חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

משתמש:יש רבי בישראל

2024-04-08T11:24:07Z

יש רבי בישראל: יצירת דף עם התוכן "=== <big>"יש רבי בישראל, ואין הוא נכנס בהגבלות הטבע, והרוצה ללכת לבטח דרכו: במסחר, בהנהגת הבית,..."

=== <big>"יש רבי בישראל, ואין הוא נכנס בהגבלות הטבע, והרוצה ללכת לבטח דרכו: במסחר, בהנהגת הבית, וכו' – לא ירים את ידו מבלי לשאול את פי הרבי"<small>('ליקוטי שיחות' כרך יו"ד עמ' 238)</small>. ===

גם לאחר ההסתלקות - ענייניו של נשיא הדור שמתנהלים לרוחו מצליחים למעלה מהטבע: "אבל אחרי כל זה כיוון שעשו מעשה, הנה מוכרחני לסמוך על כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר מאחרי ההסתלקות נראה בעליל איך שכל הענינים המתנהלים ברוחו, מצליחים הם בדרך למעלה מן הטבע, אשר בטח גם בענין זה לא יהיה מזה כל ענין של עגמת נפש, ואדרבה קידוש שם ליובאוויטש" (השמטות באג"ק כרך כא עמ' קסג).

==גיוס בני הישיבות==

"אילמלא דוד לא עשה יואב מלחמה ואילמלא יואב לא עסק דוד בתורה" (סנהדרין, מט.).
לימוד התורה שמר עלינו מאז ומתמיד. גם במלחמות המצווה שאירעו לעמינו במשך השנים, היו אלו שנלחמו והיו אלו שהגינו על העם בכח התורה.
ההצלה האמיתית באה ע"י לימוד התורה - שזהו רצונו של הקב"ה, אך רצונו גם שיהיה לזה גם אחיזה בדרך הטבע -ולכן נדרשת גם לחימה כפשוטה.
וכמו שמתכנני הלחימה היושבים בחדר ממוזג הרחק מזירת הקרב - לא יעזבו את תפקידם בטענה שישנם אלו שמוסרים את נפשם - כך גם בני הישיבות ולומדי התורה, לא יעזבו את תפקידם - לימוד התורה, ביודעם שזהו רצון הבורא וזהו הגורם להבאת הניצחון.
כמובן, שלחיילי הצבא ישנה את המעלה המיוחדת שלהם, שהם מוסרים את נפשם בפועל ממש!

מלבד לימוד התורה, ישנה בעיה בצבא- שהוא אינו תואם לאורח חיים חרדי - וכבר חללים רבים הפילה הי"ו רח"ל. אדם שאינו מודע לאורחות חיינו ולחשיבות לימוד התורה וקיום המצוות להם יש ערך עליון - לא יוכל לבוא בטענות.
הטענות יוכלו אולי להתקבל, אם באופן מעשי (דבר שכנראה לא יקרה) - יקימו מסגרת חרדית מובהקת אם כל הדקדוקים המתאימים לחיים מלאים ביראת שמיים.

שבעים תמרים

2024-04-08T10:52:07Z

יש רבי בישראל: /* קישורים חיצוניים */

'''שבעים תמרים''' הינו ספר המבאר בהרחבה את [[צוואת רבי יהודה החסיד]].
==מחבר הספר וההסכמות==
את הספר חיבר הגאון החסיד הרב [[חיים שמעון דב זיבוב]] - רבה של [[הארקי]] ומחשובי רבני חב"ד ברוסיה- שנסמך לרבנות ע"י כ"ק אדמו"ר ה[[צמח צדק]] בגיל 23.
בין הנותנים את הסכמתם לספר - הגאון החסיד רבי [[אברהם דוד לאוואט]] - סב סבו של כ"ק [[אדמו"ר נשיא דורנו]]. כמו"כ נתן הסכמתו האדמו"ר מ[[קאפוסט]], רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מ[[באבראיסק]] - נכדו של כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]].
==מבנה הספר==
הספר כולל בתוכו 3 ספרים, שהם: שבעה עינים, שבעים תמרים וכפות תמרים.
בתחילת הספר מביא המחבר את כל 70 ההוראות שנכתבו בצוואה ולאחמ"כ נדפס 'דבר אל הקורא', כעין הקדמה.
בחלקו הראשון של הספר 'שבעה עינים' - שואל המחבר 7 שאלות כלליות על [[צוואת רבי יהודה החסיד]] ועל ההקפדה הנדרשת בקיום הצוואה{{הערה|1=שאלות לדוגמא: האם צוואה זו אכן נכתבה ע"י רבי יהודה החסיד? והאם היא מיועדת רק לצאצאיו הבאים אחריו או שמא לכלל עם ישראל, וכו'.}} ומתרץ עליהם כשהוא נסמך על מקורות מדברי חז"ל.
בחלקו השני של הספר 'שבעים תמרים' - מבאר את תוכן הצוואה עצמה, ובין השאר את מה שנראה במבט ראשון כסותר לתלמוד ולמאמחז"ל. בחלקו השלישי 'כפות תמרים' - מביא המחבר את דעתו בנוגע לחלקים בצוואה שחלק עליהם מחבר השו"ת 'שם אריה'.

==קישורים חיצוניים==
*קישור לספר '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22162&pgnum=1 שבעים תמרים]'''.
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרים שונות]]

שבעים תמרים

2024-04-07T18:50:00Z

יש רבי בישראל: יצירת דף עם התוכן "'''שבעים תמרים''' הינו ספר המבאר בהרחבה את צוואת רבי יהודה החסיד. ==מחבר הספר וההסכמות== את..."

'''שבעים תמרים''' הינו ספר המבאר בהרחבה את [[צוואת רבי יהודה החסיד]].
==מחבר הספר וההסכמות==
את הספר חיבר הגאון החסיד הרב [[חיים שמעון דב זיבוב]] - רבה של [[הארקי]] ומחשובי רבני חב"ד ברוסיה- שנסמך לרבנות ע"י כ"ק אדמו"ר ה[[צמח צדק]] בגיל 23.
בין הנותנים את הסכמתם לספר - הגאון החסיד רבי [[אברהם דוד לאוואיט]] - סב סבו של כ"ק [[אדמו"ר נשי"ד]]. כמו"כ נתן הסכמתו האדמו"ר מ[[קאפוסט]], רבי [[שמריה נח שניאורסון מבאבראיסק]]- נכדו של כ"ק אדמו"ר ה[[צמח צדק]].
==מבנה הספר==
הספר כולל בתוכו 3 ספרים, שהם: שבעה עינים, שבעים תמרים וכפות תמרים.
בתחילת הספר מביא המחבר את כל 70 ההוראות שנכתבו בצוואה ולאחמ"כ נדפס 'דבר אל הקורא', כעין הקדמה.
בחלקו הראשון של הספר 'שבעה עינים' - שואל המחבר 7 שאלות כלליות על [[צוואת רבי יהודה החסיד]] ועל ההקפדה הנדרשת בקיום הצוואה{{הערה|1=שאלות לדוג': האם צוואה זו אכן נכתבה ע"י רבי יהודה החסיד? והאם היא מיועדת רק לצאצאיו הבאים אחריו או שמא לכלל עם ישראל, וכו'.}} ומתרץ עליהם כשהוא נסמך על מקורות מדברי חז"ל.
בחלקו השני של הספר 'שבעים תמרים' - מבאר את תוכן הצוואה עצמה, ובין השאר את מה שנראה במבט ראשון כסותר לתלמוד ולמאמחז"ל. בחלקו השלישי 'כפות תמרים' - מביא המחבר את דעתו בנוגע לחלקים בצוואה שחלק עליהם מחבר השו"ת 'שם אריה'.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22162&pgnum=1 שבעים תמרים]''', קישור לספר '''שבעים תמרים'''

יצחק מאיר מורגנשטרן

2024-03-26T20:02:07Z

יש רבי בישראל:

[[קובץ:ראש ישיבת תורת חכם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם הרב [[שלמה וילהלם]] בביקור בכפר החינוך [[אור אבנר]] במערב אוקראינה]]
הרב '''יצחק מאיר מורגנשטרן''', מגדולי המקובלים החסידיים בדורנו ומגדולי חסידי ברסלב, [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "תורת חכם" ללימוד [[תורת הקבלה]].

==תולדות חיים==
הרב יצחק מאיר מורגנשטרן נולד לערך בשנת [[תשכ"ז]] למשפחה מחסידי גור. עוד בצעירותו נודע כעילוי וכעובד ה' מיוחד, וזכה לסיים את ה[[ש"ס]] וה[[שולחן ערוך]] עוד לפני נישואיו. באותה תקופה החל להתקרב לרבי [[צבי הירש רוזנבוים]], האדמו"ר מקרעטשניף, ומשם ינק את ההערצה המיוחדת לנשיאי חב"ד.

לאחר תקופה נודע שמו כעילוי גדול ב[[תורת הקבלה]], וכן נודע בבהירותו המיוחדת בשיעורי קבלה. הוא משלב את שיעורי [[הקבלה]] שלו עם ביאורי החסידות, כפי שיטת [[הבעל שם טוב]] הקדוש ותלמידיו.
[[קובץ:הרב יצחק מאיר מורגנשטרן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק מאיר מורגנשטרן מעיין בחוברת [[דבר מלכות]] בדרך ל[[מירון]]]]

== קשריו עם הרבי ==
הרב מורגנשטרן מעריץ נלהב של [[הרבי מליובאוויטש]], ובספריו "ים החכמה" מבאר בארוכה את החילוק בין צדיקים ששרשם מ[[ספירת היסוד]] העוסקים בעיקר ב[[עבודת ה']] מתוך התלהבות, ועוסקים ומצווים לעסוק בעיקר בש"ס כדוגמת ה[[רמב"ן]], לבין צדיקים ששרשם מ[[ספירת המלכות]] כדוגמת ה[[רמב"ם]], [[בעל התניא]] וה[[חפץ חיים]] שעוסקים בעיקר בהלכות שעניינם ספירת המלכות. מסיבה זו, הוא מסביר, כי [[הרבי]] שענינו הוא מספירת המלכות - שעניינה פרסום מלכות שמים בעולם, עוסק בעיקר בהחדרת מלכות שמים בעולם בכל עיר ועיר ובכל מקום ומקום, ומסיבה זו הרבי גם הורה על לימוד ה[[רמב"ם]].

הרב מורגנשטרן עוסק רבות בגדלותם של נשיאי חב"ד ובביאורים עמוקים על השתלשלות דרך העבודה בין נשיאי חב"ד{{הערה|1=ראה למשל ביאור בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47254&st=%D7%97%D7%A9%D7%9E%22%D7%9C&pgnum=609 ים החכמה תשס"ח] אודות החילוק בין עבודת אדמו"ר הזקן לעבודת אדמו"ר האמצעי.}} בנוסף, במקומות רבים בספריו מבאר הרב מורגנשטרן את שורשי ההבדלים בין אדמו"ר האמצעי, לרבי אהרון מסטרשלא תלמידו של אדמו"ר הזקן. הרב מורגנשטרן מעמיד את אדמו"ר האמצעי בקו ימין ספירת החכמה ואת רבי אהרון בקו שמאל ספירת הבינה.

בשיעורי [[הקבלה]] שלו מבאר כל דבר לפי המסורות השונות, ובמיוחד לפי תורת [[חסידות חב"ד]], בהדגש על תורת [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] וכן [[רבי אהרון מסטרשלא]]
מלבד זאת, הוא מוסר שיעורים ב[[ספר התניא]] בישיבתו, ושיעורים אלו מתפרסמים דרך המערכת הטלפונית של קול הלשון בטלפון ובאינטרנט.

לרב מורגנשטרן ישנה התכתבות ארוכה ומעמיקה על מאמרי וכתבי חסידות חב"ד - עם הגאון החסידי הרב [[ישראל נחום וילהלם]], מחבר הספר 'יסודות ושורשים בשער היחוד והאמונה'{{הערה|2=ראה לדוגמא בספר [https://tablet.otzar.org/#/book/172047/p/2/t/1/fs/0/start/0/end/0/c 'תשובה לאגרות בספר ים החכמה']}}.

הרב מורגנשטרן נואם פעמים רבות בכנסים חב"דיים שנערכים לכבוד [[הרבי]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A6%D7%A4%D7%95_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%9C_%D7%95%D7%91%D7%9F%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%93%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%94%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_59372.html בביקור באוהל] {{COL}}
*[http://www.kolhalashon.com/New/Shiurim.aspx?Lang=Hebrew&Path=Hebrew|HMusar|Hasiduth|R0310|R0310-1|R0310-2 שיעורים בספר התניא]
*[http://www.kolhalashon.com/New/Shiurim.aspx?Lang=Hebrew&Path=Hebrew|HMusar|Hasiduth|R0310|R0310-1|R0310-2 53 שיעורים בשער היחוד והאמונה]
*[http://www.kolhalashon.com/New/Ravs.aspx?Lang=Idish&Path=Idish|IMusar|Hasiduth|R0310|R0310-3|Machzor_1 שיעורים בספר [[אוצרות חיים]]]
*[http://ladaat.info/article.aspx?artid=11970 בביקור במוסדות אור אבנר באוקראינה] - אתר לדעת
*[https://ahblicklive.com/post.php?id=4580 י"ט כסליו בבית מדרשו]
{{מיון רגיל: מורגנשטרן יצחק מאיר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]

יצחק מאיר מורגנשטרן

2024-03-26T19:58:30Z

יש רבי בישראל:

[[קובץ:ראש ישיבת תורת חכם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם הרב [[שלמה וילהלם]] בביקור בכפר החינוך [[אור אבנר]] במערב אוקראינה]]
הרב '''יצחק מאיר מורגנשטרן''', מגדולי המקובלים החסידיים בדורנו ומגדולי חסידי ברסלב, [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "תורת חכם" ללימוד [[תורת הקבלה]].

==תולדות חיים==
הרב יצחק מאיר מורגנשטרן נולד לערך בשנת [[תשכ"ז]] למשפחה מחסידי גור. עוד בצעירותו נודע כעילוי וכעובד ה' מיוחד, וזכה לסיים את ה[[ש"ס]] וה[[שולחן ערוך]] עוד לפני נישואיו. באותה תקופה החל להתקרב לרבי [[צבי הירש רוזנבוים]], האדמו"ר מקרעטשניף, ומשם ינק את ההערצה המיוחדת לנשיאי חב"ד.

לאחר תקופה נודע שמו כעילוי גדול ב[[תורת הקבלה]], וכן נודע בבהירותו המיוחדת בשיעורי קבלה. הוא משלב את שיעורי [[הקבלה]] שלו עם ביאורי החסידות, כפי שיטת [[הבעל שם טוב]] הקדוש ותלמידיו.
[[קובץ:הרב יצחק מאיר מורגנשטרן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק מאיר מורגנשטרן מעיין בחוברת [[דבר מלכות]] בדרך ל[[מירון]]]]

== קשריו עם הרבי ==
הרב מורגנשטרן מעריץ נלהב של [[הרבי מליובאוויטש]], ובספריו "ים החכמה" מבאר בארוכה את החילוק בין צדיקים ששרשם מ[[ספירת היסוד]] העוסקים בעיקר ב[[עבודת ה']] מתוך התלהבות, ועוסקים ומצווים לעסוק בעיקר בש"ס כדוגמת ה[[רמב"ן]], לבין צדיקים ששרשם מ[[ספירת המלכות]] כדוגמת ה[[רמב"ם]], [[בעל התניא]] וה[[חפץ חיים]] שעוסקים בעיקר בהלכות שעניינם ספירת המלכות. מסיבה זו, הוא מסביר, כי [[הרבי]] שענינו הוא מספירת המלכות - שעניינה פרסום מלכות שמים בעולם, עוסק בעיקר בהחדרת מלכות שמים בעולם בכל עיר ועיר ובכל מקום ומקום, ומסיבה זו הרבי גם הורה על לימוד ה[[רמב"ם]].

הרב מורגנשטרן עוסק רבות בגדלותם של נשיאי חב"ד ובביאורים עמוקים על השתלשלות דרך העבודה בין נשיאי חב"ד{{הערה|1=ראה למשל ביאור בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47254&st=%D7%97%D7%A9%D7%9E%22%D7%9C&pgnum=609 ים החכמה תשס"ח] אודות החילוק בין עבודת אדמו"ר הזקן לעבודת אדמו"ר האמצעי.}} בנוסף, במקומות רבים בספריו מבאר הרב מורגנשטרן את שורשי ההבדלים בין אדמו"ר האמצעי, לרבי אהרון מסטרשלא תלמידו של אדמו"ר הזקן. הרב מורגנשטרן מעמיד את אדמו"ר האמצעי בקו ימין ספירת החכמה ואת רבי אהרון בקו שמאל ספירת הבינה.

בשיעורי [[הקבלה]] שלו מבאר כל דבר לפי המסורות השונות, ובמיוחד לפי תורת [[חסידות חב"ד]], בהדגש על תורת [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] וכן [[רבי אהרון מסטרשלא]]
מלבד זאת, הוא מוסר שיעורים ב[[ספר התניא]] בישיבתו, ושיעורים אלו מתפרסמים דרך המערכת הטלפונית של קול הלשון בטלפון ובאינטרנט.

לרב מורגנשטרן ישנה התכתבות ארוכה ומעמיקה על מאמרי וכתבי חסידות חב"ד - עם הגאון החסידי הרב [[ישראל נחום וילהלם]], מחבר הספר 'יסודות ושורשים בשער היחוד והאמונה'[https://tablet.otzar.org/#/book/172047/p/2/t/1/fs/0/start/0/end/0/c לדוג': 'תשובה לאגרות בספר ים החכמה' בה משיב הרב וילהלם בעילום שם.].

הרב מורגנשטרן נואם פעמים רבות בכנסים חב"דיים שנערכים לכבוד [[הרבי]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A6%D7%A4%D7%95_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%9C_%D7%95%D7%91%D7%9F%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%93%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%94%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_59372.html בביקור באוהל] {{COL}}
*[http://www.kolhalashon.com/New/Shiurim.aspx?Lang=Hebrew&Path=Hebrew|HMusar|Hasiduth|R0310|R0310-1|R0310-2 שיעורים בספר התניא]
*[http://www.kolhalashon.com/New/Shiurim.aspx?Lang=Hebrew&Path=Hebrew|HMusar|Hasiduth|R0310|R0310-1|R0310-2 53 שיעורים בשער היחוד והאמונה]
*[http://www.kolhalashon.com/New/Ravs.aspx?Lang=Idish&Path=Idish|IMusar|Hasiduth|R0310|R0310-3|Machzor_1 שיעורים בספר [[אוצרות חיים]]]
*[http://ladaat.info/article.aspx?artid=11970 בביקור במוסדות אור אבנר באוקראינה] - אתר לדעת
*[https://ahblicklive.com/post.php?id=4580 י"ט כסליו בבית מדרשו]
{{מיון רגיל: מורגנשטרן יצחק מאיר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]

לימא וילהלם

2024-03-26T19:38:20Z

יש רבי בישראל:

[[קובץ:לימא וילהלם.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב לימא וילהלם ]]
הרב '''מרדכי ירחמיאל לימא וילהלם''' (יליד [[תשל"ו]]) הוא מרצה מפורסם ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].

== תולדות חיים ==
נולד בחודש [[חשוון]] [[תשל"ו]] לאביו הרב נחמן יוסף וילהלם מאנ"ש דטורונטו.

בצעירותו למד בבית זקנו הרב [[מנחם מענדל אהרונוב]]. לאחר מכן למד בישיבה גדולה בלונדון ובבית מדרש [[אהלי תורה]]. שימש כשליח בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. נישא עם בתו של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

שימש כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]

שימש במשך שנות רבות כראש ישיבת '[[תומכי תמימים רוסטוב (כיום)|תומכי תמימים]]' ב[[רוסטוב]] עד שהיא נסגרה בידי השלטונות בשנת [[תשס"ז]] והוא הוגלה משם. לאחר מכן התגורר כשנה לצד חמיו ב[[כפר חב"ד]], ולאחר מכן מונה כמשפיע וכראש ישיבה ב[[מתיבתא חב"ד אוק פארק]] בדטרויט, מישיגן. מפני סיבות שונות עזב את הישיבה בשנת [[תשע"ה]].

לאחר מכן עבר להתגורר ב[[מוריסטון]] והחל לשמש כמשפיע בשיעור ב' ור"מ בשיעור ג' ב[[תומכי תמימים מוריסטון]]. בעקבות הצטרפותו לישיבה, החלה הישיבה להתפתח שעמדה עד אז בסכנת סגירה.

ידוע בשיעוריו המיוחדים המשולבים בין תורת הרבי לתורת הנגלה.

הרב וילהלם מוסר שיעורים קבועים ב[[תורת החסידות]] במונסי ובלייקווד, ומוכר כמשפיע ומרצה מפורסם.

== משפחתו ==
*חתנו, הרב מנחם מענדל ווייס - משלוחי הרבי ל[[פילדלפיה]].
*בנו, ר' שניאור זלמן וילהלם
*בנו, ר' מאיר שלמה וילהלם.
{{מיון רגיל:וילהלם, לימא}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]

לימא וילהלם

2024-03-26T19:36:03Z

יש רבי בישראל: /* משפחתו */ עדכון

[[קובץ:לימא וילהלם.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב לימא וילהלם ]]
הרב '''מרדכי ירחמיאל לימא וילהלם''' (יליד [[תשל"ו]]) הוא מרצה מפורסם ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].

== תולדות חיים ==
נולד בחודש [[חשוון]] [[תשל"ו]] לאביו הרב נחמן יוסף וילהלם מאנ"ש דטורונטו.

בצעירותו למד בבית זקנו הרב [[מנחם מענדל אהרונוב]]. לאחר מכן למד בישיבה גדולה בלונדון ובבית מדרש [[אהלי תורה]]. שימש כשליח בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. נישא עם בתו של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

שימש כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]

שימש במשך שנות רבות כראש ישיבת '[[תומכי תמימים רוסטוב (כיום)|תומכי תמימים]]' ב[[רוסטוב]] עד שהיא נסגרה בידי השלטונות בשנת [[תשס"ז]] והוא הוגלה משם. לאחר מכן התגורר כשנה לצד חמיו ב[[כפר חב"ד]], ולאחר מכן מונה כמשפיע וכראש ישיבה ב[[מתיבתא חב"ד אוק פארק]] בדטרויט, מישיגן. מפני סיבות שונות עזב את הישיבה בשנת [[תשע"ה]].

לאחר מכן עבר להתגורר ב[[מוריסטון]] והחל לשמש כמשפיע בשיעור ב' ור"מ בשיעור ג' ב[[תומכי תמימים מוריסטון]]. בעקבות הצטרפותו לישיבה, החלה הישיבה להתפתח שעמדה עד אז בסכנת סגירה.

ידוע בשיעוריו המיוחדים המשולבים בין תורת הרבי לתורת הנגלה.

הרב וילהלם מוסר שיעורים קבועים ב[[תורת החסידות]] במונסי ובלייקווד, ומוכר כמשפיע ומרצה מפורסם.

== משפחתו ==
*חתנו, הרב מנחם מענדל ווייס - משלוחי הרבי ל[[פילדלפיה]].
*בנו, ר' מאיר שלמה וילהלם.
{{מיון רגיל:וילהלם, לימא}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]

תומכי תמימים לוד

2023-11-24T12:01:23Z

יש רבי בישראל: /* מטות בישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=ר' [[זושא וילימובסקי]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל כללי=הרב [[שלום בער חדד]],
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מספר תלמידים=380
|ספר פלפולים= 100
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|תורה תמימה]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית לוד''' היא ה[[ישיבה קטנה|ישיבה קטנה]] המרכזית של חסידי חב"ד בישראל, השוכנת ב[[לוד]]. הוקמה בחורף תש"ט על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]], נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[אפרים וולף]] וכיום המנהל - הרב [[שלום בער חדד]] וראש הישיבה הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. הישיבה מתאפיינת בקפדנות בתחום הלימוד וההתנהגות, החדרת מוטיבציה להישגיות.

==היסטוריה==
===התייסדות הישיבה בפרדס===
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]], קבוצת חסידי חב"ד אשר עלו לארץ הקודש, בברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לאחר שהצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה, ביקשו לגור במקום קבוע והגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש את ילדיהם, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים מהם עולים טריים, וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו היו התפוסה מלאה ולא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, ובתוכנית העתידית הקרובה - עליית חסידים נוספת.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

בימים בהם החלה ההתיישבות הגיע הת' [[זושא וילימובסקי]] מתלמידי אחי תמימים תל אביב, ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]] משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם "הפרדס" מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], פרק ז - מייסד תומכי תמימים בלוד, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.
וכך קמה ישיבה ובה נכלל גם תלמוד תורה, ולמוסדות אלו התקבצו ובאו תלמידים חב"דיים, עולים ואחרים מכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|אדמו"ר הריי"צ הורה להנהלת הישיבה והת"ת לעמוד בקשר עם אנ"ש במקומות אחרים באה"ק, כדי להרחיב מספר התלמידים. אגרות קודש חלק י אגרת ג'תקלט}}, ותוך זמן קצר בישיבה ובתלמוד תורה למדו מאות תלמידים.

האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב מיילך קפלן והאחרת אל הרב זושא וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י ע' קכג, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא וילימובסקי וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.

===המנהל ר' זושא וילימובסקי===
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}. בספר תולדותיו [[הפרטיזן]] מסופר כיצד נטל חלק בהבאת בני משפחות יוצאי חבן שבתימן, ממעברת זרנוגה לישיבת תומכי תמימים לוד. במקביל פעל על בחורים בודדים לעבור לתומכי תמימים לוד - ובהם ר' יקותיאל שניאורסאהן בן הרב [[ישראל יוסף שניאורסאהן]] אז גרו בכפר הרוא"ה, ר' אהרן הלל דלפין אביו של הרב [[חיים דלפין]] ובני הרב [[יעקב מזרחי]]{{הערה|הפרטיזן, פרק ח - מרחבי הארץ לישיבת חב"ד}}.

ר' זושא התמסר בכל כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.

ר' זושא וילימובסקי כתב לרבי, כיצד התמסר לישיבה ועל התפתחותה:
"עם עלייתם ארצה של אנ"ש והתמימים שיחיו לארצנו הקדושה, התמסרתי לטובת הקמת והנהלת הישיבה ותלמוד תורה תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד. המתחנכים כעת בערך 250 תלמידים כן ירבו. הלימוד והדרכה נעשה לדוגמא בשדה החינוך בארץ ישראל. ונתרומם רוח החב"די בארצנו הקדושה"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], עמוד 63}}.

===המנהל ר' אפרים וולף===
בשלהי שנת [[תש"ט]], הרב [[אפרים וולף]] מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]], שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]].

מסירותו למען המוסדות בהכוונת וברכת רבותינו נשיאינו הייתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש"ט]] עד [[תשי"ג]] היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת [[תשי"ג]] עבר עם משפחתו ללוד.

את רשת המוסדות המפוארים ניהל במשך כיובל שנים{{הערה|מתוך הערך [[אפרים וולף]]}}.

===התפתחות הישיבה===
עם פתיחת הישיבה היא התרחבה במהירות ובשלהי שנתה הראשונה של הישיבה, המנהלים הרב זושא וילימובסקי והרב אפרים וולף, כתבו דו"ח לאדמו"ר הריי"צ ובישרו בשורות משמחות על מצב הישיבה ועל הדו"ח השיב אדמו"ר הריי"צ באגרת אל שני המנהלים ובה כתב: "נעים היה לי להתוודע עם הדו"ח המשמח מהחדר והישיבה בלוד"{{הערה|אגרות אדמו"ר הריי"צ חלק י' אגרת ג'תקפז}}.

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".
===פיצול ובניה===
בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט אשר מתוך מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

בשנים הבאות נבנו בקצה שיכון חב"ד בלוד, בניינים מפוארים לאולם הישיבה ולפנימיה. הישיבה שוכנת בבניינים אלו עד היום (תשפ"ג).

===תקופת קורונה===
לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

===כיום===

בקיץ שנת [[תשפ"ג]] שופצו וחודשו חדרים בפנימייה וה'[[זאל]]' הורחב מעט.

נכון לתחילת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] לומדים בישיבה 380 תמימים.

===מטות בישיבה===
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

*'''את"ה''' - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
*'''[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ"ש]]''' - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.
*'''מטה היום יום''' - אחראי על הקראת ה'[[היום יום]]' וענייני '[[משיח וגאולה]]' בזאל לאחר [[תפילת שחרית]], על תליית דפי ה'[[היום יום]]' בשטח הישיבה ועל החדרת ה'קאך' בעניין.
*'''מטה לקוטי שיחות''' - תמימים הנבחרים ע"י הנהלת הישיבה לניהול סדר [[לקוטי שיחות]] בכל ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות ב[[לקוטי שיחות]]. מידי פעם יו"ל קבצים להחדרת ה'קאך' בלקו"ש וקבצי מפתח ותוכן עניינים ללקו"ש.
*'''מטה משיח וגאולה''' - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ"ק אדמו"ר בעניני [[משיח וגאולה]], על סדר [[משיח וגאולה]] המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר 'הכנה', ולאחר התפילה ועל שיעורי ה[[משיח וגאולה]] הדו-שבועיים הנמסרים ע"י א' מהשלוחים
*'''מטה רשימות''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד הרשימות, ועל סדר [[רשימות אדמו"ר שליט"א|רשימות]] שנערך בכל שבוע בישיבה בצהרי השבת בשבתות הקיץ, ובמוצאי השבת בשבתות החורף.
*'''מטה wlcc''' - אחראי על הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', והקרנת קטעים יומיים בפנימיית הישיבה.
*'''מטה רמב"ם''' - אחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי|בשיעור היומי ברמב"ם]] המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.
*'''מטה תניא''' - אחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר.
*'''מטה שעה שישית''' - אחראי על 'סדר השכם' בשעה שש ב[[שבת]] בבוקר.
*'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו"ש|הלקו"ש]] באידיש, והדפסת עלונים בנושא.
*'''מטה אגרות''' - מופעל על ידי השלוחים, האחראי על סדר לימוד [[אגרות קודש|אגרות]] בחדרי השינה לפני זמן שינה.
* [[אות בספר התורה|מעשה בפועל]] - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע [[ספר התורה]] הכללי ושל ילדי ישראל.

==צוות הישיבה==
{{טורים|תוכן=
;הנהלה רוחנית:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח
*הרב [[יהודה מנחם בן-חיים]] - מזכיר ההנהלה הרוחנית

;הנהלה גשמית:

*הרב [[שלום בער חדד]] - מנהל כללי
*הרב [[אליקים וולף]] - חבר הנהלה
*הרב [[מנחם לרר]] - חבר הנהלה
*הרב [[יצחק סוסובר]] - מזכירות
*הרב [[מנחם ישעיהו]] - מנהל פנימיה
;שיעור א':
* הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר"מ]], מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חיים שמעון נח קוט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חנן בלינוב]] - [[ר"מ]]
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הת' [[משה גופין]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]
*הרב [[אליהו ליפש]] [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה'
;שיעור ב':
*הרב [[דב קוק]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר גירסא'
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|זעליג אלטהויז]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[חננאל חדד]] - [[ר"מ]]
*הרב שמואל מרוזוב - [[משפיע]]
*הת' [[לוי גולדשמיד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]] ויועץ חינוכי
;שיעור ג':
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[דוד בייטש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל חדד]] - משפיע
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]]
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מג"ש בחסידות בוקר
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]]

;[[משיב|משיבים]]:
*הרב [[ראובן בראל]] - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו"ע הרב|שו"ע]] ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[נפתלי ועקנין|נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'

}}

===צוות בעבר===
{{טורים|תוכן=

====מנהלים====
*הרב [[זושא וילימובסקי]] - מקים הישיבה
*הרב [[אפרים וולף]] - מנהל
*הרב [[אברהם דרייזין]]
*הרב [[מנשה חדד]]

====ראשי הישיבה====
*הרב [[ישראל גרוסמן]]
*הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]

====חברי הנהלה====
*הרב [[שלום דובער וולף]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
====משפיעים====
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]]
*ר' [[יעקב זכריה קטן]]
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]

====ר"מים====
* הרב [[אברהם וינברג]]
* הרב [[אלימלך קפלן]]
* הרב [[משה דובער הלוי הבר]]

====צוות====
*ר' [[יעקב בלינוב]]
*הרב [[אליעזר ברוד]]
*הרב [[אהרון כהן]]
*הרב [[מנחם מענדל חפר]]
*הרב [[משה הבר]]
*הרב [[מרדכי שניאור]]
*הרב [[זושא פוזנר]]
*הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]
*הרב [[חיים אשכנזי]] - משגיח ראשי
*הרב [[בנימין זאב סגל]] -ראש הישיבה
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]]
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]]
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*הרב [[יצחק מנדלזון]]
*הרב [[שלמה ויגלר]] - מזכיר במשרד המנהל

}}

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים - לוד]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], המנהל - תולדות הרב [[אפרים וולף]]
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*[[זושא וולף]], '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, [[תשע"ב]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], פרק ז מייסד תומכי תמימים בלוד

== קישורים חיצונים ==
*[https://tmimim.co.il/post/5446/ ישיבות תומכי תמימים המרכזית - שנים ראשונות] סקירה נרחבת באתר הישיבה
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב"ד אינפו}}
[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 תדהמה: ישיבות חב"ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"] באתר {{חב"ד און ליין}}
* [https://www.kcm.co.il/%D7%90%D6%B7%D7%9C%D6%B0%D7%A4%D6%B5%D7%99-%D7%9E%D6%B0%D7%A0%D6%B7%D7%A9%D6%B6%D6%BC%D7%81%D7%94/ אלפי מנשה - קוים לדמותו של ר' מנשה חדד] {{שבועון כפר חב"ד}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

ועד ע"א מוסדות

2023-10-23T17:00:40Z

יש רבי בישראל: /* המוסדות שהוקמו בקשר עם הוראת הרבי */

'''ועד ע"א מוסדות''' נוסד ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] כאשר ביקש [[הרבי]] אשר לקראת שנת הולדתו השבעים ואחת - יוקמו בשנה זו שבעים ואחת מוסדות חדשים ואכן, עד [[י"א ניסן]] [[תשל"ג]] הוקמו שבעים ואחת מוסדות. ה[[שליח]] שפעל בזה במיוחד היה הרב [[ברוך שלמה קונין]].

על פי הוראת הרבי הוקמה "קרן השבעים" על ידי הרבנים [[אפרים וולף]] ו[[ישראל לייבוב]], על מנת שכל אחד מ[[אנ"ש]] יתרום ל[[צדקה]] על כל [[נפש]] מבני ביתו - שבעים לירה.

==המטה הארצי להקמת ע"א המוסדות==
על אף שהושלמו הקמתם של ע"א מוסדות ברחבי העולם, מספר חסידים נמרצים רצו להביא לרבי מתנה נוספת, ולדאוג שבארץ ישראל עצמה יוקמו ע"א מוסדות נוספים.

לצורך כך הוקם מטה ארצי בראשו עמדו [[אפרים וולף]], [[ברוך גופין]], [[זושא פויזנר]], [[צבי רוטנברג]], ו[[זושא וילימובסקי]]. הם עסקו בתעמולה ארצית בכתב ובעל פה, והצליחו להשיג את מבוקשם, ולהקים ע"א מוסדות חדשים.

עם השלמת הקמת המוסדות ב[[חודש סיון]] [[תשל"ג]], הוציא המטה חוברת בה פורסמו כל המוסדות שהוקמו, עם הפרטים של שם המוסד, מטרתו, והאחראי עליו.

עיקר פעילותו של הועד, הייתה בהקמת 'חדרי תורה אור' בערים רבות, שעסקו בפעילות עם הנוער לאחרי סיום שעות הלימוד הרשמיות בבתי הספר.

ב[[יחידות]] לרב [[אפרים וולף]]{{הערה|מתאריך י"ב [[ניסן]] תשל"ב, נדפס בהוספות לסדרת '[[ימי תמימים]]'.}} הורה הרבי לא להסתפק בעסקנים שפעלו עד עכשיו, אלא לצרף למוסדות החדשים שיוקמו אברכים צעירים בעלי מרץ, להפקיד בידם את הניהול, ולתת להם אוטונומיה מבלי להתערב בהחלטותיהם.

==המוסדות שהוקמו בקשר עם הוראת הרבי==
{{להשלים}}
*[[מכון חנה]]
*[[תלמוד תורה]] "דברי מנחם" חב"ד בעיר [[נתניה]] נוסד בשנת [[תשל"ב]] בראשות ה[[שליח]] הרב [[מנחם וולפא]].
*[[שי למורא (בית הוצאה לאור)|בית הוצאה לאור - שי למורא]].
*[[חדרי תורה אור]] ב[[קריות]] - בניהול הרב [[יגאל פיזם]].
*[[איגוד צאצאי רבנו הזקן]] - מייסד חסידות חב"ד
*[[הערות התמימים ואנ"ש]]
* גמ"ח "חסדי מנחם" רחובות - בניהול הרב [[אריה יהודה לייב לוין]].
*[[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת|תלמוד תורה אוהלי מנחם]] בעיר [[קרית גת]] נוסד בשנת: [[תשל"ב]] ע"י הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]].
*תשעה תקליטים של [[ניחו"ח]].
*סדר [[לקוטי שיחות]].

==קישורים חיצוניים==
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%A2%D7%90_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94.pdf הרבי מבקש לכבוד יום הולדתו 71 מוסדות]''' שבועון בית משיח גליון 644 י"א ניסן תשס"ח, עמוד 28
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]