https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9Dחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-11T05:46:32Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97_%D7%95%D7%95%D7%90%D7%92%D7%9C&diff=805239ישראל נח וואגל2025-10-06T07:48:18Z<p>לא יקום: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב ישראל נח וואוגל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וואגעל]]<br />
[[קובץ:ישראל נח וואוגל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וואגעל משתתף בפאנל 'לראות עוזך וכבודך' של [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[תשרי]] [[תשפ"ב]]]]<br />
הרב '''ישראל נח וואגל (וואגעל)''' (נולד ב[[ד' תמוז]] [[תשכ"ב]]) הוא [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] ו[[בעל שמועה]] חסידי המנהל ארכיון ייחודי של תמונות וקטעי אודיו לא מפורסמים של הרבי. שימש בעבר כשליח ה[[רבי]] בפוסטוויל, שבמדינת איווה ב[[ארצות הברית]], וכשליח הרבי בבוגאטא, [[קולומביה]]. <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בלונדון למשפחה של חסידי חב"ד, לאיש החסד ר' [[אליהו ווגל]]{{הערה|אחיו של ר' [[שרגא פייביש ווגל]]}}.<br />
<br />
ב-י"ב תשרי [[תשל"ו]] הגיע לרבי בפעם הראשונה יחד עם אביו.<br />
<br />
בין השנים [[תשל"ט]]-[[תשמ"א]] למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]] נשלח ל[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]] להיות מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבה.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] היה מ[[התלמידים השלוחים]] ב[[מונטריאול]] ומשנת [[תשד"מ]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] עד לנישואיו (בקיץ תשמ"ו) עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת הרב [[שלום דובער גורקוב]]. <br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] יצאו לשליחות בבוגאטא שב[[קולומביה]], שם פעלו במשך כשבע שנים, ובשנת [[תשנ"ה]] יצאו לשליחות בפוסטוויל, שבמדינת איווה בארצות הברית, שם שימשה רעייתו כמזכירת בית הספר חב"ד המקומי, ואחראית על המקווה העירונית. <br />
<br />
זכרונותיו משנות שהותו בחצר הרבי מתפרסמים מעת לעת בקבצים היוצאים לאור על ידי [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] ו[[ועד תלמידי התמימים]]. תמונות וקטעי וידאו ואודיו נדירים מתפרסמים על ידו ב[[jem]] ובאתרי ה[[אינטרנט]] החב"דיים מתוך הארכיון רב הערך שברשותו.<br />
<br />
כמו כן מנהל הרב וואגעל שתי קבוצות וואטסאפ - "Rabbi Vogel's Zichronos" - בהם משתף מזכרונותיו רבי האיכות והכמות.<br />
<br />
הרב וואגעל הוא ממקימי מכון TWS העורך תוכניות ווידאו שבועיות מהרבי.<br />
<br />
<br />
הרב וואגעל הוא מצוות העריכה של סט [[שיחות קודש]] (הישן בשעתו ו) החדש<br />
<br />
הרב וואגעל ליקט את הניגונים עבור [[ניגוני התוועדות (סדרה)|ניגוני התוועדות]] וקבוצת "שמיעת קול רבינו" - העוסקת בהקלטות של הרבי. <br />
<br />
רעייתו נפטרה בגיל 55 ב[[שביעי של פסח]] [[תשפ"ב]]{{הערה|[https://col.org.il/news/138052 דיווח באתר COL].}}<br />
<br />
מאז מתגורר בשכונת המלך קראון הייטס. <br />
<br />
בסוף שנת [[תשפ"ד]] לאחר שחלק גדול מההנהלת ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] החליטה לעזוב, החליטו בהנהלה לצרף את הרב וואגעל לשמש בתור [[משפיע]] בישיבה - ולקראת שנת הלימודים [[תשפ"ה]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו, מרת חיה סימונס - [[שיקגו]].<br />
*בנו, ר' אייזיק ווגל - שליח סטטין איילנד נ.י.<br />
*בנו, התמים מענדל ווגל - [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
[https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A3_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9E_1407.pdf התמים גיליון נ"ב], סיפורים חסידיים מאת הרב ישראל נח וואגעל.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ווגל, ישראל נח}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קווינס]]</div>לא יקוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_(%D7%96%27%D7%9E%D7%A7%D7%A2)_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%A9%D7%98%D7%98&diff=800181שיחה:שניאור זלמן (ז'מקע) ברוכשטט2025-09-01T20:31:10Z<p>לא יקום: /* חשיבות */ תגובה</p>
<hr />
<div>== חשיבות ==<br />
<br />
מוסר שיעור ודמות קבועה עדיין לא מזכים בחשיבות לערך . [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 22:29, ח' באלול, ה'תשפ"ה 22:29, 1 בספטמבר 2025 (IDT)<br />
<br />
:תגידו אתם נורמלים? מי שלא מכיר את ז'אמקע לא ראוי להיות בעל חשבון בחבדפדיה! מה קורה לנו עשרות ערכים מרתקים נמחקים סתם. מה עם הדור הצעיר שלא מכיר את עמודי התווך ב770? [[משתמש:לא יקום|לא יקום]] - [[שיחת משתמש:לא יקום|שיחה]], 23:31, ח' באלול, ה'תשפ"ה 23:31, 1 בספטמבר 2025 (IDT)</div>לא יקוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%98&diff=800014שיחה:אשר פורסט2025-08-31T21:54:24Z<p>לא יקום: /* חשיבות */ תגובה</p>
<hr />
<div>הנני רוצה ליצר ערך חדש על ר' אשר פורס<br />
<br />
== חשיבות ==<br />
<br />
הנני לשאול את חדוות דעתם של כל העורכים החשובים, האם ר' אשר פורסט זכאי לערך? [[משתמש:חנוך רולניק|חנוך רולניק]] - [[שיחת משתמש:חנוך רולניק|שיחה]], 00:30, ח' באלול, ה'תשפ"ה 00:30, 1 בספטמבר 2025 (IDT)<br />
<br />
:יחי המלך המשיח! לדעתי הוא מספיק חשוב ופעיל ב770! הייתי רוצה שיהיה עליו ערך עם המידע והאינפורמציה המתאימה [[משתמש:לא יקום|לא יקום]] - [[שיחת משתמש:לא יקום|שיחה]], 00:54, ח' באלול, ה'תשפ"ה 00:54, 1 בספטמבר 2025 (IDT)</div>לא יקוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9B%D7%97%D7%94&diff=790136שכחה2025-08-01T05:30:34Z<p>לא יקום: /* דברים הגורמים שכחה */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=איבוד זכרון|אחר="שכחה" כמצוה בקשר לקצירת השדה|ראו=מצות שכחה}}<br />
<br />
שכחה היא מצב של איבוד זכרון. איבוד זכרון הלימוד עלול להתרחש בעקבות חוסר חזרת החומר, כתוצאה מחולי, או מעשיית דברים האסורים לפי ה[[הלכה]] משום ש"קשה לשכחה".<br />
<br />
==מקור השכחה==<br />
בחסידות מבואר{{הערה|תורת מנחם חלק כ"ז עמודים 57 - 58}} שמקור השכחה הוא ממקום [[כסא הכבוד]] שב[[עולם הבריאה]] ומטה, אך מכסא הכבוד ומעלה אין עניין של שכחה.<br />
<br />
==שכחת הקב"ה ולהיפך==<br />
===שכחת היהודי מה'===<br />
על ידי [[גאווה]] מגיעים לידי שכחה מהקב"ה כמו שכתוב{{הערה|דברים ח יד}} {{ציטוטון|וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ}}.<br />
<br />
בחסידות מוסבר{{הערה|שם=עקב|מאמר פרשת עקב תשי"ז}} שיש שני סוגי שכחה:<br />
<br />
'''א. עזיבה''', שהוא רק העדר הזכרון, שאינו זוכר את ה' כי אינו מונח רק ב[[תורה]] ו[[עבודת ה']]. ועזיבה זו מגיעה מעצמה בזמן ה[[גלות]].<br />
<br />
'''ב. שכחה''' שאינו רק העדר הזכרון אלא שישנה מציאות של שכחה, שזהו כשהאדם משקיע את כל [[כוחות הנפש|כוחותיו]] בעניני [[עולם הזה]].<br />
<br />
===שכחת ה' את היהודי===<br />
כתוב בספר [[ישעיה]]{{הערה|מט יד}}: {{ציטוטון|וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַאדֹנָי שְׁכֵחָנִי}}.<br />
<br />
בחסידות נשאל{{הערה|שם=עקב}} איך ה' יכול לשכוח את היהודי הרי כתוב{{הערה|ברכות לב ב}} {{ציטוטון|אין שכחה לפני כסא כבודך}}?<br />
<br />
ומבואר שכל הענינים שלמעלה תלויים ב[[עבודת האדם]] למטה. וכשהיהודי שוכח מה' גם ה' כביכול שוכח ממנו. (אך שכחה זו אינה ב[[שם הוי"ה]] ח"ו כי שם אין שייך שכחה אלא עזיבה כדלהלן).<br />
<br />
וכמו שאצל האדם יש שני סוגי שכחה כך גם לגבי הקב"ה.<br />
<br />
א. '''העזיבה''' שבזמן ה[[גלות]]. ש[[שם הוי"ה]] אינו מתגלה ב[[שם אדנ"י]] דהיינו בעניני העולם. כוונתה של עזיבה זו היא, שדווקא מתוך ההעלם על ידי עבודת האדם, יבוא הגילוי, שאז יש בו יתרון גדול יותר. <br />
<br />
ב. '''שכחה''' ב[[שם אדנ"י]] שעל ידי שלא מאיר בו [[שם הוי"ה]] גם אצלו נעשה שכחה שאז אין זה רק העדר גילוי, אלא, שגם ישנם העלמות והסתרים. ועזיבה זו מתבטלת על ידי עניית [[אמן]].<br />
<br />
==דברים הגורמים שכחה==<br />
*לימוד תורה בלחש{{הערה|הלכות תלמוד תורה לאדה"ז}}.<br />
*לבישת שני מלבושים בבת אחת{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז ב ג}}.<br />
*לנגב את ידיו במלבושו אחר [[נטילת ידים]]{{הערה|שו"ע אדה"ז אור החיים קנח יח}}.<br />
*גזיזת [[צפורניים]] שלא כפי הסדר המופיע בהלכה{{הערה|שו"ע אדה"ז אור החיים רסה ג}}.<br />
*קריאת כתב בולט שעל גב המצבה{{הערה|קיצור שולחן ערוך קכח יג}}.<br />
*אכילת [[לב]] [[בהמה]] או [[עוף]]{{הערה|שם=לבט|קיצור שולחן ערוך לב ט}}.<br />
*אכילת מאכל שאכלו ממנו חתול ועכבר{{הערה|שם=לבט}}.<br />
*החלפת נעל [[שמאל]] בשל [[ימין]], ותפירת בגד שלבוש בו{{הערה|כף החיים על שו"ע יורה דעה קטז ריב א}}.<br />
*השארת ספר פתוח כשיוצא מהחדר בו לומד{{הערה|קיצור שו"ע כז ד}}.<br />
*שתיית יין {{הערה | תורת לוי"צ עמוד רפ"ד: משא"כ מיין אדרבה נמשך שכחה, והראי' משר המשקים שהוא השייך ליין וחלומו הי' בהשרגים דגפן, לא זכר את יוסף וישכחהו. ומקרא מלא כתיב במשלי סיי ל"א, אל למלכים שתו יין פן ישתה וישכח מחקק (מחקק הוא יסוד הנקי מחקק, ועיין במאו"א מע' מחקק). תנו כו' ויין למרי נפש ישתה וישכח רישו כו'. (ויין הוא סט' דלואי כמ"ש בזה"ק פ' שמיני ע"ש, ולכן ראב"י שהיי דומה לאחי אמו שהי' לוי, שכח מה היתה משמשת).}}<br />
<br />
==השוכח דבר שלמד==<br />
===מחמת עצלות===<br />
אמרו [[חז"ל]]{{הערה|שם=גח|אבות ג ח}} {{ציטוטון|כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו}}, וגם עובר ב[[איסור]] לאו מן ה[[תורה]]{{הערה|שם=צטב|מנחות צט ב}}, שנאמר{{הערה|דברים ד ט}} {{ציטוטון|פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך}} (ו"פן" הוא לשון לאו{{הערה|עירובין צו א}}) וחכמים קבלו שזה מתייחס לא רק ל[[עשרת הדברות]], כי אם, לכל התורה כולה.<br />
<br />
גם כיום{{הערה|שם=בד|הלכות תלמוד תורה לאדה"ז ב ד}} שנכתבה התורה ולכל אחד יש גישה קלה לספרים, ממשיך וקים איסור זה כי: א. [[מצווה]] של התורה היא [[נצחיות התורה|נצחית]]. ב. מיד כששוכח כבר עובר על האיסור.<br />
<br />
הלומד ושוכח דומה לאשה היולדת וקוברת, וגורם [[גלות]] לבניו{{הערה|סנהדרין צט א}}.<br />
<br />
===מחמת אונס===<br />
כל זה מדובר כששכח בגלל שנתעצל לחזור על לימודו, אך אם שכח כי היה קשה לו להבין{{הערה|שם=גח|}}, או כי היה טרוד בפרנסתו ולא היה לו מספיק זמן לחזור על לימודו{{הערה|שם=צטב|}}, אינו מתחייב בנפשו.<br />
<br />
===שכחן גדול===<br />
גם מי שהוא שכחן גדול אינו נפטר מחיוב זה{{הערה|הלכות תלמוד תורה לאדה"ז ב ח}}, אלא צריך ללמוד כל יום רק קצת ולחזור על מה שלמד פעמים רבות עד שיצליח לזכור וכך ימשיך ללמוד כשהוא חוזר כל קצת זמן על כל תלמודו. ואל ימנע יחשוב שבאופן זה לא יספיק ללמוד הרבה, שהרי על זה נאמר{{הערה|אבות ב טז}} {{ציטוטון|לא עליך המלאכה לגמור}}, והיו תלמידים{{הערה|ירושלמי שביעית י סוף הלכה ג}} רבים בתקופת ה[[גמרא]] שהיו בקיאים רק במסכת אחת, וכמה מהם היו בקיאים בשני מסכתות.<br />
<br />
==עצות לשכחה==<br />
*זהירות במקוה טהרה ([[טבילת עזרא]]){{הערה|שם=גתקמה|ע"פ [[אגרות קודש]] אדמו"ר שליט"א כרך י"א ג'תקמ"ה}}<br />
*אמירת אחר ה[[תפילה]] שיעור [[תהלים]] יומי כפי שנחלק לימי ה[[חודש]]{{הערה|שם=גתקמה|}}<br />
*נתינת [[צדקה]] קודם [[תפילת שחרית]] בימות החול{{הערה|שם=גתקמה|}}<br />
*קביעת לימוד ב[[פנימיות התורה]] שמוסיפה חיות גם בלימוד גליא דתורה וממילא מוסיפה זכרון{{הערה|שם=גתקמה|}}<br />
*לימוד בקול רם<br />
* לימוד ב[[בית כנסת]]<br />
*לימוד מאמר [[והדרת פני זקן (מאמר)|והדרת פני זקן]] זה [[שינון בעל פה|בעל פה]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] חי"א ע' קפז.}}.<br />
*(אכילת זיתים במוצאי שבת{{הערה|1=במשנת חסידים מסכת מוצאי שבת מובא שבאכילת זתים יש לכון בגימטריא של 'זית' (417) שעולה כמו הגימטריא של 'א-ל א-להים' ושם הוי' בחילוף אתב"ש 'מצפצ', שעולים יחד גם הם 417, וזו סגולה לשכחה. [https://chabadlibrary.org/books/3601331707 מובאר בהמשך תער"ב חלק שלישי, עמוד א'תסג].}}).<br />
<br />
==צדיקים ששכחו תלמודם==<br />
*[[יוסף הצדיק]] שכח תלמודו ב[[מצרים]]{{הערה|בראשית רבה ע"ט ה}}. וב"הרחב דבר" שם הסביר שהסיבה היא, כי העוסק בצרכי ציבור משכח תלמודו, אך התעסקותו רצויה כלימוד תורה.<br />
*[[רב יוסף]] שכח תלמודו בזקנתו בשל חולי ו[[אביי]] היה מזכיר לו.<br />
*[[אבימי]] שכח תלמודו מחולי ו[[רב חסדא]] היה מזכיר לו.<br />
*[[רבי זירא]] צם ארבעים [[תעניות]] כדי לשכוח את ה[[תלמוד בבלי]] וללמוד את ה[[תלמוד ירושלמי]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://drive.google.com/file/d/1i_MNhv90bT0HoCTkl4uiYjwnwFAT-B9g/view למה השכחה באה מהקליפה?]''', הערות וביאורים טורונטו 'ויתן עוז למלכו' י"א ניסן תשפ"ג עמוד 99<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>לא יקוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%98%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA&diff=767371שלוש קליפות הטמאות2025-05-14T16:23:36Z<p>לא יקום: הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>{{קליפות}}<br />
'''שלוש קליפות הטמאות''' הוא הכינוי לדרגא הנחותה יותר ב[[קליפות]], התגלמות הרוע וה[[טומאה]] בעולם. בשונה מ[[קליפת נוגה]] שבה מעורב [[טוב]] ו[[רע]], שלוש קליפות הטמאות הן רק רע.<br />
<br />
עבודת האדם ביחס לקליפות אלו היא התעלמות מוחלטת, או שבירתם וביטולם לגמרי. לא ניתן [[עבודת הבירורים|לברר]] ולזכך את הקליפות, מכיון שהם רעים מצד עצם מציאותם. רק בזמן ה[[גאולה]], הקליפות ישתנו ויהפכו לקדושה. כמו כן אדם שעבר [[עבירות]] וחזר ב[[תשובה]] בדרגת "תשובה מאהבה", בכחו להעלות את הקליפות ל[[קדושה]].<br />
<br />
משלוש קליפות הטמאות מקבלים חיות נפשות וגופות ה[[גויים]], וכל הדברים ה[[איסור|אסורים]]: [[בעלי חיים אסורים]], מאכלים אסורים מן הצומח וכן [[מחשבה]], [[דיבור]] או [[מעשה]] בענינים אסורים.<br />
<br />
==כללות עניינם==<br />
שלוש הקליפות מתוארות ב[[מרכבה]] שראה [[יחזקאל]], שם נאמר "רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב"{{הערה|יחזקאל א, ד.}}. בפסוק זה נרמזות שלושת דרגות הטומאה של שלוש קליפות הטמאות: (א) "רוח סערה", (ב) "ענן גדול", (ג) "אש מתלקחת"{{הערה|1=ראה ביאור הענין באריכות ב[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/45.htm אגרות קודש חלק א', אגרת מה].}}.<br />
<br />
הדברים בעולם הזה שנמשכים משלוש קליפות הטמאות הם{{הערה|[[תניא]] סוף פרק ו'.}}: נפשות הגויים וקיום גופם (מלבד [[חסידי אומות העולם]]{{הערה|ר' [[הלל מפריטש]] בשם [[אדמו"ר הזקן]].}}), נפשות בעלי-חיים הטמאים (האסורים באכילה) וקיום גופם, חיות וקיום כל ה[[צומח|צמחים]] האסורים באכילה (כגון ערלה וכלאי הכרם), הכוח לעשיית עבירה במעשה, דיבור או [[מחשבה]], ותנועת הנפש הרעה שבעשיית העבירה (הרצון בעבירה{{הערה|[[דרך מצוותיך]] מצוות [[וידוי]] ותשובה.}}).<br />
<br />
בזה עצמו, ישנו הבדל בין מקור החיות והקיום של גוף הדבר, לבין הפעולה שנפעלת בו על ידי יהודי. כלומר: ישנם דברים שמקור חיותם הוא מקליפת נוגה, אך יהודי עושה בהם איסור - לדוגמא, מאכל היתר, שיהודי אוכל אותו ב[[יום כיפור]] - ואז אף שמקור חיותו של המאכל הוא מקליפת נוגה, על ידי פעולת היהודי הוא יורד לשלוש קליפות הטמאות. ולהיפך: דברים שמקור חיותם הוא מקליפות הטמאות, אך יהודי הופך אותם להיתר - לדוגמא, אכילת איסור במקום [[פיקוח נפש]] - ואז על ידי היהודי מתעלה הדבר לקדושה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/516.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג', תקט"ז].}}.<br />
<br />
<br />
==עניינן בספירות==<br />
מהותם הפרטי של שלושת הקליפות לא התבאר בחסידות, והרבי רק מציין{{הערה|לקוטי שיחות לח בהוספות לשבועות - עמ' 161.}} ש"מושכל ראשון" הוא שהם ג' היסודות אש (מתלקחת), מים (ענן גדול) ורוח (סערה) שבקליפות (והיסוד הרביעי, עפר, כידוע כלול בהן).<br />
<br />
לגבי עניינם בספירות ישנם שני הסברים: '''א.''' בתורת ההמוסר{{הערה|ראשית חכמה שער היראה פ"ד, על פי התקוני זוהר.}} נאמר שהן שלושת הקוים ימין (מים), שמאל (אש) ואמצע (רוח), ו'''ב.''' בתורת הקבלה{{הערה|קהלת יעקב, בערכם.}} נאמר שהן שלוש הדרגות מוחין (בינה), מידות (ז"א) ומלכות (נוקבא) דקליפה.<br />
<br />
לגבי סדרן ישנם כמה ביאורים: '''א.''' שבקליפות הסדר הפוך מאשר בקדושה: מלכות היא הגבוהה ביותר, למטה ממנה ז"א ולמטה בינה{{הערה|{{הערה|בחסידות בד"ה ביום השמ"ע רדע"ת, ובקבלה במבוא שערים ש"ו ח"ב פרקים ד-ה, ובע"ח שער מ"ח פרק ג'.}}. '''ב.''' בליקוטי תורה{{הערה|לאדמו"ר הזקן, ד"ה אלה מסעי השלישי בתחילתו.}} משמע אחרת. '''ג.''' בע"ח{{הערה|שער מט פרק ד'}} משמע שסדרן ממטה למעלה הוא רוח סערה, ענן ואש, '''ד.''' בזוהר ח"ג{{הערה|עמ' רכז, הובא בפרדס{{הערה|להרמ"ק, פרקים ו-ז, ובפרי עץ חיים שער הפורים קרוב לסופו.}} שקליפה השלישית היא אש.<br />
<br />
==יניקת החיצונים==<br />
כל הברואים הקיימים בעולם מתקיימים ומתהווים בכל רגע מחדש, על ידי ה[[חיות]] ש[[הקב"ה]] מעניק להם, לולא חיות זה הם היו מתבטלים ונעלמים בין רגע. אך ישנו הבדל בין החיות האלוקית השורה בברואים הנמצאים תחת הקטגוריה של ה[[קדושה]], וכן תחת קטגוריית [[קליפת נוגה]] (הכולל את כל מה שאינו [[רע]] אך אינו גם [[טוב]]), לבין הברואים הנמצאים תחת קטגוריית "הקליפות".<br />
<br />
יסוד ההבדל הוא, שכל מה שאינו קליפה ורע, [[הקב"ה]], מחיה אותו מרצונו האמיתי והפנימי. ומשל לכך מאדם הנותן מתנה לאהובו שנותן לו מאהבה, בסבר פנים ובשפע. אך את הקליפות מחיה הקב"ה, כביכול, בדרך אגב (בלשון [[החסידות]] "כמאן דשדי בתר כתפוי" - כמי שזורק מאחורי כתפיו), לא מתוך רצון פנימי ואמיתי. כמשל למלך העושה סעודה לשריו ומקורביו, שגם עבדיו נהנים מסעודה זו, אך כמובן שהם לא מטרת ועיקר הסעודה אבל גם הם נהנים מאיסוף השאריות, ונתינה זו היא בזלזול ובכמות מועטת. <br />
<br />
אך ישנם כמה אופנים יוצאי דופן בהם הקליפות מצליחות בכל זאת לקבל את אותה דרגת החיות המיועדת לקדושה. בדרך כלל אלו שני אופנים{{הערה|1=ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/1/2/23d.htm תורת חיים שמות (בהוצאה החדשה) כג, ד] ובמקורות שצויינו שם. דרך מצותיך [http://www.chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/32/index.htm מצות קרבן פסח]. ועוד.}}:<br />
*אופן יניקה א' - "בריבוי [[צמצום|צמצומים]]": מאחר וכל חיות אלוקית אשר יוצאת מ[[עצמות]]ו ממש, עוברת מסלול של [[צמצום]] והגבלה על מנת שתוכל להחיות ולהתלבש בנבראים גשמיים, פעמים והאור משפיל את עצמו ויורד כל כך עד שגם הקליפות מצליחות לקבל אור זה. אלא שיניקת חיות זו הינה חיות מצומצמת מאד.<br />
*אופן יניקה ב' - "הגבהה וחוצפה": לפני שהאור - החיות, יורד ומצטמצם ממקורו הוא נמצא בעולם ה"סובב" המקיף על כל העולמות בשווה, בעולם זה אין עדיין הבדל בין אור לחושך, כי [[עולם הסובב]] הינו למעלה, מעלה מהעולמות התחתונים ולכן אין שם התייחסות לחושך וקליפות. ופעמים והקליפות מתעלים ב"חוצפתם" לדרגה זו ועוקפים את כל [[סדר ההשתלשלות]] ויונקים את חיותם משם. אופן זה נמשל ל[[נשר]], כי הנשר אף שאינו עליון במעלה מעופו הינו הגבוה מכל הנבראים.<br />
<br />
החיות האלוקית שבקליפות הטמאות, דוקא בגלל שירדה כל כך למטה, הרי זו הוכחה שבשרשה היא גבוהה יותר מהחיות שבקליפת נוגה (כי "כל הגבוה יותר נופל למטה יותר"). מסיבה זו, הדברים שמקבלים חיותם מקליפות אלו הם בתוקף יותר. ולכן, באופנים שבהם ניתן להעלות מקליפות אלו לקדושה, הרי זו עליה גדולה ביותר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/2/17/191a.htm דרך מצותיך קצא, א]. אגרות קודש ח"ג תקטז הנ"ל.}}.<br />
<br />
אך למרות שגם בשלוש הקליפות הטמאות ישנה חיות אלוקית (ולכן ישנה אפשרות שגם אומות העולם יעשו דברים טובים, מצד הניצוץ שמאיר בהם באופן מקיף{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/14.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק א', יד]. שם [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/95.htm צה].}}), בכל זאת הן נחשבות כרע גמור שאין בו טוב כלל. הסיבה לכך היא כי לאחר ירידת הניצוץ לתוך קליפות אלו הוא נחשך כל כך עד שנעשה בעצמו כמו רע, בדוגמת לשון חז"ל{{הערה|חולין ק, א.}} (לגבי מאכל איסור שהתערב בהיתר במקרים מסויימים): "חתיכה נעשית נבילה"{{הערה|שם=תקז|1=ראה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=111 ספר המאמרים עת"ר ע' קג]. [http://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/16/770.htm המשך תער"ב, ח"ב, ע' תשע]. [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/507.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג', תקז].}}.<br />
<br />
===עם ישראל משפיעים על חיות הקליפות===<br />
קצבת כמות השפע ודרגת השפע לקליפות תלוי ומושפע ישירות מהתנהגות [[עם ישראל]]. ב[[חסידות]] מוסבר רבות שכל העולמות העליונים והתחתונים מושפעים ממעשיו של כל [[יהודי]]. כאשר מקיימים את רצון ה' בקיום [[תורה]] ו[[מצוות]], השפע והחיות האלוקי מגיע ומושפע למקומו הנכון ומחזק ומגדיל את הקדושה. אך כאשר [[עם ישראל]], במצב שאינם מקיימים את רצון הבורא, ניתנת אפשרות לקליפות לקבל את החיות השמור לקדושה.<br />
<br />
ובפרטיות לפי החלוקה הנ"ל:<br />
*"דרך צמצום" - יניקה זו מתאפשרת לקליפות אך ורק כאשר ישנו ירידה רוחנית בעם ישראל - ירידה המתבטאת בהשפלה ונפילה ל[[תאווה|תאוות]] זרות עד שדומה ל[[בהמה]] ממש המחוסרת שכל, ופועלת על פי תאוות ליבה בלבד. ירידה רוחנית זו, גורמת לאור האלוקי גם, לרדת למטה מטה, עד למקום כל כך תחתון שהקליפות גם יונקות משם את החיות המצומצמת והמושפלת.<br />
* "הגבהה וחוצפה" - יניקה זו מתאפשרת לקליפות כאשר ישנו ירידה רוחנית בעם ישראל - ירידה המתבטאת ב[[גסות הרוח]] וחוצפה שהאדם מתמלא [[גאווה]] ומרגיש את עצמו ל[[יש]]ות עליונה, ואת [[הקב"ה]] ל[[אין ואפס]]. ירידה זו גורמת לקליפות גם להתחצף ולהתרומם למקומות שאינם שייכים שם, ולקבל את חיותם ממקור האור והחיות{{הערה|1=תורה אור ויחי [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/24/104c.htm הוספות קד, ג]-ד. ספר המאמרים תרל"ב עמ' נב, [http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/632a/1/17/index.htm מאמר דיבור המתחיל לא יצא האיש לא בסייף]. ספר המאמרים [[תרנ"ט]], מאמר דיבור המתחיל ת"ר נר חנוכה. [[קונטרס ומעין]] עמ' 77.}}.<br />
<br />
==העלאת שלוש הקליפות הטמאות==<br />
מכיון שהניצוץ האלוקי שבקליפות הטמאות נחשך כל כך ונעשה כמו רע, לכן בניגוד לקליפת נוגה, מה שקשור לקליפות הטמאות אי אפשר להעלותו לקדושה. ולכן מאכל האסור באכילה, גם אם יהודי יברך עליו ויעבוד את ה' בכח האכילה, עדיין לא יהיה ניתן להעלות את [[ניצוצות הקדושה]] משלוש קליפות הטמאות לקדושה. ולכן נקראים ענינים אלו בשם "איסורים" - מכיון שאסורים וקשורים בידי הקליפות, ואינם יכולים לעלות משם{{הערה|בכל הנ"ל ראה [[תניא]] פרקים ז'-ח'.}}.<br />
<br />
דרך הפעולה של יהודי ביחס לקליפות אלו הוא באופן של דחיה - "שבירתן זהו טהרתן". על ידי שיהודי מתגבר על הקליפה ושוברה - הרי ניצוץ האלוקות שבה עולה לקדושה{{הערה|1=ראה באריכות ב[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/9/17/167.htm שיחת ש"פ תבוא תשי"ג], איך ייתכן ששבירה נחשבת "טהרה".}}. ולכן, בעת [[תפילת שמונה עשרה]] בברכת "ולמלשינים", בין תיבות "תעקר תשבר ותמגר" לתיבת "ותכניע", נהוג לעשות הפסקה - כיון שג' התיבות הראשונות הם כנגד ג' הקליפות הטמאות, שצריכים עקירה לגמרי, מה שאין כן תיבת "ותכניע", שהיא כנגד קליפת נוגה{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ו טבת|היום יום כ"ו טבת]].}}.<br />
<br />
דחיה זו של הקליפות היא בבחינת "אכזריות", מכיון שהיהודי דוחה (לא רק את הקליפה עצמה, אלא גם) את הניצוץ שבקליפה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/6d.htm לקוטי תורה שיר השירים ו, ד]. דרך מצותיך קצא, א הנ"ל.}}.<br />
<br />
התיקון של שלוש קליפות הטמאות יהיה רק בביאת משיח צדקנו, כאשר יעבור הרע מהעולם ו[[בלע המוות|יתבטל המוות]], שאז יתבטלו לגמרי הקליפות הטמאות והניצוץ האלוקי שבהם יצא מהשביה{{הערה|תניא פרק ז'.}}.<br />
<br />
אמנם, גם בזמן הזה, ישנן כמה אפשרויות (נדירות) להעלות לקדושה גם דבר האסור שמשלוש קליפות הטמאות{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ' שיחת בראשית א' ס"ה-ו', שהעלאה זו אינה אפשרית מצד התורה, אלא רק מצד הקב"ה עצמו שלמעלה מהתורה; ולכן, טוענים על כך אומות העולם "לסטים אתם".}}:<br />
<br />
אפשרות אחת היא על ידי [[תשובה]] מאהבה - שאז "זדונות נעשים לו כזכיות". מכיון שתשובה זו פועלת עליו צימאון כל כך חזק לקב"ה, דוקא בגלל היותו שקוע בקליפות הטמאות - לכן, אותן קליפות ש"בזכותן" התאפשר הצימאון לאלוקות, נחשבים כהכנה לצימאון זה, וזו העלייה שלהם{{הערה|יומא פו, ב. וראה תניא שם. לקוטי שיחות חלק י"ז שיחת אחרי ב' ס"ב (ע' 183) ואילך.}}. אך תשובה רגילה, שאינה מאהבה כזו ואין בה צמאון זה, אינה מועילה להוציא את הניצוץ מהקליפות{{הערה|תניא שם. אבל ראה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/38/index.htm ד"ה דבר אל כל עדת בנ"י קדושים תשכ"א] הערה 55.}}.<br />
<br />
כמו כן, כאשר יהודי נמצא במצב שמותר לו לאכול דבר זה, כגון חולה במצב של [[פיקוח נפש]] או שהאיסור מתבטל בשישים - אזי החיות האלוקית עולה לקדושה{{הערה|שם=תקז}}.<br />
<br />
ע"י לימוד חכמות חיצוניות לצורך הבנת התורה (לקו"ש חי"ב ע' 197)<br />
<br />
[[גר]] שהתגייר (שהחיות שלו קודם לכן הייתה מקליפות הטמאות), מעלה עמו גם כן ניצוצות מקליפות הטמאות{{הערה|סה"מ עת"ר שם. אגרות קודש ח"ג תקז הנ"ל. ושם באגרת תקטז הנ"ל נשאר בצ"ע: "עצ"ע ובירור איך הוא בגר, יפת תואר, עבד כנעני, קדלי דחזירי כשהותרו וכיוצא בזה, ואכ"מ".}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[קליפה]]<br />
*[[קליפת נוגה]]<br />
*[[עבירה]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:קליפות]]</div>לא יקוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=748514שיחה:דוד שיפרין2025-03-17T05:19:01Z<p>לא יקום: כדאי להוסיף לערך את הסיפור הזה, המקור:http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=315</p>
<hr />
<div>אודות החסיד דוד שיפרין,שמעתי בעצמי מהרח"ל [ר' חיים ליבערמאן, מזכירו של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ].<br />
<br />
בביקור תר"צ של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ באמעריקא, הרבי דירתו של כ"ק היה בביתו של התמים הרב גרשון סימפסאן, והוא [הרח"ל] ור' דוד היו במלון קרוב לדירתו.<br />
פעם אחת בבוקר כשיצאו מהמלון [המלון דאז היו נותנים גם ארוחת הבקר] כשיצאו שניהם עם זקנים גדולים, שמע ר' דוד ששני אנשים עברו לפניהם ואמרו, "לא ידעתי שמלון זה כשר", מיד אמר ר' דוד לרח"ל נערוז החפצים ונצאו מהמלון,<br />
וכשבאו לדירתו של כ"ק, והוא ראה החפצים הסתכל עליהם בפנים תמיהות, סיפר ר' דוד לכ"ק המעשה, וכ"ק צחק מאד.<br />
<br />
למה סיפר לי רח"ל, מעשה שהיה כך היה, בימי הקיץ [זה היה בערך בשנת תשי"ט לערך] נסע להספריה הגדולה של רעפארמי בסינסינטי אהיו, הם נתנו לו כבוד, והראו לו כל האוצרות שלהם.<br />
כשנתודע להם שהוא נוסע בכל יום מהמלון, אמרו לו כמו שיש עכשיו חופש והתלמידים אינם בהדירות, הם יתנו לו דיקה פרטית, בכדי שלא להריח עצמו.<br />
הוא סיפר להם המעשה הנ"ל, ואמר עם אני אקח הדירה, אז יחשבו שכאן כשר למהדרין.<br />
<br />
אהרן חיטריק.</div>לא יקום