https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99%D7%A9+%D7%A0%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9F 2026-04-11T11:00:39Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91&diff=107260 2011-05-29T16:35:24Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> אשמח לעזור בכל המצטרך --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ה באדר ב' ה'תשע&quot;א 07:20, 31 במרץ 2011 (UTC)<br /> <br /> == שני הערות קטנות ==<br /> <br /> תודה על תרומתך לחב&quot;דפדיה.<br /> <br /> רק שני הערות קטנות:<br /> <br /> 1 דיונים יש לפתוח בסוף דף השיחה, לאחר הטקסט שנכתב כבר.<br /> <br /> 2 {{חתימה}} --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ח בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 04:33, 2 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == חתימה ==<br /> <br /> יש תו ' מיותר בחתימתך, מה שיוצר הטעיה שלכאורה לא מכוונת. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;א 07:51, 3 במאי 2011 (UTC)<br /> ==שאלה==<br /> האם אתה קורא דף שיחה זה? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 01:19, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> בוודאי! --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 01:23, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> :יופי. חשבתי שאינך קורא דף זה, מכיוון שלא הגבת על שום חאת מההודעות הקודמות. כדאי, אכן, להגיב על הודעות, כשם שהמנהג הוא להגיב על הודעות הנאמרות מפה אל פה.<br /> :האם אתה יודע כיצד לכתוב קטגוריה? בערך לוד, למשל, יש להוסיף מטה את הטקסט &lt;nowiki&gt;[[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]&lt;/nowiki&gt;. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 01:25, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> כן, פשוט שכחתי, תודה! --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 01:26, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> ::בהזדמנות זו, אביע את הערכתי הרבה לפועלך בחב&quot;דפדיה! --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 01:29, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> ===תמונות===<br /> יש לי הרבה תמונות לעלות לערכים שכתבתי ואשמח לעלותם כשאקבל אישור לכך. --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 01:30, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> :אדרבה. אבקש את ההרשאות עבורך, ולהערכתי תקבל אותם תוך יום - יומיים. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 01:35, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> גם לי יש תמונות להרבה ערכים [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 01:37, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> :בנתיים שלח אותם לאימייל של חב&quot;דפדיה, או לאימייל שלי, ואשתדל להעלות אותם. ההרשאות אינן ניתנות, מפני כו&quot;כ סיבות, אלא לאחר עבודה של כתיבת ערכים, (כמו זו של יצחק ב), וגם אז, הם נתונות לפי שיקול דעתו של הביורוקרט, כך שאיני יכול להבטיח את קבלתן. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 01:42, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> {{הרשאות}}<br /> <br /> תודה! אגב, אפשר לעלות תמונות מחב&quot;ד און ליין? --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 16:58, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> :לא! רק תמונות חופשיות או מאתר חב&quot;ד אינפו וחב&quot;ד בישראל שאישרו לנו. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ל' בניסן ה'תשע&quot;א 17:01, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ::אין לתת לתמונה שם עם גרשיים (&quot;). --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ל' בניסן ה'תשע&quot;א 17:29, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> ::מותר להעלות תמונה כזו, ובלבד שתהא מורכבת מסימן אחד כזה &lt;u&gt;&quot;&lt;/u&gt; ולא משני סימנים כאלו&lt;u&gt;'&lt;/u&gt;. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 17:32, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> === שמות תמונות ===<br /> <br /> שלום יצחק ב ותודה על תרומותיך לחב&quot;דפדיה. לגבי תמונות, מומלץ מאוד לתת לכל תמונה שם המגדיר בקצרה את תוכן התמונה. לדוגמא, תמונה של אדם, כדאי לקרוא לתמונה בשם האדם. וכן מוסד, מבנה וכו'. הדבר יועיל גם בחיפושים מגוגל וגם בחיפושים פנים חב&quot;דפדים. תודה ובהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], א' באייר ה'תשע&quot;א 08:01, 5 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> עכשיו קצת עברתי על תמונות וראיתי שהרבה מגיעים מויקפדיה, חבד און ליין ושטורעם.<br /> אז מותר להביא מאתרים אחרים או לא??? --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 18:07, 8 במאי 2011 (UTC)<br /> :כל התמונות מחב&quot;ד און ליין ושטורעם, דינם להימחק! תמונות מוויקיפדיה, צריך לראות כל תמונה לגופה כפי שמופיע ב&quot;זכויות היוצרים&quot; שם. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ד' באייר ה'תשע&quot;א 20:11, 8 במאי 2011 (UTC)<br /> ::יש המון תמונות מויקיפדיה וויקשיתוף. 99.99% מהתמונות שם הם חופשיות, חלקם לגמרי, וחלקם בתוספת ציון מקור עיי&quot;ש. התמונות מהאתרים האחרים, דינם אכן להמחק. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' באייר ה'תשע&quot;א, למניינם 22:55, 8 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == חשבון נפש ==<br /> <br /> שלום יצחק, קראתי את דבריך תחת הכותרת &quot;חשבון נפש&quot; ואני חושב שהוא דיון כלל חב&quot;דפדי ומקומו ב&quot;אולם הדיונים&quot;. אודה לך באם תעביר את הדיון לשם. ואגב, ייש&quot;כ עד דבריך. אגיב שם. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ט באייר ה'תשע&quot;א 22:08, 23 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> :העברתי ואכן אשמח לשמוע תגובות. --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 22:41, 23 במאי 2011 (UTC)<br /> ::הגבתי שם. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ' באייר ה'תשע&quot;א 20:18, 24 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == שמחה עלברג כמומלץ ==<br /> <br /> אודה לך על הערות לערך [[שמחה עלברג]] לפני הגדרתו כמומלץ. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ' באייר ה'תשע&quot;א 20:18, 24 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == כל זה אתה כתבת אצלי וכדי שתראה ותענה כתבתי אף פה ==<br /> <br /> אדרבא, לפי זה יוקשה לך מדוע נתת לו אף התואר רב. הרי אני מאמין שאין לך את תעודת הסמיכה שלו, ובכל זאת אתה מסתמך שהוא רב כי כך נוהגים לקרוא לו והוא גדול בתורה. אז אם כך אף הגאון הוא תואר בו נוהגים לו לקרוא לו.<br /> <br /> נ.ב. מתאים למשיחיסט כמוך להסתמך על כך שוולפא כתב בא' מספריו (ההזויים י&quot;ל) את השיחה הידועה בהדולרים בין הגאון הנ&quot;ל לכ&quot;ק אדמו&quot;ר, וגם מצד זה יש לך לסמוך על כך שהוא גאון ללא ספק. ועוד צד ספק שיש להכריע בו הוא שאמנם אצל חסידים לא נהוג לקרוא בשמות תואר כאלו ואחרים (כמו הרשב&quot;ץ שקראו לו דוד הירשל אפילו ללא &quot; ר' &quot; וכיו&quot;ב) ואילו כאן שמדובר ללא ספק ברב ליטאי (ההוכחות לזה הוא מכך שבא לכ&quot;ק אדמו&quot;ר לייצג את דעתם, ומכבוד אכסניא אף אציין שהוא נמצא כאן בקטגוריית &quot;רבני ליטא&quot;, למרות שבלי אלו ובפרט האחרון היינו יודעים והוא מדברים שאין צריכים ראי'ה על זה). וע&quot;כ מגיע לו ללא ספק התואר הגאון הגדול.<br /> <br /> אגב, הסתפקתי אפ להוסיף מלבד &quot;הגאון הגדול&quot; אף תיבת &quot;האדיר&quot;. ובמחשבה שניה ראיתי שזה יביא לההיפך מהרצוי (עניינים של לעג וצחוק), בפרט שאצל חסידים ועוד יותר אצל חבדצקערס כולם הוא גארנישט ורק הרבי הוא הוא (ומכיון שהתרגלו לכתוב בזלזול מה (מצ&quot;ע לא מצד נושא התואר) על רבניהם החסידיים, כמו&quot;כ מחמת ההרגל יכתבו כן על שאר רבני ליטא שבשבילם זהו זילזול גדול באם לא. <br /> <br /> ומסיימים בטוב, שה' יפקח עיננו בתורה הקדושה למען ידעו את המעשה אשר יעשון. ויותר מזה שמתוך שלא לשמה בא לשמה (וראה במאמר ד&quot;ה ויאמר לו יונתן תשל&quot;ו, בענין זה בהרחבה יתירה). [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 16:35, 29 במאי 2011 (UTC)</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A9_%D7%A0%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=107259 2011-05-29T16:34:55Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div>{{בה}} --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 01:49, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == הערה ==<br /> <br /> ראיתי מקצת העריכות שלך, ויש לי הערה קטנה: מכיון שחב&quot;דפדיה היא בעצם אנציקלופדיה לכן לא מתאים לחלק ציונים כמו: הספר ה&quot;נכבד&quot; או הגאון ה&quot;גדול&quot; וכדו'. והעיקר מתוך שמחה וטוב לבב --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 03:14, 29 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ממה נפשך, א&quot;כ אף התואר &quot;הגאון&quot; גרידא הוא מיותר ואולי אף התואר &quot;הרב&quot;. הסוף יהיה שתכתבו שם ר' הירשל בלבד כי אחרת זה &quot;לא בסגנון&quot; (מזכיר משהו?..) ואני לא באתי אלא להזהיר דמשום פחיתות הכבוד להגאונים ז&quot;ל יש לכתוב את התואר המגיע להם גזירה שמא יבואו לזלזל בכבודם. [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 15:20, 29 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> התואר רב הוא לא ציון שאני נותן אלא ע&quot;פ תעודת רבנות שהוא מקבל לאחר שנות לימודים, בדיוק כמו פרופסור וד&quot;ר. ואולי באמת צריך לדון למי מגיע את התואר ה&quot;גאון&quot;. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 15:27, 29 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> אדרבא, לפי זה יוקשה לך מדוע נתת לו אף התואר רב. הרי אני מאמין שאין לך את תעודת הסמיכה שלו, ובכל זאת אתה מסתמך שהוא רב כי כך נוהגים לקרוא לו והוא גדול בתורה. אז אם כך אף הגאון הוא תואר בו נוהגים לו לקרוא לו.<br /> <br /> נ.ב. מתאים למשיחיסט כמוך להסתמך על כך שוולפא כתב בא' מספריו (ההזויים י&quot;ל) את השיחה הידועה בהדולרים בין הגאון הנ&quot;ל לכ&quot;ק אדמו&quot;ר, וגם מצד זה יש לך לסמוך על כך שהוא גאון ללא ספק. ועוד צד ספק שיש להכריע בו הוא שאמנם אצל חסידים לא נהוג לקרוא בשמות תואר כאלו ואחרים (כמו הרשב&quot;ץ שקראו לו דוד הירשל אפילו ללא &quot; ר' &quot; וכיו&quot;ב) ואילו כאן שמדובר ללא ספק ברב ליטאי (ההוכחות לזה הוא מכך שבא לכ&quot;ק אדמו&quot;ר לייצג את דעתם, ומכבוד אכסניא אף אציין שהוא נמצא כאן בקטגוריית &quot;רבני ליטא&quot;, למרות שבלי אלו ובפרט האחרון היינו יודעים והוא מדברים שאין צריכים ראי'ה על זה). וע&quot;כ מגיע לו ללא ספק התואר הגאון הגדול.<br /> <br /> אגב, הסתפקתי אפ להוסיף מלבד &quot;הגאון הגדול&quot; אף תיבת &quot;האדיר&quot;. ובמחשבה שניה ראיתי שזה יביא לההיפך מהרצוי (עניינים של לעג וצחוק), בפרט שאצל חסידים ועוד יותר אצל חבדצקערס כולם הוא גארנישט ורק הרבי הוא הוא (ומכיון שהתרגלו לכתוב בזלזול מה (מצ&quot;ע לא מצד נושא התואר) על רבניהם החסידיים, כמו&quot;כ מחמת ההרגל יכתבו כן על שאר רבני ליטא שבשבילם זהו זילזול גדול באם לא. <br /> <br /> ומסיימים בטוב, שה' יפקח עיננו בתורה הקדושה למען ידעו את המעשה אשר יעשון. ויותר מזה שמתוך שלא לשמה בא לשמה (וראה במאמר ד&quot;ה ויאמר לו יונתן תשל&quot;ו, בענין זה בהרחבה יתירה). [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 16:34, 29 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == [[כפר חב&quot;ד (שבועון)]] ==<br /> <br /> שלום לך. שחזרתי את עריכתך כיון שהניסוח לא אנציקלופדי. הניסוח חלק '''ניכר''' מעורפל, זה רוב? 30 אחוז? תוכל לפרט כמה מתוך כמה הסכימו? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 15:02, 29 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> א. בהערכה על הודעתך כאן. זה מאוד ישר והוגן. ב. לגופו של ענין אכן רוב ניכר. מה מיהרתם למחוק את זה? ממה אתם מפחדים? גיוואלד! [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 15:20, 29 במאי 2011 (UTC)</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91&diff=107252 2011-05-29T15:22:02Z

<p>יש נוחלין: /* כל זה אתה כתבת אצלי וכדי שתראה ותענה כתבתי אף פה */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> אשמח לעזור בכל המצטרך --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ה באדר ב' ה'תשע&quot;א 07:20, 31 במרץ 2011 (UTC)<br /> <br /> == שני הערות קטנות ==<br /> <br /> תודה על תרומתך לחב&quot;דפדיה.<br /> <br /> רק שני הערות קטנות:<br /> <br /> 1 דיונים יש לפתוח בסוף דף השיחה, לאחר הטקסט שנכתב כבר.<br /> <br /> 2 {{חתימה}} --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ח בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 04:33, 2 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == חתימה ==<br /> <br /> יש תו ' מיותר בחתימתך, מה שיוצר הטעיה שלכאורה לא מכוונת. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;א 07:51, 3 במאי 2011 (UTC)<br /> ==שאלה==<br /> האם אתה קורא דף שיחה זה? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 01:19, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> בוודאי! --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 01:23, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> :יופי. חשבתי שאינך קורא דף זה, מכיוון שלא הגבת על שום חאת מההודעות הקודמות. כדאי, אכן, להגיב על הודעות, כשם שהמנהג הוא להגיב על הודעות הנאמרות מפה אל פה.<br /> :האם אתה יודע כיצד לכתוב קטגוריה? בערך לוד, למשל, יש להוסיף מטה את הטקסט &lt;nowiki&gt;[[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]&lt;/nowiki&gt;. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 01:25, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> כן, פשוט שכחתי, תודה! --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 01:26, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> ::בהזדמנות זו, אביע את הערכתי הרבה לפועלך בחב&quot;דפדיה! --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 01:29, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> ===תמונות===<br /> יש לי הרבה תמונות לעלות לערכים שכתבתי ואשמח לעלותם כשאקבל אישור לכך. --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 01:30, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> :אדרבה. אבקש את ההרשאות עבורך, ולהערכתי תקבל אותם תוך יום - יומיים. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 01:35, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> גם לי יש תמונות להרבה ערכים [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 01:37, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> :בנתיים שלח אותם לאימייל של חב&quot;דפדיה, או לאימייל שלי, ואשתדל להעלות אותם. ההרשאות אינן ניתנות, מפני כו&quot;כ סיבות, אלא לאחר עבודה של כתיבת ערכים, (כמו זו של יצחק ב), וגם אז, הם נתונות לפי שיקול דעתו של הביורוקרט, כך שאיני יכול להבטיח את קבלתן. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 01:42, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> {{הרשאות}}<br /> <br /> תודה! אגב, אפשר לעלות תמונות מחב&quot;ד און ליין? --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 16:58, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> :לא! רק תמונות חופשיות או מאתר חב&quot;ד אינפו וחב&quot;ד בישראל שאישרו לנו. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ל' בניסן ה'תשע&quot;א 17:01, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ::אין לתת לתמונה שם עם גרשיים (&quot;). --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ל' בניסן ה'תשע&quot;א 17:29, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> ::מותר להעלות תמונה כזו, ובלבד שתהא מורכבת מסימן אחד כזה &lt;u&gt;&quot;&lt;/u&gt; ולא משני סימנים כאלו&lt;u&gt;'&lt;/u&gt;. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 17:32, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> === שמות תמונות ===<br /> <br /> שלום יצחק ב ותודה על תרומותיך לחב&quot;דפדיה. לגבי תמונות, מומלץ מאוד לתת לכל תמונה שם המגדיר בקצרה את תוכן התמונה. לדוגמא, תמונה של אדם, כדאי לקרוא לתמונה בשם האדם. וכן מוסד, מבנה וכו'. הדבר יועיל גם בחיפושים מגוגל וגם בחיפושים פנים חב&quot;דפדים. תודה ובהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], א' באייר ה'תשע&quot;א 08:01, 5 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> עכשיו קצת עברתי על תמונות וראיתי שהרבה מגיעים מויקפדיה, חבד און ליין ושטורעם.<br /> אז מותר להביא מאתרים אחרים או לא??? --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 18:07, 8 במאי 2011 (UTC)<br /> :כל התמונות מחב&quot;ד און ליין ושטורעם, דינם להימחק! תמונות מוויקיפדיה, צריך לראות כל תמונה לגופה כפי שמופיע ב&quot;זכויות היוצרים&quot; שם. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ד' באייר ה'תשע&quot;א 20:11, 8 במאי 2011 (UTC)<br /> ::יש המון תמונות מויקיפדיה וויקשיתוף. 99.99% מהתמונות שם הם חופשיות, חלקם לגמרי, וחלקם בתוספת ציון מקור עיי&quot;ש. התמונות מהאתרים האחרים, דינם אכן להמחק. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' באייר ה'תשע&quot;א, למניינם 22:55, 8 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == חשבון נפש ==<br /> <br /> שלום יצחק, קראתי את דבריך תחת הכותרת &quot;חשבון נפש&quot; ואני חושב שהוא דיון כלל חב&quot;דפדי ומקומו ב&quot;אולם הדיונים&quot;. אודה לך באם תעביר את הדיון לשם. ואגב, ייש&quot;כ עד דבריך. אגיב שם. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ט באייר ה'תשע&quot;א 22:08, 23 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> :העברתי ואכן אשמח לשמוע תגובות. --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 22:41, 23 במאי 2011 (UTC)<br /> ::הגבתי שם. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ' באייר ה'תשע&quot;א 20:18, 24 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == שמחה עלברג כמומלץ ==<br /> <br /> אודה לך על הערות לערך [[שמחה עלברג]] לפני הגדרתו כמומלץ. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ' באייר ה'תשע&quot;א 20:18, 24 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == כל זה אתה כתבת אצלי וכדי שתראה ותענה כתבתי אף פה ==<br /> <br /> ראיתי מקצת העריכות שלך, ויש לי הערה קטנה: מכיון שחב&quot;דפדיה היא בעצם אנציקלופדיה לכן לא מתאים לחלק ציונים כמו: הספר ה&quot;נכבד&quot; או הגאון ה&quot;גדול&quot; וכדו'. והעיקר מתוך שמחה וטוב לבב --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 03:14, 29 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ממה נפשך, א&quot;כ אף התואר &quot;הגאון&quot; גרידא הוא מיותר ואולי אף התואר &quot;הרב&quot;. הסוף יהיה שתכתבו שם ר' הירשל בלבד כי אחרת זה &quot;לא בסגנון&quot; (מזכיר משהו?..) ואני לא באתי אלא להזהיר דמשום פחיתות הכבוד להגאונים ז&quot;ל יש לכתוב את התואר המגיע להם גזירה שמא יבואו לזלזל בכבודם. [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 15:22, 29 במאי 2011 (UTC)</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A9_%D7%A0%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=107251 2011-05-29T15:20:34Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div>{{בה}} --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 01:49, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == הערה ==<br /> <br /> ראיתי מקצת העריכות שלך, ויש לי הערה קטנה: מכיון שחב&quot;דפדיה היא בעצם אנציקלופדיה לכן לא מתאים לחלק ציונים כמו: הספר ה&quot;נכבד&quot; או הגאון ה&quot;גדול&quot; וכדו'. והעיקר מתוך שמחה וטוב לבב --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 03:14, 29 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ממה נפשך, א&quot;כ אף התואר &quot;הגאון&quot; גרידא הוא מיותר ואולי אף התואר &quot;הרב&quot;. הסוף יהיה שתכתבו שם ר' הירשל בלבד כי אחרת זה &quot;לא בסגנון&quot; (מזכיר משהו?..) ואני לא באתי אלא להזהיר דמשום פחיתות הכבוד להגאונים ז&quot;ל יש לכתוב את התואר המגיע להם גזירה שמא יבואו לזלזל בכבודם. [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 15:20, 29 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> <br /> == [[כפר חב&quot;ד (שבועון)]] ==<br /> <br /> שלום לך. שחזרתי את עריכתך כיון שהניסוח לא אנציקלופדי. הניסוח חלק '''ניכר''' מעורפל, זה רוב? 30 אחוז? תוכל לפרט כמה מתוך כמה הסכימו? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 15:02, 29 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> א. בהערכה על הודעתך כאן. זה מאוד ישר והוגן. ב. לגופו של ענין אכן רוב ניכר. מה מיהרתם למחוק את זה? ממה אתם מפחדים? גיוואלד! [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 15:20, 29 במאי 2011 (UTC)</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%90&diff=107197 2011-05-29T03:12:47Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div>[[תמונה:הרב שלום דובער וולפא.jpg|left|thumb|250px|הרב שלום דובער הלוי וולפא]]<br /> הרב '''שלום דובער הלוי וולפא''' הוא ראש [[מכון הרמב&quot;ם השלם]], יושב ראש עמותת [[ארץ ישראל שלנו]], [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] ומראשי הפעילים ב[[חב&quot;ד]] למען [[שלימות הארץ]]. ראש כולל &quot;זכרון יוסף&quot; ב[[ירושלים]].<br /> <br /> הרב וולפא נולד בירושלים בי&quot;א [[אדר]] שנת [[תש&quot;ח]] (1948) לר' יצחק זאב (מצאצאי הגר&quot;א ז&quot;ל) ומרת שיינדל מושקא וולפא (לבית ר' [[עזריאל זעליג סלונים]]). בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]] ובישיבות ליטאיות, במהלכם היה תלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. לאחר מכן עבר לישיבות חב&quot;ד ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] וב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עבר להתגורר ב[[קרית גת]], על פי הוראת [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] וניהל בה את ישיבת חב&quot;ד ורשת חינוכית ענפה. בשנת [[תש&quot;ע]] עבר ל[[ביתר עילית]] על מנת לחזק את ישובי [[יהודה]] ו[[שומרון]] ולנהל מקרוב את [[מכון הרמב&quot;ם השלם]].<br /> <br /> == פעילותו הציבורית ==<br /> ===שלימות הארץ===<br /> [[קובץ:שלום וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום דובער וולפא מקבל [[כוס של ברכה]] מהרבי]]<br /> בשנת [[תש&quot;מ]] (1979) קיבל הוראה מהרבי להוציא ספר שיסכם את דעת התורה בנושא שלימות הארץ. הספר נקרא בשם &quot;[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]]&quot;. כמו הורה לו הרבי להתגייס למאבק בנושא, במהלכו, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים נגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] (1982) הוציא את ספרו &quot;[[שלום שלום ואין שלום]]&quot; בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] עמד בראש המאבק של חסידות חב&quot;ד נגד תוכנית ההתנתקות, הקים את &quot;[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]&quot; יחד עם עמיתו הרב [[יקותיאל ראפ]] מארצות הברית, ואירגן את כנס המחאה &quot;מי לה' אלי&quot; בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.<br /> <br /> בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם &quot;אמרנו לכם&quot; במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו כן יצא בקמפיין &quot;יש דין ויש דיין&quot; בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההתנתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמים. על משתתפים בתוכנית ההתנתקות לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשים כגון אלו.<br /> <br /> ב[[חודש חשוון]] [[תשס&quot;ט]] רשם הרב וולפא אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ&quot;. הקמת המפלגה עוררה דיון בין חסידי חב&quot;ד. שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, החליט הרב וולפא לאחד את המפלגה עם 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי מוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' [[מיכאל בן ארי]], אשר נבחר לכנסת.<br /> <br /> === הרבי ופרסומו כמלך המשיח ===<br /> בין השנים [[תשמ&quot;ג]]-[[תשמ&quot;ט]] ערך הרב וולפא מאבק עיקש למען שמירת כבודו של הרבי, לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות דיבר והשמיץ את חסידי חב&quot;ד. כחלק מהמבאק הוציא את הספרים; &quot;ובערת הרע מקרבך&quot;, &quot;רודף ובא במחתרת&quot;, ו&quot;[[ידבר שלום]]&quot;.<br /> <br /> בשנים [[תשנ&quot;א]]-[[תשנ&quot;ב]] כשנושא משיחיותו של הרבי צבר תאוצה נוספת, הוציא את הספרים; &quot;[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]&quot;, &quot;יחי המלך המשיח&quot; ו&quot;קבלת פני משיח צדקינו&quot;. בספרים אלו הוא מסביר את אמונתם של חסידי חב&quot;ד ברבם כמלך המשיח.<br /> <br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] הוציא הרב וולפא את הספרים &quot;הנסיון האחרון&quot; ו&quot;ספר סופר וסיפור&quot; בהם הוא מסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] כתב הרב [[מנשה קליין]] מכתב נגד אמונת החסידים במשחיותו של הרבי לאחר ג' בתמוז ושלחו לחברי [[בד&quot;ץ קראון הייטס]]. הרב וולפא השיב לו מכתב ארוך בנושא. מכתב התשובה לא פורסם. בשנת [[תשס&quot;ט]] הדפס הרב קליין את תוכן מכתבו בהקדמה לספרו &quot;משנה הלכות&quot;, דבר שגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב&quot;דית.<br /> <br /> === ביתר ===<br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] (2006) הקים ביישוב החרדי [[ביתר עלית]] את [[מכון הרמב&quot;ם השלם]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של [[הרמב&quot;ם השלם]] במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] כהזדהות עם יושבי גבולות מדינת ישראל, עבר הרב וולפא לגור בגבול ההקפאה ביישוב ביתר עלית ובכך גם יהיה קרוב יותר למכון הרמב&quot;ם.<br /> <br /> == מספריו ==<br /> [[תמונה:פרדס שלום.jpg|left|thumb|250px|הספר 'פרד&quot;ס שלום - שער החסידות']]<br /> *'''מבשר טוב''' - שאלות ותשובות בנושאי [[משיח]] ו[[גאולה]] במשנת [[הרבי]]. הספר מורכב מעשרות שאלות שהגיעו אל הרב וולפא במשך השנים. יצא לאור בחודש [[חשון]] [[תשנ&quot;ד]].<br /> *'''הנסיון האחרון''' - קונטרס של שאלות ותשובות בעניין חייו הנצחיים של הרבי לאחר ג' תמוז. השאלות נשאלו על ידי אברכים ליטאיים באמצעות קו הטלפון של [[נחייג ונשמע]]. יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ד]] ב[[קרית גת]].<br /> *'''גדולי תורה על החזרת שטחים''' - ליקוט דברי גדולי ישראל שנאמרו בכנסיה הגדולה הראשונה והשניה בקשר לזכותו של העם היהודי על [[ארץ הקודש]] וכן ליקוט דברי גדולי ישראל נוספים בעניין [[שלמות הארץ]]. יצא לאור בשנת [[תשמ&quot;ב]] בהוראת [[הרבי שליט&quot;א]] לרב וולפא. שם המחבר לא הוזכר כלל בספר, כנראה בהוראת הרבי.<br /> *'''אוצר חידושים בש&quot;ס''' - ליקוט חידושים וביאורים על הש&quot;ס מתורת אדמו&quot;ר שליט&quot;א. נערך על ידי הרב וולפא עם צוות כולל [[אוהל מייטא - זכרון יוסף]]. עד עתה יצא כרך אחד על שישה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. יצא לאור על ידי [[קה&quot;ת]], בשנת [[תשנ&quot;ט]].<br /> *'''לקט שכחת הפאה''' - הוכות מפוסקי ההלכה ראשונים ואחרונים כולל רבני עדות המזרח בדבר הצורך והחובה לחבוש פאה נוכרית. בספר גם שאלות ותשובות בנוגע לשאלות לגבי הפאה הנוכרית. יצא לאור בעקבות הפולמוס בעולם הדתי סביב חבישת פאה נכרית לאישה נשואה. בספר 127 עמודים.<br /> *'''ידבר שלום''' - ביאורים ופלפולים, על ספרי יד החזקה של הרמב&quot;ם. במקומות רבים בספר זה משיג הרב וולפא על החידושים ברמב&quot;ם שבספר 'אבי עזרי'.<br /> *'''רודף ובא במחתרת''' - עיונים בסוגיית &quot;רודף ובא במחתרת&quot; שבספר [[הרמב&quot;ם]] ושלילת חידושיו של א' מראשי הישיבות הליטאיות בארץ. יצא לאור ב[[קרית גת]] בשנת [[תשמ&quot;ז]].<br /> *'''ובערת הרע מקרבך''' - עיונים בסוגיית &quot;ובערת הרע מקרבך&quot; שבספר [[הרמב&quot;ם]] ושלילת חידושיו של א' מראשי הישיבות הליטאיות בארץ. יצא לאור ב[[קרית גת]] בשנת [[תשמ&quot;ח]].<br /> *'''עבד מלך''' - ביוגרפיה של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], סבו של הרב וולפא. יצא לאור על ידי המשפחה בי&quot;ג [[סיוון]] [[תשס&quot;ח]].<br /> *'''פרדס שלום - שער ההלכה''' - שאלות ותשובות בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] וביאורים בש&quot;ס וברמב&quot;ם בהלכות [[שבת]], הלכות [[פסח]], בשר בחלב ועוד. במבוא כותב הרב ווולפא על &quot;רבנות ללא הכשרה&quot; והנזקים החמורים שנגרמים מכך לתורת ישראל. בספר 283 עמודים.<br /> *'''פרדס שלום שער החסידות''' - עיונים במצות [[אחדות ה']] על פי תורת החסידות. בין הנושאים: אמיתת המצאו, [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], [[עולם האצילות]], [[חומר]] ו[[צורה]] ב[[נברא|נבראים]]. בנוסף לכך מחקרים מעניינים בספרי היסוד של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעל התניא והשולחן ערוך. בספר 153 עמודים.<br /> *'''[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]]''' - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא [[שלימות הארץ]].<br /> *'''[[שלום שלום ואין שלום]]'''.<br /> *'''[[יחי המלך (ספר)]]'''. <br /> *'''יחי המלך המשיח'''. <br /> *'''קבלת פני משיח צדקנו'''.<br /> *'''ספר סופר וסיפור'''.<br /> *'''[[ותורה יבקשו מפיהו]]'''. <br /> *'''[[יקם שערה לדממה]]'''. <br /> *'''[[כי הם חיינו (ספר)|כי הם חיינו]]'''.<br /> *'''[[בין אור לחושך]]''' - שיטת חב&quot;ד בנושא [[אתחלתא דגאולה]] והמדינה. יצא לאור בעקבות פינוי גוש קטיף.<br /> *'''[[שמן ששון מחבריך]]''' (ארבעה כרכים).<br /> *'''[[הרמב&quot;ם השלם]]''' על הלכות שבת.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''[[שבועון בית משיח]]''', מוסף 'התמים', גיליון לחודשי ניסן-אייר תש&quot;ע - &quot;מהישוב החדש לתומכי תמימים&quot; - הדרך לליובאויטש של הרב וולפא.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1387 הרבי מברך את אביו של הרב וולפא מקבל מהרבי ברכה לבנו: &quot;שיתקיים כאשר יענו אותו כן יפרוץ&quot;] {{וידאו}}<br /> * הרב וולפא ב[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=5894 מאמר תגובה] למאמר הרב [[טוביה בלוי]] בענין [[זהות משיח]] - מתוך [[חב&quot;ד אינפו]].<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28430 &quot;הרבי מינה אותי - אמשיך לפעול&quot;] - ראיון נוקב ב[[שבועון בית משיח]].<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51924 הרב וולפא משכנע חיילים לסרב פקודה] ערב תוכנית ההתנתקות {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=50808 הרב וולפא מציג: טקס זכרון לרבין ולעוד 1000 נרצחי אוסלו] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46854 שיעור של הרב וולפא בהלכות שבת] {{שמע}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46509 מכתב התשובה של הרב וולפא לר' מנשה קליין] - אתר [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1707 הרב וולפא בתכניתו של אברי גלעד בטלויזיה] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55697 מתנחל חדש בביתר עילית] {{וידאו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|וולפא שלום דובער]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|וולפא שלום דובער]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום|וולפא שלום דובער]]</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%90&diff=107175 2011-05-29T02:34:32Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div>[[קובץ:צבי כהנא אצל הרבי.png|250px|thumb|left|הרב כהנא בחלוקת דולרים אצל הרבי]]<br /> הגאון הגדול רבי '''צבי כהנא''' זצ&quot;ל, ראש ישיבת הרי יהודה, אשר משכנה במושב בית מאיר ליד ירושלים. נולד לאביו שהיה מחסידי [[קרלין]], וגם הוא עצמו היה מקורב לחסידות זו. <br /> <br /> היה תלמיד בישיבת מיר לפני מלחמת העולם הראשונה, ולאחר מכן היה יחד עם תלמידי הישיבה ב[[שנחאי]] שבסין במשך שנה, עד ששליחי חב&quot;ד הוציאום משם והביאום ל[[ארה&quot;ב]] ול[[א&quot;י]], נפטר ב[[תשנ&quot;ו]].<br /> <br /> הרב כהנא היה מחדיר בתלמידיו תמיד ש&quot;החכמה תחיה בעליה&quot; ותורה מחכימת פתי, ועל ה[[אמת]] שהיא חותמו של הקוב&quot;ה. היה עצמו ידוע כאיש אמת, שחינך לאמת את כל תלמידיו ורבים השיב מעוון. בצוואתו כתב &quot;לא למכור האמת בכל מחיר&quot;. על אף שישיבתו הייתה ישיבה ליטאית, לא היתה בדרך ה[[התנגדות]] כלל, בישיבתו למדו גם מבתים חסידיים, גם בשיחות המוסר שהיה מוסר במוצאי שבתות הזכיר גם ספרי חסידות, ביניהם [[ספר התניא]]. <br /> <br /> בשעת השריפה הגדולה שהייתה בהרי י-ם הבטיח הרב כהנא הבטיח שלא ינזקו במושב בית מאיר כיון שהם שומרים שבת, וכך היה.<br /> <br /> == בשיחה מיוחדת עם הרבי ==<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ן]] כאשר התעוררו נגד הרבי שאלה איך &quot;פסק&quot; כביכול שאסור לישון בסוכה, בא רבי צבי אל הרבי יחד עם קרובו שהיה מחסידי חב&quot;ד, והציג לפני הרבי את שאלתו, ברצונו לפרסם את תשובת הרבי לפני קהל ועדה להסיר ה&quot;לעז&quot; שהיה כביכול. הרבי השיב לו בנועם ובמשך כחצי שעה כי זהו מנהג ישן הנהוג בחב&quot;ד ובבעלז, כך נהג חמיו [[הריי&quot;צ]] וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השו&quot;ע. כל השנים לא היו כל שאלות מצד גדולי ישראל שהיו ידידים של נשיאי חב&quot;ד, ובכללם: רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי [[יצחק מוולוז'ין]], [[רבי חיים מבריסק]], רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], ולמה נתעוררו לזעוק על כך רק היום? מההכרח שזהו עצת הס&quot;מ, הרוצה לזרוע מחלוקת בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את ה[[גאולה]] השלימה. <br /> <br /> לבסוף, ביקש ראש הישיבה את ברכתו של הרבי&lt;REF&gt;[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 שיחת הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיון]] [[תש&quot;נ]]&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> == ראה עוד ==<br /> *[[סוכות]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=107174 2011-05-29T02:01:39Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div>[[תמונה:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|left|thumb|250px|דף שער ההדפסה הראשונה - שנת [[תר&quot;ח]]]]<br /> [[תמונה:Har-likutm.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'לקוטי תורה']]<br /> <br /> '''לקוטי תורה''' הינו ספר ובו מאמרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] שאמרום או כתבם במשך השנים; נערכו על-ידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בספר נדפסו מאמרים על הספרים [[במדבר]] ו[[דברים]]. נוסף לזה כולל הספר: א. דרושים על פרשיות [[בשלח]] ו[[פקודי]] מתוך ספר שמות וכן הוספות לספרים שמות, במדבר ודברים. ב. דרושים על ה[[חגים]] הנמצאים בטווח הזמן שבו קוראים פרשיות הנ&quot;ל. ג. דרושים ל[[שיר השירים]], עם הוספות.<br /> <br /> ספר זה הוא חלקו השני של הספר [[תורה אור]], אלא שאת הספר תורה אור הדפיס [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בלי הערותיו, ובספר ליקוטי תורה הדפיס גם את הערותיו, בעקבות הפצרותיהם של החסידים והתגלותו של אדמו&quot;ר הזקן אליו בחלום.&lt;ref&gt;מכתב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שנדפס בסוף הספר ליקוטי תורה.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> ==דפוסים== <br /> <br /> * בשנת [[תר&quot;ח]] - נדפס הספר בפעם הראשונה בדפוס [[זיטומיר]] המפורסם.<br /> <br /> * בשנת [[תרל&quot;ח]] - נדפס בפעם השניה ב[[וילנא]].<br /> <br /> * בשנים [[תרמ&quot;ה]], [[תרס&quot;ד]], [[תרפ&quot;ח]] - הדפסות נוספות בוילנא.<br /> <br /> * בשנת [[תש&quot;ח]] - הדפיס כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] ע&quot;פ הוראתו חותנו כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את הספר בפוטוגרפיא מדפוס וילנא תרס&quot;ד על ידי סניף [[קה&quot;ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף כתב יד קודש של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] על גליון הלקוטי תורה שלו.<br /> <br /> * בשנת [[תשכ&quot;ה]] - הדפסת מהדורה חדשה אשר בה הוכנסו לראשונה כל התיקונים שנרשמו בלוח התיקון שבהוצאות הקודמות. כמו כן נוספו בראש הספר: א) מפתח כללי לכל החלקים. ב) אגרת הקודש של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] - אודות ההוצאה לאור של התורה אור. ג) אגרת הקודש של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ - ע&quot;ד הספר [[תורה אור]] ולקוטי תורה. ד) מפתח ענינים. ה) מפתח שמות ספרים ואנשים. ו) השמטות בלקוטי תורה. ז) הערות וציונים. ח) דפוסי הספר. הוספות ד-ח נערכו על ידי כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. (הוספות שבסוף הספר:) ט) צילום משער דהוצאה הראשונה של לקוטי תורה, ושער ההוספות. י) הסכמות הרבנים לדפוסים הראשונים של הלקוטי תורה. יא) מראי מקומות לפסוקי תנ&quot;ך ומאמרי רז&quot;ל (נערכו על ידי חברי הכולל שעל ידי מזכירות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א). יב) הוספות להערות וציונים (נערכו על ידי הרב [[יהודה לייב גרונר]]. יג) מודעה רבה - שנדפסה בהוצאת וילנא תרפ&quot;ח ולראשונה וילנא תרס&quot;ד.<br /> <br /> * בשנת [[תשד&quot;מ]] - הדפסת מהדורה חדשה (בערכית ר' [[אהרן חיטריק]]) בה נוספו:א) הערות ותיקונים מכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א (לפ' בשלח, פקודי והתחלת ויקרא). ב)בהמראי מקומות נוספו: 1. ציונים למאמרי כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן, מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי, מאמרי כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק - בהם נמצאים מאמרי הלקוטי תורה בשינויים או עם ביאורים ותוס' ביאורים ותוס' הערות וכו'. 2. מראי מקומות נוספים לש&quot;ס, מדרש, זהר וכו', ומראי מקומות לספרי רבותינו נשיאינו שבהם נתבארו ענינים שבלקוטי תורה. 3. ציונים מחסיד לא ידוע, שנרשמו בגליון לקוטי תורה הנמצא בספריית כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א. ג)רשימת הכתבי יד שבהם נמצאים מאמרי הלקוטי תורה. ד) רשימת מאמרי הלקוטי תורה על פי סדר השנים. ה) דפוסי לקוטי תורה. ו) צילום מגוכתי&quot;ק כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצ&quot;צ ומגוכתי&quot;ק מהרי&quot;ל, אחי כ&quot;ק אדה&quot;ז. <br /> <br /> * בשנת [[תשנ&quot;ט]] - נדפס הספר במהדורה חדשה בה הוגה הספר כולו מגוף כתי&quot;ק אדמו&quot;ר הצ&quot;צ, ונוספו בהמראי מקומות ציונים למאמרי אדמו&quot;ר הזקן ומאמרי אדמו&quot;ר האמצעי - בהם נמצאים הנחות אחרות ממאמרי הלקוטי תורה וכמה מהם בשינויים עם ביאורים ותוס' בהערות וכו', וכן מראי מקומות נוספים לש&quot;ס, מדרש, זהר וכו' ומראי מקומות לספרי רבותינו נשיאינו שבהם נתבארו ענינים שבלקוטי תורה. כמו כן נוספו בסוף הספר: א) רשימת ראשי תיבות. ב) החוזה עם דפוס האחים ראם.<br /> <br /> עד היום הודפסו שבע עשרה מהדורות לספר.<br /> <br /> ==חסידות מבוארת==<br /> הספר הנכבד '''חסידות מבוארת''' מלקט בתוכו מאמרים נבחרים יסודיים מתוך ספר [[לקוטי תורה]], עבור תלמידי [[ישיבות תומכי תמימים]] ואנ&quot;ש והמקורבים לחב&quot;ד בעיקר מצד חוגי היהדות החרדית, החסידית והאף הליטאית. המזרחית פחות. וכל זה ברחבי תבל. העורך הראשי הוא ר' מענדל ווכטר חסיד סאטמר לשעבר.<br /> <br /> ==מאמרים מלוקטים==<br /> החוברת '''מאמרים מלוקטים''' מלקטת בתוכה סדרת מאמרים יסודיים מתוך ספר [[לקוטי תורה]], עבור תלמידי [[ישיבות תומכי תמימים]] ברחבי תבל.<br /> <br /> החוברת יצאה לאור על ידי [[קה&quot;ת]].<br /> <br /> ==לימוד הספר==<br /> בחור ישיבה המקורב לחב&quot;ד שאל את הרבי, דמכיון שקשה לו ללמוד לעיונא את כל הפרשה לקוטי תורה ומה עליו לעשות, ענה לו הרבי: שלכתחלה ילמד את כל הפרשה בספר לקו&quot;ת [[בקיאות|לגירסא]], ואח&quot;כ ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו התוכן דכל המאמר, והשאר איך שיספיק{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ&quot;ה]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&amp;hilite=55a3b772-b58d-4084-9844-1499e66debf4&amp;st=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%9E%D7%A8&amp;pgnum=559 חלק א'].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורה אור (ספר)|תורה אור]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur_hazoken טקסט הספר] - אתר ספריית ליבאוויטש<br /> *[http://hebrewbooks.org/16093 הספר באתר היברו-בוקס]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=107173 2011-05-29T01:59:15Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div>צריך לדעתי לפתוח תבנית חדשה &quot;לעריכה&quot; בה יהיה כתוב למה הערך זקוק לעריכה.<br /> <br /> אריכות? פרטים שגויים? אי סדר? --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 17:50, 13 באפריל 2010 (UTC)<br /> :צודק. אעבוד על זה בתבנית הנוכחית. בעקרון צריך לרשום בדף השיחה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 11:46, 14 באפריל 2010 (UTC)<br /> <br /> == הבעת דיעה אישית ==<br /> אולי תוכל לפרט היכן יש כאן הבעת דיעה אישית? הכל עובדות, ולכל דבר יש מקורות בספרי חב&quot;ד<br /> <br /> אדרבה דעתך שונה - הבא מקורות שונים! --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 15:32, 14 באפריל 2010 (UTC)<br /> :כיון שמדובר בנושא רגיש, א&quot;כ כל מילה שאינה ציטוט ממקור מוסמך, כמוה כהבעת דעה. &quot;את יסודותיה הקימו מייסדיה פורקי העול&quot; מה המקור למשפט הזה בדיוק? הנושא ודאי נכון, אבל מכאן ועד לכתוב ציטוט כזה באנציקלופדיה, הדרך ארוכה. ועוד, כמובן שאין הכוונה למחוק הערך, אלא רק להתנצל על החוסר אנציקלופדיות שבערך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 15:49, 14 באפריל 2010 (UTC)<br /> ::אכן צודק אתה, פשוט קשה היה לי הניסוח בענין זה. תוכל לשפר את הערך. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 15:51, 14 באפריל 2010 (UTC)<br /> :::עבודה קשה. אנסה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 15:57, 14 באפריל 2010 (UTC)<br /> :לפי דעתי איני רואה כל חיסרון בערך במצבו העכשווי. אין בו לא טעויות ולא אי דיוקים. אבקש להוריד את התבנית. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י&quot;ג בסיוון ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 00:00, 26 במאי 2010 (UTC)<br /> ::כלל וכלל לא! לדוגמא הפיסקה &quot;התגרות באומות&quot; זקוקה להרחבה ולהבעת הדיון המושלם ולא חד צדדי. ועוד הרבה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 16:09, 26 במאי 2010 (UTC)<br /> <br /> == ג' שבועות ==<br /> <br /> המופיע על התגרות באומות, ובכלל על הג' שבועות צריך בירור נרחב, ואודות זה ישנו עוד הרבה חומר. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :כוונתך היא חומר תלמודי או חבד&quot;י? היום כ&quot;ח בחשוון ה'תשע&quot;א''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 18:10, 5 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> ::גם וגם. חסיד מחוץ לחשבון.<br /> <br /> == לעריכה ==<br /> <br /> עדיין יש הרבה מה להוסיף ולערוך, אבל בהחלט הרבה יותר טוב. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ל' בניסן ה'תשע&quot;א 20:34, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> :תודה. חילך לאורייתא. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' באייר ה'תשע&quot;א, למניינם 00:11, 5 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> כדאי לציין את מעשה רוזנברג ביום המנגלים האחרון וד&quot;ל</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F)&diff=107172 2011-05-29T01:57:47Z

<p>יש נוחלין: /* פעעעעע... אין לכם מה לעשות? */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>אם אינני טועה, כתב העת הראשון שיצא בהכרזת הקודש &quot;יחי&quot; על השער היה העיתון &quot;ישראל שלנו&quot; של שמואל שמואלי, כבר בחודש אייר בשנת תנש&quot;א <br /> <br /> ==קצת מוזר==<br /> זה קצת מוזר העסק הזה הרי יצחק יהודה הולצמן עזב את העיתון.<br /> אז איך הוא רשום בתור עורך של חדשות חב&quot;ד?<br /> <br /> עזב - לא ידעתי אני פשוט לא כ&quot;כ מתמצא שם. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> <br /> == תמונה? ==<br /> איזה תמונה להעלות לערך - לוגו, שער, מכתב הרבי?<br /> :אבקש דעתכם. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> == שופר של הרבי ==<br /> <br /> הצעתי לרשום בקצרה את המקור לביטוי, מבלי להיכנס למחקר עיוני בנושא. יהיה בזה מספיק כדי לבטא את ההסתייגות המתאימה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ו' באדר א' ה'תשע&quot;א 01:47, 10 בפברואר 2011 (UTC)<br /> :ככה יותר טוב? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 02:35, 10 בפברואר 2011 (UTC)<br /> ::הייתי מוריד גם את הילים &quot;ישנה טענה בלתי מוכחת&quot; וכתוב בפשטות: &quot;הרב הלפרין, מייסד העיתון, סיפר שהרבי אמר לו ביחידות שהעיתון הוא השופר שלי{מקור}&quot;. לדעתי, כך הוא תיאור העובדה לאשורה, מבלי להביע דאות מחקריות. מה דעתך? --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ו' באדר א' ה'תשע&quot;א 12:38, 10 בפברואר 2011 (UTC)<br /> :::צודק. אסור לערבב רגשות עם עובדות. עדיין אני חושב שחשוב לציין את העובדה, שהרעיון צץ רק לאחר ג' תמוז ופתיחת 'בית משיח'. לפחות בהערה. מה דעתך? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 16:43, 11 בפברואר 2011 (UTC)<br /> ::::הטוב ביותר הוא להיצמד לעובדות ולרשום &quot;בשנת ??? כתב הרב הלפרין...&quot; וכו'. ההיקשים והמשמעויות יהיו ברורים לכל מעין. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט' באדר א' ה'תשע&quot;א 13:42, 13 בפברואר 2011 (UTC)<br /> :::::צודק, אבל אני לא יודע באיזו שנה נכתבה הטענה לראשונה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 00:24, 17 בפברואר 2011 (UTC)<br /> ::::::בינתיים זה בסדר. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ג באדר א' ה'תשע&quot;א 02:48, 17 בפברואר 2011 (UTC)<br /> <br /> ==נר החמישי==<br /> אהרון דוב בעצמו הודה בפה מלא בזמנו אז שכל הסיפור של סוד הנר החמישי מצוץ ושהוא רצה לעורר את הקהל אחרי ג' תמוז, הוא אמר את זה מיד אחרי שפירסמו את הכתבה נגד הסיפור בבית משיח היום הוא כבר לא מודה בזה אבל יש עדים ששמעו ממנו שהוא המציא את זה. איך אפשר להאמין לו על ה&quot;שופר&quot; המסכן?!<br /> תתיעצו בחברי הועדה הרוחנית של החבדפדיה ונראה מה תהיה תגובתם??? {{אנונימי}}<br /> :והיכן כתוב שמאמינים לו? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ג באייר ה'תשע&quot;א, למניינם 12:43, 27 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == פעעעעע... אין לכם מה לעשות? ==<br /> <br /> ורובא דרובא של הערך הוא במקום אובייקטיביות עוסק באם כן היה יחי ומתי ולמה ולטעמייהו ולשטתייהו אין לכ מה לעשות? איכסססססס פוליטיקה!!! [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 01:57, 29 במאי 2011 (UTC)</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F)&diff=107171 2011-05-29T01:56:38Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div>[[תמונה:כפר.jpg|PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|שער השבועון משנת [[תשנ&quot;ג]]]]<br /> <br /> '''שבועון כפר חב&quot;ד''' הינו גליון שבועי היוצא לאור מידי שבוע ומופץ באלפי עותקים ב[[ארץ הקודש]] ובעולם.<br /> <br /> העיתון החל לצאת כדו שבועון פנימי של [[כפר חב&quot;ד]] בשנת [[תשמ&quot;ב]] וכעבור 10 גליונות הורחבה הפצתו לכל הארץ על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]. כיום שוכנים משרדי העיתון בבניין [[770 בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> העיתון היה כתב העת הראשון שהחל לצאת עם ההכרזה בשערו: {{יחי}} בעקבות עידוד הרבי. אולם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] הסיר העיתון את ההכרזה{{הערה|למרות מכתב שהוציא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] ובו הוא מבקש שלא להוריד את ההכרזה; עם זאת, זכתה ההורדה לגיבוי מחלק '''ניכר''' מרבני בית דין רבני חב&quot;ד לאחר כשבועיים. הרבנים אשכנזי והכט התנגדו בתוקף להסרה}}. לאחר ג' בתמוז נשמעה לראשונה טענה מפי עורך העיתון הרב [[אהרן דב הלפרין]], שהרבי הגדיר את העיתון &quot;השופר שלי&quot;{{הערת שוליים| ראה ב&quot;גליון האלף&quot; של כפר חב&quot;ד}}.<br /> <br /> == הנהלת העיתון במשך השנים ==<br /> *[[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[אהרון דוב הלפרין]], העורך והבעלים.<br /> *הרב [[יצחק מאיר ססובר]], מראשי העיתון בשנותיו הראשונות.<br /> *ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]], מנהל בין השנים [[תשמ&quot;ב]] - [[תשמ&quot;ז]].<br /> *ר' [[נחום זילברשטרום]]<br /> *ר' [[חיים גלינסקי]].<br /> *ר' [[ישראל ברוד]] - מנהל העיתון בפועל.<br /> <br /> ==מערכת העיתון==<br /> *מו&quot;ל: ר' ישראל ברוד, בעבר מנהל אגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> *עורך ראשי: הרב [[אהרון דוב הלפרין]].<br /> *כותבים קבועים במשך השנים: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[חיים נקר]], הרב [[יוסף הרטמן]], ר' [[זלמן רודרמן]], ר' [[מנחם זיגלבוים]], ר' [[יצחק יהודה הולצמן]], ר' [[בנימין ליפקין]], הרב [[משה מרינובסקי]], הרב [[חנניה יוסף איזנבך]], ר' [[משה אורנשטיין]], ר' [[ישראל אלפנביין]] ועוד.<br /> <br /> ==חלקי העיתון==<br /> * מגזין.<br /> *חדשות חב&quot;ד - (כיום בתוך המגזין).<br /> *אספקלריא, מוסף תורני - בעריכת הרב משה מרינובסקי (כיום בתוך המגזין).<br /> *משפחה חסידית, מוסף לנשים - בעריכת פרדי ברוד (רעייתו של ר' ישראל מנהל העיתון).<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:גליונות ועלונים]]</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9A_%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95&diff=107170 2011-05-29T01:55:15Z

<p>יש נוחלין: דף חדש: הפוך יש אומרים כי תשב אנוש הוא של ר&#039; מאיר&#039;ל. ומ&quot;מ כבר השארתי עניין זה בצ&quot;ע (וע&quot;ע ניגון תשב אנוש). וכל זה הוא…</p> <hr /> <div>הפוך יש אומרים כי תשב אנוש הוא של ר' מאיר'ל. ומ&quot;מ כבר השארתי עניין זה בצ&quot;ע (וע&quot;ע ניגון תשב אנוש). וכל זה הוא במושכל ראשון. מאידך נראה לי שאכן ניגון זה דהכא חיברו ר' מאיר ושרא לי' מארי' [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 01:55, 29 במאי 2011 (UTC)</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%91_%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9&diff=107169 2011-05-29T01:53:10Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div>טעות חמורה<br /> אין קשר בין תשב אנוש לבך בטחו<br /> <br /> הבבא הראשונה של שני הניגנים, על אף הדמיון, אינם אותו הניגון.<br /> אלא מאן דהוא החליט שמכיוון שהבבא הראשונה מאוד דומה והשניה זהה לגמרי לכן זה אותו ניגון במילים שונות.<br /> לצדקת דברי ניתן להשוות את שתי הבבות הראשונות של הניגונים הללו: תשב אנוש ובך בטחו<br /> <br /> [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 02:03, 27 במאי 2011 (UTC)<br /> :הניגון תשב אנוש הוא ניגון חבד&quot;י ישן, וחסידים בדור מאוחר יותר, התאימו את אותו שיר על מילים אחרות, עם שינויים קלים. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ג באייר ה'תשע&quot;א, למניינם 02:39, 27 במאי 2011 (UTC)<br /> ::שהמילים &quot;תשב אנוש עד דכא וכו'&quot; הם בדיוק אותו מנגינה כמו המילים &quot;אליך זעקו ונמלטו&quot; - נראה שהם ב' ניגונים, שיש קטעים בזה שאין בזה ובזה שאין בזה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ג באייר ה'תשע&quot;א 10:26, 27 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == אמנם הוכחתי.... ==<br /> <br /> אמנם הוכחתי שאין זה אותו הניגון, אך אין זה אומר כי ר' מאיר שפירא הלובלינער רב לא חיבר הניגון. ומכיון שלא זכיתי לדעת דבר זה בפועל ממש, נמנעתי לכותבו. ואולי יבוא א' ויאיר עיננו באמיתות הענין. ומ&quot;מ שרא לי' מארי'. [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 01:51, 29 במאי 2011 (UTC)</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%91_%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9&diff=107168 2011-05-29T01:51:33Z

<p>יש נוחלין: /* אמנם הוכחתי.... */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>טעות חמורה<br /> אין קשר בין תשב אנוש לבך בטחו<br /> <br /> הבבא הראשונה של שני הניגנים, על אף הדמיון, אינם אותו הניגון.<br /> אלא מאן דהוא החליט שמכיוון שהבבא הראשונה מאוד דומה והשניה זהה לגמרי לכן זה אותו ניגון במילים שונות.<br /> לצדקת דברי ניתן להשוות את שתי הבבות הראשונות של הניגונים הללו: תשב אנוש ובך בטחו<br /> <br /> [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 02:03, 27 במאי 2011 (UTC)<br /> :הניגון תשב אנוש הוא ניגון חבד&quot;י ישן, וחסידים בדור מאוחר יותר, התאימו את אותו שיר על מילים אחרות, עם שינויים קלים. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ג באייר ה'תשע&quot;א, למניינם 02:39, 27 במאי 2011 (UTC)<br /> ::שהמילים &quot;תשב אנוש עד דכא וכו'&quot; הם בדיוק אותו מנגינה כמו המילים &quot;אליך זעקו ונמלטו&quot; - נראה שהם ב' ניגונים, שיש קטעים בזה שאין בזה ובזה שאין בזה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ג באייר ה'תשע&quot;א 10:26, 27 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == אמנם הוכחתי.... ==<br /> <br /> אמנם הוכחתי שאין זה אותו הניגון, אך אין זה אומר כי ר' מאיר שפירא הלובלינער רב לא חיבר הניגון. ולא זכיתי לדעת דבר זה בפועל ממש, ושרא לי מארי. [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 01:51, 29 במאי 2011 (UTC)</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8&diff=107167 2011-05-29T01:49:40Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div>{{חודש אייר}}<br /> '''י&quot;ד באייר''' הוא היום הארבעה עשר ב[[חודש אייר]] ו[[פסח שני]] - בזמן ש[[בית המקדש]] קיים (ולא &quot;היה&quot; קיים, ולהעיר מנוסח התפילה שתיקן כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן בקרבנות שם נאמר בקטע &quot;אתה הוא ה' אלוקינו... שהקטירו... בזמן שבית המקדש '''קיים''' ולא היה. וחוץ מזה זהו ענין נצחי כמבואר בארוכה בתורת חסידות חב&quot;ד. ודו&quot;ק) , מי שהיה טמא או רחוק מ[[ירושלים]] ב[[חג הפסח]], היה מקריב ביום זה את קרבן הפסח.<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ב'תמ&quot;ט - חלקים ב[[עם ישראל]] שחטו לראשונה את ה[[פסח שני]].<br /> *ג'קצ&quot;ט - כל עם ישראל, בימי [[חזקיהו המלך]], חגגו פסח שני.<br /> *ג'תתפ&quot;א - [[רבי מאיר בעל הנס]], נפטר.<br /> *[[תק&quot;מ]] - רבי משה זרח איידליץ, מחבר ספר 'אור לישרים', נפטר.<br /> *[[תק&quot;פ]] - רבי שמואל מקארוב נפטר.<br /> *[[תרס&quot;ז]] - רבי יהודה צבי, אב&quot;ד סטרטין, נפטר.<br /> *[[תרע&quot;ב]] - רבי אליהו חיים מייזל, אב&quot;ד לודז', נפטר.<br /> <br /> ==[[ימי חב&quot;ד]]==<br /> *[[תרס&quot;ב]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נאסר בשנית בעקבות הלשנה על בחורים מ[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] שמשתמטים מהצבא באמצעות שוחד.<br /> <br /> {{להיום יום|י&quot;ד|אייר}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ח יד]]</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8&diff=107166 2011-05-29T01:48:53Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div>{{חודש אייר}}<br /> '''י&quot;ד באייר''' הוא היום הארבעה עשר ב[[חודש אייר]] ו[[פסח שני]] - בזמן ש[[בית המקדש]] קיים (ולא &quot;היה&quot; קיים, ולהעיר מנוסח התפילה שתיקן כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן בקרבנות שם נאמר בקטע &quot;אתה הוא ה' אלוקינו... שהקטירו... בזמן שבית המקדש '''קיים''' ולא היה. וחוץ מזה זהו ענין נצחי כמבואר בארוכה בתורת חסידות חב&quot;ד. ודו&quot;ק) , מי שהיה טמא או רחוק מ[[ירושלים]] ב[[חג הפסח]], היה מקריב ביום זה את קרבן הפסח.<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ב'תמ&quot;ט - חלקים ב[[עם ישראל]] שחטו לראשונה את ה[[פסח שני]].<br /> *ג'קצ&quot;ט - כל עם ישראל, בימי [[חזקיהו המלך]], חגגו פסח שני.<br /> *ג'תתפ&quot;א - [[רבי מאיר בעל הנס]], נפטר.<br /> *[[תק&quot;מ]] - רבי משה זרח איידליץ, מחבר ספר 'אור לישרים', נפטר.<br /> *[[תק&quot;פ]] - רבי שמואל מקארוב נפטר.<br /> *[[תרס&quot;ז]] - רבי יהודה צבי, אב&quot;ד סטרטין, נפטר.<br /> *[[תרע&quot;ב]] - רבי אליהו חיים מייזל, אב&quot;ד לודז', נפטר.<br /> *[[תרע&quot;א]] - רבי [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]], רבה הראשי של ישראל וראש ישיבת 'מרכז הרב', נולד.<br /> <br /> ==[[ימי חב&quot;ד]]==<br /> *[[תרס&quot;ב]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נאסר בשנית בעקבות הלשנה על בחורים מ[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] שמשתמטים מהצבא באמצעות שוחד.<br /> <br /> {{להיום יום|י&quot;ד|אייר}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ח יד]]</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%90_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8&diff=107164 2011-05-29T01:47:00Z

<p>יש נוחלין: דף חדש: * ה&#039;תרס&quot;ו - הולדת ר&#039; ישראל אריה לייב אחיו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר * ה&#039;תש&quot;ט - יסוד כפר חב&quot;ד</p> <hr /> <div>* ה'תרס&quot;ו - הולדת ר' ישראל אריה לייב אחיו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר<br /> * ה'תש&quot;ט - יסוד כפר חב&quot;ד</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=107163 2011-05-29T01:45:32Z

<p>יש נוחלין: דף חדש: פחחח ממש לא לענין. זהו? שיחות? מה עם הסיפורים מה עם הסגנון המיוחד? מה עם עבודה השכלה וכו&#039;.... פעעעע לא שווה…</p> <hr /> <div>פחחח ממש לא לענין. זהו? שיחות? מה עם הסיפורים מה עם הסגנון המיוחד? מה עם עבודה השכלה וכו'....<br /> פעעעע לא שווה להשקיע בבדיחבדפדיה הזו.!!!!!!111</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%A2%D7%AA%D7%90_%D7%93%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%94&diff=107162 2011-05-29T01:43:38Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div>אמרו רז&quot;ל: '''{{ציטוטון|מעיקרא כי עביד איניש אדעתא דנפשיה עביד}}'''{{הערה|ברכות ס&quot;ד ע&quot;א}} (מלכתחילה, כל מה שעושה האדם - למען עצמו עושה).<br /> <br /> בעניין זה שני היבטים - חיובי ושלילי:<br /> ===ההיבט החיובי===<br /> א) כאשר אדם עובד את ה' ומפשפש במעשיו, ואח&quot;כ גם מתקן את הטעון תיקון ושיפור, הנה, אם עושה זאת רק כדי לצאת ידי חובה בפני מאן דהוא - לא יצליח.<br /> <br /> אבל אם עובד מתוך אינטרס אישי, מתוך כונה לתקן את עצמו כראוי - אדעתא דנפשיה, בודאי יצליח בעבודתו. וכן אם לומד תורה לשמה (ועין פפסחים נ' ע&quot;ב החילוק בין לשמה לשלא לשמה ומ&quot;מ מתוך שלא לשמה באו לשמה ועי&quot;ש בארוכה בענין זה ועוד) - לשם הנשמה, היינו כדי לקשר נפשו לה' ע&quot;י השגת התורה הנקראת מזון לנפש, הנה, בודאי יתעלה בה. וכמו שאמר ר' יוסף : &quot;חדאי נפשאי, לך קראי לך תנאי&quot; וכו'<br /> <br /> בהיבט זה, הנה המושג אדעתא דנפשיה - חיובי.<br /> <br /> ===ההיבט השלילי===<br /> ב) כאשר אדם לומד תורה ועובד את ה' - אדעתא דנפשיה, היינו רק לטובת עצמו - למצוא סיפוק והנאה מלימודו או מעליותיו הרוחניות - כדי להשיג שלימות, ולא למען מילוי הכונה העליונה - לעשות נחת רוח לקב&quot;ה, שנתאוה להיות לו ית' [[דירה בתחתונים]]. בהיבט זה - המושג &quot;אדעתא דנפשיה&quot; הוא שלילי.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{סגל}}<br /> <br /> {{מבט}}</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%93%D7%A2%D7%AA%D7%90_%D7%93%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%94&diff=107160 2011-05-29T01:41:50Z

<p>יש נוחלין: דף חדש: ==לא רק בגמ&#039; ברכות== כמודמה לי שאף בסוטה מובא ענין זה, ואף בפסחים(?) --~~~~</p> <hr /> <div>==לא רק בגמ' ברכות==<br /> כמודמה לי שאף בסוטה מובא ענין זה, ואף בפסחים(?) --[[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 01:41, 29 במאי 2011 (UTC)</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90&diff=107158 2011-05-29T01:39:17Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הגאון אליהו מוילנא<br /> |כינוי= הגאון מוילנא<br /> |תמונה=[[תמונה:הגאון.jpg|200px]]<br /> |תיאור= ציור המיוחס כתואר פני הגר&quot;א<br /> |תאריך לידה=[[ט&quot;ו בניסן]] [[ת&quot;פ]]<br /> |מקום לידה= <br /> |תאריך פטירה= [[י&quot;ט בתשרי]] [[תקנ&quot;ח]]<br /> |מקום פטירה= <br /> |מקום פעילות=[[ליטא]]<br /> |תפקידים נוספים= <br /> |רבותיו= <br /> |תלמידיו= רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי אברהם בן הגר&quot;א, הרב דנציג בעל החיי אדם<br /> |חיבוריו= ביאור הגר&quot;א על התורה ועל ה[[שו&quot;ע]], הגהות הגר&quot;א על הש&quot;ס<br /> |השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> הגאון '''רבי אליהו קרמר מוילנא''' (נולד ב[[ט&quot;ו בניסן]] [[ת&quot;פ]] - נפטר [[י&quot;ט בתשרי]] [[תקנ&quot;ח]]), הידוע בכינויו '''הגר&quot;א''', מגדולי הדור בליטא ומראשי ההתנגדות לחסידות.<br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> הגר&quot;א נולד בעיירה סעלץ שבליטא לאביו הרב שלמה זלמן קרמר, כבר בצעירותו נודע כעילוי ובגיל 6 דרש בבית המדרש דרשה בדרך הפלפול והפליא את השומעים. לאחר חתונתו יצא הגר&quot;א ל[[גלות]] כמנהג באותם שנים, בה התהלך בעילום שמו על מנת שלא לקבל כבוד, מפני שכבר נודע בעולם כעילוי וגאון. לאחר שנים מספר התיישב בוילנא, שם היה לומד בבדידות רוב שעות היממה, ומאוחר יותר הנהיג את ה'קלויז' המפורסם. אף לאחר הפצרות חוזרות ונשנות מראשי ופרנסי קהילת ווילנא (שאחדים מהם היו מחסידיו המובהקים של כ&quot;' אדמו&quot;ר הזקן כדוגמת ר' מאיר רפאל'ס ובנו), ובכל זאת הוא סירב לקבל עליו את רבנות העיר.<br /> <br /> == ההתנגדות לחסידות ==<br /> עם התפשטות תורת החסידות, קמו לה מתנגדים בטענה אשר החסידות מביא חלישות ביראת שמים ואף מעודדת ביטול מצוות כתיקונן. סיבת ההתנגדות שורשה, בפחד מפני משיח השקר [[שבתאי צבי]] ששאריות תלמידיו עדיין המשיכו לפעול באירופה. המתנגדים חששו שהחסידות היא המשך לשבתאות.<br /> <br /> מחרחרי ריב בוילנא בעלי השפעה העידו בפני הגר&quot;א עדות כשרה עם שני עדים כשרים ע&quot;פ דין תורה הקדושה, שהם בעניהם ראו את החסידים ורבם (כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן) שביטלו את הצומות אשר קבעו חז&quot;ל ואף אוכלים בהם בפרהסיא בסעודה ומשתה יין. פרט אחד עיקרי הם השמיטו מהעדות שהיה זה בתשעה באב שחל בשבת, שאז לא רק שמותרים באכילה ושתיה והצום הוא נדחה, אלא שיש להרבות באכילה ושתיה לאפוקי הסלקא דעתך שאסור (וראה בתחילת שיחת דברים נ&quot;ב - &quot;דבר מלכות&quot;). <br /> <br /> עוד אותם עדים העידו אשר ראוהם רוקדים במעורב, היה זה כאשר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן רקד עם בתו (לא זכור לי מתי ובאיזה עניין. ואשמח שמישהו ימלא את החסר). ובנוסף הם אף כופרים ב[[אמונה]]. היה זה כלל הנראה בעקבות דברים שהבינו שלא כדת וכדין באשר נכתב בצוואת הריב&quot;ש, ויצוין, כי אותו אביגדור המויסר הידוע רבה של פינסק אף כתב זאת במכתב הלשנתו לקיסר רוסיה דאז. <br /> לאור כל אלה, הגר&quot;א שהיה יהודי ירא שמים והאמין לעדים הכשרים שהובאו לפניו, כנ&quot;ל, לא היה מודע באופן אמין למתחולל בעולם, ולכן הוציא כמתבקש ע&quot;פ דין תורה חרם כנגד החסידים בו הוא מגדירם כמינים וכופרים. בעקבות חרם זה החלו הרדיפות האיומות כנגד החסידות, עד שנאלצו כל גדולי החסידות באותה תקופה - תלמידי המגיד לברוח מבתיהם אל [[המגיד ממעזריטש]].<br /> <br /> בשנת ה'תקל&quot;ד, [[אדמו&quot;ר הזקן]] בא יחד עם רעו רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] לגר&quot;א לבקשו ולהסביר לו את דרך החסידות על מנת למנוע ולהפסיק את הרדיפות. אך מקורביו של הגר&quot;א, מנעו בעדו מלהכנס לשם, ואף נעלו אותם במרתף סגור במשך יומיים. מאוחר יותר התבטא הר' חיים מוולוז'ין בעל &quot;נפש החיים&quot; כי לאחר מכן רצה הגר&quot;א ללכת הוא לפגוש את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן אך אמו מנעה בעדו כשנשכבה בשעת מעשה על הכביש ולא נתנה להם בשום אופן להמשיך בדרכם. או אז נאלץ הגר&quot;א לסגת אחור אף מצד כיבוד אם.<br /> <br /> לפי גרסא אחרת ופחות מקובלת&lt;REF&gt;הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] ז&quot;ל.&lt;/REF&gt; כאשר ראה הגאון את פניו הקדושות של אדמו&quot;ר הזקן, הוא קפץ מבעד לחלון, מכיון שחשש שלא יוכל לעמוד בפני קדושתו של אדמו&quot;ר הזקן ויעזוב את דרכו.<br /> <br /> מסופר כי בהזדמנות מסוימת רצה הגר&quot;א לנסוע ל[[המגיד ממזריטש]], וכאשר כל תחנוניהם של מקורביו לא עזרו, קראו הם לאמו של הגר&quot;א, אשר נשכבה לפני גלגלי העגלה כדי שלא יוכל לנסוע למגיד. לפי עדות רבי [[חיים מוולוז'ין]], אמו של הגר&quot;א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו את [[אדמו&quot;ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]]. {{הערת שוליים|נשיאי חב&quot;ד ובני דורם עמ' 36.}}<br /> <br /> יש מהחוקרים הטוענים כי חתימת הגר&quot;א על החרם מזויפת ומעורבותו בהתנכלויות תלויים בספק רב. ישנם אף סימוכין לזה דלטעמייהו של הטוענים כך הגר&quot;א היה אז בגיל מבוגר מאוד ולא שלט באופן מלא על הנעשה סביבו וקל היה להציג בפניו את הדברים שלא כדין. או שאכן שלט בחושיו וכו' אלא שביודעם כי הוא יודע את האמת הרי פרסמו בשמו ושלא בידעתו (כך מסתברא לומר) את החרם. ונראה לי דהנוסח הב' שהובא הוא הנכון וכמדומה שכך העיד תלמידו בעל נפש החיים הנ&quot;ל. &lt;REF&gt;[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&amp;hilite=b189386e-2ca0-4d97-a8fc-7a4adb507a91&amp;st=%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%9D&amp;pgnum=153 כרם חב&quot;ד].&lt;/REF&gt;<br /> <br /> סמוך לפטירתו בחוה&quot;מ פסח ערכו החסידים התוועדות גדולה בחצר אחד החסידים בווילנא שם שתו לחיים ואמרו מי שברך בפרהסיא לרפואתו של הגר&quot;א. באותו הזמן נכנס אחד ממחרחרי הריב והחל לצעוק כיצד זה עושים מסיבות הוללות בו בזמן שהגר&quot;א גוסס והחל להתסיס את ההמונים לכיוון המקום שם.<br /> מיד לאחר פטירתו, בי&quot;ט תשרי ה'תקנ&quot;ח, ביקש כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן כי יש לכבד אותו ואת תלמידיו ואף התבטא עליו במכתבו בתואר הגאון החסיד ז&quot;ל. (כ&quot;ק אדמו&quot;ר, אם אינני טועה, ושרי לי מארי, התבטא פעם שהטעו את הגר&quot;א ולכן חשב כך נגד עדת החסידים). <br /> לאחר פטירתו, התחדשו הרדיפות אחר החסידים ביתר שאת, שבעקבותיה נאסר אדמו&quot;ר הזקן, במוצאי חג הסוכות תקנ&quot;ט, דבר שהוביל ל[[י&quot;ט כסלו]]. מכך יש המוכיחים, כי דווקא המצאותו של הגר&quot;א מנעה מהמתנגדים להחריף את צעדיהם. וכן נראה.&lt;REF&gt;כרם חב&quot;ד.&lt;/REF&gt;<br /> <br /> תלמידו המובהק של הגר&quot;א, רבי [[חיים מוולוז'ין]], היה ידידם של אדמו&quot;ר הזקן ובנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> == ההתנגדות בימינו ==<br /> <br /> עם השנים, ההתנגדות לחסידות בצורה קיצונית, הלכה ופחתה. המתנגדים לא החלו ללמוד חסידות, אבל היו בקשרים טובים עם החסידים. במשך כמאה שנים, לא היתה כל התנגדות, וכל צאצאי המתנגדים גדולי התורה זצ&quot;ל היו בקשרים טובים עם גדולי החסידות בכלל ועם נשיאי חב&quot;ד בפרט.&lt;REF&gt;[[הרבי]] בשיחה עם הרב [[צבי כהנא]].&lt;/REF&gt; <br /> <br /> הרבי כתב במכתב, כי למעשה, ככל שאדם דבוק במידה רבה יותר ומעריץ יותר את הגאון מווילנה, שהיה המתנגד הראשי לחסידות באותם ימים, כך הוא ייעשה לחסיד גדול ונאמן יותר. <br /> <br /> הרבי הסביר גם, כי הסיבה לזה פשוטה: אותם מכתבים ציינו גם את הסיבות להתנגדות כלפי החסידים, דהיינו, החשש שהם עלולים להחליש את יסודות התורה והמצוות. ומובן מאליו עד כמה שגויים היו חששות אלו. עצור כל יהודי ברחוב, אפילו אחד שנמנה על התומכים הנאמנים ביותר של &quot;המחנה האחר&quot;, ושאל אותו: &quot;מהו [[חסיד]] ומהי דרך החיים שלו?&quot;. ללא היסוס הוא יענה משהו כמו זה: &quot;חסיד הוא יהודי בעל זקן ופיאות ארוכות, שלבוש בסגנון עתיק, אדם שמניח שני זוגות [[תפילין]], מתפלל באריכות הרבה יותר מהאחרים, מחרים את הסרטים, נזהר לאכול רק [[מצה]] 'שמורה' ב[[פסח]], וכולי וכולי&quot;.&lt;REF&gt;[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=2090 לקריאת כל המכתב.]&lt;/REF&gt;<br /> <br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] כאשר רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] האדמור מ[[רחמסטריווקא]] ביקר ב[[יחידות]] אצל הרבי, ובמהלכה דיבר עמו הרבי על הצורך להנהיג בישיבות סדר לימוד חסידות לפני התפילה (&quot;לאו דווקא [[תניא]] ו[[לקוטי תורה]], אלא גם [[מאור עינים]]), כדי לסייע לקיום ההלכה שאין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש ומתוך התבוננות בגדולת ה'. ציטט לו הרבי מפירוש [[הגר&quot;א]] לספר [[משלי]] שמי שלא למד [[פנימיות התורה]], לא ייתכן שידע דין לאמיתו{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59229 חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> בדור האחרון היו כמה מהמנהיגים הליטאים שחידשו את האש הרותחת ובראשם ראש ישיבת פונוביז' הידוע.<br /> <br /> ==מצאצאיו==<br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן, כך ע&quot;פ השמועה, ברך את הגאון שמצאצאיו יצאו חסידים, ואף חסידי חב&quot;ד, ואכן כיום ישנם רבים מחסידי חב&quot;ד וגם מחסידויות אחרות שהינם מצאצאיו של הגאון ז&quot;ל. שליח כ&quot;ק אדמו&quot;ר בטבריה הרב קרמר הינו בן אחר בן להגאון ז&quot;ל.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6781&amp;CategoryID=1391 הרבי ותורת הגר&quot;א]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%90&diff=107001 2011-05-27T02:14:21Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div>'''רבי אלעזר בן דורדיא''' היה [[צדיק]] בזמן ה[[תנאים]], שקנה את [[עולם הבא|עולמו]] שעה קלה לפני מיתתו.<br /> <br /> כל חייו היה שבוי ברשות ה[[סטרא אחרא]] ועבר כל [[עבירה|עבירות]] שבעולם, עד שבעקבות מעשה מסוים בו קיבל רמז משמים שדחוהו מלחזור בתשובה, התעוררו בו הרהורי [[תשובה]], הוא טמן את ראשו בין כתפיו, וגעה בבכי עד שיצאה נשמתו, ויצאה בת קול שהוא מזומן לחיי העולם הבא.<br /> <br /> כאשר שמע [[רבי יהודה הנשיא]] את המעשה, הוא בכה מתוך התרגשות ואמר: יש קונה עולמו בשעה אחת... [[הרבי]] מקשה איך יזכה ל[[עולם הבא]] ללא עשיית [[מצוות]], ומתרץ בשם [[האריז&quot;ל]] כי הוא היה גלגול של [[יוחנן]] [[כהן גדול]] שנהיה אפיקורוס לעת פטירתו, ובגלגולו של רבי אלעזר בן דורדיא הוא השלים את תיקונו.<br /> <br /> == בתורת החסידות ==<br /> <br /> אודות מדריגתו כותב [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערת שוליים|1=[[שערי תשובה]], חינוך. להבין הפרש שבין תפלה לתורה. סד&quot;פ קכט, ג.}}:<br /> <br /> האהבה של ה&quot;בכל מאדך&quot;, היא אהבה בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות הנפש ממש שנקרא בעל הרצון, שלמעלה מבחי' רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש תכלה ותכסוף לצאת ולידבק ולא בבחינת רצון לבד ועל כן נקרא מאדך בלי גבול שאין אהבה רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכהאי גוונא, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא היולית בלתי מוגבלת כלל.<br /> <br /> אם כי, בחינת התפעלות זו של כל עצמיות הנפש מכל וכל, אפשרית להיות רק בבחינת [[אור חוזר]] אל ה[[עצמות]], שזהו כאשר לא יכילו כלי הנפש להחזיק ההתפעלות, מכיון שהוא רב מדי מה[[צמצום]] של כלי כחות הנפש ה[[שכל]] וה[[לב]], ולכן בהכרח שתשאר ההתפעלות כזאת בבחינת [[מקיף]] על השכל, וכן ה[[רצון]] ישאר בעצמות הנפש בעל הרצון כו'. <br /> <br /> מדריגה זו, היא ע&quot;י בעלי תשובה דוקא, לפי שבעל תשובה היה רחוק מאד מאד מאור פני [[מלך]] חיים. כי ע&quot;י עונותיו הרבים נתרחק בתכלית הריחוק, ולזאת יתמרמר בנפשו ביותר על עוצם ריחוקו, עד אשר תשובתו לה' באה מעומקא דלבא ביותר, כמו רבי אלעזר בן דורדייא שיצאה [[נשמה|נשמתו]] בבכייה כו', והוא בחינת תגבורת התשוקה להדבק בה' בכל נקודת הלב שלמעלה מהכיל בכלי המוח והלב כלל וכלל{{הערת שוליים|והיינו מה שכתוב בזהר דבעלי תשובה משכי ליה לקב&quot;ה בחילא יתיר, פירוש חילא יתיר הוא עוצם הכח החזק שבעצמות הנפש שאי אפשר למוח ולב להכילו כלל.}} <br /> <br /> תשוקה זו, נקראת בחינת [[אור חוזר]], והוא מצד בחי' הריחוק שמחמתו יתפעל בנקודת הלב, בניגוד לצדיקים גמורים שהתפעלותם רק מצד השגתם והתענגם על ה' בתורה ותפלה, וגם ההתפעלות דבכל נפשך בק&quot;ש אין זה בכל נקודת עצמות הנפש, רק בחינת אור הנמשך מעצמות הנפש שהוא הרצון, אך תשוקת הבעלי תשובה הוא בבחינת כליון הנפש = &quot;כלתה נפשי&quot;, וכמו רבי אלעזר בן דורדייא.<br /> <br /> ==גלגול נשמתו בזמן אדמו&quot;ר הזקן==<br /> ישנו סיפור ידוע על אחד נולד עם כשרונות מזהירים וידע את כל הש&quot;ס בכל שבע, ולעת התבגרותו התפקר ונעשה כגוי גמור. עד שחיבר ספרים חשובים באונבסטה הצרפתית ואדמו&quot;ר הזקן העמידו על טעותו ולאחר שנפטר גילה שהיתה נשמתו של ר&quot;א בן ד'. שכבר שנים מתגלגלת וכל פעם שמגיעה לגיל ה&quot;עשרה&quot; סוטה מדרך הישר. והתבטא אדמור הזקן שאני לא הנחתי לה עד שבאה לתיקון על נפשה. (ובכללות זהו בצ&quot;ע על הנכתב לעיל שהוא נשמת ר' יוחנן ש'''כבר באה''' על תיקונה! ואכמ&quot;ל).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ליקוטי אמרים - פרק מ&quot;ג]]<br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=19841&amp;hilite=6885778b-d078-4dd5-b3cc-ecf393209685&amp;st=%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8&amp;pgnum=627 הערת הרבי על תניא פמ&quot;ג]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תנאים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים]]</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%91_%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9&diff=107000 2011-05-27T02:03:25Z

<p>יש נוחלין: דף חדש: טעות חמורה אין קשר בין תשב אנוש לבך בטחו הבבא הראשונה של שני הניגנים, על אף הדמיון, אינם אותו הניגון. א…</p> <hr /> <div>טעות חמורה<br /> אין קשר בין תשב אנוש לבך בטחו<br /> <br /> הבבא הראשונה של שני הניגנים, על אף הדמיון, אינם אותו הניגון.<br /> אלא מאן דהוא החליט שמכיוון שהבבא הראשונה מאוד דומה והשניה זהה לגמרי לכן זה אותו ניגון במילים שונות.<br /> לצדקת דברי ניתן להשוות את שתי הבבות הראשונות של הניגונים הללו: תשב אנוש ובך בטחו<br /> <br /> [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 02:03, 27 במאי 2011 (UTC)</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%95%D7%96%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94&diff=103407 2011-05-04T05:30:40Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div>'''פרשת וזאת הברכה''' היא ה[[פרשה]] האחת עשרה והאחרונה ב[[ספר דברים]] (מפרק ל&quot;ג פסוק א' עד פרק ל&quot;ד פסוק י&quot;ב) והיא החותמת את החמישה חומשה תורה. כמסיימים לקרוא את הפרשה בבית הכנסת אומרים הקהל &quot;חזק חזק ונתחזק&quot;!<br /> <br /> ==הפרשה בקצרה==<br /> '''הקדמה''': הפרשה החותמת ומסיימת את כל חמישה חומשי תורה. המעניין הוא שהפרשה לא נקראת כלל בשבת, אלא היא נקראת תמיד ב[[שמחת תורה]], כאשר לאחר מכן מתחילים את [[פרשת בראשית]], הפותחת מעגל חדש של קריאת כל התורה כולה. <br /> <br /> *'''ראשון''' - [[בני ישראל]] נמצאים מעבר לנהר הירדן, רגעים לפני הכניסה ל[[ארץ ישראל]], לאחר שהם סבבו במדבר במשך ארבעים שנים. [[משה רבינו]] מתחיל לברך את העם, לפני [[הסתלקות]]ו מן ה[[עולם הזה]]. בתחילת הברכות מופיע הפסוק המפורסם &quot;תורה צוה לנו משה, מורשה קהילת יעקב&quot;, שהינו אחד הפסוקים ש[[הרבי מליובאוויטש]] ביקש שכל ילד [[יהודי]] יידע. בעליה זאת נכללים גם הברכות לשבטים ראשון ויהודה.<br /> <br /> *'''שני''' - ברכות לשבטים לוי ובנימין. שבט לוי מפורסם בכך שתמיד נותרו נאמנים לה' ולתורתו, כך היה כאשר בני ישראל חטאו ב[[חטא העגל]] ועוד. משה מברך אותם שיתגברו נגד כל אויביהם. הברכה לשבט בנימין קשורה עם כך ש[[בית המקדש]] נבנה בנחלתו בארץ.<br /> <br /> *'''שלישי''' - ברכות לשבטים של יוסף, בכך שנחלתו תהיה מבורכת.<br /> <br /> *'''רביעי''' - ברכות לשבטים זבולון, יששכר וגד. זבולון ויששכר מבורכים ביחד עם ברכה אחת שיהיו שותפים: זבולון יהיה בעל עסק מצליח, והוא יתמוך באחיו יששכר שיישב ויעסוק בתורה. שבט גד מבורך בכך שיהיה חזק, כיון שהם קיבלו נחלה מעבר לירדן, שם ישנם יותר אויבים.<br /> <br /> *'''חמישי''' - ברכות לשבטים דן, נפתלי ואשר. דן מבורך בכך שיהיה חזק כאריה, כיון שנחלתו היא בצפון הארץ, ומשם עליו להגן על כל הארץ. נפתלי מבורך בכך שכל מי שגר בנחלתו יהיה מרוצה מכך. אשר מבורך בשמן טוב וילדים יפים.<br /> <br /> *'''שישי''' - סיום הברכות של משה רבינו לעם ישראל ממש לפני הסתלקותו. הוא אומר לעם שאין כמו [[הקב&quot;ה]] ומברכם שיחיו בביטחה ובשלום.<br /> <br /> *'''שביעי'''- משה רבינו עולה לראש הר נבו, מעבר לירדן, מול יריחו. הקב&quot;ה הראה למשה את ארץ ישראל, ולאחר מכן משה מסתלק מן העולם, בתאריך [[ז' באדר]], והוא נקבר במקום שלא נודע. בן 120 בדיוק היה בהסתלקותו, ובני ישראל התאבלו עליו שלושים יום בבכי ומספד. התורה מעידה כי לא עמד ולא יעמוד [[נביא]] גדול כמשה, שדיבר עם הקב&quot;ה פנים אל פנים.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=188 רעיונות לפרשת וזאת הברכה] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=54&amp;article=1326 טקסט פרשת וזאת הברכה עם פירוש רש&quot;י] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=66&amp;article=1407 פרשת וזאת הברכה בקצרה לילדים] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> {{פרשות השבוע}}<br /> [[קטגוריה:פרשות השבוע|ה]]</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%AA&diff=103406 2011-05-04T05:29:12Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div>'''פרשת אחרי מות''' היא ה[[פרשה]] השישית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק ט&quot;ז פסוק א' עד פרק י&quot;ח פסוק ל').<br /> <br /> פרשת אחרי מות נקראת בשנים שאינן מעוברות יחד עם הפרשה שלאחריה, [[פרשת קדושים]].<br /> <br /> ==הפרשה בקצרה==<br /> '''הקדמה''': פרשת אחרי-מות ממשיכה את סיפור המאורעות לאחר שב[[פרשת שמיני]] מסופר על מותם של שני בני [[אהרן]], בעת שהקריבו אש זרה על ה[[משכן]], זמן קצר לאחר שהמשכן נחנך לעבודה. לאחר מכן הפסיקה ה[[תורה]] עם פרשיות [[פרשת תזריע|תזריע]]-[[פרשת מצורע|מצורע]] בהן קראנו על [[נגע]]ים שונים של [[צרעת]]. <br /> <br /> *'''ראשון''' - המשך סיפור פטירתם של בני אהרן, [[נדב]] ו[[אביהו]], כאשר הקריבו אש על המזבח ללא ציווי מ[[הקב&quot;ה]]. ה' הזהיר את אהרן לא להתקרב ל[[ארון הברית]] שלא בזמנים המיוחדים, כאשר הפעם היחידה בשנה בה מותרת הכניסה לקודש הקדשים היא ב[[יום הכיפורים]]. התורה גם נותנת פרטים נוספים בקשר לעבודת הכהן ביום הכיפורים, בהם החלפת הבגדים מבגדי זהב לבגדי לבן, טבילות ב[[מקווה]] ל[[טהרה]], והקרבת [[קרבנות]] על ה[[מזבח]] ל[[כפרה]] לפני ה'.<br /> <br /> *'''שני''' - המשך תיאור עבודת אהרן [[הכהן הגדול]] בעבודתו במשכן ביום הכיפורים, ובמיוחד את הפרטים של השעיר הנשלח לארץ עזאזל ובכך מכפר על [[עם ישראל]]].<br /> <br /> *'''שלישי''' - ה' קובע את יום הכיפורים [[י' בתשרי|ביום העשירי]] ל[[חודש תשרי]]. זהו גם היום בו [[משה רבינו]] ירד מ[[הר סיני]] בפעם השניה כאשר הביא עימו את [[לוחות הברית]] השניים, והודיע לעם ישראל כי ה' סלח לעוונם כאשר עשו את [[עגל הזהב]]. כמו כן נאסר לעשות כל מלאכה ביום כיפור ויש לענות את נפשותינו, כאשר ב[[תורה שבעל פה]] מפורשים הדברים שהכוונה לצום, איסור רחיצה, נעילת מנעלי עור וקיום יחסי אישות.<br /> {{ערך מורחב|ערך=מסכת יומא}}<br /> <br /> *'''רביעי''' - ה' אוסר להקריב קרבנות בכל מקום אחר מחוץ למשכן ה' - ולאחר מכן מחוץ ל[[בית המקדש]].<br /> <br /> *'''חמישי''' - ה' מצווה את בני ישראל בציווי האוסר עליהם לאכול [[דם]] וכן בהמות שנהרגו או מתו ללא [[שחיטה]] כשרה. בנוסף לכך ה' מזהיר את בני ישראל, שכאשר יגיעו לארץ כנען, לא יילכו אחרי מנהגי הגויים יושבי הארץ.<br /> <br /> *'''שישי''' - התורה מציינת שורה של יחסי אישות אסורים עם קרובים או קרובות מדרגות מסויימות, וכן איסור קיום יחסים עם [[נידה]] (לפני שטבלה במקווה לפי דיני [[טהרת המשפחה]]).<br /> {{ערך מורחב|ערך=מסכת נדה}}<br /> <br /> *'''שביעי''' - איסור יחסי אישות בין גברים וכן יחסים עם בהמות. ה' אומר שעם ישראל לא צריך לעשות מעשים כאלו כפי שהגויים עושים, וכך ארץ כנען מאסה בהם וכעת מגיע עם ישראל להחליף אותם. [[רש&quot;י]] מפרש שבדיוק כפי שאדם לא יכול להשאיר בביטנו אוכל מקולקל, כך הארץ &quot;הקיאה&quot; את הגויים בגלל מעשיהם.<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=54&amp;article=2685 טקסט פרשת אחרי מות עם פירוש רש&quot;י] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=66&amp;article=2716 פרשת אחרי מות בקצרה לילדים] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1533 קריאת התורה של פרשת אחרי מות עם טעמי המקרא (חב&quot;ד), ר' מיכאל סלוין] {{שמע}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{פרשות השבוע}}<br /> [[קטגוריה:פרשות השבוע|ג]]</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A0%D7%A9%D7%90&diff=103405 2011-05-04T05:27:45Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div>'''פרשת נשא''' היא הפרשה השניה ב[[ספר במדבר]] (מפרק ד' פסוק כ&quot;א עד פרק ז' פסוק פ&quot;ט) והפרשה הארוכה ביותר ב[[תורה]].<br /> <br /> ==הפרשה בקצרה==<br /> '''הקדמה''': פרשת נשא פרשת נשא ממשיכה בעצם את [[פרשת במדבר]], שהסתיימה בתיאור עבודתם של משפחת [[קהת]] מ[[שבט לוי]] לשאת את הדברים ה[[קדוש]]ים ביותר ב[[משכן]] בעת המשאות ב[[מדבר סיני]].<br /> <br /> *'''ראשון''' - התורה מתארת את העבודה של משפחת גרשון. ראשית [[הקב&quot;ה]] מצווה את משה לספור את בני משפחת גרשון, כל אלו שבני שלושים עד בני חמישים שנה, לאחר מכן הקב&quot;ה נותן להם עבודה, שהינה לשאת את היריעות המכסות את המשכן בכל משאות בני ישראל. לאחר מכן מתקיימת ספירה דומה לבני משפחת מררי והתורה מתארת את תפקידם: לשאת את עמודי המשכן ושאר החלקים השייכים לבניה.<br /> <br /> *'''שני''' - התורה מונה את מספרם הכולל של בני משפחות הלויים שנמנו בעליה הקודמת. בני גרשון מונים אלפיים שש מאות ושלושים איש, בני מררי מונים שלושת אלפים ומאתיים איש. בסכום הכולל של כל משפחות הלווים בני שלושים ועד חמישים שנה הגיע המספר לשמונת אלפים חמש מאות ושמונים איש.<br /> <br /> *'''שלישי''' - הקב&quot;ה אומר למשה לצוות את בני ישראל שכאשר אדם נטמא, עליו לצאת אל מחוץ למחנה. רש&quot;י מסביר שהיו שלושה מחנות: הראשון זהו המשכן עצמו, השני הינו מחנה הלויים שחנו מסביב למשכן, והשלישי הינו מחנה ישראל של שאר השבטים. שלושת הרמות בטומאה הינם: צרעת - שהינה טומאה הנגרמת ממחלת עור. זב - שהינה טומאה של גברים. ומעל הכל טמא מת - שנטמא בנגיעה בגוף אדם מת. טמא מת עליו לצאת מהמשכן עצמו, זב עליו לצאת אף ממחנה הלויים, ואליו על המצורע לצאת אף ממחנה ישראל. בסיום התורה מצווה התורה שאם אדם חוטא לחבירו, עליו להחזיר את הגניבה בתוספת חמישית מהקרן. לרש&quot;י כל זה התרחש ביום הקמת המשכן, בעת שכבוד ה' מלא את המשכן.<br /> <br /> *'''רביעי''' - התורה עוסקת בשלושה נושאים: השקיית הסוטה במקרה של אישה הנחשדת על ידי בעלה, הלכות הנזיר שהקדיש עצמו לה', וברכת כהנים. <br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=מסכת סוטה}}<br /> השקיית הסוטה מתרחשת כאשר אישה נחשדת על ידי בעלה בניאוף. האישה מובאת אל הכהן שמגלה את שערה ומזהירה בחומרה רבה. ההזהרה-קללה מבהירה מה יתרחש לאישה אם אכן הינה נואפת. לאחר מכן כותב הכהן את הקללה על מגילה וממוסס את האותיות אל תוך מים שאותם הוא משקה את האישה. באם אכן נאפה האישה, ביטנה מתפוצצת והיא מתה מכך. באם לא נטמאה האשה ולא נאפה, המים מנקים אותה מהחשד ונהפכים לברכה עבורה: באם קודם לכן לא היו לה ילדים, כעת היא תתעבר, ובאם קודם לכן היו לה בנות בלבד, כעת תתברך בבנים זכרים, וכן כל הריון יעבור עליה בקלות וללא סבל.<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=מסכת נזיר}}<br /> נזיר שנשבע לא לשתות יין או כל מוצר אחר מענבים לתקופה מסוימת, ובסיום התקופה עליו להביא קרבנות כולל קרבן חטאת. מעובדה זו אנו למדים שלמרות שלהיות נזיר הינו דבר קדוש, אך עדיין להמנע מדברים שאותם הקב&quot;ה ברא עבורנו נחשב לחטא. <br /> <br /> בסיום ישנו ברכת הכהנים אותה מברכים ב[[בית הכנסת]].<br /> <br /> *'''חמישי''' - תיאור המתנות שנדבו נשיאי השבטים למשכן כאשר סיימו לבנותו.<br /> <br /> *'''שישי''' - המשך תיאור הנדבות של נשיאי השבטים.<br /> <br /> *'''שביעי''' - סיום תיאור נדבות הנשיאים וכן סיום תיאור חנוכת המשכן, ומתארת כיצד דיבר משה עם הקב&quot;ה במשכן העדות.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=99 רעיונות לפרשת נשא] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=99&amp;article=333 טקסט פרשת נשא עם פירוש רש&quot;י] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=198&amp;article=358 פרשת נשא בקצרה לילדים] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1539 קריאת התורה של פרשת נשא עם טעמי המקרא (חב&quot;ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{פרשות השבוע}}<br /> [[קטגוריה:פרשות השבוע|ד]]</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%91%22%D7%94&diff=103404 2011-05-04T05:23:02Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div>{{שמות}}<br /> '''שמות הוי&quot;ה''' הם שמותיו של הקב&quot;ה, בהם נתכנה ב[[תורה]] ובדברי חז&quot;ל. מבואר כי הקב&quot;ה עצמו נעלה מכל שם, שהוא פשוט בתכלית הפשיטות. אלא שכאשר מתגלה הקב&quot;ה במידה מסויימת, אזי נקרא הוא בשם זה.<br /> <br /> שם [[הוי&quot;ה]] הוא שמו המיוחד של הקב&quot;ה, שכך הוא נקרא בהתגלותו כמחיה ומהווה העולמות, ולא במידה פרטית מסויימת. בנוסף לשם הוי&quot;ה, ישנם שבעה שמות שאינם נמחקים. ב[[קבלה]] מבואר כי שמות אלו הם שמות ה[[כלים]] של [[עשר ספירות]] של [[עולם האצילות]].<br /> <br /> ==ענין השמות==<br /> הקב&quot;ה הוא פשוט בתכלית הפשיטות, ולא שייך כלל במהותו ועצמותו ענין התוארים שנמצאו שכינו לו ית' בתורה ובדברי הנביאים ובדברי רז&quot;ל כמו חכם חסיד רחמן כו' וכיוצא בהן. כי עצמותו ומהותו של שה[[חכמה]] שהיא המעלה הראשונה בנבראים היא נחשבת כעשיה גשמית לגבי מהותו ועצמותו, וכל שכן בחית ה[[מידות]] וכמאמר &quot;לאו מכל אלין מדות איהו כלל&quot;.<br /> <br /> ואעפ&quot;כ יש מציאות ענין התוארים הללו שבאו בתנ&quot;ך ובדחז&quot;ל. דהיינו ע&quot;ד מארז&quot;ל במקום שאתה מוצא גדולתו כו' שם אתה מוצא ענותנותו שהוא ית' משפיל א&quot;ע להיות מתלבש בעשר כלים דאצילות שהן בחי' חו&quot;ג כו'. וג&quot;ר חב&quot;ד ואז שייך לקרותו בתוארים שנק' חכם מצד התלבשותו בחכמה וכמאמר אליהו אנת חכים פי' שמספר בענותנותו שמשפיל א&quot;ע להתלבש בבחי' כלי החכמה עם היות שהחכמה אין ערוך אליו כלל כנ&quot;ל. וכן משפיל א&quot;ע להתלבש בבחי' חסד ונק' אז הגדול או חסיד וזהו שהגדולה היא ענותנותו שע&quot;י ענוה והשפלה שהשפיל א&quot;ע להתלבש במדת חסד אז דייקא שייך לקרותו גדול משא&quot;כ מהו&quot;ע מרומם מגדר זה כנ&quot;ל. <br /> <br /> שמותיו של הקב&quot;ה הם ה[[כלים]] של [[עשר ספירות]] של עולם ה[[אצילות]] שמתלבש בהן [[אור אין סוף]] ומתייחד עמהן בתכלית היחוד, על דרך &quot;[[איהו וגרמוהי חד]]&quot;. היינו [[שם א&quot;ל]] הוא בבחינת כלי ה[[חסד]]. ו[[שם אלהי&quot;ם]] הוא בבחינת כלי הגבורה ו[[שם אדנ&quot;י]] בבחינת מלכות.<br /> <br /> [[שם הוי&quot;ה]] הוא ה[[פנימיות]] של כל השמות שהם הכלים. כי הוא בבחינת ה[[אורות]] המתלבשים בתוך ה[[כלים]]. כך בבחינת [[שם א&quot;ל]] שהוא השם שבכלי החסד, הנה בבחינת האור הנמשך מ[[אין סוף ברוך הוא]] להתלבש בו הוא בחינת [[שם הוי&quot;ה]]. וכן גם בבחינת [[שם אלהי&quot;ם]] שבכלי הגבורה מתלבש בתוכו [[שם הוי&quot;ה]] שהוא בבחינת האור המתלבש בתוך הכלים. ועל דרך זה בכל השמות שאינן נמחקין שהם בבחינת ה[[כלים]], ו[[שם הוי&quot;ה]] הוא בבחינת ה[[אורות]] המתלבשים בהן. ולכן [[שם הוי&quot;ה]] מצטרף עם כל השמות כמו שנאמר &quot;ביום עשות הוי&quot;ה אלקים ארץ ושמים&quot;, וכן &quot;הוי&quot;ה צבאות&quot; וכו', מפני שבחינת [[שם הוי&quot;ה]] הוא הממשיך את ה[[אור אין סוף]] להתלבש בשמות אלהי&quot;ם וצבאו&quot;ת שהם הכלים, שהוא ה[[ממוצע]] בין אורות וכלים, ולכך הוא המחבר האורות עם הכלים.<br /> <br /> ==שבע שמות שאינם נמחקים==<br /> על פי תורת הנגלה, ישנם שבע שמות שאינם נמחקים: שם [[הוי&quot;ה]] שהוא שם [[אדנ&quot;י]], שם [[א&quot;ל]], שם [[אלו&quot;ה]], שם [[אלהי&quot;ם]], שם [[אהי&quot;ה]], שם [[שד&quot;י]], שם [[צבאו&quot;ת]].<br /> <br /> מבואר כי בכללות, שמות אלו הם שמות של ה[[כלים]] של [[עשר ספירות]] של [[עולם האצילות]]. בפרטות מבואר כי שם [[א&quot;ל]] קשור לספירת ה[[חסד]], כמו שנאמר &quot;חסד אל כל היום&quot;. שם [[אלהי&quot;ם]] קשור לספירת ה[[גבורה]], שכידוע שם [[אלהי&quot;ם]] הוא מידת הדין לעומת שם [[הוי&quot;ה]] שהוא מידת ה[[חסד]]. שם [[הוי&quot;ה]] הוא בספירת ה[[תפארת]], שהיא המשכה ממקום גבוה, ששם [[הוי&quot;ה]] הוא שמו המיוחד של הקב&quot;ה, ועל ידיו ספירת ה[[תפארת]] מאחדת הפכים. [[שם צבאו&quot;ת]] מכוון כנגד ספירות [[נצח והוד]]. שם [[שד&quot;י]] מכוון כנגד ספירת ה[[יסוד]]. שם [[אדנ&quot;י]] מכוון כנגד ספירת ה[[מלכות]].<br /> <br /> ==שמות מצורפים==<br /> מצינו בתורה שמות מצורפים, שנקרא הקב&quot;ה בצירוף של שם אחד או יותר, כגון [[הוי&quot;ה אלהי&quot;ם]] וכדומה. מבואר כי ענין שמות אלו הוא ששם אחד נמשך ומתגלה בשם השני. כלומר ענין שם [[הוי&quot;ה אלהי&quot;ם]] הוא שהארת [[אור אין סוף]] הנמשכת ומתלבשת בבחינת שם [[הוי&quot;ה]] נמשכת ומתלבשת בשם [[אלהי&quot;ם]], והתגלות זו היא בחינת השם [[הוי&quot;ה אלהי&quot;ם]].<br /> <br /> מבואר כי שלושת השמות [[א&quot;ל שד&quot;י]], [[א&quot;ל הוי&quot;ה]], ו[[א&quot;ל אדנ&quot;י]] הם המשכה של שם [[א&quot;ל]], שהוא התיקון הראשון מ[[י&quot;ג תיקוני דיקנא]] אל שלושת העולמות הנפרדים, עולמות [[בי&quot;ע]]. שכאשר שם [[א&quot;ל]] מאיר ונמשך אל [[עולם הבריאה]] מתלבש בשם [[שד&quot;י]] ונקרא [[א&quot;ל שד&quot;י]], וכאשר מאיר ונמשך ב[[עולם היצירה]] מתלבש בשם [[הוי&quot;ה]] ונקרא בשם [[א&quot;ל הוי&quot;ה]], וכאשר נמשך ומתגלה ב[[עולם העשיה]] נמשך ומתגלה בשם [[אדנ&quot;י]] ונקרא בשם [[א&quot;ל אדנ&quot;י]].<br /> <br /> ==שם אהי&quot;ה==<br /> שם [[אהי&quot;ה]] מוזכר בספר שמות &quot;כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם&quot;. שם אהי&quot;ה רומז לגלות, כי שם אהי&quot;ה הוא מלשון &quot;אנא זמין לאתגלאה&quot;, לעומת שם [[הוי&quot;ה]] שמורה על הגאולה.<br /> <br /> ===מלויי שם אהי&quot;ה===<br /> לשם אהי&quot;ה ישנם שלושה מילויים:<br /> <br /> ====שם קס&quot;א====<br /> [[שם קס&quot;א]] נוצר מ[[שם אהי&quot;ה]] במילוי יו&quot;דים: אל&quot;ף ה&quot;י יו&quot;ד ה&quot;י.<br /> <br /> ====שם קנ&quot;א====<br /> [[שם קנ&quot;א]] נוצר מ[[שם אהי&quot;ה]] במילוי ה&quot;הים: אל&quot;ף ה&quot;ה יו&quot;ד ה&quot;ה.<br /> <br /> ====שם קמ&quot;ג====<br /> [[שם קמ&quot;ג]] נוצר מ[[שם אהי&quot;ה]] במילוי אל&quot;פים: אל&quot;ף ה&quot;א יו&quot;ד ה&quot;א.<br /> <br /> <br /> ==מילויי שם הוי&quot;ה==<br /> לשם הוי&quot;ה ישנם ארבעה מילויים עיקריים:<br /> ===שם ע&quot;ב===<br /> {{ערך מורחב|ערך=שם ע&quot;ב}}<br /> [[שם ע&quot;ב]] נוצר מ[[שם הוי&quot;ה]] במילוי יו&quot;דים: יו&quot;ד ה&quot;י וי&quot;ו ה&quot;י. מילוי יו&quot;דים מורה על החכמה, וזהו שארבע אותיות [[שם הוי&quot;ה]] בצירוף זה הם במילוי יו&quot;ד, ששם זה מורה על החכמה. בעולמות שם זה מתאים לעולם ה[[עקודים]]. שם זה ששייך לעניין ה[[חכמה]] לא שייך עניין [[שבירת הכלים]] כאמור &quot;[[ימותו ולא בחכמה]]&quot;. שם זה הוא כנגד [[ספירת חכמה]], וכנגד [[אבא עילאה]] ב[[עולם האצילות]].<br /> <br /> ===שם ס&quot;ג=== <br /> {{ערך מורחב|ערך=שם ס&quot;ג}}<br /> [[שם ס&quot;ג]] נוצר מ[[שם הוי&quot;ה]] במילוי כזה: יו&quot;ד ה&quot;י וא&quot;ו ה&quot;י. שם זה הוא גם במילוי יו&quot;דים, מלבד הוא&quot;ו שהוא במילוי אלפ&quot;ים, לפי ששם זה מורה על [[ספירת הבינה]] שגם היא בתכלית ה[[ביטול]], שכן [[חכמה ובינה]] הם &quot;[[תרין ריעין דלא מתפרשין]]&quot;. אות הוא&quot;ו של מילוי זה הוא במילוי אלפי&quot;ם, שכן אות וא&quot;ו בשם ב&quot;ן מורה על התחלת המשכת הבינה, כפי שנעשית מקור למידות, ואז היא בבחינת מציאות. וזהו שבינה דינין מתערין מינה בסופה. מת שם זה שייך לעולם ה[[נקודים]] ולעולם ה[[תוהו]], ובו הייתה [[שבירת הכלים]]. שם זה הוא כנגד [[ספירת הבינה]], וכנגד [[אמא עילאה]] ב[[עולם האצילות]].<br /> <br /> ===שם מ&quot;ה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=שם מ&quot;ה}}<br /> [[שם מ&quot;ה]] נוצר מ[[שם הוי&quot;ה]] במילוי אל&quot;פים: יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א. שם זה הוא כנגד [[זעיר אנפין]], שכן אל&quot;ף מורה על כללות ענין ההמשכה. שם זה הוא כנגד עולם ה[[ברודים]], וכנגד [[עולם התיקון]] וכנגד [[עולם האצילות]]. מ&quot;ה הוא ה[[גימטריא]] של &quot;אדם&quot;, ושם זה מורה על ה[[ביטול]] שיש באדם. שם בפרצופי [[עולם האצילות]] שם זה הוא כנגד [[זעיר אנפין]].<br /> <br /> ===שם ב&quot;ן===<br /> {{ערך מורחב|ערך=שם ב&quot;ן}}<br /> [[שם ב&quot;ן]] הוא מילוי של [[שם הוי&quot;ה]] במילוי ה&quot;הים: יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו ה&quot;ה. שם ב&quot;ן הוא במלכות ולכן הוא במילון ההי&quot;ן, שהמילוי הוא כמו עצם האות, שזה מורה על צמצום ומיעוט האור בבחי' המלכות. שם זה הוא כנגד [[עולמות בי&quot;ע]], העולמות שנפלו ב[[שבירת הכלים]]. ב&quot;ן הוא ה[[גימטריא]] של &quot;בהמה&quot;, ושם זה מורה על התוקף והכוח שיש בבהמה. שם זה הוא כנגד [[ספירת המלכות]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> * רמב&quot;ם ספר מדע הלכות יסודי התורה פרק ו' הלכה ב', מה הם השמות שלא נמחקין.<br /> <br /> [[קטגוריה:שמות ה']]</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%22%D7%AA_(%D7%A9%D7%9D)&diff=103403 2011-05-04T05:21:33Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div>{{שמות}}שם '''צבאו&quot;ת''' הוא אחד מ[[שמות הוי&quot;ה|שבעה שמות שאינם נמחקים]]{{הערת שוליים|רמב&quot;ם הלכות יסודי התורה פרק ו' הלכה ב'}}. שם זה נאמר לראשונה על ידי חנה, והוא מצוי ביותר בנביאים.<br /> <br /> בקבלה מבואר כי שם זה מכוון כנגד ספירות [[נצח והוד]]. שבהלבשות של הקב&quot;ה במידות [[נצח והוד]] נקרא הוא בשם [[צבאו&quot;ת]], ועל ידי שם זה הוא ענין ה[[נבואה]].<br /> <br /> ==עניינו==<br /> אמרו חז&quot;ל, כי מיום שברא הקב&quot;ה את עולמו, לא היה אדם שקראו להקב&quot;ה צבאו&quot;ת עד שבאת חנה וקראתו צבאו&quot;ת. ששם זה אינו נזכר בחמישה חומשי תורה, ולא בספר יהושע ושופטים, אלא רק בספרי הנביאים.<br /> <br /> ==בבחינת נצח והוד==<br /> מבואר כי השמות של הקב&quot;ה מכוונים כנגד ה[[ספירות]] של [[עולם האצילות]], שכל שם מכוון כנגד ספירה אחרת. ושם צבאו&quot;ת הוא כנגד ספירות [[נצח והוד]] של עולם האצילות. שכאשר מתלבש הקב&quot;ה במידות נצח והוד, להשפיע ל[[עולמות]] במידה זאת, אזי נקרא הוא בשם צבאו&quot;ת.<br /> <br /> ענין ספירות [[נצח והוד]] הוא כי הם &quot;לבר מגופא&quot; שהם כנגד שני ירכין, וענינם הוא השפעה החוצה. וענין של ספירות נצח והוד של [[עולם האצילות]] הוא לרדת ולהחיות את עולמות [[בי&quot;ע]].<br /> <br /> ==&quot;אות הוא בצבא שלו&quot;==<br /> לשון צבאות הוא לשון חיילות. והם גדודי [[נשמות]] ו[[מלאכים]] של עולם ה[[בריאה]] אשר אין מספר לגדודיו והם נבראים ומחודשים מאין ליש ממש. ואינן אלהות כלל כמו [[אצילות]] שהוא בחינת אלהות ממש. ואף על פי כן ה[[נביא|נביאים]] המשיכו שיתלבש בהם [[אור אין סוף]] בתכלית היחוד כמו שנתלבש בכלים של עולם ה[[אצילות]] עד דאיהו וגרמוהי. עד שיהיה נקרא ה[[אור אין סוף]] המלובש בהם בשם צבאות שהוא שם התואר, שהוא עצמו הוא בחינת הצבאות ממש, כעניין [[איהו וגרמוהי חד]], שבעולם ה[[אצילות]] שהוא עצמו הוא הדעה וכו'. וכך על ידי שם צבאות מתייחד בכלים של עולמות בי&quot;ע עד שהוא עצמו הוא הצבאות כו'. ולא שהם נפרדים בפני עצמם רק שבטלים אליו אלא שמתייחד עמהן ממש.<br /> <br /> שם צבאו&quot;ת עניינו אות הוא בצבא שלו, כלומר שכל צבאי צבאות של המלאכים שלמטה אלף אלפים לגדוד אחד ולגדודיו אין מספר, כולם הם מתהוים ומקבלים חיות רק מאות אחת.<br /> <br /> הנה אמרו רובתינו על חנה, מיום שברא הקב&quot;ה את עולמו לא היה אדם שקראו להקב&quot;ה צבאות עד שבאת חנה כו'. דהיינו שהיא פתחה תחלה לקרות הקב&quot;ה הוי&quot;ה צבאות ואמר הקב&quot;ה עתיד בן שלך לפתוח בנבואה בשם זה כמ&quot;ש ויאמר שמואל כה אמר ה' צבאות פקדתי כו'. והנביאים האחרונים נבאו בשם זה ובפרט חגי זכרי' ומלאכי יותר מכולן<br /> <br /> ==טעם שנזקקו לשם זה==<br /> [[משה רבינו]] זכה שתנתן התורה על ידו היינו לפי שהמשיך התלבשות [[אור אין סוף]] בכלים של [[זעיר אנפין]]. ומשם נמשך התורה כנ&quot;ל. ומשם היתה נבואתו כי עיקר נבואתו היתה מ[[אצילות]] רק דרך מעבר נמשך על ידי ה[[בריאה]]. אבל לא המשיך שיהיה ג&quot;כ התלבשות אור א&quot;ס בעולמות בי&quot;ע על דרך שהוא מתייחד עם כלים דאצילות. ולא הוצרך לזה כי המשכת התורה המשיך מבחינת אצילות ממש. ושם מתייחד אור א&quot;ס עם הכלים עד דאיהו וגרמוהי חד. מה שאין כן בעולמות [[בי&quot;ע]] אין הגילוי כלל בהכלים (ולאו איהו וגרמוהי חד בהון כנודע).<br /> <br /> אבל הנביאים שאחריו המשיכו את [[אור אין סוף]] שיתלבש גם כן בכלים של עולמות [[בי&quot;ע]] מה שלא היה כן בימי משה רבינו. וזהו פירוש דברי חז&quot;ל, שחנה פתחה תחלה בשם צבאות, ואחריה נמשכו כל הנביאים, שענין שם זה הוא מורה על ענין התלבשות [[אור אין סוף]] בכלים של [[בי&quot;ע]] להיות מתייחד עמהם שזוהי עבודת ה[[נביא|נביאים]].<br /> <br /> הטעם שנצרכו לכך היא כי בימי [[משה רבינו]] שהיתה נבואתו מאצילות, המשיך להם למטה התורה משם מבחי' אצילות והוא היה דבר ה' בפי משה וקיימו ישראל התורה כו'. אבל בימי הנביאים שאחריו שלא היו ישראל עושין רצונו של מעלה והוצרכו הנביאים להוכיחם. וענין ההפרש בין תוכחה שאומר הנביא לשאר מוכיח הוא כי בהנביא הנה התוכחה היא דבר ה' המתלבש בדבורו של הנביא ונמצא הוא ית' הוא המוכיח.<br /> <br /> ולזאת הוכרח להיות המשכת התורה מ[[אצילות]] לבי&quot;ע כדי שיקיימו ישראל התורה כי בהיותה באצילות כבימי משה לא היו מקיימים אותה ישראל שבימי הנביאים אחר דורו של משה מצד שנשגבה מהם והית' התורה בפ&quot;ע והאדם בפ&quot;ע. ולכך היה צ&quot;ל התלבשות התורה מאצי' לבריאה ונמשך שם דבר ה' בפי הנביא להזהיר את ישראל שיקיימו התורה כו'. והגיע להם עי&quot;ז התוכחה מדבר ה' ממש המתלבש בכלים דבי&quot;ע ומשם בפי הנביא כו'.<br /> <br /> והנה הגם שאין נביא רשאי לחדש דבר. אך אין זה חדוש ותוספת על תורת מרע&quot;ה. רק המשכת התורה בלי תוס' וגרעון מאצילות לבריאה.<br /> <br /> ==להרחבה==<br /> *מאמר &quot;בעצם היום הזה&quot; בפרשת בא בספר [[תורה אור]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:שמות ה']]</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%94&diff=103402 2011-05-04T05:13:43Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div>'''יראה''' היא רגש של פחד או יראה אותו מרגיש ה[[אדם]] כאשר &quot;מתבונן ומעיין בגדולת אין סוף ברוך הוא&quot;. רגש זה הוא לעומת רגש ה[[אהבה]]. היראה הינה השורש לכל השס&quot;ה מצוות לא תעשה כיון שאדם הירא את הקב&quot;ה לא יעבור על המצוות שציווה לא לעשות.<br /> <br /> יראת ה' היא [[מצוות עשה]] כנאמר: &quot;את ה' אלוקיך תירא&quot;. בחסידות מבואר כי ישנם שני דרגות עיקריות ביראת ה': יראה תתאה - יראת הרוממות ו[[יראה עילאה]] - ירא בושת. מצוות יראת ה' היא שורש ל[[שס&quot;ה מצוות לא תעשה]].<br /> <br /> ==יראה תתאה==<br /> יראה תתאה היא הדרגה הקודמת ב[[יראת ה']]. דרגה זו היא כנגד אות [[ה' תתאה]] של שם [[הוי&quot;ה]] וענינה הוא [[קבלת עול מלכות שמים]], ופחד ה' כפחד המלך שהיא יראה חיצונית ונגלית.<br /> <br /> על [[יראה תתאה]] נאמר כי אם אין יראה אין חכמה, שיראה זו קודמת לחכמה. יראה זו היא הדרגה הראשונה אליה מגיע [[עובד ה']] ורק לאחריה יוכל להשיג את דרגת ה&quot;יראה עילאה&quot;.<br /> <br /> ==יראה עילאה==<br /> יראה עילאה היא הדרגה הגבוהה ב[[יראת ה']] והיא כנגד אות יו&quot;ד שם [[הוי&quot;ה]] וענינה הוא ירא בושת, שמתבושש מפני גדולה ה'. על יראה זו נאמר &quot;אם אין חכמה אין יראה&quot;, שדרגה זו מגיעה ממקום שהוא למעלה מ[[ספירת החכמה]]. שעל ידי התבוננות איך כל דבר נולד (&quot;איזהו חכם הרואה את הנולד&quot;) ונתהווה מאין ליש בדבר ה' ורוח פיו יתברך, ואי לזאת השמים והארץ וכל צבאיו בטלים במציאות ממש בדבר ה' ורוח פיו וכלא ממש חשיב, ואין ואפס ממש כ[[ביטול]] אור וזיו השמש בגוף השמש עצמה, ועל ידי זה בא לידי יראה עילאה.<br /> <br /> יראה עילאה נמשכת מן [[פנימיות]] האלוקות שבתוך העולמות. ואי אפשר להשיגה אלא על ידי הקדמת היראה תתאה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[אהבה]]<br /> <br /> [[קטגוריה:עבודת ה']]<br /> [[קטגוריה:נפש]]</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A9_%D7%A0%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=103378 2011-05-04T01:54:43Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div>[[בבא בתרא]]<br /> <br /> ושלא יהיה תמיד בצבע אדום</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_14&diff=103377 2011-05-04T01:52:41Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div> {| style=&quot;float: left; width: 300px;&quot;<br /> |-<br /> ! class=&quot;usermessage&quot; style=&quot;padding: 1em;&quot; | {{מצב דף שיחה}}<br /> |}<br /> <br /> {{משתמש:שלום/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 1|א]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 2|ב]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 3|ג]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 4|ד]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 5|ה]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 6|ו]]}}<br /> <br /> == אברהם פריז ==<br /> <br /> ממה נפשך, אם גובל באיסורי תורה - למה לא למחוק הכל (ואם לא - למה למחוק)? ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מדרש]]''. &lt;small&gt;'''תשע&quot;א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.&lt;/small&gt; כ&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;א.<br /> :אני מסופק בזה, וצריך עיון, והעמד דבר על חזקתו. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 19:29, 3 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> שלום<br /> דווקא עקבתי אחרי הדו שיח ונעצבתי על מחיקתו. יש לך אולי דרך לשלוח לי את זה? [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]]<br /> <br /> בגלל שלא ענית<br /> <br /> (והשאלה היא הפעם אליך):<br /> {{ציטוט| תוכן=האם אתה קורא דף שיחה זה? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע&quot;א...|מקור=[[שיחת משתמש:יצחק ב#שאלה|המקור כאן]]|מרכאות=כן}}<br /> <br /> מקווה ש'''תבין!!!''' [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 01:51, 4 במאי 2011 (UTC)</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_14&diff=103376 2011-05-04T01:51:29Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div> {| style=&quot;float: left; width: 300px;&quot;<br /> |-<br /> ! class=&quot;usermessage&quot; style=&quot;padding: 1em;&quot; | {{מצב דף שיחה}}<br /> |}<br /> <br /> {{משתמש:שלום/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 1|א]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 2|ב]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 3|ג]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 4|ד]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 5|ה]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 6|ו]]}}<br /> <br /> == אברהם פריז ==<br /> <br /> ממה נפשך, אם גובל באיסורי תורה - למה לא למחוק הכל (ואם לא - למה למחוק)? ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מדרש]]''. &lt;small&gt;'''תשע&quot;א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.&lt;/small&gt; כ&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;א.<br /> :אני מסופק בזה, וצריך עיון, והעמד דבר על חזקתו. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 19:29, 3 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> שלום<br /> דווקא עקבתי אחרי הדו שיח ונעצבתי על מחיקתו. יש לך אולי דרך לשלוח לי את זה? [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]]<br /> <br /> בגלל שלא ענית<br /> <br /> (והשאלה היא הפעם אליך):<br /> {{ציטוט| תוכן=האם אתה קורא דף שיחה זה? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע&quot;א...|מקור=[[שיחת משתמש:יצחק ב#שאלה|המקור כאן]]|מרכאות=כן}}<br /> <br /> מקווה ש'''תבין!!!'''[[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 01:51, 4 במאי 2011 (UTC)</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91&diff=103372 2011-05-04T01:37:32Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> אשמח לעזור בכל המצטרך --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ה באדר ב' ה'תשע&quot;א 07:20, 31 במרץ 2011 (UTC)<br /> <br /> == שני הערות קטנות ==<br /> <br /> תודה על תרומתך לחב&quot;דפדיה.<br /> <br /> רק שני הערות קטנות:<br /> <br /> 1 דיונים יש לפתוח בסוף דף השיחה, לאחר הטקסט שנכתב כבר.<br /> <br /> 2 {{חתימה}} --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ח בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 04:33, 2 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == חתימה ==<br /> <br /> יש תו ' מיותר בחתימתך, מה שיוצר הטעיה שלכאורה לא מכוונת. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;א 07:51, 3 במאי 2011 (UTC)<br /> ==שאלה==<br /> האם אתה קורא דף שיחה זה? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 01:19, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> בוודאי! --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 01:23, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> :יופי. חשבתי שאינך קורא דף זה, מכיוון שלא הגבת על שום חאת מההודעות הקודמות. כדאי, אכן, להגיב על הודעות, כשם שהמנהג הוא להגיב על הודעות הנאמרות מפה אל פה.<br /> :האם אתה יודע כיצד לכתוב קטגוריה? בערך לוד, למשל, יש להוסיף מטה את הטקסט &lt;nowiki&gt;[[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]&lt;/nowiki&gt;. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 01:25, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> כן, פשוט שכחתי, תודה! --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 01:26, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> ::בהזדמנות זו, אביע את הערכתי הרבה לפועלך בחב&quot;דפדיה! --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 01:29, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> ==תמונות==<br /> יש לי הרבה תמונות לעלות לערכים שכתבתי ואשמח לעלותם כשאקבל אישור לכך. --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 01:30, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> :אדרבה. אבקש את ההרשאות עבורך, ולהערכתי תקבל אותם תוך יום - יומיים. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 01:35, 4 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> גם לי יש תמונות להרבה ערכים [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 01:37, 4 במאי 2011 (UTC)</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A9_%D7%A0%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=103370 2011-05-04T01:32:20Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div>[[בבא בתרא]]</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A9_%D7%A0%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=103369 2011-05-04T01:32:10Z

<p>יש נוחלין: דף חדש: בבא בתרא</p> <hr /> <div>בבא בתרא</div>

יש נוחלין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_14&diff=103368 2011-05-04T01:31:53Z

<p>יש נוחלין: </p> <hr /> <div> {| style=&quot;float: left; width: 300px;&quot;<br /> |-<br /> ! class=&quot;usermessage&quot; style=&quot;padding: 1em;&quot; | {{מצב דף שיחה}}<br /> |}<br /> <br /> {{משתמש:שלום/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 1|א]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 2|ב]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 3|ג]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 4|ד]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 5|ה]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 6|ו]]}}<br /> <br /> == אברהם פריז ==<br /> <br /> ממה נפשך, אם גובל באיסורי תורה - למה לא למחוק הכל (ואם לא - למה למחוק)? ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מדרש]]''. &lt;small&gt;'''תשע&quot;א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.&lt;/small&gt; כ&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;א.<br /> :אני מסופק בזה, וצריך עיון, והעמד דבר על חזקתו. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 19:29, 3 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> שלום<br /> דווקא עקבתי אחרי הדו שיח ונעצבתי על מחיקתו. יש לך אולי דרך לשלוח לי את זה? [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]]</div>

יש נוחלין