חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

חורבן בית המקדש השני

2021-04-05T18:07:04Z

י מ ב: שינוי יעד ההפניה מהדף חורבן בית המקדש לדף בית המקדש

#הפניה [[בית המקדש]]

חורבן בית המקדש השני

2021-04-05T18:06:25Z

י מ ב: הפניה לדף חורבן בית המקדש

#הפניה [[חורבן בית המקדש]]

צבי הירש ריבלין

2021-04-05T16:08:08Z

י מ ב:

[[הרב|הרב החסיד ר']] '''צבי הירש (ריבלין) מאולע''' היה מגדולי [[חסיד|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]] ו[[התקשרות|מקושר]] אליו בלב ונפש.
==תולדות חיים==
ר' צבי, היה בנו בכורו של ר' אליהו פלאטקעס ריבלין, ונכדו של ר' שלמה זלמן ריבלין. (הראשון שנקרא בשם ריבלין). ידוע בשם ר' צבי אוליער, משום שהיה גר באולע. הוא היה מחותנו של ה[[אדמו"ר הזקן]]. הוא נישא למרת מאולה ריבלין.

הוא החותם בתקנות ד[[ליאזנא]] ב[[אדר]] [[תק"נ]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] הוצאת [[תשמ"ז]] עמוד עט.}}.

אביו נפטר עליו ב[[כ"ג שבט]] [[תק"ס]]. הוא נפטר בשנת [[תקפ"ז]] או [[תקפ"ח]].

===משפחתו:===
*בנו היחיד, ר' יוסף יואל ריבלין.
*בתו הראשונה נישאה לדודה ר' אריה לייב ריבלין, אחיו של ר' צבי הירש. בנם: רבי [[אליהו יוסף ריבלין]] מדריבין.
*בתו השנייה [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|הרבנית שפרה]] נישאה להרה"ק [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|ר' משה]] בן [[אדמו"ר הזקן]]. נפטרה [[ז' טבת]] [[תר"ט]].
*בתו השלישית נישאה לר' יצחק מאולע (יפה).
*בתו הרביעית נישאה לר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|מקורות: ספר היחס למשפחת ריבלין.}}.
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:משפחת ריבלין]]

צבי הירש ריבלין

2021-04-05T16:06:51Z

י מ ב:

[[הרב|הרב החסיד ר']] '''צבי הירש (ריבלין) מאולע''' היה מגדולי [[חסיד|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]] ו[[התקשרות|מקושר]] אליו בלב ונפש.
==תולדות חיים==
ר' צבי, היה בנו בכורו של ר' אליהו פלאטקעס ריבלין, ונכדו של ר' שלמה זלמן ריבלין. (הראשון שנקרא בשם ריבלין). ידוע בשם ר' צבי אוליער, משום שהיה גר באולע. הוא היה מחותנו של ה[[אדמו"ר הזקן]]. הוא נישא למרת מאולה ריבלין.

הוא החותם בתקנות ד[[ליאזנא]] ב[[אדר]] [[תק"נ]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] הוצאת [[תשמ"ז]] עמוד עט.}}.

אביו נפטר עליו ב[[כ"ג שבט]] [[תק"ס]]. הוא נפטר בשנת [[תקפ"ז]] או [[תקפ"ח]].

===משפחתו:===
*בנו היחיד, ר' יוסף יואל ריבלין.
*בתו הראשונה נישאה לדודה ר' אריה לייב ריבלין, אחיו של ר' צבי הירש. בנם: רבי [[אליהו יוסף ריבלין]] מדריבין.
*בתו השנייה [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|הרבנית שפרה]] נישאה להרה"ק [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|ר' משה]] בן [[אדמו"ר הזקן]]. נפטרה [[ז' טבת]] [[תר"ט]].
*בתו השלישית נישאה לר' יצחק מאולע (יפה).
*בתו הרביעית נישאה לר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|מקורות: ספר היחס למשפחת ריבלין.}}.
{{קצרמר}}

{{הערות שוליים}}
[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[:קטגוריה:משפחת ריבלין]]

זלמן ריבלין

2021-04-05T15:39:05Z

י מ ב:

החסיד רבי '''זלמן ריבלין''' משאקלאוו נולד לאביו רבי אליהו פלאטקיס.

הוא היה מחסידי [[אדמו"ר הזקן]]. לאחר פטירתו התקשר לבנו [[אדמו"ר האמצעי]].

אחיו היו, רבי [[צבי הירש מאולע]], רבי [[לייב מאולע]], אביו של רבי פנחס מדריבין.

שנים רבות לאחר פטירת אדמו"ר האמצעי, הוא, אחיו רבי לייב, ואחיינו רבי פנחס לא התקשרו ל[[אדמו"ר הצמח צדק]], עד שפעם הזדמן להם להיות אצל היריד, ואז שמעו את ה[[דא"ח]] מאדמו"ר הצמח צדק ד"ה עד שהמלך במסיבו, ואז נענו בהתפעלות: יש לנו [[רבי]], והתקשרו אליו כמו אל האדמו"רים הקודמים.

הוא היה גם מחותנו של [[אדמו"ר האמצעי]], מכיון שהרה"ק [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]] היה חתנו.

הוא היה גם מחותנו של רבי [[אברהם שיינעס]], מכיון שהחסיד ר' אהרן בנו של רבי אברהם, שהיה רב בטשעריי, היה חתנו.

יש אומרים כי ר' [[נחום טוביה טפיראטין]] זלה"ה למד בימי עלומיו אצל רבי זלמן.

==משפחתו==
* בנו, אליהו נתן נטע
* בנו, מרדכי משקלוב
* בנו, בנימין
* בנו, שמואל
* בנו, יעקב
* בנו, אפרים פישל
* בתו, מרת ראשע אשת הגביר זלדוביץ
* בתו, מרת חיה עטע איטקע אשת הגביר ישעיה ברלין
* בתו, מרת יוכבד אשת הרב אהרן שיינס
* בתו, מרת בתיה אשת הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום מניעז'ין]]

== קישורים חיצוניים ==

[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=160&hilite= בית רבי]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|ריבלין זלמן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|ריבלין זלמן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|ריבלין זלמן]]
[[קטגוריה:משפחת ריבלין]]

זלמן ריבלין

2021-04-05T15:38:31Z

י מ ב: /* משפחתו */

החסיד רבי '''זלמן ריבלין''' משאקלאוו נולד לאביו רבי אליהו פלאטקיס.

הוא היה מחסידי [[אדמו"ר הזקן]]. לאחר פטירתו התקשר לבנו [[אדמו"ר האמצעי]].

אחיו היה רבי [[לייב מאולע]], אביו של רבי פנחס מדריבין.

שנים רבות לאחר פטירת אדמו"ר האמצעי, הוא, אחיו רבי לייב, ואחיינו רבי פנחס לא התקשרו ל[[אדמו"ר הצמח צדק]], עד שפעם הזדמן להם להיות אצל היריד, ואז שמעו את ה[[דא"ח]] מאדמו"ר הצמח צדק ד"ה עד שהמלך במסיבו, ואז נענו בהתפעלות: יש לנו [[רבי]], והתקשרו אליו כמו אל האדמו"רים הקודמים.

הוא היה גם מחותנו של [[אדמו"ר האמצעי]], מכיון שהרה"ק [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]] היה חתנו.

הוא היה גם מחותנו של רבי [[אברהם שיינעס]], מכיון שהחסיד ר' אהרן בנו של רבי אברהם, שהיה רב בטשעריי, היה חתנו.

יש אומרים כי ר' [[נחום טוביה טפיראטין]] זלה"ה למד בימי עלומיו אצל רבי זלמן.

==משפחתו==
* בנו, אליהו נתן נטע
* בנו, מרדכי משקלוב
* בנו, בנימין
* בנו, שמואל
* בנו, יעקב
* בנו, אפרים פישל
* בתו, מרת ראשע אשת הגביר זלדוביץ
* בתו, מרת חיה עטע איטקע אשת הגביר ישעיה ברלין
* בתו, מרת יוכבד אשת הרב אהרן שיינס
* בתו, מרת בתיה אשת הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום מניעז'ין]]

== קישורים חיצוניים ==

[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=160&hilite= בית רבי]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|ריבלין זלמן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|ריבלין זלמן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|ריבלין זלמן]]
[[קטגוריה:משפחת ריבלין]]

צבי הירש ריבלין

2021-04-05T15:36:54Z

י מ ב: /* משפחתו: */

ה[[רב]] ה[[חסיד]] ר' '''צבי הירש (ריבלין) מאולע''' היה מגדולי [[חסיד|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]] ו[[התקשרות|מקושר]] אליו בלב ונפש.
==תולדות חיים==
ר' צבי, היה בנו בכורו של ר' אליהו פלאטקעס ריבלין, ונכדו של ר' שלמה זלמן ריבלין. (הראשון שנקרא בשם ריבלין). ידוע בשם ר' צבי אוליער, משום שהיה גר באולע. הוא היה מחותנו של ה[[אדמו"ר הזקן]]. הוא נישא למרת מאולה ריבלין.

הוא החותם בתקנות ד[[ליאזנא]] ב[[אדר]] [[תק"נ]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] הוצאת [[תשמ"ז]] עמוד עט.}}.

אביו נפטר עליו ב[[כ"ג שבט]] [[תק"ס]]. הוא נפטר בשנת [[תקפ"ז]] או [[תקפ"ח]].

===משפחתו:===
*בנו היחיד, ר' יוסף יואל ריבלין.
*בתו הראשונה נישאה לדודה ר' אריה לייב ריבלין, אחיו של ר' צבי הירש. בנם: רבי [[אליהו יוסף ריבלין]] מדריבין.
*בתו השנייה [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|הרבנית שפרה]] נישאה להרה"ק [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|ר' משה]] בן [[אדמו"ר הזקן]]. נפטרה [[ז' טבת]] [[תר"ט]].
*בתו השלישית נישאה לר' יצחק מאולע (יפה).
*בתו הרביעית נישאה לר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|מקורות: ספר היחס למשפחת ריבלין.}}.
{{קצרמר}}

{{הערות שוליים}}
[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[:קטגוריה:משפחת ריבלין]]

צבי הירש ריבלין

2021-04-05T15:34:56Z

י מ ב: /* משפחתו: */

ה[[רב]] ה[[חסיד]] ר' '''צבי הירש (ריבלין) מאולע''' היה מגדולי [[חסיד|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]] ו[[התקשרות|מקושר]] אליו בלב ונפש.
==תולדות חיים==
ר' צבי, היה בנו בכורו של ר' אליהו פלאטקעס ריבלין, ונכדו של ר' שלמה זלמן ריבלין. (הראשון שנקרא בשם ריבלין). ידוע בשם ר' צבי אוליער, משום שהיה גר באולע. הוא היה מחותנו של ה[[אדמו"ר הזקן]]. הוא נישא למרת מאולה ריבלין.

הוא החותם בתקנות ד[[ליאזנא]] ב[[אדר]] [[תק"נ]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] הוצאת [[תשמ"ז]] עמוד עט.}}.

אביו נפטר עליו ב[[כ"ג שבט]] [[תק"ס]]. הוא נפטר בשנת [[תקפ"ז]] או [[תקפ"ח]].

===משפחתו:===
*בנו היחיד, ר' יוסף יואל ריבלין.
*בתו הראשונה נישאה לדודה ר' אריה לייב ריבלין, אחיו של ר' צבי הירש.
בנם: רבי [[אליהו יוסף ריבלין]] מדריבין.
*בתו השנייה [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|הרבנית שפרה]] נישאה להרה"ק [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|ר' משה]] בן [[אדמו"ר הזקן]]. נפטרה [[ז' טבת]] [[תר"ט]].
*בתו השלישית נישאה לר' יצחק מאולע (יפה).
*בתו הרביעית נישאה לר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|מקורות: ספר היחס למשפחת ריבלין.}}.
{{קצרמר}}

{{הערות שוליים}}
[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[:קטגוריה:משפחת ריבלין]]

צבי הירש ריבלין

2021-04-05T15:20:16Z

י מ ב: /* משפחתו: */

ה[[רב]] ה[[חסיד]] ר' '''צבי הירש (ריבלין) מאולע''' היה מגדולי [[חסיד|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]] ו[[התקשרות|מקושר]] אליו בלב ונפש.
==תולדות חיים==
ר' צבי, היה בנו בכורו של ר' אליהו פלאטקעס ריבלין, ונכדו של ר' שלמה זלמן ריבלין. (הראשון שנקרא בשם ריבלין). ידוע בשם ר' צבי אוליער, משום שהיה גר באולע. הוא היה מחותנו של ה[[אדמו"ר הזקן]]. הוא נישא למרת מאולה ריבלין.

הוא החותם בתקנות ד[[ליאזנא]] ב[[אדר]] [[תק"נ]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] הוצאת [[תשמ"ז]] עמוד עט.}}.

אביו נפטר עליו ב[[כ"ג שבט]] [[תק"ס]]. הוא נפטר בשנת [[תקפ"ז]] או [[תקפ"ח]].

===משפחתו:===
*בנו היחיד, ר' יוסף יואל ריבלין.
*בתו הראשונה נישאה לדודה ר' אריה לייב ריבלין, אחיו של ר' צבי הירש.
*בתו השנייה [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|הרבנית שפרה]] נישאה להרה"ק [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|ר' משה]] בן [[אדמו"ר הזקן]]. נפטרה [[ז' טבת]] [[תר"ט]].
*בתו השלישית נישאה לר' יצחק מאולע (יפה).
*בתו הרביעית נישאה לר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|מקורות: ספר היחס למשפחת ריבלין.}}.
{{קצרמר}}

{{הערות שוליים}}
[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[:קטגוריה:משפחת ריבלין]]

צבי הירש מאולע

2021-04-05T15:17:29Z

י מ ב: הפניה לדף צבי הירש ריבלין

#הפניה [[צבי הירש ריבלין]]

גרשון שנור

2021-04-05T15:06:00Z

י מ ב: /* תולדות חיים */

[[קובץ:ייייייייייי_2016-11-25_02-51.jpg|ממוזער|הרב גרשון שנור]]
הרב '''גרשון חנוך העניך שנור''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1975) הוא שליח הרבי ב[[גני תקווה]], מרצה ומעביר סדנאות ביהדות לנוער ומבוגרים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב טבת]] [[תשל"ו]] ב[[מגדל העמק]] לאביו הרב [[שמואל שנור|שמואל]] ורבקה שנור, למד ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]] ובישיבת חב"ד במגדל העמק, בשנת [[תשנ"ו]] נסע לשנת הקבוצה ב-770 בניו יורק.

בשנת [[תשנ"ז]] הוסמך לרבנות באוסטרליה ובישראל ופעל שנתיים בשליחות במזרח הרחוק והיה בין המקימים של בית חב"ד בטוקיו [[יפן]].

ב[[תשנ"ח]] התחתן עם שטערנא-שרה, בתו של [[הרב]] [[מאיר פריימן]].

ב[[תשנ"ט]] יצא לשליחות ל[[גני תקווה]] והתמנה כרב חב"ד בגני תקווה ושם הקים בית כנסת וקהילה, רשת גני ילדים, וארגון חסד בית חם בגני תקווה הפועל לרווחת משפחות מעוטי יכולת.
נחשב למרצה ומעביר סדנאות ביהדות לנוער ומבוגרים. משמש מדריך ויועץ לפונים אליו בנושאי זוגיות ודרך חיים.

לרב שנור עשרה ילדים.

==משפחתו==
*חתנו, [[הרב]] '''אברהם מרדכי רוזנשיין''', שליח בגני תקווה. אשתו מושקי רוזנשיין.

==לקריאה נוספת==
*'''התקווה נצחה בגני תקווה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1868 עמוד 29

==קישורים חיצוניים==
* [https://m.youtube.com/watch?v=iJ5DnMDBVsM משפחת שנור - בית ישראלי]

{{מיון רגיל:שנור, גרשון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]

גרשון שנור

2021-04-05T15:01:25Z

י מ ב: /* משפחתו */

[[קובץ:ייייייייייי_2016-11-25_02-51.jpg|ממוזער|הרב גרשון שנור]]
הרב '''גרשון חנוך העניך שנור''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1975) הוא שליח הרבי ב[[גני תקווה]], מרצה ומעביר סדנאות ביהדות לנוער ומבוגרים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב טבת]] [[תשל"ו]] ב[[מגדל העמק]] לאביו הרב [[שמואל שנור|שמואל]] ורבקה שנור, למד ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]] ובישיבת חב"ד במגדל העמק, בשנת [[תשנ"ו]] נסע לשנת הקבוצה ב-770 בניו יורק.

בשנת [[תשנ"ז]] הוסמך לרבנות באוסטרליה ובישראל ופעל שנתיים בשליחות במזרח הרחוק והיה בין המקימים של בית חב"ד בטוקיו [[יפן]].

ב[[תשנ"ח]] התחתן עם שטרנא בתו של הרב [[מאיר פריימן]].

ב[[תשנ"ט]] יצא לשליחות ל[[גני תקווה]] והתמנה כרב חב"ד בגני תקווה ושם הקים בית כנסת וקהילה, רשת גני ילדים, וארגון חסד בית חם בגני תקווה הפועל לרווחת משפחות מעוטי יכולת.
נחשב למרצה ומעביר סדנאות ביהדות לנוער ומבוגרים. משמש מדריך ויועץ לפונים אליו בנושאי זוגיות ודרך חיים.

לרב שנור עשרה ילדים.

==משפחתו==
*חתנו, [[הרב]] '''אברהם מרדכי רוזנשיין''', שליח בגני תקווה. אשתו מושקי רוזנשיין.

==לקריאה נוספת==
*'''התקווה נצחה בגני תקווה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1868 עמוד 29

==קישורים חיצוניים==
* [https://m.youtube.com/watch?v=iJ5DnMDBVsM משפחת שנור - בית ישראלי]

{{מיון רגיל:שנור, גרשון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]

גרשון שנור

2021-04-05T15:00:20Z

י מ ב: /* משפחתו */

[[קובץ:ייייייייייי_2016-11-25_02-51.jpg|ממוזער|הרב גרשון שנור]]
הרב '''גרשון חנוך העניך שנור''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1975) הוא שליח הרבי ב[[גני תקווה]], מרצה ומעביר סדנאות ביהדות לנוער ומבוגרים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב טבת]] [[תשל"ו]] ב[[מגדל העמק]] לאביו הרב [[שמואל שנור|שמואל]] ורבקה שנור, למד ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]] ובישיבת חב"ד במגדל העמק, בשנת [[תשנ"ו]] נסע לשנת הקבוצה ב-770 בניו יורק.

בשנת [[תשנ"ז]] הוסמך לרבנות באוסטרליה ובישראל ופעל שנתיים בשליחות במזרח הרחוק והיה בין המקימים של בית חב"ד בטוקיו [[יפן]].

ב[[תשנ"ח]] התחתן עם שטרנא בתו של הרב [[מאיר פריימן]].

ב[[תשנ"ט]] יצא לשליחות ל[[גני תקווה]] והתמנה כרב חב"ד בגני תקווה ושם הקים בית כנסת וקהילה, רשת גני ילדים, וארגון חסד בית חם בגני תקווה הפועל לרווחת משפחות מעוטי יכולת.
נחשב למרצה ומעביר סדנאות ביהדות לנוער ומבוגרים. משמש מדריך ויועץ לפונים אליו בנושאי זוגיות ודרך חיים.

לרב שנור עשרה ילדים.

==משפחתו==
*חתנו [[הרב]] '''אברהם מרדכי רוזנשיין''', שליח בגני תקווה. אשתו מושקי רוזנשיין.

==לקריאה נוספת==
*'''התקווה נצחה בגני תקווה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1868 עמוד 29

==קישורים חיצוניים==
* [https://m.youtube.com/watch?v=iJ5DnMDBVsM משפחת שנור - בית ישראלי]

{{מיון רגיל:שנור, גרשון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]

גרשון שנור

2021-04-05T14:59:26Z

י מ ב: /* תולדות חיים */

[[קובץ:ייייייייייי_2016-11-25_02-51.jpg|ממוזער|הרב גרשון שנור]]
הרב '''גרשון חנוך העניך שנור''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1975) הוא שליח הרבי ב[[גני תקווה]], מרצה ומעביר סדנאות ביהדות לנוער ומבוגרים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב טבת]] [[תשל"ו]] ב[[מגדל העמק]] לאביו הרב [[שמואל שנור|שמואל]] ורבקה שנור, למד ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]] ובישיבת חב"ד במגדל העמק, בשנת [[תשנ"ו]] נסע לשנת הקבוצה ב-770 בניו יורק.

בשנת [[תשנ"ז]] הוסמך לרבנות באוסטרליה ובישראל ופעל שנתיים בשליחות במזרח הרחוק והיה בין המקימים של בית חב"ד בטוקיו [[יפן]].

ב[[תשנ"ח]] התחתן עם שטרנא בתו של הרב [[מאיר פריימן]].

ב[[תשנ"ט]] יצא לשליחות ל[[גני תקווה]] והתמנה כרב חב"ד בגני תקווה ושם הקים בית כנסת וקהילה, רשת גני ילדים, וארגון חסד בית חם בגני תקווה הפועל לרווחת משפחות מעוטי יכולת.
נחשב למרצה ומעביר סדנאות ביהדות לנוער ומבוגרים. משמש מדריך ויועץ לפונים אליו בנושאי זוגיות ודרך חיים.

לרב שנור עשרה ילדים.

==משפחתו==
*חתנו הר' [[אברהם מרדכי רוזנשיין]] שליח בגני תקווה

==לקריאה נוספת==
*'''התקווה נצחה בגני תקווה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1868 עמוד 29

==קישורים חיצוניים==
* [https://m.youtube.com/watch?v=iJ5DnMDBVsM משפחת שנור - בית ישראלי]

{{מיון רגיל:שנור, גרשון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]

גרשון חנוך שנור

2021-04-05T14:58:38Z

י מ ב: הפניה לדף גרשון שנור

#הפניה [[גרשון שנור]]

יוסף יצחק פריימן

2021-04-05T14:56:32Z

י מ ב: /* משפחתו */

[[קובץ:פריימן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פריימן במהלך פעילות ב[[בית חב"ד]]]]
הרב '''יוסף יצחק פריימן''' (יליד שנת [[תשל"ג]], 1973) הינו [[שליח]] [[הרבי]] ב[[זכרון יעקב]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[ט' טבת]] [[תשל"ג]] לאביו הרב [[מאיר פריימן]] ממנהלי [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], והתחנך במוסדות החינוך המקומיים. ובגיל צעיר עבר ללמוד בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] עקב רצונו העז ללמוד בקירוב מקום אל [[הרבי]]. בשנת [[תשנ"ג]] עבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ולאחר נישואיו עם רעייתו רות (לבית הרב [[אלימלך שחר]] שליח הרבי בעיר [[רחובות]]) נשלח על ידי מרכז [[צעירי חב"ד בארץ הקודש]] למסד את הפעילות החב"דית ב[[זכרון יעקב]], ולהצטרף לחסידי חב"ד שכבר התגוררו במקום ופעלו עם התושבים.

ב[[חודש אלול]] [[תשס"ח]] קיבל הרב פריימן מאחד התורמים מבנה שישרת את [[בית חב"ד]] שנבנה כדוגמת וצורת [[770]], אך בשנת [[תשע"ב]] הוא הורחק מהמקום בעקבות תככים שעוררו אנשי מחלוקת. הדבר גרר הדים רבים, וחסידי חב"ד מרחבי הארץ ניסו להפעיל לחץ{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%AA%D7%92%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%AA_%D7%9C%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%AA_770_%D7%91%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_60199.html חב"ד מתגייסת להצלת 770 בזכרון יעקב] - אתר col.}} שהמבנה יישאר בידיים חב"דיות אך ללא הצלחה.

בשנת [[תש"ע]] הביא לעיר את משפחת גולדברג שיכהנו כשלוחי תורה, וימסרו שיעורים ב[[תורת החסידות]] לתושבי העיר. הזוג פעל במקום במשך שנתיים, עד לעזיבתו בשנת [[תשע"ב]].

ב[[ז' סיון]] [[תשע"ד]] עלה לרשת ה[[אינטרנט]] השיעור הראשון בסדרת שיעורי וידאו ב[[ספר התניא]] הנמסרים מפיו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A4%D7%A7%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%A6%D7%A4%D7%95_%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94_83164.html לצפיה בשיעור הראשון] באתר [[חב"ד און ליין|חב"ד און ליין]] {{COL}}}}. השיעורים מתייחדים בשפה בהירה בקיצור ובתמציתיות.
==משפחתו==
*בנו, [[הרב]] '''מאיר פריימן'''. אשתו חני פריימן.
*חתנו, [[הרב]] '''שרגא פרידמן'''. אשתו מושקי פרידמן.

==ראו גם==
* [[זכרון יעקב]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פריימן, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ג]]

נפתלי יהודה שפרינגר

2021-04-05T14:54:06Z

י מ ב: /* משפחתו */

[[קובץ:387cb8a563c7c05a918f09bf96dcff5b.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שפרינגר ראשון מימין]]
הרב '''נפתלי יהודה שפרינגר''' (יליד שנת [[תשכ"ב]], 1961) הוא משלוחי הרבי ב[[נהריה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[ט"ו טבת]] [[תשכ"ב]] לאביו ר' [[יעקב שפרינגר]] ולאמו מרת שרה.

בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה]] המקומי בכפר חב"ד, בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], היה מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] בשנותיה הראשונות, וכן למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בשנת [[תשמ"ב]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בשנת [[תשמ"ה]] התחתן עם זוגתו מרת חנה בתו הבכורה של הרב [[מאיר פריימן]].

תקופה לאחר חתונתו עבר להתגורר ב[[נהריה]], שם למד בכולל שלוש שנים. לאחר תום תקופת הכולל הצטרף לשלוחי הרבי בעיר.

הרב שפרינגר עוסק רבות בהפצת מעיינות החסידות ומשמש גם כמפעיל דוכן הנחת תפילין ברחוב הגעתון בנהריה.

==משפחתו==
*בנו, ה[[רב]] '''[[איסר שפרינגר]]''' - ר"מ ב[[ישיבה קטנה חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. אשתו חיה שפרינגר.
*חתנו, [[הרב]] '''שניאור זלמן שארף''' - מחנך ב[[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] [[נצרת עלית]]. אשתו רוחי שארף.
*בנו, [[הרב]] '''לוי יצחק שפרינגר''' - שליח אד"ש צור יגאל. אשתו מושקא שפרינגר.
*בנו, [[הרב]] '''חיים שפרינגר''' - מחנך ב'בית חינוך ליובאוויטש', [[כפר חב"ד]]. אשתו שטרנה שפרינגר.
*בנו, [[הרב]] '''ברוך שפרינגר''' - מזכירות [[את"ה העולמי]] ב[[ארץ הקודש]]. אשתו ביני שפרינגר.
*בנו, [[הרב]] '''מנחם מענדל שפרינגר'''.
*חתנו, [[הרב]] '''שמעיה רוזנברג''' - [[אלעד]]. אשתו מושקי רוזנברג.
*חתנו, [[הרב]] '''מנחם מענדל תמרין'''. אשתו פריידי תמרין.

{{מיון רגיל:שפרינגר, נפתלי יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ב]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בנהריה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ב]]

מרדכי בלינוב

2021-04-04T12:44:26Z

י מ ב: /* משפחתו */

[[קובץ:הרב_מרדכי_בלינוב_2016-11-07_01-55.jpg|ממוזער|הרב מרדכי בלינוב]]
הרב '''מרדכי בלינוב''' ([[תרצ"ח|תרח"צ]]-[[י"ג טבת]] [[תשע"ז]]) היה מראשוני השלוחים ל[[מרוקו]], רב פסק חב"די, אב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] ורב קהילת חב"ד "שניאור" בעיר אובערוויליע שב[[צרפת]].

==תולדות חיים==
הרב בלינוב נולד בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] ב[[שטעטל|עיירה]] ה[[חסיד]]ית [[קלימוביטש]] שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו הרב [[שמואל דוד בלינוב|שמואל דוד]]. בילדותו יצא עם כל משפחתו מרוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת תש"ז]], ואחרי [[פסח]] [[תש"ז]] הגיע ל[[פריז]], שם ראה את [[הרבי]] כאשר הגיע לבקר את [[הרבנית חנה]]. הרבי נתן לו אז סידור תהילת ה' שנגנב ממנו אחר כך. למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]], שם היה מבחירי התלמידים. ר' [[ניסן נמנוב]] ור' [[ישראל נח בליניצקי]] נהנו ממנו מאד, הם דיווחו על כך לרבי ו[[הרבי]] הורה לו להשקיע את זמנו בלימוד הלכה למעשה. היה זה בשנת [[תשי"ח]].

=== השליחות למרוקו ===

בחודש [[סיוון]] [[תש"כ]] בא ב[[קשרי התנאים|תנאים]] עם שיינא רבקה, בתו של ר' [[חנן לוין]]. לפני [[חג השבועות]] היה ב[[צרפת]], והרבי הורה לו בפתאומיות להגיע ל[[770]] לחג. הוא עשה מאמץ רב, וכאשר הגיע זכה ל[[יחידות]] של 45 דקות!.
באותה [[יחידות]] פקד הרב הרבי שיסע למרקש שב[[מרוקו]]. כן פקד עליו ללמוד את מלאכת השחיטה.
מיד לאחר החתונה בסוף חודש [[תשרי]] [[תשכ"א]] נסעו בני הזוג לשליחות למרוקו, מידי יום היה מוסר שיעור ב[[תומכי תמימים מרקש]]. ב[[פורים]] [[תשכ"א]] חשדו בו השלטונות שהוא עוסק בפעילות 'ציונית' והוא גורש חזרה ל[[צרפת]].

=== "יש כאן אברך..." ===

עם שובו ל[[צרפת]] החל לעסוק כשוחט מטעם הרבנות הראשית. אומנם ב[[תשכ"ד]] סיפר לו ר' [[ניסן נמנוב]] שב[[יחידות]] אמר לו הרבי כך: "יש כאן אברך שיכול להיות רב או ראש ישיבה, מדוע עליו להשקיע את כוחותיו כדי ללכת לקונסיסטאר (הרבנות הראשית) ולשחוט כמה תרנגולות? אם בשביל הברכות שמברכים על השחיטה? הרי אפשר לברך עוד כמה ברכות..." בעקבות זאת הוא הפסיק לעבוד בשחיטה. בתחילה התקבל לעבוד כבוחן ב[[תומכי תמימים ברינואה]], אולם מספר חודשים לאחר מכן הוצע לו לשמש כראש מערכת הכשרות של השחיטה מטעם הרבנות והוא קיבל עליו תפקיד זה.

=== פסקי הרב בלינוב - פסק הלכה גמור ===

בשנת [[תשכ"ד]] אירע סכסוך בין שתי מוסדות בצרפת. הרבי כתב להם אז שיתדיינו אצל הרב בלינוב כי פסקיו הם פסק הלכה גמור. וכך החל לשמש כמורה הוראה לאנ"ש.

בשנת [[תשכ"ג]] מסר לו הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] כי הרבי רוצה שיפתח ת"ת בפריז, בתחילה הוא אכן ניהל אותו אך כעבור מספר שנים מסר את הניהול להרב [[הלל פבזנר]]. מת"ת זה התפתחה רשת מוסדות 'סיני'.

בשנת [[תשמ"ח]] מינה אותו הרבי לאחראי על [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] והוא מונה אז לסגן אב"ד. בשנת [[תשס"ט]] מונה לאב"ד. שימש כרב אנ"ש באוברווילע ויו"ר מוסדות '[[שניאור (מוסד)|שניאור]]'.

נפטר בגיל 79 ב[[י"ג טבת]] [[תשע"ז]].

==משפחתו==

*בנו, ה[[רב]] [[יוסף יצחק בלינוב]] - אב"ד מרכז [[בני ברק]].
*חתנו, ה[[רב]] שמואל לבקובסקי - ר"מ ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ברינואה]].
*חתנו, ה[[רב]] [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ראש [[כולל אברכים|כולל]] סיני ור"מ בישיבת יד מרדכי [[פריז]].
*בנו, ה[[רב]] מנחם מענדל בלינוב - שליח הרבי בס. דניס, [[פריז]].
*בנו, ה[[רב]] [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] - מנהל בית ספר [[חב"ד]] - [[בני ברק]].
*בנו, ה[[רב]] [[אברהם אשר בלינוב]] - ראש [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים אלעד]].
*בנו, ה[[רב]] ישראל בלינוב - [[שליח]] [[הרבי]] בס. דניס, [[צרפת]]. ראש [[כולל אברכים|כולל]] בעל שם טוב. יד ימינו וראש לשכת ה[[כשרות]] של בית הדין.

==ספריו==

*[[שולחן מרדכי]] חלק א' - עיונים ב[[הלכות פסח]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/1/11/861203147565.html הרב שחולל מהפכה בכשרות הצרפתית]''', סקירה על תולדות חייו לרגל מלאות שנה לפטירתו, בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת וארא תשע"ח

{{מיון רגיל:בלינוב מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]]

מרדכי בלינוב

2021-04-04T12:43:39Z

י מ ב: /* משפחתו */

[[קובץ:הרב_מרדכי_בלינוב_2016-11-07_01-55.jpg|ממוזער|הרב מרדכי בלינוב]]
הרב '''מרדכי בלינוב''' ([[תרצ"ח|תרח"צ]]-[[י"ג טבת]] [[תשע"ז]]) היה מראשוני השלוחים ל[[מרוקו]], רב פסק חב"די, אב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] ורב קהילת חב"ד "שניאור" בעיר אובערוויליע שב[[צרפת]].

==תולדות חיים==
הרב בלינוב נולד בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] ב[[שטעטל|עיירה]] ה[[חסיד]]ית [[קלימוביטש]] שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו הרב [[שמואל דוד בלינוב|שמואל דוד]]. בילדותו יצא עם כל משפחתו מרוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת תש"ז]], ואחרי [[פסח]] [[תש"ז]] הגיע ל[[פריז]], שם ראה את [[הרבי]] כאשר הגיע לבקר את [[הרבנית חנה]]. הרבי נתן לו אז סידור תהילת ה' שנגנב ממנו אחר כך. למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]], שם היה מבחירי התלמידים. ר' [[ניסן נמנוב]] ור' [[ישראל נח בליניצקי]] נהנו ממנו מאד, הם דיווחו על כך לרבי ו[[הרבי]] הורה לו להשקיע את זמנו בלימוד הלכה למעשה. היה זה בשנת [[תשי"ח]].

=== השליחות למרוקו ===

בחודש [[סיוון]] [[תש"כ]] בא ב[[קשרי התנאים|תנאים]] עם שיינא רבקה, בתו של ר' [[חנן לוין]]. לפני [[חג השבועות]] היה ב[[צרפת]], והרבי הורה לו בפתאומיות להגיע ל[[770]] לחג. הוא עשה מאמץ רב, וכאשר הגיע זכה ל[[יחידות]] של 45 דקות!.
באותה [[יחידות]] פקד הרב הרבי שיסע למרקש שב[[מרוקו]]. כן פקד עליו ללמוד את מלאכת השחיטה.
מיד לאחר החתונה בסוף חודש [[תשרי]] [[תשכ"א]] נסעו בני הזוג לשליחות למרוקו, מידי יום היה מוסר שיעור ב[[תומכי תמימים מרקש]]. ב[[פורים]] [[תשכ"א]] חשדו בו השלטונות שהוא עוסק בפעילות 'ציונית' והוא גורש חזרה ל[[צרפת]].

=== "יש כאן אברך..." ===

עם שובו ל[[צרפת]] החל לעסוק כשוחט מטעם הרבנות הראשית. אומנם ב[[תשכ"ד]] סיפר לו ר' [[ניסן נמנוב]] שב[[יחידות]] אמר לו הרבי כך: "יש כאן אברך שיכול להיות רב או ראש ישיבה, מדוע עליו להשקיע את כוחותיו כדי ללכת לקונסיסטאר (הרבנות הראשית) ולשחוט כמה תרנגולות? אם בשביל הברכות שמברכים על השחיטה? הרי אפשר לברך עוד כמה ברכות..." בעקבות זאת הוא הפסיק לעבוד בשחיטה. בתחילה התקבל לעבוד כבוחן ב[[תומכי תמימים ברינואה]], אולם מספר חודשים לאחר מכן הוצע לו לשמש כראש מערכת הכשרות של השחיטה מטעם הרבנות והוא קיבל עליו תפקיד זה.

=== פסקי הרב בלינוב - פסק הלכה גמור ===

בשנת [[תשכ"ד]] אירע סכסוך בין שתי מוסדות בצרפת. הרבי כתב להם אז שיתדיינו אצל הרב בלינוב כי פסקיו הם פסק הלכה גמור. וכך החל לשמש כמורה הוראה לאנ"ש.

בשנת [[תשכ"ג]] מסר לו הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] כי הרבי רוצה שיפתח ת"ת בפריז, בתחילה הוא אכן ניהל אותו אך כעבור מספר שנים מסר את הניהול להרב [[הלל פבזנר]]. מת"ת זה התפתחה רשת מוסדות 'סיני'.

בשנת [[תשמ"ח]] מינה אותו הרבי לאחראי על [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] והוא מונה אז לסגן אב"ד. בשנת [[תשס"ט]] מונה לאב"ד. שימש כרב אנ"ש באוברווילע ויו"ר מוסדות '[[שניאור (מוסד)|שניאור]]'.

נפטר בגיל 79 ב[[י"ג טבת]] [[תשע"ז]].

==משפחתו==

*בנו, ה[[רב]] [[יוסף יצחק בלינוב]] - אב"ד מרכז [[בני ברק]].
*חתנו, ה[[רב]] שמואל לבקובסקי - ר"מ ב[[ישיבה|ישיבת]] תומכי תמימים ברונאה.
*חתנו, ה[[רב]] [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ראש [[כולל אברכים|כולל]] סיני ור"מ בישיבת יד מרדכי [[פריז]].
*בנו, ה[[רב]] מנחם מענדל בלינוב - שליח הרבי בס. דניס, [[פריז]].
*בנו, ה[[רב]] [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] - מנהל בית ספר [[חב"ד]] - [[בני ברק]].
*בנו, ה[[רב]] [[אברהם אשר בלינוב]] - ראש [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים אלעד]].
*בנו, ה[[רב]] ישראל בלינוב - [[שליח]] [[הרבי]] בס. דניס, [[צרפת]]. ראש [[כולל אברכים|כולל]] בעל שם טוב. יד ימינו וראש לשכת ה[[כשרות]] של בית הדין.

==ספריו==

*[[שולחן מרדכי]] חלק א' - עיונים ב[[הלכות פסח]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/1/11/861203147565.html הרב שחולל מהפכה בכשרות הצרפתית]''', סקירה על תולדות חייו לרגל מלאות שנה לפטירתו, בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת וארא תשע"ח

{{מיון רגיל:בלינוב מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]]

יוסף יצחק בלינוב

2021-04-04T12:39:24Z

י מ ב: /* תולדתו חייו */

[[קובץ:הרב י''יצ בלינוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק בלינוב]]
הרב '''יוסף יצחק בלינוב''' (בכתיב [[אידיש|אידי]] בעלינאוו) הוא רב מרכז העיר [[בני ברק]], עומד בראש בית הדין ובית הוראה המרכזי 'מורשת משה'{{הערה|שנוסד על ידי חמיו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].}} ב[[בני ברק]], וראש כולל להוראה [[כולל אברכים|כולל]] ומכון הוצאה לאור "פעמי יעקב". החל משנת הלימודים [[תש"פ]] מונה לשמש כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

==תולדתו חייו==
נולד ב[[פריז]] שב[[צרפת]] לשיינא רבקה וה[[רב]] [[מרדכי בלינוב]] [[אב בית דין|אב"ד]], בי"א אלול שנת תשכ"א{{הערה|1=[http://bhol.co.il/article.aspx?id=113766 מראשוני שלוחי הרבי במרוקו: הרב בלינוב זצ"ל] באתר בחדרי חרדים}}.

למד בישיבת [[תומכי תמימים]] בברינוא (בה היה מ[[משפיע|מושפעי]] הרב [[ישראל נח בלניצקי]]), ובישיבת [[מרכז חב"ד העולמי - 770|תומכי תמימים המרכזית 770]], ב[[תשמ"ג]] נסע לשמש כ[[ר"מ]] ראשי בישיבה גדולה של [[חסידות חב"ד|חב"ד]] ב[[קזבלנקה]], [[מרוקו]].

ב[[תשמ"ה]] התחתן עם נחמה דינה בת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. למד ב[[כולל אברכים|כולל]] [[בית הכנסת צמח צדק|צמח צדק]] ב[[ירושלים]], במסגרת הכולל, היה מעורכי [[כתב עת תורני|קובץ]] "[[יגדיל תורה (חב"ד - ירושלים)|יגדיל תורה]]" וקובצי "הערות וביאורים ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]".

בקיץ [[תשמ"ו]] התחיל לשמש ראש [[כולל אברכים|כולל]] להוראה פעמי יעקב שנפתח לזכרו של הרב [[יעקב לנדא]].

הרב בלינוב משמש כ[[אב בית דין|אב"ד]] ומפקח רבני ב"לשכת הלכה למעשה" בבית ההוראה של הרב [[משה יהודה לייב לנדא|לנדא]], עד קיץ [[תשע"ג]] הוא ניהל גם את מערכת הכשרות של הרב לנדא.

הרב בלינוב משמש כרב קהילת חב"ד בבני ברק המונה מאות משפחות, תלמוד תורה, ישיבות, מוסדות צדקה וחסד, גני חינוך מיוחד, רווחה, בנוסף מכהן כרב בבית כנסת המרכזי של חב"ד ברחוב רש"י ב[[בני ברק]]. הרב ידוע בהתמסרותו הרבה לבני הקהילה.

ביום שני כ"ו תמוז תשע"ט, הוחלט למנותו לכהן כ[[ראש ישיבה]] ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[כפר חב"ד]] לקראת שנת הלימודים הבאה שתחל באלול ה'תשע"ט.

==חיבוריו==
*'''כינוס תורה הגדול''' - דברים שנאמרו בכינוס תורה בהשתתפות גדולי רבני [[מרוקו]] לכבודו של הרבי, תשמ"ג.
*'''מכירת חמץ בערב קבלן''' - ביאור שיטת [[אדמו"ר הזקן]] על אופן מכירת ה[[חמץ]] ותשובות לטענות על שיטה זו, תשמ"ה.
*'''ערב פסח שחל בשבת''' - כל הדינים הקשורים לקביעות מיוחדת זו, תשס"א.
*'''שערי מישור''' - שאלות ותשובות ובירורי הלכה למעשה, ארבע חלקים, תשס"ז.
*'''נוסח התנאים''' - ביאור מדוייק לנוסח התנאים המקובל אצל חסידי חב"ד שנכתב על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], תש"ע.
*'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השלחן]]''' - ביאורים ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] שנכתבו על ידי אביו הרב [[מרדכי בלינוב]], [[תש"ע]].
*'''שולחן מרדכי''' - ביאורים ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] שנכתבו על ידי אביו הרב [[מרדכי בלינוב]], [[תשע"ב]].
*'''אגרת מרדכי''' - עריכת שו"ת של אביו הרב [[מרדכי בלינוב]], [[תשע"ו]].

==משפחתו==
לרב בלינוב ארבעה בנים וארבע בנות.

;בניו
* הרב דובער בלינוב - נו"נ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
* הרב [[יעקב בלינוב]], [[ר"מ]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים קריית גת]].
* הרב מנחם מענדל בלינוב, שליח הרבי בעיר חולון
* ר' חנן (חוני) בלינוב.

;חתניו
* הרב חיים יוסף שלמה קעניג, [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
* הרב [[נטע זאב גרליצקי]], [[משפיע]] בשיעור ב' בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
* הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]], [[משפיע]] בשיעור א' בישיבה גדולה [[תומכי תמימים קריית גת]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37146 ליל פסח שחל במוצאי שבת - שיעור לשמיעה מהרב בלינוב]

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:בלינוב, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]

מרדכי בלינוב

2021-04-04T12:38:00Z

י מ ב:

[[קובץ:הרב_מרדכי_בלינוב_2016-11-07_01-55.jpg|ממוזער|הרב מרדכי בלינוב]]
הרב '''מרדכי בלינוב''' ([[תרצ"ח|תרח"צ]]-[[י"ג טבת]] [[תשע"ז]]) היה מראשוני השלוחים ל[[מרוקו]], רב פסק חב"די, אב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] ורב קהילת חב"ד "שניאור" בעיר אובערוויליע שב[[צרפת]].

==תולדות חיים==
הרב בלינוב נולד בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] ב[[שטעטל|עיירה]] ה[[חסיד]]ית [[קלימוביטש]] שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו הרב [[שמואל דוד בלינוב|שמואל דוד]]. בילדותו יצא עם כל משפחתו מרוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת תש"ז]], ואחרי [[פסח]] [[תש"ז]] הגיע ל[[פריז]], שם ראה את [[הרבי]] כאשר הגיע לבקר את [[הרבנית חנה]]. הרבי נתן לו אז סידור תהילת ה' שנגנב ממנו אחר כך. למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]], שם היה מבחירי התלמידים. ר' [[ניסן נמנוב]] ור' [[ישראל נח בליניצקי]] נהנו ממנו מאד, הם דיווחו על כך לרבי ו[[הרבי]] הורה לו להשקיע את זמנו בלימוד הלכה למעשה. היה זה בשנת [[תשי"ח]].

=== השליחות למרוקו ===

בחודש [[סיוון]] [[תש"כ]] בא ב[[קשרי התנאים|תנאים]] עם שיינא רבקה, בתו של ר' [[חנן לוין]]. לפני [[חג השבועות]] היה ב[[צרפת]], והרבי הורה לו בפתאומיות להגיע ל[[770]] לחג. הוא עשה מאמץ רב, וכאשר הגיע זכה ל[[יחידות]] של 45 דקות!.
באותה [[יחידות]] פקד הרב הרבי שיסע למרקש שב[[מרוקו]]. כן פקד עליו ללמוד את מלאכת השחיטה.
מיד לאחר החתונה בסוף חודש [[תשרי]] [[תשכ"א]] נסעו בני הזוג לשליחות למרוקו, מידי יום היה מוסר שיעור ב[[תומכי תמימים מרקש]]. ב[[פורים]] [[תשכ"א]] חשדו בו השלטונות שהוא עוסק בפעילות 'ציונית' והוא גורש חזרה ל[[צרפת]].

=== "יש כאן אברך..." ===

עם שובו ל[[צרפת]] החל לעסוק כשוחט מטעם הרבנות הראשית. אומנם ב[[תשכ"ד]] סיפר לו ר' [[ניסן נמנוב]] שב[[יחידות]] אמר לו הרבי כך: "יש כאן אברך שיכול להיות רב או ראש ישיבה, מדוע עליו להשקיע את כוחותיו כדי ללכת לקונסיסטאר (הרבנות הראשית) ולשחוט כמה תרנגולות? אם בשביל הברכות שמברכים על השחיטה? הרי אפשר לברך עוד כמה ברכות..." בעקבות זאת הוא הפסיק לעבוד בשחיטה. בתחילה התקבל לעבוד כבוחן ב[[תומכי תמימים ברינואה]], אולם מספר חודשים לאחר מכן הוצע לו לשמש כראש מערכת הכשרות של השחיטה מטעם הרבנות והוא קיבל עליו תפקיד זה.

=== פסקי הרב בלינוב - פסק הלכה גמור ===

בשנת [[תשכ"ד]] אירע סכסוך בין שתי מוסדות בצרפת. הרבי כתב להם אז שיתדיינו אצל הרב בלינוב כי פסקיו הם פסק הלכה גמור. וכך החל לשמש כמורה הוראה לאנ"ש.

בשנת [[תשכ"ג]] מסר לו הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] כי הרבי רוצה שיפתח ת"ת בפריז, בתחילה הוא אכן ניהל אותו אך כעבור מספר שנים מסר את הניהול להרב [[הלל פבזנר]]. מת"ת זה התפתחה רשת מוסדות 'סיני'.

בשנת [[תשמ"ח]] מינה אותו הרבי לאחראי על [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] והוא מונה אז לסגן אב"ד. בשנת [[תשס"ט]] מונה לאב"ד. שימש כרב אנ"ש באוברווילע ויו"ר מוסדות '[[שניאור (מוסד)|שניאור]]'.

נפטר בגיל 79 ב[[י"ג טבת]] [[תשע"ז]].

==משפחתו==

*בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] - אב"ד מרכז [[בני ברק]].
*חתנו, הרב [[שמואל לבקובסקי]] - ר"מ בישיבת תומכי תמימים ברונואה.
*חתנו, הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ראש [[כולל אברכים|כולל]] סיני ור"מ בישיבת יד מרדכי פריז.
*בנו, הרב מנחם מענדל בלינוב - שליח הרבי בס. דניס, פריז.
*בנו, הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] - מנהל בית ספר חב"ד - בני ברק.
*בנו, הרב [[אברהם אשר בלינוב]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]].
*בנו, הרב ישראל בלינוב - שליח הרבי בס. דניס, צרפת. ראש [[כולל אברכים|כולל]] בעל שם טוב. יד ימינו וראש לשכת הכשרות של בית הדין.

==ספריו==

*[[שולחן מרדכי]] חלק א' - עיונים ב[[הלכות פסח]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/1/11/861203147565.html הרב שחולל מהפכה בכשרות הצרפתית]''', סקירה על תולדות חייו לרגל מלאות שנה לפטירתו, בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת וארא תשע"ח

{{מיון רגיל:בלינוב מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]]

ירחמיאל בלינוב (בני ברק)

2021-04-04T12:37:00Z

י מ ב: /* תולדות חיים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=מנהל תלמוד תורה חב"ד בבני ברק|אחר=שליח הרבי בברזיל|ראו=ירחמיאל בלינוב (ברזיל)}}
הרב '''ירחמיאל בלינוב''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו מנהל [[תלמוד תורה]] 'בני מנחם' [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[פריז]] שב[[צרפת]], לאביו ה[[רב]] [[מרדכי בלינוב]], ולאמו שיינא רבקה בלינוב, בשנת [[תשכ"ה]].

בהיותו בגיל 13, בשנת [[תשל"ח]], הגיע אל [[הרבי]] בפעם הראשונה. זמן קצר לאחר מכן נכנס ללמוד ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ברינואה]]. בשנת [[תש"מ]], בהיותו בן 15, נכנס בפעם הראשונה בחייו ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]].

ביחידות זו, ביקש מ[[הרבי]] ברכה להצלחה בלימוד ה[[תורה]] ועבודת השם, ובריאות לאביו. [[הרבי]] השיב לו, שהדברים קשורים זה בזה, וההוספה שלו בלימוד ה[[תורה]], יוסיף גם בבריאות אביו.

בבחרותו סבל מכאבי בטן כרוניים, וכאשר אביו כתב על כך ל[[הרבי|רבי]], השיב [[הרבי]]: "דיוק בכשרות האכילה והשתיה", ובעקבות כך, ה[[משפיע]] ה[[רב]] [[ניסן נמנוב]], ערך בירור מקיף בנוגע למטבח ה[[ישיבה]], הורה לקבוע כיור בין המטבח החלבי לבשרי, ולאסור הוצאת כלים מהמטבח לחדרים, כשבמקביל הבן עצמו הוסיף בהידור ב[[כשרות]] האכילה והשתיה, ומאז ואילך פסקו הכאבי בטן לחלוטין.

בשנת [[תשמ"ג]], בהיותו בן 18, היה מ[[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון]], ובשנת [[תשמ"ז]], בהיותו בן 22, שימש כ[[משגיח]] ב[[ישיבה]].

לאחר [[נישואין|נישואיו]] התיישב ב[[בני ברק]], ובהמשך התמנה למנהל [[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] 'בני מנחם' בעיר.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/blogs/251447/ אילו תחפושות עלינו להתיר לילדנו ללבוש? • דעה]''' {{שטורעם}}

==לקריאה נוספת==
*'''הרבי ענה והכאבים נעלמו''', שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 29.

{{מיון רגיל:בלינוב, ירחמיאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]

ירחמיאל בלינוב (בני ברק)

2021-04-04T12:34:38Z

י מ ב: /* תולדות חיים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=מנהל תלמוד תורה חב"ד בבני ברק|אחר=שליח הרבי בברזיל|ראו=ירחמיאל בלינוב (ברזיל)}}
הרב '''ירחמיאל בלינוב''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו מנהל [[תלמוד תורה]] 'בני מנחם' [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד בפריז שבצרפת, לאביו ה[[רב]] [[מרדכי בלינוב]] ולאמו שיינא רבקה בלינוב, בשנת [[תשכ"ה]].

בהיותו בגיל 13, בשנת [[תשל"ח]], הגיע אל [[הרבי]] בפעם הראשונה. זמן קצר לאחר מכן נכנס ללמוד ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ברינואה]]. בשנת [[תש"מ]], בהיותו בן 15, נכנס בפעם הראשונה בחייו ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]].

ביחידות זו, ביקש מ[[הרבי]] ברכה להצלחה בלימוד ה[[תורה]] ועבודת השם, ובריאות לאביו. [[הרבי]] השיב לו, שהדברים קשורים זה בזה, וההוספה שלו בלימוד ה[[תורה]], יוסיף גם בבריאות אביו.

בבחרותו סבל מכאבי בטן כרוניים, וכאשר אביו כתב על כך ל[[הרבי|רבי]], השיב [[הרבי]]: "דיוק בכשרות האכילה והשתיה", ובעקבות כך, ה[[משפיע]] ה[[רב]] [[ניסן נמנוב]], ערך בירור מקיף בנוגע למטבח ה[[ישיבה]], הורה לקבוע כיור בין המטבח החלבי לבשרי, ולאסור הוצאת כלים מהמטבח לחדרים, כשבמקביל הבן עצמו הוסיף בהידור ב[[כשרות]] האכילה והשתיה, ומאז ואילך פסקו הכאבי בטן לחלוטין.

בשנת [[תשמ"ג]], בהיותו בן 18, היה מ[[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון]], ובשנת [[תשמ"ז]], בהיותו בן 22, שימש כ[[משגיח]] ב[[ישיבה]].

לאחר [[נישואין|נישואיו]] התיישב ב[[בני ברק]], ובהמשך התמנה למנהל [[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] 'בני מנחם' בעיר.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/blogs/251447/ אילו תחפושות עלינו להתיר לילדנו ללבוש? • דעה]''' {{שטורעם}}

==לקריאה נוספת==
*'''הרבי ענה והכאבים נעלמו''', שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 29.

{{מיון רגיל:בלינוב, ירחמיאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]

משתמש:י מ ב

2021-04-04T12:31:31Z

י מ ב: /* הערות שוליים */

ב"ה{{הערה|שמעתי [[חסידים]] מספרים, ש[[הרבי]] כתב במכתב לרוגוצ'ובר, סדרת הוכחות, מדוע יותר טוב לכתוב ב"ה ולא בס"ד, בראש דף.}} התאריך {{תאריך עברי}}.

ב-[[י"ט בניסן]] [[תשפ"א]] - נרשמתי.

ב-[[כ"ב בניסן]] [[תשפ"א]] - מלאו לי 100 עריכות.
_____________________________________________

לידיעתכם:

נכון להיום, '''{{תאריך עברי}}''',

יש בחב"דפדיה {{מספר דפים}} דפים,

שעברו {{מספר עריכות}} עריכות,

מתוכם {{מספר ערכים}} ערכים.

ישנם {{מספר משתמשים}} משתמשים רשומים.

הערך האחרון שנוצר בחב"דפדיה הוא- {{מיוחד:דפים חדשים/1}}

{{הערות שוליים}}

משתמש:י מ ב

2021-04-04T12:29:45Z

י מ ב: /* הערות שוליים */

ב"ה{{הערה|שמעתי [[חסידים]] מספרים, ש[[הרבי]] כתב במכתב לרוגוצ'ובר, סדרת הוכחות, מדוע יותר טוב לכתוב ב"ה ולא בס"ד, בראש דף.}} התאריך {{תאריך עברי}}.

ב-[[י"ט בניסן]] [[תשפ"א]] - נרשמתי.

ב-[[כ"ב בניסן]] [[תשפ"א]] - מלאו לי 100 עריכות.
_____________________________________________

לידיעתכם:

נכון ל-{{תאריך עברי}},

יש בחב"דפדיה {{מספר דפים}} דפים,

שעברו {{מספר עריכות}} עריכות,

מתוכם {{מספר ערכים}} ערכים.

ישנם {{מספר משתמשים}} משתמשים רשומים.

הערך האחרון שנוצר בחב"דפדיה הוא- {{מיוחד:דפים חדשים/1}}

{{הערות שוליים}}

ירחמיאל בלינוב (בני ברק)

2021-04-04T12:24:37Z

י מ ב: /* תולדות חיים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=מנהל תלמוד תורה חב"ד בבני ברק|אחר=שליח הרבי בברזיל|ראו=ירחמיאל בלינוב (ברזיל)}}
הרב '''ירחמיאל בלינוב''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו מנהל [[תלמוד תורה]] 'בני מנחם' [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד בצרפת, לאביו ה[[רב]] [[מרדכי בלינוב]] ולאמו - בת ר' [[חנן לוין]], בשנת [[תשכ"ה]].

בהיותו בגיל 13, בשנת [[תשל"ח]], הגיע אל [[הרבי]] בפעם הראשונה. זמן קצר לאחר מכן נכנס ללמוד ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ברינואה]]. בשנת [[תש"מ]], בהיותו בן 15, נכנס בפעם הראשונה בחייו ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]].

ביחידות זו, ביקש מ[[הרבי]] ברכה להצלחה בלימוד ה[[תורה]] ועבודת השם, ובריאות לאביו. [[הרבי]] השיב לו, שהדברים קשורים זה בזה, וההוספה שלו בלימוד ה[[תורה]], יוסיף גם בבריאות אביו.

בבחרותו סבל מכאבי בטן כרוניים, וכאשר אביו כתב על כך ל[[הרבי|רבי]], השיב [[הרבי]]: "דיוק בכשרות האכילה והשתיה", ובעקבות כך, ה[[משפיע]] ה[[רב]] [[ניסן נמנוב]], ערך בירור מקיף בנוגע למטבח ה[[ישיבה]], הורה לקבוע כיור בין המטבח החלבי לבשרי, ולאסור הוצאת כלים מהמטבח לחדרים, כשבמקביל הבן עצמו הוסיף בהידור ב[[כשרות]] האכילה והשתיה, ומאז ואילך פסקו הכאבי בטן לחלוטין.

בשנת [[תשמ"ג]], בהיותו בן 18, היה מ[[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון]], ובשנת [[תשמ"ז]], בהיותו בן 22, שימש כ[[משגיח]] ב[[ישיבה]].

לאחר [[נישואין|נישואיו]] התיישב ב[[בני ברק]], ובהמשך התמנה למנהל [[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] 'בני מנחם' בעיר.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/blogs/251447/ אילו תחפושות עלינו להתיר לילדנו ללבוש? • דעה]''' {{שטורעם}}

==לקריאה נוספת==
*'''הרבי ענה והכאבים נעלמו''', שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 29.

{{מיון רגיל:בלינוב, ירחמיאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]

ירחמיאל בלינוב (בני ברק)

2021-04-04T12:24:04Z

י מ ב:

{{פירוש נוסף|נוכחי=מנהל תלמוד תורה חב"ד בבני ברק|אחר=שליח הרבי בברזיל|ראו=ירחמיאל בלינוב (ברזיל)}}
הרב '''ירחמיאל בלינוב''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו מנהל [[תלמוד תורה]] 'בני מנחם' [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד בצרפת, לאביו ה[[רב]] [[מרדכי בלינוב]] ולאמו - בת ר' [[חנן לוין]], בשנת [[תשכ"ה]].

בהיותו בגיל 13, בשנת [[תשל"ח]], הגיע אל [[הרבי]] בפעם הראשונה. זמן קצר לאחר מכן נכנס ללמוד ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ברינואה]]. בשנת [[תש"מ]], בהיותו בן 15, נכנס בפעם הראשונה בחייו ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]].

ביחידות זו, ביקש מ[[הרבי]] ברכה להצלחה בלימוד ה[[תורה]] ועבודת השם, ובריאות לאביו. [[הרבי]] השיב לו, שהדברים קשורים זה בזה, וההוספה שלו בלימוד ה[[תורה]], יוסיף גם בבריאות אביו.

בבחרותו סבל מכאבי בטן כרוניים, וכאשר אביו כתב על כך ל[[הרבי|רבי]], השיב [[הרבי]]: "דיוק בכשרות האכילה והשתיה", ובעקבות כך, ה[[משפיע]] ה[[רב]] [[ניסן נמנוב]], ערך בירור מקיף בנוגע למטבח ה[[ישיבה]], הורה לקבוע כיור בין המטבח החלבי לבשרי, ולאסור הוצאת כלים מהמטבח לחדרים, כשבמקביל הבן עצמו הוסיף בהידור ב[[כשרות]] האכילה והשתיה, ומאז ואילך פסקו הכאבי בטן לחלוטין.

בשנת [[תשמ"ג]], בהיותו בן 18, היה מ[[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון]], ובשנת [[תשמ"ז]], בהיותו בן 22, שימש כ[[משגיח]] ב[[ישיבה]].

לאחר [[נישואין|נישואיו]] התיישב ב[[בני ברק]], ובהמשך התמנה למנהל תלמוד תורה [[חב"ד]] 'בני מנחם' בעיר.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/blogs/251447/ אילו תחפושות עלינו להתיר לילדנו ללבוש? • דעה]''' {{שטורעם}}

==לקריאה נוספת==
*'''הרבי ענה והכאבים נעלמו''', שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 29.

{{מיון רגיל:בלינוב, ירחמיאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]

ירחמיאל בלינוב (בני ברק)

2021-04-04T12:23:27Z

י מ ב: /* לקריאה נוספת */

{{פירוש נוסף|נוכחי=מנהל תלמוד תורה חב"ד בבני ברק|אחר=שליח הרבי בברזיל|ראו=ירחמיאל בלינוב (ברזיל)}}
הרב '''ירחמיאל בלינוב''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו מנהל תלמוד תורה 'בני מנחם' [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד בצרפת, לאביו ה[[רב]] [[מרדכי בלינוב]] ולאמו - בת ר' [[חנן לוין]], בשנת [[תשכ"ה]].

בהיותו בגיל 13, בשנת [[תשל"ח]], הגיע אל [[הרבי]] בפעם הראשונה. זמן קצר לאחר מכן נכנס ללמוד ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ברינואה]]. בשנת [[תש"מ]], בהיותו בן 15, נכנס בפעם הראשונה בחייו ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]].

ביחידות זו, ביקש מ[[הרבי]] ברכה להצלחה בלימוד ה[[תורה]] ועבודת השם, ובריאות לאביו. [[הרבי]] השיב לו, שהדברים קשורים זה בזה, וההוספה שלו בלימוד ה[[תורה]], יוסיף גם בבריאות אביו.

בבחרותו סבל מכאבי בטן כרוניים, וכאשר אביו כתב על כך ל[[הרבי|רבי]], השיב [[הרבי]]: "דיוק בכשרות האכילה והשתיה", ובעקבות כך, ה[[משפיע]] ה[[רב]] [[ניסן נמנוב]], ערך בירור מקיף בנוגע למטבח ה[[ישיבה]], הורה לקבוע כיור בין המטבח החלבי לבשרי, ולאסור הוצאת כלים מהמטבח לחדרים, כשבמקביל הבן עצמו הוסיף בהידור ב[[כשרות]] האכילה והשתיה, ומאז ואילך פסקו הכאבי בטן לחלוטין.

בשנת [[תשמ"ג]], בהיותו בן 18, היה מ[[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון]], ובשנת [[תשמ"ז]], בהיותו בן 22, שימש כ[[משגיח]] ב[[ישיבה]].

לאחר [[נישואין|נישואיו]] התיישב ב[[בני ברק]], ובהמשך התמנה למנהל תלמוד תורה [[חב"ד]] 'בני מנחם' בעיר.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/blogs/251447/ אילו תחפושות עלינו להתיר לילדנו ללבוש? • דעה]''' {{שטורעם}}

==לקריאה נוספת==
*'''הרבי ענה והכאבים נעלמו''', שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 29.

{{מיון רגיל:בלינוב, ירחמיאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]

ירחמיאל בלינוב (בני ברק)

2021-04-04T12:22:14Z

י מ ב:

{{פירוש נוסף|נוכחי=מנהל תלמוד תורה חב"ד בבני ברק|אחר=שליח הרבי בברזיל|ראו=ירחמיאל בלינוב (ברזיל)}}
הרב '''ירחמיאל בלינוב''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו מנהל תלמוד תורה 'בני מנחם' [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד בצרפת, לאביו ה[[רב]] [[מרדכי בלינוב]] ולאמו - בת ר' [[חנן לוין]], בשנת [[תשכ"ה]].

בהיותו בגיל 13, בשנת [[תשל"ח]], הגיע אל [[הרבי]] בפעם הראשונה. זמן קצר לאחר מכן נכנס ללמוד ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ברינואה]]. בשנת [[תש"מ]], בהיותו בן 15, נכנס בפעם הראשונה בחייו ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]].

ביחידות זו, ביקש מ[[הרבי]] ברכה להצלחה בלימוד ה[[תורה]] ועבודת השם, ובריאות לאביו. [[הרבי]] השיב לו, שהדברים קשורים זה בזה, וההוספה שלו בלימוד ה[[תורה]], יוסיף גם בבריאות אביו.

בבחרותו סבל מכאבי בטן כרוניים, וכאשר אביו כתב על כך ל[[הרבי|רבי]], השיב [[הרבי]]: "דיוק בכשרות האכילה והשתיה", ובעקבות כך, ה[[משפיע]] ה[[רב]] [[ניסן נמנוב]], ערך בירור מקיף בנוגע למטבח ה[[ישיבה]], הורה לקבוע כיור בין המטבח החלבי לבשרי, ולאסור הוצאת כלים מהמטבח לחדרים, כשבמקביל הבן עצמו הוסיף בהידור ב[[כשרות]] האכילה והשתיה, ומאז ואילך פסקו הכאבי בטן לחלוטין.

בשנת [[תשמ"ג]], בהיותו בן 18, היה מ[[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון]], ובשנת [[תשמ"ז]], בהיותו בן 22, שימש כ[[משגיח]] ב[[ישיבה]].

לאחר [[נישואין|נישואיו]] התיישב ב[[בני ברק]], ובהמשך התמנה למנהל תלמוד תורה [[חב"ד]] 'בני מנחם' בעיר.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/blogs/251447/ אילו תחפושות עלינו להתיר לילדנו ללבוש? • דעה]''' {{שטורעם}}

==לקריאה נוספת==
*'''הרבי ענה והכאבים נעלמו''', שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 29.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בלינוב, ירחמיאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]

ירחמיאל בלינוב (בני ברק)

2021-04-04T12:18:30Z

י מ ב: /* תולדות חיים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=מנהל תלמוד תורה חב"ד בבני ברק|אחר=שליח הרבי בברזיל|ראו=ירחמיאל בלינוב (ברזיל)}}
הרב '''ירחמיאל בלינוב''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו מנהל תלמוד תורה 'בני מנחם' [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד בצרפת לאביו ה[[רב]] [[מרדכי בלינוב]], ולאמו - בת ר' [[חנן לוין]], בשנת [[תשכ"ה]].

בהיותו בגיל 13, בשנת [[תשל"ח]] הגיע אל [[הרבי]] בפעם הראשונה, וזמן קצר לאחר מכן נכנס ללמוד ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ברינואה]], ובשנת [[תש"מ]] נכנס בפעם הראשונה בחייו ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]]{{הערה|ביחידות זו, ביקש מ[[הרבי]] ברכה להצלחה בלימוד ה[[תורה]] ועבודת השם, ובריאות לאביו. [[הרבי]] השיב לו, שהדברים קשורים זה בזה, וההוספה שלו בלימוד ה[[תורה]], יוסיף גם בבריאות אביו.}}.

בבחרותו סבל מכאבי בטן כרוניים, וכאשר אביו כתב על כך ל[[הרבי|רבי]], השיב [[הרבי]] "דיוק בכשרות האכילה והשתיה", ובעקבות כך ה[[משפיע]] ה[[רב]] [[ניסן נמנוב]], ערך בירור מקיף בנוגע למטבח ה[[ישיבה]], הורה לקבוע כיור בין המטבח החלבי לבשרי, ולאסור הוצאת כלים מהמטבח לחדרים, כשבמקביל הבן עצמו הוסיף בהידור ב[[כשרות]] האכילה והשתיה, ומאז ואילך פסקו הכאבי בטן לחלוטין.

בשנת [[תשמ"ג]], בהיותו בן 18, היה מ[[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון]], ובשנת [[תשמ"ז]], בהיותו בן 22, שימש כ[[משגיח]] ב[[ישיבה]].

לאחר [[נישואין|נישואיו]] התיישב ב[[בני ברק]], ובהמשך התמנה למנהל תלמוד תורה [[חב"ד]] 'בני מנחם' בעיר.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/blogs/251447/ אילו תחפושות עלינו להתיר לילדנו ללבוש? • דעה]''' {{שטורעם}}

==לקריאה נוספת==
*'''הרבי ענה והכאבים נעלמו''', שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 29.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בלינוב, ירחמיאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]

ירחמיאל בלינוב (בני ברק)

2021-04-04T12:14:36Z

י מ ב:

{{פירוש נוסף|נוכחי=מנהל תלמוד תורה חב"ד בבני ברק|אחר=שליח הרבי בברזיל|ראו=ירחמיאל בלינוב (ברזיל)}}
הרב '''ירחמיאל בלינוב''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו מנהל תלמוד תורה 'בני מנחם' [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד בצרפת לאביו הרב [[מרדכי בלינוב]], ולאמו - בת ר' [[חנן לוין]], בשנת [[תשכ"ה]].

בהיותו בגיל 13, בשנת [[תשל"ח]] הגיע אל [[הרבי]] בפעם הראשונה, וזמן קצר לאחר מכן נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ובשנת [[תש"מ]] נכנס בפעם הראשונה בחייו ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]]{{הערה|ביחידות זו, ביקש מ[[הרבי]] ברכה להצלחה בלימוד ה[[תורה]] ועבודת השם ובריאות לאביו, ו[[הרבי]] השיב לו שהדברים קשורים זה בזה וההוספה שלו בלימוד ה[[תורה]] יוסיף גם בבריאות אביו.}}.

בבחרותו סבל מכאבי בטן כרוניים, וכאשר אביו כתב על כך ל[[הרבי|רבי]], השיב [[הרבי]] "דיוק בכשרות האכילה והשתיה", ובעקבות כך המשפיע הרב [[ניסן נמנוב]], ערך בירור מקיף בנוגע למטבח הישיבה, הורה לקבוע כיור בין המטבח החלבי לבשרי, ולאסור הוצאת כלים מהמטבח לחדרים, כשבמקביל הבן עצמו הוסיף בהידור בכשרות האכילה והשתיה, ומאז ואילך פסקו הכאבי בטן לחלוטין.

בשנת [[תשמ"ג]], בהיותו בן 18, היה מ[[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון]], ובשנת [[תשמ"ז]], בהיותו בן 22, שימש כמשגיח ב[[ישיבה]].

לאחר נישואיו התיישב ב[[בני ברק]], ובהמשך התמנה למנהל תלמוד תורה [[חב"ד]] 'בני מנחם' בעיר.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/blogs/251447/ אילו תחפושות עלינו להתיר לילדנו ללבוש? • דעה]''' {{שטורעם}}

==לקריאה נוספת==
*'''הרבי ענה והכאבים נעלמו''', שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 29.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בלינוב, ירחמיאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]

ירחמיאל בלינוב (בני ברק)

2021-04-04T12:14:12Z

י מ ב:

{{פירוש נוסף|נוכחי=מנהל תלמוד תורה חב"ד בבני ברק|אחר=שליח הרבי בברזיל|ראו=ירחמיאל בלינוב (ברזיל)}}
הרב '''ירחמיאל בלינוב''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו מנהל תלמוד תורה 'בני מנחם' [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד בצרפת לאביו הרב [[מרדכי בלינוב]], ולאמו - בת ר' [[חנן לוין]], בשנת [[תשכ"ה]].

בהיותו בגיל 13, בשנת [[תשל"ח]] הגיע אל [[הרבי]] בפעם הראשונה, וזמן קצר לאחר מכן נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ובשנת [[תש"מ]] נכנס בפעם הראשונה בחייו ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]]{{הערה|ביחידות זו, ביקש מ[[הרבי]] ברכה להצלחה בלימוד ה[[תורה]] ועבודת השם ובריאות לאביו, ו[[הרבי]] השיב לו שהדברים קשורים זה בזה וההוספה שלו בלימוד ה[[תורה]] יוסיף גם בבריאות אביו.}}.

בבחרותו סבל מכאבי בטן כרוניים, וכאשר אביו כתב על כך ל[[הרבי|רבי]], השיב [[הרבי]] "דיוק בכשרות האכילה והשתיה", ובעקבות כך המשפיע הרב [[ניסן נמנוב]], ערך בירור מקיף בנוגע למטבח הישיבה, הורה לקבוע כיור בין המטבח החלבי לבשרי, ולאסור הוצאת כלים מהמטבח לחדרים, כשבמקביל הבן עצמו הוסיף בהידור בכשרות האכילה והשתיה, ומאז ואילך פסקו הכאבי בטן לחלוטין.

בשנת [[תשמ"ג]], בהיותו בן 18, היה מ[[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון]], ובשנת [[תשמ"ז]], בהיותו בן 22, שימש כמשגיח ב[[ישיבה]].

לאחר נישואיו התיישב ב[[בני ברק]], ובהמשך התמנה למנהל תלמוד תורה [[חב"ד]] 'בני מנחם' בעיר.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/blogs/251447/ אילו תחפושות עלינו להתיר לילדנו ללבוש? • דעה]''' {{שטורעם}}

==לקריאה נוספת==
*'''הרבי ענה והכאבים נעלמו''', שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 29

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בלינוב, ירחמיאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]

ירחמיאל בלינוב (בני ברק)

2021-04-04T12:12:00Z

י מ ב:

{{פירוש נוסף|נוכחי=מנהל תלמוד תורה חב"ד בבני ברק|אחר=שליח הרבי בברזיל|ראו=ירחמיאל בלינוב (ברזיל)}}
הרב '''ירחמיאל בלינוב''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו מנהל תלמוד תורה 'בני מנחם' [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד בצרפת לאביו הרב [[מרדכי בלינוב]], ולאמו - בת ר' [[חנן לוין]], בשנת [[תשכ"ה]].

בהיותו בגיל 13, בשנת [[תשל"ח]] הגיע אל [[הרבי]] בפעם הראשונה, וזמן קצר לאחר מכן נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ובשנת [[תש"מ]] נכנס בפעם הראשונה בחייו ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]]{{הערה|ביחידות זו ביקש מ[[הרבי]] ברכה להצלחה בלימוד ה[[תורה]] ועבודת השם ובריאות לאביו, ו[[הרבי]] השיב לו שהדברים קשורים זה בזה וההוספה שלו בלימוד ה[[תורה]] יוסיף גם בבריאות אביו.}}.

בבחרותו סבל מכאבי בטן כרוניים, וכאשר אביו כתב על כך ל[[הרבי|רבי]], השיב [[הרבי]] "דיוק בכשרות האכילה והשתיה", ובעקבות כך המשפיע הרב [[ניסן נמנוב]] ערך בירור מקיף בנוגע למטבח הישיבה, הורה לקבוע כיור בין המטבח החלבי לבשרי, ולאסור הוצאת כלים מהמטבח לחדרים, כשבמקביל הבן עצמו הוסיף בהידור בכשרות האכילה והשתיה, ומאז ואילך פסקו הכאבי בטן לחלוטין.

בשנת [[תשמ"ג]] היה מ[[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון]], ובשנת [[תשמ"ז]] שימש כמשגיח ב[[ישיבה]].

לאחר נישואיו התיישב ב[[בני ברק]], ובהמשך התמנה למנהל תלמוד תורה [[חב"ד]] 'בני מנחם' בעיר.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/blogs/251447/ אילו תחפושות עלינו להתיר לילדנו ללבוש? • דעה]''' {{שטורעם}}

==לקריאה נוספת==
*'''הרבי ענה והכאבים נעלמו''', שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 29

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בלינוב, ירחמיאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]

פריידא (בת אדמו"ר הזקן)

2021-04-02T13:59:16Z

י מ ב: /* לאחר הסתלקות אביה */

'''הרבנית פריידא'''{{הערה|ראה [[פריידא (פירושונים)]].}} ([[תקכ"ד]] - [[ט"ז סיוון]] [[תקע"ג]]), הייתה ביתו הראשונה של ה[[אדמו"ר הזקן]]. הייתה חשובה וחביבה מאוד על אביה. מנוחתה כבוד ב[[האדיטש]], על יד ציון אביה [[אדמו"ר הזקן]]. (מחותנת של ר’ [[בנימין קלעצקער]], של אחיה [[אדמו"ר האמצעי]] ושל רבי [[נחמן מברסלב]]).

==תולדות חיים==
'''הרבנית פריידא'''{{הערה|בכמה מקומות מובא שכינוייה היה פריידקע. (עיתון '[[האח]]' שנה רביעית גיליון 18, [[שמועות וסיפורים]] חלק ב', מגדל עוז ([[כפר חב"ד]], [[תש"מ]]), עמודים קפה קפו, ועוד). ברשימת סיפורים מהרב מישולובין, שנזכרת בהערות להלן, נכתב, ש[[אדמו"ר הזקן]] כינה אותה פריידא, והחסידים כינו אותה פריידקע.}} נולדה בשנת [[תקכ"ד]], לאביה [[אדמו"ר הזקן]] ולאמה [[הרבנית סטערנא]]{{הערה| נולדה הראשונה לאחר חתונת הוריה, ב[[י"ב מנחם אב]] [[תק"כ]].}}.

השם '''פריידא''' ניתן לה על שם דודתו זקנתו של אביה ה[[אדמו"ר הזקן]] - אחות זקנו (אב אביו) ר' [[שניאור זלמן (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן]]{{הערה|[[עטרת מלכות]], בפרק הרבנית פריידא.}}.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר עליה{{הערה|[[עטרת מלכות]] שם.}} בקשר לשמה, שהיא הייתה בדרך גילוי מלמעלה והצטיינה במידות טובות.

בעלה היה (בן-גילה) רבי [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|אליהו קלוצקר]] בנם של רבי מרדכי ומירל קלוצקר{{הערה|[[שלשלת היחס]] שלפני ה[[היום יום]]. וכן בספר [[בית רבי]]/[[אדמו"ר הזקן]] פרק כ"ד, מביא מיומן החבריא קדישא את חתן [[אדמו"ר הזקן]] (בעל בתו הרבנית פריידא), בשם רבי אליהו בן רבי מרדכי.}}.

[[אדמו"ר הזקן]] התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא, רק שמסיבה מסויימת התלבשה ה[[נשמה]] שלה בגוף של אשה{{הערה|ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו.}}.

===בילדותה===
הרבנית פריידא הייתה חביבה מאוד על אביה ה[[אדמו"ר הזקן]], והוא היה אומר בפניה כל [[שבת]] לאחר ה[[תפילה]], [[חסידות]]. כאשר אחיה - [[אדמו"ר האמצעי]] - היה רוצה לברר ענין בחסידות, היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם [[אדמו"ר הזקן]], ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מתחבא ושומע את הדברים{{הערה|שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו [[חסידות]], בכדי להגדיל את צימאונו. ([[בית רבי]] חלק א', פרק כ"ד. בחלק בנותיו של רבינו, בהערה הראשונה).}}, אך [[אדמו"ר הזקן]] הבין שרוח בנו מדבר מתוך גרונה{{הערה|[[בית רבי]]/[[אדמו"ר הזקן]] פרק כ"ד.}}.

פעם אחת, ביקש ממנה אחיה, ה[[אדמו"ר האמצעי]], שתבקש מאביהם [[אדמו"ר הזקן]], שיאמר לה [[חסידות]] אודות ד' [[בגדי כהונה]], וכך היה. כאשר בא [[אדמו"ר הזקן]], ביקשה ממנו והסכים, ואמר על ג’ בגדי כהונה, אך את ה[[אבנט]] לא הזכיר.

[[אדמו"ר האמצעי]] הרגיש שעוד מעט אביו ילך, ועדיין לא דיבר אודות האבנט. בראותו זאת, פשט את ה[[גרטל]] שלו וזרקו לרגלי אחותו, כדי שתיזכר ותבקש מ[[אדמו"ר הזקן]] לדבר גם עליו. וכן היה, כאשר ראתה הרבנית פריידא את קצה האבנט, אמרה אל אביה: אבא, עדיין לא אמרת לי על האבנט.

אך [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שמסתמא ראה את ה[[גרטל]].}} אמר{{הערה|יש הרבה גירסאות ל-מה שאמר כאן. אחד הגרסאות, שאמר: כנראה שיש בחדר עוד מישהו חוץ משנינו. לפי גרסה אחרת, הוא ניגש לארון - ששם היה [[אדמו"ר האמצעי]] - והראה שהוא נמצא פה. לפי גרסה אחרת הוא לא אמר על האבנט, ו[[אדמו"ר האמצעי]] נהיה חולה מזה. לפי גרסה אחרת [[אדמו"ר הזקן]], לא הרשה לבנו להיות במאמרי ה[[חסידות]] - ומזה הוא נהיה חולה.}}: "כנראה שאחיך דוב מתחבא תחת המיטה שלך ושומע את התורה ודברי ה[[חסידות]] אשר אני אומר לך. צא בערל! צא!",{{הערה|כך כינה [[אדמו"ר הזקן]] את בנו.}} ולא המשיך עוד{{הערה| [[שמועות וסיפורים]] חלק ב'. בהוצאה חדשה - עמ' 57 (בהוצאה שנייה - עמוד 161).}}.

===בנערותה===
כשגדלה הרבנית פריידא, מסרה לרשותה אמה, [[הרבנית סטערנא]], את כל בית התבשיל, והיא הייתה מבשלת{{הערה|שם=שמועות|[[שמועות וסיפורים]] חלק ב'. (בהוצאה שנייה:) עמוד 37.}}.

בהקשר לזה מסופר{{הערה|שם=שמועות}}, שפעם אחת הגיע אל [[אדמו"ר הזקן]] רבי [[שלמה מקרלין]], ולכבודו רצתה [[הרבנית סטערנא]] בעצמה לבשל. אך בתה הרבנית פריידא טענה, שמכיוון שהיא מבשלת תמיד, כי אימה מסרה לרשותה את בית התבשיל, על כן זכותה לבשל גם עתה.

ובאו לפני [[אדמו"ר הזקן]] לדין תורה. ועשה להם פשרה, ש[[הרבנית סטערנא]] אמנם תבשל, אבל לא תטיל את המלח. ומכיוון ש"היאכל תפל בלי מלח וגו'", נמצא שגמר הבישול הוא על שם מי שמטיל את המלח. על כן, בתה הרבנית פריידא תטיל את המלח, ויחשב לה כאילו היא המבשלת{{הערה|'''המשך הסיפור שאינו נוגע לכאן:''' לבסוף [[הרבנית סטערנא]] בישלה, אך שכחה, והטילה מלח. ביתה, הרבנית פריידא, לא ידעה מזה, והטילה גם היא מלח, כמדובר. כשהגישו המאכל על השולחן, טעם מעט רבי [[שלמה מקרלין|שלמה]], וסילק ידו, כי המאכל היה מלוח מאוד. אך ה[[אדמו"ר הזקן]] אכל, למרות שהמאכל היה מלוח. כשראה [[אדמו"ר הזקן]] ש[[שלמה מקרלין|רבי שלמה]] אינו אוכל, עלה בדעתו שמסתמא חסר מלח, ולכן הוא אינו אוכל. לקח מעט מלח, והטיל לתוך מאכלו של [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]], וכשראה אחר כך, שאף על פי כן אינו אוכל, שאל אותו: "מדוע אין כבודו אוכל"? השיב לו [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]]: "המאכל מלוח ביותר, ואי אפשר לאוכלו". טעם [[אדמו"ר הזקן]] את התבשיל של [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]], ואמר שאין הוא הרגיש כלום, כי כאשר הוא היה ב[[מעזריטש]], הוא למד אצל [[הרב המגיד]] שלא להרגיש את הטעם באוכל. ועל כן לא הרגיש מלוח, באוכלו את התבשיל{{הערה|שם=שמועות}}.}}.

=== לאחר חתונתה ===
מסופר{{הערה|[[עטרת מלכות]] שם.}}, שפעם אחת הלך ה[[אדמו"ר הזקן]] לבית של ביתו הרבנית פריידקע, כדי להשמיע בפניה [[מאמר]] [[חסידות]], כמו שהיה רגיל. הוא הלך עד לביתה של ביתו, משום שהייתה חלשה. ומשום כך, היו מסביב לביתה עצים קטנים. ו[[חסידים|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]], בחפצם לשמוע את ה[[מאמר]], טפסו ועלו על העצים. כשהבחין בכך אביה, [[אדמו"ר הזקן]], אמר לבנו [[אדמו"ר האמצעי]], שגם היה נוכח בעת אמירת ה[[מאמר]]:
"עיתונים הם רוצים, עיתונים? מדוע אין לומדים [[תניא]]? מדוע אין לומדים [[תניא]]?" - וסיים - "אני אומר לך, מהתניא אפשר להיות [[חסיד]] כמו [[אברהם אבינו]]".

=== לאחר הסתלקות אביה ===
לאחר שהסתלק אביה ה[[אדמו"ר הזקן]], ב-[[כ"ד טבת תקע"ג]], מצבה הבריאותי נחלש יותר. זמן מועט לאחר מכן{{הערה|מתוך רשימת סיפורים מר' חיים אליהו מישולובין.}}, ניגש אחיה [[אדמו"ר האמצעי]], לר' אייזיק מהומיל, ויאמר לו: "היינט האך זיט געחלומט פריידן א קורצער חולם, נאר א טיפער - איר האט זיך געחלומט אז זי האט דער זעהן דעם טאטן". ["היום פריידא חלמה חלום קצר, אבל עמוק, היא חלמה שהיא ראתה את אבא"], ויאמר לה [[אדמו"ר הזקן]]: "וואס ביסט אזוי נתפעל"? ["ממה את כל-כך מתפעלת"?], וענתה: "טאטע, איך זע אויף דיר זייער א ליכטיקען לבוש" ["אבא, אני רואה עליך לבוש מאוד מאיר"]. ויאמר לה: "אויף [[רבי שמעון בר יוחאי]] איז נאך א ליכטיקערער"{{הערה|ושם נכתב: חסידים נהגו לדייק בסיפור זה, שכבר מיד לאחר ההסתלקות, רק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] מאיר יותר.}}. ["על [[רבי שמעון בר יוחאי]] מאיר יותר"].

=== מפתגמיה ===
רבי אהרן, חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]] סיפר: הרבנית פריידא הייתה אומרת בשם אביה, ה[[אדמו"ר הזקן]]: "להתראות עם עצמות אור אין סוף זה רק לאחר ה[[תפילה]]".
לכן - אמר רבי אהרן - אני מאריך בתפילה{{הערה|ספר השיחות ה'תש"א הוצאה חדשה עמ’ לג.}}.

==הסתלקותה==
על הסתלקותה{{הערה|שם=לשמע|[[לשמע אוזן]] עמוד 29.}} סיפר [[רבי מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]]:

הרבנית פריידא הייתה אשה חלשה וחולה, ולאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] נאלצו להעביר את הרבנית לנאות דשא.

כאשר הרגישה כי היא עומדת להיפטר מהעולם, קראה לכמה חסידים וביקשה מהם כי לאחר הסתלקותה יקברו אותה ב[[האדיטש]] על יד ציונו של אביה [[אדמו"ר הזקן]].

ברגעים האחרונים לפני פטירתה, ביקשה מכמה חסידים לעמוד על יד מיטתה והחלה לומר "אלקי [[נשמה]] שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי..." כשהגיעה למילים " ואתה עתיד ליטלה ממני" זקפה את ידיה, הושיטה את עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה: "אבא, חכה הנה, כבר..." ומיד פרחה [[נשמה|נשמתה]].

לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]], מצבה הבריאותי נחלש, והיא נפטרה, כחמישה חודשים לאחר פטירת אביה, ביום שני - לשבוע [[פרשת בהעלותך]]{{הערה|היום בשבוע וה[[פרשה]], מתוך לוח השנה של שנת [[תקע"ג]].}}, בתאריך [[ט"ז סיוון]] [[תקע"ג]]. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|'''סוף הסיפור של ר' נחום:''' החסידים, למרות בקשתה של הרבנית פריידא, היססו היכן לקבור אותה. ויגיעו לצומת דרכים, שבין [[קרמנצ'וג]] ל[[האדיטש]], והחליטו, שיתנו לסוסים לנסוע, ובמקום אשר שם יעצרו הסוסים, יקבורה. הלא תבינו, - סיים ר' נחום את סיפורו - הסוסים המשיכו ל[[האדיטש]], ושם קברו אותה ליד אביה{{הערה|שם=לשמע}}.}}.

היא הייתה קשורה מאוד לאביה. על מצבתה נכתב: "בחייהם ובמותם לא נפרדו"{{הערה|שם=ליקוטי|ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו.}}.
===לאחר הסתלקותה===
ב[[האדיטש]], היה שמש שהשגיח על ה'[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]', ושמו ר’ חיים מאיר, הוא היה חרש באוזן אחת.

ומעשה שהיה - כך היה. פעם הגיע אליו [[פדיון נפש]] דחוף, והוא מיהר להכניסו ל'[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]', ובחפזו שכח להקיש תחילה בדלת. ואז לפתע מצא את עצמו מחוץ ל'[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]', מוטל על הארץ...

בלילה ראה ר’ חיים מאיר בחלומו את הרבנית פריידא, שאמרה לו: חיים מאיר, היתכן להיכנס מבלי להקיש בדלת? הלא נשמות מגיעות לכאן! וסיימה: חסידים הרי אינם מאמינים בחלומות, אז יהיה לך סימן. מיד כשניעור משנתו, הגיחה דבורה שזממה לו באוזן, ומאז נשאר חרש באוזן זו{{הערה|[[לשמע אוזן]] עמוד 23.}}.

== משפחתה ==
*בנה ר' [[ברוך קלוצקר]] חתן ר' [[בנימין קלעצקער]]. וחותן בנו של רבי [[יעקב שניאורסון]], בן הרבי [[הצמח צדק]]{{הערה|בתו של רבי [[ברוך קלוצקר]] - [[ברוך קלוצקר#בתו פריידא|פריידא]], התחתנה עם רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] בנו של ה[[צמח צדק]].}}.
*בנה ר' [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]]{{הערה|חתן בזיווג שני של דודו ה[[אדמו"ר האמצעי]], ובזיווג שלישי של רבי [[נחמן מברסלב]].}}.
*עוד בת הייתה לה, שבחתונתה הכריז דודה ה[[אדמו"ר האמצעי]]: "האבא ([[אדמו"ר הזקן]]) ופריידקע באים"{{הערה|רשימות הרב"ש עמוד ל"ג.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/594%20-%20Worthy%20Mashpi%27im.pdf הרבנית פריידא]''' בעלון 'מרכז אנ"ש' קראון הייטס גליון 594 (אנגלית).

==לקריאה נוספת==
*[[בית רבי (ספר)]].
*[[עטרת מלכות]].
*[[ימי חב"ד (ספר)]].
*[[יוסף יצחק קמינצקי#ספריו והוצאותיו|קיצור תולדות חב"ד]].
*[[לשמע אוזן]].
*ליקוטי סיפורים.
*[[שמועות וסיפורים]].
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]

פריידא (בת אדמו"ר הזקן)

2021-04-02T13:58:59Z

י מ ב: /* מפתגמיה */

'''הרבנית פריידא'''{{הערה|ראה [[פריידא (פירושונים)]].}} ([[תקכ"ד]] - [[ט"ז סיוון]] [[תקע"ג]]), הייתה ביתו הראשונה של ה[[אדמו"ר הזקן]]. הייתה חשובה וחביבה מאוד על אביה. מנוחתה כבוד ב[[האדיטש]], על יד ציון אביה [[אדמו"ר הזקן]]. (מחותנת של ר’ [[בנימין קלעצקער]], של אחיה [[אדמו"ר האמצעי]] ושל רבי [[נחמן מברסלב]]).

==תולדות חיים==
'''הרבנית פריידא'''{{הערה|בכמה מקומות מובא שכינוייה היה פריידקע. (עיתון '[[האח]]' שנה רביעית גיליון 18, [[שמועות וסיפורים]] חלק ב', מגדל עוז ([[כפר חב"ד]], [[תש"מ]]), עמודים קפה קפו, ועוד). ברשימת סיפורים מהרב מישולובין, שנזכרת בהערות להלן, נכתב, ש[[אדמו"ר הזקן]] כינה אותה פריידא, והחסידים כינו אותה פריידקע.}} נולדה בשנת [[תקכ"ד]], לאביה [[אדמו"ר הזקן]] ולאמה [[הרבנית סטערנא]]{{הערה| נולדה הראשונה לאחר חתונת הוריה, ב[[י"ב מנחם אב]] [[תק"כ]].}}.

השם '''פריידא''' ניתן לה על שם דודתו זקנתו של אביה ה[[אדמו"ר הזקן]] - אחות זקנו (אב אביו) ר' [[שניאור זלמן (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן]]{{הערה|[[עטרת מלכות]], בפרק הרבנית פריידא.}}.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר עליה{{הערה|[[עטרת מלכות]] שם.}} בקשר לשמה, שהיא הייתה בדרך גילוי מלמעלה והצטיינה במידות טובות.

בעלה היה (בן-גילה) רבי [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|אליהו קלוצקר]] בנם של רבי מרדכי ומירל קלוצקר{{הערה|[[שלשלת היחס]] שלפני ה[[היום יום]]. וכן בספר [[בית רבי]]/[[אדמו"ר הזקן]] פרק כ"ד, מביא מיומן החבריא קדישא את חתן [[אדמו"ר הזקן]] (בעל בתו הרבנית פריידא), בשם רבי אליהו בן רבי מרדכי.}}.

[[אדמו"ר הזקן]] התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא, רק שמסיבה מסויימת התלבשה ה[[נשמה]] שלה בגוף של אשה{{הערה|ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו.}}.

===בילדותה===
הרבנית פריידא הייתה חביבה מאוד על אביה ה[[אדמו"ר הזקן]], והוא היה אומר בפניה כל [[שבת]] לאחר ה[[תפילה]], [[חסידות]]. כאשר אחיה - [[אדמו"ר האמצעי]] - היה רוצה לברר ענין בחסידות, היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם [[אדמו"ר הזקן]], ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מתחבא ושומע את הדברים{{הערה|שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו [[חסידות]], בכדי להגדיל את צימאונו. ([[בית רבי]] חלק א', פרק כ"ד. בחלק בנותיו של רבינו, בהערה הראשונה).}}, אך [[אדמו"ר הזקן]] הבין שרוח בנו מדבר מתוך גרונה{{הערה|[[בית רבי]]/[[אדמו"ר הזקן]] פרק כ"ד.}}.

פעם אחת, ביקש ממנה אחיה, ה[[אדמו"ר האמצעי]], שתבקש מאביהם [[אדמו"ר הזקן]], שיאמר לה [[חסידות]] אודות ד' [[בגדי כהונה]], וכך היה. כאשר בא [[אדמו"ר הזקן]], ביקשה ממנו והסכים, ואמר על ג’ בגדי כהונה, אך את ה[[אבנט]] לא הזכיר.

[[אדמו"ר האמצעי]] הרגיש שעוד מעט אביו ילך, ועדיין לא דיבר אודות האבנט. בראותו זאת, פשט את ה[[גרטל]] שלו וזרקו לרגלי אחותו, כדי שתיזכר ותבקש מ[[אדמו"ר הזקן]] לדבר גם עליו. וכן היה, כאשר ראתה הרבנית פריידא את קצה האבנט, אמרה אל אביה: אבא, עדיין לא אמרת לי על האבנט.

אך [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שמסתמא ראה את ה[[גרטל]].}} אמר{{הערה|יש הרבה גירסאות ל-מה שאמר כאן. אחד הגרסאות, שאמר: כנראה שיש בחדר עוד מישהו חוץ משנינו. לפי גרסה אחרת, הוא ניגש לארון - ששם היה [[אדמו"ר האמצעי]] - והראה שהוא נמצא פה. לפי גרסה אחרת הוא לא אמר על האבנט, ו[[אדמו"ר האמצעי]] נהיה חולה מזה. לפי גרסה אחרת [[אדמו"ר הזקן]], לא הרשה לבנו להיות במאמרי ה[[חסידות]] - ומזה הוא נהיה חולה.}}: "כנראה שאחיך דוב מתחבא תחת המיטה שלך ושומע את התורה ודברי ה[[חסידות]] אשר אני אומר לך. צא בערל! צא!",{{הערה|כך כינה [[אדמו"ר הזקן]] את בנו.}} ולא המשיך עוד{{הערה| [[שמועות וסיפורים]] חלק ב'. בהוצאה חדשה - עמ' 57 (בהוצאה שנייה - עמוד 161).}}.

===בנערותה===
כשגדלה הרבנית פריידא, מסרה לרשותה אמה, [[הרבנית סטערנא]], את כל בית התבשיל, והיא הייתה מבשלת{{הערה|שם=שמועות|[[שמועות וסיפורים]] חלק ב'. (בהוצאה שנייה:) עמוד 37.}}.

בהקשר לזה מסופר{{הערה|שם=שמועות}}, שפעם אחת הגיע אל [[אדמו"ר הזקן]] רבי [[שלמה מקרלין]], ולכבודו רצתה [[הרבנית סטערנא]] בעצמה לבשל. אך בתה הרבנית פריידא טענה, שמכיוון שהיא מבשלת תמיד, כי אימה מסרה לרשותה את בית התבשיל, על כן זכותה לבשל גם עתה.

ובאו לפני [[אדמו"ר הזקן]] לדין תורה. ועשה להם פשרה, ש[[הרבנית סטערנא]] אמנם תבשל, אבל לא תטיל את המלח. ומכיוון ש"היאכל תפל בלי מלח וגו'", נמצא שגמר הבישול הוא על שם מי שמטיל את המלח. על כן, בתה הרבנית פריידא תטיל את המלח, ויחשב לה כאילו היא המבשלת{{הערה|'''המשך הסיפור שאינו נוגע לכאן:''' לבסוף [[הרבנית סטערנא]] בישלה, אך שכחה, והטילה מלח. ביתה, הרבנית פריידא, לא ידעה מזה, והטילה גם היא מלח, כמדובר. כשהגישו המאכל על השולחן, טעם מעט רבי [[שלמה מקרלין|שלמה]], וסילק ידו, כי המאכל היה מלוח מאוד. אך ה[[אדמו"ר הזקן]] אכל, למרות שהמאכל היה מלוח. כשראה [[אדמו"ר הזקן]] ש[[שלמה מקרלין|רבי שלמה]] אינו אוכל, עלה בדעתו שמסתמא חסר מלח, ולכן הוא אינו אוכל. לקח מעט מלח, והטיל לתוך מאכלו של [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]], וכשראה אחר כך, שאף על פי כן אינו אוכל, שאל אותו: "מדוע אין כבודו אוכל"? השיב לו [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]]: "המאכל מלוח ביותר, ואי אפשר לאוכלו". טעם [[אדמו"ר הזקן]] את התבשיל של [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]], ואמר שאין הוא הרגיש כלום, כי כאשר הוא היה ב[[מעזריטש]], הוא למד אצל [[הרב המגיד]] שלא להרגיש את הטעם באוכל. ועל כן לא הרגיש מלוח, באוכלו את התבשיל{{הערה|שם=שמועות}}.}}.

=== לאחר חתונתה ===
מסופר{{הערה|[[עטרת מלכות]] שם.}}, שפעם אחת הלך ה[[אדמו"ר הזקן]] לבית של ביתו הרבנית פריידקע, כדי להשמיע בפניה [[מאמר]] [[חסידות]], כמו שהיה רגיל. הוא הלך עד לביתה של ביתו, משום שהייתה חלשה. ומשום כך, היו מסביב לביתה עצים קטנים. ו[[חסידים|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]], בחפצם לשמוע את ה[[מאמר]], טפסו ועלו על העצים. כשהבחין בכך אביה, [[אדמו"ר הזקן]], אמר לבנו [[אדמו"ר האמצעי]], שגם היה נוכח בעת אמירת ה[[מאמר]]:
"עיתונים הם רוצים, עיתונים? מדוע אין לומדים [[תניא]]? מדוע אין לומדים [[תניא]]?" - וסיים - "אני אומר לך, מהתניא אפשר להיות [[חסיד]] כמו [[אברהם אבינו]]".

=== לאחר הסתלקות אביה ===
לאחר שהסתלק אביה ה[[אדמו"ר הזקן]], ב-[[כ"ד טבת תקע"ג]], מצבה הבריאותי נחלש יותר. זמן מועט לאחר מכן{{הערה|מתוך רשימת סיפורים מר' חיים אליהו מישולובין.}}, ניגש אחיה [[אדמו"ר האמצעי]], לר' אייזיק מהומיל, ויאמר לו: "היינט האך זיט געחלומט פריידן א קורצער חולם, נאר א טיפער - איר האט זיך געחלומט אז זי האט דער זעהן דעם טאטן". ["היום פריידא חלמה חלום קצר, אבל עמוק, היא חלמה שהיא ראתה את אבא"], ויאמר לה [[אדמו"ר הזקן]]: "וואס ביסט אזוי נתפעל"? ["ממה את כל-כך מתפעלת"?], וענתה: "טאטע, איך זע אויף דיר זייער א ליכטיקען לבוש" ["אבא, אני רואה עליך לבוש מאוד מאיר"]. ויאמר לה: "אויף [[רבי שמעון בר יוחאי]] איז נאך א ליכטיקערער"{{הערה|ושם נכתב: חסידים נהגו לדייק בסיפור זה, שכבר מיד לאחר ההסתלקות, רק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] מאיר יותר.}}. ["על [[רבי שמעון בר יוחאי]] מאיר יותר"].

==הסתלקותה==
על הסתלקותה{{הערה|שם=לשמע|[[לשמע אוזן]] עמוד 29.}} סיפר [[רבי מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]]:

הרבנית פריידא הייתה אשה חלשה וחולה, ולאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] נאלצו להעביר את הרבנית לנאות דשא.

כאשר הרגישה כי היא עומדת להיפטר מהעולם, קראה לכמה חסידים וביקשה מהם כי לאחר הסתלקותה יקברו אותה ב[[האדיטש]] על יד ציונו של אביה [[אדמו"ר הזקן]].

ברגעים האחרונים לפני פטירתה, ביקשה מכמה חסידים לעמוד על יד מיטתה והחלה לומר "אלקי [[נשמה]] שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי..." כשהגיעה למילים " ואתה עתיד ליטלה ממני" זקפה את ידיה, הושיטה את עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה: "אבא, חכה הנה, כבר..." ומיד פרחה [[נשמה|נשמתה]].

לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]], מצבה הבריאותי נחלש, והיא נפטרה, כחמישה חודשים לאחר פטירת אביה, ביום שני - לשבוע [[פרשת בהעלותך]]{{הערה|היום בשבוע וה[[פרשה]], מתוך לוח השנה של שנת [[תקע"ג]].}}, בתאריך [[ט"ז סיוון]] [[תקע"ג]]. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|'''סוף הסיפור של ר' נחום:''' החסידים, למרות בקשתה של הרבנית פריידא, היססו היכן לקבור אותה. ויגיעו לצומת דרכים, שבין [[קרמנצ'וג]] ל[[האדיטש]], והחליטו, שיתנו לסוסים לנסוע, ובמקום אשר שם יעצרו הסוסים, יקבורה. הלא תבינו, - סיים ר' נחום את סיפורו - הסוסים המשיכו ל[[האדיטש]], ושם קברו אותה ליד אביה{{הערה|שם=לשמע}}.}}.

היא הייתה קשורה מאוד לאביה. על מצבתה נכתב: "בחייהם ובמותם לא נפרדו"{{הערה|שם=ליקוטי|ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו.}}.
===לאחר הסתלקותה===
ב[[האדיטש]], היה שמש שהשגיח על ה'[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]', ושמו ר’ חיים מאיר, הוא היה חרש באוזן אחת.

ומעשה שהיה - כך היה. פעם הגיע אליו [[פדיון נפש]] דחוף, והוא מיהר להכניסו ל'[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]', ובחפזו שכח להקיש תחילה בדלת. ואז לפתע מצא את עצמו מחוץ ל'[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]', מוטל על הארץ...

בלילה ראה ר’ חיים מאיר בחלומו את הרבנית פריידא, שאמרה לו: חיים מאיר, היתכן להיכנס מבלי להקיש בדלת? הלא נשמות מגיעות לכאן! וסיימה: חסידים הרי אינם מאמינים בחלומות, אז יהיה לך סימן. מיד כשניעור משנתו, הגיחה דבורה שזממה לו באוזן, ומאז נשאר חרש באוזן זו{{הערה|[[לשמע אוזן]] עמוד 23.}}.

== משפחתה ==
*בנה ר' [[ברוך קלוצקר]] חתן ר' [[בנימין קלעצקער]]. וחותן בנו של רבי [[יעקב שניאורסון]], בן הרבי [[הצמח צדק]]{{הערה|בתו של רבי [[ברוך קלוצקר]] - [[ברוך קלוצקר#בתו פריידא|פריידא]], התחתנה עם רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] בנו של ה[[צמח צדק]].}}.
*בנה ר' [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]]{{הערה|חתן בזיווג שני של דודו ה[[אדמו"ר האמצעי]], ובזיווג שלישי של רבי [[נחמן מברסלב]].}}.
*עוד בת הייתה לה, שבחתונתה הכריז דודה ה[[אדמו"ר האמצעי]]: "האבא ([[אדמו"ר הזקן]]) ופריידקע באים"{{הערה|רשימות הרב"ש עמוד ל"ג.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/594%20-%20Worthy%20Mashpi%27im.pdf הרבנית פריידא]''' בעלון 'מרכז אנ"ש' קראון הייטס גליון 594 (אנגלית).

==לקריאה נוספת==
*[[בית רבי (ספר)]].
*[[עטרת מלכות]].
*[[ימי חב"ד (ספר)]].
*[[יוסף יצחק קמינצקי#ספריו והוצאותיו|קיצור תולדות חב"ד]].
*[[לשמע אוזן]].
*ליקוטי סיפורים.
*[[שמועות וסיפורים]].
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]

פריידא (בת אדמו"ר הזקן)

2021-04-02T13:57:01Z

י מ ב: /* לאחר הסתלקות אביה */

'''הרבנית פריידא'''{{הערה|ראה [[פריידא (פירושונים)]].}} ([[תקכ"ד]] - [[ט"ז סיוון]] [[תקע"ג]]), הייתה ביתו הראשונה של ה[[אדמו"ר הזקן]]. הייתה חשובה וחביבה מאוד על אביה. מנוחתה כבוד ב[[האדיטש]], על יד ציון אביה [[אדמו"ר הזקן]]. (מחותנת של ר’ [[בנימין קלעצקער]], של אחיה [[אדמו"ר האמצעי]] ושל רבי [[נחמן מברסלב]]).

==תולדות חיים==
'''הרבנית פריידא'''{{הערה|בכמה מקומות מובא שכינוייה היה פריידקע. (עיתון '[[האח]]' שנה רביעית גיליון 18, [[שמועות וסיפורים]] חלק ב', מגדל עוז ([[כפר חב"ד]], [[תש"מ]]), עמודים קפה קפו, ועוד). ברשימת סיפורים מהרב מישולובין, שנזכרת בהערות להלן, נכתב, ש[[אדמו"ר הזקן]] כינה אותה פריידא, והחסידים כינו אותה פריידקע.}} נולדה בשנת [[תקכ"ד]], לאביה [[אדמו"ר הזקן]] ולאמה [[הרבנית סטערנא]]{{הערה| נולדה הראשונה לאחר חתונת הוריה, ב[[י"ב מנחם אב]] [[תק"כ]].}}.

השם '''פריידא''' ניתן לה על שם דודתו זקנתו של אביה ה[[אדמו"ר הזקן]] - אחות זקנו (אב אביו) ר' [[שניאור זלמן (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן]]{{הערה|[[עטרת מלכות]], בפרק הרבנית פריידא.}}.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר עליה{{הערה|[[עטרת מלכות]] שם.}} בקשר לשמה, שהיא הייתה בדרך גילוי מלמעלה והצטיינה במידות טובות.

בעלה היה (בן-גילה) רבי [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|אליהו קלוצקר]] בנם של רבי מרדכי ומירל קלוצקר{{הערה|[[שלשלת היחס]] שלפני ה[[היום יום]]. וכן בספר [[בית רבי]]/[[אדמו"ר הזקן]] פרק כ"ד, מביא מיומן החבריא קדישא את חתן [[אדמו"ר הזקן]] (בעל בתו הרבנית פריידא), בשם רבי אליהו בן רבי מרדכי.}}.

[[אדמו"ר הזקן]] התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא, רק שמסיבה מסויימת התלבשה ה[[נשמה]] שלה בגוף של אשה{{הערה|ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו.}}.

===בילדותה===
הרבנית פריידא הייתה חביבה מאוד על אביה ה[[אדמו"ר הזקן]], והוא היה אומר בפניה כל [[שבת]] לאחר ה[[תפילה]], [[חסידות]]. כאשר אחיה - [[אדמו"ר האמצעי]] - היה רוצה לברר ענין בחסידות, היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם [[אדמו"ר הזקן]], ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מתחבא ושומע את הדברים{{הערה|שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו [[חסידות]], בכדי להגדיל את צימאונו. ([[בית רבי]] חלק א', פרק כ"ד. בחלק בנותיו של רבינו, בהערה הראשונה).}}, אך [[אדמו"ר הזקן]] הבין שרוח בנו מדבר מתוך גרונה{{הערה|[[בית רבי]]/[[אדמו"ר הזקן]] פרק כ"ד.}}.

פעם אחת, ביקש ממנה אחיה, ה[[אדמו"ר האמצעי]], שתבקש מאביהם [[אדמו"ר הזקן]], שיאמר לה [[חסידות]] אודות ד' [[בגדי כהונה]], וכך היה. כאשר בא [[אדמו"ר הזקן]], ביקשה ממנו והסכים, ואמר על ג’ בגדי כהונה, אך את ה[[אבנט]] לא הזכיר.

[[אדמו"ר האמצעי]] הרגיש שעוד מעט אביו ילך, ועדיין לא דיבר אודות האבנט. בראותו זאת, פשט את ה[[גרטל]] שלו וזרקו לרגלי אחותו, כדי שתיזכר ותבקש מ[[אדמו"ר הזקן]] לדבר גם עליו. וכן היה, כאשר ראתה הרבנית פריידא את קצה האבנט, אמרה אל אביה: אבא, עדיין לא אמרת לי על האבנט.

אך [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שמסתמא ראה את ה[[גרטל]].}} אמר{{הערה|יש הרבה גירסאות ל-מה שאמר כאן. אחד הגרסאות, שאמר: כנראה שיש בחדר עוד מישהו חוץ משנינו. לפי גרסה אחרת, הוא ניגש לארון - ששם היה [[אדמו"ר האמצעי]] - והראה שהוא נמצא פה. לפי גרסה אחרת הוא לא אמר על האבנט, ו[[אדמו"ר האמצעי]] נהיה חולה מזה. לפי גרסה אחרת [[אדמו"ר הזקן]], לא הרשה לבנו להיות במאמרי ה[[חסידות]] - ומזה הוא נהיה חולה.}}: "כנראה שאחיך דוב מתחבא תחת המיטה שלך ושומע את התורה ודברי ה[[חסידות]] אשר אני אומר לך. צא בערל! צא!",{{הערה|כך כינה [[אדמו"ר הזקן]] את בנו.}} ולא המשיך עוד{{הערה| [[שמועות וסיפורים]] חלק ב'. בהוצאה חדשה - עמ' 57 (בהוצאה שנייה - עמוד 161).}}.

===בנערותה===
כשגדלה הרבנית פריידא, מסרה לרשותה אמה, [[הרבנית סטערנא]], את כל בית התבשיל, והיא הייתה מבשלת{{הערה|שם=שמועות|[[שמועות וסיפורים]] חלק ב'. (בהוצאה שנייה:) עמוד 37.}}.

בהקשר לזה מסופר{{הערה|שם=שמועות}}, שפעם אחת הגיע אל [[אדמו"ר הזקן]] רבי [[שלמה מקרלין]], ולכבודו רצתה [[הרבנית סטערנא]] בעצמה לבשל. אך בתה הרבנית פריידא טענה, שמכיוון שהיא מבשלת תמיד, כי אימה מסרה לרשותה את בית התבשיל, על כן זכותה לבשל גם עתה.

ובאו לפני [[אדמו"ר הזקן]] לדין תורה. ועשה להם פשרה, ש[[הרבנית סטערנא]] אמנם תבשל, אבל לא תטיל את המלח. ומכיוון ש"היאכל תפל בלי מלח וגו'", נמצא שגמר הבישול הוא על שם מי שמטיל את המלח. על כן, בתה הרבנית פריידא תטיל את המלח, ויחשב לה כאילו היא המבשלת{{הערה|'''המשך הסיפור שאינו נוגע לכאן:''' לבסוף [[הרבנית סטערנא]] בישלה, אך שכחה, והטילה מלח. ביתה, הרבנית פריידא, לא ידעה מזה, והטילה גם היא מלח, כמדובר. כשהגישו המאכל על השולחן, טעם מעט רבי [[שלמה מקרלין|שלמה]], וסילק ידו, כי המאכל היה מלוח מאוד. אך ה[[אדמו"ר הזקן]] אכל, למרות שהמאכל היה מלוח. כשראה [[אדמו"ר הזקן]] ש[[שלמה מקרלין|רבי שלמה]] אינו אוכל, עלה בדעתו שמסתמא חסר מלח, ולכן הוא אינו אוכל. לקח מעט מלח, והטיל לתוך מאכלו של [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]], וכשראה אחר כך, שאף על פי כן אינו אוכל, שאל אותו: "מדוע אין כבודו אוכל"? השיב לו [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]]: "המאכל מלוח ביותר, ואי אפשר לאוכלו". טעם [[אדמו"ר הזקן]] את התבשיל של [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]], ואמר שאין הוא הרגיש כלום, כי כאשר הוא היה ב[[מעזריטש]], הוא למד אצל [[הרב המגיד]] שלא להרגיש את הטעם באוכל. ועל כן לא הרגיש מלוח, באוכלו את התבשיל{{הערה|שם=שמועות}}.}}.

=== לאחר חתונתה ===
מסופר{{הערה|[[עטרת מלכות]] שם.}}, שפעם אחת הלך ה[[אדמו"ר הזקן]] לבית של ביתו הרבנית פריידקע, כדי להשמיע בפניה [[מאמר]] [[חסידות]], כמו שהיה רגיל. הוא הלך עד לביתה של ביתו, משום שהייתה חלשה. ומשום כך, היו מסביב לביתה עצים קטנים. ו[[חסידים|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]], בחפצם לשמוע את ה[[מאמר]], טפסו ועלו על העצים. כשהבחין בכך אביה, [[אדמו"ר הזקן]], אמר לבנו [[אדמו"ר האמצעי]], שגם היה נוכח בעת אמירת ה[[מאמר]]:
"עיתונים הם רוצים, עיתונים? מדוע אין לומדים [[תניא]]? מדוע אין לומדים [[תניא]]?" - וסיים - "אני אומר לך, מהתניא אפשר להיות [[חסיד]] כמו [[אברהם אבינו]]".

=== מפתגמיה ===
רבי אהרן, חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]] סיפר: הרבנית פריידא הייתה אומרת בשם אביה, ה[[אדמו"ר הזקן]]: "להתראות עם עצמות אור אין סוף זה רק לאחר ה[[תפילה]]".
לכן - אמר רבי אהרן - אני מאריך בתפילה{{הערה|ספר השיחות ה'תש"א הוצאה חדשה עמ’ לג.}}.

=== לאחר הסתלקות אביה ===
לאחר שהסתלק אביה ה[[אדמו"ר הזקן]], ב-[[כ"ד טבת תקע"ג]], מצבה הבריאותי נחלש יותר. זמן מועט לאחר מכן{{הערה|מתוך רשימת סיפורים מר' חיים אליהו מישולובין.}}, ניגש אחיה [[אדמו"ר האמצעי]], לר' אייזיק מהומיל, ויאמר לו: "היינט האך זיט געחלומט פריידן א קורצער חולם, נאר א טיפער - איר האט זיך געחלומט אז זי האט דער זעהן דעם טאטן". ["היום פריידא חלמה חלום קצר, אבל עמוק, היא חלמה שהיא ראתה את אבא"], ויאמר לה [[אדמו"ר הזקן]]: "וואס ביסט אזוי נתפעל"? ["ממה את כל-כך מתפעלת"?], וענתה: "טאטע, איך זע אויף דיר זייער א ליכטיקען לבוש" ["אבא, אני רואה עליך לבוש מאוד מאיר"]. ויאמר לה: "אויף [[רבי שמעון בר יוחאי]] איז נאך א ליכטיקערער"{{הערה|ושם נכתב: חסידים נהגו לדייק בסיפור זה, שכבר מיד לאחר ההסתלקות, רק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] מאיר יותר.}}. ["על [[רבי שמעון בר יוחאי]] מאיר יותר"].

==הסתלקותה==
על הסתלקותה{{הערה|שם=לשמע|[[לשמע אוזן]] עמוד 29.}} סיפר [[רבי מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]]:

הרבנית פריידא הייתה אשה חלשה וחולה, ולאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] נאלצו להעביר את הרבנית לנאות דשא.

כאשר הרגישה כי היא עומדת להיפטר מהעולם, קראה לכמה חסידים וביקשה מהם כי לאחר הסתלקותה יקברו אותה ב[[האדיטש]] על יד ציונו של אביה [[אדמו"ר הזקן]].

ברגעים האחרונים לפני פטירתה, ביקשה מכמה חסידים לעמוד על יד מיטתה והחלה לומר "אלקי [[נשמה]] שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי..." כשהגיעה למילים " ואתה עתיד ליטלה ממני" זקפה את ידיה, הושיטה את עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה: "אבא, חכה הנה, כבר..." ומיד פרחה [[נשמה|נשמתה]].

לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]], מצבה הבריאותי נחלש, והיא נפטרה, כחמישה חודשים לאחר פטירת אביה, ביום שני - לשבוע [[פרשת בהעלותך]]{{הערה|היום בשבוע וה[[פרשה]], מתוך לוח השנה של שנת [[תקע"ג]].}}, בתאריך [[ט"ז סיוון]] [[תקע"ג]]. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|'''סוף הסיפור של ר' נחום:''' החסידים, למרות בקשתה של הרבנית פריידא, היססו היכן לקבור אותה. ויגיעו לצומת דרכים, שבין [[קרמנצ'וג]] ל[[האדיטש]], והחליטו, שיתנו לסוסים לנסוע, ובמקום אשר שם יעצרו הסוסים, יקבורה. הלא תבינו, - סיים ר' נחום את סיפורו - הסוסים המשיכו ל[[האדיטש]], ושם קברו אותה ליד אביה{{הערה|שם=לשמע}}.}}.

היא הייתה קשורה מאוד לאביה. על מצבתה נכתב: "בחייהם ובמותם לא נפרדו"{{הערה|שם=ליקוטי|ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו.}}.
===לאחר הסתלקותה===
ב[[האדיטש]], היה שמש שהשגיח על ה'[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]', ושמו ר’ חיים מאיר, הוא היה חרש באוזן אחת.

ומעשה שהיה - כך היה. פעם הגיע אליו [[פדיון נפש]] דחוף, והוא מיהר להכניסו ל'[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]', ובחפזו שכח להקיש תחילה בדלת. ואז לפתע מצא את עצמו מחוץ ל'[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]', מוטל על הארץ...

בלילה ראה ר’ חיים מאיר בחלומו את הרבנית פריידא, שאמרה לו: חיים מאיר, היתכן להיכנס מבלי להקיש בדלת? הלא נשמות מגיעות לכאן! וסיימה: חסידים הרי אינם מאמינים בחלומות, אז יהיה לך סימן. מיד כשניעור משנתו, הגיחה דבורה שזממה לו באוזן, ומאז נשאר חרש באוזן זו{{הערה|[[לשמע אוזן]] עמוד 23.}}.

== משפחתה ==
*בנה ר' [[ברוך קלוצקר]] חתן ר' [[בנימין קלעצקער]]. וחותן בנו של רבי [[יעקב שניאורסון]], בן הרבי [[הצמח צדק]]{{הערה|בתו של רבי [[ברוך קלוצקר]] - [[ברוך קלוצקר#בתו פריידא|פריידא]], התחתנה עם רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] בנו של ה[[צמח צדק]].}}.
*בנה ר' [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]]{{הערה|חתן בזיווג שני של דודו ה[[אדמו"ר האמצעי]], ובזיווג שלישי של רבי [[נחמן מברסלב]].}}.
*עוד בת הייתה לה, שבחתונתה הכריז דודה ה[[אדמו"ר האמצעי]]: "האבא ([[אדמו"ר הזקן]]) ופריידקע באים"{{הערה|רשימות הרב"ש עמוד ל"ג.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/594%20-%20Worthy%20Mashpi%27im.pdf הרבנית פריידא]''' בעלון 'מרכז אנ"ש' קראון הייטס גליון 594 (אנגלית).

==לקריאה נוספת==
*[[בית רבי (ספר)]].
*[[עטרת מלכות]].
*[[ימי חב"ד (ספר)]].
*[[יוסף יצחק קמינצקי#ספריו והוצאותיו|קיצור תולדות חב"ד]].
*[[לשמע אוזן]].
*ליקוטי סיפורים.
*[[שמועות וסיפורים]].
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]

פריידא (בת אדמו"ר הזקן)

2021-04-02T13:55:04Z

י מ ב:

'''הרבנית פריידא'''{{הערה|ראה [[פריידא (פירושונים)]].}} ([[תקכ"ד]] - [[ט"ז סיוון]] [[תקע"ג]]), הייתה ביתו הראשונה של ה[[אדמו"ר הזקן]]. הייתה חשובה וחביבה מאוד על אביה. מנוחתה כבוד ב[[האדיטש]], על יד ציון אביה [[אדמו"ר הזקן]]. (מחותנת של ר’ [[בנימין קלעצקער]], של אחיה [[אדמו"ר האמצעי]] ושל רבי [[נחמן מברסלב]]).

==תולדות חיים==
'''הרבנית פריידא'''{{הערה|בכמה מקומות מובא שכינוייה היה פריידקע. (עיתון '[[האח]]' שנה רביעית גיליון 18, [[שמועות וסיפורים]] חלק ב', מגדל עוז ([[כפר חב"ד]], [[תש"מ]]), עמודים קפה קפו, ועוד). ברשימת סיפורים מהרב מישולובין, שנזכרת בהערות להלן, נכתב, ש[[אדמו"ר הזקן]] כינה אותה פריידא, והחסידים כינו אותה פריידקע.}} נולדה בשנת [[תקכ"ד]], לאביה [[אדמו"ר הזקן]] ולאמה [[הרבנית סטערנא]]{{הערה| נולדה הראשונה לאחר חתונת הוריה, ב[[י"ב מנחם אב]] [[תק"כ]].}}.

השם '''פריידא''' ניתן לה על שם דודתו זקנתו של אביה ה[[אדמו"ר הזקן]] - אחות זקנו (אב אביו) ר' [[שניאור זלמן (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן]]{{הערה|[[עטרת מלכות]], בפרק הרבנית פריידא.}}.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר עליה{{הערה|[[עטרת מלכות]] שם.}} בקשר לשמה, שהיא הייתה בדרך גילוי מלמעלה והצטיינה במידות טובות.

בעלה היה (בן-גילה) רבי [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|אליהו קלוצקר]] בנם של רבי מרדכי ומירל קלוצקר{{הערה|[[שלשלת היחס]] שלפני ה[[היום יום]]. וכן בספר [[בית רבי]]/[[אדמו"ר הזקן]] פרק כ"ד, מביא מיומן החבריא קדישא את חתן [[אדמו"ר הזקן]] (בעל בתו הרבנית פריידא), בשם רבי אליהו בן רבי מרדכי.}}.

[[אדמו"ר הזקן]] התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא, רק שמסיבה מסויימת התלבשה ה[[נשמה]] שלה בגוף של אשה{{הערה|ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו.}}.

===בילדותה===
הרבנית פריידא הייתה חביבה מאוד על אביה ה[[אדמו"ר הזקן]], והוא היה אומר בפניה כל [[שבת]] לאחר ה[[תפילה]], [[חסידות]]. כאשר אחיה - [[אדמו"ר האמצעי]] - היה רוצה לברר ענין בחסידות, היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם [[אדמו"ר הזקן]], ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מתחבא ושומע את הדברים{{הערה|שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו [[חסידות]], בכדי להגדיל את צימאונו. ([[בית רבי]] חלק א', פרק כ"ד. בחלק בנותיו של רבינו, בהערה הראשונה).}}, אך [[אדמו"ר הזקן]] הבין שרוח בנו מדבר מתוך גרונה{{הערה|[[בית רבי]]/[[אדמו"ר הזקן]] פרק כ"ד.}}.

פעם אחת, ביקש ממנה אחיה, ה[[אדמו"ר האמצעי]], שתבקש מאביהם [[אדמו"ר הזקן]], שיאמר לה [[חסידות]] אודות ד' [[בגדי כהונה]], וכך היה. כאשר בא [[אדמו"ר הזקן]], ביקשה ממנו והסכים, ואמר על ג’ בגדי כהונה, אך את ה[[אבנט]] לא הזכיר.

[[אדמו"ר האמצעי]] הרגיש שעוד מעט אביו ילך, ועדיין לא דיבר אודות האבנט. בראותו זאת, פשט את ה[[גרטל]] שלו וזרקו לרגלי אחותו, כדי שתיזכר ותבקש מ[[אדמו"ר הזקן]] לדבר גם עליו. וכן היה, כאשר ראתה הרבנית פריידא את קצה האבנט, אמרה אל אביה: אבא, עדיין לא אמרת לי על האבנט.

אך [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שמסתמא ראה את ה[[גרטל]].}} אמר{{הערה|יש הרבה גירסאות ל-מה שאמר כאן. אחד הגרסאות, שאמר: כנראה שיש בחדר עוד מישהו חוץ משנינו. לפי גרסה אחרת, הוא ניגש לארון - ששם היה [[אדמו"ר האמצעי]] - והראה שהוא נמצא פה. לפי גרסה אחרת הוא לא אמר על האבנט, ו[[אדמו"ר האמצעי]] נהיה חולה מזה. לפי גרסה אחרת [[אדמו"ר הזקן]], לא הרשה לבנו להיות במאמרי ה[[חסידות]] - ומזה הוא נהיה חולה.}}: "כנראה שאחיך דוב מתחבא תחת המיטה שלך ושומע את התורה ודברי ה[[חסידות]] אשר אני אומר לך. צא בערל! צא!",{{הערה|כך כינה [[אדמו"ר הזקן]] את בנו.}} ולא המשיך עוד{{הערה| [[שמועות וסיפורים]] חלק ב'. בהוצאה חדשה - עמ' 57 (בהוצאה שנייה - עמוד 161).}}.

===בנערותה===
כשגדלה הרבנית פריידא, מסרה לרשותה אמה, [[הרבנית סטערנא]], את כל בית התבשיל, והיא הייתה מבשלת{{הערה|שם=שמועות|[[שמועות וסיפורים]] חלק ב'. (בהוצאה שנייה:) עמוד 37.}}.

בהקשר לזה מסופר{{הערה|שם=שמועות}}, שפעם אחת הגיע אל [[אדמו"ר הזקן]] רבי [[שלמה מקרלין]], ולכבודו רצתה [[הרבנית סטערנא]] בעצמה לבשל. אך בתה הרבנית פריידא טענה, שמכיוון שהיא מבשלת תמיד, כי אימה מסרה לרשותה את בית התבשיל, על כן זכותה לבשל גם עתה.

ובאו לפני [[אדמו"ר הזקן]] לדין תורה. ועשה להם פשרה, ש[[הרבנית סטערנא]] אמנם תבשל, אבל לא תטיל את המלח. ומכיוון ש"היאכל תפל בלי מלח וגו'", נמצא שגמר הבישול הוא על שם מי שמטיל את המלח. על כן, בתה הרבנית פריידא תטיל את המלח, ויחשב לה כאילו היא המבשלת{{הערה|'''המשך הסיפור שאינו נוגע לכאן:''' לבסוף [[הרבנית סטערנא]] בישלה, אך שכחה, והטילה מלח. ביתה, הרבנית פריידא, לא ידעה מזה, והטילה גם היא מלח, כמדובר. כשהגישו המאכל על השולחן, טעם מעט רבי [[שלמה מקרלין|שלמה]], וסילק ידו, כי המאכל היה מלוח מאוד. אך ה[[אדמו"ר הזקן]] אכל, למרות שהמאכל היה מלוח. כשראה [[אדמו"ר הזקן]] ש[[שלמה מקרלין|רבי שלמה]] אינו אוכל, עלה בדעתו שמסתמא חסר מלח, ולכן הוא אינו אוכל. לקח מעט מלח, והטיל לתוך מאכלו של [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]], וכשראה אחר כך, שאף על פי כן אינו אוכל, שאל אותו: "מדוע אין כבודו אוכל"? השיב לו [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]]: "המאכל מלוח ביותר, ואי אפשר לאוכלו". טעם [[אדמו"ר הזקן]] את התבשיל של [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]], ואמר שאין הוא הרגיש כלום, כי כאשר הוא היה ב[[מעזריטש]], הוא למד אצל [[הרב המגיד]] שלא להרגיש את הטעם באוכל. ועל כן לא הרגיש מלוח, באוכלו את התבשיל{{הערה|שם=שמועות}}.}}.

=== לאחר חתונתה ===
מסופר{{הערה|[[עטרת מלכות]] שם.}}, שפעם אחת הלך ה[[אדמו"ר הזקן]] לבית של ביתו הרבנית פריידקע, כדי להשמיע בפניה [[מאמר]] [[חסידות]], כמו שהיה רגיל. הוא הלך עד לביתה של ביתו, משום שהייתה חלשה. ומשום כך, היו מסביב לביתה עצים קטנים. ו[[חסידים|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]], בחפצם לשמוע את ה[[מאמר]], טפסו ועלו על העצים. כשהבחין בכך אביה, [[אדמו"ר הזקן]], אמר לבנו [[אדמו"ר האמצעי]], שגם היה נוכח בעת אמירת ה[[מאמר]]:
"עיתונים הם רוצים, עיתונים? מדוע אין לומדים [[תניא]]? מדוע אין לומדים [[תניא]]?" - וסיים - "אני אומר לך, מהתניא אפשר להיות [[חסיד]] כמו [[אברהם אבינו]]".

=== מפתגמיה ===
רבי אהרן, חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]] סיפר: הרבנית פריידא הייתה אומרת בשם אביה, ה[[אדמו"ר הזקן]]: "להתראות עם עצמות אור אין סוף זה רק לאחר ה[[תפילה]]".
לכן - אמר רבי אהרן - אני מאריך בתפילה{{הערה|ספר השיחות ה'תש"א הוצאה חדשה עמ’ לג.}}.

=== לאחר הסתלקות אביה ===
לאחר שהסתלק אביה ה[[אדמו"ר הזקן]], ב-[[כ"ד טבת תקע"ג]], מצבה הבריאותי נחלש יותר. זמן מועט לאחר מכן{{הערה|מתוך רשימת סיפורים מר' חיים אליהו מישולובין.}}, ניגש אחיה [[אדמו"ר האמצעי]], לר' אייזיק מהומיל, ויאמר לו: "היינט האך זיט געחלומט פריידן א קורצער חולם, נאר א טיפער - איר האט זיך געחלומט אז זי האט דער זעהן דעם טאטן". ["היום פריידא חלמה חלום קצר, אבל עמוק, היא חלמה שהיא ראתה את אבא"], ויאמר לה [[אדמו"ר הזקן]]: "וואס ביסט אזוי נתפעל"? ["ממה את כל-כך מתפעלת"?], וענתה: "טאטע, איך זע אויף דיר זייער א ליכטיקען לבוש" ["אבא, אני רואה עליך לבוש מאוד מאיר"]. ויאמר לה: "אויף [[רבי שמעון בר יוחאי]] איז נאך א ליכטיקערער". ["על [[רבי שמעון בר יוחאי]] מאיר יותר"]{{הערה|ושם נכתב: חסידים נהגו לדייק בסיפור זה, שכבר מיד לאחר ההסתלקות, רק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] מאיר יותר.}}.

==הסתלקותה==
על הסתלקותה{{הערה|שם=לשמע|[[לשמע אוזן]] עמוד 29.}} סיפר [[רבי מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]]:

הרבנית פריידא הייתה אשה חלשה וחולה, ולאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] נאלצו להעביר את הרבנית לנאות דשא.

כאשר הרגישה כי היא עומדת להיפטר מהעולם, קראה לכמה חסידים וביקשה מהם כי לאחר הסתלקותה יקברו אותה ב[[האדיטש]] על יד ציונו של אביה [[אדמו"ר הזקן]].

ברגעים האחרונים לפני פטירתה, ביקשה מכמה חסידים לעמוד על יד מיטתה והחלה לומר "אלקי [[נשמה]] שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי..." כשהגיעה למילים " ואתה עתיד ליטלה ממני" זקפה את ידיה, הושיטה את עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה: "אבא, חכה הנה, כבר..." ומיד פרחה [[נשמה|נשמתה]].

לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]], מצבה הבריאותי נחלש, והיא נפטרה, כחמישה חודשים לאחר פטירת אביה, ביום שני - לשבוע [[פרשת בהעלותך]]{{הערה|היום בשבוע וה[[פרשה]], מתוך לוח השנה של שנת [[תקע"ג]].}}, בתאריך [[ט"ז סיוון]] [[תקע"ג]]. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|'''סוף הסיפור של ר' נחום:''' החסידים, למרות בקשתה של הרבנית פריידא, היססו היכן לקבור אותה. ויגיעו לצומת דרכים, שבין [[קרמנצ'וג]] ל[[האדיטש]], והחליטו, שיתנו לסוסים לנסוע, ובמקום אשר שם יעצרו הסוסים, יקבורה. הלא תבינו, - סיים ר' נחום את סיפורו - הסוסים המשיכו ל[[האדיטש]], ושם קברו אותה ליד אביה{{הערה|שם=לשמע}}.}}.

היא הייתה קשורה מאוד לאביה. על מצבתה נכתב: "בחייהם ובמותם לא נפרדו"{{הערה|שם=ליקוטי|ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו.}}.
===לאחר הסתלקותה===
ב[[האדיטש]], היה שמש שהשגיח על ה'[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]', ושמו ר’ חיים מאיר, הוא היה חרש באוזן אחת.

ומעשה שהיה - כך היה. פעם הגיע אליו [[פדיון נפש]] דחוף, והוא מיהר להכניסו ל'[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]', ובחפזו שכח להקיש תחילה בדלת. ואז לפתע מצא את עצמו מחוץ ל'[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]', מוטל על הארץ...

בלילה ראה ר’ חיים מאיר בחלומו את הרבנית פריידא, שאמרה לו: חיים מאיר, היתכן להיכנס מבלי להקיש בדלת? הלא נשמות מגיעות לכאן! וסיימה: חסידים הרי אינם מאמינים בחלומות, אז יהיה לך סימן. מיד כשניעור משנתו, הגיחה דבורה שזממה לו באוזן, ומאז נשאר חרש באוזן זו{{הערה|[[לשמע אוזן]] עמוד 23.}}.

== משפחתה ==
*בנה ר' [[ברוך קלוצקר]] חתן ר' [[בנימין קלעצקער]]. וחותן בנו של רבי [[יעקב שניאורסון]], בן הרבי [[הצמח צדק]]{{הערה|בתו של רבי [[ברוך קלוצקר]] - [[ברוך קלוצקר#בתו פריידא|פריידא]], התחתנה עם רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] בנו של ה[[צמח צדק]].}}.
*בנה ר' [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]]{{הערה|חתן בזיווג שני של דודו ה[[אדמו"ר האמצעי]], ובזיווג שלישי של רבי [[נחמן מברסלב]].}}.
*עוד בת הייתה לה, שבחתונתה הכריז דודה ה[[אדמו"ר האמצעי]]: "האבא ([[אדמו"ר הזקן]]) ופריידקע באים"{{הערה|רשימות הרב"ש עמוד ל"ג.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/594%20-%20Worthy%20Mashpi%27im.pdf הרבנית פריידא]''' בעלון 'מרכז אנ"ש' קראון הייטס גליון 594 (אנגלית).

==לקריאה נוספת==
*[[בית רבי (ספר)]].
*[[עטרת מלכות]].
*[[ימי חב"ד (ספר)]].
*[[יוסף יצחק קמינצקי#ספריו והוצאותיו|קיצור תולדות חב"ד]].
*[[לשמע אוזן]].
*ליקוטי סיפורים.
*[[שמועות וסיפורים]].
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]

שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים

2021-04-02T13:22:58Z

י מ ב: /* למחיקה */

{{משתמש:חלוקת קונטרסים/דף שיחה}}

== אות ברכה ==

{| style="background-color: #fdffe7; border: 1px solid #fceb92; {{box-shadow|1px|1px|5px|black}} {{border-radius|12px}}"
|rowspan="2" style="vertical-align: middle; padding: 5px;" | [[קובץ:מממממ.png|50px]]
|style="font-size: x-large; padding: 3px 3px 0 3px; height: 1.5em;" | '''אות ברכה'''
|-
|style="vertical-align: middle; padding: 3px;" | יישר כח על פעולתך למען שיפור הצד הטכני באתר, ובעבודת [[הפצת המעיינות]]. כה לחי!
|}
נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 09:09, ז' באדר, ה'תשפ"א, 19 בפבר' למניינם.
:תודה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:31 • ז' באדר ה'תשפ"א

== שלום רב ==

שלום רב, אשמח לדעת מנין הינך מכיר את הרב[[בנימין מאירי]]?
כמו"כ אשמח לדעת מדוע הורדת את הציטוט של השו"ע ששמתי בערך [[יין]] להערה??--[[משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|ברוך הבא מלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|שיחה]], 14:05, י' באדר, ה'תשפ"א 14:05, 22 בפברואר 2021 (UTC)
:מכיר אותו כבחור בקריית גת וכרב. התוכן כבר מובא במילים אחרות (וזה טוב) ולכן הציטוט מקומו בהערה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:36 • י' באדר ה'תשפ"א
::איזו השגחה פרטית, גם אני גר בקריית גת. מי כבודו?? --[[משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|ברוך הבא מלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|שיחה]], 17:37, י' באדר, ה'תשפ"א 17:37, 22 בפברואר 2021 (UTC)
:::יכול להיות שכבודו לומד או למד בישי"ק חח"ל צפת?? --[[משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|ברוך הבא מלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|שיחה]], 17:58, י' באדר, ה'תשפ"א 17:58, 22 בפברואר 2021 (UTC)
::::אתה לכאורה לא מכיר. גרתי בקריית גת לפני יותר מ-10 שנים. בכל אופן, לא מזדהים באתר ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:39 • י' באדר ה'תשפ"א
:::::אכן, התחמקות נאה... --[[משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|ברוך הבא מלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|שיחה]], 18:46, י' באדר, ה'תשפ"א 18:46, 22 בפברואר 2021 (UTC)

== אולם דיונים ==

למה אתה מוחק פעם אחר פעם שאלות שאני מעלה בשביל שאני יוכל לערוך ערכים??? --[[משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|ברוך הבא מלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|שיחה]], 18:40, י' באדר, ה'תשפ"א 18:40, 22 בפברואר 2021 (UTC)
:האולם דיונים מיועד לדבר ספציפי ככתוב בראשיתו. כל הודעה שלא קשורה אליו ישירות דינה להימחק. העברתי את שאלתך לדף המתאים, הלא הוא [[שיחה:ארגנטינה]] ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:43 • י' באדר ה'תשפ"א
::לאיפה העברת את שאלתי בנוגע לישיבה המאוחדת הבוכרים - פתח תקווה?--[[משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|ברוך הבא מלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|שיחה]], 18:46, י' באדר, ה'תשפ"א 18:46, 22 בפברואר 2021 (UTC)
:::[[שיחה:ישיבת הבוכרים]]. בהצלח! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:48 • י' באדר ה'תשפ"א

== הג'אדט החדש ==
[[קובץ:צילום מסך 2021-02-22 224854.png|ממוזער|מרכז|צילום מסך]]
יישר כח על ייבוא הג'אדט החדש (אגב, מאיפה? יש אותו בויקפדיה?), רציתי להעיר שראיתי שאם יש ערך שאין בו תמונות, זה נותן קישור לחב"ד אינפו בנושא שזה מאוד מוצלח, אבל אולי כדאי להקים אתר מיוחד לזה? אגב, יש לך אפשרות של ייבוא של עוד ג'אדטים? למשל, האם אתה יכול לייבא לאתר את האפשרות של סוגי תקציר, כגון 'הרחבה' 'ניסוח' וכדו'? א"כ זה יכול ממש לעזור לאתר. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 21:12, י' באדר, ה'תשפ"א, 22 בפבר' למניינם.
:כוונתי היא לדוגמה המצורפת לעיל. אגב, תתפלא (או שלא..) לשמוע, התמונה הזו צולמה מעריכה כאן באתר, לעיתים שאני עושה תצוגה מקדימה זה מופיע לי לרגעים בודדים.. יש לך מושג למה? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 21:42, י' באדר, ה'תשפ"א, 22 בפבר' למניינם.
::זה אכן מויקיפדיה, כפי שבטח ראית הקישור לחב"ד אינפו לא יצא מוצלח, ניסיתי שכאשר ילחצו עליו הוא יחפש את שם הערך בחב"ד אינפו אבל לא ממש הצלחתי. אני כעת לא פנוי בשביל נסיונות אבל בעזרת ה' בסוף שבוע אני ינסה להעתיק את זה, למרות שאם זה לפעמים עובד כנראה זה כבר כאן רק שלא בצורה טובה. אני ינסה לבדוק בהמשך. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:53 • י' באדר ה'תשפ"א
:::מצטרף לישר כוח, אכן הגאדג'ט הזה ממש טוב, ויכול להביא הרבה תועלת! (אם בודקים לפני) '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:24, י"א באדר, ה'תשפ"א ''(23 בפבר' למניינם)'' •
::::{{א|פולע}}, סידרתי שיהיה תקצירי עריכה מתחת לחלון העריכה. לשימוש יש להפעיל את הגאדג'ט ב{{העדפות|גאדג'טים}} (האפשרות השמינית) ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:46 • י"ב באדר ה'תשפ"א
:::::בעצם זה דלוק כברירת מחדל, מי שלא רוצה שיוריד שם. אם לדעתך יש מה להוסיף או להוריד זה ניתן לשינוי ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:47 • י"ב באדר ה'תשפ"א
::::::אני ממליץ לכל אחד לעבור על כל ההגדרות והגאדג'טים ולסמן מה שמתאים לכם (ככה אני עשיתי). -'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:22, י"ב באדר, ה'תשפ"א ''(24 בפבר' למניינם)'' •

== עורך חזותי ==

יש בידך לייבא אותו, או שצריך מתכנת בשביל זה? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:25, י"ב באדר, ה'תשפ"א, 24 בפבר' למניינם.
:צריך מתכנת. למרות שאני חושב שיותר נח איך שעכשיו ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:43 • י"ב באדר ה'תשפ"א
::מתי חב"דפדיה תשיג מתכנת זמין ונורמלי? מתייג גם את {{א|שיע.ק}} ואת המתכנת היקר (לשעבר, ונקוה שלקרוב..) {{א|men770}}. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:55, י"ב באדר, ה'תשפ"א, 24 בפבר' למניינם. 18:55, 24 בפברואר 2021 (UTC)
:::כעת צריך מתכנת בשביל השידרוג האחרון, שיתקין בוט ושיסביר לי כמה דברים שהתקשיתי בהם {{קריצה}}. מעבר לזה אני לא יהיה בעד עורך חזותי או משהו בסגנון. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:05 • י"ג באדר ה'תשפ"א
::::העורך חזותי הוא לא כברירת מחדל, והוא יכול למשוך הרבה כותבים, שחוששים משפת הויקי ומתקשים להבין אותה. עם זאת, שמעתי מפי מבינים בנושא, שהעורך יכול גם להביא בעיות וליצור חלילה נזקים, לכן אם אכן ישדרגו ויתקינו אותו, צריך לוודא אודות עניין זה קודם. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 09:26, י"ג באדר, ה'תשפ"א, 25 בפבר' למניינם.
:::::במילא כל משתמש חדש יצטרך ללמוד שפת ויקי בשביל ערכים שהם לא עובדים על עורך חזותי, כך שזה יגרום שמי שמתקשה יצטרך ללמוד את שניהם ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:04 • י"ג באדר ה'תשפ"א

== יחי! ==

מה הקטע באתר, כל שניה מחליף עיצוב. מגירסה ישנה לחדשה וחוזר חלילה. [[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 19:21, ט"ז באדר, ה'תשפ"א 19:21, 28 בפברואר 2021 (UTC)
:לא ברור לי על מה אתה מדבר ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:59 • ט"ז באדר ה'תשפ"א
::אולי הוא מתכוון לתצוגת מחשבים ותצוגת מכשירים חכמים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:45, י"ז באדר, ה'תשפ"א 09:45, 1 במרץ 2021 (UTC)
:::אבל זה לא משתנה לבד ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:04 • י"ז באדר ה'תשפ"א

== הג'אג'ט התותח!!!!! ==

תודה רבה על הג'אג'ט החדש!! הוא ממש עוזר לי!! '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח]]''' • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]''' • 06:33, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א ''(7 בפבר' למניינם)''.
:בבקשה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:05 • י"ז באדר ה'תשפ"א

== יחי ==
יש אפשרות לתת לי הרשאה להעלות תמונות?--[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 12:30, י"ז באדר, ה'תשפ"א 12:30, 1 במרץ 2021 (UTC)
:זה מגיע אוטומטית אחרי ותק של 4 ימים ו100 עריכות ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:05 • י"ז באדר ה'תשפ"א

בדקתי, וזה אחרי 50 עריכות. ויש לי עכשיו הרשאה. יחי המלך! --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 16:14, י"ז באדר, ה'תשפ"א 16:14, 1 במרץ 2021 (UTC)

== {{א|195.60.235.131}} - שלך? ==

נראה כי נפלטת בחשבון ככל הנראה באמצע העבודה, או שהוא בכלל לא קשור אליך? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 16:06, י"ז באדר, ה'תשפ"א, 1 במרץ למניינם.
:לא קשור אלי, הוא עורך לא רע אבל חבל שהוא פותח קטגוריות לפחות מ-5 ערכים ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 16:10 • י"ז באדר ה'תשפ"א

==הערה==
מה ההבדל בין <ref> ל"הערה"? אני שם לב שאתה משנה כל הזמן... --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 15:55, י"ח באדר, ה'תשפ"א 15:55, 2 במרץ 2021 (UTC)
:ההבדל הוא שזה באנגלית וזה בעברית, שמתאים יותר לאנציקלופדיה בעברית. גם לצורך האחידות כדאי לכתוב בעברית ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:21 • י"ח באדר ה'תשפ"א
::וגם זה יותר נוח (במיוחד למשתמשים אנונימים וחדשים שיראו איך לעשות מהערות אחרות) '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:52, י"ט באדר, ה'תשפ"א ''(3 במרץ למניינם)'' •
:::אז שיעשו את ההגדרות באופן שכשלוחצים על הערת שוליים זה יעשה בעברית... --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 12:25, י"ט באדר, ה'תשפ"א 12:25, 3 במרץ 2021 (UTC)
::::ניסיתי, כשאני יצליח זה באמת יהיה.. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:26 • י"ט באדר ה'תשפ"א

== איפה אתה? ==

הרבה זמן לא שומעים ממך? אייכה???? --[[משתמש:חשבונו של עולם|חשבונו של עולם]] - [[שיחת משתמש:חשבונו של עולם|שיחה]], 18:04, כ' באדר, ה'תשפ"א 18:04, 4 במרץ 2021 (UTC)
:מהבוקר זה הרבה זמן? באמת תיכננתי לקחת [[בין הזמנים]] לאיזה שבוע ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:34 • כ' באדר ה'תשפ"א
::שלא תעז!!!..., ועכשיו ברצינות, אני מרגיש שלאחרונה תחושת המרץ שהייתה בעבר (הלא רחק) באתר והחיות סביב עריכת ערכים וכיוצ"ב ירדה פלאים, חייבים לפתוח באיזה מייזם או משהו בסגנון שיעלה פה לחבר'ה קצת את המצב רוח והחשק, זו היא רק דעתי.. --[[משתמש:חשבונו של עולם|חשבונו של עולם]] - [[שיחת משתמש:חשבונו של עולם|שיחה]], 18:39, כ' באדר, ה'תשפ"א 18:39, 4 במרץ 2021 (UTC)
:::אתה מוזמן ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:43 • כ' באדר ה'תשפ"א

==תביע דעתך?==
אשמח שתביע את דעתך על הערך שייצרתי: [[משתמש:ידע חסידי/תולדות אדמו"ר הזקן בקצרה]], אני רוצה לבדוק אפשרות על העברתו למרחב הראשי. תודה. --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - קאבעלאסעוילניק, זה הדרך! ~ הידען שלכם]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 18:06, כ"ג באדר, ה'תשפ"א 18:06, 7 במרץ 2021 (UTC)
:נשמע מענין, מה דעתך לעשות ערך עד תולדות אדמו"ר הזקן אבל עוד יותר בקצרה וגם אחד קצת יותר ארוך מלבד הערך [[אדמו"ר הזקן]] כדי שיהיה לכל סוגי האוכלוסיה, מי שרוצה לקרוא הרבה יהיה לו את הערך הארוך ומי שרוצה לקרוא קצת יהיה לו את הערך הקצר ויהיה עוד משהו כמו שלושה ערכים באמצע ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:15 • כ"ג באדר ה'תשפ"א

== עץ משפחה ==

עצי משפחה, לגבי מקומם בערך הם נחשבים כמו כל תבנית רגילה? '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 19:21, כ"ט באדר, ה'תשפ"א ''(13 במרץ למניינם)'' •
:לכאורה כן, אפשרי גם בפסקת משפחתו ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:36 • כ"ט באדר ה'תשפ"א

==אח נוסף לצ"צ==
אשחמ שתציץ לדף [[שיחה:יעקב שניאורסון]], מוזכר שם על עוד בן של הצמח-צדק, זה אממנם ישן, אבל זה נשמע מעניין. על כן אני שואל אותך (אם שוחחת איתו בתקופה האחרונה), אם הרה"ח [[משתמש:טל קפלן]], עדיין משוטט ברשת. --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - רץ הקב"ע (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 14:02, א' בניסן, ה'תשפ"א 14:02, 14 במרץ 2021 (UTC)
:אני לא מכיר אותו אבל הוא הרבה זמן לא היה פעיל. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:27 • א' בניסן ה'תשפ"א
::דווקא מעניין מה שכתב שם, מוזר שזה לא מוזכר בשום מקום, היהייי, ההיסטורייה הכושלת. {{בכי|}} --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - רץ הקב"ע (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 14:29, א' בניסן, ה'תשפ"א 14:29, 14 במרץ 2021 (UTC)
:::תראה איזה ערך ייצרתי לפני דקות ספורות, אני כנראה בימים הקרובים יעבוד עליו. תסתכל ב - [[משתמש:ידע חסידי/בני הצמח צדק]] --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - רץ הקב"ע (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 14:31, א' בניסן, ה'תשפ"א 14:31, 14 במרץ 2021 (UTC)
::::לא יודע אם יש מה להכניס לערך בנוסף למה שכבר מובא בערך של ההתפצלות ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 15:15 • א' בניסן ה'תשפ"א

==ביקורת==

אשמח שתציץ לרגע לערך חדש שיצרתי בדקות האחרונות, ותיתן ביקורת: [[משתמש:ידע חסידי/שואת ליובאוויטש]] --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - רץ הקב"ע (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 16:26, א' בניסן, ה'תשפ"א 16:26, 14 במרץ 2021 (UTC)
:ראשית, אני לא חושב שבספר ליובאוויטש נכתב שמותר להעתיק ממנו את הטקסט כך שאם כן הערך מפר זכויות יוצרים ודינו למחיקה (באם נכון הדבר תוכל לשים בו תבנית מחיקה). שנית, כדאי שתסתכל לפני יצירת ערך על ערכים אחרים ותראה איך הם בנויים, כיום באתר לידיעתי אין ערך שיש בו ציטוט באורך של ערך.. ואם יש כזה גם הוא ראוי לעריכה, שאר הערך נמצא כבר בערך ליובאויטש ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:26 • א' בניסן ה'תשפ"א

== קישור לאשרינו ==

שכויח על התיפעול של הקישור. זה יכול להיות רעיון נחמד, לצרף לניגונים קישור לפארבריינגען מסוים שניגנו אותם אצל הרבי. דורש כמובן עבודת נמלים והרבה בקיאות ביוד'ס--[[משתמש:חבדפד770|חבדפד770]] - [[שיחת משתמש:חבדפד770|שיחה]], 23:13, ח' בניסן, ה'תשפ"א 23:13, 21 במרץ 2021 (UTC)
:בדור שלנו זה דורש שניה של חיפוש במרשתת ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:15 • ח' בניסן ה'תשפ"א

== למחיקה ==

אבקש למחוק את הערך [[מנחם יצחקוב]], משום שהוא סותר את עצמו. בהתחלה ניסיתי לשפר אותו, ואז גיליתי שהוא סותר את עצמו. נכתב שם ששם הבן של מנחם הוא מנחם, ושלאשתו של מנחם קראו סימה, וגם לביתו קראו סימה. [[משתמש:י מ ב|העורך י מ ב]] - [[שיחת משתמש:י מ ב|שיחה]], 13:18, כ' בניסן, ה'תשפ"א
:העורך אותו הוא [[משתמש:Moti]] {{שכח|י מ ב}}
::גם כן ערך זה אינו מתאים לחבדפדיה. בתודה מראש [[משתמש:י מ ב|העורך י מ ב]] - [[שיחת משתמש:י מ ב|שיחה]], 13:21, כ' בניסן, ה'תשפ"א
:::אבקש לחסום את [[משתמש:Moti]] [[משתמש:י מ ב|העורך י מ ב]] - [[שיחת משתמש:י מ ב|שיחה]], 13:22, כ' בניסן, ה'תשפ"א

שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים

2021-04-02T13:21:20Z

י מ ב: /* למחיקה */

שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים

2021-04-02T13:19:51Z

י מ ב: /* למחיקה */

שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים

2021-04-02T13:19:28Z

י מ ב: /* למחיקה */

שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים

2021-04-02T13:18:36Z

י מ ב: /* למחיקה */ פסקה חדשה

שיחת משתמש:Moti

2021-04-02T13:14:01Z

י מ ב: /* איך יתכן? */ פסקה חדשה

{{בה}}

== איך יתכן? ==

בערך שכתבת, נכתב שלמנחם היה בן מנחם. ולאשתו קראו סימה, ולביתו קראו סימה. [[משתמש:י מ ב|העורך י מ ב]] - [[שיחת משתמש:י מ ב|שיחה]], 13:14, כ' בניסן, ה'תשפ"א

שיחת משתמש:Moti

2021-04-02T13:10:33Z

י מ ב: יצירת דף עם התוכן "{{בה}}"

משתמש:י מ ב

2021-04-02T13:05:42Z

י מ ב:

ב"ה{{הערה|שמעתי [[חסידים]] מספרים, ש[[הרבי]] כתב במכתב לרוגוצ'ובר, סדרת הוכחות, מדוע יותר טוב לכתוב ב"ה ולא בס"ד, בראש דף.}} התאריך {{תאריך עברי}}.

ב-[[י"ט ניסן]] [[תשפ"א]] - נרשמתי.

_____________________________________________

לידיעתכם:

נכון ל-{{תאריך עברי}},

יש בחב"דפדיה {{מספר דפים}} דפים,

שעברו {{מספר עריכות}} עריכות,

מתוכם {{מספר ערכים}} ערכים.

ישנם {{מספר משתמשים}} משתמשים רשומים.

הערך האחרון שנוצר בחב"דפדיה הוא- {{מיוחד:דפים חדשים/1}}

{{הערות שוליים}}

משתמש:י מ ב

2021-04-02T13:03:00Z

י מ ב:

ב"ה{{הערה|שמעתי [[חסידים]] מספרים, ש[[הרבי]] כתב במכתב לרוגוצ'ובר, סדרת הוכחות, מדוע יותר טוב לכתוב ב"ה ולא בס"ד, בראש דף.}} התאריך {{תאריך עברי}}.

{{עמוד ראשי/תיבה
|תמונה=
|רוחב=20
|צבע=חום
|id=mp-tfp
|title='''{{צבע גופן|שחור|תולדותיי בחב"דפדיה:}}'''
|תוכן=
1. ב-[[י"ט ניסן]] [[תשפ"א]] - נרשמתי.

2. ב-[[כ' ניסן]] [[תשפ"א]] - מלאו לי 70 עריכות.}}

נכון ל-{{תאריך עברי}},

יש בחב"דפדיה {{מספר דפים}} דפים,

שעברו {{מספר עריכות}} עריכות,

מתוכם {{מספר ערכים}} ערכים.

ישנם {{מספר משתמשים}} משתמשים רשומים.

הערך האחרון שנוצר בחב"דפדיה הוא- {{מיוחד:דפים חדשים/1}}

{{הערות שוליים}}

משתמש:י מ ב

2021-04-02T13:02:47Z

י מ ב:

ב"ה{{הערה|שמעתי [[חסידים]] מספרים, ש[[הרבי]] כתב במכתב לרוגוצ'ובר, סדרת הוכחות, מדוע יותר טוב לכתוב ב"ה ולא בס"ד, בראש דף.}} התאריך {{תאריך עברי}}.

{{עמוד ראשי/תיבה
|תמונה=
|רוחב=20
|צבע=חום
|id=mp-tfp
|title='''{{צבע גופן|שחור|תולדותיי בחב"דפדיה:}}'''
|תוכן=
1. ב-[[י"ט ניסן]] [[תשפ"א]] - נרשמתי.

2. ב-[[כ' ניסן]] [[תשפ"א]] - מלאו לי 70 עריכות.}}

נכון ל-{{תאריך עברי}},
יש בחב"דפדיה {{מספר דפים}} דפים,

שעברו {{מספר עריכות}} עריכות,

מתוכם {{מספר ערכים}} ערכים.

ישנם {{מספר משתמשים}} משתמשים רשומים.

הערך האחרון שנוצר בחב"דפדיה הוא- {{מיוחד:דפים חדשים/1}}

{{הערות שוליים}}

משתמש:י מ ב

2021-04-02T13:00:23Z

י מ ב:

ב"ה{{הערה|שמעתי [[חסידים]] מספרים, ש[[הרבי]] כתב במכתב לרוגוצ'ובר, סדרת הוכחות, מדוע יותר טוב לכתוב ב"ה ולא בס"ד, בראש דף.}} התאריך {{תאריך עברי}}.

{{עמוד ראשי/תיבה
|תמונה=
|רוחב=20
|צבע=חום
|id=mp-tfp
|title='''{{צבע גופן|שחור|תולדותיי בחב"דפדיה:}}'''
|תוכן=
1. ב-[[י"ט ניסן]] [[תשפ"א]] - נרשמתי.

2. ב-[[כ' ניסן]] [[תשפ"א]] - מלאו לי 70 עריכות.}}

נכון ל-{{תאריך עברי}},
יש בחב"דפדיה {{מספר דפים}} דפים,
שעברו {{מספר עריכות}} עריכות.
מתוכם {{מספר ערכים}} ערכים.
ישנם {{מספר משתמשים}} משתמשים רשומים.

{{הערות שוליים}}

משתמש:י מ ב

2021-04-02T12:58:52Z

י מ ב:

ב"ה{{הערה|שמעתי [[חסידים]] מספרים, ש[[הרבי]] כתב במכתב לרוגוצ'ובר, סדרת הוכחות, מדוע יותר טוב לכתוב ב"ה ולא בס"ד, בראש דף.}} התאריך {{תאריך עברי}}.

{{עמוד ראשי/תיבה
|תמונה=
|רוחב=20
|צבע=חום
|id=mp-tfp
|title='''{{צבע גופן|שחור|תולדותיי בחב"דפדיה:}}'''
|תוכן=
1. ב-[[י"ט ניסן]] [[תשפ"א]] - נרשמתי.

2. ב-[[כ' ניסן]] [[תשפ"א]] - מלאו לי 70 עריכות.}}

כעת יש בחב"דפדיה {{מספר דפים}} דפים,
שעברו {{מספר עריכות}} עריכות.
מתוכם {{מספר ערכים}} ערכים.
{{מספר משתמשים}} משתמשים רשומים.

{{הערות שוליים}}

י"ז בסיוון

2021-04-02T12:34:09Z

י מ ב: /* נפטרו */

{{חודש סיוון}}
'''י"ז בסיוון''' הוא היום השבעה עשר ב[[חודש סיוון]].

==אירועים ביהדות==
*א'תרנ"ו- [[תיבת נח]] נחה על הרי אררט לאחר ה[[מבול]].
*[[תקפ"ו]] - רבי אלעזר פלקלס, בעל שו"ת 'תשובה מאהבה', נפטר.
*[[תרל"ב]] - רבי אהרן פרלוב, ה[[אדמו"ר]] מ[[קרלין]] ומחבר הספר 'בית אהרן', נפטר.
*[[תרע"ג]] - רבי צבי הירש ברוידא מקלם, נפטר.
*[[תש"ד]] - רבי משה מרדכי טגר, מחבר ספר 'מגד שמים', נפטר.
*[[תש"ד]] - רבי משה פרהנד ממקווא, מחבר הספר 'אהל משה', נפטר.

==ימי חב"ד==
*[[תש"א]] - [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] עלו על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל לכיון [[ניו יורק]], אליה הגיעו ב[[כ"ח בסיוון]].
*[[תש"ע]] - הושק [[חב"ד בישראל (אתר)|אתר הבית של חב"ד בישראל]].
===נולדו===
*[[תרע"ט]] - הרב [[דב בעריש רוזנברג]], [[משפיע]] שיכון חב"ד ב[[לוד]].
*[[תשי"ז]] - הרב [[יורם אברג'יל]], ראש מוסדות רב פעלים ב[[נתיבות]] ומגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ.
*[[תשל"ט]] - הרב [[אפרים מלוב]], מנכל מוסדות חב"ד ב[[עמנואל]] וסגן ראש העיר.
===נפטרו===
*[[תשל"ה]] - ה[[חסיד]] רבי [[ישראל ג'ייקובסון]], מחשובי עסקני חב"ד בארצות הברית.
*[[תשע"ד]] - הרב [[נחמן סודק]], [[שליח]] וראש מוסדות חב"ד ב[[אנגליה]].

{{להיום יום|י"ז|סיון}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש סיון|ב יז]]