https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99.%D7%99.+%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%98חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-11T04:03:23Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94&diff=172727ספירת הבינה2014-03-30T01:08:49Z<p>י.י. קשוט: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:תרשים עשר ספירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת הבינה מופיעה בצידו השמאלי של המשולש העליון]]<br />
<br />
'''ספירת הבינה''' היא ה[[ספירה]] השניה מבין [[עשר הספירות]] שב[[תורת הקבלה]]. תפקידה של ספירה זו היא לקבל את האור האלוקי המופשט מ[[ספירת החכמה]], לעבד אותה, ליצור ולהגדיר את פרטיה במושגים הגיוניים ושכליים ולהעביר את הרעיון הסופי ל[[ספירת הדעת]].<br />
<br />
מקבילתה של ספירת הבינה ב[[נפש]] ה[[אדם]] היא [[כוח]] הבינה של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת החכמה הרוחנית, נעשית באמצעות ניתוח כוח החכמה שבנפש האדם והשלכת תכונותיה, לאחר הפשטה, לספירות הרוחניות. <br />
<br />
עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפרמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת הבינה ממוקמת בצידו השמאלי של המשולש העליון, מקביל לאונה השמאלית של המוח, אליה מייחסים תכונות מקבילות לספירת הבינה.<br />
<br />
==ענינה==<br />
ספירת הבינה הוא פיענוח האור האלוקי המופשט שהתקבל ב[[ספירת החכמה]] לכדי מבנה שכלי שלם של סברות ורעיונות. בעוד שבספירת החכמה לא התקבל האור האלוקי במושגי השכל, תפקידה של ספירת הבינה לעמעם את עוצמת האור כפי שהוא מופיע בספירת החכמה, כדי שתוכל לעסוק בו, לגלות את מרכיביו, להגדירם, לסדרם וליצור מערכת שכלית מושלמת, שתהיה מובנת ותוכל להיות מועברת לספירות הבאות. כדי שספירת הבינה תוכל לעשות זאת, אין היא ב[[ביטול]] מוחלט, כמו ספירת החכמה, אלא מתחילה להיווצר אצלה אפשרות של תחושת עצמאות.<br />
<br />
הספירות חכמה ובינה פועלות כמערכת זוגית, התלויה אחת בשניה. לולי ספירת הבינה, יתפוגג האור המופשט שהתקבל בספירת החכמה ולולי ספירת החכמה, לא יהיה לספירת הבינה שום חומר לעבד אותו. הספירות חכמה ובינה פועלות כמו מצלמה בחושך. הבזק המצלמה שולח אור עוצמתי לפני השטח ובדיוק באותו רגע על סרט הצילום לרשום על גביו את פרטי העצמים המשתקפים מן האור. רגע לאחר מכן מתפוגג ההבזק ולולי סרט הצילום לא היה נשאר זכר להבזק. לאידך, לולי ההבזק לא היה סרט הצילום מזהה את העצמים בחושך והיה מציג תמונה שחורה.<br />
<br />
ספירת הבינה בנפש קשורה לעבודת ה[[התבוננות]], שהיא ההרחבה והעמקה במחשבה בעניני אלוקות. כמו כן, ספירת הבינה קשורה בנפש במידת ה[[שמחה]], וכפי שנאמר "אם הבנים שמחה", שעל ידי התבוננות בענייני אלקות נוצרת השמחה בנפש האדם.<br />
<br />
==מקומה במערכת הספירות==<br />
===כתר ובינה===<br />
===חכמה ובינה=== <br />
{{ערך מורחב|ערך=חכמה ובינה}}<br />
הבינה היא חלק מה[[מוחין]], תפקידה לפתח ולהרחיב בפרטיות את השפע האלוקי הנמשך מן [[ספירת החכמה]]. ספירת החכמה קשורה בענין של ברק המבריק, בו השכל מובן בהבזק אחד, ואילו בספירת הבינה נעשית הרחבה והתבוננות בפרטי ההשכלה.<br />
<br />
יש מן ה[[צמצום]] וההגבלה בהמשכת האור לבינה, כי בעוד שבחכמה היה הדבר באופן שהעיקר הוא האור, והכלי בטל אל האור, הרי בבינה הכלי הוא העיקר והאור הוא הטפל.<br />
<br />
===בינה ומידות===<br />
ספירת הבינה מתוארת כאם ביחס ל[[מידות]], שכן ששת המידות נולדות ומתעוררת מכוח המוחין, ובפרט מההתבוננות.<br />
<br />
===בינה ומלכות===<br />
{{ערך מורחב|ערך=בינה ומלכות}}<br />
בינה נקראת בשם [[לאה]], [[עלמא דאתכסיא]], ביחס ל[[ספירת המלכות]] הנקראת בשם [[רחל]], [[עלמא דאתגליא]].<br />
<br />
==התחלקותה ובחינותיה==<br />
===בינה ותבונה===<br />
פנימיות הבינה נקראת בשם בינה, לעומת חיצוניות הבינה הנקראת בשם [[תבונה]]. [[ישראל סבא]] שהוא [[נה"י]] של ספירת ה[[חכמה]] מתייחד עם תבונה.<br />
<br />
===חמשים שערי בינה===<br />
הבינה מתפרטת ומתחלקת ל[[חמשים שערי בינה]], שהם חמשים שערים של השגה במושכל. [[שער החמשים]] הוא פנימיות ההשכלה.<br />
בספירת הבינה מקנן שם אלוקים ובשם זה יצאו בני ישראל ממצרים ולכן יציאת מצרים נזכרת בתורה חמישים פעמים.<br />
<br />
==כינוייה==<br />
*'''נהר''' - על שם שהיא נמשכת מן ה[[מעין]] "ונהר יוצא מעדן להשקות הגן" - [[ספירת החכמה]].<br />
*'''אם''' - על שם שמפתחת ומרחבת את נקודת ה[[חכמה]], כמו שהאם מפתחת ומרחבת במשך תשעת חודשי העיבור את נקודת מוח האב הנמצאת בוולד.<br />
*'''יובל''' - שנת היובל היא שנת החמישים שנה ובספירת הבינה יש חמישים שערי בינה.<br />
*'''אלקים חיים''' - בניגוד לספירת הגבורה הנקראת אלקים סתם כי ספירת הבינה מתייחדת תדיר עם ספירת החכמה הנקראת חיים.<br />
*'''ירושלים של מעלה''' - בניגוד לספירת המלכות הנקראת ירושלים של מטה.<br />
*'''ליבא''' - כיון שענינה הוא קבלת השכלה באופן פנימי, שאחר כך מגיע לידי ביטוי במידות הלב. ספירת הבינה נקראת בשם "ליבא" לעומת ספירת ה[[חכמה]] הקרויה בשם "[[מוחא]]", שענין ספירת החכמה היא המוחין לעצמם, לפני שמתפרטים ובאים לידי ביטוי במידות.<br />
<br />
==ענינה בעולמות==<br />
בעולמות, עולם ה[[בריאה]] משמש בתפקיד ספירת הבינה.<br />
<br />
==ענינה באדם==<br />
באדם, נאמר שבינה יתירה ניתנה באישה, מפני שכמקבל הרי כוחה בהרחבת ופיתוח הנקודה שבאה מן ספירת החכמה.<br />
{{ספירות}}<br />
[[קטגוריה:ספירות|בינה]]</div>י.י. קשוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94&diff=172726ספירת הבינה2014-03-30T01:06:59Z<p>י.י. קשוט: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:תרשים עשר ספירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת הבינה מופיעה בצידו השמאלי של המשולש העליון]]<br />
<br />
'''ספירת הבינה''' היא ה[[ספירה]] השניה מבין [[עשר הספירות]] שב[[תורת הקבלה]]. תפקידה של ספירה זו היא לקבל את האור האלוקי המופשט מ[[ספירת החכמה]], לעבד אותה, ליצור ולהגדיר את פרטיה במושגים הגיוניים ושכליים ולהעביר את הרעיון הסופי ל[[ספירת הדעת]].<br />
<br />
מקבילתה של ספירת הבינה ב[[נפש]] ה[[אדם]] היא [[כוח]] הבינה של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת החכמה הרוחנית, נעשית באמצעות ניתוח כוח החכמה שבנפש האדם והשלכת תכונותיה, לאחר הפשטה, לספירות הרוחניות. <br />
<br />
עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפרמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת הבינה ממוקמת בצידו השמאלי של המשולש העליון, מקביל לאונה השמאלית של המוח, אליה מייחסים תכונות מקבילות לספירת הבינה.<br />
<br />
==ענינה==<br />
ספירת הבינה הוא פיענוח האור האלוקי המופשט שהתקבל ב[[ספירת החכמה]] לכדי מבנה שכלי שלם של סברות ורעיונות. בעוד שבספירת החכמה לא התקבל האור האלוקי במושגי השכל, תפקידה של ספירת הבינה לעמעם את עוצמת האור כפי שהוא מופיע בספירת החכמה, כדי שתוכל לעסוק בו, לגלות את מרכיביו, להגדירם, לסדרם וליצור מערכת שכלית מושלמת, שתהיה מובנת ותוכל להיות מועברת לספירות הבאות. כדי שספירת הבינה תוכל לעשות זאת, אין היא ב[[ביטול]] מוחלט, כמו ספירת החכמה, אלא מתחילה להיווצר אצלה אפשרות של תחושת עצמאות.<br />
<br />
הספירות חכמה ובינה פועלות כמערכת זוגית, התלויה אחת בשניה. לולי ספירת הבינה, יתפוגג האור המופשט שהתקבל בספירת החכמה ולולי ספירת החכמה, לא יהיה לספירת הבינה שום חומר לעבד אותו. הספירות חכמה ובינה פועלות כמו מצלמה בחושך. הבזק המצלמה שולח אור עוצמתי לפני השטח ובדיוק באותו רגע על סרט הצילום לרשום על גביו את פרטי העצמים המשתקפים מן האור. רגע לאחר מכן מתפוגג ההבזק ולולי סרט הצילום לא היה נשאר זכר להבזק. לאידך, לולי ההבזק לא היה סרט הצילום מזהה את העצמים בחושך והיה מציג תמונה שחורה.<br />
<br />
ספירת הבינה בנפש קשורה לעבודת ה[[התבוננות]], שהיא ההרחבה והעמקה במחשבה בעניני אלוקות. כמו כן, ספירת הבינה קשורה בנפש במידת ה[[שמחה]], וכפי שנאמר "אם הבנים שמחה", שעל ידי התבוננות בענייני אלקות נוצרת השמחה בנפש האדם.<br />
<br />
==מקומה במערכת הספירות==<br />
===כתר ובינה===<br />
===חכמה ובינה=== <br />
{{ערך מורחב|ערך=חכמה ובינה}}<br />
הבינה היא חלק מה[[מוחין]], תפקידה לפתח ולהרחיב בפרטיות את השפע האלוקי הנמשך מן [[ספירת החכמה]]. ספירת החכמה קשורה בענין של ברק המבריק, בו השכל מובן בהבזק אחד, ואילו בספירת הבינה נעשית הרחבה והתבוננות בפרטי ההשכלה.<br />
<br />
יש מן ה[[צמצום]] וההגבלה בהמשכת האור לבינה, כי בעוד שבחכמה היה הדבר באופן שהעיקר הוא האור, והכלי בטל אל האור, הרי בבינה הכלי הוא העיקר והאור הוא הטפל.<br />
<br />
===בינה ומידות===<br />
ספירת הבינה מתוארת כאם ביחס ל[[מידות]], שכן ששת המידות נולדות ומתעוררת מכוח המוחין, ובפרט מההתבוננות.<br />
<br />
===בינה ומלכות===<br />
{{ערך מורחב|ערך=בינה ומלכות}}<br />
בינה נקראת בשם [[לאה]], [[עלמא דאתכסיא]], ביחס ל[[ספירת המלכות]] הנקראת בשם [[רחל]], [[עלמא דאתגליא]].<br />
<br />
==התחלקותה ובחינותיה==<br />
===בינה ותבונה===<br />
פנימיות הבינה נקראת בשם בינה, לעומת חיצוניות הבינה הנקראת בשם [[תבונה]]. [[ישראל סבא]] שהוא [[נה"י]] של ספירת ה[[חכמה]] מתייחד עם תבונה.<br />
<br />
===חמשים שערי בינה===<br />
הבינה מתפרטת ומתחלקת ל[[חמשים שערי בינה]], שהם חמשים שערים של השגה במושכל. [[שער החמשים]] הוא פנימיות ההשכלה.<br />
בספירת הבינה מקנן שם אלוקים ובשם זה יצאו בני ישראל ממצרים ולכן יציאת מצרים נזכרת בתורה חמישים פעמים.<br />
<br />
==כינוייה==<br />
*'''נהר''' - על שם שהיא נמשכת מן ה[[מעין]] "ונהר יוצא מעדן להשקות הגן" - [[ספירת החכמה]].<br />
*'''אם''' - על שם שמפתחת ומרחבת את נקודת ה[[חכמה]], כמו שהאם מפתחת ומרחבת במשך תשעת חודשי העיבור את נקודת מוח האב הנמצאת בוולד.<br />
*'''יובל''' - שנת היובל היא שנת החמישים שנה ובספירת הבינה יש חמישים שערי בינה.<br />
*'''אלקים חיים''' - בניגוד לספירת הגבורה הנקראת אלקים סתם כי ספירת הבינה מתייחדת תדיר עם ספירת החכמה הנקראת חיים.<br />
*'''ירושלים של מעלה''' - בניגוד לספירת המלכות הנקראת ירושלים של מטה.<br />
*'''ליבא''' - כיון שענינה הוא קבלת השכלה באופן פנימי, שאחר כך מגיע לידי ביטוי במידות הלב. ספירת הבינה נקראת בשם "ליבא" לעומת ספירת ה[[חכמה]] הקרויה בשם "[[מוחא]]", שענין ספירת החכמה היא המוחין לעצמם, לפני שמתפרטים ובאים לידי ביטוי במידות.<br />
<br />
==ענינה בעולמות==<br />
בעולמות, עולם ה[[בריאה]] משמש בתפקיד ספירת הבינה.<br />
<br />
==ענינה באדם==<br />
באדם, נאמר שבינה יתירה ניתנה באישה, מפני שכ[[מקבל]] הרי כוחה בהרחבת ופיתוח הנקודה שבאה מן ספירת החכמה.<br />
{{ספירות}}<br />
[[קטגוריה:ספירות|בינה]]</div>י.י. קשוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94&diff=172725ספירת הבינה2014-03-30T01:03:29Z<p>י.י. קשוט: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:תרשים עשר ספירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת הבינה מופיעה בצידו השמאלי של המשולש העליון]]<br />
<br />
'''ספירת הבינה''' היא ה[[ספירה]] השניה מבין [[עשר הספירות]] שב[[תורת הקבלה]]. תפקידה של ספירה זו היא לקבל את האור האלוקי המופשט מ[[ספירת החכמה]], לעבד אותה, ליצור ולהגדיר את פרטיה במושגים הגיוניים ושכליים ולהעביר את הרעיון הסופי ל[[ספירת הדעת]].<br />
<br />
מקבילתה של ספירת הבינה ב[[נפש]] ה[[אדם]] היא [[כוח]] הבינה של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת החכמה הרוחנית, נעשית באמצעות ניתוח כוח החכמה שבנפש האדם והשלכת תכונותיה, לאחר הפשטה, לספירות הרוחניות. <br />
<br />
עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפרמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת הבינה ממוקמת בצידו השמאלי של המשולש העליון, מקביל לאונה השמאלית של המוח, אליה מייחסים תכונות מקבילות לספירת הבינה.<br />
<br />
==ענינה==<br />
ספירת הבינה הוא פיענוח האור האלוקי המופשט שהתקבל ב[[ספירת החכמה]] לכדי מבנה שכלי שלם של סברות ורעיונות. בעוד שבספירת החכמה לא התקבל האור האלוקי במושגי השכל, תפקידה של ספירת הבינה לעמעם את עוצמת האור כפי שהוא מופיע בספירת החכמה, כדי שתוכל לעסוק בו, לגלות את מרכיביו, להגדירם, לסדרם וליצור מערכת שכלית מושלמת, שתהיה מובנת ותוכל להיות מועברת לספירות הבאות. כדי שספירת הבינה תוכל לעשות זאת, אין היא ב[[ביטול]] מוחלט, כמו ספירת החכמה, אלא מתחילה להיווצר אצלה אפשרות של תחושת עצמאות.<br />
<br />
הספירות חכמה ובינה פועלות כמערכת זוגית, התלויה אחת בשניה. לולי ספירת הבינה, יתפוגג האור המופשט שהתקבל בספירת החכמה ולולי ספירת החכמה, לא יהיה לספירת הבינה שום חומר לעבד אותו. הספירות חכמה ובינה פועלות כמו מצלמה בחושך. הבזק המצלמה שולח אור עוצמתי לפני השטח ובדיוק באותו רגע על סרט הצילום לרשום על גביו את פרטי העצמים המשתקפים מן האור. רגע לאחר מכן מתפוגג ההבזק ולולי סרט הצילום לא היה נשאר זכר להבזק. לאידך, לולי ההבזק לא היה סרט הצילום מזהה את העצמים בחושך והיה מציג תמונה שחורה.<br />
<br />
ספירת הבינה בנפש קשורה לעבודת ה[[התבוננות]], שהיא ההרחבה והעמקה במחשבה בעניני אלוקות. כמו כן, ספירת הבינה קשורה בנפש במידת ה[[שמחה]], וכפי שנאמר "אם הבנים שמחה", שעל ידי התבוננות בענייני אלקות נוצרת השמחה בנפש האדם.<br />
<br />
==מקומה במערכת הספירות==<br />
===כתר ובינה===<br />
===חכמה ובינה=== <br />
{{ערך מורחב|ערך=חכמה ובינה}}<br />
הבינה היא חלק מה[[מוחין]], תפקידה לפתח ולהרחיב בפרטיות את השפע האלוקי הנמשך מן [[ספירת החכמה]]. ספירת החכמה קשורה בענין של ברק המבריק, בו השכל מובן בהבזק אחד, ואילו בספירת הבינה נעשית הרחבה והתבוננות בפרטי ההשכלה.<br />
<br />
יש מן ה[[צמצום]] וההגבלה בהמשכת האור לבינה, כי בעוד שבחכמה היה הדבר באופן שהעיקר הוא האור, והכלי בטל אל האור, הרי בבינה הכלי הוא העיקר והאור הוא הטפל.<br />
<br />
===בינה ומידות===<br />
ספירת הבינה מתוארת כאם ביחס ל[[מידות]], שכן ששת המידות נולדות ומתעוררת מכוח המוחין, ובפרט מההתבוננות.<br />
<br />
===בינה ומלכות===<br />
{{ערך מורחב|ערך=בינה ומלכות}}<br />
בינה נקראת בשם [[לאה]], [[עלמא דאתכסיא]], ביחס ל[[ספירת המלכות]] הנקראת בשם [[רחל]], [[עלמא דאתגליא]].<br />
<br />
==התחלקותה ובחינותיה==<br />
===בינה ותבונה===<br />
פנימיות הבינה נקראת בשם בינה, לעומת חיצוניות הבינה הנקראת בשם [[תבונה]]. [[ישראל סבא]] שהוא [[נה"י]] של ספירת ה[[חכמה]] מתייחד עם תבונה.<br />
<br />
===חמשים שערי בינה===<br />
הבינה מתפרטת ומתחלקת ל[[חמשים שערי בינה]], שהם חמשים שערים של השגה במושכל. [[שער החמשים]] הוא פנימיות ההשכלה.<br />
בספירת הבינה מקנן שם אלוקים ובשם זה יצאו בני ישראל ממצרים ולכן יציאת מצרים נזכרת בתורה חמישים פעמים.<br />
<br />
==כינוייה==<br />
*'''נהר''' - על שם שהיא נמשכת מן ה[[מעין]] "ונהר יוצא מעדן להשקות הגן" - [[ספירת החכמה]].<br />
*'''אם''' - על שם שמפתחת ומרחבת את נקודת ה[[חכמה]], כמו שהאם מפתחת ומרחבת במשך תשעת חודשי העיבור את נקודת מוח האב הנמצאת בוולד.<br />
*'''יובל''' - שנת היובל היא שנת החמישים שנה ובספירת הבינה יש חמישים שערי בינה.<br />
*'''אלקים חיים''' - בניגוד לספירת הגבורה הנקראת אלקים סתם כי ספירת הבינה מתייחדת תדיר עם ספירת החכמה הנקראת חיים.<br />
*'''ירושלים של מעלה''' - בניגוד לספירת המלכות הנקראת ירושלים של מטה.<br />
*'''ליבא''' - כיון שענינה הוא קבלת השכלה באופן פנימי, שאחר כך מגיע לידי ביטוי במידות הלב. ספירת הבינה נקראת בשם "ליבא" לעומת ספירת ה[[חכמה]] הקרויה בשם "[[מוחא]]", שענין ספירת החכמה היא המוחין לעצמם, לפני שמתפרטים ובאים לידי ביטוי במידות.<br />
<br />
==ענינה בעולמות==<br />
בעולמות, עולם ה[[בריאה]] משמש בתפקיד ספירת הבינה.<br />
<br />
==ענינה באדם==<br />
באדם, נאמר שבינה יתירה ניתנה באישה, מפני שכמקבל הרי כוחה בהרחבת ופיתוח הנקודה שבאה מן ספירת החכמה.<br />
{{ספירות}}<br />
[[קטגוריה:ספירות|בינה]]</div>י.י. קשוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94&diff=172724ספירת החכמה2014-03-30T00:52:40Z<p>י.י. קשוט: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:תרשים עשר ספירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת החכמה מופיעה בצידו הימני של המשולש העליון]]<br />
'''ספירת החכמה''' היא הספירה הראשונה ומקור [[עשר הספירות]] ה[[רוחני]]ות המנויות ב[[תורת הקבלה]]. מהותה של ספירת החכמה היא [[ביטול]], העדר אנוכיות, כיוון ש[[אור אין סוף]] האלוקי אינו שורה במקום של [[ישות]]{{הערה|[[אור התורה]], [[פרשת שמות]] ע' מ"ב.}}. מקבילתה של ספירת החכמה ב[[נפש]] ה[[אדם]] היא [[כוח]] החכמה שהיא השורש לכוחות השכליים של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו.<br />
<br />
עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפרמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת החכמה ממוקמת בצידו הימני של המשולש העליון, מקביל לאונה הימנים של המוח, אליה מייחסים תכונות מקבילות לספירת החכמה.<br />
<br />
היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת החכמה הרוחנית, נעשית באמצעות ניתוח כוח החכמה שבנפש האדם והשלכת תכונותיה, לאחר הפשטה, לספירות הרוחניות. <br />
<br />
==ענינה==<br />
ספירת החכמה היא הספירה הראשונה המסוגלת לקלוט השפעה רוחנית ב[[כלי]] וממנה ממשיכה ההשפעה על שאר הספירות והעולמות. החכמה מאופיינת בתכונות הבאות:<br />
<br />
#'''ראשית הגילוי''' - ספירת החכמה היא הברקה ראשונית של רעיון שכלי מופשט, לפני היכנסה אל מסגרות הגיוניות, ללא אפשרות להבנת הדברים ולהסבירם. על ספירה זו נאמר בתורת הקבלה "[[חכים ולא בחכמה ידיעא]]" (=חכם ולא בחכמה ידועה). כלומר, מדובר על דבר חוכמה, אך מרוב עוצמתה, לא ניתן לתפוס אותה בכלי השכל שלנו. הברקה זו כבר מכילה בעצמה, בתמציתיות מרוכזת, את כל המבנה הרעיוני העתיד להתפתח ממנה, באמצעות העמקה ממושכת במהות ההבזק. פירוק הברק והפיכתו למשפטים מובנים, עד לקבלת המבנה המושלם, שייכת לתחומה של [[ספירת הבינה]].<br />
#'''עוצמת הגילוי''' - בספירת החכמה מתגלה עוצמה של הארה אלוקית, ברמה הגבוהה ביותר שבספירות.<br />
#'''[[ביטול]]''' - ההתבטלות המוחלטת בהעדר כל הרגשה של מציאות אנוכית, מוכרחת כדי לאפשר את היווצרותה וקבלתה של ההברקה הראשונית אל תוך ספירת החכמה{{הערה|[[ספר התניא]], [[ליקוטי אמרים - פרק ו']].}}. דבר זה גם מתבטא בשם הספירה "חכמה" שהוא אותיות של המילים כח-מה. כלומר, 'כח' שמתגלה רק במצבים של 'מה?' - שאלה בה מתבטל השואל לנשאל. בספירות הבאות, ככל שהאור האלוקי הולך ומתעבה, מתמעטת גם רמת הביטול הרוחני.<br />
<br />
לאחר קבלת האור אצל ספירת החכמה, עליה להעביר זאת לספירת הבינה כדי שתפענח את האור האלוקי המופשט למבנה שכלי שלם של סברות ורעיונית. הספירות חכמה ובינה פועלות כמערכת זוגית, התלויה אחת בשניה. לולי ספירת הבינה, יתפוגג האור המופשט שהתקבל בספירת החכמה ולולי ספירת החכמה, לא יהיה לספירת הבינה שום חומר לעבד אותו. הספירות חכמה ובינה פועלות כמו מצלמה בחושך. הבזק המצלמה שולח אור עוצמתי לפני השטח ובדיוק באותו רגע על סרט הצילום לרשום על גביו את פרטי העצמים המשתקפים מן האור. רגע לאחר מכן מתפוגג ההבזק ולולי סרט הצילום לא היה נשאר זכר להבזק. לאידך, לולי ההבזק לא היה סרט הצילום מזהה את העצמים בחושך והיה מציג תמונה שחורה.<br />
<br />
==התחלקותה ובחינותיה==<br />
===פנימיות וחיצוניות===<br />
כמו כל הספירות שבסדר ההשתלשלות, מתחלקת גם ספירת החכמה ל[[חיצוניות]] ו[[פנימיות]]:<br />
<br />
*'''פנימיות החכמה''' היא התחום בו ה[[אור אין סוף]] מתקבל בספירת החכמה ונקלט בתוכה. פנימיות החכמה מכונה "חכמה עילאה" (=חכמה עליונה) ובה מאיר האור האלוקי בעוצמתה הגבוהה ביותר שבספירות. לכך גם נדרשת רמת הביטול הגבוהה ביותר, [[ביטול במציאות]].<br />
<br />
*'''חיצוניות החכמה''' היא התחום השייך להעברת אור החכמה אל הספירה הבאה, [[ספירת הבינה]]. חיצוניות החכמה מכונה "חכמה תתאה" (=חכמה תחתונה) ובה מאיר האור האלוקי בעוצמתה החלשה ביותר, כדי שתוכל להתקבל בספירות שתחתיה.<br />
<br />
===ל"ב נתיבות חכמה===<br />
ספירת החכמה מחולקת ל[[ל"ב נתיבות חכמה]], המוזכרות ב[[ספר יצירה]].<br />
<br />
== חכמה עילאה וחכמה תתאה ==<br />
מבואר בחסידות שהפסוק "חכמות בחוץ תרֹנה"{{הערה|[[משלי]] א, כ}} מתכוון כלפי שתי חכמות: חכמה עילאה וחכמה תתאה. חכמה עילאה היא החכמה עצמה וחכמה תתאה היא החכמה שבמלכות.{{הערה|חלוקה זו בין חכמה לחכמה שב[[ספירת המלכות|מלכות]] נמצאת גם ב[[דרך מצוותיך]] מצוות מינוי מלך פ"ב, דף ק"ח ע"ב, לגבי ההבדל בין חכמת [[דוד]] לחכמת [[שלמה]] ו[[חזקיה]] עיי"ש באריכות.}}<br />
<br />
=== חכמה עילאה ===<br />
פנימיות החכמה היא ביטול, כח [[שם מ"ה|מה]], ולכן חכמה עילאה היא הביטול העליון. ביטול זה נקרא [[ביטול במציאות]], והוא הגילוי ש[[אין עוד מלבדו]] וכל המציאות זה רק גילויים של [[הקב"ה]].<br />
<br />
ב[[עולם האצילות]], חכמה עילאה היא חכמתו של הקב"ה, ודרכה מתגלה [[אחדות ה']] בכל עולם האצילות. תכונת הביטול שבספירת החכמה עושה אותה כלי מוכן לגילוי [[אור אין סוף]] שמעל האצילות, "אחד האמת שורה ומתגלה בחכמה", ודרכה הוא מתגלה בכל עולם האצילות.{{הערה|עפ"י [[ליקוטי אמרים - פרק ל"ה|פל"ה בתניא]] בהגהה שם, בשם [[המגיד ממעזריטש]].}} "[[אורייתא מחכמה נפקת]]" ולכן חכמת התורה היא החכמה שקובעת את כל פרטי ודיקדוקי ההלכות ואת כל פרטי ואופני [[המשכה|המשכות]] החיות מאור אין סוף [[התלבשות|להתלבש]] ב[[עולמות]].<br />
<br />
ב[[נפש]] האדם, חכמה עילאה היא חוסר הרגשת עצמותו כלל בעת הברקת ההשכלה החדשה. השכלה חדשה פועלת ביטול כל [[כחות הנפש]] והכללתם במח החכמה, כשהיא בעצמה בטלה אל [[כח המשכיל]] שבעצם הנפש.{{הערה|כח המשכיל מכונה גם [[מוחא סתימאה]] - המוח הנעלם, והוא החכמה שבחיצוניות הכתר.}} על ידי כך בטלים כל כחות המודע שבנפש אל [[עצם הנשמה|עצם הנפש]] כמו שהיא למעלה מהתלבשות ב[[גוף]].<br />
<br />
=== חכמה תתאה ===<br />
פנימיות החכמה היא ביטול, כח [[שם מ"ה|מה]], ולכן חכמה תתאה היא הביטול התחתון. ביטול זה נקרא ביטול היש, והוא הגילוי שה[[מציאות]] אינה קיימת מכח עצמה אלא אך ורק מכח [[הקב"ה]] המהווה אותה תמיד.<br />
<br />
בעולם האצילות חכמה תתאה היא החכמה בעמצעותה מולך הקב"ה על ה[[עולמות]], ודרכה מתגלה אחדות ה' ב[[עולמות בי"ע]], עד המדרגות התחתונות ביותר. תפקידה של [[ספירת המלכות]] בכללות הוא למלוך על העולמות ולהאיר בהם את אור עולם האצילות. נקודת החכמה שבמלכות בפרט היא הכח להמשיך את הביטול, פנימיות החכמה מעולם האצילות אל העולמות הנפרדים. "כלם בחכמה עשית"{{הערה|[[תהלים]] קד, כד}} היא חכמת הטבע, חכמה תתאה, ולפי חכמה זו מחלקת המלכות [[שפע]] ו[[חיות]] לכל נברא במידה.{{הערה|מופיע בכמה דרושי חסידות על הפסוק "ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה" [[משלי]] לא, טו.}}<br />
<br />
בנפש האדם, חכמה תתאה היא החכמה כיצד לדבר ולהתנהג כלפי חוץ. כח המלכות בנפש הוא כח הביטוי,{{הערה|כמו שכתוב ב[[פתח אליהו]] "מלכות פה".}} היינו לדעת כיצד לבטא את פנימיות הנפש כלפי חוץ. החכמה שבדיבור היא כיצד לעשות מהדיבור כלי להבעה הבטל אל פנימיות הנפש ולא לעשות מהדיבור החיצוני עיקר. כמו כן, כח המלכות הוא הכח בנפש להנהיג. החכמה שבהנהגה היא כיצד להנהיג בחיצוניות עפ"י ה"לב מלכים אין חקר"{{הערה|[[משלי]] כה, ג}} הפנימי.<br />
<br />
==יחסה לספירות אחרות==<br />
===כתר וחכמה===<br />
ספירת החכמה היא תחילת המשכת האור הפנימי, לעומת [[ספירת הכתר]] ששייכת לאור המקיף. על קשר זה נאמר "[[וחכמה מאין תמצא]]", כלומר שהחכמה, שהיא תחילת היש, נמשכת מן הכתר שהוא האין.<br />
<br />
===חכמה ובינה===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[חכמה ובינה]]}}<br />
ספירת החכמה וספירת הבינה מיוחדות תדיר, ועליהם נאמר "[[תרין ריעין דלא מתפרשין]]". כמו כן, הם מכונים בשם "אבא ואמא", והם מולידים את שאר הספירות.<br />
<br />
בתורת החסידות מבואר שספירה זו עניינה נקודה - "ברק המבריק". זאת-אומרת, שבספירה זו אין עדיין רעיון מוסבר ומפורט, כי אם רעיון מופשט חסר פרטים. רק אחר כך, הרעיון שבספירת החכמה יורד ל[[ספירת הבינה]] ושם מקבל "אורך ורוחב" - דהיינו - הסבר רחב, ופרטים.<br />
<br />
המחשה להגדרת ההבדל בין [[ספירת החכמה]] ל[[ספירת הבינה]] ניתן למצוא במקרה בו 'נופל' לאדם רעיון במוחו אך אין לאדם עדיין את המילים להסביר לזולתו וגם לעצמו מה הרעיון בדיוק. רק כאשר הרעיון עובר את [[ספירת הבינה]] ניתן לפשטו, להסבירו, וממילא לאחר-מכן גם לבצעו. כאשר הוא עדיין נמצא ב[[ספירת החכמה]] אזי הרעיון עדיין בבחינת 'נעלם', רק הנקודה שלו ישנה. הברקה זו נקראת "חכמה", הורדת הרעיון לכלי השכל נקראת "בינה".<br />
<br />
===חכמה ומלכות===<br />
קשר מיוחד יש בין ספירת החכמה ל[[ספירת המלכות]]. קשר זה נעוץ בכך כי "[[נעוץ תחילתן בסופן]]", ולכן, הספירה האחרונה, ספירת המלכות, קשורה אל הספירה הראשונה, ספירת החכמה. על קשר זה נאמר "[[אבא יסד ברתא]]", כלומר, שספירת החכמה היא היסוד והשורש של ספירת המלכות.<br />
<br />
==כינויים==<br />
*'''[[אב]]''' - המשכתה ל[[ספירת הבינה]] הנקראת בשם [[אם]] נוצרים שאר הספירות.<br />
*'''אמת''' - ספירת החכמה נקראת גם בשם "[[אמת]]", שהוא חותמו של הקב"ה.<br />
*'''מעיין''' - מעיין הוא אחד מן הכינויים של ספירת החכמה, הנקראת כך משום שממנה נמשך ה[[נהר]], [[ספירת הבינה]].<br />
*'''קודש''' - ספירת החכמה נקראת בשם "[[קודש]]" שענינו הוא הקודש עצמו, בניגוד ל"[[קדוש]]" שהוא הדבר שנקרא על שם ה[[קודש]]. עוד מבואר כי ספרה זו נבדלת משאר הספירות, ולכן נקראת בשם "[[קודש]]".<br />
*'''ראשית''' - ספירת החכמה נקראת גם בשם "[[ראשית]]", כמאמר הכתוב "ראשית חכמה יראת ה'". וכן תרגום יונתן לפתיחת התורה למילה "בראשית" הוא "בחכמתא". והענין הוא שספירת החכמה היא ראשית התגלות הספירות.<br />
*'''אבן''' - האבן הגשמית היא בחינת [[דומם]], והמייחד אותו משאר סוגי הנבראים -כמו [[צומח]] [[חי]] ו[[מין המדבר|מדבר]]- הוא היותו עצם קיים בעל צורה והגדרה עצמית, אבל בלי תוספת תכונות וצורה שמחוץ לעצם קיומו הגשמי, וביחוד האבן הגולמית בטרם נקבע בה צורה כל-שהיא של כלי מסוים וכדומה. אינו דומה הצמח או החי, שמלבד עצם הקיומיות שבמציאותו הגשמית, יש בו גם תכונת הגדילה או הרגש, מה שאין כן האבן היא מציאות דוממת ואין בה תכונות נוספות על עצם מציאותה. ולכן האבן משמשת משל על ספירת החכמה הרמוזה באות 'י' של שם הוי', כמו שהיו"ד היא נקודה בלי התפשטות, היינו בלא ציור - אורך ורוחב, כי עיקרה של האות יו"ד היא נקודה בלבד (ה"קוצים" כלפי מעלה ומטה, הם תוספות), ו'נקודה' - אין לה צורה מוגדרת, ודוקא משום כך היא בסיס לכל הצורות האפשריות - השונות אלו מאלו בתכלית, שכולן נמשכות ובנויות עליה. כך החכמה היא רק מקור ל[[בינה]], שהיא השכלה מוגדרת ו"מצוירת" באורך ורוחב, היינו, מוגדרת בפרטיה השונים. אבל החכמה עצמה מופשטת מכל ציור והגדרה, ולכן נמשלת כאבן דומם.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ספירות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ספירות]]</div>י.י. קשוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%A2%D7%AA&diff=172723ספירת הדעת2014-03-30T00:42:45Z<p>י.י. קשוט: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:תרשים עשר ספירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת הדעת ממוקמת במרכז המשולש העליון]]<br />
'''ספירת הדעת''' היא ה[[ספירה]] השלישית ב[[עשר הספירות]] והאחרונה מבין שלושת ספירות השייכות לתחום השכל (ספירות [[חכמה]], [[בינה]] ודעת). תפקידה של ספירת הדעת הוא לקבל את התוצר השכלי השלם מ[[ספירת הבינה]] ולגשר על הפער בין העולם השכלי ([[חב"ד]]) והעולם הרגשי ([[חג"ת]]), כדי שיתעורר הרגש המתבקש מתוך המסקנה השכלית.<br />
<br />
מקבילתה של ספירת הדעת ב[[נפש]] ה[[אדם]] היא כוח הדעת של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת הדעת ה[[רוחני]]ת, נעשית באמצעות ניתוח כוח הדעת שבנפש האדם והשלכת תכונותיה, לאחר הפשטה, לספירות הרוחניות.<br />
<br />
עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפירמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת הדעת ממוקמת במרכז המשולש העליון, מקביל לגזע המוח והנוזל המוחי-שדרת, אליו מייחסים תכונות מקבילות לספירת הדעת.<br />
<br />
==עניינה==<br />
ספירת הדעת תפקידה לקשר ולגשר בין הפער של העולם השכל (ספירות חכמה ובינה) לבין עולם הרגש (ספירות חסד, גבורה ותפארת). פעולתה של ספירת הדעת היא באמצעות התבוננות וחזרה על המסקנות שהתקבלו מספירת הבינה. אין ספירת הדעת מוסיפה נופך שכלי, אלא רק מעמיקה את ההתחברות האישית לרעיון וקישור לעולם הרגש שיפעל בהתאם לשכל. הדבר משול לידיעת האדם את מציאותו העצמית של נפשו, למרות שאף פעם לא ראה אותה. כך גם ספירת הדעת תפקידה לאמת בחוויה האישית את המסקנות השכליות{{הערה|[[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]], ע' פ'.}}.<br />
<br />
משמעות המילה '''דעת''' הוא כמו בפסוק "והאדם ידע את חוה אשתו", כלומר שהוא התקשר והתחבר איתה, כך גם מטרת ספירת הדעת לחבר בין השכל והרגש עד להולדת המידות{{הערה|[[ספר התניא]], [[ליקוטי אמרים - פרק ג']].}}.<br />
<br />
הדעת נמשכת מחכמה ובינה, כלומר שלאחר הבנת דבר ההשכלה על ידי הכוחות [[חכמה]] ו[[בינה]] מגיעה האדם ל'דעת' לחיבור אל דבר השכל אותו הוא משכיל. ב[[ליקוטי אמרים - פרק ג'|פרק ג' בתניא]] מבואר כי על ידי שהאדם משתמש בכח החכמה שבמוחו ומוציאו מהכח אל הפועל, על ידי הבינה, כשמתבונן בשכלו להבין דבר לאשורו ולעמקו, אז בא לכח הדעת שהוא מלשון התקשרות והתחברות, שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאוד ואינו מסיח דעתו.<br />
<br />
לעומת ספירות [[חכמה ובינה]], אשר קולטות את ההשכלה ומרחיבות אותו, תפקיד הדעת הוא לקשר ולחבר את ההבנה וההשגה שבמוחין למידות, כך שיהיו גם בהרגשה.<br />
<br />
==הדעת במערכת הספירות==<br />
הדעת במערכת הספירות מקשרת בין ה[[חכמה]] וה[[בינה]], ומקשרת בין ה[[מוחין]] לבין ה[[מידות]]. כלומר, על ידי הדעת מושפעים המידות מן המוחין. משום כך נקראת ספירת הדעת "[[מפתחא דכליל שית]]", שהיא המפתח הכולל את ששת המידות. הדעת מתחלקת לשתיים: דעת של חסד ודעת של גבורה, שהם אבות של כל המידות הנולדות מהן.<br />
<br />
חכמינו זכרונם לברכה אומרים כי "נשים - דעתן קלה", וזאת מפני שאצל הנשים, החיבור בין השכל לרגש נעשה יותר בקלות.<br />
<br />
הדעת פעמים נכללת כחלק מן המידות, ולמשל בעולמות הרי הדעת היא חלק מ[[עולם היצירה]], כאחת מן המידות, ולא ב[[עולם הבריאה]] כבינה.<br />
<br />
==דעת עליון ודעת תחתון==<br />
ספירת הדעת מתחלקת לדעת עליון ודעת תחתון. דעת העליון היא המקשרת את ה[[חכמה]] וה[[בינה]]. דעת תחתון מקשרת את החכמה והבינה עם ה[[מידות]].<br />
<br />
==דעת וכתר==<br />
<br />
בחסידות מובא פעמים רבות ביטוי המופיע בקבלה: "במקום שהכתר נמנה אין הדעת נמנית", ביאור הדברים לפעמים בסדר העשר ספירות, מופיע כתר במקום ספירת הדעת, הסבר הדברים הוא כי פנימיות הכתר הוא למעלה מכל הספירות, אך חיצוניות הכתר הוא בערך הספירות, ולכן כאשר הספירות נמנים בחיצוניותם נמנה אף הכתר, אך כאשר הספירות נמנים בפנימיותם לא נמנה הכתר עמהם.<br />
<br />
בזמן שהכתר נמנה והדעת לא נמנית, פעולת כח הדעת (שהיא לחבר את השכל והמדות) נעשים על ידי הכתר.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ספירות}}<br />
<br />
[[קטגוריה: ספירות]]</div>י.י. קשוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%A2%D7%AA&diff=172722ספירת הדעת2014-03-30T00:40:19Z<p>י.י. קשוט: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:תרשים עשר ספירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת הדעת ממוקמת במרכז המשולש העליון]]<br />
'''ספירת הדעת''' היא ה[[ספירה]] השלישית ב[[עשר הספירות]] והאחרונה מבין שלושת ספירות השייכות לתחום השכל (ספירות [[חכמה]], [[בינה]] ודעת). תפקידה של ספירת הדעת הוא לקבל את התוצר השכלי השלם מ[[ספירת הבינה]] ולגשר על הפער בין העולם השכלי ([[חב"ד]]) והעולם הרגשי ([[חג"ת]]), כדי שיתעורר הרגש המתבקש מתוך המסקנה השכלית.<br />
<br />
מקבילתה של ספירת הדעת ב[[נפש]] ה[[אדם]] היא כוח הדעת של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת הדעת ה[[רוחני]]ת, נעשית באמצעות ניתוח כוח הדעת שבנפש האדם והשלכת תכונותיה, לאחר הפשטה, לספירות הרוחניות.<br />
<br />
עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפירמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת הדעת ממוקמת במרכז המשולש העליון, מקביל לגזע המוח והנוזל המוחי-שדרת, אליו מייחסים תכונות מקבילות לספירת הדעת.<br />
<br />
==עניינה==<br />
ספירת הדעת תפקידה לקשר ולגשר בין הפער של העולם השכל (ספירות חכמה ובינה) לבין עולם הרגש (ספירות חסד, גבורה ותפארת). פעולתה של ספירת הדעת היא באמצעות התבוננות וחזרה על המסקנות שהתקבלו מספירת הבינה. אין ספירת הדעת מוסיפה נופך שכלי, אלא רק מעמיקה את ההתחברות האישית לרעיון וקישור לעולם הרגש שיפעל בהתאם לשכל. הדבר משול לידיעת האדם את מציאותו העצמית של נפשו, למרות שאף פעם לא ראה אותה. כך גם ספירת הדעת תפקידה לאמת בחוויה האישית את המסקנות השכליות{{הערה|[[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]], ע' פ'.}}.<br />
<br />
משמעות המילה '''דעת''' הוא כמו בפסוק "והאדם ידע את חוה אשתו", כלומר שהוא התקשר והתחבר איתה, כך גם מטרת ספירת הדעת לחבר בין השכל והרגש עד להולדת המידות{{הערה|[[ספר התניא]], [[ליקוטי אמרים - פרק ג']].}}.<br />
<br />
הדעת נמשכת מחכמה ובינה, כלומר שלאחר הבנת דבר ההשכלה על ידי הכוחות [[חכמה]] ו[[בינה]] מגיעה האדם ל'דעת' לחיבור אל דבר השכל אותו הוא משכיל. ב[[ליקוטי אמרים - פרק ג'|פרק ג' בתניא]] מבואר כי על ידי שהאדם משתמש בכח החכמה שבמוחו ומוציאו מהכח אל הפועל, על ידי הבינה, כשמתבונן בשכלו להבין דבר לאשורו ולעמקו, אז בא לכח הדעת שהוא מלשון התקשרות והתחברות, שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאוד ואינו מסיח דעתו.<br />
<br />
לעומת ספירות [[חכמה ובינה]], אשר קולטות את ההשכלה ומרחיבות אותו, תפקיד הדעת הוא לקשר ולחבר את ההבנה וההשגה שבמוחין למידות, כך שיהיו גם בהרגשה.<br />
<br />
==הדעת במערכת הספירות==<br />
הדעת במערכת הספירות מקשרת בין ה[[חכמה]] וה[[בינה]], ומקשרת בין ה[[מוחין]] לבין ה[[מידות]]. כלומר, על ידי הדעת מושפעים המידות מן המוחין. משום כך נקראת ספירת הדעת "[[מפתחא דכליל שית]]", שהיא המפתח הכולל את ששת המידות. הדעת מתחלקת לשתיים: דעת של חסד ודעת של גבורה, שהם אבות של כל המידות הנולדות מהן.<br />
<br />
חכמינו זכרונם לברכה אומרים כי "נשים - דעתן קלה", וזאת מפני שאצל הנשים, החיבור בין השכל לרגש נעשה יותר בקלות.<br />
<br />
הדעת פעמים נכללת כחלק מן המידות, ולמשל בעולמות הרי הדעת היא חלק מ[[עולם היצירה]], כאחת מן המידות, ולא ב[[עולם הבריאה]] כבינה.<br />
<br />
==דעת עליון ודעת תחתון==<br />
ספירת הדעת מתחלקת לדעת עליון ודעת תחתון. דעת העליון הוא המקשר את ה[[חכמה]] וה[[בינה]]. דעת תחתון מקשרת את החכמה והבינה עם ה[[מידות]].<br />
<br />
==דעת וכתר==<br />
<br />
בחסידות מובא פעמים רבות ביטוי המופיע בקבלה: "במקום שהכתר נמנה אין הדעת נמנית", ביאור הדברים לפעמים בסדר העשר ספירות, מופיע כתר במקום ספירת הדעת, הסבר הדברים הוא כי פנימיות הכתר הוא למעלה מכל הספירות, אך חיצוניות הכתר הוא בערך הספירות, ולכן כאשר הספירות נמנים בחיצוניותם נמנה אף הכתר, אך כאשר הספירות נמנים בפנימיותם לא נמנה הכתר עמהם.<br />
<br />
בזמן שהכתר נמנה והדעת לא נמנית, פעולת כח הדעת (שהיא לחבר את השכל והמדות) נעשים על ידי הכתר.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ספירות}}<br />
<br />
[[קטגוריה: ספירות]]</div>י.י. קשוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%A2%D7%AA&diff=172721ספירת הדעת2014-03-30T00:34:25Z<p>י.י. קשוט: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:תרשים עשר ספירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת הדעת ממוקמת במרכז המשולש העליון]]<br />
'''ספירת הדעת''' היא ה[[ספירה]] השלישית ב[[עשר הספירות]] והאחרונה מבין שלושת ספירות השייכות לתחום השכל (ספירות [[חכמה]], [[בינה]] ודעת). תפקידה של ספירת הדעת הוא לקבל את התוצר השכלי השלם מ[[ספירת הבינה]] ולגשר על הפער בין העולם השכלי ([[חב"ד]]) והעולם הרגשי ([[חג"ת]]), כדי שיתעורר הרגש המתבקש מתוך המסקנה השכלית.<br />
<br />
מקבילתה של ספירת הדעת ב[[נפש]] ה[[אדם]] היא כוח הדעת של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת הדעת ה[[רוחני]]ת, נעשית באמצעות ניתוח כוח הדעת שבנפש האדם והשלכת תכונותיה, לאחר הפשטה, לספירות הרוחניות.<br />
<br />
עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפירמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת הדעת ממוקמת במרכז המשולש העליון, מקביל לגזע המוח והנוזל המוחי-שדרת, אליו מייחסים תכונות מקבילות לספירת הדעת.<br />
<br />
==עניינה==<br />
ספירת הדעת תפקידה לקשר ולגשר בין הפעם של העולם השכל (ספירות חכמה ובינה) לבין עולם הרגש (ספירות חסד, גבורה ותפארת). פעולתה של ספירת הדעת היא באמצעות התבוננות וחזרה על המסקנות שהתקבלו מספירת הבינה. אין ספירת הדעת מוסיפה נופח שכלי, אלא רק מעמיקה את ההתחברות האישית לרעיון וקישור לעולם הרגש שתפעל בהתאם לשכל. הדבר משול לידיעת האדם את מציאותו העצמית של נפשו, למרות שאף פעם לא ראה אותה. כך גם ספירת הדעת תפקידה לאמת בחוויה האישית את המסקנות השכליות{{הערה|[[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]], ע' פ'.}}.<br />
<br />
משמעות המילה '''דעת''' הוא כמו בפסוק "והאדם ידע את חוה אשתו", כלומר שהוא התקשר והתחבר איתה, כך גם מטרת ספירת הדעת לחבר בין השכל והרגש על להולדת המידות{{הערה|[[ספר התניא]], [[ליקוטי אמרים - פרק ג']].}}.<br />
<br />
הדעת נמשכת מחכמה ובינה, כלומר שלאחר הבנת דבר ההשכלה על ידי הכוחות [[חכמה]] ו[[בינה]] מגיעה האדם ל'דעת' לחיבור אל דבר השכל אותו הוא משכיל. ב[[ליקוטי אמרים - פרק ג'|פרק ג' בתניא]] מבואר כי על ידי שהאדם משתמש בכח החכמה שבמוחו ומוציאו מהכח אל הפועל, על ידי הבינה, כשמתבונן בשכלו להבין דבר לאשורו ולעמקו, אז בא לכח הדעת שהוא מלשון התקשרות והתחברות, שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאוד ואינו מסיח דעתו.<br />
<br />
לעומת ספירות [[חכמה ובינה]], אשר קולטות את ההשכלה ומרחיבות אותו, תפקיד הדעת הוא לקשר ולחבר את ההבנה וההשגה שבמוחין למידות, כך שיהיו גם בהרגשה.<br />
<br />
==הדעת במערכת הספירות==<br />
הדעת במערכת הספירות מקשרת בין ה[[חכמה]] וה[[בינה]], ומקשרת בין ה[[מוחין]] לבין ה[[מידות]]. כלומר, על ידי הדעת מושפעים המידות מן המוחין. משום כך נקראת ספירת הדעת "[[מפתחא דכליל שית]]", שהיא המפתח הכולל את ששת המידות. הדעת מתחלקת לשתיים: דעת של חסד ודעת של גבורה, שהם אבות של כל המידות הנולדות מהן.<br />
<br />
חכמינו זכרונם לברכה אומרים כי "נשים - דעתן קלה", וזאת מפני שאצל הנשים, החיבור בין השכל לרגש נעשה יותר בקלות.<br />
<br />
הדעת פעמים נכללת כחלק מן המידות, ולמשל בעולמות הרי הדעת היא חלק מ[[עולם היצירה]], כאחת מן המידות, ולא ב[[עולם הבריאה]] כבינה.<br />
<br />
==דעת עליון ודעת תחתון==<br />
ספירת הדעת מתחלקת לדעת עליון ודעת תחתון. דעת העליון הוא המקשר את ה[[חכמה]] וה[[בינה]]. דעת תחתון מקשרת את החכמה והבינה עם ה[[מידות]].<br />
<br />
==דעת וכתר==<br />
<br />
בחסידות מובא פעמים רבות ביטוי המופיע בקבלה: "במקום שהכתר נמנה אין הדעת נמנית", ביאור הדברים לפעמים בסדר העשר ספירות, מופיע כתר במקום ספירת הדעת, הסבר הדברים הוא כי פנימיות הכתר הוא למעלה מכל הספירות, אך חיצוניות הכתר הוא בערך הספירות, ולכן כאשר הספירות נמנים בחיצוניותם נמנה אף הכתר, אך כאשר הספירות נמנים בפנימיותם לא נמנה הכתר עמהם.<br />
<br />
בזמן שהכתר נמנה והדעת לא נמנית, פעולת כח הדעת (שהיא לחבר את השכל והמדות) נעשים על ידי הכתר.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ספירות}}<br />
<br />
[[קטגוריה: ספירות]]</div>י.י. קשוט