יהושע מונדשיין

2014-04-17T07:07:07Z

ישראל רובינסון:

הרב '''יהושע מונדשיין''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הוא חוקר והיסטוריון [[חב"ד]]י. היה עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]].

==קורות חייו==
הרב מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' שבט]] [[תש"ז]] לר' מרדכי שמואל וחיה מונדשיין.

בצעירותו למד בישיבת הישוב החדש ב[[תל אביב]] ובשנת [[תשכ"ד]] עבר יחד עם הרב [[שלום בער וולפא]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. משם המשיך לשנת [[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

במשך השנים התיידד עם הספרן והמזכיר, ר' [[חיים ליברמן]] והיה לתלמידו ומעריצו ואף סייע לו בעריכת הספר [[אהל רח"ל]]. לאחר חתונתו החל לעבוד כספרן בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. אט-אט התפרסם כביבליוגרף מומחה. הביא לרבי עשרות כתבי יד של חסידות, ערך לדפוס את סדרת [[מאמרי האדמו"ר האמצעי]] ועוד.

לאחר נישואיו בתחילת שנות הלמ"דים לרעייתו רחל (ביתו של הרב [[דוד ברוומן]], מנהל סניף [[קה"ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו ב[[קראון הייטס]] ולשמש כספרן בספריית ליובאוויטש, וכחבר צוות ההוצאה לאור של ספרי רבותינו נשיאינו, אך לבסוף הצעה זו ירדה מהפרק.

בשנת [[תשנ"ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]]{{הערה|לאחר [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס "יתבררו ויתלבנו"}}. החל משנת [[תשס"ה]] החל לפרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גירסותיהם השונות.

==ביקורת==
במהלך חקירת [[סיפורי חסידים]], "פרך" סיפורי חסידים רבים שעברו מדור לדור, כמו גם על דברים שנאמרו על ידי [[רבותינו נשיאנו]] בעצמם, כמו על הכתוב ב[[היום יום]] אודות תאריך המאסר של [[אדמו"ר הזקן]], רבים מחסידי חב"ד ובכלל יהודים המאמינים לדבריהם של צדיקים שנאמרו על ידי [[רוח הקודש]], רואים ברוח שלילית את הדברים.
ככלל, טוען [[אהרון דב הלפרין]] בתגובה לאחד ממאמריו של מונדשיין, כי ישנה מגמתיות ב"מחקריו" "לפרוך" ו"לתקן" דברים שנאמרו על ידי ה[[רביים]], דברים המופרכים אצל כל [[חסיד]]{{הערה|1=על רקע דעותיו, פרץ בשנת תשע"ג פולמוס פומבי בינו ובין עורך [[שבועון כפר חב"ד]] [[אהרון דב הלפרין]], שהתנהל באמצעות אתרי האינטרנט החב"דיים.}}.

==ספריו==
[[קובץ:המאסר הראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר 'המאסר הראשון']]
*בטאון '''[[כרם חב"ד]]''' - ד' חלקים, [[תשמ"ז]]-[[תשנ"ב]].
*'''[[אגרות בעל התורת חסד]]''', [[תשס"א]].
*'''[[אוצר מנהגי חב"ד]], כרך א' - [[תשנ"ה]], כרך ב' - [[תשס"ה]].
*'''[[מגדל עז]] - לזכרו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], [[תש"מ]].
*'''[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו ([[תשמ"ב]]), כרך ב' - ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן ([[תשמ"ד]]).
*מפתחות ל'''[[לקוטי לוי יצחק]]'''.
*'''[[מסע ברדיטשוב]]''' - [[תש"ע]].
*'''[[דרך המלך]]''' - תרגום של דרכון הרבי.
*'''[[צופה לדורו]]''' - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר, [[תשמ"ז]].
*''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנדל מונדשיין, כ"ד כסלו תשנ"ה {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).
*'''המאסר הראשון''' - [[המאסר הראשון|מאסרו הראשון]] של ה[[אדמו"ר הזקן]], מאבקי מתנגדים חסידים בוילנא לאור תעודות ומסמכים, [[תשע"ב]].
*'''[[המסע האחרון]]''' - מאתיים שנה למסעו של אדמו"ר הזקן בעיצומה של [[מלחמת נפוליאון]] לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, תשע"ב.
*'''[[שו"ת שערי דעה]]''' - תשובות הלכתיות שנכתבו על ידי הרב [[חיים לייב מסוסניץ]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ורב העיר [[סמרגון]], תשע"ב.
שבחי הבעש"ט.

==משפחתו==
===בניו===
*הרב [[דוד מונדשיין]] - מנכ"ל [[אור אבנר - חב"ד]].
*הרב לוי יצחק מונדשיין - שליח ל[[סמולנסק]].
*הרב הלל מונדשיין - ר"מ בישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]].

===חתניו===
*הרב יצחק אהרן אקסלרוד - [[משפיע]] בישיבות חב"ד ב[[אור יהודה]] וב[[תומכי תמימים רמת אביב]].
*הרב [[שניאור זלמן סגל]] - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], צרפת.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127&lang=hebrew אגרת לידיד].
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב תגובה ל'ידיד שהחמיץ' מאת יחזקאל סופר]
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&blogauthor_id=316&lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם. נט]]
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%9A_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_72860.html ביקורת על מאמריו] מאת [[אהרן דב הלפרין]] באתר חב"ד און ליין.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מונדשיין, יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]

משה דובער גנזבורג

2014-04-14T10:20:26Z

ישראל רובינסון:

[[קובץ:Ganzburg, Moshe Dovber 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה דובער גנזבורג]]
הרב '''משה דובער גנזבורג''' נולד בשנת [[תר"נ]] בעיירה [[יקטרינוסלב]] לאביו הרב שמחה.

==קורות חייו==
בין השנים [[תר"ע]]-[[תרע"ג]] למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. בשנת [[תרע"ז]] עבר למוסקבה והיה מראשי המחתרת ה[[תנועת החסידות|חסידית]] בעיר, לפרנסתו עבד יחד עם ר' [[רפאל נחמן כהן]]. בשנת [[תרצ"ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[תל אביב]] והיה בין מייסדי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. לפרנסתו ניהל חנות ספרים.

נפטר ב[[חודש ניסן]] בשנת [[תש"כ]] ונטמן ב[[צפת]] בסמוך לקברו של ישראל אריה לייב שניאורסאהן.

==משפחתו==
בניו:
*הרב [[שלום יהודה לייב גנזבורג]].
*הרב [[יצחק גנזבורג]] (איצ'קה).
*הרב [[צבי הירש גנזבורג]].

{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:גנזבורג, משה דובער}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]

חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יהושע מונדשיין

משה דובער גנזבורג