חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שלום שלום ואין שלום

2019-05-30T15:08:16Z

כיתה ח' תשע''ט:

[[תמונה:שלום שלום ואין שלום.jpg|left|thumb|280px|שלום שלום ואין שלום]]
את הספר '''שלום שלום ואין שלום''' כתב הרב [[שלום דובער וולפא]].

הספר יצא לאחר פינוי חבל סיני והרס העיר ימית. הספר מתעד בהרחבה את המערכה על [[שלימות הארץ]] שניהל [[הרבי]] מאז [[מלחמת ששת הימים]] והמשיך במלחמת ההתשה, [[מלחמת יום הכיפורים]], המאבק נגד הנסיגות באותם שנים ועד להסכמי קעמפ דוייד. כולל קטעי עיתונות נדירים וצילומי מסמכים.

החלק השני של הספר מוכיח בהרחבה את הסכנות הקיומיות שיצרו הסכמי קעמפ דוייד, הכניעה של הממשלה אי עמידה בהסכמים, והרחקת השלום על ידי אותם הסכמים הרי אסון שהם בבחינת בכיה לדורות. הספר מתעד מאות קטעי עיתונות וצילומים נדירים מההתרחשויות והדברים שהמנהיגים ניסו להתעלם מהם. ספר זה נכתב בהוראת [[הרבי]] למחבר ב[[יחידות]] בקיץ [[תשמ"א]] (1981), להוציא ספר שימחיש ויראה את התוצאות של אותם הסכמים.

בשנת [[תשע"א]] יצא לאור הספר במהדורה מחודשת ומהודרת.

{{ארון הספרים}}

[[קטגוריה:ספרים שונות]]
[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]
[[קטגוריה:ספרי שלום דובער וולפא]]
[[קטגוריה:שלימות הארץ]]

ישיבת חנוך לנער צפת

2019-05-21T12:39:23Z

כיתה ח' תשע''ט:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבת חב"ד חנוך לנער|אחר=קונטרס חנוך לנער של אדמו"ר הרש"ב|ראו=[[חנוך לנער (קונטרס)]]}}

{{ישיבה|
|שם=ישיבת חנוך לנער
|תמונה=[[קובץ:לוגו חנוך לנער.JPG|250px]]
|כתובית=לוגו ישיבת 'חנוך לנער'
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ג]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=אזור התעשיה [[צפת]], [[אופקים]]
|מייסד=הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]]
|ראש הישיבה=הרב [[חיים אליעזר וילשנסקי]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב שולם לבקיבקר
|משפיע ראשי=
|מנהל גשמי= הרב שניאור זלמן ליפסקר
|מספר תלמידים=110
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}

[[קובץ:חנוך לנער צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין הישיבה]]
ישיבת '''חנוך לנער צפת''' (לשעבר: דלתון) היא מסגרת חב"דית המיועדת לילדים בגילאי 13-16 (ישיבה קטנה), הזקוקים למסגרת פחות תובענית מבחינה לימודית, אך עם זאת, ישיבתית וחסידית במלוא מובן המילה.

הישיבה הממוקמת באיזור התעשייה בעיר [[צפת]], ונכון לשנת [[תשע"ז]] קרוב ל-110 [[תמימים]].

בשנת [[תשע"א]] פתחה הנהלת הישיבה מכון תורני-טכנולוגי שישלב בין לימודי קודש לצד לימודי מקצוע באווירה חסידית, לתלמידים בגיל ישיבה גדולה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54740 חב"ד אינפו]}}.

== מערך הלימודים ==
בישיבת "חנוך לנער", כיתות קטנות מהרגיל, השיעורים קצרים יותר ונמסרים בשיטות לימוד מתקדמות והלימוד חברותות מצומצם לטובת שיעורים. הישיבה גם מעניקה שיעורי עזר פרטיים לתלמידים. בכל [[יומי דפגרא]] מתקיימות [[התוועדויות]] חסידיות עם צוות הישיבה ועם משפיעים אורחים.

בימי שישי יוצאים התמימים ל[[מבצע תפילין]] לערים באזור הצפון.

== העשרה והפעלות חברתיות ==
מעבר ללימודי הקודש, התלמידים נהנים מהעשרה בשלל מגמות מקצועיות המשמשות עבורם כלי ביטוי ואלטרנטיבה לעומס הלימודי, הפעלות חברתיות ומבצעי עידוד להנהגה חסידית.

== צוות הישיבה==
בישיבת למעלה מ-20 אנשי צוות, בהם חמישה מגידי שיעור הנמצאים דרך קבע באולם הלימוד, '[[שלוחים]]' המסייעים לאווירת ה'[[התקשרות]]' ל[[רבי]], יועץ דידקטי הבוחן ועוקב אחר דרכי הלימוד והמלמדים ומדריך. על צוות הישיבה הקבוע נמנה פסיכולוג חינוכי קליני בעל שם, המשמש יועץ ומלווה למוסדות ופרוייקטים ומעורב באופן פעיל ועקבי.

*ראש הישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
*מנהל הישיבה: הרב שניאור זלמן ליפסקר.
*מנהל חינוכי: הרב שולם לבקיבקר.
*מנהל הפנימיה: הרב נתן אברהם.
*מגידי שיעור ומשפיעים: הרב אפרים ברנשטיין, הרב אברהם רבינוביץ', הרב מאיר דוד, הרב יפתח לוזיה, הרב דוד שאער, הרב יקיר פלד, הרב אריה לייב קפלן, הרב שניאור זלמן שחר, הרב אליעזר אשכנזי, הרב שלום גרוזמן.
*הרב דרור פירוס - מורה לבריאות וכושר. הרב אסי הראל מדריך. הרב עידן גיטלזון - מדריך.
*קבוצת שלוחים בוגרי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], המוסיפים לעשייה החינוכית באופן בלתי-פורמאלי.

==הסניף באופקים==
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נפתח סניף של ישיבת [[חנוך לנער - אופקים]], כאשר מנהלה החינוכי הוא הרב [[ישראל ראובן בורנשטיין]]. נכון לשנת [[תשע"ט]] מתחנכים בישיבה כ-40 תמימים.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3386 סרט תדמית על הישיבה], באתר [[חב"ד אינפו]]{{וידאו}} {{אינפו}}.
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|צ]]
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת]]

ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)

2019-05-06T13:37:25Z

כיתה ח' תשע''ט: /* קישורים חיצוניים */

[[תמונה:חית.jpg|left|thumb|250px|תווי הניגון]]
'''ניגון דבקות''' זה הינו [[ניגון]] דבקות לתפילות [[שבת]] המיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]]. בניגון זה התפללו בדביקות והתלהבות עצומה על-פי דרך [[חב"ד]] [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] בכל [[שבת קודש]] כשהתפללו ביחידות.

[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא פעם על ניגון זה: {{ציטוטון|כשמתפללים באריכות ועוסקים ב[[עובד|עבודה]], יוצא הניגון בדרך ממילא}}.

כיוון שתנועות ניגון זה עולות ויורדות מתוך [[מחשבה]] עיונית וכוונות עמוקות בתפלה ולפי אופן מצבי ה[[נפש]] והרגש ה[[לב]] של ה[[צדיק]]. לפיכך, קשה לברר סדר הבבות של ניגון זה. פעם היה מזמר בבא זו קודם ופעם בבא אחרת. גם לפעמים היה מפסיק ביניהן באמירת תיבות התפלה ולפעמים היה מפזם רק קטעים מהניגון. לכן מובא ניגון זה בגרסא נוספת ב[[ספר הניגונים]] כרך ב' (חלק א'), כפי שנשמע מה[[חסיד]] ר' [[דוד לייב מרוזוב]] כפי ששמעו מאביו ר' [[אלחנן דוב מרוזוב|אלחנן דוב]].

ניגון זה הוא ניגון ח' ב[[ספר הניגונים]] (גירסה נוספת - ניגון קע"ח).

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=427 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]{{צליל}} {{חב"ד אינפו}}
* [http://chabad.info/musicnews/%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%90-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%98%D7%9E%D7%9F-%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%93%D7%91/ אהרון פרוכטמן] {{וידפו}}כ״ד בטבת ה׳תשע״ח
* [http://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/%D7%96%D7%90%D6%B8%D7%92-%D7%90%D6%B7-%D7%A0%D6%B4%D7%99%D7%92%D7%95%D6%BC%D7%9F-%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%93%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90%D7%93%D7%94%D7%96-%E2%80%A2-%D7%A6%D7%A4/ לשמיעת הניגון מפי מקהלת הקאפעליע בהתועדות י"ט כסלו תשע"ט בבורו פארק] {{וידיאו}} {{אינפו}}

{{ניגוני רבו"נ}}

[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]

שושנת יעקב מניקולייב

2019-05-06T13:33:47Z

כיתה ח' תשע''ט: /* קישורים חיצוניים */

'''שושנת יעקב''' הינו [[ניגון]] [[שמח]] לימי ה[[פורים]] שחיבר ר' [[שלום חריטונוב]] מ[[ניקולייב]].

הניגון נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]].

ניגון זה הוא ניגון רל"א ב[[ספר הניגונים]].

מלות הניגון:
שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָֹמֵחָה בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָי:
תְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח. וְתִקְוָתָם
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר:
לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ. וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ:
אָרוּר הָמָן אֲשֶׁר בִּקֵשׁ לְאַבְּדִי.
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי.
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ אֵשֶׁת מַפְחִידִי.
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר בַּעֲדִי.
אֲרוּרִים כָּל הָרְשָׁעִים. בְּרוּכִים כָּל הַצַּדִּיקִים. וְגַם חַרְבוֹנָה זָכוּר לַטּוֹב:

==ראו גם==
*[[שושנת יעקב לחסידי אדמו"ר הזקן]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/11-40-Shoshanas-Yaakov-Sholom-Charitonow-The-Shochat-of-Nikolayev-Heichal-Neginah.mp3 הניגון להורדה] אתר 'היכל הנגינה' {{צליל}}
* התמימים בישיבת חב"ד בוינסען, '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2267 הניגון החב"די לפורים בעיבוד חדש]''' {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%96_%D7%9C%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%94_37150.html 'שושנת יעקב' ברכבת התחתית בפריז], קבוצה של 'תמימים' מישיבת 'תומכי-תמימים' ברינוא בתחנת הרכבת התחתית בפריז 'Gare de Lyon', והפליאו בשירת 'שושנת יעקב' באופן של 'ליהודים הייתה אורה ושמחה' {{וידאו}} {{COL}}
* [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/231.rm&gif=231 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]
* [http://chabad.info/musicnews/%D7%96%D7%90%D6%B8%D7%92-%D7%90%D6%B7-%D7%A0%D6%B4%D7%99%D7%92%D7%95%D6%BC%D7%9F-%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%AA-%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91-%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9C-%D7%A6%D7%95%D7%A7/ לשמיעת הניגון מפי מקהלת הקאפעליע ביחיד עם הזמר בערל צוקר] {{שמע}} {{אינפו}}

[[קטגוריה:ניגוני שלום חריטונוב]]
[[קטגוריה:ניגוני פורים]]

שושנת יעקב מניקולייב

2019-05-06T13:33:01Z

כיתה ח' תשע''ט: /* קישורים חיצוניים */

'''שושנת יעקב''' הינו [[ניגון]] [[שמח]] לימי ה[[פורים]] שחיבר ר' [[שלום חריטונוב]] מ[[ניקולייב]].

הניגון נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]].

ניגון זה הוא ניגון רל"א ב[[ספר הניגונים]].

מלות הניגון:
שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָֹמֵחָה בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָי:
תְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח. וְתִקְוָתָם
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר:
לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ. וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ:
אָרוּר הָמָן אֲשֶׁר בִּקֵשׁ לְאַבְּדִי.
בָּרוּךְ מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי.
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ אֵשֶׁת מַפְחִידִי.
בְּרוּכָה אֶסְתֵּר בַּעֲדִי.
אֲרוּרִים כָּל הָרְשָׁעִים. בְּרוּכִים כָּל הַצַּדִּיקִים. וְגַם חַרְבוֹנָה זָכוּר לַטּוֹב:

==ראו גם==
*[[שושנת יעקב לחסידי אדמו"ר הזקן]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/11-40-Shoshanas-Yaakov-Sholom-Charitonow-The-Shochat-of-Nikolayev-Heichal-Neginah.mp3 הניגון להורדה] אתר 'היכל הנגינה' {{צליל}}
* התמימים בישיבת חב"ד בוינסען, '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2267 הניגון החב"די לפורים בעיבוד חדש]''' {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%96_%D7%9C%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%94_37150.html 'שושנת יעקב' ברכבת התחתית בפריז], קבוצה של 'תמימים' מישיבת 'תומכי-תמימים' ברינוא בתחנת הרכבת התחתית בפריז 'Gare de Lyon', והפליאו בשירת 'שושנת יעקב' באופן של 'ליהודים הייתה אורה ושמחה' {{וידאו}} {{COL}}
* [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/231.rm&gif=231 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]
* [http://chabad.info/musicnews/%D7%96%D7%90%D6%B8%D7%92-%D7%90%D6%B7-%D7%A0%D6%B4%D7%99%D7%92%D7%95%D6%BC%D7%9F-%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%AA-%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91-%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9C-%D7%A6%D7%95%D7%A7/ לשמיעת הניגון מפי מקהלת הקאפעליע ביחיד עם הזמר בערל צוקר]

[[קטגוריה:ניגוני שלום חריטונוב]]
[[קטגוריה:ניגוני פורים]]

אליהו ליפסקר

2019-02-06T15:49:32Z

כיתה ח' תשע''ט:

{{אין תמונה}}
'''אלי ליפסקר''' ([[כ"א בסיון]] [[ת"ש]], 27 ביוני 1940 - [[כ' בשבט]] [[תשע"ז]] - 16 בפברואר 2017) היה חזן, מוזיקאי ומלחין חסידי, כונה על ידי הרבי "[[בעל מנגן|בעל המנגן]] שלי.

==ביוגרפיה==
נולד בעיר כותאיסי שבמערב [[גאורגיה]] לאביו הרב ה[[שלוחי הרבי|שליח]] אריה זאב ומלכה ליפסקר, בט"ו בכסלו [[תש"ט]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה לישראל]] עם משפחתו. הוריו התיישבו בהתחלה ב[[מעברה]] ב[[באר יעקב]], כעבור חודש עברו לבתים הנטושים ליד תחנת הרכבת ב[[לוד]], והיו מהמייסדים של קהילת [[חסידות חב"ד|חב"ד]] בלוד{{הערה|בהתחלה נקרא "שכונת הרכבת" ומאוחר יותר שיכון חב"ד}}.

למד ב[[תלמוד תורה]] חב"ד בלוד ובישיבת תומכי תמימים בלוד, בחורף [[תשי"ז]] נסע יחד עם אחיו שניאור זלמן ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] המרכזית [[מרכז חב"ד העולמי - 770|770]], שם התחיל ללמוד מוזיקה, אצל מורה ובהמשך בבית ספר למוזיקה.

בשנת [[תשכ"ג]] התחתן עם לאה בת משה בוקטמן, והתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].

בשנת [[תשל"ז]] הקים ליפסקר את "קרן אברהם אליעזר" - במטרה להעניק לילדים מועטי יכולת הזדמנות להשתתף ב[[גן ישראל|קעמפ]]{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_40_שנה_לרצח_שזיעזע_את_קראון_הייטס_104979.html 40 שנה לרצח שזיעזע את קראון הייטס] באתר col כ"ז בסיוון תשע"ז}}.

לליפסקר שני בנים ובת, אחיו [[בן ציון ליפסקר|בן ציון]] היה הרב של ערד.

==קריירה==
בשנת [[תש"כ]] בהיות בחור בישיבה ביקשו ממנו להמציא רעיון מוזיקלי לתהלוכת ל"ג בעומר אצל [[הרבי]], והוא הקים תזמורת של ילדים מתופפים שעברו מול הרבי בתהלוכה.

בסוף שנות ה-60{{הבהרה|דרוש תאריך עברי}} הקים את מקהלת הילדים 'אלי והילדים' שהייתה המקהלה החרדית הראשונה ב[[ניו יורק]], הופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית וישראל, בין ילדי המקהלה היה הזמר [[אברהם פריד]], בין השירים המפורסמים של המקהלה היה "ישמחו" הוא היה הראשון שהקליט את הניגון פדה בשלום החבד"י והנרות הללו.

במסגרת עבודתו הקליט את נוסח התפילה החב"די לימים הנוראים, שבתות וחגים.

בימים נוראים ליפסקר היה חזן בבית הכנסת של [[הרבי]] שאמר כי ליפסקר הוא "בעל המנגן שלי", בנוסף היה חזן בבתי כנסת בקהילות שונות בעולם, הוציא מספר אלבומים וכן השתתף כחזן אורח באלבומים נוספים כמו [[ניח"ח]] ועוד.

ליפסקר נפטר לאחר מחלה קצרה בגיל 76.

== דיסקוגרפיה חלקית ==
* אליך ה' אקרא
* יבנה המקדש
* ניגונים חסידים אורגנלים 1
* ניגונים חסידים אורגנלים 2
* פרחי ציון, (שני דיסקים)
* הנרות הללו
* נוסח התפילה לשבת
* נוסח התפילה לראש השנה ויום כיפור
* נוסח התפילה לשלש הרגלים, הלל ותפילת הגשם וטל

כן הוציא שני ספרי מוזיקה המכילים תווי ניגוני חב"ד.

==לקריאה נוספת==
* חיים גיל, '''פס הקול נדם''', עיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון 1696, כ"ח בשבט תשע"ז

==קישורים חיצוניים==
* שניאור חביב ואברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/2/26/285400938640.html הבעל מנגן של הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 1058, באתר beismoshiachmagazine.org
* [http://jewishmusic.fm/artist/אלי-ליפסקר/ חלק מהשירים של אלי ליפסקר] באתר jewishmusic
* יאיר בורוכוב, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=102893 "עורי נא, התעוררי נא": לזכר ר' אלי ליפסקר] באתר col
* [[מירי שניאורסון]], [http://m.ch10.co.il/news/348465/#.WUlC7YUYrYW לזרוק מהישיבה? מה למדתי מסיפור על דודי, בעל המנגן אלי ליפסקר ז"ל] באתר חרדים 10
* שניאור חביב, [http://chabad.info/blogs/%D7%92%D7%9C%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%96%D7%93%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%9D-%E2%80%A2-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%91%D7%99%D7%91/ גלו את הזדמנות חייכם], טור שהתפרסם ב[[שבועון בית משיח]] ועוסק בסיפור מחיי ר' אלי ליפסקר, כ״ז בשבט ה׳תשע״ז {{אינפו}}
* [http://chabad.info/blogs/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%99/ האיש שהרבי כינה אותו: "הבעל מנגן שלי"], כ״ג בשבט ה׳תשע״ז {{אינפו}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35389 אלי ליפסקר מציג: תקליטור המקהלה המיתולוגית], {{COL}} יום שני, י"ד שבט תשס"ח

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ליפסקר, אלי}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מוזיקאים]]

אליהו ליפסקר

2019-02-06T15:44:41Z

כיתה ח' תשע''ט:

{{
[[קובץ:16-02-2017-13-13-51-maxresdefault-740x415|ממוזער|הרב אלי ליפסקר]]
}}
'''אלי ליפסקר''' ([[כ"א בסיון]] [[ת"ש]], 27 ביוני 1940 - [[כ' בשבט]] [[תשע"ז]] - 16 בפברואר 2017) היה חזן, מוזיקאי ומלחין חסידי, כונה על ידי הרבי "[[בעל מנגן|בעל המנגן]] שלי.

==ביוגרפיה==
נולד בעיר כותאיסי שבמערב [[גאורגיה]] לאביו הרב ה[[שלוחי הרבי|שליח]] אריה זאב ומלכה ליפסקר, בט"ו בכסלו [[תש"ט]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה לישראל]] עם משפחתו. הוריו התיישבו בהתחלה ב[[מעברה]] ב[[באר יעקב]], כעבור חודש עברו לבתים הנטושים ליד תחנת הרכבת ב[[לוד]], והיו מהמייסדים של קהילת [[חסידות חב"ד|חב"ד]] בלוד{{הערה|בהתחלה נקרא "שכונת הרכבת" ומאוחר יותר שיכון חב"ד}}.

למד ב[[תלמוד תורה]] חב"ד בלוד ובישיבת תומכי תמימים בלוד, בחורף [[תשי"ז]] נסע יחד עם אחיו שניאור זלמן ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] המרכזית [[מרכז חב"ד העולמי - 770|770]], שם התחיל ללמוד מוזיקה, אצל מורה ובהמשך בבית ספר למוזיקה.

בשנת [[תשכ"ג]] התחתן עם לאה בת משה בוקטמן, והתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].

בשנת [[תשל"ז]] הקים ליפסקר את "קרן אברהם אליעזר" - במטרה להעניק לילדים מועטי יכולת הזדמנות להשתתף ב[[גן ישראל|קעמפ]]{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_40_שנה_לרצח_שזיעזע_את_קראון_הייטס_104979.html 40 שנה לרצח שזיעזע את קראון הייטס] באתר col כ"ז בסיוון תשע"ז}}.

לליפסקר שני בנים ובת, אחיו [[בן ציון ליפסקר|בן ציון]] היה הרב של ערד.

==קריירה==
בשנת [[תש"כ]] בהיות בחור בישיבה ביקשו ממנו להמציא רעיון מוזיקלי לתהלוכת ל"ג בעומר אצל [[הרבי]], והוא הקים תזמורת של ילדים מתופפים שעברו מול הרבי בתהלוכה.

בסוף שנות ה-60{{הבהרה|דרוש תאריך עברי}} הקים את מקהלת הילדים 'אלי והילדים' שהייתה המקהלה החרדית הראשונה ב[[ניו יורק]], הופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית וישראל, בין ילדי המקהלה היה הזמר [[אברהם פריד]], בין השירים המפורסמים של המקהלה היה "ישמחו" הוא היה הראשון שהקליט את הניגון פדה בשלום החבד"י והנרות הללו.

במסגרת עבודתו הקליט את נוסח התפילה החב"די לימים הנוראים, שבתות וחגים.

בימים נוראים ליפסקר היה חזן בבית הכנסת של [[הרבי]] שאמר כי ליפסקר הוא "בעל המנגן שלי", בנוסף היה חזן בבתי כנסת בקהילות שונות בעולם, הוציא מספר אלבומים וכן השתתף כחזן אורח באלבומים נוספים כמו [[ניח"ח]] ועוד.

ליפסקר נפטר לאחר מחלה קצרה בגיל 76.

== דיסקוגרפיה חלקית ==
* אליך ה' אקרא
* יבנה המקדש
* ניגונים חסידים אורגנלים 1
* ניגונים חסידים אורגנלים 2
* פרחי ציון, (שני דיסקים)
* הנרות הללו
* נוסח התפילה לשבת
* נוסח התפילה לראש השנה ויום כיפור
* נוסח התפילה לשלש הרגלים, הלל ותפילת הגשם וטל

כן הוציא שני ספרי מוזיקה המכילים תווי ניגוני חב"ד.

==לקריאה נוספת==
* חיים גיל, '''פס הקול נדם''', עיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון 1696, כ"ח בשבט תשע"ז

==קישורים חיצוניים==
* שניאור חביב ואברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/2/26/285400938640.html הבעל מנגן של הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 1058, באתר beismoshiachmagazine.org
* [http://jewishmusic.fm/artist/אלי-ליפסקר/ חלק מהשירים של אלי ליפסקר] באתר jewishmusic
* יאיר בורוכוב, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=102893 "עורי נא, התעוררי נא": לזכר ר' אלי ליפסקר] באתר col
* [[מירי שניאורסון]], [http://m.ch10.co.il/news/348465/#.WUlC7YUYrYW לזרוק מהישיבה? מה למדתי מסיפור על דודי, בעל המנגן אלי ליפסקר ז"ל] באתר חרדים 10
* שניאור חביב, [http://chabad.info/blogs/%D7%92%D7%9C%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%96%D7%93%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%9D-%E2%80%A2-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%91%D7%99%D7%91/ גלו את הזדמנות חייכם], טור שהתפרסם ב[[שבועון בית משיח]] ועוסק בסיפור מחיי ר' אלי ליפסקר, כ״ז בשבט ה׳תשע״ז {{אינפו}}
* [http://chabad.info/blogs/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%99/ האיש שהרבי כינה אותו: "הבעל מנגן שלי"], כ״ג בשבט ה׳תשע״ז {{אינפו}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35389 אלי ליפסקר מציג: תקליטור המקהלה המיתולוגית], {{COL}} יום שני, י"ד שבט תשס"ח

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ליפסקר, אלי}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מוזיקאים]]

ניגון המבדיל

2018-12-23T17:56:10Z

כיתה ח' תשע''ט: /* קישורים חיצונים */

'''המבדיל''' הינו [[ניגון]] מ[[חסידי חב"ד]] ב[[ניקולייב]] למוצאי [[שבת]].

מילות הניגון לקוחות מהפיוט "המבדיל בין קודש לחול", המושר לאחר הבדלה ב[[מוצאי שבת]] בקרב קהילות רבות בעם ישראל, אך לא בחב"ד.

הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, חַטֹאתֵינוּ הוּא יִמְחוֹל, זַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל, וְכַכּוֹכָבִים בַּלָּיְלָה. יוֹם פָּנָה כְּצֵל תֹּמֶר, אֶקְרָא לָאֵל עָלַי גּוֹמֵר, אָמַר שׁוֹמֵר, אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה.

הניגון נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]].

ניגון זה הוא ניגון רכ"ו ב[[ספר הניגונים]].

== קישורים חיצונים ==

*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=164 להאזנה לניגון בביצוע מקהלת ניחח] {{שמע}}
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1025656 להאזנה לניגון בביצוע אברהם פריד]
*[http://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/זאָג-אַ-נִיגוּן-המבדיל-בין-קודש-לחול-•/ להאזנה לניגון בביצוע מקהלת הקאפעליע מי"ט כסלו תשע"ט בהיכל מנחם בורו פארק] {{וידאו}} {{אינפו}}
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]

ניגון המבדיל

2018-12-23T17:55:50Z

כיתה ח' תשע''ט: /* קישורים חיצונים */

'''המבדיל''' הינו [[ניגון]] מ[[חסידי חב"ד]] ב[[ניקולייב]] למוצאי [[שבת]].

מילות הניגון לקוחות מהפיוט "המבדיל בין קודש לחול", המושר לאחר הבדלה ב[[מוצאי שבת]] בקרב קהילות רבות בעם ישראל, אך לא בחב"ד.

הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, חַטֹאתֵינוּ הוּא יִמְחוֹל, זַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל, וְכַכּוֹכָבִים בַּלָּיְלָה. יוֹם פָּנָה כְּצֵל תֹּמֶר, אֶקְרָא לָאֵל עָלַי גּוֹמֵר, אָמַר שׁוֹמֵר, אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה.

הניגון נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]].

ניגון זה הוא ניגון רכ"ו ב[[ספר הניגונים]].

== קישורים חיצונים ==

*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=164 להאזנה לניגון בביצוע מקהלת ניחח] {{שמע}}
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1025656 להאזנה לניגון בביצוע אברהם פריד]
*[http://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/זאָג-אַ-נִיגוּן-המבדיל-בין-קודש-לחול-•/ להאזנה לניגון בביצוע מקהלת הקאפעליע מי"ט כסלו תשע"ט בהיכל מנחם בורו פארק] {{וידאו}}
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]

ניגון המבדיל

2018-12-23T17:51:27Z

כיתה ח' תשע''ט: /* קישורים חיצונים */

'''המבדיל''' הינו [[ניגון]] מ[[חסידי חב"ד]] ב[[ניקולייב]] למוצאי [[שבת]].

מילות הניגון לקוחות מהפיוט "המבדיל בין קודש לחול", המושר לאחר הבדלה ב[[מוצאי שבת]] בקרב קהילות רבות בעם ישראל, אך לא בחב"ד.

הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, חַטֹאתֵינוּ הוּא יִמְחוֹל, זַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל, וְכַכּוֹכָבִים בַּלָּיְלָה. יוֹם פָּנָה כְּצֵל תֹּמֶר, אֶקְרָא לָאֵל עָלַי גּוֹמֵר, אָמַר שׁוֹמֵר, אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה.

הניגון נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]].

ניגון זה הוא ניגון רכ"ו ב[[ספר הניגונים]].

== קישורים חיצונים ==

*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=164 להאזנה לניגון בביצוע מקהלת ניחח] {{שמע}}
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1025656 להאזנה לניגון בביצוע אברהם פריד]
*[http://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/זאָג-אַ-נִיגוּן-המבדיל-בין-קודש-לחול-•/ להאזנה לניגון בביצוע מקהלת הקאפעליע מי"ט כסלו תשע"ט בהיכל מנחם בורו פארק] {{ווידיאו))
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]

770 - מרכז חב"ד העולמי

2018-12-02T18:00:07Z

כיתה ח' תשע''ט: /* קישורים חיצוניים */

[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין 'מרכז חב"ד העולמי - 770']]
[[קובץ:סווען סווענטי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ממבט בכיוון אחר]]
[[קובץ:הושענא רבה 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמירת [[תהלים]] בליל [[הושענא רבה]] ב-770]]
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבניינים 770 (מימין) ו-[[788 איסטערן פארקווי|788]] בשידרת [[איסטרן פארקוויי]] במבט אוירי ([[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ז]])]]
'''770 - מרכז חב"ד העולמי''' (שם רשמי: '''בית אגודת חסידי חב"ד העולמי - אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש'''. כינוי: '''סֶעוֶון סֶעוֶוענְטִי'''{{הערה|תרגום של מספר הבית - 770 - לשפה האנגלית.}}) הוא בית מדרשו של [[הרבי מליובאוויטש]], מרכזה העולמי של [[חסידות חב"ד]] ו[[שליחות|השלוחים]]. 770 הוא מקום ה[[תפילה]] וה[[התוועדות]] של הרבי בו אומר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר|מאמרים]], קיבל הרבי אנשים ל[[יחידות]] ובשנים מאוחרות יותר נערך בו מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]]. המקום מהווה מוקד עליה ל[[חסידי חב"ד]] וליהודים מכל רחבי העולם, בעיקר ב[[חודש תשרי]] ובתאריכים בהם אירעו [[ימי חב"ד|מאורעות חב"דיים]]. המקום משמש גם כמוקד משיכה תיירותי לכאלה שאינם יהודים. המבנה ממוקם בבנין מספר 770 שבשדרת '[[אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי]]' בשכונת [[קראון הייטס]] בברוקלין שבעיר [[ניו יורק]]{{הערה|הכתובת באנגלית: Eastern Parkway 770, Crown Heights, Brooklyn N.Y}}.

[[הרבי]] הסביר את מהות המקום ומעלתו באומרו שמספר הבניין "770" הוא ב[[גימטריא]] "[[פרצת|ופרצת]]". כלומר, מבניין זה "פורצים" חסידי חב"ד לעולם כולו, להפיץ את ה[[יהדות]]. כמו כן אמר הרבי ש-"770" הוא בגימטריא גם "בית [[משיח]]" והודיע שב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]], כאשר [[בית המקדש השלישי]] ירד משמים בדרכו ל[[ארץ ישראל]], הוא ירד תחילה ב-770, יתחבר אליו ומשם ימשיכו ל[[ירושלים]]{{הערת שוליים|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}. 770 זה המקום הקדוש ביותר בעולם,לדעת חלק מחסידי חב"ד,כמו שנאמר "גלו לאדום שכינה עמהם"

==רכישה==
[[קובץ:מציירים 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צייר [[ניו יורק]]י מצייר את 770 ([[חשוון]] [[תשע"ב]])]]
[[קובץ:770 ציור הושענא רבה ע''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור בית רבינו שבבבל ב[[הושענא רבא]] [[ה'תשע"ד]]]]
ביום שלישי [[ט' באדר|ט' באדר ב']] [[ת"ש]] הגיע אדמו"ר הריי"צ ל[[ארצות הברית]], לאחר שברח מאירופה, והשתכן במלון גרייסטון שבמנהטן. החסידים החלו בחיפושים אחר מבנה מתאים שישמש ל[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] וכבית פרטי למגורי הרבי. לאחר חיפושים רבים נמצא בניין מספר 770 בשדרת 'איסטרן פארקוויי' בשכונת קראון הייטס. המבנה שימש כמרפאה{{הערת שוליים|1=ב'[[זאל הקטן]]' [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=104259 היה חדר ניתוח], וב'[[השלאש|שלאש]]' (לימים '[[הזאל הגדול]]') הייתה חניית אמבולנסים.}} פרטית וביתו של רופא נשים שנסגרה בצו ממשלתי. שכונת 'קראון הייטס' נחשבה באותה תקופה לשכונה יוקרתית, עובדה שהביאה גורמים מסויימים להתנגד לקביעת מרכז תורה וחסידות בשכונתם, אך לאחר מאמצים הוסרה ההתנגדות. מחיר המבנה (בן שלוש הקומות) היה נמוך יחסית לזמן ההוא (30,000 דולר) וב[[י"ב במנחם אב]] ה'[[ת"ש]] התבצעה הרכישה על ידי ועד מיוחד שנקרא בשם "ועד הבנין" בראשות הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].

מספר ימים לאחר הרכישה הגיע אדמו"ר הריי"צ ל-770 ואמר לאנשים הבודדים שהיו שם, כיצד לסדר את מקום [[בית הכנסת]] שיתפללו בו. לאחר מכן התפללו תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], אמרו [[לחיים]] על [[משקה]] ואדמו"ר הריי"צ בירך שהשם יתברך יתן שהבית הזה יהיה דירת קבע בנפש - ל[[תורה]] ו[[עבודה]], ודירת ארעי - כיון ש"בקרוב נהיה ב[[ארץ הקודש]] עם [[משיח]] צדקנו".
הרבי סיפר כשנכנס הרבי הריי"צ לביתו בפעם הראשונה, נכנס לביהכ"נ וביהמ"ד ואמר: "יהי רצון אַז די תפלות זאָלן זיין מיט אַ פנימיות, און עס זאָל זיך דאַוונען מיט דעם אמת עבודה-פנימיות'דיקן געשמאַק" (יהי רצון שהתפילות יהי' בפנימיות, ויתפללו עם עבודה פנימית ותענוג) . היינו שהבית הוא מקום לתפלה לכלל ישראל. (משיחת שבת ר"ח סיון ת"ש).

ביום [[י"ט באלול]] נכנס אדמו"ר הריי"צ להשתכן במבנה ויומיים אחר כך, ביום [[כ"א באלול]], נערכה חגיגה רשמית של "[[חנוכת הבית]]" בה אמר אדמו"ר הריי"צ מאמר [[ד"ה]] "על שלושה דברים העולם עומד".

ביום [[כ"ט באייר]] [[תש"י]] שילם מר יוסף רובינסון את תשלום המשכנתא האחרונה על הבניין ולכבוד מאורע זה ערך הרבי [[התוועדות]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/17 שיחת ראש [[חודש סיון]] תש"י].}}.

גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית ואף לצרכיו הפרטיים של אדמו"ר הריי"צ. המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה: הקומה הראשונה נועדה לבית מדרש עבור החסידים. הקומה השניה - בית מגורים לאדמו"ר הריי"צ. הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]].

מלבד בניית מרפסת ל[[סוכה]] בדירת אדמו"ר הריי"צ, בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא נערכו שינויים במבנה. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף על כן נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים בחניה ובמרתף המבנה.

==קומת כניסה==
[[תמונה:קומה ראשונה.jpg|left|thumb|200px|{{כתב קטן|1) כניסה ראשית, 2) מבואה, 3) חדרון צמוד לחדר [[הרבי]], 4) חדר מערכת המיזוג, 5) תצוגת ספרי [[קה"ת]], 6) [[קופת צדקה]], 7) מעלית, 8) מזכירות ראשית, 9) "[[גן עדן התחתון]]", 10) מדרגות לקומה השניה, 11) מדרגות לקומת המרתף, 12) מרפסת הפונה לחצר, 13) "[[גן עדן העליון]]", 14) "הזאל הקטן", 15) מקום כסאו הרבי, 16) מקום הסטנדר של הרבי, 17) מקומו של [[הרבי הריי"צ]], 18) מקום הרבי בימות החול, 19) 'חדר שני' של ה"זאל הקטן", 20) דלת (בעבר, חלון), 21) ארכיון ה[[מל"ח]], 22) תאים, 23) ספריית הישיבה (בעבר, חדר שינה של [[שמואל לויטין]]), 24) מחסן לספרים, 25) המשך הספרייה (בעבר, סלון דירת הר"ש לויטין), 26) פרוזדור, 27) מקום לתליית מעילים, 28) חדר מדרגות, 29) דלת חדר הכביסה, 30) חלון שנסתם, 31) תיבת חשמל, 32) חדר מבוא, 33) משרד [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]], 34) שירותים, 35) ארכיון המזכירות, 36) מערכת מיזוג כללית, 37) [[מרכז שידורי חב"ד]] (בעבר, חדרו של הרמ"ל רודשטיין), 38) חדרו של הרב [[חודקוב]], 39) כיור לנטילת ידיים.}}]]

הדלת הראשית שבחזית קומת הכניסה, נפתחת ללובי (בו התקיימה [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]]) ובו דלתות משני הצדדים ומסדרון הממשיך בקו ישר. הדלת משמאל מובילה לפרוזדור (המכונה "גן עדן התחתון") שבשמאלו ממוקם חדרו הפרטי של הרבי (המכונה "גן עדן העליון"). הדלת מימין נפתחת לגרם מדרגות המוביל לקומה השניה. בסוף הפרוזדור ממוקם חדרו של ה[[מזכירות הרבי|מזכיר]] ר' [[יהודה לייב גרונר]]. מימין הלובי ממוקם חדר ה[[מזכירות]] של הרבי. אחריו ישנו בית כנסת (ה"זאל הקטן") ואחריו חדרון שמשמש כ"[[חדר שני]]" של בית הכנסת. בקומה זו גם קיימים ספריית הישיבה, משרדי הישיבה ומשרדים נוספים. את חמשת ה[[נורה חשמלית|נברשות]] הראשונות בקומה זו תרמה [[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]].

קומה זו הייתה מרכז חסידות חב"ד עד להרחבת קומת המרתף ובניית [[בית הכנסת]] הגדול הקיים כיום ("הזאל הגדול").

===הזאל הקטן===
בית הכנסת שבקומת הכניסה לבניין נקרא בעדת חסידי חב"ד '''הזאל הקטן''' ("זאל" - אולם, בעגת יוצאי רוסיה). המקום שימש בתחילה כבית הכנסת המרכזי ב-770, אולם לאחר הרחבת מרתף הבנין והכשרתו לבית כנסת רחב יותר ("הזאל הגדול"), נשאר המקום כבית הכנסת המישני ומהווה חדר לימודים של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

קבלת הנשיאות של הרבי באופן רשמי, ב[[התוועדות]] [[י' בשבט]] [[תשי"א]], הייתה בחדר זה וכן שאר התפילות וההתוועדויות של הרבי נערכו שם. לאחר בניית "הזאל הגדול" עבר הרבי להתוועד ולהתפלל בשבתות וחגים ב"זאל הגדול", אך עד לשנת [[תשמ"ט]] המשיך הרבי להתפלל את תפילות ימות החול ב"זאל הקטן" ולעיתים נדירות אף התוועד שם{{הערת שוליים|לדוגמא: [[התוועדות]] [[פורים]] [[תשמ"א]]}}. בשנת [[תשמ"ד]] החלו לערוך את ה[[יחידות כללית|יחידויות כלליות]] ב"זאל הקטן" וכן את פגישת הרבי עם חברי [[קרן לפיתוח מחנה ישראל]]. עד היום מתקיים במקום זה מעמד [[ברכת התמימים]] בערב יום הכיפורים.

===גן עדן התחתון===
[[קובץ:גן עדן התחתון.jpg|ימין|ממוזער|150px|הרבי בגן עדן התחתון, בכניסה לחדרו הפרטי (מבט מהלובי)]]
חדרו של הרבי מכונה באופן מסורתי על ידי החסידים 'גן עדן העליון' על שם העולם הרוחני 'גן עדן העליון'. בהתאם לנעשה בעולמות הרוחניים, שהדרך ל'גן עדן העליון' עוברת ב'גן עדן התחתון, כך גם מכונה החלל דרכו נכנסים לחדר הרבי 'גן עדן התחתון'.

בפניה שמאלה מהלובי של 770 ישנו מסדרון המוביל לחדרו של הרבי, המכונה בפי החסידים '''גן עדן התחתון'''

המסדרון בנוי בסגנון איטלקי ובמרכזו תלויה נברשת. הריצפה הייתה עשוייה מעץ ורק כמה שנים לאחר הרכישה הוחלפה לריצפת אבנים. במסדרון זה היו עורכים 'קריאת התורה' עבור הרבי, כאשר ה[[יחידות]] הייתה מסתיימת בשעות הבוקר וכן תפילות [[ערבית]] (בתעניות) כאשר הרבי היה מתפלל מוקדם מהרגיל. הדלת הפונה למסדרון הייתה פתוחה בתחילה ובשנת [[תשל"ח]] הוחלט לנעול אותה והכניסה התאפשרה רק לנכנסים ליחידות אצל הרבי, שם היו מתכוננים וממתינים ביראת כבוד ליחידות.

בתחילה הייתה מוצבת לפני הכניסה לחדר הרבי, תיבת-דואר והרבי היה פותחה בכל בוקר ומרוקן את תכולתה. בסוף שנות היו"דים החל להניח את הדואר במבואת הבית, ותיבת הדואר הוסרה ממקומה.

===גן עדן העליון===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[חדר הרבי]]}}
[[קובץ:החדר הקדוש.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[הרבי]] ב[[יחידות]] בחדרו ("גן עדן העליון")]]
[[קובץ:770 מהצד.jpg|ימין|ממוזער|100px|חלון חדרו של [[הרבי]] (קומה ראשונה, צד שמאל)]]
חדרו הפרטי של הרבי נקרא '''גן עדן העליון''' ובו בילה הרבי את רוב זמנו, מאז הגעתו לארצות הברית. חדר זה שימש את הרבי ללימוד, קבלת קהל ([[יחידות]]) ולעתים אף לשינה.

מאז רכישת 770 ועד לבואו של הרבי (ב[[כ"ח בסיוון]] שנת [[תש"א]]), השתמש בחדר זה אדמו"ר הריי"צ לקבלת אנשים ל"יחידות" ואף אמר שם [[מאמר]] בכל ליל שלישי. לאחר שהרבי הגיע לארצות הברית, הועבר החדר לרשותו, שם התגורר יחד עם רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], עד ששכרו דירה ברחוב "ניו-יורק" ב"קראון הייטס". לאחר מכן, הפך החדר למשרדו הפרטי של הרבי. השולחן בו השתמש הרבי במהלך כל השנים - הוא השולחן שעוד שימש את אדמו"ר הריי"צ בחדר.

חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב"ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של טבילה במקווה, אמירת פרקי [[תהילים]] והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש"החדר שיושב כ"ק אדמו"ר הוא הקדש קדשים שלנו, וכ"ק אדמו"ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו{{הערת שוליים|מקור: "[[התמים]]" חוברת ב' עמוד קכו. ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]], הרבי מציין לשם בהערה 74.}}". אדמו"ר הריי"צ אף התבטא על חדר היחידות שהוא "היכל משיח"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]] בתחילתו}}.

==קומה שניה==
[[תמונה:קומה שניה.jpg|left|thumb|200px|{{כתב קטן|1) חדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ, 2) סוכה (הוספה על עמודי [[ברזל]] לאחר רכישת הבית), 3) פרוזדור בין חדר היחידות לחדר השינה, 4) חדר השינה של הרבי הריי"צ, 5) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 6) ארון קיר, 7) חדר השינה של [[הרבנית שטרנא שרה]]. לאחר הסתלקותה שימש החדר לתפילת הרבי הריי"צ, 8) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 9) מדרגות פנימיות, 10) מעלית, 11) מסדרון, 12) מדרגות חיצוניות, 13) שירותים, 14) מטבח, 15) חדר שירות, 16) חדר האוכל של הרבניות, 17) חדר האוכל של [[הרבי הריי"צ]] (מתש"י עד [[תשל"א]] היה הרבי עורך בחדר זה את סעודות החגים), 18) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]
[[קובץ:סלון אדמו"ר הריי"צ.jpg|ימין|ממוזער|200px|סלון דירת אדמו"ר הריי"צ בקומה השניה]]
הקומה השניה החליפה במהלך השנים מספר שימושים: משנת [[ת"ש]], התגורר [[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה זו, ובעקבות מצבו הבריאותי אף התפלל, [[התוועדות|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]]. לאחר [[הסתלקות]]ו ב[[י' בשבט]] [[תש"י]] המשיכה להתגורר שם, רעייתו, [[הרבנית נחמה דינה]], והרבי גם המשיך לערוך שם את סעודות החגים. לאחר הסתלקותה של [[הרבנית נחמה דינה]], בשנת [[תשל"א]] הפסיק הרבי לאכול בקומה זו את סעודות החג והחל לערוך אותם ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] שברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]. בעקבות כך נותר המקום ללא שינוי ושימוש מיוחד.

נכון לשנת [[תשע"ג]] הגישה לשם אפשרית לעובדי [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] ומידי פעם מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון ב[[חודש תשרי]] וב[[י' שבט]].

קומה זו כמעט ולא עברה שיפוצים ושינויים בחדרים וקירות הבית ונשארה בצורתה המקורית, מאז רכישת המבנה, בשנת ת"ש.

==קומה שלישית==
[[קובץ:אולם התצוגה בקומה השלישית של 770.jpg|ימין|ממוזער|200px|אולם התצוגה של הספרייה בקומה השלישית]]
[[תמונה:קומה שלישית.jpg|left|thumb|200px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש"ג, 8) מרפסת (לאחר [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]], עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]

הקומה השלישית שמשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.

==קומת מרתף (האולם הגדול)==
בקומת המרתף ב-770 היה מקום ששימש לחניית אמבולנסים (שעבדו בשירות [[בית רפואה|בית הרפואה]] המקומי). במשך השנים התפתח המקום לבית הכנסת הגדול והמרכזי של חסידות חב"ד ומקום התפילות וההתוועדויות של [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] נקרא בשם '''הזאל הגדול''' (להבדיל מ"הזאל הקטן" שבקומת הכניסה).

===השאלאש===
[[תמונה:שלאש.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']]
משמאל למתחם הבניין 770, הייתה חניה (בעיקר לאמבולנסים שעבדו בשירות [[בית רפואה|בית הרפואה]] הפרטי שהיה במקום) שנקראה בשם '''שאלאש''' (ברוסית - מבנה ארעי, סוכה).

בסביבות שנת [[תשי"ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"זאל הקטן" להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"שאלאש", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י"ט בכסלו]], [[י' בשבט]] וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].

===הרחבה ראשונה===
ככל שקהילת חסידי חב"ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן, גרם שלפעמים השהות במקום הייתה בלתי נסבלת{{הערת שוליים|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשי"ח]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: "אז ס'איז קאלט און שמוציק".}}. בסוף שנת [[תשי"ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקוויי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת [[ראש השנה]] [[תש"כ]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' [[זלמן בלסופסקי]] בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצל את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם התמקמו בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.

באותה תקופה נערכו שיפוצים נוספים לנוחיות המקום; הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] תרמה חמש נברשות שנתלו במרכז השאלאש. פתחו בגג חלונות איוורור שנתנו מענה סביר בזמנים רגילים (בהתוועדויות ותקופות העומס, היה חם מאוד). ר' [[יעקב ליפסקר]] בנה בימה מיוחדת לקריאת התורה, עשויה מעץ חזק ובלי הרבה חלקים. עד אותה שנה, היו הבימות של קריאת התורה נשברות מידי שנה ב[[שמחת תורה]] בגלל הלחץ והצפיפות. הבימה הנוכחית שהוכנה לקראת שמחת תורה, החזיקה מעמד שלושים שנה. בשנת [[תשמ"ט]] הוחלפה בחדשה. בעקבות הרחבת המקום ושיפוצו הופסקו ההתוועדויות הגדולות באולמות השונים וכל האירועים נערכו ב-770.

===הרחבה שניה===
[[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה השניה]]
בחורף שנת [[תשכ"ה]] נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-‏[[788 איסטרן פארקווי|788 שברחוב איסטערן פארקוויי]]. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.

יוזמת הרכישה הגיעה על ידי מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה [[בית הכנסת]] גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים.

הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם [[ועד הבניין]] שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב"ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב"ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]].

לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ"ש.

ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ"ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומ[[ברזל]] ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.

בליל ערב [[חג הסוכות]] [[תשכ"ח]], לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.

חסידי חב"ד והתמימים התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שכיוון שלמחרת הוא ערב חג ואין הרבה זמן לעבוד ובחול המועד (סוכות) לא עובדים, יצא שעד אחרי [[שמחת תורה]] לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינור ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף.

הפועלים למחרת, לא האמינו למראה עיניהם. הם הניחו כבש שיגשר בין רצפות השלאש ו-‏784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב"ד המתינו לכניסת הרבי ל"בית הכנסת החדש". לקראת [[תפילת מנחה]] של ערב חג הסוכות ירד הרבי מחדרו הק' ונכנס לזאל הגדול. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.

ביום הראשון של חג הסוכות העמידו קורות [[ברזל]] עבות שיתמכו באופן זמני בבניין.

לאחר החג בנה ר' יעקב ליפסקר ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-‏770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו.

===הרחבה שלישית===
[[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] לאחר ההרחבה השלישית צילום מתוך חלון [[חדר השידורים]]]]
[[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] בזאל הגדול, מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים)]]
[[קובץ:הזאל_הגדול_360_מעלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול', בשעת אחר צהריים של יום שישי, כשהוא כמעט ריק ממתפללים]]
במשך השנים התרחבה קהילת חב"ד וכבר בשנת [[תשכ"ח]] לא הספיק המקום לאכלס את כולם. הפעם תוכנן להרחיב את [[בית הכנסת]] תחת מרתף בניין מספר 788. גם הפעם התעסק עם הבניה ר' אהרן שאף קיבל עידוד על כך מהרבי{{הערת שוליים|במכתב שכתב ר' אהרן לרבי ביום [[כ"ב באייר]] [[תשכ"ח]], בו הוא מדווח על פעילות ה'תפילין טראק' ([[טנק המבצעים]] בגרסתו הראשונה) שלו, ענה הרבי: "תשואות חן על הבשורות טובות, כן יבשר טוב סוף סוף גם בעניני הרחבת [[בית הכנסת]] ובנינו".}}. בפועל התעכבה עבודת ההרחבה חמש שנים וייתכן שהיה זה בעקבות חוסר אמצעים כספיים.

בסוף שנת [[תשל"ג]] החלו להרחיב את ה"זאל הגדול" וגם הפעם תכננו שלראש השנה יהיה [[בית הכנסת]] מוכן. הפעם, לא נשכר קבלן מקצועי שינהל את העבודה, אלא הגבאים עצמם ניהלו את העבודה. ר' [[זלמן ליפסקר]] היה ממונה מטעם ועד הבניין לפקח באופן אישי על עבודת הבנייה. מנהל העבודה בשטח היה אדם חזק שיכל לתפקד רק ביד אחת, עם זאת העבודה התקדמה בקצב מהיר. תרומה משמעותית לזירוז העבודה נתנו הגבאים, כאשר כמה מבניהם נהגו להשלים מדי לילה את עבודת הפועלים מאותו יום. הבולטים מביניהם ר' [[זלמן בלסופסקי]] יחד עם בנו ר' יהודה בלסופסקי, ר' זלמן ליפסקר ואחיו ר' יוסף יצחק ליפסקר. בבנייה זו התערב ר' אהרן פחות מהבניה הקודמת.

במהלך ההרחבה היו צריכים לחפור במקום החנויות שהיו פתוחות לקינגסטון בגובה הרחוב. כתמיכה לבניין העמידו עמודים זמניים ולקראת סיום הבנייה רצו להורידם כדי שלא יפריעו להתפשטות קול החזן. את הסרת העמודים ליווה מהנדס שנתן הנחיות. אחד מחברי 'ועד הבניין' שחשש מהסרת העמודים הלך להתייעץ עם מהנדס נוסף. הלה השיבו ש"בכל דבר יש סכנה". אותו חבר ועד נכנס לרבי וסיפר את תשובת המהנדס. תשובת הרבי היתה שאם יש בזה סכנה שלא יורידו את העמודים. תקופה קצרה לאחר מכן, באמצע תהליך הבניה התנגש אחד הטרקטורים הקטנים, שעבד בתוך שטח 770, באחד העמודים והעמוד נעקר מהמקום והיה חשש להתמוטטות הבניין. לאחר מספר דקות כששום דבר לא קרה, הוכח שאין שום בעיה והעמודים הוסרו.

לקיר ה"מזרח" של [[בית הכנסת]] נתרמו לבנים מיוחדות ויקרות. ברבות השנים, כאשר רוב התמונות מ[[הרבי]] שצולמו ב-770 היה על רקע קיר זה, הוא הפך לאחד מסימני הזיהוי של 770. בחלקו העליון של קיר זה ישנו שיפוע כלפי חוץ, כדי שקולו של ה[[שליח ציבור|חזן]] "ייזרק" אחורה לעבר המתפללים.

בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשל"ד]] היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקות לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו כמה גבאים לסיים את הבניה עד אור הבוקר, אז היה ה"זאל הגדול" מורחב עד ליכולתו המקסימלית. הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים בצד רח' איסטערן פארקוויי היתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה. לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור הבית. ר' זלמן ליפסקר הדביק טפטים חדשים על גבי הקירות כדי להשוות את צבעם בכל הבניין. כמה חסידים סיימו את שיפוץ עזרת הנשים, וגם בנו מדרגות לקומה השניה מעזרת הנשים.

הרחבה זו לא כללה את השטח שמתחת לעזרת הנשים שבצד רח' איסטערן פארקוויי. כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר ה[[נורה חשמלית|חשמל]] שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא "לשכת עושי חביתין", בו מכינים את כל הדרוש ל[[מזון]] להתוועדויות ב-770, "מזונות" לפני התפילה ועוד.

===הנחת אבן הפינה===
[[תמונה:אבן_הפינה.jpg|ימין|thumb|250px|[[הרבי]] מניח את אבן הפינה להרחבת האחרונה של 770. ([[אלול]] [[תשמ"ח]])]]

במשך השנים הלכה קהילת חב"ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפך 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד "הנחת אבן פינה" צנוע לקראת ההרחבה.
ביום [[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפלת [[מנחה]] התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו"ר ‘קרן ידידי מחנה ישראל' - הנדיב מר דוד צ'ייס וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהייתה שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-‏5:00".

הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה". בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי ברכבו. הרבי יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה המאולתרת ואמר שיחה במשך כעשר דקות. בשיחה דיבר הרבי על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - ‘גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת ל[[אבן השתיה]] ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא ב[[קודש הקדשים]]. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש כפי שסוכם.

מר צ'ייס פתח את דבריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי. הוא סיפר בהתרגשות כיצד ראה בשואה את הגרמנים מכלים את כל בתי הכנסת שבעירו ולא האמין כי בא יבא היום והוא עצמו יבנה בית כנסת. מר צ'ייס הוסיף ואמר: "רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. "רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)". למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי.

בהמשך ביקש הרבי שגם ה[[רש"ג]] יאמר דברי ברכה. [[הרש"ג]] הזכיר כי בימים אלו שמלאו 91 שנה להתייסדות [[תומכי תמימים]] זכות מיוחדת באותה עת להרחיב את בית רבותינו נשיאנו המשמש גם כבנין ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לבסוף ברך את הרבי בהצלחה מופלגה ובנחת מכל החסידים.

אחרי נאומו של הרש"ג ירד הרבי מן הבימה וניגש סמוך לבור שנכרה עבור אבן הפינה. הרבי לקח בידו את חפירה והסיט את החול לצדדים, התכופף והרים בידיו את האבן שהונחה בסמוך והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידיו את את החפירה וכיסה את האבן במעט חול. אחר כך התכבדו הנדיב מר צ'ייס, חברי המזכירות והרבנים החשובים במילוי הבור באת החפירה. לאחר הנחת אבן הפינה צעד הרבי לעבר פתח הגדר שתחם את השטח, נעצר ואמר שברצונו לחלק דולרים. מיד הורד הסטנדר מהבימה והרבי החל בחלוקה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 מעמד חלוקת הדולרים]{{תמונה}} - [[חב"ד אינפו]]}}. בתחילה נוצרה המולה רבה שכן מעולם לא חשבו כיצד ליצור מסלול לקבלת דולר על השטח שמול הבניין, אך עד מהרה התארגן הסדר והקהל החל לנגן ברקע בליווי התזמורת. החלוקה נמשכה כשעה ורבע ואחר כך, לקול שירת 'שמח תשמח' והנפת ידו של הרבי - נסע הרבי חזרה לביתו.

===המרפסת===
[[קובץ:עידוד יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד את שירת [[יחי אדוננו]]]]
[[קובץ:המרפסת ב770 בבניה.jpg|ימין|ממוזער|150px|בניית המרפסת בצידו המערבי של ה"זאל הגדול" ([[תשנ"ג]])]]
בשנת [[תשנ"ג]], בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-‏770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר לחדרו של הרבי. לקראת [[שמחת תורה]] בנו גם מרפסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שתלו בתקרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי.
בשנת [[תשנ"ד]] שינו קצת את מבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את ה[[חסיד|חסידים]].

===שיפוצים===
בשנת [[תשנ"ב]] החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה לזאל הגדול. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] יחד עם מגבית עולמית בה השתתפו כלל חסידי חב"ד בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והסתיימה בשנת [[תשנ"ה]] כאשר כל רחבת הכניסה של 770 שופצה. בנוסף לכך נבנו בקומת המרתף שמתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הקודמים, הותאם וצורף ל'זאל הגדול'.

לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג וה[[נורה חשמלית|חשמל]] - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. ב[[חודש אלול]] [[תשס"א]] נבנתה עזרת נשים חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-‏50 מקומות ישיבה נוספים לנשים. בחורף [[תשס"ב]] נצבעו חלקים מארון הקודש מחדש. בתחילת שנת [[תשס"ה]] הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה בתשנ"ה. בחודש חשוון [[תשס"ו]] הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת [[תשס"ח]] הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת תשנ"ג. בשנת [[תשס"ט]] שופץ הזאל הקטן, במהלכו נקבע מסך אוטומטי היורד מהתקרה באמצעות שלט - המשמש להקרנת וידאו מידי יום ביומו על ידי ועד [[לצייר פני הרב]]. בחורף [[תשע"ג]] נוספה נברשת נוספת במערב 770 במקביל לנברשת שלפניה. בתשרי [[תשע"ד]] נוספו עוד שלושה נברשות חדשות בחזית הארון קודש, אחת גדולה ושתיים נוספות קטנות יותר משני צדיה, נברשות אלו משווים לארון קודש הדר מלכותי. בשנת [[תשע"ו]] הוחלפו המדרגות בכניסה לבנין 770. ובחודש תמוז [[תשע"ח]] תוקנה ושופצה הבימה של התפילה.

===חומת אנ"ש===
{{ערך מורחב|חומת אנ"ש}}
'''חומת אנ"ש''' היה פרוייקט גיוס משאבים שפעל בשנת [[תשנ"ג]] מתוך מטרה להרחיב את 770, בהתאם להוראת הרבי ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]], במסגרתו התבקשה כל משפחה מאנ"ש לתרום סכום שווה של 770$, כאשר על קיר מיוחד בבניין המשופץ יהיו חרותים שמותיהם של כל המשפחות שיצטרפו לסייע בהרחבת 770. התוכנית נעצרה ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]].

==ניהול בית הכנסת==
====גבאים====
[[קובץ:רוזנברג בחירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנברג מפקח על הבחירות ([[תמוז]] [[תש"ע]])]]
[[קובץ:אסיפת גבאים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגבאים (מימין לשמאל) ר' אורי ניאזוב, ר' [[יוסף ברוך שפילמן]], ר' זלמן ליפסקר ור' [[מרדכי חן]], באסיפה ראשונה לאחר תוצאות הבחירות]]

במהלך השנים מאז פתיחת [[בית הכנסת]] על ידי [[הרבי הריי"צ]] בעת קניית הבניין, הופקד ניהול [[בית הכנסת]] בידי "גבאי [[בית הכנסת]] ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש", הם שדאגו לתפילות, לנקיון ולשאר צרכי הבית. פעמים רבות התייחס לכך הרבי וכאשר חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ניסו להתערב בניהול בית הכנסת, העיר על כך הרבי בחריפות{{מקור}}. בשנת [[תש"ל]], לאחר פטירת הרב [[יוחנן גורדון]] ששימש כגבאי מטעם [[אדמו"ר הריי"צ]], התקיימו לראשונה בחירות לגבאים, באישורו של [[הרבי]] ובברכתו לגבאים שנבחרו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך כ"ו עמוד מ"ד}}. בשנת [[תשל"א]] התאספו [[אנ"ש]] והחליטו שכיון שהגבאים עושים עבודתם נאמנה, הרי שיישארו בתפקידם זה לכל חייהם. במהלך השנים נפטרו חלק מהגבאים ונותרו רק הרב פינסון והרב בלסופסקי והיו שרצו למנות כגבאי חדש את הרב זאב כץ. לשם כך נאספו חתימות כדי למנותו וכאשר נכתב על כך לרבי, שלח הרבי לרבני השכונה שיאשרו את המינוי.

בשנת [[תשמ"ז]], לאחר שב[[פרשת יתרו]] לחצו חברי אגו"ח על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה{{הערת שוליים|[[שבת]] פרשת משפטים תשמ"ז}} ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים "יענישו" את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, וגבאי אחר סירב להתנצל, בעקבות כך הרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.

לאחר מכן התקיימו בחירות לוועד הקהל, בהם היה הרבי מאוד מעורב{{הערת שוליים|התבטא על כך הרבי שהוא "הניח על הצד כל עיסוקיו ומתעסק רק בבחירות"}} ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בקיץ התקיימו הבחירות, שזכו להתייחסות מהרבי, ונבחרו מספר גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום ובמשך מספר שבועות כיהנו כגבאים ואף העלו את הרבי לתורה ועוד. במקביל היתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר תאונה בה נהרג בחור חב"די בשם שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם כגבאים{{הערת שוליים|באותה תקופה התבטא הרבי שאם תהיה אחדות הילד (שמואל חיטריק) יבריא. הגבאים חשבו שהאחדות אליה התכוון תלויה בהם והם התפטרו. היה זה למרות שרבני השכונה הביעו דעתם שלא לפרשיה זו כוונת הרבי ואינם צריכים להתפטר. בסופו של דבר נפטר שמואל חיטריק והיו שראו בזה הוכחה לצדקת רבני השכונה שהיה על הגבאים להמשיך את כהונתם.}}.

בשנת [[תשנ"ו]], כאשר חברי אגו"ח התערבו בניהול המקום והגיעו הדברים לידי כך שמנעו מרבני השכונה להתוועד בבית הכנסת ביומי דפגרא, החליטו הרבנים אשר כיון שהגבאי היחיד שנותר פעיל בבית הכנסת הינו הרב פינסון, יחזרו לשמש הגבאים שנבחרו בשנת [[תשמ"ז]]. בשנת [[תשס"ט]], לאחר שעברו כארבע שנים מאז הבחירות הקודמות, התעורר ויכוח בין רבני השכונה באשר לקיום בחירות נוספות, אך לפועל התקיימו בחירות, כאשר רוב ציבור הבוחרים מימש את זכותו, ונבחרו הגבאים: הרב זלמן ליפסקר, הרב [[מרדכי חן]], הרב [[יוסף ברוך שפילמן]] והרב אורי ניאזוב.

ב[[חודש ניסן]] [[תש"ע]], בעקבות מחלוקות בשכונה, הוקם בית דין מיוחד שפסק בין היתר על עריכת בחירות חדשות לגבאים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסק דין שיביא שלום לקראון הייטס] - חב"ד אינפו}}. המעוניינים הגישו בקשות מועמדות ובחודש סיוון אישר בית הדין את המועמדים{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54960 תשעה מועמדים אושרו לבחירות לגבאי] - חב"ד אינפו}}. בכ"ה [[סיוון]] הוציאו הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אהרן יעקב שווי]] מכתב בו הם קוראים לבעלי זכות הבחירה, להשתתף בבחירות{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55231 רבני השכונה במכתב משותף: בואו להצביע]}}, שהתקיימו בר"ח תמוז תש"ע{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55344 [[קראון הייטס]] בוחרת] - חב"ד אינפו}} ובהם נבחרו הגבאים: ר' [[מנחם נחום גרליצקי]], ר' אברהם הולצברג, ר' [[יוסף יצחק לאש]] ור' זלמן ליפסקר. אחריהם ברשימה (שלא עברו את אחוז החסימה): ניאזוב, חן ושפילמן{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55353 תוצאות סופיות לגבאי 770] - [[חב"ד אינפו]].}}.

מתשע"ד הפסיק ר' [[מנחם נחום גרליצקי]] לשמש כגבאי.

במהלך השנים שימשו כשמשים בבית הכנסת: ר' אבא פלסטין, ר' שלום דובער קיובמאן, ר' נחום קפלנסקי.

משנת תשע"א משמש ר' [[יוסף יצחק קרץ]] כעוזר לגבאים{{הערת שוליים|נוסף לעבודתו בתפקידים שונים בבית הכנסת מאז שנת תש"ס}}.

===משפטים===
[[קובץ:אבן הפינה - 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'אבן הפינה' שהניח [[הרבי]] ב[[י"ז באלול]] שנת [[תשמ"ח]]. כיום מוצב בכניסה לבית הכנסת הגדול ("הזאל הגדול") ב-770 כשמסביבו לוח שיש עם הסבר (החדש)]]
בשנת תשס"ה, בעקבות ניסיון להחליף את לוח השיש של 'אבן הפינה' המוצבת בפתח 770, ולאחר מאבקים שכללו מעצרים של מספר תמימים מה'קבוצה' באותה שנה, הוגשה תביעה על ידי הנציגים של [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] וה[[מרכז לעניני חינוך]] [[יהודה קרינסקי|קרינסקי]] ו[[אברהם שמטוב|שמטוב]] לבית משפט{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22128 קרינסקי ושם-טוב דורשים לפנות את 770], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30947 קרינסקי ושם טוב: דברי הרבי לא רלוונטיים!] - חב"ד אינפו}} (לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני{{מקור}}), בתביעה שניהול [[בית הכנסת]] יעבור לידיהם. לא רק זאת עוללו השנים, אלא אף קרינסקי פעל לכך שלא יוכנס אוכל כשר לעצורים במעצר האמריקאי, כך שהסתפקו באכילת פירות במשך זמן ממושך. <ref>עפ"י עדותם של הנעצרים עצמם</ref>הדיונים נמשכו מספר שנים והכרעת בית המשפט המחוזי, בראשות השופט איירה הארקווי, הייתה לטובת העותרים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34544 חב"ד אינפו]}}. הגבאים פנו לערעור לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק, ביום [[י"א בשבט]] [[תשס"ט]], שבית הכנסת הוא מקום ציבורי והאחריות לניהולו היא בידי נבחרי הציבור (הגבאים){{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44331 בית המשפט: הרבי ו- 770 שייכים לחסידים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44341 עורכי הדין בהודעה רשמית: נצחון ברור] - חב"ד אינפו}}.

ב[[חודש טבת]] [[תש"ע]], פנו התובעים שוב לבית המשפט, בבקשה שיעניק פרשנות שונה לפסק העליון, באופן שיאפשר להם לנהל את המקום{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53517 תביעה חדשה: לסלק את [[בית הכנסת]] מ-770], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35432 בית המשפט לערעורים קיבל את טענות הגבאים] - חב"ד אינפו}}. כעבור שלושה חודשים, ב[[חודש סיון]], הגישו התובעים בקשה נוספת, לבית משפט מחוזי, להפקיע את סמכות עמותת [[בית הכנסת]] מהגבאים וצו לפינוי ציבור המתפללים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55229 לא נגמר: תביעה לפינוי הגבאים והמתפללים מ- 770]}}. ביום [[ו' בתמוז]] התקיים הדיון בנושא{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55448 דיון במשפט על פינוי 770 ● כל הפרטים]}} ובית המשפט פסק כי אופיה של התביעה היא סכסוך-דיירים וכי לבעלים החוקיים זכות מלאה כולל אפשרות לפינוי [[בית הכנסת]] ממקומו. הגבאים הגישו ערעור לבית המשפט העליון{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55460 פס"ד במשפט 770; הגבאים יגישו ערעור]}} שעצר את ביצוע פסק בית המשפט המחוזי וניתנו למשיבים שישה חודשים להכין ניירות לקראת הדיון בבית המשפט לערעורים של מדינת ניו יורק{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55957 הוטל עיקול על הפסיקה במשפט ניהול 770]}}.

ביום [[ל' בתשרי]] שנת [[תשע"א]] הגישו הגבאים תצהיר ובו טענתם לפיו פסק הדין של השופטת בערכאה הנמוכה הינו מוטעה מיסודו וכי הפסיקה הקודמת של בית המשפט הגבוה בניו יורק, היא הצודקת{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57490_he_1.PDF תצהיר הגבאים על פני שבעים ושתיים עמודים, הוגש באמצעות עורך הדין מר רודובסקי]}}. לתובעים ניתנה שלושים יום כדי להשיב על כך{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57490 משפט 770: הוגש התצהיר מטעם ההגנה] - חב"ד אינפו}} וביום [[כ"ד באייר]] [[תשע"א]] פסק בית המשפט לערעורים כי את [[בית הכנסת]] ינהלו הגבאים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61824 בית המשפט פסק: 770 שייך לרבי ולחסידים] - דיווח באתר [[חב"ד אינפו]] על פי [http://www.courts.state.ny.us/reporter/3dseries/2011/2011_04432.htm פסק הדין של בית המשפט בארה"ב לערעורים (אנגלית)]}}{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62550 משפט 770: ההחלטה סופית - לא ניתן להגיש ערעור] - {{אינפו}}}}.

ביום [[כ"ב באלול]] [[תשע"א]] דרשו שמטוב וקרינסקי שמתחם בית המדרש יפונה תוך עשרה ימים ובאם לא - ייתבעו הגבאים בבית משפט אזרחי{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php/includes/images/includes/newvideo/player/images/he/sidemadorim/small/includes/images/he/sidemadorim/small/113.jpg?url=article_he&id=64114 דיווח בחב"ד אינפו ומסמכים]}}.

==תומכי תמימים המרכזית ==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים המרכזית 770]]}}
ישיבת [[תומכי תמימים]] הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת"ש|בט' אדר שני ת"ש]], היום בו הגיע [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית. כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב"דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש"א]] עברה הישיבה לבנין החדש - 770 איסטערן פארקווי, שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.

==קונטרס בית רבינו שבבבל==
[[תמונה:בית_רבינו_שבבבל.jpg|left|thumb|250px|שער קונטרס 'בית רבינו שבבבל']]
{{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]] חילק [[הרבי]] קונטרס חדש בשם "בית רבינו שבבבל" ובו ביאור על 770 שהוא, בין היתר, מקומו של [[נשיא הדור]]. מאז שהקונטרס יצא-לאור החזיק הרבי את הקונטרס בתוך הסידור שלו, ומעולם לא הוציאו.

==בדק הבית==
בדק הבית הוא כינויה של קופת הצדקה המיועדת לתחזוקת ומימון ההוצאות השוטפות של הקומה הראשונה ב-770, וכן לשיפוצים נצרכים,.

תקופה מסוימת תיחזקה הקופה גם את [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. על הנהלת הקופה ופעילותה ממונים הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] ור' [[חיים ברוך הלברשטם]]. בעבר ניהלו את הקופה הרב [[אברהם ליפסקר]] והרב [[יצחק שפרינגר]].

אחת הקופות המיועדות עבור צדקה זו, היא הקופה הגדולה בלובי הכניסה, בה תרם הרבי צדקה באופן תדיר, וכן הורה לילדים שקיבלו ממנו מטבעות צדקה בצאתו לתפילות לתרום את המטבעות בקופה זו, ומספר פעמים אף הרים בידיו את אחד הילדים, לאחר שלא הצליח להגיע לחריץ הקופה.

הקופה נקבעה בשנת [[תשכ"ב]] עבור [[קרן שניאור]], ולאחר סיום פעילות הקרן, הוסב שימושה ל'בדק הבית'.

פעמים רבות נהגו הממונים על הקופה לרוקן אותה לפני שהרבי עבר על יד הקופה, ומכרו לאחר מכן את המטבעות שהרבי שלשל לתוכה.

מאז שנת [[תשס"ג]] משתתף הרב [[ברוך שלמה אליהו קונין]] בתשלום של הקומה שבה נמצא החדר של הרבי, ומממן את חלק מחשבונות המים והחשמל ודואג לשפץ את בית חיינו.

==כינויים==
[[קובץ:בית כללי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כתב יד קודש]] של [[הרבי מלך המשיח]] על 770]]
*'''בית אגודת חסידי חב"ד - אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].
*'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת בית המדרש המיוחד שבכל דור, על דרך [[בית הכנסת]] של האמוראים בבבל.
*'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב"דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערת שוליים|שיחת כ"ח [[סיוון]] תנש"א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא "[[פרצת]]".}}.
*'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - "770"{{הערת שוליים|נאמר על ידי הרבי והודפס ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.
*'''בית חיינו''' - על שם היותו מקור החיות לחסידי חב"ד.
*'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור השביעי{{הערת שוליים|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל.}}.

==העתקים==
[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב"ד]]]]
בשנת [[תשמ"ה]] ביקש [[הרבי]] לבנות העתק מדויק של [[770 בכפר חב"ד]] - בניה שהסתיימה בט"ו בתמוז [[תשמ"ו]]. בעקבות כך החלה מגמה של בניית העתקים מבניין 770 ברחבי העולם:
עוד לפני כן היה העתק במילאנו.

===ארץ ישראל===
#[[770 כפר חב"ד|כפר חב"ד]] - נבנה בשנת [[תשמ"ו]] (1986), על פי בקשת הרבי.
#[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת [[תשס"ג]], על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].
#[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסף יצחק פריימן]].
#[[קרית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].
#[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב"ד במגדל העמק.
#[[איתמר]] שבשומרון - בית פרטי של משפחת נואמה.
#[[גדרה]] - בית פרטי.
#[[קרית ארבע]] - נבנה על ידי השליח הרב [[ויקטור עטיה]].
#[[אופקים]] - נבנה על ידי השליח, הרב הרשקוביץ.
#פסגת זאב, [[ירושלים]] - נבנה על ידי השליח הרב יצחק קורץ.
#[[עפולה]] - [[בית גבי ורבקי]] - נבנה על ידי הרב [[שמעון רוזנברג]].
#[[מצפה רמון]] - נבנה על ידי השליח, הרב צבי סלונים.
# כפר תפוח - בית פרטי.
#קרית גת -בית כנסת שערי גאולה

מבנים בתהליכי בניה:
#שלומי, צפון [[ארץ הקודש]] - יבנה על ידי השליח הרב בני נחום.
#שכונת נעורים, [[ראשון לציון]] - יבנה על ידי השליח הרב אלי סגל.
#[[בית שאן]] - על שם הרב [[יעקב אריה שמולביץ]].
#[[יבניאל]].
#[[אלעד]] - בית כנסת בית מנחם
<gallery widths="150px" heights="100px" perrow="5">
קובץ:בית כנסת חבד מגדל העמק.jpg|מגדל העמק
קובץ:770 ירושלים.jpg|ירושלים
קובץ:זכרון יעקב.jpg|זכרון יעקב
קובץ:770 קרית אתא.jpg|קריית אתא
קובץ:770 גדרה.jpg|גדרה
</gallery>

<gallery widths="150px" heights="100px" perrow="5">
קובץ:770 איתמר.jpg|איתמר
קובץ:770 קרית ארבע.jpg|קרית ארבע
קובץ:770 שלומי.jpg|שלומי (הדמיה)
קובץ:770 אופקים.jpg|אופקים (הדמיה)
קובץ:770 מצפה רמון.jpeg|מצפה רמון
</gallery>

===ברחבי העולם===
[[קובץ:בית חב"ד ניו ג'רסי.jpg|left|thumb|250px|אוניברסיטת רוטגרס, ניו-ג'רסי - [[בית חב"ד]] הגדול בעולם]]

#לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב"ד המרכזי נבנה בשנת [[תשמ"ב]].
#לוס אנג'לס, קליפורניה - בית ספר לבנות. נבנה בשנת [[תשס"ג]].
#[[מילאנו]], איטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
#מלבורן, אוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].
#אוניברסיטת רוטגרס, ניו ג'רסי, [[ארצות הברית]] - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].
#אושן, ניו ג'רזי, [[ארצות הברית]] - בית כנסת חב"ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].
#קליבלנד, אוהיו - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב לייבל אלבסקי.
#ס. פאולו, ברזיל.
#[[דנייפרדרז'ינסק]], [[אוקראינה]] - נבנה על ידי השליח הרב לוי סטמבלר.
#רמינסקאיא, [[מוסקבה]] - נבנה על-ידי הרב [[יצחק קוגן]].
#[[בואנוס איירס]], ארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.
#[[האדיטש]], [[אוקראינה]] - בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הזקן|ציונו]] של ה[[אדמו"ר הזקן]].
#סנטיאגו, צ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.
#קעמפ מחנה קיץ '[[גן ישראל]] [[מונטריאול]]'.
#טקומה, וושינגטון - נבנה על ידי השליח הרב זלמן הבר בשנת [[תשע"ב]].
#מנילה, פיליפינים - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסי לוי]].
#דרמקוט, צפון [[הודו]] - בבניה על ידי השליח דרור שאול.
#קווינס, ניו יורק - בבניה על ידי השליח הרב [[שרגא זלמנוב]].

<gallery widths="150px" heights="100px" perrow="4">
קובץ:770 באושן ניו ג'רזי.jpg|אושן, ניו ג'רזי, בית כנסת חב"ד
קובץ:בית ספר חבד לוס אנגלס770.jpg|לוס אנג'לס, קליפורניה - בית-ספר חב"ד בנות
קובץ:לוס אנגלס בית חבד770.jpg|לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב"ד
קובץ:770 איטליה.jpg|מילאנו, איטליה
קובץ:770 ארגנטינה.jpg|בואנוס איירס, ארגנטינה
קובץ:770 ברזיל.jpg|ס. פאולו, ברזיל
קובץ:770 מלבורן.jpg|מלבורן, אוסטרליה
קובץ:770 צילה.jpg|סנטיאגו, צ'ילה
קובץ:770אוהיו.jpg|קליבלנד, אוהיו
קובץ:770דנייפרדרזינסק.jpg|דנייפרדרז'ינסק, אוקראינה
קובץ:770 רמינסקאיא.jpg|רמינסקאיא, מוסקבה
קובץ:770האדיטש.jpg|האדיטש, אוקראינה
קובץ:גן ישראל.jpg|מונטריאול, קנדה - קעמפ 'גן ישראל מונטריאול'
קובץ:770_טקומה.jpg|טקומה, וושינגטון
קובץ:770 דרמקוט.jpg|דרמקוט, צפון [[הודו]] (בבניה)
קובץ:770 קווינס.png|קווינס, ניו יורק (בבניה)
</gallery>

==לקריאה נוספת==
*[[הרבי מליובאוויטש]], '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', [[קה"ת]] - [[תשנ"ב]].
*הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס"ד]] (2004).

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.770live.com/En770/770live.asp?lang=2 שידור חי ממרכז חב"ד העולמי (24 שעות ביממה)] באתר {{770S}} (בעברית), [http://www.chabad.fm/719/171.html קישור נוסף לשידור].
;וידאו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31275 וידאו, יומן ותמונות ממעמד הנחת אבן הפינה] - {{וידאו}} {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48346 תשרי בליובאוויטש - כך זה נראה]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63541 שיר על קטעים מ'קונטרס בית רבינו שבבבל']{{וידאו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2741430 קטעי וידאו ישנים מתפילות הרבי בזאל הקטן]''' - בתוכנית הוידאו השבועית של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107229 ודיאו הסוקר את כל מעמד הנחת אבן הפינה להרחבת 770] {{וידאו}} {{חב"ד און ליין}}
;תמונות
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62688 מסע ב-770 כפי שמעולם לא נראה עד כה] {{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%E2%EC%F8%E9%E4%20%E4%F9%E1%E5%F2%E9%FA גלרייה שבועית מ'770'] {{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 מעמד הנחת אבן הפינה]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60099 בניית החדר והמרפסת - תמונות היסטוריוות]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*לוי ישראל [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62852 הויטראז'ים של 770 שמעולם לא שמתם לב אליהם] כ"א תמוז התשע"א (23.07.2011)- {{אינפו}} {{תמונה}}
* מנדי הכטמן, [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_770_%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A8%D7%94%D7%99%D7%91_77707.html מה מסתתר מאחורי חלונות 770? תיעוד מרהיב] - אתר COL, יום חמישי, כ"ג [[אלול]] [[תשע"ג]] {{תמונה}}
*[http://maps.google.com/maps?hl=iw&q=770+Eastern+Pkwy+Brooklyn+NY+11213 מבט מהרחוב ומפת לוויין] ב- maps.google.com
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68668 שדרת 'איסטרן פארקווי' בשנת תר"פ בערך]{{תמונה}}

;העתקים
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48595 בתי רבינו שבארץ הקודש ● פרוייקט מיוחד] - {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23799 אתר הוושינגטון פוסט בכתבה על העתקי 770] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62604 ב"ישרא-פוסט" מספר 770: סיפורו של 770 בברוקלין וכפר חב"ד] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61079 המיליארדר גומא אגייאר: אקים 770 מל הכותל!] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2319 הדמיית מרכז 770 מול הכותל] {{וידיאו}} {{אינפו}}

;שונות
*[http://www.chabad.info/?url=newsnew_he&string=tag_%FA%F9%F8%E9%20%E1%EC%E9%E5%E1%E0%E5%E5%E9%E8%F9%20%FA%F9%F2%22%E1 מדור 'תשרי בליובאוויטש' (תשע"ב)] - וידאו, תמונות, מאמרים ועוד.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf קובץ 'צורת הבית' על 770] - הוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]] {{PDF}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=44497 'א בית כללי פאר כלל ישראל']''' - קטעי שיחות, כתי"ק ומכתבי חסידים על מעלת 770 בית משיח. הוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]] {{PDF}}
*[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/10/16/AR2006101601299.html כתבה מהעיתון Washington Post] על דגמי הבניין (באנגלית).
;קונטרס בית רבינו
*[http://torah4blind.org/hebrew/k770h.htm קונטרס בית רבינו שבבבל בגרסת טקסט], [http://torah4blind.org/hebrew/dm48a.pdf בגרסת הדפסה], [http://www.torah4blind.org/kbrs-eng.pdf בתרגום לאנגלית] וב[http://old2.ih.chabad.info/images/update/588.pdf עיבוד לילדים]. ראו גם בפסקה 'קישורים חיצונים' [[קונטרס בית רבינו שבבבל#קישורים חיצונים|בערך קונטרס בית רבינו שבבבל]].

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:770|*]]

[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: בתי כנסת]]
[[קטגוריה:נסיעה לרבי]]

כ"ד בכסלו

2018-12-02T13:25:41Z

כיתה ח' תשע''ט: /* נפטרו */

{{חודש כסלו}}
'''כ"ד בכסלו''' הוא היום העשרים וארבעה ב[[חודש כסלו]]. במוצאי יום זה מתחיל חג ה[[חנוכה]] ומדליקים בו נר אחד.

==אירועים ביהדות==
*ג'ת"ח - הונחה אבן הפינה ל[[בית המקדש השני]] על ידי זרובבל ו[[יהושע]] ה[[כהן הגדול]].
*ג'תט - חגי הנביא הצטווה לשאול את הכהנים אם הם זוכרים את דיני [[טומאה]] ו[[טהרה]].
*ג'תט - נבואת חגי אל זרובבל בן שאתיאל "ושמתיך כחותם"{{הערת שוליים|חגי ב, כ-כג}}.
*[[תרס"ה]] - רבי [[חיים חזקיהו מדיני]], רבה של [[חברון]] ומחבר ספר '[[שדי חמד]]', נפטר.

==ימי חב"ד==
===נפטרו===
*[[תרפ"ו]] - הרב [[דוד צבי חן|דוד צבי (הרד"צ) חן]], מגדולי רבני חב"ד בתקופתם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], רב העיר [[צ'רניגוב]], ו[[בעל שמועה]] חסידי{{הערה|על המצבה נכתב בטעות שנפטר בכ"ה.}}.
*[[תשס"ח]] - הרב [[ניסן פינסון]], משלוחי הרבי ב[[מרוקו]] ותוניס.
*[[תשע"ח]] - הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]
{{להיום יום|כ"ד|כסלו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש כסלו|ב כד]]

ניגון מי ארמיא אדמורא

2018-11-17T17:35:22Z

כיתה ח' תשע''ט: /* קישורים חיצוניים */

ניגון '''מי ארמיא אדמורא''' הינו [[ניגון]] ב[[רוסית]] המבטא את התמסרות החסידים לרבי כחיילים אל מפקדיהם, ומבוסס על שיר רוסי של הצבא האדום.
== מקור הניגון ==
הניגון המקורי הינו מארש רוסי שהולחן לכבוד חיל הפרשים של הצבא האדום (פרשי בודיוני). החסיד ר' [[בן ציון שמטוב]], בעת ששהה בבית האסורים, שמע את השיר וחיבר על מנגינתו את המילים החסידיות (שנכתבו כמעט כולם על פי השיר המקורי - בשינויים אודות מיהם החיילים, מיהו המפקד, מהי המשימה וכו').

== הניגון בהתוועדויות עם הרבי ==

ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תש"כ]] ציווה [[הרבי]] לנגן 'ניגון רוסי'. כאשר הקהל התמהמה בבחירת הניגון המתאים, אמר הרבי בבת שחוק: עד שיתיישבו בדעתם - יבוא [[משיח]]. אחד המסובים התחיל לנגן "[[כאטש מי כודי]]", ואמר הרבי: הרי הם (יהודי רוסיה) אינם 'כורי' (דלים)!... לאחר מכן ניגן ה[[חסיד]] ר' [[בן ציון שם טוב]] עם כל הקהל את הניגון.

ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תשמ"ו]] לאחר [[שיחה|שיחת קודש]] של [[הרבי]], התחיל ר' [[שלום דב בער גלזמן]] לנגן את הניגון ואחדים מהקהל התחילו לנגן ניגון, הרבי הגיב על כך בחיוך שיעזרו לו לנגן עם הניגון שלו. כשפסקו לנגן, והנ"ל כבר התיישב במקומו, הרבי הביט לכיוונו ואמר (בחיוך) שב[[רוסיה]] היו אומרים "חסיד אוצ'וק", שפירושו החסיד נעלם, והתחילו שוב לנגן את הניגון.

==מילות השיר עם תרגום לעברית==
{|
| valign="top" style = "width:28em;"|
{{יישור טקסט|שמאל|
{{כתב גדול|'''ברוסית'''}}{{ש}}''':Припев '''

''',Мы армия Адмура, и про нас'''

''',Весь мир передовой ведет рассказ '''

''',О том, что в дни опасные, Прошли границы красные '''

'''.Вооруженные до зубов, И все, как один, готов '''

'''Припев'''

''',Мы юная стража седого народа'''

'''.Мы смелые, стойкие, ряды Тмимов'''

''',Наш лозунг: Лимуд Ѓатойро'''

''',Девиз наш: Авойдас Ѓабойре'''

'''!Призывный наш Клич: Будь готов! будь готов'''

'''Припев'''

''',Слежкой и обманом, предательством подлым '''

'''.Путь наш усеял озлобленный враг '''

''',Но мы же сплотившись, единой семьею '''

'''.Все выше вздымаем тмимовский наш флаг'''

'''Припев'''

''',НКВД нам готовило удар за ударом '''

'''.Но мы не сдавались в неравном бою '''

''',С верой в победу зари освобождения '''

'''.Мы продолжали работу свою'''

'''Припев'''

''',Друзей наших много в тюрьмах и ссылках '''

'''.Да и был же сражен не один наш герой '''

''',Мы, юная стража, шли им на смену '''

'''.нами руководил наш Герой мировой'''

'''Припев'''

''',Под натиском вражеских гонений и террора '''

'''.Крепнет наш братский союз, Тмимов '''

''',В ответ на гоненья везде раздается '''

'''!Наш клич призывной: Будь готов! будь готов'''
}}
| valign="top" |
:{{כתב גדול|'''תעתיק פונטי'''}}{{ש}}{{צבע|אדום=FF|ירוק=FF|כחול=FF|.....}}פזמון:

:מִי אַרְמִיא אַדְמוּרַא, אִי פְּרָא נַאס,

:וֶועס מִיר פֶּעראָדאָוואַי וֶועדאָט ראַסקאַז,

:אַ טאָם, טשְטאָ וְו דְנִי אָפּאַסְנִיע, פְּראַשְׁלִי גְראַנִיצְי קְראַסְנְיע,

:וואָאָרוּזְ'אַנִי דאַ זוּבּאָוְו, וְוסִיע, קאַק אַדִין גאַטאָוְו.

:פזמון

:מי יונאיא סטראז'א סעדאווא נאראדא,

:מי סמעלאיא, סטויקאיא, ריאדי תמימאוו.

:נאש לאזונג: לימוד התורה,

:דעוויז נאש: עבודת הבורא,

:פריזוואניא נאש קליטש: בוד גאטאוו! בוד גאטאוו!

:פזמון

:סלעז'קוי אי אבמאנאם, פרעדאטעלסטוואם פאדלים,

:פוט נאש אוסעיאל אזלאבלעניי ווראג.

:נא מי ז'ע ספלאטיוושיס, יעדינוי סעמיוי,

:ווסיא ווישע ווזדימאיעם תמימאווסקיי פלאג.

:פזמון

:נ.ק.וו.ד. נאם גאטאווילא אודאר זא אודאראם,

:נא מי סדאוואליס וו נעראוונאם באיו

:ס וערוי וו פאבעדו זארי אסוואבאז'דיעניא,

:מי פראדאלז'איעם ראבאטו סוואיו.

:פזמון

:דרוזעי נאשיך מנאגא וו טורמאך אי סילקאך,

:דא אי ביל ז'ע סראז'אן ניע אדין נאש גערוי.

:מי יונאיא סטראז'א שלי אים נא סמיענו,

:נאמי רוקאוואדיל נאש גערוי מיראוואי.

:פזמון

:פאד נאטיסקאם ווראז'עסקים גאנעניי אי טערארא,

:קרעפניעט נאש בראטסקיי סאויז, תמימאוו.

:וו אטוועט נא גאניענייא וועזדיע ראזדאיאטסטא,

:נאש קליטש פריזוואניא: בוד גאטאוו! בוד גאטאוו!

| valign="top" |
:{{כתב גדול|'''תרגום לעברית'''}}{{ש}}{{צבע|אדום=FF|ירוק=FF|כחול=FF|.....}}פזמון:

:אנו חיילי [[הרבי]], ואודותינו,

:בעולם כולו מתהלך הסיפור,

:על כך, שבימי הסכנה, חצינו את הגבול האדום,

:חמושים עד השיניים, כולנו, כאחד, מוכנים.

:פזמון

:אנו שומריו הצעירים של העם העתיק,

:נועזים, חזקים, שורות של [[תמימים]].

:הסיסמא שלנו: [[לימוד התורה]],

:המוטו שלנו: [[עבודת הבורא]],

:קריאת הגיוס שלנו: היה מוכן! היה מוכן!

:פזמון

:מעקבים והטעיה, בוגדים שפלים,

:שורצות דרכינו באויבים מרים.

:שומרים אנו על אחדותנו כמשפחה אחת,

:מעל הכל מתנשא דגל התמימים.

:פזמון

:[[נ.ק.וו.ד.]] מכין לנו מכה אחר מכה,

:אולם אין אנו נכנעים במלחמה הלא שוויונית הזו.

:עם אמונה בנצחוננו, של אור השיחרור,

:המשכנו בעבודתנו.

:פזמון

:חברים רבים שלנו במאסר ובגלות,

:ולא אחת נפל אחד מן הגיבורים שלנו.

:אנו, השומרים הצעירים, הגענו להחליף אותם,

:אותנו מנהיג הגיבור העולמי שלנו (הרבי).

:פזמון

:תחת התקפת הגירוש והטרור של האויב,

:מתחזק קשר ה[[אחדות]] שלנו, התמימים.

:בתגובה לרדיפות מתפשטת בכל מקום,

:קריאת הגיוס שלנו: היה מוכן! היה מוכן!

|}

== הניגון המלא ==

את הניגון במלואו ניתן לראות בספר "[[היכל הנגינה (ספר)|היכל הנגינה]]" בהוצאת "[[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]]".

== קישורים חיצוניים ==

* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2250 הניגון ב[[התוועדות]] פורים תשמ"ו] {{וידאו}} {{אינפו}} [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%90_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90.mp4 להורדה]
* [http://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95-%D7%A8%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%90-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90-%E2%80%A2-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97/ הניגון בביצוע מקהלת 'הקאפעליע' של יוסי כהן] עם מילות הניגון {{שמע}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=abc_playsong&id=99 הניגון בביצוע מקהלה מלונדון] {{שמע}} {{אינפו}} [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90_-_%D7%9E%D7%A7%D7%94%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93,_%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%9F.mp4 להורדה]
* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2206 הניגון בגרסא הרוסית (לא יהודי)] {{וידאו}} {{אינפו}}

[[קטגוריה:ניגונים ברוסית]]
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]

ניגוני ר' הלל מפאריטש

2018-11-15T15:43:31Z

כיתה ח' תשע''ט: /* הניגונים שחיבר */

החסיד '''ר' הלל מפאריטש''' שזכה להיות אחד מהתלמידים המובהקים של [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], והיה רבה של העיר [[בברויסק]] - היה מנגן בצורה נפלאה ורב היה כוחו בנגינה. '''ניגוניו''' מצטיינים בביטוים חריפים של עמקות ה[[מחשבה]] כשהיא אחוזה וקשורה בהתרגשות הלב והתפעלות הלב.

אחד מדרכי ואופני חינוכו של ר' הלל את האברכים הצעירים אותם היו שולחים אליו [[אדמו"ר האמצעי]] והצמח צדק היה ללמדם [[ניגונים]] חסידיים ואיך לנגנם בהרגש הלב.

==הניגונים שחיבר==
*'''ניגון הגדול לר' הלל מפאריטש''' - נרשם מפי החסיד ר' [[אליהו ריבקין]] ([[כפר-חב"ד]]), כ'''ניגון רי"ד''' - '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1155 הניגון]''' בעיבודו של ר' [[יאיר כלב]].
*'''ניגון ל"ה''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/035.rm&gif=035 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=454 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון ל"ו''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/036.rm&gif=036 הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=455 הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון ל"ז''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/037.rm&gif=037 הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=456 הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/11-10-2018-21-07-55-1יוסי-כהן-הקאפעליע-ניגון-ר-הלל-מפאריטש.mp3 לשמיעת הניגון בביצע מקהלת הקאפעליע].
*'''ניגון ל"ח''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/038.rm&gif=038 הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=457 הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון ל"ט''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/039.rm&gif=039 הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=458 הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון רט"ו'''.
*'''[[ניגון אזמר בשבחין|אזמר בשבחין]]''', ניגון מ"ח.
*יש המייחסים לו גם את '''[[ניגון ע"ח]].

{{תבנית:גלריה ר' הלל}}
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]

פרץ מוצ'קין

2018-11-15T15:30:16Z

כיתה ח' תשע''ט: /* ניגונו */

[[תמונה:פרץ מוצקין.jpg|left|thumb|250px|החסיד פרץ מוצ'קין]]
[[קובץ:הרבי נותן משקה לרש''ג' ברקע פרץ מוצ'קין.jpg|left|thumb|250px|החסיד פרץ מוצ'קין, ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] (נראה ברקע בין הרבי ל[[רש"ג]])]]
ר' '''פרץ מוצ'קין''' ([[תרנ"ד]]-[[כ"א טבת]] [[תשמ"ב]]) היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]].

==תולדות חיים==
===ילדות חסידית===
נולד בשנת [[תרנ"ד]] ב[[עיירה]] [[נעוול]] לאביו הרב יהודה לייב מוצקין.

כבר בגיל בר-מצוה, הבשיל אצלו רגש חסידי של דחיה ביחס ל"תאוות היתר". בהיותו בגיל 15 (בשנת [[תרס"ט]]) הגיע פרצ'ל הנער ללמוד ב"[[תומכי תמימים]]" ב[[ליובאוויטש]]. בשל גילו הצעיר, למד ר' פרץ בתקופה הראשונה בסניף הישיבה ב[[שצעדרין]], תחת הנהגתו של ה[[משפיע]] הידוע ר' [[שאול דב זיסלין]]. אך תודות לתכונותיו החסידיות המולדות, ביחד עם כשרונותיו המעולים וחושיו העדינים, לא נזקק ר' פרץ להכנות ארוכות: הוא תיכף נסחף למעיינות התורה והחסידות אשר נפתחו לפניו ב"תומכי תמימים".

ב"שבע שנות השבע" בהם למד ר' פרץ בתומכי-תמימים בליובאוויטש, שאב ממעיינות החסידות ב"גיגיות" מלאות, ואכן, היו לר' פרץ כלים רחבים וחזקים ביותר, כדי לקבל ולקבל מבלי לאבד טיפה. במשך שנותיו בישיבה, לא הסתפק ר' פרץ "רק"ביגיעה בלימוד החסידות ותפילה באריכות. בחשאי נהג בעצמו גם "סיגופים" שונים בעניני אכילה ושינה.

בשנה האחרונה בה למד ר' פרץ ב"תומכי-תמימים", נשלח מטעם ההנהלה לסניף הישיבה בעיר ראמען בה התגורר באותה תקופה החסיד וה[[משפיע]] "[[יצחק הורביץ|ר' איטשע דער מתמיד]]". בזמן שהותו בראמען, התגורר ר' פרץ אצל ר' יצחק מתמיד, והתוודע לדמותו הפלאית.

===חתונתו===
ר' פרץ נשאר ב"תומכי-תמימים" עד חתונתו (בשנת [[תרע"ו]] ), עם מרת העניא חרשע הבלין, בתו של השוחט החסידי ב[[עיירה]] סמיונובקא, ר' נחמן הבלין, דודנו של ה[[משפיע]] הידוע ר' [[זלמן הבלין]]. ר' פרץ התגורר לאחר חתונתו בסמיונובקא, ה[[עיירה]] בה התגורר חמיו. פרנסת המשפחה הייתה מוטלת על כתפי רעייתו, ואילו הוא המשיך להתעסק בתפילה ובלימוד. עם זאת משלח ידו העיקרי היה - "פרנסתם הרוחנית" של יהודי ה[[עיירה]]; מטרה שלשמה אף למד שם את אומנות השחיטה.

כשמונה-תשע שנים התגורר ר' פרץ עם משפחתו בסמיונובקא, עד שנת תרפ"ה. שם נולדו לו ארבעה ילדים.

===תקופת סימפרופול===
בשנת [[תרפ"ה]] עבר ר' פרץ עם משפחתו לעיר סימפרופול, העיר המרכזית בחצי האי קרים. באותם שנים התיישבו יהודים רבים במושבות שמסביב לעיר, והרבי הריי"צ שלח לאיזור זה את ר' פרץ, על מנת להחזיק ולהחיות את קיום התורה והמצוות באיזור כולו. באופן רשמי נטל על שכמו את משרת השוחט דמתא, אך לפועל הייתה לו שם עבודה רבה ועצומה בחיזוק היהדות של תושבי העיר.

בשנת [[תרפ"ז]] חלה ר' פרץ במחלה קשה; הוא נדבק בצורה מסובכת של "סיפנאי-טיף" (טיפוס). המחלה נמשכה זמן ארוך, וברגעי המשבר מצבו היה קריטי. חודשים ארוכים התהפך במיטת חוליו, ולמשך תקופה אף הוכרח להתאשפז בבית-הרפואה בסימפרופול. לעתים היה נדמה כי לא יוכל לשרוד את המחלה.

באחד מאותם רגעי-משבר, לפני שנלקח לבית-הרפואה, הרגיש ר' פרץ שכוחותיו אוזלים, רחמנא-ליצלן, והוא החל להפרד מבני משפחתו. את דברי הפרידה השמיע ר' פרץ בקול חלוש ביותר - אך אלו מילים מלאות עוצמה! הן הכילו דברי ברכה ועידוד למשפחה; ובקשה ותביעה שיהיו יהודים תמימים, וחסידים אמתיים. לאחר שסיים את דבריו למשפחה, ככל שהיה חלש, וככל שהיה עליו קשה להוציא מילה מפיו, אמר ר' פרץ את ה"[[וידוי]]" מתחילתו ועד סופו. אך גם זה לא הספיק עבורו: הוא המשיך ואמר את הנוסח של השלושה-עשר "אני מאמין"... ולאחר מכן, האריך וחיזק את העיקרים עם "אני מאמין" בכל נשיאי חב"ד, והוא פירט את שמותיהם אחד לאחר השני. בסופו של דבר הצליח ר' פרץ להתגבר על מחלתו והוא שב לאיתנו.

במהלך שליחותו המופלאה של ר' פרץ בסימפרופול, הצליח לקרב לחב"ד כשלושה-ארבעה מנינים.

===העתקה לליננגרד===
במהלך השנה החמישית של שליחותו בסימפרופול, התפנה כסא הרבנות בעיר. אחד המועמדים למשרה היה רב מ[[אוקראינה]] ששם משפחתו היה ברגר, דרשן מוצלח ונואם סוחף - אך מתנגד מר ותקיף. כזה אחד, הבין ר' פרץ, עשוי להיות אבן נגף רצינית להפצת התורה והחסידות. ר' פרץ התייצב איפוא בגלוי נגד מועמדותו, וכהרגלו עשה זאת בקול רם וצלול, בלי להתחבא ובלי להסתתר. אש המחלוקת פרצה במלוא עוזה, ולמרבה הצער, גבר צדם של תומכי הרב ברגר. הדברים הגיעו עד כדי כך, שמשכיל "נאור" אחד, פירסם בעיתון "סטררי קרים", אשר "מאטשקין, תלמיד של שניאורסאהן, התנפל על הרב (ברגר) ותקף אותו במילים מחוצפות ומעליבות".

כאשר התמנה ברגר לרב בסימפרופול נוצר מצב, אשר ר' פרץ לא יכול להשאר שם. בנוסף לכך נסגר באותה תקופה האיטליז בו שימש ר' פרץ כשוחט. מכל הצדדים לא נותרה ברירה, ובתחילת שנת [[תרצ"א]] עקר ר' פרץ מסימפרופול ללנינגרד.

ב[[מלחמת העולם השנייה]] העתיקו את מושבם ר' פרץ ומשפחתו לטקשנט. שם הושיט עזרה וסיוע לפליטי המלחמה שהתיישבו שם.

=== מחוץ לרוסיה ===
ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' הבריח את הגבול מרוסיה ל[[פולין]] עם שניים מבניו ל[[לבוב]] שבפולין, משם נסע ל[[צרפת]]. ב[[תשי"ב]] קיבל הוראה להיות [[משפיע]] [[אנ"ש]] ב[[מונטריאול]] שבקנדה.

בתקופה האחרונה לחייו עבר להתגורר ב[[קראון הייטס]] שם נפטר ב[[כ"א טבת]] [[תשמ"ב]].

==אלה תולדות פרץ==
[[קובץ:אלה תולדות פרץ מוצקין.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר 'אלה תולדות פרץ', תשע"ה]]
הסדרה '''אלה תולדות פרץ''' בה נכתבו תולדות חייו של הרב מוצ'קין החלה בהוראתו הישירה של [[הרבי]] לרב [[יהושע דובראווסקי]] - דרך מזכיר הרבי הרב [[חודקוב]], לכתוב את קורות חייו של הרב ר' [[פרץ מוצ'קין]], כיון שכתיבת תולדות חייו תהיה "טובה עבור ה[[נשמה]] וטובה עבור הכלל, וכל המקדים הרי זה משובח".

עקב סיבות שונות החל הרב דובראוסקי רק בשנת [[תשס"ג]] לכתוב את הסדרה, הרב [[אסף חנוך פרומר]] תירגם אותה מ[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]] ופירסם אותה לפרקים ב[[שבועון בית משיח]].

עקב מחלתו של הרב דובראווסקי בשנת [[תשס"ח]] הופסקה כתיבת הסדרה, ובשנת [[תשע"ה]] הושלמה כתיבתה על ידי סופרים חב"דיים אחרים, נערכה מחדש, ונדפסה בספר עב כרס

==משפחתו==
;בניו:
*הרב [[שמואל מוצ'קין]].
*הרב [[חיים יוסף מוצ'קין]], קראון הייטס.
*הרב [[לייבל מוצ'קין]] - [[משפיע]] בקראון הייטס.
*הרב [[שלום דובער מוצ'קין]] - יו"ר צעירי אגודת חב"ד ב[[מונטריאול]].
*מרת גוטע אשת הרב [[לוי יצחק שפירא]] - מזכיר [[בד"צ קראון הייטס]].

==ניגונו==
===באטראכט דעם מענטש===
* [http://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/זאָג-אַ-נִיגוּן-באטראכט-דעם-מענטש-•-ה לשמיעת הניגון בביצוע של מקהלת הקאפעליע.] {{שמע}} {{חב"ד אינפו}}

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד

{{מיון רגיל:מוצקין, פרץ}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:תולדות חסידים]]

פרץ מוצ'קין

2018-11-15T15:28:45Z

כיתה ח' תשע''ט: /* ניגונו */

[[תמונה:פרץ מוצקין.jpg|left|thumb|250px|החסיד פרץ מוצ'קין]]
[[קובץ:הרבי נותן משקה לרש''ג' ברקע פרץ מוצ'קין.jpg|left|thumb|250px|החסיד פרץ מוצ'קין, ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] (נראה ברקע בין הרבי ל[[רש"ג]])]]
ר' '''פרץ מוצ'קין''' ([[תרנ"ד]]-[[כ"א טבת]] [[תשמ"ב]]) היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]].

==תולדות חיים==
===ילדות חסידית===
נולד בשנת [[תרנ"ד]] ב[[עיירה]] [[נעוול]] לאביו הרב יהודה לייב מוצקין.

כבר בגיל בר-מצוה, הבשיל אצלו רגש חסידי של דחיה ביחס ל"תאוות היתר". בהיותו בגיל 15 (בשנת [[תרס"ט]]) הגיע פרצ'ל הנער ללמוד ב"[[תומכי תמימים]]" ב[[ליובאוויטש]]. בשל גילו הצעיר, למד ר' פרץ בתקופה הראשונה בסניף הישיבה ב[[שצעדרין]], תחת הנהגתו של ה[[משפיע]] הידוע ר' [[שאול דב זיסלין]]. אך תודות לתכונותיו החסידיות המולדות, ביחד עם כשרונותיו המעולים וחושיו העדינים, לא נזקק ר' פרץ להכנות ארוכות: הוא תיכף נסחף למעיינות התורה והחסידות אשר נפתחו לפניו ב"תומכי תמימים".

ב"שבע שנות השבע" בהם למד ר' פרץ בתומכי-תמימים בליובאוויטש, שאב ממעיינות החסידות ב"גיגיות" מלאות, ואכן, היו לר' פרץ כלים רחבים וחזקים ביותר, כדי לקבל ולקבל מבלי לאבד טיפה. במשך שנותיו בישיבה, לא הסתפק ר' פרץ "רק"ביגיעה בלימוד החסידות ותפילה באריכות. בחשאי נהג בעצמו גם "סיגופים" שונים בעניני אכילה ושינה.

בשנה האחרונה בה למד ר' פרץ ב"תומכי-תמימים", נשלח מטעם ההנהלה לסניף הישיבה בעיר ראמען בה התגורר באותה תקופה החסיד וה[[משפיע]] "[[יצחק הורביץ|ר' איטשע דער מתמיד]]". בזמן שהותו בראמען, התגורר ר' פרץ אצל ר' יצחק מתמיד, והתוודע לדמותו הפלאית.

===חתונתו===
ר' פרץ נשאר ב"תומכי-תמימים" עד חתונתו (בשנת [[תרע"ו]] ), עם מרת העניא חרשע הבלין, בתו של השוחט החסידי ב[[עיירה]] סמיונובקא, ר' נחמן הבלין, דודנו של ה[[משפיע]] הידוע ר' [[זלמן הבלין]]. ר' פרץ התגורר לאחר חתונתו בסמיונובקא, ה[[עיירה]] בה התגורר חמיו. פרנסת המשפחה הייתה מוטלת על כתפי רעייתו, ואילו הוא המשיך להתעסק בתפילה ובלימוד. עם זאת משלח ידו העיקרי היה - "פרנסתם הרוחנית" של יהודי ה[[עיירה]]; מטרה שלשמה אף למד שם את אומנות השחיטה.

כשמונה-תשע שנים התגורר ר' פרץ עם משפחתו בסמיונובקא, עד שנת תרפ"ה. שם נולדו לו ארבעה ילדים.

===תקופת סימפרופול===
בשנת [[תרפ"ה]] עבר ר' פרץ עם משפחתו לעיר סימפרופול, העיר המרכזית בחצי האי קרים. באותם שנים התיישבו יהודים רבים במושבות שמסביב לעיר, והרבי הריי"צ שלח לאיזור זה את ר' פרץ, על מנת להחזיק ולהחיות את קיום התורה והמצוות באיזור כולו. באופן רשמי נטל על שכמו את משרת השוחט דמתא, אך לפועל הייתה לו שם עבודה רבה ועצומה בחיזוק היהדות של תושבי העיר.

בשנת [[תרפ"ז]] חלה ר' פרץ במחלה קשה; הוא נדבק בצורה מסובכת של "סיפנאי-טיף" (טיפוס). המחלה נמשכה זמן ארוך, וברגעי המשבר מצבו היה קריטי. חודשים ארוכים התהפך במיטת חוליו, ולמשך תקופה אף הוכרח להתאשפז בבית-הרפואה בסימפרופול. לעתים היה נדמה כי לא יוכל לשרוד את המחלה.

באחד מאותם רגעי-משבר, לפני שנלקח לבית-הרפואה, הרגיש ר' פרץ שכוחותיו אוזלים, רחמנא-ליצלן, והוא החל להפרד מבני משפחתו. את דברי הפרידה השמיע ר' פרץ בקול חלוש ביותר - אך אלו מילים מלאות עוצמה! הן הכילו דברי ברכה ועידוד למשפחה; ובקשה ותביעה שיהיו יהודים תמימים, וחסידים אמתיים. לאחר שסיים את דבריו למשפחה, ככל שהיה חלש, וככל שהיה עליו קשה להוציא מילה מפיו, אמר ר' פרץ את ה"[[וידוי]]" מתחילתו ועד סופו. אך גם זה לא הספיק עבורו: הוא המשיך ואמר את הנוסח של השלושה-עשר "אני מאמין"... ולאחר מכן, האריך וחיזק את העיקרים עם "אני מאמין" בכל נשיאי חב"ד, והוא פירט את שמותיהם אחד לאחר השני. בסופו של דבר הצליח ר' פרץ להתגבר על מחלתו והוא שב לאיתנו.

במהלך שליחותו המופלאה של ר' פרץ בסימפרופול, הצליח לקרב לחב"ד כשלושה-ארבעה מנינים.

===העתקה לליננגרד===
במהלך השנה החמישית של שליחותו בסימפרופול, התפנה כסא הרבנות בעיר. אחד המועמדים למשרה היה רב מ[[אוקראינה]] ששם משפחתו היה ברגר, דרשן מוצלח ונואם סוחף - אך מתנגד מר ותקיף. כזה אחד, הבין ר' פרץ, עשוי להיות אבן נגף רצינית להפצת התורה והחסידות. ר' פרץ התייצב איפוא בגלוי נגד מועמדותו, וכהרגלו עשה זאת בקול רם וצלול, בלי להתחבא ובלי להסתתר. אש המחלוקת פרצה במלוא עוזה, ולמרבה הצער, גבר צדם של תומכי הרב ברגר. הדברים הגיעו עד כדי כך, שמשכיל "נאור" אחד, פירסם בעיתון "סטררי קרים", אשר "מאטשקין, תלמיד של שניאורסאהן, התנפל על הרב (ברגר) ותקף אותו במילים מחוצפות ומעליבות".

כאשר התמנה ברגר לרב בסימפרופול נוצר מצב, אשר ר' פרץ לא יכול להשאר שם. בנוסף לכך נסגר באותה תקופה האיטליז בו שימש ר' פרץ כשוחט. מכל הצדדים לא נותרה ברירה, ובתחילת שנת [[תרצ"א]] עקר ר' פרץ מסימפרופול ללנינגרד.

ב[[מלחמת העולם השנייה]] העתיקו את מושבם ר' פרץ ומשפחתו לטקשנט. שם הושיט עזרה וסיוע לפליטי המלחמה שהתיישבו שם.

=== מחוץ לרוסיה ===
ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' הבריח את הגבול מרוסיה ל[[פולין]] עם שניים מבניו ל[[לבוב]] שבפולין, משם נסע ל[[צרפת]]. ב[[תשי"ב]] קיבל הוראה להיות [[משפיע]] [[אנ"ש]] ב[[מונטריאול]] שבקנדה.

בתקופה האחרונה לחייו עבר להתגורר ב[[קראון הייטס]] שם נפטר ב[[כ"א טבת]] [[תשמ"ב]].

==אלה תולדות פרץ==
[[קובץ:אלה תולדות פרץ מוצקין.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר 'אלה תולדות פרץ', תשע"ה]]
הסדרה '''אלה תולדות פרץ''' בה נכתבו תולדות חייו של הרב מוצ'קין החלה בהוראתו הישירה של [[הרבי]] לרב [[יהושע דובראווסקי]] - דרך מזכיר הרבי הרב [[חודקוב]], לכתוב את קורות חייו של הרב ר' [[פרץ מוצ'קין]], כיון שכתיבת תולדות חייו תהיה "טובה עבור ה[[נשמה]] וטובה עבור הכלל, וכל המקדים הרי זה משובח".

עקב סיבות שונות החל הרב דובראוסקי רק בשנת [[תשס"ג]] לכתוב את הסדרה, הרב [[אסף חנוך פרומר]] תירגם אותה מ[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]] ופירסם אותה לפרקים ב[[שבועון בית משיח]].

עקב מחלתו של הרב דובראווסקי בשנת [[תשס"ח]] הופסקה כתיבת הסדרה, ובשנת [[תשע"ה]] הושלמה כתיבתה על ידי סופרים חב"דיים אחרים, נערכה מחדש, ונדפסה בספר עב כרס

==משפחתו==
;בניו:
*הרב [[שמואל מוצ'קין]].
*הרב [[חיים יוסף מוצ'קין]], קראון הייטס.
*הרב [[לייבל מוצ'קין]] - [[משפיע]] בקראון הייטס.
*הרב [[שלום דובער מוצ'קין]] - יו"ר צעירי אגודת חב"ד ב[[מונטריאול]].
*מרת גוטע אשת הרב [[לוי יצחק שפירא]] - מזכיר [[בד"צ קראון הייטס]].

==ניגונו==
* [http://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/זאָג-אַ-נִיגוּן-באטראכט-דעם-מענטש-•-ה לשמיעת הניגון בביצוע של מקהלת הקאפעליע.] {{שמע}} {{חב"ד אינפו}}

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד

{{מיון רגיל:מוצקין, פרץ}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:תולדות חסידים]]

ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע

2018-11-13T15:40:07Z

כיתה ח' תשע''ט: /* קישורים חיצוניים */

[[תמונה: כח 1 ו-3.jpg|left|thumb|250px|תווי הניגון]]

'''הניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע''' הינו של ר' [[אהרן מסטראשעלע]] שהיה אחד מהתלמידים היותר גדולים של [[אדמו"ר הזקן]] והוא חיבר [[ניגון]] זה מעין דמות וצביון הניגון של רבו - [[ארבע בבות]].

תנועות הניגון מביעות התרוממות ה[[נפש]], עמקות ה[[מחשבה]] והתרגשות ה[[לב]] כשמתוכם גם ניתן לעמוד על שיטתו בחסידות.

ניגון זה הוא ניגון כ"ח ב[[ספר הניגונים]].

== קישורים חיצוניים ==

* [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/028.rm&gif=028 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]

* [http://old2.ih.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=447 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]

* [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/11-10-2018-21-12-51-2יוסי-כהן-הקאפעליע-ניגון-מיוחס-לר-אהרוןmp3. לשמיעת הניגון בביצוע מהקלת הקאפעליע] {{שמע}} {{חב"ד אינפו}}

*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3069 ניגון לרבי אהרן מסטראשלע בביצוע מרגש ● וידאו]
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]] {{חב"ד אינפו}}

ניגון לשבת ויום טוב

2018-11-13T15:34:10Z

כיתה ח' תשע''ט: /* ניגונים לשבת ויום טוב[1] */

ישנם ריבוי '''ניגונים לשבת ויום טוב''' המלאים רגש וספוגים מ[[התבוננות]] המוח והתפעלות הלב, המושרים בפי [[חסידי חב"ד]] מידי [[שבת]] בשבתו.

[[אדמו"ר הזקן]] לא הכניס בסידורו פיוטים רבים לזמירות שבת בהיות שהחסידים מנצלים את סעודות השבת ל[[התוועדות]] רעים ונגינת ניגוני חב"ד בצוותא. אמנם, לא נודע בבירור שורש ומקור כל [[ניגונים]] אלו אך הניגונים עצמם יש בידינו.

ניגונים אלו (חמישים במספר) הם מניגון ע' עד ניגון צ"ו שב[[ספר הניגונים]].

==ניגונים לשבת ויום טוב{{הערה|כאן נכללו כל הניגונים שאין עליהם הרבה מידע. השאר נכנסו כערכים בפ"ע, עיין בקטגוריה.}}==
*'''ניגון ח'''' - [[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]] המיוחס לאדמו"ר הזקן.
*'''ניגון ע"ב''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/072.rm&gif=072 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' דוד הורביץ]. [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=491 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון ע"ג''' - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=492 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/073.rm&gif=073 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=129 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"].
*'''ניגון ע"ד''' - חיברו ר' [[אהרן חריטונוב]] [[שו"ב]] בעיר [[ניקולייב]]. [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/074.rm&gif=074 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=170 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"].
*'''ניגון''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/075.rm&gif=075 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=492 לשמיעת הניגון בעיבוד של ר' אלאור ולנר], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=138 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1060 לשמיעת הניגון מתוך "היכל הנגינה"].
*'''[[ניגון יעלה|ניגון ע"ו]]''' - לשבת ויום טוב, ניגון זה מופיע פעם נוספת בספר הניגונים כניגון רמ"ג והוא מושר על מילות הפיוט "יעלה תחנוננו".
*'''ניגון ע"ח''' - יתכן שחיברו החסיד ר' [[הלל מפאריטש]]. [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/078.rm&gif=078 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ],[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=495 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=336 לשמיעת הניגון מתוך "חב"ד קלאסיק"].
*'''ניגון ע"ט''' - מיוחס לר' [[אהרן חריטונוב]]. [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/079.rm&gif=079 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ],[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=496 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון פ'''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/080.rm&gif=080 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=497 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/11-10-2018-21-13-42-3יוסי-כהן-הקאפעליע-ניגון-לשבת-3-ניגון-צ-בספר-הניגונים לשמיעת הניגון בביצוע מקפיץ של מקהלת הקאפעליע].
*'''ניגון פ"א''' - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=500 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון פ"ב''' - על פי השערה, התפלל בניגון זה [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|1= [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%91%D7%95_%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91_%D7%A0%D7%A2_%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_81925.html הניגון שבו התפלל אדמו"ר הרש"ב] סקירה מאת ר' [[לב לייבמן]].}}. [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=499 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=156 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1057 לשמיעת הניגון מתוך "היכל הנגינה"].
*'''ניגון פ"ג''' - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=500 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=327 לשמיעת הניגון מתוך "חב"ד קלאסיק"], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1947 לשמיעת הניגון מתוך "חליל עם נשמה"], [http://chabadpedia.co.il/images/8/83/083_Shabbos_Veyom-Tov%2C_Unknown.mp3 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].
*'''ניגון פ"ה''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/085.rm&gif=085 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=503 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון פ"ו''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/086.rm&gif=086 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=504 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון פ"ז''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/087.rm&gif=087 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=505 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון פ"ח''' - ניגון זה חובר על ידי הרה"ג החסיד ר' [[הלל מפאריטש]].[http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/088.rm&gif=088 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=506 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון פ"ט''' - ניגון זה נהג לנגן ר' [[אלחנן דוב מרוזוב]] - מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/089.rm&gif=089 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=507 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=137 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"].
*'''ניגון צ'''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/090.rm&gif=090 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=508 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון צ"א''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/091.rm&gif=091 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=509 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון צ"ב''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/092.rm&gif=092 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=510 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון צ"ד''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/094.rm&gif=094 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=512 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון צ"ה''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/095.rm&gif=095 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=513 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/11-10-2018-23-18-52-4ניגון-לשבת-ויום-טוב---ניגון-צה-בספר-הניגוניםmp3. לשמיעת הניגון בביצוע של מקהלת הקאפעליע].
*'''ניגון צ"ו''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/096.rm&gif=096 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=514 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1054 לשמיעת הניגון מתוך "היכל הנגינה"].
*'''ניגון קפ"ז, שבענו מטובך''' - ניגון חסידי שמח, המושר על מילות התפילה שב[[תפילת שמונה עשרה]] של שבת. נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[יצחק דובוב]].
*'''ניגון רי"ח''', "'''מזמור לדוד'''" - נעימה "חזנית" על הפרק "מזמור לדוד" אותה אומרים בשעת [[רעוא דרעוין]] ב[[שבת]], כפי שהיה מנגן ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]]. נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]].
*'''ניגון רי"ט, מנוחה ושמחה''' - ניגון רווי מתיקות ועונג שבת, בן שלוש בבות (קטעים). נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]].
*'''ניגון רכ"ז, במוצאי יום מנוחה''' - ניגון מ[[ניקולייב]] למוצאי [[שבת]]. ניגון נרשם מפי ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]] ([[אוסטרליה]]).
*'''ניגון רל"ב''' - נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמריהו פלדמן]] ([[כפר חב"ד]]).

== ראו גם ==
*[[:קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]

{{הערות שוליים}}

{{שבת}}
[[קטגוריה:סוגי ניגונים|שבת]]
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב|*]]

ניגון לשבת ויום טוב

2018-11-13T15:31:43Z

כיתה ח' תשע''ט: /* ניגונים לשבת ויום טוב[1] */

ישנם ריבוי '''ניגונים לשבת ויום טוב''' המלאים רגש וספוגים מ[[התבוננות]] המוח והתפעלות הלב, המושרים בפי [[חסידי חב"ד]] מידי [[שבת]] בשבתו.

[[אדמו"ר הזקן]] לא הכניס בסידורו פיוטים רבים לזמירות שבת בהיות שהחסידים מנצלים את סעודות השבת ל[[התוועדות]] רעים ונגינת ניגוני חב"ד בצוותא. אמנם, לא נודע בבירור שורש ומקור כל [[ניגונים]] אלו אך הניגונים עצמם יש בידינו.

ניגונים אלו (חמישים במספר) הם מניגון ע' עד ניגון צ"ו שב[[ספר הניגונים]].

==ניגונים לשבת ויום טוב{{הערה|כאן נכללו כל הניגונים שאין עליהם הרבה מידע. השאר נכנסו כערכים בפ"ע, עיין בקטגוריה.}}==
*'''ניגון ח'''' - [[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]] המיוחס לאדמו"ר הזקן.
*'''ניגון ע"ב''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/072.rm&gif=072 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' דוד הורביץ]. [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=491 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון ע"ג''' - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=492 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/073.rm&gif=073 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=129 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"].
*'''ניגון ע"ד''' - חיברו ר' [[אהרן חריטונוב]] [[שו"ב]] בעיר [[ניקולייב]]. [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/074.rm&gif=074 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=170 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"].
*'''ניגון''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/075.rm&gif=075 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=492 לשמיעת הניגון בעיבוד של ר' אלאור ולנר], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=138 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1060 לשמיעת הניגון מתוך "היכל הנגינה"].
*'''[[ניגון יעלה|ניגון ע"ו]]''' - לשבת ויום טוב, ניגון זה מופיע פעם נוספת בספר הניגונים כניגון רמ"ג והוא מושר על מילות הפיוט "יעלה תחנוננו".
*'''ניגון ע"ח''' - יתכן שחיברו החסיד ר' [[הלל מפאריטש]]. [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/078.rm&gif=078 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ],[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=495 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=336 לשמיעת הניגון מתוך "חב"ד קלאסיק"].
*'''ניגון ע"ט''' - מיוחס לר' [[אהרן חריטונוב]]. [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/079.rm&gif=079 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ],[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=496 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון פ'''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/080.rm&gif=080 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=497 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/11-10-2018-21-13-42-3יוסי-כהן-הקאפעליע-ניגון-לשבת-3-ניגון-צ-בספר-הניגונים לשמיעת הניגון בביצוע מקפיץ של מקהלת הקאפעליע].
*'''ניגון פ"א''' - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=500 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון פ"ב''' - על פי השערה, התפלל בניגון זה [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|1= [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%91%D7%95_%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91_%D7%A0%D7%A2_%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_81925.html הניגון שבו התפלל אדמו"ר הרש"ב] סקירה מאת ר' [[לב לייבמן]].}}. [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=499 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=156 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1057 לשמיעת הניגון מתוך "היכל הנגינה"].
*'''ניגון פ"ג''' - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=500 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=327 לשמיעת הניגון מתוך "חב"ד קלאסיק"], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1947 לשמיעת הניגון מתוך "חליל עם נשמה"], [http://chabadpedia.co.il/images/8/83/083_Shabbos_Veyom-Tov%2C_Unknown.mp3 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].
*'''ניגון פ"ה''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/085.rm&gif=085 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=503 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון פ"ו''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/086.rm&gif=086 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=504 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון פ"ז''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/087.rm&gif=087 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=505 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון פ"ח''' - ניגון זה חובר על ידי הרה"ג החסיד ר' [[הלל מפאריטש]].[http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/088.rm&gif=088 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=506 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון פ"ט''' - ניגון זה נהג לנגן ר' [[אלחנן דוב מרוזוב]] - מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/089.rm&gif=089 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=507 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=137 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"].
*'''ניגון צ'''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/090.rm&gif=090 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=508 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון צ"א''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/091.rm&gif=091 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=509 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון צ"ב''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/092.rm&gif=092 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=510 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון צ"ד''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/094.rm&gif=094 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=512 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון צ"ה''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/095.rm&gif=095 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=513 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/11-10-2018-23-18-52-4ניגון-לשבת-ויום-טוב---ניגון-צ"ה-בספר-הניגוניםmp3. לשמיעת הניגון בביצוע של מקהלת הקאפעליע].
*'''ניגון צ"ו''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/096.rm&gif=096 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=514 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1054 לשמיעת הניגון מתוך "היכל הנגינה"].
*'''ניגון קפ"ז, שבענו מטובך''' - ניגון חסידי שמח, המושר על מילות התפילה שב[[תפילת שמונה עשרה]] של שבת. נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[יצחק דובוב]].
*'''ניגון רי"ח''', "'''מזמור לדוד'''" - נעימה "חזנית" על הפרק "מזמור לדוד" אותה אומרים בשעת [[רעוא דרעוין]] ב[[שבת]], כפי שהיה מנגן ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]]. נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]].
*'''ניגון רי"ט, מנוחה ושמחה''' - ניגון רווי מתיקות ועונג שבת, בן שלוש בבות (קטעים). נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]].
*'''ניגון רכ"ז, במוצאי יום מנוחה''' - ניגון מ[[ניקולייב]] למוצאי [[שבת]]. ניגון נרשם מפי ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]] ([[אוסטרליה]]).
*'''ניגון רל"ב''' - נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמריהו פלדמן]] ([[כפר חב"ד]]).

== ראו גם ==
*[[:קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]

{{הערות שוליים}}

{{שבת}}
[[קטגוריה:סוגי ניגונים|שבת]]
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב|*]]

ניגון לשבת ויום טוב

2018-11-13T15:22:02Z

כיתה ח' תשע''ט: /* ניגונים לשבת ויום טוב[1] */

ישנם ריבוי '''ניגונים לשבת ויום טוב''' המלאים רגש וספוגים מ[[התבוננות]] המוח והתפעלות הלב, המושרים בפי [[חסידי חב"ד]] מידי [[שבת]] בשבתו.

[[אדמו"ר הזקן]] לא הכניס בסידורו פיוטים רבים לזמירות שבת בהיות שהחסידים מנצלים את סעודות השבת ל[[התוועדות]] רעים ונגינת ניגוני חב"ד בצוותא. אמנם, לא נודע בבירור שורש ומקור כל [[ניגונים]] אלו אך הניגונים עצמם יש בידינו.

ניגונים אלו (חמישים במספר) הם מניגון ע' עד ניגון צ"ו שב[[ספר הניגונים]].

==ניגונים לשבת ויום טוב{{הערה|כאן נכללו כל הניגונים שאין עליהם הרבה מידע. השאר נכנסו כערכים בפ"ע, עיין בקטגוריה.}}==
*'''ניגון ח'''' - [[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]] המיוחס לאדמו"ר הזקן.
*'''ניגון ע"ב''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/072.rm&gif=072 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' דוד הורביץ]. [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=491 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון ע"ג''' - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=492 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/073.rm&gif=073 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=129 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"].
*'''ניגון ע"ד''' - חיברו ר' [[אהרן חריטונוב]] [[שו"ב]] בעיר [[ניקולייב]]. [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/074.rm&gif=074 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=170 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"].
*'''ניגון''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/075.rm&gif=075 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=492 לשמיעת הניגון בעיבוד של ר' אלאור ולנר], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=138 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1060 לשמיעת הניגון מתוך "היכל הנגינה"].
*'''[[ניגון יעלה|ניגון ע"ו]]''' - לשבת ויום טוב, ניגון זה מופיע פעם נוספת בספר הניגונים כניגון רמ"ג והוא מושר על מילות הפיוט "יעלה תחנוננו".
*'''ניגון ע"ח''' - יתכן שחיברו החסיד ר' [[הלל מפאריטש]]. [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/078.rm&gif=078 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ],[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=495 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=336 לשמיעת הניגון מתוך "חב"ד קלאסיק"].
*'''ניגון ע"ט''' - מיוחס לר' [[אהרן חריטונוב]]. [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/079.rm&gif=079 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ],[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=496 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון פ'''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/080.rm&gif=080 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=497 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/11-10-2018-21-13-42-3יוסי-כהן-הקאפעליע-ניגון-לשבת-3-ניגון-צ-בספר-הניגונים לשמיעת הניגון בביצוע מקפיץ של מקהלת הקאפעליע].
*'''ניגון פ"א''' - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=500 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון פ"ב''' - על פי השערה, התפלל בניגון זה [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|1= [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%91%D7%95_%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91_%D7%A0%D7%A2_%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_81925.html הניגון שבו התפלל אדמו"ר הרש"ב] סקירה מאת ר' [[לב לייבמן]].}}. [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=499 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=156 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1057 לשמיעת הניגון מתוך "היכל הנגינה"].
*'''ניגון פ"ג''' - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=500 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=327 לשמיעת הניגון מתוך "חב"ד קלאסיק"], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1947 לשמיעת הניגון מתוך "חליל עם נשמה"], [http://chabadpedia.co.il/images/8/83/083_Shabbos_Veyom-Tov%2C_Unknown.mp3 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].
*'''ניגון פ"ה''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/085.rm&gif=085 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=503 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון פ"ו''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/086.rm&gif=086 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=504 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון פ"ז''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/087.rm&gif=087 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=505 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון פ"ח''' - ניגון זה חובר על ידי הרה"ג החסיד ר' [[הלל מפאריטש]].[http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/088.rm&gif=088 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=506 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון פ"ט''' - ניגון זה נהג לנגן ר' [[אלחנן דוב מרוזוב]] - מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/089.rm&gif=089 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=507 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=137 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"].
*'''ניגון צ'''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/090.rm&gif=090 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=508 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון צ"א''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/091.rm&gif=091 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=509 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון צ"ב''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/092.rm&gif=092 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=510 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון צ"ד''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/094.rm&gif=094 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=512 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון צ"ה''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/095.rm&gif=095 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=513 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון צ"ו''' - [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/096.rm&gif=096 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=514 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1054 לשמיעת הניגון מתוך "היכל הנגינה"].
*'''ניגון קפ"ז, שבענו מטובך''' - ניגון חסידי שמח, המושר על מילות התפילה שב[[תפילת שמונה עשרה]] של שבת. נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[יצחק דובוב]].
*'''ניגון רי"ח''', "'''מזמור לדוד'''" - נעימה "חזנית" על הפרק "מזמור לדוד" אותה אומרים בשעת [[רעוא דרעוין]] ב[[שבת]], כפי שהיה מנגן ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]]. נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]].
*'''ניגון רי"ט, מנוחה ושמחה''' - ניגון רווי מתיקות ועונג שבת, בן שלוש בבות (קטעים). נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]].
*'''ניגון רכ"ז, במוצאי יום מנוחה''' - ניגון מ[[ניקולייב]] למוצאי [[שבת]]. ניגון נרשם מפי ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]] ([[אוסטרליה]]).
*'''ניגון רל"ב''' - נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמריהו פלדמן]] ([[כפר חב"ד]]).

== ראו גם ==
*[[:קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]

{{הערות שוליים}}

{{שבת}}
[[קטגוריה:סוגי ניגונים|שבת]]
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב|*]]

פרץ מוצ'קין

2018-11-13T13:50:27Z

כיתה ח' תשע''ט:

[[תמונה:פרץ מוצקין.jpg|left|thumb|250px|החסיד פרץ מוצ'קין]]
[[קובץ:הרבי נותן משקה לרש''ג' ברקע פרץ מוצ'קין.jpg|left|thumb|250px|החסיד פרץ מוצ'קין, ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] (נראה ברקע בין הרבי ל[[רש"ג]])]]
ר' '''פרץ מוצ'קין''' ([[תרנ"ד]]-[[כ"א טבת]] [[תשמ"ב]]) היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]].

==תולדות חיים==
===ילדות חסידית===
נולד בשנת [[תרנ"ד]] ב[[עיירה]] [[נעוול]] לאביו הרב יהודה לייב מוצקין.

כבר בגיל בר-מצוה, הבשיל אצלו רגש חסידי של דחיה ביחס ל"תאוות היתר". בהיותו בגיל 15 (בשנת [[תרס"ט]]) הגיע פרצ'ל הנער ללמוד ב"[[תומכי תמימים]]" ב[[ליובאוויטש]]. בשל גילו הצעיר, למד ר' פרץ בתקופה הראשונה בסניף הישיבה ב[[שצעדרין]], תחת הנהגתו של ה[[משפיע]] הידוע ר' [[שאול דב זיסלין]]. אך תודות לתכונותיו החסידיות המולדות, ביחד עם כשרונותיו המעולים וחושיו העדינים, לא נזקק ר' פרץ להכנות ארוכות: הוא תיכף נסחף למעיינות התורה והחסידות אשר נפתחו לפניו ב"תומכי תמימים".

ב"שבע שנות השבע" בהם למד ר' פרץ בתומכי-תמימים בליובאוויטש, שאב ממעיינות החסידות ב"גיגיות" מלאות, ואכן, היו לר' פרץ כלים רחבים וחזקים ביותר, כדי לקבל ולקבל מבלי לאבד טיפה. במשך שנותיו בישיבה, לא הסתפק ר' פרץ "רק"ביגיעה בלימוד החסידות ותפילה באריכות. בחשאי נהג בעצמו גם "סיגופים" שונים בעניני אכילה ושינה.

בשנה האחרונה בה למד ר' פרץ ב"תומכי-תמימים", נשלח מטעם ההנהלה לסניף הישיבה בעיר ראמען בה התגורר באותה תקופה החסיד וה[[משפיע]] "[[יצחק הורביץ|ר' איטשע דער מתמיד]]". בזמן שהותו בראמען, התגורר ר' פרץ אצל ר' יצחק מתמיד, והתוודע לדמותו הפלאית.

===חתונתו===
ר' פרץ נשאר ב"תומכי-תמימים" עד חתונתו (בשנת [[תרע"ו]] ), עם מרת העניא חרשע הבלין, בתו של השוחט החסידי ב[[עיירה]] סמיונובקא, ר' נחמן הבלין, דודנו של ה[[משפיע]] הידוע ר' [[זלמן הבלין]]. ר' פרץ התגורר לאחר חתונתו בסמיונובקא, ה[[עיירה]] בה התגורר חמיו. פרנסת המשפחה הייתה מוטלת על כתפי רעייתו, ואילו הוא המשיך להתעסק בתפילה ובלימוד. עם זאת משלח ידו העיקרי היה - "פרנסתם הרוחנית" של יהודי ה[[עיירה]]; מטרה שלשמה אף למד שם את אומנות השחיטה.

כשמונה-תשע שנים התגורר ר' פרץ עם משפחתו בסמיונובקא, עד שנת תרפ"ה. שם נולדו לו ארבעה ילדים.

===תקופת סימפרופול===
בשנת [[תרפ"ה]] עבר ר' פרץ עם משפחתו לעיר סימפרופול, העיר המרכזית בחצי האי קרים. באותם שנים התיישבו יהודים רבים במושבות שמסביב לעיר, והרבי הריי"צ שלח לאיזור זה את ר' פרץ, על מנת להחזיק ולהחיות את קיום התורה והמצוות באיזור כולו. באופן רשמי נטל על שכמו את משרת השוחט דמתא, אך לפועל הייתה לו שם עבודה רבה ועצומה בחיזוק היהדות של תושבי העיר.

בשנת [[תרפ"ז]] חלה ר' פרץ במחלה קשה; הוא נדבק בצורה מסובכת של "סיפנאי-טיף" (טיפוס). המחלה נמשכה זמן ארוך, וברגעי המשבר מצבו היה קריטי. חודשים ארוכים התהפך במיטת חוליו, ולמשך תקופה אף הוכרח להתאשפז בבית-הרפואה בסימפרופול. לעתים היה נדמה כי לא יוכל לשרוד את המחלה.

באחד מאותם רגעי-משבר, לפני שנלקח לבית-הרפואה, הרגיש ר' פרץ שכוחותיו אוזלים, רחמנא-ליצלן, והוא החל להפרד מבני משפחתו. את דברי הפרידה השמיע ר' פרץ בקול חלוש ביותר - אך אלו מילים מלאות עוצמה! הן הכילו דברי ברכה ועידוד למשפחה; ובקשה ותביעה שיהיו יהודים תמימים, וחסידים אמתיים. לאחר שסיים את דבריו למשפחה, ככל שהיה חלש, וככל שהיה עליו קשה להוציא מילה מפיו, אמר ר' פרץ את ה"[[וידוי]]" מתחילתו ועד סופו. אך גם זה לא הספיק עבורו: הוא המשיך ואמר את הנוסח של השלושה-עשר "אני מאמין"... ולאחר מכן, האריך וחיזק את העיקרים עם "אני מאמין" בכל נשיאי חב"ד, והוא פירט את שמותיהם אחד לאחר השני. בסופו של דבר הצליח ר' פרץ להתגבר על מחלתו והוא שב לאיתנו.

במהלך שליחותו המופלאה של ר' פרץ בסימפרופול, הצליח לקרב לחב"ד כשלושה-ארבעה מנינים.

===העתקה לליננגרד===
במהלך השנה החמישית של שליחותו בסימפרופול, התפנה כסא הרבנות בעיר. אחד המועמדים למשרה היה רב מ[[אוקראינה]] ששם משפחתו היה ברגר, דרשן מוצלח ונואם סוחף - אך מתנגד מר ותקיף. כזה אחד, הבין ר' פרץ, עשוי להיות אבן נגף רצינית להפצת התורה והחסידות. ר' פרץ התייצב איפוא בגלוי נגד מועמדותו, וכהרגלו עשה זאת בקול רם וצלול, בלי להתחבא ובלי להסתתר. אש המחלוקת פרצה במלוא עוזה, ולמרבה הצער, גבר צדם של תומכי הרב ברגר. הדברים הגיעו עד כדי כך, שמשכיל "נאור" אחד, פירסם בעיתון "סטררי קרים", אשר "מאטשקין, תלמיד של שניאורסאהן, התנפל על הרב (ברגר) ותקף אותו במילים מחוצפות ומעליבות".

כאשר התמנה ברגר לרב בסימפרופול נוצר מצב, אשר ר' פרץ לא יכול להשאר שם. בנוסף לכך נסגר באותה תקופה האיטליז בו שימש ר' פרץ כשוחט. מכל הצדדים לא נותרה ברירה, ובתחילת שנת [[תרצ"א]] עקר ר' פרץ מסימפרופול ללנינגרד.

ב[[מלחמת העולם השנייה]] העתיקו את מושבם ר' פרץ ומשפחתו לטקשנט. שם הושיט עזרה וסיוע לפליטי המלחמה שהתיישבו שם.

=== מחוץ לרוסיה ===
ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' הבריח את הגבול מרוסיה ל[[פולין]] עם שניים מבניו ל[[לבוב]] שבפולין, משם נסע ל[[צרפת]]. ב[[תשי"ב]] קיבל הוראה להיות [[משפיע]] [[אנ"ש]] ב[[מונטריאול]] שבקנדה.

בתקופה האחרונה לחייו עבר להתגורר ב[[קראון הייטס]] שם נפטר ב[[כ"א טבת]] [[תשמ"ב]].

==אלה תולדות פרץ==
[[קובץ:אלה תולדות פרץ מוצקין.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר 'אלה תולדות פרץ', תשע"ה]]
הסדרה '''אלה תולדות פרץ''' בה נכתבו תולדות חייו של הרב מוצ'קין החלה בהוראתו הישירה של [[הרבי]] לרב [[יהושע דובראווסקי]] - דרך מזכיר הרבי הרב [[חודקוב]], לכתוב את קורות חייו של הרב ר' [[פרץ מוצ'קין]], כיון שכתיבת תולדות חייו תהיה "טובה עבור ה[[נשמה]] וטובה עבור הכלל, וכל המקדים הרי זה משובח".

עקב סיבות שונות החל הרב דובראוסקי רק בשנת [[תשס"ג]] לכתוב את הסדרה, הרב [[אסף חנוך פרומר]] תירגם אותה מ[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]] ופירסם אותה לפרקים ב[[שבועון בית משיח]].

עקב מחלתו של הרב דובראווסקי בשנת [[תשס"ח]] הופסקה כתיבת הסדרה, ובשנת [[תשע"ה]] הושלמה כתיבתה על ידי סופרים חב"דיים אחרים, נערכה מחדש, ונדפסה בספר עב כרס

==משפחתו==
;בניו:
*הרב [[שמואל מוצ'קין]].
*הרב [[חיים יוסף מוצ'קין]], קראון הייטס.
*הרב [[לייבל מוצ'קין]] - [[משפיע]] בקראון הייטס.
*הרב [[שלום דובער מוצ'קין]] - יו"ר צעירי אגודת חב"ד ב[[מונטריאול]].
*מרת גוטע אשת הרב [[לוי יצחק שפירא]] - מזכיר [[בד"צ קראון הייטס]].

==ניגונו==
[http://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/זאָג-אַ-נִיגוּן-באטראכט-דעם-מענטש-•-ה באטראכט דעם מענטש בביצוע של מקהלת הקאפעליע.] {{שמע}} {{חב"ד אינפו}}
==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד

{{מיון רגיל:מוצקין, פרץ}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:תולדות חסידים]]

ניגון לרב משה וילנקר

2018-11-13T13:41:06Z

כיתה ח' תשע''ט: /* קישורים חיצוניים */

[[תמונה:למ"ד.jpg|left|thumb|250px|תווי הניגון של הרב [[משה וילנקר]] מתוך [[ספר הניגונים]]]]

'''ניגון לר' משה וילנקר''' הינו [[ניגון]] אותו היה רגיל לשיר ה[[חסיד]] ר' [[משה וילנקר]].

ניגון זה הוא ניגון ל' ב[[ספר הניגונים]].

==ראו גם==
*[[משה וילנקר]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/030.rm&gif=030 ניגונו של הרב משה וילנקר בביצועו של הרב דוד הורביץ] {{שמע}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=449 ניגונו של הרב משה וילנקר בעיבודו של ר' אלאור ולנר]{{שמע}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63499 ניגונו של הרב משה וילנקר בביצוע הרב יאיר כלב, אורן צור ונדב בכר] {{770S}}
* [http://chabad.info/musicnews/זאָג-אַ-נִיגוּן-ניגון-ר׳-משה-וילנקר-•-פ ניגונו של הרב משה וילנקר בביצוע של מקהלת הקאפעליע] {{שמע}} {{חב"ד אינפו}}
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]

ניגון לרב משה וילנקר

2018-11-11T18:05:52Z

כיתה ח' תשע''ט: /* קישורים חיצוניים */

[[תמונה:למ"ד.jpg|left|thumb|250px|תווי הניגון של הרב [[משה וילנקר]] מתוך [[ספר הניגונים]]]]

'''ניגון לר' משה וילנקר''' הינו [[ניגון]] אותו היה רגיל לשיר ה[[חסיד]] ר' [[משה וילנקר]].

ניגון זה הוא ניגון ל' ב[[ספר הניגונים]].

==ראו גם==
*[[משה וילנקר]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/030.rm&gif=030 ניגונו של הרב משה וילנקר בביצועו של הרב דוד הורביץ] {{שמע}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=449 ניגונו של הרב משה וילנקר בעיבודו של ר' אלאור ולנר]{{שמע}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63499 ניגונו של הרב משה וילנקר בביצוע הרב יאיר כלב, אורן צור ונדב בכר] {{770S}}
* [http://chabad.info/musicnews/ ניגונו של הרב משה וילנקר בביצוע של מקהלת הקאפעליע] {{שמע}} {{חב"ד אינפו}}
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]

אברהם פריד

2018-10-30T12:01:55Z

כיתה ח' תשע''ט: /* תולדות חיים */

[[תמונה:פריד.jpg|left|thumb|250px|ר' אברהם פריד בהופעה]]
[[קובץ:פריד בטלטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצע כל נדרי באירוע חבד"י בטלטון]]
ר' '''אברהם שבתאי הכהן פרידמן''' (מוכר יותר בשם הבמה שלו כזמר: '''אברהם פריד'''), נולד ב[[י"ב אדר ב']] [[תשי"ט]] - 22 במרץ 1959 הוא חסיד חב"ד תושב [[קראון הייטס]], והינו זמר חסידי מהמפורסמים בעולם. שיריו, לקוחים רובם ככולם מפסוקים, תפילות או דברי תורה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[קראון הייטס]] ב[[י"ב אדר ב']] [[תשי"ט]] לר' [[יעקב משה פרידמן]]. משפחתו התגוררה בסמיכות לדירת [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי.

על כך מסופר {{הערה|1=סופר על-ידו בתוועדות ב"ישיבת קיץ" שנת תשע"ו}} ש[[הרבנית חנה]] ביקשה ממנו לשיר לפניה, אך מכיוון שהתבייש, עמד מאחורי הוילון ושר...
את דרכו המוזיקלית החל פריד עוד כילד, כששימש סולן בלהקת ילדים חב"דית שהופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית. חלק מקטעי הסולו שלו כסולן הלהקה שנשתמרו על סלילי הקלטה ישנים שילב פריד בכמה משיריו במשך השנים כשהוא מלווה את עצמו בקולו העכשווי.

באחת מהופעותיו החובבניות במחנה קיץ לפני ילדי המחנה, הבחין בו מפיק חרדי והחליט שבנער גלום פוטנציאל גדול שכדאי לממשו. לאחר שיצר עימו קשר ושכנע אותו להוציא תקליט ראשון הקליט פריד את תקליטו הראשון "No Jew Will Be Left Behind" ("אף יהודי לא יישאר מאחור"), שהפך מיד ללהיט בקרב הציבור החרדי-דתי בארץ ובעולם, ושבר את ההגמוניה של כוכב הפופ החרדי היחידי עד אז [[מרדכי בן דוד]] (שסייע - לבקשתו של המפיק - בהפקת האלבום כ"עוזר מפיק").

אברהם פרידמן שגדל והתחנך ב[[תומכי תמימים]] התבייש בתחילה במקצועו החדש ועל כן חתם על תקליטו "אברהם פריד", שם שדבק בו, והפך לשמו השני.

שני תקליטיו הראשונים, על אף שיש בהם לא מעט שירים שהפכו לנכס צאן ברזל בפולקלור המוזיקה היהודית ("א-ל ההודאות" "וזכנו לקבל שבתות" "וקרב פזורנו" ועוד) נחשבים לחובבניים יחסית, ופריד עצמו התבטא פעם כי הוא מתבייש כיום להאזין להם. התקליט השלישי נחשב לאלבומו המקצועי הראשון, ואחד המוצלחים מביניהם.

==עם הרבי==
[[קובץ:פריד_ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מופיע ב[[הכנסת ספר תורה]] ל[[770]]]]
כ[[חסיד]] [[חב"ד]] לא עשה פריד צעד בלא קבלת אישור מ[[הרבי]]. בתחילה לא קיבל הזמר הצעיר את הסכמת הרבי להופיע בהופעה חיה מול קהל ואכן נמנע מכך. רק בשנת [[תשמ"ה]] - 1985 כאשר היה סיום הראשון של הרמב"ם, והמארגנים ביקשו מיוזמתם את אישורו של הרבי להופעה בלעדית של אברהם פריד קיבלו את ברכת הדרך מהרבי ומאז החל פריד להופיע בצורה סדירה. כשעבר פריד, טרם הופעתו הראשונה, לקבל עצה וברכה מהרבי יעץ לו הרבי לשים בעיצומה של ההופעה, אל מול הקהל, כסף ב[[קופת צדקה]], ומאז ועד היום נוהג כך פעמים רבות בהופעותיו ברחבי העולם.

ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]] הושמעו לעיתים תקליטיו של פריד, כמו גם ברכבה של הרבנית אותו הסיע ה[[משב"ק]] ר' [[חס"ד הלברשטאם]]. הלה העיד כי התקליט האהוב ביותר על [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] היה "תנו שבח", ואת השיר "טאטעניו" שבאלבום זה, זימרה הרבנית עצמה בעת הדלקת הנרות.

==דיסקוגרפיה==
===אלבומים===
{{טורים|מספר=3|תוכן=
* "אף יהודי לא יישאר מאחור" [[תשמ"א]] (1981)
* "זה הזמן" [[תשמ"ב]] (1982)
* "תנו שבח" [[תשמ"ג]] (1983)
* "קץ לגלות" [[תשמ"ה]] (1985)
* "מלוה מלכה" [[תשמ"ו]] (1986)
* "מעגל השנה 2" [[תשמ"ז]] (1987)
* "אנחנו מוכנים" [[תשמ"ח]] (1988)
* "מעגל השנה 3" [[תשמ"ט]] (1989)
* "אדרבה" [[תש"נ]] (1990)
* "הימים טובים" [[תש"נ]] (1990)
* "המיטב" [[תנש"א]] (1991)
* "אוצרות יהודיים" (עיבוד משיריו של [[יום טוב עהרליך]] ב[[יידיש]]) חלק א' [[תשנ"ב]] (1992)
* "אוצרות יהודיים" (עברית) חלק א' [[תשנ"ב]] (1992)
* "שטר התנאים" [[תשנ"ד]] (1994)
* "אוצרות יהודיים" (יידיש) חלק ב' [[תשנ"ד]] (1994)
* "אוצרות יהודיים" (עברית) חלק ב' [[תשנ"ד]] (1994)
* "ברכה והצלחה" [[תשנ"ה]] (1995)
* "אם אשכחך ירושלים" [[תשנ"ו]] (1996)
* "האפ קאזאק (ניגוני חב"ד)" [[תשנ"ו]] (1996)
* "חזק" [[תשנ"ז]] (1997)
* "ניגוני הבעש"ט (ניגוני חב"ד)" [[תשנ"ח]] (1998)
* "יחיד ורבים" [[תשס"א]] (2001)
* "פריד הופעה חיה" [[תשס"א]] (2001)
* "עלה קטן (סינגל)" [[תשס"ב]] (2002)
* "אבינו מלכנו (ניגוני חב"ד)" [[תשס"ב]] (2002)
* "אני חושב עליכם (סינגל)" [[תשס"ה]] (2005)
* "בין כך ובין כך" [[תשס"ו]] (2006)
* "הלהיטים הגדולים" [[תשס"ו]] (2006)
* "רק תפילה אשא" (סינגל) [[תשס"ח]] (2008)
* "אוסף להיטי העשור" (אוסף סינגלים) [[תשס"ט]] (2009)
* "זמירות בית אבא" [[תשס"ט]] (2009)
* "יענקל יענקל (ניגוני חב"ד)" [[תשס"ט]] (2009)
* "אברהם פריד בהופעה חיה (אלבום כפול) [[תשס"ט]] (2009)
* "אברהם פריד בהופעה חיה" (DVD לצפיה) [[תשס"ט]] (2009)
* "Miracles שיר ב[[אנגלית]] (סינגל) [[תש"ע]] (2010)
* "כי הרבית" (סינגל) [[תש"ע]] (2010)
* "Keep Climbing" (ממשיך לטפס/רצוננו לראות את מלכנו) (אלבום) [[תשע"ב]] (2012)
* "א מחי-ה" ([[יידיש]]) [[תשע"ג]] (2013)
* "אוצר של יראת שמיים" [[תשע"ו]] (2016)
* "כמה טוב שנפגשנו" (שירים ישראליים) [[תשע"ז]] (2017)
}}

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26373 הרבי האזין כמה דקות ואמר: 'נו, נגמר החופש'] - ראיון עם אברהם פריד (מקור ראשון) {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74999 אברהם פריד בשיעור לתושבי כפר חב"ד], כב אדר התשע"ג (05.03.2013) {{צליל}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%95%D7%90%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9_%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%94%D7%9D_77439.html אברהם פריד מתראיין לאתר col לרגל השקת האלבום באידיש 'א מחיה'], [[אלול]] [[תשע"ג]] {{col}}
;שירים להאזנה
*[http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=56 שר את השיר "ברוך הבא מלך המשיח"] {{צליל}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=401 שר את השיר "כל נדרי" באירוע הטלטון החב"די בתשס"ז] {{צליל}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74950 אברהם פריד עם מחרוזת ניגוני חב"ד] כב אדר התשע"ג (04.03.2013) {{וידאו}} {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פריד, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:זמרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)

2018-10-02T14:46:14Z

כיתה ח' תשע''ט: /* תולדות חיים */

[[קובץ:בן המהרש.JPG|250px|thumb|left|הרב מנחם מענדל שניאורסון - בן אדמו"ר המהר"ש]]
[[קובץ:מצבה בן המהרש.jpg|250px|thumb|left|מצבתו המשופצת ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
[[קובץ:תעודת פטירה של מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש).jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטירה של הרב שניאורסון]]
רבי '''מנחם מענדל שניאורסון''' היה בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]], נקרא על שם סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. חי ב[[רוסיה]] וצרפת. נפטר ונטמן באי קורסיקה, גופתו הועלתה לארץ ישראל ונטמנה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] העתיק בעיר צפת.

==תולדות חיים==
רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ב[[ו' אדר]] [[תרכ"ז]] לאביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ולאמו [[הרבנית רבקה]]. רבי מנחם מענדל נולד בשנת האבל על [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונקרא על שמו.

הוא עזר לאחיו [[אדמו"ר הרש"ב]] בעבודת הכלל ונשלח על ידו לשליחויות רבות.

ב[[י"ד סיוון]] [[תרמ"ב]] נשא לאשה בזיווג ראשון את מרת שרה בת הרה"ג עקיבא קארניצער מקארקא - נכד ה"[[חתם סופר]]". בחתונה שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]] אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] כמה [[מאמר]]י חסידות.

בזיווג שני [[נישואין|נשא]] את הרבנית [[בתיה (נינת אדמו"ר הצמח צדק)|בתיה]] בת הרה"ק [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער]] מאוורוטש (בנו של [[אדמו"ר]] [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] מאוורוטש) אחיה של [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)]].

בגלל מצבו הכללי נאלץ לעזוב את [[רוסיה]], ועבר להתגורר ב[[פריז]] שב[[צרפת]], ומאוחר יותר עבר להתגורר בחבל הארץ הצרפתי קורסיקה, שם הקים מפעל של חטיבת עצים מכני בעיר בסטיה.

נפטר ב[[כ"ג תשרי]] [[תש"ב]] בעיר בסטיה, ושם נטמן.

==העלאת קברו לארץ לארץ ישראל==
בקורסיקה קיים חוק שכל קבר עתיד להיחרש עשרים שנה לאחר הקמתו. כך היה צפוי להיות עם קברו של הר"ר מענדל. בשנת [[תשט"ו]] הורה [[הרבי]] להרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] להעלות את גופתו של ר' מענדל מהאי קורסיקה שב[[צרפת]] ל[[ארץ הקודש]] {{הערה|ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] [[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&st=&pgnum=231 חלק י' עמ' רי"ד]]}}, הרב"א גורודצקי מילא את ההוראה, ושלח את הארון באנייה שעשתה את דרכה ל[[חיפה]]. במקביל קיבל הר"ר [[אפרים וולף]] הוראה לצלם את הגופה לפני שיורידוה לקבורה ולשלוח את התצלום אל הרבי{{מקור}}.
האנייה הגיעה לנמל חיפה בלילה קר וגשום של חורף [[תשט"ז]], ובשעת לילה מאוחרת נערכה הקבורה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] העתיק שב[[צפת]]. בתנאים האמורים ששררו, לא הצליח הר"א וולף למצוא צלם שיואיל לבוא באישון לילה ולבצע את הצילום המבוקש. ואולם, הר"ר אפרים עצמו בדק את מצב הגופה והבחין שה[[גוף]] נותר שלם למרות שחלפו כחמש עשרה שנים מאז פטירתו של ר' מענדל! ('''לפי נוסח אחר{{מקור}}:''' רשם הרב [[יצחק גנזבורג]] את תיאור ה[[גוף]] ושלח לרבי. ה[[גוף]] היה שלם, אך "חצוי לערך").
זמן קצר לאחר מכן, נסע הר"א וולף לחצרות קודשינו ובכניסתו ל'[[יחידות]]' ביקש הרבי לשמוע את הפרטים על קבורתו ומצב גופתו של הר"ר מנחם מענדל.

המשכו של הסיפור בשנת [[תשל"ט]]. זמן קצר לאחרי שהר"ר [[לוי ביסטריצקי]], התמנה לרב קרית חב"ד ב[[צפת]] עיה"ק, בקשו שניים מזקני [[חסידי חב"ד]] בארה"ק להתדבר עמו בענין סודי ביותר.
כאשר נפגשו, סיפרו, שכיום שנתמנה רב חב"די בעיר, יוכלים הם לגלות סוד ששמרו במשך שנים רבות; הרב מענדל שניאורסאהן, אחיו של אדמו"ר הרש"ב, טמון בבית עלמין הישן בצפת, והזהירו אותו שעפ"י הוראת הרבי חייבים לשמור את הדבר בחשאיות.
לאחר שירדו לבית העלמין והצביעו על המקום סיפרו את השתלשלות הדברים; על פטירתו בשנת [[תש"ב]] בצרפת, על חוק חרישת הקברים ועל העברת הגופה בשנת [[תשט"ז]] לצפת עיה"ק.
אך היות ובתו של הרמ"מ היתה גרה במדינת [[צרפת]] ולא ניהלה אורח חיים דתי, והיה ידוע שהיא תתנגד להעבירו ל[[ארה"ק]], בוצעה ההעברה בסודיות ובחשאיות מוחלטת. בכדי למנוע כל חשש שמא הבת תרגיש במשהו, הוחזרה המצבה למקומה הקודם, וגם ניתנה הוראה שבצפת יקבר ללא מצבה באופן שלא ירגישו כלל שהוא קבור שם. במקום קבורתו בסמוך לקרקע היה בטון, ומי שהגיע למקום היה מוצא באמצע בית העלמין כעין מדרכה.

===הצבת מצבה===
{{חלונית
|כותרת=נוסח המצבה
|תוכן=
{{יישור טקסט|מרכז|'''פ"נ'''}}

{{יישור טקסט|מרכז|'''הרב החסיד'''}}

{{יישור טקסט|מרכז|'''ר' מנחם מענדל'''}}

{{יישור טקסט|מרכז|'''בן אדמו"ר מהר"ש'''}}

{{יישור טקסט|מרכז|'''זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע'''}}
}}
'''מליובאוויטש'''
המצב הקיים הפריע לרב ביסטריצקי והוא שאל את [[הרבי]]:
א. האם להשאיר את המצב הקיים - קבר ללא מצבה או שמא המצב כבר השתנה וניתן להציב מצבה?
ב. באם המענה יהיה לעשות מצבה, איזה תואר לכתוב על המצבה.
כבר באותו היום התקבל מענה מהרבי:
על השאלה האם להשאיר המצב כמו שהוא ענה: "הרי זה היפך פסק דין השולחן ערוך". והוסיף לעשות מצבה בהקדם.
התואר - "ככתוב ב[[הקריאה והקדושה]] (?) ובשיחת [[מו"ח אדמו"ר]]".

לאחר קבלת התשובה, עברו על כל החוברות של "[[הקריאה והקדושה]]" ולא נמצא אודות הרב מנחם מענדל מאומה. אך באחת ה[[שיחות]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] נמצא התואר המבוקש.
מובן ופשוט שתיכף ומיד הוזמנה מצבה, ולאחר שנבנתה שאל הרב ביסטריצקי את הרבי האם לערוך מעמד של גילוי מצבה כפי הנהוג, או לערוך ללא פרסום. המענה שהתקבל היה לעשות מעמד של גילוי מצבה.

לשם כך הלכו [[אנ"ש]] ביחד ל[[בית עלמין|בית העלמין]]. הרב ביסטריצקי דאג שהמעמד יונצח. והיות שעמד לנסוע ל[[בית חיינו]] הוא נטל עמו את התמונות עם דו"ח מפורט. בדו"ח נכתב בין השאר שעלות המצבה תשולם על ידי אנ"ש דעיה"ק צפת. והכניס את הדו"ח ל[[מזכירות]].

כבר באותו היום [[ערב שבת קודש]], קיבל טלפון עם קריאה דחופה מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חמ"א חודקוב]]. הרב חודקוב סיפר שהרבי הביע את רצונו לשלם עבור המצבה, והוסיף שהרבי ביקש ליצור קשר מיד, עוד לפני כניסת השבת ב[[צפת]], ולהודיע על כך שאין צורך לאסוף כסף מהאברכים. ביום ראשון קרא הרב חודקוב פעם נוספת לרב ביסטריצקי והראה לו המחאה אישית של הרבי ע"ס חמש מאות דולר לפקודת ה[[מל"ח]]. הרב חודקוב הסביר, שהרבי לא כתב את המחאה על שמו (של הרב ביסטריצקי עצמו) בידעו שלא ישתמש עם ההמחאה אלא ישמור אותה לעצמו ואת עלות המצבה ישלם מכיסו, לכן כתב את ההמחאה ע"ש ה[[מל"ח]] וביקש להראות לו את ההמחאה ולהחליפה בכסף מזומן.

לאחר פטירת בתו של הר"ר מנחם מענדל - נטמנה אף היא בבית העלמין החדש בעיה"ק [[צפת]] ת"ו.

ב[[י"ג באייר]] [[תשע"א]] שופצה מצבתו בהשתדלות ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61537 כך שופצה מצבתו של בן המהר"ש] - {{אינפו}}}}.

===תעודת פטירתו===
בקיץ [[תשע"א]] יצאו 2 בחורים ל[[מרכז שליחות]] באי [[קורסיקה]]. הם ידעו שר' מענדל חי את שנותיו האחרונות כאן באי, והחלטו לנסות לברר זאת במשרדי הממשלה המקומיים. הם פנו למשרד הפנים המקומי ולאחר חקירה ודרישה קיבלו צילום של תעודת הפטירה המקומית, לפיה תאריך הפטירה הוא '''כ"ג [[תשרי]] תש"ב'''. (למרות גילוי התעודה לא ברור האם זהו אכן תאריך הפטירה המדוייק, זאת כיון שאחד היהודים באי סיפר לאותם בחורים שידוע לו שפועל נקיון מצא את הרמ"מ בביתו לאחר שנפטר, ולא ידוע האם נפטר באותו יום או זמן מסויים קודם לכן, והתאריך על תעודת הפטירה הוא התאריך בו נמצא בביתו){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63705 תעודת הפטירה של בן המהר"ש] - {{אינפו}}}}.

==מסעו לארצות הברית==
ב[[חודש סיוון]] [[תשע"ב]] התגלתה פרשיה נוספת שלא היתה ידועה עד כה. מסתבר כי אחרי שעזב לצרפת, נסע למטרת עסקים לארצות הברית, שם חשדו בו בטעות כי הוא שניאורסון אחר שהיה מזכירו של לנין ולכן נקרא לחקירה בארגון ה- FBI. לבסוף התבררה הטעות והוא שוחרר. בארכיון הארגון מופיעים מסמכים רבים בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69481 ה- FBI חקר את בנו של הרבי המהר"ש] - {{אינפו}}}}.

== משפחתו ==
בזיווג שני
* בנו ישראל דובער.
* בתו מרת מוסיא נפטרה בנעורי'.
* בתו מרת חנה (עוזרמאן).
בזיווג ג'
* בנו בנימין - נפטר עודנו נער.
* בתו מרת מענדעלה (עדמה).Edmee-Minette Schneersohn(נולדה ב-1907) רוב שנותיה חיה בפריז. בשנות חייה המאוחרות התחתנה עם חסיד ועברה להתגורר בבני ברק

==קישורים חיצונים==
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/61557_he_1.pdf קובץ 'תולדות ר' מנחם מענדל']{{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

שניאור זלמן גוראריה

2018-10-02T12:58:53Z

כיתה ח' תשע''ט: /* חיזוק השכונה */

[[תמונה:גוראירה.jpg|left|thumb|280px|הרב גוראריה מקבל דולר לברכה מהרבי]]
'''ר' שניאור זלמן גוראריה''' ([[כ"ה בכסלו]] [[תרע"ב]] - [[א' בתשרי]] [[תשס"ד]]) היה יו"ר מועצת המנהלים של [[מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממנהלי הוצאת ספרים [[קה"ת]] וממונה מטעם [[הרבי]] להנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].

==ילדותו==
נולד לר' נתן גוראריה ומרת אסתר גוראריה ב[[קרמנצ'וג]], בנר ראשון של [[חנוכה]] [[תער"ב]].

בערב [[יום הכיפורים]] [[תרע"ז]], בהיותו בגיל 5, זכה לראות ולהתברך לראשונה מ[[אדמו"ר הרש"ב]], בעיירת המרפא "סלאוויאנסק", שם שהה הרבי הרש"ב באותה תקופה.

בחורף שנת [[תר"פ]] נאלצה משפחת גוראריה לברוח מקרמנצ'וג, מפחד הבולשביקים המתקרבים לעיר, כנופיות שהשתוללו בסביבה ותנאי קיום קשים.

הדרכים היו מסוכנות, ואמצעי התחבורה היחיד באותם התנאים היה רכבת משא ישירה ל[[רוסטוב]], אליה הועתק ביתו של אדמו"ר (הרש"ב) ארבע שנים קודם לכן. כדי להגן על עצמם מן הגייסות שבדרכים שכרו אנשי צבא שליוו אותם בנסיעתם ושמרו על בטחונם. שניאור זלמן, צעיר בני המשפחה, היה ילד קרוב לגיל שמונה בעת שהגיע עם משפחתו ל[[רוסטוב]], עירו של הרבי.

לאביו ר' נתן הייתה [[מסירות נפש]] על חינוך ילדיו. הוא היה מוכר יהלומים שהיו שייכים לזוגתו, ובכסף זה היה משלם למלמד שתים ושלוש שמיניות הפונט. זה היה בזמן רעב ברוסיה, ובכסף זה היה המלמד (ר' [[ישראל לוין]]) מפרנס את שמונת ילדיו בהרחבה, בזמן שהרעב שלט במדינה.

חודשים מספר לאחר בואם [[הסתלקות|נסתלק]] הרבי הרש"ב. כשביקר בבית הרבי ברוסטוב ב[[תשס"ב]] סיפר כי ב[[שבת]] בבוקר (האחרון בחיים חיותו בעלמא דין), הגיעו כמה חסידים לבית הוריו כדי לקחת מיטה טובה עבור הרבי.

==עם אדמו"ר הריי"צ==

בשנת [[תרפ"א]] התייתם ר' זלמן מאביו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו לקח על אחריותו את הדאגה לחינוכו של ר' זלמן. המלמד שלו היה החסיד הידוע ר' [[משה רוזנבלום]], מ[[מזכיר|מזכירי]] הרבי הרש"ב והריי"צ. פעם אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] לרב [[יעקב לנדא]] שיבחן את ר' זלמן. ר' יעקב בחן אותו בבית הרבי, בחדר האוכל, שבאחד הקירות הייתה קבועה דלת שהובילה לחדר הרבי הריי"צ. בעת המבחן התהלך ר' יעקב הלוך ושוב, ועבר הרבה פעמים ליד דלת חדרו של הרבי הריי"צ. ר' זלמן לא ידע שהרבי יושב בחדרו ומאזין למבחן. לאחר המבחן הורה הרבי לפטר את המלמד שלו, היות ומלמד רק לבקיאות ולא לעיונא. והורה הרבי שיקחו את ר' [[יחיאל קמיסר]] להיות המלמד.

ר' זלמן זכה לקירובים מיוחדים מהרבי הריי"צ, לדוגמה, פעם ב[[שמחת תורה]], באמצע ה[[התוועדות]], הושיב אותו הרבי על ברכיו של הת' זלמן פאליק'ס גורארי' שהיה אז נער. כעבור זמן תש כוחו של זלמן פאליק'ס והרבי נטל אותו והושיבו על ברכיו הק'. בצלחתו של הרבי היה בשר עם לפתן גזר "מערן צימעס". הרבי נטל [[מים]] ויצק לתוך ה'צימעס' שבצלחתו ואחר-כך הגישם אל פיו של ר' זלמן. האוכל לא ערב לחיכו, והרבי אמר לו: "עס און ברעך, וועסטו בלייבן א חסיד" [=תאכל ותקיא, ואז תשאר חסיד].

ב[[תרפ"ב]], זכה להיות בחתונת בתו הבכורה של [[הרבי הריי"צ]] עם בן דודו הרה"ג [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו"ר הריי"צ)]]. יצויין, כי ר' זלמן היה מהחסידים הבודדים שזכה להשתתף בחתונות של שלושת בנותיו של הרבי הריי"צ.

כאשר אדמו"ר הריי"צ נסע מ[[רוסטוב]] ל[[לנינגרד]], בשנת [[תרפ"ד]], הצטרפה אחר כך גם משפחת גורארי'. בלנינגרד לא היה מלמד לר' זלמן, והרבי הריי"צ שלח אותו ל[[נעוועל]], אל החסיד ר' [[מאיר שמחה חן]], ובמקביל שלח לרב חן מכתב בו הוא מבקשו להשיג לר' זלמן מלמד, הרב חן לא הצליח למצוא לו מלמד פרטי בנעוול, וניסה להכניס אותו לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]]. בתחילה לא הסכימה ההנהלה לקבלו בגלל גילו הצעיר, עד שהרבי הריי"צ שלח את [[מזכיר|מזכירו]], הרב [[יחזקאל פייגין]], שידאג להכניסו לישיבה. עד שנכנס לישיבה, למד איתו הרב חן בין השאר את פתח השער של "[[אמרי בינה]]" - הקדמה ארוכה המורכבת מחסידות עמוקה ביותר.

[[קובץ:הרב גוראריה בוורשה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גוראריה (משמאל) מוסר שיעור לפני תלמידי הישיבה בוורשה]]בשנת [[תרפ"ה]] היגרה משפחת גורארי' ל[[פולין]], ור' זלמן נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים וורשה]]. באותה תקופה זכה לאגרות מהרבי הריי"צ, בהן הדריך אותו הרבי באופן אישי על החומר אותו ילמד ועל הנהגותיו. בין השאר הורה לו הרבי ללמוד "[[דרך חיים]]" של [[אדמו"ר האמצעי]]. בדאגתו לחינוכו, ירד הרבי לפרטים הקטנים ביותר, ופעם אף הורה לו ללמוד דקדוק כדי לשפר את הכתיבה, ולהשתדל לשפר את כתב ידו.

ב[[קיץ]] [[תרפ"ז]], בהיותו בן חמש עשרה, לקה בדלקת התוספתן (אפנדיציט), והרופאים אמרו שעליו לעבור ניתוח. הוא אמר לרופאים שאינו יכול לבצע את הניתוח ללא הסכמתו של הרבי, ומכיוון שבאותה תקופה היה הרבי במאסר, ולא היה שייך לשאול אותו, לכן אמר ר' זלמן לרופאים שאינו מוכן שינתחו אותו. לפועל הם לא ניתחו, ובדרך נס הבריא ר' זלמן ללא ניתוח.

לקראת [[ראש השנה]] [[תרפ"ט]], עשה ר' זלמן מאמצים רבים להגיע אל הרבי הריי"צ, ששהה אז ב[[ריגא]]. למרות הקושי הכספי והקשיים בהשגת רשיונות הנסיעה, הצליח ר' זלמן להגיע לרבי ולשהות במחיצתו בחודש החגים. מאז ועד פטירתו, זכה ר' זלמן להיות בכל ראש-השנה אצל [[רבותינו נשיאינו]] - מלבד [[ראש השנה]] [[תר"צ]], בו שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[ארצות הברית]], ו [[ראש השנה]] [[ת"ש]], אז שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[וורשה]] המופגזת ור' זלמן היה בריגא.

בחודש [[כסלו]] [[תרפ"ט]] זכה להיות נוכח בחתונת [[הרבי]] [[מלך המשיח]] ו[[הרבנית חיה מושקא]].

כאשר אדמו"ר הריי"צ עמד לנסוע ל[[ארץ ישראל]], נסע הרבי אל מחוץ לעיר לפני י"ז ב[[תמוז]], כדי להתחיל את הנסיעה לפני [[בין המצרים]]. ר' זלמן זכה להצטרף לרבי בנסיעתו מחוץ לעיר.

==שליחות מיוחדת==

בשנת [[תרצ"א]] רקם אדמו"ר הריי"צ תוכנית להרחבת רשת הישיבות החב"דיות. לשליחות מיוחדת זו נבחר ר' זלמן גורארי', שנסע לבדוק את מצב הישיבות בערים שונות בגליל וואהלין, לחזק את לימוד החסידות בעיירות ולייסד ישיבות חדשות במקומות המתאימים בין העיירות שנשלח היו [[קאוועל]], [[לודמיר]], [[לוקאטש]], [[מאציוב]], [[קארעץ]], [[ראוונא]] ו[[מזריטש]].

לפני שיצא ל[[שליחות]], קרא לו הרבי ל"[[יחידות]]", ואמר: כששולחים שליח, החכמות [=ההצלחות] - הם על שם השליח, והשטויות - על שם המשלח. "אל תעשה שטויות, כך שלא ייזקפו על שמי" והמשיך הרבי, "מהי שליחותך? שליחותך היא לעשות חסידים. כיצד עושים חסידים? כשהשליח בעצמו חסיד, אז הוא מסוגל לעשות חסידים ["ווען מען איז אליין אחסיד, קען מען מאכן חסידים"]".

במהלך שליחות זו, קיבל הרב גורארי' הוראות מפורטות בעשרות אגרות מהרבי הריי"צ {{הערת שוליים|שנדפסו מכבר ב"[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]]" חלק י"א, ובחלק ט"ז}}. במהלך השליחות שיגר ר' זלמן עשרות מכתבים לרבי הריי"צ, בהם הוא מוסר דו"ח מפורט מעבודתו. העתקים ממכתבים אלו, שנשמרו בארכיונו של הרבי הריי"צ, הגיעו בשנים האחרונות לידיו של הרב גורארי', והוא מסר אותם לפירסום ב[[שבועון בית משיח]].

שליחותו של ר' זלמן, שהוסיף לנסוע לעיירות נוספות, נמשכה גם בשנת [[תרצ"ב]].

במסגרת השליחות מסר שיעורים רבים ובנגלה ובחסידות, ונפגש עם כמה וכמה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות. לאחר שסיים את השליחות, חזר ר' זלמן לוורשה, שם שימש כמגיד-שיעור במכינה של ישיבת תומכי תמימים. גם בתקופה זו ניכר היחס האישי המיוחד מהרבי הריי"צ, שהיה אחראי באופן אישי למשכורתו.

=="שר החצר"==

בתרצ"ב זכה ר' זלמן להיות נוכח בחתונת הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)|מנחם מענדל הורנשטיין]] עם בתו של אדמו"ר הריי"צ, [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית שיינא]].

בהיותו בעיר דרוזקניק (עיירת מרפא), על גבול [[פולין]] וליטא, שהה אדמו"ר הריי"צ במלון, והיה זקוק למניין. על ר' זלמן הוטל לדאוג לספר תורה, אך דא עקא שבעיר זו היה בנמצא רק [[ספר תורה]] שהיה כתוב בו "פצוע דכה" בה"א, שלא כמנהג חב"ד.

ר' זלמן שאל את אדמו"ר הריי"צ -באמצעות חתנו, הרב [[שמריהו גוראריה]] -מה לעשות, והשיב לו, שקבלה בידינו ש[[אדמו"ר הזקן]] שהה פעם בעיר בה היה רק [[ספר תורה]] שכתוב בו "פצוע דכה" בה"א, הוא קרא בספר זה, או עלה לתורה כשקראו בו.

בהיותו שם, דאג ר' זלמן לצורכי בית רבי, וזכה שהרבי הריי"צ כינה אותו בשם "מיניסטר דווארא" [=שר החצר].

==עם [[הרבי הריי"צ]] בוורשה==

כאשר הגיע אדמו"ר הריי"צ לוורשה, היו צריכים למצוא מאפייה לאפיית [[מצה|מצות]]. ר' זלמן היה מראשי המתעסקים בעניין. בתחילה מצאו מאפייה ב[[אוטווצק]], אך בעת הכשרת התנור פרצה [[שריפה]] ונשרף התנור. אחר-כך מצאו מאפייה ב[[עיירה]] הסמוכה פארניטש. אך בפארניטש היו הרבה רבנים ו[[אדמו"ר|אדמו"רים]], והיה כמעט בלתי אפשרי לאפות מצה בערב [[פסח]], כי היו רבים שרצו לאפות אז. ניגש ר' זלמן לרבי הריי"צ ושאלו מה לעשות, שהרי קבלה בידינו לאפות מצה בערב פסח אחר חצות. השיב לו הרבי, שאפשר לאפות לפני השעה 12, וכך אמנם עשו.

באותה תקופה ביקש [[הרבי הריי"צ]] מר' זלמן לבנות מודל של [[בית המקדש]] מעץ. היה בורשה יהודי שעשה מודל של בית המקדש, בדיוק לפי התיאורים המופיעים בגמרא, והרבי רצה שר' זלמן יעשה בדיוק כפי שההוא עשה. מכיון שלא רצה שיבואו אליו בטענות, שלא עשה את הדוגמא של [[בית המקדש]] נכון, והיות שהמחיר היה צריך להיות גבוה, ובאם לא יעשה בדיוק חשש ר' זלמן שהרבי יבוא אליו בטענות שבזבז כסף מיותר -חיפש ר' זלמן כל מיני אמתלות שאינו מוכשר ואינו מסוגל לכך וכו' וכו'. אמר לו הרבי: "איך לערן מיט דיר אורח חיים, און דו לערנסט מיט מיר חושן משפט!" [=אני לומד אתך אורח חיים, ואתה לומד אתי חושן משפט].

כשהרבי הריי"צ הגיע ל[[אטוואצק]], מונה ר' זלמן לגבאי האחראי על הכנסת אנשים לרבי ל[[יחידות]]. הקהל התגורר בעיקר בורשה והיו באים בערב כדי להכנס לרבי ליחידות.

==הוצאת קובץ 'התמים'==

ב[[תרצ"ד]] זכה ר' זלמן להיות האחראי על ההוצאה לאור של הקובץ התורני החשוב "[[התמים]]". חלק גדול מרשימותיו של [[הרבי הריי"צ]] על גדולי החסידים, נדפסו ב'התמים' בזכות ר' זלמן, שהיה מגיע לרבי הריי"צ ואומר שאין חומר להדפיס, ואז הרבי היה מתיישב לכתוב עוד רשימה.

בשנים ההן השקיע ר' זלמן הרבה עבודה בקובץ "התמים". לאחר שהקובץ הופיע, היו מזקני החסידים שדיברו נגד הקובץ. אחיו, ר' הערשל גוראריה, הגיע אז לרבי, וכנראה גם הוא לא נחה דעתו מהקובץ. אמר לו הרבי: "דו ווייסט נישט וויפיל [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] האט דער התמים געמאכט [=אינך יודע כמה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ה'התמים' עשה]".

==הרבי הריי"צ מציל את ר' זלמן וכלתו==

בשנת [[תרצ"ט]] הוצע לר' זלמן להשתדך עם הרבנית חוה, בת האדמו"ר מקופישניץ. באותה תקופה היה [[הרבי הריי"צ]] במקום מרפא ליד [[ריגא]], והאדמו"ר מקופישניץ הגיע אליו לביקור עם בתו. שאל האדמו"ר את [[הרבי הריי"צ]] האם ר' זלמן תלמיד-חכם? אמר לו הרבי: אצלנו תלמיד-חכם זה משהו שונה, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-חכם. הוא שאל אם ר' זלמן ירא-שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-שמים שלו.

הרבי הריי"צ, שהתרשם לטובה מבתו של האדמו"ר מקופישניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמו"רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיה. האדמו"ר מקופישניץ, שהיה בדרכו ל[[ארה"ב]], השאיר את בתו בריגא, והרבי הורה לחסידים שידאגו עבורה לסידור מתאים.

השידוך נסגר לקראת פסח, וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב מרדכי חפץ. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. [[הרבי הריי"צ]] אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה.

בתקופה זו ביקש ר' זלמן לחזור לוורשה, אולם הרבי שלל זאת. גם לפני פסח, כאשר ביקש לעשות את החג בבית אמו בוורשה, לא נתן לו הרבי את ברכת הדרך. כאשר אמר לרבי שברצונו לנסוע לפסח כי הוא לא אוכל מחוץ לבית, אמר לו הרבי: האם תמיד תוכל לאכול אצל אמך? בשעתו הדברים היו סתומים, אולם כמה חודשים אחר-כך כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ואמו של ר' זלמן נהרגה בשואה -הובנה משמעות הדברים.

גם ל[[חג השבועות]] לא הרשה לו הרבי לנסוע לוורשה. במקביל, הורה לו הרבי לבקש מחותנו שידאג מיד לאשרות כניסה ל[[ארצות הברית]] -לו ולכלתו. לאחר כמה חודשים של שתדלנות הצליח חותנו להשיג את אשרות הכניסה, וב[[כסלו]] [[ת"ש]] הגיעו ר' זלמן וכלתו לארצות הברית. באותם ימים החלו להגיע השמועות על [[השואה]] האיומה המתחוללת באירופה, ור' זלמן הבין שהרבי מנע ממנו לנסוע לורשה, ושלח אותו לארצות הברית, כדי להצילו מגיא ההריגה.

בבואו ל[[ארצות הברית]] נרתם ר' זלמן למאמצים הכבירים שנעשו להצלת הרבי הריי"צ. הוא גייס סכומי כסף גדולים מחותנו, ושלח לרבי הריי"צ להוצאות הדרך ותשלום עבור אשרות הכניסה.

==מנהל ישיבת תומכי תמימים==

לאחר חתונתו התגורר ר' זלמן אצל חמיו, בשכונת איסט-סייד, במנהטן. בתקופה זו שאל ר' זלמן את [[הרבי הריי"צ]] שתי שאלות. הראשונה: האם עליו להסב ביושבו בליל הסדר אצל חמיו, היות שהרבי שלו הוא אדמו"ר הריי"צ, ולא חמיו. השניה: היות שהוא סובל ממיגרנה, האם מותר לו להשתמש בתרופה "פראשקעס" (אבקת אספרין) בפסח. ענה לו הרבי: כבוד עצמו ואהבת עצמו יש לו שיעור. לא להסב, ולא לקחת פראשקעס.

כאשר ייסד [[הרבי הריי"צ]] את ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים בארצות הברית]], מינה את ר' זלמן לר"מ בישיבה, והורה לו לעבור לגור ליד הישיבה. לפני חג הפסח קרא לו הרבי ואמר: היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח -תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם! ר' זלמן המשיך לעמוד ולהרהר, והרבי פנה אליו שוב ואמר: אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני -אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל!

באותה יחידות, אמר לו הרבי שעליו לעזור לאשתו. כאשר התגורר ליד חמיו, היה לה עזרה, אבל כעת, שהוא גר ליד הישיבה, אין מי שיעזור לאשתו. בהקשר לזה סיפר לו הרבי, שבצעירותו, היה אביו (אדמו"ר הרש"ב) מנדנד את העגלה שלו, ובשעת מעשה היה מחזיק [[מאמר]] חסידות.

באותה תקופה נכנס פעם ל[[יחידות]] אצל הרבי הריי"צ, והרבי התבטא אליו בכאב "מדוע לא רואים אצלנו את ה'ונפלינו'!" (שאנו לא עדינים יותר). לר' זלמן כאב מאוד העוגמת נפש שיש לרבי, והוא אמר: אינני יודע מדוע אנחנו איננו רואים, אולם אחרים כן רואים עלינו, ומתנהגים אלינו בדרך ארץ. הרבי מאוד שמח לשמוע את הדברים, ומצב רוחו נהיה מרומם. מאוחר יותר פנו בני הבית לר' זלמן ושאלו אותו מה קרה בעת ה[[יחידות]] שחולל את השינו הגדול במצב רוחו של הרבי.

בתחילת ייסוד ישיבת תות"ל בארצות הברית, עומד בראשה ועד בראשות הרש"ג, ר' [[שמואל לויטין]], ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], ר' [[אליהו ייאכיל סימפסון]], ר' [[מרדכי מענטליק]] ור' זלמן. באחת היחידויות שאל ר' זלמן את הרבי הריי"צ: למי מחברי הוועד עליו לציית? ענה לו הרבי שיציית לר' שמואל לויטין, כי הוא לא מונח בפוליטיקה. ר' זלמן הסתכל על פני הרבי בתמיהה (לדבר לא היה שייך. רק להסתכל), והרבי אמר: הרי הוא לא צריך להיות מונח בפוליטיקה.

באותה תקופה זכה ר' זלמן לעשרות אגרות ומענות מהרבי הריי"צ בקשר לעבודתו בישיבה (רובם נדפסו בסדרת [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]]).

ר' זלמן היה מתעסק באיסוף [[דמי מעמד]].

בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, החל ר' זלמן לסבול מהכליות. הרופאים הציעו להוציא את אחת הכליות, ור' זלמן שאל על כך את הרבי. אמר לו הרבי: אם [[הקב"ה]] נתן לאדם שתי כליות - סימן שצריך אותן, ושלא יוציא. ר' זלמן ציית להוראת הרבי, ולמרות שבמשך שנים ארוכות אחר-כך סבל מאוד מהכליות, ונזקק לטיפולים, לא הוציא את הכלייה במשך שנים רבות. הוא היה מוכן לסבול, העיקר לקיים את דברי הרבי.

בסוף שנות השי"ן, הורה לו [[הרבי הריי"צ]] לפנות לעסקים. עם השנים החל לראות חיל בעסקיו. גם בתחום זה לא עשה ר' זלמן צעד ושעל מבלי לשאול ולקבל את ברכתו של הרבי הריי"צ.

==עם הרבי ==

אחרי [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרבי הריי"צ, [[התקשרות|התקשר]] ר' זלמן ל[[אדמו"ר שליט"א|רבי מלך המשיח]] בלב ונפש. העובדה שהיה קשור מאוד, וקרוב מאוד, לרבי הריי"צ, לא העיבה על התקשרותו האיתנה לרבי.

כמעט בכל יום כתב ר' זלמן לרבי על כל מעשיו ביום זה, וכל צעד שעשה היה בהסכמת ובברכת הרבי. מספר המכתבים והמענות שקיבל מהרבי במשך השנים מגיע לאלפים רבים!

==התמסרות מוחלטת למוסדות הרבי==

בתקופה הראשונה, כאשר הרבי סירב לקבל את הנשיאות באופן רשמי, נכנס ר' זלמן לרבי ואמר שברצונו להכנס ל'יחידות'. הרבי חייך ואמר: מה, גם אתה מאלה... אמר ר' זלמן: "מיט [[חיה]] [[יחידה]], שפילט מען זיך נישט" [= עם [[חיה]] [[יחידה]] לא משחקים]. הרבי נהיה רציני, וקיבל אותו ליחידות.

באותה תקופה פעל וועד מיוחד לטיפול בעניינים הקשורים בהעברת הנשיאות. בין חברי הוועד היה ר' זלמן, שסיפר כי הקמת הוועד הייתה ביוזמת הרבי, שקרא לחברי הוועד ומינה אותם לאחראים על העניין. באותה תקופה מסר ר' זלמן את נפשו בפועל למען קבלת הנשיאות של הרבי.

ר' זלמן עשה ככל יכולתו שהרבי יקבל את כל ענייני הנשיאות. כאשר ראה שהרבי לא מכניס לחדרו את [[חוזר|ה'חוזרים']] לאחר אמירת מאמר, כפי שהיה נהוג אצל הרביים הקודמים -נכנס ליחידות, ושאל את הרבי מדוע לא יעשה ‘חזרה'? הסביר לו הרבי, שהרביים הקודמים היו מדייקים במילים, ורק ה[[אדמו"ר האמצעי]] לא היה מדייק כל כך במילים אלא בעניין. גם אני, אמר לו הרבי, לא מדייק במילים, וממילא אין צורך כל כך ב'חזרה'.

התמסרותו למוסדותיו של הרבי לא ידעה גבולות. במיוחד נרגשה התמסרותו בצד הכלכלי, כאשר התרים גבירים רבים שהכיר בעסקיו, למען מוסדותיו של הרבי. הוא עצמו הפריש עשרות מליוני דולרים במשך השנים לטובת מוסדות הרבי. ר' זלמן היה חבר הנהלת קה"ת, ובזכותו היה מוסד זה לאחד המוסדות המפוארים ביותר של ליובאוויטש בעשרות השנים האחרונות. מאות ספרי מאמרים מתורתם של רבותינו נשיאינו נדפסו בחמישים שנה האחרונות, וברובם מימן ר' זלמן את כל הוצאות הדפוס. הרבי התייחס כמה פעמים אף ברבים בעת ההתוועדויות על גודל זכותו במימון הדפסת הספרים.

ר' זלמן ניחן בפקחות חסידית מיוחדת. באחת השנים הראשונות לנשיאות, הגיע הרבי מהאוהל אחרי שקיעה, ועדיין לא התפלל מנחה. פנה הרבי לר' זלמן ושאל: מתי השקיעה בתקופה הזאת של השנה. ענה ר' זלמן: חמש דקות אחרי שהרבי מסיים מנחה. הרבי חייך בקורת רוח, וניגש להתפלל מנחה.

==עסקים בהדרכת הרבי==

פעם ביקש הרב [[שמריהו גוראריה]] מר' זלמן שיקח אותו לגבירים שהוא מכיר מעסקיו בברזיל. כדרכו, אמר ר' זלמן שהוא מסכים בתנאי שיקבל הסכמה מהרבי, אבל הוא גם רוצה שבזכות זה הרבי יברך אותו. הרש"ג נכנס לרבי וקיבל את הסכמתו. לאחר שהרש"ג חזר מביקורו בברזיל, נכנס ר' זלמן ליחידות, והחל לבקש ברכות לעסקיו. עצר אותו הרבי ואמר: כעת אתה צריך לבקש ברכות לבנים חסידיים.

==חיזוק השכונה==

בשלהי שנות הכ"פים, כאשר הרבי עורר על חיזוק השכונה, היה ר' זלמן מראשי העוסקים בעניין. הוא קנה כמה וכמה בתים ובתי כנסיות שעמדו למכירה לגויים, ואף פירסם בין אנ"ש שכל מי שיקנה דירה יקבל ממנו 5000 דולר הלוואה בתנאים נוחים. בתקופה בה מחיר דירה ב[[קראון הייטס]] עמד על 15.000 דולר, היה זה סכום גדול ביותר.

בשנים מאוחרות בנה ר' זלמן כמה [[מקוה טהרה|מקוואות]] ברחבי השכונה, ואלפי [[אנ"ש]] וה[[תמימים]] נהנו מהמקוואות שלו. במקווה שבפינת הרחובות [[קינגסטון]] ו[[יוניון]], השתמשו אלפי התמימים והאורחים עד לסגירתו בשנת [[תשס"ח]], וכל ההוצאות של המקוה מומנו על ידו.

מנהלי המוסדות בשכונה ידעו תמיד שאצל ר' זלמן הם יכולים לקבל עזרה בעיתות מצוקה. הוא היה מלווה סכומי עתק, ואף תרם סכומים נכבדים. חביבות מיוחדת הייתה לו ל[[מרכז ישיבות תומכי תמימים]], שהוא היה יו"ר מועצת המנהלים שלו, ובשנים האחרונות מסר את נפשו להצלתה.

גם אנ"ש נהנו מרוחב לבו של ר' זלמן, שהחזיק גמ"ח פרטי והלווה במשך השנים לאלפים מאנ"ש סכומים גדולים לתקופות ארוכות.

חביבות מיוחדת הייתה לו להכנסת אורחים, והוא תמך רבות ב[[ארגון הכנסת אורחים]]. מעל המקווה בצומת הרחובות יוניון-קינגסטון היו לו כמה דירות אותם מסר להכנסת אורחים, ובמשך כל ימות השנה נהנו מאות אורחים מדירות אלו.

==זכות עד סוף כל הדורות==

כמו אצל הרבי הריי"צ, שזיכה אותו בתואר "שר החצר", כך אצל הרבי מונה ר' זלמן לגזבר האחראי על כל הוצאות ביתו של הרבי, וכל ענייני הרפואה של הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]].

ב[[כ"ב שבט תשמ"ח]], שעות ספורות לאחר [[הסתלקות]] הרבנית, קרא הרבי לר' זלמן לחדרו בבית, ובפנים רציניות אמר לו (בין השאר), שהזכות להיותו המטפל העיקרי בנפטרת, מספיקה עבורו, עבור הילדים והנכדים -עד סוף כל הדורות.

כאחד שהיה ער לצרכים של הרבי, הגה ר' זלמן רעיון לבנות מקום מיוחד לתשליך ליד 770, כדי לחסוך לרבי את ההליכה עד לפארק. לאחר שקיבל את הסכמתו וברכתו של הרבי, הביא ר' זלמן חברת חפירות שמצאה מעיין מתחת ל-‏770, ומשם מגיעים המים למתקן המיוחד של התשליך. לפני [[ראש השנה]] העביר הרבי לר' זלמן הוראות שונות בקשר לתשליך, שיהיו עצים מסביב, וכמובן דגים. בכל השנים דאגה המשפחה להביא את הדגים בהתאם להוראות הרבי. אגב, ממעיין זה שואבים גם עבור ה'[[מים שלנו]]'.

כאשר הרבי רצה להעיר על הנהגה מסויימת, אך לא רצה לדבר על כך בהתוועדות, היה הרבי קורא את ר' זלמן ל'יחידות', ומעביר דרכו את הדברים. רק לדוגמא: בשנים הראשונות נהג הרבי להשאר בסוכה בעת שהקהל בירך על ה[[ארבעת המינים]] של הרבי. פעם פנה הרבי לר' זלמן ואמר שחבל על זמנו, ואם אפשר לסדר משהו שיחסוך את זמנו. ר' זלמן סידר אז שהרב [[מאיר הרליג]] יקח את ה[[ארבעת המינים]] מהרבי, וחסך את זמנו היקר של הרבי. מלבד זאת, עשרות הוראות והנהגות עברו דרכו במהלך השנים. בקשר לבר מצוות של ילדיו, ומאוחר יותר כאשר נישאו, זכה ר' זלמן לקבל הוראות והנהגות מהרבי.

בשנים האחרונות היה ר' זלמן השליח של אנ"ש למסור לרבי את הפ"נ כללי, וכן לברך את הרבי ביום הולדתו [[י"א ניסן תרס"ב|י"א ניסן]], ועוד.

==עסקן חסידי==

קשריו הענפים עם גדולי התורה מכל החוגים נוצלו על ידו להעברת דבריו של הרבי לחוגים שונים. הוא גם כיהן בתפקיד חשוב באגודת הרבנים, אחד הארגונים היהודיים החשובים ביותר ב[[ארצות הברית]] של אותן שנים, ושימש למעשה כנציג הרבי. הוראות רבות לארגון הועברו על ידי ר' זלמן. הוא היה עומד בקשר תמידי עם הרב חדקוב, שהעביר לו את הוראות הרבי. פעמים רבות אירע שהרבי עלה על קו הטלפון בעת שהשניים שוחחו, ואמר לחדקוב מה לומר לר' זלמן.

ר' זלמן היה מחשובי העסקנים של ליובאוויטש, עד שאפשר לומר, שכמעט לא היה עניין אחד של עסקנות בליובאוויטש שהוא לא היה מעורב בו. כאשר כל דבר נעשה בהדרכתו הצמודה של הרבי. הוא זכה ליחס מיוחד מהרבי, וכאשר עבר בחייו תקופה קשה, התבטא הרבי שכל כמה דקות הוא חושב עליו, וכל זמן קצר הוא שואל אודותיו.

בשנת [[תשמ"ה]] מינה אותו הרבי לחבר בהנהלה הראשית של וועד [[אגודת חסידי חב"ד ארה"ב]]. במסגרת זו זכה לעשרות הוראות בקשר למשפט הספרים שהתנהל באותה תקופה, וכן בעסקנות הכלל.

ר' זלמן הגן על כבוד ליובאוויטש ומוסדותיה בעוז, בגאון ובקומה זקופה. כאשר חוגים ידועים, שמסיבות ידועות צרה עינם בהצלחה האלקית של הרבי, ניסו להצר לחב"ד -היה זה ר' זלמן שלא נשא פני איש בענין שנוגע בכבודו של הרבי, ובתוקף החסידי האופיני לו, ובדרכים המיוחדות לו, הצליח להשתיקם.

חשוב לציין, שלצד העסקים הגדולים והעסקנות העניפה שניהל, הקפיד ר' זלמן לקבוע עיתים ללימוד תורה. בכל יום היה מוסר שני שיעורים בגמרא בבית הכנסת, בשעה חמש וחצי בבוקר ובשעה שמונה בערב. בשנים האחרונות, כאשר מצבו הרפואי הקשה עליו את ההליכה לבית הכנסת, קיים את השיעור בביתו.

==הידור במצוות עד מסירות נפש==

חביבות מיוחדת הייתה לו להידור במצוות. שום סכום כסף לא היה עוצר אותו מהידור במצוות. הוא הידר מאוד לקבל [[סנדק|סנדקאות]], והיה מוכן לממן את כל הברית מכיסו כדי לזכות במצווה מיוחדת זו. [[אברך כולל|אברכי כולל]] רבים שלא היה באפשרותם לערוך ברית כיאות, היו נותנים לו את זכות הסנדקאות, והוא היה משלם את כל הוצאות הברית. גם בשנים האחרונות, כאשר מבחינה בריאותית היה קשה לו להיות סנדק, התעקש לקיים את המצווה בכל מחיר. בשיחת אחרי-מות קדושים תשמ"ה, שיבח הרבי את הידורו של ר' זלמן בקשר לסנדקאות.

כאשר הרבי הכריז על [[עשרת המבצעים]], התמסר ר' זלמן לכל מבצע ומבצע. כאשר הרבי הכריז על מבצע "[[בית מלא ספרים]]" מילא ר' זלמן בפשטות את דברי הרבי, ורכש כמויות עצומות של ספרים, בהם ספרים יקרים ונדירים, שפיארו את כל קירות ביתו!

ר' זלמן היה מראשי העוסקים בבניית והרחבת [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]]. היה חבר ב[[וועד הבניין]], ומלבד תרומותיו האישיות, התרים גם רבים מידידיו להרחבת הספרייה. כאשר הרבי ביקש בשנת [[תשמ"ח]] שישלחו ספרים לספריית ליובאוויטש, פנה ר' זלמן לספרנים, וביקש שיבואו לראות אוסף הספרים שלו, וכל ספר שעדיין לא נמצא בספרייה - שיקחו לספרייה. מספר הספרים שנלקחו באותו יום לספרייה היה קרוב לחמשת אלפים ספרים!

לאחר שהכריז הרבי על [[תקנת רמב"ם]], דייק ר' זלמן ללמוד את [[תקנת הרמב"ם|שיעור הרמב"ם היומי]] בבוקר. הוא היה אומר שלמרות שמדובר בלימוד [[נגלה]] - הרי מכיוון שזאת תקנה של הרבי, צריכים למלא אותה מיד בתחילת היום, את הלימוד היה מקיים עם חברי הכולל "תפארת זקנים לוי יצחק" בעזרת הנשים של 770 אחרי תפילת שחרית.

==מפיץ בשורת הגאולה והגואל==

ר' זלמן היה מראשי העוסקים בהפצת בשורת ה[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] ו[[משיח|הגואל]]. בחיות חסידית מיוחדת הוביל את האמונה הטהורה ברבי מלך המשיח.

פעם סיפר ר' זלמן על נקודת התפנית שבה הבין שהרבי רוצה שיפרסמו את זהותו כמלך המשיח: היה זה בשנת [[תשל"ז]], כאשר מעוררי המחלוקת נגד [[חסידות חב"ד]] ניסו להאחז באמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח כדי להגביר את אש המחלוקת.

קבוצת עסקנים שניסו להשקיט את המחלוקת, חשבו לנקוט בשורת צעדים להשקיט את העניין. בין הרבנים היה גם ר' זלמן, שהתקשר לרב חדקוב כדי לדון איתו בעניין. הרב [[חודקוב]] מטבעו הסתייג מפירסום האמונה שהרבי הוא מלך המשיח, וכמובן שהסכים עם דבריו של ר' זלמן.

תוך כדי שהם מדברים, שמע ר' זלמן שיעול על קו הטלפון. היה זה סימן שהרבי עלה על הקו. היה שקט על הקו במשך שתי דקות, ואז חזר הרב חדקוב לדבר עם ר' זלמן, אלא שלפתע השתנתה דעתו מן הקצה אל הקצה: ר' זלמן, הוא אמר, מה אכפת לך שחסידים אומרים על הרבי שהוא משיח? הרי כך היה מאז ומתמיד, כפי שמובא בגמרא, שהתלמידים היו אומרים על רבותיהם שהם הראויים להיות משיח.

ר' זלמן הבין מיד שהשינוי הפתאומי בדעתו של הרב חדקוב נבע מדברים ששמע מהרבי, ושינה גם הוא את דעתו מן הקצה אל הקצה. בהתלהבות חסידית התקשר ר' זלמן לאחד המזכירים וביקשו לקנות בקבוק [[משקה]] ולהתוועד על הגילוי הגדול שזכו באותו יום, כאשר הרבי גילה את דעתו שחסידים צריכים לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח.

מיני אז עמד ר' זלמן בראש מפיצי בשורת הגאולה והגואל, והיה מראשי הדוברים בכינוסים לחיזוק האמונה הטהורה.

בשנות הנו"נים, לאחר ההתעוררות הגדולה בשיחותיו של הרבי בנושא הגאולה, הוא היה מדבר בחום חסידי על ה"תקופה החדשה" שאנו נמצאים בעיצומה, תקופת התגלות המשיח, ועל משמעות הקריאה של "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]" במעמד הרבי, ועורר לניצול ההזדמנות הגדולה הזאת כראוי לפירסום בשורת הגאולה לקהל הרחב.

ר' זלמן תמך בפירסום מודעות בעיתונות המבשרות על זהותו של הרבי מלך המשיח וקוראות לציבור להוסיף במעשים טובים כדי לקבל את פניו. כאשר יצאו מערערים על העניין, ביקש ר' זלמן ממזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] שישאל על כך שוב את הרבי, ויכתוב לו במדוייק את המענה של הרבי. כך התפרסמה דעתו הק' של הרבי שתמך בצורה הברורה ביותר בפירסום המודעות בעיתונים.

בשנים האחרונות, לאחר הניסיון של [[ג' תמוז תשנ"ד]], הרבה לעודד ולחזק את צעירי הצאן ואנ"ש בכלל, ושם דגש מיוחד על האמונה בהתממשות נבואתו של הרבי מלך המשיח, שדבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם. הוא היה נוהג לומר ש"כמופת הייתי לרבים" -הוא, שראה במוחש שכל מה שהרבי הבטיח לו במשך השנים, התקיים -יכול לומר בוודאות מוחלטת, מניסיון אישי, שדבר אחד מדבריו הק' לא ישוב ריקם.

בכל נאומיו בשנים האחרונות הזכיר את אמונתם של חסידים ברבי מלך המשיח, והיה מסיים את נאומיו בהכרזת הקודש "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".

==פטירתו==
[[קובץ:בכל ביתי נאמן הוא.JPG|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'בכל ביתי נאמן הוא' שנכתב על הרב גוראריה]]
בערב [[ראש השנה]] [[תשס"ד]] בעת ששהה הרב גורארי' ב[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]] עבר התקף לב והובל לבית רפואה שם נפטר למחרת ביום [[א' בתשרי]] [[תשס"ד]].

בשנת [[תשע"א]] יצא ספר ביוגרפיה על הרב גוראריה בשם "בכל ביתי נאמן הוא" שנערך על ידי העיתונאים החב"דיים ר' [[יוסף יצחק אליטוב]] ור' [[בנימין ליפקין]].

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער לוין]], '''זכרון הרש"ז גוראריה''' - התכתבות רבותינו נשיאנו עם שניאור זלמן גוראריה. תשס"ו.
*[[יוסף יצחק אליטוב]] ו[[בנימין ליפקין]], '''בכל ביתי נאמן הוא''', [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.67259945994_1765226.pdf פרק י"ב מתוך הספר] לקריאה און ליין {{PDF}} {{COL}}}}.
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61227 במה שהרבי "קאכט זיך" - בכך עלינו לעסוק!] דברים שאמר בכנס התעוררות ב-[[‏770]] בכ"ז ניסן ה'תשנ"ג{{PDF}}{{תמונה}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68330 "הרבי מראה בעצמו דוגמא, אז מה השקו"ט?"]''' - {{וידפו|}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Sputz-Sternberg%20Sivan%209%2C%205788.PDF מענות שזכה לקבל מהרבי על שאלותיו בשיחות]''' בתוך תשורה מנישואי צאצאיו

{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{מיון רגיל:גוראריה שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]

רבי דרייב

2018-09-26T12:57:18Z

כיתה ח' תשע''ט: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:רבי_דרייב.png|200px|thumb|left|סמליל 'רבי דרייב']]
'''רבי דרייב''' (או באנגלית '''Rebbe Drive''') הוא מאגר אינטרנטי המקבץ חומר רב הקשור לחסידות חב"ד וכולל בין השאר תמונות, קובצי וידיאו ואודיו של [[הרבי]], וכן ספרים יומנים ו[[כתי"ק|כתי"קים]] מתקופות ומזמנים שונים.
==היסטוריה==
הארכיון נוצר על ידי קבוצת תמימים מישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומ[[תומכי תמימים המרכזית 770]] בשנת [[תשע"ה]], במטרה לאחד מאגרי תמונות של צלמים ואספנים שונים ברחבי העולם, כך שיהיה מאגר אחד גדול השייך לכולם יחד.

בשבועות שלאחר מכן נוספו תמונות רבות למאגר, על ידי אנשים רבים שהצטרפו ונדבו ממאגריהם כך שכמות החומר הצבור במאגר גדל באופן משמעותי.

כיום, האתר מפרסם כל כמה חודשים (בעיקר לפני חגים וכדו') כמויות גדולות של תמונות נדירות, הנלקחות מאספנים שונים.

הגישה לארכיון הינה חופשית לשימוש ולהפצה, והוא משתמש בממשק ה'גוגל דרייב'.

==קטגוריות==
האתר כולל כ-12 קטגוריות שונות הקשורות לחסידות חב"ד:
*'''אודיו'''
*'''וידאו'''
*'''תמונות''' - תמונות של הרבי מתאריכים וזמנים שונים, מקוטלגים ומסודרים לפי תאריכים ולפי נושאים ומעמדים
*'''הגהות''' - [[מוגה|הגהות של הרבי]] ל[[שיחות]] ו[[מאמרים]].
*'''הנחות'''
*'''יומנים'''
*'''[[גוף כתב יד קודש|כתבי יד קודש]]'''
*'''חזרות''' - הקלטות של ה[[חזרה|חזרות]] שנערכו על ידי החסידים לאחר שהרבי סיים את ההתוועדויות
*'''ספרים'''
*'''תשורות'''
*'''גליונות'''
*'''גאולה ומשיח''' - קיבוץ החומר מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/0B5oW_P_XPnLsQ0tLbGhibS0xeFU רבי דרייב]'''
*מנחם זיגלבוים בראיון עם יוצרי המיזם, '''[http://chabad.info/magazine/%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%A9%D7%9C%D7%9B%D7%9C-%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%99%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99/ רבי דרייב - שלכל אחד יהיה גישה לרבי]''', [[שבועון בית משיח]], ניסן תשע"ח - {{אינפו}}
[[קטגוריה:אתרי מידע חב"דיים]]
[[קטגוריה:אתרים להפצת חסידות]]

רבי דרייב

2018-09-26T12:54:48Z

כיתה ח' תשע''ט: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:רבי_דרייב.png|200px|thumb|left|סמליל 'רבי דרייב']]
'''רבי דרייב''' (או באנגלית '''Rebbe Drive''') הוא מאגר אינטרנטי המקבץ חומר רב הקשור לחסידות חב"ד וכולל בין השאר תמונות, קובצי וידיאו ואודיו של [[הרבי]], וכן ספרים יומנים ו[[כתי"ק|כתי"קים]] מתקופות ומזמנים שונים.
==היסטוריה==
הארכיון נוצר על ידי קבוצת תמימים מישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומ[[תומכי תמימים המרכזית 770]] בשנת [[תשע"ה]], במטרה לאחד מאגרי תמונות של צלמים ואספנים שונים ברחבי העולם, כך שיהיה מאגר אחד גדול השייך לכולם יחד.

בשבועות שלאחר מכן נוספו תמונות רבות למאגר, על ידי אנשים רבים שהצטרפו ונדבו ממאגריהם כך שכמות החומר הצבור במאגר גדל באופן משמעותי.

כיום, האתר מפרסם כל כמה חודשים (בעיקר לפני חגים וכדו') כמויות גדולות של תמונות נדירות, הנלקחות מאספנים שונים.

הגישה לארכיון הינה חופשית לשימוש ולהפצה, והוא משתמש בממשק ה'גוגל דרייב'.

==קטגוריות==
האתר כולל כ-12 קטגוריות שונות הקשורות לחסידות חב"ד:
*'''אודיו'''
*'''וידאו'''
*'''תמונות''' - תמונות של הרבי מתאריכים וזמנים שונים, מקוטלגים ומסודרים לפי תאריכים ולפי נושאים ומעמדים
*'''הגהות''' - [[מוגה|הגהות של הרבי]] ל[[שיחות]] ו[[מאמרים]].
*'''הנחות'''
*'''יומנים'''
*'''[[גוף כתב יד קודש|כתבי יד קודש]]'''
*'''חזרות''' - הקלטות של ה[[חזרה|חזרות]] שנערכו על ידי החסידים לאחר שהרבי סיים את ההתוועדויות
*'''ספרים'''
*'''תשורות'''
*'''גליונות'''
*'''גאולה ומשיח''' - קיבוץ החומר מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[www.rebbedrive.com אתר רבי דרייב]'''
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/0B5oW_P_XPnLsQ0tLbGhibS0xeFU רבי דרייב]'''
*מנחם זיגלבוים בראיון עם יוצרי המיזם, '''[http://chabad.info/magazine/%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%A9%D7%9C%D7%9B%D7%9C-%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%99%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99/ רבי דרייב - שלכל אחד יהיה גישה לרבי]''', [[שבועון בית משיח]], ניסן תשע"ח - {{אינפו}}
[[קטגוריה:אתרי מידע חב"דיים]]
[[קטגוריה:אתרים להפצת חסידות]]

י"ז בתשרי

2018-09-25T15:40:09Z

כיתה ח' תשע''ט: /* ימי חב"ד */

{{חודש תשרי}}
'''י"ז בתשרי''' הוא היום השבעה עשר ב[[חודש תשרי]] והיום השלישי של חג ה[[סוכות]] (ב[[ארץ ישראל]] הוא היום השני של [[חול המועד]] וב[[חו"ל]] היום הראשון של חול המועד).

==אירועים ביהדות==
*תנ"א - רבי צבי הירש מלבוב (למברג), נפטר.
*[[תרנ"ג]] - רבי אהרן כהן-טנוג'י, דיין בטוניס, נפטר.
*[[תשי"ח]] - רבי משה רוזן, מחבר ספר 'נזר הקודש', נפטר.
*[[תשל"ה]] - רבי מנחם זאב שטרן, אב"ד [[גבעת שאול]] - [[ירושלים]], נפטר.
*[[תש"מ]] - רבי יואל מושקוביץ משאץ, מחבר ספר 'ברכת אברהם', נפטר.

==ימי חב"ד==
*[[תרמ"ג]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר את מאמרו הראשון, אך לא קיבל את ה[[נשיאות]] באופן רשמי, ובכך החלה תקופת '[[חורבן ליובאוויטש]]'.
===נפטרו===
*[[תש"ב]] - הרב [[יצחק ריבקין]], מרבני העיר [[שוונציאן]], נרצח על ידי הנאצים יחד עם רבים מבני קהילתו.
*[[תשמ"ח]] - הרב [[רפאל נחמן כהן|רפאל נחמן (פול'ע) כהן]], [[בעל שמועה]] ומחבר ספרים רבים על תולדות החסידות.
*[[תשס"ב]] - הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]], ממקימי [[בית הכנסת]] 'המרכזי' ב[[כפר חב"ד]], וחבר [[ועד כפר חב"ד]].
*[[תשע"א]] - הרב [[זאב וולף ברונשטיין]], מדור המייסדים של [[כפר חב"ד]].

{{להיום יום|י"ז|תשרי}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב יז]]

ט"ז בתשרי

2018-09-25T15:39:41Z

כיתה ח' תשע''ט: /* ימי חב"ד */

{{חודש תשרי}}
'''ט"ז בתשרי''' הוא היום השישה עשר ב[[חודש תשרי]] והיום השני של [[חג הסוכות]] (ב[[ארץ ישראל]] היום הראשון של חול המועד ובחו"ל יום טוב שני של גלויות).

==אירועים ביהדות==
*[[תנ"ח]] - רבי משה זכות ממנטובה - איטליה, מחבר ספר 'שורשי השמות', נפטר.
*[[תרל"ט]] - רבי יצחק דב הלוי במברגר, אב"ד וירצבורג, מחבר ספר 'מלאכת שמים', נפטר.
*[[תרע"ד]] - רבי צבי הירש שפירא ממונקטש, מחבר ספר 'דרכי תשובה', נפטר.
*[[תשל"ז]] - רבי נחמן כהנא מספינקא - [[בני ברק]], נפטר.

==ימי חב"ד==

===נולדו===
*[[תרל"ט]] - הרב [[שלמה מנחם מענדל חן]], רבה של [[ניעז'ין]] ומגדולי חסידי [[אדמו"ר הרש"ב]].
*[[תשי"ד]] - הרב [[יעקב רייצס]], מהקבוצה הראשונה של [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ורבה של יסוד המעלה והגליל התחתון.
*[[תשל"ז]] - הרב [[אסף שמשון אנגלמן]], ראש כולל 'עיון ההלכה' שעל ידי מוסדות [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בירושלים ורב קהילת חב"ד ברמת [[בית שמש]] ב'.
===נפטרו===
*[[תרס"ט]] - רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]], נכד [[אדמו"ר הצמח צדק]].
*[[תשמ"ז]] - הרב [[חיים זושא וילימובסקי]] 'הפרטיזן', מראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש.
*[[תשס"ז]] - הרב [[זלמן מרדכי לוין]], מנהל הגמ"ח של [[ועד נחלת הר חב"ד]].
*[[תשע"ג]] - ר' [[משה טלישבסקי]], "ה[[שליח ציבור|חזן]] של הרבי".

{{להיום יום|ט"ז|תשרי}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב יו]]

תשע"ה

2018-09-17T16:55:10Z

כיתה ח' תשע''ט: /* נוסדו */

[[קובץ:גן.jpg|שמאל|ממוזער|350px|חיילי [[צבאות ה']] במסדר [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]], תשע"ה]]
'''תשע"ה''' היא שנת החמשת אלפים שבע מאות שבעים וחמש לבריאת העולם. שנה זו הינה שנה פשוטה.

==ציוני דרך==
* יובל החמישים ל[[הסתלקות]] אימו של ה[[רבי]] הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].

===נפטרו===
*[[ד' תשרי]] - הרב [[פנחס לייבוש הרצל]], זקן חסידי חב"ד ו[[משפיע]] [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]].
* [[ד' תשרי]] - גברת שרה רבקה מנדלזון - אם הבית של הישיבה בלוד.
*[[ו' תשרי]] - ר' יורם גבעוני, מקהילת חב"ד ב[[צפת]].
*[[כ"ד תשרי]] - הרבנית אירנה ווגנר, שליחת הרבי לעיר טולא במרכז [[רוסיה]], ואם ה[[שלוחים]] באירקוטסק, קרסנויארסק, ופערם.
* [[י"ב חשון]] - הרב [[שמואל (מולע) אזימוב]] - משלוחי הרבי ל[[פריז]] ומגדולי המחזירים בתשובה במדינת [[צרפת]].
* [[כ"ג חשון]] - הרב [[יעקב דב כ"ץ]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
* [[ב' טבת]] [[זאת חנוכה]] - הרב [[יהושע מונדשיין]] - סופר וחוקר חסידי.
*[[י"א טבת]] - הרב [[דוד איידלמן]] שליח הרבי במסצ'וסטס.
* [[י"ג טבת]] - הרב [[אברהם בן ציון מייזליש]], [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]] וב[[תומכי תמימים ראשון לציון]].
* [[כ"ג טבת]] - הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - מד"א ורב [[כפר חב"ד]].
* [[כ"ד טבת]] - הרב [[מאיר ראנעס]] - [[קראון הייטס]].
* [[י"ז שבט]] - הרב [[הלל רבינוביץ]] - ראש ישיבה ו[[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת]].
* [[כ' אדר]] - הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] - סופר ועסקן חסידי.
* [[ו' ניסן]] - הרב [[חיים סרבנסקי]] - משפיע.
* [[ט"ו ניסן]] - הרב [[שמואל וואזנר]] מגדולי הפוסקים החסידיים.
* [[י"ד אייר]] - הרב [[בועז לרנר]] - מומחה למקוואות מקהילת חב"ד בנחלת הר חב"ד.
* [[י"ח סיון]] - הרב [[בנימין קליין]] - מזכיר [[הרבי מלך המשיח שליט"א]].
* [[י"ב תמוז]] - הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] - [[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת תות"ל המרכזית 770 ועסקן חסידי.

===נוסדו===
*בימי [[בין הזמנים]] - נפתחה [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]] על ידי תנועת הנוער [[צבאות ה' (ישראל)|צבאות ה']].
*מכון [[רבי דרייב]].

{{תנש"א משיח}}
{{תנש"א}}

תשע"ח

2018-09-04T13:57:30Z

כיתה ח' תשע''ט: /* אירועים */

[[קובץ:שמחה רובשקין 770.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ריקודי שמחה ב-[[770]] לאחר שחרור ר' [[שלום מרדכי רובשקין]] (זאת חנוכה תשע"ח)]]
'''תשע"ח''' (5778) היא שנת החמשת אלפים שבע מאות שבעים ושבע לבריאת העולם, והשלישית משבע שנות מחזור השמיטה.

קביעות שנה זו היא '''הכ"ז'''{{הערה|אחד מתוך ארבעה עשר האפשרויות לסוגי קביעויות השנים.}}, היות והיא מתחילה ביום חמישי (ה), היא כסדרה (כ) ועל כן יש בה 29 ימים בחשוון ו30 ימים בכסלו, וחג הפסח חל בשנה זו בשבת (ז). שנה זו היא שנה פשוטה (ולא [[שנה מעוברת|מעוברת]]), אורכה 354 ימים שבהם 51 שבתות.

שנה זו היא השנה השניה ממחזור קטן ש"ה (מחזור של 19 שנים).

==ייחודיות השנה==
שנת [[תשע"ח]] היא שנה מיוחדת כי שנה זו מסתיימת באות '''ח'''', [[הרבי]] אומר {{הערה|סה"ש תשמ"ח ח"א עמ' 283.}} שבשנים שמסתיימות באות ח' ישנם אירועים מיוחדים (הן לטוב והן למוטב) - מצד העילוי במספר ח' המורה על השלימות ד[[ימות המשיח|לע"ל]].{{הערה|ראה שיחת שבת שובה (ב) תשמ"ח (ס"כ ואילך) על הקשר בין השנה שמסתיימת ב-ח' לגאולה.}}

הרבי מביא לזה כמה דוגמאות{{הערה|סה"ש שם בהערה.}}:
*ירידה למצרים - ב'רל"'''ח'''
*[[יציאת מצרים]] ו[[מתן תורה]] - ב'תמ"'''ח'''
*כניסה לארץ - ב'תפ"'''ח'''
*[[בית המקדש הראשון|בנין בית ראשון]] - ב'תתקכ"'''ח'''
*[[בית המקדש|חורבן בית ראשון]] - ג'של"'''ח'''
*[[בית המקדש השני|בנין בית שני]] - ג'ת"'''ח'''
*[[בית המקדש|חורבן בית שני]] - ג'תתכ"'''ח'''
ועוד..

{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=ז' אדר תשמ"ח הערה 35
|תוכן=הטעם לכך שגם ענין ה[[חורבן בית המקדש|חורבן]] וה[[גלות]] הי' בשנה שסימנה מסתיים באות ח' - מכיון שתכלית ומטרת החורבן והגלות אינו אלא "'''על מנת''' שיבוא ארי' כו' ויבנה אריאל", היינו, שעי"ז באים לתכלית העילוי ד[[גאולה|גאולה העתידה]] ו[[בית המקדש השלישי|בהמ"ק העתיד]]}}

==ציוני דרך==
*שנת ה-120 לייסוד ישיבות [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].
*'''חיי"ם שנה''' לנשיאות [[הרבי]]{{הערה|1=ראה [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm49.htm#1 שיחת ב' ניסן תשמ"ח].}}.

== אירועים ==
[[קובץ:משיח בכיכר עח.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|עצרת "משיח בכיכר" בכיכר רבין בתל אביב (י"ב תמוז תשע"ח)]]
* [[בשורת הגאולה|בשנה זו]] [[צפייה לגאולה|בטוחים]] אנו שיקום הרבי מלך המשיח מתחיית המתים לעין כל ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש{{הערה|1=ראה גם בשו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח].}}.
*[[י"ט כסלו - חג הגאולה]] - נשיא [[ארצות הברית]] מר דונלד טראמפ הודיע במעמד רשמי בבית הלבן על הכרתה של ארצות הברית בירושלים כבירתה הרשמית של ארץ ישראל, ועל העברת השגרירות לשם בקרוב.
*[[זאת חנוכה]] - נשיא ארה"ב הכריז על שחרורו של ר' [[שלום מרדכי רובשקין]] מהכלא.
*[[כ"ט אייר]] - נשיא ארה"ב מר דונלד טראמפ העביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים כפי שהבטיח קודם לכן השנה.
* [[חג הגאולה י"ב תמוז]] - עצרת "משיח בכיכר" בכיכר רבין ב[[תל אביב]], בארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. העצרת התפרסמה במיוחד בציבור בארץ ישראל, בעקבות מאבק משפטי של ארגונים שביקשו לבטל את ההפרדה בין גברים לנשים באירוע, כנדרש בהלכה, שהסתיים ב"דידן נצח" בפסיקת בית המשפט שהעצרת תתקיים לפי כללי ההלכה. המאבק קיבל סיקור תקשורתי נרחב ומשך קהל רב לאירוע{{הערה|זלמן צרפתי, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/6/28/415826278430.html דידן דמשיח בכיכר נצח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]], ט"ז בתמוז תשע"ח.}}.

===נפטרו===
*[[י"ד טבת]] - הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]] רב מרכז העיר [[ירושלים]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].
*[[א' שבט]] - הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]], זקן חסידי חב"ד.
*[[ג' אייר]] - הרב [[צבי גרינוולד]], מחנך וותיק ב[[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].
*[[כ"ד אייר]] - הרב [[שלום דובער גוטניק]], ראש ישיבת חב"ד ב[[מלבורן]] [[אוסטרליה]].
*[[ט"ז בסיוון]] - הרב [[זמרוני זליג ציק]], שליח הרבי ב[[בת ים]] ויו"ר ארגון "[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה]]".
*[[כ"ב תמוז]] - הרב [[בועז קלי]], משלוחי הרבי ב[[חיפה]] וחבר הנהלת מוסדות חב"ד בחיפה והקריות, וראש מטה "שבע מצוות לשבעים אומות" להנחלת [[שבע מצוות בני נח]].
{{הערות שוליים}}
{{תנש"א משיח}}
{{תנש"א}}

א' בתשרי

2018-08-30T11:58:01Z

כיתה ח' תשע''ט: /* ימי חב"ד */

{{חודש תשרי}}
'''א' בתשרי''' הוא היום הראשון ב[[חודש תשרי]] וב[[ראש השנה]].

== אירועים ביהדות ==
*א' - יום השישי לבריאה בו נבראו החיות, הבהמות ו[[אדם הראשון]]{{הערת שוליים|לדעת [[רבי אליעזר]]}}.
*א'תרנ"ז - יציאת [[נח]] מן התיבה בתום המבול,{{הערה|‏לדעת ר' אליעזר. ‏‏[[מסכת ראש השנה]], דף י"א עמוד ב'‏}}
*א'תתקנ"ט - [[שרה אימנו]], הראשונה מבין [[ארבע האמהות]] ואשת [[אברהם]], נולדה.
*ב'רכ"ט - [[יוסף]] פתר את חלומות [[פרעה]] ונעשה משנה למלך במצרים.
*ג'שמ"א - הנביא גדליהו בן אחיקם, מנהיג שרידי העם שלא גלו בגלות בבל, נפטר{{הערת שוליים|לגירסא אחת}}.
*ד'תרמ"ז - רבינו שפטיה בן אמיתי, נפטר.
*ד'תשע"ב - רבינו אמנון ממגנצא, מחבר הפיוט 'ונתנה תוקף', נהרג על קידוש ה'.
*ה'[[תקכ"א]] - רבי יהודה עייאש, רבה של אלג'יר ובאחרית ימיו ראש ישיבת 'מדרש כנסת ישראל' ב[[ירושלים]], מחבר ספר 'בני יהודה', נפטר.
*ה'[[תר"נ]] הצדיק ה[[קבלה|מקובל]] האלוקי [[רבי ישראל אבוחצירא הבבא סאלי]], נולד.
*ה'[[תר"מ]] - רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל, ה[[מלבי"ם]], נפטר.
*ה'[[תרע"ד]] - רבי [[יעקב דוד וילבסקי]], הרידב"ז, נפטר.
*ה'[[תרצ"ב]] - רבי יצחק מאיר השל מקופישניץ, נפטר.

== ימי חב"ד ==
== נפטרו ==
* [[תשס"ד]] הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] יו"ר מועצת המנהלים של [[מרכז ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממנהלי הוצאת ספרים [[קה"ת]], וממונה על ההנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].

{{להיום יום|א'|תשרי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב א]]