https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99.%D7%9E.חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-04T01:18:19Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5)&diff=380934עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)2020-08-13T15:21:30Z<p>י.מ.: /* עם הרבי */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:עדין אבן ישראל.jpg|left|thumb|250px|הרב עדין אבן ישראל ([[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]])]]<br />
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 - י"ז אב תש"פ) היה [[רב]] חסיד חב"ד ומחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, התפרסם הודות הוצאתו של [[תלמוד שטיינזלץ]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:הרב עדין.jpeg|ממוזער|עובר לפני הרבי]]<br />
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרצ"ז]] למשפחה שאינה שומרת [[מצוות]], לאברהם משה שטיינזלץ, מצאצאי האדמו"ר הראשון מסלונים.<br />
<br />
בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]], את דרכו ליהדות ולחסידות, עשה בעזרתו של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], אליו היה קרוב מאד, ותלמידו המובהק, הוא אף מכנה אותו במכתבו אליו, רבי אלופי ומיודעי. היה גם מקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]]. בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] על שם הרב [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]]. בשנת [[תשכ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]] המיוחסת מצד אימא להרה"ק רבי [[מרדכי פוזנר]] (אחיו של [[רבנו הזקן]]).<br />
<br />
אביו מר אברהם שטיינזלץ, היה נצר למשפחה חסידית ידועה, ובשנות הזעם הקשות ברוסיה עזב שמירת תורה ומצות בתחילה היה מקורב למפלגה הקומוניסטית אך בהשפעת ר' [[הלל צייטלין]] התקרב לציונות, ונהפך להיות ציוני קומונסטי. אימו מרת לאה, נולדה בז'ליחוב שבפולין בבית חסידי ולאחר עלייתה לארץ עסקה בתפירה.<br />
<br />
המשפחה התגוררה בשכונת קטמון (גונן) בירושלים וחיה בתנאים כלכליים קשים. את עדין שלחו ללמוד בבתי ספר דתיים ובהדרגה בשנות נעוריו התקרב חזרה ליהדות ולחסידות חב"ד, בין השאר בהשפעתו של רב השכונה, הרב [[דב בער אליעזרוב]], ובד בבד רכש השכלה אקדמית,<br />
למד בישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' בלוד אצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]],<br />
<br />
כמו כן למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, עסק בחינוך ואף מונה למנהל בית ספר במושב בית הגדי שבנגב.<br />
<br />
===פטירתו===<br />
בערב שבת עקב, י"ז באב ה'תש"פ נפטר לאחר מאבק בדלקת ראות קשה.<br />
הובא למנוחות בהר הזיתים בירושלים, כשבני משפחתו ליוו אותו בדרכו האחרונה. בנו הודה למתפללים: "אבא יחזיר לכם בתפילות מהשמיים"<br />
רבים ליוו אותו, וספדו אותו, ראש ממשלת ישראל מר [[בנימין נתניהו]] הוציא הודעת אבל מיוחדת: <br />
[[קובץ:עדין עם ביבי.jpg|ממוזער|הרב עדין עם [[בנימין נתניהו]].]]<br />
:"אני דואב מעומק לבי על פטירתו של הרב עדין שטיינזלץ זצ"ל – ידען עצום, גאון בתורה ואיש רוח מופלא. גדלתי בסמיכות לרב שטיינזלץ בירושלים של ילדותי, אבל זכיתי להכירו אישית רק שנים לאחר מכן. נפגשתי איתו כמה פעמים בביתו, ושמעתי את שיעוריו המרתקים שתמיד החכימו אותי..<br />
<br />
:"אלה לא היו שיעורים במובן השגרתי, אלא שיחות מרוממות נפש שחבקו עולם ומלואו – תנ''ך, משנת חז"ל, היסטוריה, פילוסופיה, תרבות, בלשנות, ועוד. קראתי גם בספריו שספוגים חוכמה ודעת, הגות ואמונה. הרב שטיינזלץ ייצג במובהק את דמותו של 'המתמיד' היהודי. הוא השקיע עמל בלתי-פוסק במפעלי הפרשנות שלו, ובראשם הפירוש לתלמוד שמנגיש את לימוד הגמרא לציבורים רחבים בשפה בהירה ומובנת. חיבוריו החשובים יעמדו לדורות – כאבני-יסוד של מורשת ישראל, וכנר תמיד לזכרו..<br />
<br />
:אהבת ישראל של הרב שטיינזלץ הושפעה רבות מקרבתו לרבי מלובביץ' ומחסידות חב"ד. אישיותו יוצאת הדופן של הרבי הטביעה בו חותם עז, כפי שארע גם לי במפגשיי עימו. בעיני שניהם – הרבי מלובביץ', ותלמידו הרב שטיינזלץ – ראיתי אותו אור כביר של אהבת האדם ואהבת עם ישראל..<br />
<br />
:אני שולח את תנחומיי העמוקים למשפחת שטיינזלץ ולרבבות תלמידיו של הרב בארץ ובעולם. <br />
:יהי זכרו ברוך."<br />
<br />
==עם הרבי==<br />
[[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי]]<br />
<br />
בשנת תשי"ג כשהרב שטיינזלץ היה בגיל 16, שלח הרבי מכתב להרב [[נחום שמריה ששונקין]] עם בקשה להיפגש אתו ו"להוציאו מן הנבוכה ומן הסביבה שבה הוא נמצא" וש"טוב הוא שיעתיק לאיזה זמן מירושלים למען לא יבלבלהו בתמידות"{{הערה|https://col.org.il/news/126247}}.<br />
<br />
ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק מפסוקי 'אתה הראת'. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".<br />
<br />
בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].<br />
<br />
במכתב מתשכ"ט{{הערה|מתאריך ה' מרחשון}} הרבי תבע ממנו ש[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] צריך להתנהל על ידי הועד באופן שיהיה ראוי לשמו של בית הכנסת שנקרא על שם הרבי הצמח צדק, באותו מכתב הודה לו הרבי על ששלח לו החלק הראשון של מסכת שבת עם פירושו. והרבי כותב "צערי ותמהוני רב אשר עד עתה לא יצא לאור הקובץ המוקדש לרבינו הזקן" היינו [[ספר הקן]].<br />
<br />
במכתב מתשל"ו{{הערה|מתאריך ה' מנחם אב}} כתב לו הרבי מכתב מיוחד בו מסתייג מפירושו שנשען על המדרש ש"הנשר הגדול" זה '''רק''' משל, ובסופו של המכתב כתב לו הרבי מילים מעוררות במיוחד: "להפריע שתיקתו וגם מנוחתו - בקול רעש גדול (אף שבערך הענין - הוא קול דממה דקה) - היתכן שבחוגים בהם מתהלך נופלים יום יום חללים, ר"ל, בנוגע לחיי עולם הבא שזה משפיע גם בנוגע לחייהם בעולם הזה"<br />
<br />
[[קובץ:כתיק ביאור שס1.jpg|שמאל|ממוזער|500px| הוראת הרבי עליו באופן הדפסת הביאור על הגמרא, וספר הקן]]<br />
<br />
סיפר הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]: אני לא זוכר באיזו שנה ובאיזו שבת, אבל באחת הפעמים שהייתי אצל הרבי, והרבי ירד להתוועדות. הרבי, משום מה, לא התחיל את ההתוועדות. קרא למזכיר הרב [[יהודה ליב גרונר]] ואמר לו משהו.<br />
<br />
הרב גרונר שוטט בעיניו וחיפש מישהו בקהל, ואז התברר שהוא תר אחרי הרב עדין שנבלע בקהל. הרבי המתין שהרב עדין יעלה לבימת ההתוועדות וישב בין המכובדים וזקני החסידים ואז החלה ההתוועדות.<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ד]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח אלף לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות ב[[ירושלים]] וב[[כפר עציון]]. לרב שטיינזלץ היה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב [[מנחם פרומן]] והרב [[שמעון גרשון רוזנברג]]. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר [[תקוע]] המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]]. <br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות המלצת [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339451 כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו] - וידיאו מ[[חלוקת דולרים]] מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}. כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם [[הרבי]] שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] הוגדר על-ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס"ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס"ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור. בשנת [[תשע"ו]] נבחר ל'איש השנה' של העיתון [[הציונות הדתית|הציוני-דתי]] 'מקור ראשון'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|100060|'מקור ראשון' בחר ברב עדין אבן ישראל ל"איש השנה"||ה' תשרי תשע"ז}}}}.<br />
<br />
בתחילת חודש [[כסלו]] [[תשע"ז]] נפגש עם האפיפיור ובימים שלאחר מכן עבר אירוע מוחי (שבץ) שהחליש את פעולותיו הציבוריות.<br />
<br />
בתשע"ח נערך אירוע הוקרה לרב, בהשתתפות אישי ציבור ומפורסמים. ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] שלח איחולים, והביע הערכה למפעל התלמוד המבואר בבפרט ולכל פעילות הרב.<br />
===שיעור חסידות היסטורי===<br />
בכל{{הערה|להלן בעיקר מתוך הסקירה על השיעור באתר של "מרכז שטיינזלץ למד את עמי".}} יום חמישי בשעה 20:40, מוסר הרב שיעור חסידות. הקמתו של השיעור התרחשה בשנת [[תשי"ח]] (1958). לאחר פטירתו של הרב [[אברהם חן]] (שהיה סנדקו של הרב אבן ישראל, ובין האישים שטבעו בו את חותמם בנעוריו) באותה שנה, החליטו ידידיו להקים שיעור חסידות לזכרו (ברבות השנים אף זכה השיעור לשם "חוגי חן למשנת חב"ד"). השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה ונמסר ע"י [[הרב זוין]], שהיה מידידיו הקרובים של הרב חן. <br />
<br />
לאחר שנה בה מסר את השיעור, נבצר מהרב זוין להמשיך והוא פנה אל הרב עדין אבן-ישראל שימלא את מקומו. כך החל הרב במסירת השיעור. בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – ספר התניא, ליקוטי תורה, דרך מצוותיך וכיום בסידור האדמו"ר הזקן. <br />
<br />
בין המשתתפים בשיעור ניתן היה למצוא את מר [[זלמן שז"ר]] - נשיאה השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור [[ספר הק"ן]], המוקדש ל150 שנה לפטירתו של האדמו"ר הזקן. <br />
<br />
השיעור שהחל בביתו של הרב חן, נדד עם השנים למקומות רבים. ביניהם – בית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא מר זלמן שז"ר. לפני כעשור נפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות – והשיעור השבועי – בא אל המנוחה ואל הנחלה. כיום מלמד הרב בשיעור מן הספר "סדר תפילות מכל השנה עם פירוש המלות עפ"י דא"ח".<br />
<br />
במהלך השנים הרבי הנחה את משתתפי השיעור במה ילמדו, ההנחיות מפוזרות בכרכי האגרות קודש, במכתבים לרב עדין ולמר זלמן שז"ר{{הערה|לדוגמא: אגרות קודש אגרת ז'פד, כ"ב מרחשון תש"כ.}}.<br />
<br />
===ישיבה הראשונה בברית המועצות===<br />
בשנת [[תשמ"ט]] הקים את [[ישיבת שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלוסנוסט.<br />
[[קובץ:ישיבה ראשונה במוסקבה.jpg|ממוזער|כתבה בעיתון מעריב, על פתיחת הישיבה הראשונה במוסקבה.]]<br />
הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]].<br />
<br />
הקמת הישיבה היית הצעד הדרמטי ביותר באותה התקופה שהסובייטים עשו לשיפור חופש הדת והתרבות היהודית של יהודי ברית המועצות.<br />
<br />
לרגל פתיחת הישיבה התקיים אירוע מיוחד וראשוני מסוגו בהשתתפות אנשי ממשלה הסוביית ודיפולמטית,<br />
<br />
את הישיבה פתח הרב עדין, לאחר משא ומתן של כעשרה חודשים עם יו"ר הקדמיה הסובייטית למדעים, יבגני וליחוב, <br />
<br />
הישיבה הוקמו בדרום מוסקווה בבניין שהועמד לרשותה על ידי האקדמיה הסובייטית למדעים, <br />
<br />
הסובייטים דאגו למקות מגורים לאנשי הסגל שיבואו מחו"ל ולכיתות לימודים, הם גם נתנו מלגה לתלמידים.<br />
<br />
הישיבה קירבה תלמידים רבים לתורה ומצוות, ומהווה מאבני היסוד של הקמת היהדות מחדש לאחר 70 שנות דיכוי.<br />
[[קובץ:ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תשנא.jpg|ממוזער|ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תנש"א, מימין הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]]]<br />
<br />
===ביאור על הגמרא===<br />
{{ערך מורחב|תלמוד שטיינזלץ}}<br />
בשנת [[תשכ"ה]], בהיותו בן 27, החל במפעלו המרכזי: תרגום וביאור התלמוד הבבלי לעברית, עבודה שארכה כ־50 שנה. הרב הסביר את הרעיון המארגן שמאחורי המפעל השאפתני:<br />
מה שאני ניסיתי לעשות הוא להסיר את המחיצה. אני קורא למה שעשיתי 'מורה מיטלטל'. אתה יכול לקחת אותו, לפתוח לבד ולקרוא. אם אני מדבר כל הזמן ואין מי שיקשיב לי, זה לא דיאלוג. לרוב הקהל בישראל התלמוד הוא עולם סגור, נעול. בשביל שיהיה דיאלוג הוא צריך להיות יותר ברור להם.<br />
<br />
מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב: <br />
<br />
{{ציטוטון|אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן ולא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן ולא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות ווהלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה.}}<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] סיים את כתיבת הביאור. לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.<br />
<br />
===כתיבה והוצאה לאור===<br />
בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד|תלמודים]], במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; [[ניקוד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות. כל אלה בנוסף לפירושים המקובלים ([[רש"י]] ו[[תוספות]]). ביום [[א' בכסלו]] שנת [[תשע"א]] סיים את פרושו לתלמוד בבלי.<br />
[[קובץ:עם שזר.jpg|ממוזער|מעניק לנשיא [[זלמן שזר]] את ספרו הראשון על הגמרא.]]<br />
בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ רבנים ופוסקים מפורסמים (ביניהם הרב [[שמואל וואזנר]], הרב [[חיים קריזווירט]], הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], הרב [[אליעזר יהודה וולדנברג]] ועוד) ויצאו נגד ספריו, ביניהם הספרים "אישים במקרא" ונגד ספרי הפירושים שלו לגמרא.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ"ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את [[ספר התניא]] לציבור הכללי.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] החל להוציא לאור את פירושו על [[הרמב"ם]] בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב"ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב"ם{{הערה|1=[=http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_57.pdf פרק לדוגמא: הלכות יסודי התורה פרק א' (בתוך עלון 'קרוב אליך' גליון 57 עמודים 4-5)].}}. בשנת [[תשע"ז]]הוציא את הסדרה במהדורה חדשה.<br />
<br />
בשנת [[ה'תשע"ז]] יצאה לאור על ידו סדרת התנ"ך המבואר.<br />
<br />
סיכומי התוועדויותיו בישיבת תקוע מובאים באופן קבע במגזין "קרוב אליך" במדור [[התועדות]].<br />
<br />
==מספריו==<br />
* '''תלמוד מבואר''', הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]" - ניקוד וביאור ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]. <br />
* '''ביאור על [[ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב"ד]] בתשעה כרכים.<br />
* '''אישים בתלמוד''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''דמויות מן המקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''נשים במקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא<br />
* '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.<br />
* '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]])<br />
* '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)<br />
* '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר<br />
* '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם ביאור.<br />
* '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.<br />
* '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[עם ישראל|העם היהודי]].<br />
* '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.<br />
* '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.<br />
* '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.<br />
* '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים<br />
* '''[[תהילים]] עם הערות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.<br />
* '''My Rebbe''' - ספר ביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרבי.<br />
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו ב[[עברית]] אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], [[פורטוגזית]], [[סינית]] ועוד.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*רעייתו, הרבנית מרת חיה שרה הת הרב [[חיים הלל אזימוב]]<br />
<br />
*בתו,<br />
*בנו, הרב מנחם יעקב צבי אבן ישראל - ירושלים<br />
*בנו, הרב אמחי"ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל - ירושלים<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.hashefa.co.il/ "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ]<br />
*[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)<br />
*[http://www.steinsaltz.org Aleph society]<br />
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר ישיבת בית אל<br />
*מכתב מ[[הרבי]], אל הרב אבן ישראל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&search=%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5 אגרות קודש]<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' [[סיוון]] תש"ע<br />
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/ על ביאורו החדש של הרב שטיינזלץ לתהילים], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br />
*'''[https://col.org.il/news/121211 דיוקנו של רב צעיר]''', עיתון 'דבר' תשכ"ט {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]</div>י.מ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5)&diff=380933עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)2020-08-13T15:20:47Z<p>י.מ.: /* עם הרבי */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:עדין אבן ישראל.jpg|left|thumb|250px|הרב עדין אבן ישראל ([[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]])]]<br />
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 - י"ז אב תש"פ) היה [[רב]] חסיד חב"ד ומחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, התפרסם הודות הוצאתו של [[תלמוד שטיינזלץ]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:הרב עדין.jpeg|ממוזער|עובר לפני הרבי]]<br />
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרצ"ז]] למשפחה שאינה שומרת [[מצוות]], לאברהם משה שטיינזלץ, מצאצאי האדמו"ר הראשון מסלונים.<br />
<br />
בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]], את דרכו ליהדות ולחסידות, עשה בעזרתו של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], אליו היה קרוב מאד, ותלמידו המובהק, הוא אף מכנה אותו במכתבו אליו, רבי אלופי ומיודעי. היה גם מקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]]. בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] על שם הרב [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]]. בשנת [[תשכ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]] המיוחסת מצד אימא להרה"ק רבי [[מרדכי פוזנר]] (אחיו של [[רבנו הזקן]]).<br />
<br />
אביו מר אברהם שטיינזלץ, היה נצר למשפחה חסידית ידועה, ובשנות הזעם הקשות ברוסיה עזב שמירת תורה ומצות בתחילה היה מקורב למפלגה הקומוניסטית אך בהשפעת ר' [[הלל צייטלין]] התקרב לציונות, ונהפך להיות ציוני קומונסטי. אימו מרת לאה, נולדה בז'ליחוב שבפולין בבית חסידי ולאחר עלייתה לארץ עסקה בתפירה.<br />
<br />
המשפחה התגוררה בשכונת קטמון (גונן) בירושלים וחיה בתנאים כלכליים קשים. את עדין שלחו ללמוד בבתי ספר דתיים ובהדרגה בשנות נעוריו התקרב חזרה ליהדות ולחסידות חב"ד, בין השאר בהשפעתו של רב השכונה, הרב [[דב בער אליעזרוב]], ובד בבד רכש השכלה אקדמית,<br />
למד בישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' בלוד אצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]],<br />
<br />
כמו כן למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, עסק בחינוך ואף מונה למנהל בית ספר במושב בית הגדי שבנגב.<br />
<br />
===פטירתו===<br />
בערב שבת עקב, י"ז באב ה'תש"פ נפטר לאחר מאבק בדלקת ראות קשה.<br />
הובא למנוחות בהר הזיתים בירושלים, כשבני משפחתו ליוו אותו בדרכו האחרונה. בנו הודה למתפללים: "אבא יחזיר לכם בתפילות מהשמיים"<br />
רבים ליוו אותו, וספדו אותו, ראש ממשלת ישראל מר [[בנימין נתניהו]] הוציא הודעת אבל מיוחדת: <br />
[[קובץ:עדין עם ביבי.jpg|ממוזער|הרב עדין עם [[בנימין נתניהו]].]]<br />
:"אני דואב מעומק לבי על פטירתו של הרב עדין שטיינזלץ זצ"ל – ידען עצום, גאון בתורה ואיש רוח מופלא. גדלתי בסמיכות לרב שטיינזלץ בירושלים של ילדותי, אבל זכיתי להכירו אישית רק שנים לאחר מכן. נפגשתי איתו כמה פעמים בביתו, ושמעתי את שיעוריו המרתקים שתמיד החכימו אותי..<br />
<br />
:"אלה לא היו שיעורים במובן השגרתי, אלא שיחות מרוממות נפש שחבקו עולם ומלואו – תנ''ך, משנת חז"ל, היסטוריה, פילוסופיה, תרבות, בלשנות, ועוד. קראתי גם בספריו שספוגים חוכמה ודעת, הגות ואמונה. הרב שטיינזלץ ייצג במובהק את דמותו של 'המתמיד' היהודי. הוא השקיע עמל בלתי-פוסק במפעלי הפרשנות שלו, ובראשם הפירוש לתלמוד שמנגיש את לימוד הגמרא לציבורים רחבים בשפה בהירה ומובנת. חיבוריו החשובים יעמדו לדורות – כאבני-יסוד של מורשת ישראל, וכנר תמיד לזכרו..<br />
<br />
:אהבת ישראל של הרב שטיינזלץ הושפעה רבות מקרבתו לרבי מלובביץ' ומחסידות חב"ד. אישיותו יוצאת הדופן של הרבי הטביעה בו חותם עז, כפי שארע גם לי במפגשיי עימו. בעיני שניהם – הרבי מלובביץ', ותלמידו הרב שטיינזלץ – ראיתי אותו אור כביר של אהבת האדם ואהבת עם ישראל..<br />
<br />
:אני שולח את תנחומיי העמוקים למשפחת שטיינזלץ ולרבבות תלמידיו של הרב בארץ ובעולם. <br />
:יהי זכרו ברוך."<br />
<br />
==עם הרבי==<br />
[[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי]]<br />
<br />
בשנת תשי"ג כשהרב עדין היה בגיל 16, שלח הרבי מכתב להרב [[נחום שמריה ששונקין]] עם בקשה להיפגש אתו ו"להוציאו מן הנבוכה ומן הסביבה שבה הוא נמצא" וש"טוב הוא שיעתיק לאיזה זמן מירושלים למען לא יבלבלהו בתמידות"{{הערה|https://col.org.il/news/126247}}.<br />
<br />
ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד הרב שטיינזלץ בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק מפסוקי 'אתה הראת'. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".<br />
<br />
בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].<br />
<br />
במכתב מתשכ"ט{{הערה|מתאריך ה' מרחשון}} הרבי תבע ממנו ש[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] צריך להתנהל על ידי הועד באופן שיהיה ראוי לשמו של בית הכנסת שנקרא על שם הרבי הצמח צדק, באותו מכתב הודה לו הרבי על ששלח לו החלק הראשון של מסכת שבת עם פירושו. והרבי כותב "צערי ותמהוני רב אשר עד עתה לא יצא לאור הקובץ המוקדש לרבינו הזקן" היינו [[ספר הקן]].<br />
<br />
במכתב מתשל"ו{{הערה|מתאריך ה' מנחם אב}} כתב לו הרבי מכתב מיוחד בו מסתייג מפירושו שנשען על המדרש ש"הנשר הגדול" זה '''רק''' משל, ובסופו של המכתב כתב לו הרבי מילים מעוררות במיוחד: "להפריע שתיקתו וגם מנוחתו - בקול רעש גדול (אף שבערך הענין - הוא קול דממה דקה) - היתכן שבחוגים בהם מתהלך נופלים יום יום חללים, ר"ל, בנוגע לחיי עולם הבא שזה משפיע גם בנוגע לחייהם בעולם הזה"<br />
<br />
[[קובץ:כתיק ביאור שס1.jpg|שמאל|ממוזער|500px| הוראת הרבי עליו באופן הדפסת הביאור על הגמרא, וספר הקן]]<br />
<br />
סיפר הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]: אני לא זוכר באיזו שנה ובאיזו שבת, אבל באחת הפעמים שהייתי אצל הרבי, והרבי ירד להתוועדות. הרבי, משום מה, לא התחיל את ההתוועדות. קרא למזכיר הרב [[יהודה ליב גרונר]] ואמר לו משהו.<br />
<br />
הרב גרונר שוטט בעיניו וחיפש מישהו בקהל, ואז התברר שהוא תר אחרי הרב עדין שנבלע בקהל. הרבי המתין שהרב עדין יעלה לבימת ההתוועדות וישב בין המכובדים וזקני החסידים ואז החלה ההתוועדות.<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ד]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח אלף לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות ב[[ירושלים]] וב[[כפר עציון]]. לרב שטיינזלץ היה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב [[מנחם פרומן]] והרב [[שמעון גרשון רוזנברג]]. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר [[תקוע]] המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]]. <br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות המלצת [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339451 כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו] - וידיאו מ[[חלוקת דולרים]] מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}. כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם [[הרבי]] שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] הוגדר על-ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס"ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס"ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור. בשנת [[תשע"ו]] נבחר ל'איש השנה' של העיתון [[הציונות הדתית|הציוני-דתי]] 'מקור ראשון'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|100060|'מקור ראשון' בחר ברב עדין אבן ישראל ל"איש השנה"||ה' תשרי תשע"ז}}}}.<br />
<br />
בתחילת חודש [[כסלו]] [[תשע"ז]] נפגש עם האפיפיור ובימים שלאחר מכן עבר אירוע מוחי (שבץ) שהחליש את פעולותיו הציבוריות.<br />
<br />
בתשע"ח נערך אירוע הוקרה לרב, בהשתתפות אישי ציבור ומפורסמים. ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] שלח איחולים, והביע הערכה למפעל התלמוד המבואר בבפרט ולכל פעילות הרב.<br />
===שיעור חסידות היסטורי===<br />
בכל{{הערה|להלן בעיקר מתוך הסקירה על השיעור באתר של "מרכז שטיינזלץ למד את עמי".}} יום חמישי בשעה 20:40, מוסר הרב שיעור חסידות. הקמתו של השיעור התרחשה בשנת [[תשי"ח]] (1958). לאחר פטירתו של הרב [[אברהם חן]] (שהיה סנדקו של הרב אבן ישראל, ובין האישים שטבעו בו את חותמם בנעוריו) באותה שנה, החליטו ידידיו להקים שיעור חסידות לזכרו (ברבות השנים אף זכה השיעור לשם "חוגי חן למשנת חב"ד"). השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה ונמסר ע"י [[הרב זוין]], שהיה מידידיו הקרובים של הרב חן. <br />
<br />
לאחר שנה בה מסר את השיעור, נבצר מהרב זוין להמשיך והוא פנה אל הרב עדין אבן-ישראל שימלא את מקומו. כך החל הרב במסירת השיעור. בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – ספר התניא, ליקוטי תורה, דרך מצוותיך וכיום בסידור האדמו"ר הזקן. <br />
<br />
בין המשתתפים בשיעור ניתן היה למצוא את מר [[זלמן שז"ר]] - נשיאה השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור [[ספר הק"ן]], המוקדש ל150 שנה לפטירתו של האדמו"ר הזקן. <br />
<br />
השיעור שהחל בביתו של הרב חן, נדד עם השנים למקומות רבים. ביניהם – בית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא מר זלמן שז"ר. לפני כעשור נפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות – והשיעור השבועי – בא אל המנוחה ואל הנחלה. כיום מלמד הרב בשיעור מן הספר "סדר תפילות מכל השנה עם פירוש המלות עפ"י דא"ח".<br />
<br />
במהלך השנים הרבי הנחה את משתתפי השיעור במה ילמדו, ההנחיות מפוזרות בכרכי האגרות קודש, במכתבים לרב עדין ולמר זלמן שז"ר{{הערה|לדוגמא: אגרות קודש אגרת ז'פד, כ"ב מרחשון תש"כ.}}.<br />
<br />
===ישיבה הראשונה בברית המועצות===<br />
בשנת [[תשמ"ט]] הקים את [[ישיבת שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלוסנוסט.<br />
[[קובץ:ישיבה ראשונה במוסקבה.jpg|ממוזער|כתבה בעיתון מעריב, על פתיחת הישיבה הראשונה במוסקבה.]]<br />
הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]].<br />
<br />
הקמת הישיבה היית הצעד הדרמטי ביותר באותה התקופה שהסובייטים עשו לשיפור חופש הדת והתרבות היהודית של יהודי ברית המועצות.<br />
<br />
לרגל פתיחת הישיבה התקיים אירוע מיוחד וראשוני מסוגו בהשתתפות אנשי ממשלה הסוביית ודיפולמטית,<br />
<br />
את הישיבה פתח הרב עדין, לאחר משא ומתן של כעשרה חודשים עם יו"ר הקדמיה הסובייטית למדעים, יבגני וליחוב, <br />
<br />
הישיבה הוקמו בדרום מוסקווה בבניין שהועמד לרשותה על ידי האקדמיה הסובייטית למדעים, <br />
<br />
הסובייטים דאגו למקות מגורים לאנשי הסגל שיבואו מחו"ל ולכיתות לימודים, הם גם נתנו מלגה לתלמידים.<br />
<br />
הישיבה קירבה תלמידים רבים לתורה ומצוות, ומהווה מאבני היסוד של הקמת היהדות מחדש לאחר 70 שנות דיכוי.<br />
[[קובץ:ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תשנא.jpg|ממוזער|ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תנש"א, מימין הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]]]<br />
<br />
===ביאור על הגמרא===<br />
{{ערך מורחב|תלמוד שטיינזלץ}}<br />
בשנת [[תשכ"ה]], בהיותו בן 27, החל במפעלו המרכזי: תרגום וביאור התלמוד הבבלי לעברית, עבודה שארכה כ־50 שנה. הרב הסביר את הרעיון המארגן שמאחורי המפעל השאפתני:<br />
מה שאני ניסיתי לעשות הוא להסיר את המחיצה. אני קורא למה שעשיתי 'מורה מיטלטל'. אתה יכול לקחת אותו, לפתוח לבד ולקרוא. אם אני מדבר כל הזמן ואין מי שיקשיב לי, זה לא דיאלוג. לרוב הקהל בישראל התלמוד הוא עולם סגור, נעול. בשביל שיהיה דיאלוג הוא צריך להיות יותר ברור להם.<br />
<br />
מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב: <br />
<br />
{{ציטוטון|אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן ולא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן ולא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות ווהלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה.}}<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] סיים את כתיבת הביאור. לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.<br />
<br />
===כתיבה והוצאה לאור===<br />
בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד|תלמודים]], במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; [[ניקוד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות. כל אלה בנוסף לפירושים המקובלים ([[רש"י]] ו[[תוספות]]). ביום [[א' בכסלו]] שנת [[תשע"א]] סיים את פרושו לתלמוד בבלי.<br />
[[קובץ:עם שזר.jpg|ממוזער|מעניק לנשיא [[זלמן שזר]] את ספרו הראשון על הגמרא.]]<br />
בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ רבנים ופוסקים מפורסמים (ביניהם הרב [[שמואל וואזנר]], הרב [[חיים קריזווירט]], הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], הרב [[אליעזר יהודה וולדנברג]] ועוד) ויצאו נגד ספריו, ביניהם הספרים "אישים במקרא" ונגד ספרי הפירושים שלו לגמרא.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ"ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את [[ספר התניא]] לציבור הכללי.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] החל להוציא לאור את פירושו על [[הרמב"ם]] בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב"ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב"ם{{הערה|1=[=http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_57.pdf פרק לדוגמא: הלכות יסודי התורה פרק א' (בתוך עלון 'קרוב אליך' גליון 57 עמודים 4-5)].}}. בשנת [[תשע"ז]]הוציא את הסדרה במהדורה חדשה.<br />
<br />
בשנת [[ה'תשע"ז]] יצאה לאור על ידו סדרת התנ"ך המבואר.<br />
<br />
סיכומי התוועדויותיו בישיבת תקוע מובאים באופן קבע במגזין "קרוב אליך" במדור [[התועדות]].<br />
<br />
==מספריו==<br />
* '''תלמוד מבואר''', הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]" - ניקוד וביאור ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]. <br />
* '''ביאור על [[ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב"ד]] בתשעה כרכים.<br />
* '''אישים בתלמוד''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''דמויות מן המקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''נשים במקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא<br />
* '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.<br />
* '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]])<br />
* '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)<br />
* '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר<br />
* '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם ביאור.<br />
* '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.<br />
* '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[עם ישראל|העם היהודי]].<br />
* '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.<br />
* '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.<br />
* '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.<br />
* '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים<br />
* '''[[תהילים]] עם הערות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.<br />
* '''My Rebbe''' - ספר ביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרבי.<br />
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו ב[[עברית]] אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], [[פורטוגזית]], [[סינית]] ועוד.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*רעייתו, הרבנית מרת חיה שרה הת הרב [[חיים הלל אזימוב]]<br />
<br />
*בתו,<br />
*בנו, הרב מנחם יעקב צבי אבן ישראל - ירושלים<br />
*בנו, הרב אמחי"ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל - ירושלים<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.hashefa.co.il/ "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ]<br />
*[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)<br />
*[http://www.steinsaltz.org Aleph society]<br />
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר ישיבת בית אל<br />
*מכתב מ[[הרבי]], אל הרב אבן ישראל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&search=%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5 אגרות קודש]<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' [[סיוון]] תש"ע<br />
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/ על ביאורו החדש של הרב שטיינזלץ לתהילים], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br />
*'''[https://col.org.il/news/121211 דיוקנו של רב צעיר]''', עיתון 'דבר' תשכ"ט {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]</div>י.מ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5)&diff=380932עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)2020-08-13T15:19:51Z<p>י.מ.: /* עם הרבי */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:עדין אבן ישראל.jpg|left|thumb|250px|הרב עדין אבן ישראל ([[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]])]]<br />
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 - י"ז אב תש"פ) היה [[רב]] חסיד חב"ד ומחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, התפרסם הודות הוצאתו של [[תלמוד שטיינזלץ]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:הרב עדין.jpeg|ממוזער|עובר לפני הרבי]]<br />
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרצ"ז]] למשפחה שאינה שומרת [[מצוות]], לאברהם משה שטיינזלץ, מצאצאי האדמו"ר הראשון מסלונים.<br />
<br />
בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]], את דרכו ליהדות ולחסידות, עשה בעזרתו של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], אליו היה קרוב מאד, ותלמידו המובהק, הוא אף מכנה אותו במכתבו אליו, רבי אלופי ומיודעי. היה גם מקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]]. בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] על שם הרב [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]]. בשנת [[תשכ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]] המיוחסת מצד אימא להרה"ק רבי [[מרדכי פוזנר]] (אחיו של [[רבנו הזקן]]).<br />
<br />
אביו מר אברהם שטיינזלץ, היה נצר למשפחה חסידית ידועה, ובשנות הזעם הקשות ברוסיה עזב שמירת תורה ומצות בתחילה היה מקורב למפלגה הקומוניסטית אך בהשפעת ר' [[הלל צייטלין]] התקרב לציונות, ונהפך להיות ציוני קומונסטי. אימו מרת לאה, נולדה בז'ליחוב שבפולין בבית חסידי ולאחר עלייתה לארץ עסקה בתפירה.<br />
<br />
המשפחה התגוררה בשכונת קטמון (גונן) בירושלים וחיה בתנאים כלכליים קשים. את עדין שלחו ללמוד בבתי ספר דתיים ובהדרגה בשנות נעוריו התקרב חזרה ליהדות ולחסידות חב"ד, בין השאר בהשפעתו של רב השכונה, הרב [[דב בער אליעזרוב]], ובד בבד רכש השכלה אקדמית,<br />
למד בישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' בלוד אצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]],<br />
<br />
כמו כן למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, עסק בחינוך ואף מונה למנהל בית ספר במושב בית הגדי שבנגב.<br />
<br />
===פטירתו===<br />
בערב שבת עקב, י"ז באב ה'תש"פ נפטר לאחר מאבק בדלקת ראות קשה.<br />
הובא למנוחות בהר הזיתים בירושלים, כשבני משפחתו ליוו אותו בדרכו האחרונה. בנו הודה למתפללים: "אבא יחזיר לכם בתפילות מהשמיים"<br />
רבים ליוו אותו, וספדו אותו, ראש ממשלת ישראל מר [[בנימין נתניהו]] הוציא הודעת אבל מיוחדת: <br />
[[קובץ:עדין עם ביבי.jpg|ממוזער|הרב עדין עם [[בנימין נתניהו]].]]<br />
:"אני דואב מעומק לבי על פטירתו של הרב עדין שטיינזלץ זצ"ל – ידען עצום, גאון בתורה ואיש רוח מופלא. גדלתי בסמיכות לרב שטיינזלץ בירושלים של ילדותי, אבל זכיתי להכירו אישית רק שנים לאחר מכן. נפגשתי איתו כמה פעמים בביתו, ושמעתי את שיעוריו המרתקים שתמיד החכימו אותי..<br />
<br />
:"אלה לא היו שיעורים במובן השגרתי, אלא שיחות מרוממות נפש שחבקו עולם ומלואו – תנ''ך, משנת חז"ל, היסטוריה, פילוסופיה, תרבות, בלשנות, ועוד. קראתי גם בספריו שספוגים חוכמה ודעת, הגות ואמונה. הרב שטיינזלץ ייצג במובהק את דמותו של 'המתמיד' היהודי. הוא השקיע עמל בלתי-פוסק במפעלי הפרשנות שלו, ובראשם הפירוש לתלמוד שמנגיש את לימוד הגמרא לציבורים רחבים בשפה בהירה ומובנת. חיבוריו החשובים יעמדו לדורות – כאבני-יסוד של מורשת ישראל, וכנר תמיד לזכרו..<br />
<br />
:אהבת ישראל של הרב שטיינזלץ הושפעה רבות מקרבתו לרבי מלובביץ' ומחסידות חב"ד. אישיותו יוצאת הדופן של הרבי הטביעה בו חותם עז, כפי שארע גם לי במפגשיי עימו. בעיני שניהם – הרבי מלובביץ', ותלמידו הרב שטיינזלץ – ראיתי אותו אור כביר של אהבת האדם ואהבת עם ישראל..<br />
<br />
:אני שולח את תנחומיי העמוקים למשפחת שטיינזלץ ולרבבות תלמידיו של הרב בארץ ובעולם. <br />
:יהי זכרו ברוך."<br />
<br />
==עם הרבי==<br />
[[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי]]<br />
<br />
בשנת תשי"ג כשהרב עדין היה בגיל 16 שלח הרבי מכתב להרב [[נחום שמריה ששונקין]] עם בקשה להיפגש אתו ו"להוציאו מן הנבוכה ומן הסביבה שבה הוא נמצא" וש"טוב הוא שיעתיק לאיזה זמן מירושלים למען לא יבלבלהו בתמידות"{{הערה|https://col.org.il/news/126247}}.<br />
<br />
ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד הרב שטיינזלץ בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק מפסוקי 'אתה הראת'. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".<br />
<br />
בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].<br />
<br />
במכתב מתשכ"ט{{הערה|מתאריך ה' מרחשון}} הרבי תבע ממנו ש[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] צריך להתנהל על ידי הועד באופן שיהיה ראוי לשמו של בית הכנסת שנקרא על שם הרבי הצמח צדק, באותו מכתב הודה לו הרבי על ששלח לו החלק הראשון של מסכת שבת עם פירושו. והרבי כותב "צערי ותמהוני רב אשר עד עתה לא יצא לאור הקובץ המוקדש לרבינו הזקן" היינו [[ספר הקן]].<br />
<br />
במכתב מתשל"ו{{הערה|מתאריך ה' מנחם אב}} כתב לו הרבי מכתב מיוחד בו מסתייג מפירושו שנשען על המדרש ש"הנשר הגדול" זה '''רק''' משל, ובסופו של המכתב כתב לו הרבי מילים מעוררות במיוחד: "להפריע שתיקתו וגם מנוחתו - בקול רעש גדול (אף שבערך הענין - הוא קול דממה דקה) - היתכן שבחוגים בהם מתהלך נופלים יום יום חללים, ר"ל, בנוגע לחיי עולם הבא שזה משפיע גם בנוגע לחייהם בעולם הזה"<br />
<br />
[[קובץ:כתיק ביאור שס1.jpg|שמאל|ממוזער|500px| הוראת הרבי עליו באופן הדפסת הביאור על הגמרא, וספר הקן]]<br />
<br />
סיפר הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]: אני לא זוכר באיזו שנה ובאיזו שבת, אבל באחת הפעמים שהייתי אצל הרבי, והרבי ירד להתוועדות. הרבי, משום מה, לא התחיל את ההתוועדות. קרא למזכיר הרב [[יהודה ליב גרונר]] ואמר לו משהו.<br />
<br />
הרב גרונר שוטט בעיניו וחיפש מישהו בקהל, ואז התברר שהוא תר אחרי הרב עדין שנבלע בקהל. הרבי המתין שהרב עדין יעלה לבימת ההתוועדות וישב בין המכובדים וזקני החסידים ואז החלה ההתוועדות.<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ד]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח אלף לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות ב[[ירושלים]] וב[[כפר עציון]]. לרב שטיינזלץ היה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב [[מנחם פרומן]] והרב [[שמעון גרשון רוזנברג]]. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר [[תקוע]] המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]]. <br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות המלצת [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339451 כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו] - וידיאו מ[[חלוקת דולרים]] מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}. כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם [[הרבי]] שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] הוגדר על-ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס"ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס"ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור. בשנת [[תשע"ו]] נבחר ל'איש השנה' של העיתון [[הציונות הדתית|הציוני-דתי]] 'מקור ראשון'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|100060|'מקור ראשון' בחר ברב עדין אבן ישראל ל"איש השנה"||ה' תשרי תשע"ז}}}}.<br />
<br />
בתחילת חודש [[כסלו]] [[תשע"ז]] נפגש עם האפיפיור ובימים שלאחר מכן עבר אירוע מוחי (שבץ) שהחליש את פעולותיו הציבוריות.<br />
<br />
בתשע"ח נערך אירוע הוקרה לרב, בהשתתפות אישי ציבור ומפורסמים. ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] שלח איחולים, והביע הערכה למפעל התלמוד המבואר בבפרט ולכל פעילות הרב.<br />
===שיעור חסידות היסטורי===<br />
בכל{{הערה|להלן בעיקר מתוך הסקירה על השיעור באתר של "מרכז שטיינזלץ למד את עמי".}} יום חמישי בשעה 20:40, מוסר הרב שיעור חסידות. הקמתו של השיעור התרחשה בשנת [[תשי"ח]] (1958). לאחר פטירתו של הרב [[אברהם חן]] (שהיה סנדקו של הרב אבן ישראל, ובין האישים שטבעו בו את חותמם בנעוריו) באותה שנה, החליטו ידידיו להקים שיעור חסידות לזכרו (ברבות השנים אף זכה השיעור לשם "חוגי חן למשנת חב"ד"). השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה ונמסר ע"י [[הרב זוין]], שהיה מידידיו הקרובים של הרב חן. <br />
<br />
לאחר שנה בה מסר את השיעור, נבצר מהרב זוין להמשיך והוא פנה אל הרב עדין אבן-ישראל שימלא את מקומו. כך החל הרב במסירת השיעור. בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – ספר התניא, ליקוטי תורה, דרך מצוותיך וכיום בסידור האדמו"ר הזקן. <br />
<br />
בין המשתתפים בשיעור ניתן היה למצוא את מר [[זלמן שז"ר]] - נשיאה השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור [[ספר הק"ן]], המוקדש ל150 שנה לפטירתו של האדמו"ר הזקן. <br />
<br />
השיעור שהחל בביתו של הרב חן, נדד עם השנים למקומות רבים. ביניהם – בית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא מר זלמן שז"ר. לפני כעשור נפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות – והשיעור השבועי – בא אל המנוחה ואל הנחלה. כיום מלמד הרב בשיעור מן הספר "סדר תפילות מכל השנה עם פירוש המלות עפ"י דא"ח".<br />
<br />
במהלך השנים הרבי הנחה את משתתפי השיעור במה ילמדו, ההנחיות מפוזרות בכרכי האגרות קודש, במכתבים לרב עדין ולמר זלמן שז"ר{{הערה|לדוגמא: אגרות קודש אגרת ז'פד, כ"ב מרחשון תש"כ.}}.<br />
<br />
===ישיבה הראשונה בברית המועצות===<br />
בשנת [[תשמ"ט]] הקים את [[ישיבת שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלוסנוסט.<br />
[[קובץ:ישיבה ראשונה במוסקבה.jpg|ממוזער|כתבה בעיתון מעריב, על פתיחת הישיבה הראשונה במוסקבה.]]<br />
הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]].<br />
<br />
הקמת הישיבה היית הצעד הדרמטי ביותר באותה התקופה שהסובייטים עשו לשיפור חופש הדת והתרבות היהודית של יהודי ברית המועצות.<br />
<br />
לרגל פתיחת הישיבה התקיים אירוע מיוחד וראשוני מסוגו בהשתתפות אנשי ממשלה הסוביית ודיפולמטית,<br />
<br />
את הישיבה פתח הרב עדין, לאחר משא ומתן של כעשרה חודשים עם יו"ר הקדמיה הסובייטית למדעים, יבגני וליחוב, <br />
<br />
הישיבה הוקמו בדרום מוסקווה בבניין שהועמד לרשותה על ידי האקדמיה הסובייטית למדעים, <br />
<br />
הסובייטים דאגו למקות מגורים לאנשי הסגל שיבואו מחו"ל ולכיתות לימודים, הם גם נתנו מלגה לתלמידים.<br />
<br />
הישיבה קירבה תלמידים רבים לתורה ומצוות, ומהווה מאבני היסוד של הקמת היהדות מחדש לאחר 70 שנות דיכוי.<br />
[[קובץ:ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תשנא.jpg|ממוזער|ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תנש"א, מימין הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]]]<br />
<br />
===ביאור על הגמרא===<br />
{{ערך מורחב|תלמוד שטיינזלץ}}<br />
בשנת [[תשכ"ה]], בהיותו בן 27, החל במפעלו המרכזי: תרגום וביאור התלמוד הבבלי לעברית, עבודה שארכה כ־50 שנה. הרב הסביר את הרעיון המארגן שמאחורי המפעל השאפתני:<br />
מה שאני ניסיתי לעשות הוא להסיר את המחיצה. אני קורא למה שעשיתי 'מורה מיטלטל'. אתה יכול לקחת אותו, לפתוח לבד ולקרוא. אם אני מדבר כל הזמן ואין מי שיקשיב לי, זה לא דיאלוג. לרוב הקהל בישראל התלמוד הוא עולם סגור, נעול. בשביל שיהיה דיאלוג הוא צריך להיות יותר ברור להם.<br />
<br />
מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב: <br />
<br />
{{ציטוטון|אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן ולא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן ולא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות ווהלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה.}}<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] סיים את כתיבת הביאור. לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.<br />
<br />
===כתיבה והוצאה לאור===<br />
בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד|תלמודים]], במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; [[ניקוד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות. כל אלה בנוסף לפירושים המקובלים ([[רש"י]] ו[[תוספות]]). ביום [[א' בכסלו]] שנת [[תשע"א]] סיים את פרושו לתלמוד בבלי.<br />
[[קובץ:עם שזר.jpg|ממוזער|מעניק לנשיא [[זלמן שזר]] את ספרו הראשון על הגמרא.]]<br />
בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ רבנים ופוסקים מפורסמים (ביניהם הרב [[שמואל וואזנר]], הרב [[חיים קריזווירט]], הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], הרב [[אליעזר יהודה וולדנברג]] ועוד) ויצאו נגד ספריו, ביניהם הספרים "אישים במקרא" ונגד ספרי הפירושים שלו לגמרא.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ"ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את [[ספר התניא]] לציבור הכללי.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] החל להוציא לאור את פירושו על [[הרמב"ם]] בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב"ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב"ם{{הערה|1=[=http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_57.pdf פרק לדוגמא: הלכות יסודי התורה פרק א' (בתוך עלון 'קרוב אליך' גליון 57 עמודים 4-5)].}}. בשנת [[תשע"ז]]הוציא את הסדרה במהדורה חדשה.<br />
<br />
בשנת [[ה'תשע"ז]] יצאה לאור על ידו סדרת התנ"ך המבואר.<br />
<br />
סיכומי התוועדויותיו בישיבת תקוע מובאים באופן קבע במגזין "קרוב אליך" במדור [[התועדות]].<br />
<br />
==מספריו==<br />
* '''תלמוד מבואר''', הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]" - ניקוד וביאור ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]. <br />
* '''ביאור על [[ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב"ד]] בתשעה כרכים.<br />
* '''אישים בתלמוד''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''דמויות מן המקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''נשים במקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא<br />
* '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.<br />
* '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]])<br />
* '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)<br />
* '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר<br />
* '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם ביאור.<br />
* '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.<br />
* '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[עם ישראל|העם היהודי]].<br />
* '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.<br />
* '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.<br />
* '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.<br />
* '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים<br />
* '''[[תהילים]] עם הערות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.<br />
* '''My Rebbe''' - ספר ביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרבי.<br />
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו ב[[עברית]] אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], [[פורטוגזית]], [[סינית]] ועוד.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*רעייתו, הרבנית מרת חיה שרה הת הרב [[חיים הלל אזימוב]]<br />
<br />
*בתו,<br />
*בנו, הרב מנחם יעקב צבי אבן ישראל - ירושלים<br />
*בנו, הרב אמחי"ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל - ירושלים<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.hashefa.co.il/ "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ]<br />
*[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)<br />
*[http://www.steinsaltz.org Aleph society]<br />
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר ישיבת בית אל<br />
*מכתב מ[[הרבי]], אל הרב אבן ישראל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&search=%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5 אגרות קודש]<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' [[סיוון]] תש"ע<br />
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/ על ביאורו החדש של הרב שטיינזלץ לתהילים], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br />
*'''[https://col.org.il/news/121211 דיוקנו של רב צעיר]''', עיתון 'דבר' תשכ"ט {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]</div>י.מ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5)&diff=380931עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)2020-08-13T15:19:03Z<p>י.מ.: /* עם הרבי */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:עדין אבן ישראל.jpg|left|thumb|250px|הרב עדין אבן ישראל ([[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]])]]<br />
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 - י"ז אב תש"פ) היה [[רב]] חסיד חב"ד ומחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, התפרסם הודות הוצאתו של [[תלמוד שטיינזלץ]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:הרב עדין.jpeg|ממוזער|עובר לפני הרבי]]<br />
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרצ"ז]] למשפחה שאינה שומרת [[מצוות]], לאברהם משה שטיינזלץ, מצאצאי האדמו"ר הראשון מסלונים.<br />
<br />
בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]], את דרכו ליהדות ולחסידות, עשה בעזרתו של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], אליו היה קרוב מאד, ותלמידו המובהק, הוא אף מכנה אותו במכתבו אליו, רבי אלופי ומיודעי. היה גם מקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]]. בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] על שם הרב [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]]. בשנת [[תשכ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]] המיוחסת מצד אימא להרה"ק רבי [[מרדכי פוזנר]] (אחיו של [[רבנו הזקן]]).<br />
<br />
אביו מר אברהם שטיינזלץ, היה נצר למשפחה חסידית ידועה, ובשנות הזעם הקשות ברוסיה עזב שמירת תורה ומצות בתחילה היה מקורב למפלגה הקומוניסטית אך בהשפעת ר' [[הלל צייטלין]] התקרב לציונות, ונהפך להיות ציוני קומונסטי. אימו מרת לאה, נולדה בז'ליחוב שבפולין בבית חסידי ולאחר עלייתה לארץ עסקה בתפירה.<br />
<br />
המשפחה התגוררה בשכונת קטמון (גונן) בירושלים וחיה בתנאים כלכליים קשים. את עדין שלחו ללמוד בבתי ספר דתיים ובהדרגה בשנות נעוריו התקרב חזרה ליהדות ולחסידות חב"ד, בין השאר בהשפעתו של רב השכונה, הרב [[דב בער אליעזרוב]], ובד בבד רכש השכלה אקדמית,<br />
למד בישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' בלוד אצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]],<br />
<br />
כמו כן למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, עסק בחינוך ואף מונה למנהל בית ספר במושב בית הגדי שבנגב.<br />
<br />
===פטירתו===<br />
בערב שבת עקב, י"ז באב ה'תש"פ נפטר לאחר מאבק בדלקת ראות קשה.<br />
הובא למנוחות בהר הזיתים בירושלים, כשבני משפחתו ליוו אותו בדרכו האחרונה. בנו הודה למתפללים: "אבא יחזיר לכם בתפילות מהשמיים"<br />
רבים ליוו אותו, וספדו אותו, ראש ממשלת ישראל מר [[בנימין נתניהו]] הוציא הודעת אבל מיוחדת: <br />
[[קובץ:עדין עם ביבי.jpg|ממוזער|הרב עדין עם [[בנימין נתניהו]].]]<br />
:"אני דואב מעומק לבי על פטירתו של הרב עדין שטיינזלץ זצ"ל – ידען עצום, גאון בתורה ואיש רוח מופלא. גדלתי בסמיכות לרב שטיינזלץ בירושלים של ילדותי, אבל זכיתי להכירו אישית רק שנים לאחר מכן. נפגשתי איתו כמה פעמים בביתו, ושמעתי את שיעוריו המרתקים שתמיד החכימו אותי..<br />
<br />
:"אלה לא היו שיעורים במובן השגרתי, אלא שיחות מרוממות נפש שחבקו עולם ומלואו – תנ''ך, משנת חז"ל, היסטוריה, פילוסופיה, תרבות, בלשנות, ועוד. קראתי גם בספריו שספוגים חוכמה ודעת, הגות ואמונה. הרב שטיינזלץ ייצג במובהק את דמותו של 'המתמיד' היהודי. הוא השקיע עמל בלתי-פוסק במפעלי הפרשנות שלו, ובראשם הפירוש לתלמוד שמנגיש את לימוד הגמרא לציבורים רחבים בשפה בהירה ומובנת. חיבוריו החשובים יעמדו לדורות – כאבני-יסוד של מורשת ישראל, וכנר תמיד לזכרו..<br />
<br />
:אהבת ישראל של הרב שטיינזלץ הושפעה רבות מקרבתו לרבי מלובביץ' ומחסידות חב"ד. אישיותו יוצאת הדופן של הרבי הטביעה בו חותם עז, כפי שארע גם לי במפגשיי עימו. בעיני שניהם – הרבי מלובביץ', ותלמידו הרב שטיינזלץ – ראיתי אותו אור כביר של אהבת האדם ואהבת עם ישראל..<br />
<br />
:אני שולח את תנחומיי העמוקים למשפחת שטיינזלץ ולרבבות תלמידיו של הרב בארץ ובעולם. <br />
:יהי זכרו ברוך."<br />
<br />
==עם הרבי==<br />
[[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי]]<br />
<br />
בשנת תשי"ג כשהרב עדין היה בגיל 16 שלח הרבי מכתב להרב [[נחום שמריהו ששונקין]] עם בקשה להיפגש אתו ו"להוציאו מן הנבוכה ומן הסביבה שבה הוא נמצא" וש"טוב הוא שיעתיק לאיזה זמן מירושלים למען לא יבלבלהו בתמידות"{{הערה|https://col.org.il/news/126247}}<br />
<br />
ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד הרב שטיינזלץ בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק מפסוקי 'אתה הראת'. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".<br />
<br />
בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].<br />
<br />
במכתב מתשכ"ט{{הערה|מתאריך ה' מרחשון}} הרבי תבע ממנו ש[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] צריך להתנהל על ידי הועד באופן שיהיה ראוי לשמו של בית הכנסת שנקרא על שם הרבי הצמח צדק, באותו מכתב הודה לו הרבי על ששלח לו החלק הראשון של מסכת שבת עם פירושו. והרבי כותב "צערי ותמהוני רב אשר עד עתה לא יצא לאור הקובץ המוקדש לרבינו הזקן" היינו [[ספר הקן]].<br />
<br />
במכתב מתשל"ו{{הערה|מתאריך ה' מנחם אב}} כתב לו הרבי מכתב מיוחד בו מסתייג מפירושו שנשען על המדרש ש"הנשר הגדול" זה '''רק''' משל, ובסופו של המכתב כתב לו הרבי מילים מעוררות במיוחד: "להפריע שתיקתו וגם מנוחתו - בקול רעש גדול (אף שבערך הענין - הוא קול דממה דקה) - היתכן שבחוגים בהם מתהלך נופלים יום יום חללים, ר"ל, בנוגע לחיי עולם הבא שזה משפיע גם בנוגע לחייהם בעולם הזה"<br />
<br />
[[קובץ:כתיק ביאור שס1.jpg|שמאל|ממוזער|500px| הוראת הרבי עליו באופן הדפסת הביאור על הגמרא, וספר הקן]]<br />
<br />
סיפר הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]: אני לא זוכר באיזו שנה ובאיזו שבת, אבל באחת הפעמים שהייתי אצל הרבי, והרבי ירד להתוועדות. הרבי, משום מה, לא התחיל את ההתוועדות. קרא למזכיר הרב [[יהודה ליב גרונר]] ואמר לו משהו.<br />
<br />
הרב גרונר שוטט בעיניו וחיפש מישהו בקהל, ואז התברר שהוא תר אחרי הרב עדין שנבלע בקהל. הרבי המתין שהרב עדין יעלה לבימת ההתוועדות וישב בין המכובדים וזקני החסידים ואז החלה ההתוועדות.<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ד]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח אלף לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות ב[[ירושלים]] וב[[כפר עציון]]. לרב שטיינזלץ היה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב [[מנחם פרומן]] והרב [[שמעון גרשון רוזנברג]]. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר [[תקוע]] המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]]. <br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות המלצת [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339451 כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו] - וידיאו מ[[חלוקת דולרים]] מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}. כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם [[הרבי]] שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] הוגדר על-ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס"ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס"ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור. בשנת [[תשע"ו]] נבחר ל'איש השנה' של העיתון [[הציונות הדתית|הציוני-דתי]] 'מקור ראשון'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|100060|'מקור ראשון' בחר ברב עדין אבן ישראל ל"איש השנה"||ה' תשרי תשע"ז}}}}.<br />
<br />
בתחילת חודש [[כסלו]] [[תשע"ז]] נפגש עם האפיפיור ובימים שלאחר מכן עבר אירוע מוחי (שבץ) שהחליש את פעולותיו הציבוריות.<br />
<br />
בתשע"ח נערך אירוע הוקרה לרב, בהשתתפות אישי ציבור ומפורסמים. ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] שלח איחולים, והביע הערכה למפעל התלמוד המבואר בבפרט ולכל פעילות הרב.<br />
===שיעור חסידות היסטורי===<br />
בכל{{הערה|להלן בעיקר מתוך הסקירה על השיעור באתר של "מרכז שטיינזלץ למד את עמי".}} יום חמישי בשעה 20:40, מוסר הרב שיעור חסידות. הקמתו של השיעור התרחשה בשנת [[תשי"ח]] (1958). לאחר פטירתו של הרב [[אברהם חן]] (שהיה סנדקו של הרב אבן ישראל, ובין האישים שטבעו בו את חותמם בנעוריו) באותה שנה, החליטו ידידיו להקים שיעור חסידות לזכרו (ברבות השנים אף זכה השיעור לשם "חוגי חן למשנת חב"ד"). השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה ונמסר ע"י [[הרב זוין]], שהיה מידידיו הקרובים של הרב חן. <br />
<br />
לאחר שנה בה מסר את השיעור, נבצר מהרב זוין להמשיך והוא פנה אל הרב עדין אבן-ישראל שימלא את מקומו. כך החל הרב במסירת השיעור. בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – ספר התניא, ליקוטי תורה, דרך מצוותיך וכיום בסידור האדמו"ר הזקן. <br />
<br />
בין המשתתפים בשיעור ניתן היה למצוא את מר [[זלמן שז"ר]] - נשיאה השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור [[ספר הק"ן]], המוקדש ל150 שנה לפטירתו של האדמו"ר הזקן. <br />
<br />
השיעור שהחל בביתו של הרב חן, נדד עם השנים למקומות רבים. ביניהם – בית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא מר זלמן שז"ר. לפני כעשור נפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות – והשיעור השבועי – בא אל המנוחה ואל הנחלה. כיום מלמד הרב בשיעור מן הספר "סדר תפילות מכל השנה עם פירוש המלות עפ"י דא"ח".<br />
<br />
במהלך השנים הרבי הנחה את משתתפי השיעור במה ילמדו, ההנחיות מפוזרות בכרכי האגרות קודש, במכתבים לרב עדין ולמר זלמן שז"ר{{הערה|לדוגמא: אגרות קודש אגרת ז'פד, כ"ב מרחשון תש"כ.}}.<br />
<br />
===ישיבה הראשונה בברית המועצות===<br />
בשנת [[תשמ"ט]] הקים את [[ישיבת שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלוסנוסט.<br />
[[קובץ:ישיבה ראשונה במוסקבה.jpg|ממוזער|כתבה בעיתון מעריב, על פתיחת הישיבה הראשונה במוסקבה.]]<br />
הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]].<br />
<br />
הקמת הישיבה היית הצעד הדרמטי ביותר באותה התקופה שהסובייטים עשו לשיפור חופש הדת והתרבות היהודית של יהודי ברית המועצות.<br />
<br />
לרגל פתיחת הישיבה התקיים אירוע מיוחד וראשוני מסוגו בהשתתפות אנשי ממשלה הסוביית ודיפולמטית,<br />
<br />
את הישיבה פתח הרב עדין, לאחר משא ומתן של כעשרה חודשים עם יו"ר הקדמיה הסובייטית למדעים, יבגני וליחוב, <br />
<br />
הישיבה הוקמו בדרום מוסקווה בבניין שהועמד לרשותה על ידי האקדמיה הסובייטית למדעים, <br />
<br />
הסובייטים דאגו למקות מגורים לאנשי הסגל שיבואו מחו"ל ולכיתות לימודים, הם גם נתנו מלגה לתלמידים.<br />
<br />
הישיבה קירבה תלמידים רבים לתורה ומצוות, ומהווה מאבני היסוד של הקמת היהדות מחדש לאחר 70 שנות דיכוי.<br />
[[קובץ:ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תשנא.jpg|ממוזער|ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תנש"א, מימין הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]]]<br />
<br />
===ביאור על הגמרא===<br />
{{ערך מורחב|תלמוד שטיינזלץ}}<br />
בשנת [[תשכ"ה]], בהיותו בן 27, החל במפעלו המרכזי: תרגום וביאור התלמוד הבבלי לעברית, עבודה שארכה כ־50 שנה. הרב הסביר את הרעיון המארגן שמאחורי המפעל השאפתני:<br />
מה שאני ניסיתי לעשות הוא להסיר את המחיצה. אני קורא למה שעשיתי 'מורה מיטלטל'. אתה יכול לקחת אותו, לפתוח לבד ולקרוא. אם אני מדבר כל הזמן ואין מי שיקשיב לי, זה לא דיאלוג. לרוב הקהל בישראל התלמוד הוא עולם סגור, נעול. בשביל שיהיה דיאלוג הוא צריך להיות יותר ברור להם.<br />
<br />
מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב: <br />
<br />
{{ציטוטון|אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן ולא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן ולא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות ווהלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה.}}<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] סיים את כתיבת הביאור. לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.<br />
<br />
===כתיבה והוצאה לאור===<br />
בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד|תלמודים]], במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; [[ניקוד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות. כל אלה בנוסף לפירושים המקובלים ([[רש"י]] ו[[תוספות]]). ביום [[א' בכסלו]] שנת [[תשע"א]] סיים את פרושו לתלמוד בבלי.<br />
[[קובץ:עם שזר.jpg|ממוזער|מעניק לנשיא [[זלמן שזר]] את ספרו הראשון על הגמרא.]]<br />
בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ רבנים ופוסקים מפורסמים (ביניהם הרב [[שמואל וואזנר]], הרב [[חיים קריזווירט]], הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], הרב [[אליעזר יהודה וולדנברג]] ועוד) ויצאו נגד ספריו, ביניהם הספרים "אישים במקרא" ונגד ספרי הפירושים שלו לגמרא.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ"ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את [[ספר התניא]] לציבור הכללי.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] החל להוציא לאור את פירושו על [[הרמב"ם]] בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב"ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב"ם{{הערה|1=[=http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_57.pdf פרק לדוגמא: הלכות יסודי התורה פרק א' (בתוך עלון 'קרוב אליך' גליון 57 עמודים 4-5)].}}. בשנת [[תשע"ז]]הוציא את הסדרה במהדורה חדשה.<br />
<br />
בשנת [[ה'תשע"ז]] יצאה לאור על ידו סדרת התנ"ך המבואר.<br />
<br />
סיכומי התוועדויותיו בישיבת תקוע מובאים באופן קבע במגזין "קרוב אליך" במדור [[התועדות]].<br />
<br />
==מספריו==<br />
* '''תלמוד מבואר''', הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]" - ניקוד וביאור ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]. <br />
* '''ביאור על [[ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב"ד]] בתשעה כרכים.<br />
* '''אישים בתלמוד''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''דמויות מן המקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''נשים במקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br />
* '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא<br />
* '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.<br />
* '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]])<br />
* '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)<br />
* '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר<br />
* '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם ביאור.<br />
* '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.<br />
* '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[עם ישראל|העם היהודי]].<br />
* '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.<br />
* '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.<br />
* '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.<br />
* '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים<br />
* '''[[תהילים]] עם הערות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.<br />
* '''My Rebbe''' - ספר ביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרבי.<br />
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו ב[[עברית]] אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], [[פורטוגזית]], [[סינית]] ועוד.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*רעייתו, הרבנית מרת חיה שרה הת הרב [[חיים הלל אזימוב]]<br />
<br />
*בתו,<br />
*בנו, הרב מנחם יעקב צבי אבן ישראל - ירושלים<br />
*בנו, הרב אמחי"ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל - ירושלים<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.hashefa.co.il/ "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ]<br />
*[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)<br />
*[http://www.steinsaltz.org Aleph society]<br />
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר ישיבת בית אל<br />
*מכתב מ[[הרבי]], אל הרב אבן ישראל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&search=%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5 אגרות קודש]<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' [[סיוון]] תש"ע<br />
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/ על ביאורו החדש של הרב שטיינזלץ לתהילים], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br />
*'''[https://col.org.il/news/121211 דיוקנו של רב צעיר]''', עיתון 'דבר' תשכ"ט {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]</div>י.מ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA&diff=376362שיחה:סעודה שלישית2020-08-07T09:03:50Z<p>י.מ.: /* סעודה שלישית בבית הכנסת */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>== מקורות ==<br />
<br />
האם ניתן להוסיף מקורות לציטוטים רבים המופיעים בערך לדוגמא: בקטע "בתורת הנגלה" מצוטט הרבי שמסביר את ההיתר מהו המקור לביאור זה?<br />
וכן בסיום הקטע הנ"ל מובא כציטוט קטע שלם, מהו מקורו?--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 12:02, 25 אוגוסט 2008 (EDT)<br />
:החומר לערך הזה נלקח מ[[גליון בית משיח]], [http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1489 גליון 472]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:32, 25 אוגוסט 2008 (EDT)<br />
<br />
== "סעודה שלישית היא זמן הנקרא רעווא דרעוין" ==<br />
<br />
אני חושב שצריך להיות הפוך: רעווא דרעווין הוא זמן בו יש הנוהגים לערוך סעודה שלישית, בליובאוויטש...--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 01:56, 27 באפריל 2010 (UTC)<br />
:אמת. גם אם לא עורכים סעודה שלישית, הרי הזמן הוא עת רצון, וכמבואר במילות הניגון [[בני היכלא]].--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 02:11, 27 באפריל 2010 (UTC)<br />
::ההיפך הוא הנכון. רעווין דרעווין הוא מושג ללא שום קשר לזמן או מקום מסויים. אך "זמן סעודה שלישית הוא זמן של רעווא דרעווין". --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 16:44, 27 באפריל 2010 (UTC)<br />
:::אוקיי, שוב עקפת. אז צריך לפתוח ערך על המושג רעווא דרעווין?--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 16:50, 27 באפריל 2010 (UTC)<br />
::::הויכוח נוגע לגירסה הישנה, בעוד שכבר תיקנתי בגוף הערך לגירסא מתאימה לכל הדיעות. --'''טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 18:15, 27 באפריל 2010 (UTC)<br />
:::::דבר ראשון, זה דיון. אל תוריד אותנו לרמה של ויכוח. ובאמת השינוי שעשית יוצר משפט נכון. המשך כך.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 09:10, 28 באפריל 2010 (UTC)<br />
::::::מוכח מכמה מקומות שרעווא דרעווין זה בזמן מנחת שבת (לא בזמן תפילת מנחה אלא בזמן המנחה - מחצי שעה אחר חצות עד צאת השבת) בלי קשר לאכילת סעודה שלישית (אמנם בנוגע לצער מבואר שזהו דוקא בסעודה ג' ולא בהזמן דרעוא דרעוין וצ"ע) [[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 13:16, כ"ח באייר, ה'תש"ף 13:16, 22 במאי 2020 (IST)<br />
== ביאור בחיוב סעודה שלישית ==<br />
<br />
ועדיין צריך ביאור בטעם הפטור מסעודה שלישית<br />
:שהרי מדינא דגמ' יש חיוב לאכול ממש, ולהלכה קימ"ל שאי אפשר לחלוק על הגמ', גם אם ע"פ הקבלה הוא לא כך. בשלמא להסתמך על הפוסקים שמספיק טעימה משהו ניחא, אבל לא לאכול בכלל הוא נגד הגמ'.<br />
::ועוד: גם לפי דברי הזוהר רשב"י סמך על דברי תורה רק בשבת של ערב פסח, משמע שכל השנה אכל.<br />
:::ועוד: לפי הידוע הבעל השם טוב ומהמגיד וכל המקובלים אכלו ואוכלים עד היום סעודה שלישית, ולא סמכו על הזוהר, ועל הטעמים הנזכרים. --[[משתמש:Israel.M|Israel.M]] 20:49, 22 במאי 2010 (UTC)<br />
:זו אכן טעות, ולפי המוזכר בערך זה רבותינו נשיאינו עצמם הורו לטעום משהו בסעודה שלישית כדי לצאת ידי חובה על פי ההלכה, וכל הביאורים של הרבי בסיום הערך הם רק לבאר איך שהדבר מתאים על פי ההלכה גם לכתחילה שבלכתחילה, ועיין היטב בגוף הערך.<br />
<br />
::כן הוא גם המנהג בישיבות חב"ד, ומה שידוע שאין עושים כך, זה בעקבות קמפיין מוצלח של מפלגה מסוימת, במהלך [[בחירות תשמ"ט]], וד"ל. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"א בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 04:59, 24 במאי 2010 (UTC)<br />
<br />
== ז"א למעלה מעתיק? ==<br />
טעות גסה. זה ממש לא הביאור באוה"ת. אינו תח"י כעת אבל זכור לי שהביאור הוא משהו בסגנון של שההארה באמת היא מפנימיות עתיק אלא שמאירה עד ז"א משהו כזה. --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 13:16, כ"ח באייר, ה'תש"ף 13:16, 22 במאי 2020 (IST)<br />
<br />
== צריך למזג את שתי הפסקאות הראשונות ==<br />
<br />
כברור ומובן לכל מי שקורא אותם. [[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 14:04, כ"ח באייר, ה'תש"ף 14:04, 22 במאי 2020 (IST)<br />
<br />
== סעודה שלישית בבית הכנסת ==<br />
<br />
יש להוסיף בערך זה דברי הרבי ריי"צ (שהובא בהיום יום ל ניסן) שהתוועדות סעודה שלישית יש לקיים בבית הכנסת דווקא.</div>י.מ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=376343חיים אברהם שניאורי2020-08-07T07:25:55Z<p>י.מ.: </p>
<hr />
<div>ר' '''חיים אברהם שניאורי''' ([[אלול]] [[תקל"ז]] / [[תקל"ח]] -[[תר"ח]]{{הערת שוליים|1= בית רבי עמוד 114.}}) היה בנו של [[אדמו"ר הזקן]] ובעל [[חוש]]ים נפלאים. מעולם לא התעניין בשום דבר שחוץ ל[[תורה]] ו[[עבודה]] והיה מתמיד גדול ומאריך ב[[תפילה]]. תמיד היה מקבל כל [[אדם]] בסבר פנים יפות.<br />
<br />
נולד לאביו כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] בליאזנא. לאחר חגיגת [[ברית מילה|ברית המילה]], אמר [[אדמו"ר הזקן]] שהוא קרא לו בשם אברהם על שם מורו רבי [[אברהם המלאך]] ועל שם זקנו אבי אמו רבי אברהם.<br />
<br />
כאשר היה בן שלוש חלה, והיה בגדר חולה מסוכן, [[אדמו"ר הזקן]] קרא לארבעה מבחירי תלמידיו, וסיפר להם, כי מורו [[רבי אברהם המלאך]] בא אליו ב[[חלום]] ושאל אותו מדוע אינו מתפלל בעבור הילד הנושא את שמו, ואמר לו כי על שם הילד ישנו קפידא מאבי אמו, על ששמו הוא בהבלעה ולא נודע לרבים שקרוי על שמו. [[אדמו"ר הזקן]] השיב שעשה כדין, מכיון שנפסק ב[[שולחן ערוך]] שכבוד רבו וכבוד אביו כבוד רבו עדיף, ובפרט בענין ה[[שמות]] שידוע שזה לטובת ה[[נשמה]] והתפשטותה בנפש הנקרא בשם. אמנם, מכיון שנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] ששם אבי אמו היה חיים אברהם הוא קרא לתלמידיו בכדי להוסיף לו את השם חיים{{הערת שוליים|1=כך נכתב ב[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15824&hilite=07e551c4-9303-4e23-bb69-fd51d1fca338&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D&pgnum=243 אוצר סיפורי חב"ד], ואילו ב[[ספר התולדות]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]] נכתב, כי השם חיים התווסף היות ש[[אדמו"ר הזקן]] רצה שיהיה [[נשמה]] ולא מלאך.}}.<br />
<br />
ר' חיים אברהם היה בעל קומה גבוהה ומראה פניו היה דומה למראה פני אביו אדמו"ר הזקן. רוח של חן היה תמיד נסוך על פניו וכשהיו מסתכלים על רבי חיים אברהם - סיפרה [[הרבנית רבקה]] - היה נהיה [[טוב]] על ה[[לב]]. הוא היה חכם ונאה והיה ממעט בדיבור. לעיתים [[אדמו"ר האמצעי]] היה שולח אליו [[חסידים]]{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=22b41fc3-a04b-4143-92f8-7896dab3d065&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D&pgnum=245 רשימות].}}.<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן, קיבלו את מרותו של אחיו - [[אדמו"ר האמצעי]] ולאחר-מכן של [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
שמו בא על החתום בהסכמת [[ספר התניא]] וכן בהקדמת השולחן ערוך.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תר"ח]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו - הרב ברוך שמואל שניאורסון, מחותן עם ר' [[הלל מפאריטש]], בנו ר' [[רפאל מרדכי שניאורסון|רפאל מרדכי]] נשא את בתו של ר' הלל.<br />
<br />
*בנו - הרב דובער שניאורסון - בשנת תקס"ט התחתן ו[[אדמו"ר הזקן]] אמר בחתונתו [[מאמר דא"ח]] ד"ה [[מים]] רבים.{{הערת שוליים|ראה רשימת מאמרי אדמו"ר הזקן בתוך כרם חב"ד מס' 4 עמ' 400 הערה 21.}} בניו של רבי דובער היו החסידים הגבירים ר' לוי יצחק ור' יהושע אבלי שניאורסון, הנזכרים בהקדמת ה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שו"ע]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=605d8efa-7fca-4e6f-a4c2-bb6f4f3a5575&st=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91 שם ושארית (44).]}}. <br />
<br />
* חתנו - רבי [[נחמיה גינזבורג]] מדוברובנה, בעל שו"ת [[דברי נחמיה]] והוספות לשו"ע, שקיל וטרי עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ורבי [[אייזיק מהומיל]], נפטר [[ט"ו שבט]] [[תרט"ו]]. <br />
<br />
*חתנו - ר' [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]], בן אחיו כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|שניאורי חיים אברהם]]</div>י.מ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=376338חיים אברהם שניאורי2020-08-07T07:08:08Z<p>י.מ.: </p>
<hr />
<div>ר' '''חיים אברהם שניאורי''' ([[אלול]] [[תקל"ז]] / [[תקל"ח]] -[[תר"ח / תר"י]]) היה בנו של [[אדמו"ר הזקן]] ובעל [[חוש]]ים נפלאים. מעולם לא התעניין בשום דבר שחוץ ל[[תורה]] ו[[עבודה]] והיה מתמיד גדול ומאריך ב[[תפילה]]. תמיד היה מקבל כל [[אדם]] בסבר פנים יפות.<br />
<br />
נולד לאביו כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] בליאזנא. לאחר חגיגת [[ברית מילה|ברית המילה]], אמר [[אדמו"ר הזקן]] שהוא קרא לו בשם אברהם על שם מורו רבי [[אברהם המלאך]] ועל שם זקנו אבי אמו רבי אברהם.<br />
<br />
כאשר היה בן שלוש חלה, והיה בגדר חולה מסוכן, [[אדמו"ר הזקן]] קרא לארבעה מבחירי תלמידיו, וסיפר להם, כי מורו [[רבי אברהם המלאך]] בא אליו ב[[חלום]] ושאל אותו מדוע אינו מתפלל בעבור הילד הנושא את שמו, ואמר לו כי על שם הילד ישנו קפידא מאבי אמו, על ששמו הוא בהבלעה ולא נודע לרבים שקרוי על שמו. [[אדמו"ר הזקן]] השיב שעשה כדין, מכיון שנפסק ב[[שולחן ערוך]] שכבוד רבו וכבוד אביו כבוד רבו עדיף, ובפרט בענין ה[[שמות]] שידוע שזה לטובת ה[[נשמה]] והתפשטותה בנפש הנקרא בשם. אמנם, מכיון שנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] ששם אבי אמו היה חיים אברהם הוא קרא לתלמידיו בכדי להוסיף לו את השם חיים{{הערת שוליים|1=כך נכתב ב[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15824&hilite=07e551c4-9303-4e23-bb69-fd51d1fca338&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D&pgnum=243 אוצר סיפורי חב"ד], ואילו ב[[ספר התולדות]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]] נכתב, כי השם חיים התווסף היות ש[[אדמו"ר הזקן]] רצה שיהיה [[נשמה]] ולא מלאך.}}.<br />
<br />
ר' חיים אברהם היה בעל קומה גבוהה ומראה פניו היה דומה למראה פני אביו אדמו"ר הזקן. רוח של חן היה תמיד נסוך על פניו וכשהיו מסתכלים על רבי חיים אברהם - סיפרה [[הרבנית רבקה]] - היה נהיה [[טוב]] על ה[[לב]]. הוא היה חכם ונאה והיה ממעט בדיבור. לעיתים [[אדמו"ר האמצעי]] היה שולח אליו [[חסידים]]{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=22b41fc3-a04b-4143-92f8-7896dab3d065&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D&pgnum=245 רשימות].}}.<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן, קיבלו את מרותו של אחיו - [[אדמו"ר האמצעי]] ולאחר-מכן של [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
שמו בא על החתום בהסכמת [[ספר התניא]] וכן בהקדמת השולחן ערוך.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תר"ה]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו - הרב ברוך שמואל שניאורסון, מחותן עם ר' [[הלל מפאריטש]], בנו ר' [[רפאל מרדכי שניאורסון|רפאל מרדכי]] נשא את בתו של ר' הלל.<br />
<br />
*בנו - הרב דובער שניאורסון - בשנת תקס"ט התחתן ו[[אדמו"ר הזקן]] אמר בחתונתו [[מאמר דא"ח]] ד"ה [[מים]] רבים.{{הערת שוליים|ראה רשימת מאמרי אדמו"ר הזקן בתוך כרם חב"ד מס' 4 עמ' 400 הערה 21.}} בניו של רבי דובער היו החסידים הגבירים ר' לוי יצחק ור' יהושע אבלי שניאורסון, הנזכרים בהקדמת ה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שו"ע]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=605d8efa-7fca-4e6f-a4c2-bb6f4f3a5575&st=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91 שם ושארית (44).]}}. <br />
<br />
* חתנו - רבי [[נחמיה גינזבורג]] מדוברובנה, בעל שו"ת [[דברי נחמיה]] והוספות לשו"ע, שקיל וטרי עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ורבי [[אייזיק מהומיל]], נפטר [[ט"ו שבט]] [[תרט"ו]]. <br />
<br />
*חתנו - ר' [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]], בן אחיו כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|שניאורי חיים אברהם]]</div>י.מ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=376337חיים אברהם שניאורי2020-08-07T07:07:37Z<p>י.מ.: </p>
<hr />
<div>ר' '''חיים אברהם שניאורי''' ([[אלול]] [[תקל"ז]] / [[תקל"ח]] -[[תר"ח/תר"י]]) היה בנו של [[אדמו"ר הזקן]] ובעל [[חוש]]ים נפלאים. מעולם לא התעניין בשום דבר שחוץ ל[[תורה]] ו[[עבודה]] והיה מתמיד גדול ומאריך ב[[תפילה]]. תמיד היה מקבל כל [[אדם]] בסבר פנים יפות.<br />
<br />
נולד לאביו כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] בליאזנא. לאחר חגיגת [[ברית מילה|ברית המילה]], אמר [[אדמו"ר הזקן]] שהוא קרא לו בשם אברהם על שם מורו רבי [[אברהם המלאך]] ועל שם זקנו אבי אמו רבי אברהם.<br />
<br />
כאשר היה בן שלוש חלה, והיה בגדר חולה מסוכן, [[אדמו"ר הזקן]] קרא לארבעה מבחירי תלמידיו, וסיפר להם, כי מורו [[רבי אברהם המלאך]] בא אליו ב[[חלום]] ושאל אותו מדוע אינו מתפלל בעבור הילד הנושא את שמו, ואמר לו כי על שם הילד ישנו קפידא מאבי אמו, על ששמו הוא בהבלעה ולא נודע לרבים שקרוי על שמו. [[אדמו"ר הזקן]] השיב שעשה כדין, מכיון שנפסק ב[[שולחן ערוך]] שכבוד רבו וכבוד אביו כבוד רבו עדיף, ובפרט בענין ה[[שמות]] שידוע שזה לטובת ה[[נשמה]] והתפשטותה בנפש הנקרא בשם. אמנם, מכיון שנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] ששם אבי אמו היה חיים אברהם הוא קרא לתלמידיו בכדי להוסיף לו את השם חיים{{הערת שוליים|1=כך נכתב ב[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15824&hilite=07e551c4-9303-4e23-bb69-fd51d1fca338&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D&pgnum=243 אוצר סיפורי חב"ד], ואילו ב[[ספר התולדות]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]] נכתב, כי השם חיים התווסף היות ש[[אדמו"ר הזקן]] רצה שיהיה [[נשמה]] ולא מלאך.}}.<br />
<br />
ר' חיים אברהם היה בעל קומה גבוהה ומראה פניו היה דומה למראה פני אביו אדמו"ר הזקן. רוח של חן היה תמיד נסוך על פניו וכשהיו מסתכלים על רבי חיים אברהם - סיפרה [[הרבנית רבקה]] - היה נהיה [[טוב]] על ה[[לב]]. הוא היה חכם ונאה והיה ממעט בדיבור. לעיתים [[אדמו"ר האמצעי]] היה שולח אליו [[חסידים]]{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=22b41fc3-a04b-4143-92f8-7896dab3d065&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D&pgnum=245 רשימות].}}.<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן, קיבלו את מרותו של אחיו - [[אדמו"ר האמצעי]] ולאחר-מכן של [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
שמו בא על החתום בהסכמת [[ספר התניא]] וכן בהקדמת השולחן ערוך.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תר"ה]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו - הרב ברוך שמואל שניאורסון, מחותן עם ר' [[הלל מפאריטש]], בנו ר' [[רפאל מרדכי שניאורסון|רפאל מרדכי]] נשא את בתו של ר' הלל.<br />
<br />
*בנו - הרב דובער שניאורסון - בשנת תקס"ט התחתן ו[[אדמו"ר הזקן]] אמר בחתונתו [[מאמר דא"ח]] ד"ה [[מים]] רבים.{{הערת שוליים|ראה רשימת מאמרי אדמו"ר הזקן בתוך כרם חב"ד מס' 4 עמ' 400 הערה 21.}} בניו של רבי דובער היו החסידים הגבירים ר' לוי יצחק ור' יהושע אבלי שניאורסון, הנזכרים בהקדמת ה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שו"ע]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=605d8efa-7fca-4e6f-a4c2-bb6f4f3a5575&st=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91 שם ושארית (44).]}}. <br />
<br />
* חתנו - רבי [[נחמיה גינזבורג]] מדוברובנה, בעל שו"ת [[דברי נחמיה]] והוספות לשו"ע, שקיל וטרי עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ורבי [[אייזיק מהומיל]], נפטר [[ט"ו שבט]] [[תרט"ו]]. <br />
<br />
*חתנו - ר' [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]], בן אחיו כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|שניאורי חיים אברהם]]</div>י.מ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=376336חיים אברהם שניאורי2020-08-07T07:07:10Z<p>י.מ.: </p>
<hr />
<div>ר' '''חיים אברהם שניאורי''' ([[אלול]] [[תקל"ז]] / [[תקל"ח]] -[[תר"ח-תר"י]]) היה בנו של [[אדמו"ר הזקן]] ובעל [[חוש]]ים נפלאים. מעולם לא התעניין בשום דבר שחוץ ל[[תורה]] ו[[עבודה]] והיה מתמיד גדול ומאריך ב[[תפילה]]. תמיד היה מקבל כל [[אדם]] בסבר פנים יפות.<br />
<br />
נולד לאביו כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] בליאזנא. לאחר חגיגת [[ברית מילה|ברית המילה]], אמר [[אדמו"ר הזקן]] שהוא קרא לו בשם אברהם על שם מורו רבי [[אברהם המלאך]] ועל שם זקנו אבי אמו רבי אברהם.<br />
<br />
כאשר היה בן שלוש חלה, והיה בגדר חולה מסוכן, [[אדמו"ר הזקן]] קרא לארבעה מבחירי תלמידיו, וסיפר להם, כי מורו [[רבי אברהם המלאך]] בא אליו ב[[חלום]] ושאל אותו מדוע אינו מתפלל בעבור הילד הנושא את שמו, ואמר לו כי על שם הילד ישנו קפידא מאבי אמו, על ששמו הוא בהבלעה ולא נודע לרבים שקרוי על שמו. [[אדמו"ר הזקן]] השיב שעשה כדין, מכיון שנפסק ב[[שולחן ערוך]] שכבוד רבו וכבוד אביו כבוד רבו עדיף, ובפרט בענין ה[[שמות]] שידוע שזה לטובת ה[[נשמה]] והתפשטותה בנפש הנקרא בשם. אמנם, מכיון שנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] ששם אבי אמו היה חיים אברהם הוא קרא לתלמידיו בכדי להוסיף לו את השם חיים{{הערת שוליים|1=כך נכתב ב[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15824&hilite=07e551c4-9303-4e23-bb69-fd51d1fca338&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D&pgnum=243 אוצר סיפורי חב"ד], ואילו ב[[ספר התולדות]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]] נכתב, כי השם חיים התווסף היות ש[[אדמו"ר הזקן]] רצה שיהיה [[נשמה]] ולא מלאך.}}.<br />
<br />
ר' חיים אברהם היה בעל קומה גבוהה ומראה פניו היה דומה למראה פני אביו אדמו"ר הזקן. רוח של חן היה תמיד נסוך על פניו וכשהיו מסתכלים על רבי חיים אברהם - סיפרה [[הרבנית רבקה]] - היה נהיה [[טוב]] על ה[[לב]]. הוא היה חכם ונאה והיה ממעט בדיבור. לעיתים [[אדמו"ר האמצעי]] היה שולח אליו [[חסידים]]{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=22b41fc3-a04b-4143-92f8-7896dab3d065&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D&pgnum=245 רשימות].}}.<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן, קיבלו את מרותו של אחיו - [[אדמו"ר האמצעי]] ולאחר-מכן של [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
שמו בא על החתום בהסכמת [[ספר התניא]] וכן בהקדמת השולחן ערוך.<br />
<br />
נפטר בשנת [[תר"ה]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו - הרב ברוך שמואל שניאורסון, מחותן עם ר' [[הלל מפאריטש]], בנו ר' [[רפאל מרדכי שניאורסון|רפאל מרדכי]] נשא את בתו של ר' הלל.<br />
<br />
*בנו - הרב דובער שניאורסון - בשנת תקס"ט התחתן ו[[אדמו"ר הזקן]] אמר בחתונתו [[מאמר דא"ח]] ד"ה [[מים]] רבים.{{הערת שוליים|ראה רשימת מאמרי אדמו"ר הזקן בתוך כרם חב"ד מס' 4 עמ' 400 הערה 21.}} בניו של רבי דובער היו החסידים הגבירים ר' לוי יצחק ור' יהושע אבלי שניאורסון, הנזכרים בהקדמת ה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שו"ע]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=605d8efa-7fca-4e6f-a4c2-bb6f4f3a5575&st=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91 שם ושארית (44).]}}. <br />
<br />
* חתנו - רבי [[נחמיה גינזבורג]] מדוברובנה, בעל שו"ת [[דברי נחמיה]] והוספות לשו"ע, שקיל וטרי עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ורבי [[אייזיק מהומיל]], נפטר [[ט"ו שבט]] [[תרט"ו]]. <br />
<br />
*חתנו - ר' [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]], בן אחיו כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|שניאורי חיים אברהם]]</div>י.מ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=376335שיחה:חיים אברהם שניאורי2020-08-07T07:05:09Z<p>י.מ.: /* תאריך פטירתו */</p>
<hr />
<div>==תאריך פטירתו==<br />
בספר של זליגסון כתוב שהוא נפטר בשנת תר"י בהיותו בן 73... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ג בתמוז ה'תשע"ג • 22:29, 21 ביוני 2013 (UTC)<br />
:ו[http://www.teshura.com/teshurapdf/Cohen-Blau%20-%20Tamuz%2013,%205771.pdf כאן כתוב] שנפטר בשנת '''תר"ח''' (בשונה ממה שכתוב בגוף הערך שנפטר בשנת תר"ה). מישהו יכול להבהיר מה קורה כאן? יש מקור מוסמך? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ג בתמוז ה'תשע"ג • 22:32, 21 ביוני 2013 (UTC)<br />
יותר מזה: ראה בהתמים ח"ב ע' 760 והלאה ששם מוכח מרשימות אדמו"ר הריי"צ שרח"א עוד היה חי בשנת תר"ז וחי לאחר מכן כעוד שנתיים (ע, 762)! אני מקווה מאוד שהמערכת ישנה את הערך בהתאם.<br />
<br />
== שמו ==<br />
<br />
אני קראתי ברשימת היומן שכ"ק אדה"ז רצה שיהיה גם "חיים" ולא רק מלאך. (בהערה 1 כתוב שכ"ק אדה"ז רצה שיהיה נשמה ולא מלאך). [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 14:45, י"ד באב, ה'תש"ף 14:45, 4 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
<br />
אגב. לזקנו אבי אמו קראו ר' יהודה לייב סגל. לא אברהם (משא"כ שנכתב בערך עצמו). [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 11:55, י"ד באב, ה'תש"ף 11:55, 4 באוגוסט 2020 (UTC)</div>י.מ.