br />
[[קטגוריה:משמשים בקודש]]<br />
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=806303שיחה:יהושע אליהו וולוסוב2025-10-16T18:06:44Z<p>לא מחפש כבוד: /* נישואיו */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>== נישואיו ==<br />
<br />
[[משתמש:להתראות]], מה המקור לכך שהרב שור היה חותנו? [[משתמש:לא מחפש כבוד|לא מחפש כבוד]] - [[שיחת משתמש:לא מחפש כבוד|שיחה]], 21:06, כ"ד בתשרי, ה'תשפ"ו 21:06, 16 באוקטובר 2025 (IDT)</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=801832ברוך מרגליות2025-09-11T17:50:20Z<p>לא מחפש כבוד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב ברוך מרגליות.jpg|ממוזער|הרב מרגליות]]<br />
הרב '''ברוך מרגליות''' (יליד שנת [[תשכ"ז]], 1966) הוא משפיע בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] ובקהילת חב"ד בלוד, בעל תפילה, מעצב ובעל בית דפוס בשכונה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] ב[[י"א חשון]] [[תשכ"ז]] לר' [[נחום מרגליות]] ומלכה.<br />
<br />
כנער למד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]] בין השנים [[תש"מ]]-[[תשד"מ]].<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשמ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו נחמה ביילא בת ר' [[יצחק יונה מנדלזון]], ולאחר החתונה התיישב בלוד ועסק לפרנסתו כמעצב גרפי, ובשנים מאוחרות יותר החל לעבוד לצידו גם אחיו הצעיר ר' [[אליעזר מרגליות]].<br />
<br />
במשך השנים נכנס לשמש כמשפיע וכר"מ בגמרא לגירסא בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וכן משמש כמשפיע בקהילת חב"ד המקומית.<br />
<br />
כמו כן עובר לפני התיבה בימים הנוראים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[פנחס צבי מרגליות]] - משפיע וחבר הנהלת תות"ל המרכזית 770 מטעם [[איגוד תלמידי הקבוצה]].<br />
*בנו, הרב [[מנחם מענדל מרגליות]] - ר"מ בישיבה קטנה חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (חתן ר' [[ברוך וילהלם]], נהריה).<br />
*בתו חיה מושקא, רעיית הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] - לוד.<br />
*בתו רחל, רעיית ר' קלמן מלך תמרין - משלוחי הרבי לפתח תקווה.<br />
*בתו חנה, רעיית ר' דוד אלפנביין.<br />
<br />
{{מיון רגיל:מרגליות, ברוך}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלוד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ז]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מרגליות]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ו]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תפילה]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מנדלזון]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A8&diff=720958שמעון וייצהנדלר2024-11-16T22:43:48Z<p>לא מחפש כבוד: השתרבב בטעות(?). כנראה תלמיד ממורמר</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב וויצנדלר ראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמעון וייצהנדלר]]<br />
[[קובץ:שימען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמעון וייצהנדלר ב[[כינוס תורה]] ב-[[770]]]]<br />
[[הרב]] '''שמעון וייצהנדלר''' (יליד [[תשל"ג]]), הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]] ומשמש בה גם כר"מ לשיעור ב', מראשי ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]], מרצה ועורך ספרים. שימש בעבר כספרן בספריית [[היכל מנחם בני ברק]] ובספריית [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:שמעון וייצהנדלר.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הרב וויצהנדלר]]<br />
נולד בז' תשרי ה'תשל"ג לאביו הרב ישראל זאב ויצהנדלר, חסיד גור שהיה מקורב לאדמו"ר מ[[אמשינוב]]{{הערה|נפטר בכ"ב סיון תשפ"ג}}. למד בישיבה קטנה של חסידות אמשינוב, לאחמ"כ עבר ללמוד בישיבה גדולה הליטאית "חברון־גאולה".<br />
<br />
באותה זמן התקרב ל[[חסידות חב"ד]]. היה מגיע הרבה ל[[התוועדות|התוועדויות]] הנערכות ב"[[שיכון חב"ד בירושלים]]". כמו כן ערך בתקופה זו את גליון 'תקציר בית חיינו' - תקציר מותאם לקהל החרדי מ[[גליון בית חיינו]].<br />
<br />
לאחר נישואיו עם בתו של ר' משה הורביץ מ[[נחלת הר חב"ד]], התיישב ב[[רמת גן]], והתמנה כספרן בספריית [[היכל מנחם בני ברק]].<br />
<br />
בתקופת עבודתו בספריה, קירב אישים רבים לתורתו של הרבי, והחל לעסוק בליקוט ועריכת ספרים.<br />
<br />
עם הקמתו של מכון [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש]], התמנה כעורך ראשי. ובמקביל סיים את עבודתו בספריית [[היכל מנחם]].<br />
<br />
במשך תקופה ארוכה היה עורך מדור קבוע בשם "ממדף ספרי הישיבה" בירחון [[התמים (בית משיח)]].<br />
<br />
לאחר הקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]], מונה לעמוד לכהן בה כ[[משפיע]] ולאחר מכן כ[[ראש ישיבה]]{{הערה|לצד עבודתו כראש הישיבה, מכהן הרב וייצהנדלר כר"מ בשיעור ב' ומשפיע בשיעור ג'.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] הצטרף לצוות [[בית הספר לתורת הגאולה]], ובמסגרתו מסר הרצאות עומק על עניני [[הגאולה]] כפי שהם מופיעים במקורות ובספרי היסוד של הספרייה התורנית.<br />
<br />
באלול [[תש"פ]] הצטרף להנהלה הרוחנית של ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)]].<br />
<br />
בשיעוריו ב[[גמרא]] מרבה הוא להפשיט את הסוגיא לחקירות כלליות, על פי יסודות המתבארים מ[[תורת הרבי]] ומרבה לקשר את התוכן הנלמד ל[[לימוד עניני גאולה ומשיח|סוגיית בגאולה ומשיח]].<br />
<br />
מידי שבוע מוסר הרב וייצהנדלר בפני התמימים בישיבה שיעור בנושא "חי וקיים" בו הוא מבאר סוגייות ב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של משיח]] על פי מקורות שונים מכל מקצועות התורה.<br />
<br />
בנוסף, מפעיל הרב וייצהנדלר את [[בית חב"ד]] - מודעות ברמת גן.<br />
<br />
==ספרים בעריכתו==<br />
[[קובץ:תהלוכה סט 3 רמת גן(1).jpg|ממוזער|הרב שמעון וייצהנדלר בתהלוכת [[ל"ג בעומר]]]]<br />
* הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים - '''"הגדת הרבי"''', - מנוקדת, עם פיענוחים - בתוספת סקירה של הרב שמעון וייצהנדלר, בהוצאת מכון 'תורת מנחם' (מהדורה ראשונה - תשס"ו. מאז נדפס במהדורות נוספות ומתוקנות, שהאחרונה שבהן יצאה לאור בתשפ"ב).<br />
* '''היכל מנחם''', עורך שותף עם הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] והרב רייכמן, בהוצאת מכון 'היכל מנחם'.<br />
* '''[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]]''', עורך שותף עם הרב מרדכי מנשה לאופר, [[תשנ"ז]].<br />
* '''השביעי''', ספר העוסק במחקר אודות מפעל חייו של הרבי כפי שמודגש בתורתו ובמשנתו, סייע לפרופ' [[יצחק קראוס]] בעריכה.<br />
* '''[[קהל גדול (ספר)|קהל גדול]]''', ליקוט תורתו של הרבי על [[שנת הקהל]], [[תשס"ט]].<br />
* '''[[החמה וברכתה]]''', ליקוט דברי הרבי בנושא [[ברכת החמה]], תשס"ט.<br />
* '''[[הגדה בעברית מדוברת]]''', עורך שותף יחד עם הרב [[אסף חנוך פרומר]], [[תשע"א]].<br />
* '''[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]''', התכתבויות של גדולי ישראל עם הרבי בהוצאת [[מכון באוהלי צדיקים]], סייע לעריכה, [[תשע"ב]].<br />
* '''[[אגרת החינוך]]''', שיטתם של נשיאי חב"ד ובפרט [[הרבי|הרבי מלך המשיח]] בנושא ה[[חינוך]] בזמננו, [[תשע"ד]].<br />
*'''אלבום השליחות''', ספר המלקט את הוראות הרבי וסיפורים על שליחות, [[תשע"ז]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* חתנו, הרב [[אהרן קעניג]] מנהל גשמי ב[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]].<br />
* חתנו, ר' שניאור זלמן רייניץ.<br />
* בנו, הרב יוסף יצחק, ר"מ ב[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
;<br />
;[https://www.hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F%20%D7%95%D7%99%D7%A6%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A8 תגית: הרב שמעון וויצהנדלר] באתר {{הגאולה}}.<br />
;[https://www.hageula.com/sevenseventy/tishrey/24989.htm במרכז יום גאולה ומשיח: שיעור ענק עם הרב וייצהנדלר] באתר {{הגאולה}}.<br />
;טורים וראיונות:<br />
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/586.pdf נגד הזרם]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 586 עמוד 38<br />
*[https://hageula.com/newspaper_hageula/personal_interview/23997.htm '''הקהל אז והיום'''] ראיון עם הרב שמעון ויצנהדלר.<br />
*[https://www.hageula.com/news/moshiach/17789.htm ה'הארץ' הבין את המסר של חב"ד] באתר {{הגאולה}}.<br />
<br />
;הרצאות ונאומים:<br />
*[https://www.hageula.com/vid/dm/20505.htm שיעור חי וקיים - פרשת משפטים] באתר {{הגאולה}}.<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3920 נקודת ההתקשרות - זה המלך שלי]''' {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77353 החידוש בקונטרס בית רבינו]''' {{אודיו}} {{אינפו}} ל' אב [[תשע"ג]] (06.08.2013)<br />
*'''[https://chabad.info/video/news-video/תשרי-בליובאוויטש/541350/ עכשוויות ביאת הגאולה]''' - נאומו במעמד 'צאתכם לשלום' מחודש תשרי תש"פ {{אינפו}}<br />
*'''ותלמודו בידו - שיעור בענין נצחיותו של מלך המשיח'''. [https://chabad.info/moshiach/612447/ שיעור מס' 1] ו[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/613879/ שיעור מס' 2] {{אינפו}}. ניסן תשפ"א<br />
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/613879/ התוועדות לתלמידי ישיבות גדולות במסגרת 'יום שכולו משיח' כ"ח ניסן תשפ"א]''' {{אינפו}}<br />
*[https://www.hageula.com/vid/kinusim/18435.htm הרב שמעון וייצהנדלר בקונגרס משיח תשע"ט] באתר {{הגאולה}}<br />
*[https://www.hageula.com/vid/kinusim/20688.htm סימפוזיון משיח וגאולה ו' אייר] בישיבת תות"ל ראשון לציון באתר {{הגאולה}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:וייצהנדלר, שמעון}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים ברמת גן]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%A4%D7%91%D7%96%D7%A0%D7%A8&diff=505639הלל פבזנר2021-11-14T08:23:14Z<p>לא מחפש כבוד: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פבזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הלל פבזנר]]<br />
הרב '''הלל פבזנר''' ([[כ"ט שבט]] [[תרפ"ב]] - [[ד' תשרי]] [[תשס"ט]]) היה רב ופוסק. כיהן כרבם של חסידי חב"ד בצרפת במשך 55 שנים, וכאב"ד ועד רבני ליובאוויטש בצרפת. מייסד ונשיא מוסדות "סיני" בפריז. במשך כשני עשורים היה [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] בעיר [[מינסק]] [[כ"ט שבט]] [[תרפ"ב]]. למד בישיבות תומכי תמימים ז'יטומיר, תומכי תמימים וורוניז' [[תומכי תמימים פוקינג]] וב[[פריז]], שם שימש גם כמגיד שיעור ומשגיח.<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]] יצא מ[[רוסיה]], ומשנת [[תש"ז]] התגורר ב[[פריז]] שב[[צרפת]], שם כיהן כרב ואב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].<br />
הקים את מוסדות סיני ואת מערכת כשרות בצרפת והיה חלק מהקמת מרכז רבני ארופה.<br />
<br />
היה ידוע בגאונותו בתורה בש"ס ובשאר ספרים היה מסתובב בעולם כדי להכשיר מקוואות.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ו]] הקים בהוראת הרבי את מוסדות 'סיני' בצרפת כמוסד דתי בכדי לקלוט את המהגרים מצפון אפריקה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68642 קידוש ה': עיתון 'הארץ' מפרגן לחינוך החב"די בפריז].}}.<br />
<br />
===פטירתו והנצחתו===<br />
בשלהי [[תשס"ח]] הובהל הרב פעווזנר ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] בשל דלקת ריאות חריפה. ר' הלל נפטר בביתו ביום חמישי מוצאי [[צום גדליה]], [[ד' תשרי]] [[תשס"ט]]. ונקבר ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].<br />
<br />
שלושים יום לאחר פטירת הרב פבזנר, במעמד מרגש שנערך לרגל ה'שלושים' במוסד "סיני" ב[[פריז]], בהשתתפות מאות חסידים, רבנים ושלוחים מצרפת, הוכתר בנו הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך]] לכהן כרב במקום אביו.<br />
<br />
במלאת שנה לפטירתו התקיים טקס [[הכנסת ספר תורה]] שנכתב לעילוי נשמתו על ידי בני משפחתו וחברי הקהילה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו''':<br />
* ר' [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך]] - עד שנת [[תשס"ט]] כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ומנהל [[בית ספר עטרת רבקה]]. בשנת [[תשס"ט]] עם פטירת אביו מונה לממלא מקומו כרב אנ"ש ב[[פריז]] וסגן אב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].<br />
* ר' [[יוסף יצחק פבזנר (צרפת)|יוסף יצחק]] - מנכ"ל מוסדות סיני-ליובאוויטש ב[[פריז]] ומייסד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].<br />
* ר' מנחם מענדל פבזנר [[שליח]] הרבי ל[[שוויץ]], ומנהל [[בית חב"ד]] בז'נבה.<br />
'''בנותיו''':<br />
* מרת שטערנא שרה קלמנסון, אשת הרב [[יחיאל מנחם מנדל קלמנסון|יחיאל מנחם מנדל]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ומחבר סדרת [[מי טל]].<br />
* מרת רבקה נפרסטק, אשת ר' יחזקאל נפרסטק, מנהל מערכת [[שבועון כפר חב"ד]] ב[[פריז]].<br />
* מרת חנה סלונים, אשת ר' חיים, שליח בדיז'ון, [[צרפת]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41067 ראיון לבטאון "מרכז רבני אירופה"]. {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42014 מעמד הכתרת ר' אברהם ברוך פבזנר למלא מקום אביו]. {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=49936 טכס הכנסת ספר תורה לעילוי נשמת הרב פבזנר]. {{אינפו}}<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56993 גלריית תמונות מהרב פבזנר בתפילה]. {{אינפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/mp-tchoura-rav-hilel-5779-5.pdf לקט מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו]''', תשורה שיצאה לאור לציון עשור לפטירתו<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פבזנר, הלל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פבזנר]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים זיטומיר]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91&diff=505638הלל ליברוב2021-11-14T08:13:50Z<p>לא מחפש כבוד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הלל ליברוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ר' הלל ליברוב (במרכז)]]<br />
הרב '''הלל ליברוב''' ([[תרנ"ז]] - [[ח' חשון]] [[תשמ"ג]]) היה [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים]] [[אורשה]], שוחט ורב הקהילה ב[[אלמא אטא]], עד לפטירתו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו ר' צבי הירש בקאלדי שב[[רוסיה]], והוא אחיו של הרב [[סעדיה ליברוב]]. למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br />
<br />
באמצע [[תמוז]] [[תרפ"א]] נשלח על ידי [[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] לשמש בתור [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים]] [[אורשה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&st=&pgnum=96&hilite=]}}.<br />
<br />
שימש כרב הקהילה והשוחט באלמא אטא במשך כמה שנים. כולם חיבבו אותו מאד. בנו היה מספר שכל יום הוא או אחותו כשהיו מגיעים הביתה היו שואלים אם אבא עדיין בבית? דהיינו אם לא אסרו אותו בעקבות הפצת היהדות שבו הוא מתעסק.<br />
<br />
בזמן המלחמה כשברח מאימת הנאצים הציל את אחיו ה[[משפיע]] ר' סעדיה יחד עם בני ביתו.<br />
<br />
באחד השנים שלח ר' יוסף נימוטין ידידו של ר' הלל מכתב לרבי וביקש ברכה עבור ר' הלל שיצא מברית המועצות, והרבי ענה שעליו להישאר באלמא אטא{{הערה|מפי הרב ישעיה אלעזר הכהן}}.<br />
<br />
נפטר [[ח' חשון]] [[תשמ"ג]] באלמא אטא.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אחיו ר' [[סעדיה ליברוב]].<br />
* בנו ר' אליעזר ליברוב ע"ה. נפטר בניסן תשע"ח בנ.י.<br />
* בנו ר' שלום בער ליברוב - מתגורר בניו יורק.<br />
* בנו ר' וועלוול ליברוב<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72307 אלמא אטא: היארצייט השלושים לרב ליברוב]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ליברוב, הלל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליברוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91&diff=505637הלל ליברוב2021-11-14T08:10:11Z<p>לא מחפש כבוד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הלל ליברוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ר' הלל ליברוב (במרכז)]]<br />
הרב '''הלל ליברוב''' ([[תרנ"ז]] - [[ח' חשון]] [[תשמ"ג]]) היה [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ארשא]], שוחט ורב הקהילה ב[[אלמא אטא]], עד לפטירתו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו ר' צבי הירש בקאלדי שב[[רוסיה]], והוא אחיו של הרב [[סעדיה ליברוב]]. למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br />
<br />
באמצע [[תמוז]] [[תרפ"א]] נשלח על ידי [[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] לשמש בתור [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ארשא]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&st=&pgnum=96&hilite=]}}.<br />
<br />
שימש כרב הקהילה והשוחט באלמא אטא במשך כמה שנים. כולם חיבבו אותו מאד. בנו היה מספר שכל יום הוא או אחותו כשהיו מגיעים הביתה היו שואלים אם אבא עדיין בבית? דהיינו אם לא אסרו אותו בעקבות הפצת היהדות שבו הוא מתעסק.<br />
<br />
בזמן המלחמה כשברח מאימת הנאצים הציל את אחיו ה[[משפיע]] ר' סעדיה יחד עם בני ביתו.<br />
<br />
באחד השנים שלח ר' יוסף נימוטין ידידו של ר' הלל מכתב לרבי וביקש ברכה עבור ר' הלל שיצא מברית המועצות, והרבי ענה שעליו להישאר באלמא אטא{{הערה|מפי הרב ישעיה אלעזר הכהן}}.<br />
<br />
נפטר [[ח' חשון]] [[תשמ"ג]] באלמא אטא.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אחיו ר' [[סעדיה ליברוב]].<br />
* בנו ר' אליעזר ליברוב ע"ה. נפטר בניסן תשע"ח בנ.י.<br />
* בנו ר' שלום בער ליברוב - מתגורר בניו יורק.<br />
* בנו ר' וועלוול ליברוב<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72307 אלמא אטא: היארצייט השלושים לרב ליברוב]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ליברוב, הלל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליברוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=505325מרדכי מישולובין2021-11-11T14:27:40Z<p>לא מחפש כבוד: ביטול גרסה 505323 של 2.55.25.6 (שיחה)</p>
<hr />
<div>הרב '''מרדכי מישולובין''' (יליד שנת [[תשכ"ו]], 1966) הוא מייסד וראש ישיבת [[תומכי תמימים ביתר עלית]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[ה'תשכ"ו]] לאביו הרב [[מיכאל מישולובין]], ובהיותו בן שנתיים וחצי עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה ב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
בשלהי שנת [[ה'תשל"ד]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] פעם ראשונה עם אביו לקראת חודש החגים של שנת [[ה'תשל"ה]], וזכה לקירוב מיוחד מ[[הרבי]] כאשר עמד בערב שבת פרשת נצבים על יד דלת המעלית בפרוזדור הכניסה ל-[[770]], וכאשר הרבי נכנס [[חלוקת מטבעות|העניק לו הרבי מטבע לצדקה]], ובהיותו ילד נמוך קומה - לא הגיע לחריץ הצד העליון של ה[[קופת צדקה|קופה]], למרות שקפץ, והרבי המתין והביט לראות, וכשלא הצליח, אחז בו הרבי במותניו והגביה אותו, על מנת שישים את המטבע בקופה.<br />
<br />
בסיומו של החודש נכנס עם אביו ל[[יחידות]], והרבי שאל אותו שאלות שונות על חומר הלימודים ומשהשיב היטב העניק לו מטבע של דולר אותו הוציא מהמגירה.<br />
<br />
בשנות בחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. בשנת [[ה'תשמ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובמשך זמן לימודיו שם כתב [[יומן]] מפורט מהמתרחש{{הערה|תחת שם העט מ. אבידוב.}}.<br />
<br />
בשנת [[ה'תשמ"ט]] נסע לסייע לדודו השליח הרב [[יצחק חזן]] בעריכת [[ליל הסדר ציבורי|סדר פסח ציבורי]] ב[[רומא]], וב[[ז' ניסן]] נכנס יחד עם קבוצת בחורים ל[[גן עדן התחתון]] לקבל מצות וברכה עבור משתתפי הסדר.<br />
<br />
ב[[חודש שבט]] [[ה'תשנ"א]] [[נישואין|נשא]] לאשה את מרת אלישבע בת הרב [[יהודה לייב פוזנר]].<br />
<br />
לאחר נישואיו, ייסד בשנת [[ה'תשנ"ז]] יחד עם הרב [[יצחק יהודה ציטרון]] את ישיבת [[תומכי תמימים ביתר עילית]]. אחיו הר' [[אלחנן ישראל מישולובין]] הצטרף במהלך השנה הראשונה להנהלת הישיבה ולאחר שנתיים העביר אליו הרב ציטרון את ניהול הישיבה, כעבור כתריסר שנים כאשר כבר עמד בנין הישיבה על תילו עבר הניהול לידי ראש הישיבה הרב מרדכי מישולובין.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]] הושלמה חנוכת המבנה החדש של הישיבה{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=29228 דיווח באתר שטורעם].}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*יומנים שכתב בזמן לימודיו בבית חיינו, בשנת תשמ"ו: '''[http://www.yomanim.com/images/6/63/%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%95_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F.pdf כסלו]''' {{*}} '''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%A8-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%95_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F אדר ראשון]''' {{*}} '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/688.pdf אדר שני]''' (עמוד 38) {{*}} '''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%95_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F ניסן]'''<br />
*'''[https://col.org.il/news/130128 ראש הישיבה מביתר חושף: "הרבי הרים אותי מהמותניים"]''' {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מישולובין, מרדכי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ו]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ביתר עילית]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%94&diff=505322מלחובקה2021-11-11T13:15:03Z<p>לא מחפש כבוד: </p>
<hr />
<div>'''מלחובקה''' הינה פרבר מוסקבאי, ששימש כמקום נופש בימות הקיץ. פרבר זה נמצא במרחק של כשעת נסיעה מ[[מוסקבה]]. בכל ימות השנה היה מאוכלס על ידי תושבים מקומיים, ובימות הקיץ היה נהפך למקום נופש לתושבי [[מוסקבה]]. המקומיים היו מפנים חדרים מבתיהם ומשכירים אותם לנופשים. <br />
<br />
ששה שבועות התגורר [[אדמו"ר הריי"צ]] במלחובקה. היו אלו ימים של דוחק ולחץ. הרבי ידע כי עוקבים אחריו ודורשים את צעדיו כל העת. זו הייתה הסיבה שעל החסידים נאסר מלהגיע לרבי ששהה במקום רק עם הרבנית ועם בתו הצעירה, וכן ה[[חסיד]] הרב [[יעקב מסקאליק]]-זוראוויצער, ששימש כמזכירו. <br />
<br />
מלבד הרבנית ובת הרבי, שהה במקום, כאמור, ר' [[יעקב מסקאליק]]. מלבדם היו החסידים שהתגוררו ממילא במלחובקה, כמו הרב [[שניאור פינסקי]], ששימש את הרבי באותם שבועות. אחד מתפקידיו היה לעמוד על החליבה, ולהביא לרבי [[חלב ישראל]]. <br />
<br />
את השהות במלחובקה מונה [[אדמו"ר הריי"צ]] כחלק מגלותו: "שמונה עשר וחצי יום ישבתי במאסר, עשרה ימים בגלות [[קוסטרמה]], וששה שבועות בגלות מלחובקה, אשר רק שם יכולתי לישב", הוא כותב לאחר שיצא מ[[ברית המועצות]]. <br />
<br />
==גדולי החסידים מתיישבים במלחובקה== <br />
<br />
כמה שנים לאחר מכן התיישבה במלחובקה קבוצת חסידים שביקשו להתרחק מהערים הגדולות, שם הייתה סכנה גדולה יותר מצד אנשי המשטרה החשאית. הם קיוו כי במקום שקט ורחוק מהעין כמו פרבר זה, יונח להם. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ב]] פתח יהודי בשם אסתרמן - לאחר שקיבל סירוב לזה על ידי השלטונות - [[בית כנסת]] חב"די במלחובקה. היהודי הוצא להורג בשל כך, אולם בית הכנסת לא נסגר, וממשיך לעמוד על תילו עד עצם היום הזה.<br />
<br />
רבים מגדולי החסידים מצאו במלחובקה מקום מקלט. בין החסידים הנכבדים שהתגוררו שם היו: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[משה לייב גינזבורג]] (חתנו של [[אדמו"ר המהר"ש]]), הרב [[שמואל לייב לוין]] שהיה '[[חוזר]]' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], הרב [[אברהם דרייזין (מאיור)]] ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים]], ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], ה[[משפיע]] הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[יהושע נימוטין]], הרב [[חיים זלמן קוזלינר]] ועוד גדולים וטובים. <br />
<br />
במקום היו חיים חסידיים תוססים. תפילות במניין חסידי, שיעורי חסידות, התוועדויות ביומא דפגרא, 'חדרים' לילדים, ועוד. שמע המקום עבר מפה לאוזן, ואל המקום הזה היו מגיעים לבקר חסידים מכל רחבי ברית המועצות, בהם גם החסיד הנודע הרב [[אלחנן מרוזוב]]. הללו היו מגיעים ל[[מוסקבה]] כדי לנסות להשיג רשיונות הגירה, ועד שהיו מקבלים את האישורים (או את הסירובים) היו ממתינים במלחובקה, כדי שלא להתפס ללא רשיון שהייה ברחובות מוסקבה. <br />
<br />
שנות הצ"דיק היו ימי עדנה ופריחה לחסידי חב"ד במקום. <br />
<br />
לצד החיים החסידיים, הוקם גם [[תומכי תמימים מלחובקה|סניף של תומכי תמימים]] במשך שנתיים ימים. הסניפים השונים שהיו בברית המועצות נרדפו ונסגרו, בעוד שהתלמידים גורשו ומגידי השיעורים נאסרו והוגלו.<br />
<br />
==מעצרים==<br />
במשך קיץ [[תרצ"ה]] נעצרו חסידים רבים ונשלחו לארץ גזירה. הישיבה נסגרה, ופחד גדול נפל על החסידים בפרבר התוסס, שעד אז כמעט ולא בוצעו בו מאסרים. כעת החל גל של מאסרים המוניים. בשעה מסויימת בלילה היו אנשי [[המשטרה החשאית]] מגיעים לביתם של חסידים רבים, וכולם היו נאסרים בבת אחת כדי שלא תהיה לאחרים האפשרות לברוח על נפשם. <br />
<br />
הפורענות החלה עם הגיעו של דוד איצ'ה המוסר למלחובקה בתחילת קיץ תרצ"ה. <br />
מוסר זה העביר לאנשי [[המשטרה החשאית]] את האינפורמציה כי במלחובקה שוקקים חיים חסידיים תוססים. בעקבות זאת החלו מעקבים רבים. <br />
<br />
בחודש [[אלול]] באותה שנה הצליחו אנשי [[המשטרה החשאית]] לשים את ידם על כמה מחסידי מלחובקה. חלק אחר הצליח בניסים גדולים לחמוק מתחת לאפם של אנשי המשטרה החשאית. בין הנמלטים היה הרב אברהם דרייזין, שניהל באותם ימים את רשת ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות.<br />
<br />
בגל המעצרים שנערך ב[[חודש אלול]] נעצרו שישה חסידים: הרב [[יעקב מסקאליק]], הרב [[מאיר אבצן]], הרב [[אבא לוין]], הרב [[יצחק גולדין]], הת' [[שלמה מטוסוב]], הרב [[חיים אלעזר גורליק]] ובנו התמים [[מנחם מענדל גורליק]].<br />
<br />
בעקבות מעצרם שררה מבוכה גדולה בקרב חסידי חב"ד במלחובקה. הישיבה נסגרה מיד, וחסידים רבים ירדו למחתרת, בעוד אחרים נמלטו ממלחובקה אל ערים אחרות, שם קיוו למצוא מקומות מסתור. משפחות רבות נותרו ללא אב המשפחה, ועקב כך נוצרו בעיות כלכלה קשות. כל זאת מלבד הפחד האיום והדאגה העמוקה ששררה לשלומם של קרובי המשפחה שנעצרו או הסתתרו.<br />
<br />
==מלחמת העולם השנייה==<br />
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ברחו החסידים ממלחובקה מהחזית שהגיעה סמוך אליהם. מלחובקה התרוקנה מחסידים - מלבד מהחסיד הרב [[אליעזר פינסקי]] שהמשיך להתגורר במקום למרות שהגרמנים הפגיזו את העיר וסביבותיה ללא הרף. הוא נותר ב[[מסירות נפש]] כדי לשמור על יהודי קשיש חולה וערירי, שמפאת מחלתו לא יכל לברוח. <br />
לאחר המלחמה חזרו מתי מעט מהחסידים אל מלחובקה, רובם עזבו את רוסיה דרך פולין, וחלקם המועט נשאר ב[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]]. <br />
<br />
בקהילה הקטנה שנוצרה מחדש במלחובקה, כיהן כרב חכם [[יהודה בוטרשוולי]] מזקני חסידי חב"ד. הרב [[חיים אברמוב]] כיהן כגבאי בית הכנסת, והוא שימש אף בתפקיד 'ראש הקהל'. מתוקף תפקידו זה היה אחראי על ניהול בית העלמין היהודי.<br />
==לאחר המלחמה==<br />
<br />
הקהילה החסידית המשיכה להתקיים במינון נמוך במשך השנים שלאחר המלחמה. בשנים מאוחרות יותר, פעלו במקום שליחי ארגון 'נתיב' בשם המוסד הישראלי במוסקבה. הם היו בקשר עם חסידי חב"ד בברית המועצות וכך גם עם אלה שהתגוררו במלחובקה. הם סייעו בדרכים שונות בהעברת תשמישי קדושה ועוד.<br />
<br />
==טבילה ב'אגם מלחובקה'== <br />
<br />
[[מקווה]] לא היה במלחובקה, אבל חסידים לא וויתרו על טבילה במקווה. מידי [[יום שישי]] היו כולם נוסעים למקווה שהיה בבית כנסת הגדול ב[[מוסקבה]] 'ארכיפובה'. בשבתות טבלו באגם קטן שנקרא 'אגם מלחובקה' שלא היה כל כך נקי והמים בו היו קרים. <br />
<br />
בשנות הכפי"ם בכל יום היה בבית הכנסת מניין מצומצם, וב[[שבת]] היו כשלושה מניינים. הדמות הרוחנית של יהודי מלחובקה באותם ימים היה הרב [[יהודה בוטרשווילי]]. הייתה לו חנות ממנה התפרנס, אולם כל מי שהיו לו שאלות הלכתיות, היה מפנה אותם אליו. בשבתות מברכים הוא אף היה מתוועד. <br />
<br />
חינוך הילדים ללימוד תורה הייתה בעיה אמיתית, כיון שלא היו מספיק תלמידים לפתוח כיתה. לכן הבאו את הרב [[בערל ריקמן]] שגר בקרסקובה ללמד באופן פרטי את מעט הילדים. <br />
<br />
בשר כשר היה באותן שנים בזכות השוחטים. בתחילה שחט הרב [[נתן ברונשטיין]], אך לאחר שעלה לארץ הקודש, מילא את מקומו הרב מיכל דורפמן [[חסידות ברסלב|חסיד ברסלב]].<br />
<br />
==יהדות עכשווית במלחובקה== <br />
<br />
בשנות המ"מים פעל במלחובקה הרב [[קלמן מלך תמרין]], מחסידי חב"ד ב[[מוסקבה]] באותם שנים. לאחר פטירתו, המשיכו שני בניו, הרב [[משה תמרין|משה]] והרב [[נחום תמרין|נחום]] להחזיק את היהדות וחסידות ב[[מסירות נפש]] ממש.<br />
באותם שנים השוחט הוותיק הרב [[מוט'ל ליפשיץ]] היה [[שוחט]] במוסקוה והיה עוד [[שוחט]] צעיר שהיה [[שוחט]] במלחובקה מתלמידיו של ר' [[רפאל נימוטין]] ור' [[יצחק קוגן]] ורוב אנ"ש דאז היו באים לשחוט אצלו <br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תשס"ב]] יצא הרב [[משה תמרין]] ומשפחתו ל[[שליחות]] קבועה במלחובקה. זו בנתיים הפכה ל[[עיירה]] שמנוהלת על ידי רשות מוניציפלית נפרדת ומתגוררים בה כעשרים אלף תושבים, בתוכם כמה מאות יהודים.<br />
<br />
עם בואם של זוג השלוחים, החלה במקום פעילות חב"דית קבועה ומסודרת.<br />
<br />
הפעילות היהודית ב[[עיירה]] בה מתגוררים רק כמה מאות יהודים, מורכבת מאוד, אך הרב תמרין, במסירות ובמרץ פועל ואף מצליח רבות. כיום [[בית הכנסת]] גדוש במתפללים מידי שבת, וביום ראשון מתקיימת פעילות קבועה לילדים בכל הגילאים. בחגי ישראל הוא עורך פעילויות מגוונות בהשתתפות יהודים רבים, זאת יחד עם עזרה הומניטרית שמוגשת לנזקקים.<br />
<br />
דווקא בשנים האחרונות הפך המקום להיות אזור יוקרתי, בזכות עשירי [[מוסקבה]] שבחרו לבנות במקום חוילות מפוארות לחודשי הקיץ, ומחירי הנדל"ן באזור עולים בקצב מהיר.<br />
<br />
בשנת תשס"ה נשרף כליל בית הכנסת העתיק של מלחובקה, ככל הנראה על ידי גורמים אנטישמיים. בית הכנסת עלה באש על תכולתו ונערכה הלוויה בה נקברו ספרי הקודש, ובראשם ספרי התורה של בית הכנסת. בשנים שלאחר מכן נבנה על ידי הרב תמרין מבנה חדש ומפואר לבית הכנסת, הכולל את כל צרכי הקהילה, כמו מקווה טהרה מהודר ועוד.<br />
<br />
באלול תשע"ז נפתחה במלחובקה ישיבה קטנה לצעירים ממוסקבה וסביבותיה, תוך שימת דגש על יחס פרטני וקידום מודרך. הישיבה מונה נכון לשנתה הראשונה תשעה תלמידים, חמשה אנשי צוות וחמשה 'תלמידים שלוחים'.באדר התש"פ בגלל הקורונה נסגרה הישיבה. ובתשפ"א פעלה במרינה רושצ'ה במוסקבה. בתשפ"ב נפתחה הישיבה מחדש במלחובקה בשם "תפארת בחורים"<br />
<br />
==בית העלמין==<br />
<br />
ביום הראשון של חג ה[[סוכות]] [[תרצ"ה]] נפטר במלחובקה הרב [[משה לייב גינזבורג (חתן אדמו"ר המהר"ש)]]. רק זמן קצר לפני כן קנתה הקהילה היהודית במלחובקה שטח עבור בית עלמין, וטרם הספיקו ל"קדש" את המקום כנהוג. במשך השנים נקברו בבית העלמין אך ורק יהודים.<br />
<br />
בשנים שלאחר המלחמה שמרו על בית העלמין ר' [[חיים גולודובסקי]] ורעייתו. הם התגוררו בבית סמוך לבית העלמין והם היו אחראים על הקבורה ועל שימור המקום. <br />
<br />
לאחר פטירתם הטרגית של בני הזוג גולודובסקי, נטל על עצמו הרב [[חיים אברמוב]] את האחריות לשימור בית הקברות במלחובקה. <br />
<br />
עם השנים, לא נותרו בבית הקברות חלקות קבורה ריקות. ר' חיים ביקש להרחיב את שטח בית העלמין כדי שיהודים יוכלו לקבור את קרוביהם כהלכה בקבורת ישראל. כיון שלא היו בידו רשיונות להרחיב את השטח, הוא החליט לפעול באופן מחתרתי. <br />
<br />
השטח שליד בית הקברות היה מדרון ובו ביצה גדולה. כדי ליישר את השטח היה דרוש חול בכמות גדולה. הוא יצר קשר עם נהגי משאיות שתפקידם היה להעביר חול ממקום למקום, ושילם להם הרבה כסף, והם בתמורה הביאו בחסות החשיכה חול אל השטח המיועד לבית קברות. הוא השקיע את כל כוחותיו בהרחבת בית הקברות ועבד לשם כך יומם ולילה, למרות הסכנה הגדולה שיתפס על ידי השלטונות. מאמציו נשאו פרי, ובסופו של דבר הוא פתח לקבורה את השטח שהכין.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47181 יש חיים בעיר המתים] "עולם החסידות" על שליחות ניסית במאלכובקה {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=53839 חנוכת הבית מרגשת ב"מלאכווקא" ההיסטורית] י' בניסן תשע"ה {{אינפו}}<br />
<br />
{{עיירות ברוסיה}}</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%94&diff=505321מלחובקה2021-11-11T13:14:21Z<p>לא מחפש כבוד: </p>
<hr />
<div>'''מלחובקה''' הינה פרבר מוסקבאי, ששימש כמקום נופש בימות הקיץ. פרבר זה נמצא במרחק של כשעת נסיעה מ[[מוסקבה]]. בכל ימות השנה היה מאוכלס על ידי תושבים מקומיים, ובימות הקיץ היה נהפך למקום נופש לתושבי [[מוסקבה]]. המקומיים היו מפנים חדרים מבתיהם ומשכירים אותם לנופשים. <br />
<br />
ששה שבועות התגורר [[אדמו"ר הריי"צ]] במלחובקה. היו אלו ימים של דוחק ולחץ. הרבי ידע כי עוקבים אחריו ודורשים את צעדיו כל העת. זו הייתה הסיבה שעל החסידים נאסר מלהגיע לרבי ששהה במקום רק עם הרבנית ועם בתו הצעירה, וכן ה[[חסיד]] הרב [[יעקב מסקאליק]]-זוראוויצער, ששימש כמזכירו. <br />
<br />
מלבד הרבנית ובת הרבי, שהה במקום, כאמור, ר' [[יעקב מסקאליק]]. מלבדם היו החסידים שהתגוררו ממילא במלחובקה, כמו הרב [[שניאור פינסקי]], ששימש את הרבי באותם שבועות. אחד מתפקידיו היה לעמוד על החליבה, ולהביא לרבי [[חלב ישראל]]. <br />
<br />
את השהות במלחובקה מונה [[אדמו"ר הריי"צ]] כחלק מגלותו: "שמונה עשר וחצי יום ישבתי במאסר, עשרה ימים בגלות [[קוסטרמה]], וששה שבועות בגלות מלחובקה, אשר רק שם יכולתי לישב", הוא כותב לאחר שיצא מ[[ברית המועצות]]. <br />
<br />
==גדולי החסידים מתיישבים במלחובקה== <br />
<br />
כמה שנים לאחר מכן התיישבה במלחובקה קבוצת חסידים שביקשו להתרחק מהערים הגדולות, שם הייתה סכנה גדולה יותר מצד אנשי המשטרה החשאית. הם קיוו כי במקום שקט ורחוק מהעין כמו פרבר זה, יונח להם. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ב]] פתח יהודי בשם אסתרמן - לאחר שקיבל סירוב לזה על ידי השלטונות - [[בית כנסת]] חב"די במלחובקה. היהודי הוצא להורג בשל כך, אולם בית הכנסת לא נסגר, וממשיך לעמוד על תילו עד עצם היום הזה.<br />
<br />
רבים מגדולי החסידים מצאו במלחובקה מקום מקלט. בין החסידים הנכבדים שהתגוררו שם היו: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[משה לייב גינזבורג]] (חתנו של [[אדמו"ר המהר"ש]]), הרב [[שמואל לייב לוין]] שהיה '[[חוזר]]' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], הרב [[אברהם דרייזין (מאיור)]] ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים]], ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], ה[[משפיע]] הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[יהושע נימוטין]], הרב [[חיים זלמן קוזלינר]] ועוד גדולים וטובים. <br />
<br />
במקום היו חיים חסידיים תוססים. תפילות במניין חסידי, שיעורי חסידות, התוועדויות ביומא דפגרא, 'חדרים' לילדים, ועוד. שמע המקום עבר מפה לאוזן, ואל המקום הזה היו מגיעים לבקר חסידים מכל רחבי ברית המועצות, בהם גם החסיד הנודע הרב [[אלחנן מרוזוב]]. הללו היו מגיעים ל[[מוסקבה]] כדי לנסות להשיג רשיונות הגירה, ועד שהיו מקבלים את האישורים (או את הסירובים) היו ממתינים במלחובקה, כדי שלא להתפס ללא רשיון שהייה ברחובות מוסקבה. <br />
<br />
שנות הצ"דיק היו ימי עדנה ופריחה לחסידי חב"ד במקום. <br />
<br />
לצד החיים החסידיים, הוקם גם [[תומכי תמימים מלחובקה|סניף של תומכי תמימים]] במשך שנתיים ימים. הסניפים השונים שהיו בברית המועצות נרדפו ונסגרו, בעוד שהתלמידים גורשו ומגידי השיעורים נאסרו והוגלו.<br />
<br />
==מעצרים==<br />
במשך קיץ [[תרצ"ה]] נעצרו חסידים רבים ונשלחו לארץ גזירה. הישיבה נסגרה, ופחד גדול נפל על החסידים בפרבר התוסס, שעד אז כמעט ולא בוצעו בו מאסרים. כעת החל גל של מאסרים המוניים. בשעה מסויימת בלילה היו אנשי [[המשטרה החשאית]] מגיעים לביתם של חסידים רבים, וכולם היו נאסרים בבת אחת כדי שלא תהיה לאחרים האפשרות לברוח על נפשם. <br />
<br />
הפורענות החלה עם הגיעו של דוד איצ'ה המוסר למלחובקה בתחילת קיץ תרצ"ה. <br />
מוסר זה העביר לאנשי [[המשטרה החשאית]] את האינפורמציה כי במלחובקה שוקקים חיים חסידיים תוססים. בעקבות זאת החלו מעקבים רבים. <br />
<br />
בחודש [[אלול]] באותה שנה הצליחו אנשי [[המשטרה החשאית]] לשים את ידם על כמה מחסידי מלחובקה. חלק אחר הצליח בניסים גדולים לחמוק מתחת לאפם של אנשי המשטרה החשאית. בין הנמלטים היה הרב אברהם דרייזין, שניהל באותם ימים את רשת ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות.<br />
<br />
בגל המעצרים שנערך ב[[חודש אלול]] נעצרו שישה חסידים: הרב [[יעקב מסקאליק]], הרב [[מאיר אבצן]], הרב [[אבא לוין]], הרב [[יצחק גולדין]], הת' [[שלמה מטוסוב]], הרב [[חיים אלעזר גורליק]] ובנו התמים [[מנחם מענדל גורליק]].<br />
<br />
בעקבות מעצרם שררה מבוכה גדולה בקרב חסידי חב"ד במלחובקה. הישיבה נסגרה מיד, וחסידים רבים ירדו למחתרת, בעוד אחרים נמלטו ממלחובקה אל ערים אחרות, שם קיוו למצוא מקומות מסתור. משפחות רבות נותרו ללא אב המשפחה, ועקב כך נוצרו בעיות כלכלה קשות. כל זאת מלבד הפחד האיום והדאגה העמוקה ששררה לשלומם של קרובי המשפחה שנעצרו או הסתתרו.<br />
<br />
==מלחמת העולם השנייה==<br />
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ברחו החסידים ממלחובקה מהחזית שהגיעה סמוך אליהם. מלחובקה התרוקנה מחסידים - מלבד מהחסיד הרב [[אליעזר פינסקי]] שהמשיך להתגורר במקום למרות שהגרמנים הפגיזו את העיר וסביבותיה ללא הרף. הוא נותר ב[[מסירות נפש]] כדי לשמור על יהודי קשיש חולה וערירי, שמפאת מחלתו לא יכל לברוח. <br />
לאחר המלחמה חזרו מתי מעט מהחסידים אל מלחובקה, רובם עזבו את רוסיה דרך פולין, וחלקם המועט נשאר ב[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]]. <br />
<br />
בקהילה הקטנה שנוצרה מחדש במלחובקה, כיהן כרב חכם [[יהודה בוטרשוולי]] מזקני חסידי חב"ד. הרב [[חיים אברמוב]] כיהן כגבאי בית הכנסת, והוא שימש אף בתפקיד 'ראש הקהל'. מתוקף תפקידו זה היה אחראי על ניהול בית העלמין היהודי.<br />
==לאחר המלחמה==<br />
<br />
הקהילה החסידית המשיכה להתקיים במינון נמוך במשך השנים שלאחר המלחמה. בשנים מאוחרות יותר, פעלו במקום שליחי ארגון 'נתיב' בשם המוסד הישראלי במוסקבה. הם היו בקשר עם חסידי חב"ד בברית המועצות וכך גם עם אלה שהתגוררו במלחובקה. הם סייעו בדרכים שונות בהעברת תשמישי קדושה ועוד.<br />
<br />
==טבילה ב'אגם מלחובקה'== <br />
<br />
[[מקווה]] לא היה במלחובקה, אבל חסידים לא וויתרו על טבילה במקווה. מידי [[יום שישי]] היו כולם נוסעים למקווה שהיה בבית כנסת הגדול ב[[מוסקבה]] 'ארכיפובה'. בשבתות טבלו באגם קטן שנקרא 'אגם מלחובקה' שלא היה כל כך נקי והמים בו היו קרים. <br />
<br />
בשנות הכפי"ם בכל יום היה בבית הכנסת מניין מצומצם, וב[[שבת]] היו כשלושה מניינים. הדמות הרוחנית של יהודי מלחובקה באותם ימים היה הרב [[יהודה בוטראשוילי]]. הייתה לו חנות ממנה התפרנס, אולם כל מי שהיו לו שאלות הלכתיות, היה מפנה אותם אליו. בשבתות מברכים הוא אף היה מתוועד. <br />
<br />
חינוך הילדים ללימוד תורה הייתה בעיה אמיתית, כיון שלא היו מספיק תלמידים לפתוח כיתה. לכן הבאו את הרב [[בערל ריקמן]] שגר בקרסקובה ללמד באופן פרטי את מעט הילדים. <br />
<br />
בשר כשר היה באותן שנים בזכות השוחטים. בתחילה שחט הרב [[נתן ברונשטיין]], אך לאחר שעלה לארץ הקודש, מילא את מקומו הרב מיכל דורפמן [[חסידות ברסלב|חסיד ברסלב]].<br />
<br />
==יהדות עכשווית במלחובקה== <br />
<br />
בשנות המ"מים פעל במלחובקה הרב [[קלמן מלך תמרין]], מחסידי חב"ד ב[[מוסקבה]] באותם שנים. לאחר פטירתו, המשיכו שני בניו, הרב [[משה תמרין|משה]] והרב [[נחום תמרין|נחום]] להחזיק את היהדות וחסידות ב[[מסירות נפש]] ממש.<br />
באותם שנים השוחט הוותיק הרב [[מוט'ל ליפשיץ]] היה [[שוחט]] במוסקוה והיה עוד [[שוחט]] צעיר שהיה [[שוחט]] במלחובקה מתלמידיו של ר' [[רפאל נימוטין]] ור' [[יצחק קוגן]] ורוב אנ"ש דאז היו באים לשחוט אצלו <br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תשס"ב]] יצא הרב [[משה תמרין]] ומשפחתו ל[[שליחות]] קבועה במלחובקה. זו בנתיים הפכה ל[[עיירה]] שמנוהלת על ידי רשות מוניציפלית נפרדת ומתגוררים בה כעשרים אלף תושבים, בתוכם כמה מאות יהודים.<br />
<br />
עם בואם של זוג השלוחים, החלה במקום פעילות חב"דית קבועה ומסודרת.<br />
<br />
הפעילות היהודית ב[[עיירה]] בה מתגוררים רק כמה מאות יהודים, מורכבת מאוד, אך הרב תמרין, במסירות ובמרץ פועל ואף מצליח רבות. כיום [[בית הכנסת]] גדוש במתפללים מידי שבת, וביום ראשון מתקיימת פעילות קבועה לילדים בכל הגילאים. בחגי ישראל הוא עורך פעילויות מגוונות בהשתתפות יהודים רבים, זאת יחד עם עזרה הומניטרית שמוגשת לנזקקים.<br />
<br />
דווקא בשנים האחרונות הפך המקום להיות אזור יוקרתי, בזכות עשירי [[מוסקבה]] שבחרו לבנות במקום חוילות מפוארות לחודשי הקיץ, ומחירי הנדל"ן באזור עולים בקצב מהיר.<br />
<br />
בשנת תשס"ה נשרף כליל בית הכנסת העתיק של מלחובקה, ככל הנראה על ידי גורמים אנטישמיים. בית הכנסת עלה באש על תכולתו ונערכה הלוויה בה נקברו ספרי הקודש, ובראשם ספרי התורה של בית הכנסת. בשנים שלאחר מכן נבנה על ידי הרב תמרין מבנה חדש ומפואר לבית הכנסת, הכולל את כל צרכי הקהילה, כמו מקווה טהרה מהודר ועוד.<br />
<br />
באלול תשע"ז נפתחה במלחובקה ישיבה קטנה לצעירים ממוסקבה וסביבותיה, תוך שימת דגש על יחס פרטני וקידום מודרך. הישיבה מונה נכון לשנתה הראשונה תשעה תלמידים, חמשה אנשי צוות וחמשה 'תלמידים שלוחים'.באדר התש"פ בגלל הקורונה נסגרה הישיבה. ובתשפ"א פעלה במרינה רושצ'ה במוסקבה. בתשפ"ב נפתחה הישיבה מחדש במלחובקה בשם "תפארת בחורים"<br />
<br />
==בית העלמין==<br />
<br />
ביום הראשון של חג ה[[סוכות]] [[תרצ"ה]] נפטר במלחובקה הרב [[משה לייב גינזבורג (חתן אדמו"ר המהר"ש)]]. רק זמן קצר לפני כן קנתה הקהילה היהודית במלחובקה שטח עבור בית עלמין, וטרם הספיקו ל"קדש" את המקום כנהוג. במשך השנים נקברו בבית העלמין אך ורק יהודים.<br />
<br />
בשנים שלאחר המלחמה שמרו על בית העלמין ר' [[חיים גולודובסקי]] ורעייתו. הם התגוררו בבית סמוך לבית העלמין והם היו אחראים על הקבורה ועל שימור המקום. <br />
<br />
לאחר פטירתם הטרגית של בני הזוג גולודובסקי, נטל על עצמו הרב [[חיים אברמוב]] את האחריות לשימור בית הקברות במלחובקה. <br />
<br />
עם השנים, לא נותרו בבית הקברות חלקות קבורה ריקות. ר' חיים ביקש להרחיב את שטח בית העלמין כדי שיהודים יוכלו לקבור את קרוביהם כהלכה בקבורת ישראל. כיון שלא היו בידו רשיונות להרחיב את השטח, הוא החליט לפעול באופן מחתרתי. <br />
<br />
השטח שליד בית הקברות היה מדרון ובו ביצה גדולה. כדי ליישר את השטח היה דרוש חול בכמות גדולה. הוא יצר קשר עם נהגי משאיות שתפקידם היה להעביר חול ממקום למקום, ושילם להם הרבה כסף, והם בתמורה הביאו בחסות החשיכה חול אל השטח המיועד לבית קברות. הוא השקיע את כל כוחותיו בהרחבת בית הקברות ועבד לשם כך יומם ולילה, למרות הסכנה הגדולה שיתפס על ידי השלטונות. מאמציו נשאו פרי, ובסופו של דבר הוא פתח לקבורה את השטח שהכין.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47181 יש חיים בעיר המתים] "עולם החסידות" על שליחות ניסית במאלכובקה {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=53839 חנוכת הבית מרגשת ב"מלאכווקא" ההיסטורית] י' בניסן תשע"ה {{אינפו}}<br />
<br />
{{עיירות ברוסיה}}</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=505320יעקב יוסף רסקין2021-11-11T13:12:57Z<p>לא מחפש כבוד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:Sraskin2 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב יוסף רסקין]]<br />
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רסקין עומד מאחורי הרבי בעת ה[[התוועדות]] (שלישי משמאל)]]<br />
הרב '''יעקב יוסף רסקין''' ([[תרס"א]] – [[כ' ניסן]] [[תשמ"ו]]) היה בעל '[[מסירות נפש]]' מופלאה והיה מוהל ידוע. זכה לשמש את אביו של הרבי, ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], בימיו האחרונים בגלותו ב[[אלמא אטא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרס"א]] לאביו הרב [[חיים בן ציון רסקין]] ולאמו מרת דבוניא (בתם של ר' יעקב יוסף ומרת שימע חאשע שגלוב), בעיר גיזאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]].<br />
<br />
בהגיעו לגיל ה'[[חיידר]]', אסף אביו ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר]] לפי רוחו. בגיזאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ו[[מלמד]] מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את [[הרבי הרש"ב]] את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את ה[[מלמד]] הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת [[מלמד]] לילדים.<br />
<br />
מאז נהיה ר' חיים בן-ציון, לחסידו של אדמו"ר הרש"ב, הקפיד להגיע מידי שנה, לקראת כל ראש השנה, לליובאוויטש כדי לשהות במחיצת הרבי בימים אלו, והיה חוזר לביתו לקראת יום הכיפורים. לקראת [[ראש השנה]] שנת עת"ר, לקח עמו לראשונה גם את בנו בן ה-9 יעקב יוסף.<br />
<br />
לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ז]] הגיע ר' חיים בן-ציון אל הרבי. בפעם הזאת נשאר גם ליום כיפור ולימים הראשונים של חג הסוכות. הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה, והרבה מהתלמידים בישיבה הוכרחו לעזוב. בינהם גם יעקב יוסף. אביו, ר' חיים בן-ציון דאג, ומשום כך נכנסו שניהם ליחידות. הרבי ייעץ להחזיר את הבן לבית הוריו בגיזאטסק וסידר לו סדר לימודים מיוחד לכל השנה. בבית הוריו נשאר ללמוד לבדו עד שנשא את רעייתו מרת דרויזא, בתו של ר' [[מנחם מענדל קפלן]].<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ד]] עבר להתגורר בלנינגרד בה גרו אז רבים מאנ"ש. כמו רבים מאנ"ש באותה תקופה, השיג ר' יעקב יוסף מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך לחלל את השבת.<br />
<br />
ר' יעקב יוסף שהיה מוהל במקצועו, היה מל מדי פעם תינוקות בחשאי. הוא גם ידע את מקצוע השחיטה. <br />
בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, צרו הנאצים על העיר לנינגרד והפגיזו את הגשרים שחצו את הנהרות המקיפים את העיר. כל הגשרים יצאו מכלל שימוש, מלבד גשר אחד, דרכו ברח כל מי שיכול היה לברוח. ביום שלישי [[ג' באלול]] [[תש"א]] נכנס שכן לבית משפחת רסקין והודיע כי הוא קיבל במקום עבודתו כרטיסים לרכבת, אולם מכיוון שבניו לחמו בחזית לנינגרד הוא לא רוצה לעוזבם. ומסר למשפחת רסקין את הכרטיסים. בני המשפחה הספיקו לעלות על הרכבת האחרונה, ומיד לאחר שעברו את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו.<br />
<br />
אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שב[[סיביר]].<br />
<br />
מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם קיוו לנסוע ל[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן. כשירדו מהרכבת נאמר להם כי שלטונות העיר שלא רצו שהמוני הפליטים ינהרו אליה העמידו שוטרים מיוחדים בתחנת הרכבת הנמצאת 8 ק"מ מהעיר, ולא נתנו לפליטים לצאת ממנה ובני משפחת רסקין נאלצו להישאר בתחנת הרכבת.<br />
<br />
כעבור מספר שבועות מצאו דרך כלשהי להיכנס לעיר. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר. זמן קצר בלבד לאחר שהגיעו לעיר, נעצרו ההורים. כעבור שבועיים שוחררה האם, ואילו ר' יעקב יוסף היה עצור כחודש וחצי. <br />
<br />
כעבור שנים פגשו בעיר את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. ר' יעקב יוסף זכה יחד עם בני ביתו לשמש את אביו של הרבי, הרב לוי יצחק, בימיו האחרונים בגלותו באלמא-אטא. <br />
חלק מזיכרונותיו מר' לוי יצחק, נכתבו בספר [[תולדות לוי יצחק]] שיצא לראשונה בשנת [[תשל"ז]]. הספר מתעד את סיפור חייו של רבי לוי יצחק.<br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תש"ד]] יצא ר' יעקב יוסף ובתו צביה, אשת הרב [[דוד ברוומן]] ל[[מלחובקה]] שעל-יד [[מוסקבה]]. ב[[חנוכה]] [[תש"ה]] הצטרפה אליהם שאר המשפחה. הם התאכסנו אצל חתנו, ר' [[דוד ברוומן]].<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מ[[רוסיה]] ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש"ט. הוא התיישב בראשון לציון, ובמשך תקופת חייו האחרונה הוא גר בכפר חב"ד.<br />
<br />
נפטר ב[[כ' ניסן|שביעי של פסח]] [[תשמ"ו]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו - הרב [[יצחק רסקין]].<br />
*אחותו - מרת [[שרה קצנלבויגן]] ("די מומע שרה").<br />
*בנו- הרב [[מנחם מענדל רסקין]].<br />
*בתו - מרת צביה - אשת הרב [[דוד ברוומן]].<br />
*בנו- הרב [[דוד רסקין]].<br />
*בנו- הרב [[שלום בער רסקין]] - לונדון.<br />
*בנו- הרב [[יהודה לייב רסקין]].<br />
<br />
{{מיון רגיל:רסקין, יעקב יוסף}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מוהלים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=505319יעקב יוסף רסקין2021-11-11T13:12:13Z<p>לא מחפש כבוד: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Sraskin2 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב יוסף רסקין]]<br />
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רסקין עומד מאחורי הרבי בעת ה[[התוועדות]] (שלישי משמאל)]]<br />
הרב '''יעקב יוסף רסקין''' ([[תרס"א]] – [[כ' ניסן]] [[תשמ"ו]]) היה בעל '[[מסירות נפש]]' מופלאה והיה מוהל ידוע. זכה לשמש את אביו של הרבי, ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], בימיו האחרונים בגלותו ב[[אלמא אטא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרס"א]] לאביו הרב [[חיים בן ציון רסקין]] ולאמו מרת דבוניא (בתם של ר' יעקב יוסף ומרת שימע חאשע שגלוב), בעיר גיזאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]].<br />
<br />
בהגיעו לגיל ה'[[חיידר]]', אסף אביו ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר]] לפי רוחו. בגיזאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ו[[מלמד]] מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את [[הרבי הרש"ב]] את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את ה[[מלמד]] הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת [[מלמד]] לילדים.<br />
<br />
מאז נהיה ר' חיים בן-ציון, לחסידו של אדמו"ר הרש"ב, הקפיד להגיע מידי שנה, לקראת כל ראש השנה, לליובאוויטש כדי לשהות במחיצת הרבי בימים אלו, והיה חוזר לביתו לקראת יום הכיפורים. לקראת [[ראש השנה]] שנת עת"ר, לקח עמו לראשונה גם את בנו בן ה-9 יעקב יוסף.<br />
<br />
לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ז]] הגיע ר' חיים בן-ציון אל הרבי. בפעם הזאת נשאר גם ליום כיפור ולימים הראשונים של חג הסוכות. הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה, והרבה מהתלמידים בישיבה הוכרחו לעזוב. בינהם גם יעקב יוסף. אביו, ר' חיים בן-ציון דאג, ומשום כך נכנסו שניהם ליחידות. הרבי ייעץ להחזיר את הבן לבית הוריו בגיזאטסק וסידר לו סדר לימודים מיוחד לכל השנה. בבית הוריו נשאר ללמוד לבדו עד שנשא את רעייתו מרת דרויזא, בתו של ר' [[מנחם מענדל קפלן]].<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ד]] עבר להתגורר בלנינגרד בה גרו אז רבים מאנ"ש. כמו רבים מאנ"ש באותה תקופה, השיג ר' יעקב יוסף מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך לחלל את השבת.<br />
<br />
ר' יעקב יוסף שהיה מוהל במקצועו, היה מל מדי פעם תינוקות בחשאי. הוא גם ידע את מקצוע השחיטה. <br />
בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, צרו הנאצים על העיר לנינגרד והפגיזו את הגשרים שחצו את הנהרות המקיפים את העיר. כל הגשרים יצאו מכלל שימוש, מלבד גשר אחד, דרכו ברח כל מי שיכול היה לברוח. ביום שלישי [[ג' באלול]] [[תש"א]] נכנס שכן לבית משפחת רסקין והודיע כי הוא קיבל במקום עבודתו כרטיסים לרכבת, אולם מכיוון שבניו לחמו בחזית לנינגרד הוא לא רוצה לעוזבם. ומסר למשפחת רסקין את הכרטיסים. בני המשפחה הספיקו לעלות על הרכבת האחרונה, ומיד לאחר שעברו את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו.<br />
<br />
אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שב[[סיביר]].<br />
<br />
מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם קיוו לנסוע ל[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן. כשירדו מהרכבת נאמר להם כי שלטונות העיר שלא רצו שהמוני הפליטים ינהרו אליה העמידו שוטרים מיוחדים בתחנת הרכבת הנמצאת 8 ק"מ מהעיר, ולא נתנו לפליטים לצאת ממנה ובני משפחת רסקין נאלצו להישאר בתחנת הרכבת.<br />
<br />
כעבור מספר שבועות מצאו דרך כלשהי להיכנס לעיר. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר. זמן קצר בלבד לאחר שהגיעו לעיר, נעצרו ההורים. כעבור שבועיים שוחררה האם, ואילו ר' יעקב יוסף היה עצור כחודש וחצי. <br />
<br />
כעבור שנים פגשו בעיר את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. ר' יעקב יוסף זכה יחד עם בני ביתו לשמש את אביו של הרבי, הרב לוי יצחק, בימיו האחרונים בגלותו באלמא-אטא. <br />
חלק מזיכרונותיו מר' לוי יצחק, נכתבו בספר [[תולדות לוי יצחק]] שיצא לראשונה בשנת [[תשל"ז]]. הספר מתעד את סיפור חייו של רבי לוי יצחק.<br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תש"ד]] יצא ר' יעקב יוסף ובתו צביה, אשת הרב [[דוד ברוומן]] ל[[מלחובקה]] שעל-יד [[מוסקבה]]. ב[[חנוכה]] [[תש"ה]] הצטרפה אליהם שאר המשפחה. הם התאכסנו אצל חתנו, ר' [[דוד ברוומן]].<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מ[[רוסיה]] ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש"ט. הוא התיישב בראשון לציון, ובמשך תקופת חייו האחרונה הוא גר בכפר חב"ד.<br />
<br />
נפטר ב[[כ' ניסן|שביעי של פסח]] [[תשמ"ו]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו - הרב [[יצחק רסקין]].<br />
*אחותו - מרת [[שרה קצנלבויגן]] ("די מומע שרה").<br />
*בנו- הרב [[מנחם מענדל רסקין]].<br />
*בתו - מרת צביה - אשת הרב [[דוד ברוומן]].<br />
*בנו- הרב [[דוד רסקין]].<br />
*בנו- הרב [[שלום בער רסקין]] - לונדון.<br />
*בנו- הרב [[יהודה לייב רסקין]].<br />
<br />
{{מיון רגיל:רסקין, יעקב יוסף}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מוהלים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=505283אברהם פרדקין2021-11-11T07:19:21Z<p>לא מחפש כבוד: </p>
<hr />
<div>הרב '''אברהם פרדקין''' המכונה 'אברהם ליאדיער' או 'אברהם המלמד' היה מהמלמדים החשובים בחדרים של ישיבת '[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]'. היה לו אכסניה חשובה בה התארחו גם כמה מתלמידי ישיבת 'תומכי תמימים'.<br />
<br />
בעקבות המהפכה הקומוניסטית שהחלה ב[[כ"ב חשוון]] [[תרע"ח]], קבע הרב פרדקין את מקום מושבו ב[[רוסטוב]] ליד [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
כאשר הגיע לרוסטוב, פתח גם בה אכסניה בה התארחו [[תמים|תלמידי התמימים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו [[חיים יונה לוצקי]]<br />
*חתנו [[שמאי וויגאן]]<br />
*חתנו פאליק הלובצינר<br />
*בנו זאב פרדקין<br />
<br />
{{מיון רגיל:דיסקין, אברהם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים]]<br />
[[קטגוריה:אישים ברוסטוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=505282אברהם פרדקין2021-11-11T07:19:03Z<p>לא מחפש כבוד: זה השם המדויק. צריך לשנות את שם הערך בהתאם</p>
<hr />
<div>הרב '''אברהם פרדקין''' המכונה 'אברהם ליאדיער' או 'אברהם המלמד' היה מהמלמדים החשובים בחדרים של ישיבת '[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]'. היה לו אכסניה חשובה בה התארחו גם כמה מתלמידי ישיבת 'תומכי תמימים'.<br />
<br />
בעקבות המהפכה הקומוניסטית שהחלה ב[[כ"ב חשוון]] [[תרע"ח]], קבע הרב דיסקין את מקום מושבו ב[[רוסטוב]] ליד [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
כאשר הגיע לרוסטוב, פתח גם בה אכסניה בה התארחו [[תמים|תלמידי התמימים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו [[חיים יונה לוצקי]]<br />
*חתנו [[שמאי וויגאן]]<br />
*חתנו פאליק הלובצינר<br />
*בנו זאב פרדקין<br />
<br />
{{מיון רגיל:דיסקין, אברהם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים]]<br />
[[קטגוריה:אישים ברוסטוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=505281אברהם פרדקין2021-11-11T07:18:29Z<p>לא מחפש כבוד: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>הרב '''אברהם דיסקין''' המכונה 'אברהם ליאדיער' או 'אברהם המלמד' היה מהמלמדים החשובים בחדרים של ישיבת '[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]'. היה לו אכסניה חשובה בה התארחו גם כמה מתלמידי ישיבת 'תומכי תמימים'.<br />
<br />
בעקבות המהפכה הקומוניסטית שהחלה ב[[כ"ב חשוון]] [[תרע"ח]], קבע הרב דיסקין את מקום מושבו ב[[רוסטוב]] ליד [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
כאשר הגיע לרוסטוב, פתח גם בה אכסניה בה התארחו [[תמים|תלמידי התמימים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו [[חיים יונה לוצקי]]<br />
*חתנו [[שמאי וויגאן]]<br />
*חתנו פאליק הלובצינר<br />
*בנו זאב פרדקין<br />
<br />
{{מיון רגיל:דיסקין, אברהם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים]]<br />
[[קטגוריה:אישים ברוסטוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=505280אברהם פרדקין2021-11-11T07:18:15Z<p>לא מחפש כבוד: </p>
<hr />
<div>הרב '''אברהם דיסקין''' המכונה 'אברהם ליאדיער' או 'אברהם המלמד' היה מהמלמדים החשובים בחדרים של ישיבת '[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]'. היה לו אכסניה חשובה בה התארחו גם כמה מתלמידי ישיבת 'תומכי תמימים'.<br />
<br />
בעקבות המהפכה הקומוניסטית שהחלה ב[[כ"ב חשוון]] [[תרע"ח]], קבע הרב דיסקין את מקום מושבו ב[[רוסטוב]] ליד [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
כאשר הגיע לרוסטוב, פתח גם בה אכסניה בה התארחו [[תמים|תלמידי התמימים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו [[חיים יונה לוצקי]]<br />
*חתנו [[שמאי וויגאן]]<br />
*חתנו [[פאליק הלובצינר]]<br />
*בנו [[זאב פרדקין]]<br />
<br />
{{מיון רגיל:דיסקין, אברהם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים]]<br />
[[קטגוריה:אישים ברוסטוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9F&diff=505279ישראל נחמן מריישין2021-11-11T07:13:35Z<p>לא מחפש כבוד: טעות. זה בתקופה שלפני תו"ת</p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל נחמן''' הכהן '''מריישין''' (ב[[יידיש]]: '''מאריאשין'''), היה מנאמני בית הרב, מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], ור"מ בישיבת [[תומכי תמימים ויטבסק]].<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
הרב ישראל נחמן הכהן מאריאשין נולד ב[[דוברובנה]]. הוא היה מהילדים ה[[קנטוניסטים]] אשר נחטפו על מנת להכניסם בצבא הרוסי, אך הוא נפדה על ידי חברת תחיית המתים. כשנכנס ליחידות אל [[הרבי הצמח צדק]] שלחו אל ר' [[הלל מפאריטש]] והיה מ[[היושבים]] אצלו במשך לערך שמונה עשרה שנה. הוא גם שימש ככהן אצלו{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמ' 58.}}.<br />
<br />
עסק במלמדות. הרב מאריאשין כיהן כר"מ בישיבת חב"ד ב[[ויטבסק]] עד שנת [[תרנ"ג]]. מתלמידיו בישיבה זו בתקופה האחרונה הוא ר' אריה ליב הלוי הורביץ.<br />
<br />
[[אדמו"ר מהר"ש]] היה מקרבו והוא היה יוצא ונכנס בבית הרב.<br />
<br />
למדן לפי ערך בנגלה וגם ב[[תורת החסידות]], טוב הלב אף שהיה קפדן בסוף ימיו, הוא גם היה בעל התפעלות.<br />
<br />
לאחר קבלת הנשיאות של [[הרבי הרש"ב]] בשנת [[תרנ"ד]] עבר ר' נחמן לליובאוויטש, ושימש שם כמשרת אצל [[הרבי הרש"ב]]. היה מהגבאים המכניסים ליחידות אצל הרבי הרש"ב{{הערה|עובדה זו הוזכרה גם בליובאוויטש וחייליה.}}. הרבי הרש"ב לא רצה להשתמש בו בענייני שירות אף שהיה אומר לו {{מונחון|"דו"|אתה. כלומר שהיה פונה אליו בישירות, ולא בלשון כבוד}}. ומרגלא בפיו: {{ציטוטון|נחמן איז א וויילער יונגערמאן|מרכאות=כן}}. משכורתו הייתה חמש רובל לשבוע, וכל מה שהיו האורחים נותנים לו היה הוא נותן לקופה מיוחדת שהיתה אצל הרבי הרש"ב.<br />
<br />
אחד ממנהגיו היה להיות בחג הפסח אצל הרביים, ובשל כך היה נקרא: {{ציטוטון|א פסח'דיגער|מרכאות=כן}}{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמ' 87. וראה גם ספר השיחות תרצ"א, עמ' 214.}}.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תרע"ד]].<br />
<br />
== מקורות ==<br />
* [[תורת שלום]], עמ' 16, הערה 1.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: מריישין, ישראל נחמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ד]]<br />
[[קטגוריה:משמשים בקודש]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%92%D7%9C&diff=504893מוטי גל2021-11-10T21:37:40Z<p>לא מחפש כבוד: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מוטי גל1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גל]]<br />
הרב '''מוטי (מרדכי) גל''' , ([[כ"ג טבת]] [[תשי"ב]] - [[י' באדר|י' אדר ב']] [[תשע"ד]]) היה [[שליח]] [[הרבי]], מנכ"ל מוסדות חב"ד, ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[רמת גן]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב מרדכי גל נולד בעיר [[תל אביב-יפו|יפו]] ב[[כ"ג טבת]] [[תשי"ב]] ליוסף ורחל גל (אוליבר), זוג הורים מעפילים, שעלו לארץ ארבע שנים קודם לכן. בגיל ארבע עברו הוריו לשכונת 'תל גיבורים' ב[[חולון]], לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי, המשיך ללמוד בתיכון ע"ש קוגל. <br />
[[קובץ:מוטי_גל_(2).jpg|שמאל|ממוזער|250px|בכנס הצדעה למנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
כשהגיע לגיל גיוס, התגייס כחייל ביחידה קרבית. למרות שסבל ממחלת האסטמה, הצליח לקבל 'פרופיל רפואי' גבוה{{הערה|דירוג מספרי ש[[צה"ל]] נותן, המציין את מידת התאמתו וכשירותו הרפואית של אדם לשירות ביחידות ובתפקידים שונים בצה"ל. פרופיל נמוך פוסל אפשרות לשירות בתפקידי לחימה}}, באמצעות ועדה רפואית בראשותו של פרופסור אוליבר, דודו של מוטי. במהלך שירותו, סיים בהצטיינות קורס קצינים, ושירת בחטיבת 'גולני'.<br />
[[קובץ:מוטי גל כינוס אחדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בכינוס אחדות ב[[בית מנחם]] שאורגן לרפואתו]]<br />
ב[[חודש שבט]] [[תשל"ג]] בגיל 21, סיים את שירותו הצבאי והחל לעבוד כמאבטח בשדה התעופה בלוד, ובהמשך - בשגרירות הישראלית בלונדון. עם תחילת [[מלחמת יום כיפור]] בשנת [[תשל"ד]], חזר והתגייס לצבא.<br />
<br />
בסיום המלחמה, נסע לארגנטינה, בכדי לאבטח את השגרירות הישראלית בבואנוס איירס. 'אוליבר' לא מצא חן בעיני הממונים עליו, והוא התבקש להחליף את שם משפחתו לשם בעל צליל 'ישראלי' יותר, מוטי בחר בשם 'גל'.<br />
<br />
כעבור תקופה קצרה בארגנטינה, חש תחושת ריקנות עמוקה. מוטי עזב את עבודתו כמאבטח, ועבר ללמוד קולנוע וטלוויזיה באוניברסטה היוקרתית "ניו-יורק אוניברסיטי". בכדי לממן את לימודיו, המשיך במקביל לעסוק בשמירה על משרדי משלחת הרכש של משרד הביטחון בשדירה השלישית. כל לילה, מאחת ועד תשע בבוקר, עבד כמאבטח כשבבוקר הוא צועד ללימודים. <br />
<br />
באוניברסיטה הכיר את מלכה, שלימים הפכה לרעייתו, וסיים את לימודיו במגמת קולנוע בהצלחה. בשנת [[תשל"ח]] (בגיל 26) סיים את התואר הראשון, והיה עליו לעשות עבודת גמר. הוא בחר בסיפורו של אסיר ציון נתן שרנסקי, שנשפט ב[[רוסיה]] ל-13 שנים בכלא.<br />
<br />
===התקרבות לרבי===<br />
[[קובץ:מוטי גל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גל עובר לפני הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]]]]<br />
במשך שהותו ב[[ניו יורק]], תוך כדי העבודה על פרוייקט הגמר לשם קבלת התואר, הכיר את ידידו [[אבי פיאמנטה]], שהביא אותו בפעם הראשונה אל [[הרבי]], בקיץ של שנת [[תשל"ח]]. בפעם הראשונה הייתה כאשר [[הרבי]] יצא לתפילת [[ערבית]], ומבטו של [[הרבי]] נפגש במבטו של מוטי.<br />
<br />
גם אחרי שהוא נסע לוושינגטון על מנת לצלם השלמות לסרט, הוא הרגיש שהוא מתגעגע אל [[הרבי]]. הרב אמיתי ימיני ויוסק'ה לוין שהיו אז שני בחורים צעירים מ-[[770]], התחילו לעמוד איתו בקשר.<br />
<br />
לאחר משך זמן בו עמד בקשר עם חסידי [[חב"ד]] והגיע אל הרבי לבקר מידי כמה שבועות, קיבל הצעת עבודה בקליפורניה, לעבוד עם מפיק סרטים ידוע. הוא כתב לרבי מכתב ארוך ובו תיאר את עולמו הפנימי ואת ספיקותיו בנוגע לסתירה הפנימית בין התקרבותו ליהדות ובין מקצועו כאיש קולנוע.<br />
<br />
ביום שאחרי הכנסת המכתב למזכירות הרבי, בשעה שבע בבוקר הוא קיבל טלפון, בו הודיעו לו את מענה הרבי על מכתבו: {{ציטוטון|אין מקצוע הקולנוע מתאים ליהדות כלל, ול[[צניעות]] בפרט}}. בנוגע להורים כתב הרבי: {{ציטוטון|יגיד האמת - חזר אל אברהם, יצחק ויעקב דוד ושלמה ופשיטא [[יציאת מצרים]] ומעמד הר סיני}}. ולגבי ענייני הפרנסה הוסיף הרבי: {{ציטוטון|יגעת יגיעה קלה, ומצאת!}}{{הערה|1=את המילה 'קלה' הדגיש הרבי בשלושה קווים תחתיים.}}.<br />
<br />
היה לו מאוד קשה לקבל את דברי הרבי, ובפרט, שהבחורים ב[[770]] לחצו עליו לנתק באופן זמני את קשריו עם חברתו לחיים, ושלחו אותה ללמוד ב'[[מכון חנה]]', כשאותו עצמו שלחו ללמוד ב'[[ישיבת הדר התורה|הדר התורה]]', שם היה מראשוני התלמידים, לצידם של צעירים ישראלים נוספים, וביניהם: [[אבי פיאמנטה]], אלון קייזר, שרון הראל, אברהם ששון, ועוד. <br />
<br />
הוריו ששמעו על התקרבותו לדת וחשו דאגה עמוקה לשלומו, הגיעו ל[[ניו יורק]] לבדוק את מצב הענינים, אך ראו שהוא מרוצה בדרכו החדשה, והניחו לו לצעוד בה.<br />
<br />
לאחר שנה של לימודי יהדות אינטנסיביים יחד עם ה[[משפיע]] בישיבת הדר התורה ר' [[אברהם דרייזין (מאיור)]], וה[[משגיח]] הרב [[יעקב קאפיל גולדברג]] (המכהן כיום כראש הישיבה), כשבמקביל, הוא משלים פערים בלימוד אישי עם ר' [[יואל כהן]], חזר לארץ והתחתן עם זוגתו מרת מלכה בי"ב ב[[מנחם אב]] [[תשל"ט]].<br />
<br />
אחרי החתונה התגוררו הזוג הצעיר ב[[כפר חב"ד]] כשר' מרדכי ממשיך ללמוד בכולל, ובמקביל - עם הרב [[יצחק גינזבורג]].<br />
<br />
===נכנס בעסקנות הכלל===<br />
באותה תקופה החל לעסוק ב[[הפצת המעיינות]], יחד עם הרב [[מאיר פרידמן]], יו"ר [[צא"ח]] ב[[כפר חב"ד]], החל להשקיע בתערוכת חסידות ב[[כפר חב"ד]], וגייס לשם כך כוחות מקצועיים מהשורה הראשונה{{הערה|1=בגלל סיבות שונות, התערוכה לא התקיימה בסוף, דבר שגרם אכזבה עמוקה לכל העוסקים בדבר על הכוחות והכספים הרבים שירדו לטמיון.}}. <br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] כשהרבי יצא במבצע '[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל|אות בספר התורה]]', נבחר על ידי [[בית דין רבני חב"ד]] לנהל את המבצע מבחינה אסטרטגית. הוא לקח את התפקיד ברצינות רבה, והחל להסתובב בסניפים בכל רחבי הארץ יחד עם ר' [[זושא וילימובסקי]], הפיק דוכני הרשמה לרחובות, וביחד הלהיבו את אנ"ש חסידי חב"ד לצאת לרשום ילדים. <br />
<br />
כשהמבצע החל להתנהל בצורה מאורגנת ומסודרת על ידי הוועד שמונה לשם כך, חזר לחייו השגרתיים, והחל לחשוב על שליחות קבועה ומסודרת. זה היה בשנת [[תשד"מ]]. הוא קיבל אז כמה הצעות לשליחות, ואת כולן העלה במכתב ששיגר לרבי. הרבי סימן על [[רמת גן]]-[[גבעתיים]].<br />
<br />
==שליח הרבי ברמת-גן==<br />
כאשר החל לפעול ב[[רמת גן]], כבר היה קיים בעיר [[בית הכנסת]] החב"די המיתולוגי ברחוב עוזיאל, והוא הפיח חיים חדשים בקהילה שהייתה במקום. הוא החל לקרב ליהדות ולחסידות צעירים תושבי רמת גן; הללו שהגיעו לבית הכנסת, עיבו את הקהילה הקיימת בראשות ה[[משפיע]] הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]. <br />
<br />
בתחילת פעילותו בעיר, שם דגש עיקרי על שיעורי [[תניא]] לגברים ולנשים, זאת בעקבות ביטוי מיוחד שאמר לו הרבי ב[[יחידות]] בשנת [[תשל"ט]] (יחד עם רעייתו): {{ציטוטון|אתה תהיה בפסגה של הפצת יהדות, ובמיוחד חסידות}} (תרגום מאנגלית). <br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] הקים את "בית מעשים טובים" ב[[רמת גן]] - מפעל עצום של כאלף מטר רבוע של חסד, חלוקת מזון, עזרה לילדים, טיפול בילדים מתקשים, ועוד. המקום מכיל גם בית תבשיל וכן פרויקט חונכות לילדים, המתנהל כיום על ידי בנו הרב יוסי גל. <br />
<br />
בהמשך לכך, הקים גם את ארגון "יהודה וישראל" שפונה לקהל היעד מהקצה השני של האוכלוסייה - לאלפי ילדים מחוננים, יוצרים ואמנים שנחשפו לראשונה למסרים יהודים באמצעות פעילות חברתית ברמה גבוהה. כיום חברים בארגון זה כתשעת אלפים בני נוער. <br />
<br />
עם הרחבת הפעילות, הביא למקום חמישה שלוחים חדשים הפועלים בשכונות העיר: הרב בני קלי בשכונת 'מרום נווה', הרב ישראל ליפשיץ בבית הכנסת ברחוב עוזיאל. הרב ישראל שפרינגר בבית הכנסת 'סוכת שלום'. הרב ישראל גורביץ' בקריית קריניצי, הרב חיים צדוק - ברמת עמידר, והרב מענדי לבנוני בשכונת [[תרע"ד]] ליד הבורסה, לצד הרב מענדי קרומבי שמסייע בפעילות המרכזית.<br />
<br />
בנוסף לכך, הקים יחד עם בתו הגב' בלה בוקובזה את "מדרשת התעוררות" לנשים ולנערות, הפוקדות את המקום מדי יום, ומשתתפות בשיעורי יהדות ופעילויות נוספות.<br />
<br />
==בשליחות הרבי אל ראש הממשלה==<br />
בשנת [[תש"נ]], כשהחל להתרקם "[[התרגיל המסריח]]", הוא החליט לפעול לטובת שמיר, נגד דעתם של כמה מעסקני [[חב"ד]], ובעידודו של הרב [[דוד חנזין]]. הוא ניצל את הקשרים שהיו לו עם יו"ר צעירי הליכוד, והחל בסבב של פגישות עם אישים שונים בצמרת הליכוד והעביר להם את דעתו הברורה של [[הרבי]] בנושא [[שלימות הארץ]], וחיזק את ידיהם. <br />
<br />
בעקבות הקשר הקרוב שנוצר בינו לבין ראשי הליכוד, הוא נסע מספר פעמים במשך תקופה זו אל [[הרבי]], עם מסרים חשאיים מ[[יצחק שמיר|שמיר]] (ראש הממשלה דאז), אולם היו גורמים שהכשילו את השליחות. לאחר שנכשל התרגיל, שלח שמיר מכתב תודה לרבי, חתום בחותמת שעווה של משרד ראש הממשלה, ומסר אותו בידיו על מנת להעבירו לרבי. כשהוא הגיע ל[[מזכירות]] והביא את המכתב לרב [[לייבל גרונר]], ביקש שיכניס את המכתב בהזדמנות הראשונה. הרבי קיבל את המכתב בהנאה מרובה, ומסר באמצעות המזכיר: {{ציטוטון|מנעת ממני עגמת נפש גדול, וגרמת לי קורת רוח גדול}}. <br />
<br />
ב[[י"ח ניסן]] [[תש"נ]], באמצעו של [[חול המועד]] [[פסח]], יצא שוב ל-[[770]] בשליחות ראש הממשלה, כשבידיו [[פדיון נפש]] אישי של ראש הממשלה אל הרבי{{הערה|1=[http://secure.chabad.info/index.php/images/he_new2/favicon.ico?url=article_he&id=70033 יצחק שמיר במכתב תודה לרבי]. {{אינפו}}}}. מספר ימים לאחר שמסר את המכתב, התקשרו ממשרד המזכירות למקום בו התאכסן, והוא התבקש להזדרז להגיע ל-[[770]] כדי לקבל מכתב תשובה מהרבי למר שמיר. <br />
<br />
==קולנוע גאולתי==<br />
[[קובץ:מרדכי גל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גל, כנס [[י"א ניסן]] של [[מטה משיח]], היכל נוקי', [[תש"ע]]]]<br />
במקביל לפעילותו בעיר [[רמת גן]], החל לנצל את הידע הרב שרכש בצעירותו בהפקת סרטי קולנוע, ופתח יחד עם ידידו שוקי בן פורת את חברת המולטימדיה 'פרי עץ הדעת', והפיק ארבעה סרטים בעלי מוטיביים גאולתיים{{הערה|1=לילה בגומחה. דג מלוח. שדה מוקשים. הנבל הכחול.}}, שיועדו לציבור החרדי.<br />
<br />
עוד קודם לכן, בשנת [[תנש"א]] כשהחלה ההתעוררות העולמית בקשר ל[[גאולה]], יצאו למבצע תקשורתי כדי לבשר בכל כלי התקשורת את הבשורה של [[הרבי]], והצליחו להגיע לכל כלי הטלוויזיה הרדיו והעיתונות הישראלית, ולהביא את המסר של הרבי לעולם.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] הפיק יחד עם [[רמי אנטיאן]] שידור בן-יבשתי בשש נקודות על פני הגלובוס, ולהעלות שוב את [[בשורת הגאולה]] לסדר היום היהודי, ולפרסם בקנה מידה רחב ככל האפשר את המסר של הרבי על [[הגאולה]] הקרובה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] לקראת 20 שנה ל[[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]], יזם יחד עם מספר חסידים נוספים קמפיין אחדות חב"די כלל ארצי תחת הסיסמא "איכה?", במסגרתו האתחדו כלל חסידי חב"ד ברחבי [[ארץ הקודש]] להתעוררות משותפת סביב נושאי גאולה ומשיח.<br />
<br />
== תקופת המחלה ==<br />
כאשר התגלתה אצלו מחלה ממארת הגביר את פעילותו עשרת מונים, ונערכו מאות פעילויות, [[התוועדות|התוועדויות]] ואירועים לרפאותו. ב[[כ"ח ניסן]] [[תשע"ג]] הוכנס [[ספר תורה]] לזכותו ורפואתו. בין היתר יזם הקרנת וידאו מהרבי בחצר בניין [[770 כפר חב"ד|770 בכפר חב"ד]], ו[[התוועדות]] אחדות ארצית.<br />
<br />
== פטירתו ופעולות הנצחה ==<br />
במהלך החודשים האחרונים לחייו הוחמרה מחלתו ובשל כך אף לא יכל להשתתף בחתונת בתו, שהתקיימה כשבוע וחצי לפני פטירתו.<br />
<br />
ביום רביעי [[י' באדר|י' באדר ב']] [[ה'תשע"ד]] נפטר והובא למנוחות ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד]] ב[[בית העלמין]] [[הר הזיתים]].<br />
<br />
עוד קודם הלוויה הקים אחד ממקורביו של הרב גל דוכן [[תפילין]] במרכז העיר [[אור יהודה]] עם שלט סדר הנחת [[תפילין]] גדול ומואר. בקיץ [[תשע"ד]] הוציאו מקורביו קובץ ובו חלק מהתוועדויותיו.<br />
==משפחתו==<br />
* בניו, ר' אברהם משה ויוסף יצחק גל, שליחי חב"ד ברמת גן<br />
* חתנו, הרב [[גבריאל גורדון]], אחראי על שיפוץ הקברים בליובאוויטש.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3808 הרב גל מספר: כך הפכתי לחסיד חב"ד] {{וידאו}}{{אינפו}}<br />
* מנחם זיגלבוים, '''[https://chabad.info/index.php?url=article_he&id=60468 האם האחדות תמשיך? ● ראיון נוקב]''', שבועון '[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]', י"ז כסלו התשע"ד (20.11.2013) {{אינפו}}<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/8/16/484600076542.html כתבת פרופיל]''' אתר שבועון 'בית משיח'<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76583 הרב גל לא מרים ידיים: המחלה היא מתנה אדירה]''', כתבה מאתר ynet {{אינפו}}.<br />
* יעקב מן, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76726 תודה ה' על הייסורים]''', עיתון בקהילה {{אינפו}} כ תמוז התשע"ג (28.06.2013)<br />
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78898 הרב גל מספר על מחלה ואמונה]''', ראיון בעיתון 'שביעי', י"ז כסלו התשע"ד (20.11.2013) {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70436 מאות בכנס האחדות הארצי בכפר חב"ד] - {{אינפו|}}<br />
* '''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3919 ענינו של ראש חודש]''' {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
<br />
;טורים שנכתבו אחר פטירתו<br />
* [[שימעלה פיזם]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80749 סמל החיים עם הרבי, האמונה והעשיה]''', {{אינפו}}<br />
* [[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80895 איש של קצוות - איש של חיבורים, טור פרידה]''' {{אינפו}}<br />
* שניאור זלמן לוין, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/3/20/016526791269.html השליח שפרץ מרמת גן לארץ ישראל כולה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 920<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גל מרדכי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים ברמת גן]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%9F&diff=504892גבריאל גורדון2021-11-10T21:37:05Z<p>לא מחפש כבוד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:גבריאל גורדון - אוהל ליובאוויטש.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב גבריאל גורדון, יו"ר הארגון 'ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים', מדליק את נר התמיד באוהל רבותינו ב[[ליובאוויטש]]]]<br />
הרב '''גבריאל גורדון''' הוא מנהל ארגון "[[ליובאוויטש רוסיה המקומות הקדושים]]", ומשמש כאיש צוות בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
בשנת [[תשס"א]], החל הרב גורדון לשמש כאחראי על ענייני חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש.<br />
<br />
פעל במשך השנים לשיפוץ בית שניאורסאהן, שיפוץ בית העלמין והקמת המצבות ([[תשע"ו]] ואילך), שיפוץ אוהל רבותינו (בשנית), בניית העתק מדוייק של הזאל הגדול במקומו הראוי, בניית בתי הכנסת אורחים למבקרים הרבים השוטפים את העיירה בכל עת, ושימור המקומות.<br />
==ספריו==<br />
*'''ליובאוויטש העיירה של חב"ד''' - יחד עם הרב [[אלישיב קפלון]], [[תשע"ז]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.mylubavitch.org/ אתר '''ליובאוויטש שלי''' המתעד את תולדות חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש ברוסיה ומידע למבקר]<br />
<br />
[[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מוסקבה]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=504891קטגוריה:אישים בליובאוויטש2021-11-10T21:36:22Z<p>לא מחפש כבוד: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:אישים ברוסיה]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9F&diff=504890ישראל נחמן מריישין2021-11-10T21:36:03Z<p>לא מחפש כבוד: </p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל נחמן הכהן מריישין''' (ב[[יידיש]]: '''מאריאשין'''), היה מנאמני בית הרב.<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
הרב ישראל נחמן הכהן מאריאשין נולד ב[[דוברובנה]]. הוא היה מהילדים ה[[קנטוניסטים]] אשר נחטפו על מנת להכניסם בצבא הרוסי, אך הוא נפדה על ידי חברת תחיית המתים. כשנכנס ליחידות אל [[הרבי הצמח צדק]] שלחהו אל ר' [[הלל מפאריטש]] והיה מהיושבים אצלו במשך לערך שמונה עשרה שנה. הוא גם שימש ככהן אצלו{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמ' 58.}}.<br />
<br />
עסק במלמדות. הרב מאריאשין כיהן כר"מ בישיבת חב"ד ב[[ויטבסק]] עד שנת [[תרנ"ג]]. מתלמידיו בישיבה זו בתקופה האחרונה הוא ר' אריה ליב הלוי הורביץ.<br />
<br />
[[אדמו"ר מהר"ש]] היה מקרבו והוא היה יוצא ונכנס בבית הרב.<br />
<br />
למדן לפי ערך בנגלה וגם ב[[תורת החסידות]], טוב הלב אף שהיה קפדן בסוף ימיו, הוא גם היה בעל התפעלות.<br />
<br />
לאחר קבלת הנשיאות של [[הרבי הרש"ב]] בשנת [[תרנ"ד]] עבר ר' נחמן לליובאוויטש, ושימש שם כמשרת אצל [[הרבי הרש"ב]]. היה מהגבאים המכניסים ליחידות אצל הרבי הרש"ב{{הערה|עובדה זו הוזכרה גם בליובאוויטש וחייליה.}}. הרבי הרש"ב לא רצה להשתמש בו בענייני שירות אף שהיה אומר לו {{מונחון|"דו"|אתה. כלומר שהיה פונה אליו בישירות, ולא בלשון כבוד}}. ומרגלא בפיו: {{ציטוטון|נחמן איז א וויילער יונגערמאן|מרכאות=כן}}. משכורתו הייתה חמש רובל לשבוע, וכל מה שהיו האורחים נותנים לו היה הוא נותן לקופה מיוחדת שהיתה אצל הרבי הרש"ב.<br />
<br />
אחד ממנהגיו היה להיות בחג הפסח אצל הרביים, ובשל כך היה נקרא: {{ציטוטון|א פסח'דיגער|מרכאות=כן}}{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמ' 87. וראה גם ספר השיחות תרצ"א, עמ' 214.}}.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תרע"ד]].<br />
<br />
== מקורות ==<br />
* [[תורת שלום]], עמ' 16, הערה 1.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: מריישין, ישראל נחמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=504889קטגוריה:אישים בליובאוויטש2021-11-10T21:34:51Z<p>לא מחפש כבוד: יצירת דף עם התוכן "קטגוריה:אישים"</p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:אישים]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=504888אברהם פרדקין2021-11-10T21:34:30Z<p>לא מחפש כבוד: </p>
<hr />
<div>הרב '''אברהם דיסקין''' המכונה 'אברהם ליאדיער' או 'אברהם המלמד' היה מהמלמדים החשובים בחדרים של ישיבת '[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]'. היה לו אכסניה חשובה בה התארחו גם כמה מתלמידי ישיבת 'תומכי תמימים'.<br />
<br />
בעקבות המהפכה הקומוניסטית שהחלה ב[[כ"ב חשוון]] [[תרע"ח]], קבע הרב דיסקין את מקום מושבו ב[[רוסטוב]] ליד [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
כאשר הגיע לרוסטוב, פתח גם בה אכסניה בה התארחו [[תמים|תלמידי התמימים]].<br />
<br />
{{מיון רגיל:דיסקין, אברהם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים]]<br />
[[קטגוריה:אישים ברוסטוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%94&diff=504887פסח בעל-עגלה2021-11-10T21:32:02Z<p>לא מחפש כבוד: </p>
<hr />
<div>'''פסח בעל-עגלה''' (ידוע גם בכינויו: "'''פיישע'''") היה יהודי תושב העיירה [[ליובאוויטש]], חסיד בדורו של אדמו"ר הרש"ב. מתוקף מקצועו כעגלון פגש פסח חסידים רבים, ודמותו מוזכרת ומתוארת על ידי רבים מהחסידים שביקרו בליובאוויטש.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
פסח ("פיישע") נולד בליובאוויטש, למשפחה של בעלי-עגלה כמה דורות.<br />
<br />
הוא היה בן גילו של אדמו"ר הרש"ב, ולמד יחד אתו ב[[חדר]].<br />
<br />
לימים אמר: "כל אחד ממשיך את המקצוע של אבותיו, הוא אבותיו היו אדמו"רים, לכן הוא אדמו"ר. אני - אבותיי היו בעלי-עגלה לכן גם אני בעל-עגלה".{{הערה|תשורה זירקינד (כ' מנ"א תשע"ה) ע' 7. ושם שאמר לרבי הרש"ב עצמו, אבל בגירסא המפורסמת זה היה בסתמיות. ואולי הוא אהב לומר את זה תמיד.}}<br />
<br />
מספרים כי תלמידי התמימים שאלוהו על ילדותו של הרבי הרש"ב, וענה שזכור לו שהרבי היה אוהב לחם שחור. לפליאת השומעים סיפר, כי הרבי שהיה מבית עשירים היה מגיע כל יום עם לחם לבן, ובהגיעו לחדר היה מחליף עם אחד הילדים העניים את פרוסת הלחם שלו.<br />
<br />
סיפור זה מבטא את השגתו של פיישע כי לא היה חכם במיוחד.<br />
<br />
על מעלתו והתקשרותו לרבי הרש"ב מאידך גיסא, סיפר הרב [[יצחק דוד גרונר]]:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הרש"ב נכנסו אנשי ליובאוויטש ולקחו בגדים כו' ופיישע בעל עגלה הי' האיינציגער [=היחידי] שגער בהם ולאמ"כ פרצה שריפה ר"ל ושרף את הבתים שלקחו וכשהגיע אצל פיישע בעל עגלה נעצר השריפה.|מקור=תשורה זירקינד כ' מנ"א תשע"ה, עמוד 7|מרכאות=כן}}<br />
<br />
כבעל עגלה הוא היה המסיע את האורחים הבאים לליובאוויטש מתחנת הרכבת ברודניא, והיה מבטש אותם בחריפות{{הערה|ספר השיחות תש"א, עמ' 35; ספר השיחות תש"ז, עמ' 118.}}.<br />
<br />
כך מסופר כי פעם הרבי הרש"ב שאלו מדוע מושח את גלגלי העגלה כשהיא טעונה, והוא השיב כי כאשר קשה זה חודר יותר. הרבי הרש"ב אהב ביותר תשובה זו ואף סיפרה לתלמידיו.{{הערה|שמועות וסיפורים}}<br />
<br />
גם הרב [[יחזקאל אברמסקי]] סיפר כי הסיע אותו ר' פסח בעל עגלה{{הערה|הרב זלמן חאנין סיפר בבית משיח מפיו: "שכרו עבורי את 'פיישע בעל-עגלה' שיסיע אותי לתחנת הרכבת ברודניא, ומצד כבוד ודרך ארץ שלחו מטעם הישיבה את הבחור התלמיד הגאון ר' אברהם אלי' פלוטקין, ללוות אותי לתחנת הרכבת".}}.<br />
<br />
נפטר בליובאוויטש לאחר פטירת כ"ק אדמו"ר הרש"ב{{הערה|ע"פ סיפור הרב [[יצחק דוד גרונר]] בתשורה זירקינד (כ' מנ"א תשע"ה) עמוד 7.}}, ושם מנוחתו כבוד.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו, שלמה - חתנו של ר' שמואל בלינר, בנו של ר' [[מיכאל בלינר]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}} <br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=504886דוד יעקובסון2021-11-10T21:31:17Z<p>לא מחפש כבוד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד_יאקובסאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתקופת כהונתו כרב העיירה ליובאוויטש]]<br />
הרב '''דוד יעקובסון''' (באידיש: '''יעקאבסאהן''', [[תרי"ב]]-?) היה רב ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]], שהסמיך להוראה את התלמידים שלמדו בסניף המרכזי של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרי"ב]] ב[[ליובאוויטש]] לאביו הרב בן ציון יעקובסון.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ו]], בהיותו בן 14 שנים בלבד, [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה בתו של הרב [[אברהם זליגסון]] שכיהן באותה תקופה כרבה של העיירה.<br />
<br />
לאחר פטירת חותנו בשנת [[תרמ"ב]] מונה על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] למלא את מקומו ברבנות העיירה. אצל רבותינו נשיאינו מופיע ש{{ציטוטון|היה למדן ובעל הוראה ביותר. ישנם מכתבים מ[[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]] אליו בחידושי תורה בנגלה. כשאירע שאלה חמורה במקוואות, גיטין ואין צריך לומר חליצה, היה [[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]] קוראו ומתפלפל עמו בזה}}{{הערה|1=[http://www.lahak.org/pdf2/Reshimos/185.pdf עמוד 12].}}. וכן [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא בנוגע אליו: {{ציטוטון|בעל הוראה ורחוק מן המחלוקת לגמרי ויודע איך לכלכל דבר להשוות הדיעות}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&st=&pgnum=74 אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק ג' עמוד ל].}}.<br />
<br />
יחד עם זאת למרות שהיו מעריכים את דעתו בעניני הלכה, לא נהגו רבותינו נשיאינו לשאול אצלו שאלות הלכתיות, וכשהיה צריך לפסוק שאלה הלכתית הנוגעת למעשה בפועל היו ניגשים לאחד מהמו"צים האחרים שהיו בליובאוויטש. [[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא עליו ש"אצל אברך צעיר לא צריך לשאול שאלות הלכתיות".<br />
<br />
תקופה קצרה לאחר שמונה לכהן כרבה של ליובאוויטש, הסתלק [[אדמו"ר המהר"ש]] ובנו וממלא מקומו [[אדמו"ר הרש"ב]] ניסה למצוא לרב יעקובסון מקום אחר בו יכהן ברבנות, ולמנות תחתיו בליובאוויטש רב מבוגר יותר. לצורך כך שיגר מכתבים לרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] ולרב [[יעקב מרדכי בזפלוב]] שיתעניינו בשבילו האם ישנו מקום בו הוא מתאים לכהן כרב. הדבר אירע בחודשי החורף של שנת [[תרמ"ז]] ואף הועלתה הצעה מעשית בדבר העיירה סאראקע, אך בפועל הדבר לא בא לידי פועל, והוא נשאר לכהן ברבנות העיירה עד לפטירתו.<br />
<br />
בתקופה בה כיהן ברבנות העיירה, הגיעה מעמדה של ליובאוויטש כבירת [[חסידות חב"ד]] לנקודת השיא בתולדותיה, והתגוררו בה קרוב ל-2,000 תושבים חסידי חב"ד והיא הפכה לבירת המחוז{{הבהרה|זה אינו נכון, היא תמיד סופחה למחוזות אחרים כמו מוהילב, ויטבסק וכיום סמולנסק}}{{מקור}} היהודית שסיפקה סחורה ומקומות תעסוקה לכל יהודי האזור. <br />
<br />
בזכרונותיו של הרב [[יהודה חיטריק]] מסופר שהממשלה הרוסית השתמשה בו על מנת להעביר הוראות ליהודים, ולדרוש ממנו שיפסוק להם שצריכים להישמע להוראות הממשלה מצד 'דינא דמלכותא דינא'. כך לדוגמה קרה כאשר הממשלה אסרה על אנשים פרטיים ליצר משקאות אלכוהוליים, הרב יעקובסון עלה על הבימה בבית הכנסת המרכזי של העיירה והודיע שהדבר אסור מצד דיני התורה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
לו ולרעייתו לאה לה נישא כשהייתה בגיל 12 בלבד, נולדו 14 ילדים. בידינו מצויים שמותיהם רק של תשעה מתוכם: זלמן, זלדה, לזאר, יוסף, ריסיה (ראיסה), ריבה, טאיבה, אידה ושלמה (כונה בפי חסידים שלמה קוטאיסער).<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://dlib.rsl.ru/viewer/01006589054#?page=26 מכתב תשובה הלכתי שכתב לאדמו"ר הרש"ב] מתוך הארכיון הלאומי הרוסי<br />
*[http://www.shturem.net/images/articles/1512_articles_07062008_54047.jpg מכתב ההסמכה לרבנות שהעניק לרב [[גרשון חן]] - רב שיכון חב"ד בירושלים] {{שטורעם}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:יעקובסון דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ליובאוויטש: אישים]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9F&diff=504885ישראל נחמן מריישין2021-11-10T21:30:54Z<p>לא מחפש כבוד: </p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל נחמן הכהן מריישין''' (ב[[יידיש]]: '''מאריאשין'''), היה מנאמני בית הרב.<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
הרב ישראל נחמן הכהן מאריאשין נולד ב[[דוברובנה]]. הוא היה מהילדים ה[[קנטוניסטים]] אשר נחטפו על מנת להכניסם בצבא הרוסי, אך הוא נפדה על ידי חברת תחיית המתים. כשנכנס ליחידות אל [[הרבי הצמח צדק]] שלחהו אל ר' [[הלל מפאריטש]] והיה מהיושבים אצלו במשך לערך שמונה עשרה שנה. הוא גם שימש ככהן אצלו{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמ' 58.}}.<br />
<br />
עסק במלמדות. הרב מאריאשין כיהן כר"מ בישיבת חב"ד ב[[ויטבסק]] עד שנת [[תרנ"ג]]. מתלמידיו בישיבה זו בתקופה האחרונה הוא ר' אריה ליב הלוי הורביץ.<br />
<br />
[[אדמו"ר מהר"ש]] היה מקרבו והוא היה יוצא ונכנס בבית הרב.<br />
<br />
למדן לפי ערך בנגלה וגם ב[[תורת החסידות]], טוב הלב אף שהיה קפדן בסוף ימיו, הוא גם היה בעל התפעלות.<br />
<br />
לאחר קבלת הנשיאות של [[הרבי הרש"ב]] בשנת [[תרנ"ד]] עבר ר' נחמן לליובאוויטש, ושימש שם כמשרת אצל [[הרבי הרש"ב]]. היה מהגבאים המכניסים ליחידות אצל הרבי הרש"ב{{הערה|עובדה זו הוזכרה גם בליובאוויטש וחייליה.}}. הרבי הרש"ב לא רצה להשתמש בו בענייני שירות אף שהיה אומר לו {{מונחון|"דו"|אתה. כלומר שהיה פונה אליו בישירות, ולא בלשון כבוד}}. ומרגלא בפיו: {{ציטוטון|נחמן איז א וויילער יונגערמאן|מרכאות=כן}}. משכורתו הייתה חמש רובל לשבוע, וכל מה שהיו האורחים נותנים לו היה הוא נותן לקופה מיוחדת שהיתה אצל הרבי הרש"ב.<br />
<br />
אחד ממנהגיו היה להיות בחג הפסח אצל הרביים, ובשל כך היה נקרא: {{ציטוטון|א פסח'דיגער|מרכאות=כן}}{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמ' 87. וראה גם ספר השיחות תרצ"א, עמ' 214.}}.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תרע"ד]].<br />
<br />
== מקורות ==<br />
* [[תורת שלום]], עמ' 16, הערה 1.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A8_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=504878ניר גורביץ2021-11-10T20:46:22Z<p>לא מחפש כבוד: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>הרב '''ניר''' הלוי '''גורביץ''' הוא משלוחי הרבי באוסטרליה, רב קהילת 'גולד קוסט העברית' בחוף הזהב, מומחה לכתבי יד עתיקים, ומחבר תורני.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בישראל ובגיל 12 עברה משפחתו לניו יורק, שם למד בישיבה קטנה, ובגיל ישיבה גדולה נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים במיאמי ובמוריסטאון שבניו ג'רזי.<br />
<br />
בהמשך [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] ולדיינות על ידי הרב [[ישראל יצחק פיקארסקי]] ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, וכן השתלם כ[[שוחט ובודק]] וכ[[סופר סת"ם]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"א]] התחתן עם רעייתו מרת דינה למשפחת אבסהוס, מסידני, אוסטרליה, ובשנת [[תשנ"ג]] יצא לפעול בשליחות הרבי באוסטרליה, שם התמנה לכהן כרב קהילת 'גולד-קוסט העברית'.<br />
<br />
כעשר שנים לאחר הגעתו, בעקבות דרישתם של חברי הקהילה שהרב גורביץ' יעבוד באופן מלא עבור הקהילה, ולא ישמש כנציג של תנועת חב"ד, החל לפעול באזור שליח נוסף של הרבי, הרב משה סרבריאנסקי, ולאחר חיכוכים שונים יצאו השלוחים הראשיים של הרבי במדינה, הרב יוסף גוטניק, הרב חיים צבי גרונר והרב אהרון סרבריאנסקי בקריאה לאחדות ושיתוף פעולה פורה כשהאחד תומך גלויות בפעילויותיו של השני.<br />
<br />
מלבד תפקידו של הרב גורביץ כפוסק הלכה בקהילה, הוא משמש כמנהיג הקהילה, והוא מצליח לסחוף אחריו עם תכונות בולטות של חום אנושי וכריזמה, ובולט בגישתו החדשנית והמאמץ להנגיש את התורה בכלים מודרניים ולהעניק חוויה יהודית רלוונטית לכל אחד ברמתו.<br />
<br />
לצד תפקידו בקהילה, משמש כמומחה לכתבי יד וספרים עתיקים, ובשנת [[תשפ"ב]] הוציא לאור את ספריו הראשונים 'חקרי הלכה ומנהגים' הסוקרים 16 סוגיות הלכתיות בסוגיות רלוונטיות לאורך 1200 עמודים בשילוב עמודי צבע ותמונות להמחשה, מידע ביוגרפי על המחברים המוזכרים בספר, ועוד.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''חקרי הלכה ומנהג''', 2 כרכים, כסלו ה'תשפ"ב<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו מרת מושקא, רעיית ר' מנחם מענדל דלפין<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'[goldcoasthc.org.au/ אתר הקהילה שבראשותו]<br />
*'''[https://anash.org/new-halacha-seforim-stand-out-in-a-crowded-market/ ספרים בולטים בשוק צפוץ]''', סקירה על ספריו {{אנש}} (אנגלית)<br />
<br />
{{מיון רגיל:גורביץ, ניר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]<br />
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9F&diff=504872ישראל נחמן מריישין2021-11-10T20:00:57Z<p>לא מחפש כבוד: </p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל נחמן הכהן מריישין''' (ב[[יידיש]]: '''מאריאשין'''), היה מנאמני בית הרב.<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
הרב ישראל נחמן הכהן מאריאשין נולד ב[[דוברובנה]]. הוא היה מהילדים ה[[קנטוניסטים]] אשר נחטפו על מנת להכניסם בצבא הרוסי, אך הוא נפדה על ידי חברת תחיית המתים. כשנכנס ליחידות אל [[הרבי הצמח צדק]] שלחהו אל ר' [[הלל מפאריטש]] והיה מהיושבים אצלו במשך לערך שמונה עשרה שנה. הוא גם שימש ככהן אצלו{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמ' 58.}}.<br />
<br />
עסק במלמדות. הרב מאריאשין כיהן כר"מ בישיבת חב"ד בויטבסק עד שנת תרנ"ג. מתלמידיו בישיבה זו בתקופה האחרונה הוא ר' אריה ליב הלוי הורביץ.<br />
<br />
[[אדמו"ר מהר"ש]] היה מקרב והוא היה יוצא ונכנס בבית הרב.<br />
<br />
למדן לפי ערך בנגלה וגם בתורת החסידות, טוב הלב אף שהיה קפדן בסוף ימיו. הוא גם היה בעל התפעלות.<br />
<br />
לאחר קבלת הנשיאות של [[הרבי הרש"ב]] בשנת תרנ"ד עבר ר' נחמן לליובאוויטש, ושימש שם כמשרת אצל הרבי הרש"ב. היה מהגבאים המכניסים ליחידות אצל הרבי הרש"ב{{הערה|עובדה זו הוזכרה גם בליובאוויטש וחייליה.}}. הרבי הרש"ב לא רצה להשתמש בו בענייני שירות אף שהיה אומר לו {{מונחון|"דו"|אתה. כלומר שהיה פונה אליו בישירות, ולא בלשון כבוד}}. ומרגלא בפיו: {{ציטוטון|נחמן איז א וויילער יונגערמאן|מרכאות=כן}}. משכורתו הייתה חמש רובל לשבוע, וכל מה שהיו האורחים נותנים לו היה הוא נותן לקופה מיוחדת שהיתה אצל הרבי הרש"ב.<br />
<br />
אחד ממנהגיו היה להיות בחג הפסח אצל הרביים, ובשל כך היה נקרא: {{ציטוטון|א פסח'דיגער|מרכאות=כן}}{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמ' 87. וראה גם ספר השיחות תרצ"א, עמ' 214.}}.<br />
<br />
נפטר בשנת תרע"ד.<br />
<br />
== מקורות ==<br />
* [[תורת שלום]], עמ' 16, הערה 1.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9F&diff=504871ישראל נחמן מריישין2021-11-10T20:00:37Z<p>לא מחפש כבוד: </p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל נחמן הכהן מריישין''' (ב[[יידיש]]: '''מאריאשין'''), היה מנאמני בית הרב.<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
הרב ישראל נחמן הכהן מאריאשין נולד ב[[דוברובנה]]. הוא היה מהילדים ה[[קנטוניסטים]] אשר נחטפו על מנת להכניסם בצבא הרוסי, אך הוא נפדה על ידי חברת תחיית המתים. כשנכנס ליחידות אל [[הרבי הצמח צדק]] שלחהו אל ר' [[הלל מפאריטש]] והיה מהיושבים אצלו במשך לערך שמונה עשרה שנה. הוא גם שימש ככהן אצלו{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמ' 58.}}.<br />
<br />
עסק במלמדות. הרב מאריאשין כיהן כר"מ בישיבת חב"ד בויטבסק עד שנת תרנ"ג. מתלמידיו בישיבה זו בתקופה האחרונה הוא ר' אריה ליב הלוי הורביץ.<br />
<br />
[[אדמו"ר מהר"ש]] היה מקרב והוא היה יוצא ונכנס בבית הרב.<br />
<br />
למדן לפי ערך בנגלה וגם בתורת החסידות, טוב הלב אף שהיה קפדן בסוף ימיו. הוא גם היה בעל התפעלות.<br />
<br />
לאחר קבלת הנשיאות של [[הרבי הרש"ב]] בשנת תרנ"ד עבר ר' נחמן לליובאוויטש, ושימש שם כמשרת אצל הרבי הרש"ב. היה מהגבאים המכניסים ליחידות אצל הרבי הרש"ב{{הערה|עובדה זו הוזכרה גם בליובאוויטש וחייליה.}}. הרבי הרש"ב לא רצה להשתמש בו בענייני שירות אף שהיה אומר לו {{מונחון|"דו"|אתה. כלומר שהיה פונה אליו בישירות, ולא בלשון כבוד}}. ומרגלא בפיו: {{ציטוטון|נחמן איז א וויילער יונגערמאן|מרכאות=כן}}. משכורתו הייתה חמש רובל לשבוע, וכל מה שהיו האורחים נותנים לו היה הוא נותן לקופה מיוחדת שהיתה אצל הרבי הרש"ב.<br />
<br />
אחד ממנהגיו היה להיות בחג הפסח אצל הרביים, ובשל כך היה נקרא: {{ציטוטון|א פסח'דיגער|מרכאות=כן}}{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמ' 87. וראה גם ספר השיחות תרצ"א, עמ' 214.}}.<br />
<br />
נפטר בשנת תרע"ד.<br />
<br />
== מקורות ==<br />
* [[תורת שלום]], עמ' 16, הערה 1.<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9F&diff=504870ישראל נחמן מריישין2021-11-10T19:59:58Z<p>לא מחפש כבוד: יצירת דף עם התוכן "הרב '''ישראל נחמן הכהן מריישין''' (ביידיש: '''מאריאשין'''), היה מנאמני בית הרב. == ביוגרפיה ==..."</p>
<hr />
<div>הרב '''ישראל נחמן הכהן מריישין''' (ב[[יידיש]]: '''מאריאשין'''), היה מנאמני בית הרב.<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
הרב ישראל נחמן הכהן מאריאשין נולד ב[[דוברובנה]]. הוא היה מהילדים ה[[קנטוניסטים]] אשר נחטפו על מנת להכניסם בצבא הרוסי, אך הוא נפדה על ידי חברת תחיית המתים. כשנכנס ליחידות אל [[הרבי הצמח צדק]] שלחהו אל ר' [[הלל מפאריטש]] והיה מהיושבים אצלו במשך לערך שמונה עשרה שנה. הוא גם שימש ככהן אצלו{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמ' 58.}}.<br />
<br />
עסק במלמדות. הרב מאריאשין כיהן כר"מ בישיבת חב"ד בויטבסק עד שנת תרנ"ג. מתלמידיו בישיבה זו בתקופה האחרונה הוא ר' אריה ליב הלוי הורביץ.<br />
<br />
[[אדמו"ר מהר"ש]] היה מקרב והוא היה יוצא ונכנס בבית הרב.<br />
<br />
למדן לפי ערך בנגלה וגם בתורת החסידות, טוב הלב אף שהיה קפדן בסוף ימיו. הוא גם היה בעל התפעלות.<br />
<br />
לאחר קבלת הנשיאות של [[הרבי הרש"ב]] בשנת תרנ"ד עבר ר' נחמן לליובאוויטש, ושימש שם כמשרת אצל הרבי הרש"ב. היה מהגבאים המכניסים ליחידות אצל הרבי הרש"ב{{הערה|עובדה זו הוזכרה גם בליובאוויטש וחייליה.}}. הרבי הרש"ב לא רצה להשתמש בו בענייני שירות אף שהיה אומר לו {{מונחון|"דו"|אתה. כלומר שהיה פונה אליו בישירות, ולא בלשון כבוד}}. ומרגלא בפיו: {{ציטוטון|נחמן איז א וויילער יונגערמאן|מרכאות=כן}}. משכורתו הייתה חמש רובל לשבוע, וכל מה שהיו האורחים נותנים לו היה הוא נותן לקופה מיוחדת שהיתה אצל הרבי הרש"ב.<br />
<br />
אחד ממנהגיו היה להיות בחג הפסח אצל הרביים, ובשל כך היה נקרא: {{ציטוטון|א פסח'דיגער|מרכאות=כן}}{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמ' 87. וראה גם ספר השיחות תרצ"א, עמ' 214.}}.<br />
<br />
נפטר בשנת תרע"ד.<br />
<br />
== מקורות ==<br />
* [[תורת שלום]], עמ' 16, הערה 1.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=504835צוואת הרבי2021-11-10T17:13:01Z<p>לא מחפש כבוד: /* אישרור הצוואה */</p>
<hr />
<div>{{שכתוב|העתקה מחב"ד אינפו}}<br />
{{חלונית<br />
|כותרת = נוסח הצוואה<br />
|תוכן = "היום, אחרי תפילת מנחה, נקראנו להיכנס אל כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א בהיכל קדשו ואמר לנו כהקדמה להכתוב לקמן: 'סגולה לאריכות ימים ושנים להתעסק בסידור העניינים של לאחר מאה ועשרים שנה'.<br />
<br />
"אחר כך המשיך ואמר לנו: באשר אנחנו שנינו היינו אשר כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר הקריבנו – אליו ולעבודתו בקדש, וכשהעתיק מושבו ומרכז פעילותו לארצות הברית לקח אותנו אתו עמו לארצות הברית והטיל עלינו התפקידים הראשיים בהנהלה הראשית לכל היקף פעולותיו ועבודתו, וכן היה הסדר מאז ועד הנה, ובשים לב אשר הסגולה האמורה לאריכות ימים ושנים הוא כאשר הכול כתוב וחתום באופן ברור שלא יהיה מקום לספקות וכו'.<br />
<br />
"לכן ציווה עלינו כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א לסדר את כל העניינים בהנוגע לאחר מאה ועשרים שנה מתאים להוראותיו ולהעלותם על הכתב שריר וקיים, ולאחר שכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א יעיין בזה ויסכים ויאשר בחתימת יד קדשו, הרי יהי' לזה כל התוקף של צוואה.<br />
<br />
"אי לזאת, ובהתאם להוראות כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א כפי ששמענו מפיו, הננו בזה להעלות על הכתב סדר וקביעת העניינים לאחר מאה ועשרים שנה, וכדלהלן:<br />
<br />
"'''סעיף א:''' ההנהלה הראשית של כל המוסדות דליובאוויטש בכל מקום שהם, בצורתה כמו שהיא עכשיו בידי כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א, תעבוד לידי הרב ח.מ.א. חדקוב והרב ניסן מינדל שיחיו, עם כל הזכויות והאחריות שבזה.<br />
<br />
"'''סעיף ב:''' כל עניני ליובאוויטש – המוסדות והפעולות וכו' – כמו שמתנהלים עתה על פי כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א, וכן מוסדות ליובאוויטש העתידים להיווסד, יהיו מסורים בידי ההנהלה הראשית, הרב ח.מ.א. חדקוב והרב ניסן מינדל ו/או הממונים על ידם, בתוקף תפקידם האמור.<br />
<br />
'''"סעיף ג:''' כל אלו שבמשך הזמן נתמנו לאיזו שליחות או פעילות על ידי כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א נשארים בתוקף תפקידם כל זמן שההנהלה הראשית הנ"ל לא החליטה אחרת.<br />
<br />
'''"סעיף ד:''' נוסף על ההוראות הנ"ל שהן בשייכות לעניינים הכלליים, הואיל כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א למלא ידינו להכניס לתוך הצוואה הכללית גם צוואה פרטית בשייכות לענייניו ונכסיו הפרטיים, שיעברו לרשות מרת דאליא תחיה רוטמאן שהיא בת אחיו המנוח, ר' אריה לייב ז"ל, וילדיה שיחיו, שלהם הוא מוריש עזבונו הפרטי, היינו רהיטי הבית, וכלי הבית וכדומה, פרט לספרים וכתבים וחפצים שהם נחלת אגודת חסידי חב"ד. ואם יתעורר ספק באיזה דבר – וכן בכל מקום של איזה ספק באיזה עניין מהעניינים הנ"ל- הרי הקובעים בזה הם הרב חיים מרדכי אייזיק שי' חדקוב והרב ניסן שי' מינדל, אם בעצמם או בצירוף עוד אחד, וכן יקום.<br />
<br />
"וה' יתברך יאריך ימיו ושנותיו של כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א למען יאריך ימים על ממלכתו בטוב ובנעימים עד ביאת משיח צדקנו".<br />
<br />
הרשימה מסתיימת בציון: "ועל כל הנ"ל באנו על החתום", שמתחתיה מקומות חתימה מסומנים המצוינים במילים "הרב ח.מ.א. חדקוב" ו"הרב ניסן מינדל"{{ש}}<br />
______________________________<br />
<br />
'''המוסף לצוואה:'''<br />
<br />
"היום, יום שלישי בשבת, י"ז אלול, שנת תשמ"ח אחרי תפילת מנחה, נקראנו להיכנס לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א, שלושה כאחד, היינו הרב חיים מרדכי אייזיק שי' חדקוב, והרב ניסן שי' מינדל והר"מ הרב ר' ישראל יצחק שי' פיקרסקי, ובמעמד שלושתנו הואיל כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א להוסיף הוראות ופרטים לצוואתו הנ"ל מי"ד סיוון, ה' תשמ"ח, בכדי שלא להשאיר מקום לספקות וכו' בהנוגע להמשך העבודה לאחר מאה ועשרים שנה, ואלו הם הוראותיו הנוספות:<br />
<br />
'''"סעיף ה'''' כידוע היה סדר עבודתו הציבורית של כבוד קדושת מורי וחמי דמו"ר מאז בואו לארה"ב, אשר רובא ככולא של פעולות חב"ד – ליובאוויטש בארה"ב ובכל מרחבי העולם התנהלו על– ידי הארגונים הראשיים שהוא יסד אותם ופעל על ידם, והם: המרכז לענייני חינוך ומחנה ישראל על המחלוקות והסניפים שלהם; ואשר הנהלת מוסדות אלו בפועל מסר לוועד של שלושה, היינו: לי, חתנא דבי נשיאה, ולהרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב ולהרב ניסן מינדל. ומובן אשר לאחרי הסתלקות כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר כן היה הסדר גם כן אלא שלמעשה נכנסו המוסדות הנ"ל – כמו שאר המוסדות – תחת נשיאותי, וממילא נשארה בפועל של המוסדות הנ"ל בעיקר לידי הרב חיים מרדכי אייזיק והרב ניסן שיחיו.<br />
<br />
"ועתה, בכדי לאשר עוד הפעם את הסדר האמור, וביתר שאת ותוקף, ובפרט בשים לב שבשנים האחרונות ראיתי צורך לחדש ולהפעיל את אגדות חסידי חב"ד העולמית בתור ארגון השלישי אשר ביחד עם שניים הראשונים, המרכז לענייני חינוך ומחנה ישראל, הם שלשה עמודי התווך של תנועת חב"ד, אשר על ידם מתנהלים הפעולות דחב"ד-ליובאוויטש במרחבי העולם – מצאתי לנחוץ להוסיף הפרטים דלהלן בנוגע לסדר העבודה בפועל, והם:<br />
<br />
'''"סעיף ואו:''' המדובר שלא לעשות שינויים בהנהלת הארגונים הנ"ל חל רק בנוגע לאלה ששימשו בתפקידם זה לא פחות משלוש שנים האחרונות, וכגון:<br />
<br />
במרכז לענייני חינוך ההנהלה הראשית היא בידי הרב חיים מרדכי אייזיק (חדקוב) והרב ניסן מינדל והרב שלום מנדל סימפסון שיחיו.<br />
<br />
"במחנה ישראל בידי הרב חיים מרדכי אייזיק (חדקוב) והרב ניסן מינדל והרב יודא קרינסקי, שי'.<br />
<br />
"באגודת חסידי חב"ד העולמית – בידי הרב חיים מרדכי אייזיק (חדקוב) והרב שניאור זלמן גורארי' והרב דוד ראסקין שיחיו.<br />
<br />
'''"סעיף ז:''' בנוגע מעמד, הנה כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר היה נוהג אשר היה מחלק הכסף לשלושה חלקים, למרכז לענייני חינוך ולמחנה ישראל וללשכת חשאין (אשר לשכת חשאין היא אחת מהמחלוקות של מחנה ישראל). וכן נהגתי אני. ולכן כן יהיה גם לאחר מאה ועשרים שנה – כלומר, שכל כספי המעמד יתחלקו לג' חלקים הנ"ל, היינו המרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל, ולשכת חשאין.<br />
<br />
'''"סעיף: ח:''' אף שהכוונה והתקווה שכל העניינים הנ"ל לא ישאירו מקום לספקות וכו', עם כל זה שמא ואולי בכל זאת יתעורר ספק בנוגע לאיזה שיהיה עניין או פרט – הרי יפה כוחם של השלושה: הרב חיים מרדכי אייזיק (חדקוב) והרב ניסן מינדל והרב ישראל יצחק פיקרסקי להחליט ולפסוק בהתרת הספק, וכן יקום.<br />
<br />
"כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א הדגיש אשר בנוסף להסגולה הנ"ל לאריכות ימים ושנים – ובמילא צריך העניין להיעשות בשמחה ובטוב לבב, הרי עוד זאת סגולת היום והחודש והשנה, יום ג' שהוכפל בו כי טוב, ערב ח"י אלול, הולדת שני המאורות הגדולות, בחודש שכולו רחמים. בשנת תשמ"ח ותשמ"ח".<br />
|מקור = <br />
}}<br />
'''צוואת הרבי''' נכתבה על ידי [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ח]], בעזרת שלושה רבנים בתור סגולה ל[[אריכות ימים]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
ביום שני, [[י"ד בסיון]] [[תשמ"ח]], שעה קלה לאחר [[תפילת מנחה]], נקראו אל ביתו של [[הרבי]] מזכירו האישי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] וחבר המזכירות הרב [[ניסן מינדל]]. השניים שמעו מפי הרבי כי עלה ברצונו הקדוש, "להתעסק בסידור העניינים של לאחר מאה ועשרים שנה" - צוואה.<br />
<br />
הרב חדקוב והרב מינדל שהו בחדר הרבי פחות מחצי שעה ולאחר מכן יצאו.<br />
<br />
הרב מינדל הגיש את הצוואה לרב חדקוב על מנת למוסרם אל [[הרבי]], נוסח הצוואה במתכונת זו מעולם לא פורסם.<br />
<br />
הנוסח המלא של הצוואה הועבר לאישורו של הרבי באמצעות הרב חדקוב. במשך תקופת זמן ניכרת, הדברים לא זכו לתגובת הרבי במשך תקופה ארוכה של שלוש חודשים. רק בתחילת חודש [[אלול]] הוציא הרבי באמצעותי את דפי הרשימה המקורית שהוכנסו אליו זמן רב קודם לכן. הרשימה הייתה מלאה בהערותיו של הרבי.<br />
<br />
ביום שלישי, [[י"ז באלול]], מיד לאחר [[תפילת מנחה]], ביקש הרבי ממזכירו, הרב גרונר, ששלושה אנשים ייכנסו אליו, אל הרב חדקוב, הרב מינדל ובנוסףורבי [[ישראל יצחק פיקרסקי]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. בפני השלושה, הוסיף הרבי הוראות ופרטים נוספים על הדברים שהשמיע בפני שניים מהם. הרב מינדל העלה את הדברים על הכתב והגיש אותה לרבי בפעם השנייה להגהה.<br />
<br />
שורת ההערות והתיקונים שללה את רוח הדברים והפרטים שבהם. מנוסח גוף התשובה ניכר היה כי דעתו הקדושה של הרבי לא הייתה נוחה מהעובדה שמרוח הרשימה עולה כי הרבי מפקיד את הנהלת כל המוסדות המרכזיים בידי שני אנשים. בנוסף ניכרה אי שביעות רצון מפרטים נוספים.<br />
<br />
נוסח התשובה שהועבר מהרבי ישירות לידי הרב חדקוב, אינו ניתן כיום להשגה. לפי מספר דעות בראש הדף של הצוואה שעליו הופיעו הערות הרבי הופיע משפט מפתח' שבו נכתב (תוכן): האומנם חושדני שאשאיר את הכול על שני אנשים.<br />
<br />
בעקבות הערות הרבי, ערכו השלושה את דברי הרבי מחדש והגישו אותם לרבי. גם רשימת צוואה זו קיבלה כמה הערות ותיקונים על ידי הרבי. בפעם השלישית, הוגשה מתכונת בת ארבעה דפים הנושאת את הכותרת "רשימת דברים מכ"ק אדמו"ר שליט"א", אשר שני דפים מתוכם, נושאים את הכותרת "מוסף להנ"ל".<br />
<br />
==תוכן הצוואה==<br />
בצוואה העביר הרבי את הסמכות לניהול המוסדות והפעילות של חב"ד להרב חדקוב והרב ניסן מינדל. בנוסף הוריש הרבי את עזבונו הפרטי לאחיינתו [[דליה רויטמן]]. ב"מוסף לצוואה" הוסיף הרבי שה[[מרכז לענייני חינוך]] ינוהל על ייד הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב והרב ניסן מינדל והרב שלום מנדל סימפסון. [[מחנה ישראל]] ינוהל בידי הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב והרב ניסן מינדל והרב [[חיים יהודה קרינסקי]]. ו[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] – בידי הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב , הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] והרב [[דוד רסקין]]. הרבי גם הורה שכספי המעמד יחולקו בין המרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל ולשכת חשאין {{כתב קטן|(ראה מסגרת)}}.<br />
<br />
גם לאחר דברים אלו נכתב: "ובזה באנו על החתום על כל הנ"ל:" ולאחר שורה זו, מקומות החתימה של: "הרב ח.מ.א. חדקוב, הרב י.י פיקרסקי, הרב נ. מינדל".<br />
<br />
בעותקים של רשימת דברים' בת ארבעת הדפים המצוינים בידינו – אשר הם, צילומי העותקים שהיו בידי הרב מינדל – אין חתימה במקומות המיועדים לכך.<br />
<br />
בנוסף לכך, כמתחייב מהוראת הרבי – הרב חדקוב, הרב מינדל והרב פיקרסקי, העלו על הכתב מסמך חדש, הכולל את רוח דברי הרבי בפעם השנייה, בנוסח חדש, תחת הכותרת "שטר צוואה". הדברים המופיעים בשטר. הולמים את הנוסח המסורתי המקובל בעת כתיבת צוואה.<br />
<br />
מעבר לכך, בשטר הצוואה לא מופיעים מוטיבים שמאפיינים את הרשימה הקודמת שכללה גם את המתכונת המקורית, אשר עליה רק נוסף תוכן חדש בשם "מוסף להנ"ל". השינויים בין הרשימה והשטר הוא אזכור עזבונו הפרטי של הרבי, כלי הבית והרהיטים, המיועדים לבת אחיו של הרבי, מרת דליה ראטמאן. סעיף זה נשמט לחלוטין משטר הצוואה הנוכחי, כמו גם דברים נוספים.<br />
<br />
==הנוסח המתוקן==<br />
<br />
עדות שהשמיע לאחר [[ג' בתמוז תשנ"ד]], הרב [[שלום ישראל חדקוב]]{{מקור}}, בנו של הרב חדקוב, בפני מליאת הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]]. בעדות זו אמר הרב חדקוב כי לפי הידוע לו שטר הצוואה שבפנינו, נוסח לאחר כל התיקונים והערות שציין הרבי על הגרסאות הקודמות. לפי דברים אלו, ייתכן שבתחילה הוגש שטר צוואה עם אלמנטים נוספים שנשללו על ידי הרבי, וזהו שטר הצוואה המתוקן:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=זיכרון עדות שהייתה בפנינו עדים החתומים מטה ביום שלישי בשבת, שבעה עשר לחודש אלול, שנת ה' אלפים תשמ"ח, למניין שאנו מונין כאן בעיר ברוקלין, נ.י.<br />
<br />
"איך ששלח אחרינו כבוד קדושת אדמו"ר הרב ר' מנחם מענדל שליט"א בהרב ר' לוי יצחק זצ"ל שניאורסאהן, ובאנו אליו ודעתו מיושבת עליו והי' יודע לדבר ולישא וליתן כשאר בני אדם, ואמר לנו: "סגולה לאריכות ימים ושנים להתעסק בסידור העניינים של לאחר מאה ועשרים שנה. הנה שלחתי אחריכם – לכל לראש, הרב ח.מ.א. חדקוב והרב ניסן מינדל, כיוון שאתם מהראשונים אשר כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר הקריב לעבודתו וכשהעתיק מושבו ומרכז פעילותיו לארה"ב הביא אתכם עמו והטיל עליכם התפקידים הראשיים בהנהלת המוסדות שיסד כאן, המרכז לענייני חינוך ומחנה ישראל; ואתכם עמכם קראתי את הרב ר' ישראל יצחק פיקרסקי, ריש מתיבתא של הישיבה המרכזית תומכי תמימים ליובאוויטש – בכדי לעשות צוואה בפניכם. וזו היא הצוואה:<br />
<br />
1) כל עניני ליובאוויטש – המוסדות והפעולות וכו' – כמו שמתנהלים עתה על פי סדר הקבוע והנוהג מכמה שנים, יתנהלו כן להבא.<br />
<br />
2) כידוע היה סדר עבודתו הציבורית של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר מאז בואו לארה"ב, אשר רוב הפעולות דחב"ד ליובאוויטש ובכל מרחבי העולם התנהלו על ידי הארגונים הראשיים שהוא יסד אותם ופעל על ידם, והם המרכז לענייני חינוך ומחנה ישראל, על כל המחלוקות והסניפים שלהם וכן הוא הסדר גם עתה, אלא שבשנים האחרונות ראיתי צורך לחדש ולהפעיל את אגודת חסידי חב"ד העולמית בתור ארגון השלישי אשר ביחד עם שניים הראשונים – המרכז לענייני חינוך ומחנה ישראל, הם שלושה עמודי התווך של תנועת חב"ד, אשר על ידם מתנהלים הפעולות דחב"ד–ליובאוויטש במרחבי העולם. וכן יהיה להבא, לא ישונה.<br />
<br />
3) המדובר שלא יהיה שינויים בהנהגת הארגונים הנ"ל חל רק בנוגע לאלה ששמשו בתפקידם זה לא פחות משלוש שנים האחרונות, כגון:<br />
<br />
בהמרכז לענייני חינוך ההנהלה הראשית בידי הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב והרב ניסן מינדל והרב שלום מענדל סימפסון;<br />
<br />
במחנה ישראל – ההנהלה הראשית בידי הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב והרב ניסן מינדל והרב יודא קרינסקי;<br />
<br />
באגודת חסידי חב"ד העולמית – ההנהלה הראשית בידי הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב והרב שניאור זלמן גורארי' והרב דוד רסקין שיחיו.<br />
<br />
4) בנוגע מעמד, הנה כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר היה נוהג אשר היה מחלק את כספי המעמד לשלשה חלקים, למרכז לענייני חינוך ולמחנה ישראל וללשכת חשאין (אשר לשכת חשאין היא אחת מהמחלוקות של מחנה ישראל).<br />
<br />
וכן נהגתי אני, ולכן יהיה כן גם לאחר מאה ועשרים שנה – כלומר, שכל כספי המעמד יתחלק לשלושה חלקים, היינו להמרכז לענייני חינוך ולמחנה ישראל וללשכת חשאין.<br />
<br />
אף שהכוונה והתקווה שכל העניינים הנ"ל לא ישאירו מקום לספקות וכו', עם כל זה שמא ואולי בכל זאת יתעורר ספק בנוגע לאיזה שיהי' עניין או פרט – הריני מיפה כוחם של השלשה: הרב מרדכי אייזיק חדקוב והרב ניסן מינדל והרב ישראל יצחק פיקרסקי להחליט ולפסוק בהתרת הספק. וכן יקום". }}<br />
<br />
בסוף הנוסח המשתרע על פני שני עמודים, באותיות מקלדת פשוטות, נדפסו המילים: "וחתם בחתימת יד קדשו", כשמעליהם פס למקום החתימה, ומיד לאחר מכן, נוספו המילים הבאות: "ומה שנעשה בפנינו ומה שציווה בפנינו עדים, וחתמנו היום, יום שלישי בשבת, שבעה עשר לחודש אלול, שנת ה"א תשמ"ח, הכול שריר וקיים". כאן באים שלושת מקומות החתימה של שלושת העדים.<br />
<br />
==חתימת הרבי==<br />
<br />
אף שבמקרה זה, בעותקים שבידינו, מקום חותם הרבי ריק, אין כל הוכחה המצביעה על תגובה או על אי תגובה של הרבי על השטר, במתכונתו הנוכחית, ששני עותקים ממנו מתפרסמים כאן – האחד שהיה בידי הרב מינדל והאחד שהיה בידי הרב פיקרסקי, ובשניהם יש שינויים קטנים האחד לעומת רעהו, המעידים כי הם אינם צילום או עותק אלא שני מסמכים שונים.<br />
<br />
עדות אחת, בעילום שם, אומרת כי לנגד עיני הרב פיקרסקי היה שטר צוואה שבו הופיעה חתימת ידו הקדושה של הרבי. כל הידוע אודות כך הוא שאין כיום מי שיכול להצביע על עותק זה של שטר הצוואה. בהקשר זה, סיפרו מקורות נוספים על גניבה גדולה שהייתה בבית הרב פיקרסקי שבעקבותיה נעלמו מסמכים רבים.<br />
<br />
לבד מעדות זו, כמה אנשים העידו על דברי הגרי"י פיקרסקי למקורביו, זמן רב לאחר כ"ז באדר ראשון תשנ"ב, כי ידוע לו שהרבי סידר צוואה, כשהפרטים שבפיו מסגירים את העובדה שמדובר בשטר צוואה זה.<br />
<br />
בערב שבת קודש, כ"ז באלול תשמ"ח, הוכנס לרבי עותק מיוחד על שטר הצוואה, כפי שהוא מתורגם לאנגלית. הרבי הוציא על כך תשובה בכתב יד קודשו בזו הלשון: "נתקבל 5:15 אחר הצהריים, לכשיהיה ביכולתי אקראנו, ובכל אופן כוונתם רצויה, ותשואות חן תשואות חן".<br />
<br />
==הפולמוס==<br />
<br />
הרב [[חיים יהודה קרינסקי]], מזכיר הרבי, סיפר באסיפה טלפונית של [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] (שנערכה בימים שלאחר [[ג' בתמוז תשנ"ד]]): "ביום מן הימים, אינני זוכר את התאריך המדויק, נכנסתי לחדרו של הרבי בהוראתו לצורך עניין מסוים. הרבי הושיט לי חבילת דפים מקומטת ובלתי סדורה, ואמר לי: 'איך וויל ניט ס'זאל זאך וואלגערן דא, האלט עס ביי דיר' (= איני רוצה שזה יהיה מפוזר כאן, אכסן זאת אצלך). בתוך הדפים הללו, היו גם הדפים המדוברים אינני יודע אם היו חתומים אם לאו", הבהיר הרב קרינסקי וציין כי אינו יודע היכן נמצא מסמך זה כיום.<br />
<br />
עוד קודם לעדות זו, בבוקר יום ראשון [[ג' בתמוז תשנ"ד]], הופץ ב–[[770]] וחוצותיו מנשר מיוחד שנשא את הלוגו הרשמי של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]]'. המנשר הפונה אל אנ"ש והתמימים נפתח במילים: "כבוד קדושת אבינו אדוננו מורנו ורבנו ציוונו בכתב לסדר העניינים בשעה מרה זו". מלבד הצוואה האמורה לא היה עוד כל ציווי בכתב שאליו יכולות היו לרמז מילים מצמררות אלו.<br />
<br />
בימים שלאחר [[ג' תמוז]], היו כמה אסיפות טלפוניות של חברי אגודת חסידי חב"ד. באותן אסיפות נאמר ברורות כי בצוואתו הקדושה של הרבי מוטל הניהול של ליובאוויטש ומוסדותיה על אגודת חסידי חב"ד אולם הצוואה עצמה לא הוראתה לאיש.<br />
<br />
בקשותיו של ר' [[זלמן גוראריה]] לזכות לראות את מסמך הצוואה נתקלו בקיר אטום. בסופו של דבר, המציא אחד מחברי אגו"ח לר' זלמן עותק של הצוואה ואז התגלה לנגד עיניו כי אותו הועיד [[הרבי]] כאחד מההנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].<br />
<br />
באותה אסיפה טלפונית נוספת שהתקיימה בין חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד בערבו של יום חמישי, בשבוע שלאחר ג' תמוז, הוחלט כי למחרת, ביום שישי, בשעה אחת בצהריים, יתקיים שידור מיוחד באמצעות חדר השידורים שבמהלכו עתיד היה הרב [[ניסן מינדל]] למסור את כל פרשת הדברים של הצוואה ולהקריא את הצוואה, כיחיד מבין השלושה שהיה שותף לדברים ונותר בחיים. סיכום זה היה מוצא של פשרה בוויכוח שהתגלע אודות הצוואה, למרות הסיכום המפורש שהיה מוסכם על כולם, טורפד השידור המתוכנן.<br />
<br />
כשנוכח ר' [[זלמן גוראריה]] לראות כי משתררת מגמה של התעלמות מהצוואה, נקט יוזמה אישית ופרסם את הצוואה במתכונתה המלאה בעמודו הראשון של ה'[[אלגעמיינער זשורנאל]]'. בעקבות זאת, החל להינקט קו חדש של הכחשת הצוואה וקביעה לפיה לא הייתה אלא טיוטה ולא משנה אחרונה. תנועה זו הייתה מפנה דרמטי לעומת המוסכמה שהייתה על דעת כולם עד אז כי, בין אם הייתה חתומה ובין אם לאו, היה בצוואה זו גילוי רצונו הקדוש של הרבי.<br />
<br />
ר' זלמן יצר קשר עם מזכירו של הרבי, הרב [[ניסן מינדל]], שהיה שותף סוד בכתיבת הצוואה והוא אמר בזו הלשון: "אם אתה שואל לדעתי, הנני בטוח במאת האחוזים שזו צוואת הרבי, ואין לי בכך כל ספק, למרות שלא ברור לי אם היא חתומה אם לאו". הרב מינדל אמר דברים ברורים אלו גם בפני ה[[רבנים]] שישבו על המדוכה, כשומעו את הדברים הנחרצים מפי מזכיר הרבי שהיה שותף סוד לכתיבת הצוואה, גמר ר' [[זלמן גוראריה]] אומר שלא להרפות מהנושא למען קיום רצונו הקדוש של [[הרבי]].<br />
<br />
משהתחוורו לו כל הפרטים טען ר' זלמן: "זהו נוסח הצוואה הסופי, חתום או לא חתום – הרי הרבי הגיה ואישר אותו וברור לי שזה הוא רצונו הקדוש של הרבי. הדבר ניכר גם בעובדה שבשטר הצוואה יש שלוש הנהלות נפרדות לכל אחד מהמוסדות ובכל אחת מהן חברי הנהלה שונים". ר' זלמן אף אמר כי בידו יש ראיות נוספות לכך ואותן קיווה לגלות אם וכאשר יעלה בידו להוציא לפועל את מבוקשו, לקיים בירור בעניין בשיטת 'זבל"א'. לאורך כל הדרך טען ר' זלמן כי "חובה למצות את הבירור בעניין הצוואה הקדושה לקיים את דעת הרבי בהנהלת המוסדות הקדושים".<br />
<br />
עוד טען ר' זלמן: "משעה שהביע הרבי את רצונו הקדוש, בפירוט רב, בפני שלושה אנשים – היש מקום לחמוק מקיום הוראה זו של הרבי, בשל טענה על העדר חתימה?".<br />
<br />
==אישרור הצוואה==<br />
<br />
בהתאם לשיחה ד[[ב' אדר]] [[תשמ"ח]] בענין "[[חשבונו של עולם|בואו ונחשוב חשבונו של עולם]]", בה הבהיר הרבי כי כל עניני [[ליובאוויטש]] ייקבעו על ידי רבני חב"ד, הנה מיד לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], מינו רבני חב"ד ברחבי תבל וועד של ארבעה רבנים לדרוש ולחקור בנושא, הלא הם הרב [[יצחק הכהן הענדל]], הרב [[יהודה קלמן מארלאו]], הרב [[דוד שוחט]] והרב יצחק מאיר הערץ.<br />
<br />
לאחר חקירה ודרישה, שכללה גביית עדות ובחינה מדוקדקת של העובדות, פירסמו הרבנים גילוי דעת, לפיו הצוואה היא היא רצונו הק' של הרבי. בין היתר התבססה ההחלטה על עדות של ראש ישיבת תות"ל הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מאחד העדים החתומים על הצוואה (הרב פיקרסקי) כי הרבי אכן חתם על הצוואה (אלא שלידינו לא הגיע העותק הזה), וקבעו כי הצוואה היא היא רצונו הק' של הרבי.<br />
<br />
כאשר אלו שהחזיקו באגודת חסידי חב"ד וב[[מרכז לעניני חינוך]] נקראו לבוא לדין תורה על מנת לברר את טענותיהם לאי קיום רצונו של הרבי הם סירבו, ומאז הם בגדר ד"לא צייתא לדינא"{{הערה|בתקופת חילוקי דעות בין רבני שכונת קראון הייטס בשנת תש"ע, ביטל הרב אזדבה את הפסק מכמה טעמים ([https://col.org.il/news/54204 אודות הביטול]), אך לאור פסיקת בית הדין שדן בענין הרבנים שלא יהיה תוקף לכל החלטה שתהיה בלא הסכמת שני הרבנים, נטען שלביטול הפסק אין כל תוקף ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54190 פסק הדין]).}}.<br />
<br />
בהתאם לכך הורו רבני השכונה חברי ה[[בד"ץ קראון הייטס|בד"ץ דקראון הייטס]], לרב [[שלום מענדל סימפסון]] ולרב [[ניסן מינדל]], כי זוהי זכותם לממש את הצוואה כחברי המוסדות המרכזיים של [[מרכז לעניני חינוך]], להדפיס את ספרי [[קה"ת]] ולקיים את [[כינוס השלוחים העולמי]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חשבונו של עולם]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[בנימין ליפקין]], '''חשבונו של עולם''', בהוצאת "מכון הספר" [[תש"ס]].<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://chabad.info/special/599720/ בנימין ליפקין ויוסי אליטוב עם הסיפור המלא של צוואת הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://collive.com/what-was-written-in-both-wills-of-the-rebbe/ מה שנכתב בשני צוואות הרבי]''', בתכנית הוידאו השבועית של ר' [[שלום דובער שפירא (בן ליפמן)|שלום דובער שפירא]] {{וידאו}}{{COLIVE}} (אנגלית)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=504833יצחק גולדברג2021-11-10T17:10:10Z<p>לא מחפש כבוד: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב יצחק גולדברג.jpg|ממוזער|הרב גולדברג]]<br />
[[קובץ:גולדברג 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בהתוועדות חסידית]]<br />
הרב '''יצחק גולדברג''' (יליד שנת [[תשי"א]]) הוא מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] וחבר בהנהלה הרוחנית של [[מוסדות חב"ד מגדל העמק|מוסדות חב"ד במגדל העמק]] וכן חבר ב[[ועד השלוחים למען האחדות]] כמו כן הינו חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב גולדברג נולד ב[[ג' אייר]] [[תשי"א]] בברינואה שב[[צרפת]], לאביו הרב [[יוסף גולדברג]] שהיה ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולאימו מרת צביה לבית קצנלנבויגן (בתה של ה'[[מומע שרה]]'). היה זה לאחר שהוריו ברחו מ[[רוסיה]] הסובייטית ובהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיעו לצרפת.<br />
<br />
בילדותו התחנך במוסדות חב"ד בברינואה ובבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] אצל החסידים ר' [[ניסן נמנוב]] ר' [[נחום לבקובסקי]].<br />
<br />
כשנסע לרבי לתשרי בשנת [[תש"ל]], הורה הרבי לו ולחבריו לחזור ל[[צרפת]] ולעסוק שם ב[[הפצת המעיינות]] במקביל ללימודם בישיבה. הפעילות הניבה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים, בסיוע ה[[שליח]] הרב [[שמואל אזימוב]]. <br />
<br />
כעבור שנתיים, בשנת [[תשל"ג]], נסע ל[[רבי]].<br />
<br />
בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לבית ר' [[ישראל יצחק זלמנוב]].<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]] נסע בשליחות הרבי ל[[ארץ הקודש]]. בתחילה התגורר ב[[צפת]] ולבקשת ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]], ובהוראת הרבי, עבר לכהן כ[[ראש ישיבה]] בישיבת מגדל-אור חב"ד במגדל העמק. <br />
<br />
בתחילה היה נוסע בכל יום מצפת למגדל העמק, עד שלאחר כשנה ע"פ הוראת הרבי עבר לגור במגדל העמק. ומאז הינו משמש כראש ישיבת חב"ד ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
<br />
עם התרחבות [[מגדל העמק#מוסדות ומבני חב"ד בעיר|מוסדות חב"ד במגדל העמק]] החל לשמש גם כחבר בהנהלה הרוחנית של המוסדות. <br />
<br />
לקראת שנת [[תשנ"ה]] שבה הוחלט לסגור את מסגרת ה'[[קבוצה]]', הוא היה בין אלו שעודדו ופעלו את המשך ה'קבוצה' וכן את המשך הנסיעות לרבי לחודש תשרי.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]] דחף למימוש הרעיון להוסיף שנת לימודים בתור [[התלמידים השלוחים]] לבחורים הלומדים ב[[ישיבה גדולה|ישיבות גדולות]] בארץ ישראל ("שיעור ד'"), לפני נסיעתם לשנת ה'[[קבוצה]]'. בשנה זו ישלבו לימודים ישיבתיים עם עיסוק ב[[הפצת המעיינות]]. בעקבות כך נוסדו ישיבות ב[[טבריה]] וב[[חדרה]], וכיום קיימת הישיבה בטבריה וב[[קריית אתא]].<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] פתחה הישיבה סניף נוסף של מסגרת זו בקריית אתא, בהצעת שליח הרבי ורבה של העיר הרב [[חיים שלמה דיסקין]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו:<br />
*הרב [[מנחם מענדל גולדברג]] - [[ראש ישיבה]] גדולה [[תומכי תמימים מוסקבה]].<br />
*הרב [[חיים מאיר גולדברג]] - [[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק, לחוזרים בתשובה.<br />
*הרב ישראל גולדברג - ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
*הרב יוסף גולדברג - מחנך ב[[תלמוד תורה לוד]].<br />
*הרב יעקב קאפיל גולדברג - מחנך ב[[תלמוד תורה ראשון לציון]].<br />
*הרב [[שניאור זלמן גולדברג]], [[משפיע]] ו[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].<br />
*הרב לוי גולדברג - [[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק לחוזרים בתשובה.<br />
<br />
;חתניו:<br />
*הרב [[ישראל נח שניאור ויכנין]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת מעיינות|מעיינות]], [[ירושלים]].<br />
*הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]] - [[משפיע]] בתומכי תמימים מגדל העמק ו[[שליח]] [[הרבי]] ורב שכונת נחל צבי בעיר.<br />
*הרב [[מנחם מענדל רוזנשיין]] - מנהל בית הספר [[אור אבנר]] - [[כפר סיטרין]] ושליח הרבי בשכונת נחל צבי במגדל העמק.<br />
*הרב שלום יעקב בוקיעט - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[חיפה]].<br />
*הרב [[יוסף דובער קסטל]] - [[משפיע]] ו[[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים בני ברק.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''אפשר להיפגש עם הרבי היום''', שבועון כפר חב"ד גליון 1863 עמוד 25<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29418 "ג' תמוז איננו י' שבט ולא ב' ניסן" - מאמר דעה מאת הרב גולדברג]. {{אינפו}}<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69566 נאום הרב גולדברג בעניין האמונה ברבי כמלך המשיח (ניסן תשנ"ד)]. {{וידאו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גולדברג, יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גולדברג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=504832יצחק גולדברג2021-11-10T17:08:53Z<p>לא מחפש כבוד: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב יצחק גולדברג.jpg|ממוזער|הרב גולדברג]]<br />
[[קובץ:גולדברג 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בהתוועדות חסידית]]<br />
הרב '''יצחק גולדברג''' (יליד שנת [[תשי"א]]) הוא מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] וחבר בהנהלה הרוחנית של [[מוסדות חב"ד מגדל העמק|מוסדות חב"ד במגדל העמק]] וכן חבר ב[[ועד השלוחים למען האחדות]] כמו כן הינו חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב גולדברג נולד ב[[ג' אייר]] [[תשי"א]] בברינואה שב[[צרפת]], לאביו הרב [[יוסף גולדברג]] שהיה ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולאימו מרת צביה לבית קצנלנבויגן (בתה של ה'[[מומע שרה]]'). היה זה לאחר שהוריו ברחו מ[[רוסיה]] הסובייטית ובהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיעו לצרפת.<br />
<br />
בילדותו התחנך במוסדות חב"ד בברינואה ובבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] אצל החסידים ר' [[ניסן נמנוב]] ר' [[נחום לבקובסקי]].<br />
<br />
כשנסע לרבי לתשרי בשנת [[תש"ל]], הורה הרבי לו ולחבריו לחזור ל[[צרפת]] ולעסוק שם ב[[הפצת המעיינות]] במקביל ללימודם בישיבה. הפעילות הניבה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים, בסיוע ה[[שליח]] הרב [[שמואל אזימוב]]. <br />
<br />
כעבור שנתיים, בשנת [[תשל"ג]], נסע ל[[רבי]].<br />
<br />
בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לבית ר' [[ישראל יצחק זלמנוב]].<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]] נסע בשליחות הרבי ל[[ארץ הקודש]]. בתחילה התגורר ב[[צפת]] ולבקשת ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]], ובהוראת הרבי, עבר לכהן כ[[ראש ישיבה]] בישיבת מגדל-אור חב"ד במגדל העמק. <br />
<br />
בתחילה היה נוסע בכל יום מצפת למגדל העמק, עד שלאחר כשנה ע"פ הוראת הרבי עבר לגור במגדל העמק. ומאז הינו משמש כראש ישיבת חב"ד ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
<br />
עם התרחבות [[מוסדות חב"ד מגדל העמק|מוסדות חב"ד במגדל העמק]] החל לשמש גם כחבר בהנהלה הרוחנית של המוסדות. <br />
<br />
לקראת שנת [[תשנ"ה]] שבה הוחלט לסגור את מסגרת ה'[[קבוצה]]', הוא היה בין אלו שעודדו ופעלו את המשך ה'קבוצה' וכן את המשך הנסיעות לרבי לחודש תשרי.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]] דחף למימוש הרעיון להוסיף שנת לימודים בתור [[התלמידים השלוחים]] לבחורים הלומדים ב[[ישיבה גדולה|ישיבות גדולות]] בארץ ישראל ("שיעור ד'"), לפני נסיעתם לשנת ה'[[קבוצה]]'. בשנה זו ישלבו לימודים ישיבתיים עם עיסוק ב[[הפצת המעיינות]]. בעקבות כך נוסדו ישיבות ב[[טבריה]] וב[[חדרה]], וכיום קיימת הישיבה בטבריה וב[[קריית אתא]].<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] פתחה הישיבה סניף נוסף של מסגרת זו בקריית אתא, בהצעת שליח הרבי ורבה של העיר הרב [[חיים שלמה דיסקין]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו:<br />
*הרב [[מנחם מענדל גולדברג]] - [[ראש ישיבה]] גדולה [[תומכי תמימים מוסקבה]].<br />
*הרב [[חיים מאיר גולדברג]] - [[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק, לחוזרים בתשובה.<br />
*הרב ישראל גולדברג - ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
*הרב יוסף גולדברג - מחנך ב[[תלמוד תורה לוד]].<br />
*הרב יעקב קאפיל גולדברג - מחנך ב[[תלמוד תורה ראשון לציון]].<br />
*הרב [[שניאור זלמן גולדברג]], [[משפיע]] ו[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].<br />
*הרב לוי גולדברג - [[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק לחוזרים בתשובה.<br />
<br />
;חתניו:<br />
*הרב [[ישראל נח שניאור ויכנין]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת מעיינות|מעיינות]], [[ירושלים]].<br />
*הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]] - [[משפיע]] בתומכי תמימים מגדל העמק ו[[שליח]] [[הרבי]] ורב שכונת נחל צבי בעיר.<br />
*הרב [[מנחם מענדל רוזנשיין]] - מנהל בית הספר [[אור אבנר]] - [[כפר סיטרין]] ושליח הרבי בשכונת נחל צבי במגדל העמק.<br />
*הרב שלום יעקב בוקיעט - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[חיפה]].<br />
*הרב [[יוסף דובער קסטל]] - [[משפיע]] ו[[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים בני ברק.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''אפשר להיפגש עם הרבי היום''', שבועון כפר חב"ד גליון 1863 עמוד 25<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29418 "ג' תמוז איננו י' שבט ולא ב' ניסן" - מאמר דעה מאת הרב גולדברג]. {{אינפו}}<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69566 נאום הרב גולדברג בעניין האמונה ברבי כמלך המשיח (ניסן תשנ"ד)]. {{וידאו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גולדברג, יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גולדברג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%94&diff=504794פסח בעל-עגלה2021-11-10T13:04:13Z<p>לא מחפש כבוד: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>'''פסח בעל-עגלה''' (ידוע גם בכינויו: "'''פיישע'''") היה יהודי תושב העיירה [[ליובאוויטש]], חסיד בדורו של אדמו"ר הרש"ב. מתוקף מקצועו כעגלון פגש פסח חסידים רבים, ודמותו מוזכרת ומתוארת על ידי רבים מהחסידים שביקרו בליובאוויטש.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
פסח ("פיישע") נולד בליובאוויטש, למשפחה של בעלי-עגלה כמה דורות.<br />
<br />
הוא היה בן גילו של אדמו"ר הרש"ב, ולמד יחד אתו ב[[חדר]].<br />
<br />
לימים אמר: "כל אחד ממשיך את המקצוע של אבותיו, הוא אבותיו היו אדמו"רים, לכן הוא אדמו"ר. אני - אבותיי היו בעלי-עגלה לכן גם אני בעל-עגלה".{{הערה|תשורה זירקינד (כ' מנ"א תשע"ה) ע' 7. ושם שאמר לרבי הרש"ב עצמו, אבל בגירסא המפורסמת זה היה בסתמיות. ואולי הוא אהב לומר את זה תמיד.}}<br />
<br />
מספרים כי תלמידי התמימים שאלוהו על ילדותו של הרבי הרש"ב, וענה שזכור לו שהרבי היה אוהב לחם שחור. לפליאת השומעים סיפר, כי הרבי שהיה מבית עשירים היה מגיע כל יום עם לחם לבן, ובהגיעו לחדר היה מחליף עם אחד הילדים העניים את פרוסת הלחם שלו.<br />
<br />
סיפור זה מבטא את השגתו של פיישע כי לא היה חכם במיוחד.<br />
<br />
על מעלתו והתקשרותו לרבי הרש"ב מאידך גיסא, סיפר הרב [[יצחק דוד גרונר]]:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הרש"ב נכנסו אנשי ליובאוויטש ולקחו בגדים כו' ופיישע בעל עגלה הי' האיינציגער [=היחידי] שגער בהם ולאמ"כ פרצה שריפה ר"ל ושרף את הבתים שלקחו וכשהגיע אצל פיישע בעל עגלה נעצר השריפה.|מקור=תשורה זירקינד כ' מנ"א תשע"ה, עמוד 7|מרכאות=כן}}<br />
<br />
כבעל עגלה הוא היה המסיע את האורחים הבאים לליובאוויטש מתחנת הרכבת ברודניא, והיה מבטש אותם בחריפות{{הערה|ספר השיחות תש"א, עמ' 35; ספר השיחות תש"ז, עמ' 118.}}.<br />
<br />
כך מסופר כי פעם הרבי הרש"ב שאלו מדוע מושח את גלגלי העגלה כשהיא טעונה, והוא השיב כי כאשר קשה זה חודר יותר. הרבי הרש"ב אהב ביותר תשובה זו ואף סיפרה לתלמידיו.{{הערה|שמועות וסיפורים}}<br />
<br />
גם הרב [[יחזקאל אברמסקי]] סיפר כי הסיע אותו ר' פסח בעל עגלה{{הערה|הרב זלמן חאנין סיפר בבית משיח מפיו: "שכרו עבורי את 'פיישע בעל-עגלה' שיסיע אותי לתחנת הרכבת ברודניא, ומצד כבוד ודרך ארץ שלחו מטעם הישיבה את הבחור התלמיד הגאון ר' אברהם אלי' פלוטקין, ללוות אותי לתחנת הרכבת".}}.<br />
<br />
נפטר בליובאוויטש לאחר פטירת כ"ק אדמו"ר הרש"ב{{הערה|ע"פ סיפור הרב [[יצחק דוד גרונר]] בתשורה זירקינד (כ' מנ"א תשע"ה) עמוד 7.}}, ושם מנוחתו כבוד.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו, שלמה - חתנו של ר' שמואל בלינר, בנו של ר' [[מיכאל בלינר]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}} <br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]</div>לא מחפש כבודhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%94&diff=504793פיישע בעל עגלה2021-11-10T12:58:19Z<p>לא מחפש כבוד: הפניה לדף פסח בעל-עגלה</p>
<hr />
<div>#הפניה [[פסח בעל-עגלה]]</div>לא מחפש כבוד