https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+770 2026-04-04T08:44:14Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&diff=473306 2021-05-02T07:00:57Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תורת אמת - ירושלים<br /> |תמונה=[[קובץ:ישיבת תורת אמת.jpg|250px]]<br /> |כתובית=מבנה הישיבה הגדולה<br /> |אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תרע&quot;ב]]<br /> |מיקום=[[ירושלים]]<br /> |מייסד=אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על ידי שלוחו הרב [[שלמה זלמן הבלין]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[אברהם לפידות]] <br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב יחיאל יוסף לסקר<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> |מנהל=הרב [[יהושע יוזביץ]]<br /> |מספר תלמידים= כ90 (ישי&quot;ג) 50 (ישי&quot;ק)<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[קובץ:תורת אמת ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור באולם הלימודים בישיבת תורת אמת בירושלים]]<br /> מוסדות '''תורת אמת''' ב[[ירושלים]] - הינם רשת מוסדות חינוך לבנים, הכוללים תלמוד תורה, ישיבה חב&quot;דית, הכוללת מסגרת של [[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה, ומכון ללימוד [[סמיכה לרבנות]] בשם 'בית מדרש עיון ההלכה'.<br /> <br /> ==מטרת ההקמה==<br /> בעת ההקפות בליל [[שמחת תורה]] [[תרע&quot;ג]], כשנה לאחר ייסודה של ישיבת תורת אמת, ניכרה על כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שמחה גדולה. הרבי ביאר את תוכנם של פסוקי &quot;אתה הראת&quot;, ואודות הפסוק &quot;כי מציון&quot;, אמר: <br /> &quot;בינתיים אנו שיגרנו את ה[[תורה]] ל[[ציון]], וכאשר ילמדו שם [[חסידות]], יקוים (חזון אחרית הימים) &quot;כי מציון תצא תורה &lt;ref&gt;סיפורים חסידיים ע' 111 בשם הרב שלמה זלמן הבלין.&lt;/ref&gt;&quot;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרב הלל רבינוביץ', סיפר בשם אחד מ[[זקני החסידים]] של [[הרבי הרש&quot;ב]], כי הרבי הבהיר באוזני הרב הבלין, ש[[המשיח]] יתגלה היכן שלומדים חסידות, וכדי לפעול את ההתגלות ב[[ארץ הקודש]], מקים בה את ישיבת תורת אמת &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 19.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרה&quot;ח [[בנימין זילברשטרום]] מספר, כי פעם שאל את [[הרבי]] מדוע מצטטים את תשובת [[המלך המשיח]] ל[[בעש&quot;ט]] לפיו [[משיח]] יגיע רק כשיעסקו ב[[הפצת המעיינות חוצה]], ומחסירים בה את התנאי הנוסף שאמר המה&quot;מ והיא שיידעו לייחד יחודים כמו שמייחד הבעש&quot;ט. ושאל: וכי יכולים אנשים כערכנו לעשות יחודיים כאלו? להפתעתו קרא לו הרב [[בנימין קליין]] והקריא את תשובתו של הרבי:&lt;br&gt;<br /> <br /> '''&quot;זה ניתווסף ונעשה אפשרי ע&quot;י [[תורת חסידות חב&quot;ד]] כמבואר השיחה על דבר זה ב[[תורת שלום]]. היינו שע&quot;י לימוד חסידות, ניתן להגיע לייחודים ועליות בדומה לבעש&quot;ט, ולפעול את [[ביאת משיח]] צדקנו. ואכן, לשם כך, נוסדה תורת אמת''' &lt;ref&gt;שם ע' 20.&lt;/ref&gt;&quot;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ אף כתב וביאר במכתב כי הקמת הישיבה היא קיום רצונם של כלל רבותינו נשיאנו שזהו רצון העליון &lt;ref&gt;אג&quot;ק אדהריי&quot;צ ח&quot;א ע' סא&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> == פעולות ההקמה ==<br /> בשנת תער&quot;ב [[הרבי הרש&quot;ב]] ו[[הרבי הריי&quot;צ]] מינו את הרב הבלין כ[[משפיע]] ומנהל של הישיבה ב[[חברון]]. איתו נשלחו שבעה בחורים נוספים שהסכימו מרצונם הטוב ליסוע למשך תקופה של שנתיים ימים, בכדי להוות היסוד והגרעין של הישיבה. כבר אז נקבע לה שמה, וכן נקבע כי מהותה יהיה בדומה למהות הישיבה ב[[ליובאוויטש]]. &lt;br&gt;<br /> בייסוד הישיבה נטל חלק פעיל הרב [[שלמה לייב אליעזרוב]], הרב ד[[חברון]], שרעיונותיו אודות הישיבה זכו לאישוריו של הרב הרש&quot;ב.&lt;br&gt;<br /> <br /> כשיצאו השלוחים הנ&quot;ל לשליחותם, ליוום הרבי הרש&quot;ב וכן ליוום בני קהילות רבות מהערים שעברו בהם בדרכם (כגון [[ניקולייב]] ועוד).&lt;br&gt;<br /> <br /> הרב אליעזרוב חשב משך זמן כי השלוחים ששלח הרבי, נשלחו בכדי לבסס את ישיבת &quot;[[מגן אבות]]&quot; החב&quot;דית ששכנה אז בעיר, וכשהגיעו לחברון התבררה הטעות ע&quot;י מכתב ששלח להם הרבי הריי&quot;צ ב[[ראש חודש כסלו]] של אותה שנה. החידוש של ישיבת תורת אמת על הישיבה הישנה (מגן אבות), היא השימת דגש המיוחד על [[לימוד פנימיות התורה]]. טרם החלטה זו על הקמת הישיבה, הייתה תקווה כי אירגון מחדש של הישיבה הקיימת יועיל וישפר המצב, ומשלא עזרו השינויים שנקט הרבי הרש&quot;ב עוד בשנת תרס&quot;ג, הודיע הרבי על הקמת ישיבה חדשה, באומרו שתתנהל היא &quot;על פי הנהגה והשגחה הראשית של בני הרב&quot; (הרבי הריי&quot;צ) &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 27-28.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> תכנון הקמת הישיבה עד הקמתה בפועל נמשך כתשע שנים. (אג&quot;ק אדהריי&quot;צ ח&quot;א ע' נז). הישיבה הייתה בתחילה (כאמור) סניף של &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;, וברבות הימים הוכרזה כעצמאית בשמה 'תורת אמת'. יחד עם כן, היא מההווה המשך של 'תומכי תמימים' &lt;ref&gt;'מסע הרבי בארץ הקודש' ע' 153&lt;/ref&gt;. וכלשונו של הרבי: &lt;br&gt;<br /> &quot;כי אף ע&quot;פ שמאיזה סיבה שתהיה נשתנה השם (כמובן, ברישיון וברצון רבותינו נשיאנו), שייכים סניפים אלו לישיבת תומכי-תמימים, והם תחת בעלותם של מייסדי ישיבת תומכי-תמימים – כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב נ&quot;ע וכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר &lt;ref&gt;תו&quot;מ תשמ&quot;ב ח&quot;א ע' 12.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ביום כ&quot;ד לחודש מר-חשוון הגיע הרב הבלין יחד עם ארבעה בחורים נוספים לארץ ישראל, כשהשלושה הנוספים הגיעו מאוחר יותר. זאת למרות שהתוכנית המקורית הייתה שכל הקבוצה תגיע כבר בחודש מנחם-אב תרע&quot;א &lt;ref&gt;אג&quot;ק אדהריי&quot;צ ח&quot;א ע' נ. &quot;תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש&quot; ע' קפג&lt;/ref&gt;..<br /> הם הגיעו לחברון בכ&quot;ח במר-חשוון לאחר שהות קצרה ב[[יפו]] וב[[ירושלים]]. ההשגחה העליונה סיבבה את בואם בשבת פרשת חיי-שרה, בה מתוארת קניית [[מערת המכפלה]].<br /> אל קבוצה זו התלווה הרה&quot;ח [[מנחם שמואל שניאורסון]] מחברון, שעליו הוטלה המשימה ע&quot;י הרבי הרש&quot;ב לעזור לשלוחים בהתאקלמות.&lt;br&gt;<br /> <br /> ולהלן רשימת השלוחים:&lt;br&gt;<br /> # [[ישראל זלמן אסנאס]] – מיאנאוויץ.<br /> # [[אברהם אליהו אשרוב]] הי&quot;ד - מסוראז. לימים רב העיירה דריבין ומחשובי חסידי חב&quot;ד ב[[ריגה]]. נהרג על קידוש ה' ע&quot;י הנאצים ימ&quot;ש.<br /> # [[יחזקאל פייגין]] הי&quot;ד – מלוקימא. לימים, '[[חוזר]]' של רבותינו נשיאנו, [[משפיע]] בכמה ישיבות בתו&quot;ת ברוסיה, מזכירו של הרבי הריי&quot;צ ומנהל רשת ישיבות חב&quot;ד בברית המועצות ובפולין. נהרג על קידוש ה' ע&quot;י הנאצים ימ&quot;ש.<br /> # [[הלל פרוטקין]] – מפוצ'פ. למדן, משכיל ועובד פנימי. נפטר בצעירותו, מפאת העינויים והסיגופים הרבים שנטל על עצמו. מחבר הניגון &quot;כלות הנפש&quot;.<br /> # [[צבי הירש הכהן קצב]] – מ[[האדיטש]]. בשנת [[תרע&quot;ט]] שהה או למד בישיבת תו&quot;ת בעיר [[קרמנצ'וג]], ובעת מאסרו של הרבי הריי&quot;צ בשנת תרפ&quot;ז, יוחסה לו האחריות על איסוף הכספים בעיר זו עבור הישיבות המחתרתיות. בשנת תרצ&quot;ו הרה לו הרבי להעתיק את מגוריו לעיר [[מוסקבה]].<br /> # [[מנחם נחמן בן ציון קרסיק]] – מלאפיטש. לימים, '[[חוזר]]' של הרבי הרש&quot;ב ורב העיירה שצעדרין.<br /> # [[אלתר שימחוביץ']] – מפוצ'פ. לימים, משפיע בישיבות תו&quot;ת בשצעדרין, [[רוסטוב]], וורשה ובישיבת תורת אמת בירושלים עיה&quot;ק תובב&quot;א.&lt;br&gt;<br /> <br /> מצבם הרוחני של בני ארץ ישראל באותה תקופה היה ירוד ביותר. באשר ע&quot;כ שרר צער רב על התמימים הנ&quot;ל, ר' אלתר התבטא כי התמימים מרגישים כי גלו מעל שולחן אביהם. מצב העיר חברון אומנם היה טוב מזה של ירושלים, אך עדיין הוא היה ירוד. &lt;br&gt;<br /> תושבי ארץ ישראל כלל לא הכירו מהי עבודת התפלה, ובוודאי שבקרב הצעירים הדבר היה כך. ר' יחזקאל פייגלין התבטא ע&quot;כ ש&quot;מה שלבני חוץ לארץ הוא דבר ברור, אצל בני ארץ ישראל הינו יגיעה גדולה&quot;.&lt;br&gt;<br /> <br /> עם זאת השלוחים השפיעו על תושבי ארץ הקודש, ורבים מבני הארץ קטנים כגדולים הגיעו לחזות בתופעה ששמה עשה לה כנפיים. רבים באו לחזות במקור המהפכה הרוחנית שהתחילה להתרחש. הרושם העז של המבקרים, נבע מראות ושמיעת הרב הבלין, שיעוריו, התוועדיותיו ובעיקר תפילתו, גרמה לרבים להתקרב לענייני עבודת ה' ולדרך החסידות.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרה&quot;ח [[מרדכי דובער סלונים]], מזקני חסידי חב&quot;ד בעיר, העיד במילות מרגשות על המהפכה שעשו התמימים בעיר ובארץ ישראל כולה. הרב הבלין סיפר על ההצלחה הגדולה, לחסיד המפורסם הרה&quot;ח [[אלחנן דוב מרוזוב]] הי&quot;ד, ששימש מזכיר &quot;הוועד למען תורת-אמת&quot;.&lt;br&gt;<br /> <br /> ואכן הקמת הישיבה החלה לפעול את פעולתה &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 33-45&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> == התרחבות הישיבה ==<br /> הצלחתה של הישיבה הביאה אחריה רבים אשר רצו לבוא בשעריה. אולם התנאים הקשים ששרו אז בארץ ישראל והסכנות שארבו בדרכים, מנעו את ההגעה אליה מירושלים עיה&quot;ק והערים הסמוכות. &lt;br&gt;<br /> באשר ע&quot;כ, בשנת [[תרע&quot;ג]]-ד הקימו סניף נוסף של הישיבה בעיר העתיקה בירושלים. הדבר היה מטרה מוצהרת של הרבי הריי&quot;צ, אשר ביקש שיהיה כך &quot;בכל עיר ומושב מאחינו בני-ישראל&quot; &lt;ref&gt;אג&quot;ק אדהריי&quot;צ ח&quot;א ע' תקפז&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> כר&quot;מים בסניף הירושלמי כיהנו הרבנים הגאונים, הרב [[צבי פסח פראנק]], לימים רבה הראשי של העיר, והרב [[משה אריה לייב שפירא]], תלמיד תורת-אמת בחברון.&lt;br&gt;<br /> <br /> כשתם הזמן שסוכם מראש על זמן שהותם של התמימים בארה&quot;ק, חזרו הם לליובאוויטש. גם הרב הבלין ומשפחתו חפצו לנהוג כך, אך הרבי הרש&quot;ב שלל זאת בתוקף ולא אישר את הגעתם.&lt;br&gt;<br /> <br /> == הגירוש מחברון ==<br /> <br /> בקיץ [[תרע&quot;ד]] בעת ביקור של הרב הבלין בליובאוויטש, פרצה מלחמת העולם הראשונה. המלחמה הייתה בין צבא רוסיה לצבא גרמניה כשהשלטון הטורקי בארץ ישראל תמך בצד הגרמני במערכה, ובהיות הרב הבלין, משפחתו ותלמידיו אזרחיים רוסיים, נאסר עליו לחזור לארץ ואותם גירשו למצרים, כך שבשנת [[תרע&quot;ה]] הגיעו לליובאוויטש.&lt;br&gt;<br /> עמם אף גורשו תלמידים וחסידים מקומיים שנשאו תעודת זהות זרה, ביניהם נמנה הגה&quot;ח הרב [[חיים נאה]] שהקים ביחד עם אביו הרה&quot;ח הרב [[מנחם מענדל נאה]] את ישיבת ארץ ישראל במצרים בה שהו, כשחביריו לתורת אמת נמנו על תלמידיה.&lt;br&gt;<br /> <br /> הישיבה בחברון ובירושלים המשיכה במתכונת מצומצמת. הרב אליעזרוב ששהה אז בבוכרה והיה בעל תעודה רוסית, נמנע אף הוא מלשוב, ובאשר ע&quot;כ ממלא מקומו ברבנות העיר הרה&quot;ח הרב [[יעקב יוסף סלונים]], אף עסק בניהולה את הישיבה. &lt;br&gt;<br /> מצבה הכלכלי של הישיבה ירד, זאת לאחר הפסק הסיוע של השלטון הרוסי לישיבה. ובאשר ע&quot;כ פעלו רבותינו נשיאנו להשגת סיוע מצד ממשלת ארה&quot;ב ומדינות נוספות שאחזו בקשר דיפלומטי עם השלטון הטורקי.&lt;br&gt;<br /> <br /> בעזיבתם של הבחורים תמה תקופת הזוהר של הישיבה.&lt;br&gt;<br /> <br /> כשהגיעו הבחורים הללו לליובאוויטש התרחש דבר מיוחד: &lt;br&gt;<br /> עד אז היה נהוג בהתוועדויות לשמוע את המשפיע ומידי פעם אף לשאול שאלה וכדו', וכשהמשפיע הלך לביתו התפזרו גם הבחורים. אך כשהגיעו הבחורים הנ&quot;ל, והמשפיע החסיד [[שמואל גרונם]] הלך לביתו, נותרו התמימים במקומותם ושתו בצמא את דבריהם של התמימים ששבו מחברון. &lt;br&gt;<br /> <br /> על אף שהדרך הייתה ביטול והתמימים לא שמו עצמם כמשפיעים, אך כאן אם מצד הבחורים דחברון שרצו להשלים את שחסר להם, ואם מצד התמימים דליובאוויטש שרצו לינוק משלוחיו של הרבי, ישבו התמימים והתוועדו ביניהם לבין עצמם. &lt;br&gt;<br /> התוועדות זו נמשכה כמה ימים וכמה לילות בלי הפסק ביניהם. המשפיעים העיקריים היו ר' אלתר, ר' הלל ור' יחזקאל, שהיו מתחלפים לסירוגין על מנת לנוח, וכך גם המקבלים. הרב קרסיק שסיפר את הנ&quot;ל, מעיד שזו התוועדות שלא משה מזיכרונם, ופעלה שינוי בכל מי שיש לו &quot;שייכות&quot; &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 47-52.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> == הקמת הישיבה מחדש ==<br /> <br /> טרם הסתלקותו של הרבי הרש&quot;ב בשנת [[תר&quot;פ]], ציווה הרבי על הרב הבלין לשוב לאה&quot;ק ולהקים מחדש את הישיבה. ואכן כך עשה בהוראת הרבי הריי&quot;צ בשנת [[תרפ&quot;א]], שבע שנים לאחר שעזב את הישיבה, הפליג מרוסטוב לארץ ישראל. נסיעה זו ארכה כארבעה חודשיים.&lt;br&gt;<br /> <br /> התוכנית המקורית הייתה להקים את הישיבה מחדש במקומה הראשון – חברון. אך מצבה של העיר היה בכי-רע כשנותרו בה 9 משפחות חב&quot;דיות בלבד &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 53-54.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> באשר ע&quot;כ, בשנת [[תרפ&quot;ב]], ציווה הרבי הריי&quot;צ על הרב הבלין לנסות ולהקים את הישיבה בחברון, ואם כבד הדבר, אז שיסורו להקימה בירושלים, ואכן כך עשו. &lt;br&gt;<br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] הציע הרב הבלין להעביר את הישיבה לחברון, אך חרף התנגדותו של הרה&quot;ח [[אלחנן דוב מרוזוב]] הדבר לא התבצע. הרב מרוזוב טען שהעברת הישיבה תחליש אותה, והשווה את הישיבה למלכותו של [[דוד המלך]], שלאחר 7 שנים בחברון העבירוה לירושלים, ובה נמצאת הישיבה עד היום הזה.&lt;br&gt;<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]], [[קהילת חב&quot;ד ב[[חברון]]]] מנתה ארבעה משפחות בלבד, כשבשנתה [[תרפ&quot;ט]] הגיע הרה&quot;ח [[משה גולדשמיד]] הי&quot;ד להתגורר בעיר, והדבר היווה תוספת של רוח חסידית בעיר. כשהגיע הרבי הריי&quot;צ באותה השנה לארץ ישראל, ביקר יחד עם תלמידי ישיבת תורת-אמת (בירושלים), בעיה&quot;ק חברון. כעבור ימים ספורים התבצע הטבח הנורא הקראוי &quot;[[פרעות תרפ&quot;ט]]&quot;. הרב גולדשמיד היה בין הנטבחים. היהודים הניצולים נטשו את העיר, והיישוב היהודי בוטל כליל &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 62-65.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> == הקמת הישיבה בירושלים ==<br /> <br /> בתום מלחמת העולם הראשונה, רבים החלו לחזור לארץ ישראל ובכללם חסידי חב&quot;ד. הרב [[מנחם מענדל נאה]], שנמנה עם השבים, הציע לייסד ישיבה בירושלים ששמה יהיה &quot;צמח צדק&quot;. הרבי הריי&quot;צ קיבל הצעתו ואף סייע לישיבה רבות.&lt;br&gt;<br /> <br /> עם הרב נאה עלה אף בנו, הגה&quot;ח הרב [[חיים נאה]], שהחליט להקים מחדש את ישיבת תורת אמת כשהעמיד את הרב אליעזרוב בראשותה, היה זה לפני חזרתו של הרב הבלין לארה&quot;ק. הרב נאה יצא ביחד עם הגה&quot;ח הרב [[משה לייב שפירא]] בכרוזים אודות הישיבה.&lt;br&gt;<br /> <br /> כששמע ע&quot;כ הרבי הריי&quot;צ, התנגד למהלך והצביע על הרב הבלין כממונה היחידי על ייסודה של ישיבת תורת אמת בירושלים. כשהגיע הרב הבלין עם מכתב בו מבהיר זאת הרבי, התבטלו הם כחסידים בפני רבם וסייעו לרב הבלין בכל המצטרך.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ שלח לרב הבלין איגרות רבות בהם כתב באריכות רבה כיצד לארגן את הישיבה ואלו תלמידים לקבל. ישנה אף אגרת &lt;ref&gt;אג&quot;ק אדהריי&quot;צ ח&quot;א ע' רטו.&lt;/ref&gt; בה מצייר הרבי בפני הרב הבלין כיצד דמותו של ראש ישיבה חב&quot;דית צריכה להיראות.&lt;br&gt;<br /> <br /> בתחילה הוקמה הישיבה בחצר בראנד שבשכונת בית-ישראל, אח&quot;כ שכנה בבית הכנסת &quot;אוהל יצחק&quot; שברחוב בעל התניא, משם עברה לשכונת גבעת שאול, ועקב הסכנות שארבו באזור זה, הועתקה לשכונת הבוכרים. זמן מה אף שכנה ברחוב תחכמוני בעיר.<br /> בשנת [[תש&quot;א]] עברה לשכונת בית-מילנר, בשלהי קיץ [[תד&quot;ש]] שבה לבית הכנסת אוהלי יצחק, וב[[תש&quot;ט]] התמקמה ברחוב [[מאה שערים]]. &lt;br&gt;<br /> בשנת [[תשל&quot;ד]] הגיעה סוף סוף אל מנוחתה ואל נחלתה ברחוב ירמיהו בעיר, שם שוכנת עד היום הזה.&lt;br&gt;<br /> <br /> בשנת תרפ&quot;ט שרפו פורעים ערבים את מבנה הישיבה. בשנת תד&quot;ש הורה הרבי הריי&quot;צ להיכנס לבית הכנסת במאה שערים ובשנת תש&quot;ט הדבר אכן התרחש.&lt;br&gt;<br /> == מעורבותו של הרבי: ==<br /> <br /> בי&quot;ז באייר [[תרצ&quot;ה]], שלח הרבי הריי&quot;צ מכתב לרב הראשי לישראל דאז, הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], בו אוסר עליו להתערב בענייני הישיבה, זאת לאחר שרצה לקבוע סדרים חדשים בישיבה &lt;ref&gt;'תורת אמת' 221-222&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ קבע כי ילמדו בישיבה הן בחורים והן אברכים כפי שהיה בחברון. הרבי הדגיש רבות כי הישיבה היא נכס פרטי שלו בירושה מאביו, ותיאר את השתדלתו הרבה – בגשמיות וברוחניות – עבור הישיבה. &lt;br&gt;<br /> הרבי נשיא דורנו אף התמיה במכתב בשנת [[תשי&quot;ב]] על אי השימת לב של אנ&quot;ש על חשיבות הישיבה בעיני הרבי הריי&quot;צ &lt;ref&gt;היכל מנחם ח&quot;ג ע' קמז.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי אף דאג לתלמידים מבחינה כספית והיה מעורב בזהות התלמידים שזכאים למלגה. כך גם בעניינים הרוחניים היה הרבי מעורב בכל פרט. לדוגמה: כאשר דיווחו התלמידים, בחודש אדר תש&quot;ו, כי מדפיסים קובץ תורני, ננזפו נזיפה עמוקה על יזמתם העצמאית, משל &quot;אין מנהיג לבירה זו&quot;. תביעתו של הרבי הייתה שכל החומר יימסר להגהתו של חתנו – הרבי נשיא דורנו &lt;ref&gt;אג&quot;ק אדהריי&quot;צ ח&quot;ט ע' קז-קלט. ימי מלך ח&quot;ג ע' 1016.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> דוגמה נוספת: כאשר דווח לרבי כי הרב הראשי לישראל דאז, הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ביקר בישיבה לצד שורת רבנים חשובים והם בחנו את התלמידים, שיגר ביוזמתו איגרת ברכה אל כלל הרבנים שהשתתפו בביקור. הרבי אף הציע לרב הרצוג, כי טרם ביקורו הבא בישיבה, יעדכן את התלמידים באלו נושאים יעסוק בשיעורו, וזאת בכדי שיכינו עצמם כיאות.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי דרש מהרב הבלין שיערכו בישיבה בחינה כל שבוע. לרב שפירא כתב הרבי, שריבוי הבחינות יחדד את כישורי התלמידים, ויכשירם להיות למדנים גדולים בתורה. הרבי דחק בתמימים דתורת אמת, שנוסף לידיעותיהם בחסידות יהיו בעלי נגלה כיאה ל&quot;הגובה הראוי לישיבה גדולה&quot; ולא &quot;רק על דרך המיצוע&quot; &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 77-88.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> == המסע לארה&quot;ב: ==<br /> <br /> צוות הישיבה: עם הקמת הישיבה בשנת [[תרפ&quot;ב]], צירף אליו הרב הבלין את הגה&quot;ח הרב [[משה אריה לייב שפירא]] בתור [[ר&quot;מ]], ואת הרה&quot;ח הרב [[שמעון גליצנשטיין]] כמזכיר. הרב הבלין שימש כמנהל ומשפיע. &lt;br&gt;<br /> בראשית שנת [[תרפ&quot;ה]], התרחבה הישיבה ונזקקה למגיד שיעור נוסף. בהוראת הרבי הריי&quot;צ מונה לכך הגה&quot;ח הרב [[משה דובער ריבקין]], שעלה באותה עת לאה&quot;ק. הוא כיהן כמגיד שיעור וכמשגיח בנגלה. &lt;br&gt;<br /> בחורף של אותה שנה עלה לאה&quot;ק המשפיע הנודע הרה&quot;ח [[אלתר שימחוביץ']]. הרבי הטיל עליו תפקידים שונים בתורת אמת מלבד היותו משפיע ומנהל לצדו של הרב הבלין, הוא אף שימש כמנהל חשבונות של הישיבה &lt;ref&gt;אג&quot;ק אדהריי&quot;צ ח&quot;א ע' תנא-תנד.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]] הורה הרבי לרבנים הבלין וריבקין, לצאת למסע גיוס כספים ב[[ארה&quot;ב]], למען התרחבות הישיבה ופתיחת סניפים נוספים. הדבר התבצע בשנת [[תרפ&quot;ח]] כשבדרכם שהו אצל הרבי הריי&quot;צ ששהה אז בלטביה, קיבלו הוראות מפורטות ומכתב המלצה אל יהודי ארה&quot;ב. מפאת העידרותו של הרב הבלין מהישיבה, קידם הרבי את הרב אלתר לתפקיד &quot;[[משפיע ראשי]]&quot;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרה&quot;ח [[ישראל ג'ייקובסון]] תיאר בכתב, את הגעתם. בכותבו הוא מספר כי בעת הגעתם, יצאו לקראתו מנהלי [[אגו&quot;ח בארה&quot;ב]]. הם ביקשו ממנו שייבע לגייס כספים ב[[שיקגו]] ולא בניו-יורק, משום שבעיר זו כבר האגודה פועלת, והגעתם תפגע בשאר המוסדות. הרב הבלין שהתנגד לכך שתורת אמת תהיה תחת אגו&quot;ח, לא קיבל את הצעה זו בעין יפה. &lt;br&gt;<br /> החל וויכוח עקרוני ביניהם, דבשעה שטענו אגו&quot;ח שעל מוסד תורת אמת להיות כפוף אליהם, שלל זאת הרב הבלין בטעם כי מנהג יהודי ארה&quot;ב לתרום לכל מוסד ביחוד, ובשעה שמאגדים אירגונים רבים תחת אגודה אחת, הדבר מוריד את היציבות הכלכלית של המוסד. &lt;br&gt;<br /> הרבי הריי&quot;צ הביע בזה את דעתו במכתב, בו ביקש כי כל מוסד ידאג לעצמו כועדה שתחת ניהולה הכללי של אגו&quot;ח &lt;ref&gt;אג&quot;ק אדהריי&quot;צ חט&quot;ז ע' קצט.&lt;/ref&gt;. &lt;br&gt;<br /> עם הזמן הושגה הסכמה בין הרב הבלין ואגו&quot;ח.&lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך המסע, נותר הרב ריבקין ב[[ניו יורק]], לאחר שהתקבל כר&quot;מ בישיבת &quot;[[תורה ודעת]]&quot;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרב הבלין הקים בניו-יורק לשכה לתורת אמת, והעמיד בראשה את הרה&quot;ח הרב [[מרדכי גרונר]]. הרב גרונר נמנה עם תלמידיה של תורת אמת בחברון, והעתיק מגוריו לארה&quot;ב בעקבות הוראתו של הרבי הריי&quot;צ לערוך מגביות למען הישיבה בה למד. בנו הרה&quot;ח הרב [[יהודה לייב גרונר]], ציין כי את הכספים היה מעביר לידיו של הרבי הריי&quot;צ, והרבי שיגרם לישיבה בארה&quot;ק. כך גם נהג החל משנת [[תש&quot;י]] עם הרבי נשיא דורנו.&lt;br&gt;<br /> <br /> בט&quot;ז בניסן [[תרצ&quot;ו]], נפטר הרה&quot;ח מייסדה של הישיבה הקדושה תורת אמת, ראש הישיבה, המשפיע והמנהל, הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. הרבי הריי&quot;צ קבע כי את מקומו ימלא הרה&quot;ח [[אלתר שימחוביץ']] &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 89-96.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי שלח כמה וכמה מכתבים בהם דורש כי מי שימלא את מקומו של הרב הבלין יהיה ר' אלתר, אך גורמים מההנהלה לא השיבו לפניותיו של הרבי. וכך נשלחו כמה וכמה מכתבים של הרבי מלאים בכאב וצער, בו מודיע הרבי שוב ושוב, כי במידה ולא ימלאו אחר פקודתו יבטל נשיאותו מעל הישיבה, ידרוש לבטל את שמה תורת אמת, ויאסור לפרסם שהיא מיסודו של אביו. &lt;br&gt;<br /> הרבי שב והדגיש במכתביו כי אביו הורה לו להקיים הישיבה &quot;על בסיס נכון&quot;, ובזה קבע כי ר' אלתר הוא זה שצריך לנהל את הישיבה הק'. הרבי אמר כי באם לא ישמעו לו, יפתח ישיבה חדשה בארה&quot;ק.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרה&quot;ח יחזקאל פייגין הציע לקבוע תקנון לישיבה בה יוקבע מעמדו של כל אחד מצוות הישיבה, ובכך מינו את ר' אלתר במעמדו העליון בישיבה.&lt;br&gt;<br /> <br /> מצבה הכספי של הישיבה ידע תקופות שונות. ר' אלתר והמזכיר של הישיבה הרה&quot;ח [[שמעון גליצנשטיין]], פעלו כל העת לייצב את מצבה של הישיבה. עם זאת, בכל מצב, שילם ר' אלתר לתלמידים את &quot;דמי הישיבה&quot; המגיעים להם.&lt;br&gt;<br /> <br /> לאחר פטירתו, כאשר מצבה הכספי של הישיבה היה בכי רע, נאלצה ההנהלה לעכב את התשלום לתלמידים. הבחורים פנו בקשר לזה אל הרבי הריי&quot;צ והרבי עידכנם כי שלח מכתב לרב אליעזרוב בה כותב: &lt;br&gt;<br /> &quot;'''בזה הנני שולח לו מכתב תלמידי תורת אמת יצ&quot;ו וישים לבו לזה כפי דרישת הענין לטובת התלמידים שיחיו, כי אפילו זמן שמצב בישיבה הוא דחוק בכל זאת הנה החשבונות עם התלמידים שיחיו צריכים להיות מסודרים באמת&quot; &lt;ref&gt;תורת אמת' ע' 222-227.&lt;/ref&gt;.'''&lt;br&gt;<br /> <br /> == הביקור של הרבי: ==<br /> <br /> בעת ביקורו של הרבי הריי&quot;צ בארה&quot;ק, ביום רביעי ח' במנחם אב, קיבל הרבי את תלמידי תורת אמת ליחידות. &lt;br&gt;<br /> הרבי הביע לאחר היחידות את פליאתו שלא דיברו עמו כלל בענייני עבודה. ר' אלתר השיב שהתלמידים הם אמיתיים (ולא דיברו על ענייני עבודה מכיוון שלא חשו שהם אוחזים בדרגות של עבודה), והמענה נתקבל על לב הרבי.&lt;br&gt;<br /> <br /> במוצאי [[תשעה באב]], בשעה תשע בערב, יצא הרבי לשכונת גבעת שאול בדרכו לישיבה. בעקבות הרבי יצא שיירה של אוטובוסים שליווהו. הנהלת הישיבה סידרה לרבי סעודה באולם הישיבה בה השתתפו אךף התמימים, הצוות וחשובים מאנ&quot;ש. &lt;br&gt;<br /> בעת כניסתו של הרבי קרנו אור פניו הקדושות. שמחת לב פנימית והתרוממות הנפש הייתה ניכרת על פניו. התמימים והנוכחים היטיבו את ליבם ביי&quot;ש וניגנו ניגונים יחד עם הרבי. הרבי שהה כך עם התמימים משך שעה ארוכה מתוך עונג ונחת רב.<br /> הרה&quot;ח הרב [[חנניה יוסף הלפרין]] שישב אז מול הרבי, סיפר כי דיבר אז הרבי בעיקר אודות המאסר והגאולה, ואמר כי מה שהחזיקו אז הייתה העובדה שלאורך כל התקופה לא הייתה שעה שלא ראה בא את אביו – הרבי הרש&quot;ב.<br /> השיחה שאמר אז הרבי על מעלתה של תורת אמת, הודפסה בספר 'מסע הרבי בארץ הקודש' (ע' 153) וכן בספר 'תורת אמת' (ע' 123). הרבי אף אמר אז את מאמרו &quot;אתה הראת לדעת&quot;.&lt;br&gt;<br /> <br /> כשנפרד הרבי מהתמימים, איחל להם שיזכו לקבל את פניו של משיח צדקנו ואיחל דברים נוספים. הרבי עזב את הישיבה בשעה שתים עשרה וחצי בלילה, ושב לבית המלון בו התאכסן. הגה&quot;ח הרב [[יואל כהן]] מספר כי ר' אלתר ישב אז להתוועד עם התמימים. בעקבות כך שחש כי תלמידיו אינם מבינים כיאות במה זכו לחזות זה עתה, זעק ר' אלתר: &quot;מה ראיתם? 'אף' ראיתם?! אלוקות ראיתם!&quot;.&lt;br&gt;<br /> <br /> בעת שעזב הרבי את ארה&quot;ק נפרד מהתמימים בהתרגשות מיוחדת, הרבי אף רצה לומר מאמר אך מפאת קוצר הזמן מסרו בכתב ידו הקדושה &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 113-126.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> == סניפים: ==<br /> <br /> כבקשת הרבי הריי&quot;צ, פתחו '[[חדרים]]' ששמם היה ע&quot;פ הוראת הרבי, כשמה של הישיבה. &lt;br&gt;<br /> החדרים קמו בירושלים, [[יפו]] וב[[ראשון לציון]]. עם הזמן נסגר החדר בירושלים ונפתח מחדש בקיץ תד&quot;ש כשהמלמד היה הרה&quot;ח הרב [[ברוך פריז]].&lt;br&gt;<br /> <br /> במקביל לכך, בשנת [[תש&quot;ה]] (לערך), פתחה הנהלת תורת אמת ישיבה קטנה. המייסד המרכזי היה הרה&quot;ח [[דוד גולדברג]] שאף כיהן בה כמשפיע. עם השנים שוב נסגרו מוסדות אלו ונפתחו שנים מאוחר יותר.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרה&quot;ח הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] סיפר כי בשעה שרצה לפתוח חדר ביפו, שלחו הרבי הריי&quot;צ לחבר מועצת העיר, אשר צבי גינצברג הידוע בכינויו &quot;אחד העם&quot;. הרב הבלין הגיע בכדי לבקש ממנו לפתוח את החדר והדגיש כי הוא שליחו של הרבי מליובאוויטש. הלה השיב בסבר פנים יפות כי למרות שזה נגד השקפת עולמו ואת תוכנית העיר הרשמית, אך מכיוון שזוהי בקשתו של הרבי מליובאוויטש אז הוא מאשר זאת. החדר החל ביפו החל לפעול בקיץ [[תרפ&quot;ד]].&lt;br&gt;<br /> <br /> החדר התפתח במהירות וכעבור זמן קצר מנה למעלה ממאה תלמידים. בעקהות כך נאלצו לעבור למבנה חדש, ומכיוון שהיו אנשים עוינים בעיר רצו לעבור לתל אביב. לאחר קשיים רבים ודרישת העירייה שיחליפו את שפת הלימוד מאידיש לעברית, סירבו לדרישת העייריה ובכוח וסיוע הרבי הריי&quot;צ קנו מבנה מעצמם ברח' הרב קוק 16 בתל-אביב. הישיבה נרשמה על שמו של הרב הבלין, אך לאחר שהרבי הריי&quot;צ דרש ממנו שישנה זאת וירשום אותה על שמו, נרשם המבנה על שם הרבי.&lt;br&gt;<br /> <br /> כעבור זמן, בשנת [[תרפ&quot;ט]], נסגר החדר עקב מיעוט התלמידים בו. הרב הבלין ביקש להשכיר את המקום ע&quot;מ שיהיה כסף לקיום הישיבה בירושלים.&lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך השנים [[תרצ&quot;ד]]-[[תרצ&quot;ז]], חסידים רבים מיוצאי רוסיה התיישבו בעיר תל אביב. הרבי הורה להם להקים שם ישיבה וחדר. את הישיבה ביקשו לכופף להנהלת תורת אמת אך הדבר אינו יצא אל הפועל.&lt;br&gt;<br /> <br /> בשנת תרח&quot;צ מינה הרבי את הרב קרסיק איגרת מהרבי בה מורה לו להקים ישיבה בעיר. הלה החל במאמצים לכופפה למוסדות תורת אמת שתחת הנהלת ידידו הרב שימחוביץ'. אך ר' אלתר טען כי רצונו של הרבי הוא שהמוסדות בתל-אביב יהוו מוסד עצמאי בלי קשר לתורת אמת. &lt;br&gt;<br /> באישורו של הרבי הריי&quot;צ, הוקמה הישיבה במבנה של תורת אמת ברח' הרב קוק בעיר תחת השם '[[אחי תמימים]]' &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 131-148.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרה&quot;ת המשפיע הדגול הרב [[אלתר שימחוביץ']] נפטר לבית עולמו לאחר ייסורים קשים ביום ז' בניסן [[תרצ&quot;ט]], הרבי הריי&quot;צ הורה לרשום על מצבתו שהיה &quot;ראש ישיבת תורת אמת&quot;. &lt;br&gt;<br /> ר' אלתר ביקש בצוואתו כי יזכירו לו בשעת הקבורה את הפתגם ששמע מהרבי הרש&quot;ב בשמחת תורה &quot;חסיד, בכל מקום המצאו, צריך להדחק ולהיות סמוך אל רבו. אם לא ייתנו לו, אין זה מעניינו. הוא צריך לומר: &quot;תן לי, אני צריך ללכת אל הרבי שלי&quot; &lt;ref&gt;תורת אמת ע' 215-217.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> == הרבי נשיא דורנו והישיבה: ==<br /> <br /> הרבי נשיא דורנו דאג לישיבה עוד לפני הנשיאות. הרבי שלח ספרים לישיבה מטעם &quot;המרכז לענייני חינוך&quot; וממין אותם. וכן דאג לתקצוב לישיבה מטעם קרן הצלה דשיקאגו.&lt;br&gt;<br /> <br /> לאחר קבלת הנשיאות, החל הרבי שינוי בישיבה. עד אז מצד סיבות שונות &lt;ref&gt;ראה בספר תורת אמת ע' 312.&lt;/ref&gt;, הישיבה שימשה רבים מחסידי ירושלים, הדבר גרם לקושי בציביון חב&quot;די וחינוך התלמידים כראוי. &lt;br&gt;<br /> באותה עת הישיבות &quot;אחי תמימים&quot; ולוד, מינו משפיעים שלמדו בתו&quot;ת דליובאוויטש כהמשפיעים הדגולים, החסידים [[שלמה חיים קסלמן]], [[חיים שאול ברוק]], [[אברהם מאיור]], [[אברהם פריז]] וכו', ובכך עלו ישיבות אלו על תורת אמת. &lt;br&gt;<br /> הרבי חפץ שגם תלמידי תורת אמת יתחנכו על ברכיי משפיעים שכאלו. באשר על כן, תבע הרבי מחסידים אלו וכו' להתוועד בתורת אמת ולהשפיע בה על התלמידים.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי אף ביקש שהתלמידים הבוגרים של הישיבה ישהו מספר חודשים בישיבת לוד בכדי &quot;לספוג לתוכם רוח תומכי תמימים על טהרתו&quot;. הרבי אף ביקש מר' שלמה חיים לבוא אחת לשבוע, שבועיים או חודש לישיבה ולהשפיע על הבחורים. בכדי שהדבר לא יפגע ברבניי הישיבה או יפגע ביוקרתה, הציע הרבי לבאר שזה מפני שלפנים חדשות מקשיבים יותר.&lt;br&gt;<br /> <br /> הדבר לא התרחש והרבי כתב לר' שלמה חיים שוב ע&quot;ד הנ&quot;ל, וביקש שעל אף ששני הצדדים לא כ&quot;כ חפצים בכך, יתגבר ויעשה זאת. הרבי אף אמר כי בזה אומר את הוראת הרבי הריי&quot;צ אליו (אל ר' שלמה חיים) מכ&quot;א תמוז [[תש&quot;ט]] &lt;ref&gt;אג&quot;ק אדהריי&quot;צ חי&quot;ד ע' תכא.&lt;/ref&gt;&lt;br&gt;<br /> '''&quot;יסדר ידידי אשר בזמנים קבועים יבקר את אנ&quot;ש ותלמידי המוסד תורת אמת יחיו&quot;.'''&lt;br&gt;<br /> <br /> ואכן ר' שלמה חיים ומשפיעי אנ&quot;ש החלו למלאות אחר הוראת הרבי. הרבי כתב ע&quot;כ תוך שמחה ונחת: &lt;br&gt;<br /> '''&quot;נבנתה תורת אמת אחר חורבן שלה&quot;.''' &lt;br&gt;<br /> הרבי כתב לרב זווין כי שמח לשמוע על שיפור מצב הישיבה ברחניות ובגשמיות.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי דאג לרישום תלמידים לישיבה והעמיד את לוד ותורת אמת בשורה אחת כשתי הישיבות המרכזיות של חב&quot;ד בארה&quot;ק &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 311-318.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי פעל שזקני החסידים ביניהם הרה&quot;ח הרב [[מאיר אשכנזי]] (אביו של הגה&quot;ח הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]), יפקחו על מלאכת גיוס הכספים לישיבת תורת אמת. כשהייתה תביעה משפטית כנגד הישיבה, הרבי עורר לגמור כמה שיותר מהר את המשפט. הרבי הגדיר את המזיקים לישיבה כ&quot;[[קליפה]]&quot;, ש&quot;כל מציאותה היא שיתגברו עליה ולא ישמעו לקולה&quot;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי הדגיש כי הישיבה היא תחת נשיאותו והנהגתו, ונשיאות זו נמשכת עד היום הזה.&lt;br&gt;<br /> <br /> בז' בתמוז [[תשי&quot;ב]], הורה הרבי במכתב, להקים ספרייה בישיבה שתסייע בין היתר להפצת מעיינות החסידות. הרבי הורה שהספריה תכלול הן ספרי [[חסידות]] והן ספרי [[נגלה]] &lt;ref&gt;אג&quot;ק הרבי ח&quot;ה ע' קנב-ג.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> בא' תמוז של אותה שנה, שלח הרבי מכתב מיוחד בו מחזק ומברך הרבי את התלמידים החדשים של הישיבה ומפורט בו את שמותיהם.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי חפץ ששני הישיבות יתאחדו בועדת בחינה שתברר את חושי כישרונות התלמידים החב&quot;דים. הרבי אף הציע שהועדה תורכב מר&quot;מ אחד מכל ישיבה, ורב שלישי המוסכם על שני הצדדים. ואכן הקימו וועד כזה, שחבריו השתנו מידי פעם. הבוחנים בנגלה היו ראשי הישיבות (הרב שפירא והרב שניאורסון), ובחסידות היו אלה המשפיעים הרב קסלמן והרב גוראריה. ולעיתים ערכו בחינות בשני הדברים יחדיו והדבר הביא לשינוי בוועדה. &lt;br&gt;<br /> הרבי אף הציע בכ&quot;ט בסיוון [[תשי&quot;ג]], שידפיסו שני הישיבות, קובץ משותף של הערות וחידושי תורה.&lt;br&gt;<br /> <br /> בט&quot;ז בתמוז תשל&quot;ג, עלתה הצעה לאחד לחלוטין את ישיבת תורת אמת עם ישיבת לוד. הדבר לא הסתייע עקב התנגדות הנהלות הישיבות.&lt;br&gt;<br /> <br /> בב' אד&quot;ש תשי&quot;ז, הביע הרבי את צערו במכתב לרה&quot;ח אברהם פריז על כך שהמוסדות בארה&quot;ק אינם מצליחים ונמצאים במשבר עמוק. אי ההצלחה הייתה רק בגלל דברים צדדיים, והראיה היא שישיבת אחי תמימים בראשל&quot;צ שנוהלה ע&quot;י אדם אחד, הצליחה מאוד, כך גם בית ספר לדפוס בכפ&quot;ח &lt;ref&gt;'אחד היה אברהם' ע' 251.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]], פנה הרבי במכתב אל שניים מתלמידי תורת אמת, בו תובע הרבי כי יעשו ככל הניתן ע&quot;מ להגדיל את מספר תלמידי הישיבה &lt;ref&gt;אג&quot;ק חכ&quot;ג ע' קנז.&lt;/ref&gt;. &lt;br&gt;<br /> ב[[תשכ&quot;ה]], כתב הרבי מכתב חריף לרב [[אברהם פריז]] על אי קיום הבטחת רבים &quot;והוא בתוכם&quot; להרחיב את הישיבה והמוסדות וכו' &lt;ref&gt;'אחד היה אברהם' ע' 282&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == התרחבות הצוות: ==<br /> <br /> בתשי&quot;ד, עקב גידול מספר התלמידים שפעל הרבי, הוסיפו לישיבה מגיד שיעור חדש בנגלה, הגה&quot;ח הרב [[מרדכי אהרון שיינברגר]]. כשנה וחצי לאחר מכן, מונה הגה&quot;ח הרב [[חיים מענדל רוזנברג]] לכהן כמשגיח בישיבה. בשנת תשכ&quot;ד, מונה הגה&quot;ח הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] לכהן כראש הישיבה לאחר שמצבו הבריאותי של הרב שפירא התרופף, והוא היה בין תלמידיו המובהקים. בשנות הלמד כיהן אף כמשפיע בישיבה. הרבי דרש שוב ושוב מהרב היילפרין להרחיב את הישיבה. &lt;br&gt;<br /> לצדו של הרב היילפרין שימש הגה&quot;ח הרב [[הלל רבינוביץ']] כראש ישיבה נוסף.&lt;br&gt;<br /> <br /> בצוות המגד&quot;ש אף כיהן הגה&quot;ח הרב [[שמעון יעקובוביץ']]. &lt;br&gt;<br /> בשנות הכ&quot;פים הצטרף לצוות הישיבה הגה&quot;ח הרב [[זעליג פלדמן]]. מסופר על אחד מהבחורים בישיבה שרצה לעבור לישיבת מיר, היה עליו להיבחן אצל ראש הישיבה הרה&quot;ג נחום פרצוביץ, ר' נחום ציווה עליו לומר דברי תורה, והוא חזר על שיעור של הרב פלדמן בתורת אמת. ראש ישיבת מיר התפעל מאוד מתוכן השיעור, והביע תמיהה על כוונותיו של התלמיד: &quot;יותר טוב מזה לא תשמע פה&quot;, טען.&lt;br&gt;<br /> <br /> בשנת תשכ&quot;ח הצטרף אף הגה&quot;ח הרב [[יוסף צבי הלוי סגל]] כמשפיע כללי, בהמשף החל למסור שיעורים בנגלה ואף שימש כראש הישיבה. הרב סגל משך לישיבה בחורים רבים רבים שהעתיקו בעקבות שיעוריו את מקום לימודם לתורת אמת.&lt;br&gt;<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ט הוקמה הישיבה מחדש ע&quot;י שינוי הצוות לצוות צעיר יותר. כראש הישיבה מונה אז הגה&quot;ח הרב [[אשר לעמיל כהן]], כיום רבה של קהילת חב&quot;ד בביתר עילית. עמו הצטרף הרה&quot;ח המשפיע הרב [[יוסף יצחק אופן]] שבתחילה הגיע כשליח ולבסוף נהיה כחלק מן הצוות &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 369-382.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> == משכן קבע: ==<br /> <br /> באדר ראשון תשכ&quot;ז, פנו התמימים אל הרבי בבקשה כי יפעלו להגעת הישיבה למבנה קבע התואם את צרכי הישיבה. &lt;br&gt;<br /> בי&quot;ג בתשרי תשכ&quot;א, פנה הרבי למר [[זלמן שז&quot;ר]] במכתב בו הוסבר הצורך הדחוף בבניית מבנה &lt;ref&gt;אג&quot;ק ח&quot;ה ע' מ.&lt;/ref&gt;. למרות אי האמונה של רבים בדבר התכנות הדבר, היה זה הרב [[שמעון גליצנשטיין]] שפעל בכל המישורים, באמונה שהדבר בר ביצוע. &lt;br&gt;<br /> בשנת תשכ&quot;ג ערך הנחת אבן הפינה ברוב פאר והדר. הרבי עודד את הבנייה והפליא במעלתם של המסעיים בכך, זאת בנוסף להשתתפות של 60,000 לירות בהוצאות הבנייה.&lt;br&gt;<br /> <br /> בכ&quot;ט באייר [[תשכ&quot;ג]], נפטר הרב גליצנשטיין, ובנו, יבדלחט&quot;א הרה&quot;ח חנוך, מונה ע&quot;י הרבי תחתיו. הוא החל לפעול ללא מנוחה להשיג אישורי בניה וכן לגייס כספים. הוא פנה אל מזכיר מפלגת מפא&quot;י מר יונה כסה, ושכנעו לפעול בעניין. &lt;br&gt;<br /> בד בבד השתמש בכישוריו של הרה&quot;ח [[נחום רבינוביץ']] ונעזר בו בעניין. הוא פנה לראש עיריית ירושלים דאז מר מרדכי איש שלום. סבו של ראש העיר היה חב&quot;דניק ובזה ניסע לשכנעו שיסייע בדבר, הוא אכן נענה אך העירייה התנגדה לפתרונותיו.&lt;br&gt;<br /> בשיחה שערך עם נציג מפלגת חירות מר שמחה לוין, נודע לו כי הסיבה לפיה אין אישורים מהעירייה זוהי סמיכות המגרש בניה לרחוב בר אילן, &quot;איננו זקוקים לתגבורת חרדית במקום בו משליכים אבנים וצועקים [[שבת]]&quot;, טען. ר' נחום הסביר לו כי אין זו שיטתה של חב&quot;ד וביאר לו את דרכו של הרבי ב[[קירוב לבבות]]. ואכן שיחה זו הניבה אישור, ובעשרה בטבת [[תשכ&quot;ו]], חתמה העירייה על תוכנית הבנייה ברחוב ירמיהו. בכ&quot;ג אדר, העניק משרד הפנים את אישורו הסופי.&lt;br&gt;<br /> <br /> הישיבה עשתה קמפיין של גיוס כספים ותרומות, באופן של רכישת מניות (לבנים). הרבי נתן ש'יק עבור שתי לבנים. הרבי אף הפנה לתורמים ספציפים שיסייעו בקמפיין הגיוס.&lt;br&gt;<br /> <br /> הצורך בבניין חדש היה כה רב, עד די כך שהנהלת הישיבה איכלסה אותו עוד בטרם היה מוכן לחלוטין. וכן ויתרו על טקס מרשים כנהוג &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 283-296.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> == השלוחים בישיבה: ==<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ז]], בעקבות הרצח המזעזע ב[[בית הספר למלאכה]] בכפ&quot;ח, שלח הרבי שלוחים לאה&quot;ק שירוממו את מצב רוחם של [[אנ&quot;ש]] ו[[התמימים]]. &lt;br&gt;<br /> הרבי קבע כי הם ישהו שבוע ב[[כפ&quot;ח]], שבוע ב[[לוד]] ושבוע נוסף ב[[ירושלים]] – מתוכם יומיים בישיבת תורת אמת. &lt;br&gt;<br /> כעבור כמה שבועות שבו השלוחים אל הרבי למעט שניים (התמימים שלמה קירש ושרגא הרצוג) שנותרו בישיבה והתאכסנו בביתו של הרה&quot;ח [[משה וובר]].&lt;br&gt;<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] שיגרה הנהלת תות&quot;ל המרכזית בכפ&quot;ח ע&quot;י הרה&quot;ח ר' [[אפרים וולף]] וכהוראת הרבי, כמניין תמימים לישיבת תורת אמת. בכ&quot;ג בניסן, ערב מלחמת ששת הימים, קיבל הרב וולף מכתב בהול מהרבי בו מורה לו לשגר מיד קבותה נוספת של שלוחים לתורת אמת. הרבי הגדירם כ'שלוחי' (=שלוחים שלי). הרב וולף ישר אישר כי פועל בעניין, ואכן בב' באייר יצאו התמימים לדרכם.&lt;br&gt;<br /> <br /> אותם ימים היו ימי ערב &quot;[[מלחמת ששת הימים]]&quot;. באותה עת מיקומה של הישיבה היה על קו הגבול, חצר הישיבה הופצץ מיד בתחילת המלחמה כיוון ששימש כמחנה צבאי. הבחורים סייעו לחיילים בחפירת בונקרים, הגישו להם מזון ושתיה, וכמובן הניחו להם תפילין.&lt;br&gt;<br /> <br /> מצבה של הישיבה היה קשה מאוד, אך הרבי שלח מברק מיוחד לישיבה בה קובע הרבי כי ימשיכו התמימים בהתמדה ושקידה בלימוד התורה, ווודאי שלא ינום ולא ישן שומר ישראל.&lt;br&gt;<br /> <br /> בכל שנה שלח הרבי שלוחים לישיבות שבאה&quot;ק, ובשנת [[תש&quot;ל]] מיקד הרבי את השליחות לארה&quot;ק בישיבת תורת אמת. במהלך יחדות שערך הרבי באותה שנה לתלמידים השלוחים, תבע הרבי שיקדמו את הישיבה בכמות ובאיכות, שיראו התמימים דתורת אמת כפי שהם צריכים להיראות – בפרט בשמירת סדרי הלימודים. ביחידות זאת אמר הרבי: <br /> '''&quot;שאם רק תהיה הסכמה של ההנהלות בארצנו הקדושה, יהיה טוב שרובם יהיו בישיבת תורת אמת, וכמה בחורים בקריית גת.. וכאמור, שכל אחד ייקח על עצמו תפקיד חדש, לבסס ולהרחיב הן בעומק והן בהתרחבות גדולה ובאורך, את ישיבת תורת אמת בכל פרטיה. ועל דרך זה בנוגע לישיבת קריית גת, אלא שישיבת תורת אמת בפרט, מצד היותה בירושלים&quot; &lt;ref&gt;שיחות קודש תש&quot;ל ח&quot;ב ע' 118.&lt;/ref&gt;.'''&lt;br&gt;<br /> <br /> השלוחים עודדו את התמימים והוסיפו בהם בעיקר רוח של התקשרות לרבי נשיא הדור. הם עודדו את התמימים לנסוע לחצרות קודשנו מידי שנה ואף קבעו כי תפלת שחרית של שבת, תחל בשעה עשר ולאחריה תתקיים התוועדות. הרבי ביקש כי השלוחים ימנו כחלק מתלמידי הישיבה ולא כחלק ממנהליה, זאת ע&quot;מ למנוע מחלוקת.&lt;br&gt;<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ו-ח שלח הרבי שלוחים מיוחדים לאה&quot;ק ע&quot;מ להישאר בה, כשעיסוקם המרכזי היה השפעה על תלמידי הישיבה ואף שהו בה. בשנת תשל&quot;ט הוציאו השלוחים ביחד עם הנהלת הישיבה, את הספר &quot;[[חידושים וביאורים בש&quot;ס]]&quot;. תחילה חשבו לקרוא לספר בשם &quot;חידושים וביאורים לש&quot;ס&quot; אך הרבי הורה לשנות זאת. לאחר בדיקה התגלה שגימטריית שם הספר המתוקן, זהה לגימטריית שמו של הרבי.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרה&quot;ח המשפיע הדגול ר' [[מענדל פוטרפס]], ראה זכות גדולה לחזק את הישיבה, כשבתשרי תשל&quot;ד ובהזדמנויות נוספות, ריכז בעצמו קבוצות בחורים מ[[770]] ושיגרן לתורת אמת. בשנת תשמ&quot;א כשעלו טענות על הישיבה לפיהם מתחרת הישיבה בשאר הישיבות, פנה ר' מענדל לרה&quot;ח [[יהושע יוזביץ']] שלא יתפעל מכך ואמר לו &quot;תקבל את כל מי שחפץ ומתאים ללמוד בישיבה, ואל תשאל אף אחד בעניין&quot; &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 417-430.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> == 70 שנה: ==<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]], ערכה הישיבה בהוראת הרבי, דינר לציון 70 שנים להקמת הישיבה. הרבי &lt;br&gt;<br /> כתב איגרות מיוחדות לדינר ולקראתו, אמר שיחות מיוחדות על התייסדות הישיבה ועל 70 שנותיה, דיבר על נצחיותה של הישיבה ועל סגולותיה להביא את משיח, נתן כהשתתפות בקבוק יי&quot;ש וסכום כסף כהשתתפות בהוצאות. &lt;br&gt;<br /> בשבת פרשת ראה השיב הרבי על הטענה לפיה אין לציין 70 שנה שכן היה לישיבה הפסק (בעת מלחמת העולם הראשונה). הרבי דחה זאת בשיחה הנ&quot;ל (ראה שם) &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 441-446.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> <br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> [[קובץ:שייע יוזביץ'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יהושע יוזביץ'|יהושע (שייע) יוזביץ']], מנהל המוסד]]<br /> {{גודל|4|'''ישיבה גדולה'''}}<br /> {{טורים|תוכן=<br /> * הרב [[אברהם יואל לפידות]] - ראש הישיבה.<br /> * הרב [[יהושע יוזביץ]] - מנהל.<br /> * הרב יעקב אורנשטיין - מנהל לימוד בגירסא.<br /> * הרב [[יחיאל לסקר]] - [[משגיח]] ראשי.<br /> * הרב ישראל כהן - מנהל גשמי.<br /> * הרב צבי ווייס - רב הסמיכה.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]]<br /> *הרב שניאור מרדכי אייזנמן - שיעור א'.<br /> *הרב [[יצחק מאיר סגל]] - שיעור ב'.<br /> *הרב [[יוסף צבי צירקוס]] - שיעור ג'.<br /> *הרב [[חיים שלום דייטש]] - הלכה.<br /> <br /> ;[[משפיע|משפיעים]]<br /> *הרב אלימלך פרקש - שיעור א'.<br /> * הרב שמואל פרסמן - שיעור ב'. <br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]] - שיעור ג<br /> *הרב [[משה גרוזמן]] - משפיע כללי.<br /> *הרב דניאל בנימין הכהן כהן — דוברי אנגלית.<br /> <br /> ;[[נו&quot;נ|נו&quot;נים]]<br /> *הרב משה לאופר.<br /> *הרב יחיאל הניג.<br /> }}<br /> <br /> ===צוות הישיבה גדולה בעבר===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> ;ראשי ישיבה<br /> *הרב [[משה דובער ריבקין]] (תרפ&quot;ד-תרפ&quot;ח).<br /> *הרב [[משה אריה לייב שפירא]] (תרפ&quot;ח-תשכ&quot;ד).<br /> *הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] (תשכ&quot;ד-תשל&quot;ז).<br /> *הרב [[אשר לעמיל כהן]]<br /> *הרב [[בנימין זאב סגל]]<br /> <br /> ;משפיעים<br /> *הרב [[אלטר שימחוביץ]] (תרפ&quot;ט-תרצ&quot;ט).<br /> *הרב [[משה יהודה רייכמן]]<br /> *הרב [[משה ובר]]<br /> *הרב [[זלמן נוטיק]]<br /> *הרב [[נועם הרפז]]<br /> <br /> ;ר&quot;מים ומשפיעים<br /> *הרב [[חיים שלום דייטש]]<br /> *הרב [[הלל רבינוביץ']]<br /> *הרב [[חיים שלמה כהן]]<br /> *הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]<br /> <br /> ;ר&quot;מים<br /> * הרב [[יוסף יצחק הבלין]]<br /> * הרב [[יקותיאל פרקש]]<br /> <br /> <br /> ;מזכירים<br /> *הרב [[נחום מרגליות]], מזכיר<br /> *הרב [[שמעון גליצנשטיין]], מזכיר<br /> *הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] מזכיר<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורת אמת חברון]]<br /> *[[ישיבה קטנה תורת אמת]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61991 ייסוד תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] סקירה, סיפורים, תמונות ומסמכים {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60368 שתי תמונות של תמימים מתקופת הראשית של ישיבת תורת אמת בירושלים]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3250&amp;CategoryID=887 ניצוצי רבי - ישיבת תורת אמת בירושלים]''', לקט מהוראות ומכתבי הרבי בנוגע לישיבה, בתוך [[שבועון התקשרות]]<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/71207_he_2.pdf עלון 'מאה שנה למוסדות תורת אמת']''', ה' אלול תשע&quot;ב {{PDF}} {{אינפו}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|י]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בירושלים]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&diff=473292 2021-05-01T20:55:38Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תורת אמת - ירושלים<br /> |תמונה=[[קובץ:ישיבת תורת אמת.jpg|250px]]<br /> |כתובית=מבנה הישיבה הגדולה<br /> |אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תרע&quot;ב]]<br /> |מיקום=[[ירושלים]]<br /> |מייסד=אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על ידי שלוחו הרב [[שלמה זלמן הבלין]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[אברהם לפידות]] <br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב יחיאל יוסף לסקר<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> |מנהל=הרב [[יהושע יוזביץ]]<br /> |מספר תלמידים= כ90 (ישי&quot;ג) 50 (ישי&quot;ק)<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[קובץ:תורת אמת ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור באולם הלימודים בישיבת תורת אמת בירושלים]]<br /> מוסדות '''תורת אמת''' ב[[ירושלים]] - הינם רשת מוסדות חינוך לבנים, הכוללים תלמוד תורה, ישיבה חב&quot;דית, הכוללת מסגרת של [[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה, ומכון ללימוד [[סמיכה לרבנות]] בשם 'בית מדרש עיון ההלכה'.<br /> <br /> ==מטרת ההקמה==<br /> בעת ההקפות בליל [[שמחת תורה]] [[תרע&quot;ג]], כשנה לאחר ייסודה של ישיבת תורת אמת, ניכרה על כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שמחה גדולה. הרבי ביאר את תוכנם של פסוקי &quot;אתה הראת&quot;, ואודות הפסוק &quot;כי מציון&quot;, אמר: <br /> &quot;בינתיים אנו שיגרנו את ה[[תורה]] ל[[ציון]], וכאשר ילמדו שם [[חסידות]], יקוים (חזון אחרית הימים) &quot;כי מציון תצא תורה &lt;ref&gt;סיפורים חסידיים ע' 111 בשם הרב שלמה זלמן הבלין.&lt;/ref&gt;&quot;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרב הלל רבינוביץ', סיפר בשם אחד מ[[זקני החסידים]] של [[הרבי הרש&quot;ב]], כי הרבי הבהיר באוזני הרב הבלין, ש[[המשיח]] יתגלה היכן שלומדים חסידות, וכדי לפעול את ההתגלות ב[[ארץ הקודש]], מקים בה את ישיבת תורת אמת &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 19.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרה&quot;ח [[בנימין זילברשטרום]] מספר, כי פעם שאל את [[הרבי]] מדוע מצטטים את תשובת [[המלך המשיח]] ל[[בעש&quot;ט]] לפיו [[משיח]] יגיע רק כשיעסקו ב[[הפצת המעיינות חוצה]], ומחסירים בה את התנאי הנוסף שאמר המה&quot;מ והיא שיידעו לייחד יחודים כמו שמייחד הבעש&quot;ט. ושאל: וכי יכולים אנשים כערכנו לעשות יחודיים כאלו? להפתעתו קרא לו הרב [[בנימין קליין]] והקריא את תשובתו של הרבי:&lt;br&gt;<br /> <br /> '''&quot;זה ניתווסף ונעשה אפשרי ע&quot;י [[תורת חסידות חב&quot;ד]] כמבואר השיחה על דבר זה ב[[תורת שלום]]. היינו שע&quot;י לימוד חסידות, ניתן להגיע לייחודים ועליות בדומה לבעש&quot;ט, ולפעול את [[ביאת משיח]] צדקנו. ואכן, לשם כך, נוסדה תורת אמת''' &lt;ref&gt;שם ע' 20.&lt;/ref&gt;&quot;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ אף כתב וביאר במכתב כי הקמת הישיבה היא קיום רצונם של כלל רבותינו נשיאנו שזהו רצון העליון &lt;ref&gt;אג&quot;ק אדהריי&quot;צ ח&quot;א ע' סא&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> == פעולות ההקמה ==<br /> בשנת תער&quot;ב [[הרבי הרש&quot;ב]] ו[[הרבי הריי&quot;צ]] מינו את הרב הבלין כ[[משפיע]] ומנהל של הישיבה ב[[חברון]]. איתו נשלחו שבעה בחורים נוספים שהסכימו מרצונם הטוב ליסוע למשך תקופה של שנתיים ימים, בכדי להוות היסוד והגרעין של הישיבה. כבר אז נקבע לה שמה, וכן נקבע כי מהותה יהיה בדומה למהות הישיבה ב[[ליובאוויטש]]. &lt;br&gt;<br /> בייסוד הישיבה נטל חלק פעיל הרב [[שלמה לייב אליעזרוב]], הרב ד[[חברון]], שרעיונותיו אודות הישיבה זכו לאישוריו של הרב הרש&quot;ב.&lt;br&gt;<br /> <br /> כשיצאו השלוחים הנ&quot;ל לשליחותם, ליוום הרבי הרש&quot;ב וכן ליוום בני קהילות רבות מהערים שעברו בהם בדרכם (כגון [[ניקולייב]] ועוד).&lt;br&gt;<br /> <br /> הרב אליעזרוב חשב משך זמן כי השלוחים ששלח הרבי, נשלחו בכדי לבסס את ישיבת &quot;[[מגן אבות]]&quot; החב&quot;דית ששכנה אז בעיר, וכשהגיעו לחברון התבררה הטעות ע&quot;י מכתב ששלח להם הרבי הריי&quot;צ ב[[ראש חודש כסלו]] של אותה שנה. החידוש של ישיבת תורת אמת על הישיבה הישנה (מגן אבות), היא השימת דגש המיוחד על [[לימוד פנימיות התורה]]. טרם החלטה זו על הקמת הישיבה, הייתה תקווה כי אירגון מחדש של הישיבה הקיימת יועיל וישפר המצב, ומשלא עזרו השינויים שנקט הרבי הרש&quot;ב עוד בשנת תרס&quot;ג, הודיע הרבי על הקמת ישיבה חדשה, באומרו שתתנהל היא &quot;על פי הנהגה והשגחה הראשית של בני הרב&quot; (הרבי הריי&quot;צ) &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 27-28.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> תכנון הקמת הישיבה עד הקמתה בפועל נמשך כתשע שנים. (אג&quot;ק אדהריי&quot;צ ח&quot;א ע' נז). הישיבה הייתה בתחילה (כאמור) סניף של &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;, וברבות הימים הוכרזה כעצמאית בשמה 'תורת אמת'. יחד עם כן, היא מההווה המשך של 'תומכי תמימים' &lt;ref&gt;'מסע הרבי בארץ הקודש' ע' 153&lt;/ref&gt;. וכלשונו של הרבי: &lt;br&gt;<br /> &quot;כי אף ע&quot;פ שמאיזה סיבה שתהיה נשתנה השם (כמובן, ברישיון וברצון רבותינו נשיאנו), שייכים סניפים אלו לישיבת תומכי-תמימים, והם תחת בעלותם של מייסדי ישיבת תומכי-תמימים – כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב נ&quot;ע וכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר &lt;ref&gt;תו&quot;מ תשמ&quot;ב ח&quot;א ע' 12.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ביום כ&quot;ד לחודש מר-חשוון הגיע הרב הבלין יחד עם ארבעה בחורים נוספים לארץ ישראל, כשהשלושה הנוספים הגיעו מאוחר יותר. זאת למרות שהתוכנית המקורית הייתה שכל הקבוצה תגיע כבר בחודש מנחם-אב תרע&quot;א &lt;ref&gt;אג&quot;ק אדהריי&quot;צ ח&quot;א ע' נ. &quot;תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש&quot; ע' קפג&lt;/ref&gt;..<br /> הם הגיעו לחברון בכ&quot;ח במר-חשוון לאחר שהות קצרה ב[[יפו]] וב[[ירושלים]]. ההשגחה העליונה סיבבה את בואם בשבת פרשת חיי-שרה, בה מתוארת קניית [[מערת המכפלה]].<br /> אל קבוצה זו התלווה הרה&quot;ח [[מנחם שמואל שניאורסון]] מחברון, שעליו הוטלה המשימה ע&quot;י הרבי הרש&quot;ב לעזור לשלוחים בהתאקלמות.&lt;br&gt;<br /> <br /> ולהלן רשימת השלוחים:&lt;br&gt;<br /> # [[ישראל זלמן אסנאס]] – מיאנאוויץ.<br /> # [[אברהם אליהו אשרוב]] הי&quot;ד - מסוראז. לימים רב העיירה דריבין ומחשובי חסידי חב&quot;ד ב[[ריגה]]. נהרג על קידוש ה' ע&quot;י הנאצים ימ&quot;ש.<br /> # [[יחזקאל פייגין]] הי&quot;ד – מלוקימא. לימים, '[[חוזר]]' של רבותינו נשיאנו, [[משפיע]] בכמה ישיבות בתו&quot;ת ברוסיה, מזכירו של הרבי הריי&quot;צ ומנהל רשת ישיבות חב&quot;ד בברית המועצות ובפולין. נהרג על קידוש ה' ע&quot;י הנאצים ימ&quot;ש.<br /> # [[הלל פרוטקין]] – מפוצ'פ. למדן, משכיל ועובד פנימי. נפטר בצעירותו, מפאת העינויים והסיגופים הרבים שנטל על עצמו. מחבר הניגון &quot;כלות הנפש&quot;.<br /> # [[צבי הירש הכהן קצב]] – מ[[האדיטש]]. בשנת [[תרע&quot;ט]] שהה או למד בישיבת תו&quot;ת בעיר [[קרמנצ'וג]], ובעת מאסרו של הרבי הריי&quot;צ בשנת תרפ&quot;ז, יוחסה לו האחריות על איסוף הכספים בעיר זו עבור הישיבות המחתרתיות. בשנת תרצ&quot;ו הרה לו הרבי להעתיק את מגוריו לעיר [[מוסקבה]].<br /> # [[מנחם נחמן בן ציון קרסיק]] – מלאפיטש. לימים, '[[חוזר]]' של הרבי הרש&quot;ב ורב העיירה שצעדרין.<br /> # [[אלתר שימחוביץ']] – מפוצ'פ. לימים, משפיע בישיבות תו&quot;ת בשצעדרין, [[רוסטוב]], וורשה ובישיבת תורת אמת בירושלים עיה&quot;ק תובב&quot;א.&lt;br&gt;<br /> <br /> מצבם הרוחני של בני ארץ ישראל באותה תקופה היה ירוד ביותר. באשר ע&quot;כ שרר צער רב על התמימים הנ&quot;ל, ר' אלתר התבטא כי התמימים מרגישים כי גלו מעל שולחן אביהם. מצב העיר חברון אומנם היה טוב מזה של ירושלים, אך עדיין הוא היה ירוד. &lt;br&gt;<br /> תושבי ארץ ישראל כלל לא הכירו מהי עבודת התפלה, ובוודאי שבקרב הצעירים הדבר היה כך. ר' יחזקאל פייגלין התבטא ע&quot;כ ש&quot;מה שלבני חוץ לארץ הוא דבר ברור, אצל בני ארץ ישראל הינו יגיעה גדולה&quot;.&lt;br&gt;<br /> <br /> עם זאת השלוחים השפיעו על תושבי ארץ הקודש, ורבים מבני הארץ קטנים כגדולים הגיעו לחזות בתופעה ששמה עשה לה כנפיים. רבים באו לחזות במקור המהפכה הרוחנית שהתחילה להתרחש. הרושם העז של המבקרים, נבע מראות ושמיעת הרב הבלין, שיעוריו, התוועדיותיו ובעיקר תפילתו, גרמה לרבים להתקרב לענייני עבודת ה' ולדרך החסידות.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרה&quot;ח [[מרדכי דובער סלונים]], מזקני חסידי חב&quot;ד בעיר, העיד במילות מרגשות על המהפכה שעשו התמימים בעיר ובארץ ישראל כולה. הרב הבלין סיפר על ההצלחה הגדולה, לחסיד המפורסם הרה&quot;ח [[אלחנן דוב מרוזוב]] הי&quot;ד, ששימש מזכיר &quot;הוועד למען תורת-אמת&quot;.&lt;br&gt;<br /> <br /> ואכן הקמת הישיבה החלה לפעול את פעולתה &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 33-45&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> == התרחבות הישיבה ==<br /> הצלחתה של הישיבה הביאה אחריה רבים אשר רצו לבוא בשעריה. אולם התנאים הקשים ששרו אז בארץ ישראל והסכנות שארבו בדרכים, מנעו את ההגעה אליה מירושלים עיה&quot;ק והערים הסמוכות. &lt;br&gt;<br /> באשר ע&quot;כ, בשנת [[תרע&quot;ג]]-ד הקימו סניף נוסף של הישיבה בעיר העתיקה בירושלים. הדבר היה מטרה מוצהרת של הרבי הריי&quot;צ, אשר ביקש שיהיה כך &quot;בכל עיר ומושב מאחינו בני-ישראל&quot; &lt;ref&gt;אג&quot;ק אדהריי&quot;צ ח&quot;א ע' תקפז&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> כר&quot;מים בסניף הירושלמי כיהנו הרבנים הגאונים, הרב [[צבי פסח פראנק]], לימים רבה הראשי של העיר, והרב [[משה אריה לייב שפירא]], תלמיד תורת-אמת בחברון.&lt;br&gt;<br /> <br /> כשתם הזמן שסוכם מראש על זמן שהותם של התמימים בארה&quot;ק, חזרו הם לליובאוויטש. גם הרב הבלין ומשפחתו חפצו לנהוג כך, אך הרבי הרש&quot;ב שלל זאת בתוקף ולא אישר את הגעתם.&lt;br&gt;<br /> <br /> == הגירוש מחברון ==<br /> <br /> בקיץ [[תרע&quot;ד]] בעת ביקור של הרב הבלין בליובאוויטש, פרצה מלחמת העולם הראשונה. המלחמה הייתה בין צבא רוסיה לצבא גרמניה כשהשלטון הטורקי בארץ ישראל תמך בצד הגרמני במערכה, ובהיות הרב הבלין, משפחתו ותלמידיו אזרחיים רוסיים, נאסר עליו לחזור לארץ ואותם גירשו למצרים, כך שבשנת [[תרע&quot;ה]] הגיעו לליובאוויטש.&lt;br&gt;<br /> עמם אף גורשו תלמידים וחסידים מקומיים שנשאו תעודת זהות זרה, ביניהם נמנה הגה&quot;ח הרב [[חיים נאה]] שהקים ביחד עם אביו הרה&quot;ח הרב [[מנחם מענדל נאה]] את ישיבת ארץ ישראל במצרים בה שהו, כשחביריו לתורת אמת נמנו על תלמידיה.&lt;br&gt;<br /> <br /> הישיבה בחברון ובירושלים המשיכה במתכונת מצומצמת. הרב אליעזרוב ששהה אז בבוכרה והיה בעל תעודה רוסית, נמנע אף הוא מלשוב, ובאשר ע&quot;כ ממלא מקומו ברבנות העיר הרה&quot;ח הרב [[יעקב יוסף סלונים]], אף עסק בניהולה את הישיבה. &lt;br&gt;<br /> מצבה הכלכלי של הישיבה ירד, זאת לאחר הפסק הסיוע של השלטון הרוסי לישיבה. ובאשר ע&quot;כ פעלו רבותינו נשיאנו להשגת סיוע מצד ממשלת ארה&quot;ב ומדינות נוספות שאחזו בקשר דיפלומטי עם השלטון הטורקי.&lt;br&gt;<br /> <br /> בעזיבתם של הבחורים תמה תקופת הזוהר של הישיבה.&lt;br&gt;<br /> <br /> כשהגיעו הבחורים הללו לליובאוויטש התרחש דבר מיוחד: &lt;br&gt;<br /> עד אז היה נהוג בהתוועדויות לשמוע את המשפיע ומידי פעם אף לשאול שאלה וכדו', וכשהמשפיע הלך לביתו התפזרו גם הבחורים. אך כשהגיעו הבחורים הנ&quot;ל, והמשפיע החסיד [[שמואל גרונם]] הלך לביתו, נותרו התמימים במקומותם ושתו בצמא את דבריהם של התמימים ששבו מחברון. &lt;br&gt;<br /> <br /> על אף שהדרך הייתה ביטול והתמימים לא שמו עצמם כמשפיעים, אך כאן אם מצד הבחורים דחברון שרצו להשלים את שחסר להם, ואם מצד התמימים דליובאוויטש שרצו לינוק משלוחיו של הרבי, ישבו התמימים והתוועדו ביניהם לבין עצמם. &lt;br&gt;<br /> התוועדות זו נמשכה כמה ימים וכמה לילות בלי הפסק ביניהם. המשפיעים העיקריים היו ר' אלתר, ר' הלל ור' יחזקאל, שהיו מתחלפים לסירוגין על מנת לנוח, וכך גם המקבלים. הרב קרסיק שסיפר את הנ&quot;ל, מעיד שזו התוועדות שלא משה מזיכרונם, ופעלה שינוי בכל מי שיש לו &quot;שייכות&quot; &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 47-52.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> == הקמת הישיבה מחדש ==<br /> <br /> טרם הסתלקותו של הרבי הרש&quot;ב בשנת [[תר&quot;פ]], ציווה הרבי על הרב הבלין לשוב לאה&quot;ק ולהקים מחדש את הישיבה. ואכן כך עשה בהוראת הרבי הריי&quot;צ בשנת [[תרפ&quot;א]], שבע שנים לאחר שעזב את הישיבה, הפליג מרוסטוב לארץ ישראל. נסיעה זו ארכה כארבעה חודשיים.&lt;br&gt;<br /> <br /> התוכנית המקורית הייתה להקים את הישיבה מחדש במקומה הראשון – חברון. אך מצבה של העיר היה בכי-רע כשנותרו בה 9 משפחות חב&quot;דיות בלבד &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 53-54.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> באשר ע&quot;כ, בשנת [[תרפ&quot;ב]], ציווה הרבי הריי&quot;צ על הרב הבלין לנסות ולהקים את הישיבה בחברון, ואם כבד הדבר, אז שיסורו להקימה בירושלים, ואכן כך עשו. &lt;br&gt;<br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] הציע הרב הבלין להעביר את הישיבה לחברון, אך חרף התנגדותו של הרה&quot;ח [[אלחנן דוב מרוזוב]] הדבר לא התבצע. הרב מרוזוב טען שהעברת הישיבה תחליש אותה, והשווה את הישיבה למלכותו של [[דוד המלך]], שלאחר 7 שנים בחברון העבירוה לירושלים, ובה נמצאת הישיבה עד היום הזה.&lt;br&gt;<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]], [[קהילת חב&quot;ד ב[[חברון]]]] מנתה ארבעה משפחות בלבד, כשבשנתה [[תרפ&quot;ט]] הגיע הרה&quot;ח [[משה גולדשמיד]] הי&quot;ד להתגורר בעיר, והדבר היווה תוספת של רוח חסידית בעיר. כשהגיע הרבי הריי&quot;צ באותה השנה לארץ ישראל, ביקר יחד עם תלמידי ישיבת תורת-אמת (בירושלים), בעיה&quot;ק חברון. כעבור ימים ספורים התבצע הטבח הנורא הקראוי &quot;[[פרעות תרפ&quot;ט]]&quot;. הרב גולדשמיד היה בין הנטבחים. היהודים הניצולים נטשו את העיר, והיישוב היהודי בוטל כליל &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 62-65.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> == הקמת הישיבה בירושלים ==<br /> <br /> בתום מלחמת העולם הראשונה, רבים החלו לחזור לארץ ישראל ובכללם חסידי חב&quot;ד. הרב [[מנחם מענדל נאה]], שנמנה עם השבים, הציע לייסד ישיבה בירושלים ששמה יהיה &quot;צמח צדק&quot;. הרבי הריי&quot;צ קיבל הצעתו ואף סייע לישיבה רבות.&lt;br&gt;<br /> <br /> עם הרב נאה עלה אף בנו, הגה&quot;ח הרב [[חיים נאה]], שהחליט להקים מחדש את ישיבת תורת אמת כשהעמיד את הרב אליעזרוב בראשותה, היה זה לפני חזרתו של הרב הבלין לארה&quot;ק. הרב נאה יצא ביחד עם הגה&quot;ח הרב [[משה לייב שפירא]] בכרוזים אודות הישיבה.&lt;br&gt;<br /> <br /> כששמע ע&quot;כ הרבי הריי&quot;צ, התנגד למהלך והצביע על הרב הבלין כממונה היחידי על ייסודה של ישיבת תורת אמת בירושלים. כשהגיע הרב הבלין עם מכתב בו מבהיר זאת הרבי, התבטלו הם כחסידים בפני רבם וסייעו לרב הבלין בכל המצטרך.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ שלח לרב הבלין איגרות רבות בהם כתב באריכות רבה כיצד לארגן את הישיבה ואלו תלמידים לקבל. ישנה אף אגרת &lt;ref&gt;אג&quot;ק אדהריי&quot;צ ח&quot;א ע' רטו.&lt;/ref&gt; בה מצייר הרבי בפני הרב הבלין כיצד דמותו של ראש ישיבה חב&quot;דית צריכה להיראות.&lt;br&gt;<br /> <br /> בתחילה הוקמה הישיבה בחצר בראנד שבשכונת בית-ישראל, אח&quot;כ שכנה בבית הכנסת &quot;אוהל יצחק&quot; שברחוב בעל התניא, משם עברה לשכונת גבעת שאול, ועקב הסכנות שארבו באזור זה, הועתקה לשכונת הבוכרים. זמן מה אף שכנה ברחוב תחכמוני בעיר.<br /> בשנת [[תש&quot;א]] עברה לשכונת בית-מילנר, בשלהי קיץ [[תד&quot;ש]] שבה לבית הכנסת אוהלי יצחק, וב[[תש&quot;ט]] התמקמה ברחוב [[מאה שערים]]. &lt;br&gt;<br /> בשנת [[תשל&quot;ד]] הגיעה סוף סוף אל מנוחתה ואל נחלתה ברחוב ירמיהו בעיר, שם שוכנת עד היום הזה.&lt;br&gt;<br /> <br /> בשנת תרפ&quot;ט שרפו פורעים ערבים את מבנה הישיבה. בשנת תד&quot;ש הורה הרבי הריי&quot;צ להיכנס לבית הכנסת במאה שערים ובשנת תש&quot;ט הדבר אכן התרחש.&lt;br&gt;<br /> == מעורבותו של הרבי: ==<br /> <br /> בי&quot;ז באייר [[תרצ&quot;ה]], שלח הרבי הריי&quot;צ מכתב לרב הראשי לישראל דאז, הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], בו אוסר עליו להתערב בענייני הישיבה, זאת לאחר שרצה לקבוע סדרים חדשים בישיבה &lt;ref&gt;'תורת אמת' 221-222&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ קבע כי ילמדו בישיבה הן בחורים והן אברכים כפי שהיה בחברון. הרבי הדגיש רבות כי הישיבה היא נכס פרטי שלו בירושה מאביו, ותיאר את השתדלתו הרבה – בגשמיות וברוחניות – עבור הישיבה. &lt;br&gt;<br /> הרבי נשיא דורנו אף התמיה במכתב בשנת [[תשי&quot;ב]] על אי השימת לב של אנ&quot;ש על חשיבות הישיבה בעיני הרבי הריי&quot;צ &lt;ref&gt;היכל מנחם ח&quot;ג ע' קמז.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי אף דאג לתלמידים מבחינה כספית והיה מעורב בזהות התלמידים שזכאים למלגה. כך גם בעניינים הרוחניים היה הרבי מעורב בכל פרט. לדוגמה: כאשר דיווחו התלמידים, בחודש אדר תש&quot;ו, כי מדפיסים קובץ תורני, ננזפו נזיפה עמוקה על יזמתם העצמאית, משל &quot;אין מנהיג לבירה זו&quot;. תביעתו של הרבי הייתה שכל החומר יימסר להגהתו של חתנו – הרבי נשיא דורנו &lt;ref&gt;אג&quot;ק אדהריי&quot;צ ח&quot;ט ע' קז-קלט. ימי מלך ח&quot;ג ע' 1016.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> דוגמה נוספת: כאשר דווח לרבי כי הרב הראשי לישראל דאז, הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ביקר בישיבה לצד שורת רבנים חשובים והם בחנו את התלמידים, שיגר ביוזמתו איגרת ברכה אל כלל הרבנים שהשתתפו בביקור. הרבי אף הציע לרב הרצוג, כי טרם ביקורו הבא בישיבה, יעדכן את התלמידים באלו נושאים יעסוק בשיעורו, וזאת בכדי שיכינו עצמם כיאות.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי דרש מהרב הבלין שיערכו בישיבה בחינה כל שבוע. לרב שפירא כתב הרבי, שריבוי הבחינות יחדד את כישורי התלמידים, ויכשירם להיות למדנים גדולים בתורה. הרבי דחק בתמימים דתורת אמת, שנוסף לידיעותיהם בחסידות יהיו בעלי נגלה כיאה ל&quot;הגובה הראוי לישיבה גדולה&quot; ולא &quot;רק על דרך המיצוע&quot; &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 77-88.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> == המסע לארה&quot;ב: ==<br /> <br /> צוות הישיבה: עם הקמת הישיבה בשנת [[תרפ&quot;ב]], צירף אליו הרב הבלין את הגה&quot;ח הרב [[משה אריה לייב שפירא]] בתור [[ר&quot;מ]], ואת הרה&quot;ח הרב [[שמעון גליצנשטיין]] כמזכיר. הרב הבלין שימש כמנהל ומשפיע. &lt;br&gt;<br /> בראשית שנת [[תרפ&quot;ה]], התרחבה הישיבה ונזקקה למגיד שיעור נוסף. בהוראת הרבי הריי&quot;צ מונה לכך הגה&quot;ח הרב [[משה דובער ריבקין]], שעלה באותה עת לאה&quot;ק. הוא כיהן כמגיד שיעור וכמשגיח בנגלה. &lt;br&gt;<br /> בחורף של אותה שנה עלה לאה&quot;ק המשפיע הנודע הרה&quot;ח [[אלתר שימחוביץ']]. הרבי הטיל עליו תפקידים שונים בתורת אמת מלבד היותו משפיע ומנהל לצדו של הרב הבלין, הוא אף שימש כמנהל חשבונות של הישיבה &lt;ref&gt;אג&quot;ק אדהריי&quot;צ ח&quot;א ע' תנא-תנד.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]] הורה הרבי לרבנים הבלין וריבקין, לצאת למסע גיוס כספים ב[[ארה&quot;ב]], למען התרחבות הישיבה ופתיחת סניפים נוספים. הדבר התבצע בשנת [[תרפ&quot;ח]] כשבדרכם שהו אצל הרבי הריי&quot;צ ששהה אז בלטביה, קיבלו הוראות מפורטות ומכתב המלצה אל יהודי ארה&quot;ב. מפאת העידרותו של הרב הבלין מהישיבה, קידם הרבי את הרב אלתר לתפקיד &quot;[[משפיע ראשי]]&quot;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרה&quot;ח [[ישראל ג'ייקובסון]] תיאר בכתב, את הגעתם. בכותבו הוא מספר כי בעת הגעתם, יצאו לקראתו מנהלי [[אגו&quot;ח בארה&quot;ב]]. הם ביקשו ממנו שייבע לגייס כספים ב[[שיקגו]] ולא בניו-יורק, משום שבעיר זו כבר האגודה פועלת, והגעתם תפגע בשאר המוסדות. הרב הבלין שהתנגד לכך שתורת אמת תהיה תחת אגו&quot;ח, לא קיבל את הצעה זו בעין יפה. &lt;br&gt;<br /> החל וויכוח עקרוני ביניהם, דבשעה שטענו אגו&quot;ח שעל מוסד תורת אמת להיות כפוף אליהם, שלל זאת הרב הבלין בטעם כי מנהג יהודי ארה&quot;ב לתרום לכל מוסד ביחוד, ובשעה שמאגדים אירגונים רבים תחת אגודה אחת, הדבר מוריד את היציבות הכלכלית של המוסד. &lt;br&gt;<br /> הרבי הריי&quot;צ הביע בזה את דעתו במכתב, בו ביקש כי כל מוסד ידאג לעצמו כועדה שתחת ניהולה הכללי של אגו&quot;ח &lt;ref&gt;אג&quot;ק אדהריי&quot;צ חט&quot;ז ע' קצט.&lt;/ref&gt;. &lt;br&gt;<br /> עם הזמן הושגה הסכמה בין הרב הבלין ואגו&quot;ח.&lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך המסע, נותר הרב ריבקין ב[[ניו יורק]], לאחר שהתקבל כר&quot;מ בישיבת &quot;[[תורה ודעת]]&quot;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרב הבלין הקים בניו-יורק לשכה לתורת אמת, והעמיד בראשה את הרה&quot;ח הרב [[מרדכי גרונר]]. הרב גרונר נמנה עם תלמידיה של תורת אמת בחברון, והעתיק מגוריו לארה&quot;ב בעקבות הוראתו של הרבי הריי&quot;צ לערוך מגביות למען הישיבה בה למד. בנו הרה&quot;ח הרב [[יהודה לייב גרונר]], ציין כי את הכספים היה מעביר לידיו של הרבי הריי&quot;צ, והרבי שיגרם לישיבה בארה&quot;ק. כך גם נהג החל משנת [[תש&quot;י]] עם הרבי נשיא דורנו.&lt;br&gt;<br /> <br /> בט&quot;ז בניסן [[תרצ&quot;ו]], נפטר הרה&quot;ח מייסדה של הישיבה הקדושה תורת אמת, ראש הישיבה, המשפיע והמנהל, הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. הרבי הריי&quot;צ קבע כי את מקומו ימלא הרה&quot;ח [[אלתר שימחוביץ']] &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 89-96.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי שלח כמה וכמה מכתבים בהם דורש כי מי שימלא את מקומו של הרב הבלין יהיה ר' אלתר, אך גורמים מההנהלה לא השיבו לפניותיו של הרבי. וכך נשלחו כמה וכמה מכתבים של הרבי מלאים בכאב וצער, בו מודיע הרבי שוב ושוב, כי במידה ולא ימלאו אחר פקודתו יבטל נשיאותו מעל הישיבה, ידרוש לבטל את שמה תורת אמת, ויאסור לפרסם שהיא מיסודו של אביו. &lt;br&gt;<br /> הרבי שב והדגיש במכתביו כי אביו הורה לו להקיים הישיבה &quot;על בסיס נכון&quot;, ובזה קבע כי ר' אלתר הוא זה שצריך לנהל את הישיבה הק'. הרבי אמר כי באם לא ישמעו לו, יפתח ישיבה חדשה בארה&quot;ק.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרה&quot;ח יחזקאל פייגין הציע לקבוע תקנון לישיבה בה יוקבע מעמדו של כל אחד מצוות הישיבה, ובכך מינו את ר' אלתר במעמדו העליון בישיבה.&lt;br&gt;<br /> <br /> מצבה הכספי של הישיבה ידע תקופות שונות. ר' אלתר והמזכיר של הישיבה הרה&quot;ח [[שמעון גליצנשטיין]], פעלו כל העת לייצב את מצבה של הישיבה. עם זאת, בכל מצב, שילם ר' אלתר לתלמידים את &quot;דמי הישיבה&quot; המגיעים להם.&lt;br&gt;<br /> <br /> לאחר פטירתו, כאשר מצבה הכספי של הישיבה היה בכי רע, נאלצה ההנהלה לעכב את התשלום לתלמידים. הבחורים פנו בקשר לזה אל הרבי הריי&quot;צ והרבי עידכנם כי שלח מכתב לרב אליעזרוב בה כותב: &lt;br&gt;<br /> &quot;'''בזה הנני שולח לו מכתב תלמידי תורת אמת יצ&quot;ו וישים לבו לזה כפי דרישת הענין לטובת התלמידים שיחיו, כי אפילו זמן שמצב בישיבה הוא דחוק בכל זאת הנה החשבונות עם התלמידים שיחיו צריכים להיות מסודרים באמת&quot; &lt;ref&gt;תורת אמת' ע' 222-227.&lt;/ref&gt;.'''&lt;br&gt;<br /> <br /> == הביקור של הרבי: ==<br /> <br /> בעת ביקורו של הרבי הריי&quot;צ בארה&quot;ק, ביום רביעי ח' במנחם אב, קיבל הרבי את תלמידי תורת אמת ליחידות. &lt;br&gt;<br /> הרבי הביע לאחר היחידות את פליאתו שלא דיברו עמו כלל בענייני עבודה. ר' אלתר השיב שהתלמידים הם אמיתיים (ולא דיברו על ענייני עבודה מכיוון שלא חשו שהם אוחזים בדרגות של עבודה), והמענה נתקבל על לב הרבי.&lt;br&gt;<br /> <br /> במוצאי [[תשעה באב]], בשעה תשע בערב, יצא הרבי לשכונת גבעת שאול בדרכו לישיבה. בעקבות הרבי יצא שיירה של אוטובוסים שליווהו. הנהלת הישיבה סידרה לרבי סעודה באולם הישיבה בה השתתפו אךף התמימים, הצוות וחשובים מאנ&quot;ש. &lt;br&gt;<br /> בעת כניסתו של הרבי קרנו אור פניו הקדושות. שמחת לב פנימית והתרוממות הנפש הייתה ניכרת על פניו. התמימים והנוכחים היטיבו את ליבם ביי&quot;ש וניגנו ניגונים יחד עם הרבי. הרבי שהה כך עם התמימים משך שעה ארוכה מתוך עונג ונחת רב.<br /> הרה&quot;ח הרב [[חנניה יוסף הלפרין]] שישב אז מול הרבי, סיפר כי דיבר אז הרבי בעיקר אודות המאסר והגאולה, ואמר כי מה שהחזיקו אז הייתה העובדה שלאורך כל התקופה לא הייתה שעה שלא ראה בא את אביו – הרבי הרש&quot;ב.<br /> השיחה שאמר אז הרבי על מעלתה של תורת אמת, הודפסה בספר 'מסע הרבי בארץ הקודש' (ע' 153) וכן בספר 'תורת אמת' (ע' 123). הרבי אף אמר אז את מאמרו &quot;אתה הראת לדעת&quot;.&lt;br&gt;<br /> <br /> כשנפרד הרבי מהתמימים, איחל להם שיזכו לקבל את פניו של משיח צדקנו ואיחל דברים נוספים. הרבי עזב את הישיבה בשעה שתים עשרה וחצי בלילה, ושב לבית המלון בו התאכסן. הגה&quot;ח הרב [[יואל כהן]] מספר כי ר' אלתר ישב אז להתוועד עם התמימים. בעקבות כך שחש כי תלמידיו אינם מבינים כיאות במה זכו לחזות זה עתה, זעק ר' אלתר: &quot;מה ראיתם? 'אף' ראיתם?! אלוקות ראיתם!&quot;.&lt;br&gt;<br /> <br /> בעת שעזב הרבי את ארה&quot;ק נפרד מהתמימים בהתרגשות מיוחדת, הרבי אף רצה לומר מאמר אך מפאת קוצר הזמן מסרו בכתב ידו הקדושה &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 113-126.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> == סניפים: ==<br /> <br /> כבקשת הרבי הריי&quot;צ, פתחו '[[חדרים]]' ששמם היה ע&quot;פ הוראת הרבי, כשמה של הישיבה. &lt;br&gt;<br /> החדרים קמו בירושלים, [[יפו]] וב[[ראשון לציון]]. עם הזמן נסגר החדר בירושלים ונפתח מחדש בקיץ תד&quot;ש כשהמלמד היה הרה&quot;ח הרב [[ברוך פריז]].&lt;br&gt;<br /> <br /> במקביל לכך, בשנת [[תש&quot;ה]] (לערך), פתחה הנהלת תורת אמת ישיבה קטנה. המייסד המרכזי היה הרה&quot;ח [[דוד גולדברג]] שאף כיהן בה כמשפיע. עם השנים שוב נסגרו מוסדות אלו ונפתחו שנים מאוחר יותר.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרה&quot;ח הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] סיפר כי בשעה שרצה לפתוח חדר ביפו, שלחו הרבי הריי&quot;צ לחבר מועצת העיר, אשר צבי גינצברג הידוע בכינויו &quot;אחד העם&quot;. הרב הבלין הגיע בכדי לבקש ממנו לפתוח את החדר והדגיש כי הוא שליחו של הרבי מליובאוויטש. הלה השיב בסבר פנים יפות כי למרות שזה נגד השקפת עולמו ואת תוכנית העיר הרשמית, אך מכיוון שזוהי בקשתו של הרבי מליובאוויטש אז הוא מאשר זאת. החדר החל ביפו החל לפעול בקיץ [[תרפ&quot;ד]].&lt;br&gt;<br /> <br /> החדר התפתח במהירות וכעבור זמן קצר מנה למעלה ממאה תלמידים. בעקהות כך נאלצו לעבור למבנה חדש, ומכיוון שהיו אנשים עוינים בעיר רצו לעבור לתל אביב. לאחר קשיים רבים ודרישת העירייה שיחליפו את שפת הלימוד מאידיש לעברית, סירבו לדרישת העייריה ובכוח וסיוע הרבי הריי&quot;צ קנו מבנה מעצמם ברח' הרב קוק 16 בתל-אביב. הישיבה נרשמה על שמו של הרב הבלין, אך לאחר שהרבי הריי&quot;צ דרש ממנו שישנה זאת וירשום אותה על שמו, נרשם המבנה על שם הרבי.&lt;br&gt;<br /> <br /> כעבור זמן, בשנת [[תרפ&quot;ט]], נסגר החדר עקב מיעוט התלמידים בו. הרב הבלין ביקש להשכיר את המקום ע&quot;מ שיהיה כסף לקיום הישיבה בירושלים.&lt;br&gt;<br /> <br /> במהלך השנים [[תרצ&quot;ד]]-[[תרצ&quot;ז]], חסידים רבים מיוצאי רוסיה התיישבו בעיר תל אביב. הרבי הורה להם להקים שם ישיבה וחדר. את הישיבה ביקשו לכופף להנהלת תורת אמת אך הדבר אינו יצא אל הפועל.&lt;br&gt;<br /> <br /> בשנת תרח&quot;צ מינה הרבי את הרב קרסיק איגרת מהרבי בה מורה לו להקים ישיבה בעיר. הלה החל במאמצים לכופפה למוסדות תורת אמת שתחת הנהלת ידידו הרב שימחוביץ'. אך ר' אלתר טען כי רצונו של הרבי הוא שהמוסדות בתל-אביב יהוו מוסד עצמאי בלי קשר לתורת אמת. &lt;br&gt;<br /> באישורו של הרבי הריי&quot;צ, הוקמה הישיבה במבנה של תורת אמת ברח' הרב קוק בעיר תחת השם '[[אחי תמימים]]' &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 131-148.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרה&quot;ת המשפיע הדגול הרב [[אלתר שימחוביץ']] נפטר לבית עולמו לאחר ייסורים קשים ביום ז' בניסן [[תרצ&quot;ט]], הרבי הריי&quot;צ הורה לרשום על מצבתו שהיה &quot;ראש ישיבת תורת אמת&quot;. &lt;br&gt;<br /> ר' אלתר ביקש בצוואתו כי יזכירו לו בשעת הקבורה את הפתגם ששמע מהרבי הרש&quot;ב בשמחת תורה &quot;חסיד, בכל מקום המצאו, צריך להדחק ולהיות סמוך אל רבו. אם לא ייתנו לו, אין זה מעניינו. הוא צריך לומר: &quot;תן לי, אני צריך ללכת אל הרבי שלי&quot; &lt;ref&gt;תורת אמת ע' 215-217.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> == הרבי נשיא דורנו והישיבה: ==<br /> <br /> הרבי נשיא דורנו דאג לישיבה עוד לפני הנשיאות. הרבי שלח ספרים לישיבה מטעם &quot;המרכז לענייני חינוך&quot; וממין אותם. וכן דאג לתקצוב לישיבה מטעם קרן הצלה דשיקאגו.&lt;br&gt;<br /> <br /> לאחר קבלת הנשיאות, החל הרבי שינוי בישיבה. עד אז מצד סיבות שונות &lt;ref&gt;ראה בספר תורת אמת ע' 312.&lt;/ref&gt;, הישיבה שימשה רבים מחסידי ירושלים, הדבר גרם לקושי בציביון חב&quot;די וחינוך התלמידים כראוי. &lt;br&gt;<br /> באותה עת הישיבות &quot;אחי תמימים&quot; ולוד, מינו משפיעים שלמדו בתו&quot;ת דליובאוויטש כהמשפיעים הדגולים, החסידים [[שלמה חיים קסלמן]], [[חיים שאול ברוק]], [[אברהם מאיור]], [[אברהם פריז]] וכו', ובכך עלו ישיבות אלו על תורת אמת. &lt;br&gt;<br /> הרבי חפץ שגם תלמידי תורת אמת יתחנכו על ברכיי משפיעים שכאלו. באשר על כן, תבע הרבי מחסידים אלו וכו' להתוועד בתורת אמת ולהשפיע בה על התלמידים.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי אף ביקש שהתלמידים הבוגרים של הישיבה ישהו מספר חודשים בישיבת לוד בכדי &quot;לספוג לתוכם רוח תומכי תמימים על טהרתו&quot;. הרבי אף ביקש מר' שלמה חיים לבוא אחת לשבוע, שבועיים או חודש לישיבה ולהשפיע על הבחורים. בכדי שהדבר לא יפגע ברבניי הישיבה או יפגע ביוקרתה, הציע הרבי לבאר שזה מפני שלפנים חדשות מקשיבים יותר.&lt;br&gt;<br /> <br /> הדבר לא התרחש והרבי כתב לר' שלמה חיים שוב ע&quot;ד הנ&quot;ל, וביקש שעל אף ששני הצדדים לא כ&quot;כ חפצים בכך, יתגבר ויעשה זאת. הרבי אף אמר כי בזה אומר את הוראת הרבי הריי&quot;צ אליו (אל ר' שלמה חיים) מכ&quot;א תמוז [[תש&quot;ט]] &lt;ref&gt;אג&quot;ק אדהריי&quot;צ חי&quot;ד ע' תכא.&lt;/ref&gt;&lt;br&gt;<br /> '''&quot;יסדר ידידי אשר בזמנים קבועים יבקר את אנ&quot;ש ותלמידי המוסד תורת אמת יחיו&quot;.'''&lt;br&gt;<br /> <br /> ואכן ר' שלמה חיים ומשפיעי אנ&quot;ש החלו למלאות אחר הוראת הרבי. הרבי כתב ע&quot;כ תוך שמחה ונחת: &lt;br&gt;<br /> '''&quot;נבנתה תורת אמת אחר חורבן שלה&quot;.''' &lt;br&gt;<br /> הרבי כתב לרב זווין כי שמח לשמוע על שיפור מצב הישיבה ברחניות ובגשמיות.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי דאג לרישום תלמידים לישיבה והעמיד את לוד ותורת אמת בשורה אחת כשתי הישיבות המרכזיות של חב&quot;ד בארה&quot;ק &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 311-318.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי פעל שזקני החסידים ביניהם הרה&quot;ח הרב [[מאיר אשכנזי]] (אביו של הגה&quot;ח הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]), יפקחו על מלאכת גיוס הכספים לישיבת תורת אמת. כשהייתה תביעה משפטית כנגד הישיבה, הרבי עורר לגמור כמה שיותר מהר את המשפט. הרבי הגדיר את המזיקים לישיבה כ&quot;[[קליפה]]&quot;, ש&quot;כל מציאותה היא שיתגברו עליה ולא ישמעו לקולה&quot;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי הדגיש כי הישיבה היא תחת נשיאותו והנהגתו, ונשיאות זו נמשכת עד היום הזה.&lt;br&gt;<br /> <br /> בז' בתמוז [[תשי&quot;ב]], הורה הרבי במכתב, להקים ספרייה בישיבה שתסייע בין היתר להפצת מעיינות החסידות. הרבי הורה שהספריה תכלול הן ספרי [[חסידות]] והן ספרי [[נגלה]] &lt;ref&gt;אג&quot;ק הרבי ח&quot;ה ע' קנב-ג.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> בא' תמוז של אותה שנה, שלח הרבי מכתב מיוחד בו מחזק ומברך הרבי את התלמידים החדשים של הישיבה ומפורט בו את שמותיהם.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי חפץ ששני הישיבות יתאחדו בועדת בחינה שתברר את חושי כישרונות התלמידים החב&quot;דים. הרבי אף הציע שהועדה תורכב מר&quot;מ אחד מכל ישיבה, ורב שלישי המוסכם על שני הצדדים. ואכן הקימו וועד כזה, שחבריו השתנו מידי פעם. הבוחנים בנגלה היו ראשי הישיבות (הרב שפירא והרב שניאורסון), ובחסידות היו אלה המשפיעים הרב קסלמן והרב גוראריה. ולעיתים ערכו בחינות בשני הדברים יחדיו והדבר הביא לשינוי בוועדה. &lt;br&gt;<br /> הרבי אף הציע בכ&quot;ט בסיוון [[תשי&quot;ג]], שידפיסו שני הישיבות, קובץ משותף של הערות וחידושי תורה.&lt;br&gt;<br /> <br /> בט&quot;ז בתמוז תשל&quot;ג, עלתה הצעה לאחד לחלוטין את ישיבת תורת אמת עם ישיבת לוד. הדבר לא הסתייע עקב התנגדות הנהלות הישיבות.&lt;br&gt;<br /> <br /> בב' אד&quot;ש תשי&quot;ז, הביע הרבי את צערו במכתב לרה&quot;ח אברהם פריז על כך שהמוסדות בארה&quot;ק אינם מצליחים ונמצאים במשבר עמוק. אי ההצלחה הייתה רק בגלל דברים צדדיים, והראיה היא שישיבת אחי תמימים בראשל&quot;צ שנוהלה ע&quot;י אדם אחד, הצליחה מאוד, כך גם בית ספר לדפוס בכפ&quot;ח &lt;ref&gt;'אחד היה אברהם' ע' 251.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]], פנה הרבי במכתב אל שניים מתלמידי תורת אמת, בו תובע הרבי כי יעשו ככל הניתן ע&quot;מ להגדיל את מספר תלמידי הישיבה &lt;ref&gt;אג&quot;ק חכ&quot;ג ע' קנז.&lt;/ref&gt;. &lt;br&gt;<br /> ב[[תשכ&quot;ה]], כתב הרבי מכתב חריף לרב [[אברהם פריז]] על אי קיום הבטחת רבים &quot;והוא בתוכם&quot; להרחיב את הישיבה והמוסדות וכו' &lt;ref&gt;'אחד היה אברהם' ע' 282&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == התרחבות הצוות: ==<br /> <br /> בתשי&quot;ד, עקב גידול מספר התלמידים שפעל הרבי, הוסיפו לישיבה מגיד שיעור חדש בנגלה, הגה&quot;ח הרב [[מרדכי אהרון שיינברגר]]. כשנה וחצי לאחר מכן, מונה הגה&quot;ח הרב [[חיים מענדל רוזנברג]] לכהן כמשגיח בישיבה. בשנת תשכ&quot;ד, מונה הגה&quot;ח הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] לכהן כראש הישיבה לאחר שמצבו הבריאותי של הרב שפירא התרופף, והוא היה בין תלמידיו המובהקים. בשנות הלמד כיהן אף כמשפיע בישיבה. הרבי דרש שוב ושוב מהרב היילפרין להרחיב את הישיבה. &lt;br&gt;<br /> לצדו של הרב היילפרין שימש הגה&quot;ח הרב [[הלל רבינוביץ']] כראש ישיבה נוסף.&lt;br&gt;<br /> <br /> בצוות המגד&quot;ש אף כיהן הגה&quot;ח הרב [[שמעון יעקובוביץ']]. &lt;br&gt;<br /> בשנות הכ&quot;פים הצטרף לצוות הישיבה הגה&quot;ח הרב [[זעליג פלדמן]]. מסופר על אחד מהבחורים בישיבה שרצה לעבור לישיבת מיר, היה עליו להיבחן אצל ראש הישיבה הרה&quot;ג נחום פרצוביץ, ר' נחום ציווה עליו לומר דברי תורה, והוא חזר על שיעור של הרב פלדמן בתורת אמת. ראש ישיבת מיר התפעל מאוד מתוכן השיעור, והביע תמיהה על כוונותיו של התלמיד: &quot;יותר טוב מזה לא תשמע פה&quot;, טען.&lt;br&gt;<br /> <br /> בשנת תשכ&quot;ח הצטרף אף הגה&quot;ח הרב [[יוסף צבי הלוי סגל]] כמשפיע כללי, בהמשף החל למסור שיעורים בנגלה ואף שימש כראש הישיבה. הרב סגל משך לישיבה בחורים רבים רבים שהעתיקו בעקבות שיעוריו את מקום לימודם לתורת אמת.&lt;br&gt;<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ט הוקמה הישיבה מחדש ע&quot;י שינוי הצוות לצוות צעיר יותר. כראש הישיבה מונה אז הגה&quot;ח הרב [[אשר לעמיל כהן]], כיום רבה של קהילת חב&quot;ד בביתר עילית. עמו הצטרף הרה&quot;ח המשפיע הרב [[יוסף יצחק אופן]] שבתחילה הגיע כשליח ולבסוף נהיה כחלק מן הצוות &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 369-382.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> == משכן קבע: ==<br /> <br /> באדר ראשון תשכ&quot;ז, פנו התמימים אל הרבי בבקשה כי יפעלו להגעת הישיבה למבנה קבע התואם את צרכי הישיבה. &lt;br&gt;<br /> בי&quot;ג בתשרי תשכ&quot;א, פנה הרבי למר [[זלמן שז&quot;ר]] במכתב בו הוסבר הצורך הדחוף בבניית מבנה &lt;ref&gt;אג&quot;ק ח&quot;ה ע' מ.&lt;/ref&gt;. למרות אי האמונה של רבים בדבר התכנות הדבר, היה זה הרב [[שמעון גליצנשטיין]] שפעל בכל המישורים, באמונה שהדבר בר ביצוע. &lt;br&gt;<br /> בשנת תשכ&quot;ג ערך הנחת אבן הפינה ברוב פאר והדר. הרבי עודד את הבנייה והפליא במעלתם של המסעיים בכך, זאת בנוסף להשתתפות של 60,000 לירות בהוצאות הבנייה.&lt;br&gt;<br /> <br /> בכ&quot;ט באייר [[תשכ&quot;ג]], נפטר הרב גליצנשטיין, ובנו, יבדלחט&quot;א הרה&quot;ח חנוך, מונה ע&quot;י הרבי תחתיו. הוא החל לפעול ללא מנוחה להשיג אישורי בניה וכן לגייס כספים. הוא פנה אל מזכיר מפלגת מפא&quot;י מר יונה כסה, ושכנעו לפעול בעניין. &lt;br&gt;<br /> בד בבד השתמש בכישוריו של הרה&quot;ח [[נחום רבינוביץ']] ונעזר בו בעניין. הוא פנה לראש עיריית ירושלים דאז מר מרדכי איש שלום. סבו של ראש העיר היה חב&quot;דניק ובזה ניסע לשכנעו שיסייע בדבר, הוא אכן נענה אך העירייה התנגדה לפתרונותיו.&lt;br&gt;<br /> בשיחה שערך עם נציג מפלגת חירות מר שמחה לוין, נודע לו כי הסיבה לפיה אין אישורים מהעירייה זוהי סמיכות המגרש בניה לרחוב בר אילן, &quot;איננו זקוקים לתגבורת חרדית במקום בו משליכים אבנים וצועקים [[שבת]]&quot;, טען. ר' נחום הסביר לו כי אין זו שיטתה של חב&quot;ד וביאר לו את דרכו של הרבי ב[[קירוב לבבות]]. ואכן שיחה זו הניבה אישור, ובעשרה בטבת [[תשכ&quot;ו]], חתמה העירייה על תוכנית הבנייה ברחוב ירמיהו. בכ&quot;ג אדר, העניק משרד הפנים את אישורו הסופי.&lt;br&gt;<br /> <br /> הישיבה עשתה קמפיין של גיוס כספים ותרומות, באופן של רכישת מניות (לבנים). הרבי נתן ש'יק עבור שתי לבנים. הרבי אף הפנה לתורמים ספציפים שיסייעו בקמפיין הגיוס.&lt;br&gt;<br /> <br /> הצורך בבניין חדש היה כה רב, עד די כך שהנהלת הישיבה איכלסה אותו עוד בטרם היה מוכן לחלוטין. וכן ויתרו על טקס מרשים כנהוג &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 283-296.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> == השלוחים בישיבה: ==<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ז]], בעקבות הרצח המזעזע ב[[בית הספר למלאכה]] בכפ&quot;ח, שלח הרבי שלוחים לאה&quot;ק שירוממו את מצב רוחם של [[אנ&quot;ש]] ו[[התמימים]]. &lt;br&gt;<br /> הרבי קבע כי הם ישהו שבוע ב[[כפ&quot;ח]], שבוע ב[[לוד]] ושבוע נוסף ב[[ירושלים]] – מתוכם יומיים בישיבת תורת אמת. &lt;br&gt;<br /> כעבור כמה שבועות שבו השלוחים אל הרבי למעט שניים (התמימים שלמה קירש ושרגא הרצוג) שנותרו בישיבה והתאכסנו בביתו של הרה&quot;ח [[משה וובר]].&lt;br&gt;<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] שיגרה הנהלת תות&quot;ל המרכזית בכפ&quot;ח ע&quot;י הרה&quot;ח ר' [[אפרים וולף]] וכהוראת הרבי, כמניין תמימים לישיבת תורת אמת. בכ&quot;ג בניסן, ערב מלחמת ששת הימים, קיבל הרב וולף מכתב בהול מהרבי בו מורה לו לשגר מיד קבותה נוספת של שלוחים לתורת אמת. הרבי הגדירם כ'שלוחי' (=שלוחים שלי). הרב וולף ישר אישר כי פועל בעניין, ואכן בב' באייר יצאו התמימים לדרכם.&lt;br&gt;<br /> <br /> אותם ימים היו ימי ערב &quot;[[מלחמת ששת הימים]]&quot;. באותה עת מיקומה של הישיבה היה על קו הגבול, חצר הישיבה הופצץ מיד בתחילת המלחמה כיוון ששימש כמחנה צבאי. הבחורים סייעו לחיילים בחפירת בונקרים, הגישו להם מזון ושתיה, וכמובן הניחו להם תפילין.&lt;br&gt;<br /> <br /> מצבה של הישיבה היה קשה מאוד, אך הרבי שלח מברק מיוחד לישיבה בה קובע הרבי כי ימשיכו התמימים בהתמדה ושקידה בלימוד התורה, ווודאי שלא ינום ולא ישן שומר ישראל.&lt;br&gt;<br /> <br /> בכל שנה שלח הרבי שלוחים לישיבות שבאה&quot;ק, ובשנת [[תש&quot;ל]] מיקד הרבי את השליחות לארה&quot;ק בישיבת תורת אמת. במהלך יחדות שערך הרבי באותה שנה לתלמידים השלוחים, תבע הרבי שיקדמו את הישיבה בכמות ובאיכות, שיראו התמימים דתורת אמת כפי שהם צריכים להיראות – בפרט בשמירת סדרי הלימודים. ביחידות זאת אמר הרבי: <br /> '''&quot;שאם רק תהיה הסכמה של ההנהלות בארצנו הקדושה, יהיה טוב שרובם יהיו בישיבת תורת אמת, וכמה בחורים בקריית גת.. וכאמור, שכל אחד ייקח על עצמו תפקיד חדש, לבסס ולהרחיב הן בעומק והן בהתרחבות גדולה ובאורך, את ישיבת תורת אמת בכל פרטיה. ועל דרך זה בנוגע לישיבת קריית גת, אלא שישיבת תורת אמת בפרט, מצד היותה בירושלים&quot; &lt;ref&gt;שיחות קודש תש&quot;ל ח&quot;ב ע' 118.&lt;/ref&gt;.'''&lt;br&gt;<br /> <br /> השלוחים עודדו את התמימים והוסיפו בהם בעיקר רוח של התקשרות לרבי נשיא הדור. הם עודדו את התמימים לנסוע לחצרות קודשנו מידי שנה ואף קבעו כי תפלת שחרית של שבת, תחל בשעה עשר ולאחריה תתקיים התוועדות. הרבי ביקש כי השלוחים ימנו כחלק מתלמידי הישיבה ולא כחלק ממנהליה, זאת ע&quot;מ למנוע מחלוקת.&lt;br&gt;<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ו-ח שלח הרבי שלוחים מיוחדים לאה&quot;ק ע&quot;מ להישאר בה, כשעיסוקם המרכזי היה השפעה על תלמידי הישיבה ואף שהו בה. בשנת תשל&quot;ט הוציאו השלוחים ביחד עם הנהלת הישיבה, את הספר &quot;[[חידושים וביאורים בש&quot;ס]]&quot;. תחילה חשבו לקרוא לספר בשם &quot;חידושים וביאורים לש&quot;ס&quot; אך הרבי הורה לשנות זאת. לאחר בדיקה התגלה שגימטריית שם הספר המתוקן, זהה לגימטריית שמו של הרבי.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרה&quot;ח המשפיע הדגול ר' [[מענדל פוטרפס]], ראה זכות גדולה לחזק את הישיבה, כשבתשרי תשל&quot;ד ובהזדמנויות נוספות, ריכז בעצמו קבוצות בחורים מ[[770]] ושיגרן לתורת אמת. בשנת תשמ&quot;א כשעלו טענות על הישיבה לפיהם מתחרת הישיבה בשאר הישיבות, פנה ר' מענדל לרה&quot;ח [[יהושע יוזביץ']] שלא יתפעל מכך ואמר לו &quot;תקבל את כל מי שחפץ ומתאים ללמוד בישיבה, ואל תשאל אף אחד בעניין&quot; &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 417-430.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> == 70 שנה: ==<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]], ערכה הישיבה בהוראת הרבי, דינר לציון 70 שנים להקמת הישיבה. הרבי &lt;br&gt;<br /> כתב איגרות מיוחדות לדינר ולקראתו, אמר שיחות מיוחדות על התייסדות הישיבה ועל 70 שנותיה, דיבר על נצחיותה של הישיבה ועל סגולותיה להביא את משיח, נתן כהשתתפות בקבוק יי&quot;ש וסכום כסף כהשתתפות בהוצאות. &lt;br&gt;<br /> בשבת פרשת ראה השיב הרבי על הטענה לפיה אין לציין 70 שנה שכן היה לישיבה הפסק (בעת מלחמת העולם הראשונה). הרבי דחה זאת בשיחה הנ&quot;ל (ראה שם) &lt;ref&gt;'תורת אמת' ע' 441-446.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> <br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> [[קובץ:שייע יוזביץ'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יהושע יוזביץ'|יהושע (שייע) יוזביץ']], מנהל המוסד]]<br /> {{גודל|4|'''ישיבה גדולה'''}}<br /> {{טורים|תוכן=<br /> * הרב [[אברהם יואל לפידות]] - ראש הישיבה.<br /> * הרב [[יהושע יוזביץ]] - מנהל.<br /> * הרב יעקב אורנשטיין - מנהל לימוד בגירסא.<br /> * הרב [[יחיאל לסקר]] - [[משגיח]] ראשי.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]]<br /> *הרב שניאור מרדכי אייזנמן - שיעור א'.<br /> *הרב [[יצחק מאיר סגל]] - שיעור ב'.<br /> *הרב [[יוסף צבי צירקוס]] - שיעור ג'.<br /> *הרב [[חיים שלום דייטש]] - הלכה.<br /> <br /> ;[[משפיע|משפיעים]]<br /> *הרב אלימלך פרקש - שיעור א'.<br /> * הרב שמואל פרסמן - שיעור ב'. <br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]] - שיעור ג<br /> *הרב [[משה גרוזמן]] - משפיע כללי.<br /> *הרב דניאל בנימין הכהן כהן — דוברי אנגלית.<br /> <br /> ;[[נו&quot;נ|נו&quot;נים]]<br /> *הרב משה לאופר.<br /> *הרב יחיאל הניג.<br /> }}<br /> <br /> ===צוות הישיבה גדולה בעבר===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> ;ראשי ישיבה<br /> *הרב [[משה דובער ריבקין]] (תרפ&quot;ד-תרפ&quot;ח).<br /> *הרב [[משה אריה לייב שפירא]] (תרפ&quot;ח-תשכ&quot;ד).<br /> *הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] (תשכ&quot;ד-תשל&quot;ז).<br /> *הרב [[אשר לעמיל כהן]]<br /> *הרב [[בנימין זאב סגל]]<br /> <br /> ;משפיעים<br /> *הרב [[אלטר שימחוביץ]] (תרפ&quot;ט-תרצ&quot;ט).<br /> *הרב [[משה יהודה רייכמן]]<br /> *הרב [[משה ובר]]<br /> *הרב [[זלמן נוטיק]]<br /> *הרב [[נועם הרפז]]<br /> <br /> ;ר&quot;מים ומשפיעים<br /> *הרב [[חיים שלום דייטש]]<br /> *הרב [[הלל רבינוביץ']]<br /> *הרב [[חיים שלמה כהן]]<br /> *הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]<br /> <br /> ;ר&quot;מים<br /> * הרב [[יוסף יצחק הבלין]]<br /> * הרב [[יקותיאל פרקש]]<br /> <br /> <br /> ;מזכירים<br /> *הרב [[נחום מרגליות]], מזכיר<br /> *הרב [[שמעון גליצנשטיין]], מזכיר<br /> *הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] מזכיר<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורת אמת חברון]]<br /> *[[ישיבה קטנה תורת אמת]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61991 ייסוד תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] סקירה, סיפורים, תמונות ומסמכים {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60368 שתי תמונות של תמימים מתקופת הראשית של ישיבת תורת אמת בירושלים]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3250&amp;CategoryID=887 ניצוצי רבי - ישיבת תורת אמת בירושלים]''', לקט מהוראות ומכתבי הרבי בנוגע לישיבה, בתוך [[שבועון התקשרות]]<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/71207_he_2.pdf עלון 'מאה שנה למוסדות תורת אמת']''', ה' אלול תשע&quot;ב {{PDF}} {{אינפו}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|י]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בירושלים]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&diff=473285 2021-05-01T19:27:59Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תורת אמת - ירושלים<br /> |תמונה=[[קובץ:ישיבת תורת אמת.jpg|250px]]<br /> |כתובית=מבנה הישיבה הגדולה<br /> |אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תרע&quot;ב]]<br /> |מיקום=[[ירושלים]]<br /> |מייסד=אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על ידי שלוחו הרב [[שלמה זלמן הבלין]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[אברהם לפידות]] <br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב יחיאל יוסף לסקר<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> |מנהל=הרב [[יהושע יוזביץ]]<br /> |מספר תלמידים= כ90 (ישי&quot;ג) 50 (ישי&quot;ק)<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[קובץ:תורת אמת ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור באולם הלימודים בישיבת תורת אמת בירושלים]]<br /> מוסדות '''תורת אמת''' ב[[ירושלים]] - הינם רשת מוסדות חינוך לבנים, הכוללים תלמוד תורה, ישיבה חב&quot;דית, הכוללת מסגרת של [[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה, ומכון ללימוד [[סמיכה לרבנות]] בשם 'בית מדרש עיון ההלכה'.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בשנת תרע&quot;ב שלח [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שבעה תמימים ובראשם הרה&quot;ח [[שלמה זלמן הבלין]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת]] ב[[חברון]]. בשנת [[תרע&quot;ד]], בשעה שישיבת &quot;[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]&quot; עדיין התקיימה ב[[חברון]], התקיים סניף שלה ב[[ירושלים]], וגם אחר כך, עם תום מלחמת העולם הראשונה, כאשר ישיבת &quot;תורת אמת&quot; חזרה ונפתחה בארץ הקודש והפעם במקום בחברון - בירושלים.<br /> <br /> לאחר הפסקה של שבע שנים, משלהי שנת [[תרע&quot;ד]] ועד תחילת שנת [[תרפ&quot;ב]], נפתחה הישיבה מחדש, על ידי ה[[משפיע]] הרב שלמה זלמן הבלין בשליחות האדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> התוכנית הראשונה הייתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.<br /> <br /> בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]], אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת [[תשכ&quot;ד]], אז הוחזר לה שמה המקורי{{הערה|1=על פי הצעת הר' [[טוביה בלוי]], [http://www.col.org.il/files/0.90912591259_6731545.pdf לקט ופרט חלק חמישי, אות עד].}}.<br /> <br /> תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת [[גבעת שאול]], שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל. <br /> <br /> הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ&quot;ו]] שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים.<br /> <br /> כר&quot;מים בישיבה בירושלים שימשו הרב [[משה אריה לייב שפירא]] והרב [[משה דובער ריבקין]]. מזכיר הישיבה היה הרב [[שמעון גליצנשטיין]]. ה[[משפיע]] בישיבה היה הרב [[אלטר שימחוביץ]].<br /> <br /> בשנים [[תשי&quot;ג]] - [[תשט&quot;ז]] התקיים [[דין תורה]] בין [[חנוך הענדל הבלין]] ל[[חסידות חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] על בעלות הישיבה, האם היא שייכת למשפחת הבלין או ל[[הרבי|רבי]] ממשיכו של הריי&quot;צ ומנהיג [[חסידות חב&quot;ד]]; פסק הדין היה שהישיבה שייכת לחסידות.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] נוסדה תחת הישיבה [[ישיבה קטנה תורת אמת|מסגרת של ישיבה קטנה]].<br /> <br /> הרבי הורה למנהלי המוסד לקנות את המבנה הנוכחי ברחוב ירמיהו 16 בירושלים שלא הייתה אז סביבה חרדית. הרבי אף הורה לכמה מעסקני חב&quot;ד לקנות שטח עצום באותו הרחוב אך הדבר אינו נעשה. כיום השכונה חרדית לחלוטין וברחוב ירמיהו נמצאים מוסדות חסידות גור כשממול לישיבת 'תורת אמת' נמצא בית הכנסת ובית המדרש (הגדול בארץ) של חסידות גור. הדבר מעלה את גודל הפצת מעיינות החסידות בכלל ובפרט מעיינות חסידות חב&quot;ד לרף מעין כמוהו בתולדות ישיבות חב&quot;ד ואנ&quot;ש בכלל.<br /> <br /> הרבי במהלך השנים נתן יחס מיוחד לישיבה{{מקור}}, וזכתה להיות (משתי הישיבות היחידות באה&quot;ק) תחת נשיאותו של הרבי{{מקור}}. מסופר כי הרבי הוסיף בכתב ידו על הבלנק של הישיבה (שם היה כתוב: &quot;ישיבת תורת אמת בנשיאות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;) את המילה &quot;ובהנהגת&quot;{{מקור}}, שהישיבה היא בנשיאותו והנהגתו של הרבי.<br /> <br /> הרבי אף הורה להנהלת הישיבה כי שימת הדגש בישיבה צריכה להיות על '[[שמירת הסדרים]]'. וכך עד היום ידועה הנהלת הישיבה בהקפדה על עניין זה בפרט, תוך חינוך מתמיד על חשיבות הדבר לרבי.<br /> <br /> באחד מהמכתבים שכתב הרבי לר' [[אברהם פריז]] התבטא הרבי התבטאות מיוחדת במינה: &quot;כי קיומה של ירושלים תלוי בקיומה של תורת אמת&quot;.<br /> <br /> עם השנים התפתחו המוסדות שתחת תורת אמת, ובנוסף ל&quot;ישיבה קטנה&quot; ו&quot;ישיבה גדולה&quot; מוסדות תורת אמת כוללים גם &quot;תלמוד תורה&quot; לבנים עם סניף בשכונת גילה.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> [[קובץ:שייע יוזביץ'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יהושע יוזביץ'|יהושע (שייע) יוזביץ']], מנהל המוסד]]<br /> {{גודל|4|'''ישיבה גדולה'''}}<br /> {{טורים|תוכן=<br /> * הרב [[אברהם יואל לפידות]] - ראש הישיבה.<br /> * הרב [[יהושע יוזביץ]] - מנהל.<br /> * הרב יעקב אורנשטיין - מנהל לימוד בגירסא.<br /> * הרב [[יחיאל לסקר]] - [[משגיח]] ראשי.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]]<br /> *הרב שניאור מרדכי אייזנמן - שיעור א'.<br /> *הרב [[יצחק מאיר סגל]] - שיעור ב'.<br /> *הרב [[יוסף צבי צירקוס]] - שיעור ג'.<br /> *הרב [[חיים שלום דייטש]] - הלכה.<br /> <br /> ;[[משפיע|משפיעים]]<br /> *הרב אלימלך פרקש - שיעור א'.<br /> * הרב שמואל פרסמן - שיעור ב'. <br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]] - שיעור ג<br /> *הרב [[משה גרוזמן]] - משפיע כללי.<br /> *הרב דניאל בנימין הכהן כהן — דוברי אנגלית.<br /> <br /> ;[[נו&quot;נ|נו&quot;נים]]<br /> *הרב משה לאופר.<br /> *הרב יחיאל הניג.<br /> }}<br /> <br /> ===צוות הישיבה גדולה בעבר===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> ;ראשי ישיבה<br /> *הרב [[משה דובער ריבקין]] (תרפ&quot;ד-תרפ&quot;ח).<br /> *הרב [[משה אריה לייב שפירא]] (תרפ&quot;ח-תשכ&quot;ד).<br /> *הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] (תשכ&quot;ד-תשל&quot;ז).<br /> *הרב [[אשר לעמיל כהן]]<br /> *הרב [[בנימין זאב סגל]]<br /> <br /> ;משפיעים<br /> *הרב [[אלטר שימחוביץ]] (תרפ&quot;ט-תרצ&quot;ט).<br /> *הרב [[משה יהודה רייכמן]]<br /> *הרב [[משה ובר]]<br /> *הרב [[זלמן נוטיק]]<br /> *הרב [[נועם הרפז]]<br /> <br /> ;ר&quot;מים ומשפיעים<br /> *הרב [[חיים שלום דייטש]]<br /> *הרב [[הלל רבינוביץ']]<br /> *הרב [[חיים שלמה כהן]]<br /> *הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]<br /> <br /> ;ר&quot;מים<br /> * הרב [[יוסף יצחק הבלין]]<br /> * הרב [[יקותיאל פרקש]]<br /> <br /> <br /> ;מזכירים<br /> *הרב [[נחום מרגליות]], מזכיר<br /> *הרב [[שמעון גליצנשטיין]], מזכיר<br /> *הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] מזכיר<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורת אמת חברון]]<br /> *[[ישיבה קטנה תורת אמת]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61991 ייסוד תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] סקירה, סיפורים, תמונות ומסמכים {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60368 שתי תמונות של תמימים מתקופת הראשית של ישיבת תורת אמת בירושלים]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3250&amp;CategoryID=887 ניצוצי רבי - ישיבת תורת אמת בירושלים]''', לקט מהוראות ומכתבי הרבי בנוגע לישיבה, בתוך [[שבועון התקשרות]]<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/71207_he_2.pdf עלון 'מאה שנה למוסדות תורת אמת']''', ה' אלול תשע&quot;ב {{PDF}} {{אינפו}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|י]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בירושלים]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%A8&diff=469990 2021-04-11T15:30:34Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>החסיד '''ר' משה וילנקר''' (באידיש נכתב: ווילענקער) היה מחסידיו הגדולים של [[אדמו&quot;ר הזקן]] היה בר דעת גדול ועמקן ב[[דא&quot;ח]], ופה מפיק מרגליות. למד ב[[חדרים (אדמו&quot;ר הזקן)|חדר א' אצל אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|[[רשימת היומן]] עמוד רמג.}}.<br /> <br /> ב&quot;היום יום&quot; י&quot;ח תמוז מובא כי אדמה&quot;ז התבטא עליו כי יש לו [[מוחין דגדלות]] ובעשר השנים שהתיגע הוא (יגע) השיג מוחין רחבים. כשהיה צריך להיכנס ל'יחידות' אצל אדמה&quot;ז, התכונן במשך 3 שנים, ונשאר עוד 7 שנים בליאזנא כדי ליישם את מה ששמע ב[[יחידות]] בעבודה בפועל.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] נשלח ר' משה ווילנקער יחד עם שניים מחביריו החסידים ר' יצחק משה ועם ה[[חוזר]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ר' [[פנחס רייזעס]], אל הרבנים הצדיקים רבי [[יהודה לייב הכהן]] ורבי [[זוסיא מאניפולי]] בכדי לקבל את הסכמתם על [[ספר התניא]].<br /> <br /> כאשר חזרו שלושת החסידים משליחותם עם ההסכמות, היה זה בשלהי [[אלול]] תקנ&quot;ו, הודיע [[אדמו&quot;ר הזקן]] להמדפיס מסלוויטא להדפיס את התניא{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] ח&quot;ד עמוד רסב, ורשימת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] הובא בספר [[תולדות ספר התניא]] עמוד סו}}.<br /> <br /> לאחר פטירת אדמו&quot;ר הזקן, התנגד מתחילה לבנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]], אך בסוף ימיו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] חזר בו ובא אליו וביקש ממנו שימחל לו ויקבלו בתור [[חסיד]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] מחל לו וקיבלו בתור חסיד. כשנסע [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ל[[האדיטש]] קודם פטירתו ליווהו ר' משה, הוא היה עמו אף בעת פטירתו ב[[ניעז'ין]].<br /> <br /> לפני [[הסתלקות]]ו אמר כי הוא יכול לתת דין וחשבון על כל עשר השנים האחרונות; על [[מחשבה|מחשבותיו]], [[דיבור]]יו ו[[מעשה|מעשיו]].<br /> <br /> ישנם מספר סיפורים עליו מהמפורסמים שבהם היא שבאחת מן הפעמים ביציאתו מבית המדרש, הניח תפיליו על גבי עגלה, רומם רגלו על הגלגל כשידו נשענת על רגלו והחל לחשוב חסידות. בלי להשים לב נסעה העגלה, ור' משה נותר בתנוחה זו עד זמן המנחה שאז התעורר עקב חששו שיעבור זמן תפלת המנחה.<br /> <br /> אחיו היה ר' זאב וילנקר{{הערה|למד ב[[חדרים (אדמו&quot;ר הזקן)|חדר ג' אצל אדמו&quot;ר הזקן]]. עיין יתר פרטים עליו ב[[רשימת היומן]] עמוד רמג-ד.}} מחסידיו הגדולים של [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|ראה עליו ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מהדורת תשע&quot;ד, עמ' 220.}}.<br /> <br /> שאל פעם הרה&quot;ח ר' זאב וילנקר את אחיו הרה&quot;ח ר' משה וילנקר, שהיה קשיש ממנו בעשרים שנה: תמיד אתה אומר לי התורות ששמעת מהרבי – הוד כ&quot;ק רבנו הזקן, ספר נא לי פעם איזה מופת מהרבי. ענה לו הרה&quot;ח ר' משה: אני נותן לך את לשד השמן, ואתה רוצה ציפורניי הרגליים! &lt;ref&gt;שיחות קודש תש&quot;ד ע' נד.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון לרב משה וילנקר]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/04-02-Moshe-Vilenker-s-Niggun-Chosid-of-The-Alter-Rebbe-Heichal-Neginah.htm אודות ר' משה וילנקר] באתר [[היכל נגינה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|וילנקר]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי|וילנקר]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%A8&diff=469989 2021-04-11T15:29:13Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>החסיד '''ר' משה וילנקר''' (באידיש נכתב: ווילענקער) היה מחסידיו הגדולים של [[אדמו&quot;ר הזקן]] היה בר דעת גדול ועמקן ב[[דא&quot;ח]], ופה מפיק מרגליות. למד ב[[חדרים (אדמו&quot;ר הזקן)|חדר א' אצל אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|[[רשימת היומן]] עמוד רמג.}}.<br /> <br /> ב&quot;היום יום&quot; י&quot;ח תמוז מובא כי אדמה&quot;ז התבטא עליו כי יש לו [[מוחין דגדלות]] ובעשר השנים שהתיגע הוא (יגע) השיג מוחין רחבים. כשהיה צריך להיכנס ל'יחידות' אצל אדמה&quot;ז, התכונן במשך 3 שנים, ונשאר עוד 7 שנים בליאזנא כדי ליישם את מה ששמע ב[[יחידות]] בעבודה בפועל.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] נשלח ר' משה ווילנקער יחד עם שניים מחביריו החסידים ר' יצחק משה ועם ה[[חוזר]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ר' [[פנחס רייזעס]], אל הרבנים הצדיקים רבי [[יהודה לייב הכהן]] ורבי [[זוסיא מאניפולי]] בכדי לקבל את הסכמתם על [[ספר התניא]].<br /> <br /> כאשר חזרו שלושת החסידים משליחותם עם ההסכמות, היה זה בשלהי [[אלול]] תקנ&quot;ו, הודיע [[אדמו&quot;ר הזקן]] להמדפיס מסלוויטא להדפיס את התניא{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] ח&quot;ד עמוד רסב, ורשימת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] הובא בספר [[תולדות ספר התניא]] עמוד סו}}.<br /> <br /> לאחר פטירת אדמו&quot;ר הזקן, התנגד מתחילה לבנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]], אך בסוף ימיו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] חזר בו ובא אליו וביקש ממנו שימחל לו ויקבלו בתור [[חסיד]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] מחל לו וקיבלו בתור חסיד. כשנסע [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ל[[האדיטש]] קודם פטירתו ליווהו ר' משה, הוא היה עמו אף בעת פטירתו ב[[ניעז'ין]].<br /> <br /> לפני [[הסתלקות]]ו אמר כי הוא יכול לתת דין וחשבון על כל עשר השנים האחרונות; על [[מחשבה|מחשבותיו]], [[דיבור]]יו ו[[מעשה|מעשיו]].<br /> <br /> ישנם מספר סיפורים עליו מהמפורסמים שבהם היא שבאחת מן הפעמים ביציאתו מבית המדרש, הניח תפיליו על גבי עגלה, רומם רגלועל הגלגל כשידו נשענת על רגלו והחל לחשוב חסידות. בלי להשים לב נסעה העגלה, ור' משה נותר בתנוחה זו עד זמן המנחה שאז התעורר עקב חששו שיעבור זמן תפלת המנחה.<br /> <br /> אחיו היה ר' זאב וילנקר{{הערה|למד ב[[חדרים (אדמו&quot;ר הזקן)|חדר ג' אצל אדמו&quot;ר הזקן]]. עיין יתר פרטים עליו ב[[רשימת היומן]] עמוד רמג-ד.}} מחסידיו הגדולים של [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|ראה עליו ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מהדורת תשע&quot;ד, עמ' 220.}}.<br /> <br /> שאל פעם הרה&quot;ח ר' זאב וילנקר את אחיו הרה&quot;ח ר' משה וילנקר, שהיה קשיש ממנו בעשרים שנה: תמיד אתה אומר לי התורות ששמעת מהרבי – הוד כ&quot;ק רבנו הזקן, ספר נא לי פעם איזה מופת מהרבי. ענה לו הרה&quot;ח ר' משה: אני נותן לך את לשד השמן, ואתה רוצה ציפורניי הרגליים! &lt;ref&gt;שיחות קודש תש&quot;ד ע' נד.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון לרב משה וילנקר]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/04-02-Moshe-Vilenker-s-Niggun-Chosid-of-The-Alter-Rebbe-Heichal-Neginah.htm אודות ר' משה וילנקר] באתר [[היכל נגינה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|וילנקר]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי|וילנקר]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%94&diff=469986 2021-04-11T15:12:25Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=אהרן מסטרשלה<br /> |תמונה=<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[תקכ&quot;ו]]<br /> |תאריך פטירה=[[שמיני עצרת]] [[תקפ&quot;ט]]<br /> |השתייכות=[[חב&quot;ד סטרשלה]]<br /> |תפקידים נוספים=מייסד [[חסידות סטרשלה]]<br /> }}<br /> רבי '''אהרן סג&quot;ל (סגל) הורוביץ''' הלוי (או '''אהרן מסטרשלה'''), (נולד ב[[תקכ&quot;ו]] בערך ונסתלק ב[[שמיני עצרת]] [[תקפ&quot;ט]]) היה מגדולי [[חסיד|חסידיו]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], לאחר [[הסתלקות]]ו פתח חצר נפרדת עקב חילוקי דעות עם [[אדמו&quot;ר האמצעי]] וייסד את [[חסידות סטרשלה]]. <br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===ילדותו וצעירותו===<br /> רבי אהרן נולד בשנת [[תקכ&quot;ו]] לאביו ר' משה (דור שביעי ל{{ה|של&quot;ה}}) באוסבה שב[[רוסיה]] הלבנה,על אביו ר' משה מסופר שעמד בנסיון עד כדי [[מסירות נפש]] ויסורים נוראים, ולכן זכה לברכתו של הרה&quot;ק ר' ליב שרה'ס שיזכה לבן שיאיר את העולם. עוד אמרו עליו, שאמרו גדולי ישראל שבדורו שלא נפגם אצלו צלם האלוקים{{הערה| ראה מ. אינדריטץ, 'באהלי חב&quot;ד' עמ' 172 . בספר 'שבחי הרב' כותב שהרה'ק רבי ישראל מפולוצק העיד לפני הרב המגיד ממעזריטש שראה על כפרי אחד, רבי משה הלוי בכפר נאיימיל, את צלם האלוקים בשלמות כאשר ניתן לו (עמ' יג).}}.<br /> <br /> בגיל 13 כבר היה בקי בכתבי ה[[אריז&quot;ל]] נוסף על בקיאותו ורוב חכמתו בתורת הנגלה{{הערה|'שבחי הרב', שם.}}. כאשר אדמו&quot;ר הזקן הקים את [[חסידות חב&quot;ד]]. התקרב אליו ר' אהרן למרות צעירותו{{הערה|ב'שבחי הרב' כתוב שהיה בן י&quot;ג שנה, לפי 'בית רבי' היה בן י&quot;ז שנה.}}.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן חבבו וקרבו מאד וגדלו בתוך ביתו כאחד מבניו{{הערה|ב'שבחי הרב' מסופר שאביו ר' משה היה גר בכפר ניימיל ליד אורשע וכשהיה ר&quot;א עדיין בגיל צעיר עבר אדמו&quot;ר הזקן דרך הכפר וראה אותו משחק עם נערים בני גילו בקש שיביאו אותו לבית אביו ובקש להשתדך עמו אך אביו אמר שהוא כבר משודך לאחת מבני משפחתו.}}.<br /> <br /> ===בצל אדמו&quot;ר הזקן===<br /> מסופר שכאשר נכנס פעם ראשונה ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] כתב לו פ&quot;נ בו כתב:{{ציטוטון|כיצד תוכל הנפש השפלה העמלה להתקשר בא&quot;ס עצמותו ומהותו?}}. כשראה זאת האדמו&quot;ר הזקן יצא מהיכל קודשו ואמר שיונגרמאן צעיר שאל דבר שזקני החסידים לא שאלו מעולם &lt;ref&gt;שמועות וסיפורים ח&quot;ג ע' 224.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנת [[תקס&quot;א]] קבע את משובו ב[[ליאדי]] ליד [[אדמו&quot;ר הזקן]], שם דר שמונה שנים{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] בערכו}}. על עזיבתו התבטא רבינו &quot;נעקרו עיני מראשי&quot; &lt;ref&gt;שמועות וסיפורים - שם.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשערי ספריו נדפס כי למד אצלו ושמש את אדמו&quot;ר הזקן למעלה משלושים שנה, וכן הוא היה מתייגע קטע קטן שהיה אומר אדמו&quot;ר הזקן, ודורש במאמריו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר ברשימת היומן, עמוד שנ&quot;ט, כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|חסידי אדמו&quot;ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות! שראה זאת חברו, ר' [[משה וילנקר]], קרא לעברו &quot;רד למטה! מה לך מתפעל כך?...}} במצות [[אדמו&quot;ר הזקן]] אף היה משיב על מכתבים משמו.<br /> <br /> כאשר נאסר [[אדמו&quot;ר הזקן]] אף הסתובב לאסוף כסף לפעול לשחרורו אצל השלטונות. וקיבץ מאה אלף רובל כסף{{הערה|רשימות היומן עמוד שט&quot;ז}}<br /> <br /> בעת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] הופקד רבי אהרן על ידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] להדרכת החסידים המבוגרים, ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]] היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים. שכן, רבי אהרן היה מבוגר מ[[אדמו&quot;ר האמצעי]] בכעשר שנים{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15888&amp;st=&amp;pgnum=181&amp;hilite= חלק ד' עמודים 156-7]}}.<br /> <br /> במשך תקופה היה ידיד של אדמו&quot;ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות &lt;ref&gt;החל מגיל י&quot;ב-י&quot;ג שנה - רשימת היומן ע' קעו.&lt;/ref&gt;. והם היו קוראים אחד לשני כאחים. <br /> <br /> כמו כן ר&quot;א ואדמו&quot;ר האמצעי, היו '[[חוזר|החוזרים הראשונים]]', כמו כן שימשו שניהם יחדיו כ&quot;[[משפיע]]ים&quot; שהדריכו וחינכו את עדת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] החלו חיכוכים בין רבי אהרן לבין רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו&quot;ר הזקן) עקב העובדה שרבי אהרן נהג לחזור דברי חסידות בשילוב הסברים משלו ואילו המהרי&quot;ל זלזל בדרך זו והקפיד לחזור את המאמרים בדיוק רב וללא הסבר{{הערה|רשימות היומן עמוד שס&quot;ז}}, בשלב מסוים הורה לו [[אדמו&quot;ר הזקן]] לעזוב את ליאדי ולא הרשה לו לחזור במשך כשלוש שנים ומאז הגיע רק לעיתים רחוקות ולפרקים קצרים, בתקופה זו התגורר ב[[עיירה]] ארשע. עזיבתו גרמה צער רב לאדמו&quot;ר הזקן, בזמנים הללו החלו להתגלות חילוקי דעות בין רבי אהרן לבין [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שגרמו למחלוקת לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ===ייסוד חסידות סטרשלה===<br /> {{ערך מורחב|חסידות סטרשלה}}<br /> לפי אחת המסורות קיבל את ברכת [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעזיבתו, אולם הפילוג ממש והמחלוקת פרצו אחרי הסתלקות אדמו&quot;ר הזקן. <br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] התפתחה מחלוקת בינו לבין ממלא מקומו של אדמו&quot;ר הזקן - [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ [[היכל הבעש&quot;ט]] גיליון כ&quot;ד עמ' קמ&quot;ז ואילך.}}. ר' אהרון ראה עצמו כממשיך דרכו וממלא מקומו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ופתח את חצרו ב[[עיירה]] [[סטרשלה]] והחל לנהוג במנהגי [[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רות]]. מרבית החסידים הלכו אחר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] אך היו רבים שהלכו גם אחרי רבי אהרן. <br /> <br /> עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לדרך ב[[עבודת התפילה]] - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה שהתבטאה כלפי חוץ בתנועות ו[[תפילה]] בצעקות{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה}}. ואילו אצל [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כלל לא ניכרה ההתפעלות החוצה. ר' אהרון אף ביקר את רבינו האמצעי ע&quot;כ באומרו לו א שווערער ווארט (ביטוי קשה) &lt;ref&gt;רשימת היומן ע' שנט. שם אף מובא הביטוי.&lt;/ref&gt;. &lt;br&gt;<br /> עניין נוסף היה לגבי [[התקשרות]] ל[[אדמו&quot;ר]] שבעוד ש[[אדמו&quot;ר האמצעי]] סבר שיש להתקשר לגמרי לאדמו&quot;ר, סבר ר' אהרון שעל החסיד לקבל את תורתו של האדמו&quot;ר ולאו דווקא גם את מרותו.<br /> <br /> הרבי מספר כי יש שייחסו התחלת המחלוקת למאורע דלקמן: פעם בליל ר&quot;ה אחרי הד&quot;ח, חזרו המאמר ג&quot;כ בחוץ כי היה האוויר טוב. ישבה חבורת אברכים על קורות וחזרו המאמר. בינתיים התחיל לרדת גשם. ראה שיצא גוי מבניין אחד - היה זה גברילא השומר - ונכנסו לשם והמשיכו החזרה. אח&quot;כ נודע שהיה בית תיפלתם. נעשה מזה רעש וכו'. גם האברכים רצו לאדמו&quot;ר האמצעי (לשאול עצה ותיקון כו'). הוא צחק (מזה), ומזה בייתה התחלת המחלוקת &lt;ref&gt;שם ע' שסח.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו&quot;ר הזקן), כתב לו מכתב חריף בנגלה שאסור לו להרות. <br /> <br /> בעת כהונתו כאדמו&quot;ר כתב ביאורים ב[[תורת החסידות]] המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על [[ספר התניא]] לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה ב[[אחדות ה']], [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']]. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו&quot;ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה ב[[תורת החסידות]] בכלל ושל [[אדמו&quot;ר הזקן]] בפרט.<br /> <br /> כשאדמו&quot;ר האמצעי נאסר, נאסר גם הוא. ומספרים שבנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שכשאסרו את אדמו&quot;ר האמצעי, פגש באיסר המוסר והוכיח אותו על זה, נתכעס איסר ואמר לו, לכן אלשין גם על אביך וקיים את הבטחתו. עוד מסופר &lt;ref&gt;בית רבי.&lt;/ref&gt; כי חשבו המלשינים שעקב המחלוקת שבינהם יצליחו להביא את הצדדים להפליל אלו את אלו אך כמובן בלא הצלחה.<br /> <br /> אחד מגדולי החסידים אז התבטאו כי ר' אהרון הוא צדיק וקדוש, אך לא רבי...<br /> <br /> לאחר פטירתו של ר' אהרן עלה בנו רבי חיים רפאל כממשיכו לנשיאות, אולם לאחר שלא האריך ימים על ממלכתו חזרו רוב חסידיו לחסידות חב&quot;ד, מיעוטם המשיכו ללמוד את תורתו של רבי אהרן וללכת בדרכיו ללא רבי ומנהיג.{{הערה|'בית רבי' חלק א' פרק כ&quot;ו.}}<br /> <br /> ידוע שאמירת החסידות של ר' אהרון הייתה בהתלהבות רבה ומשכה מאד את השומעים. באשר ע&quot;כ החליטו חסידי אדמו&quot;ר האמצעי שלא לשמוע ממנו חסידות. אולם קרה פעם ששניים מחסידי אדמו&quot;ר האמצעי הוזמנו לחתונת קרובי משפחה שהיו קשורים משפחתית אל ר' אהרון. שניהם ניסו לדחות את ההזמנה בהתחמקויות שונות מחשש שמא יבוא ר' אהרון ויאמר דברי חסידות, בסופו של דבר החליטו הם שכן להשתתף בחתונה אך סיכמו ביניהם דבשעה שיתחיל ר' אהרון באמירת דא&quot;ח יאחזו הם במטפחת, וברגע שאחד מהם ירגיש שהוא &quot;נמשך&quot; אל ר' אהרון ימשוך הוא במטפחת וזה יהיה סימן לשני לשמור עליו ולהחזירו למקומו הקודם, וכך היה. ושניהם באו לחתונה והקשיבו לאמירת דא&quot;ח שאמר ר' אהרון. שניהם הרגישו את משיכתם אליו ושנים משכו במטפחת, זה מושך לכאן וזה לכאן, עד אשר נקרעה המטפחת ושני חסידים אלו נעשו לחסידיו.<br /> <br /> כשסיפרו על כך לאדמו&quot;ר האמצעי ששניים מחסידיו וביניהם העשיר בעל העסקים עברו לחצרו של ר' אהרון, אמר הרבי: ומה בכך? יהיה אצלי קבצן אחד פחות.<br /> <br /> ואכן עשיר זה נעשה כעבור זמן לעני וקבצן, וכמו כן ילדיו ונכדיו, כולם - עניים ואביונים.<br /> <br /> ר' פולע' קאהן שכתב סיפור זה בספרו שמועות וסיפורים &lt;ref&gt;ח&quot;א ע' 48.&lt;/ref&gt;, הוסיף בסוגריים: אחד מנכדיו הריהו רבה של רמת גן - ר' [[שלמה זלקינד לנדרס]]. הוא סיפר לי סיפור זה כמה פעמים, ואמר שיש לו תרעומות על אדמו&quot;ר האמצעי אשר הפכם לקבצנים.<br /> <br /> ====מתלמדיו המפורסמים====<br /> *רבי [[יחזקאל מדרויא]]<br /> *רבי [[אברהם שיינעס]] - חתן אדמו&quot;ר הזקן<br /> *רבי [[משה וילנקר]]<br /> *רבי [[זאב וילנקר]]<br /> *רבי [[יעקב קדנר]]<br /> *רבי מנחם נחום מפלאצק שכותב בהסכמתו לספר 'עבודת הלוי' 'שנאבקתי בעפר רגליו שנים הרבה'{{הערה|לאחר הסתלקות נסעו לווילעדניק ראה המבוא להר י. מונדשיין לספר 'שארית ישראל'.}}.<br /> <br /> ==אצל רבותינו נשאינו==<br /> {{להשלים}}<br /> אף שסלל לעצמו דרך שלא תחת [[אדמו&quot;ר האמצעי]], רבותינו נשאינו הזכירו אותו לעיתים.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק אמר עליו {{ציטוטון|אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא היה לו מסירות נפש רב על רבינו}}{{הערה|בית רבי בערכו בהערה ד}}.<br /> <br /> בספר &quot;[[המלך במסיבו]]&quot; &lt;ref&gt;ח&quot;א ע' קנא.&lt;/ref&gt; מובאים דבריו של הרבי אודות הדפסת ספריו של ר' אהרון וז&quot;ל: אם היו לי חסידים ברי-סמכא שאוכל לסמוך עליהם הייתי מדפיס. למרות שרי&quot;כ טוען שאין מעות - מ&quot;מ למטרה זו הייתי משיג מעות ומו&quot;ל.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] התבטא פעם על ר' אהרון במילים &quot;פי שניים ברוחי.. יקר לי כבן&quot; &lt;ref&gt;אג&quot;ק אדה&quot;ז אגרת קסז.&lt;/ref&gt;. וכן התבטא עליו בכינוי &quot;קדוש עליון&quot;. הרבי הצ&quot;צ התבטא עליו &quot;זיין שכל איז שכל אלוקי&quot; (השכל שלו הוא שכל [[אלוקי]]) &lt;ref&gt;לקוטי סיפורי התוועדויות - הרב מנחם זאב הלוי גרינגלאס - ע' 383.&lt;/ref&gt;.<br /> פעם שלחו אדה&quot;ז לתווך בין החסידים למתנגדים מתונים שחקרו באמת את האמת. הם שאלו את ר' אהרון: מהו חסיד? ענה להם ר' אהרון: חסיד הוא מי שתוכו יקוד אש כי יש לו צמאון לאלוקות, ואלוקות נמשלה לאש, ככתוב כי ה' אלקיך אש אכלה הוא, ומבחוץ הוא במתינות, זהו מהותו ותוכו של חסיד &lt;ref&gt;ספר התולדות - רבינו הזקן - ח&quot;ד ע' 1113.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> הרבי חיבב את תורתו בכמה ענינים, ולדוגמה והביטוי שנמצא בלשון הרבי שהכח האלקי &quot;לא סר לרגע&quot; מקורו בכתביו{{הערה|ראה [[מדייק במאמר]] תשט&quot;ז הערה 98.}} ואף התבטא כמה פעמים שצריך להדפיס את ספריו. בהתוועדות שבת-קודש פרשת אחרי תש&quot;ל (שיחות-קודש תש&quot;ל כרך ב' עמ' 113) דיבר הרבי על עניין הצדקה. בין הדברים אמר שבנושא ה'מעמד' ישנו מיעוט איגרות של רבותינו נשיאינו, איגרות שכתב אדמו&quot;ר הזקן אודות המעמדות עבור רבותינו שבארץ-הקודש ומהם שנדפסו וגם ישנן שלא נדפסו; איגרות של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|מהוריי&quot;צ]]. אמנם, ציין הרבי, &quot;ישנה איגרת מר' אהר'לע סטראשעלער, המבאר את עניין המעמד&quot;.{{הערה|דברי הרבי מכוונים ככל הנראה למכתבו של הרה&quot;ק ר' אהרן הנדפס בספרו 'עבודת הלוי' (חלק הליקוטים יג, ג), שם מבואר רוב הטוב ונועם הוי' הנמשכים על ידי הנתינה [ונעתק משם בספר '[[מגדל עוז]]' (כפ&quot;ח תש&quot;מ) עמ' שכט – שלא].}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו ממלא מקומו רבי חיים רפאל<br /> *בנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שנשא לאשתו רבקה בת הגביר ר' חיים דימשיץ מוויטעבסק<br /> *חתנו ר' אריה ליב מלעפלע<br /> *חתנו ר' אלכסנדר סנדר פרומקין אבי משפחת פרומקין הירושלמית שעלה לארץ ישראל{{הערה|לאחר פטירת אשתו של ר' סנדר בת ר' אהרן, נשא ר' סנדר אשה אחרת ממנה נולד לו בנו [[ישראל דב פרומקין]]}}. נכדו ר' נחמן יצחק יעקבסון משקלוב הוציא לאור את ספרו עבודת הלוי<br /> <br /> ==מצבתו==<br /> [[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי אהרן]]<br /> ב[[חודש טבת]] [[תשע&quot;א]] נתגלה שבכפר &quot;סטראשעלע&quot; מקום קבורתו, וזאת על פי עדות זקני הכפר &quot;שבמקום זה קבור רב גדול שהיו באים הרבה להתפלל אצלו&quot; על פי הדברים האלו הוקמה על ציונו מצבה חדשה{{הערה|שמעון גווירץ [http://zadikim.org/44166.html רבי אהרן הלוי הורוויץ מסטרשלה], אתר באהלי צדיקים, ט&quot;ו טבת ה'תשע&quot;א}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> [[קובץ:CIMG6070.JPG|ממוזער|דף השער של ספר [[שערי היחוד והאמונה]]]]<br /> * '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]] [[שקלוב]] [[תק&quot;פ]]{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.<br /> * '''[https://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]].<br /> * '''[[עבודת הלוי]]''' - פרשיות השבוע, על ההפטרות, על המועדים, אגרות וליקוטים שונים, גם מאמרים שנאמרו על ידו בהזדמנויות שונות, וכן מאמרי אדמו&quot;ר הזקן כפי שנרשמו על ידו, נדפס אחרי הסתלקותו על ידי נכדיו ותלמידיו, ונכתבו על ידי תלמידיו. לבוב, [[תר&quot;ב]]-[[תרכ&quot;ו]]. <br /> * '''הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים''', מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בורשה), [[תרכ&quot;ו]].<br /> * [https://www.hebrewbooks.org/21815= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה. <br /> * '''ביאור על מגילת רות''', בתוך ספר 'בד קודש' ורשה [[תרל&quot;א]].<br /> * '''ביאור על אגרת הקודש של רבנו הזקן &quot;'איהו וחיוהי חד&quot;''', הובא בסוף חלק ג' לספר 'עבודת הלוי' דף מ&quot;ד עמ' א'.<br /> במשך שנים, לא נדפסו ספריו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והפכו לנדירים. בשנות המ&quot;מים, הודפסו והופצו ספריו במהדורות נוספות, על ידי רבי אברהם משה קרויס מחסידי [[תולדות אהרן]].<br /> <br /> במספר הזדמנויות{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך א' עמ' קנב}} בסעודות החג בבית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], העיר ה[[רש&quot;ג]] בפני הרבי כי ספרי ר' אהרן לא הודפסו זמן רב ואזלו מן השוק, הרבי הגיב על כך ואמר:'''&quot;אילו היו לי חסידים ברי-סמכא שאפשר לסמוך עליהם – הייתי מדפיסם!&quot;''' והמשיך:'''&quot;למרות שיש מי שטוען שאין כסף – למטרה כזו הייתי משיג כסף ומוציאם-לאור!&quot;'''. ובהזדמנות נוספת{{הערה|שם עמ' ריא}} העיר ה[[רש&quot;ג]] כי כתבי ר' אהרן הולכים לאיבוד, והרבי הוסיף כי דרושיו על פרשיות השבוע אינם מסודרות, ומן הראוי לעורכם לפני הבאתם לדפוס, ואמר:'''&quot;באמת מן הראוי היה להוציאם-לאור, אם חסידים יקחו על עצמם את האחריות!&quot;'''.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> *[[ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע]].<br /> *[[ניגון מיוחס לר' אהרן מסטרשלע]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> * [[אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> * [[חסידות סטרשלה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{HebrewBooks|רבי אהרן מסטרשלה|שער התפילה|21815}}<br /> *&quot;[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8035&amp;CategoryID=1547 הרה&quot;ק ר' אהרן מסטראַשעלע]&quot; - מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[חסידות חב&quot;ד]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[חסידות סטרשלה]]|שנה=[[תקכ&quot;ו]] - [[כ&quot;ב תשרי]] [[תקפ&quot;ט]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[חיים רפאל מסטרשלה]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רים]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%94&diff=469984 2021-04-11T15:09:35Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=אהרן מסטרשלה<br /> |תמונה=<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[תקכ&quot;ו]]<br /> |תאריך פטירה=[[שמיני עצרת]] [[תקפ&quot;ט]]<br /> |השתייכות=[[חב&quot;ד סטרשלה]]<br /> |תפקידים נוספים=מייסד [[חסידות סטרשלה]]<br /> }}<br /> רבי '''אהרן סג&quot;ל (סגל) הורוביץ''' הלוי (או '''אהרן מסטרשלה'''), (נולד ב[[תקכ&quot;ו]] בערך ונסתלק ב[[שמיני עצרת]] [[תקפ&quot;ט]]) היה מגדולי [[חסיד|חסידיו]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], לאחר [[הסתלקות]]ו פתח חצר נפרדת עקב חילוקי דעות עם [[אדמו&quot;ר האמצעי]] וייסד את [[חסידות סטרשלה]]. <br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===ילדותו וצעירותו===<br /> רבי אהרן נולד בשנת [[תקכ&quot;ו]] לאביו ר' משה (דור שביעי ל{{ה|של&quot;ה}}) באוסבה שב[[רוסיה]] הלבנה,על אביו ר' משה מסופר שעמד בנסיון עד כדי [[מסירות נפש]] ויסורים נוראים, ולכן זכה לברכתו של הרה&quot;ק ר' ליב שרה'ס שיזכה לבן שיאיר את העולם. עוד אמרו עליו, שאמרו גדולי ישראל שבדורו שלא נפגם אצלו צלם האלוקים{{הערה| ראה מ. אינדריטץ, 'באהלי חב&quot;ד' עמ' 172 . בספר 'שבחי הרב' כותב שהרה'ק רבי ישראל מפולוצק העיד לפני הרב המגיד ממעזריטש שראה על כפרי אחד, רבי משה הלוי בכפר נאיימיל, את צלם האלוקים בשלמות כאשר ניתן לו (עמ' יג).}}.<br /> <br /> בגיל 13 כבר היה בקי בכתבי ה[[אריז&quot;ל]] נוסף על בקיאותו ורוב חכמתו בתורת הנגלה{{הערה|'שבחי הרב', שם.}}. כאשר אדמו&quot;ר הזקן הקים את [[חסידות חב&quot;ד]]. התקרב אליו ר' אהרן למרות צעירותו{{הערה|ב'שבחי הרב' כתוב שהיה בן י&quot;ג שנה, לפי 'בית רבי' היה בן י&quot;ז שנה.}}.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן חבבו וקרבו מאד וגדלו בתוך ביתו כאחד מבניו{{הערה|ב'שבחי הרב' מסופר שאביו ר' משה היה גר בכפר ניימיל ליד אורשע וכשהיה ר&quot;א עדיין בגיל צעיר עבר אדמו&quot;ר הזקן דרך הכפר וראה אותו משחק עם נערים בני גילו בקש שיביאו אותו לבית אביו ובקש להשתדך עמו אך אביו אמר שהוא כבר משודך לאחת מבני משפחתו.}}.<br /> <br /> ===בצל אדמו&quot;ר הזקן===<br /> מסופר שכאשר נכנס פעם ראשונה ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] כתב לו פ&quot;נ בו כתב:{{ציטוטון|כיצד תוכל הנפש השפלה העמלה להתקשר בא&quot;ס עצמותו ומהותו?}}. כשראה זאת האדמו&quot;ר הזקן יצא מהיכל קודשו ואמר שיונגרמאן צעיר שאל דבר שזקני החסידים לא שאלו מעולם &lt;ref&gt;שמועות וסיפורים ח&quot;ג ע' 224.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנת [[תקס&quot;א]] קבע את משובו ב[[ליאדי]] ליד [[אדמו&quot;ר הזקן]], שם דר שמונה שנים{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] בערכו}}. על עזיבתו התבטא רבינו &quot;נעקרו עיני מראשי&quot; &lt;ref&gt;שמועות וסיפורים - שם.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשערי ספריו נדפס כי למד אצלו ושמש את אדמו&quot;ר הזקן למעלה משלושים שנה, וכן הוא היה מתייגע קטע קטן שהיה אומר אדמו&quot;ר הזקן, ודורש במאמריו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר ברשימת היומן, עמוד שנ&quot;ט, כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|חסידי אדמו&quot;ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות! שראה זאת חברו, ר' [[משה וילנקר]], קרא לעברו &quot;רד למטה! מה לך מתפעל כך?...}} במצות [[אדמו&quot;ר הזקן]] אף היה משיב על מכתבים משמו.<br /> <br /> כאשר נאסר [[אדמו&quot;ר הזקן]] אף הסתובב לאסוף כסף לפעול לשחרורו אצל השלטונות. וקיבץ מאה אלף רובל כסף{{הערה|רשימות היומן עמוד שט&quot;ז}}<br /> <br /> בעת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] הופקד רבי אהרן על ידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] להדרכת החסידים המבוגרים, ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]] היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים. שכן, רבי אהרן היה מבוגר מ[[אדמו&quot;ר האמצעי]] בכעשר שנים{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15888&amp;st=&amp;pgnum=181&amp;hilite= חלק ד' עמודים 156-7]}}.<br /> <br /> במשך תקופה היה ידיד של אדמו&quot;ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות &lt;ref&gt;החל מגיל י&quot;ב-י&quot;ג שנה - רשימת היומן ע' קעו.&lt;/ref&gt;. והם היו קוראים אחד לשני כאחים. <br /> <br /> כמו כן ר&quot;א ואדמו&quot;ר האמצעי, היו '[[חוזר|החוזרים הראשונים]]', כמו כן שימשו שניהם יחדיו כ&quot;[[משפיע]]ים&quot; שהדריכו וחינכו את עדת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] החלו חיכוכים בין רבי אהרן לבין רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו&quot;ר הזקן) עקב העובדה שרבי אהרן נהג לחזור דברי חסידות בשילוב הסברים משלו ואילו המהרי&quot;ל זלזל בדרך זו והקפיד לחזור את המאמרים בדיוק רב וללא הסבר{{הערה|רשימות היומן עמוד שס&quot;ז}}, בשלב מסוים הורה לו [[אדמו&quot;ר הזקן]] לעזוב את ליאדי ולא הרשה לו לחזור במשך כשלוש שנים ומאז הגיע רק לעיתים רחוקות ולפרקים קצרים, בתקופה זו התגורר ב[[עיירה]] ארשע. עזיבתו גרמה צער רב לאדמו&quot;ר הזקן, בזמנים הללו החלו להתגלות חילוקי דעות בין רבי אהרן לבין [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שגרמו למחלוקת לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ===ייסוד חסידות סטרשלה===<br /> {{ערך מורחב|חסידות סטרשלה}}<br /> לפי אחת המסורות קיבל את ברכת [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעזיבתו, אולם הפילוג ממש והמחלוקת פרצו אחרי הסתלקות אדמו&quot;ר הזקן. <br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] התפתחה מחלוקת בינו לבין ממלא מקומו של אדמו&quot;ר הזקן - [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ [[היכל הבעש&quot;ט]] גיליון כ&quot;ד עמ' קמ&quot;ז ואילך.}}. ר' אהרון ראה עצמו כממשיך דרכו וממלא מקומו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ופתח את חצרו ב[[עיירה]] [[סטרשלה]] והחל לנהוג במנהגי [[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רות]]. מרבית החסידים הלכו אחר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] אך היו רבים שהלכו גם אחרי רבי אהרן. <br /> <br /> עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לדרך ב[[עבודת התפילה]] - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה שהתבטאה כלפי חוץ בתנועות ו[[תפילה]] בצעקות{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה}}. ואילו אצל [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כלל לא ניכרה ההתפעלות החוצה. ר' אהרון אף ביקר את רבינו האמצעי ע&quot;כ באומרו לו א שווערער ווארט (ביטוי קשה) &lt;ref&gt;רשימת היומן ע' שנט. שם אף מובא הביטוי.&lt;/ref&gt;. &lt;br&gt;<br /> עניין נוסף היה לגבי [[התקשרות]] ל[[אדמו&quot;ר]] שבעוד ש[[אדמו&quot;ר האמצעי]] סבר שיש להתקשר לגמרי לאדמו&quot;ר, סבר ר' אהרון שעל החסיד לקבל את תורתו של האדמו&quot;ר ולאו דווקא גם את מרותו.<br /> <br /> הרבי מספר כי יש שייחסו התחלת המחלוקת למאורע דלקמן: פעם בליל ר&quot;ה אחרי הד&quot;ח, חזרו המאמר ג&quot;כ בחוץ כי היה האוויר טוב. ישבה חבורת אברכים על קורות וחזרו המאמר. בינתיים התחיל לרדת גשם. ראה שיצא גוי מבניין אחד - היה זה גברילא השומר - ונכנסו לשם והמשיכו החזרה. אח&quot;כ נודע שהיה בית תפילתם. נעשה מזה רעש וכו'. גם האברכים רצו לאדמו&quot;ר האמצעי (לשאול עצה ותיקון כו'). הוא צחק (מזה), ומזה בייתה התחלת המחלוקת &lt;ref&gt;שם ע' שסח.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו&quot;ר הזקן), כתב לו מכתב חריף בנגלה שאסור לו להרות. <br /> <br /> בעת כהונתו כאדמו&quot;ר כתב ביאורים ב[[תורת החסידות]] המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על [[ספר התניא]] לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה ב[[אחדות ה']], [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']]. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו&quot;ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה ב[[תורת החסידות]] בכלל ושל [[אדמו&quot;ר הזקן]] בפרט.<br /> <br /> כשאדמו&quot;ר האמצעי נאסר, נאסר גם הוא. ומספרים שבנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שכשאסרו את אדמו&quot;ר האמצעי, פגש באיסר המוסר והוכיח אותו על זה, נתכעס איסר ואמר לו, לכן אלשין גם על אביך וקיים את הבטחתו. עוד מסופר &lt;ref&gt;בית רבי.&lt;/ref&gt; כי חשבו המלשינים שעקב המחלוקת שבינהם יצליחו להביא את הצדדים להפליל אלו את אלו אך כמובן בלא הצלחה.<br /> <br /> אחד מגדולי החסידים אז התבטאו כי ר' אהרון הוא צדיק וקדוש, אך לא רבי...<br /> <br /> לאחר פטירתו של ר' אהרן עלה בנו רבי חיים רפאל כממשיכו לנשיאות, אולם לאחר שלא האריך ימים על ממלכתו חזרו רוב חסידיו לחסידות חב&quot;ד, מיעוטם המשיכו ללמוד את תורתו של רבי אהרן וללכת בדרכיו ללא רבי ומנהיג.{{הערה|'בית רבי' חלק א' פרק כ&quot;ו.}}<br /> <br /> ידוע שאמירת החסידות של ר' אהרון הייתה בהתלהבות רבה ומשכה מאד את השומעים. באשר ע&quot;כ החליטו חסידי אדמו&quot;ר האמצעי שלא לשמוע ממנו חסידות. אולם קרה פעם ששניים מחסידי אדמו&quot;ר האמצעי הוזמנו לחתונת קרובי משפחה שהיו קשורים משפחתית אל ר' אהרון. שניהם ניסו לדחות את ההזמנה בהתחמקויות שונות מחשש שמא יבוא ר' אהרון ויאמר דברי חסידות, בסופו של דבר החליטו הם שכן להשתתף בחתונה אך סיכמו ביניהם דבשעה שיתחיל ר' אהרון באמירת דא&quot;ח יאחזו הם במטפחת, וברגע שאחד מהם ירגיש שהוא &quot;נמשך&quot; אל ר' אהרון ימשוך הוא במטפחת וזה יהיה סימן לשני לשמור עליו ולהחזירו למקומו הקודם, וכך היה. ושניהם באו לחתונה והקשיבו לאמירת דא&quot;ח שאמר ר' אהרון. שניהם הרגישו את משיכתם אליו ושנים משכו במטפחת, זה מושך לכאן וזה לכאן, עד אשר נקרעה המטפחת ושני חסידים אלו נעשו לחסידיו.<br /> <br /> כשסיפרו על כך לאדמו&quot;ר האמצעי ששניים מחסידיו וביניהם העשיר בעל העסקים עברו לחצרו של ר' אהרון, אמר הרבי: ומה בכך? יהיה אצלי קבצן אחד פחות.<br /> <br /> ואכן עשיר זה נעשה כעבור זמן לעני וקבצן, וכמו כן ילדיו ונכדיו, כולם - עניים ואביונים.<br /> <br /> ר' פולע' קאהן שכתב סיפור זה בספרו שמועות וסיפורים &lt;ref&gt;ח&quot;א ע' 48.&lt;/ref&gt;, הוסיף בסוגריים: אחד מנכדיו הריהו רבה של רמת גן - ר' שלמה זלקא לנדרס. הוא סיפר לי סיפור זה כמה פעמים, ואמר שיש לו תרעומות על אדמו&quot;ר האמצעי אשר הפכם לקבצנים.<br /> <br /> ====מתלמדיו המפורסמים====<br /> *רבי [[יחזקאל מדרויא]]<br /> *רבי [[אברהם שיינעס]] - חתן אדמו&quot;ר הזקן<br /> *רבי [[משה וילנקר]]<br /> *רבי [[זאב וילנקר]]<br /> *רבי [[יעקב קדנר]]<br /> *רבי מנחם נחום מפלאצק שכותב בהסכמתו לספר 'עבודת הלוי' 'שנאבקתי בעפר רגליו שנים הרבה'{{הערה|לאחר הסתלקות נסעו לווילעדניק ראה המבוא להר י. מונדשיין לספר 'שארית ישראל'.}}.<br /> <br /> ==אצל רבותינו נשאינו==<br /> {{להשלים}}<br /> אף שסלל לעצמו דרך שלא תחת [[אדמו&quot;ר האמצעי]], רבותינו נשאינו הזכירו אותו לעיתים.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק אמר עליו {{ציטוטון|אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא היה לו מסירות נפש רב על רבינו}}{{הערה|בית רבי בערכו בהערה ד}}.<br /> <br /> בספר &quot;[[המלך במסיבו]]&quot; &lt;ref&gt;ח&quot;א ע' קנא.&lt;/ref&gt; מובאים דבריו של הרבי אודות הדפסת ספריו של ר' אהרון וז&quot;ל: אם היו לי חסידים ברי-סמכא שאוכל לסמוך עליהם הייתי מדפיס. למרות שרי&quot;כ טוען שאין מעות - מ&quot;מ למטרה זו הייתי משיג מעות ומו&quot;ל.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] התבטא פעם על ר' אהרון במילים &quot;פי שניים ברוחי.. יקר לי כבן&quot; &lt;ref&gt;אג&quot;ק אדה&quot;ז אגרת קסז.&lt;/ref&gt;. וכן התבטא עליו בכינוי &quot;קדוש עליון&quot;. הרבי הצ&quot;צ התבטא עליו &quot;זיין שכל איז שכל אלוקי&quot; (השכל שלו הוא שכל [[אלוקי]]) &lt;ref&gt;לקוטי סיפורי התוועדויות - הרב מנחם זאב הלוי גרינגלאס - ע' 383.&lt;/ref&gt;.<br /> פעם שלחו אדה&quot;ז לתווך בין החסידים למתנגדים מתונים שחקרו באמת את האמת. הם שאלו את ר' אהרון: מהו חסיד? ענה להם ר' אהרון: חסיד הוא מי שתוכו יקוד אש כי יש לו צמאון לאלוקות, ואלוקות נמשלה לאש, ככתוב כי ה' אלקיך אש אכלה הוא, ומבחוץ הוא במתינות, זהו מהותו ותוכו של חסיד &lt;ref&gt;ספר התולדות - רבינו הזקן - ח&quot;ד ע' 1113.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> הרבי חיבב את תורתו בכמה ענינים, ולדוגמה והביטוי שנמצא בלשון הרבי שהכח האלקי &quot;לא סר לרגע&quot; מקורו בכתביו{{הערה|ראה [[מדייק במאמר]] תשט&quot;ז הערה 98.}} ואף התבטא כמה פעמים שצריך להדפיס את ספריו. בהתוועדות שבת-קודש פרשת אחרי תש&quot;ל (שיחות-קודש תש&quot;ל כרך ב' עמ' 113) דיבר הרבי על עניין הצדקה. בין הדברים אמר שבנושא ה'מעמד' ישנו מיעוט איגרות של רבותינו נשיאינו, איגרות שכתב אדמו&quot;ר הזקן אודות המעמדות עבור רבותינו שבארץ-הקודש ומהם שנדפסו וגם ישנן שלא נדפסו; איגרות של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|מהוריי&quot;צ]]. אמנם, ציין הרבי, &quot;ישנה איגרת מר' אהר'לע סטראשעלער, המבאר את עניין המעמד&quot;.{{הערה|דברי הרבי מכוונים ככל הנראה למכתבו של הרה&quot;ק ר' אהרן הנדפס בספרו 'עבודת הלוי' (חלק הליקוטים יג, ג), שם מבואר רוב הטוב ונועם הוי' הנמשכים על ידי הנתינה [ונעתק משם בספר '[[מגדל עוז]]' (כפ&quot;ח תש&quot;מ) עמ' שכט – שלא].}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו ממלא מקומו רבי חיים רפאל<br /> *בנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שנשא לאשתו רבקה בת הגביר ר' חיים דימשיץ מוויטעבסק<br /> *חתנו ר' אריה ליב מלעפלע<br /> *חתנו ר' אלכסנדר סנדר פרומקין אבי משפחת פרומקין הירושלמית שעלה לארץ ישראל{{הערה|לאחר פטירת אשתו של ר' סנדר בת ר' אהרן, נשא ר' סנדר אשה אחרת ממנה נולד לו בנו [[ישראל דב פרומקין]]}}. נכדו ר' נחמן יצחק יעקבסון משקלוב הוציא לאור את ספרו עבודת הלוי<br /> <br /> ==מצבתו==<br /> [[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי אהרן]]<br /> ב[[חודש טבת]] [[תשע&quot;א]] נתגלה שבכפר &quot;סטראשעלע&quot; מקום קבורתו, וזאת על פי עדות זקני הכפר &quot;שבמקום זה קבור רב גדול שהיו באים הרבה להתפלל אצלו&quot; על פי הדברים האלו הוקמה על ציונו מצבה חדשה{{הערה|שמעון גווירץ [http://zadikim.org/44166.html רבי אהרן הלוי הורוויץ מסטרשלה], אתר באהלי צדיקים, ט&quot;ו טבת ה'תשע&quot;א}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> [[קובץ:CIMG6070.JPG|ממוזער|דף השער של ספר [[שערי היחוד והאמונה]]]]<br /> * '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]] [[שקלוב]] [[תק&quot;פ]]{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.<br /> * '''[https://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]].<br /> * '''[[עבודת הלוי]]''' - פרשיות השבוע, על ההפטרות, על המועדים, אגרות וליקוטים שונים, גם מאמרים שנאמרו על ידו בהזדמנויות שונות, וכן מאמרי אדמו&quot;ר הזקן כפי שנרשמו על ידו, נדפס אחרי הסתלקותו על ידי נכדיו ותלמידיו, ונכתבו על ידי תלמידיו. לבוב, [[תר&quot;ב]]-[[תרכ&quot;ו]]. <br /> * '''הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים''', מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בורשה), [[תרכ&quot;ו]].<br /> * [https://www.hebrewbooks.org/21815= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה. <br /> * '''ביאור על מגילת רות''', בתוך ספר 'בד קודש' ורשה [[תרל&quot;א]].<br /> * '''ביאור על אגרת הקודש של רבנו הזקן &quot;'איהו וחיוהי חד&quot;''', הובא בסוף חלק ג' לספר 'עבודת הלוי' דף מ&quot;ד עמ' א'.<br /> במשך שנים, לא נדפסו ספריו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והפכו לנדירים. בשנות המ&quot;מים, הודפסו והופצו ספריו במהדורות נוספות, על ידי רבי אברהם משה קרויס מחסידי [[תולדות אהרן]].<br /> <br /> במספר הזדמנויות{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך א' עמ' קנב}} בסעודות החג בבית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], העיר ה[[רש&quot;ג]] בפני הרבי כי ספרי ר' אהרן לא הודפסו זמן רב ואזלו מן השוק, הרבי הגיב על כך ואמר:'''&quot;אילו היו לי חסידים ברי-סמכא שאפשר לסמוך עליהם – הייתי מדפיסם!&quot;''' והמשיך:'''&quot;למרות שיש מי שטוען שאין כסף – למטרה כזו הייתי משיג כסף ומוציאם-לאור!&quot;'''. ובהזדמנות נוספת{{הערה|שם עמ' ריא}} העיר ה[[רש&quot;ג]] כי כתבי ר' אהרן הולכים לאיבוד, והרבי הוסיף כי דרושיו על פרשיות השבוע אינם מסודרות, ומן הראוי לעורכם לפני הבאתם לדפוס, ואמר:'''&quot;באמת מן הראוי היה להוציאם-לאור, אם חסידים יקחו על עצמם את האחריות!&quot;'''.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> *[[ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע]].<br /> *[[ניגון מיוחס לר' אהרן מסטרשלע]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> * [[אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> * [[חסידות סטרשלה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{HebrewBooks|רבי אהרן מסטרשלה|שער התפילה|21815}}<br /> *&quot;[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8035&amp;CategoryID=1547 הרה&quot;ק ר' אהרן מסטראַשעלע]&quot; - מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[חסידות חב&quot;ד]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[חסידות סטרשלה]]|שנה=[[תקכ&quot;ו]] - [[כ&quot;ב תשרי]] [[תקפ&quot;ט]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[חיים רפאל מסטרשלה]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רים]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%94&diff=469982 2021-04-11T15:02:16Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=אהרן מסטרשלה<br /> |תמונה=<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[תקכ&quot;ו]]<br /> |תאריך פטירה=[[שמיני עצרת]] [[תקפ&quot;ט]]<br /> |השתייכות=[[חב&quot;ד סטרשלה]]<br /> |תפקידים נוספים=מייסד [[חסידות סטרשלה]]<br /> }}<br /> רבי '''אהרן סג&quot;ל (סגל) הורוביץ''' הלוי (או '''אהרן מסטרשלה'''), (נולד ב[[תקכ&quot;ו]] בערך ונסתלק ב[[שמיני עצרת]] [[תקפ&quot;ט]]) היה מגדולי [[חסיד|חסידיו]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], לאחר [[הסתלקות]]ו פתח חצר נפרדת עקב חילוקי דעות עם [[אדמו&quot;ר האמצעי]] וייסד את [[חסידות סטרשלה]]. <br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===ילדותו וצעירותו===<br /> רבי אהרן נולד בשנת [[תקכ&quot;ו]] לאביו ר' משה (דור שביעי ל{{ה|של&quot;ה}}) באוסבה שב[[רוסיה]] הלבנה,על אביו ר' משה מסופר שעמד בנסיון עד כדי [[מסירות נפש]] ויסורים נוראים, ולכן זכה לברכתו של הרה&quot;ק ר' ליב שרה'ס שיזכה לבן שיאיר את העולם. עוד אמרו עליו, שאמרו גדולי ישראל שבדורו שלא נפגם אצלו צלם האלוקים{{הערה| ראה מ. אינדריטץ, 'באהלי חב&quot;ד' עמ' 172 . בספר 'שבחי הרב' כותב שהרה'ק רבי ישראל מפולוצק העיד לפני הרב המגיד ממעזריטש שראה על כפרי אחד, רבי משה הלוי בכפר נאיימיל, את צלם האלוקים בשלמות כאשר ניתן לו (עמ' יג).}}.<br /> <br /> בגיל 13 כבר היה בקי בכתבי ה[[אריז&quot;ל]] נוסף על בקיאותו ורוב חכמתו בתורת הנגלה{{הערה|'שבחי הרב', שם.}}. כאשר אדמו&quot;ר הזקן הקים את [[חסידות חב&quot;ד]]. התקרב אליו ר' אהרן למרות צעירותו{{הערה|ב'שבחי הרב' כתוב שהיה בן י&quot;ג שנה, לפי 'בית רבי' היה בן י&quot;ז שנה.}}.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן חבבו וקרבו מאד וגדלו בתוך ביתו כאחד מבניו{{הערה|ב'שבחי הרב' מסופר שאביו ר' משה היה גר בכפר ניימיל ליד אורשע וכשהיה ר&quot;א עדיין בגיל צעיר עבר אדמו&quot;ר הזקן דרך הכפר וראה אותו משחק עם נערים בני גילו בקש שיביאו אותו לבית אביו ובקש להשתדך עמו אך אביו אמר שהוא כבר משודך לאחת מבני משפחתו.}}.<br /> <br /> ===בצל אדמו&quot;ר הזקן===<br /> מסופר שכאשר נכנס פעם ראשונה ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] כתב לו פ&quot;נ בו כתב:{{ציטוטון|כיצד תוכל הנפש השפלה העמלה להתקשר בא&quot;ס עצמותו ומהותו?}}. כשראה זאת האדמו&quot;ר הזקן יצא מהיכל קודשו ואמר שיונגרמאן צעיר שאל דבר שזקני החסידים לא שאלו מעולם &lt;ref&gt;שמועות וסיפורים ח&quot;ג ע' 224.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנת [[תקס&quot;א]] קבע את משובו ב[[ליאדי]] ליד [[אדמו&quot;ר הזקן]], שם דר שמונה שנים{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] בערכו}}. על עזיבתו התבטא רבינו &quot;נעקרו עיני מראשי&quot; &lt;ref&gt;שמועות וסיפורים - שם.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשערי ספריו נדפס כי למד אצלו ושמש את אדמו&quot;ר הזקן למעלה משלושים שנה, וכן הוא היה מתייגע קטע קטן שהיה אומר אדמו&quot;ר הזקן, ודורש במאמריו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר ברשימת היומן, עמוד שנ&quot;ט, כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|חסידי אדמו&quot;ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות! שראה זאת חברו, ר' [[משה וילנקר]], קרא לעברו &quot;רד למטה! מה לך מתפעל כך?...}} במצות [[אדמו&quot;ר הזקן]] אף היה משיב על מכתבים משמו.<br /> <br /> כאשר נאסר [[אדמו&quot;ר הזקן]] אף הסתובב לאסוף כסף לפעול לשחרורו אצל השלטונות. וקיבץ מאה אלף רובל כסף{{הערה|רשימות היומן עמוד שט&quot;ז}}<br /> <br /> בעת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] הופקד רבי אהרן על ידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] להדרכת החסידים המבוגרים, ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]] היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים. שכן, רבי אהרן היה מבוגר מ[[אדמו&quot;ר האמצעי]] בכעשר שנים{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15888&amp;st=&amp;pgnum=181&amp;hilite= חלק ד' עמודים 156-7]}}.<br /> <br /> במשך תקופה היה ידיד של אדמו&quot;ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות &lt;ref&gt;החל מגיל י&quot;ב-י&quot;ג שנה - רשימת היומן ע' קעו.&lt;/ref&gt;. והם היו קוראים אחד לשני כאחים. <br /> <br /> כמו כן ר&quot;א ואדמו&quot;ר האמצעי, היו '[[חוזר|החוזרים הראשונים]]', כמו כן שימשו שניהם יחדיו כ&quot;[[משפיע]]ים&quot; שהדריכו וחינכו את עדת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] החלו חיכוכים בין רבי אהרן לבין רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו&quot;ר הזקן) עקב העובדה שרבי אהרן נהג לחזור דברי חסידות בשילוב הסברים משלו ואילו המהרי&quot;ל זלזל בדרך זו והקפיד לחזור את המאמרים בדיוק רב וללא הסבר{{הערה|רשימות היומן עמוד שס&quot;ז}}, בשלב מסוים הורה לו [[אדמו&quot;ר הזקן]] לעזוב את ליאדי ולא הרשה לו לחזור במשך כשלוש שנים ומאז הגיע רק לעיתים רחוקות ולפרקים קצרים, בתקופה זו התגורר ב[[עיירה]] ארשע. עזיבתו גרמה צער רב לאדמו&quot;ר הזקן, בזמנים הללו החלו להתגלות חילוקי דעות בין רבי אהרן לבין [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שגרמו למחלוקת לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ===ייסוד חסידות סטרשלה===<br /> {{ערך מורחב|חסידות סטרשלה}}<br /> לפי אחת המסורות קיבל את ברכת [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעזיבתו, אולם הפילוג ממש והמחלוקת פרצו אחרי הסתלקות אדמו&quot;ר הזקן. <br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] התפתחה מחלוקת בינו לבין ממלא מקומו של אדמו&quot;ר הזקן - [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ [[היכל הבעש&quot;ט]] גיליון כ&quot;ד עמ' קמ&quot;ז ואילך.}}. ר' אהרון ראה עצמו כממשיך דרכו וממלא מקומו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ופתח את חצרו ב[[עיירה]] [[סטרשלה]] והחל לנהוג במנהגי [[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רות]]. מרבית החסידים הלכו אחר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] אך היו רבים שהלכו גם אחרי רבי אהרן. <br /> <br /> עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לדרך ב[[עבודת התפילה]] - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה שהתבטאה כלפי חוץ בתנועות ו[[תפילה]] בצעקות{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה}}. ואילו אצל [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כלל לא ניכרה ההתפעלות החוצה. ר' אהרון אף ביקר את רבינו האמצעי ע&quot;כ באומרו לו א שווערער ווארט (ביטוי קשה) &lt;ref&gt;רשימת היומן ע' שנט. שם אף מובא הביטוי.&lt;/ref&gt;. &lt;br&gt;<br /> עניין נוסף היה לגבי [[התקשרות]] ל[[אדמו&quot;ר]] שבעוד ש[[אדמו&quot;ר האמצעי]] סבר שיש להתקשר לגמרי לאדמו&quot;ר, סבר ר' אהרון שעל החסיד לקבל את תורתו של האדמו&quot;ר ולאו דווקא גם את מרותו.<br /> <br /> הרבי מספר כי יש שייחסו התחלת המחלוקת למאורע דלקמן: פעם בליל ר&quot;ה אחרי הד&quot;ח, חזרו המאמר ג&quot;כ בחוץ כי היה האוויר טוב. ישבה חבורת אברכים על קורות וחזרו המאמר. בינתיים התחיל לרדת גשם. ראה שיצא גוי מבניין אחד - היה זה גברילא השומר - ונכנסו לשם והמשיכו החזרה. אח&quot;כ נודע שהיה בית תפילתם. נעשה מזה רעש וכו'. גם האברכים רצו לאדמו&quot;ר האמצעי (לשאול עצה ותיקון כו'). הוא צחק (מזה), ומזה בייתה התחלת המחלוקת &lt;ref&gt;שם ע' שסח.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו&quot;ר הזקן), כתב לו מכתב חריף בנגלה שאסור לו להרות. <br /> <br /> בעת כהונתו כאדמו&quot;ר כתב ביאורים ב[[תורת החסידות]] המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על [[ספר התניא]] לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה ב[[אחדות ה']], [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']]. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו&quot;ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה ב[[תורת החסידות]] בכלל ושל [[אדמו&quot;ר הזקן]] בפרט.<br /> <br /> כשאדמו&quot;ר האמצעי נאסר, נאסר גם הוא. ומספרים שבנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שכשאסרו את אדמו&quot;ר האמצעי, פגש באיסר המוסר והוכיח אותו על זה, נתכעס איסר ואמר לו, לכן אלשין גם על אביך וקיים את הבטחתו. עוד מסופר &lt;ref&gt;בית רבי.&lt;/ref&gt; כי חשבו המלשינים שעקב המחלוקת שבינהם יצליחו להביא את הצדדים להפליל אלו את אלו אך כמובן בלא הצלחה.<br /> <br /> אחד מגדולי החסידים אז התבטאו כי ר' אהרון הוא צדיק וקדוש, אך לא רבי...<br /> <br /> לאחר פטירתו של ר' אהרן עלה בנו רבי חיים רפאל כממשיכו לנשיאות, אולם לאחר שלא האריך ימים על ממלכתו חזרו רוב חסידיו לחסידות חב&quot;ד, מיעוטם המשיכו ללמוד את תורתו של רבי אהרן וללכת בדרכיו ללא רבי ומנהיג.{{הערה|'בית רבי' חלק א' פרק כ&quot;ו.}}<br /> <br /> בספר &quot;המלך במסיבו&quot; &lt;ref&gt;ח&quot;א ע' קנא.&lt;/ref&gt; מובאים דבריו של הרבי אודות הדפסת ספריו של ר' אהרון וז&quot;ל: אם היו לי חסידים ברי-סמכא שאוכל לסמוך עליהם הייתי מדפיס. למרות שרי&quot;כ טוען שאין מעות - מ&quot;מ למטרה זו הייתי משיג מעות ומו&quot;ל.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן התבטא פעם על ר' אהרון במילים &quot;פי שניים ברוחי.. יקר לי כבן&quot; &lt;ref&gt;אג&quot;ק אדה&quot;ז אגרת קסז.&lt;/ref&gt;. וכן התבטא עליו בכינוי &quot;קדוש עליון&quot;. הרבי הצ&quot;צ התבטא עליו &quot;זיין שכל איז שכל אלוקי&quot; (השכל שלו הוא שכל אלוקי) &lt;ref&gt;לקוטי סיפורי התוועדויות - הרב מנחם זאב הלוי גרינגלאס - ע' 383.&lt;/ref&gt;.<br /> פעם שלחו אדה&quot;ז לתווך בין החסידים למתנגדים מתונים שחקרו באמת את האמת. הם שאלו את ר' אהרון: מהו חסיד? ענה להם ר' אהרון: חסיד הוא מי שתוכו יקוד אש כי יש לו צמאון לאלוקות, ואלוקות נמשלה לאש, ככתוב כי ה' אלקיך אש אכלה הוא, ומבחוץ הוא במתינות, זהו מהותו ותוכו של חסיד &lt;ref&gt;ספר התולדות - רבינו הזקן - ח&quot;ד ע' 1113.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ידוע שאמירת החסידות של ר' אהרון הייתה בהתלהבות רבה ומשכה מאד את השומעים. באשר ע&quot;כ החליטו חסידי אדמו&quot;ר האמצעי שלא לשמוע ממנו חסידות. אולם קרה פעם ששניים מחסידי אדמו&quot;ר האמצעי הוזמנו לחתונת קרובי משפחה שהיו קשורים משפחתית אל ר' אהרון. שניהם ניסו לדחות את ההזמנה בהתחמקויות שונות מחשש שמא יבוא ר' אהרון ויאמר דברי חסידות, בסופו של דבר החליטו הם שכן להשתתף בחתונה אך סיכמו ביניהם דבשעה שיתחיל ר' אהרון באמירת דא&quot;ח יאחזו הם במטפחת, וברגע שאחד מהם ירגיש שהוא &quot;נמשך&quot; אל ר' אהרון ימשוך הוא במטפחת וזה יהיה סימן לשני לשמור עליו ולהחזירו למקומו הקודם, וכך היה. ושניהם באו לחתונה והקשיבו לאמירת דא&quot;ח שאמר ר' אהרון. שניהם הרגישו את משיכתם אליו ושנים משכו במטפחת, זה מושך לכאן וזה לכאן, עד אשר נקרעה המטפחת ושני חסידים אלו נעשו לחסידיו.<br /> <br /> כשסיפרו על כך לאדמו&quot;ר האמצעי ששניים מחסידיו וביניהם העשיר בעל העסקים עברו לחצרו של ר' אהרון, אמר הרבי: ומה בכך? יהיה אצלי קבצן אחד פחות.<br /> <br /> ואכן עשיר זה נעשה כעבור זמן לעני וקבצן, וכמו כן ילדיו ונכדיו, כולם - עניים ואביונים.<br /> <br /> ר' פולע' קאהן שכתב סיפור זה בספרו שמועות וסיפורים &lt;ref&gt;ח&quot;א ע' 48.&lt;/ref&gt;, הוסיף בסוגריים: אחד מנכדיו הריהו רבה של רמת גן - ר' שלמה זלקא לנדרס. הוא סיפר לי סיפור זה כמה פעמים, ואמר שיש לו תרעומות על אדמו&quot;ר האמצעי אשר הפכם לקבצנים.<br /> <br /> ====מתלמדיו המפורסמים====<br /> *רבי [[יחזקאל מדרויא]]<br /> *רבי [[אברהם שיינעס]] - חתן אדמו&quot;ר הזקן<br /> *רבי [[משה וילנקר]]<br /> *רבי [[זאב וילנקר]]<br /> *רבי [[יעקב קדנר]]<br /> *רבי מנחם נחום מפלאצק שכותב בהסכמתו לספר 'עבודת הלוי' 'שנאבקתי בעפר רגליו שנים הרבה'{{הערה|לאחר הסתלקות נסעו לווילעדניק ראה המבוא להר י. מונדשיין לספר 'שארית ישראל'.}}.<br /> <br /> ==אצל רבותינו נשאינו==<br /> {{להשלים}}<br /> אף שסלל לעצמו דרך שלא תחת [[אדמו&quot;ר האמצעי]], רבותינו נשאינו הזכירו אותו לעיתים.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק אמר עליו {{ציטוטון|אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא היה לו מסירות נפש רב על רבינו}}{{הערה|בית רבי בערכו בהערה ד}}. <br /> <br /> הרבי חיבב את תורתו בכמה ענינים, ולדוגמה והביטוי שנמצא בלשון הרבי שהכח האלקי &quot;לא סר לרגע&quot; מקורו בכתביו{{הערה|ראה [[מדייק במאמר]] תשט&quot;ז הערה 98.}} ואף התבטא כמה פעמים שצריך להדפיס את ספריו. בהתוועדות שבת-קודש פרשת אחרי תש&quot;ל (שיחות-קודש תש&quot;ל כרך ב' עמ' 113) דיבר הרבי על עניין הצדקה. בין הדברים אמר שבנושא ה'מעמד' ישנו מיעוט איגרות של רבותינו נשיאינו, איגרות שכתב אדמו&quot;ר הזקן אודות המעמדות עבור רבותינו שבארץ-הקודש ומהם שנדפסו וגם ישנן שלא נדפסו; איגרות של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|מהוריי&quot;צ]]. אמנם, ציין הרבי, &quot;ישנה איגרת מר' אהר'לע סטראשעלער, המבאר את עניין המעמד&quot;.{{הערה|דברי הרבי מכוונים ככל הנראה למכתבו של הרה&quot;ק ר' אהרן הנדפס בספרו 'עבודת הלוי' (חלק הליקוטים יג, ג), שם מבואר רוב הטוב ונועם הוי' הנמשכים על ידי הנתינה [ונעתק משם בספר '[[מגדל עוז]]' (כפ&quot;ח תש&quot;מ) עמ' שכט – שלא].}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו ממלא מקומו רבי חיים רפאל<br /> *בנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שנשא לאשתו רבקה בת הגביר ר' חיים דימשיץ מוויטעבסק<br /> *חתנו ר' אריה ליב מלעפלע<br /> *חתנו ר' אלכסנדר סנדר פרומקין אבי משפחת פרומקין הירושלמית שעלה לארץ ישראל{{הערה|לאחר פטירת אשתו של ר' סנדר בת ר' אהרן, נשא ר' סנדר אשה אחרת ממנה נולד לו בנו [[ישראל דב פרומקין]]}}. נכדו ר' נחמן יצחק יעקבסון משקלוב הוציא לאור את ספרו עבודת הלוי<br /> <br /> ==מצבתו==<br /> [[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי אהרן]]<br /> ב[[חודש טבת]] [[תשע&quot;א]] נתגלה שבכפר &quot;סטראשעלע&quot; מקום קבורתו, וזאת על פי עדות זקני הכפר &quot;שבמקום זה קבור רב גדול שהיו באים הרבה להתפלל אצלו&quot; על פי הדברים האלו הוקמה על ציונו מצבה חדשה{{הערה|שמעון גווירץ [http://zadikim.org/44166.html רבי אהרן הלוי הורוויץ מסטרשלה], אתר באהלי צדיקים, ט&quot;ו טבת ה'תשע&quot;א}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> [[קובץ:CIMG6070.JPG|ממוזער|דף השער של ספר [[שערי היחוד והאמונה]]]]<br /> * '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]][[שקלוב]] [[תק&quot;פ]]{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.<br /> * '''[https://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]].<br /> * '''[[עבודת הלוי]]''' - פרשיות השבוע, על ההפטרות, על המועדים, אגרות וליקוטים שונים, גם מאמרים שנאמרו על ידו בהזדמנויות שונות, וכן מאמרי אדמו&quot;ר הזקן כפי שנרשמו על ידו, נדפס אחרי הסתלקותו על ידי נכדיו ותלמידיו, ונכתבו על ידי תלמידיו. לבוב, [[תר&quot;ב]]-[[תרכ&quot;ו]]. <br /> * '''הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים''', מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בורשה), [[תרכ&quot;ו]].<br /> * [https://www.hebrewbooks.org/21815= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה. <br /> * '''ביאור על מגילת רות''', בתוך ספר 'בד קודש' ורשה [[תרל&quot;א]].<br /> * '''ביאור על אגרת הקודש של רבנו הזקן &quot;'איהו וחיוהי חד&quot;''', הובא בסוף חלק ג' לספר 'עבודת הלוי' דף מ&quot;ד עמ' א'.<br /> במשך שנים, לא נדפסו ספריו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והפכו לנדירים. בשנות המ&quot;מים, הודפסו והופצו ספריו במהדורות נוספות, על ידי רבי אברהם משה קרויס מחסידי [[תולדות אהרן]].<br /> <br /> במספר הזדמנויות{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך א' עמ' קנב}} בסעודות החג בבית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], העיר ה[[רש&quot;ג]] בפני הרבי כי ספרי ר' אהרן לא הודפסו זמן רב ואזלו מן השוק, הרבי הגיב על כך ואמר:'''&quot;אילו היו לי חסידים ברי-סמכא שאפשר לסמוך עליהם – הייתי מדפיסם!&quot;''' והמשיך:'''&quot;למרות שיש מי שטוען שאין כסף – למטרה כזו הייתי משיג כסף ומוציאם-לאור!&quot;'''. ובהזדמנות נוספת{{הערה|שם עמ' ריא}} העיר ה[[רש&quot;ג]] כי כתבי ר' אהרן הולכים לאיבוד, והרבי הוסיף כי דרושיו על פרשיות השבוע אינם מסודרות, ומן הראוי לעורכם לפני הבאתם לדפוס, ואמר:'''&quot;באמת מן הראוי היה להוציאם-לאור, אם חסידים יקחו על עצמם את האחריות!&quot;'''.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> *[[ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע]].<br /> *[[ניגון מיוחס לר' אהרן מסטרשלע]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> * [[אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> * [[חסידות סטרשלה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{HebrewBooks|רבי אהרן מסטרשלה|שער התפילה|21815}}<br /> *&quot;[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8035&amp;CategoryID=1547 הרה&quot;ק ר' אהרן מסטראַשעלע]&quot; - מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[חסידות חב&quot;ד]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[חסידות סטרשלה]]|שנה=[[תקכ&quot;ו]] - [[כ&quot;ב תשרי]] [[תקפ&quot;ט]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[חיים רפאל מסטרשלה]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רים]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%94&diff=469981 2021-04-11T14:59:48Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=אהרן מסטרשלה<br /> |תמונה=<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[תקכ&quot;ו]]<br /> |תאריך פטירה=[[שמיני עצרת]] [[תקפ&quot;ט]]<br /> |השתייכות=[[חב&quot;ד סטרשלה]]<br /> |תפקידים נוספים=מייסד [[חסידות סטרשלה]]<br /> }}<br /> רבי '''אהרן סג&quot;ל (סגל) הורוביץ''' הלוי (או '''אהרן מסטרשלה'''), (נולד ב[[תקכ&quot;ו]] בערך ונסתלק ב[[שמיני עצרת]] [[תקפ&quot;ט]]) היה מגדולי [[חסיד|חסידיו]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], לאחר [[הסתלקות]]ו פתח חצר נפרדת עקב חילוקי דעות עם [[אדמו&quot;ר האמצעי]] וייסד את [[חסידות סטרשלה]]. <br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===ילדותו וצעירותו===<br /> רבי אהרן נולד בשנת [[תקכ&quot;ו]] לאביו ר' משה (דור שביעי ל{{ה|של&quot;ה}}) באוסבה שב[[רוסיה]] הלבנה,על אביו ר' משה מסופר שעמד בנסיון עד כדי [[מסירות נפש]] ויסורים נוראים, ולכן זכה לברכתו של הרה&quot;ק ר' ליב שרה'ס שיזכה לבן שיאיר את העולם. עוד אמרו עליו, שאמרו גדולי ישראל שבדורו שלא נפגם אצלו צלם האלוקים{{הערה| ראה מ. אינדריטץ, 'באהלי חב&quot;ד' עמ' 172 . בספר 'שבחי הרב' כותב שהרה'ק רבי ישראל מפולוצק העיד לפני הרב המגיד ממעזריטש שראה על כפרי אחד, רבי משה הלוי בכפר נאיימיל, את צלם האלוקים בשלמות כאשר ניתן לו (עמ' יג).}}.<br /> <br /> בגיל 13 כבר היה בקי בכתבי ה[[אריז&quot;ל]] נוסף על בקיאותו ורוב חכמתו בתורת הנגלה{{הערה|'שבחי הרב', שם.}}. כאשר אדמו&quot;ר הזקן הקים את [[חסידות חב&quot;ד]]. התקרב אליו ר' אהרן למרות צעירותו{{הערה|ב'שבחי הרב' כתוב שהיה בן י&quot;ג שנה, לפי 'בית רבי' היה בן י&quot;ז שנה.}}.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן חבבו וקרבו מאד וגדלו בתוך ביתו כאחד מבניו{{הערה|ב'שבחי הרב' מסופר שאביו ר' משה היה גר בכפר ניימיל ליד אורשע וכשהיה ר&quot;א עדיין בגיל צעיר עבר אדמו&quot;ר הזקן דרך הכפר וראה אותו משחק עם נערים בני גילו בקש שיביאו אותו לבית אביו ובקש להשתדך עמו אך אביו אמר שהוא כבר משודך לאחת מבני משפחתו.}}.<br /> <br /> ===בצל אדמו&quot;ר הזקן===<br /> מסופר שכאשר נכנס פעם ראשונה ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] כתב לו פ&quot;נ בו כתב:{{ציטוטון|כיצד תוכל הנפש השפלה העמלה להתקשר בא&quot;ס עצמותו ומהותו?}}. כשראה זאת האדמו&quot;ר הזקן יצא מהיכל קודשו ואמר שיונגרמאן צעיר שאל דבר שזקני החסידים לא שאלו מעולם &lt;ref&gt;שמועות וסיפורים ח&quot;ג ע' 224.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנת [[תקס&quot;א]] קבע את משובו ב[[ליאדי]] ליד [[אדמו&quot;ר הזקן]], שם דר שמונה שנים{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] בערכו}}. על עזיבתו התבטא רבינו &quot;נעקרו עיני מראשי&quot; &lt;ref&gt;שמועות וסיפורים - שם.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשערי ספריו נדפס כי למד אצלו ושמש את אדמו&quot;ר הזקן למעלה משלושים שנה, וכן הוא היה מתייגע קטע קטן שהיה אומר אדמו&quot;ר הזקן, ודורש במאמריו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר ברשימת היומן, עמוד שנ&quot;ט, כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|חסידי אדמו&quot;ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות! שראה זאת חברו, ר' [[משה וילנקר]], קרא לעברו &quot;רד למטה! מה לך מתפעל כך?...}} במצות [[אדמו&quot;ר הזקן]] אף היה משיב על מכתבים משמו.<br /> <br /> כאשר נאסר [[אדמו&quot;ר הזקן]] אף הסתובב לאסוף כסף לפעול לשחרורו אצל השלטונות. וקיבץ מאה אלף רובל כסף{{הערה|רשימות היומן עמוד שט&quot;ז}}<br /> <br /> בעת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] הופקד רבי אהרן על ידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] להדרכת החסידים המבוגרים, ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]] היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים. שכן, רבי אהרן היה מבוגר מ[[אדמו&quot;ר האמצעי]] בכעשר שנים{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15888&amp;st=&amp;pgnum=181&amp;hilite= חלק ד' עמודים 156-7]}}.<br /> <br /> במשך תקופה היה ידיד של אדמו&quot;ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות &lt;ref&gt;החל מגיל י&quot;ב-י&quot;ג שנה - רשימת היומן ע' קעו.&lt;/ref&gt;. והם היו קוראים אחד לשני כאחים. <br /> <br /> כמו כן ר&quot;א ואדמו&quot;ר האמצעי, היו '[[חוזר|החוזרים הראשונים]]', כמו כן שימשו שניהם יחדיו כ&quot;[[משפיע]]ים&quot; שהדריכו וחינכו את עדת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] החלו חיכוכים בין רבי אהרן לבין רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו&quot;ר הזקן) עקב העובדה שרבי אהרן נהג לחזור דברי חסידות בשילוב הסברים משלו ואילו המהרי&quot;ל זלזל בדרך זו והקפיד לחזור את המאמרים בדיוק רב וללא הסבר{{הערה|רשימות היומן עמוד שס&quot;ז}}, בשלב מסוים הורה לו [[אדמו&quot;ר הזקן]] לעזוב את ליאדי ולא הרשה לו לחזור במשך כשלוש שנים ומאז הגיע רק לעיתים רחוקות ולפרקים קצרים, בתקופה זו התגורר ב[[עיירה]] ארשע. עזיבתו גרמה צער רב לאדמו&quot;ר הזקן, בזמנים הללו החלו להתגלות חילוקי דעות בין רבי אהרן לבין [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שגרמו למחלוקת לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ===ייסוד חסידות סטרשלה===<br /> {{ערך מורחב|חסידות סטרשלה}}<br /> לפי אחת המסורות קיבל את ברכת [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעזיבתו, אולם הפילוג ממש והמחלוקת פרצו אחרי הסתלקות אדמו&quot;ר הזקן. <br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] התפתחה מחלוקת בינו לבין ממלא מקומו של אדמו&quot;ר הזקן - [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ [[היכל הבעש&quot;ט]] גיליון כ&quot;ד עמ' קמ&quot;ז ואילך.}}. ר' אהרון ראה עצמו כממשיך דרכו וממלא מקומו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ופתח את חצרו ב[[עיירה]] [[סטרשלה]] והחל לנהוג במנהגי [[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רות]]. מרבית החסידים הלכו אחר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] אך היו רבים שהלכו גם אחרי רבי אהרן. <br /> <br /> עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לדרך ב[[עבודת התפילה]] - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה שהתבטאה כלפי חוץ בתנועות ו[[תפילה]] בצעקות{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה}}. ואילו אצל [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כלל לא ניכרה ההתפעלות החוצה. ר' אהרון אף ביקר את רבינו האמצעי ע&quot;כ באומרו לו א שווערער ווארט (ביטוי קשה) &lt;ref&gt;רשימת היומן ע' שנט. שם אף מובא הביטוי.&lt;/ref&gt;. עניין נוסף היה לגבי [[התקשרות]] ל[[אדמו&quot;ר]] שבעוד ש[[אדמו&quot;ר האמצעי]] סבר שיש להתקשר לגמרי לאדמו&quot;ר, סבר ר' אהרון שעל החסיד לקבל את תורתו של האדמו&quot;ר ולאו דווקא גם את מרותו.<br /> <br /> הרבי מספר כי יש שיחסו התחלת המחלוקת למאורע דלקמן: פעם בליל ר&quot;ה אחרי הד&quot;ח, חזרו המאמר ג&quot;כ בחוץ כי היה האוויר טוב. ישבה חבורת אברכים על קורות וחזרו המאמר. בינתיים התחיל לרדת גשם. ראה שיצא גוי מבניין אחד - היה זה גברילא השומר - ונכנסו לשם והמשיכו החזרה. אח&quot;כ נודע שהיה בית תפילתם. נעשה מזה רעש וכו'. גם האברכים רצו לאדמו&quot;ר האמצעי (לשאול עצה ותיקון כו'). הוא צחק (מזה), ומזה בייתה התחלת המחלוקת &lt;ref&gt;שם ע' שסח.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו&quot;ר הזקן), כתב לו מכתב חריף בנגלה שאסור לו להרות. <br /> <br /> בעת כהונתו כאדמו&quot;ר כתב ביאורים ב[[תורת החסידות]] המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על [[ספר התניא]] לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה ב[[אחדות ה']], [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']]. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו&quot;ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה ב[[תורת החסידות]] בכלל ושל [[אדמו&quot;ר הזקן]] בפרט.<br /> <br /> כשאדמו&quot;ר האמצעי נאסר, נאסר גם הוא. ומספרים שבנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שכשאסרו את אדמו&quot;ר האמצעי, פגש באיסר המוסר והוכיח אותו על זה, נתכעס איסר ואמר לו, לכן אלשין גם על אביך וקיים את הבטחתו. עוד מסופר &lt;ref&gt;בית רבי.&lt;/ref&gt; כי חשבו המלשינים שעקב המחלוקת שבינהם יצליחו להביא את הצדדים להפליל אלו את אלו אך כמובן בלא הצלחה.<br /> <br /> אחד מגדולי החסידים אז התבטאו כי ר' אהרון הוא צדיק וקדוש, אך לא רבי...<br /> <br /> לאחר פטירתו של ר' אהרן עלה בנו רבי חיים רפאל כממשיכו לנשיאות, אולם לאחר שלא האריך ימים על ממלכתו חזרו רוב חסידיו לחסידות חב&quot;ד, מיעוטם המשיכו ללמוד את תורתו של רבי אהרן וללכת בדרכיו ללא רבי ומנהיג.{{הערה|'בית רבי' חלק א' פרק כ&quot;ו.}}<br /> <br /> בספר &quot;המלך במסיבו&quot; &lt;ref&gt;ח&quot;א ע' קנא.&lt;/ref&gt; מובאים דבריו של הרבי אודות הדפסת ספריו של ר' אהרון וז&quot;ל: אם היו לי חסידים ברי-סמכא שאוכל לסמוך עליהם הייתי מדפיס. למרות שרי&quot;כ טוען שאין מעות - מ&quot;מ למטרה זו הייתי משיג מעות ומו&quot;ל.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן התבטא פעם על ר' אהרון במילים &quot;פי שניים ברוחי.. יקר לי כבן&quot; &lt;ref&gt;אג&quot;ק אדה&quot;ז אגרת קסז.&lt;/ref&gt;. וכן התבטא עליו בכינוי &quot;קדוש עליון&quot;. הרבי הצ&quot;צ התבטא עליו &quot;זיין שכל איז שכל אלוקי&quot; (השכל שלו הוא שכל אלוקי) &lt;ref&gt;לקוטי סיפורי התוועדויות - הרב מנחם זאב הלוי גרינגלאס - ע' 383.&lt;/ref&gt;.<br /> פעם שלחו אדה&quot;ז לתווך בין החסידים למתנגדים מתונים שחקרו באמת את האמת. הם שאלו את ר' אהרון: מהו חסיד? ענה להם ר' אהרון: חסיד הוא מי שתוכו יקוד אש כי יש לו צמאון לאלוקות, ואלוקות נמשלה לאש, ככתוב כי ה' אלקיך אש אכלה הוא, ומבחוץ הוא במתינות, זהו מהותו ותוכו של חסיד &lt;ref&gt;ספר התולדות - רבינו הזקן - ח&quot;ד ע' 1113.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ידוע שאמירת החסידות של ר' אהרון הייתה בהתלהבות רבה ומשכה מאד את השומעים. באשר ע&quot;כ החליטו חסידי אדמו&quot;ר האמצעי שלא לשמוע ממנו חסידות. אולם קרה פעם ששניים מחסידי אדמו&quot;ר האמצעי הוזמנו לחתונת קרובי משפחה שהיו קשורים משפחתית אל ר' אהרון. שניהם ניסו לדחות את ההזמנה בהתחמקויות שונות מחשש שמא יבוא ר' אהרון ויאמר דברי חסידות, בסופו של דבר החליטו הם שכן להשתתף בחתונה אך סיכמו ביניהם דבשעה שיתחיל ר' אהרון באמירת דא&quot;ח יאחזו הם במטפחת, וברגע שאחד מהם ירגיש שהוא &quot;נמשך&quot; אל ר' אהרון ימשוך הוא במטפחת וזה יהיה סימן לשני לשמור עליו ולהחזירו למקומו הקודם, וכך היה. ושניהם באו לחתונה והקשיבו לאמירת דא&quot;ח שאמר ר' אהרון. שניהם הרגישו את משיכתם אליו ושנים משכו במטפחת, זה מושך לכאן וזה לכאן, עד אשר נקרעה המטפחת ושני חסידים אלו נעשו לחסידיו.<br /> <br /> כשסיפרו על כך לאדמו&quot;ר האמצעי ששניים מחסידיו וביניהם העשיר בעל העסקים עברו לחצרו של ר' אהרון, אמר הרבי: ומה בכך? יהיה אצלי קבצן אחד פחות.<br /> <br /> ואכן עשיר זה נעשה כעבור זמן לעני וקבצן, וכמו כן ילדיו ונכדיו, כולם - עניים ואביונים.<br /> <br /> ר' פולע' קאהן שכתב סיפור זה בספרו שמועות וסיפורים &lt;ref&gt;ח&quot;א ע' 48.&lt;/ref&gt;, הוסיף בסוגריים: אחד מנכדיו הריהו רבה של רמת גן - ר' שלמה זלקא לנדרס. הוא סיפר לי סיפור זה כמה פעמים, ואמר שיש לו תרעומות על אדמו&quot;ר האמצעי אשר הפכם לקבצנים.<br /> <br /> ====מתלמדיו המפורסמים====<br /> *רבי [[יחזקאל מדרויא]]<br /> *רבי [[אברהם שיינעס]] - חתן אדמו&quot;ר הזקן<br /> *רבי [[משה וילנקר]]<br /> *רבי [[זאב וילנקר]]<br /> *רבי [[יעקב קדנר]]<br /> *רבי מנחם נחום מפלאצק שכותב בהסכמתו לספר 'עבודת הלוי' 'שנאבקתי בעפר רגליו שנים הרבה'{{הערה|לאחר הסתלקות נסעו לווילעדניק ראה המבוא להר י. מונדשיין לספר 'שארית ישראל'.}}.<br /> <br /> ==אצל רבותינו נשאינו==<br /> {{להשלים}}<br /> אף שסלל לעצמו דרך שלא תחת [[אדמו&quot;ר האמצעי]], רבותינו נשאינו הזכירו אותו לעיתים.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק אמר עליו {{ציטוטון|אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא היה לו מסירות נפש רב על רבינו}}{{הערה|בית רבי בערכו בהערה ד}}. <br /> <br /> הרבי חיבב את תורתו בכמה ענינים, ולדוגמה והביטוי שנמצא בלשון הרבי שהכח האלקי &quot;לא סר לרגע&quot; מקורו בכתביו{{הערה|ראה [[מדייק במאמר]] תשט&quot;ז הערה 98.}} ואף התבטא כמה פעמים שצריך להדפיס את ספריו. בהתוועדות שבת-קודש פרשת אחרי תש&quot;ל (שיחות-קודש תש&quot;ל כרך ב' עמ' 113) דיבר הרבי על עניין הצדקה. בין הדברים אמר שבנושא ה'מעמד' ישנו מיעוט איגרות של רבותינו נשיאינו, איגרות שכתב אדמו&quot;ר הזקן אודות המעמדות עבור רבותינו שבארץ-הקודש ומהם שנדפסו וגם ישנן שלא נדפסו; איגרות של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|מהוריי&quot;צ]]. אמנם, ציין הרבי, &quot;ישנה איגרת מר' אהר'לע סטראשעלער, המבאר את עניין המעמד&quot;.{{הערה|דברי הרבי מכוונים ככל הנראה למכתבו של הרה&quot;ק ר' אהרן הנדפס בספרו 'עבודת הלוי' (חלק הליקוטים יג, ג), שם מבואר רוב הטוב ונועם הוי' הנמשכים על ידי הנתינה [ונעתק משם בספר '[[מגדל עוז]]' (כפ&quot;ח תש&quot;מ) עמ' שכט – שלא].}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו ממלא מקומו רבי חיים רפאל<br /> *בנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שנשא לאשתו רבקה בת הגביר ר' חיים דימשיץ מוויטעבסק<br /> *חתנו ר' אריה ליב מלעפלע<br /> *חתנו ר' אלכסנדר סנדר פרומקין אבי משפחת פרומקין הירושלמית שעלה לארץ ישראל{{הערה|לאחר פטירת אשתו של ר' סנדר בת ר' אהרן, נשא ר' סנדר אשה אחרת ממנה נולד לו בנו [[ישראל דב פרומקין]]}}. נכדו ר' נחמן יצחק יעקבסון משקלוב הוציא לאור את ספרו עבודת הלוי<br /> <br /> ==מצבתו==<br /> [[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי אהרן]]<br /> ב[[חודש טבת]] [[תשע&quot;א]] נתגלה שבכפר &quot;סטראשעלע&quot; מקום קבורתו, וזאת על פי עדות זקני הכפר &quot;שבמקום זה קבור רב גדול שהיו באים הרבה להתפלל אצלו&quot; על פי הדברים האלו הוקמה על ציונו מצבה חדשה{{הערה|שמעון גווירץ [http://zadikim.org/44166.html רבי אהרן הלוי הורוויץ מסטרשלה], אתר באהלי צדיקים, ט&quot;ו טבת ה'תשע&quot;א}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> [[קובץ:CIMG6070.JPG|ממוזער|דף השער של ספר [[שערי היחוד והאמונה]]]]<br /> * '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]][[שקלוב]] [[תק&quot;פ]]{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.<br /> * '''[https://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]].<br /> * '''[[עבודת הלוי]]''' - פרשיות השבוע, על ההפטרות, על המועדים, אגרות וליקוטים שונים, גם מאמרים שנאמרו על ידו בהזדמנויות שונות, וכן מאמרי אדמו&quot;ר הזקן כפי שנרשמו על ידו, נדפס אחרי הסתלקותו על ידי נכדיו ותלמידיו, ונכתבו על ידי תלמידיו. לבוב, [[תר&quot;ב]]-[[תרכ&quot;ו]]. <br /> * '''הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים''', מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בורשה), [[תרכ&quot;ו]].<br /> * [https://www.hebrewbooks.org/21815= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה. <br /> * '''ביאור על מגילת רות''', בתוך ספר 'בד קודש' ורשה [[תרל&quot;א]].<br /> * '''ביאור על אגרת הקודש של רבנו הזקן &quot;'איהו וחיוהי חד&quot;''', הובא בסוף חלק ג' לספר 'עבודת הלוי' דף מ&quot;ד עמ' א'.<br /> במשך שנים, לא נדפסו ספריו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והפכו לנדירים. בשנות המ&quot;מים, הודפסו והופצו ספריו במהדורות נוספות, על ידי רבי אברהם משה קרויס מחסידי [[תולדות אהרן]].<br /> <br /> במספר הזדמנויות{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך א' עמ' קנב}} בסעודות החג בבית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], העיר ה[[רש&quot;ג]] בפני הרבי כי ספרי ר' אהרן לא הודפסו זמן רב ואזלו מן השוק, הרבי הגיב על כך ואמר:'''&quot;אילו היו לי חסידים ברי-סמכא שאפשר לסמוך עליהם – הייתי מדפיסם!&quot;''' והמשיך:'''&quot;למרות שיש מי שטוען שאין כסף – למטרה כזו הייתי משיג כסף ומוציאם-לאור!&quot;'''. ובהזדמנות נוספת{{הערה|שם עמ' ריא}} העיר ה[[רש&quot;ג]] כי כתבי ר' אהרן הולכים לאיבוד, והרבי הוסיף כי דרושיו על פרשיות השבוע אינם מסודרות, ומן הראוי לעורכם לפני הבאתם לדפוס, ואמר:'''&quot;באמת מן הראוי היה להוציאם-לאור, אם חסידים יקחו על עצמם את האחריות!&quot;'''.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> *[[ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע]].<br /> *[[ניגון מיוחס לר' אהרן מסטרשלע]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> * [[אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> * [[חסידות סטרשלה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{HebrewBooks|רבי אהרן מסטרשלה|שער התפילה|21815}}<br /> *&quot;[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8035&amp;CategoryID=1547 הרה&quot;ק ר' אהרן מסטראַשעלע]&quot; - מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[חסידות חב&quot;ד]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[חסידות סטרשלה]]|שנה=[[תקכ&quot;ו]] - [[כ&quot;ב תשרי]] [[תקפ&quot;ט]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[חיים רפאל מסטרשלה]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רים]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%94&diff=469977 2021-04-11T13:44:46Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=אהרן מסטרשלה<br /> |תמונה=<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[תקכ&quot;ו]]<br /> |תאריך פטירה=[[שמיני עצרת]] [[תקפ&quot;ט]]<br /> |השתייכות=[[חב&quot;ד סטרשלה]]<br /> |תפקידים נוספים=מייסד [[חסידות סטרשלה]]<br /> }}<br /> רבי '''אהרן סג&quot;ל (סגל) הורוביץ''' הלוי (או '''אהרן מסטרשלה'''), (נולד ב[[תקכ&quot;ו]] בערך ונסתלק ב[[שמיני עצרת]] [[תקפ&quot;ט]]) היה מגדולי [[חסיד|חסידיו]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], לאחר [[הסתלקות]]ו פתח חצר נפרדת עקב חילוקי דעות עם [[אדמו&quot;ר האמצעי]] וייסד את [[חסידות סטרשלה]]. <br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> ===ילדותו וצעירותו===<br /> רבי אהרן נולד בשנת [[תקכ&quot;ו]] לאביו ר' משה (דור שביעי ל{{ה|של&quot;ה}}) באוסבה שב[[רוסיה]] הלבנה,על אביו ר' משה מסופר שעמד בנסיון עד כדי [[מסירות נפש]] ויסורים נוראים, ולכן זכה לברכתו של הרה&quot;ק ר' ליב שרה'ס שיזכה לבן שיאיר את העולם. עוד אמרו עליו, שאמרו גדולי ישראל שבדורו שלא נפגם אצלו צלם האלוקים{{הערה| ראה מ. אינדריטץ, 'באהלי חב&quot;ד' עמ' 172 . בספר 'שבחי הרב' כותב שהרה'ק רבי ישראל מפולוצק העיד לפני הרב המגיד ממעזריטש שראה על כפרי אחד, רבי משה הלוי בכפר נאיימיל, את צלם האלוקים בשלמות כאשר ניתן לו (עמ' יג).}}.<br /> <br /> בגיל 13 כבר היה בקי בכתבי ה[[אריז&quot;ל]] נוסף על בקיאותו ורוב חכמתו בתורת הנגלה{{הערה|'שבחי הרב', שם.}}. כאשר אדמו&quot;ר הזקן הקים את [[חסידות חב&quot;ד]]. התקרב אליו ר' אהרן למרות צעירותו{{הערה|ב'שבחי הרב' כתוב שהיה בן י&quot;ג שנה, לפי 'בית רבי' היה בן י&quot;ז שנה.}}.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן חבבו וקרבו מאד וגדלו בתוך ביתו כאחד מבניו{{הערה|ב'שבחי הרב' מסופר שאביו ר' משה היה גר בכפר ניימיל ליד אורשע וכשהיה ר&quot;א עדיין בגיל צעיר עבר אדמו&quot;ר הזקן דרך הכפר וראה אותו משחק עם נערים בני גילו בקש שיביאו אותו לבית אביו ובקש להשתדך עמו אך אביו אמר שהוא כבר משודך לאחת מבני משפחתו.}}.<br /> <br /> ===בצל אדמו&quot;ר הזקן===<br /> מסופר שכאשר נכנס פעם ראשונה ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] כתב לו פ&quot;נ בו כתב:{{ציטוטון|הנפש השפלה באמת איך תדבק באין סוף המוחלט}}. אדמו&quot;ר הזקן שראה זאת אמר שיונגרמאן צעיר שאל דבר שזקני החסידים לא שאלו{{מקור}}.<br /> <br /> בשנת [[תקס&quot;א]] קבע את משובו ב[[ליאדי]] ליד [[אדמו&quot;ר הזקן]], שם דר שמונה שנים{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] בערכו}}.<br /> <br /> בשערי ספריו נדפס כי למד אצלו ושמש את אדמו&quot;ר הזקן למעלה משלושים שנה, וכן הוא היה מתייגע קטע קטן שהיה אומר אדמו&quot;ר הזקן, ודורש במאמריו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר ברשימת היומן, עמוד שנ&quot;ט, כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|חסידי אדמו&quot;ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות! שראה זאת חברו, ר' [[משה וילנקר]], קרא לעברו &quot;רד למטה! מה לך מתפעל כך?...}} במצות [[אדמו&quot;ר הזקן]] אף היה משיב על מכתבים משמו.<br /> <br /> כאשר נאסר [[אדמו&quot;ר הזקן]] אף הסתובב לאסוף כסף לפעול לשחרורו אצל השלטונות. וקיבץ מאה אלף רובל כסף{{הערה|רשימות היומן עמוד שט&quot;ז}}<br /> <br /> בעת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] הופקד רבי אהרן על ידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] להדרכת החסידים המבוגרים, ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]] היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים. שכן, רבי אהרן היה מבוגר מ[[אדמו&quot;ר האמצעי]] בכעשר שנים{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15888&amp;st=&amp;pgnum=181&amp;hilite= חלק ד' עמודים 156-7]}}.<br /> <br /> במשך תקופה היה ידיד של אדמו&quot;ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. והם היו קוראים אחד לשני כאחים. <br /> <br /> כמו כן ר&quot;א ואדמו&quot;ר האמצעי, היו '[[חוזר|החוזרים הראשונים]]', כמו כן שימשו שניהם יחדיו כ&quot;[[משפיע]]ים&quot; שהדריכו וחינכו את עדת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות של [[אדמו&quot;ר הזקן]] החלו חיכוכים בין רבי אהרן לבין רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו&quot;ר הזקן) עקב העובדה שרבי אהרן נהג לחזור דברי חסידות בשילוב הסברים משלו ואילו המהרי&quot;ל זלזל בדרך זו והקפיד לחזור את המאמרים בדיוק רב וללא הסבר{{הערה|רשימות היומן עמוד שס&quot;ז}}, בשלב מסוים הורה לו [[אדמו&quot;ר הזקן]] לעזוב את ליאדי ולא הרשה לו לחזור במשך כשלוש שנים ומאז הגיע רק לעיתים רחוקות ולפרקים קצרים, בתקופה זו התגורר ב[[עיירה]] ארשע. עזיבתו גרמה צער רב לאדמו&quot;ר הזקן, בזמנים הללו החלו להתגלות חילוקי דעות בין רבי אהרן לבין [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שגרמו למחלוקת לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ===ייסוד חסידות סטרשלה===<br /> {{ערך מורחב|חסידות סטרשלה}}<br /> לפי אחת המסורות קיבל את ברכת [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעזיבתו, אולם הפילוג ממש והמחלוקת פרצו אחרי הסתלקות אדמו&quot;ר הזקן. <br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] התפתחה מחלוקת בינו לבין ממלא מקומו של אדמו&quot;ר הזקן - [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ [[היכל הבעש&quot;ט]] גיליון כ&quot;ד עמ' קמ&quot;ז ואילך.}}. ר' אהרון ראה עצמו כממשיך דרכו וממלא מקומו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ופתח את חצרו ב[[עיירה]] [[סטרשלה]] והחל לנהוג במנהגי [[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רות]]. מרבית החסידים הלכו אחר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] אך היו רבים שהלכו גם אחרי רבי אהרן. <br /> <br /> עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לדרך ב[[עבודת התפילה]] - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה שהתבטאה כלפי חוץ בתנועות ו[[תפילה]] בצעקות{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה}}. ואילו אצל [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כלל לא ניכרה ההתפעלות החוצה. עניין נוסף היה לגבי [[התקשרות]] ל[[אדמו&quot;ר]] שבעוד ש[[אדמו&quot;ר האמצעי]] סבר שיש להתקשר לגמרי לאדמו&quot;ר, סבר ר' אהרון שעל החסיד לקבל את תורתו של האדמו&quot;ר ולאו דווקא גם את מרותו.<br /> <br /> רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו&quot;ר הזקן), כתב לו מכתב חריף בנגלה שאסור לו להרות. <br /> <br /> בעת כהונתו כאדמו&quot;ר כתב ביאורים ב[[תורת החסידות]] המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על [[ספר התניא]] לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה ב[[אחדות ה']], [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']]. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו&quot;ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה ב[[תורת החסידות]] בכלל ושל [[אדמו&quot;ר הזקן]] בפרט.<br /> <br /> כשאדמו&quot;ר האמצעי נאסר, נאסר גם הוא. ומספרים שבנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שכשאסרו את אדמו&quot;ר האמצעי, פגש באיסר המוסר והוכיח אותו על זה, נתכעס איסר ואמר לו, לכן אלשין גם על אביך וקיים את הבטחתו.<br /> <br /> לאחר פטירתו של ר' אהרן עלה בנו רבי חיים רפאל כממשיכו לנשיאות, אולם לאחר שלא האריך ימים על ממלכתו חזרו רוב חסידיו לחסידות חב&quot;ד, מיעוטם המשיכו ללמוד את תורתו של רבי אהרן וללכת בדרכיו ללא רבי ומנהיג.{{הערה|'בית רבי' חלק א' פרק כ&quot;ו.}}<br /> <br /> ====מתלמדיו המפורסמים====<br /> *רבי [[יחזקאל מדרויא]]<br /> *רבי [[אברהם שיינעס]] - חתן אדמו&quot;ר הזקן<br /> *רבי [[משה וילנקר]]<br /> *רבי [[זאב וילנקר]]<br /> *רבי [[יעקב קדנר]]<br /> *רבי מנחם נחום מפלאצק שכותב בהסכמתו לספר 'עבודת הלוי' 'שנאבקתי בעפר רגליו שנים הרבה'{{הערה|לאחר הסתלקות נסעו לווילעדניק ראה המבוא להר י. מונדשיין לספר 'שארית ישראל'.}}.<br /> <br /> ==אצל רבותינו נשאינו==<br /> {{להשלים}}<br /> אף שסלל לעצמו דרך שלא תחת [[אדמו&quot;ר האמצעי]], רבותינו נשאינו הזכירו אותו לעיתים.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק אמר עליו {{ציטוטון|אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא היה לו מסירות נפש רב על רבינו}}{{הערה|בית רבי בערכו בהערה ד}}. <br /> <br /> הרבי חיבב את תורתו בכמה ענינים, ולדוגמה והביטוי שנמצא בלשון הרבי שהכח האלקי &quot;לא סר לרגע&quot; מקורו בכתביו{{הערה|ראה [[מדייק במאמר]] תשט&quot;ז הערה 98.}} ואף התבטא כמה פעמים שצריך להדפיס את ספריו. בהתוועדות שבת-קודש פרשת אחרי תש&quot;ל (שיחות-קודש תש&quot;ל כרך ב' עמ' 113) דיבר הרבי על עניין הצדקה. בין הדברים אמר שבנושא ה'מעמד' ישנו מיעוט איגרות של רבותינו נשיאינו, איגרות שכתב אדמו&quot;ר הזקן אודות המעמדות עבור רבותינו שבארץ-הקודש ומהם שנדפסו וגם ישנן שלא נדפסו; איגרות של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|מהוריי&quot;צ]]. אמנם, ציין הרבי, &quot;ישנה איגרת מר' אהר'לע סטראשעלער, המבאר את עניין המעמד&quot;.{{הערה|דברי הרבי מכוונים ככל הנראה למכתבו של הרה&quot;ק ר' אהרן הנדפס בספרו 'עבודת הלוי' (חלק הליקוטים יג, ג), שם מבואר רוב הטוב ונועם הוי' הנמשכים על ידי הנתינה [ונעתק משם בספר '[[מגדל עוז]]' (כפ&quot;ח תש&quot;מ) עמ' שכט – שלא].}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו ממלא מקומו רבי חיים רפאל<br /> *בנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שנשא לאשתו רבקה בת הגביר ר' חיים דימשיץ מוויטעבסק<br /> *חתנו ר' אריה ליב מלעפלע<br /> *חתנו ר' אלכסנדר סנדר פרומקין אבי משפחת פרומקין הירושלמית שעלה לארץ ישראל{{הערה|לאחר פטירת אשתו של ר' סנדר בת ר' אהרן, נשא ר' סנדר אשה אחרת ממנה נולד לו בנו [[ישראל דב פרומקין]]}}. נכדו ר' נחמן יצחק יעקבסון משקלוב הוציא לאור את ספרו עבודת הלוי<br /> <br /> ==מצבתו==<br /> [[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי אהרן]]<br /> ב[[חודש טבת]] [[תשע&quot;א]] נתגלה שבכפר &quot;סטראשעלע&quot; מקום קבורתו, וזאת על פי עדות זקני הכפר &quot;שבמקום זה קבור רב גדול שהיו באים הרבה להתפלל אצלו&quot; על פי הדברים האלו הוקמה על ציונו מצבה חדשה{{הערה|שמעון גווירץ [http://zadikim.org/44166.html רבי אהרן הלוי הורוויץ מסטרשלה], אתר באהלי צדיקים, ט&quot;ו טבת ה'תשע&quot;א}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> [[קובץ:CIMG6070.JPG|ממוזער|דף השער של ספר [[שערי היחוד והאמונה]]]]<br /> * '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]][[שקלוב]] [[תק&quot;פ]]{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.<br /> * '''[https://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]].<br /> * '''[[עבודת הלוי]]''' - פרשיות השבוע, על ההפטרות, על המועדים, אגרות וליקוטים שונים, גם מאמרים שנאמרו על ידו בהזדמנויות שונות, וכן מאמרי אדמו&quot;ר הזקן כפי שנרשמו על ידו, נדפס אחרי הסתלקותו על ידי נכדיו ותלמידיו, ונכתבו על ידי תלמידיו. לבוב, [[תר&quot;ב]]-[[תרכ&quot;ו]]. <br /> * '''הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים''', מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בורשה), [[תרכ&quot;ו]].<br /> * [https://www.hebrewbooks.org/21815= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה. <br /> * '''ביאור על מגילת רות''', בתוך ספר 'בד קודש' ורשה [[תרל&quot;א]].<br /> * '''ביאור על אגרת הקודש של רבנו הזקן &quot;'איהו וחיוהי חד&quot;''', הובא בסוף חלק ג' לספר 'עבודת הלוי' דף מ&quot;ד עמ' א'.<br /> במשך שנים, לא נדפסו ספריו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והפכו לנדירים. בשנות המ&quot;מים, הודפסו והופצו ספריו במהדורות נוספות, על ידי רבי אברהם משה קרויס מחסידי [[תולדות אהרן]].<br /> <br /> במספר הזדמנויות{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך א' עמ' קנב}} בסעודות החג בבית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], העיר ה[[רש&quot;ג]] בפני הרבי כי ספרי ר' אהרן לא הודפסו זמן רב ואזלו מן השוק, הרבי הגיב על כך ואמר:'''&quot;אילו היו לי חסידים ברי-סמכא שאפשר לסמוך עליהם – הייתי מדפיסם!&quot;''' והמשיך:'''&quot;למרות שיש מי שטוען שאין כסף – למטרה כזו הייתי משיג כסף ומוציאם-לאור!&quot;'''. ובהזדמנות נוספת{{הערה|שם עמ' ריא}} העיר ה[[רש&quot;ג]] כי כתבי ר' אהרן הולכים לאיבוד, והרבי הוסיף כי דרושיו על פרשיות השבוע אינם מסודרות, ומן הראוי לעורכם לפני הבאתם לדפוס, ואמר:'''&quot;באמת מן הראוי היה להוציאם-לאור, אם חסידים יקחו על עצמם את האחריות!&quot;'''.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> *[[ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע]].<br /> *[[ניגון מיוחס לר' אהרן מסטרשלע]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> * [[אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> * [[חסידות סטרשלה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{HebrewBooks|רבי אהרן מסטרשלה|שער התפילה|21815}}<br /> *&quot;[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8035&amp;CategoryID=1547 הרה&quot;ק ר' אהרן מסטראַשעלע]&quot; - מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[חסידות חב&quot;ד]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[חסידות סטרשלה]]|שנה=[[תקכ&quot;ו]] - [[כ&quot;ב תשרי]] [[תקפ&quot;ט]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[חיים רפאל מסטרשלה]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רים]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=469963 2021-04-11T06:17:05Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מתחם ישיבת מאור מנחם .png|שמאל|ממוזער|250px|מתחם ישיבת מאור מנחם רחובות]]<br /> [[קובץ:חיים אהרון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[חיים אהרון]], ראש הישיבה]]<br /> [[קובץ:יוסף יצחק לוין.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק לוין, משגיח בישיבה]]<br /> [[קובץ:רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה בלימודם]]<br /> <br /> ישיבת '''מאור מנחם''', היא [[ישיבה קטנה]] חבדי&quot;ת בעיר [[רחובות]], המונה כ90 [[תמימים]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> הישיבה הוקמה עבור נערי קהילת חב&quot;ד בעיר בשנת [[תשנ&quot;ה]] על ידי רב הקהילה, הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]; הוא פנה לרב [[חיים אהרן]] (שעבר לאחר הקמת הישיבה ל[[כפר חב&quot;ד]]) ולרב זאב מינצברג מאשדוד (שעבר בעקבות הקמת הישיבה לרחובות), ויחדיו הקימו את הישיבה; בשנתה השני' החלו להצטרף אלי' בחורים מכל רחבי הארץ.<br /> <br /> בישיבה פועל ארגון [[את&quot;ה]]. בשנת [[תשס&quot;ט]] הוחלפה מערכת קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] של הישיבה, וקובץ ההערות החל להיקרא בשם '[[רחובות הנהר]]', ותפס מקום של כבוד בין קבצי ההערות.<br /> <br /> == מבנה הישיבה וההיסטוריה שלו ==<br /> הישיבה מתייחדת בכך שמתחם הלימוד הינו במתחם בית הכנסת של הקהילה המקומית. הדבר הינו תוצר של פשרה שהושגה באחד מבתי המשפט בארץ, שהובאה אליו עתירה לפיו המבנה שנבנה כמתחם לישיבה בשכונה לא דתית בעיר (שכיום הינה שכונה דתית בה מתגוררים רבים מהמגזר ה'ציוני דתי'), יפגע בצביונה &quot;החילוני&quot; כביכול של השכונה, כתוצאה מכך הוצעה פשרה לפיה תקבל הקהילה מתחם אחר בעיר (ששימש בעבר כ&quot;בית ספר שז&quot;ר&quot; - ונמצא בסמוך מאוד למתחם בית הכנסת החב&quot;די) עבור מוסדות הקהילה ובתוכם תלמוד תורה וישיבה, ובתמורה תוותר על המתחם הגדול שיועד לה.<br /> <br /> אומנם המתחם המקורי הינו נס גדול פלאי שקשור לכתיבה לרבי באגרות קודש. הרב גלוכובסקי סיפר כי כשכתב לילה לפני לרבי וביקש ברכה עבור הצלחת הקהילה במשפט, קיבל מענה שלא היה נראה כלל קשור לנושא הנכתב. המכתב היה מיועד לזלמן שז&quot;ר הידוע בקשריו לרבי, ועסק בעניינים שונים. למחרת כשנסע ביחד עם הרבנים שחר וקרלנשטיין, הושמעה ברכב הקלטה אקראית של התוועדות של הרבי מאחת השנים ובהשגחה פרטית במהלך אחד מהניגונים שמעו את הרבי קורא &quot;הרב גלוכובסקי&quot; - מדובר כמובן על אביו של הרב גלוכובסקי והדבר נתן הרגשה שהרבי מלווה אותם. בהגיעם, כששמע לאחר זמן קצר את הצעת הפשרה לפיה יהיו הם במתחם שז&quot;ר בעיר, קישר זאת הרב גלוכובסקי באופן ישיר למענה שקיבל לילה לפני. כשבא לספר ע&quot;כ לרב שחר ולרב קרלנשטיין, הקדימו הם וסיפרו בלי שאחד יודע מהשני, שאף הם כתבו לרבי לילה לפנ&quot;כ, והמכתב היה מיועד לנמען - שז&quot;ר. מענה מיוחד זה שקיבלו חייב אותם להסכים לכך. ואכן כיום פועל במקום &quot;תלמוד תורה - לוי יצחק&quot;.<br /> <br /> מבנה נוסף במתחם שז&quot;ר נוצל עד היום לגנים ומשרדים מפאת אי התאמתו למבנה ישיבתי. בקומה השלישית במבנה ממוקם הזאל של הישיבה המשמש את התמימים בשבתות וחגים.<br /> <br /> בשנת ה'תש&quot;פ בשיא משבר הקורונה, פתחה הישיבה בסיוע הגביר הרה&quot;ח יוסף יצחק קריאף, בקמפיין התרמה של כחצי מילון ש&quot;ח, כשחצי מיליון נוספים תרם הרב קריאף. הקמפיין היה בעל הצלחה אדירה והשיגו הם 1,188,715 - סכום שהוא למעלה מהמצופה.<br /> <br /> כחלק מקמפיין זה שופצו הפנימיות - פנימיית ש&quot;ג (שופצה לפני תחילת הקמפיין) באופן מלא, ופנימיית ש&quot;א וש&quot;ב שופצה באופן חלקי. את הגנים הממוקמים במבנה הנ&quot;ל (שז&quot;ר) העבירו למקום אחר בעיר, ופנים המבנה שופץ מחדש ע&quot;י ההנהלה כך שכיום יש בו &quot;זאל&quot; גדול ומרווח, חדר אוכל, כיתות ועוד.. ובכך יהיה לתמימים מקום קבוע הן לשבתות קודש והן לימי הלימוד הרגילים.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> <br /> *[[ראש הישיבה]] - הרב [[חיים אהרן]].<br /> *[[משגיח]] - הרב יוסף יצחק לוין.<br /> *[[משגיח]] - הרב שאול שלמה פייבישביץ.<br /> [[משפיע|משפיעים]]:<br /> *הרב ברוך בנימין זאב מינצברג.<br /> *הרב בנימין שמעון קטורזה.<br /> *הרב שניאור זלמן ברוד.<br /> [[ר&quot;מים]]:<br /> *הרב [[חנוך העניך זילברשטרום]]. <br /> *הרב חיים איגרמן.<br /> *הרב משה ירוסלבסקי.<br /> <br /> ;צוות הישיבה בעבר<br /> *הרב [[יעקב לנצ'נר]] - ר&quot;מ<br /> *הרב יוסף יצחק הכהן כץ, משמש כיום כ[[משגיח]] בישיבת תומכי תמימים בני ברק.<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברחובות]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%9B%D7%94%D7%9F_(%D7%A7%D7%96%D7%97%D7%A1%D7%98%D7%9F)&diff=469914 2021-04-09T10:53:56Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}[[קובץ:אלחנן כהן.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב כהן]]<br /> הרב '''אלחנן כהן''', הינו [[שליח]] [[הרבי]] ורב העיר [[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב כהן נולד ב[[ג' אדר שני]] [[תשל&quot;ג]] לאביו הרב [[אשר לעמיל כהן]], רב קהילת חב&quot;ד ב[[ביתר עלית]]. ב[[ישיבה קטנה]] למד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]], ובשנת [[תשנ&quot;ז]], לאחר נישואיו, יצא ל[[שליחות]] ב[[קזחסטן]] מדינה המונה כ30,000 יהודים.<br /> <br /> הרב כהן משמש כרב העיר &quot;[[אלמא אטא]]&quot;, העיר בה נמצא ציונו של רבי לוי יצחק אביו של [[הרבי]]. הוא אף משמש כשוחט ומוהל בעיר ובאזור.<br /> <br /> {{קצרמר|שלוחים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: כהן אלחנן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9A_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D&diff=469892 2021-04-09T07:26:34Z

<p>ישראל 770: יצירת דף עם התוכן &quot;הרב &#039;&#039;&#039;חנוך העניך זילברשטרום&#039;&#039;&#039; תושב כפר חב&quot;ד הינו ר&quot;מ בישיבת מאור מנחם ברחובות. == רקע ==...&quot;</p> <hr /> <div>הרב '''חנוך העניך זילברשטרום''' תושב [[כפר חב&quot;ד]] הינו ר&quot;מ בישיבת [[מאור מנחם]] ברחובות.<br /> <br /> == רקע ==<br /> נולד בז' (/ו') באדר ב' בשנת תשכ&quot;ב לאביו [[אהרון מרדכי זילברשטרום]] ע&quot;ה ולאמו מרת מרים ע&quot;ה. זכה לשהות בחצרות קודשינו מספר שנים וזכה להיות לאחד משבעת הקנים ב[[770]] כשהיה קן ב[[נגלה]]. נישא למרת דבורה לאה בתו של הרב אברהם מיכאל הלפרין - רב שכונת הגבעה הצרפתית (גבעת שפירא) בירושלים, חבר בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש, ומחשובי חסידי חב&quot;ד בירושלים.<br /> <br /> לאחר נישואיו שימש כמשפיע בישיבת אחיי תמימים בראשל&quot;צ. לאחר סגירת הישיבה נקרא לישיבת חב&quot;ד ברחובות והוסיף נדבך חסידותי ולימודי בישיבה.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ו הוציא לאור את כתבי וחידושי אביו בספר בשם &quot;מן המעיין - חידושים וביאורים ברמב&quot;ם ובשולחן ערוך&quot;, ובין היתר מובאים בספר התכתבותו עם כמה וכמה רבנים חשובים בקהילות החרדיות בארץ ישראל ובכלל. בספר ישנם 550 עמודים מלאים בהערותיו הרבות. הרבי התבטא על ר' אהרון מרדכי שהוא &quot;ירא שמיים בתכלית&quot;.<br /> <br /> הרב זילברשטרום הינו מצאצאי רש&quot;י ומצאצאי רבינו הזקן.</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%A9%D7%97%D7%A8&diff=469891 2021-04-09T06:51:54Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אלימלך שחר 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלימלך שחר]]<br /> הרב '''אלימלך שחר''' הינו מנכ&quot;ל מוסדות חב&quot;ד ב[[רחובות]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ה' מנחם אב]] [[תש&quot;ו]] למשפחה חרדית במושב בית גמליאל (מושב מזרם המזרחי).<br /> למד בישיבת תומכי תמימים בלוד, והיה ממושפעיו של ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]].<br /> <br /> הקים את ביתו ברחובות, היה ממקימי הקהילה שמונה כיום (נכון לשנת תשע&quot;ח) כ-600 משפחות. לאחר כמה שנים מבואו למקום מונה למנהל [[תלמוד תורה]] חב&quot;ד ובהמשך למנכ&quot;ל מוסדות חב&quot;ד ברחובות, הכוללים מוסדות חינוך וחסד. הקפיד עד סוף שנות הע' להגיע בכל שנה לרבי בחודש [[תשרי]] ב[[770]].<br /> <br /> [[קובץ:אלימלך שחר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלימלך שחר מוסר שיעור ב-[[770]]]]הרב שחר ייסד ומנהל את [[מרכז ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]], המאחד את ראשי ומנהלי הישיבות בכינוסים ואסיפות שנתיות ומארגן עבור עובדי הישיבות ימי השתלמות בחינוך. המרכז מקיים גם כינוס שנתי קבוע.<br /> <br /> הרב שחר פועל לעידוד ה[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]] במסגרת [[מרכז אגרות קודש]].<br /> <br /> נחשב כיד ימינו של רב קהילת חב&quot;ד ברחובות [[מנחם מענדל גלוכובסקי|הרב גלוכובסקי]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *זלמן צרפתי, '''[http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93-%D7%9C%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9B/ המקשרים]''', בתוך 'במענה למכתביו' - מוסף בית משיח, ג' בתמוז תשע&quot;ז<br /> <br /> {{מיון רגיל:שחר, אלימלך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברחובות]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D&diff=469890 2021-04-09T06:44:42Z

<p>ישראל 770: /* שנה עברית ולועזית. */</p> <hr /> <div>{{משתמש:חלוקת קונטרסים/דף שיחה}}<br /> <br /> == אות ברכה ==<br /> <br /> {| style=&quot;background-color: #fdffe7; border: 1px solid #fceb92; {{box-shadow|1px|1px|5px|black}} {{border-radius|12px}}&quot;<br /> |rowspan=&quot;2&quot; style=&quot;vertical-align: middle; padding: 5px;&quot; | [[קובץ:מממממ.png|50px]]<br /> |style=&quot;font-size: x-large; padding: 3px 3px 0 3px; height: 1.5em;&quot; | '''אות ברכה'''<br /> |-<br /> |style=&quot;vertical-align: middle; padding: 3px;&quot; | יישר כח על פעולתך למען שיפור הצד הטכני באתר, ובעבודת [[הפצת המעיינות]]. כה לחי! <br /> |}<br /> נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 09:09, ז' באדר, ה'תשפ&quot;א, 19 בפבר' למניינם.<br /> :תודה! ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:31 • ז' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == שלום רב ==<br /> <br /> שלום רב, אשמח לדעת מנין הינך מכיר את הרב[[בנימין מאירי]]?<br /> כמו&quot;כ אשמח לדעת מדוע הורדת את הציטוט של השו&quot;ע ששמתי בערך [[יין]] להערה??--[[משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|ברוך הבא מלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|שיחה]], 14:05, י' באדר, ה'תשפ&quot;א 14:05, 22 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :מכיר אותו כבחור בקריית גת וכרב. התוכן כבר מובא במילים אחרות (וזה טוב) ולכן הציטוט מקומו בהערה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:36 • י' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::איזו השגחה פרטית, גם אני גר בקריית גת. מי כבודו?? --[[משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|ברוך הבא מלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|שיחה]], 17:37, י' באדר, ה'תשפ&quot;א 17:37, 22 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::יכול להיות שכבודו לומד או למד בישי&quot;ק חח&quot;ל צפת?? --[[משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|ברוך הבא מלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|שיחה]], 17:58, י' באדר, ה'תשפ&quot;א 17:58, 22 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::::אתה לכאורה לא מכיר. גרתי בקריית גת לפני יותר מ-10 שנים. בכל אופן, לא מזדהים באתר ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:39 • י' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :::::אכן, התחמקות נאה... --[[משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|ברוך הבא מלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|שיחה]], 18:46, י' באדר, ה'תשפ&quot;א 18:46, 22 בפברואר 2021 (UTC)<br /> <br /> == אולם דיונים ==<br /> <br /> למה אתה מוחק פעם אחר פעם שאלות שאני מעלה בשביל שאני יוכל לערוך ערכים??? --[[משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|ברוך הבא מלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|שיחה]], 18:40, י' באדר, ה'תשפ&quot;א 18:40, 22 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :האולם דיונים מיועד לדבר ספציפי ככתוב בראשיתו. כל הודעה שלא קשורה אליו ישירות דינה להימחק. העברתי את שאלתך לדף המתאים, הלא הוא [[שיחה:ארגנטינה]] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:43 • י' באדר ה'תשפ&quot;א <br /> ::לאיפה העברת את שאלתי בנוגע לישיבה המאוחדת הבוכרים - פתח תקווה?--[[משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|ברוך הבא מלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|שיחה]], 18:46, י' באדר, ה'תשפ&quot;א 18:46, 22 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::[[שיחה:ישיבת הבוכרים]]. בהצלח! ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:48 • י' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == הג'אדט החדש ==<br /> [[קובץ:צילום מסך 2021-02-22 224854.png|ממוזער|מרכז|צילום מסך]]<br /> יישר כח על ייבוא הג'אדט החדש (אגב, מאיפה? יש אותו בויקפדיה?), רציתי להעיר שראיתי שאם יש ערך שאין בו תמונות, זה נותן קישור לחב&quot;ד אינפו בנושא שזה מאוד מוצלח, אבל אולי כדאי להקים אתר מיוחד לזה? אגב, יש לך אפשרות של ייבוא של עוד ג'אדטים? למשל, האם אתה יכול לייבא לאתר את האפשרות של סוגי תקציר, כגון 'הרחבה' 'ניסוח' וכדו'? א&quot;כ זה יכול ממש לעזור לאתר. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 21:12, י' באדר, ה'תשפ&quot;א, 22 בפבר' למניינם.<br /> :כוונתי היא לדוגמה המצורפת לעיל. אגב, תתפלא (או שלא..) לשמוע, התמונה הזו צולמה מעריכה כאן באתר, לעיתים שאני עושה תצוגה מקדימה זה מופיע לי לרגעים בודדים.. יש לך מושג למה? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 21:42, י' באדר, ה'תשפ&quot;א, 22 בפבר' למניינם.<br /> ::זה אכן מויקיפדיה, כפי שבטח ראית הקישור לחב&quot;ד אינפו לא יצא מוצלח, ניסיתי שכאשר ילחצו עליו הוא יחפש את שם הערך בחב&quot;ד אינפו אבל לא ממש הצלחתי. אני כעת לא פנוי בשביל נסיונות אבל בעזרת ה' בסוף שבוע אני ינסה להעתיק את זה, למרות שאם זה לפעמים עובד כנראה זה כבר כאן רק שלא בצורה טובה. אני ינסה לבדוק בהמשך. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:53 • י' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :::מצטרף לישר כוח, אכן הגאדג'ט הזה ממש טוב, ויכול להביא הרבה תועלת! (אם בודקים לפני) '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:24, י&quot;א באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(23 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::::{{א|פולע}}, סידרתי שיהיה תקצירי עריכה מתחת לחלון העריכה. לשימוש יש להפעיל את הגאדג'ט ב{{העדפות|גאדג'טים}} (האפשרות השמינית) ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:46 • י&quot;ב באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :::::בעצם זה דלוק כברירת מחדל, מי שלא רוצה שיוריד שם. אם לדעתך יש מה להוסיף או להוריד זה ניתן לשינוי ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:47 • י&quot;ב באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::אני ממליץ לכל אחד לעבור על כל ההגדרות והגאדג'טים ולסמן מה שמתאים לכם (ככה אני עשיתי). -'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:22, י&quot;ב באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> <br /> == עורך חזותי ==<br /> <br /> יש בידך לייבא אותו, או שצריך מתכנת בשביל זה? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:25, י&quot;ב באדר, ה'תשפ&quot;א, 24 בפבר' למניינם.<br /> :צריך מתכנת. למרות שאני חושב שיותר נח איך שעכשיו ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:43 • י&quot;ב באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::מתי חב&quot;דפדיה תשיג מתכנת זמין ונורמלי? מתייג גם את {{א|שיע.ק}} ואת המתכנת היקר (לשעבר, ונקוה שלקרוב..) {{א|men770}}. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:55, י&quot;ב באדר, ה'תשפ&quot;א, 24 בפבר' למניינם. 18:55, 24 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::כעת צריך מתכנת בשביל השידרוג האחרון, שיתקין בוט ושיסביר לי כמה דברים שהתקשיתי בהם {{קריצה}}. מעבר לזה אני לא יהיה בעד עורך חזותי או משהו בסגנון. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:05 • י&quot;ג באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::::העורך חזותי הוא לא כברירת מחדל, והוא יכול למשוך הרבה כותבים, שחוששים משפת הויקי ומתקשים להבין אותה. עם זאת, שמעתי מפי מבינים בנושא, שהעורך יכול גם להביא בעיות וליצור חלילה נזקים, לכן אם אכן ישדרגו ויתקינו אותו, צריך לוודא אודות עניין זה קודם. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 09:26, י&quot;ג באדר, ה'תשפ&quot;א, 25 בפבר' למניינם.<br /> :::::במילא כל משתמש חדש יצטרך ללמוד שפת ויקי בשביל ערכים שהם לא עובדים על עורך חזותי, כך שזה יגרום שמי שמתקשה יצטרך ללמוד את שניהם ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:04 • י&quot;ג באדר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == יחי! ==<br /> <br /> מה הקטע באתר, כל שניה מחליף עיצוב. מגירסה ישנה לחדשה וחוזר חלילה. [[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 19:21, ט&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;א 19:21, 28 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :לא ברור לי על מה אתה מדבר ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:59 • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::אולי הוא מתכוון לתצוגת מחשבים ותצוגת מכשירים חכמים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:45, י&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;א 09:45, 1 במרץ 2021 (UTC)<br /> :::אבל זה לא משתנה לבד ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:04 • י&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == הג'אג'ט התותח!!!!! ==<br /> <br /> תודה רבה על הג'אג'ט החדש!! הוא ממש עוזר לי!! '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;''.<br /> :בבקשה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:05 • י&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == יחי ==<br /> יש אפשרות לתת לי הרשאה להעלות תמונות?--[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 12:30, י&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;א 12:30, 1 במרץ 2021 (UTC)<br /> :זה מגיע אוטומטית אחרי ותק של 4 ימים ו100 עריכות ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:05 • י&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> בדקתי, וזה אחרי 50 עריכות. ויש לי עכשיו הרשאה. יחי המלך! --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 16:14, י&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;א 16:14, 1 במרץ 2021 (UTC)<br /> <br /> == {{א|195.60.235.131}} - שלך? ==<br /> <br /> נראה כי נפלטת בחשבון ככל הנראה באמצע העבודה, או שהוא בכלל לא קשור אליך? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 16:06, י&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;א, 1 במרץ למניינם.<br /> :לא קשור אלי, הוא עורך לא רע אבל חבל שהוא פותח קטגוריות לפחות מ-5 ערכים ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 16:10 • י&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> ==הערה==<br /> מה ההבדל בין &lt;ref&gt; ל&quot;הערה&quot;? אני שם לב שאתה משנה כל הזמן... --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 15:55, י&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;א 15:55, 2 במרץ 2021 (UTC)<br /> :ההבדל הוא שזה באנגלית וזה בעברית, שמתאים יותר לאנציקלופדיה בעברית. גם לצורך האחידות כדאי לכתוב בעברית ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:21 • י&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::וגם זה יותר נוח (במיוחד למשתמשים אנונימים וחדשים שיראו איך לעשות מהערות אחרות) '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:52, י&quot;ט באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(3 במרץ למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::אז שיעשו את ההגדרות באופן שכשלוחצים על הערת שוליים זה יעשה בעברית... --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 12:25, י&quot;ט באדר, ה'תשפ&quot;א 12:25, 3 במרץ 2021 (UTC)<br /> ::::ניסיתי, כשאני יצליח זה באמת יהיה.. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:26 • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == איפה אתה? ==<br /> <br /> הרבה זמן לא שומעים ממך? אייכה???? --[[משתמש:חשבונו של עולם|חשבונו של עולם]] - [[שיחת משתמש:חשבונו של עולם|שיחה]], 18:04, כ' באדר, ה'תשפ&quot;א 18:04, 4 במרץ 2021 (UTC)<br /> :מהבוקר זה הרבה זמן? באמת תיכננתי לקחת [[בין הזמנים]] לאיזה שבוע ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:34 • כ' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::שלא תעז!!!..., ועכשיו ברצינות, אני מרגיש שלאחרונה תחושת המרץ שהייתה בעבר (הלא רחק) באתר והחיות סביב עריכת ערכים וכיוצ&quot;ב ירדה פלאים, חייבים לפתוח באיזה מייזם או משהו בסגנון שיעלה פה לחבר'ה קצת את המצב רוח והחשק, זו היא רק דעתי.. --[[משתמש:חשבונו של עולם|חשבונו של עולם]] - [[שיחת משתמש:חשבונו של עולם|שיחה]], 18:39, כ' באדר, ה'תשפ&quot;א 18:39, 4 במרץ 2021 (UTC)<br /> :::אתה מוזמן ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:43 • כ' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> ==תביע דעתך?==<br /> אשמח שתביע את דעתך על הערך שייצרתי: [[משתמש:ידע חסידי/תולדות אדמו&quot;ר הזקן בקצרה]], אני רוצה לבדוק אפשרות על העברתו למרחב הראשי. תודה. --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - קאבעלאסעוילניק, זה הדרך! ~ הידען שלכם]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 18:06, כ&quot;ג באדר, ה'תשפ&quot;א 18:06, 7 במרץ 2021 (UTC)<br /> :נשמע מענין, מה דעתך לעשות ערך עד תולדות אדמו&quot;ר הזקן אבל עוד יותר בקצרה וגם אחד קצת יותר ארוך מלבד הערך [[אדמו&quot;ר הזקן]] כדי שיהיה לכל סוגי האוכלוסיה, מי שרוצה לקרוא הרבה יהיה לו את הערך הארוך ומי שרוצה לקרוא קצת יהיה לו את הערך הקצר ויהיה עוד משהו כמו שלושה ערכים באמצע ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:15 • כ&quot;ג באדר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == עץ משפחה ==<br /> <br /> עצי משפחה, לגבי מקומם בערך הם נחשבים כמו כל תבנית רגילה? '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 19:21, כ&quot;ט באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(13 במרץ למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :לכאורה כן, אפשרי גם בפסקת משפחתו ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:36 • כ&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> ==אח נוסף לצ&quot;צ==<br /> אשחמ שתציץ לדף [[שיחה:יעקב שניאורסון]], מוזכר שם על עוד בן של הצמח-צדק, זה אממנם ישן, אבל זה נשמע מעניין. על כן אני שואל אותך (אם שוחחת איתו בתקופה האחרונה), אם הרה&quot;ח [[משתמש:טל קפלן]], עדיין משוטט ברשת. --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - רץ הקב&amp;#34;ע (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 14:02, א' בניסן, ה'תשפ&quot;א 14:02, 14 במרץ 2021 (UTC)<br /> :אני לא מכיר אותו אבל הוא הרבה זמן לא היה פעיל. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:27 • א' בניסן ה'תשפ&quot;א<br /> ::דווקא מעניין מה שכתב שם, מוזר שזה לא מוזכר בשום מקום, היהייי, ההיסטורייה הכושלת. {{בכי|}} --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - רץ הקב&amp;#34;ע (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 14:29, א' בניסן, ה'תשפ&quot;א 14:29, 14 במרץ 2021 (UTC)<br /> :::תראה איזה ערך ייצרתי לפני דקות ספורות, אני כנראה בימים הקרובים יעבוד עליו. תסתכל ב - [[משתמש:ידע חסידי/בני הצמח צדק]] --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - רץ הקב&amp;#34;ע (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 14:31, א' בניסן, ה'תשפ&quot;א 14:31, 14 במרץ 2021 (UTC)<br /> ::::לא יודע אם יש מה להכניס לערך בנוסף למה שכבר מובא בערך של ההתפצלות ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 15:15 • א' בניסן ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> <br /> אשמח שתציץ לרגע לערך חדש שיצרתי בדקות האחרונות, ותיתן ביקורת: [[משתמש:ידע חסידי/שואת ליובאוויטש]] --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - רץ הקב&amp;#34;ע (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 16:26, א' בניסן, ה'תשפ&quot;א 16:26, 14 במרץ 2021 (UTC)<br /> :ראשית, אני לא חושב שבספר ליובאוויטש נכתב שמותר להעתיק ממנו את הטקסט כך שאם כן הערך מפר זכויות יוצרים ודינו למחיקה (באם נכון הדבר תוכל לשים בו תבנית מחיקה). שנית, כדאי שתסתכל לפני יצירת ערך על ערכים אחרים ותראה איך הם בנויים, כיום באתר לידיעתי אין ערך שיש בו ציטוט באורך של ערך.. ואם יש כזה גם הוא ראוי לעריכה, שאר הערך נמצא כבר בערך ליובאויטש ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:26 • א' בניסן ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == קישור לאשרינו ==<br /> <br /> שכויח על התיפעול של הקישור. זה יכול להיות רעיון נחמד, לצרף לניגונים קישור לפארבריינגען מסוים שניגנו אותם אצל הרבי. דורש כמובן עבודת נמלים והרבה בקיאות ביוד'ס--[[משתמש:חבדפד770|חבדפד770]] - [[שיחת משתמש:חבדפד770|שיחה]], 23:13, ח' בניסן, ה'תשפ&quot;א 23:13, 21 במרץ 2021 (UTC)<br /> :בדור שלנו זה דורש שניה של חיפוש במרשתת ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:15 • ח' בניסן ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == למחיקה ==<br /> <br /> אבקש למחוק את הערך [[מנחם יצחקוב]], משום שהוא סותר את עצמו. בהתחלה ניסיתי לשפר אותו, ואז גיליתי שהוא סותר את עצמו. נכתב שם ששם הבן של מנחם הוא מנחם, ושלאשתו של מנחם קראו סימה, וגם לביתו קראו סימה. [[משתמש:י מ ב|העורך י מ ב]] - [[שיחת משתמש:י מ ב|שיחה]], 13:18, כ' בניסן, ה'תשפ&quot;א<br /> :העורך אותו הוא [[משתמש:Moti]] {{שכח|י מ ב}}<br /> ::גם כן ערך זה אינו מתאים לחבדפדיה. בתודה מראש [[משתמש:י מ ב|העורך י מ ב]] - [[שיחת משתמש:י מ ב|שיחה]], 13:21, כ' בניסן, ה'תשפ&quot;א<br /> :::אבקש לחסום את [[משתמש:Moti]] [[משתמש:י מ ב|העורך י מ ב]] - [[שיחת משתמש:י מ ב|שיחה]], 13:22, כ' בניסן, ה'תשפ&quot;א<br /> ::::{{א|י מ ב}}, מחקתי. לא חוסמים משתמשים חדשים שיצרו ערך קצר, פשוט מלמדים אותם ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:56 • כ&quot;ב בניסן ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::מה יש להסביר? שלא הגיוני הערך שכתבו? [[משתמש:א ג 2|א ג 2]] - [[שיחת משתמש:א ג 2|שיחה]], 11:38, כ&quot;ב בניסן, ה'תשפ&quot;א<br /> :::::::אכן, משתמש חדש לא מודע לאורך ולרמת הערכים המקובלת בחב&quot;דפדיה וניתן לכתוב לו ע&quot;כ בדף השיחה אם הוא חרג מהנורמה בכדי ללמד אותו ולהרוויח עוד משתמש שיעזור למהפכה החב&quot;דית ברשת ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:12 • כ&quot;ג בניסן ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == מאמרים, לא המשכים ==<br /> <br /> על עריכותך בהתבנית מאמרים - אז אולי תעשה מקום חדש להמשכים בהתבנית מאמרים (המשכים הם בעצם מאמרים וזה גם מובן מהתבנית עצמו שאחד מהמושגים של מאמרים הם המשך)--[[משתמש:בנציון|בנציון]] - [[שיחת משתמש:בנציון|שיחה]], 21:41, כ' בניסן, ה'תשפ&quot;א 21:41, 2 באפריל 2021 (UTC)<br /> :אפשרי באמת להוסיף את זה ככותרת חדשה, אני יוסיף ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:29 • כ&quot;ב בניסן ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == טעות? ==<br /> <br /> :כתבת בעץ משפחת ריבלין, שרבי יוסף אהרן שיינעס, בנו של רבי אברהם שיינס, הוא גם בנה של הרבנית רחל. וצריך לתקן - הוא בנה של הזיווג שלישי של ר’ אברהם. [[משתמש:א ג 2|א ג 2]] - [[שיחת משתמש:א ג 2|שיחה]], 11:52, כ&quot;ב בניסן, ה'תשפ&quot;א<br /> ::אה, וגם אם אפשר להוסיף ששמו המלא של אהרן שיינעס , הוא יוסף אהרון שיינעס. [[משתמש:א ג 2|א ג 2]] - [[שיחת משתמש:א ג 2|שיחה]], 11:52, כ&quot;ב בניסן, ה'תשפ&quot;א<br /> :::יש&quot;כ על העדכון, העץ נכתב על פי המופיע בספר היחוסין של משפחת ריבלין. אם יש לך מידע נוסף כדאי לעדכן בערכו של ר' אברהם שיינס על נישואיו השלישיים שלא מופיעים בו. בהצלחה! ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:33 • כ&quot;ג בניסן ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == ערך [[ראייה]] וערך [[שמיעה]] ==<br /> <br /> איחדתי שני ערכים אלה עם ערך [[ראייה ושמיעה]]. אפשרי למחוק? תודה--גומרים לבנות את ה[[דירה בתחתונים]]!!!__[[משתמש:חבדפד770|חבדפד770]]. [[שיחת משתמש:חבדפד770|טאמי וודקה בודיעט...]] 11:04, 7 באפריל 2021 (UTC)<br /> :{{א|חבדפד770}}, אכן, שמת תבנית למחיקה במקום למחוק, שים לב לתבנית. ראיתי גם שיצרת קטגוריה וכדאי שעל כאלו דברים להתייעץ קודם בדפי השיחה, הערכים שיש בה לא ממש קשורים, יש לה דמיון ל[[:קטגוריה:האדם וגופו]] והיא לא מקושרת לשום מקום. לכן כדאי לבינתיים להשתמש בקטגוריות הקיימות ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:19 • כ&quot;ה בניסן ה'תשפ&quot;א<br /> ::סליחה על הבורות מה ההבדל בין למחיקה לבין למחוק? בקשר לקטגוריה, העניין איסוף הערכים שבצורה בולטת נותנים משל לאלוקות מנפש/גוף האדם. ראיתי שהייתה פעם כזו קטגוריה. יש בזה, כמו שכתבתי בדף קטגוריה, חשיבות מסויימת. ושוב סליחה שאני משתמש בתבנית &lt;ref&gt; במקום &lt;nowiki&gt;{{הערה|}}&lt;/nowiki&gt; פשוט זה בסרגל כלים והרבה יותר מסורבל לכתוב כל פעם מחדש... אם תשנו בסרגל זה יהיה מצויין.--גומרים לבנות את ה[[דירה בתחתונים]]!!!__[[משתמש:חבדפד770|חבדפד770]]. [[שיחת משתמש:חבדפד770|טאמי וודקה בודיעט...]] 11:55, 7 באפריל 2021 (UTC)<br /> :::ראה תבנית {{תב|למחיקה}}, {{תב|למחוק}}. לגבי הקטגוריה, אם אתה מחפש משלים יש גם [[:קטגוריה:משלים בחסידות]] שאפשר להכניס לשם ולא צריך לפתוח בשביל זה משהו חדש, וראה גם את שאר הבעיות עם הקטגוריה. לגבי ההערות, אין הבדל איך רושמים, רק לצורך האחידות כדאי לכתוב בתבניות עבריות כך יהיה גם יותר קל לטפל בעתיד בבעיות בתבנית וכו'. אילו הייתי יודע איך משנים את הסרגל כלים הייתי עושה את זה מזמן. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:06 • כ&quot;ה בניסן ה'תשפ&quot;א<br /> ::::כמובן שלא התכוונתי לסתם משלים בחסיודת... כוונת הקטגוריה ברורה מאוד. כתבת 'ראה גם את שאר הבעיות', אשמח אם תפרט מהם? (אגב בלי קשר. אני שם לב שהתאריך בחתימתי לועזי, איך משנים זאת?)--גומרים לבנות את ה[[דירה בתחתונים]]!!!__[[משתמש:חבדפד770|חבדפד770]]. [[שיחת משתמש:חבדפד770|טאמי וודקה בודיעט...]] 12:12, 7 באפריל 2021 (UTC)<br /> :::::פירטתי את הבעיות, &quot;(1) הערכים שיש בה לא ממש קשורים, (2) יש לה דמיון ל[[:קטגוריה:האדם וגופו]] ו(3) היא לא מקושרת לשום מקום&quot;, גם לא ברור מה הקשר של הספירות שם. לתאריך עברי ראה {{תב|תאריך עברי לחתימה}} ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:21 • כ&quot;ה בניסן ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == שנה עברית ולועזית. ==<br /> <br /> שלום צדיק וחסיד יקר!<br /> קיבלתי בסקרנות את ההערה שלך - לציין שלא כתבתי בשנה עברית משום שהשנה הלועזית עוברת בשתי שנים עבריות ולא נכתב במקורותיי את השנה העברית. בכל אופן בשורות טובות וכל טוב. - שלך - ישראל 770<br /> .</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D&diff=469889 2021-04-09T06:43:58Z

<p>ישראל 770: /* שנה עברית ולועזית. */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{משתמש:חלוקת קונטרסים/דף שיחה}}<br /> <br /> == אות ברכה ==<br /> <br /> {| style=&quot;background-color: #fdffe7; border: 1px solid #fceb92; {{box-shadow|1px|1px|5px|black}} {{border-radius|12px}}&quot;<br /> |rowspan=&quot;2&quot; style=&quot;vertical-align: middle; padding: 5px;&quot; | [[קובץ:מממממ.png|50px]]<br /> |style=&quot;font-size: x-large; padding: 3px 3px 0 3px; height: 1.5em;&quot; | '''אות ברכה'''<br /> |-<br /> |style=&quot;vertical-align: middle; padding: 3px;&quot; | יישר כח על פעולתך למען שיפור הצד הטכני באתר, ובעבודת [[הפצת המעיינות]]. כה לחי! <br /> |}<br /> נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 09:09, ז' באדר, ה'תשפ&quot;א, 19 בפבר' למניינם.<br /> :תודה! ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:31 • ז' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == שלום רב ==<br /> <br /> שלום רב, אשמח לדעת מנין הינך מכיר את הרב[[בנימין מאירי]]?<br /> כמו&quot;כ אשמח לדעת מדוע הורדת את הציטוט של השו&quot;ע ששמתי בערך [[יין]] להערה??--[[משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|ברוך הבא מלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|שיחה]], 14:05, י' באדר, ה'תשפ&quot;א 14:05, 22 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :מכיר אותו כבחור בקריית גת וכרב. התוכן כבר מובא במילים אחרות (וזה טוב) ולכן הציטוט מקומו בהערה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:36 • י' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::איזו השגחה פרטית, גם אני גר בקריית גת. מי כבודו?? --[[משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|ברוך הבא מלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|שיחה]], 17:37, י' באדר, ה'תשפ&quot;א 17:37, 22 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::יכול להיות שכבודו לומד או למד בישי&quot;ק חח&quot;ל צפת?? --[[משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|ברוך הבא מלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|שיחה]], 17:58, י' באדר, ה'תשפ&quot;א 17:58, 22 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::::אתה לכאורה לא מכיר. גרתי בקריית גת לפני יותר מ-10 שנים. בכל אופן, לא מזדהים באתר ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:39 • י' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :::::אכן, התחמקות נאה... --[[משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|ברוך הבא מלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|שיחה]], 18:46, י' באדר, ה'תשפ&quot;א 18:46, 22 בפברואר 2021 (UTC)<br /> <br /> == אולם דיונים ==<br /> <br /> למה אתה מוחק פעם אחר פעם שאלות שאני מעלה בשביל שאני יוכל לערוך ערכים??? --[[משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|ברוך הבא מלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|שיחה]], 18:40, י' באדר, ה'תשפ&quot;א 18:40, 22 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :האולם דיונים מיועד לדבר ספציפי ככתוב בראשיתו. כל הודעה שלא קשורה אליו ישירות דינה להימחק. העברתי את שאלתך לדף המתאים, הלא הוא [[שיחה:ארגנטינה]] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:43 • י' באדר ה'תשפ&quot;א <br /> ::לאיפה העברת את שאלתי בנוגע לישיבה המאוחדת הבוכרים - פתח תקווה?--[[משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|ברוך הבא מלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:ברוך הבא מלך המשיח|שיחה]], 18:46, י' באדר, ה'תשפ&quot;א 18:46, 22 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::[[שיחה:ישיבת הבוכרים]]. בהצלח! ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:48 • י' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == הג'אדט החדש ==<br /> [[קובץ:צילום מסך 2021-02-22 224854.png|ממוזער|מרכז|צילום מסך]]<br /> יישר כח על ייבוא הג'אדט החדש (אגב, מאיפה? יש אותו בויקפדיה?), רציתי להעיר שראיתי שאם יש ערך שאין בו תמונות, זה נותן קישור לחב&quot;ד אינפו בנושא שזה מאוד מוצלח, אבל אולי כדאי להקים אתר מיוחד לזה? אגב, יש לך אפשרות של ייבוא של עוד ג'אדטים? למשל, האם אתה יכול לייבא לאתר את האפשרות של סוגי תקציר, כגון 'הרחבה' 'ניסוח' וכדו'? א&quot;כ זה יכול ממש לעזור לאתר. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 21:12, י' באדר, ה'תשפ&quot;א, 22 בפבר' למניינם.<br /> :כוונתי היא לדוגמה המצורפת לעיל. אגב, תתפלא (או שלא..) לשמוע, התמונה הזו צולמה מעריכה כאן באתר, לעיתים שאני עושה תצוגה מקדימה זה מופיע לי לרגעים בודדים.. יש לך מושג למה? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 21:42, י' באדר, ה'תשפ&quot;א, 22 בפבר' למניינם.<br /> ::זה אכן מויקיפדיה, כפי שבטח ראית הקישור לחב&quot;ד אינפו לא יצא מוצלח, ניסיתי שכאשר ילחצו עליו הוא יחפש את שם הערך בחב&quot;ד אינפו אבל לא ממש הצלחתי. אני כעת לא פנוי בשביל נסיונות אבל בעזרת ה' בסוף שבוע אני ינסה להעתיק את זה, למרות שאם זה לפעמים עובד כנראה זה כבר כאן רק שלא בצורה טובה. אני ינסה לבדוק בהמשך. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:53 • י' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :::מצטרף לישר כוח, אכן הגאדג'ט הזה ממש טוב, ויכול להביא הרבה תועלת! (אם בודקים לפני) '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:24, י&quot;א באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(23 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::::{{א|פולע}}, סידרתי שיהיה תקצירי עריכה מתחת לחלון העריכה. לשימוש יש להפעיל את הגאדג'ט ב{{העדפות|גאדג'טים}} (האפשרות השמינית) ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:46 • י&quot;ב באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :::::בעצם זה דלוק כברירת מחדל, מי שלא רוצה שיוריד שם. אם לדעתך יש מה להוסיף או להוריד זה ניתן לשינוי ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:47 • י&quot;ב באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::אני ממליץ לכל אחד לעבור על כל ההגדרות והגאדג'טים ולסמן מה שמתאים לכם (ככה אני עשיתי). -'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:22, י&quot;ב באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> <br /> == עורך חזותי ==<br /> <br /> יש בידך לייבא אותו, או שצריך מתכנת בשביל זה? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:25, י&quot;ב באדר, ה'תשפ&quot;א, 24 בפבר' למניינם.<br /> :צריך מתכנת. למרות שאני חושב שיותר נח איך שעכשיו ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:43 • י&quot;ב באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::מתי חב&quot;דפדיה תשיג מתכנת זמין ונורמלי? מתייג גם את {{א|שיע.ק}} ואת המתכנת היקר (לשעבר, ונקוה שלקרוב..) {{א|men770}}. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:55, י&quot;ב באדר, ה'תשפ&quot;א, 24 בפבר' למניינם. 18:55, 24 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::כעת צריך מתכנת בשביל השידרוג האחרון, שיתקין בוט ושיסביר לי כמה דברים שהתקשיתי בהם {{קריצה}}. מעבר לזה אני לא יהיה בעד עורך חזותי או משהו בסגנון. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:05 • י&quot;ג באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::::העורך חזותי הוא לא כברירת מחדל, והוא יכול למשוך הרבה כותבים, שחוששים משפת הויקי ומתקשים להבין אותה. עם זאת, שמעתי מפי מבינים בנושא, שהעורך יכול גם להביא בעיות וליצור חלילה נזקים, לכן אם אכן ישדרגו ויתקינו אותו, צריך לוודא אודות עניין זה קודם. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 09:26, י&quot;ג באדר, ה'תשפ&quot;א, 25 בפבר' למניינם.<br /> :::::במילא כל משתמש חדש יצטרך ללמוד שפת ויקי בשביל ערכים שהם לא עובדים על עורך חזותי, כך שזה יגרום שמי שמתקשה יצטרך ללמוד את שניהם ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:04 • י&quot;ג באדר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == יחי! ==<br /> <br /> מה הקטע באתר, כל שניה מחליף עיצוב. מגירסה ישנה לחדשה וחוזר חלילה. [[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 19:21, ט&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;א 19:21, 28 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :לא ברור לי על מה אתה מדבר ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:59 • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::אולי הוא מתכוון לתצוגת מחשבים ותצוגת מכשירים חכמים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:45, י&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;א 09:45, 1 במרץ 2021 (UTC)<br /> :::אבל זה לא משתנה לבד ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:04 • י&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == הג'אג'ט התותח!!!!! ==<br /> <br /> תודה רבה על הג'אג'ט החדש!! הוא ממש עוזר לי!! '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#FF00FF;&quot;&gt;חב&quot;דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]]''' • [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:33, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;''.<br /> :בבקשה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:05 • י&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == יחי ==<br /> יש אפשרות לתת לי הרשאה להעלות תמונות?--[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 12:30, י&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;א 12:30, 1 במרץ 2021 (UTC)<br /> :זה מגיע אוטומטית אחרי ותק של 4 ימים ו100 עריכות ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:05 • י&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> בדקתי, וזה אחרי 50 עריכות. ויש לי עכשיו הרשאה. יחי המלך! --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 16:14, י&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;א 16:14, 1 במרץ 2021 (UTC)<br /> <br /> == {{א|195.60.235.131}} - שלך? ==<br /> <br /> נראה כי נפלטת בחשבון ככל הנראה באמצע העבודה, או שהוא בכלל לא קשור אליך? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 16:06, י&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;א, 1 במרץ למניינם.<br /> :לא קשור אלי, הוא עורך לא רע אבל חבל שהוא פותח קטגוריות לפחות מ-5 ערכים ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 16:10 • י&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> ==הערה==<br /> מה ההבדל בין &lt;ref&gt; ל&quot;הערה&quot;? אני שם לב שאתה משנה כל הזמן... --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 15:55, י&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;א 15:55, 2 במרץ 2021 (UTC)<br /> :ההבדל הוא שזה באנגלית וזה בעברית, שמתאים יותר לאנציקלופדיה בעברית. גם לצורך האחידות כדאי לכתוב בעברית ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:21 • י&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::וגם זה יותר נוח (במיוחד למשתמשים אנונימים וחדשים שיראו איך לעשות מהערות אחרות) '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:52, י&quot;ט באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(3 במרץ למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::אז שיעשו את ההגדרות באופן שכשלוחצים על הערת שוליים זה יעשה בעברית... --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 12:25, י&quot;ט באדר, ה'תשפ&quot;א 12:25, 3 במרץ 2021 (UTC)<br /> ::::ניסיתי, כשאני יצליח זה באמת יהיה.. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:26 • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == איפה אתה? ==<br /> <br /> הרבה זמן לא שומעים ממך? אייכה???? --[[משתמש:חשבונו של עולם|חשבונו של עולם]] - [[שיחת משתמש:חשבונו של עולם|שיחה]], 18:04, כ' באדר, ה'תשפ&quot;א 18:04, 4 במרץ 2021 (UTC)<br /> :מהבוקר זה הרבה זמן? באמת תיכננתי לקחת [[בין הזמנים]] לאיזה שבוע ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:34 • כ' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::שלא תעז!!!..., ועכשיו ברצינות, אני מרגיש שלאחרונה תחושת המרץ שהייתה בעבר (הלא רחק) באתר והחיות סביב עריכת ערכים וכיוצ&quot;ב ירדה פלאים, חייבים לפתוח באיזה מייזם או משהו בסגנון שיעלה פה לחבר'ה קצת את המצב רוח והחשק, זו היא רק דעתי.. --[[משתמש:חשבונו של עולם|חשבונו של עולם]] - [[שיחת משתמש:חשבונו של עולם|שיחה]], 18:39, כ' באדר, ה'תשפ&quot;א 18:39, 4 במרץ 2021 (UTC)<br /> :::אתה מוזמן ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:43 • כ' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> ==תביע דעתך?==<br /> אשמח שתביע את דעתך על הערך שייצרתי: [[משתמש:ידע חסידי/תולדות אדמו&quot;ר הזקן בקצרה]], אני רוצה לבדוק אפשרות על העברתו למרחב הראשי. תודה. --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - קאבעלאסעוילניק, זה הדרך! ~ הידען שלכם]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 18:06, כ&quot;ג באדר, ה'תשפ&quot;א 18:06, 7 במרץ 2021 (UTC)<br /> :נשמע מענין, מה דעתך לעשות ערך עד תולדות אדמו&quot;ר הזקן אבל עוד יותר בקצרה וגם אחד קצת יותר ארוך מלבד הערך [[אדמו&quot;ר הזקן]] כדי שיהיה לכל סוגי האוכלוסיה, מי שרוצה לקרוא הרבה יהיה לו את הערך הארוך ומי שרוצה לקרוא קצת יהיה לו את הערך הקצר ויהיה עוד משהו כמו שלושה ערכים באמצע ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:15 • כ&quot;ג באדר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == עץ משפחה ==<br /> <br /> עצי משפחה, לגבי מקומם בערך הם נחשבים כמו כל תבנית רגילה? '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 19:21, כ&quot;ט באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(13 במרץ למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :לכאורה כן, אפשרי גם בפסקת משפחתו ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:36 • כ&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> ==אח נוסף לצ&quot;צ==<br /> אשחמ שתציץ לדף [[שיחה:יעקב שניאורסון]], מוזכר שם על עוד בן של הצמח-צדק, זה אממנם ישן, אבל זה נשמע מעניין. על כן אני שואל אותך (אם שוחחת איתו בתקופה האחרונה), אם הרה&quot;ח [[משתמש:טל קפלן]], עדיין משוטט ברשת. --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - רץ הקב&amp;#34;ע (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 14:02, א' בניסן, ה'תשפ&quot;א 14:02, 14 במרץ 2021 (UTC)<br /> :אני לא מכיר אותו אבל הוא הרבה זמן לא היה פעיל. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:27 • א' בניסן ה'תשפ&quot;א<br /> ::דווקא מעניין מה שכתב שם, מוזר שזה לא מוזכר בשום מקום, היהייי, ההיסטורייה הכושלת. {{בכי|}} --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - רץ הקב&amp;#34;ע (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 14:29, א' בניסן, ה'תשפ&quot;א 14:29, 14 במרץ 2021 (UTC)<br /> :::תראה איזה ערך ייצרתי לפני דקות ספורות, אני כנראה בימים הקרובים יעבוד עליו. תסתכל ב - [[משתמש:ידע חסידי/בני הצמח צדק]] --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - רץ הקב&amp;#34;ע (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 14:31, א' בניסן, ה'תשפ&quot;א 14:31, 14 במרץ 2021 (UTC)<br /> ::::לא יודע אם יש מה להכניס לערך בנוסף למה שכבר מובא בערך של ההתפצלות ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 15:15 • א' בניסן ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> <br /> אשמח שתציץ לרגע לערך חדש שיצרתי בדקות האחרונות, ותיתן ביקורת: [[משתמש:ידע חסידי/שואת ליובאוויטש]] --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - רץ הקב&amp;#34;ע (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 16:26, א' בניסן, ה'תשפ&quot;א 16:26, 14 במרץ 2021 (UTC)<br /> :ראשית, אני לא חושב שבספר ליובאוויטש נכתב שמותר להעתיק ממנו את הטקסט כך שאם כן הערך מפר זכויות יוצרים ודינו למחיקה (באם נכון הדבר תוכל לשים בו תבנית מחיקה). שנית, כדאי שתסתכל לפני יצירת ערך על ערכים אחרים ותראה איך הם בנויים, כיום באתר לידיעתי אין ערך שיש בו ציטוט באורך של ערך.. ואם יש כזה גם הוא ראוי לעריכה, שאר הערך נמצא כבר בערך ליובאויטש ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:26 • א' בניסן ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == קישור לאשרינו ==<br /> <br /> שכויח על התיפעול של הקישור. זה יכול להיות רעיון נחמד, לצרף לניגונים קישור לפארבריינגען מסוים שניגנו אותם אצל הרבי. דורש כמובן עבודת נמלים והרבה בקיאות ביוד'ס--[[משתמש:חבדפד770|חבדפד770]] - [[שיחת משתמש:חבדפד770|שיחה]], 23:13, ח' בניסן, ה'תשפ&quot;א 23:13, 21 במרץ 2021 (UTC)<br /> :בדור שלנו זה דורש שניה של חיפוש במרשתת ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:15 • ח' בניסן ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == למחיקה ==<br /> <br /> אבקש למחוק את הערך [[מנחם יצחקוב]], משום שהוא סותר את עצמו. בהתחלה ניסיתי לשפר אותו, ואז גיליתי שהוא סותר את עצמו. נכתב שם ששם הבן של מנחם הוא מנחם, ושלאשתו של מנחם קראו סימה, וגם לביתו קראו סימה. [[משתמש:י מ ב|העורך י מ ב]] - [[שיחת משתמש:י מ ב|שיחה]], 13:18, כ' בניסן, ה'תשפ&quot;א<br /> :העורך אותו הוא [[משתמש:Moti]] {{שכח|י מ ב}}<br /> ::גם כן ערך זה אינו מתאים לחבדפדיה. בתודה מראש [[משתמש:י מ ב|העורך י מ ב]] - [[שיחת משתמש:י מ ב|שיחה]], 13:21, כ' בניסן, ה'תשפ&quot;א<br /> :::אבקש לחסום את [[משתמש:Moti]] [[משתמש:י מ ב|העורך י מ ב]] - [[שיחת משתמש:י מ ב|שיחה]], 13:22, כ' בניסן, ה'תשפ&quot;א<br /> ::::{{א|י מ ב}}, מחקתי. לא חוסמים משתמשים חדשים שיצרו ערך קצר, פשוט מלמדים אותם ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:56 • כ&quot;ב בניסן ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::מה יש להסביר? שלא הגיוני הערך שכתבו? [[משתמש:א ג 2|א ג 2]] - [[שיחת משתמש:א ג 2|שיחה]], 11:38, כ&quot;ב בניסן, ה'תשפ&quot;א<br /> :::::::אכן, משתמש חדש לא מודע לאורך ולרמת הערכים המקובלת בחב&quot;דפדיה וניתן לכתוב לו ע&quot;כ בדף השיחה אם הוא חרג מהנורמה בכדי ללמד אותו ולהרוויח עוד משתמש שיעזור למהפכה החב&quot;דית ברשת ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:12 • כ&quot;ג בניסן ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == מאמרים, לא המשכים ==<br /> <br /> על עריכותך בהתבנית מאמרים - אז אולי תעשה מקום חדש להמשכים בהתבנית מאמרים (המשכים הם בעצם מאמרים וזה גם מובן מהתבנית עצמו שאחד מהמושגים של מאמרים הם המשך)--[[משתמש:בנציון|בנציון]] - [[שיחת משתמש:בנציון|שיחה]], 21:41, כ' בניסן, ה'תשפ&quot;א 21:41, 2 באפריל 2021 (UTC)<br /> :אפשרי באמת להוסיף את זה ככותרת חדשה, אני יוסיף ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:29 • כ&quot;ב בניסן ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == טעות? ==<br /> <br /> :כתבת בעץ משפחת ריבלין, שרבי יוסף אהרן שיינעס, בנו של רבי אברהם שיינס, הוא גם בנה של הרבנית רחל. וצריך לתקן - הוא בנה של הזיווג שלישי של ר’ אברהם. [[משתמש:א ג 2|א ג 2]] - [[שיחת משתמש:א ג 2|שיחה]], 11:52, כ&quot;ב בניסן, ה'תשפ&quot;א<br /> ::אה, וגם אם אפשר להוסיף ששמו המלא של אהרן שיינעס , הוא יוסף אהרון שיינעס. [[משתמש:א ג 2|א ג 2]] - [[שיחת משתמש:א ג 2|שיחה]], 11:52, כ&quot;ב בניסן, ה'תשפ&quot;א<br /> :::יש&quot;כ על העדכון, העץ נכתב על פי המופיע בספר היחוסין של משפחת ריבלין. אם יש לך מידע נוסף כדאי לעדכן בערכו של ר' אברהם שיינס על נישואיו השלישיים שלא מופיעים בו. בהצלחה! ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:33 • כ&quot;ג בניסן ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == ערך [[ראייה]] וערך [[שמיעה]] ==<br /> <br /> איחדתי שני ערכים אלה עם ערך [[ראייה ושמיעה]]. אפשרי למחוק? תודה--גומרים לבנות את ה[[דירה בתחתונים]]!!!__[[משתמש:חבדפד770|חבדפד770]]. [[שיחת משתמש:חבדפד770|טאמי וודקה בודיעט...]] 11:04, 7 באפריל 2021 (UTC)<br /> :{{א|חבדפד770}}, אכן, שמת תבנית למחיקה במקום למחוק, שים לב לתבנית. ראיתי גם שיצרת קטגוריה וכדאי שעל כאלו דברים להתייעץ קודם בדפי השיחה, הערכים שיש בה לא ממש קשורים, יש לה דמיון ל[[:קטגוריה:האדם וגופו]] והיא לא מקושרת לשום מקום. לכן כדאי לבינתיים להשתמש בקטגוריות הקיימות ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:19 • כ&quot;ה בניסן ה'תשפ&quot;א<br /> ::סליחה על הבורות מה ההבדל בין למחיקה לבין למחוק? בקשר לקטגוריה, העניין איסוף הערכים שבצורה בולטת נותנים משל לאלוקות מנפש/גוף האדם. ראיתי שהייתה פעם כזו קטגוריה. יש בזה, כמו שכתבתי בדף קטגוריה, חשיבות מסויימת. ושוב סליחה שאני משתמש בתבנית &lt;ref&gt; במקום &lt;nowiki&gt;{{הערה|}}&lt;/nowiki&gt; פשוט זה בסרגל כלים והרבה יותר מסורבל לכתוב כל פעם מחדש... אם תשנו בסרגל זה יהיה מצויין.--גומרים לבנות את ה[[דירה בתחתונים]]!!!__[[משתמש:חבדפד770|חבדפד770]]. [[שיחת משתמש:חבדפד770|טאמי וודקה בודיעט...]] 11:55, 7 באפריל 2021 (UTC)<br /> :::ראה תבנית {{תב|למחיקה}}, {{תב|למחוק}}. לגבי הקטגוריה, אם אתה מחפש משלים יש גם [[:קטגוריה:משלים בחסידות]] שאפשר להכניס לשם ולא צריך לפתוח בשביל זה משהו חדש, וראה גם את שאר הבעיות עם הקטגוריה. לגבי ההערות, אין הבדל איך רושמים, רק לצורך האחידות כדאי לכתוב בתבניות עבריות כך יהיה גם יותר קל לטפל בעתיד בבעיות בתבנית וכו'. אילו הייתי יודע איך משנים את הסרגל כלים הייתי עושה את זה מזמן. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:06 • כ&quot;ה בניסן ה'תשפ&quot;א<br /> ::::כמובן שלא התכוונתי לסתם משלים בחסיודת... כוונת הקטגוריה ברורה מאוד. כתבת 'ראה גם את שאר הבעיות', אשמח אם תפרט מהם? (אגב בלי קשר. אני שם לב שהתאריך בחתימתי לועזי, איך משנים זאת?)--גומרים לבנות את ה[[דירה בתחתונים]]!!!__[[משתמש:חבדפד770|חבדפד770]]. [[שיחת משתמש:חבדפד770|טאמי וודקה בודיעט...]] 12:12, 7 באפריל 2021 (UTC)<br /> :::::פירטתי את הבעיות, &quot;(1) הערכים שיש בה לא ממש קשורים, (2) יש לה דמיון ל[[:קטגוריה:האדם וגופו]] ו(3) היא לא מקושרת לשום מקום&quot;, גם לא ברור מה הקשר של הספירות שם. לתאריך עברי ראה {{תב|תאריך עברי לחתימה}} ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:21 • כ&quot;ה בניסן ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == שנה עברית ולועזית. ==<br /> <br /> שלום צדיק וחסיד יקר!<br /> קיבלתי בסקרנות את ההערה שלך - לציין שלא כתבתי בשנה עברית משום שהשנה הלועזית עוברת בשתי שנים עבריות ולא נכתב במקורותיי את השנה העברית. בכל אופן בשורות טובות וכל טוב.</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A8%D7%99&diff=469696 2021-04-08T12:04:35Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יחיאל הררי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ד&quot;ר יחיאל הררי בהשקת בול התניא ב[[כנס מנהלי מוסדות חב&quot;ד בישראל]]. [[תשע&quot;ב]] (2012)]]<br /> ד&quot;ר '''יחיאל הררי''' (מכונה גם בשם '''חיליק''') ([[א' טבת]] [[תשל&quot;ד]]) הינו חוקר, מרצה וסופר בכיר שנחשף ל[[ספר התניא]] והתקרב באמצעותו ל[[חסידות חב&quot;ד]]. כתב את סדרת 'עצות התניא', חיבר את ספר הביוגרפיה '[[סודו של הרבי]]' ואת '''לנצח כל רגע מחדש'''. לימד באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר לתקשורת במכללת ספיר ושימש כעיתונאי, עוזר פרלמנטרי, יועץ תקשורת ויועץ מקצועי בכיר במשרד השיכון והבינוי ומשרד התעשיה והמסחר. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד למשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות ב[[ראשון לציון]] ב[[א' טבת]] [[תשל&quot;ד]] להוריו יוסף ופורטונה הררי.<br /> <br /> לאחר שסיים את מסלול הלימודים במסגרות המקובלות, התגייס לשירות קרבי ב[[צה&quot;ל]]. כשסיים לימודי תואר שני באוניברסיטת תל אביב במסלול לפילוסופיה פוליטית יצא למסע ב[[הודו]] שם פגש לראשונה באופן בלתי אמצעי את חסידי חב&quot;ד, והחל להכיר את העומק בתורת החסידות.<br /> <br /> לאחר שחזר מהודו, המשיך ללימודי דוקטורט בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב, שם כתב את עבודת הדוקטורט שלו על דרכו של הרב [[יצחק גינזבורג]] לה נתן את הכותרת &quot;מיסטיקה כרטוריקה משיחית אצל הרב יצחק גינזבורג&quot;. אחרי שעבודתו התקבלה, תכנן להמשיך את לימודיו בחו&quot;ל, כשלבינתיים לימד כמרצה מן החוץ באוניברסיטה.<br /> <br /> בשנים אלו היה עוזרם הפרלמנטרי של חברי הכנסת אופיר פינס ואלי בן-מנחם ממפלגת העבודה, ושימש כיועץ תקשורת בכיר במשרד הכלכלה ומשרד השיכון.<br /> <br /> באחת מהחופשות שקיבל מטעם האוניברסיטה נחשף ל[[ספר התניא]], בעקבותיו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]], והחל לפרסם סדרת ספרים בשם 'עצות התניא' בהם לקח מושגים עמוקים ב[[תורת החסידות]] והנגיש אותם לציבור הרחב.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] פירסם ספר ביוגרפיה על [[הרבי]] בשם '{{קישור אם קיים|סודו של הרבי}}', בו ניסה &quot;לגלות את סוד כוחו של הרבי&quot;. הספר עורר הדים רבים, וחלקים רחבים בחסידות חב&quot;ד יצאו בקריאה להימנע מרכישת הספר מכיון שהוא מציג את הרבי באור אנושי, ונמנע מלעסוק ב[[קדוש]]תו ו[[צדיק|צדקותו]].<br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] ראה אור ספרו [[לנצח כל רגע מחדש]] המשלב את עקרונות הפסיכולוגיה היהודית של [[אדמו&quot;ר הזקן]], יחד עם הביוגרפיה שלו. הספר הפך לרב מכר עם צאתו לאור. <br /> <br /> הררי מתגורר במושב אליאב שבחבל לכיש ומוזמן להרצאות שונות ברחבי הארץ בתחום ה[[מחשבה]] היהודית, ול[[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] רבים להרצאות על ספר התניא.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''עצות התניא - חלומות ומשמעותם''', התבוננות, [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''עצות התניא - טרדות הפרנסה''', התבוננות, [[תשס&quot;ח]].<br /> *'''עצות התניא - [[יום הולדת (ספר)|יום הולדת]]''', התבוננות, [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''עצות התניא - על זוגיות והתאמה''', התבוננות, [[תשע&quot;א]].<br /> *'''עצות התניא - להכיר את הבורא''', התבוננות, תשע&quot;א.<br /> *'''{{קישור אם קיים|סודו של הרבי}}''' - ספר ביוגרפיה על [[הרבי]], [[תשע&quot;ג]].<br /> *'''לנצח כל רגע מחדש''' - שיחת נפש עם בעל התניא, [[תשע&quot;ו]].<br /> *'''אומנות ההגבהה''' - המדריך להורות ע&quot;פ חוכמת היהדות (2017).<br /> *'''הפוך''' - חשיבה יצירתית ומימוש פוטנציאל בדרך הסוד היהודי (2019).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מכון התבוננות]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;כתבות וראיונות:<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=60636 הד&quot;ר שלקח את התניא כפרוייקט חיים] - כתבת פרופיל וראיון עם ד&quot;ר הררי ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=67095 ד&quot;ר הררי מגלה: &quot;אני עובד כעת על פרויקט חדש&quot;] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%9A_%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A1_77502.html כך השפיע הרבי על העולם היהודי] - ראיון ב[[עיתון]] הכלכלי 'גלובס' {{COL}} יום שלישי, י&quot;ד [[אלול]] תשע&quot;ג<br /> *עם הרב שלום בער קרומבי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79872 בראיון למגזין 'לקראת שבת'] {{אינפו}} ט&quot;ו שבט התשע&quot;ד (16.01.2014)<br /> *[http://ih.chabad.info/upload/Olamot%2001/index.html#p=31 770 מילה עם יחיאל הררי] - בתוך מגזין 'עולמות' של [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]] {{אינפו}} [[חודש ניסן]] תשע&quot;ד<br /> *שלמה ריזל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3146821 לנצח כל רגע מחדש: סיפורו של ספר וסופר רב מכר]''' {{בית חבד}}<br /> <br /> ;הרצאות ומולטימדיה:<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2647883 סודו של הרבי]''' - הרצאה בפני באי בית חב&quot;ד בטורונטו, קנדה {{בית חבד}} {{וידאו}}<br /> *[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5_1_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%92_%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%94_77474.html ראיון בערוץ 1 עם המנחה שלומי גולדברג במסגרת תוכנית 'הבית היהודי' לרגל ח&quot;י אלול, בעקבות השקת הספר 'סודו של הרבי'] {{וידאו}} {{COL}}<br /> <br /> ;מאמרים פרי עטו:<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=53159 רשמים מכינוס השלוחים תשע&quot;ב] {{שטורעם}}<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=55&amp;article=2372 &quot;החסיד שלא פחד מהמוות&quot; מאמר על ר' משה ניסלביץ] {{חב}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:הררי, יחיאל}}<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:אנשי אקדמיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ד]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A8%D7%99&diff=469695 2021-04-08T12:00:14Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יחיאל הררי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ד&quot;ר יחיאל הררי בהשקת בול התניא ב[[כנס מנהלי מוסדות חב&quot;ד בישראל]]. [[תשע&quot;ב]] (2012)]]<br /> ד&quot;ר '''יחיאל הררי''' (מכונה גם בשם '''חיליק''') ([[א' טבת]] [[תשל&quot;ד]]) הינו חוקר, מרצה וסופר בכיר שנחשף ל[[ספר התניא]] והתקרב באמצעותו ל[[חסידות חב&quot;ד]]. כתב את סדרת 'עצות התניא', חיבר את ספר הביוגרפיה '[[סודו של הרבי]]' ואת '''לנצח כל רגע מחדש'''. לימד באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר לתקשורת במכללת ספיר ושימש כעיתונאי, עוזר פרלמנטרי, יועץ תקשורת ויועץ מקצועי בכיר במשרד השיכון והבינוי ומשרד התעשיה והמסחר. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד למשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות ב[[ראשון לציון]] ב[[א' טבת]] [[תשל&quot;ד]] להוריו יוסף ופורטונה הררי.<br /> <br /> לאחר שסיים את מסלול הלימודים במסגרות המקובלות, התגייס לשירות קרבי ב[[צה&quot;ל]]. כשסיים לימודי תואר שני באוניברסיטת תל אביב במסלול לפילוסופיה פוליטית יצא למסע ב[[הודו]] שם פגש לראשונה באופן בלתי אמצעי את חסידי חב&quot;ד, והחל להכיר את העומק בתורת החסידות.<br /> <br /> לאחר שחזר מהודו, המשיך ללימודי דוקטורט בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב, שם כתב את עבודת הדוקטורט שלו על דרכו של הרב [[יצחק גינזבורג]] לה נתן את הכותרת &quot;מיסטיקה כרטוריקה משיחית אצל הרב יצחק גינזבורג&quot;. אחרי שעבודתו התקבלה, תכנן להמשיך את לימודיו בחו&quot;ל, כשלבינתיים לימד כמרצה מן החוץ באוניברסיטה.<br /> <br /> בשנים אלו היה עוזרם הפרלמנטרי של חברי הכנסת אופיר פינס ואלי בן-מנחם ממפלגת העבודה, ושימש כיועץ תקשורת בכיר במשרד הכלכלה ומשרד השיכון.<br /> <br /> באחת מהחופשות שקיבל מטעם האוניברסיטה נחשף ל[[ספר התניא]], בעקבותיו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]], והחל לפרסם סדרת ספרים בשם 'עצות התניא' בהם לקח מושגים עמוקים ב[[תורת החסידות]] והנגיש אותם לציבור הרחב.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] פירסם ספר ביוגרפיה על [[הרבי]] בשם '{{קישור אם קיים|סודו של הרבי}}', בו ניסה &quot;לגלות את סוד כוחו של הרבי&quot;. הספר עורר הדים רבים, וחלקים רחבים בחסידות חב&quot;ד יצאו בקריאה להימנע מרכישת הספר מכיון שהוא מציג את הרבי באור אנושי, ונמנע מלעסוק ב[[קדוש]]תו ו[[צדיק|צדקותו]].<br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] ראה אור ספרו [[לנצח כל רגע מחדש]] המשלב את עקרונות הפסיכולוגיה היהודית של [[אדמו&quot;ר הזקן]], יחד עם הביוגרפיה שלו. הספר הפך לרב מכר עם צאתו לאור. <br /> <br /> הררי מתגורר במושב אליאב שבחבל לכיש ומוזמן להרצאות שונות ברחבי הארץ בתחום ה[[מחשבה]] היהודית, ול[[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] רבים להרצאות על ספר התניא.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''עצות התניא - חלומות ומשמעותם''', התבוננות, [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''עצות התניא - טרדות הפרנסה''', התבוננות, [[תשס&quot;ח]].<br /> *'''עצות התניא - [[יום הולדת (ספר)|יום הולדת]]''', התבוננות, [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''עצות התניא - על זוגיות והתאמה''', התבוננות, [[תשע&quot;א]].<br /> *'''עצות התניא - להכיר את הבורא''', התבוננות, תשע&quot;א.<br /> *'''{{קישור אם קיים|סודו של הרבי}}''' - ספר ביוגרפיה על [[הרבי]], [[תשע&quot;ג]].<br /> *'''שיחות נפש עם בעל התניא''' - [[מנחם אב]] [[תשע&quot;ה]].<br /> *'''לנצח כל רגע מחדש''' - שיחת נפש עם בעל התניא, [[תשע&quot;ו]].<br /> *'''אומנות ההגבהה''' - המדריך להורות ע&quot;פ חוכמת היהדות (2017).<br /> *'''הפוך''' - חשיבה יצירתית ומימוש פוטנציאל בדרך הסוד היהודי (2019).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מכון התבוננות]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;כתבות וראיונות:<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=60636 הד&quot;ר שלקח את התניא כפרוייקט חיים] - כתבת פרופיל וראיון עם ד&quot;ר הררי ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=67095 ד&quot;ר הררי מגלה: &quot;אני עובד כעת על פרויקט חדש&quot;] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%9A_%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A1_77502.html כך השפיע הרבי על העולם היהודי] - ראיון ב[[עיתון]] הכלכלי 'גלובס' {{COL}} יום שלישי, י&quot;ד [[אלול]] תשע&quot;ג<br /> *עם הרב שלום בער קרומבי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79872 בראיון למגזין 'לקראת שבת'] {{אינפו}} ט&quot;ו שבט התשע&quot;ד (16.01.2014)<br /> *[http://ih.chabad.info/upload/Olamot%2001/index.html#p=31 770 מילה עם יחיאל הררי] - בתוך מגזין 'עולמות' של [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]] {{אינפו}} [[חודש ניסן]] תשע&quot;ד<br /> *שלמה ריזל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3146821 לנצח כל רגע מחדש: סיפורו של ספר וסופר רב מכר]''' {{בית חבד}}<br /> <br /> ;הרצאות ומולטימדיה:<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2647883 סודו של הרבי]''' - הרצאה בפני באי בית חב&quot;ד בטורונטו, קנדה {{בית חבד}} {{וידאו}}<br /> *[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5_1_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%92_%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%94_77474.html ראיון בערוץ 1 עם המנחה שלומי גולדברג במסגרת תוכנית 'הבית היהודי' לרגל ח&quot;י אלול, בעקבות השקת הספר 'סודו של הרבי'] {{וידאו}} {{COL}}<br /> <br /> ;מאמרים פרי עטו:<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=53159 רשמים מכינוס השלוחים תשע&quot;ב] {{שטורעם}}<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=55&amp;article=2372 &quot;החסיד שלא פחד מהמוות&quot; מאמר על ר' משה ניסלביץ] {{חב}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:הררי, יחיאל}}<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:אנשי אקדמיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ד]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A8%D7%99&diff=469694 2021-04-08T11:59:22Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יחיאל הררי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ד&quot;ר יחיאל הררי בהשקת בול התניא ב[[כנס מנהלי מוסדות חב&quot;ד בישראל]]. [[תשע&quot;ב]] (2012)]]<br /> ד&quot;ר '''יחיאל הררי''' (מכונה גם בשם '''חיליק''') ([[א' טבת]] [[תשל&quot;ד]]) הינו חוקר, מרצה וסופר בכיר שנחשף ל[[ספר התניא]] והתקרב באמצעותו ל[[חסידות חב&quot;ד]]. כתב את סדרת 'עצות התניא', חיבר את ספר הביוגרפיה '[[סודו של הרבי]]' ואת '''לנצח כל רגע מחדש'''. לימד באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר לתקשורת במכללת ספיר ושימש כעיתונאי, עוזר פרלמנטרי, יועץ תקשורת ויועץ מקצועי בכיר במשרד השיכון והבינוי ומשרד התעשיה והמסחר. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד למשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות ב[[ראשון לציון]] ב[[א' טבת]] [[תשל&quot;ד]] להוריו יוסף ופורטונה הררי.<br /> <br /> לאחר שסיים את מסלול הלימודים במסגרות המקובלות, התגייס לשירות קרבי ב[[צה&quot;ל]]. כשסיים לימודי תואר שני באוניברסיטת תל אביב במסלול לפילוסופיה פוליטית יצא למסע ב[[הודו]] שם פגש לראשונה באופן בלתי אמצעי את חסידי חב&quot;ד, והחל להכיר את העומק בתורת החסידות.<br /> <br /> לאחר שחזר מהודו, המשיך ללימודי דוקטורט בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב, שם כתב את עבודת הדוקטורט שלו על דרכו של הרב [[יצחק גינזבורג]] לה נתן את הכותרת &quot;מיסטיקה כרטוריקה משיחית אצל הרב יצחק גינזבורג&quot;. אחרי שעבודתו התקבלה, תכנן להמשיך את לימודיו בחו&quot;ל, כשלבינתיים לימד כמרצה מן החוץ באוניברסיטה.<br /> <br /> בשנים אלו היה עוזרם הפרלמנטרי של חברי הכנסת אופיר פינס ואלי בן-מנחם ממפלגת העבודה, ושימש כיועץ תקשורת בכיר במשרד הכלכלה ומשרד השיכון.<br /> <br /> באחת מהחופשות שקיבל מטעם האוניברסיטה נחשף ל[[ספר התניא]], בעקבותיו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]], והחל לפרסם סדרת ספרים בשם 'עצות התניא' בהם לקח מושגים עמוקים ב[[תורת החסידות]] והנגיש אותם לציבור הרחב.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] פירסם ספר ביוגרפיה על [[הרבי]] בשם '{{קישור אם קיים|סודו של הרבי}}', בו ניסה &quot;לגלות את סוד כוחו של הרבי&quot;. הספר עורר הדים רבים, וחלקים רחבים בחסידות חב&quot;ד יצאו בקריאה להימנע מרכישת הספר מכיון שהוא מציג את הרבי באור אנושי, ונמנע מלעסוק ב[[קדוש]]תו ו[[צדיק|צדקותו]].<br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] ראה אור ספרו [[לנצח כל רגע מחדש]] המשלב את עקרונות הפסיכולוגיה היהודית של [[אדמו&quot;ר הזקן]], יחד עם הביוגרפיה שלו. הספר הפך לרב מכר עם צאתו לאור. <br /> <br /> הררי מתגורר במושב אליאב שבחבל לכיש ומוזמן להרצאות שונות ברחבי הארץ בתחום ה[[מחשבה]] היהודית, ול[[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] רבים להרצאות על ספר התניא.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''עצות התניא - חלומות ומשמעותם''', התבוננות, [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''עצות התניא - טרדות הפרנסה''', התבוננות, [[תשס&quot;ח]].<br /> *'''עצות התניא - [[יום הולדת (ספר)|יום הולדת]]''', התבוננות, [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''עצות התניא - על זוגיות והתאמה''', התבוננות, [[תשע&quot;א]].<br /> *'''עצות התניא - להכיר את הבורא''', התבוננות, תשע&quot;א.<br /> *'''{{קישור אם קיים|סודו של הרבי}}''' - ספר ביוגרפיה על [[הרבי]], [[תשע&quot;ג]].<br /> *'''שיחות נפש עם בעל התניא''' - [[מנחם אב]] [[תשע&quot;ה]].<br /> *'''לנצח כל רגע מחדש''' - שיחת נפש עם בעל התניא, [[תשע&quot;ו]].<br /> *אומנות ההגבהה - המדריך להורות ע&quot;פ חוכמת היהדות (2017).<br /> *הפוך - חשיבה יצירתית ומימוש פוטנציאל בדרך הסוד היהודי (2019).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מכון התבוננות]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;כתבות וראיונות:<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=60636 הד&quot;ר שלקח את התניא כפרוייקט חיים] - כתבת פרופיל וראיון עם ד&quot;ר הררי ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=67095 ד&quot;ר הררי מגלה: &quot;אני עובד כעת על פרויקט חדש&quot;] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%9A_%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A1_77502.html כך השפיע הרבי על העולם היהודי] - ראיון ב[[עיתון]] הכלכלי 'גלובס' {{COL}} יום שלישי, י&quot;ד [[אלול]] תשע&quot;ג<br /> *עם הרב שלום בער קרומבי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79872 בראיון למגזין 'לקראת שבת'] {{אינפו}} ט&quot;ו שבט התשע&quot;ד (16.01.2014)<br /> *[http://ih.chabad.info/upload/Olamot%2001/index.html#p=31 770 מילה עם יחיאל הררי] - בתוך מגזין 'עולמות' של [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]] {{אינפו}} [[חודש ניסן]] תשע&quot;ד<br /> *שלמה ריזל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3146821 לנצח כל רגע מחדש: סיפורו של ספר וסופר רב מכר]''' {{בית חבד}}<br /> <br /> ;הרצאות ומולטימדיה:<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2647883 סודו של הרבי]''' - הרצאה בפני באי בית חב&quot;ד בטורונטו, קנדה {{בית חבד}} {{וידאו}}<br /> *[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5_1_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%92_%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%94_77474.html ראיון בערוץ 1 עם המנחה שלומי גולדברג במסגרת תוכנית 'הבית היהודי' לרגל ח&quot;י אלול, בעקבות השקת הספר 'סודו של הרבי'] {{וידאו}} {{COL}}<br /> <br /> ;מאמרים פרי עטו:<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=53159 רשמים מכינוס השלוחים תשע&quot;ב] {{שטורעם}}<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=55&amp;article=2372 &quot;החסיד שלא פחד מהמוות&quot; מאמר על ר' משה ניסלביץ] {{חב}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:הררי, יחיאל}}<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:אנשי אקדמיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ד]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=469691 2021-04-08T11:53:00Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מלא חסידים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|במעמד חנוכת הבית לבניין הישיבה. נראים '''מימין לשמאל:''' הרב [[שלום בער בוטמן]] מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]] אחרי [[רצח יד החמישה#התייחסות הרבי לאירוע|הרצח בבית ספר למלאכה]], ראש העיר, הרב [[עזריאל זליג סלונים]], הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], הרב [[שמריה נח ששונקין]], '''נואם''' ר' [[יוסף שמוטקין]], הרב [[פייבל רימלר]], הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] (מוסתר בחלקו), ?, ר' [[יודל שמוטקין]] (?), הרב [[חיים אליעזר קרסיק]], מנהל ו[[משפיע]] הישיבה הרב [[חיים שאול ברוק]], רבה של [[כפר חב&quot;ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]]]<br /> [[קובץ:נוסח המכתב אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב ההנהלות ששלחו ל{{ה|רבי}} עם ההצעה של איחוד הישיבה עם [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ו[[תומכי תמימים לוד|לוד]]]]<br /> ישיבת '''אחי תמימים ראשון לציון''' הייתה סניף [[ישיבה קטנה]] של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]], שנפתחה ב[[ראשון לציון]] בשנת [[תשי&quot;ב]], ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב&quot;ד בארץ הקודש.<br /> <br /> הישיבה נסגרה בשנת [[תשמ&quot;ג]] ונפתחה שוב ב[[אלול]] [[תשמ&quot;ו]]. בשנת [[תש&quot;נ]] היא עברה לבניין ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] עד לסגירתה בשנת [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> ==הקמת וביסוס הישיבה==<br /> [[קובץ:בניין הפנימיה אחי תמימים 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין פנימיית הישיבה ברחוב צ&quot;ג בנות כפי שהוא נראה כיום. הבניין כולו מאוכלס במשפחות אנ&quot;ש]]<br /> [[קובץ:האותיות על הבניין 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שרידים מהאותיות הגדולות שהיו בכניסה לבניין: '''ישיבת אחי תמימים חב&quot;ד''']]<br /> הישיבה הוקמה בשנת [[תשי&quot;ב]] על ידי הרב [[חיים שאול ברוק]], שכיהן קודם לכן כ[[משפיע]] ומנהל רוחני של ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ולאחר שהעביר את תפקידו לרב [[שלמה חיים קסלמן]] החל לעסוק בהוראת [[הרבי]] בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כ[[משפיע]], ראש ישיבה ומנהל רוחני ראשי עד לפטירתו.<br /> <br /> בצד הגשמי של פתיחת הישיבה סייע הרב [[יעקב פלס]] (שניהל אז את [[אגודת יוצאי קישינוב]] והתרים את יוצאי הקהילה לטובת בניית מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש לזכרם של ניצולי הקהילה), וכלכלית תמך בה ר' [[יוסף שמוטקין]] ממייסדי הקהילה החסידית בעיר.<br /> <br /> הרבי היה מעורב בשלבי הקמת הישיבה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1655.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך ו' אגרת א'תרנה]}}, בנתינת השם לישיבה{{הערה|שם=א'תסה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1465.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך ה' אגרת א'תסה]}} ואף בנוסח השלטים שהיו בה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5365.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך טו אגרת ה'שסה]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]] מונה למנהל הפועל של הישיבה הרב [[מרדכי גולדברג]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]] חלה הרב ברוק ונאלץ לעבור טיפולים תכופים ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. בעקבות מצבו הבריאותי לא יכל להמשיך לנהל את הישיבה, והעלה הצעה לאחד את הישיבה עם [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|הישיבה בכפר]] ו[[תומכי תמימים לוד|הישיבה בלוד]]. את הרעיון הגיש להנהלת הישיבה בראשון לציון, ובמקביל להנהלת הישיבה ב[[כפר חב&quot;ד]] ו[[לוד]], וחברי שתי ההנהלות פנו לרבי במכתב משותף ב[[ר&quot;ח אדר]].<br /> <br /> ב[[ח' באדר א']] הגיע מענה בו הרבי מברך את &quot;תוכנית המיזוג&quot; בברכת הצלחה, כש&quot;בוודאי הכוונה שעל ידי האיחוד יתווסף בביסוס הישיבות ובהתפשטותם&quot;, דהיינו שתהיה הנהלה ראשית אחת, אמנם יישארו שתי ישיבות, הרבי הוסיף ברכה לרפואה שלמה לרב ברוק{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8949.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקמט].}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ב ניסן]] [[תשכ&quot;ה]] נפטר הרב ברוק.<br /> <br /> ===לאחר פטירתו של הרב ברוק===<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב ברוק, שוב עלתה ההצעה למזג את הישיבות, הרבי שלח מכתב להנהלת הישיבה בראשון לציון והנהלת הישיבה בלוד, שהכל יישאר על מקומו, הרב גולדברג יישאר המנהל פועל, והרב [[יעקב יוסף רסקין]], והרב [[מנחם מענדל ברוק]] יהיו חברי הנהלת הישיבה.<br /> <br /> הרבי הוסיף שהישיבה תשתייך לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אמנם רק בנוגע לכספים, אך בייצוג כלפי חוץ שיהיו שתי הנהלות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8977.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך כג אגרת ח'תתקעז].}}.<br /> <br /> בעקבות פטירתו של הרב ברוק הישיבה ירדה באיכותה והפכה לישיבה לבוכרים עולי אוזבקיסטאן. כמנהל הישיבה שימש הרב [[אליהו קוק]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] התחילו לבנות מסביב לבניני הישיבה מבני מגורים, במבנים אלו התיישבו אנשים שאינם שמרו שבת אז, והנהלת הישיבה לא רצתה להשאר במצב הזה, הרב גולדברג עזב את הישיבה, ובמקומו מונה למנהל הרב [[אברהם סלומון]].<br /> <br /> בעקבות פתיחת [[ישיבת הבוכרים]] בשנת [[תשמ&quot;ג]], חלק מהבחורים עברו אליה והישיבה נסגרה.<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תשמ&quot;ו]] [[נסיעה לרבי|נסעו אל הרבי]] הרב אליהו קוק והרב אברהם סלומון והודיעו כי בכוונתם לפתוח את הישיבה שוב ואכן ב[[חודש אלול]] של אותה שנה נפתחה הישיבה מחדש בשיכון המזרח שבראשון לציון כשבראשה נעמד הרב [[יהושע זליג פלדמן]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] עברה הישיבה לכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת תשנ&quot;ט בעקבות עניין פנימי מונה הרב [[ברוך שלמה בליזינסקי]] לכהן כראש הישיבה, עד לסגירתה בשנת [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> == מבנה הישיבה ==<br /> המיקום הראשון של הישיבה היה בצריף שהוקם בסמיכות ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] חב&quot;ד המקומי ב[[ראשון לציון]], וכ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] מונה הרב [[חיים שאול ברוק]]{{הערה|שם=א'תסה}}. כשהתרחבה הישיבה נקנו שתי צריפים נוספים שעמדו בסמיכות.<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ו]], כאשר רבו תלמידי הישיבה והמקום צר מהכיל את התלמידים, החלו בבניית בניין חדש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3654.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יא אגרת ג'תרנד], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4362.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יג אגרת ד'שסב]}} (כיום נקרא הרחוב &quot;רחוב חב&quot;ד&quot;) וב[[חודש מנחם אב]] [[תשט&quot;ז]] הושלמה בניית הבנין הראשון והרבי שלח מכתב ברכה לרגל [[חנוכת הבית]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4653.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יג אגרת ד'תרנג]}}.<br /> <br /> כעבור זמן קצר הורגש הצורך בבניין נוסף שישמש כפנימיה, והרב ברוק החל לאסוף כספים. בניית הבניין נמשכה זמן רב בגלל הקשיים הכספיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4039.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יב אגרת ד'לט], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4279.htm?q=%D7%90%D7%97%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F אגרות קודש כרך יג אגרת ד'רעט]}}, היא הושלמה רק לאחר פטירתו ב[[ט&quot;ו כסלו]] [[תש&quot;ל]] ונקראה על שמו 'בית חיים שאול'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9780.htm אגרות קודש חלק כ&quot;ו אגרת ט'תשפ].}}.<br /> <br /> כיום משמש בניין הישיבה את מוסדות גני חב&quot;ד בעיר, ומבנה הפנימיה הוסב לבניין דירות ומאוכלס כולו במשפחות חב&quot;דיות מהקהילה בעיר.<br /> <br /> ==פעילות הישיבה==<br /> <br /> בחלק מהשנים הישיבה לא יועדה לתלמידים חסידי חב&quot;ד, אלא לתלמידים מהציבור הלא חרדי.<br /> <br /> בישיבה פעלו חוגים מיוחדים ל[[שחיטה]], [[סופר סת&quot;ם|ספרות סת&quot;ם]] ועוד.<br /> <br /> ==הצוות בישיבה==<br /> במשך השנים כיהנו רבים כצוות הישיבה, חלקם לזמן קצר וחלקם לזמן ניכר בתולדות הישיבה.<br /> {{טורים|מספר=3|תוכן=<br /> *הרב [[חיים שאול ברוק]] - מייסד, [[ראש ישיבה]], [[משפיע]], ומנהל רוחני (תשי&quot;ב - תשכ&quot;ה)<br /> *הרב [[משה צבי הלפרין]] - ראש ישיבה ו[[ר&quot;מ]] (תשכ&quot;ה - תשנ&quot;ה)<br /> *הרב [[יהושע זליג פלדמן]] - ראש ישיבה (תשנ&quot;ה - תשנ&quot;ו)<br /> *הרב [[ברוך שלמה בליז'ינסקי]] - ראש ישיבה ו[[ר&quot;מ]] (תשנ&quot;ו - תשס&quot;ה)<br /> *הרב [[אלעזר ליפש]] - ר&quot;מ<br /> *הרב [[יצחק דרוזינן]] - ר&quot;מ<br /> *הרב [[בן ציון ליפסקר]] - ר&quot;מ<br /> *הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] - ר&quot;מ<br /> *הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] - ר&quot;מ<br /> *הרב [[פנחס נוישטט]] - ר&quot;מ<br /> *הרב [[יעקב הורוביץ]] - משפיע<br /> *הרב [[אליהו קוק]] - מנהל רוחני ור&quot;מ (תשמ&quot;ו - תשנ&quot;ח)<br /> *הרב [[אליעזר ברוד]] - ר&quot;מ<br /> *הרב [[אשר אייזנבך]] - משפיע<br /> * הרב [[משה הורביץ]] - ר&quot;מ<br /> * הרב [[חיים פרוס]] - ר&quot;מ (תשמ&quot;ח - תשס&quot;ה)<br /> *הרב חנוך העניך זילברשטרום - משפיע.<br /> }}<br /> <br /> ;הנהלת הישיבה<br /> {{טורים|מספר=3|תוכן=<br /> *הרב [[מנחם מענדל ברוק]] - חבר ההנהלה<br /> *הרב [[יעקב יוסף רסקין]] - חבר ההנהלה<br /> *הרב [[אליהו קוק]] - מנהל וראש הישיבה.<br /> *הרב [[שמעון משה דיסקין (בני ברק)|שמעון משה דיסקין]] - חבר ההנהלה<br /> *הרב [[מרדכי גולדברג]] - מנהל<br /> *הרב [[אברהם סלומון]] - מנהל.<br /> }}<br /> <br /> ==בוגרי הישיבה==<br /> *הרב [[חיים אשכנזי]], [[רב]] קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]]<br /> *הרב [[לוי יצחק הבלין]] מנכ&quot;ל מוסדות חב&quot;ד ב[[קריית גת]].<br /> *הרב [[יוסף ירחמיאל הבלין]] שליח הרבי וראש ישיבת [[תומכי תמימים פרנקפורט]], גרמניה<br /> *הרב [[נחום יצחק גורליק]], שליח הרבי בקאזאן, [[רוסיה]]<br /> *הרב [[אברהם יצחק ששונקין]], [[משפיע]] קהילת חב&quot;ד ב[[תענך]]<br /> *הרב [[אליהו קוק]] משפיע ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[זושא וולף]], עורך סדרת [[ימי תמימים]] ומנהל סניף חברת [[jem]] בארץ הקודש<br /> *הרב [[אסף חנוך פרומר]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]]<br /> *הרב יוסי שטיינברגר, מומחה כשרות ומרצה מבוקש בנושא.<br /> *הרב [[שמעון גופין]] משפיע ב[[תומכי תמימים לוד]].<br /> <br /> == גלריית תמונות ==<br /> &lt;gallery widths=&quot;150px&quot; heights=&quot;150px&quot; mode=packed&gt;<br /> קובץ:הכניסה לאחי תמימים ראשלצ.jpg|הכניסה לבניין הפנימיה<br /> קובץ:הרב משה צבי הלפרין בשיעור.jpg|[[משה צבי הלפרין|הרב הלפרין]] במסירת שיעור בישיבה<br /> קובץ:שיעור בישיבה.jpg|שיעור בישיבה<br /> קובץ:אחי תמימים ראשלצ.jpg|חזית בניין ה[[זאל]]<br /> קובץ:תמונה קבוצתית אחי תמימים.jpg|תמונה של כמה מתלמידי הישיבה<br /> קובץ:ספר אחי תמימים ראשון.jpg<br /> קובץ:הזאל אחי תמימים.jpg|[[זאל]] הישיבה<br /> קובץ:חדר האוכל אחי תמימים.jpg|חדר האוכל בישיבה<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *מענדל אמיתי, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/05/24-05-2018-22-56-11-%D7%92%D7%A8-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ישיבה של הרבי]''', קובץ הסוקר את התייסדות הישיבה והיחס שקיבלה מהרבי, סיון תשע&quot;ח<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=2641 גלריית תמונות מהישיבה] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבת אחי תמימים ראשון לציון|*]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות אחי תמימים]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש שנסגרו]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=469686 2021-04-08T11:35:14Z

<p>ישראל 770: /* רקע */</p> <hr /> <div><br /> הרב '''יצחק (איצ'ה) מאיר סגל''' הינו רב בית הכנסת &quot;בית מנחם&quot; בשכונת רחביה ב[[ירושלים]] וכן משמש כ[[ר&quot;מ]] ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]] בעיר כבר במשך שנים רבות.<br /> <br /> == רקע ==<br /> נולד בשנת [[ה'תשל&quot;ו]] ולמד ב[[ישיבה גדולה]] ב[[כפר חב&quot;ד]]. לאחר נישואיו החל לשמש כ[[רב]] בישיבת 'תורת אמת' ומוסר בה [[שיעורים]] ב[[נגלה]] לתלמידי שיעור ב'. במהלך השנים עבר להתגורר בשכונת רחביה בעיר לאחר שנקרא לשמש כרב בית הכנסת &quot;בית מנחם&quot;.</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=469685 2021-04-08T11:34:06Z

<p>ישראל 770: /* יצחק (איצ&#039;ה) מאיר סגל */</p> <hr /> <div><br /> הרב '''יצחק (איצ'ה) מאיר סגל''' הינו רב בית הכנסת &quot;בית מנחם&quot; בשכונת רחביה ב[[ירושלים]] וכן משמש כ[[ר&quot;מ]] ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]] בעיר כבר במשך שנים רבות.<br /> <br /> == רקע ==<br /> נולד בשנת [[ה'תשל&quot;ו]] ולמד ב[[ישיבה גדולה]] ב[[כפר חב&quot;ד]]. במהלך השנים החל לשמש כ[[רב]] בישיבת 'תורת אמת' ומוסר בה [[שיעורים]] ב[[נגלה]]. במהלך השנים עבר להתגורר בשכונת רחביה בעיר לאחר שהתבקש לשמש כרב בית הכנסת &quot;בית מנחם&quot;.</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=469684 2021-04-08T11:33:40Z

<p>ישראל 770: יצירת דף עם התוכן &quot;== יצחק (איצ&#039;ה) מאיר סגל == הרב &#039;&#039;&#039;יצחק (איצ&#039;ה) מאיר סגל&#039;&#039;&#039; הינו רב בית הכנסת &quot;בית מנחם&quot; בשכונת רח...&quot;</p> <hr /> <div>== יצחק (איצ'ה) מאיר סגל ==<br /> <br /> הרב '''יצחק (איצ'ה) מאיר סגל''' הינו רב בית הכנסת &quot;בית מנחם&quot; בשכונת רחביה ב[[ירושלים]] וכן משמש כ[[ר&quot;מ]] ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]] בעיר כבר במשך שנים רבות.<br /> <br /> == רקע ==<br /> נולד בשנת [[ה'תשל&quot;ו]] ולמד ב[[ישיבה גדולה]] ב[[כפר חב&quot;ד]]. במהלך השנים החל לשמש כ[[רב]] בישיבת 'תורת אמת' ומוסר בה [[שיעורים]] ב[[נגלה]]. במהלך השנים עבר להתגורר בשכונת רחביה בעיר לאחר שהתבקש לשמש כרב בית הכנסת &quot;בית מנחם&quot;.</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&diff=469681 2021-04-08T11:21:51Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תורת אמת - ירושלים<br /> |תמונה=[[קובץ:ישיבת תורת אמת.jpg|250px]]<br /> |כתובית=מבנה הישיבה הגדולה<br /> |אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תרפ&quot;ב]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[ירושלים]]<br /> |מייסד=הרבי הרש&quot;ב ע&quot;י שלוחו הרב [[שלמה זלמן הבלין]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[אברהם לפידות]] <br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב יחיאל יוסף לסקר<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> |מנהל גשמי=הרב [[יהושע יוזביץ]]<br /> |מספר תלמידים= כ90 (ישי&quot;ג) 50 (ישי&quot;ק)<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[קובץ:תורת אמת ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור באולם הלימודים בישיבת תורת אמת בירושלים]]<br /> מוסדות '''תורת אמת''' ב[[ירושלים]] - הינם רשת מוסדות חינוך לבנים, הכוללים תלמוד תורה, ישיבה חב&quot;דית, הכוללת מסגרת של [[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה, ומכון ללימוד [[סמיכה לרבנות]] בשם 'בית מדרש עיון ההלכה'.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בשנת תרע&quot;ב שלח [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שבעה תמימים ובראשם הרה&quot;ח [[שלמה זלמן הבלין]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת]] ב[[חברון]]. בשנת [[תרע&quot;ד]], בשעה שישיבת &quot;[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]&quot; עדיין התקיימה ב[[חברון]], התקיים סניף שלה ב[[ירושלים]], וגם אחר כך, עם תום מלחמת העולם הראשונה, כאשר ישיבת &quot;תורת אמת&quot; חזרה ונפתחה בארץ הקודש והפעם במקום בחברון - בירושלים.<br /> <br /> לאחר הפסקה של שבע שנים, משלהי שנת [[תרע&quot;ד]] ועד תחילת שנת [[תרפ&quot;ב]], נפתחה הישיבה מחדש, על ידי ה[[משפיע]] הרב שלמה זלמן הבלין בשליחות האדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> התוכנית הראשונה הייתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.<br /> <br /> בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]], אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת [[תשכ&quot;ד]], אז הוחזר לה שמה המקורי{{הערה|1=על פי הצעת הר' [[טוביה בלוי]], [http://www.col.org.il/files/0.90912591259_6731545.pdf לקט ופרט חלק חמישי, אות עד].}}.<br /> <br /> תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת [[גבעת שאול]], שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל. <br /> <br /> הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ&quot;ו]] שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים.<br /> <br /> כר&quot;מים בישיבה בירושלים שימשו הרב [[משה אריה לייב שפירא]] והרב [[משה דובער ריבקין]]. מזכיר הישיבה היה הרב [[שמעון גליצנשטיין]]. ה[[משפיע]] בישיבה היה הרב [[אלטר שימחוביץ]].<br /> <br /> בשנים [[תשי&quot;ג]] - [[תשט&quot;ז]] התקיים [[דין תורה]] בין [[חנוך הענדל הבלין]] ל[[חסידות חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] על בעלות הישיבה, האם היא שייכת למשפחת הבלין או ל[[הרבי|רבי]] ממשיכו של הריי&quot;צ ומנהיג [[חסידות חב&quot;ד]]; פסק הדין היה שהישיבה שייכת לחסידות.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] נוסדה תחת הישיבה [[ישיבה קטנה תורת אמת|מסגרת של ישיבה קטנה]].<br /> <br /> הרבי הורה למנהלי המוסד לקנות את המבנה הנוכחי ברחוב ירמיהו 16 בירושלים שלא הייתה אז סביבה חרדית. הרבי אף הורה לכמה מעסקני חב&quot;ד לקנות שטח עצום באותו הרחוב אך הדבר אינו נעשה. כיום השכונה חרדית לחלוטין וברחוב ירמיהו נמצאים מוסדות חסידות גור כשממול לישיבת 'תורת אמת' נמצא בית הכנסת ובית המדרש (הגדול בארץ) של חסידות גור. הדבר מעלה את גודל הפצת מעיינות החסידות בכלל ובפרט מעיינות חסידות חב&quot;ד לרף מעין כמוהו בתולדות ישיבות חב&quot;ד ואנ&quot;ש בכלל.<br /> <br /> הרבי במהלך השנים נתן יחס מיוחד לישיבה{{מקור}}, וזכתה להיות (משתי הישיבות היחידות באה&quot;ק) תחת נשיאותו של הרבי{{מקור}}. מסופר כי הרבי הוסיף בכתב ידו על הבלנק של הישיבה (שם היה כתוב: &quot;ישיבת תורת אמת בנשיאות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;) את המילה &quot;ובהנהגת&quot;{{מקור}}, שהישיבה היא בנשיאותו והנהגתו של הרבי.<br /> הרבי אף הורה להנהלת הישיבה כי שימת הדגש בישיבה צריכה להיות על 'שמירת הסדרים'. וכך עד היום ידועה הנהלת הישיבה בהקפדה על עניין זה בפרט, תוך חינוך מתמיד על חשיבות הדבר לרבי.<br /> באחד מהמכתבים שכתב הרבי לרה&quot;ח ר' אברהם פריז התבטא הרבי התבטאות מיוחדת במינה: &quot;כי קיומה של ירושלים תלוי בקיומה של תורת אמת&quot;.<br /> <br /> עם השנים התפתחו המוסדות שתחת תורת אמת, ובנוסף ל&quot;ישיבה קטנה&quot; ו&quot;ישיבה גדולה&quot; מוסדות תורת אמת כוללים גם &quot;תלמוד תורה&quot; לבנים עם סניף בשכונת גילה.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> [[קובץ:שייע יוזביץ'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יהושע יוזביץ'|יהושע (שייע) יוזביץ']], מנהל המוסד]]<br /> {{גודל|4|'''ישיבה גדולה'''}}<br /> {{טורים|תוכן=<br /> * הרב [[אברהם יואל לפידות]] - ראש הישיבה.<br /> * הרב [[יהושע יוזביץ]] - מנהל.<br /> * הרב יעקב אורנשטיין - מנהל לימוד בגירסא.<br /> * הרב [[יחיאל לסקר]] - [[משגיח]] ראשי.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]]<br /> *הרב שניאור מרדכי אייזנמן - שיעור א'.<br /> *הרב [[יצחק מאיר סגל]] - שיעור ב'.<br /> *הרב [[יוסף צבי צירקוס]] - שיעור ג'.<br /> *הרב [[חיים שלום דייטש]] - הלכה.<br /> <br /> ;[[משפיע|משפיעים]]<br /> *הרב אלימלך פרקש - שיעור א'.<br /> * הרב שמואל פרסמן - שיעור ב'. <br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]] - שיעור ג<br /> *הרב [[משה גרוזמן]] - משפיע כללי.<br /> *הרב דניאל בנימין הכהן כהן — דוברי אנגלית.<br /> <br /> ;[[נו&quot;נ|נו&quot;נים]]<br /> *הרב משה לאופר.<br /> *הרב יחיאל הניג.<br /> }}<br /> <br /> ===צוות הישיבה גדולה בעבר===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> ;ראשי ישיבה<br /> *הרב [[משה דובער ריבקין]] (תרפ&quot;ד-תרפ&quot;ח).<br /> *הרב [[משה אריה לייב שפירא]] (תרפ&quot;ח-תשכ&quot;ד).<br /> *הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] (תשכ&quot;ד-תשל&quot;ז).<br /> *הרב [[אשר לעמיל כהן]]<br /> *הרב [[בנימין זאב סגל]]<br /> <br /> ;משפיעים<br /> *הרב [[אלטר שימחוביץ]] (תרפ&quot;ט-תרצ&quot;ט).<br /> *הרב [[משה יהודה רייכמן]]<br /> *הרב [[משה ובר]]<br /> *הרב [[זלמן נוטיק]] ע&quot;ה<br /> *הרב [[נועם הרפז]]<br /> <br /> ;ר&quot;מים ומשפיעים<br /> *הרב [[חיים שלום דייטש]]<br /> *הרב [[הלל רבינוביץ']]<br /> *הרב [[חיים שלמה כהן]]<br /> *הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]<br /> <br /> ;ר&quot;מים<br /> * הרב [[יוסף יצחק הבלין]]<br /> * הרב [[יקותיאל פרקש]]<br /> <br /> <br /> ;מזכירים<br /> *הרב [[נחום מרגליות]], מזכיר<br /> *הרב [[שמעון גליצנשטיין]], מזכיר<br /> *הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] מזכיר<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורת אמת חברון]]<br /> *[[ישיבה קטנה תורת אמת]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61991 ייסוד תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] סקירה, סיפורים, תמונות ומסמכים {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60368 שתי תמונות של תמימים מתקופת הראשית של ישיבת תורת אמת בירושלים]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3250&amp;CategoryID=887 ניצוצי רבי - ישיבת תורת אמת בירושלים]''', לקט מהוראות ומכתבי הרבי בנוגע לישיבה, בתוך [[שבועון התקשרות]]<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/71207_he_2.pdf עלון 'מאה שנה למוסדות תורת אמת']''', ה' אלול תשע&quot;ב {{PDF}} {{אינפו}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|י]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בירושלים]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97&diff=469677 2021-04-08T11:01:32Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:רווח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אורי רווח]]<br /> '''אורי רווח''' ([[י&quot;א טבת]] [[תשל&quot;א]], 1971) הוא חסיד חב&quot;ד, [[עיתונאי]] ואיש תקשורת.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[עכו]] ב[[י&quot;א טבת]] [[תשל&quot;א]] וגדל בשכונה ד' ב[[באר שבע]]. למד בבית הספר החקלאי &quot;אשל הנשיא&quot;. בצעירותו היה כתב עיתונות, ולאחר גיוסו ל[[צה&quot;ל]] בשנת [[תש&quot;נ]] (1990), עבד בגלי צה&quot;ל, שם היה כתב לענייני עבודה ורווחה. בשנת [[תשנ&quot;ד]] (1994) עבר לעבוד ערוץ 2 בטלוויזיה הישראלית, אף שם שימש כתב לענייני עבודה ורווחה ותחומים נוספים. בסוף שנות ה90, במהלך עבודתו בערוץ 2, החל בתהליך של [[חזרה בתשובה]] ולמד במכון מאיר לאחר היכרו את הרב דב ביגון. לאחר מכן התקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;א]] (2001) פרש מערוץ 2 כדי לשמש יועץ תקשורת של השר לשירותי דת אשר אוחנה. <br /> <br /> עם סיום עבודתו במשרד לשירותי דת התקבל לעבודה בערוץ 1 לשעבר (היום &quot;כאן 11&quot;), שם הוא הועסק במחלקת המורשת של הערוץ וככתב במהדורה המרכזית &quot;מבט לחדשות&quot; המסקר תחומי דת ויהדות. כמו כן הגיש תוכניות בערוץ הרדיו &quot;רשת מורשת&quot;. <br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] (2007) יזם [[הכנסת ספר תורה]] ל[[בית הכנסת]] בבניין רשות השידור. בליל [[תשעה באב]] [[תשע&quot;ד]] העביר שידור טלוויזיוני חי מהתפילות ב[[כותל המערבי]] ובתוך דבריו התבטא שבמקום זה אמור בקרוב ממש להבנות [[בית המקדש השלישי]] דבר שעורר את חמתו של מנהל הערוץ שאיים בפיטוריו וכן גרר גל תגובות נזעם מצד הוגי דעות אולם לאחר הבהרה מצידו וכן מצד רב הכותל שאין בזה הבעת דעה קיצונית פרטית אלא רק הבעת האמונה היהודית חזר בו מכוונתו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] פוטר מעבודתו ברשות השידור ולאחר 18 שנים רצופות של הגשת התכנית 'מלווה מלכה' יחד עם הרב [[יוסף צבי צירקוס]], פסק שידור התכנית. לטענתו של רווח הוא פוטר עקב כך שהקריא בתוכניתו מכתב של הרבי מכ&quot;ה בשבט תשמ&quot;ו, שבו מסביר הרבי לאדם את דעת התורה והשכל הפשוט לגבי עניין מסויים. בעקבות כך החלה הנהלת התאגיד והעובדים להתנכל לו במשך שנה וחצי ולאחר מכן פיטרו אותו. ר' אורי רווח פנה במכתב למנכ&quot;ל בהסברו על העניין ואכזבתו הרבה מההתנכלות והאטימות לדעת התורה והיהדות.<br /> <br /> בימי ספירת העומר של שנת תשפ&quot;א, הודיעו כי יתחיל לשדר ברדיו 'קול ברמה' את תוכנית 'הללו' בכל מוצאי שבת, עד ל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> כיום אורי הינו מאנ&quot;ש ביתר עילית.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;א לאחר חג הפסח החל לעבוד ברדיו קול ברמה ולהגיש מידי מוצ&quot;ש את תוכנית &quot;הללו&quot;<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[מלך המשיח (סרט)|&quot;מלך המשיח&quot;]], סרט שרווח הפיק עבור הערוץ הראשון של הטלוויזיה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * עלון 'ארץ ישראל שלנו', '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=58078 סיפורו של העיתונאי שחצה את הגדר]''', {{אינפו}} כסלו [[תשע&quot;א]] (11.2010)<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;string=tag_%E0%E5%F8%E9%20%F8%E5%E5%E7 תגית: אורי רווח], ידיעות וכתבות {{אינפו}}<br /> *'''[http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97-%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%92%D7%99%D7%93-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99/ השליח שלנו בתאגיד השידור הציבורי]''' {{אינפו}}{{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] סיון תשע&quot;ז<br /> <br /> ;כתבות וסרטים הקשורים לחב&quot;ד בהשתתפותו או בהפקתו של רווח<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62533 תכנית 'מלווה מלכה], ג' תמוז ה'תשע&quot;א (05.07.2011) {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61173 המרצה החב&quot;די ובתו היפנית], כד [[ניסן]] ה'תשע&quot;א (28.04.2011) {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *חיים גיל, '''זה סוף החדשות''', כתבת פרופיל ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1874 עמוד 36<br /> <br /> {{מיון רגיל:רווח, אורי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אנשי תקשורת]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשכונת רמות ירושלים]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%A1&diff=469653 2021-04-08T10:33:45Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יוסף צבי צירקוס.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב צירקוס מוסר שיעור בכולל 'אור מנחם מענדל' שבראשותו]]<br /> [[קובץ:צירקוס במכון לב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתוועד במכון לב]]<br /> הרב '''יוסף צבי צירקוס''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ז]], 1967) הוא רב קהילת 'אור מנחם מענדל' ב[[ירושלים]], מרבני ישיבה גדולה '[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]' בעיר, והיה משתתף קבוע ב[[תכנית מלווה מלכה]] ב[[מוצאי שבת]], ברדיו מורשת של קול ישראל&quot; בהגשת ר' [[אורי רווח]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ה אלול]] [[תשכ&quot;ז]] ב[[קריית מלאכי]] לאביו הרב [[יעקב צירקוס]] ולאמו מרת אסתר, והתחנך במוסדות הלימוד החב&quot;דיים, ובסיומם בשנת [[תשמ&quot;ז]] נסע ללמוד שנה נוספת בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> עם השלמת מסלול לימודיו ו[[סמיכה|הסמכתו לרבנות]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו שרה שפרה בת הרב [[בנימין זאב סגל]] והתמנה כר&quot;מ בישיבה.<br /> <br /> מאז שנת תשס&quot;א מוסר שיעור בקביעות בליקוטי שיחות, בבית חב&quot;ד קטמון ירושלים.<br /> <br /> עם הקמתה של קהילת 'אור מנחם מענדל' בשכונת 'מקור ברוך' בבניין בית התבשיל של כולל חב&quot;ד הסמוך לרחוב יפו בירושלים, התמנה כרב הקהילה וראש [[כולל אברכים|כולל]] ללימוד רמב&quot;ם וחסידות, במקביל לתפקידו כר&quot;מ בישיבת תורת אמת.<br /> <br /> בנוסף, מידי [[מוצאי שבת]] היה משתתף בתוכנית הקבועה ברדיו 'קול ישראל' ומביא את דברי הרבי להמונים המאזינים לתכנית הפופולארית.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' שלום דובער כ&quot;ץ<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/12/25/432683591497.html ה' טבת - חג שהרבי קבע]''', ראיון לרגל חג הספרים ה' טבת [[תשע&quot;ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 954<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/7/26/674028030994.html קביעות בלימוד התורה - הכרחית לכל חסיד]''', התוועדות לרגל ט&quot;ו מנחם אב תשע&quot;ח {{בית משיח}}<br /> *'''[https://drive.google.com/drive/folders/1FLRRiH5tsACSPUaya9gHMXOx5Pa2MvrW?usp=gmail שיעורי הרב צירקוס]''' בישיבת [[תורת אמת]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:צירקוס, יוסף צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ז]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&diff=469493 2021-04-07T15:53:03Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תורת אמת - ירושלים<br /> |תמונה=[[קובץ:ישיבת תורת אמת.jpg|250px]]<br /> |כתובית=מבנה הישיבה הגדולה<br /> |אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תרפ&quot;ב]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[ירושלים]]<br /> |מייסד=הרב [[שלמה זלמן הבלין]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[אברהם לפידות]] <br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב יעקב אורנשטיין<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> |מנהל גשמי=הרב [[יהושע יוזביץ]]<br /> |מספר תלמידים= 80 (ישי&quot;ג) 50 (ישי&quot;ק)<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[קובץ:תורת אמת ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור באולם הלימודים בישיבת תורת אמת בירושלים]]<br /> מוסדות '''תורת אמת''' ב[[ירושלים]] - הינם רשת מוסדות חינוך לבנים, הכוללים תלמוד תורה, ישיבה חב&quot;דית, הכוללת מסגרת של [[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה, ומכון ללימוד [[סמיכה לרבנות]] בשם 'בית מדרש עיון ההלכה'.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בשנת תרע&quot;ב שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את הרב [[שלמה זלמן הבלין]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת]] ב[[חברון]]. בשנת [[תרע&quot;ד]], בשעה שישיבת &quot;[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]&quot; עדיין התקיימה ב[[חברון]], התקיים סניף שלה ב[[ירושלים]], וגם אחר כך, עם תום מלחמת העולם הראשונה, כאשר ישיבת &quot;תורת אמת&quot; חזרה ונפתחה בארץ הקודש והפעם במקום בחברון - בירושלים.<br /> <br /> לאחר הפסקה של שבע שנים, משלהי שנת [[תרע&quot;ד]] ועד תחילת שנת [[תרפ&quot;ב]], נפתחה הישיבה מחדש, על ידי ה[[משפיע]] הרב שלמה זלמן הבלין בשליחות האדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> התוכנית הראשונה הייתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.<br /> <br /> בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]], אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת [[תשכ&quot;ד]], אז הוחזר לה שמה המקורי{{הערה|1=על פי הצעת הר' [[טוביה בלוי]], [http://www.col.org.il/files/0.90912591259_6731545.pdf לקט ופרט חלק חמישי, אות עד].}}.<br /> <br /> תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת [[גבעת שאול]], שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל. <br /> <br /> הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ&quot;ו]] שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים.<br /> <br /> כר&quot;מים בישיבה בירושלים שימשו הרב [[משה אריה לייב שפירא]] והרב [[משה דובער ריבקין]]. מזכיר הישיבה היה הרב [[שמעון גליצנשטיין]]. ה[[משפיע]] בישיבה היה הרב [[אלטר שימחוביץ]].<br /> <br /> בשנים [[תשי&quot;ג]] - [[תשט&quot;ז]] התקיים [[דין תורה]] בין [[חנוך הענדל הבלין]] ל[[חסידות חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] על בעלות הישיבה, האם היא שייכת למשפחת הבלין או ל[[הרבי|רבי]] ממשיכו של הריי&quot;צ ומנהיג [[חסידות חב&quot;ד]]; פסק הדין היה שהישיבה שייכת לחסידות.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] נוסדה תחת הישיבה [[ישיבה קטנה תורת אמת|מסגרת של ישיבה קטנה]].<br /> <br /> הרבי הורה למנהלי המוסד לקנות את המבנה הנוכחי ברחוב ירמיהו 16 בירושלים שלא הייתה אז סביבה חרדית. הרבי אף הורה לכמה מעסקני חב&quot;ד לקנות שטח עצום באותו הרחוב אך הדבר אינו נעשה. כיום השכונה חרדית לחלוטין וברחוב ירמיהו נמצאים מוסדות חסידות גור כשממול לישיבת 'תורת אמת' נמצא בית הכנסת ובית המדרש (הגדול בארץ) של חסידות גור. הדבר מעלה את גודל הפצת מעיינות החסידות בכלל ובפרט מעיינות חסידות חב&quot;ד לרף מעין כמוהו בתולדות ישיבות חב&quot;ד ואנ&quot;ש בכלל.<br /> <br /> הרבי במהלך השנים נתן יחס מיוחד לישיבה{{מקור}}, וזכתה להיות (משתי הישיבות היחידות באה&quot;ק) תחת נשיאותו של הרבי{{מקור}}. מסופר כי הרבי הוסיף בכתב ידו על הבלנק של הישיבה (שם היה כתוב: &quot;ישיבת תורת אמת בנשיאות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;) את המילה &quot;ובהנהגת&quot;{{מקור}}, שהישיבה היא בנשיאותו והנהגתו של הרבי.<br /> הרבי אף הורה להנהלת הישיבה כי שימת הדגש בישיבה צריכה להיות על 'שמירת הסדרים'. וכך עד היום ידועה הנהלת הישיבה בהקפדה על עניין זה בפרט, תוך חינוך מתמיד על חשיבות הדבר לרבי.<br /> באחד מהמכתבים שכתב הרבי לרה&quot;ח ר' אברהם פריז התבטא הרבי התבטאות מיוחדת במינה: &quot;כי קיומה של ירושלים תלוי בקיומה של תורת אמת&quot;.<br /> <br /> עם השנים התפתחו המוסדות שתחת תורת אמת, ובנוסף ל&quot;ישיבה קטנה&quot; ו&quot;ישיבה גדולה&quot; מוסדות תורת אמת כוללים גם &quot;תלמוד תורה&quot; לבנים עם סניף בשכונת גילה.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> [[קובץ:שייע יוזביץ'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יהושע יוזביץ'|יהושע (שייע) יוזביץ']], מנהל המוסד]]<br /> {{גודל|4|'''ישיבה גדולה'''}}<br /> {{טורים|תוכן=<br /> * הרב [[אברהם יואל לפידות]] - ראש הישיבה.<br /> * הרב [[יהושע יוזביץ]] - מנהל.<br /> * הרב יעקב אורנשטיין - מנהל לימוד בגירסא.<br /> * הרב [[יחיאל לסקר]] - [[משגיח]] ראשי.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]]<br /> *הרב שניאור מרדכי אייזנמן - שיעור א'.<br /> *הרב [[יצחק מאיר סגל]] - שיעור ב'.<br /> *הרב [[יוסף צבי צירקוס]] - שיעור ג'.<br /> *הרב [[חיים שלום דייטש]] - הלכה.<br /> <br /> ;[[משפיע|משפיעים]]<br /> *הרב אלימלך פרקש - שיעור א'.<br /> * הרב שמואל פרסמן - שיעור ב'. <br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]] - שיעור ג<br /> *הרב [[משה גרוזמן]] - משפיע כללי.<br /> *הרב דניאל בנימין הכהן כהן — דוברי אנגלית.<br /> <br /> ;[[נו&quot;נ|נו&quot;נים]]<br /> *הרב משה לאופר.<br /> *הרב יחיאל הניג.<br /> }}<br /> <br /> ===צוות הישיבה גדולה בעבר===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> ;ראשי ישיבה<br /> *הרב [[משה דובער ריבקין]] (תרפ&quot;ד-תרפ&quot;ח).<br /> *הרב [[משה אריה לייב שפירא]] (תרפ&quot;ח-תשכ&quot;ד).<br /> *הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] (תשכ&quot;ד-תשל&quot;ז).<br /> *הרב [[אשר לעמיל כהן]]<br /> *הרב [[בנימין זאב סגל]]<br /> <br /> ;משפיעים<br /> *הרב [[אלטר שימחוביץ]] (תרפ&quot;ט-תרצ&quot;ט).<br /> *הרב [[משה יהודה רייכמן]]<br /> *הרב [[משה ובר]]<br /> *הרב [[זלמן נוטיק]] ע&quot;ה<br /> *הרב [[נועם הרפז]]<br /> <br /> ;ר&quot;מים ומשפיעים<br /> *הרב [[חיים שלום דייטש]]<br /> *הרב [[הלל רבינוביץ']]<br /> *הרב [[חיים שלמה כהן]]<br /> *הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]<br /> <br /> ;ר&quot;מים<br /> * הרב [[יוסף יצחק הבלין]]<br /> * הרב [[יקותיאל פרקש]]<br /> <br /> <br /> ;מזכירים<br /> *הרב [[נחום מרגליות]], מזכיר<br /> *הרב [[שמעון גליצנשטיין]], מזכיר<br /> *הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] מזכיר<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורת אמת חברון]]<br /> *[[ישיבה קטנה תורת אמת]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61991 ייסוד תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] סקירה, סיפורים, תמונות ומסמכים {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60368 שתי תמונות של תמימים מתקופת הראשית של ישיבת תורת אמת בירושלים]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3250&amp;CategoryID=887 ניצוצי רבי - ישיבת תורת אמת בירושלים]''', לקט מהוראות ומכתבי הרבי בנוגע לישיבה, בתוך [[שבועון התקשרות]]<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/71207_he_2.pdf עלון 'מאה שנה למוסדות תורת אמת']''', ה' אלול תשע&quot;ב {{PDF}} {{אינפו}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|י]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בירושלים]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=469462 2021-04-07T13:59:32Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי לוי יצחק שניאורסאהן<br /> |תמונה=[[קובץ:לוי יצחק שניאורסון.jpg|מרכז|ללא מסגרת|240px|רבי לוי יצחק שניאורסון]]<br /> |כינוי=ר' לוי'ק<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=י&quot;ח בניסן תרל&quot;ח<br /> |מקום לידה=פודוברנקה (רוסיה הלבנה)<br /> |תאריך פטירה=כ' במנחם אב תש&quot;ד<br /> |מקום פטירה=אלמא אטא (קזחסטן)<br /> |מקום פעילות=רוסיה<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], הרב יואל חייקין<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=ליקוטי לוי יצחק, תורת לוי יצחק, פניני לוי יצחק, ילקוט לוי יצחק על התורה<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של [[הרבי מליובאוויטש]]|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[לוי יצחק שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> <br /> [[הרב]] '''לוי יצחק שניאורסון''' (כונה גם '''ר' לויק'''; [[י&quot;ח בניסן]] [[תרל&quot;ח]] (1878) - [[כ' במנחם אב]] [[תש&quot;ד]] (1944)) היה אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]], רבה של [[דנייפרופטרובסק]], מקובל ואחד המנהיגים היהודים הבולטים ב[[ברית המועצות]]. נאסר והוגלה על פעולתו ב[[הפצת היהדות]] ו[[הסתלקות|הסתלק]] במקום גלותו.<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> <br /> נולד ביום [[י&quot;ח ניסן]] [[תרל&quot;ח]] (1878 למניינם) ב[[עיירה]] פודוברנקה הנמצאת ליד העיר [[הומיל]] שב[[רוסיה הלבנה]], להוריו הרה&quot;ג רבי [[ברוך שניאור שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור שניאורסון]] ולרבנית מרת זלדה רחל. רבי לוי יצחק נקרא על שם סבו רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק]], שהיה בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] ונפטר בדמי ימיו.<br /> <br /> אמו הרבנית מרת זלדה רחל הייתה בתו של החסיד רבי זלמן חייקין, שהיה ממקושרי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]].<br /> <br /> בצעירותו למד תורה אצל דודו זקנו הרב יואל חייקין רבה של פודוברנקה. בגיל צעיר ניכר היה כבר בגדלותו ובגאונותו. בצעירותו הוסמך להוראה מאת גאוני הדור בזמנו, ביניהם הגאון הרב [[רבי חיים מבריסק]]{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ט ע' 91 ואילך. ובכ&quot;מ}} והגאון רבי אליהו חיים מייזל מ[[לודז']]. בהמשך אף קיבל כתב-רבנות מיפו למשרת רב ראשי&lt;ref&gt;ריש רשימת הרבנית חנה. וכן ראה &quot;תולדות לוי יצחק&quot; ח&quot;א ע' 189.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> לפי עדויות של בני דורו, למד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] במשך זמן קצר בשנים הראשונות{{הערה|מבית הגנזים עמוד עא. היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שצד.}}.<br /> <br /> ==נישואין==<br /> <br /> [[קובץ:245465.jpg|שמאל|ממוזער|170px|הגביע בו השתמש ר' לוי יצחק]]<br /> כשהגיע רבי לוי יצחק לעונת השידוכין הציע לו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את השידוך בינו לבין [[הרבנית חנה]] שהייתה בתו של הגאון החסיד רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של העיר [[ניקולייב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י&quot;א בסיוון]] [[תר&quot;ס]]. (1900 למניינם), בעיר ניקולייב בביתו של יהודי אמיד בשם בריזובסקי{{הערה|&quot;בביתו של נגיד העיירה מר ברישקובסקי&quot;, ספר תולדות לוי&quot;צ חלק א', עמוד 71}}{{הערה|[http://chabad.info/news/תגליות-היסטוריות-במסע-התמימים-תשעו/ תגליות היסטוריות במסע התמימים תשע&quot;ו]}},<br /> <br /> בזכרונותיה, ציינה הרבנית חנה ג' פעמים את [[י&quot;א סיון]] כיום נישואיהם{{הערה|1=ראו ב[http://www.lahak.org/RebbetzinHE.aspx חוברות ל&quot;ד ול&quot;ה].}}.<br /> <br /> לאחר החתונה שיגר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.<br /> <br /> החל משנת [[תרס&quot;ב]] השתתף בכל האסיפות לעניני הכלל שארגן אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בימי מלחמת רוסיה-יפן נטל חלק גדול בשליחת מצות לחיילים יהודים בשדה הקרב וכן, באיסוף החומר להגנת בייליס ב[[משפט בייליס|משפט]] הידוע{{הערה|הרב מנחם מענדל ברופמן ברבעון מעיינותיך גליון 34 עמ' 20.}}.<br /> <br /> ==מאסרו==<br /> <br /> [[קובץ:ביתו של ר' לוי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של ר' לוי יצחק ממנו נלקח למעצר]]<br /> רבי לוי יצחק היה סמוך על שולחן חותנו רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של [[ניקולייב]], במשך 10 שנים עד לשנת [[תרס&quot;ט]] (1909 למניינם), וישב ועסק בתורה יומם ולילה. לאחר מכן מונה לרבה של העיר [[יקטרינוסלב]] ומסר את נפשו על התורה (נגלה וחסידות) ומצותיה, נלחם על שמירת התורה למרות האיסור שהטילו השלטונות.<br /> <br /> בליל [[ט' ניסן תרצ&quot;ט]]&lt;ref&gt;כך כותב ר' לוי יצחק עצמו. ראה בהקדמה ללקוטי לוי&quot;צ עלצ ספר התניא, על ספר הזהר ועוד... וכן כתבה רעיית ר' לוי&quot;צ (אם הרבי) הרבנית חנה בריש רשימתה.&lt;/ref&gt; (1939 למניינם) בשעה שלוש לפנות בוקר, הגיעו ארבעה אנשי [[נ.ק.וו.ד.]] (המשטרה החשאית) לביתו אשר ברחוב באריקאדנע 13 ובידם צו חיפוש, הם שאלו את הרבנית היכן בעלה ובשעה שהלכה לבשר לו על &quot;האורחים&quot; שהגיעו לביתם, הבחינה היא כי נעמדו הם כשומרים בכל דלתות הבית וחלקם אף צעדו אחריה. כשראו הם את רבי לוי&quot;צ הודיעו לו כי עורכים הם חיפוש בביתו והציגו לפניו צו מעצר. החיפוש נערך בכל ספריו שעמדו בחמישה ארונות גדולים, מבלי לדלג ולו על ספר אחד. אחד מן השוטרים היה איש יודע ספר, וכשלאחד מהם התעוררה שאלה - קראו לו כמומחה. <br /> <br /> בארון נפרד, בין ספרים יקרי ערך, היה מונח ספר שבו שורה בכתב-ידו של אדמו&quot;ר הזקן, וכן &quot;ביכל&quot; חסידות שלם בכתב-ידו של הצמח-צדק. הם החתימו ספרים אלו במספר חותמות והותירו אותם במקומם. באשר לכתבי החסידות שלו עצמו - שמנו אלפי דפים - הם התלבטו ביניהם, ולבסוף ארזו אותם בחבילה והשאירו אותה במקום. שלשה מהם עבדו כל העת, מבלי להפסיק לרגע. בשעה שש בבוקר (כשלוש שעות לאחר תחילת החיפוש), לאחר שעברו וחיפשו בכל החדרים, אמר המבוגר שבהם: רבי, התלבש ובוא! <br /> <br /> מאחר ואותם הימים היו ימי ערב [[פסח]], איפשרו לו סוכני [[המשטרה החשאית]] לאחר שביקש בכך, לקחת עימו חבילה קטנה של 2 ק&quot;ג [[מצה|מצות]]. לשאלת הרבנית כיצד תדע את מקום הימצאו כדי שתוכל להעביר לו מעט כסף ומזון, נענתה הרבנית שתגיע למחרת בשעה שתיים בצהריים אל מפקדת המשטרה ושם יודיעו לה.<br /> <br /> כאשר באה הרבנית ביום המחרת למטה [[המשטרה החשאית]] להביא לבעלה את האוכל, נדחתה בהתחמקויות שהוא אינו נמצא במקום. רק לאחר מספר ימים היא התבשרה שבעלה נמצא בבית הסוהר המקומי ושיש באפשרותה להעביר לבעלה אוכל וכסף, אך בכל פעם שביקשה היא לראותו, נענתה שהוא איננו, וזאת על אף שהתובע אמר שהוא אכן נמצא שם.<br /> <br /> לאחר מספר ימים העבירו השלטונות את רבי לוי יצחק לבית הסוהר ב[[קייב]] לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ב[[רוסיה]].<br /> <br /> אנשי [[המשטרה החשאית]] שעצרו את רבי לוי יצחק ניסו בכל דרך לאלצו להודות בכך שהוא פעל נגד השלטונות, וזאת על ידי תנאי מאסר קשים ביותר, והיו מעבירים אותו מבית סוהר אחד למשנהו. פעם אחת אף הכניסו אותו לצינוק למשך 32 יום, אך רבי לוי יצחק עמד בתוקף ולא הודה בשום אשמה אשר יוחסה לו.<br /> <br /> ==גלותו==<br /> <br /> בתום מספר ימי חקירה, נגזר דינו לחמש שנות גלות ב[[קזחסטן]]. במשך חודש ימים עשה רבי לוי יצחק את מסעו ברכבת אסירים, מבית הכלא בעיר יקטרינוסלב. למרות תנאי הנסיעה הקשים הדבר היחיד אשר הפריע לו ביותר היה המחסור במים לנטילת ידיים של שחרית. במשך אחד עשר יום לא היה [[מים]] בכלל. גם מים לשתייה ניתן לאסירים במשורה. רבי לוי יצחק אשר גם במצב קשה זה היטיב להקפיד על מצוה קלה כבחמורה, ויתר על מיי השתייה המועטים שקיבל לטובת קיום מצוות נטילת הידיים בלבד.<br /> <br /> בהגיעם לאלמא-אטא ניתן לאסירים חופש מוגבל. מיד בהגיעם נשלחו האסירים כשהם הולכים בקבוצות למקומות נידחים בקזחסטן, שם נגזר עליהם לחיות שנים אחדות בגלות. ב[[י&quot;ט שבט ת&quot;ש]] (1940 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק למקום גלותו ב[[צ'יאלי]] במדינת קזחסטן. בימים הראשונים שהה אצל גוי שריחם עליו יחד עם עוד יהודי שנשלח למקום.<br /> <br /> עינויים שעבר במאסרו, תלאות הדרך, תנאי המקום הקשים ובדידותו ערערו מאוד את בריאותו, מצבו הוקל כאשר הגיעה [[הרבנית חנה]] לבקרו בצ'יאלי.<br /> <br /> גם בהיותו בצ'יאלי המשיך בהפצת היהדות, דאג לקבורה יהודית לנפטרים יהודים רבים וכן לתפילות ב[[מנין]].<br /> [[קובץ:רבי לוי יצחק.jpg|ימין|ממוזער|150px|התמונה הראשונה מהגלות בצ'יאלי]]<br /> [[קובץ:ב.jpg|ימין|ממוזער|150px|התמונה השניה מתחילת המאסר]]<br /> ==[[הסתלקות]]ו==<br /> [[קובץ:לוי יצחק שניאורסון מציבה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציון של ר' לוי יצחק לפני השיפוץ]]<br /> [[קובץ:אוהל ר' לי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקיר החיצוני של האוהל, אחרי השיפוץ]]<br /> [[קובץ:אוהל ר' לויק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוח השיש בכניסה לציון]]<br /> <br /> למעלה מארבעה שנים היה רבי לוי יצחק בגלותו ב[[צ'יאלי]]. לאחר [[חג הפסח]] [[תש&quot;ד]] (1944 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק תשוש וחלוש ממקום גלותו בצ'יאלי לעיר [[אלמא אטא]] בירת קזחסטן, גם בה פעל רבות להפרחת חיי היהדות ואף שימש כרב בבית הכנסת המקומי.<br /> <br /> לאחר זמן קצר התפרצה אצלו מחלה ממארת (שקיננה בו שנים רבות ודוכאה על ידי היסורים שעבר), מצבו הידרדר מיום ליום עד שביום רביעי [[כ' במנחם אב]] [[תש&quot;ד]] עלתה נשמתו השמימה. ההלווייה נערכה למחרת, בהשתתפות קהל לא גדול, בשל הפחד מהשלטונות.<br /> <br /> על קברו, הוקם '[[ציון]]', ובמשך השנים הוחלפה המצבה במבצע מיוחד.<br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ד ע' 1103 ואילך. ח&quot;ט ע' 86 ואילך.}} כי יום כ' במנחם אב הוא יום נדבת העצים ל[[מזבח]] של משפחת &quot;בני פחת מואב בן יהודה&quot;, ולסייע ל[[בני ישראל]] לכפר על [[עוון|עוונותיהם]], ואותה העבודה נעשתה ב[[שמחה]] גדולה כעין [[יום טוב]], למרות הקושי שבמציאת עצים [[כשר]]ים בתקופה זו של השנה. וסוג עבודה זה מתאים לעבודתו של בעל ה[[הילולא]], שלמרות גדולתו העצומה ב[[נגלה|גליא]] ד[[תורה]] וב[[פנימיות התורה]] מסר עצמו להרבצת התורה והחזקת היהדות גם בין [[יהודי פשוט|אנשים פשוטים]], ובשמחה.<br /> <br /> עניין נוסף ביום זה, שהוא ארבעים יום קודם [[ראש השנה]], ומהוה הכנה לקראתו - כשם [[אלול (חודש)|ראש חודש אלול]] הוא ארבעים יום קודם [[יום הכיפורים]] (שנקרא גם-כן ראש השנה ב [[ספר יחזקאל]]{{הערה|פרק מ', פסוק א'}}), ובו מתחילה העבודה המתאימה{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ד שם הערה 1. סה&quot;מ מלוקט ח&quot;ב ע' סז בהערה.}}.<br /> <br /> ===שיפוץ הציון===<br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] שיגר הרבי את הרב [[מנחם מענדל גורליק]] להקים מצבה חדשה על ציונו של רבי לוי יצחק ונתן הוראות מפורטות בקשר לעבודת השיפוץ. במהלך השליחות הפלאים אירעו מספר מופתים{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marinovsky-Gorelik-%20Elul%205%2C%205777.pdf תיאור פרשיית שיפוץ המצבה בתוך תשורה מנישואי משפחת מרינובסקי].}}.<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> במשך השנים נוסדו פעולות שונות להנצחתו, את חלקן יזם הרבי בעצמו, ולחלקן העניק הרבי חביבות מיוחדת, בין הפעולות והיוזמות ניתן למנות:<br /> *רשת [[כולל|כוללים]] '[[תפארת זקנים לוי יצחק]]'<br /> *[[ספרית לוי יצחק (קראון הייטס)|ספרית לוי יצחק]] - ספרייה חסידית ב[[קראון הייטס]] לעיון והשאלה<br /> *קהילת לוי יצחק ליובאוויטש, הולנדייל פלורידה{{הערה|מכתב הרבי לקהילה – שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1898 עמוד 11}}<br /> <br /> ==תמונתו==<br /> ===התמונה הראשונה===<br /> כשהוציאו בשנת [[תש&quot;ל]] את שני ספריו הראשונים של ר' לוי יצחק - &quot;[[ליקוטי לוי יצחק]]&quot; על ספר ה[[זוהר]] וספר ה[[תניא]], הודפסה בספר{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&amp;st=&amp;pgnum=6 בעמוד VII ]}} תמונה שצולמה בעת גלותו בצ'יאלי{{הערה|1=לפי [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&amp;st=&amp;pgnum=3 הערת הרבי בהקדמה להדפסה הזו]}} והוברחה מ[[רוסיה]] בגודל של תמונת דרכון. כשהובאה תמונה זו לפני הרבי{{הערה|התמונה הודפסה על נייר כרומו חלק, בניגוד לשאר דפי הספר ממפוספסים, והודבקה אליו בגבה.}}, כתב הרבי בגב דף הכרומו '''אאז&quot;ל?''' [={{כתב קטן|אדוני אבי זכרונו לברכה?}}]. רבים טעו לחשוב כי כתיבה זו ביטאה את הקושי בזיהוי הרב לוי יצחק אחר היסורים הרבים שעבר בצ'יאלי{{הערה|היו שניסו לומר כי לא ייתכן שינוי כה גדול עד כי ישתנו פניו עד כדי כך, אך הדבר ייתכן שכן כשראה הרבי את התמונה השנייה (שצולמה זן רב לפני כן, עוד בעת קבלת הרב לוי יצחק למאסר ראו בהמשך) העיר כי &quot;אינו נראה בריא&quot;, כך שבאמת ייתכן כי לאחר הייסורים הרבים שעבר בגלותו השתנה ביותר, וראה 'תולדות לוי-יצחק', תשנ&quot;ה, חלק ג' עמוד 965}}. אך ההסבר הפשוט הוא שהרבי ציין את המצולם (שם אביו - המצולם בתמונה), וה'סימן שאלה' הוא על '''השנה''' שבה צולמה התמונה.<br /> <br /> ===התמונה השנייה===<br /> כשנשלחה משלחת ל[[רוסיה]] בשנת [[תנש&quot;א]] על ידי הרבי, בין היתר לגאולת ספרי ה[[רבותינו נשיאנו|רביים]], וביניהם ספרי ר' לוי יצחק{{הערה|1=ראה ביומן שיצא לאור לאחר מכן לספר '[[יומן השליחות המיוחדת]]' שכתב הרב שלום דובער לוין ן[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105928 כאן]}}, הצליחו{{הערה|1=ראו אודות כך ביומן השליחות המיוחדת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23760&amp;st=&amp;pgnum=265 עמוד רס&quot;ד והילך]}} חברי המשלחת להשיג את תיק החקירות של ר' לוי יצחק, ובו שתי תמונות שלו משני זוויות שצולמו בשנת תרצ&quot;ט, כפי שהיה נהוג בימים ההם לצלם כל אסיר עם קבלתו לכלא{{הערה|1=ראה אודות הנס שארע ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בקשר לכך ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י&quot;ב י&quot;ג תמוז]] [[תשי&quot;א]] – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&amp;st=&amp;pgnum=193 חלק ג', תשי&quot;א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות [[י&quot;ב י&quot;ג תמוז]] [[תשכ&quot;א]] – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&amp;st=&amp;pgnum=141 חלק ל&quot;א, תשכ&quot;א - חלק ג', עמוד 119]}}. התמונות צולמו רק לאחר שהצליחו החוקרים להסיר מר' לוי יצחק את הכיפה בכוח, ומהם נשלחו צילומים אל הרבי במוצאי [[אחרון של פסח]]{{הערה|1=התמונה (של רבי לוי יצחק אביו של הרבי בעת שנלקח למאסר והיא מתיק החקירות שלו) והעתקיה התקבלו בהצלחה, ואתמול בלילה שלחנו את המקור לרבי. במכתב המצורף כתבנו (אני והרב יוסף-יצחק אהרונוב) בין השאר: מצורף-בזה תמונה המקורית של אבי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, שנלקחה בשתי פוזות בעת האסרו בשנת תרצ&quot;ט. תקוותנו חזקה שגם שאר המסמכים של ארכיון המאסר ייגאלו בקרוב&quot;, [[יומן השליחות המיוחדת]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23760&amp;st=&amp;pgnum=266 עמוד רס&quot;ה בהערות]}} ולאחר מכן הועברו לרבי באופן רשמי בחודש [[אלול]] של [[תנש&quot;א|אותה שנה]] יחד עם תיק החקירה בחדרו של הרבי מידי הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] והרב [[שלמה קונין]]{{הערה|בהתחלה חיכו הם לרבי בפתח '[[גן עדן התחתון]]', אולם הרבי סימן להם להיכנס לתוך [[גן עדן העליון|חדרו]].}}. הרבי העיר כי גם בתמונה זו '''&quot;קוקט אויס ניט געזונט&quot;''' [={{כתב קטן|&quot;הוא נראה לא בריא&quot;}}].<br /> <br /> לקראת הדפסת הספר '[[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]]' על חלק שמות, ביקשו [[ועד הנחות בלשון הקודש]] רשות מהרבי להדפיס את התמונה בספר שהולך לצאת לאור, כדוגמת מה שנעשה בתמונה הראשונה עם גילויה, יחד עם תמונתו לאחר הגלות, והרבי אישר זאת לאחר שהתמונה תתוקן על ידי צייר מומחה שיוסיף כיפה לראשו של ר' לוי יצחק, וכן כי יש לציין תחת כל תמונה את עת צילומה, וכך הודפס הספר כששני התמונות מופיעות בו עם ציון עת צילומן{{הערה|1=בעמודים 6 ו-7, ראה [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27250&amp; כאן]}}{{הערה|1= ראו על כך [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=740&amp;ArticleID=2265&amp;SearchParam=%F8%E1%E9%20%EC%E5%E9%20%E9%F6%E7%F7%20%F9%F0%E0%E5%F8%F1%E5%EF כאן]}}.<br /> <br /> ==הנהגותיו הק'==<br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] עם פרסומם של רשימות הרבנית חנה, שפורסמו על ידי המכון [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], נחשפו הנהגות רבות של רבי לוי יצחק. כמו&quot;כ, חלק מהנהגותיו הק' לוקטו ופורסמו בקובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש לוד]] גליון צדי&quot;ק שהופיע לאור לרגל יום הבהיר [[י&quot;א ניסן]] [[תשע&quot;א]].<br /> <br /> ==מספריו==<br /> * [[ליקוטי לוי יצחק]], [[קה&quot;ת]], [[תש&quot;ל]] ואילך.<br /> * [[תורת לוי יצחק]] - חידושים ובאורים לש&quot;ס משנה וגמרא, קה&quot;ת, [[תשל&quot;א]] והוצאה חדשה ב[[תשס&quot;ד]].<br /> * פניני לוי יצחק - פנינים ערוכים בתורתו, בעריכת הרב [[אלתר אליהו פרידמן]].<br /> * [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]] - מביאורי הרבי על תורתו, קה&quot;ת, [[תש&quot;נ]] הוצאה חדשה [[תש&quot;פ]] - 5 כרכים.<br /> * ילקוט לוי יצחק - על התורה, בעריכת הרב [[דוד דובוב (ניו ג'רזי)|דוד דובוב]], נכון לשנת תשפ&quot;א יצאו לאור 4 כרכים.<br /> * טיפה מן הים - רעיונות ערוכים ומעובדים מתורתו של רבי לוי יצחק, בעריכת הרב [[אליהו וולף]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * '''אשתו''': מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]<br /> *'''בניו''': [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה ליב שניאורסון]].<br /> * '''נכדתו''': גב' [[דליה רוטמן]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[נפתלי גוטליב|נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]''', מאת שלושה כרכים בהוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> *[[אברהם שמואל בוקיעט]] '''פאר לוי יצחק''', יצא לאור על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].<br /> *'''ארצות הברית מכבדת את הרב, זה כבוד בשבילנו''', על ההכרה בציונו של רבי לוי יצחק כאתר מורשת לאומי, שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1871 עמוד 73<br /> *'''דוני אבי מורי ורבי''', לקט תמונות מהרבי מהתוועדויות שערך לכבוד אביו, במדור ו'הבט פני משיחך', שבועון בית משיח גליון 1224 עמוד 40<br /> *'''מבצע נועז לחילוץ הספרים הקדושים''', שבועון בית משיח גליון 1224 עמוד 44<br /> *'''עשר עובדות על רבי לוי יצחק''', שבועון בית משיח גליון 1224 עמוד 47<br /> *'''אבא שלך המלך''', מוסף העוסק בדמותו והגותו, מצורף לשבועון בית משיח ערב כ' מנחם אב תש&quot;פ<br /> *'''חכם הרזים''', ראיון עם הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1870 עמוד 25<br /> *'''צהבו פניו''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1870 עמוד 32<br /> *'''לטעום מהגילויים של הגאולה''', ראיון עם הרב [[אליהו וולף]], שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1870 עמוד 40<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://col.org.il/files/old/files/0.17436953695_1716426.pdf מסמכי תיק החקירה]'''<br /> <br /> ;כתבות:<br /> * [https://chabad.info/magazine/593382/ לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי] מאמר מיוחד באתר [[חב&quot;ד אינפו]] לכבוד יום הולדתו ב[[ח&quot;י ניסן]].<br /> * [https://chabad.info/magazine/593372/ 'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק] צרור אפיזודות מרתקות אודות אבי הרבי באתר חב&quot;ד אינפו.<br /> * ועד חיילי בית דוד, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70946 תולדות חייו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן] {{PDF}} - {{אינפו}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63361 לאור המדורה הוקמה מצבת אביו של הרבי] - מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> * [http://www.chabad.kz/35362.html מדור אודות רבי לוי יצחק] באתר בית חב&quot;ד קזאחסטן.<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=2191 סיפור מופת מרבי לוי יצחק], שאול שיף, [[עיתון 'הצופה']].<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45105 ידיעה אודות אנדרטת הנצחה לזכרו] {{אינפו}}<br /> * [http://lahak.org/RebbetzinHE.aspx זכרונות הרבנית חנה] באתר ועד הנחות בלה&quot;ק.<br /> * [http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/gilion34i.pdf '''מעיינותיך''' גליון 34]. [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]], [[תשע&quot;ב]].{{PDF}}<br /> * [http://www.shturem.net/images/news/64905_news_26072013_8945.pdf סקירה על תורתו של ר' לוי יצחק, קובץ ירחי כלה תשע&quot;ג] עמ' 14, ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד<br /> *[[שניאור ברגר]], '''[http://chabad.info/magazine/מדוע-אביו-של-הרבי-ומשפחות-לא-הגיעו-לארץ/ מדוע אביו של הרבי ומשפחתו לא הגיעו לארץ ישראל?]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע&quot;ח<br /> * מנדי גולדמן, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77192 רבי לוי יצחק במעגל השנה], שבועון בית משיח, י&quot;ט אב התשע&quot;ג (26.07.2013) {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=47894 כך נשרפו ספריו של רבי לוי-יצחק ● מיוחד] {{אינפו|}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabad.info/magazine/522402/ תחקיר: מי הביא לרבי את תמונת אביו הרב לוי יצחק שניאורסון?]''' {{אינפו}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2672045#utm_medium=email&amp;utm_source=93_subscription_he&amp;utm_campaign=he&amp;utm_content=content במסירות ונחישות]''' {{בית חבד}} תולדות חב&quot;ד באתר בית חב&quot;ד<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13622 &quot;אדוני אבי מורי ורבי ז&quot;ל?&quot;]''' מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/08/11-08-2020-03-07-52-הקמת-המצבה-והאוהל.pdf מקום מנוחתו כבוד - בגלות]''', סקירה על הציון בתוך קובץ בהוצאת 'התאחדות החסידים', אב ה'תש&quot;פ {{PDF}}<br /> *'''[https://anash.org/qa-the-surviving-torah-teachings-of-rabbi-levi-yitzchak/ הרב דוד דובוב, השליח שמנגיש את תורתו של רבי לוי יצחק, בראיון מיוחד]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/664221/ כך נשרפו ספריו של רבי לוי-יצחק • מיוחד]''' {{אינפו}}<br /> <br /> ;מדיה:<br /> *'''[https://col.org.il/news/126210 אלה תולדות לוי יצחק: מסע מטלטל במקומות בהם חי ופעל]''' {{וידאו}}{{COL}} הפקת וידאו לרגל יום ההילולא כ&quot;ף מנחם אב תש&quot;פ, פליישמן וקמינצקי<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=69075 הרבי מתפלל בעמוד ביום היארצייט של אביו]''' וידאו מתאריך כ' מנחם אב [[תשל&quot;ה]] {{וידאו}} {{שטורעם}} י&quot;ז בשבט תשע&quot;ד<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923517 הרבי מספר על אביו]''' מתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/611583/ לדמותו של איש מסירות הנפש]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, לוי יצחק}}<br /> [[קטגוריה:רבי לוי יצחק שניאורסון|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=469459 2021-04-07T13:54:21Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי לוי יצחק שניאורסאהן<br /> |תמונה=[[קובץ:לוי יצחק שניאורסון.jpg|מרכז|ללא מסגרת|240px|רבי לוי יצחק שניאורסון]]<br /> |כינוי=ר' לוי'ק<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=י&quot;ח בניסן תרל&quot;ח<br /> |מקום לידה=פודוברנקה (רוסיה הלבנה)<br /> |תאריך פטירה=כ' במנחם אב תש&quot;ד<br /> |מקום פטירה=אלמא אטא (קזחסטן)<br /> |מקום פעילות=רוסיה<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], הרב יואל חייקין<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=ליקוטי לוי יצחק, תורת לוי יצחק, פניני לוי יצחק, ילקוט לוי יצחק על התורה<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של [[הרבי מליובאוויטש]]|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[לוי יצחק שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> <br /> [[הרב]] '''לוי יצחק שניאורסון''' (כונה גם '''ר' לויק'''; [[י&quot;ח בניסן]] [[תרל&quot;ח]] (1878) - [[כ' במנחם אב]] [[תש&quot;ד]] (1944)) היה אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]], רבה של [[דנייפרופטרובסק]], מקובל ואחד המנהיגים היהודים הבולטים ב[[ברית המועצות]]. נאסר והוגלה על פעולתו ב[[הפצת היהדות]] ו[[הסתלקות|הסתלק]] במקום גלותו.<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> <br /> נולד ביום [[י&quot;ח ניסן]] [[תרל&quot;ח]] (1878 למניינם) ב[[עיירה]] פודוברנקה הנמצאת ליד העיר [[הומיל]] שב[[רוסיה הלבנה]], להוריו הרה&quot;ג רבי [[ברוך שניאור שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור שניאורסון]] ולרבנית מרת זלדה רחל. רבי לוי יצחק נקרא על שם סבו רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק]], שהיה בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] ונפטר בדמי ימיו.<br /> <br /> אמו הרבנית מרת זלדה רחל הייתה בתו של החסיד רבי זלמן חייקין, שהיה ממקושרי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]].<br /> <br /> בצעירותו למד תורה אצל דודו זקנו הרב יואל חייקין רבה של פודוברנקה. בגיל צעיר ניכר היה כבר בגדלותו ובגאונותו. בצעירותו הוסמך להוראה מאת גאוני הדור בזמנו, ביניהם הגאון הרב [[רבי חיים מבריסק]]{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ט ע' 91 ואילך. ובכ&quot;מ}} והגאון רבי אליהו חיים מייזל מ[[לודז']].<br /> <br /> לפי עדויות של בני דורו, למד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] במשך זמן קצר בשנים הראשונות{{הערה|מבית הגנזים עמוד עא. היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שצד.}}.<br /> <br /> ==נישואין==<br /> <br /> [[קובץ:245465.jpg|שמאל|ממוזער|170px|הגביע בו השתמש ר' לוי יצחק]]<br /> כשהגיע רבי לוי יצחק לעונת השידוכין הציע לו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את השידוך בינו לבין [[הרבנית חנה]] שהייתה בתו של הגאון החסיד רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של העיר [[ניקולייב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י&quot;א בסיוון]] [[תר&quot;ס]]. (1900 למניינם), בעיר ניקולייב בביתו של יהודי אמיד בשם בריזובסקי{{הערה|&quot;בביתו של נגיד העיירה מר ברישקובסקי&quot;, ספר תולדות לוי&quot;צ חלק א', עמוד 71}}{{הערה|[http://chabad.info/news/תגליות-היסטוריות-במסע-התמימים-תשעו/ תגליות היסטוריות במסע התמימים תשע&quot;ו]}},<br /> <br /> בזכרונותיה, ציינה הרבנית חנה ג' פעמים את [[י&quot;א סיון]] כיום נישואיהם{{הערה|1=ראו ב[http://www.lahak.org/RebbetzinHE.aspx חוברות ל&quot;ד ול&quot;ה].}}.<br /> <br /> לאחר החתונה שיגר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.<br /> <br /> החל משנת [[תרס&quot;ב]] השתתף בכל האסיפות לעניני הכלל שארגן אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בימי מלחמת רוסיה-יפן נטל חלק גדול בשליחת מצות לחיילים יהודים בשדה הקרב וכן, באיסוף החומר להגנת בייליס ב[[משפט בייליס|משפט]] הידוע{{הערה|הרב מנחם מענדל ברופמן ברבעון מעיינותיך גליון 34 עמ' 20.}}.<br /> <br /> ==מאסרו==<br /> <br /> [[קובץ:ביתו של ר' לוי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של ר' לוי יצחק ממנו נלקח למעצר]]<br /> רבי לוי יצחק היה סמוך על שולחן חותנו רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של [[ניקולייב]], במשך 10 שנים עד לשנת [[תרס&quot;ט]] (1909 למניינם), וישב ועסק בתורה יומם ולילה. לאחר מכן מונה לרבה של העיר [[יקטרינוסלב]] ומסר את נפשו על התורה (נגלה וחסידות) ומצותיה, נלחם על שמירת התורה למרות האיסור שהטילו השלטונות.<br /> <br /> בליל [[ט' ניסן תרצ&quot;ט]]&lt;ref&gt;כך כותב ר' לוי יצחק עצמו. ראה בהקדמה ללקוטי לוי&quot;צ עלצ ספר התניא, על ספר הזהר ועוד... וכן כתבה רעיית ר' לוי&quot;צ (אם הרבי) הרבנית חנה בריש רשימתה.&lt;/ref&gt; (1939 למניינם) בשעה שלוש לפנות בוקר, הגיעו ארבעה אנשי [[נ.ק.וו.ד.]] (המשטרה החשאית) לביתו אשר ברחוב באריקאדנע 13 ובידם צו חיפוש, הם שאלו את הרבנית היכן בעלה ובשעה שהלכה לבשר לו על &quot;האורחים&quot; שהגיעו לביתם, הבחינה היא כי נעמדו הם כשומרים בכל דלתות הבית וחלקם אף צעדו אחריה. כשראו הם את רבי לוי&quot;צ הודיעו לו כי עורכים הם חיפוש בביתו והציגו לפניו צו מעצר. החיפוש נערך בכל ספריו שעמדו בחמישה ארונות גדולים, מבלי לדלג ולו על ספר אחד. אחד מן השוטרים היה איש יודע ספר, וכשלאחד מהם התעוררה שאלה - קראו לו כמומחה. <br /> <br /> בארון נפרד, בין ספרים יקרי ערך, היה מונח ספר שבו שורה בכתב-ידו של אדמו&quot;ר הזקן, וכן &quot;ביכל&quot; חסידות שלם בכתב-ידו של הצמח-צדק. הם החתימו ספרים אלו במספר חותמות והותירו אותם במקומם. באשר לכתבי החסידות שלו עצמו - שמנו אלפי דפים - הם התלבטו ביניהם, ולבסוף ארזו אותם בחבילה והשאירו אותה במקום. שלשה מהם עבדו כל העת, מבלי להפסיק לרגע. בשעה שש בבוקר (כשלוש שעות לאחר תחילת החיפוש), לאחר שעברו וחיפשו בכל החדרים, אמר המבוגר שבהם: רבי, התלבש ובוא! <br /> <br /> מאחר ואותם הימים היו ימי ערב [[פסח]], איפשרו לו סוכני [[המשטרה החשאית]] לאחר שביקש בכך, לקחת עימו חבילה קטנה של 2 ק&quot;ג [[מצה|מצות]]. לשאלת הרבנית כיצד תדע את מקום הימצאו כדי שתוכל להעביר לו מעט כסף ומזון, נענתה הרבנית שתגיע למחרת בשעה שתיים בצהריים אל מפקדת המשטרה ושם יודיעו לה.<br /> <br /> כאשר באה הרבנית ביום המחרת למטה [[המשטרה החשאית]] להביא לבעלה את האוכל, נדחתה בהתחמקויות שהוא אינו נמצא במקום. רק לאחר מספר ימים היא התבשרה שבעלה נמצא בבית הסוהר המקומי ושיש באפשרותה להעביר לבעלה אוכל וכסף, אך בכל פעם שביקשה היא לראותו, נענתה שהוא איננו, וזאת על אף שהתובע אמר שהוא אכן נמצא שם.<br /> <br /> לאחר מספר ימים העבירו השלטונות את רבי לוי יצחק לבית הסוהר ב[[קייב]] לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ב[[רוסיה]].<br /> <br /> אנשי [[המשטרה החשאית]] שעצרו את רבי לוי יצחק ניסו בכל דרך לאלצו להודות בכך שהוא פעל נגד השלטונות, וזאת על ידי תנאי מאסר קשים ביותר, והיו מעבירים אותו מבית סוהר אחד למשנהו. פעם אחת אף הכניסו אותו לצינוק למשך 32 יום, אך רבי לוי יצחק עמד בתוקף ולא הודה בשום אשמה אשר יוחסה לו.<br /> <br /> ==גלותו==<br /> <br /> בתום מספר ימי חקירה, נגזר דינו לחמש שנות גלות ב[[קזחסטן]]. במשך חודש ימים עשה רבי לוי יצחק את מסעו ברכבת אסירים, מבית הכלא בעיר יקטרינוסלב. למרות תנאי הנסיעה הקשים הדבר היחיד אשר הפריע לו ביותר היה המחסור במים לנטילת ידיים של שחרית. במשך אחד עשר יום לא היה [[מים]] בכלל. גם מים לשתייה ניתן לאסירים במשורה. רבי לוי יצחק אשר גם במצב קשה זה היטיב להקפיד על מצוה קלה כבחמורה, ויתר על מיי השתייה המועטים שקיבל לטובת קיום מצוות נטילת הידיים בלבד.<br /> <br /> בהגיעם לאלמא-אטא ניתן לאסירים חופש מוגבל. מיד בהגיעם נשלחו האסירים כשהם הולכים בקבוצות למקומות נידחים בקזחסטן, שם נגזר עליהם לחיות שנים אחדות בגלות. ב[[י&quot;ט שבט ת&quot;ש]] (1940 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק למקום גלותו ב[[צ'יאלי]] במדינת קזחסטן. בימים הראשונים שהה אצל גוי שריחם עליו יחד עם עוד יהודי שנשלח למקום.<br /> <br /> עינויים שעבר במאסרו, תלאות הדרך, תנאי המקום הקשים ובדידותו ערערו מאוד את בריאותו, מצבו הוקל כאשר הגיעה [[הרבנית חנה]] לבקרו בצ'יאלי.<br /> <br /> גם בהיותו בצ'יאלי המשיך בהפצת היהדות, דאג לקבורה יהודית לנפטרים יהודים רבים וכן לתפילות ב[[מנין]].<br /> [[קובץ:רבי לוי יצחק.jpg|ימין|ממוזער|150px|התמונה הראשונה מהגלות בצ'יאלי]]<br /> [[קובץ:ב.jpg|ימין|ממוזער|150px|התמונה השניה מתחילת המאסר]]<br /> ==[[הסתלקות]]ו==<br /> [[קובץ:לוי יצחק שניאורסון מציבה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציון של ר' לוי יצחק לפני השיפוץ]]<br /> [[קובץ:אוהל ר' לי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקיר החיצוני של האוהל, אחרי השיפוץ]]<br /> [[קובץ:אוהל ר' לויק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוח השיש בכניסה לציון]]<br /> <br /> למעלה מארבעה שנים היה רבי לוי יצחק בגלותו ב[[צ'יאלי]]. לאחר [[חג הפסח]] [[תש&quot;ד]] (1944 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק תשוש וחלוש ממקום גלותו בצ'יאלי לעיר [[אלמא אטא]] בירת קזחסטן, גם בה פעל רבות להפרחת חיי היהדות ואף שימש כרב בבית הכנסת המקומי.<br /> <br /> לאחר זמן קצר התפרצה אצלו מחלה ממארת (שקיננה בו שנים רבות ודוכאה על ידי היסורים שעבר), מצבו הידרדר מיום ליום עד שביום רביעי [[כ' במנחם אב]] [[תש&quot;ד]] עלתה נשמתו השמימה. ההלווייה נערכה למחרת, בהשתתפות קהל לא גדול, בשל הפחד מהשלטונות.<br /> <br /> על קברו, הוקם '[[ציון]]', ובמשך השנים הוחלפה המצבה במבצע מיוחד.<br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ד ע' 1103 ואילך. ח&quot;ט ע' 86 ואילך.}} כי יום כ' במנחם אב הוא יום נדבת העצים ל[[מזבח]] של משפחת &quot;בני פחת מואב בן יהודה&quot;, ולסייע ל[[בני ישראל]] לכפר על [[עוון|עוונותיהם]], ואותה העבודה נעשתה ב[[שמחה]] גדולה כעין [[יום טוב]], למרות הקושי שבמציאת עצים [[כשר]]ים בתקופה זו של השנה. וסוג עבודה זה מתאים לעבודתו של בעל ה[[הילולא]], שלמרות גדולתו העצומה ב[[נגלה|גליא]] ד[[תורה]] וב[[פנימיות התורה]] מסר עצמו להרבצת התורה והחזקת היהדות גם בין [[יהודי פשוט|אנשים פשוטים]], ובשמחה.<br /> <br /> עניין נוסף ביום זה, שהוא ארבעים יום קודם [[ראש השנה]], ומהוה הכנה לקראתו - כשם [[אלול (חודש)|ראש חודש אלול]] הוא ארבעים יום קודם [[יום הכיפורים]] (שנקרא גם-כן ראש השנה ב [[ספר יחזקאל]]{{הערה|פרק מ', פסוק א'}}), ובו מתחילה העבודה המתאימה{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ד שם הערה 1. סה&quot;מ מלוקט ח&quot;ב ע' סז בהערה.}}.<br /> <br /> ===שיפוץ הציון===<br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] שיגר הרבי את הרב [[מנחם מענדל גורליק]] להקים מצבה חדשה על ציונו של רבי לוי יצחק ונתן הוראות מפורטות בקשר לעבודת השיפוץ. במהלך השליחות הפלאים אירעו מספר מופתים{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marinovsky-Gorelik-%20Elul%205%2C%205777.pdf תיאור פרשיית שיפוץ המצבה בתוך תשורה מנישואי משפחת מרינובסקי].}}.<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> במשך השנים נוסדו פעולות שונות להנצחתו, את חלקן יזם הרבי בעצמו, ולחלקן העניק הרבי חביבות מיוחדת, בין הפעולות והיוזמות ניתן למנות:<br /> *רשת [[כולל|כוללים]] '[[תפארת זקנים לוי יצחק]]'<br /> *[[ספרית לוי יצחק (קראון הייטס)|ספרית לוי יצחק]] - ספרייה חסידית ב[[קראון הייטס]] לעיון והשאלה<br /> *קהילת לוי יצחק ליובאוויטש, הולנדייל פלורידה{{הערה|מכתב הרבי לקהילה – שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1898 עמוד 11}}<br /> <br /> ==תמונתו==<br /> ===התמונה הראשונה===<br /> כשהוציאו בשנת [[תש&quot;ל]] את שני ספריו הראשונים של ר' לוי יצחק - &quot;[[ליקוטי לוי יצחק]]&quot; על ספר ה[[זוהר]] וספר ה[[תניא]], הודפסה בספר{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&amp;st=&amp;pgnum=6 בעמוד VII ]}} תמונה שצולמה בעת גלותו בצ'יאלי{{הערה|1=לפי [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&amp;st=&amp;pgnum=3 הערת הרבי בהקדמה להדפסה הזו]}} והוברחה מ[[רוסיה]] בגודל של תמונת דרכון. כשהובאה תמונה זו לפני הרבי{{הערה|התמונה הודפסה על נייר כרומו חלק, בניגוד לשאר דפי הספר ממפוספסים, והודבקה אליו בגבה.}}, כתב הרבי בגב דף הכרומו '''אאז&quot;ל?''' [={{כתב קטן|אדוני אבי זכרונו לברכה?}}]. רבים טעו לחשוב כי כתיבה זו ביטאה את הקושי בזיהוי הרב לוי יצחק אחר היסורים הרבים שעבר בצ'יאלי{{הערה|היו שניסו לומר כי לא ייתכן שינוי כה גדול עד כי ישתנו פניו עד כדי כך, אך הדבר ייתכן שכן כשראה הרבי את התמונה השנייה (שצולמה זן רב לפני כן, עוד בעת קבלת הרב לוי יצחק למאסר ראו בהמשך) העיר כי &quot;אינו נראה בריא&quot;, כך שבאמת ייתכן כי לאחר הייסורים הרבים שעבר בגלותו השתנה ביותר, וראה 'תולדות לוי-יצחק', תשנ&quot;ה, חלק ג' עמוד 965}}. אך ההסבר הפשוט הוא שהרבי ציין את המצולם (שם אביו - המצולם בתמונה), וה'סימן שאלה' הוא על '''השנה''' שבה צולמה התמונה.<br /> <br /> ===התמונה השנייה===<br /> כשנשלחה משלחת ל[[רוסיה]] בשנת [[תנש&quot;א]] על ידי הרבי, בין היתר לגאולת ספרי ה[[רבותינו נשיאנו|רביים]], וביניהם ספרי ר' לוי יצחק{{הערה|1=ראה ביומן שיצא לאור לאחר מכן לספר '[[יומן השליחות המיוחדת]]' שכתב הרב שלום דובער לוין ן[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105928 כאן]}}, הצליחו{{הערה|1=ראו אודות כך ביומן השליחות המיוחדת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23760&amp;st=&amp;pgnum=265 עמוד רס&quot;ד והילך]}} חברי המשלחת להשיג את תיק החקירות של ר' לוי יצחק, ובו שתי תמונות שלו משני זוויות שצולמו בשנת תרצ&quot;ט, כפי שהיה נהוג בימים ההם לצלם כל אסיר עם קבלתו לכלא{{הערה|1=ראה אודות הנס שארע ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בקשר לכך ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י&quot;ב י&quot;ג תמוז]] [[תשי&quot;א]] – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&amp;st=&amp;pgnum=193 חלק ג', תשי&quot;א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות [[י&quot;ב י&quot;ג תמוז]] [[תשכ&quot;א]] – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&amp;st=&amp;pgnum=141 חלק ל&quot;א, תשכ&quot;א - חלק ג', עמוד 119]}}. התמונות צולמו רק לאחר שהצליחו החוקרים להסיר מר' לוי יצחק את הכיפה בכוח, ומהם נשלחו צילומים אל הרבי במוצאי [[אחרון של פסח]]{{הערה|1=התמונה (של רבי לוי יצחק אביו של הרבי בעת שנלקח למאסר והיא מתיק החקירות שלו) והעתקיה התקבלו בהצלחה, ואתמול בלילה שלחנו את המקור לרבי. במכתב המצורף כתבנו (אני והרב יוסף-יצחק אהרונוב) בין השאר: מצורף-בזה תמונה המקורית של אבי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, שנלקחה בשתי פוזות בעת האסרו בשנת תרצ&quot;ט. תקוותנו חזקה שגם שאר המסמכים של ארכיון המאסר ייגאלו בקרוב&quot;, [[יומן השליחות המיוחדת]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23760&amp;st=&amp;pgnum=266 עמוד רס&quot;ה בהערות]}} ולאחר מכן הועברו לרבי באופן רשמי בחודש [[אלול]] של [[תנש&quot;א|אותה שנה]] יחד עם תיק החקירה בחדרו של הרבי מידי הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] והרב [[שלמה קונין]]{{הערה|בהתחלה חיכו הם לרבי בפתח '[[גן עדן התחתון]]', אולם הרבי סימן להם להיכנס לתוך [[גן עדן העליון|חדרו]].}}. הרבי העיר כי גם בתמונה זו '''&quot;קוקט אויס ניט געזונט&quot;''' [={{כתב קטן|&quot;הוא נראה לא בריא&quot;}}].<br /> <br /> לקראת הדפסת הספר '[[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]]' על חלק שמות, ביקשו [[ועד הנחות בלשון הקודש]] רשות מהרבי להדפיס את התמונה בספר שהולך לצאת לאור, כדוגמת מה שנעשה בתמונה הראשונה עם גילויה, יחד עם תמונתו לאחר הגלות, והרבי אישר זאת לאחר שהתמונה תתוקן על ידי צייר מומחה שיוסיף כיפה לראשו של ר' לוי יצחק, וכן כי יש לציין תחת כל תמונה את עת צילומה, וכך הודפס הספר כששני התמונות מופיעות בו עם ציון עת צילומן{{הערה|1=בעמודים 6 ו-7, ראה [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27250&amp; כאן]}}{{הערה|1= ראו על כך [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=740&amp;ArticleID=2265&amp;SearchParam=%F8%E1%E9%20%EC%E5%E9%20%E9%F6%E7%F7%20%F9%F0%E0%E5%F8%F1%E5%EF כאן]}}.<br /> <br /> ==הנהגותיו הק'==<br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] עם פרסומם של רשימות הרבנית חנה, שפורסמו על ידי המכון [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], נחשפו הנהגות רבות של רבי לוי יצחק. כמו&quot;כ, חלק מהנהגותיו הק' לוקטו ופורסמו בקובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש לוד]] גליון צדי&quot;ק שהופיע לאור לרגל יום הבהיר [[י&quot;א ניסן]] [[תשע&quot;א]].<br /> <br /> ==מספריו==<br /> * [[ליקוטי לוי יצחק]], [[קה&quot;ת]], [[תש&quot;ל]] ואילך.<br /> * [[תורת לוי יצחק]] - חידושים ובאורים לש&quot;ס משנה וגמרא, קה&quot;ת, [[תשל&quot;א]] והוצאה חדשה ב[[תשס&quot;ד]].<br /> * פניני לוי יצחק - פנינים ערוכים בתורתו, בעריכת הרב [[אלתר אליהו פרידמן]].<br /> * [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]] - מביאורי הרבי על תורתו, קה&quot;ת, [[תש&quot;נ]] הוצאה חדשה [[תש&quot;פ]] - 5 כרכים.<br /> * ילקוט לוי יצחק - על התורה, בעריכת הרב [[דוד דובוב (ניו ג'רזי)|דוד דובוב]], נכון לשנת תשפ&quot;א יצאו לאור 4 כרכים.<br /> * טיפה מן הים - רעיונות ערוכים ומעובדים מתורתו של רבי לוי יצחק, בעריכת הרב [[אליהו וולף]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * '''אשתו''': מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]<br /> *'''בניו''': [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה ליב שניאורסון]].<br /> * '''נכדתו''': גב' [[דליה רוטמן]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[נפתלי גוטליב|נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]''', מאת שלושה כרכים בהוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> *[[אברהם שמואל בוקיעט]] '''פאר לוי יצחק''', יצא לאור על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].<br /> *'''ארצות הברית מכבדת את הרב, זה כבוד בשבילנו''', על ההכרה בציונו של רבי לוי יצחק כאתר מורשת לאומי, שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1871 עמוד 73<br /> *'''דוני אבי מורי ורבי''', לקט תמונות מהרבי מהתוועדויות שערך לכבוד אביו, במדור ו'הבט פני משיחך', שבועון בית משיח גליון 1224 עמוד 40<br /> *'''מבצע נועז לחילוץ הספרים הקדושים''', שבועון בית משיח גליון 1224 עמוד 44<br /> *'''עשר עובדות על רבי לוי יצחק''', שבועון בית משיח גליון 1224 עמוד 47<br /> *'''אבא שלך המלך''', מוסף העוסק בדמותו והגותו, מצורף לשבועון בית משיח ערב כ' מנחם אב תש&quot;פ<br /> *'''חכם הרזים''', ראיון עם הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1870 עמוד 25<br /> *'''צהבו פניו''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1870 עמוד 32<br /> *'''לטעום מהגילויים של הגאולה''', ראיון עם הרב [[אליהו וולף]], שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1870 עמוד 40<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://col.org.il/files/old/files/0.17436953695_1716426.pdf מסמכי תיק החקירה]'''<br /> <br /> ;כתבות:<br /> * [https://chabad.info/magazine/593382/ לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי] מאמר מיוחד באתר [[חב&quot;ד אינפו]] לכבוד יום הולדתו ב[[ח&quot;י ניסן]].<br /> * [https://chabad.info/magazine/593372/ 'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק] צרור אפיזודות מרתקות אודות אבי הרבי באתר חב&quot;ד אינפו.<br /> * ועד חיילי בית דוד, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70946 תולדות חייו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן] {{PDF}} - {{אינפו}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63361 לאור המדורה הוקמה מצבת אביו של הרבי] - מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> * [http://www.chabad.kz/35362.html מדור אודות רבי לוי יצחק] באתר בית חב&quot;ד קזאחסטן.<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=2191 סיפור מופת מרבי לוי יצחק], שאול שיף, [[עיתון 'הצופה']].<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45105 ידיעה אודות אנדרטת הנצחה לזכרו] {{אינפו}}<br /> * [http://lahak.org/RebbetzinHE.aspx זכרונות הרבנית חנה] באתר ועד הנחות בלה&quot;ק.<br /> * [http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/gilion34i.pdf '''מעיינותיך''' גליון 34]. [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]], [[תשע&quot;ב]].{{PDF}}<br /> * [http://www.shturem.net/images/news/64905_news_26072013_8945.pdf סקירה על תורתו של ר' לוי יצחק, קובץ ירחי כלה תשע&quot;ג] עמ' 14, ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד<br /> *[[שניאור ברגר]], '''[http://chabad.info/magazine/מדוע-אביו-של-הרבי-ומשפחות-לא-הגיעו-לארץ/ מדוע אביו של הרבי ומשפחתו לא הגיעו לארץ ישראל?]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע&quot;ח<br /> * מנדי גולדמן, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77192 רבי לוי יצחק במעגל השנה], שבועון בית משיח, י&quot;ט אב התשע&quot;ג (26.07.2013) {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=47894 כך נשרפו ספריו של רבי לוי-יצחק ● מיוחד] {{אינפו|}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabad.info/magazine/522402/ תחקיר: מי הביא לרבי את תמונת אביו הרב לוי יצחק שניאורסון?]''' {{אינפו}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2672045#utm_medium=email&amp;utm_source=93_subscription_he&amp;utm_campaign=he&amp;utm_content=content במסירות ונחישות]''' {{בית חבד}} תולדות חב&quot;ד באתר בית חב&quot;ד<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13622 &quot;אדוני אבי מורי ורבי ז&quot;ל?&quot;]''' מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/08/11-08-2020-03-07-52-הקמת-המצבה-והאוהל.pdf מקום מנוחתו כבוד - בגלות]''', סקירה על הציון בתוך קובץ בהוצאת 'התאחדות החסידים', אב ה'תש&quot;פ {{PDF}}<br /> *'''[https://anash.org/qa-the-surviving-torah-teachings-of-rabbi-levi-yitzchak/ הרב דוד דובוב, השליח שמנגיש את תורתו של רבי לוי יצחק, בראיון מיוחד]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/664221/ כך נשרפו ספריו של רבי לוי-יצחק • מיוחד]''' {{אינפו}}<br /> <br /> ;מדיה:<br /> *'''[https://col.org.il/news/126210 אלה תולדות לוי יצחק: מסע מטלטל במקומות בהם חי ופעל]''' {{וידאו}}{{COL}} הפקת וידאו לרגל יום ההילולא כ&quot;ף מנחם אב תש&quot;פ, פליישמן וקמינצקי<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=69075 הרבי מתפלל בעמוד ביום היארצייט של אביו]''' וידאו מתאריך כ' מנחם אב [[תשל&quot;ה]] {{וידאו}} {{שטורעם}} י&quot;ז בשבט תשע&quot;ד<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923517 הרבי מספר על אביו]''' מתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/611583/ לדמותו של איש מסירות הנפש]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, לוי יצחק}}<br /> [[קטגוריה:רבי לוי יצחק שניאורסון|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=469403 2021-04-07T11:41:38Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יינות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> '''יין''', הוא משקה המיוצר מפירות הגפן, שהם מ[[שבעת המינים]] שנשתבחה בהם [[ארץ ישראל]], כן הוא מכונה בנביא{{הערה|שם=תי|[[ספר שופטים]] ט, יג.}} &quot;משמח אלקים ואנשים&quot;. בשל חשיבותו הוא נקרא &quot;'''ראש וראשון למשקים'''&quot;, ונקבעה לו ברכה מיוחדת. ישנם הלכות מיוחדות בנוגע ליין. כמו כן, הוא אחד מהדברים שנסכו על ה[[מזבח]].<br /> <br /> ==שמותיו==<br /> ליין יש עוד כינויים:<br /> *תירוש{{הערה|שם=תי}}.<br /> *דם ענבים{{הערה|ויחי מט, יא. דברים לב, יד.}}.<br /> *חמר{{הערה|דברים שם. ישעיה כז, ב.}}.<br /> *עסיס{{הערה|יואל א, ה.}}.<br /> *יין הרקח{{הערה|שיר השירים ח, ב.}} ([[יין#יינה של תורה|וראה לקמן]]).<br /> *שיכר{{הערה|במדבר ו, ג. שם כח, ז. משלי לא, ד-ו. ועוד.}}.<br /> <br /> ==ייצור היין==<br /> [[קובץ:יין בוליביה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכנת יין בבית חב&quot;ד בבוליביה לקראת [[ליל הסדר]]]]<br /> היין מיוצר בתהליך ממושך הכולל את בחירת הענבים היותר מובחרים, דריכתם, או כיום מעיכתם באמצעים מכנים. לאחר מכן עובר היין תסיסה, אשר בה ה[[סוכר]]ים הופכים לאלכוהול וכו', בתהליך זה משתמשים בשמרים. לאחר מכן מסננים את היין ומעבירים אותו לחביות ליישון. לאחר תהליך זה היין עובר למכירה ולשימוש.<br /> <br /> בתהליך ייצורו של ה'''מיץ ענבים''' עוצרים את התסיסה, ולא מאפשרים ליין להפוך לאלכוהולי.<br /> <br /> אופן נוסף של ייצור היין הוא בהכנסת צימוקים עם [[סוכר]] ומים לתוך כלי, לאחר מספר ימים המים נהפכים ליין.<br /> <br /> לאופני הכנת היין השונים ולשלביהם יש השפעה על דינים שונים.<br /> <br /> ==יין נסך==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יין נסך]]}}<br /> התורה אוסרת להנות מכל &quot;תקרובת עבודה זרה&quot;, ולכן יין שהתנסך לעבודה זרה נאסר בהנאה. חכמים גזרו שגם &quot;סתם יינם&quot; של גויים יחשב כיין נסך, כיון ש&quot;סתם מחשבת גוי לעבודה זרה&quot;.<br /> <br /> כל יין שגוי נוגע בו נהפך ליין נסך, חוץ מאם הוא פסול לניסוך על המזבח, כגון אם בישלו אותו.<br /> <br /> אמנם בנוגע ל[[כוס של ברכה]] יש מחמירים יותר, גם אם היין מבושל.<br /> <br /> ==ברכת היין==<br /> ===לפניו===<br /> לפני שתיית היין מברכים ברכה מיוחדת אשר נתייחדה לו:<br /> {{ציטוט|תוכן=ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם בורא פרי הגפן|מרכאות=כן}}<br /> <br /> באם באמצע הסעודה הגיע יין משובח יותר, דהיינו, ששתה יין אדום והגיע יין לבן - שהוא יותר בריא לגוף, או שהגיע יין אדום משובח יותר, או ששתה יין לבן וידוע שהאדום הזה הינו יותר משובח, אומרת ההלכה כי צריך לברך עליו:<br /> {{ציטוט|תוכן=ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם הטוב והמטיב|מרכאות=כן}}<br /> הלכה זו תקיפה גם כאשר הגיע סוג יין שלישי, וגם כאשר היין השני היה על השולחן בשעת הברכה הראשונה.<br /> <br /> אך לא כאשר היין תסס באותה חבית, גם אם ה&quot;יישון&quot; שלו היה בחבית נפרדת. וכן לא על ברכת היין שלאחר ברכת המזון{{הערה|[[סדר ברכת הנהנין]] פרק יב הלכות יג-כא.}}.<br /> <br /> ===לאחריו===<br /> אם שתה יין שלא בתוך הסעודה, צריך לברך אחריו ברכה אחת מעיין שלוש, עם שינוי מהנוסח הרגיל. דהיינו, שמתחיל באמירת:<br /> {{ציטוט|תוכן=ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם על הגפן ועל פרי הגפן|מרכאות=כן}}<br /> וחותם באמירת:<br /> {{ציטוט|תוכן=ונודה לך על הארץ ועל פרי הגפן ברוך אתה ה' על הארץ ועל פרי הגפן|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ===ברכה על ענבים===<br /> אם בירך בטעות, או שבירך על יין והתכוון גם על אכילת ענבים בברכת &quot;בורא פרי הגפן&quot;, יצא{{הערה|סדר ברכת הנהנין פרק א הלכה טז.}}.<br /> <br /> אם אכל ענבים או צימוקים, ושתה יין ובמקום לברך גם &quot;על הפירות&quot; וגם &quot;על הגפן&quot;, הוא בירך רק &quot;על הגפן&quot;, רק אם הוא כיוון בפירוש לצאת ידי חובה הוא יצא. ולכן לכתחילה לא יעשה כן{{הערה|שם הלכות יד-טו.}}.<br /> <br /> ===ראש למשקין===<br /> מכיון שהיין הוא '''ראש לכל המשקין''', לכן הוא פוטר בברכתו - הן בזו שלפניו, והן בזו שלאחריו - את כל המשקאות שהיה בדעתו לשתות, גם אם הוא לא התכוון להוציאם בברכה.<br /> <br /> אם בירך על היין, אך לא שתה ממנו רביעית, בכדי שיתחייב לברך עליו ברכה אחרונה, אבל שתה משאר משקאות רביעית, צריך לברך עליהם &quot;בורא נפשות&quot; אפילו שלא בירך לפניהם{{הערה|שם הלכה כא.}}.<br /> <br /> ===יין צימוקים===<br /> על יין שנעשה מצימוקים ששרו במים מברכים בורא פרי הגפן.<br /> <br /> אם הצימוקים חסרי לחלוחית, דהיינו, שגם אם ידרכו ברגל או שיכתשו אותם בקורה לא תצא מהם לחלוחית, אין לזה דין יין{{הערה|שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן סימן ערב, הלכה ב.}}.<br /> <br /> בנוגע לכמויות המים והצימוקים, אפילו שהמים תססו יחד עם הצימוקים, צריך שהמים לא יהיו יותר משש פעמים כנגד מיץ הצימוקים עצמם. ואם אפשר, ראוי להחמיר שלא יהיו יותר משלוש פעמים.<br /> <br /> אם עירב דבר נוסף בתערובת היין והצימוקים, אין מברכים עליו בורא פרי הגפן, כיון שספק אם העיקר הוא טעם הצימוקים או הדבר הנוסף. ואין זה כמו הדין{{הערה|סדר ברכת הנהנין פרק ז הלכה ו.}} שאם נתערבו דבש ופילפלין ביין שמכיון שלא נשתנה טעמו לרעה, אין זה משנה את הברכה, כיון שכאן זה עדיין לא יין{{הערה|שו&quot;ת צמח צדק חלק או&quot;ח סימנים כז-כח.}}.<br /> <br /> ==כוס של ברכה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[כוס של ברכה]]}}<br /> בשל חשיבותו של היין, בו משתמשים בכדי ל&quot;קדש&quot; את שבתות ומועדי השנה, וכן במצוות הקשורות לבניין בית בישראל:<br /> *[[קידוש]]<br /> *[[הבדלה]]<br /> *[[ארבע כוסות]] ב[[ליל הסדר]]<br /> *[[חופה]]<br /> *[[שבע ברכות]]<br /> *[[ברית מילה]]<br /> *[[פדיון הבן]]<br /> <br /> כמו כן, בסיומה של סעודה כאשר [[ברכת הזימון|מברכים בזימון]], מברך המזמן על כוס של ברכה.<br /> <br /> אחד מסוגי הנדרים הוא ה[[נזיר]]ות, אשר בו האדם פורש מן היין ושאר חלקי הגפן למשך תקופה ממושכת.<br /> <br /> ==ניסוך היין==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ניסוך היין]]}}<br /> בבית המקדש, לאחר הקרבת קרבנות התמיד והמוספים, היו מנסכים כמות מסוימת של יין על המזבח. הכמות הייתה משתנת על פי סוג הקרבן, והכמות שהקריבו ממנו.<br /> <br /> כאשר היו מנסכים את היין, היו מתחילים ה[[לויים]] באמירת שירה, כיוון ש&quot;אין אומרים שירה אלא על היין&quot;.<br /> <br /> ==עץ הדעת ועץ החיים==<br /> אחת הדעות בגמרא בנוגע לזהות &quot;[[עץ הדעת]]&quot; היא שזה היה גפן, וכך מתואר החטא{{הערה|ראה ב&quot;ר פי&quot;ט, ה. זח&quot;א לו, א. קצב, א. זח&quot;ב רסז, ב. זח&quot;ג רלו, א.}}: {{ציטוטון|אשכול של ענבים סחטה לו}}.<br /> <br /> מבואר בחסידות, כי עץ הדעת ועץ החיים הם שני סוגי הענבים, וממילא כן הוא גם ביינות המופקים מהם:<br /> *עץ הדעת הוא ענבים אדומים ושחורים{{הערה|[[הצמח צדק]] מסתפק האם האדומים הם קדושה והשחורים לא, ונשאר בצ&quot;ע.}}.<br /> *עץ החיים הוא ענבים ירוקים.<br /> <br /> דבר זה מסביר מפני מה אמרו חז&quot;ל ש&quot;הרואה ענבים אוכמין ב[[חלום]] - סימן רע לו. ענבים חוורין - סימן יפה לו&quot;{{הערה|ראה ברכות נו, סע&quot;ב. מדרש [[תהלים]] קכח, ד. זח&quot;א קצב, א. זח&quot;ב קמד, א.}}.<br /> <br /> ===יין המשכר===<br /> היין האדום שהוא &quot;עץ הדעת&quot; מורכב מ&quot;טוב ורע&quot;. דהיינו, כאשר שותים יין, יכולות לצאת מזה שתי תופעות הפוכות:<br /> <br /> או שהאדם ישמח, ויתעלה מזה, וכמו שדרש רב הונא בריה דרב יהושע על הפסוק{{הערה|זכריה ט, יז.}} &quot;ותירוש ינובב בתולות&quot;, ש&quot;הרגיל ביין, אפילו לבו אטום כבתולה - יין מפקחו&quot;{{הערה|[[בבא בתרא]] יב, ב.}}, מפני שהוא &quot;משכר את האדם לגלות סתרי לבו האטומים כבתולה&quot;{{הערה|רש&quot;י ד&quot;ה ותירוש - יומא עו, ב.}}.<br /> <br /> או שהוא ישתכר, יושפל וירד ממדריגתו, וכמו שארע לנח, ש&quot;וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלו&quot;{{הערה|נח ט, כא.}}. וכמו כן, חז&quot;ל מבארים במקומות רבים, שמשכרות נגרמות כל העבירות, כמו שאומרים ל[[סוטה]] כשמבקשים ממנה להודות אם חטאה, וכן מהסימנים של [[בן סורר ומורה]] הוא שתיית יין מופרזת.<br /> <br /> הסיבה היא, שישנם ב' סוגי כרמים{{הערה|ריקאנטי נח ט, כ.}}:<br /> * כרם אחד הוא כרם דקדושה: &quot;כי כרם ה' צבאות בית ישראל&quot;{{הערה|ישעיה ה, ז.}}. וכן &quot;כרם היה לשלמה&quot;{{הערה|שיר השירים ח, יא.}}.<br /> * ויש כרם שאינו, ועל ענביו נאמר: &quot;ענבימו ענבי רוש, אשכולות מרורות למו&quot;, וכדברי רבי יהודה בר אלעאי{{הערה|בראשית רבה פרשה טו, ז. אסתר רבה פרשה ה, א.}} ש&quot;אותן האשכולות הביאו מרורות לעולם&quot;, וממנו שתה נח.<br /> <br /> ולכן קיומם של המצוות שביין בדרך כלל צריכות להיות דווקא מיין אדום, כיוון שכך [[עבודת הבירורים|מבררים]] את הטוב מהרע.<br /> <br /> ===יין המשמח===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יין המשומר]]}}<br /> היין הלבן לעומת זאת, אינו גורם לשכרות, אלא לשמחה. יין זה הוא &quot;[[עץ החיים]]&quot;.<br /> <br /> יין זה מכונה גם &quot;יין המשומר&quot;, כיון שכאשר חוה סחטה אשכול ענבים בחטא עץ הדעת, היא סחטה רק אשכול ענבים אדומים, אך לא ענבים ירוקים (חוורין). מיין זה ישתו לעתיד לבוא ב[[סעודת שור הבר והלווייתן]].<br /> <br /> == שמחה ע&quot;י יין ==<br /> ב[[נביא]] היין מכונה &quot;משמח אלוקים ואנשים&quot;{{הערה|[[ספר שופטים]], פרק ט' פסוק י&quot;ג.}}.<br /> <br /> כמו כן, [[גמרא|הגמרא]] ב[[מסכת פסחים]]&lt;ref&gt;דף ק&quot;ט ע&quot;א&lt;/ref&gt;, דנה על דיני שמחה ביו&quot;ט וזהו לשונה במסקנה: &quot;ועכשיו שאין [[בית המקדש]] קיים אין שמחה אלא ביין שנאמר &lt;ref&gt;תהילים פרק ק&quot;ד פס' טו &lt;/ref&gt; &quot;ויין ישמח לבב אנוש&quot;&quot;. <br /> <br /> ואכן, כך פסק [[הרמב&quot;ם]] בהלכות &quot;שביתת יום טוב&quot;{{הערה|פרק ו' הלכה י&quot;ח.}} ששמחה נגרמת על ידי [[בשר]] ו'''יין''', וזה לשונו &quot;הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים וּמִגְדָּנוֹת. וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶן בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִין נָאִים כְּפִי מָמוֹנוֹ. וְהָאֲנָשִׁים אוֹכְלִין בָּשָׂר וְשׁוֹתִין יַיִן שֶׁאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר '''וְאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּיַיִן'''&quot;.<br /> <br /> בעקבותו פסק כך אף ה[[שו&quot;ע]]{{הערה|אורח החיים סימן תקכט סעיף א'.}} וכתב שחובה לשתות בכל סעודת יום טוב יין{{הערה|וזה לשונו: &quot;מִצְוַת יוֹם טוֹב לְחַלְּקוֹ חֶצְיוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְחֶצְיוֹ לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה... וְחַיָּב לִבְצֹעַ עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת וְ'''לִקְבֹּעַ כָּל סְעֻדָּה עַל הַיַּיִן'''&quot;}}.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==נכנס יין יצא סוד==<br /> ענינו של יין הוא גילוי, ולכן כש&quot;נכנס יין, יצא סוד&quot;, שהרי '''יין''' הוא ב[[גימטריה]] '''סוד''' (70).<br /> <br /> דהיינו, שכאשר אדם שותה יין, מתגלה פנימיותו. ולכן אצל אדם ישר הוא מגיע לשמחה; אבל אצל איש רע, מתגלה רוע ליבו ביתר שאת.<br /> <br /> ===יינה של תורה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יינה של תורה]]}}<br /> פנימיות התורה מכונה '''יינה של תורה''', דהיינו, שכאשר לומדים תורה, מתגלים הסודות שבה. ועל כן מכונה היין גם כן &quot;יין הרקח&quot;.<br /> <br /> וכך כותב [[השל&quot;ה]]{{הערה|שער האותיות (פד, ב).<br /> <br /> ומביא שם ראיה מסנהדרין (לח, רע&quot;א) אגברו חמרא אדרדקי; שבת (סז, ב) רע&quot;ק עשה משתה לבנו ועל כל כוס וכוס כו'. ועוד.}}: שזה שמצינו &quot;קדושים אשר בארץ.. ששתו לפעמים הרבה יותר מדאי בסעודות גדולות.. הייתה כוונתם בזה לש&quot;ש כי מתוך משתה היין הוו מבדחי טובא ו­מתוך כך אומרים ד&quot;ת על השלחן הרבה מאד וכפליים לתושי'.. דמתוך שמחה מגלה החכם רזי התורה.. כי ברבות השמחה יתחזק הכח השכלי שיש בנפש ואז הוא יותר מוכן לגלות תעלומות חכ­מה.. נכנס יין יצא סוד.. שעל ידי משתה היין יצאו ד&quot;ת הנקראת סוד כו'&quot;.<br /> <br /> באופן זה מבאר הרבי{{הערה|לקו&quot;ש חלק לא שיחה ב לפורים.}} מדוע רבא ורב זירא שעסקו בסודות התורה היו צריכים גם לשתיית יין.<br /> <br /> ===אהבת ה'===<br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] מבאר ב[[תורה אור]]{{הערה|פרשת ויחי ד&quot;ה חכלילי.}}, שכאשר אומרים שיוצא סוד, הכוונה היא ל[[אהבת ה']] הטמונה בלבו של היהודי.<br /> <br /> אופן גילוי האהבה הוא - כמו בתהליך הפקת היין על ידי דריכה ו[[ביטוש]] עצמיים (ולא על ידי אחרים), כך מסירים את קליפת הפרי - [[ערלת הלב]], ואז יכולה להתגלות אהבת ה'.<br /> <br /> כמו שישנם ב' סוגים ביינות, כן יש ב' סוגים באהבת ה':<br /> * יין אדום - מקביל ל[[אהבת עולם]], אהבה הבאה דרך [[התבוננות]] בגדלות ה' בענייני העולם. אהבה זו הינה מוגבלת לכוחותיו של האדם.<br /> * יין לבן - מקביל ל[[אהבה בתענוגים]], וכמו שהוא מכונה [[יין המשומר]] וישתוהו רק לעתיד לבוא, כן גם אהבה זו תתגלה בעיקר לעתיד לבוא, ומי שנהנה ממנה בעולם הזה נחשב כטועם &quot;מעיין עולם הבא&quot;.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[גפן]]<br /> *[[חטא עץ הדעת]]<br /> *[[יין המשומר]]<br /> *[[כוס של ברכה]]<br /> *[[לחיים]]<br /> *[[תקנת המשקה]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * סידור עם דא&quot;ח, ד&quot;ה להבין ענין הזימון.<br /> * סה&quot;מ תקס&quot;ו ח&quot;א ד&quot;ה בגמ' דרש רב עוירא, ד&quot;ה הנותן שלג, וד&quot;ה ענין יין המשומר.<br /> * ספר הליקוטים ערך יין.<br /> * לקו&quot;ש חלק לא שיחה ב לפורים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62945 היין החב&quot;די המפורסם ביותר] - סיור מצולם במפעל המייצר את יין ברטנורא שבהשגחת הרב [[גרשון מענדל גרליק]]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/בעין-העדשה/מה-עושה-בקבוק-קוקה-קולה-בהתוועדות-של-הר/ מה עושה בקבוק קוקה קולה ב[[התוועדות]] של הרבי?] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=469401 2021-04-07T11:39:49Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>חסר בערך ריבוי ענינים:<br /> *הביאורים ב[[תניא]] פרקים כט-לא.<br /> *[[יין]] המשכר [[תו&quot;א]] ויחי<br /> *ביאור [[הרבי]] שבדורינו סיימו עבודה זו (מרגלה בפומא מ&quot;ו)<br /> ועוד.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:04, 3 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> :אמנם מומלץ לערוך את הציטוטים... תפסת מרובה לא תפסת--גומרים לבנות את ה[[דירה בתחתונים]]!!!__[[משתמש:חבדפד770|חבדפד770]]. [[שיחת משתמש:חבדפד770|טאמי וודקה בודיעט...]] 18:09, 6 באפריל 2021 (UTC)</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=469398 2021-04-07T11:37:03Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> '''מרירות''' היא רגש של אדם כלפי מצב נתון שבו הוא נמצא. המעלה שיש ברגש זה על ה[[עצבות]], היא תנועת החיות שבו המביאה לפעולה לשינוי המצב.<br /> <br /> ==מהותה, מעלתה==<br /> המרירות בעבודת ה' היא כאשר האדם מרגיש את עובדת היותו רחוק מהקדושה, ובעקבות כך הוא נמצא במצב של דכדוך הנפש. למרות שגם ב[[עצבות]] ישנה תנועה דומה של דכדוך הנפש, ישנו חילוק מהותי ביניהם: בעוד שהעצבות באה מ[[יסוד העפר]] שבאדם, ועל כן הוא נעשה כבד כעפר, ואינו נחלץ לעשות מאומה לשיפור מצבו. לעומת זאת - המרירות מכילה בעצמה אנרגיות של עשיה חיובית לשינוי המצב.<br /> <br /> זוהי הסיבה גם לכך, שמרירות מביאה לאחריה ל[[שמחה]], כיוון שהאדם רואה את העתיד - שהמצב עומד לעבור שינוי (על ידי עבודתו){{הערה|[[תניא - פרק כ&quot;ו]].}}.<br /> <br /> מסיבה זו, למרות ש{{קח|תורת|החסידות}} שוללת בתכלית את רגש העצבות. מעודדת היא את רגש המרירות, כפתגמו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]: {{ציטוטון|עצבות ו[[מרה שחורה]] - הם דברים אסורים, מרירות היא רפואה בדוקה ומנוסה להצלחה בלימוד ובדרכי עבודת ה'}}{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&amp;st=&amp;pgnum=252 באגרת ב'תתקצב] בשם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].}}.<br /> <br /> == ציטוטים מרבותינו נשיאנו ==<br /> <br /> &quot;...שע&quot;י המרירות והביטושים בבחי' ונפשי כעפר לכל תהי' ולב נשבר תתעלה הנפש ותתנשא ברעש גדול ובאהבה עזה כו', ומחמת זה נמשך גילוי אוא&quot;ס ב&quot;ה ממש, וז&quot;ש וירם קרן לעמו שהרים ונשא אותם עד אא&quot;ס ב&quot;ה ממש למטה כמו למעלה, ותהי השמחה גדולה לאלקים ישמח ישראל בעושיו, וכמאמר ותתן לנו ה' אלקינו כלומר שנתן לנו א&quot;ע כביכול &lt;ref&gt;מאמרי אדה&quot;ז - תקע&quot;ב , מאמר ד&quot;ה 'האזינו השמים', דף ח.&lt;/ref&gt;&quot;.<br /> &lt;small&gt;(אדמו&quot;ר הזקן).&lt;/small&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> הרבי האמצעי כותב&lt;ref&gt;שער התשובה, הוצאת 'סדרת המעיינות', עמ' 82, אות ב.&lt;/ref&gt;: &quot;שלום שלום לרחוק ולקרוב&quot;, שרחוק נעשה קרוב. ואיך נעשה קרוב? ע&quot;י &quot;קרוב ה' לנשברי לב כו...&quot;. נשברי לב, אלו הבעלי תשובה &quot;שלבבם נשבר לחלקים קטנים, במרירות עצומה והכנעה גדולה. ורוח נשברה זו, כזבח וכקורבן הוא ממש.&quot; וזו תשובה תתאה (המרירות), הגורמת לתשובה עילאה (שמחה). כי רק לאחר ההעבודה מתוך מרירות, נעשה ה' קרוב אליו ואז, שה' קרוב אליו, יכול לעבוד ה' בשמחה. ומביא שני סוגי בכיה – מתוך מרירות ומתוך שמחה (המובאת באות ג שם), כשהבכי מתוך מרירות, מתחלק לשניים – א. ישר כשעולה במחשבתו מצבו הרוחני, בוכה במר נפשו, כעני שנזכר במצבו, שזהו בכיה אמיתית וז&quot;ל &quot;שזהו אמיתיות הכנעת הלב והשפלת עצמו&quot; ב. כשעולה במחשבתו מצבו הרוחני, מתבונן על ריחוקו מאלוקות כתוצאה מחטאיו, ורק לאחר התבוננות זו, בוכה. וזהו בכיה פנימי יותר. (על חשיבות המרירות, כותב בשער התפילה דף סד, עמ' 127).<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &quot;... והנה ע&quot;י אתעדל&quot;ת במרירות צעקה זו גורם אתעדל&quot;ע עד יערה רוח ממרום להיות נגלה כבוד הוי' וראו כל בשר עין בעין וגו' כמ&quot;ש במ&quot;א כשם שמלמעלמ&quot;ט כולא קמי' כלא חשיב כך ממטלמ&quot;ע יראו לעיני כל בשר כמו למעלה וזה בחי' אהרן אותיות נראה...&lt;ref&gt;אור התורה, במדבר - כרך ב , הוספות - פרשת בהעלותך, כט.&lt;/ref&gt;&quot; &lt;small&gt;(הרבי הצ&quot;צ).&lt;/small&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;...אך הענין הוא מפני שבבחי' מרירות מעורר המשכת ר&quot;ר, כי בחי' רחמים אינו שייך כ&quot;א על מי שהוא במדרגה התחתונה ואין טוב לו, אבל על מי שהוא במדריגה העליונה ואינו חסר לו כלל לא שייך עליו רחמנות כלל, ולעורר בחי' רחמים הוא ע&quot;י שיתבונן איך שהבריאה הוא יש מאין מבחי' שם והארה בעלמא וכ&quot;ש כשנמשך אחר תאוות גשמיות שמתרחק מאד מאור פניו ית', וע&quot;י מרירות זו מעורר ר&quot;ר על נפשו כו', וכתיב ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי שע&quot;י בחי' רחמים אביא אתכם אלי (ונמצא כי ג' דברים פסח מצה ומרור, פסח הוא בחי' הדילוג בחי' המשכת מלכותך לבחי' מצה הוא ביטול היש ע&quot;י המרור קו האמצעי בחי' רחמים)&lt;ref&gt;תורת שמואל - תרכ&quot;ט, מאמר ד&quot;ה 'מצה זו כו' , דף קמב.&lt;/ref&gt;&quot;. &lt;small&gt;&lt;br&gt;(הרבי המהר&quot;ש).&lt;/small&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;...כאשר מתמרמר מאד בנפשו על החטא ועוון וצר לו מאד מזה ונעשה אצלו הסכם חזק מאד בלבו לסור מדרכי הרע ולעזוב כל דרכי רשע כמ&quot;ש יעזוב רשע דרכו כו', ונק' עזיבת החטא בפו&quot;מ לשנות דרכיו הקודמים מההיפך אל ההיפך כו', דכאשר מרירות נפשו הוא באמת שמתחרט על העבר אז הקבלה וההסכם הוא אמיתי ומשנה דרכו לגמרי כו'. וכמו&quot;כ התשו' על התגברו' החומריו' בכלל גם בדברים המותרי' כו', והיינו לא על חטא ועון בפו&quot;מ ר&quot;ל רק על החומריו' מה שנמשך מאד אחר טבע נפשו הבהמיו' ואינו יכול ליפרד מזה כו', שזהו מצד התקשרות נפשו שמקושר מאד בענינים החומריים אינו יכול ליפרד מהם (ער קען זעך ניט א(זאגין דערפון), וע&quot;י המרירו' ע&quot;ז ה&quot;ה פועל ישועות בנפשו שלא תהי' מקושרת בענינים החומרים ולא תומשך אחר הטבע וישנה דרכו בזה כו'&lt;ref&gt;המשך תער&quot;ב - חלק ראשון, שבת תשובה תער&quot;ג, דף קמו.&lt;/ref&gt;&quot;... &lt;small&gt;(הרבי הרש&quot;ב).&lt;/small&gt;&lt;br&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;והנה ראשית העבודה בקירוב האדם לאלוקות, הוא עניין הסמיכה... והתחלה זו היא בק&quot;ש שעהמ&quot;ט, דאז עושה האדם חשבון צדק בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך היום... (ע&quot;כ ש) הוא מרוחק מאלוקות בתכלית הריחוק, ויתמרמר בנפשו ע&quot;ז, ובכה יבכה במר נפשו, לכבס בדמעותיו את אשר פגם כו', ובזה הרי נכנע הנה&quot;ב שבו ומתחיל להאיר אור אלוקי בנפשו. ואח&quot;כ בתפילה (בעבודה בשמחה)פועל הכפייה בהנפש הבהמית &lt;ref&gt;ספר המאמרים קונטרסים חלק א' עמוד 378.&lt;/ref&gt;&quot;.<br /> <br /> וכן כותב הרבי הריי&quot;צ&lt;ref&gt;ליקוטי דיבורים (מתורגם ללה&quot;ק) ג-ד, ליקוט כח, עמ' 699.&lt;/ref&gt; במכתב בשנת תש&quot;ט: &quot; ...הדעה אשר כל היגיעה בעבודה שבלב היא לבכות, עס זאל זיך גיסן און פליסן, הרי זה חידושה של עבודת החסידות לבכות בתפילה, וכל המרבה לבכות הוא בעל מדרגה גבוהה ולכן צריכים להרבות בזה. וכדי שאכן יבכו בתפילה בהתמרמרות ענוגה זקוקים להכנה אמתית. וההכנה האמיתית היא, לומר תהילים לפני התפילה, פעם או פעמיים, ואז להתפלל בבכיות. הנה בכללות סדר העבודה כזו להרבות בדמע, ובכדי להיות בטוח אשר הדמעות יבוא מעומקא דליבא צריכים להרבות באמירת תהילים, הנה בוודאי לא רק צריכים אלא מוכרחים אבל גם זה צריך להיות בהגבלה&quot;. &lt;small&gt;(הרבי הריי&quot;צ).&lt;/small&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> &quot;..והיינו שההתבוננות במעמדו ומצבו, תביא לידי תוספת התגברות בעבודה. וכמבואר בכ&quot;מ[ פרק לא בתניא.], שדווקא ע&quot;י המרירות, נעשית השמחה אח&quot;כ גדולה יותר... וכן הוא גם בעבודה, שבשעה שעושה חשבון ע&quot;ד מעמדו ומצבו, ונעשה (אז) בגודל המרירות מזה – הרי מרירות זו, (על) מעמדו ומצבו, צריך להביא לידי התעוררות ותוספת כוח. שע&quot;י זה &quot;ידלג&quot; (ער זאל ארויסשפרינגען), ממצבו בהיותו &quot;למטה מטה עד אין תכלית&quot; והתקשר עם &quot;למעלה מעלה עד אין קץ&lt;ref&gt;תורת מנחם כרך יא, עמ' 227.&lt;/ref&gt;&quot;.<br /> <br /> &quot;... וענין יריית החץ ע&quot;י הקשת הוא באופן שכל מה שמושכים את יתר הקשת למטה יותר אזי תגדל יותר מרוצת החץ לפגוע באויב הרחוק ביותר. ודוגמתו בעבודה הרוחנית, שככל שיגדל אצלו ענין המיצר, ע&quot;י ההוספה והריבוי בהתבוננות שמביאה לידי מרירות כו', יוכל להגיע בריחוק ובעומק יותר לבער אפילו דקות הרע. והיינו, שככל שיתוסף בענין המיצר, יגיע לתשובה שלימה יותר ועד לתשובה עילאה בתכלית. וזהו כללות הענין בעבודת האדם, שדוקא מן המיצר באים למרחב האמיתי ועד למרחב העצמי&lt;ref&gt;תורת מנחם, כרך ל' - תשכ&quot;א חלק שני, פורים ה'תשכ&quot;א עמ' 128.&lt;/ref&gt;&quot;. &lt;small&gt;(הרבי).&lt;/small&gt;&lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> == עבודה מתוך שמחה ==<br /> אז אומנם תורת החסידות דורשת לעיתים עבודה מתוך מרירות אך כיצד הדבר מסתדר עם הצד שני אשר ידוע ומזוהה יותר עם עדת החסידים והחסידות והוא העניין של עבודה מתוך שמחה. &quot;על פי הידוע בביאור לשון חז&quot;ל תשובה ומעשים טובים, שעל ידי התשובה המעשים (דהמצוות) הם טובים ומאירים, יש לומר, דעל ידי שהתשובה היא בשמחה... על ידי זה מיתוסף בהשמחה ובהשלימות דלימוד התורה וקיום המצוות שלאחרי התשובה &lt;ref&gt;ספר המאמרים מלוקט ה' עמוד ס'.&lt;/ref&gt;&quot;.&lt;br&gt;<br /> <br /> מסופר על רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצוק&quot;ל, שפעם מצאוהו לפנות בוקר רוקד בשמחה גדולה. על השאלה לפשר שמחה זו, ענה, שכאשר התעמק בברכות השחר בפירוש הברכה &quot;שלא עשני גוי&quot;, והתבונן ממה ניצול ומה טוב חלקו גורלו וירושתו שהוא יהודי, הנה אין לך שמחה גדולה מזו.&lt;br&gt;<br /> <br /> כן מסופר כי בימי הבעש&quot;ט התגורר בעיירה ליובאוויטש יהודי שהיה מהדמויות הבולטות בעיירה, וכינויו - רבי ישראל השמח. הוא היה נוהג לומר: &quot;מצוה בלא כוונה כגוף בלא נשמה&quot; וכוונת המצווה היא שהמצווה באה מן המְצַוֶוה (הקב&quot;ה). מצוה היא צו שבא מהמְצַוֶוה, והמְצַוֶוה הוא &quot;אנכי ה׳ אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים&quot;, הבורא ברוך הוא, המוציא מכל בוץ. ובכן, כשאני, ישראליק, אפס האדם, זוכה לקיים ציוויו של א-ל יחיד יתברך, הרי עלי לכרכר ולפזז ולרקוד בשמחה רבה &lt;ref&gt;ליקוטי דיבורים, א-ב, עמ' 251.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;עבודת ה' צריכה להיות בשמחה כמו שכתוב: &quot;עבדו את ה' בשמחה&quot; וכתיב: &quot;תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב&quot;. ומכיוון שהאדם צריך לעבוד את ה' בכל ענייניו, &quot;וכל מעשיך יהיו לשם שמים&quot; (ויתירה מזו) &quot;בכל דרכיך דעהו&quot;, ועד שזהו (עבודת ה') תכלית כל בריאתו כמאמר רז&quot;ל: אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני, הרי נמצא שצריך להיות תמיד בשמחה &lt;ref&gt;מאמר ש&quot;פ תצא, י&quot;ג אלול תשמ&quot;א.&lt;/ref&gt;&quot;. &lt;br&gt;<br /> <br /> בהיום יום ח' כסליו מובא: אדם יתבונן, כמה גדולים חסדי ברוך-הוא שכזה קטן שבקטנים כמו האדם, יכול הוא לעשות נחת רוח גדול ועצום לגדול הגדולים וכמו שכתוב &quot;ולגדולתו אין חקר&quot;, צריך האדם להיות תמיד במצב-רוח מרומם ולעשות את העבודה בלב ונפש חפצה.<br /> &lt;br&gt;<br /> א&quot;כ לפי&quot;ז נשאלת השאלה - מהי הדרך בעבודת ה' בה החסידות תובעת שנעבוד בה, עבודה מתוך שמחה או שמא עבודה מתוך מרירות?<br /> <br /> == שילוב המרירות עם השמחה ==<br /> <br /> הרבי מסביר באחת מן השיחות&lt;ref&gt;כרך מא, עמ' 293.&lt;/ref&gt; שיש שני אופנים בעבודה במרירות- א. בליל שישי לפעול עם עניין המרירות, ובשבת עם השמחה. ב. '''לפעול עם שני העניינים יחד'''.&lt;br&gt;<br /> בקונטרס העבודה, כותב הרבי הרש&quot;ב, כי ישנם שני סוגי עבודות - עבודה כללית ועבודה פרטית. עבודה כללית ענינה היא שמחה, עבודה פרטית ענינה מרירות. עבודה כללית לדוגמא התבוננות בציור כללי, כלומר, בלי להתבונן בפרטי הציור אלא בציור הכללי. עבודה פרטית – התבוננות בפרטי הציור.&lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;וזהו גם הביאור בדברי כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר, שח&quot;י אלול מביא חיות בכל עניני אלול, גם בענייני המרירות שבאלול - כי, מרירות אמתית ותקיפה, מתעוררת כתוצאה מהרגש האדם עד כמה נוגעת עבודתו למעלה, ורגש זה בא ע״י חיות ושמחה דווקא...&quot; הרמב&quot;ם כותב [בהלכות לולב בסופן], שחיוב השמחה הוא בכל מצווה ובכל עניין של עבודת ה'. כלומר, כל דבר שקשור לעבודת ה', צריך להיעשות בשמחה דווקא. &quot;...ומזה מובן, שגם עניין המרירות, צ&quot;ל בשמחה – דכיוון שהמרירות שייכת למצוות ועבודת התשובה, הרי זה בכל עניני המצוות ועבודת ה' שצריכים להעשות בשמחה דווקא&quot;. ומדוע שיהודי יתמרמר, ויהיה שמח מכך? הסיבה לשמחה במרירות, היא שבשעה שרואה יהודי שהוא עצמו, מתמרמר ע&quot;כ ש&quot;אנוכי אסתר הסתיר פני מהם כו'&quot; מזה שרואה שהוא במרירות על ההסתר, (וע&quot;כ – על עבודו הרוחנית מתמרמר), יתמרמר כולו מתוך שמחה...&lt;ref&gt;תורת מנחם - כרך ו, שיחת ח&quot;י אלול תשי״ב, עמ' 158.&lt;/ref&gt;&quot;.<br /> ==סוגים שונים==<br /> קיימים סוגים שונים של מרירות:<br /> אחד מהם הוא מרירות השיעבוד{{הבהרה|מהי בדיוק? תוספת הסברה}} הגורמת צער{{הערה|כמו &quot;שורש פורה ראש&quot;{{הבהרה}}}}. מרירות זו, למרות היותה שפלה ונמוכה, ולעיתים אף אסורה{{הבהרה|מתי?}}, שורשה מגיע ממקום גבוהה{{הבהרה}}. דרגה זו נרמזת בשמו של [[אחשורוש]]{{מקור}}.<br /> <br /> דרגה נוספת היא, המרירות שבאופן של [[זית]]{{הערה|1=על משקל מאמר הגמרא ([http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=18b&amp;format=pdf מסכת עירובין דף י&quot;ח עמוד ב']): &quot;אמרה יונה לפני [[הקב&quot;ה]]: [[רבונו של עולם]]! יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך ואל יהיו מתוקין כ[[דבש]] ותלוין ביד בשר ודם&quot;}}. מרירות זו אינה קדושה אלא נובעת מה[[סטרא אחרא]], ועליו להלחם בה{{מקור}}.<br /> <br /> ==המרירות בהיסטוריה החסידית==<br /> חסידים רבים הייתה עבודתם באופן של [[מרירות]], ביניהם ניתן למצוא את ר' [[הלל מפאריטש]],{{מקור}} ר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] &lt;ref&gt;מסופר שבשעה שהסתלק הצ&quot;צ, קיימו מנינים רבים כדי שכל בני הצ&quot;צ יוכלו לעלות לפני התיבה. אחד הרבנים מנכדי הצ&quot;צ, תאר את תפילתם של שלשה מבניו: רבי יהודה לייב- היה מתפלל מבחינת תענוג. רבי חיים ש&quot;ז- בחינת אהבה. '''ר' ישראל נח-בבחינת מרירות'''. והרבי המהר&quot;ש-לא הראה שום דביקות, ולא האריך בתפילה (לראיית המתפללים) אלא שמו לב לכך שהרבי מסתתר מתחת לטלית. בשעת אמירת 'ובא לציון', אחד הציץ מתחת לטליתו וראהו מחליף תפילין דשמושא רבה והרבי נתן לו סנוקרת על אפו - בית רבי, ח&quot;ג, פ&quot;ח.&lt;/ref&gt; והרב [[יעקב מרדכי בזפלוב]] (הרב מפולטובה)&lt;ref&gt;תורת מנחם כרך ד, עמ' רעו.&lt;/ref&gt; חסידו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ובהמשך של בנו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> גם בין [[ניגוני חב&quot;ד]] ישנם [[ניגונים]] הכוללים תנועות מרירות המכילים גם [[שמחה]] כמו: [[ניגון דביקות מיוחס לאדמו&quot;ר הצמח צדק]], [[וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי]] (אשר חלקו הראשון הוא מרירות והשני<br /> שמחה) ו[[ניגון לברכת כהנים]].<br /> <br /> ישנם [[ניגונים]] הכוללים דווקא מרירות בלבד, כגון [[ניגון מארץ ישראל]] ו[[ניגון מיוחס לחסידי אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==מרירות בזמננו==<br /> בזמננו הנוכחי, מציין [[הרבי]]{{הערה|[[מאמר]] דיבור המתחיל &quot;מרגלא בפומי' דרבא&quot; [[תשמ&quot;ו]]}}, כי {{הדגשה|ענין המרירות שבתשובה אינו שייך בדורנו זה האחרון, דרא ד[[עקבתא דמשיחא]], כיון שבדורנו אין לנו כח לענין המרירות וכו', וצריכים התחזקות והתעודדות יתירה כו', ולכן בדורנו זה עבודת התשובה היא מתוך שמחה דוקא ואין צריך להיות כלל ענין של מרירות}}.<br /> <br /> הרבי מדגיש שאף בדורות הקודמים, הייתה המרירות נדרשת לרגע קטן בלבד, ואילו מיד לאחריה חזרו לעבוד באופן של שמחה. אך בדורנו היא אינה נדרשת כל כך: {{הדגשה|הנה עוד זאת, הרי מבואר ב[[אגרת התשובה]] שם, שהתשובה מתוך מרירות היא תשובה תתאה, והתשובה מתוך שמחה היא תשובה עילאה, והרי בדורנו זה, ב[[עקבתא דמשיחא]], אחרי כל הצרות והיסורים וכו'. . הרי כל ישראל הם במצב הכי עליון והכי נעלה, ושייכים לתשובה עילאה דייקא, שהיא מתוך שמחה}}.<br /> &lt;br&gt;<br /> פעם פגש ר' [[מענדל פוטרפאס]] באחד מתלמידיו החביבים, הרב [[טוביה בולטון]], כשהיה נדמה שפניו לא זוהרות במיוחד. הייתכן, פנה אליו ר' מענדל, שחסיד לא יהיה בשמחה?! כשר' טוביה ניסה להתנצל על הסיבות שגרמו לו שלא להאיר פנים באותו רגע, אמר לו ר' מענדל: יודע אתה כי נשלחתי, בעוונותי הרבים נגד המשטר הסובייטי, אל ה&quot;לאגער&quot; - מחנה העבודה ב[[סיביר]], ושהיתי שם במשך כמה וכמה שנים. היה לי קשה מאד לשמור שם את יום השבת קודש, ובכל זאת הצלחתי במשימה – ואינני מחזיק טובה לעצמי על זה. היה לי קשה מאד לשמור שם על כשרות האכילה והשתייה, והיו אפילו זמנים שלא היה מה לאכול כלל מלבד מאכלים לא כשרים, וברוך ד' החזקתי מעמד – ואינני מחזיק טובה לעצמי גם על זה. רק על דבר אחד הנני מחזיק טובה לעצמי: על שבכל השנים הללו בהם שהינו במקום כה מדכא – לא נפלתי אפילו פעם אחת ב[[עצבות]] ואפילו לא במרירות. רק על כך הנני יכול להחזיק טובה לעצמי &lt;ref&gt;חוברת עבודת השמחה, לעבדך באמת.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> [[הרבי]] אמר פעם, ש[[הרבי הריי&quot;צ]] העיד על עצמו, שתנועת הנפש שלו היא שמחה, לכן, עבד על עצמו נגד מידה זו, עד ששונא הוא הוללות וליצנות בכל ליבו. והרבי אמר שאצלו הדבר הוא להפך - תנועת הנפש שלו היא מרירות, וכיוון שעבד על עצמו, הוא שונא מרירות ועצבות &lt;ref&gt;מובא בריש ח&quot;א של סדרת הספרים 'פניני התניא' לרב חיים לוי יצחק גינזבורג.&lt;/ref&gt;.<br /> == שמחה שתביא את הגאולה ==<br /> <br /> &quot;..ויש לומר, שהדבר שעדיין לא עשו בשביל להביא את ה[[משיח]] הוא - עבודת ה[[שמחה]], הרצויה בשביל להביא את ה[[משיח]]:... [מובן וגם פשוט, שאצל יהודי גם [[שמחה]] כשלעצמה קשורה עם [[עבודת ה']], עניני ה[[תורה]] ו[[מצוות]], &quot;פיקודי ה' ישרים משמחי לב&quot;, אבל, יש להדגיש את ה[[שמחה]] עצמה, היינו, לא (רק) העניינים המביאים את ה[[שמחה]], אלא ה[[שמחה]] עצמה - וה[[שמחה]] תביא את ה[[משיח]].] ומכיוון שכן, הרי, הדרך להביא את ה[[משיח]] היא - לכאורה, ולא רק לכאורה, אלא כן הוא מסקנת העניין - ע&quot;י הוספה ב[[שמחה]], [[שמחה]] בטהרתה, [[שמחה]] שתיכף ומיד תביא את [[משיח צדקנו]].&quot; שואל [[הרבי]] בהמשך, א&quot;כ, אם ה[[שמחה]] היא המביאה את [[הגאולה]], מדוע עד שיחה זו לא פעלו בדרך זו?! בשעה שעשו הכל, חוץ מה[[שמחה]], &quot;ויש לומר הביאור בזה - בפשטות - שכשנמצאים ב[[חושך]] כפול ומכופל דה[[גלות]], שכל [[בני ישראל]] נמצאים ב[[גלות]], ו&quot;שכינתא בגלותא&quot;, הרי מובן, שמצד גודל צער ה[[גלות]] לא שייך [[שמחה]] בטהרתה. אבל אעפ&quot;כ, כיוון שסוף כל סוף מוכרחים להביא את ה[[משיח]] - לא נותרה ברירה אלא להביא את ה[[משיח]] על-ידי ה[[שמחה]], [[שמחה]] בטהרתה. ובנוגע להקושי לפעול רגש של [[שמחה]] בטהרתה בחשכת ה[[גלות]] - הרי, מכיוון שמוכרחים להביא את [[משיח צדקנו]], על כרחך צריך לומר, שבסוף זמן ה[[גלות]] ממש - נותנים כחות מיוחדים שיוכל להיות ענין ה[[שמחה]] בטהרתה, והביאור -ש[[שמחה]] זו נעשית על-ידי [[התבוננות]] שתיכף ומיד [[ממש]] בא [[משיח צדקנו]], שאז תהיה בכל ה[[עולם]] שלימות ה[[שמחה]], שלכן, ישנו כבר רגש של [[שמחה]] בטהרתה (מעין ודוגמת שמחת [[הגאולה]]). והעיקר - שבמקום אריכות ה[[דיבור]] והשקלא וטריא כו', יתחילו ב[[מעשה]] בפועל: לצאת בקריאה והכרזה על-דבר הוספה מיוחדת ב[[שמחה]] כדי להביא את ה[[משיח]], ובוודאי שע&quot;י - זה יביאו את ה[[משיח]] בפועל [[ממש]], ובזריזות הכי גדולה, &quot;לא עיכבן כהרף עין&quot;, ואדרבה - ינסו ויווכחו &lt;ref&gt;משיחת [[שבת]] [[פרשת כי תצא]] [[תשמ&quot;ח]].&lt;/ref&gt;.<br /> == ראו גם ==<br /> *[[שמחה]]<br /> *[[עצבות]]<br /> *[[אחשורוש]]<br /> *[[זית]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מידות ורגשות]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=469386 2021-04-07T11:18:50Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> '''מרירות''' היא רגש של אדם כלפי מצב נתון שבו הוא נמצא. המעלה שיש ברגש זה על ה[[עצבות]], היא תנועת החיות שבו המביאה לפעולה לשינוי המצב.<br /> <br /> ==מהותה, מעלתה==<br /> המרירות בעבודת ה' היא כאשר האדם מרגיש את עובדת היותו רחוק מהקדושה, ובעקבות כך הוא נמצא במצב של דכדוך הנפש. למרות שגם ב[[עצבות]] ישנה תנועה דומה של דכדוך הנפש, ישנו חילוק מהותי ביניהם: בעוד שהעצבות באה מ[[יסוד העפר]] שבאדם, ועל כן הוא נעשה כבד כעפר, ואינו נחלץ לעשות מאומה לשיפור מצבו. לעומת זאת - המרירות מכילה בעצמה אנרגיות של עשיה חיובית לשינוי המצב.<br /> <br /> זוהי הסיבה גם לכך, שמרירות מביאה לאחריה ל[[שמחה]], כיוון שהאדם רואה את העתיד - שהמצב עומד לעבור שינוי (על ידי עבודתו){{הערה|[[תניא - פרק כ&quot;ו]].}}.<br /> <br /> מסיבה זו, למרות ש{{קח|תורת|החסידות}} שוללת בתכלית את רגש העצבות. מעודדת היא את רגש המרירות, כפתגמו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]: {{ציטוטון|עצבות ו[[מרה שחורה]] - הם דברים אסורים, מרירות היא רפואה בדוקה ומנוסה להצלחה בלימוד ובדרכי עבודת ה'}}{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&amp;st=&amp;pgnum=252 באגרת ב'תתקצב] בשם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].}}.<br /> <br /> == ציטוטים מרבותינו נשיאנו ==<br /> <br /> &quot;...שע&quot;י המרירות והביטושים בבחי' ונפשי כעפר לכל תהי' ולב נשבר תתעלה הנפש ותתנשא ברעש גדול ובאהבה עזה כו', ומחמת זה נמשך גילוי אוא&quot;ס ב&quot;ה ממש, וז&quot;ש וירם קרן לעמו שהרים ונשא אותם עד אא&quot;ס ב&quot;ה ממש למטה כמו למעלה, ותהי השמחה גדולה לאלקים ישמח ישראל בעושיו, וכמאמר ותתן לנו ה' אלקינו כלומר שנתן לנו א&quot;ע כביכול &lt;ref&gt;מאמרי אדה&quot;ז - תקע&quot;ב , מאמר ד&quot;ה 'האזינו השמים', דף ח.&lt;/ref&gt;&quot;.<br /> &lt;small&gt;(אדמו&quot;ר הזקן).&lt;/small&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> הרבי האמצעי כותב&lt;ref&gt;שער התשובה, הוצאת 'סדרת המעיינות', עמ' 82, אות ב.&lt;/ref&gt;: &quot;שלום שלום לרחוק ולקרוב&quot;, שרחוק נעשה קרוב. ואיך נעשה קרוב? ע&quot;י &quot;קרוב ה' לנשברי לב כו...&quot;. נשברי לב, אלו הבעלי תשובה &quot;שלבבם נשבר לחלקים קטנים, במרירות עצומה והכנעה גדולה. ורוח נשברה זו, כזבח וכקורבן הוא ממש.&quot; וזו תשובה תתאה (המרירות), הגורמת לתשובה עילאה (שמחה). כי רק לאחר ההעבודה מתוך מרירות, נעשה ה' קרוב אליו ואז, שה' קרוב אליו, יכול לעבוד ה' בשמחה. ומביא שני סוגי בכיה – מתוך מרירות ומתוך שמחה (המובאת באות ג שם), כשהבכי מתוך מרירות, מתחלק לשניים – א. ישר כשעולה במחשבתו מצבו הרוחני, בוכה במר נפשו, כעני שנזכר במצבו, שזהו בכיה אמיתית וז&quot;ל &quot;שזהו אמיתיות הכנעת הלב והשפלת עצמו&quot; ב. כשעולה במחשבתו מצבו הרוחני, מתבונן על ריחוקו מאלוקות כתוצאה מחטאיו, ורק לאחר התבוננות זו, בוכה. וזהו בכיה פנימי יותר. (על חשיבות המרירות, כותב בשער התפילה דף סד, עמ' 127).<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &quot;... והנה ע&quot;י אתעדל&quot;ת במרירות צעקה זו גורם אתעדל&quot;ע עד יערה רוח ממרום להיות נגלה כבוד הוי' וראו כל בשר עין בעין וגו' כמ&quot;ש במ&quot;א כשם שמלמעלמ&quot;ט כולא קמי' כלא חשיב כך ממטלמ&quot;ע יראו לעיני כל בשר כמו למעלה וזה בחי' אהרן אותיות נראה...&lt;ref&gt;אור התורה, במדבר - כרך ב , הוספות - פרשת בהעלותך, כט.&lt;/ref&gt;&quot; &lt;small&gt;(הרבי הצ&quot;צ).&lt;/small&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;...אך הענין הוא מפני שבבחי' מרירות מעורר המשכת ר&quot;ר, כי בחי' רחמים אינו שייך כ&quot;א על מי שהוא במדרגה התחתונה ואין טוב לו, אבל על מי שהוא במדריגה העליונה ואינו חסר לו כלל לא שייך עליו רחמנות כלל, ולעורר בחי' רחמים הוא ע&quot;י שיתבונן איך שהבריאה הוא יש מאין מבחי' שם והארה בעלמא וכ&quot;ש כשנמשך אחר תאוות גשמיות שמתרחק מאד מאור פניו ית', וע&quot;י מרירות זו מעורר ר&quot;ר על נפשו כו', וכתיב ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי שע&quot;י בחי' רחמים אביא אתכם אלי (ונמצא כי ג' דברים פסח מצה ומרור, פסח הוא בחי' הדילוג בחי' המשכת מלכותך לבחי' מצה הוא ביטול היש ע&quot;י המרור קו האמצעי בחי' רחמים)&lt;ref&gt;תורת שמואל - תרכ&quot;ט, מאמר ד&quot;ה 'מצה זו כו' , דף קמב.&lt;/ref&gt;&quot;. &lt;small&gt;&lt;br&gt;(הרבי המהר&quot;ש).&lt;/small&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;...כאשר מתמרמר מאד בנפשו על החטא ועוון וצר לו מאד מזה ונעשה אצלו הסכם חזק מאד בלבו לסור מדרכי הרע ולעזוב כל דרכי רשע כמ&quot;ש יעזוב רשע דרכו כו', ונק' עזיבת החטא בפו&quot;מ לשנות דרכיו הקודמים מההיפך אל ההיפך כו', דכאשר מרירות נפשו הוא באמת שמתחרט על העבר אז הקבלה וההסכם הוא אמיתי ומשנה דרכו לגמרי כו'. וכמו&quot;כ התשו' על התגברו' החומריו' בכלל גם בדברים המותרי' כו', והיינו לא על חטא ועון בפו&quot;מ ר&quot;ל רק על החומריו' מה שנמשך מאד אחר טבע נפשו הבהמיו' ואינו יכול ליפרד מזה כו', שזהו מצד התקשרות נפשו שמקושר מאד בענינים החומריים אינו יכול ליפרד מהם (ער קען זעך ניט א(זאגין דערפון), וע&quot;י המרירו' ע&quot;ז ה&quot;ה פועל ישועות בנפשו שלא תהי' מקושרת בענינים החומרים ולא תומשך אחר הטבע וישנה דרכו בזה כו'&lt;ref&gt;המשך תער&quot;ב - חלק ראשון, שבת תשובה תער&quot;ג, דף קמו.&lt;/ref&gt;&quot;... &lt;small&gt;(הרבי הרש&quot;ב).&lt;/small&gt;&lt;br&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;והנה ראשית העבודה בקירוב האדם לאלוקות, הוא עניין הסמיכה... והתחלה זו היא בק&quot;ש שעהמ&quot;ט, דאז עושה האדם חשבון צדק בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך היום... (ע&quot;כ ש) הוא מרוחק מאלוקות בתכלית הריחוק, ויתמרמר בנפשו ע&quot;ז, ובכה יבכה במר נפשו, לכבס בדמעותיו את אשר פגם כו', ובזה הרי נכנע הנה&quot;ב שבו ומתחיל להאיר אור אלוקי בנפשו. ואח&quot;כ בתפילה (בעבודה בשמחה)פועל הכפייה בהנפש הבהמית &lt;ref&gt;ספר המאמרים קונטרסים חלק א' עמוד 378.&lt;/ref&gt;&quot;.<br /> <br /> וכן כותב הרבי הריי&quot;צ&lt;ref&gt;ליקוטי דיבורים (מתורגם ללה&quot;ק) ג-ד, ליקוט כח, עמ' 699.&lt;/ref&gt; במכתב בשנת תש&quot;ט: &quot; ...הדעה אשר כל היגיעה בעבודה שבלב היא לבכות, עס זאל זיך גיסן און פליסן, הרי זה חידושה של עבודת החסידות לבכות בתפילה, וכל המרבה לבכות הוא בעל מדרגה גבוהה ולכן צריכים להרבות בזה. וכדי שאכן יבכו בתפילה בהתמרמרות ענוגה זקוקים להכנה אמתית. וההכנה האמיתית היא, לומר תהילים לפני התפילה, פעם או פעמיים, ואז להתפלל בבכיות. הנה בכללות סדר העבודה כזו להרבות בדמע, ובכדי להיות בטוח אשר הדמעות יבוא מעומקא דליבא צריכים להרבות באמירת תהילים, הנה בוודאי לא רק צריכים אלא מוכרחים אבל גם זה צריך להיות בהגבלה&quot;. &lt;small&gt;(הרבי הריי&quot;צ).&lt;/small&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> &quot;..והיינו שההתבוננות במעמדו ומצבו, תביא לידי תוספת התגברות בעבודה. וכמבואר בכ&quot;מ[ פרק לא בתניא.], שדווקא ע&quot;י המרירות, נעשית השמחה אח&quot;כ גדולה יותר... וכן הוא גם בעבודה, שבשעה שעושה חשבון ע&quot;ד מעמדו ומצבו, ונעשה (אז) בגודל המרירות מזה – הרי מרירות זו, (על) מעמדו ומצבו, צריך להביא לידי התעוררות ותוספת כוח. שע&quot;י זה &quot;ידלג&quot; (ער זאל ארויסשפרינגען), ממצבו בהיותו &quot;למטה מטה עד אין תכלית&quot; והתקשר עם &quot;למעלה מעלה עד אין קץ&lt;ref&gt;תורת מנחם כרך יא, עמ' 227.&lt;/ref&gt;&quot;.<br /> <br /> &quot;... וענין יריית החץ ע&quot;י הקשת הוא באופן שכל מה שמושכים את יתר הקשת למטה יותר אזי תגדל יותר מרוצת החץ לפגוע באויב הרחוק ביותר. ודוגמתו בעבודה הרוחנית, שככל שיגדל אצלו ענין המיצר, ע&quot;י ההוספה והריבוי בהתבוננות שמביאה לידי מרירות כו', יוכל להגיע בריחוק ובעומק יותר לבער אפילו דקות הרע. והיינו, שככל שיתוסף בענין המיצר, יגיע לתשובה שלימה יותר ועד לתשובה עילאה בתכלית. וזהו כללות הענין בעבודת האדם, שדוקא מן המיצר באים למרחב האמיתי ועד למרחב העצמי&lt;ref&gt;תורת מנחם, כרך ל' - תשכ&quot;א חלק שני, פורים ה'תשכ&quot;א עמ' 128.&lt;/ref&gt;&quot;. &lt;small&gt;(הרבי).&lt;/small&gt;&lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> == עבודה מתוך שמחה ==<br /> אז אומנם תורת החסידות דורשת לעיתים עבודה מתוך מרירות אך כיצד הדבר מסתדר עם הצד שני אשר ידוע ומזוהה יותר עם עדת החסידים והחסידות והוא העניין של עבודה מתוך שמחה. &quot;על פי הידוע בביאור לשון חז&quot;ל תשובה ומעשים טובים, שעל ידי התשובה המעשים (דהמצוות) הם טובים ומאירים, יש לומר, דעל ידי שהתשובה היא בשמחה... על ידי זה מיתוסף בהשמחה ובהשלימות דלימוד התורה וקיום המצוות שלאחרי התשובה &lt;ref&gt;ספר המאמרים מלוקט ה' עמוד ס'.&lt;/ref&gt;&quot;.&lt;br&gt;<br /> <br /> מסופר על רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצוק&quot;ל, שפעם מצאוהו לפנות בוקר רוקד בשמחה גדולה. על השאלה לפשר שמחה זו, ענה, שכאשר התעמק בברכות השחר בפירוש הברכה &quot;שלא עשני גוי&quot;, והתבונן ממה ניצול ומה טוב חלקו גורלו וירושתו שהוא יהודי, הנה אין לך שמחה גדולה מזו.&lt;br&gt;<br /> <br /> כן מסופר כי בימי הבעש&quot;ט התגורר בעיירה ליובאוויטש יהודי שהיה מהדמויות הבולטות בעיירה, וכינויו - רבי ישראל השמח. הוא היה נוהג לומר: &quot;מצוה בלא כוונה כגוף בלא נשמה&quot; וכוונת המצווה היא שהמצווה באה מן המְצַוֶוה (הקב&quot;ה). מצוה היא צו שבא מהמְצַוֶוה, והמְצַוֶוה הוא &quot;אנכי ה׳ אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים&quot;, הבורא ברוך הוא, המוציא מכל בוץ. ובכן, כשאני, ישראליק, אפס האדם, זוכה לקיים ציוויו של א-ל יחיד יתברך, הרי עלי לכרכר ולפזז ולרקוד בשמחה רבה &lt;ref&gt;ליקוטי דיבורים, א-ב, עמ' 251.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;עבודת ה' צריכה להיות בשמחה כמו שכתוב: &quot;עבדו את ה' בשמחה&quot; וכתיב: &quot;תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב&quot;. ומכיוון שהאדם צריך לעבוד את ה' בכל ענייניו, &quot;וכל מעשיך יהיו לשם שמים&quot; (ויתירה מזו) &quot;בכל דרכיך דעהו&quot;, ועד שזהו (עבודת ה') תכלית כל בריאתו כמאמר רז&quot;ל: אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני, הרי נמצא שצריך להיות תמיד בשמחה &lt;ref&gt;מאמר ש&quot;פ תצא, י&quot;ג אלול תשמ&quot;א.&lt;/ref&gt;&quot;. &lt;br&gt;<br /> <br /> בהיום יום ח' כסליו מובא: אדם יתבונן, כמה גדולים חסדי ברוך-הוא שכזה קטן שבקטנים כמו האדם, יכול הוא לעשות נחת רוח גדול ועצום לגדול הגדולים וכמו שכתוב &quot;ולגדולתו אין חקר&quot;, צריך האדם להיות תמיד במצב-רוח מרומם ולעשות את העבודה בלב ונפש חפצה.<br /> &lt;br&gt;<br /> א&quot;כ לפי&quot;ז נשאלת השאלה - מהי הדרך בעבודת ה' בה החסידות תובעת שנעבוד בה, עבודה מתוך שמחה או שמא עבודה מתוך מרירות?<br /> <br /> == שילוב המרירות עם השמחה ==<br /> <br /> הרבי מסביר באחת מן השיחות&lt;ref&gt;כרך מא, עמ' 293.&lt;/ref&gt; שיש שני אופנים בעבודה במרירות- א. בליל שישי לפעול עם עניין המרירות, ובשבת עם השמחה. ב. '''לפעול עם שני העניינים יחד'''.&lt;br&gt;<br /> בקונטרס העבודה, כותב הרבי הרש&quot;ב, כי ישנם שני סוגי עבודות - עבודה כללית ועבודה פרטית. עבודה כללית ענינה היא שמחה, עבודה פרטית ענינה מרירות. עבודה כללית לדוגמא התבוננות בציור כללי, כלומר, בלי להתבונן בפרטי הציור אלא בציור הכללי. עבודה פרטית – התבוננות בפרטי הציור.&lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;וזהו גם הביאור בדברי כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר, שח&quot;י אלול מביא חיות בכל עניני אלול, גם בענייני המרירות שבאלול - כי, מרירות אמתית ותקיפה, מתעוררת כתוצאה מהרגש האדם עד כמה נוגעת עבודתו למעלה, ורגש זה בא ע״י חיות ושמחה דווקא...&quot; הרמב&quot;ם כותב [בהלכות לולב בסופן], שחיוב השמחה הוא בכל מצווה ובכל עניין של עבודת ה'. כלומר, כל דבר שקשור לעבודת ה', צריך להיעשות בשמחה דווקא. &quot;...ומזה מובן, שגם עניין המרירות, צ&quot;ל בשמחה – דכיוון שהמרירות שייכת למצוות ועבודת התשובה, הרי זה בכל עניני המצוות ועבודת ה' שצריכים להעשות בשמחה דווקא&quot;. ומדוע שיהודי יתמרמר, ויהיה שמח מכך? הסיבה לשמחה במרירות, היא שבשעה שרואה יהודי שהוא עצמו, מתמרמר ע&quot;כ ש&quot;אנוכי אסתר הסתיר פני מהם כו'&quot; מזה שרואה שהוא במרירות על ההסתר, (וע&quot;כ – על עבודו הרוחנית מתמרמר), יתמרמר כולו מתוך שמחה...&lt;ref&gt;תורת מנחם - כרך ו, שיחת ח&quot;י אלול תשי״ב, עמ' 158.&lt;/ref&gt;&quot;.<br /> ==סוגים שונים==<br /> קיימים סוגים שונים של מרירות:<br /> אחד מהם הוא מרירות השיעבוד{{הבהרה|מהי בדיוק? תוספת הסברה}} הגורמת צער{{הערה|כמו &quot;שורש פורה ראש&quot;{{הבהרה}}}}. מרירות זו, למרות היותה שפלה ונמוכה, ולעיתים אף אסורה{{הבהרה|מתי?}}, שורשה מגיע ממקום גבוהה{{הבהרה}}. דרגה זו נרמזת בשמו של [[אחשורוש]]{{מקור}}.<br /> <br /> דרגה נוספת היא, המרירות שבאופן של [[זית]]{{הערה|1=על משקל מאמר הגמרא ([http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=18b&amp;format=pdf מסכת עירובין דף י&quot;ח עמוד ב']): &quot;אמרה יונה לפני [[הקב&quot;ה]]: [[רבונו של עולם]]! יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך ואל יהיו מתוקין כ[[דבש]] ותלוין ביד בשר ודם&quot;}}. מרירות זו אינה קדושה אלא נובעת מה[[סטרא אחרא]], ועליו להלחם בה{{מקור}}.<br /> <br /> ==המרירות בהיסטוריה החסידית==<br /> חסידים רבים הייתה עבודתם באופן של [[מרירות]], ביניהם ניתן למצוא את ר' [[הלל מפאריטש]],{{מקור}} ר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] &lt;ref&gt;מסופר שבשעה שהסתלק הצ&quot;צ, קיימו מנינים רבים כדי שכל בני הצ&quot;צ יוכלו לעלות לפני התיבה. אחד הרבנים מנכדי הצ&quot;צ, תאר את תפילתם של שלשה מבניו: רבי יהודה לייב- היה מתפלל מבחינת תענוג. רבי חיים ש&quot;ז- בחינת אהבה. '''ר' ישראל נח-בבחינת מרירות'''. והרבי המהר&quot;ש-לא הראה שום דביקות, ולא האריך בתפילה (לראיית המתפללים) אלא שמו לב לכך שהרבי מסתתר מתחת לטלית. בשעת אמירת 'ובא לציון', אחד הציץ מתחת לטליתו וראהו מחליף תפילין דשמושא רבה והרבי נתן לו סנוקרת על אפו - בית רבי, ח&quot;ג, פ&quot;ח.&lt;/ref&gt; והרב [[יעקב מרדכי בזפלוב]] (הרב מפולטובה)&lt;ref&gt;תורת מנחם כרך ד, עמ' רעו.&lt;/ref&gt; חסידו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ובהמשך של בנו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> גם בין [[ניגוני חב&quot;ד]] ישנם [[ניגונים]] הכוללים תנועות מרירות המכילים גם [[שמחה]] כמו: [[ניגון דביקות מיוחס לאדמו&quot;ר הצמח צדק]], [[וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי]] (אשר חלקו הראשון הוא מרירות והשני<br /> שמחה) ו[[ניגון לברכת כהנים]].<br /> <br /> ישנם [[ניגונים]] הכוללים דווקא מרירות בלבד, כגון [[ניגון מארץ ישראל]] ו[[ניגון מיוחס לחסידי אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==מרירות בזמננו==<br /> בזמננו הנוכחי, מציין [[הרבי]]{{הערה|[[מאמר]] דיבור המתחיל &quot;מרגלא בפומי' דרבא&quot; [[תשמ&quot;ו]]}}, כי {{הדגשה|ענין המרירות שבתשובה אינו שייך בדורנו זה האחרון, דרא ד[[עקבתא דמשיחא]], כיון שבדורנו אין לנו כח לענין המרירות וכו', וצריכים התחזקות והתעודדות יתירה כו', ולכן בדורנו זה עבודת התשובה היא מתוך שמחה דוקא ואין צריך להיות כלל ענין של מרירות}}.<br /> <br /> הרבי מדגיש שאף בדורות הקודמים, הייתה המרירות נדרשת לרגע קטן בלבד, ואילו מיד לאחריה חזרו לעבוד באופן של שמחה. אך בדורנו היא אינה נדרשת כל כך: {{הדגשה|הנה עוד זאת, הרי מבואר ב[[אגרת התשובה]] שם, שהתשובה מתוך מרירות היא תשובה תתאה, והתשובה מתוך שמחה היא תשובה עילאה, והרי בדורנו זה, בעקבתא דמשיחא, אחרי כל הצרות והיסורים וכו'. . הרי כל ישראל הם במצב הכי עליון והכי נעלה, ושייכים לתשובה עילאה דייקא, שהיא מתוך שמחה}}.<br /> &lt;br&gt;<br /> פעם פגש ר' מענדל פוטרפאס באחד מתלמידיו החביבים, הרב טוביה בולטון, כשהיה נדמה שפניו לא זוהרות במיוחד. הייתכן, פנה אליו ר' מענדל, שחסיד לא יהיה בשמחה?! כשר' טוביה ניסה להתנצל על הסיבות שגרמו לו שלא להאיר פנים באותו רגע, אמר לו ר' מענדל: יודע אתה כי נשלחתי, בעוונותי הרבים נגד המשטר הסובייטי, אל ה&quot;לאגער&quot; - מחנה העבודה בסיביר, ושהיתי שם במשך כמה וכמה שנים. היה לי קשה מאד לשמור שם את יום השבת קודש, ובכל זאת הצלחתי במשימה – ואינני מחזיק טובה לעצמי על זה. היה לי קשה מאד לשמור שם על כשרות האכילה והשתיה, והיו אפילו זמנים שלא היה מה לאכול כלל מלבד מאכלים לא כשרים, וברוך ד' החזקתי מעמד – ואינני מחזיק טובה לעצמי גם על זה. רק על דבר אחד הנני מחזיק טובה לעצמי: על שבכל השנים הללו בהם שהינו במקום כה מדכא – לא נפלתי אפילו פעם אחת בעצבות ואפילו לא במרירות. רק על כך הנני יכול להחזיק טובה לעצמי &lt;ref&gt;חוברת עבודת השמחה, לעבדך באמת.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי אמר פעם, שהרבי הריי&quot;צ העיד על עצמו, שתנועת הנפש שלו היא שמחה, לכן, עבד על עצמו נגד מידה זו, עד ששונא הוא הוללות וליצנות בכל ליבו. והרבי אמר שאצלו הדבר הוא להפך - תנועת הנפש שלו היא מרירות, וכיוון שעבד על עצמו, הוא שונא מרירות ועצבות &lt;ref&gt;מובא בריש ח&quot;א של סדרת הספרים 'פניני התניא' לרב חיים לוי יצחק גינזבורג.&lt;/ref&gt;.<br /> == שמחה שתביא את הגאולה ==<br /> <br /> &quot;..ויש לומר, שהדבר שעדיין לא עשו בשביל להביא את המשיח הוא - עבודת השמחה, הרצויה בשביל להביא את המשיח:... [מובן וגם פשוט, שאצל יהודי גם שמחה כשלעצמה קשורה עם עבודת ה', עניני התורה ומצוות, &quot;פיקודי ה' ישרים משמחי לב&quot;, אבל, יש להדגיש את השמחה עצמה, היינו, לא (רק) העניינים המביאים את השמחה, אלא השמחה עצמה - והשמחה תביא את המשיח.] ומכיוון שכן, הרי, הדרך להביא את המשיח היא - לכאורה, ולא רק לכאורה, אלא כן הוא מסקנת העניין - ע&quot;י הוספה בשמחה, שמחה בטהרתה, שמחה שתיכף ומיד תביא את משיח צדקנו.&quot; שואל הרבי בהמשך, א&quot;כ, אם השמחה היא המביאה את הגאולה, מדוע עד שיחה זו לא פעלו בדרך זו?! בשעה שעשו הכל, חוץ מהשמחה, &quot;ויש לומר הביאור בזה - בפשטות - שכשנמצאים בחושך כפול ומכופל דהגלות, שכל בני ישראל נמצאים בגלות, ו&quot;שכינתא בגלותא&quot;, הרי מובן, שמצד גודל צער הגלות לא שייך שמחה בטהרתה. אבל אעפ&quot;כ, כיוון שסוף כל סוף מוכרחים להביא את המשיח - לא נותרה ברירה אלא להביא את המשיח על-ידי השמחה, שמחה בטהרתה. ובנוגע להקושי לפעול רגש של שמחה בטהרתה בחשכת הגלות - הרי, מכיוון שמוכרחים להביא את משיח צדקנו, על כרחך צריך לומר, שבסוף זמן הגלות ממש - נותנים כחות מיוחדים שיוכל להיות ענין השמחה בטהרתה, והביאור -ששמחה זו נעשית על-ידי התבוננות שתיכף ומיד ממש בא משיח צדקנו, שאז תהיה בכל העולם שלימות השמחה, שלכן, ישנו כבר רגש של שמחה בטהרתה (מעין ודוגמת שמחת הגאולה). והעיקר - שבמקום אריכות הדיבור והשקלא וטריא כו', יתחילו במעשה בפועל: לצאת בקריאה והכרזה על-דבר הוספה מיוחדת בשמחה כדי להביא את המשיח, ובוודאי שע&quot;י - זה יביאו את המשיח בפועל ממש, ובזריזות הכי גדולה, &quot;לא עיכבן כהרף עין&quot;, ואדרבה - ינסו ויווכחו &lt;ref&gt;משיחת שבת פרשת כי תצא תשמ&quot;ח.&lt;/ref&gt;.<br /> == ראו גם ==<br /> *[[שמחה]]<br /> *[[עצבות]]<br /> *[[אחשורוש]]<br /> *[[זית]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מידות ורגשות]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=469385 2021-04-07T11:12:11Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> '''מרירות''' היא רגש של אדם כלפי מצב נתון שבו הוא נמצא. המעלה שיש ברגש זה על ה[[עצבות]], היא תנועת החיות שבו המביאה לפעולה לשינוי המצב.<br /> <br /> ==מהותה, מעלתה==<br /> המרירות בעבודת ה' היא כאשר האדם מרגיש את עובדת היותו רחוק מהקדושה, ובעקבות כך הוא נמצא במצב של דכדוך הנפש. למרות שגם ב[[עצבות]] ישנה תנועה דומה של דכדוך הנפש, ישנו חילוק מהותי ביניהם: בעוד שהעצבות באה מ[[יסוד העפר]] שבאדם, ועל כן הוא נעשה כבד כעפר, ואינו נחלץ לעשות מאומה לשיפור מצבו. לעומת זאת - המרירות מכילה בעצמה אנרגיות של עשיה חיובית לשינוי המצב.<br /> <br /> זוהי הסיבה גם לכך, שמרירות מביאה לאחריה ל[[שמחה]], כיוון שהאדם רואה את העתיד - שהמצב עומד לעבור שינוי (על ידי עבודתו){{הערה|[[תניא - פרק כ&quot;ו]].}}.<br /> <br /> מסיבה זו, למרות ש{{קח|תורת|החסידות}} שוללת בתכלית את רגש העצבות. מעודדת היא את רגש המרירות, כפתגמו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]: {{ציטוטון|עצבות ו[[מרה שחורה]] - הם דברים אסורים, מרירות היא רפואה בדוקה ומנוסה להצלחה בלימוד ובדרכי עבודת ה'}}{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&amp;st=&amp;pgnum=252 באגרת ב'תתקצב] בשם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].}}.<br /> <br /> == ציטוטים מרבותינו נשיאנו ==<br /> <br /> &quot;...שע&quot;י המרירות והביטושים בבחי' ונפשי כעפר לכל תהי' ולב נשבר תתעלה הנפש ותתנשא ברעש גדול ובאהבה עזה כו', ומחמת זה נמשך גילוי אוא&quot;ס ב&quot;ה ממש, וז&quot;ש וירם קרן לעמו שהרים ונשא אותם עד אא&quot;ס ב&quot;ה ממש למטה כמו למעלה, ותהי השמחה גדולה לאלקים ישמח ישראל בעושיו, וכמאמר ותתן לנו ה' אלקינו כלומר שנתן לנו א&quot;ע כביכול &lt;ref&gt;מאמרי אדה&quot;ז - תקע&quot;ב , מאמר ד&quot;ה 'האזינו השמים', דף ח.&lt;/ref&gt;&quot;.<br /> &lt;small&gt;(אדמו&quot;ר הזקן).&lt;/small&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> הרבי האמצעי כותב&lt;ref&gt;שער התשובה, הוצאת 'סדרת המעיינות', עמ' 82, אות ב.&lt;/ref&gt;: &quot;שלום שלום לרחוק ולקרוב&quot;, שרחוק נעשה קרוב. ואיך נעשה קרוב? ע&quot;י &quot;קרוב ה' לנשברי לב כו...&quot;. נשברי לב, אלו הבעלי תשובה &quot;שלבבם נשבר לחלקים קטנים, במרירות עצומה והכנעה גדולה. ורוח נשברה זו, כזבח וכקורבן הוא ממש.&quot; וזו תשובה תתאה (המרירות), הגורמת לתשובה עילאה (שמחה). כי רק לאחר ההעבודה מתוך מרירות, נעשה ה' קרוב אליו ואז, שה' קרוב אליו, יכול לעבוד ה' בשמחה. ומביא שני סוגי בכיה – מתוך מרירות ומתוך שמחה (המובאת באות ג שם), כשהבכי מתוך מרירות, מתחלק לשניים – א. ישר כשעולה במחשבתו מצבו הרוחני, בוכה במר נפשו, כעני שנזכר במצבו, שזהו בכיה אמיתית וז&quot;ל &quot;שזהו אמיתיות הכנעת הלב והשפלת עצמו&quot; ב. כשעולה במחשבתו מצבו הרוחני, מתבונן על ריחוקו מאלוקות כתוצאה מחטאיו, ורק לאחר התבוננות זו, בוכה. וזהו בכיה פנימי יותר. (על חשיבות המרירות, כותב בשער התפילה דף סד, עמ' 127).<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &quot;... והנה ע&quot;י אתעדל&quot;ת במרירות צעקה זו גורם אתעדל&quot;ע עד יערה רוח ממרום להיות נגלה כבוד הוי' וראו כל בשר עין בעין וגו' כמ&quot;ש במ&quot;א כשם שמלמעלמ&quot;ט כולא קמי' כלא חשיב כך ממטלמ&quot;ע יראו לעיני כל בשר כמו למעלה וזה בחי' אהרן אותיות נראה...&lt;ref&gt;אור התורה, במדבר - כרך ב , הוספות - פרשת בהעלותך, כט.&lt;/ref&gt;&quot; &lt;small&gt;(הרבי הצ&quot;צ).&lt;/small&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;...אך הענין הוא מפני שבבחי' מרירות מעורר המשכת ר&quot;ר, כי בחי' רחמים אינו שייך כ&quot;א על מי שהוא במדרגה התחתונה ואין טוב לו, אבל על מי שהוא במדריגה העליונה ואינו חסר לו כלל לא שייך עליו רחמנות כלל, ולעורר בחי' רחמים הוא ע&quot;י שיתבונן איך שהבריאה הוא יש מאין מבחי' שם והארה בעלמא וכ&quot;ש כשנמשך אחר תאוות גשמיות שמתרחק מאד מאור פניו ית', וע&quot;י מרירות זו מעורר ר&quot;ר על נפשו כו', וכתיב ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי שע&quot;י בחי' רחמים אביא אתכם אלי (ונמצא כי ג' דברים פסח מצה ומרור, פסח הוא בחי' הדילוג בחי' המשכת מלכותך לבחי' מצה הוא ביטול היש ע&quot;י המרור קו האמצעי בחי' רחמים)&lt;ref&gt;תורת שמואל - תרכ&quot;ט, מאמר ד&quot;ה 'מצה זו כו' , דף קמב.&lt;/ref&gt;&quot;. &lt;small&gt;&lt;br&gt;(הרבי המהר&quot;ש).&lt;/small&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;...כאשר מתמרמר מאד בנפשו על החטא ועוון וצר לו מאד מזה ונעשה אצלו הסכם חזק מאד בלבו לסור מדרכי הרע ולעזוב כל דרכי רשע כמ&quot;ש יעזוב רשע דרכו כו', ונק' עזיבת החטא בפו&quot;מ לשנות דרכיו הקודמים מההיפך אל ההיפך כו', דכאשר מרירות נפשו הוא באמת שמתחרט על העבר אז הקבלה וההסכם הוא אמיתי ומשנה דרכו לגמרי כו'. וכמו&quot;כ התשו' על התגברו' החומריו' בכלל גם בדברים המותרי' כו', והיינו לא על חטא ועון בפו&quot;מ ר&quot;ל רק על החומריו' מה שנמשך מאד אחר טבע נפשו הבהמיו' ואינו יכול ליפרד מזה כו', שזהו מצד התקשרות נפשו שמקושר מאד בענינים החומריים אינו יכול ליפרד מהם (ער קען זעך ניט א(זאגין דערפון), וע&quot;י המרירו' ע&quot;ז ה&quot;ה פועל ישועות בנפשו שלא תהי' מקושרת בענינים החומרים ולא תומשך אחר הטבע וישנה דרכו בזה כו'&lt;ref&gt;המשך תער&quot;ב - חלק ראשון, שבת תשובה תער&quot;ג, דף קמו.&lt;/ref&gt;&quot;... &lt;small&gt;(הרבי הרש&quot;ב).&lt;/small&gt;&lt;br&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;והנה ראשית העבודה בקירוב האדם לאלוקות, הוא עניין הסמיכה... והתחלה זו היא בק&quot;ש שעהמ&quot;ט, דאז עושה האדם חשבון צדק בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך היום... (ע&quot;כ ש) הוא מרוחק מאלוקות בתכלית הריחוק, ויתמרמר בנפשו ע&quot;ז, ובכה יבכה במר נפשו, לכבס בדמעותיו את אשר פגם כו', ובזה הרי נכנע הנה&quot;ב שבו ומתחיל להאיר אור אלוקי בנפשו. ואח&quot;כ בתפילה (בעבודה בשמחה)פועל הכפייה בהנפש הבהמית &lt;ref&gt;ספר המאמרים קונטרסים חלק א' עמוד 378.&lt;/ref&gt;&quot;.<br /> <br /> וכן כותב הרבי הריי&quot;צ&lt;ref&gt;ליקוטי דיבורים (מתורגם ללה&quot;ק) ג-ד, ליקוט כח, עמ' 699.&lt;/ref&gt; במכתב בשנת תש&quot;ט: &quot; ...הדעה אשר כל היגיעה בעבודה שבלב היא לבכות, עס זאל זיך גיסן און פליסן, הרי זה חידושה של עבודת החסידות לבכות בתפילה, וכל המרבה לבכות הוא בעל מדרגה גבוהה ולכן צריכים להרבות בזה. וכדי שאכן יבכו בתפילה בהתמרמרות ענוגה זקוקים להכנה אמתית. וההכנה האמיתית היא, לומר תהילים לפני התפילה, פעם או פעמיים, ואז להתפלל בבכיות. הנה בכללות סדר העבודה כזו להרבות בדמע, ובכדי להיות בטוח אשר הדמעות יבוא מעומקא דליבא צריכים להרבות באמירת תהילים, הנה בוודאי לא רק צריכים אלא מוכרחים אבל גם זה צריך להיות בהגבלה&quot;. &lt;small&gt;(הרבי הריי&quot;צ).&lt;/small&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> &quot;..והיינו שההתבוננות במעמדו ומצבו, תביא לידי תוספת התגברות בעבודה. וכמבואר בכ&quot;מ[ פרק לא בתניא.], שדווקא ע&quot;י המרירות, נעשית השמחה אח&quot;כ גדולה יותר... וכן הוא גם בעבודה, שבשעה שעושה חשבון ע&quot;ד מעמדו ומצבו, ונעשה (אז) בגודל המרירות מזה – הרי מרירות זו, (על) מעמדו ומצבו, צריך להביא לידי התעוררות ותוספת כוח. שע&quot;י זה &quot;ידלג&quot; (ער זאל ארויסשפרינגען), ממצבו בהיותו &quot;למטה מטה עד אין תכלית&quot; והתקשר עם &quot;למעלה מעלה עד אין קץ&lt;ref&gt;תורת מנחם כרך יא, עמ' 227.&lt;/ref&gt;&quot;.<br /> <br /> &quot;... וענין יריית החץ ע&quot;י הקשת הוא באופן שכל מה שמושכים את יתר הקשת למטה יותר אזי תגדל יותר מרוצת החץ לפגוע באויב הרחוק ביותר. ודוגמתו בעבודה הרוחנית, שככל שיגדל אצלו ענין המיצר, ע&quot;י ההוספה והריבוי בהתבוננות שמביאה לידי מרירות כו', יוכל להגיע בריחוק ובעומק יותר לבער אפילו דקות הרע. והיינו, שככל שיתוסף בענין המיצר, יגיע לתשובה שלימה יותר ועד לתשובה עילאה בתכלית. וזהו כללות הענין בעבודת האדם, שדוקא מן המיצר באים למרחב האמיתי ועד למרחב העצמי&lt;ref&gt;תורת מנחם, כרך ל' - תשכ&quot;א חלק שני, פורים ה'תשכ&quot;א עמ' 128.&lt;/ref&gt;&quot;. &lt;small&gt;(הרבי).&lt;/small&gt;&lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> == עבודה מתוך שמחה ==<br /> אז אומנם תורת החסידות דורשת לעיתים עבודה מתוך מרירות אך כיצד הדבר מסתדר עם הצד שני אשר ידוע ומזוהה יותר עם עדת החסידים והחסידות והוא העניין של עבודה מתוך שמחה. &quot;על פי הידוע בביאור לשון חז&quot;ל תשובה ומעשים טובים, שעל ידי התשובה המעשים (דהמצוות) הם טובים ומאירים, יש לומר, דעל ידי שהתשובה היא בשמחה... על ידי זה מיתוסף בהשמחה ובהשלימות דלימוד התורה וקיום המצוות שלאחרי התשובה &lt;ref&gt;ספר המאמרים מלוקט ה' עמוד ס'.&lt;/ref&gt;&quot;.&lt;br&gt;<br /> <br /> מסופר על רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצוק&quot;ל, שפעם מצאוהו לפנות בוקר רוקד בשמחה גדולה. על השאלה לפשר שמחה זו, ענה, שכאשר התעמק בברכות השחר בפירוש הברכה &quot;שלא עשני גוי&quot;, והתבונן ממה ניצול ומה טוב חלקו גורלו וירושתו שהוא יהודי, הנה אין לך שמחה גדולה מזו.&lt;br&gt;<br /> <br /> כן מסופר כי בימי הבעש&quot;ט התגורר בעיירה ליובאוויטש יהודי שהיה מהדמויות הבולטות בעיירה, וכינויו - רבי ישראל השמח. הוא היה נוהג לומר: &quot;מצוה בלא כוונה כגוף בלא נשמה&quot; וכוונת המצווה היא שהמצווה באה מן המְצַוֶוה (הקב&quot;ה). מצוה היא צו שבא מהמְצַוֶוה, והמְצַוֶוה הוא &quot;אנכי ה׳ אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים&quot;, הבורא ברוך הוא, המוציא מכל בוץ. ובכן, כשאני, ישראליק, אפס האדם, זוכה לקיים ציוויו של א-ל יחיד יתברך, הרי עלי לכרכר ולפזז ולרקוד בשמחה רבה &lt;ref&gt;ליקוטי דיבורים, א-ב, עמ' 251.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;עבודת ה' צריכה להיות בשמחה כמו שכתוב: &quot;עבדו את ה' בשמחה&quot; וכתיב: &quot;תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב&quot;. ומכיוון שהאדם צריך לעבוד את ה' בכל ענייניו, &quot;וכל מעשיך יהיו לשם שמים&quot; (ויתירה מזו) &quot;בכל דרכיך דעהו&quot;, ועד שזהו (עבודת ה') תכלית כל בריאתו כמאמר רז&quot;ל: אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני, הרי נמצא שצריך להיות תמיד בשמחה &lt;ref&gt;מאמר ש&quot;פ תצא, י&quot;ג אלול תשמ&quot;א.&lt;/ref&gt;&quot;. &lt;br&gt;<br /> <br /> בהיום יום ח' כסליו מובא: אדם יתבונן, כמה גדולים חסדי ברוך-הוא שכזה קטן שבקטנים כמו האדם, יכול הוא לעשות נחת רוח גדול ועצום לגדול הגדולים וכמו שכתוב &quot;ולגדולתו אין חקר&quot;, צריך האדם להיות תמיד במצב-רוח מרומם ולעשות את העבודה בלב ונפש חפצה.<br /> &lt;br&gt;<br /> א&quot;כ לפי&quot;ז נשאלת השאלה - מהי הדרך בעבודת ה' בה החסידות תובעת שנעבוד בה, עבודה מתוך שמחה או שמא עבודה מתוך מרירות?<br /> <br /> == שילוב המרירות עם השמחה ==<br /> <br /> הרבי מסביר באחת מן השיחות&lt;ref&gt;כרך מא, עמ' 293.&lt;/ref&gt; שיש שני אופנים בעבודה במרירות- א. בליל שישי לפעול עם עניין המרירות, ובשבת עם השמחה. ב. '''לפעול עם שני העניינים יחד'''.&lt;br&gt;<br /> בקונטרס העבודה, כותב הרבי הרש&quot;ב, כי ישנם שני סוגי עבודות - עבודה כללית ועבודה פרטית. עבודה כללית ענינה היא שמחה, עבודה פרטית ענינה מרירות. עבודה כללית לדוגמא התבוננות בציור כללי, כלומר, בלי להתבונן בפרטי הציור אלא בציור הכללי. עבודה פרטית – התבוננות בפרטי הציור.&lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;וזהו גם הביאור בדברי כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר, שח&quot;י אלול מביא חיות בכל עניני אלול, גם בענייני המרירות שבאלול - כי, מרירות אמתית ותקיפה, מתעוררת כתוצאה מהרגש האדם עד כמה נוגעת עבודתו למעלה, ורגש זה בא ע״י חיות ושמחה דווקא...&quot; הרמב&quot;ם כותב [בהלכות לולב בסופן], שחיוב השמחה הוא בכל מצווה ובכל עניין של עבודת ה'. כלומר, כל דבר שקשור לעבודת ה', צריך להיעשות בשמחה דווקא. &quot;...ומזה מובן, שגם עניין המרירות, צ&quot;ל בשמחה – דכיוון שהמרירות שייכת למצוות ועבודת התשובה, הרי זה בכל עניני המצוות ועבודת ה' שצריכים להעשות בשמחה דווקא&quot;. ומדוע שיהודי יתמרמר, ויהיה שמח מכך? הסיבה לשמחה במרירות, היא שבשעה שרואה יהודי שהוא עצמו, מתמרמר ע&quot;כ ש&quot;אנוכי אסתר הסתיר פני מהם כו'&quot; מזה שרואה שהוא במרירות על ההסתר, (וע&quot;כ – על עבודו הרוחנית מתמרמר), יתמרמר כולו מתוך שמחה...&lt;ref&gt;תורת מנחם - כרך ו, שיחת ח&quot;י אלול תשי״ב, עמ' 158.&lt;/ref&gt;&quot;.<br /> ==סוגים שונים==<br /> קיימים סוגים שונים של מרירות:<br /> אחד מהם הוא מרירות השיעבוד{{הבהרה|מהי בדיוק? תוספת הסברה}} הגורמת צער{{הערה|כמו &quot;שורש פורה ראש&quot;{{הבהרה}}}}. מרירות זו, למרות היותה שפלה ונמוכה, ולעיתים אף אסורה{{הבהרה|מתי?}}, שורשה מגיע ממקום גבוהה{{הבהרה}}. דרגה זו נרמזת בשמו של [[אחשורוש]]{{מקור}}.<br /> <br /> דרגה נוספת היא, המרירות שבאופן של [[זית]]{{הערה|1=על משקל מאמר הגמרא ([http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=18b&amp;format=pdf מסכת עירובין דף י&quot;ח עמוד ב']): &quot;אמרה יונה לפני [[הקב&quot;ה]]: [[רבונו של עולם]]! יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך ואל יהיו מתוקין כ[[דבש]] ותלוין ביד בשר ודם&quot;}}. מרירות זו אינה קדושה אלא נובעת מה[[סטרא אחרא]], ועליו להלחם בה{{מקור}}.<br /> <br /> ==המרירות בהיסטוריה החסידית==<br /> חסידים רבים הייתה עבודתם באופן של [[מרירות]], ביניהם ניתן למצוא את ר' [[הלל מפאריטש]],{{מקור}} ר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] &lt;ref&gt;מסופר שבשעה שהסתלק הצ&quot;צ, קיימו מנינים רבים כדי שכל בני הצ&quot;צ יוכלו לעלות לפני התיבה. אחד הרבנים מנכדי הצ&quot;צ, תאר את תפילתם של שלשה מבניו: רבי יהודה לייב- היה מתפלל מבחינת תענוג. רבי חיים ש&quot;ז- בחינת אהבה. '''ר' ישראל נח-בבחינת מרירות'''. והרבי המהר&quot;ש-לא הראה שום דביקות, ולא האריך בתפילה (לראיית המתפללים) אלא שמו לב לכך שהרבי מסתתר מתחת לטלית. בשעת אמירת 'ובא לציון', אחד הציץ מתחת לטליתו וראהו מחליף תפילין דשמושא רבה והרבי נתן לו סנוקרת על אפו - בית רבי, ח&quot;ג, פ&quot;ח.&lt;/ref&gt; והרב יעקב מרדכי מפולטובה&lt;ref&gt;תורת מנחם כרך ד, עמ' רעו.&lt;/ref&gt; חסידו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ובהמשך של בנו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> גם בין [[ניגוני חב&quot;ד]] ישנם [[ניגונים]] הכוללים תנועות מרירות המכילים גם [[שמחה]] כמו: [[ניגון דביקות מיוחס לאדמו&quot;ר הצמח צדק]], [[וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי]] (אשר חלקו הראשון הוא מרירות והשני<br /> שמחה) ו[[ניגון לברכת כהנים]].<br /> <br /> ישנם [[ניגונים]] הכוללים דווקא מרירות בלבד, כגון [[ניגון מארץ ישראל]] ו[[ניגון מיוחס לחסידי אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==מרירות בזמננו==<br /> בזמננו הנוכחי, מציין [[הרבי]]{{הערה|[[מאמר]] דיבור המתחיל &quot;מרגלא בפומי' דרבא&quot; [[תשמ&quot;ו]]}}, כי {{הדגשה|ענין המרירות שבתשובה אינו שייך בדורנו זה האחרון, דרא ד[[עקבתא דמשיחא]], כיון שבדורנו אין לנו כח לענין המרירות וכו', וצריכים התחזקות והתעודדות יתירה כו', ולכן בדורנו זה עבודת התשובה היא מתוך שמחה דוקא ואין צריך להיות כלל ענין של מרירות}}.<br /> <br /> הרבי מדגיש שאף בדורות הקודמים, הייתה המרירות נדרשת לרגע קטן בלבד, ואילו מיד לאחריה חזרו לעבוד באופן של שמחה. אך בדורנו היא אינה נדרשת כל כך: {{הדגשה|הנה עוד זאת, הרי מבואר ב[[אגרת התשובה]] שם, שהתשובה מתוך מרירות היא תשובה תתאה, והתשובה מתוך שמחה היא תשובה עילאה, והרי בדורנו זה, בעקבתא דמשיחא, אחרי כל הצרות והיסורים וכו'. . הרי כל ישראל הם במצב הכי עליון והכי נעלה, ושייכים לתשובה עילאה דייקא, שהיא מתוך שמחה}}.<br /> &lt;br&gt;<br /> פעם פגש ר' מענדל פוטרפאס באחד מתלמידיו החביבים, הרב טוביה בולטון, כשהיה נדמה שפניו לא זוהרות במיוחד. הייתכן, פנה אליו ר' מענדל, שחסיד לא יהיה בשמחה?! כשר' טוביה ניסה להתנצל על הסיבות שגרמו לו שלא להאיר פנים באותו רגע, אמר לו ר' מענדל: יודע אתה כי נשלחתי, בעוונותי הרבים נגד המשטר הסובייטי, אל ה&quot;לאגער&quot; - מחנה העבודה בסיביר, ושהיתי שם במשך כמה וכמה שנים. היה לי קשה מאד לשמור שם את יום השבת קודש, ובכל זאת הצלחתי במשימה – ואינני מחזיק טובה לעצמי על זה. היה לי קשה מאד לשמור שם על כשרות האכילה והשתיה, והיו אפילו זמנים שלא היה מה לאכול כלל מלבד מאכלים לא כשרים, וברוך ד' החזקתי מעמד – ואינני מחזיק טובה לעצמי גם על זה. רק על דבר אחד הנני מחזיק טובה לעצמי: על שבכל השנים הללו בהם שהינו במקום כה מדכא – לא נפלתי אפילו פעם אחת בעצבות ואפילו לא במרירות. רק על כך הנני יכול להחזיק טובה לעצמי &lt;ref&gt;חוברת עבודת השמחה, לעבדך באמת.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי אמר פעם, שהרבי הריי&quot;צ העיד על עצמו, שתנועת הנפש שלו היא שמחה, לכן, עבד על עצמו נגד מידה זו, עד ששונא הוא הוללות וליצנות בכל ליבו. והרבי אמר שאצלו הדבר הוא להפך - תנועת הנפש שלו היא מרירות, וכיוון שעבד על עצמו, הוא שונא מרירות ועצבות &lt;ref&gt;מובא בריש ח&quot;א של סדרת הספרים 'פניני התניא' לרב חיים לוי יצחק גינזבורג.&lt;/ref&gt;.<br /> == שמחה שתביא את הגאולה ==<br /> <br /> &quot;..ויש לומר, שהדבר שעדיין לא עשו בשביל להביא את המשיח הוא - עבודת השמחה, הרצויה בשביל להביא את המשיח:... [מובן וגם פשוט, שאצל יהודי גם שמחה כשלעצמה קשורה עם עבודת ה', עניני התורה ומצוות, &quot;פיקודי ה' ישרים משמחי לב&quot;, אבל, יש להדגיש את השמחה עצמה, היינו, לא (רק) העניינים המביאים את השמחה, אלא השמחה עצמה - והשמחה תביא את המשיח.] ומכיוון שכן, הרי, הדרך להביא את המשיח היא - לכאורה, ולא רק לכאורה, אלא כן הוא מסקנת העניין - ע&quot;י הוספה בשמחה, שמחה בטהרתה, שמחה שתיכף ומיד תביא את משיח צדקנו.&quot; שואל הרבי בהמשך, א&quot;כ, אם השמחה היא המביאה את הגאולה, מדוע עד שיחה זו לא פעלו בדרך זו?! בשעה שעשו הכל, חוץ מהשמחה, &quot;ויש לומר הביאור בזה - בפשטות - שכשנמצאים בחושך כפול ומכופל דהגלות, שכל בני ישראל נמצאים בגלות, ו&quot;שכינתא בגלותא&quot;, הרי מובן, שמצד גודל צער הגלות לא שייך שמחה בטהרתה. אבל אעפ&quot;כ, כיוון שסוף כל סוף מוכרחים להביא את המשיח - לא נותרה ברירה אלא להביא את המשיח על-ידי השמחה, שמחה בטהרתה. ובנוגע להקושי לפעול רגש של שמחה בטהרתה בחשכת הגלות - הרי, מכיוון שמוכרחים להביא את משיח צדקנו, על כרחך צריך לומר, שבסוף זמן הגלות ממש - נותנים כחות מיוחדים שיוכל להיות ענין השמחה בטהרתה, והביאור -ששמחה זו נעשית על-ידי התבוננות שתיכף ומיד ממש בא משיח צדקנו, שאז תהיה בכל העולם שלימות השמחה, שלכן, ישנו כבר רגש של שמחה בטהרתה (מעין ודוגמת שמחת הגאולה). והעיקר - שבמקום אריכות הדיבור והשקלא וטריא כו', יתחילו במעשה בפועל: לצאת בקריאה והכרזה על-דבר הוספה מיוחדת בשמחה כדי להביא את המשיח, ובוודאי שע&quot;י - זה יביאו את המשיח בפועל ממש, ובזריזות הכי גדולה, &quot;לא עיכבן כהרף עין&quot;, ואדרבה - ינסו ויווכחו &lt;ref&gt;משיחת שבת פרשת כי תצא תשמ&quot;ח.&lt;/ref&gt;.<br /> == ראו גם ==<br /> *[[שמחה]]<br /> *[[עצבות]]<br /> *[[אחשורוש]]<br /> *[[זית]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מידות ורגשות]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=469247 2021-04-06T18:21:49Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> '''מרירות''' היא רגש של אדם כלפי מצב נתון שבו הוא נמצא. המעלה שיש ברגש זה על ה[[עצבות]], היא תנועת החיות שבו המביאה לפעולה לשינוי המצב.<br /> <br /> ==מהותה, מעלתה==<br /> המרירות בעבודת ה' היא כאשר האדם מרגיש את עובדת היותו רחוק מהקדושה, ובעקבות כך הוא נמצא במצב של דכדוך הנפש. למרות שגם ב[[עצבות]] ישנה תנועה דומה של דכדוך הנפש, ישנו חילוק מהותי ביניהם: בעוד שהעצבות באה מ[[יסוד העפר]] שבאדם, ועל כן הוא נעשה כבד כעפר, ואינו נחלץ לעשות מאומה לשיפור מצבו. לעומת זאת - המרירות מכילה בעצמה אנרגיות של עשיה חיובית לשינוי המצב.<br /> <br /> זוהי הסיבה גם לכך, שמרירות מביאה לאחריה ל[[שמחה]], כיוון שהאדם רואה את העתיד - שהמצב עומד לעבור שינוי (על ידי עבודתו){{הערה|[[תניא - פרק כ&quot;ו]].}}.<br /> <br /> מסיבה זו, למרות ש{{קח|תורת|החסידות}} שוללת בתכלית את רגש העצבות. מעודדת היא את רגש המרירות, כפתגמו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]: {{ציטוטון|עצבות ו[[מרה שחורה]] - הם דברים אסורים, מרירות היא רפואה בדוקה ומנוסה להצלחה בלימוד ובדרכי עבודת ה'}}{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&amp;st=&amp;pgnum=252 באגרת ב'תתקצב] בשם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].}}.<br /> <br /> == ציטוטים מרבותינו נשיאנו ==<br /> <br /> &quot;...שע&quot;י המרירות והביטושים בבחי' ונפשי כעפר לכל תהי' ולב נשבר תתעלה הנפש ותתנשא ברעש גדול ובאהבה עזה כו', ומחמת זה נמשך גילוי אוא&quot;ס ב&quot;ה ממש, וז&quot;ש וירם קרן לעמו שהרים ונשא אותם עד אא&quot;ס ב&quot;ה ממש למטה כמו למעלה, ותהי השמחה גדולה לאלקים ישמח ישראל בעושיו, וכמאמר ותתן לנו ה' אלקינו כלומר שנתן לנו א&quot;ע כביכול&quot;.<br /> &lt;small&gt;(אדמו&quot;ר הזקן).&lt;/small&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> הרבי האמצעי כותב&lt;ref&gt;שער התשובה, הוצאת 'סדרת המעיינות', עמ' 82, אות ב.&lt;/ref&gt;: &quot;שלום שלום לרחוק ולקרוב&quot;, שרחוק נעשה קרוב. ואיך נעשה קרוב? ע&quot;י &quot;קרוב ה' לנשברי לב כו...&quot;. נשברי לב, אלו הבעלי תשובה &quot;שלבבם נשבר לחלקים קטנים, במרירות עצומה והכנעה גדולה. ורוח נשברה זו, כזבח וכקורבן הוא ממש.&quot; וזו תשובה תתאה (המרירות), הגורמת לתשובה עילאה (שמחה). כי רק לאחר ההעבודה מתוך מרירות, נעשה ה' קרוב אליו ואז, שה' קרוב אליו, יכול לעבוד ה' בשמחה. ומביא שני סוגי בכיה – מתוך מרירות ומתוך שמחה (המובאת באות ג שם), כשהבכי מתוך מרירות, מתחלק לשניים – א. ישר כשעולה במחשבתו מצבו הרוחני, בוכה במר נפשו, כעני שנזכר במצבו, שזהו בכיה אמיתית וז&quot;ל &quot;שזהו אמיתיות הכנעת הלב והשפלת עצמו&quot; ב. כשעולה במחשבתו מצבו הרוחני, מתבונן על ריחוקו מאלוקות כתוצאה מחטאיו, ורק לאחר התבוננות זו, בוכה. וזהו בכיה פנימי יותר. (על חשיבות המרירות, כותב בשער התפילה דף סד, עמ' 127).<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &quot;... והנה ע&quot;י אתעדל&quot;ת במרירות צעקה זו גורם אתעדל&quot;ע עד יערה רוח ממרום להיות נגלה כבוד הוי' וראו כל בשר עין בעין וגו' כמ&quot;ש במ&quot;א כשם שמלמעלמ&quot;ט כולא קמי' כלא חשיב כך ממטלמ&quot;ע יראו לעיני כל בשר כמו למעלה וזה בחי' אהרן אותיות נראה...&lt;ref&gt;אור התורה, במדבר - כרך ב , הוספות - פרשת בהעלותך, כט.&lt;/ref&gt;&quot; &lt;small&gt;(הרבי הצ&quot;צ).&lt;/small&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;...אך הענין הוא מפני שבבחי' מרירות מעורר המשכת ר&quot;ר, כי בחי' רחמים אינו שייך כ&quot;א על מי שהוא במדרגה התחתונה ואין טוב לו, אבל על מי שהוא במדריגה העליונה ואינו חסר לו כלל לא שייך עליו רחמנות כלל, ולעורר בחי' רחמים הוא ע&quot;י שיתבונן איך שהבריאה הוא יש מאין מבחי' שם והארה בעלמא וכ&quot;ש כשנמשך אחר תאוות גשמיות שמתרחק מאד מאור פניו ית', וע&quot;י מרירות זו מעורר ר&quot;ר על נפשו כו', וכתיב ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי שע&quot;י בחי' רחמים אביא אתכם אלי (ונמצא כי ג' דברים פסח מצה ומרור, פסח הוא בחי' הדילוג בחי' המשכת מלכותך לבחי' מצה הוא ביטול היש ע&quot;י המרור קו האמצעי בחי' רחמים)&lt;ref&gt;תורת שמואל - תרכ&quot;ט, מאמר ד&quot;ה 'מצה זו כו' , דף קמב.&lt;/ref&gt;&quot;. &lt;small&gt;&lt;br&gt;(הרבי המהר&quot;ש).&lt;/small&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;...כאשר מתמרמר מאד בנפשו על החטא ועוון וצר לו מאד מזה ונעשה אצלו הסכם חזק מאד בלבו לסור מדרכי הרע ולעזוב כל דרכי רשע כמ&quot;ש יעזוב רשע דרכו כו', ונק' עזיבת החטא בפו&quot;מ לשנות דרכיו הקודמים מההיפך אל ההיפך כו', דכאשר מרירות נפשו הוא באמת שמתחרט על העבר אז הקבלה וההסכם הוא אמיתי ומשנה דרכו לגמרי כו'. וכמו&quot;כ התשו' על התגברו' החומריו' בכלל גם בדברים המותרי' כו', והיינו לא על חטא ועון בפו&quot;מ ר&quot;ל רק על החומריו' מה שנמשך מאד אחר טבע נפשו הבהמיו' ואינו יכול ליפרד מזה כו', שזהו מצד התקשרות נפשו שמקושר מאד בענינים החומריים אינו יכול ליפרד מהם (ער קען זעך ניט א(זאגין דערפון), וע&quot;י המרירו' ע&quot;ז ה&quot;ה פועל ישועות בנפשו שלא תהי' מקושרת בענינים החומרים ולא תומשך אחר הטבע וישנה דרכו בזה כו'&lt;ref&gt;המשך תער&quot;ב - חלק ראשון, שבת תשובה תער&quot;ג, דף קמו.&lt;/ref&gt;&quot;... &lt;small&gt;(הרבי הרש&quot;ב).&lt;/small&gt;&lt;br&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;והנה ראשית העבודה בקירוב האדם לאלוקות, הוא עניין הסמיכה... והתחלה זו היא בק&quot;ש שעהמ&quot;ט, דאז עושה האדם חשבון צדק בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך היום... (ע&quot;כ ש) הוא מרוחק מאלוקות בתכלית הריחוק, ויתמרמר בנפשו ע&quot;ז, ובכה יבכה במר נפשו, לכבס בדמעותיו את אשר פגם כו', ובזה הרי נכנע הנה&quot;ב שבו ומתחיל להאיר אור אלוקי בנפשו. ואח&quot;כ בתפילה (בעבודה בשמחה)פועל הכפייה בהנפש הבהמית &lt;ref&gt;ספר המאמרים קונטרסים חלק א' עמוד 378.&lt;/ref&gt;&quot;.<br /> <br /> וכן כותב הרבי הריי&quot;צ&lt;ref&gt;ליקוטי דיבורים (מתורגם ללה&quot;ק) ג-ד, ליקוט כח, עמ' 699.&lt;/ref&gt; במכתב בשנת תש&quot;ט: &quot; ...הדעה אשר כל היגיעה בעבודה שבלב היא לבכות, עס זאל זיך גיסן און פליסן, הרי זה חידושה של עבודת החסידות לבכות בתפילה, וכל המרבה לבכות הוא בעל מדרגה גבוהה ולכן צריכים להרבות בזה. וכדי שאכן יבכו בתפילה בהתמרמרות ענוגה זקוקים להכנה אמתית. וההכנה האמיתית היא, לומר תהילים לפני התפילה, פעם או פעמיים, ואז להתפלל בבכיות. הנה בכללות סדר העבודה כזו להרבות בדמע, ובכדי להיות בטוח אשר הדמעות יבוא מעומקא דליבא צריכים להרבות באמירת תהילים, הנה בוודאי לא רק צריכים אלא מוכרחים אבל גם זה צריך להיות בהגבלה&quot;. &lt;small&gt;(הרבי הריי&quot;צ).&lt;/small&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> &quot;..והיינו שההתבוננות במעמדו ומצבו, תביא לידי תוספת התגברות בעבודה. וכמבואר בכ&quot;מ[ פרק לא בתניא.], שדווקא ע&quot;י המרירות, נעשית השמחה אח&quot;כ גדולה יותר... וכן הוא גם בעבודה, שבשעה שעושה חשבון ע&quot;ד מעמדו ומצבו, ונעשה (אז) בגודל המרירות מזה – הרי מרירות זו, (על) מעמדו ומצבו, צריך להביא לידי התעוררות ותוספת כוח. שע&quot;י זה &quot;ידלג&quot; (ער זאל ארויסשפרינגען), ממצבו בהיותו &quot;למטה מטה עד אין תכלית&quot; והתקשר עם &quot;למעלה מעלה עד אין קץ&lt;ref&gt;תורת מנחם כרך יא, עמ' 227.&lt;/ref&gt;&quot;.<br /> <br /> &quot;... וענין יריית החץ ע&quot;י הקשת הוא באופן שכל מה שמושכים את יתר הקשת למטה יותר אזי תגדל יותר מרוצת החץ לפגוע באויב הרחוק ביותר. ודוגמתו בעבודה הרוחנית, שככל שיגדל אצלו ענין המיצר, ע&quot;י ההוספה והריבוי בהתבוננות שמביאה לידי מרירות כו', יוכל להגיע בריחוק ובעומק יותר לבער אפילו דקות הרע. והיינו, שככל שיתוסף בענין המיצר, יגיע לתשובה שלימה יותר ועד לתשובה עילאה בתכלית. וזהו כללות הענין בעבודת האדם, שדוקא מן המיצר באים למרחב האמיתי ועד למרחב העצמי&lt;ref&gt;תורת מנחם, כרך ל' - תשכ&quot;א חלק שני, פורים ה'תשכ&quot;א עמ' 128.&lt;/ref&gt;&quot;. &lt;small&gt;(הרבי).&lt;/small&gt;&lt;br&gt;<br /> <br /> <br /> == עבודה מתוך שמחה ==<br /> אז אומנם תורת החסידות דורשת לעיתים עבודה מתוך מרירות אך כיצד הדבר מסתדר עם הצד שני אשר ידוע ומזוהה יותר עם עדת החסידים והחסידות והוא העניין של עבודה מתוך שמחה. &quot;על פי הידוע בביאור לשון חז&quot;ל תשובה ומעשים טובים, שעל ידי התשובה המעשים (דהמצוות) הם טובים ומאירים, יש לומר, דעל ידי שהתשובה היא בשמחה... על ידי זה מיתוסף בהשמחה ובהשלימות דלימוד התורה וקיום המצוות שלאחרי התשובה &lt;ref&gt;ספר המאמרים מלוקט ה' עמוד ס'.&lt;/ref&gt;&quot;.&lt;br&gt;<br /> <br /> מסופר על רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצוק&quot;ל, שפעם מצאוהו לפנות בוקר רוקד בשמחה גדולה. על השאלה לפשר שמחה זו, ענה, שכאשר התעמק בברכות השחר בפירוש הברכה &quot;שלא עשני גוי&quot;, והתבונן ממה ניצול ומה טוב חלקו גורלו וירושתו שהוא יהודי, הנה אין לך שמחה גדולה מזו.&lt;br&gt;<br /> <br /> כן מסופר כי בימי הבעש&quot;ט התגורר בעיירה ליובאוויטש יהודי שהיה מהדמויות הבולטות בעיירה, וכינויו - רבי ישראל השמח. הוא היה נוהג לומר: &quot;מצוה בלא כוונה כגוף בלא נשמה&quot; וכוונת המצווה היא שהמצווה באה מן המְצַוֶוה (הקב&quot;ה). מצוה היא צו שבא מהמְצַוֶוה, והמְצַוֶוה הוא &quot;אנכי ה׳ אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים&quot;, הבורא ברוך הוא, המוציא מכל בוץ. ובכן, כשאני, ישראליק, אפס האדם, זוכה לקיים ציוויו של א-ל יחיד יתברך, הרי עלי לכרכר ולפזז ולרקוד בשמחה רבה &lt;ref&gt;ליקוטי דיבורים, א-ב, עמ' 251.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;עבודת ה' צריכה להיות בשמחה כמו שכתוב: &quot;עבדו את ה' בשמחה&quot; וכתיב: &quot;תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב&quot;. ומכיוון שהאדם צריך לעבוד את ה' בכל ענייניו, &quot;וכל מעשיך יהיו לשם שמים&quot; (ויתירה מזו) &quot;בכל דרכיך דעהו&quot;, ועד שזהו (עבודת ה') תכלית כל בריאתו כמאמר רז&quot;ל: אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני, הרי נמצא שצריך להיות תמיד בשמחה &lt;ref&gt;מאמר ש&quot;פ תצא, י&quot;ג אלול תשמ&quot;א.&lt;/ref&gt;&quot;. &lt;br&gt;<br /> <br /> בהיום יום ח' כסליו מובא: אדם יתבונן, כמה גדולים חסדי ברוך-הוא שכזה קטן שבקטנים כמו האדם, יכול הוא לעשות נחת רוח גדול ועצום לגדול הגדולים וכמו שכתוב &quot;ולגדולתו אין חקר&quot;, צריך האדם להיות תמיד במצב-רוח מרומם ולעשות את העבודה בלב ונפש חפצה.<br /> &lt;br&gt;<br /> א&quot;כ לפי&quot;ז נשאלת השאלה - מהי הדרך בעבודת ה' בה החסידות תובעת שנעבוד בה, עבודה מתוך שמחה או שמא עבודה מתוך מרירות?<br /> <br /> == שילוב המרירות עם השמחה ==<br /> <br /> הרבי מסביר באחת מן השיחות&lt;ref&gt;כרך מא, עמ' 293.&lt;/ref&gt; שיש שני אופנים בעבודה במרירות- א. בליל שישי לפעול עם עניין המרירות, ובשבת עם השמחה. ב. '''לפעול עם שני העניינים יחד'''.&lt;br&gt;<br /> בקונטרס העבודה, כותב הרבי הרש&quot;ב, כי ישנם שני סוגי עבודות - עבודה כללית ועבודה פרטית. עבודה כללית ענינה היא שמחה, עבודה פרטית ענינה מרירות. עבודה כללית לדוגמא התבוננות בציור כללי, כלומר, בלי להתבונן בפרטי הציור אלא בציור הכללי. עבודה פרטית – התבוננות בפרטי הציור.&lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;וזהו גם הביאור בדברי כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר, שח&quot;י אלול מביא חיות בכל עניני אלול, גם בענייני המרירות שבאלול - כי, מרירות אמתית ותקיפה, מתעוררת כתוצאה מהרגש האדם עד כמה נוגעת עבודתו למעלה, ורגש זה בא ע״י חיות ושמחה דווקא...&quot; הרמב&quot;ם כותב [בהלכות לולב בסופן], שחיוב השמחה הוא בכל מצווה ובכל עניין של עבודת ה'. כלומר, כל דבר שקשור לעבודת ה', צריך להיעשות בשמחה דווקא. &quot;...ומזה מובן, שגם עניין המרירות, צ&quot;ל בשמחה – דכיוון שהמרירות שייכת למצוות ועבודת התשובה, הרי זה בכל עניני המצוות ועבודת ה' שצריכים להעשות בשמחה דווקא&quot;. ומדוע שיהודי יתמרמר, ויהיה שמח מכך? הסיבה לשמחה במרירות, היא שבשעה שרואה יהודי שהוא עצמו, מתמרמר ע&quot;כ ש&quot;אנוכי אסתר הסתיר פני מהם כו'&quot; מזה שרואה שהוא במרירות על ההסתר, (וע&quot;כ – על עבודו הרוחנית מתמרמר), יתמרמר כולו מתוך שמחה...&lt;ref&gt;תורת מנחם - כרך ו, שיחת ח&quot;י אלול תשי״ב, עמ' 158.&lt;/ref&gt;&quot;.<br /> ==סוגים שונים==<br /> קיימים סוגים שונים של מרירות:<br /> אחד מהם הוא מרירות השיעבוד{{הבהרה|מהי בדיוק? תוספת הסברה}} הגורמת צער{{הערה|כמו &quot;שורש פורה ראש&quot;{{הבהרה}}}}. מרירות זו, למרות היותה שפלה ונמוכה, ולעיתים אף אסורה{{הבהרה|מתי?}}, שורשה מגיע ממקום גבוהה{{הבהרה}}. דרגה זו נרמזת בשמו של [[אחשורוש]]{{מקור}}.<br /> <br /> דרגה נוספת היא, המרירות שבאופן של [[זית]]{{הערה|1=על משקל מאמר הגמרא ([http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=18b&amp;format=pdf מסכת עירובין דף י&quot;ח עמוד ב']): &quot;אמרה יונה לפני [[הקב&quot;ה]]: [[רבונו של עולם]]! יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך ואל יהיו מתוקין כ[[דבש]] ותלוין ביד בשר ודם&quot;}}. מרירות זו אינה קדושה אלא נובעת מה[[סטרא אחרא]], ועליו להלחם בה{{מקור}}.<br /> <br /> ==המרירות בהיסטוריה החסידית==<br /> חסידים רבים הייתה עבודתם באופן של [[מרירות]], ביניהם ניתן למצוא את ר' [[הלל מפאריטש]],{{מקור}} ר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] &lt;ref&gt;מסופר שבשעה שהסתלק הצ&quot;צ, קיימו מנינים רבים כדי שכל בני הצ&quot;צ יוכלו לעלות לפני התיבה. אחד הרבנים מנכדי הצ&quot;צ, תאר את תפילתם של שלשה מבניו: רבי יהודה לייב- היה מתפלל מבחינת תענוג. רבי חיים ש&quot;ז- בחינת אהבה. '''ר' ישראל נח-בבחינת מרירות'''. והרבי המהר&quot;ש-לא הראה שום דביקות, ולא האריך בתפילה (לראיית המתפללים) אלא שמו לב לכך שהרבי מסתתר מתחת לטלית. בשעת אמירת 'ובא לציון', אחד הציץ מתחת לטליתו וראהו מחליף תפילין דשמושא רבה והרבי נתן לו סנוקרת על אפו - בית רבי, ח&quot;ג, פ&quot;ח.&lt;/ref&gt; והרב יעקב מרדכי מפולטובה&lt;ref&gt;תורת מנחם כרך ד, עמ' רעו.&lt;/ref&gt; חסידו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ובהמשך של בנו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> גם בין [[ניגוני חב&quot;ד]] ישנם [[ניגונים]] הכוללים תנועות מרירות המכילים גם [[שמחה]] כמו: [[ניגון דביקות מיוחס לאדמו&quot;ר הצמח צדק]], [[וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי]] (אשר חלקו הראשון הוא מרירות והשני<br /> שמחה) ו[[ניגון לברכת כהנים]].<br /> <br /> ישנם [[ניגונים]] הכוללים דווקא מרירות בלבד, כגון [[ניגון מארץ ישראל]] ו[[ניגון מיוחס לחסידי אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==מרירות בזמננו==<br /> בזמננו הנוכחי, מציין [[הרבי]]{{הערה|[[מאמר]] דיבור המתחיל &quot;מרגלא בפומי' דרבא&quot; [[תשמ&quot;ו]]}}, כי {{הדגשה|ענין המרירות שבתשובה אינו שייך בדורנו זה האחרון, דרא ד[[עקבתא דמשיחא]], כיון שבדורנו אין לנו כח לענין המרירות וכו', וצריכים התחזקות והתעודדות יתירה כו', ולכן בדורנו זה עבודת התשובה היא מתוך שמחה דוקא ואין צריך להיות כלל ענין של מרירות}}.<br /> <br /> הרבי מדגיש שאף בדורות הקודמים, הייתה המרירות נדרשת לרגע קטן בלבד, ואילו מיד לאחריה חזרו לעבוד באופן של שמחה. אך בדורנו היא אינה נדרשת כל כך: {{הדגשה|הנה עוד זאת, הרי מבואר ב[[אגרת התשובה]] שם, שהתשובה מתוך מרירות היא תשובה תתאה, והתשובה מתוך שמחה היא תשובה עילאה, והרי בדורנו זה, בעקבתא דמשיחא, אחרי כל הצרות והיסורים וכו'. . הרי כל ישראל הם במצב הכי עליון והכי נעלה, ושייכים לתשובה עילאה דייקא, שהיא מתוך שמחה}}.<br /> &lt;br&gt;<br /> פעם פגש ר' מענדל פוטרפאס באחד מתלמידיו החביבים, הרב טוביה בולטון, כשהיה נדמה שפניו לא זוהרות במיוחד. הייתכן, פנה אליו ר' מענדל, שחסיד לא יהיה בשמחה?! כשר' טוביה ניסה להתנצל על הסיבות שגרמו לו שלא להאיר פנים באותו רגע, אמר לו ר' מענדל: יודע אתה כי נשלחתי, בעוונותי הרבים נגד המשטר הסובייטי, אל ה&quot;לאגער&quot; - מחנה העבודה בסיביר, ושהיתי שם במשך כמה וכמה שנים. היה לי קשה מאד לשמור שם את יום השבת קודש, ובכל זאת הצלחתי במשימה – ואינני מחזיק טובה לעצמי על זה. היה לי קשה מאד לשמור שם על כשרות האכילה והשתיה, והיו אפילו זמנים שלא היה מה לאכול כלל מלבד מאכלים לא כשרים, וברוך ד' החזקתי מעמד – ואינני מחזיק טובה לעצמי גם על זה. רק על דבר אחד הנני מחזיק טובה לעצמי: על שבכל השנים הללו בהם שהינו במקום כה מדכא – לא נפלתי אפילו פעם אחת בעצבות ואפילו לא במרירות. רק על כך הנני יכול להחזיק טובה לעצמי &lt;ref&gt;חוברת עבודת השמחה, לעבדך באמת.&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> <br /> הרבי אמר פעם, שהרבי הריי&quot;צ העיד על עצמו, שתנועת הנפש שלו היא שמחה, לכן, עבד על עצמו נגד מידה זו, עד ששונא הוא הוללות וליצנות בכל ליבו. והרבי אמר שאצלו הדבר הוא להפך - תנועת הנפש שלו היא מרירות, וכיוון שעבד על עצמו, הוא שונא מרירות ועצבות &lt;ref&gt;מובא בריש ח&quot;א של סדרת הספרים 'פניני התניא' לרב חיים לוי יצחק גינזבורג.&lt;/ref&gt;.<br /> == שמחה שתביא את הגאולה ==<br /> <br /> &quot;..ויש לומר, שהדבר שעדיין לא עשו בשביל להביא את המשיח הוא - עבודת השמחה, הרצויה בשביל להביא את המשיח:... [מובן וגם פשוט, שאצל יהודי גם שמחה כשלעצמה קשורה עם עבודת ה', עניני התורה ומצוות, &quot;פיקודי ה' ישרים משמחי לב&quot;, אבל, יש להדגיש את השמחה עצמה, היינו, לא (רק) העניינים המביאים את השמחה, אלא השמחה עצמה - והשמחה תביא את המשיח.] ומכיוון שכן, הרי, הדרך להביא את המשיח היא - לכאורה, ולא רק לכאורה, אלא כן הוא מסקנת העניין - ע&quot;י הוספה בשמחה, שמחה בטהרתה, שמחה שתיכף ומיד תביא את משיח צדקנו.&quot; שואל הרבי בהמשך, א&quot;כ, אם השמחה היא המביאה את הגאולה, מדוע עד שיחה זו לא פעלו בדרך זו?! בשעה שעשו הכל, חוץ מהשמחה, &quot;ויש לומר הביאור בזה - בפשטות - שכשנמצאים בחושך כפול ומכופל דהגלות, שכל בני ישראל נמצאים בגלות, ו&quot;שכינתא בגלותא&quot;, הרי מובן, שמצד גודל צער הגלות לא שייך שמחה בטהרתה. אבל אעפ&quot;כ, כיוון שסוף כל סוף מוכרחים להביא את המשיח - לא נותרה ברירה אלא להביא את המשיח על-ידי השמחה, שמחה בטהרתה. ובנוגע להקושי לפעול רגש של שמחה בטהרתה בחשכת הגלות - הרי, מכיוון שמוכרחים להביא את משיח צדקנו, על כרחך צריך לומר, שבסוף זמן הגלות ממש - נותנים כחות מיוחדים שיוכל להיות ענין השמחה בטהרתה, והביאור -ששמחה זו נעשית על-ידי התבוננות שתיכף ומיד ממש בא משיח צדקנו, שאז תהיה בכל העולם שלימות השמחה, שלכן, ישנו כבר רגש של שמחה בטהרתה (מעין ודוגמת שמחת הגאולה). והעיקר - שבמקום אריכות הדיבור והשקלא וטריא כו', יתחילו במעשה בפועל: לצאת בקריאה והכרזה על-דבר הוספה מיוחדת בשמחה כדי להביא את המשיח, ובוודאי שע&quot;י - זה יביאו את המשיח בפועל ממש, ובזריזות הכי גדולה, &quot;לא עיכבן כהרף עין&quot;, ואדרבה - ינסו ויווכחו &lt;ref&gt;משיחת שבת פרשת כי תצא תשמ&quot;ח.&lt;/ref&gt;.<br /> == ראו גם ==<br /> *[[שמחה]]<br /> *[[עצבות]]<br /> *[[אחשורוש]]<br /> *[[זית]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מידות ורגשות]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=469243 2021-04-06T17:53:21Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> '''מרירות''' היא רגש של אדם כלפי מצב נתון שבו הוא נמצא. המעלה שיש ברגש זה על ה[[עצבות]], היא תנועת החיות שבו המביאה לפעולה לשינוי המצב.<br /> <br /> ==מהותה, מעלתה==<br /> המרירות בעבודת ה' היא כאשר האדם מרגיש את עובדת היותו רחוק מהקדושה, ובעקבות כך הוא נמצא במצב של דכדוך הנפש. למרות שגם ב[[עצבות]] ישנה תנועה דומה של דכדוך הנפש, ישנו חילוק מהותי ביניהם: בעוד שהעצבות באה מ[[יסוד העפר]] שבאדם, ועל כן הוא נעשה כבד כעפר, ואינו נחלץ לעשות מאומה לשיפור מצבו. לעומת זאת - המרירות מכילה בעצמה אנרגיות של עשיה חיובית לשינוי המצב.<br /> <br /> זוהי הסיבה גם לכך, שמרירות מביאה לאחריה ל[[שמחה]], כיוון שהאדם רואה את העתיד - שהמצב עומד לעבור שינוי (על ידי עבודתו){{הערה|[[תניא - פרק כ&quot;ו]].}}.<br /> <br /> מסיבה זו, למרות ש{{קח|תורת|החסידות}} שוללת בתכלית את רגש העצבות. מעודדת היא את רגש המרירות, כפתגמו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]: {{ציטוטון|עצבות ו[[מרה שחורה]] - הם דברים אסורים, מרירות היא רפואה בדוקה ומנוסה להצלחה בלימוד ובדרכי עבודת ה'}}{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&amp;st=&amp;pgnum=252 באגרת ב'תתקצב] בשם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].}}.<br /> <br /> == ציטוטים מרבותינו נשיאנו ==<br /> <br /> &quot;...שע&quot;י המרירות והביטושים בבחי' ונפשי כעפר לכל תהי' ולב נשבר תתעלה הנפש ותתנשא ברעש גדול ובאהבה עזה כו', ומחמת זה נמשך גילוי אוא&quot;ס ב&quot;ה ממש, וז&quot;ש וירם קרן לעמו שהרים ונשא אותם עד אא&quot;ס ב&quot;ה ממש למטה כמו למעלה, ותהי השמחה גדולה לאלקים ישמח ישראל בעושיו, וכמאמר ותתן לנו ה' אלקינו כלומר שנתן לנו א&quot;ע כביכול&quot;.<br /> &lt;small&gt;(אדמו&quot;ר הזקן).&lt;/small&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> הרבי האמצעי כותב&lt;ref&gt;שער התשובה, הוצאת 'סדרת המעיינות', עמ' 82, אות ב.&lt;/ref&gt;: &quot;שלום שלום לרחוק ולקרוב&quot;, שרחוק נעשה קרוב. ואיך נעשה קרוב? ע&quot;י &quot;קרוב ה' לנשברי לב כו...&quot;. נשברי לב, אלו הבעלי תשובה &quot;שלבבם נשבר לחלקים קטנים, במרירות עצומה והכנעה גדולה. ורוח נשברה זו, כזבח וכקורבן הוא ממש.&quot; וזו תשובה תתאה (המרירות), הגורמת לתשובה עילאה (שמחה). כי רק לאחר ההעבודה מתוך מרירות, נעשה ה' קרוב אליו ואז, שה' קרוב אליו, יכול לעבוד ה' בשמחה. ומביא שני סוגי בכיה – מתוך מרירות ומתוך שמחה (המובאת באות ג שם), כשהבכי מתוך מרירות, מתחלק לשניים – א. ישר כשעולה במחשבתו מצבו הרוחני, בוכה במר נפשו, כעני שנזכר במצבו, שזהו בכיה אמיתית וז&quot;ל &quot;שזהו אמיתיות הכנעת הלב והשפלת עצמו&quot; ב. כשעולה במחשבתו מצבו הרוחני, מתבונן על ריחוקו מאלוקות כתוצאה מחטאיו, ורק לאחר התבוננות זו, בוכה. וזהו בכיה פנימי יותר. (על חשיבות המרירות, כותב בשער התפילה דף סד, עמ' 127).<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &quot;... והנה ע&quot;י אתעדל&quot;ת במרירות צעקה זו גורם אתעדל&quot;ע עד יערה רוח ממרום להיות נגלה כבוד הוי' וראו כל בשר עין בעין וגו' כמ&quot;ש במ&quot;א כשם שמלמעלמ&quot;ט כולא קמי' כלא חשיב כך ממטלמ&quot;ע יראו לעיני כל בשר כמו למעלה וזה בחי' אהרן אותיות נראה...&lt;ref&gt;אור התורה, במדבר - כרך ב , הוספות - פרשת בהעלותך, כט.&lt;/ref&gt;&quot; &lt;small&gt;(הרבי הצ&quot;צ).&lt;/small&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;...אך הענין הוא מפני שבבחי' מרירות מעורר המשכת ר&quot;ר, כי בחי' רחמים אינו שייך כ&quot;א על מי שהוא במדרגה התחתונה ואין טוב לו, אבל על מי שהוא במדריגה העליונה ואינו חסר לו כלל לא שייך עליו רחמנות כלל, ולעורר בחי' רחמים הוא ע&quot;י שיתבונן איך שהבריאה הוא יש מאין מבחי' שם והארה בעלמא וכ&quot;ש כשנמשך אחר תאוות גשמיות שמתרחק מאד מאור פניו ית', וע&quot;י מרירות זו מעורר ר&quot;ר על נפשו כו', וכתיב ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי שע&quot;י בחי' רחמים אביא אתכם אלי (ונמצא כי ג' דברים פסח מצה ומרור, פסח הוא בחי' הדילוג בחי' המשכת מלכותך לבחי' מצה הוא ביטול היש ע&quot;י המרור קו האמצעי בחי' רחמים)&lt;ref&gt;תורת שמואל - תרכ&quot;ט, מאמר ד&quot;ה 'מצה זו כו' , דף קמב.&lt;/ref&gt;&quot;. &lt;small&gt;&lt;br&gt;(הרבי המהר&quot;ש).&lt;/small&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;...כאשר מתמרמר מאד בנפשו על החטא ועוון וצר לו מאד מזה ונעשה אצלו הסכם חזק מאד בלבו לסור מדרכי הרע ולעזוב כל דרכי רשע כמ&quot;ש יעזוב רשע דרכו כו', ונק' עזיבת החטא בפו&quot;מ לשנות דרכיו הקודמים מההיפך אל ההיפך כו', דכאשר מרירות נפשו הוא באמת שמתחרט על העבר אז הקבלה וההסכם הוא אמיתי ומשנה דרכו לגמרי כו'. וכמו&quot;כ התשו' על התגברו' החומריו' בכלל גם בדברים המותרי' כו', והיינו לא על חטא ועון בפו&quot;מ ר&quot;ל רק על החומריו' מה שנמשך מאד אחר טבע נפשו הבהמיו' ואינו יכול ליפרד מזה כו', שזהו מצד התקשרות נפשו שמקושר מאד בענינים החומריים אינו יכול ליפרד מהם (ער קען זעך ניט א(זאגין דערפון), וע&quot;י המרירו' ע&quot;ז ה&quot;ה פועל ישועות בנפשו שלא תהי' מקושרת בענינים החומרים ולא תומשך אחר הטבע וישנה דרכו בזה כו'&lt;ref&gt;המשך תער&quot;ב - חלק ראשון, שבת תשובה תער&quot;ג, דף קמו.&lt;/ref&gt;&quot;... &lt;small&gt;(הרבי הרש&quot;ב).&lt;/small&gt;&lt;br&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;והנה ראשית העבודה בקירוב האדם לאלוקות, הוא עניין הסמיכה... והתחלה זו היא בק&quot;ש שעהמ&quot;ט, דאז עושה האדם חשבון צדק בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך היום... (ע&quot;כ ש) הוא מרוחק מאלוקות בתכלית הריחוק, ויתמרמר בנפשו ע&quot;ז, ובכה יבכה במר נפשו, לכבס בדמעותיו את אשר פגם כו', ובזה הרי נכנע הנה&quot;ב שבו ומתחיל להאיר אור אלוקי בנפשו. ואח&quot;כ בתפילה (בעבודה בשמחה)פועל הכפייה בהנפש הבהמית &lt;ref&gt;ספר המאמרים קונטרסים חלק א' עמוד 378.&lt;/ref&gt;&quot;.<br /> <br /> וכן כותב הרבי הריי&quot;צ&lt;ref&gt;ליקוטי דיבורים (מתורגם ללה&quot;ק) ג-ד, ליקוט כח, עמ' 699.&lt;/ref&gt; במכתב בשנת תש&quot;ט: &quot; ...הדעה אשר כל היגיעה בעבודה שבלב היא לבכות, עס זאל זיך גיסן און פליסן, הרי זה חידושה של עבודת החסידות לבכות בתפילה, וכל המרבה לבכות הוא בעל מדרגה גבוהה ולכן צריכים להרבות בזה. וכדי שאכן יבכו בתפילה בהתמרמרות ענוגה זקוקים להכנה אמתית. וההכנה האמיתית היא, לומר תהילים לפני התפילה, פעם או פעמיים, ואז להתפלל בבכיות. הנה בכללות סדר העבודה כזו להרבות בדמע, ובכדי להיות בטוח אשר הדמעות יבוא מעומקא דליבא צריכים להרבות באמירת תהילים, הנה בוודאי לא רק צריכים אלא מוכרחים אבל גם זה צריך להיות בהגבלה&quot;. &lt;small&gt;(הרבי הריי&quot;צ).&lt;/small&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> &quot;..והיינו שההתבוננות במעמדו ומצבו, תביא לידי תוספת התגברות בעבודה. וכמבואר בכ&quot;מ[ פרק לא בתניא.], שדווקא ע&quot;י המרירות, נעשית השמחה אח&quot;כ גדולה יותר... וכן הוא גם בעבודה, שבשעה שעושה חשבון ע&quot;ד מעמדו ומצבו, ונעשה (אז) בגודל המרירות מזה – הרי מרירות זו, (על) מעמדו ומצבו, צריך להביא לידי התעוררות ותוספת כוח. שע&quot;י זה &quot;ידלג&quot; (ער זאל ארויסשפרינגען), ממצבו בהיותו &quot;למטה מטה עד אין תכלית&quot; והתקשר עם &quot;למעלה מעלה עד אין קץ&lt;ref&gt;תורת מנחם כרך יא, עמ' 227.&lt;/ref&gt;&quot;.<br /> <br /> &quot;... וענין יריית החץ ע&quot;י הקשת הוא באופן שכל מה שמושכים את יתר הקשת למטה יותר אזי תגדל יותר מרוצת החץ לפגוע באויב הרחוק ביותר. ודוגמתו בעבודה הרוחנית, שככל שיגדל אצלו ענין המיצר, ע&quot;י ההוספה והריבוי בהתבוננות שמביאה לידי מרירות כו', יוכל להגיע בריחוק ובעומק יותר לבער אפילו דקות הרע. והיינו, שככל שיתוסף בענין המיצר, יגיע לתשובה שלימה יותר ועד לתשובה עילאה בתכלית. וזהו כללות הענין בעבודת האדם, שדוקא מן המיצר באים למרחב האמיתי ועד למרחב העצמי&lt;ref&gt;תורת מנחם, כרך ל' - תשכ&quot;א חלק שני, פורים ה'תשכ&quot;א עמ' 128.&lt;/ref&gt;&quot;. &lt;small&gt;(הרבי).&lt;/small&gt;&lt;br&gt;<br /> <br /> ==סוגים שונים==<br /> קיימים סוגים שונים של מרירות:<br /> אחד מהם הוא מרירות השיעבוד{{הבהרה|מהי בדיוק? תוספת הסברה}} הגורמת צער{{הערה|כמו &quot;שורש פורה ראש&quot;{{הבהרה}}}}. מרירות זו, למרות היותה שפלה ונמוכה, ולעיתים אף אסורה{{הבהרה|מתי?}}, שורשה מגיע ממקום גבוהה{{הבהרה}}. דרגה זו נרמזת בשמו של [[אחשורוש]]{{מקור}}.<br /> <br /> דרגה נוספת היא, המרירות שבאופן של [[זית]]{{הערה|1=על משקל מאמר הגמרא ([http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=18b&amp;format=pdf מסכת עירובין דף י&quot;ח עמוד ב']): &quot;אמרה יונה לפני [[הקב&quot;ה]]: [[רבונו של עולם]]! יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך ואל יהיו מתוקין כ[[דבש]] ותלוין ביד בשר ודם&quot;}}. מרירות זו אינה קדושה אלא נובעת מה[[סטרא אחרא]], ועליו להלחם בה{{מקור}}.<br /> <br /> ==המרירות בהיסטוריה החסידית==<br /> חסידים רבים הייתה עבודתם באופן של [[מרירות]], ביניהם ניתן למצוא את ר' [[הלל מפאריטש]],{{מקור}} ר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] &lt;ref&gt;מסופר שבשעה שהסתלק הצ&quot;צ, קיימו מנינים רבים כדי שכל בני הצ&quot;צ יוכלו לעלות לפני התיבה. אחד הרבנים מנכדי הצ&quot;צ, תאר את תפילתם של שלשה מבניו: רבי יהודה לייב- היה מתפלל מבחינת תענוג. רבי חיים ש&quot;ז- בחינת אהבה. '''ר' ישראל נח-בבחינת מרירות'''. והרבי המהר&quot;ש-לא הראה שום דביקות, ולא האריך בתפילה (לראיית המתפללים) אלא שמו לב לכך שהרבי מסתתר מתחת לטלית. בשעת אמירת 'ובא לציון', אחד הציץ מתחת לטליתו וראהו מחליף תפילין דשמושא רבה והרבי נתן לו סנוקרת על אפו - בית רבי, ח&quot;ג, פ&quot;ח.&lt;/ref&gt; והרב יעקב מרדכי מפולטובה&lt;ref&gt;תורת מנחם כרך ד, עמ' רעו.&lt;/ref&gt; חסידו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ובהמשך של בנו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> גם בין [[ניגוני חב&quot;ד]] ישנם [[ניגונים]] הכוללים תנועות מרירות המכילים גם [[שמחה]] כמו: [[ניגון דביקות מיוחס לאדמו&quot;ר הצמח צדק]], [[וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי]] (אשר חלקו הראשון הוא מרירות והשני<br /> שמחה) ו[[ניגון לברכת כהנים]].<br /> <br /> ישנם [[ניגונים]] הכוללים דווקא מרירות בלבד, כגון [[ניגון מארץ ישראל]] ו[[ניגון מיוחס לחסידי אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==מרירות בזמננו==<br /> בזמננו הנוכחי, מציין [[הרבי]]{{הערה|[[מאמר]] דיבור המתחיל &quot;מרגלא בפומי' דרבא&quot; [[תשמ&quot;ו]]}}, כי {{הדגשה|ענין המרירות שבתשובה אינו שייך בדורנו זה האחרון, דרא ד[[עקבתא דמשיחא]], כיון שבדורנו אין לנו כח לענין המרירות וכו', וצריכים התחזקות והתעודדות יתירה כו', ולכן בדורנו זה עבודת התשובה היא מתוך שמחה דוקא ואין צריך להיות כלל ענין של מרירות}}.<br /> <br /> הרבי מדגיש שאף בדורות הקודמים, הייתה המרירות נדרשת לרגע קטן בלבד, ואילו מיד לאחריה חזרו לעבוד באופן של שמחה. אך בדורנו היא אינה נדרשת כל כך: {{הדגשה|הנה עוד זאת, הרי מבואר ב[[אגרת התשובה]] שם, שהתשובה מתוך מרירות היא תשובה תתאה, והתשובה מתוך שמחה היא תשובה עילאה, והרי בדורנו זה, בעקבתא דמשיחא, אחרי כל הצרות והיסורים וכו'. . הרי כל ישראל הם במצב הכי עליון והכי נעלה, ושייכים לתשובה עילאה דייקא, שהיא מתוך שמחה}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[שמחה]]<br /> *[[עצבות]]<br /> *[[אחשורוש]]<br /> *[[זית]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מידות ורגשות]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=469242 2021-04-06T17:51:54Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> '''מרירות''' היא רגש של אדם כלפי מצב נתון שבו הוא נמצא. המעלה שיש ברגש זה על ה[[עצבות]], היא תנועת החיות שבו המביאה לפעולה לשינוי המצב.<br /> <br /> ==מהותה, מעלתה==<br /> המרירות בעבודת ה' היא כאשר האדם מרגיש את עובדת היותו רחוק מהקדושה, ובעקבות כך הוא נמצא במצב של דכדוך הנפש. למרות שגם ב[[עצבות]] ישנה תנועה דומה של דכדוך הנפש, ישנו חילוק מהותי ביניהם: בעוד שהעצבות באה מ[[יסוד העפר]] שבאדם, ועל כן הוא נעשה כבד כעפר, ואינו נחלץ לעשות מאומה לשיפור מצבו. לעומת זאת - המרירות מכילה בעצמה אנרגיות של עשיה חיובית לשינוי המצב.<br /> <br /> זוהי הסיבה גם לכך, שמרירות מביאה לאחריה ל[[שמחה]], כיוון שהאדם רואה את העתיד - שהמצב עומד לעבור שינוי (על ידי עבודתו){{הערה|[[תניא - פרק כ&quot;ו]].}}.<br /> <br /> מסיבה זו, למרות ש{{קח|תורת|החסידות}} שוללת בתכלית את רגש העצבות. מעודדת היא את רגש המרירות, כפתגמו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]: {{ציטוטון|עצבות ו[[מרה שחורה]] - הם דברים אסורים, מרירות היא רפואה בדוקה ומנוסה להצלחה בלימוד ובדרכי עבודת ה'}}{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&amp;st=&amp;pgnum=252 באגרת ב'תתקצב] בשם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].}}.<br /> <br /> == ציטוטים מרבותינו נשיאנו ==<br /> <br /> &quot;...שע&quot;י המרירות והביטושים בבחי' ונפשי כעפר לכל תהי' ולב נשבר תתעלה הנפש ותתנשא ברעש גדול ובאהבה עזה כו', ומחמת זה נמשך גילוי אוא&quot;ס ב&quot;ה ממש, וז&quot;ש וירם קרן לעמו שהרים ונשא אותם עד אא&quot;ס ב&quot;ה ממש למטה כמו למעלה, ותהי השמחה גדולה לאלקים ישמח ישראל בעושיו, וכמאמר ותתן לנו ה' אלקינו כלומר שנתן לנו א&quot;ע כביכול&quot;.<br /> &lt;small&gt;(אדמו&quot;ר הזקן).&lt;/small&gt;<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> הרבי האמצעי כותב&lt;ref&gt;שער התשובה, הוצאת 'סדרת המעיינות', עמ' 82, אות ב.&lt;/ref&gt;: &quot;שלום שלום לרחוק ולקרוב&quot;, שרחוק נעשה קרוב. ואיך נעשה קרוב? ע&quot;י &quot;קרוב ה' לנשברי לב כו...&quot;. נשברי לב, אלו הבעלי תשובה &quot;שלבבם נשבר לחלקים קטנים, במרירות עצומה והכנעה גדולה. ורוח נשברה זו, כזבח וכקורבן הוא ממש.&quot; וזו תשובה תתאה (המרירות), הגורמת לתשובה עילאה (שמחה). כי רק לאחר ההעבודה מתוך מרירות, נעשה ה' קרוב אליו ואז, שה' קרוב אליו, יכול לעבוד ה' בשמחה. ומביא שני סוגי בכיה – מתוך מרירות ומתוך שמחה (המובאת באות ג שם), כשהבכי מתוך מרירות, מתחלק לשניים – א. ישר כשעולה במחשבתו מצבו הרוחני, בוכה במר נפשו, כעני שנזכר במצבו, שזהו בכיה אמיתית וז&quot;ל &quot;שזהו אמיתיות הכנעת הלב והשפלת עצמו&quot; ב. כשעולה במחשבתו מצבו הרוחני, מתבונן על ריחוקו מאלוקות כתוצאה מחטאיו, ורק לאחר התבוננות זו, בוכה. וזהו בכיה פנימי יותר. (על חשיבות המרירות, כותב בשער התפילה דף סד, עמ' 127).<br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &quot;... והנה ע&quot;י אתעדל&quot;ת במרירות צעקה זו גורם אתעדל&quot;ע עד יערה רוח ממרום להיות נגלה כבוד הוי' וראו כל בשר עין בעין וגו' כמ&quot;ש במ&quot;א כשם שמלמעלמ&quot;ט כולא קמי' כלא חשיב כך ממטלמ&quot;ע יראו לעיני כל בשר כמו למעלה וזה בחי' אהרן אותיות נראה...&lt;ref&gt;אור התורה, במדבר - כרך ב , הוספות - פרשת בהעלותך, כט.&lt;/ref&gt;&quot; &lt;small&gt;(הרבי הצ&quot;צ).&lt;/small&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;...אך הענין הוא מפני שבבחי' מרירות מעורר המשכת ר&quot;ר, כי בחי' רחמים אינו שייך כ&quot;א על מי שהוא במדרגה התחתונה ואין טוב לו, אבל על מי שהוא במדריגה העליונה ואינו חסר לו כלל לא שייך עליו רחמנות כלל, ולעורר בחי' רחמים הוא ע&quot;י שיתבונן איך שהבריאה הוא יש מאין מבחי' שם והארה בעלמא וכ&quot;ש כשנמשך אחר תאוות גשמיות שמתרחק מאד מאור פניו ית', וע&quot;י מרירות זו מעורר ר&quot;ר על נפשו כו', וכתיב ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי שע&quot;י בחי' רחמים אביא אתכם אלי (ונמצא כי ג' דברים פסח מצה ומרור, פסח הוא בחי' הדילוג בחי' המשכת מלכותך לבחי' מצה הוא ביטול היש ע&quot;י המרור קו האמצעי בחי' רחמים)&lt;ref&gt;תורת שמואל - תרכ&quot;ט, מאמר ד&quot;ה 'מצה זו כו' , דף קמב.&lt;/ref&gt;&quot;. &lt;small&gt;&lt;br&gt;(הרבי המהר&quot;ש).&lt;/small&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;...כאשר מתמרמר מאד בנפשו על החטא ועוון וצר לו מאד מזה ונעשה אצלו הסכם חזק מאד בלבו לסור מדרכי הרע ולעזוב כל דרכי רשע כמ&quot;ש יעזוב רשע דרכו כו', ונק' עזיבת החטא בפו&quot;מ לשנות דרכיו הקודמים מההיפך אל ההיפך כו', דכאשר מרירות נפשו הוא באמת שמתחרט על העבר אז הקבלה וההסכם הוא אמיתי ומשנה דרכו לגמרי כו'. וכמו&quot;כ התשו' על התגברו' החומריו' בכלל גם בדברים המותרי' כו', והיינו לא על חטא ועון בפו&quot;מ ר&quot;ל רק על החומריו' מה שנמשך מאד אחר טבע נפשו הבהמיו' ואינו יכול ליפרד מזה כו', שזהו מצד התקשרות נפשו שמקושר מאד בענינים החומריים אינו יכול ליפרד מהם (ער קען זעך ניט א(זאגין דערפון), וע&quot;י המרירו' ע&quot;ז ה&quot;ה פועל ישועות בנפשו שלא תהי' מקושרת בענינים החומרים ולא תומשך אחר הטבע וישנה דרכו בזה כו'&lt;ref&gt;המשך תער&quot;ב - חלק ראשון, שבת תשובה תער&quot;ג, דף קמו.&lt;/ref&gt;&quot;... &lt;small&gt;(הרבי הרש&quot;ב).&lt;/small&gt;&lt;br&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;והנה ראשית העבודה בקירוב האדם לאלוקות, הוא עניין הסמיכה... והתחלה זו היא בק&quot;ש שעהמ&quot;ט, דאז עושה האדם חשבון צדק בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך היום... (ע&quot;כ ש) הוא מרוחק מאלוקות בתכלית הריחוק, ויתמרמר בנפשו ע&quot;ז, ובכה יבכה במר נפשו, לכבס בדמעותיו את אשר פגם כו', ובזה הרי נכנע הנה&quot;ב שבו ומתחיל להאיר אור אלוקי בנפשו. ואח&quot;כ בתפילה (בעבודה בשמחה)פועל הכפייה בהנפש הבהמית &lt;ref&gt;ספר המאמרים קונטרסים חלק א' עמוד 378.&lt;/ref&gt;&quot;.<br /> <br /> וכן כותב הרבי הריי&quot;צ&lt;ref&gt;ליקוטי דיבורים (מתורגם ללה&quot;ק) ג-ד, ליקוט כח, עמ' 699.&lt;/ref&gt; במכתב בשנת תש&quot;ט: &quot; ...הדעה אשר כל היגיעה בעבודה שבלב היא לבכות, עס זאל זיך גיסן און פליסן, הרי זה חידושה של עבודת החסידות לבכות בתפילה, וכל המרבה לבכות הוא בעל מדרגה גבוהה ולכן צריכים להרבות בזה. וכדי שאכן יבכו בתפילה בהתמרמרות ענוגה זקוקים להכנה אמתית. וההכנה האמיתית היא, לומר תהילים לפני התפילה, פעם או פעמיים, ואז להתפלל בבכיות. הנה בכללות סדר העבודה כזו להרבות בדמע, ובכדי להיות בטוח אשר הדמעות יבוא מעומקא דליבא צריכים להרבות באמירת תהילים, הנה בוודאי לא רק צריכים אלא מוכרחים אבל גם זה צריך להיות בהגבלה&quot;. &lt;small&gt;(הרבי הריי&quot;צ).&lt;/small&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> &quot;..והיינו שההתבוננות במעמדו ומצבו, תביא לידי תוספת התגברות בעבודה. וכמבואר בכ&quot;מ[ פרק לא בתניא.], שדווקא ע&quot;י המרירות, נעשית השמחה אח&quot;כ גדולה יותר... וכן הוא גם בעבודה, שבשעה שעושה חשבון ע&quot;ד מעמדו ומצבו, ונעשה (אז) בגודל המרירות מזה – הרי מרירות זו, (על) מעמדו ומצבו, צריך להביא לידי התעוררות ותוספת כוח. שע&quot;י זה &quot;ידלג&quot; (ער זאל ארויסשפרינגען), ממצבו בהיותו &quot;למטה מטה עד אין תכלית&quot; והתקשר עם &quot;למעלה מעלה עד אין קץ&lt;ref&gt;תורת מנחם כרך יא, עמ' 227.&lt;/ref&gt;&quot;.<br /> <br /> &quot;... וענין יריית החץ ע&quot;י הקשת הוא באופן שכל מה שמושכים את יתר הקשת למטה יותר אזי תגדל יותר מרוצת החץ לפגוע באויב הרחוק ביותר. ודוגמתו בעבודה הרוחנית, שככל שיגדל אצלו ענין המיצר, ע&quot;י ההוספה והריבוי בהתבוננות שמביאה לידי מרירות כו', יוכל להגיע בריחוק ובעומק יותר לבער אפילו דקות הרע. והיינו, שככל שיתוסף בענין המיצר, יגיע לתשובה שלימה יותר ועד לתשובה עילאה בתכלית. וזהו כללות הענין בעבודת האדם, שדוקא מן המיצר באים למרחב האמיתי ועד למרחב העצמי&lt;ref&gt;תורת מנחם, כרך ל' - תשכ&quot;א חלק שני, פורים ה'תשכ&quot;א עמ' 128.&lt;/ref&gt;&quot;. &lt;small&gt;(הרבי).&lt;/small&gt;&lt;br&gt;<br /> <br /> ==סוגים שונים==<br /> קיימים סוגים שונים של מרירות:<br /> אחד מהם הוא מרירות השיעבוד{{הבהרה|מהי בדיוק? תוספת הסברה}} הגורמת צער{{הערה|כמו &quot;שורש פורה ראש&quot;{{הבהרה}}}}. מרירות זו, למרות היותה שפלה ונמוכה, ולעיתים אף אסורה{{הבהרה|מתי?}}, שורשה מגיע ממקום גבוהה{{הבהרה}}. דרגה זו נרמזת בשמו של [[אחשורוש]]{{מקור}}.<br /> <br /> דרגה נוספת היא, המרירות שבאופן של [[זית]]{{הערה|1=על משקל מאמר הגמרא ([http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=18b&amp;format=pdf מסכת עירובין דף י&quot;ח עמוד ב']): &quot;אמרה יונה לפני [[הקב&quot;ה]]: [[רבונו של עולם]]! יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך ואל יהיו מתוקין כ[[דבש]] ותלוין ביד בשר ודם&quot;}}. מרירות זו אינה קדושה אלא נובעת מה[[סטרא אחרא]], ועליו להלחם בה{{מקור}}.<br /> <br /> ==המרירות בהיסטוריה החסידית==<br /> חסידים רבים הייתה עבודתם באופן של [[מרירות]], ביניהם ניתן למצוא את ר' [[הלל מפאריטש]],{{מקור}} ר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] &lt;ref&gt;מסופר שבשעה שהסתלק הצ&quot;צ, קיימו מנינים רבים כדי שכל בני הצ&quot;צ יוכלו לעלות לפני התיבה. אחד הרבנים מנכדי הצ&quot;צ, תאר את תפילתם של שלשה מבניו: רבי יהודה לייב- היה מתפלל מבחינת תענוג. רבי חיים ש&quot;ז- בחינת אהבה. '''ר' ישראל נח-בבחינת מרירות'''. והרבי המהר&quot;ש-לא הראה שום דביקות, ולא האריך בתפילה (לראיית המתפללים) אלא שמו לב לכך שהרבי מסתתר מתחת לטלית. בשעת אמירת 'ובא לציון', אחד הציץ מתחת לטליתו וראהו מחליף תפילין דשמושא רבה והרבי נתן לו סנוקרת על אפו - בית רבי, ח&quot;ג, פ&quot;ח.&lt;/ref&gt; והרב יעקב מרדכי מפולטובה&lt;ref&gt;תורת מנחם כרך ד, עמ' רעו.&lt;/ref&gt; חסידו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ובהמשך של בנו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> גם בין [[ניגוני חב&quot;ד]] ישנם [[ניגונים]] הכוללים תנועות מרירות המכילים גם [[שמחה]] כמו: [[ניגון דביקות מיוחס לאדמו&quot;ר הצמח צדק]], [[וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי]] (אשר חלקו הראשון הוא מרירות והשני<br /> שמחה) ו[[ניגון לברכת כהנים]].<br /> <br /> ישנם [[ניגונים]] הכוללים דווקא מרירות בלבד, כגון [[ניגון מארץ ישראל]] ו[[ניגון מיוחס לחסידי אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==מרירות בזמננו==<br /> בזמננו הנוכחי, מציין [[הרבי]]{{הערה|[[מאמר]] דיבור המתחיל &quot;מרגלא בפומי' דרבא&quot; [[תשמ&quot;ו]]}}, כי {{הדגשה|ענין המרירות שבתשובה אינו שייך בדורנו זה האחרון, דרא ד[[עקבתא דמשיחא]], כיון שבדורנו אין לנו כח לענין המרירות וכו', וצריכים התחזקות והתעודדות יתירה כו', ולכן בדורנו זה עבודת התשובה היא מתוך שמחה דוקא ואין צריך להיות כלל ענין של מרירות}}.<br /> <br /> הרבי מדגיש שאף בדורות הקודמים, הייתה המרירות נדרשת לרגע קטן בלבד, ואילו מיד לאחריה חזרו לעבוד באופן של שמחה. אך בדורנו היא אינה נדרשת כל כך: {{הדגשה|הנה עוד זאת, הרי מבואר ב[[אגרת התשובה]] שם, שהתשובה מתוך מרירות היא תשובה תתאה, והתשובה מתוך שמחה היא תשובה עילאה, והרי בדורנו זה, בעקבתא דמשיחא, אחרי כל הצרות והיסורים וכו'. . הרי כל ישראל הם במצב הכי עליון והכי נעלה, ושייכים לתשובה עילאה דייקא, שהיא מתוך שמחה}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[שמחה]]<br /> *[[עצבות]]<br /> *[[אחשורוש]]<br /> *[[זית]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מידות ורגשות]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=469239 2021-04-06T17:27:45Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> '''מרירות''' היא רגש של אדם כלפי מצב נתון שבו הוא נמצא. המעלה שיש ברגש זה על ה[[עצבות]], היא תנועת החיות שבו המביאה לפעולה לשינוי המצב.<br /> <br /> ==מהותה, מעלתה==<br /> המרירות בעבודת ה' היא כאשר האדם מרגיש את עובדת היותו רחוק מהקדושה, ובעקבות כך הוא נמצא במצב של דכדוך הנפש. למרות שגם ב[[עצבות]] ישנה תנועה דומה של דכדוך הנפש, ישנו חילוק מהותי ביניהם: בעוד שהעצבות באה מ[[יסוד העפר]] שבאדם, ועל כן הוא נעשה כבד כעפר, ואינו נחלץ לעשות מאומה לשיפור מצבו. לעומת זאת - המרירות מכילה בעצמה אנרגיות של עשיה חיובית לשינוי המצב.<br /> <br /> זוהי הסיבה גם לכך, שמרירות מביאה לאחריה ל[[שמחה]], כיוון שהאדם רואה את העתיד - שהמצב עומד לעבור שינוי (על ידי עבודתו){{הערה|[[תניא - פרק כ&quot;ו]].}}.<br /> <br /> מסיבה זו, למרות ש{{קח|תורת|החסידות}} שוללת בתכלית את רגש העצבות. מעודדת היא את רגש המרירות, כפתגמו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]: {{ציטוטון|עצבות ו[[מרה שחורה]] - הם דברים אסורים, מרירות היא רפואה בדוקה ומנוסה להצלחה בלימוד ובדרכי עבודת ה'}}{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&amp;st=&amp;pgnum=252 באגרת ב'תתקצב] בשם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].}}.<br /> <br /> ==סוגים שונים==<br /> קיימים סוגים שונים של מרירות:<br /> אחד מהם הוא מרירות השיעבוד{{הבהרה|מהי בדיוק? תוספת הסברה}} הגורמת צער{{הערה|כמו &quot;שורש פורה ראש&quot;{{הבהרה}}}}. מרירות זו, למרות היותה שפלה ונמוכה, ולעיתים אף אסורה{{הבהרה|מתי?}}, שורשה מגיע ממקום גבוהה{{הבהרה}}. דרגה זו נרמזת בשמו של [[אחשורוש]]{{מקור}}.<br /> <br /> דרגה נוספת היא, המרירות שבאופן של [[זית]]{{הערה|1=על משקל מאמר הגמרא ([http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=18b&amp;format=pdf מסכת עירובין דף י&quot;ח עמוד ב']): &quot;אמרה יונה לפני [[הקב&quot;ה]]: [[רבונו של עולם]]! יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך ואל יהיו מתוקין כ[[דבש]] ותלוין ביד בשר ודם&quot;}}. מרירות זו אינה קדושה אלא נובעת מה[[סטרא אחרא]], ועליו להלחם בה{{מקור}}.<br /> <br /> ==המרירות בהיסטוריה החסידית==<br /> חסידים רבים הייתה עבודתם באופן של [[מרירות]], ביניהם ניתן למצוא את ר' [[הלל מפאריטש]],{{מקור}} ר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] &lt;ref&gt;מסופר שבשעה שהסתלק הצ&quot;צ, קיימו מנינים רבים כדי שכל בני הצ&quot;צ יוכלו לעלות לפני התיבה. אחד הרבנים מנכדי הצ&quot;צ, תאר את תפילתם של שלשה מבניו: רבי יהודה לייב- היה מתפלל מבחינת תענוג. רבי חיים ש&quot;ז- בחינת אהבה. '''ר' ישראל נח-בבחינת מרירות'''. והרבי המהר&quot;ש-לא הראה שום דביקות, ולא האריך בתפילה (לראיית המתפללים) אלא שמו לב לכך שהרבי מסתתר מתחת לטלית. בשעת אמירת 'ובא לציון', אחד הציץ מתחת לטליתו וראהו מחליף תפילין דשמושא רבה והרבי נתן לו סנוקרת על אפו - בית רבי, ח&quot;ג, פ&quot;ח.&lt;/ref&gt; והרב יעקב מרדכי מפולטובה&lt;ref&gt;תורת מנחם כרך ד, עמ' רעו.&lt;/ref&gt; חסידו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ובהמשך של בנו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> גם בין [[ניגוני חב&quot;ד]] ישנם [[ניגונים]] הכוללים תנועות מרירות המכילים גם [[שמחה]] כמו: [[ניגון דביקות מיוחס לאדמו&quot;ר הצמח צדק]], [[וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי]] (אשר חלקו הראשון הוא מרירות והשני<br /> שמחה) ו[[ניגון לברכת כהנים]].<br /> <br /> ישנם [[ניגונים]] הכוללים דווקא מרירות בלבד, כגון [[ניגון מארץ ישראל]] ו[[ניגון מיוחס לחסידי אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==מרירות בזמננו==<br /> בזמננו הנוכחי, מציין [[הרבי]]{{הערה|[[מאמר]] דיבור המתחיל &quot;מרגלא בפומי' דרבא&quot; [[תשמ&quot;ו]]}}, כי {{הדגשה|ענין המרירות שבתשובה אינו שייך בדורנו זה האחרון, דרא ד[[עקבתא דמשיחא]], כיון שבדורנו אין לנו כח לענין המרירות וכו', וצריכים התחזקות והתעודדות יתירה כו', ולכן בדורנו זה עבודת התשובה היא מתוך שמחה דוקא ואין צריך להיות כלל ענין של מרירות}}.<br /> <br /> הרבי מדגיש שאף בדורות הקודמים, הייתה המרירות נדרשת לרגע קטן בלבד, ואילו מיד לאחריה חזרו לעבוד באופן של שמחה. אך בדורנו היא אינה נדרשת כל כך: {{הדגשה|הנה עוד זאת, הרי מבואר ב[[אגרת התשובה]] שם, שהתשובה מתוך מרירות היא תשובה תתאה, והתשובה מתוך שמחה היא תשובה עילאה, והרי בדורנו זה, בעקבתא דמשיחא, אחרי כל הצרות והיסורים וכו'. . הרי כל ישראל הם במצב הכי עליון והכי נעלה, ושייכים לתשובה עילאה דייקא, שהיא מתוך שמחה}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[שמחה]]<br /> *[[עצבות]]<br /> *[[אחשורוש]]<br /> *[[זית]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מידות ורגשות]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=469222 2021-04-06T16:03:11Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מתחם ישיבת מאור מנחם .png|ממוזער|מתחם ישיבת מאור מנחם רחובות]]<br /> [[קובץ:חיים אהרון.jpg|ממוזער|הרב [[חיים אהרון]], ראש הישיבה]]<br /> [[קובץ:יוסף יצחק לוין.png|ממוזער|הרב יוסף יצחק לוין, משגיח בישיבה]]<br /> [[קובץ:רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה בלימודם]]<br /> <br /> ישיבת '''מאור מנחם''', היא [[ישיבה קטנה]] חבדי&quot;ת בעיר [[רחובות]], המונה כ90 [[תמימים]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> הישיבה הוקמה עבור נערי קהילת חב&quot;ד בעיר בשנת [[תשנ&quot;ה]] על ידי רב הקהילה, הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]; הוא פנה לרב [[חיים אהרן]] (שעבר לאחר הקמת הישיבה ל[[כפר חב&quot;ד]]) ולרב זאב מינצברג מאשדוד (שעבר בעקבות הקמת הישיבה לרחובות), ויחדיו הקימו את הישיבה; בשנתה השני' החלו להצטרף אלי' בחורים מכל רחבי הארץ.<br /> <br /> בישיבה פועל ארגון [[את&quot;ה]]. בשנת [[תשס&quot;ט]] הוחלפה מערכת קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] של הישיבה, וקובץ ההערות החל להיקרא בשם '[[רחובות הנהר]]', ותפס מקום של כבוד בין קבצי ההערות.<br /> <br /> == מבנה הישיבה וההיסטוריה שלו ==<br /> הישיבה מתייחדת בכך שמתחם הלימוד הינו במתחם בית הכנסת של הקהילה המקומית. הדבר הינו תוצר של פשרה שהושגה באחד מבתי המשפט בארץ, שהובאה אליו עתירה לפיו המבנה שנבנה כמתחם לישיבה בשכונה לא דתית בעיר (שכיום הינה שכונה דתית בה מתגוררים רבים מהמגזר ה'ציוני דתי'), יפגע בצביונה &quot;החילוני&quot; כביכול של השכונה, כתוצאה מכך הוצעה פשרה לפיה תקבל הקהילה מתחם אחר בעיר (ששימש בעבר כ&quot;בית ספר שז&quot;ר&quot; - ונמצא בסמוך מאוד למתחם בית הכנסת החב&quot;די) עבור מוסדות הקהילה ובתוכם תלמוד תורה וישיבה, ובתמורה תוותר על המתחם הגדול שיועד לה.<br /> <br /> אומנם המתחם המקורי הינו נס גדול פלאי שקשור לכתיבה לרבי באגרות קודש. הרב גלוכובסקי סיפר כי כשכתב לילה לפני לרבי וביקש ברכה עבור הצלחת הקהילה במשפט, קיבל מענה שלא היה נראה כלל קשור לנושא הנכתב. המכתב היה מיועד לזלמן שז&quot;ר הידוע בקשריו לרבי, ועסק בעניינים שונים. למחרת כשנסע ביחד עם הרבנים שחר וקרלנשטיין, הושמעה ברכב הקלטה אקראית של התוועדות של הרבי מאחת השנים ובהשגחה פרטית במהלך אחד מהניגונים שמעו את הרבי קורא &quot;הרב גלוכובסקי&quot; - מדובר כמובן על אביו של הרב גלוכובסקי והדבר נתן הרגשה שהרבי מלווה אותם. בהגיעם, כששמע לאחר זמן קצר את הצעת הפשרה לפיה יהיו הם במתחם שז&quot;ר בעיר, קישר זאת הרב גלוכובסקי באופן ישיר למענה שקיבל לילה לפני. כשבא לספר ע&quot;כ לרב שחר ולרב קרלנשטיין, הקדימו הם וסיפרו בלי שאחד יודע מהשני, שאף הם כתבו לרבי לילה לפנ&quot;כ, והמכתב היה מיועד לנמען - שז&quot;ר. מענה מיוחד זה שקיבלו חייב אותם להסכים לכך. ואכן כיום פועל במקום &quot;תלמוד תורה - לוי יצחק&quot;.<br /> <br /> מבנה נוסף במתחם שז&quot;ר נוצל עד היום לגנים ומשרדים מפאת אי התאמתו למבנה ישיבתי. בקומה השלישית במבנה ממוקם הזאל של הישיבה המשמש את התמימים בשבתות וחגים.<br /> <br /> בשנת ה'תש&quot;פ בשיא משבר הקורונה, פתחה הישיבה בסיוע הגביר הרה&quot;ח יוסף יצחק קריאף, בקמפיין התרמה של כחצי מילון ש&quot;ח, כשחצי מיליון נוספים תרם הרב קריאף. הקמפיין היה בעל הצלחה אדירה והשיגו הם 1,188,715 - סכום שהוא למעלה מהמצופה.<br /> <br /> כחלק מקמפיין זה שופצו הפנימיות - פנימיית ש&quot;ג (שופצה לפני תחילת הקמפיין) באופן מלא, ופנימיית ש&quot;א וש&quot;ב שופצה באופן חלקי. את הגנים הממוקמים במבנה הנ&quot;ל (שז&quot;ר) העבירו למקום אחר בעיר, ופנים המבנה שופץ מחדש ע&quot;י ההנהלה כך שכיום יש בו &quot;זאל&quot; גדול ומרווח, חדר אוכל, כיתות ועוד.. ובכך יהיה לתמימים מקום קבוע הן לשבתות קודש והן לימי הלימוד הרגילים.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> <br /> *[[ראש הישיבה]] - הרב [[חיים אהרן]].<br /> *[[משגיח]] - הרב [[יוסף יצחק לוין]].<br /> *[[משגיח]] - הרב [[שאול שלמה פייבישביץ]].<br /> [[משפיע|משפיעים]]:<br /> *הרב ברוך בנימין זאב מינצברג.<br /> *הרב בנימין שמעון קטורזה.<br /> *הרב שניאור זלמן ברוד.<br /> [[ר&quot;מים]]:<br /> *הרב חנוך העניך זילברשטרום. <br /> *הרב חיים איגרמן.<br /> *הרב משה ירוסלבסקי.<br /> <br /> ;צוות הישיבה בעבר<br /> *הרב [[יעקב לנצ'נר]] - ר&quot;מ<br /> *הרב יוסף יצחק הכהן כץ, משמש כיום כ[[משגיח]] בישיבת תומכי תמימים בני ברק.<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברחובות]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&diff=469120 2021-04-06T06:30:44Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תורת אמת - ירושלים<br /> |תמונה=[[קובץ:ישיבת תורת אמת.jpg|250px]]<br /> |כתובית=מבנה הישיבה הגדולה<br /> |אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תרפ&quot;ב]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[ירושלים]]<br /> |מייסד=הרב [[שלמה זלמן הבלין]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[אברהם לפידות]] <br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב יעקב אורנשטיין<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> |מנהל גשמי=הרב [[יהושע יוזביץ]]<br /> |מספר תלמידים= 80 (ישי&quot;ג) 50 (ישי&quot;ק)<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[קובץ:תורת אמת ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור באולם הלימודים בישיבת תורת אמת בירושלים]]<br /> מוסדות '''תורת אמת''' ב[[ירושלים]] - הינם רשת מוסדות חינוך לבנים, הכוללים תלמוד תורה, ישיבה חב&quot;דית, הכוללת מסגרת של [[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה, ומכון ללימוד [[סמיכה לרבנות]] בשם 'בית מדרש עיון ההלכה'.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בשנת תרע&quot;ב שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את הרב [[שלמה זלמן הבלין]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת]] ב[[חברון]]. בשנת [[תרע&quot;ד]], בשעה שישיבת &quot;[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]&quot; עדיין התקיימה ב[[חברון]], התקיים סניף שלה ב[[ירושלים]], וגם אחר כך, עם תום מלחמת העולם הראשונה, כאשר ישיבת &quot;תורת אמת&quot; חזרה ונפתחה בארץ הקודש והפעם במקום בחברון - בירושלים.<br /> <br /> לאחר הפסקה של שבע שנים, משלהי שנת [[תרע&quot;ד]] ועד תחילת שנת [[תרפ&quot;ב]], נפתחה הישיבה מחדש, על ידי ה[[משפיע]] הרב שלמה זלמן הבלין בשליחות האדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> התוכנית הראשונה הייתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.<br /> <br /> בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]], אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת [[תשכ&quot;ד]], אז הוחזר לה שמה המקורי{{הערה|1=על פי הצעת הר' [[טוביה בלוי]], [http://www.col.org.il/files/0.90912591259_6731545.pdf לקט ופרט חלק חמישי, אות עד].}}.<br /> <br /> תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת [[גבעת שאול]], שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל. <br /> <br /> הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ&quot;ו]] שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים.<br /> <br /> כר&quot;מים בישיבה בירושלים שימשו הרב [[משה אריה לייב שפירא]] והרב [[משה דובער ריבקין]]. מזכיר הישיבה היה הרב [[שמעון גליצנשטיין]]. ה[[משפיע]] בישיבה היה הרב [[אלטר שימחוביץ]].<br /> <br /> בשנים [[תשי&quot;ג]] - [[תשט&quot;ז]] התקיים [[דין תורה]] בין [[חנוך הענדל הבלין]] ל[[חסידות חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] על בעלות הישיבה, האם היא שייכת למשפחת הבלין או ל[[הרבי|רבי]] ממשיכו של הריי&quot;צ ומנהיג [[חסידות חב&quot;ד]]; פסק הדין היה שהישיבה שייכת לחסידות.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] נוסדה תחת הישיבה [[ישיבה קטנה תורת אמת|מסגרת של ישיבה קטנה]].<br /> <br /> הרבי במהלך השנים נתן יחס מיוחד לישיבה{{מקור}}, וזכתה להיות (משתי הישיבות היחידות באה&quot;ק) תחת נשיאותו של הרבי{{מקור}}. מסופר כי הרבי הוסיף בכתב ידו על הבלנק של הישיבה (שם היה כתוב: &quot;ישיבת תורת אמת בנשיאות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;) את המילה &quot;ובהנהגת&quot;{{מקור}}, שהישיבה היא בנשיאותו והנהגתו של הרבי.<br /> <br /> עם השנים התפתחו המוסדות שתחת תורת אמת, ובנוסף ל&quot;ישיבה קטנה&quot; ו&quot;ישיבה גדולה&quot; מוסדות תורת אמת כוללים גם &quot;תלמוד תורה&quot; לבנים עם סניף בשכונו גילה.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> [[קובץ:שייע יוזביץ'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יהושע יוזביץ'|יהושע (שייע) יוזביץ']], מנהל המוסד]]<br /> {{גודל|4|'''ישיבה גדולה'''}}<br /> {{טורים|תוכן=<br /> * הרב [[אברהם יואל לפידות]] - ראש הישיבה.<br /> * הרב [[יהושע יוזביץ]] - מנהל.<br /> * הרב יעקב אורנשטיין - מנהל לימוד בגירסא.<br /> * הרב [[יחיאל לסקר]] - [[משגיח]] ראשי.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]]<br /> *הרב שניאור מרדכי אייזנמן - שיעור א'.<br /> *הרב [[יצחק מאיר סגל]] - שיעור ב'.<br /> *הרב [[יוסף צבי צירקוס]] - שיעור ג'.<br /> *הרב [[חיים שלום דייטש]] - הלכה.<br /> <br /> ;[[משפיע|משפיעים]]<br /> *הרב אלימלך פרקש - שיעור א'.<br /> * הרב שמואל פרסמן - שיעור ב'. <br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]] - שיעור ג<br /> *הרב [[משה גרוזמן]] - משפיע כללי.<br /> *הרב דניאל בנימין הכהן כהן — דוברי אנגלית.<br /> <br /> ;[[נו&quot;נ|נו&quot;נים]]<br /> *הרב משה לאופר.<br /> *הרב יחיאל הניג.<br /> }}<br /> <br /> ===צוות הישיבה גדולה בעבר===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> ;ראשי ישיבה<br /> *הרב [[משה דובער ריבקין]] (תרפ&quot;ד-תרפ&quot;ח).<br /> *הרב [[משה אריה לייב שפירא]] (תרפ&quot;ח-תשכ&quot;ד).<br /> *הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] (תשכ&quot;ד-תשל&quot;ז).<br /> *הרב [[אשר לעמיל כהן]]<br /> *הרב [[בנימין זאב סגל]]<br /> <br /> ;משפיעים<br /> *הרב [[אלטר שימחוביץ]] (תרפ&quot;ט-תרצ&quot;ט).<br /> *הרב [[משה יהודה רייכמן]]<br /> *הרב [[משה ובר]]<br /> *הרב [[זלמן נוטיק]] ע&quot;ה<br /> *הרב [[נועם הרפז]]<br /> <br /> ;ר&quot;מים ומשפיעים<br /> *הרב [[חיים שלום דייטש]]<br /> *הרב [[הלל רבינוביץ']]<br /> *הרב [[חיים שלמה כהן]]<br /> *הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]<br /> <br /> ;ר&quot;מים<br /> * הרב [[יוסף יצחק הבלין]]<br /> * הרב [[יקותיאל פרקש]]<br /> <br /> <br /> ;מזכירים<br /> *הרב [[נחום מרגליות]], מזכיר<br /> *הרב [[שמעון גליצנשטיין]], מזכיר<br /> *הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] מזכיר<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורת אמת חברון]]<br /> *[[ישיבה קטנה תורת אמת]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61991 ייסוד תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] סקירה, סיפורים, תמונות ומסמכים {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60368 שתי תמונות של תמימים מתקופת הראשית של ישיבת תורת אמת בירושלים]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3250&amp;CategoryID=887 ניצוצי רבי - ישיבת תורת אמת בירושלים]''', לקט מהוראות ומכתבי הרבי בנוגע לישיבה, בתוך [[שבועון התקשרות]]<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/71207_he_2.pdf עלון 'מאה שנה למוסדות תורת אמת']''', ה' אלול תשע&quot;ב {{PDF}} {{אינפו}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|י]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בירושלים]]</div>

ישראל 770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&diff=469119 2021-04-06T06:29:59Z

<p>ישראל 770: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תורת אמת - ירושלים<br /> |תמונה=[[קובץ:ישיבת תורת אמת.jpg|250px]]<br /> |כתובית=מבנה הישיבה הגדולה<br /> |אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תרפ&quot;ב]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[ירושלים]]<br /> |מייסד=הרב [[שלמה זלמן הבלין]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[אברהם לפידות]] <br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב יעקב אורנשטיין<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> |מנהל גשמי=הרב [[יהושע יוזביץ]]<br /> |מספר תלמידים= 80 (ישי&quot;ג) 50 (ישי&quot;ק)<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[קובץ:תורת אמת ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור באולם הלימודים בישיבת תורת אמת בירושלים]]<br /> מוסדות '''תורת אמת''' ב[[ירושלים]] - הינם רשת מוסדות חינוך לבנים, הכוללים תלמוד תורה, ישיבה חב&quot;דית, הכוללת מסגרת של [[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה, ומכון ללימוד [[סמיכה לרבנות]] בשם 'בית מדרש עיון ההלכה'.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בשנת תרע&quot;ב שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את הרב [[שלמה זלמן הבלין]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת]] ב[[חברון]]. בשנת [[תרע&quot;ד]], בשעה שישיבת &quot;[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]&quot; עדיין התקיימה ב[[חברון]], התקיים סניף שלה ב[[ירושלים]], וגם אחר כך, עם תום מלחמת העולם הראשונה, כאשר ישיבת &quot;תורת אמת&quot; חזרה ונפתחה בארץ הקודש והפעם במקום בחברון - בירושלים.<br /> <br /> לאחר הפסקה של שבע שנים, משלהי שנת [[תרע&quot;ד]] ועד תחילת שנת [[תרפ&quot;ב]], נפתחה הישיבה מחדש, על ידי ה[[משפיע]] הרב שלמה זלמן הבלין בשליחות האדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> התוכנית הראשונה הייתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.<br /> <br /> בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]], אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת [[תשכ&quot;ד]], אז הוחזר לה שמה המקורי{{הערה|1=על פי הצעת הר' [[טוביה בלוי]], [http://www.col.org.il/files/0.90912591259_6731545.pdf לקט ופרט חלק חמישי, אות עד].}}.<br /> <br /> תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת [[גבעת שאול]], שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל. <br /> <br /> הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ&quot;ו]] שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים.<br /> <br /> כר&quot;מים בישיבה בירושלים שימשו הרב [[משה אריה לייב שפירא]] והרב [[משה דובער ריבקין]]. מזכיר הישיבה היה הרב [[שמעון גליצנשטיין]]. ה[[משפיע]] בישיבה היה הרב [[אלטר שימחוביץ]].<br /> <br /> בשנים [[תשי&quot;ג]] - [[תשט&quot;ז]] התקיים [[דין תורה]] בין [[חנוך הענדל הבלין]] ל[[חסידות חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] על בעלות הישיבה, האם היא שייכת למשפחת הבלין או ל[[הרבי|רבי]] ממשיכו של הריי&quot;צ ומנהיג [[חסידות חב&quot;ד]]; פסק הדין היה שהישיבה שייכת לחסידות.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] נוסדה תחת הישיבה [[ישיבה קטנה תורת אמת|מסגרת של ישיבה קטנה]].<br /> <br /> הרבי במהלך השנים נתן יחס מיוחד לישיבה{{מקור}}, וזכתה להיות (משתי הישיבות היחידות באה&quot;ק) תחת נשיאותו של הרבי{{מקור}}. מסופר כי הרבי הוסיף בכתב ידו על הבלנק של הישיבה (שם היה כתוב: &quot;ישיבת תורת אמת בנשיאות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;) את המילה &quot;ובהנהגת&quot;{{מקור}}, שהישיבה היא בנשיאותו והנהגתו של הרבי.<br /> <br /> עם השנים התפתחו המוסדות שתחת תורת אמת, ובנוסף ל&quot;ישיבה קטנה&quot; ו&quot;ישיבה גדולה&quot; מוסדות תורת אמת כוללים גם &quot;תלמוד תורה&quot; לבנים עם סניף בשכונו גילה.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> [[קובץ:שייע יוזביץ'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יהושע יוזביץ'|יהושע (שייע) יוזביץ']], מנהל המוסד]]<br /> {{גודל|4|'''ישיבה גדולה'''}}<br /> {{טורים|תוכן=<br /> * הרב [[אברהם יואל לפידות]] - ראש הישיבה.<br /> * הרב [[יהושע יוזביץ]] - מנהל.<br /> * הרב יעקב אורנשטיין - מנהל לימוד בגירסא.<br /> * הרב [[יחיאל לסקר]] - [[משגיח]] ראשי.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]]<br /> *הרב שניאור מרדכי אייזנמן - שיעור א'.<br /> *הרב [[יצחק מאיר סגל]] - שיעור ב'.<br /> *הרב [[יוסף צבי צירקוס]] - שיעור ג'.<br /> *הרב [[חיים שלום דייטש]] - הלכה.<br /> <br /> ;[[משפיע|משפיעים]]<br /> *הרב אלימלך פרקש - שיעור א'.<br /> * הרב שמואל פרסמן - שיעור ב'. <br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]] - שיעור ג<br /> הרב [[משה גרוזמן]] - משפיע כללי.<br /> *הרב דניאל בנימין הכהן כהן — דוברי אנגלית.<br /> <br /> ;[[נו&quot;נ|נו&quot;נים]]<br /> *הרב משה לאופר.<br /> *הרב יחיאל הניג.<br /> }}<br /> <br /> ===צוות הישיבה גדולה בעבר===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> ;ראשי ישיבה<br /> *הרב [[משה דובער ריבקין]] (תרפ&quot;ד-תרפ&quot;ח).<br /> *הרב [[משה אריה לייב שפירא]] (תרפ&quot;ח-תשכ&quot;ד).<br /> *הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] (תשכ&quot;ד-תשל&quot;ז).<br /> *הרב [[אשר לעמיל כהן]]<br /> *הרב [[בנימין זאב סגל]]<br /> <br /> ;משפיעים<br /> *הרב [[אלטר שימחוביץ]] (תרפ&quot;ט-תרצ&quot;ט).<br /> *הרב [[משה יהודה רייכמן]]<br /> *הרב [[משה ובר]]<br /> *הרב [[זלמן נוטיק]] ע&quot;ה<br /> *הרב [[נועם הרפז]]<br /> <br /> ;ר&quot;מים ומשפיעים<br /> *הרב [[חיים שלום דייטש]]<br /> *הרב [[הלל רבינוביץ']]<br /> *הרב [[חיים שלמה כהן]]<br /> *הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]<br /> <br /> ;ר&quot;מים<br /> * הרב [[יוסף יצחק הבלין]]<br /> * הרב [[יקותיאל פרקש]]<br /> <br /> <br /> ;מזכירים<br /> *הרב [[נחום מרגליות]], מזכיר<br /> *הרב [[שמעון גליצנשטיין]], מזכיר<br /> *הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] מזכיר<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורת אמת חברון]]<br /> *[[ישיבה קטנה תורת אמת]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61991 ייסוד תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] סקירה, סיפורים, תמונות ומסמכים {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60368 שתי תמונות של תמימים מתקופת הראשית של ישיבת תורת אמת בירושלים]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3250&amp;CategoryID=887 ניצוצי רבי - ישיבת תורת אמת בירושלים]''', לקט מהוראות ומכתבי הרבי בנוגע לישיבה, בתוך [[שבועון התקשרות]]<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/71207_he_2.pdf עלון 'מאה שנה למוסדות תורת אמת']''', ה' אלול תשע&quot;ב {{PDF}} {{אינפו}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|י]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בירושלים]]</div>

ישראל 770