https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+17 2026-04-08T14:34:38Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94&diff=800053 2025-09-01T12:30:03Z

<p>ישראל 17: </p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:אוצר החכמה חדש.jpg|ממוזער|סמל התוכנה כיום]]<br /> [[קובץ:אוצר החכמה.jpg|שמאל|250px|סמל התוכנה הישן]]<br /> '''אוצר החכמה''', היא תוכנה המכילה מעל 146,000 ספרים{{הערה|נכון לאלול תשפ&quot;ה}}, ומטרתה שימור ספרים וסריקתם, על מנת להביא גישה חופשית וקלה לכל יהודי לעשרות אלפי ספרים, הסרוקים על גבי דיסק קשיח מיוחד הנפתח על גבי המחשב. גולת הכותרת של המאגר היא האפשרות לחיפוש טקסט חופשי בכל הספרים, ובמהירות מדהימה של שניות בודדות. בלחיצה אחת יכול כל אחד למצוא כל מילה או משפט אשר יחפוץ (התוכנה כוללת מספר אפשרויות לחיפוש, שעל ידם ניתן למצוא בקלות את המבוקש).<br /> == גרסאות ==<br /> התוכנה נמכרת בגירסתה המלאה, ובגירסאות חלקיות. ישנה אפשרות לרכישת התוכנה על גבי האינטרנט, כך שהמשתמש רוכש את אפשרות השימוש לפרק זמן מוגבל (על פי בחירתו) תוך שימוש ברשת.<br /> ===הגרסה המלאה===<br /> בגרסתה המלאה התוכנה כוללת עשרות אלפי ספרים, כאשר מדי שנה נוספים ספרים נוספים. בין הספרים: ספרי 'מכון ירושלים', 'מכון מש&quot;ה' ועוד ספרים רבים בלעדיים לאוצר החכמה.<br /> <br /> התוכנה מכילה ברובה ספרים חדשים והוצאות עדכניות של הספרים (בניגוד לתוכנות אחרות המכילות ספרים מן המהדורות הישנות). בתוכנה ספרים מכל חלקי היהדות. בתוכנה יש אפשרות של חלוקת הספרים על פי: שם הספר, שם המחבר, תאריך ה[[הוצאה לאור]], על פי פרשיות התורה (כשהתוכנה פותחת את הספר בפרשה המבוקשת) על פי דפי הש&quot;ס (כשהתוכנה פותחת את הספר בדף המבוקש) על פי נושאים, ועוד.<br /> <br /> === הגרסה החב&quot;דית ===<br /> <br /> מנהלי התוכנה הכינו גירסא מיוחדת בה נקבצו{{הערה|נכון לאדר ב' תשפ&quot;ד}} מעל 8500 ספרי חב&quot;ד.<br /> <br /> במאגר זה קובצו יחד ספרים נדירים שנדפסו לפני למעלה ממאה וחמישים שנה, הוצאות נדירות של ספרי [[חב&quot;ד]] שנדפסו במספר מצומצם של עותקים, כל ספרי [[קה&quot;ת]] שנדפסו מאז נוסדה, קבצי הערות ופלפולים שיצאו לאור על ידי תלמידי ישיבות חב&quot;ד בעולם משנת [[תשי&quot;ט]] ועד לימינו אלה, ספרי זכרון מסוגים שונים, ספרים וקבצים תורניים שנכתבו על ידי חסידי חב&quot;ד במשך הדורות, רוב ה'תשורות' שנדפסו לשמחות אנ&quot;ש משנת [[תשנ&quot;ב]] ועד היום, אלבומים וסקירות על פעילות חב&quot;ד בארץ ובעולם, ספרי סיפורים חסידיים, ספרי היסטוריה חבדי&quot;ת, כתבי עת וביטאונים, ועוד ועוד.<br /> <br /> במאגר למעלה מחמישים ספרי ביאורים על ספר התניא, כמאתיים ספרים וקבצים עם הערות וביאורים בשולחן ערוך של אדמו&quot;ר הזקן. מלבד זאת יש בתוכנה מאות קבצי ההערות וביאורים שיצאו לאור על ידי תלמידי הישיבות ואנ&quot;ש, שגם הם כוללים אלפי הערות בספר התניא ובשולחן ערוך, ומאות קונטרסים שיצאו לאור כביאורים מקיפים לעניינים שונים באספקלריא חבדי&quot;ת. <br /> <br /> גם בתחום ההיסטורי מציע מאגר זה מאות ספרים וקבצים, הן ספרים שנכתבו כספרי היסטוריה חסידית, והן ספרים וקבצים רבים שנכתבו כספרי ליקוט לסיפורים חסידיים ולשמועות בשם אדמו&quot;רי חב&quot;ד וחסידים בדורות הקודמים, שמתוכם בלבד יכול כל אחד לשאוב מידע רב ואיכותי. <br /> <br /> זאת בנוסף למאגר ה'תשורות' לשמחות אנ&quot;ש, שהוא מאגר מיוחד במינו, הכולל מאות תשורות שיצאו לאור בשני העשורים האחרונים, ובהן אלפי צילומים של כתבי יד אדמו&quot;רי חב&quot;ד לדורותיהם. <br /> <br /> יש גם במאגר התשורות הגדול כמה תשובות מהרבי על מאמרים ושיחות שלו מהשנים הראשונות, שנעלמו מעיני מדפיסי הספרים של הרבי, ומעולם לא נדפסו. מאות רבות של מכתבים ותשובות מ[[הרבי הריי&quot;צ]] ומהרבי שמעולם לא נדפסו (גם לא בסדר ה&quot;[[אגרות קודש]]&quot; שלהם), רשימות רבות של יחידויות, וגם סיפורים רבים מפי השמועה וליקוטים שונים.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[חב&quot;ד לייבורי (אתר)]]<br /> *[[אוצר 770 (אתר)]]<br /> *[[היברו בוקס (אתר)]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43559 כתבה, ולינק להורדה] {{אינפו}}<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/otzar.asp אתר אוצר החכמה]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מדיה חב&quot;ד]][[קטגוריה:אתרי אינטרנט]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91&diff=780845 2025-06-30T15:23:24Z

<p>ישראל 17: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ר' לוי אזימוב פ&quot;ד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| הרב לוי יצחק אזימאוו (תשפ&quot;ד)]]<br /> [[קובץ:ר' לוי יצחק אזימאוו פ''ד 2.png|שמאל|ממוזער|250px| הרב אזימאוו]]<br /> [[קובץ:לוי יצחק אזימוב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| הרב לוי יצחק אזימאוו (במרכז)]]<br /> <br /> הרב '''לוי יצחק אזימאוו''' (יליד שנת [[תשל&quot;ג]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] לעיר נעיי סור סען (מפרברי [[פריז]] שב[[צרפת]]), חבר הנהלת [[בית ליובאוויטש פריז]] ו[[משפיע]] קהילת חב&quot;ד בעיר, וחבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ג שבט]] [[תשל&quot;ג]] ב[[פריז]] שב[[צרפת]] לאביו הרב [[שמואל אזימאוו]] ולאמו מרת בתיה{{הערה|בת הרב [[בן ציון שמטוב]].}} שליחי הרבי בעיר.<br /> <br /> לכבוד הבר מצווה שלו, זכה לקבל מברק ברכה מהרבנית{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/0/05/תשורה_מרוזוב_גראסבוים.pdf תשורה מרוזוב גרוסבוים תשפ&quot;ב].}}.<br /> <br /> בעודו בגיל 12 למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], לאחר שנה עבר ל[[ישיבה גדולה ליובאוויטש - לונדון|ישיבת חב&quot;ד בלונדון]] ולאחריה לישיבת [[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה קראון הייטס]] לאחר מכן יצא עם קבוצת [[התלמידים השלוחים]] לישיבה גדולה בסידני, [[אוסטרליה]].<br /> <br /> התחתן עם רעייתו מרת רבקה בתו של הרב [[משה גרינברג]] ששימש מנהל סניף [[צעירי חב&quot;ד]] ב[[בני ברק]].<br /> <br /> לאחר חתונתם יצאו בשליחות הרבי ופתחו בית חב&quot;ד בעיר נעיי סור סען (מפרברי [[פריז]]). ונכנס להנהלת בית ליובאוויטש פריז.<br /> <br /> מוסר שיעורי תורה מדי יום בכולל למקורבים ולבעלי בתים, במרכז בית ליובאוויטש (ה'לוקאל') ברובע 9 בפריז ברחוב 'לה מרטין'.<br /> <br /> מנהל את החיידר החב&quot;די - חדר ליובאוויטש פריז.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל אזימאוו - שליח בנעיי סור סען, שע&quot;י פריז.<br /> *חתנו, ר' חיים גליצנשטיין - נעיי סור סען, פריז - שליח לקהילת הישראלים החיים בעיר פריז.<br /> *בנו, ר' ישראל אריה לייב אזימאוו, שליח עם חמיו [[שליח]] הרבי ורב העיר [[ניקולייב]] שב[[אוקראינה]] הרב [[שלום דובער גוטליב]]. <br /> *חתנו ר' יוסף לייב סגל.<br /> *בנו, מאיר שלמה אזימאוו.<br /> *בנו, חיים הלל אזימאוו.<br /> *בנו, בנציון אזימאוו.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אזימוב, לוי יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינברג (1)]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חזן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אזימוב]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%91&diff=773398 2025-06-05T16:52:57Z

<p>ישראל 17: /* רקע */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שלוחים בצרפת.jpg|ממוזער|&quot;שהוא נעשה כמו העצם...מקורה של הפצת המעיינות חוצה בזמן הזה בכל קצוי תבל&quot; (כינוס השלוחים ב[[צרפת]])]]<br /> {{ציטוט-צף|ולהוסיף (על דרך הצחות והרמז): &quot;צרפת&quot; היא גם בגימטריא שבע מאות ושבעים (770)...ויתירה מזה: &quot;[[770 (מספר)|770]]&quot; – הוא מספר ה[[בית]] של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו, אשר בו חי ועבד עבודתו בעשר השנים האחרונות בחיים חיותו בעלמא דין, ב[[ארצות הברית]] (חצי כדור התחתון)...שהוא נעשה כמו העצם (&quot;770&quot;) עצמו, הבית של נשיא דורנו, מקורה של הפצת המעיינות חוצה בזמן הזה בכל קצוי תבל.}}<br /> '''דבר מלכות וישב''' היא השיחה שנאמרה ב[[שבת]] [[כ&quot;ג כסלו]], [[שבת מברכים]] [[חודש טבת]] [[תשנ&quot;ב]], ו[[מוגה|הוגהה]] על ידי הרבי ב[[יידיש]].<br /> <br /> השיחה מבארת, איך שה[[עולם]] בכלל, ובפרט מדינת [[צרפת]], מוכנים דוקא בדורנו ל[[קבלת פני משיח צדקנו]].<br /> <br /> שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].<br /> <br /> ==רקע==<br /> היתה קבוצת אורחים שהיגיעו מצרפת לשהות אצל הרבי לשבת הזה, ובמהלך השיחה, האריך הרבי לתאר את המהפך הרוחני שהתחולל בצרפת, כסימן ודוגמה לכך שבני ישראל, על ידי עבודתם, מאירים ומזככים את העולם כולו. הרבי שָֹם דגש מיוחד על ה&quot;דבר פלא&quot; - &quot;כיבוש&quot; המנון המדינה והפיכתו לניגון חסידי.<br /> <br /> ב[[הנחה]] ה[[בלתי מוגה|בלתי מוגת]] של ה[[התוועדות]], תופס הנושא מקום רב יותר והרבי מקדיש לו שיחה שלימה.<br /> <br /> '''הסיפור שמאחורי ההמנון:'''<br /> <br /> ההמנון הצרפתי חובר במהלך המהפכה המפורסמת, שביטלה את שלטון המלוכה במדינה והביאה לשלטון דמוקרטי{{הערה|כשעלה לשלטון נפוליון בונטפארט.}}. את הניגון והמילים חיבר אחד מבין שורות המהפכנים, והוא מבטא את רוח הלחימה ששררה אז. ההמנון הוא המנון תוקפני מאוד, והוא כולל מילים קשות ותיאורי [[מלחמה]].<br /> <br /> בהתוועדות [[שמחת תורה]] [[תשל&quot;ד]], דיבר הרבי על המהפכה בצרפת, ולפני תחילת ה[[הקפות]] נעמד הרבי על בימתו והחל לפתע לנגן את &quot;[[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)|האדרת והאמונה]]&quot; בניגון ההמנון. מאז הפך ניגון זה ל[[ניגון חסידי]] לכל דבר. כשנה אחר כך, החל ראש ממשלת צרפת לדבר אודות כך שיש להחליף את ההמנון עם המילים הקשות בהמנון אנושי יותר ואף הציע פרס כספי למי שימצא המנון חילופי. הדברים נתקלו בהתנגדות עזה, ובסופו של דבר לא שונו מילות הניגון, אלא נעשו רק כמה שינויים וריכוכים בתווי הנגינה.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] חזר ההמנון לניגון המקורי, ונשארו רק שינויים מזעריים פה ושם{{הערה|כפי שמצויין ב[[מראי מקומות|הערה]] 53 בשיחה}}.<br /> <br /> ==סיכום==<br /> *'''א - ג.''' '''שאלה:''' כיצד רואים שהעולם כיום מוכן ל[[גאולה]] יותר מהדורות הקודמים? '''להקדים:''' העבודה בגלות לברר את הניצוצות, היא על ידי שיהודים מתיישבים במקום מסויים, מתנהגים בהתאם למנהגי המקום וכך מעלים אותו ל[[קדושה]]; וכך לא רק שהמקום כבר לא זקוק לקבל השפעה ממקום עליון ממנו, אלא שהוא נעשה מקום תורה בעצמו, כמו ה[[עצם]]. '''ואם כן''', מכיון שבדורנו נמצאים יהודים בכל פינה ב[[עולם]], הרי העולם כולו כבר מוכן לגאולה.<br /> *'''ד - ז''' ענין זה הוא '''בהדגשה במדינת צרפת''', שנזכרת ב[[נביאים|נביא]] בקשר לסיום ה[[גלות]] - כיון שבבירורה נפעלת שלימות בירור העולם כולו. '''בדורו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' - מדינת צרפת הייתה תוקף ה[[קליפה]] של [[פריקת עול]], ולכן הוא לחם בתוקף שלא תנצח{{הערה|ב[[מלחמת נפוליאון]] נגד [[רוסיה]].}}; אך '''בדורנו''' השתנה מצב זה לגמרי, שצרפת נהפכה למרכז ומקור שממנו [[הפצת המעיינות|מפיצים מעיינות]]. הכח לכך הגיע מ[[רבותינו נשיאנו]] שפעלו שם, ובעיקר - על ידי [[הרבי הריי&quot;צ]], שנסע לכמה מקומות; ועל ידי [[הרבי]], שגר ופעל בצרפת במשך שמונה שנים.<br /> *'''ח - י&quot;ד''' ישנם '''שני ענינים''' המרומזים בכך שצרפת [[770 (מספר)|בגימטריא 770]]: '''א.''' רמז לשלימות בירור העולם הקשור למספר [[שבעים]], '''ב.''' רמז לכך שהיא נעשית כמו [[770]], כמו העצם עצמו. '''ולכן''' בירור צרפת מבטא את שלימות בירור העולם כהכנה ל[[גאולה]]. ענין זה מתבטא, בנס שההמנון הצרפתי נהפך לקדושה על ידי החסידים. חשוב להזכיר את הנס, כי פרסום הניסים מזרז את הגאולה בפועל. '''הוראות:''' לעסוק בפרסום הניסים שהקב&quot;ה עושה בזמננו, במיוחד בהתוועדויות של ימי [[חנוכה]]. ויהי רצון שבירור צרפת יביא את משיח, עליו נאמר &quot;פרצת&quot;.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * השיחה: '''[https://chabadpedia.co.il/images/6/6a/10_וישב.pdf מוגה (אידיש)] {{*}} [https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B91KHRkDr3SAcGQxbUpwSUtPdUU תרגום ללשון הקודש] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1ozclKvsr7q4x3O9KY8Y6QYbQr3wCAvdG8oLBj_2Mk3w/edit גרסת טקסט] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B91KHRkDr3SAVEdzYjRGUXBBN3M/edit?rtpof=true בלתי מוגה - שיחה ויומן]'''<br /> *גליונות: '''[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B1mtunySoXtlbnVjb0ZqWmlpRzA 'מדקדקים'] {{*}} [https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B2k04CfIOmXwd0Zib1lkeUxRRGM חדור בדם]'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{שיחות הדבר מלכות}}<br /> [[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|ו]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2&diff=773100 2025-06-04T18:49:06Z

<p>ישראל 17: </p> <hr /> <div>{{מספר<br /> |תמונה=[[קובץ:מספר 4.jpg|150px]]<br /> }}<br /> המספר ארבע מורה על יציבות של קיום העולם כמו כסא שיציבותו באה מכך שעומד על ארבעה רגליים. כך גם הארבע הוא ארבעת רגלי המרכבה, המחזיקה את הרוכב.<br /> <br /> ישנם ארבעה ראשי שנים, ארבעה תקופות בשנה וארבעה מינים בלולב. כן בליל הסדר שותים ארבעה כוסות, שואלים ארבעה קושיות ונמצאים ארבעה בנים.<br /> <br /> כל זה הוא מפני שהעולם עומד על ארבעה יסודות - אש [[מים]] רוח עפר. בעשרת המכות שבמצרים חדרו המכות (לשיטה אחת) את ארבעת היסודות שמהם מורכב כל דבר.<br /> <br /> וזה שהעולם עומד על ארבעה יסודות הוא כיון ש[[הקב&quot;ה]] מהווה את העולם בשם הוי' שבו ישנם ארבעה [[אותיות]].<br /> <br /> יש ארבע עולמות הסדר השתלשלות.<br /> <br /> יש מצוה להטיל חוטי ציצית בכל כנף של בגד בן ארבעה כנפות.<br /> {{ערך מורחב|ערכים=[[ארבעה ראשי שנים]] · [[תקופות השנה]] · [[ארבעת המינים]] · [[ארבע כוסות]] · [[ארבע קושיות]] · [[ארבע בנים]] · [[ארבע יסודות]] · [[מצות ציצית|ארבע כנפות]] · [[שם הוי']] ·}}</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA&diff=773099 2025-06-04T18:35:33Z

<p>ישראל 17: /* בחסידות חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:עוגה עם מספרים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוגת יום הולדת ועליה סמלי [[עשרת המבצעים]]]]<br /> [[קובץ:קישוט יום הולדת.webp|שמאל|ממוזער|250px|עיטור לכסא יום הולדת, עם איורים המסמלים את [[מבצע יום הולדת|מנהגי יום הולדת]] עליהם הכריז הרבי ב[[מבצע יום הולדת]]]]<br /> '''יום הולדתו''' של אדם הוא היום בו אדם מציין את תאריך ה[[לידה]] שלו מידי שנה, וביום זה מזלו גובר. ביום זה ראוי להוסיף בשמחה כהודאה לה', ולנצל את היום להוספה בעניני עבודת השם.<br /> <br /> ==במקורות==<br /> מצויים מקורות רבים למשמעות המעשית של ימי הולדת שונים, כאשר הדינים לא תלויים בבגרות נפשית או בתנאים אחרים, אלא ביום ההולדת בלבד, ביניהם: הפיכתו של הילד לבוגר וחייב במצוות ביום ההולדת ה-13, נערה בגיל 12, ועוד.<br /> <br /> ב[[תלמוד ירושלמי]] מובא שכאשר [[עמלק]] היה נלחם באומות אחרות, היה נוהג להציב בחזית המלחמה חיילים שיום ההולדת שלהם חל באותו יום, וכך הצליח להתגבר על אויביו, בשל העובדה שמזלו של בעל יום ההולדת גובר באותו יום{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת ראש השנה]], דף י&quot;ז, פרק ג', הלכה ח': &quot;ריב&quot;ל אמר עמלק כושפן היה מה היה עושה היה מעמיד בני אדם ביום גינוסיא שלו לומר לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו&quot;.}}, ובלשון שנוהגים לצטט בהקשר זה: &quot;מזלו שולט ועוזר לו&quot;{{הערה|שם=חי אלול כב}}.<br /> <br /> ב[[גמרא]] במסכת ראש השנה מפורש ש&quot;הקב&quot;ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום&quot;, כלומר שזכותם של צדיקים שהם נפטרים ביום לידתם, כדוגמת [[משה|משה רבנו]] ו[[דוד המלך]] שנולדו ונפטרו באותו תאריך בשנה.<br /> <br /> כך גם במדרש תנחומא מבואר שהמשכן לא הוקם עד ראש חודש ניסן למרות שהיה מוכן כבר בראש חודש אדר, כדי שיחגגו אותו באותו יום שנולד יצחק{{הערה|מדרש תנחומא סוף פרשת פקודי: &quot;רבי חנינא אומר: באחד באדר הייתה נגמרה מלאכת המשכן . . למה לא עמד מיד?אלא מפני שחשב הקדוש ברוך הוא לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו, לפי שבאחד בניסן נולד יצחק&quot;.}}, ועל דרך זה [[בית המקדש הראשון]] לא הוקם עד חודש תשרי בו נולדו אברהם ויעקב{{הערה|ילקוט שמעוני מלכים א קפד.}}, ועצתו של המן הופרה בזכות יום הולדתו של משה &quot;שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד&quot;{{הערה|מגילה יג, ב.}}.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן כותב בלקוטי תורה: &quot;נשמת אדם הראשון מתחדש בכל ראש השנה, כי ראש השנה יום ברוא אדם הראשון&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/50b.htm שיר השירים נ, ב].}}, דברים דומים כותב רבי צדוק הכהן מלובלין בקונטרס דברי חלומות, שהיום שהאדם נולד בו אין לו יראה משום דבר בכל דבר, והחיד&quot;א כתב על הפסוק במשלי &quot;עת ללדת&quot; שעת הלידה הוא מזל בריא וחזק מאוד.<br /> <br /> ===ציון יום ההולדת===<br /> המקור הקדום ביותר לציון ימי הולדת במסיבת שמחה, הוא בספר בראשית{{ציטוטון|ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה|בראשית, פרק מ', פסוק כ'}}, וכך גם במדרש: &quot;משל למלך שנולד לו בן ועשה יום טוב ונשבה אותו הבן ועשה שם זמן מרובה אחר זמן נפדה אותו הבן ועשה לו המלך יום גנוסיא כך עד שלא ירדו ישראל למצרים היו מונין לשעבוד משירדו ונשתעבדו שם עשה להם הקדוש ברוך הוא נסים ונפדו התחילו מונין לחדשים שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים&quot;{{הערה|שמות רבה טו, ט. צוין בשיחת ח&quot;י אלול תשכ&quot;ב.}}, ובמדרש שכל טוב: &quot;רוב בני אדם מחבבים יום שהוא תשלום שנתן, שהוא כנגד אותו היום שנולד, ושמחים בו ועושין בו משתה&quot;{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/reader/pagepngs/33211_299_1247_2109.png בראשית מ, כ].}}.<br /> <br /> בנוסף לכך, נמצאו עדויות רבות מגדולי ישראל לאורך ההיסטוריה שציינו את יום הולדתם דוגמת ה'בן איש חי' שכתב: &quot;ויש נוהגין לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום טוב, וסימן יפה הוא, וכן נוהגין בביתנו&quot;{{הערה|שנה ראשונה, [[פרשת ראה]], סעיף יז. ועיי' שו&quot;ת גנזי יוסף ס&quot;ד. דברי הבן איש חי והגנזי יוסף הובאו בשיחת אחרון של פסח תשמ&quot;ח, הערה 81.}}.<br /> <br /> כך גם מסופר על החתם סופר וצאצאיו{{הערה|הקדמת אוהל לאה לכתב סופר על התורה. שו&quot;ת כתב סופר יורה דעה סימן קמח.}} וכן על [[החפץ חיים]] שהיו נוהגים לערוך סיום מסכת וסעודת מצווה ביום ההולדת שלהם{{הערה|בנוגע לחפץ חיים העדות המפורשת לכך היא רק בהזדמנות אחת, בשנת תרפ&quot;ח, אז ערך סיום מסכת לכבוד יום הולדתו בי&quot;א שבט.}}, וכך נהגו גם אצל אדמו&quot;רי בית רוז'ין{{הערה|(מנהגי מהריי&quot;ו סוליצא, נדפסו באור ישע הערה תתרס.}}.<br /> <br /> אצל חסידים ישנו נוסח ברכה מ[[הבעל שם טוב|בעל שם טוב]] שהיה נוהג לברך בה את בעלי ימי ההולדת: &quot;מזל טוב, השם יתברך זאל דיר געבן אריכות ימים ושנים געזונטע טעג און יאהרין בגשמיות וברוחניות&quot; (מזל טוב, השם יתברך יתן לך אריכות ימים ושנים, ימים ושנים בבריאות בגשמיות וברוחניות). [אדמו&quot;ר הזקן קיבל נוסח ברכה זה של הבעש&quot;ט בהיותו במעזריטש]. {{הערה| אג&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, חלק י, עמ' נג}}. <br /> <br /> רבי יחיאל יעקב מקוזניץ התבטא כי &quot;יום זה מסוגל לשאול דבר מאת ה', וימלא משאלותיו&quot;{{הערה|מליצי אש עמוד נד.}}, והאדמו&quot;ר מסטרופקוב-צאנז כתב: &quot;עושים סעודה ביום זה במקהלות ידידים ואוהבים, והם מברכים אותו&quot;{{הערה|דברי יחזקאל שרגא, פרשת ויקהל.}}.<br /> <br /> הרב ישראל ליפשיץ, מחבר פירוש 'תפארת ישראל' כתב בצוואתו: &quot;הנני מצווה לכם, בני ובנותי, ביום הלידה של כל אחד, יכתבו לו אחיו ואחיותיו ברכת מזל-טוב&quot;.<br /> <br /> יהודי הבלקן שעלו לירושלים נהגו ביום ההולדת השישים לערוך 'טקס מדידת תכריכים', ובכך היו מציינים את דברי חז&quot;ל ב[[מסכת אבות]]: &quot;בן שישים לזקנה&quot;.<br /> <br /> רבי חיים פלאג'י חיבר ספר שלם של לימוד בקשות ותפילות בהגיע האדם לגיל 70, וכתב בספרו 'צדקה לחיים' שנוהגים ביום זה להרבות בצדקה{{הערה|מערכת ה-ע' סעיף תקנ&quot;ה.}}, ואחרים כתבו שיש להוסיף ביום זה בעבודת ה' וביראת ה'{{הערה|הרב הלל פוסק בספרו 'הלל אומר' עמוד פט. שו&quot;ת חקל יצחק לר' יצחק אייזיק מספינקא מאמר ראשון סעיף ג'.}}, ושהוא יום של חשבון נפש{{הערה|הרב ניסים דיין בספרו 'מה אשיב להשם' עמוד צג. רבי דוד מתתיהו מביאלא בספרו 'אורחות דוד עמוד נט.}}, ושהוא יום של תענית ותשובה{{הערה|רבי משה כלפון הכהן, בספרו 'יד משה על התורה', עמוד יד.}}, והמקובל הרב סלמאן מוצפי כתב סדר רוחני שלם ליום ההולדת.<br /> <br /> עם זאת, היו כאלו{{הערה|ביניהם: דברי תורה להאדמו&quot;ר ממונקאטש מהדורה חמישית סימן פח, האדר&quot;ת בנפש דוד פרשת וישב עמוד קצה, שו&quot;ת ערוגות הבושם (לגבי גיל 70) או&quot;ח סימן רטו, שו&quot;ת קנין תורה בהלכה ח&quot;ג סימן כא.}} שהעדיפו שלא לציין את יום ההולדת ולא ראו בו חשיבות{{הערה|1=כתב עת זיכרון שלמה, תשנ&quot;ד, עמ' קצה-רכז. [https://hitbonenut.net/archives/444 סדרת עצות התניא: יום הולדת, פרק ב' - פרעה חוגג יום הולדת], מאת ד&quot;ר יחיאל הררי.}}, ואף טענו שזהו מנהג גויים{{הערה|על יסוד דברי חז&quot;ל במסכת עבודה זרה דף ח' שביום זה נהגו הגויים עובדי אלילים לערוך מסיבה.}} ודבר שהתחדש בין בני ישראל רק בדורות האחרונים, ועל כך השיב הרבי שזהו בדוגמת דינים וענינים נוספים שהתגלו רק כאשר הגיע זמנם אך לאחר שהתגלו - הם נעשים לחלק מהתורה{{הערה|1= שיחת שבת פרשת בראשית תשכ&quot;א, תורת מנחם חלק כט, עמ' 141 ואילך. התוועדויות תשמ&quot;ח חלק ב, עמ' 480, סי&quot;ד. ועיי' גם שם עמ' 176. עיי' גם התוועדויות תשמ&quot;ג ח&quot;ג עמ' 1221.}}.<br /> <br /> ==בחסידות חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מבצע יום הולדת|מבצע יום הולדת/מנהגי יום הולדת]]}}<br /> בקרב [[רבותינו נשיאנו]] צויין יום ההולדת בין השאר על ידי אמירת [[דא&quot;ח|מאמר חסידות]], אך לא ברבים ובפרסום, מיוסד על דברי חז&quot;ל בירושלמי אשר ביום ההולדת מזלו של אדם גובר, וכן על יסוד לשון הכתוב &quot;והימים אלה נזכרים ונעשים&quot;, שבכל שנה חוזרים הדברים לקדמותם{{הערה|באגרות קודש חלק ט&quot;ז עמוד מה, כותב הרבי ש'מעשה רב' חזק יותר מכל סברה וראיה, והיות שרבותינו נשיאינו נהגו בכך - זהו המקור הטוב ביותר.}}.<br /> <br /> [[הרבי]] הפך את יום ההולדת לנחלת הכלל, ולאחר [[הסתלקות]] [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]] אף פתח ב[[מבצע יום הולדת]].<br /> <br /> בספר [[היום יום]] בתאריך [[י&quot;א ניסן]] מובא פתגם אודות יום הולדת, המדבר על כך שיום זה הוא יום של [[חשבון נפש]]{{הערה|בדומה לכך מסופר על הכתב סופר שביום הולדתו ה-54 ראוהו תלמידיו בוכה, וכששאלוהו לסיבת הבכי, השיב שזה משום שעשה חשבון נפש.}}.<br /> <br /> ישנם כעשרה [[מנהגי יום הולדת]]{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kovetz%20Yom%20Holedes.pdf קובץ יום הולדת] בהוצאת [[ועד אברכי אנ&quot;ש צפת]]}}, חלקם תוקנו על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. מהם: [[התבוננות]] וחשבון נפש, הוספה בלימוד התורה, הוספה בצדקה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשמ&quot;ח]]}}<br /> <br /> הרבי מסביר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&amp;hilite=313d794c-d467-4ff6-83f8-3e1c46170c39&amp;st=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA&amp;pgnum=436 התוועדויות [[תשמ&quot;ב]] עמ' 2182]}} כי מהותו של יום ההולדת היא שבזמן זה נעשה האדם למציאות בפני עצמו, שהרי עובר בבטן אמו נחשב כחלק מגוף האם{{הערה|1=כלשון הגמרא: עובר ירך אמו, חולין נח, א.}}.<br /> <br /> מכיון שלידת ילד יהודי מזרזת את ה[[גאולה]], השמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל{{הערה|שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי&quot;ז.}}.<br /> <br /> בנוסף לכך מציין הרבי, שכיון וביום הבר מצוה צריכה להיות שמחה גדולה כמו ביום החופה, ובכל שנה ההמשכות של אותו יום חוזרות ונעורות, צריכה להיות שמחה ביום ההולדת מצד השמחה שחוזרות ונעורות ההמשכות של יום הבר מצווה{{הערה|שם=חי אלול כב|שיחת ח&quot;י אלול תשכ&quot;ב בתחילתה.}}.<br /> <br /> בנוגע ל[[גר]], כותב הרבי{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Cadaner-Ilulian%20-%20Elul%2015%2C%205777.pdf תשורה של משפחת קדנר עמוד 7].}} שיום הולדתו הוא היום בו נתגייר, היות וגר שנתגייר כקטן שנולד.<br /> <br /> אצל הרבי היו כמה וכמה חסידים שנכנסו ליחידות והרבי תיקן אותם בנוגע ליום הולדתם, וכאשר ביררו זאת בתעודת הלידה, גילו שאכן הרבי צדק וכל השנים חגגו את יום הולדתם בתאריך הלא נכון{{הערה|ראו לדוגמה 'קוראים כותבים', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1993 עמוד 21 (ר' [[יצחק ליברמן]]), ועוד.}}.<br /> <br /> ===יחידות לכבוד יום ההולדת===<br /> במשך שנים ארוכות, נהגו החסידים להיכנס אל הרבי בקשר עם יום ההולדת. באופן כללי, בשונה מאברכים שלעיתים היו נכנסים ליחידות פעמים נוספות, בחורי הישיבות היו נכנסים רק פעם אחת בשנה, בסמיכות ליום ההולדת.<br /> <br /> הרבי מצידו העניק קדימות לחסידים שהיו מעוניינים להיכנס ליחידות לכבוד יום ההולדת, והם היו נכנסים בלי להמתין לפי התור. המזכיר היה רושם את שמותיהם בנפרד משאר הרשימה, כיון שהרבי התנה זאת בכך שהיחידויות שלהם יוקדשו לקבלת ברכה ליום הולדת בלבד, ולא יעסקו בדברים נוספים.<br /> <br /> נוהג זה נמשך עד לחודש תשרי תשל&quot;ה, אז הכריז הרבי בהתוועדות של שבת בראשית{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4611&amp;st=&amp;pgnum=12&amp;hilite= מפתח עניינים לשיחות קודש], ר' יצחק מאיר סוסובר [http://yomanim.com/images/8/8c/%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%94_-_%D7%A8%27_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A1%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%A8.pdf ביומן עמוד 30].}} שמעתה ואילך יפסק נוהג זה, והסביר שלמעשה ענין זה לא היה נהוג בדורות קודמים אצל נשיאי חסידות חב&quot;ד, והחשבון היה שיקדישו לכך זמן במטרה שזה יפעל גדולות ונצורות, אך משהתברר שלא כך הם פני הדברים, הרבי החליט לבטל נוהג זה{{הערה|שבועון בית משיח ה' שבט תש&quot;פ עמוד 42.}}.<br /> <br /> ===מזלו גובר===<br /> התגברות המזל ביום הולדת, משמעותה שיש תוספת כח ממקור הנשמה שמשפיעה לו ביתר תוקף ביום ההולדת{{הערה|כלומר ש'מזל' הוא בדומה ללשון הפסוק 'ונוזלים מן לבנון', ש'נוזלים' לו כוחות מרובים יותר.}}.<br /> <br /> ההשפעה המיוחדת שיש לאדם ביום ההולדת, אינה רק בנוגע אליו בעצמו, אלא גם בנוגע לבני משפחתו, ילדיו ונכדיו{{הערה|אגרות קודש חלק לו אגרת יב'רלה, מתאריך כ' חשון תשד&quot;מ.}}.<br /> <br /> ===עוגת יום הולדת===<br /> באחת השנים פנה הרבי למזכירו הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] ביום הולדתו ט&quot;ו כסלו ושאלו: &quot;היום הוא יום ההולדת שלך, הכינו עבורך עוגת יום הולדת?&quot;... הרב קרינסקי סימן בכתפיו כאומר &quot;איני יודע&quot;, והרבי אמר: &quot;צריך שיהיה לכם עוגת יום הולדת&quot;. למחרת, כשפגש אותו הרבי, שאלו שוב בחיוך באם אכן הייתה עוגת יום הולדת{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;id=512 סיפורים מהרבי בפרסום ראשון] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.<br /> <br /> בהזדמנות אחרת כאשר עברו ילד ואמו ב[[חלוקת דולרים]] בסמיכות לחג הפסח, והילד אמר לרבי שיום הולדתו יחול בשבוע הבא, ב[[חול המועד פסח]], התעניין הרבי מה עם העוגה, וכאשר הילד לא ידע מה להשיב, פנה הרבי לאמא ואמר &quot;שתהיה עוגה - לפני או אחרי יום ההולדת&quot;{{הערה|תשורה 'מפי השמועה', ישיבה לצעירים בית שמש חנוכה ה'תש&quot;פ.}}.<br /> <br /> == יום הולדת חסידי ==<br /> <br /> היום בו מגיע [[חסיד]] לראשונה לרבי נחשב בקרב חסידים כיום ההולדת החסידי&quot;. ענין זה מוזכר בספר [[היום יום]]. הרבי הורה מספר פעמים ל[[חסיד]]ים שכתבו לו אודות תאריך הגעתם אליו בפעם הראשונה, אודות קיום מנהגי יום הולדת{{הערה|אראנו נפלאות עמוד 49. ביחידות לר' בערל יוניק, עשרים שנה לאחר היחידות הראשונה שלו בז' אייר תש&quot;י: &quot;בוודאי תנהג במנהגי יום הולדת&quot;.}}.<br /> <br /> הרבי אף הסביר את הסיבה לכך, היות ו&quot;כאשר חסיד בא אל רבו - נעשה אצלו תכלית הביטול דמציאותו הקודמת, ונעשה בזה מציאות חדשה&quot;{{הערה|משיחת שבת פרשת נשא תשמ&quot;ח, מוגה. התוועדויות תשמ&quot;ח חלק ג' עמוד 464.}}, ולכן נחשב יום זה אצלו כיום הולדת, ועד שבכמה ענינים הפעם הראשונה בה באים אל הרבי נעלית יותר מיום ההולדת עצמו, היות וביום ההולדת יש גם ענין של ירידה ששוכח את התורה שלמד במעי אמו, מה שאין כן כשמגיע אל הרבי.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[מבצע יום הולדת]]<br /> <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[נטעי גבריאל]] - יום הולדת'''. הנהגות מיוחדות ומנהגי יום הולדת. מאת הרב [[גבריאל ציננער]]. תשע&quot;ח.<br /> *'''מבצע יום הולדת''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2002 עמוד 42<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/60th%20Birthday.pdf יום הולדת השישים] - לקט אגרות קודש ושיחות מהרבי לגבי יום הולדת של יובל ה-60, י&quot;ל על ידי מכון [[JLI]] לקראת יום הולדתו השישים של הרב [[משה קוטלרסקי]] <br /> *[http://www.hageula.com/study/sichot/3721.html הפן הרוחני של אירוע יום ההולדת] משיחות הרבי אודות יום הולדת, אתר הגאולה<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74951 מתי לחגוג יום הולדת כאשר אין ידוע תאריך הלידה?], תשובת הרבי מפי השליח הרב זלמן ליברוב, כג אדר התשע&quot;ג (05.03.2013) {{אינפו}}<br /> *הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/3/30/134544072701.html למה באמת שמחים ביום הולדת]''', [[התוועדות]] כתובה בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון שבת פרשת שמיני תשע&quot;ו<br /> *'''[http://teshura.com/תשורה%20ברית%20מנחם%20מענדל%20נוטיק.pdf ברכת המלך]''', ברכות הרבי לבעלי ימי הולדת, לפי סדר השנים {{PDF}}<br /> *שניאור זלמן גרשוביץ, '''[https://drive.google.com/file/d/1uaZEPB1XBuAx8dqBGAkR__oiBSLZDkld/view לקט מכתבים מרבותינו נשיאינו אודות יום הולדת גיל ה-70]''', ספר פלפולים 'אבוא בגבורות' ישיבת תומכי תמימים ברינואה ב' אדר ה'תשפ&quot;ה עמוד 597<br /> *זושא וולף, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/601ecd7dbcfda_1612631421.pdf מזלו גובר]''', סקירה תורנית אודות מהותו של 'יום הולדת', בתוך קובץ 'שבענו מטובך', טבת תשפ&quot;א {{PDF}}{{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/604644b7b10bc_1615217847.pdf משמעות יום הולדת ה-120]''', לקט מתורת רבותינו נשיאינו, לרגל 120 שנה להולדת [[הרבנית חיה מושקא]] {{PDF}}{{COL}}<br /> *הרב בכור יוחנוב, [https://drive.google.com/drive/folders/1fKIsD3QF9xj8R4IlhHT-xbxUmLdtNdrn חגיגת יום הולדת במנהגי ישראל?] בתוך קובץ הארות מבית המדרש של קהילת חב&quot;ד לוד, גליון 13, אדר שני תשע&quot;ט<br /> *הרב יוסף ישעיה ברוין, '''[https://chabadinfo.com/beis-medrash/birthday-celebrations-in-halacha/ חגיגות יום הולדת בהלכה]''', באתר [[חב&quot;ד אינפו]] באנגלית<br /> <br /> '''מדיה'''<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/657599/ רבי לילדים: יוֹם הֻלֶּדֶת שָׁמֵחַ! • מיוחד]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129752 מבצע יום הולדת: ברכות והוראות של הרבי בחלוקת הדולרים • לקט]''' {{COL}}{{וידאו}}<br /> *'''[https://anash.org/take-your-birthday-bash-up-a-notch/ למה חוגגים יום הולדת כל החיים?]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/667478/ לקט מיוחד: ברכות, איחולים, הוראות לימי הולדת]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/135853 מה עושים ב'יום הולדת'? • צפו בסרטון החדש בהפקת 'יהדותון']''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> <br /> {{אירועים יהודיים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]<br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=770_(%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=773098 2025-06-04T18:27:16Z

<p>ישראל 17: /* גמטריאות */</p> <hr /> <div>{{מספר<br /> |שם=מספר שבע מאות ושבעים<br /> |תמונה=<br /> [[קובץ:מספר 770.jpg|150px]]<br /> }}<br /> '''770''' הוא מספר הקשור ביותר עם [[חסידות חב&quot;ד]], כיוון שהוא כתובת מרכז חב&quot;ד העולמי השוכן ברחוב [[איסטרן פארקווי 770]]. הרבי התייחס מספר פעמים לקשר התוכני בין המספר למבנה.<br /> <br /> ==מהות המספר==<br /> [[קובץ:כתובת 770.png|250xp|שמאל|ממוזער|מספר הבית שעל בנין [[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי]]]]<br /> המספר 770 מורה על שלימות, כי הוא שילוב של המספר [[שבע]] כפי שהוא כלול מ[[עשר]] - מספר השלם, ושבע כפי שהוא כלול מ[[מאה]] - מספר בתכלית השלימות, ועד שכולל את שני מעלות השלימות יחד.<br /> <br /> וענינו ב[[תורת החסידות]]: המספר שבע קשור עם מציאות ה[[עולם]] ש[[בריאת העולם|נברא]] בשבעה ימים, וב[[ז' מדות|שבע מדות]]. והשלימות של המספר שבע מורה על שלימות עבודת [[בני ישראל]] ב[[בירור התחתון|בירור העולם]] שאז היא [[ביאת המשיח]]{{הערה|שם=בית רבינו|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ז'.}}.<br /> <br /> ==[[גימטריה|גמטריאות]]==<br /> לכבוד [[י' שבט]] [[תש&quot;פ]] שהיה שנת השבעים לנשיאות [[הרבי]], הוציא הרב קומר מ[[צפת]] קובץ המכיל 70 גימטריאות חסידיות של המספר 770. כמה גימטריאות אף מופיעים בשיחות הרבי, ומהם:<br /> *770 בגימטריה פרצת שקשור עם ה[[גאולה]] כנאמר &quot;עלה הפורץ לפניהם{{הערה|מיכה ב' י&quot;ג.}}&quot; שמתייחס על [[משיח]], וכן מורה שמ[[770]] יוצאת אורה לכל העולם{{הערה|שם=בית רבינו}}.<br /> *770 בגימטריה [[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי|בית משיח]]{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] הערה 91.}}.<br /> *770 בגימטריה [[צרפת]]{{הערה|מובא בשיחה שנאמרה בשבת כ&quot;ג כסלו, שבת מברכים חודש טבת תשנ&quot;ב, והוגהה על ידי הרבי ביידיש. השיחה מבארת איך שהעולם בכלל, ובפרט מדינת צרפת, מוכנים דוקא בדורנו לקבלת פני משיח צדקנו.}}.<br /> <br /> יש עוד כמה גימטריאות שקשורות למספר הזה, ומהם:<br /> *770 בגימטריה &quot;מאסף לכל המחנות&quot;{{הערה|באחד ה[[ראלי]] (שצולם) לקראת סיום הכינוס אמר הרב [[יעקב יהודה הכט]] (שהיה מנחה הכינוס) לפני הרבי, ש770 בגימטריה &quot;מאסף לכל המחנות&quot; והרבי חייך ועשה תנועה בראשו.}}.<br /> *770 בגימטריה &quot;המלוכה והממשלה לחי עלמים&quot;.<br /> *770 בגימטריה &quot;לגאולה שלימה בקרוב&quot;.<br /> *770 בגימטריה &quot;ברוקל(י)ן ניו יורק&quot;.<br /> *770 בגימטריה &quot;אות המשיח&quot;.<br /> *770 בגימטריה &quot;בן דוד משיח צדקנו גואלנו&quot;.<br /> <br /> ==[[צרפת|שימוש במספר]]==<br /> כאשר פורסמה מודעה ב[[עיתון כפר חב&quot;ד]] כשהסכום שצוין בה היה מספר 770, ציווה הרבי לגנוז את כל עותקי העיתון ולהדפיסו מחדש ללא המודעה המדוברת{{הערה|שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2000, הובא גם בספר [[אוצר החסידים]].}}.<br /> <br /> קיימות פרשנויות שונות לפיהם קיים חילוק בין המקרה עליו נסוב מענה הרבי לבין מקרים אחרים. כיום בקרב חלק מחסידי חב&quot;ד נהוג לעשות שימוש במספר כמו שילובו במספר הטלפון שלהם, שימוש במחזיק מפתחות בו מופיע המספר, ועוד.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:770|מ]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=770_(%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=773092 2025-06-04T17:54:55Z

<p>ישראל 17: /* גמטריאות */</p> <hr /> <div>{{מספר<br /> |שם=מספר שבע מאות ושבעים<br /> |תמונה=<br /> [[קובץ:מספר 770.jpg|150px]]<br /> }}<br /> ה'''מספר 770''' הוא מספר קשור ביותר עם [[חסידות חב&quot;ד]], כיוון שהוא כתובת מרכז חב&quot;ד העולמי השוכן ברחוב [[איסטרן פארקווי 770]]. הרבי התייחס מספר פעמים לקשר התוכני בין המספר למבנה.<br /> <br /> ==מהות המספר==<br /> [[קובץ:כתובת 770.png|250xp|שמאל|ממוזער|מספר הבית שעל בנין [[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי]]]]<br /> המספר 770 מורה על שלימות, כי הוא שילוב של המספר [[שבע]] כפי שהוא כלול מ[[עשר]] - מספר השלם, ושבע כפי שהוא כלול מ[[מאה]] - מספר בתכלית השלימות, ועד שכולל את שני מעלות השלימות יחד.<br /> <br /> וענינו ב[[תורת החסידות]]: המספר שבע קשור עם מציאות ה[[עולם]] ש[[בריאת העולם|נברא]] בשבעה ימים, וב[[ז' מדות|שבע מדות]]. והשלימות של המספר שבע מורה על שלימות עבודת [[בני ישראל]] ב[[בירור התחתון|בירור העולם]] שאז היא [[ביאת המשיח]]{{הערה|שם=בית רבינו|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ז'.}}.<br /> <br /> ==גמטריאות==<br /> לכבוד [[י' שבט]] [[תש&quot;פ]] שהיה שנת השבעים לנשיאות [[הרבי]], הוציא הרב קומר מ[[צפת]] קובץ המכיל 70 גימטריאות חסידיות של המספר 770. כמה גימטריאות אף מופיעים בשיחות הרבי, ומהם:<br /> *770 בגימטריא פרצת שקשור עם ה[[גאולה]] כנאמר &quot;עלה הפורץ לפניהם{{הערה|מיכה ב' י&quot;ג.}}&quot; שמתייחס על [[משיח]], וכן מורה שמ[[770]] יוצאת אורה לכל העולם{{הערה|שם=בית רבינו}}.<br /> *770 בגימטריא [[בית משיח]]{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] הערה 91.}}.<br /> *770 בגימטריא [[צרפת]].<br /> *770 בגימטריא &quot;מאסף לכל המחנות&quot;{{הערה|באחד ה[[ראלי]] (שצולם) לקראת סיום הכינוס אמר הרב [[יעקב יהודה הכט]] (שהיה מנחה הכינוס) לפני הרבי, ש770 בגימטריא &quot;מאסף לכל המחנות&quot; והרבי חייך ועשה תנועה בראשו.}}.<br /> <br /> ==[[צרפת|שימוש במספר]]==<br /> כאשר פורסמה מודעה ב[[עיתון כפר חב&quot;ד]] כשהסכום שצוין בה היה מספר 770, ציווה הרבי לגנוז את כל עותקי העיתון ולהדפיסו מחדש ללא המודעה המדוברת{{הערה|שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2000, הובא גם בספר [[אוצר החסידים]].}}.<br /> <br /> קיימות פרשנויות שונות לפיהם קיים חילוק בין המקרה עליו נסוב מענה הרבי לבין מקרים אחרים. כיום בקרב חלק מחסידי חב&quot;ד נהוג לעשות שימוש במספר כמו שילובו במספר הטלפון שלהם, שימוש במחזיק מפתחות בו מופיע המספר, ועוד.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:770|מ]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%91%22%D7%A9&diff=773081 2025-06-04T16:47:22Z

<p>ישראל 17: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:צוואת הריבש.jpg|שמאל|ממוזער|180px|שער ההוצאה הראשונה (?)]]<br /> <br /> '''צוואת הריב&quot;ש''' הוא ספר המכיל ליקוט מאמרות [[הבעל שם טוב]].<br /> <br /> ==תוכן הספר==<br /> <br /> הספר מכיל &quot;צוואת הנהגות ישרות ועצות גדולות ונפלאות ל[[עבודת הבורא]] ב[[תורה]] וב[[תפילה]] ובשאר [[מדות]] מקדוש ה' אשר כמוהו לא היה מימות הראשונים חד משמי שמיא [[נח&quot;ת]]&quot; (מתוך דף השער).<br /> <br /> ==כתיבתו==<br /> <br /> שלא כמשתמע משם הספר, הספר לא נכתב על ידי [[הבעל שם טוב]] עצמו, אלא הוא ליקוט מאמרותיו שנכתבו על ידי תלמידו רבי ישעיה מיאנוב.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] בספר ה[[תניא]] ([[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ה|אגרת הקודש סימן כ&quot;ה]]) אומר על הספר: &quot;שבאמת אינה צוואתו [כלל], ולא ציוה כלל לפני פטירתו, רק הם לקוטי אמרותיו הטהורות שלקטו לקוט בתר לקוטי ולא ידעו לכוין הלשון על מתכונתו, אך המכוון הוא אמת לאמיתו&quot;.<br /> <br /> כך גם ענה לחוקריו ב[[מאסר אדמו&quot;ר הזקן|מאסרו]] כאשר הקשו לו מהנאמר בספר.<br /> <br /> הספר מובא בספרי [[רבותינו נשיאינו]] פעמים בודדות בלבד. משנת ה'[[תש&quot;כ]] החל הרבי לבאר ספר זה.<br /> <br /> ==מהדורות==<br /> <br /> ההדפסה הראשונה שידועה לנו הייתה בשנת [[תקנ&quot;ג]] בעיר זאלקווא{{הערה|לפניה היו שתי הוצאות נוספות חסרות מקום ו/או זמן.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]], בהוראת [[הרבי]] ערכה והדפיסה [[קה&quot;ת]] את הספר בהוצאה מתוקנת עם הוספות רבות, בעריכת הרב [[יעקב עמנואל שוחט]]. בשנים [[תשמ&quot;ב]] ו[[תנש&quot;א]] הודפס הספר שוב עם עוד הוספות מהעורך.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] הודפס הספר מחדש על ידי [[מערכת אוצר החסידים]] עם הוספות, כאשר הביאורים מהרבי מלך המשיח נסדרו מחדש ונחלקו לסימנים (בתוספת ביאורים נוספים).<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://hebrewbooks.org/15791 צוואת הריב&quot;ש] באתר היברו בוקס {{PDF}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/18vxcbZ26ZHjpQUwXgss8sB9nalNKmalQ/view?usp=drive_link ביאורים בצוואת הריב&quot;ש]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי הבעל שם טוב]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_17&diff=773080 2025-06-04T16:46:57Z

<p>ישראל 17: </p> <hr /> <div><br /> {{תיבות משתמש|<br /> {{משתמש - תמים}}<br /> {{משתמש - דובר אידיש}}<br /> {{משתמש - אוהב להתוועד}}<br /> {{משתמש - אוהב חסידות}}<br /> {{משתמש - ביקר בבית חיינו}}<br /> {{משתמש - מגלה ענין בכתי&quot;קים}}<br /> [[קובץ:זאל ברינואה.jpg|65px|קישור=תות&quot;ל ברינוא]] משתמש זה למד ב[[תות&quot;ל ברינוא]]<br /> {{משתמש - חסיד חב&quot;ד}}<br /> [[קובץ:תמיםס.jpg|קישור=תומכי תמימים המרכזית]]משתמש זה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770|770]]<br /> {{משתמש - מעלה תמונות}}<br /> {{משתמש - מצפה לגאולה}}<br /> }}<br /> משתמש זה הינו חסיד ומקושר לכ&quot;ק אדמו&quot;ר, ודואג לכתוב ולערוך באתר חב&quot;דפדיה, לטובת הכלל.</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%96)&diff=770747 2025-05-28T18:32:23Z

<p>ישראל 17: /* התפתחות פעילות צא&quot;ח */</p> <hr /> <div>[[קובץ:כינוס_השלוחים_האזורי_פריז.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי הכ&quot;ג, המתקיים על ידי בית ליובאוויטש פריז, תשפ&quot;ב]]<br /> ארגון '''צעירי אגודת חב&quot;ד - פריז''' המכונה גם בשם '''בית ליובאוויטש - פריז''', נוסד על ידי הרב [[שמואל אזימוב]] בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ח]], כסניף של ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]].<br /> <br /> הארגון מאגד את [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ב[[פריז]] ובסביבה.<br /> <br /> ==התייסדות הארגון==<br /> כבר בשנות בחרותו החל הרב [[שמואל אזימאוו]] לעסוק בהפצת יהדות בפריז, ועם בואו בקשרי השידוכין - בסמיכות זמן ל[[חנוכת הבית]] של '[[בית ליובאוויטש (לונדון)|בית ליובאוויטש]]' ב[[לונדון]] על ידי המיועד להיות חמיו, הרב [[בן ציון שם טוב]], ובהוראת הרבי צירף הרב שם טוב את הרב אזימאוו למעמד חנוכת הבית היות ו&quot;בעתיד יהיה יושב ראש צא&quot;ח בפריז&quot;.<br /> <br /> לאחר החתונה, בטרם חזרתם ל[[צרפת]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מזכירו של הרבי, מסר לרב אזימאוו שידע כי נסיעתו לצרפת היא על מנת לפעול שם מהפכה.<br /> <br /> בהשגחה פרטית, זמן הגעתם לפריז הייתה בדיוק ב[[ב' אייר]], יום התייסדות צא&quot;ח המרכזית{{הערה|מספר ימים לפני נסיעתם נכנסו לבקר את הרבנית לקבל ברכת פרידה, ובמפתיע שאל אותם הרבנית מדוע הם כל כך ממהרים? והרי יכולים לנסוע בעוד כמה ימים? לפועל נסעו אז והיו להם כמה בעיות והוצרכו לחזור לניו יורק, כך שהגיעו לפאריז כמה ימים לאחרי זה בדיוק ביום ב' אייר (לכתחילה אריבער) – המהוה יום התייסדות צא&quot;ח. בדיוק ביום זה חל באותה שנה גם ערב ה-1 במאי 1968 – אז החלה המהפיכה הצרפתית של הסטונדטים.}}.<br /> <br /> ===התפתחות פעילות צא&quot;ח===<br /> לקראת חודש החגים של שנת [[תשכ&quot;ט]] התגברו הפעולות בהפצת המעיינות, והרב אזימוב הצליח לארגן קבוצה של עשרה מקורבים שיגיעו לשהות אצל הרבי במשך חודש החגים - רעיון שהיווה יוזמה חדשנית, וחברי הקבוצה זכו ליחס מיוחד מהרבי.<br /> <br /> קבוצה זו הפכה לימים לנושאי הדגל של המהפכה הצרפתית והצטרפו בעצמם לאנשי המהפכה. בעקבות הצלחתה של קבוצה זו שלוחים רבים חיקו נוספים את היוזמה והחלו לארגן קבוצות של מקורבים ל[[נסיעה לרבי]], וכן צא&quot;ח פאריז עצמה ארגנה ומארגנת קבוצות רבות של נסיעה לרבי.<br /> <br /> חמש שנים לאחר תחילת הפעילות הממוסדת, בשנת [[תשל&quot;ג]], נוסד בית ליובאוויטש, ו[[חנוכת הבית]] נערכה ב[[י&quot;ט כסלו]].<br /> <br /> לכבוד חנוכת הבית שלח הרבי מכתב מיוחד בו בירך אשר &quot;יהי' הבית הזה מגן ומחסה מהשפעות בלתי רצויות מבחוץ, הן אלו שבבחי' חורב ואש זרה והן אלו שבבחי' מטר ומים זידונים, חום וקור&quot;{{הערה|בהערות במכתב זה מציין הרבי לכל אחד מרבותינו נשיאנו, וכן את אביו כ&quot;ק הרה&quot;ג המקובל ר' לוי יצחק.}}.<br /> <br /> לאחר ייסוד בית ליובאוויטש, התעניין הרבי באופן מיוחד בנעשה במקום, הורה ביחידויות לבוא ולהשתתף בשיעורים המתקיימים שם ביום ראשון, וכן עודד צעירים מאנ&quot;ש לסייע בפעילות במקום: &quot;אשר היות ועכשיו נפתח ה'בית ליובאוויטש' בפאריז הרי בטח יהי' לכם מה לעשות ולפעול שם...&quot;.<br /> <br /> השיא בפעילות בבית ליובאוויטש הוא בימי ראשון, יום החופש המקובל בצרפת.<br /> <br /> בכל שנה מתקיים בפריז שתי כינוסי התועדות רבתי לכבוד [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]], ולכבוד טקס [[סיום הרמב&quot;ם]] השנתי, באחד מחשובי אולמי פריז, ושם מתכנסים מאות יהודים, מהם חסידי חב&quot;ד וגם הרבה מקורבים מהקהילות בפריז והסביבה, ונואמים מגדולי הרבנים והשלוחים מהמקום.<br /> <br /> מאות משפחות חסידי חב&quot;ד בצרפת וקרוב לשלש מאות צעירים מקורבים, סטודנטים ובחורים, מתכנסים בכל שנה בקיץ ב'הרי האלפיים' בסמינר השנתי האירופאי ללימודי יהדות, מתוך שעורי תורה בנגלה ובחסידות, עם התועדויות חסידיות, במשך שלושה שבועות על ידי ה'בית ליובאוויטש' שנוסד לפני כ-50 שנה, עם ברכתו של הרבי, ובהתחלה זה התחיל עם כמה עשרות צעירים והסמינר התקיים בחצרות ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ועם הזמן זה התפתח עד שהיגיעו להרי צרפת.<br /> <br /> ==הנהלת בית ליובאוויטש הנוכחית==<br /> *'''מנהל''' - הרב [[מנחם מענדל אזימוב]]<br /> *'''דובר''' - הרב [[חיים ניסנבוים|חיים שניאור ניסנבוים]].<br /> * הרב [[לוי יצחק אזימוב]]<br /> <br /> ==ה'לוקאל'==<br /> מרכז הארגון (ה'לוקאל') נמצא ברובע 9 בפריז ברחוב 'לה מרטין'. המוסד הזה הינו הבית חב״ד הראשון של פאריז והוא לאחרי שהרבי הכריז בתשל״ב על ע״א מוסדות חדשים לרגל יום הולדתו השבעים.<br /> <br /> במכתב שקבל הרב אזימוב מהרבי להתייסדות מרכז הבית ליובאוויטש (ה'לוקאל'), הרבי התבטא באומרו בברכה שמאד מהר אחרי פתיחת המוסד נאמר כבר ש'צר לי המקום' מרוב הצלחה{{הערה|שמעתי מפיו של הרב [[שמואל אזימוב]]. העורך}}.<br /> <br /> במקום קיים [[בית כנסת]] ו[[כולל]] לבעלי בתים, המפעיל מערך שיעורי תורה בכמה רמות. וכן חנות תשמישי קדושה ומשרדי הבית ליובאוויטש.<br /> <br /> במקום מתקיים מערך של הגהת [[סת&quot;ם]] עבור כל הבתי חב&quot;ד שבפריז והסביבה.<br /> <br /> במקום קיים מרכז הוצאה לאור, שמוציא מידי שבוע את העלון &quot;לה סידרה&quot; (הפרשה), שיחות של הרבי מתורגמות לצרפתית, תרגום של גיליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] וכן הפקת עלונים לקראת חגי ישראל עבור כלל הבתי חב&quot;ד ב[[צרפת]].<br /> <br /> ב&quot;בין הזמנים&quot; מתקיים ב&quot;לוקאל&quot; סדר בין הזמנים לבחורים בניהולו של השליח הרב לוי יצחק אזימאוו{{הערה|[https://chabad.info/news/918912/ דיווח ותמונות באתר חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> == 'בֶּ&quot;ל 19' ('BL19') ==<br /> [[קובץ:18-08-2021-22-31-16-07-10-2019-00-31-36-IMG 8192.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה המרכזי ברובע 19 - קומפלקס &quot;בית חיה מושקא&quot;]]<br /> המרכז הקהילתי של בית ליובאוויטש (ראשי תיבות &quot;בֶּ&quot;ל&quot;) נמצא בלב השכונה היהודית ברובע 19 בפריז. הנ״ל נמצא סמוך לקומפלקס &quot;בית חיה מושקא&quot; הכולל בית כנסת גדול ומפואר בו מכהן כרב הרב משה וישצקי, מקווה טהרה, וכן המוסד לבנות &quot;בית חנה&quot; המונה כ-2500 תלמידות, שתחת בית ליובאוויטש המנוהל ע&quot;י בנימין מרגי.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> מאות ספרי חסידות, וספרי קודש שתורגמו לצרפתית יצאו לאור על ידי הבית ליובאוויטש. <br /> <br /> במסגרת בית ליובאוויטש, פועלת 'קרן שמואל' העוסקת בהוצאה לאור של כותרים השייכים לפעילות החב&quot;דית בצרפת.<br /> <br /> בין הכותרים שיצאו לאור:<br /> *'''אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות צרפת''' בעריכת הרב [[זושא וולף]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''שבועון כפר חב&quot;ד''' גליון 2099 עמוד 28, על פעולת טקס סיום הרמב&quot;ם השנתי בפריז.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kinus%20Hashluchim%20-%20Paris%20-%20Iyaar%201%2C%205778.pdf יובל שנה לצא&quot;ח פאריז ומסודותיה]<br /> *[https://chabad.info/news/342972/ דינר מפואר: 50 שנה לפעילות בית ליובאוויטש בפריז] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/586349/ עשרות אלפי משלוחי מנות ליהודי צרפת • תיעוד] {{אינפו}} <br /> *[https://chabad.info/news/575156/ סדר לקוטי שיחות לאנ&quot;ש פריז בארגון בית ליובאוויטש] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצרפת]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%96)&diff=770746 2025-05-28T18:32:02Z

<p>ישראל 17: /* התפתחות פעילות צא&quot;ח */</p> <hr /> <div>[[קובץ:כינוס_השלוחים_האזורי_פריז.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי הכ&quot;ג, המתקיים על ידי בית ליובאוויטש פריז, תשפ&quot;ב]]<br /> ארגון '''צעירי אגודת חב&quot;ד - פריז''' המכונה גם בשם '''בית ליובאוויטש - פריז''', נוסד על ידי הרב [[שמואל אזימוב]] בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ח]], כסניף של ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]].<br /> <br /> הארגון מאגד את [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ב[[פריז]] ובסביבה.<br /> <br /> ==התייסדות הארגון==<br /> כבר בשנות בחרותו החל הרב [[שמואל אזימאוו]] לעסוק בהפצת יהדות בפריז, ועם בואו בקשרי השידוכין - בסמיכות זמן ל[[חנוכת הבית]] של '[[בית ליובאוויטש (לונדון)|בית ליובאוויטש]]' ב[[לונדון]] על ידי המיועד להיות חמיו, הרב [[בן ציון שם טוב]], ובהוראת הרבי צירף הרב שם טוב את הרב אזימאוו למעמד חנוכת הבית היות ו&quot;בעתיד יהיה יושב ראש צא&quot;ח בפריז&quot;.<br /> <br /> לאחר החתונה, בטרם חזרתם ל[[צרפת]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מזכירו של הרבי, מסר לרב אזימאוו שידע כי נסיעתו לצרפת היא על מנת לפעול שם מהפכה.<br /> <br /> בהשגחה פרטית, זמן הגעתם לפריז הייתה בדיוק ב[[ב' אייר]], יום התייסדות צא&quot;ח המרכזית{{הערה|מספר ימים לפני נסיעתם נכנסו לבקר את הרבנית לקבל ברכת פרידה, ובמפתיע שאל אותם הרבנית מדוע הם כל כך ממהרים? והרי יכולים לנסוע בעוד כמה ימים? לפועל נסעו אז והיו להם כמה בעיות והוצרכו לחזור לניו יורק, כך שהגיעו לפאריז כמה ימים לאחרי זה בדיוק ביום ב' אייר (לכתחילה אריבער) – המהוה יום התייסדות צא&quot;ח. בדיוק ביום זה חל באותה שנה גם ערב ה-1 במאי 1968 – אז החלה המהפיכה הצרפתית של הסטונדטים.}}.<br /> <br /> ===התפתחות פעילות צא&quot;ח===<br /> לקראת חודש החגים של שנת [[תשכ&quot;ט]] התגברו הפעולות בהפצת המעיינות, והרב אזימוב הצליח לארגן קבוצה של עשרה מקורבים שיגיעו לשהות אצל הרבי במשך חודש החגים - רעיון שהיווה יוזמה חדשנית, וחברי הקבוצה זכו ליחס מיוחד מהרבי.<br /> <br /> קבוצה זו הפכה לימים לנושאי הדגל של המהפכה הצרפתית והצטרפו בעצמם לאנשי המהפכה. בעקבות הצלחתה של קבוצה זו שלוחים רבים חיקו נוספים את היוזמה והחלו לארגן קבוצות של מקורבים ל[[נסיעה לרבי]], וכן צא&quot;ח פאריז עצמה ארגנה ומארגנת קבוצות רבות של נסיעה לרבי.<br /> <br /> חמש שנים לאחר תחילת הפעילות הממוסדת, בשנת [[תשל&quot;ג]], נוסד בית ליובאוויטש, ו[[חנוכת הבית]] נערכה ב[[י&quot;ט כסלו]].<br /> <br /> לכבוד חנוכת הבית שלח הרבי מכתב מיוחד בו בירך אשר &quot;יהי' הבית הזה מגן ומחסה מהשפעות בלתי רצויות מבחוץ, הן אלו שבבחי' חורב ואש זרה והן אלו שבבחי' מטר ומים זידונים, חום וקור&quot;{{הערה|בהערות במכתב זה מציין הרבי לכל אחד מרבותינו נשיאנו, וכן את אביו כ&quot;ק הרה&quot;ג המקובל ר' לוי יצחק.}}.<br /> <br /> לאחר ייסוד בית ליובאוויטש, התעניין הרבי באופן מיוחד בנעשה במקום, הורה ביחידויות לבוא ולהשתתף בשיעורים המתקיימים שם ביום ראשון, וכן עודד צעירים מאנ&quot;ש לסייע בפעילות במקום: &quot;אשר היות ועכשיו נפתח ה'בית ליובאוויטש' בפאריז הרי בטח יהי' לכם מה לעשות ולפעול שם...&quot;.<br /> <br /> השיא בפעילות בבית ליובאוויטש הוא בימי ראשון, יום החופש המקובל בצרפת.<br /> <br /> בכל שנה מתקיים בפריז שתי כינוסי התועדות רבתי לכבוד [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]], ולכבוד טקס [[סיום הרמב&quot;ם]] השנתי, באחד מחשובי אולמי פריז, ושם מתכנסים מאות יהודים, מהם חסידי חב&quot;ד וגם הרבה מקורבים מהקהילות בפריז והסביבה, ונואמים מגדולי הרבנים והשלוחים מהמקום.<br /> <br /> מאות משפחות חסידי חב&quot;ד בצרפת וקרוב לשלש מאות צעירים מקורבים, סטודנטים ובחורים, מתכנסים בכל שנה בקיץ ב'הרי האלפיים' בסמינר השנתי האירופאי ללימודי יהדות, מתוך שעורי תורה בנגלה ובחסידות, עם התועדויות חסידיות, במשך שלושה שבועות על ידי ה'בית ליובאוויטש' שנוסד לפני כ-50 שנה, עם ברכתו של הרבי, ובהתחלה זה התחיל עם כמה עשרות צעירים והסמינר התקיים בחצרות ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]],ועם הזמן זה התפתח עד שהיגיעו להרי צרפת.<br /> <br /> ==הנהלת בית ליובאוויטש הנוכחית==<br /> *'''מנהל''' - הרב [[מנחם מענדל אזימוב]]<br /> *'''דובר''' - הרב [[חיים ניסנבוים|חיים שניאור ניסנבוים]].<br /> * הרב [[לוי יצחק אזימוב]]<br /> <br /> ==ה'לוקאל'==<br /> מרכז הארגון (ה'לוקאל') נמצא ברובע 9 בפריז ברחוב 'לה מרטין'. המוסד הזה הינו הבית חב״ד הראשון של פאריז והוא לאחרי שהרבי הכריז בתשל״ב על ע״א מוסדות חדשים לרגל יום הולדתו השבעים.<br /> <br /> במכתב שקבל הרב אזימוב מהרבי להתייסדות מרכז הבית ליובאוויטש (ה'לוקאל'), הרבי התבטא באומרו בברכה שמאד מהר אחרי פתיחת המוסד נאמר כבר ש'צר לי המקום' מרוב הצלחה{{הערה|שמעתי מפיו של הרב [[שמואל אזימוב]]. העורך}}.<br /> <br /> במקום קיים [[בית כנסת]] ו[[כולל]] לבעלי בתים, המפעיל מערך שיעורי תורה בכמה רמות. וכן חנות תשמישי קדושה ומשרדי הבית ליובאוויטש.<br /> <br /> במקום מתקיים מערך של הגהת [[סת&quot;ם]] עבור כל הבתי חב&quot;ד שבפריז והסביבה.<br /> <br /> במקום קיים מרכז הוצאה לאור, שמוציא מידי שבוע את העלון &quot;לה סידרה&quot; (הפרשה), שיחות של הרבי מתורגמות לצרפתית, תרגום של גיליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] וכן הפקת עלונים לקראת חגי ישראל עבור כלל הבתי חב&quot;ד ב[[צרפת]].<br /> <br /> ב&quot;בין הזמנים&quot; מתקיים ב&quot;לוקאל&quot; סדר בין הזמנים לבחורים בניהולו של השליח הרב לוי יצחק אזימאוו{{הערה|[https://chabad.info/news/918912/ דיווח ותמונות באתר חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> == 'בֶּ&quot;ל 19' ('BL19') ==<br /> [[קובץ:18-08-2021-22-31-16-07-10-2019-00-31-36-IMG 8192.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה המרכזי ברובע 19 - קומפלקס &quot;בית חיה מושקא&quot;]]<br /> המרכז הקהילתי של בית ליובאוויטש (ראשי תיבות &quot;בֶּ&quot;ל&quot;) נמצא בלב השכונה היהודית ברובע 19 בפריז. הנ״ל נמצא סמוך לקומפלקס &quot;בית חיה מושקא&quot; הכולל בית כנסת גדול ומפואר בו מכהן כרב הרב משה וישצקי, מקווה טהרה, וכן המוסד לבנות &quot;בית חנה&quot; המונה כ-2500 תלמידות, שתחת בית ליובאוויטש המנוהל ע&quot;י בנימין מרגי.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> מאות ספרי חסידות, וספרי קודש שתורגמו לצרפתית יצאו לאור על ידי הבית ליובאוויטש. <br /> <br /> במסגרת בית ליובאוויטש, פועלת 'קרן שמואל' העוסקת בהוצאה לאור של כותרים השייכים לפעילות החב&quot;דית בצרפת.<br /> <br /> בין הכותרים שיצאו לאור:<br /> *'''אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות צרפת''' בעריכת הרב [[זושא וולף]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''שבועון כפר חב&quot;ד''' גליון 2099 עמוד 28, על פעולת טקס סיום הרמב&quot;ם השנתי בפריז.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kinus%20Hashluchim%20-%20Paris%20-%20Iyaar%201%2C%205778.pdf יובל שנה לצא&quot;ח פאריז ומסודותיה]<br /> *[https://chabad.info/news/342972/ דינר מפואר: 50 שנה לפעילות בית ליובאוויטש בפריז] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/586349/ עשרות אלפי משלוחי מנות ליהודי צרפת • תיעוד] {{אינפו}} <br /> *[https://chabad.info/news/575156/ סדר לקוטי שיחות לאנ&quot;ש פריז בארגון בית ליובאוויטש] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצרפת]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%96)&diff=770648 2025-05-28T13:48:08Z

<p>ישראל 17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:כינוס_השלוחים_האזורי_פריז.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי הכ&quot;ג, המתקיים על ידי בית ליובאוויטש פריז, תשפ&quot;ב]]<br /> ארגון '''צעירי אגודת חב&quot;ד - פריז''' המכונה גם בשם '''בית ליובאוויטש - פריז''', נוסד על ידי הרב [[שמואל אזימוב]] בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ח]], כסניף של ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]].<br /> <br /> הארגון מאגד את [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ב[[פריז]] ובסביבה.<br /> <br /> ==התייסדות הארגון==<br /> כבר בשנות בחרותו החל הרב [[שמואל אזימאוו]] לעסוק בהפצת יהדות בפריז, ועם בואו בקשרי השידוכין - בסמיכות זמן ל[[חנוכת הבית]] של '[[בית ליובאוויטש (לונדון)|בית ליובאוויטש]]' ב[[לונדון]] על ידי המיועד להיות חמיו, הרב [[בן ציון שם טוב]], ובהוראת הרבי צירף הרב שם טוב את הרב אזימאוו למעמד חנוכת הבית היות ו&quot;בעתיד יהיה יושב ראש צא&quot;ח בפריז&quot;.<br /> <br /> לאחר החתונה, בטרם חזרתם ל[[צרפת]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מזכירו של הרבי, מסר לרב אזימאוו שידע כי נסיעתו לצרפת היא על מנת לפעול שם מהפכה.<br /> <br /> בהשגחה פרטית, זמן הגעתם לפריז הייתה בדיוק ב[[ב' אייר]], יום התייסדות צא&quot;ח המרכזית{{הערה|מספר ימים לפני נסיעתם נכנסו לבקר את הרבנית לקבל ברכת פרידה, ובמפתיע שאל אותם הרבנית מדוע הם כל כך ממהרים? והרי יכולים לנסוע בעוד כמה ימים? לפועל נסעו אז והיו להם כמה בעיות והוצרכו לחזור לניו יורק, כך שהגיעו לפאריז כמה ימים לאחרי זה בדיוק ביום ב' אייר (לכתחילה אריבער) – המהוה יום התייסדות צא&quot;ח. בדיוק ביום זה חל באותה שנה גם ערב ה-1 במאי 1968 – אז החלה המהפיכה הצרפתית של הסטונדטים.}}.<br /> <br /> ===התפתחות פעילות צא&quot;ח===<br /> לקראת חודש החגים של שנת [[תשכ&quot;ט]] התגברו הפעולות בהפצת המעיינות, והרב אזימוב הצליח לארגן קבוצה של עשרה מקורבים שיגיעו לשהות אצל הרבי במשך חודש החגים - רעיון שהיווה יוזמה חדשנית, וחברי הקבוצה זכו ליחס מיוחד מהרבי.<br /> <br /> קבוצה זו הפכה לימים לנושאי הדגל של המהפכה הצרפתית והצטרפו בעצמם לאנשי המהפכה. בעקבות הצלחתה של קבוצה זו שלוחים רבים חיקו נוספים את היוזמה והחלו לארגן קבוצות של מקורבים ל[[נסיעה לרבי]], וכן צא&quot;ח פאריז עצמה ארגנה ומארגנת קבוצות רבות של נסיעה לרבי.<br /> <br /> חמש שנים לאחר תחילת הפעילות הממוסדת, בשנת [[תשל&quot;ג]], נוסד בית ליובאוויטש, ו[[חנוכת הבית]] נערכה ב[[י&quot;ט כסלו]].<br /> <br /> לכבוד חנוכת הבית שלח הרבי מכתב מיוחד בו בירך אשר &quot;יהי' הבית הזה מגן ומחסה מהשפעות בלתי רצויות מבחוץ, הן אלו שבבחי' חורב ואש זרה והן אלו שבבחי' מטר ומים זידונים, חום וקור&quot;{{הערה|בהערות במכתב זה מציין הרבי לכל אחד מרבותינו נשיאנו, וכן את אביו כ&quot;ק הרה&quot;ג המקובל ר' לוי יצחק.}}.<br /> <br /> לאחר ייסוד בית ליובאוויטש, התעניין הרבי באופן מיוחד בנעשה במקום, הורה ביחידויות לבוא ולהשתתף בשיעורים המתקיימים שם ביום ראשון, וכן עודד צעירים מאנ&quot;ש לסייע בפעילות במקום: &quot;אשר היות ועכשיו נפתח ה'בית ליובאוויטש' בפאריז הרי בטח יהי' לכם מה לעשות ולפעול שם...&quot;.<br /> <br /> השיא בפעילות בבית ליובאוויטש הוא בימי ראשון, יום החופש המקובל בצרפת.<br /> <br /> בכל שנה מתקיים בפריז שתי כינוסי התועדות רבתי לכבוד [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]], ולכבוד טקס [[סיום הרמב&quot;ם]] השנתי, באחד מחשובי אולמי פריז, ושם מתכנסים מאות יהודים, מהם חסידי חב&quot;ד וגם הרבה מקורבים מהקהילות בפריז והסביבה, ונואמים מגדולי הרבנים והשלוחים מהמקום.<br /> <br /> ==הנהלת בית ליובאוויטש==<br /> *'''מנהל''' - הרב [[מנחם מענדל אזימוב]]<br /> *'''דובר''' - הרב [[חיים ניסנבוים|חיים שניאור ניסנבוים]].<br /> <br /> ==ה'לוקאל'==<br /> מרכז הארגון (ה'לוקאל') נמצא ברובע 9 בפריז ברחוב 'לה מרטין'. המוסד הזה הינו הבית חב״ד הראשון של פאריז והוא לאחרי שהרבי הכריז בתשל״ב על ע״א מוסדות חדשים לרגל יום הולדתו השבעים.<br /> <br /> במכתב שקבל הרב אזימוב מהרבי להתייסדות מרכז הבית ליובאוויטש (ה'לוקאל'), הרבי התבטא באומרו בברכה שמאד מהר אחרי פתיחת המוסד נאמר כבר ש'צר לי המקום' מרוב הצלחה{{הערה|שמעתי מפיו של הרב [[שמואל אזימוב]]. העורך}}.<br /> <br /> במקום קיים [[בית כנסת]] ו[[כולל]] לבעלי בתים, המפעיל מערך שיעורי תורה בכמה רמות. וכן חנות תשמישי קדושה ומשרדי הבית ליובאוויטש.<br /> <br /> במקום מתקיים מערך של הגהת [[סת&quot;ם]] עבור כל הבתי חב&quot;ד שבפריז והסביבה.<br /> <br /> במקום קיים מרכז הוצאה לאור, שמוציא מידי שבוע את העלון &quot;לה סידרה&quot; (הפרשה), שיחות של הרבי מתורגמות לצרפתית, תרגום של גיליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] וכן הפקת עלונים לקראת חגי ישראל עבור כלל הבתי חב&quot;ד ב[[צרפת]].<br /> <br /> ב&quot;בין הזמנים&quot; מתקיים ב&quot;לוקאל&quot; סדר בין הזמנים לבחורים בניהולו של השליח הרב לוי יצחק אזימאוו{{הערה|[https://chabad.info/news/918912/ דיווח ותמונות באתר חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> == 'בֶּ&quot;ל 19' ('BL19') ==<br /> [[קובץ:18-08-2021-22-31-16-07-10-2019-00-31-36-IMG 8192.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה המרכזי ברובע 19 - קומפלקס &quot;בית חיה מושקא&quot;]]<br /> המרכז הקהילתי של בית ליובאוויטש (ראשי תיבות &quot;בֶּ&quot;ל&quot;) נמצא בלב השכונה היהודית ברובע 19 בפריז. הנ״ל נמצא סמוך לקומפלקס &quot;בית חיה מושקא&quot; הכולל בית כנסת גדול ומפואר בו מכהן כרב הרב משה וישצקי, מקווה טהרה, וכן המוסד לבנות &quot;בית חנה&quot; המונה כ-2500 תלמידות, שתחת בית ליובאוויטש המנוהל ע&quot;י בנימין מרגי.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> מאות ספרי חסידות, וספרי קודש שתורגמו לצרפתית יצאו לאור על ידי הבית ליובאוויטש. <br /> <br /> במסגרת בית ליובאוויטש, פועלת 'קרן שמואל' העוסקת בהוצאה לאור של כותרים השייכים לפעילות החב&quot;דית בצרפת.<br /> <br /> בין הכותרים שיצאו לאור:<br /> *'''אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות צרפת''' בעריכת הרב [[זושא וולף]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''שבועון כפר חב&quot;ד''' גליון 2099 עמוד 28, על פעולת טקס סיום הרמב&quot;ם השנתי בפריז.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kinus%20Hashluchim%20-%20Paris%20-%20Iyaar%201%2C%205778.pdf יובל שנה לצא&quot;ח פאריז ומסודותיה]<br /> *[https://chabad.info/news/342972/ דינר מפואר: 50 שנה לפעילות בית ליובאוויטש בפריז] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/586349/ עשרות אלפי משלוחי מנות ליהודי צרפת • תיעוד] {{אינפו}} <br /> *[https://chabad.info/news/575156/ סדר לקוטי שיחות לאנ&quot;ש פריז בארגון בית ליובאוויטש] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצרפת]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%96)&diff=770645 2025-05-28T13:41:57Z

<p>ישראל 17: /* התפתחות פעילות צא&quot;ח */</p> <hr /> <div>[[קובץ:כינוס_השלוחים_האזורי_פריז.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי הכ&quot;ג, המתקיים על ידי בית ליובאוויטש פריז, תשפ&quot;ב]]<br /> ארגון '''צעירי אגודת חב&quot;ד - פריז''' המכונה גם בשם '''בית ליובאוויטש - פריז''', נוסד על ידי הרב [[שמואל אזימוב]] בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ח]], כסניף של ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]].<br /> <br /> הארגון מאגד את [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ב[[פריז]] ובסביבה.<br /> <br /> ==התייסדות הארגון==<br /> כבר בשנות בחרותו החל הרב [[שמואל אזימאוו]] לעסוק בהפצת יהדות בפריז, ועם בואו בקשרי השידוכין - בסמיכות זמן ל[[חנוכת הבית]] של '[[בית ליובאוויטש (לונדון)|בית ליובאוויטש]]' ב[[לונדון]] על ידי המיועד להיות חמיו, הרב [[בן ציון שם טוב]], ובהוראת הרבי צירף הרב שם טוב את הרב אזימאוו למעמד חנוכת הבית היות ו&quot;בעתיד יהיה יושב ראש צא&quot;ח בפריז&quot;.<br /> <br /> לאחר החתונה, בטרם חזרתם ל[[צרפת]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מזכירו של הרבי, מסר לרב אזימאוו שידע כי נסיעתו לצרפת היא על מנת לפעול שם מהפכה.<br /> <br /> בהשגחה פרטית, זמן הגעתם לפריז הייתה בדיוק ב[[ב' אייר]], יום התייסדות צא&quot;ח המרכזית{{הערה|מספר ימים לפני נסיעתם נכנסו לבקר את הרבנית לקבל ברכת פרידה, ובמפתיע שאל אותם הרבנית מדוע הם כל כך ממהרים? והרי יכולים לנסוע בעוד כמה ימים? לפועל נסעו אז והיו להם כמה בעיות והוצרכו לחזור לניו יורק, כך שהגיעו לפאריז כמה ימים לאחרי זה בדיוק ביום ב' אייר (לכתחילה אריבער) – המהוה יום התייסדות צא&quot;ח. בדיוק ביום זה חל באותה שנה גם ערב ה-1 במאי 1968 – אז החלה המהפיכה הצרפתית של הסטונדטים.}}.<br /> <br /> ===התפתחות פעילות צא&quot;ח===<br /> לקראת חודש החגים של שנת [[תשכ&quot;ט]] התגברו הפעולות בהפצת המעיינות, והרב אזימוב הצליח לארגן קבוצה של עשרה מקורבים שיגיעו לשהות אצל הרבי במשך חודש החגים - רעיון שהיווה יוזמה חדשנית, וחברי הקבוצה זכו ליחס מיוחד מהרבי.<br /> <br /> קבוצה זו הפכה לימים לנושאי הדגל של המהפכה הצרפתית והצטרפו בעצמם לאנשי המהפכה. בעקבות הצלחתה של קבוצה זו שלוחים רבים חיקו נוספים את היוזמה והחלו לארגן קבוצות של מקורבים ל[[נסיעה לרבי]], וכן צא&quot;ח פאריז עצמה ארגנה ומארגנת קבוצות רבות של נסיעה לרבי.<br /> <br /> חמש שנים לאחר תחילת הפעילות הממוסדת, בשנת [[תשל&quot;ג]], נוסד בית ליובאוויטש, ו[[חנוכת הבית]] נערכה ב[[י&quot;ט כסלו]].<br /> <br /> לכבוד חנוכת הבית שלח הרבי מכתב מיוחד בו בירך אשר &quot;יהי' הבית הזה מגן ומחסה מהשפעות בלתי רצויות מבחוץ, הן אלו שבבחי' חורב ואש זרה והן אלו שבבחי' מטר ומים זידונים, חום וקור&quot;{{הערה|בהערות במכתב זה מציין הרבי לכל אחד מרבותינו נשיאנו, וכן את אביו כ&quot;ק הרה&quot;ג המקובל ר' לוי יצחק.}}.<br /> <br /> לאחר ייסוד בית ליובאוויטש, התעניין הרבי באופן מיוחד בנעשה במקום, הורה ביחידויות לבוא ולהשתתף בשיעורים המתקיימים שם ביום ראשון, וכן עודד צעירים מאנ&quot;ש לסייע בפעילות במקום: &quot;אשר היות ועכשיו נפתח ה'בית ליובאוויטש' בפאריז הרי בטח יהי' לכם מה לעשות ולפעול שם...&quot;.<br /> <br /> השיא בפעילות בבית ליובאוויטש הוא בימי ראשון, יום החופש המקובל בצרפת.<br /> <br /> בכל שנה מתקיים בפריז שתי כינוסי התועדות רבתי לכבוד [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]], ולכבוד טקס [[סיום הרמב&quot;ם]] השנתי, באחד מחשובי אולמי פריז, ושם מתכנסים מאות יהודים, מהם חסידי חב&quot;ד וגם הרבה מקורבים מהקהילות בפריז והסביבה, ונואמים מגדולי הרבנים והשלוחים מהמקום.<br /> <br /> ==הנהלת בית ליובאוויטש==<br /> *'''מנהל''' - הרב [[מנחם מענדל אזימוב]]<br /> *'''דובר''' - הרב [[חיים ניסנבוים|חיים שניאור ניסנבוים]].<br /> <br /> ==ה'לוקאל'==<br /> מרכז הארגון (ה'לוקאל') נמצא ברובע 9 בפריז ברחוב 'לה מרטין'. המוסד הזה הינו הבית חב״ד הראשון של פאריז והוא לאחרי שהרבי הכריז בתשל״ב על ע״א מוסדות חדשים לרגל יום הולדתו השבעים.<br /> <br /> במכתב שקבל הרב אזימוב מהרבי להתייסדות מרכז הבית ליובאוויטש (ה'לוקאל'), הרבי התבטא באומרו בברכה שמאד מהר אחרי פתיחת המוסד נאמר כבר ש'צר לי המקום' מרוב הצלחה{{הערה|שמעתי מפיו של הרב [[שמואל אזימוב]]. העורך}}.<br /> <br /> במקום קיים [[בית כנסת]] ו[[כולל]] לבעלי בתים, המפעיל מערך שיעורי תורה בכמה רמות. וכן חנות תשמישי קדושה ומשרדי הבית ליובאוויטש.<br /> <br /> במקום מתקיים מערך של הגהת [[סת&quot;ם]] עבור כל הבתי חב&quot;ד שבפריז והסביבה.<br /> <br /> במקום קיים מרכז הוצאה לאור, שמוציא מידי שבוע את העלון &quot;לה סידרה&quot; (הפרשה), שיחות של הרבי מתורגמות לצרפתית, תרגום של גיליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] וכן הפקת עלונים לקראת חגי ישראל עבור כלל הבתי חב&quot;ד ב[[צרפת]].<br /> <br /> ב&quot;בין הזמנים&quot; מתקיים ב&quot;לוקאל&quot; סדר בין הזמנים לבחורים בניהולו של השליח הרב לוי יצחק אזימאוו{{הערה|[https://chabad.info/news/918912/ דיווח ותמונות באתר חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> == 'בֶּ&quot;ל 19' ('BL19') ==<br /> [[קובץ:18-08-2021-22-31-16-07-10-2019-00-31-36-IMG 8192.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה המרכזי ברובע 19 - קומפלקס &quot;בית חיה מושקא&quot;]]<br /> המרכז הקהילתי של בית ליובאוויטש (ראשי תיבות &quot;בֶּ&quot;ל&quot;) נמצא בלב השכונה היהודית ברובע 19 בפריז. הנ״ל נמצא סמוך לקומפלקס &quot;בית חיה מושקא&quot; הכולל בית כנסת גדול ומפואר בו מכהן כרב הרב משה וישצקי, מקווה טהרה, וכן המוסד לבנות &quot;בית חנה&quot; המונה כ-2500 תלמידות, שתחת בית ליובאוויטש המנוהל ע&quot;י בנימין מרגי.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> מאות ספרי חסידות, וספרי קודש שתורגמו לצרפתית יצאו לאור על ידי הבית ליובאוויטש. <br /> <br /> במסגרת בית ליובאוויטש, פועלת 'קרן שמואל' העוסקת בהוצאה לאור של כותרים השייכים לפעילות החב&quot;דית בצרפת.<br /> <br /> בין הכותרים שיצאו לאור:<br /> *'''אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות צרפת''' בעריכת הרב [[זושא וולף]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kinus%20Hashluchim%20-%20Paris%20-%20Iyaar%201%2C%205778.pdf יובל שנה לצא&quot;ח פאריז ומסודותיה]<br /> *[https://chabad.info/news/342972/ דינר מפואר: 50 שנה לפעילות בית ליובאוויטש בפריז] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/586349/ עשרות אלפי משלוחי מנות ליהודי צרפת • תיעוד] {{אינפו}} <br /> *[https://chabad.info/news/575156/ סדר לקוטי שיחות לאנ&quot;ש פריז בארגון בית ליובאוויטש] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצרפת]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%96)&diff=770327 2025-05-27T10:08:06Z

<p>ישראל 17: /* ה&#039;לוקאל&#039; */</p> <hr /> <div>[[קובץ:כינוס_השלוחים_האזורי_פריז.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי הכ&quot;ג, המתקיים על ידי בית ליובאוויטש פריז, תשפ&quot;ב]]<br /> ארגון '''צעירי אגודת חב&quot;ד - פריז''' המכונה גם בשם '''בית ליובאוויטש - פריז''', נוסד על ידי הרב [[שמואל אזימוב]] בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ח]], כסניף של ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]].<br /> <br /> הארגון מאגד את [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ב[[פריז]] ובסביבה.<br /> <br /> ==התייסדות הארגון==<br /> כבר בשנות בחרותו החל הרב [[שמואל אזימאוו]] לעסוק בהפצת יהדות בפריז, ועם בואו בקשרי השידוכין - בסמיכות זמן ל[[חנוכת הבית]] של '[[בית ליובאוויטש (לונדון)|בית ליובאוויטש]]' ב[[לונדון]] על ידי המיועד להיות חמיו, הרב [[בן ציון שם טוב]], ובהוראת הרבי צירף הרב שם טוב את הרב אזימאוו למעמד חנוכת הבית היות ו&quot;בעתיד יהיה יושב ראש צא&quot;ח בפריז&quot;.<br /> <br /> לאחר החתונה, בטרם חזרתם ל[[צרפת]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מזכירו של הרבי, מסר לרב אזימאוו שידע כי נסיעתו לצרפת היא על מנת לפעול שם מהפכה.<br /> <br /> בהשגחה פרטית, זמן הגעתם לפריז הייתה בדיוק ב[[ב' אייר]], יום התייסדות צא&quot;ח המרכזית{{הערה|מספר ימים לפני נסיעתם נכנסו לבקר את הרבנית לקבל ברכת פרידה, ובמפתיע שאל אותם הרבנית מדוע הם כל כך ממהרים? והרי יכולים לנסוע בעוד כמה ימים? לפועל נסעו אז והיו להם כמה בעיות והוצרכו לחזור לניו יורק, כך שהגיעו לפאריז כמה ימים לאחרי זה בדיוק ביום ב' אייר (לכתחילה אריבער) – המהוה יום התייסדות צא&quot;ח. בדיוק ביום זה חל באותה שנה גם ערב ה-1 במאי 1968 – אז החלה המהפיכה הצרפתית של הסטונדטים.}}.<br /> <br /> ===התפתחות פעילות צא&quot;ח===<br /> לקראת חודש החגים של שנת [[תשכ&quot;ט]] התגברו הפעולות בהפצת המעיינות, והרב אזימוב הצליח לארגן קבוצה של עשרה מקורבים שיגיעו לשהות אצל הרבי במשך חודש החגים - רעיון שהיווה יוזמה חדשנית, וחברי הקבוצה זכו ליחס מיוחד מהרבי.<br /> <br /> קבוצה זו הפכה לימים לנושאי הדגל של המהפכה הצרפתית והצטרפו בעצמם לאנשי המהפכה. בעקבות הצלחתה של קבוצה זו שלוחים רבים חיקו נוספים את היוזמה והחלו לארגן קבוצות של מקורבים ל[[נסיעה לרבי]], וכן צא&quot;ח פאריז עצמה ארגנה ומארגנת קבוצות רבות של נסיעה לרבי.<br /> <br /> חמש שנים לאחר תחילת הפעילות הממוסדת, בשנת [[תשל&quot;ג]], נוסד בית ליובאוויטש, ו[[חנוכת הבית]] נערכה ב[[י&quot;ט כסלו]].<br /> <br /> לכבוד חנוכת הבית שלח הרבי מכתב מיוחד בו בירך אשר &quot;יהי' הבית הזה מגן ומחסה מהשפעות בלתי רצויות מבחוץ, הן אלו שבבחי' חורב ואש זרה והן אלו שבבחי' מטר ומים זידונים, חום וקור&quot;{{הערה|בהערות במכתב זה מציין הרבי לכל אחד מרבותינו נשיאנו, וכן את אביו כ&quot;ק הרה&quot;ג המקובל ר' לוי יצחק.}}.<br /> <br /> לאחר ייסוד בית ליובאוויטש, התעניין הרבי באופן מיוחד בנעשה במקום, הורה ביחידויות לבוא ולהשתתף בשיעורים המתקיימים שם ביום ראשון, וכן עודד צעירים מאנ&quot;ש לסייע בפעילות במקום: &quot;אשר היות ועכשיו נפתח ה'בית ליובאוויטש' בפאריז הרי בטח יהי' לכם מה לעשות ולפעול שם...&quot;.<br /> <br /> השיא בפעילות בבית ליובאוויטש הוא בימי ראשון, יום החופש המקובל בצרפת.<br /> <br /> ==הנהלת בית ליובאוויטש==<br /> *'''מנהל''' - הרב [[מנחם מענדל אזימוב]]<br /> *'''דובר''' - הרב [[חיים ניסנבוים|חיים שניאור ניסנבוים]].<br /> <br /> ==ה'לוקאל'==<br /> מרכז הארגון (ה'לוקאל') נמצא ברובע 9 בפריז ברחוב 'לה מרטין'. המוסד הזה הינו הבית חב״ד הראשון של פאריז והוא לאחרי שהרבי הכריז בתשל״ב על ע״א מוסדות חדשים לרגל יום הולדתו השבעים.<br /> <br /> במכתב שקבל הרב אזימוב מהרבי להתייסדות מרכז הבית ליובאוויטש (ה'לוקאל'), הרבי התבטא באומרו בברכה שמאד מהר אחרי פתיחת המוסד נאמר כבר ש'צר לי המקום' מרוב הצלחה{{הערה|שמעתי מפיו של הרב [[שמואל אזימוב]]. העורך}}.<br /> <br /> במקום קיים [[בית כנסת]] ו[[כולל]] לבעלי בתים, המפעיל מערך שיעורי תורה בכמה רמות. וכן חנות תשמישי קדושה ומשרדי הבית ליובאוויטש.<br /> <br /> במקום מתקיים מערך של הגהת [[סת&quot;ם]] עבור כל הבתי חב&quot;ד שבפריז והסביבה.<br /> <br /> במקום קיים מרכז הוצאה לאור, שמוציא מידי שבוע את העלון &quot;לה סידרה&quot; (הפרשה), שיחות של הרבי מתורגמות לצרפתית, תרגום של גיליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] וכן הפקת עלונים לקראת חגי ישראל עבור כלל הבתי חב&quot;ד ב[[צרפת]].<br /> <br /> ב&quot;בין הזמנים&quot; מתקיים ב&quot;לוקאל&quot; סדר בין הזמנים לבחורים בניהולו של השליח הרב לוי יצחק אזימאוו{{הערה|[https://chabad.info/news/918912/ דיווח ותמונות באתר חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> == 'בֶּ&quot;ל 19' ('BL19') ==<br /> [[קובץ:18-08-2021-22-31-16-07-10-2019-00-31-36-IMG 8192.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה המרכזי ברובע 19 - קומפלקס &quot;בית חיה מושקא&quot;]]<br /> המרכז הקהילתי של בית ליובאוויטש (ראשי תיבות &quot;בֶּ&quot;ל&quot;) נמצא בלב השכונה היהודית ברובע 19 בפריז. הנ״ל נמצא סמוך לקומפלקס &quot;בית חיה מושקא&quot; הכולל בית כנסת גדול ומפואר בו מכהן כרב הרב משה וישצקי, מקווה טהרה, וכן המוסד לבנות &quot;בית חנה&quot; המונה כ-2500 תלמידות, שתחת בית ליובאוויטש המנוהל ע&quot;י בנימין מרגי.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> מאות ספרי חסידות, וספרי קודש שתורגמו לצרפתית יצאו לאור על ידי הבית ליובאוויטש. <br /> <br /> במסגרת בית ליובאוויטש, פועלת 'קרן שמואל' העוסקת בהוצאה לאור של כותרים השייכים לפעילות החב&quot;דית בצרפת.<br /> <br /> בין הכותרים שיצאו לאור:<br /> *'''אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות צרפת''' בעריכת הרב [[זושא וולף]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kinus%20Hashluchim%20-%20Paris%20-%20Iyaar%201%2C%205778.pdf יובל שנה לצא&quot;ח פאריז ומסודותיה]<br /> *[https://chabad.info/news/342972/ דינר מפואר: 50 שנה לפעילות בית ליובאוויטש בפריז] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/586349/ עשרות אלפי משלוחי מנות ליהודי צרפת • תיעוד] {{אינפו}} <br /> *[https://chabad.info/news/575156/ סדר לקוטי שיחות לאנ&quot;ש פריז בארגון בית ליובאוויטש] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצרפת]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_17&diff=770326 2025-05-27T10:04:38Z

<p>ישראל 17: </p> <hr /> <div><br /> {{תיבות משתמש|<br /> {{משתמש - תמים}}<br /> {{משתמש - דובר אידיש}}<br /> {{משתמש - אוהב להתוועד}}<br /> {{משתמש - אוהב חסידות}}<br /> {{משתמש - ביקר בבית חיינו}}<br /> {{משתמש - מגלה ענין בכתי&quot;קים}}<br /> [[קובץ:זאל ברינואה.jpg|65px|קישור=תות&quot;ל ברינוא]] משתמש זה למד ב[[תות&quot;ל ברינוא]]<br /> {{משתמש - חסיד חב&quot;ד}}<br /> [[קובץ:תמיםס.jpg|קישור=תומכי תמימים המרכזית]]משתמש זה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770|770]]<br /> {{משתמש - מעלה תמונות}}<br /> {{משתמש - טכנלוגיה לפרנסה}}<br /> {{משתמש - מצפה לגאולה}}<br /> }}<br /> משתמש זה הינו חסיד ומקושר לכ&quot;ק אדמו&quot;ר, ודואג לכתוב ולערוך באתר חב&quot;דפדיה, לטובת הכלל.</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_17&diff=770324 2025-05-27T09:35:46Z

<p>ישראל 17: </p> <hr /> <div>{{תיבות משתמש|<br /> {{משתמש - תמים}}<br /> {{משתמש - דובר אידיש}}<br /> {{משתמש - אוהב להתוועד}}<br /> {{משתמש - אוהב חסידות}}<br /> {{משתמש - מגלה ענין בכתי&quot;קים}}<br /> {{משתמש - ביקר בבית חיינו}}<br /> {{משתמש - מצפה לגאולה}}<br /> }}<br /> משתמש זה הינו חסיד ומקושר לכ&quot;ק אדמו&quot;ר, ודואג לכתוב ולערוך באתר חב&quot;דפדיה, לטובת הכלל.</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=770292 2025-05-27T00:03:44Z

<p>ישראל 17: /* הנהגותיה */</p> <hr /> <div>{{מפנה|הרבנית חיה מושקא|הרבנית חיה מושקא (פירושונים)}}<br /> [[קובץ:חיה_מושקא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]הרבנית '''חיה מושקא שניאורסון''' ([[כ&quot;ה אדר]] [[תרס&quot;א]] - [[כ&quot;ב בשבט]] [[תשמ&quot;ח]]) הייתה בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ורעייתו של [[הרבי]].<br /> <br /> ==תולדות חייה==<br /> [[קובץ:Screenshot 2024-09-16 030540.png|ממוזער|306x306 פיקסלים|הרבנית בילדותה]]<br /> נולדה ביום [[שבת קודש]] [[כ&quot;ה אדר]] [[תרס&quot;א]] ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}} ול{{ה|רבנית נחמה דינה}}, ב[[עיירה]] בבינוביץ' הסמוכה ל[[ליאזנא]]. הסבא [[הרבי הרש&quot;ב]] ששהה באותה עת מחוץ ל[[רוסיה]] שלח מברק לבנו הרבי הריי&quot;צ בו הורה לקרוא את שמה [[חיה מושקא (שם)|חיה מושקא]], על שם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ששני הוריה הם ניניו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> גרה בבית הוריה עד חתונתה, בתחילה ב[[ליובאוויטש]], בשנת [[תרע&quot;ו]] עברו ל[[רוסטוב]]{{הערה|הוריה עברו לרוסטוב, עקב [[מלחמת העולם הראשונה]], יחד עם [[הרבי הרש&quot;ב]] והרבנית [[שטערנה שרה]].}}, בשנת [[תרפ&quot;ד]] ל[[לנינגרד]]{{הערה|כאשר היה על [[הרבי הריי&quot;צ]] לעזוב את רוסטוב, בגלל ה[[ג.פ.או.]] שרצו לאסור אותו. הוא נסע לשבועיים כדי לדאוג לעצמו לדירה יחד עם בתו הרבנית חיה מושקא, ובשלב מאוחר יותר העביר גם את שאר בני ביתו.}} ובשנת [[תרפ&quot;ח]] עברו ל[[ריגא]]{{הערה|לאחר שרבי הריי&quot;צ שוחרר ממאסרו ויצא מרוסיה.}}.<br /> <br /> ===יפוי כח===<br /> ב[[ז' כסלו]] [[תרפ&quot;ה]], מסר לה אביה - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כתב הרשאה ויפוי כח, בו הוא מעניק לה סמכות בלתי מוגבלת לקבל כספים ומסמכים, רישמיים ובלתי רישמיים, שנרשמו על שמו. וכן להעניק הרשאה זו לכל מי שתמצא הרבנית לנכון.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]], כשנאסר אביה, הייתה הראשונה שהודיעה זאת למיועד להיות חתנה, [[הרבי]], שהפיץ הלאה את הידיעה. לאחר שיצא גזר דינו של אביה לגלות ב[[קוסטרמה]], נסעה עמו מלנינגרד לקוסטרמה, וכאשר הודיעו על שחרורו, הייתה הראשונה למסור את בשורת הגאולה בטלפון מקוסטרמה לדירת אביה בלנינגרד.<br /> <br /> ===חתונתה===<br /> {{ערך מורחב|חתונת הרבי והרבנית}}<br /> <br /> ב[[ו' כסלו]] [[תרפ&quot;ט]], נערכו [[ווארט (לחיים)|קישורי התנאים]] של הרבנית עם [[הרבי]] בעיר [[ריגא]]{{הערה|החתונה הייתה צריכה להיות מיד לאחר היציאה מרוסיה, אבל בגלל שרצו שהוריו של החתן (רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית [[חנה שניאורסון]]) שעדיין לא יצאו מרוסיה ישתתפו בחתונה, דחו אותה. אמנם לאחר שראו שהם לא יצאו בקרוב ערכו את החתונה בלעדיהם.}}.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ד כסלו]] [[תרפ&quot;ט]], נישאה הרבנית לרבי בעיר [[ורשה]] שב[[פולין]], ו[[מסדר הקידושין]] היה אביה - [[הרבי הריי&quot;צ]]. ה&quot;[[קבלת פנים]]&quot; החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת [[תומכי תמימים ווארשה]] בה התקיימה החתונה, רק למוזמנים בעלי כרטיס כניסה.<br /> <br /> על השולחן בו ישב החתן, הסבו [[אדמו&quot;ר]]ים רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין. לאחר שהרבי הריי&quot;צ אמר את ה[[מאמר]] &quot;לכה דודי לקראת כלה&quot; נערכה החופה בחצר הישיבה, בה הצטופפו למעלה מ-5,000 איש.<br /> <br /> השושבינים היו: [[הרבי הריי&quot;צ]] ורעייתו [[הרבנית נחמה דינה]], הרב [[משה הורנשטיין (דוד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|משה הורנשטיין]] ורעייתו [[הרבנית חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|הרבנית חיה מושקא]]. במהלך הסעודה חולקה [[תשורה]] למשתתפים, צילום [[כתב יד]] קודש של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> במקביל לחתונה שנערכה בוורשה, נחגגה החתונה גם בעיר [[יקטרינוסלב]] אצל הורי החתן רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] והרבנית [[חנה שניאורסון]].<br /> <br /> ===לאחר חתונתה===<br /> לאחר החתונה התגוררו הרבי והרבנית ב[[ברלין]], ובשנת [[תרצ&quot;ג]] עברו ל[[פריז]].<br /> <br /> בשנים אלו שימשה הרבנית 'מזכירה זמנית' של אביה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: ניהלה קופת כספים, וביצעה העברות של תמיכות כספיות על פי ההוראות שקיבלה מאביה, ואף חתמה על מכתבים של אביה{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/c/ce/הרבנית_מזכירה_זמנית.pdf כשהרבנית חיה מושקא שימשה כ&quot;מזכירה זמנית&quot; אצל הרבי הריי&quot;צ], מתוך מחקר הרב [[שניאור זלמן ברגר]] שהתפרסם ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> לאחר כיבוש [[צרפת]] על ידי [[גרמניה]] הנאצית, עברו הרבי והרבנית לעיר ניצה ([[ניס]]) שבדרום צרפת אשר היתה תחת שלטון צרפת.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] פעל רבות להוציא את בתו וחתנו מאירופה הבוערת, ולאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב-[[כ' ניסן]] [[תש&quot;א]] בקונסוליה האמריקנית שב[[מרסיי]] (צרפת).<br /> <br /> <br /> לאחר מאמצים והשתדלויות רבות הגיעו הרבי והרבנית לליסבון ב[[פורטוגל]], ושם עלו על ספינה שהפליגה ל[[ארצות הברית]].<br /> <br /> ב[[כ&quot;ח סיון]] [[תש&quot;א]], הגיעו על סיפונה של האנייה &quot;סורפא פינטא&quot; לארצות הברית - יום זה נקבע ליום חג ומועד על נס ההצלה של הרבי והרבנית. רק כעבור שלושה ימים בשעות הצהריים שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקרוא לרבי ולרבנית וביקשם להיכנס לחדרו בנפרד{{הערה|כשהרבי נשאל על ידי ר' [[גרשון בער יעקובסון]] מה הייתה הסיבה להנהגת הרבי הריי”צ שלא פגשם עד היום השלישי לבואם? השיב הרבי: &quot;אולי יש לומר הטעם בדבר, כיון שמורי וחמי היה כידוע בעל התפעלות גדול, ואפשר לתאר את גודל ההתפעלות שהייתה מתעוררת אצלו באם היינו נכנסים מיד, וביחד כו’, והרי חסידות תובעת שיהיה מוח שליט על הלב – לכן הוא המתין ימים אחדים, מבלי להתחשב בגודל הצער – שאפשר לתאר – שהיה לו מזה שנאלץ לחכות כמה ימים עד שיראה אותנו”. (&quot;יובל ה-75 ליום ההצלה: סיפור ההצלה של הרבי והרבנית&quot;. [[חב&quot;ד אינפו]], כ״ז בסיון ה׳תשע״ו)}}.<br /> <br /> ===ביקור חשאי===<br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] ערכה הרבנית ביקור חשאי של כמה ימים ב[[פריז]], כדי לעמוד מקרוב על מצב הפליטים שהיו אז בפריז. חלק גדול מ[[אנ&quot;ש]] התגוררו אז בתנאי דוחק של ממש. הרבנית דאגה למצבם והתעניינה בפרטי הסתדרותם, ואף בקרה במקום עצמו בלילה מבלי שאיש יבחין בכך כדי לעמוד מקרוב באמת על מצב הפליטים ולדבר עמם. הרבנית דאגה להם כאם אמיתית לילדיה. בתוך דבריה היא הפגינה לצד הדאגה והלבביות, גם פקחות עצומה.<br /> <br /> ===משפט הספרים===<br /> כאשר ב[[משפט הספרים]] שאל עורך הדין של הצד השני את הרבנית לדעתה בנוגע לשייכותם של ספרי אביה, השיבה הרבנית כי אביה והספרים שייכים לחסידים! משפט זה עזר מאוד לניצחון המשפט, והשופט מאוד התפעל מכך. לאחר פטירתה התייחס הרבי לנושא בכמה מקומות.<br /> <br /> ===הסתלקותה===<br /> [[קובץ:הלווית הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בהלווית הרבנית]]<br /> הרבנית חיה-מושקא נפטרה ב[[כ&quot;ב שבט]] [[ה'תשמ&quot;ח]] לאחר מחלה קצרה.<br /> <br /> לאחר שחשה הרבנית שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליה את ברכת &quot;שהכל נהיה בדברו&quot; והחזירה את נשמתה ליוצרה.<br /> <br /> בהלוויה ענקית צעדו למעלה מ-15 אלף איש ובראשם טורי אופנועים משטרתיים, שהובילו את הלוויה ל[[בית עלמין|בית-העלמין]] מונטיפיורי בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, [[הרבי הריי&quot;צ]]. את נוסח המצבה ניסח הרבי בעצמו.<br /> <br /> הרבי מסר לר' [[חיים שלום דובער ליפסקר (קראון הייטס)]] שקית קטנה, במטרה לקברה יחד עם הרבנית. השקית נתפרה קרוב ממש לראשה הק' של הרבנית על התכריכים. אף א' אינו יודע מה היתה תכולת השקית, אך יש בזה השערות שונות.<br /> <br /> כמה שנים לפני כן מישהו הביא לרבנית טבעת מאחותה [[שיינא הורנשטיין]], והרבנית שמרה עליו מכל משמר כיון שזהו היה המזכרת היחידה מאחותה. ר' [[חס&quot;ד הלברשטם]] מספר, שידע על טבעת זו, וחשב שזהו רצונה הק' של הרבנית, שהטבעת תקבר איתה. כשר' [[חיים שלום דובער ליפסקר (קראון הייטס)]] הכניס את הטבעת לארון, שאל אותו כ&quot;ק אד&quot;ש מה זה, וענה.<br /> <br /> המצבה הוקמה ביום השמיני שלאחר הקבורה.<br /> <br /> במשך ימי ה'שבעה' ה'שלושים' והשנה כולה, התפלל הרבי בביתו על העמוד. עד פסח תשמ&quot;ט התפלל ושהה הרבי בביתו בימי חול, כשבמקום מתקיימים התפילות, השיחות, חלוקות הדולרים בימי ראשון וכדו'. ובשבתות חזר בד&quot;כ ל-[[770]].<br /> <br /> ==הנצחתה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מכללת אור חיה]], [[מבצע יום הולדת]]}}<br /> כבר ביום הסתלקותה, ייסד הרבי על שמה את קרן החמ&quot;ש שתעסוק בסיוע כספי ל[[מצווה|מצוות]] ה[[נשים]] - [[הפרשת חלה]], [[נרות שבת]] ו[[טהרת המשפחה]]. הקרן עומדת תחת הנהלת הרב [[יהודה קרינסקי]]. הקרן ממשיכה לפעול עד היום הזה ומסייעת לרבבות נשים בהשגת מטרות חינוכיות וחברתיות.<br /> <br /> בימים ובחודשים שלאחר הפטירה, הירבה הרבי לצטט את הפסוק &quot;[[והחי יתן אל לבו]]&quot;: פטירתו של אדם קרוב צריכה להביא לפעולות חיוביות - הליכה בדרכיו של הנפטר וייזום פעולות לעילוי נשמתו.<br /> <br /> לאחר שהרבי יצא בקריאה להקים מוסדות על שמה, הוקמה ב[[ירושלים]] בשנת [[תשמ&quot;ט]] &quot;[[מכללת אור חיה]]&quot; - מרכז תורני לנשים, בו מתקיימים שיעורים בשפות שונות.<br /> <br /> כחודש לאחר הסתלקותה ב[[כ&quot;ה אדר תרס&quot;א|כ&quot;ה אדר]] (יום הולדתה), הכריז הרבי על [[מבצע יום הולדת]] שמנהגיו התפרסמו בשעתו כשגולתו המנהג לערוך [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] עם החלטות טובות.<br /> <br /> הרבי ציין את יום הסתלקות הרבנית כיום בו החלה תקופה חדשה בנשיאותו של נשיא דורנו, &quot;שאוחזים כבר בסיום עבודת כל הבירורים, ואף כבר &quot;[[צחצוח הכפתורים|צחצחו את הכפתורים]]&quot; וכו', וצריכים רק להיות מוכנים לקבלת משיח צדקנו&quot;{{הערה|[[דבר מלכות יתרו]].}}.<br /> <br /> ==אישיותה==<br /> הרבנית חיה מושקא, התאפיינה בפיקחות גדולה, [[צניעות]] עד הקצה האחרון, ועזרה בתחומים שונים לבעלה - הרבי. ידוע שגם הייתה מסייעת בהקראת מכתבים אשר קיבל הרבי.<br /> <br /> היתה בטלה ביותר לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ועניניו היו חשובים לה מאוד. בהיותה אשתו של מנהיג שנערץ על ידי אלפים ואשה מלומדת וחכמה בזכות עצמה, הרבנית הייתה עשויה לזכות בכבוד מלכים, אך היא סלדה מפרסום והתרחקה מכל גינוני כבוד, ומעולם לא נראתה בעזרת הנשים ד770. לפיכך נודעו רק מעט מאוד פרטים על חיי היום-יום שלה, וכל ימיה התקיים אצלה &quot;כל כבודה בת מלך פנימה&quot;. רק לאחר פטירתה, החלו מכריה לחשוף מעט מאישיותה המיוחדת.<br /> <br /> ==הנהגותיה==<br /> נהגה להאזין לשיעורי ר' [[יואל כהן]]{{הערה|כך סיפרה לרעייתו של ר' יואל גב' לאה כהן, מוסף נשי של שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2045.}}.<br /> <br /> היתה מתעניינת הרבה בשלומם של הבחורים והאברכים שעברו מ[[חסידות סאטמר]] ל[[חב&quot;ד]], הרבנית דאגה לעתידם, לטיב היחסים של הבחורים שעברו ולשידוכיהם{{הערה|היתה משוחחת על כך רבות עם רעייתו של ר' יואל כהן גב' לאה כהן, מוסף נשי של שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2045.}}.<br /> <br /> היתה בקשר עם כמה שלוחות, והיתה מתעניינת בפרטים של חייהם, ואף הזמינה אותם בביתה כשהיו מגיעים לחצרות קודשינו.<br /> <br /> בשנותיה האחרונות עסקה ב[[מבצע נרות שבת קודש]], וגם עסקה רבות במוסד [[תן יד]] להכנסת כלה.<br /> <br /> ===משמעות שמה===<br /> [[קובץ:מצבת הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מצבת הרבנית ביום רביעי, [[כ&quot;ב בשבט תשמ&quot;ח]]]]<br /> {{ערך מורחב|חיה מושקא (שם)}}<br /> '''חיה''' - מלשון חיים, שנלקחים ממקור החיים (עצמותו ית'), וממשיכים בבחינת הנשמה, עד שמגיעים לגוף כפשוטו, שזה מרומז באות ה' - ה' מוצאות הפה שנמשכים עד עשרה מאמרות. זה מרמז גם על כללות חיי הנשמה, וקשור בעיקר לחיות שמחיה את ה[[גוף]] בדרך התלבשות [[פנימי]]ת.<br /> <br /> '''מושקא''' - הוא שם בלועזית המרמז על מין בשמים, שזה שהשם הוא בלועזית מורה על בירור נעלה ביותר, וזה שהוא מין בשמים הכוונה על [[מקיף]] הנשמה שענינו הוא [[ריח]].<br /> <br /> '''הגימטריא של שני השמות היא ע&quot;ת (470)''' - שזה מורה על העתים הטובים, וגם על העתים שבגלוי אינם טוב, ועל ידי העבודה של &quot;לא תחטא&quot;, גם הם נהפכים לטוב{{הערה|משיחות ש&quot;פ יתרו, כ&quot;ב שבט תש&quot;נ; כ&quot;ב שבט תשנ&quot;ב}}.<br /> <br /> == מוסדות שהוקמו על שמה ==<br /> *[[מרכז חמ&quot;ש להפצת המעיינות]] - רשת [[כולל]]ים המפעילה 50 כוללים ברחבי הארץ<br /> *[[בית חיה מושקא קראון הייטס]]<br /> *[[בית חיה מושקא (פריז)]], בית ספר יסודי לבנות היותר גדול באירופה, המונה כ-2500 בנות<br /> *מכללת [[אור חיה]] ירושלים<br /> *[[בית חיה מושקא (מגדל העמק)]]<br /> *סמינר חיה מושקא [[צפת]]<br /> *בית חיה מושקא - בית הספר יסודי לבנות ב[[נתניה]]<br /> *בית חיה חב&quot;ד - בית הספר יסודי ותיכון [[חיפה]] והקריות<br /> *מוסדות מרכז &quot;[[נפש חיה]]&quot; חב&quot;ד ליובאוויטש הקריות<br /> *בית ספר יסודי לבנות [[בית חיה]] חב&quot;ד ליובאוויטש [[ביתר עילית]]<br /> *מעונות חיה - רשת מעונות יום שעל ידי [[כולל חב&quot;ד]]<br /> *אור חיה בית הספר יסודי [[פתח תקווה]]<br /> *בית חיה מושקא גילה [[ירושלים]]<br /> *[[כרם חיה מושקא]] - [[קרית שמונה]]<br /> * בית חיה מושקא - [[לוס אנג'לס]]<br /> * סמינר בית חיה מושקא- [[נוף הגליל]]<br /> *בית חיה מושקא - בית כנסת ובית חב&quot;ד ב[[נתניה]]<br /> *בית חיה מושקא - בית ספר לבנות על טהרת הקודש - כפר חב&quot;ד<br /> *עטרת חיה- בית ספר ספר לבנות בבני ברק<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב [[חס&quot;ד הלברשטאם]] מספר על שנותיו כמשב&quot;ק אצל הרבי והרבנית חיה מושקא - [[שבועון בית משיח]] גליון 470<br /> * זכרונות המשב&quot;ק הרב [[חס&quot;ד הלברשטאם]] אודות הרבנית חיה מושקא, [[עטרת חיה]] מוסף [[שבועון בית משיח]] גיליון 1396<br /> [[קובץ:בך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'בך יברך ישראל']]<br /> *'''ליקוט אגרות קודש מהרבנית''', לרגל יום ההולדת ה-120, כ&quot;ה אדר תשפ&quot;א{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/60488f9fcb205_1615368095.pdf תדפיס מהספר] {{PDF}}}}.<br /> *'''בך יברך [[ישראל]]''' (באנגלית: '''Through You, Israel Will Be Blessed''') בשפה ה[[אנגלית]]. מכיל את תולדות חייה, [[סיפור]]ים ואפיזודות על אשת [[הרבי]] וביתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]]. הספר נלקט ונערך על ידי מלכה שוורץ. שם הספר נגזר מ[[שיחה|שיחותיו]]{{הערה|לדוגמה [[קונטרס בך יברך ישראל - תשנ”ב]], ועוד.}} של [[הרבי]] על תאריך פטירת הרבנית - [[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=27344 המבוא לספר (באנגלית)] {{אינפו}}}}.<br /> *'''והחי יתן אל ליבו''', לקט קורות חיים, זכרונות וסיפורים על [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]]. הספר נלקט נסדר ויצא לאור על ידי הרב [[מישאל ארונסון]] (ארונביוב). שם הספר נגזר מ[[שיחה|שיחותיו]]{{הערה|לדוגמה שיחת ב' [[אדר]] [[תשמ&quot;ח]], ועוד.}} של [[הרבי]] על פטירת הרבנית. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''הרבנית''', בהוצאת [[נשי ובנות חב&quot;ד]] בארץ הקודש, בעריכת [[שלום מגידמן]], שבט תשפ&quot;א.<br /> *'''הרבנית הצדקנית''' בהוצאת [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], בעריכת הרב [[מנחם מענדל תמרין]].<br /> *'''הרבנית שלי''', מוסף 'נשי' ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1895 עמוד 8<br /> *'''המפגשים שלי עם הרבנית''', מוסף 'עטרת חיה' ל[[שבועון בית משיח]] שבת פרשת יתרו תש&quot;פ עמוד 6<br /> *'''אני והרבנית''', ראיון עם אשת ה[[משב&quot;ק]] מרת שושנה מלכא, מוסף 'עטרת חיה' ל[[שבועון בית משיח]] ערב שבת פרשת יתרו תשפ&quot;א עמוד 4<br /> *'''החמצה היסטורית בבית הרבי והרבנית''', [[שבועון בית משיח]] כ&quot;ג שבט תשפ&quot;א עמוד 52<br /> *'''עדויות נדירות של הרבנית על הרבי''', [[שבועון בית משיח]] 1249 עמוד 45<br /> *הרב [[עדין אבן ישראל]], '''גדולתה האמיתית''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1895 עמוד 35 {{*}} הרב שלמה זרחי, '''עטרת בעלה''', עמוד 38<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/c/ce/הרבנית_מזכירה_זמנית.pdf מזכירה זמנית]''', סקירה היסטורית של תפקידה כרבנית כמזכירה של אביה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבועון בית משיח<br /> *[[מענדי קורטס]], &quot;כל הילדים הם הבנים של הרבי&quot;, ראיון עם ר' יוסף יצחק הולצמן ור' [[אורי הולצמן]] על ביקורים אצל הרבנית. [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]], גליון 1996, עמ' 34-28.<br /> *[[מענדי קורטס]], &quot;הרבנית העניקה לי הרגשה של אמא&quot; ראיון עם ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]] [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]], גליון 2045, עמ' 33-24.<br /> * הרבנית חיה מושקא מתוך &quot; הרבניות &quot;, הוצאת [[ספריית אש&quot;ל]].<br /> *הרב משה אורנשטיין, '''בטח בה לב בעלה''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2054 עמוד 111<br /> <br /> [[קובץ:הרבנית חיה מושקא.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הספר: &quot;הרבנית חיה מושקא&quot;, מסדרת &quot;הרבניות&quot;]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%20%D7%97%D7%99%D7%94%20%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90 תגית: הרבנית חיה מושקא]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/901624/ חברי קבוצה תשמ&quot;ח משחזרים את האירועים סביב הסתלקות הרבנית] [[שבועון בית משיח]]<br /> *רבי דרייב: '''[https://chabad.info/beis-medrash/651124/ ארכיון כ&quot;ב שבט עם הרבי]''' {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/109320 ויהי בשלושים שנה: כך סיקרה העיתונות את הסתלקות הרבנית{{COL}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74457 תמונות מיוחדות של הרבנית חיה מושקא] {{תמונה}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_24.html פולמוס הלכתי סוער: יש בעיה בפרסום תמונה הרבנית?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}<br /> ;וידאו<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3727 יומן אירועים מקיף מאירועי כ&quot;ב שבט] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=35305 הלווית הרבנית]{{וידאו}} [[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]] - {{אינפו}}<br /> * [http://www.hageula.com/vid/malkeinu/3433.html קטעי וידאו נוספים מההלוויה]{{וידאו}} - אתר הגאולה<br /> * [http://www.hageula.com/calendar/shvat/3430.html יומן אירועים בשבוע שלאחר הפטירה: כ&quot;ב - כ&quot;ט שבט ה´תשמ&quot;ח] - אתר הגאולה<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3725 הרבנית חיה מושקא מספרת על אביה] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/video/news-video/חבד-בראי-התקשורת/צפו-דיווחי-התקשורת-מהלווית-הרבנית-עה דווחי התקשורת מההלויה] - {{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/123157 הרבנית שהכרנו: שורת מקורבים מתראיינים לרגל כ&quot;ב שבט]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/123179 מר [[בנימין נתניהו]] בניחום אבלים]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-קוֹרְאִים-לִי-%d7%97%d6%b7%d7%99%d6%bc%d6%b8%d7%94-מוּשְ/ רבי לילדים: קוֹרְאִים לִי חַיָּה מוּשְׁקָא • מיוחד]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129112 שמה הראשון 'חיה' מלשון חיים, חיים זה דבר נצחי]''' {{וידיאו}} {{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/123351/ אומנות: ציור דמותה של הרבנית חיה מושקא]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/651123/ אשת מלכות: מצגת תמונות מחייה]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129135 הוראה שקיבלתי מהרבנית: הסיפור האישי של הרב ליפסקר]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *ד&quot;ר אלן ניומרק, '''[https://col.org.il/news/129222 הברכה הראשונה: הרופא שטיפל ברבנית חושף זכרונות מרגשים]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> <br /> ;קבצים<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59460_he_1.pdf קובץ כ&quot;ב שבט] [[שיחות]] סיפורים ומאמרים אודות הרבנית, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}} - {{אינפו}}<br /> * '''[http://www.chabad.info/images/notimage/74459_he_1.pdf קובץ כ&quot;ב שבט]''' - להילולא העשרים וחמש בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] (הופץ על ידי [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]])<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/651196/ &quot;בך יברך ישראל&quot; – תקופה חדשה • מאגר שיחות ושיעורים]''' {{אינפו}}<br /> <br /> '''סיפורים אודות הרבנית'''<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=9192/ &quot;מזג האויר השתנה&quot;] - {{אינפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1113 בצילה של הרבנית הצדקנית] לקט סיפורים - [[שבועון בית משיח]] 452 - {{אינפו}}<br /> * [[נתן אברהם]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66507 זכרונות מהקודש פנימה], זיכרונותיו של הרב [[עמרם מלכא]] מ[[ראשון לציון]], [[שבועון בית משיח]] ט' שבט ה'תשע&quot;ב - {{אינפו}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|88061|לקט התבטאויות מהרבי על הרבנית חיה מושקא נ&quot;ע||י&quot;ז שבט תשע&quot;ה}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/10-עובדות-על-הרבנית-חיה-מושקא-עה/ 10 עובדות על הרבנית חיה מושקא ע&quot;ה]''', בתוך שבועון בית משיח, ערב כ&quot;ב שבט ה'תש&quot;פ<br /> *הרב [[יוסף יצחק גרינברג]], '''[https://col.org.il/news/123167 הסיפורים המדהימים על הרבנית]''' {{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/651386/ הרב כהנא חושף סיפורים על הרבנית מיומנו האישי]''' {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129108 גילויים נדירים מתוך המגזין]''', ערב כ&quot;ב שבט תשפ&quot;א {{COL}}<br /> *'''[https://www.hageula.com/vid/farbrengen/21667.htm כ&quot;ב שבט / הרב חס&quot;ד הלברשטאם: סיפורי הרבנית]''' {{הגאולה}}{{וידאו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129113 המשב&quot;ק, המזכיר והמשפיע שיתפו בזיכרונות על הרבנית]''', כ&quot;ב שבט תשפ&quot;א {{COL}}{{וידאו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129157 הרב בוטמן שחזר את השיחות עם הרבנית]''' {{אודיו}}{{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129172 סיפורים מכלי ראשון על אודות הרבנית הצדקנית חיה מושקא נ&quot;ע]''', הרב שמואל בוטמן {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129076 הרבנית הייתה כמו אימא בשבילי, אני מתגעגע אליה מאוד כל יום]''', ר' מענדל נאטיק, סיאטל {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129154 המזכיר חלק זכרונות]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/stories/651388/ מכון פני מלך בסרטון חדש: 'מתנה מיוחדת']''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129175 4 שיחות שקיימתי עם הרבנית חיה מושקא]''', הספרן הרב [[שלום דובער לוין]] {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/651715/ המשב&quot;ק מספר: זכרונות מבית הרבי והרבנית]''', זכרונות מאת ר' שמשון אהרון יוניק {{אינפו}}, מתוך [[שבועון בית משיח]] ערב כ&quot;ב שבט תשפ&quot;א<br /> <br /> '''טורים:'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/123173 מה הקשר שלנו לרבנית? מה זה כ&quot;ב שבט? • הרב שמוטקין]''' {{COL}}<br /> *[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/news/129114 במפלגה של אבא]''', כ&quot;ב שבט תשפ&quot;א {{COL}}<br /> *[[יעקב חזן]], '''[https://chabad.info/blogs/651093/ למהותו של כ&quot;ב שבט בתורתו ובהגותו של הרבי]''', כ&quot;ב שבט תשפ&quot;א {{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/651185/ פמיניזם חסידי]''' {{אינפו}}<br /> <br /> '''שונות:'''<br /> * {{היברובוקס|[[הרבי הריי&quot;צ]]|'''אגרות קודש - חלק טו{{הערה|בהוצאת הרב [[שלום דובער לוין]] (כרך טו בסדרה האורגינלית הוא כרך מילואים - ראה ערך [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]].}}'''|58795|ברוקלין תשע&quot;א}} - אגרות שכתב הרבי הריי&quot;צ לרבנית ולבעלה [[הרבי]]{{הערה|פרסום ספר זה שנוי במחלוקת. ראה ערך [[רשימות אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון חיה מושקא}}<br /> [[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|7]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפריז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=770291 2025-05-26T23:54:53Z

<p>ישראל 17: /* מוסדות שהוקמו על שמה */</p> <hr /> <div>{{מפנה|הרבנית חיה מושקא|הרבנית חיה מושקא (פירושונים)}}<br /> [[קובץ:חיה_מושקא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]הרבנית '''חיה מושקא שניאורסון''' ([[כ&quot;ה אדר]] [[תרס&quot;א]] - [[כ&quot;ב בשבט]] [[תשמ&quot;ח]]) הייתה בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ורעייתו של [[הרבי]].<br /> <br /> ==תולדות חייה==<br /> [[קובץ:Screenshot 2024-09-16 030540.png|ממוזער|306x306 פיקסלים|הרבנית בילדותה]]<br /> נולדה ביום [[שבת קודש]] [[כ&quot;ה אדר]] [[תרס&quot;א]] ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}} ול{{ה|רבנית נחמה דינה}}, ב[[עיירה]] בבינוביץ' הסמוכה ל[[ליאזנא]]. הסבא [[הרבי הרש&quot;ב]] ששהה באותה עת מחוץ ל[[רוסיה]] שלח מברק לבנו הרבי הריי&quot;צ בו הורה לקרוא את שמה [[חיה מושקא (שם)|חיה מושקא]], על שם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ששני הוריה הם ניניו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> גרה בבית הוריה עד חתונתה, בתחילה ב[[ליובאוויטש]], בשנת [[תרע&quot;ו]] עברו ל[[רוסטוב]]{{הערה|הוריה עברו לרוסטוב, עקב [[מלחמת העולם הראשונה]], יחד עם [[הרבי הרש&quot;ב]] והרבנית [[שטערנה שרה]].}}, בשנת [[תרפ&quot;ד]] ל[[לנינגרד]]{{הערה|כאשר היה על [[הרבי הריי&quot;צ]] לעזוב את רוסטוב, בגלל ה[[ג.פ.או.]] שרצו לאסור אותו. הוא נסע לשבועיים כדי לדאוג לעצמו לדירה יחד עם בתו הרבנית חיה מושקא, ובשלב מאוחר יותר העביר גם את שאר בני ביתו.}} ובשנת [[תרפ&quot;ח]] עברו ל[[ריגא]]{{הערה|לאחר שרבי הריי&quot;צ שוחרר ממאסרו ויצא מרוסיה.}}.<br /> <br /> ===יפוי כח===<br /> ב[[ז' כסלו]] [[תרפ&quot;ה]], מסר לה אביה - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כתב הרשאה ויפוי כח, בו הוא מעניק לה סמכות בלתי מוגבלת לקבל כספים ומסמכים, רישמיים ובלתי רישמיים, שנרשמו על שמו. וכן להעניק הרשאה זו לכל מי שתמצא הרבנית לנכון.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]], כשנאסר אביה, הייתה הראשונה שהודיעה זאת למיועד להיות חתנה, [[הרבי]], שהפיץ הלאה את הידיעה. לאחר שיצא גזר דינו של אביה לגלות ב[[קוסטרמה]], נסעה עמו מלנינגרד לקוסטרמה, וכאשר הודיעו על שחרורו, הייתה הראשונה למסור את בשורת הגאולה בטלפון מקוסטרמה לדירת אביה בלנינגרד.<br /> <br /> ===חתונתה===<br /> {{ערך מורחב|חתונת הרבי והרבנית}}<br /> <br /> ב[[ו' כסלו]] [[תרפ&quot;ט]], נערכו [[ווארט (לחיים)|קישורי התנאים]] של הרבנית עם [[הרבי]] בעיר [[ריגא]]{{הערה|החתונה הייתה צריכה להיות מיד לאחר היציאה מרוסיה, אבל בגלל שרצו שהוריו של החתן (רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית [[חנה שניאורסון]]) שעדיין לא יצאו מרוסיה ישתתפו בחתונה, דחו אותה. אמנם לאחר שראו שהם לא יצאו בקרוב ערכו את החתונה בלעדיהם.}}.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ד כסלו]] [[תרפ&quot;ט]], נישאה הרבנית לרבי בעיר [[ורשה]] שב[[פולין]], ו[[מסדר הקידושין]] היה אביה - [[הרבי הריי&quot;צ]]. ה&quot;[[קבלת פנים]]&quot; החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת [[תומכי תמימים ווארשה]] בה התקיימה החתונה, רק למוזמנים בעלי כרטיס כניסה.<br /> <br /> על השולחן בו ישב החתן, הסבו [[אדמו&quot;ר]]ים רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין. לאחר שהרבי הריי&quot;צ אמר את ה[[מאמר]] &quot;לכה דודי לקראת כלה&quot; נערכה החופה בחצר הישיבה, בה הצטופפו למעלה מ-5,000 איש.<br /> <br /> השושבינים היו: [[הרבי הריי&quot;צ]] ורעייתו [[הרבנית נחמה דינה]], הרב [[משה הורנשטיין (דוד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|משה הורנשטיין]] ורעייתו [[הרבנית חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|הרבנית חיה מושקא]]. במהלך הסעודה חולקה [[תשורה]] למשתתפים, צילום [[כתב יד]] קודש של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> במקביל לחתונה שנערכה בוורשה, נחגגה החתונה גם בעיר [[יקטרינוסלב]] אצל הורי החתן רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] והרבנית [[חנה שניאורסון]].<br /> <br /> ===לאחר חתונתה===<br /> לאחר החתונה התגוררו הרבי והרבנית ב[[ברלין]], ובשנת [[תרצ&quot;ג]] עברו ל[[פריז]].<br /> <br /> בשנים אלו שימשה הרבנית 'מזכירה זמנית' של אביה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: ניהלה קופת כספים, וביצעה העברות של תמיכות כספיות על פי ההוראות שקיבלה מאביה, ואף חתמה על מכתבים של אביה{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/c/ce/הרבנית_מזכירה_זמנית.pdf כשהרבנית חיה מושקא שימשה כ&quot;מזכירה זמנית&quot; אצל הרבי הריי&quot;צ], מתוך מחקר הרב [[שניאור זלמן ברגר]] שהתפרסם ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> לאחר כיבוש [[צרפת]] על ידי [[גרמניה]] הנאצית, עברו הרבי והרבנית לעיר ניצה ([[ניס]]) שבדרום צרפת אשר היתה תחת שלטון צרפת.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] פעל רבות להוציא את בתו וחתנו מאירופה הבוערת, ולאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב-[[כ' ניסן]] [[תש&quot;א]] בקונסוליה האמריקנית שב[[מרסיי]] (צרפת).<br /> <br /> <br /> לאחר מאמצים והשתדלויות רבות הגיעו הרבי והרבנית לליסבון ב[[פורטוגל]], ושם עלו על ספינה שהפליגה ל[[ארצות הברית]].<br /> <br /> ב[[כ&quot;ח סיון]] [[תש&quot;א]], הגיעו על סיפונה של האנייה &quot;סורפא פינטא&quot; לארצות הברית - יום זה נקבע ליום חג ומועד על נס ההצלה של הרבי והרבנית. רק כעבור שלושה ימים בשעות הצהריים שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקרוא לרבי ולרבנית וביקשם להיכנס לחדרו בנפרד{{הערה|כשהרבי נשאל על ידי ר' [[גרשון בער יעקובסון]] מה הייתה הסיבה להנהגת הרבי הריי”צ שלא פגשם עד היום השלישי לבואם? השיב הרבי: &quot;אולי יש לומר הטעם בדבר, כיון שמורי וחמי היה כידוע בעל התפעלות גדול, ואפשר לתאר את גודל ההתפעלות שהייתה מתעוררת אצלו באם היינו נכנסים מיד, וביחד כו’, והרי חסידות תובעת שיהיה מוח שליט על הלב – לכן הוא המתין ימים אחדים, מבלי להתחשב בגודל הצער – שאפשר לתאר – שהיה לו מזה שנאלץ לחכות כמה ימים עד שיראה אותנו”. (&quot;יובל ה-75 ליום ההצלה: סיפור ההצלה של הרבי והרבנית&quot;. [[חב&quot;ד אינפו]], כ״ז בסיון ה׳תשע״ו)}}.<br /> <br /> ===ביקור חשאי===<br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] ערכה הרבנית ביקור חשאי של כמה ימים ב[[פריז]], כדי לעמוד מקרוב על מצב הפליטים שהיו אז בפריז. חלק גדול מ[[אנ&quot;ש]] התגוררו אז בתנאי דוחק של ממש. הרבנית דאגה למצבם והתעניינה בפרטי הסתדרותם, ואף בקרה במקום עצמו בלילה מבלי שאיש יבחין בכך כדי לעמוד מקרוב באמת על מצב הפליטים ולדבר עמם. הרבנית דאגה להם כאם אמיתית לילדיה. בתוך דבריה היא הפגינה לצד הדאגה והלבביות, גם פקחות עצומה.<br /> <br /> ===משפט הספרים===<br /> כאשר ב[[משפט הספרים]] שאל עורך הדין של הצד השני את הרבנית לדעתה בנוגע לשייכותם של ספרי אביה, השיבה הרבנית כי אביה והספרים שייכים לחסידים! משפט זה עזר מאוד לניצחון המשפט, והשופט מאוד התפעל מכך. לאחר פטירתה התייחס הרבי לנושא בכמה מקומות.<br /> <br /> ===הסתלקותה===<br /> [[קובץ:הלווית הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בהלווית הרבנית]]<br /> הרבנית חיה-מושקא נפטרה ב[[כ&quot;ב שבט]] [[ה'תשמ&quot;ח]] לאחר מחלה קצרה.<br /> <br /> לאחר שחשה הרבנית שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליה את ברכת &quot;שהכל נהיה בדברו&quot; והחזירה את נשמתה ליוצרה.<br /> <br /> בהלוויה ענקית צעדו למעלה מ-15 אלף איש ובראשם טורי אופנועים משטרתיים, שהובילו את הלוויה ל[[בית עלמין|בית-העלמין]] מונטיפיורי בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, [[הרבי הריי&quot;צ]]. את נוסח המצבה ניסח הרבי בעצמו.<br /> <br /> הרבי מסר לר' [[חיים שלום דובער ליפסקר (קראון הייטס)]] שקית קטנה, במטרה לקברה יחד עם הרבנית. השקית נתפרה קרוב ממש לראשה הק' של הרבנית על התכריכים. אף א' אינו יודע מה היתה תכולת השקית, אך יש בזה השערות שונות.<br /> <br /> כמה שנים לפני כן מישהו הביא לרבנית טבעת מאחותה [[שיינא הורנשטיין]], והרבנית שמרה עליו מכל משמר כיון שזהו היה המזכרת היחידה מאחותה. ר' [[חס&quot;ד הלברשטם]] מספר, שידע על טבעת זו, וחשב שזהו רצונה הק' של הרבנית, שהטבעת תקבר איתה. כשר' [[חיים שלום דובער ליפסקר (קראון הייטס)]] הכניס את הטבעת לארון, שאל אותו כ&quot;ק אד&quot;ש מה זה, וענה.<br /> <br /> המצבה הוקמה ביום השמיני שלאחר הקבורה.<br /> <br /> במשך ימי ה'שבעה' ה'שלושים' והשנה כולה, התפלל הרבי בביתו על העמוד. עד פסח תשמ&quot;ט התפלל ושהה הרבי בביתו בימי חול, כשבמקום מתקיימים התפילות, השיחות, חלוקות הדולרים בימי ראשון וכדו'. ובשבתות חזר בד&quot;כ ל-[[770]].<br /> <br /> ==הנצחתה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מכללת אור חיה]], [[מבצע יום הולדת]]}}<br /> כבר ביום הסתלקותה, ייסד הרבי על שמה את קרן החמ&quot;ש שתעסוק בסיוע כספי ל[[מצווה|מצוות]] ה[[נשים]] - [[הפרשת חלה]], [[נרות שבת]] ו[[טהרת המשפחה]]. הקרן עומדת תחת הנהלת הרב [[יהודה קרינסקי]]. הקרן ממשיכה לפעול עד היום הזה ומסייעת לרבבות נשים בהשגת מטרות חינוכיות וחברתיות.<br /> <br /> בימים ובחודשים שלאחר הפטירה, הירבה הרבי לצטט את הפסוק &quot;[[והחי יתן אל לבו]]&quot;: פטירתו של אדם קרוב צריכה להביא לפעולות חיוביות - הליכה בדרכיו של הנפטר וייזום פעולות לעילוי נשמתו.<br /> <br /> לאחר שהרבי יצא בקריאה להקים מוסדות על שמה, הוקמה ב[[ירושלים]] בשנת [[תשמ&quot;ט]] &quot;[[מכללת אור חיה]]&quot; - מרכז תורני לנשים, בו מתקיימים שיעורים בשפות שונות.<br /> <br /> כחודש לאחר הסתלקותה ב[[כ&quot;ה אדר תרס&quot;א|כ&quot;ה אדר]] (יום הולדתה), הכריז הרבי על [[מבצע יום הולדת]] שמנהגיו התפרסמו בשעתו כשגולתו המנהג לערוך [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] עם החלטות טובות.<br /> <br /> הרבי ציין את יום הסתלקות הרבנית כיום בו החלה תקופה חדשה בנשיאותו של נשיא דורנו, &quot;שאוחזים כבר בסיום עבודת כל הבירורים, ואף כבר &quot;[[צחצוח הכפתורים|צחצחו את הכפתורים]]&quot; וכו', וצריכים רק להיות מוכנים לקבלת משיח צדקנו&quot;{{הערה|[[דבר מלכות יתרו]].}}.<br /> <br /> ==אישיותה==<br /> הרבנית חיה מושקא, התאפיינה בפיקחות גדולה, [[צניעות]] עד הקצה האחרון, ועזרה בתחומים שונים לבעלה - הרבי. ידוע שגם הייתה מסייעת בהקראת מכתבים אשר קיבל הרבי.<br /> <br /> היתה בטלה ביותר לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ועניניו היו חשובים לה מאוד. בהיותה אשתו של מנהיג שנערץ על ידי אלפים ואשה מלומדת וחכמה בזכות עצמה, הרבנית הייתה עשויה לזכות בכבוד מלכים, אך היא סלדה מפרסום והתרחקה מכל גינוני כבוד, ומעולם לא נראתה בעזרת הנשים ד770. לפיכך נודעו רק מעט מאוד פרטים על חיי היום-יום שלה, וכל ימיה התקיים אצלה &quot;כל כבודה בת מלך פנימה&quot;. רק לאחר פטירתה, החלו מכריה לחשוף מעט מאישיותה המיוחדת.<br /> <br /> ==הנהגותיה==<br /> נהגה להאזין לשיעורי ר' [[יואל כהן]]{{הערה|כך סיפרה לרעייתו של ר' יואל גב' לאה כהן, מוסף נשי של שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2045.}}.<br /> <br /> היתה מתעניינת הרבה בשלומם של הבחורים והאברכים שעברו מ[[חסידות סאטמר]] ל[[חב&quot;ד]], הרבנית דאגה לעתידם, לטיב היחסים של הבחורים שעברו ולשידוכיהם{{הערה|היתה משוחחת על כך רבות עם רעייתו של ר' יואל כהן גב' לאה כהן, מוסף נשי של שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2045.}}.<br /> <br /> בשנותיה האחרונות עסקה ב[[מבצע נרות שבת קודש]], וגם עסקה רבות במוסד [[תן יד]] להכנסת כלה.<br /> <br /> ===משמעות שמה===<br /> [[קובץ:מצבת הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מצבת הרבנית ביום רביעי, [[כ&quot;ב בשבט תשמ&quot;ח]]]]<br /> {{ערך מורחב|חיה מושקא (שם)}}<br /> '''חיה''' - מלשון חיים, שנלקחים ממקור החיים (עצמותו ית'), וממשיכים בבחינת הנשמה, עד שמגיעים לגוף כפשוטו, שזה מרומז באות ה' - ה' מוצאות הפה שנמשכים עד עשרה מאמרות. זה מרמז גם על כללות חיי הנשמה, וקשור בעיקר לחיות שמחיה את ה[[גוף]] בדרך התלבשות [[פנימי]]ת.<br /> <br /> '''מושקא''' - הוא שם בלועזית המרמז על מין בשמים, שזה שהשם הוא בלועזית מורה על בירור נעלה ביותר, וזה שהוא מין בשמים הכוונה על [[מקיף]] הנשמה שענינו הוא [[ריח]].<br /> <br /> '''הגימטריא של שני השמות היא ע&quot;ת (470)''' - שזה מורה על העתים הטובים, וגם על העתים שבגלוי אינם טוב, ועל ידי העבודה של &quot;לא תחטא&quot;, גם הם נהפכים לטוב{{הערה|משיחות ש&quot;פ יתרו, כ&quot;ב שבט תש&quot;נ; כ&quot;ב שבט תשנ&quot;ב}}.<br /> <br /> == מוסדות שהוקמו על שמה ==<br /> *[[מרכז חמ&quot;ש להפצת המעיינות]] - רשת [[כולל]]ים המפעילה 50 כוללים ברחבי הארץ<br /> *[[בית חיה מושקא קראון הייטס]]<br /> *[[בית חיה מושקא (פריז)]], בית ספר יסודי לבנות היותר גדול באירופה, המונה כ-2500 בנות<br /> *מכללת [[אור חיה]] ירושלים<br /> *[[בית חיה מושקא (מגדל העמק)]]<br /> *סמינר חיה מושקא [[צפת]]<br /> *בית חיה מושקא - בית הספר יסודי לבנות ב[[נתניה]]<br /> *בית חיה חב&quot;ד - בית הספר יסודי ותיכון [[חיפה]] והקריות<br /> *מוסדות מרכז &quot;[[נפש חיה]]&quot; חב&quot;ד ליובאוויטש הקריות<br /> *בית ספר יסודי לבנות [[בית חיה]] חב&quot;ד ליובאוויטש [[ביתר עילית]]<br /> *מעונות חיה - רשת מעונות יום שעל ידי [[כולל חב&quot;ד]]<br /> *אור חיה בית הספר יסודי [[פתח תקווה]]<br /> *בית חיה מושקא גילה [[ירושלים]]<br /> *[[כרם חיה מושקא]] - [[קרית שמונה]]<br /> * בית חיה מושקא - [[לוס אנג'לס]]<br /> * סמינר בית חיה מושקא- [[נוף הגליל]]<br /> *בית חיה מושקא - בית כנסת ובית חב&quot;ד ב[[נתניה]]<br /> *בית חיה מושקא - בית ספר לבנות על טהרת הקודש - כפר חב&quot;ד<br /> *עטרת חיה- בית ספר ספר לבנות בבני ברק<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב [[חס&quot;ד הלברשטאם]] מספר על שנותיו כמשב&quot;ק אצל הרבי והרבנית חיה מושקא - [[שבועון בית משיח]] גליון 470<br /> * זכרונות המשב&quot;ק הרב [[חס&quot;ד הלברשטאם]] אודות הרבנית חיה מושקא, [[עטרת חיה]] מוסף [[שבועון בית משיח]] גיליון 1396<br /> [[קובץ:בך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'בך יברך ישראל']]<br /> *'''ליקוט אגרות קודש מהרבנית''', לרגל יום ההולדת ה-120, כ&quot;ה אדר תשפ&quot;א{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/60488f9fcb205_1615368095.pdf תדפיס מהספר] {{PDF}}}}.<br /> *'''בך יברך [[ישראל]]''' (באנגלית: '''Through You, Israel Will Be Blessed''') בשפה ה[[אנגלית]]. מכיל את תולדות חייה, [[סיפור]]ים ואפיזודות על אשת [[הרבי]] וביתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]]. הספר נלקט ונערך על ידי מלכה שוורץ. שם הספר נגזר מ[[שיחה|שיחותיו]]{{הערה|לדוגמה [[קונטרס בך יברך ישראל - תשנ”ב]], ועוד.}} של [[הרבי]] על תאריך פטירת הרבנית - [[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=27344 המבוא לספר (באנגלית)] {{אינפו}}}}.<br /> *'''והחי יתן אל ליבו''', לקט קורות חיים, זכרונות וסיפורים על [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]]. הספר נלקט נסדר ויצא לאור על ידי הרב [[מישאל ארונסון]] (ארונביוב). שם הספר נגזר מ[[שיחה|שיחותיו]]{{הערה|לדוגמה שיחת ב' [[אדר]] [[תשמ&quot;ח]], ועוד.}} של [[הרבי]] על פטירת הרבנית. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''הרבנית''', בהוצאת [[נשי ובנות חב&quot;ד]] בארץ הקודש, בעריכת [[שלום מגידמן]], שבט תשפ&quot;א.<br /> *'''הרבנית הצדקנית''' בהוצאת [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], בעריכת הרב [[מנחם מענדל תמרין]].<br /> *'''הרבנית שלי''', מוסף 'נשי' ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1895 עמוד 8<br /> *'''המפגשים שלי עם הרבנית''', מוסף 'עטרת חיה' ל[[שבועון בית משיח]] שבת פרשת יתרו תש&quot;פ עמוד 6<br /> *'''אני והרבנית''', ראיון עם אשת ה[[משב&quot;ק]] מרת שושנה מלכא, מוסף 'עטרת חיה' ל[[שבועון בית משיח]] ערב שבת פרשת יתרו תשפ&quot;א עמוד 4<br /> *'''החמצה היסטורית בבית הרבי והרבנית''', [[שבועון בית משיח]] כ&quot;ג שבט תשפ&quot;א עמוד 52<br /> *'''עדויות נדירות של הרבנית על הרבי''', [[שבועון בית משיח]] 1249 עמוד 45<br /> *הרב [[עדין אבן ישראל]], '''גדולתה האמיתית''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1895 עמוד 35 {{*}} הרב שלמה זרחי, '''עטרת בעלה''', עמוד 38<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/c/ce/הרבנית_מזכירה_זמנית.pdf מזכירה זמנית]''', סקירה היסטורית של תפקידה כרבנית כמזכירה של אביה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבועון בית משיח<br /> *[[מענדי קורטס]], &quot;כל הילדים הם הבנים של הרבי&quot;, ראיון עם ר' יוסף יצחק הולצמן ור' [[אורי הולצמן]] על ביקורים אצל הרבנית. [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]], גליון 1996, עמ' 34-28.<br /> *[[מענדי קורטס]], &quot;הרבנית העניקה לי הרגשה של אמא&quot; ראיון עם ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]] [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]], גליון 2045, עמ' 33-24.<br /> * הרבנית חיה מושקא מתוך &quot; הרבניות &quot;, הוצאת [[ספריית אש&quot;ל]].<br /> *הרב משה אורנשטיין, '''בטח בה לב בעלה''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2054 עמוד 111<br /> <br /> [[קובץ:הרבנית חיה מושקא.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הספר: &quot;הרבנית חיה מושקא&quot;, מסדרת &quot;הרבניות&quot;]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%20%D7%97%D7%99%D7%94%20%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90 תגית: הרבנית חיה מושקא]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/901624/ חברי קבוצה תשמ&quot;ח משחזרים את האירועים סביב הסתלקות הרבנית] [[שבועון בית משיח]]<br /> *רבי דרייב: '''[https://chabad.info/beis-medrash/651124/ ארכיון כ&quot;ב שבט עם הרבי]''' {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/109320 ויהי בשלושים שנה: כך סיקרה העיתונות את הסתלקות הרבנית{{COL}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74457 תמונות מיוחדות של הרבנית חיה מושקא] {{תמונה}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_24.html פולמוס הלכתי סוער: יש בעיה בפרסום תמונה הרבנית?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}<br /> ;וידאו<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3727 יומן אירועים מקיף מאירועי כ&quot;ב שבט] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=35305 הלווית הרבנית]{{וידאו}} [[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]] - {{אינפו}}<br /> * [http://www.hageula.com/vid/malkeinu/3433.html קטעי וידאו נוספים מההלוויה]{{וידאו}} - אתר הגאולה<br /> * [http://www.hageula.com/calendar/shvat/3430.html יומן אירועים בשבוע שלאחר הפטירה: כ&quot;ב - כ&quot;ט שבט ה´תשמ&quot;ח] - אתר הגאולה<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3725 הרבנית חיה מושקא מספרת על אביה] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/video/news-video/חבד-בראי-התקשורת/צפו-דיווחי-התקשורת-מהלווית-הרבנית-עה דווחי התקשורת מההלויה] - {{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/123157 הרבנית שהכרנו: שורת מקורבים מתראיינים לרגל כ&quot;ב שבט]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/123179 מר [[בנימין נתניהו]] בניחום אבלים]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-קוֹרְאִים-לִי-%d7%97%d6%b7%d7%99%d6%bc%d6%b8%d7%94-מוּשְ/ רבי לילדים: קוֹרְאִים לִי חַיָּה מוּשְׁקָא • מיוחד]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129112 שמה הראשון 'חיה' מלשון חיים, חיים זה דבר נצחי]''' {{וידיאו}} {{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/123351/ אומנות: ציור דמותה של הרבנית חיה מושקא]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/651123/ אשת מלכות: מצגת תמונות מחייה]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129135 הוראה שקיבלתי מהרבנית: הסיפור האישי של הרב ליפסקר]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *ד&quot;ר אלן ניומרק, '''[https://col.org.il/news/129222 הברכה הראשונה: הרופא שטיפל ברבנית חושף זכרונות מרגשים]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> <br /> ;קבצים<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59460_he_1.pdf קובץ כ&quot;ב שבט] [[שיחות]] סיפורים ומאמרים אודות הרבנית, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}} - {{אינפו}}<br /> * '''[http://www.chabad.info/images/notimage/74459_he_1.pdf קובץ כ&quot;ב שבט]''' - להילולא העשרים וחמש בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] (הופץ על ידי [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]])<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/651196/ &quot;בך יברך ישראל&quot; – תקופה חדשה • מאגר שיחות ושיעורים]''' {{אינפו}}<br /> <br /> '''סיפורים אודות הרבנית'''<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=9192/ &quot;מזג האויר השתנה&quot;] - {{אינפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1113 בצילה של הרבנית הצדקנית] לקט סיפורים - [[שבועון בית משיח]] 452 - {{אינפו}}<br /> * [[נתן אברהם]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66507 זכרונות מהקודש פנימה], זיכרונותיו של הרב [[עמרם מלכא]] מ[[ראשון לציון]], [[שבועון בית משיח]] ט' שבט ה'תשע&quot;ב - {{אינפו}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|88061|לקט התבטאויות מהרבי על הרבנית חיה מושקא נ&quot;ע||י&quot;ז שבט תשע&quot;ה}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/10-עובדות-על-הרבנית-חיה-מושקא-עה/ 10 עובדות על הרבנית חיה מושקא ע&quot;ה]''', בתוך שבועון בית משיח, ערב כ&quot;ב שבט ה'תש&quot;פ<br /> *הרב [[יוסף יצחק גרינברג]], '''[https://col.org.il/news/123167 הסיפורים המדהימים על הרבנית]''' {{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/651386/ הרב כהנא חושף סיפורים על הרבנית מיומנו האישי]''' {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129108 גילויים נדירים מתוך המגזין]''', ערב כ&quot;ב שבט תשפ&quot;א {{COL}}<br /> *'''[https://www.hageula.com/vid/farbrengen/21667.htm כ&quot;ב שבט / הרב חס&quot;ד הלברשטאם: סיפורי הרבנית]''' {{הגאולה}}{{וידאו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129113 המשב&quot;ק, המזכיר והמשפיע שיתפו בזיכרונות על הרבנית]''', כ&quot;ב שבט תשפ&quot;א {{COL}}{{וידאו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129157 הרב בוטמן שחזר את השיחות עם הרבנית]''' {{אודיו}}{{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129172 סיפורים מכלי ראשון על אודות הרבנית הצדקנית חיה מושקא נ&quot;ע]''', הרב שמואל בוטמן {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129076 הרבנית הייתה כמו אימא בשבילי, אני מתגעגע אליה מאוד כל יום]''', ר' מענדל נאטיק, סיאטל {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129154 המזכיר חלק זכרונות]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/stories/651388/ מכון פני מלך בסרטון חדש: 'מתנה מיוחדת']''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129175 4 שיחות שקיימתי עם הרבנית חיה מושקא]''', הספרן הרב [[שלום דובער לוין]] {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/651715/ המשב&quot;ק מספר: זכרונות מבית הרבי והרבנית]''', זכרונות מאת ר' שמשון אהרון יוניק {{אינפו}}, מתוך [[שבועון בית משיח]] ערב כ&quot;ב שבט תשפ&quot;א<br /> <br /> '''טורים:'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/123173 מה הקשר שלנו לרבנית? מה זה כ&quot;ב שבט? • הרב שמוטקין]''' {{COL}}<br /> *[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/news/129114 במפלגה של אבא]''', כ&quot;ב שבט תשפ&quot;א {{COL}}<br /> *[[יעקב חזן]], '''[https://chabad.info/blogs/651093/ למהותו של כ&quot;ב שבט בתורתו ובהגותו של הרבי]''', כ&quot;ב שבט תשפ&quot;א {{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/651185/ פמיניזם חסידי]''' {{אינפו}}<br /> <br /> '''שונות:'''<br /> * {{היברובוקס|[[הרבי הריי&quot;צ]]|'''אגרות קודש - חלק טו{{הערה|בהוצאת הרב [[שלום דובער לוין]] (כרך טו בסדרה האורגינלית הוא כרך מילואים - ראה ערך [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]].}}'''|58795|ברוקלין תשע&quot;א}} - אגרות שכתב הרבי הריי&quot;צ לרבנית ולבעלה [[הרבי]]{{הערה|פרסום ספר זה שנוי במחלוקת. ראה ערך [[רשימות אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון חיה מושקא}}<br /> [[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|7]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפריז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%96)&diff=769602 2025-05-23T09:04:40Z

<p>ישראל 17: /* ה&#039;לוקאל&#039; */</p> <hr /> <div>[[קובץ:כינוס_השלוחים_האזורי_פריז.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי הכ&quot;ג, המתקיים על ידי בית ליובאוויטש פריז, תשפ&quot;ב]]<br /> ארגון '''צעירי אגודת חב&quot;ד - פריז''' המכונה גם בשם '''בית ליובאוויטש - פריז''', נוסד על ידי הרב [[שמואל אזימוב]] בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ח]], כסניף של ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]].<br /> <br /> הארגון מאגד את [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ב[[פריז]] ובסביבה.<br /> <br /> ==התייסדות הארגון==<br /> כבר בשנות בחרותו החל הרב [[שמואל אזימאוו]] לעסוק בהפצת יהדות בפריז, ועם בואו בקשרי השידוכין - בסמיכות זמן ל[[חנוכת הבית]] של '[[בית ליובאוויטש (לונדון)|בית ליובאוויטש]]' ב[[לונדון]] על ידי המיועד להיות חמיו, הרב [[בן ציון שם טוב]], ובהוראת הרבי צירף הרב שם טוב את הרב אזימאוו למעמד חנוכת הבית היות ו&quot;בעתיד יהיה יושב ראש צא&quot;ח בפריז&quot;.<br /> <br /> לאחר החתונה, בטרם חזרתם ל[[צרפת]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מזכירו של הרבי, מסר לרב אזימאוו שידע כי נסיעתו לצרפת היא על מנת לפעול שם מהפכה.<br /> <br /> בהשגחה פרטית, זמן הגעתם לפריז הייתה בדיוק ב[[ב' אייר]], יום התייסדות צא&quot;ח המרכזית{{הערה|מספר ימים לפני נסיעתם נכנסו לבקר את הרבנית לקבל ברכת פרידה, ובמפתיע שאל אותם הרבנית מדוע הם כל כך ממהרים? והרי יכולים לנסוע בעוד כמה ימים? לפועל נסעו אז והיו להם כמה בעיות והוצרכו לחזור לניו יורק, כך שהגיעו לפאריז כמה ימים לאחרי זה בדיוק ביום ב' אייר (לכתחילה אריבער) – המהוה יום התייסדות צא&quot;ח. בדיוק ביום זה חל באותה שנה גם ערב ה-1 במאי 1968 – אז החלה המהפיכה הצרפתית של הסטונדטים.}}.<br /> <br /> ===התפתחות פעילות צא&quot;ח===<br /> לקראת חודש החגים של שנת [[תשכ&quot;ט]] התגברו הפעולות בהפצת המעיינות, והרב אזימוב הצליח לארגן קבוצה של עשרה מקורבים שיגיעו לשהות אצל הרבי במשך חודש החגים - רעיון שהיווה יוזמה חדשנית, וחברי הקבוצה זכו ליחס מיוחד מהרבי.<br /> <br /> קבוצה זו הפכה לימים לנושאי הדגל של המהפכה הצרפתית והצטרפו בעצמם לאנשי המהפכה. בעקבות הצלחתה של קבוצה זו שלוחים רבים חיקו נוספים את היוזמה והחלו לארגן קבוצות של מקורבים ל[[נסיעה לרבי]], וכן צא&quot;ח פאריז עצמה ארגנה ומארגנת קבוצות רבות של נסיעה לרבי.<br /> <br /> חמש שנים לאחר תחילת הפעילות הממוסדת, בשנת [[תשל&quot;ג]], נוסד בית ליובאוויטש, ו[[חנוכת הבית]] נערכה ב[[י&quot;ט כסלו]].<br /> <br /> לכבוד חנוכת הבית שלח הרבי מכתב מיוחד בו בירך אשר &quot;יהי' הבית הזה מגן ומחסה מהשפעות בלתי רצויות מבחוץ, הן אלו שבבחי' חורב ואש זרה והן אלו שבבחי' מטר ומים זידונים, חום וקור&quot;{{הערה|בהערות במכתב זה מציין הרבי לכל אחד מרבותינו נשיאנו, וכן את אביו כ&quot;ק הרה&quot;ג המקובל ר' לוי יצחק.}}.<br /> <br /> לאחר ייסוד בית ליובאוויטש, התעניין הרבי באופן מיוחד בנעשה במקום, הורה ביחידויות לבוא ולהשתתף בשיעורים המתקיימים שם ביום ראשון, וכן עודד צעירים מאנ&quot;ש לסייע בפעילות במקום: &quot;אשר היות ועכשיו נפתח ה'בית ליובאוויטש' בפאריז הרי בטח יהי' לכם מה לעשות ולפעול שם...&quot;.<br /> <br /> השיא בפעילות בבית ליובאוויטש הוא בימי ראשון, יום החופש המקובל בצרפת.<br /> <br /> ==הנהלת בית ליובאוויטש==<br /> *'''מנהל''' - הרב [[מנחם מענדל אזימוב]]<br /> *'''דובר''' - הרב [[חיים ניסנבוים|חיים שניאור ניסנבוים]].<br /> <br /> ==ה'לוקאל'==<br /> מרכז הארגון (ה'לוקאל') נמצא ברובע 9 בפריז ברחוב 'לה מרטין'. המוסד הזה הינו הבית חב״ד הראשון של פאריז והוא לאחרי שהרבי הכריז בתשל״ב על ע״א מוסדות חדשים לרגל יום הולדתו השבעים.<br /> <br /> במכתב שקבל הרב אזימוב מהרבי להתייסדות מרכז הבית ליובאוויטש (ה'לוקאל'), הרבי התבטא באומרו בברכה שמאד מהר אחרי פתיחת המוסד נאמר כבר ש'צר לי המקום' מרוב הצלחה.<br /> <br /> במקום קיים [[בית כנסת]] ו[[כולל]] לבעלי בתים, המפעיל מערך שיעורי תורה בכמה רמות. וכן חנות תשמישי קדושה ומשרדי הבית ליובאוויטש.<br /> <br /> במקום מתקיים מערך של הגהת [[סת&quot;ם]] עבור כל הבתי חב&quot;ד שבפריז והסביבה.<br /> <br /> במקום קיים מרכז הוצאה לאור, שמוציא מידי שבוע את העלון &quot;לה סידרה&quot; (הפרשה), שיחות של הרבי מתורגמות לצרפתית, תרגום של גיליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] וכן הפקת עלונים לקראת חגי ישראל עבור כלל הבתי חב&quot;ד ב[[צרפת]].<br /> <br /> ב&quot;בין הזמנים&quot; מתקיים ב&quot;לוקאל&quot; סדר בין הזמנים לבחורים בניהולו של השליח הרב לוי יצחק אזימאוו{{הערה|[https://chabad.info/news/918912/ דיווח ותמונות באתר חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> == 'בֶּ&quot;ל 19' ('BL19') ==<br /> [[קובץ:18-08-2021-22-31-16-07-10-2019-00-31-36-IMG 8192.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה המרכזי ברובע 19 - קומפלקס &quot;בית חיה מושקא&quot;]]<br /> המרכז הקהילתי של בית ליובאוויטש (ראשי תיבות &quot;בֶּ&quot;ל&quot;) נמצא בלב השכונה היהודית ברובע 19 בפריז. הנ״ל נמצא סמוך לקומפלקס &quot;בית חיה מושקא&quot; הכולל בית כנסת גדול ומפואר בו מכהן כרב הרב משה וישצקי, מקווה טהרה, וכן המוסד לבנות &quot;בית חנה&quot; המונה כ-2500 תלמידות, שתחת בית ליובאוויטש המנוהל ע&quot;י בנימין מרגי.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> מאות ספרי חסידות, וספרי קודש שתורגמו לצרפתית יצאו לאור על ידי הבית ליובאוויטש. <br /> <br /> במסגרת בית ליובאוויטש, פועלת 'קרן שמואל' העוסקת בהוצאה לאור של כותרים השייכים לפעילות החב&quot;דית בצרפת.<br /> <br /> בין הכותרים שיצאו לאור:<br /> *'''אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות צרפת''' בעריכת הרב [[זושא וולף]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kinus%20Hashluchim%20-%20Paris%20-%20Iyaar%201%2C%205778.pdf יובל שנה לצא&quot;ח פאריז ומסודותיה]<br /> *[https://chabad.info/news/342972/ דינר מפואר: 50 שנה לפעילות בית ליובאוויטש בפריז] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/586349/ עשרות אלפי משלוחי מנות ליהודי צרפת • תיעוד] {{אינפו}} <br /> *[https://chabad.info/news/575156/ סדר לקוטי שיחות לאנ&quot;ש פריז בארגון בית ליובאוויטש] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצרפת]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA&diff=769289 2025-05-21T19:04:39Z

<p>ישראל 17: /* השם צרפת */</p> <hr /> <div>{{שכתוב}}<br /> [[קובץ: צרפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדלקת נרות חנוכה על ידי חב&quot;ד למרגלות מגדל אייפל]]<br /> '''צרפת''' היא מדינה המהווה סמל ודוגמא למהפכתו של [[הרבי]] בעולם. דבר זה נרמז בשמה: [[אותיות]] &quot;צרפת&quot; הינן [[אותיות]] &quot;[[פרצת]]&quot;, וה[[גימטריה]] של המילה &quot;צרפת&quot; הינו [[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי]]. כחלק מענין זה ניתן לראות את לקיחתו של ניגון [[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)|המנונה של מדינת צרפת]] והפיכתו לניגון חסידי על ידי הרבי.<br /> <br /> [[קובץ:השלוחים בצרפת בתמונה קבוצתית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים בצרפת בתמונה]]<br /> <br /> בצרפת חיים כיום כ500 אלף יהודים, והיא מהגדולות בקהילות ישראל שבתפוצות. למרבית הקהילה זיקה חזקה לדת היהודית ולישראל{{הערה|הקהילה היום היא בעיקרה מיוצאי צפון אפריקה, כשמתוך קבוצה זו אחוז ניכר הם יוצאי אלג'יריה, ומיעוטם מיהודי תוניסיה ומרוקו. קיימים גם קהילות נוספות כגון מהגרים מטורקיה והבלקן וכן צאצאי הקהילה הספרדית הוותיקה של צרפת. הקהילה האשכנזית מהווה מיעוט בקרב יהודי צרפת. יהודי צרפת מעורים בחברה ובכלכלה במדינתם}}.<br /> <br /> ברחבי המדינה בתי חב&quot;ד רבים, ישיבת תומכי תמימים שוכנת בעיירה ברינואה, סמינר בעיירה ייער, בבתי ספר &quot;סיני&quot; אלפי תלמידים, בית ליובאוויטש ומוסדותיו כוללים אלפי תלמידים. <br /> <br /> בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[תשל&quot;א]] מונה לנציגה של צרפת ב[[האו&quot;ם החסידי|או&quot;ם החסידי]] הרב [[יוסף גולדברג]], ראש ישיבת [[תות&quot;ל ברינוא|תות&quot;ל ברינוא]]<br /> <br /> ==צרפת בתנ&quot;ך==<br /> ===השם צרפת===<br /> המקום היחיד שבו נזכרת המילה &quot;צרפת&quot; במפורש בתנ&quot;ך הוא בנבואת עובדיה: <br /> * {{ציטוטון|וְגָלוּת הַחֵיל הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כְּנַעֲנִים עַד '''צָרְפַת''', וְגָלוּת יְרוּשָׁלַ‍ִם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב}}. {{הערה|עובדיה א', כ'}}<br /> פרשני המקרא מסבירים שאכן מדובר במדינת צרפת של היום, רש&quot;י על הפסוק מסביר : ''&quot;צָרְפַת – מדינה רחוקה שגלו לשם מבני ישראל&quot;'', ובתרגום יונתן בן עוזיאל : ''&quot;עַד צָרְפַת – עד מדינת צרפתי שבמערב&quot;''.<br /> <br /> יש עוד מקום בתנ&quot;ך - בספר מלכים א, בו מוזכרת המילה &quot;צרפתה&quot; אולם לא מדובר על מדינת צרפת של היום:<br /> * {{ציטוטון|קוּם לֵךְ '''צָרְפַתָה''' אֲשֶׁר לְצִידוֹן, וְיָשַׁבְתָּ שָׁם, הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה, לְכַלְכְּלֶךָ}}{{הערה|בספר מלכים א פרק יז פסוק ט'}}.<br /> * {{ציטוטון|וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ '''צָרְפַתָה''', וַיָּבֹא אֶל-פֶּתַח הָעִיר, וְהִנֵּה-שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה, מְקֹשֶׁשֶׁת עֵצִים, וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר, קְחִי-נָא לִי מְעַט-מַיִם בַּכְּלִי וְאֶשְׁתֶּה}}{{הערה|בספר מלכים א פרק יז פסוק י'}}.<br /> <br /> ופרשני המקרא מבדילים בין העיר צרפת הסמוכה לצידון שבספר מלכים לבין ארץ צרפת המוזכרת בנבואת עובדיה, והעיר זו ממוקמת בין הערים צור וצידון שבלבנון של ימינו, כיום נקראת העיר בערבית &quot;סַרַפַנְד&quot;.<br /> <br /> ==יהדות צרפת==<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> == צרפת בתקופת אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> בשנת [[תקנ&quot;ט]] פרצה מלחמה בין צרפת בראשות [[נפוליאון בונפרטה]] מנהיגה של צרפת באותה העת, לבין הצאר ניקולאי. [[אדמו&quot;ר הזקן]] סבר ש[[רוסיה]] צריכה לנצח למרות שאז יהיה קשה ליהודים בגשמיות, מפני שתחת ממשלת ושלטון צרפת היהודים יעזבו לחלוטין את היהדות, כפי שהיה עם רוב יהודי צרפת שעד לדורות האחרונים לא שמרו תורה ומצוות. אדמו&quot;ר הזקן התבטא שנפוליאון הוא [[קליפה]] ושליח ה[[ס&quot;מ]]. כבר אז החל ב[[בירור הניצוצות]] משם כאשר לקח את מארש הניצחון של חילי צרפת, המכונה [[מארש נפוליאון]], והפך אותו לאחד מ[[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגוני חב&quot;ד]]. מארש זה נהוג לנגנו במוצאי [[יום כיפור]] בסיום [[תפילת נעילה]].<br /> <br /> == בתקופת אדמו&quot;ר מהר&quot;ש ==<br /> <br /> שינוי ביחס לצרפת החל בתקופת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], כאשר נסע כמה פעמים לשם, כתב שם כתבי חסידות וקירב יהודים.<br /> <br /> אדמו&quot;ר מהר&quot;ש ידע את השפה הצרפתית על בוריה, ביקר כמה פעמים בפאריז כאשר בגלוי ביקוריו היו לצורך בריאותו, ולצורכי הכלל, אלא שכמה פעמים נתגלה פנימיות טעם ביקוריו בצרפת: על מנת לתקן ולברר בירורים באותה מדינה הנראית כקליפה קשה. ידוע אשר בשנת [[תרכ&quot;ח]] ובשנות המ' הראשונות, נסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל בחו&quot;ל.<br /> <br /> == בתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ==<br /> הקשר של ליובאוויטש עם מדינת צרפת נמשך והתחזק בביקוריו התכופים של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אשר כמה פעמים ביקר בצרפת, בפאריז עצמה, ובעיר מענטאהן (אשר ליד העיר ניס), שם גם &quot;בנה הבנין דהמשך הידוע תער&quot;ב&quot;, כמה משיחותיו המבארים ענינים עמוקים ב[[תורת החסידות]] נאמרו שם, בהם אפשר לציין את השיחה הידועה - על כיף ימא - ע&quot;ד ח' המעלות שיש במחשבת [[דא&quot;ח]] לפני התפילה ב[[טלית]] ותפילין - כאשר א' מהן היא: מאיר את העולם (&quot;ווערט די וועלט ליכטיקער&quot;) - מה מתאימה מעלה זו לגבי בירורה של מדינת צרפת המהוה את תוקף הקליפה של אז. באותו זמן כמה חסידים הגיעו לצרפת על מנת להתראות עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ולשמוע [[דא&quot;ח]] ממנו, וכך מוצאים אנו בין היתר את החסיד הידוע ר' זלמן זלאטאפאלסקי, אשר שם ניגן את ניגונו הידוע אשר נקרא על שמו.<br /> <br /> ועד אשר בהיות אדמו&quot;ר (הרש&quot;ב) ביחד עם בנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצרפת דיבר שיחה שלימה שארכה ארבע שעות בצרפתית, וכך כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;.. ובשאר השפות כמו אשכנזית צרפתית היה מדבר.. פעם בהיותינו יחדיו בצרפת, הלכנו לבקר היכל עתיק, [[משגיח]] ההיכל ביאר עניני המבנה וכלי הבית ודברים העתיקים הנמצאים שמה, גם הראה לנו ספרים עתיקים ותעודות כתבי יד, הנה במשך כארבע שעות דיבר בשפה הצרפתית, ושאלתיו מדוע אינו מדבר בשפה הרוסית..&quot;<br /> <br /> אלו הם פרטי ביקורי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בצרפת (הידועים לנו):<br /> <br /> [[תרמ&quot;ד]]: בחורף נסע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ל[[פאריז]] עד י&quot;ג [[ניסן]], לאחרי חג ה[[פסח]] חזר שוב לפאריז עד אחרי חג ה[[שבועות]], משם נסע למעיינות הרפואה בעיר באד בורבול (בצרפת) ונשאר שם עד אחרי חג ה[[סוכות]]. באותה שנה ביקר במוזיאון הלובר אשר בפאריז, והתעכב שם במחלקת הציורים (לפי סיפורו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ - בסה&quot;מ תשי&quot;א עמ' 129) .<br /> <br /> [[תרמ&quot;ה]]: מאחר חג ה[[סוכות]] עד סוף החורף נמצא בפאריז כמו כן שהה בתקופה זו בעיר באד בורבול וב[[מענטון]], שם הגיע לבקרו ר' [[זלמן זלטפולסקי]].<br /> <br /> [[תרמ&quot;ז]]: בשלהי קיץ נסע למקומות הרפואה בצרפת.<br /> <br /> [[תרמ&quot;ח]]: באותו עת גר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בעיר מענאטאהן בחלק העיר הנקרא קאפמארטן.<br /> <br /> [[תרס&quot;א]]: בקיץ נסע לפאריז מי&quot;א [[אייר]] עד כ&quot;ג אייר ביחד איתו נסע ר' [[יעקב מרדכי בעזפאלאוו]] הרב מפלטבה, וגר במלון Byron הנמצא במספר 22 שברחוב Laffitte, ודרש שם ברופאים. כמו כן הגיע באותו זמן לבקרו החסיד ר' [[אברהם אבא פערסאן]]. את אותו ביקור ניצל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב גם לצורך עניני הכלל.<br /> <br /> [[תרס&quot;ד]]: בי&quot;ט [[שבט]] בא לפאריז, ונשאר שם עד ד' [[ניסן]], והשתכן במלון Byron הנ&quot;ל, ושכר שם שני [[חיידר|חדרים]] מס' 3 ומס' 4, בהיותו שם עסק אודות שילוח ה[[מצות]] ושאר צורכי חג ה[[פסח]] לאנשי חיל מבני ישראל הנמצאים במזרח הרחוק לרגלי מלחמת [[רוסיה]] ויפן, אדמו&quot;ר הרש&quot;ב פנה אז לעיתונים הגדולים: &quot;פיגארו&quot;, &quot;עקא דע פארי&quot;. כמו כן התעסק אז ברפואות אצל הפרופסורים ריימאן ובריססא.<br /> <br /> את [[התוועדות]] [[פורים]] התוועד עם ר' [[זיסקינד ברלין]], ור' [[מענדל צוקרמן]], עד השעה 12 וכך כותב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על [[התוועדות]] זו: &quot;ושמחנו ת&quot;ל, ואם כי הייתה שמחה מלאכותית קצת מראי מקומות וכו'&quot;.<br /> <br /> [[תער&quot;ב]]: מתחילת [[חודש שבט]] שהה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בעיר מענטאהן, ושהה ב Villa Nordi, לכבוד חג ה[[פורים]] התוועד אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שם, ובלשון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ &quot;היו גילויים גדולים&quot;, באותו ביקור השתתף אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אשר נשאר שם בעיר [[מענטון]] לערך ג' שבועות, כמו כן הגיעו לשם (לקראת פורים) חסידים בעלי השכלה ובעלי עבודה בתוכם הר&quot;ר [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי מפולטבה]], הרב [[יעקב הורביץ]], והרב [[שמואל גוראריה]], כמו כן השתתפו כמה מחסידי [[פולין]] כמו הגביר ר' אהרן ובנו ר' [[בנימין ווינר]], ר' [[זיסקינד ביאלער]] מורשה, והאחים הורנשטיין מקיוב.<br /> <br /> באותה [[התוועדות]] צייר אדמו&quot;ר את המשא ומתן שהי' בין [[הקב&quot;ה]] ואומות העולם בנוגע ל[[מתן תורה]], דיבר על ההכרח של &quot;עשה לך רב, וקנה לך חבר&quot;, ועל ההכרח אשר בעלי עסקים ילמדו חסידות, כמו כן דיבר על הצורך להתייגע בחסידות, דובר גם על החילוק בין ניגון חזנות, ניגון תפילה וניגון חסידי.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נשאר שם עד אחרי חג ה[[שבועות]].<br /> <br /> [[תרע&quot;ג]]: בכ&quot;א [[שבט]] הגיע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לעיר [[מענטון]] ושהה שם עד ראש חודש [[ניסן]], בהתחלה שהה המלון &quot;טארטאקאווסקי, ומחמת הקור שינה ושכר בית ב-Villa Henriette, באותה תקופה הגיע לבקרו ר' יעקב מרדכי בעזפאלאוו הרב מפלטבה, כמו כן הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לבקרו ושהה שם בערך ב' שבועות.<br /> <br /> [[תרע&quot;ד]]: בחורף - מיום ח' [[כסלו]] - שהה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב במענטון, וגר בVilla Passerel, באותו חצר בו שהה אשתקד אם כי בדירה אחרת, באותו זמן התעסק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בדרוש [[תער&quot;ב]] ומסיימו, כמו כן באותו זמן ביקר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אצל ר' מנחם נחום ברבי יצחק האדמו&quot;ר מבויאן.<br /> <br /> לכבוד חג הפורים נשאר הוא שם ומתוועד, וכך כותב הוא עצמו על אותו פורים: &quot;פורים איז גיווען מיט אנשריינגונג שמחת פורים, סיא גיווען היפש געסט, לנדא איז געקומען.. ר&quot;ש גו&quot;א נ&quot;י האט שטארק משמח גיווען&quot; [פורים היה עם שמחת [[פורים]] מיוחדת, היו אורחים חשובים, ר&quot;ש גורארי' נ&quot;י שימח במאוד], ונשאר שם עד סוף חודש אדר.<br /> <br /> == בתקופת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ==<br /> וכך נמשך הדבר ביתר תוקף בזמן נשיאותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אשר שהה בצרפת כמה וכמה פעמים ועד שאמר שם כמה פעמים [[מאמר]]י [[דא&quot;ח]] ו[[שיחות]]. כמו כן שלח כמה פעמים לשם [[שלוחים]] על מנת לחזק את משפחות אנ&quot;ש הנמצאים שם, ולצורכי עסקנות הכלל.<br /> <br /> ואלו הם פרטי ביקורי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצרפת (הידועים לנו):<br /> <br /> [[תרע&quot;א]]: הגיע לעיר [[מענטון]] ביחד עם אביו שם מספר לו אביו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על הניגון של ר' זלמן זלאטאפאלסקי<br /> <br /> [[תרע&quot;ב]]: נסע לפאריז, מרסל, ניצא, מנטו קרלו, [[מענטון]]. במענטון פגש את הוריו ([[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[הרבנית שטערנא שרה]]) בתחנת הרכבת, ומסר לאביו אז דו&quot;ח על פעולותיו בעניני הכלל בפאריז. שם מספר לו גם על פגישה שהי' לו במלון &quot;גאר די נארד&quot; חדר מס' רכ&quot;ג לצורך עניני הכלל.<br /> <br /> ביומנו מג' שבט תער&quot;ב מספר על טיולו עם אביו - אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בעיר מענטון בחלק העיר הנקרא קאפמארטן, ואז הראה לו אביו הבית בו גר בשנת תרמ&quot;ח (כ&quot;ה שנה לפנ&quot;ז) - על כיף ימא.<br /> <br /> כמו כן שהה לכבוד חג הפורים ביחד עם אביו בעיר מענטון כנ&quot;ל בארוכה, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שהה אז עם אביו לערך ג' שבועות.<br /> <br /> [[תרפ&quot;ט]]: באותה שנה הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לפאריז, בהמשך לנסיעה זו - בשנת [[תרצ&quot;ב]] השתדל להקים וועד של בני החסידים להפיץ את המעיינות דלימוד תורת ה[[חסידות]] בצורה מובנת לכולם, ובמכתבי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מוצאים אנו כמה וכמה מכתבים בנידון זה לר' [[הלל זלאטאפאלסקי]] אשר גר אז בפאריז, יש לציין אשר בחודש [[אייר]] [[תרצ&quot;ג]] בתחילת תקופת שהותו של [[הרבי]] בפאריז, מוצאים אנו מכתבים מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרבי בקשר לענין זה, ההצעה הייתה לייסד &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד&quot; בצרפת (אלא שמסיבות שונות לא הצליחה התכנית לצאת לידי פועל אז בעיקבות פטירת ר' הלל הנ&quot;ל).<br /> <br /> יש לציין אשר ברשימת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מנסיעתו ל[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו ולארצות הברית, בהן מתאר גם מביקורו בצרפת כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אשר בהיותו בפאריז בו הגיע אור ליום ג' ה' [[אלול]] עד למחרתו טייל עם הרבי ודיבר איתו ב&quot;ענינים פנימיים&quot;.<br /> <br /> [[תרצ&quot;ב]]: בחודש [[אדר]] אותה שנה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ למשך כשבועיים בפאריז לצורכי עסקנות הכלל, באותה הזדמנות גם כינס אסיפה מהעסקנים יוצאי [[רוסיה]], כמו כן באותו זמן שלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ר' [[שמעון ליב גרינברג]] כשד&quot;ר לחזק גזע אנ&quot;ש שבצרפת.<br /> <br /> [[תרצ&quot;ג]]: באותה שנה שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כמה חודשים בצרפת (יש לציין אשר באותה תקופה הגיעו הרבי והרבנית להתיישב בפאריז).<br /> <br /> [[תרצ&quot;ו]]: מתחלת [[תמוז]] עד כ&quot;ב [[אלול]], שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפאריז, בו' [[אלול]] ביקר בבית מס' 10 רחוב די'ע השייך ל&quot;התאחדות הרבנים החרדים דצרפת&quot; אשר ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]] יסדו ועמד בראשו, מסופר אשר בעלות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במדרגות הבית ספרם ונמצאו במספר כ&quot;ו, באותו ביקור אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ [[מאמר]] [[דא&quot;ח]] &quot;אני לדודי&quot;.<br /> <br /> תרצ&quot;ז: בחורף של אותו שנה שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעיר וויל ד'אוורע, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שוהה הוא בפאריז לשבועיים, על מנת לשאול בעצת הרופאים, באותו זמן גם עמד לידו אדמו&quot;ר ומוצאים אנו בכמה מכתבים מאותה תקופה בו חותם אדמו&quot;ר: &quot;בשם הרבי, המזכיר מ. ש.&quot;, כמו כן נמצא רשימה שנכתבה על ידי אדמו&quot;ר ובה שיחה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שנאמרה אז.<br /> <br /> תרח&quot;צ: בחורף אותו שנה שוב שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפאריז במלון &quot;מקס&quot; הנמצא ב-9 רחוב בולארד שברובע החמש עשרה בפאריז שם שהה עד סוף [[חודש אדר]] ב' לעסוק בצרכי הכלל, וכך מוצאים אנו אשר בפורים קרא אדמו&quot;ר את המגילה לפניו, וכתב כמה הנהגות אשר למד אז מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהנוגע למנהגי פורים, כמו כן אז אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיחה שנרשמה על ידי אדמו&quot;ר.<br /> <br /> בשנים האחרונות לנשיאותו הקים שם מוסדות כגון: [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], [[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]] וישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].<br /> <br /> == צרפת ו[[הרבי]] ==<br /> [[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז (תרצ&quot;ג-ת&quot;ש)]], [[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)]]}}<br /> [[הרבי]] התגורר שנים רבות ([[תרצ&quot;ג]]-[[תש&quot;א]]) בצרפת. בשנת [[תרצ&quot;ז]] עבר ל[[פריז]] שם המשיך לשקד על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון. <br /> <br /> מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br /> <br /> באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש&quot;המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'&quot;. <br /> <br /> כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|האגרות של הרבי הריי&quot;צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי [[הרבי הריי&quot;צ]] העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים. <br /> <br /> אלפי בעלי התשובה צרפתיים הגיעו ו[[התקשרות|התקשרו]] להרבי, והם מהווים קהילה בולטת במיוחד כאשר הם מגיעים בקבוצה ל[[770]] ל[[חודש תשרי]] ובכלל.<br /> <br /> בליל [[שמחת תורה]] [[תשל&quot;ד]] החל הרבי בשירת ה&quot;מרסלייז&quot; (קרא: המרסייז) ההמנון הצרפתי על מילות &quot;[[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)|האדרת והאמונה]]&quot; ומאז הפך ניגון זה לאחד מ[[ניגוני חב&quot;ד]].<br /> <br /> == יחס רבותינו נשיאנו למדינה ==<br /> === בתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> === מהפכת צרפת ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> === יחס [[הרבי]] ===<br /> בדבר מלכות פרשת וישב [[התשנ&quot;ב]], [[הרבי]] אמר שמדינת צרפת סיימה את עבודת הבירורים והיא מוכנה לגאולה. [[הרבי]] אמר שצרפת בתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> ייצגה תנועה של חופש מכל עניני דת, שהאדם בעל בחירה חופשית. ובדורינו המצב בצרפת התהפך. יש יהדות, שומרים תורה ומקיימים מצוות.<br /> <br /> == מוסדות חב&quot;ד במדינה ==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> [[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי במדינת צרפת]]<br /> ברחבי המדינה בתי חב&quot;ד רבים, עשרות מוסדות חינוך, גנים, תלמודי תורה וישיבות בהם לומדים אלפי תלמידים.<br /> <br /> בצרפת למעלה מ-160 [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] הפזורים ברחבי המדינה. שמתוכם 36 רק בעיר פריז עצמה.<br /> <br /> ישיבת תומכי תמימים שוכנת בעיירה ברינואה, בתי ספר וסמינר &quot;בית רבקה&quot; בעיירה ייער, בבתי ספר &quot;סיני&quot; אלפי תלמידים, אימפריית [[בית ליובאוויטש פריז]] ומוסדותיו כוללים אלפי תלמידים, קהילת &quot;שניאור&quot; ומוסדותיה. <br /> . <br /> <br /> <br /> === פריז ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> {{ערך מורחב|פריז}}<br /> ניתן למצוא פירוט בערך [[פריז]]<br /> <br /> === ברינוא ===<br /> {{הפניה לערך מורחב|ברינוא}}<br /> {{להשלים}}<br /> פרבר ליד פריז שבה יש את הישיבה המפורסמת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ברינואה בנשיאות הרבי, נוסדה בשנת תש&quot;ז בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב&quot;ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-380 בחורים. הישיבה ממוקמת בישוב ברינואה בפרברים הדרום-מזרחיים של פריז, במרחק 20 ק&quot;מ ממרכז פריז.<br /> <br /> === ניס (ניצא){{הערה|1='''[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%90.pdf קובץ ניצא]'''.}} ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> בחודש אב [[ת&quot;ש]] הגיע הרבי עם רעייתו לעיר, והתגורר בה עד לחודש סיון תש&quot;א, אז [[כ&quot;ח סיון תש&quot;א|יצא מאירופה הבוערת והיגר לארצות הברית]] (דרך פורטוגל).<br /> <br /> בעיר קיימת קהילת חב&quot;ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב יוסף יצחק פינסון, לצד הרב מנחם מענדל לוי והרב צבי הירש פינסון.<br /> <br /> === ליאון ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> בעיר קיימת קהילת חב&quot;ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב [[שמואל גורביץ (ליאון)|שמואל גורביץ']].<br /> <br /> === מרסיי ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> בעיר קיימת קהילת חב&quot;ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]<br /> * [[תומכי תמימים ברינוא]]<br /> * [[בית ליובאוויטש פריז]]<br /> * [[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)]]<br /> * [[הגרופ הצרפתי]]<br /> * [[פריז]]<br /> * [[ליאון]]<br /> * [[הרב שמואל אזימוב]]<br /> * [[מארש נפוליאון]]<br /> * [[מענטאן]]<br /> * [[דבר מלכות וישב]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[היציאה מרוסיה (ספר)]] שער חמישי נדודים - מפוקינג לצרפת<br /> {{בית|שניאור זלמן ברגר|חב&quot;ד בארץ צרפת|628|42 - 49|י&quot;ב טבת תשס&quot;ח}}<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6829515/jewish/15-Facts-You-Should-Know-About-the-Jews-of-France.htm 15 עובדות שכדאי לדעת על יהודי צרפת]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> * [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm35.pdf שיחת שבת פרשת וישב תשנ&quot;ב]{{PDF}}, הרבי מדבר על הפיכת ההמנון הצרפתי לניגון חב&quot;די - אתר moshiach.net<br /> *[[זושא וולף]], [http://www.shturem.net/images/news/82342_news_27082015_2468.pdf אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות צרפת] (פרקים מתוך הספר)<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=220&amp;lang=hebrew יסוד ה'לשכה האירופאית' מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br /> * המהפכה הצרפתית למעליותא - [https://teshura.com/Erentroy%20-%20Azimov%207B.pdf תשורה מנישואין ערנטרוי אזימוב].<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=220&amp;lang=hebrew הקשר בין הרביים לצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=214&amp;lang=hebrew התיישבות הרבי והרבנית בצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br /> * [[שמואל לובצקי]] [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=209&amp;lang=hebrew כיצד נודע 'מארש נפוליאון'? ] - אתר שטורעם<br /> * [[יחידות כללית]] [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=62694 בשפה הצרפתית, ט&quot;ז תמוז ה'תשמ&quot;ג] {{וידאו}} - {{אינפו}} <br /> *הרב [[שלום בער בוטמן]] בראיון לאתר [[שטורעם. נט]] על ביקורו של הרבי בצרפת, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=68846 כולם נהרו אחרי הרבי]''' {{שטורעם}} ח' שבט תשע&quot;ד<br /> *'''[http://www.col.org.il/files/0.16913571357_7870148.pdf פניני האדרת והאמונה]''', תשורה מכינוס השלוחים האזורי בצרפת {{COL}} {{PDF}} אייר תשע&quot;ד<br /> *'''[https://col.org.il/news/137967 מהפכה בעיר האורות: כתבת ענק על האימפריה של הרבי בצרפת]''' {{COL}}<br /> <br /> {{מדינות אירופה}}<br /> {{עיירות בצרפת}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:צרפת|*]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA&diff=769288 2025-05-21T19:03:28Z

<p>ישראל 17: </p> <hr /> <div>{{שכתוב}}<br /> [[קובץ: צרפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדלקת נרות חנוכה על ידי חב&quot;ד למרגלות מגדל אייפל]]<br /> '''צרפת''' היא מדינה המהווה סמל ודוגמא למהפכתו של [[הרבי]] בעולם. דבר זה נרמז בשמה: [[אותיות]] &quot;צרפת&quot; הינן [[אותיות]] &quot;[[פרצת]]&quot;, וה[[גימטריה]] של המילה &quot;צרפת&quot; הינו [[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי]]. כחלק מענין זה ניתן לראות את לקיחתו של ניגון [[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)|המנונה של מדינת צרפת]] והפיכתו לניגון חסידי על ידי הרבי.<br /> <br /> [[קובץ:השלוחים בצרפת בתמונה קבוצתית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים בצרפת בתמונה]]<br /> <br /> בצרפת חיים כיום כ500 אלף יהודים, והיא מהגדולות בקהילות ישראל שבתפוצות. למרבית הקהילה זיקה חזקה לדת היהודית ולישראל{{הערה|הקהילה היום היא בעיקרה מיוצאי צפון אפריקה, כשמתוך קבוצה זו אחוז ניכר הם יוצאי אלג'יריה, ומיעוטם מיהודי תוניסיה ומרוקו. קיימים גם קהילות נוספות כגון מהגרים מטורקיה והבלקן וכן צאצאי הקהילה הספרדית הוותיקה של צרפת. הקהילה האשכנזית מהווה מיעוט בקרב יהודי צרפת. יהודי צרפת מעורים בחברה ובכלכלה במדינתם}}.<br /> <br /> ברחבי המדינה בתי חב&quot;ד רבים, ישיבת תומכי תמימים שוכנת בעיירה ברינואה, סמינר בעיירה ייער, בבתי ספר &quot;סיני&quot; אלפי תלמידים, בית ליובאוויטש ומוסדותיו כוללים אלפי תלמידים. <br /> <br /> בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[תשל&quot;א]] מונה לנציגה של צרפת ב[[האו&quot;ם החסידי|או&quot;ם החסידי]] הרב [[יוסף גולדברג]], ראש ישיבת [[תות&quot;ל ברינוא|תות&quot;ל ברינוא]]<br /> <br /> ==צרפת בתנ&quot;ך==<br /> ===השם צרפת===<br /> המקום היחיד שבו נזכרת המילה &quot;צרפת&quot; במפורש בתנ&quot;ך הוא בנבואת עובדיה: <br /> * {{ציטוטון|וְגָלוּת הַחֵיל הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כְּנַעֲנִים עַד '''צָרְפַת''', וְגָלוּת יְרוּשָׁלַ‍ִם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב}}. {{הערה|עובדיה א', כ'}}<br /> פרשני המקרא מסבירים שאכן מדובר במדינת צרפת של היום, רש&quot;י על הפסוק מסביר : ''&quot;צָרְפַת – מדינה רחוקה שגלו לשם מבני ישראל.&quot;'' ובתרגום יונתן בן עוזיאל : ''&quot;עַד צָרְפַת – עד מדינת צרפתי שבמערב.&quot;''<br /> <br /> יש עוד מקום בתנ&quot;ך - בספר מלכים א, בו מוזכרת המילה &quot;צרפתה&quot; אולם לא מדובר על מדינת צרפת של היום:<br /> * {{ציטוטון|קוּם לֵךְ '''צָרְפַתָה''' אֲשֶׁר לְצִידוֹן, וְיָשַׁבְתָּ שָׁם, הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה, לְכַלְכְּלֶךָ}}{{הערה|בספר מלכים א פרק יז פסוק ט'}}.<br /> * {{ציטוטון|וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ '''צָרְפַתָה''', וַיָּבֹא אֶל-פֶּתַח הָעִיר, וְהִנֵּה-שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה, מְקֹשֶׁשֶׁת עֵצִים, וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר, קְחִי-נָא לִי מְעַט-מַיִם בַּכְּלִי וְאֶשְׁתֶּה}}{{הערה|בספר מלכים א פרק יז פסוק י'}}.<br /> <br /> ופרשני המקרא מבדילים בין העיר צרפת הסמוכה לצידון שבספר מלכים לבין ארץ צרפת המוזכרת בנבואת עובדיה, והעיר זו ממוקמת בין הערים צור וצידון שבלבנון של ימינו, כיום נקראת העיר בערבית &quot;סַרַפַנְד&quot;.<br /> <br /> ==יהדות צרפת==<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> == צרפת בתקופת אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> בשנת [[תקנ&quot;ט]] פרצה מלחמה בין צרפת בראשות [[נפוליאון בונפרטה]] מנהיגה של צרפת באותה העת, לבין הצאר ניקולאי. [[אדמו&quot;ר הזקן]] סבר ש[[רוסיה]] צריכה לנצח למרות שאז יהיה קשה ליהודים בגשמיות, מפני שתחת ממשלת ושלטון צרפת היהודים יעזבו לחלוטין את היהדות, כפי שהיה עם רוב יהודי צרפת שעד לדורות האחרונים לא שמרו תורה ומצוות. אדמו&quot;ר הזקן התבטא שנפוליאון הוא [[קליפה]] ושליח ה[[ס&quot;מ]]. כבר אז החל ב[[בירור הניצוצות]] משם כאשר לקח את מארש הניצחון של חילי צרפת, המכונה [[מארש נפוליאון]], והפך אותו לאחד מ[[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגוני חב&quot;ד]]. מארש זה נהוג לנגנו במוצאי [[יום כיפור]] בסיום [[תפילת נעילה]].<br /> <br /> == בתקופת אדמו&quot;ר מהר&quot;ש ==<br /> <br /> שינוי ביחס לצרפת החל בתקופת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], כאשר נסע כמה פעמים לשם, כתב שם כתבי חסידות וקירב יהודים.<br /> <br /> אדמו&quot;ר מהר&quot;ש ידע את השפה הצרפתית על בוריה, ביקר כמה פעמים בפאריז כאשר בגלוי ביקוריו היו לצורך בריאותו, ולצורכי הכלל, אלא שכמה פעמים נתגלה פנימיות טעם ביקוריו בצרפת: על מנת לתקן ולברר בירורים באותה מדינה הנראית כקליפה קשה. ידוע אשר בשנת [[תרכ&quot;ח]] ובשנות המ' הראשונות, נסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל בחו&quot;ל.<br /> <br /> == בתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ==<br /> הקשר של ליובאוויטש עם מדינת צרפת נמשך והתחזק בביקוריו התכופים של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אשר כמה פעמים ביקר בצרפת, בפאריז עצמה, ובעיר מענטאהן (אשר ליד העיר ניס), שם גם &quot;בנה הבנין דהמשך הידוע תער&quot;ב&quot;, כמה משיחותיו המבארים ענינים עמוקים ב[[תורת החסידות]] נאמרו שם, בהם אפשר לציין את השיחה הידועה - על כיף ימא - ע&quot;ד ח' המעלות שיש במחשבת [[דא&quot;ח]] לפני התפילה ב[[טלית]] ותפילין - כאשר א' מהן היא: מאיר את העולם (&quot;ווערט די וועלט ליכטיקער&quot;) - מה מתאימה מעלה זו לגבי בירורה של מדינת צרפת המהוה את תוקף הקליפה של אז. באותו זמן כמה חסידים הגיעו לצרפת על מנת להתראות עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ולשמוע [[דא&quot;ח]] ממנו, וכך מוצאים אנו בין היתר את החסיד הידוע ר' זלמן זלאטאפאלסקי, אשר שם ניגן את ניגונו הידוע אשר נקרא על שמו.<br /> <br /> ועד אשר בהיות אדמו&quot;ר (הרש&quot;ב) ביחד עם בנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצרפת דיבר שיחה שלימה שארכה ארבע שעות בצרפתית, וכך כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;.. ובשאר השפות כמו אשכנזית צרפתית היה מדבר.. פעם בהיותינו יחדיו בצרפת, הלכנו לבקר היכל עתיק, [[משגיח]] ההיכל ביאר עניני המבנה וכלי הבית ודברים העתיקים הנמצאים שמה, גם הראה לנו ספרים עתיקים ותעודות כתבי יד, הנה במשך כארבע שעות דיבר בשפה הצרפתית, ושאלתיו מדוע אינו מדבר בשפה הרוסית..&quot;<br /> <br /> אלו הם פרטי ביקורי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בצרפת (הידועים לנו):<br /> <br /> [[תרמ&quot;ד]]: בחורף נסע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ל[[פאריז]] עד י&quot;ג [[ניסן]], לאחרי חג ה[[פסח]] חזר שוב לפאריז עד אחרי חג ה[[שבועות]], משם נסע למעיינות הרפואה בעיר באד בורבול (בצרפת) ונשאר שם עד אחרי חג ה[[סוכות]]. באותה שנה ביקר במוזיאון הלובר אשר בפאריז, והתעכב שם במחלקת הציורים (לפי סיפורו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ - בסה&quot;מ תשי&quot;א עמ' 129) .<br /> <br /> [[תרמ&quot;ה]]: מאחר חג ה[[סוכות]] עד סוף החורף נמצא בפאריז כמו כן שהה בתקופה זו בעיר באד בורבול וב[[מענטון]], שם הגיע לבקרו ר' [[זלמן זלטפולסקי]].<br /> <br /> [[תרמ&quot;ז]]: בשלהי קיץ נסע למקומות הרפואה בצרפת.<br /> <br /> [[תרמ&quot;ח]]: באותו עת גר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בעיר מענאטאהן בחלק העיר הנקרא קאפמארטן.<br /> <br /> [[תרס&quot;א]]: בקיץ נסע לפאריז מי&quot;א [[אייר]] עד כ&quot;ג אייר ביחד איתו נסע ר' [[יעקב מרדכי בעזפאלאוו]] הרב מפלטבה, וגר במלון Byron הנמצא במספר 22 שברחוב Laffitte, ודרש שם ברופאים. כמו כן הגיע באותו זמן לבקרו החסיד ר' [[אברהם אבא פערסאן]]. את אותו ביקור ניצל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב גם לצורך עניני הכלל.<br /> <br /> [[תרס&quot;ד]]: בי&quot;ט [[שבט]] בא לפאריז, ונשאר שם עד ד' [[ניסן]], והשתכן במלון Byron הנ&quot;ל, ושכר שם שני [[חיידר|חדרים]] מס' 3 ומס' 4, בהיותו שם עסק אודות שילוח ה[[מצות]] ושאר צורכי חג ה[[פסח]] לאנשי חיל מבני ישראל הנמצאים במזרח הרחוק לרגלי מלחמת [[רוסיה]] ויפן, אדמו&quot;ר הרש&quot;ב פנה אז לעיתונים הגדולים: &quot;פיגארו&quot;, &quot;עקא דע פארי&quot;. כמו כן התעסק אז ברפואות אצל הפרופסורים ריימאן ובריססא.<br /> <br /> את [[התוועדות]] [[פורים]] התוועד עם ר' [[זיסקינד ברלין]], ור' [[מענדל צוקרמן]], עד השעה 12 וכך כותב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על [[התוועדות]] זו: &quot;ושמחנו ת&quot;ל, ואם כי הייתה שמחה מלאכותית קצת מראי מקומות וכו'&quot;.<br /> <br /> [[תער&quot;ב]]: מתחילת [[חודש שבט]] שהה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בעיר מענטאהן, ושהה ב Villa Nordi, לכבוד חג ה[[פורים]] התוועד אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שם, ובלשון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ &quot;היו גילויים גדולים&quot;, באותו ביקור השתתף אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אשר נשאר שם בעיר [[מענטון]] לערך ג' שבועות, כמו כן הגיעו לשם (לקראת פורים) חסידים בעלי השכלה ובעלי עבודה בתוכם הר&quot;ר [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי מפולטבה]], הרב [[יעקב הורביץ]], והרב [[שמואל גוראריה]], כמו כן השתתפו כמה מחסידי [[פולין]] כמו הגביר ר' אהרן ובנו ר' [[בנימין ווינר]], ר' [[זיסקינד ביאלער]] מורשה, והאחים הורנשטיין מקיוב.<br /> <br /> באותה [[התוועדות]] צייר אדמו&quot;ר את המשא ומתן שהי' בין [[הקב&quot;ה]] ואומות העולם בנוגע ל[[מתן תורה]], דיבר על ההכרח של &quot;עשה לך רב, וקנה לך חבר&quot;, ועל ההכרח אשר בעלי עסקים ילמדו חסידות, כמו כן דיבר על הצורך להתייגע בחסידות, דובר גם על החילוק בין ניגון חזנות, ניגון תפילה וניגון חסידי.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נשאר שם עד אחרי חג ה[[שבועות]].<br /> <br /> [[תרע&quot;ג]]: בכ&quot;א [[שבט]] הגיע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לעיר [[מענטון]] ושהה שם עד ראש חודש [[ניסן]], בהתחלה שהה המלון &quot;טארטאקאווסקי, ומחמת הקור שינה ושכר בית ב-Villa Henriette, באותה תקופה הגיע לבקרו ר' יעקב מרדכי בעזפאלאוו הרב מפלטבה, כמו כן הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לבקרו ושהה שם בערך ב' שבועות.<br /> <br /> [[תרע&quot;ד]]: בחורף - מיום ח' [[כסלו]] - שהה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב במענטון, וגר בVilla Passerel, באותו חצר בו שהה אשתקד אם כי בדירה אחרת, באותו זמן התעסק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בדרוש [[תער&quot;ב]] ומסיימו, כמו כן באותו זמן ביקר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אצל ר' מנחם נחום ברבי יצחק האדמו&quot;ר מבויאן.<br /> <br /> לכבוד חג הפורים נשאר הוא שם ומתוועד, וכך כותב הוא עצמו על אותו פורים: &quot;פורים איז גיווען מיט אנשריינגונג שמחת פורים, סיא גיווען היפש געסט, לנדא איז געקומען.. ר&quot;ש גו&quot;א נ&quot;י האט שטארק משמח גיווען&quot; [פורים היה עם שמחת [[פורים]] מיוחדת, היו אורחים חשובים, ר&quot;ש גורארי' נ&quot;י שימח במאוד], ונשאר שם עד סוף חודש אדר.<br /> <br /> == בתקופת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ==<br /> וכך נמשך הדבר ביתר תוקף בזמן נשיאותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אשר שהה בצרפת כמה וכמה פעמים ועד שאמר שם כמה פעמים [[מאמר]]י [[דא&quot;ח]] ו[[שיחות]]. כמו כן שלח כמה פעמים לשם [[שלוחים]] על מנת לחזק את משפחות אנ&quot;ש הנמצאים שם, ולצורכי עסקנות הכלל.<br /> <br /> ואלו הם פרטי ביקורי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצרפת (הידועים לנו):<br /> <br /> [[תרע&quot;א]]: הגיע לעיר [[מענטון]] ביחד עם אביו שם מספר לו אביו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על הניגון של ר' זלמן זלאטאפאלסקי<br /> <br /> [[תרע&quot;ב]]: נסע לפאריז, מרסל, ניצא, מנטו קרלו, [[מענטון]]. במענטון פגש את הוריו ([[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[הרבנית שטערנא שרה]]) בתחנת הרכבת, ומסר לאביו אז דו&quot;ח על פעולותיו בעניני הכלל בפאריז. שם מספר לו גם על פגישה שהי' לו במלון &quot;גאר די נארד&quot; חדר מס' רכ&quot;ג לצורך עניני הכלל.<br /> <br /> ביומנו מג' שבט תער&quot;ב מספר על טיולו עם אביו - אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בעיר מענטון בחלק העיר הנקרא קאפמארטן, ואז הראה לו אביו הבית בו גר בשנת תרמ&quot;ח (כ&quot;ה שנה לפנ&quot;ז) - על כיף ימא.<br /> <br /> כמו כן שהה לכבוד חג הפורים ביחד עם אביו בעיר מענטון כנ&quot;ל בארוכה, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שהה אז עם אביו לערך ג' שבועות.<br /> <br /> [[תרפ&quot;ט]]: באותה שנה הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לפאריז, בהמשך לנסיעה זו - בשנת [[תרצ&quot;ב]] השתדל להקים וועד של בני החסידים להפיץ את המעיינות דלימוד תורת ה[[חסידות]] בצורה מובנת לכולם, ובמכתבי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מוצאים אנו כמה וכמה מכתבים בנידון זה לר' [[הלל זלאטאפאלסקי]] אשר גר אז בפאריז, יש לציין אשר בחודש [[אייר]] [[תרצ&quot;ג]] בתחילת תקופת שהותו של [[הרבי]] בפאריז, מוצאים אנו מכתבים מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרבי בקשר לענין זה, ההצעה הייתה לייסד &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד&quot; בצרפת (אלא שמסיבות שונות לא הצליחה התכנית לצאת לידי פועל אז בעיקבות פטירת ר' הלל הנ&quot;ל).<br /> <br /> יש לציין אשר ברשימת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מנסיעתו ל[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו ולארצות הברית, בהן מתאר גם מביקורו בצרפת כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אשר בהיותו בפאריז בו הגיע אור ליום ג' ה' [[אלול]] עד למחרתו טייל עם הרבי ודיבר איתו ב&quot;ענינים פנימיים&quot;.<br /> <br /> [[תרצ&quot;ב]]: בחודש [[אדר]] אותה שנה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ למשך כשבועיים בפאריז לצורכי עסקנות הכלל, באותה הזדמנות גם כינס אסיפה מהעסקנים יוצאי [[רוסיה]], כמו כן באותו זמן שלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ר' [[שמעון ליב גרינברג]] כשד&quot;ר לחזק גזע אנ&quot;ש שבצרפת.<br /> <br /> [[תרצ&quot;ג]]: באותה שנה שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כמה חודשים בצרפת (יש לציין אשר באותה תקופה הגיעו הרבי והרבנית להתיישב בפאריז).<br /> <br /> [[תרצ&quot;ו]]: מתחלת [[תמוז]] עד כ&quot;ב [[אלול]], שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפאריז, בו' [[אלול]] ביקר בבית מס' 10 רחוב די'ע השייך ל&quot;התאחדות הרבנים החרדים דצרפת&quot; אשר ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]] יסדו ועמד בראשו, מסופר אשר בעלות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במדרגות הבית ספרם ונמצאו במספר כ&quot;ו, באותו ביקור אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ [[מאמר]] [[דא&quot;ח]] &quot;אני לדודי&quot;.<br /> <br /> תרצ&quot;ז: בחורף של אותו שנה שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעיר וויל ד'אוורע, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שוהה הוא בפאריז לשבועיים, על מנת לשאול בעצת הרופאים, באותו זמן גם עמד לידו אדמו&quot;ר ומוצאים אנו בכמה מכתבים מאותה תקופה בו חותם אדמו&quot;ר: &quot;בשם הרבי, המזכיר מ. ש.&quot;, כמו כן נמצא רשימה שנכתבה על ידי אדמו&quot;ר ובה שיחה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שנאמרה אז.<br /> <br /> תרח&quot;צ: בחורף אותו שנה שוב שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפאריז במלון &quot;מקס&quot; הנמצא ב-9 רחוב בולארד שברובע החמש עשרה בפאריז שם שהה עד סוף [[חודש אדר]] ב' לעסוק בצרכי הכלל, וכך מוצאים אנו אשר בפורים קרא אדמו&quot;ר את המגילה לפניו, וכתב כמה הנהגות אשר למד אז מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהנוגע למנהגי פורים, כמו כן אז אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיחה שנרשמה על ידי אדמו&quot;ר.<br /> <br /> בשנים האחרונות לנשיאותו הקים שם מוסדות כגון: [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], [[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]] וישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].<br /> <br /> == צרפת ו[[הרבי]] ==<br /> [[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז (תרצ&quot;ג-ת&quot;ש)]], [[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)]]}}<br /> [[הרבי]] התגורר שנים רבות ([[תרצ&quot;ג]]-[[תש&quot;א]]) בצרפת. בשנת [[תרצ&quot;ז]] עבר ל[[פריז]] שם המשיך לשקד על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון. <br /> <br /> מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br /> <br /> באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש&quot;המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'&quot;. <br /> <br /> כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|האגרות של הרבי הריי&quot;צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי [[הרבי הריי&quot;צ]] העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים. <br /> <br /> אלפי בעלי התשובה צרפתיים הגיעו ו[[התקשרות|התקשרו]] להרבי, והם מהווים קהילה בולטת במיוחד כאשר הם מגיעים בקבוצה ל[[770]] ל[[חודש תשרי]] ובכלל.<br /> <br /> בליל [[שמחת תורה]] [[תשל&quot;ד]] החל הרבי בשירת ה&quot;מרסלייז&quot; (קרא: המרסייז) ההמנון הצרפתי על מילות &quot;[[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)|האדרת והאמונה]]&quot; ומאז הפך ניגון זה לאחד מ[[ניגוני חב&quot;ד]].<br /> <br /> == יחס רבותינו נשיאנו למדינה ==<br /> === בתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> === מהפכת צרפת ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> === יחס [[הרבי]] ===<br /> בדבר מלכות פרשת וישב [[התשנ&quot;ב]], [[הרבי]] אמר שמדינת צרפת סיימה את עבודת הבירורים והיא מוכנה לגאולה. [[הרבי]] אמר שצרפת בתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> ייצגה תנועה של חופש מכל עניני דת, שהאדם בעל בחירה חופשית. ובדורינו המצב בצרפת התהפך. יש יהדות, שומרים תורה ומקיימים מצוות.<br /> <br /> == מוסדות חב&quot;ד במדינה ==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> [[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי במדינת צרפת]]<br /> ברחבי המדינה בתי חב&quot;ד רבים, עשרות מוסדות חינוך, גנים, תלמודי תורה וישיבות בהם לומדים אלפי תלמידים.<br /> <br /> בצרפת למעלה מ-160 [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] הפזורים ברחבי המדינה. שמתוכם 36 רק בעיר פריז עצמה.<br /> <br /> ישיבת תומכי תמימים שוכנת בעיירה ברינואה, בתי ספר וסמינר &quot;בית רבקה&quot; בעיירה ייער, בבתי ספר &quot;סיני&quot; אלפי תלמידים, אימפריית [[בית ליובאוויטש פריז]] ומוסדותיו כוללים אלפי תלמידים, קהילת &quot;שניאור&quot; ומוסדותיה. <br /> . <br /> <br /> <br /> === פריז ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> {{ערך מורחב|פריז}}<br /> ניתן למצוא פירוט בערך [[פריז]]<br /> <br /> === ברינוא ===<br /> {{הפניה לערך מורחב|ברינוא}}<br /> {{להשלים}}<br /> פרבר ליד פריז שבה יש את הישיבה המפורסמת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ברינואה בנשיאות הרבי, נוסדה בשנת תש&quot;ז בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב&quot;ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-380 בחורים. הישיבה ממוקמת בישוב ברינואה בפרברים הדרום-מזרחיים של פריז, במרחק 20 ק&quot;מ ממרכז פריז.<br /> <br /> === ניס (ניצא){{הערה|1='''[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%90.pdf קובץ ניצא]'''.}} ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> בחודש אב [[ת&quot;ש]] הגיע הרבי עם רעייתו לעיר, והתגורר בה עד לחודש סיון תש&quot;א, אז [[כ&quot;ח סיון תש&quot;א|יצא מאירופה הבוערת והיגר לארצות הברית]] (דרך פורטוגל).<br /> <br /> בעיר קיימת קהילת חב&quot;ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב יוסף יצחק פינסון, לצד הרב מנחם מענדל לוי והרב צבי הירש פינסון.<br /> <br /> === ליאון ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> בעיר קיימת קהילת חב&quot;ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב [[שמואל גורביץ (ליאון)|שמואל גורביץ']].<br /> <br /> === מרסיי ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> בעיר קיימת קהילת חב&quot;ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]<br /> * [[תומכי תמימים ברינוא]]<br /> * [[בית ליובאוויטש פריז]]<br /> * [[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)]]<br /> * [[הגרופ הצרפתי]]<br /> * [[פריז]]<br /> * [[ליאון]]<br /> * [[הרב שמואל אזימוב]]<br /> * [[מארש נפוליאון]]<br /> * [[מענטאן]]<br /> * [[דבר מלכות וישב]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[היציאה מרוסיה (ספר)]] שער חמישי נדודים - מפוקינג לצרפת<br /> {{בית|שניאור זלמן ברגר|חב&quot;ד בארץ צרפת|628|42 - 49|י&quot;ב טבת תשס&quot;ח}}<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6829515/jewish/15-Facts-You-Should-Know-About-the-Jews-of-France.htm 15 עובדות שכדאי לדעת על יהודי צרפת]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> * [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm35.pdf שיחת שבת פרשת וישב תשנ&quot;ב]{{PDF}}, הרבי מדבר על הפיכת ההמנון הצרפתי לניגון חב&quot;די - אתר moshiach.net<br /> *[[זושא וולף]], [http://www.shturem.net/images/news/82342_news_27082015_2468.pdf אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות צרפת] (פרקים מתוך הספר)<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=220&amp;lang=hebrew יסוד ה'לשכה האירופאית' מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br /> * המהפכה הצרפתית למעליותא - [https://teshura.com/Erentroy%20-%20Azimov%207B.pdf תשורה מנישואין ערנטרוי אזימוב].<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=220&amp;lang=hebrew הקשר בין הרביים לצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=214&amp;lang=hebrew התיישבות הרבי והרבנית בצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br /> * [[שמואל לובצקי]] [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=209&amp;lang=hebrew כיצד נודע 'מארש נפוליאון'? ] - אתר שטורעם<br /> * [[יחידות כללית]] [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=62694 בשפה הצרפתית, ט&quot;ז תמוז ה'תשמ&quot;ג] {{וידאו}} - {{אינפו}} <br /> *הרב [[שלום בער בוטמן]] בראיון לאתר [[שטורעם. נט]] על ביקורו של הרבי בצרפת, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=68846 כולם נהרו אחרי הרבי]''' {{שטורעם}} ח' שבט תשע&quot;ד<br /> *'''[http://www.col.org.il/files/0.16913571357_7870148.pdf פניני האדרת והאמונה]''', תשורה מכינוס השלוחים האזורי בצרפת {{COL}} {{PDF}} אייר תשע&quot;ד<br /> *'''[https://col.org.il/news/137967 מהפכה בעיר האורות: כתבת ענק על האימפריה של הרבי בצרפת]''' {{COL}}<br /> <br /> {{מדינות אירופה}}<br /> {{עיירות בצרפת}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:צרפת|*]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA&diff=769284 2025-05-21T18:27:33Z

<p>ישראל 17: </p> <hr /> <div>{{שכתוב}}<br /> [[קובץ: צרפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדלקת נרות חנוכה על ידי חב&quot;ד למרגלות מגדל אייפל]]<br /> '''צרפת''' היא מדינה המהווה סמל ודוגמא למהפכתו של [[הרבי]] בעולם. דבר זה נרמז בשמה: [[אותיות]] &quot;צרפת&quot; הינן [[אותיות]] &quot;[[פרצת]]&quot;, וה[[גימטריה]] של המילה &quot;צרפת&quot; הינו [[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי]]. כחלק מענין זה ניתן לראות את לקיחתו של ניגון [[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)|המנונה של מדינת צרפת]] והפיכתו לניגון חסידי על ידי הרבי.<br /> <br /> [[קובץ:השלוחים בצרפת בתמונה קבוצתית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים בצרפת בתמונה]]<br /> <br /> בצרפת חיים כיום כ500 אלף יהודים, והיא מהגדולות בקהילות ישראל שבתפוצות. למרבית הקהילה זיקה חזקה לדת היהודית ולישראל{{הערה|הקהילה היום היא בעיקרה מיוצאי צפון אפריקה, כשמתוך קבוצה זו אחוז ניכר הם יוצאי אלג'יריה, ומיעוטם מיהודי תוניסיה ומרוקו. קיימים גם קהילות נוספות כגון מהגרים מטורקיה והבלקן וכן צאצאי הקהילה הספרדית הוותיקה של צרפת. הקהילה האשכנזית מהווה מיעוט בקרב יהודי צרפת. יהודי צרפת מעורים בחברה ובכלכלה במדינתם}}.<br /> <br /> ברחבי המדינה בתי חב&quot;ד רבים, ישיבת תומכי תמימים שוכנת בעיירה ברינואה, סמינר בעיירה ייער, בבתי ספר &quot;סיני&quot; אלפי תלמידים, בית ליובאוויטש ומוסדותיו כוללים אלפי תלמידים. <br /> <br /> בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[תשל&quot;א]] מונה לנציגה של צרפת ב[[האו&quot;ם החסידי|או&quot;ם החסידי]] הרב [[יוסף גולדברג]], ראש ישיבת [[תות&quot;ל ברינוא|תות&quot;ל ברינוא]]<br /> <br /> ==יהדות צרפת==<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> == צרפת בתקופת אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> בשנת [[תקנ&quot;ט]] פרצה מלחמה בין צרפת בראשות [[נפוליאון בונפרטה]] מנהיגה של צרפת באותה העת, לבין הצאר ניקולאי. [[אדמו&quot;ר הזקן]] סבר ש[[רוסיה]] צריכה לנצח למרות שאז יהיה קשה ליהודים בגשמיות, מפני שתחת ממשלת ושלטון צרפת היהודים יעזבו לחלוטין את היהדות, כפי שהיה עם רוב יהודי צרפת שעד לדורות האחרונים לא שמרו תורה ומצוות. אדמו&quot;ר הזקן התבטא שנפוליאון הוא [[קליפה]] ושליח ה[[ס&quot;מ]]. כבר אז החל ב[[בירור הניצוצות]] משם כאשר לקח את מארש הניצחון של חילי צרפת, המכונה [[מארש נפוליאון]], והפך אותו לאחד מ[[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגוני חב&quot;ד]]. מארש זה נהוג לנגנו במוצאי [[יום כיפור]] בסיום [[תפילת נעילה]].<br /> <br /> == בתקופת אדמו&quot;ר מהר&quot;ש ==<br /> <br /> שינוי ביחס לצרפת החל בתקופת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], כאשר נסע כמה פעמים לשם, כתב שם כתבי חסידות וקירב יהודים.<br /> <br /> אדמו&quot;ר מהר&quot;ש ידע את השפה הצרפתית על בוריה, ביקר כמה פעמים בפאריז כאשר בגלוי ביקוריו היו לצורך בריאותו, ולצורכי הכלל, אלא שכמה פעמים נתגלה פנימיות טעם ביקוריו בצרפת: על מנת לתקן ולברר בירורים באותה מדינה הנראית כקליפה קשה. ידוע אשר בשנת [[תרכ&quot;ח]] ובשנות המ' הראשונות, נסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל בחו&quot;ל.<br /> <br /> == בתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ==<br /> הקשר של ליובאוויטש עם מדינת צרפת נמשך והתחזק בביקוריו התכופים של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אשר כמה פעמים ביקר בצרפת, בפאריז עצמה, ובעיר מענטאהן (אשר ליד העיר ניס), שם גם &quot;בנה הבנין דהמשך הידוע תער&quot;ב&quot;, כמה משיחותיו המבארים ענינים עמוקים ב[[תורת החסידות]] נאמרו שם, בהם אפשר לציין את השיחה הידועה - על כיף ימא - ע&quot;ד ח' המעלות שיש במחשבת [[דא&quot;ח]] לפני התפילה ב[[טלית]] ותפילין - כאשר א' מהן היא: מאיר את העולם (&quot;ווערט די וועלט ליכטיקער&quot;) - מה מתאימה מעלה זו לגבי בירורה של מדינת צרפת המהוה את תוקף הקליפה של אז. באותו זמן כמה חסידים הגיעו לצרפת על מנת להתראות עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ולשמוע [[דא&quot;ח]] ממנו, וכך מוצאים אנו בין היתר את החסיד הידוע ר' זלמן זלאטאפאלסקי, אשר שם ניגן את ניגונו הידוע אשר נקרא על שמו.<br /> <br /> ועד אשר בהיות אדמו&quot;ר (הרש&quot;ב) ביחד עם בנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצרפת דיבר שיחה שלימה שארכה ארבע שעות בצרפתית, וכך כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;.. ובשאר השפות כמו אשכנזית צרפתית היה מדבר.. פעם בהיותינו יחדיו בצרפת, הלכנו לבקר היכל עתיק, [[משגיח]] ההיכל ביאר עניני המבנה וכלי הבית ודברים העתיקים הנמצאים שמה, גם הראה לנו ספרים עתיקים ותעודות כתבי יד, הנה במשך כארבע שעות דיבר בשפה הצרפתית, ושאלתיו מדוע אינו מדבר בשפה הרוסית..&quot;<br /> <br /> אלו הם פרטי ביקורי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בצרפת (הידועים לנו):<br /> <br /> [[תרמ&quot;ד]]: בחורף נסע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ל[[פאריז]] עד י&quot;ג [[ניסן]], לאחרי חג ה[[פסח]] חזר שוב לפאריז עד אחרי חג ה[[שבועות]], משם נסע למעיינות הרפואה בעיר באד בורבול (בצרפת) ונשאר שם עד אחרי חג ה[[סוכות]]. באותה שנה ביקר במוזיאון הלובר אשר בפאריז, והתעכב שם במחלקת הציורים (לפי סיפורו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ - בסה&quot;מ תשי&quot;א עמ' 129) .<br /> <br /> [[תרמ&quot;ה]]: מאחר חג ה[[סוכות]] עד סוף החורף נמצא בפאריז כמו כן שהה בתקופה זו בעיר באד בורבול וב[[מענטון]], שם הגיע לבקרו ר' [[זלמן זלטפולסקי]].<br /> <br /> [[תרמ&quot;ז]]: בשלהי קיץ נסע למקומות הרפואה בצרפת.<br /> <br /> [[תרמ&quot;ח]]: באותו עת גר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בעיר מענאטאהן בחלק העיר הנקרא קאפמארטן.<br /> <br /> [[תרס&quot;א]]: בקיץ נסע לפאריז מי&quot;א [[אייר]] עד כ&quot;ג אייר ביחד איתו נסע ר' [[יעקב מרדכי בעזפאלאוו]] הרב מפלטבה, וגר במלון Byron הנמצא במספר 22 שברחוב Laffitte, ודרש שם ברופאים. כמו כן הגיע באותו זמן לבקרו החסיד ר' [[אברהם אבא פערסאן]]. את אותו ביקור ניצל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב גם לצורך עניני הכלל.<br /> <br /> [[תרס&quot;ד]]: בי&quot;ט [[שבט]] בא לפאריז, ונשאר שם עד ד' [[ניסן]], והשתכן במלון Byron הנ&quot;ל, ושכר שם שני [[חיידר|חדרים]] מס' 3 ומס' 4, בהיותו שם עסק אודות שילוח ה[[מצות]] ושאר צורכי חג ה[[פסח]] לאנשי חיל מבני ישראל הנמצאים במזרח הרחוק לרגלי מלחמת [[רוסיה]] ויפן, אדמו&quot;ר הרש&quot;ב פנה אז לעיתונים הגדולים: &quot;פיגארו&quot;, &quot;עקא דע פארי&quot;. כמו כן התעסק אז ברפואות אצל הפרופסורים ריימאן ובריססא.<br /> <br /> את [[התוועדות]] [[פורים]] התוועד עם ר' [[זיסקינד ברלין]], ור' [[מענדל צוקרמן]], עד השעה 12 וכך כותב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על [[התוועדות]] זו: &quot;ושמחנו ת&quot;ל, ואם כי הייתה שמחה מלאכותית קצת מראי מקומות וכו'&quot;.<br /> <br /> [[תער&quot;ב]]: מתחילת [[חודש שבט]] שהה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בעיר מענטאהן, ושהה ב Villa Nordi, לכבוד חג ה[[פורים]] התוועד אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שם, ובלשון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ &quot;היו גילויים גדולים&quot;, באותו ביקור השתתף אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אשר נשאר שם בעיר [[מענטון]] לערך ג' שבועות, כמו כן הגיעו לשם (לקראת פורים) חסידים בעלי השכלה ובעלי עבודה בתוכם הר&quot;ר [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי מפולטבה]], הרב [[יעקב הורביץ]], והרב [[שמואל גוראריה]], כמו כן השתתפו כמה מחסידי [[פולין]] כמו הגביר ר' אהרן ובנו ר' [[בנימין ווינר]], ר' [[זיסקינד ביאלער]] מורשה, והאחים הורנשטיין מקיוב.<br /> <br /> באותה [[התוועדות]] צייר אדמו&quot;ר את המשא ומתן שהי' בין [[הקב&quot;ה]] ואומות העולם בנוגע ל[[מתן תורה]], דיבר על ההכרח של &quot;עשה לך רב, וקנה לך חבר&quot;, ועל ההכרח אשר בעלי עסקים ילמדו חסידות, כמו כן דיבר על הצורך להתייגע בחסידות, דובר גם על החילוק בין ניגון חזנות, ניגון תפילה וניגון חסידי.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נשאר שם עד אחרי חג ה[[שבועות]].<br /> <br /> [[תרע&quot;ג]]: בכ&quot;א [[שבט]] הגיע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לעיר [[מענטון]] ושהה שם עד ראש חודש [[ניסן]], בהתחלה שהה המלון &quot;טארטאקאווסקי, ומחמת הקור שינה ושכר בית ב-Villa Henriette, באותה תקופה הגיע לבקרו ר' יעקב מרדכי בעזפאלאוו הרב מפלטבה, כמו כן הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לבקרו ושהה שם בערך ב' שבועות.<br /> <br /> [[תרע&quot;ד]]: בחורף - מיום ח' [[כסלו]] - שהה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב במענטון, וגר בVilla Passerel, באותו חצר בו שהה אשתקד אם כי בדירה אחרת, באותו זמן התעסק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בדרוש [[תער&quot;ב]] ומסיימו, כמו כן באותו זמן ביקר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אצל ר' מנחם נחום ברבי יצחק האדמו&quot;ר מבויאן.<br /> <br /> לכבוד חג הפורים נשאר הוא שם ומתוועד, וכך כותב הוא עצמו על אותו פורים: &quot;פורים איז גיווען מיט אנשריינגונג שמחת פורים, סיא גיווען היפש געסט, לנדא איז געקומען.. ר&quot;ש גו&quot;א נ&quot;י האט שטארק משמח גיווען&quot; [פורים היה עם שמחת [[פורים]] מיוחדת, היו אורחים חשובים, ר&quot;ש גורארי' נ&quot;י שימח במאוד], ונשאר שם עד סוף חודש אדר.<br /> <br /> == בתקופת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ==<br /> וכך נמשך הדבר ביתר תוקף בזמן נשיאותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אשר שהה בצרפת כמה וכמה פעמים ועד שאמר שם כמה פעמים [[מאמר]]י [[דא&quot;ח]] ו[[שיחות]]. כמו כן שלח כמה פעמים לשם [[שלוחים]] על מנת לחזק את משפחות אנ&quot;ש הנמצאים שם, ולצורכי עסקנות הכלל.<br /> <br /> ואלו הם פרטי ביקורי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצרפת (הידועים לנו):<br /> <br /> [[תרע&quot;א]]: הגיע לעיר [[מענטון]] ביחד עם אביו שם מספר לו אביו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על הניגון של ר' זלמן זלאטאפאלסקי<br /> <br /> [[תרע&quot;ב]]: נסע לפאריז, מרסל, ניצא, מנטו קרלו, [[מענטון]]. במענטון פגש את הוריו ([[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[הרבנית שטערנא שרה]]) בתחנת הרכבת, ומסר לאביו אז דו&quot;ח על פעולותיו בעניני הכלל בפאריז. שם מספר לו גם על פגישה שהי' לו במלון &quot;גאר די נארד&quot; חדר מס' רכ&quot;ג לצורך עניני הכלל.<br /> <br /> ביומנו מג' שבט תער&quot;ב מספר על טיולו עם אביו - אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בעיר מענטון בחלק העיר הנקרא קאפמארטן, ואז הראה לו אביו הבית בו גר בשנת תרמ&quot;ח (כ&quot;ה שנה לפנ&quot;ז) - על כיף ימא.<br /> <br /> כמו כן שהה לכבוד חג הפורים ביחד עם אביו בעיר מענטון כנ&quot;ל בארוכה, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שהה אז עם אביו לערך ג' שבועות.<br /> <br /> [[תרפ&quot;ט]]: באותה שנה הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לפאריז, בהמשך לנסיעה זו - בשנת [[תרצ&quot;ב]] השתדל להקים וועד של בני החסידים להפיץ את המעיינות דלימוד תורת ה[[חסידות]] בצורה מובנת לכולם, ובמכתבי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מוצאים אנו כמה וכמה מכתבים בנידון זה לר' [[הלל זלאטאפאלסקי]] אשר גר אז בפאריז, יש לציין אשר בחודש [[אייר]] [[תרצ&quot;ג]] בתחילת תקופת שהותו של [[הרבי]] בפאריז, מוצאים אנו מכתבים מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרבי בקשר לענין זה, ההצעה הייתה לייסד &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד&quot; בצרפת (אלא שמסיבות שונות לא הצליחה התכנית לצאת לידי פועל אז בעיקבות פטירת ר' הלל הנ&quot;ל).<br /> <br /> יש לציין אשר ברשימת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מנסיעתו ל[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו ולארצות הברית, בהן מתאר גם מביקורו בצרפת כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אשר בהיותו בפאריז בו הגיע אור ליום ג' ה' [[אלול]] עד למחרתו טייל עם הרבי ודיבר איתו ב&quot;ענינים פנימיים&quot;.<br /> <br /> [[תרצ&quot;ב]]: בחודש [[אדר]] אותה שנה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ למשך כשבועיים בפאריז לצורכי עסקנות הכלל, באותה הזדמנות גם כינס אסיפה מהעסקנים יוצאי [[רוסיה]], כמו כן באותו זמן שלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ר' [[שמעון ליב גרינברג]] כשד&quot;ר לחזק גזע אנ&quot;ש שבצרפת.<br /> <br /> [[תרצ&quot;ג]]: באותה שנה שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כמה חודשים בצרפת (יש לציין אשר באותה תקופה הגיעו הרבי והרבנית להתיישב בפאריז).<br /> <br /> [[תרצ&quot;ו]]: מתחלת [[תמוז]] עד כ&quot;ב [[אלול]], שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפאריז, בו' [[אלול]] ביקר בבית מס' 10 רחוב די'ע השייך ל&quot;התאחדות הרבנים החרדים דצרפת&quot; אשר ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]] יסדו ועמד בראשו, מסופר אשר בעלות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במדרגות הבית ספרם ונמצאו במספר כ&quot;ו, באותו ביקור אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ [[מאמר]] [[דא&quot;ח]] &quot;אני לדודי&quot;.<br /> <br /> תרצ&quot;ז: בחורף של אותו שנה שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעיר וויל ד'אוורע, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שוהה הוא בפאריז לשבועיים, על מנת לשאול בעצת הרופאים, באותו זמן גם עמד לידו אדמו&quot;ר ומוצאים אנו בכמה מכתבים מאותה תקופה בו חותם אדמו&quot;ר: &quot;בשם הרבי, המזכיר מ. ש.&quot;, כמו כן נמצא רשימה שנכתבה על ידי אדמו&quot;ר ובה שיחה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שנאמרה אז.<br /> <br /> תרח&quot;צ: בחורף אותו שנה שוב שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפאריז במלון &quot;מקס&quot; הנמצא ב-9 רחוב בולארד שברובע החמש עשרה בפאריז שם שהה עד סוף [[חודש אדר]] ב' לעסוק בצרכי הכלל, וכך מוצאים אנו אשר בפורים קרא אדמו&quot;ר את המגילה לפניו, וכתב כמה הנהגות אשר למד אז מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהנוגע למנהגי פורים, כמו כן אז אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיחה שנרשמה על ידי אדמו&quot;ר.<br /> <br /> בשנים האחרונות לנשיאותו הקים שם מוסדות כגון: [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], [[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]] וישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].<br /> <br /> == צרפת ו[[הרבי]] ==<br /> [[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז (תרצ&quot;ג-ת&quot;ש)]], [[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)]]}}<br /> [[הרבי]] התגורר שנים רבות ([[תרצ&quot;ג]]-[[תש&quot;א]]) בצרפת. בשנת [[תרצ&quot;ז]] עבר ל[[פריז]] שם המשיך לשקד על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון. <br /> <br /> מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br /> <br /> באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש&quot;המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'&quot;. <br /> <br /> כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|האגרות של הרבי הריי&quot;צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי [[הרבי הריי&quot;צ]] העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים. <br /> <br /> אלפי בעלי התשובה צרפתיים הגיעו ו[[התקשרות|התקשרו]] להרבי, והם מהווים קהילה בולטת במיוחד כאשר הם מגיעים בקבוצה ל[[770]] ל[[חודש תשרי]] ובכלל.<br /> <br /> בליל [[שמחת תורה]] [[תשל&quot;ד]] החל הרבי בשירת ה&quot;מרסלייז&quot; (קרא: המרסייז) ההמנון הצרפתי על מילות &quot;[[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)|האדרת והאמונה]]&quot; ומאז הפך ניגון זה לאחד מ[[ניגוני חב&quot;ד]].<br /> <br /> == יחס רבותינו נשיאנו למדינה ==<br /> === בתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> === מהפכת צרפת ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> === יחס [[הרבי]] ===<br /> בדבר מלכות פרשת וישב [[התשנ&quot;ב]], [[הרבי]] אמר שמדינת צרפת סיימה את עבודת הבירורים והיא מוכנה לגאולה. [[הרבי]] אמר שצרפת בתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> ייצגה תנועה של חופש מכל עניני דת, שהאדם בעל בחירה חופשית. ובדורינו המצב בצרפת התהפך. יש יהדות, שומרים תורה ומקיימים מצוות.<br /> <br /> == מוסדות חב&quot;ד במדינה ==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> [[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי במדינת צרפת]]<br /> ברחבי המדינה בתי חב&quot;ד רבים, עשרות מוסדות חינוך, גנים, תלמודי תורה וישיבות בהם לומדים אלפי תלמידים.<br /> <br /> בצרפת למעלה מ-160 [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] הפזורים ברחבי המדינה. שמתוכם 36 רק בעיר פריז עצמה.<br /> <br /> ישיבת תומכי תמימים שוכנת בעיירה ברינואה, בתי ספר וסמינר &quot;בית רבקה&quot; בעיירה ייער, בבתי ספר &quot;סיני&quot; אלפי תלמידים, אימפריית [[בית ליובאוויטש פריז]] ומוסדותיו כוללים אלפי תלמידים, קהילת &quot;שניאור&quot; ומוסדותיה. <br /> . <br /> <br /> <br /> === פריז ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> {{ערך מורחב|פריז}}<br /> ניתן למצוא פירוט בערך [[פריז]]<br /> <br /> === ברינוא ===<br /> {{הפניה לערך מורחב|ברינוא}}<br /> {{להשלים}}<br /> פרבר ליד פריז שבה יש את הישיבה המפורסמת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ברינואה בנשיאות הרבי, נוסדה בשנת תש&quot;ז בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב&quot;ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-380 בחורים. הישיבה ממוקמת בישוב ברינואה בפרברים הדרום-מזרחיים של פריז, במרחק 20 ק&quot;מ ממרכז פריז.<br /> <br /> === ניס (ניצא){{הערה|1='''[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%90.pdf קובץ ניצא]'''.}} ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> בחודש אב [[ת&quot;ש]] הגיע הרבי עם רעייתו לעיר, והתגורר בה עד לחודש סיון תש&quot;א, אז [[כ&quot;ח סיון תש&quot;א|יצא מאירופה הבוערת והיגר לארצות הברית]] (דרך פורטוגל).<br /> <br /> בעיר קיימת קהילת חב&quot;ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב יוסף יצחק פינסון, לצד הרב מנחם מענדל לוי והרב צבי הירש פינסון.<br /> <br /> === ליאון ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> בעיר קיימת קהילת חב&quot;ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב [[שמואל גורביץ (ליאון)|שמואל גורביץ']].<br /> <br /> === מרסיי ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> בעיר קיימת קהילת חב&quot;ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]<br /> * [[תומכי תמימים ברינוא]]<br /> * [[בית ליובאוויטש פריז]]<br /> * [[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)]]<br /> * [[הגרופ הצרפתי]]<br /> * [[פריז]]<br /> * [[ליאון]]<br /> * [[הרב שמואל אזימוב]]<br /> * [[מארש נפוליאון]]<br /> * [[מענטאן]]<br /> * [[דבר מלכות וישב]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[היציאה מרוסיה (ספר)]] שער חמישי נדודים - מפוקינג לצרפת<br /> {{בית|שניאור זלמן ברגר|חב&quot;ד בארץ צרפת|628|42 - 49|י&quot;ב טבת תשס&quot;ח}}<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6829515/jewish/15-Facts-You-Should-Know-About-the-Jews-of-France.htm 15 עובדות שכדאי לדעת על יהודי צרפת]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> * [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm35.pdf שיחת שבת פרשת וישב תשנ&quot;ב]{{PDF}}, הרבי מדבר על הפיכת ההמנון הצרפתי לניגון חב&quot;די - אתר moshiach.net<br /> *[[זושא וולף]], [http://www.shturem.net/images/news/82342_news_27082015_2468.pdf אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות צרפת] (פרקים מתוך הספר)<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=220&amp;lang=hebrew יסוד ה'לשכה האירופאית' מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br /> * המהפכה הצרפתית למעליותא - [https://teshura.com/Erentroy%20-%20Azimov%207B.pdf תשורה מנישואין ערנטרוי אזימוב].<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=220&amp;lang=hebrew הקשר בין הרביים לצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=214&amp;lang=hebrew התיישבות הרבי והרבנית בצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br /> * [[שמואל לובצקי]] [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=209&amp;lang=hebrew כיצד נודע 'מארש נפוליאון'? ] - אתר שטורעם<br /> * [[יחידות כללית]] [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=62694 בשפה הצרפתית, ט&quot;ז תמוז ה'תשמ&quot;ג] {{וידאו}} - {{אינפו}} <br /> *הרב [[שלום בער בוטמן]] בראיון לאתר [[שטורעם. נט]] על ביקורו של הרבי בצרפת, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=68846 כולם נהרו אחרי הרבי]''' {{שטורעם}} ח' שבט תשע&quot;ד<br /> *'''[http://www.col.org.il/files/0.16913571357_7870148.pdf פניני האדרת והאמונה]''', תשורה מכינוס השלוחים האזורי בצרפת {{COL}} {{PDF}} אייר תשע&quot;ד<br /> *'''[https://col.org.il/news/137967 מהפכה בעיר האורות: כתבת ענק על האימפריה של הרבי בצרפת]''' {{COL}}<br /> <br /> {{מדינות אירופה}}<br /> {{עיירות בצרפת}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:צרפת|*]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%96)&diff=769282 2025-05-21T17:57:39Z

<p>ישראל 17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:כינוס_השלוחים_האזורי_פריז.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי הכ&quot;ג, המתקיים על ידי בית ליובאוויטש פריז, תשפ&quot;ב]]<br /> ארגון '''צעירי אגודת חב&quot;ד - פריז''' המכונה גם בשם '''בית ליובאוויטש - פריז''', נוסד על ידי הרב [[שמואל אזימוב]] בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ח]], כסניף של ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]].<br /> <br /> הארגון מאגד את [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ב[[פריז]] ובסביבה.<br /> <br /> ==התייסדות הארגון==<br /> כבר בשנות בחרותו החל הרב [[שמואל אזימאוו]] לעסוק בהפצת יהדות בפריז, ועם בואו בקשרי השידוכין - בסמיכות זמן ל[[חנוכת הבית]] של '[[בית ליובאוויטש (לונדון)|בית ליובאוויטש]]' ב[[לונדון]] על ידי המיועד להיות חמיו, הרב [[בן ציון שם טוב]], ובהוראת הרבי צירף הרב שם טוב את הרב אזימאוו למעמד חנוכת הבית היות ו&quot;בעתיד יהיה יושב ראש צא&quot;ח בפריז&quot;.<br /> <br /> לאחר החתונה, בטרם חזרתם ל[[צרפת]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מזכירו של הרבי, מסר לרב אזימאוו שידע כי נסיעתו לצרפת היא על מנת לפעול שם מהפכה.<br /> <br /> בהשגחה פרטית, זמן הגעתם לפריז הייתה בדיוק ב[[ב' אייר]], יום התייסדות צא&quot;ח המרכזית{{הערה|מספר ימים לפני נסיעתם נכנסו לבקר את הרבנית לקבל ברכת פרידה, ובמפתיע שאל אותם הרבנית מדוע הם כל כך ממהרים? והרי יכולים לנסוע בעוד כמה ימים? לפועל נסעו אז והיו להם כמה בעיות והוצרכו לחזור לניו יורק, כך שהגיעו לפאריז כמה ימים לאחרי זה בדיוק ביום ב' אייר (לכתחילה אריבער) – המהוה יום התייסדות צא&quot;ח. בדיוק ביום זה חל באותה שנה גם ערב ה-1 במאי 1968 – אז החלה המהפיכה הצרפתית של הסטונדטים.}}.<br /> <br /> ===התפתחות פעילות צא&quot;ח===<br /> לקראת חודש החגים של שנת [[תשכ&quot;ט]] התגברו הפעולות בהפצת המעיינות, והרב אזימוב הצליח לארגן קבוצה של עשרה מקורבים שיגיעו לשהות אצל הרבי במשך חודש החגים - רעיון שהיווה יוזמה חדשנית, וחברי הקבוצה זכו ליחס מיוחד מהרבי.<br /> <br /> קבוצה זו הפכה לימים לנושאי הדגל של המהפכה הצרפתית והצטרפו בעצמם לאנשי המהפכה. בעקבות הצלחתה של קבוצה זו שלוחים רבים חיקו נוספים את היוזמה והחלו לארגן קבוצות של מקורבים ל[[נסיעה לרבי]], וכן צא&quot;ח פאריז עצמה ארגנה ומארגנת קבוצות רבות של נסיעה לרבי.<br /> <br /> חמש שנים לאחר תחילת הפעילות הממוסדת, בשנת [[תשל&quot;ג]], נוסד בית ליובאוויטש, ו[[חנוכת הבית]] נערכה ב[[י&quot;ט כסלו]].<br /> <br /> לכבוד חנוכת הבית שלח הרבי מכתב מיוחד בו בירך אשר &quot;יהי' הבית הזה מגן ומחסה מהשפעות בלתי רצויות מבחוץ, הן אלו שבבחי' חורב ואש זרה והן אלו שבבחי' מטר ומים זידונים, חום וקור&quot;{{הערה|בהערות במכתב זה מציין הרבי לכל אחד מרבותינו נשיאנו, וכן את אביו כ&quot;ק הרה&quot;ג המקובל ר' לוי יצחק.}}.<br /> <br /> לאחר ייסוד בית ליובאוויטש, התעניין הרבי באופן מיוחד בנעשה במקום, הורה ביחידויות לבוא ולהשתתף בשיעורים המתקיימים שם ביום ראשון, וכן עודד צעירים מאנ&quot;ש לסייע בפעילות במקום: &quot;אשר היות ועכשיו נפתח ה'בית ליובאוויטש' בפאריז הרי בטח יהי' לכם מה לעשות ולפעול שם...&quot;.<br /> <br /> השיא בפעילות בבית ליובאוויטש הוא בימי ראשון, יום החופש המקובל בצרפת.<br /> <br /> ==הנהלת בית ליובאוויטש==<br /> *'''מנהל''' - הרב [[מנחם מענדל אזימוב]]<br /> *'''דובר''' - הרב [[חיים ניסנבוים|חיים שניאור ניסנבוים]].<br /> <br /> ==ה'לוקאל'==<br /> מרכז הארגון (ה'לוקאל') נמצא ברובע 9 בפריז ברחוב 'לה מרטין'. המוסד הזה הינו הבית חב״ד הראשון של פאריז והוא לאחרי שהרבי הכריז בתשל״ב על ע״א מוסדות חדשים לרגל יום הולדתו השבעים <br /> <br /> במקום קיים [[בית כנסת]] ו[[כולל]] לבעלי בתים, המפעיל מערך שיעורי תורה בכמה רמות. וכן חנות תשמישי קדושה ומשרדי הבית ליובאוויטש.<br /> <br /> במקום מתקיים מערך של הגהת [[סת&quot;ם]] עבור כל הבתי חב&quot;ד שבפריז והסביבה.<br /> <br /> במקום קיים מרכז הוצאה לאור, שמוציא מידי שבוע את העלון &quot;לה סידרה&quot; (הפרשה), שיחות של הרבי מתורגמות לצרפתית, תרגום של גיליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] וכן הפקת עלונים לקראת חגי ישראל עבור כלל הבתי חב&quot;ד ב[[צרפת]].<br /> <br /> ב&quot;בין הזמנים&quot; מתקיים ב&quot;לוקאל&quot; סדר בין הזמנים לבחורים בניהולו של השליח הרב לוי יצחק אזימאוו{{הערה|[https://chabad.info/news/918912/ דיווח ותמונות באתר חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> == 'בֶּ&quot;ל 19' ('BL19') ==<br /> [[קובץ:18-08-2021-22-31-16-07-10-2019-00-31-36-IMG 8192.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה המרכזי ברובע 19 - קומפלקס &quot;בית חיה מושקא&quot;]]<br /> המרכז הקהילתי של בית ליובאוויטש (ראשי תיבות &quot;בֶּ&quot;ל&quot;) נמצא בלב השכונה היהודית ברובע 19 בפריז. הנ״ל נמצא סמוך לקומפלקס &quot;בית חיה מושקא&quot; הכולל בית כנסת גדול ומפואר בו מכהן כרב הרב משה וישצקי, מקווה טהרה, וכן המוסד לבנות &quot;בית חנה&quot; המונה כ-2500 תלמידות, שתחת בית ליובאוויטש המנוהל ע&quot;י בנימין מרגי.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> מאות ספרי חסידות, וספרי קודש שתורגמו לצרפתית יצאו לאור על ידי הבית ליובאוויטש. <br /> <br /> במסגרת בית ליובאוויטש, פועלת 'קרן שמואל' העוסקת בהוצאה לאור של כותרים השייכים לפעילות החב&quot;דית בצרפת.<br /> <br /> בין הכותרים שיצאו לאור:<br /> *'''אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות צרפת''' בעריכת הרב [[זושא וולף]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kinus%20Hashluchim%20-%20Paris%20-%20Iyaar%201%2C%205778.pdf יובל שנה לצא&quot;ח פאריז ומסודותיה]<br /> *[https://chabad.info/news/342972/ דינר מפואר: 50 שנה לפעילות בית ליובאוויטש בפריז] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/586349/ עשרות אלפי משלוחי מנות ליהודי צרפת • תיעוד] {{אינפו}} <br /> *[https://chabad.info/news/575156/ סדר לקוטי שיחות לאנ&quot;ש פריז בארגון בית ליובאוויטש] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצרפת]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%96.jpeg&diff=769281 2025-05-21T17:57:18Z

<p>ישראל 17: כינוס השלוחים האזורי הכ&quot;ג, המתקיים על ידי בית ליובאוויטש פריז, תשפ&quot;ב</p> <hr /> <div>== תקציר ==<br /> כינוס השלוחים האזורי הכ&quot;ג, המתקיים על ידי בית ליובאוויטש פריז, תשפ&quot;ב</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA&diff=769246 2025-05-21T16:00:53Z

<p>ישראל 17: /* מוסדות חב&quot;ד במדינה */</p> <hr /> <div>{{שכתוב}}<br /> [[קובץ: צרפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדלקת נרות חנוכה על ידי חב&quot;ד למרגלות מגדל אייפל]]<br /> '''צרפת''' היא מדינה המהווה סמל ודוגמא למהפכתו של [[הרבי]] בעולם. דבר זה נרמז בשמה: [[אותיות]] &quot;צרפת&quot; הינן [[אותיות]] &quot;[[פרצת]]&quot;, וה[[גימטריה]] של המילה &quot;צרפת&quot; הינו [[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי]]. כחלק מענין זה ניתן לראות את לקיחתו של ניגון [[האדרת והאמונה|המנונה של מדינת צרפת]] והפיכתו לניגון חסידי על ידי הרבי.<br /> <br /> [[קובץ:השלוחים בצרפת בתמונה קבוצתית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים בצרפת בתמונה]]<br /> <br /> בצרפת חיים כיום כ500 אלף יהודים, והיא מהגדולות בקהילות ישראל שבתפוצות. למרבית הקהילה זיקה חזקה לדת היהודית ולישראל{{הערה|הקהילה היום היא בעיקרה מיוצאי צפון אפריקה, כשמתוך קבוצה זו אחוז ניכר הם יוצאי אלג'יריה, ומיעוטם מיהודי תוניסיה ומרוקו. קיימים גם קהילות נוספות כגון מהגרים מטורקיה והבלקן וכן צאצאי הקהילה הספרדית הוותיקה של צרפת. הקהילה האשכנזית מהווה מיעוט בקרב יהודי צרפת. יהודי צרפת מעורים בחברה ובכלכלה במדינתם}}.<br /> <br /> ברחבי המדינה בתי חב&quot;ד רבים, ישיבת תומכי תמימים שוכנת בעיירה ברינואה, סמינר בעיירה ייער, בבתי ספר &quot;סיני&quot; אלפי תלמידים, בית ליובאוויטש ומוסדותיו כוללים אלפי תלמידים. <br /> <br /> בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[תשל&quot;א]] מונה לנציגה של צרפת ב[[האו&quot;ם החסידי|או&quot;ם החסידי]] הרב [[יוסף גולדברג]], ראש ישיבת [[תות&quot;ל ברינוא|תות&quot;ל ברינוא]]<br /> <br /> ==יהדות צרפת==<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> == צרפת בתקופת אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> בשנת [[תקנ&quot;ט]] פרצה מלחמה בין צרפת בראשות [[נפוליאון בונפרטה]] מנהיגה של צרפת באותה העת, לבין הצאר ניקולאי. [[אדמו&quot;ר הזקן]] סבר ש[[רוסיה]] צריכה לנצח למרות שאז יהיה קשה ליהודים בגשמיות, מפני שתחת ממשלת ושלטון צרפת היהודים יעזבו לחלוטין את היהדות, כפי שהיה עם רוב יהודי צרפת שעד לדורות האחרונים לא שמרו תורה ומצוות. אדמו&quot;ר הזקן התבטא שנפוליאון הוא [[קליפה]] ושליח ה[[ס&quot;מ]]. כבר אז החל ב[[בירור הניצוצות]] משם כאשר לקח את מארש הניצחון של חילי צרפת, המכונה [[מארש נפוליאון]], והפך אותו לאחד מ[[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגוני חב&quot;ד]]. מארש זה נהוג לנגנו במוצאי [[יום כיפור]] בסיום [[תפילת נעילה]].<br /> <br /> == בתקופת אדמו&quot;ר מהר&quot;ש ==<br /> <br /> שינוי ביחס לצרפת החל בתקופת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], כאשר נסע כמה פעמים לשם, כתב שם כתבי חסידות וקירב יהודים.<br /> <br /> אדמו&quot;ר מהר&quot;ש ידע את השפה הצרפתית על בוריה, ביקר כמה פעמים בפאריז כאשר בגלוי ביקוריו היו לצורך בריאותו, ולצורכי הכלל, אלא שכמה פעמים נתגלה פנימיות טעם ביקוריו בצרפת: על מנת לתקן ולברר בירורים באותה מדינה הנראית כקליפה קשה. ידוע אשר בשנת [[תרכ&quot;ח]] ובשנות המ' הראשונות, נסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל בחו&quot;ל.<br /> <br /> == בתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ==<br /> הקשר של ליובאוויטש עם מדינת צרפת נמשך והתחזק בביקוריו התכופים של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אשר כמה פעמים ביקר בצרפת, בפאריז עצמה, ובעיר מענטאהן (אשר ליד העיר ניס), שם גם &quot;בנה הבנין דהמשך הידוע תער&quot;ב&quot;, כמה משיחותיו המבארים ענינים עמוקים ב[[תורת החסידות]] נאמרו שם, בהם אפשר לציין את השיחה הידועה - על כיף ימא - ע&quot;ד ח' המעלות שיש במחשבת [[דא&quot;ח]] לפני התפילה ב[[טלית]] ותפילין - כאשר א' מהן היא: מאיר את העולם (&quot;ווערט די וועלט ליכטיקער&quot;) - מה מתאימה מעלה זו לגבי בירורה של מדינת צרפת המהוה את תוקף הקליפה של אז. באותו זמן כמה חסידים הגיעו לצרפת על מנת להתראות עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ולשמוע [[דא&quot;ח]] ממנו, וכך מוצאים אנו בין היתר את החסיד הידוע ר' זלמן זלאטאפאלסקי, אשר שם ניגן את ניגונו הידוע אשר נקרא על שמו.<br /> <br /> ועד אשר בהיות אדמו&quot;ר (הרש&quot;ב) ביחד עם בנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצרפת דיבר שיחה שלימה שארכה ארבע שעות בצרפתית, וכך כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;.. ובשאר השפות כמו אשכנזית צרפתית היה מדבר.. פעם בהיותינו יחדיו בצרפת, הלכנו לבקר היכל עתיק, [[משגיח]] ההיכל ביאר עניני המבנה וכלי הבית ודברים העתיקים הנמצאים שמה, גם הראה לנו ספרים עתיקים ותעודות כתבי יד, הנה במשך כארבע שעות דיבר בשפה הצרפתית, ושאלתיו מדוע אינו מדבר בשפה הרוסית..&quot;<br /> <br /> אלו הם פרטי ביקורי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בצרפת (הידועים לנו):<br /> <br /> [[תרמ&quot;ד]]: בחורף נסע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ל[[פאריז]] עד י&quot;ג [[ניסן]], לאחרי חג ה[[פסח]] חזר שוב לפאריז עד אחרי חג ה[[שבועות]], משם נסע למעיינות הרפואה בעיר באד בורבול (בצרפת) ונשאר שם עד אחרי חג ה[[סוכות]]. באותה שנה ביקר במוזיאון הלובר אשר בפאריז, והתעכב שם במחלקת הציורים (לפי סיפורו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ - בסה&quot;מ תשי&quot;א עמ' 129) .<br /> <br /> [[תרמ&quot;ה]]: מאחר חג ה[[סוכות]] עד סוף החורף נמצא בפאריז כמו כן שהה בתקופה זו בעיר באד בורבול וב[[מענטון]], שם הגיע לבקרו ר' [[זלמן זלטפולסקי]].<br /> <br /> [[תרמ&quot;ז]]: בשלהי קיץ נסע למקומות הרפואה בצרפת.<br /> <br /> [[תרמ&quot;ח]]: באותו עת גר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בעיר מענאטאהן בחלק העיר הנקרא קאפמארטן.<br /> <br /> [[תרס&quot;א]]: בקיץ נסע לפאריז מי&quot;א [[אייר]] עד כ&quot;ג אייר ביחד איתו נסע ר' [[יעקב מרדכי בעזפאלאוו]] הרב מפלטבה, וגר במלון Byron הנמצא במספר 22 שברחוב Laffitte, ודרש שם ברופאים. כמו כן הגיע באותו זמן לבקרו החסיד ר' [[אברהם אבא פערסאן]]. את אותו ביקור ניצל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב גם לצורך עניני הכלל.<br /> <br /> [[תרס&quot;ד]]: בי&quot;ט [[שבט]] בא לפאריז, ונשאר שם עד ד' [[ניסן]], והשתכן במלון Byron הנ&quot;ל, ושכר שם שני [[חיידר|חדרים]] מס' 3 ומס' 4, בהיותו שם עסק אודות שילוח ה[[מצות]] ושאר צורכי חג ה[[פסח]] לאנשי חיל מבני ישראל הנמצאים במזרח הרחוק לרגלי מלחמת [[רוסיה]] ויפן, אדמו&quot;ר הרש&quot;ב פנה אז לעיתונים הגדולים: &quot;פיגארו&quot;, &quot;עקא דע פארי&quot;. כמו כן התעסק אז ברפואות אצל הפרופסורים ריימאן ובריססא.<br /> <br /> את [[התוועדות]] [[פורים]] התוועד עם ר' [[זיסקינד ברלין]], ור' [[מענדל צוקרמן]], עד השעה 12 וכך כותב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על [[התוועדות]] זו: &quot;ושמחנו ת&quot;ל, ואם כי הייתה שמחה מלאכותית קצת מראי מקומות וכו'&quot;.<br /> <br /> [[תער&quot;ב]]: מתחילת [[חודש שבט]] שהה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בעיר מענטאהן, ושהה ב Villa Nordi, לכבוד חג ה[[פורים]] התוועד אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שם, ובלשון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ &quot;היו גילויים גדולים&quot;, באותו ביקור השתתף אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אשר נשאר שם בעיר [[מענטון]] לערך ג' שבועות, כמו כן הגיעו לשם (לקראת פורים) חסידים בעלי השכלה ובעלי עבודה בתוכם הר&quot;ר [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי מפולטבה]], הרב [[יעקב הורביץ]], והרב [[שמואל גוראריה]], כמו כן השתתפו כמה מחסידי [[פולין]] כמו הגביר ר' אהרן ובנו ר' [[בנימין ווינר]], ר' [[זיסקינד ביאלער]] מורשה, והאחים הורנשטיין מקיוב.<br /> <br /> באותה [[התוועדות]] צייר אדמו&quot;ר את המשא ומתן שהי' בין [[הקב&quot;ה]] ואומות העולם בנוגע ל[[מתן תורה]], דיבר על ההכרח של &quot;עשה לך רב, וקנה לך חבר&quot;, ועל ההכרח אשר בעלי עסקים ילמדו חסידות, כמו כן דיבר על הצורך להתייגע בחסידות, דובר גם על החילוק בין ניגון חזנות, ניגון תפילה וניגון חסידי.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נשאר שם עד אחרי חג ה[[שבועות]].<br /> <br /> [[תרע&quot;ג]]: בכ&quot;א [[שבט]] הגיע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לעיר [[מענטון]] ושהה שם עד ראש חודש [[ניסן]], בהתחלה שהה המלון &quot;טארטאקאווסקי, ומחמת הקור שינה ושכר בית ב-Villa Henriette, באותה תקופה הגיע לבקרו ר' יעקב מרדכי בעזפאלאוו הרב מפלטבה, כמו כן הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לבקרו ושהה שם בערך ב' שבועות.<br /> <br /> [[תרע&quot;ד]]: בחורף - מיום ח' [[כסלו]] - שהה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב במענטון, וגר בVilla Passerel, באותו חצר בו שהה אשתקד אם כי בדירה אחרת, באותו זמן התעסק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בדרוש [[תער&quot;ב]] ומסיימו, כמו כן באותו זמן ביקר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אצל ר' מנחם נחום ברבי יצחק האדמו&quot;ר מבויאן.<br /> <br /> לכבוד חג הפורים נשאר הוא שם ומתוועד, וכך כותב הוא עצמו על אותו פורים: &quot;פורים איז גיווען מיט אנשריינגונג שמחת פורים, סיא גיווען היפש געסט, לנדא איז געקומען.. ר&quot;ש גו&quot;א נ&quot;י האט שטארק משמח גיווען&quot; [פורים היה עם שמחת [[פורים]] מיוחדת, היו אורחים חשובים, ר&quot;ש גורארי' נ&quot;י שימח במאוד], ונשאר שם עד סוף חודש אדר.<br /> <br /> == בתקופת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ==<br /> וכך נמשך הדבר ביתר תוקף בזמן נשיאותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אשר שהה בצרפת כמה וכמה פעמים ועד שאמר שם כמה פעמים [[מאמר]]י [[דא&quot;ח]] ו[[שיחות]]. כמו כן שלח כמה פעמים לשם [[שלוחים]] על מנת לחזק את משפחות אנ&quot;ש הנמצאים שם, ולצורכי עסקנות הכלל.<br /> <br /> ואלו הם פרטי ביקורי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצרפת (הידועים לנו):<br /> <br /> [[תרע&quot;א]]: הגיע לעיר [[מענטון]] ביחד עם אביו שם מספר לו אביו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על הניגון של ר' זלמן זלאטאפאלסקי<br /> <br /> [[תרע&quot;ב]]: נסע לפאריז, מרסל, ניצא, מנטו קרלו, [[מענטון]]. במענטון פגש את הוריו ([[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[הרבנית שטערנא שרה]]) בתחנת הרכבת, ומסר לאביו אז דו&quot;ח על פעולותיו בעניני הכלל בפאריז. שם מספר לו גם על פגישה שהי' לו במלון &quot;גאר די נארד&quot; חדר מס' רכ&quot;ג לצורך עניני הכלל.<br /> <br /> ביומנו מג' שבט תער&quot;ב מספר על טיולו עם אביו - אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בעיר מענטון בחלק העיר הנקרא קאפמארטן, ואז הראה לו אביו הבית בו גר בשנת תרמ&quot;ח (כ&quot;ה שנה לפנ&quot;ז) - על כיף ימא.<br /> <br /> כמו כן שהה לכבוד חג הפורים ביחד עם אביו בעיר מענטון כנ&quot;ל בארוכה, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שהה אז עם אביו לערך ג' שבועות.<br /> <br /> [[תרפ&quot;ט]]: באותה שנה הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לפאריז, בהמשך לנסיעה זו - בשנת [[תרצ&quot;ב]] השתדל להקים וועד של בני החסידים להפיץ את המעיינות דלימוד תורת ה[[חסידות]] בצורה מובנת לכולם, ובמכתבי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מוצאים אנו כמה וכמה מכתבים בנידון זה לר' [[הלל זלאטאפאלסקי]] אשר גר אז בפאריז, יש לציין אשר בחודש [[אייר]] [[תרצ&quot;ג]] בתחילת תקופת שהותו של [[הרבי]] בפאריז, מוצאים אנו מכתבים מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרבי בקשר לענין זה, ההצעה הייתה לייסד &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד&quot; בצרפת (אלא שמסיבות שונות לא הצליחה התכנית לצאת לידי פועל אז בעיקבות פטירת ר' הלל הנ&quot;ל).<br /> <br /> יש לציין אשר ברשימת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מנסיעתו ל[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו ולארצות הברית, בהן מתאר גם מביקורו בצרפת כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אשר בהיותו בפאריז בו הגיע אור ליום ג' ה' [[אלול]] עד למחרתו טייל עם הרבי ודיבר איתו ב&quot;ענינים פנימיים&quot;.<br /> <br /> [[תרצ&quot;ב]]: בחודש [[אדר]] אותה שנה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ למשך כשבועיים בפאריז לצורכי עסקנות הכלל, באותה הזדמנות גם כינס אסיפה מהעסקנים יוצאי [[רוסיה]], כמו כן באותו זמן שלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ר' [[שמעון ליב גרינברג]] כשד&quot;ר לחזק גזע אנ&quot;ש שבצרפת.<br /> <br /> [[תרצ&quot;ג]]: באותה שנה שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כמה חודשים בצרפת (יש לציין אשר באותה תקופה הגיעו הרבי והרבנית להתיישב בפאריז).<br /> <br /> [[תרצ&quot;ו]]: מתחלת [[תמוז]] עד כ&quot;ב [[אלול]], שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפאריז, בו' [[אלול]] ביקר בבית מס' 10 רחוב די'ע השייך ל&quot;התאחדות הרבנים החרדים דצרפת&quot; אשר ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]] יסדו ועמד בראשו, מסופר אשר בעלות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במדרגות הבית ספרם ונמצאו במספר כ&quot;ו, באותו ביקור אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ [[מאמר]] [[דא&quot;ח]] &quot;אני לדודי&quot;.<br /> <br /> תרצ&quot;ז: בחורף של אותו שנה שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעיר וויל ד'אוורע, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שוהה הוא בפאריז לשבועיים, על מנת לשאול בעצת הרופאים, באותו זמן גם עמד לידו אדמו&quot;ר ומוצאים אנו בכמה מכתבים מאותה תקופה בו חותם אדמו&quot;ר: &quot;בשם הרבי, המזכיר מ. ש.&quot;, כמו כן נמצא רשימה שנכתבה על ידי אדמו&quot;ר ובה שיחה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שנאמרה אז.<br /> <br /> תרח&quot;צ: בחורף אותו שנה שוב שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפאריז במלון &quot;מקס&quot; הנמצא ב-9 רחוב בולארד שברובע החמש עשרה בפאריז שם שהה עד סוף [[חודש אדר]] ב' לעסוק בצרכי הכלל, וכך מוצאים אנו אשר בפורים קרא אדמו&quot;ר את המגילה לפניו, וכתב כמה הנהגות אשר למד אז מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהנוגע למנהגי פורים, כמו כן אז אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיחה שנרשמה על ידי אדמו&quot;ר.<br /> <br /> בשנים האחרונות לנשיאותו הקים שם מוסדות כגון: [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], [[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]] וישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].<br /> <br /> == צרפת ו[[הרבי]] ==<br /> [[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז (תרצ&quot;ג-ת&quot;ש)]], [[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)]]}}<br /> [[הרבי]] התגורר שנים רבות ([[תרצ&quot;ג]]-[[תש&quot;א]]) בצרפת. בשנת [[תרצ&quot;ז]] עבר ל[[פריז]] שם המשיך לשקד על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון. <br /> <br /> מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br /> <br /> באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש&quot;המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'&quot;. <br /> <br /> כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|האגרות של הרבי הריי&quot;צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי [[הרבי הריי&quot;צ]] העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים. <br /> <br /> אלפי בעלי התשובה צרפתיים הגיעו ו[[התקשרות|התקשרו]] להרבי, והם מהווים קהילה בולטת במיוחד כאשר הם מגיעים בקבוצה ל[[770]] ל[[חודש תשרי]] ובכלל.<br /> <br /> בליל [[שמחת תורה]] [[תשל&quot;ד]] החל הרבי בשירת ה&quot;מרסלייז&quot; (קרא: המרסייז) ההמנון הצרפתי על מילות &quot;[[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)|האדרת והאמונה]]&quot; ומאז הפך ניגון זה לאחד מ[[ניגוני חב&quot;ד]].<br /> <br /> == יחס רבותינו נשיאנו למדינה ==<br /> === בתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> === מהפכת צרפת ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> === יחס [[הרבי]] ===<br /> בדבר מלכות פרשת וישב [[התשנ&quot;ב]], [[הרבי]] אמר שמדינת צרפת סיימה את עבודת הבירורים והיא מוכנה לגאולה. [[הרבי]] אמר שצרפת בתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> ייצגה תנועה של חופש מכל עניני דת, שהאדם בעל בחירה חופשית. ובדורינו המצב בצרפת התהפך. יש יהדות, שומרים תורה ומקיימים מצוות.<br /> <br /> == מוסדות חב&quot;ד במדינה ==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> [[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי במדינת צרפת]]<br /> ברחבי המדינה בתי חב&quot;ד רבים, עשרות מוסדות חינוך, גנים, תלמודי תורה וישיבות בהם לומדים אלפי תלמידים.<br /> <br /> בצרפת למעלה מ-160 [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] הפזורים ברחבי המדינה. שמתוכם 36 רק בעיר פריז עצמה.<br /> <br /> ישיבת תומכי תמימים שוכנת בעיירה ברינואה, בתי ספר וסמינר &quot;בית רבקה&quot; בעיירה ייער, בבתי ספר &quot;סיני&quot; אלפי תלמידים, אימפריית [[בית ליובאוויטש פריז]] ומוסדותיו כוללים אלפי תלמידים, קהילת &quot;שניאור&quot; ומוסדותיה. <br /> . <br /> <br /> <br /> === פריז ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> {{ערך מורחב|פריז}}<br /> ניתן למצוא פירוט בערך [[פריז]]<br /> <br /> === ברינוא ===<br /> {{הפניה לערך מורחב|ברינוא}}<br /> {{להשלים}}<br /> פרבר ליד פריז שבה יש את הישיבה המפורסמת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ברינואה בנשיאות הרבי, נוסדה בשנת תש&quot;ז בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב&quot;ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-380 בחורים. הישיבה ממוקמת בישוב ברינואה בפרברים הדרום-מזרחיים של פריז, במרחק 20 ק&quot;מ ממרכז פריז.<br /> <br /> === ניס (ניצא){{הערה|1='''[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%90.pdf קובץ ניצא]'''.}} ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> בחודש אב [[ת&quot;ש]] הגיע הרבי עם רעייתו לעיר, והתגורר בה עד לחודש סיון תש&quot;א, אז [[כ&quot;ח סיון תש&quot;א|יצא מאירופה הבוערת והיגר לארצות הברית]] (דרך פורטוגל).<br /> <br /> בעיר קיימת קהילת חב&quot;ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב יוסף יצחק פינסון, לצד הרב מנחם מענדל לוי והרב צבי הירש פינסון.<br /> <br /> === ליאון ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> בעיר קיימת קהילת חב&quot;ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב [[שמואל גורביץ (ליאון)|שמואל גורביץ']].<br /> <br /> === מרסיי ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> בעיר קיימת קהילת חב&quot;ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]<br /> * [[תומכי תמימים ברינוא]]<br /> * [[בית ליובאוויטש פריז]]<br /> * [[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)]]<br /> * [[הגרופ הצרפתי]]<br /> * [[פריז]]<br /> * [[ליאון]]<br /> * [[הרב שמואל אזימוב]]<br /> * [[מארש נפוליאון]]<br /> * [[מענטאן]]<br /> * [[דבר מלכות וישב]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[היציאה מרוסיה (ספר)]] שער חמישי נדודים - מפוקינג לצרפת<br /> {{בית|שניאור זלמן ברגר|חב&quot;ד בארץ צרפת|628|42 - 49|י&quot;ב טבת תשס&quot;ח}}<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6829515/jewish/15-Facts-You-Should-Know-About-the-Jews-of-France.htm 15 עובדות שכדאי לדעת על יהודי צרפת]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> * [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm35.pdf שיחת שבת פרשת וישב תשנ&quot;ב]{{PDF}}, הרבי מדבר על הפיכת ההמנון הצרפתי לניגון חב&quot;די - אתר moshiach.net<br /> *[[זושא וולף]], [http://www.shturem.net/images/news/82342_news_27082015_2468.pdf אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות צרפת] (פרקים מתוך הספר)<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=220&amp;lang=hebrew יסוד ה'לשכה האירופאית' מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br /> * המהפכה הצרפתית למעליותא - [https://teshura.com/Erentroy%20-%20Azimov%207B.pdf תשורה מנישואין ערנטרוי אזימוב].<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=220&amp;lang=hebrew הקשר בין הרביים לצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=214&amp;lang=hebrew התיישבות הרבי והרבנית בצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br /> * [[שמואל לובצקי]] [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=209&amp;lang=hebrew כיצד נודע 'מארש נפוליאון'? ] - אתר שטורעם<br /> * [[יחידות כללית]] [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=62694 בשפה הצרפתית, ט&quot;ז תמוז ה'תשמ&quot;ג] {{וידאו}} - {{אינפו}} <br /> *הרב [[שלום בער בוטמן]] בראיון לאתר [[שטורעם. נט]] על ביקורו של הרבי בצרפת, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=68846 כולם נהרו אחרי הרבי]''' {{שטורעם}} ח' שבט תשע&quot;ד<br /> *'''[http://www.col.org.il/files/0.16913571357_7870148.pdf פניני האדרת והאמונה]''', תשורה מכינוס השלוחים האזורי בצרפת {{COL}} {{PDF}} אייר תשע&quot;ד<br /> *'''[https://col.org.il/news/137967 מהפכה בעיר האורות: כתבת ענק על האימפריה של הרבי בצרפת]''' {{COL}}<br /> <br /> {{מדינות אירופה}}<br /> {{עיירות בצרפת}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:צרפת|*]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%96&diff=769245 2025-05-21T15:54:19Z

<p>ישראל 17: </p> <hr /> <div>{{מפנה|פריז}}<br /> {{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:טקס ההדלקה המרכזי למרגלות מגדל האייפל בפריז.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|טקס ההדלקה המרכזי למרגלות מגדל האייפל בפריז]]<br /> '''פריז''' {{הערה|בצרפתית: Paris, '''פַּארִי'''}} היא עיר הבירה של מדינת [[צרפת]], בעיר מתגוררים כשני מיליון איש, מתוכם עשרות אלפי יהודים. <br /> בעיר קיימות קהילות חב&quot;ד עניפות עם עשרות [[שלוחים]] ומוסדות ובהם אלפי תלמידים. בראש השלוחים בפריז עומד הרב [[מנחם מענדל אזימוב|מענדל אזימוב]] - מנהל [[בית ליובאוויטש פריז|בית ליובאוויטש]] בן וממלא מקום הרב [[שמואל אזימוב]].<br /> בעיר עצמה קיימים מוסדות במסגרת בית ליובאוויטש בראשות הרב [[מנחם מענדל אזימוב|מענדל אזימוב]], ומתחם מוסדות 'סיני' בראשות הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] הכוללים בתי ספר וגם בית כנסת. בעיירה ברינואה הסמוכה לעיר ישנה [[תומכי תמימים ברינואה|ישיבת תומכי תמימים]] בראשות הרב [[יצחק נמנוב]] והרב [[מנחם מענדל גורביץ' (ברינואה)|מענדל גורביץ]] וסביבה קהילה מתפתחת, בעיירה ייער מוסדות בית רבקה בראשות הרב יוסף רבה וסביבה קהילה מתפתחת, ובעיירה אוברוויליע מוסדות 'שניאור' הכוללים בתי ספר ובית כנסת בניהול משפחת קלמנסון וקהילת מקורבים גדולה.<br /> מאות בתי חב&quot;ד פזורים בכל רובעי הכרך הגדול, ועוסקים בקירוב היהודים המקומיים כמו גם תיירים. רוב השלוחים בצרפת הם דור ראשון שני ושלישי למקורבים מצרפת.<br /> בפריז שוכנת 'הלשכה' המנוהלת על ידי הרב [[ראובן מטוסוב]] שנשלח על ידי הרבי לפעול בלשכה. <br /> <br /> == רבותינו נשיאנו בפריז ==<br /> === ביקורי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ===<br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ביקר בפריז פעמים ספורות.<br /> <br /> מעשה מפורסם התרחש עימו בעת שהחזיר יהודי מסויים בתשובה, באותו זמן התארח במלון &quot;אלכסנדר הוטל&quot; שהיה בבעלות משפחת קליין ושכר סוויטה של שלושה חדרים בקומת חדרי ההימורים והמשחקים. ניגש אליו כ״ק האדמו״ר מהר״ש ואמר לו ״יונגערגמאן יין נסך מטמטם הלב והמוח״ ויצא מהחדר אחר כך אותו יהודי חזר בתשובה שלימה ויצאו ממנו משפחת ק׳ (קליין) שהם ״יריאים ושלימים״. במאמר הידוע ד&quot;ה באתי לגני תשי&quot;א הזכיר הרבי שליט״א מה״מ סיפור זה.<br /> <br /> === ביקורי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ===<br /> כחלק מביקורי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בצרפת רבים מהם ביקר בפאריז. הנה ביקוריו בפאריז ממה שידוע לנו:<br /> <br /> [[תרמ&quot;ד]]: בחורף נסע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ל[[פאריז]] עד י&quot;ג [[ניסן]], לאחרי חג ה[[פסח]] חזר שוב לפאריז עד אחרי חג ה[[שבועות]], משם נסע למעיינות הרפואה בעיר באד בורבול (בצרפת) ונשאר שם עד אחרי חג ה[[סוכות]].<br /> <br /> [[תרמ&quot;ה]]: מאחר חג ה[[סוכות]] עד סוף החורף נמצא בפאריז כמו כן שהה בתקופה זו בעיר באד בורבול וב[[מענטון]], שם הגיע לבקרו ר' [[זלמן זלטפולסקי]].<br /> <br /> [[תרס&quot;א]]: בקיץ נסע לפאריז מי&quot;א [[אייר]] עד כ&quot;ג אייר ביחד איתו נסע ר' [[יעקב מרדכי בעזפאלאוו]] הרב מפלטבה, וגר במלון Byron הנמצא במספר 22 שברחוב Laffitte, ודרש שם ברופאים. כמו כן הגיע באותו זמן לבקרו החסיד ר' [[אברהם אבא פערסאן]]. את אותו ביקור ניצל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב גם לצורך עניני הכלל.<br /> <br /> [[תרס&quot;ד]]: בי&quot;ט [[שבט]] בא לפאריז, ונשאר שם עד ד' [[ניסן]], והשתכן במלון Byron הנ&quot;ל, ושכר שם שני [[חיידר|חדרים]] מס' 3 ומס' 4, בהיותו שם עסק אודות שילוח ה[[מצות]] ושאר צורכי חג ה[[פסח]] לאנשי חיל מבני ישראל הנמצאים במזרח הרחוק לרגלי מלחמת [[רוסיה]] ויפן, אדמו&quot;ר הרש&quot;ב פנה אז לעיתונים הגדולים: &quot;פיגארו&quot;, &quot;עקא דע פארי&quot;. כמו כן התעסק אז ברפואות אצל הפרופסורים ריימאן ובריססא.<br /> <br /> את [[התוועדות]] [[פורים]] התוועד עם ר' [[זיסקינד ברלין]], ור' [[מענדל צוקרמן]], עד השעה 12 וכך כותב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על [[התוועדות]] זו: &quot;ושמחנו ת&quot;ל, ואם כי הייתה שמחה מלאכותית קצת מראי מקומות וכו'&quot;.<br /> <br /> === ביקורי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה מספר פעמים ב[[צרפת]] ואף דר בה למשך תקופה{{מקור| באיזה שנה}}.<br /> <br /> בנסיעותיו למען עסקנות הכלל שהה במלונות שונים. בשנת [[תער&quot;ב]] שהה במלון &quot;גאר די נארד&quot;.<br /> <br /> === תקופת הרבי בפריז ===<br /> [[קובץ:ספר הרבי בפריז.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ספר מאת הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] המגולל את המאורעות סביב שלושת התקופות בהן שהה הרבי בפריז]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז (תרצ&quot;ג-ת&quot;ש)]], [[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)]]}}<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> [[הרבי]] התגורר בפריז במשך שבע שנים ([[תרצ&quot;ג]] - [[ת&quot;ש]]), דבר ששנים אחר כך אמרה הרבנית [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא]] &quot;אנחנו חרשנו וזרענו - ואתם תפקידכם לקצור&quot;. ובשנת [[תש&quot;ז]] הגיע הרבי לתקופה להתגורר במקום כדי לסדר את הרישיונות של נסיעת אמו [[הרבנית חנה]] שהבריחה את הגבול מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] לאחר [[הסתלקות]] בעלה, [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] לארצות הברית. <br /> <br /> == קהילת חב&quot;ד ==<br /> קהילת [[חב&quot;ד]] הראשונה נוצרה במקום לאחר [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|יציאת מצרים תש&quot;ז]], בעת שיצאו מ[[רוסיה]] מאות [[חסידים]], ורבים מאיתם עברו להתגורר בפריז.<br /> <br /> ב' אייר תשכ&quot;ח, כשהגיע הרב שמואל אזימוב וזוגתו לפריז כ[[שליח]], התחילה מהפכת התשובה ב[[צרפת]] ומאות יהודים חזרו בתשובה. חלקם עבר ל[[ארץ ישראל]], ורבים אחרים משמשים כשלוחים בפריז וגלילותיה. כיום, קהילת חב&quot;ד בצרפת בנויה על אותם בעלי תשובה.<br /> <br /> קהילה זו היא מהגדולות שבקהילות חב&quot;ד ב[[אירופה]].<br /> <br /> בין הרבנים המשמשים כמורי צדק בקהילה, משמש הרב [[לוי יצחק קאהן]].<br /> <br /> == מוסדות ונקודות עניין ==<br /> בפריז וסביבותיה ישנם מאות בתי חב&quot;ד, מוסדות ותלמודי תורה.<br /> בכל רובע בפריז (ישנם 20 רבעים) ניתן למצוא לפחות [[בית חב&quot;ד]] אחד, להלן רשימה חלקית.<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}.<br /> * [[זיבעצן]] בית כנסת חב&quot;ד ברובע הרביעי בו נהג הרבי להתפלל ולמסור שיעורים בזמן שהותו בפריז.<br /> *בית חנה - בית ספר לבנות ברובע ה19 בניהול הרב [[בנימין מרגי]], ממוקם בבנין בית חיה מושקא בו גם בית כנסת בו מכהן כרב השליח הרב משה וישצקי.<br /> * חדר ליובאוויטש פאריז - בניהולו של השליח הרב [[לוי יצחק אזימאוו]]. <br /> *[[בית ליובאוויטש פריז|בית ליובאוויטש]] - המוסד הראשי של השלוחים בצרפת בניהול הרב [[מנחם מענדל אזימוב]] ואחיו הרב [[לוי יצחק אזימוב]].<br /> *[[סיני]] - רשת בתי ספר בניהול הרב [[יוסף יצחק פבזנר (צרפת)]].<br /> *בית חב&quot;ד 'שערי בינה' - נוהל על ידי הרב [[פנחס גדליה פאשטר]] ז’’ל.<br /> *[[לשכת ליובאוויטש באירופה]] בניהולם של הרבנים יוסף יצחק גורודצקי ו[[ראובן מטוסוב]].<br /> * ישיבה תומכי תמימים ליובאוויטש ברונוא נוvל ע’’י ר’ יצחק נעמאנאוו ור' מנחם מענדל גורביץ'.<br /> * מוסדות חינוך שניאור בעיר ''אובערוויליע'' בהנהלת הרב מאיר שמחה קלמנסון.<br /> *בית חב&quot;ד, מקוה טהרה, גן, ובית ספר בעיר ’’סורען’’ תחת ניהולו של הרב מ״מ ואישתו אואקי.<br /> * [[בית רבקה צרפת|בית ספר לבנות בית רבקה בעיר יער]].<br /> * בית חב&quot;ד, מקוה טהרה וגן חיה מושקא בעיר ’’ברי סור מארן’’ תחת ניהולו של השליח המקומי הרב ישראל אליעזר אסרף.<br /> * מוסד חינוך ’’אור מנחם’’ בעיר ’’ווילייע סור מארן’’ בניהולו של השליח המקומי הרב מנחם מענדל מרגי.<br /> * גן בית מנחם בעיר ’’שארונטון’’ בניהולו של השליח הרב ישראל נג'אר.<br /> * מוסדות ’’גאולת ישראל’’ בעיר ’’סארסעל’’ תחת הנהלת השליח המקומי הרב יעקב ביטון.<br /> * ’’משרד לעזרת השלוחים’’ תחת הנהלת השליח הרב לוי יצחק מימון והרב שמואל לובעצקי.<br /> * בית חב&quot;ד לסטודנטים ברובע 5 בניהולו של השלוחים ר' מנחם מענדל ארנוב ור' אלחנן מרזוב.<br /> * חב&quot;ד לצעירים - Cteen - צרפת, בניהולו של השליח מנחם מענדל מוטאל.<br /> * בית חב&quot;ד בשדרות שאנז אליזה ברובע ה-8 של פריז, כ-5 דקות הליכה משער הניצחון המפורסם בניהולו של השליח הרב יונה חסקי.<br /> * בית חב&quot;ד בעיר 'סו' שע&quot;י פריז בניהולו של השליח לוי מימון.<br /> * חב&quot;ד און קמפוס פריז והסביבה בניהולו של השלוחים לוי יצחק מימון, מנחם מענדל ארנוב מנחם מענדל דוידוביטש ומנחם מענדל לשקאר.<br /> === גן ישראל ===<br /> המושג ''גן ישראל'' בצרפת מתייחס לקייטנות או קעמפים המאורגנים ע&quot;י בתי ספר ומוסדות חב&quot;ד, בכל בית ספר ניתן למצוא ''גן ישראל'' הפועל בימי הקיץ ומארגן קייטנה עבור ילדי בית הספר וילדים מבתי הספר האחרים שאינם חב&quot;ד.<br /> המדריכים והמדריכות הינם נערי ונערות חב&quot;ד המתנדבים לפקח על הילדים, במהלך השנים הופקו אלבומי מוזיקה מיוחדים על ידי הרב [[ראובן ישראליוויטש]] ואחרים<br /> <br /> ===עלונים===<br /> *'לה סידרה' (הפרשה) - עלון שבועי היוצא לאור מידי שבוע 28.000 עותקים על ידי בית ליובאוויטש.<br /> * 'לע גיד' מדריך לחג היוצא תחת הבית ליובאוויטש לפני כל חג 145.000 עותקים.<br /> <br /> ==== קו לחיים ====<br /> בית חב&quot;ד בפריז מפעיל מספר טלפון בשם &quot;קו לחיים&quot; המאפשר להאזין ל[[חת&quot;ת (תקנה)|שיעור התניא היומי]], [[תקנת הרמב&quot;ם|שיעור הרמב&quot;ם היומי]], לסיפור חסידי או [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|לניגון חסידי]] או אפילו לשאול שאלות את הרב.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]], '''הרבי בפאריז''', [[חזק הוצאה לאור]] [[תשע&quot;ה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/in-focus/1110106/ הצלם החב&quot;די בביקור מצולם בפריז] {{אינפו}} {{תמונה}}<br /> <br /> {{עיירות בצרפת}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:צרפת]]<br /> [[קטגוריה:ערים באירופה]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%96&diff=769244 2025-05-21T15:42:12Z

<p>ישראל 17: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=תקופת מגורי הרבי בפריז בשנים [[תרצ&quot;ג]]-[[ת&quot;ש]]|אחר=ביקור הרבי בפריז בשנת [[תש&quot;ז]]|ראו=[[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)]]}}<br /> {{תולדות הרבי}}<br /> [[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> <br /> '''[[הרבי]]''' התגורר '''ב[[פריז]]''' עם רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]] בתקופה של שבע שנים, משנת [[תרצ&quot;ג]] עד שנת [[ת&quot;ש]]. לא ידוע רבות על תקופה זו בחיי הרבי. הרבי עסק אז ב[[לימוד תורה]] וכן למד לימודים אקדמאיים באוניברסיטה המקומית, בהוראת חותנו [[הרבי הריי&quot;צ]]. כמו כן השתתף בעסקנות הכלל של חמיו ושימש כמזכירו.<br /> <br /> ==המעבר לפריז==<br /> ב[[אדר]] [[תרצ&quot;ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים עזבו [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] את [[ברלין]] שבגרמניה בה [[הרבי בברלין|התגוררו קודם לכן]], והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר ימ&quot;ש לשלטון.<br /> <br /> הרבי התגורר למשך תקופה קצרה ברחוב Rue Bloment שברובע הלטיני. לאחר מכן עבר לגור ב&quot;מלון מאקס&quot; ברובע ה-14, בדירה קטנה וצפופה, שם התגורר עד שנת [[תרח&quot;צ]]. לאחר מכן עבר לדירה אחרת בה שהה עד יציאתו מפריז<br /> <br /> ==עיסוקיו==<br /> ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|כעדות הד&quot;ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br /> <br /> באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד{{הערה|הרבי מציין ש&quot;המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'&quot;.}}. לצורך עריכת אגרותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, נשלח על ידי אחד ממזכיריו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים. <br /> <br /> בתקופת טרום [[השואה]], הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וכן [[דמי מעמד|דמי המעמד]], מ[[אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מ[[ארצות הברית]] אל הרבי הריי&quot;צ, נעשתה בהוראתו דרך חתנו הרבי ששהה בפריז.<br /> <br /> ==נסיעותיו לרבי הריי&quot;צ==<br /> בדרך כלל נסע הרבי לבקר את חמיו בחודשים [[תשרי]] ו[[ניסן]], וכן בהזדמנויות נוספות. גם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקר מספר פעמים בפריז בתקופה זו, וכן במקומות מרפא ב[[אוסטריה]] ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו. הרבי גם שימש כמזכירו של חמיו וחתם על כמה מאגרותיו בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרצ&quot;ה]] נסע לחמיו שהיה ב[[ורשה]] ומונה שם ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח [[רוסיה]], לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה ב[[פולין]] ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה ב[[ורשה]].<br /> <br /> בשלהי חודש [[חשון]] נסע בשליחות חמיו לנחם את האדמו&quot;ר מגור הרב [[אברהם מרדכי אלתר]] - בעל ה&quot;אמרי אמת&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] מונה ליושב ראש הכבוד של [[קופת בחורים]] של ישיבות [[תומכי תמימים]]. בשנה זו נפגש עם הרב [[שבתאי הכהן רפופורט]] (בעל ה&quot;שפתי כהנים&quot;) וביקר את האדמו&quot;ר הקדוש ר' [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]].<br /> <br /> ==הבריחה מצרפת==<br /> בחודש [[כסלו]] [[ת&quot;ש]] החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]] בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה [[חב&quot;ד]]ית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם ל[[ארצות הברית]] (&quot;אפידייביט&quot;). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתמחה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס ב[[ארצות הברית]]. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי ב[[פריז]] אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br /> <br /> באביב [[ת&quot;ש]], ערב כניסת הנאצים לפריז, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.<br /> <br /> בשנת [[ת&quot;ש]], מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו ל[[צרפת]] והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום [[צרפת]], איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל [[חג השבועות]], הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:ספר הרבי בפריז.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר 'הרבי בפאריז', הסוקר את התקופות בהן שהה הרבי בעיר]]<br /> *הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]], ''''הרבי בפאריז'''', בהוצאת [[חז&quot;ק הוצאה לאור|חז&quot;ק]] ([[תשע&quot;ה]]){{הערה|[https://col.org.il/news/88004 לראשונה: קמפיין וידאו מושקע על ספר חב&quot;די ● צפו{{וידאו}}{{col}}]}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.jem.co.il/contentManagment/uploadedFiles/fileGallery/kfarearly.pdf אור בעיר האורות], מתוך שבועון {{כפר חב&quot;ד}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=214&amp;lang=hebrew התיישבות הרבי והרבנית בצרפת], באתר {{שטורעם|}}<br /> *צבי שפר, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/395257/jewish/-.htm הסוכה המופלאה], באתר [[בית חב&quot;ד (אתר)|בית חב&quot;ד]]{{הערה|ראה גם: [https://col.org.il/news/141385 התארחתי בסוכת הרבי בפריז: מצאנו את המאמר המקורי] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=19419 רישום הרבי לסורבון], באתר {{שטורעם|}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Taub-Ben%20Shushan%20-%20Marcheshvan%204%2C%205778.pdf הרבי בניס]''' {{PDF}}<br /> *'''[https://chabad.info/in-focus/669199/ פריז: בית הכנסת בו התפלל הרבי • תיעוד]''' {{תמונה}}{{אינפו}}<br /> *יוסף יצחק מלול (עורך), '''[https://files.anash.org/uploads/2022/08/62f8c4f336101_1660470515.pdf שביבים – מחיי הרבי והרבנית במדינת צרפת]''', ברוקלין, תשפ&quot;ב {{PDF}}<br /> *'''[https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?ie=UTF8&amp;hl=en&amp;msa=0&amp;z=12&amp;om=1&amp;mid=1CLjOu8W52EqkP3bKzUvXORCTb3w&amp;ll=48.83402454885132%2C2.3193185000000183 ציוני מקומות בהם ביקר הרבי בשנות מגוריו בפריז]'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%93_%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%96&diff=769242 2025-05-21T15:36:40Z

<p>ישראל 17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הזמר_גד_אלבז.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הזמר גד אלבז שר במהלך ריקודי השמחה ב770 ליל ז' אדר בשנת תשע&quot;ח]]<br /> '''גד אלבז''' (נולד ב[[א' אלול]] [[תשמ&quot;ב]]) הוא זמר ישראלי המקורב לחסידות חב&quot;ד, השר בסגנון מוזיקת נשמה, פופ, מערבי ומוזיקה מזרחית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד וגדל ב[[נס ציונה]] לזמר בני אלבז ולדליה, משפחה ממוצא מרוקאי שהחלה בתהליך חזרה בתשובה, וכילד נשלח ללמוד בבית הספר חב&quot;ד בנס ציונה.<br /> <br /> עם סיום מסלול הלימודים בבית הספר היסודי, נכנס ללמוד בישיבת &quot;עטרת הלויים&quot; בגני תקווה, ובגיל 17 הוציא את אלבומו הראשון &quot;לך בדרכים ישרות&quot; ופתח בקריירה של זמר.<br /> <br /> כעבור שנה, בשנת תש&quot;ס, הוציא את האלבום &quot;אור בקצה המנהרה&quot;, ובשנת תשס&quot;ג את האלבום &quot;משמעויות&quot; ובתקופה זו הפך לזמר מבוקש, ואף הוציא ג'ינגל בחירות לתנועת ש&quot;ס.<br /> <br /> בשנת תשס&quot;ז הוציא אלבז את האלבום &quot;כמעט שקט&quot;, ושנה לאחר מכן את האלבום השישי &quot;בין הטיפות&quot;, ולאחר מספר שנים של הפסקה, הוציא בשנת תשע&quot;ג את האלבום &quot;מילים של רוח&quot;.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ז הוציא את הדיסק לחיים (l'chaim).<br /> <br /> אלבז משלב סגנונות שונים בשיריו, בהם בלדות, מקצבים אותנטיים, פופ, רוק מודרני, וטקסטים מקוריים שנכתבו על ידי אשתו מורן.<br /> <br /> היה נשוי לרעייתו מורן אלבז, ובשנת תשפ&quot;ג התחתן ב[[זיווג שני]] לורד דרעי.<br /> <br /> התגורר ב[[חולון]], [[אלעד]], [[ראשון לציון]], ובשנת תשע&quot;ז עבר ל[[ניו יורק]], ומשם ל[[פלורידה]]. אלבז כתב שעזיבתו נועדה להפצת [[מוזיקה יהודית]] ו[[רוחניות]] בעולם ושהוא רואה את עזיבתו כשליחות.<br /> <br /> מאז לימודיו כילד במוסדות חב&quot;ד, שמר לאורך כל חייו על קשר קרוב עם חסידי חב&quot;ד, ונמנה בדרך קבע כחבר קהילות חב&quot;ד ומתפלל בשבתות באופן קבוע בבית כנסת חב&quot;ד.<br /> <br /> בראיון שנערך עמו בשנת [[תשע&quot;ו]] התבטא על עצמו &quot;אני שליח של הרבי&quot;, ו&quot;אני חב&quot;דניק גאה&quot;{{הערה|1=[https://col.org.il/news/99327 מקור ראשון, אלול תשע&quot;ו].}}.<br /> <br /> ==דיסקוגרפיה==<br /> * לך בדרכים ישרות (1999)<br /> * אור בקצה המנהרה (2000)<br /> * משמעויות (2003)<br /> * כמעט שקט (2007)<br /> * בין הטיפות (2008)<br /> * מילים של רוח (2013)<br /> * ניגון ומזמור (2013)<br /> * &quot;זה היום&quot; (2014)<br /> * (L' chaim (2017<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/tag/%D7%92%D7%93-%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%96/ תגית: גז אלבז]''' {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלבז, גד}}<br /> [[קטגוריה:זמרים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%93_%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%96&diff=769241 2025-05-21T15:36:27Z

<p>ישראל 17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הזמר_גד_אלבז.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הזמר גד אלבז שר במהלך ריקודי השמחה ב770 ליל ז' אדר בשנת תשע&quot;ח]]<br /> '''גד אלבז''' (נולד ב[[א' אלול]] [[תשמ&quot;ב]]) הוא זמר ישראלי המקורב לחסידות חב&quot;ד, השר בסגנון מוזיקת נשמה, פופ, מערבי ומוזיקה מזרחית<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד וגדל ב[[נס ציונה]] לזמר בני אלבז ולדליה, משפחה ממוצא מרוקאי שהחלה בתהליך חזרה בתשובה, וכילד נשלח ללמוד בבית הספר חב&quot;ד בנס ציונה.<br /> <br /> עם סיום מסלול הלימודים בבית הספר היסודי, נכנס ללמוד בישיבת &quot;עטרת הלויים&quot; בגני תקווה, ובגיל 17 הוציא את אלבומו הראשון &quot;לך בדרכים ישרות&quot; ופתח בקריירה של זמר.<br /> <br /> כעבור שנה, בשנת תש&quot;ס, הוציא את האלבום &quot;אור בקצה המנהרה&quot;, ובשנת תשס&quot;ג את האלבום &quot;משמעויות&quot; ובתקופה זו הפך לזמר מבוקש, ואף הוציא ג'ינגל בחירות לתנועת ש&quot;ס.<br /> <br /> בשנת תשס&quot;ז הוציא אלבז את האלבום &quot;כמעט שקט&quot;, ושנה לאחר מכן את האלבום השישי &quot;בין הטיפות&quot;, ולאחר מספר שנים של הפסקה, הוציא בשנת תשע&quot;ג את האלבום &quot;מילים של רוח&quot;.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ז הוציא את הדיסק לחיים (l'chaim).<br /> <br /> אלבז משלב סגנונות שונים בשיריו, בהם בלדות, מקצבים אותנטיים, פופ, רוק מודרני, וטקסטים מקוריים שנכתבו על ידי אשתו מורן.<br /> <br /> היה נשוי לרעייתו מורן אלבז, ובשנת תשפ&quot;ג התחתן ב[[זיווג שני]] לורד דרעי.<br /> <br /> התגורר ב[[חולון]], [[אלעד]], [[ראשון לציון]], ובשנת תשע&quot;ז עבר ל[[ניו יורק]], ומשם ל[[פלורידה]]. אלבז כתב שעזיבתו נועדה להפצת [[מוזיקה יהודית]] ו[[רוחניות]] בעולם ושהוא רואה את עזיבתו כשליחות.<br /> <br /> מאז לימודיו כילד במוסדות חב&quot;ד, שמר לאורך כל חייו על קשר קרוב עם חסידי חב&quot;ד, ונמנה בדרך קבע כחבר קהילות חב&quot;ד ומתפלל בשבתות באופן קבוע בבית כנסת חב&quot;ד.<br /> <br /> בראיון שנערך עמו בשנת [[תשע&quot;ו]] התבטא על עצמו &quot;אני שליח של הרבי&quot;, ו&quot;אני חב&quot;דניק גאה&quot;{{הערה|1=[https://col.org.il/news/99327 מקור ראשון, אלול תשע&quot;ו].}}.<br /> <br /> ==דיסקוגרפיה==<br /> * לך בדרכים ישרות (1999)<br /> * אור בקצה המנהרה (2000)<br /> * משמעויות (2003)<br /> * כמעט שקט (2007)<br /> * בין הטיפות (2008)<br /> * מילים של רוח (2013)<br /> * ניגון ומזמור (2013)<br /> * &quot;זה היום&quot; (2014)<br /> * (L' chaim (2017<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/tag/%D7%92%D7%93-%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%96/ תגית: גז אלבז]''' {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלבז, גד}}<br /> [[קטגוריה:זמרים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%A8_%D7%92%D7%93_%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%96.jpeg&diff=769240 2025-05-21T15:36:15Z

<p>ישראל 17: הזמר גד אלבז במהלך ריקודי השמחה ב770 ליל ז&#039; אדר בשנת תשע&quot;ח</p> <hr /> <div>== תקציר ==<br /> הזמר גד אלבז במהלך ריקודי השמחה ב770 ליל ז' אדר בשנת תשע&quot;ח</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%9C&diff=769239 2025-05-21T15:29:43Z

<p>ישראל 17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב_חיים_מלול_מתוועד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים מלול מתוועד עם מקורבים ב770 בסביבות יו&quot;ד כסלו בשנת תשפ&quot;ב]]<br /> <br /> הרב '''חיים מלול''' (יליד [[תשי&quot;ג]]), הוא מוותיקי שלוחי הרבי ב[[צרפת]], מהמקורבים הראשונים של השליח הרב [[שמואל אזימוב]], שליח ראשי לעיר קרעטיי שבפרברי פאריז והמתרגם הראשי של ספרי חב&quot;ד לשפה ה[[צרפתית]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ביום כ&quot;ב סיון שנת [[תשי&quot;ג]] ב[[פריז]] שב[[צרפת]].<br /> <br /> החל להתקרב לאורה של חסידות חב&quot;ד בעקבות מתנה שקיבל ביום הבר מצווה של חוברת 'חגים וזמנים' בתרגום לצרפתית, בסופה הופיעה ידיעה על אפשרות להצטרף כמנוי ל[[שיחות לנוער]] בשפה הצרפתית, וכך החל לצרוך תכנים יהודיים עם נקודת מבט חב&quot;דית במשך מספר שנים.<br /> <br /> בהמשך לכך, כאשר ראה ידיעה על אפשרות להצטרף לשיעורי תורה מטעם לשכת ליובאוויטש האירופאית, פנה למשרדי הלשכה ששלחו אותו אל ביתו של <br /> הרב [[שמואל אזימוב]].<br /> <br /> לקראת חודש תשרי [[תש&quot;ל]], ונמנה על חברי הקבוצה הראשונה של '[[הגרופ הצרפתי]]' שהגיעו יחד אל הרבי וזכו לקירובים נדירים.<br /> <br /> לאחר חזרתם מהביקור אצל הרבי, נכנס יחד עם ידידו ר' שלום (ג'רי) כהן לישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], וכעבור תקופה הורה הרבי לו ולחבריו להיכנס ללמוד ב[[אוניברסיטה]], ואכן במקביל להשתלמות בהשכלה אקדמאית בכלכלה, עסק בהפצת יהדות וחסידות בין כותלי האוניברסיטה, ומשך צעירים נוספים לעולמת של חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ב[[שמחת תורה]] [[תשל&quot;ד]], הרבי קרא לו והורה לו לקרוא לכל הצרפתים והחל לנגן את [[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)|האדרת והאמונה במנגינת ההמנון הלאומי]] של מדינת [[צרפת]], מה שהפך בהמשך לסמל המהפכה החב&quot;דית בצרפת, והרבי ייחס לכך משמעות רוחנית כבירה.<br /> <br /> בכ&quot;ז אדר תשל&quot;ה התחתן עם רעייתו מרת בריינא לבית שייפער מבוסטון - מסאטשוסעט , ולאחר החתונה נותרו להתגורר במשך מספר חודשים ב[[קראון הייטס]] בסמוך לחצר הרבי.<br /> <br /> בהמשך, הצטרף למערך שלוחי הרבי בפריז שבצרפת, וזכה במשך השנים לקרב עשרות יהודים לתורה ולחסידות.<br /> <br /> במקביל, החל לעסוק לפרנסתו כאיש כלכלה מטעם ממשלת צרפת ובמשך השנים קיבל תפקיד בכיר כמנל מחלקת הכספים במשרד הבריאות הצרפתי.<br /> <br /> לאורך השנים עסק בתרגום של שיחות הרבי לשפה ה[[צרפתית]] וזכה על כך לעידודים מהרבי, ובהמשך תירגם את רוב ספרי חב&quot;ד שיצאו לאור על ידי מרכז חב&quot;ד בצרפת.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, הרב [[ירחמיאל גדליה שייפער]] - קראון הייטס<br /> *בתו, מרת ליבא שטערנא שרה, רעיית הרב מנחם מענדל מרגי - שליח הרבי לעיר מעזאן אלפאר - צרפת, <br /> *בנו, הרב מנחם מענדל מלול - שליח ורב בית כנסת במאנטרעל - קנדה<br /> *בתו, דבורה לאה, רעיית ר' יוסף יצחק קהאן - מנהל בית ספר בבוקא רטון פלורידה <br /> *בתו, מרת נחמה דינה, רעיית הרב חנן שנ&quot;ז פראנקל - שליח לעיר מו - צרפת ומנהל חיידר שניאור בעיר אובערוויליער<br /> *בתו, מרת חנה פייגא חי' - פלורידה <br /> *בתו, מרת גולדה רבקה, רעיית ר' מנחם מענדל נרבוני - קראון הייטס <br /> *בנו, הרב [[יוסף יצחק מלול]] חוקר חסידי - [[קראון הייטס]]{{הערה|'''[https://files.anash.org/uploads/2022/08/62f8c4f336101_1660470515.pdf שביבים – מחיי הרבי והרבנית במדינת צרפת]''', ברוקלין, תשפ&quot;ב {{PDF}} בעריכת יוסף יצחק מלול}}.<br /> *בתו, מרת מלכה ברכה, רעיית ר' משה הנקין נארט - מיאמי ביטש פלורידה <br /> *בנו, ר' ישראל מאיר מלול - קרעטיי<br /> *בנו, הרב מיכל מלול - שליח בעיר קרעטיי<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''דור ראשון למהפכה החב&quot;דית בצרפת''', שבועון בית משיח גליון 1287 עמוד 10<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/82/Kahan_Laskar_12_Shvat_5784.pdf זכרונות סיפורים ותצלומי מכתבים]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו לסקר-קאהן, י&quot;ב שבט תשפ&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מלול, חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפריז]]<br /> [[קטגוריה:חברי הגרופ הצרפתי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ג]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%9C_%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93.jpeg&diff=769238 2025-05-21T15:29:05Z

<p>ישראל 17: הרב חיים מלול מתוועד עם מקורבים ב770 בסביבות יו&quot;ד כסלו בשנת תשפ&quot;ב</p> <hr /> <div>== תקציר ==<br /> הרב חיים מלול מתוועד עם מקורבים ב770 בסביבות יו&quot;ד כסלו בשנת תשפ&quot;ב</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%9C_%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%91770.jpeg&diff=769237 2025-05-21T15:26:23Z

<p>ישראל 17: הרב חיים מלול מתוועד עם מקורבים ב770 בחודש כסלו תשפ&quot;ב</p> <hr /> <div>== תקציר ==<br /> הרב חיים מלול מתוועד עם מקורבים ב770 בחודש כסלו תשפ&quot;ב</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%96%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%91&diff=769232 2025-05-21T15:02:09Z

<p>ישראל 17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יעקב זרביב.jpg|ממוזער|הרב יעקב זרביב במסירת שיעור תורה]]<br /> הרב '''יעקב זרביב''' הוא ראש כולל 'מכון מנחם', רב קהילת חב&quot;ד ב[[יער (צרפת)|יער]], חבר [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]], וזקן רבני חב&quot;ד במדינה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רות.<br /> <br /> לאחר נישואיו, התגורר במשך מספר שנים בקנדה, ובהמשך היגר ל[[צרפת]] והתיישב ב[[ברינואה]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] עם ייסוד המכון לבעלי תשובה 'מכון מנחם - בית נחלת בנימין' על ידי לשכת ליובאוויטש האירופאית, מונה לעמוד בראש המוסד{{הערה|שבועון בית משיח גליון 160 עמוד 59.}}.<br /> <br /> לאחר הקמת [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]], הצטרף כדיין וכחבר הועד, ובהמשך התמנה לשמש כרב קהילת [[יער (צרפת)|יער]] שבצרפת.<br /> <br /> נחשב כיום לזקן רבני ליובאוויטש בצרפת, ולסמכות ההלכתית בקרב קהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] שכל את נכדו בנימין לב הי&quot;ד - בן הרב [[נתנאל לייב]] שיחי' - שנפל ב[[מלחמת חרבות ברזל]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' אליהו נתנאל זרביב<br /> *בתו מרת יהודית, רעיית הרב [[נתנאל לייב]] - חבר [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]]<br /> *בתו מרת דבורה לאה, רעיית הרב מיכאל סוחר - רב ושליח בעיר בולוניי (צרפת) <br /> *בתו מרת חנה נינה, רעייית ר' שלום (בן ר' שמעון) זרביב<br /> *בתו מרת רבקה, רעיית ר' יוסף יצחק בוקובזה<br /> *בתו מרת שרה, רעיית ר' פנחס כהן<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:זרביב, יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד רבני ליובאוויטש צרפת]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%96%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%91&diff=769231 2025-05-21T15:01:35Z

<p>ישראל 17: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יעקב זרביב.jpg|ממוזער|הרב יעקב זרביב במסירת שיעור תורה]]<br /> הרב '''יעקב זרביב''' הוא ראש 'מכון מנחם', רב קהילת חב&quot;ד ב[[יער (צרפת)|יער]], חבר [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]], וזקן רבני חב&quot;ד במדינה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רות.<br /> <br /> לאחר נישואיו, התגורר במשך מספר שנים בקנדה, ובהמשך היגר ל[[צרפת]] והתיישב ב[[ברינואה]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] עם ייסוד המכון לבעלי תשובה 'מכון מנחם - בית נחלת בנימין' על ידי לשכת ליובאוויטש האירופאית, מונה לעמוד בראש המוסד{{הערה|שבועון בית משיח גליון 160 עמוד 59.}}.<br /> <br /> לאחר הקמת [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]], הצטרף כדיין וכחבר הועד, ובהמשך התמנה לשמש כרב קהילת [[יער (צרפת)|יער]] שבצרפת.<br /> <br /> נחשב כיום לזקן רבני ליובאוויטש בצרפת, ולסמכות ההלכתית בקרב קהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] שכל את נכדו בנימין לב הי&quot;ד - בן הרב [[נתנאל לייב]] שיחי' - שנפל ב[[מלחמת חרבות ברזל]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' אליהו נתנאל זרביב<br /> *בתו מרת יהודית, רעיית הרב [[נתנאל לייב]] - חבר [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]]<br /> *בתו מרת דבורה לאה, רעיית הרב מיכאל סוחר - רב ושליח בעיר בולוניי (צרפת) <br /> *בתו מרת חנה נינה, רעייית ר' שלום (בן ר' שמעון) זרביב<br /> *בתו מרת רבקה, רעיית ר' יוסף יצחק בוקובזה<br /> *בתו מרת שרה, רעיית ר' פנחס כהן<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:זרביב, יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד רבני ליובאוויטש צרפת]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91&diff=769230 2025-05-21T14:56:38Z

<p>ישראל 17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב_נתנאל_לייב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נתנאל לייב מוסר שיעור תורה]]<br /> הרב '''נתנאל לייב (לב)'''{{הערה|בשפת המקור: Rav Nethanael Loeb.}} (יליד שנת [[תשל&quot;ח]], 1978) הוא חבר [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]], ועורך תורני.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[צרפת]] ב[[ג' סיון]] [[תשל&quot;ח]] לאביו ר' אפרים ולאמו מרת דינה לב.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בתחילת שנת [[תשנ&quot;ט]] עם רעייתו מרת יהודית, בתו של הרב [[יעקב זרביב]], חבר [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]], ומרא דאתרא של קהילת חב&quot;ד ב[[יער (צרפת)|יער]].<br /> <br /> במשך תקופה מסויימת התגורר ב[[אלעד]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5984&amp;CategoryID=1297 תגובה שפרסם בעלון 'התקשרות'] בה מופיע שמתגורר באלעד.}}, ובשנת [[תשע&quot;ז]]{{הערה|1=[vaad.fr/wp-content/uploads/helouah.pdf כפי שמעיד בהקדמה לחוברת ההלכתית שהפיק לחגי תשרי תש&quot;פ].}} הצטרף לועד רבני ליובאוויטש צרפת, ועבר להתגורר ב[[ברינואה]].<br /> <br /> כחלק מתפקידיו במסגרת ועד רבני ליובאוויטש שבצרפת, אחראי על עריכת קובצי ההלכה והמדריכים היוצאים לאור מטעם הועד.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הת' בנימין לב - נפל בלחימה ביום הראשון של [[מלחמת חרבות ברזל]], שמחת תורה תשפ&quot;ד{{הערה|1=[https://col.org.il/news/148071 דיווח באתר COL].}}.<br /> *בתו, מרת נחמה.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * '''[https://machon-halacha.co.il/%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%90%d7%9c-%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%91/ פסיקות, תשובות, מאמרים וסרטונים]''' של הרב לייב באתר פורטל ההלכה של מכון הלכה חב&quot;ד {{מכון הלכה}}<br /> <br /> {{רבני מכון הלכה חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לב, נתנאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בברינואה]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד רבני ליובאוויטש צרפת]]<br /> [[קטגוריה:עורכים תורניים]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91.jpeg&diff=769229 2025-05-21T14:55:41Z

<p>ישראל 17: הרב נתנאל לייב</p> <hr /> <div>== תקציר ==<br /> הרב נתנאל לייב</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_17&diff=769224 2025-05-21T14:30:42Z

<p>ישראל 17: </p> <hr /> <div>{{תיבות משתמש|<br /> {{משתמש - דובר אידיש}}<br /> {{משתמש - אוהב להתוועד}}<br /> {{משתמש - ביקר בבית חיינו}}<br /> {{משתמש - תמים}}<br /> }}<br /> משתמש זה הינו חסיד ומקושר לכ&quot;ק אדמו&quot;ר, ודואג לכתוב ולערוך באתר חב&quot;דפדיה, לטובת הכלל.</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_17&diff=769174 2025-05-21T13:34:22Z

<p>ישראל 17: יצירת דף עם התוכן &quot;משתמש זה הינו חסיד ומקושר לכ&quot;ק אדמו&quot;ר, ודואג לכתוב ולערוך באתר חב&quot;דפדיה, לטובת הכלל.&quot;</p> <hr /> <div>משתמש זה הינו חסיד ומקושר לכ&quot;ק אדמו&quot;ר, ודואג לכתוב ולערוך באתר חב&quot;דפדיה, לטובת הכלל.</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%90%D7%A7%D7%99&diff=769105 2025-05-21T06:46:00Z

<p>ישראל 17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ברוך_שלום_אואקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוך שלום אואקי מתפלל בבית הכנסת המרכזי ׳בית חיה מושקא׳ [[פריז]].]]<br /> הרב '''ברוך שלום אואקי''' ([[תשי&quot;ג]]-[[ט' טבת]] [[תשע&quot;ה]]) היה משלוחי הרבי בפריז, צרפת, ומחברי הקבוצה הראשונה של [[הגרופ הצרפתי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פריז]] בשנת [[תשי&quot;ג]] לאביו ר' משה אואקי{{הערה|נפטר ב[[כ&quot;ג אייר]] [[תשנ&quot;ב]] ונטמן בבית העלמין הר הזיתים.}} במשפחה מסורתית, וכנער בגיל 16 החל להתקרב לחסידות חב&quot;ד על ידי הרב [[שמואל אזימוב]] שייסד באותה שעה את בית חב&quot;ד בעיר, ובשנת [[תשכ&quot;ט]] נכנס ללמוד (במסגרת הסמינר לצעירים) בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולמד אצל הרב [[יוסף יצחק ווילישאנסקי]] שלימד אז את הקבוצה של הצעירים.<br /> <br /> נמנה על חברי הקבוצה הראשונה של '[[הגרופ הצרפתי]]' ב[[נסיעה לרבי]] שנערכה בחודש [[אלול]] [[תש&quot;ל]] ונותר למשך כל [[תשרי|חודש החגים]] של שנת [[תשל&quot;א]].<br /> <br /> כמו שאר חברי הגרופ זכה ליחס מיוחד, וביחידות אצל הרבי שנמשכה באופן חריג 18 דקות, אף שהיה בחור צעיר פחות מגיל 18, קיבל שורת הוראות והדרכות מהרבי, בהם אישר לו הרבי להתחיל להניח [[תפילין דרבינו תם]], ללמוד תניא וביחוד את [[שער היחוד והאמונה - פרק ב'|פרק ב' בשער היחוד והאמונה]], וכן עודד את כניסתה של אחותו ל[[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]], ולבסוף הורה לו הרבי להיות בשמחה ובטוב לבב וכך להשפיע על כל הסביבה.<br /> <br /> בהמשך, שיגר להם הרבי באמצעות הרב אזימוב השתתפות כספית בכרטיס, ותניא בפורמט כיס.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן (בשנת [[תשל&quot;ה]]) עם רעייתו למשפחת אזולאי, מצאצאי [[החיד&quot;א]], וביחידות לה זכתה רעייתו לפני החתונה, בירך אותה הרבי שיהיה לה נחת מבעלה ומכל הצאצאים.<br /> <br /> בעקבות התקרבותו לחסידות חב&quot;ד, התקרב גם אביו ושאר בני המשפחה לחסידות חב&quot;ד{{הערה|מאז, הקפיד לנסוע כל שנה לכל חודש תשרי עם אשתו וילדיו, גם אם לא היה להם מקום לינה מסודר}}<br /> <br /> בקשר עם [[כ&quot;ף מנחם אב]] [[תשל&quot;ו]] זכה לנסוע לרבי בתור [[הזוכה בגורל]], וכשנכנס ליחידות וזכה לברכות מיוחדות, כשהשיחה כולה התנהלה בלשון הקודש (בשונה מיחידויות קודמות שהרבי שוחח עמו בצרפתית), והרבי העניק לו 25$ כהשתתפות בהתוועדות שיערוך בקשר עם זכייתו בגורל.<br /> <br /> מידי שנה הקפיד לנסוע לרבי לחודש החגים יחד עם כל בני משפחתו וזכו ליחס מיוחד. כך לדוגמא באחת הפעמים שעמד עם ילדיו במבואת הכניסה ל-770 והמתין לקבלת מטבע מהרבי לצדקה, מרוב הדחיפות נפל המטבע מידו של הבן, וכשהילד התכופף להרים אותה נפלה הכיפה, והרבי שם את ידו הקדושה על ראשו, ונתן לו מטבע נוספת והניף לעברו את ידו הק' לעידוד.<br /> <br /> בהזדמנות אחרת, בעת [[חלוקת לעקאח]] כשמרוב התרגשות שכח את הברכה שרצה לבקש מהרבי, העניק לו הרבי ברוח הקודש ברכה עבור העניינים שנצרך להם.<br /> <br /> כשעבר עם בתו שיינא שהיו לה בעיות רפואיות בעיניים במעמד [[חלוקת דולרים]], הרבי הזיז את הדולר מצד לצד כשהילדה עקבה בעיניה אחרי השטר, וכעבור שבועות ספורים השתפר המצב הרפואי באורח פלא.<br /> <br /> נפטר ב[[ט' טבת]] [[תשע&quot;ה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, מנחם מענדל אואקי - שליח הרבי בסורען, צרפת<br /> *בנו לוי יצחק אואקי<br /> *בנו שמואל, נהרב בתאונה בקראון הייטס ב[[כ&quot;ה תשרי]] [[תש&quot;נ]]{{הערה|כיון שהאמא היתה בהריון מתקדם לא הודיעו לה שהבן נהרג אלא רק שמצבו קשה, וכאשר עברה לפני הרבי ביחידות כללית שנערכה באותו ערב פרצה בבכי וביקשה ברכה, אך הרבי הסתכל בכאב וענה: &quot;בשורות טובות. בשמחה רבה&quot;. בהמשך, שלח הרבי מכתב ניחומים, וכאשר ר' שלום שאל את הרבי האם עליהם לתקם משהו בקשר למה שאירע, השיב הרבי שיבדקו את המזוזות בדירה בה הם שוהים כעת (דירת האירוח בקראון הייטס), וכשבדקו את המזוזות גילו שמזוזה אחת היתה קבועה הפוך, ובשניה היתה טעות במילה 'לבנך'!}}<br /> *בנו, שניאור זלמן אואקי<br /> *בנו, ישראל אואקי - שליח הרבי ברובע 19 בפריז<br /> *בנו, משה אואקי<br /> *בנו, אבנר חיים אןאקי<br /> *בתו מרת חנה<br /> *בתו מרת שיינא<br /> *בתו מרת חיה מושקא<br /> *בתו מרת שרה<br /> *בתו מרת דבורה לאה<br /> *חתנו, אברהם מרציאנו<br /> *חתנו, ר' מרדכי שאף - ברזיל-צרפת<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''האדרת והאמונה, פרק שני''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1504 עמוד 32<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://teshura.com/teshurapdf/Pninei%20hoaderes%20uhaemuna.pdf פניני האדרת והאמונה]''', עמוד 18<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אואקי, שלום}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפריז]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br /> [[קטגוריה:חברי הגרופ הצרפתי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ה]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%90%D7%A7%D7%99.jpeg&diff=769104 2025-05-21T06:42:14Z

<p>ישראל 17: ר׳ ברוך שלום אואקי מתפלל בבית הכנסת ׳בית חיה מושקא בפריז.</p> <hr /> <div>== תקציר ==<br /> ר׳ ברוך שלום אואקי מתפלל בבית הכנסת ׳בית חיה מושקא בפריז.</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%90%D7%A7%D7%99&diff=769103 2025-05-21T06:41:51Z

<p>ישראל 17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ברוך_שלום_אואקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוך שלום אואקי מתפלל בבית הכנסת המרכזי ׳בית חיה מושקא׳ [[פריז]].<br /> הרב '''ברוך שלום אואקי''' ([[תשי&quot;ג]]-[[ט' טבת]] [[תשע&quot;ה]]) היה משלוחי הרבי בפריז, צרפת, ומחברי הקבוצה הראשונה של [[הגרופ הצרפתי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פריז]] בשנת [[תשי&quot;ג]] לאביו ר' משה אואקי{{הערה|נפטר ב[[כ&quot;ג אייר]] [[תשנ&quot;ב]] ונטמן בבית העלמין הר הזיתים.}} במשפחה מסורתית, וכנער בגיל 16 החל להתקרב לחסידות חב&quot;ד על ידי הרב [[שמואל אזימוב]] שייסד באותה שעה את בית חב&quot;ד בעיר, ובשנת [[תשכ&quot;ט]] נכנס ללמוד (במסגרת הסמינר לצעירים) בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולמד אצל הרב [[יוסף יצחק ווילישאנסקי]] שלימד אז את הקבוצה של הצעירים.<br /> <br /> נמנה על חברי הקבוצה הראשונה של '[[הגרופ הצרפתי]]' ב[[נסיעה לרבי]] שנערכה בחודש [[אלול]] [[תש&quot;ל]] ונותר למשך כל [[תשרי|חודש החגים]] של שנת [[תשל&quot;א]].<br /> <br /> כמו שאר חברי הגרופ זכה ליחס מיוחד, וביחידות אצל הרבי שנמשכה באופן חריג 18 דקות, אף שהיה בחור צעיר פחות מגיל 18, קיבל שורת הוראות והדרכות מהרבי, בהם אישר לו הרבי להתחיל להניח [[תפילין דרבינו תם]], ללמוד תניא וביחוד את [[שער היחוד והאמונה - פרק ב'|פרק ב' בשער היחוד והאמונה]], וכן עודד את כניסתה של אחותו ל[[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]], ולבסוף הורה לו הרבי להיות בשמחה ובטוב לבב וכך להשפיע על כל הסביבה.<br /> <br /> בהמשך, שיגר להם הרבי באמצעות הרב אזימוב השתתפות כספית בכרטיס, ותניא בפורמט כיס.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן (בשנת [[תשל&quot;ה]]) עם רעייתו למשפחת אזולאי, מצאצאי [[החיד&quot;א]], וביחידות לה זכתה רעייתו לפני החתונה, בירך אותה הרבי שיהיה לה נחת מבעלה ומכל הצאצאים.<br /> <br /> בעקבות התקרבותו לחסידות חב&quot;ד, התקרב גם אביו ושאר בני המשפחה לחסידות חב&quot;ד{{הערה|מאז, הקפיד לנסוע כל שנה לכל חודש תשרי עם אשתו וילדיו, גם אם לא היה להם מקום לינה מסודר}}<br /> <br /> בקשר עם [[כ&quot;ף מנחם אב]] [[תשל&quot;ו]] זכה לנסוע לרבי בתור [[הזוכה בגורל]], וכשנכנס ליחידות וזכה לברכות מיוחדות, כשהשיחה כולה התנהלה בלשון הקודש (בשונה מיחידויות קודמות שהרבי שוחח עמו בצרפתית), והרבי העניק לו 25$ כהשתתפות בהתוועדות שיערוך בקשר עם זכייתו בגורל.<br /> <br /> מידי שנה הקפיד לנסוע לרבי לחודש החגים יחד עם כל בני משפחתו וזכו ליחס מיוחד. כך לדוגמא באחת הפעמים שעמד עם ילדיו במבואת הכניסה ל-770 והמתין לקבלת מטבע מהרבי לצדקה, מרוב הדחיפות נפל המטבע מידו של הבן, וכשהילד התכופף להרים אותה נפלה הכיפה, והרבי שם את ידו הקדושה על ראשו, ונתן לו מטבע נוספת והניף לעברו את ידו הק' לעידוד.<br /> <br /> בהזדמנות אחרת, בעת [[חלוקת לעקאח]] כשמרוב התרגשות שכח את הברכה שרצה לבקש מהרבי, העניק לו הרבי ברוח הקודש ברכה עבור העניינים שנצרך להם.<br /> <br /> כשעבר עם בתו שיינא שהיו לה בעיות רפואיות בעיניים במעמד [[חלוקת דולרים]], הרבי הזיז את הדולר מצד לצד כשהילדה עקבה בעיניה אחרי השטר, וכעבור שבועות ספורים השתפר המצב הרפואי באורח פלא.<br /> <br /> נפטר ב[[ט' טבת]] [[תשע&quot;ה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, מנחם מענדל אואקי - שליח הרבי בסורען, צרפת<br /> *בנו לוי יצחק אואקי<br /> *בנו שמואל, נהרב בתאונה בקראון הייטס ב[[כ&quot;ה תשרי]] [[תש&quot;נ]]{{הערה|כיון שהאמא היתה בהריון מתקדם לא הודיעו לה שהבן נהרג אלא רק שמצבו קשה, וכאשר עברה לפני הרבי ביחידות כללית שנערכה באותו ערב פרצה בבכי וביקשה ברכה, אך הרבי הסתכל בכאב וענה: &quot;בשורות טובות. בשמחה רבה&quot;. בהמשך, שלח הרבי מכתב ניחומים, וכאשר ר' שלום שאל את הרבי האם עליהם לתקם משהו בקשר למה שאירע, השיב הרבי שיבדקו את המזוזות בדירה בה הם שוהים כעת (דירת האירוח בקראון הייטס), וכשבדקו את המזוזות גילו שמזוזה אחת היתה קבועה הפוך, ובשניה היתה טעות במילה 'לבנך'!}}<br /> *בנו, שניאור זלמן אואקי<br /> *בנו, ישראל אואקי - שליח הרבי ברובע 19 בפריז<br /> *בנו, משה אואקי<br /> *בנו, אבנר חיים אןאקי<br /> *בתו מרת חנה<br /> *בתו מרת שיינא<br /> *בתו מרת חיה מושקא<br /> *בתו מרת שרה<br /> *בתו מרת דבורה לאה<br /> *חתנו, אברהם מרציאנו<br /> *חתנו, ר' מרדכי שאף - ברזיל-צרפת<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''האדרת והאמונה, פרק שני''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1504 עמוד 32<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://teshura.com/teshurapdf/Pninei%20hoaderes%20uhaemuna.pdf פניני האדרת והאמונה]''', עמוד 18<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אואקי, שלום}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפריז]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br /> [[קטגוריה:חברי הגרופ הצרפתי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ה]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%90%D7%A7%D7%99&diff=769102 2025-05-21T06:41:11Z

<p>ישראל 17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ברוך שלום אואקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוך שלום אואקי מתפלל בבית הכנסת המרכזי ׳בית חיה מושקא׳ [[פריז]].<br /> הרב '''ברוך שלום אואקי''' ([[תשי&quot;ג]]-[[ט' טבת]] [[תשע&quot;ה]]) היה משלוחי הרבי בפריז, צרפת, ומחברי הקבוצה הראשונה של [[הגרופ הצרפתי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פריז]] בשנת [[תשי&quot;ג]] לאביו ר' משה אואקי{{הערה|נפטר ב[[כ&quot;ג אייר]] [[תשנ&quot;ב]] ונטמן בבית העלמין הר הזיתים.}} במשפחה מסורתית, וכנער בגיל 16 החל להתקרב לחסידות חב&quot;ד על ידי הרב [[שמואל אזימוב]] שייסד באותה שעה את בית חב&quot;ד בעיר, ובשנת [[תשכ&quot;ט]] נכנס ללמוד (במסגרת הסמינר לצעירים) בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולמד אצל הרב [[יוסף יצחק ווילישאנסקי]] שלימד אז את הקבוצה של הצעירים.<br /> <br /> נמנה על חברי הקבוצה הראשונה של '[[הגרופ הצרפתי]]' ב[[נסיעה לרבי]] שנערכה בחודש [[אלול]] [[תש&quot;ל]] ונותר למשך כל [[תשרי|חודש החגים]] של שנת [[תשל&quot;א]].<br /> <br /> כמו שאר חברי הגרופ זכה ליחס מיוחד, וביחידות אצל הרבי שנמשכה באופן חריג 18 דקות, אף שהיה בחור צעיר פחות מגיל 18, קיבל שורת הוראות והדרכות מהרבי, בהם אישר לו הרבי להתחיל להניח [[תפילין דרבינו תם]], ללמוד תניא וביחוד את [[שער היחוד והאמונה - פרק ב'|פרק ב' בשער היחוד והאמונה]], וכן עודד את כניסתה של אחותו ל[[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]], ולבסוף הורה לו הרבי להיות בשמחה ובטוב לבב וכך להשפיע על כל הסביבה.<br /> <br /> בהמשך, שיגר להם הרבי באמצעות הרב אזימוב השתתפות כספית בכרטיס, ותניא בפורמט כיס.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן (בשנת [[תשל&quot;ה]]) עם רעייתו למשפחת אזולאי, מצאצאי [[החיד&quot;א]], וביחידות לה זכתה רעייתו לפני החתונה, בירך אותה הרבי שיהיה לה נחת מבעלה ומכל הצאצאים.<br /> <br /> בעקבות התקרבותו לחסידות חב&quot;ד, התקרב גם אביו ושאר בני המשפחה לחסידות חב&quot;ד{{הערה|מאז, הקפיד לנסוע כל שנה לכל חודש תשרי עם אשתו וילדיו, גם אם לא היה להם מקום לינה מסודר}}<br /> <br /> בקשר עם [[כ&quot;ף מנחם אב]] [[תשל&quot;ו]] זכה לנסוע לרבי בתור [[הזוכה בגורל]], וכשנכנס ליחידות וזכה לברכות מיוחדות, כשהשיחה כולה התנהלה בלשון הקודש (בשונה מיחידויות קודמות שהרבי שוחח עמו בצרפתית), והרבי העניק לו 25$ כהשתתפות בהתוועדות שיערוך בקשר עם זכייתו בגורל.<br /> <br /> מידי שנה הקפיד לנסוע לרבי לחודש החגים יחד עם כל בני משפחתו וזכו ליחס מיוחד. כך לדוגמא באחת הפעמים שעמד עם ילדיו במבואת הכניסה ל-770 והמתין לקבלת מטבע מהרבי לצדקה, מרוב הדחיפות נפל המטבע מידו של הבן, וכשהילד התכופף להרים אותה נפלה הכיפה, והרבי שם את ידו הקדושה על ראשו, ונתן לו מטבע נוספת והניף לעברו את ידו הק' לעידוד.<br /> <br /> בהזדמנות אחרת, בעת [[חלוקת לעקאח]] כשמרוב התרגשות שכח את הברכה שרצה לבקש מהרבי, העניק לו הרבי ברוח הקודש ברכה עבור העניינים שנצרך להם.<br /> <br /> כשעבר עם בתו שיינא שהיו לה בעיות רפואיות בעיניים במעמד [[חלוקת דולרים]], הרבי הזיז את הדולר מצד לצד כשהילדה עקבה בעיניה אחרי השטר, וכעבור שבועות ספורים השתפר המצב הרפואי באורח פלא.<br /> <br /> נפטר ב[[ט' טבת]] [[תשע&quot;ה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, מנחם מענדל אואקי - שליח הרבי בסורען, צרפת<br /> *בנו לוי יצחק אואקי<br /> *בנו שמואל, נהרב בתאונה בקראון הייטס ב[[כ&quot;ה תשרי]] [[תש&quot;נ]]{{הערה|כיון שהאמא היתה בהריון מתקדם לא הודיעו לה שהבן נהרג אלא רק שמצבו קשה, וכאשר עברה לפני הרבי ביחידות כללית שנערכה באותו ערב פרצה בבכי וביקשה ברכה, אך הרבי הסתכל בכאב וענה: &quot;בשורות טובות. בשמחה רבה&quot;. בהמשך, שלח הרבי מכתב ניחומים, וכאשר ר' שלום שאל את הרבי האם עליהם לתקם משהו בקשר למה שאירע, השיב הרבי שיבדקו את המזוזות בדירה בה הם שוהים כעת (דירת האירוח בקראון הייטס), וכשבדקו את המזוזות גילו שמזוזה אחת היתה קבועה הפוך, ובשניה היתה טעות במילה 'לבנך'!}}<br /> *בנו, שניאור זלמן אואקי<br /> *בנו, ישראל אואקי - שליח הרבי ברובע 19 בפריז<br /> *בנו, משה אואקי<br /> *בנו, אבנר חיים אןאקי<br /> *בתו מרת חנה<br /> *בתו מרת שיינא<br /> *בתו מרת חיה מושקא<br /> *בתו מרת שרה<br /> *בתו מרת דבורה לאה<br /> *חתנו, אברהם מרציאנו<br /> *חתנו, ר' מרדכי שאף - ברזיל-צרפת<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''האדרת והאמונה, פרק שני''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1504 עמוד 32<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://teshura.com/teshurapdf/Pninei%20hoaderes%20uhaemuna.pdf פניני האדרת והאמונה]''', עמוד 18<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אואקי, שלום}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפריז]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br /> [[קטגוריה:חברי הגרופ הצרפתי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ה]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=769079 2025-05-20T22:24:42Z

<p>ישראל 17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יקותיאל_דובער_קלמנסון_טאנק.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יקותיאל דובער קלמנסון (מימין) עם בחורים מהישיבה (מה[[הגרופ הצרפתי|׳גרופ׳]]) וטאנק מבצעים בחנייה של הישיבה תות&quot;ל בברינוא בקיץ תשל&quot;ד]]<br /> הרב '''יקותיאל דובער קלמנסון''' ([[תרע&quot;ו]] - [[ניסן]] [[תשמ&quot;ז]]) היה מחסידי חב&quot;ד ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]] ששימש כ[[שד&quot;ר]] ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[וויטבסק]] לאביו הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] ולאמו מרת מנוחה.<br /> <br /> בצעירותו למד בסניף המחתרתי של ישיבת [[תומכי תמימים צ'רניגוב]], ועם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] חזר לבית אביו שהתגורר באותה שעה בפרבר [[פושקינה]] שבפאתי [[פטרבורג]], ויחד עם קבוצת חסידים הצליחו לצאת את העיר הנצורה, להבריח את הגבול לאוזבקיסטן, ובהמשך לצאת את גבולות ברית המועצות ולהתיישב בקהילה החסידית שהתהוותה בברינואה.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת בת שבע{{הערה|נישאה בנשואין ראשונים ל[[משה רובינסון]]. שנפטר צעיר}} בת ר' יחיאל רבינוביץ, החל לשמש כ[[שד&quot;ר]] ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ושימש בתפקיד זה כל ימיו עד לפטירתו בחודש [[ניסן]] [[תשמ&quot;ז]].<br /> <br /> נטמן בחלקת אגודת חסידי חב&quot;ד בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות לאוהל של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו, הרב [[שלום מענדל קלמנסון]] - [[פריז]], [[צרפת]].<br /> * אחיו, הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]] - השוחט של הרבי וחבר הנהלת [[ישיבת תות&quot;ל המרכזית]], [[קראון הייטס]].<br /> * בתו מרת ביילא, רעיית הרב לוי גולדשטיין - מחנך ב[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], [[קראון הייטס]].<br /> * בנו, הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> * בנו, הרב [[יוסף יצחק קלמנסון]] - ראש ישיבת תומכי תמימים ניו הייבן.<br /> * בנו, [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]] - חבר מערכת [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], [[קראון הייטס]].<br /> * בתו, מרת שטערנא רעיית הרב [[שמואל אריה ישראל שפריצר]] - [[קראון הייטס]].<br /> <br /> '''כמו כן גדלו בבית ילדיה של אשתו - כשהיא הייתה נשואה לבעלה הראשון שנפטר ר' [[משה רובינסון]]:'''<br /> * מרת דאבא רייזא פארסט - [[הולנד]].<br /> * מרת חיה הומינר - [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1uaZEPB1XBuAx8dqBGAkR__oiBSLZDkld/view לקט מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו]''', הוספה לספר פלפולים 'אבוא בגבורות' ישיבת תומכי תמימים ברינואה ב' אדר ה'תשפ&quot;ה עמוד 605<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קלמנסון, יקותיאל דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בברינואה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים צ'רניגוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קלמנסון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ז]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=769078 2025-05-20T22:22:31Z

<p>ישראל 17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יקותיאל_דובער_קלמנסון_טאנק.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יקותיאל דובער קלמנסון (מימין) עם בחורים מהישיבה מה[[הגרופ הצרפתי|(׳גרופ׳)]] וטאנק מבצעים בחנייה של הישיבה תות&quot;ל בברינוא בקיץ תשל&quot;ד]]<br /> הרב '''יקותיאל דובער קלמנסון''' ([[תרע&quot;ו]] - [[ניסן]] [[תשמ&quot;ז]]) היה מחסידי חב&quot;ד ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]] ששימש כ[[שד&quot;ר]] ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[וויטבסק]] לאביו הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] ולאמו מרת מנוחה.<br /> <br /> בצעירותו למד בסניף המחתרתי של ישיבת [[תומכי תמימים צ'רניגוב]], ועם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] חזר לבית אביו שהתגורר באותה שעה בפרבר [[פושקינה]] שבפאתי [[פטרבורג]], ויחד עם קבוצת חסידים הצליחו לצאת את העיר הנצורה, להבריח את הגבול לאוזבקיסטן, ובהמשך לצאת את גבולות ברית המועצות ולהתיישב בקהילה החסידית שהתהוותה בברינואה.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת בת שבע{{הערה|נישאה בנשואין ראשונים ל[[משה רובינסון]]. שנפטר צעיר}} בת ר' יחיאל רבינוביץ, החל לשמש כ[[שד&quot;ר]] ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ושימש בתפקיד זה כל ימיו עד לפטירתו בחודש [[ניסן]] [[תשמ&quot;ז]].<br /> <br /> נטמן בחלקת אגודת חסידי חב&quot;ד בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות לאוהל של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו, הרב [[שלום מענדל קלמנסון]] - [[פריז]], [[צרפת]].<br /> * אחיו, הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]] - השוחט של הרבי וחבר הנהלת [[ישיבת תות&quot;ל המרכזית]], [[קראון הייטס]].<br /> * בתו מרת ביילא, רעיית הרב לוי גולדשטיין - מחנך ב[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], [[קראון הייטס]].<br /> * בנו, הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> * בנו, הרב [[יוסף יצחק קלמנסון]] - ראש ישיבת תומכי תמימים ניו הייבן.<br /> * בנו, [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]] - חבר מערכת [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], [[קראון הייטס]].<br /> * בתו, מרת שטערנא רעיית הרב [[שמואל אריה ישראל שפריצר]] - [[קראון הייטס]].<br /> <br /> '''כמו כן גדלו בבית ילדיה של אשתו - כשהיא הייתה נשואה לבעלה הראשון שנפטר ר' [[משה רובינסון]]:'''<br /> * מרת דאבא רייזא פארסט - [[הולנד]].<br /> * מרת חיה הומינר - [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1uaZEPB1XBuAx8dqBGAkR__oiBSLZDkld/view לקט מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו]''', הוספה לספר פלפולים 'אבוא בגבורות' ישיבת תומכי תמימים ברינואה ב' אדר ה'תשפ&quot;ה עמוד 605<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קלמנסון, יקותיאל דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בברינואה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים צ'רניגוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קלמנסון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ז]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=769077 2025-05-20T22:20:44Z

<p>ישראל 17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יקותיאל_דובער_קלמנסון_טאנק.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יקותיאל דובער קלמנסון (מימין) עם בחורים מהישיבה [[הגרופ הצרפתי|(מה׳גרופ׳)]] וטאנק מבצעים בחנייה של הישיבה תות&quot;ל בברינוא בקיץ תשל&quot;ד]]<br /> הרב '''יקותיאל דובער קלמנסון''' ([[תרע&quot;ו]] - [[ניסן]] [[תשמ&quot;ז]]) היה מחסידי חב&quot;ד ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]] ששימש כ[[שד&quot;ר]] ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[וויטבסק]] לאביו הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] ולאמו מרת מנוחה.<br /> <br /> בצעירותו למד בסניף המחתרתי של ישיבת [[תומכי תמימים צ'רניגוב]], ועם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] חזר לבית אביו שהתגורר באותה שעה בפרבר [[פושקינה]] שבפאתי [[פטרבורג]], ויחד עם קבוצת חסידים הצליחו לצאת את העיר הנצורה, להבריח את הגבול לאוזבקיסטן, ובהמשך לצאת את גבולות ברית המועצות ולהתיישב בקהילה החסידית שהתהוותה בברינואה.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת בת שבע{{הערה|נישאה בנשואין ראשונים ל[[משה רובינסון]]. שנפטר צעיר}} בת ר' יחיאל רבינוביץ, החל לשמש כ[[שד&quot;ר]] ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ושימש בתפקיד זה כל ימיו עד לפטירתו בחודש [[ניסן]] [[תשמ&quot;ז]].<br /> <br /> נטמן בחלקת אגודת חסידי חב&quot;ד בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות לאוהל של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו, הרב [[שלום מענדל קלמנסון]] - [[פריז]], [[צרפת]].<br /> * אחיו, הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]] - השוחט של הרבי וחבר הנהלת [[ישיבת תות&quot;ל המרכזית]], [[קראון הייטס]].<br /> * בתו מרת ביילא, רעיית הרב לוי גולדשטיין - מחנך ב[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], [[קראון הייטס]].<br /> * בנו, הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> * בנו, הרב [[יוסף יצחק קלמנסון]] - ראש ישיבת תומכי תמימים ניו הייבן.<br /> * בנו, [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]] - חבר מערכת [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], [[קראון הייטס]].<br /> * בתו, מרת שטערנא רעיית הרב [[שמואל אריה ישראל שפריצר]] - [[קראון הייטס]].<br /> <br /> '''כמו כן גדלו בבית ילדיה של אשתו - כשהיא הייתה נשואה לבעלה הראשון שנפטר ר' [[משה רובינסון]]:'''<br /> * מרת דאבא רייזא פארסט - [[הולנד]].<br /> * מרת חיה הומינר - [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1uaZEPB1XBuAx8dqBGAkR__oiBSLZDkld/view לקט מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו]''', הוספה לספר פלפולים 'אבוא בגבורות' ישיבת תומכי תמימים ברינואה ב' אדר ה'תשפ&quot;ה עמוד 605<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קלמנסון, יקותיאל דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בברינואה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים צ'רניגוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קלמנסון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ז]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%98%D7%90%D7%A0%D7%A7.jpeg&diff=769076 2025-05-20T22:19:03Z

<p>ישראל 17: /* תקציר */</p> <hr /> <div>== תקציר ==<br /> הרב יקותיאל דובער קלמנסון (מימין) עם בחורים מהישיבה וטאנק מבצעים בחנייה של הישיבה תות&quot;ל בברינוא ברמץ תשל&quot;ד.</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=769075 2025-05-20T22:17:45Z

<p>ישראל 17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יקותיאל_דובער_קלמנסון_טאנק.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יקותיאל דובער קלמנסון (מימין) עם בחורים מהישיבה וטאנק מבצעים בחנייה של הישיבה תות&quot;ל בברינוא בקיץ תשל&quot;ד]]<br /> הרב '''יקותיאל דובער קלמנסון''' ([[תרע&quot;ו]] - [[ניסן]] [[תשמ&quot;ז]]) היה מחסידי חב&quot;ד ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]] ששימש כ[[שד&quot;ר]] ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[וויטבסק]] לאביו הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] ולאמו מרת מנוחה.<br /> <br /> בצעירותו למד בסניף המחתרתי של ישיבת [[תומכי תמימים צ'רניגוב]], ועם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] חזר לבית אביו שהתגורר באותה שעה בפרבר [[פושקינה]] שבפאתי [[פטרבורג]], ויחד עם קבוצת חסידים הצליחו לצאת את העיר הנצורה, להבריח את הגבול לאוזבקיסטן, ובהמשך לצאת את גבולות ברית המועצות ולהתיישב בקהילה החסידית שהתהוותה בברינואה.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת בת שבע{{הערה|נישאה בנשואין ראשונים ל[[משה רובינסון]]. שנפטר צעיר}} בת ר' יחיאל רבינוביץ, החל לשמש כ[[שד&quot;ר]] ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ושימש בתפקיד זה כל ימיו עד לפטירתו בחודש [[ניסן]] [[תשמ&quot;ז]].<br /> <br /> נטמן בחלקת אגודת חסידי חב&quot;ד בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות לאוהל של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו, הרב [[שלום מענדל קלמנסון]] - [[פריז]], [[צרפת]].<br /> * אחיו, הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]] - השוחט של הרבי וחבר הנהלת [[ישיבת תות&quot;ל המרכזית]], [[קראון הייטס]].<br /> * בתו מרת ביילא, רעיית הרב לוי גולדשטיין - מחנך ב[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], [[קראון הייטס]].<br /> * בנו, הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> * בנו, הרב [[יוסף יצחק קלמנסון]] - ראש ישיבת תומכי תמימים ניו הייבן.<br /> * בנו, [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]] - חבר מערכת [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], [[קראון הייטס]].<br /> * בתו, מרת שטערנא רעיית הרב [[שמואל אריה ישראל שפריצר]] - [[קראון הייטס]].<br /> <br /> '''כמו כן גדלו בבית ילדיה של אשתו - כשהיא הייתה נשואה לבעלה הראשון שנפטר ר' [[משה רובינסון]]:'''<br /> * מרת דאבא רייזא פארסט - [[הולנד]].<br /> * מרת חיה הומינר - [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1uaZEPB1XBuAx8dqBGAkR__oiBSLZDkld/view לקט מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו]''', הוספה לספר פלפולים 'אבוא בגבורות' ישיבת תומכי תמימים ברינואה ב' אדר ה'תשפ&quot;ה עמוד 605<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קלמנסון, יקותיאל דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בברינואה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים צ'רניגוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קלמנסון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ז]]</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%98%D7%90%D7%A0%D7%A7.jpeg&diff=769074 2025-05-20T22:14:06Z

<p>ישראל 17: הרב יקותיאל דובער קלמנסון (מימין) עם בחורים מהישיבה וטאנק מבצעים בחנייה של הישיבה תות״ל בברינוא.</p> <hr /> <div>== תקציר ==<br /> הרב יקותיאל דובער קלמנסון (מימין) עם בחורים מהישיבה וטאנק מבצעים בחנייה של הישיבה תות״ל בברינוא.</div>

ישראל 17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%96)&diff=768816 2025-05-20T05:44:16Z

<p>ישראל 17: </p> <hr /> <div>[[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי, המתקיים על ידי בית ליובאוויטש פריז]]<br /> ארגון '''צעירי אגודת חב&quot;ד - פריז''' המכונה גם בשם '''בית ליובאוויטש - פריז''', נוסד על ידי הרב [[שמואל אזימוב]] בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ח]], כסניף של ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]].<br /> <br /> הארגון מאגד את [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ב[[פריז]] ובסביבה.<br /> <br /> ==התייסדות הארגון==<br /> כבר בשנות בחרותו החל הרב [[שמואל אזימאוו]] לעסוק בהפצת יהדות בפריז, ועם בואו בקשרי השידוכין - בסמיכות זמן ל[[חנוכת הבית]] של '[[בית ליובאוויטש (לונדון)|בית ליובאוויטש]]' ב[[לונדון]] על ידי המיועד להיות חמיו, הרב [[בן ציון שם טוב]], ובהוראת הרבי צירף הרב שם טוב את הרב אזימאוו למעמד חנוכת הבית היות ו&quot;בעתיד יהיה יושב ראש צא&quot;ח בפריז&quot;.<br /> <br /> לאחר החתונה, בטרם חזרתם ל[[צרפת]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מזכירו של הרבי, מסר לרב אזימאוו שידע כי נסיעתו לצרפת היא על מנת לפעול שם מהפכה.<br /> <br /> בהשגחה פרטית, זמן הגעתם לפריז הייתה בדיוק ב[[ב' אייר]], יום התייסדות צא&quot;ח המרכזית{{הערה|מספר ימים לפני נסיעתם נכנסו לבקר את הרבנית לקבל ברכת פרידה, ובמפתיע שאל אותם הרבנית מדוע הם כל כך ממהרים? והרי יכולים לנסוע בעוד כמה ימים? לפועל נסעו אז והיו להם כמה בעיות והוצרכו לחזור לניו יורק, כך שהגיעו לפאריז כמה ימים לאחרי זה בדיוק ביום ב' אייר (לכתחילה אריבער) – המהוה יום התייסדות צא&quot;ח. בדיוק ביום זה חל באותה שנה גם ערב ה-1 במאי 1968 – אז החלה המהפיכה הצרפתית של הסטונדטים.}}.<br /> <br /> ===התפתחות פעילות צא&quot;ח===<br /> לקראת חודש החגים של שנת [[תשכ&quot;ט]] התגברו הפעולות בהפצת המעיינות, והרב אזימוב הצליח לארגן קבוצה של עשרה מקורבים שיגיעו לשהות אצל הרבי במשך חודש החגים - רעיון שהיווה יוזמה חדשנית, וחברי הקבוצה זכו ליחס מיוחד מהרבי.<br /> <br /> קבוצה זו הפכה לימים לנושאי הדגל של המהפכה הצרפתית והצטרפו בעצמם לאנשי המהפכה. בעקבות הצלחתה של קבוצה זו שלוחים רבים חיקו נוספים את היוזמה והחלו לארגן קבוצות של מקורבים ל[[נסיעה לרבי]], וכן צא&quot;ח פאריז עצמה ארגנה ומארגנת קבוצות רבות של נסיעה לרבי.<br /> <br /> חמש שנים לאחר תחילת הפעילות הממוסדת, בשנת [[תשל&quot;ג]], נוסד בית ליובאוויטש, ו[[חנוכת הבית]] נערכה ב[[י&quot;ט כסלו]].<br /> <br /> לכבוד חנוכת הבית שלח הרבי מכתב מיוחד בו בירך אשר &quot;יהי' הבית הזה מגן ומחסה מהשפעות בלתי רצויות מבחוץ, הן אלו שבבחי' חורב ואש זרה והן אלו שבבחי' מטר ומים זידונים, חום וקור&quot;{{הערה|בהערות במכתב זה מציין הרבי לכל אחד מרבותינו נשיאנו, וכן את אביו כ&quot;ק הרה&quot;ג המקובל ר' לוי יצחק.}}.<br /> <br /> לאחר ייסוד בית ליובאוויטש, התעניין הרבי באופן מיוחד בנעשה במקום, הורה ביחידויות לבוא ולהשתתף בשיעורים המתקיימים שם ביום ראשון, וכן עודד צעירים מאנ&quot;ש לסייע בפעילות במקום: &quot;אשר היות ועכשיו נפתח ה'בית ליובאוויטש' בפאריז הרי בטח יהי' לכם מה לעשות ולפעול שם...&quot;.<br /> <br /> השיא בפעילות בבית ליובאוויטש הוא בימי ראשון, יום החופש המקובל בצרפת.<br /> <br /> ==הנהלת בית ליובאוויטש==<br /> *'''מנהל''' - הרב [[מנחם מענדל אזימוב]]<br /> *'''דובר''' - הרב [[חיים ניסנבוים|חיים שניאור ניסנבוים]].<br /> <br /> ==ה'לוקאל'==<br /> מרכז הארגון (ה'לוקאל') נמצא ברובע 9 בפריז ברחוב 'לה מרטין'. המוסד הזה הינו הבית חב״ד הראשון של פאריז והוא לאחרי שהרבי הכריז בתשל״ב על ע״א מוסדות חדשים לרגל יום הולדתו השבעים <br /> <br /> במקום קיים [[בית כנסת]] ו[[כולל]] לבעלי בתים, המפעיל מערך שיעורי תורה בכמה רמות. וכן חנות תשמישי קדושה ומשרדי הבית ליובאוויטש.<br /> <br /> במקום מתקיים מערך של הגהת [[סת&quot;ם]] עבור כל הבתי חב&quot;ד שבפריז והסביבה.<br /> <br /> במקום קיים מרכז הוצאה לאור, שמוציא מידי שבוע את העלון &quot;לה סידרה&quot; (הפרשה), שיחות של הרבי מתורגמות לצרפתית, תרגום של גיליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] וכן הפקת עלונים לקראת חגי ישראל עבור כלל הבתי חב&quot;ד ב[[צרפת]].<br /> <br /> ב&quot;בין הזמנים&quot; מתקיים ב&quot;לוקאל&quot; סדר בין הזמנים לבחורים בניהולו של השליח הרב לוי יצחק אזימאוו{{הערה|[https://chabad.info/news/918912/ דיווח ותמונות באתר חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> == 'בֶּ&quot;ל 19' ('BL19') ==<br /> [[קובץ:18-08-2021-22-31-16-07-10-2019-00-31-36-IMG 8192.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה המרכזי ברובע 19 - קומפלקס &quot;בית חיה מושקא&quot;]]<br /> המרכז הקהילתי של בית ליובאוויטש (ראשי תיבות &quot;בֶּ&quot;ל&quot;) נמצא בלב השכונה היהודית ברובע 19 בפריז. הנ״ל נמצא סמוך לקומפלקס &quot;בית חיה מושקא&quot; הכולל בית כנסת גדול ומפואר בו מכהן כרב הרב משה וישצקי, מקווה טהרה, וכן המוסד לבנות &quot;בית חנה&quot; המונה כ-2500 תלמידות, שתחת בית ליובאוויטש המנוהל ע&quot;י בנימין מרגי.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> מאות ספרי חסידות, וספרי קודש שתורגמו לצרפתית יצאו לאור על ידי הבית ליובאוויטש. <br /> <br /> במסגרת בית ליובאוויטש, פועלת 'קרן שמואל' העוסקת בהוצאה לאור של כותרים השייכים לפעילות החב&quot;דית בצרפת.<br /> <br /> בין הכותרים שיצאו לאור:<br /> *'''אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות צרפת''' בעריכת הרב [[זושא וולף]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kinus%20Hashluchim%20-%20Paris%20-%20Iyaar%201%2C%205778.pdf יובל שנה לצא&quot;ח פאריז ומסודותיה]<br /> *[https://chabad.info/news/342972/ דינר מפואר: 50 שנה לפעילות בית ליובאוויטש בפריז] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/586349/ עשרות אלפי משלוחי מנות ליהודי צרפת • תיעוד] {{אינפו}} <br /> *[https://chabad.info/news/575156/ סדר לקוטי שיחות לאנ&quot;ש פריז בארגון בית ליובאוויטש] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצרפת]]</div>

ישראל 17