חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שלום יעקב חזן

2018-07-26T11:43:55Z

כיתה ז 2 נחל''ה: added Category:משפחת חזן using HotCat

[[קובץ:הרב חזן.jpg|ממוזער|שמאל|300px|הרב חזן נואם לרגל גליון האלף של [[בית משיח]]]]

ר' '''שלום יעקב חזן''' (יליד שנת [[תשי"ח]], 1958), הוא חבר מערכת [[אוצר החסידים]] של הוצאת [[קה"ת]], חבר מערכת [[שבועון בית משיח]] וחבר הוועדה הרוחנית של האתרים [[חב"ד אינפו]] ו[[חב"דפדיה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ח אייר]] [[תשי"ח]] לאביו הרב [[אהרון חזן]] ואמו נחמה לאה, בעיר [[מוסקבה]]. שם בהדרכת הוריו שמר על דרך היהדות והחסידות ב[[מסירות נפש]].

בבחרותו עלה ל[[ארץ הקודש]] ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]], ומשם המשיך ל[[ארצות הברית]]. לאחר נישואיו עם רעייתו בת הרב [[חיים ישראל שפרלין]], נסע בשנת [[תשמ"ג]] ל[[שליחות]] בעיר [[רסיפה]] שב[[ברזיל]] והיה הראשון שניהל [[בית חב"ד]] במקום. הקים שם [[בית כנסת]] ו[[מקווה]]. בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תנש"א]].

הרב חזן משמש כחבר במערכת [[אוצר החסידים]] - [[קה"ת]], חוקר דברי ימי החסידות והיסטוריון. במסגרת תפקידיו ערך ספרים רבים.

בנוסף לזאת, משמש כעורך הראשי של [[שבועון בית משיח]] וחבר בועדה הרוחנית של [[חב"דפדיה]].

בעבר כיהן כספרן ב[[ספריית אגו"ח]].

במהלך עבודתו בתחום הספרות והעיתונות, חשף את ארכיונו של [[הרבי הריי"צ]] שניצל מהנאצים והתגלגל לארכיונו הצבא הרוסי, בו אלפי מאמרים, אגרות קודש, מסמכים, מכתבים, תמונות, חפצים ועוד הקשורים ל[[רבותינו נשיאנו|אדמו"רי]] ו[[חסיד|חסידי]] חב"ד.

החומר הרב שנחשף התפרסם רובו ככולו לראשונה מעל גליונות בית משיח ולאחר מכן אף יצאו לאור מספר ספרים שכללו את האגרות, המאמרים ועוד. במסגרת זו יצאו לאור בין היתר: ספר המאמרים תרס"ג - חלק ב', [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] - חלק ט"ו -ט"ז, [[דברי ימי הרבנית רבקה]], [[רשימת ענינים וסיפורים]] (מסבו של הרבי).

כיום גר הרב חזן ב[[קראון הייטס]].

==חשיפות==
כמה מהחשיפות שלו שהתפרסמו ב[[שבועון בית משיח]]:
* מאמרי חסידות רבים של רבותנו נשיאינו.
* סדרה ארוכה של [[כתבי יד]] הקשורים לליקוטי דיבורים.
* [[התייסדות אגודת ישראל]] - חיבור מיוחד שחיבר [[אדמו"ר הריי"צ]]. (גליון 388).
* לקט מכתבי הרב [[אברהם שניאורסון|אברהם שניאורסאהן]] לביתו [[הרבנית נחמה דינה]] - ביניהם ההצעה ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יעבור לגור ב[[ארצות הברית]] - כבר בשנת [[תר"צ]]. (גליון 433).
* כתב התקשרות של חסידי ארץ ישראל ל[[אדמו"ר הרש"ב]] (גליון 478).
* רשימת ליובאוויטש השניה (גליון 431).

==ספרים בעריכתו==
כחלק מתפקידו כעורך שותף במערכת אוצר החסידים, ערך ספרים רבים מתורתם של רבותינו נשיאינו. להלן צוינו הספרים שערך בעצמו ללא סיוע:
*[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] - כרכים כ"ב-כ"ט
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] - כרכים ט"ו-ט"ז
*ספר המאמרים תרמ"ג-מ"ד. תרנ"ד. תרנ"ה-נ"ו. תרס"ג חלק ב'. תרס"ה. תרס"ח. תרס"ט. תרע"א. [[תרע"ח]]. [[תרע"ט]]. תר"פ - מאדמו"ר הרש"ב.
ספר האמרים תרפ"ו. [[תרפ"ז]] - לאדמו"ר הריי"צ נ"ע.

==משפחתו==
;חתניו:
*הרב משה שארף.
*הרב לוי יצחק רביסקי.
*הרב ישעיה הלוי שגלוב.

;בניו:
*הת' חיים ישראל חזן.
*הת' לוי יצחק חזן.

==קישורים חיצוניים==
;טורים פרי עטו:
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81585 הצילומים מגלים: מתי חילק הרש"ב את המשך תער"ב?] {{אינפו}} א' [[אייר]] התשע"ד (01.05.2014)

{{מיון רגיל:חזן, שלום יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת חזן]]

שלום יעקב חזן

2018-07-26T11:43:37Z

כיתה ז 2 נחל''ה: removed Category:משפחת חזן using HotCat

בועז קלי

2018-07-24T14:56:07Z

כיתה ז 2 נחל''ה:

{{קובץ|הרב קלי}}
הרב '''בועז קלי''' ([[ז' סיוון]] [[תש"י]] - [[כ"ב תמוז]] [[תשע"ח]]), היה סמנכ"ל מוסדות החינוך של חב"ד ב[[חיפה]] ו[[קרית שמואל]], יושב ראש מטה [[שבע מצוות בני נח]], עסקן פעיל של קהילת חב"ד ב[[קרית שמואל]], ומנהל [[בית הכנסת]] התיירותי במושבה הגרמנית בחיפה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ז' סיוון]] [[תש"י]] ליעקב וציפורה קלי, שהיו מאנשי תנועת 'המזרחי'.

[[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חדווה, ולאחר התקרבותם לחסידות חב"ד החל לפעול במסגרת הניהול הגשמי של מוסדות חינוך חב"ד ב[[קרית שמואל]] וב[[חיפה]] והיה שותף להקמת קרית החינוך החב"דית בה לומדים נכון לשנת [[תשע"ד]] קרוב לאלפיים תלמידים ותלמידות מגיל גן ועד לגיל סמינר.

===שבע מצוות בני נח===
[[קובץ:שבע מצוות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קלי עם מנהיגים דרוזים בכפר בית ג'אן]]
תוך כדי פעילותו בניהול המוסדות, ב[[חודש תשרי]] של שנת [[תשס"ב]] פגש ברב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] שהפיק ערכות מהודרות של [[שבע מצוות בני נח]] המסבירות את הנושא בטוב טעם, וביקש את עזרתו של הרב קלי להפיץ את הערכות בין השלוחים, לצורך כך הסביר לו את החשיבות שהרבי רואה בהפצת שבע מצוות אלו בין אומות העולם.

בעקבות פעילות זו הוא הפך ממסייע ליוזם, ואחרי מספר חודשים הקים את מטה "שבע מצוות לשבעים אומות" יחד עם הרבנים [[יוסף יצחק וילישאנסקי]], [[טוביה בולטון]] ו[[גידי שרון]].

אחרי תקופה ארוכה של פעילות, עברה הפעילות שבניהולו לבית כנסת תיירותי במושבה הגרמנית בחיפה שהפך למטה הראשי של הפעילות, כשאת המקום פוקדים מידי שנה עשרות אלפי מטיילים גויים המקבלים הסבר קצר וממצה על חשיבות שמירת השבע מצוות.

בנוסף, פעל הרב קלי לפגוש מנהיגים מוסלמים דרוזים וערבים, ולהחתים אותם על הצהרה לבני קהילותיהם על חשיבות השמירה של מצוות אלו. בסיורים אלו התלווה אליו בדרך כלל הרב [[זלמן נוטיק]].

בתשע"ד, צירף לפעילות את '''הרב לוי יצחק ביסברג''' (רב קהילת בית שמואל - בית שמש רמה ג'), שמוציא לאור פרסומים תורניים בנושא שבע המצוות. החיבור הראשון שיצא במסגרת זו הוא "וקרקר כל בני שת" (240 עמודים), חיבור מקיף בנושא בני נח בהלכה ובחסידות. פרוייקטים נוספים עליהם עמלה המחלקה התורנית היא סידור לאומות העולם בכמה שפות. וסידרת קורסים בנושא הלכות בני נח, ע"מ להכשיר שלוחים ורבנים בהלכות אלו. בכ' [[מנחם אב]] תשע"ה, פרסמה המחלקה התורנית, קובץ שלישי עם תשובות מרבני אנ"ש בנושא בני נח. ובסופו, פרק ראשון מ[[שער היחוד והאמונה]] בערבית - בפרסום ראשון.

היה מהשלוחים והמשפיעים שליוו את האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה. והיה נואם כמעט בכל כינוס פעילים וכן בכנסים השנתיים על שבע מצוות בני נח.

נפטר לאחר תקופה ארוכה של מחלה ב[[כ"ב תמוז]] [[תשע"ח]] בגיל 68.

==משפחתו==
*הרב [[בנימין מאיר קלי]] - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת מרום נווה ב[[רמת גן]].
*הרב [[אברהם קלי]] - ראש ישיבת חב"ד בשכונת נווה צדק ב[[תל אביב]].
*[[הרב ישי קלי]] - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת בת-גלים ב[[חיפה]]
*הרב שמואל קלי, [[כפר חב"ד]].
*חתנו, הרב [[שמואל גולדפרב]] - מורה ב[[תלמוד תורה צבאות מנחם קרית שמואל]] ו[[שליח]] [[הרבי]] בשכונת קריית חיים (מערב).

==קישורים חיצוניים==
*מנחם מענדל ערד, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/10/25/687283676554.html שבע לשבעים במושבה הגרמנית]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]
* שניאור זלמן לוין , '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/7/12/188559864362.html ובועז עלה]''' , כתבה לדמותו ב[[שבועון בית משיח]]

{{מיון רגיל:קלי, בועז}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית שמואל: אישים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קרית שמואל]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:שלוחים בחיפה]]

ניגונים על פרקי הרבי

2018-06-05T11:53:54Z

כיתה ז 2 נחל''ה: /* ניגונים שהולחנו במיוחד */

[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מנדל רייצעס, הרב פייטל לוין, הרב מנדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע"א]])]]
'''ניגונים על פרקי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]''' הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של [[הרבי]]. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג ב[[התוועדות]] הנערכת ב-[[770]] בליל [[י"א בניסן]], לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]].

==היסטוריה==
[[קובץ:תודה על הניגון.jpg|ממוזער|'''ותשואות חן על הניגון וכו'''' - כתב יד בו מודה הרבי לאחד ממחברי הניגונים משנת תשמ"ב]]

את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]" שבפרק ס"א; הניגון על המילים "[[אך לאלוקים דומי נפשי (ניגון)|אך לאלוקים דומי נפשי]]" שבפרק ס"ב; הניגון על המילים "[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]" שבפרק ס"ג, וכיו"ב.

ב. כתוצאה מכך החלו, לאחר כמה שנים, לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה חבדי"ת ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]] מדורות עברו שהיתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "[[כי אלקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלקים יושיע ציון]]" בפרק ס"ט; "[[אבוא בגבורות (ניגון)|אבוא בגבורות]]" בפרק ע"א; ו"[[ואלקים מלכי מקדם (ניגון)|ואלקים מלכי מקדם]]" בפרק ע"ד, וכיו"ב.

כך היה הסדר מפרק ס"ט עד לפרק פ' (משנת [[תש"ל]] עד שנת [[תשמ"א]] (ועד בכלל)).

בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל בפרק ע"א, שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים.

ג. לקראת [[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "[[הרנינו לאלוקים עוזנו (ניגון)|הרנינו לאלקים עוזנו]] גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבפרק פ"א.

הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי וגם בפי [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו.

==איזה ניגון נבחר?==
[[File:שיטת_בחירת_הניגונים_2017-04-04_16-20.jpg|thumbnail|שיטת בחירת הניגונים]]
בתחילה הענין לא היה כל-כך ‘ממוסד', ומה שהתקבל, התקבל. לא אחת היה זה בבחינת "כל דקולו אלים וחזק - גבר". היתה זו מין תחרות בין כאלה שהעדיפו ניגון מסוג אחד, לבין אחרים שהעדיפו ניגון מסוג שונה. מה שברור שתמיד נטלו התמימים חלק בראש - בקלחת השירה, ההתלהבות והתחרות.

התחרות היתה ברורה ומובנת - כשהיא מלווה בהתרגשות לא מעטה בין המלחינים - שכן הניגון הנבחר הוא הוא זה אשר יזכה לעלות על שולחן המלך. אותו ישירו בפני [[הרבי]] במשך כל השנה.

אך משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה, החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' [[יוסף יצחק גרינברג]]; הת' [[נחום גרינוולד]]; הת' [[יוסף קרסיק]]; הת' יוסף יצחק קפלן) להקים ועדה מיוחדת בשם "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]". ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים. וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה.

חשוב לציין, שחברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.

==התערבות הרבי==

אמנם באופן כללי היה נראה ש[[הרבי]] לא מתערב בענין זה והוא מקבל כביכול את החלטת החסידים וכו'. ראו כאן במוחש את ה[[אהבת ישראל]] העצומה של הרבי שהוא מעודד את כל הניגונים שהולחנו לכבודו (גם את אלו שלא נבחרו לבסוף לניגון השנה).

יחד עם זה, ראו בבירור שאת "המילה האחרונה" אמר הרבי. וזה לא רק מצד אמונה, שהרבי מנהיג את החסידים כרצונו הקדוש (וממילא גם סגנון ההתוועדויות והניגונים שמנגנים אז וכו', הם בהסכמתו ובעידודו וכו'), אלא שראו זאת גם במוחש.

ולדוגמא: בניגון לפרק פ"ח ([[תשמ"ט]]) [[בעל מנגן]] אחד (ר' שלום הלוי ברוכשטאט) בחר את הפסוקים "[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)|שיר מזמור לבני קרח]] גו'"; "תבוא לפניך תפלתי גו'"; "ואני אליך ה' שועתי גו'", והלחין עליהם ניגון.

בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.

כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו ב[[שבת]] הגדול, ערב י"א ניסן, לפני ההתועדות של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי שליט"א, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.

ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל ה[[שליח ציבור|חזן]] ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים "תבא לפניך תפילתי".

והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.

וכן בעוד הרבה הזדמנויות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים דווקא והם היו ה"מכה בפטיש" להלחנת ניגונים על פסוקים אלו (או שלפעמים הוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר).

==רשימת ניגונים ומלחינים שהתקבלו==
{{ניגונים שחוברו על פרקי התהילים של הרבי}}

===ניגונים שהותאמו לפסוקים===

*שנת [[תש"ל]] - פרק סט: [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים יושיע ציון]] - הותאם על ידי התמימים [[שניאור זלמן וילשנסקי]] ו[[שניאור זלמן חאנין]]. - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=691 להאזנה].
*שנת [[תשל"א]] - פרק ע: [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|ישישו וישמחו]] - הותאם על ידי ר' [[יהושע ליפקין]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=692 להאזנה].
*שנת [[תשל"ב]] - פרק עא:
::1. [[ניגון בך ה' חסיתי|בך ה' חסיתי]] - הותאם על ידי ר' משה טלישבסקי - [[מדיה:עא-א - בך ה' חסיתי.mp3|להאזנה]].

::2. [[כמופת הייתי לרבים (ניגון)|כמופת הייתי לרבים]] - הותאם על ידי הת' שניאור זלמן וילשנסקי - [[מדיה:עא-ב - כמופת הייתי.mp3|להאזנה]].

::3. [[אבוא בגבורות (ניגון)|אבוא בגבורות]] - הותאם על ידי הת' יעקב לייב אלטיין - [[מדיה:עא-ג - אבוא בגבורות.mp3|להאזנה]].

::4. [[תרננה שפתי (ניגון)|תרננה שפתי]] - הותאם על ידי רשב"צ אלטהויז - [[מדיה:עא-ד - תרננה שפתי.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ג]] - פרק עב: [[יפרח בימיו צדיק (ניגון)|יפרח בימיו צדיק]] - הותאם על ידי ר' [[שלמה קונין]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=697 להאזנה].
*שנת [[תשל"ד]] - פרק עג: [[יפרח בימיו צדיק (ניגון)|כלה שארי]] - הותאם על ידי ר' שלמה קונין (על חלק מהניגון של השנה הקודמת). - [http://chabadpedia.co.il/images/4/4f/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A2%22%D7%91_%D7%A2%22%D7%92.mp3 להאזנה מפי ר' דוד הורביץ לשני הניגונים המחוברים.]
*שנת [[תשל"ה]] - פרק עד: [[ואלקים מלכי מקדם (ניגון)|ואלקים מלכי מקדם]] - [[מדיה:עד - ואלקים מלכי מקדם.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ו]] - פרק עה: [[וכל קרני רשעים אגדע (ניגון)|וכל קרני רשעים אגדע]] - [[מדיה:עה - וכל קרני רשעים.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ז]] - פרק עו: [[נודע ביהודה אלקים (ניגון)|נודע ביהודה אלקים]] - [[מדיה:עו - נודע ביהודה.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ח]] - פרק עז: [[אתה הא-ל עושה פלא (ניגון)|אתה הא-ל עושה פלא]] - [[מדיה:עז - אתה הא-ל.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשל"ט]] - פרק עח:

::1. [[וינחם לבטח (ניגון)|וינחם לבטח]] - [[מדיה:עח-א - וינחם לבטח.mp3|להאזנה]].

::2. [[ויבחר בדוד (ניגון)|ויבחר בדוד]] - [[מדיה:עח-ב - ויבחר בדוד עבדו.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תש"מ]] - פרק עט: [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך (ניגון)|ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=704 להאזנה].
*שנת [[תשמ"א]] - פרק פ: [[רועה ישראל האזינה (ניגון)|רועה ישראל האזינה]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=705 להאזנה]

===ניגונים שהולחנו במיוחד===

*שנת [[תשמ"ב]] - פרק פא: [[הרנינו לאלקים עוזנו (ניגון)|הרנינו לאלקים עוזנו]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין]] - [[מדיה:פא - הרנינו לאלקים.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ג]] - פרק פב: [[אני אמרתי אלקים אתם (ניגון)|אני אמרתי אלקים אתם]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין]] - [[מדיה:פב - אני אמרתי.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשד"מ]] - פרק פג: [[וידעו כי אתה (ניגון)|וידעו כי אתה]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ה]] - פרק פד: [[ילכו מחיל אל חיל (ניגון)|ילכו מחיל אל חיל]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]] - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ו]] - פרק פה: [[רצית ה' (ניגון)|רצית ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ז]] - פרק פו: [[אודך ה' (ניגון)|אודך ה']] - הולחן על ידי ר' יוסף יצחק ליפסקר. - [[מדיה:פו - אודך ה' אלקי.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשמ"ח]] - פרק פז: [[אוהב ה' (ניגון)|אוהב ה']] - הולחן על ידי ר' אהרן הכהן בולוסובסקי. - [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=712 להאזנה].
*שנת [[תשמ"ט]] - פרק פח: [[שיר מזמור (ניגון)|שיר מזמור]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תש"נ]] - פרק פט: [[כרתי ברית (ניגון)|כרתי ברית]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תנש"א]] - פרק צ: [[שובה ה' (ניגון)|שובה ה']] - הולחן על ידי ר' פייטל הלוי לוין. - [[מדיה:צ - שובה.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ב]] - פרק צא: [[אורך ימים (ניגון)|אורך ימים]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ג]] - פרק צב: [[מזמור שיר ליום השבת (ניגון)|מזמור שיר ליום השבת]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צב_-_מזמור_שיר_ליום_השבת.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ד]] - פרק צג: נכון כסאך - הולחן על ידי התמימים בישיבת תות"ל מוריסטאון.- [[מדיה:צג.mp3 |להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ה]] - פרק צד: א-ל נקמות - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צד_-_א-ל_נקמות.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשנ"ו]] - פרק צה: לכו נרננה - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק סילברמן]].
*שנת [[תשנ"ז]] - פרק צו: שירו לה' - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-01-פרק-צו.mp3 - להאזנה]
*שנת [[תשנ"ח]] - פרק צז: ה' מלך - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-26-פרק-צז.mp3 - להאזנה]
*שנת [[תשנ"ט]] - פרק צח: זכר חסדו - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צח_-_זכר_חסדו.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תש"ס]] - פרק צט: יודו שמך - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צט_-_יודו_שמך.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"א]] - פרק ק: מזמור לתודה - הולחן על ידי ר' [[זאב פיזם]]. - [[מדיה:מזמור_לתודה_ק.mp3 |להאזנה]].
*שנת [[תשס"ב]] - פרק קא: לדוד מזמור - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קא_-_לדוד_מזמור.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ג]] - פרק קב: ואתה ה' - הולחן על ידי ר' דובער מ. פרבר. - [[מדיה:קב - ואתה ה'.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ד]] - פרק קג: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' ישראל גרנובטר. - [[מדיה:קג - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ה]] - פרק קד: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר - הניגון שנבחר על ידי הועדה - [[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]]. {{*}} יהי כבוד - הולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס. - [[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ו]] - פרק קה: הודו לה' קראו בשמו - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קה - הודו לה' קראו בשמו.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ז]] - פרק קו: הללוי-ה הודו לה' - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר. - [[מדיה:קו - הללוי-ה הודו לה'.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ח]] - פרק קז: הודו לה' כי טוב - הולחן על ידי ר' יוסף גרייזמן. - [[מדיה:קז - הודו לה' כי טוב.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשס"ט]] - פרק קח: [[ניגון שיר מזמור לדוד|שיר מזמור לדוד]] - הולחן על ידי ר' ברוך נ. פרבר. - [[מדיה:קח - שיר מזמור לדוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ע]] - פרק קט: אודה ה' מאוד בפי - הולחן על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:קט - אודה ה' מאד בפי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"א]] - פרק קי: לדוד מזמור - הולחן על ידי הרב שלום הלוי הורביץ והותאם על ידי ר' שמואל פרלשטיין. - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60902 להאזנה], [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2318 לשירת הניגון ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] ב-[[770]]].
*שנת [[תשע"ב]] - פרק קיא: הוד והדר פעלו - הולחן על ידי הרב בערל פאשטער. - [[מדיה:קיא.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשע"ג]] - פרק קיב: אשרי איש ירא את ה' - הולחן על ידי הרב בערל פאשטער.- [[מדיה:קיב - אשרי איש.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשע"ד]] - פרק קיג: יהי שם ה' מבורך - הולחן על ידי ר' [[אהרן הכהן בולוסובסקי]]. - [[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשע"ה]] - פרק קיד: בצאת ישראל ממצרים - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]]. - [[מדיה:קיד - בצאת ישראל.mp3|להאזנה]].
*שנת [[תשע"ו]] - פרק קטו: לא לנו ה' - הולחן על ידי הת' [[אברהם חריטונוב]]. - [http://chabad.info/special/%D7%9B%D6%BC%D6%B4%D7%99-%D7%9C%D6%B0%D7%A9%D7%81%D6%B4%D7%9E%D6%B0%D7%9A%D6%B8-%D7%AA%D6%BC%D6%B5%D7%9F-%D7%9B%D6%BC%D6%B8%D7%91%D7%95%D6%B9%D7%93-%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92/ להאזנה].
*שנת [[תשע"ז]] - פרק קטז: אתהלך לפני ה' - הולחן על ידי הרב [[דוד כהנוב]], ונבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|הוועדה]]. - [http://chabadpedia.co.il/images/d/d2/%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%91_NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה] {{*}} כוס ישועות אשא - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]], והתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים. - [http://chabadpedia.co.il/images/0/0e/NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה]{{הערה|{{קישור הגאולה|||כוס ישועות אשא • הניגון שהתמימים בחרו לי"א ניסן}}}}
*שנת [[תשע"ח]] - פרק קיז: הללו את ה' כל גויים - הולחן על ידי הת' חיים אליהו שטרנברג. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/22-03-2018-21-27-30-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%A7%D7%99%D7%96.mp3 להאזנה].

בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד [[י"א ניסן]], היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד.

ואלו הם:

*לכבוד [[ראש חודש כסלו תשל"ח]] הולחן [[מארש]] מיוחד על ידי ר' פייטל הלוי לוין, המכונה '[[ניגון ראש חודש כסליו]]'.

*לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (בשנת [[תשמ"ז]]) הולחן מארש - "[[דידן נצח]]" - על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו). [[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]

*לכבוד [[י' שבט]] [[תש"נ]], - [[שנת הארבעים]] הולחן הניגון "ויתן בפי שיר חדש" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט. ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76393 להאזנה])

*לכבוד י' שבט תש"ס - שנת היובל, הולחן והתקבל הניגון "וקדשתם את שנת החמישים" על ידי הרב יוסף יצחק סילברמן וכן הולחן הניגון "תשמיעני ששון ושמחה" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט.[[מדיה:וקדשתם_את_שנת_החמישים.mp3|להאזנה]]

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94:_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99 סקירה על הניגונים שחוברו על פרקי אדמו"ר שליט"א]''', ראיון עם ר’ שלום שי’ הלוי ברוכשטאט, פורסם ב[[התמים (בית משיח)|התמים]], אתר יומנים
* {{קישור שטורעם|14271|news|הניגונים על פרקי הרבי|הרב זושא וואלף|י"א בניסן תשס"ז}}
*לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/9/469695769065.html זהירות בחיבור ניגון לקאפיטל החדש]''' {{בית משיח}}

[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]

יוסף ישעיה ברוין

2018-06-05T10:55:36Z

כיתה ז 2 נחל''ה:

{{דמות|
שם=הרב יוסף ישעי' ברוין
|תמונה=[[קובץ:הרב ברוין.jpg]]
|תיאור= הרב יוסף ישעיה ברוין רבה של שכונת [[קראון הייטס]]
|תאריך לידה=[[ד' בניסן]] [[תשל"א]]
|מקום לידה=פלטבוש
|תאריך פטירה=
|מקום פעילות=[[אוסטרליה]], [[קראון הייטס]]
|תפקידים נוספים=רב קהילת צמח צדק ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]] ו[[משפיע]] בקהילה ובישיבת [[תומכי תמימים]] המקומית
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
[[קובץ:ברוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף ישעיה ברוין (בעת מעמד הכתרתו לרב שכונת [[קראון הייטס]] - [[י"ב בשבט]] [[תשע"א]])]]

הרב '''יוסף ישעיה ברוין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הוא מרא דאתרא וחבר ה[[בד"צ קראון הייטס|בית דין צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]]. בעבר כיהן כרב קהילת צמח צדק בסידני שב[[אוסטרליה]], [[משפיע]] בקהילה ובישיבת [[תומכי תמימים]] המקומית.

==תולדות חיים==
הרב ברוין נולד ב[[ד' ניסן]] [[תשל"א]] לר' [[חיים אלעזר ישראל ברוין]], רב בפלטבוש ובנו של הרב [[שלמה זלמן ברוין]] מחבר סדרת "שערים המצויינים בהלכה". בבחרותו למד בישיבת "[[חתם סופר]]" ו"כוכב מיעקב טשעבין".

משפחתו היא משפחה מיוחסת לרבנים תלמידי ה[[חתם סופר]]

נודע כעילוי ובהיות בגיל 14 נבחן על כל הטור. ועוד.

בהמשך למד גם בישיבות; [[אהלי תורה קראון הייטס]], [[ישיבה גדולה דסידני]] ו[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. בתקופת לימודיו ב-[[770]] נמנה על צוות ה[[חוזר]]ים וה[[הנחה|מניח]]ים של [[הרבי]].

הרב [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]. במקביל שימש גם כעורך הפסקים של הרב [[יהודה קלמן מארלו]] ושאר חברי הבד"ץ, יחד עם עבודתו בסדרת 'שערים המצויינים בהלכה' של סבו.

בחודש [[תמוז]] [[תשנ"ד]] עסק בהוצאתו לאור של הספר '[[והוא יגאלנו]]', המחזק את אמונת החסידים בחייו הנצחיים של הרבי כ[[מלך המשיח]] ובאמונה הוודאית שהוא יגאל את עם ישראל תיכף ומיד. ב[[אלול]] באותה שנה י"ל הספר מתורגם על ידו לאנגלית.

==התקרבותו לחב"ד==

בהיותו כבן 16 התקרב לחסידות חב"ד ולרבי בפרט, והי' מגיע לבקר תכופות ב 770. ומאוד נמשך לרבי.

משפחתו שהיו בכללות ידידי חב"ד, מאוד דאגו שיעבור לחב"ד ושלחו אותו ללמוד בארץ ישראל בישיבת טשעבין הכלל חסידית.

אך אדרבה במהלך לימודיו בטשעבין התקרב ל[[חסידות חב"ד]] יותר ויותר, והיה לומד בחברותא עם הרב יוסף ספרי חסידות חב"ד בכלל, ושיחות של הרבי מיוחד.

לאחר חצי שנה עבר ללמוד לישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]], שם התקרב ל[[משפיע]] הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']].

כשעבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בקרית גת, התנגדו לזה משפחתו במאוד וסבו הגאון הרב שלמה זלמן ברוין שדאג שהמעבר לישיבת חב"ד, ששם עסוקים גם במבצעים יוציא את בנו מהלימוד.

הסבא הגיע במיוחד לרבי לדולרים ביום ראשון י"ד מר חשון ואמר לרבי<ref> דברי משיח תש"נ ח"א ע' 337-8</ref>: נכדי שלמד בארץ ישראל (בטשעבין) וכעת לומד...

כ"ק אדמו"ר שליט"א: "דאָ". [כאן!, אף שלמד שבאותו הזמן הרב ברוין למד בקרית גת, הרבי אמר שלומד כאן!]

הרב שלמה זלמן ברוין: הוא למדן גדול, וביקש ברכה שיישאר בלימוד. [היינו בגלל שעבר לחב"ד, יש חשש שיפסיק ללמוד..]

הרבי ענה: "ס'איז דאָך דאָ אַ כלל אַז 'קדושה אינה זזה ממקומה', ובפרט קדושת התורה. זאָל זיין בשורות טובות" [ישנו כלל שקדושה לא זזה ממקומה, ובמיוחד קדושת התורה, שיהיו בשורות טובות].

הרבי נתן לו דולר נוסף באומרו: "אָפּגעבן כפליים לתושי'" [תתן כפליים לתושי'ה], והרבי נתן לו דולר נוסף עבור נכדו.

==רבנות בסידני אוסטרליה==

בשנה [[תשנ"ה]] היגר ל[[סידני]] וכעבור זמן קצר מונה למנהל המתיבתא ולרב קהילת צמח צדק. תקופה מסויימת שימש כסיו"ר ועד רבני סידני. במהלך שהותו בסידני היה בקשר הדוק עם הרב [[יצחק דוד גרונר]]. בשנת [[תשס"ח]] פעל והצליח לאחד בין קהילתו לקהילת 'ישיבה סנטר' בהנהגת הרב [[פנחס פלדמן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55412], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38621], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40696].}}.

מומחיותו של הרב ברוין בענייני חינוך הביאה את משרד החינוך במדינת ניו-סאוט ווילס (אחת מששת המדינות המרכיבות את אוסטרליה), למנותו למפקח מטעם הממשלה על תוכניות לימודי הקודש לבגרות בכל בתי הספר במדינה. הרב ברוין גם מונה לחבר בוועד מצומצם של שלושה אנשים שכותבים את תוכנית הלימודים, ועמד בראש צוות הבוחנים

הרב ברוין כותב מאמרים תורניים וחינוכיים, המתפרסמים ב[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|קובצי ההערות של אוהלי תורה]], בגליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] ובאתר [[חב"ד אורג]].

==בחירתו לחבר הבד"צ דקראון הייטס==
בחודש [[אלול]] [[תש"ע]] הוכרז{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56645 המועמד לרב השכונה - הרב יוסף ישעי' ברוין], [[חב"ד אינפו]].}} כמועמד ל[[בד"ץ קראון הייטס]] מטעם הרב [[אהרון יעקב שווי]]. ב[[כ"ו באלול]] [[תש"ע]] נבחר ברוב קולות לרב השכונה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56900 השכונה בחרה: הרב יוסף ישעי' ברוין שליט"א] - [[חב"ד אינפו]]}}, כאשר למעלה מאלף תושבים הצביעו בעדו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56933 בתום בדיקה חוזרת: הרב ברוין קיבל 1,004 קולות] - [[חב"ד אינפו]]}}.

ביום [[י"ב שבט]] [[תשע"א]] הוכתר הרב ברוין לרב השלישי בהרכב בית הדין בקראון הייטס, לצד הרבנים המכהנים [[הרב אזדבא]] ו[[הרב שווי]]{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59271 במעמד מכובד והיסטורי: הרב ברוין הוכתר כחבר בד"צ קראון הייטס] - [[חב"ד אינפו]]}}.

חבר הבי"ד הרב אזדאבא הגיש ערעור על בחירתו של הרב ברוין בטענה שהתמודד לרבנות ללא תעודת [[סמיכה]], הערעור נדחה על ידי אב בית הדין הרב רוזנברג שקבע בפסק דין מנומק{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59076 פסק דין ברור: הרב ברוין - הרב השלישי] {{אינפו}}}} כי הרב ברוין הוסמך עוד לפני הבחירות בסמיכת "יורה יורה", לאחר מכן הגישו{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59214 בקראון הייטס מחכים לקולות הימאים] {{אינפו}}}} שלושה מתושבי השכונה מספר טיעונים לביה"ד של הזבל"א שהוסמך לדון בנושא, ומשנדחו - יצאו לבי"ד לא חב"די מ[[בורו פארק]] ששלחו כתב "עיקול"{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59584 הרבנים חתמו: "לא יהא כח לשום בי"ד לבטל הפסק"] {{אינפו}}}}, בו הם "מורים" ל[[ועד הקהל]] שלא לקיים את פסק הדין של הזבל"א, ולא למנות את הרב ברוין כרב השכונה. משכך, פנה וועד הקהל לבית דין נייטרלי, בשאלה: האם עליו לפעול לפי ה"עיקול", או שמא אין העיקול מחייבו מכיון שהוא כפוף לביה"ד של הזבל"א שפסק דברים ברורים בנושא. בתשובה{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60551 בי"ד נייטרלי פסק: אין מקום לערעור ועיקול] {{אינפו}}}} נכתב כי לאחר שהדיינים בדקו את הנושא ועיינו בכובד ראש בכל המסמכים, הם פוסקים כי אין מקום לכל ערעור או עיקול בנושא, וכל מי שיש לו טענות או ערעורים עליו לפנות אך ורק לביה"ד של הזבל"א שהוסמך לטפל בנושא.

עם עקירתו של הרב ברוין מסידני ל[[קראון הייטס]], וכניסתו לכהן בפועל כאחד מרבני השכונה, הורגש שינוי משמעותי לטובה בכל פעולותיו של בית הדין של שכונת קראון הייטס. כשהדגש העיקרי הוא על חיזוק הקשר בין בית הדין לקהילה, דבר המתבטא בדפי הדרכה הלכתיים בסמיכות לחגים, ביקורים תכופים בבתי הכנסיות הרבים הפזורים בשכונה, עלון עונתי המדווח על פעילות הרבנים בבית הדין ושעות קבלת הקהל, ועוד.

==פעולתיו בשכונת קראון הייטס==

*בשנים תשע"ה - ע"ו הוציא מהדורה יומית שנקראת "הלכה טו גו" (הלכה ללכת) שזה מהדורה יומית של בערך כדקה, שבה הוא מקיף ענין הלכתי אקטואלי. יצאו לאור עד עכשיו כ 700 הלכות.

*מאז היבחרו התחיל הרב להוציא קונטרס הלכה למעשה לפני החגים, בעברית ואנגלית. בקונרסים משלב הלכה ומנהג והילכתא למשיחא.

==עניני משיח וגאולה==

לרב ברוין קאך מיוחד בקיום הוראת הרבי ללמוד ולחיות עניני גאולה ומשיח
*בקובצים שמוציא לחגים, מבאר כמה וכמה הלכות כיצד ינהגו לעתיד לבא.
*בקובץ הערות וביאורים פ' אמור תנש"א עשה הרב מפתח של החקירות של הרבי באופן קיום תורה ומצוות לעתיד לבא (פרסם מפתח חלקי)

==פסקיו המפורסמים==

*ממשיך בדעת הרב מרלאו על איסור אמירת קורבנות לפני זמן מנחה גדולה, ובזה הם חלוקים על הרב אזדבא.

*פוסק שכאשר מניחים ליהודי תפלין של ראש בלבד (במבצעים וכדומה) יש לברך על מצות תפלין. (וחולק על הרב יקותיאל פרקש בזה).

*אסר על הקמת עירוב בשכונת קראון הייטס באופן של חוט שעושים צורת הפתח, ונימק שכן רצון הרבי. (לא רצה לכתוב נימוקים הלכתיים בכותבו, שאין צורך בזה כאשר הרבי בעל הבית, והרבנים בעלי בתים והם המחלטים בזה).

*אוסר טלטול יהודי כסא גלגלים בשבת אף על ידי נוכרי.

*מורה על סינון המים לשתיה ובישול בברוקלין, על כל פנים מחמת הספק.

*בכינוס תורה בחול המועד פסח תשע"ח ב 770, הורה למעשה, שעל הזמניים האמיתיים אפשר לנהוג רק לחומרא ולא לקולא, ובזה הוא חלוק על כמה רבנים בחב"ד שמורים לנהוג כך ודבריהם התפרסמו באתר חב"ד אורג.

==משפחתו==
*אחיו הרב משה שמואל המכהן כרב ודיין במונסי
*אחיו הרב אברהם יעקב המכהן כמנהיג רוחני בקהילת נייטרא

==קישורים==
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2041 בפעם הראשונה: הרב ברוין מדבר על הכל] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36381 ראיון עם הרב ברוין] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56645 קורות חייו של הרב ברוין] {{אינפו}}

'''שיעורי וידאו:'''
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82333 נוסח תפילת מוסף בחג השבועות]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] (בלה"ק) {{וידאו}} {{אינפו}} ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ד]] (13.06.2014)

'''טורים וראיונות:'''
*[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389394.jpg לשלב את הציפיה לתורת הרבי עם הציפייה למלכות הרבי] טור [[מחשבה]] בקשר עם שיחת כ"ח ניסן, בתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61919 אינטרנט, אגרות קודש, שלום בית ועוד] - ראיון חינוכי לרגל חג השבועות, אברהם רייניץ, [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} כ"ט [[אייר]] התשע"א (02.06.2011)
*[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/703.pdf אצל חסיד לא עובר יום בלי שהוא חושב על הרבי], [[שבועון בית משיח]] גליון 703 עמוד 34

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ברוין יוסף ישעיה}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"א]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]

בית ספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)

2018-05-31T14:23:36Z

כיתה ז 2 נחל''ה: /* צוות בית הספר במשך השנים */

[[קובץ:ביסלמ נחלה תשלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי כיתה ט' בבית הספר בשנותיו הראשונות (תשל"ג)]]
'''[[בית הספר למלאכה]] - [[נחלת הר חב"ד]]''' הינו בית ספר חב"די לנערים בגיל התיכון, הפועל ב[[קרית מלאכי]] מאז שנת הלימודים [[תשל"א]].

בית הספר מיוועד להעניק מענה לנערים ממשפחות חב"דיות שלא משתלבים במסגרת ישיבתית, תוך הקפדה על חינוך חב"די טהור, ועל שילוב לימוד ומלאכה.

==היסטוריה==
[[קובץ:הרטמן שזר בית ספר למלאכה נחלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמיד בית הספר מלווה במנהל הרב [[יוסף הרטמן]] מעניק מנורה ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[זלמן שז"ר]] בעת ביקורו בבית הספר]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית הספר למלאכה]]}}
[[בית הספר למלאכה]] הראשון שהוקם בהוראת הרבי בשנים הראשונות להתיישבות החב"דית ב[[כפר חב"ד]], מילא את ייעודו והצליח בחינוכם של מאות נערים שהשתלבו במסגרת חינוכית חב"דית המתאימה לצרכיהם.

כאשר הוקמה בהוראת הרבי שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קרית מלאכי]] בה התיישבו בעיקר העולים מ[[ברית המועצות]] שקיבלו היתרי יציאה באותן שנים כשהוקל מעט 'מסך הברזל', עלה הרעיון בתחילת שנת [[תש"ל]] לייסד בשכונה בית ספר למלאכה במתכונת דומה.

ביוזמתו של הרב [[אפרים וולף]], הוצע התפקיד לרב [[יוסף הרטמן]], וכאשר הרבי אישר את ההצעה, עבר עם משפחתו להתגורר בשכונה החדשה בשלהי [[חודש אב]] תש"ל, ועוד לפני שהספיק למצוא לעצמו מקום להתגורר - הודיע על פתיחת הרישום לבית הספר ביום ראשון.

במהלך היום הראשון לרישום נרשמו 18 נערים, ותוך זמן קצר התארגנה המסגרת המאולתרת של הלימודים, כאשר בשנים הראשונות לקיומו של בית הספר הוא פעל בבנין הדירות 162, ובדירות נוספות בבניין הסמוך.

==התפתחות בית הספר==
[[קובץ:מחזור ראשון ביסלמ נחלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי המחזור הראשון]]
צוות בית הספר כלל באותה תקופה את המחנכים הרב [[אברהם אלתר הבר]] והרב [[פתחיה ליפסקר]], ואת המדריך הרב [[יחזקאל סופר]].

בשנת [[תשל"ב]] החלה הקמת הבניין עבור בית הספר, ובנייתו הושלמה בשנת [[תשל"ד]], כאשר באותה שעה מנה בית הספר 82 תלמידים.

עם סיום המחזור הראשון של בית הספר, פרש הרב הרטמן מניהול בית הספר, והוחלף על ידי הרב [[מרדכי ליפסקר]] והרב [[אברהם אבא ברוק]], ובשנת [[תש"ע]] מונה כמנהל הרב [[אלימלך הרצל]].

בשנת [[תשע"ה]], זכה בית הספר בפרס מנהל החינוך הדתי של משרד החינוך.

==צוות בית הספר במשך השנים==
*הרב [[יוסף הרטמן]] - מנהל
*הרב [[מרדכי ליפסקר]] - מנהל
*הרב [[אברהם אבא ברוק]] - מנהל
*הרב [[אלימלך הרצל]] - מנהל
*הרב [[אברהם אלתר הבר]] - מורה
*הרב [[פתחיה ליפסקר]] - מורה
*הרב [[יחזקאל סופר]] - מדריך
*הרב שמעון זוננפלד
*הרב [[יעקב ימיני]]
*הרב אברהם כהן
*הרב עזריאל כהן
*הרב דוד סעדון
*הרב גדעון גוחפי
*הרב משולם בריקמן

==לקריאה נוספת==
*שי גפן, '''הצלחה רבה במלאכה''', [[שבועון בית משיח]] גליון 222 עמוד 40

==קישורים חיצוניים==
*'''[www.child.co.il/63573.html אתר בית הספר]'''

[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: מוסדות]]
[[קטגוריה:מוסדות חינוך לבנים]]

הדפסת התניא

2018-05-29T13:15:18Z

כיתה ז 2 נחל''ה:

{{מבצעי הרבי}}
מבצע '''הדפסת התניא''' הינו בקשה נפשית של הרבי, לדאוג להדפסת התניא בכל מקום אפשרי, מתוך מטרה רוחנית להפוך כל פינה בעולם למקום שממנו מופץ אור החסידות, ובכך להכשיר את העולם לקבלת פני משיח.

במסגרת המבצע הודפס התניא (נכון לשנת [[תשע"ח]]) בלמעלה מ-7,000 מהדורות במקומות שונים בעולם, ותורגם לאחת עשרה שפות, ונחשב כספר השני שהודפס במספר המהדורות הגדול ביותר אחרי התנ"ך.

==היסטוריה==
[[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ בפיליפינים ([[כסלו]] [[תשע"א]])]]
ביום [[כ"ג באב]] שנת [[תשל"ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י"ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל"ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשד''מ]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ"ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י"ד באדר א']]), [[פורים]] (י"ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] [[תשד"מ]] הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ו[[עיירה]] בה דרים יהודים"{{הערת שוליים|נדפס ב[["ליקוטי שיחות"]]
צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ"ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י"א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשע"ח]]) הודפס ספר התניא בלמעלה משבעת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה{{הערה|1=אברהם רייניץ, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66987 מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?], [[שבועון בית משיח]], ל' שבט [[תשע"ב]] (23.02.2012)}}.

ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]], ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת [[תניא]] עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].

בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{מקור}}:
#ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת [[קה"ת]].
#להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
#ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
#במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.

=== מטרת ההדפסה===
הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום הוסבר על ידי הרבי, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום [[תורת החסידות]] תבוא ה[[גאולה]]. ספר התניא הוא הרי ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] - שעל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מ[[אדמו"ר הזקן]] שהביא את [[תורת החסידות]] גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]]. מכך מובנת גודל המעלה שבהדפסת ספר-התניא בכל מקום.

הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:

#הדפסת הספר היא לא רק [[מים]] מה"מעיין", אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם [[תניא]] ממקום אחר).
#כאשר יהודי ישמע שמדפיסים [[תניא]] במקומו; בפרט באם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מהו הספר וילמד בו ביתר עניין.
#בכל דבר יש [[מחשבה]], דיבור ומעשה. לכן, בנוסף ללימוד התניא בדיבור וה[[מחשבה]] וה[[התבוננות]] בו בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה; הדפסת התניא.

==התניא בבסיסי צה"ל==
{{ערך מורחב|ערך=[[צה"ל#התניא בבסיסי צה"ל|צה"ל]]}}
על פי הוראת הרבי, הודפס ספר התניא בעשרות מחנות צה"ל{{הערה|רשימה חלקית של מהדורות התניא שהודפסו בבסיסי צה"ל: א'צה - מחנה עוצבת השריון. א'צו - מחנה עוצבת סיני. א'שכד - מחנה רמון. א'שמה - מחנה צה"ל תובלה, קרית מלאכי. א'תקמ - מפקדת כוחות שדה. א'תשמה - בסיסי חיל האויר בצריפין. א'תתקנב - בית דרס עוצבת הבזקה. א'תתקנג - בסיס חצור. א'תתקנד - יחידת רפואה מלאכי. ב'רי - מחנה עובדה. ב'ריא - מפקדת פיקוד דרום. ב'רלה - מחנה יחידות. ב'שכו - בסיס חיל האויר נבטים. ב'תקכא - צה"ל, בית גוברין. ב'תקכב - מחנה צאלים. ב'תקכג - בסיס תל-נוף. ב'תקצב - בסיס חיל הים, אשדוד. ב'תקצג - מחנה ג'בליה.}}, ומספר פעמים אף שיגר הוראות ספציפיות להדפסת התניא באזורים שנכבשו על ידי צה"ל במלחמות. כך אירע בעיצומה של [[מלחמת יום הכיפורים]] כשהורה להדפיס ספרי תניא וסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה"ל הלוחמים בחזית, וכן ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות [[י"ג תמוז]] כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה"ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר.

במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה"ל, כגון: "ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא"{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד סב. וראה גם התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 1851.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_128.pdf מדפיסים לביאת המשיח]''' סקירת הדפסות התניא מסיב לעולם, [[עלון קרוב אליך]] פרשת בהעלותך תשע"ו
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77605 חיים שטיינר חוזר להדפסות התניא הבלתי-נשכחות • מרגש]''' - {{אינפו|}}
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3527523 הדפסת ספר התניא ברחבי העולם]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]
*'''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%A3-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99-%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%90-%D7%91%D7%A2%D7%9E%D7%A7/ הודפסה המהדורה ה-7,000 של התניא]''', כ״ד בטבת ה׳תשע״ח
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Hecht-%20Adar%2029%2C%205762.pdf מבצע הדפסת התניא במצרים בשנת תשמ"ב]
{{הערות שוליים|}}

[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]