https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99+%D7%9B+%D7%A8חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-10T16:19:32Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=838426משה אליעזר בילינסון2026-03-31T00:47:59Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>{{לשכתב|כל הערך=כן}}<br />
[[קובץ:משה אליעזר בילינסון.jpg|ממוזער|משה אליעזר בילינסון]]<br />
הרב '''משה אליעזר בֶּילינסון''' מכונה גם בראשי התיבות: '''מאב"ן'''; ([[תקצ"ה]] – [[ו' באדר]] [[תרס"ח]]) היה רב, עיתונאי, בעל בית דפוס, סופר וגנאלוג, ומחסידי [[חב"ד]].<br />
<br />
== תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תקצ"ה]] ב[[דוברובנה]] שעל גדות ב[[בלארוס|רוסיה הלבנה]], נכדו של רבי משה בן נחמן ראסקס (ר' משהלע ראסקעס) משקלוב. אביו נחמן בילינסון נשא לאשה בת ממשפחת מרגוליס. אין מידע רב על ילדותו, אבל כנראה קבל חינוך תורני וחסיד נרחב. זמן מה חי בטירספול, ואחר כך עבר לעיר אודסה.<br />
<br />
במחצית השנייה של שנת [[תרי"ט]] פרסם בדפוס ראָם ב[[ווילנה]] את תרגומו לרומן "האנוסים" לפיבוס פיליפסון, לעברית בשם "גלות ספרד, או: האנוסים בארץ שְפַּניה [=ספרד]". כעבור מספר חודשים, ב[[תר"כ]], פרסם חוברת אפולוגטית בשם "צבי לצדיק, או: אחד מני אלף המגן", שבה הגן על עמדות היהדות כנגד עמדות הנצרות והקראות ("מאמר הצטדקות להגן כבוד עם ישורון ותורתו", כדבריו).<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ב]] ייסד בית דפוס עברי באודסה. מדיניות הליברליזציה היחסית שהונהגה באימפריה הרוסית הביאה בכנפיה גם הקלות על בתי הדפוס והעיתונות, ואפשרה צמיחתה של עיתונות יהודית רב–לשונית. בילינסון ניצל חופש זה, והיה בין השוקדים ללחום את הפצתה של ההשכלה ברחוב היהודי בעיתונים ובספרים. ב[[תרט"ו]], בימי מלחמת קרים, עמד בחליפת מכתבים עם ראשי המשכילים בעניין הוצאתה של עיתונות עברית. בשנת [[תרכ"ו]] ערך והדפיס מאסף מדעי וספרותי בשם " עלי הדס" שהשתתפו בו רבים מהמשכילים של אותה תקופה. בין היתר התפרסמה בו לראשונה יצירה משל פרץ סמולנסקין (בילינסון ניסה "לתקן ולשפר" את סגנונו של סמולנסקין, אולם רוב תיקוניו נדחו על ידי המחבר). במאסף הופיעו גם חלופי מכתבים בינו לבין לודוויג פיליפסון, אודות מצב היהודים באימפריה הרוסית, ובינו לבין יצחק אייזיק בן יעקב (מכתבים אלה פורסמו בחוברת א, עמ' 27–24). כתב העת לא הצליח מבחינה כלכלית, ולאחר ארבע חוברות פסק מלהופיע.<br />
<br />
בבית הדפוס של בילינסון הודפס העיתון היידי הראשון ברוסיה, "קול מבשר", שנוסד על ידי עורך "המליץ" אלכסנדר צדרבוים (ארז). כאשר בשנת [[תרל"א]] עבר צדרבוים עם עיתונו "המליץ" לבירה סנקט פטרבורג, לאחר שקיבל אישור להעביר לשם את הדפסת עיתונו העברי "המליץ" ועיתונו הרוסי "וֶסטניק", אולם "קול מבשר" נותר באודסה, שכן השלטונות לא התירו להדפיס בעיר הבירה עיתון ב"ז'ארגון". צדרבוים מינה את משה לייב לִילְיֶנבְּלוּם לעוזרו הראשי (והעורך בפועל) ב"קול מבשר", אולם חילוקי דעות עם בילינסון גרמו לו לעזוב את המערכת בקיץ תרל"א. צדרבוים הציע את המשרה לאחד העם, אולם זה לא הסכים לתנאיו, ובילינסון היה לעורך בפועל של העיתון. הוא חתם על מאמריו בכינוי הספרותי 'מאב"ן' (=משה אליעזר בן נחמן). במקביל, הוציא לאור את ספריו של יוסף שלמה דלמדיגו "ספר עילם" ו"מעין גנים" בצירוף הערות וקורות חיים של המחבר.<br />
<br />
ניסיונותיו להוציא כתבי עת נוספים הביאו אותו בשנים [[תרל"ט]]-[[תרמ"ב]] לערוך ולהדפיס שני פרסומים שעסקו בסוגיות הלכתיות: הקובץ "יגדיל תורה" (תרל"ט-[[תרמ"ב]]), שבו השתתפו גדולי הרבנים בדורו, וקבץ "מכילתא דרבנן" ([[תרמ"ו]]). הוא עיבד את יצירתו של הנרי וודסוורת' לונגפלו "יהודה המכבי" למחזה ביידיש ([[תרמ"ג]]), וכן הדפיס מילון ביידיש למונחים לועזיים ([[תרמ"ז]]).<br />
<br />
בתקופה שבין [[תקנ"א]] ל[[תקנ"ב]] נקלע בית הדפוס לקשיים כלכליים והתקשה לתפקד. חתנו, שלמה (סלומון) איסַקַויץ ואשתו רחל סייעו בידו. הם צרפו את בית הדפוס שלו אל בית הדפוס שלהם כחברה בת, ובאישור השלטונות החלו לעבוד במשותף. וכך נתאפשר המשך קיומו של בית הדפוס, ומכאן ואילך הופיעו שמות שתי המשפחות במשותף כמדפיסים. בנו של בילינסון, הלל, שהתמחה בטכניקות ההדפסה, התגייס לנהל את בית הדפוס הישן של אביו ו"לעשות בו משטרים חדשים וסדרים מתוקנים".<br />
<br />
בילינסון התרכז בחקר אילנות יוחסין של המשפחות היהודיות הוותיקות ברוסיה, שהוא עצמו נמנה עם אחת מהן. הוא פרסם שלוש עבודות בנושא זה: "מגילות יוחסין" ([[תרנ"א]]), "ילקוט משפחות" ([[תרנ"ג]]) ומילואים לקובץ האחרון (תרנ"ג), שנדפסו כולן בבית הדפוס שלו באודסה. על אף שאין ליצירות אלה ערך ספרותי רב, הן שימשו מקור רב ערך לחקר ההיסטוריה של המשפחות היהודיות ברוסיה, ועד היום יש ביקוש למידע הכלול בהן.<br />
<br />
בשנים [[תרנ"ח]]–[[תרס"ב]] הוציא ארבע חוברות של "שלֹמי אמוני ישראל: קובץ מאמרים לספרות לשוננו הקדושה" (שלוש חוברות, וחוברת נוספת שכותרתה "קונטרס אחרון: מלואים לספר שלמי אמוני ישראל"). בראש החוברת האחרונה הוא מודיע: "אני מניח את עט-הסופרים מידי ולא אכתוב עוד חיבורים. יכתבו חיבורים צעירים ממני".<br />
<br />
== קישוריו עם חב"ד ==<br />
[[קובץ:יחוס אדמו"ר הזקן למהר"ל נדפס בתר"י.jpg|ממוזער|יחוס [[אדמו"ר הזקן]] ל[[מהר"ל]] נדפס באילן יוחסין ממשה אליעזר בלינסון ב[[תר"י]]]]<br />
משה אליעזר בילינסון נולד למשפחה של חסידי חב"ד ותיקה ששורשיה כבר מחסידי [[אדמו"ר הזקן]], והוא היה מחסידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]], וביקר אצלו כמה פעמים, ואחרי הסתלקותו לא ברור לאיזה מבניו התקשר, ונראה שהוא היה חסיד חב"ד סתם בלי אדמו"ר פרטי.<br />
[[קובץ:יחוס של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצ"צ, ואדמו"ר מהר"ש במגילת יוחסין תרנ"ג.jpg|ממוזער|יחוס של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצ"צ]], ו[[אדמו"ר מהר"ש]] במגילת יוחסין של בלינסון ב[[תרנ"ג]].]]<br />
הוא עסק הרבה עם אילני יוחסין, והוא היה הראשון שהביא בדפוס יחוס [[אדמו"ר הזקן]] ל[[המהר"ל מפראג]], ומחבר ה[[בית רבי]] נמשך אחריו, וגם כתב יחוסו של משפחת [[הרבנית רבקה]], ושל כמה מגדולי החסידים כולל: ר' [[בנימין קלעצקער]], ר' [[שלמה פריידעש]], ר' [[פנחס רייזעס]], ר' [[איסר קישעס]], ר' [[זלמן רייזעס]], ר' [[נחמיה מדוברנה]], משפחת [[תומרקין]], [[צייטלין]] ועוד.<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:בילינסון, משה אליעזר}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקצ"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ח]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבלארוס]]<br />
{{קרד}}</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%A2%D7%A8&diff=838404יהודה לייב פינסקער2026-03-30T21:43:12Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>הרב '''יהודה לייב פינסקער''' היה רב נכבד ב[[דוברובנה]] ומחסידי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] ו[[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]. ואבי משפחת [[תומרקין]] החסידי.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[שקלוב]] למשפחת [[ההתנגדות לתורת החסידות|מתנגדים]] חשובים אביו הרב [[אליהו פינסקער]] היה רב, גאון וגביר מפורסם ממשפחה מיוחסת מאד מצאצאי התוספות יו"ט וש"ב של ה[[הגאון מווילנא|גר"א]]. ואב אמו היה הרב [[שלמה זלמן ריבלין]] מחשובי הגאונים בעיירה שקלאב וצאצאי של בעל באר הגולה וג"כ ש"ב של הגר"א (ג"כ אבי [[משפחת ריבלין]] החבד"י).<br />
<br />
נשא את מרת בתיה בתה של הגאון הגביר הרב [[יוסף תומארקיש]] ממשפחת תומארקיש המפורסם ב[[דוברובנה]] חותן הרב [[אהרן אשכנזי]] שהיה אב"ד ב[[מוהילב|מוהילוב]], ובשביל כך היה ידוע ג"כ כר' יהודה לייב בתיה'ס, וילדיו לקחו שם משפחת אמם - [[תומרקין]].<br />
<br />
בתחילה הוא היה מהתלמידים המובהקים של [[הגאון מווילנא]] ואף פעם עשה שליחות בעבורו בויכוח נגד הקראים.<br />
<br />
לאחר ה[[ויכוח שקלוב|ויכוח של אדמו"ר הזקן בשקלוב]], גיסו הרב [[בנימין קלעצקער]] הפך להיות חסיד ל[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] ובעקבות כך הוא גם כן הפך להיות חסיד של [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדה"ז]] והיה מגדולי חסידיו.<br />
<br />
גר אצל חותנו בדובראוונא וכיהן כרב שם, וגם היה גביר, נשוא פנים, ונדיב נכבד ואחר הסתלקות [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] התקשר ל[[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בנו, הרב [[אהרן תומרקין (דוברובנה)|אהרן תומרקין]] מחסידי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]] וחותן דודו הרב [[בנימין קלעצקער]] מ[[שקלוב]]<br />
* נכדו ר' [[מאיר תומרקין]] מבאבער<br />
* בנו - הרב [[אליהו תומרקין]] מחסידי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]] וחותן הרב [[איסר קישעס]] מ[[שקלוב|שקלאב]] חסיד מפורסם של [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]<br />
* נכדו הרב [[יוסף תומרקין]] - אב"ד ד[[קרמנצ'וג]]<br />
* נכדו הרב [[דן תומרקין]] - מחסידי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר המהר"ש]] וגבאי [[כולל חב"ד בארץ הקודש|כולל חב"ד]]<br />
* נכדו הרב [[צבי תומרקין]] - ממלא מקום אחיו וחותנו כאב"ד בקרמצוג<br />
* בתו, שרה - אשת בן דודה הרב [[משה תומרקין]] מ[[דוברובנה]]<br />
* גיסו (בעלת אחותו) הרב [[בנימין קלעצקער]] מ[[שקלוב]]<br />
* דודו הרב [[חנוך העניך שיק]] אב"ד שקלאב אביו של בהחסיד המפורסם הרב [[פינחס רייזס|פנחס רייזעס]].<br />
* דודו הרב [[אליהו ריבלין]] אביהם של אחים החסידים הרב [[צבי הירש ריבלין|צבי הירש מאולע]], הרב [[לייב מאולע]] והרב [[זלמן ריבלין]] מחסידי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* הרב [[משה אליעזר בלינסון]], מגילת יוחסין למשפחת תומארקין, [[אודסה]] [[תרנ"א]]<br />
* הרב [[משה אליעזר בלינסון]], ילקוט משפחות, אודסה [[תרנ"ג]]<br />
* הרב בנימין ריבלין, הרב משה רבקש, [[ירושלים]] [[תשל"א]]<br />
* שאלות ותשובות מהר"י תומרקין, [[ברוקלין]], [[תש"פ]]<br />
<br />
{{מיון רגיל:פינסקער, יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדוברובנה]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F_(%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94)&diff=838403אהרן תומרקין (דוברובנה)2026-03-30T21:42:38Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>הרב '''אהרן תומארקין''' היה חתנו של ר [[בנימין קלעצקער]] ומחסידי [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]] והיה גבאי בבית הכנסת החבד"י ב[[דוברובנה]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בסביבות ב[[דוברובנה]] לרב [[יהודה לייב פינסקער]] מצאצאי ה[[תוספות יו"ט]] וש"ב של ה[[הגאון מווילנא|גר"א]] גיסו של ה[[חסיד]] ר' [[בנימין קלעצקער]], ולבתיה ממשפחת תומארקיש המפורסם בדובראוונא, וקראו לו אהרן על שם סב אמו הרב אהרן אשכנזי שהיה אב"ד במוהילוב.<br />
<br />
אשתו הראשונה מתה זמן קצר לאחר חתונתו ואחרי כן נשא את בת של דודו ר' [[בנימין קלעצקער]] שהיתה מתחילה נשואה לאיש אחר. ואחרי ששהו עשר שנים בלי ילדים על פי פסק דין [[גירושין|נתגרשו]].<br />
<br />
ר' אהרן וזוגתו השנית גם כן שהו עשר שנים ולא היתה להם ילדים, והוא חשב לגרש אשתו, אך היא מיאנה בתוקף כי ידעה ששוב לא יחפוץ אדם לשאתה. החליטו לנסוע אל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]] וכאשר יפסוק כן יקום. ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צ"צ]] קבע להם שיבחרו [[בית דין]] של שלשה והם יפסקו, אחד מהדיינים היה הרב [[הלל מפאריטש]], אך הוא תלה הסכמתו בכך ששמיעת הטענות והדיון יתקיימו בהיכל ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צ"צ]] דוקא, וכך הווה, לאחר שמיעת הצדדים פסק ר’ הלל שימשיכו לחיות יחדיו עם זרע של קיימא, ושאר הדיינים הסכימו איתו ופנו על ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צ"צ]] שיחווה את דעתו, והצ"צ ענה שאכן נכון מאוד שיהיו לו בנים, וככה נולד ילדיהם עם ברכת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]].<br />
<br />
ר' אהרן גר בדובראוונא והוא היה הגבאי בבית הכנסת החבד"י שם.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* חתנו ודודו הרב [[בנימין קלעצקער]] מ[[שקלוב]]<br />
* בנו ר' [[מאיר תומארקין]] מבאבער<br />
* בנו ר' בנימין תומארקין גביר בקנינגסבורג<br />
* בנו ר' יוסף תומארקין רב בקנינגסבארג<br />
* אחיו - הרב [[אליהו תומארקין]] מחסידי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]] וחותן הרב [[איסר קישעס]] מ[[שקלוב|שקלאב]] חסיד מפורסם של [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]. אביהם של הרב [[יוסף תומרקין|יוסף תומארקין]] - אב"ד ד[[קרמנצ'וג|קרמנצוג]], הרב [[דן תומרקין|דן תומארקין]] - מחסידי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר המהר"ש]] וגבאי [[כולל חב"ד בארץ הקודש|כולל חב"ד]], והרב [[צבי תומרקין|צבי תומארקין]] - ממלא מקום אחיו וחותנו כאב"ד בקרמנצוג.<br />
* אחותו - שרה - אשת בן דודה הרב [[משה תומארקין]] מ[[דוברובנה|דובראוונא]].<br />
* גיסו רבי [[ברוך קלוצקר]], נכד ה[[אדמו"ר הזקן]], חותנו של הרב [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יעקב מאורשה]] בנו של [[אדמו"ר הצ"צ]].<br />
* גיסו הגביר בער ליב ברכהן מפאלעצק. בניו: ר' ישראל, ר' אברהם, ר' מרדכי, ר' אלעזר אב"ד פאלעצק (נפטר כ"ו אב תרנ"ג בדובבעלן סמוך לריגא ונטמן ב[[פאלאצק]]), שבניו הם בנימין ואברהם ברכהן מפאלעצק.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* הרב [[משה אליעזר בילינסון|משה אליעזר בלינסון]], מגילת יוחסין למשפחת תומארקין, [[אודסה]] [[תרנ"א]]<br />
* הרב [[משה אליעזר בילינסון|משה אליעזר בלינסון]], ילקוט משפחות, אודסה [[תרנ"ג]]<br />
* הרב בנימין ריבלין, הרב משה רבקש, [[ירושלים]] [[תשל"א]]<br />
* הרב [[יהושע מונדשיין]], [[מגדל עז]] (עמוד רא)<br />
<br />
{{מיון רגיל:תומארקין, אהרן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת תומרקין]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=838388משה אליעזר בילינסון2026-03-30T21:11:31Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>{{לשכתב|כל הערך=כן}}<br />
[[קובץ:משה אליעזר בילינסון.jpg|ממוזער|משה אליעזר בילינסון]]<br />
הרב '''משה אליעזר בֶּילינסון''' מכונה גם בראשי התיבות: '''מאב"ן'''; ([[תקצ"ה]] – [[ו' באדר]] [[תרס"ח]]) היה רב, עיתונאי, בעל בית דפוס, סופר וגנאלוג, ומחסידי [[חב"ד]].<br />
<br />
== תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תקצ"ה]] ב[[דוברובנה]] שעל גדות ב[[בלארוס|רוסיה הלבנה]], נכדו של רבי משה בן נחמן ראסקס (ר' משהלע ראסקעס) משקלוב. אביו נחמן בילינסון נשא לאשה בת ממשפחת מרגוליס. אין מידע רב על ילדותו, אבל כנראה קבל חינוך תורני וחסיד נרחב. זמן מה חי בטירספול, ואחר כך עבר לעיר אודסה.<br />
<br />
במחצית השנייה של שנת [[תרי"ט]] פרסם בדפוס ראָם ב[[ווילנה]] את תרגומו לרומן "האנוסים" לפיבוס פיליפסון, לעברית בשם "גלות ספרד, או: האנוסים בארץ שְפַּניה [=ספרד]". כעבור מספר חודשים, ב[[תר"כ]], פרסם חוברת אפולוגטית בשם "צבי לצדיק, או: אחד מני אלף המגן", שבה הגן על עמדות היהדות כנגד עמדות הנצרות והקראות ("מאמר הצטדקות להגן כבוד עם ישורון ותורתו", כדבריו).<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ב]] ייסד בית דפוס עברי באודסה. מדיניות הליברליזציה היחסית שהונהגה באימפריה הרוסית הביאה בכנפיה גם הקלות על בתי הדפוס והעיתונות, ואפשרה צמיחתה של עיתונות יהודית רב–לשונית. בילינסון ניצל חופש זה, והיה בין השוקדים ללחום את הפצתה של ההשכלה ברחוב היהודי בעיתונים ובספרים. ב[[תרט"ו]], בימי מלחמת קרים, עמד בחליפת מכתבים עם ראשי המשכילים בעניין הוצאתה של עיתונות עברית. בשנת [[תרכ"ו]] ערך והדפיס מאסף מדעי וספרותי בשם " עלי הדס" שהשתתפו בו רבים מהמשכילים של אותה תקופה. בין היתר התפרסמה בו לראשונה יצירה משל פרץ סמולנסקין (בילינסון ניסה "לתקן ולשפר" את סגנונו של סמולנסקין, אולם רוב תיקוניו נדחו על ידי המחבר). במאסף הופיעו גם חלופי מכתבים בינו לבין לודוויג פיליפסון, אודות מצב היהודים באימפריה הרוסית, ובינו לבין יצחק אייזיק בן יעקב (מכתבים אלה פורסמו בחוברת א, עמ' 27–24). כתב העת לא הצליח מבחינה כלכלית, ולאחר ארבע חוברות פסק מלהופיע.<br />
<br />
בבית הדפוס של בילינסון הודפס העיתון היידי הראשון ברוסיה, "קול מבשר", שנוסד על ידי עורך "המליץ" אלכסנדר צדרבוים (ארז). כאשר בשנת [[תרל"א]] עבר צדרבוים עם עיתונו "המליץ" לבירה סנקט פטרבורג, לאחר שקיבל אישור להעביר לשם את הדפסת עיתונו העברי "המליץ" ועיתונו הרוסי "וֶסטניק", אולם "קול מבשר" נותר באודסה, שכן השלטונות לא התירו להדפיס בעיר הבירה עיתון ב"ז'ארגון". צדרבוים מינה את משה לייב לִילְיֶנבְּלוּם לעוזרו הראשי (והעורך בפועל) ב"קול מבשר", אולם חילוקי דעות עם בילינסון גרמו לו לעזוב את המערכת בקיץ תרל"א. צדרבוים הציע את המשרה לאחד העם, אולם זה לא הסכים לתנאיו, ובילינסון היה לעורך בפועל של העיתון. הוא חתם על מאמריו בכינוי הספרותי 'מאב"ן' (=משה אליעזר בן נחמן). במקביל, הוציא לאור את ספריו של יוסף שלמה דלמדיגו "ספר עילם" ו"מעין גנים" בצירוף הערות וקורות חיים של המחבר.<br />
<br />
ניסיונותיו להוציא כתבי עת נוספים הביאו אותו בשנים [[תרל"ט]]-[[תרמ"ב]] לערוך ולהדפיס שני פרסומים שעסקו בסוגיות הלכתיות: הקובץ "יגדיל תורה" (תרל"ט-[[תרמ"ב]]), שבו השתתפו גדולי הרבנים בדורו, וקבץ "מכילתא דרבנן" ([[תרמ"ו]]). הוא עיבד את יצירתו של הנרי וודסוורת' לונגפלו "יהודה המכבי" למחזה ביידיש ([[תרמ"ג]]), וכן הדפיס מילון ביידיש למונחים לועזיים ([[תרמ"ז]]).<br />
<br />
בתקופה שבין [[תקנ"א]] ל[[תקנ"ב]] נקלע בית הדפוס לקשיים כלכליים והתקשה לתפקד. חתנו, שלמה (סלומון) איסַקַויץ ואשתו רחל סייעו בידו. הם צרפו את בית הדפוס שלו אל בית הדפוס שלהם כחברה בת, ובאישור השלטונות החלו לעבוד במשותף. וכך נתאפשר המשך קיומו של בית הדפוס, ומכאן ואילך הופיעו שמות שתי המשפחות במשותף כמדפיסים. בנו של בילינסון, הלל, שהתמחה בטכניקות ההדפסה, התגייס לנהל את בית הדפוס הישן של אביו ו"לעשות בו משטרים חדשים וסדרים מתוקנים".<br />
<br />
בילינסון התרכז בחקר אילנות יוחסין של המשפחות היהודיות הוותיקות ברוסיה, שהוא עצמו נמנה עם אחת מהן. הוא פרסם שלוש עבודות בנושא זה: "מגילות יוחסין" ([[תרנ"א]]), "ילקוט משפחות" ([[תרנ"ג]]) ומילואים לקובץ האחרון (תרנ"ג), שנדפסו כולן בבית הדפוס שלו באודסה. על אף שאין ליצירות אלה ערך ספרותי רב, הן שימשו מקור רב ערך לחקר ההיסטוריה של המשפחות היהודיות ברוסיה, ועד היום יש ביקוש למידע הכלול בהן.<br />
<br />
בשנים [[תרנ"ח]]–[[תרס"ב]] הוציא ארבע חוברות של "שלֹמי אמוני ישראל: קובץ מאמרים לספרות לשוננו הקדושה" (שלוש חוברות, וחוברת נוספת שכותרתה "קונטרס אחרון: מלואים לספר שלמי אמוני ישראל"). בראש החוברת האחרונה הוא מודיע: "אני מניח את עט-הסופרים מידי ולא אכתוב עוד חיבורים. יכתבו חיבורים צעירים ממני".<br />
<br />
== קישוריו עם חב"ד ==<br />
[[קובץ:יחוס אדמו"ר הזקן למהר"ל נדפס בתר"י.jpg|ממוזער|יחוס [[אדמו"ר הזקן]] ל[[מהר"ל]] נדפס באילן יוחסין ממשה אליעזר בלינסון ב[[תר"י]]]]<br />
משה אליעזר בילינסון נולד לצשפחה של חסידי חב"ד עד לזמן של [[אדמו"ר הזקן]], והוא היה מחסיד [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]], וביקר אצלו כמה פעמים, ואחרי פטירת הצ"צ אינו ברורה לאיזה מבניו התקשר, ונראה שהוא היה חסיד חב"ד סתם בלי אדמו"ר פרטי.<br />
[[קובץ:יחוס של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצ"צ, ואדמו"ר מהר"ש במגילת יוחסין תרנ"ג.jpg|ממוזער|יחוס של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצ"צ]], ו[[אדמו"ר מהר"ש]] במגילת יוחסין של בלינסון ב[[תרנ"ג]].]]<br />
הוא עסק הרבה עם אילני יוחסין, והוא היה הראשון שהביא בדפוס יחוס [[אדמו"ר הזקן]] ל[[המהר"ל מפראג]], ומחבר ה[[בית רבי]] נמשך אחריו, וגם כתב יחוסו של משפחת [[הרבנית רבקה]], ושל כמה מגדולי החסידים כולל: ר' [[בנימין קלעצקער]], ר' [[שלמה פריידעש]], ר' [[פנחס רייזעס]], ר' [[איסר קישעס]], ר' [[זלמן רייזעס]], ר' [[נחמיה מדוברנה]], משפחת [[תומרקין]] ועוד.<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:בילינסון, משה אליעזר}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקצ"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ח]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבלארוס]]<br />
{{קרד}}</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=838339משה אליעזר בילינסון2026-03-30T19:32:43Z<p>י כ ר: /* קישוריו עם חב"ד */</p>
<hr />
<div>{{לשכתב|כל הערך=כן}}<br />
[[קובץ:משה אליעזר בילינסון.jpg|ממוזער|משה אליעזר בילינסון]]<br />
הרב '''משה אליעזר בֶּילינסון''' מכונה גם בראשי התיבות: '''מאב"ן'''; ([[תקצ"ה]] – [[ו' באדר]] [[תרס"ח]]) היה רב, עיתונאי, בעל בית דפוס, סופר וגנאלוג, ומחסידי [[חב"ד]].<br />
<br />
== תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תקצ"ה]] ב[[דוברובנה]] שעל גדות ב[[בלארוס|רוסיה הלבנה]], נכדו של רבי משה בן נחמן ראסקס (ר' משהלע ראסקעס) משקלוב. אביו מנחם בילינסון נשא לאשה בת ממשפחת מרגוליס. אין מידע רב על ילדותו, אבל כנראה קבל חינוך תורני וחסיד נרחב. זמן מה חי בטירספול, ואחר כך עבר לעיר אודסה.<br />
<br />
במחצית השנייה של שנת [[תרי"ט]] פרסם בדפוס ראָם ב[[ווילנה]] את תרגומו לרומן "האנוסים" לפיבוס פיליפסון, לעברית בשם "גלות ספרד, או: האנוסים בארץ שְפַּניה [=ספרד]". כעבור מספר חודשים, ב[[תר"כ]], פרסם חוברת אפולוגטית בשם "צבי לצדיק, או: אחד מני אלף המגן", שבה הגן על עמדות היהדות כנגד עמדות הנצרות והקראות ("מאמר הצטדקות להגן כבוד עם ישורון ותורתו", כדבריו).<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ב]] ייסד בית דפוס עברי באודסה. מדיניות הליברליזציה היחסית שהונהגה באימפריה הרוסית הביאה בכנפיה גם הקלות על בתי הדפוס והעיתונות, ואפשרה צמיחתה של עיתונות יהודית רב–לשונית. בילינסון ניצל חופש זה, והיה בין השוקדים ללחום את הפצתה של ההשכלה ברחוב היהודי בעיתונים ובספרים. ב[[תרט"ו]], בימי מלחמת קרים, עמד בחליפת מכתבים עם ראשי המשכילים בעניין הוצאתה של עיתונות עברית. בשנת [[תרכ"ו]] ערך והדפיס מאסף מדעי וספרותי בשם " עלי הדס" שהשתתפו בו רבים מהמשכילים של אותה תקופה. בין היתר התפרסמה בו לראשונה יצירה משל פרץ סמולנסקין (בילינסון ניסה "לתקן ולשפר" את סגנונו של סמולנסקין, אולם רוב תיקוניו נדחו על ידי המחבר). במאסף הופיעו גם חלופי מכתבים בינו לבין לודוויג פיליפסון, אודות מצב היהודים באימפריה הרוסית, ובינו לבין יצחק אייזיק בן יעקב (מכתבים אלה פורסמו בחוברת א, עמ' 27–24). כתב העת לא הצליח מבחינה כלכלית, ולאחר ארבע חוברות פסק מלהופיע.<br />
<br />
בבית הדפוס של בילינסון הודפס העיתון היידי הראשון ברוסיה, "קול מבשר", שנוסד על ידי עורך "המליץ" אלכסנדר צדרבוים (ארז). כאשר בשנת [[תרל"א]] עבר צדרבוים עם עיתונו "המליץ" לבירה סנקט פטרבורג, לאחר שקיבל אישור להעביר לשם את הדפסת עיתונו העברי "המליץ" ועיתונו הרוסי "וֶסטניק", אולם "קול מבשר" נותר באודסה, שכן השלטונות לא התירו להדפיס בעיר הבירה עיתון ב"ז'ארגון". צדרבוים מינה את משה לייב לִילְיֶנבְּלוּם לעוזרו הראשי (והעורך בפועל) ב"קול מבשר", אולם חילוקי דעות עם בילינסון גרמו לו לעזוב את המערכת בקיץ תרל"א. צדרבוים הציע את המשרה לאחד העם, אולם זה לא הסכים לתנאיו, ובילינסון היה לעורך בפועל של העיתון. הוא חתם על מאמריו בכינוי הספרותי 'מאב"ן' (=משה אליעזר בן נחמן). במקביל, הוציא לאור את ספריו של יוסף שלמה דלמדיגו "ספר עילם" ו"מעין גנים" בצירוף הערות וקורות חיים של המחבר.<br />
<br />
ניסיונותיו להוציא כתבי עת נוספים הביאו אותו בשנים [[תרל"ט]]-[[תרמ"ב]] לערוך ולהדפיס שני פרסומים שעסקו בסוגיות הלכתיות: הקובץ "יגדיל תורה" (תרל"ט-[[תרמ"ב]]), שבו השתתפו גדולי הרבנים בדורו, וקבץ "מכילתא דרבנן" ([[תרמ"ו]]). הוא עיבד את יצירתו של הנרי וודסוורת' לונגפלו "יהודה המכבי" למחזה ביידיש ([[תרמ"ג]]), וכן הדפיס מילון ביידיש למונחים לועזיים ([[תרמ"ז]]).<br />
<br />
בתקופה שבין [[תקנ"א]] ל[[תקנ"ב]] נקלע בית הדפוס לקשיים כלכליים והתקשה לתפקד. חתנו, שלמה (סלומון) איסַקַויץ ואשתו רחל סייעו בידו. הם צרפו את בית הדפוס שלו אל בית הדפוס שלהם כחברה בת, ובאישור השלטונות החלו לעבוד במשותף. וכך נתאפשר המשך קיומו של בית הדפוס, ומכאן ואילך הופיעו שמות שתי המשפחות במשותף כמדפיסים. בנו של בילינסון, הלל, שהתמחה בטכניקות ההדפסה, התגייס לנהל את בית הדפוס הישן של אביו ו"לעשות בו משטרים חדשים וסדרים מתוקנים".<br />
<br />
בילינסון התרכז בחקר אילנות יוחסין של המשפחות היהודיות הוותיקות ברוסיה, שהוא עצמו נמנה עם אחת מהן. הוא פרסם שלוש עבודות בנושא זה: "מגילות יוחסין" ([[תרנ"א]]), "ילקוט משפחות" ([[תרנ"ג]]) ומילואים לקובץ האחרון (תרנ"ג), שנדפסו כולן בבית הדפוס שלו באודסה. על אף שאין ליצירות אלה ערך ספרותי רב, הן שימשו מקור רב ערך לחקר ההיסטוריה של המשפחות היהודיות ברוסיה, ועד היום יש ביקוש למידע הכלול בהן.<br />
<br />
בשנים [[תרנ"ח]]–[[תרס"ב]] הוציא ארבע חוברות של "שלֹמי אמוני ישראל: קובץ מאמרים לספרות לשוננו הקדושה" (שלוש חוברות, וחוברת נוספת שכותרתה "קונטרס אחרון: מלואים לספר שלמי אמוני ישראל"). בראש החוברת האחרונה הוא מודיע: "אני מניח את עט-הסופרים מידי ולא אכתוב עוד חיבורים. יכתבו חיבורים צעירים ממני".<br />
<br />
== קישוריו עם חב"ד ==<br />
[[קובץ:יחוס אדמו"ר הזקן למהר"ל נדפס בתר"י.jpg|ממוזער|יחוס [[אדמו"ר הזקן]] ל[[מהר"ל]] נדפס באילן יוחסין ממשה אליעזר בלינסון ב[[תר"י]]]]<br />
משה אליעזר בילינסון נולד לצשפחה של חסידי חב"ד עד לזמן של [[אדמו"ר הזקן]], והוא היה מחסיד [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]], וביקר אצלו כמה פעמים, ואחרי פטירת הצ"צ אינו ברורה לאיזה מבניו התקשר, ונראה שהוא היה חסיד חב"ד סתם בלי אדמו"ר פרטי.<br />
[[קובץ:יחוס של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצ"צ, ואדמו"ר מהר"ש במגילת יוחסין תרנ"ג.jpg|ממוזער|יחוס של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצ"צ]], ו[[אדמו"ר מהר"ש]] במגילת יוחסין של בלינסון ב[[תרנ"ג]].]]<br />
הוא עסק הרבה עם אילני יוחסין, והוא היה הראשון שהביא בדפוס יחוס [[אדמו"ר הזקן]] ל[[המהר"ל מפראג]], ומחבר ה[[בית רבי]] נמשך אחריו, וגם כתב יחוסו של משפחת [[הרבנית רבקה]], ושל כמה מגדולי החסידים כולל: ר' [[בנימין קלעצקער]], ר' [[שלמה פריידעש]], ר' [[פנחס רייזעס]], ר' [[איסר קישעס]], ר' [[זלמן רייזעס]], ר' [[נחמיה מדוברנה]], משפחת [[תומרקין]] ועוד.<br />
<br />
== ספריו (יצירות מקוריות, תרגום, עיבוד ועריכה) ==<br />
* '''גלות ספרד, או, האנוסים בארץ שפניה: ספור... מקורות הימים במאה השלישית לאלף הששי'''; חבר מהרב... פיליפסאן...; נעתק לעברית על ידי [משה אליעזר בילינסון], וילנה: דפוס ראם, תר"כ 1859. (תרגום הרומן "האנוסים" לפיבוס פיליפסון)<br />
* '''צבי לצדיק: או, אחד מני אלף המגן (מאמר ההצטדקות)''', ליק: דפוס צ"ה פעטצאלל, תר"ך. (חיבור אפולוגטי: "להגן על כבוד עם ישרון ותורתו בארץ רוסיא, מחצי מקנאי שוא")<br />
* '''ספר אילם:... שאלות... שאל זרח בר נתן... מהרב... יוסף שלמה דילמידגו... איש קנדיאה. ועוד נתווספו כתבי שאלות ותשובות... מהרב יש"ר הנ"ל ותלמידיו... [ספר מעין גנים... כולל תשובות... על שאלות ספר אילם... הגיונות למודיות טבעיות... סוד היסוד, חקות שמים, גבורות יי, מעין חתום]''', נדפס פעם שנית, בתוספת הגהות ותקונים, עם תולדת ימי המחבר..., אודסה: דפוס מ.א. בעלינסאן, תרכ"ד–תרכ"ח.<br />
* '''תולדת הרב... יוסף שלמה רופא דילמידיגו מקנדיא'''; מלוקטת מתוך איזה ספרים, וגם מספרי זה הרב... על ידי המדפיס, אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרכ"ד. (בלוויית אילן יוחסין)<br />
* '''עלי הדס: כתובים בכל היקר בספרות ישראל כוללים מאמרים יקרים מחכמי זמננו וסופרים משכילים בארבעה עלים'''; לוקטו והובאו לדפוס על ידי מאב"ן, אודסה: א’ בעלינסון, תרכ"ה. (מאסף)<br />
* '''ספר זיכרון למשה: חדושים על כמה מסכתות בתלמוד וגם על משניות ועל הרא"ש'''; מאת הרב ... מוהר"ר משה בן הרב מו"ה נחמן ... נקרא בשם ר’ משהלע ראסקעס, אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרל"ג. (חידושים מאת סבו; בראשית הספר הביא בילינסון את תולדותיו. "זיכרון למשה" נדפס קודם לכן בדפוס מ"א בילינסון בתרכ"ד במסגרת "ספר שני המאורות", שבו נכרך יחד עם "ספר גאון אברהם" למורו אברהם בן שאול משקלוב<br />
* '''בחינת התלמידים בלמוד תורתנו הקדושה בבתי הספר לבני ישראל: מסודר ע"ד שאלות ותשובות'''; מאת משה אליעזר במו"ה נחמן בעלינסאן, אודסה: מ"א בעלינסאן, תרל"ד. (בסוף לוח של סדר יוחסין מכל סדר בראשית. רק עד סוף פרשת וירא.) (ספר לימוד)<br />
* '''קובץ יגדיל תורה: לקוטים בדברי תורה, שאלות ותשובות וחדושי הלכות...'''; [נערך] על ידי המדפיס [משה אליעזר בילינסון], אודסה: דפוס מ’ בלינסון, 1879–1885. (קובץ תורני)<br />
* '''גירוש שפניא: מיט דאָס לעבענבעשרייבונג פון דעם בעריהמטען חכם און פילוסוף השר הגדול והצדיק הרב דון יצחק אברבנאל זצ"ל... דאָס... ליעד פון יהודא הלוי'''; איבער געזעצט פון לשון קודש. א ליעד דאס פערבלאנזיעטע קינד; הערוסיגעגעבען פון מ’ בעלינסאן..., אודסה 1882. '''{{יידיש}}''' ("גירוש ספרד: בצירוף קורות חייו של החכם והפילוסוף המפורסם השר הגדול והצדיק הרב דון יצחק אברבנאל")<br />
* '''גבורות יהודא מכבי, אָאדער, נס חנכה: (חנכה-שפיעל): א דראמא אין פינף אקטען'''; פערפאסט אין ענגליש פון... לאָנגפעללאָ; איבערגיזעצט... יעצט אין יודיש דייטש פון מ"א בעלינסאן, אודסה: מ"א בעלינסאן, תרמ"ג. '''{{יידיש}}''' (תרגום "גבורות יהודה המכבי, או: נס חנוכה" להנרי וודסוורת' לונגפלו)<br />
* '''קובץ מכילתא דרבנן ודבי רבנן''', אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרמ"ו 1885. (קובץ תשובות מרבנים שונים)<br />
* '''א נוטצליכער פרעמד-וואָרטער-בוך: צו ערקלערען און צו פערדייטשען דיא פרעמדע ווערטער...: אין דער דייטשער אונ... רוססישער שפראכע אונ אויך אין... יודישען לשון...''', אודסה: דפוס בעלינסאן, תרמ"ז. (מילון שימושי למילים לועזיות בגרמנית, רוסית ויידיש)<br />
* '''מגלות יוחסין: להתייחסות משפחות שונות... מגלה א’ בשם זקן אהרן (בשני סדרים) למשפחת תומארקין ובעלינסאן ובני משפחות ווילדא, בהרב וכו'...''', אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרנ"א. (בסוף קונטרס (משפחת סופרים) אהלי שם: ז-ח דף.) (גנאלוגיה)<br />
* '''ילקוט משפחות: ... א’ אגרת יוחסין למשפחת אלכסנדראוו עם איזה בתי אבות ממשפחות... תומארקין, פרומקין, קאזארנווער, פריידעש...''', אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרנ"ג. (גנאלוגיה)<br />
* '''גלות שפאניא: א היסטאָרישער ראָמאן אויס דער יודישער געשיכטע, אין דער צייט פון דעם שרעקליכען גירוש פון שפאניען'''; פערפאסט אין דער דייטשען שפראכע פון דאקטאר פ׳ פיליפפזאהן אונטער נאמען ״Die Marannen״ (אנוסים); איבערזעצט אים יודישען פון מ. א. בעלינסאן, אודסה: מ. א. בעלינסאן, תרנ"ד 1894.<br />
* '''מה – הציון?''', אודסה: הוצאת חברים מגן דוד, תרס"ג 1902. ("מכתב... לכבוד אחב"י [=אחינו בני ישראל] הציונים אשר בכל הגולה"; בסופו קצת דברי פלפול)<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%97%D7%95%D7%A1_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F,_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99,_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%22%D7%A6,_%D7%95%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9_%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%9F_%D7%AA%D7%A8%D7%A0%22%D7%92.jpg&diff=838338קובץ:יחוס של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצ"צ, ואדמו"ר מהר"ש במגילת יוחסין תרנ"ג.jpg2026-03-30T19:31:11Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>יחוס של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצ"צ, ואדמו"ר מהר"ש במגילת יוחסין תרנ"ג</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=838335משה אליעזר בילינסון2026-03-30T19:21:40Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה אליעזר בילינסון.jpg|ממוזער|משה אליעזר בילינסון]]<br />
הרב '''משה אליעזר בֶּילינסון''' מכונה גם בראשי התיבות: '''מאב"ן'''; ([[תקצ"ה]] – [[ו' באדר]] [[תרס"ח]]) היה רב, עיתונאי, בעל בית דפוס, סופר וגנאלוג, ומחסידי [[חב"ד]].<br />
<br />
== תולדות חייו ==<br />
משה אליעזר בילינסון נולד ב[[תקצ"ה]] ב[[דוברובנה]] שעל גדות ב[[בלארוס|רוסיה הלבנה]], נכדו של רבי משה בן נחמן ראסקס (ר' משהלע ראסקעס) משקלוב. אביו מנחם בילינסון נשא לאשה בת ממשפחת מרגוליס. אין מידע רב על ילדותו, אבל כנראה קבל חינוך תורני וחסיד נרחב. זמן מה חי בטירספול, ואחר כך עבר לעיר אודסה.<br />
<br />
במחצית השנייה של שנת [[תרי"ט]] פרסם בדפוס ראָם ב[[ווילנה]] את תרגומו לרומן "האנוסים" לפיבוס פיליפסון, לעברית בשם "גלות ספרד, או: האנוסים בארץ שְפַּניה [=ספרד]". כעבור מספר חודשים, ב[[תר"כ]], פרסם חוברת אפולוגטית בשם "צבי לצדיק, או: אחד מני אלף המגן", שבה הגן על עמדות היהדות כנגד עמדות הנצרות והקראות ("מאמר הצטדקות להגן כבוד עם ישורון ותורתו", כדבריו).<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ב]] ייסד בית דפוס עברי באודסה. מדיניות הליברליזציה היחסית שהונהגה באימפריה הרוסית הביאה בכנפיה גם הקלות על בתי הדפוס והעיתונות, ואפשרה צמיחתה של עיתונות יהודית רב–לשונית. בילינסון ניצל חופש זה, והיה בין השוקדים ללחום את הפצתה של ההשכלה ברחוב היהודי בעיתונים ובספרים. ב[[תרט"ו]], בימי מלחמת קרים, עמד בחליפת מכתבים עם ראשי המשכילים בעניין הוצאתה של עיתונות עברית. בשנת [[תרכ"ו]] ערך והדפיס מאסף מדעי וספרותי בשם " עלי הדס" שהשתתפו בו רבים מהמשכילים של אותה תקופה. בין היתר התפרסמה בו לראשונה יצירה משל פרץ סמולנסקין (בילינסון ניסה "לתקן ולשפר" את סגנונו של סמולנסקין, אולם רוב תיקוניו נדחו על ידי המחבר). במאסף הופיעו גם חלופי מכתבים בינו לבין לודוויג פיליפסון, אודות מצב היהודים באימפריה הרוסית, ובינו לבין יצחק אייזיק בן יעקב (מכתבים אלה פורסמו בחוברת א, עמ' 27–24). כתב העת לא הצליח מבחינה כלכלית, ולאחר ארבע חוברות פסק מלהופיע.<br />
<br />
בבית הדפוס של בילינסון הודפס העיתון היידי הראשון ברוסיה, "קול מבשר", שנוסד על ידי עורך "המליץ" אלכסנדר צדרבוים (ארז). כאשר בשנת [[תרל"א]] עבר צדרבוים עם עיתונו "המליץ" לבירה סנקט פטרבורג, לאחר שקיבל אישור להעביר לשם את הדפסת עיתונו העברי "המליץ" ועיתונו הרוסי "וֶסטניק", אולם "קול מבשר" נותר באודסה, שכן השלטונות לא התירו להדפיס בעיר הבירה עיתון ב"ז'ארגון". צדרבוים מינה את משה לייב לִילְיֶנבְּלוּם לעוזרו הראשי (והעורך בפועל) ב"קול מבשר", אולם חילוקי דעות עם בילינסון גרמו לו לעזוב את המערכת בקיץ [[תרל"א]]. צדרבוים הציע את המשרה לאחד העם, אולם זה לא הסכים לתנאיו, ובילינסון היה לעורך בפועל של העיתון. הוא חתם על מאמריו בכינוי הספרותי 'מאב"ן' (=משה אליעזר בן נחמן). במקביל, הוציא לאור את ספריו של יוסף שלמה דלמדיגו "ספר עילם" ו"מעין גנים" בצירוף הערות וקורות חיים של המחבר.<br />
<br />
ניסיונותיו להוציא כתבי עת נוספים הביאו אותו בשנים [[תרל"ט]]-[[תרמ"ב]] לערוך ולהדפיס שני פרסומים שעסקו בסוגיות הלכתיות: הקובץ "יגדיל תורה" ([[תרל"ט]]-[[תרמ"ב]]), שבו השתתפו גדולי הרבנים בדורו, וקבץ "מכילתא דרבנן" ([[תרמ"ו]]). הוא עיבד את יצירתו של הנרי וודסוורת' לונגפלו "יהודה המכבי" למחזה ביידיש ([[תרמ"ג]]), וכן הדפיס מילון ביידיש למונחים לועזיים ([[תרמ"ז]]).<br />
<br />
בתקופה שבין [[תקנ"א]] ל[[תקנ"ב]] נקלע בית הדפוס לקשיים כלכליים והתקשה לתפקד. חתנו, שלמה (סלומון) איסַקַויץ ואשתו רחל סייעו בידו. הם צרפו את בית הדפוס שלו אל בית הדפוס שלהם כחברה בת, ובאישור השלטונות החלו לעבוד במשותף. וכך נתאפשר המשך קיומו של בית הדפוס, ומכאן ואילך הופיעו שמות שתי המשפחות במשותף כמדפיסים. בנו של בילינסון, הלל, שהתמחה בטכניקות ההדפסה, התגייס לנהל את בית הדפוס הישן של אביו ו"לעשות בו משטרים חדשים וסדרים מתוקנים".<br />
<br />
בילינסון התרכז בחקר אילנות יוחסין של המשפחות היהודיות הוותיקות ברוסיה, שהוא עצמו נמנה עם אחת מהן. הוא פרסם שלוש עבודות בנושא זה: "מגילות יוחסין" ([[תרנ"א]]), "ילקוט משפחות" ([[תרנ"ג]]) ומילואים לקובץ האחרון ([[תרנ"ג]]), שנדפסו כולן בבית הדפוס שלו באודסה. על אף שאין ליצירות אלה ערך ספרותי רב, הן שימשו מקור רב ערך לחקר ההיסטוריה של המשפחות היהודיות ברוסיה, ועד היום יש ביקוש למידע הכלול בהן.<br />
<br />
בשנים [[תרנ"ח]]–[[תרס"ב]] הוציא ארבע חוברות של "שלֹמי אמוני ישראל: קובץ מאמרים לספרות לשוננו הקדושה" (שלוש חוברות, וחוברת נוספת שכותרתה "קונטרס אחרון: מלואים לספר שלמי אמוני ישראל"). בראש החוברת האחרונה הוא מודיע: "אני מניח את עט-הסופרים מידי ולא אכתוב עוד חיבורים. יכתבו חיבורים צעירים ממני".<br />
<br />
== קישוריו עם חב"ד ==<br />
[[קובץ:יחוס אדמו"ר הזקן למהר"ל נדפס בתר"י.jpg|ממוזער|יחוס [[אדמו"ר הזקן]] ל[[מהר"ל]] נדפס באילן יוחסין ממשה אליעזר בלינסון ב[[תר"י]]]]<br />
משה אליעזר בילינסון נולד לצשפחה של חסידי חב"ד עד לזמן של [[אדמו"ר הזקן]], והוא היה מחסיד [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]], וביקר אצלו כמה פעמים, ואחרי פטירת הצ"צ אינו ברורה לאיזה מבניו התקשר, ונראה שהוא היה חסיד חב"ד סתם בלי אדמו"ר פרטי.<br />
<br />
הוא עסק הרבה עם אילני יוחסין, והוא היה הראשון שהביא בדפוס יחוס [[אדמו"ר הזקן]] ל[[המהר"ל מפראג]], ומחבר ה[[בית רבי]] נמשך אחריו, וגם כתב יחוסו של משפחת [[הרבנית רבקה]], ושל כמה מגדולי החסידים כולל: ר' [[בנימין קלעצקער]], ר' [[שלמה פריידעש]], ר' [[פנחס רייזעס]], ר' [[איסר קישעס]], ר' [[זלמן רייזעס]], ר' [[נחמיה מדוברנה]], משפחת [[תומרקין]] ועוד.<br />
<br />
== ספריו (יצירות מקוריות, תרגום, עיבוד ועריכה) ==<br />
<br />
* '''גלות ספרד, או, האנוסים בארץ שפניה: ספור... מקורות הימים במאה השלישית לאלף הששי'''; חבר מהרב... פיליפסאן...; נעתק לעברית על ידי [משה אליעזר בילינסון], וילנה: דפוס ראם, תר"כ 1859. (תרגום הרומן "האנוסים" לפיבוס פיליפסון)<br />
* '''צבי לצדיק: או, אחד מני אלף המגן (מאמר ההצטדקות)''', ליק: דפוס צ"ה פעטצאלל, תר"ך. (חיבור אפולוגטי: "להגן על כבוד עם ישרון ותורתו בארץ רוסיא, מחצי מקנאי שוא")<br />
* '''ספר אילם:... שאלות... שאל זרח בר נתן... מהרב... יוסף שלמה דילמידגו... איש קנדיאה. ועוד נתווספו כתבי שאלות ותשובות... מהרב יש"ר הנ"ל ותלמידיו... [ספר מעין גנים... כולל תשובות... על שאלות ספר אילם... הגיונות למודיות טבעיות... סוד היסוד, חקות שמים, גבורות יי, מעין חתום]''', נדפס פעם שנית, בתוספת הגהות ותקונים, עם תולדת ימי המחבר..., אודסה: דפוס מ.א. בעלינסאן, תרכ"ד–תרכ"ח.<br />
* '''תולדת הרב... יוסף שלמה רופא דילמידיגו מקנדיא'''; מלוקטת מתוך איזה ספרים, וגם מספרי זה הרב... על ידי המדפיס, אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרכ"ד. (בלוויית אילן יוחסין)<br />
* '''עלי הדס: כתובים בכל היקר בספרות ישראל כוללים מאמרים יקרים מחכמי זמננו וסופרים משכילים בארבעה עלים'''; לוקטו והובאו לדפוס על ידי מאב"ן, אודסה: א’ בעלינסון, תרכ"ה. (מאסף)<br />
* '''ספר זיכרון למשה: חדושים על כמה מסכתות בתלמוד וגם על משניות ועל הרא"ש'''; מאת הרב ... מוהר"ר משה בן הרב מו"ה נחמן ... נקרא בשם ר’ משהלע ראסקעס, אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרל"ג. (חידושים מאת סבו; בראשית הספר הביא בילינסון את תולדותיו. "זיכרון למשה" נדפס קודם לכן בדפוס מ"א בילינסון בתרכ"ד במסגרת "ספר שני המאורות", שבו נכרך יחד עם "ספר גאון אברהם" למורו אברהם בן שאול משקלוב<br />
* '''בחינת התלמידים בלמוד תורתנו הקדושה בבתי הספר לבני ישראל: מסודר ע"ד שאלות ותשובות'''; מאת משה אליעזר במו"ה נחמן בעלינסאן, אודסה: מ"א בעלינסאן, תרל"ד. (בסוף לוח של סדר יוחסין מכל סדר בראשית. רק עד סוף פרשת וירא.) (ספר לימוד)<br />
* '''קובץ יגדיל תורה: לקוטים בדברי תורה, שאלות ותשובות וחדושי הלכות...'''; [נערך] על ידי המדפיס [משה אליעזר בילינסון], אודסה: דפוס מ’ בלינסון, 1879–1885. (קובץ תורני)<br />
* '''גירוש שפניא: מיט דאָס לעבענבעשרייבונג פון דעם בעריהמטען חכם און פילוסוף השר הגדול והצדיק הרב דון יצחק אברבנאל זצ"ל... דאָס... ליעד פון יהודא הלוי'''; איבער געזעצט פון לשון קודש. א ליעד דאס פערבלאנזיעטע קינד; הערוסיגעגעבען פון מ’ בעלינסאן..., אודסה 1882. '''{{יידיש}}''' ("גירוש ספרד: בצירוף קורות חייו של החכם והפילוסוף המפורסם השר הגדול והצדיק הרב דון יצחק אברבנאל")<br />
* '''גבורות יהודא מכבי, אָאדער, נס חנכה: (חנכה-שפיעל): א דראמא אין פינף אקטען'''; פערפאסט אין ענגליש פון... לאָנגפעללאָ; איבערגיזעצט... יעצט אין יודיש דייטש פון מ"א בעלינסאן, אודסה: מ"א בעלינסאן, תרמ"ג. '''{{יידיש}}''' (תרגום "גבורות יהודה המכבי, או: נס חנוכה" להנרי וודסוורת' לונגפלו)<br />
* '''קובץ מכילתא דרבנן ודבי רבנן''', אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרמ"ו 1885. (קובץ תשובות מרבנים שונים)<br />
* '''א נוטצליכער פרעמד-וואָרטער-בוך: צו ערקלערען און צו פערדייטשען דיא פרעמדע ווערטער...: אין דער דייטשער אונ... רוססישער שפראכע אונ אויך אין... יודישען לשון...''', אודסה: דפוס בעלינסאן, תרמ"ז. (מילון שימושי למילים לועזיות בגרמנית, רוסית ויידיש)<br />
* '''מגלות יוחסין: להתייחסות משפחות שונות... מגלה א’ בשם זקן אהרן (בשני סדרים) למשפחת תומארקין ובעלינסאן ובני משפחות ווילדא, בהרב וכו'...''', אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרנ"א. (בסוף קונטרס (משפחת סופרים) אהלי שם: ז-ח דף.) (גנאלוגיה)<br />
* '''ילקוט משפחות: ... א’ אגרת יוחסין למשפחת אלכסנדראוו עם איזה בתי אבות ממשפחות... תומארקין, פרומקין, קאזארנווער, פריידעש...''', אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרנ"ג. (גנאלוגיה)<br />
* '''גלות שפאניא: א היסטאָרישער ראָמאן אויס דער יודישער געשיכטע, אין דער צייט פון דעם שרעקליכען גירוש פון שפאניען'''; פערפאסט אין דער דייטשען שפראכע פון דאקטאר פ׳ פיליפפזאהן אונטער נאמען ״Die Marannen״ (אנוסים); איבערזעצט אים יודישען פון מ. א. בעלינסאן, אודסה: מ. א. בעלינסאן, תרנ"ד 1894.<br />
* '''מה – הציון?''', אודסה: הוצאת חברים מגן דוד, תרס"ג 1902. ("מכתב... לכבוד אחב"י [=אחינו בני ישראל] הציונים אשר בכל הגולה"; בסופו קצת דברי פלפול)<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%97%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F_%D7%9C%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%9C_%D7%A0%D7%93%D7%A4%D7%A1_%D7%91%D7%AA%D7%A8%22%D7%99.jpg&diff=838334קובץ:יחוס אדמו"ר הזקן למהר"ל נדפס בתר"י.jpg2026-03-30T19:19:47Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>יחוס אדמו"ר הזקן למהר"ל נדפס בתר"י</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F.jpg&diff=838333קובץ:משה אליעזר בילינסון.jpg2026-03-30T19:18:23Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>משה אליעזר בילינסון</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=838332משה אליעזר בילינסון2026-03-30T19:15:46Z<p>י כ ר: דף חדש</p>
<hr />
<div>הרב '''משה אליעזר בֶּילינסון''' מכונה גם בראשי התיבות: '''מאב"ן'''; ([[תקצ"ה]] – [[ו' באדר]] [[תרס"ח]]) היה רב, עיתונאי, בעל בית דפוס, סופר וגנאלוג, ומחסידי [[חב"ד]].<br />
<br />
== תולדות חייו ==<br />
משה אליעזר בילינסון נולד ב[[תקצ"ה]] ב[[דוברובנה]] שעל גדות ב[[בלארוס|רוסיה הלבנה]], נכדו של רבי משה בן נחמן ראסקס (ר' משהלע ראסקעס) משקלוב. אביו מנחם בילינסון נשא לאשה בת ממשפחת מרגוליס. אין מידע רב על ילדותו, אבל כנראה קבל חינוך תורני וחסיד נרחב. זמן מה חי בטירספול, ואחר כך עבר לעיר אודסה.<br />
<br />
במחצית השנייה של שנת [[תרי"ט]] פרסם בדפוס ראָם ב[[ווילנה]] את תרגומו לרומן "האנוסים" לפיבוס פיליפסון, לעברית בשם "גלות ספרד, או: האנוסים בארץ שְפַּניה [=ספרד]". כעבור מספר חודשים, ב[[תר"כ]], פרסם חוברת אפולוגטית בשם "צבי לצדיק, או: אחד מני אלף המגן", שבה הגן על עמדות היהדות כנגד עמדות הנצרות והקראות ("מאמר הצטדקות להגן כבוד עם ישורון ותורתו", כדבריו).<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ב]] ייסד בית דפוס עברי באודסה. מדיניות הליברליזציה היחסית שהונהגה באימפריה הרוסית הביאה בכנפיה גם הקלות על בתי הדפוס והעיתונות, ואפשרה צמיחתה של עיתונות יהודית רב–לשונית. בילינסון ניצל חופש זה, והיה בין השוקדים ללחום את הפצתה של ההשכלה ברחוב היהודי בעיתונים ובספרים. ב[[תרט"ו]], בימי מלחמת קרים, עמד בחליפת מכתבים עם ראשי המשכילים בעניין הוצאתה של עיתונות עברית. בשנת [[תרכ"ו]] ערך והדפיס מאסף מדעי וספרותי בשם " עלי הדס" שהשתתפו בו רבים מהמשכילים של אותה תקופה. בין היתר התפרסמה בו לראשונה יצירה משל פרץ סמולנסקין (בילינסון ניסה "לתקן ולשפר" את סגנונו של סמולנסקין, אולם רוב תיקוניו נדחו על ידי המחבר). במאסף הופיעו גם חלופי מכתבים בינו לבין לודוויג פיליפסון, אודות מצב היהודים באימפריה הרוסית, ובינו לבין יצחק אייזיק בן יעקב (מכתבים אלה פורסמו בחוברת א, עמ' 27–24). כתב העת לא הצליח מבחינה כלכלית, ולאחר ארבע חוברות פסק מלהופיע.<br />
<br />
בבית הדפוס של בילינסון הודפס העיתון היידי הראשון ברוסיה, "קול מבשר", שנוסד על ידי עורך "המליץ" אלכסנדר צדרבוים (ארז). כאשר בשנת [[תרל"א]] עבר צדרבוים עם עיתונו "המליץ" לבירה סנקט פטרבורג, לאחר שקיבל אישור להעביר לשם את הדפסת עיתונו העברי "המליץ" ועיתונו הרוסי "וֶסטניק", אולם "קול מבשר" נותר באודסה, שכן השלטונות לא התירו להדפיס בעיר הבירה עיתון ב"ז'ארגון". צדרבוים מינה את משה לייב לִילְיֶנבְּלוּם לעוזרו הראשי (והעורך בפועל) ב"קול מבשר", אולם חילוקי דעות עם בילינסון גרמו לו לעזוב את המערכת בקיץ [[תרל"א]]. צדרבוים הציע את המשרה לאחד העם, אולם זה לא הסכים לתנאיו, ובילינסון היה לעורך בפועל של העיתון. הוא חתם על מאמריו בכינוי הספרותי 'מאב"ן' (=משה אליעזר בן נחמן). במקביל, הוציא לאור את ספריו של יוסף שלמה דלמדיגו "ספר עילם" ו"מעין גנים" בצירוף הערות וקורות חיים של המחבר.<br />
<br />
ניסיונותיו להוציא כתבי עת נוספים הביאו אותו בשנים [[תרל"ט]]-[[תרמ"ב]] לערוך ולהדפיס שני פרסומים שעסקו בסוגיות הלכתיות: הקובץ "יגדיל תורה" ([[תרל"ט]]-[[תרמ"ב]]), שבו השתתפו גדולי הרבנים בדורו, וקבץ "מכילתא דרבנן" ([[תרמ"ו]]). הוא עיבד את יצירתו של הנרי וודסוורת' לונגפלו "יהודה המכבי" למחזה ביידיש ([[תרמ"ג]]), וכן הדפיס מילון ביידיש למונחים לועזיים ([[תרמ"ז]]).<br />
<br />
בתקופה שבין [[תקנ"א]] ל[[תקנ"ב]] נקלע בית הדפוס לקשיים כלכליים והתקשה לתפקד. חתנו, שלמה (סלומון) איסַקַויץ ואשתו רחל סייעו בידו. הם צרפו את בית הדפוס שלו אל בית הדפוס שלהם כחברה בת, ובאישור השלטונות החלו לעבוד במשותף. וכך נתאפשר המשך קיומו של בית הדפוס, ומכאן ואילך הופיעו שמות שתי המשפחות במשותף כמדפיסים. בנו של בילינסון, הלל, שהתמחה בטכניקות ההדפסה, התגייס לנהל את בית הדפוס הישן של אביו ו"לעשות בו משטרים חדשים וסדרים מתוקנים".<br />
<br />
בילינסון התרכז בחקר אילנות יוחסין של המשפחות היהודיות הוותיקות ברוסיה, שהוא עצמו נמנה עם אחת מהן. הוא פרסם שלוש עבודות בנושא זה: "מגילות יוחסין" ([[תרנ"א]]), "ילקוט משפחות" ([[תרנ"ג]]) ומילואים לקובץ האחרון ([[תרנ"ג]]), שנדפסו כולן בבית הדפוס שלו באודסה. על אף שאין ליצירות אלה ערך ספרותי רב, הן שימשו מקור רב ערך לחקר ההיסטוריה של המשפחות היהודיות ברוסיה, ועד היום יש ביקוש למידע הכלול בהן.<br />
<br />
בשנים [[תרנ"ח]]–[[תרס"ב]] הוציא ארבע חוברות של "שלֹמי אמוני ישראל: קובץ מאמרים לספרות לשוננו הקדושה" (שלוש חוברות, וחוברת נוספת שכותרתה "קונטרס אחרון: מלואים לספר שלמי אמוני ישראל"). בראש החוברת האחרונה הוא מודיע: "אני מניח את עט-הסופרים מידי ולא אכתוב עוד חיבורים. יכתבו חיבורים צעירים ממני".<br />
<br />
== קישוריו עם חב"ד ==<br />
משה אליעזר בילינסון נולד לצשפחה של חסידי חב"ד עד לזמן של [[אדמו"ר הזקן]], והוא היה מחסיד [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]], וביקר אצלו כמה פעמים, ואחרי פטירת הצ"צ אינו ברורה לאיזה מבניו התקשר, ונראה שהוא היה חסיד חב"ד סתם בלי אדמו"ר פרטי.<br />
<br />
הוא עסק הרבה עם אילני יוחסין, והוא היה הראשון שהביא בדפוס יחוס [[אדמו"ר הזקן]] ל[[המהר"ל מפראג]], ומחבר ה[[בית רבי]] נמשך אחריו, וגם כתב יחוסו של משפחת [[הרבנית רבקה]], ושל כמה מגדולי החסידים כולל: ר' [[בנימין קלעצקער]], ר' [[שלמה פריידעש]], ר' [[פנחס רייזעס]], ר' [[איסר קישעס]], ר' [[זלמן רייזעס]], ר' [[נחמיה מדוברנה]], משפחת [[תומרקין]] ועוד.<br />
<br />
== ספריו (יצירות מקוריות, תרגום, עיבוד ועריכה) ==<br />
<br />
* '''גלות ספרד, או, האנוסים בארץ שפניה: ספור... מקורות הימים במאה השלישית לאלף הששי'''; חבר מהרב... פיליפסאן...; נעתק לעברית על ידי [משה אליעזר בילינסון], וילנה: דפוס ראם, תר"כ 1859. (תרגום הרומן "האנוסים" לפיבוס פיליפסון)<br />
* '''צבי לצדיק: או, אחד מני אלף המגן (מאמר ההצטדקות)''', ליק: דפוס צ"ה פעטצאלל, תר"ך. (חיבור אפולוגטי: "להגן על כבוד עם ישרון ותורתו בארץ רוסיא, מחצי מקנאי שוא")<br />
* '''ספר אילם:... שאלות... שאל זרח בר נתן... מהרב... יוסף שלמה דילמידגו... איש קנדיאה. ועוד נתווספו כתבי שאלות ותשובות... מהרב יש"ר הנ"ל ותלמידיו... [ספר מעין גנים... כולל תשובות... על שאלות ספר אילם... הגיונות למודיות טבעיות... סוד היסוד, חקות שמים, גבורות יי, מעין חתום]''', נדפס פעם שנית, בתוספת הגהות ותקונים, עם תולדת ימי המחבר..., אודסה: דפוס מ.א. בעלינסאן, תרכ"ד–תרכ"ח.<br />
* '''תולדת הרב... יוסף שלמה רופא דילמידיגו מקנדיא'''; מלוקטת מתוך איזה ספרים, וגם מספרי זה הרב... על ידי המדפיס, אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרכ"ד. (בלוויית אילן יוחסין)<br />
* '''עלי הדס: כתובים בכל היקר בספרות ישראל כוללים מאמרים יקרים מחכמי זמננו וסופרים משכילים בארבעה עלים'''; לוקטו והובאו לדפוס על ידי מאב"ן, אודסה: א’ בעלינסון, תרכ"ה. (מאסף)<br />
* '''ספר זיכרון למשה: חדושים על כמה מסכתות בתלמוד וגם על משניות ועל הרא"ש'''; מאת הרב ... מוהר"ר משה בן הרב מו"ה נחמן ... נקרא בשם ר’ משהלע ראסקעס, אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרל"ג. (חידושים מאת סבו; בראשית הספר הביא בילינסון את תולדותיו. "זיכרון למשה" נדפס קודם לכן בדפוס מ"א בילינסון בתרכ"ד במסגרת "ספר שני המאורות", שבו נכרך יחד עם "ספר גאון אברהם" למורו אברהם בן שאול משקלוב<br />
* '''בחינת התלמידים בלמוד תורתנו הקדושה בבתי הספר לבני ישראל: מסודר ע"ד שאלות ותשובות'''; מאת משה אליעזר במו"ה נחמן בעלינסאן, אודסה: מ"א בעלינסאן, תרל"ד. (בסוף לוח של סדר יוחסין מכל סדר בראשית. רק עד סוף פרשת וירא.) (ספר לימוד)<br />
* '''קובץ יגדיל תורה: לקוטים בדברי תורה, שאלות ותשובות וחדושי הלכות...'''; [נערך] על ידי המדפיס [משה אליעזר בילינסון], אודסה: דפוס מ’ בלינסון, 1879–1885. (קובץ תורני)<br />
* '''גירוש שפניא: מיט דאָס לעבענבעשרייבונג פון דעם בעריהמטען חכם און פילוסוף השר הגדול והצדיק הרב דון יצחק אברבנאל זצ"ל... דאָס... ליעד פון יהודא הלוי'''; איבער געזעצט פון לשון קודש. א ליעד דאס פערבלאנזיעטע קינד; הערוסיגעגעבען פון מ’ בעלינסאן..., אודסה 1882. '''{{יידיש}}''' ("גירוש ספרד: בצירוף קורות חייו של החכם והפילוסוף המפורסם השר הגדול והצדיק הרב דון יצחק אברבנאל")<br />
* '''גבורות יהודא מכבי, אָאדער, נס חנכה: (חנכה-שפיעל): א דראמא אין פינף אקטען'''; פערפאסט אין ענגליש פון... לאָנגפעללאָ; איבערגיזעצט... יעצט אין יודיש דייטש פון מ"א בעלינסאן, אודסה: מ"א בעלינסאן, תרמ"ג. '''{{יידיש}}''' (תרגום "גבורות יהודה המכבי, או: נס חנוכה" להנרי וודסוורת' לונגפלו)<br />
* '''קובץ מכילתא דרבנן ודבי רבנן''', אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרמ"ו 1885. (קובץ תשובות מרבנים שונים)<br />
* '''א נוטצליכער פרעמד-וואָרטער-בוך: צו ערקלערען און צו פערדייטשען דיא פרעמדע ווערטער...: אין דער דייטשער אונ... רוססישער שפראכע אונ אויך אין... יודישען לשון...''', אודסה: דפוס בעלינסאן, תרמ"ז. (מילון שימושי למילים לועזיות בגרמנית, רוסית ויידיש)<br />
* '''מגלות יוחסין: להתייחסות משפחות שונות... מגלה א’ בשם זקן אהרן (בשני סדרים) למשפחת תומארקין ובעלינסאן ובני משפחות ווילדא, בהרב וכו'...''', אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרנ"א. (בסוף קונטרס (משפחת סופרים) אהלי שם: ז-ח דף.) (גנאלוגיה)<br />
* '''ילקוט משפחות: ... א’ אגרת יוחסין למשפחת אלכסנדראוו עם איזה בתי אבות ממשפחות... תומארקין, פרומקין, קאזארנווער, פריידעש...''', אודסה: דפוס מ"א בעלינסאן, תרנ"ג. (גנאלוגיה)<br />
* '''גלות שפאניא: א היסטאָרישער ראָמאן אויס דער יודישער געשיכטע, אין דער צייט פון דעם שרעקליכען גירוש פון שפאניען'''; פערפאסט אין דער דייטשען שפראכע פון דאקטאר פ׳ פיליפפזאהן אונטער נאמען ״Die Marannen״ (אנוסים); איבערזעצט אים יודישען פון מ. א. בעלינסאן, אודסה: מ. א. בעלינסאן, תרנ"ד 1894.<br />
* '''מה – הציון?''', אודסה: הוצאת חברים מגן דוד, תרס"ג 1902. ("מכתב... לכבוד אחב"י [=אחינו בני ישראל] הציונים אשר בכל הגולה"; בסופו קצת דברי פלפול)</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=838329מאיר תומרקין2026-03-30T18:34:46Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>הרב '''מאיר תומארקין''' (לערך [[תקצ"ז]] - לערך [[תר"ע]]) היה נכד הרה”ח ר’ [[בנימין קלעצקער]] ומחסידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]] [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר המהר"ש]] ו[[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] והיה סוחר ו[[משפיע]] בהעיירה באבער שברוסיה הלבנה.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בסביבות שנת [[תקצ"ז]] ב[[דוברובנה|דובראוונא]] לאביו הרב [[אהרן תומארקין (דובראוונא)|אהרן תומארקין]] בן הרב [[יהודה לייב בתיה'ס|יהודה לייב פינסקער]] מצאצאי ה[[תוספות יו"ט]] וש"ב של ה[[הגאון מווילנא|גר"א]] ודודו של הרב המפורסם ר’ [[יוסף תומרקין|יוסף תומארקין]] הרב ד[[קרמנצ'וג|קרמנצוג]] ולאמו בתה של ה[[חסיד]] המפורסם ר’ [[בנימין קלעצקער]] ב[[דוברובנה|דובראוונא]], וקראו לו מאיר על שם הרב מאיר אייזנשטאט מחבר ה'פנים מאירות' סבו של ר’ [[בנימין קלעצקער]].<br />
<br />
קודם לידתו אמו היה נשואה לאיש אחר. ואחרי ששהו עשר שנים בלי ילדים על פי פסק דין [[גירושין|נתגרשו]], ואחרי כן נישאה בזיווג שני לבן דודה ר’ אהרן תומארקין מדובראוונא. וגם כן שהו עשר שנים ולא היתה לה ילדים, ובעלה חשב לגרשה, אך היא מיאנה בתוקף כי ידעה ששוב לא יחפוץ אדם לשאתה. החליטו לנסוע אל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]] וכאשר יפסוק כן יקום. ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צ"צ]] קבע להם שיבחרו [[בית דין]] של שלשה והם יפסקו, אחד מהדיינים היה הרב [[הלל מפאריטש]], אך הוא תלה הסכמתו בכך ששמיעת הטענות והדיון יתקיימו בהיכל ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צ"צ]] דוקא, וכך הווה, לאחר שמיעת הצדדים פסק ר’ הלל שימשיכו לחיות יחדיו עם זרע של קיימא, ושאר הדיינים הסכימו איתו ופנו על ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צ"צ]] שיחווה את דעתו, והצ"צ ענה שאכן נכון מאד שיהיו לו בנים, וככה נולד ר’ מאיר עם ברכת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]].<br />
<br />
היה למדן גדול ונשא בתה של אחד מה[[חסידים]] בהעיירה באבער שהיתה עיירה מלאה עם [[חסידי חב"ד|חסידי ליובאוויטש]], וגר אצל חתנו.<br />
<br />
בבאבער הוא היה סוחר נכבד וכיון שהיה למדן גדול גם כן כיהן כ[[רב]] ו[[משפיע]] בעיירה כיון שהיתה עיירה קטנה ולא היתה לה רב שלעצמה.<br />
<br />
ר’ מאיר היה בעל [[צדקה]] והיה נותן הרבה נדבות ל[[דמי מעמד|מעמד]] ו[[כולל חב"ד בארץ הקודש|כולל חב"ד]], וביתו היה מלא עם [[הכנסת אורחים]] והרבה [[שליח נודד|שד”רים]] כמו ר’ ה[[שליח נודד|שד"ר]] ר’ [[יחיאל הלפרין (חזן)|יחיאל הלפרין]] ועוד שבקרו שם לנו בביתו.<br />
<br />
נפטר בסביבות שנת [[תר"ע]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
* בנו ר' [[בנימין תומארקין]] - מלמד בדוקשיץ<br />
* בנו ר’ אהרן שלמה תומארקין מדיסנה<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* הרב [[יהודה חיטריק]], '''רשימת זכרונות''', בתוך '''רשימות דברים''' מהדורת קפלן, [[אלול]] [[תשס"ט]].<br />
* הרב [[יהושע מונדשיין]], [[מגדל עז]] (עמוד רא).<br />
* הרב [[משה אליעזר בלינסון]], מגילת יוחסין למשפחת תומארקין.<br />
<br />
{{מיון רגיל:תומארקין, מאיר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת תומרקין]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=838259אהרן תומרקין2026-03-30T15:08:56Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב תומארקין.jpg|ממוזער|הרב אהרון תומארקין - תמונה שנמצאה לאחרונה ע"י משפחת גאלדבערג צאצאיו - בפרסום ראשון]]<br />
הרב '''אהרון תומארקין''' ([[תרמ"ו]] - [[י"ז תשרי]] [[תרצ"ז]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. כיהן כרב ואב"ד הקהילה החב"דית ב[[חרקוב]], לאחר שכבר כיהן כרב בכמה מקומות ב[[רוסיה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[רוסיה]] לאביו ר' [[בנימין תומארקין|בנימין תומרקין]] נינו של החסיד ר' [[בנימין קלעצקער|בנימין קלצקר]], ולאמו מרת שיינא דרייזא בת הגביר החסידי ר’ [[אברהם ראפקינד]].<br />
<br />
זכה להימנות על התלמידים הראשונים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
קיבל סמיכה מ[[רגצ'ובי|הגאון הרגצ'ובי]]. <br />
<br />
בשנת [[תרס"ז|תרס”ז]] נשא את מרת רחל בת השו”ב החסידי ד[[גלובוקע|גלובאקא]] הרב [[ישראל חאנאוויטש]] וגר אצל חתנו ב[[גלובוקע|גלובאקא]] למשך שנתים. <br />
<br />
בשנת [[תרס"ט]] נשלח בהוראתו של [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] לשמש ברבנות בעיר באביניטש שבמחוז [[ויטבסק]]. ו[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"ץ]] השתדל בעבורו ושלח מכתב לר' ברוך חיים פאקטעראוויטש שהי’ עסקן שם - "שיהי' מן המשתדלים שיבחר לרב במחנם אחד מתלמידנו הנעלים המצוינים מו"ה אהרן תומארקין יחי' שנתחנך על ברכי הוראה והעבודה עפ"י השגחת כ"ק אאמו"ר שליט"א". <br />
<br />
בשנת [[תרע"א|תרע”א]] נשלח בהוראתו של [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] לשמש ברבנות בקהילה החב"דית ב[[שוונציאן]].<br />
<br />
בשנת [[תרע"ה]] נשלח בהוראתו של [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] לשמש ברבנות בעיר חאטימיסק שבפלך [[מוהילב|מוהילוב]], שם ייסד ישיבה שקנתה לעצמה שם טוב, וכאשר פרצו מהומות האזרחים בשנת [[תרע"ח]] עם סיומה של [[מלחמת העולם הראשונה]] ברח מאימת הכנופיות שהיו נוהגות לקחת את הרב ככופר ומשכון, ונמלט לאדמו"ר הרש"ב ברוסטוב שם שהה כשנה עד שנשלח בשנת [[תרע"ט]] על ידי [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] לשמש כרב הקהילה החב"דית ב[[חרקוב]].<br />
<br />
הלך לעולמו ביום ראשון של חול המועד [[סוכות]], [[י"ז תשרי]] [[תרצ"ז]] בגיל 51.[[קובץ:אהרן תומרקין.jpg|שמאל|ממוזער|אהרון תומארקין - תמונתו הידועה]]<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו - ה[[תמים]] מאיר תומארקין - נהרג ב[[מלחמת העולם השנייה]], ב[[י"א ניסן]] [[תש"ה]].<br />
*בתו - קיילא<ref>נולדה [[תרס"ח]].</ref> - אשת הרב [[יהודה חיטריק]].<br />
*בתו - שרה<ref>נולדה [[תר"ע|עת"ר]].</ref> - אשת הרב [[שלמה שימונוביץ'|שלמה שימאנאוויטש]].<br />
*בתו - חיה<ref>נולדה [[תרע"א]].</ref> - אשת הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]].<br />
*בתו - חנה רבקה - אשת הרב [[צמח גורביץ'|צמח גורעוויטש]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[יהודה חיטריק]], '''רשימת זכרונות''', בתוך '''רשימות דברים''' מהדורת קפלן, [[אלול]] [[תשס"ט]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Schurder-Chitrik%20-%20Menachem%20Av%2012%2C%205761.pdf תולדות חייו וזכרונות ממנו]''' בתוך תשורה מנישואי צאצאיו<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:תומרקין, אהרן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחרקוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשווינציאן]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ז]]<br />
[[קטגוריה:משפחת תומרקין]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F_(%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94)&diff=837385אהרן תומרקין (דוברובנה)2026-03-27T02:45:59Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>הרב '''אהרן תומארקין''' היה חתנו של ר’ [[בנימין קלעצקער]] ומחסידי [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]] והיה גבאי בבית הכנסת החבד"י ב[[דוברובנה|דובראוונא]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בסביבות ב[[דוברובנה|דובראוונא]] לאביו הרב [[יהודה לייב בתיה'ס|יהודה לייב פינסקער]] מצאצאי ה[[תוספות יו"ט]] וש"ב של ה[[הגאון מווילנא|גר"א]] גיסו של ה[[חסיד]] ר’ [[בנימין קלעצקער]], ולאמו מרת בתיה ממשפחת תומארקיש המפורסם ב[[דוברובנה|דובראוונא]], וקראו לו אהרן על שם סב אמו הרב אהרן אשכנזי שהיה אב"ד במוהילוב.<br />
<br />
אשתו הראשונה מתה זמן קצר לאחר חתונתו ואחרי כן נשא את בת של דודו ר’ [[בנימין קלעצקער]]<nowiki/>שהיתה מתחילה נשואה לאיש אחר. ואחרי ששהו עשר שנים בלי ילדים על פי פסק דין [[גירושין|נתגרשו]].<br />
<br />
ר’ אהרן וזוגתו השנית גם כן שהו עשר שנים ולא היתה להם ילדים, והוא חשב לגרש אשתו, אך היא מיאנה בתוקף כי ידעה ששוב לא יחפוץ אדם לשאתה. החליטו לנסוע אל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]] וכאשר יפסוק כן יקום. ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צ"צ]] קבע להם שיבחרו [[בית דין]] של שלשה והם יפסקו, אחד מהדיינים היה הרב [[הלל מפאריטש]], אך הוא תלה הסכמתו בכך ששמיעת הטענות והדיון יתקיימו בהיכל ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צ"צ]] דוקא, וכך הווה, לאחר שמיעת הצדדים פסק ר’ הלל שימשיכו לחיות יחדיו עם זרע של קיימא, ושאר הדיינים הסכימו איתו ופנו על ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צ"צ]] שיחווה את דעתו, והצ"צ ענה שאכן נכון מאד שיהיו לו בנים, וככה נולד ילדיהם עם ברכת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]].<br />
<br />
ר' אהרן גר בדובראוונא והוא היה הגבאי בבית הכנסת החבד"י שם.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
* חתנו ודודו הרב [[בנימין קלעצקער]] מ[[שקלוב|שקלאב]].<br />
* בנו ר' [[מאיר תומארקין]] מבאבער<br />
* בנו ר' בנימין תומארקין גביר בקנינגסבורג.<br />
* בנו ר' יוסף תומארקין רב בקנינגסבארג.<br />
* אחיו - הרב [[אליהו תומארקין]] מחסידי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]] וחותן הרב [[איסר קישעס]] מ[[שקלוב|שקלאב]] חסיד מפורסם של [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]. אביהם של הרב [[יוסף תומרקין|יוסף תומארקין]] - אב"ד ד[[קרמנצ'וג|קרמנצוג]], הרב [[דן תומרקין|דן תומארקין]] - מחסידי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר המהר"ש]] וגבאי [[כולל חב"ד בארץ הקודש|כולל חב"ד]], והרב [[צבי תומרקין|צבי תומארקין]] - ממלא מקום אחיו וחותנו כאב"ד בקרמנצוג.<br />
* אחותו - שרה - אשת בן דודה הרב [[משה תומארקין]] מ[[דוברובנה|דובראוונא]].<br />
* גיסו רבי [[ברוך קלוצקר]], נכד ה[[אדמו"ר הזקן]], חותנו של הרב [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יעקב מאורשה]] בנו של [[אדמו"ר הצ"צ]].<br />
* גיסו הגביר בער ליב ברכהן מפאלעצק. בניו: ר' ישראל, ר' אברהם, ר' מרדכי, ר' אלעזר אב"ד פאלעצק (נפטר כ"ו אב תרנ"ג בדובבעלן סמוך לריגא ונטמן ב[[פאלאצק]]), שבניו הם בנימין ואברהם ברכהן מפאלעצק.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* הרב משה אליעזר בלינסון, מגילת יוחסין למשפחת תומארקין, [[אודסה]] [[תרנ"א]].<br />
* הרב משה אליעזר בלינסון, ילקוט משפחות, [[אודסה]] [[תרנ"ג]].<br />
* הרב בנימין ריבלין, הרב משה רבקש, [[ירושלים]] [[תשל"א]].<br />
* הרב [[יהושע מונדשיין]], [[מגדל עז]] (עמוד רא).<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת תומרקין]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%A2%D7%A8&diff=837382יהודה לייב פינסקער2026-03-27T02:34:18Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>הרב '''יהודה לייב פינסקער''' היה רב נכבד ב[[דוברובנה|דובראוונא]] ומחסידי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] ו[[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]. ואבי משפחת [[תומארקין]] החסידי.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[שקלוב|שקלאב]] למשפחת [[ההתנגדות לתורת החסידות|מתנגדים]] חשובים אביו הרב [[אליהו פינסקער]] היה רב, גאון וגביר מפורסם ממשפחה מיוחסת מאד מצאצאי התוספות יו"ט וש"ב של ה[[הגאון מווילנא|גר"א]]. ואב אמו היה הרב [[שלמה זלמן ריבלין]] מחשובי הגאונים בעיירה שקלאב וצאצאי של בעל באר הגולה וג"כ ש"ב של הגר"א (ג"כ אבי [[משפחת ריבלין]] החבד"י).<br />
<br />
נשא את מרת בתיה בתה של הגאון הגביר הרב [[יוסף תומארקיש]] ממשפחת תומארקיש המפורסם ב[[דוברובנה|דובראוונא]] חותן הרב [[אהרן אשכנזי]] שהיה אב"ד ב[[מוהילב|מוהילוב]], ובשביל כך היה ידוע ג"כ כר' יהודה לייב בתיה'ס, וילדיו לקחו שם משפחת אמם - [[תומארקין]].<br />
<br />
בתחילה הוא היה מהתלמידים המובהקים של [[הגאון מווילנא]] ואף פעם עשה שליחות בעבורו בויכוח נגד הקראים.<br />
<br />
לאחר ה[[ויכוח שקלוב|ויכוח של אדמו"ר הזקן בשקלוב]], גיסו הרב [[בנימין קלעצקער]] הפך להיות חסיד ל[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] ובעקבות כך הוא גם כן הפך להיות חסיד של [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדה"ז]] והיה מגדולי חסידיו.<br />
<br />
גר אצל חותנו בדובראוונא וכיהן כרב שם, וגם היה גביר, נשוא פנים, ונדיב נכבד ואחר הסתלקות [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] התקשר ל[[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בנו - הרב [[אהרן תומארקין (דובראוונא)|אהרן תומארקין]] מחסידי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]] וחותן דודו הרב [[בנימין קלעצקער]] מ[[שקלוב|שקלאב]].<br />
* נכדו ר' [[מאיר תומארקין]] מבאבער<br />
* בנו - הרב [[אליהו תומארקין]] מחסידי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]] וחותן הרב [[איסר קישעס]] מ[[שקלוב|שקלאב]] חסיד מפורסם של [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]].<br />
* נכדו הרב [[יוסף תומרקין|יוסף תומארקין]] - אב"ד ד[[קרמנצ'וג|קרמנצוג]]<br />
* נכדו הרב [[דן תומרקין|דן תומארקין]] - מחסידי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר המהר"ש]] וגבאי [[כולל חב"ד בארץ הקודש|כולל חב"ד]]<br />
* נכדו הרב [[צבי תומרקין|צבי תומארקין]] - ממלא מקום אחיו וחותנו כאב"ד בקרמצוג<br />
* בתו - שרה - אשת בן דודה הרב [[משה תומארקין]] מ[[דוברובנה|דובראוונא]].<br />
* גיסו (בעלת אחותו) הרב [[בנימין קלעצקער]] מ[[שקלוב|שקלאב]].<br />
* דודו הרב [[חנוך העניך שיק]] אב"ד [[שקלוב|שקלאב]] אביו של בהחסיד המפורסם הרב [[פינחס רייזס|פנחס רייזעס]].<br />
* דודו הרב [[אליהו ריבלין]] אביהם של אחים החסידים הרב [[צבי הירש ריבלין|צבי הירש מאולע]], הרב [[לייב מאולע]] והרב [[זלמן ריבלין]] מחסידי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* הרב משה אליעזר בלינסון, מגילת יוחסין למשפחת תומארקין, [[אודסה]] [[תרנ"א]]<br />
* הרב משה אליעזר בלינסון, ילקוט משפחות, [[אודסה]] [[תרנ"ג]]<br />
* הרב בנימין ריבלין, הרב משה רבקש, [[ירושלים]] [[תשל"א]]<br />
* שאלות ותשובות מהר"י תומרקין, [[ברוקלין]], [[תש"פ]]<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:אישים בדוברובנה]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=837381אהרן תומרקין2026-03-27T02:33:35Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב תומארקין.jpg|ממוזער|הרב אהרון תומארקין - תמונה שנמצאה לאחרונה ע"י משפחת גאלדבערג צאצאיו - בפרסום ראשון]]<br />
הרב '''אהרון תומארקין''' ([[תרמ"ו]] - [[י"ז תשרי]] [[תרצ"ז]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. כיהן כרב ואב"ד הקהילה החב"דית ב[[חרקוב]], לאחר שכבר כיהן כרב בכמה מקומות ב[[רוסיה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[רוסיה]] לאביו ר' [[בנימין תומארקין|בנימין]] ב"ר [[מאיר תומארקין|מאיר]]{{הערה|בן דוד של החסיד ר' [[יוסף זלמן תומרקין]] רבה של [[קרמנצ'וג]].}} ב”ר [[אהרן תומארקין (דובראוונא)|אהרן תומארקין]] חתן של החסיד ר' [[בנימין קלעצקער|בנימין קלצקר]], ולאמו מרת שיינא דרייזא בת הגביר החסידי ר’ [[אברהם ראפקינד]].<br />
<br />
זכה להימנות על התלמידים הראשונים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
קיבל סמיכה מ[[רגצ'ובי|הגאון הרגצ'ובי]]. <br />
<br />
בשנת [[תרס"ז|תרס”ז]] נשא את מרת רחל בת השו”ב החסידי ד[[גלובוקע|גלובאקא]] הרב [[ישראל חאנאוויטש]] וגר אצל חתנו ב[[גלובוקע|גלובאקא]] למשך שנתים. <br />
<br />
בשנת [[תרס"ט]] נשלח בהוראתו של [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] לשמש ברבנות בעיר באביניטש שבמחוז [[ויטבסק]]. ו[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"ץ]] השתדל בעבורו ושלח מכתב לר' ברוך חיים פאקטעראוויטש שהי’ עסקן שם - "שיהי' מן המשתדלים שיבחר לרב במחנם אחד מתלמידנו הנעלים המצוינים מו"ה אהרן תומארקין יחי' שנתחנך על ברכי הוראה והעבודה עפ"י השגחת כ"ק אאמו"ר שליט"א". <br />
<br />
בשנת [[תרע"א|תרע”א]] נשלח בהוראתו של [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] לשמש ברבנות בקהילה החב"דית ב[[שוונציאן]].<br />
<br />
בשנת [[תרע"ה]] נשלח בהוראתו של [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] לשמש ברבנות בעיר חאטימיסק שבפלך [[מוהילב|מוהילוב]], שם ייסד ישיבה שקנתה לעצמה שם טוב, וכאשר פרצו מהומות האזרחים בשנת [[תרע"ח]] עם סיומה של [[מלחמת העולם הראשונה]] ברח מאימת הכנופיות שהיו נוהגות לקחת את הרב ככופר ומשכון, ונמלט לאדמו"ר הרש"ב ברוסטוב שם שהה כשנה עד שנשלח בשנת [[תרע"ט]] על ידי [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] לשמש כרב הקהילה החב"דית ב[[חרקוב]].<br />
<br />
הלך לעולמו ביום ראשון של חול המועד [[סוכות]], [[י"ז תשרי]] [[תרצ"ז]] בגיל 51.[[קובץ:אהרן תומרקין.jpg|שמאל|ממוזער|אהרון תומארקין - תמונתו הידועה]]<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו - ה[[תמים]] מאיר תומארקין - נהרג ב[[מלחמת העולם השנייה]], ב[[י"א ניסן]] [[תש"ה]].<br />
*בתו - קיילא<ref>נולדה [[תרס"ח]].</ref> - אשת הרב [[יהודה חיטריק]].<br />
*בתו - שרה<ref>נולדה [[תר"ע|עת"ר]].</ref> - אשת הרב [[שלמה שימונוביץ'|שלמה שימאנאוויטש]].<br />
*בתו - חיה<ref>נולדה [[תרע"א]].</ref> - אשת הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]].<br />
*בתו - חנה רבקה - אשת הרב [[צמח גורביץ'|צמח גורעוויטש]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[יהודה חיטריק]], '''רשימת זכרונות''', בתוך '''רשימות דברים''' מהדורת קפלן, [[אלול]] [[תשס"ט]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Schurder-Chitrik%20-%20Menachem%20Av%2012%2C%205761.pdf תולדות חייו וזכרונות ממנו]''' בתוך תשורה מנישואי צאצאיו<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:תומרקין, אהרן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחרקוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשווינציאן]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ז]]<br />
[[קטגוריה:משפחת תומרקין]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%9C%D7%A2%D7%A6%D7%A7%D7%A2%D7%A8&diff=837379בנימין קלעצקער2026-03-27T02:32:00Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
| שם = ר' בנימין רבינוביץ<br />
| כינוי = ר' בנימין קלעצקער<br />
| תאריך לידה = לערך [[תק"כ]]–[[תק"ל]]<br />
| מקום לידה = קלצק, האיחוד הפולני–ליטאי<br />
| תאריך פטירה = [[כ"ג סיוון]] [[תקצ"ח]]<br />
| מקום פטירה = [[שקלוב]], [[האימפריה הרוסית]]<br />
| מקום קבורה = שקלוב, [[בלארוס]]<br />
| מדינה = [[האימפריה הרוסית]]<br />
| מקום מגורים = שקלוב<br />
|שנות הפעילות = ?–[[תקצ"ח]]<br />
| השתייכות = [[חסידות חב"ד]]<br />
| תחומי עיסוק = [[סוחר]]<br />
| רבותיו = [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]]<br />
| תלמידיו = ר' [[זלמן זעזמער]]<br />
| בני דורו = ר' [[פנחס רייזס]], ר' [[שלמה פריידס]]<br />
| חיבוריו = [[אגרת הויכוח והשלום]] (מיוחס)<br />
| אב = ר' משה אייזנשטאדט<br />
| אם = פינקל<br />
}}<br />
רבי '''בנימין רבינוביץ' מקְלֶצְק''' (ב[[יידיש]]: '''קלעצקער''') ו'''מ[[שקלוב]]''' (נפטר ב[[כ"ג בסיוון]] [[תקצ"ח]]) היה [[חסיד חב"ד]], מה[[מקושר]]ים ל[[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], [[תלמיד חכם]], [[עשיר]] ו[[שד"ר]] עבור [[דמי מעמד]] שהתגורר בשקלוב, עסק לפרנסתו במסחר עצים ונזכר ב[[סיפורי חסידים|סיפורים]] רבים שסופרו על ידי [[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסידים]]. נודע בפרט בהתעמקותו ב[[תורת החסידות]] גם בעת שהתעסק במסחר.<br />
<br />
הכינוי "קלעצקער" הוא, ככל הנראה, על שם מוצאו מהעיר קלצק, ולא מפני מסחרו בקורות עצים – "קלעצער" ביידיש{{הערה|"מטה בנימין", עמ' תשח ואילך ובהע' 24.}}.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לערך בשנת [[תק"כ]] לאביו רבי משה אייזנשטאדט אב"ד [[קלצק]] (בן רבי מיכאל אייזנשטאדט בן הגאון רבי מאיר אייזנשטאדט בעל ה"פנים מאירות") ולפינקל.<br />
<br />
משפחתו עברה לגור בקלצק אחרי פטירתו של הסבא רבי מיכאל אב"ד קלצק, שאביו מילא את מקומו.<br />
<br />
ר' בנימין היה חתנו של הגאון רבי אליה פינסקער.<br />
<br />
על התקרבותו ל[[אדמו"ר הזקן]] מסופר שר' בנימין היה נכנס לגאון מוילנא ושם שמע דברי תורה נפלאים מאחד התלמידים שהפנה אותו לליאזנא שם ישמע דברי תורה כאלו.<br />
<br />
[[הרבי]] ביאר בלקוטי שיחות את הסיפור הידוע אודות גודל מעלתו, שפעם עשה חשבון מכל כספיו והכנסותיו וכשהגיע לכתיבת ה"סך הכל" רשם "[[אין עוד מלבדו]]". וביאר הרבי שענין ה"אין עוד מלבדו" היה חדור בכל מציאותו ובכל עניניו, ולכן בשעה שהגיע לה"סך הכל" בעניני '''מסחרו''' - כתב את האמת ש"אין עוד מלבדו". והחידוש בזה, שגם בענייני המסחר עצמם, בהם ראה את האין עוד מלבדו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1kpjEAEKVcxU8bki-TRIJ4qNNoGEaMr_w/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק ל"ד עמ' 112.]}}.<br />
<br />
בהזדמנות אחרת כשביקר פעם רבי [[שלמה מקרלין]] אצל אדמו"ר הזקן{{הערה|יש אומרים שסיפור זה התרחש עם ר' חיים חייקל מאמדור{{מקור}} ויש עוד נוסחאות רבות מי הוא.}}, סיפר בהתפעלות על אחד מתלמידיו שזוכה ל[[גילוי אליהו]]. [[אדמו"ר הזקן]] השיב לו וכאן עומד ר' בנימין, הוא אוחז כעת במהלך התפילה בברכת 'שים שלום' ואצלו מאיר ה[[יחידה שבנפש]] והוא צוחק מה[[גילוי אליהו]] של תלמידך.<br />
<br />
מסופר עליו{{הערה|ספר השיחות - תורת שלום ע' 6.}}, שבעמדו פעם בנמל של העיר [[ריגא]] ליד רפסודות העצים שאותם עמד להשיט - שקע ב[[התבוננות]] בחסידות משך חמש שעות רצופות. כאשר הביעו לאחר מכן פליאה באזניו על כך, הגיב: מה הפלא? בעיני פליאה גדולה היא העובדה שאומרים "אחד" בעת קריאת-שמע וחושבים אז על העצים בנמל ריגא?!<br />
<br />
אודות כח ההתעמקות שלו מסופר{{הערה|רשימת היומן תרצ"ב, ע' רמד.}}, שפﬠם, ביום השוק, בהלכו מבית הכנסת ﬠם ה[[טלית]] ו[[תפילין]], התﬠמק במחשבתו, הניח הטלית ותפילין ﬠל עגלה אחת שﬠמדה בשוק, ובﬠמדו, הרים רגלו על ציר גלגל העגלה, והתﬠמק במחשבתו. בעל העגלה, גמר ﬠסקיו ונסﬠ בﬠגלה, ור' בנימין קלעצקﬠר נשאר, עומד בשוק, ורגלו (שהניחה ﬠל ציר גלגל הﬠגלה) עדיין באויר. אחר כך הורידה, אבל לא הרגיש מאומה. ורק כשהגיﬠ זמן תפילת המנחה נתﬠורר ממחשבתו.<br />
ומסיים הרבי, תא חזי ﬠד היכן כחה של [[יראת שמים]] - שאף שהיה שקוﬠ במחשבתו ﬠד שלא הרגיש שנסﬠה הﬠגלה שﬠליה הייתה מונחת רגלו, מכל-מקום, זמנה של תפילה הרגיש, וזה ﬠוררו מהתﬠמקותו.<br />
<br />
בעת שביקר רבי שלמה מקרלין את אדמו"ר הזקן בליאזנא, כאשר נסע לדרכו - ציווה אדמו"ר הזקן לשלושה אברכים מתלמידיו ללוות את רבי שלמה עד סמוך לוויטבסק, מקום שם יבואו חסידים מוויטבסק לקבל פניו. אחד האברכים היה ר' בנימין קלעצקער, ורבי שלמה רצה מאד שר' בנימין יהיה תלמידו, ודיבר עימו על כך, ובנסיעתו עימו הראה לו מופת. בהגיעם למקום הנועד, כשהאברכים נכנסו לרבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה, עיכב רבי שלמה את ר' בנימין ודיבר על ליבו שייסע עימו, והוא ירוממהו במעלות הקודש שיהיה משכמו ולמעלה גבוה מכול. ר' בנימין ענה לו בשפה הפולנית: "פאן טא פאן, נא ניע מאי, חלאפעץ טא חלאפעץ, נא נייע טוואי" (= האדון (=כוונתו לר' שלמה) הוא אדון, אבל לא שלי, והנער (= כוונתו לעצמו) הוא נער אבל לא שלך). (את הטעם לכך שר' בנימין דיבר בפולנית לר' שלמה, כותב הרבי הריי"צ: "כי אוהב היה הרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע לדבר לפעמים בלשון פולני, והטעם בוודאי כמבואר בדא"ח דעל ידי דיבור קדוש מבררים האותיות, והרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע כל דרכיו בקודש הקודשים"). (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט-שע).<br />
<br />
ר' בנימין נחשב בעיקר לחסיד של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|{{היברובוקס||'''[[תורת מנחם – רשימת היומן]]'''|58881|עמ=רמד|עמוד דיגיטלי=290}}.}}.<br />
<br />
נפטר [[כ"ג סיון]] [[תקצ"ח]]{{הערה|הרב ע' תשיט.}}.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* חתנו רבי '''[[ברוך קלוצקר]]''', נכד ה[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בנה של [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]].}}.<br />
* חתנו ר' '''[[אהרן תומארקין (דובראוונא)|אהרן תומרקין]]''', זקנו של ר' [[אהרן תומרקין]] [[רב]]ה של [[חרקוב]].<br />
* חתנו, הגביר בער ליב ברכהן מפאלעצק. בניו: ר' ישראל, ר' אברהם, ר' מרדכי, ר' אלעזר אב"ד פאלעצק (נפטר כ"ו אב תרנ"ג בדובבעלן סמוך לריגא ונטמן ב[[פאלאצק]]), שבניו הם בנימין ואברהם ברכהן מפאלעצק. <br />
* משפחת '''קרסיק''' החסידית, הם מצאצאיו. ביניהם הרב [[יעקב ברוך קרסיק|יעקב ברוך]], [[אליעזר קרסיק|אליעזר]] ו[[יהודה לייב קרסיק]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]] עמוד 35.}}.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*'''הרב''' (תשע"ה), 'מטה בנימין: יחוסו המורחב של חסיד רבינו הזקן הנודע, ר' בנימין קלעצקר (ראבינאוויץ) זלה"ה'.<br />
*הרב יוחנן גוראריה, '''אוצר החסידים - חסידי אדמו"ר הזקן''' עמ' 68 ואילך.<br />
*'''Reb Binyomin Kletzker''' (ר' [[בנימין קלצקר]]) מאת הרב [[שלום דובער אבצן]] (ב[[אנגלית]])<br />
*'''קשור לרבי למרות הכל''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 159-164.<br />
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 7-14.<br />
*'''ילקוט משפחות''', מ"א בילינסון.<br />
*חנניה זוהר, '''ר' בנימין קלעצקער''', בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 103<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], "ר' בנימין קלעצקער", '''[[התמים (בית משיח)|התמים]]''', מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [https://drive.google.com/file/d/1B4yy2PmDtMcNLqSpTDAaEVYgNsM3QJBZ/view גיליון 8]<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilhelm-Heller%20-%20Elul%2022%2C%205777.pdf ידעו בכל דרכיו]''' לקט התייחסות מרבותינו נשיאינו בקשר עם ר' בנימין קלצקר {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רבינוביץ, בנימין}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשקלוב]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F_(%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94)&diff=837378אהרן תומרקין (דוברובנה)2026-03-27T02:31:23Z<p>י כ ר: יצירת דף חדש</p>
<hr />
<div>הרב '''אהרן תומארקין''' היה חתנו של ר’ [[בנימין קלעצקער]] ומחסידי [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]] והיה גבאי בבית הכנסת החבד"י ב[[דוברובנה|דובראוונא]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בסביבות ב[[דוברובנה|דובראוונא]] לאביו הרב [[יהודה לייב בתיה'ס|יהודה לייב פינסקער]] מצאצאי ה[[תוספות יו"ט]] וש"ב של ה[[הגאון מווילנא|גר"א]] גיסו של ה[[חסיד]] ר’ [[בנימין קלעצקער]], ולאמו מרת בתיה ממשפחת תומארקיש המפורסם ב[[דוברובנה|דובראוונא]], וקראו לו אהרן על שם סב אמו הרב אהרן אשכנזי שהיה אב"ד במוהילוב.<br />
<br />
אשתו הראשונה מתה זמן קצר לאחר חתונתו ואחרי כן נשא את בת של דודו ר’ [[בנימין קלעצקער]]<nowiki/>שהיתה מתחילה נשואה לאיש אחר. ואחרי ששהו עשר שנים בלי ילדים על פי פסק דין [[גירושין|נתגרשו]]. <br />
<br />
ר’ אהרן וזוגתו השנית גם כן שהו עשר שנים ולא היתה להם ילדים, והוא חשב לגרש אשתו, אך היא מיאנה בתוקף כי ידעה ששוב לא יחפוץ אדם לשאתה. החליטו לנסוע אל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]] וכאשר יפסוק כן יקום. ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צ"צ]] קבע להם שיבחרו [[בית דין]] של שלשה והם יפסקו, אחד מהדיינים היה הרב [[הלל מפאריטש]], אך הוא תלה הסכמתו בכך ששמיעת הטענות והדיון יתקיימו בהיכל ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צ"צ]] דוקא, וכך הווה, לאחר שמיעת הצדדים פסק ר’ הלל שימשיכו לחיות יחדיו עם זרע של קיימא, ושאר הדיינים הסכימו איתו ופנו על ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צ"צ]] שיחווה את דעתו, והצ"צ ענה שאכן נכון מאד שיהיו לו בנים, וככה נולד ילדיהם עם ברכת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]].<br />
<br />
ר' אהרן גר בדובראוונא והוא היה הגבאי בבית הכנסת החבד"י שם.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
* חתנו ודודו הרב [[בנימין קלעצקער]] מ[[שקלוב|שקלאב]].<br />
* בנו ר' [[מאיר תומארקין]] מבאבער<br />
* בנו ר' בנימין תומארקין גביר בקנינגסבורג.<br />
* בנו ר' יוסף תומארקין רב בקנינגסבארג.<br />
* אחיו - הרב [[אליהו תומארקין]] מחסידי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]] וחותן הרב [[איסר קישעס]] מ[[שקלוב|שקלאב]] חסיד מפורסם של [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]. אביהם של הרב [[יוסף תומרקין|יוסף תומארקין]] - אב"ד ד[[קרמנצ'וג|קרמנצוג]], הרב [[דן תומרקין|דן תומארקין]] - מחסידי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר המהר"ש]] וגבאי [[כולל חב"ד בארץ הקודש|כולל חב"ד]], והרב [[צבי תומרקין|צבי תומארקין]] - ממלא מקום אחיו וחותנו כאב"ד בקרמנצוג.<br />
* אחותו - שרה - אשת בן דודה הרב [[משה תומארקין]] מ[[דוברובנה|דובראוונא]].<br />
* גיסו רבי [[ברוך קלוצקר]], נכד ה[[אדמו"ר הזקן]], חותנו של הרב [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יעקב מאורשה]] בנו של [[אדמו"ר הצ"צ]].<br />
* גיסו הגביר בער ליב ברכהן מפאלעצק. בניו: ר' ישראל, ר' אברהם, ר' מרדכי, ר' אלעזר אב"ד פאלעצק (נפטר כ"ו אב תרנ"ג בדובבעלן סמוך לריגא ונטמן ב[[פאלאצק]]), שבניו הם בנימין ואברהם ברכהן מפאלעצק.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* הרב משה אליעזר בלינסון, מגילת יוחסין למשפחת תומארקין, [[אודסה]] [[תרנ"א]].<br />
* הרב משה אליעזר בלינסון, ילקוט משפחות, [[אודסה]] [[תרנ"ג]].<br />
* הרב בנימין ריבלין, הרב משה רבקש, [[ירושלים]] [[תשל"א]].<br />
* הרב [[יהושע מונדשיין]], [[מגדל עז]] (עמוד רא).</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=837374מאיר תומרקין2026-03-27T02:01:31Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>הרב '''מאיר תומארקין''' (לערך [[תקצ"ז]] - לערך [[תר"ע]]) היה נכד הרה”ח ר’ [[בנימין קלעצקער]] ומחסידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]] [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר המהר"ש]] ו[[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] והיה סוחר ו[[משפיע]] בהעיירה באבער שברוסיה הלבנה.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בסביבות שנת [[תקצ"ז]] ב[[דוברובנה|דובראוונא]] לאביו הרב [[אהרן תומארקין (דובראוונא)|אהרן תומארקין]] בן הרב [[יהודה לייב בתיה'ס|יהודה לייב פינסקער]] מצאצאי ה[[תוספות יו"ט]] וש"ב של ה[[הגאון מווילנא|גר"א]] ודודו של הרב המפורסם ר’ [[יוסף תומרקין|יוסף תומארקין]] הרב ד[[קרמנצ'וג|קרמנצוג]] ולאמו בתה של ה[[חסיד]] המפורסם ר’ [[בנימין קלעצקער]] ב[[דוברובנה|דובראוונא]], וקראו לו מאיר על שם הרב מאיר אייזנשטאט מחבר ה'פנים מאירות' סבו של ר’ [[בנימין קלעצקער]].<br />
<br />
קודם לידתו אמו היה נשואה לאיש אחר. ואחרי ששהו עשר שנים בלי ילדים על פי פסק דין [[גירושין|נתגרשו]], ואחרי כן נישאה בזיווג שני לבן דודה ר’ אהרן תומארקין מדובראוונא. וגם כן שהו עשר שנים ולא היתה לה ילדים, ובעלה חשב לגרשה, אך היא מיאנה בתוקף כי ידעה ששוב לא יחפוץ אדם לשאתה. החליטו לנסוע אל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]] וכאשר יפסוק כן יקום. ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צ"צ]] קבע להם שיבחרו [[בית דין]] של שלשה והם יפסקו, אחד מהדיינים היה הרב [[הלל מפאריטש]], אך הוא תלה הסכמתו בכך ששמיעת הטענות והדיון יתקיימו בהיכל ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צ"צ]] דוקא, וכך הווה, לאחר שמיעת הצדדים פסק ר’ הלל שימשיכו לחיות יחדיו עם זרע של קיימא, ושאר הדיינים הסכימו איתו ופנו על ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צ"צ]] שיחווה את דעתו, והצ"צ ענה שאכן נכון מאד שיהיו לו בנים, וככה נולד ר’ מאיר עם ברכת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]].<br />
<br />
היה למדן גדול ונשא בתה של אחד מה[[חסידים]] בהעיירה באבער שהיתה עיירה מלאה עם [[חסידי חב"ד|חסידי ליובאוויטש]], וגר אצל חתנו.<br />
<br />
בבאבער הוא היה סוחר נכבד וכיון שהיה למדן גדול גם כן כיהן כ[[רב]] ו[[משפיע]] בעיירה כיון שהיתה עיירה קטנה ולא היתה לה רב שלעצמה.<br />
<br />
ר’ מאיר היה בעל [[צדקה]] והיה נותן הרבה נדבות ל[[דמי מעמד|מעמד]] ו[[כולל חב"ד בארץ הקודש|כולל חב"ד]], וביתו היה מלא עם [[הכנסת אורחים]] והרבה [[שליח נודד|שד”רים]] כמו ר’ ה[[שליח נודד|שד"ר]] ר’ [[יחיאל הלפרין (חזן)|יחיאל הלפרין]] ועוד שבקרו שם לנו בביתו.<br />
<br />
נפטר בסביבות שנת [[תר"ע]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
* בנו ר' [[בנימין תומארקין]] - מלמד בדוקשיץ<br />
* בנו ר’ אהרן שלמה תומארקין מדיסנה<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* הרב [[יהודה חיטריק]], '''רשימת זכרונות''', בתוך '''רשימות דברים''' מהדורת קפלן, [[אלול]] [[תשס"ט]].<br />
* הרב [[יהושע מונדשיין]], [[מגדל עז]] (עמוד רא).<br />
* הרב משה אליעזר בלינסון, מגילת יוחסין למשפחת תומארקין.<br />
<br />
{{מיון רגיל:תומארקין, מאיר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת תומרקין]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9C&diff=837325אליהו חיים מייזל2026-03-26T22:34:05Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>הרב '''אליהו חיים מייזל''' ([[ט' בסיוון]] [[תקפ"א]] - [[י"ד באייר]] [[תרפ"א]]) היה רב בעיר [[לודז']].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[ט' בסיוון|ט' סיוון]] [[תקפ"א]] בעיר הורודוק, גליל וולוז'ין (פלך [[וילנה]]), לאביו ר' משה מייזל ולאמו הרבנית חיה בת הרב [[אליעזר גרייבר]].<br />
<br />
בילדותו התפרסם כ"עילוי" ובהיותו בן 8 שנים התקבל למכינה בישיבת וולוז'ין, שם למד ביחד עם הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] והרב [[יצחק אלחנן ספקטור]].<br />
<br />
במשך תקופה למד בישיבת איישישוק<ref>[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57973&st=&pgnum=8&hilite= חבל יוסף עמוד 4].</ref>.<br />
<br />
בהיותו כבן שלש עשרה, התארש עם בתו של עשיר ידוע מ[[פינסק]], ומחותנו הביאו אל ר' יעקב מקרלין לקבל ממנו [[סמיכה לרבנות|סמיכה]].<br />
<br />
לאחר זמן קצר גרש את אשתו הראשונה ונשא ב[[זיווג שני]] את בת אחיו ר' נחום מייזל מלובטש.<br />
<br />
בהיותו בגיל תשע עשרה התמנה לרב בעירו, ולאחר כשנתיים התפטר מכהונתו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"א]] נתמנה לרב בעיר דרוהיטשין ובשנת [[תרכ"ד]] עבר לכהונת הרבנות בעיר פרוז'ני. בשנת [[תרכ"ז]] נתקבל לרב בעיר לומז'ה ובשנת [[תרל"ג]] בעיר [[לודז']] עד יום מותו.<br />
<br />
התנגד מאד חזק ל[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]].<br />
<br />
נפטר ב[[י"ד באייר|י"ד אייר]] [[תרע"ב|תער"ב]] בעיר לודז' ושם מנוחתו כבוד.<br />
<br />
== קשריו עם חב"ד ==<br />
ר' אליהו חיים היה אחיין ר' [[זלמן רייזס]] ור' [[איסר קישעס|איסר קיסעס]], מגדולי חסידי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
באחד מהביקורים של ר' [[יהודה לייב סלונים (חברון)|יהודה לייב סלונים]] ב[[ליובאוויטש]] הזדמן לו להיות ב[[פולין]] וביקר אצל שאר בשרו ר' אליהו חיים ב[[לודז'|לאדז]], (הוא היהידוע ברוב פזרנותו וכששאלוהו, והרי אמרו חכמים אל יבזבז יותר מחומש, ענה שעל פי מה שמבואר ב[[ספר התניא|תניא]] ב[[אגרת התשובה]] - לכפרה מותר, ומאחר שנכשל פעם אחת ונתן יותר מחומש נמצא שתמיד חייב לתקן את חטאו - הבזבוז הקודם...), הוא קבלו בסבר פנים יפות, ובפרידתו ליוהו עד לתחנת הרכבת, כשעלה רבי יהודה לייב לרכבת הכניס ידיו לכיסו ומצא שם סכום כסף בשיעור של חמש מאות רובל<ref>[[ספר הצאצאים]] עמוד 162.</ref>.<br />
<br />
[[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] בא בכמה מכתבים עמו בנוגע לעניני ציבור<ref>שם, עמוד 182.</ref>.<br />
<br />
כשר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] (אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]) למד לקבל [[סמיכה לרבנות]] החליט לנסוע להבחן ולקבל סמיכה אצל כמה וכמה מגדולי ישראל, ביניהם הרב מייזל<ref>[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2950364/jewish/-.htm#18 שיחת כ' מנחם אב תשי"א] (תורת מנחם ח"ג עמוד 257). [https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2926931/jewish/-.htm#4 שיחת כ' מנחם אב תשכ"ב] (שם חל"ד עמוד 214).</ref>.<br />
<br />
הסכמתו נמצאת בהגדה עם פירוש צוף אמרים ביחד עם הסכמות ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]], ר' [[יצחק זאב סולובייצ'יק|זאב מבריסק]], ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|זלמן שניאורסאן]] מהאמיל, ור' [[אהרן תומרקין]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בנו, ר' נתן מייזל.<br />
* חתנו, ר' גבריאל סגל.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* {{אוצר החכמה|אברהם יהודה ברז'ז'ינסקי|רבי אליהו חיים מייזל ז"ל|167483}}<br />
* {{היברובוקס|אליהו דב הלפרין|דער הספד נאך דער לאדזער רב|24380}}<br />
* {{היברובוקס|יחיאל יעקב וויינברג|עלית אליהו|20454}}<br />
* {{אוצר החכמה|2=זכרונות|3=23568}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:מייזל, אליהו חיים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקפ"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני ערים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בהורודוק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלודז']]<br />
[[קטגוריה:משפחת גרייבר]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9C&diff=837323אליהו חיים מייזל2026-03-26T22:32:42Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>הרב '''אליהו חיים מייזל''' ([[ט' בסיוון]] [[תקפ"א]] - [[י"ד באייר]] [[תרפ"א]]) היה רב בעיר [[לודז']].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[ט' בסיוון|ט' סיוון]] [[תקפ"א]] בעיר הורודוק, גליל וולוז'ין (פלך [[וילנה]]), לאביו ר' משה מייזל ולאמו הרבנית חיה בת הרב [[אליעזר גרייבר]].<br />
<br />
בילדותו התפרסם כ"עילוי" ובהיותו בן 8 שנים התקבל למכינה בישיבת וולוז'ין, שם למד ביחד עם הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] והרב [[יצחק אלחנן ספקטור]].<br />
<br />
במשך תקופה למד בישיבת איישישוק<ref>[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57973&st=&pgnum=8&hilite= חבל יוסף עמוד 4].</ref>.<br />
<br />
בהיותו כבן שלש עשרה, התארש עם בתו של עשיר ידוע מ[[פינסק]], ומחותנו הביאו אל ר' יעקב מקרלין לקבל ממנו [[סמיכה לרבנות|סמיכה]].<br />
<br />
לאחר זמן קצר גרש את אשתו הראשונה ונשא ב[[זיווג שני]] את בת אחיו ר' נחום מייזל מלובטש.<br />
<br />
בהיותו בגיל תשע עשרה התמנה לרב בעירו, ולאחר כשנתיים התפטר מכהונתו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"א]] נתמנה לרב בעיר דרוהיטשין ובשנת [[תרכ"ד]] עבר לכהונת הרבנות בעיר פרוז'ני. בשנת [[תרכ"ז]] נתקבל לרב בעיר לומז'ה ובשנת [[תרל"ג]] בעיר [[לודז']] עד יום מותו.<br />
<br />
התנגד מאד חזק ל[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]].<br />
<br />
נפטר ב[[י"ד באייר|י"ד אייר]] [[תרע"ב|תער"ב]] בעיר לודז' ושם מנוחתו כבוד.<br />
<br />
== קשריו עם חב"ד ==<br />
ר' אליהו חיים היה אחיין ר' [[זלמן רייזס]] ור' [[איסר קישעס|איסר קיסעס]], מגדולי חסידי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
באחד מהביקורים של ר' [[יהודה לייב סלונים (חברון)|יהודה לייב סלונים]] ב[[ליובאוויטש]] הזדמן לו להיות ב[[פולין]] וביקר אצל שאר בשרו ר' אליהו חיים ב[[לודז'|לאדז]], (הוא היהידוע ברוב פזרנותו וכששאלוהו, והרי אמרו חכמים אל יבזבז יותר מחומש, ענה שעל פי מה שמבואר ב[[ספר התניא|תניא]] ב[[אגרת התשובה]] - לכפרה מותר, ומאחר שנכשל פעם אחת ונתן יותר מחומש נמצא שתמיד חייב לתקן את חטאו - הבזבוז הקודם...), הוא קבלו בסבר פנים יפות, ובפרידתו ליוהו עד לתחנת הרכבת, כשעלה רבי יהודה לייב לרכבת הכניס ידיו לכיסו ומצא שם סכום כסף בשיעור של חמש מאות רובל<ref>[[ספר הצאצאים]] עמוד 162.</ref>.<br />
<br />
[[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] בא בכמה מכתבים עמו בנוגע לעניני ציבור<ref>שם, עמוד 182.</ref>.<br />
<br />
כשר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] (אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]) למד לקבל [[סמיכה לרבנות]] החליט לנסוע להבחן ולקבל סמיכה אצל כמה וכמה מגדולי ישראל, ביניהם הרב מייזל<ref>[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2950364/jewish/-.htm#18 שיחת כ' מנחם אב תשי"א] (תורת מנחם ח"ג עמוד 257). [https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2926931/jewish/-.htm#4 שיחת כ' מנחם אב תשכ"ב] (שם חל"ד עמוד 214).</ref>.<br />
<br />
הסכמתו נמצאת בהגדה עם פירוש צוף אמרים ביחד עם הסכמות ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]], ר' זאב מבריסק, ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|זלמן שניאורסאן]] מהאמיל, ור' [[אהרן תומרקין]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בנו, ר' נתן מייזל.<br />
* חתנו, ר' גבריאל סגל.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* {{אוצר החכמה|אברהם יהודה ברז'ז'ינסקי|רבי אליהו חיים מייזל ז"ל|167483}}<br />
* {{היברובוקס|אליהו דב הלפרין|דער הספד נאך דער לאדזער רב|24380}}<br />
* {{היברובוקס|יחיאל יעקב וויינברג|עלית אליהו|20454}}<br />
* {{אוצר החכמה|2=זכרונות|3=23568}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:מייזל, אליהו חיים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקפ"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני ערים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בהורודוק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלודז']]<br />
[[קטגוריה:משפחת גרייבר]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_(%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=837319יעקב (חותן אדמו"ר האמצעי)2026-03-26T22:06:25Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>הרב '''יעקב מיאנאוויטש''' היה חותנו של אדמו"ר האמצעי, ומחשובי חסידי אדמו"ר הזקן, והיה מלמד בעיר יאנאוויטש.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
ר' יעקב היה מחשובי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], והוא היה מלמד ואיש נכבד<ref>[[תורת שלום - ספר השיחות|תורת שלום]] עמוד 218.</ref> בעיירה [[יאנאוויטש]],.<br />
<br />
הוא היה עני והיה לו חמש בנות ולא היה בידו להשיאם, מרוב עניותיו.<br />
<br />
בשנת [[תקמ"ח]], ר' יעקב נכנס ליחידות עם [[אדמו"ר הזקן]] ושאלו רבינו הזקן: מדוע אינך מחתן את בנותיך? ענה המלמד: אף אחד אינו רוצה להשתדך אתי מרוב עניותי. אמר לו רבינו הזקן: אני אשתדך אתך, ואז הרי ימצאו קופצים שירצו גם הם להשתדך אתך..<ref>[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות ה'תש"ד]] עמ' 65.</ref> ואדמו"ר הזקן הציע לו את בנו [[אדמו"ר האמצעי]], בהיותו בן ארבע עשרה שנה.<br />
<br />
רבי דובער נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את [[מאמר|מאמרי]] ה[[חסידות]] שיאמר אביו בחתונתו. והתחתן עם בתו הרבנית [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]].<br />
<br />
ואכן, בגלל ש[[אדמו"ר הזקן]] השתדך עם רבי יעקב, במהרה נהיו לו עוד חתנים לכל בנותיו האחרות, ר' ישראל ש"ץ, ור' שמריה ברלין, ור' אביגדור הכהן ביחובסקי.<br />
<br />
נפטר בין שנת [[תקפ"ב]] ל[[תקצ"ד]], מכיון שנכדו ר' [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יעקב מאורשא]] נקרא על שמו ונולד בין אחיו ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב מקאפוסט]] שנולד ב[[תקפ"ב]], ואחיו [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר מהר"ש]] שנולד ב[[תקצ"ד]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
* בתו [[הרבנית שיינא]] אשת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
* בתו רומא אשת ר' אביגדור הכהן ביחובסקי, סבו של ר' [[חיים אליעזר ביחובסקי]].<br />
* חתנו ר' ישראל ש"ץ.<br />
* חתנו ר' שמריהו ברלין.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]", הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]] <br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:בית רבי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בינוביץ']]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_(%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=837318יעקב (חותן אדמו"ר האמצעי)2026-03-26T22:03:21Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>הרב '''יעקב מיאנאוויטש''' היה חותנו של אדמו"ר האמצעי, ומחשובי חסידי אדמו"ר הזקן, והיה מלמד בעיר יאנאוויטש.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
ר' יעקב היה מחשובי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], והוא היה מלמד ואיש נכבד<ref>[[תורת שלום - ספר השיחות|תורת שלום]] עמוד 218.</ref> בעיירה [[יאנאוויטש]],.<br />
<br />
הוא היה עני והיה לו חמש בנות ולא היה בידו להשיאם, מרוב עניותיו.<br />
<br />
בשנת [[תקמ"ח]], ר' יעקב נכנס ליחידות עם [[אדמו"ר הזקן]] ושאלו רבינו הזקן: מדוע אינך מחתן את בנותיך? ענה המלמד: אף אחד אינו רוצה להשתדך אתי מרוב עניותי. אמר לו רבינו הזקן: אני אשתדך אתך, ואז הרי ימצאו קופצים שירצו גם הם להשתדך אתך..<ref>[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות ה'תש"ד]] עמ' 65.</ref> ואדמו"ר הזקן הציע לו את בנו [[אדמו"ר האמצעי]], בהיותו בן ארבע עשרה שנה.<br />
<br />
רבי דובער נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את [[מאמר|מאמרי]] ה[[חסידות]] שיאמר אביו בחתונתו. והתחתן עם בתו הרבנית [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]].<br />
<br />
ואכן, בגלל ש[[אדמו"ר הזקן]] השתדך עם רבי יעקב, במהרה נהיו לו עוד חתנים לכל בנותיו האחרות, ר' ישראל ש"ץ, ור' שמריה ברלין, ור' אביגדור הכהן ביחובסקי.<br />
<br />
נפטר בין שנת [[תקפ"ב]] ל[[תקצ"ד]], מכיון שנכדו ר' [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יעקב מאורשא]] נקרא על שמו ונולד בין אחיו ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב מקאפוסט]] שנולד ב[[תקפ"ב]], ואחיו [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר מהר"ש]] שנולד ב[[תקצ"ד]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
* בתו [[הרבנית שיינא]] אשת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
* בתו רומא אשת ר' אביגדור הכהן ביחובסקי, סבו של ר' [[חיים אליעזר ביחובסקי]].<br />
* חתנו ר' ישראל ש"ץ.<br />
* חתנו ר' שמריהו ברלין.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]", הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:בית רבי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בינוביץ']]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_(%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=837313יעקב (חותן אדמו"ר האמצעי)2026-03-26T21:54:50Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>הרב '''יעקב מיאנאוויטש''' היה חותנו של אדמו"ר האמצעי, ומחשובי חסידי אדמו"ר הזקן, והיה מלמד בעיר יאנאוויטש.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
ר' יעקב היה מחשובי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], והוא היה מלמד בעיירה [[יאנאוויטש]],.<br />
<br />
הוא היה עני והיה לו חמש בנות ולא היה בידו להשיאם, מרוב עניותיו.<br />
<br />
בשנת [[תקמ"ח]], ר' יעקב נכנס ליחידות עם [[אדמו"ר הזקן]] והתאונן בפניו שראשו טרוד כיצד לחתן את חמש בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. אדמו"ר הזקן הציע לו את בנו [[אדמו"ר האמצעי]], בהיותו בן ארבע עשרה שנה, מכיוון שבאם הוא יעשה שידוך נכבד שכזה מיד ירצו עוד חסידים להשתדך עמו.<br />
<br />
רבי דובער נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את [[מאמר|מאמרי]] ה[[חסידות]] שיאמר אביו בחתונתו. והתחתן עם בתו הרבנית [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]].<br />
<br />
ואכן, בגלל ש[[אדמו"ר הזקן]] השתדך עם רבי יעקב, במהרה נהיו לו עוד חתנים לכל בנותיו האחרות, ר' ישראל ש"ץ, ור' שמריה ברלין, ור' אביגדור הכהן ביחובסקי.<br />
<br />
נפטר בין שנת [[תקפ"ב]] ל[[תקצ"ד]], מכיון שנכדו ר' [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יעקב מאורשא]] נקרא על שמו ונולד בין אחיו ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב מקאפוסט]] שנולד ב[[תקפ"ב]], ואחיו [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר מהר"ש]] שנולד ב[[תקצ"ד]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
* בתו [[הרבנית שיינא]] אשת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
* בתו רומא אשת ר' אביגדור הכהן ביחובסקי, סבו של ר' [[חיים אליעזר ביחובסקי]].<br />
* חתנו ר' ישראל ש"ץ.<br />
* חתנו ר' שמריהו ברלין.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]", הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:בית רבי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בינוביץ']]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_(%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=837310יעקב (חותן אדמו"ר האמצעי)2026-03-26T21:52:15Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>הרב '''יעקב מיאנאוויטש''' היה חותנו של אדמו"ר האמצעי, ומחשובי חסידי אדמו"ר הזקן, והיה מלמד בעיר יאנאוויטש.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
ר' יעקב היה מחשובי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], והוא היה מלמד בעיירה [[יאנאוויטש]],.<br />
<br />
הוא היה עני והיה לו חמש בנות ולא היה בידו להשיאם, מרוב עניותיו.<br />
<br />
בשנת [[תקמ"ח]], ר' יעקב נכנס ליחידות עם [[אדמו"ר הזקן]] והתאונן בפניו שראשו טרוד כיצד לחתן את חמש בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. אדמו"ר הזקן הציע לו את בנו [[אדמו"ר האמצעי]], בהיותו בן ארבע עשרה שנה, מכיוון שבאם הוא יעשה שידוך נכבד שכזה מיד ירצו עוד חסידים להשתדך עמו.<br />
<br />
רבי דובער נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את [[מאמר|מאמרי]] ה[[חסידות]] שיאמר אביו בחתונתו. והתחתן עם בתו הרבנית [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]].<br />
<br />
ואכן, בגלל ש[[אדמו"ר הזקן]] השתדך עם רבי יעקב, במהרה נהיו לו עוד חתנים לכל בנותיו האחרות, ר' ישראל ש"ץ, ור' שמריה ברלין, ור' אביגדור הכהן ביחובסקי.<br />
<br />
נפטר לאחר [[תקפ"ב]], מכיון שנכדו ר' [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יעקב מאורשא]] נקרא על שמו ונולד אחרי אחיו ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב מקאפוסט]] שנולד ב[[תקפ"ב]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
* בתו [[הרבנית שיינא]] אשת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
* בתו רומא אשת ר' אביגדור הכהן ביחובסקי, סבו של ר' [[חיים אליעזר ביחובסקי]].<br />
* חתנו ר' ישראל ש"ץ.<br />
* חתנו ר' שמריהו ברלין.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]", הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:בית רבי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בינוביץ']]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=837308יעקב שניאורסון2026-03-26T21:49:17Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>רבי '''יעקב שניאורסון''' (אחרי [[תקפ"ב]]{{הערה|שנת לידתו לא ידועה המידע היחיד שיש עליה הוא שב"רשימות" חוברת קע"ה מובא שנולד בין אחיו הריי"צ לבין אדמו"ר המהר"ש ומכיוון שהראשון נולד בשנת תקפ"ב והמהר"ש נולד בשנת תקצ"ד הכי הגיוני שנולד לאחר תקפ"ב ונישא בגיל צעיר}} – [[תקצ"ז]]) הוא בנו השישי של [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
נולד בין רבי [[יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]], שיחות קיץ [[תרצ"ב]] ([[רשימת היומן]], [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=58881#p=293&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= עמ' רמז]).}} ונקרא על שמו של ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] ר' [[יעקב (חותן אדמו"ר האמצעי)|יעקב מינאוויטש]], אביה של [[הרבנית שיינא]], אשת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
נשא לאשה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך, חודש [[סיוון]] [[תקצ"ה]] את מרת [[ברוך קלוצקר#בתו פריידא|פריידא]] בת ר' [[ברוך קלוצקר]] (נכד אדמו"ר הזקן), בן [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]], בת [[אדמו"ר הזקן]] שהתגורר אז ב[[אורשה]] (ולאחר חתונתו גר בסמיכות לחמיו ולכן נקרא "יעקב מאורשה"){{הערה|מעניין לציין לשיחת הרבי מ[[י"ג תשרי]] [[תש"מ]] שהרבי שם מפנה לשיחה של [[הרבי הריי"צ]] שכל בניו של הרבי הצמח צדק מכונים אדמו"ר מלבד ר' יעקב והסיבה לכך היא "מאיזה סיבה שתהיה הידועה לו" (שיחות קודש תש"מ חלק א' עמ' 133).}}.<br />
<br />
לאחר מכן נסע ל[[טולצ'ין]], שם נחלה מאד. כאשר נכנסה [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)]] לבעלה אמרה לו: "בשביל כל העולם אתה מתפלל, רק בשביל בנך לא התפללת", ענה לה "ה' העלים ממני ולא הגיד לי ואין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים"{{הערה|ברכות ה:}}{{הערה|ליקוטי סיפורים פרלוב מהדורת תשנ"ב עמוד קכט}}{{הערה|בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו) להרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מובא ש"ה' העלים ממני" אמר הצמח צדק על בן אחר שנפטר, בשם ירחמיאל, ו"אין חבוש", אמר על רבי יעקב, אך מלבד בלשמע אוזן לא מובא בשום מקום על בן של הצמח צדק בשם ירחמיאל.}}.<br />
<br />
ר' יעקב נפטר בעיר טולצ'ין בשנת [[תקצ"ז]] (כנראה){{הערה|בקובץ היכל הבעש"ט חלק טו עמוד קטו' מביא הרב [[עמרם בלוי]] הוכחה לפטירתו בשנה זו מכתב יד (מוסקבה 201) של מאמר ד"ה איכה ישבה בדד ובתחילת הכתב יד ישנה כותרת "זה המאמר אמר אדמו"ר מוה"ר מ"מ זי"ע לר' הלל מפאריטש בעת אשר נכנס ר' הלל הנ"ל לנחמו על פטירת בנו מוה"ר יעקב ז"ל" ומסיק שם שזהו המאמר שמובא באור התורה נ"ך עמ' לד ושם כתוב שמאמר זה הוא משנת תקצ"ז.}}, השאיר אחריו את בנו, ר' [[שניאור שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]].<br />
<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שניאורסון, יעקב}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%90_(%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=837307שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)2026-03-26T21:46:50Z<p>י כ ר: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אהל הרבניות בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהל הרבניות ב[[ליובאוויטש]]: הרבנית שיינא, הרבנית [[סטערנא]] (אשת [[אדמו"ר הזקן]]) והרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא]] (אשת [[הצמח צדק]])]]<br />
{{מפנה|הרבנית שיינא|בת [[הרבי הריי"צ]]|שיינא הורנשטיין}}<br />
'''הרבנית שיינא''' הייתה רעייתו של [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
הרבנית הייתה בתו של החסיד ר' [[יעקב (חותן אדמו"ר האמצעי)|יעקב]], מ[[חסיד]]י [[אדמו"ר הזקן]] ששימש כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] בעיירה [[יאנאוויטש]] והיה אב לחמש בנות.<br />
<br />
[[אדמו"ר הזקן]] לקחה לכלה לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] לאחר שה[[מלמד תינוקות|מלמד]] שטח בפניו ביחידות את צרתו כי ראשו טרוד כיצד יחתן את שלוש בנותיו שהגיעו לפרקן, מכיון שאף [[חסיד]] לא רוצה להתחתן איתן מפאת עניותם ועל כן אינו יכול [[תפילה|להתפלל]] בכוונה הנדרשת מחסיד. כששמע זאת אדה"ז אמר לו: "אני אשתדך איתך, ועי"ז כל החסידים ירצו גם הם להיות מחותנים שלך".<br />
<br />
הוא פנה לבנו אדמו"ר האמצעי והציע לו את השידוך, [[אדמו"ר האמצעי]] שהשתוקק לשמוע את דרושי החתונה שיגיד אביו, רצה בשידוך שיבוא לפועל במהירות האפשרית, ובגיל 14 בשנת [[תקמ"ח]] [[נישואין|נשא]] את הרבנית שיינא לאישה.<br />
<br />
לאחר מכן כל בנות חותנו - המלמד, נישאו לחסידים ואנשי מעשה, ר' ישראל ש"ץ, ור' שמריה ברלין, ועוד{{הערה|שמות חתני רבי יעקב, מובאים בספר [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] עמודים פג פד.}}.<br />
<br />
הרבנית גידלה בביתה את רבקה וגיטל, בנותיה של ביתה - [[הרבנית חיה שרה]].<br />
<br />
עם פטירתה של הרבנית [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|שטערנא]] רעייתו של הרבי המהר"ש, שלחה הרבנית שליח לחתנה, [[אדמו"ר הצמח צדק]], לבקשו להשתדך עם אחת משתי נכדותיה היתומות הגדלות בביתה.<br />
<br />
לאחר מהלך עניינים שלם נישא הרבי המהר"ש ל[[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבנית רבקה]].<br />
<br />
ביום החופה, ציוה הצמח צדק על בנו ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.<br />
<br />
כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה [[מים]] לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: "יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו"ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך".<br />
<br />
תאריך לידתה ופטירתה אינם ידועים{{הערה|אבל היא חיתנה את [[הרבי המהר"ש]] ב-[[תר"ט]], מכך שהסתלקה מתר"ט והלאה.}}.<br />
<br />
==משפחתה==<br />
*אחותה, אשת ר' שמריה ברלין מיאנוביץ'.<br />
**בנם, מענדל. נפטר תרט"ו. שם. רעייתו פעסיה ב"ר יהודה. <br />
***בנם, שניאור זלמן. אשתו ביילא ב"ר ישראל. <br />
****בניהם: דובער (אשתו, פייגא ב"ר יצחק. ילדיהם: מרדכי, מנחם מענדל, ישראל), לייב (אשתו, חנה ב"ר ברוך. ילדיהם: רוניה, סוניה), ישראל (אשתו, ראשע ב"ר הירש), יהודה, <br />
****בנותיהם: שפרה, זוסיה, פריידא, שיינא, רבקה, תמרה.<br />
***בנם, ישראל. אשתו עטל ב"ר אברהם. ילדיהם: שמריהו, יהודה, שרה, שיינא, שפרה, חיה.<br />
***בנם, דוד. אשתו בזוו"ר פיפייסה ב"ר וואלף. בזוו"ש נחמה ב"ר יהודה. בניהם: יהודה, דובער. בנותיהם: ריקה, יילקה, שיינא. <br />
*בנה הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]].<br />
*בנה הרב [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך שמואל]].<br />
*בתה [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - הראשונה)|הרבנית שרה דרברמדיקר]] - נישאה להרב אליעזר דרבדמיקר בן הרב [[מאיר מפיקוב]] בן רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].<br />
*בתה [[ביילא|הרבנית ביילא וולס]] - נישאה לרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)|יקותיאל זלמן ולס]], בשנת [[תקס"ז]].<br />
*בתה [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] - נישאה לאדמו"ר ה[[צמח צדק]], ב[[ה' כסלו]] [[תקס"ד]].<br />
*בתה [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה טברסקי]] - נישאה ל[[יעקב ישראל טברסקי]], ב[[ו' שבט]] [[תקע"א]].<br />
*בתה [[הרבנית ברכה]] - נישאה לר' יונה מז'יטומיר, ב[[י"ד שבט]] [[תקס"ח]]. גרו כל חייהם ב[[ליובאוויטש]].<br />
*בתה [[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית מנוחה רחל]] - נישאה לרב [[יעקב כולי סלונים]].<br />
*בתה [[אסתר מרים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית אסתר מרים]] - לא ידוע פרטים אודותיה{{הערה|במהלך השנים, גילו בבית החיים ב[[ליובאוויטש]] את מצבת קברה, אף שלא נזכרה ב[[שלשלת היחס]] שבפתח [[היום יום]].}}.<br />
*בתה [[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי|חיה שרה]] - נישאה בזיווג ראשון לרב [[אהרון אלכסנדרוב משקלוב (חתן אדמו"ר האמצעי)]], ב[[ט"ו מנחם אב]] [[תקפ"ו]]. לאחר שבעלה נפטר ב[[כ"ד אייר]] [[תקצ"ז]], נישאה בזיווג שני לר' [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]], בן [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]], בשנת [[תר"ג]].<br />
*בתה הרבנית שטערנא פריידא{{הערה|מוזכרת ברשימות הרב"ש, דברי ימי הרבנית רבקה ועוד. ובדברי ימי הרבנית רבקה, בהערה שם, שנולדה אחרונה שבבנות, כי נולדה לאחר שהסתלקה הרבנית סטערנא, כי נקראה על שמה. והרבנית סטערנא נפטרה בימי נשיאותו של הצמח צדק. לא ידוע עליה כל פרטים.}}.<br />
<br />
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|2]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_(%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=837294יעקב (חותן אדמו"ר האמצעי)2026-03-26T21:20:58Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>הרב '''יעקב מיאנאוויטש''' היה חותנו של אדמו"ר האמצעי, ומחשובי חסידי אדמו"ר הזקן, והיה מלמד בעיר יאנאוויטש.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
ר' יעקב היה מחשובי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], והוא היה מלמד בעיירה [[יאנאוויטש]],.<br />
<br />
הוא היה עני והיה לו חמש בנות ולא היה בידו להשיאם, מרוב עניותיו.<br />
<br />
בשנת [[תקמ"ח]], ר' יעקב נכנס ליחידות עם [[אדמו"ר הזקן]] והתאונן בפניו שראשו טרוד כיצד לחתן את חמש בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. אדמו"ר הזקן הציע לו את בנו [[אדמו"ר האמצעי]], בהיותו בן ארבע עשרה שנה, מכיוון שבאם הוא יעשה שידוך נכבד שכזה מיד ירצו עוד חסידים להשתדך עמו.<br />
<br />
רבי דובער נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את [[מאמר|מאמרי]] ה[[חסידות]] שיאמר אביו בחתונתו. והתחתן עם בתו הרבנית [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]].<br />
<br />
ואכן, בגלל ש[[אדמו"ר הזקן]] השתדך עם רבי יעקב, במהרה נהיו לו עוד חתנים לכל בנותיו האחרות, ר' ישראל ש"ץ, ור' שמריה ברלין, ור' אביגדור הכהן ביחובסקי.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
* בתו [[הרבנית שיינא]] אשת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
* בתו רומא אשת ר' אביגדור הכהן ביחובסקי, סבו של ר' [[חיים אליעזר ביחובסקי]].<br />
* חתנו ר' ישראל ש"ץ.<br />
* חתנו ר' שמריהו ברלין.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]", הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:בית רבי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בינוביץ']]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_(%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=837291יעקב (חותן אדמו"ר האמצעי)2026-03-26T21:18:54Z<p>י כ ר: יצירת דף חדש</p>
<hr />
<div>הרב '''יעקב מיאנאוויטש''' היה חותנו של אדמו"ר האמצעי, ומחשובי חסידי אדמו"ר הזקן, והיה מלמד בעיר יאנאוויטש.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
ר' יעקב היה מחשובי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], והוא היה מלמד בעיירה [[יאנאוויטש]],.<br />
<br />
הוא היה עני והיה לו חמש בנות ולא היה בידו להשיאם, מרוב עניותיו.<br />
<br />
בשנת [[תקמ"ח]], ר' יעקב נכנס ליחידות עם [[אדמו"ר הזקן]] והתאונן בפניו שראשו טרוד כיצד לחתן את חמש בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. אדמו"ר הזקן הציע לו את בנו [[אדמו"ר האמצעי]], בהיותו בן ארבע עשרה שנה, מכיוון שבאם הוא יעשה שידוך נכבד שכזה מיד ירצו עוד חסידים להשתדך עמו.<br />
<br />
רבי דובער נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את [[מאמר|מאמרי]] ה[[חסידות]] שיאמר אביו בחתונתו. והתחתן עם בתו הרבנית [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]].<br />
<br />
ואכן, בגלל ש[[אדמו"ר הזקן]] השתדך עם רבי יעקב, במהרה נהיו לו עוד חתנים לכל בנותיו האחרות, ר' ישראל ש"ץ, ור' שמריה ברלין, ור' אביגדור הכהן ביחובסקי.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
* בתו [[הרבנית שיינא]] אשת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
* בתו רומא אשת ר' אביגדור הכהן ביחובסקי, סבו של ר' [[חיים אליעזר ביחובסקי]].<br />
* חתנו ר' ישראל ש"ץ.<br />
* חתנו ר' שמריהו ברלין.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]", הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=837270רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)2026-03-26T20:49:46Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>{{אדמו"ר<br />
|שם=רבי דובער שניאורי<br />
|תמונה=אדמו"ר האמצעי.jpg<br />
|כינוי=אדמו"ר האמצעי<br />
|תיאור=שער [[ספר המאמרים (אדמו"ר האמצעי)|ספר המאמרים]] של אדמו"ר האמצעי <BR>(תמונה ממנו לא נמצאת)<br />
|תאריך לידה=[[ט' כסלו תקל"ד]]<br />
|מקום לידה=[[ליאזנא]]<br />
|תאריך הסתלקות=[[ט' כסלו תקפ"ח]]<br />
|מקום הסתלקות=[[ניעז'ין]]<br />
|מקום פעילות=[[ליובאוויטש]]<br />
|הקודם בשושלת= אביו [[אדמו"ר הזקן]]<br />
|הבא בשושלת= חתנו [[אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
|חיבוריו= דרך חיים, אמרי בינה, תורת חיים, מאמרי אדמו"ר האמצעי, אגרות קודש אדמו"ר האמצעי<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}<br />
<br />
'''[[רבי]] דובער [[שניאורי]] - ה[[אדמו"ר]] האמצעי''' (במקור ב[[אידיש]] '''דעֶר מיטעֶלעֶר רבי'''){{הערה|הכינוי "האמצעי" דבק בו לאחר הסתלקותו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ואדמו"ר הצמח צדק). רבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} ([[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]] - ט' בכסלו [[תקפ"ח]]), הוא האדמו"ר השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]], הנהגת החסידות בדורו התאפיינה בהתרחבות ובשופי, כתב וחזר באריכות אלפי [[מאמרי אדמו"ר האמצעי|מאמרי חסידות]]. הוא התפרסם בכינוי 'האדמו"ר האמצעי', לאחר הסתלקותו - לאחר שהתמנה האדמו"ר השלישי של תנועת חב"ד, ה'צמח-צדק', לאדמו"ר החסידות. בשלב זה, היה רבי דובער האמצעי מבין שלושה אדמו"רים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===לידתו===<br />
לאחר 14 שנות [[נישואין]] בהם, נולדו להוריו רק בנות, נסע אביו [[אדמו"ר הזקן]] לרבו, [[המגיד ממזריטש]], להתברך בבן זכר. המגיד הבטיחו שאם יהדר במצוות [[הכנסת אורחים]] יזכה לבן זכר ורמז לכך מהפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט}} '''במה יזכה נער - את ארחו''' היינו כיצד ניתן לזכות בבן זכר, על ידי הכנסת אורחים.<br />
<br />
ב[[שבת]] [[פרשת וישלח]] [[תקל"ג]], השבת האחרונה בחייו של [[המגיד]], סיפר לאדמו"ר הזקן את הסדר של [[שלום זכר|שלום בן זכר]] על פי פנימיות הענינים, וכן את סדר ה[[וואכנאכט (ליל ברית)]], ובאותו מעמד הבטיחו שיוולד לו בן זכר, ועליו לקוראו בשמו (דובער).<br />
<br />
לאחר שנה ביום [[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]], נולד דובער, בנו הראשון של אדמו"ר הזקן, בלידתו קיימו במדויק את הוראות המגיד.<br />
<br />
בהוולדו, נתן אביו חתיכת בד שהייתה שמורה אצלו לחתל בה את התינוק לאחר הרחיצה הראשונה{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ב עמ' רכה}}.<br />
<br />
בסעודת הברית נכחו כמה מגדולי תלמידיו של [[המגיד]], כמו רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]].<br />
<br />
===חינוכו===<br />
עבור חינוכו שכר אביו [[אדמו"ר הזקן]], [[מלמד תינוקות|מלמד]] מיוחד{{הערה|המלמד מליאזנא, זקנו של ר' דובער ב"ר פסח מלמד. ספה"ש השי"ת עמ' 395.}}, מתלמידי המגיד שילמד את בנו [[תורה]] והדריכו כיצד לנהוג בילד. מלמד נוסף היה ר' [[אברהם מליעפלי]].<br />
<br />
כבר מגיל ילדותו ניכר בעיני כל שניחן בכשרונות נדירים ביותר, והיה לומד ומתפלפל עם גדולי חסידי אביו, תחביב מיוחד היה לו בשנות ילדותו לרשום את מה שראה אצל אביו הגדול. מגיל ילדות היה רגיל לכתוב במהירות וברהיטות.<br />
<br />
===בר מצווה===<br />
{{הערה|1=תיאור נרחב ומקיף מהבר מצוה של אדמו"ר האמצעי, מסר אדמו"ר הריי"צ בכ"ה שבט תרצ"ו, במהלך סעודת הבר מצוה של נכדו, [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)|ב. ג.]] השיחה נדפסה בלקוטי דיבורים חלק ב רכד, ב ואילך באריכות}}לחגיגת ה[[בר מצווה|בר-מצווה]] הגיעו מכל רחבי האזור, כל תלמידי וחסידי אביו, על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו{{הערה|תקנות ליאזנא תקמ"ג, נדפסו באגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק א' ע' נג.}}, לצורך החגיגות בוטל הכלל.<br />
<br />
ביום הבר-מצווה - יום חמישי [[ט' כסלו]] [[תקמ"ז]], הדליקו נרות בכל רחבת חצר בית המדרש, והרחיבו את המקום במיוחד עבור האורחים הרבים, בקריאת התורה, לא עלה החתן הבר מצווה, אך אביו עלה שלישי, ולאחריו בירך את ברכת [[ברוך שפטרני]] בשם ומלכות. לאחר התפילה אמר אדמו"ר הזקן מאמר על הפסוק "כי לקח טוב", ולאחר מכן אמר חתן בר המצווה דברי תורה על הפסוק "מגיד דבריו ליעקב", אדמו"ר הזקן היה שרוי בדבקות עצומה, והחל לנגן את ניגון [[ד' בבות]], גדולי החסידים שנכחו במקום סיפרו שבעת הניגון הם נזכרו בכל מה שהיה עמם מיום עומדם על דעתם.<br />
<br />
לאחר מכן לקח אדמו"ר הזקן חתיכת "[[לעקאח]]" וכוסית "[[משקה]]", ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים.<br />
<br />
לאחר [[תפילת מעריב]] התקיימה סעודת מצווה, אדמו"ר הזקן אמר [[מאמר]] חסידות והחסידים התוועדו עד אור הבוקר.<br />
<br />
ב[[שבת]] שלאחר הבר-מצווה, עלה לתורה רבי דובער בפעם הראשונה, ב[[תפילת מנחה]] של שבת, מכיוון שהזמן של [[מנחה]] של שבת היא הזמן הכי נעלה בכל השבוע, בשעת עלייתו לתורה היה אביו, אשר גם היה ה"בעל קורא" שרוי ב[[דביקות]] מיוחדת.<br />
<br />
===נישואיו===<br />
בשנת [[תקמ"ח]], בהיות אדמו"ר האמצעי בן ארבע עשרה, בחר אביו עבורו לשידוך את מרת [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]], בתו של ר' [[יעקב (חותן אדמו"ר האמצעי)|יעקב]], מלמד [[עני]] מה[[עיירה]] ינאוויטש, הקרובה לליאוזנא. היה זאת מכיוון שאביה של שיינא התאונן בפני [[אדמו"ר הזקן]] שראשו טרוד כיצד לחתן את חמש בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. אדמו"ר הזקן הציע לו את בנו, ר' דובער, מכיוון שבאם הוא יעשה שידוך נכבד שכזה מיד ירצו עוד חסידים להשתדך עמו.<br />
<br />
רבי דובער נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את [[מאמר]]י ה[[חסידות]] שיאמר אביו בחתונתו.<br />
<br />
ואכן, בגלל ש[[אדמו"ר הזקן]] השתדך עם רבי יעקב, במהרה נהיו לו עוד חתנים לכל בנותיו האחרות, ר' ישראל ש"ץ, ור' שמריה ברלין, ור' אביגדור הכהן ביחובסקי{{הערה|שמות חתני רבי יעקב, מובאים בספר [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] עמודים פג פד}}.<br />
<br />
===הדרכת צעירי החסידים===<br />
בשנת [[תק"נ]], בהיותו בן 16 מונה על ידי אביו להדריך את האברכים הצעירים, הן אלה שלמדו בחצר הרבי, והן התכתבות עם אלה הנמצאים במקום מגורם, ועסק בכך במרץ רב. מסופר שבאחת הפעמים שהתוועד עם הצעירים דיבר בהתרגשות גדולה, מה שהזיק לבריאותו, והוא נחלה למשך מספר ימים.<br />
<br />
באותה שנה גם החל לשמש כ"[[מניח]]" אצל אביו, היינו לזכור ולכתוב את ה[[מאמרים]] שאביו אמר.<br />
יצויין שהרב הקדוש ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] כתב לאדמו"ר הזקן במכתב משנת תקנ"ח ,,וחס אנכי על זרעי' דאבא, ה"ה בנו המופלג הוותיק מו"ה דוב בער, לאשר כת"ר הכניס אותו בנסיון גדול, כאני' בלב ים, שצריך פרקליטין גדולים להנצל ממצודת הגאוה והגדלות ... וכת"ר הכניס בנו בזה, והוא עדיין רך בשנים וכלי מלחמה אין לו, ואיה רחמי האב על הבן."<br />
<br />
===קבלת הנשיאות===<br />
בעת [[הסתלקות]] אביו [[אדמו"ר הזקן]] ביום [[כ"ד בטבת]] שנת [[תקע"ג]], שהה אדמו"ר האמצעי בעיר [[קרמנצ'וג]], לשם הגיע על מנת להכין את המקום לבואו של אדמו"ר הזקן. מיד לאחר ההסתלקות נסעו בני המשפחה אל רבי דובער בקרמנצ'וג, שם קיבל על עצמו את הנשיאות.<br />
<br />
חלק מחסידי אדמו"ר הזקן בחרו להם לרבי את אחד מתלמידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן, רבי [[אהרון מסטראשלה]] אשר החל לנהוג ב"אדמו"רות".<br />
<br />
בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב"ד בכל מדינת [[רוסיה]]. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל אדמו"ר האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה שלחו גם משלחת לבקש ממנו לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת הערים. בפועל החליט אדמו"ר האמצעי להיענות לחסידי רוסיה הלבנה ולאחר [[חג השבועות]] [[תקע"ג]] עזב את [[קרמנצ'וג]] והחל במסע לרוסיה הלבנה. מסע זה כונה "[[מסע ההכתרה (תקע"ג)|מסע ההכתרה]]" שהיווה מעין קבלת הנשיאות בפועל של אדמו"ר האמצעי.<br />
<br />
כשלושה חודשים ארך מסעו של אדמו"ר האמצעי ל[[וויטבסק]]. בכל מקום שהגיע אמר מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ל[[יחידות]]. את פני השיירה קיבלו בכל מקום בכבוד גדול, על ידי חסידים, יהודים וכן גם על ידי פקידי ממשל ואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים להדר בכבודו של אדמו"ר האמצעי, בנו של אדמו"ר הזקן, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ ה[[מלחמת נפוליון|מלחמה]] כנגד נפוליאון הצרפתי. במהלך המסע הצטרפו חסידים רבים לאדמו"ר האמצעי.<br />
<br />
===ליובאוויטש===<br />
[[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור העיירה ליובאוויטש]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ליובאוויטש]]}}<br />
המסע הסתיים בבחירת אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה ליובאוויטש, אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום [[ח"י באלול]] [[תקע"ג]]. בעת הגעתו סיפר אדמו"ר האמצעי לחסידים על כך שאדמו"ר הזקן בילדותו, למד בעיירה ליובאוויטש אצל רבי [[ישכר בער מליובאוויטש]]. והוסיף וסיפר שאדמו"ר הזקן התגלה אליו וביקש ממנו לקבוע את מושבו בליובאוויטש.<br />
<br />
הנסיך צ'חווסקי, ששלט על העירה, צווה על עובדיו לכרות מהיערות שלו כדי להקים בתים עבור הרבי והחסידים.<br />
<br />
מליובאוויטש החלה תורתו של הרבי, [[תורת חסידות חב"ד]], להתפשט בכל [[בלארוס|רוסיה הלבנה]] ו[[ליטא]], ומספר הנוסעים לליובאוויטש הלך וגדל.<br />
<br />
כעבור שנה מהעתקתו למקום מגוריו בליובאוויטש, רבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו"ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של האדמו"ר החדש, ממאמרי החסידות אותם אמר בשפע רב כדרכו. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת ובכל פעם כמה שעות. ב[[חג השבועות]] של אחת השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו [[רבי יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|רבי יהודה לייב]], אחיו של אדמו"ר הזקן: "לאו כל מוחא סביל דא" (לא כל מוח סובל זאת).<br />
<br />
בשנת [[תקע"ה]] - ייסד הרבי מושבות יהודים בפלך חרסון, בשטחים אותם הקצתה הממשלה על ידי השתדלותו. בשנת [[תקע"ז]] - ביקר במושבות ושהה שם מ[[פסח]] עד [[חודש אלול]]<ref>[[שלשלת היחס]]</ref>.<br />
<br />
בימי נשיאותו התרבו החסידים, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי אדמו"ר הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, [[תקע"ה]], כל פלך צ'רניגוב הפך למרכז חסידות ליובאוויטש.<br />
<br />
===חברון===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון]]}}<br />
בשנת [[תקפ"ג]], עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]], ואדמו"ר האמצעי קנה חדר מבית הכנסת הספרדי "אברהם אבינו" וייעד אותו לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד.<br />
בית כנסת זה הוא כיום [[בית הכנסת]] החב"די העתיק בעולם.<br />
<br />
===מאסרו וגאולתו===<br />
[[קובץ:מצבת אדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת אדמו"ר האמצעי בניעז'ין]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי]]}}<br />
בשנת [[תקפ"ה]] הגיש יהודי בשם שמחה קיסין, הלשנה לרשויות שכביכול תנועת החסידות שבראשות אדמו"ר האמצעי, הינה כת אשר שובה בצילה אלפי חסידים על מנת להוסיף ממון לקופת האדמו"ר, טענה אשר התבססה על זיוף מכתבו של אדמו"ר האמצעי, ועל המגבית שנערכה לצורך שיקום החצר בעקבות השריפה שהייתה בזמן [[אדמו"ר הזקן]], בעקבות ההלשנה הובל אדמו"ר האמצעי ב[[איסרו חג]] ה[[סוכות]] [[תקפ"ז]] למעצר. לאחר חקירות ובדיקות הבינו החוקרים אשר עלילת שווא טפלו בו וביום [[י' כסלו]] תקפ"ז השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקבע לדורות כ'''חג הגאולה'''.<br />
<br />
===הסתלקותו===<br />
[[קובץ:אדמור_האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו"ר האמצעי]] בניעז'ין]]<br />
{{ערך מורחב|הסתלקות אדמו"ר האמצעי}}<br />
לפני הסתלקותו רמז אדמו"ר האמצעי על כך לחסידים באומרו על שנת [[תקפ"ח]] שיהיו בה גזירות. לקראת חגי [[חודש תשרי]] תקפ"ח יצא מ[[ליובאוויטש]] לציון אביו ב[[האדיטש]]. במהלך הדרך חזור חלה מאוד, ונעצרו למנוחה ב[[ניעז'ין]]. מיום ליום חוליו התגבר וכל פעם שהיו נוגעים בו הוא היה מתעלף. מצב זה נמשך עד ליום [[ח' בכסלו]]. באותו יום רצה לכתוב חסידות על ענייני [[חנוכה]], אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו "לחיים". בלילה התעלף פעמים רבות וכשהתעורר ביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.<br />
<br />
באור ל[[יום רביעי]] [[ט' בכסלו]] שנת [[תקפ"ח]] התחיל אדמו"ר האמצעי לומר בהתלהבות גדולה [[מאמר]] [[חסידות]] על הפסוק "אחרי ה' תלכו". לקראת עלות השחר סיים את המאמר במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בהיותו בן 54. [[אוהל אדמו"ר האמצעי|מקום מנוחתו כבוד - בניעז'ין]].<br />
<br />
אדמו"ר האמצעי השאיר [[ספר תורה]] שעבר ב[[ירושה]] לבנו רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] ומשם לנכדיו משפחת פופקא; ר' יצחק חיים פופקא ור' מרדכי דובער פופקא. כיום מוחזק ספר התורה בבית הכנסת "בית תורה דמשק אליעזר" בפלטבוש.<br />
<br />
====ביאור ענין הסתלקותו ביום הולדתו====<br />
אדמו"ר האמצעי הסתלק ביום הולדתו, ט' בכסלו. [[הרבי]] ציין בקשר לכך את מאמר חז"ל{{הערה|ר"ה יא, א. סוטה יג, ב. קידושין לח, א.}} "הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש, שנאמר: את מספר ימיך אמלא" - שממנו רואים שיש מעלה מיוחדת בכך שהסתלקות הצדיק היא ביום לידתו כך ששנותיו וימיו מלאים. הרבי מוסיף ומציין שאצל כל הצדיקים ישנה מעלה זו, שהקב"ה ממלא את שנותיהם, אלא שאצל רובם לא רואים זאת בגלוי ובגשמיות. וזו המעלה אצל אדמו"ר האמצעי, שאצלו התבטא הענין גם בגשמיות{{הערה|1=ראה שיחות: [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=453&hilite= ש"פ ויצא, ט' כסלו תשמ"ב]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15921&st=&pgnum=410&hilite= ט' כסלו תשמ"ט]. [http://abc770.org/article/node/1255#_ftn7 ש"פ ויצא, ט' כסלו תשנ"ב].}}.<br />
<br />
ענין זה מתאים לעבודתו במשך כל ימי חייו{{הערה|שיחת ש"פ ויצא תשנ"ב הנ"ל.}} - להחדיר את עניני החסידות הגבוהים גם בבשר הגשמי ובענינים הגשמיים; וכפי שהתבטא עליו חתנו, [[אדמו"ר הצמח צדק]]: "אם היו חותכים לחותני אצבע, לא היה פורץ דם כי אם חסידות"{{הערה|ספר השיחות תש"ד ע' 79.}}. בכיוון זה גם השפיע על חסידיו, כפי שהתבטא שרצונו "שכאשר שני אברכים נפגשים יחדיו בשוק, ידברו חסידות"{{הערה|ספר השיחות תש"א ע' 52.}}, וכן "שכאשר אברכים יבינו בכתר כמו בחמשת האצבעות, יהיה לו מכך סיפוק"{{הערה|ספר השיחות תש"ג ע' 13.}}.<br />
<br />
== תורתו ==<br />
אדמו"ר האמצעי היה אומר מאמרי חסידות בהמשכים פעמיים או שלוש בכל [[שבת]], כשבכל פעם היה אומר בין שלושת-רבעי השעה לשעה. ב[[יום כיפור]] היה אומר חסידות שלוש פעמים; בערב יום כיפור בבוקר לאחר [[תפילת שחרית]] (נהגו להתפלל מוקדם), במוצאי יום-כיפור ולמחרת יום-כיפור לפני תפילת שחרית.<br />
<br />
לפני שהיה אומר מאמר היה מוסר אותו בכתב ידו ובעקבות כך לא קיימים הרבה [[הנחות]] של חסידים על מאמריו. בהזדמנויות בהם לא מסר אדמו"ר האמצעי את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה ממאמר אביו, [[אדמו"ר הזקן]], עליו היה מבוסס המאמר שלו, חסרים החידושים שהוסיף אדמו"ר האמצעי באותם מאמרי אביו שחזר אז. כתבי אדמו"ר האמצעי של מאמריו דומים לסגנון של מאמרי אביו, אדמו"ר הזקן ובין הדברים, נהג להוסיף את ביאוריו והסבריו. סגנונו בדיבור היה ארוך ומוסבר, בשונה מאביו.<br />
<br />
על הביאורים שהוסיף רבינו בדברי אביו העיד רבינו בעצמו בריבוי מקומות שאינם אלא דברי אביו במאמרים אחרים כיון שדברי תורה מעטים במקום אחד ומרובים במקום אחר, אף שבודאי הוסיף ריבוי נופך משלו.<br />
<br />
מעלה נוספת בביאורי רבינו מובאת בהקדמת התורת חיים, שם כותב בנו - רבי מנחם נחום איך שדרכו של רבינו הזקן היה לדרוש בשני פנים האחד לכלל החסידים והיה מסתיר שם שורשי הדברים והשנית מה שדרש ליחידי סגולה והאמו"ר ז"ל לקח את שני העצים ועשה אותם עץ אחד. דהיינו שעיקר ביאורי אדמו"ר האמצעי הם לבאר הדרושים שנדרשו לכלל החסידים לפי הביאורים הנבחרים שנמצאים בדרושים ליחידי סגולה.<br />
<br />
לעיתים מביא ביאור ולאחר מכן שוללו במילים : "ודלא כנ"ל" ולא משמיט את הביאור ששלל, על פי הכללים "שבעים פנים לתורה" ו"משנה לא זזה ממקומה"{{הערה|על פי [[מענה]] הרבי למניחים על שאלתם בשיחת שבת פרשת בלק תשמ"ג, [[ליקוט מענות קודש]] תשמ"ג מענה קנב.}}.<br />
<br />
==ספריו==<br />
חלק גדול מהמאמרים שאמר אדמו"ר האמצעי, הודפסו על ידו בספרים שהוציא לאור במשך שנות נשיאותו, וכנראה שגם עברו עריכה עבור ההדפסה. הרבי ציין במיוחד את טירחתו ויגיעתו של אדמו"ר האמצעי בהדפסת ספריו, ועד שטרח להדפיסם בקבצים-קבצים על מנת להקל על החסידים מעוטי היכולת לקנות אותם - חידוש שלא נמצא אצל שאר רבותינו נשיאינו{{הערה|שיחת י' כסלו תשמ"ה.}}.<br />
<br />
חלק אחר של ספריו הודפסו רק לאחר הסתלקותו.<br />
<br />
===הספרים שהודפסו על ידו===<br />
*[[סידור עם דא"ח]] ו[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)|ביאורי הזוהר]] ממאמרי אביו, [[אדמו"ר הזקן]], שנכתבו על ידו (ולכן ספר "ביאורי הזוהר" מיוחס לפעמים לאדמו"ר האמצעי) (תקע"ו)<br />
*קונטרס [[פוקח עורים]] - הדרכה לבעל תשובה (תקע"ז. נכתב במקור בשפת ה[[אידיש]])<br />
*[[שערי תשובה]] - על תשובה, תפילה ובחירה (תקע"ז - ח"א, תקע"ח - ח"ב)<br />
*[[דרך חיים]] - ח"ג מספר שערי תשובה. נדפס בהוצאות הבאות בפני עצמו (תקע"ט)<br />
*[[נר מצוה ותורה אור]], המחולק לשני חלקים: שער האמונה - מאמרים על אמונה ועניני חג הפסח, ושער היחוד - ביאור ענין ההתבוננות לפי סדר ההשתלשלות (תק"פ)<br />
*[[אמרי בינה]] - על מצות קריאת שמע ואחדות ה', מצות תפילין ומצות ציצית (תקפ"א)<br />
*[[עטרת ראש]] - מאמרים לימים הנוראים (תקפ"א)<br />
*[[שערי אורה]] - מאמרים לחנוכה ופורים (תקפ"ב)<br />
*[[תורת חיים]] - מאמרים לפרשיות התורה (בראשית ח"א - עד פרשת חיי שרה, נדפס על ידי אדמו"ר האמצעי בעצמו; בראשית ח"ב - תולדות-ויחי, נדפס בשנת תרכ"ו על ידי בנו; שמות - נדפס בשנת תש"ז על ידי [[הרבי]]) (תקפ"ו)<br />
<br />
===הספרים שהודפסו אחר הסתלקותו===<br />
*קונטרס [[בד קודש]] - מכתב בקשה למושל מחוז וויטבסק שישפוט אותו בצדק, שנכתב בתקופת [[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|מאסרו]]<br />
*[[פירוש המילות (ספר)]] - ביאורים על התפילה<br />
*[[פסקי דינים אדמו"ר האמצעי|פסקי דינים]] - פסקים בהלכה על שולחן ערוך יורה דעה ואבן העזר<br />
*[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]] - שאר מאמריו שלא הודפסו והגיעו לידינו, יצאו לאור בדור השביעי בהוראת הרבי: על התורה, נ"ך, דרושי חתונה וקונטרסים (י"ח כרכים - [[תשמ"ה]]-[[תנש"א]])<br />
*[[מאמרים יקרים]] - כתבי יד קדשו מדברים שנאמרו לו מאביו כ"ק [[אדמו"ר הזקן]].<br />
*[[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)|אגרות קודש]] - מאגרותיו שהגיעו לידינו. הודפס בשני כרכים ובהם אגרות אדמוה"ז, אדמוה"א ואדמו"ר הצ”צ.<br />
<br />
==תקנותיו וחידושיו==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
היה הראשון שיזם את [[קופת צדקה|קופות הצדקה]] הביתיות הנפוצות כיום בכל בית יהודי, כאשר בתחילת נשיאותו הגדיל והרחיב את התרומות ל[[כולל חב"ד]] באמצעות הפצת קופות צדקה ביתיות על ידי ה[[שד"ר]]ים, והכספים שהיו מצטברים בקופות היו נאספים מידי תקופה על ידי ה[[שד"רים|משולחים]]. ראשי הכוללים האחרים שפעלו באותה תקופה ראו את ההצלחה הרבה, והחלו לחקות את הרעיון ותוך זמן קצר נפוצו הקופות הביתיות בכל העולם{{הערה|ראו בהרחבה את מחקרו של הרב עמרם בלוי בנושא זה, היכל הבעל שם טוב גליון י"א עמוד קכז.}}.<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי]]}}<br />
אדמו"ר האמצעי מיסד את שדה הנגינה החב"די עם ארגון [[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי]] שכונתה 'הקאפעליע' שפעלה בחצרו, ועסקה בשירה ובהלחנת ניגונים עמוקים ברוח חסידות חב"ד{{הערה|1=לב לייבמן, '''[http://chabad.info/musicnews/הקאפעליע-האגדית-של-אדמור-האמצעי/ הקאפעליע האגדית של אדמו"ר האמצעי]''' {{וידפו}}}}.<br />
בנוסף לכך מסופר שהיו זמנים בהם היה מצוה לכמה מחסידיו המיועדים לכך, לרכב על [[סוסים]], כשברקע ה'[[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי|קאפעליע]]' מנגנת, וה[[אדמו"ר האמצעי]] מביט בהם.<br />
אחד מהרוכבים היה בנו הרב [[מנחם נחום]], שפעם אחת נפל מן הסוס ונתעלף.<br />
<br />
==תואר פניו==<br />
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ואין כל דרך לדעת כיצד היה נראה תואר פניו.<br />
<br />
באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הזכיר הרבי את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבשעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל [[רבותינו נשיאנו]] אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]]; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בענין, מכיוון שהוא הכניס את עצמו בתוך תורתו (כמו שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי לימוד תורתו באופן של [[ראיה]], הרי לא רק "'''כאילו''' הוא עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו הרב '''[[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]].'''<br />
*בנו הרב '''[[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]].'''<br />
*בתו '''[[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - הראשונה)|הרבנית שרה דרברמדיקר]]''' - נישאה להרב '''אליעזר דרבדמיקר בן הרב''' '''[[מאיר מפיקוב]]''' בן רבי '''[[לוי יצחק מברדיטשוב]]'''.<br />
*בתו '''[[ביילא|הרבנית ביילא וולס]]''' - נישאה לרב '''[[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)|יקותיאל זלמן ולס]]''', בשנת [[תקס"ז]].<br />
*בתו '''[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]''' - נישאה לאדמו"ר ה'''[[צמח צדק]]''', ב[[ה' כסלו]] [[תקס"ד]].<br />
*בתו '''[[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה טברסקי]]''' - נישאה ל'''[[יעקב ישראל טברסקי]]''', ב[[ו' שבט]] [[תקע"א]].<br />
*בתו '''[[הרבנית ברכה]]''' - נישאה לר' '''יונה מז'יטומיר''', ב[[י"ד שבט]] [[תקס"ח]]. גרו כל חייהם ב[[ליובאוויטש]].<br />
*בתו '''[[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית מנוחה רחל]]''' - נישאה לרב '''[[יעקב כולי סלונים]]'''.<br />
*בתו '''[[אסתר מרים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית אסתר מרים]]''' - לא ידוע פרטים אודותיה{{הערה|בשנים האחרונות, גילו בבית החיים ב[[ליובאוויטש]] את מצבת קברה, אף שלא נזכרה ב[[שלשלת היחס]] שבפתח [[היום יום]].}}.<br />
*בתו '''[[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי|חיה שרה]]''' - נישאה בזיווג ראשון לרב [[אהרון אלכסנדרוב]] משקלוב, ב[[ט"ו מנחם אב]] [[תקפ"ו]]. לאחר שבעלה נפטר ב[[כ"ד אייר]] [[תקצ"ז]], נישאה בזיווג שני לר' '''[[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]]''', בן '''[[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]]''', בשנת [[תר"ג]].<br />
*בתו הרבנית '''שטערנא פריידא'''{{הערה|מוזכרת ברשימות הרב"ש, דברי ימי '''הרבנית רבקה''' ועוד. ובדברי ימי הרבנית רבקה, בהערה שם, שנולדה אחרונה שבבנות, כי נולדה לאחר שהסתלקה הרבנית סטערנא, כי נקראה על שמה. והרבנית סטערנא נפטרה בימי נשיאותו של הצמח צדק. לא ידוע עליה כל פרטים.}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]<br />
* [[ספר התולדות]] - אדמו"ר האמצעי, [[חנוך גליצנשטיין]], קה"ת.<br />
* [[בית רבי]], הרב [[חיים מאיר הילמן]], קה"ת.<br />
*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 95, [[תשע"ג]]<br />
*הסתלקות אדמו"ר האמצעי, אהלי ליובאוויטש חלק ד' עמוד 13, מכון אהלי שם<br />
*הרב [[שלום דובער לוין]], מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי<br />
*'''דממה סוערת''' - דרך הנהגתו והדרכתו של אדמו"ר האמצעי את החסידים בתקופתו, שבועון כפר חב"ד גליון 1933 עמוד 51<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=88 הרבי מספר על אדמו"ר האמצעי] - קובץ אודיו מ[[חב"ד אינפו]] {{צליל}} {{חב"ד אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=193&article=1788 סוד נשמתו של אדמו"ר האמצעי] - סיפור מאת [[מנחם זיגלבוים]] באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]] {{חבד בישראל|}}<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/news/1159447/ מדוע ניעז'ין? • סקירה מיוחדת לרגל ט' כסלו]{{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2450 הרבי מקבל את המפתח לאוהל בניעז'ין] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
* [http://chabadpedia.co.il/images/1/17/כי-קרוב-אמור-תשפ.pdf אשכבתיה דרבי כהסתלקות רשב"י], בטאון 'כי קרוב' גליון 39 - ל"ג בעומר ה'תש"פ {{PDF|}}<br />
* ציון אדמו"ר האמצעי באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@51.0745014,31.9169157,3a,75y,136.74h,90.65t/data=!3m6!1e1!3m4!1sa5JrftPt8joPvPGU90wO9w!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/51°04'27.4%22N+31°55'02.4%22E/@51.074276,31.9348429,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]<br />
*'''[https://col.org.il/news/134749 "פדה בשלום": תולדותיו וסיפור גאולתו של אדמו"ר האמצעי]''' {{COL}}<br />
*יהושע מונדשיין, '''[www.kramim.info/article/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%94%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99/80492502 "פרוייקט" ההדפסות של אדמו"ר האמצעי]'''<br />
*הרב נפתלי לוונטל, [https://sinun770.org/ראיון-על-ספרי-היסוד-של-אדמור-האמצעי-תו/ ראיון על ספרי היסוד של אדמו"ר האמצעי, תוכן ענינם ומשמעותם בתולדות תורת חב"ד, תשפ"ה] בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}} (יידיש)<br />
<br />
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=האמצעי}}<br />
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הזקן]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]] - [[ט' בכסלו]] [[תקפ"ח]]|הבא=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר האמצעי|*]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|4]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:אישים בליאזנא]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9C&diff=837190אליהו חיים מייזל2026-03-26T16:31:51Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>הרב '''אליהו חיים מייזל''' ([[ט' בסיוון]] [[תקפ"א]] - [[י"ד באייר]] [[תרפ"א]]) היה רב בעיר [[לודז']].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[ט' בסיוון|ט' סיוון]] [[תקפ"א]] בעיר הורודוק, גליל וולוז'ין (פלך [[וילנה]]), לאביו ר' משה מייזל ולאמו הרבנית חיה בת הרב [[אליעזר גרייבר]].<br />
<br />
בילדותו התפרסם כ"עילוי" ובהיותו בן 8 שנים התקבל למכינה בישיבת וולוז'ין, שם למד ביחד עם הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] והרב [[יצחק אלחנן ספקטור]].<br />
<br />
במשך תקופה למד בישיבת איישישוק<ref>[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57973&st=&pgnum=8&hilite= חבל יוסף עמוד 4].</ref>.<br />
<br />
בהיותו כבן שלש עשרה, התארש עם בתו של עשיר ידוע מ[[פינסק]], ומחותנו הביאו אל ר' יעקב מקרלין לקבל ממנו [[סמיכה לרבנות|סמיכה]].<br />
<br />
לאחר זמן קצר גרש את אשתו הראשונה ונשא ב[[זיווג שני]] את בת אחיו ר' נחום מייזל מלובטש.<br />
<br />
בהיותו בגיל תשע עשרה התמנה לרב בעירו, ולאחר כשנתיים התפטר מכהונתו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"א]] נתמנה לרב בעיר דרוהיטשין ובשנת [[תרכ"ד]] עבר לכהונת הרבנות בעיר פרוז'ני. בשנת [[תרכ"ז]] נתקבל לרב בעיר לומז'ה ובשנת [[תרל"ג]] בעיר [[לודז']] עד יום מותו.<br />
<br />
התנגד מאד חזק ל[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]].<br />
<br />
נפטר ב[[י"ד באייר|י"ד אייר]] [[תרע"ב|תער"ב]] בעיר לודז' ושם מנוחתו כבוד.<br />
<br />
== קשריו עם חב"ד ==<br />
ר' אליהו חיים היה אחיין ר' [[זלמן רייזס]] ור' [[איסר קישעס|איסר קיסעס]], מגדולי חסידי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
באחד מהביקורים של ר' [[יהודה לייב סלונים (חברון)|יהודה לייב סלונים]] ב[[ליובאוויטש]] הזדמן לו להיות ב[[פולין]] וביקר אצל שאר בשרו ר' אליהו חיים ב[[לודז'|לאדז]], (הוא היהידוע ברוב פזרנותו וכששאלוהו, והרי אמרו חכמים אל יבזבז יותר מחומש, ענה שעל פי מה שמבואר ב[[ספר התניא|תניא]] ב[[אגרת התשובה]] - לכפרה מותר, ומאחר שנכשל פעם אחת ונתן יותר מחומש נמצא שתמיד חייב לתקן את חטאו - הבזבוז הקודם...), הוא קבלו בסבר פנים יפות, ובפרידתו ליוהו עד לתחנת הרכבת, כשעלה רבי יהודה לייב לרכבת הכניס ידיו לכיסו ומצא שם סכום כסף בשיעור של חמש מאות רובל<ref>[[ספר הצאצאים]] עמוד 162.</ref>.<br />
<br />
[[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] בא בכמה מכתבים עמו בנוגע לעניני ציבור<ref>שם, עמוד 182.</ref>.<br />
<br />
כשר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] (אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]) למד לקבל [[סמיכה לרבנות]] החליט לנסוע להבחן ולקבל סמיכה אצל כמה וכמה מגדולי ישראל, ביניהם הרב מייזל<ref>[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2950364/jewish/-.htm#18 שיחת כ' מנחם אב תשי"א] (תורת מנחם ח"ג עמוד 257). [https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2926931/jewish/-.htm#4 שיחת כ' מנחם אב תשכ"ב] (שם חל"ד עמוד 214).</ref>.<br />
<br />
הסכמתו נמצאת בהגדה עם פירוש צוף אמרים ביחד עם הסכמות ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]], ר' זאב מבריסק, ר' זלמן שניאורסאן מהאמיל, ור' [[אהרן תומרקין]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בנו, ר' נתן מייזל.<br />
* חתנו, ר' גבריאל סגל.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* {{אוצר החכמה|אברהם יהודה ברז'ז'ינסקי|רבי אליהו חיים מייזל ז"ל|167483}}<br />
* {{היברובוקס|אליהו דב הלפרין|דער הספד נאך דער לאדזער רב|24380}}<br />
* {{היברובוקס|יחיאל יעקב וויינברג|עלית אליהו|20454}}<br />
* {{אוצר החכמה|2=זכרונות|3=23568}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:מייזל, אליהו חיים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקפ"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני ערים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בהורודוק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלודז']]<br />
[[קטגוריה:משפחת גרייבר]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9C&diff=837083אליהו חיים מייזל2026-03-26T12:49:35Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>הרב '''אליהו חיים מייזל''' ([[ט' בסיוון]] [[תקפ"א]] - [[י"ד באייר]] [[תרפ"א]]) היה רב בעיר [[לודז']].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[ט' בסיוון|ט' סיוון]] [[תקפ"א]] בעיר הורודוק, גליל וולוז'ין (פלך [[וילנה]]), לאביו ר' משה מייזל ולאמו הרבנית חיה בת הרב [[אליעזר גרייבר]].<br />
<br />
בילדותו התפרסם כ"עילוי" ובהיותו בן 8 שנים התקבל למכינה בישיבת וולוז'ין, שם למד ביחד עם הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] והרב [[יצחק אלחנן ספקטור]].<br />
<br />
בהיותו כבן שלש עשרה, התארש עם בתו של עשיר ידוע מ[[פינסק]], ומחותנו הביאו אל ר' יעקב מקרלין לקבל ממנו [[סמיכה לרבנות|סמיכה]].<br />
<br />
לאחר זמן קצר גרש את אשתו הראשונה ונשא ב[[זיווג שני]] את בת אחיו ר' נחום מייזל מלובטש.<br />
<br />
בהיותו בגיל תשע עשרה התמנה לרב בעירו, ולאחר כשנתיים התפטר מכהונתו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"א]] נתמנה לרב בעיר דרוהיטשין ובשנת [[תרכ"ד]] עבר לכהונת הרבנות בעיר פרוז'ני. בשנת [[תרכ"ז]] נתקבל לרב בעיר לומז'ה ובשנת [[תרל"ג]] בעיר [[לודז']] עד יום מותו.<br />
<br />
התנגד מאד חזק ל[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]].<br />
<br />
נפטר ב[[י"ד באייר|י"ד אייר]] [[תרע"ב|תער"ב]] בעיר לודז' ושם מנוחתו כבוד.<br />
<br />
== קשריו עם חב"ד ==<br />
כשר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] (אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]) למד לקבל [[סמיכה לרבנות]] החליט לנסוע להבחן ולקבל סמיכה אצל כמה וכמה מגדולי ישראל, ביניהם הרב מייזל<ref>[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2950364/jewish/-.htm#18 שיחת כ' מנחם אב תשי"א] (תורת מנחם ח"ג עמוד 257). [https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2926931/jewish/-.htm#4 שיחת כ' מנחם אב תשכ"ב] (שם חל"ד עמוד 214).</ref>.<br />
<br />
הסכמתו נמצא בהגדה עם פירוש צוף אמרים ביחד עם הסכמתו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]], ר' זאב מבריסק, ור' [[אהרן תומרקין]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בנו, ר' נתן מייזל.<br />
* חתנו, ר' גבריאל סגל.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
{{אוצר החכמה|אברהם יהודה ברז'ז'ינסקי|רבי אליהו חיים מייזל ז"ל|167483}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:מייזל, אליהו חיים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקפ"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני ערים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בהורודוק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלודז']]<br />
[[קטגוריה:משפחת גרייבר]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9C&diff=837082אליהו חיים מייזל2026-03-26T12:47:01Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>הרב '''אליהו חיים מייזל''' ([[ט' בסיוון]] [[תקפ"א]] - [[י"ד באייר]] [[תרפ"א]]) היה רב בעיר [[לודז']].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[ט' בסיוון|ט' סיוון]] [[תקפ"א]] בעיר הורודוק, גליל וולוז'ין (פלך [[וילנה]]), לאביו ר' משה מייזל ולאמו הרבנית חיה בת הרב [[אליעזר גרייבר]].<br />
<br />
בילדותו התפרסם כ"עילוי" ובהיותו בן 8 שנים התקבל למכינה בישיבת וולוז'ין, שם למד ביחד עם הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] והרב [[יצחק אלחנן ספקטור]].<br />
<br />
בהיותו כבן שלש עשרה, התארש עם בתו של עשיר ידוע מ[[פינסק]], ומחותנו הביאו אל ר' יעקב מקרלין לקבל ממנו [[סמיכה לרבנות|סמיכה]].<br />
<br />
לאחר זמן קצר גרש את אשתו הראשונה ונשא ב[[זיווג שני]] את בת אחיו ר' נחום מייזל מלובטש.<br />
<br />
בהיותו בגיל תשע עשרה התמנה לרב בעירו, ולאחר כשנתיים התפטר מכהונתו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"א]] נתמנה לרב בעיר דרוהיטשין ובשנת [[תרכ"ד]] עבר לכהונת הרבנות בעיר פרוז'ני. בשנת [[תרכ"ז]] נתקבל לרב בעיר לומז'ה ובשנת [[תרל"ג]] בעיר [[לודז']] עד יום מותו.<br />
<br />
התנגד מאד חזק ל[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]].<br />
<br />
נפטר ב[[י"ד באייר|י"ד אייר]] [[תרע"ב|תער"ב]] בעיר לודז' ושם מנוחתו כבוד.<br />
<br />
== קשריו עם חב"ד ==<br />
כשר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] (אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]) למד לקבל [[סמיכה לרבנות]] החליט לנסוע להבחן ולקבל סמיכה אצל כמה וכמה מגדולי ישראל, ביניהם הרב מייזל<ref>[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2950364/jewish/-.htm#18 שיחת כ' מנחם אב תשי"א] (תורת מנחם ח"ג עמוד 257). [https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2926931/jewish/-.htm#4 שיחת כ' מנחם אב תשכ"ב] (שם חל"ד עמוד 214).</ref>.<br />
<br />
הסכמתו נמצא בהגדה עם פירוש צוף אמרים ביחד עם הסכמתו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]], ר' [[חיים סולובייצ'יק|חיים מבריסק]], ור' [[אהרן תומרקין]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בנו, ר' נתן מייזל.<br />
* חתנו, ר' גבריאל סגל.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
{{אוצר החכמה|אברהם יהודה ברז'ז'ינסקי|רבי אליהו חיים מייזל ז"ל|167483}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:מייזל, אליהו חיים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקפ"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני ערים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בהורודוק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלודז']]<br />
[[קטגוריה:משפחת גרייבר]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A2%D7%A8&diff=836871שניאור זלמן זינגער2026-03-25T17:25:14Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:קבר שניאור זלמן זינגר בהר הזיתים.jpg|ממוזער|קבר הרב שניאור זלמן זינגר בהר הזיתים]]<br />
הרב שניאור זלמן זינגער ([[תקע"ג]] - [[י"ד בכסלו|י"ד כסלו]] [[תרמ"ד]]) היה נכד של ה[[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנאוויטש]] מחסידי [[אדמו"ר הצ"צ]] ו[[אדמו"ר מהר"ש]], ומחשובי [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בטבאר ליטא ב[[תקע"ג]] כבכור להרב [[יעקב מרדכי טווער]] מחשובי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצ"צ]], חתנו של [[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנאוויטש]] אחי [[אדמו"ר הזקן]], ונולד סמוך לפטירת דוד אמו [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא שניאור זלמן על שמו.<br />
<br />
בהיותו ילד משפחתו עבר למהילוב ואביו שימש כרב שם.<br />
<br />
בסביבות [[תק"צ]] נשא את מרת רחל בת הרב ברוך מחסידי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
אביו הרב יעקב מרדכי טווער עלה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] על פי פקודות [[אדמו"ר הצ"צ]] ב[[תקצ"ב]] ביחד עם משפחתו והתיישב ב[[חברון]].<br />
<br />
ב[[תקצ"ה]] עלה ר' שניאור זלמן עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] על פי פקודת [[אדמו"ר הצ"צ]] לשמש שם כגבאי ל[[כולל חב"ד]], והתיישב ב[[חברון]] אצל אביו.<br />
<br />
ר' שניאור זלמן היה ה[[בעל תפילה]] והחזן ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] ב[[חברון]] ואחר כך ב[[ירושלים]] ומשום כך קראו לו ר' זלמן זינגער.<br />
<br />
לאחר כמה שנים שגר ב[[חברון]] עבר עם משפחתו ל[[ירושלים]] ולמד שם כל היום ב[[כולל]] של החסידים שם. והוא היה תלמיד חכם גדול, בירושלים קראו לו לפעמים ר' שניאור זלמן חברוני על שם שבא מחברון וגם כן קראו לו ר' שניאור זלמן חבדני"ק של שם שהיה חסיד חב”ד.<br />
[[קובץ:לוח חסידי חבד בארץ הקודש שנת תרלה עמוד ב.jpg|ממוזער|לוח חסידי חב"ד בארץ הקודש שנת תרל"ה עמוד ב'. ר' שניאור זלמן זינגער נמצא בשורה החמישית]]<br />
שמו נמצא ברשימה של חסידי חב"ד בירושלים בתרל"ה, שהתפרנסו מכולל חב"ד.<br />
<br />
נפטר [[י"ד בכסלו|י"ד כסלו]] [[תרמ"ד]]<ref>בפנקס חברה קדישא רשום ששנת הפטירה היא תרמ"ז ולא תרמ"ד כמצויין על המצבה.</ref>, ונטמן ב[[הר הזיתים]].<br />
<br />
== משפחתו. ==<br />
'''אחיו:'''<br />
<br />
* ר' שאול ברימ"ט (בן ר' יעקב מרדכי טווער) דיין בבית דין החב”ד בחברון ושד"ר של כולל חבד ואבי משפחת [[שאלזון]].<br />
* ר' יהודה לייב ברימ"ט, חזן בבית הכנסת חב"ד בחברון.<br />
* ר' ישראל ברימ"ט טבי משפחת פרוש.<br />
<br />
'''ילדיו:'''<br />
<br />
* בתו מרת פערל אשת הרב יצחק דוד גראסמאן מקאמפלינג, מקובל בירושלים ומחשובי חסידי קרלין-סטולין, אבי משפחת [[גרוסמן]] מירושלים, וגיסו של הרב [[שמעון מנשה חייקין]].<br />
* בנו יעקב מרדכי זינגר, שהי' רב ושו"ב של [[ראשון לציון]].<br />
* נכדו הרב [[ישראל גרוסמן|ישראל גראסמאן]] ראש ישיבת תומכי תמימים לוד.<br />
* נכדו הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]].<br />
* נכדו הרב [[אשר זיילינגולד|אשר זיילנגאלד]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]].<br />
* יחיאל איכל גרוסמן, תולדת משפחת גרוסמן בספר נצח משה.<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%96%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C&diff=836868בראונזוויל2026-03-25T17:12:39Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:בראנזוויל1.jpg|שמאל|ממוזער|הרבי בשכונת בראנזוויל]]<br />
'''בראונזוויל''' (באנגלית: '''Brownsville''') היא שכונת מגורים במזרח [[ברוקלין]], [[ניו יורק]], הגובלת עם צפון [[קראון הייטס]]{{הערה|שלושה בלאקים אחרי יוטיקה.}}, קנרסי מדרום, ואיסט פלטבוש ממערב.<br />
<br />
תושבה השכונה היו בתחילה עובדי מפעלים יהודים, ובראשית ההתיישבות החב"דית בניו יורק, התיישבו בשכונה רבים מחסידי חב"ד, אך בעקבות הגעת אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית וקביעת [[770]] שבקראון הייטס כמרכז חסידות חב"ד, האוכלוסייה החב"דית התדלדלה בהדרגה עד שהשכונה התרוקנה לחלוטין.<br />
<br />
לשכונה היה צביון יהודי מובהק, שהשתנה בשנות הכ"ף עם גלי ההגירה הגדולים של יוצאי אפריקה שכבשו את השכונות ו[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|הבריחו מהן את התושבים היהודים]].<br />
<br />
בעקבות השינוי הדמוגרפי מאז שנות הנו"ן ועד היום, בראונזוויל מחזיקה בעקביות באחד משיעורי העוני והפשיעה הגבוהים ביותר מכל שכונות ניו יורק.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
הראשונים שהתיישבו באזור, היו חקלאים הולנדים, ופועלים שייצרו לוחות אבן ומוצרים נוספים לבניית בניינים.<br />
<br />
מאז שנת [[תר"י]] ואילך נעשו נסיונות שונים לחלק את הקרקעות ולשווק אותם לבניה, והם נכשלו מסיבות שונות. בשנת [[תר"מ]] האזור היה מוצף ביצות, ששימשו כשטח לפסולת, ואדים של מפעלי תעשיה גרמו לכך שתושבים אמידים לא ירצו להתיישב בה, דבר שהוזיל את מחירי הקרקע עד שלבסוף האוכלוסיה שהשתכנה באזור היתה אוכלוסיה ענייה שזה הדבר היחיד שיכלו להרשות לעצמם.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ד]] התגוררו בבראונזוויל כ-10,000 יהודים, ובהמשך הלך ועלה אחוז המהגרים הרוסים שהתיישבו בברנזוויל שעמד בשנת [[תר"פ]] על כ-80% מהעולים, כאשר למעלה מ-80,000 מתוך 100,000 תושבי האזור היו יהודים רוסים, ונפתחו בה בתי כנסת, מקוואות, מוסדות חינוך וחצרות חסידיות לרוב{{הערה|בשנות השיא פעלו בה למעלה מ-70 בתי כנסת.}}, בפאתי השכונה נבנה בית עלמין יהודי, ועוד.<br />
<br />
בעקבות כך, הוצמד לבראונזוויל הכינוי "ירושלים הקטנה".<br />
<br />
בשנת [[תר"צ]] נחשבה כבר בראונזוויל לשכונה המאוכלסת בצפיפות ביותר ב[[ברוקלין]] כולה, והיתה השכונה עם הריכוז היהודי הגדול ביותר ב[[ארצות הברית]].<br />
<br />
בתקופה זו, נחשבה השכונה למרכז מסחרי-כלכלי, ובשנת [[תש"ב]] פעלו בשכונה 372 חנויות.<br />
<br />
בתקופת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|הבריחה הגדולה]] כאשר האוכלוסייה האפרו-אמריקאית הלכה והתפשטה בשכונות ברוקלין, התרוקנה השכונה מתושביה היהודים תוך זמן קצר יחסית, כשיהודים רבים מוכרים את הדירות במחירי הפסד, ועוברים להתגורר ב[[פלטבוש]], [[בורו פארק]], ושכונות יהודיות אחרות.<br />
<br />
==חסידות חב"ד==<br />
ראשית ההתיישבות החב"דית ב[[ניו יורק]], רבים מחסידי חב"ד התיישבו בשכונה, ביניהם הרב [[מנחם מענדל פריידין]] ששימש כרב קהילת אנשי דוקשיץ וחבר [[אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] ששימש אף הוא כרב [[בית כנסת]], הרב [[מנחם מענדל יהודה אריה לייב לוקשין]] שהיה מראשי [[אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית]] ורב קהילת 'אגודת החסידים' בשכונה.<br />
<br />
בנוסף לחסידים שהתגורר בשכונה והחזיקו בתפקידים רבניים, התגורר בה משפחות חב"דיות נוספות דוגמת משפחת ר' [[יהושע הכט]] ר' [[מרדכי שוסטרמן]], ר' [[שלום לברטוב]], ר' [[מרדכי אברהם ישעיהו גרונר]], ר' [[זאב בוימגרטן|זאב בוימגארטן]] משפחת זקליקובסקי, ועוד.<br />
<br />
בעת [[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)|ביקורו הראשון של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית]], שהה ב[[ראש השנה]] בשכונה, ומכיון שביקשו לשכור עבור הרבי דירה נוחה יותר שתהיה קרובה לבית כנסת בנוסח חב"די, שכרו דירה של רופא ברחוב סטאן 312, ובדירה זו התגוררו אדמו"ר הריי"צ ופמלייתו במשך ימי החג, וכן נערכו שם הסעודות, בעוד הרופא עצמו שכר לעצמו דירה אחרת בה השתכן בימי החג. במשך ב' הימים של ראש השנה התפלל אדמו"ר הריי"צ באריכות גדולה ולא עלה על יצועו כלל, וביום השני אמר שתי מאמרי חסידות במעמד קהל רב. בשל ריחוק מקום דירתו ממקום מים, לא הלך אדמו"ר הריי"צ לערוך 'תשליך', ובמקום זה נסע בעשרת ימי תשובה.<br />
<br />
החסידים שהתגוררו בשכונה שלחו את ילדיהם ללמוד ב'ישיבת רבנו חיים ברלין' שפעלה בה, עד להגעת אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית והקמת ישיבות תומכי תמימים וליובאוויטשער ישיבה.<br />
<br />
עם הגעת אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית וקביעת מגוריו ומרכז חסידות חב"ד ב-[[770]] שב[[קראון הייטס]], התדלדלה האכולוסיה החב"דית בהדרגה כשמשפחות רבות עברו ל[[קראון הייטס]].<br />
<br />
בתקופה הראשונה בקראון הייטס, היו חסידים רבים שצעדו רגלית בשבתות למקווה טהרה בברנזוויל דווקא{{הערה|ככל הנראה לא היה מקווה גברים זמין בקראון הייטס, או שנסגר בשעה מוקדמת וכדומה.}}, ור' אברהם מרדכי ישעיה גרונר נהג להזמין אותם להיכנס לביתו ולטעום מזונות וקפה.<br />
<br />
גם לאחר שרוב המשפחות החב"דיות עזבו, ובפרט לאחר שהאוכלוסיה היהודית התדלדלה ובתי כנסת רבים עברו לידיים נוצריות, המשיכו חסידי חב"ד לפעול בשכונה להחזקת בתי הכנסת, בהם ר' [[שלום לברטוב]] שקיבל על עצמו לטפל באחד מבתי הכנסת בשכונה, והמשיך להחזיק בכך אף לאחר שעבר להתגורר בקראון הייטס כשהיה צועד לשם כך מידי שבת במסירות דרך ארוכה גם בימי שרב ובימים גשומים וזכה להתייחסות מהרבי בקשר לזה.<br />
<br />
בקצה השכונה מצד מזרח, פעלה [[חלקת אנשי ליובאוויטש]], בה נטמנו חסידי חב"ד בארצות הברית שנפטרו באותה תקופה (שימש את חסידי חב"ד בין השנים [[תרמ"ח]]-[[תר"צ]]).<br />
<br />
==פריחת וגידול השכונה==<br />
[[קובץ:בראונזוויל2.jpg|שמאל|ממוזער|תהלוכת ל"ג בעומר בשכונת בראונזוויל]]<br />
החל משנת [[תשע"ח]] החלו הרבה משפחות חסידים משכונת [[קראון הייטס]] לעבור לגור בשכונה - עקב עליית מחירי הדיור בקראון הייטס.<br />
<br />
ונכון לשנת [[תשפ"ד]] מתגוררים שם מאות משפחות חב"ד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://anash.org/brownsville-anash-mark-90-years/ ביקור בראנזוויל]''', תיאור הביקור ותדפיס המאמרים שאמר אדמו"ר הריי"צ בשהותו בשכונה - לרגל מלאות 90 שנה לביקור {{אנש}}<br />
*[https://chabad.info/news/938099/ לראשונה בהיסטוריה: תהלוכת ל"ג בעומר בבראונזוויל] {{אינפו}}<br />
*[https://anash.org/brownsville-families-celebrate-lively-simchas-beis-hashoeva/ שמחת בית השואבה בשכונת בראונזוויל] {{אנש}}<br />
*[https://anash.org/happy-chanukah-in-brownsville-once-again/ חנוכה שמח משכונת בראונזוויל] {{אנש}}<br />
*[https://anash.org/after-80-years-kaporos-returns-to-brownsville/ אחרי שמונים שנה - נערכת כפרות בבראונזוויל] {{אנש}}<br />
*[https://anash.org/yiddishe-kinder-parade-through-the-streets-of-brownsville/ תהלוכת ל"ג בעומר - ילדי שכונת בראונזוויל צועדים ביחד] {{אנש}}<br />
*'''[brownsvillejcc.com/history/ ההיסטוריה היהודית של בראנזוויל - 'ירושלים של אמריקה'] (אנגלית)<br />
<br />
{{שכונות ברוקלין}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ברוקלין]]<br />
[[en:Brownsville]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=836851שמואל אליהו פוגלמן2026-03-25T16:17:00Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''שמואל אליהו פוגלמן''' (מאויית גם: '''פאגלמאן''' ו'''פייגילמאן'''; [[כ"ז אלול]] [[תרפ"ט]] – [[י"ט אלול]] [[תשע"ח]]) היה מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]] שנשלחו לעודד את רוחם של המתיישבים החב"דיים בארץ הקודש לאחר [[רצח יד החמישה|מאורע הרציחה המזעזע]] ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. כיהן במשך עשרות שנים כמנהל קריית [[קעמפ גן ישראל]] ב[[דיטרויט]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תר"צ]] לאביו הרב [[חיים אלחנן פוגלמן (ניו ג'רזי)|חיים אלחנן פוגלמן]], ונקרא על שם סבו מצד אביו ר' [[רפאל שמואל אליהו פוגלמן]], שכיהן כגבאי [[כולל חב"ד]]. אביו ר' חיים אלחנן היה מבוגרי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. בעקבות רדיפות הצבא שרצו לגייסו, יעץ לו [[אדמו"ר הרש"ב]] לברוח לארצות הברית. <br />
<br />
כאשר נולד ר' שמואל אליהו, היה זה בעת ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בארה"ב בשנת תר"צ, וזכה ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] היה ה[[סנדקאות|סנדק]] שלו.<br />
<br />
זכה להימנות בין עשרת השלוחים ששלח הרבי על מנת לעודד את רוחם של המתיישבים החב"דיים בארץ הקודש לאחר [[רצח יד החמישה|מאורע הרציחה המזעזע]] ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו שיינא דרייזא (שיינדל) למשפחת ר' [[שלמה שימאנאוויטש]] תלמיד [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]] אחיו של הרב [[משה אקסלרוד]]<ref>הרב שימונאוויץ' והרב אקסלרוד היו אחים למחצה, בני אותה אם.</ref> (ונכדת ר' [[אהרן תומרקין]]).<br />
<br />
כיהן במשך שנים רבות כמנהל קריית [[קעמפ גן ישראל]] ב[[דטרויט]], וכמנהל ישיבת [[תומכי תמימים אושן פארקווי]].<br />
<br />
נפטר בגיל 88 ביום חמישי [[י"ט אלול]] [[תשע"ח]].<br />
<br />
את מקומו כמנהל המוסד באושן פארקווי ממלא הרב [[שמואל דכטר]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[חיים אלחנן פוגלמן]] - מראשי מערכת ה[[כשרות OK]], מוזיקאי ויוצר<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4142626/jewish/Rabbi-Shmuel-Fogelman-88-Principal-and-Teacher.htm סקירת תולדות חייו בשילוב תמונות היסטוריות]''' באתר בית חב"ד (אנגלית) {{בית חבד}}<br />
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פוגלמן, שמואל אליהו}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ח]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A8%D7%90%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93&diff=836832אברהם ראפקינד2026-03-25T15:22:22Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:אברהם ראפקינד.jpg|ממוזער|ר' אברהם ראפקינד]]<br />
הנגיד ר' '''אברהם ראפקינד''' (לערך [[תקצ"ה]] - לערך [[תרס"ח]]) היה גביר בעיירה סמוך ל[[דיסנא|דיסנה]] ומחסידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר מהר"ש]] ו[[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]]. נסע פעם בשליחות [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] ל[[לונדון]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בעיירה [[גרמנוביץ]] שב[[רוסיה]] הלבנה בסביבות [[תקצ"ה]] לר' שניאור זלמן ריבקינד מ[[חסידים|חסידי]] [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר צמח צדק]] שנולד כמה חדשים לאחר [[הסתלקות]] [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] ונקרא על שמו.<br />
<br />
נשא את קיילא יפה מ[[דיסנא|דיסנה]] ממשפחה שהיו [[חסידים]] מפורסמים של [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] ו[[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] שם.<br />
<br />
בהיותו אברך קיבל ברכה מ[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]] ל[[עושר|עשירות]].<br />
<br />
ע"פ הצעת [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר מהר"ש]] עבד כמנהל לפריץ בעיירה סמוך ל[[דיסנא|דיסנה]] על כל עניניו, והפריץ היה חשוך בנים וכשמת הפריץ הניח הכל לר’ אברהם ומשום כך נעשה גביר עם שטח גדול, ועזר להרבה [[יהודים]] שגרו בשטחתו, ואף גידל כמה יתומים בביתו.<br />
<br />
הוא היה בעל [[צדקה]] גדול ונתן הרבה נדבות ל[[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר המהר"ש]] ו[[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
הוא עשה הרבה עסקות מחוץ ל[[רוסיה]] ובמיוחד ב[[אנגליה]] ונסע לשם בעתים תכופות ואף הביא הרבה מילדיו לגור שם (ואותם ילדיו שנו שם משפחתם לגילמן) משום הקושיים שהיה אז ליהודים ב[[רוסיה]]. ופעם שלח [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] אותו בשליחות מיוחדת לעשות ב[[לונדון]].<br />
<br />
לסוף ימיו אבד ממונו, והוא אמר שכל מה שנשאר לו הוא חתנו ר’ [[בנימין תומארקין]], שהוא היה למדן גדול.<br />
<br />
נפטר בערך שנת [[תרס"ח]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בתו שיינא דרייזא אשת ר’ [[בנימין תומארקין]] מלמד ב[[דוקשיץ]].<br />
* בנו ר’ יצחק יעקב ראפקינד, אשתו הי’ ביילא קליין מדוקשיץ התוגררו בדוקשיץ ולאחר מכן הגירו לקונעטיקוט [[ארצות הברית|ארה"ב]]<br />
* בנו ר’ יחזקאל מענדל גילמאן - ליווערפול אנגליה<br />
* בנו ר’ ראובן מרדכי גילמאן - ליווערפול אנגליה<br />
* בנו ר’ לייב גילמאן - [[לוס אנג'לס]] קאליפורניה<br />
* בנו ר’ יוסף גילמאן - אינדינא ארה"ב<br />
* בתו חיה שרה גורעוויטש - [[שיקגו]]<br />
* בתו רייזל אברהמסון - [[לוס אנג'לס]] קאליפורניה<br />
* בתו אסתר כהן - דרום קרלינה ארה"ב<br />
* בתו רחל פעלדמאן - אוקלנד קאליפורניה<br />
* בתו ברכה אולמן - [[לוס אנג'לס]] קאליפורניה<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* תשורה גאלמאן - פיקארסקי [[חודש אלול|אלול]] [[תשנ"ח]].<br />
<br />
{{מיון רגיל:ראפקינד, אברהם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=836831בנימין תומרקין2026-03-25T15:20:36Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:Fogelman-106 large.jpg|ממוזער|ר' בנימין תומארקין יושב בשמאל, לצידו יושב בנו הרב [[אהרן תומרקין|אהרן תומארקין]] אשתו שיינא דרייזא למעלה ובנו יחזקאל הי"ד למטה]]<br />
ר’ '''בנימין תומארקין''' (? – [[תר"פ]]) היה [[מלמד תינוקות|מלמד]] חסידי ו[[משפיע]] בעיירה [[דוקשיץ]]. מחסידי [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בסביבות שנת [[תר"כ]] בבאבער שב[[רוסיה]] הלבנה לגביר החסידי ר’ [[מאיר תומארקין]] מחסידי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר המהר"ש]] ו[[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]], בן דוד של הרב החסידי [[יוסף תומרקין|יוסף תומארקין]] מ[[קרמנצ'וג]] ונכד החסיד המפורסם הרב [[בנימין קלעצקער]] וקרא בנו על שם זקנו ר’ בנימין.<br />
<br />
כבר בצעירותו היה ניכר בו כשרונות נפלאים והיה למדן גדול. נשא את שיינא דרייזא בת הגביר החסידי ר' [[אברהם ראפקינד]] מ[[דיסנא]], וגר אצל חותנו מספר שנים. נודע בכינוי ר' בנימין מאיר'ס תומארקין.<br />
<br />
מפני שהסביבה בעיר דיסנא היתה מודרנית, העתיק עם משפחתו לעיירה החסידית [[דוקשיץ]] הסמוכה לדיסנה, ושימש שם [[מלמד תינוקות|מלמד]] לבחורים צעירים. ושלח הרבה מתלמידיו ללמוד [[תומכי תמימים ליובאוויטש|בתומכי תמימים ליובאוויטש]].<br />
<br />
בנוסף לכך הוא היה [[משפיע]] באחד הבתי כנסת ד[[ליובאוויטש]] ב[[דוקשיץ]]. והי’ בעל השפעה גדולה בעיירה.<br />
<br />
כש[[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] יסד את [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] היה ר' בנימין מההורים הראשונים ששלחו את בניהם לשם.<br />
<br />
נפטר ב[[דוקשיץ]] ב[[תר"פ]] מספר חדשים לפני הסתלקות [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו”ר הרש”ב]]. זוגתו שיינא דרייזא נפטרה ב[[תרצ"ב]] ונטמנה בדונאלאוויטש הסמוכה ל[[דוקשיץ]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
* בנו הרב ר’ [[אהרן תומרקין|אהרן תומארקין]] שהיה מהתמימים הראשונים ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] וכיהן כרב ואב"ד הקהילה החב"דית ב[[חרקוב]], לאחר שכבר כיהן כרב בכמה מקומות ברוסיה.<br />
* בנו ר’ יחזקאל תומארקין. למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] וגר עם אשתו ב[[וורשה]] ונספו ב[[שואה]] הי”ד.<br />
* בנו ר’ יוסף אלטער תומארקין, למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. גר בהבראנקס נ.י. ויש מכתב מ[[הרבי]] אליו (מכתב ה'תפא ב[[אגרות קודש]] חלק טו)<br />
* בתו מרים דבורה אשת ר’ ברוך גוטאף. גרו בפאר ראקאווי נ.י.<br />
* בתו מלכה אשת ר’ אליעזר ראדאסקאוויטש. גרו באורוגווי דרום אמריקה<br />
* פריידא פרעסמאן אשת התמים ר’ נחום פרעסמאן. נפטרה ב[[דוקשיץ]] ומשפחתה עלתה ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* הרב [[יהודה חיטריק]], '''רשימת זכרונות''', בתוך '''[[רשימות דברים]]''' מהדורת קפלן, [[אלול]] [[תשס"ט]].<br />
* תשורה סקרדר - חיטריק [[אב (חודש)|אב]] [[תשס"א]].<br />
* ספר יזכור [[דוקשיץ]]<br />
{{מיון רגיל:תומארקין, בנימין}}<br />
[[קטגוריה:אישים בדוקשיץ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת תומרקין]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A8&diff=836526אליעזר גרייבר2026-03-24T17:23:30Z<p>י כ ר: תקון טעות, ר’ פנחס רויזעס ור’ זלמן רויזעס נשאו אחותיות. ולא שר’ פנחס נשא אחות ר’ זלמן רויזעס.</p>
<hr />
<div>הרב '''אליעזר גרייבר'''<ref>גראיעווער</ref> ([[ז' בטבת]] [[תק"ד]] - [[י' בטבת]] [[תקצ"א]]) היה מגדולי הרבנים בסלונים, מחבר הספר 'משנת רבי אליעזר בן יעקב', ובסוף ימיו מחסידי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[פינסק]] ב[[ז' בטבת|ז' טבת]] [[תק"ד]] לאביו הרב יעקב ספרא ודיינא דק"ק פינסק ולאמו הרבנית יוכבד<ref>[[תולדות משפחת הרב מלאדי]] עמוד 37.</ref>, ממשפחה חשובה ומיוחסת לה[[רמ"א]], ה[[מהרש"א]] והמגלה עמוקות.<br />
<br />
בשנת [[תקל"ד]] נסמך מהגאון ר' רפאל האמבורגער שהיה אז אב"ד בפינסק.<br />
<br />
בצעירותו הסתופף בצלו של ר' [[יהושע צייטלין (שקלוב)|יהושע צייטלין]] באוסטייה<ref>ע"פ הקדמת ספרו.</ref>.<br />
<br />
נשא את בתו של הרב יצחק אייזיק אב"ד פינסק שנהרג במסע לכפר להיות [[סנדק]] כשנהפכה עליו העגלה.<br />
<br />
לאחר פטירת חותנו נולד לר' אליעזר בן זכר שנקרא אף הוא יצחק אייזיק<ref>[https://tablet.otzar.org/#/book/157203/p/102/t/0.9840470714739551234/fs/0/start/0/end/0/c רוביזניץ, דרבנה והסביבה עמוד 101].</ref>.<br />
<br />
כשנפטרה אשתו הראשונה עבר לגור בסלונים, שם נשא ב[[זיווג שני]] את בתו של הרב נחום גרייבר שהיה חבר ב[[בית דין צדק|בית הדין]] של ר' שמשון, שהיה מגדולי ה[[ההתנגדות לתורת החסידות|מתנגדים]]<ref>"סלונים - פנקס סלונים" [https://tablet.otzar.org/#/book/614673/p/52/t/0.51261394426146151234/fs/0/start/0/end/0/c עמוד לח].</ref>.<br />
<br />
כאשר שנים מבניו הפכו לגדולי חסידי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]], ישב עליהם "[[שבעה]]" כמנהג המתנגדים באותה תקופה.<br />
<br />
=== התקרבותו לחב"ד ===<br />
לעת זקנתו עזב את סלונים, נסע ל[[שקלוב]], והחליט לסור ולבקר את בניו ה[[חסיד|חסידים]] אשר שנים רבות היה הקשר ביניהם מנותק. כאשר הגיע עם העגלה לעיר שקלוב, נאמר לו שבניו נמצאים עתה באכסניית [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|רבינו הזקן]], שנזדמן באותו יום לשקלוב. המשיך הרה"ג ופנה לעבר אכסניית הרבי. בין כך וכך נודע לאדמו"ר הזקן כי הר"ר אליעזר נמצא בדרכו אליו, והוא שלח שני שלוחים לצאת לקראתו ולקבל את פניו בנרות דולקים בידיהם.<br />
<br />
הגאון ר' אליעזר נכנס אל אדמו"ר הזקן והציע לפניו את השגותיו נגד [[תורת החסידות]] והחסידים. כשיצא מהרבי אמר: "פגישה זו פעלה עלי שאבטל את ההתנגדות שלי לחסידות". בינתיים התבונן גם בהנהגת בניו ר' [[זלמן רייזס|זלמן רויזעס]] ור' [[איסר קישעס|איסר קיסעס]], ונוכח לראות שהם גאונים גדולים ויראי אלקים באמת, וכך התקרב לחסידות ולרבי<ref>"[[שלום דובער וולפא#ספריו|עבד מלך]]" עמ' 17 - 18.</ref>.<br />
<br />
נפטר [[י' בטבת]] [[תקצ"א]] בעיר סלונים<ref>[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6832&st=&pgnum=23 דעת קדושים עמוד 18].</ref>.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
'''מאשתו הראשונה'''<br />
<br />
* בנו, ר' יצחק אייזיק.<br />
<br />
'''מאשתו השניה'''<br />
<br />
* בנו, ר' [[זלמן רייזס]].<br />
** בנו, ר' [[יעקב כולי סלונים]].<br />
* בנו, ר' [[איסר קישעס]].<br />
** בתו, הרבנית גוטא אסתר אשת ר' אליהו מדוברובנה.<br />
*** בנם, הרב [[יוסף תומרקין]].<br />
* בנו, ר' צבי הירש בוילקומיר.<br />
* בתו, חיה אשת ר' משה מייזל מהורודוק.<br />
** בנם, ר' אליהו חיים מייזל רבה של [[לודז']].<br />
** בנם, ר' שמואל מייזל מלובטש.<br />
** בנם, ר' נחום מייזל מלובטש.<br />
<br />
* בתו, יוכבד אשת ר' גרשון מגזע בעל פנים-מאירות.<br />
<br />
== ספרו ==<br />
ספר '''[https://hebrewbooks.org/45553 משנת רבי אליעזר בן יעקב]''', באתר [[היברובוקס]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גרייבר, אליעזר}}<br />
[[קטגוריה:מתנגדים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תק"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תקצ"א]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A8&diff=836523אליעזר גרייבר2026-03-24T16:50:30Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>הרב '''אליעזר גרייבר'''<ref>גראיעווער</ref> ([[ז' בטבת]] [[תק"ד]] - [[י' בטבת]] [[תקצ"א]]) היה מגדולי הרבנים בסלונים, מחבר הספר 'משנת רבי אליעזר בן יעקב', ובסוף ימיו מחסידי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[פינסק]] ב[[ז' בטבת|ז' טבת]] [[תק"ד]] לאביו הרב יעקב ספרא ודיינא דק"ק פינסק ולאמו הרבנית יוכבד<ref>[[תולדות משפחת הרב מלאדי]] עמוד 37.</ref>, ממשפחה חשובה ומיוחסת לה[[רמ"א]], ה[[מהרש"א]] והמגלה עמוקות.<br />
<br />
בשנת [[תקל"ד]] נסמך מהגאון ר' רפאל האמבורגער שהיה אז אב"ד בפינסק.<br />
<br />
בצעירותו הסתופף בצלו של ר' [[יהושע צייטלין (שקלוב)|יהושע צייטלין]] באוסטייה<ref>ע"פ הקדמת ספרו.</ref>.<br />
<br />
נשא את בתו של הרב יצחק אייזיק אב"ד פינסק שנהרג במסע לכפר להיות [[סנדק]] כשנהפכה עליו העגלה.<br />
<br />
לאחר פטירת חותנו נולד לר' אליעזר בן זכר שנקרא אף הוא יצחק אייזיק<ref>[https://tablet.otzar.org/#/book/157203/p/102/t/0.9840470714739551234/fs/0/start/0/end/0/c רוביזניץ, דרבנה והסביבה עמוד 101].</ref>.<br />
<br />
כשנפטרה אשתו הראשונה עבר לגור בסלונים, שם נשא ב[[זיווג שני]] את בתו של הרב נחום גרייבר שהיה חבר ב[[בית דין צדק|בית הדין]] של ר' שמשון, שהיה מגדולי ה[[ההתנגדות לתורת החסידות|מתנגדים]]<ref>"סלונים - פנקס סלונים" [https://tablet.otzar.org/#/book/614673/p/52/t/0.51261394426146151234/fs/0/start/0/end/0/c עמוד לח].</ref>.<br />
<br />
כאשר שנים מבניו הפכו לגדולי חסידי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]], ישב עליהם "[[שבעה]]" כמנהג המתנגדים באותה תקופה.<br />
<br />
=== התקרבותו לחב"ד ===<br />
לעת זקנתו עזב את סלונים, נסע ל[[שקלוב]], והחליט לסור ולבקר את בניו ה[[חסיד|חסידים]] אשר שנים רבות היה הקשר ביניהם מנותק. כאשר הגיע עם העגלה לעיר שקלוב, נאמר לו שבניו נמצאים עתה באכסניית [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|רבינו הזקן]], שנזדמן באותו יום לשקלוב. המשיך הרה"ג ופנה לעבר אכסניית הרבי. בין כך וכך נודע לאדמו"ר הזקן כי הר"ר אליעזר נמצא בדרכו אליו, והוא שלח שני שלוחים לצאת לקראתו ולקבל את פניו בנרות דולקים בידיהם.<br />
<br />
הגאון ר' אליעזר נכנס אל אדמו"ר הזקן והציע לפניו את השגותיו נגד [[תורת החסידות]] והחסידים. כשיצא מהרבי אמר: "פגישה זו פעלה עלי שאבטל את ההתנגדות שלי לחסידות". בינתיים התבונן גם בהנהגת בניו ר' [[זלמן רייזס|זלמן רויזעס]] ור' [[איסר קישעס|איסר קיסעס]], ונוכח לראות שהם גאונים גדולים ויראי אלקים באמת, וכך התקרב לחסידות ולרבי<ref>"[[שלום דובער וולפא#ספריו|עבד מלך]]" עמ' 17 - 18.</ref>.<br />
<br />
נפטר [[י' בטבת]] [[תקצ"א]] בעיר סלונים<ref>[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6832&st=&pgnum=23 דעת קדושים עמוד 18].</ref>.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
'''מאשתו הראשונה'''<br />
<br />
* בנו, ר' יצחק אייזיק.<br />
<br />
'''מאשתו השניה'''<br />
<br />
* בנו, ר' [[זלמן רייזס]].<br />
** בנו, ר' [[יעקב כולי סלונים]].<br />
* בנו, ר' [[איסר קישעס]].<br />
** בתו, הרבנית גוטא אסתר אשת ר' אליהו מדוברובנה.<br />
*** בנם, הרב [[יוסף תומרקין]].<br />
* בנו, ר' צבי הירש בוילקומיר.<br />
* בתו, אשת ר' [[פינחס רייזס|פנחס רייזס]].<br />
* בתו, חיה אשת ר' משה מייזל מהורודוק.<br />
** בנם, ר' אליהו חיים מייזל רבה של [[לודז']].<br />
** בנם, ר' שמואל מייזל מלובטש.<br />
** בנם, ר' נחום מייזל מלובטש.<br />
<br />
* בתו, יוכבד אשת ר' גרשון מגזע בעל פנים-מאירות.<br />
<br />
== ספרו ==<br />
ספר '''[https://hebrewbooks.org/45553 משנת רבי אליעזר בן יעקב]''', באתר [[היברובוקס]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גרייבר, אליעזר}}<br />
[[קטגוריה:מתנגדים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תק"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תקצ"א]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%97%D7%9C_(%D7%96%D7%A7%D7%A0%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=835500רחל (זקנת אדמו"ר הזקן)2026-03-20T19:25:07Z<p>י כ ר: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>'''הרבנית רחל''' הייתה זקנתו של [[אדמו"ר הזקן]], בתו של רבי [[ברוך בטלן]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולדה בשנת [[ה'תנ"ג]] בעיר פוזנא, לאביה רבי [[ברוך בטלן]]. <br />
<br />
אמה של הרבנית רחל היה ממשפחה ידועה בפוזנא, שהתייחסה אל הגאון ר' שלמה לוריא [[רבי שלמה לוריא|המהרש"ל]]. <br />
<br />
בגיל תשע עשרה התחתנה הרבנית רחל עם ר' [[שניאור זלמן (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן]].<br />
<br />
היא הייתה אשה מיוחדת במינה, למדנית וצדקנית גדולה והיה לה חלק נכבד בעיצובה וחינוכה של ילדיה לדקדוקי מצוות ויראת שמים{{הערה|למשל, זהירות מיוחדת הנהיגה בענין נטילת ידים שחרית, לפי הוראת ר' [[יואל בעל שם]]. עוד בטרם מלאו לתינוק חודש ימים כבר הקפידה על נטילת ידים בכל זמן שהקיץ משנתו, בלילה או ביום. במשך הלילה החזיקה ליד מטתה כלי מים, וכשהייתה צריכה להניק את התינוק נטלה ידיה לסירוגין ואחר כך את ידי התינוק, ורק אז הניקה אותו}}, אביה ר' ברוך, הקפיד שלא יוודע דבר למדנותה של רחל בתו. אך, זמן קצר לאחר החתונה התגלה סודה של הרבנית רחל לבעלה.<br />
<br />
כעבור שנים עברה כל המשפחה מפוזנא, ור' שניאור זלמן ואשתו התיישבו בויטבסק, שם התפרנס ר' שניאור זלמן כמלמד, אך חי חיי דוחק ועוני.<br />
<br />
ב[[ויטבסק]] נפטרה הרבנית רחל, כשהיא משאירה אחריה את בעלה ושני ילדיה, [[דבורה לאה (דודת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]], ו[[ישראל ברוך פוזנר]] אב אדמו"ר הזקן. <br />
<br />
זמן קצר לאחר מכן נפטר גם בעלה ר' שניאור זלמן.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15929&hilite=55241a80-8105-45aa-b5e6-6862393d08dd&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D&pgnum=148 עטרת מלכות]<br />
<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]<br />
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=835496יהודה לייב מינוביץ'2026-03-20T18:23:36Z<p>י כ ר: תקון טעות</p>
<hr />
<div>רבי '''יהודה לייב מינוביץ'''' ('''המהרי"ל'''; [[תק"ט]]/[[תק"י]] - תחילת [[תקפ"ו]]) הינו אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]. מהעומדים בראש ה"[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]]" שהקים, ומכותבי ה"[[הנחה|הנחות]]" מ[[מאמר]]יו. כיהן כרבה של [[ינוביץ']]. נשא ונתן עם רבים מגאוני הדור וכתב תשובות רבות בהלכה, שנדפסו בספרו "[[שארית יהודה]]".<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
=== ילדותו ===<br />
המהרי"ל נולד ב[[עיירה]] [[ליאזנא]] בערך בשנת [[תק"ט]] או [[תק"י]]{{הערה|1=כך משמע מהסיפור שמביא אדמו"ר הריי"צ ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31685&st=&pgnum=173 סה"מ תש"ט ע' 87]), שהתרחש בהיותו של אדמו"ר הזקן בן שבע שנים והמהרי"ל בן שלוש שנים. מכאן, שנולד כארבע שנים אחרי שנת לידתו של אדמו"ר הזקן - [[תק"ה]].}} לרב [[ישראל ברוך פוזנר]] ואמו הרבנית [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]].<br />
<br />
על ילדותו של המהרי"ל לא ידועים הרבה פרטים. אחד מהסיפורים הידועים שהתרחשו עמו ועם אחיו [[אדמו"ר הזקן]] הינו סיפור "המעין הלבן" הנקרא כך בגלל מעיין שמצאו אדמו"ר הזקן ואחיו רבי יהודה לייב מתחת לאבן לבנה. הסיפור מובא ב[[אגרות קודש]] של [[הרבי]] בחלק כ'{{מקור|עמוד? אגרת?}}.<br />
<br />
=== עם אדמו"ר הזקן ===<br />
המהרי"ל כיהן כרב בינוביטש, אבל עוד לפני כן ישב ולמד ב[[עיירה]] זו.<br />
<br />
המהרי"ל היה זה שיעץ לאדמו"ר הזקן לנסוע אל [[המגיד ממזריטש]] אך בהיותם בדרך, ציווה עליו אחיו לחזור לביתו לאחר שהתברר לו שיצא לדרך בלי שהודיע על כך לאשתו{{הערה|חיים מאיר היילמאן, [[בית רבי]], [[ברדיטשוב]], ח"י שעפטיל, [[תרס"ב]], עמ' 3}}.<br />
<br />
אחרי מינוי אדמו"ר הזקן כ[[אדמו"ר]], שימש המהרי"ל בנוסף על רבנותו בינוביץ' כאחראי על [[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|חדר ב']] של אדמו"ר הזקן. המהרי"ל שימש גם כבוחן וכאחראי קבלה ל'חדרים' של אדמו"ר הזקן, ותנאי הקבלה שלו היו מחמירים במיוחד וכללו "ידיעה מקיפה בחסידות ובגמרא, בזוהר, במדרש ובשולחן ערוך, בכוזרי עיקרים ומורה נבוכים". קשה מאוד היה לשהות ב'חדר' זה, עקב גאונותו העצומה של המהרי"ל.<br />
<br />
המהרי"ל שימש גם כמתווך בין החסידים ואדמו"ר הזקן. הוא היה גם הגבאי הראשי, וכל עניני בית אדמו"ר הזקן נחתכו על פיו.<br />
<br />
המהרי"ל שימש גם כאחראי על עריכת [[שולחן ערוך הרב]] ומראי המקומות שלו, וכן גם על השאלות שהגיעו לאדמו"ר הזקן בנגלה.<br />
<br />
המהרי"ל היה כותב ('הניח') את דרושי החסידות שאמר [[אדמו"ר הזקן]] ולעיתים הגיה אדמו"ר הזקן את רשימותיו כפי שכותב [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשו"ת שלו (חו"מ סימן ע): "אדמו"ר נ"ע - דרשותיו היה כותב אחיו הרי"ל והוא היה משלם לו להפיצם בישראל לכל השומעים". מרשימות אלו ערך אדמו"ר הצמח צדק את הספרים [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]].<br />
<br />
=== עם אדמו"ר האמצעי ===<br />
בעת המחלוקת של רבי [[אהרון מסטראשלה]] עם [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|בעקבות מחלוקת זו פתח רבי אהרן ענף חדש על-דרך חב"ד - [[חסידות סטרשלה]]}} על המשך הנהגת [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן, כתב המהרי"ל מכתב חריף לרבי אהרון ובו כותב "יודע אני היטב כמה היה רצונו של אחי שבנו המוהר"ד שיחיה ימשיך דרכו".<br />
<br />
המהרי"ל התבטא פעם על אדמו"ר האמצעי כלפי מאמרי החסידות שלו: "לאו כל מוחא סביל דא".<br />
<br />
=== הסתלקותו ===<br />
המהרי"ל חי עד שנת [[תקפ"ו]]. תאריך הסתלקותו המדוייק לא נודע. מנוחתו כבוד ביאנאוויטש.<br />
<br />
== תורתו ==<br />
כתביו ב[[תורת הנגלה]] נקבצו ויצאו לאור לראשונה ב[[וילנא]] בשנת [[תר"א]], בספר בשם "[[שארית יהודה]]", ובשנת תשי"ז יצא לאור בהוצאה חדשה על ידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], ובשנת תשס"ט בהוצאה חדשה ומתוקנת.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו, רבי ישעיה. נפטר תק"ץ. אשתו מאליא ב"ר שלמה.<br />
**בנו, רבי [[זאב וולף]] שניאורסון, אשר הדפיס את שו"ת "[[שארית יהודה]]". נפטר בא"י, ו' אלול תרמ"ב. אשתו: איטה ב"ר לייב. בניו: יהודה ליב, שניאור זלמן, ישעיה-משה (אשתו, פייגא ב"ר רפאל. בנותיו: גענא, מירקא), זעליג (אשתו: חנה ב"ר אברהם. בתם שיינא).<br />
**בנו, יוסל שניאורסון. נפטר תר"ה. אשתו תמרה ב"ר משה.<br />
*בנו, רבי [[מנחם מנדל]].<br />
*בתו. נשואה למרדכי-מענדל ב"ר שמואל שניאורסון. ממפקד יאנוביץ' תקצ"ד.<br />
*חתנו (אפשר חתנו של אחד מבניו). ר' יעקב מרדכי טווער (נולד תקנ"ד), עלה לאה"ק עם משפחתו בתקצ"ב. בניו: ר' [[שניאור זלמן זינגער]] (תקע"ג-תרמ"ד), ר' שאול ברימ"ט (תקפ"ג-תרנ"ו), ר' ישראל ברימ"ט (נולד תקפ"ח) ור' יהודה לייב ברימ"ט (נולד תקצ"ג).<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=126&hilite= בית רבי, ע' נה]'''<br />
*[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שארית-יהודה/ לדמותו של הבכיר ביותר שעמד לצד האדמו"ר הזקן, אחיו: המהרי"ל], [באתר עלי ספר]<br />
*קונטרס [[משתמש:לוח אור זרוע/ ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים|ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים]]<br />
*{{עץ משפחה}}<br />
{{עץ משפחת מנדלסון}}<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בינוביץ']]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=835493יהודה לייב מינוביץ'2026-03-20T18:18:36Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>רבי '''יהודה לייב מינוביץ'''' ('''המהרי"ל'''; [[תק"ט]]/[[תק"י]] - תחילת [[תקפ"ו]]) הינו אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]. מהעומדים בראש ה"[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]]" שהקים, ומכותבי ה"[[הנחה|הנחות]]" מ[[מאמר]]יו. כיהן כרבה של [[ינוביץ']]. נשא ונתן עם רבים מגאוני הדור וכתב תשובות רבות בהלכה, שנדפסו בספרו "[[שארית יהודה]]".<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
=== ילדותו ===<br />
המהרי"ל נולד ב[[עיירה]] [[ליאזנא]] בערך בשנת [[תק"ט]] או [[תק"י]]{{הערה|1=כך משמע מהסיפור שמביא אדמו"ר הריי"צ ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31685&st=&pgnum=173 סה"מ תש"ט ע' 87]), שהתרחש בהיותו של אדמו"ר הזקן בן שבע שנים והמהרי"ל בן שלוש שנים. מכאן, שנולד כארבע שנים אחרי שנת לידתו של אדמו"ר הזקן - [[תק"ה]].}} לרב [[ישראל ברוך פוזנר]] ואמו הרבנית [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]].<br />
<br />
על ילדותו של המהרי"ל לא ידועים הרבה פרטים. אחד מהסיפורים הידועים שהתרחשו עמו ועם אחיו [[אדמו"ר הזקן]] הינו סיפור "המעין הלבן" הנקרא כך בגלל מעיין שמצאו אדמו"ר הזקן ואחיו רבי יהודה לייב מתחת לאבן לבנה. הסיפור מובא ב[[אגרות קודש]] של [[הרבי]] בחלק כ'{{מקור|עמוד? אגרת?}}.<br />
<br />
=== עם אדמו"ר הזקן ===<br />
המהרי"ל כיהן כרב בינוביטש, אבל עוד לפני כן ישב ולמד ב[[עיירה]] זו.<br />
<br />
המהרי"ל היה זה שיעץ לאדמו"ר הזקן לנסוע אל [[המגיד ממזריטש]] אך בהיותם בדרך, ציווה עליו אחיו לחזור לביתו לאחר שהתברר לו שיצא לדרך בלי שהודיע על כך לאשתו{{הערה|חיים מאיר היילמאן, [[בית רבי]], [[ברדיטשוב]], ח"י שעפטיל, [[תרס"ב]], עמ' 3}}.<br />
<br />
אחרי מינוי אדמו"ר הזקן כ[[אדמו"ר]], שימש המהרי"ל בנוסף על רבנותו בינוביץ' כאחראי על [[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|חדר ב']] של אדמו"ר הזקן. המהרי"ל שימש גם כבוחן וכאחראי קבלה ל'חדרים' של אדמו"ר הזקן, ותנאי הקבלה שלו היו מחמירים במיוחד וכללו "ידיעה מקיפה בחסידות ובגמרא, בזוהר, במדרש ובשולחן ערוך, בכוזרי עיקרים ומורה נבוכים". קשה מאוד היה לשהות ב'חדר' זה, עקב גאונותו העצומה של המהרי"ל.<br />
<br />
המהרי"ל שימש גם כמתווך בין החסידים ואדמו"ר הזקן. הוא היה גם הגבאי הראשי, וכל עניני בית אדמו"ר הזקן נחתכו על פיו.<br />
<br />
המהרי"ל שימש גם כאחראי על עריכת [[שולחן ערוך הרב]] ומראי המקומות שלו, וכן גם על השאלות שהגיעו לאדמו"ר הזקן בנגלה.<br />
<br />
המהרי"ל היה כותב ('הניח') את דרושי החסידות שאמר [[אדמו"ר הזקן]] ולעיתים הגיה אדמו"ר הזקן את רשימותיו כפי שכותב [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשו"ת שלו (חו"מ סימן ע): "אדמו"ר נ"ע - דרשותיו היה כותב אחיו הרי"ל והוא היה משלם לו להפיצם בישראל לכל השומעים". מרשימות אלו ערך אדמו"ר הצמח צדק את הספרים [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]].<br />
<br />
=== עם אדמו"ר האמצעי ===<br />
בעת המחלוקת של רבי [[אהרון מסטראשלה]] עם [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|בעקבות מחלוקת זו פתח רבי אהרן ענף חדש על-דרך חב"ד - [[חסידות סטרשלה]]}} על המשך הנהגת [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן, כתב המהרי"ל מכתב חריף לרבי אהרון ובו כותב "יודע אני היטב כמה היה רצונו של אחי שבנו המוהר"ד שיחיה ימשיך דרכו".<br />
<br />
המהרי"ל התבטא פעם על אדמו"ר האמצעי כלפי מאמרי החסידות שלו: "לאו כל מוחא סביל דא".<br />
<br />
=== הסתלקותו ===<br />
המהרי"ל חי עד שנת [[תקפ"ו]]. תאריך הסתלקותו המדוייק לא נודע. מנוחתו כבוד ביאנאוויטש.<br />
<br />
== תורתו ==<br />
כתביו ב[[תורת הנגלה]] נקבצו ויצאו לאור לראשונה ב[[וילנא]] בשנת [[תר"א]], בספר בשם "[[שארית יהודה]]", ובשנת תשי"ז יצא לאור בהוצאה חדשה על ידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], ובשנת תשס"ט בהוצאה חדשה ומתוקנת.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו, רבי ישעיה. נפטר תק"ץ. אשתו מאליא ב"ר שלמה.<br />
**בנו, רבי [[זאב וולף]] שניאורסון, אשר הדפיס את שו"ת "[[שארית יהודה]]". נפטר בא"י, ו' אלול תרמ"ב. אשתו: איטה ב"ר לייב. בניו: יהודה ליב, שניאור זלמן, ישעיה-משה (אשתו, פייגא ב"ר רפאל. בנותיו: גענא, מירקא), זעליג (אשתו: חנה ב"ר אברהם. בתם שיינא).<br />
**בנו, יוסל שניאורסון. נפטר תר"ה. אשתו תמרה ב"ר משה.<br />
*בנו, רבי [[מנחם מנדל]].<br />
*בתו. נשואה למרדכי-מענדל ב"ר שמואל שניאורסון. ממפקד יאנוביץ' תקצ"ד{{הערה|ייתכן והוא מענדל, ת"ח ממוהילוב, שעלה עם אשתו גינעסיא לחברון בשנת תר"ו, בן 42. ר' יונה זאב מנדלסון, שמקובל כנכד המהרי"ל, עלה אף הוא בשנה זו לחברון, בן 20, ועשוי להיות בנו.}}<br />
*חתנו (אפשר חתנו של אחד מבניו). ר' יעקב מרדכי טווער (נולד תקנ"ד), עלה לאה"ק עם משפחתו בתקצ"ב. בניו: ר' [[שניאור זלמן זינגער]] (תקע"ג-תרמ"ד), ר' שאול ברימ"ט (תקפ"ג-תרנ"ו), ר' ישראל ברימ"ט (נולד תקפ"ח) ור' יהודה לייב ברימ"ט (נולד תקצ"ג).<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=126&hilite= בית רבי, ע' נה]'''<br />
*[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שארית-יהודה/ לדמותו של הבכיר ביותר שעמד לצד האדמו"ר הזקן, אחיו: המהרי"ל], [באתר עלי ספר]<br />
*קונטרס [[משתמש:לוח אור זרוע/ ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים|ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים]]<br />
*{{עץ משפחה}}<br />
{{עץ משפחת מנדלסון}}<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בינוביץ']]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A2%D7%A8&diff=835276שניאור זלמן זינגער2026-03-19T22:25:20Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:קבר שניאור זלמן זינגר בהר הזיתים.jpg|ממוזער|קבר הרב שניאור זלמן זינגר בהר הזיתים]]<br />
הרב שניאור זלמן זינגער ([[תקע"ג]] - [[י"ד בכסלו|י"ד כסלו]] [[תרמ"ד]]) היה נכד של ה[[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנאוויטש]] מחסידי [[אדמו"ר הצ"צ]] ו[[אדמו"ר מהר"ש]], ומחשובי [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בטבאר ליטא ב[[תקע"ג]] כבכור להרב [[יעקב מרדכי טווער]] מחשובי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצ"צ]], חתנו של [[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנאוויטש]] אחי [[אדמו"ר הזקן]], ונולד סמוך לפטירת דוד אמו [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא שניאור זלמן על שמו.<br />
<br />
בהיותו ילד משפחתו עבר למהילוב ואביו שימש כרב שם.<br />
<br />
בסביבות [[תק"צ]] נשא את מרת רחל בת הרב ברוך מחסידי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
אביו הרב יעקב מרדכי טווער עלה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] על פי פקודות [[אדמו"ר הצ"צ]] ב[[תקצ"ב]] ביחד עם משפחתו והתיישב ב[[חברון]].<br />
<br />
ב[[תקצ"ה]] עלה ר' שניאור זלמן עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] על פי פקודת [[אדמו"ר הצ"צ]] לשמש שם כגבאי ל[[כולל חב"ד]], והתיישב ב[[חברון]] אצל אביו.<br />
<br />
ר' שניאור זלמן היה ה[[בעל תפילה]] והחזן ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] ב[[חברון]] ואחר כך ב[[ירושלים]] ומשום כך קראו לו ר' זלמן זינגער.<br />
<br />
לאחר כמה שנים שגר ב[[חברון]] עבר עם משפחתו ל[[ירושלים]] ולמד שם כל היום ב[[כולל]] של החסידים שם. והוא היה תלמיד חכם גדול, בירושלים קראו לו לפעמים ר' שניאור זלמן חברוני על שם שבא מחברון וגם כן קראו לו ר' שניאור זלמן חבדני"ק של שם שהיה חסיד חב”ד.<br />
[[קובץ:לוח חסידי חבד בארץ הקודש שנת תרלה עמוד ב.jpg|ממוזער|לוח חסידי חב"ד בארץ הקודש שנת תרל"ה עמוד ב'. ר' שניאור זלמן זינגער נמצא בשורה החמישית]]<br />
שמו נמצא ברשימה של חסידי חב"ד בירושלים בתרל"ה, שהתפרנסו מכולל חב"ד.<br />
<br />
נפטר [[י"ד בכסלו|י"ד כסלו]] [[תרמ"ד]]<ref>בפנקס חברה קדישא רשום ששנת הפטירה היא תרמ"ז ולא תרמ"ד כמצויין על המצבה.</ref>, ונטמן ב[[הר הזיתים]].<br />
<br />
== משפחתו. ==<br />
'''אחיו:'''<br />
<br />
* ר' שאול ברימ"ט (בן ר' יעקב מרדכי טווער) שד"ר של כולל חבד ואבי משפחת [[שאלזון]].<br />
* ר' יהודה לייב ברימ"ט. <br />
* ר' ישראל ברימ"ט טבי משפחת פרוש.<br />
<br />
'''ילדיו:'''<br />
<br />
* בתו מרת פערל אשת הרב יצחק דוד גראסמאן מקאמפלינג, מקובל בירושלים ומחשובי חסידי קרלין-סטולין, אבי משפחת [[גרוסמן]] מירושלים, וגיסו של הרב [[שמעון מנשה חייקין]].<br />
* בנו יעקב מרדכי זינגר, שהי' רב ושו"ב של [[ראשון לציון]].<br />
* נכדו הרב [[ישראל גרוסמן|ישראל גראסמאן]] ראש ישיבת תומכי תמימים לוד.<br />
* נכדו הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]].<br />
* יחיאל איכל גרוסמן, תולדת משפחת גרוסמן בספר נצח משה.<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=835250שמעון מנשה חייקין2026-03-19T20:54:50Z<p>י כ ר: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
ר' '''שמעון מנשה חייקין''' ([[תקנ"ח]]-[[כ"ט סיון]] [[תרנ"ג]]) היה רבה של [[קהילת חב"ד בחברון]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[שקלוב]] בשנת [[תקנ"ח]] לאביו ר' משה חייקין{{הערה|אחיו של ר' [[צבי הירש חייקין]].}}, ובילדותו זכה להסתופף בחצרו של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
בגיל 18 בשנת [[תקע"ו]] ועלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[צפת]]. כאשר [[אדמו"ר האמצעי]] הורה לחסידיו שב[[ארץ הקודש]] להתיישב ב[[חברון]] בשנת [[תקפ"ג]] היה הוא מהראשונים שעברו מצפת לחברון, ובהמשך נהיה לרב קהילת חב"ד חברון. <br />
<br />
זמן קצר לאחר התיישבותו בחברון כבר היה מראשי הפעילים בקהילה ונסע כ[[שד"ר]] ל[[רוסיה]] וניצל את ההזדמנות להתראות עם אדמו"ר האמצעי וחזר לחברון. כשחזר לחברון שימש בה כ[[שו"ב]] והתעסק בעניני העדה ומשנת [[תר"ג]] ואילך מופיע שמו בין ממוני עדת חב"ד. <br />
<br />
לערך בשנת [[תקצ"ז]] התחיל להתעסק בהוראה; כנראה כעוזר לרב המגיד ר' [[שמואל סגל]] מראהאטשוב, אבל רק לאחר פטירתו עלה על כסא הרבנות. <br />
===כינויו===<br />
לעומת ר' שמואל הנ"ל, המכונה תמיד בשם "מגיד", נקרא ר' שמעון מנשה בשם "ראב"ד לעדת האשכנזים בחברון". הוא יסד בית-דין מיוחד לעדת חב"ד שבחברון, והוא עמד בראשו. מאז היו כל עניני העדה נחתכים על פיו. בתפקיד זה כיהן ככל הנראה עד שנת תרמ"ז לערך, שאז מינה לעצמו ממלא מקום. מעת שעלה על כסא הרבנות בחברון הוא חתום ראשון על כל כתבי ראשי העדה.<br />
<br />
במסגרת עבודתו בניהול קופת "[[כולל חב"ד]]" הוא נסע פעם אל אדמו"ר [[הצמח צדק]] ל[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
משרותיו היו רבות ומגוונות: הוא נרשם ב"מפקד תרט"ו" למשל, כראב"ד, ראש ישיבה, פרנס, עומד בראש חברת הכנסת כלה, גבאי חברה בקור חולים ולינה, ואחד משליחי הציבור בימים הנוראים. הדיינים שבבית דינו הם ר' [[אברהם דובער חיטריק]] מסענע ור' [[נחום אריה סגל]] מראהאטשוב.<br />
<br />
ב[[כ"ט סיון]] [[תרנ"ג]] נפטר הרב שמעון מנשה, ובכבוד גדול למאד הובל לקבורה, כל תושבי [[חברון]] ספרדים ואשכנזים השתתפו בהלוויתו והשתתפו ב[[הספד]]{{הערה|1=[limudtora.co.il/?app=sale&id=264#.XqinOGhvZPY תיאור מעמד הקבורה].}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בין בני משפחתו נמנים: אשתו ששמה היה "זיסא", או "זיסל"{{הערה|1=יש משערים שהייתה בתו של רבי ישראל משקלוב שעלה לארץ יחד עימו באותה תקופה.}}. אשתו השניה דבורה בת הרב מרדכי גרוסמן אב"ד קמפלינג, בנו אברהם שככל הנראה נפטר או עזב את [[חברון]] לפני תרט"ו. בנו חורגו (בן אשתו השנייה) משה מרדכי, חתנו של ר' [[עקיבא יוסף שלזינגר]], שהו"ל את ספרו "ברית עולם" בתוספות הערותיו{{הערה|1=ירושלים תרס"ב-ג.}}, ושימש כגבאי בית הכנסת חב"ד בעיר העתיקה.<br />
<br />
הוא היה גם מחותן של ר' [[אליהו יוסף מדריבין]], נכדתו ראשה רבקה לבית רבינוביץ הייתה אשתו של דוד צבי ריבלין, בנו של ר' אליהו יוסף מדריבין.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=231 בית רבי עמ' 214]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=ffc536ff-3243-4f6d-a4c4-e986fa7116d0&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=691 הרבי אודות רבי שמעון מנשה, התוועדויות [[תשמ"ה]] עמ' 684]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:חייקין, שמעון מנשה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחברון]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת חייקין]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A8&diff=835248מרדכי אברהם ישעיה גרונר2026-03-19T20:52:36Z<p>י כ ר: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מרדכי אברהם ישעיה גרונר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי גרונר]]<br />
הרב '''מרדכי אברהם ישעיה גרונר''' ([[ב' אייר]] [[תרנ"ב]] - [[ט"ו אדר|ט"ו אדר ראשון]] [[תש"ל]]) היה [[שד"ר]] ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בניו יורק, שנמנה על מקורבי רבותינו נשיאינו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ב' אייר]] [[תרנ"ב]], למשפחה שהייתה מחשובי חסידי קרלין-סטולין, ומיוחסת עד ל{{ה|מהר"ל מפראג}}, להמרש"ל ולבעל ה'בית חדש', סב אמו ר' [[שניאור זלמן זינגער]]-טווער הי' מחשובי חסידי חב"ד באה"ק ונין [[יהודה לייב מינוביץ'|למהרי"ל מיאנאוויטש]] אחי [[אדמו"ר הזקן]], ודוד אמו היה הרב [[שמעון מנשה חייקין]] הרב ד[[חברון]] מחסידי [[אדמו"ר הצ"צ]].<br />
<br />
בשנת [[תרע"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת [[מנוחה רחל גרונר|מנוחה רחל]] בת ר' [[אברהם זלמן קזרנובסקי-שניאורסון]]{{הערה|בן שטערא רייזא בת הרבנית מנוחה רחל והיה נשוי עם בת דודו מרת אסתר שיינא שפרה, בת ר' [[יהודה לייב סלונים]] ורעכיל.}}, נינת הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]], ומצאצאי רבותינו נשיאינו [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
על פי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]], נכנס לאחר החתונה ללמוד בישיבת [[תורת אמת חברון]], והיה מראשוני התלמידים בישיבה זו, שם שקע בלימוד [[תורת החסידות]] והפך לחסיד חב"ד מוצהר.<br />
<br />
===שד"ר תורת אמת בארה"ב===<br />
מסיבות שונות, היגר בשנת [[תר"פ]] ל[[ארצות הברית]] והקים שם משרד לגיוס כספים עבור החזקת ישיבת תורת אמת, וכעבור כמה שנים הצטרפו אליו גם בני משפחתו. ובשנת תרצ”ד כשנתיסדה המשרד דישיבת תורת אמת בניו יארק, הוא שימש כמנהל ומזכיר בהסכמת כ”ק [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]]. <br />
<br />
הוא התיישב בשכונת [[בראנזוויל]], והצטיין במידת הכנסת האורחים שלו. לאחר התיישבות חסידי חב"ד בקראון הייטס, חסידים רבים היו צועדים רגלית בשבתות למקווה טהרה הסמוך למקום מגוריו, והוא נהג להזמין את כולם להיכנס לביתו ולטעום מזונות וקפה.<br />
<br />
ב[[שביעי של פסח]] [[תש"ט]] צעד רגלית מרחק של חצי שעה על מנת להשתתף ב[[התוועדות]] של אדמו"ר הריי"צ, אך מסיבות בריאותיות לא התקיימה התוועדות, והרבי אמר שהיות שהתאמץ יאמר עבורו מספר דברים כדי שלא יצא שהגיע לשווא, והרבי סיפר במשך למעלה מחצי שעה אמרות והנהגות ששמע מחותנו אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
בשעת [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]], זכה בגורל בהלבשת הכיפה לאחר עשיית הטהרה, וכן התעסק במדידות עבור עשיית הארון וכריית הקבר.<br />
<br />
בשנת [[תשי"א]] נמנה על 30 חברי המשלחת שנכנסו ב[[כ"ד טבת]] אל הרבי להגיש את ה[[כתב התקשרות]] בשם כל חסידי חב"ד ברחבי תבל.<br />
<br />
רעייתו מרת מנוחה רחל, הייתה חברה בניהול אגודת הנשים של מרכז ישיבות תומכי תמימים, אגודת הנשים של ברנאזוויל ואיסט ניו יורק, והייתה תופרת לחתנים בטנה של משי ב[[טלית]] והרבי היה מפנה אליה חתנים.<br />
<br />
מידי שנה הייתה מתקיימת בביתו סעודת [[מלוה מלכה]] לאיסוף כספי '[[מעמד (התקשרות)|מעמד]]', והרבי נהג להשתתף באסיפה זו בשליחת מספר מכתבים שנכתבו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ולא היו מפורסמים, שהוקראו במיוחד בפני באי האסיפה. גם לאחר פטירתו המשיכו האסיפות להתקיים בביתו, ובאחת ההזדמנויות הרבי אף צווה לר' [[משה פנחס כ"ץ]] להכריז ב[[התוועדות]] ש[[התוועדות]] ה[[מלוה מלכה]] תתקיים בבית הרבנית מנוחה רחל גרונר, "דעם מיטל'ן רבינ'ס א אייניקל".<br />
<br />
נמנה על מקורבי בית הרב, וזכה להשתתף פעמים רבות בסעודות החג אצל רבותינו נשיאינו, הן בסעודות של [[אדמו"ר הריי"צ]] בהן השתתף יחד עם בניו, והן לאחר [[הסתלקות]]ו, בסעודות עם הרבי שהתקיימו בדירתו של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
נפטר בשיבה טובה ב[[שבת]] פרשת תצוה, [[ט"ו אדר|ט"ו אדר ראשון]] [[שושן פורים קטן]] [[תש"ל]], ונטמן על פי בקשתו ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
רעייתו מנוחה רחל גרונר - נפטרה י"ז סיון תשל"ה. <br />
*בנו, הרב [[יצחק דוד גרונר]] - שליח הרבי במלבורן, אוסטרליה<br />
*בנו, הרב [[יהודה לייב גרונר]] - מזכירו של הרבי.<br />
*בנו, הת' [[משה גרונר]] - קראון הייטס<br />
*בנו, הת' שלמה גרונר - היה תלמיד [[ישיבת תומכי תמימים]], גוייס לצבא ארצות הברית ב[[מלחמת העולם השניה]], ונהרג ב[[כ"א אלול]] [[תש"ה]] {{הערה|במכתב של הרבי באנגלית מהתאריך כ"ד אלול תש"ג ביקש מאחראי הדת במחלקה שלו שיאפשר לו לשמור את מועדי חודש תשרי תש"ד. ראה [[Rebbe responsa]].}}<br />
*בנו, ר' יעקב-שלום גרונר - [[ירושלים]] (נפטר בי' אדר תשס"ז) [לא הי' חסיד חב"ד, הי' מהתנועה המזרחית]<br />
*בתו, מרת נחמה אשת הרב [[מנחם מענדל בוימגארטן]] - קראון הייטס<br />
*בתו מרת אסתר, רעיית ר' [[משה טייטלבוים (קנדה)|משה טייטלבוים]] - [[קנדה]]<br />
*בתו, מרת רעכיל (נפטרה בלי ילדים)<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* הרב [[שמואל אלעזר הלפרין|שמואל אליעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] עמודים 251 - 253.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%9E%D7%93%D7%A8_%D7%98%D7%9C%D7%96%D7%A0%D7%A8.pdf מכתבים שקיבל ממזכירות אדמו"ר הריי"צ]''', בתוך תשורה מחתונת נמדר-טלזנר, תשפ"ב<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גרונר, מרדכי אברהם ישעיה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת חברון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גרונר]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ל]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבראנזוויל]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A2%D7%A8&diff=835235שניאור זלמן זינגער2026-03-19T20:24:44Z<p>י כ ר: /* משפחתו. */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קבר שניאור זלמן זינגר בהר הזיתים.jpg|ממוזער|קבר הרב שניאור זלמן זינגר בהר הזיתים]]<br />
הרב שניאור זלמן זינגער ([[תקע"ג]] - [[י"ד בכסלו|י"ד כסלו]] [[תרמ"ד]]) היה נכד של ה[[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנאוויטש]] מחסידי [[אדמו"ר הצ"צ]] ו[[אדמו"ר מהר"ש]], ומחשובי [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בטבאר ליטא ב[[תקע"ג]] כבכור להרב [[יעקב מרדכי טווער]] מחשובי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצ"צ]], חתנו של [[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנאוויטש]] אחי [[אדמו"ר הזקן]], ונולד סמוך לפטירת דוד אמו [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא שניאור זלמן על שמו.<br />
<br />
בהיותו ילד משפחתו עבר למהילוב ואביו שימש כרב שם.<br />
<br />
בסביבות [[תק"צ]] נשא את מרת רחל בת הרב ברוך מחסידי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
אביו הרב יעקב מרדכי טווער עלה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] על פי פקודות [[אדמו"ר הצ"צ]] ב[[תקצ"ב]] ביחד עם משפחתו והתיישב ב[[חברון]].<br />
<br />
ב[[תקצ"ה]] עלה ר' שניאור זלמן עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] על פי פקודת [[אדמו"ר הצ"צ]] לשמש שם כגבאי ל[[כולל חב"ד]], והתיישב ב[[חברון]] אצל אביו.<br />
<br />
ר' שניאור זלמן היה ה[[בעל תפילה]] והחזן ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] ב[[חברון]] ואחר כך ב[[ירושלים]] ומשום כך קראו לו ר' זלמן זינגער.<br />
<br />
לאחר כמה שנים שגר ב[[חברון]] עבר עם משפחתו ל[[ירושלים]] ולמד שם כל היום ב[[כולל]] של החסידים שם. והוא היה תלמיד חכם גדול, בירושלים קראו לו לפעמים ר' שניאור זלמן חברוני על שם שבא מחברון וגם כן קראו לו ר' שניאור זלמן חבדני"ק של שם שהיה חסיד חב”ד.<br />
[[קובץ:לוח חסידי חבד בארץ הקודש שנת תרלה עמוד ב.jpg|ממוזער|לוח חסידי חב"ד בארץ הקודש שנת תרל"ה עמוד ב'. ר' שניאור זלמן זינגער נמצא בשורה החמישית]]<br />
שמו נמצא ברשימה של חסידי חב"ד בירושלים בתרל"ה, שהתפרנסו מכולל חב"ד.<br />
<br />
נפטר [[י"ד בכסלו|י"ד כסלו]] [[תרמ"ד]]<ref>בפנקס חברה קדישא רשום ששנת הפטירה היא תרמ"ז ולא תרמ"ד כמצויין על המצבה.</ref>, ונטמן ב[[הר הזיתים]].<br />
<br />
== משפחתו. ==<br />
'''אחיו:'''<br />
<br />
* ר' שאול ברימ"ט (בן ר' יעקב מרדכי טווער) אבי משפחת [[שאלזון]].<br />
* ר' יהודה לייב ברימ"ט. <br />
* ר' ישראל ברימ"ט.<br />
<br />
'''ילדיו:'''<br />
<br />
* בתו מרת פערל אשת הרב יצחק דוד גראסמאן מקאמפלינג, מקובל בירושלים ומחשובי חסידי קרלין-סטולין, אבי משפחת [[גרוסמן]] מירושלים, וגיסו של הרב [[שמעון מנשה חייקין]].<br />
* בנו יעקב מרדכי זינגר, שהי' רב ושו"ב של [[ראשון לציון]].<br />
* נכדו הרב [[ישראל גרוסמן|ישראל גראסמאן]] ראש ישיבת תומכי תמימים לוד.<br />
* נכדו הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]].<br />
* יחיאל איכל גרוסמן, תולדת משפחת גרוסמן בספר נצח משה.<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A2%D7%A8&diff=835233שניאור זלמן זינגער2026-03-19T20:23:09Z<p>י כ ר: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קבר שניאור זלמן זינגר בהר הזיתים.jpg|ממוזער|קבר הרב שניאור זלמן זינגר בהר הזיתים]]<br />
הרב שניאור זלמן זינגער ([[תקע"ג]] - [[י"ד בכסלו|י"ד כסלו]] [[תרמ"ד]]) היה נכד של ה[[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנאוויטש]] מחסידי [[אדמו"ר הצ"צ]] ו[[אדמו"ר מהר"ש]], ומחשובי [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בטבאר ליטא ב[[תקע"ג]] כבכור להרב [[יעקב מרדכי טווער]] מחשובי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצ"צ]], חתנו של [[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנאוויטש]] אחי [[אדמו"ר הזקן]], ונולד סמוך לפטירת דוד אמו [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא שניאור זלמן על שמו.<br />
<br />
בהיותו ילד משפחתו עבר למהילוב ואביו שימש כרב שם.<br />
<br />
בסביבות [[תק"צ]] נשא את מרת רחל בת הרב ברוך מחסידי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
אביו הרב יעקב מרדכי טווער עלה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] על פי פקודות [[אדמו"ר הצ"צ]] ב[[תקצ"ב]] ביחד עם משפחתו והתיישב ב[[חברון]].<br />
<br />
ב[[תקצ"ה]] עלה ר' שניאור זלמן עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] על פי פקודת [[אדמו"ר הצ"צ]] לשמש שם כגבאי ל[[כולל חב"ד]], והתיישב ב[[חברון]] אצל אביו.<br />
<br />
ר' שניאור זלמן היה ה[[בעל תפילה]] והחזן ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] ב[[חברון]] ואחר כך ב[[ירושלים]] ומשום כך קראו לו ר' זלמן זינגער.<br />
<br />
לאחר כמה שנים שגר ב[[חברון]] עבר עם משפחתו ל[[ירושלים]] ולמד שם כל היום ב[[כולל]] של החסידים שם. והוא היה תלמיד חכם גדול, בירושלים קראו לו לפעמים ר' שניאור זלמן חברוני על שם שבא מחברון וגם כן קראו לו ר' שניאור זלמן חבדני"ק של שם שהיה חסיד חב”ד.<br />
[[קובץ:לוח חסידי חבד בארץ הקודש שנת תרלה עמוד ב.jpg|ממוזער|לוח חסידי חב"ד בארץ הקודש שנת תרל"ה עמוד ב'. ר' שניאור זלמן זינגער נמצא בשורה החמישית]]<br />
שמו נמצא ברשימה של חסידי חב"ד בירושלים בתרל"ה, שהתפרנסו מכולל חב"ד.<br />
<br />
נפטר [[י"ד בכסלו|י"ד כסלו]] [[תרמ"ד]]<ref>בפנקס חברה קדישא רשום ששנת הפטירה היא תרמ"ז ולא תרמ"ד כמצויין על המצבה.</ref>, ונטמן ב[[הר הזיתים]].<br />
<br />
== משפחתו. ==<br />
'''אחיו:'''<br />
<br />
* ר' שאול ברימ"ט (בן ר' יעקב מרדכי טווער) אבי משפחת [[שאלזון]].<br />
* ר' יהודה לייב ברימ"ט. <br />
* ר' ישראל ברימ"ט.<br />
<br />
'''ילדיו:'''<br />
<br />
* בתו מרת פערל אשת הרב יצחק דוד גראסמאן מקאמפלינג, מקובל בירושלים ומחשובי חסידי קרלין-סטולין, אבי משפחת [[גרוסמן]] מירושלים.<br />
* בנו יעקב מרדכי זינגר, שהי' רב ושו"ב של [[ראשון לציון]].<br />
* נכדו הרב [[ישראל גרוסמן|ישראל גראסמאן]] ראש ישיבת תומכי תמימים לוד.<br />
* נכדו הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]].<br />
* יחיאל איכל גרוסמן, תולדת משפחת גרוסמן בספר נצח משה.<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A2%D7%A8&diff=835228שניאור זלמן זינגער2026-03-19T20:19:22Z<p>י כ ר: /* משפחתו. */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קבר שניאור זלמן זינגר בהר הזיתים.jpg|ממוזער|קבר הרב שניאור זלמן זינגר בהר הזיתים]]<br />
הרב שניאור זלמן זינגער ([[תקע"ג]] - [[י"ד בכסלו|י"ד כסלו]] [[תרמ"ד]]) היה נכד של ה[[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנאוויטש]] מחסידי [[אדמו"ר הצ"צ]] ו[[אדמו"ר מהר"ש]], ומחשובי [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בטבאר ליטא ב[[תקע"ג]] כבכור להרב [[יעקב מרדכי טווער]] מחשובי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצ"צ]], חתנו של [[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנאוויטש]] אחי [[אדמו"ר הזקן]], ונולד סמוך לפטירת דוד אמו [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא שניאור זלמן על שמו.<br />
<br />
בסביבות [[תק"צ]] נשא את מרת רחל בת הרב ברוך מחסידי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
אביו הרב יעקב מרדכי טווער עלה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] על פי פקודות [[אדמו"ר הצ"צ]] ב[[תקצ"ב]] ביחד עם משפחתו והתיישב ב[[חברון]].<br />
<br />
ב[[תקצ"ה]] עלה ר' שניאור זלמן עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] על פי פקודת [[אדמו"ר הצ"צ]] לשמש שם כגבאי ל[[כולל חב"ד]], והתיישב ב[[חברון]] אצל אביו.<br />
<br />
ר' שניאור זלמן היה ה[[בעל תפילה]] והחזן ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] ב[[חברון]] ואחר כך ב[[ירושלים]] ומשום כך קראו לו ר' זלמן זינגער.<br />
<br />
לאחר כמה שנים שגר ב[[חברון]] עבר עם משפחתו ל[[ירושלים]] ולמד שם כל היום ב[[כולל]] של החסידים שם. והוא היה תלמיד חכם גדול, בירושלים קראו לו לפעמים ר' שניאור זלמן חברוני על שם שבא מחברון וגם כן קראו לו ר' שניאור זלמן חבד"י של שם שהיה חסיד חב”ד.<br />
[[קובץ:לוח חסידי חבד בארץ הקודש שנת תרלה עמוד ב.jpg|ממוזער|לוח חסידי חב"ד בארץ הקודש שנת תרל"ה עמוד ב'. ר' שניאור זלמן זינגער נמצא בשורה החמישית]]<br />
שמו נמצא ברשימה של חסידי חב"ד בירושלים בתרל"ה, שהתפרנסו מכולל חב"ד.<br />
<br />
נפטר [[י"ד בכסלו|י"ד כסלו]] [[תרמ"ד]]<ref>בפנקס חברה קדישא רשום ששנת הפטירה היא תרמ"ז ולא תרמ"ד כמצויין על המצבה.</ref>, ונטמן ב[[הר הזיתים]].<br />
<br />
== משפחתו. ==<br />
'''אחיו:'''<br />
<br />
* ר' שאול ברימ"ט (בן ר' יעקב מרדכי טווער) אבי משפחת [[שאלזון]].<br />
* ר' יהודה לייב ברימ"ט. <br />
* ר' ישראל ברימ"ט.<br />
<br />
'''ילדיו:'''<br />
<br />
* בתו מרת פערל אשת הרב יצחק דוד גראסמאן מקאמפלינג, מקובל בירושלים ומחשובי חסידי קרלין-סטולין, אבי משפחת [[גרוסמן]] מירושלים.<br />
* בנו יעקב מרדכי זינגר, שהי' רב ושו"ב של [[ראשון לציון]].<br />
* נכדו הרב [[ישראל גרוסמן|ישראל גראסמאן]] ראש ישיבת תומכי תמימים לוד.<br />
* נכדו הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]].<br />
* יחיאל איכל גרוסמן, תולדת משפחת גרוסמן בספר נצח משה.<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A2%D7%A8&diff=835227שניאור זלמן זינגער2026-03-19T20:17:01Z<p>י כ ר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:קבר שניאור זלמן זינגר בהר הזיתים.jpg|ממוזער|קבר הרב שניאור זלמן זינגר בהר הזיתים]]<br />
הרב שניאור זלמן זינגער ([[תקע"ג]] - [[י"ד בכסלו|י"ד כסלו]] [[תרמ"ד]]) היה נכד של ה[[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנאוויטש]] מחסידי [[אדמו"ר הצ"צ]] ו[[אדמו"ר מהר"ש]], ומחשובי [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בטבאר ליטא ב[[תקע"ג]] כבכור להרב [[יעקב מרדכי טווער]] מחשובי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצ"צ]], חתנו של [[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנאוויטש]] אחי [[אדמו"ר הזקן]], ונולד סמוך לפטירת דוד אמו [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא שניאור זלמן על שמו.<br />
<br />
בסביבות [[תק"צ]] נשא את מרת רחל בת הרב ברוך מחסידי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
אביו הרב יעקב מרדכי טווער עלה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] על פי פקודות [[אדמו"ר הצ"צ]] ב[[תקצ"ב]] ביחד עם משפחתו והתיישב ב[[חברון]].<br />
<br />
ב[[תקצ"ה]] עלה ר' שניאור זלמן עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] על פי פקודת [[אדמו"ר הצ"צ]] לשמש שם כגבאי ל[[כולל חב"ד]], והתיישב ב[[חברון]] אצל אביו.<br />
<br />
ר' שניאור זלמן היה ה[[בעל תפילה]] והחזן ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] ב[[חברון]] ואחר כך ב[[ירושלים]] ומשום כך קראו לו ר' זלמן זינגער.<br />
<br />
לאחר כמה שנים שגר ב[[חברון]] עבר עם משפחתו ל[[ירושלים]] ולמד שם כל היום ב[[כולל]] של החסידים שם. והוא היה תלמיד חכם גדול, בירושלים קראו לו לפעמים ר' שניאור זלמן חברוני על שם שבא מחברון וגם כן קראו לו ר' שניאור זלמן חבד"י של שם שהיה חסיד חב”ד.<br />
[[קובץ:לוח חסידי חבד בארץ הקודש שנת תרלה עמוד ב.jpg|ממוזער|לוח חסידי חב"ד בארץ הקודש שנת תרל"ה עמוד ב'. ר' שניאור זלמן זינגער נמצא בשורה החמישית]]<br />
שמו נמצא ברשימה של חסידי חב"ד בירושלים בתרל"ה, שהתפרנסו מכולל חב"ד.<br />
<br />
נפטר [[י"ד בכסלו|י"ד כסלו]] [[תרמ"ד]]<ref>בפנקס חברה קדישא רשום ששנת הפטירה היא תרמ"ז ולא תרמ"ד כמצויין על המצבה.</ref>, ונטמן ב[[הר הזיתים]].<br />
<br />
== משפחתו. ==<br />
'''אחיו:'''<br />
<br />
* ר' שאול ברימ"ט (בן ר' יעקב מרדכי טווער) אבי משפחת שאלזון.<br />
* ר' יהודה לייב ברימ"ט. <br />
* ר' ישראל ברימ"ט.<br />
<br />
'''ילדיו:'''<br />
<br />
* בתו מרת פערל אשת הרב יצחק דוד גראסמאן מקאמפלינג, מקובל בירושלים ומחשובי חסידי קרלין-סטולין, אבי משפחת גראסמאן מירושלים.<br />
* בנו יעקב מרדכי זינגר, שהי' רב ושו"ב של [[ראשון לציון]].<br />
* נכדו הרב [[ישראל גרוסמן|ישראל גראסמאן]] ראש ישיבת תומכי תמימים לוד.<br />
* נכדו הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]].<br />
* יחיאל איכל גרוסמן, תולדת משפחת גרוסמן בספר נצח משה.<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]</div>י כ רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A2%D7%A8&diff=835221שניאור זלמן זינגער2026-03-19T19:41:37Z<p>י כ ר: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קבר שניאור זלמן זינגר בהר הזיתים.jpg|ממוזער|קבר הרב שניאור זלמן זינגר בהר הזיתים]]<br />
הרב שניאור זלמן זינגער ([[תקע"ג]] - [[י"ד בכסלו|י"ד כסלו]] [[תרמ"ד]]) היה נכד של ה[[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנאוויטש]] מחסידי [[אדמו"ר הצ"צ]] ו[[אדמו"ר מהר"ש]], ומחשובי [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בטבאר ליטא ב[[תקע"ג]] כבכור להרב [[יעקב מרדכי טווער]] מחשובי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצ"צ]], חתנו של [[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנאוויטש]] אחי [[אדמו"ר הזקן]], ונולד סמוך לפטירת דוד אמו [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא שניאור זלמן על שמו.<br />
<br />
בסביבות [[תק"צ]] נשא את מרת רחל בת הרב ברוך מחסידי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
אביו הרב יעקב מרדכי טווער עלה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] על פי פקודות [[אדמו"ר הצ"צ]] ב[[תקצ"ב]] ביחד עם משפחתו והתיישב ב[[חברון]].<br />
<br />
ב[[תקצ"ה]] עלה ר' שניאור זלמן עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] על פי פקודת [[אדמו"ר הצ"צ]] לשמש שם כגבאי ל[[כולל חב"ד]], והתיישב ב[[חברון]] אצל אביו.<br />
<br />
ר' שניאור זלמן היה ה[[בעל תפילה]] והחזן ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] ב[[חברון]] ואחר כך ב[[ירושלים]] ומשום כך קראו לו ר' זלמן זינגער.<br />
<br />
לאחר כמה שנים שגר ב[[חברון]] עבר עם משפחתו ל[[ירושלים]] ולמד שם כל היום ב[[כולל]] של החסידים שם. והוא היה תלמיד חכם גדול, בירושלים קראו לו לפעמים ר' שניאור זלמן חברוני על שם שבא מחברון וגם כן קראו לו ר' שניאור זלמן חבד"י של שם שהיה חסיד חב”ד.<br />
[[קובץ:לוח חסידי חבד בארץ הקודש שנת תרלה עמוד ב.jpg|ממוזער|לוח חסידי חב"ד בארץ הקודש שנת תרל"ה עמוד ב'. ר' שניאור זלמן זינגער נמצא בשורה החמישית]]<br />
שמו נמצא ברשימה של חסידי חב"ד בירושלים בתרל"ה, שהתפרנסו מכולל חב"ד.<br />
<br />
נפטר [[י"ד בכסלו|י"ד כסלו]] [[תרמ"ד]], ונטמן ב[[הר הזיתים]].<br />
<br />
== משפחתו. ==<br />
'''אחיו:'''<br />
<br />
* ר' שאול ברימ"ט (בן ר' יעקב מרדכי טווער) אבי משפחת שאלזון.<br />
* ר' יהודה לייב ברימ"ט. <br />
* ר' ישראל ברימ"ט.<br />
<br />
'''ילדיו:'''<br />
<br />
* בתו מרת פערל אשת הרב יצחק דוד גראסמאן מקאמפלינג, מקובל בירושלים ומחשובי חסידי קרלין-סטולין, אבי משפחת גראסמאן מירושלים.<br />
* בנו יעקב מרדכי זינגר, שהי' רב ושו"ב של [[ראשון לציון]].<br />
* נכדו הרב [[ישראל גרוסמן|ישראל גראסמאן]] ראש ישיבת תומכי תמימים לוד.<br />
* נכדו הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]].<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]</div>י כ ר